Talmud Keritot, Chapitre 4 (ד) · Daf 16b à 18a

Daf 16b

1. מִסְתַּבְּרָא שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק, וּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ – כְּגוּפִין דָּמְיָין, אוֹ לָאו. mistabera chiggat chabat ouzdon melakhot pechita léh deyamim chebéntayim havayin yedia le'halék, ouzdon chabat vechiggat melakhot hou devaé minéh – kegoufin damyan, o la.
2. וּפְשַׁיט לֵיהּ דִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין, וְלָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ. וּפְשַׁט לֵיהּ, דְּוַלְדֵי מְלָאכוֹת כִּמְלָאכוֹת דָּמְיָין, וְלָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ. oufchat léh dizdon chabat vechiggat melakhot kegoufin damyan, vela kabél minéh. oufchat léh, devaldé melakhot kimlakhot damyan, vela kabél minéh.
3. אָמַר רַבָּה: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן, כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַּשַּׁבָּת: כׇּל הַשּׁוֹכֵחַ עִיקַּר שַׁבָּת, וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. amar raba: mena aména lah? ditnan, kelal gadol amrou bachabat: kol hachokhé'ha ikar chabat, veasa melakhot harbé bechabatot harbé – éno 'hayav ela a'hat.
4. הַיּוֹדֵעַ עִיקַּר שַׁבָּת, וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה – חַיָּיב עַל כׇּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת. הַיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה – חַיָּיב עַל כׇּל אַב מְלָאכָה וּמְלָאכָה. hayodéa ikar chabat, veasa melakhot harbé bechabatot harbé – 'hayav al kol chabat vechabat. hayodéa cheou chabat veasa melakhot harbé bechabatot harbé – 'hayav al kol av melakha oumlakha.
5. וְאִילּוּ ״חַיָּיב עַל כׇּל אַב מְלָאכָה שֶׁל כׇּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת״ לָא קָתָנֵי. veilou "'hayav al kol av melakha chel kol chabat vechabat" la katané.
6. מַנִּי הָא? אִילֵימָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֵימָא סֵיפָא: הָעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת – אֵין חַיָּיב אֶלָּא אֶחָת, וְאִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – חַיָּיב עַל כׇּל וַלְדֵי מְלָאכוֹת כִּמְלָאכוֹת! mani ha? iléma rabi eliezer, éma séfa: haose melakhot harbé méén melakha a'hat – én 'hayav ela e'hat, vei rabi eliezer – 'hayav al kol valdé melakhot kimlakhot!
7. אֶלָּא פְּשִׁיטָא רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, וּשְׁמַע מִינַּהּ שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק, ela pechita rabi akiva hi, ouchma minah chiggat chabat ouzdon melakhot pechita léh deyamim chebéntayim havayin yedia le'halék,
8. זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי אִי כְּגוּפִין דָּמְיָין, וּפְשַׁט לֵיהּ דִּכְגוּפִין דָּמְיָין, וַלְדֵי מְלָאכוֹת כִּמְלָאכוֹת דָּמְיָין, וְתַרְוַיְיהוּ לָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ. zedon chabat vechiggat melakhot hou devaé i kegoufin damyan, oufchat léh dikhgoufin damyan, valdé melakhot kimlakhot damyan, vetarvayou la kabél minéh.
9. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּשַׁבָּתוֹת לָאו כְּגוּפִין דָּמְיָין, וְשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ, דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים מִי הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק אוֹ לָא. amar léh abayé: leolam éma lakh zedon chabat vechiggat melakhot pechita léh lerabi akiva dechabatot la kegoufin damyan, vechiggat chabat ouzdon melakhot hou devaé minéh, deyamim chebéntayim mi havayin yedia le'halék o la.
10. וּפְשַׁיט לֵיהּ דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים [הָוַיִין יְדִיעָה] לְחַלֵּק וְקַבֵּיל מִינֵּיהּ, וּפְשַׁט לֵיהּ וַלְדֵי מְלָאכוֹת כִּמְלָאכוֹת דָּמַיִין וְלָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ. oufchat léh deyamim chebéntayim [havayin yedia] le'halék vekabél minéh, oufchat léh valdé melakhot kimlakhot damayin vela kabél minéh.
11. רַב חִסְדָּא אָמַר: זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת – אֲפִילּוּ רַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לֵיהּ דִּכְגוּפִין דָּמְיָין, וְכִי בָּעֵי מִינֵּיהּ, שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ, דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים אִי הָוְיָין יְדִיעָה לְחַלֵּק. rav 'hisda amar: zedon chabat vechiggat melakhot – afilou rabi akiva sevira léh dikhgoufin damyan, vekhi baé minéh, chiggat chabat ouzdon melakhot hou devaé minéh, deyamim chebéntayim i havyan yedia le'halék.
