Talmud Meilah, Chapitre 4 (ד) · Daf 13b à 16a

Texte intégral en hébreu, accompagné de la phonétique pour le lire même sans maîtriser l'hébreu. Lisez-le seul ou partagez-en la lecture à plusieurs.

Partager cette lecture à plusieurs

Daf 13b

  1. מַתְנִי׳ שׇׁרְשֵׁי אִילָן שֶׁל הֶדְיוֹט הַבָּאִין בְּשֶׁל הֶקְדֵּשׁ, וְשֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁבָּאִין בְּשֶׁל הֶדְיוֹט – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. מַעְיָן שֶׁהוּא יוֹצֵא מִתּוֹךְ הַשָּׂדֶה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. יָצָא חוּץ לַשָּׂדֶה – נֶהֱנִין מִמֶּנּוּ. matni' chorché ilan chel hedot habain bechel hekdéch, vechel hekdéch chebain bechel hedot – lo nehenin velo moalin. mayan cheou yotsé mitokh hasade chel hekdéch – lo nehenin velo moalin. yatsa 'houts lasade – nehenin mimenou.
  2. הַמַּיִם שֶׁבַּכַּד שֶׁל זָהָב – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. נְתָנָן בִּצְלוֹחִית – מוֹעֲלִין בָּהֶן. hamayim chebakad chel zahav – lo nehenin velo moalin. netanan bitslo'hit – moalin bahen.
  3. עֲרָבָה – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: נוֹהֲגִין הָיוּ הַזְּקֵנִים שֶׁנֶּהֱנִים מִמֶּנּוּ בְּלוּלְבֵיהֶן. arava – lo nehenin velo moalin. rabi elazar berabi tsadok omér: nohagin haou hazekénim chenehenim mimenou beloulvéhen.
  4. גְּמָ׳ אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין מוֹעֲלִין בְּכוּלָּן, אֲבָל מוֹעֲלִין בְּשָׁלֹשׁ לוּגִּין. gema' amar réch lakich: én moalin bekhoulan, aval moalin bechaloch lougin.
  5. וְהָקָתָנֵי סֵיפָא: ״נְתָנוֹ לִצְלוֹחִית – מוֹעֲלִין בָּהֶן״, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא אֲפִילּוּ בִּשְׁלֹשֶׁת לוּגִּין נָמֵי לָא! vehakatané séfa: "netano litslo'hit – moalin bahen", mikelal derécha afilou bichlochet lougin namé la!
  6. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר אַסֵּיפָא אִיתְּמַר. מוֹעֲלִין בָּהֶן, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין מוֹעֲלִין אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה לוּגִּין. ela i itemar aséfa itemar. moalin bahen, amar réch lakich: én moalin ela bichlocha lougin.
  7. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר – מוֹעֲלִין בְּכוּלָּן. לְמֵימְרָא דְקָסָבַר רֵישׁ לָקִישׁ: יֵשׁ שִׁיעוּר לַמַּיִם, וְהָתְנַן, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הַמְנַסֵּךְ מֵי חַג, בֶּחָג בַּחוּץ – חַיָּיב. verabi yo'hanan amar – moalin bekhoulan. lemémra dekasavar réch lakich: yéch chiour lamayim, vehatnan, amar rabi eliezer: hamnasékh mé 'hag, be'hag ba'houts – 'hayav.
  8. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם מְנַחֵם יוֹדָאפָה: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשִׁיטַת רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר, דְּדָרֵישׁ ״נִסְכֵּיהֶם״ – אֶחָד נִיסּוּךְ הַמַּיִם, וְאֶחָד נִיסּוּךְ הַיַּיִן. veamar rabi yo'hanan michoum mena'hém yodafa: rabi elazar bechitat rabi akiva amar, dedaréch "niskéhem" – e'had nisoukh hamayim, vee'had nisoukh hayayin.
  9. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אִי מָה יַיִן שָׁלֹשׁ לוּגִּין, אַף מַיִם שָׁלֹשׁ לוּגִּין! מִכְּלָל דְּסָבַר רֵישׁ לָקִישׁ אֵין שִׁיעוּר לַמַּיִם! לְטַעְמָא דִּמְנַחֵם יוֹדָאפָה, קָאָמַר. veamar réch lakich: i ma yayin chaloch lougin, af mayim chaloch lougin! mikelal desavar réch lakich én chiour lamayim! letama dimna'hém yodafa, kaamar.
  10. מַתְנִי׳ הַקֵּן שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ – לָא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. שֶׁבָּאֲשֵׁירָה – יַתִּיז בְּקָנֶה. הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַחוֹרֶשׁ – מוֹעֲלִין בְּכוּלּוֹ. matni' hakén cheberoch hailan chel hekdéch – la nehenin velo moalin. chebaachéra – yatiz bekane. hamakdich et ha'horech – moalin bekhoulo.

