Talmud Meilah, Chapitre 2 (ב) · Daf 4a à 8b

Texte intégral en hébreu, accompagné de la phonétique pour le lire même sans maîtriser l'hébreu. Lisez-le seul ou partagez-en la lecture à plusieurs.

Partager cette lecture à plusieurs

Daf 4a

  1. וְהָא קָתָנֵי: אִם אֲחֵרִים מֵבִיא לִידֵי פִּיגּוּל, הוּא עַצְמוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן! veha katané: im a'hérim mévi lidé pigoul, hou atsmo lo kol chekén!
  2. הָא נָמֵי, אִיסּוּרָא דְּמַיְיתֵי לִידֵי פִּיגּוּל. ha namé, isoura demayté lidé pigoul.
  3. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וְהָאָמַר אִילְפָא: מַחֲלוֹקֶת בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת, amar léh ravina lerav aché: vehaamar ilfa: ma'haloket bichté avodot,
  4. כְּגוֹן דְּאָמַר ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט סִימָן רִאשׁוֹן חוּץ לִזְמַנּוֹ, וְסִימָן שֵׁנִי חוּץ לִמְקוֹמוֹ״, אֲבָל בַּעֲבוֹדָה אַחַת – דְּכוּלֵּי עָלְמָא עֵירוּבֵי מַחְשָׁבוֹת הֲוַאי! kegon deamar "haréni cho'hét siman richon 'houts lizmano, vesiman chéni 'houts limkomo", aval baavoda a'hat – dekhoulé alma érouvé ma'hchavot hava!
  5. הָכִי נָמֵי, לְכִי זָרֵיק תִּיגַּלֵּי מִילְּתָא. אִי בַּעֲבוֹדָה אַחַת, אִי בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת. hakhi namé, lekhi zarék tigalé mileta. i baavoda a'hat, i bichté avodot.
  6. אִי הָכִי, גַּבֵּי תוֹדָה נָמֵי, עַד דְּזָרֵיק! i hakhi, gabé toda namé, ad dezarék!
  7. מַאי ״קָדַשׁ״ – לִיפָּסֵל, דְּבָעֵי שְׂרֵיפָה. ma "kadach" – lipasél, devaé seréfa.
  8. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הַפִּיגּוּל לְעוֹלָם מוֹעֲלִין בּוֹ. לָאו אַף עַל גַּב דְּאִיזְּרִיק דָּם, וּמְסַיַּיע לֵיהּ! léma mesaya léh: hapigoul leolam moalin bo. la af al gav deizerik dam, oumsaya léh!
  9. לָא, דְּלֹא זָרַק הַדָּם. אִי דְּלֹא זָרַק הַדָּם, מַאי לְמֵימְרָא? la, delo zarak hadam. i delo zarak hadam, ma lemémra?
  10. אֶלָּא: לְעוֹלָם דְּזָרֵיק, וְכִי תַּנְיָא הָהִיא, בְּעוֹלָה. אִי בְּעוֹלָה, פְּשִׁיטָא, דְּגָבוֹהַּ הִיא כּוּלַּהּ. ela: leolam dezarék, vekhi tanya hahi, beola. i beola, pechita, degavoha hi koulah.

