Talmud Kiddushin, Chapitre 2 (ב) · Daf 19a à 36a

Daf 19a

1. מִי שָׁאנֵי? mi chané?
2. וּלְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק דְּאָמַר: אֲפִילּוּ לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לְקִידּוּשִׁין נִיתְּנוּ, בְּמַאי מוֹקֵים לַהּ? מוֹקֵים לַהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר: לְשִׁפְחוּת אַחַר שִׁפְחוּת הוּא דְּלָא מָצֵי מְזַבֵּין לַהּ, אֲבָל לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת – מָצֵי מְזַבֵּין לַהּ. oulrav na'hman bar yits'hak deamar: afilou lerabi yosé berabi yeouda maot harichonot lekidouchin nitenou, bema mokém lah? mokém lah kerabi eliezer deamar: lechif'hout a'har chif'hout hou dela matsé mezabén lah, aval lechif'hout a'har ichout – matsé mezabén lah.
3. בָּעֵי רֵישׁ לָקִישׁ: מַהוּ שֶׁמְּיַיעֵד אָדָם לִבְנוֹ קָטָן? ״בְּנוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, בְּנוֹ כָּל דְּהוּ, אוֹ דִילְמָא בְּנוֹ דּוּמְיָא דִידֵיהּ, מָה הוּא גָּדוֹל – אַף בְּנוֹ גָּדוֹל? baé réch lakich: maou chemeyaéd adam livno katan? "beno" amar ra'hamana, beno kal deou, o dilma beno doumya didéh, ma hou gadol – af beno gadol?
4. אָמַר רַבִּי זֵירָא: תָּא שְׁמַע: ״אִישׁ״ – פְּרָט לְקָטָן. ״אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ״ – פְּרָט לְאֵשֶׁת קָטָן. וְאִי אָמְרַתְּ מְיַיעֵד, אִם כֵּן מָצִינוּ אִישׁוּת לְקָטָן. amar rabi zéra: ta chema: "ich" – perat lekatan. "acher yinaf et échet ich" – perat leéchet katan. vei amrate meyaéd, im kén matsinou ichout lekatan.
5. וְאֶלָּא מַאי, אֵינוֹ מְיַיעֵד? אַמַּאי קָא מְמַעֵט לֵיהּ קְרָא? תִּיפְשׁוֹט מִינַּהּ דִּמְיַיעֵד. אָמַר רַב אָשֵׁי: הָכָא בְּיָבָם בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ עָסְקִינַן, veela ma, éno meyaéd? ama ka memaét léh kera? tifchot minah dimyaéd. amar rav aché: hakha beyavam ben técha chanim veom e'had haba al yevimto askinan,
6. דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא חַזְיָא לֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא חַזְיָא לֵיהּ וּבִיאָתוֹ בִּיאָה, הַבָּא עָלֶיהָ מִתְחַיֵּיב בְּאֵשֶׁת אִישׁ, קָא מַשְׁמַע לַן. demideorayta 'hazya léh, maou detéma: kévan demideorayta 'hazya léh ouviato bia, haba aleha mit'hayév beéchet ich, ka machma lan.
7. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי אַיְיבוּ אָמַר רַבִּי יַנַּאי: אֵין יִעוּד אֶלָּא בְּגָדוֹל, אֵין יִעוּד אֶלָּא מִדַּעַת. תַּרְתֵּי? ״מָה טַעַם״ קָאָמַר. מָה טַעַם אֵין יִעוּד אֶלָּא בְּגָדוֹל – לְפִי שֶׁאֵין יִעוּד אֶלָּא מִדַּעַת. ma havé alah? ta chema, amar rabi ayvou amar rabi yana: én yioud ela begadol, én yioud ela midaat. tarté? "ma taam" kaamar. ma taam én yioud ela begadol – lefi cheén yioud ela midaat.
8. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מַאי מִדַּעַת – מִדַּעַת דִּידַהּ. דְּתָנֵי אַבָּיֵי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ: ״אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ״ – מְלַמֵּד שֶׁצָּרִיךְ לְיַעֲדָהּ. veibaét éma: ma midaat – midaat didah. detané abayé beréh derabi avaou: "acher lo yeadah" – melaméd chetsarikh leyaadah.
9. הוּא תָּנֵי לַהּ, וְהוּא אָמַר לַהּ: בְּקִידּוּשֵׁי יִעוּד, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לָאו לְקִידּוּשִׁין נִיתְּנוּ. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא לְקִידּוּשִׁין נִיתְּנוּ, שָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״יְעָדָהּ״. hou tané lah, veou amar lah: bekidouché yioud, vealiba derabi yosé berabi yeouda deamar: maot harichonot la lekidouchin nitenou. rav na'hman bar yits'hak amar: afilou téma lekidouchin nitenou, chané hakha deamar ra'hamana "yeadah".
10. מַאי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה? דְּתַנְיָא: ״יְעָדָהּ, וְהֶפְדָּהּ״ – צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא שְׁהוּת בַּיּוֹם כְּדֵי פְדִיָּיה. ma rabi yosé berabi yeouda? detanya: "yeadah, vehefdah" – tsarikh cheyehé cheout bayom kedé fediya.
11. מִכָּאן אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה: אִם יֵשׁ שְׁהוּת בַּיּוֹם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אַלְמָא קָסָבַר: מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת – לָאו לְקִידּוּשִׁין נִיתְּנוּ. mikan amar rabi yosé berabi yeouda: im yéch cheout bayom kedé laasot imo chave perouta – mekoudechet, veim la – énah mekoudechet. alma kasavar: maot harichonot – la lekidouchin nitenou.
12. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא לְקִידּוּשִׁין נִיתְּנוּ, שָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״וְהֶפְדָּהּ״. rav na'hman bar yits'hak amar: afilou téma lekidouchin nitenou, chané hakha deamar ra'hamana "vehefdah".
13. אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: אוֹמֵר אָדָם לְבִתּוֹ קְטַנָּה ״צְאִי וְקַבְּלִי קִידּוּשַׁיִךְ״, מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. amar rava amar rav na'hman: omér adam levito ketana "tsei vekabeli kidouchayikh", miderabi yosé berabi yeouda.
14. לָאו אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לָאו לְקִידּוּשִׁין נִיתְּנוּ, וְכִי מְשַׁיַּיר בַּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה – הָווּ קִידּוּשֵׁי, הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא. la amar rabi yosé berabi yeouda maot harichonot la lekidouchin nitenou, vekhi mechayar bah chave perouta – haou kidouché, hakha namé la chena.
15. וְאָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: הַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ מַשְׁכּוֹן – מְקוּדֶּשֶׁת, מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. לָאו אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לָאו לְקִידּוּשִׁין נִיתְּנוּ, הַאי הַלְוָאָה הִיא, וְהִיא גּוּפַהּ מַשְׁכּוֹן הִיא, veamar rava amar rav na'hman: hamkadéch bemilva cheyéch aleha machkon – mekoudechet, miderabi yosé berabi yeouda. la amar rabi yosé berabi yeouda maot harichonot la lekidouchin nitenou, ha halvaa hi, vehi goufah machkon hi,

Daf 19b

1. וְכִי מְשַׁיַּיר בַּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וּמְיַיעֵד – הָווּ קִידּוּשִׁין, הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא. vekhi mechayar bah chave perouta oumyaéd – haou kidouchin, hakha namé la chena.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד מִצְוַת יִעוּד? אוֹמֵר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי״, ״הֲרֵי אַתְּ מְאוֹרֶסֶת לִי״ אֲפִילּוּ בְּסוֹף שֵׁשׁ, וַאֲפִילּוּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְנוֹהֵג בָּהּ מִנְהַג אִישׁוּת וְאֵינוֹ נוֹהֵג בָּהּ מִנְהַג שִׁפְחוּת. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ שְׁהוּת בְּיוֹם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. tanou rabanan: kétsad mitsvat yioud? omér lah bifné chenayim "haré ate mekoudechet li", "haré ate meoreset li" afilou besof chéch, vaafilou samoukh lichkiat ha'hama. venohég bah minhag ichout veéno nohég bah minhag chif'hout. rabi yosé berabi yeouda omér: im yéch cheout beom kedé laasot imo chave perouta – mekoudechet, veim la – énah mekoudechet.
3. מָשָׁל לְאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״הִתְקַדְּשִׁי לִי מֵעַכְשָׁיו לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״ וּבָא אַחֵר וְקִידְּשָׁהּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם – שֶׁמְּקוּדֶּשֶׁת לָרִאשׁוֹן. מָשָׁל לְמַאן? machal leomér leicha "hitkadechi li méakhcha lea'har chelochim yom" ouva a'hér vekidechah betokh chelochim yom – chemekoudechet larichon. machal leman?
4. אִילֵימָא מָשָׁל לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה – הָא אִם יֵשׁ שְׁהוּת בְּיוֹם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – לֹא! iléma machal lerabi yosé berabi yeouda – ha im yéch cheout beom kedé laasot imo chave perouta – mekoudechet, veim la – lo!
5. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: מָשָׁל לְרַבָּנַן. פְּשִׁיטָא! amar rav a'ha beréh derava: machal lerabanan. pechita!
6. מַהוּ דְּתֵימָא, הָא לָא אֲמַר לֵיהּ ״מֵעַכְשָׁיו״, קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma, ha la amar léh "méakhcha", ka machma lan.
7. תַּנְיָא אִידַּךְ: הַמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְהָלַךְ וְקִידְּשָׁהּ לְאַחֵר – שִׂיחֵק בָּאָדוֹן, וּמְקוּדֶּשֶׁת לַשֵּׁנִי, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִם רָצָה לְיַיעֵד – מְיַיעֵד. tanya idakh: hamokhér et bito, vehalakh vekidechah lea'hér – si'hék baadon, oumkoudechet lachéni, divré rabi yosé berabi yeouda. va'hakhamim omrim: im ratsa leyaéd – meyaéd.
8. מָשָׁל לָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״ וּבָא אַחֵר וְקִידְּשָׁהּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם – שֶׁמְּקוּדֶּשֶׁת לַשֵּׁנִי. מָשָׁל לְמַאן? machal laomér leicha "haré ate mekoudechet li lea'har chelochim yom" ouva a'hér vekidechah betokh chelochim yom – chemekoudechet lachéni. machal leman?
9. אִילֵּימָא לְרַבָּנַן, הָאָמְרִי רַבָּנַן: אִם רָצָה לְיַיעֵד – מְיַיעֵד! iléma lerabanan, haamri rabanan: im ratsa leyaéd – meyaéd!
10. אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: מָשָׁל לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. פְּשִׁיטָא! ela amar rav a'ha beréh derava: machal lerabi yosé berabi yeouda. pechita!
11. מַהוּ דְּתֵימָא, הָא לָא אֲמַר לַהּ ״לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״, קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma, ha la amar lah "lea'har chelochim yom", ka machma lan.
12. תַּנְיָא אִידַּךְ: הַמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וּפָסַק עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְיַיעֵד – נִתְקַיֵּים הַתְּנַאי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִם רָצָה לְיַיעֵד – מְיַיעֵד, מִפְּנֵי שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְכׇל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה – תְּנָאוֹ בָּטֵל. tanya idakh: hamokhér et bito, oufasak al menat chelo leyaéd – nitkayém hatena, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: im ratsa leyaéd – meyaéd, mipené chehitna al ma chekatouv batora, vekhol hamatne al ma chekatouv batora – tenao batél.
13. וּלְרַבִּי מֵאִיר תְּנָאוֹ קַיָּים? וְהָתַנְיָא: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה״ – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וּתְנָאוֹ בָּטֵל, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן – תְּנָאוֹ קַיָּים. oulrabi méir tenao kayam? vehatanya: haomér leicha "haré ate mekoudechet li al menat cheén lekha ala cheér kesout veona" – haré zo mekoudechet, outnao batél, divré rabi méir. rabi yeouda omér: bedavar chebemamon – tenao kayam.
14. אָמַר חִזְקִיָּה: שָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר קְרָא ״לְאָמָה״ – פְּעָמִים שֶׁאֵינוֹ מוֹכְרָהּ אֶלָּא לְאָמָה בִּלְבָד. amar 'hizkiya: chané hakha, deamar kera "leama" – peamim cheéno mokhrah ela leama bilvad.
15. וְרַבָּנַן, הַאי ״לְאָמָה״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? הַאי מִיבְּעֵי לְהוּ לְכִדְתַנְיָא: ״לְאָמָה״ – מְלַמֵּד שֶׁמּוֹכְרָהּ לִפְסוּלִים. verabanan, ha "leama" ma avdi léh? ha mibeé leou lekhidtanya: "leama" – melaméd chemokhrah lifsoulim.
16. וַהֲלֹא דִּין הוּא: אִם מְקַדְּשָׁהּ לִפְסוּלִים, לֹא יִמְכְּרֶנָּה לִפְסוּלִים? מָה לִמְקַדְּשָׁהּ לִפְסוּלִים, שֶׁכֵּן אָדָם מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, יִמְכְּרֶנָּה לִפְסוּלִים, שֶׁאֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְאָמָה״ – מְלַמֵּד שֶׁמּוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין. vahalo din hou: im mekadechah lifsoulim, lo yimkerena lifsoulim? ma limkadechah lifsoulim, chekén adam mekadéch et bito kechehi naara, yimkerena lifsoulim, cheén adam mokhér et bito kechehi naara? talmoud lomar: "leama" – melaméd chemokhrah lifsoulin.
17. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם לְלַמֵּד שֶׁמּוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ״ – שֶׁרָעָה בְּנִישּׂוּאֶיהָ. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְאָמָה״? מְלַמֵּד שֶׁמּוֹכְרָהּ rabi eliezer omér: im lelaméd chemokhrah lifsoulin, haré kevar neemar "im raa beéné adoneha" – cheraa benisoueha. ma talmoud lomar "leama"? melaméd chemokhrah

Daf 20a

1. לִקְרוֹבִים. likrovim.
2. וַהֲלֹא דִּין הוּא: אִם מוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין, לֹא יִמְכְּרֶנָּה לִקְרוֹבִים? מָה לְמוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין, שֶׁאִם רָצָה לְיַיעֵד – מְיַיעֵד, יִמְכְּרֶנָּה לִקְרוֹבִים, שֶׁאִם רָצָה לְיַיעֵד – אֵינוֹ מְיַיעֵד? אָמַר קְרָא ״לְאָמָה״ – מְלַמֵּד שֶׁמּוֹכְרָהּ לִקְרוֹבִים. vahalo din hou: im mokhrah lifsoulin, lo yimkerena likrovim? ma lemokhrah lifsoulin, cheim ratsa leyaéd – meyaéd, yimkerena likrovim, cheim ratsa leyaéd – éno meyaéd? amar kera "leama" – melaméd chemokhrah likrovim.
3. וְרַבִּי מֵאִיר? לִפְסוּלִין, נָפְקָא לֵיהּ מֵהֵיכָא דְּנָפְקָא לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. בִּקְרוֹבִים, סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי אֵין מוֹכְרָהּ לִקְרוֹבִים. verabi méir? lifsoulin, nafka léh méhékha denafka léh lerabi eliezer. bikrovim, savar lah kerabanan deamri én mokhrah likrovim.
4. תָּנֵי חֲדָא: מוֹכְרָהּ לְאָבִיו, וְאֵין מוֹכְרָהּ לִבְנוֹ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: אֵין מוֹכְרָהּ לֹא לְאָבִיו וְלֹא לִבְנוֹ. בִּשְׁלָמָא אֵינוֹ מוֹכְרָהּ לֹא לְאָבִיו וְלֹא לִבְנוֹ – כְּרַבָּנַן. אֶלָּא מוֹכְרָהּ לְאָבִיו וְאֵין מוֹכְרָהּ לִבְנוֹ, כְּמַאן? tané 'hada: mokhrah leavi, veén mokhrah livno. vetanya idakh: én mokhrah lo leavi velo livno. bichlama éno mokhrah lo leavi velo livno – kerabanan. ela mokhrah leavi veén mokhrah livno, keman?
5. לָא כְּרַבָּנַן וְלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר! לְעוֹלָם כְּרַבָּנַן, מוֹדוּ רַבָּנַן הֵיכָא דְּאִיכָּא צַד יִעוּד. la kerabanan vela kerabi eliezer! leolam kerabanan, modou rabanan hékha deika tsad yioud.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא״ – בְּגוּפוֹ נִכְנַס בְּגוּפוֹ יֵצֵא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: יְחִידִי נִכְנַס יְחִידִי יֵצֵא. מַאי בְּגוּפוֹ נִכְנַס בְּגוּפוֹ יֵצֵא? אָמַר רָבָא: לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּעֶבֶד. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הָהוּא – מִ״לֹּא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים״ נָפְקָא. tanou rabanan: "im begapo yavo begapo yétsé" – begoufo nikhnas begoufo yétsé. rabi eliezer ben yaakov omér: ye'hidi nikhnas ye'hidi yétsé. ma begoufo nikhnas begoufo yétsé? amar rava: lomar cheéno yotsé beraché évarim keeved. amar léh abayé: haou – mi"lo tétsé ketsét haavadim" nafka.
7. אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: נִיתֵּיב לֵיהּ דְּמֵי עֵינֵיהּ וְנִיפּוֹק, קָא מַשְׁמַע לַן. i méhatam, hava aména: nitév léh demé énéh venipok, ka machma lan.
8. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: יְחִידִי נִכְנַס יְחִידִי יֵצֵא. מַאי יְחִידִי יֵצֵא? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק הָכִי קָאָמַר: יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים – רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים – אֵין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית. rabi eliezer ben yaakov omér: ye'hidi nikhnas ye'hidi yétsé. ma ye'hidi yétsé? amar rav na'hman bar yits'hak hakhi kaamar: yéch lo icha ouvanim – rabo mosér lo chif'ha kenaanit, én lo icha ouvanim – én rabo mosér lo chif'ha kenaanit.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: נִמְכַּר בְּמָנֶה, וְהִשְׁבִּיחַ וְעָמַד עַל מָאתַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין לוֹ, אֶלָּא מָנֶה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ״. tanou rabanan: nimkar bemane, vehichbi'ha veamad al matayim, minayin cheén me'hachevin lo, ela mane – cheneemar: "mikesef miknato".
10. נִמְכַּר בְּמָאתַיִם וְהִכְסִיף וְעָמַד עַל מָנֶה, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין לוֹ אֶלָּא מָנֶה – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כְּפִי שָׁנָיו״. nimkar bematayim vehikhsif veamad al mane, minayin cheén me'hachevin lo ela mane – talmoud lomar: "kefi chana".
11. אֵין לִי אֶלָּא עֶבֶד הַנִּמְכָּר לְנׇכְרִי, הוֹאִיל וְנִגְאָל בִּקְרוֹבִים – יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. én li ela eved hanimkar lenokhri, hoil venigal bikrovim – yado al hata'htona.
12. נִמְכָּר לְיִשְׂרָאֵל מְנָלַן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״ לִגְזֵירָה שָׁוָה. nimkar leyisraél menalan? talmoud lomar: "sakhir" "sakhir" ligzéra chava.
13. אָמַר אַבָּיֵי: הֲרֵינִי כְּבֶן עַזַּאי בְּשׁוּקֵי טְבֶרְיָא. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְאַבָּיֵי: מִכְּדִי הָנֵי קְרָאֵי אִיכָּא לְמִידְרְשִׁינְהוּ לְקוּלָּא וְאִיכָּא לְמִידְרְשִׁינְהוּ לְחוּמְרָא. מַאי חָזֵית (דְּדַרְשִׁינְהוּ) [לְמִידְרְשִׁינְהוּ] לְקוּלָּא? נִידְרְשִׁינְהוּ לְחוּמְרָא! amar abayé: haréni keven aza bechouké teverya. amar léh haou mérabanan leabayé: mikedi hané keraé ika lemidrechinou lekoula veika lemidrechinou le'houmra. ma 'hazét (dedarchinou) [lemidrechinou] lekoula? nidrechinou le'houmra!
14. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, מִדְּאַקֵּיל רַחֲמָנָא לְגַבֵּיהּ. דְּתַנְיָא: ״כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ״ – עִמְּךָ בַּמַּאֲכָל וְעִמְּךָ בַּמִּשְׁתֶּה, la salka datakh, mideakél ra'hamana legabéh. detanya: "ki tov lo imakh" – imekha bamaakhal veimekha bamichte,
15. שֶׁלֹּא תְּהֵא אַתָּה אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קִיבָּר, אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, אַתָּה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מוֹכִים וְהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי הַתֶּבֶן. מִכָּאן אָמְרוּ: כׇּל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ. chelo tehé ata okhél pat nekiya veou okhél pat kibar, ata chote yayin yachan veou chote yayin 'hadach, ata yachén al gabé mokhim veou yachén al gabé hateven. mikan amrou: kol hakone eved ivri kekone adon leatsmo.
16. וְאֵימָא: הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיצְטַעַר לֵיהּ, הָא לְעִנְיַן פִּדְיוֹן נַחְמִיר עֲלֵיהּ. מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא. דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשֶׁה אֲבָקָהּ שֶׁל שְׁבִיעִית: veéma: hané milé leinyan akhila ouchtiya, ki hékhi dela litstaar léh, ha leinyan pidon na'hmir aléh. miderabi yosé berabi 'hanina. detanya: rabi yosé berabi 'hanina omér: bo ouré kama kache avakah chel cheviit:
17. אָדָם נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית – לְסוֹף מוֹכֵר אֶת מִטַּלְטְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ״ – דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד. adam nosé venotén beférot cheviit – lesof mokhér et mitaltela, cheneemar: "bichnat hayovél tachouvou ich el a'houzato", ousmikh léh: "vekhi timkerou mimkar laamitekha o kano miyad amitekha" – davar hanikne miyad leyad.
18. לֹא הִרְגִּישׁ – לְסוֹף מוֹכֵר אֶת שְׂדוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ״. לֹא בָּאת לְיָדוֹ עַד שֶׁמּוֹכֵר אֶת בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה״. lo hirgich – lesof mokhér et sedota, cheneemar: "ki yamoukh a'hikha oumakhar méa'houzato". lo bat leyado ad chemokhér et béto, cheneemar: "ki yimkor bét mochav ir 'homa".
19. מַאי שְׁנָא הָתָם דְּאָמַר ״לֹא הִרְגִּישׁ״ וּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּאָמַר ״לֹא בָּאת לְיָדוֹ״? כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ – הוּתְּרָה לוֹ. הוּתְּרָה לוֹ סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא, נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶיתֵּר. ma chena hatam deamar "lo hirgich" ouma chena hakha deamar "lo bat leyado"? kidrav houna, deamar rav houna: kévan cheavar adam avéra vechana bah – houtera lo. houtera lo salka datakh? ela, naasét lo kehetér.
20. לֹא בָּאת לְיָדוֹ עַד שֶׁמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה״, וְאַף עַל גַּב דְּבִתּוֹ לָא כְּתִיבָא בְּהַאי עִנְיָנָא, הָא קָא מַשְׁמַע לַן: נִיזַבֵּין אִינָשׁ בְּרַתֵּיה וְלָא נֵיזִיף בְּרִיבִּיתָא. מַאי טַעְמָא – בְּרַתֵּיה מְגָרְעָא וְנָפְקָא וְהָא מוֹסְפָא וְאָזְלָא. lo bat leyado ad chemokhér et bito, cheneemar: "vekhi yimkor ich et bito leama", veaf al gav devito la ketiva beha inyana, ha ka machma lan: nizabén inach beraté vela nézif beribita. ma tama – beraté megara venafka veha mosfa veazla.
21. לֹא בָּאת לְיָדוֹ עַד שֶׁלֹּוֶה בְּרִבִּית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ וְגוֹ׳״. לֹא בָּאת לְיָדוֹ עַד שֶׁמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וְנִמְכַּר לָךְ״. lo bat leyado ad chelove beribit, cheneemar: "vekhi yamoukh a'hikha oumata yado imakh", ousmikh léh: "al tika'h méito vego'". lo bat leyado ad chemokhér et atsmo, cheneemar: "vekhi yamoukh a'hikha venimkar lakh".
22. לֹא לְךָ אֶלָּא לְגֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְגֵר״, וְלֹא לְגֵר צֶדֶק אֶלָּא לְגֵר תּוֹשָׁב שֶׁנֶּאֱמַר: ״גֵּר תּוֹשָׁב״. ״מִשְׁפַּחַת גֵּר״ – זֶה נׇכְרִי. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״לְעֵקֶר״ lo lekha ela legér, cheneemar: "legér", velo legér tsedek ela legér tochav cheneemar: "gér tochav". "michpa'hat gér" – ze nokhri. kecheou omér: "leéker"

Daf 20b

1. – זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ. – ze hanimkar laavoda zara atsmah.
2. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם, הָא אַהְדְּרֵיהּ קְרָא, דְּתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הוֹאִיל וְהָלַךְ זֶה וְנַעֲשָׂה כּוֹמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה, אֵימָא: לִידְחֵי אֶבֶן אַחַר הַנּוֹפֵל – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ״. amar léh: hatam, ha ahderéh kera, detané devé rabi yichmaél: hoil vehalakh ze venaasa komer laavoda zara, éma: lid'hé even a'har hanofél – talmoud lomar: "a'haré nimkar geoula tihye lo e'had mée'ha yigalenou".
3. וְאֵימָא: ״גְּאוּלָּה תִּהְיֶה לוֹ״ – כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיטַּמַּע בֵּין הַנׇּכְרִים, הָא לְעִנְיַן פִּדְיוֹן נַחְמִיר עֲלֵיהּ, מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא! veéma: "geoula tihye lo" – ki hékhi dela litama bén hanokhrim, ha leinyan pidon na'hmir aléh, miderabi yosé berabi 'hanina!
4. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי. כְּתִיב: ״אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים״ וּכְתִיב: ״וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים״. וְכִי יֵשׁ שָׁנִים מְרוּבּוֹת וְיֵשׁ שָׁנִים מוּעָטוֹת? אֶלָּא, נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ – ״מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ״, נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ – ״כְּפִי שָׁנָיו״. amar rav na'hman bar yits'hak: teré keraé ketivi. ketiv: "im od rabot bachanim" oukhtiv: "veim meat nichar bachanim". vekhi yéch chanim meroubot veyéch chanim mouatot? ela, nitraba kaspo – "mikesef miknato", nitmaét kaspo – "kefi chana".
5. וְאֵימָא הָכִי קָאָמַר: הֵיכָא דַּעֲבַד תְּרֵי וּפֻשׁ לֵיהּ אַרְבַּע – נִיתֵּיב לֵיהּ אַרְבַּע ״מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ״, עֲבַד אַרְבַּע וּפֻשׁו לֵיהּ תַּרְתֵּי – נִיתֵּיב תַּרְתֵּי ״כְּפִי שָׁנָיו״? veéma hakhi kaamar: hékha daavad teré oufouch léh arba – nitév léh arba "mikesef miknato", avad arba oufouch léh tarté – nitév tarté "kefi chana"?
6. אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא: ״אִם עוֹד רַבּוֹת שָׁנִים״, ״אִם מְעַט נִשְׁאַר שָׁנִים״, מַאי ״בַּשָּׁנִים״ – נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ בַּשָּׁנִים, ״מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ״ – נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ בַּשָּׁנִים ״כְּפִי שָׁנָיו״. אָמַר רַב יוֹסֵף: דַּרְשִׁינְהוּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְהָנֵי קְרָאֵי כְּסִינַי. im kén, nikhtov kera: "im od rabot chanim", "im meat nichar chanim", ma "bachanim" – nitraba kaspo bachanim, "mikesef miknato" – nitmaét kaspo bachanim "kefi chana". amar rav yoséf: darchinou rav na'hman bar yits'hak lehané keraé kesina.
7. (סִימַן: עֶבֶד, בַּיִת, חֲצָאִין, בַּיִת עֶבֶד, קְרוֹבִים). בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת: עֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְנׇכְרִי, נִגְאָל לַחֲצָאִין, אוֹ אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין? (siman: eved, bayit, 'hatsain, bayit eved, kerovim). bea minéh rav houna bar 'hinana mérav chéchet: eved ivri hanimkar lenokhri, nigal la'hatsain, o éno nigal la'hatsain?
8. ״גְּאֻלָּתוֹ״ ״גְּאֻלָּתוֹ״ מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּה גָּמַר: מָה שְׂדֵה אֲחוּזָּה אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין – אַף הַאי נָמֵי אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין, אוֹ דִילְמָא לְקוּלָּא אָמְרִינַן, לְחוּמְרָא לָא אָמְרִינַן? "geoulato" "geoulato" misedé a'houza gamar: ma sedé a'houza éno nigal la'hatsain – af ha namé éno nigal la'hatsain, o dilma lekoula amrinan, le'houmra la amrinan?
9. אֲמַר לֵיהּ: לָאו אָמְרַתְּ הָתָם: ״נִמְכַּר״ – כּוּלּוֹ וְלֹא חֶצְיוֹ, הָכִי נָמֵי, ״נִגְאָל״ – כּוּלּוֹ וְלֹא חֶצְיוֹ. amar léh: la amrate hatam: "nimkar" – koulo velo 'hetso, hakhi namé, "nigal" – koulo velo 'hetso.
10. אָמַר אַבָּיֵי: אִם תִּימְצֵי לוֹמַר נִגְאָל לַחֲצָאִין, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לְקוּלָּא וּלְחוּמְרָא. לְקוּלָּא: זַבְנֵיהּ בִּמְאָה, יְהַב לֵיהּ חַמְשִׁין, פַּלְגָא דְּדָמֵי, וְאַשְׁבַּח וְקָם עַל מָאתַן, אִי אָמְרַתְּ נִגְאָל לַחֲצָאִין – יָהֵיב לֵיהּ מְאָה וְנָפֵיק, וְאִי אָמְרַתְּ אֵין נִגְאָל לַחֲצָאִין – יָהֵיב לֵיהּ מְאָה וְחַמְשִׁין וְנָפֵיק. amar abayé: im timtsé lomar nigal la'hatsain, machka'hate lah lekoula oul'houmra. lekoula: zavnéh bima, yehav léh 'hamchin, palga dedamé, veachba'h vekam al matan, i amrate nigal la'hatsain – yahév léh mea venafék, vei amrate én nigal la'hatsain – yahév léh mea ve'hamchin venafék.
11. וְהָאָמְרַתְּ נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ – ״מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ״! כְּגוֹן דְּאוֹקִיר וְזָל וְאוֹקִיר. vehaamrate nitraba kaspo – "mikesef miknato"! kegon deokir vezal veokir.
12. מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לְחוּמְרָא: זַבְנֵיהּ בְּמָאתַן, יְהַיב מְאָה, פַּלְגֵי דִּדְמֵי, וְאִיכְּסִף וְקָם עַל מְאָה, אִי אָמְרַתְּ נִגְאָל לַחֲצָאִין – יָהֵיב לֵיהּ חַמְשִׁין וְנָפֵיק, וְאִי אָמְרַתְּ אֵין נִגְאָל לַחֲצָאִין – הָנָךְ מְאָה פִּקָּדוֹן נִינְהוּ גַּבֵּיהּ, יָהֵיב לְהוּ נִיהֲלֵיהּ וְנָפֵיק. machka'hate lah le'houmra: zavnéh bematan, yehav mea, palgé didmé, veikesif vekam al mea, i amrate nigal la'hatsain – yahév léh 'hamchin venafék, vei amrate én nigal la'hatsain – hanakh mea pikadon ninou gabéh, yahév leou nihaléh venafék.
13. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת: הַמּוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, נִגְאָל לַחֲצָאִין, אוֹ אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין? ״גְּאֻלָּתוֹ״ ״גְּאֻלָּתוֹ״ מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּה גָּמַר: מָה שְׂדֵה אֲחוּזָּה אֵינָהּ נִגְאֶלֶת לַחֲצָאִין – אַף הַאי נָמֵי אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין, bea minéh rav houna bar 'hinana mérav chéchet: hamokhér bayit bevaté aré 'homa, nigal la'hatsain, o éno nigal la'hatsain? "geoulato" "geoulato" misedé a'houza gamar: ma sedé a'houza énah nigelet la'hatsain – af ha namé éno nigal la'hatsain,
14. אוֹ דִילְמָא: הֵיכָא דְּגַלִּי – גַּלִּי, הֵיכָא דְּלָא גַּלִּי – לָא גַּלִּי? o dilma: hékha degali – gali, hékha dela gali – la gali?
15. אֲמַר לֵיהּ: מִמִּדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן נִשְׁמַע, שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין, דְּתַנְיָא: ״אִם גָּאֹל יִגְאַל״ – מְלַמֵּד שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין. amar léh: mimidracho chel rabi chimon nichma, chelove vegoél vegoél la'hatsain, detanya: "im gaol yigal" – melaméd chelove vegoél vegoél la'hatsain.
16. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה טַעַם, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּמוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ, שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה – חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ בַּיּוֹבֵל, הוֹרַע כֹּחוֹ – שֶׁאֵינוֹ לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין. amar rabi chimon: ma taam, lefi chematsinou bemokhér sedé a'houza cheyipa ko'ho, cheim higia yovél velo nigala – 'hozeret livaleha bayovél, hora ko'ho – cheéno love vegoél vegoél la'hatsain.
17. מַקְדִּישׁ, שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ, שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה – יוֹצְאָה לְכֹהֲנִים בַּיּוֹבֵל, יִפָּה כֹּחוֹ – שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין. makdich, cheora ko'ho, cheim higia yovél velo nigala – yotsa lekhohanim bayovél, yipa ko'ho – chelove vegoél vegoél la'hatsain.
18. הַאי מוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה נָמֵי, הוֹאִיל וְהוֹרַע כֹּחוֹ, שֶׁאִם מָלְאָה לוֹ שָׁנָה תְּמִימָה וְלֹא נִגְאֲלָה נֶחְלָט – יִפָּה כֹּחוֹ, שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין. ha mokhér bayit bevaté aré 'homa namé, hoil veora ko'ho, cheim mala lo chana temima velo nigala ne'hlat – yipa ko'ho, chelove vegoél vegoél la'hatsain.
19. אֵיתִיבֵיהּ: ״אִם גָּאֹל יִגְאַל״ – מְלַמֵּד שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין. étivéh: "im gaol yigal" – melaméd chelove vegoél vegoél la'hatsain.
20. שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה מוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ, שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ בַּיּוֹבֵל – הוֹרַע כֹּחוֹ, שֶׁאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין, מַקְדִּישׁ, שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ, שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה יוֹצְאָה לְכֹהֲנִים בַּיּוֹבֵל – אֵינוֹ דִּין שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין? cheyakhol, vahalo din hou: ouma mokhér sedé a'houza cheyipa ko'ho, cheim higia yovél velo nigala 'hozeret livaleha bayovél – hora ko'ho, cheén love vegoél vegoél la'hatsain, makdich, cheora ko'ho, cheim higia yovél velo nigala yotsa lekhohanim bayovél – éno din cheora ko'ho cheén love vegoél vegoél la'hatsain?
21. מָה לְמוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה, שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחוֹ לִיגָּאֵל מִיָּד, תֹּאמַר בְּמַקְדִּישׁ שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ לִיגָּאֵל מִיָּד. ma lemokhér sedé a'houza, chekén hora ko'ho ligaél miyad, tomar bemakdich cheyipa ko'ho ligaél miyad.
22. מוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה יוֹכִיחַ, שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ לִיגָּאֵל מִיָּד וְאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין! לָא קַשְׁיָא: mokhér bayit bevaté aré 'homa yokhi'ha, cheyipa ko'ho ligaél miyad veén love vegoél vegoél la'hatsain! la kachya:

Daf 21a

1. הָא רַבָּנַן, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן. ha rabanan, ha rabi chimon.
2. תָּנֵי חֲדָא: לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין, וְתַנְיָא אִידַּךְ: אֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין. לָא קַשְׁיָא, הָא רַבָּנַן, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן. tané 'hada: love vegoél vegoél la'hatsain, vetanya idakh: én love vegoél vegoél la'hatsain. la kachya, ha rabanan, ha rabi chimon.
3. (סִימָן: חָרַשׁ חָבַשׁ זְמַן) (siman: 'harach 'havach zeman)
4. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְמוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה – שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחוֹ לִיגָּאֵל לְעוֹלָם, תֹּאמַר בְּמַקְדִּישׁ – שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ לִיגָּאֵל לְעוֹלָם! amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: ika lemifrakh: ma lemokhér bayit bevaté aré 'homa – chekén hora ko'ho ligaél leolam, tomar bemakdich – cheyipa ko'ho ligaél leolam!
5. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא סָבָא לְרַב אָשֵׁי: מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר נֶיהְדַּר דִּינָא, תֵּיתֵי בְּמָה הַצַּד: מוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה יוֹכִיחַ, שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ לִיגָּאֵל לְעוֹלָם וְאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין. מָה לְמוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה, שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחוֹ לִיגָּאֵל מִיָּד. מוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה יוֹכִיחַ. amar léh rav a'ha sava lerav aché: michoum deika lemémar nehdar dina, tété bema hatsad: mokhér sedé a'houza yokhi'ha, cheyipa ko'ho ligaél leolam veén love vegoél vegoél la'hatsain. ma lemokhér sedé a'houza, chekén hora ko'ho ligaél miyad. mokhér bayit bevaté aré 'homa yokhi'ha.
6. וְחָזַר הַדִּין, לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁנִּגְאָלִין, וְאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין, אַף אֲנִי אָבִיא מַקְדִּישׁ – שֶׁנִּגְאָל, וְאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין. ve'hazar hadin, lo rei ze kiri ze, hatsad hachave chebahen – chenigalin, veén love vegoél vegoél la'hatsain, af ani avi makdich – chenigal, veén love vegoél vegoél la'hatsain.
7. אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא: אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחָם לִיגָּאֵל בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, תֹּאמַר בְּמַקְדִּישׁ שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ לִיגָּאֵל בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה! amar léh mar zoutra beréh derav mari leravina: ika lemifrakh: ma lehatsad hachave chebahen – chekén hora ko'ham ligaél bechana cheniya, tomar bemakdich cheyipa ko'ho ligaél bechana cheniya!
8. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא: מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר: עֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְנׇכְרִי יוֹכִיחַ, שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ לִיגָּאֵל בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה וְאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין. amar léh ravina: michoum deika lemémar: eved ivri hanimkar lenokhri yokhi'ha, cheyipa ko'ho ligaél bechana cheniya veén love vegoél vegoél la'hatsain.
9. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת: הַמּוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, נִגְאָל לִקְרוֹבִים אוֹ אֵין נִגְאָל לִקְרוֹבִים? ״גְּאֻלָּתוֹ״ ״גְּאֻלָּתוֹ״ מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּה גָּמַר: מָה שְׂדֵה אֲחוּזָּה אֵינָהּ נִגְאֶלֶת לַחֲצָאִין וְנִגְאֶלֶת לִקְרוֹבִים – אַף הַאי נָמֵי אֵין נִגְאָל לַחֲצָאִין וְנִגְאָל לִקְרוֹבִים. bea minéh rav houna bar 'hinana mérav chéchet: hamokhér bayit bevaté aré 'homa, nigal likrovim o én nigal likrovim? "geoulato" "geoulato" misedé a'houza gamar: ma sedé a'houza énah nigelet la'hatsain venigelet likrovim – af ha namé én nigal la'hatsain venigal likrovim.
10. אוֹ דִילְמָא: כִּי כְּתִיבָא ״גְּאוּלָּה״ – בַּחֲצָאִין הוּא דִּכְתִיבָ[א], בִּקְרוֹבִים לָא כְּתִיבָ[א]? אֲמַר לֵיהּ: אֵינוֹ נִגְאָל. o dilma: ki ketiva "geoula" – ba'hatsain hou dikhtiva[], bikrovim la ketiva[]? amar léh: éno nigal.
11. אֵיתִיבֵיהּ: ״בְּכֹל גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ״ – לְרַבּוֹת בָּתִּים וְעֶבֶד עִבְרִי. מַאי לָאו בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה? לָא, בָּתֵּי חֲצֵרִים. étivéh: "bekhol geoula titenou" – lerabot batim veeved ivri. ma la baté aré 'homa? la, baté 'hatsérim.
12. בָּתֵּי חֲצֵרִים בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ: ״עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב״! הָהוּא לְקוֹבְעוֹ חוֹבָה, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. baté 'hatsérim behedya ketiv beou: "al sedé haarets yé'hachév"! haou lekovo 'hova, vealiba derabi eliezer.
13. דְּתַנְיָא: ״וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו״ – רְשׁוּת. אַתָּה אוֹמֵר רְשׁוּת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִישׁ כִּי לֹא יִהְיֶה לּוֹ גֹּאֵל״ – וְכִי יֵשׁ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֲלִים? אֶלָּא זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִיקַּח, שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. detanya: "vegaal ét mimkar a'hi" – rechout. ata omér rechout, o éno ela 'hova? talmoud lomar: "veich ki lo yihye lo goél" – vekhi yéch adam beyisraél cheén lo goalim? ela ze cheyéch lo veéno rotse lika'h, cheharchout beyado, divré rabi yeochoua.
14. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו״ – חוֹבָה. אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּכֹל... גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ״ – הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה. rabi eliezer omér: "vegaal ét mimkar a'hi" – 'hova. ata omér 'hova o éno ela rechout? talmoud lomar: "bekhol... geoula titenou" – hakatouv kevao 'hova.
15. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב אָשֵׁי, וְאָמְרִי לַהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְרַבּוֹת בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה – הַיְינוּ דִּכְתִיב ״בְּכֹל״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְרַבּוֹת בָּתֵּי חֲצֵרִים – מַאי ״בְּכֹל״? קַשְׁיָא. amri léh rabanan lerav aché, veamri lah ravina lerav aché: bichlama leman deamar lerabot baté aré 'homa – haynou dikhtiv "bekhol", ela leman deamar lerabot baté 'hatsérim – ma "bekhol"? kachya.
16. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יִגְאָלֶנּוּ״ ״יִגְאָלֶנּוּ״ ״יִגְאָלֶנּוּ״ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? לְרַבּוֹת כׇּל הַגְּאוּלּוֹת שֶׁנִּגְאָלוֹת כַּסֵּדֶר הַזֶּה. מַאי לָאו בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה, וְעֶבֶד עִבְרִי? לָא, בָּתֵּי חֲצֵרִים וּשְׂדֵה אֲחוּזָּה. étivéh abayé: ma talmoud lomar: "yigalenou" "yigalenou" "yigalenou" chaloch peamim? lerabot kol hageoulot chenigalot kaséder haze. ma la baté aré 'homa, veeved ivri? la, baté 'hatsérim ousdé a'houza.
17. בָּתֵּי חֲצֵרִים וּשְׂדֵה אֲחוּזָּה בְּהֶדְיָא כְּתִיב: ״עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב״! כִּדְאָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לְקָרוֹב קָרוֹב קוֹדֵם, הָכִי נָמֵי לְקָרוֹב קָרוֹב קוֹדֵם. baté 'hatsérim ousdé a'houza behedya ketiv: "al sedé haarets yé'hachév"! kidamar rav na'hman bar yits'hak: lekarov karov kodém, hakhi namé lekarov karov kodém.
18. הֵיכָא אִיתְּמַר דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק? אַהָא, דְּאִיבַּעְיָא לְהוּ: עֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְיִשְׂרָאֵל נִגְאָל לִקְרוֹבִים אוֹ אֵינוֹ נִגְאָל לִקְרוֹבִים? אַלִּיבָּא דְּרַבִּי לָא תִּבְּעֵי לָךְ, דְּאָמַר: מִי שֶׁאֵינוֹ נִגְאָל בְּאֵלֶּה – נִגְאָל בְּשֵׁשׁ, אַלְמָא לָא מִיפְּרֵק. hékha itemar derav na'hman bar yits'hak? aha, deibaya leou: eved ivri hanimkar leyisraél nigal likrovim o éno nigal likrovim? aliba derabi la tibeé lakh, deamar: mi cheéno nigal beéle – nigal bechéch, alma la miperék.
19. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ, אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן מַאי? יָלְפִינַן ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״, וְלָא דָּרְשִׁי ״יִגְאָלֶנּוּ״, אוֹ דִילְמָא ״יִגְאָלֶנּוּ״ – לָזֶה וְלֹא לְאַחֵר? ki tibeé lakh, aliba derabanan ma? yalfinan "sakhir" "sakhir", vela darchi "yigalenou", o dilma "yigalenou" – laze velo lea'hér?
20. תָּא שְׁמַע: ״בְּכֹל... גְּאוּלָּה תִּתְּנוּ״ – לְרַבּוֹת בָּתִּים וְעֶבֶד עִבְרִי. מַאי לָאו בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה וְעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְיִשְׂרָאֵל? לָא, עֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְנׇכְרִי. ta chema: "bekhol... geoula titenou" – lerabot batim veeved ivri. ma la baté aré 'homa veeved ivri hanimkar leyisraél? la, eved ivri hanimkar lenokhri.
21. עֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְנׇכְרִי בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ: ״אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ״! eved ivri hanimkar lenokhri behedya ketiv béh: "o dodo o ven dodo yigalenou"!

Daf 21b

1. הָהוּא לְקוֹבְעוֹ חוֹבָה, וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. haou lekovo 'hova, vaafilou lerabi yeochoua.
2. תָּא שְׁמַע: מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִגְאָלֶנּוּ״ ״יִגְאָלֶנּוּ״ ״יִגְאָלֶנּוּ״ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? לְרַבּוֹת כׇּל הַגְּאוּלּוֹת שֶׁנִּגְאָלוֹת כַּסֵּדֶר הַזֶּה. מַאי לָאו בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה וְעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְיִשְׂרָאֵל? לָא, בָּתֵּי חֲצֵרִים וּשְׂדֵה אֲחוּזָּה. בָּתֵּי חֲצֵרִים בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ: ״עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב״! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לְקָרוֹב קָרוֹב קוֹדֵם. ta chema: ma talmoud lomar "yigalenou" "yigalenou" "yigalenou" chaloch peamim? lerabot kol hageoulot chenigalot kaséder haze. ma la baté aré 'homa veeved ivri hanimkar leyisraél? la, baté 'hatsérim ousdé a'houza. baté 'hatsérim behedya ketiv beou: "al sedé haarets yé'hachév"! amar rav na'hman bar yits'hak: lekarov karov kodém.
3. וְהַנִּרְצָע נִקְנֶה בִּרְצִיעָה. דִּכְתִיב: ״וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אׇזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וְגוֹ׳״ vehanirtsa nikne birtsia. dikhtiv: "veratsa adona et ozno bamartséa vego'"
4. וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּיּוֹבֵל וּבְמִיתַת הָאָדוֹן. דִּכְתִיב: ״וַעֲבָדוֹ״ – וְלֹא אֶת הַבֵּן וְלֹא אֶת הַבַּת. ״לְעֹלָם״ – לְעוֹלָמוֹ שֶׁל יוֹבֵל. vekone et atsmo bayovél ouvmitat haadon. dikhtiv: "vaavado" – velo et habén velo et habat. "leolam" – leolamo chel yovél.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מַרְצֵעַ״ – אֵין לִי אֶלָּא מַרְצֵעַ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַסּוֹל וְהַסִּירָא וְהַמַּחַט וְהַמַּקְדֵּחַ וְהַמַּכְתֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלָקַחְתָּ״ – לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר שֶׁנִּקַּח בַּיָּד, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. tanou rabanan: "martséa" – én li ela martséa, minayin lerabot hasol vehasira vehama'hat vehamakdé'ha vehamakhtév? talmoud lomar: "velaka'hta" – lerabot kol davar chenika'h bayad, divré rabi yosé berabi yeouda.
6. רַבִּי אוֹמֵר: מָה מַרְצֵעַ מְיוּחָד שֶׁל מַתֶּכֶת – אַף כֹּל שֶׁל מַתֶּכֶת. דָּבָר אַחֵר: ״הַמַּרְצֵעַ״ – לְהָבִיא הַמַּרְצֵעַ הַגָּדוֹל. rabi omér: ma martséa meou'had chel matekhet – af kol chel matekhet. davar a'hér: "hamartséa" – lehavi hamartséa hagadol.
7. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: יוּדָן בְּרִיבִּי הָיָה דּוֹרֵשׁ: כְּשֶׁהֵן רוֹצְעִים אֵין רוֹצְעִים אֶלָּא בַּמִּילְתָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין עֶבֶד עִבְרִי כֹּהֵן נִרְצָע, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל מוּם. וְאִם תֹּאמַר: בְּמִילְּתָא הֵם רוֹצְעִים – הֵיאַךְ עֶבֶד עִבְרִי כֹּהֵן יֵעָשֶׂה בַּעַל מוּם? הָא אֵין נִרְצָע אֶלָּא בְּגוֹבַהּ שֶׁל אֹזֶן. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? amar rabi elazar: youdan beribi haya doréch: kechehén rotsim én rotsim ela bamilta. va'hakhamim omrim: én eved ivri kohén nirtsa, mipené chenaase baal moum. veim tomar: bemileta hém rotsim – héakh eved ivri kohén yéase baal moum? ha én nirtsa ela begovah chel ozen. bema kamipalgi?
8. דְּרַבִּי דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי: ״וְלָקַחְתָּ״ – כָּלַל. ״מַרְצֵעַ״ – פָּרַט. ״בְּאׇזְנוֹ וּבַדֶּלֶת״ – חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ שֶׁל מַתֶּכֶת, אַף כֹּל שֶׁל מַתֶּכֶת. derabi daréch kelalé oufraté: "velaka'hta" – kalal. "martséa" – parat. "beozno ouvadelet" – 'hazar vekhalal. kelal oufrat oukhlal, i ata dan ela keén haperat. ma haperat meforach chel matekhet, af kol chel matekhet.
9. רַבִּי יוֹסֵי דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי: ״וְלָקַחְתָּ״ – רִיבָּה. ״מַרְצֵעַ״ – מִיעֵט. ״בְּאׇזְנוֹ וּבַדֶּלֶת״ – חָזַר וְרִיבָּה. רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה, רִיבָּה הַכֹּל. rabi yosé daréch ribouyé oumiouté: "velaka'hta" – riba. "martséa" – miét. "beozno ouvadelet" – 'hazar veriba. riba oumiét veriba, riba hakol.
10. מַאי רַבִּי – רַבִּי כֹּל מִילֵּי, מַאי מַיעֵט – מַיעֵט סַם. ma rabi – rabi kol milé, ma maét – maét sam.
11. אָמַר מָר: ״הַמַּרְצֵעַ״ – לְהָבִיא מַרְצֵעַ הַגָּדוֹל. מַאי מַשְׁמַע? כִּדְאָמַר רָבָא: ״הַיָּרֵךְ״ – הַמְיוּמֶּנֶת שֶׁבַּיָּרֵךְ, הָכָא נָמֵי: ״הַמַּרְצֵעַ״ – מְיוּחָד שֶׁבַּמַּרְצְעִין. amar mar: "hamartséa" – lehavi martséa hagadol. ma machma? kidamar rava: "hayarékh" – hamoumenet chebayarékh, hakha namé: "hamartséa" – meou'had chebamartsein.
12. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, יוּדָן בְּרִיבִּי הָיָה דּוֹרֵשׁ: כְּשֶׁהֵן רוֹצְעִין, אֵין רוֹצְעִין אֶלָּא בְּמִילְתָא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין עֶבֶד עִבְרִי כֹּהֵן נִרְצָע מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל מוּם. וְיֵעָשֶׂה בַּעַל מוּם! אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא: אָמַר קְרָא: ״וְשָׁב אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ״ – לְמוּחְזָק שֶׁבְּמִשְׁפַּחְתּוֹ. amar rabi elazar, youdan beribi haya doréch: kechehén rotsin, én rotsin ela bemilta, va'hakhamim omrim: én eved ivri kohén nirtsa mipené chenaase baal moum. veyéase baal moum! amar raba bar rav chéla: amar kera: "vechav el michpa'hto" – lemou'hzak chebemichpa'hto.
13. אִיבַּעְיָא לְהוּ: עֶבֶד עִבְרִי כֹּהֵן, מַהוּ שֶׁיִּמְסוֹר לוֹ רַבּוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית? חִידּוּשׁ הוּא, לָא שְׁנָא כֹּהֲנִים וְלָא שְׁנָא יִשְׂרָאֵל, ibaya leou: eved ivri kohén, maou cheyimsor lo rabo chif'ha kenaanit? 'hidouch hou, la chena kohanim vela chena yisraél,
14. אוֹ דִילְמָא: שָׁאנֵי כֹּהֲנִים הוֹאִיל וְרִיבָּה בָּהֶן הַכָּתוּב מִצְוֹת יְתֵירוֹת? רַב אָמַר: מוּתָּר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אָסוּר. o dilma: chané kohanim hoil veriba bahen hakatouv mitsot yetérot? rav amar: moutar, ouchmouél amar: asour.
15. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב עָנָן: כִּי הֲוֵיתוּ בֵּי מָר שְׁמוּאֵל, בְּאִיסְקוּמְדְּרֵי אִיטַּלְּלִיתוּ? מַאי טַעְמָא לָא תֵּימְרוּ לֵיהּ מֵהָא: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין עֶבֶד עִבְרִי כֹּהֵן נִרְצָע מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל מוּם. amar léh rav na'hman lerav anan: ki havétou bé mar chemouél, beiskoumderé italelitou? ma tama la témrou léh méha: va'hakhamim omrim: én eved ivri kohén nirtsa mipené chenaase baal moum.
16. וְאִם תֹּאמַר אֵין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, תִּיפּוֹק לִי דְּבָעֵינָא: ״אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי״ וְלֵיכָּא, תּוּ לָא מִידִּי. veim tomar én rabo mosér lo chif'ha kenaanit, tipok li devaéna: "ahavti et adoni et ichti veet bana" veléka, tou la midi.
17. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כֹּהֵן, מַהוּ בִּיפַת תּוֹאַר? חִידּוּשׁ הוּא, לָא שְׁנָא כֹּהֵן וְלָא שְׁנָא יִשְׂרָאֵל, אוֹ דִילְמָא שָׁאנֵי כֹּהֲנִים, הוֹאִיל וְרִיבָּה בָּהֶן מִצְוֹת יְתֵרוֹת? רַב אָמַר: מוּתָּר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אָסוּר. ibaya leou: kohén, maou bifat toar? 'hidouch hou, la chena kohén vela chena yisraél, o dilma chané kohanim, hoil veriba bahen mitsot yetérot? rav amar: moutar, ouchmouél amar: asour.
18. בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי, דְּלֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע. bevia richona dekhoulé alma la peligi dichré, delo dibera tora ela keneged yétser hara.
19. כִּי פְּלִיגִי בְּבִיאָה שְׁנִיָּה, רַב אָמַר: מוּתָּר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אָסוּר. רַב אָמַר: מוּתָּר, הוֹאִיל וְאִישְׁתְּרַיא – אִישְׁתְּרַי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אָסוּר, דְּהָא הָוְיָא לַהּ גִּיּוֹרֶת, וְגִיּוֹרֶת לְכֹהֵן לָא חַזְיָא. ki peligi bevia cheniya, rav amar: moutar, ouchmouél amar: asour. rav amar: moutar, hoil veichtera – ichtera. ouchmouél amar: asour, deha havya lah giyoret, vegiyoret lekhohén la 'hazya.
20. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּבִיאָה שְׁנִיָּה כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִירָא, דְּהָוְיָא לַהּ גִּיּוֹרֶת. כִּי פְּלִיגִי בְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה, רַב אָמַר: מוּתָּר, דְּהָא לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אָסוּר, כֹּל הֵיכָא דְּקָרֵינָא בַּיהּ: ״וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ״ – קָרֵינָא בַּיהּ: ״וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה״. כֹּל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינָא בַּיהּ: ״וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ״ – לָא קָרֵינָא בַּיהּ: ״וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה״. ika deamri: bevia cheniya koulé alma la peligi daasira, dehavya lah giyoret. ki peligi bevia richona, rav amar: moutar, deha lo dibera tora ela keneged yétser hara, ouchmouél amar: asour, kol hékha dekaréna bah: "vahavétah el tokh bétekha" – karéna bah: "veraita bachivya". kol hékha dela karéna bah: "vahavétah el tokh bétekha" – la karéna bah: "veraita bachivya".
21. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה״ – בִּשְׁעַת שִׁבְיָהּ. ״אֵשֶׁת״ – וַאֲפִילּוּ אֵשֶׁת אִישׁ. ״יְפַת תּוֹאַר״ – לֹא דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶלָּא כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע. מוּטָב שֶׁיֹּאכְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּשַׂר tanou rabanan: "veraita bachivya" – bichat chivyah. "échet" – vaafilou échet ich. "yefat toar" – lo dibera tora ela keneged yétser hara. moutav cheyokhlou yisraél besar

Daf 22a

1. תְּמוּתוֹת שְׁחוּטוֹת, וְאַל יֹאכְלוּ בְּשַׂר תְּמוּתוֹת נְבֵילוֹת. ״וְחָשַׁקְתָּ״ – אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ נָאָה. ״בָּהּ״ – וְלֹא בָּהּ וּבַחֲבֶרְתָּהּ. temoutot che'houtot, veal yokhlou besar temoutot nevélot. "ve'hachakta" – af al pi cheénah naa. "bah" – velo bah ouva'havertah.
2. ״וְלָקַחְתָּ״ – לִיקּוּחִין יֵשׁ לְךָ בָּהּ. ״לְךָ לְאִשָּׁה״ – שֶׁלֹּא יִקַּח שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת לוֹ וְאַחַת לְאָבִיו, אַחַת לוֹ וְאַחַת לִבְנוֹ. ״וַהֲבֵאתָהּ״ – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יִלְחָצֶנָּה בַּמִּלְחָמָה. "velaka'hta" – likou'hin yéch lekha bah. "lekha leicha" – chelo yika'h cheté nachim, a'hat lo vea'hat leavi, a'hat lo vea'hat livno. "vahavétah" – melaméd chelo yil'hatsena bamil'hama.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִם אָמֹר יֹאמַר״ – עַד שֶׁיֹּאמַר וְיִשְׁנֶה. אָמַר בִּתְחִילַּת שֵׁשׁ וְלֹא אָמַר בְּסוֹף שֵׁשׁ – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא אֵצֵא חׇפְשִׁי״ – עַד שֶׁיֹּאמַר בִּשְׁעַת יְצִיאָה. tanou rabanan: "im amor yomar" – ad cheyomar veyichne. amar bit'hilat chéch velo amar besof chéch – éno nirtsa, cheneemar: "lo étsé 'hofchi" – ad cheyomar bichat yetsia.
4. אָמַר בְּסוֹף שֵׁשׁ וְלֹא אָמַר בִּתְחִילַּת שֵׁשׁ – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד״ – עַד שֶׁיֹּאמַר כְּשֶׁהוּא עֶבֶד. amar besof chéch velo amar bit'hilat chéch – éno nirtsa, cheneemar: "im amor yomar haeved" – ad cheyomar kecheou eved.
5. אָמַר מָר: אָמַר בִּתְחִילַּת שֵׁשׁ וְלֹא אָמַר בְּסוֹף שֵׁשׁ – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא אֵצֵא חׇפְשִׁי״. מַאי אִירְיָא, מִ״לֹּא אֵצֵא חׇפְשִׁי״? תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּבָעֵינַן: ״אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי״ וְלֵיכָּא! amar mar: amar bit'hilat chéch velo amar besof chéch – éno nirtsa, cheneemar: "lo étsé 'hofchi". ma irya, mi"lo étsé 'hofchi"? tipok léh devaénan: "ahavti et adoni et ichti veet bana" veléka!
6. וְתוּ, אָמַר בְּסוֹף שֵׁשׁ וְלֹא אָמַר בִּתְחִילַּת שֵׁשׁ אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר ״הָעֶבֶד״. אַטּוּ סוֹף שֵׁשׁ לָאו עֶבֶד הוּא? אָמַר רָבָא: מַאי בִּתְחִילַּת שֵׁשׁ – בִּתְחִילַּת פְּרוּטָה אַחֲרוֹנָה. וּמַאי בְּסוֹף שֵׁשׁ – בְּסוֹף פְּרוּטָה אַחֲרוֹנָה. vetou, amar besof chéch velo amar bit'hilat chéch éno nirtsa, cheneemar "haeved". atou sof chéch la eved hou? amar rava: ma bit'hilat chéch – bit'hilat perouta a'harona. ouma besof chéch – besof perouta a'harona.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, וּלְרַבּוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ״. לְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וְלוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי״. tanou rabanan: lo icha ouvanim, oulrabo én icha ouvanim – éno nirtsa, cheneemar: "ki ahévkha veet bétekha". lerabo icha ouvanim velo én icha ouvanim – éno nirtsa, cheneemar: "ahavti et adoni et ichti veet bana".
8. הוּא אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ וְרַבּוֹ אֵינוֹ אוֹהֲבוֹ – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ״. רַבּוֹ אוֹהֲבוֹ וְהוּא אֵינוֹ אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אֲהֵבְךָ״. הוּא חוֹלֶה וְרַבּוֹ אֵינוֹ חוֹלֶה – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ״. רַבּוֹ חוֹלֶה וְהוּא אֵינוֹ חוֹלֶה – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עִמָּךְ״. hou ohév et rabo verabo éno ohavo – éno nirtsa, cheneemar: "ki tov lo imakh". rabo ohavo veou éno ohév et rabo – éno nirtsa, cheneemar: "ki ahévkha". hou 'hole verabo éno 'hole – éno nirtsa, cheneemar: "ki tov lo imakh". rabo 'hole veou éno 'hole – éno nirtsa, cheneemar: "imakh".
9. בָּעֵי רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: שְׁנֵיהֶם חוֹלִין, מַאי? ״עִמָּךְ״ בָּעֵינַן – וְהָא אִיכָּא, אוֹ דִילְמָא ״כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ״ בָּעֵינַן – וְהָא לֵיכָּא? תֵּיקוּ. baé rav bivi bar abayé: chenéhem 'holin, ma? "imakh" baénan – veha ika, o dilma "ki tov lo imakh" baénan – veha léka? tékou.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: ״כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ״ – עִמְּךָ בַּמַּאֲכָל, עִמְּךָ בַּמִּשְׁתֶּה. שֶׁלֹּא תְּהֵא אַתָּה אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קִיבָּר, אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, אַתָּה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מוֹכִין וְהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי תֶּבֶן. מִכָּאן אָמְרוּ: כׇּל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי – כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ. tanou rabanan: "ki tov lo imakh" – imekha bamaakhal, imekha bamichte. chelo tehé ata okhél pat nekiya veou okhél pat kibar, ata chote yayin yachan veou chote yayin 'hadach, ata yachén al gabé mokhin veou yachén al gabé teven. mikan amrou: kol hakone eved ivri – kekone adon leatsmo.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ״, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם הוּא נִמְכָּר – בָּנָיו וּבְנוֹתָיו מִי נִמְכָּרִים? מִכָּאן שֶׁרַבּוֹ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹת בָּנָיו. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ״, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם הוּא נִמְכָּר – אִשְׁתּוֹ מִי נִמְכְּרָה? מִכָּאן שֶׁרַבּוֹ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹת אִשְׁתּוֹ. tanou rabanan: "veyatsa méimakh hou ouvana imo", amar rabi chimon: im hou nimkar – bana ouvnota mi nimkarim? mikan cherabo 'hayav bimzonot bana. kayotsé badavar ata omér: "im baal icha hou veyatsa ichto imo", amar rabi chimon: im hou nimkar – ichto mi nimkera? mikan cherabo 'hayav bimzonot ichto.
12. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן בָּנָיו, מִשּׁוּם דְּלָא בְּנֵי מֶיעְבַּד וּמֵיכַל נִינְהוּ. אֲבָל אִשְׁתּוֹ, דְּבַת מֵיכַל וּמֶיעְבַּד הִיא, אֵימָא תַּעֲבֵיד וְתֵיכוֹל. outsrikha, dei achmoinan bana, michoum dela bené mebad oumékhal ninou. aval ichto, devat mékhal oumebad hi, éma taavéd vetékhol.
13. וְאִי אַשְׁמְעִינַן אִשְׁתּוֹ, דְּלָאו דִּירְכַּהּ לְהַדּוֹרֵי, אֲבָל בָּנָיו, דְּדִירְכַּיְיהוּ לְהַדּוֹרֵי, אֵימָא לָא, צְרִיכָא. vei achmeinan ichto, dela dirkah lehadoré, aval bana, dedirkayou lehadoré, éma la, tserikha.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: tanou rabanan:

Daf 22b

1. אִילּוּ נֶאֱמַר ״אׇזְנוֹ בַּדֶּלֶת״, הָיִיתִי אוֹמֵר: יִדְקוֹר כְּנֶגֶד אׇזְנוֹ בַּדֶּלֶת. דֶּלֶת – אִין, אׇזְנוֹ – לָא. וְאֹזֶן לָא? וְהָכְתִיב: ״וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אׇזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ״! ilou neemar "ozno badelet", hayiti omér: yidkor keneged ozno badelet. delet – in, ozno – la. veozen la? vehakhtiv: "veratsa adona et ozno bamartséa"!
2. אֶלָּא: הָיִיתִי אוֹמֵר יִרְצָעֶנָּה לָאֹזֶן מֵאַבָּרַאי וְיַנִּיחֶנָּה עַל הַדֶּלֶת, וְיִדְקוֹר כְּנֶגֶד אׇזְנוֹ בַּדֶּלֶת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּאׇזְנוֹ וּבַדֶּלֶת״ – הָא כֵּיצַד? דּוֹקֵר וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל דֶּלֶת. ela: hayiti omér yirtsaena laozen méabara veyani'hena al hadelet, veyidkor keneged ozno badelet, talmoud lomar: "beozno ouvadelet" – ha kétsad? dokér veolékh ad chemagia étsel delet.
3. ״דֶּלֶת״ – שׁוֹמֵעַ אֲנִי: בֵּין עֲקוּרָה בֵּין שֶׁאֵינָהּ עֲקוּרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מְזוּזָה״ – מָה מְזוּזָה מְעוּמָּד – אַף דֶּלֶת נָמֵי מְעוּמָּד. "delet" – choméa ani: bén akoura bén cheénah akoura, talmoud lomar: "mezouza" – ma mezouza meoumad – af delet namé meoumad.
4. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הָיָה דּוֹרֵשׁ אֶת הַמִּקְרָא הַזֶּה כְּמִין חוֹמֶר: מָה נִשְׁתַּנָּה אֹזֶן מִכׇּל אֵבָרִים שֶׁבַּגּוּף? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֹזֶן שֶׁשָּׁמְעָה קוֹלִי עַל הַר סִינַי בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי: ״כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים״ – וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים, וְהָלַךְ זֶה וְקָנָה אָדוֹן לְעַצְמוֹ – יֵרָצַע. raban yo'hanan ben zaka haya doréch et hamikra haze kemin 'homer: ma nichtana ozen mikol évarim chebagouf? amar hakadoch baroukh hou: ozen chechama koli al har sina bechaa cheamarti: "ki li vené yisraél avadim" – velo avadim laavadim, vehalakh ze vekana adon leatsmo – yératsa.
5. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי הָיָה דּוֹרֵשׁ אֶת הַמִּקְרָא הַזֶּה כְּמִין חוֹמֶר: מָה נִשְׁתַּנָּה דֶּלֶת וּמְזוּזָה מִכׇּל כֵּלִים שֶׁבַּבַּיִת? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: דֶּלֶת וּמְזוּזָה שֶׁהָיוּ עֵדִים בְּמִצְרַיִם בְּשָׁעָה שֶׁפָּסַחְתִּי עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת, וְאָמַרְתִּי: ״כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים״ – וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים, וְהוֹצֵאתִים מֵעַבְדוּת לְחֵירוּת, וְהָלַךְ זֶה וְקָנָה אָדוֹן לְעַצְמוֹ – יֵרָצַע בִּפְנֵיהֶם. verabi chimon bar rabi haya doréch et hamikra haze kemin 'homer: ma nichtana delet oumzouza mikol kélim chebabayit? amar hakadoch baroukh hou: delet oumzouza chehaou édim bemitsrayim bechaa chepasa'hti al hamachkof veal cheté hamezouzot, veamarti: "ki li vené yisraél avadim" – velo avadim laavadim, veotsétim méavdout le'hérout, vehalakh ze vekana adon leatsmo – yératsa bifnéhem.
6. מַתְנִי׳ עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה, וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּכֶסֶף עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וּבִשְׁטָר עַל יְדֵי עַצְמוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּכֶסֶף עַל יְדֵי עַצְמוֹ וּבִשְׁטָר עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא הַכֶּסֶף מִשֶּׁל אֲחֵרִים. matni' eved kenaani nikne bekhesef ouvichtar ouva'hazaka, vekone et atsmo bekhesef al yedé a'hérim, ouvichtar al yedé atsmo, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: bekhesef al yedé atsmo ouvichtar al yedé a'hérim, ouvilvad cheyehé hakesef michel a'hérim.
7. גְּמָ׳ מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה״ – הִקִּישָׁן הַכָּתוּב לִשְׂדֵה אֲחוּזָּה. מָה שְׂדֵה אֲחוּזָּה נִקְנֶה בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר, וּבַחֲזָקָה – אַף עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. gema' menalan? dikhtiv: "vehitna'haltem otam livnékhem a'harékhem larechet a'houza" – hikichan hakatouv lisdé a'houza. ma sedé a'houza nikne bekhesef, bichtar, ouva'hazaka – af eved kenaani nikne bekhesef bichtar ouva'hazaka.
8. אִי מָה שְׂדֵה אֲחוּזָּה חוֹזֶרֶת לַבְּעָלִים בַּיּוֹבֵל – אַף עֶבֶד כְּנַעֲנִי חוֹזֵר לַבְּעָלִים בַּיּוֹבֵל? – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ״. i ma sedé a'houza 'hozeret labealim bayovél – af eved kenaani 'hozér labealim bayovél? – talmoud lomar: "leolam bahem taavodou".
9. תָּנָא: אַף בַּחֲלִיפִין. וְתַנָּא דִּידַן? מִילְּתָא דְּלֵיתַהּ בְּמִטַּלְטְלִין – קָתָנֵי, מִילְּתָא דְּאִיתַהּ בִּמְטַלְטְלִין – לָא קָתָנֵי. tana: af ba'halifin. vetana didan? mileta delétah bemitaltelin – katané, mileta deitah bimtaltelin – la katané.
10. אָמַר שְׁמוּאֵל: עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנֶה בִּמְשִׁיכָה. כֵּיצַד? תְּקָפוֹ וּבָא אֶצְלוֹ – קְנָאוֹ. קְרָאוֹ וּבָא אֶצְלוֹ – לֹא קְנָאוֹ. amar chemouél: eved kenaani nikne bimchikha. kétsad? tekafo ouva etslo – kenao. kerao ouva etslo – lo kenao.
11. בִּשְׁלָמָא לְתַנָּא דִּידַן, מִילְּתָא דְּאִיתַהּ בְּמִטַּלְטְלֵי – לָא קָתָנֵי, דְּלֵיתַהּ בְּמִטַּלְטְלֵי – קָתָנֵי. אֶלָּא לְתַנָּא בָּרָא, נִיתְנֵי מְשִׁיכָה! כִּי קָתָנֵי, מִילְּתָא דְּאִיתַהּ בֵּין בִּמְקַרְקְעֵי בֵּין בְּמִטַּלְטְלִי, מְשִׁיכָה דִּבְמִטַּלְטְלִי אִיתָא, בִּמְקַרְקְעִי לֵיתַהּ – לָא קָתָנֵי. bichlama letana didan, mileta deitah bemitaltelé – la katané, delétah bemitaltelé – katané. ela letana bara, nitné mechikha! ki katané, mileta deitah bén bimkarkeé bén bemitalteli, mechikha divmitalteli ita, bimkarkei létah – la katané.
12. כֵּיצַד? תְּקָפוֹ וּבָא אֶצְלוֹ – קְנָאוֹ, קְרָאוֹ וּבָא אֶצְלוֹ – לֹא קְנָאוֹ. וּקְרָאוֹ לָא? וְהָתַנְיָא: כֵּיצַד בִּמְסִירָה? אֲחָזָהּ בְּטַלְפָּהּ, בִּשְׂעָרָהּ, בָּאוּכָּף שֶׁעָלֶיהָ, בִּשְׁלִיף שֶׁעָלֶיהָ, בִּפְרוּמְבְּיָא שֶׁבְּפִיהָ וּבְזוֹג שֶׁבְּצַוָּארָהּ – קְנָאָהּ. kétsad? tekafo ouva etslo – kenao, kerao ouva etslo – lo kenao. oukrao la? vehatanya: kétsad bimsira? a'hazah betalpah, bisarah, baoukaf chealeha, bichlif chealeha, bifroumbeya chebefiha ouvzog chebetsavarah – kenaah.
13. כֵּיצַד בִּמְשִׁיכָה? קוֹרֵא לָהּ וְהִיא בָּאָה, אוֹ שֶׁהִכִּישָׁהּ בְּמַקֵּל וְרָצְתָה לְפָנָיו, כֵּיוָן שֶׁעָקְרָה יָד וָרֶגֶל – קְנָאָהּ. רַבִּי אַסִּי וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אַחָא אוֹמֵר: עַד שֶׁתְּהַלֵּךְ לְפָנָיו מְלֹא קוֹמָתָהּ. kétsad bimchikha? koré lah vehi baa, o chehikichah bemakél veratsta lefana, kévan cheakra yad varegel – kenaah. rabi asi veamri lah rabi a'ha omér: ad chetehalékh lefana melo komatah.
14. אָמְרִי: בְּהֵמָה אַדַּעְתָּא דְמָרַהּ אָזְלָה, עֶבֶד אַדַּעְתֵּיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ קָאָזֵיל. אָמַר רַב אָשֵׁי: עֶבֶד קָטָן כִּבְהֵמָה דָּמֵי. amri: behéma adata demarah azla, eved adatéh denafchéh kaazél. amar rav aché: eved katan kivhéma damé.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד בַּחֲזָקָה? הִתִּיר לוֹ מִנְעָלוֹ, אוֹ הוֹלִיךְ כֵּלָיו אַחֲרָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, הִפְשִׁיטוֹ, הִרְחִיצוֹ, סָכוֹ, גֵּרְדוֹ, הִלְבִּישׁוֹ הִנְעִילוֹ, הִגְבִּיהוֹ – קְנָאוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא תְּהֵא חֲזָקָה גְּדוֹלָה מֵהַגְבָּהָה, שֶׁהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכׇל מָקוֹם. מַאי קָאָמַר? tanou rabanan: kétsad ba'hazaka? hitir lo minalo, o holikh kéla a'hara levét hamer'hats, hifchito, hir'hitso, sakho, gérdo, hilbicho hinilo, higbio – kenao. amar rabi chimon: lo tehé 'hazaka gedola méhagbaha, chehagbaha kona bekhol makom. ma kaamar?
16. אָמַר רַב אָשֵׁי: הִגְבִּיהוֹ הוּא לְרַבּוֹ – קְנָאוֹ, הִגְבִּיהוֹ רַבּוֹ לוֹ – לֹא קְנָאוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא תְּהֵא חֲזָקָה גְּדוֹלָה מֵהַגְבָּהָה, שֶׁהַגְבָּהָה קוֹנָה בְּכׇל מָקוֹם. amar rav aché: higbio hou lerabo – kenao, higbio rabo lo – lo kenao. amar rabi chimon: lo tehé 'hazaka gedola méhagbaha, chehagbaha kona bekhol makom.
17. הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ: הִגְבִּיהוֹ הוּא לְרַבּוֹ – קְנָאוֹ, אֶלָּא מֵעַתָּה שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית תִּקָּנֶה בְּבִיאָה? כִּי קָאָמְרִינַן: זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה מִצְטַעֵר, הָכָא: זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה נֶהֱנֶה הוּא. hachta deamrate: higbio hou lerabo – kenao, ela méata chif'ha kenaanit tikane bevia? ki kaamrinan: ze nehene veze mitstaér, hakha: ze nehene veze nehene hou.
18. שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמַר רַב אַחַיי [בַּר אַדָּא] דְּמִן אַחָא: מַאן לֵימָא לַן דְּלָאו הֲנָאָה אִית לְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ? וְעוֹד: ״מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה״ כְּתִיב, הִקִּישה הַכָּתוּב כְּדַרְכָּהּ לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. chelo kedarkah ma ika lemémar? amar rav a'ha [bar ada] demin a'ha: man léma lan dela hanaa it leou letarvayou? veod: "michkevé icha" ketiv, hikich hakatouv kedarkah lechelo kedarkah.
19. רַבִּי יְהוּדָה הִנְדּוּאָה גֵּר שֶׁאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין הֲוָה. חֲלַשׁ, עָל מָר זוּטְרָא לְשַׁיּוֹלֵי בֵּיהּ, חַזְיֵיהּ דְּתָקֵיף לֵיהּ עָלְמָא טוּבָא. אֲמַר לֵיהּ לְעַבְדֵיהּ: שְׁלוֹף לִי מְסָנַאי וְאַמְטִינְהוּ לְבֵיתָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי גָּדוֹל הֲוָה. rabi yeouda hindoua gér cheén lo yorchin hava. 'halach, al mar zoutra lechayolé béh, 'hazyéh detakéf léh alma touva. amar léh leavdéh: chelof li mesana veamtinou levéta. ika deamri gadol hava.

