Talmud Keritot, Chapitre 5 (ה) · Daf 18b à 23a

Daf 18b

1. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: מִתְנַדֵּב אָדָם אָשָׁם תָּלוּי בְּכׇל יוֹם. הִילְכָּךְ, אָמְרִינַן לֵיהּ: אַיְיתִי אָשָׁם תָּלוּי וְאַתְנִי: אִי אָכַל רִאשׁוֹן שׁוּמָּן, הוּא אָכַל חֵלֶב – לֶיהֱוֵי כַּפָּרָה, וְאִי לָא – לֶיהֱוֵי נְדָבָה. rabi eliezer hi, deamar: mitnadév adam acham talou bekhol yom. hilkakh, amrinan léh: ayti acham talou veatni: i akhal richon chouman, hou akhal 'hélev – lehevé kapara, vei la – lehevé nedava.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: אָכַל סְפֵק חֵלֶב וְנוֹדַע לוֹ, סְפֵק חֵלֶב וְנוֹדַע לוֹ – רַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר אֲנִי, כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא חַטָּאת עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת – כָּךְ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת. tanou rabanan: akhal sefék 'hélev venoda lo, sefék 'hélev venoda lo – rabi omér: omér ani, kechém chemévi 'hatat al kol a'hat vee'hat – kakh mévi acham talou al kol a'hat vee'hat.
3. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵין מֵבִיא אֶלָּא אָשָׁם תָּלוּי אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג״ – אֲפִילּוּ עַל שְׁגָגוֹת הַרְבֵּה אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אֶחָת. rabi yosé berabi yeouda verabi elazar verabi chimon omrim: én mévi ela acham talou e'had, cheneemar: "al chiggato acher chagag" – afilou al chegagot harbé éno 'hayav ela e'hat.
4. אָמַר רַבִּי זֵירָא: כָּאן שָׁנָה רַבִּי: יְדִיעוֹת סָפֵק מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת. amar rabi zéra: kan chana rabi: yediot safék me'halekot le'hataot.
5. רָבָא אָמַר: אֵין יְדִיעוֹת סָפֵק מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת, אֶלָּא הָכִי קָתָנֵי: כְּשֵׁם שֶׁאִם הָיְתָה לוֹ יְדִיעָה וַדַּאי מֵבִיא חַטָּאת עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, כָּךְ אִם הָיְתָה לוֹ יְדִיעַת סָפֵק מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת. rava amar: én yediot safék me'halekot le'hataot, ela hakhi katané: kechém cheim hayta lo yedia vada mévi 'hatat al kol a'hat vea'hat, kakh im hayta lo yediat safék mévi acham talou al kol a'hat vee'hat.
6. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרָא דִּידִיעוֹת סָפֵק מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת? דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יְדִיעוֹת אֵין מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת, וְחַטָּאת אַחַת מֵבִיא, אַמַּאי מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת? amar léh abayé: veate la tisbera didiot safék me'halekot le'hataot? dei salka datakh yediot én me'halekot le'hataot, ve'hatat a'hat mévi, ama mévi acham talou al kol a'hat vee'hat?
7. וְהָתַנְיָא, כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כֹּל שֶׁחֲלוּקִין בְּחַטָּאוֹת – חֲלוּקִין בַּאֲשָׁמוֹת! vehatanya, kelalo chel davar: kol che'haloukin be'hataot – 'haloukin baachamot!
8. אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר חָנָן לְאַבָּיֵי: וּלְדִידָךְ, דְּאָמְרַתְּ יְדִיעוֹת סָפֵק מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת, אֶלָּא מֵעַתָּה, אָכַל כְּזַיִת חֵלֶב לִפְנֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּכְזַיִת חֵלֶב אַחַר יוֹם הַכִּיפּוּרִים, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּמְקוֹם אָשָׁם תָּלוּי קָאֵי – הָכִי נָמֵי דְּמֵבִיא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת? amar léh rava bar 'hanan leabayé: ouldidakh, deamrate yediot safék me'halekot le'hataot, ela méata, akhal kezayit 'hélev lifné yom hakipourim oukhzayit 'hélev a'har yom hakipourim, veom hakipourim bimkom acham talou kaé – hakhi namé demévi cheté 'hataot?
9. הָא בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] אַכְלִינּוּן! אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּמַאן לֵימָא לַן דְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפַּר עַל דְּלָא מִתְיְדַע לֵיהּ? דִּילְמָא וְהוּא דְּמִתְיְדַע לֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ רָבָא: הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע תְּנַן. ha behelém (a'hat) [e'had] akhlinoun! amar léh abayé: ouman léma lan deom hakipourim mekhapar al dela mityeda léh? dilma veou demityeda léh! amar léh rava: hoda velo hoda tenan.
10. אִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר חָנָן לְאַבָּיֵי: מָה אִילּוּ אָכַל כְּזַיִת חֵלֶב שַׁחֲרִית בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים וּכְזַיִת חֵלֶב בְּמִנְחָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, הָכִי נָמֵי דְּמִיחַיַּיב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת? ika deamri, amar léh rava bar 'hanan leabayé: ma ilou akhal kezayit 'hélev cha'harit beom hakipourim oukhzayit 'hélev bemin'ha beom hakipourim, hakhi namé demi'hayav cheté 'hataot?
11. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּמַאן לֵימָא לַן דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כֹּל שַׁעְתָּא מְכַפַּר? דִּילְמָא כּוּלֵּיהּ יוֹמָא מֵאוּרְתָּא! אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה: תְּרָדָא, תַּנְיָא: הֲרֵי שֶׁבָּא לְיָדוֹ סְפֵק עֲבֵירָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲפִילּוּ עִם חֲשֵׁיכָה – פָּטוּר, שֶׁכׇּל הַיּוֹם מְכַפֵּר! amar léh abayé: ouman léma lan deom hakipourim kol chata mekhapar? dilma kouléh yoma méourta! amar léh raba bar bar 'hana: terada, tanya: haré cheba leyado sefék avéra beom hakipourim afilou im 'hachékha – patour, chekol hayom mekhapér!
12. מֵתִיב רַב אִידִי בַּר אָבִין: אָכַל וְשָׁתָה בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. וְהָא בֵּין אֲכִילָה לִשְׁתִיָּיה אִי אֶפְשָׁר דְּלֹא הֲוָה שְׁהוּת בַּיּוֹם, דְּמִתְיְידַע לֵיהּ וְכַפַּר לֵיהּ, דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּמְקוֹם אָשָׁם תָּלוּי קָאֵי, וְקָתָנֵי: ״אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת״. métiv rav idi bar avin: akhal vechata behelém (a'hat) [e'had] – éno 'hayav ela 'hatat a'hat. veha bén akhila lichtiya i efchar delo hava cheout bayom, demityeda léh vekhapar léh, deom hakipourim bimkom acham talou kaé, vekatané: "éno 'hayav ela 'hatat e'hat".
13. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יְדִיעוֹת סָפֵק מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת, לִיחַיַּיב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת! אָמְרִי: כִּי אָמַר רַבִּי זֵירָא – לְרַבִּי, הָא – רַבָּנַן הִיא. vei salka datakh yediot safék me'halekot le'hataot, li'hayav cheté 'hataot! amri: ki amar rabi zéra – lerabi, ha – rabanan hi.
14. וְהָא מִדְּסֵיפָא רַבִּי הִיא, דְּקָתָנֵי: שָׁתָה צִיר אוֹ מוּרְיָיס – פָּטוּר. הָא חוֹמֶץ – חַיָּיב, veha mideséfa rabi hi, dekatané: chata tsir o mouryas – patour. ha 'homets – 'hayav,
15. וּמַנִּי? רַבִּי הִיא, דְּתַנְיָא: חוֹמֶץ אֵין מֵשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ, רַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר אֲנִי, חוֹמֶץ מֵשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ. וּמִדְּסֵיפָא רַבִּי, רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי! אָמְרִי: סֵיפָא – רַבִּי, רֵישָׁא – רַבָּנַן. oumani? rabi hi, detanya: 'homets én méchiv et hanefech, rabi omér: omér ani, 'homets méchiv et hanefech. oumideséfa rabi, récha namé rabi! amri: séfa – rabi, récha – rabanan.
16. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא: אָכַל הַיּוֹם אָכַל לְמָחָר, נֶהֱנָה הַיּוֹם נֶהֱנָה לְמָחָר, אָכַל הַיּוֹם נֶהֱנָה לְמָחָר, נֶהֱנָה הַיּוֹם אָכַל לְמָחָר, וַאֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, מִנַּיִן שֶׁהֵן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה? étivéh rava: akhal hayom akhal lema'har, nehena hayom nehena lema'har, akhal hayom nehena lema'har, nehena hayom akhal lema'har, vaafilou mikan vead chaloch chanim, minayin chehén mitstarfin ze im ze?
17. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּמְעוֹל מַעַל״ – רִיבָּה. וְאַמַּאי, הָא כַּיפַּר עֲלֵיהּ יוֹם הַכִּפּוּרִים! talmoud lomar: "timol maal" – riba. veama, ha kapar aléh yom hakipourim!
18. אָמְרִי: כִּי מְכַפַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים – עַל אִיסּוּרָא, עַל מָמוֹנָא לָא מְכַפַּר. amri: ki mekhapar yom hakipourim – al isoura, al mamona la mekhapar.
19. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי מְכַפַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים – עַל כּוּלֵּיהּ שִׁיעוּרָא, עַל פַּלְגָא דְּשִׁיעוּרָא לָא מְכַפַּר. veibaét éma: ki mekhapar yom hakipourim – al kouléh chioura, al palga dechioura la mekhapar.
20. וְכֵן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּאן שָׁנָה רַבִּי: יְדִיעוֹת סָפֵק מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין יְדִיעוֹת סָפֵק מְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת, vekhén amar réch lakich: kan chana rabi: yediot safék me'halekot le'hataot. rabi yo'hanan amar: én yediot safék me'halekot le'hataot,
21. אֶלָּא הָכִי קָתָנֵי: כְּשֵׁם שֶׁאִם הָיְתָה לוֹ יְדִיעָה וַדַּאי מֵבִיא עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, כָּךְ אִם הָיְתָה לוֹ יְדִיעַת סָפֵק מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת. ela hakhi katané: kechém cheim hayta lo yedia vada mévi al kol a'hat vea'hat, kakh im hayta lo yediat safék mévi acham talou al kol a'hat vee'hat.
22. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, הַיְינוּ דְּקָא תָלֵי לְאָשָׁם בְּחַטָּאת. אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ, חַטָּאת בְּאָשָׁם מִיבַּעְיָא לֵיהּ! קַשְׁיָא. bichlama lerabi yo'hanan, haynou deka talé leacham be'hatat. ela leréch lakich, 'hatat beacham mibaya léh! kachya.
23. וְרָמֵי דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְרָמֵי דְּרֵישׁ לָקִישׁ. אַדְּרֵישׁ לָקִישׁ, דְּתַנְיָא: שְׁנֵי שְׁבִילִין, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר, וְהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וְלֹא נִכְנַס, בַּשֵּׁנִי וְנִכְנַס – חַיָּיב. veramé derabi yo'hanan aderabi yo'hanan, veramé deréch lakich. aderéch lakich, detanya: chené chevilin, e'had tamé vee'had taor, vehalakh barichon velo nikhnas, bachéni venikhnas – 'hayav.
24. הָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וְנִכְנַס – פָּטוּר, בַּשֵּׁנִי וְנִכְנַס – חַיָּיב. הָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וְנִכְנַס, וְהִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל, וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְנִכְנַס – חַיָּיב. halakh barichon venikhnas – patour, bachéni venikhnas – 'hayav. halakh barichon venikhnas, vehiza vechana vetaval, vehalakh bachéni venikhnas – 'hayav.

