Talmud Kiddushin, Chapitre 3 (ג) · Daf 36b à 58b

Daf 36b

1. ״וְהִקְרִיבוּ״ – זוֹ קַבָּלַת הַדָּם. "vehikrivou" – zo kabalat hadam.
2. וְהַזָּאוֹת. הַזָּאָה דְּהֵיכָא? אִי דְּפָרָה, ״אֶלְעָזָר״ כְּתִיב בַּהּ. אִי דְּפָנִים, ״הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ״ כְּתִיב בַּהּ. אֶלָּא הַזָּאָה דְּבֶן עוֹף, vehazaot. hazaa dehékha? i defara, "elazar" ketiv bah. i defanim, "hakohén hamachi'ha" ketiv bah. ela hazaa deven of,
3. דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר מִבֶּן צֹאן. וּמָה בֶּן צֹאן שֶׁלֹּא קָבַע לוֹ כֹּהֵן לִשְׁחִיטָתוֹ – קָבַע לוֹ כֹּהֵן לְהַזָּאָתוֹ, בֶּן עוֹף שֶׁקָּבַע לוֹ כֹּהֵן לִמְלִיקָתוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּקְבַּע לוֹ לְהַזָּאָתוֹ? deatya bekal va'homer miben tson. ouma ben tson chelo kava lo kohén lich'hitato – kava lo kohén lehazaato, ben of chekava lo kohén limlikato – éno din cheyikba lo lehazaato?
4. חוּץ מִמִּנְחַת סוֹטָה וּנְזִירָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּדָרֵיהּ: לָא תֵּיתֵיב אַכַּרְעָךְ עַד דְּאָמְרַתְּ לִי לְהָא שְׁמַעְתְּתָא: מִנַּיִן לְמִנְחַת סוֹטָה שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה? מְנָלַן?! בְּגוּפַהּ כְּתִיב: ״וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה״! אֶלָּא: תְּנוּפָה בִּבְעָלִים מְנָלַן? 'houts mimin'hat sota ounzira. amar léh rabi elazar lerabi yochiya dedaréh: la tétév akarakh ad deamrate li leha chemateta: minayin lemin'hat sota cheteouna tenoufa? menalan?! begoufah ketiv: "vehénif et hamin'ha"! ela: tenoufa bivalim menalan?
5. אָתְיָא ״יָד״ ״יָד״ מִשְּׁלָמִים. כְּתִיב הָכָא: ״וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה״ וּכְתִיב הָתָם: ״יָדָיו תְּבִיאֶנָּה״. atya "yad" "yad" michelamim. ketiv hakha: "velaka'h hakohén miyad haicha" oukhtiv hatam: "yada teviena".
6. מָה כָּאן כֹּהֵן – אַף לְהַלָּן כֹּהֵן, מָה לְהַלָּן בְּעָלִים – אַף כָּאן בְּעָלִים. הָא כֵּיצַד? כֹּהֵן מַכְנִיס יָדוֹ תַּחַת יָד בְּעָלִים וּמֵנִיף. ma kan kohén – af lehalan kohén, ma lehalan bealim – af kan bealim. ha kétsad? kohén makhnis yado ta'hat yad bealim ouménif.
7. אַשְׁכְּחַן סוֹטָה, נְזִירָה מְנָלַן? אָתְיָא: ״כַּף״ ״כַּף״ מִסּוֹטָה. achke'han sota, nezira menalan? atya: "kaf" "kaf" misota.
8. מַתְנִי׳ כׇּל מִצְוָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בָּאָרֶץ – אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָּאָרֶץ, וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בָּאָרֶץ – נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, matni' kol mitsva chehi telouya baarets – énah noheget ela baarets, vecheénah telouya baarets – noheget bén baarets bén be'houtsa laarets,

Daf 37a

1. חוּץ מִן הָעׇרְלָה וְכִלְאַיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הֶחָדָשׁ. 'houts min haorla vekhilayim. rabi eliezer omér: af he'hadach.
2. גְּמָ׳ מַאי תְּלוּיָה וּמַאי שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה? אִילֵימָא תְּלוּיָה – דִּכְתִיב בַּהּ ״בִּיאָה״, וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה – דְּלָא כְּתִיב בַּהּ ״בִּיאָה״, וַהֲרֵי תְּפִילִּין וּפֶטֶר חֲמוֹר, דִּכְתִיב בָּהֶן ״בִּיאָה״, וְנוֹהֲגִין בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ! gema' ma telouya ouma cheénah telouya? iléma telouya – dikhtiv bah "bia", vecheénah telouya – dela ketiv bah "bia", vaharé tefilin oufeter 'hamor, dikhtiv bahen "bia", venohagin bén baarets bén be'houts laarets!
3. אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר: כׇּל מִצְוָה שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף – נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ, חוֹבַת קַרְקַע – אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָּאָרֶץ. amar rav yeouda: hakhi kaamar: kol mitsva chehi 'hovat hagouf – noheget bén baarets bén be'houts laarets, 'hovat karka – énah noheget ela baarets.
4. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אֵלֶּה הַחֻקִּים״ – אֵלּוּ הַמִּדְרָשׁוֹת. ״וְהַמִּשְׁפָּטִים״ – אֵלּוּ הַדִּינִים. ״אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן״ – זוֹ מִשְׁנָה. ״לַעֲשׂוֹת״ – זוֹ מַעֲשֶׂה. mena hané milé? detanou rabanan: "éle ha'houkim" – élou hamidrachot. "vehamichpatim" – élou hadinim. "acher tichmeroun" – zo michna. "laasot" – zo maase.
5. ״בָּאָרֶץ״ – יָכוֹל כׇּל הַמִּצְוֹת כּוּלָּן לֹא יְהוּ נוֹהֲגִים אֶלָּא בָּאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה״. אִי כׇּל הַיָּמִים, יָכוֹל יְהוּ נוֹהֲגִים בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בָּאָרֶץ״. "baarets" – yakhol kol hamitsot koulan lo yeou nohagim ela baarets? talmoud lomar: "kol hayamim acher atem 'hayim al haadama". i kol hayamim, yakhol yeou nohagim bén baarets bén be'houtsa laarets? talmoud lomar: "baarets".
6. אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב וּמִיעֵט – צֵא וּלְמַד מִמַּה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן: ״אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כׇּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם וְגוֹ׳״ – מָה עֲבוֹדָה זָרָה מְיוּחֶדֶת, שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף, וְנוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ – אַף כֹּל שֶׁהִיא חוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. a'har cheriba hakatouv oumiét – tsé oulmad mima cheamour bainyan: "abéd teabedoun et kol hamekomot acher avdou cham vego'" – ma avoda zara meou'hedet, chehi 'hovat hagouf, venoheget bén baarets bén be'houtsa laarets – af kol chehi 'hovat hagouf noheget bén baarets bén be'houtsa laarets.
7. חוּץ מִן הָעׇרְלָה וְהַכִּלְאַיִם. אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְקוּלָּא פְּלִיג אוֹ לְחוּמְרָא פְּלִיג? 'houts min haorla vehakilayim. ibaya leou: rabi eliezer lekoula pelig o le'houmra pelig?
8. לְחוּמְרָא פְּלִיג, וְהָכִי קָאָמַר תַּנָּא קַמָּא: חוּץ מִן הָעׇרְלָה וּמִן הַכִּלְאַיִם, דְּהִלְכְתָא גְּמִירִי לָהּ, אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא לְמֵימַר חוֹבַת קַרְקַע הִיא. אֲבָל חָדָשׁ, בָּאָרֶץ – אִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – לָא. le'houmra pelig, vehakhi kaamar tana kama: 'houts min haorla oumin hakilayim, dehilkheta gemiri lah, af al gav deika lemémar 'hovat karka hi. aval 'hadach, baarets – in, be'houtsa laarets – la.
9. מַאי טַעְמָא? ״מוֹשָׁב״ – לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה מַשְׁמַע. ma tama? "mochav" – lea'har yeroucha vichiva machma.
10. וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר: אַף חָדָשׁ נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. מַאי טַעְמָא? ״מוֹשָׁב״ – בְּכׇל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים. vaata rabi eliezer lemémar: af 'hadach nohég bén baarets bén be'houtsa laarets. ma tama? "mochav" – bekhol makom cheatem yochvim.
11. אוֹ דִלְמָא לְקוּלָּא פְּלִיג, וְהָכִי קָאָמַר תַּנָּא קַמָּא: חוּץ מִן הָעׇרְלָה וְהַכִּלְאַיִם, דְּהִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ, וְכׇל שֶׁכֵּן חָדָשׁ, דְּ״מוֹשָׁב״ – כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים מַשְׁמַע. o dilma lekoula pelig, vehakhi kaamar tana kama: 'houts min haorla vehakilayim, dehilkheta gemiri lah, vekhol chekén 'hadach, de"mochav" – kol makom cheatem yochvim machma.
12. וַאֲתָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמֵימַר: חָדָשׁ אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בָּאָרֶץ, דְּ״מוֹשָׁב״ – לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה מַשְׁמַע. וּמַאי ״אַף״ – אַקַּמַּיְיתָא. vaata rabi eliezer lemémar: 'hadach éno nohég ela baarets, de"mochav" – lea'har yeroucha vichiva machma. ouma "af" – akamayta.
13. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר אַבָּיֵי: מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא. דְּתַנְיָא: לְלַמֶּדְךָ, שֶׁכׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״מוֹשָׁב״ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. ta chema, deamar abayé: man tana diflig aléh derabi eliezer – rabi yichmaél hi. detanya: lelamedkha, chekol makom cheneemar bo "mochav" éno ela lea'har yeroucha vichiva, divré rabi yichmaél.
14. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: הֲרֵי שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״מוֹשָׁבוֹת״, וְנוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ! אָמַר לוֹ: שַׁבָּת קַל וָחוֹמֶר אָתְיָא, מָה מִצְוֹת קַלּוֹת נוֹהֲגוֹת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ – שַׁבָּת חֲמִירָא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? amar lo rabi akiva: haré chabat, cheneemar bo "mochavot", venoheget bén baarets bén be'houtsa laarets! amar lo: chabat kal va'homer atya, ma mitsot kalot nohagot bén baarets bén be'houtsa laarets – chabat 'hamira lo kol chekén?
15. מִדְּאָמַר אַבָּיֵי: מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, שְׁמַע מִינַּהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְחוּמְרָא פְּלִיג, שְׁמַע מִינַּהּ. mideamar abayé: man tana diflig aléh derabi eliezer – rabi yichmaél, chema minah rabi eliezer le'houmra pelig, chema minah.
16. מִכְּדֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אַהֵיכָא קָאֵי? אַנְּסָכִים. בִּנְסָכִים mikedé rabi yichmaél ahékha kaé? anesakhim. binsakhim

Daf 37b

1. בִּיאָה וּמוֹשָׁב כְּתִיב בְּהוּ?! הָכִי קָאָמַר: לְלַמֵּד שֶׁכׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בִּיאָה וּמוֹשָׁב אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. bia oumochav ketiv beou?! hakhi kaamar: lelaméd chekol makom cheneemar bia oumochav éno ela lea'har yeroucha vichiva, divré rabi yichmaél.
2. אִי הָכִי, אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: הֲרֵי שַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״מוֹשָׁבוֹת״, וְאָמַר לוֹ: שַׁבָּת קַל וָחוֹמֶר הִיא, נֵימָא לֵיהּ: אֲנָא בִּיאָה וּמוֹשָׁב קָאָמֵינָא! חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר לֵיהּ, חֲדָא – דַּאֲנָא בִּיאָה וּמוֹשָׁב קָאָמֵינָא. וְעוֹד: דְּקָא אָמְרַתְּ הֲרֵי שַׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״מוֹשָׁבוֹת״ – שַׁבָּת קַל וָחוֹמֶר הִיא. i hakhi, amar lo rabi akiva: haré chabat cheneemar bo "mochavot", veamar lo: chabat kal va'homer hi, néma léh: ana bia oumochav kaaména! 'hada veod kaamar léh, 'hada – daana bia oumochav kaaména. veod: deka amrate haré chabat cheneemar bo "mochavot" – chabat kal va'homer hi.
3. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בְּקֵירְבוּ נְסָכִים בַּמִּדְבָּר קָא מִיפַּלְגִי. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: לָא קֵירְבוּ נְסָכִים בַּמִּדְבָּר. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: קֵירְבוּ נְסָכִים בַּמִּדְבָּר. bema kamipalgi? bekérvou nesakhim bamidbar ka mipalgi. rabi yichmaél savar: la kérvou nesakhim bamidbar. verabi akiva savar: kérvou nesakhim bamidbar.
4. אָמַר אַבָּיֵי: הַאי תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַפֵּיק מֵאִידַּךְ תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. amar abayé: ha tana devé rabi yichmaél mapék méidakh tana devé rabi yichmaél.
5. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ בִּיאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאֶחָד מֵהֶן לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה, אַף כֹּל לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה. detana devé rabi yichmaél: hoil veneemrou biot batora setam, oufarat lekha hakatouv bee'had méhen lea'har yeroucha vichiva, af kol lea'har yeroucha vichiva.
6. וְאִידַּךְ, מִשּׁוּם דְּהָוֵה מֶלֶךְ וּבִיכּוּרִים שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְכֹל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. veidakh, michoum dehavé melekh ouvikourim chené khetouvim habaim kee'had, vekhol chené khetouvim habaim kee'had én melamedin.
7. וְאִידַּךְ: צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא מֶלֶךְ וְלָא כְּתַב בִּיכּוּרִים, הֲוָה אָמֵינָא: בִּיכּוּרִים, דְּקָא מִיתְהֲנֵי – לְאַלְתַּר. וְאִי כְּתַב בִּיכּוּרִים וְלָא כְּתַב מֶלֶךְ, הֲוָה אָמֵינָא: מֶלֶךְ, דְּדַרְכּוֹ לְכַבֵּשׁ – לְאַלְתַּר. veidakh: tserikhi, dei ketav ra'hamana melekh vela ketav bikourim, hava aména: bikourim, deka mithané – lealtar. vei ketav bikourim vela ketav melekh, hava aména: melekh, dedarko lekhabéch – lealtar.
8. וְאִידַּךְ: נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא מֶלֶךְ וְלָא בָּעֵי בִּיכּוּרִים, וַאֲנָא אָמֵינָא: וּמָה מֶלֶךְ, דִּלְכַבֵּשׁ לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה, בִּיכּוּרִים – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? veidakh: nikhtov ra'hamana melekh vela baé bikourim, vaana aména: ouma melekh, dilkhabéch lea'har yeroucha vichiva, bikourim – lo kol chekén?
9. וְאִידַּךְ: אִי כְּתַב הָכִי הֲוָה אָמֵינָא: מִידֵּי דְּהָוֵה אַחַלָּה, קָא מַשְׁמַע לַן. veidakh: i ketav hakhi hava aména: midé dehavé a'hala, ka machma lan.
10. וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ חוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, ״מוֹשָׁב״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי שַׁבָּת, לְמָה לִי? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּבְעִנְיָנָא דְמוֹעֲדוֹת כְּתִיבָא, תִּיבְּעֵי קִידּוּשׁ כִּי מוֹעֲדוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן. vehachta deamrate 'hovat hagouf noheget bén beerets yisraél bén be'houtsa laarets, "mochav" dikhtav ra'hamana gabé chabat, lema li? itsterikh, salka datakh aména: hoil ouvinyana demoadot ketiva, tibeé kidouch ki moadot, ka machma lan.
11. ״מוֹשָׁב״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי חֵלֶב וָדָם, לְמָה לִי? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּבְעִנְיָנָא דְקׇרְבָּנוֹת כְּתִיבִי, בִּזְמַן דְּאִיכָּא קׇרְבָּן, נִיתְּסַר חֵלֶב וָדָם, בִּזְמַן דְּלֵיכָּא קׇרְבָּן – לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. "mochav" dikhtav ra'hamana gabé 'hélev vadam, lema li? itsterikh, salka datakh aména: hoil ouvinyana dekorbanot ketivi, bizman deika korban, nitesar 'hélev vadam, bizman deléka korban – la, ka machma lan.
12. ״מוֹשָׁב״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי מַצָּה וּמָרוֹר, לְמָה לִי? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּכְתִיב ״עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ״, בִּזְמַן דְּאִיכָּא פֶּסַח – אִין, בִּזְמַן דְּלֵיכָּא פֶּסַח – לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. "mochav" dikhtav ra'hamana gabé matsa oumaror, lema li? itsterikh, salka datakh aména hoil oukhtiv "al matsot oumrorim yokhlouou", bizman deika pesa'h – in, bizman deléka pesa'h – la, ka machma lan.
13. ״בִּיאָה״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי תְּפִילִּין וּפֶטֶר חֲמוֹר, לְמָה לִי? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: עֲשֵׂה מִצְוָה זוֹ, שֶׁבִּשְׁבִילָהּ תִּיכָּנֵס לָאָרֶץ. "bia" dikhtav ra'hamana gabé tefilin oufeter 'hamor, lema li? haou mibeé léh lekhidtana devé rabi yichmaél: asé mitsva zo, chebichvilah tikanés laarets.
14. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״מוֹשָׁב״ – כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים מַשְׁמַע, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמׇּחֳרַת הַפֶּסַח״ – מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח אֲכוּל, מֵעִיקָּרָא – לָא אֲכוּל. אַלְמָא bichlama leman deamar "mochav" – kol makom cheatem yochvim machma, haynou dikhtiv "vayokhlou méavour haarets mimo'horat hapesa'h" – mima'horat hapesa'h akhoul, méikara – la akhoul. alma

Daf 38a

1. אַקְרוּב עוֹמֶר וַהֲדַר אֲכוּל. akrouv omer vahadar akhoul.
2. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְאַחַר יְרוּשָּׁה וִישִׁיבָה, נֵיכוֹל לְאַלְתַּר! לָא הֲווֹ צְרִיכִי, ela leman deamar lea'har yeroucha vichiva, nékhol lealtar! la hao tserikhi,
3. דִּכְתִיב ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן״. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר ״עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת״, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר ״אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן״. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר ״אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן״, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת״. הָא כֵּיצַד? בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה וּפָסַק מָן מִלֵּירֵד, וְהָיוּ מִסְתַּפְּקִין מִמָּן שֶׁבִּכְלֵיהֶם עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן. dikhtiv "ouvné yisraél akhlou et haman arbaim chana ad boam el erets nochavet, et haman akhlou ad boam el ketsé erets kenaan". i efchar lomar "ad boam el erets nochavet", chekevar neemar "el ketsé erets kenaan". vei efchar lomar "el ketsé erets kenaan", cheharé kevar neemar: "ad boam el erets nochavet". ha kétsad? bechiva baadar mét moche oufasak man miléréd, vehaou mistapekin miman chebikhléhem ad chicha asar benisan.
4. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה״. וְכִי אַרְבָּעִים שָׁנָה אָכְלוּ? וַהֲלֹא אַרְבָּעִים שָׁנָה חָסֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם אָכְלוּ! אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: עוּגוֹת שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, טָעֲמוּ בָּהֶם טַעַם מָן. tanya idakh: "ouvné yisraél akhlou et haman arbaim chana". vekhi arbaim chana akhlou? vahalo arbaim chana 'hasér chelochim yom akhlou! ela lomar lekha: ougot cheotsiou mimitsrayim, taamou bahem taam man.
5. תַּנְיָא אִידַּךְ: בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה, וּבְשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלַד. מִנַּיִן שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳״, וּכְתִיב: ״וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב שְׁלֹשִׁים יוֹם״, וּכְתִיב: ״וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳״, וּכְתִיב: ״מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר״ tanya idakh: bechiva baadar mét moche, ouvchiva baadar nolad. minayin chebechiva baadar mét – cheneemar: "vayamot cham moche eved h'", oukhtiv: "vayivkou vené yisraél et moche bearvot moav chelochim yom", oukhtiv: "vayhi a'haré mot moche eved h'", oukhtiv: "moche avdi mét veata koum avor"
6. וּכְתִיב: ״עִבְרוּ בְּקֶרֶב הַמַּחֲנֶה וְצַוּוּ אֶת הָעָם לֵאמֹר הָכִינוּ לָכֶם צֵדָה כִּי בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן״ וּכְתִיב: ״וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן״, צֵא מֵהֶן שְׁלֹשִׁים וּשְׁלֹשָׁה יָמִים לְמַפְרֵעַ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת מֹשֶׁה. oukhtiv: "ivrou bekerev hama'hane vetsaouou et haam lémor hakhinou lakhem tséda ki beod chelochet yamim taavrou et hayardén" oukhtiv: "vehaam alou min hayardén beasor la'hodech harichon", tsé méhen chelochim ouchlocha yamim lemafréa, ha lamadta chebechiva baadar mét moche.
7. וּמִנַּיִן שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלַד מֹשֶׁה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַיּוֹם״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַיּוֹם״? מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וּמְמַלֵּא שְׁנוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא״. ouminayin chebechiva baadar nolad moche – cheneemar: "vayomer aléhem ben méa veesrim chana anokhi hayom lo oukhal od latsét velavo", cheén talmoud lomar "hayom", ma talmoud lomar "hayom"? melaméd chehakadoch baroukh hou yochév oummalé chenotéhem chel tsadikim miyom leom oumé'hodech le'hodech, cheneemar: "et mispar yamekha amalé".
8. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, וְנוֹהֲגוֹת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. tanya, rabi chimon ben yo'ha omér: chaloch mitsot nitstaouou yisraél bikhnisatan laarets, venohagot bén baarets bén be'houtsa laarets.
9. וְהוּא הַדִּין שֶׁיִּנְהֲגוּ, וּמָה חָדָשׁ, שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עוֹלָם, וְאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָאָה, וְיֵשׁ הֶיתֵּר לְאִיסּוּרוֹ, נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ – veou hadin cheyinhagou, ouma 'hadach, cheén isouro isour olam, veén isouro isour hanaa, veyéch hetér leisouro, nohég bén baarets bén be'houtsa laarets –
10. כִּלְאַיִם, שֶׁאִיסּוּרָן אִיסּוּר עוֹלָם, וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָאָה, וְאֵין הֶיתֵּר לְאִיסּוּרָן – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּנְהֲגוּ בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ? וְהוּא הַדִּין לְעׇרְלָה בִּשְׁתַּיִם. kilayim, cheisouran isour olam, veisouran isour hanaa, veén hetér leisouran – éno din cheyinhagou bén baarets bén be'houtsa laarets? veou hadin leorla bichtayim.
11. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: rabi elazar berabi chimon omér:

Daf 38b

1. כׇּל מִצְוָה שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל קוֹדֶם כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ – נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. לְאַחַר כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ – אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָּאָרֶץ, חוּץ מִן הַשְׁמָטַת כְּסָפִים וְשִׁילּוּחַ עֲבָדִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם לְאַחַר כְּנִיסָתָן לָאָרֶץ – נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. kol mitsva chenitstaouou yisraél kodem kenisatan laarets – noheget bén baarets bén be'houtsa laarets. lea'har kenisatan laarets – énah noheget ela baarets, 'houts min hachmatat kesafim vechilou'ha avadim, cheaf al pi chenitstaouou aléhem lea'har kenisatan laarets – noheget bén baarets bén be'houtsa laarets.
2. הַשְׁמָטַת כְּסָפִים חוֹבַת הַגּוּף הִיא! hachmatat kesafim 'hovat hagouf hi!
3. לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְכִדְתַנְיָא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט״ – בִּשְׁתֵּי שְׁמִיטוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר: אַחַת שְׁמִיטַּת קַרְקַע, וְאַחַת שְׁמִיטַּת כְּסָפִים. בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע – אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים, בִּזְמַן שֶׁאִי אַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע – אִי אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים. lo nitsrekha ela lekhidtanya. detanya, rabi omér: "veze devar hachemita chamot" – bichté chemitot hakatouv medabér: a'hat chemitat karka, vea'hat chemitat kesafim. bizman cheata mechamét karka – ata mechamét kesafim, bizman chei ata mechamét karka – i ata mechamét kesafim.
4. וְאֵימָא: בִּמְקוֹם שֶׁאַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע – אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים, וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין אַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע – אֵין אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה׳״ מִכׇּל מָקוֹם. veéma: bimkom cheata mechamét karka – ata mechamét kesafim, ouvimkom cheén ata mechamét karka – én ata mechamét kesafim! talmoud lomar: "ki kara chemita la'" mikol makom.
5. שִׁילּוּחַ עֲבָדִים חוֹבַת הַגּוּף הִיא! סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ״, בָּאָרֶץ – אִין, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – לָא, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יוֹבֵל הִיא״ – מִכׇּל מָקוֹם. chilou'ha avadim 'hovat hagouf hi! salka datakh aména: hoil oukhtiv "oukratem deror baarets", baarets – in, be'houtsa laarets – la, talmoud lomar: "yovél hi" – mikol makom.
6. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בָּאָרֶץ״? בִּזְמַן שֶׁהַדְּרוֹר נוֹהֵג בָּאָרֶץ – נוֹהֵג בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אֵין דְּרוֹר נוֹהֵג בָּאָרֶץ – אֵינוֹ נוֹהֵג בְּחוּצָה לָאָרֶץ. im kén ma talmoud lomar "baarets"? bizman chehaderor nohég baarets – nohég be'houtsa laarets, én deror nohég baarets – éno nohég be'houtsa laarets.
7. תְּנַן הָתָם: הֶחָדָשׁ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכׇל מָקוֹם, עׇרְלָה הֲלָכָה, וְהַכִּלְאַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. מַאי הֲלָכָה? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הִלְכְתָא מְדִינָה. עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. tenan hatam: he'hadach asour min hatora bekhol makom, orla halakha, vehakilayim midivré sofrim. ma halakha? amar rav yeouda amar chemouél: hilkheta medina. oula amar rabi yo'hanan: halakha lemoche misina.
8. אֲמַר לֵיהּ עוּלָּא לְרַב יְהוּדָה: בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי – הַיְינוּ דְּשָׁנֵי לַן בֵּין סְפֵק עׇרְלָה לִסְפֵק כִּלְאַיִם. amar léh oula lerav yeouda: bichlama ledidi, deaména halakha lemoche misina – haynou dechané lan bén sefék orla lisfék kilayim.
9. דִּתְנַן: סְפֵק עׇרְלָה, בָּאָרֶץ – אָסוּר, בְּסוּרְיָא – מוּתָּר. בְּחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵחַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ לוֹקֵט. ditnan: sefék orla, baarets – asour, besourya – moutar. be'houtsa laarets yoréd veloké'ha, ouvilvad chelo yirenou lokét.
10. וְאִילּוּ גַּבֵּי כִלְאַיִם תְּנַן: כֶּרֶם הַנָּטוּעַ יָרָק, וְיָרָק נִמְכָּר חוּצָה לוֹ, בָּאָרֶץ – אָסוּר, בְּסוּרְיָא – מוּתָּר, veilou gabé khilayim tenan: kerem hanatoua yarak, veyarak nimkar 'houtsa lo, baarets – asour, besourya – moutar,
11. בְּחוּצָה לָאָרֶץ – יוֹרֵד וְלוֹקֵט. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְקוֹט בַּיָּד. be'houtsa laarets – yoréd velokét. ouvilvad chelo yilkot bayad.
12. אֶלָּא לְדִידָךְ ela ledidakh

Daf 39a

1. נִיתְנֵי אוֹ: ״זֶה וָזֶה יוֹרֵד וְלוֹקֵחַ״, אוֹ: ״זֶה וָזֶה יוֹרֵד וְלוֹקֵט״! הָאָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב עָנָן: תְּנִי אוֹ: ״זֶה וָזֶה יוֹרֵד וְלוֹקֵחַ״ אוֹ: ״זֶה וָזֶה יוֹרֵד וְלוֹקֵט״. מָר בְּרֵיהּ דְּרַבְנָא מַתְנֵי לֵיהּ לְקוּלָּא: ״זֶה וָזֶה יוֹרֵד וְלוֹקֵט, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְקוֹט בַּיָּד״. nitné o: "ze vaze yoréd veloké'ha", o: "ze vaze yoréd velokét"! haamar léh chemouél lerav anan: teni o: "ze vaze yoréd veloké'ha" o: "ze vaze yoréd velokét". mar beréh deravna matné léh lekoula: "ze vaze yoréd velokét, ouvilvad chelo yilkot bayad".
2. אֲמַר לֵיהּ לֵוִי לִשְׁמוּאֵל: אַרְיוֹךְ, סַפֵּק לִי, וַאֲנָא אֵיכוֹל. רַב אַוְיָא וְרַבָּה בַּר רַב חָנָן מְסַפְּקוּ סַפּוֹקֵי לַהֲדָדֵי. אָמְרִי חֲרִיפֵי דְפוּמְבְּדִיתָא: אֵין עׇרְלָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ. amar léh lévi lichmouél: arokh, sapék li, vaana ékhol. rav avya veraba bar rav 'hanan mesapekou sapoké lahadadé. amri 'harifé defoumbedita: én orla be'houtsa laarets.
3. שַׁלְחַהּ רַב יְהוּדָה לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. שְׁלַח לֵיהּ: סְתוֹם סְפֵיקָהּ, וְאַבֵּד וַדָּאַהּ, וְהַכְרֵז עַל פֵּירוֹתֵיהֶן שֶׁטְּעוּנִים גְּנִיזָה. וְכׇל הָאוֹמֵר אֵין עׇרְלָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ – לֹא יְהֵא לוֹ נִין וָנֶכֶד, ״מַשְׁלִיךְ חֶבֶל בְּגוֹרָל בִּקְהַל ה׳״. chal'hah rav yeouda lekaméh derabi yo'hanan. chela'h léh: setom sefékah, veabéd vadaah, vehakhréz al pérotéhen cheteounim geniza. vekhol haomér én orla be'houtsa laarets – lo yehé lo nin vanekhed, "machlikh 'hevel begoral bikhal h'".
4. וְאִינְהוּ כְּמַאן סַבְרוּהָ? כִּי הָא דְּתַנְיָא: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית, שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל: אֵין עׇרְלָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ. veinou keman savrouha? ki ha detanya: rabi elazar berabi yosé omér michoum rabi yosé ben dormaskit, cheamar michoum rabi yosé hagelili, cheamar michoum rabi yo'hanan ben nouri, cheamar michoum rabi eliezer hagadol: én orla be'houtsa laarets.
5. וְלָא? וְהָאֲנַן תְּנַן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הֶחָדָשׁ! תְּנִי: ״חָדָשׁ״. vela? vehaanan tenan rabi eliezer omér: af he'hadach! teni: "'hadach".
6. אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עׇרְלָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אַסִּי: וְהָתַנְיָא: סְפֵק עׇרְלָה בָּאָרֶץ – אָסוּר, בְּסוּרְיָא – מוּתָּר, בְּחוּצָה לָאָרֶץ – יוֹרֵד וְלוֹקֵט! ״אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָה״ אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא כָּךְ נֶאֶמְרָה: סְפֵיקָהּ מוּתָּר, וַדָּאָהּ אָסוּר. amar rabi asi amar rabi yo'hanan: orla be'houtsa laarets halakha lemoche misina. amar léh rabi zéra lerabi asi: vehatanya: sefék orla baarets – asour, besourya – moutar, be'houtsa laarets – yoréd velokét! "echtomam kechaa 'hada" amar léh: éma kakh neemra: sefékah moutar, vadaah asour.
7. אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לוֹקִין עַל הַכִּלְאַיִם דְּבַר תּוֹרָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי: וְהָאֲנַן תְּנַן: הַכִּלְאַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים! לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם, כָּאן בְּהַרְכָּבַת הָאִילָן. amar rabi asi amar rabi yo'hanan: lokin al hakilayim devar tora. amar léh rabi elazar berabi yosé: vehaanan tenan: hakilayim midivré sofrim! la kachya, kan bekhilé hakerem, kan beharkavat hailan.
8. כְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: ״אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ״ – חוּקִּים שֶׁחָקַקְתִּי לְךָ כְּבָר, ״בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע״ kedichmouél, deamar chemouél: "et 'houkota tichmorou" – 'houkim che'hakakti lekha kevar, "behemtekha lo tarbia kilayim sadkha lo tizra"
9. – מָה בְּהֶמְתְּךָ בְּהַרְבָּעָה, אַף שָׂדְךָ בְּהַרְכָּבָה. וּמָה בְּהֶמְתְּךָ נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אַף שָׂדְךָ נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. – ma behemtekha beharbaa, af sadkha beharkava. ouma behemtekha nohég bén baarets bén be'houtsa laarets, af sadkha nohég bén baarets bén be'houtsa laarets.
10. וְאֶלָּא הָכְתִיב: ״שָׂדְךָ״! הָהוּא לְמַעוֹטֵי זְרָעִים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ. veela hakhtiv: "sadkha"! haou lemaoté zeraim chebe'houtsa laarets.
11. רַב חָנָן וְרַב עָנָן הֲווֹ שָׁקְלִי וְאָזְלִי בְּאוֹרְחָא. חַזְיוּהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דְּקָא זָרַע זְרָעִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אֲמַר לֵיהּ: נֵיתֵי מָר נְשַׁמְּתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא חָוְורִיתוּ. rav 'hanan verav anan hao chakli veazli beor'ha. 'hazouh lehaou gavra deka zara zeraim bahadé hadadé. amar léh: nété mar nechametéh. amar léh: la 'havritou.
12. וְתוּ, חַזְיוּהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דְּקָא זָרַע חִטֵּי וּשְׂעָרֵי בֵּי גוּפְנֵי. אֲמַר לֵיהּ: נֵיתֵי מָר נְשַׁמְּתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא צָהֲרִיתוּ, לָא קַיְימָא לַן כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּאָמַר: עַד שֶׁיִּזְרַע חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפּוֹלֶת יָד?! vetou, 'hazouh lehaou gavra deka zara 'hité ousaré bé goufné. amar léh: nété mar nechametéh. amar léh: la tsaharitou, la kayma lan kerabi yochiya deamar: ad cheyizra 'hita ousora ve'hartsan bemapolet yad?!
13. רַב יוֹסֵף מְעָרֵב בִּיזְרָנֵי וְזָרַע. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָאֲנַן תְּנַן: הַכִּלְאַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים! אֲמַר לֵיהּ: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם, כָּאן בְּכִלְאֵי זְרָעִים. כִּלְאֵי הַכֶּרֶם דְּבָאָרֶץ אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה – בְּחוּצָה לָאָרֶץ נָמֵי גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן. כִּלְאֵי זְרָעִים דְּבָאָרֶץ לָא אֲסִירִי בַּהֲנָאָה – בְּחוּצָה לָאָרֶץ נָמֵי לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן. rav yoséf mearév bizrané vezara. amar léh abayé: vehaanan tenan: hakilayim midivré sofrim! amar léh: la kachya, kan bekhilé hakerem, kan bekhilé zeraim. kilé hakerem devaarets asourim bahanaa – be'houtsa laarets namé gezarou beou rabanan. kilé zeraim devaarets la asiri bahanaa – be'houtsa laarets namé la gezarou beou rabanan.
14. הֲדַר אָמַר רַב יוֹסֵף: לָאו מִלְּתָא הִיא דְּאָמְרִי, דְּרַב זָרַע גִּינְּתָא דְּבֵי רַב מְשָׁארֵי מְשָׁארֵי, מַאי טַעְמָא – לָאו מִשּׁוּם עֵירוּב עֵירוּבֵי כִלְאַיִם? אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא אִי אַשְׁמְעִינַן hadar amar rav yoséf: la mileta hi deamri, derav zara gineta devé rav mecharé mecharé, ma tama – la michoum érouv érouvé khilayim? amar léh abayé: bichlama i achmeinan

Daf 39b

1. אַרְבַּע עַל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעֲרוּגָה וְאַחַת בָּאֶמְצַע – שַׁפִּיר. אֶלָּא הָכָא, מִשּׁוּם נוֹי. וְאִי נָמֵי מִשּׁוּם טִרְחָא דְּשַׁמָּעָא הִיא. arba al arba rou'hot haarouga vea'hat baemtsa – chapir. ela hakha, michoum no. vei namé michoum tir'ha dechamaa hi.
2. מַתְנִי׳ כׇּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת – מְטִיבִין לוֹ, וּמַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו, וְנוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת – אֵין מְטִיבִין לוֹ, וְאֵין מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו, וְאֵינוֹ נוֹחֵל אֶת הָאָרֶץ. matni' kol haose mitsva a'hat – metivin lo, oumaarikhin lo yama, veno'hél et haarets. vekhol cheéno ose mitsva a'hat – én metivin lo, veén maarikhin lo yama, veéno no'hél et haarets.
3. גְּמָ׳ וּרְמִינְהִי: אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּירוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, אֵלּוּ הֵן: כִּבּוּד אָב וָאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְהַכְנָסַת אוֹרְחִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּם. gema' ourminhi: élou devarim cheadam okhél pérotéhen baolam haze vehakeren kayemet lo laolam haba, élou hén: kiboud av vaém, ougmilout 'hasadim, vehakhnasat or'him, vahavaat chalom bén adam la'havéro, vetalmoud tora keneged koulam.
4. אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר: כׇּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת יְתֵירָה עַל זְכִיּוֹתָיו מְטִיבִים לוֹ, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁמְּקַיֵּים כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ. מִכְּלָל דְּהָנָךְ אֲפִילּוּ בַּחֲדָא נָמֵי? אָמַר רַב שְׁמַעְיָה: לוֹמַר שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה – מַכְרַעַת. amar rav yeouda: hakhi kaamar: kol haose mitsva a'hat yetéra al zekhiyota metivim lo, vedome kemi chemekayém kol hatora koulah. mikelal dehanakh afilou ba'hada namé? amar rav chemaya: lomar cheim hayta chekoula – makhraat.
5. וְכׇל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת יְתֵירָה עַל זְכִיּוֹתָיו מְטִיבִין לוֹ? וּרְמִינְהוּ: כֹּל שֶׁזְּכִיּוֹתָיו מְרוּבִּין מֵעֲוֹנוֹתָיו – מְרִיעִין לוֹ, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁשָּׂרַף כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ וְלֹא שִׁיֵּיר מִמֶּנָּה אֲפִילּוּ אוֹת אַחַת. וְכֹל שֶׁעֲוֹנוֹתָיו מְרוּבִּין מִזְּכִיּוֹתָיו – מְטִיבִין לוֹ, וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁקִּיֵּים כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ וְלֹא חִיסֵּר אוֹת אַחַת מִמֶּנָּה! vekhol haose mitsva a'hat yetéra al zekhiyota metivin lo? ourminou: kol chezekhiyota meroubin méaonota – meriin lo, vedome kemi chesaraf kol hatora koulah velo chiyér mimena afilou ot a'hat. vekhol cheaonota meroubin mizekhiyota – metivin lo, vedome kemi chekiyém kol hatora koulah velo 'hisér ot a'hat mimena!
6. אָמַר אַבָּיֵי: מַתְנִיתִין דְּעָבְדִין לֵיהּ יוֹם טָב וָיוֹם בִּישׁ. רָבָא אָמַר: הָא מַנִּי – רַבִּי יַעֲקֹב הִיא, דְּאָמַר: שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא. amar abayé: matnitin deavdin léh yom tav vaom bich. rava amar: ha mani – rabi yaakov hi, deamar: sekhar mitsva beha alma léka.
7. דְּתַנְיָא, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֵין לָךְ כׇּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ שֶׁאֵין תְּחִיַּית הַמֵּתִים תְּלוּיָה בָּהּ. בְּכִיבּוּד אָב וָאֵם כְּתִיב: ״לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ״, בְּשִׁילּוּחַ הַקֵּן כְּתִיב: ״לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים״. detanya, rabi yaakov omér: én lakh kol mitsva oumitsva cheketouva batora chematan sekharah betsidah cheén te'hiyat hamétim telouya bah. bekhiboud av vaém ketiv: "lemaan yaarikhoun yamekha oulmaan yitav lakh", bechilou'ha hakén ketiv: "lemaan yitav lakh vehaarakhta yamim".
8. הֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו: עֲלֵה לַבִּירָה וְהָבֵא לִי גּוֹזָלוֹת, וְעָלָה לַבִּירָה וְשִׁלַּח אֶת הָאֵם וְנָטַל אֶת הַבָּנִים וּבַחֲזִירָתוֹ נָפַל וָמֵת – הֵיכָן טוֹבַת יָמָיו שֶׁל זֶה, וְהֵיכָן אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל זֶה? אֶלָּא: ״לְמַעַן יִיטַב לָךְ״ – לְעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ טוֹב, ״וּלְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ״ – לְעוֹלָם שֶׁכּוּלּוֹ אָרוֹךְ. haré cheamar lo avi: alé labira vehavé li gozalot, veala labira vechila'h et haém venatal et habanim ouva'hazirato nafal vamét – hékhan tovat yama chel ze, vehékhan arikhout yama chel ze? ela: "lemaan yitav lakh" – leolam chekoulo tov, "oulmaan yaarikhoun yamekha" – leolam chekoulo arokh.
9. וְדִלְמָא לָאו הָכִי הֲוָה? רַבִּי יַעֲקֹב מַעֲשֶׂה חֲזָא. וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבֵירָה הֲוָה? מַחְשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. vedilma la hakhi hava? rabi yaakov maase 'haza. vedilma meharhér baavéra hava? ma'hchava raa én hakadoch baroukh hou metsarfah lemaase.
10. וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲוָה, וּכְתִיב: ״לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״?! אִיהוּ נָמֵי הָכִי קָאָמַר: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא, אַמַּאי לָא אַגִּין מִצְוֹת עֲלֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּלָא לֵיתֵי לִידֵי הִרְהוּר? vedilma meharhér baavoda zara hava, oukhtiv: "lemaan tefos et bét yisraél belibam"?! iou namé hakhi kaamar: i salka datakh sekhar mitsva beha alma, ama la agin mitsot aléh ki hékhi dela lété lidé hirour?
11. וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵין נִזּוֹקִין! הָתָם בַּהֲלִיכָתָן שָׁאנֵי. veha amar rabi elazar: chelou'hé mitsva én nizokin! hatam bahalikhatan chané.
12. וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין לֹא בַּהֲלִיכָתָן וְלֹא בַּחֲזִירָתָן! סוּלָּם רָעוּעַ הֲוָה, דִּקְבִיעַ הֶיזֵּיקָא, וְכׇל הֵיכָא דִּקְבִיעַ הֶיזֵּיקָא לָא סָמְכִינַן אַנִּיסָּא. דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי״. veha amar rabi elazar: chelou'hé mitsva énan nizokin lo bahalikhatan velo ba'haziratan! soulam raoua hava, dikvia hezéka, vekhol hékha dikvia hezéka la samkhinan anisa. dikhtiv: "vayomer chemouél ékh élékh vechama chaoul vaharagani".
13. אָמַר רַב יוֹסֵף: אִילְמָלֵי דַּרְשֵׁיהּ אַחֵר לְהַאי קְרָא כְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר בְּרַתֵּיה – לָא חֲטָא. וְאַחֵר מַאי הוּא? אִיכָּא דְּאָמְרִי: כִּי הַאי גַוְונָא חֲזָא. amar rav yoséf: ilmalé darchéh a'hér leha kera kerabi yaakov bar beraté – la 'hata. vea'hér ma hou? ika deamri: ki ha gavna 'haza.
14. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: לִישָּׁנָא דְּחוּצְפִּית הַמְתוּרְגְּמָן חֲזָא דַּהֲוָה גָּרַיר לֵיהּ דָּבָר אַחֵר. אֲמַר: פֶּה שֶׁהֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת יְלַחֵךְ עָפָר?! נְפַק חֲטָא. veika deamri: lichana de'houtspit hamtourgeman 'haza dahava garar léh davar a'hér. amar: pe chehéfik margaliyot yela'hékh afar?! nefak 'hata.
15. רָמֵי רַב טוֹבִי בַּר רַב קִיסְנָא לְרָבָא: תְּנַן כׇּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ: עָשָׂה – אִין, לֹא עָשָׂה – לָא. וּרְמִינְהִי: יָשַׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵירָה – נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה! אֲמַר לֵיהּ: הָתָם, כְּגוֹן שֶׁבָּא דְּבַר עֲבֵירָה לְיָדוֹ וְנִיצּוֹל הֵימֶנָּה. ramé rav tovi bar rav kisna lerava: tenan kol haose mitsva a'hat metivin lo: asa – in, lo asa – la. ourminhi: yachav velo avar avéra – notnim lo sakhar keose mitsva! amar léh: hatam, kegon cheba devar avéra leyado venitsol hémena.
16. כִּי הָא דְּרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפֵּי תְּבַעְתֵּיהּ הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא. אֲמַר מִלְּתָא וּמַלִּי נַפְשֵׁיהּ שִׁיחְנָא וְכִיבָא, עֲבַדָה הִיא מִילְּתָא וְאִיתַּסִּי. עֲרַק, טְשָׁא בְּהָהוּא בֵּי בָנֵי דְּכִי הֲווֹ עָיְילִין בִּתְרֵין אֲפִילּוּ בִּימָמָא הֲווֹ מִיתַּזְּקִי. לִמְחַר אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן: מַאן נַטְרָךְ? אֲמַר לְהוּ: שְׁנֵי ki ha derabi 'hanina bar papé tevatéh hahi matronita. amar mileta oumali nafchéh chi'hna vekhiva, avada hi mileta veitasi. arak, techa behaou bé vané dekhi hao aylin bitrén afilou bimama hao mitazeki. lim'har amarou léh rabanan: man natrakh? amar leou: chené