12. וּפְשַׁיט לֵיהּ יָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק, וְקַבֵּיל מִינֵּיהּ. oufchat léh yamim chebéntayim havayin yedia le'halék, vekabél minéh.
13. וּפְשַׁט לֵיהּ דְּוַלְדֵי מְלָאכוֹת כִּמְלָאכוֹת דָּמַיִין, וְלָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ. oufchat léh devaldé melakhot kimlakhot damayin, vela kabél minéh.
14. אָמַר רַב חִסְדָּא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד – חַיָּיב. בִּשְׁתֵּי הֶעְלֵמוֹת – רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. וּמוֹדֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁאִם כָּתַב אוֹת אַחַת בְּשַׁבָּת זוֹ וְאוֹת אַחַת בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת – פָּטוּר. amar rav 'hisda: mena aména lah? detanya: hakotév cheté otiyot behelém e'had – 'hayav. bichté helémot – raban gamliél me'hayév, va'hakhamim potrin. oumode raban gamliél, cheim katav ot a'hat bechabat zo veot a'hat bechabat a'heret – patour.
15. וְתַנְיָא אַחֲרִיתִי: הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בִּשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת, אֶחָד בְּשַׁבָּת זוֹ וְאֶחָד בְּשַׁבָּת זוֹ – רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. קָא סָלְקָא דַעְתָּךְ, דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לֵיהּ. vetanya a'hariti: hakotév cheté otiyot bichté chabatot, e'had bechabat zo vee'had bechabat zo – raban gamliél me'hayév, va'hakhamim potrin. ka salka datakh, deraban gamliél kerabi akiva sevira léh.
16. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת אֲפִילּוּ רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר דְּשַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין, הָא דְּתַנְיָא פָּטוּר – בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת, דְּשַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין. bichlama ledidi, deaména zedon chabat vechiggat melakhot afilou rabi akiva omér dechabatot kegoufin damyan, ha detanya patour – bizdon chabat vechiggat melakhot, dechabatot kegoufin damyan.

Daf 17a

1. וְהָא דְּתַנְיָא חַיָּיב – בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת (דְּשַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין), דְּקָסָבַר: אֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר. veha detanya 'hayav – bechiggat chabat ouzdon melakhot (dechabatot kegoufin damyan), dekasavar: én yedia la'hatsi chiour.
2. אֶלָּא לְרָבָא, דְּאָמַר: סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּשַׁבָּתוֹת כְּגוּף אֶחָד הֵן, ela lerava, deamar: sevira léh lerabi akiva dechabatot kegouf e'had hén,
3. בִּשְׁלָמָא הָא דְּתַנְיָא חַיָּיב, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בֵּין בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת, דְּשַׁבָּתוֹת כְּגוּף אֶחָד הֵן, וּבֵין בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת, דְּקָסָבַר: אֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר. bichlama ha detanya 'hayav, machka'hate lah bén bizdon chabat vechiggat melakhot, dechabatot kegouf e'had hén, ouvén bechiggat chabat ouzdon melakhot, dekasavar: én yedia la'hatsi chiour.
4. וְאֶלָּא הָדְתַנְיָא פָּטוּר, בְּמַאי מוֹקְמַתְּ לַהּ? לָא בַּחֲדָא וְלָא בַּחֲדָא! veela hadtanya patour, bema mokmate lah? la ba'hada vela ba'hada!
5. אָמַר לָךְ רָבָא: רַבָּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: שַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין. amar lakh rava: raban gamliél sevira léh kerabi eliezer, deamar: chabatot kegoufin damyan.
6. וְהָא מִדְּקָתָנֵי: וּמוֹדֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי אַאַחְרָנְיָיתָא. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לֵיהּ – הַיְינוּ דִּפְלִיגִי בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת, דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: אֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר. veha midekatané: oumode raban gamliél, mikelal difligi aa'hranyata. i amrate bichlama kerabi akiva sevira léh – haynou difligi bechiggat chabat ouzdon melakhot, deraban gamliél savar: én yedia la'hatsi chiour.
7. וּמוֹדֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל בִּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת שֶׁהוּא פָּטוּר, אַלְמָא שַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְבִירָא לֵיהּ, מִכְּלָל דִּפְלִיגִי. בְּמַאי? oumode raban gamliél bizdon chabat vechiggat melakhot cheou patour, alma chabatot kegoufin damyan. ela i amrate raban gamliél kerabi eliezer sevira léh, mikelal difligi. bema?
