Talmud Keritot, Chapitre 3 (ג) · Daf 10a à 16a

Daf 10a

1. בְּטוּמְאָה מָה לִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה? מִי אָמְרִינַן: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה וָלָד שֵׁנִי כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי אֶלָּא לְעִנְיַן קׇרְבָּן, כֵּיוָן דְּלֹא יָצְאָה שָׁעָה שֶׁרְאוּיָה לְהַקְרִיב בָּהּ קׇרְבָּן, הוֹאִיל וְכֵן – וָלָד שֵׁנִי כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי, אֲבָל לְעִנְיַן טוּמְאָה וְטׇהֳרָה, אֵימָא סְבִירָא לֵיהּ כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי, וּמַפְסְקָא טוּמְאָה דְּשֵׁנִי, וּמְמַלֵּא יוֹמֵי טׇהֳרָה דְּרִאשׁוֹן וַהֲדַר (מוֹנֶה) [מָנֵי לֵיהּ] יוֹמֵי, betouma ma li amar rabi yeouda? mi amrinan: ad kan la kaamar rabi yeouda valad chéni keman delétéh damé ela leinyan korban, kévan delo yatsa chaa cherouya lehakriv bah korban, hoil vekhén – valad chéni keman delétéh damé, aval leinyan touma vetohora, éma sevira léh keman deitéh damé, oumafseka touma dechéni, oummalé yomé tohora derichon vahadar (mone) [mané léh] yomé,
2. אוֹ דִלְמָא לְרַבִּי יְהוּדָה חוּמְרָא הוּא דְּאִית לֵיהּ, אֲבָל הָכָא – קוּלָּא הוּא, וְקוּלָּא לֵית לֵיהּ. o dilma lerabi yeouda 'houmra hou deit léh, aval hakha – koula hou, vekoula lét léh.
3. אָמַר רַב הוּנָא מִסּוּרָא, תָּא שְׁמַע: יוֹלֶדֶת, שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עָלֶיהָ בְּיוֹם אַרְבָּעִים לַזָּכָר וּבְיוֹם שְׁמוֹנִים לַנְּקֵבָה. amar rav houna misoura, ta chema: yoledet, cho'hatin vezorkin aleha beom arbaim lazakhar ouvom chemonim lanekéva.
4. עַד כָּאן? טְמֵאָה הִיא! וְאָמַר רַב חִסְדָּא: הָא מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: וָלָד שֵׁנִי כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי. ad kan? teméa hi! veamar rav 'hisda: ha mani? rabi yeouda hi, deamar: valad chéni keman delétéh damé.
5. וְאִי אָמְרַתְּ בְּטוּמְאָה סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה וָלָד שֵׁנִי כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי, הֵיכִי שָׁחֲטִינַן עֲלַהּ בְּיוֹם אַרְבָּעִים? לְאוּרְתָּא נָמֵי לָא מָצְיָא אָכְלָה! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינָּה: לְטׇהֳרָה וּלְטוּמְאָה סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה וָלָד שֵׁנִי כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי! vei amrate betouma sevira léh lerabi yeouda valad chéni keman deitéh damé, hékhi cha'hatinan alah beom arbaim? leourta namé la matsya akhla! ela la chema mina: letohora oultouma sevira léh lerabi yeouda valad chéni keman delétéh damé!
6. לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: לְטוּמְאָה וּלְטׇהֳרָה סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה דְּוָלָד שֵׁנִי כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי, וְכִי תַנְיָא הַהִיא – בְּפֶסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה. leolam éma lakh: letouma oultohora sevira léh lerabi yeouda devalad chéni keman deitéh damé, vekhi tanya hahi – befesa'h haba betouma.
7. וּמִי אָכְלָה? וְהָתְנַן: פֶּסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה, לֹא יֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ זָבִים וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת! oumi akhla? vehatnan: pesa'h haba betouma, lo yokhlou mimenou zavim vezavot, nidot veoldot!
8. הָהִיא, לָא אָכְלָן כִּי לָא טְבִילָן. כִּי תַּנְיָא הַהִיא דְּשׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עָלֶיהָ, דְּהָא טָבְלָה. אִי הָכִי, מִשְּׁמִינִי דִּילַיהּ הוּא דְּחַזְיָא! hahi, la akhlan ki la tevilan. ki tanya hahi decho'hatin vezorkin aleha, deha tavla. i hakhi, michemini dilah hou de'hazya!
9. מִשְּׁמִינִי לָא חַזְיָא, קָסָבַר: טְבוּל יוֹם דְּזָב – כְּזָב דָּמֵי. michemini la 'hazya, kasavar: tevoul yom dezav – kezav damé.
10. אִי הָכִי, בְּיוֹם אַרְבָּעִים נָמֵי לָא חַזְיָא! לָאיֵי, בְּיוֹם אַרְבָּעִים חַזְיָא, קָסָבַר: מְחוּסַּר כִּפּוּרִים דְּזָב – לָאו כְּזָב דָּמֵי. i hakhi, beom arbaim namé la 'hazya! layé, beom arbaim 'hazya, kasavar: me'housar kipourim dezav – la kezav damé.
11. וּלְרָבָא, דְּאָמַר מְחוּסַּר כִּפּוּרִים דְּזָב כְּזָב דָּמֵי, הָא מַתְנִייתָא הֵיכִי מְתָרֵץ לַהּ? אָמַר רַב אָשֵׁי: רָבָא מְתָרֵץ לַהּ בְּיוֹם אַרְבָּעִים לִיצִירַת זָכָר וּבְיוֹם שְׁמוֹנִים לִיצִירַת נְקֵבָה, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּאָמַר: לְזָכָר אַרְבָּעִים וְאֶחָד, לִנְקֵבָה שְׁמוֹנִים וְאֶחָד. oulrava, deamar me'housar kipourim dezav kezav damé, ha matnita hékhi metaréts lah? amar rav aché: rava metaréts lah beom arbaim litsirat zakhar ouvom chemonim litsirat nekéva, verabi yichmaél hi, deamar: lezakhar arbaim vee'had, linkéva chemonim vee'had.
12. סוֹף סוֹף, תִּיפּוֹק לִי דִּטְמֵאָה הִיא מִשּׁוּם נִדָּה! – בְּלֵידָה יַבִּישְׁתָּא. אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: אִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם, קָא מַשְׁמַע לַן דְּאֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם. sof sof, tipok li ditméa hi michoum nida! – beléda yabichta. i hakhi, ma lemémra? maou detéma: i efchar lifti'hat hakever belo dam, ka machma lan deefchar lifti'hat hakever belo dam.
13. אָמַר רַבִּי שְׁמַעְיָה, תָּא שְׁמַע: ״שִׁשִּׁים״, יָכוֹל בֵּין רְצוּפִין בֵּין מְפוּזָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יוֹם״, מָה יוֹם רָצוּף – אַף שִׁשִּׁים כּוּלָּן רְצוּפִין. מַנִּי? אִלֵּימָא רַבָּנַן, מִי אִית [לְהוּ] לְרַבָּנַן מְפוּזָּרִין? amar rabi chemaya, ta chema: "chichim", yakhol bén retsoufin bén mefouzarin? talmoud lomar: "yom", ma yom ratsouf – af chichim koulan retsoufin. mani? iléma rabanan, mi it [leou] lerabanan mefouzarin?
14. אֶלָּא לָאו רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וּמִדְּקָא יָהֵיב לַהּ שִׁשִּׁים רְצוּפִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, שְׁמַע מִינָּה חוּמְרָא אִית לֵיהּ, לְרַבִּי יְהוּדָה קוּלָּא לֵית לֵיהּ! ela la rabi yeouda hi, oumideka yahév lah chichim retsoufim bahadé hadadé, chema mina 'houmra it léh, lerabi yeouda koula lét léh!
15. לָא, לְעוֹלָם רַבָּנַן הִיא. וְהָכָא בְמַאי עָסְקִינַן – לְיוֹלֶדֶת זָכָר מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה. la, leolam rabanan hi. vehakha vema askinan – leoledet zakhar mitokh chemonim chel nekéva.
16. סוֹף סוֹף, שָׁלְמִין יוֹמֵי דְּקַדְמָאָה, וְעַד כָּאן דְּבָתְרָאָה לָא שָׁלְמִין, דְּהָא רַבָּנַן לְוָלָד שֵׁנִי מָנוּ! אֶלָּא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לְרַבָּנַן – בְּיוֹלֶדֶת תְּאוֹמִים, נְקֵבָה קַדְמָיְיתָא וְזָכָר בָּתְרָאָה, וּכְגוֹן דִּילֵידְתֵּיהּ לְזָכָר בָּתְרָאָה בְּעֶשְׂרִים לְיוֹמֵי טׇהֳרָה, דְּבָעֲיָא מִינְקָט לֵיהּ שִׁבְעָה יוֹמֵי טוּמְאָה דְּלֵידָה (תאומים נקבה), sof sof, chalmin yomé dekadmaa, vead kan devatraa la chalmin, deha rabanan levalad chéni manou! ela machka'hate lah lerabanan – beoledet teomim, nekéva kadmayta vezakhar batraa, oukhgon dilédtéh lezakhar batraa beesrim leomé tohora, devaaya minkat léh chiva yomé touma deléda (tmm nkv),
17. וְהָכִי קָאָמַר: יָכוֹל הֵיכָא דְּיָלְדָה תְּאוֹמִים, נְקֵבָה מֵעִיקָּרָא וְזָכָר לְבַסּוֹף, תַּפְסֵיק טוּמְאָה דְּלֵידָה בְּמִיצְעֵי, וְנִימְנֵי לַהּ שִׁשָּׁה וְשִׁשִּׁים מְפוּזָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יוֹם״, מָה יוֹם כּוּלּוֹ רָצוּף – אַף שִׁשִּׁים כּוּלָּם רְצוּפִין. vehakhi kaamar: yakhol hékha deyalda teomim, nekéva méikara vezakhar levasof, tafsék touma deléda bemitsé, venimné lah chicha vechichim mefouzarin? talmoud lomar: "yom", ma yom koulo ratsouf – af chichim koulam retsoufin.
18. אָמַר אַבָּיֵי, תָּא שְׁמַע: ״שְׁלֹשִׁים״ – יָכוֹל בֵּין רְצוּפִין בֵּין מְפוּזָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יוֹם״, מָה יוֹם כּוּלּוֹ רָצוּף – אַף שְׁלֹשִׁים רְצוּפִין. מַנִּי הָא? אִלֵּימָא רַבָּנַן, וּמִי אִית לְהוּ לְרַבָּנַן amar abayé, ta chema: "chelochim" – yakhol bén retsoufin bén mefouzarin? talmoud lomar: "yom", ma yom koulo ratsouf – af chelochim retsoufin. mani ha? iléma rabanan, oumi it leou lerabanan

