Talmud Kiddushin, Chapitre 4 (ד) · Daf 59a à 82b

Daf 59a

1. וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּקָתָנֵי ״הָאוֹמֵר לִשְׁלוּחוֹ״? ouma chena hatam dekatané "haomér lichlou'ho"?
2. הָכָא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן, וְהָתָם רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן. הָכָא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּאִי תְּנָא ״שְׁלוּחוֹ״ הֲוָה אָמֵינָא: שְׁלוּחוֹ הוּא דְּהָוֵי רַמַּאי, דְּסָמְכָה דַּעְתֵּיהּ, סָבַר: עָבֵד לִי שְׁלִיחוּתַי, אֲבָל חֲבֵירוֹ, דְּלָא סָמְכָה דַּעְתֵּיהּ, אֵימָא לָא לֶיהֱוֵי רַמַּאי. hakha revouta ka machma lan, vehatam revouta ka machma lan. hakha revouta ka machma lan: dei tena "chelou'ho" hava aména: chelou'ho hou dehavé rama, desamkha datéh, savar: avéd li cheli'houta, aval 'havéro, dela samkha datéh, éma la lehevé rama.
3. הָתָם רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּאִי תְּנָא: ״הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ״ הֲוָה אָמֵינָא: חֲבֵירוֹ הוּא דְּכִי קִדְּשָׁהּ בְּמָקוֹם אַחֵר אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, דְּסָבַר: לָא טָרַח, אֲבָל שְׁלוּחוֹ דְּטָרַח אֵימָא: מַרְאֶה מָקוֹם הוּא לוֹ, קָא מַשְׁמַע לַן. hatam revouta ka machma lan: dei tena: "haomér la'havéro" hava aména: 'havéro hou dekhi kidechah bemakom a'hér énah mekoudechet, desavar: la tara'h, aval chelou'ho detara'h éma: mare makom hou lo, ka machma lan.
4. רָבִין חֲסִידָא אֲזַיל לְקַדּוֹשֵׁי לֵיהּ אִיתְּתָא לִבְרֵיהּ, קַידְּשַׁהּ לְנַפְשֵׁיהּ. וְהָתַנְיָא: מַה שֶּׁעָשָׂה – עָשׂוּי, אֶלָּא שֶׁנָּהַג בּוֹ מִנְהַג רַמָּאוּת! לָא יַהֲבוּהּ נִיהֲלֵיהּ. אִיבְּעִי לֵיהּ לְאוֹדוֹעֵי! סָבַר: אַדְּהָכִי וְהָכִי אֲתָא אִינִישׁ אַחֲרִינָא מְקַדֵּשׁ לַהּ. ravin 'hasida azal lekadoché léh iteta livréh, kadechah lenafchéh. vehatanya: ma cheasa – asou, ela chenahag bo minhag ramaout! la yahavouh nihaléh. ibei léh leodoé! savar: adehakhi vehakhi ata inich a'harina mekadéch lah.
5. רַבָּה בַּר בַּר חָנָה יְהַיב לֵיהּ זוּזֵי לְרַב, אֲמַר: זִבְנַהּ נִיהֲלִי לְהַאי אַרְעָא. אֲזַל זַבְנַהּ לְנַפְשֵׁיהּ. וְהָתַנְיָא: מַה שֶּׁעָשָׂה – עָשׂוּי, אֶלָּא שֶׁנָּהַג בּוֹ מִנְהַג רַמָּאוּת! בָּאגָא דְאַלִּימֵי הֲוָה (לֵיהּ), לְרַב – נָהֲגִי בֵּיהּ כָּבוֹד, לְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה – לָא נָהֲגִי בֵּיהּ כָּבוֹד. אִיבְּעִי לֵיהּ לְאוֹדוֹעֵי! סְבַר: אַדְּהָכִי וְהָכִי אֲתָא אִינִישׁ אַחֲרִינָא זַבֵּין לַהּ. raba bar bar 'hana yehav léh zouzé lerav, amar: zivnah nihali leha ara. azal zavnah lenafchéh. vehatanya: ma cheasa – asou, ela chenahag bo minhag ramaout! baga dealimé hava (léh), lerav – nahagi béh kavod, leraba bar bar 'hana – la nahagi béh kavod. ibei léh leodoé! sevar: adehakhi vehakhi ata inich a'harina zabén lah.
6. רַב גִּידֵּל הֲוָה מְהַפֵּיךְ בְּהַהִיא אַרְעָא. אֲזַל רַבִּי אַבָּא זַבְנַהּ. אֲזַל רַב גִּידֵּל קַבְלֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא. אֲזַל רַבִּי זֵירָא וְקַבְלֵיהּ לְרַב יִצְחָק נַפָּחָא. אָמַר לֵיהּ: הַמְתֵּן עַד שֶׁיַּעֲלֶה אֶצְלֵנוּ לָרֶגֶל. כִּי סְלֵיק, אַשְׁכְּחֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: עָנִי מְהַפֵּךְ בַּחֲרָרָה, וּבָא אַחֵר וּנְטָלָהּ הֵימֶנּוּ, מַאי? rav gidél hava mehapékh behahi ara. azal rabi aba zavnah. azal rav gidél kavléh lerabi zéra. azal rabi zéra vekavléh lerav yits'hak napa'ha. amar léh: hamtén ad cheyaale etslénou laregel. ki selék, achke'héh, amar léh: ani mehapékh ba'harara, ouva a'hér ountalah hémenou, ma?
7. אֲמַר לֵיהּ: נִקְרָא רָשָׁע. וְאֶלָּא מָר מַאי טַעְמָא עֲבַד הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: לָא הֲוָה יָדַעְנָא. הַשְׁתָּא נָמֵי נִיתְּבַהּ נִיהֲלֵיהּ מָר. אֲמַר לֵיהּ: זַבּוֹנֵי לָא מְזַבֵּינְנָא לַהּ, דְּאַרְעָא קַמַּיְיתָא הִיא, וְלָא מְסַמְּנָא מִילְּתָא. אִי בָּעֵי בְּמַתָּנָה – נִישְׁקְלֵיהּ. amar léh: nikra racha. veela mar ma tama avad hakhi? amar léh: la hava yadana. hachta namé nitevah nihaléh mar. amar léh: zaboné la mezabénna lah, deara kamayta hi, vela mesamena mileta. i baé bematana – nichkeléh.
8. רַב גִּידֵּל לָא נָחֵית לַהּ, דִּכְתִיב: ״וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה״. רַבִּי אַבָּא לָא נָחֵית לַהּ מִשּׁוּם דְּהַפֵּיךְ בַּהּ רַב גִּידֵּל. לָא מָר נָחֵית לַהּ וְלָא מָר נָחֵית לַהּ וּמִיתְקָרְיָא אַרְעָא דְרַבָּנַן. rav gidél la na'hét lah, dikhtiv: "vesoné matanot yi'hye". rabi aba la na'hét lah michoum dehapékh bah rav gidél. la mar na'hét lah vela mar na'hét lah oumitkarya ara derabanan.
9. וְכֵן הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה הִתְקַדְּשִׁי לִי כּוּ׳. לֹא בָּא אַחֵר וְקִידְּשָׁה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים, מַהוּ? רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מְקוּדֶּשֶׁת, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאַכְּלוּ הַמָּעוֹת. vekhén haomér leicha hitkadechi li kou'. lo ba a'hér vekidecha betokh chelochim, maou? rav ouchmouél deamri tarvayou: mekoudechet, veaf al pi chenitakelou hamaot.
10. מַאי טַעְמָא? הָנֵי זוּזֵי לָא לְמִלְוָה דָּמוּ וְלָא לְפִקָּדוֹן דָּמוּ. ma tama? hané zouzé la lemilva damou vela lefikadon damou.
11. לְפִקָּדוֹן לָא דָּמוּ – פִּקָּדוֹן בִּרְשׁוּתָא דְמָרֵיהּ קָא מִתְאַכְּלִי, וְהָנֵי בִּרְשׁוּתָא דִידַהּ קָא מִתְאַכְּלִי. לְמַלְוֶה נָמֵי לָא דָּמוּ – מִלְוָה לְהוֹצָאָה נִיתְּנָה, הָנֵי בְּתוֹרַת קִידּוּשִׁין יַהֲבִינְהוּ נִיהֲלַהּ. lefikadon la damou – pikadon birchouta demaréh ka mitakeli, vehané birchouta didah ka mitakeli. lemalve namé la damou – milva leotsaa nitena, hané betorat kidouchin yahavinou nihalah.
12. לֹא בָּא אַחֵר וְקִידְּשָׁהּ, וְחָזְרָה בָּהּ, מַהוּ? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חוֹזֶרֶת – אָתֵי דִּיבּוּר, וּמְבַטֵּל דִּיבּוּר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵינָהּ חוֹזֶרֶת – לָא אָתֵי דִּיבּוּר וּמְבַטֵּל דִּיבּוּר. lo ba a'hér vekidechah, ve'hazra bah, maou? rabi yo'hanan amar: 'hozeret – até dibour, oumvatél dibour. réch lakich amar: énah 'hozeret – la até dibour oumvatél dibour.
13. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: בִּיטֵּל, אִם עַד שֶׁלֹּא תָּרַם בִּיטֵּל – אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. וְהָא הָכָא דְּדִיבּוּר וְדִיבּוּר הוּא, וְקָאָתֵי דִּיבּוּר וּמְבַטֵּל דִּיבּוּר! שָׁאנֵי נְתִינַת מָעוֹת לְיַד אִשָּׁה, דְּכִי מַעֲשֶׂה דָּמוּ, וְלָא אָתֵי דִּיבּוּר וּמְבַטֵּל מַעֲשֶׂה. étivéh rabi yo'hanan leréch lakich: bitél, im ad chelo taram bitél – én teroumato terouma. veha hakha dedibour vedibour hou, vekaaté dibour oumvatél dibour! chané netinat maot leyad icha, dekhi maase damou, vela até dibour oumvatél maase.
14. אֵיתִיבֵיהּ: הַשּׁוֹלֵחַ גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִגִּיעַ בַּשָּׁלִיחַ אוֹ שֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו שָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ: ״גֵּט שֶׁנָּתַתִּי לְךָ בָּטֵל הוּא״ – הֲרֵי זֶה בָּטֵל. וְהָא נְתִינַת גֵּט לְיַד שָׁלִיחַ, דְּכִי נְתִינַת מָעוֹת לְיַד אִשָּׁה דָּמֵי, וְקָתָנֵי הֲרֵי זֶה בָּטֵל! étivéh: hacholé'ha gét leichto vehigia bachali'ha o chechala'h a'hara chali'ha veamar lo: "gét chenatati lekha batél hou" – haré ze batél. veha netinat gét leyad chali'ha, dekhi netinat maot leyad icha damé, vekatané haré ze batél!
15. הָתָם נָמֵי, כֹּל כַּמָּה דְּלָא מְטָא גִּיטָּא לִידַהּ – דִּיבּוּר וְדִיבּוּר הוּא, אָתֵי דִּיבּוּר וּמְבַטֵּל דִּיבּוּר. hatam namé, kol kama dela meta gita lidah – dibour vedibour hou, até dibour oumvatél dibour.
16. אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַכֵּלִים יוֹרְדִין לִידֵי טוּמְאָתָן בְּמַחְשָׁבָה, וְאֵין עוֹלִים מִידֵּי טוּמְאָתָן אֶלָּא בְּשִׁינּוּי מַעֲשֶׂה. étivéh réch lakich lerabi yo'hanan: kol hakélim yordin lidé toumatan bema'hchava, veén olim midé toumatan ela bechinou maase.

Daf 59b

1. מַעֲשֶׂה מוֹצִיא מִיַּד מַעֲשֶׂה וּמִיַּד מַחְשָׁבָה, מַחְשָׁבָה אֵין מוֹצִיאָה לֹא מִיַּד מַעֲשֶׂה וְלֹא מִיַּד מַחְשָׁבָה. בִּשְׁלָמָא מִיַּד מַעֲשֶׂה לָא מַפְּקָה, דְּלָא אָתֵי דִּיבּוּר וּמְבַטֵּל מַעֲשֶׂה, אֶלָּא מִיַּד מַחְשָׁבָה מִיהָא תַּפֵּיק! maase motsi miyad maase oumiyad ma'hchava, ma'hchava én motsia lo miyad maase velo miyad ma'hchava. bichlama miyad maase la mapeka, dela até dibour oumvatél maase, ela miyad ma'hchava miha tapék!
2. שָׁאנֵי מַחְשָׁבָה דְּטוּמְאָה, דְּכִי מַעֲשֶׂה דָּמֵי, וְכִדְרַב פָּפָּא. דְּרַב פָּפָּא רָמֵי: כְּתִיב: ״כִּי יִתֵּן״, וְקָרֵינַן: ״כִּי יוּתַּן״. הָא כֵּיצַד? chané ma'hchava detouma, dekhi maase damé, vekhidrav papa. derav papa ramé: ketiv: "ki yitén", vekarénan: "ki youtan". ha kétsad?
3. ״כִּי יוּתַּן״ דֻּומְיָא ״דְּכִי יִתֵּן״. מָה ״יִתֵּן״ דְּנִיחָא לֵיהּ, אַף ״יוּתַּן״, דְּנִיחָא לֵיהּ. "ki youtan" doumya "dekhi yitén". ma "yitén" deni'ha léh, af "youtan", deni'ha léh.
4. רַב זְבִיד מַתְנֵי לְהָא שְׁמַעְתְּתָא אַהָא: וְכֵן הִיא שֶׁנָּתְנָה רְשׁוּת לִשְׁלוּחָהּ לְקַדְּשָׁהּ, וְהָלְכָה הִיא וְקִדְּשָׁהּ אֶת עַצְמָהּ, אִם שֶׁלָּהּ קָדְמוּ – קִידּוּשֶׁיהָ קִידּוּשִׁין, וְאִם שֶׁל שְׁלוּחָהּ קָדְמוּ – אֵין קִידּוּשֶׁיהָ קִידּוּשִׁין. rav zevid matné leha chemateta aha: vekhén hi chenatna rechout lichlou'hah lekadechah, vehalkha hi vekidechah et atsmah, im chelah kadmou – kidoucheha kidouchin, veim chel chelou'hah kadmou – én kidoucheha kidouchin.
5. לֹא קִדְּשָׁהּ אֶת עַצְמָהּ וְחָזְרָה בָּהּ, מַהוּ? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חוֹזֶרֶת, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵינָהּ חוֹזֶרֶת. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חוֹזֶרֶת, אָתֵי דִּיבּוּר וּמְבַטֵּל דִּיבּוּר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵינָהּ חוֹזֶרֶת, לָא אָתֵי דִּיבּוּר וּמְבַטֵּל דִּיבּוּר. lo kidechah et atsmah ve'hazra bah, maou? rabi yo'hanan amar: 'hozeret, veréch lakich amar: énah 'hozeret. rabi yo'hanan amar: 'hozeret, até dibour oumvatél dibour. réch lakich amar: énah 'hozeret, la até dibour oumvatél dibour.
6. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: בִּיטֵּל, אִם עַד שֶׁלֹּא תָּרַם בִּיטֵּל – אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה! אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁקָּדַם בַּעַל הַבַּיִת וְתָרַם אֶת כִּרְיוֹ, דְּהָוֵה לֵיהּ מַעֲשֶׂה. étivéh rabi yo'hanan leréch lakich: bitél, im ad chelo taram bitél – én teroumato terouma! amar rava: hakha bema askinan, kegon chekadam baal habayit vetaram et kiro, dehavé léh maase.
7. אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הַכֵּלִים יוֹרְדִים לִידֵי טוּמְאָתָן בְּמַחְשָׁבָה, וְאֵין עוֹלִין מִטּוּמְאָתָן אֶלָּא בְּשִׁינּוּי מַעֲשֶׂה. מַעֲשֶׂה מוֹצִיא מִיַּד מַעֲשֶׂה וּמִיַּד מַחְשָׁבָה, מַחְשָׁבָה אֵינָהּ מוֹצִיאָה לֹא מִיַּד מַעֲשֶׂה וְלֹא מִיַּד מַחְשָׁבָה. בִּשְׁלָמָא מִיַּד מַעֲשֶׂה לָא מַפְּקָה, לָא אָתֵי דִּיבּוּר וּמְבַטֵּל מַעֲשֶׂה, אֶלָּא מִיַּד מַחְשָׁבָה מִיהָא תַּפֵּיק! étivéh réch lakich: kol hakélim yordim lidé toumatan bema'hchava, veén olin mitoumatan ela bechinou maase. maase motsi miyad maase oumiyad ma'hchava, ma'hchava énah motsia lo miyad maase velo miyad ma'hchava. bichlama miyad maase la mapeka, la até dibour oumvatél maase, ela miyad ma'hchava miha tapék!
8. אֲמַר לֵיהּ: שָׁאנֵי מַחְשָׁבָה דְּטוּמְאָה דְּכִי מַעֲשֶׂה דָּמֵי, וְכִדְרַב פָּפָּא. דְּרַב פָּפָּא רָמֵי: כְּתִיב: ״כִּי יִתֵּן״, וְקָרֵינַן: ״כִּי יוּתַּן״. הָא כֵּיצַד? ״כִּי יוּתַּן״ דֻּומְיָא ״דָּיִתֵּן״, מָה ״יִתֵּן״ דְּנִיחָא לֵיהּ אַף ״יוּתַּן״ נָמֵי דְּנִיחָא לֵיהּ. amar léh: chané ma'hchava detouma dekhi maase damé, vekhidrav papa. derav papa ramé: ketiv: "ki yitén", vekarénan: "ki youtan". ha kétsad? "ki youtan" doumya "dayitén", ma "yitén" deni'ha léh af "youtan" namé deni'ha léh.
9. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: הַשּׁוֹלֵחַ גֵּט לְאִשְׁתּוֹ וְהִגִּיעַ בַּשָּׁלִיחַ אוֹ שֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו שָׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ: ״גֵּט שֶׁנָּתַתִּי לְךָ בָּטֵל הוּא״ – הֲרֵי זֶה בָּטֵל תְּיוּבְתָּא דְּרֵישׁ לָקִישׁ, תְּיוּבְתָּא. étivéh rabi yo'hanan leréch lakich: hacholé'ha gét leichto vehigia bachali'ha o chechala'h a'hara chali'ha veamar lo: "gét chenatati lekha batél hou" – haré ze batél teouvta deréch lakich, teouvta.
10. וְהִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, וַאֲפִילּוּ בְּקַמַּיְיתָא. וְאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא לְמֵימַר: שָׁאנֵי נְתִינַת מָעוֹת לְיַד אִשָּׁה דִּכְמַעֲשֶׂה דָּמֵי, אֲפִילּוּ הָכִי אָתֵי דִּיבּוּר וּמְבַטֵּל דִּיבּוּר. vehilkheta keotéh derabi yo'hanan, vaafilou bekamayta. veaf al gav deika lemémar: chané netinat maot leyad icha dikhmaase damé, afilou hakhi até dibour oumvatél dibour.
11. קַשְׁיָא הִילְכְתָא אַהִילְכְתָא. אָמְרַתְּ: הִילְכְתָא כְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְקַיְימָא לַן הִילְכְתָא כְּרַב נַחְמָן, דְּאִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁיַּחֲזוֹר וִיגָרֵשׁ בּוֹ? kachya hilkheta ahilkheta. amrate: hilkheta kerabi yo'hanan, vekayma lan hilkheta kerav na'hman, deibaya leou: maou cheya'hazor vigaréch bo?
12. רַב נַחְמָן אָמַר: חוֹזֵר וּמְגָרֵשׁ בּוֹ, רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְגָרֵשׁ בּוֹ. וְקַיְימָא לַן הִילְכְתָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן! נְהִי דְּבַטְּלֵיהּ מִתּוֹרַת שְׁלִיחַ, מִתּוֹרַת גֵּט לָא בַּטְּלֵיהּ. rav na'hman amar: 'hozér oumgaréch bo, rav chéchet amar: éno 'hozér oumgaréch bo. vekayma lan hilkheta kevatéh derav na'hman! nehi devateléh mitorat cheli'ha, mitorat gét la bateléh.
13. מְקוּדֶּשֶׁת לַשֵּׁנִי. אָמַר רַב: מְקוּדֶּשֶׁת לַשֵּׁנִי לְעוֹלָם, וּשְׁמוּאֵל אֲמַר: מְקוּדֶּשֶׁת לַשֵּׁנִי עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם פָּקְעִי קִידּוּשֵׁי שֵׁנִי וְגָמְרִי קִידּוּשֵׁי רִאשׁוֹן. mekoudechet lachéni. amar rav: mekoudechet lachéni leolam, ouchmouél amar: mekoudechet lachéni ad chelochim yom, lea'har chelochim yom paki kidouché chéni vegamri kidouché richon.
14. יָתֵיב רַב חִסְדָּא וְקָא קַשְׁיָא לֵיהּ: קִידּוּשֵׁי שֵׁנִי בְּמַאי פָּקְעִי? אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: מָר אַרֵישָׁא מַתְנֵי לַהּ וְקַשְׁיָא לֵיהּ, רַב יְהוּדָה אַסֵּיפָא מַתְנֵי לַהּ וְלָא קַשְׁיָא לֵיהּ: yatév rav 'hisda veka kachya léh: kidouché chéni bema paki? amar léh rav yoséf: mar arécha matné lah vekachya léh, rav yeouda aséfa matné lah vela kachya léh:
15. ״מֵעַכְשָׁיו וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״ וְכוּ׳. אָמַר רַב: מְקוּדֶּשֶׁת וְאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת לְעוֹלָם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מְקוּדֶּשֶׁת וְאֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם, לְאַחַר שְׁלֹשִׁים פָּקְעִי קִידּוּשֵׁי שֵׁנִי וְגָמְרִי קִידּוּשֵׁי רִאשׁוֹן. "méakhcha oula'har chelochim yom" vekhou'. amar rav: mekoudechet veénah mekoudechet leolam. ouchmouél amar: mekoudechet veénah mekoudechet ela ad chelochim yom, lea'har chelochim paki kidouché chéni vegamri kidouché richon.
16. לְרַב מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי תְּנָאָה הֲוַאי, אִי חֲזָרָה הֲוַאי. לִשְׁמוּאֵל פְּשִׁיטָא לֵיהּ דִּתְנָאָה הֲוַאי. lerav mesapeka léh i tenaa hava, i 'hazara hava. lichmouél pechita léh ditnaa hava.
17. וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ – גֵּט וְאֵינוֹ גֵּט, דִּבְרֵי חֲכָמִים. רַבִּי אוֹמֵר: כָּזֶה גֵּט. ouviflougta dehané tanaé, detanya: "méhayom oula'har mita" – gét veéno gét, divré 'hakhamim. rabi omér: kaze gét.
18. וְנֵימָא רַב: הֲלָכָה כְּרַבָּנַן, וְנֵימָא שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי! צְרִיכָא. דְּאִילּוּ אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבָּנַן, הֲוָה אָמֵינָא: הָתָם דִּלְרַחוֹקַהּ קָאָתֵי, אֲבָל הָכָא, דִּלְקָרוֹבַהּ קָאָתֵי, אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל דִּתְנָאָהּ הֲוַאי. venéma rav: halakha kerabanan, venéma chemouél halakha kerabi! tserikha. deilou amar rav: halakha kerabanan, hava aména: hatam dilra'hokah kaaté, aval hakha, dilkarovah kaaté, éma mode léh lichmouél ditnaah hava.
19. וְאִי אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי, הֲוָה אָמֵינָא: הָתָם הוּא דְּאֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה. אֲבָל הָכָא דְּיֵשׁ קִידּוּשִׁין לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב, צְרִיכָא. vei amar chemouél: halakha kerabi, hava aména: hatam hou deén gét lea'har mita. aval hakha deyéch kidouchin lea'har chelochim, éma modé léh lerav, tserikha.
20. אָמַר אַבָּיֵי: וּלְטַעְמֵיהּ דְּרַב, בָּא אֶחָד וְאָמַר לָהּ: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי מֵעַכְשָׁיו וּלְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם״, וּבָא אַחֵר וְאָמַר לָהּ: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי מֵעַכְשָׁיו וּלְאַחַר עֶשְׂרִים יוֹם״ amar abayé: oultaméh derav, ba e'had veamar lah: "haré ate mekoudechet li méakhcha oula'har chelochim yom", ouva a'hér veamar lah: "haré ate mekoudechet li méakhcha oula'har esrim yom"

Daf 60a

1. וּבָא אַחֵר וְאָמַר לָהּ: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי מֵעַכְשָׁיו וּלְאַחַר עֲשָׂרָה יָמִים״, מֵרִאשׁוֹן וּמֵאַחֲרוֹן – צְרִיכָה גֵּט, מֵאֶמְצָעִי – אֵינָהּ צְרִיכָה גֵּט. ouva a'hér veamar lah: "haré ate mekoudechet li méakhcha oula'har asara yamim", mérichon ouméa'haron – tserikha gét, méemtsai – énah tserikha gét.
2. מָה נַפְשָׁךְ – אִי תְּנָאָה הֲוַאי, דְּקַמָּא קִידּוּשֵׁי, דְּהָנָךְ לָאו קִידּוּשֵׁי. אִי חֲזָרָה הֲוַאי, דְּבָתְרָא קִידּוּשֵׁי, דְּהָנָךְ לָאו קִידּוּשֵׁי. ma nafchakh – i tenaa hava, dekama kidouché, dehanakh la kidouché. i 'hazara hava, devatra kidouché, dehanakh la kidouché.
3. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: הַאי לִישָּׁנָא מַשְׁמַע תְּנָאָה וּמַשְׁמַע חֲזָרָה וְתִיבְעֵי גִּיטָּא מִכֹּל חַד וְחַד, קָא מַשְׁמַע לַן. pechita! maou detéma: ha lichana machma tenaa oumachma 'hazara vetivé gita mikol 'had ve'had, ka machma lan.
4. עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ מֵאָה תּוֹפְסִין בָּהּ. וְכֵן אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ מֵאָה תּוֹפְסִין בָּהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי לְרַבִּי אַסִּי: אַסְבְּרַהּ לָךְ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן: שַׁוּוֹ נַפְשַׁיְהוּ כִּי שִׁרְגָּא דְלִיבְנֵי, דְּכֹל חַד וְחַד רְוָחָא לְחַבְרֵיהּ שְׁבַק. oula amar rabi yo'hanan: afilou méa tofsin bah. vekhén amar rabi asi amar rabi yo'hanan: afilou méa tofsin bah. amar léh rav mecharcheya beréh derav amé lerabi asi: asberah lakh tama derabi yo'hanan: chaouo nafchayou ki chirga delivné, dekhol 'had ve'had reva'ha le'havréh chevak.
5. מֵתִיב רַב חֲנִינָא: ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ – גֵּט וְאֵינוֹ גֵּט, וְאִם מֵת – חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. métiv rav 'hanina: "méhayom oula'har mita" – gét veéno gét, veim mét – 'holetset velo mityabemet.
6. בִּשְׁלָמָא לְרַב – מְסַיְּיעָא לֵיהּ, לִשְׁמוּאֵל נָמֵי: הָא מַנִּי – רַבָּנַן הִיא, וַאֲנַן דְּאָמְרִי כְּרַבִּי. bichlama lerav – mesayea léh, lichmouél namé: ha mani – rabanan hi, vaanan deamri kerabi.
7. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר שִׁיּוּרָא הָוֵי, כֹּל גִּיטָּא דִּמְשַׁיַּיר בַּהּ וְלָא כְּלוּם הוּא. יַבּוֹמֵי מְיַיבֵּם! ela lerabi yo'hanan, deamar chiyoura havé, kol gita dimchayar bah vela keloum hou. yabomé meyabém!
8. אָמַר רָבָא: גֵּט לְהוֹצִיא, וּמִיתָה לְהוֹצִיא, מַה שֶּׁשִּׁיֵּיר גֵּט, גְּמָרַתּוּ מִיתָה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? גֵּט מוֹצִיאה מֵרְשׁוּת יָבָם, מִיתָה מַכְנֶסֶת לִרְשׁוּת יָבָם! amar rava: gét leotsi, oumita leotsi, ma chechiyér gét, gemaratou mita. amar léh abayé: mi damé? gét motsi mérchout yavam, mita makhneset lirchout yavam!
9. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: הָתָם טַעְמָא מַאי? גְּזֵירָה ״מִשּׁוּם מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי״ – הֲרֵי זֶה גֵּט. ela amar abayé: hatam tama ma? gezéra "michoum méhayom im mati" – haré ze gét.
10. וְנִגְזוֹר ״מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי״ דְּתַחְלוֹץ, אַטּוּ ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״! אִם אַתָּה אוֹמֵר חוֹלֶצֶת – מִתְיַיבֶּמֶת. venigzor "méhayom im mati" deta'hlots, atou "méhayom oula'har mita"! im ata omér 'holetset – mityabemet.
11. הָכָא נָמֵי אִם אַתָּה אוֹמֵר חוֹלֶצֶת – מִתְיַיבֶּמֶת! תִּתְיַיבֵּם וְאֵין בְּכָךְ כְּלוּם, חֲשָׁשָׁא דְרַבָּנַן הוּא. hakha namé im ata omér 'holetset – mityabemet! tityabém veén bekhakh keloum, 'hachacha derabanan hou.
12. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לִךְ מָאתַיִם זוּז״ – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וְהוּא יִתֵּן. ״עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לִךְ מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם״, נָתַן לָהּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. matni' haomér leicha "haré ate mekoudechet li al menat cheetén likh matayim zouz" – haré zo mekoudechet, veou yitén. "al menat cheetén likh mikan vead chelochim yom", natan lah betokh chelochim – mekoudechet, veim la – énah mekoudechet.
13. ״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי מָאתַיִם זוּז״ – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וְיֵשׁ לוֹ. ״עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ מָאתַיִם זוּז״ – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וְיַרְאֶה לָהּ. וְאִם הֶרְאָה עַל הַשֻּׁלְחָן – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. "al menat cheyéch li matayim zouz" – haré zo mekoudechet, veyéch lo. "al menat chearékh matayim zouz" – haré zo mekoudechet, veyare lah. veim hera al hachoul'han – énah mekoudechet.
14. גְּמָ׳ אִיתְּמַר, רַב הוּנָא אָמַר: ״וְהוּא יִתֵּן״. רַב יְהוּדָה אָמַר: ״לִכְשֶׁיִּתֵּן״. רַב הוּנָא אָמַר: ״וְהוּא יִתֵּן״ תְּנָאָה הָוֵי, מְקַיֵּים תְּנָאָה וְאָזֵיל. רַב יְהוּדָה אָמַר: ״לִכְשֶׁיִּתֵּן״ לְכִי יָהֵיב הָווּ קִידּוּשֵׁי, הַשְׁתָּא מִיהָא לָא הָווּ קִידּוּשֵׁי. gema' itemar, rav houna amar: "veou yitén". rav yeouda amar: "likhcheyitén". rav houna amar: "veou yitén" tenaa havé, mekayém tenaa veazél. rav yeouda amar: "likhcheyitén" lekhi yahév haou kidouché, hachta miha la haou kidouché.
15. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ וְקִבְּלָה קִידּוּשִׁין מֵאַחֵר. לְרַב הוּנָא לָא הָווּ קִידּוּשֵׁי, לְרַב יְהוּדָה הָווּ קִידּוּשֵׁי. ma bénayou? ika bénayou chepachta yadah vekibela kidouchin méa'hér. lerav houna la haou kidouché, lerav yeouda haou kidouché.
16. וּתְנַן נָמֵי גַּבֵּי גִיטִּין כִּי הַאי גַוְונָא: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״ – הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת, וְהִיא תִּתֵּן. אִיתְּמַר רַב הוּנָא אָמַר: ״וְהִיא תִּתֵּן״. רַב יְהוּדָה אָמַר: ״לִכְשֶׁתִּתֵּן״. רַב הוּנָא אָמַר: ״וְהִיא תִּתֵּן״, תְּנָאָה הָוֵי, מְקַיְּימָא תְּנָאָה וְאָזְלָה. רַב יְהוּדָה אָמַר: ״לִכְשֶׁתִּתֵּן״, לְכִי יָהֲבָה לֵיהּ הוּא דְּהָוֵי גֵּט, הַשְׁתָּא מִיהָא לָא הָוֵי גֵּט. outnan namé gabé gitin ki ha gavna: haomér leicha "haré ze gitikh al menat chetiteni li matayim zouz" – haré zo megorechet, vehi titén. itemar rav houna amar: "vehi titén". rav yeouda amar: "likhchetitén". rav houna amar: "vehi titén", tenaa havé, mekayema tenaa veazla. rav yeouda amar: "likhchetitén", lekhi yahava léh hou dehavé gét, hachta miha la havé gét.

Daf 60b

1. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שֶׁנִּתְקָרַע הַגֵּט אוֹ שֶׁאָבַד, לְרַב הוּנָא הָוֵי גֵּט, לְרַב יְהוּדָה לָא הָוֵי גֵּט. ma bénayou? ika bénayou chenitkara hagét o cheavad, lerav houna havé gét, lerav yeouda la havé gét.
2. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי קִידּוּשִׁין, בְּהָא קָאָמַר רַב הוּנָא, מִשּׁוּם דִּלְקָרוֹבַהּ קָאָתֵי, אֲבָל גֵּירוּשִׁין, דִּלְרַחוֹקַהּ קָאָתֵי, אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה. outsrikha, dei achmeinan gabé kidouchin, beha kaamar rav houna, michoum dilkarovah kaaté, aval gérouchin, dilra'hokah kaaté, éma modé léh lerav yeouda.
3. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָךְ: בְּהָךְ קָאָמַר רַב הוּנָא, מִשּׁוּם דְּאִיהוּ לָא כְּסִיף לֵיהּ לְמִתְבְּעַהּ, אֲבָל הָכָא, דְּאִיהִי כְּסִיפָא לַהּ לְמִיתְבְּעֵיהּ אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה, צְרִיכָא. vei itemar behakh: behakh kaamar rav houna, michoum deiou la kesif léh lemitbeah, aval hakha, deihi kesifa lah lemitbeéh éma modé léh lerav yeouda, tserikha.
4. מֵיתִיבִי: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקָרַע הַגֵּט אוֹ שֶׁאָבַד – הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת, לְאַחֵר לֹא תִּנָּשֵׂא עַד שֶׁתִּתֵּן. métivi: "haré ze gitikh al menat chetiteni li matayim zouz", af al pi chenitkara hagét o cheavad – haré zo megorechet, lea'hér lo tinasé ad chetitén.
5. וְעוֹד תַּנְיָא: אָמַר לָהּ ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״ וָמֵת, נָתְנָה – אֵין זְקוּקָה לַיָּבָם, לֹא נָתְנָה – זְקוּקָה לְיָבָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: נוֹתֶנֶת לְאָחִיו אוֹ לְאָבִיו אוֹ לְאֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים. veod tanya: amar lah "haré ze gitikh al menat chetiteni li matayim zouz" vamét, natna – én zekouka layavam, lo natna – zekouka leyavam. raban chimon ben gamliél omér: notenet lea'hi o leavi o lee'had min hakerovim.
6. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא דְּמָר סָבַר: ״לִי וְלֹא לְיוֹרְשַׁיי״, וּמָר סָבַר: ״אֲפִילּוּ לְיוֹרְשַׁיי״, דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא תְּנָאָה הָוֵי, תְּיוּבְתָּא דְרַב יְהוּדָה! ad kan la peligi ela demar savar: "li velo leorcha", oumar savar: "afilou leorcha", dekhoulé alma miha tenaa havé, teouvta derav yeouda!
7. אָמַר לָךְ רַב יְהוּדָה: הָא מַנִּי – רַבִּי הִיא. דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי: כׇּל הָאוֹמֵר ״עַל מְנָת״ כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי, וּפְלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ. וַאֲנָא דַּאֲמַרִי כְּרַבָּנַן. amar lakh rav yeouda: ha mani – rabi hi. deamar rav houna amar rabi: kol haomér "al menat" keomér "méakhcha" damé, oufligi rabanan aléh. vaana daamari kerabanan.
8. גּוּפָא, אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי: כׇּל הָאוֹמֵר ״עַל מְנָת״ כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי. אָמַר רַבִּי זֵירָא: כִּי הֲוֵינַן בְּבָבֶל הֲוָה אָמְרִינַן: הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי: כׇּל הָאוֹמֵר ״עַל מְנָת״ כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי, פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ. goufa, amar rav houna amar rabi: kol haomér "al menat" keomér "méakhcha" damé. amar rabi zéra: ki havénan bevavel hava amrinan: ha deamar rav houna amar rabi: kol haomér "al menat" keomér "méakhcha" damé, peligi rabanan aléh.
9. כִּי סָלְקִי לְהָתָם אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי אַסִּי דְּיָתֵיב וְקָאָמַר לַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים בְּאוֹמֵר ״עַל מְנָת״ כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי, לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא: ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״. ki salki lehatam achke'héh lerabi asi deyatév vekaamar lah micheméh derabi yo'hanan: hakol modim beomér "al menat" keomér "méakhcha" damé, lo ne'hlekou ela: "méhayom oula'har mita".
10. וְהָתַנְיָא: ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ – גֵּט וְאֵינוֹ גֵּט, דִּבְרֵי חֲכָמִים. רַבִּי אוֹמֵר: כָּזֶה גֵּט. vehatanya: "méhayom oula'har mita" – gét veéno gét, divré 'hakhamim. rabi omér: kaze gét.
11. וּלְרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר בְּ״עַל מְנָת״ נָמֵי פְּלִיגִי, אַדְּמִיפַּלְגִי בְּ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ – נִיפְלְגֵי בְּ״עַל מְנָת״? oulrav yeouda, deamar be"al menat" namé peligi, ademipalgi be"méhayom oula'har mita" – niflegé be"al menat"?
12. לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחַ דְּרַבִּי, דְּ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ נָמֵי הֲרֵי זֶה גֵּט. וְנִיפְלְגִי בְּ״עַל מְנָת״, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחַ דְּרַבָּנַן! כֹּחַ דְּהֶיתֵּירָא עֲדִיף. leodiakha ko'ha derabi, de"méhayom oula'har mita" namé haré ze gét. veniflegi be"al menat", leodiakha ko'ha derabanan! ko'ha dehetéra adif.
13. ״עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לְךָ מִכָּאן וְכוּ׳״. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: לָאו תְּנָאָה הוּא, וּלְזָרוֹזֵיהּ קָאָמְרָ[ה], קָא מַשְׁמַע לַן. "al menat cheetén lekha mikan vekhou'". pechita! maou detéma: la tenaa hou, oulzarozéh kaamra[h], ka machma lan.
14. ״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי מָאתַיִם זוּז״ וְכוּ׳. וְנֵיחוּשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ! וְעוֹד, תַּנְיָא: חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ! "al menat cheyéch li matayim zouz" vekhou'. vené'houch chema yéch lo! veod, tanya: 'haychinan chema yéch lo!
15. לָא קַשְׁיָא: הָא בְּקִידּוּשֵׁי וַדַּאי, הָא בְּקִידּוּשֵׁי סָפֵק. la kachya: ha bekidouché vada, ha bekidouché safék.
16. ״עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ מָאתַיִם זוּז״ וְכוּ׳. תָּנָא: לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לִרְאוֹת מִשֶּׁלּוֹ. וְאִם הֶרְאָה לָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא דְּאַף עַל גַּב דְּנָקֵט דְּמֵי בְּעִיסְקָא. "al menat chearékh matayim zouz" vekhou'. tana: lo nitkaouna ela lirot michelo. veim hera lah al hachoul'han – énah mekoudechet. pechita! la tserikha deaf al gav denakét demé beiska.
17. מַתְנִי׳ ״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בֵּית כּוֹר עָפָר״ – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וְיֵשׁ לוֹ. ״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״, אִם יֵשׁ לוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. ״עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ בֵּית כּוֹר עָפָר״ – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וְיַרְאֶנָּה. וְאִם הֶרְאָהּ בַּבִּקְעָה – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. matni' "al menat cheyéch li bét kor afar" – haré zo mekoudechet, veyéch lo. "al menat cheyéch li bemakom peloni", im yéch lo beoto makom – mekoudechet, veim la – énah mekoudechet. "al menat chearékh bét kor afar" – haré zo mekoudechet, veyarena. veim herah babika – énah mekoudechet.
18. גְּמָ׳ וְנֵיחוּשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ! וְעוֹד, תַּנְיָא: חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יֵשׁ לוֹ! לָא קַשְׁיָא. הָא בְּקִידּוּשֵׁי וַדַּאי, הָא בְּקִידּוּשֵׁי סָפֵק. gema' vené'houch chema yéch lo! veod, tanya: 'haychinan chema yéch lo! la kachya. ha bekidouché vada, ha bekidouché safék.
19. לְמָה לִי לְמִיתְנֵא גַּבֵּי אַרְעָא וּלְמָה לִי לְמִיתְנֵא גַּבֵּי זוּזֵי! צְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי זוּזֵי, מִשּׁוּם דַּעֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּמַצְנְעִי. אֲבָל אַרְעָא, אֵימָא: אִי דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא – קָלָא אִית לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. lema li lemitné gabé ara oulma li lemitné gabé zouzé! tserikha, dei achmeinan gabé zouzé, michoum daavidi inaché dematsnei. aval ara, éma: i deit léh ara – kala it léh, ka machma lan.
20. ״עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי״, אִם יֵשׁ לוֹ וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: אֲמַר לַהּ: מַאי נָפְקָא לָךְ מִינַּהּ, אֲנָא טָרַחְנָא וּמַיְיתֵינָא! קָמַשְׁמַע לַן. "al menat cheyéch li bemakom peloni", im yéch lo vekhou'. pechita! maou detéma: amar lah: ma nafka lakh minah, ana tara'hna oumayténa! kamachma lan.
21. ״עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ בֵּית כּוֹר עָפָר״. תָּאנָא: לֹא נִתְכַּוְּונָה זוֹ אֶלָּא לִרְאוֹת מִשֶּׁלּוֹ. וְאִם הֶרְאָהּ בַּבִּקְעָה – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא דְּנָקֵיט בְּדִיסְתּוּרָא. "al menat chearékh bét kor afar". tana: lo nitkaouna zo ela lirot michelo. veim herah babika – énah mekoudechet. pechita! la tserikha denakét bedistoura.
22. גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ תְּנַן: gabé hekdéch tenan:

Daf 61a

1. הַמַּקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ בִּשְׁעַת הַיּוֹבֵל, נוֹתֵן בְּזֶרַע חוֹמֶר שְׂעוֹרִים חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף. הָיוּ נְקָעִים עֲמוּקִּים עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים – אֵין נִמְדָּדִין עִמָּהּ. פָּחוֹת מִכָּאן – נִמְדָּדִין עִמָּהּ. hamakdich sadéou bichat hayovél, notén bezera 'homer seorim 'hamichim chekel kasef. haou nekaim amoukim asara tefa'him o selaim gevohim asara tefa'him – én nimdadin imah. pa'hot mikan – nimdadin imah.
2. וְהָוֵינַן בַּהּ: נְהִי דְּבַהֲדֵי אַרְעָא לֹא קָדְשׁוּ, נִקְדְּשׁוּ בְּאַפֵּי נַפְשַׁיְיהוּ! וְכִי תֵּימָא: כַּמָּה דְּלָא הָוֵי בֵּית כּוֹר לָא חֲשִׁיב, וּרְמִינְהוּ: vehavénan bah: nehi devahadé ara lo kadchou, nikdechou beapé nafchayou! vekhi téma: kama dela havé bét kor la 'hachiv, ourminou:
3. ״שָׂדֶה״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? – לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים״, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהִקְדִּישׁ בָּעִנְיָן הַזֶּה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת, לֶתֶךְ וַחֲצִי לֶתֶךְ, סְאָה, תַּרְקַב, וַחֲצִי תַּרְקַב, וַאֲפִילּוּ רוֹבַע מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שָׂדֶה״ – מִכׇּל מָקוֹם! "sade" ma talmoud lomar? – lefi cheneemar: "zera 'homer seorim ba'hamichim", én li ela chehikdich bainyan haze, minayin lerabot, letekh va'hatsi letekh, sea, tarkav, va'hatsi tarkav, vaafilou rova minayin? talmoud lomar: "sade" – mikol makom!
4. אָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חָמָא: הָכָא בִּנְקָעִים מְלֵאִים מַיִם עָסְקִינַן, מִשּׁוּם דְּלָאו בְּנֵי זְרִיעָה נִינְהוּ. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי דּוּמְיָא דִסְלָעִים גְּבוֹהִים, שְׁמַע מִינַּהּ. amar mar oukva bar 'hama: hakha binkaim meléim mayim askinan, michoum dela bené zeria ninou. dayka namé, dekatané doumya dislaim gevohim, chema minah.
5. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִיכֵּן נָמֵי! הָנְהוּ נְאגָנֵי דְאַרְעָא מִיקְּרוּ, שִׁדְרָא דְאַרְעָא מִקְּרוּ. i hakhi, afilou pa'hot mikén namé! hanou negané deara mikerou, chidra deara mikerou.
6. גַּבֵּי מֶכֶר תְּנַן: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, וְהָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמוּקִּים עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים – אֵין נִמְדָּדִים עִמָּהּ. פָּחוֹת מִכָּאן – נִמְדָּדִים עִמָּהּ. וְאָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חָמָא: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְלֵאִים מַיִם. gabé mekher tenan: haomér la'havéro "bét kor afar ani mokhér lakh", vehaou cham nekaim amoukim asara tefa'him o selaim gevohim asara tefa'him – én nimdadim imah. pa'hot mikan – nimdadim imah. veamar mar oukva bar 'hama: af al pi cheén meléim mayim.
7. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב פָּפָּא: לְפִי שֶׁאֵין אָדָם רוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן אֶת מְעוֹתָיו בְּשָׂדֶה אַחַת וְיֵרָאֶה לוֹ כִּשְׁנַיִם וְכַשְּׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת. ma tama? amar rav papa: lefi cheén adam rotse cheyitén et meota besade a'hat veyérae lo kichnayim vekhachelocha mekomot.
8. הָכָא מַאי? לְהֶקְדֵּשׁ מְדַמֵּינַן לַהּ, אוֹ לְמֶכֶר מְדַמֵּינַן לַהּ? מִסְתַּבְּרָא לְהֶקְדֵּשׁ מְדַמֵּינַן לַהּ, דְּאָמַר לַהּ: אֲנָא טָרַחְנָא וְזָרַעְנָא וּמַיְיתֵינָא. hakha ma? lehekdéch medaménan lah, o lemekher medaménan lah? mistabera lehekdéch medaménan lah, deamar lah: ana tara'hna vezarana oumayténa.
9. מַתְנִי׳ רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִּתְנַאי בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן – אֵינוֹ תְּנַאי. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן״. וּכְתִיב: ״וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים״. matni' rabi méir omér: kol tena cheéno kitna bené gad ouvné reouvén – éno tena. cheneemar: "vayomer aléhem im yaavrou vené gad ouvné reouvén". oukhtiv: "veim lo yaavrou 'haloutsim".
10. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: צָרִיךְ הַדָּבָר לְאוֹמְרוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן, יֵשׁ בַּמַּשְׁמָע שֶׁאֲפִילּוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא יִנְחָלוּ. rabi 'hanina ben gamliél omér: tsarikh hadavar leomro, cheilmalé kén, yéch bamachma cheafilou beerets kenaan lo yin'halou.
11. גְּמָ׳ שַׁפִּיר קָאָמַר לֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל לְרַבִּי מֵאִיר! אָמַר לָךְ רַבִּי מֵאִיר: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לָאו לִתְנַאי כָּפוּל הוּא דַּאֲתָא, לִכְתּוֹב: ״וְאִם לֹא יַעַבְרוּ וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם״, ״בְּאֶרֶץ כְּנָעַן״ gema' chapir kaamar léh rabi 'hanina ben gamliél lerabi méir! amar lakh rabi méir: i salka datakh la litna kafoul hou daata, likhtov: "veim lo yaavrou veno'hazou vetokhkhem", "beerets kenaan"

Daf 61b

1. לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לִתְנַאי כָּפוּל הוּא דַּאֲתָא. lema li? chema minah litna kafoul hou daata.
2. וְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר: אִי לָא כְּתַב רַחֲמָנָא ״בְּאֶרֶץ כְּנַעַן״, הֲוָה אָמֵינָא ״וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם״ – בְּאֶרֶץ גִּלְעָד, אֲבָל אֶרֶץ כְּנַעַן – כְּלָל לָא. וְרַבִּי מֵאִיר? ״בְתֹכְכֶם״ – כֹּל הֵיכָא דְּאִית לְכוּ מַשְׁמַע. verabi 'hanina ben gamliél amar: i la ketav ra'hamana "beerets kenaan", hava aména "veno'hazou vetokhkhem" – beerets gilad, aval erets kenaan – kelal la. verabi méir? "vetokhkhem" – kol hékha deit lekhou machma.
3. תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה – לְאָדָם שֶׁהָיָה מְחַלֵּק נְכָסָיו לְבָנָיו, אָמַר: פְּלוֹנִי בְּנִי יִירַשׁ שָׂדֶה פְּלוֹנִית, וּפְלוֹנִי בְּנִי יִירַשׁ שָׂדֶה פְּלוֹנִית, וּפְלוֹנִי בְּנִי יִתֵּן מָאתַיִם זוּז וְיִירַשׁ שָׂדֶה פְּלוֹנִית, וְאִם לֹא יִתֵּן – יִירַשׁ עִם אֶחָיו בִּשְׁאָר נְכָסִים. tanya: amar rabi 'hanina ben gamliél: machal lema hadavar dome – leadam chehaya me'halék nekhasa levana, amar: peloni beni yirach sade pelonit, oufloni beni yirach sade pelonit, oufloni beni yitén matayim zouz veyirach sade pelonit, veim lo yitén – yirach im e'ha bichar nekhasim.
4. מִי גָּרַם לוֹ לִירַשׁ עִם אֶחָיו בִּשְׁאָר נְכָסִים – כְּפֵילוֹ גָּרַם לוֹ. mi garam lo lirach im e'ha bichar nekhasim – kefélo garam lo.
5. וְהָא לָא דָּמְיָא מָשָׁל לְמַתְנִיתִין! הָתָם קָתָנֵי: יֵשׁ בַּמַּשְׁמָע שֶׁאֲפִילּוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא יִנְחָלוּ, אַלְמָא כְּפֵילָה לְאֶרֶץ גִּלְעָד נָמֵי מַהֲנֵי. veha la damya machal lematnitin! hatam katané: yéch bamachma cheafilou beerets kenaan lo yin'halou, alma keféla leerets gilad namé mahané.
6. וְהָכָא קָתָנֵי: מִי גָּרַם לוֹ לִירַשׁ עִם אֶחָיו בִּשְׁאָר נְכָסִים – כְּפֵילוֹ גָּרַם לוֹ, אַלְמָא כְּפֵילָה לִשְׁאָר נְכָסִים הוּא דְּקָמַהֲנֵי! vehakha katané: mi garam lo lirach im e'ha bichar nekhasim – kefélo garam lo, alma keféla lichar nekhasim hou dekamahané!
7. לָא קַשְׁיָא. הָא – מִקַּמֵּי דְּנֵימָא לֵיהּ רַבִּי מֵאִיר ״וְנֹאחֲזוּ״, la kachya. ha – mikamé denéma léh rabi méir "veno'hazou",
8. הָא – לְבָתַר דְּנֵימָא לֵיהּ רַבִּי מֵאִיר ״וְנֹאחֲזוּ״. ha – levatar denéma léh rabi méir "veno'hazou".
9. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ״. אֶלָּא לְרַבִּי חֲנִינָא לְמָה לִי? סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אִם תֵּיטִיב – אַגְרָא, אִם לֹא תֵיטִיב – לָא אַגְרָא וְלָא דִּינָא, קָא מַשְׁמַע לַן. bichlama lerabi méir, haynou dikhtiv: "im tétiv seét, veim lo tétiv lapeta'h 'hatat rovéts". ela lerabi 'hanina lema li? salka datakh aména: im tétiv – agra, im lo tétiv – la agra vela dina, ka machma lan.
10. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״אָז תִּנָּקֶה מֵאָלָתִי״, אֶלָּא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמָה לִי? bichlama lerabi méir, haynou dikhtiv: "az tinake méalati", ela lerabi 'hanina ben gamliél lema li?
11. אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הֵיכָא דְּנִיחָא לַהּ לְדִידַהּ וְלָא נִיחָא לֵיהּ לְדִידְהוּ מַיְיתֵי בְּעַל כֻּרְחַיְיהוּ, קָא מַשְׁמַע לַן. itsterikh, salka datakh aména: hékha deni'ha lah ledidah vela ni'ha léh ledidou mayté beal kour'hayou, ka machma lan.
12. ״אִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה״ לְמָה לִי? אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הֵיכָא דְּנִיחָא לְהוּ לְדִידְהוּ וְלָא נִיחָא לַהּ לְדִידַהּ – נַיְיתֵי בְּעַל כֻּרְחַהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. "im lo tove haicha" lema li? itsterikh, salka datakh aména: hékha deni'ha leou ledidou vela ni'ha lah ledidah – nayté beal kour'hah, ka machma lan.
13. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ״, ״וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ״, אֶלָּא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמָה לִי? אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ״ – בְּרָכָה, ״אִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ״ – לֹא בְּרָכָה וְלֹא קְלָלָה, קָא מַשְׁמַע לַן. bichlama lerabi méir, haynou dikhtiv: "im be'houkota télékhou", "veim be'houkota timasou", ela lerabi 'hanina ben gamliél lema li? itsterikh, salka datakh aména: "im be'houkota télékhou" – berakha, "im be'houkota timasou" – lo berakha velo kelala, ka machma lan.
14. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם וְגוֹ׳״, ״וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם וְגוֹ׳״, אֶלָּא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמָה לִי? אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״אִם תֹּאבוּ״ – טוֹבָה, ״וְאִם תְּמָאֲנוּ״ – לֹא טוֹבָה וְלֹא רָעָה, קָא מַשְׁמַע לַן. bichlama lerabi méir, haynou dikhtiv "im tovou ouchmatem vego'", "veim temaanou oumritem vego'", ela lerabi 'hanina ben gamliél lema li? itsterikh, salka datakh aména: "im tovou" – tova, "veim temaanou" – lo tova velo raa, ka machma lan.
15. מַאי ma