Daf 40a

1. נוֹשְׂאֵי קֵיסָר שְׁמָרוּנִי כׇּל הַלַּיְלָה. אֲמַרוּ לֵיהּ: שֶׁמָּא דְּבַר עֶרְוָה בָּא לְיָדְךָ וְנִיצַּלְתָּ הֵימֶנּוּ, דִּתְנֵינָא: כׇּל הַבָּא דְּבַר עֶרְוָה לְיָדוֹ וְנִיצַּל הֵימֶנּוּ – עוֹשִׂין לוֹ נֵס. ״גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ״ – כְּגוֹן רַבִּי צָדוֹק וַחֲבֵירָיו. nosé késar chemarouni kol halayla. amarou léh: chema devar erva ba leyadkha venitsalta hémenou, ditnéna: kol haba devar erva leyado venitsal hémenou – osin lo nés. "giboré kho'ha osé devaro lichmoa bekol devaro" – kegon rabi tsadok va'havéra.
2. רַבִּי צָדוֹק תְּבַעְתֵּיהּ הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא, אֲמַר לַהּ: חֲלַשׁ לִי לִיבַּאי וְלָא מָצֵינָא, אִיכָּא מִידֵּי לְמֵיכַל? אֲמַרָה לֵיהּ: אִיכָּא דָּבָר טָמֵא. אֲמַר לַהּ: מַאי נָפְקָא מִינַּהּ? דְּעָבֵיד הָא – אָכֵול הָא. שְׁגַרַת תַּנּוּרָא, קָא מַנְּחָא לֵיהּ. סָלֵיק וְיָתֵיב בְּגַוֵּיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: מַאי הַאי? אֲמַר לַהּ: דְּעָבֵיד הָא – נָפֵיל בְּהָא. אַמְרַהּ לֵיהּ: אִי יָדְעִי כּוּלֵּי הַאי – לָא צַעַרְתָּיךְ. rabi tsadok tevatéh hahi matronita, amar lah: 'halach li liba vela matséna, ika midé lemékhal? amara léh: ika davar tamé. amar lah: ma nafka minah? deavéd ha – akhél ha. chegarat tanoura, ka mane'ha léh. salék veyatév begavéh. amara léh: ma ha? amar lah: deavéd ha – nafél beha. amrah léh: i yadi koulé ha – la tsaartakh.
3. רַב כָּהֲנָא הֲוָה קָמְזַבֵּין דִּיקּוּלֵי, תְּבַעְתֵּיהּ הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא. אֲמַר לַהּ: אֵיזִיל אֱיקַשֵּׁיט נַפְשַׁאי, סָלֵיק וְקָנָפֵיל מֵאִיגָּרָא לְאַרְעָא. אֲתָא אֵלִיָּהוּ קַבְּלֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אַטְרַחְתַּן אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי! אֲמַר לֵיהּ: מִי גְּרַם לִי, לָאו עַנְיוּתָא? יְהַב לֵיהּ שִׁיפָא דְּדִינָרֵי. rav kahana hava kamzabén dikoulé, tevatéh hahi matronita. amar lah: ézil ekachét nafcha, salék vekanafél méigara leara. ata éliyaou kabeléh. amar léh: atra'htan arba mea parsé! amar léh: mi geram li, la anouta? yehav léh chifa dedinaré.
4. רָמֵי לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: תְּנַן: אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה אוֹתָן וְאוֹכֵל פֵּירוֹתֵיהֶן בְּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, אֵלּוּ הֵן: כִּיבּוּד אָב וְאֵם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וַהֲבָאַת שָׁלוֹם שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כּוּלָּם. ramé léh rava lerav na'hman: tenan: élou devarim cheadam ose otan veokhél pérotéhen beolam haze vehakeren kayemet lo laolam haba, élou hén: kiboud av veém, ougmilout 'hasadim, vahavaat chalom chebén adam la'havéro, vetalmoud tora keneged koulam.
5. בְּכִיבּוּד אָב וָאֵם כְּתִיב: ״לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ״, בִּגְמִילוּת חֲסָדִים כְּתִיב: ״רֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד״, bekhiboud av vaém ketiv: "lemaan yaarikhoun yamekha oulmaan yitav lakh", bigmilout 'hasadim ketiv: "rodéf tsedaka va'hased yimtsa 'hayim tsedaka vekhavod",
6. וּבַהֲבָאַת שָׁלוֹם כְּתִיב: ״בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵהוּ״, וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אָתְיָא ״רְדִיפָה״ ״רְדִיפָה״. כְּתִיב הָכָא: ״בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵהוּ״, וּכְתִיב הָתָם: ״רֹדֵף צְדָקָה וָחֶסֶד״. בְּתַלְמוּד תּוֹרָה כְּתִיב: ״כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ״. ouvahavaat chalom ketiv: "bakéch chalom verodféou", veamar rabi avaou: atya "redifa" "redifa". ketiv hakha: "bakéch chalom verodféou", oukhtiv hatam: "rodéf tsedaka va'hesed". betalmoud tora ketiv: "ki hou 'hayekha veorekh yamekha".
7. בְּשִׁילּוּחַ הַקֵּן נָמֵי כְּתִיב: ״לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים״, לִיתְנֵי נָמֵי הָא! תְּנָא וְשַׁיַּיר. תָּנֵי תַּנָּא: ״אֵלּוּ דְּבָרִים״, וְאַתְּ אָמְרַתְּ תְּנָא וְשַׁיַּיר?! bechilou'ha hakén namé ketiv: "lemaan yitav lakh vehaarakhta yamim", litné namé ha! tena vechayar. tané tana: "élou devarim", veate amrate tena vechayar?!
8. אָמַר רָבָא: רַב אִידִי אַסְבְּרַאּ לִי: ״אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב כִּי פְרִי מַעַלְלֵיהֶם יֹאכֵלוּ״ – וְכִי יֵשׁ צַדִּיק טוֹב וְיֵשׁ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ טוֹב? אֶלָּא: טוֹב לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת – זֶהוּ צַדִּיק טוֹב, טוֹב לַשָּׁמַיִם וְרַע לַבְּרִיּוֹת – זֶהוּ צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ טוֹב. amar rava: rav idi asbera li: "imrou tsadik ki tov ki feri maalléhem yokhélou" – vekhi yéch tsadik tov veyéch tsadik cheéno tov? ela: tov lachamayim velaberiyot – zeou tsadik tov, tov lachamayim vera laberiyot – zeou tsadik cheéno tov.
9. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״אוֹי לְרָשָׁע רָע כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לוֹ״. וְכִי יֵשׁ רָשָׁע רַע וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ רַע? אֶלָּא: רַע לַשָּׁמַיִם וְרַע לַבְּרִיּוֹת – הוּא רָשָׁע רַע, רַע לַשָּׁמַיִם וְאֵינוֹ רַע לַבְּרִיּוֹת – זֶהוּ רָשָׁע שֶׁאֵינוֹ רַע. kayotsé badavar ata omér: "o leracha ra ki gemoul yada yéase lo". vekhi yéch racha ra veyéch cheéno ra? ela: ra lachamayim vera laberiyot – hou racha ra, ra lachamayim veéno ra laberiyot – zeou racha cheéno ra.
10. הַזְּכוּת יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְיֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב וְגוֹ׳״ – עֲבֵירָה יֵשׁ לָהּ קֶרֶן וְאֵין לָהּ פֵּירוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹי לָרָשָׁע רָע וְגוֹ׳״ hazekhout yéch lah keren veyéch lah pérot, cheneemar: "imrou tsadik ki tov vego'" – avéra yéch lah keren veén lah pérot, cheneemar: "o laracha ra vego'"
11. וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים: ״וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ״? עֲבֵירָה שֶׁעוֹשָׂה פֵּירוֹת – יֵשׁ לָהּ פֵּירוֹת. וְשֶׁאֵין עוֹשָׂה פֵּירוֹת – אֵין לָהּ פֵּירוֹת. veela ma ani mekayém: "veyokhlou miperi darkam oumimoatsotéhem yisbaou"? avéra cheosa pérot – yéch lah pérot. vecheén osa pérot – én lah pérot.
12. מַחְשָׁבָה טוֹבָה מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה׳ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה׳ וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה׳ וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ״. מַאי: ״ולְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ״? אָמַר רַב אַסִּי: אֲפִילּוּ חָשַׁב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ עֲשָׂאָהּ. ma'hchava tova metsarfah lemaase, cheneemar: "az nidberou yiré h' ich el rééou vayakchév h' vayichma vayikatév séfer zikaron lefana leyiré h' oul'hochvé chemo". ma: "vl'hochvé chemo"? amar rav asi: afilou 'hachav adam laasot mitsva veneenas velo asaah – maale ala hakatouv keilou asaah.
13. מַחְשָׁבָה רָעָה אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע ה׳״. וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם: ״הִנְנִי מֵבִיא אֶל הָעָם הַזֶּה רָעָה פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם״? מַחְשָׁבָה שֶׁעוֹשָׂה פְּרִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה, מַחְשָׁבָה שֶׁאֵין בָּהּ פְּרִי – אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה. ma'hchava raa én hakadoch baroukh hou metsarfah lemaase, cheneemar: "aven im raiti velibi lo yichma h'". veela ma ani mekayém: "hinni mévi el haam haze raa peri ma'hchevotam"? ma'hchava cheosa peri hakadoch baroukh hou metsarfah lemaase, ma'hchava cheén bah peri – én hakadoch baroukh hou metsarfah lemaase.
14. וְאֶלָּא הָא דִּכְתִיב: ״לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת [בֵּית] יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הָהוּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא דִּכְתִיב, דְּאָמַר מָר: חֲמוּרָה עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכׇּל הַכּוֹפֵר בָּהּ כְּמוֹדֶה בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ. veela ha dikhtiv: "lemaan tefos et [bét] yisraél belibam"? amar rav a'ha bar yaakov: haou baavoda zara hou dikhtiv, deamar mar: 'hamoura avoda zara, chekol hakofér bah kemode bekhol hatora koulah.
15. עוּלָּא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ – הוּתְּרָה לוֹ. הוּתְּרָה לוֹ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא: נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶיתֵּר. oula amar: kidrav houna, deamar rav houna: kévan cheavar adam avéra vechana bah – houtera lo. houtera lo salka datakh?! ela: naasét lo kehetér.
16. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּעֲבוֹר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה׳ אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי, וְאֶת שֵׁם קׇדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ״. amar rabi avaou michoum rabi 'hanina: no'ha lo laadam cheyaavor avéra baséter veal ye'halél chém chamayim befarhesya, cheneemar: "veatem bét yisraél ko amar h' ich giloula lekhou avodou [vea'har] im énkhem chomim éla, veet chém kodchi lo te'halelou".
17. אָמַר רַבִּי אִלְעַאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו – יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים, וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. amar rabi ila hazakén: im roe adam cheyitsro mitgabér ala – yélékh lemakom cheén makirin oto, veyilbach che'horim, veyitkase che'horim, veyaase kemo chelibo 'haféts, veal ye'halél chém chamayim befarhesya.
18. אִינִי? וְהָתַנְיָא: כׇּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ – רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר! ini? vehatanya: kol chelo 'has al kevod kono – raou lo chelo ba laolam. ma hi? raba omér: ze hamistakél bakechet. rav yoséf omér: ze haovér avéra baséter!
19. לָא קַשְׁיָא, הָא – דְּמָצֵי כָּיֵיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא – דְּלָא מָצֵי כָּיֵיף לְיִצְרֵיהּ. la kachya, ha – dematsé kayéf leyitsréh, veha – dela matsé kayéf leyitsréh.
20. תְּנַן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִילּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי ״אֵין מַקִּיפִין״? אָמַר מָר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂים כְּחֶנְווֹנִי. מָר בְּרֵיהּ דְּרַבְנָא אָמַר: לוֹמַר שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה – מַכְרַעַת. tenan hatam: én makifin be'hiloul hachém, e'had chogég vee'had mézid. ma "én makifin"? amar mar zoutra: cheén osim ke'henoni. mar beréh deravna amar: lomar cheim hayta chekoula – makhraat.
21. תָּנוּ רַבָּנַן: לְעוֹלָם tanou rabanan: leolam

Daf 40b

1. יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ כְּאִילּוּ חֶצְיוֹ חַיָּיב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי. עָשָׂה מִצְוָה אַחַת – אַשְׁרָיו, שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת, עָבַר עֲבֵירָה אַחַת – אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה״ – בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא אוֹבֵד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. yire adam atsmo keilou 'hetso 'hayav ve'hetso zaka. asa mitsva a'hat – achra, chehikhria atsmo lekhaf zekhout, avar avéra a'hat – o lo, chehikhria et atsmo lekhaf 'hova, cheneemar: "ve'hote e'had yeabéd tova harbé" – bichvil 'hét ye'hidi che'hata ovéd mimenou tovot harbé.
2. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִידּוֹן אַחַר רוּבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִידּוֹן אַחַר רוּבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת – אַשְׁרָיו, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת, עָבַר עֲבֵירָה אַחַת – אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְחוֹטֵא אֶחָד כּוּ׳״ – בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁעָשָׂה זֶה אָבַד מִמֶּנּוּ וּמִכׇּל הָעוֹלָם טוֹבָה הַרְבֵּה. rabi elazar berabi chimon omér: lefi chehaolam nidon a'har roubo, vehaya'hid nidon a'har roubo, asa mitsva a'hat – achra, chehikhria et atsmo veet kal haolam lekhaf zekhout, avar avéra a'hat – o lo, chehikhria et atsmo veet kal haolam lekhaf 'hova, cheneemar: "ve'hoté e'had kou'" – bichvil 'hét ye'hidi cheasa ze avad mimenou oumikol haolam tova harbé.
3. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ צַדִּיק גָּמוּר כׇּל יָמָיו וּמָרַד בָּאַחֲרוֹנָה – אִיבֵּד אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא תַצִּילֶנּוּ בְּיוֹם פִּשְׁעוֹ״. וַאֲפִילּוּ רָשָׁע גָּמוּר כׇּל יָמָיו וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה בָּאַחֲרוֹנָה – אֵין מַזְכִּירִים לוֹ שׁוּב רִשְׁעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֶׁל בָּהּ בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ״. rabi chimon ben yo'ha omér: afilou tsadik gamour kol yama oumarad baa'harona – ibéd et harichonot, cheneemar: "tsidkat hatsadik lo tatsilenou beom picho". vaafilou racha gamour kol yama veasa techouva baa'harona – én mazkirim lo chouv richo, cheneemar: "verichat haracha lo yikachel bah beom chouvo méricho".
4. וְנִיהְוֵי כְּמֶחֱצָה עֲוֹנוֹת וּמֶחֱצָה זְכִיּוֹת? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּתוֹהֶא עַל הָרִאשׁוֹנוֹת. venihvé keme'hetsa aonot oume'hetsa zekhiyot? amar réch lakich: betohe al harichonot.
5. מַתְנִי׳ כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּמִּקְרָא וּבַמִּשְׁנָה וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ – לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק״. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ לֹא בַּמִּקְרָא וְלֹא בַּמִּשְׁנָה וְלֹא בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ – אֵינוֹ מִן הַיִּישּׁוּב. matni' kol cheyechno bamikra ouvamichna ouvderekh erets – lo bimhéra hou 'hoté, cheneemar: "veha'hout hamchoulach lo vimhéra yinaték". vekhol cheéno lo bamikra velo bamichna velo bederekh erets – éno min hayichouv.
6. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק: לְמָה צַדִּיקִים נִמְשָׁלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה – לְאִילָן שֶׁכּוּלּוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם טׇהֳרָה, וְנוֹפוֹ נוֹטֶה לִמְקוֹם טוּמְאָה. נִקְצַץ נוֹפוֹ – כּוּלּוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם טׇהֳרָה. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא יִסּוּרִים עַל צַדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּירְשׁוּ הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד״. gema' amar rabi elazar berabi tsadok: lema tsadikim nimchalim baolam haze – leilan chekoulo oméd bimkom tohora, venofo note limkom touma. niktsats nofo – koulo oméd bimkom tohora. kakh hakadoch baroukh hou mévi yisourim al tsadikim baolam haze, kedé cheyirchou haolam haba, cheneemar: "vehaya réchitkha mitsar vea'haritkha yisge meod".
7. וּלְמָה רְשָׁעִים דּוֹמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה – לְאִילָן שֶׁכּוּלּוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם טוּמְאָה וְנוֹפוֹ נוֹטֶה לִמְקוֹם טׇהֳרָה. נִקְצַץ נוֹפוֹ – כּוּלּוֹ עוֹמֵד בִּמְקוֹם טוּמְאָה. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁפֵּיעַ לָהֶן טוֹבָה לָרְשָׁעִים בְּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְטוֹרְדָן וּלְהוֹרִישָׁן לְמַדְרֵיגָה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת״. oulma rechaim domim baolam haze – leilan chekoulo oméd bimkom touma venofo note limkom tohora. niktsats nofo – koulo oméd bimkom touma. kakh hakadoch baroukh hou mechapéa lahen tova larchaim beolam haze kedé letordan oulorichan lemadréga hata'htona, cheneemar: "yéch derekh yachar lifné ich vea'haritah darkhé mavet".
8. וּכְבָר הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן וּזְקֵנִים מְסוּבִּין בַּעֲלִיַּת בֵּית נַתְּזָה בְּלוֹד. נִשְׁאֲלָה שְׁאֵילָה זוֹ בִּפְנֵיהֶם: תַּלְמוּד גָּדוֹל אוֹ מַעֲשֶׂה גָּדוֹל? נַעֲנָה רַבִּי טַרְפוֹן וְאָמַר: מַעֲשֶׂה גָּדוֹל. נַעֲנָה רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר: תַּלְמוּד גָּדוֹל. נַעֲנוּ כּוּלָּם וְאָמְרוּ: תַּלְמוּד גָּדוֹל, שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה. oukhvar haya rabi tarfon ouzkénim mesoubin baaliyat bét nateza belod. nichala cheéla zo bifnéhem: talmoud gadol o maase gadol? naana rabi tarfon veamar: maase gadol. naana rabi akiva veamar: talmoud gadol. naanou koulam veamrou: talmoud gadol, chehatalmoud mévi lidé maase.
9. תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גָּדוֹל תַּלְמוּד שֶׁקָּדַם לְחַלָּה אַרְבָּעִים שָׁנָה, לִתְרוּמוֹת וּלְמַעַשְׂרוֹת חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע, לִשְׁמִיטִּים שִׁשִּׁים וְאַחַת, לְיוֹבְלוֹת מֵאָה וְשָׁלֹשׁ. tanya, rabi yosé omér: gadol talmoud chekadam le'hala arbaim chana, litroumot oulmaasrot 'hamichim vearba, lichmitim chichim vea'hat, leovlot méa vechaloch.
10. מֵאָה וְשָׁלֹשׁ? מֵאָה וְאַרְבַּע הָוְיָין! קָסָבַר: יוֹבֵל מִתְּחִילָּתוֹ הוּא מְשַׁמֵּט. méa vechaloch? méa vearba havyan! kasavar: yovél mite'hilato hou mechamét.
11. וּכְשֵׁם שֶׁהַלִּימּוּד קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה כָּךְ דִּינוֹ קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה, כִּדְרַב הַמְנוּנָא. דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֵין תְּחִילַּת דִּינוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן״. oukhchém chehalimoud kodém lemaase kakh dino kodém lemaase, kidrav hamnouna. deamar rav hamnouna: én te'hilat dino chel adam ela al divré tora, cheneemar: "potér mayim réchit madon".
12. וּכְשֵׁם שֶׁדִּינוֹ קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה כָּךְ שְׂכָרוֹ קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ״. oukhchém chedino kodém lemaase kakh sekharo kodém lemaase, cheneemar: "vayitén lahem artsot goyim vaamal leoumim yirachou. baavour yichmerou 'houka vetorota yintsorou".
13. כֹּל שֶׁאֵינוֹ לֹא בַּמִּקְרָא וְלֹא בַּמִּשְׁנָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּפָסוּל לְעֵדוּת. תָּנוּ רַבָּנַן: הָאוֹכֵל בַּשּׁוּק הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְכֶלֶב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים פָּסוּל לְעֵדוּת. אָמַר רַבִּי אִידִי בַּר אָבִין: הֲלָכָה כְּיֵשׁ אוֹמְרִים. kol cheéno lo bamikra velo bamichna. amar rabi yo'hanan: oufasoul leédout. tanou rabanan: haokhél bachouk haré ze dome lekhelev. veyéch omrim pasoul leédout. amar rabi idi bar avin: halakha keyéch omrim.
14. דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: רַגְזָן darach bar kapara: ragzan

Daf 41a

1. לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ אֶלָּא רַגְזָנוּתָא. וּלְאָדָם טוֹב מַטְעִימִים אוֹתוֹ מִפְּרִי מַעֲשָׂיו. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ לֹא בַּמִּקְרָא וְלֹא בַּמִּשְׁנָה וְלֹא בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ – דּוֹר הֲנָאָה מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב״ – מוֹשָׁבוֹ מוֹשַׁב לֵצִים. lo alta beyado ela ragzanouta. ouladam tov matimim oto miperi maasa. vekhol cheéno lo bamikra velo bamichna velo bederekh erets – dor hanaa mimenou, cheneemar: "ouvmochav létsim lo yachav" – mochavo mochav létsim.
2. הֲדַרַן עֲלָךְ הָאִשָּׁה נִקְנֵית hadaran alakh haicha niknét
3. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ בּוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. הָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בָּהּ וּבִשְׁלוּחָהּ. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, בּוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. haich mekadéch bo ouvichlou'ho. haicha mitkadechet bah ouvichlou'hah. haich mekadéch et bito kechehi naara, bo ouvichlou'ho.
4. גְּמָ׳ הַשְׁתָּא בִּשְׁלוּחוֹ מְקַדֵּשׁ, בּוֹ מִיבַּעְיָא?! אָמַר רַב יוֹסֵף: מִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁלוּחוֹ. כִּי הָא דְּרַב סָפְרָא מְחָרֵיךְ רֵישָׁא, רָבָא מָלַח שִׁיבּוּטָא. gema' hachta bichlou'ho mekadéch, bo mibaya?! amar rav yoséf: mitsva bo yotér mibichlou'ho. ki ha derav safra me'harékh récha, rava mala'h chibouta.
5. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּהָא אִיסּוּרָא נָמֵי אִית בֵּהּ, כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לָאָדָם שֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַד שֶׁיִּרְאֶנָּה, שֶׁמָּא יִרְאֶה בָּהּ דָּבָר מְגוּנֶּה וְתִתְגַּנֶּה עָלָיו, וְרַחֲמָנָא אָמַר: ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״. ika deamri: beha isoura namé it béh, kidrav yeouda amar rav. deamar rav yeouda amar rav: asour laadam cheyekadéch et haicha ad cheyirena, chema yire bah davar megoune vetitgane ala, vera'hamana amar: "veahavta leréakha kamokha".
6. וְכִי אִיתְּמַר דְּרַב יוֹסֵף – אַסֵּיפָא אִיתְּמַר, הָאִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בָּהּ וּבִשְׁלוּחָהּ. הַשְׁתָּא בִּשְׁלוּחָהּ מִיקַּדְּשָׁא בָּהּ מִיבַּעְיָא?! אָמַר רַב יוֹסֵף: מִצְוָה בָּהּ יוֹתֵר מִבִּשְׁלוּחָהּ. כִּי הָא דְּרַב סָפְרָא מְחָרֵיךְ רֵישָׁא, רָבָא מָלַח שִׁיבּוּטָא. vekhi itemar derav yoséf – aséfa itemar, haicha mitkadechet bah ouvichlou'hah. hachta bichlou'hah mikadecha bah mibaya?! amar rav yoséf: mitsva bah yotér mibichlou'hah. ki ha derav safra me'harékh récha, rava mala'h chibouta.
7. אֲבָל בְּהָא אִיסּוּרָא לֵית בַּהּ, כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: טָב לְמֵיתַב טַן דּוּ מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ. aval beha isoura lét bah, kidréch lakich, deamar réch lakich: tav lemétav tan dou milemétav armelou.
8. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה. כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה – אִין, כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה – לָא. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רַבִּי אֶלְעָזָר: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה, עַד שֶׁתִּגְדַּל וְתֹאמַר: ״בִּפְלוֹנִי אֲנִי רוֹצָה״. haich mekadéch et bito kechehi naara. kechehi naara – in, kechehi ketana – la. mesaya léh lerav, deamar rav yeouda amar rav veitéma rabi elazar: asour leadam cheyekadéch et bito kechehi ketana, ad chetigdal vetomar: "bifloni ani rotsa".
9. שְׁלִיחוּת מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״וְשִׁלַּח״ – מְלַמֵּד שֶׁהוּא עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ. cheli'hout menalan? detanya: "vechila'h" – melaméd cheou ose chali'ha.
10. ״וְשִׁלְּחָהּ״ – מְלַמֵּד שֶׁהִיא עוֹשָׂה ״שָׁלִיחַ״. ״וְשִׁלַּח״ ״וְשִׁלְּחָהּ״ – מְלַמֵּד שֶׁהַשָּׁלִיחַ עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ. "vechile'hah" – melaméd chehi osa "chali'ha". "vechila'h" "vechile'hah" – melaméd chehachali'ha ose chali'ha.
11. אַשְׁכְּחַן בְּגֵירוּשִׁין, בְּקִידּוּשִׁין מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא דְּיָלֵיף מִגֵּירוּשִׁין – מָה לְגֵירוּשִׁין, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּעַל כׇּרְחָהּ! אָמַר קְרָא: ״וְיָצְאָה״ ״וְהָיְתָה״ – מַקִּישׁ הֲוָיָה לִיצִיאָה, מָה יְצִיאָה מְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ – אַף הֲוָיָה נָמֵי מְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ. achke'han begérouchin, bekidouchin menalan? vekhi téma deyaléf migérouchin – ma legérouchin, chekén yechnan beal kor'hah! amar kera: "veyatsa" "vehayta" – makich havaya litsia, ma yetsia mechavé chali'ha – af havaya namé mechavé chali'ha.
12. וְאֶלָּא הָא דִּתְנַן: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ: ״צֵא תְּרוֹם״ – תּוֹרֵם כְּדַעַת בַּעַל הַבַּיִת. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּעַת בַּעַל הַבַּיִת – תּוֹרֵם בְּבֵינוֹנִית, אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים. veela ha ditnan: haomér lichlou'ho: "tsé terom" – torém kedaat baal habayit. veim éno yodéa daat baal habayit – torém bevénonit, e'had mé'hamichim.

Daf 41b

1. פִּיחֵת עֲשָׂרָה אוֹ הוֹסִיף עֲשָׂרָה – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא דְּיָלֵיף מִגֵּירוּשִׁין – מָה לְגֵירוּשִׁין, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן חוֹל! אָמַר קְרָא: ״אַתֶּם״, ״גַּם אַתֶּם״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיחַ. pi'hét asara o hosif asara – teroumato terouma. menalan? vekhi téma deyaléf migérouchin – ma legérouchin, chekén yechnan 'hol! amar kera: "atem", "gam atem" – lerabot et hachali'ha.
2. וְנִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בִּתְרוּמָה, וְנֵיתוֹ הָנָךְ וְנִגְמְרוּ מִינֵּיהּ! מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִפְרַךְ: שֶׁכֵּן יֶשְׁנָהּ בְּמַחְשָׁבָה. venikhtov ra'hamana bitrouma, venéto hanakh venigmerou minéh! michoum deika lemifrakh: chekén yechnah bema'hchava.
3. וְהָא דִּתְנַן: חֲבוּרָה שֶׁאָבַד פִּסְחָהּ, וְאָמְרוּ לְאֶחָד: ״צֵא וּבַקֵּשׁ וּשְׁחוֹט עָלֵינוּ״, וְהָלַךְ וּמָצָא וְשָׁחַט, וְהֵן לָקְחוּ וְשָׁחֲטוּ, אִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן – הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עִמּוֹ. veha ditnan: 'havoura cheavad pis'hah, veamrou lee'had: "tsé ouvakéch ouch'hot alénou", vehalakh oumatsa vecha'hat, vehén lak'hou vecha'hatou, im chelo nich'hat richon – hou okhél michelo, vehém okhlim vechotim imo.
4. מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא דְּיָלֵיף מֵהָנָךְ – מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן חוֹל אֵצֶל קָדָשִׁים! menalan? vekhi téma deyaléf méhanakh – ma lehanakh, chekén yechnan 'hol étsel kadachim!
5. נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: מִנַּיִן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם״, וְכִי כָּל הַקָּהָל כּוּלָּן שׁוֹחֲטִין? וַהֲלֹא אֵינוֹ שׁוֹחֵט אֶלָּא אֶחָד! אֶלָּא מִכָּאן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. nafka léh miderabi yeochoua ben kor'ha, deamar rabi yeochoua ben kor'ha: minayin chechelou'ho chel adam kemoto? cheneemar: "vecha'hatou oto kol kehal adat yisraél bén haarbayim", vekhi kal hakahal koulan cho'hatin? vahalo éno cho'hét ela e'had! ela mikan chechelou'ho chel adam kemoto.
6. נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּקָדָשִׁים, וְנֵיתֵי הָנָךְ וְנִיגְמְרוּ מִינֵּיהּ! מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִפְרַךְ: מָה לְקָדָשִׁים, שֶׁכֵּן רוֹב מַעֲשֵׂיהֶן עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. nikhtov ra'hamana bekadachim, venété hanakh venigmerou minéh! michoum deika lemifrakh: ma lekadachim, chekén rov maaséhen al yedé chali'ha.
7. חֲדָא מֵחֲדָא לָא אָתְיָא, תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי? – הֵי תֵּיתֵי? 'hada mé'hada la atya, tété 'hada mitarté? – hé tété?
8. לָא נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּקָדָשִׁים וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ – מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן חוֹל אֵצֶל קֳדָשִׁים. לָא נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּגֵירוּשִׁין וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ – מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּמַחְשָׁבָה. la nikhtov ra'hamana bekadachim vetété méhanakh – ma lehanakh, chekén yechnan 'hol étsel kodachim. la nikhtov ra'hamana begérouchin vetété méhanakh – ma lehanakh, chekén yechnan bema'hchava.
9. אֶלָּא: לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בִּתְרוּמָה, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ! הָכִי נָמֵי. ela: la likhtov ra'hamana bitrouma, vetété méhanakh! hakhi namé.
10. וְאֶלָּא ״אַתֶּם״ ״גַּם אַתֶּם״ לְמָה לִי? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יַנַּאי. דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי ״גַּם אַתֶּם״ – מָה אַתֶּם בְּנֵי בְּרִית, אַף שְׁלוּחֲכֶם בְּנֵי בְּרִית. veela "atem" "gam atem" lema li? mibeé léh lekhidrabi yana. deamar rabi yana "gam atem" – ma atem bené berit, af chelou'hakhem bené berit.
11. הָא לְמָה לִי קְרָא? מִדְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נָפְקָא! דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הָעֶבֶד נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל גֵּט מִיַּד בַּעְלָהּ שֶׁל אִשָּׁה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ בְּתוֹרַת גִּיטִּין וְקִידּוּשִׁין. ha lema li kera? miderabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan nafka! deamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: én haeved naase chali'ha lekabél gét miyad balah chel icha, lefi cheéno betorat gitin vekidouchin.
12. אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: עֶבֶד, דְּלָאו בַּר הֶיתֵּירָא הוּא כְּלָל. אֲבָל נׇכְרִי, הוֹאִיל וְאִיתֵיהּ בִּתְרוּמָה דְּנַפְשֵׁיהּ, דִּתְנַן: הַנׇּכְרִי וְהַכּוּתִי שֶׁתָּרְמוּ – תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה, אֵימָא שָׁלִיחַ נָמֵי עָבֵיד, קָמַשְׁמַע לַן. itsterikh, salka datakh aména: eved, dela bar hetéra hou kelal. aval nokhri, hoil veitéh bitrouma denafchéh, ditnan: hanokhri vehakouti chetarmou – teroumatan terouma, éma chali'ha namé avéd, kamachma lan.
13. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּפָטַר, דִּתְנַן: תְּרוּמַת נׇכְרִי מְדַמַּעַת וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ חוֹמֶשׁ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, ״אַתֶּם״ ״גַּם אַתֶּם״ לְמָה לִי? oulrabi chimon, defatar, ditnan: teroumat nokhri medamaat ve'hayavin aleha 'homech verabi chimon potér, "atem" "gam atem" lema li?
14. אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאָמַר מָר: ״אַתֶּם״ – וְלֹא אֲרִיסִין, ״אַתֶּם״ – וְלֹא שׁוּתָּפִין, ״אַתֶּם״ – וְלֹא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, ״אַתֶּם״ – וְלֹא הַתּוֹרֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֵימָא: ״אַתֶּם״ – וְלֹא שְׁלוּחֲכֶם נָמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. itsterikh, salka datakh aména: hoil veamar mar: "atem" – velo arisin, "atem" – velo choutafin, "atem" – velo apotropos, "atem" – velo hatorém et cheéno chelo, éma: "atem" – velo chelou'hakhem namé, ka machma lan.
15. הָנִיחָא לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹנָתָן, דְּמַפֵּיק לֵיהּ לְהַאי קְרָא לִדְרָשָׁא אַחֲרִינָא, מְנָא לַן? דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל כּוּלָּן יוֹצְאִים hani'ha lerabi yeochoua ben kor'ha. ela lerabi yonatan, demapék léh leha kera lidracha a'harina, mena lan? detanya, rabi yonatan omér: minayin chekol yisraél koulan yotsim

Daf 42a

1. בְּפֶסַח אֶחָד? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם״, וְכִי כׇּל הַקָּהָל כּוּלָּם שׁוֹחֲטִים? וַהֲלֹא אֵינוֹ שׁוֹחֵט אֶלָּא אֶחָד! אֶלָּא מִכָּאן שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּפֶסַח אֶחָד – שָׁלִיחַ בְּקָדָשִׁים מְנָא לֵיהּ? befesa'h e'had? cheneemar: "vecha'hatou oto kol kehal adat yisraél bén haarbayim", vekhi kol hakahal koulam cho'hatim? vahalo éno cho'hét ela e'had! ela mikan chekol yisraél yotsim befesa'h e'had – chali'ha bekadachim mena léh?
2. – מִינֵּיהּ. וְדִילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִית לֵיהּ שׁוּתָּפוּת בְּגַוַּיְיהוּ. – minéh. vedilma chané hatam, deit léh choutafout begavayou.
3. אֶלָּא מֵהָכָא: ״וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת״. וְדִילְמָא הָתָם נָמֵי, דְּאִית לֵיהּ שׁוּתָּפוּת בְּגַוַּיְיהוּ? אִם כֵּן תְּרֵי קְרָאֵי לְמָה לִי? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְהֵיכָא דְּשָׁיֵיךְ תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְהֵיכָא דְּלָא שָׁיֵיךְ. ela méhakha: "veyik'hou lahem ich se levét avot se labayit". vedilma hatam namé, deit léh choutafout begavayou? im kén teré keraé lema li? im éno inyan lehékha dechayékh tenéou inyan lehékha dela chayékh.
4. הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יִצְחָק. דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: ״אִישׁ״ זוֹכֶה, וְלֹא הַקָּטָן זוֹכֶה. הָהוּא מֵ״אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ״ נָפְקָא. ha mibeé léh lekhidrabi yits'hak. deamar rabi yits'hak: "ich" zokhe, velo hakatan zokhe. haou mé"ich lefi okhlo" nafka.
5. וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ דְּשׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד. סָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר: אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד. veakati mibeé léh decho'hatin et hapesa'h al haya'hid. savar lah keman deamar: én cho'hatin et hapesa'h al haya'hid.
6. וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה״. תִּיפּוֹק לֵיהּ שְׁלִיחוּת מֵהָכָא! וְתִיסְבְּרָא דְּהָא שְׁלִיחוּת הוּא? וְהָא קְטַנִּים לָאו בְּנֵי שְׁלִיחוּת נִינְהוּ! veela ha deamar rav gidél amar rav: minayin chechelou'ho chel adam kemoto? cheneemar: "venasi e'had nasi e'had mimate". tipok léh cheli'hout méhakha! vetisbera deha cheli'hout hou? veha ketanim la bené cheli'hout ninou!
7. אֶלָּא, כִּי הָא דְּרָבָא בַּר רַב הוּנָא. דְּאָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁזָּכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד״. וְתִיסְבְּרַאּ זְכוּת הִיא? הָא חוֹבָה נָמֵי אִיכָּא, דְּאִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּהַר, וְלָא נִיחָא לֵיהּ בְּבִקְעָה, וְאִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּבִקְעָה וְלָא נִיחָא לֵיהּ בְּהַר! ela, ki ha derava bar rav houna. deamar rava bar rav houna amar rav gidél amar rav: minayin chezakhin leadam chelo befana? cheneemar: "venasi e'had nasi e'had". vetisbera zekhout hi? ha 'hova namé ika, deika deni'ha léh behar, vela ni'ha léh bevika, veika deni'ha léh bevika vela ni'ha léh behar!
8. וְאֶלָּא כִּדְרָבָא בַּר רַב הוּנָא. דְּאָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: מִנַּיִן לִיתוֹמִים שֶׁבָּאוּ לַחֲלוֹק בְּנִכְסֵי אֲבִיהֶן שֶׁבֵּית דִּין מַעֲמִידִין לָהֶם אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לָחוּב וְלִזְכּוֹת? ״לָחוּב״ אַמַּאי? אֶלָּא: ״לָחוּב עַל מְנָת לִזְכּוֹת״ – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה תִּקְחוּ״. veela kidrava bar rav houna. deamar rava bar rav houna amar rav gidél amar rav: minayin litomim chebaou la'halok benikhsé avihen chebét din maamidin lahem apotropos la'houv velizkot? "la'houv" ama? ela: "la'houv al menat lizkot" – talmoud lomar: "venasi e'had nasi e'had mimate tik'hou".
9. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: יְתוֹמִים שֶׁבָּאוּ לַחְלוֹק בְּנִכְסֵי אֲבִיהֶם – בֵּית דִּין מַעֲמִידִים לָהֶם אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וּבוֹרְרִים לָהֶם חֵלֶק יָפֶה, וְאִם הִגְדִּילוּ – יְכוֹלִים לְמַחוֹת. וְרַב נַחְמָן דִּידֵיהּ אָמַר: אִם הִגְדִּילוּ אֵינָם יְכוֹלִים לְמַחוֹת, דְּאִם כֵּן מָה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה? amar rav na'hman amar chemouél: yetomim chebaou la'hlok benikhsé avihem – bét din maamidim lahem apotropos, ouvorrim lahem 'hélek yafe, veim higdilou – yekholim lema'hot. verav na'hman didéh amar: im higdilou énam yekholim lema'hot, deim kén ma ko'ha bét din yafe?
10. וּמִי אִית לֵיהּ לְרַב נַחְמָן ״אִם כֵּן מָה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה״? וְהָתְנַן: שׁוּם הַדַּיָּינִים שֶׁפִּיחֲתוּ שְׁתוּת אוֹ הוֹתִירוּ שְׁתוּת – מִכְרָן בָּטֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִכְרָן קַיָּים. (וְאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל): אִם כֵּן – מָה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה! וְאָמַר רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא אָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. oumi it léh lerav na'hman "im kén ma ko'ha bét din yafe"? vehatnan: choum hadayanim chepi'hatou chetout o hotirou chetout – mikhran batél. raban chimon ben gamliél omér: mikhran kayam. (veamar raban chimon ben gamliél): im kén – ma ko'ha bét din yafe! veamar rav houna bar 'hinana amar rav na'hman: halakha kedivré 'hakhamim.
11. לָא קַשְׁיָא: la kachya:

Daf 42b

1. הָא – דִּטְעוֹ, הָא – דְּלָא טְעוֹ. אִי דְּלָא טְעוֹ, מַאי יְכוֹלִים לְמַחוֹת? יְכוֹלִים לְמַחוֹת בְּרוּחוֹת. ha – dito, ha – dela teo. i dela teo, ma yekholim lema'hot? yekholim lema'hot berou'hot.
2. אָמַר רַב נַחְמָן: הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ הֲרֵי הֵן כְּלָקוֹחוֹת. פָּחוֹת מִשְּׁתוּת – נִקְנֶה מִקָּח. יָתֵר עַל שְׁתוּת – בָּטֵל מִקָּח. שְׁתוּת – קָנָה, וּמַחְזִיר אוֹנָאָה. amar rav na'hman: haa'hin che'halkou haré hén kelako'hot. pa'hot michetout – nikne mika'h. yatér al chetout – batél mika'h. chetout – kana, ouma'hzir onaa.
3. אָמַר רָבָא: הָא דַּאֲמַרַן ״פָּחוֹת מִשְּׁתוּת – נִקְנֶה מִקָּח״ – לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא שַׁוְּיֵהּ שָׁלִיחַ, אֲבָל שַׁוְּיֵהּ שָׁלִיחַ, אָמַר: לְתַקּוֹנֵי שַׁדַּרְתָּיךָ וְלָא לְעַוּוֹתֵי. amar rava: ha daamaran "pa'hot michetout – nikne mika'h" – la amaran ela dela chaouyéh chali'ha, aval chaouyéh chali'ha, amar: letakoné chadartakha vela leaouoté.
4. וְהָא דַּאֲמַרַן ״יָתֵר מִשְּׁתוּת – בָּטֵל מִקָּח״ – לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא אָמַר (נִיפְלִיגַן) [נִפְלוֹג] בְּשׁוּמָא דְּבֵי דִינָא, אֲבָל אָמַר נִפְלוֹג בְּשׁוּמָא דְּבֵי דִינָא – מִכְרָן קַיָּים, דִּתְנַן: שׁוּם הַדַּיָּינִים שֶׁפִּיחֲתוּ שְׁתוּת אוֹ הוֹתִירוּ שְׁתוּת – מִכְרָן בָּטֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִכְרָן קַיָּים. veha daamaran "yatér michetout – batél mika'h" – la amaran ela dela amar (nifligan) [niflog] bechouma devé dina, aval amar niflog bechouma devé dina – mikhran kayam, ditnan: choum hadayanim chepi'hatou chetout o hotirou chetout – mikhran batél. raban chimon ben gamliél omér: mikhran kayam.
5. וְהָא דַּאֲמַרַן ״שְׁתוּת – קָנָה, וּמַחְזִיר אוֹנָאָה״ – לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּמִטַּלְטְלֵי, אֲבָל בִּמְקַרְקְעֵי – אֵין אוֹנָאָה לְקַרְקָעוֹת. וּבִמְקַרְקְעֵי לָא אֲמַרַן, אֶלָּא דִּפְלוּג בְּעִילּוּיָא, אֲבָל פְּלוּג בְּמִשְׁחֲתָא – לָא, כִּדְרַבָּה. דְּאָמַר רַבָּה: כׇּל דָּבָר שֶׁבְּמִדָּה וְשֶׁבְּמִשְׁקָל וְשֶׁבְּמִנְיָן, אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה – נָמֵי חוֹזֵר. veha daamaran "chetout – kana, ouma'hzir onaa" – la amaran ela bemitaltelé, aval bimkarkeé – én onaa lekarkaot. ouvimkarkeé la amaran, ela difloug beilouya, aval peloug bemich'hata – la, kidraba. deamar raba: kol davar chebemida vechebemichkal vechebeminyan, afilou pa'hot mikedé onaa – namé 'hozér.
6. וְהָא דִּתְנַן: הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵירָה בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. שִׁילַּח בְּיַד פִּיקֵּחַ – פִּיקֵּחַ חַיָּיב. veha ditnan: hacholé'ha et habeéra beyad 'héréch chote vekatan – patour midiné adam, ve'hayav bediné chamayim. chila'h beyad piké'ha – piké'ha 'hayav.
7. וְאַמַּאי? נֵימָא: שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! שָׁאנֵי הָתָם דְּאֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵירָה. דְּאָמְרִינַן: דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי תַּלְמִיד – דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִים? veama? néma: chelou'ho chel adam kemoto! chané hatam deén chali'ha lidvar avéra. deamrinan: divré harav vedivré talmid – divré mi chomim?
8. וְהָדְתַנְיָא: שָׁלִיחַ שֶׁלֹּא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ – שָׁלִיחַ מָעַל, עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ – בַּעַל הַבַּיִת מָעַל. כִּי עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ דְּבַעַל הַבַּיִת – בַּעַל הַבַּיִת מִיהָא מָעַל. אַמַּאי? נֵימָא: אֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵירָה! vehadtanya: chali'ha chelo asa cheli'houto – chali'ha maal, asa cheli'houto – baal habayit maal. ki asa cheli'houto devaal habayit – baal habayit miha maal. ama? néma: én chali'ha lidvar avéra!
9. שָׁאנֵי מְעִילָה, דְּיָלְפָא ״חֵטְא״ ״חֵטְא״ מִתְּרוּמָה: מָה תְּרוּמָה מְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ – אַף מְעִילָה מְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ. chané meila, deyalfa "'hét" "'hét" miterouma: ma terouma mechavé chali'ha – af meila mechavé chali'ha.
10. וְנֵילַף מִינַּהּ! מִשּׁוּם דְּהָוֵי מְעִילָה וּשְׁלִיחוּת יָד שְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְכֹל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. מְעִילָה – הָא דַּאֲמַרַן. שְׁלִיחוּת יָד מַאי הִיא? venélaf minah! michoum dehavé meila ouchli'hout yad chené ketouvim habaim kee'had, vekhol chené khetouvim habaim kee'had én melamedin. meila – ha daamaran. cheli'hout yad ma hi?
11. דְּתַנְיָא: ״עַל כׇּל דְּבַר פֶּשַׁע״, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לְחַיֵּיב עַל הַמַּחְשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּשְׁלַח בּוֹ יָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ וְגוֹ׳״. detanya: "al kol devar pecha", bét chama omrim: le'hayév al hama'hchava kemaase. ouvét hilél omrim: éno 'hayav ad cheyichla'h bo yad, cheneemar: "im lo chala'h yado vego'".
12. אָמְרוּ בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: וַהֲלֹא נֶאֱמַר ״עַל כׇּל דְּבַר פֶּשַׁע״! אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: וַהֲלֹא נֶאֱמַר ״אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ״! אָמְרוּ בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: אִם כֵּן, ״עַל כׇּל דְּבַר פֶּשַׁע״ לְמָה לִי? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא הוּא, אָמַר לְעַבְדּוֹ וְלִשְׁלוּחוֹ מִנַּיִן – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַל כׇּל דְּבַר פֶּשַׁע״. amrou bét chama levét hilél: vahalo neemar "al kol devar pecha"! amrou lahem bét hilél levét chama: vahalo neemar "im lo chala'h yado bimlekhet rééou"! amrou bét chama levét hilél: im kén, "al kol devar pecha" lema li? cheyakhol én li ela hou, amar leavdo velichlou'ho minayin – talmoud lomar: "al kol devar pecha".
13. הָנִיחָא לְבֵית הִלֵּל. אֶלָּא לְבֵית שַׁמַּאי, דְּמוֹקְמִי לֵיהּ לְהַאי קְרָא בְּמַחְשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה, hani'ha levét hilél. ela levét chama, demokmi léh leha kera bema'hchava kemaase,

Daf 43a

1. נֵילַף מִינֵּיהּ! מִשּׁוּם דְּהָוֵה מְעִילָה טְבִיחָה וּמְכִירָה שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְכֹל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. מְעִילָה – הָא דַּאֲמַרַן, טְבִיחָה וּמְכִירָה מַאי הִיא? אָמַר קְרָא: ״וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ״ – מָה מְכִירָה עַל יְדֵי אַחֵר, אַף טְבִיחָה עַל יְדֵי אַחֵר. nélaf minéh! michoum dehavé meila tevi'ha oumkhira chené khetouvim habaim kee'had, vekhol chené khetouvim habaim kee'had én melamedin. meila – ha daamaran, tevi'ha oumkhira ma hi? amar kera: "outva'ho o mekharo" – ma mekhira al yedé a'hér, af tevi'ha al yedé a'hér.
2. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״אוֹ״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיחַ. דְּבֵי חִזְקִיָּה תָּנָא: ״תַּחַת״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיחַ. devé rabi yichmaél tana: "o" – lerabot et hachali'ha. devé 'hizkiya tana: "ta'hat" – lerabot et hachali'ha.
3. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? גַּלִּי רַחֲמָנָא בִּשְׁחוּטֵי חוּץ, ״דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ״ – הוּא וְלֹא שְׁלוּחוֹ. hani'ha leman deamar chené khetouvim habaim kee'had én melamedin. ela leman deamar melamedin, ma ika lemémar? gali ra'hamana bich'houté 'houts, "dam yé'hachév laich haou dam chafakh" – hou velo chelou'ho.
4. אַשְׁכְּחַן גַּבֵּי שְׁחוּטֵי חוּץ, בְּכׇל הַתּוֹרָה מְנָלַן? דְּיָלֵיף מִשְּׁחוּטֵי חוּץ. achke'han gabé che'houté 'houts, bekhol hatora menalan? deyaléf miche'houté 'houts.
5. אַדְּיָלֵיף מִשְּׁחוּטֵי חוּץ, נֵילַיף מֵהָנָךְ! הֲדַר כְּתַב רַחֲמָנָא: ״וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא״ – אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְגוּפוֹ, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ. adeyaléf miche'houté 'houts, nélaf méhanakh! hadar ketav ra'hamana: "venikhrat haich haou" – im éno inyan legoufo, tenéou inyan lekhol hatora koulah.
6. וּלְמַאן דְּאָמַר שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִים, הָנֵי ״הָהוּא״ ״הָהוּא״ מַאי דָּרֵישׁ בְּהוּ? חַד, לְמַעוֹטֵי שְׁנַיִם שֶׁאוֹחֲזִים בְּסַכִּין וְשׁוֹחֲטִים, וְחַד, ״הוּא״ – וְלֹא אָנוּס, ״הוּא״ – וְלֹא שׁוֹגֵג, ״הוּא״ – וְלֹא מוּטְעֶה. oulman deamar chené khetouvim habaim kee'had én melamedim, hané "haou" "haou" ma daréch beou? 'had, lemaoté chenayim cheo'hazim besakin vecho'hatim, ve'had, "hou" – velo anous, "hou" – velo chogég, "hou" – velo moute.
7. וְאִידָּךְ? מֵ״הוּא״ ״הָהוּא״. וְאִידָּךְ? ״הוּא״ ״הַהוּא״ לָא דָּרֵישׁ. veidakh? mé"hou" "haou". veidakh? "hou" "haou" la daréch.
8. וְהָא דְּתָנֵי: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ: ״צֵא הֲרוֹג אֶת הַנֶּפֶשׁ״, הוּא – חַיָּיב, וְשׁוֹלְחָיו – פָּטוּר. שַׁמַּאי הַזָּקֵן אוֹמֵר מִשּׁוּם חַגַּי הַנָּבִיא: שׁוֹלְחָיו חַיָּיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן״. veha detané: haomér lichlou'ho: "tsé harog et hanefech", hou – 'hayav, vechol'ha – patour. chama hazakén omér michoum 'haga hanavi: chol'ha 'hayav, cheneemar: "oto haragta be'herev bené amon".
9. מַאי טַעְמֵיהּ דְּשַׁמַּאי הַזָּקֵן? קָסָבַר: שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד מְלַמְּדִין, וְ״הוּא״ ״הַהוּא״ לָא דָּרֵישׁ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם דָּרֵישׁ, וּמַאי חַיָּיב – חַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. ma taméh dechama hazakén? kasavar: chené khetouvim habaim kee'had melamedin, ve"hou" "haou" la daréch. veibaét éma: leolam daréch, ouma 'hayav – 'hayav bediné chamayim.
10. מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: אֲפִילּוּ מִדִּינֵי שָׁמַיִם נָמֵי פָּטוּר?! אֶלָּא: דִּינָא רַבָּה וְדִינָא זוּטָא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. mikelal detana kama savar: afilou midiné chamayim namé patour?! ela: dina raba vedina zouta ika bénayou.
11. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שָׁאנֵי הָתָם דְּגַלִּי רַחֲמָנָא: ״אֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן״. veibaét éma: chané hatam degali ra'hamana: "oto haragta be'herev bené amon".
12. וְאִידַּךְ: הֲרֵי לְךָ כְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן, מָה חֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן – אֵין אַתָּה נֶעֱנָשׁ עָלָיו, אַף אוּרִיָּה הַחִתִּי – אִי אַתָּה נֶעֱנָשׁ עָלָיו. מַאי טַעְמָא – מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת הֲוָה, דְּקָאָמַר לֵיהּ: ״וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים״. veidakh: haré lekha ke'herev bené amon, ma 'herev bené amon – én ata neenach ala, af ouriya ha'hiti – i ata neenach ala. ma tama – moréd bamalkhout hava, dekaamar léh: "vadoni yoav veavdé adoni al pené hasade 'honim".
13. אָמַר רָבָא: אִם תִּמְצֵי לוֹמַר סָבַר שַׁמַּאי שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד מְלַמְּדִין, וְ״הוּא״ ״הַהוּא״ לָא דָּרֵישׁ, מוֹדֶה בְּאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ ״צֵא בְּעוֹל אֶת הָעֶרְוָה״ וֶ״אֱכוֹל אֶת הַחֵלֶב״ שֶׁהוּא חַיָּיב, וְשׁוֹלְחָיו פָּטוּר. שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה מִתְחַיֵּיב. amar rava: im timtsé lomar savar chama chené khetouvim habaim kee'had melamedin, ve"hou" "haou" la daréch, mode beomér lichlou'ho "tsé beol et haerva" ve"ekhol et ha'hélev" cheou 'hayav, vechol'ha patour. chelo matsinou bekhol hatora koulah ze nehene veze mit'hayév.
14. אִיתְּמַר, רַב אָמַר: שָׁלִיחַ נַעֲשֶׂה עֵד. דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא אָמְרִי: אֵין שָׁלִיחַ נַעֲשֶׂה עֵד. מַאי טַעְמָא דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּלָא אֲמַר לֵיהּ: ״הֱוֵי לִי עֵד״ – אֶלָּא מֵעַתָּה קִידֵּשׁ אִשָּׁה בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְלָא אָמַר לָהֶם: ״אַתֶּם עֵדַיי״ – הָכִי נָמֵי דְּלָא הָווּ קִידּוּשֵׁי? itemar, rav amar: chali'ha naase éd. devé rabi chéla amri: én chali'ha naase éd. ma tama devé rabi chéla? iléma michoum dela amar léh: "hevé li éd" – ela méata kidéch icha bifné chenayim vela amar lahem: "atem éda" – hakhi namé dela haou kidouché?
15. אֶלָּא, רַב אָמַר: שָׁלִיחַ נַעֲשֶׂה עֵד – אַלּוֹמֵי קָא מְאַלֵּימְנָא לְמִילְּתֵיהּ. דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא אָמְרִי: אֵין שָׁלִיחַ נַעֲשֶׂה עֵד – כֵּיוָן דְּאָמַר מָר: ״שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ״ – הָוֵה לֵיהּ כְּגוּפֵיהּ. ela, rav amar: chali'ha naase éd – alomé ka mealémna lemiletéh. devé rabi chéla amri: én chali'ha naase éd – kévan deamar mar: "chelou'ho chel adam kemoto" – havé léh kegouféh.
16. מֵיתִיבִי: אָמַר לִשְׁלֹשָׁה ״צְאוּ וְקַדְּשׁוּ לִי הָאִשָּׁה״ – אֶחָד שָׁלִיחַ וּשְׁנַיִם עֵדִים, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כּוּלָּם שְׁלוּחִין הֵן, וְאֵין שָׁלִיחַ נַעֲשֶׂה עֵד. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה, אֲבָל בִּשְׁנַיִם – דִּבְרֵי הַכֹּל לָא! métivi: amar lichlocha "tseou vekadechou li haicha" – e'had chali'ha ouchnayim édim, divré bét chama. ouvét hilél omrim: koulam chelou'hin hén, veén chali'ha naase éd. ad kan la peligi ela bichlocha, aval bichnayim – divré hakol la!
17. הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שָׁלִיחַ וְעֵד אֶחָד. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שָׁלִיחַ וּשְׁנֵי עֵדִים. וְרַב כְּבֵית שַׁמַּאי?! אֵיפוֹךְ. וְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנִי אִיפְּכָא: רַב אָמַר: אֵין שָׁלִיחַ נַעֲשֶׂה עֵד, דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא אָמְרִי: שָׁלִיחַ נַעֲשֶׂה עֵד. וְהִילְכְתָא: שָׁלִיחַ נַעֲשֶׂה עֵד. hou deamar ki ha tana, detanya: rabi natan omér, bét chama omrim: chali'ha veéd e'had. ouvét hilél omrim: chali'ha ouchné édim. verav kevét chama?! éfokh. verav a'ha beréh derava matni ipekha: rav amar: én chali'ha naase éd, devé rabi chéla amri: chali'ha naase éd. vehilkheta: chali'ha naase éd.
18. אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: אָמַר לִשְׁנַיִם: ״צְאוּ וְקַדְּשׁוּ לִי אֶת הָאִשָּׁה״ – הֵן הֵן שְׁלוּחָיו, הֵן הֵן עֵדָיו. וְכֵן בְּגֵירוּשִׁין, amar rava amar rav na'hman: amar lichnayim: "tseou vekadechou li et haicha" – hén hén chelou'ha, hén hén éda. vekhén begérouchin,

Daf 43b

1. וְכֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת. vekhén bediné mamonot.
2. וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּקִידּוּשִׁין – מִשּׁוּם דִּלְמֵיסְרַהּ קָאָתֵי, אֲבָל גֵּירוּשִׁין – נֵיחוּשׁ שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בָּהּ. outsrikha dei achmeinan bekidouchin – michoum dilmésrah kaaté, aval gérouchin – né'houch chema éna natan bah.
3. וְאִי אַשְׁמְעִינַן גֵּירוּשִׁין – מִשּׁוּם דְּאִיתְּתָא לְבֵי תְרֵי לָא חַזְיָא, אֲבָל מָמוֹנָא – אֵימָא: הָנֵי מִיפְלָג פָּלְגִי. צְרִיכִי. vei achmeinan gérouchin – michoum deiteta levé teré la 'hazya, aval mamona – éma: hané miflag palgi. tserikhi.
4. מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר הַמַּלְוֶה חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים – הָנֵי נוֹגְעִים בְּעֵדוּת נִינְהוּ, דְּאִי אָמְרִי: ״לָא פְּרַעְנֵיהּ״ אָמַר לְהוּ: ״פְּרָעוּנִי״! ma kasavar? i kasavar hamalve 'havéro beédim tsarikh leforo beédim – hané nogim beédout ninou, dei amri: "la peranéh" amar leou: "peraouni"!
5. אֶלָּא לְעוֹלָם קָסָבַר: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים אֵין צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים, וּמִגּוֹ דְּיָכְלִי לְמֵימַר: ״אַהְדְּרִינְהוּ לְלֹוֶה״, יְכוֹלִין לְמֵימַר: ״פְּרַעְנֵיהּ לְמַלְוֶה״. ela leolam kasavar: hamalve et 'havéro beédim én tsarikh leforo beédim, oumigo deyakhli lemémar: "ahderinou lelove", yekholin lemémar: "peranéh lemalve".
6. וְהַשְׁתָּא דְּתַקּוּן רַבָּנַן שְׁבוּעַת הֶיסֵּת – מִשְׁתַּבְעִי הָנֵי עֵדִים דְּיָהֵיבְנָא לֵיהּ, וּמִשְׁתְּבַע מַלְוֶה דְּלָא שָׁקֵיל לֵיהּ, וּפָרַע לֵיהּ לֹוֶה לְמַלְוֶה. vehachta detakoun rabanan chevouat hesét – michtavi hané édim deyahévna léh, oumichteva malve dela chakél léh, oufara léh love lemalve.
7. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ. תְּנַן הָתָם: נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה – הִיא וְאָבִיהָ מְקַבְּלִין אֶת גִּיטָּהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵין שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹכוֹת כְּאֶחָד, אֶלָּא אָבִיהָ מְקַבֵּל אֶת גִּיטָּהּ. וְכֹל שֶׁאֵין יְכוֹלָה לִשְׁמוֹר אֶת גִּיטָּהּ – אֵין יְכוֹלָה לְהִתְגָּרֵשׁ. haich mekadéch et bito. tenan hatam: naara hamorasa – hi veaviha mekabelin et gitah. amar rabi yeouda: én cheté yadayim zokhot kee'had, ela aviha mekabél et gitah. vekhol cheén yekhola lichmor et gitah – én yekhola lehitgaréch.
8. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כְּמַחְלוֹקֶת לְגֵירוּשִׁין, כָּךְ מַחְלוֹקֶת לְקִידּוּשִׁין. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מַחְלוֹקֶת לְגֵירוּשִׁין, אֲבָל לְקִידּוּשִׁין – דִּבְרֵי הַכֹּל אָבִיהָ וְלֹא הִיא. amar réch lakich: kema'hloket legérouchin, kakh ma'hloket lekidouchin. verabi yo'hanan amar: ma'hloket legérouchin, aval lekidouchin – divré hakol aviha velo hi.
9. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן? גֵּירוּשִׁין, דְּמַכְנֶסֶת עַצְמָהּ לִרְשׁוּת אָבִיהָ – בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ. קִידּוּשִׁין, דְּמַפְקַעַת עַצְמָהּ מֵרְשׁוּת אָבִיהָ – אָבִיהָ וְלֹא הִיא. veamar rabi yosé berabi 'hanina: ma taméh derabi yo'hanan aliba derabanan? gérouchin, demakhneset atsmah lirchout aviha – bén hi ouvén aviha. kidouchin, demafkaat atsmah mérchout aviha – aviha velo hi.
10. וַהֲרֵי מַאֲמָר, דְּמַפְקַעַת עַצְמָהּ מֵרְשׁוּת אָבִיהָ, וּתְנַן: vaharé maamar, demafkaat atsmah mérchout aviha, outnan:

Daf 44a

1. קְטַנָּה מִן הָאֵירוּסִין – אֵין עוֹשִׂים בָּהּ מַאֲמָר אֶלָּא מִדַּעַת אָבִיהָ. וְהַנַּעֲרָה – בֵּין מִדַּעַת עַצְמָהּ בֵּין מִדַּעַת אָבִיהָ, (מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקִידּוּשִׁין). ketana min haérousin – én osim bah maamar ela midaat aviha. vehanaara – bén midaat atsmah bén midaat aviha, (ma cheén kén bekidouchin).
2. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר, הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן? קִידּוּשִׁין, דְּמִדַּעְתַּהּ – אָבִיהָ וְלָא הִיא. גֵּירוּשִׁין, דִּבְעַל כֻּרְחַהּ – בֵּין הִיא בֵּין אָבִיהָ. ela i itemar, hakhi itemar: amar rabi yosé berabi 'hanina: ma taméh derabi yo'hanan aliba derabanan? kidouchin, demidatah – aviha vela hi. gérouchin, dival kour'hah – bén hi bén aviha.
3. הֲרֵי מַאֲמָר, דְּמִדַּעְתַּהּ, וְקָתָנֵי: בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ! הָתָם בְּמַאֲמָר דִּבְעַל כֻּרְחַהּ, וְרַבִּי הִיא. דְּתַנְיָא: הָעוֹשֶׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ, רַבִּי אוֹמֵר: קָנָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא קָנָה. haré maamar, demidatah, vekatané: bén hi ouvén aviha! hatam bemaamar dival kour'hah, verabi hi. detanya: haose maamar bivimto chelo midatah, rabi omér: kana, va'hakhamim omrim lo kana.
4. מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי? גָּמַר מִבִּיאָה דִיבָמָה, מָה בִּיאָה דִיבָמָה בְּעַל כֻּרְחַהּ – אַף הָכָא נָמֵי בְּעַל כֻּרְחַהּ. וְרַבָּנַן סָבְרִי: יָלְפִינַן מִקִּידּוּשִׁין, מָה קִידּוּשִׁין דְּמִדַּעְתַּהּ – אַף הָכָא נָמֵי דְּמִדַּעְתַּהּ. ma taméh derabi? gamar mibia divama, ma bia divama beal kour'hah – af hakha namé beal kour'hah. verabanan savri: yalfinan mikidouchin, ma kidouchin demidatah – af hakha namé demidatah.
5. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי סָבַר: מִילֵּי דִיבָמָה מִיבָמָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף. וְרַבָּנַן סָבְרִי: קִידּוּשִׁין מִקִּידּוּשִׁין הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף. bema kamipalgi? rabi savar: milé divama mivama hava léh lemélaf. verabanan savri: kidouchin mikidouchin hava léh lemélaf.
6. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא כִּדְקָא מְתָרֵץ רַבִּי יוֹחָנָן, מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקִידּוּשִׁין״. אֶלָּא נֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרֵישׁ לָקִישׁ? אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: הָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: אֵין שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹכוֹת כְּאַחַת. hakhi namé mistabera kidka metaréts rabi yo'hanan, midekatané séfa: "ma cheén kén bekidouchin". ela néma tehvé teouvta deréch lakich? amar lakh réch lakich: ha mani – rabi yeouda hi, deamar: én cheté yadayim zokhot kea'hat.
7. אִי רַבִּי יְהוּדָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקִידּוּשִׁין?! מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּגֵירוּשִׁין מִיבְּעֵי לֵיהּ! אִין הָכִי נָמֵי, אַיְּידֵי דִּתְנָא מַאֲמָר דְּדָמֵי לְקִידּוּשִׁין, תְּנָא נָמֵי: מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקִידּוּשִׁין. i rabi yeouda, ma cheén kén bekidouchin?! ma cheén kén begérouchin mibeé léh! in hakhi namé, ayedé ditna maamar dedamé lekidouchin, tena namé: ma cheén kén bekidouchin.
8. וְרַבִּי יְהוּדָה, מַאי שְׁנָא מַאֲמָר? הוֹאִיל וּזְקוּקָה וְעוֹמֶדֶת. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, רַבִּי יוֹחָנָן נָמֵי לָא תִּיקְשֵׁי לָךְ מֵעִיקָּרָא: שָׁאנֵי מַאֲמָר, הוֹאִיל וּזְקוּקָה וְעוֹמֶדֶת. verabi yeouda, ma chena maamar? hoil ouzkouka veomedet. hachta deatét lehakhi, rabi yo'hanan namé la tikché lakh méikara: chané maamar, hoil ouzkouka veomedet.
9. תְּנַן: הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, בּוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ. בּוֹ וּבִשְׁלוּחוֹ – אִין, בָּהּ וּבִשְׁלוּחָהּ – לָא, תְּיוּבְתָּא דְּרֵישׁ לָקִישׁ! אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: הָא נָמֵי רַבִּי יְהוּדָה הִיא. tenan: haich mekadéch et bito kechehi naara, bo ouvichlou'ho. bo ouvichlou'ho – in, bah ouvichlou'hah – la, teouvta deréch lakich! amar lakh réch lakich: ha namé rabi yeouda hi.
10. וּמִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה? וְהָקָתָנֵי סֵיפָא: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה: ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בִּתְמָרָה זוֹ״, ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בָּזוֹ״ וְאָמְרִינַן: מַאן תַּנָּא ״הִתְקַדְּשִׁי״ ״הִתְקַדְּשִׁי״? oumi matsét mokmate lah kerabi yeouda? vehakatané séfa: haomér leicha: "hitkadechi li bitmara zo", "hitkadechi li bazo" veamrinan: man tana "hitkadechi" "hitkadechi"?
11. וְאָמַר רַבָּה: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד! veamar raba: rabi chimon hi, deamar: ad cheyomar chevoua lekhol e'had vee'had!
12. וְכִי תֵּימָא כּוּלַּהּ רַבִּי יְהוּדָה, וּבִפְרָטֵי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וּמִי סָבַר לַהּ? vekhi téma koulah rabi yeouda, ouvifraté savar lah kerabi chimon, oumi savar lah?
13. וְהָתַנְיָא: זֶה הַכְּלָל: כָּלַל – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, פָּרַט – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״שְׁבוּעָה לֹא לָךְ, לֹא לָךְ, לֹא לָךְ״ – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״לֹא לָךְ, לֹא לָךְ, לֹא לָךְ וְלֹא לָךְ שְׁבוּעָה״ – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. vehatanya: ze hakelal: kalal – éno 'hayav ela a'hat, parat – 'hayav al kol a'hat vea'hat, divré rabi méir. rabi yeouda omér: "chevoua lo lakh, lo lakh, lo lakh" – 'hayav al kol a'hat vea'hat. rabi eliezer omér: "lo lakh, lo lakh, lo lakh velo lakh chevoua" – 'hayav al kol a'hat vea'hat. rabi chimon omér: leolam éno 'hayav ad cheyomar chevoua lekhol e'had vee'had.
14. אֶלָּא: כּוּלַּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, וּבִשְׁלִיחוּת סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה. ela: koulah rabi chimon hi, ouvichli'hout savar lah kerabi yeouda.
15. רַבִּי אַסִּי לָא עָל לְבֵי מִדְרְשָׁא. אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא, אֲמַר לֵיהּ: מַאי אֲמוּר הָאִידָּנָא בֵּי מִדְרְשָׁא? אֲמַר לֵיהּ: אַף אֲנָא לָא עֲיַילִ[י], רַבִּי אָבִין הוּא דְּעָיֵיל וַאֲמַר: חַבְרוּתָא כּוּלַּהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן. וּצְוַוח רֵישׁ לָקִישׁ כִּי כְרוּכְיָא: ״וְיָצְאָה. וְהָיְתָה״, וְלֵיכָּא דְּאַשְׁגַּח בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי אָבִין בַּר סַמְכָא הוּא? אֲמַר לֵיהּ: אִין, כְּמִין יַמָּא לְטִיגְנֵי הוּא. rabi asi la al levé midrecha. achke'héh lerabi zéra, amar léh: ma amour haidana bé midrecha? amar léh: af ana la ayali[y], rabi avin hou deayél vaamar: 'havrouta koulah kerabi yo'hanan. outsva'h réch lakich ki kheroukhya: "veyatsa. vehayta", veléka deachga'h béh. amar léh: rabi avin bar samkha hou? amar léh: in, kemin yama letigné hou.
16. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֲנָא, לָא רַבִּי אָבִין בְּרַבִּי חִיָּיא, וְלָא רַבִּי אָבִין בַּר כָּהֲנָא, אֶלָּא רַבִּי אָבִין סְתָם. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִירְמֵא דִּידֵיהּ אַדִּידֵיהּ. amar rav na'hman bar yits'hak: ana, la rabi avin berabi 'hiya, vela rabi avin bar kahana, ela rabi avin setam. lema nafka minah? lemirmé didéh adidéh.
17. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: bea minéh rava mérav na'hman:

Daf 44b

1. נַעֲרָה, מַהוּ שֶׁתַּעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל גִּיטָּהּ מִיַּד בַּעְלָהּ? כְּיַד אָבִיהָ דָּמְיָא, אוֹ כַּחֲצַר אָבִיהָ דָּמְיָא? כְּיַד אָבִיהָ דָּמְיָא, מָה אֲבִיָּה מְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ – אַף הִיא נָמֵי מְשַׁוְּיָא שָׁלִיחַ. אוֹ דִילְמָא כַּחֲצַר אָבִיהָ דָּמְיָא, וְעַד דְּמָטֵיא גִּיטָּא לִידַהּ לָא מִיגָּרְשָׁה. naara, maou chetaase chali'ha lekabél gitah miyad balah? keyad aviha damya, o ka'hatsar aviha damya? keyad aviha damya, ma aviya mechavé chali'ha – af hi namé mechaouya chali'ha. o dilma ka'hatsar aviha damya, vead dematé gita lidah la migarcha.
2. וּמִי מְסַפְּקָא לֵיהּ לְרָבָא הָא? וְהָאָמַר רָבָא: כָּתַב גֵּט וּנְתָנוֹ בְּיַד עַבְדָּהּ יָשֵׁן וּמְשַׁמַּרְתּוֹ – הֲרֵי זֶה גֵּט. נֵיעוֹר – אֵינוֹ גֵּט. נֵיעוֹר אַמַּאי אֵינוֹ גֵּט – דְּהָוְיָא לַהּ חָצֵר מִשְׁתַּמֶּרֶת שֶׁלֹּא לְדַעְתָּהּ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כַּחֲצַר אָבִיהָ דָּמְיָא, כִּי מְטָא גִּיטַּהּ לִידַהּ נָמֵי לָא תִּיגָּרַשׁ, דְּהָוְיָא לַהּ חָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת שֶׁלֹּא לְדַעַת אָבִיהָ! oumi mesapeka léh lerava ha? vehaamar rava: katav gét ountano beyad avdah yachén oumchamarto – haré ze gét. néor – éno gét. néor ama éno gét – dehavya lah 'hatsér michtameret chelo ledatah. vei salka datakh ka'hatsar aviha damya, ki meta gitah lidah namé la tigarach, dehavya lah 'hatsér hamichtameret chelo ledaat aviha!
3. אֶלָּא לְעוֹלָם פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּכִי יַד אָבִיהָ דָּמְיָא, וְהָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: מִי אַלִּימָא כְּיַד אָבִיהָ לְשַׁוּוֹיֵי אִיהִי שָׁלִיחַ, אוֹ לָא? אֲמַר לֵיהּ: אֵין עוֹשָׂה שָׁלִיחַ. ela leolam pechita léh dekhi yad aviha damya, vehakhi kamibaya léh: mi alima keyad aviha lechaouoyé ihi chali'ha, o la? amar léh: én osa chali'ha.
4. אֵיתִיבֵיהּ: קְטַנָּה שֶׁאָמְרָה: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״ – אֵינוֹ גֵּט עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. הָא נַעֲרָה – הֲרֵי זֶה גֵּט! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּשֶׁאֵין לַהּ אָב. étivéh: ketana cheamra: "hitkabél li giti" – éno gét ad cheyagia gét leyadah. ha naara – haré ze gét! hakha bema askinan – becheén lah av.
5. הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: אִם אָמַר אָבִיהָ: ״צֵא וְקַבֵּל גֵּט לְבִתִּי״, אִם רָצָה בַּעַל לַחֲזוֹר בּוֹ – לֹא יַחְזוֹר. מִכְּלָל דְּרֵישָׁא בִּדְיֵשׁ לָהּ אָב עָסְקִינַן! חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: קְטַנָּה שֶׁאָמְרָה: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי״ – אֵינוֹ גֵּט, עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ. הָא נַעֲרָה – הֲרֵי זֶה גֵּט. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – כְּשֶׁאֵין לָהּ אָב, אֲבָל יֵשׁ לָהּ אָב וְאָמַר אָבִיהָ: ״צֵא וְקַבֵּל לְבִתִּי גִּיטָּהּ״, וְרוֹצֶה בַּעַל לַחְזוֹר – לֹא יַחְזוֹר. ha midekatané séfa: im amar aviha: "tsé vekabél gét leviti", im ratsa baal la'hazor bo – lo ya'hzor. mikelal derécha bidyéch lah av askinan! 'hasoré mi'hasera vehakhi katané: ketana cheamra: "hitkabél li giti" – éno gét, ad cheyagia gét leyadah. ha naara – haré ze gét. bame devarim amourim – kecheén lah av, aval yéch lah av veamar aviha: "tsé vekabél leviti gitah", verotse baal la'hzor – lo ya'hzor.
6. אִיתְּמַר: קְטַנָּה שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה שֶׁלֹּא לְדַעַת אָבִיהָ, אָמַר שְׁמוּאֵל: צְרִיכָה גֵּט, וּצְרִיכָה מֵיאוּן. אָמַר קַרְנָא: דְּבָרִים בְּגוֹ: אִם גֵּט, לָמָּה מֵיאוּן? אִם מֵיאוּן, לָמָּה גֵּט? itemar: ketana chenitkadecha chelo ledaat aviha, amar chemouél: tserikha gét, outsrikha méoun. amar karna: devarim bego: im gét, lama méoun? im méoun, lama gét?
7. אֲמַרוּ לֵיהּ: הָא מָר עוּקְבָא וּבֵי דִינֵיהּ בְּכַפְרִי. אַפְכוּהָ, שַׁדְּרוּהָ לְקַמֵּיהּ דְּרַב. אֲמַר לְהוּ: הָאֱלֹהִים! צְרִיכָה גֵּט, וּצְרִיכָה מֵיאוּן. וְחַס לֵיהּ לְזַרְעֵיהּ דְּאַבָּא בַּר אַבָּא, דְּנֵימָא הָכִי. amarou léh: ha mar oukva ouvé dinéh bekhafri. afkhouha, chaderouha lekaméh derav. amar leou: haelohim! tserikha gét, outsrikha méoun. ve'has léh lezaréh deaba bar aba, denéma hakhi.
8. וְטַעְמָא מַאי? אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: צְרִיכָה גֵּט – שֶׁמָּא נִתְרַצָּה הָאָב בְּקִידּוּשִׁין, צְרִיכָה מֵיאוּן – שֶׁמָּא לֹא נִתְרַצָּה הָאָב בְּקִידּוּשִׁין, וְיֹאמְרוּ אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בַּאֲחוֹתָהּ. vetama ma? amar rav a'ha beréh derav ika: tserikha gét – chema nitratsa haav bekidouchin, tserikha méoun – chema lo nitratsa haav bekidouchin, veyomrou én kidouchin tofsin baa'hotah.
9. אָמַר רַב נַחְמָן: וְהוּא שֶׁשִּׁדְּכוּ. amar rav na'hman: veou chechidekhou.
10. עוּלָּא אָמַר: אֲפִילּוּ מֵיאוּן אֵינָהּ צְרִיכָה. אַף עַל גַּב דְּשִׁידְּכוּ? מַאן דְּמַתְנֵי הָא, לָא מַתְנֵי הָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר עוּלָּא: קְטַנָּה שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה שֶׁלֹּא לְדַעַת אָבִיהָ – אֲפִילּוּ מֵיאוּן אֵינָהּ צְרִיכָה. oula amar: afilou méoun énah tserikha. af al gav dechidekhou? man dematné ha, la matné ha. ika deamri amar oula: ketana chenitkadecha chelo ledaat aviha – afilou méoun énah tserikha.
11. מֵתִיב רַב כָּהֲנָא: וְכוּלָּן, אִם מֵתוּ, אוֹ מֵיאֲנוּ, אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ, אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַיְילוֹנִיּוֹת – צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. métiv rav kahana: vekhoulan, im métou, o méanou, o nitgarchou, o chenimtseou ayloniyot – tsarotéhen moutarot.
12. דְּקַדְּשַׁהּ מַאן? אִילֵימָא דְּקַדְּשַׁהּ אָבִיהָ, בְּמֵיאוּן סַגִּי לַהּ?! גֵּט מְעַלְּיָא בָּעֲיָא! אֶלָּא לָאו דְּקַדִּשָׁה אִיהִי נַפְשַׁהּ, וְקָתָנֵי דְּבָעֲיָא מֵיאוּן! dekadechah man? iléma dekadechah aviha, beméoun sagi lah?! gét mealeya baaya! ela la dekadicha ihi nafchah, vekatané devaaya méoun!
13. הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ: כְּגוֹן שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ מַעֲשֵׂה יְתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב. hou motév lah veou mefarék lah: kegon chenaasa lah maasé yetoma be'hayé haav.
14. מֵתִיב רַב הַמְנוּנָא: אֵין מוֹכְרָהּ לִקְרוֹבִים. מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרוּ: מוֹכְרָהּ לִקְרוֹבִים. métiv rav hamnouna: én mokhrah likrovim. michoum rabi elazar amrou: mokhrah likrovim.