Daf 10b

1. מְפוּזָּרִין? הָא אָמְרִי רַבָּנַן: לְוָלָד שֵׁנִי מָנְיָא! אֶלָּא לָאו רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וּשְׁמַע מִינַּהּ: חוּמְרָא אִית לֵיהּ, קוּלָּא לֵית לֵיהּ. mefouzarin? ha amri rabanan: levalad chéni manya! ela la rabi yeouda hi, ouchma minah: 'houmra it léh, koula lét léh.
2. וְעוֹד אָמַר רַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: ״וְשֵׁשֶׁת יָמִים״ – יָכוֹל בֵּין רְצוּפִין וּבֵין מְפוּזָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שִׁשִּׁים״, מָה שִׁשִּׁים כּוּלָּן רְצוּפִין – אַף שִׁשָּׁה כּוּלָּן רְצוּפִין. מַנִּי? אִלֵּימָא רַבָּנַן, מִי אִית לְהוּ לְרַבָּנַן מְפוּזָּרִין? הָאָמְרִי רַבָּנַן: לְוָלָד שֵׁנִי מָנְיָא! veod amar rav aché, ta chema: "vechéchet yamim" – yakhol bén retsoufin ouvén mefouzarin? talmoud lomar: "chichim", ma chichim koulan retsoufin – af chicha koulan retsoufin. mani? iléma rabanan, mi it leou lerabanan mefouzarin? haamri rabanan: levalad chéni manya!
3. אֶלָּא לָאו רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וּשְׁמַע מִינַּהּ: חוּמְרָא אִית לֵיהּ, קוּלָּא לֵית לֵיהּ? שְׁמַע מִינָּה. ela la rabi yeouda hi, ouchma minah: 'houmra it léh, koula lét léh? chema mina.
4. מַתְנִי׳ אֵלּוּ מְבִיאִין קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד: עַל שְׁמִיעַת קוֹל, וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתָיִם, וְעַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, וְהַיּוֹלֶדֶת, וְהַמְצוֹרָע. matni' élou meviin korban ole veoréd: al chemiat kol, veal bitou sefatayim, veal toumat mikdach vekadacha, vehayoledet, vehamtsora.
5. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: יֵשׁ מֵבִיא בְּדַלּוּת וַעֲשִׁירוּת, וְיֵשׁ מֵבִיא בְּדַלּוּת וְיֵשׁ מֵבִיא בְּדַלֵּי דַלּוּת: gema' tanou rabanan: yéch mévi bedalout vaachirout, veyéch mévi bedalout veyéch mévi bedalé dalout:
6. יוֹלֶדֶת – מְבִיאָה בְּדַלּוּת וַעֲשִׁירוּת. מְצוֹרָע – מֵבִיא בְּדַלּוּת. שְׁמִיעַת הַקּוֹל וּבִטּוּי שְׂפָתָיִם וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – מְבִיאִין בְּדַלּוּת וְדַלֵּי דַלּוּת. yoledet – mevia bedalout vaachirout. metsora – mévi bedalout. chemiat hakol ouvitou sefatayim vetoumat mikdach vekadacha – meviin bedalout vedalé dalout.
7. תַּנְיָא אִידַּךְ: יֵשׁ מֵבִיא אֶחָד תַּחַת אֶחָד, יֵשׁ מֵבִיא שְׁנַיִם תַּחַת שְׁנַיִם, יֵשׁ מֵבִיא שְׁנַיִם תַּחַת אֶחָד, יֵשׁ מֵבִיא אֶחָד תַּחַת שְׁנַיִם, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה בִּפְרוּטָה. tanya idakh: yéch mévi e'had ta'hat e'had, yéch mévi chenayim ta'hat chenayim, yéch mévi chenayim ta'hat e'had, yéch mévi e'had ta'hat chenayim, mikan ata laméd laasirit haéfa bifrouta.
8. יוֹלֶדֶת מְבִיאָה אַחַת תַּחַת אַחַת – פְּרִידָה אַחַת וָעוֹף תַּחַת כֶּבֶשׂ, מְצוֹרָע – שְׁתֵּי פְרִידִין תַּחַת שְׁנֵי כְבָשִׂים, שְׁמִיעַת הַקּוֹל וּבִטּוּי שְׂפָתָיִם וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – מְבִיאִין שְׁתֵּי פְרִידִין תַּחַת כִּבְשָׂה אַחַת, וּמְבִיאִין בְּדַלֵּי דַלּוּת עֲשִׂירִית הָאֵיפָה תַּחַת שְׁתֵּי פְרִידִין. yoledet mevia a'hat ta'hat a'hat – perida a'hat vaof ta'hat keves, metsora – cheté feridin ta'hat chené khevasim, chemiat hakol ouvitou sefatayim vetoumat mikdach vekadacha – meviin cheté feridin ta'hat kivsa a'hat, oumviin bedalé dalout asirit haéfa ta'hat cheté feridin.
9. קָתָנֵי: מִכָּאן אַתָּה לָמֵד לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁהִיא בִּפְרוּטָה. מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי בְּסֶלַע לַמִּזְבֵּחַ״ – מֵבִיא כֶּבֶשׂ, שֶׁאֵין דָּבָר קָרֵב בְּסֶלַע אֶלָּא כֶּבֶשׂ. katané: mikan ata laméd laasirit haéfa chehi bifrouta. menalan? detanou rabanan: haomér "haré ala besela lamizbé'ha" – mévi keves, cheén davar karév besela ela keves.
10. מִמַּאי? מִדְּאָמַר רַחֲמָנָא ״אֵיל אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים״, מִכְּלָל דְּכֶבֶשׂ בֶּן שָׁנָה בְּסֶלַע, מִדִּכְתִיב ״כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ״. וּתְנַן: עָמְדוּ קִינִּין בּוֹ בַּיּוֹם בְּרִבְעָתַיִם. mima? mideamar ra'hamana "él acham bekhesef chekalim", mikelal dekheves ben chana besela, midikhtiv "keves ben chenato". outnan: amdou kinin bo bayom berivatayim.
11. וּמִדְּחָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ דְּדַלּוּת לְמִיהְוֵי חַד מִשֵּׁית עֲשַׂר בַּעֲשִׁירוּת, חָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ דְּדַלֵּי דַּלּוּת לְמִיהְוֵי חַד מִשֵּׁית עֲשַׂר בְּדַלּוּת. oumide'has ra'hamana aléh dedalout lemihvé 'had michét asar baachirout, 'has ra'hamana aléh dedalé dalout lemihvé 'had michét asar bedalout.
12. אִם כֵּן, דַּלּוּת כְּמָה הָוְיָא – רִיבְעָא, וּכְמָה פְּרִיטֵי בְּרִיבְעָא – אַרְבָּעִים וּתְמָנְיָא פְּרִיטֵי, חַד מִשֵּׁית עֲשַׂר כְּמָה הָוֵי דְּדַלּוּת – תְּלָתָא פְּרִיטֵי. im kén, dalout kema havya – riva, oukhma perité beriva – arbaim outmanya perité, 'had michét asar kema havé dedalout – telata perité.
13. דְּקָתָנֵי: מִכָּאן אַתָּה לָמֵד לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה בִּפְרוּטָה, אַמַּאי פְּרוּטָה? הָאָמְרַתְּ: עֲשִׂירִית הָאֵיפָה דַּלֵּי דַּלּוּת הוּא, וְאָמְרַתְּ חַד מִשֵּׁית סְרֵי דְּדַלּוּת הוּא, דְּחָשְׁבִינַן דִּתְלָתָא פְּרִיטֵי הָוַיִין! dekatané: mikan ata laméd laasirit haéfa bifrouta, ama perouta? haamrate: asirit haéfa dalé dalout hou, veamrate 'had michét seré dedalout hou, de'hachvinan ditlata perité havayin!
14. תַּנָּא מִיּוֹלֶדֶת יָלֵיף, דְּמַתְיָא פְּרִידָה אַחַת תַּחַת כֶּבֶשׂ, דְּהָוֵי חַד מִתְּלָתִין וּתְרֵין דְּכֶבֶשׂ. וְעַד כָּאן, דַּלֵּי דַּלּוּת כְּמָה הָוֵי – חַד מִשֵּׁית עֲשַׂר בְּדַלּוּת, דְּמֵהֵיכָא יָלֵיף – מִכֶּבֶשׂ וְאַיִל. עַד כָּאן, פְּרוּטָה וּפַלְגָא הָוֵי! tana miyoledet yaléf, dematya perida a'hat ta'hat keves, dehavé 'had mitelatin outrén dekheves. vead kan, dalé dalout kema havé – 'had michét asar bedalout, deméhékha yaléf – mikeves veayil. ad kan, perouta oufalga havé!
15. אָמַר רָבָא: כּוּלַּהּ מִילְּתָא מִיּוֹלֶדֶת יָלֵיף, וְהָכִי קָאָמַר: מִדְּחָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ דְּדַלּוּת לְמִיהְוֵי חַד מִתְּלָתִין וּתְרֵין בַּעֲשִׁירוּת, וּמַאי הִיא – יוֹלֶדֶת, הָכִי חָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ דְּדַלֵּי דַּלּוּת לְמִיהְוֵי חַד מִן תְּלָתִין וּתְרֵין בְּדַלּוּת. amar rava: koulah mileta miyoledet yaléf, vehakhi kaamar: mide'has ra'hamana aléh dedalout lemihvé 'had mitelatin outrén baachirout, ouma hi – yoledet, hakhi 'has ra'hamana aléh dedalé dalout lemihvé 'had min telatin outrén bedalout.
16. אִי הָכִי, נְכֵי רִיבְעָא דִּפְרוּטָה הָוֵי! הָכִי נָמֵי, אֶלָּא דְּלָאו אוֹרַח אַרְעָא לְאֵיתוֹיֵי פָּחוֹת מִפְּרוּטָה לַמָּקוֹם. i hakhi, nekhé riva difrouta havé! hakhi namé, ela dela ora'h ara leétoyé pa'hot miperouta lamakom.
17. מַתְנִי׳ מָה בֵּין שִׁפְחָה לְבֵין כׇּל הָעֲרָיוֹת? שֶׁלֹּא שָׁוְותָה לָהֶן לֹא בָּעוֹנֶשׁ וְלֹא בַּקׇּרְבָּן. שֶׁכׇּל הָעֲרָיוֹת בְּחַטָּאת, וְשִׁפְחָה בְּאָשָׁם. כׇּל הָעֲרָיוֹת בִּנְקֵבָה, וְשִׁפְחָה בְּזָכָר. matni' ma bén chif'ha levén kol haaraot? chelo chavta lahen lo baonech velo bakorban. chekol haaraot be'hatat, vechif'ha beacham. kol haaraot binkéva, vechif'ha bezakhar.
18. כׇּל הָעֲרָיוֹת אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה שָׁוִין בַּמַּכּוֹת וּבַקׇּרְבָּן, וּבַשִּׁפְחָה לֹא הִשְׁוָה לֹא הָאִישׁ לָאִשָּׁה בַּמַּכּוֹת, וְלֹא הִשְׁוָה אִשָּׁה לָאִישׁ בַּקׇּרְבָּן. kol haaraot e'had haich vee'had haicha chavin bamakot ouvakorban, ouvachif'ha lo hichva lo haich laicha bamakot, velo hichva icha laich bakorban.
19. כׇּל הָעֲרָיוֹת עָשָׂה בָּהֶן אֶת הַמְעָרֶה כְּגוֹמֵר, וְחַיָּיב עַל כׇּל בִּיאָה וּבִיאָה. kol haaraot asa bahen et hamare kegomér, ve'hayav al kol bia ouvia.
20. (זוֹ חוֹמֶר) הֶחְמִיר בְּשִׁפְחָה, (zo 'homer) he'hmir bechif'ha,