Daf 62a

1. ״חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ״? אָמַר רָבָא: מִילְחָא גְּלָלְנִיתָא, נַהֲמָא דִשְׂעָרֵי אַקּוּשָׁא, וּבֻצְלֵי. דְּאָמַר מָר: פַּת פּוּרְנִי חֲרֵיבָה בְּמֶלַח, וּבְצָלִים – קָשִׁים לַגּוּף כַּחֲרָבוֹת. "'herev teoukelou"? amar rava: mil'ha gelalnita, nahama disaré akoucha, ouvoutslé. deamar mar: pat pourni 'haréva bemela'h, ouvtsalim – kachim lagouf ka'haravot.
2. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי״, אֶלָּא לְרַבִּי מֵאִיר, ״חִנְקִי״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: ״הנקי״ כְּתִיב. bichlama lerabi 'hanina ben gamliél, haynou dikhtiv: "im lo chakhav ich otakh veim lo satit touma ta'hat ichékh hinaki", ela lerabi méir, "'hinki" mibeé léh! amar rabi tan'houm: "hnk" ketiv.
3. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״הִנָּקִי״, אֶלָּא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמָה לִי? אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ״ – הִנָּקִי, ״וְאִם שָׁכַב״ – לֹא הִנָּקִי וְלֹא חִנְקִי, אֶלָּא אִיסּוּרָא בְּעָלְמָא, קָא מַשְׁמַע לַן. bichlama lerabi méir, haynou dikhtiv: "hinaki", ela lerabi 'hanina ben gamliél lema li? itsterikh, salka datakh aména: "im lo chakhav ich" – hinaki, "veim chakhav" – lo hinaki velo 'hinki, ela isoura bealma, ka machma lan.
4. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר וְאִם לֹא יִתְחַטָּא וְגוֹ׳״, אֶלָּא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמָה לִי? bichlama lerabi méir, haynou dikhtiv: "hou yit'hata vo bayom hachelichi ouvayom hachevii yithar veim lo yit'hata vego'", ela lerabi 'hanina ben gamliél lema li?
5. אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מִצְוַת הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וְהֵיכָא דַּעֲבַד בְּחַד מִינַּיְיהוּ עֲבַד – קָא מַשְׁמַע לַן. itsterikh, salka datakh aména: mitsvat hazaa bachelichi ouvachevii, vehékha daavad be'had minayou avad – ka machma lan.
6. ״וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״ לְמָה לִי? אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: שְׁלִישִׁי לְמַעוֹטֵי שֵׁנִי, שְׁבִיעִי לְמַעוֹטֵי שִׁשִּׁי, דְּקָא מְמַעֵט בִּימֵי טׇהֳרָה, אֲבָל הֵיכָא דַּעֲבַד בִּשְׁלִישִׁי וּבִשְׁמִינִי, דְּקָא מַפֵּישׁ בִּימֵי טׇהֳרָה – אֵימָא שַׁפִּיר דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. "vehiza hatahor al hatamé bayom hachelichi ouvayom hachevii" lema li? itsterikh, salka datakh aména: chelichi lemaoté chéni, chevii lemaoté chichi, deka memaét bimé tohora, aval hékha daavad bichlichi ouvichmini, deka mapéch bimé tohora – éma chapir damé, ka machma lan.
7. ״וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״ לְמָה לִי? אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי לְקׇדָשִׁים, אֲבָל לִתְרוּמָה – בְּחַד נָמֵי סַגִּיא, קָא מַשְׁמַע לַן. "ve'hiteo bayom hachevii" lema li? itsterikh, salka datakh aména: hané milé lekodachim, aval litrouma – be'had namé sagi, ka machma lan.
8. מַתְנִי׳ הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה וְאָמַר: כְּסָבוּר הָיִיתִי שֶׁהִיא כֹּהֶנֶת וַהֲרֵי הִיא לְוִיָּה, לְוִיָּה וַהֲרֵי הִיא כֹּהֶנֶת, עֲנִיָּה וַהֲרֵי הִיא עֲשִׁירָה, עֲשִׁירָה וַהֲרֵי הִיא עֲנִיָּה – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִטְעַתּוּ. matni' hamkadéch et haicha veamar: kesavour hayiti chehi kohenet vaharé hi leviya, leviya vaharé hi kohenet, aniya vaharé hi achira, achira vaharé hi aniya – haré zo mekoudechet, mipené chelo hitatou.
9. הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁאֶתְגַּיֵּיר״, אוֹ ״לְאַחַר שֶׁתִּתְגַּיְּירִי״, ״לְאַחַר שֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר״, אוֹ ״לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתַּחְרְרִי״, ״לְאַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעְלִיךְ״, אוֹ ״לְאַחַר שֶׁתָּמוּת אֲחוֹתִיךְ״, ״לְאַחַר שֶׁיַּחְלוֹץ לִיךְ יְבָמִיךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. haomér laicha: "haré ate mekoudechet li lea'har cheetgayér", o "lea'har chetitgayeri", "lea'har cheechta'hrér", o "lea'har chetichta'hreri", "lea'har cheyamout balikh", o "lea'har chetamout a'hotikh", "lea'har cheya'hlots likh yevamikh" – énah mekoudechet.
10. וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״אִם יָלְדָה אִשְׁתְּךָ נְקֵבָה הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת לִי״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. אִם הָיְתָה אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ מְעוּבֶּרֶת וְהוּכַּר עוּבָּרָהּ – דְּבָרָיו קַיָּימִין, וְאִם יָלְדָה נְקֵבָה – מְקוּדֶּשֶׁת. vekhén haomér la'havéro: "im yalda ichtekha nekéva haré zo mekoudechet li" – énah mekoudechet. im hayta échet 'havéro meouberet veoukar oubarah – devara kayamin, veim yalda nekéva – mekoudechet.
11. גְּמָ׳ תְּנַן הָתָם: אֵין תּוֹרְמִין מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְחוּבָּר. וְאִם תָּרַם – אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. gema' tenan hatam: én tormin min hatalouch al ham'houbar. veim taram – én teroumato terouma.
12. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: אָמַר ״פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ תְּלוּשִׁים יִהְיוּ תְּרוּמָה עַל פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ מְחוּבָּרִים״, ״פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ מְחוּבָּרִים יִהְיוּ תְּרוּמָה עַל פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ תְּלוּשִׁים לִכְשֶׁיִּתָּלְשׁוּ״ וְנִתְלְשׁוּ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: כֹּל שֶׁבְּיָדוֹ לָאו כִּמְחוּסָּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי. bea minéh rav asi mérabi yo'hanan: amar "pérot arouga zo telouchim yihou terouma al pérot arouga zo me'houbarim", "pérot arouga zo me'houbarim yihou terouma al pérot arouga zo telouchim likhcheyitalchou" venitlechou, maou? amar léh: kol chebeyado la kim'housar maase damé.
13. אֵיתִיבֵיהּ: הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁאֶתְגַּיֵּיר״, ״לְאַחַר שֶׁתִּתְגַּיְּירִי״, ״לְאַחַר שֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר״, ״לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתַּחְרְרִי״, ״לְאַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעְלִיךְ״, ״לְאַחַר שֶׁתָּמוּת אֲחוֹתִיךְ״, ״לְאַחַר שֶׁיַּחְלוֹץ לִיךְ יְבָמִיךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. étivéh: haomér laicha: "haré ate mekoudechet li lea'har cheetgayér", "lea'har chetitgayeri", "lea'har cheechta'hrér", "lea'har chetichta'hreri", "lea'har cheyamout balikh", "lea'har chetamout a'hotikh", "lea'har cheya'hlots likh yevamikh" – énah mekoudechet.
14. בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ לָאו בְּיָדוֹ, אֶלָּא גֵּר, הָוֵי בְּיָדוֹ! גֵּר נָמֵי לָאו בְּיָדוֹ, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: bichlama kouleou la beyado, ela gér, havé beyado! gér namé la beyado, deamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan:

Daf 62b

1. גֵּר צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה. מַאי טַעְמָא: ״מִשְׁפָּט״ כְּתִיב בֵּיהּ כַּדִּין, מִי יֵימַר דְּמִזְדַּקְּקוּ לֵיהּ הָנֵי תְּלָתָא. gér tsarikh chelocha. ma tama: "michpat" ketiv béh kadin, mi yémar demizdakekou léh hané telata.
2. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: אֶלָּא מֵעַתָּה, הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְשִׁפְחָתוֹ, וְאָמַר: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁאֲשַׁחְרְרִיךְ״ – הָכִי נָמֵי דְּהָווּ קִידּוּשִׁין? הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – מֵעִיקָּרָא בְּהֵמָה, הַשְׁתָּא – דַּעַת אַחֶרֶת. matkéf lah rabi aba bar memel: ela méata, hanotén perouta lechif'hato, veamar: "haré ate mekoudechet li lea'har cheacha'hrerikh" – hakhi namé dehaou kidouchin? hakhi hachta?! hatam – méikara behéma, hachta – daat a'heret.
3. וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: הַנּוֹתֵן פְּרוּטָה לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁאֲגָרְשִׁיךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, הָכִי נָמֵי לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּהָווּ קִידּוּשִׁין? נְהִי דִּבְיָדוֹ לְגָרְשָׁהּ, בְּיָדוֹ לְקַדְּשָׁהּ? veela ha deamar rabi ochaya: hanotén perouta leichto veamar lah: "haré ate mekoudechet li lea'har cheagarchikh" – énah mekoudechet, hakhi namé lerabi yo'hanan dehaou kidouchin? nehi divyado legarchah, beyado lekadechah?
4. תִּפְשׁוֹט דְּבָעֵי רַב אוֹשַׁעְיָא: הַנּוֹתֵן שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת לְאִשָּׁה, בְּאַחַת אָמַר לָהּ: ״הִתְקַדְּשִׁי לִי הַיּוֹם״, וּבְאַחַת אָמַר לָהּ: ״הִתְקַדְּשִׁי לִי לְאַחַר שֶׁאֲגָרְשִׁיךְ״, תִּפְשׁוֹט מִינַּהּ דְּלָא הָווּ קִידּוּשִׁין! דִּלְמָא כִּי הֵיכִי דְּתָפְסִי קִידּוּשִׁין הַשְׁתָּא – תָּפְסִי נָמֵי לְאַחַר כֵּן. tifchot devaé rav ochaya: hanotén cheté peroutot leicha, bea'hat amar lah: "hitkadechi li hayom", ouva'hat amar lah: "hitkadechi li lea'har cheagarchikh", tifchot minah dela haou kidouchin! dilma ki hékhi detafsi kidouchin hachta – tafsi namé lea'har kén.
5. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אֵין תּוֹרְמִין מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְחוּבָּר, וְאִם תָּרַם – אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. כֵּיצַד? אָמַר: ״פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ תְּלוּשִׁין יִהְיוּ תְּרוּמָה עַל פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ מְחוּבֶּרֶת״, ״פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ מְחוּבֶּרֶת יִהְיוּ תְּרוּמָה עַל פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ תְּלוּשִׁין״ – לֹא אָמַר כְּלוּם. אֲבָל אָמַר ״לִכְשֶׁיִּתָּלְשׁוּ״ וְנִתְלְשׁוּ – דְּבָרָיו קַיָּימִין. tanya kevatéh derabi yo'hanan: én tormin min hatalouch al ham'houbar, veim taram – én teroumato terouma. kétsad? amar: "pérot arouga zo telouchin yihou terouma al pérot arouga zo me'houberet", "pérot arouga zo me'houberet yihou terouma al pérot arouga zo telouchin" – lo amar keloum. aval amar "likhcheyitalchou" venitlechou – devara kayamin.
6. יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: אֲפִילּוּ אָמַר ״פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ תְּלוּשִׁין יִהְיוּ תְּרוּמָה עַל פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ מְחוּבֶּרֶת״, ״פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ מְחוּבֶּרֶת יִהְיוּ תְּרוּמָה עַל פֵּירוֹת עֲרוּגָה זוֹ תְּלוּשִׁין לִכְשֶׁיָּבִיאוּ שְׁלִישׁ וְיִתָּלְשׁוּ״, וְהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ וְנִתְלְשׁוּ – דְּבָרָיו קַיָּימִין. yatér al kén amar rabi eliezer ben yaakov: afilou amar "pérot arouga zo telouchin yihou terouma al pérot arouga zo me'houberet", "pérot arouga zo me'houberet yihou terouma al pérot arouga zo telouchin likhcheyaviou chelich veyitalchou", vehéviou chelich venitlechou – devara kayamin.
7. אָמַר רַבָּה: לֹא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אֶלָּא בְּשַׁחַת, אֲבָל בַּאֲגַם – לֹא. רַב יוֹסֵף אָמַר: אֲפִילּוּ בַּאֲגַם. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי אֲגַם לִישָּׁנָא דְּבוּצְלָנָא הוּא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דְּאָמַר קְרָא: ״הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ״. amar raba: lo amar rabi eliezer ben yaakov ela becha'hat, aval baagam – lo. rav yoséf amar: afilou baagam. ma machma deha agam lichana devoutslana hou? amar rabi elazar: deamar kera: "halakhof keagmon rocho".
8. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ ״אִם יָלְדָה אִשְׁתְּךָ נְקֵבָה, מְקוּדֶּשֶׁת לִי״ – לֹא אָמַר כְּלוּם. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת, אֲבָל אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת – דְּבָרָיו קַיָּימִין. כְּמַאן? אִי כְּרַבָּה כְּשֶׁהוּכַּר עוּבָּרָהּ, אִי כְּרַב יוֹסֵף – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוּכַּר עוּבָּרָהּ. keman azla ha detanya: haomér la'havéro "im yalda ichtekha nekéva, mekoudechet li" – lo amar keloum. veamar rabi 'hanina: lo chanou ela cheén ichto meouberet, aval ichto meouberet – devara kayamin. keman? i keraba kecheoukar oubarah, i kerav yoséf – af al pi chelo houkar oubarah.
9. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַבָּה: לָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אֶלָּא בְּשַׁחַת דְּבֵי כִיבְשָׁא, אֲבָל בְּשַׁחַת דְּבֵי שָׁקְיָא – לָא. רַב יוֹסֵף אָמַר: אֲפִילּוּ בְּשַׁחַת דְּבֵי שָׁקְיָא. veika deamri: amar raba: la amar rabi eliezer ben yaakov ela becha'hat devé khivcha, aval becha'hat devé chakya – la. rav yoséf amar: afilou becha'hat devé chakya.
10. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״אִם יָלְדָה אִשְׁתְּךָ נְקֵבָה מְקוּדֶּשֶׁת לִי״ – לֹא אָמַר כְּלוּם. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת, אֲבָל אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת – דְּבָרָיו קַיָּימִים. כְּמַאן – כְּשֶׁהוּכַּר עוּבָּרָהּ, וְדִבְרֵי הַכֹּל. keman azla ha detanya: haomér la'havéro: "im yalda ichtekha nekéva mekoudechet li" – lo amar keloum. veamar rabi 'hanina: lo chanou ela cheén ichto meouberet, aval ichto meouberet – devara kayamim. keman – kecheoukar oubarah, vedivré hakol.
11. אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, וְרַבִּי, וְרַבִּי מֵאִיר כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ – אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹלָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב – הָא דַּאֲמַרַן. רַבִּי – דְּתַנְיָא: amar abayé: rabi eliezer ben yaakov, verabi, verabi méir kouleou sevira leou – adam makne davar chelo ba leolam. rabi eliezer ben yaakov – ha daamaran. rabi – detanya:

Daf 63a

1. ״לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו״, רַבִּי אוֹמֵר: בְּלוֹקֵחַ עֶבֶד עַל מְנָת לְשַׁחְרְרוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כְּגוֹן דִּכְתַב לֵיהּ: ״לִכְשֶׁאֶקָּחֲךָ, הֲרֵי עַצְמְךָ קָנוּי לְךָ מֵעַכְשָׁיו״. "lo tasgir eved el adona", rabi omér: beloké'ha eved al menat lecha'hrero hakatouv medabér. hékhi damé? amar rav na'hman bar yits'hak: kegon dikhtav léh: "likhcheeka'hakha, haré atsmekha kanou lekha méakhcha".
2. רַבִּי מֵאִיר, דְּתַנְיָא: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁאֶתְגַּיֵּיר״, ״לְאַחַר שֶׁתִּתְגַּיְּירִי״, ״לְאַחַר שֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר״, ״לְאַחַר שֶׁתִּשְׁתַּחְרְרִי״, ״לְאַחַר שֶׁיָּמוּת בַּעְלִיךְ״, ״לְאַחַר שֶׁתָּמוּת אֲחוֹתִיךְ״, ״לְאַחַר שֶׁיַּחְלוֹץ לָךְ יְבָמִיךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מְקוּדֶּשֶׁת. רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. rabi méir, detanya: haomér leicha: "haré ate mekoudechet li lea'har cheetgayér", "lea'har chetitgayeri", "lea'har cheechta'hrér", "lea'har chetichta'hreri", "lea'har cheyamout balikh", "lea'har chetamout a'hotikh", "lea'har cheya'hlots lakh yevamikh" – énah mekoudechet. rabi méir omér: mekoudechet. rabi yo'hanan hasandelar omér: énah mekoudechet.
3. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: מְקוּדֶּשֶׁת. וּמָה טַעַם אָמְרוּ ״אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת״ – מִשּׁוּם אֵיבָה. rabi yeouda hanasi omér: mekoudechet. ouma taam amrou "énah mekoudechet" – michoum éva.
4. וְנִחְשׁוֹב נָמֵי רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא! הַיְינוּ רַבִּי, הַיְינוּ רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא. veni'hchov namé rabi yeouda hanasi! haynou rabi, haynou rabi yeouda hanasi.
5. וְנִחְשׁוֹב נָמֵי רַבִּי עֲקִיבָא, דְּתַנְיָא: ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה לְפִיךָ״ – אֵין צָרִיךְ לְהָפֵר. veni'hchov namé rabi akiva, detanya: "kounam cheani osa lefikha" – én tsarikh lehafér.
6. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָפֵר, שֶׁמָּא תַּעֲדִיף עָלָיו יָתֵר מִן הָרָאוּי לוֹ. הָאִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: בְּאוֹמֶרֶת: ״יִקְדְּשׁוּ יָדַי לְעוֹשֵׂיהֶם״, וְיָדַיִם אִיתַנְהוּ בָּעוֹלָם. rabi akiva omér: yafér, chema taadif ala yatér min haraou lo. haitemar alah, amar rav houna beréh derav yeochoua: beomeret: "yikdechou yada leoséhem", veyadayim itanou baolam.
7. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר לָאִשָּׁה ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֲדַבֵּר עָלַיִךְ לַשִּׁלְטוֹן״, ״וְאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ כְּפוֹעֵל״, דִּבֵּר עָלֶיהָ לַשִּׁלְטוֹן וְעָשָׂה עִמָּהּ כְּפוֹעֵל – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. matni' haomér laicha "haré ate mekoudechet li al menat cheadabér alayikh lachilton", "veeese imakh kefoél", dibér aleha lachilton veasa imah kefoél – mekoudechet, veim la – énah mekoudechet.
8. גְּמָ׳ אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: וְהוּא שֶׁנָּתַן לָהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה. וּבְשָׂכָר לָא? וְהָתַנְיָא: בִּשְׂכַר שֶׁהִרְכַּבְתִּיךְ עַל הַחֲמוֹר שֶׁהוֹשַׁבְתִּיךְ בְּקָרוֹן אוֹ בִּסְפִינָה – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. gema' amar réch lakich: veou chenatan lah chave perouta. ouvsakhar la? vehatanya: biskhar chehirkavtikh al ha'hamor cheochavtikh bekaron o bisfina – énah mekoudechet.
9. בִּשְׂכַר שֶׁאַרְכִּיבִךְ עַל הַחֲמוֹר, שֶׁאוֹשִׁיבִךְ בְּקָרוֹן אוֹ בִּסְפִינָה – מְקוּדֶּשֶׁת. וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי בְּדִיהַב לַהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה, וְהָא בִּשְׂכַר קָאָמַר. biskhar chearkivikh al ha'hamor, cheochivikh bekaron o bisfina – mekoudechet. vekhi téma hakha namé bedihav lah chave perouta, veha biskhar kaamar.
10. וְעוֹד תַּנְיָא: שֵׁב עִמִּי בְּצַוְותָּא וְאֶקַּדֵּשׁ לָךְ, שְׂחוֹק לְפָנַי, רְקוֹד לְפָנַי, עֲשֵׂה כַּדִּימוֹס הַזֶּה – שָׁמִין, אִם יֵשׁ בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וְכִי תֵּימָא, הָכָא נָמֵי בְּדִיהַב לַהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה, וְהָא שָׁמִין אוֹתוֹ קָאָמַר! תְּיוּבְתָּא דְּרֵישׁ לָקִישׁ. veod tanya: chév imi betsavta veekadéch lakh, se'hok lefana, rekod lefana, asé kadimos haze – chamin, im yéch bo chave perouta – mekoudechet, veim la – énah mekoudechet. vekhi téma, hakha namé bedihav lah chave perouta, veha chamin oto kaamar! teouvta deréch lakich.
11. אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: הַאי תַּנָּא בָּרָא סָבַר: אֵינָהּ לִשְׂכִירוּת אֶלָּא לְבַסּוֹף. וְתַנָּא דִידַן סָבַר יֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף. amar lakh réch lakich: ha tana bara savar: énah liskhirout ela levasof. vetana didan savar yechnah liskhirout mite'hila vead sof.
12. וּמַאי דּוּחְקֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ לְאוֹקוֹמַיהּ לְמַתְנִיתִין בְּיֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף, וּבְדִיהַב לַהּ? ouma dou'hkéh deréch lakich leokomah lematnitin beyechnah liskhirout mite'hila vead sof, ouvdihav lah?
13. אָמַר רָבָא: מַתְנִיתִין קְשִׁיתֵיהּ, מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי ״עַל מְנָת״? נִיתְנֵי ״בִּשְׂכַר״, אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: כֹּל ״עַל מְנָת״ הֵיכָא דִּיהַב לַהּ הוּא. amar rava: matnitin kechitéh, ma irya detané "al menat"? nitné "biskhar", ela chema minah: kol "al menat" hékha dihav lah hou.
14. מַתְנִי׳ ״עַל מְנָת שֶׁיִּרְצֶה אַבָּא״, רָצָה הָאָב – מְקוּדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מֵת הָאָב – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. מֵת הַבֵּן – מְלַמְּדִין הָאָב לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה. matni' "al menat cheyirtse aba", ratsa haav – mekoudechet, veim la – énah mekoudechet. mét haav – haré zo mekoudechet. mét habén – melamedin haav lomar cheéno rotse.
15. גְּמָ׳ מַאי ״עַל מְנָת שֶׁיִּרְצֶה אַבָּא״? אִילֵּימָא עַד דְּאָמַר אַבָּא ״אִין״, אֵימָא מְצִיעֲתָא: מֵת הָאָב – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וְהָא לָא אֲמַר ״אִין״! אֶלָּא: gema' ma "al menat cheyirtse aba"? iléma ad deamar aba "in", éma metsiata: mét haav – haré zo mekoudechet, veha la amar "in"! ela:

Daf 63b

1. עַל מְנָת שֶׁיִּשְׁתּוֹק אַבָּא. אֵימָא סֵיפָא: מֵת הַבֵּן – מְלַמְּדִין אֶת הָאָב לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה. אַמַּאי? וְהָא שְׁתֵיק! אֶלָּא אֲמַר לַהּ ״עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְמַחֶה אַבָּא״. al menat cheyichtok aba. éma séfa: mét habén – melamedin et haav lomar cheéno rotse. ama? veha cheték! ela amar lah "al menat chelo yema'he aba".
2. רֵישָׁא בְּחַד טַעְמָא וּמְצִיעֲתָא וְסֵיפָא בְּחַד טַעְמָא! אָמַר רַבִּי יַנַּאי: אִין. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שְׁמַע מִינַּהּ לִדְרַבִּי יַנַּאי דָּחֲקִינַן וּמוֹקְמִינַן מַתְנִיתִין בִּתְרֵי טַעֲמֵי וְאַלִּיבָּא דְּחַד תַּנָּא וְלָא מוֹקְמִינַן בִּתְרֵי תַּנָּאֵי וּבְחַד טַעְמָא. récha be'had tama oumtsiata veséfa be'had tama! amar rabi yana: in. amar réch lakich: chema minah lidrabi yana da'hakinan oumokminan matnitin bitré taamé vealiba de'had tana vela mokminan bitré tanaé ouv'had tama.
3. רַב יוֹסֵף בַּר אַמֵּי אָמַר: לְעוֹלָם חַד טַעְמָא הוּא, וּמַאי ״עַל מְנָת שֶׁיִּרְצֶה אַבָּא״ – עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְמַחֶה אַבָּא מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. rav yoséf bar amé amar: leolam 'had tama hou, ouma "al menat cheyirtse aba" – al menat chelo yema'he aba mikan vead chelochim yom.
4. מַתְנִי׳ ״קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי קִידַּשְׁתִּיהָ״, וּבָא אֶחָד וְאָמַר ״אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ״ – נֶאֱמָן. זֶה אָמַר ״אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ״ וְזֶה אָמַר ״אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ״ – שְׁנֵיהֶם נוֹתְנִים גֵּט. וְאִם רָצוּ – אֶחָד נוֹתֵן גֵּט, וְאֶחָד כּוֹנֵס. matni' "kidachti et biti veéni yodéa lemi kidachtiha", ouva e'had veamar "ani kidachtiha" – neeman. ze amar "ani kidachtiha" veze amar "ani kidachtiha" – chenéhem notnim gét. veim ratsou – e'had notén gét, vee'had konés.
5. גְּמָ׳ אָמַר רַב: – נֶאֱמָן לִיתֵּן גֵּט, וְאֵין נֶאֱמָן לִכְנוֹס. נֶאֱמָן לִיתֵּן גֵּט, אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ. וְאֵין נֶאֱמָן לִכְנוֹס? אֵימָא יִצְרוֹ תּוֹקְפוֹ. gema' amar rav: – neeman litén gét, veén neeman likhnos. neeman litén gét, én adam 'hoté velo lo. veén neeman likhnos? éma yitsro tokfo.
6. רַב אַסִּי אָמַר: אַף נֶאֱמָן לִכְנוֹס. וּמוֹדֶה רַב אַסִּי בְּאוֹמֶרֶת ״נִתְקַדַּשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדַעַת לְמִי נִתְקַדַּשְׁתִּי״ וּבָא אֶחָד וְאָמַר ״קִידַּשְׁתִּיהָ״ שֶׁאֵין נֶאֱמָן לִכְנוֹס. rav asi amar: af neeman likhnos. oumode rav asi beomeret "nitkadachti veéni yodaat lemi nitkadachti" ouva e'had veamar "kidachtiha" cheén neeman likhnos.
7. תְּנַן: רָצוּ – אֶחָד נוֹתֵן גֵּט וְאֶחָד כּוֹנֵס, תְּיוּבְתָּא דְרַב! אָמַר לְךָ רַב: שָׁאנֵי הָתָם, דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא אַחֵר בַּהֲדֵיהּ – אִירְתוֹתֵי מִירְתַת. tenan: ratsou – e'had notén gét vee'had konés, teouvta derav! amar lekha rav: chané hatam, dekhévan deika a'hér bahadéh – irtoté mirtat.
8. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב אַסִּי: קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי קִידַּשְׁתִּיהָ, וּבָא אֶחָד וְאָמַר קִידַּשְׁתִּיהָ – אַף נֶאֱמָן לִכְנוֹס. כְּנָסָהּ וּבָא אַחֵר וְאָמַר אֲנִי קִדַּשְׁתִּיהָ – לֹא כׇּל הֵימֶנּוּ לְאוֹסְרָהּ עָלָיו. tanya keotéh derav asi: kidachti et biti veéni yodéa lemi kidachtiha, ouva e'had veamar kidachtiha – af neeman likhnos. kenasah ouva a'hér veamar ani kidachtiha – lo kol hémenou leosrah ala.
9. הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה ״נִתְקַדַּשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדַעַת לְמִי נִתְקַדַּשְׁתִּי״ וּבָא אֶחָד וְאָמַר ״אֲנִי קִידַּשְׁתִּי״ – אֵין נֶאֱמָן לִכְנוֹס. מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְחַפָּה עָלָיו. haicha cheamra "nitkadachti veéni yodaat lemi nitkadachti" ouva e'had veamar "ani kidachti" – én neeman likhnos. mipené chehi me'hapa ala.
10. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לִסְקוֹל עַל יָדוֹ? רַב אָמַר: אֵין סוֹקְלִין. וְרַב אַסִּי אָמַר: סוֹקְלִין. ibaya leou: maou liskol al yado? rav amar: én soklin. verav asi amar: soklin.
11. רַב אָמַר: אֵין סוֹקְלִין, כִּי הֵימְנֵיהּ רַחֲמָנָא לְאָב, לְאִיסּוּרָא, לִקְטָלָא לָא הֵימְנֵיהּ. רַב אַסִּי אָמַר: סוֹקְלִין, לְכוּלַּהּ מִילְּתֵיהּ הֵימְנֵיהּ רַחֲמָנָא לְאָב. אָמַר רַב אַסִּי: וּמוֹדֵינָא בְּאוֹמֶרֶת ״נִתְקַדַּשְׁתִּי״, שֶׁאֵין סוֹקְלִים. rav amar: én soklin, ki hémnéh ra'hamana leav, leisoura, liktala la hémnéh. rav asi amar: soklin, lekhoulah miletéh hémnéh ra'hamana leav. amar rav asi: oumodéna beomeret "nitkadachti", cheén soklim.
12. וְאָמַר רַב אַסִּי: הָנֵי שְׁמַעְתָּתָא דִּידִי מְרַפְּסָן אִיגָּרֵי. הַשְׁתָּא, וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאִם בָּא לִכְנוֹס כּוֹנֵס – אָמַרְתָּ סוֹקְלִים, מְקוֹם שֶׁאִם בָּא לִכְנוֹס אֵין כּוֹנֵס – אֵינוֹ דִּין שֶׁסּוֹקְלִין? veamar rav asi: hané chematata didi merapesan igaré. hachta, ouma bimkom cheim ba likhnos konés – amarta soklim, mekom cheim ba likhnos én konés – éno din chesoklin?
13. וְלָא הִיא, לְאָב הֵימְנֵיהּ רַחֲמָנָא, לְדִידַהּ לָא הֵימְנַהּ. vela hi, leav hémnéh ra'hamana, ledidah la hémnah.
14. וְרַב חִסְדָּא אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – אֵין סוֹקְלִין. וְאַזְדָּא רַב חִסְדָּא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: ״בְּנִי זֶה בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד״, ״בִּתִּי זוֹ בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד״ – נֶאֱמָן לְקׇרְבָּן, אֲבָל לֹא לְמַכּוֹת וְלֹא לָעוֹנָשִׁין. verav 'hisda amar: e'had ze vee'had ze – én soklin. veazda rav 'hisda letaméh, deamar rav 'hisda: "beni ze ben técha chanim veom e'had", "biti zo bat chaloch chanim veom e'had" – neeman lekorban, aval lo lemakot velo laonachin.
15. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא: ״בְּנִי זֶה בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד״ ״בִּתִּי זוֹ בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד״ – tanya keotéh derav 'hisda: "beni ze ben cheloch esré chana veom e'had" "biti zo bat chetém esré chana veom e'had" –

Daf 64a

1. נֶאֱמָן לִנְדָרִים, וְלַחֲרָמִים, וּלְהֶקְדֵּשׁוֹת וְלַעֲרָכִים, אֲבָל לֹא לְמַכּוֹת וְלָעוֹנָשִׁין. neeman lindarim, vela'haramim, oulhekdéchot velaarakhim, aval lo lemakot velaonachin.
2. מַתְנִי׳ ״קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי״, ״קִדַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה״, וַהֲרֵי הִיא קְטַנָּה – נֶאֱמָן. ״קִדַּשְׁתִּיהָ וְגֵרַשְׁתִּיהָ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה״, וַהֲרֵי הִיא גְּדוֹלָה – אֵינוֹ נֶאֱמָן. נִשְׁבֵּית וּפְדִיתִיהָ, בֵּין שֶׁהִיא קְטַנָּה בֵּין שֶׁהִיא גְּדוֹלָה – אֵינוֹ נֶאֱמָן. matni' "kidachti et biti", "kidachtiha vegérachtiha kechehi ketana", vaharé hi ketana – neeman. "kidachtiha vegérachtiha kechehi ketana", vaharé hi gedola – éno neeman. nichbét oufditiha, bén chehi ketana bén chehi gedola – éno neeman.
3. גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? רֵישָׁא בִּידֵיהּ, סֵיפָא לָאו בִּידֵיהּ. gema' ma chena récha ouma chena séfa? récha bidéh, séfa la bidéh.
4. וְלָא? וַהֲרֵי בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לְחָלָל, דְּקָא פָסְלַהּ מִכְּהוּנָּה! vela? vaharé beyado lehasiah le'halal, deka faslah mikeouna!
5. הָא לָא קַשְׁיָא, כְּרַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה דְּאָמַר: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִקְוֵה טׇהֳרָה לַחֲלָלִין. ha la kachya, kerabi dosta ben yeouda deamar: benot yisraél mikvé tohora la'halalin.
6. וַהֲרֵי בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לְמַמְזֵר! כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: אֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין. vaharé beyado lehasiah lemamzér! kerabi akiva deamar: én kidouchin tofsin be'hayavé lavin.
7. הֲרֵי בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיאָהּ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, וּכְרַבִּי סִימַאי, דְּתַנְיָא, רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: מִן הַכֹּל עוֹשֶׂה רַבִּי עֲקִיבָא מַמְזֵר, חוּץ מֵאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: ״לֹא יִקָּח... וְלֹא יְחַלֵּל״: – חִלּוּלִים עוֹשֶׂה, וְאֵין עוֹשֶׂה מַמְזֵרִים. haré beyado lehasiah almana lekhohén gadol, oukhrabi sima, detanya, rabi sima omér: min hakol ose rabi akiva mamzér, 'houts méalmana lekhohén gadol, cheharé amra tora: "lo yika'h... velo ye'halél": – 'hiloulim ose, veén ose mamzérim.
8. כְּרַבִּי יְשֵׁבָב, דְּאָמַר: בּוֹאוּ וְנִצְוַוח עַל עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף שֶׁהָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ בִּיאָה בְּיִשְׂרָאֵל הַוָּלָד מַמְזֵר. kerabi yechévav, deamar: boou venitsva'h al akiva ben yoséf chehaya omér: kol cheén lo bia beyisraél havalad mamzér.
9. הָנִיחָא לְרַבִּי יְשֵׁבָב אִי לְטַעְמֵיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ – שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי לְאַפּוֹקֵי מִטַּעְמָא דְּרַבִּי סִימַאי קָאָתֵי, הֲרֵי בְּיָדוֹ לְהַשִּׂיאָהּ לְחַיָּיבֵי עֲשֵׂה! hani'ha lerabi yechévav i letaméh denafchéh – chapir. ela i leapoké mitama derabi sima kaaté, haré beyado lehasiah le'hayavé asé!
10. אָמַר רַב אָשֵׁי וְתִסְבְּרַאּ רֵישָׁא מִשּׁוּם דִּבְיָדוֹ הוּא? נְהִי דִּבְיָדוֹ לְקַדְּשָׁהּ, בְּיָדוֹ לְגָרְשָׁהּ? וְעוֹד, אִילּוּ אֲמַר הַאי דְּלָא נִיחָא [לֵיהּ] בְּגַוַּהּ מִי מָצֵי מְקַדֵּשׁ [לַהּ] נִיהֲלֵיהּ בְּעַל כֻּרְחֵיהּ? amar rav aché vetisbera récha michoum divyado hou? nehi divyado lekadechah, beyado legarchah? veod, ilou amar ha dela ni'ha [léh] begavah mi matsé mekadéch [lah] nihaléh beal kour'héh?
11. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: רֵישָׁא רַחֲמָנָא הֵימְנֵיהּ, כְּרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מִנַּיִן לְאָב שֶׁנֶּאֱמָן לֶאֱסוֹר אֶת בִּתּוֹ מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה״, ״לָאִישׁ״ – אֲסָרָהּ, ״הַזֶּה״ – הִתִּירָהּ. ela amar rav aché: récha ra'hamana hémnéh, kerav houna, deamar rav houna amar rav: minayin leav cheneeman leesor et bito min hatora? cheneemar: "et biti natati laich haze", "laich" – asarah, "haze" – hitirah.
12. בְּנִישּׂוּאִין הֵימְנֵיהּ רַחֲמָנָא לְאָב, בִּשְׁבוּיָיה לָא הֵימְנֵיהּ. benisouin hémnéh ra'hamana leav, bichvouya la hémnéh.
13. מַתְנִי׳ מִי שֶׁאָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ ״יֵשׁ לִי בָּנִים״ – נֶאֱמָן. ״יֵשׁ לִי אַחִים״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן. matni' mi cheamar bichat mitato "yéch li banim" – neeman. "yéch li a'him" – éno neeman.
14. גְּמָ׳ אַלְמָא נֶאֱמָן לְהַתִּיר וְאֵין נֶאֱמָן לֶאֱסוֹר. נֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי נָתָן, gema' alma neeman lehatir veén neeman leesor. néma matnitin dela kerabi natan,
15. דְּתַנְיָא: בִּשְׁעַת קִידּוּשִׁין אָמַר יֵשׁ לוֹ בָּנִים, בִּשְׁעַת מִיתָה אָמַר אֵין לוֹ בָּנִים, בִּשְׁעַת קִידּוּשִׁין אָמַר אֵין לוֹ אַחִים, בִּשְׁעַת מִיתָה אָמַר יֵשׁ לוֹ אַחִים – נֶאֱמָן לְהַתִּיר וְאֵין נֶאֱמָן לֶאֱסוֹר, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף נֶאֱמָן לֶאֱסוֹר. detanya: bichat kidouchin amar yéch lo banim, bichat mita amar én lo banim, bichat kidouchin amar én lo a'him, bichat mita amar yéch lo a'him – neeman lehatir veén neeman leesor, divré rabi. rabi natan omér: af neeman leesor.
16. אָמַר רָבָא: שָׁאנֵי הָתָם, כֵּיוָן דְּבִשְׁעַת מִיתָה קָא הָדַר בֵּיהּ, אֵימָא קוּשְׁטָא קָאָמַר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְלָאו כָּל דְּכֵן הוּא? הַשְׁתָּא, וּמָה הָתָם דְּקָא מַרַע לֵיהּ לְדִבּוּרֵיהּ, אָמְרַתְּ קוּשְׁטָא קָאָמַר, מַתְנִיתִין, דְּלָא קָא מַרַע לֵיהּ לְדִבּוּרֵיהּ, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? amar rava: chané hatam, kévan devichat mita ka hadar béh, éma kouchta kaamar. amar léh abayé: vela kal dekhén hou? hachta, ouma hatam deka mara léh ledibouréh, amrate kouchta kaamar, matnitin, dela ka mara léh ledibouréh, lo kol chekén?
17. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מַתְנִיתִין דְּלָא מוּחְזָק לַן בְּאַחֵי וְלָא מוּחְזָק לַן בִּבְנֵי, דְּאָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּלָא מוּחְזָק לַן בִּבְנֵי וְלָא בְּאַחֵי אָמַר: ״יֵשׁ לִי בָּנִים״ – נֶאֱמָן, ״יֵשׁ לִי אַחִים״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן. לָאו כֹּל כְּמִינֵּיהּ דְּאָסַר לַהּ אַכּוּלֵּי עָלְמָא. בָּרַיְיתָא ela amar abayé: matnitin dela mou'hzak lan bea'hé vela mou'hzak lan bivné, deamrinan: kévan dela mou'hzak lan bivné vela bea'hé amar: "yéch li banim" – neeman, "yéch li a'him" – éno neeman. la kol keminéh deasar lah akoulé alma. barayta

Daf 64b

1. דְּמוּחְזָק לַן בְּאַחֵי וְלָא מוּחְזָק לַן בִּבְנֵי, דְּאָמְרִינַן: ״מָה לִי לְשַׁקֵּר״: מַאי קָאָמַר, לְמִיפְטְרַהּ מִיָּבָם? מָצֵי אֲמַר: פָּטַרְנָא לִךְ בְּגִיטָּא. demou'hzak lan bea'hé vela mou'hzak lan bivné, deamrinan: "ma li lechakér": ma kaamar, lemifterah miyavam? matsé amar: patarna likh begita.
2. רַבִּי סָבַר: ״מָה לִי לְשַׁקֵּר״ כִּי עֵדִים דָּמֵי, וְאָתוּ עֵדִים עָקְרִי חֲזָקָה. וְרַבִּי נָתָן סָבַר: ״מָה לִי לְשַׁקֵּר״ כִּי חֲזָקָה דָּמֵי, לָא אַתְיָא חֲזָקָה וְעָקְרָה חֲזָקָה לִגְמָרֵי. rabi savar: "ma li lechakér" ki édim damé, veatou édim akri 'hazaka. verabi natan savar: "ma li lechakér" ki 'hazaka damé, la atya 'hazaka veakra 'hazaka ligmaré.
3. מַתְנִי׳ הַמְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ סְתָם – אֵין הַבּוֹגְרוֹת בַּכְּלָל. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּיתֵּי בָנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים, וְאָמַר: ״קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַגְּדוֹלָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, אוֹ גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבַּקְּטַנּוֹת״ – כּוּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כּוּלָּן מוּתָּרוֹת, חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת. matni' hamkadéch et bito setam – én habogrot bakelal. mi cheyéch lo cheté kité vanot michté nachim, veamar: "kidachti et biti hagedola, veéni yodéa im gedola chebagedolot, o gedola chebaketanot, o ketana chebagedolot chehi gedola min hagedolot chebaketanot" – koulan asourot 'houts min haketana chebaketanot, divré rabi méir. rabi yosé omér: koulan moutarot, 'houts min hagedola chebagedolot.
4. ״קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַקְּטַנָּה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם קְטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, אוֹ קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, אוֹ גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת שֶׁהִיא קְטַנָּה מִן הַקְּטַנּוֹת שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת״ – כּוּלָּן אֲסוּרוֹת חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כּוּלָּן מוּתָּרוֹת, חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת. "kidachti et biti haketana, veéni yodéa im ketana chebaketanot, o ketana chebagedolot, o gedola chebaketanot chehi ketana min haketanot chebagedolot" – koulan asourot 'houts min hagedola chebagedolot, divré rabi méir. rabi yosé omér: koulan moutarot, 'houts min haketana chebaketanot.
5. גְּמָ׳ הָא קְטַנּוֹת בַּכְּלָל, gema' ha ketanot bakelal,
6. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: קִידּוּשִׁין שֶׁאֵין מְסוּרִים לְבִיאָה, הָווּ קִידּוּשִׁין! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּשֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. chamate minah: kidouchin cheén mesourim levia, haou kidouchin! hakha bema askinan, kecheén cham ela gedola ouktana.
7. וְהָא ״בּוֹגְרוֹת״ קָתָנֵי! מַאי בּוֹגְרוֹת – בּוֹגְרוֹת דְּעָלְמָא. veha "bogrot" katané! ma bogrot – bogrot dealma.
8. פְּשִׁיטָא, בּוֹגְרוֹת מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, דְּשַׁוִּיתֵיהּ שָׁלִיחַ, מַהוּ דְּתֵימָא: כִּי מְקַבֵּל קִידּוּשֵׁי אַדַּעְתָּא דִידַהּ קָא מְקַבֵּל, קָא מַשְׁמַע לַן: לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִידֵּי דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ, וְעָבֵיד מִידֵּי דְּלֵית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ. pechita, bogrot ma avidtayou? hakha bema askinan, dechavitéh chali'ha, maou detéma: ki mekabél kidouché adata didah ka mekabél, ka machma lan: la chavék inich midé deit léh hanaa minéh, veavéd midé delét léh hanaa minéh.
9. מִי לָא עָסְקִינַן דְּאָמְרָה לֵיהּ: ״קִדּוּשַׁיי לָךְ״? אֲפִילּוּ הָכִי, לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִצְוָה דְּרַמְיָא עֲלֵיהּ וְעָבֵיד מִצְוָה דְּלָא רַמְיָא עֲלֵיהּ. mi la askinan deamra léh: "kidoucha lakh"? afilou hakhi, la chavék inich mitsva deramya aléh veavéd mitsva dela ramya aléh.
10. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּיתֵּי בָנוֹת. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא, בְּהָךְ קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא זוּטְרָא מִינַּהּ לְהָךְ גְּדוֹלָה קָרֵי לַהּ, mi cheyéch lo cheté kité vanot. outsrikha, dei achmeinan kamayta, behakh kaamar rabi méir dekhévan deika zoutra minah lehakh gedola karé lah,
11. אֲבָל בְּהָא, אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי דִּ״קְטַנָּה״ – לְהָךְ קְטַנָּה דְּכוּלְּהוּ קָרֵי לַהּ. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֲבָל בְּהָךְ, אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר, צְרִיכָא. aval beha, éma modé léh lerabi yosé di"ketana" – lehakh ketana dekhouleou karé lah. vei itemar beha, beha kaamar rabi yosé, aval behakh, éma modé léh lerabi méir, tserikha.
12. לְמֵימְרָא דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: מַחֵית אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: לָא מַחֵית אִינִישׁ לִסְפֵיקָא. וְהָאִיפְכָּא שָׁמְעִינַן לְהוּ, דִּתְנַן: הַנּוֹדֵר ״עַד הַפֶּסַח״ – אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, ״עַד שֶׁיְּהֵא פֶּסַח״ – אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא, lemémra derabi méir savar: ma'hét inich nafchéh lisféka, verabi yosé savar: la ma'hét inich lisféka. vehaifka chaminan leou, ditnan: hanodér "ad hapesa'h" – asour ad cheyagia, "ad cheyehé pesa'h" – asour ad cheyétsé,
13. ״עַד פְּנֵי פֶסַח״ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּצֵא. "ad pené fesa'h" – rabi méir omér: asour ad cheyagia, rabi yosé omér: ad cheyétsé.
14. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר רַב: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה. וְהָתַנְיָא: זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, וְאָמַר: ״עַד פְּנֵי״ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עַד שֶׁיָּצָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ. amar rabi 'hanina bar avdimi amar rav: mou'hlefet hachita. vehatanya: ze hakelal: kol chezemano kavoua, veamar: "ad pené" – rabi méir omér: ad cheyatsa, rabi yosé omér: ad cheyagia.
15. אָמַר אַבָּיֵי: מַחֲלוֹקֶת בִּשְׁתֵּי כִּיתֵּי בָנוֹת, אֲבָל בְּכַת אַחַת – דִּבְרֵי הַכֹּל גְּדוֹלָה מַמָּשׁ, קְטַנָּה מַמָּשׁ, אֶמְצָעִית בִּשְׁמָהּ קָרֵי לַהּ. amar abayé: ma'haloket bichté kité vanot, aval bekhat a'hat – divré hakol gedola mamach, ketana mamach, emtsait bichmah karé lah.
16. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה לְאַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, amar léh rav ada bar matna leabayé: ela méata,