Daf 23a

1. זֶה פֵּירַשׁ לְמִיתָה, וְזֶה פֵּירַשׁ לְחַיִּים. ze pérach lemita, veze pérach le'hayim.
2. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי קָטָן הֲוָה, וּדְלָא כְּאַבָּא שָׁאוּל, דְּתַנְיָא: גֵּר שֶׁמֵּת וּבִזְבְּזוּ יִשְׂרָאֵל נְכָסָיו, וְהָיוּ בָּהֶן עֲבָדִים, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים – קָנוּ עַצְמָן בְּנֵי חוֹרִין. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: גְּדוֹלִים – קָנוּ עַצְמָן בְּנֵי חוֹרִין, קְטַנִּים – כׇּל הַמַּחְזִיק בָּהֶן זָכָה בָּהֶן. veika deamri katan hava, oudla keaba chaoul, detanya: gér chemét ouvizbezou yisraél nekhasa, vehaou bahen avadim, bén gedolim bén ketanim – kanou atsman bené 'horin. aba chaoul omér: gedolim – kanou atsman bené 'horin, ketanim – kol hama'hzik bahen zakha bahen.
3. וְקוֹנֶה עַצְמוֹ בְּכֶסֶף כּוּ׳ בְּכֶסֶף עַל יְדֵי אֲחֵרִים. אִין, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי עַצְמוֹ. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, מִכְּדֵי שְׁמַעְנָא לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר: חוֹב הוּא לְעֶבֶד שֶׁיֵּצֵא מִיַּד רַבּוֹ לְחֵירוּת. וּתְנֵינָא: זָכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו. vekone atsmo bekhesef kou' bekhesef al yedé a'hérim. in, aval lo al yedé atsmo. bema askinan? iléma chelo midato, mikedé chemana léh lerabi méir deamar: 'hov hou leeved cheyétsé miyad rabo le'hérout. outnéna: zakhin laadam chelo befana, veén 'havin lo ela befana.
4. אֶלָּא פְּשִׁיטָא מִדַּעְתּוֹ, וְהָא קָמַשְׁמַע לַן: עַל יְדֵי אֲחֵרִים – אִין, עַל יְדֵי עַצְמוֹ – לָא. אַלְמָא אֵין קִנְיָן לְעֶבֶד בְּלֹא רַבּוֹ. ela pechita midato, veha kamachma lan: al yedé a'hérim – in, al yedé atsmo – la. alma én kinyan leeved belo rabo.
5. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: בִּשְׁטָר עַל יְדֵי עַצְמוֹ. עַל יְדֵי עַצְמוֹ – אִין, עַל יְדֵי אֲחֵרִים – לָא. וְאִי מִדַּעְתּוֹ, עַל יְדֵי אֲחֵרִים אַמַּאי לָא? i hakhi, éma séfa: bichtar al yedé atsmo. al yedé atsmo – in, al yedé a'hérim – la. vei midato, al yedé a'hérim ama la?
6. וְכִי תֵּימָא: מַאי עַל יְדֵי עַצְמוֹ – אַף עַל יְדֵי עַצְמוֹ, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּגִיטּוֹ וְיָדוֹ בָּאִים כְּאֶחָד, וְהָא לָא תָּנֵי הָכִי, דְּתַנְיָא: בִּשְׁטָר עַל יְדֵי עַצְמוֹ וְלֹא עַל יְדֵי אֲחֵרִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר! vekhi téma: ma al yedé atsmo – af al yedé atsmo, veha ka machma lan: degito veyado baim kee'had, veha la tané hakhi, detanya: bichtar al yedé atsmo velo al yedé a'hérim, divré rabi méir!
7. אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וְשָׁאנֵי כֶּסֶף, הוֹאִיל וְקָנֵי לֵיהּ בְּעַל כּוּרְחֵיהּ – מַקְנֵי לֵיהּ בְּעַל כּוּרְחֵיהּ. amar abayé: leolam chelo midato, vechané kesef, hoil vekané léh beal kour'héh – makné léh beal kour'héh.
8. אִי הָכִי, שְׁטָר נָמֵי! הַאי שְׁטָרָא לְחוֹד וְהַאי שְׁטָרָא לְחוֹד. i hakhi, chetar namé! ha chetara le'hod veha chetara le'hod.
9. הָכָא נָמֵי, הַאי כַּסְפָּא לְחוֹד וְהַאי כַּסְפָּא לְחוֹד? טִיבְעָא מִיהָא חַד הוּא. hakha namé, ha kaspa le'hod veha kaspa le'hod? tiva miha 'had hou.
10. רָבָא אָמַר: כֶּסֶף – קַבָּלַת רַבּוֹ גָּרְמָה לוֹ, שְׁטָר – קַבָּלַת אֲחֵרִים גָּרְמָה לוֹ. rava amar: kesef – kabalat rabo garma lo, chetar – kabalat a'hérim garma lo.
11. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּכֶסֶף עַל יְדֵי עַצְמוֹ. בְּכֶסֶף עַל יְדֵי עַצְמוֹ – אִין, עַל יְדֵי אֲחֵרִים – לָא. אַמַּאי? נְהִי נָמֵי דְּשֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, מִכְּדֵי שְׁמַעְנָא לְהוּ לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי: זְכוּת הוּא שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יָד רַבּוֹ לְחֵירוּת, וּתְנֵינָא: זָכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו. va'hakhamim omrim: bekhesef al yedé atsmo. bekhesef al yedé atsmo – in, al yedé a'hérim – la. ama? nehi namé dechelo midato, mikedé chemana leou lerabanan deamri: zekhout hou cheyétsé mita'hat yad rabo le'hérout, outnéna: zakhin leadam chelo befana, veén 'havin lo ela befana.
12. וְכִי תֵּימָא: מַאי עַל יְדֵי עַצְמוֹ – אַף עַל יְדֵי עַצְמוֹ, וְקָא מַשְׁמַע לַן דְּיֵשׁ קִנְיָן לְעֶבֶד בְּלֹא רַבּוֹ – אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: בִּשְׁטָר עַל יְדֵי אֲחֵרִים – וְלֹא עַל יְדֵי עַצְמוֹ, וְהָא קַיְימָא לַן דְּגִיטּוֹ וְיָדוֹ בָּאִין כְּאֶחָד? vekhi téma: ma al yedé atsmo – af al yedé atsmo, veka machma lan deyéch kinyan leeved belo rabo – i hakhi, éma séfa: bichtar al yedé a'hérim – velo al yedé atsmo, veha kayma lan degito veyado bain kee'had?
13. וְכִי תֵּימָא: מַאי עַל יְדֵי אֲחֵרִים – אַף עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן דִּזְכוּת הוּא לְעֶבֶד שֶׁיֵּצֵא מִיַּד רַבּוֹ לְחֵירוּת, אִי הָכִי, נְעָרְבִינְהוּ וְנִיתְנִינְהוּ: בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר בֵּין עַל יְדֵי אֲחֵרִים בֵּין עַל יְדֵי עַצְמוֹ! vekhi téma: ma al yedé a'hérim – af al yedé a'hérim, veha ka machma lan dizkhout hou leeved cheyétsé miyad rabo le'hérout, i hakhi, nearvinou venitninou: bekhesef ouvichtar bén al yedé a'hérim bén al yedé atsmo!
14. אֶלָּא: בְּכֶסֶף – בֵּין עַל יְדֵי אֲחֵרִים בֵּין עַל יְדֵי עַצְמוֹ, בִּשְׁטָר – עַל יְדֵי אֲחֵרִים וְלֹא עַל יְדֵי עַצְמוֹ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הוּא, דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף בִּשְׁטָר עַל יְדֵי אֲחֵרִים וְלֹא עַל יְדֵי עַצְמוֹ. וְשָׁלֹשׁ מַחְלוֹקוֹת בַּדָּבָר. ela: bekhesef – bén al yedé a'hérim bén al yedé atsmo, bichtar – al yedé a'hérim velo al yedé atsmo. verabi chimon ben elazar hou, detanya rabi chimon ben elazar omér: af bichtar al yedé a'hérim velo al yedé atsmo. vechaloch ma'hlokot badavar.
15. אָמַר רַבָּה: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר – גָּמַר ״לָהּ״ ״לָהּ״ מֵאִשָּׁה: מָה אִשָּׁה עַד שֶׁיּוֹצִיא גֵּט לִרְשׁוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ, אַף עֶבֶד נָמֵי עַד שֶׁיּוֹצִיא גֵּט לִרְשׁוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ. amar raba: ma tama derabi chimon ben elazar – gamar "lah" "lah" méicha: ma icha ad cheyotsi gét lirchout cheénah chelo, af eved namé ad cheyotsi gét lirchout cheénah chelo.
16. בָּעֵי רַבָּה: baé raba:

Daf 23b

1. לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, עֶבֶד כְּנַעֲנִי מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְקַבֵּל גִּיטּוֹ מִיָּד רַבּוֹ? כֵּיוָן דְּגָמַר ״לָהּ״ ״לָהּ״ מֵאִשָּׁה, כְּאִשָּׁה, lerabi chimon ben elazar, eved kenaani maou cheyaase chali'ha lekabél gito miyad rabo? kévan degamar "lah" "lah" méicha, keicha,
2. אוֹ דִילְמָא אִשָּׁה דְּאִיהִי מָצֵי מְקַבֶּלֶת גִּיטָּהּ – שָׁלִיחַ נָמֵי מָצֵי מְשַׁוְּיָא. עֶבֶד דְּאִיהוּ לָא מְקַבֵּל גִּיטֵּיהּ – שָׁלִיחַ נָמֵי לָא מָצֵי מְשַׁוֵּי. בָּתַר דְּבַעְיָא הֲדַר פַּשְׁטַהּ: ״לָהּ״ ״לָהּ״ מֵאִשָּׁה, כְּאִשָּׁה. o dilma icha deihi matsé mekabelet gitah – chali'ha namé matsé mechaouya. eved deiou la mekabél gitéh – chali'ha namé la matsé mechavé. batar devaya hadar pachtah: "lah" "lah" méicha, keicha.
3. וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: הָנֵי כָּהֲנֵי שְׁלוּחֵי דְרַחֲמָנָא נִינְהוּ. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שְׁלוּחֵי דִידַן נִינְהוּ, מִי אִיכָּא מִידֵּי דַּאֲנַן לָא מָצֵינַן עָבְדִינַן וְאִינְהוּ מָצֵי עָבְדִי? veela ha deamar rav houna beréh derav yeochoua: hané kahané chelou'hé dera'hamana ninou. dei salka datakh chelou'hé didan ninou, mi ika midé daanan la matsénan avdinan veinou matsé avdi?
4. וְלָא?! וְהָא עַבְדָּא, דְּאִיהוּ לָא מָצֵי מְקַבֵּל גִּיטֵּיהּ וּשְׁלִיחַ מָצֵי מְשַׁוֵּי! vela?! veha avda, deiou la matsé mekabél gitéh ouchli'ha matsé mechavé!
5. וְלָא הִיא, יִשְׂרָאֵל לָא שָׁיְכִי בְּתוֹרַת קׇרְבָּנוֹת כְּלָל, עֶבֶד שָׁיֵיךְ בְּגִיטִּין. דְּתַנְיָא: נִרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁהָעֶבֶד מְקַבֵּל גִּיטּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ מִיַּד רַבּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, אֲבָל לֹא מִיַּד רַבּוֹ שֶׁלּוֹ. vela hi, yisraél la chaykhi betorat korbanot kelal, eved chayékh begitin. detanya: nirin hadevarim chehaeved mekabél gito chel 'havéro miyad rabo chel 'havéro, aval lo miyad rabo chelo.
6. וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא הַכֶּסֶף מִשֶּׁל אֲחֵרִים. נֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: אֵין קִנְיָן לְעֶבֶד בְּלֹא רַבּוֹ, וְאֵין קִנְיָן לְאִשָּׁה בְּלֹא בַּעְלָהּ. וְרַבָּנַן סָבְרִי: יֵשׁ קִנְיָן לְעֶבֶד בְּלֹא רַבּוֹ, וְיֵשׁ קִנְיָן לְאִשָּׁה בְּלֹא בַּעְלָהּ. ouvilvad cheyehé hakesef michel a'hérim. néma beha kamipalgi: derabi méir savar: én kinyan leeved belo rabo, veén kinyan leicha belo balah. verabanan savri: yéch kinyan leeved belo rabo, veyéch kinyan leicha belo balah.
7. אָמַר רַבָּה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין קִנְיָן לְעֶבֶד בְּלֹא רַבּוֹ, וְאֵין קִנְיָן לְאִשָּׁה בְּלֹא בַּעְלָהּ. וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, דְּאַקְנִי לֵיהּ אַחֵר מָנֶה, וַאֲמַר לֵיהּ: ״עַל מְנָת שֶׁאֵין לְרַבָּךְ רְשׁוּת בּוֹ״. amar raba amar rav chéchet: dekhoulé alma én kinyan leeved belo rabo, veén kinyan leicha belo balah. vehakha bema askinan, deakni léh a'hér mane, vaamar léh: "al menat cheén lerabakh rechout bo".
8. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: כִּי אָמַר לֵיהּ ״קְנִי״ – קָנֵי עֶבֶד וְקָנֵי רַבֵּיהּ. וְכִי אָמַר לֵיהּ ״עַל מְנָת״ – לֹא כְּלוּם קָאָמַר לֵיהּ. וְרַבָּנַן סָבְרִי: כֵּיוָן דְּאָמַר לֵיהּ ״עַל מְנָת״ – אַהֲנִי לֵיהּ תְּנָאֵיהּ. rabi méir savar: ki amar léh "keni" – kané eved vekané rabéh. vekhi amar léh "al menat" – lo keloum kaamar léh. verabanan savri: kévan deamar léh "al menat" – ahani léh tenaéh.
9. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: כֹּל כִּי הַאי גַוְונָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּקָנֵי עֶבֶד וְקָנֵי רַבֵּיהּ, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן דְּאַקְנִי לֵיהּ אַחֵר מָנֶה וַאֲמַר לֵיהּ: ״עַל מְנָת שֶׁתֵּצֵא בּוֹ לְחֵירוּת״. verabi elazar amar: kol ki ha gavna dekhoulé alma la peligi dekané eved vekané rabéh, vehakha bema askinan, kegon deakni léh a'hér mane vaamar léh: "al menat chetétsé bo le'hérout".
10. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: כִּי אֲמַר לֵיהּ ״קְנִי״ – קָנֵי עֶבֶד וְקָנֵי רַבֵּיהּ. וְכִי אֲמַר לֵיהּ ״עַל מְנָת״ – לֹא כְּלוּם קָאָמַר לֵיהּ. וְרַבָּנַן סָבְרִי: לְדִידֵיהּ נָמֵי הָא לָא קָא מַקְנֵי לֵיהּ, דְּהָא לָא אֲמַר לֵיהּ אֶלָּא ״עַל מְנָת שֶׁתֵּצֵא בּוֹ לְחֵירוּת״. rabi méir savar: ki amar léh "keni" – kané eved vekané rabéh. vekhi amar léh "al menat" – lo keloum kaamar léh. verabanan savri: ledidéh namé ha la ka makné léh, deha la amar léh ela "al menat chetétsé bo le'hérout".
11. וּרְמִי דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר, וּרְמִי דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן, דְּתַנְיָא: ourmi derabi méir aderabi méir, ourmi derabanan aderabanan, detanya:

Daf 24a

1. אֵין אִשָּׁה פּוֹדָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלֹא חוֹמֶשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אִשָּׁה פּוֹדָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלֹא חוֹמֶשׁ. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא בְּזוּזֵי דְבַעַל, וּמַעֲשֵׂר דְּבַעַל – שְׁלִיחוּתֵיהּ דְּבַעַל קָא עָבְדָה?! én icha poda maasér chéni belo 'homech. rabi chimon ben elazar omér michoum rabi méir: icha poda maasér chéni belo 'homech. hékhi damé? iléma bezouzé devaal, oumaasér devaal – cheli'houtéh devaal ka avda?!
2. וְאֶלָּא בְּזוּזֵי דִידַהּ וּמַעֲשֵׂר דִּידֵיהּ – ״אִישׁ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא אִשָּׁה! veela bezouzé didah oumaasér didéh – "ich" amar ra'hamana, velo icha!
3. אֶלָּא לָאו כִּי הַאי גַוְונָא, דְּאַקְנִי לַהּ אַחֵר מָנֶה, וַאֲמַר לַהּ: ״עַל מְנָת שֶׁתִּפְדִּי בּוֹ אֶת הַמַּעֲשֵׂר״, וְאִיפְּכָא שְׁמַעְנָא לְהוּ! ela la ki ha gavna, deakni lah a'hér mane, vaamar lah: "al menat chetifdi bo et hamaasér", veipekha chemana leou!
4. אָמַר אַבָּיֵי: אֵיפוֹךְ. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, וְהָכָא בְּמַעֲשֵׂר דַּאֲתָא מִבֵּי נָשָׁא עָסְקִינַן, וְרַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: מַעֲשֵׂר מָמוֹן הֶקְדֵּשׁ הוּא, וְלָא קָנֵי לֵיהּ בַּעַל. amar abayé: éfokh. rava amar: leolam la téfokh, vehakha bemaasér daata mibé nacha askinan, verabi méir letaméh, deamar: maasér mamon hekdéch hou, vela kané léh baal.
5. וְרַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאָמְרִי: מָמוֹן הֶדְיוֹט הוּא, וְקָנֵי לֵיהּ בַּעַל, הִילְכָּךְ שְׁלִיחוּתָא דְבַעַל קָעָבְדָא. verabanan letamayou, deamri: mamon hedot hou, vekané léh baal, hilkakh cheli'houta devaal kaavda.
6. תָּנָא: יוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִים. בִּשְׁלָמָא שֵׁן וָעַיִן – כְּתִיבִי. אֶלָּא רָאשֵׁי אֵבָרִים מְנָלַן? דּוּמְיָא דְשֵׁן וָעַיִן, מָה שֵׁן וָעַיִן מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין – אַף כֹּל מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין. tana: yotsé bechén vaayin veraché évarim cheénan 'hozrim. bichlama chén vaayin – ketivi. ela raché évarim menalan? doumya dechén vaayin, ma chén vaayin moumin chebagalou veénan 'hozrin – af kol moumin chebagalou veénan 'hozrin.
7. וְאֵימָא נִיהְווֹ שֵׁן וָעַיִן כִּשְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְכֹל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין! צְרִיכָא, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״שֵׁן״, הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ veéma niho chén vaayin kichné khetouvim habaim kee'had, vekhol chené khetouvim habaim kee'had én melamedin! tserikha, dei ketav ra'hamana "chén", hava aména afilou

Daf 24b

1. שֵׁן דְּחָלָב, כְּתַב רַחֲמָנָא ״עַיִן״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״עַיִן״ הֲוָה אָמֵינָא מָה עַיִן שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ – אַף כֹּל שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ, אֲבָל שֵׁן – לָא, צְרִיכָא. chén de'halav, ketav ra'hamana "ayin". vei ketav ra'hamana "ayin" hava aména ma ayin chenivra imo – af kol chenivra imo, aval chén – la, tserikha.
2. וְאֵימָא: ״כִּי יַכֶּה״ – כָּלַל, ״שֵׁן וָעַיִן״ – פָּרַט. כְּלָל וּפְרָט, אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט. שֵׁן וָעַיִן – אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא! veéma: "ki yake" – kalal, "chén vaayin" – parat. kelal oufrat, én bakelal ela ma chebaperat. chén vaayin – in, midé a'harina – la!
3. ״לַחׇפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ״ – חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ מוּם שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִים – אַף כֹּל מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין. "la'hofchi yechale'henou" – 'hazar vekhalal. kelal oufrat oukhlal, i ata dan ela keén haperat, ma haperat meforach moum chebagalou veénan 'hozrim – af kol moumin chebagalou veénan 'hozrin.
4. אִי מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וּבָטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ וְאֵינוֹ חוֹזֵר – אַף כֹּל מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינוֹ חוֹזֵר וּבָטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ. אַלְּמָה תַּנְיָא: תָּלַשׁ בִּזְקָנוֹ וְדִילְדֵּל בּוֹ עֶצֶם – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶם לְחֵירוּת! ״לַחׇפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ״ – רִיבּוּיָא הוּא. i ma haperat meforach – moumin chebagalou ouvatél mimelakhto veéno 'hozér – af kol moumin chebagalou veéno 'hozér ouvatél mimelakhto. alema tanya: talach bizkano vedildél bo etsem – eved yotsé bahem le'hérout! "la'hofchi yechale'henou" – ribouya hou.
5. וְאִי רִיבּוּיָא הוּא, אֲפִילּוּ הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָמְתָה וְסוֹפָהּ לַחְזוֹר נָמֵי, אַלְּמָה תַּנְיָא: הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָמְתָה וְסוֹפָהּ לַחְזוֹר – אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהּ לְחֵירוּת? אִם כֵּן, שֵׁן וָעַיִן מַאי אַהֲנִי לֵיהּ? vei ribouya hou, afilou hikaou al yado vetsamta vesofah la'hzor namé, alema tanya: hikaou al yado vetsamta vesofah la'hzor – én eved yotsé bah le'hérout? im kén, chén vaayin ma ahani léh?
6. תָּנוּ רַבָּנַן: בְּכוּלָּם, עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶם לְחֵירוּת, וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: צָרִיךְ. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: צָרִיךְ. tanou rabanan: bekhoulam, eved yotsé bahem le'hérout, vetsarikh gét chi'hrour, divré rabi chimon. rabi méir omér: éno tsarikh. rabi eliezer omér: tsarikh. rabi tarfon omér: éno tsarikh. rabi akiva omér: tsarikh.
7. הַמַּכְרִיעִים לִפְנֵי חֲכָמִים אוֹמְרִים: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן בְּשֵׁן וָעַיִן, שֶׁהַתּוֹרָה זִכְּתָה לוֹ, וְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא בִּשְׁאָר אֵבָרִים, הוֹאִיל וּקְנַס חֲכָמִים הוּא. קְנָס הוּא?! קְרָאֵי קָא דָרְשִׁינַן! אֶלָּא: הוֹאִיל וּמִדְרַשׁ חֲכָמִים הוּא. hamakhriim lifné 'hakhamim omrim: nirin divré rabi tarfon bechén vaayin, chehatora ziketa lo, vedivré rabi akiva bichar évarim, hoil ouknas 'hakhamim hou. kenas hou?! keraé ka darchinan! ela: hoil oumidrach 'hakhamim hou.
8. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? יָלֵיף ״שִׁילּוּחַ״ ״שִׁילּוּחַ״ מֵאִשָּׁה. מָה אִשָּׁה בִּשְׁטָר – אַף עֶבֶד נָמֵי בִּשְׁטָר. וְרַבִּי מֵאִיר: אִי כְּתַב ״חׇפְשִׁי״ לְבַסּוֹף – כִּדְקָאָמְרַתְּ. הַשְׁתָּא דִּכְתַב ״לַחׇפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ״ – הֲוָה לֵיהּ חׇפְשִׁי מֵעִיקָּרָא. ma tama derabi chimon? yaléf "chilou'ha" "chilou'ha" méicha. ma icha bichtar – af eved namé bichtar. verabi méir: i ketav "'hofchi" levasof – kidkaamrate. hachta dikhtav "la'hofchi yechale'henou" – hava léh 'hofchi méikara.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְסִמְּאָהּ, עַל אׇזְנוֹ וְחֵרְשָׁהּ – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. נֶגֶד עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה, כְּנֶגֶד אׇזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ – אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. אָמַר רַב שֶׁמֶן לְרַב אָשֵׁי: לְמֵימְרָא דְּקָלָא לָאו כְּלוּם הוּא? tanou rabanan: hikaou al éno vesimeah, al ozno ve'hérchah – eved yotsé bahen le'hérout. neged éno veéno roe, keneged ozno veéno choméa – én eved yotsé bahen le'hérout. amar rav chemen lerav aché: lemémra dekala la keloum hou?
10. וְהָתָנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: תַּרְנְגוֹל שֶׁהוֹשִׁיט רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר כְּלִי זְכוּכִית, וְתָקַע בּוֹ וּשְׁבָרוֹ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. וְאָמַר רַב יוֹסֵף, אָמְרִי בֵּי רַב: סוּס שֶׁצָּנַף וַחֲמוֹר שֶׁנָּעַר, וְשָׁבְרוּ כֵּלִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת – מְשַׁלְּמִים חֲצִי נֶזֶק. vehatané ramé bar ye'hezkél: tarnegol cheochit rocho laavir keli zekhoukhit, vetaka bo ouchvaro mechalém nezek chalém. veamar rav yoséf, amri bé rav: sous chetsanaf va'hamor chenaar, vechavrou kélim betokh habayit – mechalemim 'hatsi nezek.
11. אֲמַר לֵיהּ: שָׁאנֵי אָדָם, דְּכֵיוָן דְּבַר דַּעַת הוּא – אִיהוּ מְיבַעֵית נַפְשֵׁיהּ. כִּדְתַנְיָא: הַמַּבְעִית אֶת חֲבֵירוֹ – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. כֵּיצַד? תָּקַע בְּאׇזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ – פָּטוּר, אֲחָזָהוּ וְתָקַע בְּאׇזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ – חַיָּיב. amar léh: chané adam, dekhévan devar daat hou – iou mevaét nafchéh. kidtanya: hamavit et 'havéro – patour midiné adam ve'hayav bediné chamayim. kétsad? taka beozno ve'hércho – patour, a'hazaou vetaka beozno ve'hércho – 'hayav.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְכָהֲתָה, עַל שִׁינּוֹ וְנָדְדָה, אִם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַכְשָׁיו – אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת, וְאִם לָאו – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. תַּנְיָא אִידַּךְ: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ כְּהוּיָה וְסִמְּאָהּ, שִׁינּוֹ נְדוּדָה וְהִפִּילָהּ, אִם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּבָר – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת, וְאִם לָאו – אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. tanou rabanan: hikaou al éno vekhahata, al chino venadda, im yakhol lehichtaméch bahen akhcha – én eved yotsé bahen le'hérout, veim la – eved yotsé bahen le'hérout. tanya idakh: haré chehayta éno keouya vesimeah, chino nedouda vehipilah, im yakhol lehichtaméch bahen kevar – eved yotsé bahen le'hérout, veim la – én eved yotsé bahen le'hérout.
13. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָךְ קַמַּיְיתָא, מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא נְהוֹרָא בְּרִיָּא וְהַשְׁתָּא נְהוֹרָא כְּחִישָׁא. אֲבָל הָכָא, דְּמֵעִיקָּרָא נָמֵי נְהוֹרָא כְּחִישָׁא – אֵימָא לָא. outsrikha, dei achmoinan hakh kamayta, michoum deméikara neora beriya vehachta neora ke'hicha. aval hakha, deméikara namé neora ke'hicha – éma la.
14. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָא, מִשּׁוּם דְּסַמְּיַהּ לִגְמָרֵי, אֲבָל הָתָם, דְּלָא סַמְּיַהּ לִגְמָרֵי אֵימָא לָא, צְרִיכָא. vei achmoinan ha, michoum desameyah ligmaré, aval hatam, dela sameyah ligmaré éma la, tserikha.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: הֲרֵי שֶׁהָיָה רַבּוֹ רוֹפֵא, וְאָמַר לוֹ לִכְחוֹל לוֹ עֵינוֹ וְסִמְּאָהּ, לַחְתּוֹר לוֹ שִׁינּוֹ וְהִפִּילָהּ – שִׂיחֵק בָּאָדוֹן, וְיָצָא לְחֵירוּת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: ״וְשִׁחֲתָהּ״ – עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּין לְשַׁחֲתָהּ. tanou rabanan: haré chehaya rabo rofé, veamar lo likh'hol lo éno vesimeah, la'htor lo chino vehipilah – si'hék baadon, veyatsa le'hérout. raban chimon ben gamliél omér: "vechi'hatah" – ad cheyitkavén lecha'hatah.
16. וְרַבָּנַן, הַאי ״וְשִׁחֲתָהּ״, מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לְהוּ לְכִדְתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁהוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי שִׁפְחָתוֹ וְסִימֵּא עוּבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״וְשִׁחֲתָהּ״ – עַד שֶׁיְּכַוֵּין לְשַׁחֲתָהּ. verabanan, ha "vechi'hatah", ma avdi léh? mibeé leou lekhidtanya, rabi elazar omér: haré cheochit yado limé chif'hato vesimé oubar chebeméeha – patour. ma tama? deamar kera: "vechi'hatah" – ad cheyekhavén lecha'hatah.
17. וְאִידָּךְ? מִ״וְשִׁחֵת״ ״שִׁחֲתָהּ״ נָפְקָא. וְאִידַּךְ? ״שִׁחֵת״ ״שִׁחֲתָהּ״ לָא דָּרֵישׁ. veidakh? mi"vechi'hét" "chi'hatah" nafka. veidakh? "chi'hét" "chi'hatah" la daréch.
18. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ סְמוּיָה, וַחֲטָטָהּ – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. מַאי טַעְמָא? מְחוּסָּר אֵבֶר הוּא. amar rav chéchet: haré chehayta éno semouya, va'hatatah – eved yotsé bahen le'hérout. ma tama? me'housar éver hou.
19. וְתַנָּא תּוּנָא: תַּמּוּת וְזַכְרוּת בִּבְהֵמָה, וְאֵין תַּמּוּת וְזַכְרוּת בְּעוֹפוֹת. vetana touna: tamout vezakhrout bivhéma, veén tamout vezakhrout beofot.
20. יָכוֹל יָבְשָׁה גַּפָּהּ, נִקְטְעָה רַגְלָהּ, נֶחְטְטָה עֵינָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִן הָעוֹף״ – וְלֹא כׇּל הָעוֹף. yakhol yavcha gapah, niktea raglah, ne'hteta énah? talmoud lomar: "min haof" – velo kol haof.
21. אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: הָיְתָה לוֹ amar rav 'hiya bar aché amar rav: hayta lo