Daf 11a

1. שֶׁעָשָׂה בָּהּ אֶת הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג. cheasa bah et hamézid kachogég.
2. אֵיזוֹ שִׁפְחָה? כֹּל שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהׇפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה״, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: זוֹ הִיא שִׁפְחָה וַדָּאִית. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כׇּל עֲרָיוֹת מְפוֹרָשׁוֹת, וְשִׁיּוּר אֵין לָנוּ אֶלָּא חֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין. ézo chif'ha? kol che'hetsyah chif'ha ve'hetsyah bat 'horin, cheneemar: "vehofdé lo nifdata", divré rabi yeouda. rabi yichmaél omér: zo hi chif'ha vadait. rabi eliezer ben yaakov omér: kol araot meforachot, vechiyour én lanou ela 'hetsyah chif'ha ve'hetsyah bat 'horin.
3. גְּמָ׳ מְנָלַן דְּהִיא לָקְיָ[א] וְהוּא לָא לָקֵי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״בִּקּוֹרֶת תִּהְיֶה״ – מְלַמֵּד שֶׁהִיא לוֹקָה. יָכוֹל שְׁנֵיהֶן לוֹקִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּהְיֶה״ – הִיא לוֹקֶה וְהוּא אֵינוֹ לוֹקֶה. gema' menalan dehi lakya[] veou la laké? detanou rabanan: "bikoret tihye" – melaméd chehi loka. yakhol chenéhen lokin? talmoud lomar: "tihye" – hi loke veou éno loke.
4. וּמִנַּיִן דְּהָדֵין ״בִּקּוֹרֶת״ לִישָּׁנָא דְּמַלְקוּת הוּא? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: ״תְּהֵא בֵּקָרָאֵי״, כִּדְתַנְיָא: גְּדוֹל הַדַּיָּינִין מַקְרִא, שֵׁנִי מוֹנֶה, שְׁלִישִׁי אוֹמֵר: הַכֵּהוּ. רַב אָשֵׁי אוֹמַר: ״בְּבִיקּוּר תִּהְיֶה״, כְּדִתְנַן: אֵין אוֹמְדִין אוֹתוֹ אֶלָּא מַכּוֹת הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּלֵּשׁ. ouminayin dehadén "bikoret" lichana demalkout hou? amar rabi yits'hak: "tehé békaraé", kidtanya: gedol hadayanin makri, chéni mone, chelichi omér: hakéou. rav aché omar: "bevikour tihye", keditnan: én omdin oto ela makot harouot lehichtaléch.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: בִּזְמַן שֶׁהָאִשָּׁה לוֹקָה – הָאִישׁ מֵבִיא קׇרְבָּן, אֵין הָאִשָּׁה לוֹקָה – אֵין הָאִישׁ מֵבִיא קׇרְבָּן. מְנָלַן? אָמַר רָבָא, דִּכְתִיב: ״וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע וְהִיא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ וְהׇפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה אוֹ חוּפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ״. tanou rabanan: bizman chehaicha loka – haich mévi korban, én haicha loka – én haich mévi korban. menalan? amar rava, dikhtiv: "veich ki yichkav et icha chikhvat zera vehi chif'ha ne'herefet leich vehofdé lo nifdata o 'houfcha lo nitan lah".
6. מִכְּדִי עַד הָכָא בְּאִישׁ קָא מִשְׁתַּעֵי קְרָא, נִכְתּוֹב: ״וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה׳״, וּלְבַסּוֹף לִכְתּוֹב ״בִּקּוֹרֶת תִּהְיֶה״. אַמַּאי כְּתַב רַחֲמָנָא בְּרֵישָׁא: ״בִּקּוֹרֶת תִּהְיֶה״ וּלְבַסּוֹף כְּתַב: ״וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה׳״? הָכִי קָאָמַר: אִם בִּקּוֹרֶת תִּהְיֶה הִיא – ״וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה׳״, וְאִם לֹא תִּהְיֶה בִּקּוֹרֶת – לֹא יָבִיא הוּא אֶת אֲשָׁמוֹ. mikedi ad hakha beich ka michtaé kera, nikhtov: "vehévi et achamo la'", oulvasof likhtov "bikoret tihye". ama ketav ra'hamana berécha: "bikoret tihye" oulvasof ketav: "vehévi et achamo la'"? hakhi kaamar: im bikoret tihye hi – "vehévi et achamo la'", veim lo tihye bikoret – lo yavi hou et achamo.
7. אֵימָא, הוּא מַעֲטֵיהּ קְרָא, אֲבָל הִיא תִּילְקֵי וְתַיְתֵי קׇרְבָּן! – ״וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה׳״ כְּתִיב. éma, hou maatéh kera, aval hi tilké vetayté korban! – "vehévi et achamo la'" ketiv.
8. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל שִׁפְחָה בְּעוּלָה בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִיא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ״. וּמַאי מַשְׁמַע, דְּהַאי ״נֶחֱרֶפֶת״ לִישָּׁנָא דְּשַׁנּוֹיֵי הוּא? דִּכְתִיב ״וַתִּשְׁטַח עָלָיו הָרִיפוֹת״. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: ״אִם תִּכְתּוֹשׁ הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי״. amar rabi yits'hak: leolam éno 'hayav ela al chif'ha beoula bilvad, cheneemar: "vehi chif'ha ne'herefet leich". ouma machma, deha "ne'herefet" lichana dechanoyé hou? dikhtiv "vatichta'h ala harifot". vei baét éma: "im tikhtoch haevil bamakhtéch betokh harifot baeli".
9. ״וַיִּתְּנוּ יָדָם לְהוֹצִיא נְשֵׁיהֶם וַאֲשֵׁמִים אֵיל צֹאן עַל אַשְׁמָתָם״, אָמַר רַב חִסְדָּא: מְלַמֵּד שֶׁכּוּלָּן שְׁפָחוֹת חֲרוּפוֹת בָּעֲלוּ. "vayitenou yadam leotsi nechéhem vaachémim él tson al achmatam", amar rav 'hisda: melaméd chekoulan chefa'hot 'haroufot baalou.
10. אֵיזוֹהִי שִׁפְחָה כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהׇפְדֵּה״, יָכוֹל כּוּלָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא נִפְדָּתָה״. יָכוֹל לֹא נִפְדָּתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהׇפְדֵּה״, ézohi chif'ha kou'. tanou rabanan: "vehofdé", yakhol koulah? talmoud lomar: "lo nifdata". yakhol lo nifdata? talmoud lomar: "vehofdé",
11. הָא כֵיצַד? פְּדוּיָה וְאֵינָהּ פְּדוּיָה – חֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָיהּ בַּת חוֹרִין וּמְאוֹרֶסֶת לְעֶבֶד עִבְרִי, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּמְאוֹרֶסֶת לְעֶבֶד עִבְרִי. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהׇפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה״? דִּבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. ha khétsad? pedouya veénah pedouya – 'hetsyah chif'ha ve'hetsyah bat 'horin oumoreset leeved ivri, divré rabi akiva. rabi yichmaél omér: bechif'ha kenaanit hakatouv medabér, oumoreset leeved ivri. im kén ma talmoud lomar: "vehofdé lo nifdata"? dibera tora khilchon bené adam.
12. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כׇּל עֲרָיוֹת מְפוֹרָשׁוֹת לָנוּ, מְשׁוּיָּיר לָנוּ חֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין וּמְאוֹרֶסֶת לְעֶבֶד עִבְרִי. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: ״לֹא יוּמְתוּ כִּי לֹא חוּפָּשָׁה״ – בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּמְאוֹרֶסֶת לְעֶבֶד כְּנַעֲנִי. rabi elazar ben azarya omér: kol araot meforachot lanou, mechouyar lanou 'hetsyah chif'ha ve'hetsyah bat 'horin oumoreset leeved ivri. a'hérim omrim: "lo youmtou ki lo 'houpacha" – bechif'ha kenaanit hakatouv medabér, oumoreset leeved kenaani.
13. לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בִּשְׁלָמָא ״וְהׇפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה״ – כִּדְקָתָנֵי: דִּבְּרָה תּוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא דְּקָתָנֵי: מְאוֹרֶסֶת לְעֶבֶד עִבְרִי, מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״כִּי לֹא חוּפָּשָׁה״, מִכְּלָל דְּהוּא חוּפַּשׁ. lerabi yichmaél, bichlama "vehofdé lo nifdata" – kidkatané: dibera tora khilchon bené adam, ela dekatané: meoreset leeved ivri, menalan? dikhtiv: "ki lo 'houpacha", mikelal deou 'houpach.
14. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הַיְינוּ רַבִּי עֲקִיבָא! לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל קָאָמַר: לְדִידִי, בְּעָלְמָא כְּווֹתָיךְ סְבִירָא לֵיהּ דְּדִבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְהָכָא שָׁאנֵי. מִכְּדֵי כְּתִיב לֵיהּ קְרָא: ״כִּי לֹא חוּפָּשָׁה״, ״וְהׇפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינָּה לְהָכִי אֲתָא, לְחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין. rabi elazar ben azarya haynou rabi akiva! lerabi yichmaél kaamar: ledidi, bealma keotakh sevira léh dedibera tora khilchon bené adam, vehakha chané. mikedé ketiv léh kera: "ki lo 'houpacha", "vehofdé lo nifdata" lema li? chema mina lehakhi ata, le'hetsyah chif'ha ve'hetsyah bat 'horin.
15. לַאֲחֵרִים, בִּשְׁלָמָא ״וְהׇפְדֵּה לֹא נִפְדָּתָה״, קָסָבַר: דִּבְּרָה תּוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא הָא דְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי מְנָלַן? אֲמַר קְרָא: ״כִּי לֹא חוּפָּשָׁה״, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְדִידַהּ – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְדִידֵיהּ. laa'hérim, bichlama "vehofdé lo nifdata", kasavar: dibera tora khilchon bené adam, ela ha deeved kenaani menalan? amar kera: "ki lo 'houpacha", im éno inyan ledidah – tenéou inyan ledidéh.
16. מַתְנִי׳ כׇּל עֲרָיוֹת, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן – קָטָן פָּטוּר, אֶחָד עֵר וְאֶחָד יָשֵׁן – יָשֵׁן פָּטוּר, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד – שׁוֹגֵג בְּחַטָּאת וּמֵזִיד בְּהִכָּרֵת. matni' kol araot, e'had gadol vee'had katan – katan patour, e'had ér vee'had yachén – yachén patour, e'had chogég vee'had mézid – chogég be'hatat oumézid behikarét.
17. גְּמָ׳ וְהָכָא, חַיָּיב קָטָן? אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָתָנֵי: כׇּל עֲרָיוֹת, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן – קָטָן פָּטוּר וְגָדוֹל חַיָּיב, וְהָכָא – גָּדוֹל נָמֵי פָּטוּר, מַאי טַעְמָא? דְּהָא מִקַּשְׁיָין אַהֲדָדֵי. gema' vehakha, 'hayav katan? amar rav yeouda, hakhi katané: kol araot, e'had gadol vee'had katan – katan patour vegadol 'hayav, vehakha – gadol namé patour, ma tama? deha mikachyan ahadadé.
18. כׇּל עֲרָיוֹת, אֶחָד נֵיעוֹר וְאֶחָד יָשֵׁן – פָּטוּר. וְכָאן, יָשֵׁן נָמֵי חַיָּיב? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, הָכִי קָתָנֵי: כׇּל עֲרָיוֹת, אֶחָד נֵיעוֹר וְאֶחָד יָשֵׁן – יָשֵׁן פָּטוּר וְנֵיעוֹר חַיָּיב, וְכָאן – אֲפִילּוּ נֵיעוֹר פָּטוּר, מַאי טַעְמָא? דְּמִקַּשְׁיָין אַהֲדָדֵי. kol araot, e'had néor vee'had yachén – patour. vekhan, yachén namé 'hayav? amar rav yeouda amar rav, hakhi katané: kol araot, e'had néor vee'had yachén – yachén patour venéor 'hayav, vekhan – afilou néor patour, ma tama? demikachyan ahadadé.
19. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת: עָשׂוּ גּוֹמֵר כִּמְעָרֶה, מִתְכַּוֵּין כְּשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין, כְּדַרְכָּהּ כְּשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, נֵיעוֹר כְּיָשֵׁן. tané tana kaméh derav chéchet: asou gomér kimare, mitkavén kecheén mitkavén, kedarkah kechelo kedarkah, néor keyachén.
20. אֲמַר לֵיהּ: מַאי קָאָמְרַתְּ? אִי בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה קָתָנֵי, אַמַּאי עָשׂוּ גּוֹמֵר כִּמְעָרֶה? גּוֹמֵר בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה מִיחַיַּיב, מְעָרֶה לָא מִיחַיַּיב! וְתוּ: מִתְכַּוֵּין כְּשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין, אִי מִכַּוְּונָה – מִיחַיְּיבָא, אִי לָא – לָא מִיחַיְּיבָא! amar léh: ma kaamrate? i bechif'ha 'haroufa katané, ama asou gomér kimare? gomér bechif'ha 'haroufa mi'hayav, meare la mi'hayav! vetou: mitkavén kecheéno mitkavén, i mikaouna – mi'hayeva, i la – la mi'hayeva!
21. וּכְדַרְכָּהּ כְּשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ נָמֵי, כְּדַרְכָּהּ בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה מִיחַיַּיב, וְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ לָא מִיחַיַּיב, מַאי טַעְמָא? ״שִׁכְבַת זֶרַע״ כְּתִיב! וּמַאי נֵיעוֹר כְּיָשֵׁן? oukhdarkah kechelo kedarkah namé, kedarkah bechif'ha 'haroufa mi'hayav, vechelo kedarkah la mi'hayav, ma tama? "chikhvat zera" ketiv! ouma néor keyachén?
22. וְאִי בִּשְׁאָר עֲרָיוֹת קָא תָנֵי, עָשׂוּ גּוֹמֵר כִּמְעָרֶה? vei bichar araot ka tané, asou gomér kimare?

Daf 11b

1. אִיפְּכָא אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִיתְנֵי! ipekha ibei léh lemitné!
2. אֲמַר לֵיהּ: אִיסְמְיַיהּ? אֲמַר לֵיהּ: לָא, הָכִי קָתָנֵי: עָשׂוּ גּוֹמֵר שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה, דְּלָא מִיחַיְּיבִי, כִּמְעָרֶה כְּדַרְכָּהּ, דְּ״שִׁכְבַת זֶרַע״ כְּתִיב. amar léh: ismeyah? amar léh: la, hakhi katané: asou gomér chelo kedarkah bechif'ha 'haroufa, dela mi'hayevi, kimare kedarkah, de"chikhvat zera" ketiv.
3. מִתְכַּוֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ בְּשִׁפְחָה, דִּפְטוּרִין כְּאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין, דְּ״שִׁכְבַת זֶרַע״ כְּתִיב. נֵיעוֹר שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ בְּשִׁפְחָה, דִּפְטוּרִין כְּיָשֵׁן, מַאי טַעְמָא? דְּ״שִׁכְבַת זֶרַע״ כְּתִיב. mitkavén chelo kedarkah bechif'ha, diftourin keéno mitkavén, de"chikhvat zera" ketiv. néor chelo kedarkah bechif'ha, diftourin keyachén, ma tama? de"chikhvat zera" ketiv.
4. נִמְצָא מִתְכַּוֵּין וְהַמְעָרֶה בְּשִׁפְחָה, כְּשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין בְּכׇל עֲרָיוֹת. יָשֵׁן כְּדַרְכָּהּ – כְּיָשֵׁן דַּעֲרָיוֹת, נִמְצָא נֵיעוֹר שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ בְּשִׁפְחָה – כְּיָשֵׁן דְּכׇל עֲרָיוֹת. nimtsa mitkavén vehamare bechif'ha, kecheén mitkavén bekhol araot. yachén kedarkah – keyachén daaraot, nimtsa néor chelo kedarkah bechif'ha – keyachén dekhol araot.
5. הֲדַרַן עֲלָךְ אַרְבָּעָה מְחוּסְּרֵי כַּפָּרָה hadaran alakh arbaa me'houseré kapara
6. מַתְנִי׳ אָמְרוּ לוֹ: אָכַלְתָּ חֵלֶב – מֵבִיא חַטָּאת. עֵד אוֹמֵר: אָכַל, וְעֵד אוֹמֵר: לֹא אָכַל, אִשָּׁה אוֹמֶרֶת: אָכַל, וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת: לֹא אָכַל – מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. עֵד אוֹמֵר: אָכַל, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא אָכַלְתִּי – פָּטוּר. matni' amrou lo: akhalta 'hélev – mévi 'hatat. éd omér: akhal, veéd omér: lo akhal, icha omeret: akhal, veicha omeret: lo akhal – mévi acham talou. éd omér: akhal, veou omér: lo akhalti – patour.
7. שְׁנַיִם אוֹמְרִים: אָכַל, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא אָכַלְתִּי – רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אִם הֱבִיאוּהוּ שְׁנַיִם לִידֵי מִיתָה חֲמוּרָה, לֹא יְבִיאוּהוּ לִידֵי קׇרְבָּן הַקַּל? אָמְרוּ לוֹ: מָה אִם יִרְצֶה לוֹמַר ״מֵזִיד הָיִיתִי״ – פָּטוּר. chenayim omrim: akhal, veou omér: lo akhalti – rabi méir me'hayév. amar rabi méir: im heviouou chenayim lidé mita 'hamoura, lo yeviouou lidé korban hakal? amrou lo: ma im yirtse lomar "mézid hayiti" – patour.
8. אָכַל חֵלֶב וְחֵלֶב בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָכַל חֵלֶב וָדָם וּפִיגּוּל וְנוֹתָר בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. זֶה חוֹמֶר בְּמִינִין הַרְבֵּה מִמִּין אֶחָד. akhal 'hélev ve'hélev behelém (a'hat) [e'had] – éno 'hayav ela a'hat. akhal 'hélev vadam oufigoul venotar behelém (a'hat) [e'had] – 'hayav al kol a'hat vea'hat. ze 'homer beminin harbé mimin e'had.
9. וְחוֹמֶר בְּמִין אֶחָד מִמִּינִין הַרְבֵּה, שֶׁאִם אָכַל כַּחֲצִי זַיִת וְחָזַר וְאָכַל כַּחֲצִי זַיִת אַחֵר בְּהֶעְלֵם אֶחָד, מִמִּין אֶחָד – חַיָּיב, מִשְּׁנֵי מִינִין – פָּטוּר. ve'homer bemin e'had miminin harbé, cheim akhal ka'hatsi zayit ve'hazar veakhal ka'hatsi zayit a'hér behelém e'had, mimin e'had – 'hayav, michené minin – patour.
10. גְּמָ׳ קָתָנֵי: אָמְרוּ לוֹ ״אָכַלְתָּ חֵלֶב״ – מֵבִיא חַטָּאת. אָמְרוּ כְּמָה הָוְיָין? תְּרֵין. וְהוּא מָה אָמַר לְהוֹן? אִלֵּימָא דְּשָׁתֵיק וְלָא קָמַכְחֵישׁ לְהוּ, אֶלָּא שְׁתִיקָה דִּתְרֵין הוּא דְּמֵבִיא חַטָּאת, עַל שְׁתִיקָה דְּחַד – לָא. gema' katané: amrou lo "akhalta 'hélev" – mévi 'hatat. amrou kema havyan? terén. veou ma amar leon? iléma dechaték vela kamakh'héch leou, ela chetika ditrén hou demévi 'hatat, al chetika de'had – la.
11. אֵימָא מְצִיעֲתָא, עֵד אוֹמֵר: אָכַל, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא אָכַלְתִּי. טַעְמָא דְּמַכְחִישׁ לֵיהּ, אֲבָל שָׁתֵיק – מִיחַיַּיב, וְכׇל שֶׁכֵּן תְּרֵי! éma metsiata, éd omér: akhal, veou omér: lo akhalti. tama demakh'hich léh, aval chaték – mi'hayav, vekhol chekén teré!
12. אֶלָּא: דְּקָמַכְחֵישׁ לְהוּ, מַנִּי – רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: הַכְחָשָׁה דְּבֵי תְרֵי לָאו הַכְחָשָׁה הִיא, אֲבָל לְרַבָּנַן, פָּטוּר. ela: dekamakh'héch leou, mani – rabi méir hi, deamar: hakh'hacha devé teré la hakh'hacha hi, aval lerabanan, patour.
13. וּמַאי קָמַשְׁמַע לַן? מִסֵּיפָא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ! הָא קָמַשְׁמַע לַן: דָּבָר זֶה מַחְלוֹקֶת רַבִּי מֵאִיר וְרַבָּנַן, וְהוּא דְּקָמַכְחֵישׁ לְהוּ. ouma kamachma lan? miséfa chamate minah! ha kamachma lan: davar ze ma'hloket rabi méir verabanan, veou dekamakh'héch leou.
14. אִיכָּא דְאָמְרִי: ״אָמְרוּ לוֹ״ נָמֵי חַד קָרֵי לֵיהּ, דִּתְנַן: הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ מֵת בַּעֲלִיךְ וְנִישֵּׂאת וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעְלָהּ – תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה, דְּקַיְימָא לַן דַּאֲפִילּוּ בְּחַד. ika deamri: "amrou lo" namé 'had karé léh, ditnan: haicha chehalakh balah limdinat hayam ouvaou veamrou lah mét baalikh venisét vea'har kakh ba balah – tétsé mize oumize, dekayma lan daafilou be'had.
15. מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: נִישֵּׂאת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת – מוּתֶּרֶת לַחְזוֹר לוֹ. מַאי שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת – שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין וְעֵד אֶחָד, mima? midekatané séfa: nisét chelo birchout – mouteret la'hzor lo. ma chelo birchout – chelo birchout bét din veéd e'had,
16. מִכְּלָל דְּרֵישָׁא, בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין וּבְעֵד אֶחָד. אַלְמָא גַּבֵּי עֵד אֶחָד קָתָנֵי ״אָמְרוּ״, וְהָכָא נָמֵי דְּקָתָנֵי ״אָמְרוּ לוֹ״, מַשְׁמַע אֲפִילּוּ עֵד אֶחָד. mikelal derécha, birchout bét din ouvéd e'had. alma gabé éd e'had katané "amrou", vehakha namé dekatané "amrou lo", machma afilou éd e'had.
17. וְהוּא, מַאי קָאָמַר? אִלֵּימָא דְּקָא מַכְחֵישׁ לֵיהּ, מִי מַיְיתֵי? וְהָא קָתָנֵי מְצִיעֲתָא: עֵד אֶחָד אוֹמֵר: אָכַל, וְהוּא אוֹמֵר לֹא אָכַלְתִּי – פָּטוּר! veou, ma kaamar? iléma deka makh'héch léh, mi mayté? veha katané metsiata: éd e'had omér: akhal, veou omér lo akhalti – patour!
18. אֶלָּא דְּשָׁתֵיק, מִמְּצִיעֲתָא שְׁמַע מִינַּהּ: עֵד אֶחָד אוֹמֵר: כּוּ׳. טַעְמָא דְּקָא מַכְחֵישׁ לֵיהּ, אֲבָל שָׁתֵק מִישְׁתָּק – חַיָּיב! ela dechaték, mimetsiata chema minah: éd e'had omér: kou'. tama deka makh'héch léh, aval chaték michtak – 'hayav!
19. לְעוֹלָם דְּלָא מַכְחֵישׁ לֵיהּ, וְהָכִי קָתָנֵי: אָמְרוּ לוֹ: אָכַלְתָּ חֵלֶב – מֵבִיא חַטָּאת. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים: דְּשָׁתֵיק, אֲבָל מַכְחֵישׁ לֵיהּ – פָּטוּר. leolam dela makh'héch léh, vehakhi katané: amrou lo: akhalta 'hélev – mévi 'hatat. bame devarim amourim: dechaték, aval makh'héch léh – patour.
20. וּמִדְּאוֹרָיְיתָא מְנָלַן דְּלָא מַכְחֵישׁ לֵיהּ חַיָּיב? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ״ – וְלֹא שֶׁיּוֹדִיעוּהוּ אֲחֵרִים. יָכוֹל אֲפִילּוּ אֵין מַכְחִישָׁן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ הוֹדַע אֵלָיו״ – מִכׇּל מָקוֹם. oumideorayta menalan dela makh'héch léh 'hayav? detanou rabanan: "o hoda éla 'hatato" – velo cheyodiouou a'hérim. yakhol afilou én makh'hichan? talmoud lomar: "o hoda éla" – mikol makom.
21. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִלֵּימָא בִּתְרֵין, תְּרֵין וְאֵין מַכְחִישָׁן קְרָא בָּעֵי? bema askinan? iléma bitrén, terén veén makh'hichan kera baé?