Daf 65a

1. אֶמְצָעִית שֶׁבְּכַת שְׁנִיָּה תִּשְׁתְּרֵי! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, בְּשֶׁאֵין שָׁם אֶלָּא גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. emtsait chebekhat cheniya tichteré! hakha bema askinan, becheén cham ela gedola ouktana.
2. וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִם אִיתָא דְּאִיכָּא, לִיתְנְיַיהּ. וּלְטַעְמָיךְ, אֶמְצָעִית שֶׁבְּכַת רִאשׁוֹנָה, דְּוַדַּאי סְפֵיקָא וַאֲסִירָא לֵיהּ, מִי קָתָנֵי לַהּ? vehakhi namé mistabera, deim ita deika, litneyah. oultamakh, emtsait chebekhat richona, devada seféka vaasira léh, mi katané lah?
3. הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם תַּנָּא קְטַנָּה דִּידַהּ לְאִיסּוּרָא, וְהוּא הַדִּין לְהָךְ דְּקַשִּׁישָׁא מִינַּהּ, hakhi hachta?! hatam tana ketana didah leisoura, veou hadin lehakh dekachicha minah,
4. הָכָא, אִם אִיתָא דְּאִיכָּא – נִיתְנְיַיהּ. hakha, im ita deika – nitneyah.
5. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא: הָא פֶּסַח, דְּכִי כַת אַחַת דָּמֵי, וּפְלִיגִי! amar léh rav houna beréh derav yeochoua lerava: ha pesa'h, dekhi khat a'hat damé, oufligi!
6. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם בְּלִישָּׁנָא דְעָלְמָא קָמִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: ״עַד פְּנֵי הַפֶּסַח״ – עַד קַמֵּי פִיסְחָא, וּמָר סָבַר: עַד דְּמִיפְּנֵי פִּיסְחָא. amar léh: hatam belichana dealma kamipalgi. mar savar: "ad pené hapesa'h" – ad kamé fis'ha, oumar savar: ad demipené pis'ha.
7. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה: ״קִדַּשְׁתִּיךְ״ וְהִיא אוֹמֶרֶת: ״לֹא קִדַּשְׁתַּנִי״ – הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. הִיא אוֹמֶרֶת ״קִדַּשְׁתַּנִי״ וְהוּא אוֹמֵר ״לֹא קִדַּשְׁתִּיךְ״ – הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו. matni' haomér leicha: "kidachtikh" vehi omeret: "lo kidachtani" – hou asour bikrovoteha vehi mouteret bikrova. hi omeret "kidachtani" veou omér "lo kidachtikh" – hou moutar bikrovoteha vehi asoura bikrova.
8. ״קִידַּשְׁתִּיךְ״ וְהִיא אוֹמֶרֶת ״לֹא קִידַּשְׁתָּ אֶלָּא בִּתִּי״ – הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת גְּדוֹלָה וּגְדוֹלָה מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹת קְטַנָּה וּקְטַנָּה מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. "kidachtikh" vehi omeret "lo kidachta ela biti" – hou asour bikrovot gedola ougdola mouteret bikrova. hou moutar bikrovot ketana ouktana mouteret bikrova.
9. ״קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּךְ״ וְהִיא אוֹמֶרֶת ״לֹא קִדַּשְׁתָּ אֶלָּא אוֹתִי״ – הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת קְטַנָּה וּקְטַנָּה מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹת גְּדוֹלָה וּגְדוֹלָה אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו. "kidachti et bitikh" vehi omeret "lo kidachta ela oti" – hou asour bikrovot ketana ouktana mouteret bikrova. hou moutar bikrovot gedola ougdola asoura bikrova.
10. גְּמָ׳ הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה קִדַּשְׁתִּיךְ וְכוּ׳. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּיהּ דִּידֵיהּ, מִשּׁוּם דְּגַבְרָא לָא אִיכְפַּת לֵיהּ וּמִיקְּרֵי אָמַר. gema' haomér leicha kidachtikh vekhou'. outsrikha, dei achmeinan gabéh didéh, michoum degavra la ikhpat léh oumikeré amar.
11. אֲבָל אִיהִי, אֵימָא: אִי לָאו דְּקִים לַהּ בְּדִיבּוּרַהּ, לָא הֲוָת אָמְרָה, וְלִיתְּסַר אִיהוּ בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, קָא מַשְׁמַע לַן. aval ihi, éma: i la dekim lah bedibourah, la havat amra, velitesar iou bikrovoteha, ka machma lan.
12. ״קִידַּשְׁתִּיךְ״ וְהִיא אוֹמֶרֶת וְכוּ׳. הָא תּוּ לְמָה לִי? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מִדְּאוֹרָיְיתָא הֵימְנֵיהּ רַחֲמָנָא לְאָב, מִדְּרַבָּנַן הֵימְנוּהָ לְדִידַהּ וְתִיתְּסַר בְּרַתַּהּ בְּדִיבּוּרַהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. "kidachtikh" vehi omeret vekhou'. ha tou lema li? itsterikh, salka datakh aména: mideorayta hémnéh ra'hamana leav, miderabanan hémnouha ledidah vetitesar beratah bedibourah, ka machma lan.
13. ״קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּךְ״ וְכוּ׳. הָא תּוּ לְמָה לִי? אַיְּידֵי דִּתְנָא הָא, תְּנָא נָמֵי הָא. "kidachti et bitikh" vekhou'. ha tou lema li? ayedé ditna ha, tena namé ha.
14. אִיתְּמַר, רַב אָמַר: כּוֹפִין, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מְבַקְּשִׁין. אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַרֵישָׁא – לָאו ״כּוֹפִין״ אִיכָּא וְלָא ״מְבַקְּשִׁין״ אִיכָּא! אֶלָּא אַסֵּיפָא. itemar, rav amar: kofin, ouchmouél amar: mevakechin. ahéya? iléma arécha – la "kofin" ika vela "mevakechin" ika! ela aséfa.
15. בִּשְׁלָמָא ״מְבַקְּשִׁין״ – לְחַיֵּי, אֶלָּא ״כּוֹפִין״ אַמַּאי?! אָמַר: לָא נִיחָא לִי דְּאִיתְּסַר בְּקָרִיבֶיהָ. bichlama "mevakechin" – le'hayé, ela "kofin" ama?! amar: la ni'ha li deitesar bekariveha.
16. אֶלָּא: שְׁמַעְתָּתָא אַהֲדָדֵי אִיתְּמַר, אָמַר שְׁמוּאֵל: מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ לִיתֵּן גֵּט. אָמַר רַב: אִם נָתַן גֵּט מֵעַצְמוֹ – כּוֹפִין אוֹתוֹ לִיתֵּן כְּתוּבָּה. ela: chematata ahadadé itemar, amar chemouél: mevakechin mimenou litén gét. amar rav: im natan gét méatsmo – kofin oto litén ketouba.
17. אִיתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַב אַחָא בַּר אַדָּא אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב אַחָא בַּר אַדָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא אָמַר רַב: כּוֹפִין וּמְבַקְּשִׁין. תַּרְתֵּי?! הָכִי קָאָמַר: מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ לִיתֵּן גֵּט, וְאִם נָתַן מֵעַצְמוֹ – כּוֹפִין אוֹתוֹ לִיתֵּן כְּתוּבָּה. itemar namé: amar rav a'ha bar ada amar rav, veamri lah amar rav a'ha bar ada amar rav hamnouna amar rav: kofin oumvakechin. tarté?! hakhi kaamar: mevakechin mimenou litén gét, veim natan méatsmo – kofin oto litén ketouba.
18. אָמַר רַב יְהוּדָה: הַמְקַדֵּשׁ בְּעֵד אֶחָד – אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִידּוּשָׁיו. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב יְהוּדָה: שְׁנֵיהֶם מוֹדִים, מַאי? אִין וְלָא וְרַפְיָא בִּידֵיהּ. אִיתְּמַר, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמְקַדֵּשׁ בְּעֵד אֶחָד – אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִידּוּשָׁיו, וַאֲפִילּוּ שְׁנֵיהֶם מוֹדִים. amar rav yeouda: hamkadéch beéd e'had – én 'hochchin lekidoucha. beo minéh mérav yeouda: chenéhem modim, ma? in vela verafya bidéh. itemar, amar rav na'hman amar chemouél: hamkadéch beéd e'had – én 'hochchin lekidoucha, vaafilou chenéhem modim.
19. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה ״קִדַּשְׁתִּיךְ״ וְהִיא אוֹמֶרֶת ״לֹא קִדַּשְׁתַּנִי״ – הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְהִיא מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו. אִי דְּאִיכָּא עֵדִים – אַמַּאי מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו? וְאִי דְּלֵיכָּא עֵדִים – אַמַּאי אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ? אֶלָּא לָאו בְּעֵד אֶחָד! étivéh rava lerav na'hman: haomér leicha "kidachtikh" vehi omeret "lo kidachtani" – hou asour bikrovoteha vehi mouteret bikrova. i deika édim – ama mouteret bikrova? vei deléka édim – ama asour bikrovoteha? ela la beéd e'had!
20. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דַּאֲמַר לַהּ ״קִידַּשְׁתִּיךְ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי״, וְהָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם. hakha bema askinan – kegon daamar lah "kidachtikh bifné peloni oufloni", vehalkhou lahem limdinat hayam.
21. אֵיתִיבֵיהּ: הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ בְּפוּנְדְּקִי, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי. הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאִיכָּא עֵדִים – מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי? וְאִי דְּלֵיכָּא עֵדִים – מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית הִלֵּל? אֶלָּא לָאו בְּעֵד אֶחָד! étivéh: hamgaréch et ichto velana imo befoundeki, bét chama omrim: énah tserikha hémenou gét chéni, ouvét hilél omrim: tserikha hémenou gét chéni. hékhi damé? i deika édim – ma tamayou devét chama? vei deléka édim – ma tamayou devét hilél? ela la beéd e'had!
22. וְלִיטַעְמָיךְ, אֵימָא סֵיפָא: וּמוֹדִים בְּנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵירוּסִין שֶׁאֵין צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ גַּס בָּהּ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עֵד אֶחָד מְהֵימַן – מָה לִי מִן הָאֵירוּסִין, מָה לִי מִן הַנִּשּׂוּאִין? velitamakh, éma séfa: oumodim benitgarcha min haérousin cheén tserikha hémenou gét chéni, mipené cheén libo gas bah. vei salka datakh éd e'had mehéman – ma li min haérousin, ma li min hanisouin?
23. אֶלָּא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאִיכָּא עֵדֵי יִחוּד וְלֵיכָּא עֵדֵי בִיאָה. בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי: לָא ela, hakha bema askinan – kegon deika édé yi'houd veléka édé via. bét chama savri: la

Daf 65b

1. אָמְרִינַן הֵן הֵן עֵדֵי יִחוּד, הֵן הֵן עֵדֵי בִיאָה. וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: אָמְרִינַן הֵן הֵן עֵדֵי יִחוּד, הֵן הֵן עֵדֵי בִיאָה. וּמוֹדִים וַדַּאי בְּנִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵירוּסִין, דְּלָא אָמְרִינַן הֵן הֵן עֵדֵי יִחוּד הֵן הֵן עֵדֵי בִיאָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ גַּס בָּהּ. amrinan hén hén édé yi'houd, hén hén édé via. ouvét hilél savri: amrinan hén hén édé yi'houd, hén hén édé via. oumodim vada benitgarcha min haérousin, dela amrinan hén hén édé yi'houd hén hén édé via, mipené cheén libo gas bah.
2. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא מִשְּׁמֵיהּ דְרַב: הַמְקַדֵּשׁ בְּעֵד אֶחָד – אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִידּוּשָׁיו, וַאֲפִילּוּ שְׁנֵיהֶם מוֹדִים. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הַמְקַדֵּשׁ בְּעֵד אֶחָד, בֵּי דִינָא רַבָּה אָמְרִי: אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִידּוּשָׁיו. מַאן בֵּי דִינָא רַבָּה? רַב. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב. הַמְקַדֵּשׁ בְּעֵד אֶחָד, בֵּי דִינָא רַבָּה אָמְרִי: אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִידּוּשָׁיו. מַאן בֵּי דִינָא רַבָּה – רַבִּי. amar rav yits'hak bar chemouél bar marta micheméh derav: hamkadéch beéd e'had – én 'hochchin lekidoucha, vaafilou chenéhem modim. amar raba bar rav houna: hamkadéch beéd e'had, bé dina raba amri: én 'hochchin lekidoucha. man bé dina raba? rav. veika deamri: amar raba bar rav houna amar rav. hamkadéch beéd e'had, bé dina raba amri: én 'hochchin lekidoucha. man bé dina raba – rabi.
3. מֵתִיב רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי: שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ מִמְּדִינַת הַיָּם וְאִשָּׁה עִמָּהֶם וַחֲבִילָה עִמָּהֶם, זֶה אוֹמֵר: זוֹ אִשְׁתִּי, וְזֶה עַבְדִּי, וְזוֹ חֲבִילָתִי, וְזֶה אוֹמֵר: זוֹ אִשְׁתִּי, וְזֶה עַבְדִּי, וְזוֹ חֲבִילָתִי. וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת: אֵלּוּ שְׁנֵי עֲבָדַי, וַחֲבִילָה שֶׁלִּי – צְרִיכָה שְׁנֵי גִיטִּין, וְגוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ מִן הַחֲבִילָה. métiv rav a'hadvou bar amé: chenayim chebaou mimedinat hayam veicha imahem va'havila imahem, ze omér: zo ichti, veze avdi, vezo 'havilati, veze omér: zo ichti, veze avdi, vezo 'havilati. veicha omeret: élou chené avada, va'havila cheli – tserikha chené gitin, vegova ketoubatah min ha'havila.
4. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִית לֵיהּ סָהֲדֵי לְהַאי וְאִית לֵיהּ סָהֲדֵי לְהַאי, מִי מָצְיָ[א] אַמְרַהּ: אֵלּוּ שְׁנֵי עֲבָדַי וַחֲבִילָה שֶׁלִּי? אֶלָּא לָאו בְּעֵד אֶחָד! hékhi damé? i deit léh sahadé leha veit léh sahadé leha, mi matsya[] amrah: élou chené avada va'havila cheli? ela la beéd e'had!
5. וְתִסְבְּרַאּ? עֵד אֶחָד בְּהַכְחָשָׁה מִי מְהֵימַן? אֶלָּא: לְמִישְׁרֵי לְעָלְמָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי, vetisbera? éd e'had behakh'hacha mi mehéman? ela: lemichré lealma, dekhoulé alma la peligi dichré,
6. וְהָכָא הָכִי קָאָמַר: צְרִיכָה שְׁנֵי גִיטִּין – כְּדֵי לִגְבּוֹת כְּתוּבָּתָהּ מִן הַחֲבִילָה. וְרַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר מִטַּלְטְלֵי מִשְׁתַּעְבְּדִי לִכְתוּבָּה. vehakha hakhi kaamar: tserikha chené gitin – kedé ligbot ketoubatah min ha'havila. verabi méir hi, deamar mitaltelé michtabedi likhtouba.
7. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? רַב כָּהֲנָא אָמַר: אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִידּוּשָׁיו. רַב פָּפָּא אָמַר: חוֹשְׁשִׁין לְקִדּוּשָׁיו. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא: מַאי דַּעְתָּיךְ – דְּיָלְפַתְּ ״דָּבָר״ ״דָּבָר״ מִמָּמוֹן? ma havé alah? rav kahana amar: én 'hochchin lekidoucha. rav papa amar: 'hochchin lekidoucha. amar léh rav aché lerav kahana: ma datakh – deyalfate "davar" "davar" mimamon?
8. אִי מָה לְהַלָּן הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי, אַף כָּאן הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם לָא קָא חָיֵיב לְאַחֲרִינֵי, הָכָא קָא חָיֵיב לְאַחֲרִינֵי. i ma lehalan hodaat baal din keméa édim damé, af kan hodaat baal din keméa édim damé. amar léh: hatam la ka 'hayév lea'hariné, hakha ka 'hayév lea'hariné.
9. מָר זוּטְרָא וְרַב אַדָּא סָבָא בְּנֵי דְּרַב מָרִי בַּר אִיסּוּר פְּלוּג נִיכְסַיְיהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי, אֲמַרוּ לֵיהּ: ״עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים״ אָמַר רַחֲמָנָא, דְּאִי בָּעֵי לְמִיהְדַּר לָא מָצוּ הָדְרִי בְּהוּ, וַאֲנַן לָא הָדְרִי, mar zoutra verav ada sava bené derav mari bar isour peloug nikhsayou bahadé hadadé. ato lekaméh derav aché, amarou léh: "al pi chené édim" amar ra'hamana, dei baé lemihdar la matsou hadri beou, vaanan la hadri,
10. אוֹ דִלְמָא לָא מִקַּיְימָא מִלְּתָא אֶלָּא בְּסָהֲדֵי? אֲמַר לְהוּ: לָא אִיבְּרוֹ סָהֲדֵי אֶלָּא לְשַׁקָּרֵי. o dilma la mikayma mileta ela besahadé? amar leou: la ibero sahadé ela lechakaré.
11. אָמַר אַבָּיֵי: אָמַר לוֹ עֵד אֶחָד ״אָכַלְתָּ חֵלֶב״, וְהַלָּה שׁוֹתֵק – נֶאֱמָן. וְתַנָּא תּוּנָא: אָמַר לוֹ עֵד אֶחָד ״אָכַלְתָּ חֵלֶב״ וְהַלָּה אוֹמֵר ״לֹא אָכַלְתִּי״ – פָּטוּר. טַעְמָא דְּאָמַר ״לֹא״, הָא אִישְׁתִּיק – מְהֵימַן. amar abayé: amar lo éd e'had "akhalta 'hélev", vehala choték – neeman. vetana touna: amar lo éd e'had "akhalta 'hélev" vehala omér "lo akhalti" – patour. tama deamar "lo", ha ichtik – mehéman.
12. וְאָמַר אַבָּיֵי: אָמַר לוֹ עֵד אֶחָד ״נִטְמְאוּ טׇהֳרוֹתֶיךָ״, וְהַלָּה שׁוֹתֵק – נֶאֱמָן. וְתַנָּא תּוּנָא: עֵד אֶחָד אוֹמֵר ״נִטְמְאוּ״ וְהַלָּה אוֹמֵר ״לֹא נִטְמְאוּ״ – פָּטוּר. טַעְמָא דְּאָמַר לֹא, הָא אִישְׁתִּיק – מְהֵימַן. veamar abayé: amar lo éd e'had "nitmeou tohorotekha", vehala choték – neeman. vetana touna: éd e'had omér "nitmeou" vehala omér "lo nitmeou" – patour. tama deamar lo, ha ichtik – mehéman.
13. וְאָמַר אַבָּיֵי: אָמַר לוֹ עֵד אֶחָד veamar abayé: amar lo éd e'had

Daf 66a

1. ״שׁוֹרְךָ נִרְבַּע״ וְהַלָּה שׁוֹתֵק – נֶאֱמָן, וְתַנָּא תּוּנָא: וְשֶׁנֶּעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵירָה, וְשֶׁהֵמִית עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים – נֶאֱמָן. הַאי ״עַל פִּי עֵד אֶחָד״, הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּקָא מוֹדוּ בְּעָלִים, הַיְינוּ ״עַל פִּי הַבְּעָלִים״, אֶלָּא לָאו דְּשָׁתֵיק? "chorkha nirba" vehala choték – neeman, vetana touna: vecheneevda bo avéra, vechehémit al pi éd e'had o al pi habealim – neeman. ha "al pi éd e'had", hékhi damé? i deka modou bealim, haynou "al pi habealim", ela la dechaték?
2. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הָךְ קַמַּיְיתָא, אִי לָאו דְּקִים לֵיהּ בְּנַפְשֵׁיהּ דַּעֲבַד – חוּלִּין בַּעֲזָרָה לָא הֲוָה מַיְיתֵי. outsrikha, dei achmeinan hakh kamayta, i la dekim léh benafchéh daavad – 'houlin baazara la hava mayté.
3. אֲבָל ״נִטְמְאוּ טׇהֳרוֹתֶיךָ״ – מֵימָר אָמְרִינַן: הַאי דְּשָׁתֵיק – דְּסָבַר, חֲזֵי לֵיהּ בִּימֵי טוּמְאָתוֹ. aval "nitmeou tohorotekha" – mémar amrinan: ha dechaték – desavar, 'hazé léh bimé toumato.
4. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָא, מִשּׁוּם דְּקָא מַפְסֵיד לֵיהּ בִּימֵי טׇהֳרָתוֹ, אֲבָל ״שׁוֹרוֹ נִרְבַּע״ מֵימָר אָמַר: כֹּל השְׁווֹרִים לָאו לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ קָיְימִי, צְרִיכָא. vei achmeinan ha, michoum deka mafséd léh bimé tohorato, aval "choro nirba" mémar amar: kol hchorim la legabé mizbé'ha kaymi, tserikha.
5. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אִשְׁתּוֹ זִינְּתָה בְּעַד אֶחָד וְשׁוֹתֵק, מַהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: נֶאֱמָן. רָבָא אָמַר: אֵינוֹ נֶאֱמָן. הָוֵי דָּבָר שֶׁבְּעֶרְוָה, וְאֵין דָּבָר שֶׁבְּעֶרְוָה פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. ibaya leou: ichto zineta bead e'had vechoték, maou? amar abayé: neeman. rava amar: éno neeman. havé davar chebeerva, veén davar chebeerva pa'hot michenayim.
6. אָמַר אַבָּיֵי: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דְּהָהוּא סַמְיָא דַּהֲוָה מְסַדַּר מַתְנְיָיתָא קַמֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל. יוֹמָא חַד נְגַהּ לֵיהּ וְלָא הֲוָה קָאָתֵי. שַׁדַּר שְׁלִיחָא אַבָּתְרֵיהּ. אַדְּאָזֵיל שְׁלִיחַ בַּחֲדָא אוֹרְחָא, אֲתָא אִיהוּ בַּחֲדָא. כִּי אֲתָא שָׁלִיחַ, אָמַר: אִשְׁתּוֹ זִינְּתָה. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל, אֲמַר לֵיהּ: אִי מְהֵימַן לָךְ – זִיל אַפְּקַהּ, וְאִי לָא – לָא תַּפֵּיק. amar abayé: mena aména lah, dehaou samya dahava mesadar matneyata kaméh demar chemouél. yoma 'had negah léh vela hava kaaté. chadar cheli'ha abatréh. adeazél cheli'ha ba'hada or'ha, ata iou ba'hada. ki ata chali'ha, amar: ichto zineta. ata lekaméh demar chemouél, amar léh: i mehéman lakh – zil apekah, vei la – la tapék.
7. מַאי לָאו אִי מְהֵימַן עֲלָךְ דְּלָאו גַּזְלָנָא הוּא? וְרָבָא: אִי מְהֵימַן לָךְ כְּבֵי תְרֵי – זִיל אַפְּקַהּ, וְאִי לָא – לָא תַּפְּקַהּ. ma la i mehéman alakh dela gazlana hou? verava: i mehéman lakh kevé teré – zil apekah, vei la – la tapekah.
8. וְאָמַר אַבָּיֵי: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בִּינַאי הַמֶּלֶךְ שֶׁהָלַךְ לְכוּחְלִית שֶׁבַּמִּדְבָּר, וְכִיבֵּשׁ שָׁם שִׁשִּׁים כְּרַכִּים, וּבַחֲזָרָתוֹ הָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה. וְקָרָא לְכׇל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶם: אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ אוֹכְלִים מְלוּחִים בִּזְמַן שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בְּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אַף אָנוּ נֹאכַל מְלוּחִים זֵכֶר לַאֲבוֹתֵינוּ. וְהֶעֱלוּ מְלוּחִים עַל שׁוּלְחָנוֹת שֶׁל זָהָב, וְאָכְלוּ. veamar abayé: mena aména lah, detanya: maase bina hamelekh chehalakh lekhou'hlit chebamidbar, vekhibéch cham chichim kerakim, ouva'hazarato haya samé'ha sim'ha gedola. vekara lekhol 'hakhmé yisraél, amar lahem: avoténou haou okhlim melou'him bizman chehaou asoukim bevinyan bét hamikdach, af anou nokhal melou'him zékher laavoténou. veheelou melou'him al choul'hanot chel zahav, veakhlou.
9. וְהָיָה שָׁם אֶחָד, אִישׁ לֵץ לֵב רַע וּבְלִיַּעַל, וְאֶלְעָזָר בֶּן פּוֹעֵירָה שְׁמוֹ. וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר בֶּן פּוֹעֵירָה לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ: יַנַּאי הַמֶּלֶךְ, לִבָּם שֶׁל פְּרוּשִׁים עָלֶיךָ. וּמָה אֶעֱשֶׂה? הָקֵם לָהֶם בַּצִּיץ שֶׁבֵּין עֵינֶיךָ. הֵקִים לָהֶם בַּצִּיץ שֶׁבֵּין עֵינָיו. vehaya cham e'had, ich léts lév ra ouvliyaal, veelazar ben poéra chemo. vayomer elazar ben poéra leyana hamelekh: yana hamelekh, libam chel perouchim alekha. ouma eese? hakém lahem batsits chebén énekha. hékim lahem batsits chebén éna.
10. הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד וִיהוּדָה בֶּן גְּדִידְיָה שְׁמוֹ, וַיֹּאמֶר יְהוּדָה בֶּן גְּדִידְיָה לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ: יַנַּאי הַמֶּלֶךְ! רַב לְךָ כֶּתֶר מַלְכוּת, הַנַּח כֶּתֶר כְּהוּנָּה לְזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אִמּוֹ נִשְׁבֵּית בְּמוֹדִיעִים. וַיְבוּקַּשׁ הַדָּבָר וְלֹא נִמְצָא. וַיִּבָּדְלוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּזַעַם. haya cham zakén e'had viouda ben gedidya chemo, vayomer yeouda ben gedidya leyana hamelekh: yana hamelekh! rav lekha keter malkhout, hana'h keter keouna lezaro chel aharon. chehaou omrim: imo nichbét bemodiim. vayvoukach hadavar velo nimtsa. vayibadlou 'hakhmé yisraél bezaam.
11. וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר בֶּן פּוֹעֵירָה לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ: יַנַּאי הַמֶּלֶךְ, הֶדְיוֹט שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל כָּךְ הוּא דִּינוֹ, וְאַתָּה מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל כָּךְ הוּא דִּינָךְ? וּמָה אֶעֱשֶׂה? אִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ לַעֲצָתִי: רוֹמְסֵם. וְתוֹרָה מָה תְּהֵא עָלֶיהָ? הֲרֵי כְּרוּכָה וּמוּנַּחַת בְּקֶרֶן זָוִית, כָּל הָרוֹצֶה לִלְמוֹד יָבוֹא וְיִלְמוֹד. vayomer elazar ben poéra leyana hamelekh: yana hamelekh, hedot chebeyisraél kakh hou dino, veata melekh vekhohén gadol kakh hou dinakh? ouma eese? im ata choméa laatsati: romsém. vetora ma tehé aleha? haré keroukha oumouna'hat bekeren zavit, kal harotse lilmod yavo veyilmod.
12. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִיָּד נִזְרְקָה בּוֹ מִינוּת, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר: תִּינַח תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מַאי? מִיָּד: וַתּוּצַץ הָרָעָה עַל יְדֵי אֶלְעָזָר בֶּן פּוֹעֵירָה, וַיֵּהָרְגוּ כׇּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה הָעוֹלָם מִשְׁתּוֹמֵם, עַד שֶׁבָּא שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח וְהֶחְזִיר אֶת הַתּוֹרָה לְיוֹשְׁנָהּ. amar rav na'hman bar yits'hak: miyad nizreka bo minout, dahava léh lemémar: tina'h tora chebikhtav, tora chebeal pe ma? miyad: vatoutsats haraa al yedé elazar ben poéra, vayéhargou kol 'hakhmé yisraél, vehaya haolam michtomém, ad cheba chimon ben chata'h vehe'hzir et hatora leochnah.
13. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּבֵי תְרֵי אָמְרִי: ״אִישְׁתְּבַאי״ וּבֵי תְרֵי אָמְרִי: ״לָא אִישְׁתְּבַאי״ – מַאי חָזֵית דְּסָמְכַתְּ אַהָנֵי, סְמוֹךְ אַהָנֵי! hékhi damé? iléma devé teré amri: "ichteva" ouvé teré amri: "la ichteva" – ma 'hazét desamkhate ahané, semokh ahané!
14. אֶלָּא בְּעֵד אֶחָד, וְטַעְמָא דְּקָא מַכְחֲשִׁי לֵיהּ בֵּי תְרֵי, הָא לָאו הָכִי מְהֵימַן. ela beéd e'had, vetama deka makh'hachi léh bé teré, ha la hakhi mehéman.
15. וְרָבָא: לְעוֹלָם תְּרֵי וּתְרֵי, וְכִדְאָמַר רַב אַחָא בַּר רַב מִנְיוֹמֵי: בְּעֵדֵי הֲזָמָה. הָכָא נָמֵי, בְּעֵדֵי הֲזָמָה. verava: leolam teré outré, vekhidamar rav a'ha bar rav minomé: beédé hazama. hakha namé, beédé hazama.
16. וְאִיבָּעֵית אֵימָא כִּדְרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: שִׁפְחָה הִכְנִיסוּ תַּחְתֶּיהָ. veibaét éma kidrabi yits'hak, deamar rabi yits'hak: chif'ha hikhnisou ta'hteha.
17. אָמַר רָבָא: amar rava:

Daf 66b

1. מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דִּתְנַן: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מַעֲשֶׂה בִּמְגוֹרָה שֶׁל דִּסְקִים בְּיַבְנֶה שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּחֶזְקַת שְׁלֵימָה, וּמָדְדוּ וְנִמְצֵאת חֲסֵירָה – mena aména lah, ditnan: amar rabi chimon: maase bimgora chel diskim beyavne chehayta omedet be'hezkat cheléma, oumaddou venimtsét 'haséra –
2. כׇּל טְהָרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבָּהּ הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן מְטַהֵר, וְרַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: מִקְוֶה זֶה בְּחֶזְקַת שָׁלֵם הוּא עוֹמֵד, מִסָּפֵק אַתָּה בָּא לְחַסְּרוֹ – אַל תְּחַסְּרֶנּוּ מִסָּפֵק. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אָדָם זֶה בְּחֶזְקַת טָמֵא הוּא עוֹמֵד, מִסָּפֵק אַתָּה בָּא לְטַהֲרוֹ – אַל תְּטַהֲרֶנּוּ מִסָּפֵק. kol teharot chenaasou al gabah haya rabi tarfon metahér, verabi akiva metamé. amar rabi tarfon: mikve ze be'hezkat chalém hou oméd, misafék ata ba le'hasero – al te'haserenou misafék. amar rabi akiva: adam ze be'hezkat tamé hou oméd, misafék ata ba letaharo – al tetaharenou misafék.
3. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: מָשָׁל לְעוֹמֵד וּמַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְנוֹדַע שֶׁהוּא בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה, שֶׁעֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁירָה. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מָשָׁל לְעוֹמֵד וּמַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְנוֹדַע שֶׁהוּא בַּעַל מוּם, שֶׁעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. amar rabi tarfon: machal leoméd oumakriv al gabé hamizbé'ha, venoda cheou ben geroucha o ben 'haloutsa, cheavodato kechéra. amar rabi akiva: machal leoméd oumakriv al gabé hamizbé'ha venoda cheou baal moum, cheavodato pesoula.
4. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: אַתָּה דִּימִּיתוֹ לְבַעַל מוּם, וַאֲנִי דִּמִּיתִיו לְבֶן גְּרוּשָׁה אוֹ לְבֶן חֲלוּצָה, נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה. אִי דּוֹמֶה לְבֶן גְּרוּשָׁה וּלְבֶן חֲלוּצָה – נְדוּנֶנּוּ כְּבֶן גְּרוּשָׁה אוֹ כְּבֶן חֲלוּצָה, אִם דּוֹמֶה לְבַעַל מוּם – נְדוּנֶנּוּ כְּבַעַל מוּם. amar rabi tarfon: ata dimito levaal moum, vaani dimiti leven geroucha o leven 'haloutsa, nire lemi dome. i dome leven geroucha oulven 'haloutsa – nedounenou keven geroucha o keven 'haloutsa, im dome levaal moum – nedounenou kevaal moum.
5. הִתְחִיל רַבִּי עֲקִיבָא לָדוּן: מִקְוֶה פְּסוּלוֹ בְּיָחִיד, וּבַעַל מוּם פְּסוּלוֹ בְּיָחִיד, וְאַל יוֹכִיחַ בֶּן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה שֶׁפְּסוּלוֹ בִּשְׁנַיִם. hit'hil rabi akiva ladoun: mikve pesoulo beya'hid, ouvaal moum pesoulo beya'hid, veal yokhi'ha ben geroucha ouven 'haloutsa chepesoulo bichnayim.
6. דָּבָר אַחֵר: מִקְוֶה פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ, בַּעַל מוּם פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ, וְאַל יוֹכִיחַ בֶּן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה שֶׁפְּסוּלוֹ מֵאֲחֵרִים. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי טַרְפוֹן: עֲקִיבָא! כׇּל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כְּפוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים. davar a'hér: mikve pesoulo begoufo, baal moum pesoulo begoufo, veal yokhi'ha ben geroucha ouven 'haloutsa chepesoulo méa'hérim. amar léh rabi tarfon: akiva! kol haporéch mimekha keforéch min ha'hayim.
7. הַאי בַּעַל מוּם שֶׁפְּסוּלוֹ בְּיָחִיד הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּקָא מַכְחֵישׁ לֵיהּ, מִי מְהֵימַן? אֶלָּא דְּשָׁתֵיק, ha baal moum chepesoulo beya'hid hékhi damé? i deka makh'héch léh, mi mehéman? ela dechaték,
8. וְדִכְוָתֵיהּ גַּבֵּי בֶּן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה דְּשָׁתֵיק, וְקָתָנֵי: מִקְוֶה פְּסוּלוֹ בְּיָחִיד וּבַעַל מוּם פְּסוּלוֹ בְּיָחִיד, וְאַל יוֹכִיחַ בֶּן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה שֶׁפְּסוּלוֹ בִּשְׁנַיִם. vedikhvatéh gabé ben geroucha ouven 'haloutsa dechaték, vekatané: mikve pesoulo beya'hid ouvaal moum pesoulo beya'hid, veal yokhi'ha ben geroucha ouven 'haloutsa chepesoulo bichnayim.
9. וְאַבָּיֵי אָמַר: לְעוֹלָם דְּקָא מַכְחֵישׁ לֵיהּ, וּדְקָאָמְרַתְּ: ׳אַמַּאי מְהֵימַן׳ – דְּאָמַר לֵיהּ: שְׁלַח אַחְוִי. וְהַיְינוּ דְּקָתָנֵי: מִקְוֶה פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ וּבַעַל מוּם פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ, וְאַל יוֹכִיחַ בֶּן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה שֶׁפְּסוּלוֹ מֵאֲחֵרִים. veabayé amar: leolam deka makh'héch léh, oudkaamrate: 'ama mehéman' – deamar léh: chela'h a'hvi. vehaynou dekatané: mikve pesoulo begoufo ouvaal moum pesoulo begoufo, veal yokhi'ha ben geroucha ouven 'haloutsa chepesoulo méa'hérim.
10. וּבֶן גְּרוּשָׁה וּבֶן חֲלוּצָה דַּעֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁירָה, מְנָלַן? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: דְּאָמַר קְרָא: ״וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו״ – בֵּין זֶרַע כָּשֵׁר וּבֵין זֶרַע פָּסוּל. ouven geroucha ouven 'haloutsa daavodato kechéra, menalan? amar rav yeouda amar chemouél: deamar kera: "vehayta lo oulzaro a'hara" – bén zera kachér ouvén zera pasoul.
11. אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר: מֵהָכָא: ״בָּרֵךְ ה׳ חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה״ – אֲפִילּוּ חוּלִּין שֶׁבּוֹ תִּרְצֶה. avouh dichmouél amar: méhakha: "barékh h' 'hélo oufoal yada tirtse" – afilou 'houlin chebo tirtse.
12. רַבִּי יַנַּאי אָמַר: מֵהָכָא: ״וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם״, וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל כֹּהֵן שֶׁלֹּא הָיָה בְּיָמָיו? אֶלָּא זֶה כָּשֵׁר וְנִתְחַלֵּל. rabi yana amar: méhakha: "ouvata el hakohén acher yihye bayamim hahém", vekhi taale al datekha cheadam holékh étsel kohén chelo haya beyama? ela ze kachér venit'halél.
13. בַּעַל מוּם דַּעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה, מְנָלַן? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: דְּאָמַר קְרָא: ״לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם״ – כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם וְלֹא כְּשֶׁהוּא חָסֵר. וְהָא ״שָׁלוֹם״ כְּתִיב! אָמַר רַב נַחְמָן: וָיו דְּשָׁלוֹם קְטִיעָה הִיא. baal moum daavodato pesoula, menalan? amar rav yeouda amar chemouél: deamar kera: "lakhén emor hinni notén lo et beriti chalom" – kecheou chalém velo kecheou 'hasér. veha "chalom" ketiv! amar rav na'hman: va dechalom ketia hi.
14. מַתְנִי׳ כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה – הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר. וְאֵיזֶה זוֹ – זוֹ כֹּהֶנֶת, לְוִיָּה, וְיִשְׂרְאֵלִית שֶׁנִּשְּׂאוּ לְכֹהֵן, לֵוִי, וְיִשְׂרָאֵל. matni' kol makom cheyéch kidouchin veén avéra – havalad holékh a'har hazakhar. veéze zo – zo kohenet, leviya, veyisreélit cheniseou lekhohén, lévi, veyisraél.
15. וְכׇל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁין וְיֵשׁ עֲבֵירָה – הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם. וְאֵיזֶה זוֹ – זוֹ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין. vekhol makom cheyéch kidouchin veyéch avéra – havalad holékh a'har hapagoum. veéze zo – zo almana lekhohén gadol, geroucha va'haloutsa lekhohén hedot, mamzeret ountina leyisraél, bat yisraél lemamzér oulnatin.
16. וְכׇל מִי שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִידּוּשִׁין, אֲבָל יֵשׁ לָהּ עַל אֲחֵרִים קִידּוּשִׁין – הַוָּלָד מַמְזֵר. וְאֵיזֶה זֶה – זֶה הַבָּא עַל אַחַת מִכׇּל הָעֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וְכׇל מִי שֶׁאֵין לָהּ לֹא עָלָיו וְלֹא עַל אֲחֵרִים קִידּוּשִׁין – הַוָּלָד כְּמוֹתָהּ. וְאֵיזֶה זֶה – זֶה וְלַד שִׁפְחָה וְנׇכְרִית. vekhol mi cheén lah ala kidouchin, aval yéch lah al a'hérim kidouchin – havalad mamzér. veéze ze – ze haba al a'hat mikol haaraot chebatora. vekhol mi cheén lah lo ala velo al a'hérim kidouchin – havalad kemotah. veéze ze – ze velad chif'ha venokhrit.
17. גְּמָ׳ כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁין. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי יוֹחָנָן: כְּלָלָא הוּא דְּכׇל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר? הֲרֵי gema' kol makom cheyéch kidouchin. amar léh rabi chimon lerabi yo'hanan: kelala hou dekhol makom cheyéch kidouchin veén avéra havalad holékh a'har hazakhar? haré

Daf 67a

1. גֵּר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת, דְּיֵשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה – הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם, דְּתַנְיָא: גֵּר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת – הַוָּלָד מַמְזֵר, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי! אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ מַתְנִיתִין רַבִּי יוֹסֵי הִיא? מַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: גֵּר לֹא יִשָּׂא מַמְזֶרֶת, וְיֵשׁ קִידּוּשִׁין וְיֵשׁ עֲבֵירָה – הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם. gér chenasa mamzeret, deyéch kidouchin veén avéra – havalad holékh a'har hapagoum, detanya: gér chenasa mamzeret – havalad mamzér, divré rabi yosé! amar léh: mi savrate matnitin rabi yosé hi? matnitin rabi yeouda hi, deamar: gér lo yisa mamzeret, veyéch kidouchin veyéch avéra – havalad holékh a'har hapagoum.
2. וְנִיתְנְיַיהּ! תְּנָא ״כׇּל מָקוֹם״ דְּסֵיפָא, לְאֵתוֹיֵי. venitneyah! tena "kol makom" deséfa, leétoyé.
3. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם רַבִּי יוֹסֵי הִיא, וּתְנָא ״אֵיזוֹ זוֹ״ לְמַעוֹטֵי. veibaét éma: leolam rabi yosé hi, outna "ézo zo" lemaoté.
4. ״וְאֵיזוֹ זוֹ״ וְתוּ לָא? וַהֲרֵי חָלָל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, דְּיֵשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה – הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר! הָא לָא קַשְׁיָא, כְּרַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ. "veézo zo" vetou la? vaharé 'halal chenasa bat yisraél, deyéch kidouchin veén avéra – havalad holékh a'har hazakhar! ha la kachya, kerabi dosta ben rabi yeouda sevira léh.
5. וַהֲרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה, דְּיֵשׁ קִידּוּשִׁין וְאֵין עֲבֵירָה – הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַזָּכָר! תְּנָא ״כׇּל מָקוֹם״ דְּרֵישָׁא, לְאֵתוֹיֵי. vaharé yisraél chenasa 'halala, deyéch kidouchin veén avéra – havalad holékh a'har hazakhar! tena "kol makom" derécha, leétoyé.
6. וְנִיתְנְיַיהּ בְּהֶדְיָא! מִשּׁוּם דְּלָא מִתְּנֵי לֵהּ. הֵיכִי נִיתְנֵי? כֹּהֶנֶת וּלְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית וַחֲלָלָה שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל – וַחֲלָלָה לְכֹהֵן מִי חַזְיָא? venitneyah behedya! michoum dela mitené léh. hékhi nitné? kohenet oulviya veyisreélit va'halala chenisét lekhohén lévi veyisraél – va'halala lekhohén mi 'hazya?
7. וְהָאִיכָּא דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה, דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית רִאשׁוֹנָה – בְּנָהּ שְׁלִישִׁי הָוֵי! vehaika deraba bar bar 'hana, deamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: mitsri chéni chenasa mitsrit richona – benah chelichi havé!
8. תְּנָא ״כׇּל מָקוֹם״ דְּרֵישָׁא, לְאֵתוֹיֵי. וּלְרַב דִּימִי דְּאָמַר שֵׁנִי הָוֵי, תְּנָא ״אֵיזוֹ זוֹ״ לְמַעוֹטֵי. tena "kol makom" derécha, leétoyé. oulrav dimi deamar chéni havé, tena "ézo zo" lemaoté.
9. וְהָאִיכָּא, דְּכִי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בָּאוּמּוֹת – הַלֵּךְ אַחַר הַזָּכָר. vehaika, dekhi ata ravin amar rabi yo'hanan: baoumot – halékh a'har hazakhar.
10. נִתְגַּיְּירוּ, הַלֵּךְ אַחַר הַפָּגוּם שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. תְּנָא ״אֵיזוֹ זוֹ״ לְמַעוֹטֵי. nitgayerou, halékh a'har hapagoum chebichnéhem. tena "ézo zo" lemaoté.
11. הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא, ״כׇּל מָקוֹם״ דְּרֵישָׁא – לְאֵתוֹיֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה, וּדְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה, ״אֵיזוֹ זוֹ״ – לְמַעוֹטֵי דְּרַב דִּימִי וְרָבִין! ha ma? i amrate bichlama matnitin rabi yeouda hi, "kol makom" derécha – leétoyé yisraél chenasa 'halala, oudraba bar bar 'hana, "ézo zo" – lemaoté derav dimi veravin!

Daf 67b

1. ״כׇּל מָקוֹם״ דְּסֵיפָא – לְאֵתוֹיֵי גֵּר שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רַבִּי יוֹסֵי הִיא, ״כׇּל מָקוֹם״ דְּרֵישָׁא – כְּדַאֲמַרַן, ״אֵיזוֹ זוֹ״ – כְּדַאֲמַרַן, אֶלָּא ״כׇּל מָקוֹם״ דְּסֵיפָא לְאֵתוֹיֵי מַאי? "kol makom" deséfa – leétoyé gér chenasa mamzeret. ela i amrate rabi yosé hi, "kol makom" derécha – kedaamaran, "ézo zo" – kedaamaran, ela "kol makom" deséfa leétoyé ma?
2. וּלְטַעְמָיךְ, לְרַבִּי יְהוּדָה ״אֵיזוֹ זוֹ״ דְּסֵיפָא לְמָה לִי? אֶלָּא: אַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ״אֵיזוֹ זוֹ״, תְּנָא סֵיפָא ״אֵיזוֹ זוֹ״. הָכִי נָמֵי אַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ״כׇּל מָקוֹם״, תְּנָא נָמֵי סֵיפָא ״כׇּל מָקוֹם״. oultamakh, lerabi yeouda "ézo zo" deséfa lema li? ela: ayedé ditna récha "ézo zo", tena séfa "ézo zo". hakhi namé ayedé ditna récha "kol makom", tena namé séfa "kol makom".
3. גּוּפָא: כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בָּאוּמּוֹת – הַלֵּךְ אַחַר הַזָּכָר. נִתְגַּיְּירוּ – הַלֵּךְ אַחַר הַפָּגוּם שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. goufa: ki ata ravin, amar rabi yo'hanan: baoumot – halékh a'har hazakhar. nitgayerou – halékh a'har hapagoum chebichnéhem.
4. מַאי ״בָּאוּמּוֹת הַלֵּךְ אַחַר הַזָּכָר״? כִּדְתַנְיָא: מִנַּיִן לְאֶחָד מִן הָאוּמּוֹת שֶׁבָּא עַל הַכְּנַעֲנִית וְהוֹלִיד בֵּן שֶׁאַתָּה רַשַּׁאי לִקְנוֹתוֹ בְּעֶבֶד? ma "baoumot halékh a'har hazakhar"? kidtanya: minayin lee'had min haoumot cheba al hakenaanit veolid bén cheata racha liknoto beeved?
5. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְגַם מִבְּנֵי הַתּוֹשָׁבִים הַגָּרִים עִמָּכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ״. יָכוֹל אַף עֶבֶד שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה מִן הָאוּמּוֹת וְהוֹלִיד בֵּן שֶׁאַתָּה רַשַּׁאי לִקְנוֹתוֹ בְּעֶבֶד? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְּאַרְצְכֶם״ – מִן הַנּוֹלָדִין בְּאַרְצְכֶם, וְלֹא מִן הַגָּרִים בְּאַרְצְכֶם. talmoud lomar: "vegam mibené hatochavim hagarim imakhem méhem tiknou". yakhol af eved cheba al chif'ha min haoumot veolid bén cheata racha liknoto beeved? talmoud lomar: "acher holidou beartsekhem" – min hanoladin beartsekhem, velo min hagarim beartsekhem.
6. ״נִתְגַּיְּירוּ הַלֵּךְ אַחַר הַפָּגוּם שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם״ – בְּמַאי? אִילֵימָא בְּמִצְרִי שֶׁנָּשָׂא עַמּוֹנִית, מַאי פָּגוּם אִיכָּא, ״עַמּוֹנִי״ – וְלֹא עַמּוֹנִית! "nitgayerou halékh a'har hapagoum chebichnéhem" – bema? iléma bemitsri chenasa amonit, ma pagoum ika, "amoni" – velo amonit!
7. אֶלָּא בְּעַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא מִצְרִית, וְאִי זָכָר הָוֵי – הַאי שִׁדְיֵהּ אַבָּתְרֵיהּ דִּידֵיהּ, וְאִם נְקֵבָה הָוְיָא – שִׁדְיַהּ אַבָּתְרַהּ דִּידַהּ. ela beamoni chenasa mitsrit, vei zakhar havé – ha chidyéh abatréh didéh, veim nekéva havya – chidyah abatrah didah.
8. כֹּל שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו קִידּוּשִׁין. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּמָטוּ בָּהּ מִשּׁוּם דְּרַבִּי יַנַּאי, וְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא וּמָטוּ בָּהּ מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: אָמַר קְרָא: ״וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר״ – לַאֲחֵרִים וְלֹא לִקְרוֹבִים. kol cheén lah ala kidouchin. mena hané milé? deamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan oumatou bah michoum derabi yana, verav a'ha beréh derava oumatou bah michoum rabi yosé hagelili: amar kera: "veyatsa mibéto vehalkha vehayta leich a'hér" – laa'hérim velo likrovim.
9. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אַבָּא: וְאֵימָא ״לְאַחֵר״ וְלֹא לְבֵן! בֵּן בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ: ״לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו״, ״אַחֵר״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לַאֲחֵרִים וְלֹא לִקְרוֹבִים. matkéf lah rabi aba: veéma "lea'hér" velo levén! bén behedya ketiv béh: "lo yika'h ich et échet avi", "a'hér" lema li? chema minah laa'hérim velo likrovim.
10. וְאֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי לְבֵן, הָא – לְכַתְּחִילָּה, וְהָא – דִּיעֲבַד. veéma: idé veidé levén, ha – lekhate'hila, veha – diavad.
11. לְכַתְּחִילָּה מֵאֲחוֹת אִשָּׁה נָפְקָא: וּמָה אֲחוֹת אִשָּׁה, בְּכָרֵת לָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין, חַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? lekhate'hila méa'hot icha nafka: ouma a'hot icha, bekharét la tafsi bah kidouchin, 'hayavé mitot bét din lo kol chekén?
12. וְאֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי בַּאֲחוֹת אִשָּׁה, הָא – לְכַתְּחִילָּה, הָא – דִיעֲבַד! אִין הָכִי נָמֵי. veéma: idé veidé baa'hot icha, ha – lekhate'hila, ha – diavad! in hakhi namé.
13. אַשְׁכְּחַן אֲחוֹת אִשָּׁה, שְׁאָר עֲרָיוֹת מְנָלַן? יָלְפִינַן מֵאֲחוֹת אִשָּׁה: מָה אֲחוֹת אִשָּׁה מְיוּחֶדֶת, שֶׁהִיא עֶרְוָה וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת – וְלָא תָּפְסִי בָּהּ קִידּוּשִׁין, אַף כֹּל שֶׁהִיא עֶרְוָה וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת – לָא תָּפְסִי בָּהּ קִידּוּשִׁין. achke'han a'hot icha, chear araot menalan? yalfinan méa'hot icha: ma a'hot icha meou'hedet, chehi erva ve'hayavin al zedonah karét veal chiggatah 'hatat – vela tafsi bah kidouchin, af kol chehi erva ve'hayavin al zedonah karét veal chiggatah 'hatat – la tafsi bah kidouchin.
14. בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ אָתְיָין, אֶלָּא אֵשֶׁת אִישׁ וְאֵשֶׁת אָח – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לַאֲחוֹת אִשָּׁה, שֶׁכֵּן אֵין לָהּ הֶיתֵּר בִּמְקוֹם מִצְוָה – תֹּאמַר בְּאֵשֶׁת אָח שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶיתֵּר בִּמְקוֹם מִצְוָה. bichlama kouleou atyan, ela échet ich veéchet a'h – ika lemifrakh: ma laa'hot icha, chekén én lah hetér bimkom mitsva – tomar beéchet a'h cheyéch lah hetér bimkom mitsva.
15. אֵשֶׁת אִישׁ נָמֵי אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן אֵין לָהּ הֶיתֵּר בְּחַיֵּי אוֹסְרָן – תֹּאמַר בְּאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶיתֵּר בְּחַיֵּי אוֹסְרָן! échet ich namé ika lemifrakh: ma lehanakh, chekén én lah hetér be'hayé osran – tomar beéchet ich cheyéch lah hetér be'hayé osran!
16. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹנָה וְאִיתֵּימָא רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: אָמַר קְרָא: ״כׇּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ״, הוּקְשׁוּ כׇּל הָעֲרָיוֹת כּוּלָּם לַאֲחוֹת אִשָּׁה, מָה אֲחוֹת אִשָּׁה לֹא תָּפְסִי בָּהּ קִידּוּשִׁין – אַף כׇּל עֲרָיוֹת כּוּלָּם לֹא תָּפְסִי בָּהּ קִידּוּשִׁין. ela amar rabi yona veitéma rav houna beréh derav yeochoua: amar kera: "kol acher yaase mikol hatoévot haéle venikhretou", houkchou kol haaraot koulam laa'hot icha, ma a'hot icha lo tafsi bah kidouchin – af kol araot koulam lo tafsi bah kidouchin.
17. אִי הָכִי, i hakhi,

Daf 68a

1. אֲפִילּוּ נִדָּה נָמֵי! אַלְּמָה אָמַר אַבָּיֵי: הַכֹּל מוֹדִים בְּבָא עַל הַנִּדָּה וְעַל הַסּוֹטָה, שֶׁאֵין הַוָּלָד מַמְזֵר? אָמַר חִזְקִיָּה: אָמַר קְרָא ״וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו״, אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת נִדָּתָהּ – תְּהֵא בָּהּ הֲוָיָה. afilou nida namé! alema amar abayé: hakol modim beva al hanida veal hasota, cheén havalad mamzér? amar 'hizkiya: amar kera "outhi nidatah ala", afilou bichat nidatah – tehé bah havaya.
2. מִכְּדֵי אִיכָּא לְאַקּוֹשַׁהּ לְנִדָּה, וְאִיכָּא לְאַקּוֹשַׁהּ לַאֲחוֹת אִשָּׁה, מַאי חָזֵית דְּמַקְּשַׁתְּ לְהוּ לַאֲחוֹת אִשָּׁה? אַקְּשַׁהּ לְנִדָּה! קוּלָּא וְחוּמְרָא – לְחוּמְרָא מַקְּשִׁינַן. mikedé ika leakochah lenida, veika leakochah laa'hot icha, ma 'hazét demakechate leou laa'hot icha? akechah lenida! koula ve'houmra – le'houmra makechinan.
3. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: אָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר מִיבָמָה: וּמָה יְבָמָה, שֶׁהִיא בְּלָאו – לָא תָּפְסִי בָּהּ קִידּוּשִׁין, חַיָּיבֵי מִיתוֹת וְחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אִי הָכִי, שְׁאָר חַיָּיבֵי לָאוִין נָמֵי! rav a'ha bar yaakov amar: atya bekal va'homer mivama: ouma yevama, chehi bela – la tafsi bah kidouchin, 'hayavé mitot ve'hayavé kharétot lo kol chekén? i hakhi, chear 'hayavé lavin namé!
4. אָמַר רַב פָּפָּא: חַיָּיבֵי לָאוִין בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ – ״כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה״, וְכִי יֵשׁ שְׂנוּאָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם וַאֲהוּבָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם? אֶלָּא: ״אֲהוּבָה״ – אֲהוּבָה בְּנִישּׂוּאֶיהָ, ״שְׂנוּאָה״ – שְׂנוּאָה בְּנִישּׂוּאֶיהָ. וְקָאָמַר רַחֲמָנָא: ״כִּי תִהְיֶיןָ״. amar rav papa: 'hayavé lavin behedya ketiv beou – "ki tihyena leich cheté nachim haa'hat aouva vehaa'hat senoua", vekhi yéch senoua lifné hamakom vaaouva lifné hamakom? ela: "aouva" – aouva benisoueha, "senoua" – senoua benisoueha. vekaamar ra'hamana: "ki tihyena".
5. וּלְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין, ״כִּי תִהְיֶיןָ״ בְּמַאי מוֹקֵים? בְּאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, וּכְרַבִּי סִימַאי. oulrabi akiva deamar: én kidouchin tofsin be'hayavé lavin, "ki tihyena" bema mokém? bealmana lekhohén gadol, oukhrabi sima.
6. דְּתַנְיָא, רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: מִן הַכֹּל הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא עוֹשֶׂה מַמְזֵר חוּץ מֵאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: ״לֹא יְחַלֵּל״ – חִילּוּלִים עוֹשֶׂה, וְאֵין עוֹשֶׂה מַמְזֵרוּת. detanya, rabi sima omér: min hakol haya rabi akiva ose mamzér 'houts méalmana lekhohén gadol, cheharé amra tora: "lo ye'halél" – 'hiloulim ose, veén ose mamzérout.
7. וּלְרַבִּי יְשֵׁבָב, דְּאָמַר: בּוֹאוּ וְנִצְוַוח עַל עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף שֶׁהָיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ בִּיאָה בְּיִשְׂרָאֵל – הַוָּלָד מַמְזֵר? הָנִיחָא לְרַבִּי יְשֵׁבָב אִי לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי סִימַאי קָאָתֵי – שַׁפִּיר. oulrabi yechévav, deamar: boou venitsva'h al akiva ben yoséf chehaya omér: kol cheén lo bia beyisraél – havalad mamzér? hani'ha lerabi yechévav i leapoké miderabi sima kaaté – chapir.
8. אֶלָּא אִי טַעְמָא דְנַפְשֵׁיהּ קָאָמַר, וַאֲפִילּוּ חַיָּיבֵי עֲשֵׂה, בְּמַאי מוֹקֵים לַהּ? ela i tama denafchéh kaamar, vaafilou 'hayavé asé, bema mokém lah?
9. בִּבְעוּלָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. וּמַאי שְׁנָא? מִשּׁוּם דְּהָוֵי לֵיהּ עֲשֵׂה שֶׁאֵין שָׁוֶה בַּכֹּל. bivoula lekhohén gadol. ouma chena? michoum dehavé léh asé cheén chave bakol.
10. וְרַבָּנַן, אַדְּמוֹקֵי לַהּ בְּחַיָּיבֵי לָאוִין, נוֹקְמַהּ בְּחַיָּיבֵי עֲשֵׂה! verabanan, ademoké lah be'hayavé lavin, nokmah be'hayavé asé!
11. הָנֵי חַיָּיבֵי עֲשֵׂה, בְּמַאי נִינְהוּ? אִי שְׁתֵּיהֶן מִצְרִיּוֹת – שְׁתֵּיהֶן שְׂנוּאוֹת, אִי אַחַת מִצְרִית וְאַחַת יִשְׂרְאֵלִית – שְׁתֵּי נָשִׁים מֵעַם אֶחָד בָּעֵינַן, אִי בְּעוּלָה לְכֹהֵן גָּדוֹל – מִי כְּתִיב ״תִּהְיֶיןָ לְכֹהֵן״? hané 'hayavé asé, bema ninou? i chetéhen mitsriyot – chetéhen senouot, i a'hat mitsrit vea'hat yisreélit – cheté nachim méam e'had baénan, i beoula lekhohén gadol – mi ketiv "tihyena lekhohén"?
12. וְרַבִּי עֲקִיבָא? בְּעַל כּוּרְחֵיךְ שִׁבְקֵיהּ לִקְרָא דְּהָוֵי דָּחֵיק, וּמוֹקֵי אַנַּפְשֵׁיהּ. verabi akiva? beal kour'hékh chivkéh likra dehavé da'hék, oumoké anafchéh.
13. וְכׇל מִי שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו וְכוּ׳. שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית מְנָלַן? אָמַר רַב הוּנָא: אָמַר קְרָא: ״שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר״ – עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר. אַשְׁכְּחַן דְּלָא תָּפְסִי בַּהּ קִדּוּשֵׁי, vekhol mi cheén lah ala vekhou'. chif'ha kenaanit menalan? amar rav houna: amar kera: "chevou lakhem po im ha'hamor" – am hadome la'hamor. achke'han dela tafsi bah kidouché,