Daf 4b

  1. וְעוֹד, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: לָן דָּמָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּזְרָקוֹ – מוֹעֲלִין בּוֹ. veod, dekatané séfa: lan damah, af al pi che'hazar ouzrako – moalin bo.
  2. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּחַטָּאת – שַׁפִּיר. i amrate bichlama be'hatat – chapir.
  3. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּעוֹלָה – צְרִיכָא לְמֵימַר? ela i amrate beola – tserikha lemémar?
  4. סֵיפָא וַדַּאי מְסַיַּיע לֵיהּ. רֵישָׁא, מַאי? הוֹאִיל וּמְסַיַּיע לֵיהּ סֵיפָא, מְסַיַּיע לֵיהּ נָמֵי רֵישָׁא? séfa vada mesaya léh. récha, ma? hoil oumsaya léh séfa, mesaya léh namé récha?
  5. סֵיפָא לָאו וַדַּאי מְסַיַּיע לֵיהּ: מַאי שְׁנָא הֲלָנָה – דְּקָעָבֵיד בְּיָדַיִם, לָא מַהְנֵי זְרִיקָה לְאַפּוֹקֵי מִידֵי מְעִילָה. séfa la vada mesaya léh: ma chena halana – dekaavéd beyadayim, la mahné zerika leapoké midé meila.
  6. מַחְשָׁבָה – לָא קָא עָבֵיד בְּיָדַיִם, מַהְנֵי לֵיהּ זְרִיקָה לְאַפּוֹקֵי מִידֵי מְעִילָה. ma'hchava – la ka avéd beyadayim, mahné léh zerika leapoké midé meila.
  7. לֵימָא הָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הַפִּיגּוּל בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים – מוֹעֲלִין בּוֹ. לָאו אַף עַל גַּב דְּזָרַק וּמְסַיַּיע לֵיהּ! לָא, דְּלֹא זָרַק. léma ha mesaya léh: hapigoul bekodché kadachim – moalin bo. la af al gav dezarak oumsaya léh! la, delo zarak.
  8. אֲבָל זָרַק, מַאי? הָכִי נָמֵי דְּאֵין מוֹעֲלִין בּוֹ? אַמַּאי קָתָנֵי סֵיפָא: בְּקָדָשִׁים קַלִּים – אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ? aval zarak, ma? hakhi namé deén moalin bo? ama katané séfa: bekadachim kalim – én moalin bo?
  9. לִיפְלוֹג בְּרֵישָׁא, וְלִיתְנֵי: לִפְנֵי זְרִיקָה – מוֹעֲלִין בּוֹ, לְאַחַר זְרִיקָה – אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ! הָהוּא וַדַּאי מְסַיַּיע לֵיהּ. liflog berécha, velitné: lifné zerika – moalin bo, lea'har zerika – én moalin bo! haou vada mesaya léh.
  10. לֵימָא הוֹאִיל וּמְסַיַּיע לֵיהּ סֵיפָא מְסַיַּיע לֵיהּ נָמֵי רֵישָׁא? קָדָשִׁים קַלִּים – פְּסִיקָא לֵיהּ, הָכָא – לָא פְּסִיקָא לֵיהּ. léma hoil oumsaya léh séfa mesaya léh namé récha? kadachim kalim – pesika léh, hakha – la pesika léh.
  11. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כֹּל שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים – אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ, וְכֹל שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים – מוֹעֲלִין בָּהּ. kelal amar rabi yeochoua: kol chehayta lah cheat hetér lakohanim – én moalin bah, vekhol chelo hayta lah cheat hetér lakohanim – moalin bah.
  12. אֵיזוֹהִי שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים? שֶׁלָּנָה, וְשֶׁנִּטְמֵאת, וְשֶׁיָּצָאת. ézohi chehayta lah cheat hetér lakohanim? chelana, vechenitmét, vecheyatsat.
  13. וְאֵיזוֹהִי שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים? שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ, וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ. veézohi chelo hayta lah cheat hetér lakohanim? chenich'hata 'houts lizmanah, ve'houts limkomah, vechekibelou pesoulin vezarkou et damah.
  14. אֲמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא לְבַר פְּדָת: בֶּן אֲחוֹתִי, רְאֵה מָה אַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי לְמָחָר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ: הֶיתֵּר שְׁחִיטָה שָׁנִינוּ, amar léh bar kapara levar pedat: ben a'hoti, reé ma ata choaléni lema'har bevét hamidrach: hetér che'hita chaninou,

Daf 5a

  1. אוֹ הֶיתֵּר זְרִיקָה שָׁנִינוּ, אוֹ הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ? חִזְקִיָּה אָמַר: הֶיתֵּר שְׁחִיטָה שָׁנִינוּ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ. o hetér zerika chaninou, o hetér akhila chaninou? 'hizkiya amar: hetér che'hita chaninou, rabi yo'hanan amar: hetér akhila chaninou.
  2. אָמַר רַבִּי זֵירָא: לָא דַּיְיקָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּחִזְקִיָּה וּדְלָא כְּרַבִּי יוֹחָנָן. amar rabi zéra: la dayka matnitin dela ke'hizkiya oudla kerabi yo'hanan.
  3. תְּנַן: שֶׁלָּנָה, וְשֶׁנִּטְמֵאת, וְשֶׁיָּצָאת. לָאו דְּלָן דָּם, וְקָתָנֵי: אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ, tenan: chelana, vechenitmét, vecheyatsat. la delan dam, vekatané: én moalin bo,
  4. וּשְׁמַע מִינַּהּ: הֶיתֵּר זְרִיקָה שָׁנִינוּ! ouchma minah: hetér zerika chaninou!
  5. לָא, דְּלָן בָּשָׂר, אֲבָל דָּם אִיזְדְּרִיק, מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי: אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ. la, delan basar, aval dam izderik, michoum hakhi katané: én moalin bo.
  6. תְּנַן: וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר לַכֹּהֲנִים? שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ, וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ. tenan: veézo hi chelo hayta lah cheat hakocher lakohanim? chenich'hata 'houts lizmanah, ve'houts limkomah, vechekibelou pesoulin vezarkou et damah.
  7. הֵיכִי דָּמֵי, אִילֵּימָא דִּזְרָקוּהוּ פְּסוּלִין וְקִבְּלוּהוּ פְּסוּלִין – לְמָה לִי עַד דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי? hékhi damé, iléma dizrakouou pesoulin vekibelouou pesoulin – lema li ad deika tarté?
  8. אֶלָּא לָאו דְּקִבְּלוּהוּ פְּסוּלִין וּזְרָקוּהוּ כְּשֵׁרִים, וְקָתָנֵי מוֹעֲלִין בּוֹ, ela la dekibelouou pesoulin ouzrakouou kechérim, vekatané moalin bo,
  9. שְׁמַע מִינַּהּ: הֶיתֵּר זְרִיקָה שָׁנִינוּ. chema minah: hetér zerika chaninou.
  10. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ אִיכָּא לְפַלּוֹגֵי הָכִי, הָא דִּתְנַן הָתָם: matkéf lah rav yoséf: vei salka datakh ika lefalogé hakhi, ha ditnan hatam:
  11. חַטָּאת פְּסוּלָה – אֵין דָּמָהּ טָעוּן כִּיבּוּס, בֵּין שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְנִפְסְלָה, וּבֵין שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְנִפְסְלָה. 'hatat pesoula – én damah taoun kibous, bén chehayta lah cheat hakocher venifsela, ouvén chelo hayta lah cheat hakocher venifsela.
  12. אִי זוֹ הִיא שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְנִפְסְלָה? שֶׁלָּנָה, וְשֶׁנִּטְמֵאת, אוֹ שֶׁיָּצְאָה. i zo hi chehayta lah cheat hakocher venifsela? chelana, vechenitmét, o cheyatsa.
  13. אֵיזוֹהִי שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר? שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִמְקוֹמָהּ, חוּץ לִזְמַנָּהּ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ. ézohi chelo hayta lah cheat hakocher? chenich'hata 'houts limkomah, 'houts lizmanah, vechekibelou pesoulin vezarkou et damah.
  14. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּקִבְּלוּהוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ פְּסוּלִין – הוּא דְּאֵין דָּמָהּ טָעוּן כִּיבּוּס, הָא קִבְּלוּהוּ וְזָרְקוּ כְּשֵׁרִים – דָּמָהּ טָעוּן כִּיבּוּס. hékhi damé? iléma dekibelouou pesoulin vezarkou pesoulin – hou deén damah taoun kibous, ha kibelouou vezarkou kechérim – damah taoun kibous.
  15. קְרִי כָּאן: ״אֲשֶׁר יִזֶּה מִדָּמָהּ״ – וְלֹא שֶׁכְּבָר הוּזָּה? אֶלָּא: לָאו דַּוְקָא, keri kan: "acher yize midamah" – velo chekevar houza? ela: la davka,