Daf 14a

  1. גְּמָ׳ אִיתְּמַר, עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵלֶיהָ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲסוּרָה. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מוּתֶּרֶת. gema' itemar, avoda zara chenichtabera mééleha. rabi yo'hanan amar: asoura. veréch lakich amar: mouteret.
  2. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲסוּרָה – דְּלָא בַּטְּלַהּ גּוֹי. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מוּתֶּרֶת – מֵימָר אָמַר: הִיא גּוּפַהּ לָא מַצְּלָה, לְדִידִי מַצְּלָה לִי? rabi yo'hanan amar asoura – dela batelah go. veréch lakich amar mouteret – mémar amar: hi goufah la matsela, ledidi matsela li?
  3. אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: הַקֵּן שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ – אֵין נֶהֱנִין וְאֵין מוֹעֲלִין. שֶׁבָּאֲשֵׁירָה יַתִּיז בְּקָנֶה. étivéh réch lakich lerabi yo'hanan: hakén cheberoch hailan chel hekdéch – én nehenin veén moalin. chebaachéra yatiz bekane.
  4. מַאי לָאו דְּאִיתְּבַר מִגּוּפַהּ, וְקָתָנֵי, יַתִּיז בְּקָנֶה? לָא, דְּאַיְיתִי עֵצִים מֵעָלְמָא. ma la deitevar migoufah, vekatané, yatiz bekane? la, deayti étsim méalma.
  5. אִי הָכִי, אַמַּאי שֶׁל הֶקְדֵּשׁ אֵין נֶהֱנִין וְאֵין מוֹעֲלִין? i hakhi, ama chel hekdéch én nehenin veén moalin?
  6. אֶלָּא, בְּגִידּוּלִין הַבָּאִין לְאַחַר מִכָּאן, וְקָסָבַר אֵין מוֹעֲלִין בְּגִידּוּלִין. ela, begidoulin habain lea'har mikan, vekasavar én moalin begidoulin.
  7. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּאַיְיתִי מֵעָלְמָא, אַמַּאי יַתִּיז בְּקָנֶה? לִשְׁקְלֵיהּ מִשְׁקָל! hakhi namé mistabera, dei salka datakh deayti méalma, ama yatiz bekane? lichkeléh michkal!
  8. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם דְּאַיְיתִי מֵעָלְמָא, וּמַאי ״יַתִּיז״? יַתִּיז אֶפְרוֹחִים. amar rabi avaou, amar rabi yo'hanan: leolam deayti méalma, ouma "yatiz"? yatiz efro'him.
  9. אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי יַעֲקֹב לְרַבִּי יִרְמְיָה אֶפְרוֹחִים כָּאן וְכָאן – מוּתָּרִין. בֵּיצִים, כָּאן וְכָאן – אֲסוּרִין. אָמַר רַב אָשֵׁי: אִם אֶפְרוֹחִים צְרִיכִין לְאִמָּן – כְּבֵיצִים דָּמוּ. amar léh: rabi yaakov lerabi yirmeya efro'him kan vekhan – moutarin. bétsim, kan vekhan – asourin. amar rav aché: im efro'him tserikhin leiman – kevétsim damou.
  10. מַתְנִי׳ הַגִּזְבָּרִים שֶׁלָּקְחוּ עֵצִים – מוֹעֲלִין בָּעֵצִים, וְאֵין מוֹעֲלִין לֹא בַּשִּׁיפּוּיי וְלֹא בַּנְּבִיָּיה. matni' hagizbarim chelak'hou étsim – moalin baétsim, veén moalin lo bachipou velo baneviya.
  11. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: בּוֹנִין בַּחוֹל וְאַחַר כָּךְ מַקְדִּישִׁין. gema' amar chemouél: bonin ba'hol vea'har kakh makdichin.
  12. מַאי טַעְמָא? מַאן דְּמִתְנַדֵּב מָעוֹת מַקְדֵּשׁ לְהוּ, דְּאָמַר: ״תֵּיחוּל קְדוּשַּׁת מָעוֹת אַבִּנְיָן״, ma tama? man demitnadév maot makdéch leou, deamar: "té'houl kedouchat maot abinyan",
  13. וִיהֵיב לְהוֹן לְאוּמָּנִין בִּשְׂכָרָן. vihév leon leoumanin biskharan.