Daf 68b

1. וְלָדָהּ כְּמוֹתָהּ מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא: ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״. veladah kemotah menalan? deamar kera: "haicha viladeha tihye ladoneha".
2. נׇכְרִית מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״לֹא תִתְחַתֵּן בָּם״. אַשְׁכַּחְנָא דְּלָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשֵׁי, וְלָדָהּ כְּמוֹתָהּ מְנָלַן? nokhrit menalan? amar kera: "lo tit'hatén bam". achka'hna dela tafsi bah kidouché, veladah kemotah menalan?
3. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: דְּאָמַר קְרָא: ״כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי״ – בִּנְךָ הַבָּא מִיִּשְׂרְאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ, וְאֵין בִּנְךָ הַבָּא מִן הַנׇּכְרִית קָרוּי בִּנְךָ, אֶלָּא בְּנָהּ. amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: deamar kera: "ki yasir et binkha méa'hara" – binkha haba miyisreélit karou binkha, veén binkha haba min hanokhrit karou binkha, ela benah.
4. אָמַר רָבִינָא: שְׁמַע מִינַּהּ: בֶּן בִּתְּךָ הַבָּא מִן הַנׇּכְרִי – קָרוּי בִּנְךָ. נֵימָא קָסָבַר רָבִינָא נׇכְרִי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל – הַוָּלָד מַמְזֵר? amar ravina: chema minah: ben bitekha haba min hanokhri – karou binkha. néma kasavar ravina nokhri veeved haba al bat yisraél – havalad mamzér?
5. נְהִי דְּכָשֵׁר לָא הָוֵי, מַמְזֵר לָא הָוֵי, פָּסוּל מִיקְּרֵי. nehi dekhachér la havé, mamzér la havé, pasoul mikeré.
6. הָהוּא בְּשִׁבְעָה גּוֹיִם כְּתִיב, שְׁאָר אוּמּוֹת מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ״ – לְרַבּוֹת כׇּל הַמְּסִירִים. haou bechiva goyim ketiv, chear oumot menalan? amar kera: "ki yasir et binkha" – lerabot kol hamesirim.
7. הָנִיחָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּדָרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא. אֶלָּא לְרַבָּנַן, מַאי טַעְמָא? hani'ha lerabi chimon, dedaréch tama dikra. ela lerabanan, ma tama?
8. אָמַר קְרָא: ״וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְגוֹ׳״ – מִכְּלָל דְּמֵעִיקָּרָא לָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין. amar kera: "vea'har kén tavo éleha ouvaltah vego'" – mikelal deméikara la tafsi bah kidouchin.
9. אַשְׁכְּחַן דְּלָא תָּפְסִי בַּהּ קִידּוּשִׁין, וְלָדָהּ כְּמוֹתָהּ מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ... וְיָלְדוּ לוֹ״ – כֹּל הֵיכָא דְּקָרֵינַן בֵּיהּ ״כִּי תִּהְיֶינָה״, קָרֵינַן בֵּיהּ ״וְיָלְדוּ לוֹ״. וְכֹל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״כִּי תִּהְיֶינָה״ – לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״וְיָלְדוּ לוֹ״. achke'han dela tafsi bah kidouchin, veladah kemotah menalan? amar kera: "ki tihyena leich... veyaldou lo" – kol hékha dekarénan béh "ki tihyena", karénan béh "veyaldou lo". vekhol hékha dela karénan béh "ki tihyena" – la karénan béh "veyaldou lo".
10. אִי הָכִי, שִׁפְחָה נָמֵי! אִין הָכִי נָמֵי. אֶלָּא ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״ לְמָה לִי? לְכִדְתַנְיָא: i hakhi, chif'ha namé! in hakhi namé. ela "haicha viladeha tihye ladoneha" lema li? lekhidtanya:

Daf 69a

1. הָאוֹמֵר לְשִׁפְחָתוֹ: ״הֲרֵי אַתְּ בַּת חוֹרִין, וּוְלָדִךְ עֶבֶד״ – הַוָּלָד כְּמוֹתָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: דְּבָרָיו קַיָּימִים, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״. haomér lechif'hato: "haré ate bat 'horin, ouvladikh eved" – havalad kemotah, divré rabi yosé hagelili. va'hakhamim omrim: devara kayamim, michoum cheneemar: "haicha viladeha tihye ladoneha".
2. מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רָבָא: אַדְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. ma talmouda? amar rava: aderabi yosé hagelili.
3. מַתְנִי׳ רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: יְכוֹלִין מַמְזֵרִין לִיטָּהֵר. כֵּיצַד? מַמְזֵר שֶׁנָּשָׂא שִׁפְחָה, הַוָּלָד – עֶבֶד, שִׁיחְרְרוֹ – נִמְצָא הַבֵּן בֶּן חוֹרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה עֶבֶד מַמְזֵר. matni' rabi tarfon omér: yekholin mamzérin litahér. kétsad? mamzér chenasa chif'ha, havalad – eved, chi'hrero – nimtsa habén ben 'horin. rabi eliezer omér: haré ze eved mamzér.
4. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי טַרְפוֹן לְכַתְּחִילָּה קָאָמַר, אוֹ דִיעֲבַד קָאָמַר? תָּא שְׁמַע: אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי טַרְפוֹן: טִיהַרְתָּ אֶת הַזְּכָרִים, וְלֹא טִיהַרְתָּ אֶת הַנְּקֵיבוֹת. gema' ibaya leou: rabi tarfon lekhate'hila kaamar, o diavad kaamar? ta chema: amrou lo lerabi tarfon: tiharta et hazekharim, velo tiharta et hanekévot.
5. וְאִי אָמְרַתְּ לְכַתְּחִילָּה קָאָמַר, מַמְזֶרֶת נָמֵי תִּינְּסִיב לְעַבְדָּא! עֶבֶד אֵין לוֹ חַיִיס. vei amrate lekhate'hila kaamar, mamzeret namé tinesiv leavda! eved én lo 'hayis.
6. תָּא שְׁמַע: דְּאוּשְׁפִּיזְכָּנֵיהּ דְּרַבִּי שִׂמְלַאי מַמְזֵר הֲוָה, וַאֲמַר לֵיהּ: אִי אַקְדֵּמְתָּךְ – טַהַרְתִּינְהוּ לִבְנָךְ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְכַתְּחִילָּה – שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דִּיעֲבַד, מַאי נִיהוּ? ta chema: deouchpizkanéh derabi simla mamzér hava, vaamar léh: i akdémtakh – tahartinou livnakh. i amrate bichlama lekhate'hila – chapir, ela i amrate diavad, ma niou?
7. דְּמַנְסֵיב לֵיהּ עֵצָה וְאָמַר לֵיהּ: זִיל גְּנוֹב וְאִיזְדַּבַּן בְּעֶבֶד עִבְרִי. וּבִשְׁנֵי דְּרַבִּי שִׂמְלַאי עֶבֶד עִבְרִי מִי הֲוָה? וְהָאָמַר מָר: אִין עֶבֶד עִבְרִי נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ רַבִּי טַרְפוֹן לְכַתְּחִילָּה קָאָמַר – שְׁמַע מִינַּהּ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן. demansév léh étsa veamar léh: zil genov veizdaban beeved ivri. ouvichné derabi simla eved ivri mi hava? vehaamar mar: in eved ivri nohég ela bizman chehayovél nohég! ela la chema minah rabi tarfon lekhate'hila kaamar – chema minah. amar rav yeouda amar chemouél: halakha kerabi tarfon.
8. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה עֶבֶד מַמְזֵר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – דְּאָמַר קְרָא: ״לוֹ״ – הַלֵּךְ אַחַר פְּסוּלוֹ. rabi eliezer omér: haré ze eved mamzér. amar rabi elazar: ma taméh derabi eliezer – deamar kera: "lo" – halékh a'har pesoulo.
9. וְרַבָּנַן: הַהוּא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא מַמְזֶרֶת. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם״ כְּתִיב, אֲתָא ״לוֹ״ אַפְּקֵיהּ. verabanan: haou beyisraél chenasa mamzeret. salka datakh aména: "lemichpe'hotam levét avotam" ketiv, ata "lo" apekéh.
10. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָאו אַף עַל גַּב דִּכְתַב ״לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם״ אֲתָא ״לוֹ״ אַפְּקֵיהּ, הָכָא נָמֵי אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״, אֲתָא ״לוֹ״ אַפְּקֵיהּ. וְרַבָּנַן: כׇּל וָלָד בִּמְעֵי שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית כְּוָלָד בִּמְעֵי בְּהֵמָה דָּמֵי. verabi eliezer: la af al gav dikhtav "lemichpe'hotam levét avotam" ata "lo" apekéh, hakha namé af al gav dikhtiv "haicha viladeha tihye ladoneha", ata "lo" apekéh. verabanan: kol valad bimé chif'ha kenaanit kevalad bimé behéma damé.
11. הֲדַרַן עֲלָךְ הָאוֹמֵר hadaran alakh haomér
12. עֲשָׂרָה יוּחֲסִים עָלוּ מִבָּבֶל: כָּהֲנֵי, לְוִיֵּי, יִשְׂרְאֵלֵי, חֲלָלֵי, גֵּירֵי, וַחֲרוֹרֵי, מַמְזֵירֵי, נְתִינֵי, שְׁתוּקֵי, וַאֲסוּפֵי. asara you'hasim alou mibavel: kahané, leviyé, yisreélé, 'halalé, géré, va'haroré, mamzéré, netiné, chetouké, vaasoufé.
13. כָּהֲנֵי לְוִיֵּי וְיִשְׂרְאֵלֵי – מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה. לְוִיֵּי יִשְׂרְאֵלֵי חֲלָלֵי גֵּירֵי וַחֲרוֹרִי – מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה. kahané leviyé veyisreélé – moutarin lavo ze baze. leviyé yisreélé 'halalé géré va'harori – moutarin lavo ze baze.
14. גִּירֵי וַחֲרוֹרֵי מַמְזֵירֵי וּנְתִינֵי שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי – כּוּלָּם מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה. וְאֵלּוּ הֵם: שְׁתוּקִי כֹּל שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת אִמּוֹ וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת אָבִיו, אֲסוּפִי – כֹּל שֶׁנֶּאֱסָף מִן הַשּׁוּק, וְאֵינוֹ מַכִּיר לֹא אֶת אָבִיו וְלֹא אִמּוֹ. אַבָּא שָׁאוּל הָיָה קוֹרֵא לַשְּׁתוּקִי: ״בְּדוּקִי״. giré va'haroré mamzéré ountiné chetouké vaasoufé – koulam moutarin lavo ze baze. veélou hém: chetouki kol cheou makir et imo veéno makir et avi, asoufi – kol cheneesaf min hachouk, veéno makir lo et avi velo imo. aba chaoul haya koré lachetouki: "bedouki".
15. גְּמָ׳ עֲשָׂרָה יוּחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל. מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי ״עָלוּ מִבָּבֶל״? נִיתְנֵי ״הָלְכוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל״! מִילְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן, כִּדְתַנְיָא: ״וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, מְלַמֵּד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכׇּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכׇּל הָאֲרָצוֹת. gema' asara you'hasin alou mibavel. ma irya detané "alou mibavel"? nitné "halkhou leerets yisraél"! mileta agav or'héh ka machma lan, kidtanya: "vekamta vealita el hamakom acher yiv'har h' elohekha", melaméd chebét hamikdach gavoha mikol erets yisraél, veerets yisraél gevoha mikol haaratsot.
16. בִּשְׁלָמָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכׇּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – הַיְינוּ דִּכְתִיב: bichlama bét hamikdach gavoha mikol erets yisraél – haynou dikhtiv:

Daf 69b

1. ״דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ״, אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכׇּל אֲרָצוֹת מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה׳ וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה׳ אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. כִּי אִם חַי ה׳ אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם״. "divré rivot bicharekha vekamta vealita", ela erets yisraél gevoha mikol aratsot menalan? dikhtiv: "lakhén hiné yamim baim neoum h' velo yomrou od 'ha h' acher heela et bené yisraél méerets mitsrayim. ki im 'ha h' acher heela vaacher hévi et zera bét yisraél méerets tsafona oumikol haaratsot acher hida'htim cham".
2. מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי ״עָלוּ מִבָּבֶל״? נִתְנֵי ״עָלוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל״! מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל עַד שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּסוֹלֶת נְקִיָּה וְעָלָה. ma irya detané "alou mibavel"? nitné "alou leerets yisraél"! mesaya léh lerabi elazar, deamar rabi elazar: lo ala ezra mibavel ad cheasaah kesolet nekiya veala.
3. אִיתְּמַר אַבָּיֵי אָמַר: ״עָלוּ״ – מֵאֵילֵיהֶם, תְּנַן. וְרָבָא אָמַר: ״הֶעֱלוּם״ תְּנַן. וְקָמִיפַּלְגִי בִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל עַד שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּסוֹלֶת נְקִיָּה וְעָלָה. itemar abayé amar: "alou" – mééléhem, tenan. verava amar: "heeloum" tenan. vekamipalgi bidrabi elazar, deamar rabi elazar: lo ala ezra mibavel ad cheasaah kesolet nekiya veala.
4. אַבָּיֵי – לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר. רָבָא – אִית לֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר. אִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי: מָר סָבַר: אַפְרוֹשֵׁי אַפְרוֹשִׁינְהוּ וּמִנַּפְשַׁיְיהוּ סְלִיקוּ, וּמָר סָבַר: בְּעַל כֻּרְחַיְיהוּ אַסּוֹקִינְהוּ. abayé – lét léh derabi elazar. rava – it léh derabi elazar. ibaét éma: dekhoulé alma it leou derabi elazar, vehakha beha ka mipalgi: mar savar: afroché afrochinou ouminafchayou selikou, oumar savar: beal kour'hayou asokinou.
5. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: ״עָלוּ״, הַיְינוּ דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כֹּל אֲרָצוֹת עִיסָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עִיסָּה לְבָבֶל. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: ״הֶעֱלוּם״, מִידָּע יַדְעִינְהוּ! נְהִי דְּיָדְעִי לְהָהוּא דָּרָא, לְדָרָא אַחֲרִינֵי לָא יָדְעִי. bichlama leman deamar: "alou", haynou deamar rav yeouda amar chemouél: kol aratsot isa leerets yisraél, veerets yisraél isa levavel. ela leman deamar: "heeloum", mida yadinou! nehi deyadi lehaou dara, ledara a'hariné la yadi.
6. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״עָלוּ״, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וָאֶקְבְּצֵם אֶל הַנָּהָר הַבָּא עַל אַחֲוָה וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא מָצָאתִי שָׁם״. bichlama leman deamar "alou", haynou dikhtiv: "vaekbetsém el hanahar haba al a'hava vana'hane cham yamim chelocha vaavina vaam ouvakohanim oumibené lévi lo matsati cham".
7. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר ״הֶעֱלוּם״, הָא מִיזְהָר זְהִירִי? נְהִי דְּאִיזְּהוּר בִּפְסוּלִים, בִּכְשֵׁירִים לָא אִיזְדְּהוּר. ela leman deamar "heeloum", ha mizhar zehiri? nehi deizeour bifsoulim, bikhchérim la izdeour.
8. כָּהֲנֵי לְוִיֵּי וְיִשְׂרְאֵלֵי. מְנָלַן דִּסְלִיקוּ? דִּכְתִיב: ״וַיֵּשְׁבוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וּמִן הָעָם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשּׁוֹעֲרִים וְהַנְּתִינִים בְּעָרֵיהֶם וְכׇל יִשְׂרָאֵל בְּעָרֵיהֶם״. kahané leviyé veyisreélé. menalan dislikou? dikhtiv: "vayéchvou hakohanim vehalviyim oumin haam vehamchorrim vehachoarim vehanetinim bearéhem vekhol yisraél bearéhem".
9. חֲלָלֵי גֵּירֵי וַחֲרוֹרֵי. חֲלָלֵי מְנָלַן? דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה חֲזָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי חֳבַיָּה בְּנֵי הַקּוֹץ בְּנֵי בַרְזִלַּי אֲשֶׁר לָקַח מִבְּנוֹת בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי אִשָּׁה וַיִּקָּרֵא עַל שְׁמָם. אֵלֶּה בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים וְלֹא נִמְצָאוּ וַיְגֹאֲלוּ מִן הַכְּהֻנָּה. וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם אֲשֶׁר לֹא יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וּלְתֻמִּים״. 'halalé géré va'haroré. 'halalé menalan? detanya, rabi yosé omér: gedola 'hazaka, cheneemar: "oumibené hakohanim bené 'hovaya bené hakots bené varzila acher laka'h mibenot barzila hagiladi icha vayikaré al chemam. éle bikchou khetavam hamitya'hsim velo nimtsaou vaygoalou min hakehouna. vayomer hatirchata lahem acher lo yokhlou mikodech hakodachim ad amod kohén leourim oultoumim".
10. וְאָמַר לָהֶם: הֲרֵי אַתֶּם בְּחֶזְקַתְכֶם. בַּמֶּה הֱיִיתֶם אוֹכְלִים בַּגּוֹלָה, בְּקׇדְשֵׁי הַגְּבוּל? אַף כָּאן נָמֵי, בְּקׇדְשֵׁי הַגְּבוּל. veamar lahem: haré atem be'hezkatkhem. bame heyitem okhlim bagola, bekodché hagevoul? af kan namé, bekodché hagevoul.
11. וּלְמַאן דְּאָמַר: מַעֲלִים מִתְּרוּמָה לְיוּחֲסִין? הָנֵי דַּאֲכוּל בִּתְרוּמָה אָתוּ לְאַסּוֹקִינְהוּ! שָׁאנֵי הָתָם, דְּרִיעַ חֶזְקָתַיְיהוּ. oulman deamar: maalim miterouma leou'hasin? hané daakhoul bitrouma atou leasokinou! chané hatam, deria 'hezkatayou.
12. וְאֶלָּא מַאי גְּדוֹלָה חֲזָקָה? דְּמֵעִיקָּרָא אֲכוּל בִּתְרוּמָה דְרַבָּנַן, וּלְבַסּוֹף אֲכוּל בִּתְרוּמָה דְאוֹרָיְיתָא. veela ma gedola 'hazaka? deméikara akhoul bitrouma derabanan, oulvasof akhoul bitrouma deorayta.
13. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם הַשְׁתָּא נָמֵי בִּדְרַבָּנַן – אֲכוּל, בִּדְאוֹרָיְיתָא – לָא אֲכוּל, וְכִי מַסְּקִינַן מִתְּרוּמָה לְיוּחֲסִין – מִדְּאוֹרָיְיתָא, מִדְּרַבָּנַן לָא מַסְּקִינַן. veibaét éma: leolam hachta namé bidrabanan – akhoul, bidorayta – la akhoul, vekhi masekinan miterouma leou'hasin – mideorayta, miderabanan la masekinan.
14. אִי הָכִי, מַאי גְּדוֹלָה חֲזָקָה? דְּמֵעִיקָּרָא לֵיכָּא לְמִיגְזַר מִשּׁוּם תְּרוּמָה דְאוֹרָיְיתָא, לְבַסּוֹף – אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא לְמִיגְזַר מִשּׁוּם תְּרוּמָה דְאוֹרָיְיתָא, בִּדְרַבָּנַן – אֲכוּל, בִּדְאוֹרָיְיתָא – לָא אֲכוּל. i hakhi, ma gedola 'hazaka? deméikara léka lemigzar michoum terouma deorayta, levasof – af al gav deika lemigzar michoum terouma deorayta, bidrabanan – akhoul, bidorayta – la akhoul.
15. וְהָכְתִיב ״וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם אֲשֶׁר לֹא יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים״ – בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים הוּא דְּלֹא יֹאכְל[וּ], הָא כֹּל מִידֵּי נֵיכוֹל! vehakhtiv "vayomer hatirchata lahem acher lo yokhlou mikodech hakodachim" – bekodech hakadachim hou delo yokhl[ou], ha kol midé nékhol!
16. הָכִי קָאָמַר: לָא מִידֵּי דְּמִיקְּרֵי קֹדֶשׁ, וְלָא מִידֵּי דְּמִיקְּרֵי קָדָשִׁים. לָא מִידֵּי דְּמִיקְּרֵי קֹדֶשׁ – דִּכְתִיב: ״וְכׇל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ״, וְלָא מִידֵּי דְּמִיקְּרֵי קָדָשִׁים, דְּאָמַר קְרָא ״וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר הִיא בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל״, וְאָמַר מָר: ״בַּמּוּרָם מִן הַקֳּדָשִׁים hakhi kaamar: la midé demikeré kodech, vela midé demikeré kadachim. la midé demikeré kodech – dikhtiv: "vekhol zar lo yokhal kodech", vela midé demikeré kadachim, deamar kera "ouvat kohén ki tihye leich zar hi bitroumat hakodachim lo tokhél", veamar mar: "bamouram min hakodachim

Daf 70a

1. לֹא תֹאכֵל״. lo tokhél".
2. ״גֵּירֵי וַחֲרוֹרֵי״. מְנָלַן? אָמַר רַב חִסְדָּא, דְּאָמַר קְרָא: ״וְכׇל הַנִּבְדָּל מִטֻּמְאַת גּוֹיֵי הָאָרֶץ אֲלֵהֶם״. "géré va'haroré". menalan? amar rav 'hisda, deamar kera: "vekhol hanivdal mitoumat goyé haarets aléhem".
3. מַמְזֵרֵי. מְנָלַן? דִּכְתִיב ״וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי״, וּכְתִיב: ״כִּי רַבִּים בִּיהוּדָה בַּעֲלֵי שְׁבוּעָה לוֹ כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַח וִיהוֹחָנָן בְּנוֹ לָקַח אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּן בֶּרֶכְיָה״, קָסָבַר נׇכְרִי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל – הַוָּלָד מַמְזֵר. mamzéré. menalan? dikhtiv "vayichma sanvalat ha'horoni vetoviya haeved haamoni", oukhtiv: "ki rabim biouda baalé chevoua lo ki 'hatan hou lichkhanya ven ara'h vio'hanan beno laka'h et bat mechoulam ben berekhya", kasavar nokhri veeved haba al bat yisraél – havalad mamzér.
4. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: הַוָּלָד מַמְזֵר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: הַוָּלָד כָּשֵׁר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? וְתוּ: מִמַּאי דַּהֲווֹ לֵיהּ בְּנֵי? דִּילְמָא לָא הֲווֹ לֵיהּ בְּנֵי! וְתוּ: מִמַּאי דְּהָכָא הֲווֹ לְהוּ וּסְלִיקוּ? דִּילְמָא הָתָם הֲווֹ! hani'ha leman deamar: havalad mamzér, ela leman deamar: havalad kachér, ma ika lemémar? vetou: mima dahao léh bené? dilma la hao léh bené! vetou: mima dehakha hao leou ouslikou? dilma hatam hao!
5. אֶלָּא מֵהָכָא: ״וְאֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא כְּרוּב אַדּוֹן וְאִמֵּר, וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד בֵּית אֲבֹתָם וְזַרְעָם אִם מִיִּשְׂרָאֵל הֵם״, ״תֵּל מֶלַח״ – אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁדּוֹמִים מַעֲשֵׂיהֶם לְמַעֲשֵׂה סְדוֹם שֶׁנֶּהֶפְכָה לְתֵל מֶלַח. ״תֵּל חַרְשָׁא״ – זֶה שֶׁקּוֹרֵא ״אַבָּא״ וְאִמּוֹ מְשַׁתַּקְתּוֹ. ela méhakha: "veéle haolim mitél mela'h tél 'harcha kerouv adon veimér, velo yakhlou lehagid bét avotam vezaram im miyisraél hém", "tél mela'h" – élou bené adam chedomim maaséhem lemaasé sedom chenehefkha letél mela'h. "tél 'harcha" – ze chekoré "aba" veimo mechatakto.
6. ״וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד בֵּית אֲבֹתָם וְזַרְעָם אִם מִיִּשְׂרָאֵל הֵם״ – זֶה הוּא אֲסוּפִי שֶׁנֶּאֱסַף מִן הַשּׁוּק. ״כְּרוּב אַדּוֹן וְאִמֵּר״ – אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אָמַר אָדוֹן: אֲנִי אָמַרְתִּי יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל לְפָנַי חֲשׁוּבִים כִּכְרוּב וְהֵם שָׂמוּ עַצְמָם כְּנָמֵר. אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אָמַר אָדוֹן: אַף עַל פִּי שֶׁשָּׂמוּ עַצְמָם כְּנָמֵר – הֵן חֲשׁוּבִים לְפָנַי כִּכְרוּב. "velo yakhlou lehagid bét avotam vezaram im miyisraél hém" – ze hou asoufi cheneesaf min hachouk. "kerouv adon veimér" – amar rabi avaou: amar adon: ani amarti yihou yisraél lefana 'hachouvim kikhrouv vehém samou atsmam kenamér. ika deamri amar rabi avaou: amar adon: af al pi chesamou atsmam kenamér – hén 'hachouvim lefana kikhrouv.
7. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: כׇּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ חֲרָשׁוֹ לְכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ וּזְרָעוֹ מֶלַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵלֶּה הָעוֹלִים מִתֵּל מֶלַח תֵּל חַרְשָׁא״. amar raba bar bar 'hana: kol hanosé icha cheénah hogenet lo, maale ala hakatouv keilou 'haracho lekhol haolam koulo ouzrao mela'h, cheneemar: "veéle haolim mitél mela'h tél 'harcha".
8. אָמַר רַבָּה בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַב: כׇּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשׁוּם מָמוֹן – הָוַיִין לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָן מְהוּגָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּה׳ בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ״. amar raba bar rav ada amar rav: kol hanosé icha lechoum mamon – havayin lo banim cheénan meouganim, cheneemar: "ba' bagadou ki vanim zarim yaladou".
9. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר מָמוֹן פָּלֵט, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַתָּה יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶם״. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: ״חֶלְקוֹ״ – וְלֹא חֶלְקָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חֶלְקֵיהֶם״. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר לִזְמַן מְרוּבֶּה – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חֹדֶשׁ״. מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: חֹדֶשׁ נִכְנַס וְחֹדֶשׁ יָצָא וּמָמוֹנָם אָבַד. vechema tomar mamon palét, talmoud lomar: "ata yokhlém 'hodech et 'helkéhem". vechema tomar: "'helko" – velo 'helkah, talmoud lomar: "'helkéhem". vechema tomar lizman meroube – talmoud lomar: "'hodech". ma machma? amar rav na'hman bar yits'hak: 'hodech nikhnas ve'hodech yatsa oumamonam avad.
10. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב אַדָּא וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי סַלָּא אָמַר רַב הַמְנוּנָא: כׇּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ אֵלִיָּהוּ כּוֹפְתוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצְעוֹ. וְתָנָא: עַל כּוּלָּם אֵלִיָּהוּ כּוֹתֵב וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹתֵם: אוֹי לוֹ לַפּוֹסֵל אֶת זַרְעוֹ, וְלַפּוֹגֵם אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְלַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, אֵלִיָּהוּ כּוֹפְתוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצְעוֹ. veamar raba bar rav ada veamri lah amar rabi sala amar rav hamnouna: kol hanosé icha cheénah hogenet lo éliyaou kofto vehakadoch baroukh hou rotso. vetana: al koulam éliyaou kotév vehakadoch baroukh hou 'hotém: o lo laposél et zaro, velapogém et michpa'hto, velanosé icha cheénah hogenet lo, éliyaou kofto vehakadoch baroukh hou rotso.
11. וְכׇל הַפּוֹסֵל – פָּסוּל. וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בִּשְׁבָחָא לְעוֹלָם, וְאָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל. vekhol haposél – pasoul. veéno medabér bichva'ha leolam, veamar chemouél: bemoumo posél.
12. הָהוּא גַּבְרָא דְּמִנְּהַרְדְּעָא דְּעָל לְבֵי מַטְבְּחַיָּא בְּפוּמְבְּדִיתָא. אֲמַר לְהוּ: הַבוּ לִי בִּישְׂרָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: נְטַר עַד דְּשָׁקֵיל (לְ)שַׁמָּעֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה בַּר יְחֶזְקֵאל וְנִיתֵּיב לָךְ. אֲמַר: מַאן יְהוּדָה בַּר שְׁוִיסְקֵאל דְּקָדֵים לִי, דְּשָׁקֵל מִן קַמַּאי?! אֲזַלוּ אֲמַרוּ לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה. שַׁמְּתֵיהּ. אֲמַרוּ: רְגִיל דְּקָרֵי אִינָשֵׁי ״עַבְדֵי״. אַכְרֵיז עֲלֵיהּ דְּעַבְדָּא הוּא. haou gavra deminehardea deal levé matbe'haya befoumbedita. amar leou: havou li bisra. amarou léh: netar ad dechakél (le)chamaéh derav yeouda bar ye'hezkél venitév lakh. amar: man yeouda bar cheviskél dekadém li, dechakél min kama?! azalou amarou léh lerav yeouda. chametéh. amarou: regil dekaré inaché "avdé". akhréz aléh deavda hou.
13. אֲזַל הָהוּא אַזְמְנֵיהּ לְדִינָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן. אַיְיתִי פִּיתְקָא דְהַזְמָנָא. אֲזַל רַב יְהוּדָה לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא. אֲמַר לֵיהּ: אֵיזִיל אוֹ לָא אֵיזִיל? אֲמַר לֵיהּ: מֵיזָל לָא מִיבְּעֵי לָךְ לְמֵיזַל, מִשּׁוּם דְּגַבְרָא רַבָּה אַתְּ, אֶלָּא מִשּׁוּם יְקָרָא דְּבֵי נְשִׂיאָה קוּם זִיל. azal haou azmenéh ledina lekaméh derav na'hman. ayti pitka dehazmana. azal rav yeouda lekaméh derav houna. amar léh: ézil o la ézil? amar léh: mézal la mibeé lakh lemézal, michoum degavra raba ate, ela michoum yekara devé nesia koum zil.
14. אֲתָא אַשְׁכְּחֵיהּ דְּקָעָבֵיד מַעֲקֶה. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רַב הוּנָא בַּר אִידִי אָמַר שְׁמוּאֵל: כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה? אֲמַר לֵיהּ: פּוּרְתָּא דְגוּנְדְּרִיתָא הוּא דְּקָא עָבֵידְנָא. אֲמַר לֵיהּ: מִי סְנֵיא ״מַעֲקֶה״ דִּכְתִיב בְּאוֹרָיְיתָא, אוֹ ״מְחִיצָה״ דַּאֲמוּר רַבָּנַן? ata achke'héh dekaavéd maake. amar léh: la savar lah mar leha deamar rav houna bar idi amar chemouél: kévan chenitmana adam parnas al hatsibour asour baasiyat melakha bifné chelocha? amar léh: pourta degounderita hou deka avédna. amar léh: mi sené "maake" dikhtiv beorayta, o "me'hitsa" daamour rabanan?
15. אֲמַר לֵיהּ: יֵתִיב מָר אַקַּרְפִּיטָא. אֲמַר לֵיהּ: וּמִי סְנֵי ״סַפְסָל״ דַּאֲמוּר רַבָּנַן, אוֹ ״אִיצְטְבָא״ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי? אֲמַר לֵיהּ: לֵיכוֹל מָר אֶתְרוּנְגָּא. אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל הָאוֹמֵר ״אֶתְרוּנְגָּא״ תִּילְתָּא בְּרָמוּת רוּחָא – אוֹ ״אֶתְרוֹג״ כִּדְקַרְיוּהּ רַבָּנַן, אוֹ ״אֶתְרוֹגָא״ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי. אֲמַר לֵיהּ: לִישְׁתֵּי מָר אַנְבָּגָא. אֲמַר לֵיהּ: מִי סְנֵי ״אִיסְפָּרָגוֹס״ דְּקַרְיוּהּ רַבָּנַן אוֹ ״אַנְפַּק״ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי? amar léh: yétiv mar akarpita. amar léh: oumi sené "safsal" daamour rabanan, o "itsteva" deamri inaché? amar léh: lékhol mar etrounga. amar léh, hakhi amar chemouél: kol haomér "etrounga" tilta beramout rou'ha – o "etrog" kidkarouh rabanan, o "etroga" deamri inaché. amar léh: lichté mar anbaga. amar léh: mi sené "isparagos" dekarouh rabanan o "anpak" deamri inaché?
16. אֲמַר לֵיהּ: תֵּיתֵי דּוֹנַג תַּשְׁקֵינַן. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּאִשָּׁה. קְטַנָּה הִיא. בְּפֵירוּשׁ אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּאִשָּׁה כְּלָל, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה. amar léh: tété donag tachkénan. amar léh: hakhi amar chemouél: én michtamechim beicha. ketana hi. beférouch amar chemouél: én michtamechim beicha kelal, bén gedola bén ketana.
17. נְשַׁדַּר לֵיהּ מָר שְׁלָמָא לְיַלְתָּא. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: קוֹל בָּאִשָּׁה עֶרְוָה. אֶפְשָׁר עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: nechadar léh mar chelama leyalta. amar léh: hakhi amar chemouél: kol baicha erva. efchar al yedé chali'ha. amar léh: hakhi amar chemouél:

Daf 70b

1. אֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה. עַל יְדֵי בַּעְלָהּ! אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹם אִשָּׁה כְּלָל. שְׁלַחָה לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ: שְׁרִי לֵיהּ תִּגְרֵיהּ דְּלָא נִישַׁוְּויָךְ כִּשְׁאָר עַם הָאָרֶץ. én choalin bichlom icha. al yedé balah! amar léh: hakhi amar chemouél: én choalin bichlom icha kelal. chela'ha léh devétou: cheri léh tigréh dela nichaouyakh kichar am haarets.
2. אֲמַר לֵיהּ: מַאי שְׁיָאטֵיהּ דְּמָר הָכָא? אֲמַר לֵיהּ: טַסְקָא דְהַזְמָנוּתָא שַׁדַּר מָר אַבָּתְרַאי. אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא שׁוּתָא דְמָר לָא גְּמִירְנָא, טַסְקָא דְהַזְמָנוּתָא מְשַׁדַּרְנָא לְמָר?! אַפֵּיק דִּיסְקָא דְהַזְמָנוּתָא מִבֵּי חָדֵיהּ וְאַחְזִי לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: הָא גַּבְרָא וְהָא דִּסְקָא. אֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וַאֲתָא מָר לְהָכָא לִישְׁתַּעֵי מִילֵּיהּ כִּי הֵיכִי דְּלָא לֵימְרוּ מְחַנְּפִי רַבָּנַן אַהֲדָדֵי. amar léh: ma cheyatéh demar hakha? amar léh: taska dehazmanouta chadar mar abatra. amar léh: hachta chouta demar la gemirna, taska dehazmanouta mechadarna lemar?! apék diska dehazmanouta mibé 'hadéh vea'hzi léh, amar léh: ha gavra veha diska. amar léh: hoil vaata mar lehakha lichtaé miléh ki hékhi dela lémrou me'hanefi rabanan ahadadé.
3. אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא שַׁמְּתֵיהּ מָר לְהָהוּא גַּבְרָא? – צַיעַר שְׁלִיחָא דְרַבָּנַן. וְנַגְּדֵיהּ מָר, דְּרַב מְנַגֵּיד עַל מַאן דִּמְצַעַר שְׁלוּחָא דְרַבָּנַן. דַּעֲדִיף מִינֵּיהּ עֲבַדִי לֵיהּ. amar léh: ma tama chametéh mar lehaou gavra? – tsaar cheli'ha derabanan. venagedéh mar, derav menagéd al man dimtsaar chelou'ha derabanan. daadif minéh avadi léh.
4. מַאי טַעְמָא אַכְרֵיז מָר עֲלֵיהּ דְּעַבְדָּא הוּא? אֲמַר לֵיהּ: דִּרְגִיל דְּקָרֵי אִינָשֵׁי ״עַבְדֵי״, וְתָנֵי: כׇּל הַפּוֹסֵל – פָּסוּל, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בִּשְׁבָחָא לְעוֹלָם. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל. אֵימַר דְּאָמַר שְׁמוּאֵל לְמֵיחַשׁ לֵיהּ, לְאַכְרוֹזֵי עֲלֵיהּ מִי אָמַר? ma tama akhréz mar aléh deavda hou? amar léh: dirgil dekaré inaché "avdé", vetané: kol haposél – pasoul, veéno medabér bichva'ha leolam. veamar chemouél: bemoumo posél. émar deamar chemouél lemé'hach léh, leakhrozé aléh mi amar?
5. אַדְּהָכִי וְהָכִי (אֲתָא הַהוּא בַּר דִּינֵיהּ מִנְּהַרְדָּעֵי). אֲמַר לֵיהּ הָהוּא בַּר דִּינֵיהּ לְרַב יְהוּדָה: לְדִידִי קָרֵית לִי ״עַבְדָּא״, דְּאָתֵינָא מִבֵּית חַשְׁמוֹנַאי מַלְכָּא?! אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: כֹּל דְּאָמַר מִדְּבֵית חַשְׁמוֹנַאי קָאָתֵינָא – עַבְדָּא הוּא. adehakhi vehakhi (ata haou bar dinéh minehardaé). amar léh haou bar dinéh lerav yeouda: ledidi karét li "avda", deaténa mibét 'hachmona malka?! amar léh: hakhi amar chemouél: kol deamar midevét 'hachmona kaaténa – avda hou.
6. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: כׇּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמּוֹרֶה הֲלָכָה וּבָא, אִם קוֹדֶם מַעֲשֶׂה אֲמָרָהּ – שׁוֹמְעִין לוֹ, וְאִם לָאו – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? אֲמַר לֵיהּ: הָא אִיכָּא רַב מַתְנָה דְּקָאֵי כְּווֹתִי. amar léh: la savar lah mar leha deamar rabi aba amar rav houna amar rav: kol talmid 'hakham chemore halakha ouva, im kodem maase amarah – chomin lo, veim la – én chomin lo? amar léh: ha ika rav matna dekaé keoti.
7. רַב מַתְנָה לָא חַזְיַיהּ לִנְהַרְדְּעָא תְּלֵיסַר שְׁנֵי. הָהוּא יוֹמָא אֲתָא. אֲמַר לֵיהּ: דְּכִיר מָר מַאי אֲמַר שְׁמוּאֵל כִּי קָאֵי חֲדָא כַּרְעָא אַגּוּדָּא וַחֲדָא כַּרְעָא בְּמַבָּרָא? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: כֹּל דְּאָמַר מִדְּבֵית חַשְׁמוֹנַאי מַלְכָּא קָאָתֵינָא – עַבְדָּא הוּא, דְּלָא אִישְׁתְּיוּר מִינַּיְיהוּ אֶלָּא הַהִיא רְבִיתָא דְּסָלְקָא לְאִיגָּרָא וְרָמְיָא קָלָא וְאָמְרָה: כֹּל דְּאָמַר מִבֵּית חַשְׁמוֹנַאי אֲנָא – עַבְדָּא הוּא. rav matna la 'hazyah linhardea telésar chené. haou yoma ata. amar léh: dekhir mar ma amar chemouél ki kaé 'hada kara agouda va'hada kara bemabara? amar léh: hakhi amar chemouél: kol deamar midevét 'hachmona malka kaaténa – avda hou, dela ichteour minayou ela hahi revita desalka leigara veramya kala veamra: kol deamar mibét 'hachmona ana – avda hou.
8. נְפַלָה מֵאִיגָּרָא וּמִיתָה. אַכְרוּז עֲלֵיהּ דְּעַבְדָּא הוּא. nefala méigara oumita. akhrouz aléh deavda hou.
9. הָהוּא יוֹמָא אִקַּרְעָן כַּמָּה כְּתוּבָּתָא בִּנְהַרְדְּעָא. כִּי קָא נָפֵיק, נָפְקִי אַבָּתְרֵיהּ לְמִירְגְּמֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: אִי (שְׁתִיקוּ) [שָׁתְקִיתוּ] – שְׁתִיקוּ, וְאִי לָא מְגַלֵּינָא עֲלַיְיכוּ הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל תַּרְתֵּי זַרְעֲיָיתָא אִיכָּא בִּנְהַרְדְּעָא: חֲדָא מִיקַּרְיָא דְּבֵי יוֹנָה, וַחֲדָא מִיקַּרְיָא דְּבֵי עוֹרַבְתִּי. וְסִימָנָיךְ: טָמֵא – טָמֵא, טָהוֹר – טָהוֹר. שַׁדְיוּהּ לְהָהוּא רִיגְמָא מִידַיְיהוּ וְקָם אַטְמָא בִּנְהַר מַלְכָּא. haou yoma ikaran kama ketoubata binhardea. ki ka nafék, nafki abatréh lemirgeméh. amar leou: i (chetikou) [chatkitou] – chetikou, vei la megaléna alaykhou ha deamar chemouél tarté zarayata ika binhardea: 'hada mikarya devé yona, va'hada mikarya devé oravti. vesimanakh: tamé – tamé, taor – taor. chadouh lehaou rigma midayou vekam atma binhar malka.
10. מַכְרִיז רַב יְהוּדָה בְּפוּמְבְּדִיתָא: אַדָּא וְיוֹנָתָן – עַבְדֵי. יְהוּדָה בַּר פָּפָּא – מַמְזֵירָא, בָּטִי בַּר טוֹבִיָּה בְּרָמוּת רוּחָא לָא שָׁקֵיל גִּיטָּא דְחֵירוּתָא. מַכְרֵיז רָבָא בְּמָחוֹזָא: בַּלָּאֵי, דַּנָּאֵי, טַלָּאֵי, מַלָּאֵי, זַגָּאֵי – כּוּלָּם לִפְסוּל. אָמַר רַב יְהוּדָה: גּוֹבָאֵי – גִּבְעוֹנָאֵי, דּוּרְנוּנִיתָא – דָּרָאֵי נְתִינָאֵי. אָמַר רַב יוֹסֵף: הַאי בֵּי כוּבֵּי דְפוּמְבְּדִיתָא – כּוּלָּם דְּעַבְדֵי. makhriz rav yeouda befoumbedita: ada veonatan – avdé. yeouda bar papa – mamzéra, bati bar toviya beramout rou'ha la chakél gita de'hérouta. makhréz rava bema'hoza: balaé, danaé, talaé, malaé, zagaé – koulam lifsoul. amar rav yeouda: govaé – givonaé, dournounita – daraé netinaé. amar rav yoséf: ha bé khoubé defoumbedita – koulam deavdé.
11. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אַרְבַּע מֵאוֹת עֲבָדִים, וְאָמְרִי לַהּ אַרְבַּעַת אֲלָפִים עֲבָדִים הָיוּ לוֹ לְפַשְׁחוּר בֶּן אִימֵּר, וְכוּלָּם נִטְמְעוּ בַּכְּהוּנָּה. וְכׇל כֹּהֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת פָּנִים אֵינוֹ אֶלָּא מֵהֶם. אָמַר אַבָּיֵי: כּוּלְּהוּ יָתְבָן בְּשׁוּרָא דְבִנְהַרְדְּעָא. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אִם רָאִיתָ כֹּהֵן בְּעַזּוּת מֵצַח – אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַמְּךָ כִּמְרִיבֵי כֹהֵן״. amar rav yeouda amar chemouél: arba méot avadim, veamri lah arbaat alafim avadim haou lo lefach'hour ben imér, vekhoulam nitmeou bakeouna. vekhol kohén cheyéch bo azout panim éno ela méhem. amar abayé: kouleou yatvan bechoura devinhardea. oufliga derabi elazar, deamar rabi elazar: im raita kohén beazout métsa'h – al teharhér a'hara, cheneemar: "veamekha kimrivé khohén".
12. אָמַר רַבִּי אָבִין בַּר רַב אַדָּא אָמַר רַב: כׇּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ מֵעִיד עַל כׇּל הַשְּׁבָטִים וְאֵין מֵעִיד עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל״, אֵימָתַי הָוֵי עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל – בִּזְמַן שֶׁהַשְּׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ. amar rabi avin bar rav ada amar rav: kol hanosé icha cheénah hogenet lo, kechehakadoch baroukh hou machre chekhinato méid al kol hachevatim veén méid ala, cheneemar: "chivté yah édout leyisraél", émata havé édout leyisraél – bizman chehachevatim chivté yah.
13. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ – אֵין מַשְׁרֶה אֶלָּא עַל מִשְׁפָּחוֹת מְיוּחָסוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּעֵת הַהִיא נְאֻם ה׳ אֶהְיֶה לֵאלֹהִים לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל״, ״לְכׇל יִשְׂרָאֵל״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת״. amar rabi 'hama berabi 'hanina: kechehakadoch baroukh hou machre chekhinato – én machre ela al michpa'hot meou'hasot chebeyisraél, cheneemar: "baét hahi neoum h' ehye lélohim lekhol michpe'hot yisraél", "lekhol yisraél" lo neemar, ela "lekhol michpe'hot".
14. ״[וְהֵמָּה] יִהְיוּ לִי לְעָם״, אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: זוֹ מַעֲלָה יְתֵירָה יֵשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל לְגֵרִים. דְּאִילּוּ בְּיִשְׂרָאֵל כְּתִיב בְּהוּ: ״וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם״, וְאִילּוּ בְּגֵרִים כְּתִיב: ״מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם ה׳. וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים״. "[vehéma] yihou li leam", amar raba bar rav houna: zo maala yetéra yéch bén yisraél legérim. deilou beyisraél ketiv beou: "vehayiti lahem lélohim vehéma yihou li leam", veilou begérim ketiv: "mi hou ze arav et libo lagechet éla neoum h'. vihyitem li leam veanokhi ehye lakhem lélohim".
15. אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: קָשִׁים גֵּרִים לְיִשְׂרָאֵל כְּסַפַּחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִלְוָה הַגֵּר עֲלֵיהֶם וְנִסְפְּחוּ עַל בֵּית יַעֲקֹב״ – כְּתִיב הָכָא ״וְנִסְפְּחוּ״, וּכְתִיב הָתָם ״לַשְּׂאֵת וְלַסַּפַּחַת״. amar rabi 'helbo: kachim gérim leyisraél kesapa'hat, cheneemar: "venilva hagér aléhem venispe'hou al bét yaakov" – ketiv hakha "venispe'hou", oukhtiv hatam "laseét velasapa'hat".
16. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא amar rabi 'hama bar 'hanina: kechehakadoch baroukh hou