Daf 5b

  1. הָכִי נָמֵי, לָאו דַּוְקָא. אָמַר רַב אַסִּי: אִם כֵּן, לְמָה לִי לְמִיתְנֵי תַּרְתֵּי? hakhi namé, la davka. amar rav asi: im kén, lema li lemitné tarté?
  2. אֶלָּא לְעוֹלָם דִּמְעִילָה דַּוְקָא, ela leolam dimila davka,
  3. וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּפָסוּל עוֹשֶׂה שִׁירַיִים, veha ka machma lan: defasoul ose chirayim,
  4. אַף עַל גַּב דְּקִיבֵּל פָּסוּל וְזָרַק, וְקִיבֵּל כָּשֵׁר וְזָרַק – לָאו כְּלוּם הִיא. מַאי טַעְמָא? דְּשִׁירַיִים נִינְהוּ. af al gav dekibél pasoul vezarak, vekibél kachér vezarak – la keloum hi. ma tama? dechirayim ninou.
  5. וְהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: פָּסוּל, מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה שִׁירַיִים? veha bea minéh réch lakich mérabi yo'hanan: pasoul, maou cheyaase chirayim?
  6. וַאֲמַר לֵיהּ: אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה שִׁירַיִים אֶלָּא חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, הוֹאִיל וּמְרַצִּין לְפִיגּוּלָן. vaamar léh: én lekha davar cheyaase chirayim ela 'houts lizmano ve'houts limkomo, hoil oumratsin lefigoulan.
  7. מַאי לָאו, בַּר מִפָּסוּל? לָא, אֲפִילּוּ פָּסוּל. ma la, bar mipasoul? la, afilou pasoul.
  8. וְהָא ״אֵין לְךָ״ קָתָנֵי! veha "én lekha" katané!
  9. הָכִי קָתָנֵי: אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְרַצֶּה בְּצִיבּוּר וְעוֹשֶׂה שִׁירַיִים אֶלָּא חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, אֲבָל טָמֵא, דְּאִיתֵיהּ בְּצִיבּוּר – מְשַׁוֵּי שִׁירַיִים, hakhi katané: én lekha davar cheéno meratse betsibour veose chirayim ela 'houts lizmano ve'houts limkomo, aval tamé, deitéh betsibour – mechavé chirayim,
  10. שְׁאָר פְּסוּלִין דְּלָא אִיתַנּוּן בְּצִיבּוּר – לָא מְשַׁוִּין שִׁירַיִים. chear pesoulin dela itanoun betsibour – la mechavin chirayim.
  11. תָּא שְׁמַע: הַפִּיגּוּל – לְעוֹלָם מוֹעֲלִין בּוֹ. ta chema: hapigoul – leolam moalin bo.
  12. לָאו דְּלֹא זָרַק, וּשְׁמַע מִינַּהּ: הֶיתֵּר זְרִיקָה שָׁנִינוּ! la delo zarak, ouchma minah: hetér zerika chaninou!
  13. לָא, זַרְקֵהּ. la, zarkéh.
  14. וּמַאי ״לְעוֹלָם״? הָא קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְרַב גִּידֵּל, דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: זְרִיקַת פִּיגּוּל – אֵינוֹ מוֹצִיא מִידֵי מְעִילָה, וְאֵינוֹ מֵבִיא לִידֵי מְעִילָה. ouma "leolam"? ha ka machma lan kidrav gidél, deamar rav gidél amar rav: zerikat pigoul – éno motsi midé meila, veéno mévi lidé meila.