Daf 14b

  1. מֵיתִיבִי: מוֹתַר הַקְּטֹרֶת מָה הָיוּ עוֹשִׂין בּוֹ? הָיוּ מַפְרִישִׁין מִמֶּנָּה שְׂכַר הָאוּמָּנִין. métivi: motar haketoret ma haou osin bo? haou mafrichin mimena sekhar haoumanin.
  2. וּמְחַלְּלִין אוֹתָהּ עַל מְעוֹת הָאוּמָּנִין, וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ לָאוּמָּנִין, וְחוֹזְרִין וְנוֹטְלִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה. oum'halelin otah al meot haoumanin, venotnin otah laoumanin, ve'hozrin venotlin otah miterouma 'hadacha.
  3. וְאַמַּאי? לַיחֲלַיהּ אַבִּנְיָן! veama? la'halah abinyan!
  4. דְּלָא אִיכָּא בִּנְיָן. וְהָא ״מְעוֹת הָאוּמָּנִין״ קָתָנֵי! דְּלֵיכָּא בִּנְיָן כְּשִׁיעוּר מָעוֹת. dela ika binyan. veha "meot haoumanin" katané! deléka binyan kechiour maot.
  5. וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: הֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה מָנֶה שֶׁחִילְּלוֹ עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְחוּלָּל! הָנֵי מִילֵּי דְּאִי עֲבַד, לְכַתְּחִלָּה – לָא. vehaamar chemouél: hekdéch chave mane che'hilelo al chave perouta – me'houlal! hané milé dei avad, lekhate'hila – la.
  6. רַב פָּפָּא אָמַר: הַיְינוּ טַעְמָא דְּבוֹנִין בַּחוֹל – לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אִמְרֵי דִּלְמָא בָּעֵי לְמִיזְגָּא, וּזְגָא עֲלַיְיהוּ. אִי בְּנָא בְּקוּדְשָׁא – אִישְׁתְּכַח דְּקָמָעֵיל בְּקוּדְשָׁא. rav papa amar: haynou tama devonin ba'hol – lo nitena tora lemalakhé hacharét, imré dilma baé lemizga, ouzga alayou. i bena bekoudcha – ichtekha'h dekamaél bekoudcha.
  7. תְּנַן: הַגִּזְבָּרִין שֶׁלָּקְחוּ אֶת הָעֵצִים – מוֹעֲלִין בָּהֶן, וְאֵין מוֹעֲלִין לֹא בַּשִּׁיפּוּיי וְלֹא בַּנְּבִיָּיה. tenan: hagizbarin chelak'hou et haétsim – moalin bahen, veén moalin lo bachipou velo baneviya.
  8. וְאַמַּאי מוֹעֲלִין בָּהֶן? הָכָא נָמֵי לֶיעְבַּד בַּחוֹל, אָמְרִי דְּדִלְמָא בָּעֵי לְמִיזְגָּא, וּזְגָא עֲלֵיהֶן, וְאִישְׁתְּכַח דְּקָא מוֹעֵל בְּקָדָשִׁים! veama moalin bahen? hakha namé lebad ba'hol, amri dedilma baé lemizga, ouzga aléhen, veichtekha'h deka moél bekadachim!
  9. אָמַר רַב פָּפָּא: אִי בְּעֵצִים דְּמִכָּאן וְאֵילָךְ, הָכִי נָמֵי. אֶלָּא כִּי תְּנַן בְּמַתְנִיתִין, בְּעֵצִים דְּיוֹמֵיהּ. amar rav papa: i beétsim demikan veélakh, hakhi namé. ela ki tenan bematnitin, beétsim deoméh.
  10. הַדְרָן עֲלָךְ וְלַד חַטָּאת hadran alakh velad 'hatat

