Talmud Meilah, Chapitre 6 (ו) · Daf 19b à 22a

Daf 19b

1. מַתְנִי׳ נֶהֱנָה כְּבַחֲצִי פְרוּטָה וּפָגַם כַּחֲצִי פְרוּטָה, אוֹ שֶׁנֶּהֱנָה בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה בְּדָבָר אֶחָד וּפָגַם בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה בְּדָבָר אַחֵר – לֹא מָעַל, עֵד שֶׁיֵּהָנֶה בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה וְיִפְגֹּם בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה בְּדָבָר אֶחָד. matni' nehena keva'hatsi ferouta oufagam ka'hatsi ferouta, o chenehena bechave perouta bedavar e'had oufagam bechave perouta bedavar a'hér – lo maal, éd cheyéhane bechave perouta veyifgom bechave perouta bedavar e'had.
2. אֵין מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל בְּמוּקְדָּשִׁין אֶלָּא בְּהֵמָה וּכְלִי שָׁרֵת בִּלְבַד. כֵּיצַד? רָכַב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, וּבָא חֲבֵרוֹ וְרָכַב, וּבָא חֲבֵרוֹ וְרָכַב – כּוּלָּן מָעֲלוּ. שָׁתָה בְּכוֹס שֶׁל זָהָב, וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁתָה, וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁתָה – כּוּלָּן מָעֲלוּ. תָּלַשׁ מִן הַחַטָּאת, וּבָא חֲבֵרוֹ וְתָלַשׁ, וּבָא חֲבֵרוֹ וְתָלַשׁ – כּוּלָּן מָעֲלוּ. רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ פִּדְיוֹן – יֵשׁ בּוֹ מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל. én moél a'har moél bemoukdachin ela behéma oukhli charét bilvad. kétsad? rakhav al gabé behéma, ouva 'havéro verakhav, ouva 'havéro verakhav – koulan maalou. chata bekhos chel zahav, ouva 'havéro vechata, ouva 'havéro vechata – koulan maalou. talach min ha'hatat, ouva 'havéro vetalach, ouva 'havéro vetalach – koulan maalou. rabi omér: kol davar cheén lo pidon – yéch bo moél a'har moél.
3. גְּמָ׳ מַנִּי? מַתְנִיתִין רַבִּי נְחֶמְיָה, הִיא: דְּתַנְיָא אֵין מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל אֶלָּא בִּבְהֵמָה בִּלְבַד. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: בְּהֵמָה וּכְלִי שָׁרֵת. gema' mani? matnitin rabi ne'hemya, hi: detanya én moél a'har moél ela bivhéma bilvad. rabi ne'hemya omér: behéma oukhli charét.
4. מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? קָסָבַר: בְּעִנְיָינָא דִבְהֵמָה כְּתִיב, דִּכְתִיב בְּאֵיל הָאָשָׁם. ma tama detana kama? kasavar: beinyana divhéma ketiv, dikhtiv beél haacham.
5. וְרַבִּי נְחֶמְיָה, אָמַר לָךְ: קַל וָחוֹמֶר: אִם אֲחֵרִים מֵבִיא לִקְדוּשָּׁתָן, הוּא עַצְמוֹ – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן! verabi ne'hemya, amar lakh: kal va'homer: im a'hérim mévi likdouchatan, hou atsmo – lo kol chekén!
6. רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ פִּדְיוֹן, יֵשׁ כּוּ׳. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אָמַר רָבָא: אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ עֵצִים. rabi omér: kol davar cheén lo pidon, yéch kou'. haynou tana kama! amar rava: ika bénayou étsim.
7. דְּתָנוּ רַבָּנַן: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי עֵצִים״ – לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁנֵי גְזִירִין. רַבִּי אוֹמֵר: עֵצִים – קׇרְבָּן הֵן, וּטְעוּנִין מֶלַח, וּטְעוּנִין תְּנוּפָה. detanou rabanan: haomér "haré ala étsim" – lo yif'hot michené gezirin. rabi omér: étsim – korban hén, outounin mela'h, outounin tenoufa.