Daf 25a

1. יְתֶרֶת, וַחֲתָכָהּ – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. אָמַר רַב הוּנָא: וְהוּא שֶׁנִּסְפֶּרֶת עַל גַּב הַיָּד. yeteret, va'hatakhah – eved yotsé bahen le'hérout. amar rav houna: veou chenisperet al gav hayad.
2. סָבֵי דְנָזוֹנְיָא לָא אֲתוֹ לְפִירְקֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, אֲמַר לֵיהּ לְרַב הַמְנוּנָא: זִיל צַנְּעִינְהוּ. אֲזַל אֲמַר לְהוּ: מַאי טַעְמָא לָא אֲתוֹ רַבָּנַן לְפִירְקָא? אֲמַרוּ לֵיהּ: אַמַּאי נֵיתֵי? דִּבְעֵינַן מִינֵּיהּ מִילְּתָא וְלָא פְּשַׁט לַן. אֲמַר לְהוּ: מִי בְּעֵיתוּ מִינַּאי מִידֵּי וְלָא פָּשֵׁיטְנָא לְכוּ? savé denazonya la ato lefirkéh derav 'hisda, amar léh lerav hamnouna: zil tsaneinou. azal amar leou: ma tama la ato rabanan lefirka? amarou léh: ama nété? divénan minéh mileta vela pechat lan. amar leou: mi beétou mina midé vela pachétna lekhou?
3. בְּעוֹ מִינֵּיהּ: עֶבֶד שֶׁסֵּרְסוֹ רַבּוֹ בַּבֵּצִים, מַהוּ? כְּמוּם שֶׁבַּגָּלוּי דָּמֵי, אוֹ לָא? לָא הֲוָה בִּידֵיהּ. אָמְרוּ לוֹ: מָה שְׁמָךְ? אֲמַר לְהוּ: הַמְנוּנָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: לָאו הַמְנוּנָא, אֶלָּא קַרְנוּנָא. beo minéh: eved chesérso rabo babétsim, maou? kemoum chebagalou damé, o la? la hava bidéh. amrou lo: ma chemakh? amar leou: hamnouna. amarou léh: la hamnouna, ela karnouna.
4. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא. אֲמַר לֵיהּ: מַתְנִיתָא בְּעוֹ מִינָּךְ. דִּתְנַן: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁבָּאָדָם כּוּלָּם אֵין מְטַמְּאִין מִשּׁוּם מִחְיָה, ata lekaméh derav 'hisda. amar léh: matnita beo minakh. ditnan: esrim vearbaa raché évarim chebaadam koulam én metamein michoum mi'hya,
5. וְאֵלּוּ הֵם: רָאשֵׁי אֶצְבָּעוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְרָאשֵׁי אׇזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַחוֹטֶם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּיה וְרָאשֵׁי דַדִּים שֶׁבָּאִשָּׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף שֶׁבָּאִישׁ. וְתָנֵי עֲלַהּ: בְּכוּלָּם עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶם לְחֵירוּת. רַבִּי אוֹמֵר: אַף הַסֵּירוּס. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: אַף הַלָּשׁוֹן. veélou hém: raché etsbaot yadayim veraglayim, veraché oznayim, veroch ha'hotem, veroch hageviya veraché dadim chebaicha. rabi yeouda omér: af chebaich. vetané alah: bekhoulam eved yotsé bahem le'hérout. rabi omér: af hasérous. ben aza omér: af halachon.
6. אָמַר מָר: רַבִּי אוֹמֵר אַף הַסֵּירוּס. סֵירוּס דְּמַאי? אִילֵּימָא סֵירוּס דְּגִיד, הַיְינוּ גְּוִיָּיה. אֶלָּא לָאו: סֵירוּס דְּבֵיצִים? amar mar: rabi omér af hasérous. sérous dema? iléma sérous degid, haynou geviya. ela la: sérous devétsim?
7. רַבִּי אוֹמֵר אַף הַסֵּירוּס. וְרַבִּי, לָשׁוֹן לָא? וּרְמִינְהוּ: הֲרֵי מִי שֶׁהָיָה מַזֶּה וְנִתְּזָה הַזָּאָה עַל פִּיו, רַבִּי אוֹמֵר: הִיזָּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא הִיזָּה. rabi omér af hasérous. verabi, lachon la? ourminou: haré mi chehaya maze veniteza hazaa al pi, rabi omér: hiza. va'hakhamim omrim: lo hiza.
8. מַאי לָאו עַל לְשׁוֹנוֹ? לֹא, עַל שְׂפָתָיו. עַל שְׂפָתָיו פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא זִימְנָא דְּחָלֵים שִׂפְוָתֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. ma la al lechono? lo, al sefata. al sefata pechita! maou detéma zimna de'halém sifvatéh, ka machma lan.
9. וְהָתַנְיָא: עַל לְשׁוֹנוֹ! וְעוֹד תַּנְיָא: וְשֶׁנִּיטַּל רוֹב הַלָּשׁוֹן, רַבִּי אוֹמֵר: רוֹב הַמְדַבֵּר שֶׁבִּלְשׁוֹנוֹ! vehatanya: al lechono! veod tanya: vechenital rov halachon, rabi omér: rov hamdabér chebilchono!
10. אֶלָּא, רַבִּי אוֹמֵר: סֵירוּס, וְלָא מִיבַּעְיָא לָשׁוֹן. בֶּן עַזַּאי אָמַר: לָשׁוֹן, אֲבָל סֵירוּס – לָא. וּמַאי ״אַף״? אַקַּמַּיְיתָא. אִי הָכִי, נַקְדְּמַהּ דְּבֶן עַזַּאי בְּרֵישָׁא! ela, rabi omér: sérous, vela mibaya lachon. ben aza amar: lachon, aval sérous – la. ouma "af"? akamayta. i hakhi, nakdemah deven aza berécha!
11. תַּנָּא שַׁמְעַהּ לִדְרַבִּי וְקַבְעַהּ, וְשַׁמְעַהּ לִדְבֶן עַזַּאי וְתַנְיַ[הּ], וּמִשְׁנָה לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ. tana chamah lidrabi vekavah, vechamah lidven aza vetanya[h], oumichna lo zaza mimekomah.
12. אָמַר עוּלָּא: הַכֹּל מוֹדִים בְּלָשׁוֹן לְעִנְיַן טוּמְאָה דְּגָלוּי הוּא אֵצֶל הַשֶּׁרֶץ. מַאי טַעְמָא? ״אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי נָמֵי בַּר נְגִיעָה הוּא. amar oula: hakol modim belachon leinyan touma degalou hou étsel hacherets. ma tama? "acher yiga bo" amar ra'hamana, veha namé bar negia hou.
13. לְעִנְיַן טְבִילָה – כְּטָמוּן דָּמֵי. מַאי טַעְמָא: ״וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם״ אָמַר רַחֲמָנָא, מָה בְּשָׂרוֹ מֵאַבָּרַאי – אַף כֹּל מֵאַבָּרַאי. leinyan tevila – ketamoun damé. ma tama: "vera'hats besaro bemayim" amar ra'hamana, ma besaro méabara – af kol méabara.
14. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא לְעִנְיַן הַזָּאָה. רַבִּי מְדַמֵּי לַהּ לְטוּמְאָה, וְרַבָּנַן מְדַמּוּ לַהּ לִטְבִילָה. lo ne'hlekou ela leinyan hazaa. rabi medamé lah letouma, verabanan medamou lah litvila.
15. וְתַרְוַיְיהוּ בְּהַאי קְרָא קָמִיפַּלְגִי: ״וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא וְגוֹ׳״ רַבִּי סָבַר: ״וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ״, vetarvayou beha kera kamipalgi: "vehiza hatahor al hatamé vego'" rabi savar: "vehiza hatahor al hatamé bayom hachelichi ouvayom hachevii ve'hiteo",
16. רַבָּנַן סָבְרִי: ״וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם״. rabanan savri: "ve'hiteo bayom hachevii vekhibes begada vera'hats bamayim".
17. וְרַבָּנַן נָמֵי, נְדַמְּיַיהּ לְטוּמְאָה? טׇהֳרָה מִטׇּהֳרָהּ הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף. וְרַבִּי, נְדַמְּיַיהּ לִטְבִילָה? ״וְכִבֶּס בְּגָדָיו״ – הִפְסִיק הָעִנְיָן. verabanan namé, nedameyah letouma? tohora mitohorah hava léh lemélaf. verabi, nedameyah litvila? "vekhibes begada" – hifsik hainyan.
18. וְסָבַר רַבִּי לְעִנְיַן טְבִילָה כְּטָמוּן דָּמֵי? וְהָאָמַר רָבִין אָמַר רַב אַדָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַעֲשֶׂה בְּשִׁפְחָה שֶׁל בֵּית רַבִּי שֶׁטָּבְלָה, וְעָלְתָה וְנִמְצָא עֶצֶם בֵּין שִׁינֶּיהָ, וְהִצְרִיכָהּ רַבִּי טְבִילָה אַחֶרֶת. vesavar rabi leinyan tevila ketamoun damé? vehaamar ravin amar rav ada amar rabi yits'hak: maase bechif'ha chel bét rabi chetavla, vealta venimtsa etsem bén chineha, vehitsrikhah rabi tevila a'heret.
19. נְהִי דְּבִיאַת מַיִם לָא בָּעֵינַן, מְקוֹם הָרָאוּי לָבוֹא בּוֹ מַיִם בָּעֵינַן, nehi deviat mayim la baénan, mekom haraou lavo bo mayim baénan,
20. כִּדְרַבִּי זֵירָא. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: כׇּל הָרָאוּי לְבִילָּה – אֵין בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ. וְשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְבִילָּה – בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ. kidrabi zéra. deamar rabi zéra: kol haraou levila – én bila meakevet bo. vecheéno raou levila – bila meakevet bo.

Daf 25b

1. כְּתַנָּאֵי: ״וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת״ – כּוּלָּן בַּבֵּיצִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ketanaé: "oumaoukh vekhatout venatouk vekharout" – koulan babétsim, divré rabi yeouda.
2. בַּבֵּיצִים וְלֹא בַּגִּיד? אֶלָּא: כּוּלָּן אַף בַּבֵּיצִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כּוּלָּם בַּגִּיד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ״מָעוּךְ וְכָתוּת״ – אַף בַּבֵּיצִים, ״נָתוּק וְכָרוּת״ – בְּגִיד – אִין, בְּבֵיצִים – לָא. babétsim velo bagid? ela: koulan af babétsim, divré rabi yeouda. rabi eliezer ben yaakov omér: koulam bagid. rabi yosé omér: "maoukh vekhatout" – af babétsim, "natouk vekharout" – begid – in, bevétsim – la.
3. מַתְנִי׳ בְּהֵמָה גַּסָּה נִקְנֵית בִּמְסִירָה, וְהַדַּקָּה בְּהַגְבָּהָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּהֵמָה דַּקָּה נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה. matni' behéma gasa niknét bimsira, vehadaka behagbaha, divré rabi méir verabi eliezer. va'hakhamim omrim: behéma daka niknét bimchikha.
4. גְּמָ׳ דָּרֵשׁ רַב בְּקִימְחוֹנְיָא: בְּהֵמָה גַּסָּה נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה. אַשְׁכְּחִינְהוּ שְׁמוּאֵל לְתַלְמִידֵי דְּרַב, אֲמַר לְהוּ: מִי אָמַר רַב בְּהֵמָה גַּסָּה נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה? וְהָאֲנַן בִּמְסִירָה תְּנַן! וְרַב נָמֵי בִּמְסִירָה אָמַר, הֲדַר בֵּיהּ מֵהַהִיא? הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זוֹ וְזוֹ נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: זוֹ וְזוֹ בְּהַגְבָּהָה. gema' daréch rav bekim'honya: behéma gasa niknét bimchikha. achke'hinou chemouél letalmidé derav, amar leou: mi amar rav behéma gasa niknét bimchikha? vehaanan bimsira tenan! verav namé bimsira amar, hadar béh méhahi? hou deamar ki ha tana, detanya: va'hakhamim omrim: zo vezo niknét bimchikha. rabi chimon omér: zo vezo behagbaha.
5. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: אֶלָּא מֵעַתָּה, פִּיל לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּמֶּה יִקָּנֶה? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בַּחֲלִיפִין. אִי נָמֵי בְּשׂוֹכֵר אֶת מְקוֹמוֹ. matkéf lah rav yoséf: ela méata, pil lerabi chimon bame yikane? amar léh abayé: ba'halifin. i namé besokhér et mekomo.
6. רַבִּי זֵירָא אָמַר: מֵבִיא אַרְבָּעָה כֵּלִים וּמַנִּיחָן תַּחַת רַגְלָיו. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר – קָנָה לוֹקֵחַ? הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, בְּסִימְטָא. rabi zéra amar: mévi arbaa kélim oumani'han ta'hat ragla. chamate minah: kilo chel loké'ha birchout mokhér – kana loké'ha? hakha bema askinan, besimta.

Daf 26a

1. אִי נָמֵי: בַּחֲבִילֵי זְמוֹרוֹת. i namé: ba'havilé zemorot.
2. מַתְנִי׳ נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת – נִקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת – אֵין נִקְנִין אֶלָּא בִּמְשִׁיכָה. נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת נִקְנִין עִם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה, matni' nekhasim cheyéch lahem a'hraout – niknin bekhesef ouvichtar ouva'hazaka. cheén lahem a'hraout – én niknin ela bimchikha. nekhasim cheén lahem a'hraout niknin im nekhasim cheyéch lahem a'hraout bekhesef ouvichtar ouva'hazaka,
3. וְזוֹקְקִין אֶת הַנְּכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת לִישָּׁבַע עֲלֵיהֶן. vezokkin et hanekhasim cheyéch lahem a'hraout lichava aléhen.
4. גְּמָ׳ בְּכֶסֶף מְנָלַן? אָמַר חִזְקִיָּה: אָמַר קְרָא: ״שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ״. וְאֵימָא עַד דְּאִיכָּא שְׁטָר, דִּכְתִיב: ״וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם״! אִי כְּתִיב ״יִקְנוּ״ לְבַסּוֹף – כִּדְקָאָמְרַתְּ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״יִקְנוּ״ מֵעִיקָּרָא, כֶּסֶף – קָנֵי, שְׁטָר – רְאָיָה בְּעָלְמָא הוּא. gema' bekhesef menalan? amar 'hizkiya: amar kera: "sadot bakesef yiknou". veéma ad deika chetar, dikhtiv: "vekhatov baséfer ve'hatom"! i ketiv "yiknou" levasof – kidkaamrate, hachta dikhtiv "yiknou" méikara, kesef – kané, chetar – reaya bealma hou.
5. אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין אֶת הַשְּׁטָר, אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין אֶת הַשְּׁטָר – לֹא קָנָה. וְאִי פָּרֵישׁ – פָּרֵישׁ. amar rav: lo chanou ela bimkom cheén kotvin et hachetar, aval bimkom chekotvin et hachetar – lo kana. vei paréch – paréch.
6. כִּי הָא דְּרַב אִידִי בַּר אָבִין כִּי זָבֵין אַרְעָא, אָמַר: אִי בָּעֵינָא בְּכַסְפָּא – אִיקְנֵי, אִי בָּעֵינָא בִּשְׁטָרָא – אִיקְנֵי. אִי בָּעֵינָא בְּכַסְפָּא – אִיקְנֵי, דְּאִי בָּעֵיתוּ לְמִיהְדַּר, לָא מָצִיתוּ הָדְרִיתוּ. וְאִי בָּעֵינָא בִּשְׁטָרָא – אִיקְנֵי, דְּאִי בָּעֵינָא לְמִיהְדַּר, הָדַרְנָא בִּי. ki ha derav idi bar avin ki zavén ara, amar: i baéna bekhaspa – ikné, i baéna bichtara – ikné. i baéna bekhaspa – ikné, dei baétou lemihdar, la matsitou hadritou. vei baéna bichtara – ikné, dei baéna lemihdar, hadarna bi.
7. וּבִשְׁטָר. מְנָלַן? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים״, וְהָאָמְרַתְּ שְׁטָר רְאָיָה בְּעָלְמָא הוּא! אֶלָּא מֵהָכָא, ״וָאֶקַּח אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה״. אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּשְׁטַר מַתָּנָה, אֲבָל בְּמֶכֶר לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ דָּמִים. ouvichtar. menalan? iléma michoum dikhtiv: "vekhatov baséfer ve'hatom vehaéd édim", vehaamrate chetar reaya bealma hou! ela méhakha, "vaeka'h et séfer hamikna". amar chemouél: lo chanou ela bichtar matana, aval bemekher lo kana ad cheyitén lo damim.
8. מֵתִיב רַב הַמְנוּנָא: בִּשְׁטָר כֵּיצַד? כָּתַב לוֹ עַל הַנְּיָיר אוֹ עַל הַחֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם שָׁוֶה פְּרוּטָה, ״שָׂדִי מְכוּרָה לָךְ״, ״שָׂדִי נְתוּנָה לְךָ״ – הֲרֵי זוֹ מְכוּרָה וּנְתוּנָה. הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ: בְּמוֹכֵר שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ. métiv rav hamnouna: bichtar kétsad? katav lo al haneyar o al ha'heres, af al pi cheén bahem chave perouta, "sadi mekhoura lakh", "sadi netouna lekha" – haré zo mekhoura ountouna. hou motév lah veou mefarék lah: bemokhér sadéou mipené raatah.
9. רַב אָשֵׁי אָמַר: בְּמַתָּנָה בִּיקֵּשׁ לִיתְּנָהּ לוֹ, וְלָמָּה כָּתַב לוֹ לְשׁוֹן מֶכֶר – כְּדֵי לְיַפּוֹת אֶת כּוֹחוֹ. rav aché amar: bematana bikéch litenah lo, velama katav lo lechon mekher – kedé leyapot et ko'ho.
10. וּבַחֲזָקָה. מְנָלַן? אָמַר חִזְקִיָּה: אָמַר קְרָא: ״וּשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר תְּפַשְׂתֶּם״, בַּמֶּה תְּפַשְׂתֶּם – בִּישִׁיבָה. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ״, בַּמֶּה יְרַשְׁתֶּם – בִּישִׁיבָה. ouva'hazaka. menalan? amar 'hizkiya: amar kera: "ouchvou bearékhem acher tefastem", bame tefastem – bichiva. devé rabi yichmaél tana: "virichtem otah vichavtem bah", bame yerachtem – bichiva.
11. וְשֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת אֵין נִקְנִין אֶלָּא בִּמְשִׁיכָה. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ״ – דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד. vecheén lahem a'hraout én niknin ela bimchikha. menalan? dikhtiv: "vekhi timkerou mimkar laamitekha o kano miyad amitekha" – davar hanikne miyad leyad.
12. וּלְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: דְּבַר תּוֹרָה מָעוֹת קוֹנוֹת, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? תַּנָּא תַּקַּנְתָּא דְרַבָּנַן קָתָנֵי. oulrabi yo'hanan deamar: devar tora maot konot, ma ika lemémar? tana takanta derabanan katané.
13. נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר חִזְקִיָּה: דְּאָמַר קְרָא: ״וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת וְגוֹ׳ עִם עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה״. nekhasim cheén lahem a'hraout. menahané milé? amar 'hizkiya: deamar kera: "vayitén lahem avihem matanot vego' im aré metsourot biouda".
14. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בָּעֵינַן צְבוּרִים, אוֹ לָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: תָּא שְׁמַע: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: קַרְקַע כׇּל שֶׁהוּא חַיֶּיבֶת בַּפֵּאָה, וּבַבִּכּוּרִים, ibaya leou: baénan tsevourim, o la? amar rav yoséf: ta chema: rabi akiva omér: karka kol cheou 'hayevet bapéa, ouvabikourim,

Daf 26b

1. וְלִכְתּוֹב עָלֶיהָ פְּרוֹסְבּוּל, וְלִקְנוֹת עִמָּהּ נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת. וְאִי אָמְרַתְּ בָּעֵינַן צְבוּרִים, כׇּל שֶׁהוּא לְמַאי חֲזֵי? velikhtov aleha perosboul, veliknot imah nekhasim cheén lahem a'hraout. vei amrate baénan tsevourim, kol cheou lema 'hazé?
2. תַּרְגְּומַאּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר בִּיסְנָא קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף: כְּגוֹן שֶׁנָּעַץ בָּהּ מַחַט. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: קְבַסְתַּן! אִיכְּפַל תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן מַחַט? אָמַר רַב אָשֵׁי: מַאן לֵימָא לַן דְּלָא תְּלָה בָּהּ מַרְגָּנִיתָא דְּשָׁוְויָא אַלְפָּא זוּזֵי. targema rav chemouél bar bisna kaméh derav yoséf: kegon chenaats bah ma'hat. amar léh rav yoséf: kevastan! ikefal tana leachmoinan ma'hat? amar rav aché: man léma lan dela tela bah marganita dechavya alpa zouzé.
3. תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַעֲשֶׂה בְּמָדוֹנִי אֶחָד שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ לוֹ מִטַּלְטְלִין הַרְבֵּה, וּבִיקֵּשׁ לִיתְּנָם בְּמַתָּנָה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיַּקְנֵם עַל גַּבֵּי קַרְקַע. מָה עָשָׂה? הָלַךְ וְלָקַח בֵּית סֶלַע סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם, וְאָמַר: ״צְפוֹנִי זֶה לִפְלוֹנִי, וְעִמּוֹ מֵאָה צֹאן וּמֵאָה חָבִיּוֹת״, וָמֵת, וְקִיְּימוּ אֶת דְּבָרָיו. ta chema, amar rabi elazar: maase bemadoni e'had chehaya birouchalayim chehaou lo mitaltelin harbé, ouvikéch litenam bematana. amrou lo: én lo takana ad cheyakném al gabé karka. ma asa? halakh velaka'h bét sela samoukh lirouchalayim, veamar: "tsefoni ze lifloni, veimo méa tson ouméa 'haviyot", vamét, vekiyemou et devara.
4. וְאִי אָמְרַתְּ בָּעֵינַן צְבוּרִים בָּהּ, בֵּית סֶלַע לְמַאי חֲזֵי? מִי סָבְרַתְּ בֵּית סֶלַע, סֶלַע מַמָּשׁ? מַאי סֶלַע – דִּנְפִישׁ טוּבָא. וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ סֶלַע – דִּקְשֵׁי כְּסֶלַע. vei amrate baénan tsevourim bah, bét sela lema 'hazé? mi savrate bét sela, sela mamach? ma sela – dinfich touva. veama karou léh sela – dikché kesela.
5. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁחָלָה בִּירוּשָׁלַיִם – כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְאָמְרִי לַהּ: בָּרִיא הָיָה – כְּרַבָּנַן, ta chema, deamar rav yeouda amar rav: maase beadam e'had che'hala birouchalayim – kerabi eliezer, veamri lah: bari haya – kerabanan,
6. שֶׁהָיוּ לוֹ מִטַּלְטְלִין הַרְבֵּה וּבִיקֵּשׁ לִיתְּנָם בְּמַתָּנָה, אָמְרוּ לוֹ: אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיַּקְנֵם עַל גַּבֵּי קַרְקַע. מָה עָשָׂה? הָלַךְ וְלָקַח בֵּית רוֹבַע סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם, וְאָמַר: ״טֶפַח עַל טֶפַח לִפְלוֹנִי וְעִמּוֹ מֵאָה צֹאן וּמֵאָה חָבִיּוֹת״, וָמֵת, וְקִיְּימוּ חֲכָמִים אֶת דְּבָרָיו. וְאִי אָמְרַתְּ בָּעֵינַן צְבוּרִים, טֶפַח עַל טֶפַח לְמַאי חֲזֵי? chehaou lo mitaltelin harbé ouvikéch litenam bematana, amrou lo: én lo takana ad cheyakném al gabé karka. ma asa? halakh velaka'h bét rova samoukh lirouchalayim, veamar: "tefa'h al tefa'h lifloni veimo méa tson ouméa 'haviyot", vamét, vekiyemou 'hakhamim et devara. vei amrate baénan tsevourim, tefa'h al tefa'h lema 'hazé?
7. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, לִדְמֵי. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מֵאָה צֹאן וּמֵאָה חָבִיּוֹת מַמָּשׁ, נַיקְנִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ בַּחֲלִיפִין. hakha bema askinan, lidmé. hakhi namé mistabera, dei salka datakh méa tson ouméa 'haviyot mamach, nakninou nihaléh ba'halifin.
8. וְאֶלָּא מַאי, לִדְמֵי? נַיקְנִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ בִּמְשִׁיכָה! אֶלָּא: דְּלֵיתֵיהּ לִמְקַבֵּל מַתָּנָה. הָכִי נָמֵי, דְּלֵיתֵיהּ לִמְקַבֵּל מַתָּנָה. veela ma, lidmé? nakninou nihaléh bimchikha! ela: delétéh limkabél matana. hakhi namé, delétéh limkabél matana.
9. וְנִיזְכִּינְהוּ נִיהֲלֵיהּ אַגַּב אַחֵר? לָא סָמְכָה דַּעְתֵּיהּ, סָבַר שָׁמֵיט וְאָכֵיל לְהוּ. venizkinou nihaléh agav a'hér? la samkha datéh, savar chamét veakhél leou.
10. וְאֶלָּא מַאי ״אֵין לוֹ תַּקָּנָה״? הָכִי קָאָמַר: לְמַאי דְּלָא סָמְכָה דַּעְתֵּיהּ – אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיַּקְנֵם עַל גַּבֵּי קַרְקַע. veela ma "én lo takana"? hakhi kaamar: lema dela samkha datéh – én lo takana ad cheyakném al gabé karka.
11. תָּא שְׁמַע: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים שֶׁהָיוּ בָּאִים בִּסְפִינָה, אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַזְּקֵנִים: עִישּׂוּר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוֹד ta chema: maase beraban gamliél ouzkénim chehaou baim bisfina, amar lahem raban gamliél lazekénim: isour cheani atid lamod

Daf 27a

1. נָתוּן לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ, וּמְקוֹמוֹ מוּשְׂכָּר לוֹ. וְעִישּׂוּר אַחֵר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוֹד נָתוּן לוֹ לַעֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה בּוֹ לַעֲנִיִּים, וּמְקוֹמוֹ מוּשְׂכָּר לוֹ. שְׁמַע מִינַּהּ בָּעֵינַן צְבוּרִים בַּהּ! שָׁאנֵי הָתָם, כִּי הֵיכִי דְּלָא לַיטְרְחִינְהוּ. natoun lo liochoua, oumkomo mouskar lo. veisour a'hér cheani atid lamod natoun lo laakiva ben yoséf, kedé cheyizke bo laaniyim, oumkomo mouskar lo. chema minah baénan tsevourim bah! chané hatam, ki hékhi dela latre'hinou.
2. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רָבָא בַּר יִצְחָק אָמַר רַב: שְׁנֵי שְׁטָרוֹת הֵן: ״זְכוּ בְּשָׂדֶה זוֹ לִפְלוֹנִי וְכִתְבוּ לוֹ אֶת הַשְּׁטָר״ – חוֹזֵר בַּשְּׁטָר, וְאֵינוֹ חוֹזֵר בַּשָּׂדֶה. ״עַל מְנָת שֶׁתִּכְתְּבוּ לוֹ אֶת הַשְּׁטָר״ – חוֹזֵר בֵּין בַּשְּׁטָר בֵּין בַּשָּׂדֶה. ta chema, deamar rava bar yits'hak amar rav: chené chetarot hén: "zekhou besade zo lifloni vekhitvou lo et hachetar" – 'hozér bachetar, veéno 'hozér basade. "al menat chetikhtevou lo et hachetar" – 'hozér bén bachetar bén basade.
3. וְרַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַב הוּנָא: שְׁלֹשָׁה שְׁטָרוֹת הֵן. תְּרֵי – הָא דַּאֲמַרַן, אִידַּךְ: אִם קָדַם מוֹכֵר וְכָתַב לוֹ אֶת הַשְּׁטָר, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: כּוֹתְבִים שְׁטָר לַמּוֹכֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹקֵחַ עִמּוֹ. כֵּיוָן שֶׁהֶחְזִיק עִמּוֹ בַּקַּרְקַע – נִקְנָה שְׁטָר בְּכׇל מָקוֹם שֶׁהוּא. verav 'hiya bar avin amar rav houna: chelocha chetarot hén. teré – ha daamaran, idakh: im kadam mokhér vekhatav lo et hachetar, keotah chechaninou: kotvim chetar lamokhér af al pi cheén loké'ha imo. kévan chehe'hzik imo bakarka – nikna chetar bekhol makom cheou.
4. שְׁמַע מִינַּהּ לָא בָּעֵינַן צְבוּרִים בַּהּ! שָׁאנֵי שְׁטָר דְּאַפְסֵירָא דְאַרְעָא הוּא. chema minah la baénan tsevourim bah! chané chetar deafséra deara hou.
5. וְהָא עֲלַהּ קָתָנֵי: זוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ: נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת נִקְנִין עִם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת בְּכֶסֶף בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה! שְׁמַע מִינַּהּ: לָא בָּעֵינַן צְבוּרִים בָּהּ, שְׁמַע מִינַּהּ. veha alah katané: zo hi chechaninou: nekhasim cheén lahem a'hraout niknin im nekhasim cheyéch lahem a'hraout bekhesef bichtar ouva'hazaka! chema minah: la baénan tsevourim bah, chema minah.
6. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִי בָּעֵינַן ״אַגַּב״ אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע, דְּקָתָנֵי כֹּל הָנֵי, וְלָא קָתָנֵי אַגַּב. וּלְטַעְמָיךְ, ״קְנִי״ מִי קָתָנֵי? ibaya leou: mi baénan "agav" o la? ta chema, dekatané kol hané, vela katané agav. oultamakh, "keni" mi katané?
7. אֶלָּא, עַד דְּאָמַר ״קְנִי״? הָכָא נָמֵי, עַד דַּאֲמַר ״אַגַּב״. וְהִלְכְתָא: צְבוּרִים – לָא בָּעֵינַן, ״אַגַּב״ וּ״קְנִי״ – בָּעֵינַן. ela, ad deamar "keni"? hakha namé, ad daamar "agav". vehilkheta: tsevourim – la baénan, "agav" ou"keni" – baénan.
8. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שָׂדֶה בְּמֶכֶר וּמְטַלְטְלִין בְּמַתָּנָה מַהוּ? תָּא שְׁמַע: עִישּׂוּר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוֹד, נָתוּן לִיהוֹשֻׁעַ וּמְקוֹמוֹ מוּשְׂכָּר לוֹ, שְׁמַע מִינַּהּ! ibaya leou: sade bemekher oumtaltelin bematana maou? ta chema: isour cheani atid lamod, natoun liochoua oumkomo mouskar lo, chema minah!
9. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שָׂדֶה לְאֶחָד, וּמְטַלְטְלִין לְאַחֵר מַהוּ? תָּא שְׁמַע: עִישּׂוּר שֶׁאֲנִי עָתִיד לָמוֹד נָתוּן לַעֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה בּוֹ לַעֲנִיִּים וּמְקוֹמוֹ מוּשְׂכָּר לוֹ. ibaya leou: sade lee'had, oumtaltelin lea'hér maou? ta chema: isour cheani atid lamod natoun laakiva ben yoséf kedé cheyizke bo laaniyim oumkomo mouskar lo.
10. מַאי ״מוּשְׂכָּר״ – מוּשְׂכָּר לְמַעֲשֵׂר. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: שָׁאנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, דְּיַד עֲנִיִּים הֲוָה. ma "mouskar" – mouskar lemaasér. vei baét éma: chané rabi akiva, deyad aniyim hava.
11. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנָּתַן דְּמֵי כוּלָּן, אֲבָל לֹא נָתַן דְּמֵי כוּלָּן – לֹא קָנָה אֶלָּא כְּנֶגֶד מְעוֹתָיו. amar rava: lo chanou ela chenatan demé khoulan, aval lo natan demé khoulan – lo kana ela keneged meota.
12. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרָבָא: יָפֶה כֹּחַ הַכֶּסֶף מִכֹּחַ הַשְּׁטָר, וְכֹחַ הַשְּׁטָר מִכֹּחַ הַכֶּסֶף. יָפֶה כֹּחַ הַכֶּסֶף – שֶׁהַכֶּסֶף פּוֹדִין בּוֹ הֶקְדֵּשׁוֹת וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁטָר. וְיָפֶה כֹּחַ הַשְּׁטָר – שֶׁהַשְּׁטָר מוֹצִיא בְּבַת יִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּכֶסֶף. tanya keotéh derava: yafe ko'ha hakesef miko'ha hachetar, vekho'ha hachetar miko'ha hakesef. yafe ko'ha hakesef – chehakesef podin bo hekdéchot oumaasér chéni, ma cheén kén bichtar. veyafe ko'ha hachetar – chehachetar motsi bevat yisraél, ma cheén kén bekhesef.
13. וְיָפֶה כֹּחַ שְׁנֵיהֶם מִכֹּחַ חֲזָקָה, וְכֹחַ חֲזָקָה מִכֹּחַ שְׁנֵיהֶם. יָפֶה כֹּחַ שְׁנֵיהֶם – שֶׁשְּׁנֵיהֶם קוֹנִים בְּעֶבֶד עִבְרִי, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּחֲזָקָה. יָפֶה כֹּחַ חֲזָקָה – שֶׁחֲזָקָה מָכַר לוֹ עֶשֶׂר שָׂדוֹת בְּעֶשֶׂר מְדִינוֹת, כֵּיוָן שֶׁהֶחְזִיק בְּאַחַת מֵהֶם – קְנָאָם כּוּלָּם. veyafe ko'ha chenéhem miko'ha 'hazaka, vekho'ha 'hazaka miko'ha chenéhem. yafe ko'ha chenéhem – chechenéhem konim beeved ivri, ma cheén kén ba'hazaka. yafe ko'ha 'hazaka – che'hazaka makhar lo eser sadot beeser medinot, kévan chehe'hzik bea'hat méhem – kenaam koulam.

Daf 27b

1. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁנָּתַן לוֹ דְּמֵי כוּלָּן, אֲבָל לֹא נָתַן לוֹ דְּמֵי כוּלָּן – לֹא קָנָה אֶלָּא כְּנֶגֶד מְעוֹתָיו. מְסַיַּיע לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מָכַר לוֹ עֶשֶׂר שָׂדוֹת בְּעֶשֶׂר מְדִינוֹת, כֵּיוָן שֶׁהֶחְזִיק בְּאַחַת מֵהֶן – קָנָה אֶת כּוּלָּן. bame devarim amourim – chenatan lo demé khoulan, aval lo natan lo demé khoulan – lo kana ela keneged meota. mesaya léh lichmouél, deamar chemouél: makhar lo eser sadot beeser medinot, kévan chehe'hzik bea'hat méhen – kana et koulan.
2. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: תֵּדַע, שֶׁאִילּוּ מָסַר לוֹ עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת בְּאַפְסָר אֶחָד וַאֲמַר לֵיהּ ״קְנֵי״ – מִי לָא קָנֵי? אֲמַר לֵיהּ: מִי דָּמֵי? הָתָם אִיגּוּדוֹ בְּיָדוֹ, הָכָא אֵין אִיגּוּדוֹ בְּיָדוֹ. amar rav a'ha beréh derav ika: téda, cheilou masar lo eser behémot beafsar e'had vaamar léh "kené" – mi la kané? amar léh: mi damé? hatam igoudo beyado, hakha én igoudo beyado.
3. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: תֵּדַע דְּלָא קָנֵי, אִילּוּ מָסַר לוֹ עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת בְּאַפְסָר אֶחָד וְאָמַר לוֹ ״זוֹ קְנֵי״ – מִי קָנֵי? ika deamri: amar rav a'ha beréh derav ika: téda dela kané, ilou masar lo eser behémot beafsar e'had veamar lo "zo kené" – mi kané?
4. מִי דָּמֵי? הָתָם גּוּפִים מוּחְלָקִים, הָכָא סַדָּנָא דְאַרְעָא חַד הוּא. mi damé? hatam goufim mou'hlakim, hakha sadana deara 'had hou.
5. וְזוֹקְקִים אֶת הַנְּכָסִים וְכוּ׳. אָמַר עוּלָּא: מִנַּיִן לְגִלְגּוּל שְׁבוּעָה מִן הַתּוֹרָה? vezokkim et hanekhasim vekhou'. amar oula: minayin legilgoul chevoua min hatora?
6. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן״, וּתְנַן: עַל מָה הִיא אוֹמֶרֶת ״אָמֵן אָמֵן״? ״אָמֵן״ עַל הָאָלָה, ״אָמֵן״ עַל ״הַשְּׁבוּעָה״. ״אָמֵן״ אִם מֵאִישׁ זֶה, ״אָמֵן״ אִם מֵאִישׁ אַחֵר. ״אָמֵן״ שֶׁלֹּא סָטִיתִי אֲרוּסָה וּנְשׂוּאָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה. cheneemar: "veamra haicha amén amén", outnan: al ma hi omeret "amén amén"? "amén" al haala, "amén" al "hachevoua". "amén" im méich ze, "amén" im méich a'hér. "amén" chelo satiti arousa ounsoua vechomeret yavam oukhnousa.
7. הַאי אֲרוּסָה הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּקַנִּי לַהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה, וְקָא מַשְׁקֵי לַהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה, וְהָתְנַן אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה, מַאי טַעְמָא – ״תַּחַת אִישֵׁךְ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֵיכָּא. ha arousa hékhi damé? iléma dekani lah kechehi arousa, veka machké lah kechehi arousa, vehatnan arousa vechomeret yavam lo chotot velo notlot ketouba, ma tama – "ta'hat ichékh" amar ra'hamana, veléka.
8. אֶלָּא דְּקַנִּי לַהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה, וְנִסְתְּרָה כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה, וְקָא מַשְׁקֵי לַהּ כְּשֶׁהִיא נְשׂוּאָה, ela dekani lah kechehi arousa, venistera kechehi arousa, veka machké lah kechehi nesoua,
9. מִי בָּדְקִי לַהּ מַיָּא? ״וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן״ אָמַר רַחֲמָנָא, בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנוּקֶּה מֵעָוֹן – מַיִם בּוֹדְקִים אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵין אִישׁ מְנוּקֶּה מֵעָוֹן – אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִים אֶת אִשְׁתּוֹ. mi badki lah maya? "venika haich méaon" amar ra'hamana, bizman chehaich menouke méaon – mayim bodkim et ichto, én ich menouke méaon – én hamayim bodkim et ichto.
10. אֶלָּא עַל יְדֵי גִלְגּוּל! ela al yedé gilgoul!
11. אַשְׁכְּחַן סוֹטָה, דְּאִיסּוּרָא, מָמוֹנָא מְנָלַן? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחוֹמֶר: וּמָה סוֹטָה achke'han sota, deisoura, mamona menalan? tana devé rabi yichmaél: kal va'homer: ouma sota