Daf 71a

1. מְטַהֵר שְׁבָטִים, שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי מְטַהֵר תְּחִילָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשֶׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַה׳ מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה״. metahér chevatim, chivto chel lévi metahér te'hila, cheneemar: "vayéchev metsaréf oumtahér kesef vetihar et bené lévi vezikak otam kazahav vekhakasef vehaou la' magiché min'ha bitsdaka".
2. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כֶּסֶף מְטַהֵר מַמְזֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשֶׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף״. מַאי ״מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה״? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁמִּשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה – נִטְמְעָה. amar rabi yeochoua ben lévi: kesef metahér mamzérim, cheneemar: "vayéchev metsaréf oumtahér kesef". ma "magiché min'ha bitsdaka"? amar rabi yits'hak: tsedaka asa hakadoch baroukh hou im yisraél, chemichpa'ha chenitmea – nitmea.
3. גּוּפָא, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל אֲרָצוֹת עִיסָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עִיסָּה לְבָבֶל. בִּימֵי רַבִּי בִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת בָּבֶל עִיסָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶן: קוֹצִים אַתֶּם מְשִׂימִים לִי בֵּין עֵינַי? רְצוֹנְכֶם, יִטָּפֵל עִמָּכֶם רַבִּי חֲנִינָא בַּר חָמָא. goufa, amar rav yeouda amar chemouél: kol aratsot isa leerets yisraél, veerets yisraél isa levavel. bimé rabi bikechou laasot bavel isa leerets yisraél. amar lahen: kotsim atem mesimim li bén éna? retsonkhem, yitafél imakhem rabi 'hanina bar 'hama.
4. נִטְפַּל עִמָּהֶם רַבִּי חֲנִינָא בַּר חָמָא, אָמַר לָהֶם: כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מֵרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי שֶׁאָמַר מִשּׁוּם אָבִיו: כׇּל אֲרָצוֹת עִיסָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עִיסָּה לְבָבֶל. nitpal imahem rabi 'hanina bar 'hama, amar lahem: kakh mekoubelani mérabi yichmaél berabi yosé cheamar michoum avi: kol aratsot isa leerets yisraél veerets yisraél isa levavel.
5. בִּימֵי רַבִּי פִּנְחָס בִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת בָּבֶל עִיסָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם לַעֲבָדָיו: כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר שְׁנֵי דְבָרִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ טְלוּנִי בַּעֲרִיסָה וְרוּצוּ. כִּי עָיֵיל אָמַר לָהֶם: אֵין שְׁחִיטָה לָעוֹף מִן הַתּוֹרָה. bimé rabi pin'has bikechou laasot bavel isa leerets yisraél. amar lahem laavada: kecheani omér chené devarim bevét hamidrach telouni baarisa veroutsou. ki ayél amar lahem: én che'hita laof min hatora.
6. אַדְּיָתְבִי וְקָמְעַיְּינִי בַּהּ, אֲמַר לְהוּ: כׇּל אֲרָצוֹת עִיסָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עִיסָּה לְבָבֶל. נְטָלוּהוּ בַּעֲרִיסָה וְרָצוּ. רָצוּ אַחֲרָיו וְלֹא הִגִּיעוּהוּ. יָשְׁבוּ וּבָדְקוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְסַכָּנָה וּפֵירְשׁוּ. adeyatvi vekamayeni bah, amar leou: kol aratsot isa leerets yisraél, veerets yisraél isa levavel. netalouou baarisa veratsou. ratsou a'hara velo higiouou. yachvou ouvadkou ad chehigiou lesakana ouférchou.
7. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֵיכְלָא, בְּיָדֵינוּ הִיא, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁהֲרֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר נִטְמְעוּ בָּהּ. סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה – נִטְמְעָה. amar rabi yo'hanan: hékhla, beyadénou hi, aval ma eese cheharé gedolé hador nitmeou bah. savar lah kerabi yits'hak, deamar rabi yits'hak: michpa'ha chenitmea – nitmea.
8. אָמַר אַבָּיֵי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: מִשְׁפַּחַת בֵּית הַצְּרִיפָה הָיְתָה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְרִיחֲקָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. עוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה וְקֵירְבָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. כְּגוֹן אֵלּוּ – אֵלִיָּהוּ בָּא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לְרַחֵק וּלְקָרֵב – כְּגוֹן אֵלּוּ דְּיָדְעִין, אֲבָל מִשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה – נִטְמְעָה. amar abayé: af anan namé tenéna: michpa'hat bét hatserifa hayta beéver hayardén veri'hakah ben tsiyon bizroa. od a'heret hayta vekérvah ben tsiyon bizroa. kegon élou – éliyaou ba letamé oultahér, lera'hék oulkarév – kegon élou deyadin, aval michpa'ha chenitmea – nitmea.
9. תָּאנָא: עוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה, וְלֹא רָצוּ חֲכָמִים לְגַלּוֹתָהּ. אֲבָל חֲכָמִים מוֹסְרִים אוֹתוֹ לִבְנֵיהֶם וּלְתַלְמִידֵיהֶן פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ, וְאָמְרִי לַהּ פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ. כִּדְתַנְיָא: ״הֲרֵינִי נָזִיר אִם לֹא אֲגַלֶּה מִשְׁפָּחוֹת״ – יִהְיֶה נָזִיר, וְלֹא יְגַלֶּה מִשְׁפָּחוֹת. tana: od a'heret hayta, velo ratsou 'hakhamim legalotah. aval 'hakhamim mosrim oto livnéhem oultalmidéhen paam a'hat bechavoua, veamri lah paamayim bechavoua. amar rav na'hman bar yits'hak: mistabera keman deamar paam a'hat bechavoua. kidtanya: "haréni nazir im lo agale michpa'hot" – yihye nazir, velo yegale michpa'hot.
10. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֵׁם בֶּן אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת חֲכָמִים מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְתַלְמִידֵיהֶן פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ, וְאָמְרִי לַהּ פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ, דִּכְתִיב: ״זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם״, ״לְעַלֵּם״ כְּתִיב. רָבָא סָבַר לְמִידְרְשֵׁיהּ בְּפִירְקָא. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא סָבָא: ״לְעַלֵּם״ כְּתִיב. amar raba bar bar 'hana, amar rabi yo'hanan: chém ben arba otiyot 'hakhamim mosrin oto letalmidéhen paam a'hat bechavoua, veamri lah paamayim bechavoua. amar rav na'hman bar yits'hak: mistabera keman deamar paam a'hat bechavoua, dikhtiv: "ze chemi leolam", "lealém" ketiv. rava savar lemidrechéh befirka. amar léh haou sava: "lealém" ketiv.
11. רַבִּי אֲבִינָא רָמֵי: כְּתִיב ״זֶה שְּׁמִי״, וּכְתִיב ״זֶה זִכְרִי״. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא, נִכְתָּב אֲנִי בְּיוֹד הֵי וְנִקְרָא בְּאָלֶף דָּלֶית. rabi avina ramé: ketiv "ze chemi", oukhtiv "ze zikhri". amar hakadoch baroukh hou: lo kecheani nikhtav ani nikra, nikhtav ani beod hé venikra bealef dalet.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: בָּרִאשׁוֹנָה, שֵׁם בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת הָיוּ מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְכׇל אָדָם, מִשֶּׁרַבּוּ הַפָּרִיצִים – הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתוֹ לִצְנוּעִים שֶׁבַּכְּהוּנָּה, וְהַצְּנוּעִים שֶׁבַּכְּהוּנָּה מַבְלִיעִים אוֹתוֹ בִּנְעִימַת אֲחֵיהֶם הַכֹּהֲנִים. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: פַּעַם אַחַת עָלִיתִי אַחַר אֲחִי אִמִּי לַדּוּכָן, וְהִטֵּיתִי אָזְנִי אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל וְשָׁמַעְתִּי שֶׁהִבְלִיעַ שֵׁם בִּנְעִימַת אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. tanou rabanan: barichona, chém ben chetém esré otiyot haou mosrin oto lekhol adam, micherabou haparitsim – haou mosrim oto litsnouim chebakeouna, vehatsenouim chebakeouna mavliim oto binimat a'héhem hakohanim. tanya amar rabi tarfon: paam a'hat aliti a'har a'hi imi ladoukhan, vehitéti azni étsel kohén gadol vechamati chehivlia chém binimat e'ha hakohanim.
13. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֵׁם בֶּן אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת אֵין מוֹסְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁצָּנוּעַ וְעָנָיו, וְעוֹמֵד בַּחֲצִי יָמָיו, וְאֵינוֹ כּוֹעֵס, וְאֵינוֹ מִשְׁתַּכֵּר, וְאֵינוֹ מַעֲמִיד עַל מִדּוֹתָיו. וְכׇל הַיּוֹדְעוֹ, וְהַזָּהִיר בּוֹ וְהַמְשַׁמְּרוֹ בְּטׇהֳרָה – אָהוּב לְמַעְלָה, וְנֶחְמָד לְמַטָּה, וְאֵימָתוֹ מוּטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת, וְנוֹחֵל שְׁנֵי עוֹלָמִים – הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. amar rav yeouda amar rav: chém ben arbaim ouchtayim otiyot én mosrin oto ela lemi chetsanoua veana, veoméd ba'hatsi yama, veéno koés, veéno michtakér, veéno maamid al midota. vekhol hayodo, vehazahir bo vehamchamero betohora – aouv lemala, vene'hmad lemata, veémato moutelet al haberiyot, veno'hél chené olamim – haolam haze vehaolam haba.
14. אָמַר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּסָבָא: בָּבֶל בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרָה עוֹמֶדֶת, עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ בַּמֶּה נִפְסְלָה. שְׁאָר אֲרָצוֹת – בְּחֶזְקַת פְּסוּל הֵן עוֹמְדוֹת, עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ בַּמֶּה נִכְשְׁרָה. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מוּחְזָק לְפָסוּל – פָּסוּל, מוּחְזָק לְכָשֵׁר – כָּשֵׁר. amar chemouél micheméh desava: bavel be'hezkat kechéra omedet, ad cheyivada lakh bame nifsela. chear aratsot – be'hezkat pesoul hén omdot, ad cheyivada lakh bame nikhchera. erets yisraél mou'hzak lefasoul – pasoul, mou'hzak lekhachér – kachér.
15. הָא גוּפַאּ קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ מוּחְזָק לְפָסוּל – פָּסוּל. הָא סְתָמָא – כָּשֵׁר. וַהֲדַר תָּנֵי: מוּחְזָק לְכָשֵׁר – כָּשֵׁר. הָא סְתָמָא – פָּסוּל! אָמַר רַב הוּנָא בַּר תַּחְלִיפָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: לָא קַשְׁיָא, ha goufa kachya: amrate mou'hzak lefasoul – pasoul. ha setama – kachér. vahadar tané: mou'hzak lekhachér – kachér. ha setama – pasoul! amar rav houna bar ta'hlifa micheméh derav: la kachya,

Daf 71b

1. כָּאן – לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה, כָּאן – לְהוֹצִיא אִשָּׁה מִיָּדוֹ. kan – lehasio icha, kan – leotsi icha miyado.
2. אָמַר רַב יוֹסֵף: כֹּל שֶׁסִּיחָתוֹ בְּבָבֶל, מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה. וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא רַמָּאֵי, חָיְישִׁינַן. amar rav yoséf: kol chesi'hato bevavel, masiin lo icha. vehaidana deika ramaé, 'haychinan.
3. זְעֵירִי הֲוָה קָא מִישְׁתְּמִיט מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דַּהֲוָה אָמַר לֵיהּ: נְסֵיב בְּרַתִּי. יוֹמָא חַד הֲווֹ קָאָזְלִי בְּאוֹרְחָא, מְטוֹ לְעוּרְקְמָא דְמַיָּא, אַרְכְּבֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן אַכַּתְפֵּיהּ וְקָא מְעַבַּר לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אוֹרָיְיתַן כְּשֵׁרָה, בְּנָתִין לָא כְּשֵׁרָן? מַאי דַּעְתָּיךְ, zeéri hava ka michtemit minéh derabi yo'hanan dahava amar léh: nesév berati. yoma 'had hao kaazli beor'ha, meto leourkema demaya, arkevéh lerabi yo'hanan akatpéh veka meabar léh. amar léh: oraytan kechéra, benatin la kechéran? ma datakh,
4. אִילֵּימָא מִדִּתְנַן: עֲשָׂרָה יוּחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל כָּהֲנֵי לְוִיֵּי – אַטּוּ כָּהֲנֵי לְוִיֵּי וְיִשְׂרְאֵלֵי כּוּלְּהוּ סְלִיקוּ? כִּי הֵיכִי דְּאִישְׁתְּיוּר מֵהָנֵי אִישְׁתְּיוּר נָמֵי מֵהָנֵי! אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל עַד שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּסוֹלֶת נְקִיָּיה וְעָלָה. iléma miditnan: asara you'hasin alou mibavel kahané leviyé – atou kahané leviyé veyisreélé kouleou selikou? ki hékhi deichteour méhané ichteour namé méhané! ichtemittéh ha deamar rabi elazar: lo ala ezra mibavel ad cheasaah kesolet nekiya veala.
5. עוּלָּא אִיקְּלַע לְפוּמְבְּדִיתָא לְבֵי רַב יְהוּדָה, חַזְיֵיהּ לְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה דְּגָדֵל וְלָא נָסֵיב. אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא קָא מַנְסֵיב לֵיהּ מָר אִיתְּתָא לִבְרֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: מִי יָדַעְנָא מֵהֵיכָא אֶנְסְבַיהּ? אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ אֲנַן מִי יָדְעִינַן מֵהֵיכָא קָאָתֵינַן? דִּילְמָא מֵהָנָךְ דִּכְתִיב: ״נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ בְּתֻלֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה״. oula ikela lefoumbedita levé rav yeouda, 'hazyéh lerav yits'hak beréh derav yeouda degadél vela nasév. amar léh: ma tama la ka mansév léh mar iteta livréh? amar léh: mi yadana méhékha ensevah? amar léh: atou anan mi yadinan méhékha kaaténan? dilma méhanakh dikhtiv: "nachim betsiyon inou betoulot bearé yeouda".
6. וְכִי תֵּימָא נׇכְרִי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד כָּשֵׁר, וְדִילְמָא מֵהָנָךְ דִּכְתִיב בְּהוּ: ״הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם״. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַמַּשְׁתִּינִים מַיִם בִּפְנֵי מִטּוֹתֵיהֶם עֲרוּמִּים. vekhi téma nokhri veeved haba al bat yisraél havalad kachér, vedilma méhanakh dikhtiv beou: "hachokhvim al mitot chén ousrou'him al arsotam". veamar rabi yosé berabi 'hanina: élou bené adam hamachtinim mayim bifné mitotéhem aroumim.
7. וּמְגַדֵּף בַּהּ רַבִּי אֲבָהוּ: אִי הָכִי הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גֹּלִים״ – מִשּׁוּם דְּמַשְׁתִּינִים מַיִם בִּפְנֵי מִטּוֹתֵיהֶם עֲרוּמִּים, ״יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים״. oumgadéf bah rabi avaou: i hakhi haynou dikhtiv: "lakhén ata yiglou beroch golim" – michoum demachtinim mayim bifné mitotéhem aroumim, "yiglou beroch golim".
8. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין זֶה עִם זֶה, וּמַדְבִּיקִין מִטּוֹתֵיהֶם זוֹ בָּזוֹ, וּמַחֲלִיפִין נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה, וּמַסְרִיחִים עַרְסוֹתָם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶם. ela amar rabi avaou: élou bené adam cheokhlin vechotin ze im ze, oumadbikin mitotéhem zo bazo, ouma'halifin nechotéhem ze laze, oumasri'him arsotam bechikhvat zera cheénah chelahem.
9. אֲמַר לֵיהּ: הֵיכִי נַעֲבֵיד? אֲמַר לֵיהּ: זִיל בָּתַר שְׁתִיקוּתָא, כִּי הַאי דְּבָדְקִי בְּנֵי מַעְרְבָא: כִּי מִינְּצוּ בֵּי תְרֵי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי חָזוּ הֵי מִנַּיְיהוּ דְּקָדֵים וְשָׁתֵיק – אָמְרִי: הַאי מְיוּחָס טְפֵי. amar léh: hékhi naavéd? amar léh: zil batar chetikouta, ki ha devadki bené mareva: ki minetsou bé teré bahadé hadadé 'hazou hé minayou dekadém vechaték – amri: ha meou'has tefé.
10. אָמַר רַב: שְׁתִיקוּתֵיהּ דְּבָבֶל – הַיְינוּ יִחוּסָא. אִינִי? וְהָא אִיקְּלַע רַב לְבֵי בַּר שָׁפֵי חַלָּא וּבְדַק בְּהוּ, מַאי לָאו בְּיַחֲסוּתָא? לָא, בִּשְׁתִיקוּתָא. הָכִי קָאָמַר לְהוּ: בְּדוּקוּ אִי שָׁתְקִי אִי לָא שָׁתְקִי. amar rav: chetikoutéh devavel – haynou yi'housa. ini? veha ikela rav levé bar chafé 'hala ouvdak beou, ma la beya'hasouta? la, bichtikouta. hakhi kaamar leou: bedoukou i chatki i la chatki.
11. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אִם רָאִיתָ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּתְגָּרִים זֶה בָּזֶה – שֶׁמֶץ פְּסוּל יֵשׁ בְּאֶחָד מֵהֶן, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִידַּבֵּק אֶחָד בַּחֲבֵירוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אִם רָאִיתָ שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת הַמִּתְגָּרוֹת זוֹ בָּזוֹ – שֶׁמֶץ פְּסוּל יֵשׁ בְּאַחַת מֵהֶן, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָהּ לִידַּבֵּק בַּחֲבֶרְתָּהּ. amar rav yeouda amar rav: im raita chené bené adam chemitgarim ze baze – chemets pesoul yéch bee'had méhen, veén mani'hin oto lidabék e'had ba'havéro. amar rabi yeochoua ben lévi: im raita cheté michpa'hot hamitgarot zo bazo – chemets pesoul yéch bea'hat méhen, veén mani'hin otah lidabék ba'havertah.
12. אָמַר רַב פָּפָּא סָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: בָּבֶל – בְּרִיאָה. מֵישׁוֹן – מֵיתָה. מָדַי – חוֹלָה. עֵילָם – גּוֹסֶסֶת. וּמָה בֵּין חוֹלִין לְגוֹסְסִין? רוֹב חוֹלִין לְחַיִּים, רוֹב גּוֹסְסִים לְמִיתָה. amar rav papa sava micheméh derav: bavel – beria. méchon – méta. mada – 'hola. élam – goseset. ouma bén 'holin legossin? rov 'holin le'hayim, rov gossim lemita.
13. עַד הֵיכָן הִיא בָּבֶל? רַב אָמַר: עַד נָהָר עֲזָק, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַד נְהַר יוּאָנִי. לְעֵיל בְּדִיגְלַת עַד הֵיכָא? רַב אָמַר: עַד בַּגְדָּא וְאַוְונָא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַד מוּשְׁכְּנֵי. וְלֹא מוּשְׁכְּנֵי בַּכְּלָל? וְהָאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: מוּשְׁכְּנֵי הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִין! אֶלָּא: עַד מוּשְׁכְּנֵי, וּמוּשְׁכְּנֵי בַּכְּלָל. ad hékhan hi bavel? rav amar: ad nahar azak, ouchmouél amar: ad nehar youani. leél bediglat ad hékha? rav amar: ad bagda veavna. ouchmouél amar: ad mouchkené. velo mouchkené bakelal? vehaamar rabi 'hiya bar aba amar chemouél: mouchkené haré hi kagola leou'hasin! ela: ad mouchkené, oumouchkené bakelal.
14. לְתַחְתִּית בְּדִיגְלַת עַד הֵיכָא? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל: עַד אַפַּמֵיָיא תַּתָּאָה. תַּרְתֵּי אַפַּמֵיָיא הָוְיָין: חֲדָא עִילִּיתָא וַחֲדָא תַּתַּיְיתָא, חֲדָא כְּשֵׁירָה וַחֲדָא פְּסוּלָה, וּבֵין חֲדָא לַחֲדָא פַּרְסָה, וְקָא קָפְדִי אַהֲדָדֵי וַאֲפִילּוּ נוּרָא לָא מוֹשְׁלִי אַהֲדָדֵי. וְסִימָנָיךְ דִּפְסוּלְתָּא הָא דְּמִישְׁתַּעֲיָא מֵישָׁנִית. leta'htit bediglat ad hékha? amar rav chemouél: ad apaméya tataa. tarté apaméya havyan: 'hada ilita va'hada tatayta, 'hada kechéra va'hada pesoula, ouvén 'hada la'hada parsa, veka kafdi ahadadé vaafilou noura la mochli ahadadé. vesimanakh difsoulta ha demichtaaya méchanit.
15. לְעֵיל בִּפְרָת עַד הֵיכָא? רַב אָמַר: עַד אַקְרָא דְתוּלְבַּקְנֵי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַד גִּישְׁרָא דְּבֵי פְרָת. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: עַד מַעַבַּרְתָּ[א] דְגִיזְמָא. לָיֵיט אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַב יוֹסֵף אַדְּרַב. leél bifrat ad hékha? rav amar: ad akra detoulbakné. ouchmouél amar: ad gichra devé ferat. verabi yo'hanan amar: ad maabarta[] degizma. layét abayé veitéma rav yoséf aderav.
16. אַדְּרַב לָיֵיט, אַדִּשְׁמוּאֵל לָא לָיֵיט? אֶלָּא לָיֵיט אַדְּרַב, וְכׇל שֶׁכֵּן אַדִּשְׁמוּאֵל. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם אַדְּרַב לָיֵיט, אַדִּשְׁמוּאֵל לָא לָיֵיט, וְגִישְׁרָא דְּבֵי פְרָת לְתַתַּאיה הֲוָה קָאֵי. aderav layét, adichmouél la layét? ela layét aderav, vekhol chekén adichmouél. veibaét éma: leolam aderav layét, adichmouél la layét, vegichra devé ferat letata hava kaé.

Daf 72a

1. וְהָאִידָּנָא הוּא [דְּ]דַלְיוּהּ פָּרְסָאֵי. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: לְהָא גִּיסָא דִפְרָת עַד הֵיכָא? אֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ? מִשּׁוּם בִּירָם? מְיַיחֲסִי דְּפוּמְבְּדִיתָא מִבִּירָם נָסְבִי. vehaidana hou [de]dalouh parsaé. amar léh abayé lerav yoséf: leha gisa difrat ad hékha? amar léh: ma datakh? michoum biram? meya'hasi defoumbedita mibiram nasvi.
2. אָמַר רַב פָּפָּא: כְּמַחְלוֹקֶת לְיוּחֲסִין, כָּךְ מַחְלוֹקֶת לְעִנְיַן גִּיטִּין. וְרַב יוֹסֵף אָמַר: מַחְלוֹקֶת לְיוּחֲסִין, אֲבָל לְגִיטִּין – דִּבְרֵי הַכֹּל עַד אַרְבָּא תִנְיָינָא דְּגִישְׁרָא. amar rav papa: kema'hloket leou'hasin, kakh ma'hloket leinyan gitin. verav yoséf amar: ma'hloket leou'hasin, aval legitin – divré hakol ad arba tinyana degichra.
3. אָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא: חֲבֵיל יַמָּא – תְּכֵילְתָּא דְבָבֶל. שׁוּנְיָא וְגוּבְיָא – תְּכֵילְתָּא דַּחֲבֵיל יַמָּא. רָבִינָא אָמַר: אַף צִיצוֹרָא. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, חָנָן בֶּן פִּנְחָס אוֹמֵר: חֲבֵיל יַמָּא – תְּכֵילְתָּא דְּבָבֶל, שׁוּנְיָא וְגוּבְיָא וְצִיצוֹרָא – תְּכֵילְתָּא דַּחֲבֵיל יַמָּא. אָמַר רַב פָּפָּא: וְהָאִידָּנָא אִיעָרַבִי בְּהוּ כּוּתָאֵי. וְלָא הִיא, אִיתְּתָא הוּא דִּבְעָא מִינַּיְיהוּ, וְלָא יְהַבוּ לֵיהּ. מַאי חֲבֵיל יַמָּא? אָמַר רַב פָּפָּא: זוֹ פְּרָת דְּבוֹרְסִי. amar ramé bar aba: 'havél yama – tekhélta devavel. chounya vegouvya – tekhélta da'havél yama. ravina amar: af tsitsora. tanya namé hakhi, 'hanan ben pin'has omér: 'havél yama – tekhélta devavel, chounya vegouvya vetsitsora – tekhélta da'havél yama. amar rav papa: vehaidana iaravi beou koutaé. vela hi, iteta hou diva minayou, vela yehavou léh. ma 'havél yama? amar rav papa: zo perat devorsi.
4. הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲמַר לְהוּ: אֲנָא מִן שׁוֹט מֵישׁוֹט, עָמַד רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא עַל רַגְלָיו וְאָמַר: שׁוֹט מֵישׁוֹט בֵּין הַנְּהָרוֹת עוֹמֶדֶת. וְכִי בֵּין הַנְּהָרוֹת עוֹמֶדֶת, מַאי הָוֵי? אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: בֵּין הַנְּהָרוֹת הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִין. וְהֵיכָא קָיְימָא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵאִיהִי דְקִירָא וּלְעֵיל. וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עַד מַעְבַּרְתָּא דְגִיזְמָא! אָמַר אַבָּיֵי: רְצוּעָה נָפְקָא. haou gavra daamar leou: ana min chot méchot, amad rabi yits'hak napa'ha al ragla veamar: chot méchot bén haneharot omedet. vekhi bén haneharot omedet, ma havé? amar abayé, amar rabi 'hama bar oukva, amar rabi yosé berabi 'hanina: bén haneharot haré hi kagola leou'hasin. vehékha kayma? amar rabi yo'hanan: méihi dekira oulél. veha amar rabi yo'hanan: ad mabarta degizma! amar abayé: retsoua nafka.
5. אָמַר רַב אִיקָא בַּר אָבִין אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: חִלָּזוֹן נִיהֲוַונְד הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִין. אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי: לָא תְּצִיתוּ לֵיהּ, יְבָמָה הִיא דִּנְפַלָה לֵיהּ הָתָם. אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ דִּידִי הִיא? דְּרַב חֲנַנְאֵל הִיא! אֲזוּל שַׁיְילוּהּ לְרַב חֲנַנְאֵל, אֲמַר לְהוּ: הָכִי אָמַר רַב: חִלָּזוֹן נִיהֲוַונְד הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִין. amar rav ika bar avin amar rav 'hananél amar rav: 'hilazon nihavand haré hi kagola leou'hasin. amar leou abayé: la tetsitou léh, yevama hi dinfala léh hatam. amar léh: atou didi hi? derav 'hananél hi! azoul chaylouh lerav 'hananél, amar leou: hakhi amar rav: 'hilazon nihavand haré hi kagola leou'hasin.
6. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא. דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: מַאי דִּכְתִיב: ״וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי״, חֲלַח – זוֹ חִלָּזוֹן, חָבוֹר – זוֹ הַדְיָיב, נְהַר גּוֹזָן – זוֹ גִּינְזַק, עָרֵי מָדָי – זוֹ חֲמָדָן וְחַבְרוֹתֶיהָ, וְאָמְרִי לַהּ: זוֹ נִהֲוַונְד וְחַבְרוֹתֶיהָ. oufliga derabi aba bar kahana. deamar rabi aba bar kahana: ma dikhtiv: "vayan'hém ba'hla'h ouv'havor nehar gozan vearé mada", 'hala'h – zo 'hilazon, 'havor – zo hadyav, nehar gozan – zo ginzak, aré mada – zo 'hamadan ve'havroteha, veamri lah: zo nihavand ve'havroteha.
7. מַאי חַבְרוֹתֶיהָ? אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּרַךְ מוּשְׁכֵּי חוּסְקֵי וְרוּמְקֵי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְכוּלָּם לִפְסוּל. קָסָלְקָא דַּעְתָּא: מוּשְׁכֵּי הַיְינוּ מוּשְׁכְּנֵי. וְהָאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר שְׁמוּאֵל: מוּשְׁכְּנֵי הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לְיוּחֲסִין! אֶלָּא מוּשְׁכֵּי לְחוּד וּמוּשְׁכְּנֵי לְחוּד. ma 'havroteha? amar chemouél: kerakh mouchké 'houské veroumké. amar rabi yo'hanan: vekhoulam lifsoul. kasalka data: mouchké haynou mouchkené. vehaamar rabi 'hiya bar avin amar chemouél: mouchkené haré hi kagola leou'hasin! ela mouchké le'houd oumouchkené le'houd.
8. ״וּתְלָת עִלְעִין בְּפֻמַּהּ בֵּין שִׁנַּהּ״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ חִלָּזוֹן, הַדְיָיב, וּנְצִיבִין, שֶׁפְּעָמִים בּוֹלַעְתָּן וּפְעָמִים פּוֹלַטְתָּן. "outlat ilin befoumah bén chinah". amar rabi yo'hanan: zo 'hilazon, hadyav, ountsivin, chepeamim bolatan oufamim polattan.
9. ״וַאֲרוּ חֵיוָה אׇחֳרִי תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב״. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: אֵלּוּ פָּרְסִיִּים, שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין כְּדוֹב, וּמְסוּרְבָּלִין כְּדוֹב, וּמְגַדְּלִין שֵׂעָר כְּדוֹב, וְאֵין לָהֶם מְנוּחָה כְּדוֹב. רַבִּי אַמֵּי כִּי הֲוָה חָזֵי פָּרְסָא דְּרָכֵיב, אָמַר: הַיְינוּ דּוּבָּא נָיְידָא. "vaarou 'héva o'hori tinyana damya ledov". tané rav yoséf: élou parsiyim, cheokhlin vechotin kedov, oumsourbalin kedov, oumgadelin séar kedov, veén lahem menou'ha kedov. rabi amé ki hava 'hazé parsa derakhév, amar: haynou douba nayda.
10. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְלֵוִי: הַרְאֵנִי פָּרְסִיִּים. אֲמַר לֵיהּ: דּוֹמִים לַחֲיָילוֹת שֶׁל בֵּית דָּוִד. הַרְאֵנִי חַבָּרִין. דּוֹמִין לְמַלְאֲכֵי חַבָּלָה. הַרְאֵנִי יִשְׁמְעֵאלִים. דּוֹמִין לִשְׂעִירִים שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא. הַרְאֵנִי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבְּבָבֶל. דּוֹמִים לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. amar léh rabi lelévi: haréni parsiyim. amar léh: domim la'hayalot chel bét david. haréni 'habarin. domin lemalakhé 'habala. haréni yichmeélim. domin lisirim chel bét hakisé. haréni talmidé 'hakhamim chebevavel. domim lemalakhé hacharét.
11. כִּי הֲוָה נִיחָא נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי אֲמַר: הוּמַנְיָא אִיכָּא בְּבָבֶל – כּוּלַּהּ עַמּוֹנָאֵי הִיא. מַסְגַּרְיָא אִיכָּא בְּבָבֶל – כּוּלָּהּ דְּמַמְזֵירֵי הִיא. בִּירְקָא אִיכָּא בְּבָבֶל – שְׁנֵי אַחִים יֵשׁ [בָּהּ] שֶׁמַּחֲלִיפִים נְשׁוֹתֵיהֶם זֶה לָזֶה. בִּירְתָּא דְּסָטְיָא אִיכָּא בְּבָבֶל – הַיּוֹם סָרוּ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, דְּאַקְפִּי פִּירָא בִּכְווֹרֵי בְּשַׁבְּתָא וַאֲזֻיל וְצָדוּ בְּהוּ בְּשַׁבְּתָא וְשַׁמְּתִינְהוּ רַבִּי אַחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה וְאִישְׁתַּמּוּד. אַקְרָא דְאַגְמָא אִיכָּא בְּבָבֶל – אַדָּא בַּר אַהֲבָה יֵשׁ בָּהּ, ki hava ni'ha nafchéh derabi amar: houmanya ika bevavel – koulah amonaé hi. masgarya ika bevavel – koulah demamzéré hi. birka ika bevavel – chené a'him yéch [bah] chema'halifim nechotéhem ze laze. birta desatya ika bevavel – hayom sarou méa'haré hamakom, deakpi pira bikhoré bechabeta vaazoul vetsadou beou bechabeta vechametinou rabi a'ha berabi yochiya veichtamoud. akra deagma ika bevavel – ada bar ahava yéch bah,

Daf 72b

1. הַיּוֹם יוֹשֵׁב בְּחֵיקוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. הַיּוֹם נוֹלַד רַב יְהוּדָה בְּבָבֶל. hayom yochév be'héko chel avraham. hayom nolad rav yeouda bevavel.
2. דְּאָמַר מָר: כְּשֶׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא נוֹלַד רַבִּי. כְּשֶׁמֵּת רַבִּי נוֹלַד רַב יְהוּדָה. כְּשֶׁמֵּת רַב יְהוּדָה נוֹלַד רָבָא. כְּשֶׁמֵּת רָבָא נוֹלַד רַב אָשֵׁי. לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין צַדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁנִּבְרָא צַדִּיק כְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ״. עַד שֶׁלֹּא כָּבְתָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל עֵלִי זָרְחָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שׁוֹכֵב וְגוֹ׳״. deamar mar: kechemét rabi akiva nolad rabi. kechemét rabi nolad rav yeouda. kechemét rav yeouda nolad rava. kechemét rava nolad rav aché. lelamedkha cheén tsadik niftar min haolam ad chenivra tsadik kemoto, cheneemar: "vezara'h hachemech ouva hachamech". ad chelo kavta chimcho chel éli zar'ha chimcho chel chemouél haramati, cheneemar: "venér elohim terem yikhbe ouchmouél chokhév vego'".
3. ״צִוָּה ה׳ לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו״. רַב יְהוּדָה אָמַר: כְּגוֹן הוּמַנְיָא לְפוּם נַהֲרָא. "tsiva h' leyaakov seviva tsara". rav yeouda amar: kegon houmanya lefoum nahara.
4. ״וַיְהִי כְּהִנָּבְאִי וּפְלַטְיָהוּ בֶן בְּנָיָה מֵת וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וָאֶזְעַק קוֹל גָּדוֹל וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי ה׳״, רַב וּשְׁמוּאֵל: חַד אָמַר: לְטוֹבָה, וְחַד אָמַר: לְרָעָה. מַאן דְּאָמַר לְטוֹבָה – כִּי הָא דְּאִיסְתַּנְדְּרָא דְמֵישָׁן חַתְנֵיהּ דִּנְבוּכַדְנֶצַּר הֲוָה, שְׁלַח לֵיהּ: מִכּוּלֵּי הַאי שְׁבִיָּיה דְּאַיְיתֵית לָךְ – לָא שַׁדַּרְתְּ לַן דְּקָאֵי לְקַמַּן? "vayhi kehinavi ouflatyaou ven benaya mét vaepol al pana vaezak kol gadol vaomar ahah adona h'", rav ouchmouél: 'had amar: letova, ve'had amar: leraa. man deamar letova – ki ha deistandera deméchan 'hatnéh dinvoukhadnetsar hava, chela'h léh: mikoulé ha cheviya deaytét lakh – la chadarte lan dekaé lekaman?
5. בָּעֵי לְשַׁדּוֹרֵי לֵיהּ מִיִּשְׂרָאֵל. אֲמַר לֵיהּ פְּלַטְיָהוּ בֶּן בְּנָיָהוּ: אֲנַן דַּחֲשִׁבִינַן נֵיקוּ מִקַּמָּךְ הָכָא, וְעַבְדִין נֵיזְלוּ לְהָתָם. וַאֲמַר נְבִיָּא: מִי שֶׁעָשָׂה טוֹבָה בְּיִשְׂרָאֵל, יָמוּת בַּחֲצִי יָמָיו? baé lechadoré léh miyisraél. amar léh pelatyaou ben benayaou: anan da'hachivinan nékou mikamakh hakha, veavdin nézlou lehatam. vaamar neviya: mi cheasa tova beyisraél, yamout ba'hatsi yama?
6. מַאן דְּאָמַר לְרָעָה, דִּכְתִיב: ״וַתָּבֵא אֹתִי אֶל שַׁעַר בֵּית ה׳ הַקַּדְמוֹנִי הַפּוֹנֶה קָדִימָה וְהִנֵּה בְּפֶתַח הַשַּׁעַר עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ וָאֶרְאֶה בְתוֹכָם אֶת יַאֲזַנְיָה בֶן עַזֻּר וְאֶת פְּלַטְיָהוּ בֶן בְּנָיָהוּ שָׂרֵי הָעָם״, וּכְתִיב: ״וַיָּבֹא אֹתִי אֶל חֲצַר בֵּית ה׳ הַפְּנִימִית וְהִנֵּה פֶתַח הֵיכַל ה׳ בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה׳ וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה״. man deamar leraa, dikhtiv: "vatavé oti el chaar bét h' hakadmoni hapone kadima vehiné befeta'h hachaar esrim va'hamicha ich vaere vetokham et yaazanya ven azour veet pelatyaou ven benayaou saré haam", oukhtiv: "vayavo oti el 'hatsar bét h' hapenimit vehiné feta'h hékhal h' bén haoulam ouvén hamizbé'ha keesrim va'hamicha ich a'horéhem el hékhal h' oufnéhem kédma".
7. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה״ אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲחוֹרֵיהֶם כְּלַפֵּי מַעֲרָב? מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״[אֲחֹרֵיהֶם] אֶל הֵיכַל ה׳״ – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַפְרִיעִין עַצְמָם וּמַתְרִיזִין עַצְמָם כְּלַפֵּי מַעְלָה. וְקָאָמַר נְבִיָּא: מִי שֶׁעָשָׂה הָרָעָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל יָמוּת עַל מִיטָּתוֹ?! mimachma cheneemar: "oufnéhem kédma" éni yodéa chea'horéhem kelapé maarav? ma talmoud lomar "[a'horéhem] el hékhal h'" – melaméd chehaou mafriin atsmam oumatrizin atsmam kelapé mala. vekaamar neviya: mi cheasa haraa hazot beyisraél yamout al mitato?!
8. תִּסְתַּיֵּים דִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר לְרָעָה, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר שְׁמוּאֵל: מוּשְׁכְּנֵי – הֲרֵי הִיא כַּגּוֹלָה לַיּוֹחֲסִים. מֵישׁוֹן – לֹא חָשׁוּ לָהּ לֹא מִשּׁוּם עַבְדוּת וְלֹא מִשּׁוּם מַמְזֵרוּת, אֶלָּא כֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ בָּהּ לֹא הִקְפִּידוּ עַל הַגְּרוּשׁוֹת. tistayém dichmouél deamar leraa, deamar rabi 'hiya bar avin amar chemouél: mouchkené – haré hi kagola layo'hasim. méchon – lo 'hachou lah lo michoum avdout velo michoum mamzérout, ela kohanim chehaou bah lo hikpidou al hagerouchot.
9. לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ שְׁמוּאֵל אָמַר לְטוֹבָה, וּשְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר: הַמַּפְקִיר עַבְדּוֹ – יָצָא לְחֵירוּת וְאֵינוֹ צָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף״, עֶבֶד אִישׁ וְלֹא עֶבֶד אִשָּׁה? אֶלָּא: עֶבֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְרַבּוֹ עָלָיו – קָרוּי עֶבֶד, עֶבֶד שֶׁאֵין לְרַבּוֹ רְשׁוּת עָלָיו – אֵין קָרוּי עֶבֶד. leolam éma lakh chemouél amar letova, ouchmouél letaméh deamar: hamafkir avdo – yatsa le'hérout veéno tsarikh gét chi'hrour, cheneemar: "kol eved ich miknat kasef", eved ich velo eved icha? ela: eved cheyéch lo rechout lerabo ala – karou eved, eved cheén lerabo rechout ala – én karou eved.
10. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל אֲרָצוֹת בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרוֹת הֵם עוֹמְדוֹת. amar rav yeouda amar chemouél: zo divré rabi méir, aval 'hakhamim omrim: kol aratsot be'hezkat kechérot hém omdot.
11. אַמֵּימָר שְׁרָא לֵיהּ לְרַב הוּנָא בַּר נָתָן לְמִינְסַב אִיתְּתָא מְחוּזְיָיתָא. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי: מַאי דַּעְתָּיךְ – דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל אֲרָצוֹת בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרוֹת הֵן עוֹמְדוֹת? וְהָא בֵּי רַב כָּהֲנָא לָא מַתְנוּ הָכִי, וּבֵי רַב פָּפָּא לָא מַתְנוּ הָכִי, וּבֵי רַב זְבִיד לָא מַתְנוּ הָכִי! אֲפִילּוּ הָכִי לָא קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ, מִשּׁוּם דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ מֵרַב זְבִיד דִּנְהַרְדְּעָא. amémar chera léh lerav houna bar natan leminsav iteta me'houzyata. amar léh rav aché: ma datakh – deamar rav yeouda amar chemouél: zo divré rabi méir, aval 'hakhamim omrim: kol aratsot be'hezkat kechérot hén omdot? veha bé rav kahana la matnou hakhi, ouvé rav papa la matnou hakhi, ouvé rav zevid la matnou hakhi! afilou hakhi la kabelah minéh, michoum dichmia léh mérav zevid dinhardea.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: מַמְזֵירֵי וּנְתִינֵי טְהוֹרִים לֶעָתִיד לָבֹא, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין טְהוֹרִים. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם״! אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכׇּל גִּלּוּלֵיכֶם״ – וְלֹא מִן הַמַּמְזֵרוּת. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אֲטַהֵר אֶתְכֶם״ – הֱוֵי אוֹמֵר אַף מִן הַמַּמְזֵרוּת. tanou rabanan: mamzéré ountiné teorim leatid lavo, divré rabi yosé. rabi méir omér: én teorim. amar lo rabi yosé: vahalo kevar neemar: "vezarakti alékhem mayim teorim outhartem"! amar lo rabi méir: kecheou omér: "mikol toumotékhem oumikol giloulékhem" – velo min hamamzérout. amar lo rabi yosé: kecheou omér: "atahér etkhem" – hevé omér af min hamamzérout.
13. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד״. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי, מַאי ״וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד״? כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף: יֵתְבוּן בֵּית יִשְׂרָאֵל לְרוּחְצָן בְּאַרְעֲהוֹן דַּהֲווֹ (דָּמוּ) [דָּמַיִין] בַּהּ לְנוּכְרָאִין. bichlama lerabi méir, haynou dikhtiv: "veyachav mamzér beachdod". ela lerabi yosé, ma "veyachav mamzér beachdod"? kedimtargém rav yoséf: yétvoun bét yisraél lerou'htsan bearaon dahao (damou) [damayin] bah lenoukhrain.
14. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רַב יוֹסֵף: אִי לָאו דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, הֲוָה אָתֵי אֵלִיָּהוּ מַפֵּיק מִינַּן צַוְורָנֵי צַוְורָנֵי קוֹלָרִין. amar rav yeouda, amar chemouél: halakha kerabi yosé. amar rav yoséf: i la deamar rav yeouda amar chemouél halakha kerabi yosé, hava até éliyaou mapék minan tsavrané tsavrané kolarin.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: גֵּר נוֹשֵׂא מַמְזֶרֶת, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גֵּר לֹא יִשָּׂא מַמְזֶרֶת. אֶחָד גֵּר אֶחָד עֶבֶד מְשׁוּחְרָר וְחָלָל מוּתָּרִים בְּכֹהֶנֶת. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי? חֲמִשָּׁה קְהָלֵי כְּתִיבִי. tanou rabanan: gér nosé mamzeret, divré rabi yosé. rabi yeouda omér: gér lo yisa mamzeret. e'had gér e'had eved mechou'hrar ve'halal moutarim bekhohenet. ma tama derabi yosé? 'hamicha kehalé ketivi.

Daf 73a

1. חַד – לְכֹהֲנִים, וְחַד – לַלְוִיִּם, וְחַד – לְיִשְׂרְאֵלִים, וְחַד – לְמִישְׁרֵי מַמְזֵר בִּשְׁתוּקִי, וְחַד – לְמִישְׁרֵי שְׁתוּקִי בְּיִשְׂרָאֵל. קְהַל גֵּרִים לָא אִיקְּרִי קָהָל. וְרַבִּי יְהוּדָה? כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מֵחַד ״קָהָל״ נָפְקִי, אִיַּיתַּר לֵיהּ לִקְהַל גֵּרִים. 'had – lekhohanim, ve'had – lalviyim, ve'had – leyisreélim, ve'had – lemichré mamzér bichtouki, ve'had – lemichré chetouki beyisraél. kehal gérim la ikeri kahal. verabi yeouda? kohanim oulviyim mé'had "kahal" nafki, iyatar léh likhal gérim.
2. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָכִי נָמֵי, תְּרֵי קְהָלֵי נִינְהוּ, מַמְזֵר בִּשְׁתוּקִי וּשְׁתוּקִי בְּיִשְׂרָאֵל מֵחַד ״קָהָל״ נָפְקָא – ״לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה׳״ – veibaét éma: hakhi namé, teré kehalé ninou, mamzér bichtouki ouchtouki beyisraél mé'had "kahal" nafka – "lo yavo mamzér bikhal h'" –
3. מַמְזֵר וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא, הָא מַמְזֵר סָפֵק – יָבֹא, בְּקָהָל וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא, הָא בְּקָהָל סָפֵק – יָבֹא. mamzér vada hou delo yavo, ha mamzér safék – yavo, bekahal vada hou delo yavo, ha bekahal safék – yavo.
4. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָנֵי נָמֵי תְּרֵי קְהָלֵי נִינְהוּ, וְטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה מֵהָכָא: ״הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר״. וּלְרַבִּי יוֹסֵי? ״חֻקָּה אַחַת״ – הִפְסִיק הָעִנְיָן. veibaét éma: hané namé teré kehalé ninou, vetaméh derabi yeouda méhakha: "hakahal 'houka a'hat lakhem velagér hagar". oulrabi yosé? "'houka a'hat" – hifsik hainyan.
5. אֶחָד גֵּר וְאֶחָד עֶבֶד מְשׁוּחְרָר וְחָלָל מוּתָּרִין בְּכֹהֶנֶת. מְסַיְּיעָא לֵיהּ לְרַב, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא הוּזְהֲרוּ כְּשֵׁירוֹת לְהִנָּשֵׂא לִפְסוּלִים. e'had gér vee'had eved mechou'hrar ve'halal moutarin bekhohenet. mesayea léh lerav, deamar rav yeouda amar rav: lo houzharou kechérot lehinasé lifsoulim.
6. דְּרַשׁ רַבִּי זֵירָא בְּמָחוֹזָא: גֵּר מוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת. רַגְמוּהּ כּוּלֵּי עָלְמָא בְּאֶתְרוֹגַיְיהוּ. אֲמַר רָבָא: מִי אִיכָּא דְּדָרֵישׁ מִילְּתָא כִּי הַאי בְּדוּכְתָּא דִּשְׁכִיחִי גִּיּוֹרֵי? דְּרַשׁ רָבָא בְּמָחוֹזָא: גֵּר מוּתָּר בְּכֹהֶנֶת. טַעֲנוּהּ בְּשִׁירָאֵי. הֲדַר דְּרַשׁ לְהוּ: גֵּר מוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת. אֲמַרוּ לֵיהּ: אַפְסֵידְתָּא לְקַמַּיְיתָא. אֲמַר לְהוּ: דְּטָבָא לְכוּ עֲבַדִי לְכוּ, אִי בָּעֵי מֵהָכָא נָסֵיב וְאִי בָּעֵי מֵהָכָא נָסֵיב. derach rabi zéra bema'hoza: gér moutar bemamzeret. ragmouh koulé alma beetrogayou. amar rava: mi ika dedaréch mileta ki ha bedoukhta dichkhi'hi giyoré? derach rava bema'hoza: gér moutar bekhohenet. taanouh bechiraé. hadar derach leou: gér moutar bemamzeret. amarou léh: afsédta lekamayta. amar leou: detava lekhou avadi lekhou, i baé méhakha nasév vei baé méhakha nasév.
7. וְהִילְכְתָא: גֵּר מוּתָּר בְּכֹהֶנֶת וּמוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת. מוּתָּר בְּכֹהֶנֶת – לֹא הוּזְהֲרוּ כְּשֵׁירוֹת לְהִנָּשֵׂא לִפְסוּלִים, וּמוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת – כְּרַבִּי יוֹסֵי. vehilkheta: gér moutar bekhohenet oumoutar bemamzeret. moutar bekhohenet – lo houzharou kechérot lehinasé lifsoulim, oumoutar bemamzeret – kerabi yosé.
8. אֵלּוּ הֵן: שְׁתוּקִי – כֹּל שֶׁמַּכִּיר. אָמַר רָבָא: דְּבַר תּוֹרָה שְׁתוּקִי כָּשֵׁר. מַאי טַעְמָא – רוֹב כְּשֵׁרִים אֶצְלָהּ, וּמִיעוּט פְּסוּלִין אֶצְלָהּ. élou hén: chetouki – kol chemakir. amar rava: devar tora chetouki kachér. ma tama – rov kechérim etslah, oumiout pesoulin etslah.
9. וְאִי אָזְלִי אִינְהוּ לְגַבַּהּ, כֹּל דְּפָרֵישׁ – מֵרוּבָּא פָּרֵישׁ. מַאי אָמְרַתְּ – דִּילְמָא אָזְלָה אִיהִי לְגַבַּיְיהוּ הֲוָה לֵיהּ קָבוּעַ, וְכֹל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי, vei azli inou legabah, kol defaréch – mérouba paréch. ma amrate – dilma azla ihi legabayou hava léh kavoua, vekhol kavoua keme'hetsa al me'hetsa damé,
10. וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״לֹא יָבֹא מַמְזֵר״ – מַמְזֵר וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא, הָא מַמְזֵר סָפֵק – יָבֹא. בְּקָהָל וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא, הָא בְּקָהָל סָפֵק – יָבֹא! vehatora amra: "lo yavo mamzér" – mamzér vada hou delo yavo, ha mamzér safék – yavo. bekahal vada hou delo yavo, ha bekahal safék – yavo!
11. וּמָה טַעַם אָמְרוּ שְׁתוּקִי פָּסוּל? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו. אֶלָּא מֵעַתָּה, שְׁתוּקִי – שְׁתוּקִית לֹא יִשָּׂא, שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו! ouma taam amrou chetouki pasoul? gezéra chema yisa a'hoto méavi. ela méata, chetouki – chetoukit lo yisa, chema yisa a'hoto méavi!
12. כֹּל כִּי הָנֵי מְזַנּוּ וְאָזְלִי? בַּת שְׁתוּקִית לֹא יִשָּׂא, שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו! אֶלָּא: לָא שְׁכִיחָא, הָכִי נָמֵי לָא שְׁכִיחָא! kol ki hané mezanou veazli? bat chetoukit lo yisa, chema yisa a'hoto méavi! ela: la chekhi'ha, hakhi namé la chekhi'ha!
13. אֶלָּא מַעֲלָה עָשׂוּ בְּיוּחֲסִין. ela maala asou beou'hasin.
14. וְאָמַר רָבָא, דְּבַר תּוֹרָה: אֲסוּפִי – כָּשֵׁר. מַאי טַעְמָא? אֵשֶׁת אִישׁ – בְּבַעְלָהּ תּוֹלָה. מַאי אִיכָּא? מִיעוּט אֲרוּסוֹת וּמִיעוּט שֶׁהָלַךְ בַּעֲלֵיהֶם לִמְדִינַת הַיָּם, veamar rava, devar tora: asoufi – kachér. ma tama? échet ich – bevalah tola. ma ika? miout arousot oumiout chehalakh baaléhem limdinat hayam,
15. כֵּיוָן דְּאִיכָּא פְּנוּיָה, וְאִיכָּא נָמֵי דְּמֵחֲמַת רְעָבוֹן, הָוֵה פַּלְגָא וּפַלְגָא. וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״לֹא יָבֹא מַמְזֵר בְּקָהָל ה׳״ – מַמְזֵר וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא, הָא מַמְזֵר סָפֵק יָבֹא. בְּקָהָל וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא, הָא בְּקָהָל סָפֵק יָבֹא. kévan deika penouya, veika namé demé'hamat reavon, havé palga oufalga. vehatora amra: "lo yavo mamzér bekahal h'" – mamzér vada hou delo yavo, ha mamzér safék yavo. bekahal vada hou delo yavo, ha bekahal safék yavo.
16. וּמָה טַעַם אָמְרוּ אֲסוּפִי פָּסוּל – שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו. אֶלָּא מֵעַתָּה אֲסוּפִי – אֲסוּפִית לֹא יִשָּׂא, שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ בֵּין מֵאָבִיו בֵּין מֵאִמּוֹ! כֹּל הָנֵי שָׁדוּ וְאָזְלִי?! בַּת אֲסוּפִי לֹא יִשָּׂא, שֶׁמָּא יִשָּׂא אֲחוֹתוֹ! אֶלָּא לָא שְׁכִיחַ, הָכִי נָמֵי לָא שְׁכִיחַ. ouma taam amrou asoufi pasoul – chema yisa a'hoto méavi. ela méata asoufi – asoufit lo yisa, chema yisa a'hoto bén méavi bén méimo! kol hané chadou veazli?! bat asoufi lo yisa, chema yisa a'hoto! ela la chekhi'ha, hakhi namé la chekhi'ha.
17. אֶלָּא, מַעֲלָה עָשׂוּ בְּיוֹחֲסִים. ela, maala asou beo'hasim.
18. אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא: מְצָאוֹ מָהוּל – amar rava bar rav houna: metsao maoul –

Daf 73b

1. אֵין בּוֹ מִשּׁוּם אֲסוּפִי. מְשַׁלְּטִי הַדָּמֵיהּ – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם אֲסוּפִי. שַׁיִיף מִשְׁחָא, וּמְלֵא כּוּחְלָא, רְמֵי חוּמְרֵי, תְּלֵי פִּיתְקָא, וּתְלֵי קְמִיעָא – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם אֲסוּפִי. én bo michoum asoufi. mechaleti hadaméh – én bo michoum asoufi. chayif mich'ha, oumlé kou'hla, remé 'houmré, telé pitka, outlé kemia – én bo michoum asoufi.
2. תְּלֵי בְּדִיקְלֵי, אִי מָטְיָא לֵיהּ חַיָּה – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם אֲסוּפִי, אִם לָאו – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם אֲסוּפִי. telé bediklé, i matya léh 'haya – yéch bo michoum asoufi, im la – én bo michoum asoufi.
3. זַרְדְּתָא סְמִיכָא לְמָתָא – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם אֲסוּפִי, וְאִם לָאו – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם אֲסוּפִי. בֵּי כְנִישְׁתָּא סְמִיכְתָּא לְמָתָא וּשְׁכִיחִי בֵּיהּ רַבִּים – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם אֲסוּפִי, וְאִם לָאו – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם אֲסוּפִי. zardeta semikha lemata – yéch bo michoum asoufi, veim la – én bo michoum asoufi. bé khenichta semikhta lemata ouchkhi'hi béh rabim – én bo michoum asoufi, veim la – yéch bo michoum asoufi.
4. אָמַר אַמֵּימָר: הַאי פֵּירָא דְסוּפְלֵי – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם אֲסוּפִי, חֲרִיפְתָּא דְנַהֲרָא – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם אֲסוּפִי. פִּשְׁרֵי – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם אֲסוּפִי. צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם אֲסוּפִי. רְשׁוּת הָרַבִּים – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם אֲסוּפִי. amar amémar: ha péra desouflé – yéch bo michoum asoufi, 'harifta denahara – én bo michoum asoufi. pichré – yéch bo michoum asoufi. tsidé rechout harabim – én bo michoum asoufi. rechout harabim – yéch bo michoum asoufi.
5. אָמַר רָבָא: וּבִשְׁנֵי רְעָבוֹן אֵין בּוֹ מִשּׁוּם אֲסוּפִי. הָא דְּרָבָא אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַרְשׁוּת הָרַבִּים – אַיְּידֵי דִּשְׁנֵי רְעָבוֹן קָטְלָא לֵיהּ?! וְאֶלָּא אַצִּידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים – מַאי אִירְיָא שְׁנֵי רְעָבוֹן? אֲפִילּוּ בְּלָא שְׁנֵי רְעָבוֹן! amar rava: ouvichné reavon én bo michoum asoufi. ha derava ahéya? iléma archout harabim – ayedé dichné reavon katla léh?! veela atsidé rechout harabim – ma irya chené reavon? afilou bela chené reavon!
6. אֶלָּא כִּי אִתְּמַר דְּרָבָא – אַהָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר זַבְדִּי אָמַר רַב: כׇּל זְמַן שֶׁבַּשּׁוּק – אָבִיו וְאִמּוֹ נֶאֱמָנִים עָלָיו, נֶאֱסַף מִן הַשּׁוּק – אֵין נֶאֱמָנִים עָלָיו. ela ki itemar derava – aha deamar rav yeouda amar rabi aba amar rabi yeouda bar zavdi amar rav: kol zeman chebachouk – avi veimo neemanim ala, neesaf min hachouk – én neemanim ala.
7. מַאי טַעְמָא? אָמַר רָבָא: הוֹאִיל וְיָצָא עָלָיו שֵׁם אֲסוּפִי. וְאָמַר רָבָא: וּבִשְׁנֵי רְעָבוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱסַף מִן הַשּׁוּק אָבִיו וְאִמּוֹ נֶאֱמָנִים עָלָיו. ma tama? amar rava: hoil veyatsa ala chém asoufi. veamar rava: ouvichné reavon, af al pi cheneesaf min hachouk avi veimo neemanim ala.
8. אָמַר רַב חִסְדָּא: שְׁלֹשָׁה נֶאֱמָנִים לְאַלְתַּר, אֵלּוּ הֵן: אֲסוּפִי, חַיָּה, וּפוֹטֶרֶת חַבְרוֹתֶיהָ. amar rav 'hisda: chelocha neemanim lealtar, élou hén: asoufi, 'haya, oufoteret 'havroteha.
9. אֲסוּפִי – הָא דַּאֲמַרַן. asoufi – ha daamaran.
10. חַיָּה – דְּתַנְיָא: חַיָּה נֶאֱמֶנֶת לוֹמַר זֶה יָצָא רִאשׁוֹן וְזֶה יָצָא שֵׁנִי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁלֹּא יָצְתָה וְחָזְרָה, אֲבָל יָצְתָה וְחָזְרָה – אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הוּחְזְקָה עַל עוֹמְדָּהּ – נֶאֱמֶנֶת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאַהְדַּר אַפַּהּ. 'haya – detanya: 'haya neemenet lomar ze yatsa richon veze yatsa chéni. bame devarim amourim – chelo yatsta ve'hazra, aval yatsta ve'hazra – énah neemenet. rabi eliezer omér: hou'hzeka al omdah – neemenet, veim la – énah neemenet. ma bénayou? ika bénayou deahdar apah.
11. פּוֹטֶרֶת חַבְרוֹתֶיהָ מַאי הִיא? דִּתְנַן: שָׁלֹשׁ נָשִׁים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנוֹת בְּמִטָּה אַחַת וְנִמְצָא דָּם תַּחַת אַחַת מֵהֶן – כּוּלָּן טְמֵאוֹת. בָּדְקָה אַחַת מֵהֶן וְנִמְצֵאת טְמֵאָה – הִיא טְמֵאָה, וְכוּלָּן טְהוֹרוֹת. אָמַר רַב חִסְדָּא: שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ כְּשִׁיעוּר וֶוסֶת. poteret 'havroteha ma hi? ditnan: chaloch nachim chehaou yechénot bemita a'hat venimtsa dam ta'hat a'hat méhen – koulan teméot. badka a'hat méhen venimtsét teméa – hi teméa, vekhoulan teorot. amar rav 'hisda: chebadka atsmah kechiour veset.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: נֶאֱמֶנֶת חַיָּה לוֹמַר: זֶה כֹּהֵן וְזֶה לֵוִי, זֶה נָתִין וְזֶה מַמְזֵר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁלֹּא קָרָא עָלֶיהָ שֵׁם עַרְעָר, אֲבָל קָרָא עָלֶיהָ עַרְעָר – אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. tanou rabanan: neemenet 'haya lomar: ze kohén veze lévi, ze natin veze mamzér. bame devarim amourim – chelo kara aleha chém arar, aval kara aleha arar – énah neemenet.
13. עַרְעָר דְּמַאי? אִילֵּימָא עַרְעָר חַד, וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין עַרְעָר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם! אֶלָּא עַרְעָר תְּרֵי. arar dema? iléma arar 'had, vehaamar rabi yo'hanan: én arar pa'hot michenayim! ela arar teré.
14. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ עַרְעָר חַד. וְכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין עַרְעָר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם – הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִיתָא חֲזָקָה דְכַשְׁרוּת, אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא חֲזָקָה דְכַשְׁרוּת – חַד נָמֵי מְהֵימַן. veibaét éma: leolam éma lakh arar 'had. vekhi amar rabi yo'hanan én arar pa'hot michenayim – hané milé hékha deita 'hazaka dekhachrout, aval hékha deléka 'hazaka dekhachrout – 'had namé mehéman.
15. נֶאֱמָן בַּעַל מִקָּח לוֹמַר: לָזֶה מָכַרְתִּי, וְלָזֶה אֵין מָכַרְתִּי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּזְמַן שֶׁמִּקָּחוֹ בְּיָדוֹ, אֲבָל אֵין מִקָּחוֹ בְּיָדוֹ – אֵינוֹ נֶאֱמָן. neeman baal mika'h lomar: laze makharti, velaze én makharti. bame devarim amourim – bizman chemika'ho beyado, aval én mika'ho beyado – éno neeman.