Daf 19a

1. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה פּוֹטֵר בְּכוּלָּן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן. rabi chimon potér bazo. rabi chimon ben yeouda potér bekhoulan michoum rabi chimon.
2. וַאֲפִילּוּ בְּקַמַּיְיתָא? אָמַר רָבָא: הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וּבִשְׁעַת הִילּוּכוֹ בַּשֵּׁנִי שָׁכַח שֶׁהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן, וּבְהָא פְּלִיגִי, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: מִקְצָת יְדִיעָה כִּידִיעָה דָּמְיָא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: מִקְצָת יְדִיעָה לָאו כִּידִיעָה דָּמְיָא. vaafilou bekamayta? amar rava: hakha vema askinan? kegon chehalakh barichon ouvichat hiloukho bachéni chakha'h chehalakh barichon, ouvha peligi, tana kama savar: miktsat yedia kidia damya, verabi chimon savar: miktsat yedia la kidia damya.
3. אָמַר מָר: הָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וְנִכְנַס, וְהִיזָּה וְטָבַל, וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְנִכְנַס – חַיָּיב. אַמַּאי חַיָּיב? הָא לָא הֲוַי לֵיהּ יְדִיעָה! amar mar: halakh barichon venikhnas, vehiza vetaval, vehalakh bachéni venikhnas – 'hayav. ama 'hayav? ha la hava léh yedia!
4. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הָא מַנִּי – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּלָא בָּעֵי יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, כָּאן עָשׂוּ סְפֵק יְדִיעָה כִּידִיעָה. amar réch lakich: ha mani – rabi yichmaél hi, dela baé yedia bate'hila. rabi yo'hanan amar: afilou téma rabanan, kan asou sefék yedia kidia.
5. סָלְקָא דַעְתָּךְ: כָּאן עָשׂוּ, וְהוּא הַדִּין לְכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, קַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן. salka datakh: kan asou, veou hadin lekhol hatora koulah, kachya derabi yo'hanan aderabi yo'hanan.
6. קַשְׁיָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ אַדְּרֵישׁ לָקִישׁ. kachya deréch lakich aderéch lakich.
7. בִּשְׁלָמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא: כָּאן עָשׂוּ, אֲבָל בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ – לָא, bichlama derabi yo'hanan aderabi yo'hanan la kachya: kan asou, aval bekhol hatora koulah – la,
8. מַאי טַעְמָא? הָכָא, גַּבֵּי טוּמְאָה כְּתִיב: ״וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא״ – יְדִיעָה דְּאִית בַּהּ נָמֵי סָפֵק חַיָּיב קְרָא, אֲבָל בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כְּתִיב: ״אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ״ – אִי אִית לֵיהּ יְדִיעָה הוּא דְּמִחַיַּיב. ma tama? hakha, gabé touma ketiv: "venelam mimenou veou tamé" – yedia deit bah namé safék 'hayav kera, aval bekhol hatora koulah ketiv: "o hoda éla 'hatato" – i it léh yedia hou demi'hayav.
9. אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ קַשְׁיָא, אַדְּמוֹקֵים לַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, לוֹקְמַהּ כְּרַבִּי! הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל נָמֵי לָא בָּעֵי יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה. ela leréch lakich kachya, ademokém lah kerabi yichmaél, lokmah kerabi! ha ka machma lan derabi yichmaél namé la baé yedia bate'hila.
10. הָא מַתְנִיתִין הִיא! דִּתְנַן, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ״ שְׁתֵּי פְּעָמִים – לְחַיֵּיב עַל הֶעְלֵם טוּמְאָה וְעַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ! ha matnitin hi! ditnan, rabi yichmaél omér: "venelam mimenou" cheté peamim – le'hayév al helém touma veal helém mikdach!
11. אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא: מִקְרָא לֵית לֵיהּ, מִגְּמָרָא אִית לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. itsterikh, salka datakh amina: mikra lét léh, migemara it léh, ka machma lan.
12. מַתְנִי׳ חֵלֶב וְנוֹתָר לְפָנָיו, וְאָכַל אֶחָד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל, אִשְׁתּוֹ נִדָּה וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת, שָׁגַג בְּאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן שָׁגַג, שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים, וְעָשָׂה מְלָאכָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן עָשָׂה – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. matni' 'hélev venotar lefana, veakhal e'had méhen veéno yodéa éze méhen akhal, ichto nida vaa'hoto imo babayit, chagag bea'hat méhen veéno yodéa beéze méhen chagag, chabat veom hakipourim, veasa melakha bén hachemachot veéno yodéa beéze méhen asa – rabi eliezer me'hayév 'hatat, verabi yeochoua potér.
13. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לֹא נֶחְלְקוּ עַל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁהוּא פָּטוּר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: מִקְצָת עָשָׂה הַיּוֹם וּמִקְצָת עָשָׂה לְמָחָר. amar rabi yosé: lo ne'hlekou al haose melakha bén hachemachot cheou patour, cheani omér: miktsat asa hayom oumiktsat asa lema'har.
14. עַל מָה נֶחְלְקוּ? עַל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּתוֹךְ הַיּוֹם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בְּשַׁבָּת עָשָׂה אִם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עָשָׂה, אוֹ עַל הָעוֹשֶׂה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵעֵין אֵיזוֹ מְלָאכָה עָשָׂה. שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: פּוֹטְרוֹ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַף מֵאָשָׁם תָּלוּי. al ma ne'hlekou? al haose melakha betokh hayom veéno yodéa im bechabat asa im beom hakipourim asa, o al haose veéno yodéa méén ézo melakha asa. cherabi eliezer me'hayév 'hatat, verabi yeochoua potér. amar rabi yeouda: potro haya rabi yeochoua af méacham talou.
15. רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמְרִים: לֹא נֶחְלְקוּ עַל דָּבָר שֶׁהוּא מִשֵּׁם אֶחָד שֶׁהוּא חַיָּיב, עַל מָה נֶחְלְקוּ – עַל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. rabi chimon verabi chimon chézouri omrim: lo ne'hlekou al davar cheou michém e'had cheou 'hayav, al ma ne'hlekou – al davar cheou michoum chené chémot, cherabi eliezer me'hayév 'hatat, verabi yeochoua potér.
16. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲפִילּוּ נִתְכַּוֵּון לִלְקוֹט תְּאֵנִים וְלִיקֵּט עֲנָבִים, עֲנָבִים וְלִיקֵּט תְּאֵנִים, שְׁחוֹרוֹת וְלִיקֵּט לְבָנוֹת, לְבָנוֹת וְלִיקֵּט שְׁחוֹרוֹת – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. תְּמֵיהַנִי אִם פָּטַר בָּהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ״? פְּרָט לַמִּתְעַסֵּק. amar rabi yeouda: afilou nitkavén lilkot teénim velikét anavim, anavim velikét teénim, che'horot velikét levanot, levanot velikét che'horot – rabi eliezer me'hayév 'hatat, verabi yeochoua potér. teméhani im patar bah rabi yeochoua. im kén, lama neemar "acher 'hata bah"? perat lamitasék.
17. גְּמָ׳ תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה נַפְשָׁךְ? אִי חֵלֶב אָכַל – חַיָּיב, אִי נוֹתָר אָכַל – חַיָּיב! אִי אִשְׁתּוֹ נִדָּה בָּעַל – חַיָּיב, אִי אֲחוֹתוֹ בָּעַל – חַיָּיב! אִי בְּשַׁבָּת עָשָׂה מְלָאכָה – חַיָּיב, אִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עָשָׂה מְלָאכָה – חַיָּיב! gema' tanya, amar rabi eliezer: ma nafchakh? i 'hélev akhal – 'hayav, i notar akhal – 'hayav! i ichto nida baal – 'hayav, i a'hoto baal – 'hayav! i bechabat asa melakha – 'hayav, i beom hakipourim asa melakha – 'hayav!
18. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ״ – עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ בַּמֶּה חָטָא. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הַאי ״בָּהּ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ: פְּרָט לַמִּתְעַסֵּק. amar lo rabi yeochoua: haré hou omér "acher 'hata bah" – ad cheyivada lo bame 'hata. verabi eliezer, ha "bah" ma avéd léh? mibeé léh: perat lamitasék.