Daf 15a

  1. קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה וּלְחַיֵּיב עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. אֶחָד קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְאֶחָד קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה. kodché mizbé'ha, mitstarfin ze im ze limila oul'hayév aléhem michoum pigoul venotar vetamé. kodché bedek habayit mitstarfin ze im ze. e'had kodché mizbé'ha vee'had kodché bedek habayit mitstarfin ze im ze limila.
  2. גְּמָ׳ הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר דְּקָתָנֵי: ״אֶחָד קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְאֶחָד קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת״ דְּהַאי קְדוּשַּׁת הַגּוּף וְהַאי קְדוּשַּׁת דָּמִים, אֲפִילּוּ הָכִי קָתָנֵי: ״מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה״. ״קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ עִם קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ״ מִיבַּעְיָא? gema' hachta yéch lomar dekatané: "e'had kodché mizbé'ha vee'had kodché bedek habayit" deha kedouchat hagouf veha kedouchat damim, afilou hakhi katané: "mitstarfin ze im ze". "kodché mizbé'ha im kodché mizbé'ha" mibaya?
  3. מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי עֲלַהּ ״לְחַיֵּיב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא״, דְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לָא אִיכָּא הָכִי, מִשּׁוּם הָכִי קָא פְּלִיג לֵיהּ. michoum dekatané alah "le'hayév aléhen michoum pigoul notar vetamé", dekodché bedek habayit la ika hakhi, michoum hakhi ka pelig léh.
  4. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: מְחַוַּורְתָּא, אֵין חַיָּיבִין מִשּׁוּם מְעִילָה אֶלָּא עַל קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת וְעוֹלָה בִּלְבַד. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״נֶפֶשׁ כִּי תִּמְעֹל מַעַל מִקׇּדְשֵׁי ה׳״, amar rabi yana: me'havarta, én 'hayavin michoum meila ela al kodché bedek habayit veola bilvad. ma tama? deamar kera: "nefech ki timol maal mikodché h'",
  5. קֳדָשִׁים הַמְיוּחָדִין לַה׳ – יֵשׁ בָּהֶן מְעִילָה. אֲבָל קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ – אִית בְּהוּ לַכֹּהֲנִים, וְאִית בְּהוּ לַבְּעָלִים. kodachim hamou'hadin la' – yéch bahen meila. aval kodché mizbé'ha – it beou lakohanim, veit beou labealim.
  6. תְּנַן: קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה! מִדְּרַבָּנַן. tenan: kodché mizbé'ha mitstarfin ze im ze limila! miderabanan.
  7. קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם – מוֹעֲלִים בָּהֶן! מִדְּרַבָּנַן. kodché kadachim cheche'hatan badarom – moalim bahen! miderabanan.
  8. תְּנַן: הַנֶּהֱנֶה מִן הַחַטָּאת כְּשֶׁהִיא חַיָּה – לֹא מָעַל עַד שֶׁיִּפְגּוֹם. כְּשֶׁהִיא מֵתָה, כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה כׇּל שֶׁהוּא – מָעַל! מִדְּרַבָּנַן. tenan: hanehene min ha'hatat kechehi 'haya – lo maal ad cheyifgom. kechehi méta, kévan chenehena kol cheou – maal! miderabanan.
  9. וּמִדְּאוֹרָיְיתָא לָא? וְהָתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״כׇּל חֵלֶב לַה׳״ – לְרַבּוֹת אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים לִמְעִילָה! oumideorayta la? vehatanya, rabi omér: "kol 'hélev la'" – lerabot émouré kadachim kalim limila!
  10. מִדְּרַבָּנַן. וְהָא קְרָא קָא נָסֵיב לַהּ! אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. miderabanan. veha kera ka nasév lah! asmakhta bealma.
  11. וְהָא אָמַר עוּלָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קָדָשִׁים שֶׁמֵּתוּ – יָצְאוּ מִידֵי מְעִילָה דְּבַר תּוֹרָה. בְּמַאי? אִילֵימָא בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, אֲפִילּוּ כִּי מֵתוּ נָמֵי, לָא יְהֵא אֶלָּא דְּאַקְדֵּישׁ אַשְׁפָּה לְבֶדֶק הַבַּיִת, לָאו אִית בַּהּ מְעִילָה? veha amar oula, amar rabi yo'hanan: kadachim chemétou – yatsou midé meila devar tora. bema? iléma bekodché bedek habayit, afilou ki métou namé, la yehé ela deakdéch achpa levedek habayit, la it bah meila?
  12. אֶלָּא קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, דְּאוֹרָיְיתָא! מִי אִית בְּהוּ מְעִילָה? ela kodché mizbé'ha, deorayta! mi it beou meila?
  13. אֶלָּא הָכִי קָא אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: מֵהַאי קְרָא קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שָׁמְעִין מִינַּהּ, קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לָא שָׁמְעִין מִינַּהּ. ela hakhi ka amri devé rabi yana: méha kera kodché bedek habayit chamin minah, kodché mizbé'ha la chamin minah.