8. אָמַר רָבָא: לְדִבְרֵי רַבִּי, עֵצִים טְעוּנִין עֵצִים. וְאָמַר רַב פָּפָּא: לְדִבְרֵי רַבִּי, עֵצִים צְרִיכִין קְמִיצָה. amar rava: ledivré rabi, étsim teounin étsim. veamar rav papa: ledivré rabi, étsim tserikhin kemitsa.
9. רַב פָּפָּא אָמַר: קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ תְּמִימִין וְנַעֲשׂוּ בַּעֲלֵי מוּמִין וְעָבַר וּשְׁחָטָן אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. rav papa amar: kodché mizbé'ha temimin venaasou baalé moumin veavar ouch'hatan ika bénayou.
10. וְהָתַנְיָא: קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ תְּמִימִין, וְנַעֲשׂוּ בַּעֲלֵי מוּמִין, וְעָבַר וּשְׁחָטָן, רַבִּי אוֹמֵר: יִקָּבְרוּ, vehatanya: kodché mizbé'ha temimin, venaasou baalé moumin, veavar ouch'hatan, rabi omér: yikavrou,
11. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִפָּדוּ. va'hakhamim omrim: yipadou.
12. מַתְנִי׳ נָטַל אֶבֶן אוֹ קוֹרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ – הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל. matni' natal even o kora chel hekdéch – haré ze lo maal.

Daf 20a

1. נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ – הוּא מָעַל, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל. בְּנָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה. netanah la'havéro – hou maal, va'havéro lo maal. benaah betokh béto – haré ze lo maal, ad cheyadour ta'hteha bechave perouta.
2. נָטַל פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ – הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל. נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ – הוּא מָעַל, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל. נְתָנָהּ לְבַלָּן, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָחַץ מָעַל, שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי הַמֶּרְחָץ פָּתוּחַ לְפָנֶיךָ, הִכָּנֵס וּרְחוֹץ. natal perouta chel hekdéch – haré ze lo maal. netanah la'havéro – hou maal, va'havéro lo maal. netanah levalan, af al pi chelo ra'hats maal, cheou omér lo: haré hamer'hats patou'ha lefanekha, hikanés our'hots.
3. אֲכִילָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ, הֲנָיָיתוֹ וַהֲנָיַית חֲבֵרוֹ, אֲכִילָתוֹ וַהֲנָיַית חֲבֵרוֹ, הֲנָיָיתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וַאֲפִילּוּ לִזְמַן מְרוּבֶּה. akhilato vaakhilat 'havéro, hanayato vahanayat 'havéro, akhilato vahanayat 'havéro, hanayato vaakhilat 'havéro – mitstarfin ze im ze, vaafilou lizman meroube.
4. גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא הוּא, וּמַאי שְׁנָא חֲבֵירוֹ?! אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּגִזְבָּר, הַמְּסוּרוֹת לוֹ, עָסְקִינַן. gema' ma chena hou, ouma chena 'havéro?! amar chemouél: begizbar, hamesourot lo, askinan.
5. בְּנָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – אֵינוֹ חַיָּיב כּוּ׳. לְמָה לִי עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ? כֵּיוָן דְּשַׁנְּיַהּ – מָעַל! אָמַר רַב: כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחָהּ עַל פִּי אֲרוּבָּה. benaah betokh béto – éno 'hayav kou'. lema li ad cheyadour ta'hteha? kévan dechaneyah – maal! amar rav: kegon chehini'hah al pi arouba.
6. וְכֵיוָן דְּבָנֵי לַהּ, מִיהַת מָעַל. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב, דְּאָמַר רַב: הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְבַיִת – אֲסָרוֹ. vekhévan devané lah, mihat maal. léma mesaya léh lerav, deamar rav: hamichta'have levayit – asaro.
7. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: הֲנָאָה הַנִּרְאֵת לָעֵינַיִם אָסְרָה תּוֹרָה. amar rav a'ha beréh derav ika: hanaa hanirét laénayim asra tora.
8. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הַדָּר בְּבַיִת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה מִמֶּנָּה – מָעַל. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הָתָם בְּשֶׁהִקְדִּישׁוֹ וּלְבַסּוֹף בְּנָאוֹ. léma mesaya léh: hadar bevayit chel hekdéch, kévan chenehena mimena – maal. amar réch lakich: hatam bechehikdicho oulvasof benao.
9. אֲבָל בְּנָאוֹ וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישׁוֹ, מַאי – לֹא מָעַל? מַאי אִירְיָא רָהֵיט וְתָנֵי הַדָּר בְּבַיִת שֶׁל מְעָרָה – לֹא מָעַל. לֵימָא הַדָּר בְּבַיִת שֶׁל אֲבָנִים שֶׁבְּנָאוֹ וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישׁוֹ – לֹא מָעַל! aval benao oulvasof hikdicho, ma – lo maal? ma irya rahét vetané hadar bevayit chel meara – lo maal. léma hadar bevayit chel avanim chebenao oulvasof hikdicho – lo maal!
10. אָמְרִי: הָא פְּסִיקָא לֵיהּ., הָא לָא פְּסִיקָא לֵיהּ. amri: ha pesika léh., ha la pesika léh.
11. הֲדַרַן עֲלָךְ הַנֶּהֱנֶה hadaran alakh hanehene
12. הַשָּׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ – בַּעַל הַבַּיִת מָעַל. לֹא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ – הַשָּׁלִיחַ מָעַל. hachali'ha cheasa cheli'houto – baal habayit maal. lo asa cheli'houto – hachali'ha maal.
13. כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״תֵּן בָּשָׂר לָאוֹרְחִים״, וְנָתַן לָהֶם כָּבֵד; ״כָּבֵד״, וְנָתַן לָהֶם בָּשָׂר – הַשָּׁלִיחַ מָעַל. אָמַר לוֹ: ״תֵּן לָהֶם חֲתִיכָה חֲתִיכָה״, וְהוּא אוֹמֵר: טְלוּ שְׁתַּיִם! וְהֵם נָטְלוּ שָׁלֹשׁ – כּוּלָּם מָעֲלוּ. kétsad? amar lo: "tén basar laor'him", venatan lahem kavéd; "kavéd", venatan lahem basar – hachali'ha maal. amar lo: "tén lahem 'hatikha 'hatikha", veou omér: telou chetayim! vehém natlou chaloch – koulam maalou.

Daf 20b

1. גְּמָ׳ מַאן תַּנָּא דְּכׇל מִילְּתָא דְּמִימְּלַךְ עֲלַהּ שָׁלִיחַ תַּרְתֵּי מִילֵּי הָוְיָין? gema' man tana dekhol mileta demimelakh alah chali'ha tarté milé havyan?
2. אָמַר רַב חִסְדָּא: דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דִּתְנַן: הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק – מוּתָּר בְּדִילּוּעִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹסֵר. amar rav 'hisda: dela kerabi akiva, ditnan: hanodér min hayarak – moutar bedilouin, verabi akiva osér.
3. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא, מִי לָא בָּעֵי לְאִימְּלוֹכֵי? כִּי אֲמַרוּ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לְהוּ: שַׁפִּיר קָאָמַר נַחְמָנִי! abayé amar: afilou téma rabi akiva, mi la baé leimelokhé? ki amarou rabanan kaméh derava, amar leou: chapir kaamar na'hmani!
4. מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא? רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא, דְּתַנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר – אָסוּר בְּכׇל מִינֵי בָּשָׂר, וְאָסוּר בָּרֹאשׁ וּבָרַגְלַיִם, בַּקָּנֶה וּבַכָּבֵד וּבַלֵּב. וְאָסוּר בִּבְשַׂר עוֹפוֹת, וּמוּתָּר בִּבְשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר בָּרֹאשׁ וּבָרַגְלַיִם, בַּקָּנֶה וּבַכָּבֵד, וּבָעוֹפוֹת וּבַדָּגִים וּבַחֲגָבִים. man tana diflig aléh derabi akiva? raban chimon ben gamliél hi, detanya: hanodér min habasar – asour bekhol miné basar, veasour baroch ouvaraglayim, bakane ouvakavéd ouvalév. veasour bivsar ofot, oumoutar bivsar dagim va'hagavim. raban chimon ben gamliél matir baroch ouvaraglayim, bakane ouvakavéd, ouvaofot ouvadagim ouva'hagavim.
5. וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: קְרָבַיִים לָאו בָּשָׂר הֵן, וְאוֹכְלֵיהֶן לָאו בַּר אִינִישׁ. vekhén haya raban chimon ben gamliél omér: keravayim la basar hén, veokhléhen la bar inich.
6. וּלְתַנָּא קַמָּא, מַאי שְׁנָא בִּבְשַׂר עוֹפוֹת? מִשּׁוּם דִּרְגִיל אִינִישׁ דְּאָמַר: לָא אַשְׁכַּחִי בִּשְׂרָא דְּחֵיוְתָא, וַאֲתַאי בִּשְׂרָא דְצִיפְּרָא. אִי הָכִי, הָכִי נָמֵי עֲבִיד אִינִישׁ לְמֵימְרָא: לָא אַשְׁכַּחִי בִּשְׂרָא דְּחֵיוְתָא, וַאֲתַאי דָּגִים! oultana kama, ma chena bivsar ofot? michoum dirgil inich deamar: la achka'hi bisra de'hévta, vaata bisra detsipera. i hakhi, hakhi namé avid inich lemémra: la achka'hi bisra de'hévta, vaata dagim!
7. אָמַר רַב פָּפָּא: בְּיוֹם הַקָּזָה עָסְקִינַן, דְּלָא אָכֵיל אִינִישׁ דָּגִים. amar rav papa: beom hakaza askinan, dela akhél inich dagim.
8. אִי הָכִי, צִיפְּרָא נָמֵי לָא נֵיכוֹל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּמְסוֹכַר וְאָכֵל צִיפְּרָא – פָּרַח לִיבֵּיהּ כְּצִיפְּרָא! וְעוֹד, תַּנְיָא: אֵין מַקִּיזִין דָּם לֹא עַל הַדָּגִים, וְלֹא עַל הָעוֹפוֹת, וְלֹא עַל בָּשָׂר מָלִיחַ. i hakhi, tsipera namé la nékhol, deamar chemouél: dimsokhar veakhél tsipera – para'h libéh ketsipera! veod, tanya: én makizin dam lo al hadagim, velo al haofot, velo al basar mali'ha.
9. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: בְּיוֹמָא דְּכָיְיבִין לֵיהּ עֵינֵיהּ עָסְקִינַן, דְּלָא אָכֵיל דָּגִים. ela amar rav papa: beoma dekhayvin léh énéh askinan, dela akhél dagim.
10. אָמַר לוֹ: תֵּן לוֹ חֲתִיכָה כּוּ׳. שְׁמַע מִינַּהּ: מוֹסִיף עַל שְׁלִיחוּתוֹ – הָוֵי שָׁלִיחַ! amar lo: tén lo 'hatikha kou'. chema minah: mosif al cheli'houto – havé chali'ha!
11. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: דְּאָמַר שָׁלִיחַ: טוֹל אַחַת מִדַּעְתּוֹ וְאַחַת מִדַּעְתִּי. amar rav chéchet: deamar chali'ha: tol a'hat midato vea'hat midati.