Daf 19b

1. מִתְעַסֵּק דְּמַאי? אִי דַּחֲלָבִים וַעֲרָיוֹת – חַיָּיב, דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמִּתְעַסֵּק בַּחֲלָבִים וַעֲרָיוֹת – חַיָּיב, שֶׁכֵּן נֶהֱנָה! mitasék dema? i da'halavim vaaraot – 'hayav, deamar rav na'hman amar chemouél: hamitasék ba'halavim vaaraot – 'hayav, chekén nehena!
2. וְאִי מִתְעַסֵּק בְּשַׁבָּת – פָּטוּר, מַאי טַעְמָא? מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה! vei mitasék bechabat – patour, ma tama? melekhet ma'hchevet asra tora!
3. לְרָבָא, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּון לַחְתּוֹךְ אֶת הַתָּלוּשׁ וְחָתַךְ אֶת הַמְחוּבָּר. לְאַבָּיֵי, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן דְּנִתְכַּוֵּון לְהַגְבִּיהַּ אֶת הַתָּלוּשׁ וְחָתַךְ אֶת הַמְחוּבָּר. lerava, machka'hate lah kegon chenitkavén la'htokh et hatalouch ve'hatakh et ham'houbar. leabayé, machka'hate lah kegon denitkavén lehagbiha et hatalouch ve'hatakh et ham'houbar.
4. דְּאִיתְּמַר: נִתְכַּוֵּון לְהַגְבִּיהַּ אֶת הַתָּלוּשׁ וְחָתַךְ אֶת הַמְחוּבָּר – פָּטוּר, מַאי טַעְמָא? דְּהָא לָא אִיכַּוַּון לְשׁוּם חֲתִיכָה. לַחְתּוֹךְ אֶת הַתָּלוּשׁ וְחָתַךְ אֶת הַמְחוּבָּר – אַבָּיֵי אָמַר: חַיָּיב, דְּהָא אִיכַּוַּון לְשׁוּם חֲתִיכָה. רָבָא אָמַר: פָּטוּר, דְּהָא לָא אִיכַּוַּון לַחֲתִיכָה דְּאִיסּוּרָא. deitemar: nitkavén lehagbiha et hatalouch ve'hatakh et ham'houbar – patour, ma tama? deha la ikavan lechoum 'hatikha. la'htokh et hatalouch ve'hatakh et ham'houbar – abayé amar: 'hayav, deha ikavan lechoum 'hatikha. rava amar: patour, deha la ikavan la'hatikha deisoura.
5. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא נֶחְלְקוּ כּוּ׳. תַּנְיָא, אָמַר לָהֶן רַבִּי יוֹסֵי: דִּקְדַּקְתֶּם אַחֲרַי. rabi yosé omér: lo ne'hlekou kou'. tanya, amar lahen rabi yosé: dikdaktem a'hara.
6. מַאי אָמְרִי לֵיהּ דַּאֲמַר לְהוּ דִּקְדַּקְתֶּם אַחֲרַי? הָכִי אֲמַרוּ לֵיהּ: הִגְבִּיהַּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, מַהוּ? אֲמַר לְהוּ: דִּקְדַּקְתֶּם אַחֲרַי. ma amri léh daamar leou dikdaktem a'hara? hakhi amarou léh: higbiha bén hachemachot, maou? amar leou: dikdaktem a'hara.
7. וְנֵימָא לְהוּ: מִקְצָת הַגְבָּהָה הָיְתָה מֵהַיּוֹם וּמִקְצָתָהּ לְמָחָר! הָכִי נָמֵי קָאָמַר לְהוּ: דִּקְדַּקְתֶּם אַחֲרַי, וְלֹא הֶעֱלִיתֶם בְּיֶדְכֶם כְּלוּם. venéma leou: miktsat hagbaha hayta méhayom oumiktsatah lema'har! hakhi namé kaamar leou: dikdaktem a'hara, velo heelitem beyedkhem keloum.
8. וּלְרַבִּי יוֹסֵי גְּמַר מְלָאכָה, לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פָּטוּר? הָא שָׁמַעְנָא לֵיהּ דִּמְחַיֵּיב! דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הָאוֹרֵג שְׁלֹשָׁה חוּטִין בַּתְּחִלָּה, וְאֶחָד עַל הָאָרִיג – חַיָּיב! oulrabi yosé gemar melakha, lerabi eliezer patour? ha chamana léh dim'hayév! ditnan, rabi eliezer omér: haorég chelocha 'houtin bate'hila, vee'had al haarig – 'hayav!
9. אָמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי יוֹסֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָכִי מַתְנֵי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הָאוֹרֵג שְׁלֹשָׁה חוּטִין בַּתְּחִלָּה, וּשְׁנַיִם עַל הָאָרִיג – חַיָּיב. amar rav yoséf: rabi yosé aliba derabi eliezer hakhi matné, rabi eliezer omér: haorég chelocha 'houtin bate'hila, ouchnayim al haarig – 'hayav.
10. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: פּוֹטְרוֹ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַף מֵאָשָׁם תָּלוּי. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: פּוֹטְרוֹ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַף מֵאָשָׁם תָּלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי תֶחֱטָא וְלֹא יָדַע״ – פְּרָט לָזֶה שֶׁיָּדַע שֶׁחָטָא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: זֶהוּ שֶׁמֵּבִיא אָשָׁם תָּלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָשָׂה וְלֹא יָדַע״, וְזֶה לֹא יָדַע בַּמֶּה עָשָׂה. amar rabi yeouda: potro haya rabi yeochoua af méacham talou. tanya, amar rabi yeouda: potro haya rabi yeochoua af méacham talou, cheneemar "ki te'heta velo yada" – perat laze cheyada che'hata. amar lo rabi chimon: zeou chemévi acham talou, cheneemar: "veasa velo yada", veze lo yada bame asa.
11. אֲבָל סָפֵק אָכַל חֵלֶב סָפֵק לֹא אָכַל – צֵא וּשְׁאַל עָלָיו אִם מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי אִם לָאו. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? aval safék akhal 'hélev safék lo akhal – tsé ouchal ala im mévi acham talou im la. ma havé alah?
12. תָּא שְׁמַע: חָטָא וְלֹא יָדַע בַּמֶּה חָטָא, אוֹ סָפֵק חָטָא סָפֵק לֹא חָטָא – מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. מַאן שְׁמַעְנָא לֵיהּ דְּאָמַר: חָטָא וְאֵין יָדוּעַ בְּמַאי חָטָא מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי? רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְקָא תָנֵי: סָפֵק חָטָא סָפֵק לֹא חָטָא – מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, שְׁמַע מִינַּהּ: סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: סָפֵק חֵטְא סָפֵק לֹא חָטָא – מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. ta chema: 'hata velo yada bame 'hata, o safék 'hata safék lo 'hata – mévi acham talou. man chemana léh deamar: 'hata veén yadoua bema 'hata mévi acham talou? rabi chimon, veka tané: safék 'hata safék lo 'hata – mévi acham talou, chema minah: sevira léh lerabi chimon: safék 'hét safék lo 'hata – mévi acham talou.
13. רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא נֶחְלְקוּ כּוּ׳ אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ׳אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ׳״? פְּרָט לַמִּתְעַסֵּק. rabi chimon chézouri verabi chimon omér lo ne'hlekou kou' im kén, ma talmoud lomar 'acher 'hata bah'"? perat lamitasék.
14. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: מִתְעַסֵּק בַּחֲלָבִים וַעֲרָיוֹת – חַיָּיב, שֶׁכֵּן נֶהֱנָה. מִתְעַסֵּק בַּשַּׁבָּת – פָּטוּר, מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה. amar rav na'hman amar chemouél: mitasék ba'halavim vaaraot – 'hayav, chekén nehena. mitasék bachabat – patour, melekhet ma'hchevet asra tora.
15. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: וְהָא תִּינוֹקוֹת, דְּכִי מִתְעַסֵּק דָּמֵי, וּתְנַן: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי תִּינוֹקוֹת, אֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת, וְשָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בַּשַּׁבָּת – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. amar léh rava lerav na'hman: veha tinokot, dekhi mitasék damé, outnan: mi chehaou lo chené tinokot, e'had lamoul bachabat vee'had lamoul a'har hachabat, vechakha'h oumal et chel a'har hachabat bachabat – rabi eliezer me'hayév 'hatat, verabi yeochoua potér.
16. עַד כָּאן לָא פָּטַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָסָבַר: טָעָה בִּדְבַר מִצְוָה וְלֹא עָשָׂה מִצְוָה – פָּטוּר, אֲבָל מִתְעַסֵּק בְּדָבָר דְּלָאו מִצְוָה – אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְחַיַּיב! ad kan la patar rabi yeochoua ela michoum dekasavar: taa bidvar mitsva velo asa mitsva – patour, aval mitasék bedavar dela mitsva – afilou rabi yeochoua me'hayav!
17. אָמַר לוֹ: הַנַּח לַתִּינוֹקוֹת, הוֹאִיל וּמְקַלְקֵל בְּחַבּוּרָה – חַיָּיב, מִתְעַסֵּק בְּחַבּוּרָה – חַיָּיב. amar lo: hana'h latinokot, hoil oumkalkél be'haboura – 'hayav, mitasék be'haboura – 'hayav.
18. אֵיתִיבֵיהּ רַב יְהוּדָה לִשְׁמוּאֵל: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ מִתְכַּוֵּין לְלַקֵּט תְּאֵנִים וְלִיקֵּט עֲנָבִים, עֲנָבִים וְלִיקֵּט תְּאֵנִים, שְׁחוֹרוֹת וְלִיקֵּט לְבָנוֹת, לְבָנוֹת וְלִיקֵּט שְׁחוֹרוֹת – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. étivéh rav yeouda lichmouél: rabi yeouda omér: afilou mitkavén lelakét teénim velikét anavim, anavim velikét teénim, che'horot velikét levanot, levanot velikét che'horot – rabi eliezer me'hayév 'hatat, verabi yeochoua potér.
19. וְהָא הָכָא מִתְעַסֵּק הוּא, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נָמֵי לָא קָא פָטַר אֶלָּא מִן מִינָא לְמִינָא, אֲבָל בְּחַד מִינָא – אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְחַיַּיב! veha hakha mitasék hou, verabi yeochoua namé la ka fatar ela min mina lemina, aval be'had mina – afilou rabi yeochoua me'hayav!
20. אֲמַר לֵיהּ: שִׁינָּנָא, שְׁבוֹק מַתְנִיתִין וְתָא בָּתְרַאי, הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן: כְּגוֹן שֶׁאָבַד מְלַקֵּט מִלִּבּוֹ, נִתְכַּוֵּון לְלַקֵּט עֲנָבִים, וְשָׁכַח וְסָבוּר תְּאֵנִים בָּעֵינָא, וְהָלְכָה יָדוֹ עַל הָעֲנָבִים, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: הֲרֵי נֶעֶשְׂתָה כַּוּוֹנָתוֹ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר: הֲרֵי לֹא נֶעֶשְׂתָה כַּוּוֹנָתוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ. amar léh: chinana, chevok matnitin veta batra, hakha vema askinan: kegon cheavad melakét milibo, nitkavén lelakét anavim, vechakha'h vesavour teénim baéna, vehalkha yado al haanavim, derabi eliezer savar: haré neesta kaouonato, verabi yeochoua savar: haré lo neesta kaouonato ouma'hchavto.

Daf 20a

1. מֵתִיב רַב אוֹשַׁעְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: לֹא נֶחְלְקוּ עַל דָּבָר שֶׁהוּא מִשֵּׁם אֶחָד שֶׁהוּא חַיָּיב, אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. métiv rav ochaya: rabi chimon chézouri verabi chimon omrim: lo ne'hlekou al davar cheou michém e'had cheou 'hayav, ela al davar cheou michoum chené chémot, cherabi eliezer me'hayév 'hatat, verabi yeochoua potér.
2. וְרַבִּי יְהוּדָה מַאי קָאָמַר דִּפְלִיגִי? בְּנִתְכַּוֵּין לְלַקֵּט עֲנָבִים וְלִקֵּט תְּאֵנִים, שְׁחוֹרוֹת וְלִקֵּט לְבָנוֹת – עֲנָבִים וּתְאֵנִים, שְׁחוֹרוֹת וּלְבָנוֹת, מַאי נִיהוּ? שְׁנֵי שֵׁמוֹת? הַיְינוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי! רַבִּי יְהוּדָה מַאי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן? verabi yeouda ma kaamar difligi? benitkavén lelakét anavim velikét teénim, che'horot velikét levanot – anavim outénim, che'horot oulvanot, ma niou? chené chémot? haynou rabi chimon verabi chimon chézouri! rabi yeouda ma ata leachmoinan?
3. אֶלָּא לָאו מִתְעַסֵּק אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מִתְעַסֵּק חַיָּיב, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי סָבְרִי: מִתְעַסֵּק פָּטוּר? ela la mitasék ika bénayou, derabi yeouda savar: mitasék 'hayav, verabi chimon chézouri savri: mitasék patour?
4. לָא, מִתְעַסֵּק – דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר, וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי סָבַר: שָׁכַח מְלַקֵּט מִלִּבּוֹ. בְּשֵׁם אֶחָד – דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב, la, mitasék – divré hakol patour, vehakha beha ka mipalgi, derabi chimon chézouri savar: chakha'h melakét milibo. bechém e'had – divré hakol 'hayav,
5. כִּי פְּלִיגִי – בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: לָא שְׁנָא בְּשֵׁם אֶחָד וְלָא שְׁנָא בִּשְׁנֵי שֵׁמוֹת – פְּלִיגִי. ki peligi – bichné chémot. rabi yeouda savar: la chena bechém e'had vela chena bichné chémot – peligi.
6. רָבָא אָמַר: לִיקְדֹּם אִיכָּא בֵינַיְיהוּ. rava amar: likdom ika vénayou.
7. וְהָתַנְיָא: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי נֵרוֹת דּוֹלְקוֹת אֲרוּכּוֹת, וְנִתְכַּוֵּין לְכַבּוֹת אֶת זוֹ וְכִיבָּה אֶת זוֹ, לְהַדְלִיק אֶת זוֹ וְהִדְלִיק אֶת זוֹ – פָּטוּר. לְהַדְלִיק וּלְכַבּוֹת, וְכִיבָּה וְהִדְלִיק בִּנְשִׁימָה אַחַת – חַיָּיב. vehatanya: haou lefana cheté nérot dolkot aroukot, venitkavén lekhabot et zo vekhiba et zo, lehadlik et zo vehidlik et zo – patour. lehadlik oulkhabot, vekhiba vehidlik binchima a'hat – 'hayav.
8. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: לָא אִיתְעֲבִד מַחְשַׁבְתֵּיהּ, דְּהָא לְהַדְלִיק מֵעִיקָּרָא בָּעֵי וּלְבַסּוֹף לְכַבּוֹת, וְכִי עֲבַד מַעֲשֶׂה – כִּיבָּה וּבַסּוֹף הִדְלִיק הוּא, וְאֵימָא פָּטוּר, קָא מַשְׁמַע לַן: נְהִי דְּאַקְדּוֹמֵי נָמֵי לָא מַקְדֵּים, אַחוֹרֵי נָמֵי לָא מְאַחַר. pechita! maou detéma: la itavid ma'hchavtéh, deha lehadlik méikara baé oulvasof lekhabot, vekhi avad maase – kiba ouvasof hidlik hou, veéma patour, ka machma lan: nehi deakdomé namé la makdém, a'horé namé la mea'har.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: הַחוֹתֶה גֶּחָלִים בַּשַּׁבָּת – חַיָּיב חַטָּאת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק: חַיָּיב שְׁתַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת, וּמַבְעִיר אֶת הַתַּחְתּוֹנוֹת. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִי דְּקָא מִיכַּוֵּין לְכַבּוֹת וּלְהַבְעִיר – מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּפָטַר? אֶלָּא דְּלָא קָא מִכַּוֵּין לְהַבְעִיר – מַאי טַעְמָא דְּמַאן דִּמְחַיֵּיב תַּרְתֵּי? tanou rabanan: ha'hote ge'halim bachabat – 'hayav 'hatat. rabi chimon ben elazar omér michoum rabi eliezer berabi tsadok: 'hayav chetayim, mipené cheou mekhabe et haelonot, oumavir et hata'htonot. bema askinan? i deka mikavén lekhabot oulhavir – ma tama deman defatar? ela dela ka mikavén lehavir – ma tama deman dim'hayév tarté?
10. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְכַבּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת כְּדֵי לְהַבְעִיר אֶת הַתַּחְתּוֹנוֹת, דְּתַנָּא קַמָּא קָסָבַר: מְקַלְקֵל בְּהַבְעָרָה פָּטוּר, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אָמַר: חַיָּיב. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּנַפָּח שָׁנוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עַד כָּאן לֹא נִתְגַּלְּתָה טַעְמָהּ שֶׁל הֲלָכָה זוֹ. rabi elazar verabi 'hanina deamri tarvayou: kegon chenitkavén lekhabot haelonot kedé lehavir et hata'htonot, detana kama kasavar: mekalkél behavara patour, verabi eliezer berabi tsadok amar: 'hayav. vekhén amar rabi yo'hanan: benapa'h chanou. amar rabi yo'hanan: ad kan lo nitgaleta tamah chel halakha zo.
11. אַמֵּי בַּר אָבִין וְרַב חֲנַנְיָא בַּר אָבִין דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: amé bar avin verav 'hananya bar avin deamri tarvayou:

Daf 20b

1. כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְכַבּוֹת וּלְהַבְעִיר, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: הַבְעָרָה לְלָאו יָצָאת, kegon chenitkavén lekhabot oulhavir, detana kama savar lah kerabi yosé, deamar: havara lela yatsat,
2. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק סָבַר לַהּ כְּרַבִּי נָתָן, דְּאָמַר: הַבְעָרָה לְחַלֵּק יָצָאת. verabi eliezer berabi tsadok savar lah kerabi natan, deamar: havara le'halék yatsat.
3. רָבָא אָמַר: לְהַקְדִּים אִיכָּא בֵינַיְיהוּ. rava amar: lehakdim ika vénayou.
4. רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְכַבּוֹת וְהוּבְעֲרוּ מֵאֵילֵיהֶן, וְתַנָּא קַמָּא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין – פָּטוּר, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין – חַיָּיב. rav aché amar: kegon chenitkavén lekhabot veouvarou mééléhen, vetana kama savar lah kerabi chimon, deamar: davar cheén mitkavén – patour, verabi eliezer berabi tsadok savar lah kerabi yeouda, deamar: davar cheén mitkavén – 'hayav.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: הַחוֹתֶה גֶּחָלִים בְּשַׁבָּת לְהִתְחַמֵּם בָּהֶם וְהוּבְעֲרוּ מֵאֵילֵיהֶן – תָּנֵי חֲדָא: חַיָּיב, וְתָנֵי אִידַּךְ: פָּטוּר. הָדְתַנְיָא: חַיָּיב, קָסָבַר: מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ – חַיָּיב עָלֶיהָ. וְהָא דִּתְנָא: פָּטוּר, קָסָבַר: מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ פָּטוּר עָלֶיהָ. tanou rabanan: ha'hote ge'halim bechabat lehit'hamém bahem veouvarou mééléhen – tané 'hada: 'hayav, vetané idakh: patour. hadtanya: 'hayav, kasavar: melakha cheénah tserikha legoufah – 'hayav aleha. veha ditna: patour, kasavar: melakha cheénah tserikha legoufah patour aleha.
6. הֲדַרַן עֲלָךְ סָפֵק אָכַל חֵלֶב hadaran alakh safék akhal 'hélev
7. מַתְנִי׳ אָכַל דַּם שְׁחִיטָה, בַּבְּהֵמָה בְּחַיָּה וּבָעוֹף, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִין, דַּם נְחִירָה, דַּם עִיקּוּר, דַּם הַקָּזָה שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצְאָה בּוֹ – חַיָּיבִין עָלָיו. matni' akhal dam che'hita, babehéma be'haya ouvaof, bén teméin bén teorin, dam ne'hira, dam ikour, dam hakaza chehanechama yotsa bo – 'hayavin ala.
8. דַּם הַטְּחוֹל, דַּם הַלֵּב, דַּם בֵּיצִים, דַּם חֲגָבִים, דַּם הַתַּמְצִית – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב בְּדַם הַתַּמְצִית. dam hate'hol, dam halév, dam bétsim, dam 'hagavim, dam hatamtsit – én 'hayavin ala, rabi yeouda me'hayév bedam hatamtsit.
9. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״כָּל דָּם לֹא תֹאכְלוּ״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, דַּם בֵּיצִים, דַּם חֲגָבִים, דַּם דָּגִים, הַכֹּל בַּכְּלָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְעוֹף וְלִבְהֵמָה״, gema' tanou rabanan: "kal dam lo tokhlou", choméa ani afilou dam mehalekhé chetayim, dam bétsim, dam 'hagavim, dam dagim, hakol bakelal? talmoud lomar: "leof velivhéma",
10. מָה עוֹף וּבְהֵמָה מְיוּחָדִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טוּמְאָה קַלָּה וְטוּמְאָה חֲמוּרָה, וְיֵשׁ בָּהֶן אִיסּוּר וְהֶיתֵּר, וְהֵן מִין בָּשָׂר – אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טוּמְאָה קַלָּה. ma of ouvhéma meou'hadin, cheyéch bahen touma kala vetouma 'hamoura, veyéch bahen isour vehetér, vehén min basar – af kol cheyéch bahen touma kala.
11. אוֹצִיא דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם – שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טוּמְאָה חֲמוּרָה, וְאֵין בָּהֶן טוּמְאָה קַלָּה. otsi dam mehalekhé chetayim – cheyéch bahen touma 'hamoura, veén bahen touma kala.