8. אִי בְּשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת – אֲפִילּוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל סְבִירָא לֵיהּ דְּאֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר, דְּתַנְיָא: הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בִּשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת, אוֹת אַחַת בְּשַׁבָּת זוֹ וְאוֹת אַחַת בְּשַׁבָּת זוֹ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב! i bechiggat chabat ouzdon melakhot – afilou rabi eliezer keraban gamliél sevira léh deén yedia la'hatsi chiour, detanya: hakotév cheté otiyot bichté chabatot, ot a'hat bechabat zo veot a'hat bechabat zo – rabi eliezer me'hayév!
9. וְאֶלָּא, בְּאַחַת עַל הָאָרִיג – חַיּוֹבֵי מְחַיֵּיב, דִּתְנַן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הָאוֹרֵג שְׁלֹשָׁה חוּטִין בַּתְּחִלָּה, וְאֶחָד עַל הָאָרִיג – חַיָּיב! veela, bea'hat al haarig – 'hayové me'hayév, ditnan: rabi eliezer omér: haorég chelocha 'houtin bate'hila, vee'had al haarig – 'hayav!
10. אָמַר רָבָא: מִכְּלָל דִּפְלִיג בַּחֲדָא, דְּתַנְיָא: הוֹצִיא חֲצִי גְרוֹגֶרֶת וְחָזַר וְהוֹצִיא חֲצִי גְרוֹגֶרֶת בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] – חַיָּיב. בִּשְׁתֵּי הֶעְלֵמוֹת – פָּטוּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּהֶעְלֵם אֶחָד בִּרְשׁוּת (אֶחָד) [אַחַת] – חַיָּיב, בִּשְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת – פָּטוּר. amar rava: mikelal diflig ba'hada, detanya: hotsi 'hatsi gerogeret ve'hazar veotsi 'hatsi gerogeret behelém (a'hat) [e'had] – 'hayav. bichté helémot – patour. rabi yosé omér: behelém e'had birchout (e'had) [a'hat] – 'hayav, bichté rechouot – patour.
11. דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל כְּתַנָּא קַמָּא, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרַבִּי יוֹסֵי. deraban gamliél ketana kama, verabi eliezer kerabi yosé.
12. תָּא שְׁמַע, אָמַר לוֹ: חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת מִקַּל וָחוֹמֶר, וּמָה נִדָּה שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה. ta chema, amar lo: 'hayav al kol a'hat vea'hat mikal va'homer, ouma nida cheén bah totsaot harbé.
13. בִּשְׁלָמָא לְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר: שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת בָּעֵי מִינֵּיהּ, דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם מִי הָוְיָין יְדִיעָה לְחַלֵּק אוֹ לָא – הַיְינוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ: ״וּמָה נִדָּה״. bichlama lerav 'hisda deamar: chiggat chabat ouzdon melakhot baé minéh, deyamim chebéntayim mi havyan yedia le'halék o la – haynou dekaamar léh: "ouma nida".
14. אֶלָּא לְרָבָא, דְּאָמַר: זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ, דְּשַׁבָּתוֹת אִי כְּגוּפִין דָּמְיָין וְאִי לָא – לִיתְנֵי ״נִדּוֹת״! ela lerava, deamar: zedon chabat vechiggat melakhot hou devaé minéh, dechabatot i kegoufin damyan vei la – litné "nidot"!
15. אָמַר לָךְ רָבָא: תְּנִי ״נִדּוֹת״. שְׁמוּאֵל תָּנֵי ״נִדָּה״, רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה תָּנֵי ״נִדָּה״. רַב נָתָן בַּר אוֹשַׁעְיָא אָמַר: תָּנֵי ״נִדּוֹת״. amar lakh rava: teni "nidot". chemouél tané "nida", rav ada bar ahava tané "nida". rav natan bar ochaya amar: tané "nidot".
16. וּלְרַב חִסְדָּא דְּאָמַר: שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ, דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם מִי הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק וְאִי לָא, נִדָּה – מַאי יָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם הָוַיִין יְדִיעָה לְחַלֵּק אִית בַּהּ? oulrav 'hisda deamar: chiggat chabat ouzdon melakhot hou devaé minéh, deyamim chebéntayim mi havayin yedia le'halék vei la, nida – ma yamim chebéntayim havayin yedia le'halék it bah?
17. אָמַר רָבָא: כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ וְטָבְלָה, וְרָאֲתָה וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ, וְטָבְלָה, וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ, דִּטְבִילוֹת הָוְיָין כְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִם. amar rava: kegon cheba aleha vetavla, veraata ve'hazar ouva aleha, vetavla, ve'hazar ouva aleha, ditvilot havyan keyamim chebéntayim.