Daf 21a

1. מַהוּ דְּתֵימָא: עָקַר שָׁלִיחַ שְׁלִיחוּתֵיהּ דְּבַעַל הַבַּיִת, וְלָא לִמְעוֹל – קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: akar chali'ha cheli'houtéh devaal habayit, vela limol – ka machma lan.
2. מַתְנִי׳ אָמַר לוֹ: ״הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן אוֹ מִן הַדְּלוֹסְקָמָא״, וְהֵבִיא לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת: ״לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֶלָּא מִזֶּה״, וְהֵבִיא מִזֶּה – בַּעַל הַבַּיִת מָעַל. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ״הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן״, וְהֵבִיא לוֹ מִן הַדְּלוֹסְקָמָא, אוֹ ״מִן הַדְּלוֹסְקָמָא״, וְהֵבִיא לוֹ מִן הַחַלּוֹן – הַשָּׁלִיחַ מָעַל. matni' amar lo: "havé li min ha'halon o min hadeloskama", vehévi lo. af al pi cheamar baal habayit: "lo haya belibi ela mize", vehévi mize – baal habayit maal. aval im amar lo: "havé li min ha'halon", vehévi lo min hadeloskama, o "min hadeloskama", vehévi lo min ha'halon – hachali'ha maal.
3. שִׁלַּח בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אִם עָשׂוּ שְׁלִיחוּתוֹ – בַּעַל הַבַּיִת מָעַל, לֹא עָשׂוּ שְׁלִיחוּתוֹ – חֶנְווֹנִי מֵעַל. chila'h beyad 'héréch chote vekatan, im asou cheli'houto – baal habayit maal, lo asou cheli'houto – 'henoni méal.
4. שִׁלַּח בְּיַד פִּקֵּחַ, וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֵצֶל חֶנְווֹנִי – חֶנְווֹנִי מָעַל לִכְשֶׁיּוֹצִיא. chila'h beyad piké'ha, venizkar ad chelo higia étsel 'henoni – 'henoni maal likhcheyotsi.
5. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? נוֹטֵל פְּרוּטָה אוֹ כְלִי, וְאוֹמֵר: ״פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ בְּכׇל מָקוֹם שֶׁהוּא מְחוּלָּל עַל זֶה״, שֶׁהַהֶקְדֵּשׁ נִפְדֶּה בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶּסֶף. kétsad yaase? notél perouta o kheli, veomér: "perouta chel hekdéch bekhol makom cheou me'houlal al ze", chehahekdéch nifde bekhesef ouvchave kesef.
6. גְּמָ׳ מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָם דְּבָרִים. gema' ma ka machma lan? devarim chebalév énam devarim.
7. שִׁילַּח בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, אִם עָשׂוּ [וְכוּ׳]. וְהָא לָאו בְּנֵי שְׁלִיחוּתָא נִינְהוּ! chila'h beyad 'héréch chote vekatan, im asou [vekhou']. veha la bené cheli'houta ninou!
8. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֲשָׂאוּם כְּמַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, amar rabi elazar: asaoum kemaatan chel zétim,
9. דִּתְנַן: הַזֵּיתִים, מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טוּמְאָה? מִשֶּׁיַּזִּיעוּ זֵיעַת הַמַּעֲטָן, וְלֹא זֵיעַת הַקּוּפָּה. ditnan: hazétim, méémata mekabelin touma? micheyaziou zéat hamaatan, velo zéat hakoupa.
10. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ, נְתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַקּוֹף וְהוֹלִיכוֹ, אוֹ עַל גַּבֵּי הַפִּיל וְהוֹלִיכוֹ, וְאָמַר לְאַחֵר לְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ – הֲרֵי זֶה עֵירוּב. אַלְמָא קָא עָבְדָא שְׁלִיחוּתֵיהּ. הָכִי נָמֵי, אִיתְעֲבִיד שְׁלִיחוּתֵיהּ. rabi yo'hanan amar: keotah chechaninou, netano al gabé hakof veolikho, o al gabé hapil veolikho, veamar lea'hér lekabelo mimenou – haré ze érouv. alma ka avda cheli'houtéh. hakhi namé, itavid cheli'houtéh.