Daf 21a

1. אוֹצִיא דַּם שְׁרָצִים – שֶׁאֵין בָּהֶם טוּמְאָה חֲמוּרָה. אוֹצִיא דַּם בֵּיצִים – שֶׁאֵין מִין בָּשָׂר, דַּם דָּגִים דַּם חֲגָבִים – שֶׁכּוּלּוֹ הֶיתֵּר. otsi dam cheratsim – cheén bahem touma 'hamoura. otsi dam bétsim – cheén min basar, dam dagim dam 'hagavim – chekoulo hetér.
2. ״לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה״? אִי מָה עוֹף שֶׁאֵין בָּהּ כִּלְאַיִם, אַף בְּהֵמָה – שֶׁאֵין בָּהּ כִּלְאַיִם! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלַבְּהֵמָה״. "laof velabehéma"? i ma of cheén bah kilayim, af behéma – cheén bah kilayim! talmoud lomar: "velabehéma".
3. אִי מָה בְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ בְּאֵם עַל הַבָּנִים, אַף עוֹף שֶׁאֵינוֹ בְּאֵם עַל הַבָּנִים! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה״. i ma behéma cheénah beém al habanim, af of cheéno beém al habanim! talmoud lomar: "laof velabehéma".
4. וְאֵימָא: ״כׇּל דָּם״ – כָּלַל, ״עוֹף וּבְהֵמָה״ – פָּרַט, כְּלָל וּפְרָט, אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, עוֹף וּבְהֵמָה – אִין, מִידִּי אַחֲרִינָא – לָא! veéma: "kol dam" – kalal, "of ouvhéma" – parat, kelal oufrat, én bakelal ela ma chebaperat, of ouvhéma – in, midi a'harina – la!
5. ״נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל כׇּל דָּם״ – חָזַר וְכָלַל, כְּלָל וּפְרָט וְכָלַל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. "nefech acher tokhal kol dam" – 'hazar vekhalal, kelal oufrat vekhalal, i ata dan ela keén haperat.
6. וְהָא לָא דָּמֵי כְּלָלָא בָּתְרָא לִכְלָלָא קַמָּא, כְּלָלָא קַמָּא לָאו, כְּלָלָא בָּתְרָא כָּרֵת! veha la damé kelala batra likhlala kama, kelala kama la, kelala batra karét!
7. הַאי תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל [בְּרִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי וּ]כְלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרְשִׁינַן מִן הָדֵין גַּוְונָא, וְאַף עַל גַּב דְּלָא דָּמֵי כְּלָלָא בָּתְרָא לִכְלָלָא קַמָּא. ha tana devé rabi yichmaél [beribouyé oumiouté ou]khelalé oufraté darchinan min hadén gavna, veaf al gav dela damé kelala batra likhlala kama.
8. אָמַר מָר: כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט, מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טוּמְאָה קַלָּה וְטוּמְאָה חֲמוּרָה, וְיֵשׁ בָּהֶ[ן] אִיסּוּר וְהֶיתֵּר וְיֵשׁ בָּהֶן מִין בָּשָׂר, אַף כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טוּמְאָה קַלָּה וְטוּמְאָה חֲמוּרָה וְכוּ׳. amar mar: kelal oufrat oukhlal i ata dan ela kheén haperat, ma haperat meforach – davar cheyéch bo touma kala vetouma 'hamoura, veyéch bahe[n] isour vehetér veyéch bahen min basar, af kol davar cheyéch bo touma kala vetouma 'hamoura vekhou'.
9. ״אַף כֹּל״ דְּקָתָנֵי לְאֵיתוֹיֵי מַאי? "af kol" dekatané leétoyé ma?
10. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אָבִין: לְאֵתוֹיֵי דָּמוֹ שֶׁל כּוֹי. מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר כּוֹי סְפֵיקָא הוּא, אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמֵיסַר סְפֵיקָא? אֶלָּא קָסָבַר כּוֹי בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא. amar rav ada bar avin: leétoyé damo chel ko. ma kasavar? i kasavar ko seféka hou, itsterikh kera lemésar seféka? ela kasavar ko beriya bifné atsmo hou.
11. אַשְׁכְּחַן דָּמוֹ, חֶלְבּוֹ מְנָלַן? ״מִכׇּל חֵלֶב״. נִבְלָתוֹ מְנָלַן? ״מִכׇּל נְבֵלָה״. achke'han damo, 'helbo menalan? "mikol 'hélev". nivlato menalan? "mikol nevéla".
12. גִּיד הַנָּשֶׁה מְנָלַן? בְּכַף הַיָּרֵךְ תַּלְיֵהּ רַחֲמָנָא, וְהָא אִית לֵיהּ כַּף הַיָּרֵךְ. gid hanache menalan? bekhaf hayarékh talyéh ra'hamana, veha it léh kaf hayarékh.
13. טוּמְאָתוֹ וּשְׁחִיטָה, מְנָלַן? סְבָרָא, מִדִּלְכֹל מִילֵּי רַבְּיֵיהּ רַחֲמָנָא כִּבְהֵמָה, טוּמְאָתוֹ וּשְׁחִיטָתוֹ נָמֵי כִּבְהֵמָה. toumato ouch'hita, menalan? sevara, midilkhol milé rabeyéh ra'hamana kivhéma, toumato ouch'hitato namé kivhéma.
14. אָמַר מָר: אוֹצִיא דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טוּמְאָה חֲמוּרָה וְאֵין בָּהֶן טוּמְאָה קַלָּה. וּרְמִינְהִי: הַחוֹתֵךְ מִן הָאָדָם – צָרִיךְ מַחְשָׁבָה וְהֶכְשֵׁר. amar mar: otsi dam mehalekhé chetayim, cheyéch bahen touma 'hamoura veén bahen touma kala. ourminhi: ha'hotékh min haadam – tsarikh ma'hchava vehekhchér.
15. וְקַשְׁיָא לַן: מַחְשָׁבָה לְמָה לִי? תֵּעָשֶׂה חֲתִיכָה שֶׁלּוֹ מַחְשָׁבָה! וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּחוֹתְכוֹ לַכֶּלֶב, וּמַחְשָׁבָה לַכֶּלֶב לָאו מַחְשָׁבָה הִיא. vekachya lan: ma'hchava lema li? téase 'hatikha chelo ma'hchava! veamar réch lakich: be'hotkho lakelev, ouma'hchava lakelev la ma'hchava hi.
16. וְלָא? וְהָתְנַן, כְּלָל אָמְרוּ בְּטוּמְאָה: כֹּל הַמְיוּחָד לֶאֱכוֹל אָדָם – טָמֵא, עַד שֶׁיִּפָּסֵל מֵאֲכִילַת כֶּלֶב! vela? vehatnan, kelal amrou betouma: kol hamou'had leekhol adam – tamé, ad cheyipasél méakhilat kelev!
17. הָהוּא לְאַסּוֹקֵי טוּמְאָה מִינֵּיהּ, דְּכֵיוָן דְּמֵעִיקָּרָא הֲוָה חֲזֵי לְאָדָם, לְאַסּוֹקֵי מִטּוּמְאָה עַד שֶׁיִּפָּסֵל מֵאֲכִילַת כֶּלֶב. הָכָא לְאַחוֹתֵי לֵיהּ טוּמְאָה, אִי חֲזֵי לְאָדָם – חֲזֵי לְכֶלֶב, אִי לָא חֲזֵי לְאָדָם – לָא חֲזֵי לְכֶלֶב. haou leasoké touma minéh, dekhévan deméikara hava 'hazé leadam, leasoké mitouma ad cheyipasél méakhilat kelev. hakha lea'hoté léh touma, i 'hazé leadam – 'hazé lekhelev, i la 'hazé leadam – la 'hazé lekhelev.
18. מִכׇּל מָקוֹם קָתָנֵי מַחְשָׁבָה, וּמַחְשָׁבָה – לְטוּמְאָה קַלָּה הִיא! הָנֵי מִילֵּי מֵחַיִּים, אֲבָל לְאַחַר מִיתָה – טָמֵא הוּא טוּמְאָה חֲמוּרָה. mikol makom katané ma'hchava, ouma'hchava – letouma kala hi! hané milé mé'hayim, aval lea'har mita – tamé hou touma 'hamoura.
19. דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי בְּהֵמָה לְאַחַר מִיתָה, אִי בָּשָׂר – מְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, וְאִם דָּם – מְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, dikhotah gabé behéma lea'har mita, i basar – metamé touma 'hamoura, veim dam – metamé touma 'hamoura,
20. דִּתְנַן: דַּם נְבֵילוֹת – בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין. ditnan: dam nevélot – bét chama metaharin, ouvét hilél metamein.
21. לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לִכְדִתְנַן: נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּכׇל מָקוֹם, נִבְלַת [הָ]עוֹף הַטָּהוֹר בַּכְּפָרִים – צָרִיךְ מַחְשָׁבָה, וְאֵין צָרִיךְ הֶכְשֵׁר. lo nitsrekha ela likhditnan: nivlat behéma teméa bekhol makom, nivlat [ha]of hataor bakefarim – tsarikh ma'hchava, veén tsarikh hekhchér.
22. נִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכׇל מָקוֹם, וְנִבְלַת עוֹף טָהוֹר וְחֵלֶב בַּשְּׁוָקִים – אֵין צְרִיכִין לֹא מַחְשָׁבָה וְלֹא הֶכְשֵׁר. nivlat behéma teora bekhol makom, venivlat of taor ve'hélev bachevakim – én tserikhin lo ma'hchava velo hekhchér.
23. וַאֲמַר לֵיהּ רַב לְרַבִּי חִיָּיא: מַחְשָׁבָה, לְמָה לִי לְטוּמְאָה קַלָּה? הִיא גּוּפַהּ טוּמְאָה הִיא! אֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן דְּאִיכָּא פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵילָה, וְצֵרְפָהּ לְפָחוֹת מִכְּבֵיצָה אוֹכָלִין, דְּהַאי וְהַאי הָוֵי כְּבֵיצָה. vaamar léh rav lerabi 'hiya: ma'hchava, lema li letouma kala? hi goufah touma hi! amar léh: kegon deika pa'hot mikezayit nevéla, vetsérfah lefa'hot mikevétsa okhalin, deha veha havé kevétsa.
24. אִי הָכִי, לִיבְעֵי נָמֵי הֶכְשֵׁר, דְּהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עַל כׇּל זֶרַע [זֵרוּעַ] אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ״ – מָה זְרָעִים מְיוּחָדִין שֶׁאֵין סוֹפָן לְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה וְצָרִיךְ הֶכְשֵׁר, אַף כֹּל שֶׁאֵין סוֹפָן לְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה צָרִיךְ הֶכְשֵׁר! i hakhi, livé namé hekhchér, deha tana devé rabi yichmaél: "al kol zera [zéroua] acher yizaréa" – ma zeraim meou'hadin cheén sofan letamé touma 'hamoura vetsarikh hekhchér, af kol cheén sofan letamé touma 'hamoura tsarikh hekhchér!
25. אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי בָּאוֹכָלִין דְּעָלְמָא, דְּלֵית בְּהוּ פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵלָה, אֲבָל הָכָא, דְּאִיכָּא בְּגַוֵּיהּ פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵילָה, כֵּיוָן דְּאִילּוּ מְצָרֵף לֵיהּ כְּזַיִת – לָא בָּעֵי הֶכְשֵׁר. amar léh: hané milé baokhalin dealma, delét beou pa'hot mikezayit nevéla, aval hakha, deika begavéh pa'hot mikezayit nevéla, kévan deilou metsaréf léh kezayit – la baé hekhchér.

Daf 21b

1. לְאַפּוֹקֵי מֵת, אַף עַל גַּב דִּמְמַלֵּיא לֵיהּ – לָא מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין, מִשּׁוּם דְּבָטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כׇּל אָדָם. leapoké mét, af al gav dimmalé léh – la metamé toumat okhalin, michoum devatla dato étsel kol adam.
2. רַב חֲנַנְיָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא דְּהָוֵי כְּזַיִת, הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁחִיפָּהוּ בְּבָצֵק. rav 'hananya amar: afilou téma dehavé kezayit, hakha vema askinan? kegon che'hipaou bevatsék.
3. אִי הָכִי, הֶכְשֵׁר נָמֵי נִיבְעֵי! הָנֵי מִילֵּי בָּאוֹכָלִין אַחֲרִינֵי, דְּלָא מְטַמּוּ לָא בְּמַגָּע וְלָא בְּמַשָּׂא. אֲבָל הָכָא, נְהִי דְּלָא מְטַמֵּא בְּמַגָּע, דְּקָמְחַפֵּי בְּבָצֵק, בְּמַשָּׂא מִיהַת לִיטַמֵּא, דְּהָא טָעֵון לֵיהּ. i hakhi, hekhchér namé nivé! hané milé baokhalin a'hariné, dela metamou la bemaga vela bemasa. aval hakha, nehi dela metamé bemaga, dekam'hapé bevatsék, bemasa mihat litamé, deha taén léh.
4. לְאַפּוֹקֵי מֵת, דְּאַף עַל גַּב דְּחִיפָּהוּ בְּבָצֵק מְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, דְּטוּמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. leapoké mét, deaf al gav de'hipaou bevatsék metamé touma 'hamoura, detouma bokaat veola bokaat veoredet.
5. אָמַר מָר: יָצְאוּ שְׁרָצִים שֶׁאֵין בָּהֶן טוּמְאָה. וְלָא? שֶׁרֶץ מְטַמֵּא בְּמַגָּע! בְּמַשָּׂא לָא מְטַמֵּא. amar mar: yatsou cheratsim cheén bahen touma. vela? cherets metamé bemaga! bemasa la metamé.
6. אָמַר מָר: יָצָא דַּם דָּגִים וְדַם חֲגָבִים שֶׁכּוּלּוֹ הֶיתֵּר. מַאי כּוּלּוֹ הֶיתֵּר? אִילֵימָא דְּחֶלְבּוֹ מוּתָּר – הֲרֵי חַיָּה דְּחֶלְבָּהּ מוּתָּר וְדָמָהּ אָסוּר! וְאֶלָּא: מִשּׁוּם דְּלֵית בְּהוּ אִיסּוּר גִּיד הַנָּשֶׁה? וַהֲרֵי עוֹף דְּלֵית בֵּיהּ אִיסּוּר גִּיד הַנָּשֶׁה, וְדָמוֹ אָסוּר! amar mar: yatsa dam dagim vedam 'hagavim chekoulo hetér. ma koulo hetér? iléma de'helbo moutar – haré 'haya de'helbah moutar vedamah asour! veela: michoum delét beou isour gid hanache? vaharé of delét béh isour gid hanache, vedamo asour!
7. אֶלָּא מַאי כּוּלּוֹ הֶיתֵּר – דְּלָא בָּעֵי שְׁחִיטָה. ela ma koulo hetér – dela baé che'hita.
8. אָמַר מָר: מָה עוֹף שֶׁאֵין בּוֹ כִּלְאַיִם, אַף בְּהֵמָה – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּהֵמָה״. amar mar: ma of cheén bo kilayim, af behéma – talmoud lomar: "behéma".
9. כִּלְאַיִם דְּמַאי? אִילֵּימָא כִּלְאַיִם דְּהַרְבָּעָה וְכִלְאַיִם דַּחֲרִישָׁה, וְהָתְנַן: חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן! kilayim dema? iléma kilayim deharbaa vekhilayim da'haricha, vehatnan: 'haya vaof kayotsé bahen!
10. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁצִּימְרוֹ אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם כִּלְאַיִם. ela amar abayé: chetsimro én 'hayavin ala michoum kilayim.
11. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: דַּם שְׁרָצִים לוֹקִין עָלָיו בִּכְזַיִת. מֵיתִיבִי: דַּם הַטְּחוֹל, דַּם הַלֵּב, דַּם הַכְּלָיוֹת, דַּם אֵבָרִים – הֲרֵי אֵלּוּ בְּלֹא תַעֲשֶׂה. דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, דַּם שְׁרָצִים וּרְמָשִׂים – אָסוּר, וְאֵין חַיָּיבִין עָלָיו! amar rav yeouda amar rav: dam cheratsim lokin ala bikhzayit. métivi: dam hate'hol, dam halév, dam hakelaot, dam évarim – haré élou belo taase. dam mehalekhé chetayim, dam cheratsim ourmasim – asour, veén 'hayavin ala!
12. מַאי אֵין חַיָּיבִין עָלָיו – כָּרֵת, אֲ[בָל] ma én 'hayavin ala – karét, a[val]
13. חֲדָא, דְּהַיְינוּ רֵישָׁא. וְעוֹד, תַּנָּא מִלָּאו נָמֵי קָא מְמַעֵט לֵיהּ, דְּקָתָנֵי: יָצָא דַּם שְׁרָצִים, שֶׁאֵין בָּהֶן טוּמְאָה חֲמוּרָה! 'hada, dehaynou récha. veod, tana mila namé ka memaét léh, dekatané: yatsa dam cheratsim, cheén bahen touma 'hamoura!
14. אָמַר רַבִּי זֵירָא: הִתְרוּ בּוֹ מִשּׁוּם שֶׁרֶץ – לוֹקֶה, מִשּׁוּם דָּם – אֵינוֹ לוֹקֶה. amar rabi zéra: hitrou bo michoum cherets – loke, michoum dam – éno loke.
15. אָמַר רַב: דַּם דָּגִים שֶׁכִּינְּסוֹ – אָסוּר. מֵיתִיבִי: דַּם דָּגִים, דַּם חֲגָבִים – מוּתָּר, וַאֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה! הָהִיא בְּשֶׁלֹּא כִּינְּסוֹ, כִּי קָא אָמַר רַב – בְּשֶׁכִּינְּסוֹ. amar rav: dam dagim chekineso – asour. métivi: dam dagim, dam 'hagavim – moutar, vaafilou lekhate'hila! hahi bechelo kineso, ki ka amar rav – bechekineso.
16. דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם – בְּשֶׁלֹּא כִּינְּסוֹ, מִי אָסוּר? וְהָא תַּנְיָא: דָּם שֶׁעַל גַּבֵּי כִּכָּר – גּוֹרְרוֹ וְאוֹכְלוֹ, שֶׁל בֵּין הַשִּׁינַּיִם – מוֹצְצוֹ וּבוֹלְעוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ! dikhotah gabé mehalekhé chetayim – bechelo kineso, mi asour? veha tanya: dam cheal gabé kikar – gorro veokhlo, chel bén hachinayim – motstso ouvolo veéno 'hochéch!
17. אֶלָּא: כִּי תַּנְיָא הַהִיא מַתְנִיתָא – דְּאִית בֵּיהּ קַשְׂקַשִּׂים, כִּי קָאָמַר רַב אָסוּר – דְּלֵית בֵּיהּ קַשְׂקַשִּׂים. ela: ki tanya hahi matnita – deit béh kaskasim, ki kaamar rav asour – delét béh kaskasim.
18. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם – אֲפִילּוּ מִצְוַת פְּרוֹשׁ אֵין בּוֹ. מֵיתִיבִי: דַּם הַטְּחוֹל, דַּם הַלֵּב, דַּם הַכְּלָיוֹת, דַּם אֵבָרִים – הֲרֵי אֵלּוּ בְּלֹא תַעֲשֶׂה. דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, דַּם שְׁרָצִים וּרְמָשִׂים – אָסוּר וְאֵין חַיָּיבִ[ין] עָלָיו! כִּי תַּנְיָא אָסוּר – amar rav chéchet: dam mehalekhé chetayim – afilou mitsvat peroch én bo. métivi: dam hate'hol, dam halév, dam hakelaot, dam évarim – haré élou belo taase. dam mehalekhé chetayim, dam cheratsim ourmasim – asour veén 'hayavi[yn] ala! ki tanya asour –