Daf 6a

  1. תָּא שְׁמַע, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֵשׁ נוֹתָר שֶׁמּוֹעֲלִין בּוֹ, וְיֵשׁ נוֹתָר שֶׁאֵין מוֹעֲלִין בּוֹ. ta chema, rabi chimon omér: yéch notar chemoalin bo, veyéch notar cheén moalin bo.
  2. כֵּיצַד? לָן לִפְנֵי זְרִיקָה – מוֹעֲלִין, לְאַחַר זְרִיקָה – אֵין מוֹעֲלִין. kétsad? lan lifné zerika – moalin, lea'har zerika – én moalin.
  3. קָתָנֵי מִיהַת: מוֹעֲלִין בּוֹ, לָאו דַּהֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ, דְּאִי בָּעֵי – זָרֵיק, katané mihat: moalin bo, la dahava cheout lemizrekéh, dei baé – zarék,
  4. וּשְׁמַע מִינַּהּ: הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ! ouchma minah: hetér akhila chaninou!
  5. לָא, דְּקַבְּלֵיהּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, דְּלֹא הָיָה שְׁהוּת לְמִזְרַק. la, dekabeléh samoukh lichkiat ha'hama, delo haya cheout lemizrak.
  6. אֲבָל הָיָה שְׁהוּת, מַאי? הָכִי נָמֵי דְּאֵין מוֹעֲלִין? aval haya cheout, ma? hakhi namé deén moalin?
  7. מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי ״לִפְנֵי זְרִיקָה״, לִיתְנֵי ״קוֹדֶם שְׁקִיעָה״ וּ״לְאַחַר שְׁקִיעָה״! ma irya detané "lifné zerika", litné "kodem chekia" ou"lea'har chekia"!
  8. הָכִי נָמֵי קָתָנֵי: קוֹדֶם שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה, וּלְאַחַר שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה. hakhi namé katané: kodem cheyérae lizrika, oula'har cheyérae lizrika.
  9. תָּא שְׁמַע, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֵשׁ פִּיגּוּל שֶׁמּוֹעֲלִין בּוֹ, וְיֵשׁ פִּיגּוּל שֶׁאֵין מוֹעֲלִין בּוֹ. ta chema, rabi chimon omér: yéch pigoul chemoalin bo, veyéch pigoul cheén moalin bo.
  10. כֵּיצַד? לִפְנֵי זְרִיקָה – מוֹעֲלִין, לְאַחַר זְרִיקָה – אֵין מוֹעֲלִין. kétsad? lifné zerika – moalin, lea'har zerika – én moalin.
  11. קָתָנֵי מִיהַת: לִפְנֵי זְרִיקָה – מוֹעֲלִין בּוֹ, לָאו דַּהֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ, דְּאִי בָּעֵי – זָרֵיק, וְקָתָנֵי ״מוֹעֲלִין בּוֹ״, וּשְׁמַע מִינַּהּ: הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ! katané mihat: lifné zerika – moalin bo, la dahava cheout lemizrekéh, dei baé – zarék, vekatané "moalin bo", ouchma minah: hetér akhila chaninou!
  12. לָא, דְּלָא הֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ. אֲבָל הֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ, מַאי? הָכִי נָמֵי דִּנְפַק מִידֵי מְעִילָה? la, dela hava cheout lemizrekéh. aval hava cheout lemizrekéh, ma? hakhi namé dinfak midé meila?
  13. מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי ״לְאַחַר זְרִיקָה״, לִיתְנֵי ״קוֹדֶם שְׁקִיעָה״ וּ״לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה״! ma irya detané "lea'har zerika", litné "kodem chekia" ou"lea'har chekiat ha'hama"!
  14. הָכִי נָמֵי קָאָמַר: קוֹדֶם שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה, לְאַחַר שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה. hakhi namé kaamar: kodem cheyérae lizrika, lea'har cheyérae lizrika.
  15. תָּא שְׁמַע: הַפִּיגּוּל בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים – מוֹעֲלִין. מַאי לָאו דְּזָרַק, וּשְׁמַע מִינַּהּ: הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ! לָא, דְּלֹא זָרַק. ta chema: hapigoul bekodché kadachim – moalin. ma la dezarak, ouchma minah: hetér akhila chaninou! la, delo zarak.
  16. אֲבָל זָרַק מַאי? הָכִי נָמֵי דְּאֵין מוֹעֲלִין בּוֹ? מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי בְּקָדָשִׁים קַלִּים אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ, aval zarak ma? hakhi namé deén moalin bo? ma irya detané bekadachim kalim én moalin bo,
  17. לִיתְנֵי: כָּאן – לִפְנֵי זְרִיקָה, כָּאן – לְאַחַר זְרִיקָה! litné: kan – lifné zerika, kan – lea'har zerika!
  18. הָא אָתְיָא לְאַשְׁמוֹעִינַן: כֹּל לְאֵיתוֹיֵי לִידֵי מְעִילָה, זְרִיקָה כְּתִיקְנָהּ מַיְיתֵי לִידֵי מְעִילָה. ha atya leachmoinan: kol leétoyé lidé meila, zerika ketiknah mayté lidé meila.
  19. כֹּל לְאַפּוֹקֵי מִידֵי מְעִילָה, אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ נָמֵי מַפְקַע מִידֵי מְעִילָה. kol leapoké midé meila, afilou chelo ketiknah namé mafka midé meila.