18. תָּא שְׁמַע: הַבָּא עַל הַקְּטַנּוֹת יוֹכִיחַ. בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, הַיְינוּ דְקָתָנֵי ״קְטַנּוֹת״. ta chema: haba al haketanot yokhi'ha. bichlama lerava, haynou dekatané "ketanot".
19. אֶלָּא לְרַב חִסְדָּא, מַאי ״קְטַנּוֹת״? קְטַנּוֹת דְּעָלְמָא. ela lerav 'hisda, ma "ketanot"? ketanot dealma.
20. דְּלָא כְּהָדֵין תַּנָּא, דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר לֹא כָּךְ שְׁאֵלוֹ רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר, אֶלָּא כָּךְ שְׁאֵלוֹ: הַבָּא עַל אִשְׁתּוֹ נִדָּה וְחָזַר וּבָא עַל אִשְׁתּוֹ נִדָּה בְּהֶעְלֵם אֶחָד, מַהוּ? חַיָּיב אַחַת עַל כּוּלָּן, אוֹ חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת? dela kehadén tana, detanya: amar rabi chimon ben elazar lo kakh cheélo rabi akiva lerabi elazar, ela kakh cheélo: haba al ichto nida ve'hazar ouva al ichto nida behelém e'had, maou? 'hayav a'hat al koulan, o 'hayav al kol a'hat vea'hat?
21. אָמַר לֹיה: חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, מִקַּל וָחוֹמֶר, וּמָה שַׁבָּת שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא אַזְהָרָה אַחַת, שֶׁהוּא מוּזְהָר עַל הַשַּׁבָּת וְהַשַּׁבָּת אֵינָהּ מוּזְהֶרֶת עָלָיו – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת, נִדָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת, שֶׁהוּא מוּזְהָר עַל הַנִּדָּה וְנִדָּה מוּזְהֶרֶת עָלָיו – אֵינוֹ דִּין שֶׁהוּא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת? amar lo: 'hayav al kol a'hat vea'hat, mikal va'homer, ouma chabat cheén bah ela azhara a'hat, cheou mouzhar al hachabat vehachabat énah mouzheret ala – 'hayav al kol a'hat vee'hat, nida cheyéch bah cheté azharot, cheou mouzhar al hanida venida mouzheret ala – éno din cheou 'hayav al kol a'hat vee'hat?
22. אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּשַּׁבָּת, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה לְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה, תֹּאמַר בַּנִּדָּה, שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה לְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה! amrou lo: lo, im amarta bachabat, cheyéch bah totsaot harbé le'hataot harbé, tomar banida, cheén bah totsaot harbé le'hataot harbé!
23. אָמְרוּ לוֹ: הַבָּא עַל הַקְּטַנּוֹת יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה לְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה, וְחַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת! amrou lo: haba al haketanot yokhi'ha, cheén bah totsaot harbé le'hataot harbé, ve'hayav al kol a'hat vee'hat!
24. אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּקְּטַנּוֹת שֶׁכֵּן גּוּפִין מוּחְלָקִין? אָמְרוּ לוֹ: הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין גּוּפִין מוּחְלָקִין וְחַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת! אָמְרוּ לוֹ: הַבְּהֵמָה כַּנִּדָּה. amrou lo: lo, im amarta baketanot chekén goufin mou'hlakin? amrou lo: haba al habehéma yokhi'ha, cheén goufin mou'hlakin ve'hayav al kol a'hat vee'hat! amrou lo: habehéma kanida.
25. הֲדַרַן עֲלָךְ אָמְרוּ לוֹ hadaran alakh amrou lo
26. מַתְנִי׳ סָפֵק אָכַל חֵלֶב, סָפֵק לֹא אָכַל, וַאֲפִילּוּ אָכַל, סָפֵק יֵשׁ בּוֹ כַּשִּׁיעוּר וְסָפֵק matni' safék akhal 'hélev, safék lo akhal, vaafilou akhal, safék yéch bo kachiour vesafék

Daf 17b

1. אֵין בּוֹ, én bo,
2. שׁוּמָּן וָחֵלֶב לְפָנָיו, וְאָכַל אֶחָד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל, אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת, שָׁגַג בְּאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מֵהֶן שָׁגַג, שַׁבָּת וְיוֹם חוֹל, וְעָשָׂה מְלָאכָה בְּאֶחָד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן עָשָׂה – מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. chouman va'hélev lefana, veakhal e'had méhen veéno yodéa éze méhen akhal, ichto vaa'hoto imo babayit, chagag bea'hat méhen veéno yodéa beézo méhen chagag, chabat veom 'hol, veasa melakha bee'had méhen veéno yodéa beéze méhen asa – mévi acham talou.