Daf 22a

1. דְּפֵירַשׁ. כִּי קָאָמַר רַב – בִּדְלָא פֵּירַשׁ, כִּדְתַנְיָא: דָּם שֶׁעַל גַּבֵּי כִּכָּר – גּוֹרְרוֹ וְאוֹכְלוֹ, שֶׁל בֵּין הַשִּׁינַּיִם – מוֹצֵץ וּבוֹלֵעַ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. deférach. ki kaamar rav – bidla pérach, kidtanya: dam cheal gabé kikar – gorro veokhlo, chel bén hachinayim – motséts ouvoléa veéno 'hochéch.
2. אִיכָּא דְמַתְנֵי לַהּ לְהָא דְּרַב שֵׁשֶׁת עַל הָדָא, דְּתַנְיָא: יָכוֹל חֲלֵב מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם יְהֵא אוֹכְלוֹ עוֹבֵר בְּלָאו? וְדִין הוּא: מָה בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁהֵקַלְתָּה בְּמַגָּעָהּ, הֶחְמַרְתָּה בַּחֲלָבָהּ, מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם שֶׁהֶחְמַרְתָּה בְּמַגָּעָן – אֵינוֹ דִּין שֶׁתַּחְמִיר בַּחֲלָבָן? ika dematné lah leha derav chéchet al hada, detanya: yakhol 'halév mehalekhé chetayim yehé okhlo ovér bela? vedin hou: ma behéma teméa chehékalta bemagaah, he'hmarta ba'halavah, mehalekhé chetayim chehe'hmarta bemagaan – éno din cheta'hmir ba'halavan?
3. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא״ – זֶה טָמֵא, וְאֵין חֲלֵב מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם טָמֵא אֶלָּא טָהוֹר. talmoud lomar: "veze lakhem hatamé" – ze tamé, veén 'halév mehalekhé chetayim tamé ela taor.
4. אוֹצִיא אֶת הֶחָלָב, שֶׁאֵין שָׁוֶה בַּכֹּל, וְלֹא אוֹצִיא הַדָּם שֶׁשָּׁוֶה בַּכֹּל! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא״ – זֶה טָמֵא, וְאֵין דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם טָמֵא אֶלָּא טָהוֹר. אָמַר (לה) רַב שֵׁשֶׁת: אֲפִילּוּ מִצְוַת פְּרוֹשׁ אֵין בּוֹ. otsi et he'halav, cheén chave bakol, velo otsi hadam chechave bakol! talmoud lomar: "veze lakhem hatamé" – ze tamé, veén dam mehalekhé chetayim tamé ela taor. amar (l) rav chéchet: afilou mitsvat peroch én bo.
5. תְּנַן הָתָם: הַלֵּב, קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ, לֹא קְרָעוֹ – אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּלֵב עוֹף, הוֹאִיל וְאֵין בּוֹ כְּזַיִת, אֲבָל לֵב בְּהֵמָה דְּיֵשׁ בּוֹ כְּזַיִת – אָסוּר, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. tenan hatam: halév, koro oumotsi et damo, lo kerao – éno ovér ala. amar rabi zéra amar rav: lo chanou ela belév of, hoil veén bo kezayit, aval lév behéma deyéch bo kezayit – asour, ve'hayavin ala karét.
6. מֵיתִיבִי: דַּם הַטְּחוֹל, דַּם הַלֵּב, דַּם הַכְּלָיוֹת, דַּם אֵבָרִים – הֲרֵי אֵלּוּ בְּלֹא תַעֲשֶׂה. דַּם מְהַלְּכֵי שְׁתַּיִם, דַּם שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים – אָסוּר, וְאֵין חַיָּיבִין עָלָיו! métivi: dam hate'hol, dam halév, dam hakelaot, dam évarim – haré élou belo taase. dam mehalekhé chetayim, dam chekatsim ourmasim – asour, veén 'hayavin ala!
7. כִּי קָתָנֵי ״אֵין חַיָּיבִין עָלָיו״ – עַל דָּם דִּילֵיהּ, כִּי קָאָמַר רַב – דְּאָתֵי לֵיהּ מֵעָלְמָא. ki katané "én 'hayavin ala" – al dam diléh, ki kaamar rav – deaté léh méalma.
8. דָּם דִּילֵיהּ – הַיְינוּ דַּם אֵבָרִים! וְלִיטַעְמָיךְ, מִי לָא קָתָנֵי דַּם כְּלָיוֹת וְקָתָנֵי דַּם אֵבָרִים? אֶלָּא: תָּנֵי וַהֲדַר תָּנֵי – הָכָא נָמֵי, תָּנֵי וַהֲדַר תָּנֵי. dam diléh – haynou dam évarim! velitamakh, mi la katané dam kelaot vekatané dam évarim? ela: tané vahadar tané – hakha namé, tané vahadar tané.
9. מֵעָלְמָא מֵהֵיכָא אָתֵי לֵיהּ? אָמַר רַבִּי זֵירָא: בְּשָׁעָה שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצְאָה מִישְׂרָף שָׂרֵיף. méalma méhékha até léh? amar rabi zéra: bechaa chehanechama yotsa misraf saréf.
10. דָּם שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצְאָה בּוֹ – חַיָּיבִין עָלָיו. אִיתְּמַר: אֵיזֶהוּ דַּם הַקָּזָה שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כׇּל זְמַן שֶׁמְּקַלֵּחַ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִטִּיפָּה הַמַּשְׁחֶרֶת וְאֵילָךְ. dam chehanechama yotsa bo – 'hayavin ala. itemar: ézeou dam hakaza chehanechama telouya bo? rabi yo'hanan amar: kol zeman chemekalé'ha. réch lakich amar: mitipa hamach'heret veélakh.
11. מֵיתִיבִי: אֵיזֶהוּ דַּם הַקָּזָה שֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצְאָה בּוֹ? כׇּל זְמַן שֶׁמְּקַלֵּחַ. יָצָא דַּם הַתַּמְצִית, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שׁוֹתֵת. מַאי לַָאו אֲפִילּוּ רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן, דְּשׁוֹתֵת הוּא – כְּדַם הַתַּמְצִית דָּמֵי? תְּיוּבְתָּא דְּרֵישׁ לָקִישׁ! métivi: ézeou dam hakaza chehanechama yotsa bo? kol zeman chemekalé'ha. yatsa dam hatamtsit, mipené cheou chotét. ma la afilou richon vea'haron, dechotét hou – kedam hatamtsit damé? teouvta deréch lakich!
12. לָא, לְמַעוֹטֵי דָּם הַמַּשְׁחִיר, אֲבָל דָּם רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן, אַף עַל גַּב דְּהוּא שׁוֹתֵת – הַיְינוּ דַּם הַנֶּפֶשׁ. la, lemaoté dam hamach'hir, aval dam richon vea'haron, af al gav deou chotét – haynou dam hanefech.
13. מֵיתִיבִי: אֵיזֶהוּ דָּם רִאשׁוֹן? כׇּל זְמַן שֶׁמְּקַלֵּחַ. יָצָא רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא שׁוֹתֵת. תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ! אָמַר לָךְ: תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: אֵיזֶהוּ דַּם הַנֶּפֶשׁ? כׇּל זְמַן שֶׁמְּקַלֵּחַ, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִטִּיפָּה הַמַּשְׁחֶרֶת וְאֵילָךְ. métivi: ézeou dam richon? kol zeman chemekalé'ha. yatsa richon vea'haron, mipené cheou chotét. teouvtéh deréch lakich! amar lakh: tanaé hi, detanya: ézeou dam hanefech? kol zeman chemekalé'ha, divré rabi elazar. rabi chimon omér: mitipa hamach'heret veélakh.
14. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה״, פְּרָט לְדָם קִילּוּחַ שֶׁאֵינוֹ מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. tana devé rabi yichmaél: "vedam 'halalim yichte", perat ledam kilou'ha cheéno makhchir et hazeraim.
15. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: הִקִּיז דָּם לִבְהֵמָה וְקִיבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁנֵי כוֹסוֹת, מַהוּ? עַל הָרִאשׁוֹן – דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב, עַל הָאַחֲרוֹן – מִי מִיחַיַּיב אוֹ לָא? bea minéh rabi yirmeya mérabi zéra: hikiz dam livhéma vekibél damah bichné khosot, maou? al harichon – divré hakol 'hayav, al haa'haron – mi mi'hayav o la?
16. אֲמַר לֵיהּ: פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאִיתְּמַר: הִקִּיז דָּם לִבְהֵמָה וְקִיבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁנֵי כוֹסוֹת – רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: חַיָּיב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. amar léh: pelougta derabi yo'hanan veréch lakich, deitemar: hikiz dam livhéma vekibél damah bichné khosot – réch lakich amar: 'hayav cheté 'hataot. verabi yo'hanan amar: éno 'hayav ela a'hat.
17. רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב בְּדַם הַתַּמְצִית. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לְעִנְיַן כַּפָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר״ – דָּם שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ מְכַפֵּר, וְשֶׁאֵין הַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ אֵינוֹ מְכַפֵּר. rabi yeouda me'hayév bedam hatamtsit. amar rabi elazar: mode rabi yeouda leinyan kapara, cheneemar: "ki hadam hou banefech yekhapér" – dam chehanefech yotsa bo mekhapér, vecheén hanefech yotsa bo éno mekhapér.
18. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, דְּתַנְיָא: ״דָּם״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״כׇּל דָּם״? amar rav na'hman bar yits'hak: af anan namé tenéna, detanya: "dam", ma talmoud lomar "kol dam"?
19. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר״, אֵין לִי אֶלָּא דַּם קָדָשִׁים שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ, שֶׁהוּא מְכַפֵּר, דַּם חוּלִּין וְדַם הַתַּמְצִית, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל דָּם״. סְתָם סִיפְרָא מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא. lefi cheneemar: "ki hadam hou banefech yekhapér", én li ela dam kadachim chehanefech yotsa bo, cheou mekhapér, dam 'houlin vedam hatamtsit, minayin? talmoud lomar: "kol dam". setam sifra mani? rabi yeouda hi.
20. מַתְנִי׳ רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב עַל סְפֵק מְעִילָה אָשָׁם תָּלוּי, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא אֶת מְעִילָתוֹ עַד שֶׁיִּתְוַדַּע לוֹ שֶׁיָּבִיא עִמּוֹ אָשָׁם וַדַּאי. matni' rabi akiva me'hayév al sefék meila acham talou, va'hakhamim potrim. oumode rabi akiva cheéno mévi et meilato ad cheyitvada lo cheyavi imo acham vada.
21. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: מָה לָזֶה מֵבִיא שְׁתֵּי אֲשָׁמוֹת? אֶלָּא מֵבִיא מְעִילָה וְחוּמְשָׁהּ, וְיָבִיא אָשָׁם בִּשְׁנֵי סְלָעִים, וְיֹאמַר: ״אִם וַדַּאי מָעַלְתִּי – זוֹ מְעִילָתִי וְזוֹ אֲשָׁמִי, וְאִם סָפֵק מָעַלְתִּי – הַמָּעוֹת נְדָבָה, וְאָשָׁם תָּלוּי״. שֶׁמִּמִּין שֶׁהוּא מֵבִיא עַל הוֹדַע, מֵבִיא עַל לֹא הוֹדַע. amar rabi tarfon: ma laze mévi cheté achamot? ela mévi meila ve'houmchah, veyavi acham bichné selaim, veyomar: "im vada maalti – zo meilati vezo achami, veim safék maalti – hamaot nedava, veacham talou". chemimin cheou mévi al hoda, mévi al lo hoda.
22. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: נִרְאִין דְּבָרָיו בִּמְעִילָה מְעוּטָה. הֲרֵי שֶׁיָּבוֹא לְיָדוֹ סְפֵק מְעִילָה בְּמֵאָה מָנֶה, לֹא יָפֶה לוֹ שֶׁיָּבִיא אָשָׁם בִּשְׁתֵּי סְלָעִים, וְלֹא יָבִיא סְפֵק מְעִילָה בְּמֵאָה מָנֶה? מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי טַרְפוֹן בִּמְעִילָה מְעוּטָה. amar rabi akiva: nirin devara bimila meouta. haré cheyavo leyado sefék meila beméa mane, lo yafe lo cheyavi acham bichté selaim, velo yavi sefék meila beméa mane? mode rabi akiva lerabi tarfon bimila meouta.