Daf 45a

1. וְשָׁוִין שֶׁמּוֹכְרָהּ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. הַאי אַלְמָנָה הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּקַדְּשַׁהּ אָבִיהָ, מִי מָצֵי מְזַבֵּין לַהּ? הָא אֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת! אֶלָּא לָאו דְּקַדִּישׁ אִיהִי נַפְשַׁהּ וְקָא קָרֵי לַהּ אַלְמָנָה! vechavin chemokhrah almana lekhohén gadol, geroucha va'haloutsa lekhohén hedot. ha almana hékhi damé? iléma dekadechah aviha, mi matsé mezabén lah? ha én adam mokhér et bito lechif'hout a'har ichout! ela la dekadich ihi nafchah veka karé lah almana!
2. אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַבִּי יִצְחָק: הָכָא בְּקִידּוּשֵׁי יִעוּד. וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לָאו לְקִידּוּשִׁין נִיתְּנוּ. amar rav amram amar rabi yits'hak: hakha bekidouché yioud. vealiba derabi yosé berabi yeouda, deamar: maot harichonot la lekidouchin nitenou.
3. אִיתְּמַר: מֵת וְנָפְלָה לִפְנֵי אָחִיו לְיִבּוּם, אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מְמָאֶנֶת לְמַאֲמָרוֹ, וְאֵינָהּ מְמָאֶנֶת לְזִיקָּתוֹ. כֵּיצַד? עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר – צְרִיכָה גֵּט, וּצְרִיכָה חֲלִיצָה, וּצְרִיכָה מֵיאוּן. itemar: mét venafla lifné a'hi leyiboum, amar rav houna amar rav: memaenet lemaamaro, veénah memaenet lezikato. kétsad? asa bah maamar – tserikha gét, outsrikha 'halitsa, outsrikha méoun.
4. צְרִיכָה גֵּט – שֶׁמָּא נִתְרַצָּה הָאָב בְּקִידּוּשֵׁי שֵׁנִי. צְרִיכָה חֲלִיצָה – שֶׁמָּא נִתְרַצָּה הָאָב בְּקִידּוּשֵׁי רִאשׁוֹן. צְרִיכָה מֵיאוּן – שֶׁמָּא לֹא נִתְרַצָּה הָאָב לֹא בְּקִידּוּשֵׁי רִאשׁוֹן וְלֹא בְּקִידּוּשֵׁי שֵׁנִי, וְיֹאמְרוּ אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בַּאֲחוֹתָהּ. tserikha gét – chema nitratsa haav bekidouché chéni. tserikha 'halitsa – chema nitratsa haav bekidouché richon. tserikha méoun – chema lo nitratsa haav lo bekidouché richon velo bekidouché chéni, veyomrou én kidouchin tofsin baa'hotah.
5. לֹא עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר – אֵינָהּ צְרִיכָה אֶלָּא חֲלִיצָה בִּלְבַד. מַאי אָמְרַתְּ: תִּיבְּעֵי נָמֵי מֵיאוּן, שֶׁמָּא יֹאמְרוּ אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בַּאֲחוֹתָהּ? הַכֹּל יוֹדְעִים: אֲחוֹת חֲלוּצָה דְּרַבָּנַן. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּאן שָׁנָה רַבִּי אֲחוֹת גְּרוּשָׁה מִדְּאוֹרָיְיתָא, אֲחוֹת חֲלוּצָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. lo asa bah maamar – énah tserikha ela 'halitsa bilvad. ma amrate: tibeé namé méoun, chema yomrou én kidouchin tofsin baa'hotah? hakol yodim: a'hot 'haloutsa derabanan. deamar réch lakich: kan chana rabi a'hot geroucha mideorayta, a'hot 'haloutsa midivré sofrim.
6. הָנְהוּ בֵּי תְרֵי דַּהֲווֹ קָא שָׁתוּ חַמְרָא תּוּתֵי צִיפֵּי בְּבָבֶל. שְׁקַל חַד מִינַּיְיהוּ כָּסָא דְחַמְרָא, יְהַב לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ. אֲמַר: מִיקַּדְּשָׁא לִי בְּרַתָּיךְ לִבְרִי. אֲמַר רָבִינָא: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא נִתְרַצָּה הָאָב – hanou bé teré dahao ka chatou 'hamra touté tsipé bevavel. chekal 'had minayou kasa de'hamra, yehav léh le'havréh. amar: mikadecha li beratakh livri. amar ravina: afilou leman deamar 'haychinan chema nitratsa haav –

Daf 45b

1. שֶׁמָּא נִתְרַצָּה הַבֵּן לָא אָמְרִינַן. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבִינָא: וְדִילְמָא שָׁלִיחַ שַׁוְּיֵהּ? לָא חֲצִיף אִינִישׁ לְשַׁוּוֹיֵי לַאֲבוּהּ שָׁלִיחַ. וְדִילְמָא אַרְצוֹיֵי אַרְצְיַיהּ קַמֵּיהּ? אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר שִׁימִי: בְּפֵירוּשׁ אָמַר מָר דְּלָא סָבַר לְהָא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל. chema nitratsa habén la amrinan. amri léh rabanan leravina: vedilma chali'ha chaouyéh? la 'hatsif inich lechaouoyé laavouh chali'ha. vedilma artsoyé artseyah kaméh? amar léh raba bar chimi: beférouch amar mar dela savar leha derav ouchmouél.
2. הָהוּא גַּבְרָא דְּקַדֵּישׁ בְּכִישָׁא דְיַרְקָא בְּשׁוּקָא. אֲמַר רָבִינָא: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִתְרַצָּה הָאָב – הָנֵי מִילֵּי דֶּרֶךְ כָּבוֹד, אֲבָל דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן – לָא. haou gavra dekadéch bekhicha deyarka bechouka. amar ravina: afilou leman deamar 'hochchin chema nitratsa haav – hané milé derekh kavod, aval derekh bizaon – la.
3. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: בִּזָּיוֹן דְּמַאי? אִי בִּזָּיוֹן דְּיַרְקָא, אִי בִּזָּיוֹן דְּשׁוּקָא? נָפְקָא מִינַּהּ דְּקַדֵּישׁ בְּכַסְפָּא בְּשׁוּקָא, אוֹ בְּכִישָׁא דְיַרְקָא בְּבֵיתָא, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אִידֵּי וְאִידֵּי דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן הוּא. amar léh rav a'ha midifti leravina: bizaon dema? i bizaon deyarka, i bizaon dechouka? nafka minah dekadéch bekhaspa bechouka, o bekhicha deyarka bevéta, ma? amar léh: idé veidé derekh bizaon hou.
4. הַהוּא דְּאָמַר לְקָרִיבַאי, וְהִיא אָמְרָה לְקָרִיבַהּ. כְּפַתֵּיהּ עַד דַּאֲמַר לַהּ: ״תֶּיהְוֵי לְקָרִיבַהּ״. אַדְּאָכְלִי וְשָׁתוּ אֲתָא קָרִיבֵיהּ בְּאִיגָּרָא וְקַדְּשַׁהּ. haou deamar lekariva, vehi amra lekarivah. kefatéh ad daamar lah: "tehvé lekarivah". adeakhli vechatou ata karivéh beigara vekadechah.
5. אָמַר אַבָּיֵי: כְּתִיב ״שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב״. רָבָא אָמַר: חֲזָקָה אֵין אָדָם טוֹרֵחַ בִּסְעוּדָה וּמַפְסִידָהּ. amar abayé: ketiv "cheérit yisraél lo yaasou avla velo yedaberou khazav". rava amar: 'hazaka én adam toré'ha bisouda oumafsidah.
6. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּלָא טְרַח. ma bénayou? ika bénayou dela tera'h.
7. נִתְקַדְּשָׁה לְדַעַת אָבִיהָ, וְהָלַךְ אָבִיהָ לִמְדִינַת הַיָּם וְעָמְדָה וְנִישֵּׂאת, אָמַר רַב: אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה עַד שֶׁיָּבֹא אָבִיהָ וִימַחֶה. רַב אַסִּי אָמַר: אֵינָהּ אוֹכֶלֶת, שֶׁמָּא יָבוֹא אָבִיהָ וִימַחֶה, וְנִמְצֵאת זָרָה אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה לְמַפְרֵעַ. הֲוָה עוֹבָדָא וְחַשׁ לַהּ רַב לְהָא דְּרַב אַסִּי. nitkadecha ledaat aviha, vehalakh aviha limdinat hayam veamda venisét, amar rav: okhelet bitrouma ad cheyavo aviha vima'he. rav asi amar: énah okhelet, chema yavo aviha vima'he, venimtsét zara okhelet bitrouma lemafréa. hava ovada ve'hach lah rav leha derav asi.
8. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: וּמוֹדֶה רַב שֶׁאִם מֵתָה – אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ. אוֹקִי מָמוֹנָא בְּחֶזְקַת מָרֵיהּ. amar rav chemouél bar rav yits'hak: oumode rav cheim méta – éno yorchah. oki mamona be'hezkat maréh.
9. נִתְקַדְּשָׁה לְדַעַת וְנִיסֵּת שֶׁלֹּא לְדַעַת, וְאָבִיהָ כָּאן, רַב הוּנָא אָמַר: אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: אוֹכֶלֶת. nitkadecha ledaat venisét chelo ledaat, veaviha kan, rav houna amar: énah okhelet. rav yirmeya bar aba amar: okhelet.
10. רַב הוּנָא אָמַר: אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. וַאֲפִילּוּ לְרַב, דְּאָמַר אוֹכֶלֶת – הָתָם הוּא דְּלָא אִיתֵיהּ לְאָב, אֲבָל הָכָא דְּאִיתֵיהּ לְאָב, הַאי דְּאִישְׁתִּיק – מִירְתָּח רָתַח. רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: אוֹכֶלֶת. וַאֲפִילּוּ לְרַב אַסִּי דְּאָמַר אֵינָהּ אוֹכֶלֶת, הָתָם הוּא דְּשֶׁמָּא יָבוֹא אָבִיהָ וִימַחֶה, אֲבָל הָכָא מִדִּשְׁתֵיק – אִיתְנוֹחֵי אִיתְנְחָא לֵיהּ. rav houna amar: énah okhelet. vaafilou lerav, deamar okhelet – hatam hou dela itéh leav, aval hakha deitéh leav, ha deichtik – mirta'h rata'h. rav yirmeya bar aba amar: okhelet. vaafilou lerav asi deamar énah okhelet, hatam hou dechema yavo aviha vima'he, aval hakha midichték – itno'hé itne'ha léh.
11. נִתְקַדְּשָׁה שֶׁלֹּא לְדַעַת אָבִיהָ, וְנִיסֵּת שֶׁלֹּא לְדַעַת, וְאָבִיהָ כָּאן, רַב הוּנָא אָמַר: אוֹכֶלֶת, רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: אֵינָהּ אוֹכֶלֶת. אָמַר עוּלָּא: הָא דְּרַב הוּנָא ״כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם״. הַשְׁתָּא וּמָה הָתָם דְּקִידּוּשֵׁי דְּאוֹרָיְיתָא אָמְרַתְּ לָא אָכְלָה, הָכָא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! nitkadecha chelo ledaat aviha, venisét chelo ledaat, veaviha kan, rav houna amar: okhelet, rav yirmeya bar aba amar: énah okhelet. amar oula: ha derav houna "ka'homets lachinayim vekheachan laénayim". hachta ouma hatam dekidouché deorayta amrate la akhla, hakha lo kol chekén?!

Daf 46a

1. נִרְאִין דִּבְרֵי תַלְמִיד. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַב הוּנָא – הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה בָּהּ מַעֲשֵׂה יְתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב. nirin divré talmid. amar rava: ma tama derav houna – hoil venaasa bah maasé yetoma be'hayé haav.
2. אִיתְּמַר: קְטַנָּה שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה שֶׁלֹּא לְדַעַת אָבִיהָ, אָמַר רַב: בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב. וְרַב אַסִּי אָמַר: אָבִיהָ וְלֹא הִיא. אֵיתִיבֵיהּ רַב הוּנָא לְרַב אַסִּי, וְאָמְרִי לַהּ חִיָּיא בַּר רַב לְרַב אַסִּי: ״אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ״, אֵין לִי אֶלָּא אָבִיהָ, הִיא עַצְמָהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִם מָאֵן יְמָאֵן״ – מִכׇּל מָקוֹם. itemar: ketana chenitkadecha chelo ledaat aviha, amar rav: bén hi ouvén aviha yekholin leakév. verav asi amar: aviha velo hi. étivéh rav houna lerav asi, veamri lah 'hiya bar rav lerav asi: "im maén yemaén aviha", én li ela aviha, hi atsmah minayin? talmoud lomar: "im maén yemaén" – mikol makom.
3. אֲמַר לְהוּ רַב: לָא תֵּיזְלוּ בָּתַר אִיפְּכָא. יָכֵול לְשַׁנּוֹיֵי לְכוּ: כְּגוֹן שֶׁפִּיתָּהּ שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִישׁוּת. פִּיתָּהּ שֶׁלֹּא לְשׁוּם אִישׁוּת קְרָא בָּעֵי? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לוֹמַר שֶׁמְּשַׁלֵּם קְנָס כִּמְפוּתָּה. amar leou rav: la tézlou batar ipekha. yakhél lechanoyé lekhou: kegon chepitah chelo lechoum ichout. pitah chelo lechoum ichout kera baé? amar rav na'hman bar yits'hak: lomar chemechalém kenas kimfouta.
4. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: אִי הָכִי, הַיְינוּ דִּתְנֵינָא: ״מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה״ – שֶׁצְּרִיכָה הֵימֶנּוּ קִידּוּשִׁין. וְאִם פִּיתָּהּ לְשׁוּם אִישׁוּת, קִידּוּשִׁין לְמָה לִי? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: צְרִיכָה קִידּוּשִׁין לְדַעַת אָבִיהָ. amar léh rav yoséf: i hakhi, haynou ditnéna: "mahor yimharena lo leicha" – chetserikha hémenou kidouchin. veim pitah lechoum ichout, kidouchin lema li? amar léh abayé: tserikha kidouchin ledaat aviha.
5. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בִּתְמָרָה זוֹ״, ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בָּזוֹ״ אִם יֵשׁ בְּאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. ״בָּזוֹ וּבָזוֹ וּבָזוֹ״ אִם יֵשׁ שָׁוֶה פְּרוּטָה בְּכוּלָּן – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. הָיְתָה אוֹכֶלֶת רִאשׁוֹנָה רִאשׁוֹנָה – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, עַד שֶׁיְּהֵא בְּאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְּרוּטָה. matni' haomér leicha "hitkadechi li bitmara zo", "hitkadechi li bazo" im yéch bea'hat méhen chave perouta – mekoudechet, veim la – énah mekoudechet. "bazo ouvazo ouvazo" im yéch chave perouta bekhoulan – mekoudechet, veim la – énah mekoudechet. hayta okhelet richona richona – énah mekoudechet, ad cheyehé bea'hat méhen chave perouta.
6. גְּמָ׳ מַאן תְּנָא ״הִתְקַדְּשִׁי״ ״הִתְקַדְּשִׁי״? אָמַר רַבָּה: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. gema' man tena "hitkadechi" "hitkadechi"? amar raba: rabi chimon hi, deamar ad cheyomar chevoua lekhol e'had vee'had.
7. ״בָּזוֹ וּבָזוֹ וּבָזוֹ״ אִם יֵשׁ בְּכוּלָּן שָׁוֶה פְּרוּטָה כּוּ׳. אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַרֵישָׁא, מַאי אִירְיָא אוֹכֶלֶת? אֲפִילּוּ מִנְחַת נָמֵי, דְּהָא ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בָּזוֹ״ קָאָמַר! אֶלָּא אַסֵּיפָא. "bazo ouvazo ouvazo" im yéch bekhoulan chave perouta kou'. ahéya? iléma arécha, ma irya okhelet? afilou min'hat namé, deha "hitkadechi li bazo" kaamar! ela aséfa.
8. וַאֲפִילּוּ בְּקַמַּיְיתָא? וְהָא מִלְוָה הִיא! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲרֵי שֻׁלְחָן, וַהֲרֵי בָּשָׂר, וַהֲרֵי סַכִּין, וְאֵין לָנוּ [פֶּה] לֶאֱכוֹל! vaafilou bekamayta? veha milva hi! amar rabi yo'hanan: haré choul'han, vaharé basar, vaharé sakin, veén lanou [pe] leekhol!
9. רַב וּשְׁמוּאֵל אָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: לְעוֹלָם אַרֵישָׁא, וְלָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא מַנַּחַת, דְּאִי אִיכָּא שָׁוֶה פְּרוּטָה – אִין, אִי לָא – לָא. אֲבָל אוֹכֶלֶת, הוֹאִיל וּמִיקָּרְבָא הֲנָיָיתַהּ, אֵימָא גָּמְרָה וּמַקְנְיָא נַפְשַׁהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. rav ouchmouél amri tarvayou: leolam arécha, vela mibaya kaamar: la mibaya mana'hat, dei ika chave perouta – in, i la – la. aval okhelet, hoil oumikarva hanayatah, éma gamra oumakneya nafchah, ka machma lan.
10. רַבִּי אַמֵּי אָמַר: לְעוֹלָם אַסֵּיפָא, וּמַאי ״עַד שֶׁיְּהֵא בְּאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְּרוּטָה״ – עַד שֶׁיְּהֵא בָּאַחֲרוֹנָה שָׁוֶה פְּרוּטָה. rabi amé amar: leolam aséfa, ouma "ad cheyehé bea'hat méhen chave perouta" – ad cheyehé baa'harona chave perouta.
11. אָמַר רָבָא: שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַבִּי אַמֵּי תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ: הַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, וּשְׁמַע מִינַּהּ: הַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה וּפְרוּטָה, דַּעְתַּהּ אַפְּרוּטָה, amar rava: chema minah miderabi amé telat. chema minah: hamkadéch bemilva énah mekoudechet, ouchma minah: hamkadéch bemilva oufrouta, datah aperouta,

Daf 46b

1. וּשְׁמַע מִינַּהּ: מָעוֹת בְּעָלְמָא – חוֹזְרִים. ouchma minah: maot bealma – 'hozrim.
2. אִיתְּמַר: הַמְקַדֵּשׁ אֲחוֹתוֹ, רַב אָמַר: מָעוֹת חוֹזְרִים. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מָעוֹת מַתָּנָה. רַב אָמַר: מָעוֹת חוֹזְרִים – אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בַּאֲחוֹתוֹ, וְגָמַר וְנָתַן לְשׁוּם פִּקָּדוֹן. וְלֵימָא לַהּ לְשׁוּם פִּקָּדוֹן! סָבַר לָא מְקַבְּלָה. itemar: hamkadéch a'hoto, rav amar: maot 'hozrim. ouchmouél amar: maot matana. rav amar: maot 'hozrim – adam yodéa cheén kidouchin tofsin baa'hoto, vegamar venatan lechoum pikadon. veléma lah lechoum pikadon! savar la mekabela.
3. וּשְׁמוּאֵל סָבַר: מָעוֹת מַתָּנָה – אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בַּאֲחוֹתוֹ, וְגָמַר וְנָתַן לְשׁוּם מַתָּנָה. וְנֵימָא לַהּ לְשׁוּם מַתָּנָה! סָבַר: כְּסִיפָא לַהּ מִילְּתָא. ouchmouél savar: maot matana – adam yodéa cheén kidouchin tofsin baa'hoto, vegamar venatan lechoum matana. venéma lah lechoum matana! savar: kesifa lah mileta.
4. מֵתִיב רָבִינָא: הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח – אֵינָהּ חַלָּה, וְגָזֵל בְּיַד כֹּהֵן. וְאַמַּאי גָּזֵל בְּיַד כֹּהֵן? נֵימָא: אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מַפְרִישִׁים חַלָּה קֶמַח, וְנָתַן לְשֵׁם מַתָּנָה! métiv ravina: hamafrich 'halato kema'h – énah 'hala, vegazél beyad kohén. veama gazél beyad kohén? néma: adam yodéa cheén mafrichim 'hala kema'h, venatan lechém matana!
5. שָׁאנֵי הָתָם, דְּנָפֵיק חוּרְבָּה מִינַּהּ – זִימְנִין דְּאִית לֵיהּ לְכֹהֵן פָּחוֹת מֵחָמֵשׁ רְבָעִים קֶמַח, וְהַאי אָלֵישׁ לֵיהּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, וְקָסָבַר נִתַּקְּנָה עִיסָּתוֹ, וְאָתֵי לְמֵיכְלַהּ בְּטִיבְלַהּ. chané hatam, denafék 'hourba minah – zimnin deit léh lekhohén pa'hot mé'haméch revaim kema'h, veha aléch léh bahadé hadadé, vekasavar nitakena isato, veaté lemékhlah betivlah.
6. וְהָאָמְרַתְּ: אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מַפְרִישִׁים חַלָּה קֶמַח! יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ. יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מַפְרִישׁ חַלָּה קֶמַח, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ, דְּסָבַר: טַעְמַיְיהוּ מַאי – מִשּׁוּם טִירְחָא דְכֹהֵן וְטִירְחָא דְכֹהֵן אַחֵילְתֵּיהּ. vehaamrate: adam yodéa cheén mafrichim 'hala kema'h! yodéa veéno yodéa. yodéa cheén mafrich 'hala kema'h, veéno yodéa, desavar: tamayou ma – michoum tir'ha dekhohén vetir'ha dekhohén a'héltéh.
7. וְתִיהְוֵי תְּרוּמָה, וְלֹא תֵּאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ חַלָּה מִמָּקוֹם אַחֵר. מִי לָא תְּנַן: מִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵינוֹ נָקוּב – תְּרוּמָה, וְלֹא תֵּאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר מִמָּקוֹם אַחֵר? vetihvé terouma, velo téakhél ad cheyotsi aleha 'hala mimakom a'hér. mi la tenan: min hanakouv al cheéno nakouv – terouma, velo téakhél ad cheyotsi aleha terouma oumaasér mimakom a'hér?
8. בִּתְרֵי מָנֵי – צָאֵית, בְּחַד מָנָא – לָא צָאֵית. bitré mané – tsaét, be'had mana – la tsaét.
9. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם כֹּהֵן מֵיצָת צָיֵית, וְקָסָבַר בַּעַל הַבַּיִת נִתַּקְּנָה עִיסָּתוֹ, וְאָתֵי לְמֵיכַל בְּטִיבְלָא. veibaét éma: leolam kohén métsat tsayét, vekasavar baal habayit nitakena isato, veaté lemékhal betivla.
10. וְהָאָמְרַתְּ: אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין חַלָּה קֶמַח! יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ. יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין חַלָּה קֶמַח, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ, דְּסָבַר טַעְמָא מַאי – מִשּׁוּם טִירְחָא דְכֹהֵן, טִירְחָא דְכֹהֵן קַבְּלַהּ עֲלֵיהּ. vehaamrate: adam yodéa cheén mafrichin 'hala kema'h! yodéa veéno yodéa. yodéa cheén mafrichin 'hala kema'h, veéno yodéa, desavar tama ma – michoum tir'ha dekhohén, tir'ha dekhohén kabelah aléh.
11. וְתִיהְוֵי תְּרוּמָה, וְיַחְזוֹר וְיִתְרוֹם. מִי לָא תְּנַן: מִשֶּׁאֵינוֹ נָקוּב עַל הַנָּקוּב – תְּרוּמָה, וְיַחְזוֹר וְיִתְרוֹם! הָא אוֹקֵימְנָא: בִּתְרֵי מָאנֵי צָאֵית, בְּחַד מָנָא לָא צָאֵית. vetihvé terouma, veya'hzor veyitrom. mi la tenan: micheéno nakouv al hanakouv – terouma, veya'hzor veyitrom! ha okémna: bitré mané tsaét, be'had mana la tsaét.
12. וְלָא צָאֵית?! וְהָתְנַן: הַתּוֹרֵם קִישּׁוּת וְנִמְצָא מָרָה, אֲבַטִּיחַ וְנִמְצֵאת סָרוּחַ – תְּרוּמָה, וְיַחֲזוֹר וְיִתְרוֹם! שָׁאנֵי הָתָם, דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא תְּרוּמָה מְעַלְּיָא הִיא, vela tsaét?! vehatnan: hatorém kichout venimtsa mara, avati'ha venimtsét sarou'ha – terouma, veya'hazor veyitrom! chané hatam, demideorayta terouma mealeya hi,
13. מִדְּרַבִּי אִלְעַאי. דְּאָמַר רַבִּי אִלְעַאי: מִנַּיִן לַתּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ״ – אִם אֵינוֹ קָדוֹשׁ, נְשִׂיאוּת חֵטְא לָמָּה? מִכָּאן לַתּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. miderabi ila. deamar rabi ila: minayin latorém min haraa al hayafa cheteroumato terouma? cheneemar: "velo tisou ala 'hét baharimkhem et 'helbo" – im éno kadoch, nesiout 'hét lama? mikan latorém min haraa al hayafa cheteroumato terouma.
14. אָמַר רָבָא: amar rava:

Daf 47a

1. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר לָהּ: ״בָּזוֹ וּבָזוֹ וּבָזוֹ״. אֲבָל אָמַר לָהּ: ״בְּאֵלּוּ״ – אֲפִילּוּ אוֹכֶלֶת נָמֵי מְקוּדֶּשֶׁת, כִּי קָא אָכְלָה – מִדְּנַפְשַׁהּ קָאָכְלָה. lo chanou ela deamar lah: "bazo ouvazo ouvazo". aval amar lah: "beélou" – afilou okhelet namé mekoudechet, ki ka akhla – midenafchah kaakhla.
2. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרָבָא: ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּאַלּוֹן בְּרִמּוֹן וּבֶאֱגוֹז״ אוֹ שֶׁאָמַר לָהּ: ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּאֵלּוּ״, אִם יֵשׁ בְּכוּלָּן שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. ״בָּזוֹ וּבָזוֹ וּבָזוֹ״, אִם יֵשׁ בְּכוּלָּם שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. ״בָּזוֹ״ – נְטָלַתּוּ וַאֲכָלַתּוּ, ״בָּזוֹ״ – נְטָלַתּוּ וַאֲכָלַתּוּ, וְעוֹד ״בָּזוֹ״ וְעוֹד ״בָּזוֹ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת עַד שֶׁיְּהֵא בְּאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְּרוּטָה. tanya kevatéh derava: "hitkadechi li bealon berimon ouveegoz" o cheamar lah: "hitkadechi li beélou", im yéch bekhoulan chave perouta – mekoudechet, veim la – énah mekoudechet. "bazo ouvazo ouvazo", im yéch bekhoulam chave perouta – mekoudechet, veim la – énah mekoudechet. "bazo" – netalatou vaakhalatou, "bazo" – netalatou vaakhalatou, veod "bazo" veod "bazo" – énah mekoudechet ad cheyehé bea'hat méhen chave perouta.
3. הַאי ״בְּאַלּוֹן בְּרִמּוֹן בֶּאֱגוֹז״, הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵימָא דְּאָמַר לַהּ: ״אוֹ בְּאַלּוֹן, אוֹ בְּרִמּוֹן, אוֹ בֶּאֱגוֹז״, אִם יֵשׁ בְּכוּלָּן שָׁוֶה פְּרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת? וְהָא ״אוֹ״ קָאָמַר! וְאֶלָּא ״בְּאַלּוֹן וּבְרִמּוֹן וּבֶאֱגוֹז״ – הַיְינוּ ״בָּזוֹ וּבָזוֹ וּבָזוֹ״! אֶלָּא לָאו דַּאֲמַר לַהּ: ״בְּאֵלּוּ״, הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: אוֹ שֶׁאָמַר לָהּ ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּאֵלּוּ״ – מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָאו בְּ״אֵלּוּ״ עָסְקִינַן. ha "bealon berimon beegoz", hékhi damé? iléma deamar lah: "o bealon, o berimon, o beegoz", im yéch bekhoulan chave perouta mekoudechet? veha "o" kaamar! veela "bealon ouvrimon ouveegoz" – haynou "bazo ouvazo ouvazo"! ela la daamar lah: "beélou", ha midekatané séfa: o cheamar lah "hitkadechi li beélou" – mikelal derécha la be"élou" askinan.
4. פָּירוּשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ: ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּאַלּוֹן בְּרִמּוֹן בֶּאֱגוֹז״, כֵּיצַד? כְּגוֹן דְּאָמַר לַהּ ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּאֵלּוּ״. parouché ka mefaréch: "hitkadechi li bealon berimon beegoz", kétsad? kegon deamar lah "hitkadechi li beélou".
5. וְקָתָנֵי סֵיפָא ״בָּזוֹ״ נְטָלַתּוּ וַאֲכָלַתּוּ, אִם יֵשׁ בְּאַחַת מֵהֶם שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. vekatané séfa "bazo" netalatou vaakhalatou, im yéch bea'hat méhem chave perouta – mekoudechet, veim la – énah mekoudechet.
6. וְאִילּוּ רֵישָׁא, לָא קָא מְפַלֵּיג בֵּין אוֹכֶלֶת לְמַנַּחַת. שְׁמַע מִינַּהּ: כֹּל הֵיכָא דַּאֲמַר לַהּ ״בְּאֵלּוּ״ כִּי קָא אָכְלָה – מִנַּפְשַׁהּ קָא אָכְלָה, שְׁמַע מִינַּהּ. veilou récha, la ka mefalég bén okhelet lemana'hat. chema minah: kol hékha daamar lah "beélou" ki ka akhla – minafchah ka akhla, chema minah.
7. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אַסֵּיפָא קָאֵי, וּמַאי ״עַד שֶׁיְּהֵא בְּאַחַת מֵהֶן שָׁוֶה פְּרוּטָה״ – עַד שֶׁיְּהֵא בָּאַחֲרוֹנָה שָׁוֶה פְּרוּטָה, הָכִי נָמֵי: עַד שֶׁיְּהֵא בָּאַחֲרוֹנָה שָׁוֶה פְּרוּטָה. hani'ha leman deamar aséfa kaé, ouma "ad cheyehé bea'hat méhen chave perouta" – ad cheyehé baa'harona chave perouta, hakhi namé: ad cheyehé baa'harona chave perouta.
8. אֶלָּא לְרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אַרֵישָׁא קָאֵי, וְאוֹכֶלֶת אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ – הָכָא כְּלָלֵי קָחָשֵׁיב, פְּרָטֵי לָא קָא חָשֵׁיב. ela lerav ouchmouél deamri tarvayou: arécha kaé, veokhelet itsterikha léh – hakha kelalé ka'hachév, peraté la ka 'hachév.
9. הָא מַנִּי – רַבִּי הִיא, דַּאֲמַר: לָא שְׁנָא ״כְּזַיִת כְּזַיִת״, וְלָא שְׁנָא ״כְּזַיִת וּכְזַיִת״, פְּרָטָא הָוֵי. ha mani – rabi hi, daamar: la chena "kezayit kezayit", vela chena "kezayit oukhzayit", perata havé.
10. אָמַר רַב: הַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוֶה – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, מִלְוָה לְהוֹצָאָה נִיתְּנָה. נֵימָא כְּתַנָּאֵי: הַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוֶה – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מְקוּדֶּשֶׁת. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר מִלְוָה לְהוֹצָאָה נִיתְּנָה, וּמָר סָבַר מִלְוָה לָאו לְהוֹצָאָה נִיתְּנָה? amar rav: hamkadéch bemilve – énah mekoudechet, milva leotsaa nitena. néma ketanaé: hamkadéch bemilve – énah mekoudechet, veyéch omrim: mekoudechet. ma la beha kamipalgi, demar savar milva leotsaa nitena, oumar savar milva la leotsaa nitena?
11. וְתִסְבְּרָא?! אֵימָא סֵיפָא: וְשָׁוִים בְּמֶכֶר שֶׁזֶּה קָנָה. אִי אָמְרַתְּ מִלְוָה לְהוֹצָאָה נִיתְּנָה, בְּמַאי קָנֵי?! vetisbera?! éma séfa: vechavim bemekher cheze kana. i amrate milva leotsaa nitena, bema kané?!
12. אָמַר רַב נַחְמָן: הוּנָא חַבְרִין מוֹקֵים לַהּ בְּמִילֵּי אוּחְרֵי, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁאָמַר לַהּ: ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה״ וְנִמְצָא מָנֶה חָסֵר דִּינָר. מָר סָבַר: כְּסִיפָא לַהּ מִילְּתָא לְמִיתְבְּעֵיהּ. וּמָר סָבַר: לָא כְּסִיפָא לַהּ מִילְּתָא לְמִיתְבְּעֵיהּ. amar rav na'hman: houna 'havrin mokém lah bemilé ou'hré, vehakha bema askinan — kegon cheamar lah: "hitkadechi li bemane" venimtsa mane 'hasér dinar. mar savar: kesifa lah mileta lemitbeéh. oumar savar: la kesifa lah mileta lemitbeéh.
13. וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה״ וְנָתַן לָהּ דִּינָר – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיַשְׁלִים, לֵימָא כְּתַנָּאֵי אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ? אָמְרִי: מָנֶה חָסֵר דִּינָר כְּסִיפָא לַהּ מִילְּתָא לְמִיתְבְּעֵיהּ, מָנֶה חָסֵר תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע לָא כְּסִיפָא לַהּ מִילְּתָא לְמִיתְבְּעֵיהּ. veela ha deamar rabi elazar: "hitkadechi li bemane" venatan lah dinar – haré zo mekoudechet veyachlim, léma ketanaé amrah lichmatéh? amri: mane 'hasér dinar kesifa lah mileta lemitbeéh, mane 'hasér tichim vatécha la kesifa lah mileta lemitbeéh.
14. מֵיתִיבִי: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּפִקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדֵךְ״ וְהָלְכָה וּמְצָאַתּוּ שֶׁנִּגְנַב אוֹ שֶׁאָבַד, אִם נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנּוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וּבְמִלְוָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנּוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְקוּדֶּשֶׁת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: מִלְוָה métivi: haomér leicha "hitkadechi li befikadon cheyéch li beyadékh" vehalkha oumtsaatou chenignav o cheavad, im nichtayér hémenou chave perouta – mekoudechet, veim la – énah mekoudechet. ouvmilva, af al pi chelo nichtayér hémenou chave perouta – mekoudechet. rabi chimon ben elazar omér michoum rabi méir: milva

Daf 47b

1. הֲרֵי הִיא כְּפִקָּדוֹן. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא דְּמָר סָבַר: מִלְוָה, אַף עַל גַּב דְּלֹא נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה שָׁוֶה פְּרוּטָה, וּמָר סָבַר: נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה שָׁוֶה פְּרוּטָה – אִין, וְאִי לָא נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה שָׁוֶה פְּרוּטָה – לָא. אֲבָל דְּכוּלֵּי עָלְמָא מְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה מְקוּדֶּשֶׁת! haré hi kefikadon. ad kan la peligi ela demar savar: milva, af al gav delo nichtayér hémena chave perouta, oumar savar: nichtayér hémena chave perouta – in, vei la nichtayér hémena chave perouta – la. aval dekhoulé alma mekadéch bemilva mekoudechet!
2. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְתִסְבְּרַאּ הָא מְתָרַצְתָּא? הָא מְשַׁבַּשְׁתָּא הִיא. amar léh rava: vetisbera ha metaratsta? ha mechabachta hi.
3. הַאי פִּקָּדוֹן הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּקַבִּיל עֲלַיהּ אַחְרָיוּת, הַיְינוּ מִלְוָה. אִי דְּלָא קַבִּיל עֲלַיהּ אַחְרָיוּת – אִי הָכִי אַדְּתָנֵי סֵיפָא: וּבְמִלְוָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְקוּדֶּשֶׁת, נִיפְלוֹג וְנִיתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁלֹּא קִבְּלָה עָלֶיהָ אַחְרָיוּת, אֲבָל קִבְּלָה עָלֶיהָ אַחְרָיוּת, אַף עַל גַּב דְּלֹא נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה שָׁוֶה פְּרוּטָה מְקוּדֶּשֶׁת! ha pikadon hékhi damé? i dekabil alah a'hraout, haynou milva. i dela kabil alah a'hraout – i hakhi adetané séfa: ouvmilva, af al pi chelo nichtayér hémena chave perouta – mekoudechet, niflog venitné bedidah: bame devarim amourim – chelo kibela aleha a'hraout, aval kibela aleha a'hraout, af al gav delo nichtayér hémena chave perouta mekoudechet!
4. אֶלָּא, תָּרֵיץ הָכִי: וּבְמִלְוָה, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה שָׁוֶה פְּרוּטָה – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. ela, taréts hakhi: ouvmilva, af al pi chenichtayér hémena chave perouta – énah mekoudechet.
5. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: מִלְוָה הֲרֵי הִיא כְּפִקָּדוֹן. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אָמַר רַבָּה: אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְרַבָּנַן בְּבֵי רַב דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי: בְּמִלְוָה בִּרְשׁוּת בְּעָלִים לַחֲזָרָה וְהוּא הַדִּין לְאוּנְסִין קָמִיפַּלְגִי, rabi chimon ben elazar omér michoum rabi méir: milva haré hi kefikadon. bema kamipalgi? amar raba: achka'htinou lerabanan bevé rav deyatvi vekaamri: bemilva birchout bealim la'hazara veou hadin leounsin kamipalgi,
6. דְּמָר סָבַר: מִלְוָה בִּרְשׁוּת לֹוֶה קָיְימָא, וְהוּא הַדִּין לָאוֹנָסִים. וּמָר סָבַר: מִלְוָה בִּרְשׁוּת בְּעָלִים קָיְימָא, וְהוּא הַדִּין לָאוֹנָסִים. demar savar: milva birchout love kayma, veou hadin laonasim. oumar savar: milva birchout bealim kayma, veou hadin laonasim.
7. וְאָמֵינָא לְהוּ: לָאוֹנָסִים – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבִרְשׁוּת לֹוֶה קָיְימִי, מַאי טַעְמָא – לָא גָּרְעָא מִשְּׁאֵלָה, מָה שְׁאֵלָה דְּהָדְרָה בְּעֵינַהּ חַיָּיב בָּאוֹנָסִים, מִלְוָה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. אֶלָּא הָכָא מִלְוָה בִּרְשׁוּת בְּעָלִים לַחֲזָרָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. veaména leou: laonasim – koulé alma la peligi devirchout love kaymi, ma tama – la gara micheéla, ma cheéla dehadra beénah 'hayav baonasim, milva lo kol chekén. ela hakha milva birchout bealim la'hazara ika bénayou.
8. וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא: הַשּׁוֹאֵל קוּרְדּוֹם מֵחֲבֵירוֹ, בִּיקַּע בּוֹ – קְנָאוֹ. לֹא בִּיקַּע בּוֹ – לֹא קְנָאוֹ. לֵימָא כְּתַנָּאֵי אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ? veela ha deamar rav houna: hachoél kourdom mé'havéro, bika bo – kenao. lo bika bo – lo kenao. léma ketanaé amrah lichmatéh?
9. לָא, עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא בְּמִלְוָה, דְּלָא הָדְרָה בְּעֵינַהּ. אֲבָל בִּשְׁאֵלָה, דְּהָדְרָה בְּעֵינַהּ, דִּבְרֵי הַכֹּל בִּיקַּע בּוֹ – אִין, לֹא בִּיקַּע בּוֹ – לֹא קְנָאוֹ. la, ad kan la peligi ela bemilva, dela hadra beénah. aval bichéla, dehadra beénah, divré hakol bika bo – in, lo bika bo – lo kenao.
10. נֵימָא כְּתַנָּאֵי? ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בִּשְׁטַר חוֹב״, אוֹ שֶׁהָיָה לוֹ מִלְוָה בְּיַד אֲחֵרִים וְהִירְשָׁהּ עֲלֵיהֶם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מְקוּדֶּשֶׁת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. הַאי שְׁטַר חוֹב הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא שְׁטַר חוֹב דַּאֲחֵרִים – הַיְינוּ מִלְוָה בְּיַד אֲחֵרִים! אֶלָּא לָאו שְׁטַר חוֹב דִּידַהּ, וּבִמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה קָמִיפַּלְגִי? néma ketanaé? "hitkadechi li bichtar 'hov", o chehaya lo milva beyad a'hérim vehirchah aléhem, rabi méir omér: mekoudechet, va'hakhamim omrim: énah mekoudechet. ha chetar 'hov hékhi damé? iléma chetar 'hov daa'hérim – haynou milva beyad a'hérim! ela la chetar 'hov didah, ouvimkadéch bemilva kamipalgi?
11. לְעוֹלָם שְׁטַר חוֹב דַּאֲחֵרִים, וְהָכָא בְּמִלְוָה בִּשְׁטָר וּבְמִלְוָה עַל פֶּה קָא מִיפַּלְגִי. leolam chetar 'hov daa'hérim, vehakha bemilva bichtar ouvmilva al pe ka mipalgi.
12. בְּמִלְוָה בִּשְׁטָר בְּמַאי פְּלִיגִי – בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי. דְּתַנְיָא: אוֹתִיּוֹת נִקְנוֹת בִּמְסִירָה, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין שֶׁכָּתַב וְלֹא מָסַר, בֵּין שֶׁמָּסַר וְלָא כָּתַב – לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּכְתּוֹב וְיִמְסוֹר. bemilva bichtar bema peligi – biflougta derabi verabanan kamipalgi. detanya: otiyot niknot bimsira, divré rabi. va'hakhamim omrim: bén chekatav velo masar, bén chemasar vela katav – lo kana ad cheyikhtov veyimsor.
13. מָר אִית לֵיהּ דְּרַבִּי וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי. mar it léh derabi oumar lét léh derabi.
14. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא לֵית לְהוּ דְּרַבִּי, וְהָכָא בִּדְרַב פָּפָּא קָמִיפַּלְגִי, דְּאָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דְּזָבֵין שְׁטָרָא לְחַבְרֵיהּ, צָרִיךְ לְמִיכְתַּב לֵיהּ: ״קְנִי לָךְ הוּא וְכׇל שִׁעְבּוּדֵיהּ״. מָר אִית לֵיהּ דְּרַב פָּפָּא, וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַב פָּפָּא. veibaét éma: dekhoulé alma lét leou derabi, vehakha bidrav papa kamipalgi, deamar rav papa: ha man dezavén chetara le'havréh, tsarikh lemikhtav léh: "keni lakh hou vekhol chiboudéh". mar it léh derav papa, oumar lét léh derav papa.
15. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב פָּפָּא וְהָכָא בְּדִשְׁמוּאֵל קָמִיפַּלְגִי. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: veibaét éma: dekhoulé alma it leou derav papa vehakha bedichmouél kamipalgi. deamar chemouél:

Daf 48a

1. הַמּוֹכֵר שְׁטַר חוֹב לַחֲבֵירוֹ, וְחָזַר וּמְחָלוֹ – מָחוּל, וַאֲפִילּוּ יוֹרֵשׁ מוֹחֵל. דְּמָר אִית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. וּמָר לֵית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. hamokhér chetar 'hov la'havéro, ve'hazar oum'halo – ma'houl, vaafilou yoréch mo'hél. demar it léh dichmouél. oumar lét léh dichmouél.
2. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דִּשְׁמוּאֵל, וְהָכָא בְּאִשָּׁה קָמִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: אִשָּׁה סָמְכָה דַּעְתַּהּ, מֵימָר אָמְרָה: לָא שָׁבֵיק לֵיהּ לְדִידִי וּמָחֵל לֵיהּ לְאַחֲרִינֵי, וּמָר סָבַר: אִשָּׁה נָמֵי לָא סָמְכָה דַּעְתַּהּ veibaét éma: dekhoulé alma it leou dichmouél, vehakha beicha kamipalgi. mar savar: icha samkha datah, mémar amra: la chavék léh ledidi ouma'hél léh lea'hariné, oumar savar: icha namé la samkha datah
3. בְּמִלְוָה עַל פֶּה. בְּמַאי פְּלִיגִי? בִּדְרַב הוּנָא אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מָנֶה לִי בְּיָדְךָ, תְּנֵהוּ לִפְלוֹנִי בְּמַעֲמַד שְׁלָשְׁתָּן – קָנָה. bemilva al pe. bema peligi? bidrav houna amar rav, deamar rav houna amar rav: mane li beyadkha, tenéou lifloni bemaamad chelachtan – kana.
4. מָר סָבַר: כִּי קָאָמַר רַב הָנֵי מִילֵּי בְּפִקָּדוֹן, אֲבָל מִלְוָה – לָא. וּמָר סָבַר: לָא שְׁנָא מִלְוָה וְלָא שְׁנָא פִּקָּדוֹן. mar savar: ki kaamar rav hané milé befikadon, aval milva – la. oumar savar: la chena milva vela chena pikadon.
5. נֵימָא כְּתַנָּאֵי: ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בִּשְׁטָר״ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מְקוּדֶּשֶׁת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שָׁמִין אֶת הַנְּיָיר, אִם יֵשׁ בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. néma ketanaé: "hitkadechi li bichtar" – rabi méir omér: énah mekoudechet, verabi elazar omér: mekoudechet, va'hakhamim omrim: chamin et haneyar, im yéch bo chave perouta – mekoudechet, veim la – énah mekoudechet.
6. הַאי שְׁטָר הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא שְׁטַר חוֹב דַּאֲחֵרִים – קַשְׁיָא דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר. אֶלָּא בִּשְׁטַר חוֹב דִּידַהּ, וּבִמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה קָא מִיפַּלְגִי! ha chetar hékhi damé? iléma chetar 'hov daa'hérim – kachya derabi méir aderabi méir. ela bichtar 'hov didah, ouvimkadéch bemilva ka mipalgi!
7. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁקִּדְּשָׁהּ בִּשְׁטָר שֶׁאֵין עָלָיו עֵדִים. amar rav na'hman bar yits'hak, hakha bema askinan kegon chekidechah bichtar cheén ala édim.
8. וְרַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר: עֵדֵי חֲתִימָה כָּרְתִי, וְרַבִּי אֶלְעָזָר לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר: עֵדֵי מְסִירָה כָּרְתִי, וְרַבָּנַן מְסַפְּקָא לְהוּ אִי כְּרַבִּי מֵאִיר אִי כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, הִלְכָּךְ שָׁמִין אֶת הַנְּיָיר, אִם יֵשׁ בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. verabi méir letaméh deamar: édé 'hatima karti, verabi elazar letaméh deamar: édé mesira karti, verabanan mesapeka leou i kerabi méir i kerabi elazar, hilkakh chamin et haneyar, im yéch bo chave perouta – mekoudechet, veim la énah mekoudechet.
9. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, כְּגוֹן שֶׁכְּתָבוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וּבִדְרֵישׁ לָקִישׁ קָמִיפַּלְגִי. דְּבָעֵי רֵישׁ לָקִישׁ: שְׁטַר אֵירוּסִין שֶׁכְּתָבוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, מַהוּ? הֲוָיָה לִיצִיאָה מַקְּשִׁינַן, מָה יְצִיאָה בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ, אַף הֲוָיָה נָמֵי בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ. אוֹ דִלְמָא: הֲוָיוֹת לַהֲדָדֵי מַקְּשִׁינַן, מָה הֲוָיָה דְכֶסֶף לָא בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ, אַף הֲוָיָה דִשְׁטָר לָא בָּעֵינַן לִשְׁמָהּ. veibaét éma, kegon cheketavo chelo lichmah, ouvidréch lakich kamipalgi. devaé réch lakich: chetar érousin cheketavo chelo lichmah, maou? havaya litsia makechinan, ma yetsia baénan lichmah, af havaya namé baénan lichmah. o dilma: havaot lahadadé makechinan, ma havaya dekhesef la baénan lichmah, af havaya dichtar la baénan lichmah.
10. בָּתַר דְּבַעְיַהּ הֲדַר פַּשְׁטַהּ: ״וְיָצְאָה... וְהָיְתָה״, מַקִּישׁ הֲוָיָה לִיצִיאָה. מָר אִית לֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ, וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. batar devayah hadar pachtah: "veyatsa... vehayta", makich havaya litsia. mar it léh deréch lakich, oumar lét léh deréch lakich.
11. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, שֶׁכְּתָבוֹ לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ. וּבִפְלוּגְתָּא דְּרָבָא וְרָבִינָא, וְרַב פָּפָּא וְרַב שֵׁרֵבְיָא קָמִיפַּלְגִי. דְּאִיתְּמַר: כְּתָבוֹ לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ, רָבָא וְרָבִינָא אָמְרִי: מְקוּדֶּשֶׁת, רַב פָּפָּא וְרַב שֵׁרֵבְיָא אָמְרִי: אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. vei baét éma: dekhoulé alma it leou deréch lakich, vehakha bema askinan, cheketavo lichmah vechelo midatah. ouviflougta derava veravina, verav papa verav chérévya kamipalgi. deitemar: ketavo lichmah vechelo midatah, rava veravina amri: mekoudechet, rav papa verav chérévya amri: énah mekoudechet.
12. נֵימָא כְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: ״עֲשֵׂה לִי שִׁירִים נְזָמִים וְטַבָּעוֹת, וְאֶקַּדֵּשׁ אֲנִי לָךְ״, כֵּיוָן שֶׁעֲשָׂאָן – מְקוּדֶּשֶׁת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת עַד שֶׁיַּגִּיעַ מָמוֹן לְיָדָהּ. néma kehané tanaé, detanya: "asé li chirim nezamim vetabaot, veekadéch ani lakh", kévan cheasaan – mekoudechet, divré rabi méir, va'hakhamim omrim: énah mekoudechet ad cheyagia mamon leyadah.
13. הַאי מָמוֹן הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא אוֹתוֹ מָמוֹן, מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: אֲפִילּוּ אוֹתוֹ מָמוֹן נָמֵי לָא! אֶלָּא בְּמַאי כּוּ מִקַּדְּשָׁא? אֶלָּא לָאו בְּמָמוֹן אַחֵר, וּשְׁמַע מִינַּהּ בִּמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה קָמִיפַּלְגִי. ha mamon hékhi damé? iléma oto mamon, mikelal detana kama savar: afilou oto mamon namé la! ela bema kou mikadecha? ela la bemamon a'hér, ouchma minah bimkadéch bemilva kamipalgi.
14. וְסָבְרִי דְּכוּלֵּי עָלְמָא יֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִלָּה [וְעַד] סוֹף וְהָוֵה מִלְוָה. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: הַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה מְקוּדֶּשֶׁת, וּמָר סָבַר: הַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת? vesavri dekhoulé alma yechnah liskhirout mite'hila [vead] sof vehavé milva. ma la beha kamipalgi, demar savar: hamkadéch bemilva mekoudechet, oumar savar: hamkadéch bemilva énah mekoudechet?
15. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא מְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, וְהָכָא – בְּיֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף קָמִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: la, dekhoulé alma mekadéch bemilva énah mekoudechet, vehakha – beyechnah liskhirout mite'hila vead sof kamipalgi, mar savar:

Daf 48b

1. אֵינָהּ לִשְׂכִירוּת אֶלָּא בַּסּוֹף. וּמָר סָבַר: יֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. énah liskhirout ela basof. oumar savar: yechnah liskhirout mite'hila vead sof.
2. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא יֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, וּמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, וְהָכָא, בְּאוּמָּן קוֹנָה בִּשְׁבַח כְּלִי קָמִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: אוּמָּן קוֹנָה בִּשְׁבַח כְּלִי, וּמַר סָבַר: אֵין אוּמָּן קוֹנֶה בִּשְׁבַח כְּלִי. veibaét éma: dekhoulé alma yechnah liskhirout mite'hila vead sof, oumkadéch bemilva – énah mekoudechet, vehakha, beouman kona bichva'h keli kamipalgi. mar savar: ouman kona bichva'h keli, oumar savar: én ouman kone bichva'h keli.
3. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין אוּמָּן קוֹנָה בִּשְׁבַח כְּלִי, וְיֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, וּמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהוֹסִיף לָהּ נוֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ. דְּמָר סָבַר: מִלְוָה וּפְרוּטָה, דַּעְתֵּיהּ אַפְּרוּטָה, וּמָר סָבַר: דַּעְתֵּיהּ אַמִּלְוָה. vei baét éma: dekhoulé alma én ouman kona bichva'h keli, veyechnah liskhirout mite'hila vead sof, oumkadéch bemilva énah mekoudechet, vehakha bema askinan – kegon cheosif lah nofekh michelo. demar savar: milva oufrouta, datéh aperouta, oumar savar: datéh amilva.
4. וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: ״בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. ״בִּשְׂכַר שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ״ – מְקוּדֶּשֶׁת. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״בִּשְׂכַר שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, וְכׇל שֶׁכֵּן ״בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ״. ouviflougta dehané tanaé, detanya: "biskhar cheasiti imakh" – énah mekoudechet. "biskhar cheeese imakh" – mekoudechet. rabi natan omér: "biskhar cheeese imakh" – énah mekoudechet, vekhol chekén "biskhar cheasiti imakh".
5. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: בֵּין ״בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתִי״, בֵּין ״בִּשְׂכַר שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וְאִם הוֹסִיף לָהּ נוֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ – מְקוּדֶּשֶׁת. rabi yeouda hanasi omér: beemet amrou: bén "biskhar cheasiti", bén "biskhar cheeese imakh" – énah mekoudechet. veim hosif lah nofekh michelo – mekoudechet.
6. בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי נָתָן – אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שְׂכִירוּת, בֵּין רַבִּי נָתָן לְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא – אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִלְוָה וּפְרוּטָה. מָר סָבַר: מִלְוָה וּפְרוּטָה, דַּעְתֵּיהּ אַמִּלְוָה, וּמָר סָבַר: דַּעְתֵּיהּ אַפְּרוּטָה. bén tana kama lerabi natan – ika bénayou sekhirout, bén rabi natan lerabi yeouda hanasi – ika bénayou milva oufrouta. mar savar: milva oufrouta, datéh amilva, oumar savar: datéh aperouta.
7. מַתְנִי׳ ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּכוֹס זֶה שֶׁל יַיִן״ וְנִמְצָא שֶׁל דְּבַשׁ, ״שֶׁל דְּבַשׁ״ וְנִמְצָא שֶׁל יַיִן, ״בְּדִינָר זֶה שֶׁל כֶּסֶף״ וְנִמְצָא שֶׁל זָהָב, ״שֶׁל זָהָב״ וְנִמְצָא שֶׁל כֶּסֶף, ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי עָשִׁיר״ וְנִמְצָא עָנִי, ״עָנִי״ וְנִמְצָא עָשִׁיר – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם הִטְעָהּ לְשֶׁבַח, מְקוּדֶּשֶׁת. matni' "hitkadechi li bekhos ze chel yayin" venimtsa chel devach, "chel devach" venimtsa chel yayin, "bedinar ze chel kesef" venimtsa chel zahav, "chel zahav" venimtsa chel kesef, "al menat cheani achir" venimtsa ani, "ani" venimtsa achir – énah mekoudechet. rabi chimon omér: im hitah lecheva'h, mekoudechet.
8. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּכוֹס זֶה״, תָּנֵי חֲדָא: בּוֹ וּבַמֶּה שֶׁבְּתוֹכוֹ, וְתַנְיָא אִידַּךְ: בּוֹ וְלֹא בַּמֶּה שֶׁבְּתוֹכוֹ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: בַּמֶּה שֶׁבְּתוֹכוֹ וְלֹא בּוֹ. וְלָא קַשְׁיָא: הָא – בְּמַיָּא, הָא – בְּחַמְרָא, הָא – בְּצִיהֲרָא. gema' tanou rabanan: "hitkadechi li bekhos ze", tané 'hada: bo ouvame chebetokho, vetanya idakh: bo velo bame chebetokho. vetanya idakh: bame chebetokho velo bo. vela kachya: ha – bemaya, ha – be'hamra, ha – betsihara.
9. אִם הִטְעָהּ לְשֶׁבַח הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן יַיִן וְנִמְצָא חוֹמֶץ, חוֹמֶץ וְנִמְצָא יַיִן – שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶם. אַלְמָא, אִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּחַלָּא וְאִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּחַמְרָא. הָכָא נָמֵי: אִיכָּא נִיחָא לֵיהּ בְּכַסְפָּא וְלָא נִיחָא לֵיהּ בְּדַהֲבָא! im hitah lecheva'h haré zo mekoudechet. velét léh lerabi chimon yayin venimtsa 'homets, 'homets venimtsa yayin – chenéhem yekholin la'hazor bahem. alma, ika deni'ha léh be'hala veika deni'ha léh be'hamra. hakha namé: ika ni'ha léh bekhaspa vela ni'ha léh bedahava!
10. אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְאַבָּיֵי דְּיָתֵיב וְקָמַסְבַּר לֵיהּ לִבְרֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁאָמַר לִשְׁלוּחוֹ: ״הַלְוֵינִי דִּינָר שֶׁל כֶּסֶף, וְלֵךְ וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְּלוֹנִית״ וְהָלַךְ וְהִלְוָה שֶׁל זָהָב. מָר סָבַר: קְפֵידָא. וּמָר סָבַר: מַרְאֶה מָקוֹם הוּא לוֹ. amar rav chimi bar aché: achka'htéh leabayé deyatév vekamasbar léh livréh: hakha bema askinan – kegon cheamar lichlou'ho: "halvéni dinar chel kesef, velékh vekadéch li icha pelonit" vehalakh vehilva chel zahav. mar savar: keféda. oumar savar: mare makom hou lo.
11. אִי הָכִי ״הִתְקַדְּשִׁי לִי״? ״הִתְקַדְּשִׁי לוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! הִטְעָהּ לְשֶׁבַח? הִטְעָהוּ לְשֶׁבַח מִיבְּעֵי לֵיהּ! ״נִמְצָא״ מֵעִיקָּרָא נָמֵי דְּזָהָב הֲוָה! i hakhi "hitkadechi li"? "hitkadechi lo" mibeé léh! hitah lecheva'h? hitaou lecheva'h mibeé léh! "nimtsa" méikara namé dezahav hava!
12. אֶלָּא אָמַר רָבָא: אֲנִי וַאֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה (תַּרְגֵּימְנָא) [תַּרְגֵּימְנוּהָ] וּמַנּוּ – רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁאָמְרָה הִיא לִשְׁלוּחָהּ ״צֵא וְקַבֵּל לִי קִדּוּשַׁי מִפְּלוֹנִי שֶׁאָמַר לִי הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּדִינָר שֶׁל כֶּסֶף״ וְהָלַךְ וְנָתַן לוֹ דִּינָר שֶׁל זָהָב, מָר סָבַר: קְפֵידָא, וּמָר סָבַר: מַרְאֶה מָקוֹם הִיא לוֹ, וּמַאי ״נִמְצָא״ – דְּקָא צַיִיר בִּבְלִיתָא. ela amar rava: ani vaari cheba'havoura (targémna) [targémnouha] oumanou – rabi 'hiya bar avin, hakha bema askinan – kegon cheamra hi lichlou'hah "tsé vekabél li kidoucha mipeloni cheamar li hitkadechi li bedinar chel kesef" vehalakh venatan lo dinar chel zahav, mar savar: keféda, oumar savar: mare makom hi lo, ouma "nimtsa" – deka tsayir bivlita.
13. אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ מַרְאֶה מָקוֹם הוּא לוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן – הָא דַּאֲמַרַן, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל – דִּתְנַן: amar abayé: rabi chimon veraban chimon ben gamliél verabi elazar kouleou sevira leou mare makom hou lo. rabi chimon – ha daamaran, raban chimon ben gamliél – ditnan:

Daf 49a

1. גֵּט פָּשׁוּט, עֵדָיו מִתּוֹכוֹ. מְקוּשָּׁר, עֵדָיו מֵאֲחוֹרָיו. פָּשׁוּט שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מֵאֲחוֹרָיו, וּמְקוּשָּׁר שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מִתּוֹכוֹ – שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְקוּשָּׁר שֶׁכָּתְבוּ עֵדָיו מִתּוֹכוֹ – כָּשֵׁר, שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ פָּשׁוּט. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. gét pachout, éda mitokho. mekouchar, éda méa'hora. pachout chekatvou éda méa'hora, oumkouchar chekatvou éda mitokho – chenéhem pesoulim. rabi 'hanina ben gamliél omér: mekouchar chekatvou éda mitokho – kachér, cheyakhol laasoto pachout. raban chimon ben gamliél omér: hakol keminhag hamedina.
2. וְהָוֵינַן בַּהּ: וְתַנָּא קַמָּא לֵית לֵיהּ מִנְהַג הַמְּדִינָה? וְאָמַר רַב אָשֵׁי: בְּאַתְרָא דִּנְהִיגִי בְּפָשׁוּט וַעֲבַד לֵיהּ מְקוּשָּׁר, אִי נָמֵי: בְּאַתְרָא דִּנְהִיגִי בִּמְקוּשָּׁר וַעֲבַד לֵיהּ פָּשׁוּט – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּוַדַּאי קְפִידָא. vehavénan bah: vetana kama lét léh minhag hamedina? veamar rav aché: beatra dinhigi befachout vaavad léh mekouchar, i namé: beatra dinhigi bimkouchar vaavad léh pachout – koulé alma la peligi devada kefida.
3. כִּי פְּלִיגִי, בְּאַתְרָא דִּנְהִיגִי בֵּין בְּפָשׁוּט בֵּין בִּמְקוּשָּׁר, וַאֲמַר לֵיהּ: ״עֲבֵיד לִי פָּשׁוּט״, וַאֲזַל וַעֲבַד לֵיהּ מְקוּשָּׁר. מָר סָבַר: קְפֵידָא, וּמָר סָבַר: מַרְאֶה מָקוֹם הוּא לוֹ. ki peligi, beatra dinhigi bén befachout bén bimkouchar, vaamar léh: "avéd li pachout", vaazal vaavad léh mekouchar. mar savar: keféda, oumar savar: mare makom hou lo.
4. רַבִּי אֶלְעָזָר – דִּתְנַן: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: ״הִתְקַבֵּל לִי גִּיטִּי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי״, וְקִבֵּל לָהּ גִּיטָּהּ מִמָּקוֹם אַחֵר – פָּסוּל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר מַכְשִׁיר. אַלְמָא קָסָבַר: מַרְאָה מָקוֹם הִיא לוֹ. rabi elazar – ditnan: haicha cheamra: "hitkabél li giti mimakom peloni", vekibél lah gitah mimakom a'hér – pasoul, verabi elazar makhchir. alma kasavar: mara makom hi lo.
5. אָמַר עוּלָּא: מַחֲלוֹקֶת בְּשֶׁבַח מָמוֹן, אֲבָל בְּשֶׁבַח יוּחֲסִין, דִּבְרֵי הַכֹּל – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מַאי טַעְמָא – ״מְסָאנָא דְּרַב מִכַּרְעַאי לָא בָּעֵינָא״. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם הִטְעָהּ לִשְׁבַח יוּחֲסִים אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. amar oula: ma'haloket becheva'h mamon, aval becheva'h you'hasin, divré hakol – énah mekoudechet. ma tama – "mesana derav mikara la baéna". tanya namé hakhi: mode rabi chimon, im hitah lichva'h you'hasim énah mekoudechet.
6. אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא. דְּקָתָנֵי: ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי כֹּהֵן״ וְנִמְצָא לֵוִי, ״לֵוִי״ וְנִמְצָא כֹּהֵן, נָתִין וְנִמְצָא מַמְזֵר, ״מַמְזֵר״ וְנִמְצָא נָתִין. וְלָא פְּלִיג רַבִּי שִׁמְעוֹן. amar rav aché: matnitin namé dayka. dekatané: "al menat cheani kohén" venimtsa lévi, "lévi" venimtsa kohén, natin venimtsa mamzér, "mamzér" venimtsa natin. vela pelig rabi chimon.
7. מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי: אֶלָּא דְּקָתָנֵי: ״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בַּת אוֹ שִׁפְחָה מְגוּדֶּלֶת״ וְאֵין לוֹ, עַל מְנָת שֶׁאֵין לוֹ וְיֵשׁ לוֹ, דִּשְׁבַח מָמוֹן הוּא, הָכִי נָמֵי דְּלָא פְּלִיג?! matkéf lah mar bar rav aché: ela dekatané: "al menat cheyéch li bat o chif'ha megoudelet" veén lo, al menat cheén lo veyéch lo, dichva'h mamon hou, hakhi namé dela pelig?!
8. אֶלָּא פְּלִיג בְּרֵישָׁא וְהוּא הַדִּין לְסֵיפָא. הָכָא נָמֵי פְּלִיג בְּרֵישָׁא וְהוּא הַדִּין לְסֵיפָא. ela pelig berécha veou hadin leséfa. hakha namé pelig berécha veou hadin leséfa.
9. הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם, אִידֵּי וְאִידֵּי דִּשְׁבַח מָמוֹן, פְּלִיג בְּרֵישָׁא וְהוּא הַדִּין בְּסֵיפָא. הָכָא, דִּשְׁבַח יוּחֲסִים הוּא, אִם אִיתָא דִּפְלִיג, נִתְנֵי! hakhi hachta? hatam, idé veidé dichva'h mamon, pelig berécha veou hadin beséfa. hakha, dichva'h you'hasim hou, im ita diflig, nitné!
10. אִיבָּעֵית אֵימָא: הָכָא נָמֵי שְׁבַח יוּחֲסִים, מִי סָבְרַתְּ מַאי מְגוּדֶּלֶת – גְּדוֹלָה מַמָּשׁ? מַאי מְגוּדֶּלֶת – גַּדֶּלֶת, דְּאָמְרָה הִיא: לָא נִיחָא לִי דְּשָׁקְלָה מִילֵּי מִינַּאי וְאָזְלָא נָדְיָא קַמֵּי שִׁיבָבוֹתַיי. ibaét éma: hakha namé cheva'h you'hasim, mi savrate ma megoudelet – gedola mamach? ma megoudelet – gadelet, deamra hi: la ni'ha li dechakla milé mina veazla nadya kamé chivavota.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי קַרְיָינָא״, כֵּיוָן שֶׁקָּרָא שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיִּקְרָא וִיתַרְגֵּם. יְתַרְגֵּם מִדַּעְתֵּיהּ?! וְהָתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַמְתַרְגֵּם פָּסוּק כְּצוּרָתוֹ – הֲרֵי זֶה בַּדַּאי. וְהַמּוֹסִיף עָלָיו – הֲרֵי זֶה מְחָרֵף וּמְגַדֵּף. אֶלָּא מַאי תַּרְגּוּם – תַּרְגּוּם דִּידַן. tanou rabanan: "al menat cheani karyana", kévan chekara chelocha pesoukim bevét hakeneset – haré zo mekoudechet. rabi yeouda omér ad cheyikra vitargém. yetargém midatéh?! vehatanya rabi yeouda omér: hamtargém pasouk ketsourato – haré ze bada. vehamosif ala – haré ze me'haréf oumgadéf. ela ma targoum – targoum didan.
12. וְהָנֵי מִילֵּי דַּאֲמַר לַהּ: ״קַרְיָינָא״, אֲבָל אָמַר לַהּ: ״קָרָא אֲנָא״ – עַד דְּקָרֵי אוֹרָיְיתָא נְבִיאֵי וּכְתוּבֵי בְּדִיּוּקָא. vehané milé daamar lah: "karyana", aval amar lah: "kara ana" – ad dekaré orayta nevié oukhtouvé bediyouka.
13. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי שׁוֹנֶה״, חִזְקִיָּה אָמַר: הֲלָכוֹת, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: תּוֹרָה. "al menat cheani chone", 'hizkiya amar: halakhot, verabi yo'hanan amar: tora.
14. מֵיתִיבִי: אֵיזוֹ הִיא מִשְׁנָה? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֲלָכוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִדְרָשׁ! métivi: ézo hi michna? rabi méir omér: halakhot, rabi yeouda omér: midrach!

Daf 49b

1. מַאי תּוֹרָה – מִדְרַשׁ תּוֹרָה. וְהָנֵי מִילֵּי דַּאֲמַר לַהּ: ״תָּנֵינָא״, אֲבָל אֲמַר לַהּ: ״תַּנָּא אֲנָא״, עַד דְּתָנֵי הִילְכְתָא, סִפְרָא, וְסִיפְרֵי, וְתוֹסֶפְתָּא. ma tora – midrach tora. vehané milé daamar lah: "tanéna", aval amar lah: "tana ana", ad detané hilkheta, sifra, vesifré, vetosefta.
2. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי תַּלְמִיד״ – אֵין אוֹמְרִים כְּשִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי וּכְשִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא, אֶלָּא, כֹּל שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ בְּכׇל מָקוֹם דָּבָר אֶחָד בְּתַלְמוּדוֹ וְאוֹמְרוֹ, וַאֲפִילּוּ בְּמַסֶּכְתָּא דְכַלָּה. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי חָכָם״ – אֵין אוֹמְרִים כְּחַכְמֵי יַבְנֶה, כְּרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵירָיו, אֶלָּא, כֹּל שֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ דְּבַר חׇכְמָה בְּכׇל מָקוֹם וְאוֹמְרָהּ. "al menat cheani talmid" – én omrim kechimon ben aza oukhchimon ben zoma, ela, kol chechoalin oto bekhol makom davar e'had betalmoudo veomro, vaafilou bemasekhta dekhala. "al menat cheani 'hakham" – én omrim ke'hakhmé yavne, kerabi akiva va'havéra, ela, kol chechoalim oto devar 'hokhma bekhol makom veomrah.
3. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי גִּבּוֹר״ – אֵין אוֹמְרִים כְּאַבְנֵר בֶּן נֵר וּכְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה, אֶלָּא כֹּל שֶׁחֲבֵירָיו מִתְיָרְאִים מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי גְבוּרָתוֹ. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי עָשִׁיר״ – אֵין אוֹמְרִים כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם וּכְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, אֶלָּא כֹּל שֶׁבְּנֵי עִירוֹ מְכַבְּדִים אוֹתוֹ מִפְּנֵי עוֹשְׁרוֹ. "al menat cheani gibor" – én omrim keavnér ben nér oukhoav ben tserouya, ela kol che'havéra mityarim mimenou mipené gevourato. "al menat cheani achir" – én omrim kerabi elazar ben 'harsom oukhrabi elazar ben azarya, ela kol chebené iro mekhabedim oto mipené ochro.
4. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי צַדִּיק״ – אֲפִילּוּ רָשָׁע גָּמוּר – מְקוּדֶּשֶׁת, שֶׁמָּא הִרְהֵר תְּשׁוּבָה בְּדַעְתּוֹ. ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי רָשָׁע״ – אֲפִילּוּ צַדִּיק גָּמוּר – מְקוּדֶּשֶׁת, שֶׁמָּא הִרְהֵר דְּבַר עֲבוֹדָה זָרָה בְּדַעְתּוֹ. "al menat cheani tsadik" – afilou racha gamour – mekoudechet, chema hirhér techouva bedato. "al menat cheani racha" – afilou tsadik gamour – mekoudechet, chema hirhér devar avoda zara bedato.
5. עֲשָׂרָה קַבִּים חׇכְמָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. עֲשָׂרָה קַבִּים יוֹפִי יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם וְאֶחָד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. עֲשָׂרָה קַבִּים עֲשִׁירוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה רוֹמִי וְאֶחָד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. עֲשָׂרָה קַבִּים עֲנִיּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה בָּבֶל וְאֶחָד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. עֲשָׂרָה קַבִּים גַּסּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עֵילָם וְאֶחָד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. asara kabim 'hokhma yardou laolam, ticha natla erets yisraél vee'had kol haolam koulo. asara kabim yofi yardou laolam, ticha natla yerouchalayim vee'had kol haolam koulo. asara kabim achirout yardou laolam, ticha natla romi vee'had kol haolam koulo. asara kabim aniyout yardou laolam, ticha natla bavel vee'had kol haolam koulo. asara kabim gasout yardou laolam, ticha natla élam vee'had kol haolam koulo.
6. וְגַסּוּת לְבָבֶל לָא נְחִית? וְהָכְתִיב: ״וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה וְתִשְׁנֶה אֶת הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם. וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אָנָה הֵמָּה מוֹלִכוֹת אֶת הָאֵיפָה. וַיֹּאמֶר אֵלַי לִבְנוֹת לָהֿ בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר״. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ חֲנוּפָּה וְגַסּוּת הָרוּחַ שֶׁיָּרְדוּ לְבָבֶל! vegasout levavel la ne'hit? vehakhtiv: "vaesa éna vaére vehiné chetayim nachim yotsot verou'ha bekhanféhem velahéna khenafayim kekhanfé ha'hasida vetichne et haéfa bén haarets ouvén hachamayim. vaomar el hamalakh hadovér bi ana héma molikhot et haéfa. vayomer éla livnot la vayit beerets chinar". veamar rabi yo'hanan: zo 'hanoupa vegasout harou'ha cheyardou levavel!
7. אִין, לְהָכָא נְחִית, וְאִשְׁתַּרְבּוֹבֵי הוּא דְּאִשְׁתַּרְבּוּב לְהָתָם. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי: ״לִבְנוֹת לָהּ בַּיִת״, שְׁמַע מִינַּהּ. in, lehakha ne'hit, veichtarbové hou deichtarbouv lehatam. dayka namé dekatané: "livnot lah bayit", chema minah.
8. אִינִי?! וְהָאָמַר מָר: סִימָן לְגַסּוּת – עֲנִיּוּת, וַעֲנִיּוּת בְּבָבֶל הוּא דְּאִיכָּא! מַאי עֲנִיּוּת – עֲנִיּוּת דְּתוֹרָה. דִּכְתִיב: ״אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ״, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ עֵילָם, שֶׁזָּכְתָה לִלְמוֹד, וְלֹא זָכְתָה לְלַמֵּד. ini?! vehaamar mar: siman legasout – aniyout, vaaniyout bevavel hou deika! ma aniyout – aniyout detora. dikhtiv: "a'hot lanou ketana vechadayim én lah", veamar rabi yo'hanan: zo élam, chezakhta lilmod, velo zakhta lelaméd.
9. עֲשָׂרָה קַבִּים גְּבוּרָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ פָּרְסִיִּים וְכוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים כִּנִּים יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה מָדַי כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים כְּשָׁפִים יָרְדוּ לָעוֹלָם תִּשְׁעָה נָטְלָה מִצְרַיִם כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים נְגָעִים יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ חֲזִירִים כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים זְנוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה עַרְבִיָּא כּוּ׳. asara kabim gevoura yardou laolam, ticha natlou parsiyim vekhou'. asara kabim kinim yardou laolam, ticha natla mada kou'. asara kabim kechafim yardou laolam ticha natla mitsrayim kou'. asara kabim negaim yardou laolam, ticha natlou 'hazirim kou'. asara kabim zenout yardou laolam, ticha natla arviya kou'.
10. עֲשָׂרָה קַבִּים עַזּוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה מֵישָׁן כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים שִׂיחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ נָשִׁים כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים שִׁכְרוּת יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ כּוּשִׁים כּוּ׳. עֲשָׂרָה קַבִּים שֵׁינָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלוּ עֲבָדִים וְאֶחָד נָטְלוּ כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. asara kabim azout yardou laolam, ticha natla méchan kou'. asara kabim si'ha yardou laolam, ticha natlou nachim kou'. asara kabim chikhrout yardou laolam, ticha natlou kouchim kou'. asara kabim chéna yardou laolam, ticha natlou avadim vee'had natlou kal haolam koulo.
11. מַתְנִי׳ ״עַל מְנָת שֶׁאֲנִי כֹּהֵן״ וְנִמְצָא לֵוִי, ״לֵוִי״ וְנִמְצָא כֹּהֵן, ״נָתִין״ וְנִמְצָא מַמְזֵר. ״מַמְזֵר״ וְנִמְצָא נָתִין, ״בֶּן עִיר״ וְנִמְצָא בֶּן כְּרַךְ, ״בֶּן כְּרַךְ״ וְנִמְצָא בֶּן עִיר. ״עַל מְנָת שֶׁבֵּיתִי קָרוֹב לַמֶּרְחָץ״ וְנִמְצָא רָחוֹק, ״רָחוֹק״ וְנִמְצָא קָרוֹב. matni' "al menat cheani kohén" venimtsa lévi, "lévi" venimtsa kohén, "natin" venimtsa mamzér. "mamzér" venimtsa natin, "ben ir" venimtsa ben kerakh, "ben kerakh" venimtsa ben ir. "al menat chebéti karov lamer'hats" venimtsa ra'hok, "ra'hok" venimtsa karov.
12. ״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּת אוֹ שִׁפְחָה מְגוּדֶּלֶת״ וְאֵין לוֹ, אוֹ ״עַל מְנָת שֶׁאֵין לוֹ״ וְיֵשׁ לוֹ. ״עַל מְנָת שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים״ וְיֵשׁ לוֹ, אוֹ עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵין לוֹ. וּבְכוּלָּם, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרָה: ״בְּלִבִּי הָיָה לְהִתְקַדֵּשׁ לוֹ״ – אַף עַל פִּי כֵן אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וְכֵן הִיא שֶׁהִטְעַתּוּ. "al menat cheyéch lo bat o chif'ha megoudelet" veén lo, o "al menat cheén lo" veyéch lo. "al menat cheén lo banim" veyéch lo, o al menat cheyéch lo veén lo. ouvkhoulam, af al pi cheamra: "belibi haya lehitkadéch lo" – af al pi khén énah mekoudechet. vekhén hi chehitatou.
13. גְּמָ׳ הָהוּא גַּבְרָא דְּזַבֵּין לְנִכְסֵיהּ אַדַּעְתָּא לְמִיסַּק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְעִידָּנָא דְּזַבֵּין לָא אֲמַר וְלָא מִידֵּי. אָמַר רָבָא: הָוֵי דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב, וּדְבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָם דְּבָרִים. מְנָא לֵיהּ לְרָבָא הָא? אִילֵּימָא מֵהָא דִּתְנַן: gema' haou gavra dezabén lenikhséh adata lemisak leerets yisraél, ouvidana dezabén la amar vela midé. amar rava: havé devarim chebalév, oudvarim chebalév énam devarim. mena léh lerava ha? iléma méha ditnan:

Daf 50a

1. ״יַקְרִיב אֹתוֹ״ – מְלַמֵּד שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ. יָכוֹל בְּעַל כׇּרְחוֹ – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לִרְצֹנוֹ״. "yakriv oto" – melaméd chekofin oto. yakhol beal kor'ho – talmoud lomar: "lirtsono".
2. הָא כֵּיצַד? – כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר: ״רוֹצֶה אֲנִי״. וְאַמַּאי? הָא בְּלִבֵּיהּ לָא נִיחָא לֵיהּ! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָן דְּבָרִים? וְדִילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דַּאֲנַן סָהֲדִי דְּנִיחָא לֵיהּ בְּכַפָּרָה. ha kétsad? – kofin oto ad cheyomar: "rotse ani". veama? ha belibéh la ni'ha léh! ela la michoum deamrinan: devarim chebalév énan devarim? vedilma chané hatam, daanan sahadi deni'ha léh bekhapara.
3. אֶלָּא מִסֵּיפָא: וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּגִיטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר: ״רוֹצֶה אֲנִי״. וְאַמַּאי? הָא בְּלִבֵּיהּ לָא נִיחָא לֵיהּ! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָן דְּבָרִים? וְדִילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, מִשּׁוּם דְּמִצְוָה לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים. ela miséfa: vekhén ata motsé begité nachim vechi'hrouré avadim, kofin oto ad cheyomar: "rotse ani". veama? ha belibéh la ni'ha léh! ela la michoum deamrinan devarim chebalév énan devarim? vedilma chané hatam, michoum demitsva lichmoa divré 'hakhamim.
4. אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף, מֵהָכָא: הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה וְאָמַר: כְּסָבוּר הָיִיתִי שֶׁהִיא כֹּהֶנֶת וַהֲרֵי הִיא לְוִיָּה, לְוִיָּה וְנִמְצֵאת כֹּהֶנֶת, עֲנִיָּיה וַהֲרֵי הִיא עֲשִׁירָה, עֲשִׁירָה וַהֲרֵי הִיא עֲנִיָּיה – מְקוּדֶּשֶׁת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִטְעַתּוּ. וְאַמַּאי? הָא קָאָמַר כְּסָבוּר הָיִיתִי! אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָן דְּבָרִים. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דִּלְחוּמְרָא. ela amar rav yoséf, méhakha: hamkadéch et haicha veamar: kesavour hayiti chehi kohenet vaharé hi leviya, leviya venimtsét kohenet, aniya vaharé hi achira, achira vaharé hi aniya – mekoudechet, mipené chelo hitatou. veama? ha kaamar kesavour hayiti! ela michoum deamrinan devarim chebalév énan devarim. amar léh abayé: dilma chané hatam, dil'houmra.
5. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי, מֵהָכָא: בְּכוּלָּם, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרָה ״בְּלִבִּי הָיָה לְהִתְקַדֵּשׁ לוֹ״ – אַף עַל פִּי כֵן אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וְאַמַּאי? הָא קָאָמְרָה ״בְּלִבִּי הָיָה״! וְדִילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּכֵיוָן דְּאַתְנִיה לָאו כֹּל כְּמִינַּהּ דְּעָקְרָא לֵהּ לִתְנָאֵיהּ. ela amar abayé, méhakha: bekhoulam, af al pi cheamra "belibi haya lehitkadéch lo" – af al pi khén énah mekoudechet. veama? ha kaamra "belibi haya"! vedilma chané hatam, dekhévan deatni la kol keminah deakra léh litnaéh.
6. אֶלָּא אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָבִין: עוֹבָדָא הֲוָה בֵּי רַב חִסְדָּא, וְרַב חִסְדָּא בֵּי רַב הוּנָא, וּפַשְׁטוּהָ מֵהָא: הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ: ״הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן אוֹ מִן הַדְּלוֹסְקָמָא״, וְהֵבִיא לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת: ״לֹא הָיָה לִי בְּלִבִּי אֶלָּא עַל זֶה״, כֵּיוָן שֶׁהֵבִיא לוֹ מִזֶּה – בַּעַל הַבַּיִת מָעַל. וְאַמַּאי? הָא קָאָמַר ״בְּלִבִּי״! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָן דְּבָרִים? ela amar rav 'hiya bar avin: ovada hava bé rav 'hisda, verav 'hisda bé rav houna, oufachtouha méha: haomér lichlou'ho: "havé li min ha'halon o min hadeloskama", vehévi lo. af al pi cheamar baal habayit: "lo haya li belibi ela al ze", kévan chehévi lo mize – baal habayit maal. veama? ha kaamar "belibi"! ela la michoum deamrinan devarim chebalév énan devarim?
7. וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דִּלְמִיפְטַר נַפְשֵׁיהּ מִקׇּרְבָּן קָאָתֵי. vedilma chané hatam, dilmiftar nafchéh mikorban kaaté.
8. הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר מֵזִיד הֲוָה! לָא עֲבִיד אִינִישׁ דִּמְשַׁוֵּי נַפְשֵׁיהּ רַשִּׁיעָא. hava léh lemémar mézid hava! la avid inich dimchavé nafchéh rachia.
9. הֲוָה לֵיהּ לוֹמַר ״נִזְכַּרְתִּי״, דִּתְנַן: נִזְכַּר בַּעַל הַבַּיִת, וְלֹא נִזְכַּר שָׁלִיחַ – שָׁלִיחַ מָעַל. hava léh lomar "nizkarti", ditnan: nizkar baal habayit, velo nizkar chali'ha – chali'ha maal.
10. הָהוּא גַּבְרָא דְּזַבְּנִינְהוּ לְנִיכְסֵיהּ אַדַּעְתָּא לְמִיסַּק לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. סְלֵיק וְלָא אִיתְּדַר לֵיהּ. אָמַר רָבָא: כֹּל דְּסָלֵיק – אַדַּעְתָּא לְמֵידַר הוּא, וְהָא לָא אִיתְּדַר לֵיהּ. אִיכָּא דְאָמְרִי: אַדַּעְתָּא לְמִיסַּק, וְהָא סְלֵיק לֵיהּ. haou gavra dezabeninou lenikhséh adata lemisak leara deyisraél. selék vela itedar léh. amar rava: kol desalék – adata lemédar hou, veha la itedar léh. ika deamri: adata lemisak, veha selék léh.
11. הָהוּא גַּבְרָא דְּזַבְּנִינְהוּ לְנִיכְסֵיהּ אַדַּעְתָּא לְמִיסַּק לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְסוֹף לָא סְלֵיק. אָמַר רַב אָשֵׁי: אִי בָּעֵי, סָלֵיק. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אִי בָּעֵי, לָא סָלֵיק? מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּאִיתְיְלִיד אוּנְסָא בְּאוֹרְחָא. haou gavra dezabeninou lenikhséh adata lemisak leerets yisraél, lesof la selék. amar rav aché: i baé, salék. ika deamri: i baé, la salék? ma bénayou? ika bénayou, deityelid ounsa beor'ha.
12. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ: ״צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְּלוֹנִית בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״ וְהָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. ״הֲרֵי הִיא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״ וְקִדְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. matni' haomér lichlou'ho: "tsé vekadéch li icha pelonit bemakom peloni" vehalakh vekidechah bemakom a'hér – énah mekoudechet. "haré hi bemakom peloni" vekidechah bemakom a'hér – haré zo mekoudechet.
13. גְּמָ׳ וּתְנַן נָמֵי גַּבֵּי גִיטִּין: הָאוֹמֵר ״תְּנוּ גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״ וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר – פָּסוּל, ״הֲרֵי הִיא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״ וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר – כָּשֵׁר. gema' outnan namé gabé gitin: haomér "tenou gét ze leichti bemakom peloni" ountano lah bemakom a'hér – pasoul, "haré hi bemakom peloni" ountano lah bemakom a'hér – kachér.
14. וּצְרִיכָא. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי קִידּוּשִׁין – מִשּׁוּם דִּלְקָרוֹבַהּ קָאָתֵי, בְּהַאי אַתְרָא רָחֲמוּ לִי וְלָא מְמַלְּ[לִ]י מִילֵּי עִלָּוַי, בְּהַאי אַתְרָא סָנוּ לִי מְמַלְּ[לִ]י מִילֵּי עִלָּוַי. אֲבָל גַּבֵּי גִּיטִּין, דִּלְרַחוֹקַהּ קָאָתֵי, אֵימַר לָא אִיכְפַּת לֵיהּ. outsrikha. dei achmeinan gabé kidouchin – michoum dilkarovah kaaté, beha atra ra'hamou li vela memale[li]y milé ilava, beha atra sanou li memale[li]y milé ilava. aval gabé gitin, dilra'hokah kaaté, émar la ikhpat léh.
15. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן גַּבֵּי גֵירוּשִׁין, בְּהַאי אַתְרָא נִיחָא לֵיהּ דְּנִיבַּזֵּי, בְּהַאי אַתְרָא לָא נִיחָא לֵיהּ, אֲבָל גַּבֵּי קִידּוּשִׁין – אֵימָא לָא אִיכְפַּת לֵיהּ, צְרִיכָא. vei achmoinan gabé gérouchin, beha atra ni'ha léh denibazé, beha atra la ni'ha léh, aval gabé kidouchin – éma la ikhpat léh, tserikha.
16. מַתְנִי׳ הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים, וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים – תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה. matni' hamkadéch et haicha al menat cheén aleha nedarim, venimtseou aleha nedarim – énah mekoudechet. kenasah setam venimtseou aleha nedarim – tétsé chelo bikhtouba.
17. עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ מוּמִין וְנִמְצְאוּ בָּהּ מוּמִין – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ בָּהּ מוּמִין – תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה. שֶׁכׇּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּכֹּהֲנִים פּוֹסְלִין בַּנָּשִׁים. al menat cheén aleha moumin venimtseou bah moumin – énah mekoudechet. kenasah setam venimtseou bah moumin – tétsé chelo bikhtouba. chekol hamoumin haposlin bakohanim poslin banachim.
18. גְּמָ׳ וּתְנַן נָמֵי גַּבֵּי כְתוּבּוֹת כִּי הַאי גַוְונָא! הָכָא, קִידּוּשִׁין אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, תְּנָא כְּתוּבּוֹת אַטּוּ קִידּוּשִׁין, הָתָם, כְּתוּבּוֹת אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, תְּנָא קִידּוּשִׁין אַטּוּ כְּתוּבּוֹת. gema' outnan namé gabé khetoubot ki ha gavna! hakha, kidouchin itsterikha léh, tena ketoubot atou kidouchin, hatam, ketoubot itsterikha léh, tena kidouchin atou ketoubot.
19. מַתְנִי׳ הַמְקַדֵּשׁ שְׁתֵּי נָשִׁים בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה, אוֹ אִשָּׁה אַחַת בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁלַח סִבְלוֹנוֹת לְאַחַר מִכָּאן matni' hamkadéch cheté nachim bechave perouta, o icha a'hat befa'hot michave perouta, af al pi chechala'h sivlonot lea'har mikan