11. שִׁלַּח בְּיַד פִּקֵּחַ וְכוּ׳. וְאַף עַל גַּב דְּלָא אִידְּכַר שָׁלִיחַ. וּרְמִינְהִי: נִזְכַּר בַּעַל הַבַּיִת וְלֹא נִזְכַּר שָׁלִיחַ – הַשָּׁלִיחַ מָעַל, נִזְכְּרוּ שְׁנֵיהֶם – חֶנְוָנִי מָעַל! chila'h beyad piké'ha vekhou'. veaf al gav dela idekhar chali'ha. ourminhi: nizkar baal habayit velo nizkar chali'ha – hachali'ha maal, nizkerou chenéhem – 'henvani maal!
12. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מַתְנִיתִין נָמֵי, כְּשֶׁנִּזְכְּרוּ שְׁנֵיהֶם. amar rav chéchet: matnitin namé, kechenizkerou chenéhem.
13. מַתְנִי׳ נָתַן לוֹ פְּרוּטָה, אָמַר לוֹ: ״הָבֵא לִי בְּחֶצְיָהּ נֵרוֹת וּבְחֶצְיָהּ פְּתִילוֹת״ וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בְּכוּלָּהּ פְּתִילוֹת אוֹ בְּכוּלָּהּ נֵרוֹת, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: ״הָבֵא לִי בְּכוּלָּהּ נֵרוֹת״, אוֹ ״בְּכוּלָּהּ פְּתִילוֹת״, וְהָלַךְ וְהֵבִיא בְּחֶצְיָהּ נֵרוֹת וּבְחֶצְיָהּ פְּתִילוֹת – שְׁנֵיהֶם לֹא מָעֲלוּ. matni' natan lo perouta, amar lo: "havé li be'hetsyah nérot ouv'hetsyah petilot" vehalakh vehévi lo bekhoulah petilot o bekhoulah nérot, o cheamar lo: "havé li bekhoulah nérot", o "bekhoulah petilot", vehalakh vehévi be'hetsyah nérot ouv'hetsyah petilot – chenéhem lo maalou.
14. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ״הָבֵא לִי בְּחֶצְיָהּ נֵרוֹת מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי וּבְחֶצְיָהּ פְּתִילוֹת מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי״, וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ נֵרוֹת מִמְּקוֹם פְּתִילוֹת, וּפְתִילוֹת מִמְּקוֹם נֵרוֹת – הַשָּׁלִיחַ מָעַל. aval im amar lo: "havé li be'hetsyah nérot mimakom peloni ouv'hetsyah petilot mimakom peloni", vehalakh vehévi lo nérot mimekom petilot, ouftilot mimekom nérot – hachali'ha maal.
15. נָתַן לוֹ שְׁתֵּי פְרוּטוֹת, וְאָמַר לוֹ: ״לֵךְ וְהָבֵא לִי אֶתְרוֹג״, וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בְּאַחַת אֶתְרוֹג וּבְאַחַת רִימּוֹן – שְׁנֵיהֶם מָעֲלוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּעַל הַבַּיִת לֹא מָעַל, שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: אֶתְרוֹג גָּדוֹל הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ, וְהֵבֵאתָ לִי קָטָן וְרַע. natan lo cheté feroutot, veamar lo: "lékh vehavé li etrog", vehalakh vehévi lo bea'hat etrog ouva'hat rimon – chenéhem maalou. rabi yeouda omér: baal habayit lo maal, cheou omér lo: etrog gadol hayiti mevakéch, vehévéta li katan vera.