Daf 22b

1. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְאִם נֶפֶשׁ״ – לְחַיֵּיב עַל סְפֵק מְעִילוֹת אָשָׁם תָּלוּי, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים. gema' tanou rabanan: "veim nefech" – le'hayév al sefék meilot acham talou, divré rabi akiva, va'hakhamim potrim.
2. לֵימָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: לְמֵדִין עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן, וְרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין לְמֵדִין עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן? léma beha ka mipalgi, derabi akiva savar: lemédin elon mita'hton, verabanan savri: én lemédin elon mita'hton?
3. אָמַר רַב פָּפָּא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא לְמֵדִין עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן, דְּאִם כֵּן, צָפוֹן בְּבֶן בָּקָר לָא מַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ, amar rav papa: dekhoulé alma lemédin elon mita'hton, deim kén, tsafon beven bakar la machka'hate leou,
4. אֶלָּא הָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבָּנַן דְּפָטְרִי: דִּגְמִירִי ״מִצְוֹת״ ״מִצְוֹת״ מֵחַטָּאת. ela hakha haynou tama derabanan defatri: digmiri "mitsot" "mitsot" mé'hatat.
5. מָה לְהַלָּן דָּבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, וְעַל סְפֵיקוֹ אָשָׁם תָּלוּי, אַף כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל סְפֵקוֹ חַטָּאת וְעַל שִׁגְגָתוֹ אָשָׁם תָּלוּי, ma lehalan davar che'hayavin al zedono karét veal chiggato 'hatat, veal seféko acham talou, af kol che'hayavin al zedono karét veal seféko 'hatat veal chiggato acham talou,
6. לְאַפּוֹקֵי מְעִילָה, דְּאֵין חַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת, דְּתַנְיָא: הֵזִיד בִּמְעִילָה – רַבִּי אוֹמֵר: בְּמִיתָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּאַזְהָרָה. leapoké meila, deén 'hayavin al zedono karét, detanya: hézid bimila – rabi omér: bemita, va'hakhamim omrim: beazhara.
7. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: כִּי יָלְפִינַן ״מִצְוֹת״ ״מִצְוֹת״ מֵחַטַּאת חֵלֶב, לְהָכִי הוּא דְּיָלְפִינַן: מָה לְהַלָּן בִּקְבוּעָה, אַף כָּאן בִּקְבוּעָה, verabi akiva savar: ki yalfinan "mitsot" "mitsot" mé'hatat 'hélev, lehakhi hou deyalfinan: ma lehalan bikvoua, af kan bikvoua,
8. לְאַפּוֹקֵי עוֹלֶה וְיוֹרֵד, דְּלָא. leapoké ole veoréd, dela.
9. וְרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין גְּזֵירָה שָׁוָה לְמֶחֱצָה. מִכְּלָל דְּרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: יֵשׁ גְּזֵירָה שָׁוָה לְמֶחֱצָה? אֶלָּא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין גְּזֵירָה שָׁוָה לְמֶחֱצָה, verabanan savri: én gezéra chava leme'hetsa. mikelal derabi akiva savar: yéch gezéra chava leme'hetsa? ela, dekhoulé alma én gezéra chava leme'hetsa,
10. אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, דַּאֲמַר קְרָא: ״וְאִם נֶפֶשׁ״ – וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, וְיִלְמַד עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן. ela haynou tama derabi akiva, daamar kera: "veim nefech" – va mosif al inyan richon, veyilmad elon mita'hton.
11. וְרַבָּנַן סָבְרִי: תַּחְתּוֹן הוּא דְּגָמַר מֵעֶלְיוֹן לְאָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. verabanan savri: ta'hton hou degamar méelon leacham bekhesef chekalim.
12. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: אֵין הֶיקֵּשׁ לְמֶחֱצָה. מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי: יֵשׁ הֶיקֵּשׁ לְמֶחֱצָה? וְהָא קַיְימָא לַן דְּאֵין הֶיקֵּשׁ לְמֶחֱצָה! verabi akiva savar: én hekéch leme'hetsa. mikelal derabanan savri: yéch hekéch leme'hetsa? veha kayma lan deén hekéch leme'hetsa!
13. דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין הֶיקֵּשׁ לְמֶחֱצָה, וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבָּנַן: דִּגְמִירִי ״מִצְוֹת״ ״מִצְוֹת״, אַפְּקֵיהּ מֵהֶקֵּישָׁא. dekhoulé alma én hekéch leme'hetsa, vehakha haynou tama derabanan: digmiri "mitsot" "mitsot", apekéh méhekécha.
14. וְרַבִּי עֲקִיבָא, אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים נָפְקָא לֵיהּ מִ״זֹּאת תּוֹרַת הָאָשָׁם״ – תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הָאֲשָׁמוֹת, לְאָשָׁם דִּבְכֶסֶף שְׁקָלִים. verabi akiva, acham bekhesef chekalim nafka léh mi"zot torat haacham" – tora a'hat lekhol haachamot, leacham divkhesef chekalim.
15. וְרַבָּנַן? אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ״זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם״, אִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״וְאִם נֶפֶשׁ״ – וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, וְיִלְמַד תַּחְתּוֹן מֵעֶלְיוֹן. verabanan? af al gav dikhtiv "zot torat haacham", itsterikh lemikhtav "veim nefech" – va mosif al inyan richon, veyilmad ta'hton méelon.
16. וְאִי מִ״זֹּאת תּוֹרַת הָאָשָׁם״, הֲוָה אָמֵינָא: כִּי אָמֵינָא תּוֹרָה אַחַת לְכׇל אֲשָׁמוֹת – הָנֵי מִילֵּי בִּשְׁאָר אֲשָׁמוֹת וַדָּאִין, vei mi"zot torat haacham", hava aména: ki aména tora a'hat lekhol achamot – hané milé bichar achamot vadain,
17. אֲבָל אָשָׁם תָּלוּי, כֵּיוָן דְּעַל סְפֵק חֵלֶב קָאָתֵי, אֵימָא: לָא יְהֵא סְפֵיקוֹ חָמוּר מִוַּדָּאוֹ, מָה וַדָּאוֹ – חַטָּאת בַּת דַּנְקָא, אַף סְפֵיקוֹ – אָשָׁם בַּר דַּנְקָא, אַהָכִי כְּתַב רַחֲמָנָא: ״וְאִם נֶפֶשׁ״ – וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן. aval acham talou, kévan deal sefék 'hélev kaaté, éma: la yehé seféko 'hamour mivadao, ma vadao – 'hatat bat danka, af seféko – acham bar danka, ahakhi ketav ra'hamana: "veim nefech" – va mosif al inyan richon.
18. נִיחָא לְמַאן דְּדָרֵישׁ ״זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם״, אֶלָּא לְמַאן דְּלָא דָּרֵישׁ ״זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם״, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? יָלֵיף ״בְּעֶרְכְּךָ״ ״בְּעֶרְכְּךָ״ מֵאֲשַׁם מְעִילוֹת. ni'ha leman dedaréch "zot torat haacham", ela leman dela daréch "zot torat haacham", ma ika lemémar? yaléf "beerkekha" "beerkekha" méacham meilot.
19. אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה, לָא כְּתִב בֵּהּ ״בְּעֶרְכְּךָ״! יָלְפִינַן בְּ״אֵיל״ acham chif'ha 'haroufa, la ketiv béh "beerkekha"! yalfinan be"él"
20. מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא כּוּ׳ וְאִם סָפֵק. mode rabi akiva kou' veim safék.
21. מַאי קָאָמַר? אָמַר רָבָא, תְּנִי: אִם בִּסְפֵיקוֹ עוֹמֵד לְעוֹלָם – יְהֵא אָשָׁם תָּלוּי, שֶׁמִּמִּין שֶׁהֵבִיא עַל הוֹדַע, מְבִיאוֹ עַל שֶׁלֹּא הוֹדַע. ma kaamar? amar rava, teni: im bisféko oméd leolam – yehé acham talou, chemimin chehévi al hoda, mevio al chelo hoda.
22. סוֹף סוֹף, כִּי מִתְיְדַע לֵיהּ בָּעֵי לְאֵיתוֹיֵי אָשָׁם וַדַּאי! sof sof, ki mityeda léh baé leétoyé acham vada!
23. אָמַר רָבָא: מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם נִלְמַד – אָשָׁם וַדַּאי לָא בָּעֵי יְדִיעָה לְכַתְּחִלָּה. amar rava: midivré chenéhem nilmad – acham vada la baé yedia lekhate'hila.
24. מַתְנִי׳ הָאִשָּׁה שֶׁהֵבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף, עַד שֶׁלֹּא נִמְלְקָה נוֹדַע לָהּ שֶׁיָּלְדָה וַדַּאי – תַּעֲשֶׂינָּה וַדַּאי, שֶׁמִּמִּין שֶׁהִיא מְבִיאָה עַל הוֹדַע, מְבִיאָה עַל לֹא הוֹדַע. matni' haicha chehévia 'hatat haof, ad chelo nimleka noda lah cheyalda vada – taasena vada, chemimin chehi mevia al hoda, mevia al lo hoda.
25. חֲתִיכָה שֶׁל חוּלִּין וַחֲתִיכָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל – פָּטוּר, רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב אָשָׁם תָּלוּי. אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה – מֵבִיא אָשָׁם וַדַּאי. 'hatikha chel 'houlin va'hatikha chel hekdéch, akhal a'hat méhen veén yodéa éze méhen akhal – patour, rabi akiva me'hayév acham talou. akhal et hacheniya – mévi acham vada.
26. אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה – זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶן מְבִיאִין אָשָׁם אֶחָד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: akhal e'had et harichona ouva a'hér veakhal et hacheniya – ze mévi acham talou veze mévi acham talou, divré rabi akiva. rabi chimon omér: chenéhen meviin acham e'had. rabi yosé omér:

Daf 23a

1. אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִין אָשָׁם אֶחָד. én chenayim meviin acham e'had.
2. חֲתִיכַת חֵלֶב וַחֲתִיכַת חוּלִּין, אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל – מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה – מֵבִיא חַטָּאת. אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה – זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם מְבִיאִין חַטָּאת אַחַת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִין חַטָּאת אַחַת. 'hatikhat 'hélev va'hatikhat 'houlin, akhal a'hat méhen veéno yodéa éze méhen akhal – mévi acham talou. akhal et hacheniya – mévi 'hatat. akhal e'had et harichona ouva a'hér veakhal et hacheniya – ze mévi acham talou veze mévi acham talou, divré rabi akiva. rabi chimon omér: chenéhem meviin 'hatat a'hat. rabi yosé omér: én chenayim meviin 'hatat a'hat.
3. חֲתִיכַת חֵלֶב וַחֲתִיכַת קוֹדֶשׁ, אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל – מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה – מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי. אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה – זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶן מְבִיאִין חַטָּאת וְאָשָׁם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִין חַטָּאת וְאָשָׁם אֶחָד. 'hatikhat 'hélev va'hatikhat kodech, akhal a'hat méhen veéno yodéa éze méhen akhal – mévi acham talou. akhal et hacheniya – mévi 'hatat veacham vada. akhal e'had et harichona ouva a'hér veakhal et hacheniya – ze mévi acham talou veze mévi acham talou. rabi chimon omér: chenéhen meviin 'hatat veacham. rabi yosé omér: én chenayim meviin 'hatat veacham e'had.
4. חֲתִיכַת חֵלֶב וַחֲתִיכַת חֵלֶב קוֹדֶשׁ, אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יוֹדֵעַ אֵיזוֹ מֵהֶן אָכַל – מֵבִיא חַטָּאת, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף אָשָׁם תָּלוּי. אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה – מֵבִיא שְׁנֵי חַטָּאוֹת וְאָשָׁם וַדַּאי. 'hatikhat 'hélev va'hatikhat 'hélev kodech, akhal a'hat méhen veén yodéa ézo méhen akhal – mévi 'hatat, rabi akiva omér: af acham talou. akhal et hacheniya – mévi chené 'hataot veacham vada.
5. אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה – זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה וָזֶה מְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת, וּשְׁנֵיהֶן מְבִיאִין אָשָׁם אֶחָד. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין שְׁנֵיהֶן מְבִיאִין אָשָׁם אֶחָד. akhal e'had et harichona ouva a'hér veakhal et hacheniya – ze mévi 'hatat veze mévi 'hatat. rabi akiva omér: ze vaze meviin acham talou. rabi chimon omér: ze mévi 'hatat veze mévi 'hatat, ouchnéhen meviin acham e'had. rabi yosé omér: én chenéhen meviin acham e'had.
6. חֲתִיכַת חֵלֶב וַחֲתִיכַת חֵלֶב נוֹתָר, אָכַל אַחַת מֵהֶן וְאֵין יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן אָכַל – מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי. אָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה – מֵבִיא שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת. 'hatikhat 'hélev va'hatikhat 'hélev notar, akhal a'hat méhen veén yodéa éze méhen akhal – mévi 'hatat veacham talou. akhal et hacheniya – mévi chaloch 'hataot.
7. אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּבָא אַחֵר וְאָכַל אֶת הַשְּׁנִיָּה – זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי, וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם תָּלוּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: זֶה מֵבִיא חַטָּאת וְזֶה מֵבִיא חַטָּאת, וּשְׁנֵיהֶן מְבִיאִין חַטָּאת אַחַת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כׇּל חַטָּאת שֶׁהִיא בָּאָה עַל חֵטְא – אֵין שְׁנַיִם מְבִיאִין אוֹתָהּ. akhal e'had et harichona ouva a'hér veakhal et hacheniya – ze mévi 'hatat veacham talou, veze mévi 'hatat veacham talou. rabi chimon omér: ze mévi 'hatat veze mévi 'hatat, ouchnéhen meviin 'hatat a'hat. rabi yosé omér: kol 'hatat chehi baa al 'hét – én chenayim meviin otah.
8. גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: לְרַבִּי יוֹסֵי, חַטָּאת הוּא דְּלָא מַיְיתוּ שְׁנֵיהֶן, הָא אָשָׁם תָּלוּי מַיְיתוּ שְׁנֵיהֶם? הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! gema' amar léh rava lerav na'hman: lerabi yosé, 'hatat hou dela maytou chenéhen, ha acham talou maytou chenéhem? haynou tana kama!
9. וְכִי תֵימָא: חֲתִיכָה מִשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, וְהָתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי וְזֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי! אֲמַר לֵיהּ: הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּמַאן תַּנָּא קַמָּא – רַבִּי יוֹסֵי. vekhi téma: 'hatikha michté 'hatikhot ika bénayou, vehatanya: rabi yosé omér: ze mévi acham talou veze mévi acham talou! amar léh: ha ka machma lan, deman tana kama – rabi yosé.
10. חֲתִיכַת חֵלֶב וַחֲתִיכַת קֹדֶשׁ, חֲתִיכַת חֵלֶב וַחֲתִיכַת חֵלֶב קוֹדֶשׁ כּוּ׳ חֲתִיכַת חֵלֶב וַחֲתִיכַת חֵלֶב נוֹתָר כּוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: וְלַיְתֵי נָמֵי אָשָׁם וַדַּאי, דְּנוֹתָר דְּקֹדֶשׁ הוּא! אֲמַר לֵיהּ: דְּלֵית בֵּיהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה. 'hatikhat 'hélev va'hatikhat kodech, 'hatikhat 'hélev va'hatikhat 'hélev kodech kou' 'hatikhat 'hélev va'hatikhat 'hélev notar kou'. amar léh rava lerav na'hman: velayté namé acham vada, denotar dekodech hou! amar léh: delét béh chave perouta.
11. וְהָא מֵעִיקָּרָא דְּאִית בֵּיהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה עָסְקִינַן, דְּקָתָנֵי אָשָׁם וַדַּאי! אֲמַר לֵיהּ: הָהִיא חֲתִיכָה דְּלָא נוֹתָר הִיא שָׁוְיָא פְּרוּטָה. veha méikara deit béh chave perouta askinan, dekatané acham vada! amar léh: hahi 'hatikha dela notar hi chavya perouta.
12. וְהָא יֵשׁ אוֹכֵל אֲכִילָה אַחַת דְּקָתָנֵי בֵּיהּ נוֹתָר, וְקָתָנֵי: מֵבִיא אַרְבַּע חַטָּאוֹת וְאָשָׁם אֶחָד! veha yéch okhél akhila a'hat dekatané béh notar, vekatané: mévi arba 'hataot veacham e'had!
13. אֲמַר לֵיהּ: הָהִיא – בְּגַסָּה, וְהַהִיא – בְּדַקָּה, וְלָא קַשְׁיָא: הָהִיא – בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, הָכָא – בִּימוֹת הַחַמָּה. amar léh: hahi – begasa, vehahi – bedaka, vela kachya: hahi – bimot hagechamim, hakha – bimot ha'hama.
14. אָכַל אֶחָד אֶת הָרִאשׁוֹנָה כּוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: וּמִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אִיסּוּר חָל אִיסּוּר? akhal e'had et harichona kou'. amar léh rava lerav na'hman: oumi amar rabi chimon isour 'hal isour?
15. וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָאוֹכֵל נְבֵלָה בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים – פָּטוּר! veha tanya, rabi chimon omér: haokhél nevéla beom hakipourim – patour!
16. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: כְּגוֹן דַּאֲכַל כּוּלְיָא בְּחֶלְבָּהּ. וְכוּלְיָא בְּחֶלְבָּהּ נָמֵי, הָא קָאֵי עֲלַהּ בְּאִיסּוּר עוֹלִין, הֵיכִי אָתֵי אִיסּוּר נוֹתָר חָיֵיל עֲלַהּ? amar rav chéchet beréh derav idi: kegon daakhal koulya be'helbah. vekhoulya be'helbah namé, ha kaé alah beisour olin, hékhi até isour notar 'hayél alah?
17. וְכִי תֵימָא: סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּנוֹתָר אִיסּוּר חָמוּר הוּא, וְחָיֵיל עַל אִיסּוּר קַל דְּעוֹלִין, וְהָא נְבֵלָה, דְּאִיסּוּר קַל הוּא, וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים, דְּאִיסּוּר חָמוּר הוּא, וְלָא קָאָתֵי אִיסּוּר יוֹם כִּיפּוּרִים דְּחָמוּר וְחָיֵיל עַל נְבֵלָה דְּקַל הוּא! vekhi téma: sevira léh lerabi chimon denotar isour 'hamour hou, ve'hayél al isour kal deolin, veha nevéla, deisour kal hou, veom hakipourim, deisour 'hamour hou, vela kaaté isour yom kipourim de'hamour ve'hayél al nevéla dekal hou!
18. אֶלָּא: בְּקָדָשִׁים גַּלִּי רַחֲמָנָא דְּאָתֵי אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר, ela: bekadachim gali ra'hamana deaté isour 'hal al isour,

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Keritot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)