Daf 50b

1. אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, שֶׁמֵּחֲמַת קִידּוּשִׁין הָרִאשׁוֹנִים שָׁלַח. וְכֵן קָטָן שֶׁקִּידֵּשׁ. énah mekoudechet, chemé'hamat kidouchin harichonim chala'h. vekhén katan chekidéch.
2. גְּמָ׳ וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן שָׁוֶה פְּרוּטָה, אַיְּידֵי דְּקָא נָפֵיק מָמוֹנָא מִינֵּיהּ – טָעֵי, אֲבָל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, אֵימָא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה וְכִי קָא מְשַׁדַּר סִבְלוֹנוֹת – אַדַּעְתָּא דְּקִידּוּשִׁין קָא מְשַׁדַּר. gema' outsrikha, dei achmeinan chave perouta, ayedé deka nafék mamona minéh – taé, aval pa'hot michave perouta, éma yodéa cheén kidouchin tofsin befa'hot michave perouta vekhi ka mechadar sivlonot – adata dekidouchin ka mechadar.
3. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי, מִשּׁוּם דְּבֵין פְּרוּטָה לְפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה לָא קִים לְהוּ לְאִינָשֵׁי. אֲבָל קָטָן שֶׁקִּידֵּשׁ – הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁאֵין קִידּוּשֵׁי קָטָן כְּלוּם, אֵימָא: כִּי קָא מְשַׁדַּר סִבְלוֹנוֹת אַדַּעְתָּא דְקִידּוּשֵׁי קָא מְשַׁדַּר, קָא מַשְׁמַע לַן. vei achmeinan hané tarté, michoum devén perouta lefa'hot michave perouta la kim leou leinaché. aval katan chekidéch – hakol yodin cheén kidouché katan keloum, éma: ki ka mechadar sivlonot adata dekidouché ka mechadar, ka machma lan.
4. אִיתְּמַר: רַב הוּנָא אָמַר: חוֹשְׁשִׁין לְסִבְלוֹנוֹת. וְכֵן אָמַר רַבָּה: חוֹשְׁשִׁין לְסִבְלוֹנוֹת. אָמַר רַבָּה: וּמוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין: אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁלַח סִבְלוֹנוֹת לְאַחַר מִכָּאן – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת! אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הָתָם כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא: שֶׁמֵּחֲמַת קִידּוּשִׁין הָרִאשׁוֹנִים שָׁלַח. itemar: rav houna amar: 'hochchin lesivlonot. vekhén amar raba: 'hochchin lesivlonot. amar raba: oumotvinan achematin: af al pi chechala'h sivlonot lea'har mikan – énah mekoudechet! amar léh abayé: hatam kidkatané tama: chemé'hamat kidouchin harichonim chala'h.
5. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַבָּה: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא: שֶׁמֵּחֲמַת קִידּוּשִׁין הָרִאשׁוֹנִים שָׁלַח. הָכָא הוּא דְּטָעֵי. הָא בְּעָלְמָא הָווּ קִידּוּשִׁין. ika deamri: amar raba: mena aména lah, kidkatané tama: chemé'hamat kidouchin harichonim chala'h. hakha hou detaé. ha bealma haou kidouchin.
6. וְאַבָּיֵי: ״לָא מִיבַּעְיָא״ קָאָמַר. לָא מִיבַּעְיָא בְּעָלְמָא, דְּלָא נְחֵית לְתוֹרַת קִידּוּשִׁין כְּלָל, אֶלָּא אֲפִילּוּ הָכָא, דִּנְחֵית לְתוֹרַת קִידּוּשִׁין אֵימָא: הָווּ קִידּוּשִׁין, קָא מַשְׁמַע לַן. veabayé: "la mibaya" kaamar. la mibaya bealma, dela ne'hét letorat kidouchin kelal, ela afilou hakha, din'hét letorat kidouchin éma: haou kidouchin, ka machma lan.
7. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: בְּאַתְרָא דִּמְקַדְּשִׁי וַהֲדַר מְסַבְּלִי – חָיְישִׁינַן, מְסַבְּלִי וַהֲדַר מְקַדְּשִׁי – לָא חָיְישִׁינַן. ma havé alah? amar rav papa: beatra dimkadechi vahadar mesabeli – 'haychinan, mesabeli vahadar mekadechi – la 'haychinan.
8. מִקׇּדְשֵׁי וַהֲדַר מְסַבְּלִי – פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּרוּבָּא מְקַדְּשִׁי וַהֲדַר מְסַבְּלִי, וּמִיעוּטָא מְסַבְּלִי וַהֲדַר מְקַדְּשִׁי. מַהוּ דְּתֵימָא: נֵיחוּשׁ לְמִיעוּטָא, קָא מַשְׁמַע לַן. mikodché vahadar mesabeli – pechita! la tserikha, derouba mekadechi vahadar mesabeli, oumiouta mesabeli vahadar mekadechi. maou detéma: né'houch lemiouta, ka machma lan.
9. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא מֵרָבָא: הוּחְזַק שְׁטַר כְּתוּבָּה בַּשּׁוּק, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: וְכִי מִפְּנֵי (שֶׁמַּחְזִיק) [שֶׁהוּחְזַק] שְׁטַר כְּתוּבָּה בַּשּׁוּק נַחְזִיק בָּהּ כְּאֵשֶׁת אִישׁ? מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רַב אָשֵׁי: בְּאַתְרָא דִּמְקַדְּשִׁי וַהֲדַר כָּתְבִי כְּתוּבָּה – חָיְישִׁינַן, כָּתְבִי וַהֲדַר מְקַדְּשִׁי – לָא חָיְישִׁינַן. bea minéh rav a'ha bar rav houna mérava: hou'hzak chetar ketouba bachouk, maou? amar léh: vekhi mipené (chema'hzik) [cheou'hzak] chetar ketouba bachouk na'hzik bah keéchet ich? ma havé alah? amar rav aché: beatra dimkadechi vahadar katvi ketouba – 'haychinan, katvi vahadar mekadechi – la 'haychinan.
10. מְקַדְּשִׁי וַהֲדַר כָּתְבִי – פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּלָא שְׁכִיחַ סָפְרָא. מַהוּ דְּתֵימָא סָפְרָא הוּא דְּאִתְרְמִי, קָא מַשְׁמַע לַן. mekadechi vahadar katvi – pechita! la tserikha, dela chekhi'ha safra. maou detéma safra hou deitremi, ka machma lan.
11. מַתְנִי׳ הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ כְּאַחַת – אֵינָן מְקוּדָּשׁוֹת. וּמַעֲשֶׂה בְּחָמֵשׁ נָשִׁים וּבָהֶן שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְלִיקֵּט אָדָם אֶחָד כַּלְכַּלָּה שֶׁל תְּאֵנִים. וְשֶׁלָּהֶן הָיְתָה, וְשֶׁל שְׁבִיעִית הָיְתָה, וְאָמַר: ״הֲרֵי כּוּלְּכֶם מְקוּדָּשׁוֹת לִי בְּכַלְכַּלָּה זוֹ״, וְקִיבְּלָה אַחַת מֵהֶן עַל יְדֵי כּוּלָּן. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת. matni' hamkadéch icha ouvitah o icha vaa'hotah kea'hat – énan mekoudachot. oumaase be'haméch nachim ouvahen cheté a'haot, velikét adam e'had kalkala chel teénim. vechelahen hayta, vechel cheviit hayta, veamar: "haré koulekhem mekoudachot li bekhalkala zo", vekibela a'hat méhen al yedé koulan. veamrou 'hakhamim: én a'haot mekoudachot.
12. גְּמָ׳ מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: דְּאָמַר קְרָא: ״אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרֹר״, הַתּוֹרָה אָמְרָה: בְּשָׁעָה שֶׁנַּעֲשׂוּ צָרוֹת זוֹ לָזוֹ, לֹא יְהֵא לוֹ לִיקּוּחִים אֲפִילּוּ בְּאַחַת מֵהֶם. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם״ – אִי קִידּוּשִׁין לָא תָּפְסִי בַּהּ, כָּרֵת מִי מִחַיַּיב? gema' menahané milé? amar ramé bar 'hama: deamar kera: "icha el a'hotah lo tika'h litsror", hatora amra: bechaa chenaasou tsarot zo lazo, lo yehé lo likou'him afilou bea'hat méhem. amar léh rava: i hakhi, haynou dikhtiv "venikhretou hanefachot haosot mikerev amam" – i kidouchin la tafsi bah, karét mi mi'hayav?
13. אֶלָּא אָמַר רָבָא: קְרָא בְּזֶה אַחַר זֶה, וּמַתְנִיתִין כִּדְרַבָּה. דְּאָמַר רַבָּה: כֹּל שֶׁאֵינוֹ בְּזֶה אַחַר זֶה אֲפִילּוּ בְּבַת אַחַת אֵינוֹ. ela amar rava: kera beze a'har ze, oumatnitin kidraba. deamar raba: kol cheéno beze a'har ze afilou bevat a'hat éno.
14. גּוּפָא. אָמַר רַבָּה: כֹּל שֶׁאֵינוֹ בְּזֶה אַחַר זֶה אֲפִילּוּ בְּבַת אַחַת אֵינוֹ. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: goufa. amar raba: kol cheéno beze a'har ze afilou bevat a'hat éno. étivéh abayé:

Daf 51a

1. הַמַּרְבֶּה בַּמַּעֲשֵׂר – פֵּירוֹתָיו מְתוּקָּנִים וּמַעְשְׂרוֹתָיו מְקוּלְקָלִין. וְאַמַּאי? נֵימָא: כֹּל שֶׁאֵינוֹ בְּזֶה אַחַר זֶה אֲפִילּוּ בְּבַת אַחַת אֵינוֹ. hamarbe bamaasér – pérota metoukanim oumaserota mekoulkalin. veama? néma: kol cheéno beze a'har ze afilou bevat a'hat éno.
2. אֲמַר לֵיהּ: שָׁאנֵי מַעֲשֵׂר, דְּאִיתֵיהּ לַחֲצָאִים, דְּאִי אָמַר: ״תִּיקְדּוֹשׁ פַּלְגָא דְחִיטְּתָא״ – קָדְשָׁה. amar léh: chané maasér, deitéh la'hatsaim, dei amar: "tikdoch palga de'hiteta" – kadcha.
3. וַהֲרֵי מַעְשַׂר בְּהֵמָה, דְּלֵיכָּא לַחֲצָאִין, וְלֵיכָּא בְּזֶה אַחַר זֶה. וְאָמַר רָבָא: יָצְאוּ שְׁנַיִם בַּעֲשִׂירִי, וּקְרָאָן ״עֲשִׂירִי״ – עֲשִׂירִי וְאַחַד עָשָׂר מְעוֹרָבִים זֶה בָּזֶה. vaharé masar behéma, deléka la'hatsain, veléka beze a'har ze. veamar rava: yatsou chenayim baasiri, oukraan "asiri" – asiri vea'had asar meoravim ze baze.
4. שָׁאנֵי מַעְשַׂר בְּהֵמָה, דְּאִיתֵיהּ בְּטָעוּת. דִּתְנַן: קָרָא לַתְּשִׁיעִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָעֲשִׂירִי ״תְּשִׁיעִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״ – שְׁלָשְׁתָּן מְקוּדָּשִׁין. chané masar behéma, deitéh betaout. ditnan: kara latechii "asiri", velaasiri "techii", velaa'had asar "asiri" – chelachtan mekoudachin.
5. הֲרֵי תּוֹדָה, דְּלֵיתַהּ בְּטָעוּת, וְלֵיתַהּ נָמֵי בְּזֶה אַחַר זֶה, וְאִיתְּמַר: תּוֹדָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה עַל שְׁמוֹנִים חַלּוֹת, חִזְקִיָּה אָמַר: קָדְשִׁי לַהּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לָא קָדְשִׁי לַהּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים. haré toda, delétah betaout, velétah namé beze a'har ze, veitemar: toda chenich'hata al chemonim 'halot, 'hizkiya amar: kadchi lah arbaim mitokh chemonim. verabi yo'hanan amar: la kadchi lah arbaim mitokh chemonim.
6. לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַכֹּל מוֹדִים כֹּל הֵיכָא דְּאָמַר: ״קָדְשִׁי לַהּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים״ – קָדְשִׁי, ״לֹא יִקְדְּשׁוּ אַרְבָּעִים אֶלָּא אִם כֵּן קָדְשִׁי שְׁמוֹנִים״ – לָא קָדְשִׁי. la itemar alah, amar rabi yeochoua ben lévi: hakol modim kol hékha deamar: "kadchi lah arbaim mitokh chemonim" – kadchi, "lo yikdechou arbaim ela im kén kadchi chemonim" – la kadchi.
7. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בִּסְתָם, מָר סָבַר: לְאַחְרָיוּת קָא מִיכַּוַּון. וּמָר סָבַר: לְקׇרְבָּן גָּדוֹל קָא מִיכַּוַּון. lo ne'hlekou ela bistam, mar savar: lea'hraout ka mikavan. oumar savar: lekorban gadol ka mikavan.
8. וְרָבָא, לְמָה לֵיהּ לְשַׁנּוֹיֵי כְּרַבָּה? תִּיפּוֹק לֵיהּ קִידּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִין לְבִיאָה נִינְהוּ. verava, lema léh lechanoyé keraba? tipok léh kidouchin cheén mesourin levia ninou.
9. לִדְבָרָיו דְּרָמֵי בַּר חָמָא קָאָמַר. lidvara deramé bar 'hama kaamar.
10. אִיתְּמַר: קִידּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִין לְבִיאָה, אַבָּיֵי אָמַר: הָווּ קִידּוּשִׁין. רָבָא אָמַר: לָא הָווּ קִידּוּשִׁין. אָמַר רָבָא: בַּר אֲהִינָא אַסְבְּרַהּ לִי: ״כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ״, קִידּוּשִׁין הַמְסוּרִין לְבִיאָה – הָווּ קִידּוּשִׁין, קִידּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִין לְבִיאָה – לָא הָווּ קִידּוּשִׁין. itemar: kidouchin cheén mesourin levia, abayé amar: haou kidouchin. rava amar: la haou kidouchin. amar rava: bar ahina asberah li: "ki yika'h ich icha ouvalah", kidouchin hamsourin levia – haou kidouchin, kidouchin cheén mesourin levia – la haou kidouchin.
11. תְּנַן: הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ כְּאַחַת – אֵינָן מְקוּדָּשׁוֹת. הָא אַחַת מֵאִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ מֵאִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ – מְקוּדֶּשֶׁת. וְאַמַּאי? קִידּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִין לְבִיאָה נִינְהוּ! תְּיוּבְתָּא דְּרָבָא! tenan: hamkadéch icha ouvitah o icha vaa'hotah kea'hat – énan mekoudachot. ha a'hat méicha ouvitah o méicha vaa'hotah – mekoudechet. veama? kidouchin cheén mesourin levia ninou! teouvta derava!
12. אָמַר לָךְ רָבָא: וּלְטַעְמָיךְ, אֵימָא סֵיפָא: מַעֲשֶׂה בְּחָמֵשׁ נָשִׁים וּבָהֶן שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְלִיקֵּט אֶחָד כַּלְכַּלָּה שֶׁל תְּאֵנִים, וְשֶׁלָּהֶן הָיְתָה, וְשֶׁל שְׁבִיעִית הָיְתָה, וְאָמַר: ״הֲרֵי כּוּלְּכֶם מְקוּדָּשׁוֹת לִי בְּכַלְכַּלָּה זוֹ״. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת. אֲחָיוֹת הוּא דְּאֵינָן מְקוּדָּשׁוֹת, הָא נָכְרִיּוֹת – מְקוּדָּשׁוֹת. amar lakh rava: oultamakh, éma séfa: maase be'haméch nachim ouvahen cheté a'haot, velikét e'had kalkala chel teénim, vechelahen hayta, vechel cheviit hayta, veamar: "haré koulekhem mekoudachot li bekhalkala zo". veamrou 'hakhamim: én a'haot mekoudachot. a'haot hou deénan mekoudachot, ha nakhriyot – mekoudachot.
13. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵימָא דְּאָמַר ״כּוּלְּכֶם״ – ״קְנִי אַתְּ וַחֲמוֹר״ הוּא, וְ״אַתְּ וַחֲמוֹר״ לֹא קָנָה. hékhi damé? iléma deamar "koulekhem" – "keni ate va'hamor" hou, ve"ate va'hamor" lo kana.

Daf 51b

1. אֶלָּא לָאו דַּאֲמַר לְהוּ: ״אַחַת מִכֶּם״ וְקָתָנֵי: אֵין אֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת? לְרָבָא קַשְׁיָא רֵישָׁא, לְאַבָּיֵי קַשְׁיָא סֵיפָא. אַבָּיֵי מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, רָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ. ela la daamar leou: "a'hat mikem" vekatané: én a'haot mekoudachot? lerava kachya récha, leabayé kachya séfa. abayé metaréts letaméh, rava metaréts letaméh.
2. אַבָּיֵי מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: הַמְקַדֵּשׁ אִשָּׁה וּבִתָּהּ, אוֹ אִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ כְּאַחַת – אֵינָן מְקוּדָּשׁוֹת. הָא אַחַת מֵאִשָּׁה וּבִתָּהּ, מֵאִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ – מְקוּדֶּשֶׁת. abayé metaréts letaméh: hamkadéch icha ouvitah, o icha vaa'hotah kea'hat – énan mekoudachot. ha a'hat méicha ouvitah, méicha vaa'hotah – mekoudechet.
3. וְאִם אָמַר: ״הָרְאוּיָה לְבִיאָה תִּתְקַדֵּשׁ לִי״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּחָמֵשׁ נָשִׁים וּבָהֶן שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְלִיקֵּט אֶחָד כַּלְכַּלָּה שֶׁל תְּאֵנִים וְאָמַר: ״הָרְאוּיָה לִי מִכֶּם תִּתְקַדֵּשׁ לִי״, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת. veim amar: "harouya levia titkadéch li" – énah mekoudechet. oumaase namé be'haméch nachim ouvahen cheté a'haot, velikét e'had kalkala chel teénim veamar: "harouya li mikem titkadéch li", veamrou 'hakhamim: én a'haot mekoudachot.
4. וְרָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: הַמְקַדֵּשׁ אַחַת מֵאִשָּׁה וּבִתָּהּ אוֹ אַחַת מֵאִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ – נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁקִּידֵּשׁ אִשָּׁה וּבִתָּהּ, אוֹ אִשָּׁה וַאֲחוֹתָהּ כְּאַחַת, וְאֵינָן מְקוּדָּשׁוֹת. וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּחָמֵשׁ נָשִׁים וּבָהֶם שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְלִיקֵּט אֶחָד כַּלְכַּלָּה שֶׁל תְּאֵנִים וְאָמַר: הֲרֵי כּוּלְּכֶם וְאַחַת מִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת לִי בְּכַלְכַּלָּה זוֹ, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין אֲחָיוֹת מְקוּדָּשׁוֹת. verava metaréts letaméh: hamkadéch a'hat méicha ouvitah o a'hat méicha vaa'hotah – naasa kemi chekidéch icha ouvitah, o icha vaa'hotah kea'hat, veénan mekoudachot. oumaase namé be'haméch nachim ouvahem cheté a'haot, velikét e'had kalkala chel teénim veamar: haré koulekhem vea'hat michté a'haot mekoudachot li bekhalkala zo, veamrou 'hakhamim: én a'haot mekoudachot.
5. תָּא שְׁמַע: הַמְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ סְתָם – אֵין הַבּוֹגְרוֹת בַּכְּלָל. הָא קְטַנּוֹת בַּכְּלָל. וְאַמַּאי? קִידּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִין לְבִיאָה נִינְהוּ, וּתְיוּבְתָּא דְּרָבָא! ta chema: hamkadéch et bito setam – én habogrot bakelal. ha ketanot bakelal. veama? kidouchin cheén mesourin levia ninou, outouvta derava!
6. אָמַר לָךְ רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּשֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. amar lakh rava: hakha bema askinan, kecheén cham ela gedola ouktana.
7. הָא בּוֹגְרוֹת קָתָנֵי! מַאי בּוֹגְרוֹת – בּוֹגְרוֹת דְּעָלְמָא. אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא? ha bogrot katané! ma bogrot – bogrot dealma. i hakhi ma lemémra?
8. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, דְּשַׁוִּיתֵיהּ שָׁלִיחַ. מַהוּ דְּתֵימָא כִּי מְקַבֵּל קִידּוּשֵׁי – אַדַּעְתַּהּ דִּידַהּ קָא מְקַבֵּל, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִידֵּי דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ. hakha bema askinan, dechavitéh chali'ha. maou detéma ki mekabél kidouché – adatah didah ka mekabél, ka machma lan dela chavék inich midé deit léh hanaa minéh.
9. מִי לָא עָסְקִינַן דְּאָמְרָה לֵיהּ ״קִידּוּשַׁי לְדִידָךְ״? אֲפִילּוּ הָכִי, לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִצְוָה דְּרַמְיָא עֲלֵיהּ וְעָבֵיד מִצְוָה דְּלָא רַמְיָא עֲלֵיהּ. mi la askinan deamra léh "kidoucha ledidakh"? afilou hakhi, la chavék inich mitsva deramya aléh veavéd mitsva dela ramya aléh.
10. תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּתֵּי בָנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים, וְאָמַר: ״קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַגְּדוֹלָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת וְאִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, אִם קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת״ – כּוּלָּן אֲסוּרוֹת, חוּץ מִקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. ta chema: mi cheyéch lo cheté kité vanot michté nachim, veamar: "kidachti et biti hagedola, veéni yodéa im gedola chebagedolot veim gedola chebaketanot, im ketana chebagedolot chehi gedola min hagedola chebaketanot" – koulan asourot, 'houts miketana chebaketanot, divré rabi méir.
11. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּשֶׁהוּכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי: ״אֵינִי יוֹדֵעַ״, וְלָא קָתָנֵי ״אֵין יָדוּעַ״, שְׁמַע מִינַּהּ. hakha bema askinan, kecheoukerou oulvasof nitarvou. dayka namé dekatané: "éni yodéa", vela katané "én yadoua", chema minah.
12. אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא? לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: לָא מַחֵית אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא. קָא מַשְׁמַע לַן דְּמַחֵית אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא. i hakhi ma lemémra? leapoké miderabi yosé, deamar: la ma'hét inich nafchéh lisféka. ka machma lan dema'hét inich nafchéh lisféka.
13. תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁקִּידֵּשׁ אַחַת מִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ – נוֹתֵן גֵּט לָזוֹ וְגֵט לָזוֹ. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּשֶׁהוּכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: ״אֵינוֹ יוֹדֵעַ״, וְלָא קָתָנֵי: ״אֵינוֹ יָדוּעַ״. ta chema: mi chekidéch a'hat michté a'haot veéno yodéa ézo kidéch – notén gét lazo vegét lazo. hakha bema askinan, kecheoukerou oulvasof nitarvou. dayka namé, dekatané: "éno yodéa", vela katané: "éno yadoua".
14. אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא? סֵיפָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ: מֵת וְלוֹ אָח אֶחָד, חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן. הָיוּ לוֹ שְׁנַיִם – אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַיבֵּם. אִם קָדְמוּ וְכָנְסוּ, אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָם מִיָּדָם. i hakhi ma lemémra? séfa itsterikha léh: mét velo a'h e'had, 'holéts lichtéhen. haou lo chenayim – e'had 'holéts vee'had meyabém. im kadmou vekhansou, én motsiin otam miyadam.
15. דַּוְקָא מִיחְלָץ וַהֲדַר יַבּוֹמֵי, אֲבָל יַבּוֹמֵי וַהֲדַר מִיחְלָץ – לָא, דְּקָא פָּגַע בַּאֲחוֹת זְקוּקָתוֹ. davka mi'hlats vahadar yabomé, aval yabomé vahadar mi'hlats – la, deka paga baa'hot zekoukato.
16. תָּא שְׁמַע: שְׁנַיִם שֶׁקִּדְּשׁוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ – זֶה נוֹתֵן שְׁנֵי גִטִּין, וְזֶה נוֹתֵן שְׁנֵי גִטִּין! הָכָא נָמֵי, שֶׁהוּכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי: ״אֵינוֹ יוֹדֵעַ״, וְלָא קָתָנֵי: ״אֵין יָדוּעַ״, שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema: chenayim chekidechou cheté a'haot, ze éno yodéa ézo kidéch veze éno yodéa ézo kidéch – ze notén chené gitin, veze notén chené gitin! hakha namé, cheoukerou oulvasof nitarvou. dayka namé dekatané: "éno yodéa", vela katané: "én yadoua", chema minah.
17. אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? סֵיפָא אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ: מֵת, וְלָזֶה אָח וְלָזֶה אָח – זֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְזֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן. לָזֶה אֶחָד וְלָזֶה שְׁנַיִם – i hakhi, ma lemémra? séfa itsterikha léh: mét, velaze a'h velaze a'h – ze 'holéts lichtéhen veze 'holéts lichtéhen. laze e'had velaze chenayim –

Daf 52a

1. הָאֶחָד חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן, וְהַשְּׁנַיִם – אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַבֵּם. אִם קָדְמוּ וְכָנְסוּ – אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָן מִיָּדָם. hae'had 'holéts lichtéhen, vehachenayim – e'had 'holéts vee'had meyabém. im kadmou vekhansou – én motsiin otan miyadam.
2. דַּוְקָא מִיחְלָץ וַהֲדַר יַבּוֹמֵי, אֲבָל יַבּוֹמֵי וַהֲדַר מִיחְלָץ – לָא, דְּקָא פָּגַע בִּיבָמָה לַשּׁוּק. davka mi'hlats vahadar yabomé, aval yabomé vahadar mi'hlats – la, deka paga bivama lachouk.
3. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי טָבְיוֹמֵי: לְזֶה חֲמִשָּׁה בָּנִים וּלְזֶה חֲמִשָּׁה בָּנוֹת, וְאָמַר: ״אַחַת מִבְּנוֹתֶיךָ מְקוּדֶּשֶׁת לְאֶחָד מִבָּנַי״ – כׇּל אַחַת וְאַחַת צְרִיכָה חֲמִשָּׁה גִּיטִּין. מֵת אֶחָד מֵהֶם – כׇּל אַחַת וְאַחַת צְרִיכָה אַרְבָּעָה גִּיטִּין, וַחֲלִיצָה מֵאֶחָד מֵהֶן. ta chema, detané tavomé: leze 'hamicha banim oulze 'hamicha banot, veamar: "a'hat mibenotekha mekoudechet lee'had mibana" – kol a'hat vea'hat tserikha 'hamicha gitin. mét e'had méhem – kol a'hat vea'hat tserikha arbaa gitin, va'halitsa mée'had méhen.
4. וְכִי תֵּימָא: הָכִי נָמֵי כְּשֶׁהוּכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ, הָא ״אַחַת מִבְּנוֹתֶיךָ לְאֶחָד מִבָּנַי״ קָתָנֵי, תְּיוּבְתָּא דְרָבָא, תְּיוּבְתָּא. וְהִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּאַבָּיֵי בְּיַעַ״ל קַגַ״ם. vekhi téma: hakhi namé kecheoukerou oulvasof nitarvou, ha "a'hat mibenotekha lee'had mibana" katané, teouvta derava, teouvta. vehilkheta keotéh deabayé beyaa"l kaga"m.
5. מַעֲשֶׂה בְּחָמֵשׁ נָשִׁים. אָמַר רַב: שְׁמַע מִינַּהּ מִמַּתְנִיתִין אַרְבַּע, וְנָקֵיט רַב בִּידֵיהּ תְּלָת. maase be'haméch nachim. amar rav: chema minah mimatnitin arba, venakét rav bidéh telat.
6. שְׁמַע מִינַּהּ: הַמְקַדֵּשׁ בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית – מְקוּדֶּשֶׁת, וּשְׁמַע מִינַּהּ: קִידְּשָׁהּ בְּגָזֵל – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, אֲפִילּוּ בְּגָזֵל דִּידַהּ. מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי: שֶׁלָּהֶם הָיְתָה וְשֶׁל שְׁבִיעִית הָיְתָה – טַעְמָא דִּשְׁבִיעִית, דְּהֶפְקֵר הוּא, הָא דִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ – לָא. chema minah: hamkadéch beférot cheviit – mekoudechet, ouchma minah: kidechah begazél – énah mekoudechet, afilou begazél didah. mima? midekatané: chelahem hayta vechel cheviit hayta – tama dichviit, dehefkér hou, ha dichar chené chavoua – la.
7. וּשְׁמַע מִינַּהּ: אִשָּׁה נַעֲשֵׂית שָׁלִיחַ לַחֲבֶירְתָּהּ, וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁנַּעֲשֵׂית לָהּ צָרָה. ouchma minah: icha naasét chali'ha la'havertah, vaafilou bimkom chenaasét lah tsara.
8. וְאִידַּךְ מַאי הִיא? קִידּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִים לְבִיאָה. וְנִיחְשְׁבַהּ! מִשּׁוּם דִּמְסַפְּקָא לֵיהּ אִי כְּאַבָּיֵי אִי כְּרָבָא. veidakh ma hi? kidouchin cheén mesourim levia. veni'hchevah! michoum dimsapeka léh i keabayé i kerava.
9. כִּי סְלֵיק רַבִּי זֵירָא אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לֵיהּ: מִי אָמַר רַב הָכִי? וְהוּא לָא אֲמַר?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גָּזַל וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים – שְׁנֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַקְדִּישׁ, זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: מִי אָמַר רַב כְּווֹתִי? ki selék rabi zéra amrah leha chemata kaméh derabi yo'hanan. amar léh: mi amar rav hakhi? veou la amar?! vehaamar rabi yo'hanan: gazal velo nityaachou habealim – chenéhem énam yekholim lehakdich, ze lefi cheéno chelo, veze lefi cheéno birchouto. hakhi kaamar léh: mi amar rav keoti?
10. מֵיתִיבִי: קִידְּשָׁהּ בְּגָזֵל, בְּחָמָס, וּבִגְנֵיבָה, אוֹ שֶׁחָטַף סֶלַע מִיָּדָהּ וְקִדְּשָׁהּ – מְקוּדֶּשֶׁת! הָתָם בְּגָזֵל דִּידַהּ. métivi: kidechah begazél, be'hamas, ouvignéva, o che'hataf sela miyadah vekidechah – mekoudechet! hatam begazél didah.
11. הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: אוֹ שֶׁחָטַף סֶלַע מִשֶּׁלָּהּ – מִכְּלָל דְּרֵישָׁא בְּגָזֵל דְּעָלְמָא עָסְקִינַן! פָּירוּשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ: קִידְּשָׁהּ בְּגָזֵל, בְּחָמָס, וּבִגְנֵיבָה כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁחָטַף סֶלַע מִיָּדָהּ וְקִדְּשָׁהּ בּוֹ. ha midekatané séfa: o che'hataf sela michelah – mikelal derécha begazél dealma askinan! parouché ka mefaréch: kidechah begazél, be'hamas, ouvignéva kétsad? kegon che'hataf sela miyadah vekidechah bo.