Daf 12a

1. אֶלָּא לָאו בְּחַד, וְקָתָנֵי כִּי אֵין מַכְחִישָׁן מְהֵימַן, שְׁמַע מִינָּה. ela la be'had, vekatané ki én makh'hichan mehéman, chema mina.
2. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: קַל וָחוֹמֶר. amar rabi méir: kal va'homer.
3. איבעיא להו: מאי טעמייהו דרבנן, משום דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש, או דלמא משום דאמרינן: מיגו דאי בעי אמר ״מזיד הייתי״ – פטור, כי אמר נמי ״לא אכלתי״ – מהימן ופטור?
4. ומאי נפקא מינה? למיפשט מינה לטומאה, דאי אמרת טעמייהו דרבנן משום דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש – לא שנא טומאה חדשה ולא שנא טומאה ישנה.
5. ואי אמרת טעמיהון דרבנן משום דאמר ״מיגו״ היא – פטרי ליה רבנן מטומאה ישנה, אבל מטומאה חדשה מחייב. מאי טעמא? טומאה ישנה, מיגו דאי בעי אמר ״טבלתי״ – פטור, כי אמר נמי ״לא נטמאתי״ – פטור, דאיכא למימר: מאי ״לא נטמאתי״ דקאמר – לא עמדתי בטומאתי אלא טבלתי.
6. אבל טומאה חדשה – מחייב, מאי טעמא? דכי אמר נמי ״טבלתי״ – מחייב, דאמרו ליה עדים: השתא נטמאת.
7. מאי? תא שמע: אמר לו עד אחד: נטמאת, והוא אומר: לא נטמאתי – פטור. יכול אפילו שנים? אמר רבי מאיר: קל וחומר, אם הביאוהו שנים למיתה חמורה – לא יביאוהו לידי קרבן הקל? וחכמים אומרים: אדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש. שמע מינה טעמייהו דרבנן משום דאמרי: אדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש.
8. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: לְעוֹלָם טַעְמָא דְּרַבָּנַן מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן ״מִיגּוֹ״, וְהָכִי קָתָנֵי: מִתּוֹךְ שֶׁאִם רָצָה לוֹמַר: לֹא עָמַדְתִּי בְּטוּמְאָתִי – פָּטוּר, הִילְכָּךְ אָדָם נֶאֱמָן עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִמֵּאָה אִישׁ. אִי הָכִי, הַיְינוּ חֵלֶב! amar rabi amé: leolam tama derabanan michoum deamrinan "migo", vehakhi katané: mitokh cheim ratsa lomar: lo amadti betoumati – patour, hilkakh adam neeman al atsmo yotér miméa ich. i hakhi, haynou 'hélev!
9. מַהוּ דְּתֵימָא: ״אָכַלְתִּי חֵלֶב״, קָמְתָרֵיץ דִּיבּוּרֵיהּ: לָא אָכַלְתִּי שׁוֹגֵג אֶלָּא מֵזִיד, אֲבָל: נִטְמֵאתָ, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא נִטְמֵאתִי, אֵימָא לָא קָמְתָרֵיץ דִּבּוּרֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן: הָכָא נָמֵי: לֹא עָמַדְתִּי בְּטוּמְאָתִי אֲבָל טָבַלְתִּי. maou detéma: "akhalti 'hélev", kamtaréts dibouréh: la akhalti chogég ela mézid, aval: nitméta, veou omér: lo nitméti, éma la kamtaréts dibouréh, ka machma lan: hakha namé: lo amadti betoumati aval tavalti.
10. תָּא שְׁמַע: ״וְהִתְוַדָּה״ – מוֹדֶה בַּדְּבָרִים – חַיָּיב, אֵין מוֹדֶה בַּדְּבָרִים – פָּטוּר. אָמַר לוֹ עֵד אֶחָד: נִטְמֵאתָ, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא נִטְמֵאתִי – פָּטוּר. ta chema: "vehitvada" – mode badevarim – 'hayav, én mode badevarim – patour. amar lo éd e'had: nitméta, veou omér: lo nitméti – patour.
11. יָכוֹל אֲפִילּוּ שְׁנַיִם מַכְחִישִׁין? אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אִם הֱבִיאוּהוּ שְׁנַיִם לִידֵי מִיתָה חֲמוּרָה, לֹא יְבִיאוּהוּ לִידֵי קׇרְבָּן הַקַּל? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמָן אָדָם עַל עַצְמוֹ יוֹתֵר מִמֵּאָה אִישׁ. yakhol afilou chenayim makh'hichin? amar rabi méir: im heviouou chenayim lidé mita 'hamoura, lo yeviouou lidé korban hakal? rabi yeouda omér: neeman adam al atsmo yotér miméa ich.
12. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲלָבִין וּבְבִיאַת מִקְדָּשׁ, אֲבָל בְּטוּמְאָה – לָא מוֹדוּ לֵיהּ. oumodim 'hakhamim lerabi yeouda ba'halavin ouvviat mikdach, aval betouma – la modou léh.
13. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵּימָא bema askinan? iléma