Daf 74a

1. וְנִיחְזֵי זוּזֵי מִמַּאן נָקֵט? לָא צְרִיכָא דְּנָקֵט מִתַּרְוַיְיהוּ וְאָמַר: חַד מִדַּעְתַּאי, וְחַד בְּעַל כּוּרְחַי. וְלָא יְדִיעַ הֵי מִדַּעְתּוֹ וְהֵי לֹא מִדַּעְתּוֹ. veni'hzé zouzé miman nakét? la tserikha denakét mitarvayou veamar: 'had midata, ve'had beal kour'ha. vela yedia hé midato vehé lo midato.
2. נֶאֱמָן דַּיָּין לוֹמַר: לָזֶה זִכִּיתִי וְלָזֶה חִיַּיבְתִּי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁבַּעֲלֵי דִינִים עוֹמְדִים לְפָנָיו, אֲבָל אֵין בַּעֲלֵי דִינִים עוֹמְדִים לְפָנָיו – אֵינוֹ נֶאֱמָן. וְנִיחְזֵי זְכוּתָא מַאן נָקֵיט? neeman dayan lomar: laze zikiti velaze 'hiyavti. bame devarim amourim – chebaalé dinim omdim lefana, aval én baalé dinim omdim lefana – éno neeman. veni'hzé zekhouta man nakét?
3. לָא צְרִיכָא, דִּקְרִיעַ זְכוּתַיְיהוּ. וְנִיהְדַּר וְנִידַיְּינִינְהוּ! בְּשׁוּדָא דְּדַיָּינֵי. la tserikha, dikria zekhoutayou. venihdar venidayeninou! bechouda dedayané.
4. אָמַר רַב נַחְמָן: שְׁלֹשָׁה נֶאֱמָנִין עַל הַבְּכוֹר, אֵלּוּ הֵן: חַיָּה, אָבִיו, וְאִמּוֹ. חַיָּה – לְאַלְתַּר, אִמּוֹ – כׇּל שִׁבְעָה, אָבִיו – לְעוֹלָם. כִּדְתַנְיָא. ״יַכִּיר״ – יַכִּירֶנּוּ לַאֲחֵרִים. amar rav na'hman: chelocha neemanin al habekhor, élou hén: 'haya, avi, veimo. 'haya – lealtar, imo – kol chiva, avi – leolam. kidtanya. "yakir" – yakirenou laa'hérim.
5. מִכָּאן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר: ״זֶה בְּנִי בְּכוֹר״. וּכְשֵׁם שֶׁנֶּאֱמָן לוֹמַר: ״זֶה בְּנִי בְּכוֹר״, כָּךְ נֶאֱמָן לוֹמַר: ״זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה״ וְ״זֶה בֶּן חֲלוּצָה״. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ נֶאֱמָן. mikan amar rabi yeouda: neeman adam lomar: "ze beni bekhor". oukhchém cheneeman lomar: "ze beni bekhor", kakh neeman lomar: "ze ben geroucha" ve"ze ben 'haloutsa". va'hakhamim omrim: éno neeman.
6. אַבָּא שָׁאוּל הָיָה קוֹרֵא לַשְּׁתוּקִי ״בְּדוּקִי״. מַאי ״בְּדוּקִי״? אִילֵימָא שֶׁבּוֹדְקִין אֶת אִמּוֹ וְאוֹמֶרֶת: לְכָשֵׁר נִבְעַלְתִּי – נֶאֱמֶנֶת, כְּמַאן – כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא! דִּתְנַן: הָיְתָה מְעוּבֶּרֶת, וְאָמְרוּ לָהּ: מָה טִיבוֹ שֶׁל עוּבָּר זֶה? אָמְרָה לָהֶם: מֵאִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין. וְאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. aba chaoul haya koré lachetouki "bedouki". ma "bedouki"? iléma chebodkin et imo veomeret: lekhachér nivalti – neemenet, keman – keraban gamliél, tenéna 'hada zimna! ditnan: hayta meouberet, veamrou lah: ma tivo chel oubar ze? amra lahem: méich peloni vekhohén hou. raban gamliél verabi eliezer omrim: neemenet, verabi yeochoua omér: lo mipiha anou 'hayin. veamar rav yeouda, amar chemouél: halakha keraban gamliél.
7. – חֲדָא לְהַכְשִׁיר בָּהּ, וַחֲדָא לְהַכְשִׁיר בְּבִתָּהּ. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר בָּהּ – פּוֹסֵל בְּבִתָּהּ. – 'hada lehakhchir bah, va'hada lehakhchir bevitah. hani'ha leman deamar: ledivré hamakhchir bah – posél bevitah.
8. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר בָּהּ – מַכְשִׁיר בְּבִתָּהּ, אַבָּא שָׁאוּל מַאי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן? ela leman deamar: ledivré hamakhchir bah – makhchir bevitah, aba chaoul ma ata leachmoinan?
9. דְּאַבָּא שָׁאוּל עֲדִיפָא מִדְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. דְּאִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא: הָתָם, דְּרוֹב כְּשֵׁרִין אֶצְלָהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּרוֹב פְּסוּלִין אֶצְלָהּ – אֵימָא לָא, צְרִיכָא. אָמַר רָבָא: הֲלָכָה כְּאַבָּא שָׁאוּל. deaba chaoul adifa mideraban gamliél. dei méhatam hava aména: hatam, derov kechérin etslah, aval hékha derov pesoulin etslah – éma la, tserikha. amar rava: halakha keaba chaoul.
10. מַתְנִי׳ כׇּל הָאֲסוּרִין לָבֹא בַּקָּהָל – מוּתָּרִים לָבֹא זֶה בָּזֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. matni' kol haasourin lavo bakahal – moutarim lavo ze baze. rabi yeouda osér.
11. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וַדָּאָן בְּוַדָּאָן – מוּתָּר, וַדָּאָן בִּסְפֵיקָן, וּסְפֵיקָן בְּוַדָּאָן, וּסְפֵיקָן בִּסְפֵיקָן – אָסוּר. וְאֵלּוּ הֵן הַסְּפֵיקוֹת: שְׁתוּקִי, אֲסוּפִי, וְכוּתִי. rabi eliezer omér: vadaan bevadaan – moutar, vadaan bisfékan, ousfékan bevadaan, ousfékan bisfékan – asour. veélou hén hasefékot: chetouki, asoufi, vekhouti.
12. גְּמָ׳ מַאי כׇּל הָאֲסוּרִין לָבֹא בַּקָּהָל? אִילֵימָא מַמְזֵירֵי וּנְתִינֵי שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי – הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא, מַמְזֵירֵי וּנְתִינֵי שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי מוּתָּרִים לָבֹא זֶה בָּזֶה! gema' ma kol haasourin lavo bakahal? iléma mamzéré ountiné chetouké vaasoufé – ha tena léh récha, mamzéré ountiné chetouké vaasoufé moutarim lavo ze baze!
13. וְתוּ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר, אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַוַּדָּאָן בִּסְפֵיקָן – הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וַדָּאָן בְּוַדָּאָן – מוּתָּר, וַדָּאָן בִּסְפֵיקָן, וּסְפֵיקָן בִּסְפֵיקָן – אָסוּר, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה לָא סְבִירָא לֵיהּ! vetou: rabi yeouda osér, ahéya? iléma avadaan bisfékan – ha midekatané séfa rabi eliezer omér: vadaan bevadaan – moutar, vadaan bisfékan, ousfékan bisfékan – asour, mikelal derabi yeouda la sevira léh!
14. וְכִי תֵּימָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר אַגֵּר בְּמַמְזֶרֶת, מִידֵּי גֵּר בְּמַמְזֶרֶת קָתָנֵי? כׇּל הָאֲסוּרִין לָבֹא בַּקָּהָל קָתָנֵי! vekhi téma: rabi yeouda osér agér bemamzeret, midé gér bemamzeret katané? kol haasourin lavo bakahal katané!
15. אָמַר רַב יְהוּדָה: amar rav yeouda:

Daf 74b

1. הָכִי קָאָמַר: כׇּל הָאֲסוּרִים לָבֹא בִּקְהַל כְּהוּנָּה, מַאי נִינְהוּ – גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וּדְלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי – מוּתָּרִין לָבוֹא זֶה בָּזֶה. hakhi kaamar: kol haasourim lavo bikhal keouna, ma ninou – giyoret pe'houta mibat chaloch chanim veom e'had, oudla kerabi chimon ben yo'ha – moutarin lavo ze baze.
2. וְנוֹקְמַהּ בְּבַת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי! אִם כֵּן, מִצִּידַּהּ תָּבְרַהּ. venokmah bevat chaloch chanim veom e'had, vaafilou lerabi chimon ben yo'ha! im kén, mitsidah tavrah.
3. אֶלָּא טַעְמָא דְּבַת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, הָא פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, דְּמוּתֶּרֶת לָבֹא בִּקְהַל כְּהוּנָּה, אֲסוּרָה לָבוֹא זֶה בָּזֶה? הֲרֵי פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, דְּמוּתֶּרֶת לָבֹא בִּקְהַל כְּהוּנָּה וּמֻותֶּרֶת לָבֹא זֶה בָּזֶה! ela tama devat chaloch chanim veom e'had, ha pe'houta mibat chaloch chanim veom e'had, demouteret lavo bikhal keouna, asoura lavo ze baze? haré pe'houta mibat chaloch chanim veom e'had lerabi chimon ben yo'ha, demouteret lavo bikhal keouna oumouteret lavo ze baze!
4. וּכְלָלָא הוּא דְּכׇל הָאֲסוּרִים לָבֹא בִּקְהַל כְּהוּנָּה מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה? וַהֲרֵי אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה וְזוֹנָה דַּאֲסוּרִים לָבֹא בִּקְהַל כְּהוּנָּה, וַאֲסוּרִים לָבֹא זֶה בָּזֶה! וְתוּ: הָא מוּתָּר אָסוּר? וַהֲרֵי גֵּר שֶׁמּוּתָּר בְּכֹהֶנֶת וּמוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת! oukhlala hou dekhol haasourim lavo bikhal keouna moutarin lavo ze baze? vaharé almana ougroucha va'halala vezona daasourim lavo bikhal keouna, vaasourim lavo ze baze! vetou: ha moutar asour? vaharé gér chemoutar bekhohenet oumoutar bemamzeret!
5. אֶלָּא אָמַר רַב נָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָא: הָכִי קָאָמַר: כׇּל שֶׁכֹּהֵן אָסוּר לִישָּׂא אֶת בִּתּוֹ, וּמַאי נִיהוּ – גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת. וּכְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב – מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה. ela amar rav natan bar hochaya: hakhi kaamar: kol chekohén asour lisa et bito, ouma niou – gér chenasa giyoret. oukhrabi eliezer ben yaakov – moutarin lavo ze baze.
6. וּכְלָלָא הוּא דְּכׇל שֶׁכֹּהֵן אָסוּר לִישָּׂא אֶת בִּתּוֹ מוּתָּרִים לָבֹא זֶה בָּזֶה? הֲרֵי חָלָל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, דְּכֹהֵן אָסוּר לִישָּׂא בִּתּוֹ, וַאֲסוּרִין נָמֵי לָבֹא זֶה בָּזֶה! לָא קַשְׁיָא, כְּרַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה. oukhlala hou dekhol chekohén asour lisa et bito moutarim lavo ze baze? haré 'halal chenasa bat yisraél, dekhohén asour lisa bito, vaasourin namé lavo ze baze! la kachya, kerabi dosta ben yeouda.
7. וַהֲרֵי חָלָל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה וְכֹהֵן אָסוּר לִישָּׂא בִּתּוֹ, וְאָסוּר נָמֵי לָבֹא זֶה בָּזֶה! וְתוּ: הָא מוּתָּר אָסוּר? וַהֲרֵי גֵּר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, וְכֹהֵן מוּתָּר לִישָּׂא בִּתּוֹ, וּמוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה! vaharé 'halal chenasa 'halala vekhohén asour lisa bito, veasour namé lavo ze baze! vetou: ha moutar asour? vaharé gér chenasa bat yisraél, vekhohén moutar lisa bito, oumoutarin lavo ze baze!
8. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הָכָא מַמְזֵר מֵאֲחוֹתוֹ וּמַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אִישׁ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. ela amar rav na'hman amar raba bar avouh: hakha mamzér méa'hoto oumamzér mééchet ich ika bénayou.
9. תַּנָּא קַמָּא סָבַר: אֲפִילּוּ מַמְזֵר מֵאֲחוֹתוֹ נָמֵי הָוֵי מַמְזֵר. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מֵאֵשֶׁת אִישׁ הָוֵי מַמְזֵר, מֵאֲחוֹתוֹ – לָא הָוֵי מַמְזֵר. tana kama savar: afilou mamzér méa'hoto namé havé mamzér. verabi yeouda savar: mééchet ich havé mamzér, méa'hoto – la havé mamzér.
10. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: אֵיזֶהוּ מַמְזֵר – כֹּל שֶׁהוּא בְּ״לֹא יָבֹא״, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. ma ka machma lan? tenéna: ézeou mamzér – kol cheou be"lo yavo", divré rabi akiva.
11. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם, וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין. chimon hatimni omér: kol che'hayavin ala karét bidé chamayim, vahalakha kidvara. rabi yeochoua omér: kol che'hayavin ala mitat bét din.
12. אֶלָּא אָמַר רָבָא: גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, וְהָכִי קָאָמַר: כׇּל הָאֲסוּרִים לָבֹא בַּקָּהָל, וּמַאי נִיהוּ: גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי – מוּתָּרִין לָבֹא זֶה בָּזֶה. ela amar rava: gér amoni oumoavi ika bénayou, vehakhi kaamar: kol haasourim lavo bakahal, ouma niou: gér amoni oumoavi – moutarin lavo ze baze.
13. אִי הָכִי מַאי רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר? הָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר גֵּר בְּמַמְזֶרֶת, הָנֵי מִילֵּי גֵּר דְּרָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל, אֲבָל גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי דְּאֵין רְאוּיִין לָבֹא בַּקָּהָל – לָא. i hakhi ma rabi yeouda osér? hakhi kaamar: af al pi cherabi yeouda osér gér bemamzeret, hané milé gér deraou lavo bakahal, aval gér amoni oumoavi deén reouyin lavo bakahal – la.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, מִצְרִי וַאֲדוֹמִי, כּוּתִי וְנָתִין, חָלָל וּמַמְזֵר שֶׁבָּאוּ עַל הַכֹּהֶנֶת וְעַל הַלְוִיָּה וְעַל בַּת יִשְׂרָאֵל – [פְּסָלוּהָ]. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כֹּל שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל – פּוֹסֵל, וְכֹל שֶׁאֵין זַרְעוֹ פָּסוּל – אֵינוֹ פּוֹסֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: tanou rabanan: ben técha chanim veom e'had gér amoni oumoavi, mitsri vaadomi, kouti venatin, 'halal oumamzér chebaou al hakohenet veal halviya veal bat yisraél – [pesalouha]. rabi yosé omér: kol chezaro pasoul – posél, vekhol cheén zaro pasoul – éno posél. raban chimon ben gamliél omér:

Daf 75a

1. כֹּל שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ – אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ. וְכֹל שֶׁאִי אַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ – אִי אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ. kol cheata nosé bito – ata nosé almenato. vekhol chei ata nosé bito – i ata nosé almenato.
2. מַאי אִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא וּבֵין רַבִּי יוֹסֵי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִצְרִי שֵׁנִי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וּשְׁנֵיהֶם לֹא לְמָדוּהָ אֶלָּא מִכֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה, ma ika bén tana kama ouvén rabi yosé? amar rabi yo'hanan: mitsri chéni ika bénayou. ouchnéhem lo lemadouha ela mikohén gadol bealmana,
3. דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: כִּי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה. מָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה שֶׁבִּיאָתוֹ בַּעֲבֵירָה וּפוֹסֵל בָּהּ, אַף כֹּל שֶׁבִּיאָתוֹ בַּעֲבֵירָה – פּוֹסֵל. detana kama savar: ki kohén gadol bealmana. ma kohén gadol bealmana chebiato baavéra oufosél bah, af kol chebiato baavéra – posél.
4. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: כִּי כֹהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה. מָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל וּפוֹסֵל, אַף כֹּל שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל – פּוֹסֵל. לְאַפּוֹקֵי מִצְרִי שֵׁנִי שֶׁאֵין זַרְעוֹ פָּסוּל, דְּאָמַר קְרָא: ״בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה׳״. verabi yosé savar: ki khohén gadol bealmana. ma kohén gadol bealmana chezaro pasoul oufosél, af kol chezaro pasoul – posél. leapoké mitsri chéni cheén zaro pasoul, deamar kera: "banim acher yivaldou lahem dor chelichi yavo lahem bikhal h'".
5. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ – אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ, וְכֹל שֶׁאִי אַתָּה נוֹשֵׂא אֶת בִּתּוֹ – אִי אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ. מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי יוֹסֵי לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל? אָמַר עוּלָּא: גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וּשְׁנֵיהֶם לֹא לְמָדוּהָ אֶלָּא מִכֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה. raban chimon ben gamliél omér: kol cheata nosé bito – ata nosé almenato, vekhol chei ata nosé et bito – i ata nosé almenato. ma ika bén rabi yosé leraban chimon ben gamliél? amar oula: gér amoni oumoavi ika bénayou. ouchnéhem lo lemadouha ela mikohén gadol bealmana.
6. דְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: כִּי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה. מָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל – וּפוֹסֵל, אַף כֹּל שֶׁזַּרְעוֹ פָּסוּל – פּוֹסֵל. derabi yosé savar: ki kohén gadol bealmana. ma kohén gadol bealmana chezaro pasoul – oufosél, af kol chezaro pasoul – posél.
7. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: כְּכֹהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה. מָה כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה שֶׁכׇּל זַרְעוֹ פָּסוּל, אַף כֹּל שֶׁכׇּל זַרְעוֹ פָּסוּל, אֲפִילּוּ נְקֵבוֹת, לְאַפּוֹקֵי גֵּר עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי דִּנְקֵבוֹת הָווּ כְּשֵׁרוֹת לָבֹא בַּקָּהָל. דְּאָמַר מָר: עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית, מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית. veraban chimon ben gamliél: kekhohén gadol bealmana. ma kohén gadol bealmana chekol zaro pasoul, af kol chekol zaro pasoul, afilou nekévot, leapoké gér amoni oumoavi dinkévot haou kechérot lavo bakahal. deamar mar: amoni velo amonit, moavi velo moavit.
8. אָמַר רַב חִסְדָּא: הַכֹּל מוֹדִים בְּאַלְמְנַת עִיסָּה שֶׁפְּסוּלָה לַכְּהוּנָּה. מַאן מֵיקֵל בְּהָנֵי תַּנָּאֵי – רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וְקָאָמַר: כֹּל שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ – אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ, וְכֹל שֶׁאִי אַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ – אִי אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ. לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי אַלְמְנַת עִיסָּה שֶׁפְּסוּלָה לַכְּהוּנָּה. amar rav 'hisda: hakol modim bealmenat isa chepesoula lakeouna. man mékél behané tanaé – raban chimon ben gamliél, vekaamar: kol cheata nosé bito – ata nosé almenato, vekhol chei ata nosé bito – i ata nosé almenato. lemaoté ma? lemaoté almenat isa chepesoula lakeouna.
9. לְאַפּוֹקֵי מִדְּהָנֵי תַּנָּאֵי דִּתְנַן: הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא עַל אַלְמְנַת עִיסָּה שֶׁכְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה. מַאי טַעְמָא – הָוֵי סְפֵק סְפֵיקָא, וּסְפֵק סְפֵיקָא לְקוּלָּא. leapoké midehané tanaé ditnan: héid rabi yeochoua verabi yeouda ben betéra al almenat isa chekechéra lakeouna. ma tama – havé sefék seféka, ousfék seféka lekoula.
10. וַדָּאָן בְּוַדָּאָן מוּתָּר. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אֲמַר לִי: הִלֵּל שׁוֹנֶה: עֲשָׂרָה יוּחֲסִים עָלוּ מִבָּבֶל וְכוּלָּם מוּתָּרִים לָבֹא זֶה בָּזֶה, וְאַתְּ אָמְרַתְּ הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר?! vadaan bevadaan moutar. amar rav yeouda amar rav: halakha kerabi eliezer. ki amritah kaméh dichmouél amar li: hilél chone: asara you'hasim alou mibavel vekhoulam moutarim lavo ze baze, veate amrate halakha kerabi eliezer?!
11. וּרְמִי דְּרַב אַדְּרַב וּרְמִי דִּשְׁמוּאֵל אַדִּשְׁמוּאֵל, דְּאִיתְּמַר: אֲרוּסָה שֶׁעִיבְּרָה, רַב אָמַר: הַוָּלָד מַמְזֵר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הַוָּלָד שְׁתוּקִי. ourmi derav aderav ourmi dichmouél adichmouél, deitemar: arousa cheibera, rav amar: havalad mamzér. ouchmouél amar: havalad chetouki.
12. רַב אָמַר: הַוָּלָד מַמְזֵר וּמוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הַוָּלָד שְׁתוּקִי וְאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת. אֵיפוֹךְ, רַב אָמַר: הַוָּלָד שְׁתוּקִי, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הַוָּלָד מַמְזֵר. rav amar: havalad mamzér oumoutar bemamzeret, ouchmouél amar: havalad chetouki veasour bemamzeret. éfokh, rav amar: havalad chetouki, ouchmouél amar: havalad mamzér.
13. תַּרְתֵּי לְמָה לִי? צְרִיכָא, דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רַב מִשּׁוּם דְּרוֹב כְּשֵׁרִים אֶצְלָהּ. אֲבָל הָתָם, דְּרוֹב פְּסוּלִים אֶצְלָהּ, אֵימָא מוֹדֵי לִשְׁמוּאֵל. tarté lema li? tserikha, dei itemar beha, beha kaamar rav michoum derov kechérim etslah. aval hatam, derov pesoulim etslah, éma modé lichmouél.
14. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָךְ, בְּהָא קָאָמַר רַב – מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיתְלְ[יַ]הּ בְּאָרוּס, אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֵי לִשְׁמוּאֵל, צְרִיכָא. vei itemar behakh, beha kaamar rav – michoum deika lemitle[ya]h bearous, aval beha éma modé lichmouél, tserikha.
15. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, וּמַאי מַמְזֵר דְּקָאָמַר רַב – לָאו מוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת, אֶלָּא דְּאָסוּר בְּבַת יִשְׂרָאֵל. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הַוָּלָד שְׁתוּקִי, דְּאָסוּר בְּבַת יִשְׂרָאֵל. אִי הָכִי הַיְינוּ דְּרַב! אֶלָּא: מַאי שְׁתוּקִי – שֶׁמְּשַׁתְּקִין אוֹתוֹ מִדִּין כְּהוּנָּה. vei baét éma: leolam la téfokh, ouma mamzér dekaamar rav – la moutar bemamzeret, ela deasour bevat yisraél. ouchmouél amar: havalad chetouki, deasour bevat yisraél. i hakhi haynou derav! ela: ma chetouki – chemechatekin oto midin keouna.
16. פְּשִׁיטָא, הַשְׁתָּא מִדִּין יִשְׂרָאֵל מְשַׁתְּקִינַן לֵיהּ, מִדִּין כְּהוּנָּה מִיבְּעֵי?! אֶלָּא: מַאי שְׁתוּקִי – שֶׁמְּשַׁתְּקִין אוֹתוֹ מִנִּכְסֵי אָבִיו. פְּשִׁיטָא, מִי יָדְעִינַן אֲבוּהּ מַנּוּ? לָא צְרִיכָא, דִּתְפַס. pechita, hachta midin yisraél mechatekinan léh, midin keouna mibeé?! ela: ma chetouki – chemechatekin oto minikhsé avi. pechita, mi yadinan avouh manou? la tserikha, ditfas.
17. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: מַאי שְׁתוּקִי – בְּדוּקִי, שֶׁבּוֹדְקִים אֶת אִמּוֹ וְאוֹמֶרֶת: ״לְכָשֵׁר נִבְעַלְתִּי״ – נֶאֱמֶנֶת. כְּמַאן – כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל? הָאָמַר שְׁמוּאֵל חֲדָא זִימְנָא, דִּתְנַן: הָיְתָה מְעוּבֶּרֶת, וְאָמְרוּ לָהּ: מָה טִיבוֹ שֶׁל עוּבָּר זֶה? מֵאִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא – רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל! vei baét éma: ma chetouki – bedouki, chebodkim et imo veomeret: "lekhachér nivalti" – neemenet. keman – keraban gamliél? haamar chemouél 'hada zimna, ditnan: hayta meouberet, veamrou lah: ma tivo chel oubar ze? méich peloni vekhohén hou – raban gamliél verabi eliezer omrim: neemenet. rabi yeochoua omér: énah neemenet. veamar rav yeouda amar chemouél: halakha keraban gamliél!
18. צְרִיכָא, דְּאִי מֵהָתָם הֲוָה אָמֵינָא: הָתָם רוֹב כְּשֵׁירִים אֶצְלָהּ, אֲבָל הָכָא דְּרוֹב פְּסוּלִים אֶצְלָהּ, אֵימָא לָא, צְרִיכָא. tserikha, dei méhatam hava aména: hatam rov kechérim etslah, aval hakha derov pesoulim etslah, éma la, tserikha.
19. תַּנְיָא: וְכֵן רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כּוּתִי לֹא יִשָּׂא כּוּתִית. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: עֲשָׂאוּהוּ כְּגֵר לְאַחַר עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת, דְּתַנְיָא: גֵּר, עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת – מוּתָּר בְּמַמְזֶרֶת, מִכָּאן וְאֵילָךְ – אָסוּר בְּמַמְזֶרֶת. tanya: vekhén rabi elazar omér: kouti lo yisa koutit. ma tama? amar rav yoséf: asaouou kegér lea'har asara dorot, detanya: gér, ad asara dorot – moutar bemamzeret, mikan veélakh – asour bemamzeret.
20. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַד שֶׁיִּשְׁתַּקֵּעַ שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה מִמֶּנּוּ. veyéch omrim ad cheyichtakéa chém avoda zara mimenou.
21. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? הָתָם גֵּר יָשָׁן וּמַמְזֶרֶת חֲדָשָׁה, אָמְרִי: בַּר יִשְׂרָאֵל הוּא דְּקָא נָסֵיב מַמְזֶרֶת. הָכָא אִידֵּי וְאִידֵּי כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ. אֶלָּא: כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: רַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, amar léh abayé: mi damé? hatam gér yachan oumamzeret 'hadacha, amri: bar yisraél hou deka nasév mamzeret. hakha idé veidé ki hadadé ninou. ela: ki ata rav dimi, amar: rabi elazar savar lah kerabi yichmaél,

Daf 75b

1. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: כּוּתִים גֵּירֵי אֲרָיוֹת הֵם. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: נׇכְרִי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל – הַוָּלָד מַמְזֵר. verabi yichmaél savar lah kerabi akiva. rabi elazar savar lah kerabi yichmaél, deamar: koutim géré araot hém. verabi yichmaél savar lah kerabi akiva, deamar: nokhri veeved haba al bat yisraél – havalad mamzér.
2. וּמִי סָבַר לָהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּרַבִּי עֲקִיבָא? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִנַּיִן לְנׇכְרִי וְעֶבֶד שֶׁבָּאוּ עַל הַכֹּהֶנֶת וְעַל הַלְוִיָּה וְעַל בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁפְּסָלוּהָ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ״ oumi savar lah rabi yichmaél kerabi akiva? vehaamar rabi yo'hanan michoum rabi yichmaél: minayin lenokhri veeved chebaou al hakohenet veal halviya veal bat yisraél chepesalouha? cheneemar: "ouvat kohén ki tihye almana ougroucha vezera én lah"
3. – מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַלְמְנוּת וְגֵרוּשִׁין, יָצָא נׇכְרִי וְעֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ אַלְמְנוּת וְגֵרוּשִׁין. – mi cheyéch lo almenout vegérouchin, yatsa nokhri veeved cheén lo almenout vegérouchin.
4. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, הַשְׁתָּא מַמְזֵר הָוֵי, מִיפְסַל בְּבִיאָתוֹ מִיבַּעְיָא?! vei salka datakh savar lah kerabi akiva, hachta mamzér havé, mifsal beviato mibaya?!
5. אֶלָּא, רַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: כּוּתִים גֵּירֵי אֲרָיוֹת. וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: נׇכְרִי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד מַמְזֵר. ela, rabi elazar savar lah kerabi yichmaél, deamar: koutim géré araot. vesavar lah kerabi akiva deamar: nokhri veeved haba al bat yisraél havalad mamzér.
6. וּמִי סָבַר לַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר כְּרַבִּי עֲקִיבָא? וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִילֵּל בְּצָרוֹת מוֹדִים שֶׁאֵין מַמְזֵר אֶלָּא מִמִּי שֶׁאִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עֶרְוָה וְעָנוּשׁ כָּרֵת! oumi savar lah rabi elazar kerabi akiva? vehaamar rabi elazar: af al pi chene'hlekou bét chama ouvét hilél betsarot modim cheén mamzér ela mimi cheisouro isour erva veanouch karét!
7. אֶלָּא, כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, וְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שָׁלֹשׁ מַחְלוֹקוֹת בַּדָּבָר. ela, ki ata ravin amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan, veamri lah amar rabi aba bar zavda amar rabi 'hanina, veamri lah amar rabi yaakov bar idé amar rabi yeochoua ben lévi: chaloch ma'hlokot badavar.
8. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: כּוּתִים גֵּירֵי אֲרָיוֹת הֵן, וְכֹהֲנִים שֶׁנִּטְמְעוּ בָּהֶם – כֹּהֲנִים פְּסוּלִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיַעֲשׂוּ לָהֶם מִקְצוֹתָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת״, וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִן הַקּוֹצִים שֶׁבָּעָם. וּמִשּׁוּם הָכִי פַּסְלִינְהוּ. rabi yichmaél savar: koutim géré araot hén, vekhohanim chenitmeou bahem – kohanim pesoulim haou, cheneemar: "veyaasou lahem miktsotam kohané vamot", veamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: min hakotsim chebaam. oumichoum hakhi paslinou.
9. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: כּוּתִים גֵּירֵי אֱמֶת הֵן, וְכֹהֲנִים שֶׁנִּטְמְעוּ בָּהֶן – כֹּהֲנִים כְּשֵׁרִים הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיַעֲשׂוּ לָהֶם מִקְצוֹתָם כֹּהֲנֵי בָמוֹת״, וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִן הַבְּחִירִים שֶׁבָּעָם. וְאֶלָּא מִפְּנֵי מָה אֲסָרוּם – מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְיַיבְּמִים אֶת הָאֲרוּסוֹת verabi akiva savar: koutim géré emet hén, vekhohanim chenitmeou bahen – kohanim kechérim haou, cheneemar: "veyaasou lahem miktsotam kohané vamot", veamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: min habe'hirim chebaam. veela mipené ma asaroum – mipené chehaou meyabemim et haarousot

Daf 76a

1. וּפוֹטְרִים אֶת הַנְּשׂוּאוֹת. מַאי דָּרְשִׁי? ״לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר״ – הָךְ דְּיָתְבָה חוּצָה, הִיא לֹא תִהְיֶה לְאִישׁ זָר, אֲבָל הָךְ דְּלָא יָתְבָה חוּצָה – תִּהְיֶה לְאִישׁ זָר. oufotrim et hanesouot. ma darchi? "lo tihye échet hamét ha'houtsa leich zar" – hakh deyatva 'houtsa, hi lo tihye leich zar, aval hakh dela yatva 'houtsa – tihye leich zar.
2. וְרַבִּי עֲקִיבָא לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר: יֵשׁ מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין. verabi akiva letaméh deamar: yéch mamzér mé'hayavé lavin.
3. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּדִקְדּוּקֵי מִצְוֹת. מַאן יֵשׁ אוֹמְרִים? אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. דְּתַנְיָא: מַצַּת כּוּתִי מוּתֶּרֶת וְאָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר, לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִים בְּדִקְדּוּקֵי מִצְוֹת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כׇּל מִצְוָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ כּוּתִים – הַרְבֵּה מְדַקְדְּקִים בָּהּ, יוֹתֵר מִיִּשְׂרָאֵל. veyéch omrim: lefi cheén bekiin bedikdouké mitsot. man yéch omrim? amar rav idi bar avin: rabi eliezer hi. detanya: matsat kouti mouteret veadam yotsé bah yedé 'hovato bapesa'h, verabi eliezer osér, lefi cheén bekiim bedikdouké mitsot. raban chimon ben gamliél omér: kol mitsva chehe'hezikou bah koutim – harbé medakdekim bah, yotér miyisraél.
4. וְאֶלָּא הָכִי, מַאי אֵין בְּקִיאִין? לְפִי שֶׁאֵין בְּקִיאִין בְּתוֹרַת קִידּוּשִׁין וְגֵירוּשִׁין. veela hakhi, ma én bekiin? lefi cheén bekiin betorat kidouchin vegérouchin.
5. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מַמְזֵר מֵאֲחוֹתוֹ וּמַמְזֵר מֵאֵשֶׁת אָח נִתְעָרְבוּ בָּהֶן. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן, יֵשׁ מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת? נִיתְנֵי חֲדָא! מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה. amar rav na'hman amar raba bar avouh: mamzér méa'hoto oumamzér mééchet a'h nitarvou bahen. ma ka machma lan, yéch mamzér mé'hayavé kharétot? nitné 'hada! maase chehaya kakh haya.
6. וְרָבָא אָמַר: עֶבֶד וְשִׁפְחָה נִתְעָרְבוּ בָּהֶן. אִיסּוּרָא מִשּׁוּם מַאי, מִשּׁוּם שִׁפְחָה? נִיתְנֵי חֲדָא! מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה. verava amar: eved vechif'ha nitarvou bahen. isoura michoum ma, michoum chif'ha? nitné 'hada! maase chehaya kakh haya.
7. מַתְנִי׳ הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה כֹּהֶנֶת – צָרִיךְ לִבְדּוֹק אַחֲרֶיהָ אַרְבַּע אִמָּהוֹת שֶׁהֵן שְׁמֹנֶה: אִמָּהּ, וְאֵם אִמָּהּ, וְאֵם אֲבִי אִמָּהּ, וְאִמָּהּ, וְאֵם אָבִיהָ וְאִמָּהּ, וְאֵם אֲבִי אָבִיהָ וְאִמָּהּ. לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אַחַת. matni' hanosé icha kohenet – tsarikh livdok a'hareha arba imaot chehén chemone: imah, veém imah, veém avi imah, veimah, veém aviha veimah, veém avi aviha veimah. leviya veyisreélit mosifin aléhen od a'hat.
8. אֵין בּוֹדְקִין לֹא מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַעְלָה, וְלֹא מִן הַדּוּכָן וּלְמַעְלָה, וְלֹא מִן הַסַּנְהֶדְרִין וּלְמַעְלָה. וְכֹל שֶׁהוּחְזְקוּ אֲבוֹתָיו מִשּׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה – מַשִּׂיאִין לַכְּהוּנָּה וְאֵין צָרִיךְ לִבְדּוֹק אַחֲרֵיהֶן. én bodkin lo min hamizbé'ha oulmala, velo min hadoukhan oulmala, velo min hasanhedrin oulmala. vekhol cheou'hzekou avota michotré harabim vegabaé tsedaka – masiin lakeouna veén tsarikh livdok a'haréhen.
9. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מִי שֶׁהָיָה חָתוּם עֵד בְּעַרְכֵי הַיְּשָׁנָה שֶׁל צִיפּוֹרִי. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: אַף מִי שֶׁהָיָה מוּכְתָּב בְּאִסְטְרַטְיָא שֶׁל מֶלֶךְ. rabi yosé omér: af mi chehaya 'hatoum éd bearkhé hayechana chel tsipori. rabi 'hanina ben antignos omér: af mi chehaya moukhtav beisteratya chel melekh.
10. גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא בִּנְשֵׁי בָּדְקִינַן וּמַאי שְׁנָא בְּגַבְרֵי דְּלָא בָּדְקִינַן? נְשֵׁי דְּכִי מִינְּצוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – בַּעֲרָיוֹת הוּא דְּמִינְּצוּ, וְאִם אִיתָא דְּאִיכָּא מִילְּתָא – לָא אִית לַיהּ קָלָא, גַּבְרֵי דְּכִי מִינְּצוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – בְּיוּחֲסִין הוּא דְּמִינְּצֵי, אִם אִיתָא דְּאִיכָּא מִילְּתָא – אִית לַיהּ קָלָא. gema' ma chena binché badkinan ouma chena begavré dela badkinan? neché dekhi minetsou bahadé hadadé – baaraot hou deminetsou, veim ita deika mileta – la it lah kala, gavré dekhi minetsou bahadé hadadé – beou'hasin hou deminetsé, im ita deika mileta – it lah kala.
11. וְאִיהִי נָמֵי תִּבְדּוֹק בֵּיהּ בְּדִידֵיהּ? מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא הוּזְהֲרוּ כְּשֵׁרוֹת לִינָּשֵׂא לִפְסוּלִים. veihi namé tivdok béh bedidéh? mesaya léh lerav, deamar rav yeouda amar rav: lo houzharou kechérot linasé lifsoulim.
12. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה תָּנֵי: אַרְבַּע אִמָּהוֹת שֶׁהֵם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אַרְבַּע אִמָּהוֹת שֶׁהֵם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. בִּשְׁלָמָא לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה – rav ada bar ahava tané: arba imaot chehém chetém esré. bematnita tana: arba imaot chehém chéch esré. bichlama lerav ada bar ahava –

Daf 76b

1. מוֹקֵים לַהּ בִּלְוִיָּה וּבַת יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא מַתְנִיתָא נֵימָא פְּלִיגָא? לָא, מַאי ״עוֹד אַחַת״ – זוּג אַחַת. mokém lah bilviya ouvat yisraél. ela matnita néma peliga? la, ma "od a'hat" – zoug a'hat.
2. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל מִשְׁפָּחוֹת בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרוֹת הֵן עוֹמְדוֹת. אִינִי? וְהָאָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: מִשְׁנָתֵינוּ כְּשֶׁקּוֹרֵא עָלָיו עַרְעָר! מַאן דְּמַתְנֵי הָא – לָא מַתְנֵי הָא. amar rav yeouda amar rav: zo divré rabi méir, aval 'hakhamim omrim: kol michpa'hot be'hezkat kechérot hén omdot. ini? vehaamar rav 'hama bar gourya amar rav: michnaténou kechekoré ala arar! man dematné ha – la matné ha.
3. אִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל מִשְׁפְּחוֹת בְּחֶזְקַת כְּשֵׁרוֹת הֵן עוֹמְדוֹת. אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: אִם קוֹרֵא עָלָיו עַרְעָר, צָרִיךְ לִבְדּוֹק אַחֲרֶיהָ. ika deamri amar rav yeouda amar rav: zo divré rabi méir, aval 'hakhamim omrim: kol michpe'hot be'hezkat kechérot hén omdot. amar rav 'hama bar gourya amar rav: im koré ala arar, tsarikh livdok a'hareha.
4. אֵין בּוֹדְקִין מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַעְלָה. מַאי טַעְמָא? אִי לָאו דְּבַדְקוּהּ לָא הֲווֹ מַסְּקִי לֵיהּ. וְלֹא מִן הַדּוּכָן וּלְמַעְלָה. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר מָר: שֶׁשָּׁם הָיוּ יוֹשְׁבִים מְיַיחֲסֵי כְּהוּנָּה וּמְיַיחֲסֵי לְוִיָּה. én bodkin min hamizbé'ha oulmala. ma tama? i la devadkouh la hao maseki léh. velo min hadoukhan oulmala. ma tama? deamar mar: checham haou yochvim meya'hasé keouna oumya'hasé leviya.
5. וְלֹא מִסַּנְהֶדְרִין וּלְמַעְלָה. מַאי טַעְמָא? דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: כְּשֵׁם שֶׁבֵּית דִּין מְנוּקִּין בְּצֶדֶק – כָּךְ מְנוּקִּין מִכׇּל מוּם. אָמַר מָרִימָר: מַאי קְרָאָה – ״כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ״. velo misanhedrin oulmala. ma tama? detané rav yoséf: kechém chebét din menoukin betsedek – kakh menoukin mikol moum. amar marimar: ma keraa – "koulakh yafa rayati oumoum én bakh".
6. אֵימָא מוּמָא מַמָּשׁ! אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אָמַר קְרָא: ״וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ״, ״עִמָּךְ״ – בְּדוֹמִים לָךְ. éma mouma mamach! amar rav a'ha bar yaakov: amar kera: "vehityatsevou cham imakh", "imakh" – bedomim lakh.
7. וְדִלְמָא מִשּׁוּם שְׁכִינָה? אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר קְרָא: ״וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ״ – בְּדוֹמִים לָךְ. vedilma michoum chekhina? amar rav na'hman, amar kera: "vehakél méalekha venasou itakh" – bedomim lakh.
8. כׇּל מִי שֶׁהוּחְזְקוּ אֲבוֹתָיו מִשּׁוֹטְרֵי הָרַבִּים. לְמֵימְרָא דְּלָא מוֹקְמִינַן מִפְּסוּלִים? וּרְמִינְהוּ: הַכֹּל כְּשֵׁרִים לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת, וְאֵין הַכֹּל כְּשֵׁרִים לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. וְהָוֵינַן בָּהּ: ״הַכֹּל״ לְאֵיתוֹיֵי מַאי? וְאָמַר רַב יְהוּדָה: לְאֵיתוֹיֵי מַמְזֵר! אָמַר אַבָּיֵי: בִּירוּשָׁלַיִם. וְכֵן תָּנֵי רַב שִׁמְעוֹן בַּר זֵירָא בְּקִידּוּשֵׁי דְבֵי לֵוִי: בִּירוּשָׁלַיִם. kol mi cheou'hzekou avota michotré harabim. lemémra dela mokminan mipesoulim? ourminou: hakol kechérim ladoun diné mamonot, veén hakol kechérim ladoun diné nefachot. vehavénan bah: "hakol" leétoyé ma? veamar rav yeouda: leétoyé mamzér! amar abayé: birouchalayim. vekhén tané rav chimon bar zéra bekidouché devé lévi: birouchalayim.
9. וְגַבָּאֵי צְדָקָה מַשִּׂיאִים. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּמִנְּצוּ בַּהֲדֵי אִינָשֵׁי, דְּאָמַר מָר: מְמַשְׁכְּנִים עַל הַצְּדָקָה וַאֲפִילּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְאִם אִיתָא דְּאִיכָּא – אִית לֵיהּ קָלָא. vegabaé tsedaka masiim. ma tama? kévan deminetsou bahadé inaché, deamar mar: memachkenim al hatsedaka vaafilou beerev chabat, veim ita deika – it léh kala.
10. אוּשְׁפִּיזְכָּנֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה גִּיּוֹרָא הֲוָה, וַהֲוָה קָא מִנְּצֵי אִיהוּ וְרַב בִּיבִי, מָר אָמַר: אֲנָא עָבֵידְנָא סְרָרוּתָא דְמָתָא, וּמַר אָמַר: אֲנָא עָבֵידְנָא סְרָרוּתָא דְמָתָא. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף אֲמַר לְהוּ: תְּנֵינָא: ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ... מִקֶּרֶב אַחֶיךָ״, כׇּל מְשִׂימוֹת שֶׁאַתָּה מֵשִׂים – לֹא יִהְיֶה אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ. ouchpizkanéh derav ada bar ahava giyora hava, vahava ka minetsé iou verav bivi, mar amar: ana avédna serarouta demata, oumar amar: ana avédna serarouta demata. ato lekaméh derav yoséf amar leou: tenéna: "som tasim alekha melekh... mikerev a'hekha", kol mesimot cheata mésim – lo yihye ela mikerev a'hekha.
11. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: וַאֲפִילּוּ אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל? אֲמַר לֵיהּ: אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל מִקֶּרֶב אַחֶיךָ קָרֵינָא בֵּיהּ. הִלְכָּךְ רַב בִּיבִי דְּגַבְרָא רַבָּא הוּא – לִיעַיֵּין בְּמִילֵּי דִשְׁמַיָּא, וּמָר – לִיעַיֵּין בְּמִילֵּי דְמָתָא. אָמַר אַבָּיֵי הִלְכָּךְ מַאן דְּמַשְׁרֵי צוּרְבָּא מִדְּרַבָּנַן בְּאוּשְׁפִּיזְכָּנֵיהּ – לַאשְׁרֵי כְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, (דְּיָדַע לִמְהַפֵּיךְ) [דִּמְהַפֵּיךְ] לֵיהּ בִּזְכוּתֵיהּ. amar léh rav ada bar ahava: vaafilou imo miyisraél? amar léh: imo miyisraél mikerev a'hekha karéna béh. hilkakh rav bivi degavra raba hou – liayén bemilé dichmaya, oumar – liayén bemilé demata. amar abayé hilkakh man demachré tsourba miderabanan beouchpizkanéh – lachré kerav ada bar ahava, (deyada limhapékh) [dimhapékh] léh bizkhoutéh.
12. רַבִּי זֵירָא מִטַּפַּל בְּהוּ, רַבָּה בַּר אֲבוּהּ מִטַּפַּל בְּהוּ. בְּמַעְרְבָא אֲפִילּוּ רֵישׁ כּוֹרֵי לָא מוֹקְמִי מִינַּיְיהוּ. בִּנְהַרְדְּעָא אֲפִילּוּ רֵישׁ גַּרְגּוּתָא לָא מוֹקְמִי מִינַּיְיהוּ. rabi zéra mitapal beou, raba bar avouh mitapal beou. bemareva afilou réch koré la mokmi minayou. binhardea afilou réch gargouta la mokmi minayou.
13. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף מִי שֶׁהָיָה וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? דָּיְיקִי וּמַחְתְּמִי. rabi yosé omér: af mi chehaya vekhou'. ma tama? dayki ouma'htemi.
14. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס וְכוּ׳. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בַּחֲיָילוֹת שֶׁל בֵּית דָּוִד. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קְרָא? ״וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה״. וְטַעְמָא מַאי? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כְּדֵי שֶׁתְּהֵא זְכוּתָן וּזְכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּיעְתָּן. rabi 'hanina ben antignos vekhou'. amar rav yeouda amar chemouél: ba'hayalot chel bét david. amar rav yoséf: ma kera? "vehitya'hsam batsava bamil'hama". vetama ma? amar rav yeouda amar rav: kedé chetehé zekhoutan ouzkhout avotam mesayatan.
15. וְהָאִיכָּא צֶלֶק הָעַמּוֹנִי, מַאי לָאו דְּאָתֵי מֵעַמּוֹן? לָא, דְּיָתֵיב בְּעַמּוֹן. וְהָאִיכָּא אוּרִיָּה הַחִתִּי, מַאי לָאו דְּאָתֵי מֵחֵת? לָא, דְּיָתֵיב בְּחֵת. vehaika tselek haamoni, ma la deaté méamon? la, deyatév beamon. vehaika ouriya ha'hiti, ma la deaté mé'hét? la, deyatév be'hét.
16. וְהָאִיכָּא אִתַּי הַגִּתִּי! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי דְּיָתֵיב בְּגַת, וְהָא אָמַר רַב נַחְמָן: אִתַּי הַגִּיתִּי בָּא וּבִטְּלָהּ! vehaika ita hagiti! vekhi téma hakhi namé deyatév begat, veha amar rav na'hman: ita hagiti ba ouvitelah!
17. וְעוֹד אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אַרְבַּע מֵאוֹת יְלָדִים הָיוּ לוֹ לְדָוִד, וְכוּלָּם בְּנֵי יְפַת תּוֹאַר הָיוּ, וְכוּלָּם מִסְתַּפְּרִים קוֹמֵי, וּמְגַדְּלִים בְּלוֹרִית הָיוּ, וְכוּלָּם יוֹשְׁבִים בִּקְרוֹנִיּוֹת שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מְהַלְּכִים בְּרָאשֵׁי גְיָיסוֹת, וְהֵן הֵן בַּעֲלֵי אֶגְרוֹפִים שֶׁל בֵּית דָּוִד! דְּאָזְלִי לְבַעוֹתֵי עָלְמָא. veod amar rav yeouda amar rav: arba méot yeladim haou lo ledavid, vekhoulam bené yefat toar haou, vekhoulam mistaperim komé, oumgadelim belorit haou, vekhoulam yochvim bikroniyot chel zahav vehaou mehalekhim beraché geyasot, vehén hén baalé egrofim chel bét david! deazli levaoté alma.