3. כְּשֵׁם שֶׁאִם אָכַל חֵלֶב וָחֵלֶב בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, כֵּן עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶן אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא אָשָׁם תָּלוּי אֶחָד. kechém cheim akhal 'hélev va'hélev behelém (a'hat) [e'had] éno 'hayav ela 'hatat a'hat, kén al lo hoda chelahen éno mévi ela acham talou e'had.
4. אִם הָיְתָה יְדִיעָה בֵּינָתַיִם, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵבִיא חַטָּאת עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת, כָּךְ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת. im hayta yedia bénatayim, kechém cheou mévi 'hatat al kol a'hat vee'hat, kakh mévi acham talou al kol a'hat vee'hat.
5. כְּשֵׁם שֶׁאָכַל חֵלֶב וָדָם וּפִיגּוּל וְנוֹתָר בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת, כָּךְ עַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶן מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת. kechém cheakhal 'hélev vadam oufigoul venotar behelém a'hat 'hayav al kol a'hat vee'hat, kakh al lo hoda chelahen mévi acham talou al kol a'hat vee'hat.
6. גְּמָ׳ אִיתְּמַר, רַב אַסִּי אָמַר: חֲתִיכָה אַחַת שָׁנִינוּ, סָפֵק שֶׁל חֵלֶב סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן. חִיָּיא בַּר רַב אָמַר: חֲתִיכָה מִשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת שָׁנִינוּ. gema' itemar, rav asi amar: 'hatikha a'hat chaninou, safék chel 'hélev safék chel chouman. 'hiya bar rav amar: 'hatikha michté 'hatikhot chaninou.
7. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַב אַסִּי סָבַר: יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת, ״מִצְוַת״ כְּתִיב. bema ka mipalgi? rav asi savar: yéch ém lamasoret, "mitsvat" ketiv.
8. וְחִיָּיא בַּר רַב אָמַר: יֵשׁ אֵם לַמִּקְרָא, ״מִצְווֹת״ קָרֵינַן. ve'hiya bar rav amar: yéch ém lamikra, "mitsot" karénan.
9. אֵיתִיבֵיהּ רַב הוּנָא לְרַב אַסִּי, וְאָמְרִי לַהּ חִיָּיא בַּר רַב לְרַב אַסִּי: חֵלֶב וְשׁוּמָּן לְפָנָיו וְאָכַל אַחַת מֵהֶן מַאי לַָאו מִדְּסֵיפָא שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, רֵישָׁא נָמֵי שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת? étivéh rav houna lerav asi, veamri lah 'hiya bar rav lerav asi: 'hélev vechouman lefana veakhal a'hat méhen ma la mideséfa cheté 'hatikhot, récha namé cheté 'hatikhot?
10. אֲמַר לְהוּ רַב: לָא תֵּיזְלוּ בָּתַר אִיפְּכָא, דְּיָכוֹל לְשַׁנּוֹיֵי לְכוּ: סֵיפָא בִּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת רֵישָׁא בַּחֲתִיכָה אַחַת. אִי הָכִי, יֵשׁ לוֹמַר: חֲתִיכָה אַחַת מִחַיַּיב, שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת צְרִיכָא לְמֵימַר? זוֹ וְאֵין צָרִיךְ (לְמֵימַר) [לוֹמַר] זוֹ. amar leou rav: la tézlou batar ipekha, deyakhol lechanoyé lekhou: séfa bichté 'hatikhot récha ba'hatikha a'hat. i hakhi, yéch lomar: 'hatikha a'hat mi'hayav, cheté 'hatikhot tserikha lemémar? zo veén tsarikh (lemémar) [lomar] zo.
11. וּלְחִיָּיא בַּר רַב דְּאָמַר: מִדְּסֵיפָא בִּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, רֵישָׁא נָמֵי בִּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, מִיתְנָא תַּרְתֵּי לְמָה לִי? פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ: סָפֵק אָכַל סָפֵק לֹא אָכַל חֵלֶב – מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁהָיָה חֵלֶב וְשׁוּמָּן לְפָנָיו. oul'hiya bar rav deamar: mideséfa bichté 'hatikhot, récha namé bichté 'hatikhot, mitna tarté lema li? paroché ka mefaréch: safék akhal safék lo akhal 'hélev – mévi acham talou, kétsad? kegon chehaya 'hélev vechouman lefana.
12. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, אַחַת שֶׁל שׁוּמָּן וְאַחַת שֶׁל חֵלֶב, אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל – חַיָּיב חֲתִיכָה אַחַת, סָפֵק שֶׁל חֵלֶב סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן וַאֲכָלָהּ – פָּטוּר. amar rav yeouda amar rav: haou lefana cheté 'hatikhot, a'hat chel chouman vea'hat chel 'hélev, akhal a'hat méhen veéno yodéa ézo méhen akhal – 'hayav 'hatikha a'hat, safék chel 'hélev safék chel chouman vaakhalah – patour.
13. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַב? דְּאָמַר קְרָא: ״וְעָשָׂה אַחַת מִכׇּל מִצְוֹת ה׳ בִּשְׁגָגָה״ – עַד שֶׁיִּשְׁגּוֹג בִּשְׁתַּיִם, ״מִצְוַת״ כְּתִיב, ״מִצְווֹת״ קָרֵינַן. amar rava: ma tama derav? deamar kera: "veasa a'hat mikol mitsot h' bichgaga" – ad cheyichgog bichtayim, "mitsvat" ketiv, "mitsot" karénan.
14. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כּוֹי – חַיָּיבִין עָלָיו אָשָׁם תָּלוּי! étivéh abayé, rabi eliezer omér: ko – 'hayavin ala acham talou!
15. אָמַר לוֹ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: יֵשׁ אֵם לַמָּסוֹרֶת, ״מִצְוַת״ כְּתִיב. amar lo: rabi eliezer savar: yéch ém lamasoret, "mitsvat" ketiv.
16. אֵיתִיבֵיהּ: סָפֵק בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אוֹ בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן – יוֹצִיא, וְהַוָּלָד כָּשֵׁר, étivéh: safék ben ticha larichon o ben chiva laa'haron – yotsi, vehavalad kachér,
17. וְחַיָּיב בְּאָשָׁם תָּלוּי. הָא מַנִּי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. ve'hayav beacham talou. ha mani? rabi eliezer hi.
18. אֵיתִיבֵיהּ: נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ – טְמֵאִין, וְחַיָּיבִין בַּקׇּרְבָּן. étivéh: nimtsa al chelo – teméin, ve'hayavin bakorban.
19. עַל שֶׁלָּהּ אֹתְיוֹם – טְמֵאִין וְחַיָּיבִין בַּקׇּרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן – טְמֵאִין מִסָּפֵק וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן, וְתָנֵי עֲלַהּ: חַיָּיב מִשּׁוּם אָשָׁם תָּלוּי! הָא מַנִּי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. al chelah otom – teméin ve'hayavin bakorban. nimtsa al chelah lea'har zeman – teméin misafék ouftourin min hakorban, vetané alah: 'hayav michoum acham talou! ha mani? rabi eliezer hi.
20. אָמַר רַבִּי חִיָּיא אָמַר רַב: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, אַחַת שֶׁל חֵלֶב וְאַחַת שֶׁל שׁוּמָּן, וְאָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל – חַיָּיב. חֲתִיכָה, סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן סָפֵק שֶׁל חֵלֶב וַאֲכָלָהּ – פָּטוּר. amar rabi 'hiya amar rav: haou lefana cheté 'hatikhot, a'hat chel 'hélev vea'hat chel chouman, veakhal a'hat méhen veéno yodéa éze méhen akhal – 'hayav. 'hatikha, safék chel chouman safék chel 'hélev vaakhalah – patour.
21. אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַאי טַעְמָא דְּרַב? קָסָבַר: שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אֶפְשָׁר לְבָרֵר אִיסּוּרָן, חֲתִיכָה אַחַת אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר אִיסּוּרָהּ. amar rabi zéra: ma tama derav? kasavar: cheté 'hatikhot efchar levarér isouran, 'hatikha a'hat i efchar levarér isourah.
22. מַאי אִיכָּא בֵּין טַעְמָא דְּרָבָא לְטַעְמָא דְּרַבִּי זֵירָא? אִיכָּא בֵינַיְיהוּ כְּזַיִת וּמֶחֱצָה. ma ika bén tama derava letama derabi zéra? ika vénayou kezayit oume'hetsa.
23. לְרָבָא – לֵיכָּא ״מִצְווֹת״ וּפָטוּר, לְרַבִּי זֵירָא – אֶפְשָׁר לְבָרֵר אִיסּוּרוֹ. lerava – léka "mitsot" oufatour, lerabi zéra – efchar levarér isouro.
24. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כּוֹי, חַיָּיבִין עַל חֶלְבּוֹ אָשָׁם תָּלוּי! אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: לָא בָּעֵינַן לְבָרֵר אִיסּוּרוֹ. étivéh rabi yirmeya lerabi zéra, rabi eliezer omér: ko, 'hayavin al 'helbo acham talou! amar léh: rabi eliezer savar: la baénan levarér isouro.

Daf 18a

1. אֵיתִיבֵיהּ: סָפֵק בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אוֹ בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן – יוֹצִיא, וְהַוָּלָד כָּשֵׁר, וְחַיָּיב בְּאָשָׁם תָּלוּי. הָא מַנִּי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. étivéh: safék ben ticha larichon o ben chiva laa'haron – yotsi, vehavalad kachér, ve'hayav beacham talou. ha mani? rabi eliezer hi.