Daf 6b

  1. מַתְנִי׳ בְּשַׂר קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁיָּצָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, matni' besar kodché kadachim cheyatsa lifné zerikat damim,
  2. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מוֹעֲלִין בּוֹ, וְאֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. rabi eliezer omér: moalin bo, veén 'hayavin ala michoum pigoul venotar vetamé.
  3. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ, וְחַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. rabi akiva omér: én moalin bo, ve'hayavin ala michoum pigoul venotar vetamé.
  4. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: וַהֲרֵי הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת. amar rabi akiva: vaharé hamafrich 'hatato veavda, vehifrich a'heret ta'hteha, vea'har kakh nimtsét harichona, vaharé chetéhen omdot.
  5. לֹא כְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ, כָּךְ הוּא פּוֹטֵר אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּהּ? lo kechém chedamah potér et besarah, kakh hou potér et besar 'havertah?
  6. אִם פָּטַר דָּמָהּ אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּהּ מִן הַמְּעִילָה, דִּין הוּא שֶׁיִּפְטֹר אֶת בְּשַׂר עַצְמָהּ! im patar damah et besar 'havertah min hameila, din hou cheyiftor et besar atsmah!
  7. אֵימוּרַי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, émoura kadachim kalim cheyatsou lifné zerikat damim,
  8. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן, וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מוֹעֲלִין בָּהֶן, וְחַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. rabi eliezer omér: én moalin bahen, veén 'hayavin aléhen michoum pigoul notar vetamé. rabi akiva omér: moalin bahen, ve'hayavin aléhen michoum pigoul notar vetamé.
  9. גְּמָ׳ וְהָנֵי תַּרְתֵּי לְמָה לִי? gema' vehané tarté lema li?
  10. צְרִיכִי, דְּאִי אִיתְּמַר בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, הֲוָה אָמֵינָא: בְּהָא קָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹעֲלִין בּוֹ, מִשּׁוּם דִּזְרִיקָה כְּתִיקְנָהּ מַפְּקָא מִידֵי מְעִילָה, שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ – לָא מַפְּקָא מִידֵי מְעִילָה. tserikhi, dei itemar bekodché kadachim, hava aména: beha ka amar rabi eliezer moalin bo, michoum dizrika ketiknah mapeka midé meila, chelo ketiknah – la mapeka midé meila.
  11. אֲבָל לְאֵיתוֹיֵי לִידֵי מְעִילָה – מוֹדֵי לְרַבִּי עֲקִיבָא דַּאֲפִילּוּ שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ מַיְיתָא לִידֵי מְעִילָה, aval leétoyé lidé meila – modé lerabi akiva daafilou chelo ketiknah mayta lidé meila,
  12. וְאִי אִיתְּמַר גַּבֵּי קָדָשִׁים קַלִּים, הֲוָה אָמֵינָא: גַּבֵּי קָדָשִׁים קַלִּים הוּא דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא מוֹעֲלִין בָּהֶן, דַּאֲפִילּוּ זְרִיקָה שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ מַיְיתָא לִידֵי מְעִילָה, vei itemar gabé kadachim kalim, hava aména: gabé kadachim kalim hou deamar rabi akiva moalin bahen, daafilou zerika chelo ketiknah mayta lidé meila,
  13. אֲבָל קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, דִּלְאַפּוֹקֵי הוּא, שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ – לָא מַפְּקָא מִידֵי מְעִילָה, קָא מַשְׁמַע לַן. aval kodché kadachim, dilapoké hou, chelo ketiknah – la mapeka midé meila, ka machma lan.
  14. אִתְּמַר, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כִּי אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא – שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ, אֲבָל יוֹצֵא כּוּלּוֹ – לֹא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא. itemar, amar rabi yo'hanan: ki amar rabi akiva zerika moelet layotsé – cheyatsa miktsato, aval yotsé koulo – lo amar rabi akiva.
  15. אֲמַר לֵיהּ רַב אַסִּי לְרַבִּי יוֹחָנָן: כְּבָר לִימְּדוּנִי חֲבֵירַי שֶׁבַּגּוֹלָה amar léh rav asi lerabi yo'hanan: kevar limedouni 'havéra chebagola