Daf 12b

1. בְּטוּמְאָה יְשָׁנָה, מַאי שְׁנָא חֲלָבִין וּבִיאַת מִקְדָּשׁ דְּמוֹדוּ לֵיהּ, דְּאִם רָצָה יֹאמַר: ״מֵזִיד הָיִיתִי״? טוּמְאָה יְשָׁנָה נָמֵי מְתָרֵץ דִּיבּוּרֵיהּ, דְּאִם רָצָה יֹאמַר: ״לֹא עָמַדְתִּי בְּטוּמְאָתִי אֶלָּא טָבַלְתִּי״! betouma yechana, ma chena 'halavin ouviat mikdach demodou léh, deim ratsa yomar: "mézid hayiti"? touma yechana namé metaréts dibouréh, deim ratsa yomar: "lo amadti betoumati ela tavalti"!
2. אָמַר רָבִינָא: לְעוֹלָם בְּטוּמְאָה יְשָׁנָה, וּכְגוֹן דְּאָמְרִי לֵיהּ עֵדִים: אָכַלְתָּ קָדָשִׁים בְּטוּמְאַת הַגּוּף, וְהוּא אָמַר לְהוֹן: ״לֹא נִטְמֵאתִי״, דְּהָכָא לָא מְתָרֵיץ דִּיבּוּרֵיהּ. דְּלֵיכָּא לְמֵימַר לֹא עָמַדְתִּי בְּטוּמְאָה אֲבָל טָבַלְתִּי, amar ravina: leolam betouma yechana, oukhgon deamri léh édim: akhalta kadachim betoumat hagouf, veou amar leon: "lo nitméti", dehakha la metaréts dibouréh. deléka lemémar lo amadti betouma aval tavalti,
3. מַאי אָמַר לְהוֹן? ״טָבַלְתִּי וְאָכַלְתִּי״, כִּי אָמַר לְהוֹן הָכִי, אִיתַּכְחַשׁ לֵיהּ דִּבּוּרֵיהּ קַמָּא מִיהָא בְּטוּמְאַת מַגָּעוֹ! ma amar leon? "tavalti veakhalti", ki amar leon hakhi, itakh'hach léh dibouréh kama miha betoumat magao!
4. אָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. אָמַר רַב יוֹסֵף: לֹא אֲמָרָהּ [רַבִּי יְהוּדָה] אֶלָּא בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וּלְעַצְמוֹ. amar rav na'hman: halakha kerabi yeouda. amar rav yoséf: lo amarah [rabi yeouda] ela béno levén atsmo oulatsmo.
5. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר לַחֲכָמִים, שֶׁאִם אָמְרוּ לוֹ שְׁנַיִם: בָּעַלְתָּ שִׁפְחָה חֲרוּפָה, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא בָּעַלְתִּי – מְהֵימַן, דְּאִי בָּעֵי אָמַר לְהוֹן: לֹא גָּמַרְתִּי בִּיאָתִי. amar réch lakich: mode rabi méir la'hakhamim, cheim amrou lo chenayim: baalta chif'ha 'haroufa, veou omér: lo baalti – mehéman, dei baé amar leon: lo gamarti biati.
6. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר לַחֲכָמִים בְּנָזִיר טָמֵא, שֶׁאָמְרוּ לוֹ שְׁנַיִם: נִטְמֵאתָ, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא נִטְמֵאתִי – פָּטוּר, דְּאִי בָּעֵי אָמַר: נִשְׁאַלְתִּי עַל נִזְירִי. amar rav chéchet: mode rabi méir la'hakhamim benazir tamé, cheamrou lo chenayim: nitméta, veou omér: lo nitméti – patour, dei baé amar: nichalti al nizri.
7. אָמַר אַבָּיֵי: מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר לַחֲכָמִים, שֶׁאִם אָמְרוּ לוֹ שְׁנַיִם: יוֹדֵעַ אַתָּה בְּעֵדוּת פְּלוֹנִי, וְהוּא אוֹמֵר: לֹא יָדַעְתִּי – פָּטוּר, דְּאִי בָּעֵי אָמַר: לֹא נִתְכַּוַּונְתִּי לְעֵדוּת. amar abayé: mode rabi méir la'hakhamim, cheim amrou lo chenayim: yodéa ata beédout peloni, veou omér: lo yadati – patour, dei baé amar: lo nitkavanti leédout.
8. אָכַל חֵלֶב וָחֵלֶב בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד]. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: אַמַּאי אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת וְהָא שְׁנֵי זֵיתֵי חֵלֶב אָכַל! akhal 'hélev va'hélev behelém (a'hat) [e'had]. matkéf lah rabi zéra: ama éno 'hayav ela 'hatat a'hat veha chené zété 'hélev akhal!
9. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הֶעְלֵמוֹת מְחוּלָּקוֹת, וְהָכָא הֶעְלֵם אֶחָד הוּא דְּאִיכָּא. amar léh abayé: helémot me'houlakot, vehakha helém e'had hou deika.
10. אִיכָּא דְּמַקְשֵׁי לֵיהּ הָכִי: טַעְמָא דְּהֶעְלֵם אֶחָד, הָא בִּשְׁתֵּי הֶעְלֵמוֹת חַיָּיב שְׁתַּיִם. אַמַּאי? שֵׁם חֵלֶב אֶחָד הוּא! אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הֶעְלֵמוֹת מְחוּלָּקִין. ika demakché léh hakhi: tama dehelém e'had, ha bichté helémot 'hayav chetayim. ama? chém 'hélev e'had hou! amar léh abayé: helémot me'houlakin.
11. אָכַל חֵלֶב וָדָם פִּיגּוּל וְנוֹתָר – חַיָּיב כּוּ׳. akhal 'hélev vadam pigoul venotar – 'hayav kou'.
12. מִמִּין אֶחָד חַיָּיב, פְּשִׁיטָא! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם בַּר תּוּטֵינִי: כְּגוֹן שֶׁאֲכָלוֹ בִּשְׁנֵי תַמְחוּיִין, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: דְּאָמַר תַּמְחוּיִין מְחוּלָּקִין. mimin e'had 'hayav, pechita! amar réch lakich michoum bar touténi: kegon cheakhalo bichné tam'houyin, vealiba derabi yeochoua: deamar tam'houyin me'houlakin.
13. מַהוּ דְּתֵימָא: כִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – לָא שְׁנָא לְקוּלָּא, וְלָא שְׁנָא לְחוּמְרָא. קָא מַשְׁמַע לַן דְּחַיָּיב, אַלְמָא: לְחוּמְרָא אָמַר, לְקוּלָּא לָא אָמַר. maou detéma: ki amar rabi yeochoua – la chena lekoula, vela chena le'houmra. ka machma lan de'hayav, alma: le'houmra amar, lekoula la amar.
14. אִיכָּא דְּאָמַר עַל סֵיפָא: מִשְּׁנֵי מִינִין – פָּטוּר. פְּשִׁיטָא! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם בַּר תּוּטֵינִי: כְּגוֹן שֶׁאֲכָלוֹ בִּשְׁנֵי תַמְחוּיִין, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: דְּאָמַר תַּמְחוּיִין מְחוּלָּקִין. ika deamar al séfa: michené minin – patour. pechita! amar réch lakich michoum bar touténi: kegon cheakhalo bichné tam'houyin, vealiba derabi yeochoua: deamar tam'houyin me'houlakin.
15. דְּמַהוּ דְּתֵימָא: כִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – לְחוּמְרָא אָמַר, לְקוּלָּא לָא אָמַר. קָא מַשְׁמַע לַן: מִשְּׁנֵי מִינִין פָּטוּר. demaou detéma: ki amar rabi yeochoua – le'houmra amar, lekoula la amar. ka machma lan: michené minin patour.
16. מַאי מִשְּׁנֵי מִינִין? מִמִּין אֶחָד הוּא, וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ שְׁנֵי מִינִים – מִשּׁוּם דַּאֲכָלוֹ בִּשְׁנֵי תַמְחוּיִין, וְקָתָנֵי: פָּטוּר, אַלְמָא לָא שְׁנָא לְקוּלָּא וְלָא שְׁנָא לְחוּמְרָא קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. ma michené minin? mimin e'had hou, veama karé léh chené minim – michoum daakhalo bichné tam'houyin, vekatané: patour, alma la chena lekoula vela chena le'houmra kaamar rabi yeochoua.
17. מִדְּסֵיפָא מִין אֶחָד וּשְׁנֵי תַמְחוּיִין, רֵישָׁא מִין אֶחָד וְתַמְחוּי אֶחָד. פְּשִׁיטָא! mideséfa min e'had ouchné tam'houyin, récha min e'had vetam'hou e'had. pechita!
18. אָמַר רָבִינָא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ יְדִיעָה בֵּינְתַיִים, וְאַלִּיבָּא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, דְּאָמַר: אֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר. amar ravina: kegon chehayta lo yedia béntayim, vealiba deraban gamliél, deamar: én yedia la'hatsi chiour.
19. דִּתְנַן: הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בִּשְׁתֵּי הֶעְלֵמוֹת, אַחַת שַׁחֲרִית וְאַחַת עַרְבִית – רַבָּן גַּמְלִיאֵל מִחַיַּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. ditnan: hakotév cheté otiyot bichté helémot, a'hat cha'harit vea'hat arvit – raban gamliél mi'hayav, va'hakhamim potrin.
20. רַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: אֵין יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר, וְרַבָּנַן סָבְרִי: יֵשׁ יְדִיעָה לַחֲצִי שִׁיעוּר. raban gamliél savar: én yedia la'hatsi chiour, verabanan savri: yéch yedia la'hatsi chiour.
21. מַתְנִי׳ כַּמָּה יִשְׁהֶא בָּאוֹכָלִין? כְּאִילּוּ אוֹכֵל קְלָיוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיִּשְׁהֶא מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס – חַיָּיב. matni' kama yichhe baokhalin? keilou okhél kelaot, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: ad cheyichhe mite'hila vead sof kedé akhilat peras – 'hayav.
22. אָכַל אוֹכָלִין טְמֵאִין וְשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין, שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ וְשָׁהָה כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס – חַיָּיב, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם פָּסֵק בָּהּ אוֹ אִם נָתַן בּוֹ מַיִם כׇּל שֶׁהוּא – פָּטוּר. akhal okhalin teméin vechata machkin teméin, chata reviit yayin venikhnas lamikdach vechaha kedé akhilat peras – 'hayav, rabi elazar omér: im pasék bah o im natan bo mayim kol cheou – patour.
23. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי מֵאִיר, לְחוּמְרָא קָאָמַר אוֹ לְקוּלָּא קָאָמַר? לְחוּמְרָא קָאָמַר, וְהָכִי קָתָנֵי: כְּאִילּוּ אוֹכֵל קְלָיוֹת, דַּאֲפִילּוּ כּוּלֵּיהּ יוֹמָא. וְאַף עַל גַּב דְּמִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף יוֹתֵר מִכְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס, כֵּיוָן דִּמְשִׁיכָה אֲכִילְתֵיהּ – מִחַיַּיב. וַאֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן: דְּעַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס הוּא דְּחַיָּיב יוֹתֵר מִכְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס – פָּטוּר. gema' ibaya leou: rabi méir, le'houmra kaamar o lekoula kaamar? le'houmra kaamar, vehakhi katané: keilou okhél kelaot, daafilou kouléh yoma. veaf al gav demite'hila vead sof yotér mikedé akhilat peras, kévan dimchikha akhiltéh – mi'hayav. vaamarou léh rabanan: dead cheyichhe bikhdé akhilat peras hou de'hayav yotér mikedé akhilat peras – patour.
24. אוֹ דִלְמָא לְקוּלָּא קָאָמַר, דְּהָכִי קָתָנֵי: כְּאִילּוּ אוֹכֵל קְלָיוֹת, וְהוּא דְּלָא אַיפְסֵיק בֵּינֵי וּבֵינֵי, אֲבָל דְּאַיפְסֵיק בֵּינֵי וּבֵינֵי, אַף עַל גַּב דְּמִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס – פָּטוּר. וְאָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנַן: כֵּיוָן דְּמִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס הוּא – חַיָּיב? o dilma lekoula kaamar, dehakhi katané: keilou okhél kelaot, veou dela afsék béné ouvéné, aval deafsék béné ouvéné, af al gav demite'hila vead sof bikhdé akhilat peras – patour. veamrou léh rabanan: kévan demite'hila vead sof bikhdé akhilat peras hou – 'hayav?
25. תָּא שְׁמַע: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עֵד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. ta chema: va'hakhamim omrim: éd cheyichhe bikhdé akhilat peras mite'hila vead sof.

Daf 13a

1. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רַבִּי מֵאִיר לְחוּמְרָא, הַיְינוּ דְקָתָנֵי: ״עַד שֶׁיִּשְׁהֶא״, עַד דִּשְׁהִיָּ[ה] דִּילֵיהּ כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס. i amrate bichlama rabi méir le'houmra, haynou dekatané: "ad cheyichhe", ad dichhiya[h] diléh kedé akhilat peras.
2. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רַבִּי מֵאִיר לְקוּלָּא, ״וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִם שָׁהָה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינָּה: רַבִּי מֵאִיר לְחוּמְרָא? שְׁמַע מִינָּה. ela i amrate rabi méir lekoula, "va'hakhamim omrim: im chaha" mibeé léh! ela la chema mina: rabi méir le'houmra? chema mina.
3. אָמַר רַבְנַאי אָמַר שְׁמוּאֵל: בַּחֲלָבִים וּבִנְבֵילָה עַד שֶׁיִּשְׁהֶא מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. אוֹכָלִים טְמֵאִים, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים וּמַשְׁקִין – אֲפִילּוּ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. amar ravna amar chemouél: ba'halavim ouvinvéla ad cheyichhe mite'hila vead sof bikhdé akhilat peras. okhalim teméim, chekatsim ourmasim oumachkin – afilou kol hayom koulo bikhdé akhilat peras.
4. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: אֲפִילּוּ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, וְהוּא שֶׁאָכַל כְּזַיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. ma kaamar? amar rav papa, hakhi kaamar: afilou kol hayom koulo, veou cheakhal kezayit bikhdé akhilat peras.
5. מֵיתִיבִי: כׇּל הָאוֹכָלִין מִצְטָרְפִין לִפְסוֹל הַגְּוִיָּיה בְּכַחֲצִי פְרָס – מַאי לַָאו דְּאַכְלֵיהּ לַחֲצִי פְרָס בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? לָא, דַּאֲכַל כְּזַיִת כְּזַיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. métivi: kol haokhalin mitstarfin lifsol hageviya bekha'hatsi feras – ma la deakhléh la'hatsi feras bikhdé akhilat peras? la, daakhal kezayit kezayit bikhdé akhilat peras.
6. מֵיתִיבִי: כׇּל הָאוֹכָלִין מִצְטָרְפִין לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִיָּיה בְּכַחֲצִי פְרָס בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס, כֵּיצַד? אָכַל וְחָזַר וְאָכַל, אִם יֵשׁ מִתְּחִלַּת אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה וְעַד סוֹף אֲכִילָה אַחֲרוֹנָה כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס – מִצְטָרְפִין, יוֹתֵר מִכָּאן – אֵין מִצְטָרְפִין. métivi: kol haokhalin mitstarfin lifsol et hageviya bekha'hatsi feras bikhdé akhilat peras, kétsad? akhal ve'hazar veakhal, im yéch mite'hilat akhila richona vead sof akhila a'harona kedé akhilat peras – mitstarfin, yotér mikan – én mitstarfin.
7. לֹא הִתִּירוּ לֶאֱכוֹל פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר לֵירֵד וְלִטְבּוֹל, יָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְהִשְׁלִימוֹ – מִצְטָרֵף. הִתִּירוּ לָהּ לָעוּבָּרָה לֶאֱכוֹל פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. lo hitirou leekhol pa'hot mikechiour léréd velitbol, yarad vetaval veala vehichlimo – mitstaréf. hitirou lah laoubara leekhol pa'hot mikechiour, mipené hasakana.
8. כׇּל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִיָּיה בִּרְבִיעִית בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. כֵּיצַד? שָׁתָה וְחָזַר וְשָׁתָה, אִם יֵשׁ מִתְּחִלַּת שְׁתִיָּה רִאשׁוֹנָה וְעַד סוֹף שְׁתִיָּה אַחֲרוֹנָה כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס – מִצְטָרְפִין, יוֹתֵר מִכָּאן – אֵין מִצְטָרְפִין. kol hamachkin mitstarfin lifsol et hageviya birviit bikhdé akhilat peras. kétsad? chata ve'hazar vechata, im yéch mite'hilat chetiya richona vead sof chetiya a'harona kedé akhilat peras – mitstarfin, yotér mikan – én mitstarfin.
9. הִתִּירוּ לָהּ לְמַגַּע טְמֵא מֵת לְהָנִיק בְּנָהּ, וּבְנָהּ טָהוֹר. hitirou lah lemaga temé mét lehanik benah, ouvnah taor.
10. קָתָנֵי מִיהַת: אִם יֵשׁ מִתְּחִלַּת אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה וְעַד סוֹף אֲכִילָה בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס – מִצְטָרֵף. תְּיוּבְתָּא דְּרַבְנַאי, תְּיוּבְתָּא. katané mihat: im yéch mite'hilat akhila richona vead sof akhila bikhdé akhilat peras – mitstaréf. teouvta deravna, teouvta.
11. אָמַר מָר: לֹא הִתִּירוּ לוֹ לֶאֱכוֹל פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר לֵירֵד וְלִטְבּוֹל. מַאי קָאָמַר? amar mar: lo hitirou lo leekhol pa'hot mikechiour léréd velitbol. ma kaamar?
12. אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָאָמַר: אָכַל פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר – לֹא הִתִּירוּ לוֹ לֵירֵד וְלִטְבּוֹל, שֶׁאִם יָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְהִשְׁלִימוֹ – מִצְטָרֵף. וְאָתֵי לְמֵימַר: אַהֲנִי לִי טְבִילָה קַמַּיְיתָא, וְאֵין יוֹדֵעַ שֶׁאֵין טְבִילָה אֶלָּא בָּאַחֲרוֹנָה. amar rav yeouda, hakhi kaamar: akhal pa'hot mikechiour – lo hitirou lo léréd velitbol, cheim yarad vetaval veala vehichlimo – mitstaréf. veaté lemémar: ahani li tevila kamayta, veén yodéa cheén tevila ela baa'harona.
13. קָתָנֵי: הִתִּירוּ לָהּ לָעוּבָּרָה לֶאֱכוֹל פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי תֵּיכוֹל! אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָתָנֵי: הִתִּירוּ לָהּ לָעוּבָּרָה פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר, אֲפִילּוּ טוּבָא, מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. katané: hitirou lah laoubara leekhol pa'hot mikechiour mipené hasakana. mipené hasakana afilou touva namé tékhol! amar rav papa, hakhi katané: hitirou lah laoubara pa'hot mikechiour, afilou touva, mipené hasakana.
14. קָתָנֵי: הִתִּירוּ לְמַגַּע טְמֵא מֵת לְהָנִיק אֶת בְּנָהּ, וּבְנָהּ טָהוֹר – אַמַּאי טָהוֹר? כֵּיוָן דִּיינַק חָלָב אִיטַּמִּי לֵיהּ מֵחָלָב! katané: hitirou lemaga temé mét lehanik et benah, ouvnah taor – ama taor? kévan dinak 'halav itami léh mé'halav!
15. וְכִי תֵּימָא: לָא אִיתַּכְשַׁר – נִתַּכְשַׁר בְּטִיפָּה מְלוּכְלֶכֶת עַל פִּי הַדַּד! אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: בִּתְקִיפָה אַחַת, לֹא הִנִּיחַ טִיפָּה מְלוּכְלֶכֶת עַל פִּי הַדַּד. vekhi téma: la itakhchar – nitakhchar betipa meloukhlekhet al pi hadad! amar rav na'hman amar raba bar avouh: bitkifa a'hat, lo hini'ha tipa meloukhlekhet al pi hadad.
16. אָמַר רָבָא: שְׁתֵּי תְשׁוּבוֹת בַּדָּבָר: חֲדָא, דְּקָחָזֵינָא לְפוּמֵּיהּ דְּיָנוֹקָא דִּמְלֵא חָלָב! וְעוֹד, מְקוֹם חָלָב מַעְיָין הוּא. amar rava: cheté techouvot badavar: 'hada, deka'hazéna lefouméh deyanoka dimlé 'halav! veod, mekom 'halav mayan hou.
17. דְּקָתָנֵי: חֲלֵב אִשָּׁה מְטַמֵּא בֵּין לְרָצוֹן וּבֵין שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, (בְּהֵמָה אֵינָהּ מְטַמֵּא אֶלָּא לְרָצוֹן.) dekatané: 'halév icha metamé bén leratson ouvén chelo leratson, (behéma énah metamé ela leratson.)
18. מַאי לַָאו ״שֶׁלֹּא לְרָצוֹן״ – דְּלָא נִיחָא לֵיהּ, וְקָתָנֵי: ״מְטַמֵּא״? ma la "chelo leratson" – dela ni'ha léh, vekatané: "metamé"?
19. אֶלָּא אָמַר רָבָא: הַיְינוּ טַעְמָא דִּבְנָהּ טָהוֹר – דְּסָפֵק יָנַק כַּשִּׁיעוּר וְסָפֵק לֹא יָנַק, וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר יָנַק, סָפֵק יְנָקוֹ בַּאֲכִילַת פְּרָס, סְפֵק יְנָקוֹ בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס. ela amar rava: haynou tama divnah taor – desafék yanak kachiour vesafék lo yanak, veim timtsa lomar yanak, safék yenako baakhilat peras, sefék yenako beotér mikedé akhilat peras.
20. וּלְרָבָא, מְקוֹם חָלָב מַעְיָין הוּא, וְלֹא צָרִיךְ הֶכְשֵׁר? oulrava, mekom 'halav mayan hou, velo tsarikh hekhchér?
21. וְהָתְנַן: הָאִשָּׁה שֶׁנָּטַף חָלָב מִדַּדֶּיהָ וְנָפַל לַאֲוִיר תַּנּוּר – תַּנּוּר טָמֵא. וְקַשְׁיָא לַן: בְּמַאי אִיתַּכְשַׁר? וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּטִיפָּה מְלוּכְלֶכֶת עַל פִּי הַדַּד. vehatnan: haicha chenataf 'halav midadeha venafal laavir tanour – tanour tamé. vekachya lan: bema itakhchar? veamar rabi yo'hanan: betipa meloukhlekhet al pi hadad.
22. וְכִי תֵּימָא, רָבָא לָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְהָתַנְיָא: נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר, תִּשְׁעָה מַשְׁקִין בְּזוֹב: הַזֵּיעָה, וְלֵיחָה סְרוּחָה, וְרֶיעִי – טְהוֹרִין מִכְּלוּם. דִּמְעַת עֵינוֹ, וְדַם מַגֵּפָתוֹ, vekhi téma, rava la savar lah kerabi yo'hanan, vehatanya: nimtséta ata omér, ticha machkin bezov: hazéa, velé'ha serou'ha, verei – teorin mikeloum. dimat éno, vedam magéfato,