Daf 28a

1. שֶׁלֹּא נִיתְּנָה לְהִתָּבַע בְּעֵד אֶחָד – מְגַלְגְּלִין, מָמוֹן, שֶׁנִּיתָּן לְהִתָּבַע בְּעֵד אֶחָד – אֵינוֹ דִּין שֶׁמְגַלְגְּלִין? chelo nitena lehitava beéd e'had – megalgelin, mamon, chenitan lehitava beéd e'had – éno din chemgalgelin?
2. אַשְׁכְּחַן בְּוַדַּאי, סָפֵק מְנָלַן? achke'han bevada, safék menalan?
3. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: נֶאֶמְרָה שְׁבוּעָה בַּחוּץ, וְנֶאֶמְרָה שְׁבוּעָה בִּפְנִים. מָה שְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה בִּפְנִים – עָשָׂה בָּהּ סָפֵק כְּוַדַּאי, אַף שְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה בַּחוּץ – עָשָׂה בָּהּ סָפֵק כְּוַדַּאי. tanya, rabi chimon ben yo'ha omér: neemra chevoua ba'houts, veneemra chevoua bifnim. ma chevoua haamoura bifnim – asa bah safék kevada, af chevoua haamoura ba'houts – asa bah safék kevada.
4. עַד הֵיכָן גִּלְגּוּל שְׁבוּעָה? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: דְּאָמַר לֵיהּ: ״הִישָּׁבַע לִי שֶׁאֵין עַבְדִּי אַתָּה״. ad hékhan gilgoul chevoua? amar rav yeouda amar rav: deamar léh: "hichava li cheén avdi ata".
5. הָהוּא שַׁמּוֹתֵי מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ! דְּתַנְיָא: הַקּוֹרֵא לַחֲבֵירוֹ ״עֶבֶד״ – יְהֵא בְּנִידּוּי. ״מַמְזֵר״ – סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. ״רָשָׁע״ – יוֹרֵד עִמּוֹ לְחַיָּיו! haou chamoté mechametinan léh! detanya: hakoré la'havéro "eved" – yehé benidou. "mamzér" – sofég et haarbaim. "racha" – yoréd imo le'haya!
6. אֶלָּא אָמַר רָבָא: הִישָּׁבַע לִי שֶׁלֹּא נִמְכַּרְתָּ לִי בְּעֶבֶד עִבְרִי. הַאי טַעַנְתָּא מְעַלַּיְיתָא הִיא, מָמוֹנָא אִית לֵיהּ גַּבֵּיהּ! רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: עֶבֶד עִבְרִי גּוּפוֹ קָנוּי. ela amar rava: hichava li chelo nimkarta li beeved ivri. ha taanta mealayta hi, mamona it léh gabéh! rava letaméh, deamar rava: eved ivri goufo kanou.
7. אִי הָכִי, הַיְינוּ קַרְקַע! מַהוּ דְּתֵימָא: קַרְקַע הוּא דְּעָבְדִי אִינָשֵׁי דִּמְזַבְּנִי בְּצִינְעָא, אִם אִיתָא דְּזַבֵּין – לֵית לֵיהּ קָלָא. i hakhi, haynou karka! maou detéma: karka hou deavdi inaché dimzabeni betsina, im ita dezabén – lét léh kala.
8. הַאי, אִם אִיתָא דְּזַבֵּין – קָלָא אִית לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. ha, im ita dezabén – kala it léh, ka machma lan.
9. מַתְנִי׳ כׇּל הַנַּעֲשֶׂה דָּמִים בְּאַחֵר, כֵּיוָן שֶׁזָּכָה זֶה – נִתְחַיֵּיב זֶה בַּחֲלִיפָיו. כֵּיצַד? הֶחְלִיף שׁוֹר בְּפָרָה אוֹ חֲמוֹר בְּשׁוֹר, כֵּיוָן שֶׁזָּכָה זֶה – נִתְחַיֵּיב זֶה בַּחֲלִיפָיו. matni' kol hanaase damim bea'hér, kévan chezakha ze – nit'hayév ze ba'halifa. kétsad? he'hlif chor befara o 'hamor bechor, kévan chezakha ze – nit'hayév ze ba'halifa.
10. גְּמָ׳ חֲלִיפִין מַאי נִיהוּ? – מַטְבֵּעַ, שְׁמַע מִינַּהּ: מַטְבֵּעַ נַעֲשֶׂה חֲלִיפִין? אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר: כׇּל הַנִּישּׁוֹם דָּמִים בְּאַחֵר, gema' 'halifin ma niou? – matbéa, chema minah: matbéa naase 'halifin? amar rav yeouda: hakhi kaamar: kol hanichom damim bea'hér,

Daf 28b

1. כֵּיוָן שֶׁזָּכָה זֶה נִתְחַיֵּיב בַּחֲלִיפִין. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: כֵּיצַד? הֶחְלִיף שׁוֹר בְּפָרָה אוֹ חֲמוֹר בְּשׁוֹר. שְׁמַע מִינַּהּ. kévan chezakha ze nit'hayév ba'halifin. dayka namé, dekatané: kétsad? he'hlif chor befara o 'hamor bechor. chema minah.
2. וּלְמַאי דִּסְלֵיק אַדַּעְתִּין מֵעִיקָּרָא דְּמַטְבֵּעַ נַעֲשֶׂה חֲלִיפִין, מַאי כֵּיצַד? הָכִי קָאָמַר: פֵּירוֹת נָמֵי עָבְדִי חֲלִיפִין. כֵּיצַד? הֶחְלִיף בְּשַׂר שׁוֹר בְּפָרָה אוֹ בְּשַׂר חֲמוֹר בְּשׁוֹר, כֵּיוָן שֶׁזָּכָה זֶה נִתְחַיֵּיב בַּחֲלִיפִין. oulma dislék adatin méikara dematbéa naase 'halifin, ma kétsad? hakhi kaamar: pérot namé avdi 'halifin. kétsad? he'hlif besar chor befara o besar 'hamor bechor, kévan chezakha ze nit'hayév ba'halifin.
3. הָנִיחָא לְרַב שֵׁשֶׁת, דְּאָמַר: פֵּירוֹת עָבְדִי חֲלִיפִין. אֶלָּא לְרַב נַחְמָן דְּאָמַר: פֵּירוֹת לָא עָבְדִי חֲלִיפִין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha lerav chéchet, deamar: pérot avdi 'halifin. ela lerav na'hman deamar: pérot la avdi 'halifin, ma ika lemémar?
4. הָכִי קָאָמַר: יֵשׁ דָּמִים שֶׁהֵן כַּחֲלִיפִין, כֵּיצַד? הֶחְלִיף דְּמֵי שׁוֹר בְּפָרָה אוֹ דְּמֵי חֲמוֹר בְּשׁוֹר. hakhi kaamar: yéch damim chehén ka'halifin, kétsad? he'hlif demé chor befara o demé 'hamor bechor.
5. מַאי טַעְמָא? סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: דְּבַר תּוֹרָה, מָעוֹת קוֹנוֹת. וּמָה טַעַם אָמְרוּ מְשִׁיכָה קוֹנָה? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמַר לוֹ: ״נִשְׂרְפוּ חִיטֶּיךָ בָּעֲלִיָּיה״. ma tama? savar lah kerabi yo'hanan, deamar: devar tora, maot konot. ouma taam amrou mechikha kona? gezéra chema yomar lo: "nisrefou 'hitekha baaliya".
6. מִילְּתָא דִשְׁכִיחָ[א] גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן, מִילְּתָא דְּלָא שְׁכִיחָ[א] לָא גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן. mileta dichkhi'ha[] gezarou bah rabanan, mileta dela chekhi'ha[] la gezarou bah rabanan.
7. וּלְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמַר: מְשִׁיכָה מְפוֹרֶשֶׁת מִן הַתּוֹרָה, הָנִיחָא אִי סָבַר לַהּ כְּרַב שֵׁשֶׁת דְּאָמַר פֵּירוֹת עָבְדִי חֲלִיפִין, מְתָרֵץ כְּרַב שֵׁשֶׁת. oulréch lakich deamar: mechikha meforechet min hatora, hani'ha i savar lah kerav chéchet deamar pérot avdi 'halifin, metaréts kerav chéchet.
8. אֶלָּא אִי סָבַר לַהּ כְּרַב נַחְמָן דְּאָמַר פֵּירוֹת לָא עָבְדִי חֲלִיפִין, וּמַטְבֵּעַ לָא קָנֵי, בְּמַאי מוֹקֵי לַהּ? עַל כֻּרְחָךְ, כְּרַב שֵׁשֶׁת סְבִירָא לֵיהּ. ela i savar lah kerav na'hman deamar pérot la avdi 'halifin, oumatbéa la kané, bema moké lah? al kour'hakh, kerav chéchet sevira léh.
9. מַתְנִי׳ רְשׁוּת הַגָּבוֹהַּ בְּכֶסֶף, וּרְשׁוּת הַהֶדְיוֹט בַּחֲזָקָה. אֲמִירָתוֹ לְגָבוֹהַּ – כִּמְסִירָתוֹ לְהֶדְיוֹט. matni' rechout hagavoha bekhesef, ourchout hahedot ba'hazaka. amirato legavoha – kimsirato lehedot.
10. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד רְשׁוּת הַגָּבוֹהַּ בְּכֶסֶף? גִּיזְבָּר שֶׁנָּתַן מָעוֹת בִּבְהֵמָה, אֲפִילּוּ בְּהֵמָה בְּסוֹף הָעוֹלָם – קָנָה. וּבַהֶדְיוֹט – לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּמְשׁוֹךְ. gema' tanou rabanan: kétsad rechout hagavoha bekhesef? gizbar chenatan maot bivhéma, afilou behéma besof haolam – kana. ouvahedot – lo kana ad cheyimchokh.
11. כֵּיצַד אֲמִירָתוֹ לַגָּבוֹהַּ כִּמְסִירָתוֹ לַהֶדְיוֹט? הָאוֹמֵר ״שׁוֹר זֶה עוֹלָה״, ״בַּיִת זֶה הֶקְדֵּשׁ״, אֲפִילּוּ בְּסוֹף הָעוֹלָם – קָנָה. בַּהֶדְיוֹט – לֹא קָנָה kétsad amirato lagavoha kimsirato lahedot? haomér "chor ze ola", "bayit ze hekdéch", afilou besof haolam – kana. bahedot – lo kana

Daf 29a

1. עַד שֶׁיִּמְשׁוֹךְ וְיַחְזִיק. מְשָׁכוֹ בְּמָנֶה וְלֹא הִסְפִּיק לִפְדּוֹתוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּמָאתַיִם – נוֹתֵן מָאתַיִם. מַאי טַעְמָא – ״וְנָתַן הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ״. ad cheyimchokh veya'hzik. mechakho bemane velo hispik lifdoto ad cheamad bematayim – notén matayim. ma tama – "venatan hakesef vekam lo".
2. מְשָׁכוֹ בְּמָאתַיִם, וְלֹא הִסְפִּיק לִפְדּוֹתוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּמָנֶה – נוֹתֵן מָאתַיִם. מַאי טַעְמָא – לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מֵהֶקְדֵּשׁ. mechakho bematayim, velo hispik lifdoto ad cheamad bemane – notén matayim. ma tama – lo yehé ko'ha hedot 'hamour méhekdéch.
3. פְּדָאוֹ בְּמָאתַיִם, וְלֹא הִסְפִּיק לְמוֹשְׁכוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּמָנֶה – נוֹתֵן מָאתַיִם, מַאי טַעְמָא – ״וְנָתַן הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ״. פְּדָאוֹ בְּמָנֶה וְלֹא הִסְפִּיק לְמוֹשְׁכוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּמָאתַיִם – מַה שֶּׁפָּדָה פָּדוּי, וְאֵין נוֹתֵן אֶלָּא מָנֶה. pedao bematayim, velo hispik lemochkho ad cheamad bemane – notén matayim, ma tama – "venatan hakesef vekam lo". pedao bemane velo hispik lemochkho ad cheamad bematayim – ma chepada padou, veén notén ela mane.
4. אַמַּאי? הָכִי נָמֵי נֵימָא: לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מֵהֶקְדֵּשׁ? ama? hakhi namé néma: lo yehé ko'ha hedot 'hamour méhekdéch?
5. אַטּוּ הֶדְיוֹט לָאו בְּמִי שֶׁפָּרַע קָאֵי? atou hedot la bemi chepara kaé?
6. מַתְנִי׳ כׇּל מִצְוֹת הַבֵּן עַל הָאָב אֲנָשִׁים חַיָּיבִין וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת. וְכׇל מִצְוֹת הָאָב עַל הַבֵּן – אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּיבִין. וְכׇל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ – אֲנָשִׁים חַיָּיבִין וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת. וְכׇל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָהּ – אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים חַיָּיבִין. matni' kol mitsot habén al haav anachim 'hayavin venachim petourot. vekhol mitsot haav al habén – e'had anachim vee'had nachim 'hayavin. vekhol mitsvat asé chehazeman geramah – anachim 'hayavin venachim petourot. vekhol mitsvat asé chelo hazeman geramah – e'had haanachim vee'had hanachim 'hayavin.
7. וְכׇל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ בֵּין שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָהּ – אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים חַיָּיבִין, חוּץ מִ״בַּל תַּקִּיף״ וּ״בַל תַּשְׁחִית״, וּ״בַל תִּטַּמֵּא לְמֵתִים״. vekhol mitsot lo taase, bén chehazeman geramah bén chelo hazeman geramah – e'had haanachim vee'had hanachim 'hayavin, 'houts mi"bal takif" ou"val tach'hit", ou"val titamé lemétim".
8. גְּמָ׳ מַאי ״כׇּל מִצְוֹת הַבֵּן עַל הָאָב״? אִילֵּימָא כׇּל מִצְוֹת דְּמִיחַיַּיב בְּרָא לְמִיעְבַּד לְאַבָּא, נָשִׁים פְּטוּרוֹת? וְהָתַנְיָא: ״אִישׁ״ – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנַּיִן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ״, הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם! gema' ma "kol mitsot habén al haav"? iléma kol mitsot demi'hayav bera lemibad leaba, nachim petourot? vehatanya: "ich" – én li ela ich, icha minayin? kecheou omér: "ich imo veavi tiraou", haré kan chenayim!
9. אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר: כׇּל מִצְוֹת הַבֵּן הַמּוּטָּלוֹת עַל הָאָב לַעֲשׂוֹת לִבְנוֹ – אֲנָשִׁים חַיָּיבִין וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת. amar rav yeouda: hakhi kaamar: kol mitsot habén hamoutalot al haav laasot livno – anachim 'hayavin venachim petourot.
10. תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: הָאָב חַיָּיב בִּבְנוֹ לְמוּלוֹ, וְלִפְדוֹתוֹ, וּלְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה, וּלְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לַהֲשִׁיטוֹ בַּמַּיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת – מְלַמְּדוֹ לִיסְטוּת. לִיסְטוּת סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא: כְּאִילּוּ מְלַמְּדוֹ לִיסְטוּת. tenéna leha detanou rabanan: haav 'hayav bivno lemoulo, velifdoto, oullamedo tora, oulhasio icha, oullamedo oumanout. veyéch omrim: af lahachito bamayim. rabi yeouda omér: kol cheéno melaméd et beno oumanout – melamedo listout. listout salka datakh? ela: keilou melamedo listout.
11. ״לְמוּלוֹ״ מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וַיָּמׇל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ״. וְהֵיכָא דְּלָא מַהְלֵיהּ אֲבוּהּ מִיחַיְּיבִי בֵּי דִינָא לְמִימְהֲלֵיהּ, דִּכְתִיב: ״הִמּוֹל לָכֶם כׇּל זָכָר״. וְהֵיכָא דְּלָא מַהְלוּהּ בֵּי דִינָא מִיחַיַּיב אִיהוּ לְמִימְהַל נַפְשֵׁיהּ, דִּכְתִיב: ״וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עׇרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה״. "lemoulo" menalan? dikhtiv: "vayamol avraham et yits'hak beno". vehékha dela mahléh avouh mi'hayevi bé dina lemimhaléh, dikhtiv: "himol lakhem kol zakhar". vehékha dela mahlouh bé dina mi'hayav iou lemimhal nafchéh, dikhtiv: "vearél zakhar acher lo yimol et besar orlato venikhreta".
12. אִיהִי מְנָלַן דְּלָא מִיחַיְּיבָא? דִּכְתִיב: ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים״ – אוֹתוֹ וְלֹא אוֹתָהּ. ihi menalan dela mi'hayeva? dikhtiv: "kaacher tsiva oto elohim" – oto velo otah.
13. אַשְׁכְּחַן מִיָּד, לְדוֹרוֹת מְנָלַן? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: ״צַו״ אֵינוֹ אֶלָּא זֵירוּז, מִיָּד וּלְדוֹרוֹת. achke'han miyad, ledorot menalan? tana devé rabi yichmaél: kal makom cheneemar: "tsa" éno ela zérouz, miyad ouldorot.
14. זֵירוּז, דִּכְתִיב: ״וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ״. מִיָּד וּלְדוֹרוֹת, דִּכְתִיב: ״מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם״ zérouz, dikhtiv: "vetsa et yeochoua ve'hazekéou veametséou". miyad ouldorot, dikhtiv: "min hayom acher tsiva h' vahala ledorotékhem"
15. לִפְדּוֹתוֹ. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״כׇּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה״. וְהֵיכָא דְּלָא פַּרְקֵיהּ אֲבוּהּ מִיחַיַּיב אִיהוּ לְמִפְרְקֵיהּ דִּכְתִיב: (פָּדֹה) ״תִּפָּדֶה״. lifdoto. menalan? dikhtiv: "kol bekhor banekha tifde". vehékha dela parkéh avouh mi'hayav iou lemifrekéh dikhtiv: (pado) "tipade".
16. וְאִיהִי מְנָלַן דְּלָא מִיפַּקְדָה? דִּכְתִיב: ״תִּיפָּדֶה״ – ״תִּפְדֶּה״, כֹּל שֶׁמְּצֻוֶּוה לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ – מְצֻוֶּוה לִפְדּוֹת אֶת אֲחֵרִים, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּוה לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ – אֵינוֹ מְצֻוֶּוה לִפְדּוֹת אֲחֵרִים. veihi menalan dela mipakda? dikhtiv: "tipade" – "tifde", kol chemetsouve lifdot et atsmo – metsouve lifdot et a'hérim, vekhol cheéno metsouve lifdot et atsmo – éno metsouve lifdot a'hérim.
17. וְאִיהִי מְנָלַן דְּלָא מִיחַיְּיבָא לְמִיפְרַק נַפְשַׁהּ? דִּכְתִיב: ״תִּפְדֶּה״ – ״תִּיפָּדֶה״, כֹּל שֶׁאֲחֵרִים מְצֻוִּוים לִפְדּוֹתוֹ – מְצֻוֶּוה לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, וְכֹל שֶׁאֵין אֲחֵרִים מְצֻוִּוים לִפְדּוֹתוֹ – אֵין מְצֻוֶּוה לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין אֲחֵרִים מְצֻוִּוין לִפְדּוֹתָהּ? דְּאָמַר קְרָא: ״כׇּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה״ – בָּנֶיךָ וְלֹא בְּנוֹתֶיךָ. veihi menalan dela mi'hayeva lemifrak nafchah? dikhtiv: "tifde" – "tipade", kol chea'hérim metsouvim lifdoto – metsouve lifdot et atsmo, vekhol cheén a'hérim metsouvim lifdoto – én metsouve lifdot et atsmo. ouminayin cheén a'hérim metsouvin lifdotah? deamar kera: "kol bekhor banekha tifde" – banekha velo benotekha.
18. תָּנוּ רַבָּנַן: הוּא לִפְדּוֹת וּבְנוֹ לִפְדּוֹת – הוּא קוֹדֵם לִבְנוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּנוֹ קוֹדְמוֹ. שֶׁזֶּה מִצְוָתוֹ עַל אָבִיו, וְזֶה מִצְוַת בְּנוֹ עָלָיו. tanou rabanan: hou lifdot ouvno lifdot – hou kodém livno. rabi yeouda omér: beno kodmo. cheze mitsvato al avi, veze mitsvat beno ala.
19. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: הַכֹּל מוֹדִין amar rabi yirmeya: hakol modin

Daf 29b

1. כׇּל הֵיכָא דְּלֵיכָּא אֶלָּא חָמֵשׁ סְלָעִים – הוּא קוֹדֵם לִבְנוֹ. מַאי טַעְמָא? מִצְוָה דְגוּפֵיהּ עֲדִיפָא. כִּי פְּלִיגִי הֵיכָא דְּאִיכָּא חָמֵשׁ מְשׁוּעְבָּדִים וְחָמֵשׁ בְּנֵי חוֹרִין. kol hékha deléka ela 'haméch selaim – hou kodém livno. ma tama? mitsva degouféh adifa. ki peligi hékha deika 'haméch mechoubadim ve'haméch bené 'horin.
2. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מִלְוָה (דִּכְתִיב) [הַכְּתוּבָה] בַּתּוֹרָה כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא, בְּהָנֵי חָמֵשׁ פָּרֵיק לִבְרֵיהּ וְאָזֵיל כֹּהֵן וְטָרֵיף לֵיהּ לְחָמֵשׁ מְשׁוּעְבָּדִים לְדִידֵיהּ. rabi yeouda savar: milva (dikhtiv) [haketouva] batora kikhtouva bichtar damya, behané 'haméch parék livréh veazél kohén vetaréf léh le'haméch mechoubadim ledidéh.
3. וְרַבָּנַן סָבְרִי: מִלְוָה דִּכְתִיב בְּאוֹרָיְיתָא לָאו כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא, וְהִילְכָּךְ מִצְוָה דְגוּפֵיהּ עֲדִיף. verabanan savri: milva dikhtiv beorayta la kikhtouva bichtar damya, vehilkakh mitsva degouféh adif.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: לִפְדּוֹת אֶת בְּנוֹ וְלַעֲלוֹת לָרֶגֶל – פּוֹדֶה אֶת בְּנוֹ וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה לָרֶגֶל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עוֹלֶה לָרֶגֶל, וְאַחַר כָּךְ פּוֹדֶה אֶת בְּנוֹ. שֶׁזּוֹ מִצְוָה עוֹבֶרֶת, וְזוֹ מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ עוֹבֶרֶת. tanou rabanan: lifdot et beno velaalot laregel – pode et beno vea'har kakh ole laregel. rabi yeouda omér: ole laregel, vea'har kakh pode et beno. chezo mitsva overet, vezo mitsva cheénah overet.
5. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה, כִּדְקָאָמַר טַעְמָא. אֶלָּא רַבָּנַן מַאי טַעְמַיְיהוּ? דְּאָמַר קְרָא: ״כׇּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה״, וַהֲדַר: ״לֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם״. bichlama lerabi yeouda, kidkaamar tama. ela rabanan ma tamayou? deamar kera: "kol bekhor banekha tifde", vahadar: "lo yéraou fana rékam".
6. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁאִם הָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה בָּנִים מֵחָמֵשׁ נָשִׁים שֶׁחַיָּיב לִפְדּוֹת כּוּלָּן – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה״. פְּשִׁיטָא, בְּפֶטֶר רֶחֶם תְּלָא רַחֲמָנָא! tanou rabanan: minayin cheim haou lo 'hamicha banim mé'haméch nachim che'hayav lifdot koulan – talmoud lomar: "kol bekhor banekha tifde". pechita, befeter re'hem tela ra'hamana!
7. מַהוּ דְּתֵימָא: נֵילַף בְּכוֹר בְּכוֹר מִנַּחֲלָה, מָה לְהַלָּן ״רֵאשִׁית אֹנוֹ״, אַף כָּאן ״רֵאשִׁית אוֹנוֹ״, קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: nélaf bekhor bekhor mina'hala, ma lehalan "réchit ono", af kan "réchit ono", ka machma lan.
8. לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם״. וְהֵיכָא דְּלָא אַגְמְרֵיהּ אֲבוּהּ מִיחַיַּיב אִיהוּ לְמִיגְמַר נַפְשֵׁיהּ, דִּכְתִיב: ״וּלְמַדְתֶּם״. lelamedo tora. menalan? dikhtiv: "velimadtem otam et benékhem". vehékha dela agmeréh avouh mi'hayav iou lemigmar nafchéh, dikhtiv: "oulmadtem".
9. אִיהִי מְנָלַן דְּלָא מִיחַיְּיבָא? דִּכְתִיב: ״וְלִימַּדְתֶּם״ ״וּלְמַדְתֶּם״, כֹּל שֶׁמְּצֻוֶּוה לִלְמוֹד – מְצֻוֶּוה לְלַמֵּד, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּוה לִלְמוֹד – אֵינוֹ מְצֻוֶּוה לְלַמֵּד. ihi menalan dela mi'hayeva? dikhtiv: "velimadtem" "oulmadtem", kol chemetsouve lilmod – metsouve lelaméd, vekhol cheéno metsouve lilmod – éno metsouve lelaméd.
10. וְאִיהִי מְנָלַן דְּלָא מִיחַיְּיבָה לְמֵילַף נַפְשַׁהּ? דִּכְתִיב: ״וְלִימַּדְתֶּם״ ״וּלְמַדְתֶּם״, כֹּל שֶׁאֲחֵרִים מְצֻוִּוין לְלַמְּדוֹ – מְצֻוֶּוה לְלַמֵּד אֶת עַצְמוֹ, וְכֹל שֶׁאֵין אֲחֵרִים מְצֻוִּוין לְלַמְּדוֹ – אֵין מְצֻוֶּוה לְלַמֵּד אֶת עַצְמוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין אֲחֵרִים מְצֻוִּוין לְלַמְּדָהּ? דְּאָמַר קְרָא: ״וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם״ אֶת בְּנֵיכֶם, וְלֹא בְּנוֹתֵיכֶם. veihi menalan dela mi'hayeva lemélaf nafchah? dikhtiv: "velimadtem" "oulmadtem", kol chea'hérim metsouvin lelamedo – metsouve lelaméd et atsmo, vekhol cheén a'hérim metsouvin lelamedo – én metsouve lelaméd et atsmo. ouminayin cheén a'hérim metsouvin lelamedah? deamar kera: "velimadtem otam et benékhem" et benékhem, velo benotékhem.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: הוּא לִלְמוֹד וּבְנוֹ לִלְמוֹד – הוּא קוֹדֵם לִבְנוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם בְּנוֹ זָרִיז וּמְמוּלָּח וְתַלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ – בְּנוֹ קוֹדְמוֹ. כִּי הָא דְּרַב יַעֲקֹב בְּרֵיהּ דְּרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב שַׁדְּרֵיהּ אֲבוּהּ לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי. כִּי אֲתָא חַזְיֵיהּ דְּלָא הֲוָה מִיחַדְּדָן שְׁמַעְתֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא עֲדִיפָא מִינָּךְ, תּוּב אַתְּ, דְּאֵיזִיל אֲנָא. tanou rabanan: hou lilmod ouvno lilmod – hou kodém livno. rabi yeouda omér: im beno zariz oummoula'h vetalmoudo mitkayém beyado – beno kodmo. ki ha derav yaakov beréh derav a'ha bar yaakov chaderéh avouh lekaméh deabayé. ki ata 'hazyéh dela hava mi'hadedan chematéh. amar léh: ana adifa minakh, touv ate, deézil ana.
12. שְׁמַע אַבָּיֵי דְּקָא הֲוָה אָתֵי. הֲוָה הָהוּא מַזִּיק בֵּי רַבָּנַן דְּאַבָּיֵי, דְּכִי הֲווֹ עָיְילִי בִּתְרֵין אֲפִילּוּ בִּימָמָא הֲווֹ מִיתַּזְּקִי. אֲמַר לְהוּ: לָא לִיתֵּיב לֵיהּ אִינָשׁ אוּשְׁפִּיזָא, אֶפְשָׁר דְּמִתְרְחִישׁ נִיסָּא. chema abayé deka hava até. hava haou mazik bé rabanan deabayé, dekhi hao ayli bitrén afilou bimama hao mitazeki. amar leou: la litév léh inach ouchpiza, efchar demitre'hich nisa.
13. עָל, בָּת בְּהָהוּא בֵּי רַבָּנַן. אִידְּמִי לֵיהּ כְּתַנִּינָא דְּשִׁבְעָה רֵישְׁווֹתֵיהּ. כֹּל כְּרִיעָה דִּכְרַע נְתַר חַד רֵישֵׁיהּ. אֲמַר לְהוּ לִמְחַר: אִי לָא אִיתְרְחִישׁ נִיסָּא סַכֵּינְתִּין. al, bat behaou bé rabanan. idemi léh ketanina dechiva réchotéh. kol keria dikhra netar 'had réchéh. amar leou lim'har: i la itre'hich nisa sakéntin.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: לִלְמוֹד תּוֹרָה וְלִישָּׂא אִשָּׁה – יִלְמוֹד תּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּלֹא אִשָּׁה – יִשָּׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ יִלְמוֹד תּוֹרָה. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה, נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ יִלְמוֹד תּוֹרָה. tanou rabanan: lilmod tora velisa icha – yilmod tora vea'har kakh yisa icha. veim i efchar lo belo icha – yisa icha vea'har kakh yilmod tora. amar rav yeouda amar chemouél: halakha, nosé icha vea'har kakh yilmod tora.
15. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: רֵיחַיִים בְּצַוָּארוֹ וְיַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה?! וְלָא פְּלִיגִי: הָא – לַן, וְהָא – לְהוּ. rabi yo'hanan amar: ré'hayim betsavaro veyaasok batora?! vela peligi: ha – lan, veha – leou.
16. מִשְׁתַּבַּח לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הוּנָא בִּדְרַב הַמְנוּנָא דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא. אֲמַר לֵיהּ: כְּשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ – הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי. כִּי אֲתָא חַזְיֵיהּ דְּלָא פָּרֵיס סוּדָרָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא פָּרֵיסַתְּ סוּדָרָא? אֲמַר לֵיהּ: דְּלָא נְסֵיבְנָא. אַהְדְּרִינְהוּ לְאַפֵּיהּ מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזִי דְּלָא חָזֵית לְהוּ לְאַפַּי עַד דְּנָסְבַתְּ. michtaba'h léh rav 'hisda lerav houna bidrav hamnouna deadam gadol hou. amar léh: kecheyavo leyadkha – haviéou leyadi. ki ata 'hazyéh dela parés soudara. amar léh: ma tama la parésate soudara? amar léh: dela nesévna. ahderinou leapéh minéh. amar léh: 'hazi dela 'hazét leou leapa ad denasvate.
17. רַב הוּנָא לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר: בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה – כׇּל יָמָיו בַּעֲבֵירָה. בַּעֲבֵירָה סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: כָּל יָמָיו בְּהִרְהוּר עֲבֵירָה. rav houna letaméh deamar: ben esrim chana velo nasa icha – kol yama baavéra. baavéra salka datakh?! ela éma: kal yama behirour avéra.
18. אָמַר רָבָא, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְצַפֶּה לָאָדָם מָתַי יִשָּׂא אִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ עֶשְׂרִים וְלֹא נָשָׂא, אוֹמֵר: תִּיפַּח עַצְמוֹתָיו. amar rava, vekhén tana devé rabi yichmaél: ad esrim chana yochév hakadoch baroukh hou oumtsape laadam mata yisa icha, kévan chehigia esrim velo nasa, omér: tipa'h atsmota.
19. אָמַר רַב חִסְדָּא: הַאי דַּעֲדִיפְנָא מֵחַבְרַאי, דִּנְסֵיבְנָא בְּשִׁיתְּסַר, וְאִי הֲוָה נָסֵיבְנָא בְּאַרְבֵּיסַר amar rav 'hisda: ha daadifna mé'havra, dinsévna bechitesar, vei hava nasévna bearbésar

Daf 30a

1. הֲוָה אָמֵינָא לְשָׂטָן: גִּירָא בְּעֵינָיךְ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבִּי נָתָן בַּר אַמֵּי: אַדִּידָךְ עַל צַוְּארֵי דִּבְרָיךְ. מִשִּׁיתְּסַר וְעַד עֶשְׂרִים וְתַרְתֵּי וְאָמְרִי לַהּ: מִתַּמְנֵי סְרֵי עַד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. hava aména lesatan: gira beénakh. amar léh rava lerabi natan bar amé: adidakh al tsaouré divrakh. michitesar vead esrim vetarté veamri lah: mitamné seré ad esrim vearbaa.
2. כְּתַנָּאֵי: ״חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ״, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, חַד אָמַר: מִשִּׁיתְּסַר וְעַד עֶשְׂרִים וְתַרְתֵּין, וְחַד אָמַר: מִתַּמְנֵי סְרֵי וְעַד עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה. ketanaé: "'hanokh lanaar al pi darko", rabi yeouda verabi ne'hemya, 'had amar: michitesar vead esrim vetartén, ve'had amar: mitamné seré vead esrim vearbea.
3. עַד הֵיכָן חַיָּיב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּגוֹן זְבוּלוּן בֶּן דָּן, שֶׁלִּימְּדוֹ אֲבִי אָבִיו מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת. מֵיתִיבִי: לִמְּדוֹ מִקְרָא – אֵין מְלַמְּדוֹ מִשְׁנָה, וְאָמַר רָבָא: מִקְרָא – זוֹ תּוֹרָה! ad hékhan 'hayav adam lelaméd et beno tora? amar rav yeouda amar chemouél: kegon zevouloun ben dan, chelimedo avi avi mikra oumichna vetalmoud halakhot veagadot. métivi: limedo mikra – én melamedo michna, veamar rava: mikra – zo tora!
4. כִּזְבוּלוּן בֶּן דָּן, וְלֹא כִּזְבוּלוּן בֶּן דָּן. כִּזְבוּלוּן בֶּן דָּן – שֶׁלִּמְּדוֹ אֲבִי אָבִיו, וְלֹא כִּזְבוּלוּן בֶּן דָּן, דְּאִילּוּ הָתָם מִקְרָא מִשְׁנָה וְתַלְמוּד הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, וְאִילּוּ הָכָא – מִקְרָא לְבַד. kizvouloun ben dan, velo kizvouloun ben dan. kizvouloun ben dan – chelimedo avi avi, velo kizvouloun ben dan, deilou hatam mikra michna vetalmoud halakhot veagadot, veilou hakha – mikra levad.
5. וַאֲבִי אָבִיו מִי מִיחַיַּיב? וְהָתַנְיָא: ״וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם״ – וְלֹא בְּנֵי בְנֵיכֶם. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים: ״וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ״, לוֹמַר לָךְ: שֶׁכׇּל הַמְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ לִמְּדוֹ לוֹ וְלִבְנוֹ וּלְבֶן בְּנוֹ, עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת! vaavi avi mi mi'hayav? vehatanya: "velimadtem otam et benékhem" – velo bené venékhem. ouma ani mekayém: "veodatam levanekha velivné vanekha", lomar lakh: chekol hamlaméd et beno tora – maale ala hakatouv keilou limedo lo velivno oulven beno, ad sof kol hadorot!
6. הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: ״וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם״ – אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵיכֶם, בְּנֵי בְנֵיכֶם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ״. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּנֵיכֶם״ – בְּנֵיכֶם וְלֹא בְּנוֹתֵיכֶם. hou deamar ki ha tana, detanya: "velimadtem otam et benékhem" – én li ela benékhem, bené venékhem minayin? talmoud lomar: "veodatam levanekha velivné vanekha". im kén ma talmoud lomar: "benékhem" – benékhem velo benotékhem.
7. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הַמְלַמֵּד אֶת בֶּן בְּנוֹ תּוֹרָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ קִבְּלָהּ מֵהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹקֶיךָ בְּחֹרֵב״. amar rabi yeochoua ben lévi: kol hamlaméd et ben beno tora maale ala hakatouv keilou kibelah méhar sina, cheneemar: "veodatam levanekha velivné vanekha", ousmikh léh: "yom acher amadta lifné h' elokekha be'horév".
8. רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּשָׁדֵי דִּיסְנָא אַרֵישֵׁיהּ וְקָא מַמְטֵי לֵיהּ לְיָנוֹקָא לְבֵי כְנִישְׁתָּא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי כּוּלֵּי הַאי? אֲמַר לֵיהּ: מִי זוּטַר מַאי דִּכְתִיב: ״וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ״ וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹקֶיךָ בְּחֹרֵב״? מִכָּאן וְאֵילָךְ, רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לָא טָעֵים אוּמְצָא עַד דְּמַקְרֵי לְיָנוֹקָא וּמוֹסְפֵיהּ. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא לָא טָעֵים אוּמְצָא עַד דְּמַיְיתֵי לְיָנוֹקָא לְבֵית מִדְרְשָׁא. rabi 'hiya bar aba achke'héh lerabi yeochoua ben lévi dechadé disna aréchéh veka mamté léh leyanoka levé khenichta. amar léh: ma koulé ha? amar léh: mi zoutar ma dikhtiv: "veodatam levanekha" ousmikh léh: "yom acher amadta lifné h' elokekha be'horév"? mikan veélakh, rabi 'hiya bar aba la taém oumtsa ad demakré leyanoka oumosféh. raba bar rav houna la taém oumtsa ad demayté leyanoka levét midrecha.
9. אָמַר רַב סָפְרָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא: מַאי דִּכְתִיב ״וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ״ – אַל תִּקְרֵי ״וְשִׁנַּנְתָּם״, אֶלָּא ״וְשִׁלַּשְׁתָּם״. amar rav safra michoum rabi yeochoua ben 'hananya: ma dikhtiv "vechinantam levanekha" – al tikré "vechinantam", ela "vechilachtam".
10. לְעוֹלָם יְשַׁלֵּשׁ אָדָם שְׁנוֹתָיו: שְׁלִישׁ בַּמִּקְרָא, שְׁלִישׁ בַּמִּשְׁנָה, שְׁלִישׁ בַּתַּלְמוּד. מִי יוֹדֵעַ כַּמָּה חָיֵי? לָא צְרִיכָא לְיוֹמֵי. leolam yechaléch adam chenota: chelich bamikra, chelich bamichna, chelich batalmoud. mi yodéa kama 'hayé? la tserikha leomé.
11. לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ רִאשׁוֹנִים ״סוֹפְרִים״, שֶׁהָיוּ סוֹפְרִים כׇּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: וָא״ו דְּ״גָחוֹן״– חֶצְיָין שֶׁל אוֹתִיּוֹת שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה. ״דָּרֹשׁ דָּרַשׁ״ – חֶצְיָין שֶׁל תֵּיבוֹת. ״וְהִתְגַּלָּח״ – שֶׁל פְּסוּקִים. ״יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר״ – עַיִ״ן דְּיַעַר חֶצְיָין שֶׁל תְּהִלִּים. ״וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן״ – חֶצְיוֹ דִּפְסוּקִים. lefikhakh nikreou richonim "sofrim", chehaou sofrim kol haotiyot chebatora, chehaou omrim: va"v de"ga'hon"– 'hetsyan chel otiyot chel séfer tora. "daroch darach" – 'hetsyan chel tévot. "vehitgala'h" – chel pesoukim. "yekharsemena 'hazir miyaar" – ayi"n deyaar 'hetsyan chel tehilim. "veou ra'houm yekhapér aon" – 'hetso difsoukim.
12. בָּעֵי רַב יוֹסֵף: וָא״ו ״דְּגָחוֹן״, מֵהַאי גִּיסָא אוֹ מֵהַאי גִּיסָא? אֲמַרוּ לֵיהּ: נֵיתֵי סֵפֶר תּוֹרָה וְנִימְנִינְהוּ, מִי לָא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁהֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה וּמְנָאוּם? אֲמַר לְהוּ: אִינְהוּ בְּקִיאִי בַּחֲסֵירוֹת וִיתֵרוֹת, אֲנַן לָא בְּקִיאִינַן. baé rav yoséf: va"v "dega'hon", méha gisa o méha gisa? amarou léh: nété séfer tora venimninou, mi la amar raba bar bar 'hana: lo zazou micham ad chehéviou séfer tora oumnaoum? amar leou: inou bekii ba'hasérot vitérot, anan la bekiinan.
13. בָּעֵי רַב יוֹסֵף: ״וְהִתְגַּלָּח״, מֵהַאי גִּיסָא אוֹ מֵהַאי גִּיסָא? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: פְּסוּקֵי מִיהָא לַיְתוֹ לִימְנִינְהוּ! בִּפְסוּקֵי נָמֵי לָא בְּקִיאִינַן, דְּכִי אֲתָא רַב אַחָא בַּר אַדָּא, אָמַר: בְּמַעְרְבָא פָּסְקִי לֵיהּ לְהַאי קְרָא לִתְלָתָא פְּסוּקֵי: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן״. baé rav yoséf: "vehitgala'h", méha gisa o méha gisa? amar léh abayé: pesouké miha layto limninou! bifsouké namé la bekiinan, dekhi ata rav a'ha bar ada, amar: bemareva paski léh leha kera litlata pesouké: "vayomer h' el moche hiné anokhi ba élekha beav heanan".
14. תָּנוּ רַבָּנַן: חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנָה פְּסוּקִים הָווּ פְּסוּקֵי סֵפֶר תּוֹרָה, יָתֵר עָלָיו תְּהִלִּים שְׁמוֹנָה, חָסֵר מִמֶּנּוּ דִּבְרֵי הַיָּמִים שְׁמוֹנָה. tanou rabanan: 'haméchet alafim ouchmone méot ouchmonim ouchmona pesoukim haou pesouké séfer tora, yatér ala tehilim chemona, 'hasér mimenou divré hayamim chemona.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשִׁנַּנְתָּם״, שֶׁיְּהוּ דִּבְרֵי תוֹרָה מְחוּדָּדִים בְּפִיךְ, שֶׁאִם יִשְׁאַל לְךָ אָדָם דָּבָר אַל תְּגַמְגֵּם וְתֹאמַר לוֹ, אֶלָּא אֱמוֹר לוֹ מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: tanou rabanan: "vechinantam", cheyeou divré tora me'houdadim befikh, cheim yichal lekha adam davar al tegamgém vetomar lo, ela emor lo miyad, cheneemar:

Daf 30b

1. ״אֱמֹר לַחׇכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ וְגוֹ׳״ וְאוֹמֵר: ״קׇשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעֹתֶיךָ כׇּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ״, וְאוֹמֵר: ״כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים״, וְאוֹמֵר: ״חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים״, וְאוֹמֵר: ״חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ״, וְאוֹמֵר: ״אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר״. "emor la'hokhma a'hoti ate vego'" veomér: "kochrém al etsbeotekha kotvém al lou'ha libekha", veomér: "ke'hitsim beyad gibor kén bené haneourim", veomér: "'hitsé gibor chenounim", veomér: "'hitsekha chenounim amim ta'htekha yipelou", veomér: "achré hagever acher milé et achpato méhem lo yévochou ki yedaberou et oyvim bachaar".
2. מַאי ״אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר״? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: אֲפִילּוּ הָאָב וּבְנוֹ, הָרַב וְתַלְמִידוֹ שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בַּשָּׁעַר אֶחָד – נַעֲשִׂים אוֹיְבִים זֶה אֶת זֶה. וְאֵינָם זָזִים מִשָּׁם עַד שֶׁנַּעֲשִׂים אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת וָהֵב בְּסוּפָה״, אַל תִּקְרֵי ״בְּסוּפָה״ אֶלָּא ״בְּסוֹפָהּ״. ma "et oyvim bachaar"? amar rabi 'hiya bar aba: afilou haav ouvno, harav vetalmido cheoskin batora bachaar e'had – naasim oyvim ze et ze. veénam zazim micham ad chenaasim ohavim ze et ze cheneemar: "et vahév besoufa", al tikré "besoufa" ela "besofah".
3. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשַׂמְתֶּם״ – סַם תָּם, נִמְשְׁלָה תּוֹרָה כְּסַם חַיִּים. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ מַכָּה גְּדוֹלָה וְהִנִּיחַ לוֹ רְטִיָּה עַל מַכָּתוֹ, וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, כׇּל זְמַן שֶׁהָרְטִיָּה זוֹ עַל מַכָּתְךָ אֱכוֹל מַה שֶּׁהֲנָאָתֶךָ, וּשְׁתֵה מַה שֶּׁהֲנָאָתֶךָ, וּרְחוֹץ בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן וְאֵין אַתָּה מִתְיָירֵא. וְאִם אַתָּה מַעֲבִירָהּ הֲרֵי הִיא מַעֲלָה נוֹמֵי. tanou rabanan: "vesamtem" – sam tam, nimchela tora kesam 'hayim. machal leadam chehika et beno maka gedola vehini'ha lo retiya al makato, veamar lo: beni, kol zeman chehartiya zo al makatkha ekhol ma chehanaatekha, ouchté ma chehanaatekha, our'hots bén be'hamin bén betsonén veén ata mityaré. veim ata maavirah haré hi maala nomé.
4. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע וּבָרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין. וְאִם אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה – אֵין אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת״, kakh hakadoch baroukh hou amar lahem leyisraél: bana, barati yétser hara ouvarati lo tora tavlin. veim atem oskim batora – én atem nimsarim beyado, cheneemar: "halo im tétiv seét",
5. וְאִם אֵין אַתֶּם עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה – אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ״, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכׇּל מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ״. וְאִם אַתָּה רוֹצֶה אַתָּה מוֹשֵׁל בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה תִּמְשׇׁל בּוֹ״. veim én atem oskin batora – atem nimsarim beyado, cheneemar: "lapeta'h 'hatat rovéts", velo od ela chekol masao oumatano bekha, cheneemar: "veélekha techoukato". veim ata rotse ata mochél bo, cheneemar: "veata timchol bo".
6. תָּנוּ רַבָּנַן: קָשֶׁה יֵצֶר הָרָע, שֶׁאֲפִילּוּ יוֹצְרוֹ קְרָאוֹ רַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו״. אָמַר רַב יִצְחָק: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכׇל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רַק רַע כׇּל הַיּוֹם״. tanou rabanan: kache yétser hara, cheafilou yotsro kerao ra, cheneemar: "ki yétser lév haadam ra mineoura". amar rav yits'hak: yitsro chel adam mit'hadéch ala bekhol yom, cheneemar: "rak ra kol hayom".
7. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לֵוִי: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכׇל יוֹם וּמְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ״, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ אֵין יָכוֹל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהִים לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ״. veamar rabi chimon ben lévi: yitsro chel adam mitgabér ala bekhol yom oumvakéch hamito, cheneemar: "tsofe racha latsadik oumvakéch lahamito", veilmalé hakadoch baroukh hou ozro én yakhol lo, cheneemar: "elohim lo yaazvenou veyado".
8. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוּוֹל זֶה – מׇשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אִם אֶבֶן הוּא – נִימּוֹחַ, וְאִם בַּרְזֶל הוּא – מִתְפּוֹצֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה׳ וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע״. אִם אֶבֶן הוּא – נִימּוֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹי כׇּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״ וְאוֹמֵר: ״אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם״. tana devé rabi yichmaél: beni im paga bekha menououol ze – mochkhéou levét hamidrach. im even hou – nimo'ha, veim barzel hou – mitpotséts, cheneemar: "halo kho devari kaéch neoum h' oukhfatich yefotséts sala". im even hou – nimo'ha, cheneemar: "ho kol tsamé lekhou lamayim" veomér: "avanim cha'hakou mayim".
9. לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים״. lehasio icha. menalan? dikhtiv: "ke'hou nachim veolidou banim ouvanot ouk'hou livnékhem nachim veet benotékhem tenou laanachim".
10. בִּשְׁלָמָא בְּנוֹ – בְּיָדוֹ, אֶלָּא בִּתּוֹ – בְּיָדוֹ הִיא? הָכִי קָאָמַר לְהוּ: נִיתֵּן לַהּ מִידֵּי וְ[נַ]לְבְּשַׁיהּ וּנְכַסְּיַיהּ כִּי הֵיכִי דִּ[לְ]קִפְצוּ עֲלַהּ אִינָשֵׁי. bichlama beno – beyado, ela bito – beyado hi? hakhi kaamar leou: nitén lah midé ve[na]lebechah ounkhaseyah ki hékhi di[le]kiftsou alah inaché.
11. לְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת. מְנָלַן? אָמַר חִזְקִיָּה: דְּאָמַר קְרָא: ״רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ״. אִם ״אִשָּׁה״ מַמָּשׁ הִיא: כְּשֵׁם שֶׁחַיָּיב לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה – כָּךְ חַיָּיב לְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת. אִם תּוֹרָה הִיא: כְּשֵׁם שֶׁחַיָּיב לְלַמְּדוֹ תּוֹרָה – כָּךְ חַיָּיב לְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת. lelamedo oumanout. menalan? amar 'hizkiya: deamar kera: "reé 'hayim im icha acher ahavta". im "icha" mamach hi: kechém che'hayav lehasio icha – kakh 'hayav lelamedo oumanout. im tora hi: kechém che'hayav lelamedo tora – kakh 'hayav lelamedo oumanout.
12. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף לַהֲשִׁיטוֹ בַּנָּהָר. מַאי טַעְמָא? חַיּוּתֵיהּ הוּא. veyéch omrim af lahachito banahar. ma tama? 'hayoutéh hou.
13. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מְלַמְּדוֹ אוּמָּנוּת – מְלַמְּדוֹ לִיסְטוּת. לִיסְטוּת סָלְקָא דַּעְתָּךְ! אֶלָּא, כְּאִילּוּ מְלַמְּדוֹ לִיסְטוּת. rabi yeouda omér: kol cheéno melamedo oumanout – melamedo listout. listout salka datakh! ela, keilou melamedo listout.
14. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאַגְמְרֵיהּ עִיסְקָא. ma bénayou? ika bénayou deagmeréh iska.
15. כׇּל מִצְוֹת הָאָב עַל הַבֵּן וְכוּ׳. מַאי כׇּל מִצְוֹת הָאָב עַל הַבֵּן? אִילֵּימָא כֹּל מִצְוָתָא דְּמִיחַיַּיב אַבָּא לְמִיעְבַּד לִבְרֵיהּ נָשִׁים חַיָּיבוֹת – וְהָתַנְיָא: הָאָב חַיָּיב בִּבְנוֹ לְמוּלוֹ וְלִפְדוֹתוֹ. אָבִיו – אֵין, אִמּוֹ – לֹא! kol mitsot haav al habén vekhou'. ma kol mitsot haav al habén? iléma kol mitsvata demi'hayav aba lemibad livréh nachim 'hayavot – vehatanya: haav 'hayav bivno lemoulo velifdoto. avi – én, imo – lo!
16. אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָאָמַר: כׇּל מִצְוֹת הָאָב הַמּוּטָּלֹת עַל הַבֵּן לַעֲשׂוֹת לְאָבִיו, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַיָּיבִין. תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ״ – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנַּיִן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״תִּירָאוּ״ – הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם. amar rav yeouda, hakhi kaamar: kol mitsot haav hamoutalot al habén laasot leavi, e'had anachim vee'had nachim 'hayavin. tenéna leha detanou rabanan: "ich" – én li ela ich, icha minayin? kecheou omér "tiraou" – haré kan chenayim.
17. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ״? – אִישׁ סִיפֵּק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת, אִשָּׁה אֵין סִיפֵּק בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת, מִפְּנֵי שֶׁרְשׁוּת אֲחֵרִים עָלֶיהָ. אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב: נִתְגָּרְשָׁה, שְׁנֵיהֶם שָׁוִים. im kén ma talmoud lomar "ich"? – ich sipék beyado laasot, icha én sipék beyadah laasot, mipené cherchout a'hérim aleha. amar rav idi bar avin amar rav: nitgarcha, chenéhem chavim.
18. תָּנוּ רַבָּנַן: נֶאֱמַר: ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ״, וְנֶאֱמַר: ״כַּבֵּד אֶת ה׳ מֵהוֹנֶךָ״, הִשְׁוָה הַכָּתוּב כִּבּוּד אָב וָאֵם לִכְבוֹד הַמָּקוֹם. tanou rabanan: neemar: "kabéd et avikha veet imekha", veneemar: "kabéd et h' méonekha", hichva hakatouv kiboud av vaém likhvod hamakom.
19. נֶאֱמַר: ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ״, וְנֶאֱמַר: ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד״, הִשְׁוָה הַכָּתוּב מוֹרָאַת אָב וָאֵם לְמוֹרָאַת הַמָּקוֹם. neemar: "ich imo veavi tiraou", veneemar: "et h' elohekha tira veoto taavod", hichva hakatouv moraat av vaém lemoraat hamakom.
20. נֶאֱמַר: ״מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת״, וְנֶאֱמַר: ״אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ״, הִשְׁוָה הַכָּתוּב בִּרְכַּת אָב וָאֵם לְבִרְכַּת הַמָּקוֹם. אֲבָל בְּהַכָּאָה וַדַּאי אִי אֶפְשָׁר. neemar: "mekalél avi veimo mot youmat", veneemar: "ich ich ki yekalél eloha venasa 'heto", hichva hakatouv birkat av vaém levirkat hamakom. aval behakaa vada i efchar.
21. וְכֵן בְּדִין, שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן שׁוּתָּפִין בּוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה שׁוּתָּפִין הֵן בָּאָדָם: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָבִיו, וְאִמּוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, וְכִבְּדוּנִי. vekhén bedin, chechelachtan choutafin bo. tanou rabanan: chelocha choutafin hén baadam: hakadoch baroukh hou, veavi, veimo. bizman cheadam mekhabéd et avi veet imo amar hakadoch baroukh hou: maale ani aléhem keilou darti bénéhem, vekhibedouni.
22. תַּנְיָא רַבִּי אוֹמֵר: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁבֵּן מְכַבֵּד אֶת אִמּוֹ יוֹתֵר מֵאָבִיו, מִפְּנֵי tanya rabi omér: galou veyadoua lifné mi cheamar vehaya haolam chebén mekhabéd et imo yotér méavi, mipené

Daf 31a

1. שֶׁמְּשַׁדַּלְתּוֹ בִּדְבָרִים, לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּיבּוּד אָב לְכִיבּוּד אֵם. וְגָלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁהַבֵּן מִתְיָירֵא מֵאָבִיו יוֹתֵר מֵאִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמְּלַמְּדוֹ תּוֹרָה, לְפִיכָךְ הִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרָא הָאֵם לְמוֹרָא הָאָב. chemechadalto bidvarim, lefikhakh hikdim hakadoch baroukh hou kiboud av lekhiboud ém. vegalou veyadoua lifné mi cheamar vehaya haolam chehabén mityaré méavi yotér méimo, mipené chemelamedo tora, lefikhakh hikdim hakadoch baroukh hou mora haém lemora haav.
2. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְצַעֵר אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָפֶה עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, שֶׁאִלְמָלֵי דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, צִיעֲרוּנִי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הָעוֹבֵר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר – כְּאִילּוּ דּוֹחֵק רַגְלֵי שְׁכִינָה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי״. tané tana kaméh derav na'hman: bizman cheadam metsaér et avi veet imo amar hakadoch baroukh hou: yafe asiti chelo darti bénéhem, cheilmalé darti bénéhem, tsiarouni. amar rabi yits'hak: kol haovér avéra baséter – keilou do'hék raglé chekhina. cheneemar: "ko amar h' hachamayim kisi vehaarets hadom ragla".
3. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּקוֹמָה זְקוּפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְלֹא כׇל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לָא מְסַגֵּי אַרְבַּע אַמּוֹת בְּגִילּוּי הָרֹאשׁ. אָמַר: שְׁכִינָה לְמַעְלָה מֵרֹאשִׁי. amar rabi yeochoua ben lévi: asour leadam cheyehalékh arba amot bekoma zekoufa, cheneemar: "melo khol haarets kevodo". rav houna beréh derav yeochoua la mesagé arba amot begilou haroch. amar: chekhina lemala mérochi.
4. שָׁאַל בֶּן אַלְמָנָה אַחַת אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אַבָּא אוֹמֵר: ״הַשְׁקֵינִי מַיִם״ וְאִימָּא אוֹמֶרֶת: ״הַשְׁקֵינִי מַיִם״, אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? אֲמַר לֵיהּ: הַנַּח כְּבוֹד אִמְּךָ וַעֲשֵׂה כְּבוֹד אָבִיךָ, שֶׁאַתָּה וְאִמְּךָ חַיָּיבִים בִּכְבוֹד אָבִיךָ. בָּא לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ כָּךְ. chaal ben almana a'hat et rabi eliezer: aba omér: "hachkéni mayim" veima omeret: "hachkéni mayim", éze méhem kodém? amar léh: hana'h kevod imekha vaasé kevod avikha, cheata veimekha 'hayavim bikhvod avikha. ba lifné rabi yeochoua, amar lo kakh.
5. אָמַר לוֹ: רַבִּי, נִתְגָּרְשָׁה מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: מִבֵּין רִיסֵי עֵינֶיךָ נִיכָּר שֶׁבֶּן אַלְמָנָה אַתָּה. הַטֵּל לָהֶן מַיִם בְּסֵפֶל וְקַעְקֵעַ לָהֶן כְּתַרְנְגוֹלִין. amar lo: rabi, nitgarcha maou? amar léh: mibén risé énekha nikar cheben almana ata. hatél lahen mayim beséfel vekakéa lahen ketarnegolin.
6. דָּרֵשׁ עוּלָּא רַבָּה אַפִּיתְחָא דְּבֵי נְשִׂיאָה: מַאי דִּכְתִיב: ״יוֹדוּךָ ה׳ כׇּל מַלְכֵי אָרֶץ כִּי שָׁמְעוּ אִמְרֵי פִיךָ״ – ״מַאֲמַר פִּיךָ״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״אִמְרֵי פִיךָ״ – בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, אֲמַרוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם: לִכְבוֹד עַצְמוֹ הוּא דּוֹרֵשׁ. daréch oula raba apit'ha devé nesia: ma dikhtiv: "yodoukha h' kol malkhé arets ki chamou imré fikha" – "maamar pikha" lo neemar, ela "imré fikha" – bechaa cheamar hakadoch baroukh hou "anokhi" ve"lo yihye lekha", amarou oumot haolam: likhvod atsmo hou doréch.
7. כֵּיוָן שֶׁאָמַר: ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ״ חָזְרוּ וְהוֹדוּ לְמַאֲמָרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. רָבָא אָמַר: מֵהָכָא: ״רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת״ – ״רֹאשׁ דְּבָרְךָ״ וְלֹא ״סוֹף דְּבָרְךָ״? אֶלָּא מִסּוֹף דְּבָרְךָ נִיכָּר שֶׁרֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת. kévan cheamar: "kabéd et avikha veet imekha" 'hazrou veodou lemaamarot harichonot. rava amar: méhakha: "roch devarkha emet" – "roch devarkha" velo "sof devarkha"? ela misof devarkha nikar cheroch devarkha emet.
8. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב עוּלָּא: עַד הֵיכָן כִּיבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מָה עָשָׂה נׇכְרִי אֶחָד בְּאַשְׁקְלוֹן, וְדָמָא בֶּן נְתִינָה שְׁמוֹ. פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ חֲכָמִים פְּרַקְמַטְיָא בְּשִׁשִּׁים רִיבּוֹא שָׂכָר, וְהָיָה מַפְתֵּחַ מוּנָּח תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל אָבִיו, וְלֹא צִיעֲרוֹ. beo minéh mérav oula: ad hékhan kiboud av vaém? amar lahem: tseou ourou ma asa nokhri e'had beachkelon, vedama ben netina chemo. paam a'hat bikechou 'hakhamim perakmatya bechichim ribo sakhar, vehaya mafté'ha mouna'h ta'hat meraachota chel avi, velo tsiaro.
9. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַד הֵיכָן כִּיבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ מָה עָשָׂה נׇכְרִי אֶחָד לְאָבִיו בְּאַשְׁקְלוֹן, וְדָמָא בֶּן נְתִינָה שְׁמוֹ. בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ חֲכָמִים אֲבָנִים לָאֵפוֹד בְּשִׁשִּׁים רִיבּוֹא שָׂכָר, וְרַב כָּהֲנָא מַתְנֵי בִּשְׁמוֹנִים רִיבּוֹא, וְהָיָה מַפְתֵּחַ מוּנָּח תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל אָבִיו, וְלֹא צִיעֲרוֹ. amar rav yeouda amar chemouél: chaalou et rabi eliezer: ad hékhan kiboud av vaém? amar lahem: tseou ourou ma asa nokhri e'had leavi beachkelon, vedama ben netina chemo. bikechou mimenou 'hakhamim avanim laéfod bechichim ribo sakhar, verav kahana matné bichmonim ribo, vehaya mafté'ha mouna'h ta'hat meraachota chel avi, velo tsiaro.
10. לְשָׁנָה הָאַחֶרֶת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ, שֶׁנּוֹלְדָה לוֹ פָּרָה אֲדֻמָּה בְּעֶדְרוֹ. נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ, אָמַר לָהֶם: יוֹדֵעַ אֲנִי בָּכֶם שֶׁאִם אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם כׇּל מָמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם אַתֶּם נוֹתְנִין לִי, אֶלָּא אֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא אוֹתוֹ מָמוֹן שֶׁהִפְסַדְתִּי בִּשְׁבִיל כְּבוֹד אַבָּא. lechana haa'heret natan hakadoch baroukh hou sekharo, chenolda lo para adouma beedro. nikhnesou 'hakhmé yisraél etslo, amar lahem: yodéa ani bakhem cheim ani mevakéch mikem kol mamon chebaolam atem notnin li, ela én ani mevakéch mikem ela oto mamon chehifsadti bichvil kevod aba.
11. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: וּמָה מִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה – כָּךְ, מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: גָּדוֹל מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה. veamar rabi 'hanina: ouma mi cheéno metsouve veose – kakh, metsouve veose – al a'hat kama vekhama. deamar rabi 'hanina: gadol metsouve veose mimi cheéno metsouve veose.
12. אָמַר רַב יוֹסֵף: מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא: מַאן דַּהֲוָה אָמַר לִי הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: סוֹמֵא פָּטוּר מִן הַמִּצְוֹת – עָבֵידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנַן, דְּהָא לָא מִיפְּקִידְנָא וְהָא עָבֵידְנָא. הַשְׁתָּא דְּשַׁמְעִיתַהּ לְהָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: גָּדוֹל מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה, אַדְּרַבָּה: מַאן דְּאָמַר לִי דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה עָבֵידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנַן. amar rav yoséf: méréch hava aména: man dahava amar li halakha kerabi yeouda deamar: somé patour min hamitsot – avédna yoma tava lerabanan, deha la mipekidna veha avédna. hachta dechamitah leha deamar rabi 'hanina: gadol metsouve veose yotér mimi cheéno metsouve veose, aderaba: man deamar li deén halakha kerabi yeouda avédna yoma tava lerabanan.
13. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: פַּעַם אַחַת הָיָה לָבוּשׁ סִירְקוֹן שֶׁל זָהָב, וְהָיָה יוֹשֵׁב בֵּין גְּדוֹלֵי רוֹמִי. וּבָאתָה אִמּוֹ וּקְרָעַתּוּ מִמֶּנּוּ, וְטָפְחָה לוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְיָרְקָה לוֹ בְּפָנָיו, וְלֹא הִכְלִימָהּ. ki ata rav dimi amar: paam a'hat haya lavouch sirkon chel zahav, vehaya yochév bén gedolé romi. ouvata imo oukraatou mimenou, vetaf'ha lo al rocho, veyarka lo befana, velo hikhlimah.
14. תָּנֵי אֲבִימִי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ: יֵשׁ מַאֲכִיל לְאָבִיו פַּסְיוֹנֵי וְטוֹרְדוֹ מִן הָעוֹלָם, וְיֵשׁ מַטְחִינוֹ בָּרֵיחַיִם tané avimi beréh derabi avaou: yéch maakhil leavi pasoné vetordo min haolam, veyéch mat'hino baré'hayim

Daf 31b

1. וּמְבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. oumvio le'hayé haolam haba.
2. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כְּגוֹן אֲבִימִי בְּרִי קִיֵּים מִצְוַת כִּיבּוּד. חַמְשָׁה בְּנֵי סְמִיכִי הֲוָה לֵיהּ לַאֲבִימִי בְּחַיֵּי אָבִיו, וְכִי הֲוָה אֲתָא רַבִּי אֲבָהוּ, קָרֵי אַבָּבָא, רָהֵיט וְאָזֵיל וּפָתַח לֵיהּ וְאָמַר: אִין, אִין, עַד דְּמָטֵאי הָתָם. amar rabi avaou: kegon avimi beri kiyém mitsvat kiboud. 'hamcha bené semikhi hava léh laavimi be'hayé avi, vekhi hava ata rabi avaou, karé abava, rahét veazél oufata'h léh veamar: in, in, ad dematé hatam.
3. יוֹמָא חַד אֲמַר לֵיהּ: אַשְׁקְיַין מַיָּא. אַדְּאַיְיתִי לֵיהּ נַמְנֵם. גָּחֵין קָאֵי עֲלֵיהּ עַד דְּאִיתְּעַר. אִיסְתַּיַּיעָא מִילְּתֵיהּ וּדְרַשׁ אֲבִימִי ״מִזְמוֹר לְאָסָף״. yoma 'had amar léh: achkeyan maya. adeayti léh namném. ga'hén kaé aléh ad deitear. istayaa miletéh oudrach avimi "mizmor leasaf".
4. אֲמַר לֵיהּ רַב יַעֲקֹב בַּר אֲבוּהּ לְאַבָּיֵי: כְּגוֹן אֲנָא, דְּעַד דְּאָתֵינָא מִבֵּי רַב אַבָּא מְדַלֵּי לִי כָּסָא וְאִמָּא מָזְגָה לִי, הֵיכִי אֶיעֱבֵיד? אֲמַר לֵיהּ: מֵאִמָּךְ קַבֵּיל, וּמֵאֲבוּךְ לָא תְּקַבֵּל דְּכֵיוָן דְּבַר תּוֹרָה הוּא חָלְשָׁה דַּעְתֵּיהּ. amar léh rav yaakov bar avouh leabayé: kegon ana, dead deaténa mibé rav aba medalé li kasa veima mazga li, hékhi eevéd? amar léh: méimakh kabél, ouméavoukh la tekabél dekhévan devar tora hou 'halcha datéh.
5. רַבִּי טַרְפוֹן הֲוָה לֵיהּ הָהִיא אִמָּא דְּכֹל אֵימַת דַּהֲוָת בָּעֲיָא לְמֵיסֵק לְפוּרְיָא גָּחִין וּסְלִיק לַהּ, וְכֹל אֵימַת דֵּהוָת נָחִית, נֶחְתַּת עֲלוּיָה. אֲתָא וְקָא מִשְׁתַּבַּח בֵּי מִדְרְשָׁא. אָמְרֵי לֵיהּ: עֲדָיִין לֹא הִגַּעְתָּ לַחֲצִי כִּיבּוּד. כְּלוּם זָרְקָה אַרְנָקִי בְּפָנֶיךָ לַיָּם וְלֹא הִכְלַמְתָּהּ? rabi tarfon hava léh hahi ima dekhol émat dahavat baaya lemésék lefourya ga'hin ouslik lah, vekhol émat dévat na'hit, ne'htat alouya. ata veka michtaba'h bé midrecha. amré léh: adayin lo higata la'hatsi kiboud. keloum zarka arnaki befanekha layam velo hikhlamtah?
6. רַב יוֹסֵף כִּי הֲוָה שָׁמַע קָל כַּרְעָא דְאִמֵּיהּ, אָמַר: אֵיקוּם מִקַּמֵּי שְׁכִינָה דְּאָתְיָא. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חֲמָאָן. רַבִּי יוֹחָנָן כִּי עִבְּרַתּוּ אִמּוֹ – מֵת אָבִיו, יְלָדַתּוּ – מֵתָה אִמּוֹ. וְכֵן אַבָּיֵי. אִינִי? וְהָאָמַר אַבָּיֵי: אֲמַרָה לִי אֵם! הָהִיא מְרַבְּיָנְתֵּיהּ הֲוַאי. rav yoséf ki hava chama kal kara deiméh, amar: ékoum mikamé chekhina deatya. amar rabi yo'hanan: achré mi chelo 'hamaan. rabi yo'hanan ki iberatou imo – mét avi, yeladatou – méta imo. vekhén abayé. ini? vehaamar abayé: amara li ém! hahi merabeyantéh hava.
7. רַב אַסִּי הֲוָה לֵיהּ הָהִיא אִמָּא זְקֵינָה. אֲמַרָה לֵיהּ: בָּעֲיָנָא תַּכְשִׁיטִין. עֲבַד לַהּ. בָּעֲיָנָא גַּבְרָא: נְיעַיֵּין לָךְ. בָּעֲיָנָא גַּבְרָא דְּשַׁפִּיר כְּוָתָךְ, שַׁבְקַהּ וַאֲזַל לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. rav asi hava léh hahi ima zekéna. amara léh: baayana takhchitin. avad lah. baayana gavra: neayén lakh. baayana gavra dechapir kevatakh, chavkah vaazal leara deyisraél.
8. שְׁמַע דְּקָא אָזְלָה אַבָּתְרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ: מַהוּ לָצֵאת מֵאֶרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר. לִקְרַאת אִמָּא מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אֵינִי יוֹדֵעַ. אִתָּרַח פּוּרְתָּא, הֲדַר אֲתָא. אֲמַר לֵיהּ: אַסִּי, נִתְרַצֵּיתָ לָצֵאת – הַמָּקוֹם יַחֲזִירְךָ לְשָׁלוֹם. chema deka azla abatréh. ata lekaméh derabi yo'hanan, amar léh: maou latsét méerets le'houtsa laarets? amar léh: asour. likrat ima maou? amar léh: éni yodéa. itara'h pourta, hadar ata. amar léh: asi, nitratséta latsét – hamakom ya'hazirkha lechalom.
9. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר. אֲמַר לֵיהּ: חַס וְשָׁלוֹם, דִּלְמָא מִירְתָּח רָתַח? אֲמַר לֵיהּ: מַאי אֲמַר לָךְ? אֲמַר לֵיהּ: הַמָּקוֹם יַחֲזִירְךָ לְשָׁלוֹם. אֲמַר לֵיהּ: וְאִם אִיתָא דְּרָתַח – לָא הֲוָה מְבָרֵךְ לֵךְ. אַדְּהָכִי וְהָכִי שְׁמַע לַאֲרוֹנַאּ דְּקָאָתֵי. אָמַר: אִי יְדַעִי לָא נְפַקִי. ata lekaméh derabi elazar. amar léh: 'has vechalom, dilma mirta'h rata'h? amar léh: ma amar lakh? amar léh: hamakom ya'hazirkha lechalom. amar léh: veim ita derata'h – la hava mevarékh lékh. adehakhi vehakhi chema laarona dekaaté. amar: i yedai la nefaki.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: מְכַבְּדוֹ בְּחַיָּיו, וּמְכַבְּדוֹ בְּמוֹתוֹ. בְּחַיָּיו כֵּיצַד? הַנִּשְׁמָע בִּדְבַר אָבִיו לְמָקוֹם, לֹא יֹאמַר: ״שַׁלְּחוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי״, ״מַהֲרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי״, ״פִּטְרוּנִי בִּשְׁבִיל עַצְמִי״. אֶלָּא כּוּלְּהוּ: ״בִּשְׁבִיל אַבָּא״. tanou rabanan: mekhabedo be'haya, oumkhabedo bemoto. be'haya kétsad? hanichma bidvar avi lemakom, lo yomar: "chale'houni bichvil atsmi", "maharouni bichvil atsmi", "pitrouni bichvil atsmi". ela kouleou: "bichvil aba".
11. בְּמוֹתוֹ כֵּיצַד? הָיָה אוֹמֵר דָּבָר שְׁמוּעָה מִפִּיו, לֹא יֹאמַר: ״כָּךְ אָמַר אַבָּא״, אֶלָּא: ״כָּךְ אָמַר אַבָּא מָרִי, הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ״. וְהָנֵי מִילֵּי תּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, מִכָּאן וְאֵילָךְ אוֹמֵר: ״זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא״. bemoto kétsad? haya omér davar chemoua mipi, lo yomar: "kakh amar aba", ela: "kakh amar aba mari, haréni kaparat michkavo". vehané milé tokh cheném asar 'hodech, mikan veélakh omér: "zikhrono livrakha le'hayé haolam haba".
12. תָּנוּ רַבָּנַן: חָכָם – מְשַׁנֶּה שֵׁם אָבִיו וְשֵׁם רַבּוֹ. תּוּרְגְּמָן – אֵינוֹ מְשַׁנֶּה לֹא שֵׁם אָבִיו וְלֹא שֵׁם רַבּוֹ. אֲבוּהּ דְּמַאן? אִילֵימָא אֲבוּהּ דִּמְתוּרְגְּמָן – אַטּוּ תּוּרְגְּמָן לָאו בַּר חִיּוּבָא הוּא? tanou rabanan: 'hakham – mechane chém avi vechém rabo. tourgeman – éno mechane lo chém avi velo chém rabo. avouh deman? iléma avouh dimtourgeman – atou tourgeman la bar 'hiyouva hou?
13. אֶלָּא אָמַר רָבָא: שֵׁם אָבִיו שֶׁל חָכָם, וְשֵׁם רַבּוֹ שֶׁל חָכָם. כִּי הָא דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי כִּי הֲוָה דָּרֵישׁ בְּפִירְקָא, אִיהוּ אָמַר: אַבָּא מָרִי, וְאָמוֹרֵיהּ אָמַר: הָכִי אָמַר רַב אָשֵׁי. ela amar rava: chém avi chel 'hakham, vechém rabo chel 'hakham. ki ha demar bar rav aché ki hava daréch befirka, iou amar: aba mari, veamoréh amar: hakhi amar rav aché.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ מוֹרָא וְאֵיזֶהוּ כִּיבּוּד? מוֹרָא – לֹא עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא סוֹתֵר אֶת דְּבָרָיו, וְלֹא מַכְרִיעוֹ. כִּיבּוּד – מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, מַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא. tanou rabanan: ézeou mora veézeou kiboud? mora – lo oméd bimkomo, velo yochév bimkomo, velo sotér et devara, velo makhrio. kiboud – maakhil oumachke, malbich oumkhase, makhnis oumotsi.
15. אִיבַּעְיָא לְהוּ: ibaya leou:

Daf 32a

1. מִשֶּׁל מִי? רַב יְהוּדָה אָמַר: מִשֶּׁל בֵּן. רַב נָתָן בַּר אוֹשַׁעְיָא אָמַר: מִשֶּׁל אָב. אוֹרוֹ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב יִרְמְיָה, וְאָמְרִי לַהּ לִבְרֵיהּ דְּרַב יִרְמְיָה, כְּמַאן דְּאָמַר מִשֶּׁל אָב. michel mi? rav yeouda amar: michel bén. rav natan bar ochaya amar: michel av. oro léh rabanan lerav yirmeya, veamri lah livréh derav yirmeya, keman deamar michel av.
2. מֵיתִיבִי: נֶאֱמַר: ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ״, וְנֶאֱמַר: ״כַּבֵּד אֶת ה׳ מֵהוֹנֶךָ״. מָה לְהַלָּן בְּחֶסְרוֹן כִּיס, אַף כָּאן בְּחֶסְרוֹן כִּיס. וְאִי אָמְרַתְּ מִשֶּׁל אָב, מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינֵּיהּ? לְבִיטּוּל מְלָאכָה. métivi: neemar: "kabéd et avikha veet imekha", veneemar: "kabéd et h' méonekha". ma lehalan be'hesron kis, af kan be'hesron kis. vei amrate michel av, ma nafka léh minéh? levitoul melakha.
3. תָּא שְׁמַע: שְׁנֵי אַחִים, שְׁנֵי שׁוּתָּפִין הָאָב וּבְנוֹ, הָרַב וְתַלְמִידוֹ – פּוֹדִין זֶה לָזֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וּמַאֲכִילִין זֶה לָזֶה מַעְשַׂר עָנִי. ta chema: chené a'him, chené choutafin haav ouvno, harav vetalmido – podin ze laze maasér chéni, oumaakhilin ze laze masar ani.
4. וְאִי אָמְרַתְּ מִשֶּׁל בֵּן, נִמְצָא זֶה פּוֹרֵעַ חוֹבוֹ מִשֶּׁל עֲנִיִּים! – לָא צְרִיכָא, לְהַעְדָּפָה. vei amrate michel bén, nimtsa ze poréa 'hovo michel aniyim! – la tserikha, lehadafa.
5. אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי עֲלַהּ: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: תָּבֹא מְאֵירָה לְמִי שֶׁמַּאֲכִיל אֶת אָבִיו מַעְשַׂר עָנִי. וְאִי לְהַעְדָּפָה, מַאי נָפְקָא מִינַּהּ?! אֲפִילּוּ הָכִי זִילָא בֵּיהּ מִילְּתָא. i hakhi, haynou dekatané alah: amar rabi yeouda: tavo meéra lemi chemaakhil et avi masar ani. vei lehadafa, ma nafka minah?! afilou hakhi zila béh mileta.
6. תָּא שְׁמַע: שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עַד הֵיכָן כִּיבּוּד אָב וָאֵם? אָמַר לָהֶם: כְּדֵי שֶׁיִּטּוֹל אַרְנָקִי וְיִזְרְקֶנּוּ לַיָּם בְּפָנָיו וְאֵינוֹ מַכְלִימוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ מִשֶּׁל אָב, מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינֵּיהּ? בְּרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ. ta chema: chaalou et rabi eliezer ad hékhan kiboud av vaém? amar lahem: kedé cheyitol arnaki veyizrekenou layam befana veéno makhlimo. vei amrate michel av, ma nafka léh minéh? beraou leorcho.
7. וְכִי הָא דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא. דְּרַב הוּנָא קְרַע שִׁירָאֵי בְּאַנְפֵּי רַבָּה בְּרֵיהּ. אָמַר: אֵיזִיל אִיחְזֵי אִי רָתַח אִי לָא רָתַח. וְדִלְמָא רָתַח וְקָעָבַר אַ״לִּפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל״! דְּמָחֵיל לֵיהּ לִיקָרֵיהּ. vekhi ha deraba bar rav houna. derav houna kera chiraé beanpé raba beréh. amar: ézil i'hzé i rata'h i la rata'h. vedilma rata'h vekaavar a"lifné ivér lo titén mikhchol"! dema'hél léh likaréh.
8. וְהָא קָעָבַר מִשּׁוּם ״בַּל תַּשְׁחִית״! דַּעֲבַד לֵיהּ בְּפוּמְבְּיָינֵי. וְדִילְמָא מִשּׁוּם הָכִי לָא רָתַח? דְּעָבֵד לֵיהּ בִּשְׁעַת רִיתְחֵיהּ. veha kaavar michoum "bal tach'hit"! daavad léh befoumbeyané. vedilma michoum hakhi la rata'h? deavéd léh bichat rit'héh.
9. מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְחֶזְקֵאל לְרָמִי בְּרֵיהּ: הַנִּשְׂרָפִים בַּנִּסְקָלִים, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יִדּוֹנוּ בִּסְקִילָה, שֶׁהַשְּׂרֵיפָה חֲמוּרָה. matné léh rav ye'hezkél lerami beréh: hanisrafim baniskalim, rabi chimon omér: yidonou biskila, chehaseréfa 'hamoura.
10. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ: אַבָּא, לָא תַּיתְנְיֵיהּ הָכִי. מַאי אִירְיָא שְׂרֵיפָה חֲמוּרָה, תִּיפּוֹק לִי דְּרוּבָּא נִסְקָלִים נִינְהוּ! אֶלָּא הָכִי אַיתְנְיֵיהּ: הַנִּסְקָלִים בַּנִּשְׂרָפִים. amar léh rav yeouda beréh: aba, la tatneyéh hakhi. ma irya seréfa 'hamoura, tipok li derouba niskalim ninou! ela hakhi atneyéh: haniskalim banisrafim.
11. אֲמַר לֵיהּ: אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יִדּוֹנוּ בִּשְׂרֵיפָה, שֶׁהַסְּקִילָה חֲמוּרָה. מַאי אִירְיָא דִּסְקִילָה חֲמוּרָה? תִּיפּוֹק לִי דְּרוּבָּא נִשְׂרָפִים נִינְהוּ! amar léh: i hakhi éma séfa: va'hakhamim omrim yidonou bisréfa, chehasekila 'hamoura. ma irya diskila 'hamoura? tipok li derouba nisrafim ninou!
12. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם רַבָּנַן הוּא דְּקָאָמְרוּ לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: דְּקָאָמְרַתְּ שְׂרֵיפָה חֲמוּרָה – לָא, סְקִילָה חֲמוּרָה. amar léh: hatam rabanan hou dekaamrou léh lerabi chimon: dekaamrate seréfa 'hamoura – la, sekila 'hamoura.
13. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, לָא תֵּימָא לֵיהּ לַאֲבוּךְ הָכִי. דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה אָבִיו עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, אַל יֹאמַר לוֹ ״אַבָּא עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה״, אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: ״אַבָּא כָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה״. ״כָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה״ – צַעוֹרֵי קָא מְצַעַר לֵיהּ! אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: ״אַבָּא, מִקְרָא כָּתוּב בַּתּוֹרָה כָּךְ״. amar léh chemouél lerav yeouda: chinana, la téma léh laavoukh hakhi. detanya: haré chehaya avi ovér al divré tora, al yomar lo "aba avarta al divré tora", ela omér lo: "aba kakh katouv batora". "kakh katouv batora" – tsaoré ka metsaar léh! ela omér lo: "aba, mikra katouv batora kakh".
14. אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא אוֹמֵר: אַבָּא אוֹמֵר: ״הַשְׁקֵינִי מַיִם״, וּמִצְוָה לַעֲשׂוֹת – מַנִּיחַ אֲנִי כְּבוֹד אַבָּא, וְעוֹשֶׂה אֶת הַמִּצְוָה. שֶׁאֲנִי וְאַבָּא חַיָּיבִים בַּמִּצְוָה. אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֶפְשָׁר לַמִּצְוָה לֵיעָשׂוֹת עַל יְדֵי אֲחֵרִים – תֵּיעָשֶׂה עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וְיֵלֵךְ הוּא בִּכְבוֹד אָבִיו. אָמַר רַב מַתְנָה: הֲלָכָה כְּאִיסִי בֶּן יְהוּדָה. elazar ben matya omér: aba omér: "hachkéni mayim", oumitsva laasot – mani'ha ani kevod aba, veose et hamitsva. cheani veaba 'hayavim bamitsva. isi ben yeouda omér: im efchar lamitsva léasot al yedé a'hérim – téase al yedé a'hérim, veyélékh hou bikhvod avi. amar rav matna: halakha keisi ben yeouda.
15. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב מַתְנָה אָמַר רַב חִסְדָּא: הָאָב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – כְּבוֹדוֹ מָחוּל. הָרַב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל. amar rav yits'hak bar chéla amar rav matna amar rav 'hisda: haav chema'hal al kevodo – kevodo ma'houl. harav chema'hal al kevodo – én kevodo ma'houl.
16. וְרַב יוֹסֵף אָמַר: אֲפִילּוּ הָרַב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – כְּבוֹדוֹ מָחוּל. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַה׳ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם״. אָמַר רָבָא: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלְמָא דִּילֵיהּ הוּא, וְתוֹרָה דִּילֵיהּ הִיא – מָחֵיל לֵיהּ לִיקָרֵיהּ, verav yoséf amar: afilou harav chema'hal al kevodo – kevodo ma'houl. cheneemar: "va' holékh lifnéhem yomam". amar rava: hakhi hachta?! hatam, hakadoch baroukh hou alma diléh hou, vetora diléh hi – ma'hél léh likaréh,

Daf 32b

1. הָכָא תּוֹרָה דִּילֵיהּ הִיא?! הֲדַר אָמַר רָבָא: אִין, תּוֹרָה דִּילֵיהּ הִיא, דִּכְתִיב: ״וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה״. hakha tora diléh hi?! hadar amar rava: in, tora diléh hi, dikhtiv: "ouvtorato yehge yomam valayla".
2. אִינִי?! וְהָא רָבָא מַשְׁקֵי בֵּי הִלּוּלָא דִּבְרֵיהּ וְדַל לֵיהּ כָּסָא לְרַב פָּפָּא וּלְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, וְקָמוּ מִקַּמֵּיהּ. לְרַב מָרִי וּלְרַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, וְלָא קָמוּ מִקַּמֵּיהּ. אִיקְּפַד וַאֲמַר: הָנוּ רַבָּנַן רַבָּנַן, וְהָנוּ רַבָּנַן לָאו רַבָּנַן? ini?! veha rava machké bé hiloula divréh vedal léh kasa lerav papa oulrav houna beréh derav yeochoua, vekamou mikaméh. lerav mari oulrav pin'has beréh derav 'hisda, vela kamou mikaméh. ikefad vaamar: hanou rabanan rabanan, vehanou rabanan la rabanan?
3. וְתוּ, רַב פָּפָּא הֲוָה מַשְׁקֵי בֵּי הִלּוּלָא דְּאַבָּא מָר בְּרֵיהּ וְדַלִּי לֵיהּ כָּסָא לְרַבִּי יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה וְלָא קָם מִקַּמֵּיהּ וְאִיקְּפַד! אֲפִילּוּ הָכִי – הִידּוּר מֶיעְבַּד לֵיהּ בָּעוּ. vetou, rav papa hava machké bé hiloula deaba mar beréh vedali léh kasa lerabi yits'hak beréh derav yeouda vela kam mikaméh veikefad! afilou hakhi – hidour mebad léh baou.
4. אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר: הָרַב שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – כְּבוֹדוֹ מָחוּל, נָשִׂיא שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל. מֵיתִיבִי: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי צָדוֹק שֶׁהָיוּ מְסוּבִּין בְּבֵית הַמִּשְׁתֶּה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עֲלֵיהֶם. נָתַן הַכּוֹס לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְלֹא נְטָלוֹ, נְתָנוֹ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקִיבְּלוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה זֶה יְהוֹשֻׁעַ? אָנוּ יוֹשְׁבִין וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרִיבִּי עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עָלֵינוּ?! amar rav aché: afilou leman deamar: harav chema'hal al kevodo – kevodo ma'houl, nasi chema'hal al kevodo – én kevodo ma'houl. métivi: maase berabi eliezer verabi yeochoua verabi tsadok chehaou mesoubin bevét hamichte beno chel raban gamliél, vehaya raban gamliél oméd oumachke aléhem. natan hakos lerabi eliezer velo netalo, netano lerabi yeochoua vekibelo. amar lo rabi eliezer: ma ze yeochoua? anou yochvin veraban gamliél beribi oméd oumachke alénou?!
5. אֲמַר לֵיהּ: מָצִינוּ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁשִּׁמֵּשׁ, אַבְרָהָם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ – וְשִׁמֵּשׁ. אַבְרָהָם גְּדוֹל הַדּוֹר הָיָה, וְכָתוּב בּוֹ: ״וְהוּא עָמַד עֲלֵיהֶם״. וְשֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִדְמוּ לוֹ – לֹא נִדְמוּ לוֹ אֶלָּא לְעַרְבִיִּים. וְאָנוּ, לֹא יְהֵא רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרִיבִּי עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עָלֵינוּ?! amar léh: matsinou gadol mimenou chechiméch, avraham gadol mimenou – vechiméch. avraham gedol hador haya, vekhatouv bo: "veou amad aléhem". vechema tomrou: kemalakhé hacharét nidmou lo – lo nidmou lo ela learviyim. veanou, lo yehé raban gamliél beribi oméd oumachke alénou?!
6. אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק: עַד מָתַי אַתֶּם מַנִּיחִים כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם וְאַתֶּם עוֹסְקִים בִּכְבוֹד הַבְּרִיּוֹת? הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵשִׁיב רוּחוֹת, וּמַעֲלֶה נְשִׂיאִים, וּמוֹרִיד מָטָר, וּמַצְמִיחַ אֲדָמָה, וְעוֹרֵךְ שׁוּלְחָן לִפְנֵי כׇּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאָנוּ לֹא יְהֵא רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרִיבִּי עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה עָלֵינוּ? amar lahem rabi tsadok: ad mata atem mani'him kevodo chel makom veatem oskim bikhvod haberiyot? hakadoch baroukh hou méchiv rou'hot, oumaale nesiim, oumorid matar, oumatsmi'ha adama, veorékh choul'han lifné kol e'had vee'had, veanou lo yehé raban gamliél beribi oméd oumachke alénou?
7. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר, אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר: נָשִׂיא שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – כְּבוֹדוֹ מָחוּל, מֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ – אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״ – שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ. ela i itemar hakhi itemar, amar rav aché: afilou leman deamar: nasi chema'hal al kevodo – kevodo ma'houl, melekh chema'hal al kevodo – én kevodo ma'houl, cheneemar: "som tasim alekha melekh" – chetehé émato alekha.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם״ – יָכוֹל אֲפִילּוּ מִפְּנֵי זָקֵן אַשְׁמַאי? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זָקֵן״, וְאֵין זָקֵן אֶלָּא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל״. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֵין זָקֵן אֶלָּא מִי שֶׁקָּנָה חׇכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ״. tanou rabanan: "mipené séva takoum" – yakhol afilou mipené zakén achma? talmoud lomar: "zakén", veén zakén ela 'hakham, cheneemar: "esfa li chivim ich mizikné yisraél". rabi yosé hagelili omér: én zakén ela mi chekana 'hokhma, cheneemar: "h' kanani réchit darko".
9. יָכוֹל יַעֲמוֹד מִפָּנָיו מִמָּקוֹם רָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תָּקוּם וְהָדַרְתָּ״ – לֹא אָמַרְתִּי קִימָה אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ הִידּוּר. yakhol yaamod mipana mimakom ra'hok? talmoud lomar: "takoum vehadarta" – lo amarti kima ela bimkom cheyéch hidour.
10. יָכוֹל יְהַדְּרֶנּוּ בְּמָמוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תָּקוּם וְהָדַרְתָּ״ – מָה קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס, אַף הִידּוּר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס. יָכוֹל יַעֲמוֹד מִפָּנָיו מִבֵּית הַכִּסֵּא וּמִבֵּית הַמֶּרְחָץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תָּקוּם וְהָדַרְתָּ״ – לֹא אָמַרְתִּי קִימָה אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ הִידּוּר. yakhol yehaderenou bemamon? talmoud lomar: "takoum vehadarta" – ma kima cheén bah 'hesron kis, af hidour cheén bo 'hesron kis. yakhol yaamod mipana mibét hakisé oumibét hamer'hats? talmoud lomar: "takoum vehadarta" – lo amarti kima ela bimkom cheyéch hidour.
11. יָכוֹל יַעֲצִים עֵינָיו כְּמִי שֶׁלֹּא רָאָהוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תָּקוּם... וְיָרֵאתָ״ – דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב נֶאֱמַר בּוֹ: ״וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ״. yakhol yaatsim éna kemi chelo raaou? talmoud lomar: "takoum... veyaréta" – davar hamasour lalév neemar bo: "veyaréta méelohekha".
12. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן לְזָקֵן שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זָקֵן וְיָרֵאתָ״. אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם״ – אֲפִילּוּ כׇּל שֵׂיבָה בַּמַּשְׁמָע. rabi chimon ben elazar omér: minayin lezakén chelo yatri'ha? talmoud lomar: "zakén veyaréta". isi ben yeouda omér: "mipené séva takoum" – afilou kol séva bamachma.
13. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ יַנִּיק וְחַכִּים. תַּנָּא קַמָּא סָבַר: יַנִּיק וְחַכִּים – לָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: אֲפִילּוּ יַנִּיק וְחַכִּים. rabi yosé hagelili haynou tana kama? ika bénayou yanik ve'hakim. tana kama savar: yanik ve'hakim – la, rabi yosé hagelili savar: afilou yanik ve'hakim.
14. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי? אָמַר לָךְ: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כִּדְקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא – אִם כֵּן נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה זָקֵן תָּקוּם וְהָדַרְתָּ״, מַאי שְׁנָא דְּפַלְגִינְהוּ רַחֲמָנָא – לְמֵימַר: דְּהַאי לָאו הַאי, וְהַאי לָאו הַאי. שְׁמַע מִינַּהּ אֲפִילּוּ יַנִּיק וְחַכִּים. ma tama derabi yosé hagelili? amar lakh: i salka datakh kidkaamar tana kama – im kén nikhtov ra'hamana: "mipené séva zakén takoum vehadarta", ma chena defalginou ra'hamana – lemémar: deha la ha, veha la ha. chema minah afilou yanik ve'hakim.
15. וְתַנָּא קַמָּא, מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִיסְמַךְ ״זָקֵן״ ״וְיָרֵאתָ״. וְתַנָּא קַמָּא מַאי טַעְמָא? אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כִּדְקָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – אִם כֵּן נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: vetana kama, michoum devaé lemismakh "zakén" "veyaréta". vetana kama ma tama? i salka datakh kidkaamar rabi yosé hagelili – im kén nikhtov ra'hamana:

Daf 33a

1. ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ, תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן״ וּמִדְּלָא כְּתַב הָכִי, שְׁמַע מִינַּהּ חַד הוּא. "mipené séva takoum vehadarta, takoum vehadarta pené zakén" oumidela ketav hakhi, chema minah 'had hou.
2. אָמַר מָר: יָכוֹל יְהַדְּרֶנּוּ בְּמָמוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תָּקוּם וְהָדַרְתָּ״ – מָה קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס – אַף הִידּוּר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס. וְקִימָה לֵית בַּהּ חֶסְרוֹן כִּיס? מִי לָא עָסְקִינַן דְּקָא נָקֵיב מַרְגָּנִיתָא, אַדְּהָכִי וְהָכִי קָאֵים מִקַּמֵּיהּ וּבָטֵיל מִמְּלַאכְתּוֹ! amar mar: yakhol yehaderenou bemamon? talmoud lomar: "takoum vehadarta" – ma kima cheén bah 'hesron kis – af hidour cheén bo 'hesron kis. vekima lét bah 'hesron kis? mi la askinan deka nakév marganita, adehakhi vehakhi kaém mikaméh ouvatél mimelakhto!
3. אֶלָּא: אַקֵּישׁ קִימָה לְהִידּוּר. מָה הִידּוּר שֶׁאֵין בּוֹ בִּיטּוּל – אַף קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ בִּיטּוּל. וְאַקֵּישׁ נָמֵי הִידּוּר לְקִימָה, מָה קִימָה שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס – אַף הִידּוּר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת רַשָּׁאִין לַעֲמוֹד מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּם. ela: akéch kima lehidour. ma hidour cheén bo bitoul – af kima cheén bah bitoul. veakéch namé hidour lekima, ma kima cheén bah 'hesron kis – af hidour cheén bo 'hesron kis. mikan amrou: én baalé oumaniyot rachain laamod mipené talmidé 'hakhamim bechaa cheoskin bimlakhtam.
4. וְלָא? וְהָתְנַן: כׇּל בַּעֲלֵי אוּמָּנִיּוֹת עוֹמְדִים מִפְּנֵיהֶם, וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמָם, וְאוֹמְרִים לָהֶם: אַחֵינוּ אַנְשֵׁי מָקוֹם פְּלוֹנִי בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵיהֶם עוֹמְדִים, מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין עוֹמְדִים. vela? vehatnan: kol baalé oumaniyot omdim mipenéhem, vechoalim bichlomam, veomrim lahem: a'hénou anché makom peloni boakhem lechalom! amar rabi yo'hanan: mipenéhem omdim, mipené talmidé 'hakhamim én omdim.
5. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבָה מִצְוָה בִּשְׁעָתָהּ, שֶׁהֲרֵי מִפְּנֵיהֶם עוֹמְדִים, מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין עוֹמְדִים. וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִם כֵּן, אַתָּה מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא. amar rabi yosé bar avin: bo ouré kama 'haviva mitsva bichatah, cheharé mipenéhem omdim, mipené talmidé 'hakhamim én omdim. vedilma chané hatam, deim kén, ata makhchilan leatid lavo.
6. אָמַר מָר: יָכוֹל יַעֲמוֹד מִפָּנָיו מִבֵּית הַכִּסֵּא וּמִבֵּית הַמֶּרְחָץ. וְלָא? וְהָא רַבִּי חִיָּיא הֲוָה יָתֵיב בֵּי מַסְחוּתָא וְחָלֵיף וְאָזֵיל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי, וְלָא קָם מִקַּמֵּיהּ וְאִיקְּפַד, וַאֲתָא אֲמַר לֵיהּ לַאֲבוּהּ: שְׁנֵי חוּמָּשִׁים שָׁנִיתִי לוֹ בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, וְלֹא עָמַד מִפָּנַי! amar mar: yakhol yaamod mipana mibét hakisé oumibét hamer'hats. vela? veha rabi 'hiya hava yatév bé mas'houta ve'haléf veazél rabi chimon bar rabi, vela kam mikaméh veikefad, vaata amar léh laavouh: chené 'houmachim chaniti lo beséfer tehilim, velo amad mipana!
7. וְתוּ: בַּר קַפָּרָא, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יוֹסֵי, הֲוָה יָתֵיב בֵּי מַסְחוּתָא. עָל וְאָזֵיל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי וְלָא קָם מִקַּמֵּיהּ, וְאִיקְּפַד, וַאֲתָא אֲמַר לֵיהּ לַאֲבוּהּ: שְׁנֵי שְׁלִישֵׁי שְׁלִישׁ שָׁנִיתִי לוֹ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים – וְלֹא עָמַד מִפָּנַי! וְאָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בָּהֶן יוֹשֵׁב וּמְהַרְהֵר. vetou: bar kapara, veamri lah rabi chemouél bar rabi yosé, hava yatév bé mas'houta. al veazél rabi chimon bar rabi vela kam mikaméh, veikefad, vaata amar léh laavouh: chené cheliché chelich chaniti lo betorat kohanim – velo amad mipana! veamar lo: chema bahen yochév oumharhér.
8. טַעְמָא דְּבָהֶן יוֹשֵׁב וּמְהַרְהֵר, הָא לָאו הָכִי לָא! tama devahen yochév oumharhér, ha la hakhi la!
9. לָא קַשְׁיָא: הָא בְּבָתֵּי גַּוָּאֵי, הָא בְּבָתֵּי בָּרָאֵי. la kachya: ha bevaté gavaé, ha bevaté baraé.
10. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכׇל מָקוֹם מוּתָּר לְהַרְהֵר חוּץ מִבֵּית הַמֶּרְחָץ וּמִבֵּית הַכִּסֵּא. דִּילְמָא לְאוּנְסֵיהּ שָׁאנֵי. hakhi namé mistabera, deamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: bekhol makom moutar leharhér 'houts mibét hamer'hats oumibét hakisé. dilma leounséh chané.
11. יָכוֹל יַעֲצִים עֵינָיו כְּמִי שֶׁלֹּא רָאָהוּ. אַטּוּ בְּרַשִּׁיעֵי עָסְקִינַן? yakhol yaatsim éna kemi chelo raaou. atou berachié askinan?
12. אֶלָּא: יָכוֹל יַעֲצִים עֵינָיו מִקַּמֵּי דְּלִימְטְיֵהּ זְמַן חִיּוּבָא, דְּכִי מְטָא זְמַן חִיּוּבָא הָא לָא חָזֵי לֵיהּ דְּקָאֵים מִקַּמֵּיהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תָּקוּם וְיָרֵאתָ״. ela: yakhol yaatsim éna mikamé delimteyéh zeman 'hiyouva, dekhi meta zeman 'hiyouva ha la 'hazé léh dekaém mikaméh, talmoud lomar: "takoum veyaréta".
13. תָּנָא: אֵיזוֹהִי קִימָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הִידּוּר – הֱוֵי אוֹמֵר זֶה אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר אַבָּיֵי: לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּרַבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מוּבְהָק, אֲבָל בְּרַבּוֹ הַמּוּבְהָק – מְלֹא עֵינָיו. tana: ézohi kima cheyéch bah hidour – hevé omér ze arba amot. amar abayé: la amaran ela berabo cheéno mouvhak, aval berabo hamouvhak – melo éna.
14. אַבָּיֵי מִכִּי הֲוָה חָזֵי לֵיהּ לְאוּדְנֵיהּ דְּחַמְרָא דְּרַב יוֹסֵף דְּאָתֵי, הֲוָה קָאֵים. אַבָּיֵי הֲוָה רְכִיב חֲמָרָא וְקָא מְסַגֵּי אַגּוּדָּא דִּנְהַר סַגְיָא, יָתֵיב רַב מְשַׁרְשְׁיָא וְרַבָּנַן בְּאִידַּךְ גִּיסָא וְלָא קָמוּ מִקַּמֵּיהּ. אֲמַר לְהוּ: וְלָאו רַב מוּבְהָק אֲנָא? אֲמַרוּ לֵיהּ: לָאו אַדַּעְתִּין. abayé miki hava 'hazé léh leoudnéh de'hamra derav yoséf deaté, hava kaém. abayé hava rekhiv 'hamara veka mesagé agouda dinhar sagya, yatév rav mecharcheya verabanan beidakh gisa vela kamou mikaméh. amar leou: vela rav mouvhak ana? amarou léh: la adatin.
15. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן לְזָקֵן שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זָקֵן וְיָרֵאתָ״. אָמַר אַבָּיֵי: נָקְטִינַן דְּאִי מַקֵּיף – חָיֵי. אַבָּיֵי מַקֵּיף, רַבִּי זֵירָא מַקֵּיף. rabi chimon ben elazar omér: minayin lezakén chelo yatri'ha – talmoud lomar: "zakén veyaréta". amar abayé: naktinan dei makéf – 'hayé. abayé makéf, rabi zéra makéf.
16. רָבִינָא הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי, חֲלַף הָהוּא גַּבְרָא קַמֵּיהּ וְלָא מִיכַּסֵּי רֵישָׁא. אָמַר: כַּמָּה חֲצִיף הָא גַּבְרָא. אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא מִמָּתָא מַחְסֵיָא נִיהוּ, דְּגִיסִי בַּהּ רַבָּנַן. ravina hava yatév kaméh derabi yirmeya midifti, 'halaf haou gavra kaméh vela mikasé récha. amar: kama 'hatsif ha gavra. amar léh: dilma mimata ma'hséya niou, degisi bah rabanan.
17. אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם״ – וַאֲפִילּוּ כׇּל שֵׂיבָה בַּמַּשְׁמָע. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּאִיסִי בֶּן יְהוּדָה. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה קָאֵי מִקַּמֵּי סָבֵי דְאַרְמָאֵי. אָמַר: כַּמָּה הַרְפַּתְקֵי עֲדוֹ עֲלַיְיהוּ דְּהָנֵי. רָבָא מֵיקָם לָא קָאֵי, הִידּוּר עָבֵד לְהוּ. isi ben yeouda omér: "mipené séva takoum" – vaafilou kol séva bamachma. amar rabi yo'hanan: halakha keisi ben yeouda. rabi yo'hanan hava kaé mikamé savé dearmaé. amar: kama harpatké ado alayou dehané. rava mékam la kaé, hidour avéd leou.
18. אַבָּיֵי יָהֵיב יְדָא לְסָבֵי. רָבָא מְשַׁדַּר שְׁלוּחֵיהּ. רַב נַחְמָן מְשַׁדַּר גּוֹזָאֵי. אָמַר: אִי לָאו תּוֹרָה כַּמָּה נַחְמָן בַּר אַבָּא אִיכָּא בְּשׁוּקָא? abayé yahév yeda lesavé. rava mechadar chelou'héh. rav na'hman mechadar gozaé. amar: i la tora kama na'hman bar aba ika bechouka?
19. אָמַר רַבִּי אַיְיבוּ אָמַר רַבִּי יַנַּאי: amar rabi ayvou amar rabi yana:

Daf 33b

1. אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רַבּוֹ אֶלָּא שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּבוֹדוֹ מְרוּבֶּה מִכְּבוֹד שָׁמַיִם. מֵיתִיבִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן לְזָקֵן שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זָקֵן וְיָרֵאתָ״. én talmid 'hakham racha laamod mipené rabo ela cha'harit vearvit, kedé chelo yihye kevodo meroube mikevod chamayim. métivi, rabi chimon ben elazar omér: minayin lezakén chelo yatri'ha – talmoud lomar: "zakén veyaréta".
2. וְאִי אָמְרַתְּ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית בִּלְבַד, אַמַּאי לָא נִיטְרַח? חִיּוּבָא הוּא! אֶלָּא לָאו כּוּלֵּי יוֹמָא! לָא, לְעוֹלָם שַׁחֲרִית וְעַרְבִית בִּלְבַד, וַאֲפִילּוּ הָכִי כַּמָּה דְּאֶפְשָׁר לֵיהּ – לָא נִיטְרַח. vei amrate cha'harit vearvit bilvad, ama la nitra'h? 'hiyouva hou! ela la koulé yoma! la, leolam cha'harit vearvit bilvad, vaafilou hakhi kama deefchar léh – la nitra'h.
3. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין עוֹמֵד מִפְּנֵי רַבּוֹ נִקְרָא רָשָׁע, וְאֵינוֹ מַאֲרִיךְ יָמִים, וְתַלְמוּדוֹ מִשְׁתַּכֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי הָאֱלֹהִים״, מוֹרָא זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ – כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ״ – הֲרֵי מוֹרָא זוֹ קִימָה. amar rabi elazar: kol talmid 'hakham cheén oméd mipené rabo nikra racha, veéno maarikh yamim, vetalmoudo michtaké'ha, cheneemar: "vetov lo yihye laracha velo yaarikh yamim katsél acher énenou yaré milifné haelohim", mora zo éni yodéa maou – kecheou omér "veyaréta méelohekha" – haré mora zo kima.
4. וְאֵימָא מוֹרָאַת רִבִּית וּמוֹרָאַת מִשְׁקָלוֹת! רַבִּי אֶלְעָזָר: ״פְּנֵי״ ״פְּנֵי״ גָּמַר. veéma moraat ribit oumoraat michkalot! rabi elazar: "pené" "pené" gamar.
5. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּנוֹ וְהוּא רַבּוֹ, מַהוּ לַעֲמוֹד מִפְּנֵי אָבִיו? תָּא שְׁמַע, דַּאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, קוּם מִקַּמֵּי אֲבוּךְ. שָׁאנֵי רַב יְחֶזְקֵאל דְּבַעַל מַעֲשִׂים הֲוָה, דַּאֲפִילּוּ מָר שְׁמוּאֵל נָמֵי קָאֵים מִקַּמֵּיהּ. ibaya leou: beno veou rabo, maou laamod mipené avi? ta chema, daamar léh chemouél lerav yeouda: chinana, koum mikamé avoukh. chané rav ye'hezkél devaal maasim hava, daafilou mar chemouél namé kaém mikaméh.
6. אֶלָּא מַאי קָאָמַר לֵיהּ? הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: זִימְנִין דְּאָתֵי מֵאֲחוֹרַי, קוּם אַתְּ מִקַּמֵּיהּ וְלָא תֵּיחוּשׁ לִיקָרָא דִידִי. ela ma kaamar léh? hakhi kaamar léh: zimnin deaté méa'hora, koum ate mikaméh vela té'houch likara didi.
7. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּנוֹ וְהוּא רַבּוֹ, מַהוּ שֶׁיַּעֲמוֹד אָבִיו מִפָּנָיו? תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֲנִי אֵינִי כְּדַי לַעֲמוֹד מִפְּנֵי בְנִי, אֶלָּא מִשּׁוּם כְּבוֹד בֵּית נָשִׂיא. ibaya leou: beno veou rabo, maou cheyaamod avi mipana? ta chema deamar rabi yeochoua ben lévi: ani éni keda laamod mipené veni, ela michoum kevod bét nasi.
8. טַעְמָא דַּאֲנָא רַבֵּיהּ, הָא אִיהוּ רַבַּאי – קָאֵימְנָא מִקַּמֵּיהּ! הָכִי קָאָמַר: אֲנִי אֵינִי כְּדַי לַעֲמוֹד מִפְּנֵי בְנִי וַאֲפִילּוּ הוּא רַבַּאי, דְּהָא אֲנָא אֲבוּהּ, אֶלָּא מִשּׁוּם כְּבוֹד בֵּית נָשִׂיא. tama daana rabéh, ha iou raba – kaémna mikaméh! hakhi kaamar: ani éni keda laamod mipené veni vaafilou hou raba, deha ana avouh, ela michoum kevod bét nasi.
9. אִיבַּעְיָא לְהוּ: רָכוּב כִּמְהַלֵּךְ דָּמֵי, אוֹ לָא? אָמַר אַבָּיֵי: תָּא שְׁמַע: טָמֵא יוֹשֵׁב תַּחַת הָאִילָן, וְטָהוֹר עוֹמֵד – טָמֵא. ibaya leou: rakhouv kimhalékh damé, o la? amar abayé: ta chema: tamé yochév ta'hat hailan, vetaor oméd – tamé.
10. טָמֵא עוֹמֵד תַּחַת הָאִילָן וְטָהוֹר יוֹשֵׁב – טָהוֹר, וְאִם יָשַׁב הַטָּמֵא – הַטָּהוֹר טָמֵא. tamé oméd ta'hat hailan vetaor yochév – taor, veim yachav hatamé – hataor tamé.
11. וְכֵן בְּאֶבֶן הַמְנוּגַּעַת. וְאָמַר רַב נַחְמָן בַּר כֹּהֵן: זֹאת אוֹמֶרֶת רָכוּב כִּמְהַלֵּךְ דָּמֵי, שְׁמַע מִינַּהּ. vekhén beeven hamnougaat. veamar rav na'hman bar kohén: zot omeret rakhouv kimhalékh damé, chema minah.
12. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לַעֲמוֹד מִפְּנֵי סֵפֶר תּוֹרָה? רַבִּי חִלְקִיָּה וְרַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרִי: קַל וָחוֹמֶר, מִפְּנֵי לוֹמְדֶיהָ עוֹמְדִים – מִפָּנֶיהָ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! ibaya leou: maou laamod mipené séfer tora? rabi 'hilkiya verabi simon verabi elazar amri: kal va'homer, mipené lomdeha omdim – mipaneha lo kol chekén?!
13. רַבִּי אִלְעַי וְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי הֲווֹ יָתְבִי. חָלֵיף וְאָזֵיל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא, וְקָמוּ מִקַּמֵּיהּ. אֲמַר לְהוּ: חֲדָא – דְּאַתּוּן חַכִּימֵי וַאֲנָא חָבֵר. וְעוֹד, כְּלוּם תּוֹרָה עוֹמֶדֶת מִפְּנֵי לוֹמְדֶיהָ. rabi ila verabi yaakov bar zavdi hao yatvi. 'haléf veazél rabi chimon bar aba, vekamou mikaméh. amar leou: 'hada – deatoun 'hakimé vaana 'havér. veod, keloum tora omedet mipené lomdeha.
14. סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רַבּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. לָיֵיט עֲלַהּ אַבָּיֵי. savar lah kerabi elazar. deamar rabi elazar: én talmid 'hakham racha laamod mipené rabo bechaa cheosék batora. layét alah abayé.
15. ״וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה״, רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא. חַד אָמַר לִגְנַאי, וְחַד אָמַר לְשֶׁבַח. מַאן דְּאָמַר לִגְנַאי – כִּדְאִיתָא. מַאן דְּאָמַר לְשֶׁבַח, אָמַר חִזְקִיָּה: "vehibitou a'haré moche ad boo haohela", rabi amé verabi yits'hak napa'ha. 'had amar ligna, ve'had amar lecheva'h. man deamar ligna – kidita. man deamar lecheva'h, amar 'hizkiya:
16. אֲמַר לִי רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, אָמַר רַבִּי אַבְדִּימִי דְּמִן חֵיפָא: חָכָם עוֹבֵר – עוֹמֵד מִלְּפָנָיו אַרְבַּע אַמּוֹת, וְכֵיוָן שֶׁעָבַר אַרְבַּע אַמּוֹת – יוֹשֵׁב. אַב בֵּית דִּין עוֹבֵר – עוֹמֵד מִלְּפָנָיו מְלֹא עֵינָיו, וְכֵיוָן שֶׁעָבַר אַרְבַּע אַמּוֹת יוֹשֵׁב. נָשִׂיא עוֹבֵר – עוֹמֵד מִלְּפָנָיו מְלֹא עֵינָיו, וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה״. amar li rabi 'hanina beréh derabi avaou, amar rabi avaou, amar rabi avdimi demin 'héfa: 'hakham ovér – oméd milefana arba amot, vekhévan cheavar arba amot – yochév. av bét din ovér – oméd milefana melo éna, vekhévan cheavar arba amot yochév. nasi ovér – oméd milefana melo éna, veéno yochév ad cheyéchév bimkomo, cheneemar: "vehibitou a'haré moche ad boo haohela".
17. כׇּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזוֹהִי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ – סוּכָּה, וְלוּלָב, שׁוֹפָר, וְצִיצִית, kol mitsvat asé chehazeman geramah vekhou'. tanou rabanan: ézohi mitsvat asé chehazeman geramah – souka, veloulav, chofar, vetsitsit,