Daf 7a

  1. מְחַשְּׁבִין עַל הָאָבוּד וְעַל הַשָּׂרוּף. me'hachevin al haavoud veal hasarouf.
  2. וְהָא אָבוּד וְשָׂרוּף לָא אִיתִינּוּן בָּעוֹלָם, וַאֲפִילּוּ הָכִי קָתָנֵי מְחַשְּׁבִין! veha avoud vesarouf la itinoun baolam, vaafilou hakhi katané me'hachevin!
  3. וּמִי אָמַר רַב אַסִּי הָכִי? הָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: חִישֵּׁב לַנִּשְׁפָּכִין, לְמָחָר, מַהוּ? oumi amar rav asi hakhi? ha bea minéh rav asi mérabi yo'hanan: 'hichév lanichpakhin, lema'har, maou?
  4. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא: כְּבָר שָׁנִיתָ לָנוּ אָלָל! אַלְמָא הַאי אָלָל, כֵּיוָן דְּלֵית בֵּיהּ מְשָׁשָׁא – לֹא קִיבֵּל טוּמְאָה, amar léh rabi zéra: kevar chanita lanou alal! alma ha alal, kévan delét béh mechacha – lo kibél touma,
  5. הָנֵי נִשְׁפָּכִין נָמֵי, כֵּיוָן דִּלְאִיבּוּד אָזְלִי – בְּהוּ מַחְשָׁבָה לָא מַהְנְיָא! hané nichpakhin namé, kévan diliboud azli – beou ma'hchava la mahneya!
  6. אֶלָּא דְּקָתָנֵי עַל הָאָבוּד וְעַל הַשָּׂרוּף – קַשְׁיָא! אָמַר רָבָא: אֵימָא: עַל הָעוֹמֵד לְאִיבּוּד וְעַל הָעוֹמֵד לִישָּׂרֵף. ela dekatané al haavoud veal hasarouf – kachya! amar rava: éma: al haoméd leiboud veal haoméd lisaréf.
  7. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא אֶלָּא שֶׁיָּצָא בָּשָׂר, אֲבָל דָּם – אֵין זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא. amar rav papa: la amar rabi akiva zerika moelet layotsé ela cheyatsa basar, aval dam – én zerika moelet layotsé.
  8. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שָׁחַט בִּשְׁתִיקָה וְיָצָא דָּם, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּזְרָקוֹ – לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים – מוֹעֲלִין בּוֹ, בְּקָדָשִׁים קַלִּים – אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ. tanya namé hakhi: cha'hat bichtika veyatsa dam, af al pi che'hazar ouzrako – lo asa velo kheloum. bekodché kadachim – moalin bo, bekadachim kalim – én moalin bo.
  9. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: הָא זֶה, לְמָה דּוֹמֶה? amar rabi akiva: ha ze, lema dome?
  10. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כִּי אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, בְּבַת אַחַת, אֲבָל בְּזֶה אַחַר זֶה – לֹא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא. amar rabi elazar: ki amar rabi akiva, bevat a'hat, aval beze a'har ze – lo amar rabi akiva.
  11. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לִכְפַר פָּאנִי, מְצָאַנִי זָקֵן אֶחָד וְאָמַר לִי: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא? אָמַרְתִּי לוֹ: הֵן. וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי דְּבָרִים לִפְנֵי חֲבֵירַי שֶׁבַּגָּלִיל, אָמְרוּ לִי: הֲלֹא פָּסוּל הוּא, הֵיאַךְ מְרַצֶּה עַל הַפָּסוּל? tanya, amar rabi chimon: kechehalakhti likhfar pani, metsaani zakén e'had veamar li: omér haya rabi akiva zerika moelet layotsé? amarti lo: hén. oukhchebati vehirtséti devarim lifné 'havéra chebagalil, amrou li: halo pasoul hou, héakh meratse al hapasoul?
  12. וּכְשֶׁיָּצָאתִי וְהִרְצֵיתִי דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לִי: בְּנִי, אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן? וַהֲרֵי הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת – מוֹעֲלִין בִּשְׁתֵּיהֶן. שְׁחָטָן, וַהֲרֵי דָּמָן מוּנָּח בְּכוֹסוֹת – מוֹעֲלִין בִּשְׁתֵּיהֶן. oukhcheyatsati vehirtséti devarim lifné rabi akiva, amar li: beni, i ata omér kén? vaharé hamafrich 'hatato veavda, vehifrich a'heret ta'hteha, vea'har kakh nimtsét harichona, vaharé chetéhen omdot – moalin bichtéhen. che'hatan, vaharé daman mouna'h bekhosot – moalin bichtéhen.