Daf 13b

1. וַחֲלֵב אִשָּׁה – מְטַמְּאִין טוּמְאַת מַשְׁקִין בִּרְבִיעִית. רוּקּוֹ, זוֹבוֹ, וּמֵימֵי רַגְלָיו – מְטַמְּאִין טוּמְאָה חֲמוּרָה, בְּכֹל שֶׁהוּא. va'halév icha – metamein toumat machkin birviit. rouko, zovo, oumémé ragla – metamein touma 'hamoura, bekhol cheou.
2. וְאִי אָמְרַתְּ מְקוֹם חָלָב מְעַיֵּין [הוּא], חָלָב נָמֵי נְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה בְּכֹל שֶׁהוּא, כְּזוֹבוֹ וְרוּקּוֹ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: מְקוֹם חֲלֵב אִשָּׁה לָאו מַעְיָין הוּא. vei amrate mekom 'halav meayén [hou], 'halav namé netamé touma 'hamoura bekhol cheou, kezovo verouko! ela chema minah: mekom 'halév icha la mayan hou.
3. אִי הָכִי, קַשְׁיָא הָא מַתְנִיתָא וְאָמַר רָבָא: ״מְטַמֵּא בֵּין לְרָצוֹן וּבֵין שֶׁלֹּא לְרָצוֹן״! i hakhi, kachya ha matnita veamar rava: "metamé bén leratson ouvén chelo leratson"!
4. מִי סָבְרַתְּ ״שֶׁלֹּא לְרָצוֹן״ דְּאָמַר – דְּלָא נִיחָא לֵיהּ? לָא, מַאי ״שֶׁלֹּא לְרָצוֹן״ דְּאָמַר, דְּדַעְתֵּיהּ דְּתִינוֹק קָרִיבָא לְגַבֵּי חָלָב, אֲבָל אָמַר לָא נִיחָא לֵיהּ – טָהוֹר. mi savrate "chelo leratson" deamar – dela ni'ha léh? la, ma "chelo leratson" deamar, dedatéh detinok kariva legabé 'halav, aval amar la ni'ha léh – taor.
5. אָכַל אוֹכָלִין טְמֵאִין וְכוּ׳. לְמָה לִי שְׁהִיָּיה, דְּקָתָנֵי: וְשָׁהָה? אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָתָנֵי: אָכַל אוֹכָלִין טְמֵאִין, וְשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין, וְשָׁתָה רְבִיעִית יַיִן, וְשָׁהָה בַּאֲכִילָתָן וּבִשְׁתִיָּיתָן כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ – חַיָּיב. akhal okhalin teméin vekhou'. lema li chehiya, dekatané: vechaha? amar rav yeouda, hakhi katané: akhal okhalin teméin, vechata machkin teméin, vechata reviit yayin, vechaha baakhilatan ouvichtiyatan kedé akhilat peras, venikhnas lamikdach – 'hayav.
6. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ״ – יָכוֹל אֲפִילּוּ כֹּל שֶׁהוּא, אֲפִילּוּ מִגִּתּוֹ? rabi elazar omér kou'. tanou rabanan: "yayin vechékhar al téchte" – yakhol afilou kol cheou, afilou migito?
7. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשֵׁכָר״ – אֵין אָסוּר אֶלָּא כְּדֵי לְשַׁכֵּר, וְכַמָּה כְּדֵי לְשַׁכֵּר? רְבִיעִית יַיִן בֶּן אַרְבָּעִים יוֹם. talmoud lomar: "vechékhar" – én asour ela kedé lechakér, vekhama kedé lechakér? reviit yayin ben arbaim yom.
8. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״יַיִן״? לוֹמַר לְךָ שֶׁמּוּזְהָרִין עָלָיו כֹּל שֶׁהוּא, וּמוּזְהָרִין עָלָיו מִגִּתּוֹ. im kén, ma talmoud lomar "yayin"? lomar lekha chemouzharin ala kol cheou, oumouzharin ala migito.
9. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״יַיִן״ – אֵין לִי אֶלָּא יַיִן, שְׁאָר מְשַׁכְּרִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשֵׁכָר״. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יַיִן״? עַל הַיַּיִן – בְּמִיתָה, וְעַל שְׁאָר מַשְׁקִין – בְּאַזְהָרָה. rabi yeouda omér: "yayin" – én li ela yayin, chear mechakerin minayin? talmoud lomar: "vechékhar". im kén, ma talmoud lomar: "yayin"? al hayayin – bemita, veal chear machkin – beazhara.
10. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: ״יַיִן אַל תֵּשְׁתְּ וְשֵׁכָר״ – אַל תִּשְׁתֵּהוּ כְּדֶרֶךְ שִׁכְרוּתוֹ, הָא אִם הִפְסִיק בּוֹ, אוֹ נָתַן לְתוֹכוֹ מַיִם כֹּל שֶׁהוּא – פָּטוּר. rabi elazar omér: "yayin al téchte vechékhar" – al tichtéou kederekh chikhrouto, ha im hifsik bo, o natan letokho mayim kol cheou – patour.
11. בְּמַאי פְלִיגִי? תַּנָּא קַמָּא סָבַר: גָּמְרִינַן ״שֵׁכָר״ ״שֵׁכָר״ מִנָּזִיר. bema feligi? tana kama savar: gamrinan "chékhar" "chékhar" minazir.
12. וְרַבִּי יְהוּדָה לָא יָלֵיף ״שֵׁכָר״ ״שֵׁכָר״ מִנָּזִיר. וְרַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר: מַאי ״שֵׁכָר״? מִידֵּי דְּהוּא מְשַׁכֵּר. verabi yeouda la yaléf "chékhar" "chékhar" minazir. verabi elazar savar: ma "chékhar"? midé deou mechakér.
13. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: אָכַל דְּבֵילָה קְעִילִית, וְשָׁתָה דְּבַשׁ אוֹ חָלָב, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ וְשִׁימֵּשׁ – לוֹקֶה, כְּמַאן? כְּרַבִּי יְהוּדָה. אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר אֲחוֹתַאי: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. וְקָרֵי רַב עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: ״טוּבְיָנָא דְּחַכִּימֵי״. keman azla ha detanya: akhal devéla keilit, vechata devach o 'halav, venikhnas lamikdach vechiméch – loke, keman? kerabi yeouda. amar rav yeouda bar a'hota: halakha kerabi elazar. vekaré rav aléh derabi elazar: "touvyana de'hakimé".
14. רַב אַחָא דְּהוּצָל הֲוָה נִידְרָא עֲלַהּ דְּבֵיתְהוּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי, אֲמַר לֵיהּ: זִיל הָאִידָּנָא וְתָא לִמְחַר, דְּרַב לָא מוֹקֵי אָמוֹרָא עֲלֵיהּ מִיּוֹמָא טָבָא לְחַבְרֵיהּ מִשּׁוּם שִׁכְרוּת. rav a'ha deoutsal hava nidra alah devétou, ata lekaméh derav aché, amar léh: zil haidana veta lim'har, derav la moké amora aléh miyoma tava le'havréh michoum chikhrout.
15. אֲמַר לֵיהּ, וְהָאָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וּמָר הוּא דְּקָא רָמֵי בֵּיהּ מַיָּא! אֲמַר לֵיהּ, הָא לָא קַשְׁיָא: הָא בִּרְבִיעִית, הָא בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי רְבִיעִית. amar léh, vehaamar rav: halakha kerabi elazar, oumar hou deka ramé béh maya! amar léh, ha la kachya: ha birviit, ha beotér mikedé reviit.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחוֹל״ – אֵלּוּ דָּמִין וַעֲרָכִין, חֲרָמִין וְהֶקְדֵּשׁוֹת. tanou rabanan: "oulhavdil bén hakodech ouvén ha'hol" – élou damin vaarakhin, 'haramin vehekdéchot.
17. ״בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר״ – אֵלּוּ טְמָאוֹת וּטְהָרוֹת. ״וּלְהוֹרוֹת״ – זוֹ הוֹרָאָה. ״אֵת כׇּל הַחוּקִּים״ – אֵלּוּ מִדְרָשׁוֹת. ״אֲשֶׁר דְּבַר ה׳״ – זוֹ הֲלָכָה. ״בְּיַד מֹשֶׁה״ – זֶה תַּלְמוּד. "bén hatamé ouvén hataor" – élou temaot outharot. "oulorot" – zo horaa. "ét kol ha'houkim" – élou midrachot. "acher devar h'" – zo halakha. "beyad moche" – ze talmoud.
18. יָכוֹל אַף הַמִּשְׁנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּלְהוֹרוֹת״. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָכוֹל אַף תַּלְמוּד? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּלְהוֹרוֹת״. yakhol af hamichna? talmoud lomar: "oulorot". rabi yosé berabi yeouda omér: yakhol af talmoud? talmoud lomar: "oulorot".
19. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: יָצָא שֶׁרֶץ טָמֵא, וּצְפַרְדֵּעַ טָהוֹר, שֶׁשְּׁתוּיֵי יַיִן מוֹרִין בָּהֶן הוֹרָאָה. נֵימָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, וְלָא רַבָּנַן? – אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּזִיל קְרִי בֵּי רַב הוּא. keman azla ha detanya: yatsa cherets tamé, outsfardéa taor, chechetouyé yayin morin bahen horaa. néma rabi yosé berabi yeouda hi, vela rabanan? – afilou téma rabanan, vechané hakha, dezil keri bé rav hou.
20. אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. וְהָא רַב לָא מוֹקֵים אָמוֹרָא מִיּוֹמָא טָבָא לְחַבְרֵיהּ מִשּׁוּם שִׁכְרוּת! שָׁאנֵי רַב, דְּאוֹרִי מוֹרֵי. וְנֹיקֵם (דְּלָא) [וְלָא] לוֹרֵי! – כֹּל הֵיכָא דְּיָתֵיב רַב לָא סַגִּי לֵיהּ בְּלָא הוֹרָאָה. amar rav: halakha kerabi yosé berabi yeouda. veha rav la mokém amora miyoma tava le'havréh michoum chikhrout! chané rav, deori moré. venokém (dela) [vela] loré! – kol hékha deyatév rav la sagi léh bela horaa.
21. מַתְנִי׳ יֵשׁ אוֹכֵל אֲכִילָה אַחַת וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ אַרְבָּעָה חַטָּאוֹת וְאָשָׁם אֶחָד: טָמֵא שֶׁאָכַל חֵלֶב, וְהָיָה נוֹתָר מִן הַמּוּקְדָּשִׁין, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. matni' yéch okhél akhila a'hat ve'hayavin aleha arbaa 'hataot veacham e'had: tamé cheakhal 'hélev, vehaya notar min hamoukdachin, beom hakipourim.
22. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם הָיָה שַׁבָּת וְהוֹצִיאוֹ – חַיָּיב. אָמְרוּ לוֹ: אֵינוֹ מִן הַשֵּׁם. rabi méir omér: im haya chabat veotsio – 'hayav. amrou lo: éno min hachém.