16. נָתַן לוֹ דִּינַר זָהָב, וְאָמַר לוֹ: לֵךְ וְהָבֵא לִי חָלוּק, natan lo dinar zahav, veamar lo: lékh vehavé li 'halouk,

Daf 21b

1. וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בִּשְׁלֹשָׁה חָלוּק וּבִשְׁלֹשָׁה טַלִּית – שְׁנֵיהֶם מָעֲלוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּעַל הַבַּיִת לֹא מָעַל, שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ: חָלוּק גָּדוֹל הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ, וְהֵבֵאתָ לִי קָטָן וְרַע. vehalakh vehévi lo bichlocha 'halouk ouvichlocha talit – chenéhem maalou. rabi yeouda omér: baal habayit lo maal, cheou omér lo: 'halouk gadol hayiti mevakéch, vehévéta li katan vera.
2. גְּמָ׳ שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ, מַאן דְּאָמַר לִשְׁלוּחוֹ: ״זִיל זְבֵן לִי כּוֹרָא דְאַרְעָא״, וַאֲזַל וּזְבַן לֵיהּ לִיתְכָּא – קָנֵי לוֹקֵחַ! gema' chamate minah, man deamar lichlou'ho: "zil zevén li kora deara", vaazal ouzvan léh litka – kané loké'ha!
3. אָמְרִי: הָכָא הֵיכִי דָּמֵי – כְּגוֹן דְּאַיְיתִי לֵיהּ שָׁוֶה שֵׁשׁ בְּשָׁלֹשׁ. amri: hakha hékhi damé – kegon deayti léh chave chéch bechaloch.
4. אֵימָא סֵיפָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּעַל הַבַּיִת לֹא מָעַל, שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: ״חָלוּק גָּדוֹל הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ, וְהֵבֵאתָ לִי חָלוּק קָטָן וְרַע״! éma séfa: rabi yeouda omér: baal habayit lo maal, cheou yakhol lomar lo: "'halouk gadol hayiti mevakéch, vehévéta li 'halouk katan vera"!
5. דְּאָמַר לֵיהּ: אִי יָהֲבַתְּ דִּינָר כּוּלֵּיהּ, אַיְיתֵית לִי שָׁוֶה שְׁנֵי דִינָרִין. deamar léh: i yahavate dinar kouléh, aytét li chave chené dinarin.
6. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּקִטְנִית שֶׁשְּׁנֵיהֶם מָעֲלוּ, שֶׁהַקִּטְנִית בִּפְרוּטָה וְקִטְנִית בְּדִינָר. hakhi namé mistabera, dekatané séfa: mode rabi yeouda bekitnit chechenéhem maalou, chehakitnit bifrouta vekitnit bedinar.
7. הֵיכִי דָמֵי? אִי בְּאַתְרָא דְּזָבְנִי בְּשׁוּמָא – גַּבֵּי קִטְנִית נָמֵי, דְּיָהֵב סֶלַע מוֹזְלִי לֵיהּ טְפֵי! אָמַר רַב פָּפָּא: בְּדוּכְתָּא דִּמְזַבְּנִי בְּכַנֵּי כַּנֵּי, כַּנָּא כַּנָּא בִּפְרוּטָה, דְּהָתָם פְּסִיק מִילְּתַיְיהוּ. hékhi damé? i beatra dezavni bechouma – gabé kitnit namé, deyahév sela mozli léh tefé! amar rav papa: bedoukhta dimzabeni bekhané kané, kana kana bifrouta, dehatam pesik miletayou.