2. אֵיתִיבֵיהּ: נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אֹתְיוֹם – טְמֵאִין וְחַיָּיבִין בַּקׇּרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן – טְמֵאִין מִסָּפֵק וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן. וְתָנֵי עֲלַהּ: וְחַיָּיבִין בְּאָשָׁם תָּלוּי! הָא מַנִּי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. étivéh: nimtsa al chelah otom – teméin ve'hayavin bakorban. nimtsa al chelah lea'har zeman – teméin misafék ouftourin min hakorban. vetané alah: ve'hayavin beacham talou! ha mani? rabi eliezer hi.
3. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, אַחַת שֶׁל חֵלֶב וְאַחַת שֶׁל שׁוּמָּן, וְאָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל – חַיָּיב. חֲתִיכָה, סָפֵק שֶׁל חֵלֶב סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן וַאֲכָלָהּ – פָּטוּר. amar rav na'hman amar raba bar avouh amar rav: haou lefana cheté 'hatikhot, a'hat chel 'hélev vea'hat chel chouman, veakhal a'hat méhen veéno yodéa ézo méhen akhal – 'hayav. 'hatikha, safék chel 'hélev safék chel chouman vaakhalah – patour.
4. אָמַר רַב נַחְמָן: מַאי טַעְמָא דְּרַב? קָסָבַר: שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת – אִיקְּבַע אִיסּוּרָא, חֲתִיכָה אַחַת – לָא (קָבְעָה) [אִיקְּבַע] אִיסּוּרָא. amar rav na'hman: ma tama derav? kasavar: cheté 'hatikhot – ikeva isoura, 'hatikha a'hat – la (kava) [ikeva] isoura.
5. מַאי אִיכָּא בֵּין אִיקְּבַע אִיסּוּרָא לְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר אִיסּוּרֵיהּ? ma ika bén ikeva isoura lechei efchar levarér isouréh?
6. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ כְּגוֹן שֶׁהָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, אַחַת שֶׁל חֵלֶב וְאַחַת שֶׁל שׁוּמָּן, וּבָא גּוֹי וְאָכַל אֶת הָרִאשׁוֹנָה, וּבָא יִשְׂרָאֵל וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה, לְרָבָא – לֵיכָּא ״מִצְווֹת״ בְּעִידָּנָא דַּאֲכַל יִשְׂרָאֵל. לְרַבִּי זֵירָא – אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר אִיסּוּרֵיהּ. לְרַב נַחְמָן – אִיקְּבַע אִיסּוּרָא. ika bénayou kegon chehaou lefana cheté 'hatikhot, a'hat chel 'hélev vea'hat chel chouman, ouva go veakhal et harichona, ouva yisraél veakhal et hacheniya, lerava – léka "mitsot" beidana daakhal yisraél. lerabi zéra – i efchar levarér isouréh. lerav na'hman – ikeva isoura.
7. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כּוֹי – חַיָּיבִין עַל חֶלְבּוֹ אָשָׁם תָּלוּי! רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָא בָּעֵי קְבִיעוּתָא לְאִיסּוּרָא. étivéh rava lerav na'hman: rabi eliezer omér: ko – 'hayavin al 'helbo acham talou! rabi eliezer la baé keviouta leisoura.
8. אֵיתִיבֵיהּ: סָפֵק בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן, אוֹ בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן – יוֹצִיא וְהַוָּלָד כָּשֵׁר, וְחַיָּיבִין בְּאָשָׁם תָּלוּי! הָא מַנִּי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. étivéh: safék ben ticha larichon, o ben chiva laa'haron – yotsi vehavalad kachér, ve'hayavin beacham talou! ha mani? rabi eliezer hi.
9. אֵיתִיבֵיהּ: נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ – טְמֵאִין וְחַיָּיבִין בַּקׇּרְבָּן, נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אֹתְיוֹם – טְמֵאִין וְחַיָּיבִין בַּקׇּרְבָּן, נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן – טְמֵאִים מִסָּפֵק וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן, וְתָנֵי עֲלַהּ: וְחַיָּיבִין בְּאָשָׁם תָּלוּי! étivéh: nimtsa al chelo – teméin ve'hayavin bakorban, nimtsa al chelah otom – teméin ve'hayavin bakorban, nimtsa al chelah lea'har zeman – teméim misafék ouftourin min hakorban, vetané alah: ve'hayavin beacham talou!