Daf 52b

1. וְהָא מַתְנִיתִין, דְּגָזֵל דִּידַהּ, וְקָאָמַר רַב: אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת! לָא קַשְׁיָא: הָא – דְּשַׁדֵּיךְ, הָא – דְּלָא שַׁדֵּיךְ. veha matnitin, degazél didah, vekaamar rav: énah mekoudechet! la kachya: ha – dechadékh, ha – dela chadékh.
2. הָהִיא אִיתְּתָא דַּהֲוָה קָא מָשְׁיָא כַּרְעַאּ בִּמְשִׁיכְלָא דְמַיָּא, אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא, חֲטַף זוּזֵי מֵחַבְרֵיהּ וּשְׁדָא לַהּ. אֲמַר לַהּ: מִיקַּדְּשַׁתְּ לִי. אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר: לֵית דְּחָשׁ לְהָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: סְתַם גְּזֵילָה – יֵאוּשׁ בְּעָלִים הָוֵי. hahi iteta dahava ka machya kara bimchikhla demaya, ata haou gavra, 'hataf zouzé mé'havréh ouchda lah. amar lah: mikadechate li. ata haou gavra lekaméh derava. amar: lét de'hach leha derabi chimon, deamar: setam gezéla – yéouch bealim havé.
3. הָהוּא אֲרִיסָא דְּקַדֵּישׁ בְּמוֹזָא דְשַׁמְכֵי, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאן אַחֲלָךְ? וְהָנֵי מִילֵּי בְּמוֹזָא, אֲבָל כִּישָׁא, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא שְׁקַלִי כִּישָׁא, שְׁקֵיל אַתְּ כִּישָׁא, כִּישָׁא כִּי כִישָׁא. haou arisa dekadéch bemoza dechamkhé, ata lekaméh derava. amar léh: man a'halakh? vehané milé bemoza, aval kicha, matsé amar léh: ana chekali kicha, chekél ate kicha, kicha ki khicha.
4. הָהוּא סְרָסְיָא דְּקַדֵּישׁ בִּפְרוּמָא דְשִׁיכְרָא. אֲתָא מָרֵיהּ דְּשִׁיכְרָא אַשְׁכְּחֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי לָא תִּיתֵּיב מֵהַאי חָרִיפָא? אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר: לֹא אָמְרוּ ״כְּלָךְ אֵצֶל יָפוֹת״, אֶלָּא לְעִנְיַן תְּרוּמָה בִּלְבָד. haou serasya dekadéch bifrouma dechikhra. ata maréh dechikhra achke'héh. amar léh: ama la titév méha 'harifa? ata lekaméh derava. amar: lo amrou "kelakh étsel yafot", ela leinyan terouma bilvad.
5. דְּתַנְיָא: כֵּיצַד אָמְרוּ: תּוֹרֵם שֶׁלֹּא מִדַּעַת תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה? הֲרֵי שֶׁיָּרַד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ וְלִיקֵּט וְתָרַם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, אִם חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם גָּזֵל – אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וְאִם לָאו – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. detanya: kétsad amrou: torém chelo midaat teroumato terouma? haré cheyarad letokh sedé 'havéro velikét vetaram chelo birchout, im 'hochéch michoum gazél – én teroumato terouma, veim la – teroumato terouma.
6. וּמִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ אִם חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם גָּזֵל אִם לָאו? הֲרֵי שֶׁבָּא בַּעַל הַבַּיִת וּמְצָאוֹ וְאָמַר לוֹ: ״כְּלָךְ אֵצֶל יָפוֹת״ אִם נִמְצְאוּ יָפוֹת מֵהֶם – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וְאִם לָאו – אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. הָיוּ הַבְּעָלִים מְלַקְּטִים וּמוֹסִיפִים, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. ouminayin haya yodéa im 'hochéch michoum gazél im la? haré cheba baal habayit oumtsao veamar lo: "kelakh étsel yafot" im nimtseou yafot méhem – teroumato terouma, veim la – én teroumato terouma. haou habealim melaketim oumosifim, bén kakh ouvén kakh – teroumato terouma.
7. אֲבָל הָכָא, מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא הוּא דַּעֲבַד, וְאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. aval hakha, michoum kisoufa hou daavad, veénah mekoudechet.
8. מַתְנִי׳ הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ, בֵּין קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים, בֵּין קֳדָשִׁים קַלִּים – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד – לֹא קִידֵּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג – לֹא קִידֵּשׁ, בְּמֵזִיד – קִידֵּשׁ. matni' hamkadéch be'helko, bén kodché kodachim, bén kodachim kalim – énah mekoudechet. bemaasér chéni, bén chogég bén mézid – lo kidéch, divré rabi méir. rabi yeouda omér: bechogég – lo kidéch, bemézid – kidéch.
9. וּבַהֶקְדֵּשׁ, בְּמֵזִיד – קִידֵּשׁ, וּבְשׁוֹגֵג – לֹא קִידֵּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג – קִידֵּשׁ, בְּמֵזִיד – לֹא קִידֵּשׁ. ouvahekdéch, bemézid – kidéch, ouvchogég – lo kidéch, divré rabi méir. rabi yeouda omér: bechogég – kidéch, bemézid – lo kidéch.
10. גְּמָ׳ נֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּתַנְיָא: ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳״ – לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֵן מָמוֹנוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. gema' néma matnitin dela kerabi yosé hagelili, detanya: "oumaala maal ba'" – lerabot kodachim kalim chehén mamono, divré rabi yosé hagelili.
11. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – מֵחַיִּים, אֲבָל לְאַחַר שְׁחִיטָה – לָא. מַאי טַעְמָא? כִּי קָא זָכוּ – מִשֻּׁלְחַן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ. afilou téma rabi yosé hagelili, ki kaamar rabi yosé hagelili – mé'hayim, aval lea'har che'hita – la. ma tama? ki ka zakhou – michoul'han gavoha ka zakhou.
12. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ, בֵּין קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים וּבֵין קֳדָשִׁים קַלִּים – לֹא קִידֵּשׁ. שְׁמַע מִינַּהּ. dayka namé, dekatané: hamkadéch be'helko, bén kodché kodachim ouvén kodachim kalim – lo kidéch. chema minah.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה לְתַלְמִידָיו: אַל יִכָּנְסוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִים הֵם, וְלֹא לִלְמוֹד תּוֹרָה הֵם בָּאִים אֶלָּא לְקַפְּחֵנִי בַּהֲלָכוֹת הֵם בָּאִים. דָּחַק סוֹמְכוֹס וְנִכְנַס. אָמַר לָהֶם: כָּךְ שָׁנָה לִי רַבִּי מֵאִיר: הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ, בֵּין קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים וּבֵין קֳדָשִׁים קַלִּים – לֹא קִידֵּשׁ. tanou rabanan: lea'har petirato chel rabi méir amar lahem rabi yeouda letalmida: al yikansou talmidé rabi méir lekhan, mipené chekanteranim hém, velo lilmod tora hém baim ela lekape'héni bahalakhot hém baim. da'hak somkhos venikhnas. amar lahem: kakh chana li rabi méir: hamkadéch be'helko, bén kodché kodachim ouvén kodachim kalim – lo kidéch.
14. כָּעַס רַבִּי יְהוּדָה (עֲלֵיהֶם). אָמַר לָהֶם: לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי לָכֶם: אַל יִכָּנְסוּ מִתַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִים הֵם, וְלֹא לִלְמוֹד תּוֹרָה הֵם בָּאִים אֶלָּא לְקַפְּחֵנִי בַּהֲלָכוֹת הֵם בָּאִים. וְכִי אִשָּׁה בַּעֲזָרָה מִנַּיִן?! kaas rabi yeouda (aléhem). amar lahem: lo kakh amarti lakhem: al yikansou mitalmidé rabi méir lekhan mipené chekanteranim hém, velo lilmod tora hém baim ela lekape'héni bahalakhot hém baim. vekhi icha baazara minayin?!
15. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יֹאמְרוּ: מֵאִיר שָׁכַב, יְהוּדָה כָּעַס, יוֹסֵי שָׁתַק – (דִּבְרֵי) תוֹרָה מָה תְּהֵא עָלֶיהָ? וְכִי אֵין אָדָם עָשׂוּי לְקַבֵּל קִידּוּשִׁין לְבִתּוֹ בַּעֲזָרָה? וְאֵין אִשָּׁה עֲשׂוּיָה לַעֲשׂוֹת לָהּ שָׁלִיחַ לְקַבֵּל קִידּוּשֶׁיהָ בַּעֲזָרָה? וְעוֹד: דָּחֲקָה וְנִכְנְסָה מַאי? amar rabi yosé: yomrou: méir chakhav, yeouda kaas, yosé chatak – (divré) tora ma tehé aleha? vekhi én adam asou lekabél kidouchin levito baazara? veén icha asouya laasot lah chali'ha lekabél kidoucheha baazara? veod: da'haka venikhnesa ma?
16. תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְקוּדֶּשֶׁת, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״זֶה יִהְיֶה לְךָ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים מִן הָאֵשׁ״. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: ״לְךָ״ – וּלְכׇל צְרָכֶיךָ. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: כְּאֵשׁ. מָה אֵשׁ לַאֲכִילָה, אַף הוּא נָמֵי לַאֲכִילָה. tanya, rabi yeouda omér: mekoudechet, rabi yosé omér: énah mekoudechet. amar rabi yo'hanan: chenéhem mikra e'had darchou: "ze yihye lekha mikodech hakodachim min haéch". rabi yeouda savar: "lekha" – oulkhol tserakhekha. verabi yosé savar: keéch. ma éch laakhila, af hou namé laakhila.
17. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: amar rabi yo'hanan:

Daf 53a

1. נִמְנוּ וְגָמְרוּ: הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ, בֵּין קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים וּבֵין קֳדָשִׁים קַלִּים – לֹא קִידֵּשׁ. וְרַב אֲמַר: עֲדַיִין הִיא מַחְלוֹקֶת. אָמַר אַבָּיֵי: כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִסְתַּבְּרָא, nimnou vegamrou: hamkadéch be'helko, bén kodché kodachim ouvén kodachim kalim – lo kidéch. verav amar: adayin hi ma'hloket. amar abayé: keotéh derabi yo'hanan mistabera,
2. דְּתַנְיָא: מִנַּיִן שֶׁאֵין חוֹלְקִים מְנָחוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר... לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״. detanya: minayin cheén 'holkim mena'hot keneged zeva'him – talmoud lomar: "vekhol min'ha acher téafe batanour... lekhol bené aharon tihye".
3. יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים, שֶׁלֹּא קָמוּ תַּחְתֵּיהֶם בְּדַלּוּת, אֲבָל יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד עוֹפוֹת, שֶׁהֲרֵי קָמוּ תַּחְתֵּיהֶן בְּדַלּוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת... לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״. yakhol lo ya'hlekou mena'hot keneged zeva'him, chelo kamou ta'htéhem bedalout, aval ya'hlekou mena'hot keneged ofot, cheharé kamou ta'htéhen bedalout? talmoud lomar: "vekhol naasa vamar'hechet... lekhol bené aharon tihye".
4. יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד עוֹפוֹת, שֶׁהַלָּלוּ מִינֵי דָמִים וְהַלָּלוּ מִינֵי קְמָחִים, אֲבָל יַחְלְקוּ עוֹפוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים, שֶׁהַלָּלוּ וְהַלָּלוּ מִינֵי דָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעַל מַחֲבַת״. yakhol lo ya'hlekou mena'hot keneged ofot, chehalalou miné damim vehalalou miné kema'him, aval ya'hlekou ofot keneged zeva'him, chehalalou vehalalou miné damim? talmoud lomar: "veal ma'havat".
5. יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ עוֹפוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים, שֶׁהַלָּלוּ מַעֲשֵׂיהֶם בַּיָּד וְהַלָּלוּ מַעֲשֵׂיהֶם בִּכְלִי, אֲבָל יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד מְנָחוֹת, שֶׁהַלָּלוּ וְהַלָּלוּ מַעֲשֵׂיהֶם בַּיָּד? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן״. yakhol lo ya'hlekou ofot keneged zeva'him, chehalalou maaséhem bayad vehalalou maaséhem bikhli, aval ya'hlekou mena'hot keneged mena'hot, chehalalou vehalalou maaséhem bayad? talmoud lomar: "vekhol min'ha veloula vachemen lekhol bené aharon".
6. יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַרְחֶשֶׁת וּמַרְחֶשֶׁת כְּנֶגֶד מַחֲבַת, שֶׁזּוֹ מַעֲשֶׂיהָ רַכִּים וְזוֹ מַעֲשֶׂיהָ קָשִׁים, אֲבָל יַחְלְקוּ מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת כְּנֶגֶד מַרְחֶשֶׁת, שֶׁהַלָּלוּ וְהַלָּלוּ מַעֲשֵׂיהֶם קָשִׁים, אִי נָמֵי מַעֲשֵׂיהֶם רַכִּים? – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַחֲרֵבָה לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״. yakhol lo ya'hlekou ma'havat keneged mar'hechet oumar'hechet keneged ma'havat, chezo maaseha rakim vezo maaseha kachim, aval ya'hlekou ma'havat keneged ma'havat oumar'hechet keneged mar'hechet, chehalalou vehalalou maaséhem kachim, i namé maaséhem rakim? – talmoud lomar: "va'haréva lekhol bené aharon tihye".
7. יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים אֲבָל יַחְלְקוּ בְּקָדָשִׁים קַלִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ כְּאָחִיו״ וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״אִם עַל תּוֹדָה״ – כְּשֵׁם שֶׁאֵין חוֹלְקִין בְּקׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים כָּךְ אֵין חוֹלְקִים בְּקָדָשִׁים קַלִּים. yakhol lo ya'hlekou bekodché kadachim aval ya'hlekou bekadachim kalim? talmoud lomar: "ich kea'hi" ousmikh léh: "im al toda" – kechém cheén 'holkin bekodché kodachim kakh én 'holkim bekadachim kalim.
8. ״אִישׁ״ אִישׁ חוֹלֵק, אֲפִילּוּ בַּעַל מוּם, וְאֵין הַקָּטָן חוֹלֵק וַאֲפִילּוּ תָּם. סְתָם סִפְרָא מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה, וְהוּא קָאָמַר דְּלֵית בַּהּ דִּין חֲלוּקָהּ כְּלָל. שְׁמַע מִינַּהּ. "ich" ich 'holék, afilou baal moum, veén hakatan 'holék vaafilou tam. setam sifra mani? rabi yeouda, veou kaamar delét bah din 'haloukah kelal. chema minah.
9. אָמַר רָבָא: וּכְרַב מִי לָא תַּנְיָא? וְהָתַנְיָא: הַצְּנוּעִים מוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶם, וְהַגַּרְגְּרָנִים חוֹלְקִים. מַאי חוֹלְקִים? חוֹטְפִים, כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא: מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁחָטַף חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ, וְהָיוּ קוֹרְאִין אוֹתוֹ: ״בֶּן חַמְצָן״ עַד יוֹם מוֹתוֹ. amar rava: oukhrav mi la tanya? vehatanya: hatsenouim mochkhin et yedéhem, vehagargeranim 'holkim. ma 'holkim? 'hotfim, kidkatané séfa: maase bee'had che'hataf 'helko ve'hélek 'havéro, vehaou korin oto: "ben 'hamtsan" ad yom moto.
10. אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא: מַאי קְרָאָה? ״אֱלֹהַי פַּלְּטֵנִי מִיַּד רָשָׁע מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ״. רַבָּה אָמַר: מֵהָכָא, ״לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ״ amar raba bar rav chéla: ma keraa? "eloha paleténi miyad racha mikaf meavél ve'hométs". raba amar: méhakha, "limdou hétév dirchou michpat acherou 'hamots"
11. מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בֵּין בְּשׁוֹגֵג, בֵּין בְּמֵזִיד – לֹא קִידֵּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוֹגֵג – לֹא קִידֵּשׁ, מֵזִיד – קִידֵּשׁ וְכוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִשְּׁמֵיהּ דִּגְמָרָא: ״וְכׇל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַה׳ הוּא קֹדֶשׁ לַה׳״ – לַה׳ הוּא, וְלֹא לְקַדֵּשׁ בּוֹ אִשָּׁה. maasér chéni, bén bechogég, bén bemézid – lo kidéch, divré rabi méir. rabi yeouda omér: chogég – lo kidéch, mézid – kidéch vekhou'. mena hané milé? amar rav a'ha beréh derava micheméh digmara: "vekhol masar haarets mizera haarets miperi haéts la' hou kodech la'" – la' hou, velo lekadéch bo icha.
12. הֲרֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, דִּכְתִיב: ״כֵּן תָּרִימוּ גַם אַתֶּם תְּרוּמַת ה׳״, וּתְנַן: הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמָה – מְקוּדֶּשֶׁת! – דְּלָא כְּתִיב בֵּיהּ ״לַה׳״. haré teroumat maasér, dikhtiv: "kén tarimou gam atem teroumat h'", outnan: hamkadéch bitrouma – mekoudechet! – dela ketiv béh "la'".
13. וַהֲרֵי חַלָּה, דִּכְתִיב בַּהּ: ״תִּתְּנוּ לַה׳״, וּתְנַן: הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמוֹת – מְקוּדֶּשֶׁת! – דְּלָא כְּתִיב בַּיהּ ״קֹדֶשׁ״. vaharé 'hala, dikhtiv bah: "titenou la'", outnan: hamkadéch bitroumot – mekoudechet! – dela ketiv bah "kodech".
14. וַהֲרֵי שְׁבִיעִית, דִּכְתִיב בַּהּ: ״יוֹבֵל הִיא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם״, וּתְנַן: הַמְקַדֵּשׁ בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית – מְקוּדֶּשֶׁת! – דְּלָא כְּתִיב בַּיהּ ״לַה׳״. vaharé cheviit, dikhtiv bah: "yovél hi kodech tihye lakhem", outnan: hamkadéch beférot cheviit – mekoudechet! – dela ketiv bah "la'".
15. וַהֲרֵי תְּרוּמָה, דִּכְתִיב: ״קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה׳ רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה״, וּתְנַן: הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמָה – מְקוּדֶּשֶׁת! הָהוּא בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב. vaharé terouma, dikhtiv: "kodech yisraél la' réchit tevouato", outnan: hamkadéch bitrouma – mekoudechet! haou beyisraél ketiv.

Daf 53b

1. וְלָאו מִמֵּילָא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ? תַּרְגְּמַהּ רָבִין סָבָא קַמֵּיהּ דְּרַב: אָמַר קְרָא: ״הוּא״ – בַּהֲוָיָיתוֹ יְהֵא. vela miméla chamate minah? targemah ravin sava kaméh derav: amar kera: "hou" – bahavayato yehé.
2. וּבַהֶקְדֵּשׁ, בְּמֵזִיד – קִידֵּשׁ, בְּשׁוֹגֵג – לֹא קִידֵּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג – קִידֵּשׁ, בְּמֵזִיד – לֹא קִידֵּשׁ. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב: שְׁמַעִית מִינֵּהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן תַּרְתֵּי: שִׁגְגַת מַעֲשֵׂר דְּרַבִּי יְהוּדָה, שִׁגְגַת הֶקְדֵּשׁ דְּרַבִּי מֵאִיר – שְׁנֵיהֶם אֵין אִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת בָּהֶם. ouvahekdéch, bemézid – kidéch, bechogég – lo kidéch, divré rabi méir. rabi yeouda omér: bechogég – kidéch, bemézid – lo kidéch. amar rabi yaakov: chemait minéh derabi yo'hanan tarté: chiggat maasér derabi yeouda, chiggat hekdéch derabi méir – chenéhem én icha mitkadechet bahem.
3. חֲדָא – לְפִי שֶׁאֵין אִשָּׁה רוֹצֶה, וַחֲדָא – לְפִי שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִים, וְלָא יָדַעְנָא הֵי מִינַּיְיהוּ. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: נִיחְזֵי אֲנַן: מַעֲשֵׂר – אִיהִי לָא נִיחָא לַהּ מִשּׁוּם טִרְחָא דְאוֹרְחָא, אִיהוּ נִיחָא לֵיהּ דְּנִיקְנֵי אִיתְּתָא מִמֵּילָא. אֶלָּא הֶקְדֵּשׁ – תַּרְוַיְיהוּ לָא נִיחָא לְהוּ דְּנִתַּחִיל הֶקְדֵּשׁ עַל יְדַיְיהוּ. 'hada – lefi cheén icha rotse, va'hada – lefi cheén chenéhem rotsim, vela yadana hé minayou. amar rabi yirmeya: ni'hzé anan: maasér – ihi la ni'ha lah michoum tir'ha deor'ha, iou ni'ha léh denikné iteta miméla. ela hekdéch – tarvayou la ni'ha leou denita'hil hekdéch al yedayou.
4. וְרַבִּי יַעֲקֹב אָמַר: אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, מִי לָא אִיכָּא לְמֵימַר: מַעֲשֵׂר, אִיהִי לָא נִיחָא לַהּ מִשּׁוּם טִירְחָא דְאוֹרְחָא, אִיהוּ לָא נִיחָא לֵיהּ מִשּׁוּם אוּנְסָא דְאוֹרְחָא?! אֶלָּא הֶקְדֵּשׁ, בִּשְׁלָמָא אִיהִי לָא נִיחָא לַהּ דְּנִתַּחִיל הֶקְדֵּשׁ עַל יְדַהּ, אֶלָּא אִיהוּ מִי לָא נִיחָא לֵיהּ דְּנִיקְנֵי אִיתְּתָא מִמֵּילָא? verabi yaakov amar: ipekha mistabera, mi la ika lemémar: maasér, ihi la ni'ha lah michoum tir'ha deor'ha, iou la ni'ha léh michoum ounsa deor'ha?! ela hekdéch, bichlama ihi la ni'ha lah denita'hil hekdéch al yedah, ela iou mi la ni'ha léh denikné iteta miméla?
5. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב חִסְדָּא: אִשָּׁה אֵין מִתְקַדֶּשֶׁת, מָעוֹת מַהוּ שֶׁיֵּצְאוּ לְחוּלִּין? אֲמַר לֵיהּ: אִשָּׁה אֵין מִתְקַדֶּשֶׁת – מָעוֹת הֵיאַךְ יֵצְאוּ לְחוּלִּין? bea minéh rava mérav 'hisda: icha én mitkadechet, maot maou cheyétsou le'houlin? amar léh: icha én mitkadechet – maot héakh yétsou le'houlin?
6. בְּעָא מִינֵּהּ רַב חִיָּיא בַּר אָבִין מֵרַב חִסְדָּא: בְּמֶכֶר מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אַף בְּמֶכֶר לֹא קָנָה. bea minéh rav 'hiya bar avin mérav 'hisda: bemekher ma? amar léh: af bemekher lo kana.
7. אֵיתִיבֵיהּ: חֶנְוָנִי כְּבַעַל הַבַּיִת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֶנְוָנִי כְּשׁוּלְחָנִי. étivéh: 'henvani kevaal habayit, divré rabi méir. rabi yeouda omér: 'henvani kechoul'hani.
8. עַד כָּאן לָא קָא מִיפַּלְגִי אֶלָּא דְּמָר סָבַר: חֶנְוָנִי כְּשׁוּלְחָנִי, וּמָר סָבַר חֶנְוָנִי כְּבַעַל הַבַּיִת. אֲבָל דְּכוּלֵּי עָלְמָא: אִם הוֹצִיא – מָעַל! רַבִּי מֵאִיר לִדְבָרָיו דְּרַבִּי יְהוּדָה קָאָמַר: לְדִידִי, אִם הוֹצִיא נָמֵי לֹא מָעַל, אֶלָּא לְדִידָךְ, אוֹדִי לִי מִיהָא דְּחֶנְוָנִי כְּבַעַל הַבַּיִת! וַאֲמַר לֵיהּ: לָא, כְּשׁוּלְחָנִי. ad kan la ka mipalgi ela demar savar: 'henvani kechoul'hani, oumar savar 'henvani kevaal habayit. aval dekhoulé alma: im hotsi – maal! rabi méir lidvara derabi yeouda kaamar: ledidi, im hotsi namé lo maal, ela ledidakh, odi li miha de'henvani kevaal habayit! vaamar léh: la, kechoul'hani.
9. אָמַר רַב: amar rav:

Daf 54a

1. חָזַרְנוּ עַל כׇּל צְדָדִים שֶׁל רַבִּי מֵאִיר, וְלֹא מָצִינוּ הֶקְדֵּשׁ בְּשׁוֹגֵג אֵין מִתְחַלֵּל, בְּמֵזִיד מִתְחַלֵּל. 'hazarnou al kol tsedadim chel rabi méir, velo matsinou hekdéch bechogég én mit'halél, bemézid mit'halél.
2. וּמִשְׁנָתֵינוּ בְּכׇתְנוֹת כְּהוּנָּה שֶׁלֹּא בָּלוּ, הוֹאִיל וְנִיתְּנוּ לֵיהָנוֹת בָּהֶן, לְפִי שֶׁלֹּא נִיתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. oumichnaténou bekhotnot keouna chelo balou, hoil venitenou léhanot bahen, lefi chelo nitena tora lemalakhé hacharét.
3. תָּא שְׁמַע: כׇּתְנוֹת כְּהוּנָּה שֶׁבָּלוּ מוֹעֲלִין בָּהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. מַאי לָאו אֲפִילּוּ לֹא בָּלוּ? לָא, בָּלוּ דַּוְקָא. ta chema: kotnot keouna chebalou moalin bahem, divré rabi méir. ma la afilou lo balou? la, balou davka.
4. תָּא שְׁמַע: מוֹעֲלִים בְּחַדְתִין וְאֵין מוֹעֲלִים בְּעַתִּיקִים. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מוֹעֲלִין אַף בְּעַתִּיקִים, שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מוֹעֲלִין בִּשְׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה. ta chema: moalim be'hadtin veén moalim beatikim. divré rabi yeouda. rabi méir omér: moalin af beatikim, chehaya rabi méir omér: moalin bichyaré halichka.
5. וְאַמַּאי? נֵימָא: הוֹאִיל וְנִיתְּנוּ לֵיהָנוֹת, לְפִי שֶׁלֹּא נִיתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, דְּהָא חוֹמַת הָעִיר וּמִגְדְּלוֹתֶיהָ מִשְּׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה אָתוּ, דִּתְנַן: חוֹמַת הָעִיר וּמִגְדְּלוֹתֶיהָ, וְכׇל צׇרְכֵי הָעִיר בָּאִין מִשְּׁיָרֵי הַלִּשְׁכָּה. לָא תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, אֶלָּא אֵימָא רַבִּי יְהוּדָה. veama? néma: hoil venitenou léhanot, lefi chelo nitena tora lemalakhé hacharét, deha 'homat hair oumigdeloteha micheyaré halichka atou, ditnan: 'homat hair oumigdeloteha, vekhol tsorkhé hair bain micheyaré halichka. la téma rabi méir, ela éma rabi yeouda.
6. תָּא שְׁמַע: דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַבִּי יִצְחָק: אַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנָּשְׁרוּ מוֹעֲלִים בָּהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. לָא תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, אֶלָּא אֵימָא רַבִּי יְהוּדָה. ta chema: detanya, amar rabi yichmaél bar rabi yits'hak: avné yerouchalayim chenachrou moalim bahem, divré rabi méir. la téma rabi méir, ela éma rabi yeouda.
7. אִי רַבִּי יְהוּדָה, יְרוּשָׁלַיִם מִי מִיקַּדְּשָׁא? וְהָתְנַן: כְּאִימְּרָא, כַּדִּירִים, כָּעֵצִים, כָּאִישִּׁים, כַּהֵיכָל, כַּמִּזְבֵּחַ, כִּירוּשָׁלַיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל הָאוֹמֵר: ״יְרוּשָׁלַיִם״ לֹא אָמַר כְּלוּם. i rabi yeouda, yerouchalayim mi mikadecha? vehatnan: keimera, kadirim, kaétsim, kaichim, kahékhal, kamizbé'ha, kirouchalayim. rabi yeouda omér: kol haomér: "yerouchalayim" lo amar keloum.
8. וְכִי תֵּימָא, מִשּׁוּם דְּלֹא אָמַר: ״כִּירוּשָׁלַיִם״, וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל הָאוֹמֵר ״כִּירוּשָׁלַיִם״ – לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּדָבָר הַקָּרֵב בִּירוּשָׁלַיִם! vekhi téma, michoum delo amar: "kirouchalayim", vehatanya, rabi yeouda omér: kol haomér "kirouchalayim" – lo amar keloum, ad cheyidor bedavar hakarév birouchalayim!

Daf 54b

1. תְּרֵי תַּנָּאֵי נִינְהוּ וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. teré tanaé ninou vealiba derabi yeouda.
2. אָמַר עוּלָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּבַר פְּדָא, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר: הֶקְדֵּשׁ בְּמֵזִיד – מִתְחַלֵּל, בְּשׁוֹגֵג – אֵין מִתְחַלֵּל. וְלֹא אָמְרוּ בְּשׁוֹגֵג מִתְחַלֵּל אֶלָּא לְעִנְיַן קׇרְבָּן בִּלְבָד. וְכִי מֵאַחַר דְּאֵין מִתְחַלֵּל, קׇרְבָּן בְּמַאי מִחַיַּיב?! amar oula micheméh devar peda, omér haya rabi méir: hekdéch bemézid – mit'halél, bechogég – én mit'halél. velo amrou bechogég mit'halél ela leinyan korban bilvad. vekhi méa'har deén mit'halél, korban bema mi'hayav?!
3. אֶלָּא כִּי אֲתָא רָבִין פָּרֵישׁ מִשְּׁמֵיהּ דְּבַר פְּדָא, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר: הֶקְדֵּשׁ בְּמֵזִיד – מִתְחַלֵּל, בְּשׁוֹגֵג – אֵין מִתְחַלֵּל. וְלֹא אָמְרוּ בְּשׁוֹגֵג מִתְחַלֵּל אֶלָּא לְעִנְיַן אֲכִילָה בִּלְבָד. ela ki ata ravin paréch micheméh devar peda, omér haya rabi méir: hekdéch bemézid – mit'halél, bechogég – én mit'halél. velo amrou bechogég mit'halél ela leinyan akhila bilvad.
4. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר בְּמַעֲשֵׂר הוֹאִיל וּסְתַם לַן תְּנָא כְּוָתֵיהּ, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּהֶקְדֵּשׁ הוֹאִיל וּסְתַם לַן תְּנָא כְּוָתֵיהּ. amar rav na'hman amar rav ada bar ahava: halakha kerabi méir bemaasér hoil oustam lan tena kevatéh, vahalakha kerabi yeouda behekdéch hoil oustam lan tena kevatéh.
5. כְּרַבִּי מֵאִיר בְּמַעֲשֵׂר, מַאי הִיא – דִּתְנַן: כֶּרֶם רְבָעִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין לוֹ חוֹמֶשׁ וְאֵין לוֹ בִּיעוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יֵשׁ לוֹ. kerabi méir bemaasér, ma hi – ditnan: kerem revai, bét chama omrim: én lo 'homech veén lo biour. ouvét hilél omrim: yéch lo.
6. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יֵשׁ לוֹ פֶּרֶט וְיֵשׁ לוֹ עוֹלֵלוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כּוּלּוֹ לַגַּת. bét chama omrim: yéch lo peret veyéch lo olélot. ouvét hilél omrim: koulo lagat.
7. מַאי טַעְמָא דְּבֵית הִלֵּל – גָּמְרִי ״קֹדֶשׁ״ ״קֹדֶשׁ״ מִמַּעֲשֵׂר, מָה מַעֲשֵׂר יֵשׁ לוֹ חוֹמֶשׁ וְיֵשׁ לוֹ בִּיעוּר – אַף כֶּרֶם רְבָעִי יֵשׁ לוֹ חוֹמֶשׁ וְיֵשׁ לוֹ בִּיעוּר. וּבֵית שַׁמַּאי לָא גָּמְרִי ״קֹדֶשׁ״ ״קֹדֶשׁ״ מִמַּעֲשֵׂר. ma tama devét hilél – gamri "kodech" "kodech" mimaasér, ma maasér yéch lo 'homech veyéch lo biour – af kerem revai yéch lo 'homech veyéch lo biour. ouvét chama la gamri "kodech" "kodech" mimaasér.
8. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כְּמַעֲשֵׂר, כְּמַאן סְבִירָא לְהוּ? אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה, אַמַּאי כּוּלּוֹ לַגַּת? הָאָמַר מַעֲשֵׂר מָמוֹן הֶדְיוֹט הוּא! אֶלָּא לָאו כְּרַבִּי מֵאִיר! ouvét hilél omrim kemaasér, keman sevira leou? i kerabi yeouda, ama koulo lagat? haamar maasér mamon hedot hou! ela la kerabi méir!
9. כְּרַבִּי יְהוּדָה בְּהֶקְדֵּשׁ מַאי הִיא – דִּתְנַן: שִׁילַּח בְּיַד פִּיקֵּחַ וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֵצֶל חֶנְווֹנִי – חֶנְווֹנִי מָעַל לִכְשֶׁיּוֹצִיא. kerabi yeouda behekdéch ma hi – ditnan: chila'h beyad piké'ha venizkar ad chelo higia étsel 'henoni – 'henoni maal likhcheyotsi.
10. וּכְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַעֲשֵׂר מִי לָא תְּנַן? וְהָתְנַן: הַפּוֹדֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ – מוֹסִיף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ, בֵּין מִשֶּׁלּוֹ בֵּין שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה. מַנִּי? אִילֵימָא רַבִּי מֵאִיר הִיא – מִי מָצֵי יָהֵיב לֵיהּ בְּמַתָּנָה? וְהָאָמַר: מַעֲשֵׂר מָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא! אֶלָּא לָאו רַבִּי יְהוּדָה! oukhrabi yeouda bemaasér mi la tenan? vehatnan: hapode maasér chéni chelo – mosif ala 'hamichito, bén michelo bén chenitan lo bematana. mani? iléma rabi méir hi – mi matsé yahév léh bematana? vehaamar: maasér mamon gavoha hou! ela la rabi yeouda!
11. לָא, לְעוֹלָם רַבִּי מֵאִיר וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן דְּיָהֵיב נִיהֲלֵיהּ בְּטִיבְלֵיהּ, וְקָסָבַר: מַתָּנוֹת שֶׁלֹּא הוּרְמוּ כְּמִי שֶׁלֹּא הוּרְמוּ דָּמְיָין. la, leolam rabi méir vehakha bema askinan, kegon deyahév nihaléh betivléh, vekasavar: matanot chelo hourmou kemi chelo hourmou damyan.
12. תָּא שְׁמַע: הַפּוֹדֶה נֶטַע רְבָעִי שֶׁלּוֹ – מוֹסִיף עָלָיו חֲמִישִׁיתוֹ, בֵּין מִשֶּׁלּוֹ, בֵּין שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה. מַנִּי? אִילֵימָא רַבִּי מֵאִיר – מִי מָצֵי יָהֵיב לֵיהּ? וְהָא גָּמְרִי ״קֹדֶשׁ״ ״קֹדֶשׁ״ מִמַּעֲשֵׂר! אֶלָּא לָאו רַבִּי יְהוּדָה? ta chema: hapode neta revai chelo – mosif ala 'hamichito, bén michelo, bén chenitan lo bematana. mani? iléma rabi méir – mi matsé yahév léh? veha gamri "kodech" "kodech" mimaasér! ela la rabi yeouda?
13. לְעוֹלָם רַבִּי מֵאִיר, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן דְּיָהֵיב כְּשֶׁהוּא סְמָדַר. וּדְלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: סְמָדַר אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. leolam rabi méir, vehakha bema askinan, kegon deyahév kecheou semadar. oudla kerabi yosé, deamar: semadar asour, mipené cheou peri.
14. תָּא שְׁמַע: מָשַׁךְ הֵימֶנּוּ מַעֲשֵׂר בְּסֶלַע וְלֹא הִסְפִּיק לִפְדּוֹתוֹ עַד שֶׁעָמַד בִּשְׁתַּיִם – נוֹתֵן סֶלַע, וּמִשְׂתַּכֵּר בְּסֶלַע, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁלּוֹ. מַנִּי? אִילֵימָא רַבִּי מֵאִיר, אַמַּאי מִשְׂתַּכֵּר בְּסֶלַע? ״וְנָתַן אֶת הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא! אֶלָּא לָאו רַבִּי יְהוּדָה! ta chema: machakh hémenou maasér besela velo hispik lifdoto ad cheamad bichtayim – notén sela, oumistakér besela, oumaasér chéni chelo. mani? iléma rabi méir, ama mistakér besela? "venatan et hakesef vekam lo" amar ra'hamana! ela la rabi yeouda!
15. לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה, וְהָכָא חַד סְתָמָא, וְהָכָא תְּרֵי סְתָמֵי. leolam rabi yeouda, vehakha 'had setama, vehakha teré setamé.
16. וְאִי סְתָמָא דַּוְקָא, מָה לִי חַד סְתָמָא מָה לִי תְּרֵי סְתָמֵי?! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר הוֹאִיל וּתְנַן בִּבְחִירָתָא כְּווֹתֵיהּ. vei setama davka, ma li 'had setama ma li teré setamé?! amar rav na'hman bar yits'hak: halakha kerabi méir hoil outnan biv'hirata keotéh.

Daf 55a

1. תְּנַן הָתָם: בְּהֵמָה שֶׁנִּמְצֵאת מִירוּשָׁלַיִם לְמִגְדַּל עֵדֶר וּכְמִדָּתָהּ לְכׇל רוּחַ, זְכָרִים – עוֹלוֹת, נְקֵבוֹת – זִבְחֵי שְׁלָמִים. tenan hatam: behéma chenimtsét mirouchalayim lemigdal éder oukhmidatah lekhol rou'ha, zekharim – olot, nekévot – ziv'hé chelamim.
2. אֶלָּא זְכָרִים, עוֹלוֹת הוּא דְּהָווּ, זִבְחֵי שְׁלָמִים לָא הָווּ? אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: הָכָא בָּבָא לָחוּב בִּדְמֵיהֶן עָסְקִינַן, וְהָכִי קָאָמַר: חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא עוֹלוֹת, וְרַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: הֶקְדֵּשׁ בְּמֵזִיד מִתְחַלֵּל. ela zekharim, olot hou dehaou, ziv'hé chelamim la haou? amar rabi ochaya: hakha bava la'houv bidméhen askinan, vehakhi kaamar: 'haychinan chema olot, verabi méir hi, deamar: hekdéch bemézid mit'halél.
3. וּקְדוּשַּׁת הַגּוּף מִי מִתְחַלֵּל? וְהָתְנַן: אֵין מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל בְּמוּקְדָּשִׁין אֶלָּא בִּבְהֵמָה וּבִכְלִי שָׁרֵת בִּלְבַד. oukdouchat hagouf mi mit'halél? vehatnan: én moél a'har moél bemoukdachin ela bivhéma ouvikhli charét bilvad.
4. כֵּיצַד? הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, בָּא חֲבֵירוֹ וְרָכַב, בָּא חֲבֵירוֹ וְרָכַב – כּוּלָּם מָעֲלוּ. הָיָה שׁוֹתֶה בְּכוֹס שֶׁל זָהָב, בָּא חֲבֵירוֹ וְשָׁתָה, בָּא חֲבֵירוֹ וְשָׁתָה – כּוּלָּם מָעֲלוּ! הָהִיא – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, הָא רַבִּי מֵאִיר. kétsad? haya rokhév al gabé behéma, ba 'havéro verakhav, ba 'havéro verakhav – koulam maalou. haya chote bekhos chel zahav, ba 'havéro vechata, ba 'havéro vechata – koulam maalou! hahi – rabi yeouda hi, ha rabi méir.
5. מִדְּרַבִּי יְהוּדָה נִשְׁמַע לְרַבִּי מֵאִיר – לָאו אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הֶקְדֵּשׁ בְּשׁוֹגֵג מִתְחַלֵּל וּקְדוּשַּׁת הַגּוּף לָא מִתַּחֲלָא. לְרַבִּי מֵאִיר נָמֵי, אַף עַל גַּב דְּהֶקְדֵּשׁ בְּמֵזִיד מִתְחַלֵּל קְדוּשַּׁת הַגּוּף לָא מִתַּחֲלָא! הָתָם לָא קָא מְכַוֵּין לְאַפּוֹקִינְהוּ לְחוּלִּין. הָכָא – קָא מְכַוֵּין לְאַפּוֹקִינְהוּ לְחוּלִּין. miderabi yeouda nichma lerabi méir – la amar rabi yeouda: hekdéch bechogég mit'halél oukdouchat hagouf la mita'hala. lerabi méir namé, af al gav dehekdéch bemézid mit'halél kedouchat hagouf la mita'hala! hatam la ka mekhavén leapokinou le'houlin. hakha – ka mekhavén leapokinou le'houlin.
6. אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר בְּקׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים, בְּקָדָשִׁים קַלִּים מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? – אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן וְרַבִּי יַעֲקֹב שְׁמֵיהּ: קַל וָחוֹמֶר: קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים מִתְחַלְּלִים – קֳדָשִׁים קַלִּים לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! émar dechamate léh lerabi méir bekodché kodachim, bekadachim kalim mi chamate léh? – amar léh haou mérabanan verabi yaakov cheméh: kal va'homer: kodché kodachim mit'halelim – kodachim kalim lo kol chekén?!
7. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר: הֶקְדֵּשׁ בְּמֵזִיד – מִתְחַלֵּל, בְּשׁוֹגֵג – אֵין מִתְחַלֵּל, אֶחָד קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים וְאֶחָד קֳדָשִׁים קַלִּים. קַל וָחוֹמֶר: קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים מִתְחַלְּלִים – קֳדָשִׁים קַלִּים לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! itemar namé, amar rabi 'hama berabi akiva, amar rabi yosé berabi 'hanina: omér haya rabi méir: hekdéch bemézid – mit'halél, bechogég – én mit'halél, e'had kodché kodachim vee'had kodachim kalim. kal va'homer: kodché kodachim mit'halelim – kodachim kalim lo kol chekén?!