Daf 15b

  1. מַתְנִי׳ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים בָּעוֹלָה מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה: הַבָּשָׂר, וְהַחֵלֶב, וְהַסּוֹלֶת, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן. וְשִׁשָּׁה בַּתּוֹדָה: הַבָּשָׂר, וְהַחֵלֶב, וְהַסּוֹלֶת, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן וְהַלֶּחֶם. matni' 'hamicha devarim baola mitstarfin ze im ze: habasar, veha'hélev, vehasolet, vehayayin, vehachemen. vechicha batoda: habasar, veha'hélev, vehasolet, vehayayin, vehachemen vehale'hem.
  2. גְּמָ׳ מַתְנֵי לֵיהּ רַב הוּנָא לְרָבָא: ״חֲמִשָּׁה דְּבָרִים בָּעוֹלָם מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה״. אָמַר לֵיהּ: ״בָּעוֹלָם״ קָא אָמְרַתְּ? וְהָא קָתָנֵי בַּתּוֹדָה ״שִׁשָּׁה דְּבָרִים שֶׁבַּתּוֹדָה – הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב וְהַסּוֹלֶת וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְלַחְמֵי תוֹדָה״! אֲמַר לֵיהּ: תְּנִי ״בָּעוֹלָה״. gema' matné léh rav houna lerava: "'hamicha devarim baolam mitstarfin ze im ze". amar léh: "baolam" ka amrate? veha katané batoda "chicha devarim chebatoda – habasar veha'hélev vehasolet vehayayin vehachemen vela'hmé toda"! amar léh: teni "baola".
  3. תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: עוֹלוֹת וְאֵימוּרִים מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת לְהַעֲלוֹתָן בַּחוּץ, וּלְחַיֵּיב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. tenéna leha detanou rabanan: olot veémourim mitstarfin likhzayit lehaalotan ba'houts, oul'hayév aléhen michoum pigoul venotar vetamé.
  4. קָתָנֵי: בְּעוֹלָה – אִין, בִּשְׁלָמִים – לָא. בִּשְׁלָמָא לְהַעֲלוֹתָן בַּחוּץ, עוֹלָה דְּכָלִיל הִיא – מִצְטָרְפִין, שְׁלָמִים – לָא מִצְטָרְפִין. אֶלָּא לְחַיֵּיב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא, שְׁלָמִים אַמַּאי לָא מְחַיֵּיב? katané: beola – in, bichlamim – la. bichlama lehaalotan ba'houts, ola dekhalil hi – mitstarfin, chelamim – la mitstarfin. ela le'hayév aléhen michoum pigoul venotar vetamé, chelamim ama la me'hayév?
  5. וְהָתְנַן: כׇּל הַפִּיגּוּלִים מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְכׇל הַנּוֹתָרוֹת מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ! vehatnan: kol hapigoulim mitstarfin ze im ze, vekhol hanotarot mitstarfot zo im zo!
  6. אֶלָּא אֵימָא: עוֹלָה וְאֵימוּרֶיהָ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִכְזַיִת לִיזְרֹק עֲלֵיהֶן אֶת הַדָּם. ela éma: ola veémoureha mitstarfin ze im ze likhzayit lizrok aléhen et hadam.