Daf 34a

1. וּתְפִילִּין. outfilin.
2. וְאֵיזוֹהִי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָהּ – מְזוּזָה, מַעֲקֶה, אֲבֵידָה, וְשִׁילּוּחַ הַקֵּן. veézohi mitsvat asé chelo hazeman geramah – mezouza, maake, avéda, vechilou'ha hakén.
3. וּכְלָלָא הוּא? הֲרֵי מַצָּה, שִׂמְחָה, הַקְהֵל, דְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, וְנָשִׁים חַיָּיבוֹת! וְתוּ: וַהֲרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָה, פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וּפִדְיוֹן הַבֵּן דְּלָאו מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ הוּא – וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת! oukhlala hou? haré matsa, sim'ha, hakhél, demitsvat asé chehazeman gerama, venachim 'hayavot! vetou: vaharé talmoud tora, periya ourviya, oufidon habén dela mitsvat asé chehazeman geramah hou – venachim petourot!
4. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין לְמֵדִין מִן הַכְּלָלוֹת, וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״חוּץ״, amar rabi yo'hanan: én lemédin min hakelalot, vaafilou bimkom cheneemar bo "'houts",
5. דִּתְנַן: בַּכֹּל מְעָרְבִין וּמִשְׁתַּתְּפִין חוּץ מִן הַמַּיִם וּמֶלַח, וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת! אֶלָּא אֵין לְמֵדִין מִן הַכְּלָלוֹת, וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״חוּץ״. ditnan: bakol mearvin oumichtatefin 'houts min hamayim oumela'h, vetou léka? vehaika keméhin oufitriyot! ela én lemédin min hakelalot, vaafilou bimkom cheneemar bo "'houts".
6. וּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת מְנָלַן? – גָּמַר מִתְּפִילִּין, מַה תְּפִילִּין נָשִׁים פְּטוּרוֹת – אַף כׇּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת. וּתְפִילִּין? – גָּמַר לַהּ מִתַּלְמוּד תּוֹרָה, מָה תַּלְמוּד תּוֹרָה נָשִׁים פְּטוּרוֹת – אַף תְּפִילִּין נָשִׁים פְּטוּרוֹת. oumitsvat asé chehazeman gerama nachim petourot menalan? – gamar mitefilin, ma tefilin nachim petourot – af kol mitsvat asé chehazeman gerama nachim petourot. outfilin? – gamar lah mitalmoud tora, ma talmoud tora nachim petourot – af tefilin nachim petourot.
7. וְנַקֵּישׁ תְּפִילִּין לִמְזוּזָה! תְּפִילִּין לְתַלְמוּד תּוֹרָה אִיתַּקּוּשׁ, בֵּין בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה בֵּין בְּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה, תְּפִילִּין לִמְזוּזָה בְּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה לָא אִיתַּקּוּשׁ. venakéch tefilin limzouza! tefilin letalmoud tora itakouch, bén befaracha richona bén befaracha cheniya, tefilin limzouza befaracha cheniya la itakouch.
8. וְנַקֵּישׁ מְזוּזָה לְתַלְמוּד תּוֹרָה! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם״, גַּבְרֵי בָּעוּ חַיֵּי, נְשֵׁי לָא בָּעוּ חַיֵּי?! venakéch mezouza letalmoud tora! la salka datakh, dikhtiv: "lemaan yirbou yemékhem", gavré baou 'hayé, neché la baou 'hayé?!
9. וַהֲרֵי סוּכָּה דְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ, דִּכְתִיב ״בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים״, טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא הָאֶזְרָח לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים, הָא לָאו הָכִי נָשִׁים חַיָּיבוֹת! vaharé souka demitsvat asé chehazeman geramah, dikhtiv "basoukot téchvou chivat yamim", tama dikhtav ra'hamana haezra'h leotsi et hanachim, ha la hakhi nachim 'hayavot!
10. אָמַר אַבָּיֵי: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל דִּכְתִיב ״בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ״ – ״תֵּשְׁבוּ״ כְּעֵין תָּדוּרוּ: מָה דִּירָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ – אַף סוּכָּה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. amar abayé: itsterikh, salka datakh aména: hoil dikhtiv "basoukot téchvou" – "téchvou" keén tadourou: ma dira ich veichto – af souka ich veichto.
11. וְרָבָא אָמַר: verava amar:

Daf 34b

1. אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: נֵילַף ״חֲמִשָּׁה עָשָׂר״ ״חֲמִשָּׁה עָשָׂר״ מֵחַג הַמַּצּוֹת, מָה לְהַלָּן נָשִׁים חַיָּיבוֹת – אַף כָּאן נָשִׁים חַיָּיבוֹת, צְרִיכָא. itsterikh, salka datakh aména: nélaf "'hamicha asar" "'hamicha asar" mé'hag hamatsot, ma lehalan nachim 'hayavot – af kan nachim 'hayavot, tserikha.
2. וַהֲרֵי רְאִיָּה, דְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ, וְטַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״זְכוּרְךָ״ – לְהוֹצִיא הַנָּשִׁים, הָא לָאו הָכִי נָשִׁים חַיָּיבוֹת! vaharé reiya, demitsvat asé chehazeman geramah, vetama dikhtav ra'hamana "zekhourkha" – leotsi hanachim, ha la hakhi nachim 'hayavot!
3. אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: נֵילַף ״רְאִיָּה״ ״רְאִיָּה״ מֵהַקְהֵל. itsterikh, salka datakh aména: nélaf "reiya" "reiya" méhakhél.
4. וְאַדְּיָלְפִינַן מִתְּפִילִּין לִפְטוּרָא, נֵילַף מִשִּׂמְחָה לְחִיּוּבָא! אָמַר אַבָּיֵי: אִשָּׁה בַּעֲלָהּ מְשַׂמְּחָהּ. veadeyalfinan mitefilin liftoura, nélaf misim'ha le'hiyouva! amar abayé: icha baalah mesame'hah.
5. אַלְמָנָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? בִּשְׁרוּיָה אֶצְלוֹ. almana ma ika lemémar? bichrouya etslo.
6. וְנֵילַף מֵהַקְהֵל! מִשּׁוּם דְּהָוֵה מַצָּה וְהַקְהֵל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְכׇל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִין כְּאֶחָד – אֵין מְלַמְּדִים. venélaf méhakhél! michoum dehavé matsa vehakhél chené khetouvim habaim kee'had, vekhol chené khetouvim habain kee'had – én melamedim.
7. אִי הָכִי, תְּפִילִּין וּרְאִיָּה נָמֵי שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד – וְאֵין מְלַמְּדִים! צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא תְּפִילִּין וְלָא כְּתַב רְאִיָּה, הֲוָה אָמֵינָא: נֵילַף רְאִיָּה רְאִיָּה מֵהַקְהֵל. i hakhi, tefilin ouriya namé chené khetouvim habaim kee'had – veén melamedim! tserikhi, dei ketav ra'hamana tefilin vela ketav reiya, hava aména: nélaf reiya reiya méhakhél.
8. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא רְאִיָּה וְלָא כְּתַב תְּפִילִּין, הֲוָה אָמֵינָא: אַקֵּישׁ תְּפִילִּין לִמְזוּזָה, צְרִיכָא. vei ketav ra'hamana reiya vela ketav tefilin, hava aména: akéch tefilin limzouza, tserikha.
9. אִי הָכִי, מַצָּה וְהַקְהֵל נָמֵי צְרִיכִי! לְמַאי צְרִיכִי? בִּשְׁלָמָא אִי כְּתַב רַחֲמָנָא הַקְהֵל וְלָא כְּתַב מַצָּה, הֲוָה אָמֵינָא: נֵילַף ״חֲמִשָּׁה עָשָׂר״ ״חֲמִשָּׁה עָשָׂר״ מֵחַג הַסּוּכּוֹת. i hakhi, matsa vehakhél namé tserikhi! lema tserikhi? bichlama i ketav ra'hamana hakhél vela ketav matsa, hava aména: nélaf "'hamicha asar" "'hamicha asar" mé'hag hasoukot.
10. אֶלָּא נִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא מַצָּה, וְלָא בָּעֵי הַקְהֵל, וַאֲנָא אָמֵינָא: טְפָלִים חַיָּיבִים, נָשִׁים לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! הִילְכָּךְ, הָוֵה לְהוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְאֵין מְלַמְּדִים. ela nikhtov ra'hamana matsa, vela baé hakhél, vaana aména: tefalim 'hayavim, nachim lo kol chekén?! hilkakh, havé leou chené khetouvim habaim kee'had, veén melamedim.
11. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֵין מְלַמְּדִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar én melamedin, ela leman deamar melamedin, ma ika lemémar?
12. וְתוּ: מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָהּ נָשִׁים חַיָּיבוֹת מְנָלַן? דְּיָלֵיף מִמּוֹרָא, מָה מוֹרָא נָשִׁים חַיָּיבוֹת – אַף כׇּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים חַיָּיבוֹת. vetou: mitsvat asé chelo hazeman geramah nachim 'hayavot menalan? deyaléf mimora, ma mora nachim 'hayavot – af kol mitsvat asé chelo hazeman gerama nachim 'hayavot.
13. וְנֵילַף מִתַּלְמוּד תּוֹרָה! – מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ תַּלְמוּד תּוֹרָה וּפְרִיָּה וּרְבִיָּה שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְכֹל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִים. venélaf mitalmoud tora! – michoum dehavé léh talmoud tora oufriya ourviya chené khetouvim habaim kee'had, vekhol chené khetouvim habaim kee'had én melamedim.

Daf 35a

1. וּלְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא, דְּאָמַר: עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: ״וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ״ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? מִשּׁוּם דְּהָוֵה תַּלְמוּד תּוֹרָה וּפִדְיוֹן הַבֵּן שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְכֹל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. oulrabi yo'hanan ben beroka, deamar: al chenéhem hou omér: "vayvarekh otam elohim perou ourvou" ma ika lemémar? michoum dehavé talmoud tora oufidon habén chené khetouvim habaim kee'had, vekhol chené khetouvim habaim kee'had én melamedin.
2. וּלְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא נָמֵי, נִיהְווֹ פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וּמוֹרָא שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד וְאֵין מְלַמְּדִין! צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא מוֹרָא, וְלָא כְּתַב פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, הֲוָה אָמֵינָא: ״וְכִבְשֻׁהָ״ אָמַר רַחֲמָנָא – אִישׁ דְּדַרְכּוֹ לְכַבֵּשׁ – אִין, אִשָּׁה דְּאֵין דַּרְכָּהּ לְכַבֵּשׁ – לָא. oulrabi yo'hanan ben beroka namé, niho periya ourviya oumora chené khetouvim habaim kee'had veén melamedin! tserikhi, dei ketav ra'hamana mora, vela ketav periya ourviya, hava aména: "vekhivchouha" amar ra'hamana – ich dedarko lekhabéch – in, icha deén darkah lekhabéch – la.
3. וְאִי כְּתַב פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְלֹא כְּתַב מוֹרָא, הֲוָה אָמֵינָא: אִישׁ דְּסִיפֵּק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת – אִין, אִשָּׁה דְּאֵין סִיפֵּק בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת – לָא, וְכֵיוָן דְּאֵין סִיפֵּק בְּיָדָהּ לַעֲשׂוֹת לֹא תִּתְחַיֵּיב כְּלָל, צְרִיכָא. vei ketav periya ourviya velo ketav mora, hava aména: ich desipék beyado laasot – in, icha deén sipék beyadah laasot – la, vekhévan deén sipék beyadah laasot lo tit'hayév kelal, tserikha.
4. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמַר רָבָא: פַּפּוּנָאֵי יָדְעִי לַהּ לְטַעְמָא דְּהָא מִילְּתָא. hani'ha leman deamar chené khetouvim habaim kee'had én melamedin, ela leman deamar melamedin, ma ika lemémar? amar rava: papounaé yadi lah letama deha mileta.
5. וּמַנּוּ – רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אָמַר קְרָא: ״וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה׳ בְּפִיךָ״ – הוּקְּשָׁה כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לִתְפִילִּין, מָה תְּפִילִּין מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ, וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת – אַף כׇּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ – נָשִׁים פְּטוּרוֹת. וּמִדְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ – נָשִׁים פְּטוּרוֹת, מִכְּלָל דְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָהּ – נָשִׁים חַיָּיבוֹת. oumanou – rav a'ha bar yaakov: amar kera: "vehaya lekha leot al yadkha oulzikaron bén énekha lemaan tihye torat h' befikha" – houkecha kal hatora koulah litfilin, ma tefilin mitsvat asé chehazeman geramah, venachim petourot – af kol mitsvat asé chehazeman geramah – nachim petourot. oumidemitsvat asé chehazeman geramah – nachim petourot, mikelal demitsvat asé chelo hazeman geramah – nachim 'hayavot.
6. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר תְּפִילִּין מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תְּפִילִּין מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָהּ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר תְּפִילִּין מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָהּ – רַבִּי מֵאִיר, וְסָבַר לַהּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְכֹל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. hani'ha leman deamar tefilin mitsvat asé chehazeman geramah, ela leman deamar tefilin mitsvat asé chelo hazeman geramah, ma ika lemémar? man chamate léh deamar tefilin mitsvat asé chelo hazeman geramah – rabi méir, vesavar lah chené khetouvim habaim kee'had, vekhol chené khetouvim habaim kee'had én melamedin.
7. וּלְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד מְלַמְּדִין, וּתְפִילִּין מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָהּ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? מִשּׁוּם דְּהָוֵאי מַצָּה, שִׂמְחָה, וְהַקְהֵל שְׁלֹשָׁה כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. oulrabi yeouda deamar: chené khetouvim habaim kee'had melamedin, outfilin mitsvat asé chelo hazeman geramah, ma ika lemémar? michoum dehavé matsa, sim'ha, vehakhél chelocha khetouvim habaim kee'had, ouchlocha khetouvim habaim kee'had én melamedin.
8. וְכׇל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וְכוּ׳. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אָמַר קְרָא: ״אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם״ – הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל עוֹנָשִׁים שֶׁבַּתּוֹרָה. vekhol mitsvat lo taase vekhou'. menahané milé? amar rav yeouda amar rav vekhén tana devé rabi yichmaél: amar kera: "ich o icha ki yaasou mikol 'hatot haadam" – hichva hakatouv icha leich lekhol onachim chebatora.
9. דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר תָּנָא: אָמַר קְרָא: ״אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם״ – הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל דִּינִים שֶׁבַּתּוֹרָה. דְּבֵי חִזְקִיָּה תָּנָא: אָמַר קְרָא: ״וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה״ – הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. devé rabi eliezer tana: amar kera: "acher tasim lifnéhem" – hichva hakatouv icha leich lekhol dinim chebatora. devé 'hizkiya tana: amar kera: "vehémit ich o icha" – hichva hakatouv icha leich lekhol mitot chebatora.
10. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הָךְ קַמַּיְיתָא, מִשּׁוּם כַּפָּרָה חָס רַחֲמָנָא עֲלַהּ, אֲבָל דִּינִין, אֵימָא: אִישׁ, דְּבַר מַשָּׂא וּמַתָּן – אִין, אִשָּׁה – לָא. outsrikha, dei achmeinan hakh kamayta, michoum kapara 'has ra'hamana alah, aval dinin, éma: ich, devar masa oumatan – in, icha – la.
11. וְאִי אַשְׁמְועִינַן הָא, מִשּׁוּם דְּחַיּוּתַהּ הִיא, אֲבָל כּוֹפֶר אֵימָא: vei achmeinan ha, michoum de'hayoutah hi, aval kofer éma:

Daf 35b

1. אִישׁ, דְּבַר מִצְוֹת – אִין, אִשָּׁה – לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָא: מִשּׁוּם דְּאִיכָּא אִיבּוּד נְשָׁמָה חָס רַחֲמָנָא עֲלַהּ, אֲבָל הָנָךְ תַּרְתֵּי – אֵימָא לָא, צְרִיכָא. ich, devar mitsot – in, icha – la. vei achmeinan ha: michoum deika iboud nechama 'has ra'hamana alah, aval hanakh tarté – éma la, tserikha.
2. חוּץ מִ״בַּל תַּקִּיף״ וּ״בַל תַּשְׁחִית״ כּוּ׳. בִּשְׁלָמָא ״בַּל תִּטַּמֵּא לְמֵתִים״, דִּכְתִיב: ״אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן״ – בְּנֵי אַהֲרֹן, וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן. אֶלָּא ״בַּל תַּקִּיף״ וּ״בַל תַּשְׁחִית״ מְנָלַן? 'houts mi"bal takif" ou"val tach'hit" kou'. bichlama "bal titamé lemétim", dikhtiv: "emor el hakohanim bené aharon" – bené aharon, velo benot aharon. ela "bal takif" ou"val tach'hit" menalan?
3. דִּכְתִיב: ״לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ״ – כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהַשְׁחָתָה יֶשְׁנוֹ בְּהַקָּפָה. וְהָנֵי נְשֵׁי, הוֹאִיל וְלָא אִיתַנְהוּ בְּהַשְׁחָתָה, לֵיתַנְהוּ בְּהַקָּפָה. dikhtiv: "lo takifou peat rochkhem velo tach'hit ét peat zekanekha" – kol cheyechno behach'hata yechno behakafa. vehané neché, hoil vela itanou behach'hata, létanou behakafa.
4. וּמְנָלַן דְּלָא אִיתַנְהוּ בְּהַשְׁחָתָה? אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא: דְּהָא לָא אִית לְהוּ זָקָן. וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא: דְּאָמַר קְרָא: ״לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ״, oumnalan dela itanou behach'hata? ibaét éma sevara: deha la it leou zakan. veibaét éma kera: deamar kera: "lo takifou peat rochkhem velo tach'hit ét peat zekanekha",
5. מִדְּשַׁנִּי קְרָא בְּדִיבּוּרֵיהּ, דְּאִם כֵּן נִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״פְּאַת זְקַנְכֶם״. מַאי ״זְקָנֶךָ״ – זְקָנֶךָ, וְלֹא זְקַן אִשְׁתְּךָ. midechani kera bedibouréh, deim kén nikhtov ra'hamana: "peat zekankhem". ma "zekanekha" – zekanekha, velo zekan ichtekha.
6. וְלָא? וְהָתַנְיָא: זְקַן אִשָּׁה, וְהַסָּרִיס שֶׁהֶעֱלוּ שֵׂעָר – הֲרֵי הֵן כְּזָקָן לְכׇל דִּבְרֵיהֶם. מַאי לָאו לְהַשְׁחָתָה? vela? vehatanya: zekan icha, vehasaris cheheelou séar – haré hén kezakan lekhol divréhem. ma la lehach'hata?
7. אָמַר אַבָּיֵי: לְהַשְׁחָתָה לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, דְּיָלֵיף ״פְּאַת״ ״פְּאַת״ מִבְּנֵי אַהֲרֹן, מָה לְהַלָּן נָשִׁים פְּטוּרוֹת – אַף כָּאן נָשִׁים פְּטוּרוֹת. amar abayé: lehach'hata la matsét amrate, deyaléf "peat" "peat" mibené aharon, ma lehalan nachim petourot – af kan nachim petourot.
8. וְאִי סְבִירָא לַן דְּכִי כְּתִיב ״בְּנֵי אַהֲרֹן״ – אַכּוּלֵּיהּ עִנְיָנָא כְּתִיב, נִישְׁתּוֹק קְרָא מִינֵּיהּ וְתֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר, וַאֲנָא אָמֵינָא: וּמָה כֹּהֲנִים שֶׁרִיבָּה בָּהֶם הַכָּתוּב מִצְוֹת יְתֵירוֹת – ״בְּנֵי אַהֲרֹן״ – וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן, יִשְׂרָאֵל לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? vei sevira lan dekhi ketiv "bené aharon" – akouléh inyana ketiv, nichtok kera minéh vetété bekal va'homer, vaana aména: ouma kohanim cheriba bahem hakatouv mitsot yetérot – "bené aharon" – velo benot aharon, yisraél lo kol chekén?
9. אִי לָאו גְּזֵירָה שָׁוָה הֲוָה אָמֵינָא: הִפְסִיק הָעִנְיָן. i la gezéra chava hava aména: hifsik hainyan.
10. הַשְׁתָּא נָמֵי נֵימָא הִפְסִיק הָעִנְיָן! וְאִי מִשּׁוּם גְּזֵירָה שָׁוָה, מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״לֹא יְגַלֵּחוּ״, יָכוֹל גִּילְּחוֹ בְּמִסְפָּרַיִים יִהְיֶה חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תַשְׁחִית״. hachta namé néma hifsik hainyan! vei michoum gezéra chava, mibeé léh lekhidtanya: "lo yegalé'hou", yakhol gile'ho bemisparayim yihye 'hayav? talmoud lomar: "lo tach'hit".
11. יָכוֹל לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יְגַלֵּחוּ״. הָא כֵּיצַד? גִּילּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה תַּעַר. yakhol liketo bemalkét ouvrahitné yehé 'hayav? talmoud lomar: "lo yegalé'hou". ha kétsad? gilou'ha cheyéch bo hach'hata, hevé omér ze taar.
12. אִם כֵּן, נִיכְתּוֹב קְרָא: ״אֶת שֶׁבִּזְקָנֶךָ״, מַאי ״פְּאַת זְקָנֶךָ״ – שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. im kén, nikhtov kera: "et chebizkanekha", ma "peat zekanekha" – chema minah tarté.
13. וְאֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: זְקַן הָאִשָּׁה וְהַסָּרִיס שֶׁהֶעֱלוּ שֵׂעָר הֲרֵי הֵן כְּזָקָן לְכׇל דִּבְרֵיהֶם, לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר מָר זוּטְרָא: לְטוּמְאַת נְגָעִים. veela ha detanya: zekan haicha vehasaris cheheelou séar haré hén kezakan lekhol divréhem, lema hilkheta? amar mar zoutra: letoumat negaim.
14. טוּמְאַת נְגָעִים בְּהֶדְיָא כְּתִיבָא, ״וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בוֹ נָגַע בְּרֹאשׁ אוֹ בְזָקָן״! אֶלָּא אָמַר מָר זוּטְרָא: לְטׇהֳרַת נְגָעִים. toumat negaim behedya ketiva, "veich o icha ki yihye vo naga beroch o vezakan"! ela amar mar zoutra: letohorat negaim.
15. טׇהֳרַת נְגָעִים נָמֵי פְּשִׁיטָא, כֵּיוָן דְּבַת טוּמְאָה הִיא – בַּת טׇהֳרָה הִיא! אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא לִצְדָדִים כְּתִיב: ״אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בוֹ נָגַע בְּרֹאשׁ״, ״אוֹ בְזָקָן״ – הֲדַר אֲתָאן לְאִישׁ, קָא מַשְׁמַע לַן. tohorat negaim namé pechita, kévan devat touma hi – bat tohora hi! itsterikh, salka datakh aména litsdadim ketiv: "ich o icha ki yihye vo naga beroch", "o vezakan" – hadar atan leich, ka machma lan.
16. אִיסִי תָּנֵי: אַף ״בַּל יִקְרְחוּ״ – נָשִׁים פְּטוּרוֹת. מַאי טַעְמָא דְּאִיסִי דְּדָרֵישׁ הָכִי? ״בָּנִים אַתֶּם לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קׇרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת. כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״, בָּנִים וְלֹא בָּנוֹת – לְקׇרְחָה. isi tané: af "bal yikre'hou" – nachim petourot. ma tama deisi dedaréch hakhi? "banim atem la' elohékhem lo titgoddou velo tasimou kor'ha bén énékhem lamét. ki am kadoch ata la' elohekha", banim velo banot – lekor'ha.
17. אַתָּה אוֹמֵר לְקׇרְחָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לִגְדִידָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״ – הֲרֵי גְּדִידָה אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים בָּנִים וְלֹא בָּנוֹת – לְקׇרְחָה. ata omér lekor'ha, o éno ela ligdida? kecheou omér: "ki am kadoch ata la' elohekha" – haré gedida amour, ha ma ani mekayém banim velo banot – lekor'ha.
18. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת הַגְּדִידָה וּלְהוֹצִיא אֶת הַקׇּרְחָה? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַגְּדִידָה, שֶׁיֶּשְׁנָהּ בִּמְקוֹם הַשֵּׂעָר וְשֶׁלֹּא בִּמְקוֹם שֵׂעָר, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַקׇּרְחָה שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בִּמְקוֹם שֵׂעָר. ouma raita lerabot et hagedida oulotsi et hakor'ha? merabe ani et hagedida, cheyechnah bimkom haséar vechelo bimkom séar, oumotsi ani et hakor'ha cheénah ela bimkom séar.
19. וְאֵימָא: בָּנִים וְלֹא בָּנוֹת – בֵּין לְקׇרְחָה בֵּין לִגְדִידָה, וְכִי כְּתִב: ״כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״, בִּשְׂרִיטָה הוּא דִּכְתִיב! קָסָבַר אִיסִי שְׂרִיטָה וּגְדִידָה veéma: banim velo banot – bén lekor'ha bén ligdida, vekhi ketiv: "ki am kadoch ata la' elohekha", bisrita hou dikhtiv! kasavar isi serita ougdida

Daf 36a

1. אַחַת הִיא. a'hat hi.
2. אַבָּיֵי אָמַר: הַיְינוּ טַעְמָא דְּאִיסִי, דְּגָמַר ״קׇרְחָה״ ״קׇרְחָה״ מִבְּנֵי אַהֲרֹן, מָה לְהַלָּן נָשִׁים פְּטוּרוֹת – אַף כָּאן נָשִׁים פְּטוּרוֹת. abayé amar: haynou tama deisi, degamar "kor'ha" "kor'ha" mibené aharon, ma lehalan nachim petourot – af kan nachim petourot.
3. וְאִי סְבִירָא לַן דְּכִי כְּתִיב קְרָא, בְּכוּלֵּי עִנְיָינָא הוּא דִּכְתִיב, נִשְׁתּוֹק קְרָא מִינֵּיהּ וְתֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר, וַאֲנָא אָמֵינָא: וּמָה כֹּהֲנִים שֶׁרִיבָּה בָּהֶם הַכָּתוּב מִצְוֹת יְתֵירוֹת – ״בְּנֵי אַהֲרֹן״ – וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן, יִשְׂרָאֵל לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? vei sevira lan dekhi ketiv kera, bekhoulé inyana hou dikhtiv, nichtok kera minéh vetété bekal va'homer, vaana aména: ouma kohanim cheriba bahem hakatouv mitsot yetérot – "bené aharon" – velo benot aharon, yisraél lo kol chekén?
4. אִי לָאו גְּזֵרָה שָׁוָה הֲוָה אָמֵינָא: הִפְסִיק הָעִנְיָן. i la gezéra chava hava aména: hifsik hainyan.
5. הַשְׁתָּא נָמֵי נֵימָא הִפְסִיק הָעִנְיָן, וְאִי מִשּׁוּם גְּזֵרָה שָׁוָה – מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״לֹא יִקְרְחוּ״, יָכוֹל אֲפִילּוּ קָרַח אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קְרָחוֹת לֹא יְהֵא חַיָּיב אֶלָּא אַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְחָה״ – לְחַיֵּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. hachta namé néma hifsik hainyan, vei michoum gezéra chava – mibeé léh lekhidtanya: "lo yikre'hou", yakhol afilou kara'h arba ve'haméch kera'hot lo yehé 'hayav ela a'hat? talmoud lomar: "kor'ha" – le'hayév al kol a'hat vea'hat.
6. ״בְּרֹאשָׁם״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קׇרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת״, יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּיב אֶלָּא עַל בֵּין הָעֵינַיִם, מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל הָרֹאשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּרֹאשָׁם״ – לְחַיֵּיב עַל הָרֹאשׁ כְּבֵין הָעֵינַיִם. "berocham" ma talmoud lomar? lefi cheneemar: "lo titgoddou velo tasimou kor'ha bén énékhem lamét", yakhol lo yehé 'hayav ela al bén haénayim, minayin lerabot kal haroch? talmoud lomar: "berocham" – le'hayév al haroch kevén haénayim.
7. וְאֵין לִי אֶלָּא כֹּהֲנִים, שֶׁרִיבָּה בָּהֶם הַכָּתוּב מִצְוֹת יְתֵירוֹת, יִשְׂרָאֵל מְנָלַן? – נֶאֱמַר כָּאן: ״קׇרְחָה״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ״קׇרְחָה״, מָה כָּאן חַיָּיב עַל כׇּל קׇרְחָה וְקׇרְחָה, וְחַיָּיב עַל הָרֹאשׁ כְּבֵין הָעֵינַיִם – אַף לְהַלָּן חַיָּיב עַל כׇּל קׇרְחָה וְקׇרְחָה, וְחַיָּיב עַל הָרֹאשׁ כְּבֵין הָעֵינַיִם. veén li ela kohanim, cheriba bahem hakatouv mitsot yetérot, yisraél menalan? – neemar kan: "kor'ha" veneemar lehalan: "kor'ha", ma kan 'hayav al kol kor'ha vekor'ha, ve'hayav al haroch kevén haénayim – af lehalan 'hayav al kol kor'ha vekor'ha, ve'hayav al haroch kevén haénayim.
8. וּמָה לְהַלָּן עַל מֵת, אַף כָּאן עַל מֵת. אִם כֵּן נִכְתּוֹב קְרָא ״קֹרַח״, מַאי ״קׇרְחָה״ – שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי. ouma lehalan al mét, af kan al mét. im kén nikhtov kera "kora'h", ma "kor'ha" – chamate minah tarté.
9. רָבָא אָמַר: הַיְינוּ טַעְמָא דְּאִיסִי, דְּיָלֵיף ״בֵּין עֵינֵיכֶם״ מִתְּפִילִּין, מָה לְהַלָּן נָשִׁים פְּטוּרוֹת, אַף כָּאן נָשִׁים פְּטוּרוֹת. וְרָבָא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּאַבַּיֵּי? ״קֹרַח״ ״קׇרְחָה״ לָא מַשְׁמַע לֵיהּ. rava amar: haynou tama deisi, deyaléf "bén énékhem" mitefilin, ma lehalan nachim petourot, af kan nachim petourot. verava ma tama la amar keabayé? "kora'h" "kor'ha" la machma léh.
10. וְאַבָּיֵי מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרָבָא? אָמַר לָךְ: תְּפִילִּין גּוּפַיְיהוּ מֵהָכָא גָּמַר לַהּ: מָה לְהַלָּן מְקוֹם שֶׁעוֹשִׂים קׇרְחָה, בְּגוֹבַהּה שֶׁל רֹאשׁ, אַף כָּאן מְקוֹם הַנָּחָה בְּגוֹבַהּ הָרֹאשׁ. veabayé ma tama la amar kerava? amar lakh: tefilin goufayou méhakha gamar lah: ma lehalan mekom cheosim kor'ha, begovah chel roch, af kan mekom hana'ha begovah haroch.
11. וּבֵין לְאַבָּיֵי וּבֵין לְרָבָא, הַאי ״בָּנִים אַתֶּם״, מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? הַאי מִיבְּעֵי לְכִדְתַנְיָא: ״בָּנִים אַתֶּם לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם נוֹהֲגִים מִנְהַג בָּנִים – אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים, אֵין אַתֶּם נוֹהֲגִים מִנְהַג בָּנִים – אֵין אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ouvén leabayé ouvén lerava, ha "banim atem", ma darchi béh? ha mibeé lekhidtanya: "banim atem la' elohékhem", bizman cheatem nohagim minhag banim – atem kerouyim banim, én atem nohagim minhag banim – én atem kerouyim banim, divré rabi yeouda.
12. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתֶּם קְרוּיִם בָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה״, וְאוֹמֵר: ״בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם״, וְאוֹמֵר: ״זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים״, וְאוֹמֵר: ״וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי״. rabi méir omér: bén kakh ouvén kakh atem kerouyim banim, cheneemar: "banim sekhalim héma", veomér: "banim lo émoun bam", veomér: "zera meréim banim mach'hitim", veomér: "vehaya bimkom acher yéamér lahem lo ami atem yéamér lahem bené él 'ha".
13. מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא: סְכָלֵי הוּא דְּמִקְּרוּ בְּנֵי, כִּי לֵית בְּהוּ הֵימָנוּתַיְיהוּ לָא מִיקְּרוּ בְּנֵי – תָּא שְׁמַע, וְאוֹמֵר: ״בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם״, ma "veomér"? vekhi téma: sekhalé hou demikerou bené, ki lét beou hémanoutayou la mikerou bené – ta chema, veomér: "banim lo émoun bam",
14. וְכִי תֵּימָא: כִּי לֵית בְּהוּ הֵימָנוּתָא הוּא דְּמִיקְּרוּ בָּנִים, כִּי פָּלְחוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה לָא מִיקְּרוּ בָּנִים – תָּא שְׁמַע, וְאוֹמֵר: ״זֶרַע מְרֵעִים בָּנִים מַשְׁחִיתִים״. וְכִי תֵּימָא: ״בָּנִים מַשְׁחִיתִים״ הוּא דְּמִיקְּרוּ, בְּנֵי מְעַלְּיָיא לָא מִיקְּרוּ – תָּא שְׁמַע, וְאוֹמֵר: ״וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי״. vekhi téma: ki lét beou hémanouta hou demikerou banim, ki pal'hou laavoda zara la mikerou banim – ta chema, veomér: "zera meréim banim mach'hitim". vekhi téma: "banim mach'hitim" hou demikerou, bené mealeya la mikerou – ta chema, veomér: "vehaya bimkom acher yéamér lahem lo ami atem yéamér lahem bené él 'ha".
15. מַתְנִי׳, הַסְּמִיכוֹת, וְהַתְּנוּפוֹת, וְהַהַגָּשׁוֹת, וְהַקְּמִיצוֹת, וְהַ[הַ]קְטָרוֹת, וְהַמְּלִיקוֹת, וְהַקַּבָּלוֹת, וְהַזָּאוֹת – נוֹהֲגִים בַּאֲנָשִׁים וְלֹא בְּנָשִׁים, חוּץ מִמִּנְחַת סוֹטָה וּנְזִירָה שֶׁהֵן מְנִיפוֹת. matni', hasemikhot, vehatenoufot, vehahagachot, vehakemitsot, veha[ha]ketarot, vehamelikot, vehakabalot, vehazaot – nohagim baanachim velo benachim, 'houts mimin'hat sota ounzira chehén menifot.
16. גְּמָ׳ סְמִיכוֹת. דִּכְתִיב: ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְסָמַךְ״ – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סוֹמְכִים, וְאֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל סוֹמְכוֹת. gema' semikhot. dikhtiv: "dabér el bené yisraél... vesamakh" – bené yisraél somkhim, veén benot yisraél somkhot.
17. תְּנוּפוֹת. ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְהֵנִיף״ – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין, וְאֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְנִיפוֹת. tenoufot. "dabér el bené yisraél... vehénif" – bené yisraél menifin, veén benot yisraél menifot.
18. הַגָּשׁוֹת. דִּכְתִיב: ״וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה... הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן״ – בְּנֵי אַהֲרֹן, וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן. hagachot. dikhtiv: "vezot torat hamin'ha... hakrév otah bené aharon" – bené aharon, velo benot aharon.
19. קְמִיצוֹת. דִּכְתִיב: ״וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן וְקָמַץ״ – בְּנֵי אַהֲרֹן, וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן. kemitsot. dikhtiv: "veheviah el bené aharon vekamats" – bené aharon, velo benot aharon.
20. הַקְטָרוֹת. דִּכְתִיב: ״וְהִקְטִירוּ אֹתוֹ בְּנֵי אַהֲרֹן״ – בְּנֵי אַהֲרֹן, וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן. haktarot. dikhtiv: "vehiktirou oto bené aharon" – bené aharon, velo benot aharon.
21. הַמְּלִיקוֹת. דִּכְתִיב: ״וּמָלַק... וְהִקְטִיר״, אִיתַּקַּשׁ מְלִיקָה לְהַקְטָרָה. hamelikot. dikhtiv: "oumalak... vehiktir", itakach melika lehaktara.
22. הַקַּבָּלוֹת. דִּכְתִיב: ״וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן״, וְאָמַר מָר: hakabalot. dikhtiv: "vehikrivou bené aharon", veamar mar:

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Kiddushin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)