Daf 55b

1. תָּהֵי בַּהּ רַבִּי יוֹחָנָן: וְכִי אוֹמְרִים לוֹ לָאָדָם: עֲמוֹד וַחֲטָא בִּשְׁבִיל שֶׁתִּזְכֶּה? אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַמְתִּין לַהּ עַד שֶׁתּוּמַם, וּמַיְיתֵי שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת וּמַתְנֶה. tahé bah rabi yo'hanan: vekhi omrim lo laadam: amod va'hata bichvil chetizke? ela amar rabi yo'hanan: mamtin lah ad chetoumam, oumayté cheté behémot oumatne.
2. אָמַר מָר: זְכָרִים – עוֹלוֹת. דִּילְמָא תּוֹדָה הִיא? דְּמַיְיתֵי נָמֵי תּוֹדָה. וְהָא בָּעֲיָא לֶחֶם! דְּמַיְיתֵי נָמֵי לֶחֶם. amar mar: zekharim – olot. dilma toda hi? demayté namé toda. veha baaya le'hem! demayté namé le'hem.
3. וְדִילְמָא אָשָׁם הוּא? אָשָׁם בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים, וְאִישְׁתְּכַח בֶּן שָׁנָה. וְדִילְמָא אֲשַׁם מְצוֹרָע הוּא, אֲשַׁם נָזִיר הוּא? לָא שְׁכִיחִי. vedilma acham hou? acham ben cheté chanim, veichtekha'h ben chana. vedilma acham metsora hou, acham nazir hou? la chekhi'hi.
4. וְדִילְמָא פֶּסַח הוּא? פֶּסַח בִּזְמַנּוֹ, מִזְהָר זְהִירִי בֵּיהּ, וְשֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ – שְׁלָמִים הוּא. vedilma pesa'h hou? pesa'h bizmano, mizhar zehiri béh, vechelo bizmano – chelamim hou.
5. וְדִילְמָא בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר נִינְהוּ? לְמַאי הִילְכְתָא, לְמֵיכְלִינְהוּ בְּמוּמָן? הָכִי נָמֵי בְּמוּמָן מִתְאַכְלִי! vedilma bekhor oumaasér ninou? lema hilkheta, lemékhlinou bemouman? hakhi namé bemouman mitakhli!
6. אָמַר מָר: נְקֵבוֹת – זִבְחֵי שְׁלָמִים. דִּילְמָא תּוֹדָה הִיא? דְּמַיְיתֵי תּוֹדָה. וְהָא בָּעֲיָא לֶחֶם! דְּמַיְיתֵי נָמֵי לֶחֶם. amar mar: nekévot – ziv'hé chelamim. dilma toda hi? demayté toda. veha baaya le'hem! demayté namé le'hem.
7. וְדִילְמָא חַטָּאת הִיא? חַטָּאת בַּת שְׁנָתָהּ, וְאִישְׁתְּכַח בַּת שְׁתֵּי שָׁנִים. וְדִילְמָא חַטָּאת שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ! לָא שְׁכִיחַ. vedilma 'hatat hi? 'hatat bat chenatah, veichtekha'h bat cheté chanim. vedilma 'hatat cheavra chenatah! la chekhi'ha.
8. אִשְׁתְּכַח בַּת שְׁנָתָהּ, מַאי? תַּנְיָא, חֲנַנְיָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת. לְחַטָּאת סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: כְּחַטָּאת – כּוֹנְסָהּ לְכִיפָּה וְהִיא מֵתָה מֵאֵלֶיהָ. ichtekha'h bat chenatah, ma? tanya, 'hananya ben 'hakhina omér: éz bat chenatah le'hatat. le'hatat salka datakh?! ela amar abayé: ke'hatat – konsah lekhipa vehi méta mééleha.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹקְחִים בְּהֵמָה בִּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, tanou rabanan: én lok'him behéma bimot maasér chéni,

Daf 56a

1. וְאִם לָקַח בְּשׁוֹגֵג – יַחְזְרוּ דָּמִים לִמְקוֹמָם. בְּמֵזִיד – תַּעֲלֶה וְתֵאָכֵל בַּמָּקוֹם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּמִתְכַּוֵּין וְלָקַח תְּחִילָּה לְשֵׁם שְׁלָמִים, אֲבָל בְּמִתְכַּוֵּין לְהוֹצִיא מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְחוּלִּין, בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד – יַחְזְרוּ דָּמִים לִמְקוֹמָם. veim laka'h bechogég – ya'hzerou damim limkomam. bemézid – taale vetéakhél bamakom. amar rabi yeouda: bame devarim amourim – bemitkavén velaka'h te'hila lechém chelamim, aval bemitkavén leotsi meot maasér chéni le'houlin, bén chogég bén mézid – ya'hzerou damim limkomam.
2. וְהָאֲנַן תְּנַן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּמֵזִיד – קִידֵּשׁ! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אִשָּׁה יוֹדַעַת שֶׁאֵין מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתְחַלְּלִין עַל יָדָהּ, וְעוֹלָה וְאוֹכַלְתּוֹ בִּירוּשָׁלַיִם. vehaanan tenan: rabi yeouda omér: bemézid – kidéch! amar rabi elazar: icha yodaat cheén meot maasér chéni mit'halelin al yadah, veola veokhalto birouchalayim.
3. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יִרְמְיָה: וַהֲרֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה, עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת, דְּאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתְחַלְּלִין עֲלֵיהֶן, וּתְנַן: אֵין לוֹקְחִים בְּהֵמָה טְמֵאָה עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת בִּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֲפִילּוּ בִּירוּשָׁלַיִם. וְאִם לָקַח – יֹאכַל כְּנֶגְדָּן! matkéf lah rabi yirmeya: vaharé behéma teméa, avadim vekarkaot, deadam yodéa cheén meot maasér chéni mit'halelin aléhen, outnan: én lok'him behéma teméa avadim vekarkaot bimot maasér chéni afilou birouchalayim. veim laka'h – yokhal kenegdan!
4. אֶלָּא הָכָא בְּאִשָּׁה חֲבֵירָה עָסְקִינַן, דְּיָדְעָה. ela hakha beicha 'havéra askinan, deyada.
5. אָמַר מָר: אִם לָקַח יֹאכַל כְּנֶגְדָּן. וְאַמַּאי? יַחְזְרוּ דָּמָיו לִמְקוֹמָם, כִּי הָתָם! amar mar: im laka'h yokhal kenegdan. veama? ya'hzerou dama limkomam, ki hatam!
6. אָמַר שְׁמוּאֵל: amar chemouél:

Daf 56b

1. כְּשֶׁבָּרַח. וְטַעְמָא דְּבָרַח, הָא לֹא בָּרַח – קָנְסִינַן לְמוֹכֵר. וְנִקְנְסֵיהּ לְלוֹקֵחַ! לָאו עַכְבְּרָא גַּנָּב אֶלָּא חוֹרָא גַּנָּב. kechebara'h. vetama devara'h, ha lo bara'h – kansinan lemokhér. venikneséh leloké'ha! la akhbera ganav ela 'hora ganav.
2. וְאִי לָא עַכְבְּרָא, חוֹרָא מַאי קָעָבֵיד? מִסְתַּבְּרָא, כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא אִיסּוּרָא – הָתָם קָנְסִינַן. vei la akhbera, 'hora ma kaavéd? mistabera, kol hékha deika isoura – hatam kansinan.
3. מַתְנִי׳ הַמְקַדֵּשׁ בְּעׇרְלָה, בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם, בְּשׁוֹר הַנִּסְקָל, וּבְעֶגְלָה עֲרוּפָה, בְּצִפּוֹרֵי מְצוֹרָע, וּבִשְׂעַר נָזִיר, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וּבָשָׂר בְּחָלָב, וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מְכָרָן וְקִידֵּשׁ בִּדְמֵיהֶן – מְקוּדֶּשֶׁת. matni' hamkadéch beorla, bekhilé hakerem, bechor haniskal, ouvegla aroufa, betsiporé metsora, ouvisar nazir, oufeter 'hamor, ouvasar be'halav, ve'houlin chenich'hatou baazara – énah mekoudechet. mekharan vekidéch bidméhen – mekoudechet.
4. גְּמָ׳ בְּעׇרְלָה מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל״ – אֵין לִי אֶלָּא אִיסּוּר אֲכִילָה, הֲנָאָה מִנַּיִן? שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִצְבַּע בּוֹ, וְלֹא יַדְלִיק בּוֹ אֶת הַנֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַעֲרַלְתֶּם אֶת עׇרְלָתוֹ״ – לְרַבּוֹת אֶת כּוּלָּם. gema' beorla menalan? detanya: "arélim lo yéakhél" – én li ela isour akhila, hanaa minayin? chelo yéhane mimenou, velo yitsba bo, velo yadlik bo et hanér? talmoud lomar: "vaaraltem et orlato" – lerabot et koulam.
5. בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם מְנָלַן? אָמַר חִזְקִיָּה: אָמַר קְרָא: ״פֶּן תִּקְדַּשׁ״ – פֶּן תּוּקַד אֵשׁ. bekhilé hakerem menalan? amar 'hizkiya: amar kera: "pen tikdach" – pen toukad éch.
6. רַב אָשֵׁי אָמַר: ״פֶּן יִהְיֶה קֹדֶשׁ״. אִי מָה קֹדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו וְיוֹצֵא לְחוּלִּין – אַף כִּלְאֵי הַכֶּרֶם תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו וְיוֹצֵא לְחוּלִּין! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְחִזְקִיָּה. rav aché amar: "pen yihye kodech". i ma kodech tofés et dama veotsé le'houlin – af kilé hakerem tofés et dama veotsé le'houlin! ela me'havarta kid'hizkiya.
7. ״שׁוֹר הַנִּסְקָל״ מִנַּיִן? דְּתַנְיָא: מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר: ״סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר״ – אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁנְּבֵילָה הִיא, וּנְבֵילָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה? מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״? מַגִּיד לָךְ שֶׁאִם שְׁחָטוֹ לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ – אָסוּר בַּאֲכִילָה. "chor haniskal" minayin? detanya: mimachma cheneemar: "sakol yisakél hachor" – éni yodéa chenevéla hi, ounvéla asoura baakhila? ma talmoud lomar: "lo yéakhél et besaro"? magid lakh cheim che'hato lea'har chenigmar dino – asour baakhila.
8. בַּהֲנָאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי״. מַאי מַשְׁמַע? שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״יָצָא פְּלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו וְאֵין לוֹ בָּהֶם הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם״. bahanaa minayin? talmoud lomar: "ouvaal hachor naki". ma machma? chimon ben zoma omér: keadam cheomér la'havéro: "yatsa peloni naki minekhasa veén lo bahem hanaa chel keloum".
9. מִמַּאי דְּהַאי ״לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״ לְהֵיכָא דְּשָׁחֵיט לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ הוּא דַּאֲתָא? דִּילְמָא הֵיכָא דְּשָׁחֵיט לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ שְׁרֵי, וְהָא ״לֹא יֵאָכֵל״ – הֵיכָא דְּסַקְלֵיהּ מִיסְקָל הוּא דַּאֲתָא, וְכִדְרַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר. mima deha "lo yéakhél et besaro" lehékha decha'hét lea'har chenigmar dino hou daata? dilma hékha decha'hét lea'har chenigmar dino cheré, veha "lo yéakhél" – hékha desakléh miskal hou daata, vekhidrabi avaou amar rabi elazar.
10. דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יֹאכַל״ ״לֹא תֹאכַל״ וְ״לֹא תֹאכְלוּ״ – אֶחָד אִיסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִיסּוּר הֲנָאָה, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בִּנְבֵילָה! deamar rabi avaou amar rabi elazar: kol makom cheneemar: "lo yokhal" "lo tokhal" ve"lo tokhlou" – e'had isour akhila vee'had isour hanaa, ad cheyifrot lekha hakatouv kederekh cheparat lekha binvéla!
11. הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּנָפְקָא לַן אִיסּוּר אֲכִילָה מִ״לֹּא יֹאכַל״, הָכָא אִיסּוּר אֲכִילָה מִ״סָּקוֹל יִסָּקֵל״ נָפְקָא. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לְאִיסּוּר הֲנָאָה הוּא דִּכְתִיב, נִכְתּוֹב קְרָא: ״לֹא יֵהָנֶה״. hané milé hékha denafka lan isour akhila mi"lo yokhal", hakha isour akhila mi"sakol yisakél" nafka. dei salka datakh leisour hanaa hou dikhtiv, nikhtov kera: "lo yéhane".
12. אִי נָמֵי: ״לֹא יֵאָכֵל״, ״אֶת בְּשָׂרוֹ״ לְמָה לִי?! אַף עַל גַּב דְּשַׁחְטֵיהּ כְּעֵין בָּשָׂר – אָסוּר. i namé: "lo yéakhél", "et besaro" lema li?! af al gav decha'htéh keén basar – asour.
13. מַתְקֵיף לַהּ מָר זוּטְרָא: וְאֵימָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּבָדַק צוּר וְשָׁחַט בָּהּ, דְּמִיחֲזֵי כִּסְקִילָה, אֲבָל שַׁחְטֵיהּ בְּסַכִּין – לָא! מִידֵּי סַכִּין בְּאוֹרָיְיתָא כְּתִיב? וְעוֹד תַּנְיָא: בַּכֹּל שׁוֹחֲטִין, בֵּין בְּצוֹר, בֵּין בִּזְכוּכִית, בֵּין בִּקְרוּמִית שֶׁל קָנֶה. matkéf lah mar zoutra: veéma hané milé hékha devadak tsour vecha'hat bah, demi'hazé kiskila, aval cha'htéh besakin – la! midé sakin beorayta ketiv? veod tanya: bakol cho'hatin, bén betsor, bén bizkhoukhit, bén bikroumit chel kane.
14. וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לַן אִיסּוּר אֲכִילָה וְאִיסּוּר הֲנָאָה תַּרְוַיְיהוּ מִ״לֹּא יֵאָכֵל״, הַאי ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ לְמַאי אֲתָא? לַהֲנָאַת עוֹרוֹ. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״ כְּתִיב, בְּשָׂרוֹ אָסוּר וְעוֹרוֹ מוּתָּר. vehachta denafka lan isour akhila veisour hanaa tarvayou mi"lo yéakhél", ha "baal hachor naki" lema ata? lahanaat oro. salka datakh aména: "lo yéakhél et besaro" ketiv, besaro asour veoro moutar.
15. וּלְהָנָךְ תַּנָּאֵי דְּמַפְּקִי לֵיהּ הַאי ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ לַחֲצִי כּוֹפֶר וְלִדְמֵי וַלְדוֹת, הֲנָאַת עוֹרוֹ מְנָא לְהוּ? oulhanakh tanaé demapeki léh ha "baal hachor naki" la'hatsi kofer velidmé valdot, hanaat oro mena leou?
16. מֵ״אֶת בְּשָׂרוֹ״, אֶת הַטָּפֵל לִבְשָׂרוֹ. וְאִידַּךְ? mé"et besaro", et hatafél livsaro. veidakh?

Daf 57a

1. ״אֶת״ לָא דָּרֵישׁ. כִּדְתַנְיָא: שִׁמְעוֹן הָעַמְסוֹנִי וְאָמְרִי לַהּ נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי הָיָה דּוֹרֵשׁ כׇּל אֶתִּין שֶׁבַּתּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״, פֵּירַשׁ. "et" la daréch. kidtanya: chimon haamsoni veamri lah ne'hemya haamsoni haya doréch kol etin chebatora. kévan chehigia le"et h' elohekha tira", pérach.
2. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כׇּל אֶתִּין שֶׁדָּרַשְׁתָּ מָה תְּהֵא עֲלֵיהֶם? אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה, כָּךְ קִבַּלְתִּי עַל הַפְּרִישָׁה. עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְלִימֵּד: ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״ – לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. amrou lo talmida: rabi, kol etin chedarachta ma tehé aléhem? amar lahem: kechém chekibalti sakhar al hadericha, kakh kibalti al hapericha. ad cheba rabi akiva veliméd: "et h' elohekha tira" – lerabot talmidé 'hakhamim.
3. בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה: מְנָלַן? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: ״כַּפָּרָה״ כְּתִיב בַּהּ, כְּקָדָשִׁים. beegla aroufa: menalan? amri devé rabi yana: "kapara" ketiv bah, kekadachim.
4. ״צִיפּוֹרֵי מְצוֹרָע״ מְנָלַן? דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר מִבִּפְנִים, וְנֶאֱמַר מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר מִבַּחוּץ. "tsiporé metsora" menalan? detana devé rabi yichmaél: neemar makhchir oumkhapér mibifnim, veneemar makhchir oumkhapér miba'houts.
5. מָה מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר הָאָמוּר בִּפְנִים עָשָׂה בּוֹ מַכְשִׁיר כִּמְכַפֵּר – אַף מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר הָאָמוּר בַּחוּץ עָשָׂה בּוֹ מַכְשִׁיר כִּמְכַפֵּר. ma makhchir oumkhapér haamour bifnim asa bo makhchir kimkhapér – af makhchir oumkhapér haamour ba'houts asa bo makhchir kimkhapér.
6. אִיתְּמַר: צִיפּוֹרֵי מְצוֹרָע מֵאֵימָתַי אֲסוּרִים? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִשְּׁעַת שְׁחִיטָה, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִשְּׁעַת לְקִיחָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִשְּׁעַת שְׁחִיטָה, שְׁחִיטָה הוּא דְּאָסְרָה לַהּ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִשְּׁעַת לְקִיחָה, מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה נָפְקָא, מָה עֶגְלָה עֲרוּפָה מֵחַיִּים – אַף צִיפּוֹרֵי מְצוֹרָע מֵחַיִּים. itemar: tsiporé metsora méémata asourim? rabi yo'hanan amar: micheat che'hita, veréch lakich amar: micheat leki'ha. rabi yo'hanan amar micheat che'hita, che'hita hou deasra lah. réch lakich amar: micheat leki'ha, méegla aroufa nafka, ma egla aroufa mé'hayim – af tsiporé metsora mé'hayim.
7. וְעֶגְלָה עֲרוּפָה גּוּפַהּ מֵאֵימָתַי? אָמַר רַבִּי יַנַּאי: גְּבוּל שָׁמַעְתִּי בָּהּ וְשָׁכַחְתִּי, וְנָסְבִין חַבְרַיָּא לוֹמַר: יְרִידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן הִיא אוֹסַרְתָּהּ. אִי מָה עֶגְלָה עֲרוּפָה מִשְּׁעַת לְקִיחָה לָא מִיתַּסְרָא, אַף צִיפּוֹרֵי מְצוֹרָע נָמֵי מִשְּׁעַת לְקִיחָה לָא מִיתַּסְרִי! הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם אִית לֵיהּ גְּבוּל אַחֲרִינָא, הָכָא מִי אִית לֵיהּ גְּבוּל אַחֲרִינָא?! veegla aroufa goufah méémata? amar rabi yana: gevoul chamati bah vechakha'hti, venasvin 'havraya lomar: yeridatah lena'hal étan hi osartah. i ma egla aroufa micheat leki'ha la mitasra, af tsiporé metsora namé micheat leki'ha la mitasri! hakhi hachta?! hatam it léh gevoul a'harina, hakha mi it léh gevoul a'harina?!
8. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: ״כׇּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ״ – לְרַבּוֹת אֶת הַמְשׁוּלַּחַת, ״וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁחוּטָה. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מֵחַיִּים אֲסוּרָה, לְאַחַר שְׁחִיטָה מִיבַּעְיָא?! מַהוּ דְּתֵימָא מִידֵּי דְּהָוֵה אַקֳּדָשִׁים, דְּמֵחַיִּים אֲסִירִי, וְאָתְיָא שְׁחִיטָה וּמַכְשְׁרָה לְהוּ, קָא מַשְׁמַע לַן. étivéh rabi yo'hanan leréch lakich: "kol tsipor tehora tokhélou" – lerabot et hamchoula'hat, "veze acher lo tokhlou méhem" – lerabot et hache'houta. vei salka datakh mé'hayim asoura, lea'har che'hita mibaya?! maou detéma midé dehavé akodachim, demé'hayim asiri, veatya che'hita oumakhchera leou, ka machma lan.
9. אֵיתִיבֵיהּ: שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה – יִקַּח זוּג לַשְּׁנִיָּה, וְהָרִאשׁוֹנָה מוּתֶּרֶת בַּהֲנָאָה. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מֵחַיִּים אֲסוּרָה, הָרִאשׁוֹנָה אַמַּאי מוּתֶּרֶת בַּהֲנָאָה? אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁנִּמְצֵאת טְרֵיפָה בִּבְנֵי מֵעֶיהָ, דְּלָא חָל עֲלַהּ קְדוּשָּׁה כְּלָל. étivéh: che'hatah venimtsét teréfa – yika'h zoug lacheniya, veharichona mouteret bahanaa. vei salka datakh mé'hayim asoura, harichona ama mouteret bahanaa? amar léh: hakha bema askinan, kegon chenimtsét teréfa bivné méeha, dela 'hal alah kedoucha kelal.
10. אֵיתִיבֵיהּ: שְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא בְּאֵזוֹב וְשֶׁלֹּא בְּעֵץ אֶרֶז וְשֶׁלֹּא בִּשְׁנִי תוֹלַעַת, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הוֹאִיל וְהוּקְצָה לְמִצְוָתָהּ – אֲסוּרָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנִשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתָהּ – מוּתֶּרֶת. étivéh: che'hatah chelo beézov vechelo beéts erez vechelo bichni tolaat, rabi yaakov omér: hoil veouktsa lemitsvatah – asoura, rabi chimon omér: hoil venich'hata chelo kemitsvatah – mouteret.
11. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא מָר סָבַר: שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה – שְׁמָהּ שְׁחִיטָה, וּמָר סָבַר: שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה – לֹא שְׁמָהּ שְׁחִיטָה. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא מֵחַיִּים לָא מִיתַּסְרָא! ad kan la peligi ela mar savar: che'hita cheénah reouya – chemah che'hita, oumar savar: che'hita cheénah reouya – lo chemah che'hita. dekhoulé alma miha mé'hayim la mitasra!
12. תַּנָּאֵי הִיא, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר מִבִּפְנִים, וְנֶאֱמַר מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר בַּחוּץ. tanaé hi, detana devé rabi yichmaél: neemar makhchir oumkhapér mibifnim, veneemar makhchir oumkhapér ba'houts.
13. מָה מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר הָאָמוּר בִּפְנִים – עָשָׂה בּוֹ מַכְשִׁיר כִּמְכַפֵּר, אַף מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר הָאָמוּר בַּחוּץ – עָשָׂה בּוֹ מַכְשִׁיר כִּמְכַפֵּר. ma makhchir oumkhapér haamour bifnim – asa bo makhchir kimkhapér, af makhchir oumkhapér haamour ba'houts – asa bo makhchir kimkhapér.
14. גּוּפָא: ״כָּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ״ – לְרַבּוֹת אֶת הַמְשׁוּלַּחַת, ״וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁחוּטָה. goufa: "kal tsipor tehora tokhélou" – lerabot et hamchoula'hat, "veze acher lo tokhlou méhem" – lerabot et hache'houta.
15. וְאֵיפוֹךְ אֲנָא! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: לֹא מָצִינוּ בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֲסוּרִים. מַתְקֵיף לַהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: וְלָא הֲרֵי veéfokh ana! amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: lo matsinou baalé 'hayim cheasourim. matkéf lah rav chemouél bar rav yits'hak: vela haré

Daf 57b

1. מוּקְצֶה וְנֶעֱבָד, דְּבַעֲלֵי חַיִּים נִינְהוּ וַאֲסִירִי! כִּי אֲסִירִי – לְגָבוֹהַּ, לְהֶדְיוֹט – מִישְׁרֵא שְׁרֵי. mouktse veneevad, devaalé 'hayim ninou vaasiri! ki asiri – legavoha, lehedot – michré cheré.
2. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יִרְמְיָה: הֲרֵי רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע בְּעֵדִים, דְּבַעֲלֵי חַיִּים נִינְהוּ וַאֲסִירִי! אֶלָּא: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: לֹא מָצִינוּ רוֹב בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֲסוּרִים. matkéf lah rabi yirmeya: haré rovéa venirba beédim, devaalé 'hayim ninou vaasiri! ela: amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: lo matsinou rov baalé 'hayim cheasourim.
3. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: דְּאָמַר קְרָא: ״וְשִׁלַּח עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה״ – כְּשָׂדֶה, מָה שָׂדֶה מוּתֶּרֶת – אַף הַאי נָמֵי מוּתֶּרֶת. הַאי ״שָׂדֶה״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״שָׂדֶה״ – שֶׁלֹּא יַעֲמוֹד בְּיָפוֹ וְיִזְרְקֶנָּה לַיָּם, בִּגְבָת וְיִזְרְקֶנָּה לַמִּדְבָּר, וְשֶׁלֹּא יַעֲמוֹד חוּץ לָעִיר וְיִזְרְקֶנָּה בְּתוֹךְ הָעִיר. אֶלָּא כֹּל שֶׁעוֹמֵד בָּעִיר וְיִזְרְקֶנָּה חוּץ לַחוֹמָה. devé rabi yichmaél tana: deamar kera: "vechila'h al pené hasade" – kesade, ma sade mouteret – af ha namé mouteret. ha "sade" lehakhi hou daata? haou mibeé léh lekhidtanya: "sade" – chelo yaamod beyafo veyizrekena layam, bigvat veyizrekena lamidbar, vechelo yaamod 'houts lair veyizrekena betokh hair. ela kol cheoméd bair veyizrekena 'houts la'homa.
4. וְאִידַּךְ? אִם כֵּן נִיכְתּוֹב קְרָא: ״שָׂדֶה״, מַאי ״הַשָּׂדֶה״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. veidakh? im kén nikhtov kera: "sade", ma "hasade"? chema minah tarté.
5. רָבָא אָמַר: לֹא אָמְרָה תּוֹרָה: ״שַׁלַּח״ לְתַקָּלָה. rava amar: lo amra tora: "chala'h" letakala.
6. בִּשְׂעַר נָזִיר. מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא ״קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ״ – גִּידּוּלוֹ יִהְיֶה קָדוֹשׁ. bisar nazir. menalan? deamar kera "kadoch yihye gadél pera sear rocho" – gidoulo yihye kadoch.
7. אִי מָה קֹדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו, וְיוֹצֵא לְחוּלִּין – אַף שְׂעַר נָזִיר תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו וְיוֹצֵא לְחוּלִּין! מִי קָרֵינַן ״קוֹדֶשׁ״? ״קָדוֹשׁ״ קָרֵינַן. i ma kodech tofés et dama, veotsé le'houlin – af sear nazir tofés et dama veotsé le'houlin! mi karénan "kodech"? "kadoch" karénan.
8. בְּפֶטֶר חֲמוֹר. נֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּתַנְיָא: פֶּטֶר חֲמוֹר אָסוּר בַּהֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לְאַחַר עֲרִיפָה, וְדִבְרֵי הַכֹּל. befeter 'hamor. néma matnitin dela kerabi chimon, detanya: peter 'hamor asour bahanaa, divré rabi yeouda, verabi chimon matir. amar rav na'hman amar raba bar avouh: lea'har arifa, vedivré hakol.
9. בָּשָׂר בְּחָלָב. מְנָלַן? דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: אֶחָד אִיסּוּר אֲכִילָה, וְאֶחָד אִיסּוּר הֲנָאָה, וְאֶחָד אִיסּוּר בִּישּׁוּל. basar be'halav. menalan? detana devé rabi yichmaél: "lo tevachél gedi ba'halév imo" chaloch peamim: e'had isour akhila, vee'had isour hanaa, vee'had isour bichoul.
10. מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: בָּשָׂר בְּחָלָב אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה׳ אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי״. מָה לְהַלָּן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה – אַף כָּאן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה. matnitin dela ki ha tana. detanya, rabi chimon ben yeouda omér: basar be'halav asour baakhila oumoutar bahanaa, cheneemar: "ki am kadoch ata la' elohekha lo tevachél gedi ba'halév imo", oulhalan hou omér: "veanché kodech tihoun li". ma lehalan asour baakhila oumoutar bahanaa – af kan asour baakhila oumoutar bahanaa.
11. וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אָמְרָה תּוֹרָה: שְׁחוֹט לִי – בְּשֶׁלִּי. וְשֶׁלָּךְ – בְּשֶׁלָּךְ. מַה שֶׁלִּי בְּשֶׁלָּךְ – אָסוּר, אַף שֶׁלָּךְ בְּשֶׁלִּי – אָסוּר. ve'houlin chenich'hatou baazara. mena hané milé? amar rabi yo'hanan michoum rabi méir: amra tora: che'hot li – becheli. vechelakh – bechelakh. ma cheli bechelakh – asour, af chelakh becheli – asour.
12. אִי מָה שֶׁלִּי בְּשֶׁלָּךְ עָנוּשׁ כָּרֵת, אַף שֶׁלָּךְ בְּשֶׁלִּי עָנוּשׁ כָּרֵת? אָמַר קְרָא: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קׇרְבָּן לַה׳... וְנִכְרַת״, עַל קׇרְבָּן – עָנוּשׁ כָּרֵת, עַל חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה – אֵין עָנוּשׁ כָּרֵת. i ma cheli bechelakh anouch karét, af chelakh becheli anouch karét? amar kera: "veel peta'h ohel moéd lo hevio lehakriv korban la'... venikhrat", al korban – anouch karét, al 'houlin chenich'hatou baazara – én anouch karét.
13. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְשֶׁלִּי בְּשֶׁלָּךְ – שֶׁכֵּן עָנוּשׁ כָּרֵת! ika lemifrakh: ma lecheli bechelakh – chekén anouch karét!
14. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מֵהָכָא: ״וּשְׁחָטוֹ״ ״וְשָׁחַט אֹתוֹ״ ״וְשָׁחַט אֹתוֹ״. תְּלָתָא קְרָאֵי יַתִּירֵי, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? ela amar abayé: méhakha: "ouch'hato" "vecha'hat oto" "vecha'hat oto". telata keraé yatiré, ma talmoud lomar?
15. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם... וְזָבַחְתָּ״, בְּרִחוּק מָקוֹם אַתָּה זוֹבֵחַ וְאִי אַתָּה זוֹבֵחַ בְּמָקוֹם קָרוֹב, פְּרָט לְחוּלִּין שֶׁלֹּא יִשָּׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה. lefi cheneemar: "ki yir'hak mimekha hamakom... vezava'hta", beri'houk makom ata zové'ha vei ata zové'ha bemakom karov, perat le'houlin chelo yicha'hatou baazara.
16. וְאֵין לִי אֶלָּא תְּמִימִים הָרְאוּיִם לִיקָּרֵב, מִנַּיִן לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת בַּעֲלֵי מוּמִים, שֶׁכֵּן: מִין הַמַּכְשִׁיר. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַחַיָּה? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַחַיָּה, שֶׁהִיא בִּשְׁחִיטָה כִּבְהֵמָה. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹפוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּשְׁחָטוֹ״ ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ״ ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ״. veén li ela temimim harouyim likarév, minayin lerabot baalé moumin? merabe ani et baalé moumim, chekén: min hamakhchir. minayin lerabot et ha'haya? merabe ani et ha'haya, chehi bich'hita kivhéma. minayin lerabot et haofot? talmoud lomar: "ouch'hato" "vecha'hat oto" "vecha'hat oto".
17. יָכוֹל לֹא יִשְׁחוֹט, וְאִם שָׁחַט יְהֵא מוּתָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם... וְזָבַחְתָּ... וְאָכַלְתָּ״, מַה שֶּׁאַתָּה זוֹבֵחַ בְּרִחוּק מָקוֹם – אַתָּה אוֹכֵל, וְאִי אַתָּה אוֹכֵל מַה שֶּׁאַתָּה זוֹבֵחַ בְּמָקוֹם קָרוֹב, פְּרָט לְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה. yakhol lo yich'hot, veim cha'hat yehé moutar? talmoud lomar: "ki yir'hak mimekha hamakom... vezava'hta... veakhalta", ma cheata zové'ha beri'houk makom – ata okhél, vei ata okhél ma cheata zové'ha bemakom karov, perat le'houlin chenich'hatou baazara.
18. וְאֵין לִי אֶלָּא תְּמִימִים veén li ela temimim

Daf 58a

1. הָרְאוּיִם לִיקְרַב, מִנַּיִן לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין? מְרַבֶּה אֲנִי בַּעֲלֵי מוּמִין, שֶׁכֵּן: מִין הַמַּכְשִׁיר. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַחַיָּה? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַחַיָּה, שֶׁהִיא בִּשְׁחִיטָה כִּבְהֵמָה. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹפוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּשְׁחָטוֹ״ ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ״ ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ״. harouyim likrav, minayin lerabot baalé moumin? merabe ani baalé moumin, chekén: min hamakhchir. ouminayin lerabot et ha'haya? merabe ani et ha'haya, chehi bich'hita kivhéma. minayin lerabot et haofot? talmoud lomar: "ouch'hato" "vecha'hat oto" "vecha'hat oto".
2. יָכוֹל לֹא יִשְׁחוֹט, וְאִם שָׁחַט יַשְׁלִיכֶנּוּ לִפְנֵי כְלָבִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ״ – אוֹתוֹ אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב, וְאִי אַתָּה מַשְׁלִיךְ חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה. yakhol lo yich'hot, veim cha'hat yachlikhenou lifné khelavim? talmoud lomar: "lakelev tachlikhoun oto" – oto ata machlikh lakelev, vei ata machlikh 'houlin chenich'hatou baazara.
3. אַשְׁכְּחִינְהוּ מָר יְהוּדָה לְרַב יוֹסֵף וּלְרַב שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה דַּהֲווֹ קָיְימִי אַפִּיתְחָא דְּבֵי רַבָּה. אֲמַר לְהוּ: תַּנְיָא: הַמְקַדֵּשׁ בְּפֶטֶר חֲמוֹר, בְּבָשָׂר בְּחָלָב, וּבְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְקוּדֶּשֶׁת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אַלְמָא חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לָאו דְּאוֹרָיְיתָא. achke'hinou mar yeouda lerav yoséf oulrav chemouél beréh deraba bar bar 'hana dahao kaymi apit'ha devé raba. amar leou: tanya: hamkadéch befeter 'hamor, bevasar be'halav, ouv'houlin chenich'hatou baazara, rabi chimon omér: mekoudechet, va'hakhamim omrim: énah mekoudechet. alma 'houlin chenich'hatou baazara lerabi chimon la deorayta.
4. וּרְמִינְהוּ: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה – יִשָּׂרְפוּ, וְכֵן חַיָּה שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּעֲזָרָה. אִישְׁתִּיקוּ. ourminou: rabi chimon omér: 'houlin chenich'hatou baazara – yisarfou, vekhén 'haya chenich'hata baazara. ichtikou.
5. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה. אֲמַר לְהוּ: פָּלְגָאָ[ה] אוֹקְמִינְכוּ, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁחֲטָה וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ. ato lekaméh deraba. amar leou: palgaa[h] okminkhou, hakha bema askinan – kegon chenich'hata venimtsét teréfa. verabi chimon letaméh.
6. דְּתַנְיָא: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַטְּרֵיפָה וְכֵן הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה – זֶה וָזֶה חוּלִּין בַּעֲזָרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בַּהֲנָאָה, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. detanya: hacho'hét et hateréfa vekhén hacho'hét venimtsét teréfa – ze vaze 'houlin baazara. rabi chimon matir bahanaa, va'hakhamim osrim.
7. מְכָרָן וְקִידֵּשׁ בִּדְמֵיהֶן – מְקוּדֶּשֶׁת. מְנָלַן? מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה: ״וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ״, כֹּל שֶׁאַתָּה מְהַיֶּיה הֵימֶנָּה – הֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ, מִכְּלָל דְּכׇל אִיסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה שְׁרוּ. mekharan vekidéch bidméhen – mekoudechet. menalan? midegali ra'hamana baavoda zara: "vehayita 'hérem kamoou", kol cheata mehaye hémena – haré hou kamoou, mikelal dekhol isourim chebatora cherou.
8. וְנֵילַף מִינַּהּ! מִשּׁוּם דְּהָוֵה עֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁבִיעִית שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְכֹל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. venélaf minah! michoum dehavé avoda zara ouchviit chené khetouvim habaim kee'had, vekhol chené khetouvim habaim kee'had én melamedin.
9. עֲבוֹדָה זָרָה – הָא דַּאֲמַרַן. שְׁבִיעִית מַאי הִיא? ״יוֹבֵל הִיא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם״ – מָה קוֹדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו, אַף שְׁבִיעִית תּוֹפֶסֶת דָּמֶיהָ. avoda zara – ha daamaran. cheviit ma hi? "yovél hi kodech tihye lakhem" – ma kodech tofés et dama, af cheviit tofeset dameha.
10. אִי מָה קוֹדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו וְיוֹצֵא לְחוּלִּין, אַף שְׁבִיעִית תּוֹפֶסֶת דָּמֶיהָ וְיוֹצְאָה לְחוּלִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּהְיֶה״ – בַּהֲוָיָיתָהּ תְּהֵא. i ma kodech tofés et dama veotsé le'houlin, af cheviit tofeset dameha veotsa le'houlin? talmoud lomar: "tihye" – bahavayatah tehé.
11. כֵּיצַד? לָקַח בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית בָּשָׂר – אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְבַּעֲרִים בַּשְּׁבִיעִית. בַּבָּשָׂר דָּגִים – יָצָא בָּשָׂר נִכְנְסוּ דָּגִים. בְּדָגִים יַיִן – יָצְאוּ דָּגִים נִכְנַס יַיִן. בְּיַיִן שֶׁמֶן – יָצָא יַיִן נִכְנַס שֶׁמֶן. הָא כֵּיצַד? אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִתְפָּס בַּשְּׁבִיעִית, וּפְירִי עַצְמוֹ אָסוּר. kétsad? laka'h beférot cheviit basar – élou vaélou mitbaarim bacheviit. babasar dagim – yatsa basar nikhnesou dagim. bedagim yayin – yatsou dagim nikhnas yayin. beyayin chemen – yatsa yayin nikhnas chemen. ha kétsad? a'haron a'haron nitpas bacheviit, oufri atsmo asour.
12. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֵין מְלַמְּדִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? [תְּרֵי] מִיעוּטֵי כְּתִיבִי, כְּתִיב הָכָא: ״כִּי חֵרֶם הוּא״, וּכְתִיב הָתָם: ״יוֹבֵל הִיא״ – הִיא אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא. hani'ha leman deamar én melamedin, ela leman deamar melamedin ma ika lemémar? [teré] miouté ketivi, ketiv hakha: "ki 'hérem hou", oukhtiv hatam: "yovél hi" – hi in, midé a'harina la.
13. מַתְנִי׳ הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמוֹת וּבַמַּעַשְׂרוֹת, וּבַמַּתָּנוֹת, וּבְמֵי חַטָּאת, וּבְאֵפֶר חַטָּאת – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל. matni' hamkadéch bitroumot ouvamaasrot, ouvamatanot, ouvmé 'hatat, ouvéfer 'hatat – haré zo mekoudechet, vaafilou yisraél.
14. גְּמָ׳ אָמַר עוּלָּא: טוֹבַת הֲנָאָה אֵינָהּ מָמוֹן. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְעוּלָּא: הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמוֹת, וּבְמַעַשְׂרוֹת, וּבַמַּתָּנוֹת בְּמֵי חַטָּאת, וּבְאֵפֶר פָּרָה – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל. gema' amar oula: tovat hanaa énah mamon. étivéh rabi aba leoula: hamkadéch bitroumot, ouvmaasrot, ouvamatanot bemé 'hatat, ouvéfer para – haré zo mekoudechet, vaafilou yisraél.
15. אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפְלוּ לוֹ טְבָלִים מִבֵּית אֲבִי אִמּוֹ כֹּהֵן. וְקָא סָבַר: מַתָּנוֹת שֶׁלֹּא הוּרְמוּ כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמְיָין. amar léh: hakha beyisraél chenaflou lo tevalim mibét avi imo kohén. veka savar: matanot chelo hourmou kemi cheourmou damyan.
16. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין מֵרַב הוּנָא: טוֹבַת הֲנָאָה מָמוֹן אוֹ אֵינָהּ מָמוֹן? אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵיתוּהָ: הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמוֹת וּבְמַעַשְׂרוֹת וּבְמַתָּנוֹת בְּמֵי חַטָּאת וּבְאֵפֶר פָּרָה – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל! אֲמַר לֵיהּ: וְלָאו אוֹקֵימְנָא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפְלוּ לוֹ טְבָלִים מִבֵּית אֲבִי אִמּוֹ כֹּהֵן? bea minéh rabi 'hiya bar avin mérav houna: tovat hanaa mamon o énah mamon? amar léh: tenétouha: hamkadéch bitroumot ouvmaasrot ouvmatanot bemé 'hatat ouvéfer para – haré zo mekoudechet, vaafilou yisraél! amar léh: vela okémna beyisraél chenaflou lo tevalim mibét avi imo kohén?

Daf 58b

1. אֲמַר לֵיהּ: הוּצָאָה אַתְּ. אִיכְּסִיף, הוּא סָבַר: מִשְּׁמַעְתָּא קָאָמַר לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי קָאָמֵינָא: רַב אַסִּי דְּהוּצָל קָאֵי כְּוָתָיךְ. amar léh: houtsaa ate. ikesif, hou savar: michemata kaamar léh. amar léh: hakhi kaaména: rav asi deoutsal kaé kevatakh.
2. נֵימָא כְּתַנָּאֵי: הַגּוֹנֵב טִבְלוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ – מְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי טִבְלוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי חוּלִּין שֶׁבּוֹ. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: טוֹבַת הֲנָאָה מָמוֹן, וּמָר סָבַר: טוֹבַת הֲנָאָה אֵינָהּ מָמוֹן. néma ketanaé: hagonév tivlo chel 'havéro – mechalém lo demé tivlo chel 'havéro, divré rabi. rabi yosé berabi yeouda omér: éno mechalém ela demé 'houlin chebo. ma la beha kamipalgi, demar savar: tovat hanaa mamon, oumar savar: tovat hanaa énah mamon.
3. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא טוֹבַת הֲנָאָה אֵינָהּ מָמוֹן, וְהָכָא בִּטְבָלִים שֶׁנָּפְלוּ לוֹ מִבֵּית אֲבִי אִמּוֹ כֹּהֵן וּבְמַתָּנוֹת שֶׁלֹּא הוּרְמוּ כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמְיָין קָמִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמְיָין. וּמָר סָבַר: לָאו כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמְיָין. la, dekhoulé alma tovat hanaa énah mamon, vehakha bitvalim chenaflou lo mibét avi imo kohén ouvmatanot chelo hourmou kemi cheourmou damyan kamipalgi. mar savar: kemi cheourmou damyan. oumar savar: la kemi cheourmou damyan.
4. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמְיָין וְטוֹבַת הֲנָאָה אֵינָהּ מָמוֹן, וְהָכָא בְּדִשְׁמוּאֵל קָמִיפַּלְגִי. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: חִיטָּה אַחַת פּוֹטֶרֶת אֶת הַכְּרִי. veibaét éma: dekhoulé alma kemi cheourmou damyan vetovat hanaa énah mamon, vehakha bedichmouél kamipalgi. deamar chemouél: 'hita a'hat poteret et hakeri.
5. דְּמָר אִית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. וּמָר לֵית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. demar it léh dichmouél. oumar lét léh dichmouél.
6. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא לֵית לְהוּ דִּשְׁמוּאֵל, וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי, דְּקַנְסוּהוּ רַבָּנַן לְגַנָּב. veibaét éma: dekhoulé alma lét leou dichmouél, vehakha haynou tama derabi, dekansouou rabanan leganav.
7. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דִּשְׁמוּאֵל וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּקַנְסוּהוּ רַבָּנַן לְבַעַל הַבַּיִת, דְּלָא אִיבְּעִי לֵיהּ לְשַׁהוֹיֵהּ לְטִיבְלֵיהּ. veibaét éma: dekhoulé alma it leou dichmouél vehakha haynou tama derabi yosé berabi yeouda, dekansouou rabanan levaal habayit, dela ibei léh lechaoyéh letivléh.
8. תְּנַן: הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמוֹת, וּבַמַּעַשְׂרוֹת, וּבַמַּתָּנוֹת, בְּמֵי חַטָּאת, וּבְאֵפֶר פָּרָה – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְאַף עַל פִּי יִשְׂרָאֵל. וּרְמִינְהוּ: הַנּוֹטֵל שָׂכָר לָדוּן – דִּינָיו בְּטֵלִים, לְהָעִיד – עֵדוּתוֹ בְּטֵלָה, לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ – מֵימָיו מֵי מְעָרָה, וְאֶפְרוֹ אֵפֶר מִקְלֶה! tenan: hamkadéch bitroumot, ouvamaasrot, ouvamatanot, bemé 'hatat, ouvéfer para – haré zo mekoudechet veaf al pi yisraél. ourminou: hanotél sakhar ladoun – dina betélim, lehaid – édouto betéla, lehazot oulkadéch – méma mé meara, veefro éfer mikle!
9. אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּשָׂכָר הֲבָאָה וּמִילּוּי, כָּאן בִּשְׂכַר הַזָּאָה וְקִידּוּשׁ. amar abayé: la kachya, kan besakhar havaa oumilou, kan biskhar hazaa vekidouch.
10. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי הָכָא: ״בְּמֵי חַטָּאת וּבְאֵפֶר פָּרָה״, וְקָתָנֵי הָתָם: ״לְהַזּוֹת וּלְקַדֵּשׁ״. שְׁמַע מִינַּהּ. dayka namé, dekatané hakha: "bemé 'hatat ouvéfer para", vekatané hatam: "lehazot oulkadéch". chema minah.
11. הֲדַרַן עֲלָךְ הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ hadaran alakh haich mekadéch
12. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְּלוֹנִית״, וְהָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ לְעַצְמוֹ – מְקוּדֶּשֶׁת לַשֵּׁנִי. וְכֵן הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״ וּבָא אַחֵר וְקִידְּשָׁה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם – מְקוּדֶּשֶׁת לִשְׁנֵי. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן – תֹּאכַל בִּתְרוּמָה. haomér la'havéro: "tsé vekadéch li icha pelonit", vehalakh vekidechah leatsmo – mekoudechet lachéni. vekhén haomér leicha: "haré ate mekoudechet li lea'har chelochim yom" ouva a'hér vekidecha betokh chelochim yom – mekoudechet lichné. bat yisraél lekhohén – tokhal bitrouma.
13. ״מֵעַכְשָׁיו וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״ וּבָא אַחֵר וְקִידְּשָׁה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם – מְקוּדֶּשֶׁת וְאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, אוֹ בַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל – לֹא תֹּאכַל בִּתְרוּמָה. "méakhcha oula'har chelochim yom" ouva a'hér vekidecha betokh chelochim yom – mekoudechet veénah mekoudechet. bat yisraél lekhohén, o vat kohén leyisraél – lo tokhal bitrouma.
14. גְּמָ׳ הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״צֵא וְקַדֵּשׁ״. תָּנָא: מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, אֶלָּא שֶׁנָּהַג בּוֹ מִנְהַג רַמָּאוּת. וְתַנָּא דִּידַן, ״הָלַךְ״ נָמֵי דְּקָתָנֵי – הָלַךְ בְּרַמָּאוּת. gema' haomér la'havéro "tsé vekadéch". tana: ma cheasa asou, ela chenahag bo minhag ramaout. vetana didan, "halakh" namé dekatané – halakh beramaout.
15. מַאי שְׁנָא הָכָא דְּקָתָנֵי ״הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ״, ma chena hakha dekatané "haomér la'havéro",

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Kiddushin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)