8. מַתְנִי׳ הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל שׁוּלְחָנִי, אִם צְרוּרִין – לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. לְפִיכָךְ, אִם הוֹצִיא – מָעַל. אִם מוּתָּרִין – יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. לְפִיכָךְ, אִם הוֹצִיא – לֹא מָעַל. אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת – בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. לְפִיכָךְ, אִם הוֹצִיא – מָעַל. הַחֶנְווֹנִי – כְּבַעַל הַבַּיִת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשׁוּלְחָנִי. matni' hamafkid maot étsel choul'hani, im tserourin – lo yichtaméch bahen. lefikhakh, im hotsi – maal. im moutarin – yichtaméch bahen. lefikhakh, im hotsi – lo maal. étsel baal habayit – bén kakh ouvén kakh lo yichtaméch bahen. lefikhakh, im hotsi – maal. ha'henoni – kevaal habayit, divré rabi méir. rabi yeouda omér: kechoul'hani.
9. נָפְלָה פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ בְּתוֹךְ כִּיסוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר ״פְּרוּטָה בְּכִיס זֶה הֶקְדֵּשׁ״, כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיא אֶת הָרִאשׁוֹנָה – מָעַל, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַכִּיס. nafla perouta chel hekdéch betokh kiso, o cheamar "perouta bekhis ze hekdéch", kévan cheotsi et harichona – maal, divré rabi akiva. va'hakhamim omrim: ad cheyotsi et kal hakis.
10. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לַחֲכָמִים בְּאוֹמֵר ״פְּרוּטָה מִן כִּיס זֶה הֶקְדֵּשׁ״, שֶׁהוּא מוֹצִיא וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַכִּיס. oumode rabi akiva la'hakhamim beomér "perouta min kis ze hekdéch", cheou motsi veolékh ad cheyotsi et kal hakis.
11. גְּמָ׳ כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אֲמַר: רָמֵי לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? gema' ki ata rav dimi, amar: ramé léh réch lakich lerabi yo'hanan: ma chena récha ouma chena séfa?
12. אֲמַר לֵיהּ: סֵיפָא בְּאוֹמֵר ״לֹא יִפָּטֵור כִּיס זֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ״. amar léh: séfa beomér "lo yipatér kis ze min hahekdéch".
13. כִּי אֲתָא רָבִין אֲמַר: כִּיסִין אַשְּׁווֹרִים רְמָא לֵיהּ, דִּתְנַן: הָאוֹמֵר ״אֶחָד מִשְּׁווֹרַיי הֶקְדֵּשׁ״ – הָיוּ לוֹ שְׁנַיִם, הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ! אֲמַר לֵיהּ: סֵיפָא בְּאוֹמֵר ״לֹא יִפָּטֵור כִּיס זֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ״. ki ata ravin amar: kisin acheorim rema léh, ditnan: haomér "e'had micheora hekdéch" – haou lo chenayim, hagadol chebahen hekdéch! amar léh: séfa beomér "lo yipatér kis ze min hahekdéch".

Daf 22a

1. רַב פָּפָּא אָמַר: כִּיסִין אַלּוּגִּין רְמָא לֵיהּ, דִּתְנַן: הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים rav papa amar: kisin alougin rema léh, ditnan: haloké'ha yayin mibén hakoutim
2. אוֹמֵר: ״שְׁנֵי לוּגִּין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ – הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה, עֲשָׂרָה – מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, תִּשְׁעָה – מַעֲשֵׂר שֵׁנִי״, וּמֵיחֵל וְשׁוֹתֶה מִיָּד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. omér: "chené lougin cheani atid lehafrich – haré hén terouma, asara – maasér richon, ticha – maasér chéni", oumé'hél vechote miyad, divré rabi méir.
3. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסְרִים! אֲמַר לֵיהּ: סֵיפָא דְּמַתְנִיתִין בְּאוֹמֵר ״לֹא יִפָּטֵר כִּיס זֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ״. rabi yeouda verabi yosé verabi chimon osrim! amar léh: séfa dematnitin beomér "lo yipatér kis ze min hahekdéch".
4. הַדְרָן עֲלָךְ הַשָּׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת מְעִילָה hadran alakh hachali'ha cheasa cheli'houto ouslika lah masekhet meila

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Meilah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)