Daf 77a

1. מַתְנִי׳ בַּת חָלָל זָכָר – פְּסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה לְעוֹלָם. יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה – בִּתּוֹ כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה. חָלָל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל – בִּתּוֹ פְּסוּלָה לַכְּהוּנָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר. matni' bat 'halal zakhar – pesoula min hakeouna leolam. yisraél chenasa 'halala – bito kechéra lakeouna. 'halal chenasa bat yisraél – bito pesoula lakeouna. rabi yeouda omér: bat gér zakhar kevat 'halal zakhar.
2. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת – בִּתּוֹ כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה, וְגֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל – בִּתּוֹ כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה, אֲבָל גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת – בִּתּוֹ פְּסוּלָה לַכְּהוּנָּה. אֶחָד גֵּר וְאֶחָד עֲבָדִים מְשׁוּחְרָרִים אֲפִילּוּ עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת, עַד שֶׁתְּהֵא אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת בִּתּוֹ כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה. rabi eliezer ben yaakov omér: yisraél chenasa giyoret – bito kechéra lakeouna, vegér chenasa bat yisraél – bito kechéra lakeouna, aval gér chenasa giyoret – bito pesoula lakeouna. e'had gér vee'had avadim mechou'hrarim afilou ad asara dorot, ad chetehé imo miyisraél. rabi yosé omér: af gér chenasa giyoret bito kechéra lakeouna.
3. גְּמָ׳ מַאי לְעוֹלָם? מַהוּ דְּתֵימָא: מִידֵּי דַּהֲוָה אַמִּצְרִי וַאֲדוֹמִי, מָה לְהַלָּן לְאַחַר שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת, אַף כָּאן נָמֵי לְאַחַר שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן. gema' ma leolam? maou detéma: midé dahava amitsri vaadomi, ma lehalan lea'har chelocha dorot, af kan namé lea'har chelocha dorot, ka machma lan.
4. יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: נֶאֱמַר כָּאן: ״וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ״לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו״. מָה לְהַלָּן זְכָרִים וְלֹא נְקֵבוֹת, אַף כָּאן זְכָרִים וְלֹא נְקֵבוֹת. yisraél chenasa 'halala. mena hané milé? amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon: neemar kan: "velo ye'halél zaro beama", veneemar lehalan: "lo yitama baal beama". ma lehalan zekharim velo nekévot, af kan zekharim velo nekévot.
5. אֶלָּא מֵעַתָּה, בִּתּוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל תִּישְׁתְּרֵי! מִי כְּתִיב בְּנוֹ? ״זַרְעוֹ״ כְּתִיב, ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו״. ela méata, bito chel kohén gadol tichteré! mi ketiv beno? "zaro" ketiv, "lo ye'halél zaro beama".
6. בַּת בְּנוֹ תִּישְׁתְּרֵי! כְּתִיב ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ״, מַקִּישׁ זַרְעוֹ לוֹ, מָה הוּא – בִּתּוֹ פְּסוּלָה, אַף בְּנוֹ – בִּתּוֹ פְּסוּלָה. בַּת בִּתּוֹ תִּיתְּסַר! אִם כֵּן, גְּזֵירָה שָׁוָה מַאי אַהֲנִי לֵיהּ? bat beno tichteré! ketiv "lo ye'halél zaro", makich zaro lo, ma hou – bito pesoula, af beno – bito pesoula. bat bito titesar! im kén, gezéra chava ma ahani léh?
7. חָלָל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל – בִּתּוֹ פְּסוּלָה. הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא: ״בַּת חָלָל זָכָר פְּסוּלָה מִן הַכְּהוּנָּה לְעוֹלָם״! אַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה, תְּנָא נָמֵי סֵיפָא חָלָל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל. 'halal chenasa bat yisraél – bito pesoula. ha tena léh récha: "bat 'halal zakhar pesoula min hakeouna leolam"! ayedé ditna récha yisraél chenasa 'halala, tena namé séfa 'halal chenasa bat yisraél.
8. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה, דְּתַנְיָא: רַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִקְוֵה טׇהֳרָה לַחֲלָלוֹת, כָּךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִקְוֵה טׇהֳרָה לַחֲלָלִים. מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר קְרָא: ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו״ – בְּעִם אֶחָד הוּא דְּמֵיחֵל, בִּשְׁנֵי עֲמָמִים אֵינוֹ מֵיחֵל. matnitin dela kerabi dosta ben yeouda, detanya: rabi dosta ben yeouda omér: kechém chebené yisraél mikvé tohora la'halalot, kakh benot yisraél mikvé tohora la'halalim. ma taméh derabi dosta berabi yeouda? amar kera: "lo ye'halél zaro beama" – beim e'had hou demé'hél, bichné amamim éno mé'hél.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ״ – אֵין לִי אֶלָּא זַרְעוֹ, הִיא עַצְמָהּ, מִנַּיִן? אָמַרְתָּ: קַל וָחוֹמֶר, מָה זַרְעוֹ שֶׁלֹּא עָבַר עֲבֵירָה – מִתְחַלֵּל, הִיא שֶׁעָבְרָה עֲבֵירָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁמִּתְחַלֶּלֶת? tanou rabanan: "lo ye'halél zaro" – én li ela zaro, hi atsmah, minayin? amarta: kal va'homer, ma zaro chelo avar avéra – mit'halél, hi cheavra avéra – éno din chemit'halelet?
10. הוּא, עַצְמוֹ יוֹכִיחַ, שֶׁעָבַר עֲבֵירָה וְאֵין מִתְחַלֵּל! מָה לְהוּא, שֶׁכֵּן אֵין מִתְחַלֵּל בְּכׇל מָקוֹם, תֹּאמַר בְּהִיא, שֶׁמִּתְחַלֶּלֶת בְּכׇל מָקוֹם. hou, atsmo yokhi'ha, cheavar avéra veén mit'halél! ma leou, chekén én mit'halél bekhol makom, tomar behi, chemit'halelet bekhol makom.
11. וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר: אָמַר קְרָא ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ״ – לֹא יְחוּלַּל, זֶה שֶׁהָיָה כָּשֵׁר וְנִתְחַלֵּל. veim nafchekha lomar: amar kera "lo ye'halél zaro" – lo ye'houlal, ze chehaya kachér venit'halél.
12. מַאי ״אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר״? וְכִי תֵּימָא אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְזַרְעוֹ – שֶׁכֵּן יְצִירָתוֹ בַּעֲבֵירָה, אָמַר קְרָא: ״לֹא יְחַלֵּל״, לֹא יְחוֹלֵל – זֶה שֶׁהָיָה כָּשֵׁר וְנִתְחַלֵּל. ma "im nafchekha lomar"? vekhi téma ika lemifrakh: ma lezaro – chekén yetsirato baavéra, amar kera: "lo ye'halél", lo ye'holél – ze chehaya kachér venit'halél.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזוֹ הִיא חֲלָלָה – כֹּל שֶׁנּוֹלְדָה מִן הַפְּסוּלִים. מַאי ״פְּסוּלִים״? אִילֵימָא פְּסוּלִים לוֹ, הֲרֵי מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ דִּפְסוּלָה לוֹ וּבָנֶיהָ כְּשֵׁרִים, דִּכְתִיב ״תּוֹעֵבָה הִיא״ – הִיא תּוֹעֵבָה, וְאֵין בָּנֶיהָ תּוֹעֲבִים! tanou rabanan: ézo hi 'halala – kol chenolda min hapesoulim. ma "pesoulim"? iléma pesoulim lo, haré ma'hazir gerouchato difsoula lo ouvaneha kechérim, dikhtiv "toéva hi" – hi toéva, veén baneha toavim!
14. אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר: אֵיזוֹ הִיא חֲלָלָה – כֹּל שֶׁנּוֹלְדָה מִן פְּסוּל כְּהוּנָּה. נוֹלְדָה – אִין, לֹא נוֹלְדָה – לָא? הֲרֵי אַלְמָנָה, וּגְרוּשָׁה, זוֹנָה, דְּלֹא נוֹלְדָה, וְקָא הָוְיָא חֲלָלָה! amar rav yeouda: hakhi kaamar: ézo hi 'halala – kol chenolda min pesoul keouna. nolda – in, lo nolda – la? haré almana, ougroucha, zona, delo nolda, veka havya 'halala!
15. אָמַר רַבָּה: הָכִי קָאָמַר: אֵיזוֹ חֲלָלָה מוּזְכֶּרֶת שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר כְּלָל? כֹּל שֶׁנּוֹלְדָה מִן פְּסוּל כְּהוּנָּה. מַאי ״מוּזְכֶּרֶת״? אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אָבִין: הָכִי קָאָמַר: אֵיזוֹ הִיא חֲלָלָה שֶׁעִיקָּרָהּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְאֵין צְרִיכִין לְפָרֵשׁ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים – כֹּל שֶׁנּוֹלְדָה מִן פְּסוּלֵי כְּהוּנָּה. amar raba: hakhi kaamar: ézo 'halala mouzkeret chelo haya lah cheat hakocher kelal? kol chenolda min pesoul keouna. ma "mouzkeret"? amar rav yits'hak bar avin: hakhi kaamar: ézo hi 'halala cheikarah midivré tora veén tserikhin lefaréch midivré sofrim – kol chenolda min pesoulé keouna.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: אַלְמָנָה אַלְמָנָה אַלְמָנָה – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. גְּרוּשָׁה גְּרוּשָׁה גְּרוּשָׁה – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. tanou rabanan: almana almana almana – éno 'hayav ela a'hat. geroucha geroucha geroucha – éno 'hayav ela a'hat.
17. אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זוֹנָה, בִּזְמַן שֶׁהֵם כַּסֵּדֶר – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. זִינְּתָה וְנִתְחַלְּלָה וְנִתְגָּרְשָׁה וְנִתְאַרְמְלָה – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. almana ougroucha va'halala zona, bizman chehém kaséder – 'hayav al kol a'hat vea'hat. zineta venit'halela venitgarcha venitarmela – éno 'hayav ela a'hat.
18. אָמַר מָר: אַלְמָנָה אַלְמָנָה אַלְמָנָה – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. הַאי אַלְמָנָה הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא שֶׁבָּא עַל אַלְמְנַת רְאוּבֵן וְעַל אַלְמְנַת שִׁמְעוֹן וְעַל אַלְמְנַת לֵוִי, אַמַּאי אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת? amar mar: almana almana almana – éno 'hayav ela a'hat. ha almana hékhi damé? iléma cheba al almenat reouvén veal almenat chimon veal almenat lévi, ama éno 'hayav ela a'hat?

Daf 77b

1. הֲרֵי גּוּפִין מוּחְלָקִים, הֲרֵי שֵׁמוֹת מוּחְלָקִים! haré goufin mou'hlakim, haré chémot mou'hlakim!
2. אֶלָּא שֶׁבָּא עַל אַלְמָנָה אַחַת שָׁלֹשׁ בִּיאוֹת. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלָא אַתְרוֹ בֵּיהּ – פְּשִׁיטָא דְּאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. ela cheba al almana a'hat chaloch biot. hékhi damé? i dela atro béh – pechita deéno 'hayav ela a'hat.
3. אֶלָּא דְּאַתְרוֹ בֵּיהּ אַכֹּל חֲדָא וַחֲדָא – אַמַּאי אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת? וְהָתְנַן: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ: ״אַל תִּשְׁתֶּה״ ״אַל תִּשְׁתֶּה״ וְהוּא שׁוֹתֶה – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת! ela deatro béh akol 'hada va'hada – ama éno 'hayav ela a'hat? vehatnan: nazir chehaya chote yayin kol hayom koulo – éno 'hayav ela a'hat. amrou lo: "al tichte" "al tichte" veou chote – 'hayav al kol a'hat vea'hat!
4. לָא צְרִיכָא, שֶׁבָּא עַל אַלְמְנַת רְאוּבֵן שֶׁהָיְתָה אַלְמְנַת שִׁמְעוֹן שֶׁהָיְתָה אַלְמְנַת לֵוִי. מַהוּ דְּתֵימָא הֲרֵי שֵׁמוֹת מוּחְלָקִים – קָא מַשְׁמַע לַן גּוּפִים מוּחְלָקִים בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא. la tserikha, cheba al almenat reouvén chehayta almenat chimon chehayta almenat lévi. maou detéma haré chémot mou'hlakim – ka machma lan goufim mou'hlakim baénan, veléka.
5. ״אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זֹנָה״. הַאי תַּנָּא מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר – אִיפְּכָא נָמֵי! וְאִי קָסָבַר אֵין אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר – אֲפִילּוּ כַּסֵּדֶר הַזֶּה נָמֵי לָא! "almana ougroucha va'halala zona". ha tana ma kasavar? i kasavar isour 'hal al isour – ipekha namé! vei kasavar én isour 'hal al isour – afilou kaséder haze namé la!
6. אָמַר רָבָא: הַאי תַּנָּא אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר לֵית לֵיהּ, אִיסּוּר מוֹסִיף אִית לֵיהּ. amar rava: ha tana isour 'hal al isour lét léh, isour mosif it léh.
7. אַלְמָנָה אֲסוּרָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וְשַׁרְיָא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. הָוְיָא לַהּ גְּרוּשָׁה, מִיגּוֹ דְּאִיתּוֹסַף לַהּ אִיסּוּרָא לְגַבֵּי כֹּהֵן הֶדְיוֹט – אִיתּוֹסַף לַהּ אִיסּוּרָא לְגַבֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, וַעֲדַיִין שַׁרְיָא לְמֵיכַל בִּתְרוּמָה. הָוְיָא לַהּ חֲלָלָה, מִיגּוֹ דְּאִיתּוֹסַף אִיסּוּרָא לְמֵיכַל בִּתְרוּמָה – אִיתּוֹסַף אִיסּוּרָא לְגַבֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל. almana asoura lekhohén gadol vecharya lekhohén hedot. havya lah geroucha, migo deitosaf lah isoura legabé kohén hedot – itosaf lah isoura legabé kohén gadol, vaadayin charya lemékhal bitrouma. havya lah 'halala, migo deitosaf isoura lemékhal bitrouma – itosaf isoura legabé kohén gadol.
8. אֶלָּא זוֹנָה – מַאי אִיסּוּר מוֹסִיף אִית בַּהּ? אָמַר רַב חָנָא בַּר רַב קַטִּינָא: הוֹאִיל וְשֵׁם זְנוּת פּוֹסֵל בְּיִשְׂרָאֵל. ela zona – ma isour mosif it bah? amar rav 'hana bar rav katina: hoil vechém zenout posél beyisraél.
9. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת: כׇּל שֶׁהוּא בְּ״יִקָּח״, הֲרֵי הוּא בְּ״לֹא יִקָּח״. כֹּל שֶׁאֵינוֹ בְּ״יִקָּח״ אֵינוֹ בְּ״לֹא יִקָּח״ – פְּרָט לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁבָּא עַל אֲחוֹתוֹ אַלְמָנָה. tané tana kaméh derav chéchet: kol cheou be"yika'h", haré hou be"lo yika'h". kol cheéno be"yika'h" éno be"lo yika'h" – perat lekhohén gadol cheba al a'hoto almana.
10. אֲמַר לֵיהּ: דַּאֲמַר לָךְ, מַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: אֵין אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר. דְּתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָאוֹכֵל נְבֵילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – פָּטוּר. דְּאִי רַבָּנַן, הָא אָמְרִי: אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר. amar léh: daamar lakh, mani – rabi chimon hi, deamar: én isour 'hal al isour. detanya: rabi chimon omér: haokhél nevéla beom hakipourim – patour. dei rabanan, ha amri: isour 'hal al isour.
11. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, כִּי אָמְרִי רַבָּנַן אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר – הָנֵי מִילֵּי אִיסּוּר חָמוּר עַל אִיסּוּר קַל, אֲבָל אִיסּוּר קַל עַל אִיסּוּר חָמוּר – לָא חָיֵיל. afilou téma rabanan, ki amri rabanan isour 'hal al isour – hané milé isour 'hamour al isour kal, aval isour kal al isour 'hamour – la 'hayél.
12. אִיכָּא דְאָמְרִי: הָא מַנִּי – רַבָּנַן הִיא, דְּאָמְרִי: אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר, וְכִי אָמְרִי רַבָּנַן אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר, הָנֵי מִילֵּי אִיסּוּר חָמוּר עַל אִיסּוּר קַל, אֲבָל אִיסּוּר קַל עַל אִיסּוּר חָמוּר – לָא חָיֵיל. דְּאִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, הַשְׁתָּא אִיסּוּר חָמוּר עַל אִיסּוּר קַל לָא חָיֵיל, אִיסּוּר קַל עַל אִיסּוּר חָמוּר מִיבַּעְיָא? ika deamri: ha mani – rabanan hi, deamri: isour 'hal al isour, vekhi amri rabanan isour 'hal al isour, hané milé isour 'hamour al isour kal, aval isour kal al isour 'hamour – la 'hayél. dei rabi chimon, hachta isour 'hamour al isour kal la 'hayél, isour kal al isour 'hamour mibaya?
13. מַהוּ דְּתֵימָא: אִיסּוּר כְּהוּנָּה שָׁאנֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: isour keouna chané, ka machma lan.
14. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: יִשְׂרָאֵל הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ – זוֹנָה מְשַׁוֵּי לַהּ. חֲלָלָה, מְשַׁוֵּי לַהּ אוֹ לָא מְשַׁוֵּי לַהּ? amar léh rav papa leabayé: yisraél haba al a'hoto – zona mechavé lah. 'halala, mechavé lah o la mechavé lah?
15. מִי אָמְרִינַן קַל וָחוֹמֶר: מֵחַיָּיבֵי לָאוִין הָוְיָא חֲלָלָה, מֵחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אוֹ דִילְמָא אֵין חֲלָלָה אֶלָּא מֵאִיסּוּר כְּהוּנָּה? אֲמַר לֵיהּ: אֵין (אִיסּוּר) חֲלָלָה אֶלָּא מֵאִיסּוּר כְּהוּנָּה בִּלְבַד. mi amrinan kal va'homer: mé'hayavé lavin havya 'halala, mé'hayavé kharétot lo kol chekén? o dilma én 'halala ela méisour keouna? amar léh: én (isour) 'halala ela méisour keouna bilvad.
16. אָמַר רָבָא: מְנָא הָא מִילְּתָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן ״אֵין חֲלָלָה אֶלָּא מֵאִיסּוּר כְּהוּנָּה״? דְּתַנְיָא: לֹא יֵאָמֵר גְּרוּשָׁה בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְתֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִכֹּהֵן הֶדְיוֹט, וַאֲנָא אָמֵינָא: הַשְׁתָּא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט אֲסוּרָה, לְכֹהֵן גָּדוֹל מִיבַּעְיָא? לָמָּה נֶאֶמְרָה: כְּשֵׁם שֶׁחֲלוּקָה גְּרוּשָׁה מִזּוֹנָה וַחֲלָלָה בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט, כָּךְ חֲלוּקָה בְּכֹהֵן גָּדוֹל. amar rava: mena ha mileta daamour rabanan "én 'halala ela méisour keouna"? detanya: lo yéamér geroucha bekhohén gadol vetété bekal va'homer mikohén hedot, vaana aména: hachta lekhohén hedot asoura, lekhohén gadol mibaya? lama neemra: kechém che'halouka geroucha mizona va'halala bekhohén hedot, kakh 'halouka bekhohén gadol.
17. פְּשִׁיטָא, מִיגְרָע גָּרְעָה? אֶלָּא: כְּשֵׁם שֶׁחֲלוּקָה גְּרוּשָׁה מִזּוֹנָה וַחֲלָלָה בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט – כָּךְ אַלְמָנָה חֲלוּקָה מִגְּרוּשָׁה וַחֲלָלָה זוֹנָה בְּכֹהֵן גָּדוֹל. pechita, migra gara? ela: kechém che'halouka geroucha mizona va'halala bekhohén hedot – kakh almana 'halouka migeroucha va'halala zona bekhohén gadol.
18. חֲלָלָה לָמָּה נֶאֶמְרָה? אֵין חֲלָלָה אֶלָּא מֵאִיסּוּר כְּהוּנָּה. זוֹנָה לָמָּה נֶאֶמְרָה? נֶאֱמַר כָּאן ״זוֹנָה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״זוֹנָה״, מָה כָּאן זַרְעוֹ חוּלִּין, אַף לְהַלָּן זַרְעוֹ חוּלִּין. 'halala lama neemra? én 'halala ela méisour keouna. zona lama neemra? neemar kan "zona", veneemar lehalan "zona", ma kan zaro 'houlin, af lehalan zaro 'houlin.
19. אָמַר רַב אָשֵׁי: הִילְכָּךְ, כֹּהֵן הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ amar rav aché: hilkakh, kohén haba al a'hoto

Daf 78a

1. – זוֹנָה מְשַׁוֵּי לַהּ, חֲלָלָה לָא מְשַׁוֵּי לַהּ. חָזַר וּבָא עָלֶיהָ – עֲשָׂאָהּ חֲלָלָה. – zona mechavé lah, 'halala la mechavé lah. 'hazar ouva aleha – asaah 'halala.
2. אָמַר רַב יְהוּדָה: כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה לוֹקֶה שְׁתַּיִם, אַחַת מִשּׁוּם ״לֹא יִקָּח״, וְאַחַת מִשּׁוּם ״לֹא יְחַלֵּל״. וְלִילְקֵי נָמֵי מִשּׁוּם ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ״! בְּשֶׁלֹּא גָּמַר בִּיאָתוֹ. amar rav yeouda: kohén gadol bealmana loke chetayim, a'hat michoum "lo yika'h", vea'hat michoum "lo ye'halél". velilké namé michoum "lo ye'halél zaro"! bechelo gamar biato.
3. מֵתִיב רָבָא: אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת, מַאי לָאו שְׁנֵי שֵׁמוֹת וְתוּ לָא? métiv rava: almana ougroucha loke michoum chené chémot, ma la chené chémot vetou la?
4. לָא, שְׁנֵי שֵׁמוֹת עַל זֶה וּשְׁנֵי שֵׁמוֹת עַל זֶה. la, chené chémot al ze ouchné chémot al ze.
5. אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא: גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל אַחַת! הָכִי קָאָמַר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל אַחַת, וּלְעוֹלָם שְׁנֵי שֵׁמוֹת. i hakhi éma séfa: geroucha va'haloutsa – éno 'hayav ela al a'hat! hakhi kaamar: éno 'hayav ela al a'hat, oulolam chené chémot.
6. וַחֲלוּצָה דְּרַבָּנַן? וְהָתַנְיָא: גְּרוּשָׁה – אֵין לִי אֶלָּא גְּרוּשָׁה, חֲלוּצָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִשָּׁה״! מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. va'haloutsa derabanan? vehatanya: geroucha – én li ela geroucha, 'haloutsa minayin? talmoud lomar: "veicha"! miderabanan, oukra asmakhta bealma.
7. אָמַר אַבָּיֵי: קִידֵּשׁ – לוֹקֶה, בָּעַל – לוֹקֶה. קִידֵּשׁ לוֹקֶה מִשּׁוּם ״לֹא יִקָּח״. בָּעַל לוֹקֶה מִשּׁוּם ״לֹא יְחַלֵּל״. רָבָא אָמַר: בָּעַל – לוֹקֶה, לֹא בָּעַל – אֵינוֹ לוֹקֶה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״לֹא יִקַּח... וְלֹא יְחַלֵּל״ מָה טַעַם ״לֹא יִקַּח״? מִשּׁוּם ״לֹא יְחַלֵּל״. amar abayé: kidéch – loke, baal – loke. kidéch loke michoum "lo yika'h". baal loke michoum "lo ye'halél". rava amar: baal – loke, lo baal – éno loke, michoum dikhtiv: "lo yika'h... velo ye'halél" ma taam "lo yika'h"? michoum "lo ye'halél".
8. וּמוֹדֶה אַבָּיֵי בְּמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, שֶׁאִם קִידֵּשׁ וְלֹא בָּעַל – שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה. ״לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא לֵיכָּא. oumode abayé bema'hazir gerouchato, cheim kidéch velo baal – cheéno loke. "leka'htah lihot lo leicha" amar ra'hamana, veha léka.
9. וּמוֹדֶה רָבָא בְּכֹהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה, שֶׁאִם בָּעַל וְלֹא קִידֵּשׁ – שֶׁלּוֹקֶה. ״וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו״ אָמַר רַחֲמָנָא, וַהֲרֵי הוּא חִילֵּל. וּשְׁנֵיהֶם מוֹדִים בְּמַחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, שֶׁאִם בָּעַל וְלֹא קִידֵּשׁ – שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה, דֶּרֶךְ לִיקּוּחִין אָסְרָה תּוֹרָה. oumode rava bekhohén gadol bealmana, cheim baal velo kidéch – cheloke. "velo ye'halél zaro beama" amar ra'hamana, vaharé hou 'hilél. ouchnéhem modim bema'hzir gerouchato, cheim baal velo kidéch – cheéno loke, derekh likou'hin asra tora.
10. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל. תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר. וְהַדִּין נוֹתֵן: מָה חָלָל, שֶׁבָּא מִטִּפָּה כְּשֵׁרָה – בִּתּוֹ פְּסוּלָה, גֵּר, שֶׁבָּא מִטִּפָּה פְּסוּלָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁבִּתּוֹ פְּסוּלָה? rabi yeouda omér: bat gér zakhar kevat 'halal. tanya, rabi yeouda omér: bat gér zakhar kevat 'halal zakhar. vehadin notén: ma 'halal, cheba mitipa kechéra – bito pesoula, gér, cheba mitipa pesoula – éno din chebito pesoula?
11. מָה לְחָלָל, שֶׁכֵּן יְצִירָתוֹ בַּעֲבֵירָה. כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין יְצִירָתוֹ בַּעֲבֵירָה, בִּתּוֹ פְּסוּלָה. ma le'halal, chekén yetsirato baavéra. kohén gadol bealmana yokhi'ha, cheén yetsirato baavéra, bito pesoula.
12. מָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה, שֶׁכֵּן בִּיאָתוֹ בַּעֲבֵירָה! חָלָל יוֹכִיחַ. ma lekhohén gadol bealmana, chekén biato baavéra! 'halal yokhi'ha.
13. וְחָזַר הַדִּין, לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁאֵינָן בְּרוֹב הַקָּהָל, אַף אֲנִי אָבִיא אֶת הַגֵּר שֶׁאֵינוֹ בְּרוֹב הַקָּהָל וּבִתּוֹ פְּסוּלָה. ve'hazar hadin, lo rei ze kiri ze, hatsad hachave chebahen – cheénan berov hakahal, af ani avi et hagér cheéno berov hakahal ouvito pesoula.
14. מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶם צַד עֲבֵירָה! ma lehatsad hachave chebahen, chekén yéch bahem tsad avéra!
15. לָא תֵּימָא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאַלְמָנָה יוֹכִיחַ, אֶלָּא אֵימָא: מִצְרִי רִאשׁוֹן יוֹכִיחַ. la téma kohén gadol bealmana yokhi'ha, ela éma: mitsri richon yokhi'ha.
16. מָה לְמִצְרִי רִאשׁוֹן, שֶׁכֵּן אֵינוֹ רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל. חָלָל יוֹכִיחַ. ma lemitsri richon, chekén éno raou lavo bakahal. 'halal yokhi'ha.
17. וְחָזַר הַדִּין. לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁאֵינָן בְּרוֹב קָהָל, וּבִתּוֹ פְּסוּלָה. אַף אֲנִי אָבִיא אֶת הַגֵּר, שֶׁאֵינוֹ בְּרוֹב קָהָל וּבִתּוֹ פְּסוּלָה. ve'hazar hadin. lo rei ze kiri ze, hatsad hachave chebahen – cheénan berov kahal, ouvito pesoula. af ani avi et hagér, cheéno berov kahal ouvito pesoula.
18. מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן פּוֹסְלִים בְּבִיאָתָם. וְרַבִּי יְהוּדָה: גֵּר נָמֵי פּוֹסֵל בְּבִיאָתוֹ, וּמַיְיתֵי לַהּ בַּמָּה הַצַּד מֵהַאי דִּינָא. ma lehatsad hachave chebahen, chekén poslim beviatam. verabi yeouda: gér namé posél beviato, oumayté lah bama hatsad méha dina.
19. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר גֵּר. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד – כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים... הַחֲיוּ לָכֶם״, וַהֲלֹא פִּינְחָס הָיָה עִמָּהֶם! וְרַבָּנַן? ״הַחֲיוּ לָכֶם״ – לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. rabi eliezer ben yaakov omér gér. tanya, rabi chimon ben yo'ha omér: giyoret pe'houta mibat chaloch chanim veom e'had – kechéra lakeouna, cheneemar: "vekhol hataf banachim... ha'haou lakhem", vahalo pin'has haya imahem! verabanan? "ha'haou lakhem" – laavadim velichfa'hot.
20. וְכוּלָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה לֹא יִקְחוּ לָהֶם לְנָשִׁים כִּי אִם בְּתוּלֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל״, רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: עַד דְּאִית כׇּל זֶרַע מִיִּשְׂרָאֵל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב סָבַר: ״מִזֶּרַע״, וַאֲפִילּוּ מִקְצָת זֶרַע. vekhoulan mikra e'had darchou: "almana ougroucha lo yik'hou lahem lenachim ki im betoulot mizera bét yisraél", rabi yeouda savar: ad deit kol zera miyisraél. rabi eliezer ben yaakov savar: "mizera", vaafilou miktsat zera.
21. רַבִּי יוֹסֵי סָבַר: מִי שֶׁנִּזְרְעוּ בְּיִשְׂרָאֵל. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי סָבַר: מִי שֶׁנִּזְרְעוּ בְּתוּלֶיהָ בְּיִשְׂרָאֵל. rabi yosé savar: mi chenizreou beyisraél. rabi chimon ben yo'ha savar: mi chenizreou betouleha beyisraél.
22. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרָבָא: amar léh rav na'hman lerava:

Daf 78b

1. הַאי קְרָא, רֵישָׁא בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְסֵיפָא בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט?! אֲמַר לֵיהּ: אִין. ha kera, récha bekhohén gadol veséfa bekhohén hedot?! amar léh: in.
2. וּכְתַב קְרָא הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: אִין, דִּכְתִיב: ״וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה׳״ – וַהֲלֹא אֵין יְשִׁיבָה בַּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵית דָּוִד בִּלְבַד! אֶלָּא: ״נֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה״ – בְּהֵיכַל ה׳, ״וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב״ – בִּמְקוֹמוֹ. oukhtav kera hakhi? amar léh: in, dikhtiv: "venér elohim terem yikhbe ouchmouél chokhév behékhal h'" – vahalo én yechiva baazara ela lemalkhé vét david bilvad! ela: "nér elohim terem yikhbe" – behékhal h', "ouchmouél chokhév" – bimkomo.
3. ״וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה מִכֹּהֵן יִקָּחוּ״ – ״מִכֹּהֵן״ – אִין, מִיִּשְׂרָאֵל לָא?! הָכִי קָאָמַר: ״מִכֹּהֵן יִקָּחוּ״ – מִשְּׁאָר כֹּהֲנִים יִקָּחוּ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״מִכֹּהֵן יִקָּחוּ״ – מִשְּׁאָר כֹּהֲנִים יִקָּחוּ. "vehaalmana acher tihye almana mikohén yika'hou" – "mikohén" – in, miyisraél la?! hakhi kaamar: "mikohén yika'hou" – michear kohanim yika'hou. tanya namé hakhi: "mikohén yika'hou" – michear kohanim yika'hou.
4. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִן הַמַּשִּׂיאִים לַכְּהוּנָּה יִקָּחוּ. רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר, כֹּל שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ – אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ, וְכֹל שֶׁאִי אַתָּה נוֹשֵׂא בִּתּוֹ – אִי אַתָּה נוֹשֵׂא אַלְמְנָתוֹ. rabi yeouda omér: min hamasiim lakeouna yika'hou. rabi yeouda letaméh, deamar: bat gér zakhar kevat 'halal zakhar, kol cheata nosé bito – ata nosé almenato, vekhol chei ata nosé bito – i ata nosé almenato.
5. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת. אָמַר רַב הַמְנוּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְכֵן אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וּמִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָהֲגוּ כֹּהֲנִים סִילְסוּל בְּעַצְמָן כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. rabi yosé omér: af gér chenasa giyoret. amar rav hamnouna micheméh deoula: halakha kerabi yosé. vekhén amar raba bar bar 'hana: halakha kerabi yosé. oumiyom che'harav bét hamikdach nahagou kohanim silsoul beatsman kerabi eliezer ben yaakov.
6. אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר לִי הוּנָא: בָּא לִימָּלֵךְ – מוֹרִים לוֹ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, נָשָׂא – אֵין מוֹצִיאִים אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, כְּרַבִּי יוֹסֵי. amar rav na'hman, amar li houna: ba limalékh – morim lo kerabi eliezer ben yaakov, nasa – én motsiim otah mimenou, kerabi yosé.
7. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר ״בְּנִי זֶה מַמְזֵר״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן. וַאֲפִילּוּ שְׁנֵיהֶם מוֹדִים עַל הָעוּבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ מַמְזֵר הוּא – אֵינָם נֶאֱמָנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמָנִים. matni' haomér "beni ze mamzér" – éno neeman. vaafilou chenéhem modim al haoubar chebeméeha mamzér hou – énam neemanim. rabi yeouda omér: neemanim.
8. גְּמָ׳ מַאי ״וַאֲפִילּוּ שְׁנֵיהֶם״? לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא אִיהוּ, דְּלָא קִים לֵיהּ, אֶלָּא אֲפִילּוּ אִיהִי דְּקִים לַהּ – לָא מְהֵימְנָא. וְלָא מִיבַּעְיָא הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ חֲזָקָה דְכַשְׁרוּת, דְּלָא מְהֵימְנִי, אֶלָּא אֲפִילּוּ עוּבָּר נָמֵי, דְּלֵית לֵיהּ חֲזָקָה דְכַשְׁרוּת לָא מְהֵימְנִי. gema' ma "vaafilou chenéhem"? la mibaya kaamar: la mibaya iou, dela kim léh, ela afilou ihi dekim lah – la mehémna. vela mibaya hékha deit léh 'hazaka dekhachrout, dela mehémni, ela afilou oubar namé, delét léh 'hazaka dekhachrout la mehémni.
9. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נֶאֱמָנִים. כִּדְתַנְיָא: ״יַכִּיר״ – יַכִּירֶנּוּ לַאֲחֵרִים. מִכָּאן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר: ״זֶה בְּנִי בְּכוֹר״. וּכְשֵׁם שֶׁנֶּאֱמָן אָדָם לוֹמַר: ״זֶה בְּנִי בְּכוֹר״, כָּךְ נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר ״זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה״ וְ״זֶה בֶּן חֲלוּצָה״. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ נֶאֱמָן. rabi yeouda omér neemanim. kidtanya: "yakir" – yakirenou laa'hérim. mikan amar rabi yeouda: neeman adam lomar: "ze beni bekhor". oukhchém cheneeman adam lomar: "ze beni bekhor", kakh neeman adam lomar "ze ben geroucha" ve"ze ben 'haloutsa". va'hakhamim omrim: éno neeman.
10. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא: בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה – הַיְינוּ דִּכְתִיב ״יַכִּיר״, אֶלָּא לְרַבָּנַן, ״יַכִּיר״ לְמָה לִי? amar léh rav na'hman bar yits'hak lerava: bichlama lerabi yeouda – haynou dikhtiv "yakir", ela lerabanan, "yakir" lema li?
11. בִּצְרִיךְ הֶכֵּירָא. לְמַאי הִלְכְתָא? לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם? פְּשִׁיטָא, לְמָה לִי קְרָא? מִיגּוֹ דְּאִי בָּעֵי מִיתְּבַהּ לֵיהּ מַתָּנָה, מִי לָא יָהֲבִי לֵיהּ? bitsrikh hekéra. lema hilkheta? latet lo pi chenayim? pechita, lema li kera? migo dei baé mitevah léh matana, mi la yahavi léh?
12. בִּנְכָסִים שֶׁנָּפְלוּ לְאַחַר מִיכֵּן. binkhasim chenaflou lea'har mikén.
13. וּלְרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, ״יַכִּיר״ לְמָה לִי? שֶׁנָּפְלוּ לוֹ כְּשֶׁהוּא גּוֹסֵס. oulrabi méir, deamar adam makne davar chelo ba laolam, "yakir" lema li? chenaflou lo kecheou gosés.
14. מַתְנִי׳ מִי שֶׁנָּתַן רְשׁוּת לִשְׁלוּחוֹ לְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ, וְהָלַךְ הוּא וְקִדְּשָׁהּ, אִם שֶׁלּוֹ קָדְמוּ – קִידּוּשָׁיו קִידּוּשִׁין, וְאִם שֶׁל שְׁלוּחוֹ קָדְמוּ – קִידּוּשָׁיו קִידּוּשִׁין, וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ matni' mi chenatan rechout lichlou'ho lekadéch et bito, vehalakh hou vekidechah, im chelo kadmou – kidoucha kidouchin, veim chel chelou'ho kadmou – kidoucha kidouchin, veim éno yadoua

Daf 79a

1. – שְׁנֵיהֶם נוֹתְנִים גֵּט. וְאִם רָצוּ – אֶחָד נוֹתֵן גֵּט, וְאֶחָד כּוֹנֵס. – chenéhem notnim gét. veim ratsou – e'had notén gét, vee'had konés.
2. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁנָּתְנָה רְשׁוּת לִשְׁלוּחָהּ לְקַדְּשָׁהּ, וְהָלְכָה וְקִדְּשָׁהּ אֶת עַצְמָהּ, אִם שֶׁלָּהּ קָדְמוּ – קִדּוּשֶׁיהָ קִידּוּשִׁין, וְאִם שֶׁל שְׁלוּחָהּ קָדְמוּ – קִידּוּשָׁיו קִידּוּשִׁין. וְאִם אֵינָן יוֹדְעִין – שְׁנֵיהֶם נוֹתְנִים לָהּ גֵּט, וְאִם רָצוּ – אֶחָד נוֹתֵן לָהּ גֵּט וְאֶחָד כּוֹנֵס. vekhén haicha chenatna rechout lichlou'hah lekadechah, vehalkha vekidechah et atsmah, im chelah kadmou – kidoucheha kidouchin, veim chel chelou'hah kadmou – kidoucha kidouchin. veim énan yodin – chenéhem notnim lah gét, veim ratsou – e'had notén lah gét vee'had konés.
3. גְּמָ׳ וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי דִידֵיהּ, מִשּׁוּם דְּגַבְרָא קִים לֵיהּ בְּיוּחֲסִין, אֲבָל אִיתְּתָא דְּלָא קִים לַהּ בְּיוּחֲסִין, אֵימָא לָא נִיהְווֹ קִידּוּשֶׁיהָ קִידּוּשִׁין. gema' outsrikha, dei achmeinan gabé didéh, michoum degavra kim léh beou'hasin, aval iteta dela kim lah beou'hasin, éma la niho kidoucheha kidouchin.
4. וְאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי דִידַהּ, מִשּׁוּם דְּאִיתְּתָא דָּיְיקָא וּמִינַּסְבָא, אֲבָל אִיהוּ אֵימָא לָא אִיכְפַּת לֵיהּ, צְרִיכָא. vei achmeinan gabé didah, michoum deiteta dayka ouminasva, aval iou éma la ikhpat léh, tserikha.
5. אִיתְּמַר: קִידְּשָׁהּ אָבִיהָ בַּדֶּרֶךְ, וְקִידְּשָׁה עַצְמָהּ בָּעִיר, וַהֲרֵי הִיא בּוֹגֶרֶת. רַב אָמַר: הֲרֵי הִיא בּוֹגֶרֶת לְפָנֵינוּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: חָיְישִׁינַן לְקִידּוּשֵׁי שְׁנֵיהֶם. itemar: kidechah aviha baderekh, vekidecha atsmah bair, vaharé hi bogeret. rav amar: haré hi bogeret lefanénou. ouchmouél amar: 'haychinan lekidouché chenéhem.
6. אֵימַת? אִילֵּימָא בְּתוֹךְ שִׁשָּׁה, בְּהָא נֵימָא רַב הֲרֵי הִיא בּוֹגֶרֶת לְפָנֵינוּ? הַשְׁתָּא הוּא דְּבָגְרָה. אֶלָּא לְאַחַר שִׁשָּׁה, בְּהָא נֵימָא שְׁמוּאֵל: חָיְישִׁינַן לְקִידּוּשֵׁי שְׁנֵיהֶם? וְהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בֵּין נְעָרוֹת לְבַגְרוּת אֶלָּא שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בִּלְבַד! émat? iléma betokh chicha, beha néma rav haré hi bogeret lefanénou? hachta hou devagra. ela lea'har chicha, beha néma chemouél: 'haychinan lekidouché chenéhem? veha amar chemouél: én bén nearot levagrout ela chicha 'hodachim bilvad!
7. לָא צְרִיכָא, דְּקַדֵּישׁ בְּהָהוּא יוֹמָא דְּמַשְׁלֵים שִׁשָּׁה. רַב אָמַר: הֲרֵי הִיא בּוֹגֶרֶת לְפָנֵינוּ, מִדְּהַשְׁתָּא בּוֹגֶרֶת, בְּצַפְרָא נָמֵי בּוֹגֶרֶת. וּשְׁמוּאֵל אֲמַר: הַשְׁתָּא הוּא דְּאַיְיתַי סִימָנִים. la tserikha, dekadéch behaou yoma demachlém chicha. rav amar: haré hi bogeret lefanénou, midehachta bogeret, betsafra namé bogeret. ouchmouél amar: hachta hou deayta simanim.
8. וּשְׁמוּאֵל, מַאי שְׁנָא מִמִּקְוֶה? דִּתְנַן: מִקְוֶה שֶׁנִּמְדַּד וְנִמְצָא חָסֵר – כׇּל טְהָרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבָּיו לְמַפְרֵעַ, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – טְמֵאוֹת. ouchmouél, ma chena mimikve? ditnan: mikve chenimdad venimtsa 'hasér – kol teharot chenaasou al gaba lemafréa, bén birchout haya'hid bén birchout harabim – teméot.
9. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִיכָּא לְמֵימַר: הַעֲמֵד טָמֵא עַל חֶזְקָתוֹ וְאֵימַר לֹא טָבַל. chané hatam, deika lemémar: haaméd tamé al 'hezkato veémar lo taval.
10. אַדְּרַבָּה, הַעֲמֵד מִקְוֶה עַל חֶזְקָתוֹ וְאֵימַר לֹא חָסַר! הֲרֵי חָסֵר לְפָנֶיךָ. הָכָא נָמֵי: הֲרֵי בּוֹגֶרֶת לְפָנֶיךָ! הַשְׁתָּא הוּא דִּבְגַרָה. הָתָם נָמֵי: הַשְׁתָּא הוּא דַּחֲסַר! aderaba, haaméd mikve al 'hezkato veémar lo 'hasar! haré 'hasér lefanekha. hakha namé: haré bogeret lefanekha! hachta hou divgara. hatam namé: hachta hou da'hasar!
11. הָתָם תַּרְתֵּי לְרֵיעוּתָא, הָכָא חֲדָא לְרֵיעוּתָא. hatam tarté leréouta, hakha 'hada leréouta.
12. וּשְׁמוּאֵל, מַאי שְׁנָא מֵחָבִית? דְּתַנְיָא: הָיָה בּוֹדֵק אֶת הֶחָבִית לְהַפְרִישׁ עָלֶיהָ תְּרוּמָה וְהוֹלֵךְ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת חוֹמֶץ – כׇּל שְׁלֹשָׁה יָמִים וַדַּאי, מִיכָּן וְאֵילָךְ – סָפֵק. ouchmouél, ma chena mé'havit? detanya: haya bodék et he'havit lehafrich aleha terouma veolékh, vea'har kakh nimtsét 'homets – kol chelocha yamim vada, mikan veélakh – safék.
13. וְרָמֵינַן חָבִית אַמִּקְוֶה: מַאי שְׁנָא דְּהָכָא וַדַּאי וּמַאי שְׁנָא דְּהָכָא סָפֵק? veraménan 'havit amikve: ma chena dehakha vada ouma chena dehakha safék?
14. וְאָמַר רַב חֲנִינָא מִסּוּרְיָא: מַאן תְּנָא חָבִית – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּגַבֵּי מִקְוֶה נָמֵי סְפֵיקָא מְשַׁוֵּי. veamar rav 'hanina misourya: man tena 'havit – rabi chimon hi, degabé mikve namé seféka mechavé.
15. דְּתַנְיָא: כׇּל טְהָרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבָּיו לְמַפְרֵעַ, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – טְמֵאוֹת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טְהוֹרוֹת, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – תּוֹלִין. detanya: kol teharot chenaasou al gaba lemafréa, bén birchout haya'hid bén birchout harabim – teméot. verabi chimon omér: birchout harabim teorot, birchout haya'hid – tolin.
16. אֲבָל לְרַבָּנַן, טֶבֶל לְמַפְרֵעַ! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִיכָּא לְמֵימַר: הַעֲמֵד טֶבֶל עַל חֶזְקָתוֹ – וְאֵימַר לֹא נִיתְקַן. aval lerabanan, tevel lemafréa! chané hatam, deika lemémar: haaméd tevel al 'hezkato – veémar lo nitkan.
17. אַדְּרַבָּה, הַעֲמֵד יַיִן עַל חֶזְקָתוֹ, וְאֵימַר לֹא הֶחְמִיץ! הֲרֵי הֶחְמִיץ לְפָנֶיךָ. הָכָא נָמֵי, הֲרֵי הִיא בּוֹגֶרֶת לְפָנֵינוּ! הַשְׁתָּא הוּא דִּבְגַרָה. הָכָא נָמֵי: הַשְׁתָּא הוּא דְּאַחְמֵיץ! aderaba, haaméd yayin al 'hezkato, veémar lo he'hmits! haré he'hmits lefanekha. hakha namé, haré hi bogeret lefanénou! hachta hou divgara. hakha namé: hachta hou dea'hméts!
18. הָתָם תַּרְתֵּי לְרֵיעוּתָא, הָכָא חֲדָא לְרֵיעוּתָא הוּא דְּאִיכָּא. hatam tarté leréouta, hakha 'hada leréouta hou deika.
19. נֵימָא כְּתַנָּאֵי: néma ketanaé:

Daf 79b

1. מִי מוֹצִיא מִיַּד מִי? mi motsi miyad mi?
2. הוּא מוֹצִיא מִיָּדָם בְּלֹא רְאָיָה, וְהֵן אֵין מוֹצִיאִים מִיָּדוֹ בְּלֹא רְאָיָה, דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אִם בָּרִיא הוּא – עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע, וְאִם שְׁכִיב מְרַע הוּא – עֲלֵיהֶם לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁבָּרִיא הָיָה. hou motsi miyadam belo reaya, vehén én motsiim miyado belo reaya, divré rabi yaakov. rabi natan omér: im bari hou – ala lehavi reaya chehaya chekhiv mera, veim chekhiv mera hou – aléhem lehavi reaya chebari haya.
3. נֵימָא רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי נָתָן וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבִּי יַעֲקֹב? אָמַר לָךְ רַב: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ כְּרַבִּי יַעֲקֹב. עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב הָתָם דְּאִיכָּא לְמֵימַר הַעֲמֵד מָמוֹן עַל חֶזְקָתוֹ, אֲבָל הָכָא מִי נֵימָא הַעֲמֵד גּוּף עַל חֶזְקָתוֹ?! néma rav deamar kerabi natan ouchmouél deamar kerabi yaakov? amar lakh rav: ana daamari afilou kerabi yaakov. ad kan la kaamar rabi yaakov hatam deika lemémar haaméd mamon al 'hezkato, aval hakha mi néma haaméd gouf al 'hezkato?!
4. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי נָתָן. עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי נָתָן הָתָם דְּכוּלֵּי עָלְמָא בְּחֶזְקַת בְּרִיאִים קָיְימִי, מַאן דְּקָא מַפֵּיק נַפְשֵׁיהּ מֵחֲזָקָה – (הָוֵי) עֲלֵיהּ לְאֵיתוֹיֵי רְאָיָה, אֲבָל הָכָא מִי קָא מַפְּקָא נַפְשַׁהּ מֵחֲזָקָה דְּקַמֵּיהּ? ouchmouél amar: ana daamari afilou lerabi natan. ad kan la kaamar rabi natan hatam dekhoulé alma be'hezkat beriim kaymi, man deka mapék nafchéh mé'hazaka – (havé) aléh leétoyé reaya, aval hakha mi ka mapeka nafchah mé'hazaka dekaméh?
5. נֵימָא כְּהָנֵי תַּנָּאֵי: קִידְּשָׁהּ אָבִיהָ בַּדֶּרֶךְ וְקִידְּשָׁה עַצְמָהּ בָּעִיר וַהֲרֵי הִיא בּוֹגֶרֶת, תָּנָא חֲדָא: הֲרֵי הִיא בּוֹגֶרֶת לְפָנֵינוּ, וְתַנְיָא אִידַּךְ: חָיְישִׁינַן לְקִידּוּשֵׁי שְׁנֵיהֶם. מַאי לָאו: חַד כְּרַב וְחַד כִּשְׁמוּאֵל? néma kehané tanaé: kidechah aviha baderekh vekidecha atsmah bair vaharé hi bogeret, tana 'hada: haré hi bogeret lefanénou, vetanya idakh: 'haychinan lekidouché chenéhem. ma la: 'had kerav ve'had kichmouél?
6. לָא, אִידִי וְאִידִי כִּשְׁמוּאֵל – כָּאן בְּמַכְחַשְׁתּוֹ, כָּאן בְּשֶׁאֵין מַכְחַשְׁתּוֹ. la, idi veidi kichmouél – kan bemakh'hachto, kan becheén makh'hachto.
7. וְנֵימָא מִדְּמַתְנִיתָא לָא פְּלִיגִי, אָמוֹרָאֵי נָמֵי לָא פְּלִיגִי! וְתִסְבְּרָא? הָא רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַב מְנַשְּׁיָא מִדְּוִויל עֲבַד עוֹבָדָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב, וְאִיקְּפִיד שְׁמוּאֵל וְאָמַר: כּוּלֵּי עָלְמָא כָּיְילִי לֵיהּ בְּקַבָּא זוּטָא וְהַאי מִדְּרַבָּנַן כָּיְילִי לֵיהּ בְּקַבָּא רַבָּה? וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לָא פְּלִיגִי, אַמַּאי קָא מִקְּפֵיד? venéma midematnita la peligi, amoraé namé la peligi! vetisbera? ha rav yoséf beréh derav menacheya midevil avad ovada keotéh derav, veikefid chemouél veamar: koulé alma kayli léh bekaba zouta veha miderabanan kayli léh bekaba raba? vei salka datakh la peligi, ama ka mikeféd?
8. דִּילְמָא כִּי עֲבַד עוֹבָדָא, בְּמַכְחַשְׁתּוֹ. dilma ki avad ovada, bemakh'hachto.
9. אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא לְרַב אָשֵׁי, הָכִי אָמַר אַמֵּימָר: הִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. וְרַב אָשֵׁי אָמַר: הִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב. וְהִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב. amar léh mar zoutra lerav aché, hakhi amar amémar: hilkheta keotéh dichmouél. verav aché amar: hilkheta keotéh derav. vehilkheta keotéh derav.
10. מַתְנִי׳ מִי שֶׁיָּצָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְאָמַר: ״אִשָּׁה שֶׁיָּצָאת עִמִּי לִמְדִינַת הַיָּם – הֲרֵי הִיא זוֹ, וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ״ – אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה לֹא עַל הָאִשָּׁה, וְלֹא עַל הַבָּנִים. ״מֵתָה וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ״ – מֵבִיא רְאָיָה עַל הַבָּנִים, וְאֵינוֹ מֵבִיא רְאָיָה עַל הָאִשָּׁה. matni' mi cheyatsa hou veichto limdinat hayam, ouva hou veichto ouvana veamar: "icha cheyatsat imi limdinat hayam – haré hi zo, veélou baneha" – én tsarikh lehavi reaya lo al haicha, velo al habanim. "méta veélou baneha" – mévi reaya al habanim, veéno mévi reaya al haicha.
11. ״אִשָּׁה נָשָׂאתִי בִּמְדִינַת הַיָּם – הֲרֵי הִיא זוֹ, וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ״ – מֵבִיא רְאָיָה עַל הָאִשָּׁה וְאֵין צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עַל הַבָּנִים. ״מֵתָה וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ״ – צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עַל הָאִשָּׁה וְעַל הַבָּנִים. "icha nasati bimdinat hayam – haré hi zo, veélou baneha" – mévi reaya al haicha veén tsarikh lehavi reaya al habanim. "méta veélou baneha" – tsarikh lehavi reaya al haicha veal habanim.
12. גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: וְכוּלָּן בִּכְרוּכִים אַחֲרֶיהָ. gema' amar raba bar rav houna: vekhoulan bikhroukhim a'hareha.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִשָּׁה נָשָׂאתִי בִּמְדִינַת הַיָּם״ – מֵבִיא רְאָיָה עַל הָאִשָּׁה, וְאֵין צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עַל הַבָּנִים. וּמֵבִיא רְאָיָה עַל הַגְּדוֹלִים, וְאֵין צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עַל הַקְּטַנִּים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים: בְּאִשָּׁה אַחַת, אֲבָל בִּשְׁתֵּי נָשִׁים – מֵבִיא רְאָיָה עַל הָאִשָּׁה וְעַל הַבָּנִים, עַל הַגְּדוֹלִים וְעַל הַקְּטַנִּים. tanou rabanan: "icha nasati bimdinat hayam" – mévi reaya al haicha, veén tsarikh lehavi reaya al habanim. oumévi reaya al hagedolim, veén tsarikh lehavi reaya al haketanim. bame devarim amourim: beicha a'hat, aval bichté nachim – mévi reaya al haicha veal habanim, al hagedolim veal haketanim.
14. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: amar réch lakich:

Daf 80a

1. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקׇדְשֵׁי הַגְּבוּל, אֲבָל בְּיוּחֲסִין – לֹא. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ בְּיוּחֲסִין. lo chanou ela bekodché hagevoul, aval beou'hasin – lo. verabi yo'hanan amar: afilou beou'hasin.
2. וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַלְקִין עַל הַחֲזָקוֹת, סוֹקְלִין וְשׂוֹרְפִין עַל הַחֲזָקוֹת, וְאֵין שׂוֹרְפִין תְּרוּמָה עַל הַחֲזָקוֹת. veazda rabi yo'hanan letaméh, deamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: malkin al ha'hazakot, soklin vesorfin al ha'hazakot, veén sorfin terouma al ha'hazakot.
3. מַלְקִין עַל הַחֲזָקוֹת – כְּרַב יְהוּדָה. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: הוּחְזְקָה נִדָּה בִּשְׁכֵינוֹתֶיהָ, בַּעְלָהּ – לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם נִדָּה. malkin al ha'hazakot – kerav yeouda. deamar rav yeouda: hou'hzeka nida bichkhénoteha, balah – loke aleha michoum nida.
4. סוֹקְלִין וְשׂוֹרְפִין עַל הַחֲזָקוֹת – כִּדְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא. דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: אִישׁ וְאִשָּׁה תִּינוֹק וְתִינוֹקֶת שֶׁהִגְדִּילוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת – נִסְקָלִין זֶה עַל זֶה, וְנִשְׂרָפִין זֶה עַל זֶה. soklin vesorfin al ha'hazakot – kidraba bar rav houna. deamar raba bar rav houna: ich veicha tinok vetinoket chehigdilou betokh habayit – niskalin ze al ze, venisrafin ze al ze.
5. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה שֶׁבָּאת לִירוּשָׁלַיִם וְתִינוֹק מוּרְכָּב לָהּ עַל כְּתֵיפָהּ, וְהִגְדִּילַתּוּ, וּבָא עָלֶיהָ, וֶהֱבִיאוּם לְבֵית דִּין וּסְקָלוּם. לֹא מִפְּנֵי שֶׁבְּנָהּ וַדַּאי, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁכָּרוּךְ אַחֲרֶיהָ. amar rabi chimon ben pazi, amar rabi yeochoua ben lévi michoum bar kapara: maase beicha chebat lirouchalayim vetinok mourkav lah al ketéfah, vehigdilatou, ouva aleha, vehevioum levét din ouskaloum. lo mipené chebenah vada, ela mipené chekaroukh a'hareha.
6. וְאֵין שׂוֹרְפִין תְּרוּמָה עַל הַחֲזָקוֹת – דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שׂוֹרְפִין עַל הַחֲזָקוֹת, וְרַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אֵין שׂוֹרְפִין. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ, דִּתְנַן: תִּינוֹק שֶׁנִּמְצָא בְּצַד הָעִיסָּה וּבָצֵק בְּיָדוֹ – רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין, מִפְּנֵי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל תִּינוֹק לְטַפֵּחַ. veén sorfin terouma al ha'hazakot – deamar rabi chimon ben lakich: sorfin al ha'hazakot, verabi yo'hanan omér: én sorfin. veazdou letamayou, ditnan: tinok chenimtsa betsad haisa ouvatsék beyado – rabi méir metahér, va'hakhamim metamein, mipené chedarko chel tinok letapé'ha.
7. וְהָוֵינַן בַּהּ: מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר? קָסָבַר: רוֹב תִּינוֹקוֹת מְטַפְּחִין, וּמִיעוּט אֵין מְטַפְּחִין, וְעִיסָּה בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה עוֹמֶדֶת, וּסְמוֹךְ מִיעוּטָא לַחֲזָקָה אִיתְּרַע לֵיהּ רוּבָּא. וְרַבָּנַן: מִיעוּטָא כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי, רוּבָּא וַחֲזָקָה – רוּבָּא עֲדִיף. vehavénan bah: ma taméh derabi méir? kasavar: rov tinokot metape'hin, oumiout én metape'hin, veisa be'hezkat tohora omedet, ousmokh miouta la'hazaka itera léh rouba. verabanan: miouta keman delétéh damé, rouba va'hazaka – rouba adif.
8. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: זוֹ הִיא שֶׁשּׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין זוֹ חֲזָקָה שֶׁשּׂוֹרְפִין עָלֶיהָ תְּרוּמָה. amar réch lakich michoum rabi ochaya: zo hi chesorfin aleha et haterouma. rabi yo'hanan amar: én zo 'hazaka chesorfin aleha terouma.
9. אֶלָּא אֵיזוֹ חֲזָקָה לְרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁשּׂוֹרְפִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּרוּמָה? כְּדִתְנַן: עִיסָּה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וּשְׁרָצִים וּצְפַרְדְּעִים מִטַּפְּלִין שָׁם, וְנִמְצְאוּ חֲתִיכוֹת בָּעִיסָּה. אִם רוֹב שְׁרָצִים – טְמֵאָה. אִם רוֹב צְפַרְדְּעִים – טְהוֹרָה. ela ézo 'hazaka lerabi yo'hanan chesorfin aleha et haterouma? keditnan: isa betokh habayit, ouchratsim outsfardeim mitapelin cham, venimtseou 'hatikhot baisa. im rov cheratsim – teméa. im rov tsefardeim – teora.
10. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: שְׁנֵי דְּבָרִים אֵין בָּהֶם דַּעַת לִישָּׁאֵל, וַעֲשָׂאוּם חֲכָמִים כְּמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דַּעַת לִישָּׁאֵל: תִּינוֹק, וְעוֹד אַחֶרֶת. tanya kevatéh derabi yo'hanan: chené devarim én bahem daat lichaél, vaasaoum 'hakhamim kema cheyéch bahem daat lichaél: tinok, veod a'heret.
11. תִּינוֹק – הָא דַּאֲמַרַן. וְעוֹד אַחֶרֶת מַאי הִיא? עִיסָּה בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְתַרְנְגוֹלִים וּמַשְׁקִים טְמֵאִים שָׁם, וְנִמְצְאוּ tinok – ha daamaran. veod a'heret ma hi? isa betokh habayit, vetarnegolim oumachkim teméim cham, venimtseou

Daf 80b

1. נִקּוּרִים נִקּוּרִים בָּעִיסָּה – תּוֹלִין, לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין. nikourim nikourim baisa – tolin, lo okhlin velo sorfin.
2. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּמַשְׁקִים לְבָנִים, אֲבָל בְּמַשְׁקִים אֲדוּמִּים – אִם אִיתָא דִּנְקִיר מִידָּע יְדִיעַ. וְדִילְמָא בְּלַעְתִּינְהוּ עִיסָּה? amar rabi yeochoua ben lévi: lo chanou ela bemachkim levanim, aval bemachkim adoumim – im ita dinkir mida yedia. vedilma belatinou isa?
3. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דָּבָר זֶה שָׁמַע בְּרִיבִּי, וּפֵירוּשׁוֹ לֹא שָׁמַע: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּמַשְׁקִים צְלוּלִים, שֶׁבָּבוּאָה שֶׁל תִּינוֹק נִיכָּר בָּהֶ[ן], אֲבָל מַשְׁקִים עֲכוּרִים – לֹא. amar rabi yo'hanan: davar ze chama beribi, ouféroucho lo chama: lo chanou ela bemachkim tseloulim, chebavoua chel tinok nikar bahe[n], aval machkim akhourim – lo.
4. מַתְנִי׳ לֹא יִתְיַיחֵד אָדָם עִם שְׁתֵּי נָשִׁים, אֲבָל אִשָּׁה אַחַת מִתְיַיחֶדֶת עִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף אִישׁ אֶחָד מִתְיַיחֵד עִם שְׁתֵּי נָשִׁים בִּזְמַן שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, וְיָשֵׁן עִמָּהֶם בְּפוּנְדְּקִי, מִפְּנֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ. מִתְיַיחֵד אָדָם עִם אִמּוֹ וְעִם בִּתּוֹ וְיָשֵׁן עִמָּהֶם בְּקֵירוּב בָּשָׂר. וְאִם הִגְדִּילוּ – זוֹ יְשֵׁנָה בִּכְסוּתָהּ וְזֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ. matni' lo yitya'héd adam im cheté nachim, aval icha a'hat mitya'hedet im chené anachim. rabi chimon omér: af ich e'had mitya'héd im cheté nachim bizman cheichto imo, veyachén imahem befoundeki, mipené cheichto mechamarto. mitya'héd adam im imo veim bito veyachén imahem bekérouv basar. veim higdilou – zo yechéna bikhsoutah veze yachén bikhsouto.
5. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? תְּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: הוֹאִיל וְנָשִׁים דַּעְתָּן קַלּוֹת עֲלֵיהֶן. gema' ma tama? tena devé éliyaou: hoil venachim datan kalot aléhen.
6. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: רֶמֶז לְיִחוּד מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן – שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ״. mena hané milé? amar rabi yo'hanan michoum rabi yichmaél: remez leyi'houd min hatora minayin – cheneemar: "ki yesitkha a'hikha ven imekha".
7. וְכִי בֶּן אֵם מֵסִית, בֶּן אָב אֵינוֹ מֵסִית? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: בֵּן מִתְיַיחֵד עִם אִמּוֹ, וְאָסוּר לְהִתְיַיחֵד עִם כׇּל עֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. vekhi ben ém mésit, ben av éno mésit? ela lomar lakh: bén mitya'héd im imo, veasour lehitya'héd im kol araot chebatora.
8. פְּשָׁטֵיהּ דִּקְרָא בְּמַאי כְּתִיב? אָמַר אַבָּיֵי: לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר. לָא מִיבַּעְיָא בֶּן אָב, דְּסָנֵי לֵיהּ וְעָיֵיץ לֵיהּ עֵצוֹת רָעוֹת, אֶלָּא אֲפִילּוּ בֶּן אֵם, דְּלָא סָנֵי לֵיהּ – אֵימָא צָיְיתִי לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. pechatéh dikra bema ketiv? amar abayé: la mibaya kaamar. la mibaya ben av, desané léh veayéts léh étsot raot, ela afilou ben ém, dela sané léh – éma tsayti léh, ka machma lan.
9. נֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּאַבָּא שָׁאוּל, דְּתַנְיָא: כׇּל שְׁלֹשִׁים יוֹם – יוֹצֵא בְּחֵיק, וְנִקְבָּר בְּאִשָּׁה אַחַת וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, אֲבָל לֹא בְּאִישׁ אֶחָד וּשְׁתֵּי נָשִׁים. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף בְּאִישׁ אֶחָד וּשְׁתֵּי נָשִׁים. néma matnitin dela keaba chaoul, detanya: kol chelochim yom – yotsé be'hék, venikbar beicha a'hat ouchné anachim, aval lo beich e'had ouchté nachim. aba chaoul omér: af beich e'had ouchté nachim.
10. אֲפִילּוּ תֵּימָא אַבָּא שָׁאוּל, בִּשְׁעַת אֲנִינוּת תְּבִיר יִצְרֵיהּ. afilou téma aba chaoul, bichat aninout tevir yitsréh.
11. וְרַבָּנַן סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי יִצְחָק. דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: ״מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו״ – אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת אֲנִינוּתוֹ שֶׁל אָדָם יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו. וְאַבָּא שָׁאוּל? כִּי כְּתִיב הָהוּא – בְּמִתְרַעֵם עַל מִדּוֹתָיו כְּתִיב, וְהָכִי קָאָמַר: מָה יִתְרַעֵם עַל מִדּוֹתָיו, וְכִי גָּבַר עַל חֲטָאָיו? דַּיּוֹ חַיִּים שֶׁנָּתַתִּי לוֹ! verabanan savri lah kerabi yits'hak. deamar rabi yits'hak: "ma yitonén adam 'ha gever al 'hataa" – afilou bichat aninouto chel adam yitsro mitgabér ala. veaba chaoul? ki ketiv haou – bemitraém al midota ketiv, vehakhi kaamar: ma yitraém al midota, vekhi gavar al 'hataa? dayo 'hayim chenatati lo!
12. וְרַבָּנַן? כִּי הָהוּא מַעֲשֶׂה דְּהַהִיא אִיתְּתָא דַּהֲוָה עוֹבָדָא וְאַפֵּיקְתֵּיהּ. verabanan? ki haou maase dehahi iteta dahava ovada veapéktéh.
13. אֲבָל אִשָּׁה אַחַת. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּכְשֵׁרִים, אֲבָל בִּפְרוּצִים – אֲפִילּוּ בֵּי עַשְׂרָה נָמֵי לָא. הֲוָה מַעֲשֶׂה, וְהוֹצִיאוּהָ עֲשָׂרָה בַּמִּטָּה. אָמַר רַב יוֹסֵף: תִּדַּע, דְּמִיחַבְּרִי בֵּי עַשְׂרָה וְגָנְבִי כְּשׁוּרָא וְלָא מִיכַּסְפִי מֵהֲדָדֵי. aval icha a'hat. amar rav yeouda amar rav: lo chanou ela bikhchérim, aval bifroutsim – afilou bé asra namé la. hava maase, veotsiouha asara bamita. amar rav yoséf: tida, demi'haberi bé asra veganvi kechoura vela mikasfi méhadadé.
14. נֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁמָּא יָבֹא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ. תַּלְמִידֵי חֲכָמִים – אֵין, אִינָשֵׁי דְּעָלְמָא – לָא? שָׁאנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דְּיָדְעִי néma mesaya léh: mosrin lo chené talmidé 'hakhamim, chema yavo aleha baderekh. talmidé 'hakhamim – én, inaché dealma – la? chané talmidé 'hakhamim deyadi

Daf 81a

1. לְאַתְרוֹיֵי בֵּיהּ. leatroyé béh.
2. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בָּעִיר, אֲבָל בַּדֶּרֶךְ – עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁלֹשָׁה, שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ אֶחָד מֵהֶם לְהַשְׁתִּין, וְנִמְצָא אֶחָד מִתְיַיחֵד עִם הָעֶרְוָה. נֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: מוֹסְרִים לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יָבֹא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ. תְּרֵי וְאִיהוּ, הָא תְּלָתָא! הָתָם כִּי הֵיכִי דְּנִיהְווֹ עֲלֵיהּ סָהֲדִי. amar rav yeouda amar rav: lo chanou ela bair, aval baderekh – ad cheyihou chelocha, chema yitstarékh e'had méhem lehachtin, venimtsa e'had mitya'héd im haerva. néma mesaya léh: mosrim lo chené talmidé 'hakhamim chema yavo aleha baderekh. teré veiou, ha telata! hatam ki hékhi deniho aléh sahadi.
3. רַב וְרַב יְהוּדָה הֲווֹ קָאָזְלִי בְּאוֹרְחָא, הֲוָה קָאָזְלָא הַהִיא אִתְּתָא קַמַּיְיהוּ. אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב יְהוּדָה: דַּל כַּרְעָיךְ מִקַּמֵּי גֵיהִנָּם. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא מָר הוּא דְּאָמַר בִּכְשֵׁרִים שַׁפִּיר דָּמֵי! אֲמַר לֵיהּ: מִי יֵימַר דְּבִכְשֵׁרִים כְּגוֹן אֲנָא וְאַתְּ? אֶלָּא כְּגוֹן מַאי? כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפֵּי וַחֲבֵירָיו. rav verav yeouda hao kaazli beor'ha, hava kaazla hahi iteta kamayou. amar léh rav lerav yeouda: dal karakh mikamé géhinam. amar léh: veha mar hou deamar bikhchérim chapir damé! amar léh: mi yémar devikhchérim kegon ana veate? ela kegon ma? kegon rabi 'hanina bar papé va'havéra.
4. אָמַר רַב: מַלְקִין עַל יִיחוּד, וְאֵין אוֹסְרִין עַל הַיִּיחוּד. אָמַר רַב אָשֵׁי: לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּיִיחוּד פְּנוּיָה, אֲבָל בְּיִיחוּד דְּאֵשֶׁת אִישׁ – לָא, שֶׁלֹּא תְּהֵא מוֹצִיא לַעַז עַל בָּנֶיהָ. amar rav: malkin al yi'houd, veén osrin al hayi'houd. amar rav aché: la amaran ela beyi'houd penouya, aval beyi'houd deéchet ich – la, chelo tehé motsi laaz al baneha.
5. מָר זוּטְרָא מַלְקֵי וּמַכְרֵיז. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן מִפַּרְהַטְיָא לְרַב אָשֵׁי: מָר נָמֵי לַילְקֵי וְלַכְרֵיז! אֲמַר לֵיהּ: אִיכָּא דְּשָׁמַע בְּהָא וְלָא שָׁמַע בְּהָא. mar zoutra malké oumakhréz. amar léh rav na'hman miparhatya lerav aché: mar namé lalké velakhréz! amar léh: ika dechama beha vela chama beha.
6. אָמַר רַב: מַלְקִין עַל לֹא טוֹבָה הַשְּׁמוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל בָּנָי כִּי לוֹא טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה״. מָר זוּטְרָא מוֹתֵיב לֵהּ אַפְסֵירָה עַל כַּתְפֵּיהּ וּמַקְרֵי לֵיהּ: ״אַל בָּנָי״ amar rav: malkin al lo tova hachemoua, cheneemar: "al bana ki lo tova hachemoua". mar zoutra motév léh afséra al katpéh oumakré léh: "al bana"
7. אָמַר רַבָּה: בַּעְלָהּ בָּעִיר – אֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם יִיחוּד. אָמַר רַב יוֹסֵף: פֶּתַח פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים – אֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם יִיחוּד. רַב בִּיבִי אִיקְּלַע לְבֵי רַב יוֹסֵף. בָּתַר דִּכְרַךְ רִיפְתָּא אֲמַר לְהוּ: שְׁקוּלוּ דַּרְגָּא מִתּוּתֵי בִּיבִי. וְהָא אָמַר רַבָּה: בַּעְלָהּ בָּעִיר – אֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם יִיחוּד! שָׁאנֵי רַב בִּיבִי דְּשׁוֹשְׁבִינְתֵּיהּ הֲוַאי וְגָיְיסָא בֵּיהּ. amar raba: balah bair – én 'hochchin michoum yi'houd. amar rav yoséf: peta'h patou'ha lirchout harabim – én 'hochchin michoum yi'houd. rav bivi ikela levé rav yoséf. batar dikhrakh rifta amar leou: chekoulou darga mitouté bivi. veha amar raba: balah bair – én 'hochchin michoum yi'houd! chané rav bivi dechochvintéh hava vegaysa béh.
8. אָמַר רַב כָּהֲנָא: אֲנָשִׁים מִבַּחוּץ וְנָשִׁים מִבִּפְנִים – אֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם יִיחוּד. אֲנָשִׁים מִבִּפְנִים וְנָשִׁים מִבַּחוּץ – חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם יִיחוּד. amar rav kahana: anachim miba'houts venachim mibifnim – én 'hochchin michoum yi'houd. anachim mibifnim venachim miba'houts – 'hochchin michoum yi'houd.
9. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא אִיפְּכָא. אָמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא הָכִי וְתָנָא מַתְנִיתָא אִיפְּכָא, אֲנָא נַעֲבֵיד לְחוּמְרָא. bematnita tana ipekha. amar abayé: hachta deamar rav kahana hakhi vetana matnita ipekha, ana naavéd le'houmra.
10. אַבָּיֵי דָּיַיר גּוּלְפֵי. רָבָא דָּיַיר קְנֵה. אָמַר אָבִין: סְקָבָא דְשַׁתָּא רִיגְלָא. abayé dayar goulfé. rava dayar kené. amar avin: sekava dechata rigla.
11. הָנָךְ שְׁבוּיָיתָא דַּאֲתַאי לִנְהַרְדְּעָא. אַסְּקִינְהוּ לְבֵי רַב עַמְרָם חֲסִידָא, אַשְׁקוּלוּ דַּרְגָּא מִקַּמַּיְיהוּ. בַּהֲדֵי דְּקָא חָלְפָה חֲדָא מִנַּיְיהוּ נְפַל נְהוֹרָא בְּאִיפּוּמָּא. שַׁקְלֵיהּ רַב עַמְרָם לְדַרְגָּא דְּלָא הֲווֹ יָכְלִין בֵּי עַשְׂרָה לְמִדְלְיֵיהּ, דַּלְיֵיהּ לְחוֹדֵיהּ, סָלֵיק וְאָזֵיל. hanakh chevouyata daata linhardea. asekinou levé rav amram 'hasida, achkoulou darga mikamayou. bahadé deka 'halfa 'hada minayou nefal neora beipouma. chakléh rav amram ledarga dela hao yakhlin bé asra lemidleyéh, dalyéh le'hodéh, salék veazél.
12. כִּי מְטָא לְפַלְגָא [דְּ]דַרְגָּא אִיפְּשַׁח, רְמָא קָלָא: נוּרָא בֵּי עַמְרָם! אֲתוֹ רַבָּנַן, אֲמַרוּ לֵיהּ: כַּסֵּיפְתִּינַן. אֲמַר לְהוּ: מוּטָב תִּיכַּסְפוּ בֵּי עַמְרָם בְּעָלְמָא הָדֵין וְלָא תִּיכַּסְפוּ מִינֵּיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי. אַשְׁבְּעֵיהּ דְּיִנְפַּק מִינֵּיהּ, נְפַק מִינֵּיהּ כִּי עַמּוּדָא דְנוּרָא. אֲמַר לֵיהּ: חֲזִי, דְּאַתְּ נוּרָא וַאֲנָא בִּישְׂרָא, וַאֲנָא עֲדִיפְנָא מִינָּךְ. ki meta lefalga [de]darga ipecha'h, rema kala: noura bé amram! ato rabanan, amarou léh: kaséftinan. amar leou: moutav tikasfou bé amram bealma hadén vela tikasfou minéh lealma deaté. achbeéh deyinpak minéh, nefak minéh ki amouda denoura. amar léh: 'hazi, deate noura vaana bisra, vaana adifna minakh.
13. רַבִּי מֵאִיר הֲוָה מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵירָה. יוֹמָא חַד אִידְּמִי לֵיהּ שָׂטָן כְּאִיתְּתָא בְּהָךְ גִּיסָא דְנַהֲרָא, לָא הֲוָה מַבָּרָא – נְקַט מִצְרָא וְקָא עָבַר. כִּי מְטָא פַּלְגָא מִצְרָא שַׁבְקֵיהּ, אָמַר: אִי לָאו דְּקָא מַכְרְזִי בִּרְקִיעָא ״הִזָּהֲרוּ בְּרַבִּי מֵאִיר וְתוֹרָתוֹ״ שַׁוֵּיתֵיהּ לִדְמָךְ תַּרְתֵּי מָעֵי. rabi méir hava mitlotséts beovré avéra. yoma 'had idemi léh satan keiteta behakh gisa denahara, la hava mabara – nekat mitsra veka avar. ki meta palga mitsra chavkéh, amar: i la deka makhrezi birkia "hizaharou berabi méir vetorato" chavétéh lidmakh tarté maé.
14. רַבִּי עֲקִיבָא הֲוָה מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵירָה. יוֹמָא חַד אִידְּמִי לֵיהּ שָׂטָן כְּאִיתְּתָא בְּרֵישׁ דִּיקְלָא. נַקְטֵיהּ לְדִיקְלָא וְקָסָלֵיק וְאָזֵיל. כִּי מְטָא לְפַלְגֵיהּ דְּדִיקְלָא שַׁבְקֵיהּ, אָמַר: אִי לָאו דְּמַכְרְזִי בִּרְקִיעָא ״הִזָּהֲרוּ בְּרַבִּי עֲקִיבָא וְתוֹרָתוֹ״ שַׁוֵּיתֵיהּ לִדְמָךְ תַּרְתֵּי מָעֵי. rabi akiva hava mitlotséts beovré avéra. yoma 'had idemi léh satan keiteta beréch dikla. naktéh ledikla vekasalék veazél. ki meta lefalgéh dedikla chavkéh, amar: i la demakhrezi birkia "hizaharou berabi akiva vetorato" chavétéh lidmakh tarté maé.
15. פְּלֵימוֹ הֲוָה רְגִיל לְמֵימַר כׇּל יוֹמָא ״גִּירָא בְּעֵינֵיהּ דְּשָׂטָן״. יוֹמָא חַד מַעֲלֵי יוֹמָא דְכִיפּוּרֵי הֲוָה. אִידְּמִי לֵיהּ כְּעַנְיָא. אֲתָא קְרָא אַבָּבָא, אַפִּיקוּ לֵיהּ רִיפְתָּא. אֲמַר לֵיהּ: יוֹמָא כִּי הָאִידָּנָא כּוּלֵּי עָלְמָא גַּוַּאי וַאֲנָא אַבָּרַאי? עַיְּילֵיהּ וְקָרִיבוּ לֵיהּ רִיפְתָּא. אֲמַר לֵיהּ: יוֹמָא כִּי הָאִידָּנָא כּוּלֵּי עָלְמָא אַתַּכָּא וַאֲנָא לְחוֹדַאי? אַתְיוּהּ אוֹתְבוּהּ אַתַּכָּא. הֲוָה יָתֵיב מְלָא נַפְשֵׁיהּ שִׁיחְנָא וְכִיבֵי (עֲלֵיהּ) וַהֲוָה קָעָבֵיד בֵּיהּ מִילֵּי דִּמְאִיס. אֲמַר לֵיהּ: pelémo hava regil lemémar kol yoma "gira beénéh desatan". yoma 'had maalé yoma dekhipouré hava. idemi léh keanya. ata kera abava, apikou léh rifta. amar léh: yoma ki haidana koulé alma gava vaana abara? ayeléh vekarivou léh rifta. amar léh: yoma ki haidana koulé alma ataka vaana le'hoda? atouh otvouh ataka. hava yatév mela nafchéh chi'hna vekhivé (aléh) vahava kaavéd béh milé dimis. amar léh:

Daf 81b

1. תִּיב שַׁפִּיר. אֲמַר לֵיהּ: הַבוּ לִי כָּסָא, יְהַבוּ לֵיהּ כָּסָא. אַכְמַר שְׁדָא בֵּיהּ כִּיחוֹ. נְחַרוּ בֵּיהּ. שְׁקָא וּמִית. שְׁמַעוּ דַּהֲווֹ קָאָמְרִי: פְּלֵימוֹ קְטַל גַּבְרָא! פְּלֵימוֹ קְטַל גַּבְרָא! עֲרַק וּטְשָׁא נַפְשֵׁיהּ בְּבֵית הַכִּסֵּא. אָזֵיל בָּתְרֵיהּ, נְפַל קַמֵּיהּ. כִּי דְּחַזְיֵיהּ דַּהֲוָה מִצְטַעַר גַּלִּי לֵיהּ נַפְשֵׁיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא אָמְרַתְּ הָכִי? וְאֶלָּא הֵיכִי אֵימָא? אֲמַר לֵיהּ: לֵימָא מָר ״רַחֲמָנָא נִגְעַר בֵּיהּ בְּשָׂטָן״. tiv chapir. amar léh: havou li kasa, yehavou léh kasa. akhmar cheda béh ki'ho. ne'harou béh. cheka oumit. chemaou dahao kaamri: pelémo ketal gavra! pelémo ketal gavra! arak outcha nafchéh bevét hakisé. azél batréh, nefal kaméh. ki de'hazyéh dahava mitstaar gali léh nafchéh. amar léh: ma tama amrate hakhi? veela hékhi éma? amar léh: léma mar "ra'hamana nigar béh besatan".
2. רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי הֲוָה רְגִיל כׇּל עִידָּן דַּהֲוָה נָפֵל לְאַפֵּיהּ הֲוָה אָמַר: ״הָרַחֲמָן יַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרָע״. יוֹמָא חַד (שְׁמַעְתִּינְהוּ) [שְׁמַעְתֵּיהּ] דְּבֵיתְהוּ, אֲמַרָה: מִכְּדֵי הָא כַּמָּה שְׁנֵי דְּפָרֵישׁ לֵיהּ מִינַּאי, מַאי טַעְמָא קָאָמַר הָכִי? rabi 'hiya bar aché hava regil kol idan dahava nafél leapéh hava amar: "hara'haman yatsilénou miyétser hara". yoma 'had (chematinou) [chematéh] devétou, amara: mikedé ha kama chené defaréch léh mina, ma tama kaamar hakhi?
3. יוֹמָא חֲדָא הֲוָה קָא גָרֵיס בְּגִינְּתֵיהּ. קַשִּׁטָה נַפְשַׁהּ, חָלְפָה וְתָנְיָיה קַמֵּיהּ. אֲמַר לַהּ: מַאן אַתְּ? אֲמַרָה: אֲנָא חָרוּתָא דַּהֲדַרִי מִיּוֹמָא. תַּבְעַהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: אַיְיתִי נִיהֲלַי לְהָךְ רוּמָּנָא דְּרֵישׁ צוּצִיתָא. שְׁוַור, אֲזַל אַתְיֵיהּ נִיהֲלַהּ. yoma 'hada hava ka garés beginetéh. kachita nafchah, 'halfa vetanya kaméh. amar lah: man ate? amara: ana 'harouta dahadari miyoma. tavah. amara léh: ayti nihala lehakh roumana deréch tsoutsita. chevar, azal atyéh nihalah.
4. כִּי אֲתָא לְבֵיתֵיהּ הֲוָה קָא שָׁגְרָא דְּבֵיתְהוּ תַּנּוּרָא, סָלֵיק וְקָא יָתֵיב בְּגַוֵּיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: מַאי הַאי? אֲמַר לַהּ: הָכִי וְהָכִי הֲוָה מַעֲשֶׂה. אָמְרָה לֵיהּ: אֲנָא הֲוַאי. לָא אַשְׁגַּח בַּהּ, עַד דִּיהַבָה לֵיהּ סִימָנֵי. אָמַר לַהּ: אֲנָא מִיהָא לְאִיסּוּרָא אִיכַּוַּונִי. כׇּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הָיָה מִתְעַנֶּה עַד שֶׁמֵּת בְּאוֹתָהּ מִיתָה. ki ata levétéh hava ka chagra devétou tanoura, salék veka yatév begavéh. amara léh: ma ha? amar lah: hakhi vehakhi hava maase. amra léh: ana hava. la achga'h bah, ad dihava léh simané. amar lah: ana miha leisoura ikavani. kol yama chel oto tsadik haya mitane ad chemét beotah mita.
5. דְּתַנְיָא: ״אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַה׳ יִסְלַח לָהּ״, בַּמָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בְּאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וְהֵפֵר לָהּ, וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, וְהָיְתָה שׁוֹתָה יַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים. detanya: "ichah haféram va' yisla'h lah", bama hakatouv medabér? beicha chenadra benazir, vechama balah vehéfér lah, vehi lo yada chehéfér lah balah, vehayta chota yayin oumitamea lemétim.
6. רַבִּי עֲקִיבָא כִּי הֲוָה מָטֵי לְהַאי פְּסוּקָא הֲוָה בָּכֵי, אָמַר: וּמָה מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּין לֶאֱכוֹל בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר טָלֶה, אָמְרָה תּוֹרָה: צְרִיכָה כַּפָּרָה וּסְלִיחָה, מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּין לֶאֱכוֹל בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. rabi akiva ki hava maté leha pesouka hava bakhé, amar: ouma mi chenitkavén leekhol besar 'hazir veala beyado besar tale, amra tora: tserikha kapara ousli'ha, mi chenitkavén leekhol besar 'hazir veala beyado besar 'hazir – al a'hat kama vekhama.
7. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר ״וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ״. כְּשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא מַגִּיעַ לְפָסוּק זֶה הָיָה בּוֹכֶה: וּמָה מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּין לֶאֱכוֹל שׁוּמָּן וְעָלָה בְּיָדוֹ חֵלֶב – אָמְרָה תּוֹרָה: ״וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ״, מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּין לֶאֱכוֹל חֵלֶב וְעָלָה בְּיָדוֹ חֵלֶב – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ״ – עַל דָּבָר זֶה יִדְווּ כׇּל הַדּוֹוִים. kayotsé badavar ata omér "velo yada veachém venasa aono". kechehaya rabi akiva magia lefasouk ze haya bokhe: ouma mi chenitkavén leekhol chouman veala beyado 'hélev – amra tora: "velo yada veachém venasa aono", mi chenitkavén leekhol 'hélev veala beyado 'hélev – al a'hat kama vekhama. isi ben yeouda omér: "velo yada veachém venasa aono" – al davar ze yidou kol hadovim.
8. מִתְיַיחֵד אָדָם עִם אִמּוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: מִתְיַיחֵד אָדָם עִם אֲחוֹתוֹ, וְדָר עִם אִמּוֹ וְעִם בִּתּוֹ. כִּי אַמְרִ[יתַ]הּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר: אָסוּר לְהִתְיַיחֵד עִם כׇּל עֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וַאֲפִילּוּ עִם בְּהֵמָה. mitya'héd adam im imo. amar rav yeouda amar rav asi: mitya'héd adam im a'hoto, vedar im imo veim bito. ki amri[yta]h kaméh dichmouél, amar: asour lehitya'héd im kol araot chebatora, vaafilou im behéma.
9. תְּנַן: מִתְיַיחֵד אָדָם עִם אִמּוֹ וְעִם בִּתּוֹ וְיָשֵׁן עִמָּהֶם בְּקֵירוּב בָּשָׂר, וּתְיוּבְתָּא דִשְׁמוּאֵל! אָמַר לָךְ שְׁמוּאֵל: וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דְּתַנְיָא: אֲחוֹתוֹ וַחֲמוֹתוֹ וּשְׁאָר כׇּל עֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין מִתְיַיחֵד עִמָּהֶם אֶלָּא בְּעֵדִים. בְּעֵדִים – אִין, שֶׁלֹּא בְּעֵדִים – לָא! tenan: mitya'héd adam im imo veim bito veyachén imahem bekérouv basar, outouvta dichmouél! amar lakh chemouél: velitamakh, ha detanya: a'hoto va'hamoto ouchar kol araot chebatora én mitya'héd imahem ela beédim. beédim – in, chelo beédim – la!
10. אֶלָּא תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: הִזָּהֲרוּ בִּי מִפְּנֵי בִּתִּי. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: הִזָּהֲרוּ בִּי מִפְּנֵי כַּלָּתִי. לִיגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל: לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁנִּכְשַׁל אוֹתוֹ תַּלְמִיד בַּחֲמוֹתוֹ. ela tanaé hi. detanya, amar rabi méir: hizaharou bi mipené biti. amar rabi tarfon: hizaharou bi mipené kalati. liglég ala oto talmid. amar rabi avaou michoum rabi 'hanina ben gamliél: lo haou yamim mouatim ad chenikhchal oto talmid ba'hamoto.
11. אֲפִילּוּ עִם בְּהֵמָה אַבָּיֵי מְכַלֵּ[י] לֵיהּ מִכּוּלֵּהּ דַּבְרָא. רַב שֵׁשֶׁת מְעַבַּר לֵיהּ מִצְרָא. רַב חָנָן מִנְּהַרְדְּעָא אִיקְּלַע לְרַב כָּהֲנָא לְפוּם נַהֲרָא. חַזְיֵיהּ דְּיָתֵיב וְקָא גָרֵס וְקָיְימָא בְּהֵמָה קַמֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר אֲפִילּוּ עִם בְּהֵמָה? אֲמַר לֵיהּ: לָאו אַדַּעְתַּאי. afilou im behéma abayé mekhalé[y] léh mikouléh davra. rav chéchet meabar léh mitsra. rav 'hanan minehardea ikela lerav kahana lefoum nahara. 'hazyéh deyatév veka garés vekayma behéma kaméh. amar léh: la savar lah mar afilou im behéma? amar léh: la adata.
12. אָמַר רָבָא: מִתְיַיחֵד אָדָם עִם שְׁתֵּי יְבָמוֹת וְעִם שְׁתֵּי צָרוֹת, עִם אִשָּׁה וַחֲמוֹתָהּ, עִם אִשָּׁה וּבַת בַּעְלָהּ, עִם אִשָּׁה וְתִינוֹקֶת שֶׁיּוֹדַעַת טַעַם בִּיאָה, וְאֵין מוֹסֶרֶת עַצְמָהּ לְבִיאָה. amar rava: mitya'héd adam im cheté yevamot veim cheté tsarot, im icha va'hamotah, im icha ouvat balah, im icha vetinoket cheyodaat taam bia, veén moseret atsmah levia.
13. הִגְדִּילוּ זֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ וְכוּ׳. וְכַמָּה? אָמַר רַב אַדָּא בַּר רַב (עֻזָּא) [עַוָּא] אָמַר רַב אַסִּי: תִּינוֹקֶת בַּת תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, תִּינוֹק בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. אִיכָּא דְאָמְרִי: תִּינוֹקֶת בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, תִּינוֹק בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְיוֹם אֶחָד, וְזֶה וְזֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ ״שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ״. higdilou ze yachén bikhsouto vekhou'. vekhama? amar rav ada bar rav (ouza) [ava] amar rav asi: tinoket bat técha chanim veom e'had, tinok ben chetém esré chana veom e'had. ika deamri: tinoket bat chetém esré chana veom e'had, tinok ben cheloch esré veom e'had, veze veze kedé cheyihou "chadayim nakhonou ousarékh tsimé'ha".
14. אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ בּוֹשָׁה לַעֲמוֹד לְפָנָיו עֲרוּמָּה, אֲבָל בּוֹשָׁה לַעֲמוֹד לְפָנָיו עֲרוּמָּה – אָסוּר. מַאי טַעְמָא – יֵצֶר אַלְבְּשַׁהּ. amar rafram bar papa amar rav 'hisda: lo chanou ela cheénah bocha laamod lefana arouma, aval bocha laamod lefana arouma – asour. ma tama – yétser albechah.
15. רַב אַחָא בַּר אַבָּא אִיקְּלַע לְבֵי רַב חִסְדָּא חַתְנֵיהּ. שַׁקְלֵיהּ לְבַת בְּרַתֵּיה אוֹתְבַהּ בְּכַנְפֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר דְּמִקַּדְּשָׁא? אֲמַר לֵיהּ: עֲבַרְתְּ לָךְ אַדְּרַב. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַבִּי אֶלְעָזָר: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה, עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתֹאמַר: ״בִּפְלוֹנִי אֲנִי רוֹצָה״. מָר נָמֵי עֲבַר לֵיהּ אַדִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּאִשָּׁה! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא כְּאִידַּךְ דִּשְׁמוּאֵל סְבִירָא לִי, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: rav a'ha bar aba ikela levé rav 'hisda 'hatnéh. chakléh levat beraté otvah bekhanféh. amar léh: la savar lah mar demikadecha? amar léh: avarte lakh aderav. deamar rav yeouda amar rav, veitéma rabi elazar: asour leadam cheyekadéch et bito kechehi ketana, ad chetagdil vetomar: "bifloni ani rotsa". mar namé avar léh adichmouél, deamar chemouél: én michtamechim beicha! amar léh: ana keidakh dichmouél sevira li, deamar chemouél:

Daf 82a

1. הַכֹּל לְשֵׁם שָׁמַיִם. hakol lechém chamayim.
2. מַתְנִי׳ לֹא יְלַמֵּד אָדָם רַוּוֹק סוֹפְרִים. וְלֹא תְּלַמֵּד אִשָּׁה סוֹפְרִים. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה לֹא יְלַמֵּד סוֹפְרִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יִרְעֶה רַוּוֹק בְּהֵמָה, וְלֹא יִישְׁנוּ שְׁנֵי רַוּוֹקִין בְּטַלִּית אַחַת, וַחֲכָמִים מַתִּירִים. matni' lo yelaméd adam raouok sofrim. velo telaméd icha sofrim. rabi elazar omér: af mi cheén lo icha lo yelaméd sofrim. rabi yeouda omér: lo yire raouok behéma, velo yichnou chené raouokin betalit a'hat, va'hakhamim matirim.
3. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם יָנוֹקֵי, וְהָתַנְיָא: אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִשְׁכַּב זְכוּר וְלֹא עַל הַבְּהֵמָה! אֶלָּא: רַוּוֹק – מִשּׁוּם אִמָּהָתָא דְיָנוֹקֵי. אִשָּׁה – מִשּׁוּם אֲבָהָתָא דְיָנוֹקֵי. gema' ma tama? iléma michoum yanoké, vehatanya: amrou lo lerabi yeouda: lo ne'hchedou yisraél al michkav zekhour velo al habehéma! ela: raouok – michoum imahata deyanoké. icha – michoum avahata deyanoké.
4. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אַף מִי שֶׁאֵין כּוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה כְּלָל, אוֹ דִלְמָא בְּשֶׁאֵינָהּ שְׁרוּיָה אֶצְלוֹ? תָּא שְׁמַע: אַף מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵינָהּ שְׁרוּיָה אֶצְלוֹ לֹא יְלַמֵּד סוֹפְרִים. rabi elazar omér af mi cheén kou'. ibaya leou: mi cheén lo icha kelal, o dilma becheénah cherouya etslo? ta chema: af mi cheyéch lo veénah cherouya etslo lo yelaméd sofrim.
5. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יִרְעֶה כּוּ׳. תַּנְיָא: אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: לֹא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִשְׁכַּב זְכוּר וְלֹא עַל הַבְּהֵמָה. rabi yeouda omér lo yire kou'. tanya: amrou lo lerabi yeouda: lo ne'hchedou yisraél al michkav zekhour velo al habehéma.
6. מַתְנִי׳ כֹּל שֶׁעֲסָקָיו עִם הַנָּשִׁים לֹא יִתְיַחֵד עִם הַנָּשִׁים, וְלֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת הַנָּשִׁים. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה, וְיִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁהָעוֹשֶׁר וְהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ. שֶׁאֵין אוּמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת, שֶׁלֹּא עֲנִיּוּת מִן הָאוּמָּנוּת, וְלֹא עֲשִׁירוּת מִן הָאוּמָּנוּת, אֶלָּא הַכֹּל לְפִי זְכוּתוֹ. matni' kol cheasaka im hanachim lo yitya'héd im hanachim, velo yelaméd adam et beno oumanout hanachim. rabi méir omér: leolam yelaméd adam et beno oumanout nekiya vekala, veyitpalél lemi chehaocher vehanekhasim chelo. cheén oumanout cheén bah aniyout vaachirout, chelo aniyout min haoumanout, velo achirout min haoumanout, ela hakol lefi zekhouto.
7. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ חַיָּה וָעוֹף שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אוּמָּנוּת? וְהֵן מִתְפַּרְנְסִין שֶׁלֹּא בְּצַעַר! וַהֲלֹא לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי, וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי, אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְּצַעַר? אֶלָּא שֶׁהוֹרַעְתִּי מַעֲשַׂי, וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי. rabi chimon ben elazar omér: raita miyamekha 'haya vaof cheyéch lahem oumanout? vehén mitparnesin chelo betsaar! vahalo lo nivreou ela lechamechéni, vaani nivréti lechaméch et koni, éno din cheetparnés chelo betsaar? ela cheorati maasa, vekipa'hti et parnasati.
8. אַבָּא גּוּרְיָין אִישׁ צַיְידָן אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא גּוּרְיָא: לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חַמָּר, גַּמָּל, קַדָּר, סַפָּן, רוֹעֶה, וְחֶנְוָנִי – שֶׁאוּמָּנוּתָן אוּמָּנוּת לִיסְטִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: הַחַמָּרִין רוּבָּן רְשָׁעִים, וְהַגַּמָּלִין רוּבָּן כְּשֵׁרִין, הַסַּפָּנִין רוּבָּן חֲסִידִים. טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים – לְגֵיהִנָּם, וְהַכָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים – שׁוּתָּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. aba gouryan ich tsaydan omér michoum aba gourya: lo yelaméd adam et beno 'hamar, gamal, kadar, sapan, roe, ve'henvani – cheoumanoutan oumanout listim. rabi yeouda omér michemo: ha'hamarin rouban rechaim, vehagamalin rouban kechérin, hasapanin rouban 'hasidim. tov chebarofim – legéhinam, vehakachér chebataba'him – choutafo chel amalék.
9. רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מַנִּיחַ אֲנִי כׇּל אוּמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשְּׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וּשְׁאָר כׇּל אוּמָּנִיּוֹת אֵינָן כֵּן. כְּשֶׁאָדָם בָּא לִידֵי חוֹלִי אוֹ לִידֵי זִקְנָה אוֹ לִידֵי יִסּוּרִין, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסוֹק בִּמְלַאכְתּוֹ – הֲרֵי הוּא מֵת בָּרָעָב. אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא מְשַׁמַּרְתּוֹ מִכׇּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ, וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. rabi neora omér: mani'ha ani kol oumanout chebaolam veéni melaméd et beni ela tora, cheadam okhél misekharah baolam haze, vehakeren kayemet lo laolam haba, ouchar kol oumaniyot énan kén. kecheadam ba lidé 'holi o lidé zikna o lidé yisourin, veéno yakhol laasok bimlakhto – haré hou mét baraav. aval hatora énah kén, ela mechamarto mikol ra benaarouto, venotenet lo a'harit vetikva beziknouto.
10. בְּנַעֲרוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? ״וְקוֹיֵ ה׳ יַחֲלִיפוּ כֹחַ״. בְּזִקְנוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? ״עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ: ״וְאַבְרָהָם זָקֵן... וַה׳ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל״ – מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִיתְּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי״ benaarouto maou omér? "vekoyé h' ya'halifou kho'ha". beziknouto maou omér? "od yenouvoun beséva", vekhén hou omér beavraham avinou: "veavraham zakén... va' bérakh et avraham bakol" – matsinou cheasa avraham avinou et kal hatora koulah ad chelo nitena, cheneemar: "ékev acher chama avraham bekoli vayichmor michmarti mitsota 'houkota vetorota"
11. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל שֶׁעֲסָקָיו עִם הַנָּשִׁים – סוֹרוֹ רַע, כְּגוֹן הַצּוֹרְפִים, וְהַסָּרֵיקִים, וְהַנָּקוֹרוֹת, וְהָרוֹכְלִין, וְהַגַּרְדִּיִּים, וְהַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִים, וְהַגָּרָע, וְהַבַּלָּן, וְהַבּוּרְסְקִי – אֵין מַעֲמִידִים מֵהֶם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא כֹּהֵן גָּדוֹל. מַאי טַעְמָא? לָא מִשּׁוּם דִּפְסִילִי, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּזִיל אוּמָּנוּתַיְהוּ. gema' tanou rabanan: kol cheasaka im hanachim – soro ra, kegon hatsorfim, vehasarékim, vehanakorot, veharokhlin, vehagardiyim, vehasaparim vehakovsim, vehagara, vehabalan, vehabourseki – én maamidim méhem lo melekh velo kohén gadol. ma tama? la michoum difsili, ela michoum dezil oumanoutayou.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּגָרָע: מְהַלֵּךְ עַל צִידּוֹ, וְרוּחוֹ גַּסָּה, וְנִתְלֶה וְיוֹשֵׁב, וְעֵינוֹ צָרָה, וְעֵינוֹ רָעָה, אוֹכֵל הַרְבֵּה וּמוֹצִיא קִימְעָא, וְחָשׁוּד עַל הָעֲרָיוֹת וְעַל הַגָּזֵל וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים. tanou rabanan: asara devarim neemrou begara: mehalékh al tsido, verou'ho gasa, venitle veochév, veéno tsara, veéno raa, okhél harbé oumotsi kima, ve'hachoud al haaraot veal hagazél veal chefikhout damim.
13. דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה. מַאי הִיא? אָמַר רַב יְהוּדָה: darach bar kapara: leolam yelaméd adam et beno oumanout nekiya vekala. ma hi? amar rav yeouda:

Daf 82b

1. מַחְטָא דְתַלְמִיּוּתָא. ma'hta detalmiyouta.
2. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אֵין לְךָ אוּמָּנוּת שֶׁעוֹבֶרֶת מִן הָעוֹלָם. אַשְׁרֵי מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הוֹרָיו בְּאוּמָּנוּת מְעוּלָּה, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הוֹרָיו בְּאוּמָּנוּת פְּגוּמָה. אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא בַּסָּם וּבְלֹא בּוּרְסְקִי. אַשְׁרֵי מִי שֶׁאוּמָּנוּתוֹ בַּסָּם, וְאוֹי לוֹ [לְ]מִי שֶׁאוּמָּנוּתוֹ בּוּרְסְקִי. אִי אֶפְשָׁר לְעוֹלָם בְּלֹא זְכָרִים וּבְלֹא נְקֵבוֹת, אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּנָיו זְכָרִים וְאוֹי לוֹ לְמִי שֶׁבָּנָיו נְקֵיבוֹת. tanya, rabi omér: én lekha oumanout cheoveret min haolam. achré mi cheroe et hora beoumanout meoula, o lo lemi cheroe et hora beoumanout pegouma. i efchar laolam belo basam ouvlo bourseki. achré mi cheoumanouto basam, veo lo [le]mi cheoumanouto bourseki. i efchar leolam belo zekharim ouvlo nekévot, achré mi chebana zekharim veo lo lemi chebana nekévot.
3. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם לִבְנוֹ אוּמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְמִי שֶׁהָעוֹשֶׁר וְהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין עֲנִיּוּת מִן הָאוּמָּנוּת וְאֵין עֲשִׁירוּת מִן הָאוּמָּנוּת, אֶלָּא – לְמִי שֶׁהָעוֹשֶׁר שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב נְאֻם ה׳ צְבָאוֹת״. rabi méir omér: leolam yelaméd adam livno oumanout nekiya vekala, vivakéch ra'hamim lemi chehaocher vehanekhasim chelo, cheén aniyout min haoumanout veén achirout min haoumanout, ela – lemi chehaocher chelo, cheneemar: "li hakesef veli hazahav neoum h' tsevaot".
4. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי צְבִי קַיָּיץ, וַאֲרִי סַבָּל, וְשׁוּעָל חֶנְוָנִי, וְהֵם מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְּצַעַר. וְהֵם לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי, וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי. מָה אֵלּוּ שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי מִתְפַּרְנְסִים שֶׁלֹּא בְּצַעַר, וַאֲנִי שֶׁנִּבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי – אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְּצַעַר? אֶלָּא שֶׁהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִיפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ״. rabi chimon ben elazar omér: im raita miyamekha. tanya, rabi chimon ben elazar omér: miyama lo raiti tsevi kayats, vaari sabal, vechoual 'henvani, vehém mitparnesim chelo betsaar. vehém lo nivreou ela lechamechéni, vaani nivréti lechaméch et koni. ma élou chelo nivreou ela lechamechéni mitparnesim chelo betsaar, vaani chenivréti lechaméch et koni – éno din cheetparnés chelo betsaar? ela cheharéoti et maasa vekipa'hti et parnasati, cheneemar: "aonotékhem hitou".
5. רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מַנִּיחַ אֲנִי כׇּל אוּמָּנוּת וְכוּ׳. תַּנְיָא: רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מַנִּיחַ אֲנִי כׇּל אוּמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁכׇּל אוּמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין עוֹמֶדֶת לוֹ אֶלָּא בִּימֵי יַלְדוּתוֹ, אֲבָל בִּימֵי זִקְנוּתוֹ הֲרֵי הוּא מוּטָּל בָּרָעָב. אֲבָל תּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן – עוֹמֶדֶת לוֹ לָאָדָם בְּעֵת יַלְדוּתוֹ, וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּעֵת זִקְנוּתוֹ. בְּעֵת יַלְדוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? ״וְקוֹיֵ ה׳ יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים״ בְּזִקְנוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? ״עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ״. rabi neora omér: mani'ha ani kol oumanout vekhou'. tanya: rabi neora omér: mani'ha ani kol oumanout chebaolam veéni melaméd et beni ela tora, chekol oumanout chebaolam én omedet lo ela bimé yaldouto, aval bimé ziknouto haré hou moutal baraav. aval tora énah kén – omedet lo laadam beét yaldouto, venotenet lo a'harit vetikva beét ziknouto. beét yaldouto maou omér? "vekoyé h' ya'halifou kho'ha yaalou éver kanecharim" beziknouto maou omér? "od yenouvoun beséva dechénim veraananim yihou".
6. הֲדַרַן עֲלָךְ עֲשָׂרָה יוּחֲסִין וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת קִידּוּשִׁין hadaran alakh asara you'hasin ouslika lah masekhet kidouchin

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Kiddushin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)