Daf 7b

  1. נִזְרַק דָּם שֶׁל אֶחָד מֵהֶם, אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁכְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ מִן הַמְּעִילָה, אַף יִפְטוֹר בְּשַׂר חֲבֶירְתָּהּ מִן הַמְּעִילָה? nizrak dam chel e'had méhem, i ata mode chekechém chedamah potér et besarah min hameila, af yiftor besar 'havertah min hameila?
  2. אִם הִצִּיל בְּשַׂר חֲבֶירְתָּהּ מִן הַמְּעִילָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּסוּל, דִּין הוּא שֶׁיַּצִּיל אֶת בְּשָׂרָהּ! im hitsil besar 'havertah min hameila, af al pi cheou pasoul, din hou cheyatsil et besarah!
  3. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַב אוֹשַׁעְיָא: תְּשׁוּבָה גְּנוּבָה הֱשִׁיבוֹ רַבִּי עֲקִיבָא לְאוֹתוֹ תַּלְמִיד, בְּבַת אַחַת – אִין, בְּזֶה אַחַר זֶה – לָא, amar réch lakich michoum rav ochaya: techouva genouva hechivo rabi akiva leoto talmid, bevat a'hat – in, beze a'har ze – la,
  4. דְּכֵיוָן דְּפָסוּל הוּא, מָה לִי בְּבַת אַחַת, מָה לִי בְּזֶה אַחַר זֶה?! dekhévan defasoul hou, ma li bevat a'hat, ma li beze a'har ze?!
  5. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: וְאַתָּה, אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן? amar léh rabi yo'hanan leréch lakich: veata, i ata omér kén?
  6. אִילּוּ הִפְרִישׁ שְׁתֵּי אֲשָׁמוֹת לְאַחְרָיוּת, וְשָׁחַט אֶת שְׁנֵיהֶן, וְקָדַם וְהֶעֱלָה אֵימוּרִין שֶׁל אֶחָד מֵהֶן קוֹדֶם זְרִיקָה, אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאִם עָלוּ – יֵרְדוּ? ilou hifrich cheté achamot lea'hraout, vecha'hat et chenéhen, vekadam veheela émourin chel e'had méhen kodem zerika, i ata mode cheim alou – yérdou?
  7. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ חַד גּוּפָא הוּא, אַמַּאי אִם עָלוּ – יֵרְדוּ? הָאָמַר עוּלָּא: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֶעֱלָן לִפְנֵי זְרִיקַת דָּם – לֹא יֵרְדוּ, נַעֲשָׂה לַחְמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ! vei salka datakh 'had goufa hou, ama im alou – yérdou? haamar oula: émouré kadachim kalim cheheelan lifné zerikat dam – lo yérdou, naasa la'hmo chel mizbé'ha!
  8. אִישְׁתִּיק. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קַצֵּצְתִּינּוּן לְרַגְלוֹהִי דְיָנוֹקָא. ichtik. amar rabi yo'hanan: katsétstinoun leraglohi deyanoka.
  9. מַתְנִי׳ יֵשׁ מַעֲשֵׂה דָמִים בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, וּבְקָדָשִׁים קַלִּים כּוּלְּהוּ לְהַחֲמִיר. matni' yéch maasé damim bekodché kadachim lehakél oulha'hamir, ouvkadachim kalim kouleou leha'hamir.
  10. כֵּיצַד? קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – מוֹעֲלִין בְּאֵימוּרֵיהֶן וּבַבָּשָׂר. לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים – מוֹעֲלִין בְּאֵימוּרֵיהֶן, וְאֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר. kétsad? kodché kadachim lifné zerikat damim – moalin beémouréhen ouvabasar. lea'har zerikat damim – moalin beémouréhen, veén moalin babasar.
  11. וְעַל זֶה וְעַל זֶה – חַיָּיב מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. נִמְצָא, מַעֲשֵׂה דָמִים בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, veal ze veal ze – 'hayav michoum pigoul, notar, vetamé. nimtsa, maasé damim bekodché kadachim lehakél oulha'hamir,
  12. וּבְקָדָשִׁים קַלִּים כּוּלָּן לְהַחֲמִיר. כֵּיצַד? קָדָשִׁים קַלִּים לִפְנֵי זְרִיקַת דָמִים – אֵין מוֹעֲלִין לֹא בָּאֵימוּרִין וְלֹא בַּבָּשָׂר, לְאַחַר זְרִיקַת דָמִים – מוֹעֲלִין בָּאֵימוּרִין וְאֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר. ouvkadachim kalim koulan leha'hamir. kétsad? kadachim kalim lifné zerikat damim – én moalin lo baémourin velo babasar, lea'har zerikat damim – moalin baémourin veén moalin babasar.
  13. עַל זֶה וְעַל זֶה חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. נִמְצָא מַעֲשֵׂה דָמִים בְּקָדָשִׁים קַלִּים כּוּלָּן לְהַחֲמִיר. al ze veal ze 'hayavin ala michoum pigoul, notar, vetamé. nimtsa maasé damim bekadachim kalim koulan leha'hamir.
  14. גְּמָ׳ קָתָנֵי ״אֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר״ – מְעִילָה הוּא דְּלֵיכָּא, הָא אִיסּוּרָא אִיכָּא, וְאַמַּאי? הָא מָמוֹנָא דְכֹהֵן הוּא! gema' katané "én moalin babasar" – meila hou deléka, ha isoura ika, veama? ha mamona dekhohén hou!
  15. לָא קַשְׁיָא, מִשּׁוּם דְּנָסֵיב רֵישָׁא ״מוֹעֲלִין״, נָסֵיב סֵיפָא ״אֵין מוֹעֲלִין״. la kachya, michoum denasév récha "moalin", nasév séfa "én moalin".
  16. אֵימָא סֵיפָא: ״בְּקָדָשִׁים קַלִּים כּוּלְּהוּ לְהַחֲמִיר. כֵּיצַד? בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן וּבְאֵימוּרֵיהֶן, וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים – מוֹעֲלִין בְּאֵימוּרֵיהֶן וְאֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר״. éma séfa: "bekadachim kalim kouleou leha'hamir. kétsad? besar kadachim kalim lifné zerikat damim – én moalin bahen ouvémouréhen, veén 'hayavin aléhen michoum pigoul, notar, vetamé. lea'har zerikat damim – moalin beémouréhen veén moalin babasar".
  17. מְעִילָה הוּא דְּלֵיכָּא, הָא אִיסּוּרָא אִיכָּא, וְאַמַּאי? הָא מָמוֹנָא דִבְעָלִים הוּא! meila hou deléka, ha isoura ika, veama? ha mamona divalim hou!
  18. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לַיּוֹצְאִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא. amar rabi 'hanina: layotsin, verabi akiva hi.
  19. כִּי אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא זְרִיקָה מוֹעֶלֶת, לַיּוֹצֵא לִשְׂרֵיפָה, ki amar rabi akiva zerika moelet, layotsé lisréfa,