Daf 14a

1. גְּמָ׳ נֵימָא אִית לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר? נְהִי דְּאִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר לֵית לֵיהּ, אִיסּוּר כּוֹלֵל וְאִיסּוּר מוֹסִיף אִית לֵיהּ. gema' néma it léh lerabi méir isour 'hal al isour? nehi deisour 'hal al isour lét léh, isour kolél veisour mosif it léh.
2. טָהוֹר, מֵעִיקָּרָא לָא אֲסִיר אֶלָּא בְּחֵלֶב, הֲוָה לֵיהּ טָמֵא, מִיגּוֹ דַּאֲסִיר בַּחֲתִיכוֹת טְהוֹרוֹת – אִיתּוֹסַף בֵּיהּ נָמֵי אִיסּוּרָא עִילָּוֵי חֵלֶב. taor, méikara la asir ela be'hélev, hava léh tamé, migo daasir ba'hatikhot teorot – itosaf béh namé isoura ilavé 'hélev.
3. וְחֵלֶב מֵעִיקָּרָא לָא אֲסִיר אֶלָּא בַּאֲכִילָה, אַקְדְּשֵׁיהּ, מִיגּוֹ דְּאִיתּוֹסַף בֵּיהּ אִיסּוּרָא דַּהֲנָאָה – אִיתּוֹסַף בֵּיהּ לְגַבֵּי חֵלֶב. ve'hélev méikara la asir ela baakhila, akdechéh, migo deitosaf béh isoura dahanaa – itosaf béh legabé 'hélev.
4. וְאַכַּתִּי לְהֶדְיוֹט הוּא דַּאֲסִיר אֲבָל לְגָבוֹהַּ שְׁרֵי, הֲוָה לֵיהּ נוֹתָר, מִיגּוֹ דְּאִיתּוֹסַף אִיסּוּרָא לְגַבֵּי גָּבוֹהַּ – אִיתּוֹסַף בֵּיהּ לְגַבֵּי הֶדְיוֹט. חָל עֲלֵיהּ יוֹם הַכִּפּוּרִים, מִיגּוֹ דְּאִיתּוֹסַף בֵּיהּ אִיסּוּר לְגַבֵּי חוּלִּין – אִיתּוֹסַף בֵּיהּ לְגַבֵּי גָבוֹהַּ. veakati lehedot hou daasir aval legavoha cheré, hava léh notar, migo deitosaf isoura legabé gavoha – itosaf béh legabé hedot. 'hal aléh yom hakipourim, migo deitosaf béh isour legabé 'houlin – itosaf béh legabé gavoha.
5. וְנִתְנֵי: חָמֵשׁ חַטָּאוֹת, וְנוֹקְמַהּ כְּגוֹן דַּאֲכַל כְּזַיִת פִּיגּוּל! בַּחֲדָא בְּהֵמָה קָמַיְירֵי, בִּשְׁתֵּי בְּהֵמוֹת לָא קָמַיְירֵי, וְנוֹתָר וּפִיגּוּל בַּחֲדָא בְּהֵמָה לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ. venitné: 'haméch 'hataot, venokmah kegon daakhal kezayit pigoul! ba'hada behéma kamayré, bichté behémot la kamayré, venotar oufigoul ba'hada behéma la machka'hate lah.
6. אַלְּמָה לָא? מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁהֶעֱלָה אֵבֶר פִּיגּוּל לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, דְּפָקַע פִּיגּוּלֵיהּ מִינֵּיהּ וְהָוֵה לֵיהּ נוֹתָר, alema la? machka'hate lah kegon cheheela éver pigoul legabé mizbé'ha, defaka pigouléh minéh vehavé léh notar,
7. וְכִדְאָמַר עוּלָּא: קוֹמֶץ פִּיגּוּל שֶׁהֶעֱלָה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – פָּקַע פִּיגּוּלוֹ מִמֶּנּוּ וְהָוֵה לֵיהּ נוֹתָר. בְּאֵבֶר אֶחָד קָא מַיְירֵי, בִּשְׁנֵי אֵבָרִים לָא קָמַיְירֵי, וְנוֹתָר וּפִיגּוּל בְּחַד אֵבֶר לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ. vekhidamar oula: komets pigoul cheheela legabé mizbé'ha – paka pigoulo mimenou vehavé léh notar. beéver e'had ka mayré, bichné évarim la kamayré, venotar oufigoul be'had éver la machka'hate lah.
8. אַלְּמָה לָא? מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁהֶעֱלָה אֵבֶר פִּיגּוּל לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, דְּפַלְגֵיהּ אַנְּחֵיהּ עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ, וּפַלְגֵיהּ מֵאַבָּרַאי דְּמִזְבֵּחַ, דְּהָהוּא דְּמִזְבֵּחַ פָּקַע פִּיגּוּל וַהֲוָה לֵיהּ נוֹתָר, וְכִדְאָמַר עוּלָּא: קוֹמֶץ פִּיגּוּל שֶׁהֶעֱלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ – פָּקַע פִּיגּוּלוֹ מִמֶּנּוּ וְהָוֵי לֵיהּ נוֹתָר! alema la? machka'hate lah kegon cheheela éver pigoul legabé mizbé'ha, defalgéh ane'héh al gabé mizbé'ha, oufalgéh méabara demizbé'ha, dehaou demizbé'ha paka pigoul vahava léh notar, vekhidamar oula: komets pigoul cheheela al hamizbé'ha – paka pigoulo mimenou vehavé léh notar!
9. אֲמַר לֵיהּ: לָא, אִי רוּבָּא דְּמִזְבֵּחַ – שִׁדְיֵיהּ לַמִּזְבֵּחַ, רוּבָּא דְּבָרַאי – שִׁדְיֵיהּ לְבָרַאי. amar léh: la, i rouba demizbé'ha – chidyéh lamizbé'ha, rouba devara – chidyéh levara.
10. תִּפְשׁוֹט דְּבָעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: הָלְכוּ בְּאֵבָרִים אַחַר הָרוֹב אוֹ לֹא! אֶלָּא, בִּכְזַיִת אֶחָד קָמַיְירֵי, בִּשְׁנֵי זֵיתִים לָא קָא מַיְירֵי. tifchot devaé ramé bar 'hama: halkhou beévarim a'har harov o lo! ela, bikhzayit e'had kamayré, bichné zétim la ka mayré.
11. וְלָא? וְהָקָתָנֵי ״יוֹם הַכִּפּוּרִים״, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים כּוֹתֶבֶת [הוּא] דְּמִחַיַּיב, וְכוֹתֶבֶת אִית בַּיהּ שְׁנֵי זֵיתִים! vela? vehakatané "yom hakipourim", ouvom hakipourim kotevet [hou] demi'hayav, vekhotevet it bah chené zétim!
12. אָמַר רַבִּי זֵירָא: כְּגוֹן שֶׁאָכַל כּוּלְיָא בְּחֶלְבָּהּ. רַב פָּפָּא אָמַר: כְּגוֹן דְּמַלְּיֵיהּ בְּתַמְרֵי. amar rabi zéra: kegon cheakhal koulya be'helbah. rav papa amar: kegon demaleyéh betamré.
13. רַב אַדָּא בַּר אַחָא מַתְנֵי ״חָמֵשׁ חַטָּאוֹת״, וּמְתָרֵיץ לַהּ: כְּגוֹן דַּאֲכַל כְּזַיִת פִּיגּוּל, וְלָא מְשַׁנֵּי כְּהָנֵי שִׁינּוּיֵי דְּקָא מְשַׁנֵּינַן. rav ada bar a'ha matné "'haméch 'hataot", oumtaréts lah: kegon daakhal kezayit pigoul, vela mechané kehané chinouyé deka mechanénan.
14. וְנִתְנֵי: ״שֵׁשׁ חַטָּאוֹת״, וְנוֹקְמַהּ כְּגוֹן דַּאֲכַל כְּזַיִת דָּם! בַּחֲדָא אֲכִילָה קָא מַיְירֵי, בִּשְׁתֵּי אֲכִילוֹת לֹא קָא מַיְירֵי, וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים דְּאֵין בֵּית הַבְּלִיעָה מַחֲזִיק יוֹתֵר מִשְּׁנֵי זֵיתִים. venitné: "chéch 'hataot", venokmah kegon daakhal kezayit dam! ba'hada akhila ka mayré, bichté akhilot lo ka mayré, vechiarou 'hakhamim deén bét habelia ma'hazik yotér michené zétim.
15. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר וְכוּ׳. וְנִתְנֵי: ״אִם הוֹצִיאוֹ – חַיָּיב״, מַאי טַעְמָא קָתָנֵי ״אִם הָיְתָה שַׁבָּת״? אָמַר רַפְרָם: זֹאת אוֹמֶרֶת: עֵירוּב וְהוֹצָאָה לְשַׁבָּת, וְאֵין עֵירוּב וְהוֹצָאָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. rabi méir omér vekhou'. venitné: "im hotsio – 'hayav", ma tama katané "im hayta chabat"? amar rafram: zot omeret: érouv veotsaa lechabat, veén érouv veotsaa leom hakipourim.
16. מִמַּאי? דִּלְמָא יֵשׁ עֵירוּב וְהוֹצָאָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהָכִי קָתָנֵי: אִם הָיְתָה שַׁבָּת וְהוֹצִיאוֹ – חַיָּיב אַף מִשּׁוּם שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים! mima? dilma yéch érouv veotsaa leom hakipourim, vehakhi katané: im hayta chabat veotsio – 'hayav af michoum chabat veom hakipourim!
17. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר דְּרַפְרָם עַל הָדָא אִיתְּמַר, דְּתַנְיָא: ״וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי״, ״אִישׁ״ – לְהַכְשִׁיר אֶת הַזָּר. ״עִתִּי״ – אֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת, ״עִתִּי״ – בִּמְזוּמָּן. ela i itemar derafram al hada itemar, detanya: "vechila'h beyad ich iti", "ich" – lehakhchir et hazar. "iti" – afilou betouma vaafilou bechabat, "iti" – bimzouman.
18. קָתָנֵי: ״עִתִּי״ – אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת, אָמַר רַפְרָם: זֹאת אוֹמֶרֶת עֵירוּב וְהוֹצָאָה לְשַׁבָּת, וְאֵין עֵירוּב וְהוֹצָאָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. katané: "iti" – afilou bechabat, amar rafram: zot omeret érouv veotsaa lechabat, veén érouv veotsaa leom hakipourim.
19. מִמַּאי? שָׁאנֵי שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, דְּהֶכְשֵׁירוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּכָךְ! אֶלָּא דְּרַפְרָם בְּרוּתָא הִיא. mima? chané sair hamichtalé'ha, dehekhchéro beom hakipourim bekhakh! ela derafram berouta hi.
20. מַתְנִי׳ יֵשׁ בָּא בִּיאָה אַחַת וְחַיָּיב עָלֶיהָ שֵׁשׁ חַטָּאוֹת, כֵּיצַד? הַבָּא עַל בִּתּוֹ חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם בִּתּוֹ, וַאֲחוֹתוֹ, אֵשֶׁת אָחִיו, וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְאֵשֶׁת אִישׁ, וְנִדָּה. matni' yéch ba bia a'hat ve'hayav aleha chéch 'hataot, kétsad? haba al bito 'hayav aleha michoum bito, vaa'hoto, échet a'hi, veéchet a'hi avi, veéchet ich, venida.