10. אִישְׁתִּיק. לְבָתַר דִּנְפַק אֲמַר: מַאי טַעְמָא לָא אֲמַרִי לֵיהּ דְּהָא מַנִּי רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּלָא בָּעֵי קְבִיעוּתָא לְאִיסּוּרָא? ichtik. levatar dinfak amar: ma tama la amari léh deha mani rabi méir hi, dela baé keviouta leisoura?
11. דְּתַנְיָא: הַשּׁוֹחֵט אָשָׁם תָּלוּי בַּחוּץ – רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. detanya: hacho'hét acham talou ba'houts – rabi méir me'hayév, va'hakhamim potrin.
12. וְאַמַּאי? לֵימָא לֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא! הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּרַבִּי מֵאִיר בְּשִׁיטַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָאֵי. veama? léma léh derabi eliezer hi! ha ka machma lan, derabi méir bechitat rabi eliezer kaé.
13. אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: חֲתִיכָה, סָפֵק שֶׁל חֵלֶב סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן, וַאֲכָלָהּ – בָּאנוּ לְמַחֲלוֹקֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים. amar raba bar avouh amar rav: 'hatikha, safék chel 'hélev safék chel chouman, vaakhalah – banou lema'haloket rabi eliezer va'hakhamim.
14. לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַאי אִירְיָא כִּי אַכְלַהּ? אֲפִילּוּ לָא אַכְלַהּ נָמֵי! דְּהָתְנַן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִתְנַדֵּב אָדָם אָשָׁם תָּלוּי בְּכׇל יוֹם! lerabi eliezer, ma irya ki akhlah? afilou la akhlah namé! dehatnan: rabi eliezer omér: mitnadév adam acham talou bekhol yom!
15. אָמַר רַב אָשֵׁי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַלִּיבָּא דְּבָבָא בֶּן בּוּטָא, דִּתְנַן: אֶלָּא אוֹמְרִים לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁתִּכָּנֵס לְבֵית סָפֵק. amar rav aché: rabi eliezer aliba devava ben bouta, ditnan: ela omrim lo: hamtén ad chetikanés levét safék.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, אַחַת שֶׁל שׁוּמָּן וְאַחַת שֶׁל חֵלֶב, בָּא יִשְׂרָאֵל וְאָכַל אֶת הָרִאשׁוֹנָה, בָּא גּוֹי וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה – חַיָּיב, וְכֵן כֶּלֶב, וְכֵן עוֹרֵב. בָּא גּוֹי וְאָכַל אֶת הָרִאשׁוֹנָה, בָּא יִשְׂרָאֵל וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה – פָּטוּר. וְרַבִּי מְחַיֵּיב. tanou rabanan: haou lefana cheté 'hatikhot, a'hat chel chouman vea'hat chel 'hélev, ba yisraél veakhal et harichona, ba go veakhal et hacheniya – 'hayav, vekhén kelev, vekhén orév. ba go veakhal et harichona, ba yisraél veakhal et hacheniya – patour. verabi me'hayév.
17. אָכַל אֶת הָרִאשׁוֹנָה בְּשׁוֹגֵג, וְהַשְּׁנִיָּה בְּמֵזִיד – חַיָּיב. הָרִאשׁוֹנָה בְּמֵזִיד, וְהַשְּׁנִיָּה בְּשׁוֹגֵג – פָּטוּר, וְרַבִּי מְחַיֵּיב. אָכַל שְׁתֵּיהֶן בְּמֵזִיד – פָּטוּר מִכְּלוּם. akhal et harichona bechogég, vehacheniya bemézid – 'hayav. harichona bemézid, vehacheniya bechogég – patour, verabi me'hayév. akhal chetéhen bemézid – patour mikeloum.
18. שְׁתֵּיהֶן בְּשׁוֹגֵג – שְׁנֵיהֶן חַיָּיבִין. הַשֵּׁנִי לֹא מִן הַדִּין, אֶלָּא שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר פָּטוּר – קָבַעְתָּ אֶת הָרִאשׁוֹנָה בְּחַטָּאת. chetéhen bechogég – chenéhen 'hayavin. hachéni lo min hadin, ela cheim ata omér patour – kavata et harichona be'hatat.
19. וּמַנּוּ? אִי רַבִּי – מִן הַדִּין וּמִן הַדִּין הוּא! אִי רַבָּנַן – מִשּׁוּם דְּלֹא נִקְבַּע רִאשׁוֹן בְּחַטָּאת, נֵימָא לֵיהּ לְשֵׁנִי: אַיְיתִי חוּלִּין לָעֲזָרָה?! אָמַר רַב אָשֵׁי: oumanou? i rabi – min hadin oumin hadin hou! i rabanan – michoum delo nikba richon be'hatat, néma léh lechéni: ayti 'houlin laazara?! amar rav aché:

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Keritot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)