Daf 8a

  1. אֲבָל לַאֲכִילָה הוּא דְּלֹא מְרַצָּה. aval laakhila hou delo meratsa.
  2. הַדְרָן עֲלָךְ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים hadran alakh kodché kadachim
  3. חַטַּאת הָעוֹף מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהוּקְדְּשָׁה, נִמְלְקָה – הוּכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים וּבְלִינָה. 'hatat haof moalin bah micheoukdecha, nimleka – houkhchera lehipasél bitvoul yom ouvim'housar kipourim ouvlina.
  4. הוּזָּה דָּמָהּ – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא, וְאֵין בָּהּ מְעִילָה. houza damah – 'hayavin ala michoum pigoul, notar, vetamé, veén bah meila.
  5. גְּמָ׳ קָתָנֵי הוּכְשְׁרָה לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּבְלִינָה. לִיפָּסֵל – אִין, אֲבָל לְטַמּוֹיֵי – לָא. gema' katané houkhchera lipasél bitvoul yom, ouvim'housar kipourim, ouvlina. lipasél – in, aval letamoyé – la.
  6. מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבָּנַן הִיא, דְּתַנְיָא: אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: טְבוּל יוֹם matnitin mani? rabanan hi, detanya: aba chaoul omér: tevoul yom

Daf 8b

  1. תְּחִלָּה לַקֹּדֶשׁ. te'hila lakodech.
  2. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מְטַמֵּא אֶת הַקֹּדֶשׁ, וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁהוּא פּוֹסֵל מַשְׁקֵה תְרוּמָה וְאוֹכְלֵי תְרוּמָה, כָּךְ הוּא פּוֹסֵל מַשְׁקֵה קֹדֶשׁ וְאוֹכְלֵי קֹדֶשׁ. rabi méir omér: metamé et hakodech, oufosél et haterouma. va'hakhamim omrim: kechém cheou posél machké terouma veokhlé terouma, kakh hou posél machké kodech veokhlé kodech.
  3. אָמַר רָבָא: לְאַבָּא שָׁאוּל מַעֲלָה עָשׂוּ בַּקֳּדָשִׁים, שַׁוִּינְהוּ רַבָּנַן לִטְבוּל יוֹם כָּרִאשׁוֹן, amar rava: leaba chaoul maala asou bakodachim, chavinou rabanan litvoul yom karichon,
  4. לְרַבִּי מֵאִיר כְּאוֹכֶל שֵׁנִי. לְרַבָּנַן, כֵּיוָן דִּטְבַל – קְלַשׁ טוּמְאָה, פָּסוּל – מְשַׁוֵּי, טָמֵא – לָא מְשַׁוֵּי. lerabi méir keokhel chéni. lerabanan, kévan ditval – kelach touma, pasoul – mechavé, tamé – la mechavé.
  5. הוּזָּה דָּמָהּ – חַיָּיבִין כּוּ׳. מְעִילָה הוּא דְּלֵיכָּא, אֲבָל אִיסּוּרָא – אִיכָּא. וְאַמַּאי? הָא מָמוֹנָא דְכֹהֲנִים הוּא! houza damah – 'hayavin kou'. meila hou deléka, aval isoura – ika. veama? ha mamona dekhohanim hou!
  6. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לַיּוֹצְאִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא, דְּלָאו בַּת אֲכִילָה הִיא. amar rabi 'hanina: layotsin, verabi akiva hi, deamar zerika moelet layotsé, dela bat akhila hi.
  7. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף – אֵינוֹ מְעַכֵּב. דְּתָנֵי רַב: ״הוּזָּה דָּמָהּ״. amar rav houna amar rav: mitsou 'hatat haof – éno meakév. detané rav: "houza damah".
  8. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר רַב: מִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף מְעַכֵּב. וְתָנֵי רַב: ״מִיצָּה דָּמָהּ״. rav ada bar ahava amar rav: mitsou 'hatat haof meakév. vetané rav: "mitsa damah".
  9. תָּא שְׁמַע: ״וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ חַטָּאת הִיא״. בִּשְׁלָמָא לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה... חַטָּאת הִיא״, אֶלָּא לְרַב הוּנָא, מַאי ״וְהַנִּשְׁאָר״? ta chema: "vehanichar badam yimatsé el yesod hamizbé'ha 'hatat hi". bichlama lerav ada bar ahava, haynou dikhtiv: "vehanichar badam yimatsé... 'hatat hi", ela lerav houna, ma "vehanichar"?
  10. כִּדְתַנְיָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: שֶׁאִם נִשְׁאַר. וּמַאי ״חַטָּאת הִיא״? אַרֵישָׁא. kidtanya devé rabi yichmaél: cheim nichar. ouma "'hatat hi"? arécha.
  11. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי מִנְחָה דִּכְתִיב: ״וְהַנּוֹתֶרֶת״. הָכִי נָמֵי שֶׁאִם נִיתּוֹתַר? וְכִי תֵּימָא: הָכִי נָמֵי, amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: ela méata, gabé min'ha dikhtiv: "vehanoteret". hakhi namé cheim nitotar? vekhi téma: hakhi namé,

Aller plus loin