  7. וְכֵיוָן דְּמִצְטָרְפִין לִיזְרֹק אֶת הַדָּם – חַיָּיב וְכוּ׳. vekhévan demitstarfin lizrok et hadam – 'hayav vekhou'.
  8. וּמַאן קָתָנֵי לַהּ? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר וּכְזַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם, כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. ouman katané lah? rabi yeochoua hi, detanya: rabi yeochoua omér: kol hazeva'him chebatora chenichtayér méhen kezayit basar oukhzayit 'hélev – zorék et hadam, ka'hatsi zayit basar vekha'hatsi zayit 'hélev – éno zorék et hadam.
  9. וּבָעוֹלָה, אֲפִילּוּ כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם, מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ כָּלִיל. וּבַמִּנְחָה, אֲפִילּוּ כּוּלָּהּ קַיֶּימֶת – לֹא יִזְרוֹק. ouvaola, afilou ka'hatsi zayit basar vekha'hatsi zayit 'hélev – zorék et hadam, mipené chekoulah kalil. ouvamin'ha, afilou koulah kayemet – lo yizrok.
  10. מִנְחָה מַאי עֲבִידְתַּיהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: מִנְחַת נְסָכִים. min'ha ma avidtah? amar rav papa: min'hat nesakhim.
  11. מַתְנִי׳ הַתְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, וְהַחַלָּה, וְהַבִּיכּוּרִים – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לֶאֱסוֹר וּלְחַיֵּיב עֲלֵיהֶן אֶת הַחוֹמֶשׁ. כׇּל הַפִּיגּוּלִים – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. וְכׇל הַנּוֹתָרִים – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. matni' haterouma, outroumat maasér, outroumat maasér chel dema, veha'hala, vehabikourim – mitstarfin ze im ze leesor oul'hayév aléhen et ha'homech. kol hapigoulim – mitstarfin ze im ze. vekhol hanotarim – mitstarfin ze im ze.
  12. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? כּוּלְּהוּ אִיקְּרוּ ״תְּרוּמָה״. גַּבֵּי חַלָּה כְּתִיב: ״רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה״, gema' ma tama? kouleou ikerou "terouma". gabé 'hala ketiv: "réchit arisotékhem 'hala tarimou terouma",
  13. גַּבֵּי בִּיכּוּרִים נָמֵי אִיקְּרוּ ״תְּרוּמָה״, דְּתַנְיָא: ״וּתְרוּמַת יָדֶךָ״ – אֵלּוּ בִּיכּוּרִים, אֲבָל אִינָךְ – לָא צְרִיכָא. gabé bikourim namé ikerou "terouma", detanya: "outroumat yadekha" – élou bikourim, aval inakh – la tserikha.
  14. מַתְנִי׳ כׇּל הַנְּבֵילוֹת – מִצְטָרְפִין זוֹ עִם זוֹ. וְכׇל הַשְּׁקָצִים – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. matni' kol hanevélot – mitstarfin zo im zo. vekhol hachekatsim – mitstarfin ze im ze.
  15. גְּמָ׳ אָמַר רַב: gema' amar rav:

Daf 16a

  1. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְעִנְיַן טוּמְאָה, אֲבָל לְעִנְיַן אֲכִילָה – טְהוֹרִין בִּפְנֵי עַצְמָן, וּטְמֵאִים בִּפְנֵי עַצְמָן. וְלֵוִי אָמַר: אֲפִילּוּ לַאֲכִילָה נָמֵי מִצְטָרְפִין. lo chanou ela leinyan touma, aval leinyan akhila – teorin bifné atsman, outméim bifné atsman. velévi amar: afilou laakhila namé mitstarfin.
  2. וְרַב אַסִּי אָמַר: טְהוֹרִים לְעַצְמָן וּטְמֵאִין לְעַצְמָן. אִיכָּא דְאָמְרִי: פְּלִיגָא אַדְּרַב, וְאִיכָּא דְאָמְרִי: לָא פְּלִיגָא. verav asi amar: teorim leatsman outméin leatsman. ika deamri: peliga aderav, veika deamri: la peliga.
  3. מֵיתִיבִי: מִיתַת פָּרָה, וְחַיֵּי גָמָל – אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. הָא מִיתַת שְׁנֵיהֶם – מִצְטָרְפִין, וְקַשְׁיָא לְרַב אַסִּי! métivi: mitat para, ve'hayé gamal – én mitstarfin ze im ze. ha mitat chenéhem – mitstarfin, vekachya lerav asi!
  4. אֵימָא: הָא חַיֵּי שְׁנֵיהֶם – מִצְטָרְפִין, וּמַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: אֵבֶר מִן הַחַי נוֹהֵג בַּטְּמֵאָה. éma: ha 'hayé chenéhem – mitstarfin, oumani – rabi yeouda hi, deamar: éver min ha'ha nohég bateméa.
  5. אֲבָל מִיתַת שְׁנֵיהֶם, מַאי? לָא מִצְטָרְפִי? אִם כֵּן, מַאי אִירְיָא דְּרָהֵיט וְתָנֵי ״מִיתַת פָּרָה וְחַיֵּי גָמָל״, הָא אֲפִילּוּ מִיתַת שְׁנֵיהֶם לָא מִצְטָרְפִי! aval mitat chenéhem, ma? la mitstarfi? im kén, ma irya derahét vetané "mitat para ve'hayé gamal", ha afilou mitat chenéhem la mitstarfi!
  6. וְעוֹד, תַּנְיָא: חֲצִי זַיִת פָּרָה בְּחַיֶּיהָ וַחֲצִי זַיִת גָּמָל בְּמִיתָתָהּ – אֵין מִצְטָרְפִין. אֲבָל חֲצִי זַיִת מִפָּרָה וַחֲצִי זַיִת מִגָּמָל, בֵּין בְּחַיֶּיהָ בֵּין בְּמִיתָתָהּ – מִצְטָרְפִין. קַשְׁיָא רֵישָׁא אַסֵּיפָא! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: מִיתַת שְׁנֵיהֶם – מִצְטָרְפִין!? veod, tanya: 'hatsi zayit para be'hayeha va'hatsi zayit gamal bemitatah – én mitstarfin. aval 'hatsi zayit mipara va'hatsi zayit migamal, bén be'hayeha bén bemitatah – mitstarfin. kachya récha aséfa! ela la chema minah: mitat chenéhem – mitstarfin!?
  7. אָמַר לְךָ רַב אַסִּי: הַאי תַּנָּא סָבַר אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר. amar lekha rav asi: ha tana savar isour 'hal al isour.

Aller plus loin