Daf 14b

1. גְּמָ׳ וְהָא לֵית לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר! נְהִי דְּאִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר לֵית לֵיהּ, אִיסּוּר מוֹסִיף וְאִיסּוּר כּוֹלֵל אִית לֵיהּ. gema' veha lét léh lerabi méir isour 'hal al isour! nehi deisour 'hal al isour lét léh, isour mosif veisour kolél it léh.
2. כְּגוֹן שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ וְהוֹלִיד בַּת, דְּאִיסּוּר בִּתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי אָתֵי. נִשֵּׂאת לְאָחִיו, מִיגּוֹ דְּאִיתּוֹסַף אִיסּוּר לְגַבֵּי אַחִין – אִיתּוֹסַף אִיסּוּרָא לְגַבֵּי דִּידֵיהּ. kegon cheba al imo veolid bat, deisour bito vaa'hoto bahadé hadadé até. nisét lea'hi, migo deitosaf isour legabé a'hin – itosaf isoura legabé didéh.
3. נִשֵּׂאת לַאֲחִי אָבִיו, מִיגּוֹ דְּאִיתּוֹסַף אִיסּוּרָא לְגַבֵּי שְׁאָר אֲחֵי אָבִיו – אִיתּוֹסַף לְגַבֵּי דִּידֵיהּ. הָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אִישׁ, מִיגּוֹ דְּאִיתּוֹסַף אִיסּוּר לְגַבֵּי עָלְמָא – אִיתּוֹסַף נָמֵי לְגַבֵּי דִּידֵיהּ. הָוְיָא לַהּ נִדָּה, מִיגּוֹ דְּאִיתּוֹסַף אִיסּוּר לְגַבֵּי בַּעֲלַהּ – אִיתּוֹסַף נָמֵי לְגַבֵּי דִּידֵיהּ. nisét laa'hi avi, migo deitosaf isoura legabé chear a'hé avi – itosaf legabé didéh. havya lah échet ich, migo deitosaf isour legabé alma – itosaf namé legabé didéh. havya lah nida, migo deitosaf isour legabé baalah – itosaf namé legabé didéh.
4. מַתְנִי׳ הַבָּא עַל בַּת בִּתּוֹ – חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם בַּת בִּתּוֹ, וְכַלָּתוֹ, וְאֵשֶׁת אָחִיו, וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְאֵשֶׁת אִישׁ, וְנִדָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם עָבַר זָקֵן וּנְשָׂאָהּ – חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב. matni' haba al bat bito – 'hayav aleha michoum bat bito, vekhalato, veéchet a'hi, veéchet a'hi avi, vaa'hot ichto, veéchet ich, venida. rabi yosé omér: im avar zakén ounsaah – 'hayav aleha michoum échet av.
5. וְכֵן הַבָּא עַל בַּת אִשְׁתּוֹ, וְעַל בַּת בִּתָּהּ. vekhén haba al bat ichto, veal bat bitah.
6. גְּמָ׳ קָתָנֵי: חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב. מִי שַׁרְיָא לֵיהּ? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן שֶׁנָּפְלָה לוֹ לְיִבּוּם. gema' katané: 'hayav aleha michoum échet av. mi charya léh? amar rabi yo'hanan: kegon chenafla lo leyiboum.
7. אִי הָכִי, מַאי ״עָבַר״? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב: שֶׁעָבַר מִשּׁוּם כַּלַּת בְּנוֹ, שְׁנִיָּה. i hakhi, ma "avar"? amar rabi yaakov: cheavar michoum kalat beno, cheniya.
8. כִּדְתַנְיָא: כַּלָּתוֹ עֶרְוָה, כַּלַּת בְּנוֹ שְׁנִיָּה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּבַת בְּנוֹ, וּבְבַת בֶּן בְּנוֹ. עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת. kidtanya: kalato erva, kalat beno cheniya. vekhén ata motsé bevat beno, ouvvat ben beno. ad sof kol hadorot.
9. וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר? וְהָא תְנַן: עָבַר עֲבֵירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי מִיתוֹת – נִידּוֹן בַּחֲמוּרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נִידּוֹן בְּזִיקָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁבָּאָה עָלָיו. oumi it léh lerabi yosé isour 'hal al isour? veha tenan: avar avéra cheyéch bah cheté mitot – nidon ba'hamoura. rabi yosé omér: nidon bezika richona chebaa ala.
10. וְתַנְיָא: כֵּיצַד אָמַר רַבִּי יוֹסֵי נִידּוֹן בְּזִיקָּה רִאשׁוֹנָה? חֲמוֹתוֹ וְנַעֲשֵׂת אֵשֶׁת אִישׁ – נִידּוֹן מִשּׁוּם חֲמוֹתוֹ. vetanya: kétsad amar rabi yosé nidon bezika richona? 'hamoto venaasét échet ich – nidon michoum 'hamoto.
11. אֵשֶׁת אִישׁ וְנַעֲשֵׂת חֲמוֹתוֹ – נִידּוֹן מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ! échet ich venaasét 'hamoto – nidon michoum échet ich!
12. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּאִיסּוּר מוֹסִיף. וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּאִיסּוּר מוֹסִיף. amar rabi avaou: mode rabi yosé beisour mosif. vekhén ki ata ravin amar rabi yo'hanan: mode rabi yosé beisour mosif.
13. מַאי אִיסּוּר מוֹסִיף אִיכָּא הָכָא? דְּאִיכָּא בְּרָא לְסָבָא, מִיגּוֹ דְּאִיתּוֹסַף אִיסּוּרָא לְגַבֵּי בְּרֵיהּ – אִיתּוֹסַף אִיסּוּרָא לְגַבֵּי דִּידֵיהּ. ma isour mosif ika hakha? deika bera lesava, migo deitosaf isoura legabé beréh – itosaf isoura legabé didéh.
14. מַתְנִי׳ הַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם חֲמוֹתוֹ, וְכַלָּתוֹ, וְאֵשֶׁת אָחִיו, וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְאֵשֶׁת אִישׁ, וְנִדָּה. וְכֵן הַבָּא עַל אֵם חָמִיו, וְעַל אֵם חֲמוֹתוֹ. matni' haba al 'hamoto 'hayav aleha michoum 'hamoto, vekhalato, veéchet a'hi, veéchet a'hi avi, vaa'hot ichto, veéchet ich, venida. vekhén haba al ém 'hami, veal ém 'hamoto.
15. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: הַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חָמִיו. אָמְרוּ לוֹ: שְׁלׇשְׁתָּן שֵׁם אֶחָד הֵן. rabi yo'hanan ben nouri omér: haba al 'hamoto 'hayav aleha michoum 'hamoto, veém 'hamoto, veém 'hami. amrou lo: chelochtan chém e'had hén.
16. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְסוֹמְכוֹס אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי – הָא דַּאֲמַרַן. סוֹמְכוֹס מַאי הִיא? דִּתְנַן: gema' amar rabi elazar amar rabi hochaya: rabi yo'hanan ben nouri vesomkhos amrou davar e'had. rabi yo'hanan ben nouri – ha daamaran. somkhos ma hi? ditnan:

Daf 15a

1. שְׁחָטָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ, וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט אֶת בִּתָּהּ – סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. סוֹמְכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: סוֹפֵג שְׁמוֹנִים. che'hatah veet bat bitah, vea'har kakh cha'hat et bitah – sofég et haarbaim. somkhos omér michoum rabi méir: sofég chemonim.
2. אָמַר רָבָא: דִּלְמָא לָא הִיא, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הָכָא אֶלָּא מִשּׁוּם שֵׁמוֹת מוּחְלָקִין, דְּמִיקַּרְיָא חֲמוֹתוֹ, וּמִיקַּרְיָא אֵם חֲמוֹתוֹ, וּמִיקַּרְיָא אֵם חָמִיו. amar rava: dilma la hi, ad kan la kaamar rabi yo'hanan ben nouri hakha ela michoum chémot mou'hlakin, demikarya 'hamoto, oumikarya ém 'hamoto, oumikarya ém 'hami.
3. אֲבָל גַּבֵּי אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, דְּכוּלְּהוּ ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״ מִיקַּרְיָין, דְּאֵין שֵׁמוֹת מוּחְלָקִין – לָא. aval gabé oto veet beno, dekhouleou "oto veet beno" mikaryan, deén chémot mou'hlakin – la.
4. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר סוֹמְכוֹס אֶלָּא גַּבֵּי אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, דְּגוּפִין מוּחְלָקִין. amar rav na'hman bar yits'hak: dilma ad kan la kaamar somkhos ela gabé oto veet beno, degoufin mou'hlakin.
5. אֲבָל הָכָא, דְּאֵין גּוּפִין מוּחְלָקִין, אֵימָא כְּרַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִיא״, הַכָּתוּב עֲשָׂאָן לְכוּלָּן זִמָּה אַחַת. aval hakha, deén goufin mou'hlakin, éma kerabi avaou amar rabi yo'hanan sevira léh, deamar rabi avaou amar rabi yo'hanan: "chaara héna zima hi", hakatouv asaan lekhoulan zima a'hat.
6. מַתְנִי׳ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּאִיטְלֵיס שֶׁל עֵימָאוּם, שֶׁהָלְכוּ לִיקַּח בְּהֵמָה לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ וְעַל אֲחוֹת אָבִיו וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, מַהוּ? חַיָּיב אַחַת עַל כּוּלָּן, אוֹ חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת? matni' amar rabi akiva: chaalti et raban gamliél veet rabi yeochoua baitlés chel émaoum, chehalkhou lika'h behéma lemichté veno chel raban gamliél, haba al a'hoto veal a'hot avi veal a'hot imo, maou? 'hayav a'hat al koulan, o 'hayav al kal a'hat vee'hat?
7. לוֹ: לֹא שָׁמַעְנוּ, אֲבָל שָׁמַעְנוּ: הַבָּא עַל חָמֵשׁ נָשָׁיו נִדּוֹת בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד], שֶׁהוּא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת, (וְרוֹאֶה אֲנִי) [וְרוֹאִין אָנוּ] שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר. lo: lo chamanou, aval chamanou: haba al 'haméch nacha nidot behelém (a'hat) [e'had], cheou 'hayav al kol a'hat vee'hat, (veroe ani) [veroin anou] chehadevarim kal va'homer.
8. גְּמָ׳ הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא כִּדְקָתָנֵי, מַאי תִּיבְּעֵי לֵיהּ? הֲרֵי שֵׁמוֹת מוּחְלָקִין, הֲרֵי גּוּפִין מוּחְלָקִין! gema' hékhi damé? iléma kidkatané, ma tibeé léh? haré chémot mou'hlakin, haré goufin mou'hlakin!
9. אֶלָּא הָכִי קָתָנֵי: הַבָּא עַל אֲחוֹת אָבִיו שֶׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ, חַיָּיב אַחַת עַל כּוּלָּן, אוֹ חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: הֲרֵי שֵׁמוֹת מוּחְלָקִין, אוֹ דִלְמָא הֲרֵי אֵין גּוּפִין מוּחְלָקִין? ela hakhi katané: haba al a'hot avi chehi a'hot imo, 'hayav a'hat al koulan, o 'hayav al kol a'hat vee'hat, maou? mi amrinan: haré chémot mou'hlakin, o dilma haré én goufin mou'hlakin?
10. אָמְרוּ לוֹ: לֹא שָׁמַעְנוּ, אֲבָל שָׁמַעְנוּ: הַבָּא עַל חָמֵשׁ נָשָׁיו נִדּוֹת בְּבַת אַחַת, שֶׁהוּא שֵׁם אֶחָד, שֶׁחַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת מִשּׁוּם נִדָּה, amrou lo: lo chamanou, aval chamanou: haba al 'haméch nacha nidot bevat a'hat, cheou chém e'had, che'hayav al kol a'hat vea'hat michoum nida,
11. וְרָאִינוּ שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה הַבָּא עַל חָמֵשׁ נָשָׁיו נִדּוֹת בְּבַת אַחַת, שֶׁהִיא שֵׁם אַחַת – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו שֶׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ, שֶׁהֵן שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת? verainou chehadevarim kal va'homer: ouma haba al 'haméch nacha nidot bevat a'hat, chehi chém a'hat – 'hayav al kol a'hat vea'hat, a'hoto chehi a'hot avi chehi a'hot imo, chehén chelocha chémot – éno din cheyehé 'hayav al kol a'hat vea'hat?
12. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְחָמֵשׁ נִדּוֹת – שֶׁכֵּן גּוּפִין מוּחְלָקִין! ika lemifrakh: ma le'haméch nidot – chekén goufin mou'hlakin!
13. אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ גִלָּה״, לְחַיֵּיב עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו שֶׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ. ela amar kera: "ervat a'hoto gila", le'hayév al a'hoto chehi a'hot avi chehi a'hot imo.
14. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּרַשִּׁיעָא בַּר רַשִּׁיעָא, שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ וְהוֹלִיד שְׁתֵּי בָּנוֹת, וְחָזַר וּבָא עַל אַחַת מֵהֶן וְהוֹלִיד בֵּן, וּבָא בְּנוֹ עַל אֲחוֹת אִמּוֹ, שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ, שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו, דְּהָוֵה לֵיהּ רַשִּׁיעָא בַּר רַשִּׁיעָא. amar rav ada bar ahava: machka'hate lah berachia bar rachia, cheba al imo veolid cheté banot, ve'hazar ouva al a'hat méhen veolid bén, ouva beno al a'hot imo, chehi a'hoto, chehi a'hot avi, dehavé léh rachia bar rachia.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: בָּא עָלֶיהָ, וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ, וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אֶחָת. tanou rabanan: ba aleha, ve'hazar ouva aleha, ve'hazar ouva aleha – 'hayav al kol a'hat vee'hat, divré rabi eliezer. va'hakhamim omrim: éno 'hayav ela e'hat.
16. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּבָא עַל חָמֵשׁ נָשָׁיו נִדּוֹת בְּבַת אַחַת, שֶׁהוּא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, הוֹאִיל וְהוּא גָּרַם לָהֶן. oumodim 'hakhamim lerabi eliezer beva al 'haméch nacha nidot bevat a'hat, cheou 'hayav al kol a'hat vea'hat, hoil veou garam lahen.
17. אָמַר רָבָא לְרַב נַחְמָן: מִי אָמְרִינַן ״הוֹאִיל וְהוּא גָּרַם לָהֶן״? וְהָתַנְיָא: הוּא בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] וְהִיא בַּחֲמִשָּׁה הֶעְלֵמוֹת – הוּא אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת וְהִיא חַיֶּיבֶת עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת. amar rava lerav na'hman: mi amrinan "hoil veou garam lahen"? vehatanya: hou behelém (a'hat) [e'had] vehi ba'hamicha helémot – hou éno 'hayav ela a'hat vehi 'hayevet al kol a'hat vee'hat.
18. אֶלָּא אֵימָא: הוֹאִיל וְגוּפִין מוּחְלָקִין. ela éma: hoil vegoufin mou'hlakin.
19. אִיבַּעְיָא לְהוּ, קָצַר וְקָצַר – מָה לִי אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר? ibaya leou, katsar vekatsar – ma li amar rabi eliezer?
20. טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם מִשּׁוּם דְּהוּא דַּעֲבַד תַּרְתֵּין, וְאַמְּטוּל (ל)הָכִי אָמַר: חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, וְהָכָא נָמֵי דַּעֲבַד תַּרְתֵּין, tama derabi eliezer hatam michoum deou daavad tartén, veametoul (l)hakhi amar: 'hayav al kol a'hat vea'hat, vehakha namé daavad tartén,
21. אוֹ דִּלְמָא טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם מִשּׁוּם דְּאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְעָרְבָן לְבִיאוֹת זוֹ בָּזוֹ, אַמְּטוּל (לְ)הָכִי אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, אֲבָל קָצַר כִּגְרוֹגֶרֶת וְחָזַר וְקָצַר כִּגְרוֹגֶרֶת בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד], כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר לוֹ לְעָרֵב שְׁתֵּי גְּרוֹגְרוֹת בְּבַת אַחַת אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אֶחָת, מַאי? o dilma taméh derabi eliezer hatam michoum dei efchar lo learvan leviot zo bazo, ametoul (le)hakhi amar rabi eliezer: 'hayav al kol a'hat vea'hat, aval katsar kigrogeret ve'hazar vekatsar kigrogeret behelém (a'hat) [e'had], kévan deefchar lo learév cheté gerogrot bevat a'hat éno 'hayav ela e'hat, ma?
22. אָמַר רַבָּה: טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם – מִשּׁוּם דַּעֲבַד תַּרְתֵּי, הָכָא נָמֵי הָא עֲבַד תַּרְתֵּי. וְרַב יוֹסֵף אָמַר: טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָתָם – דְּאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְעָרְבָן, אֲבָל אֶפְשָׁר לוֹ לְעָרְבָן – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אֶחָת. amar raba: tama derabi eliezer hatam – michoum daavad tarté, hakha namé ha avad tarté. verav yoséf amar: tama derabi eliezer hatam – dei efchar lo learvan, aval efchar lo learvan – éno 'hayav ela e'hat.
23. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי לְרַבָּה: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב עַל וַלְדֵי מְלָאכוֹת בִּמְקוֹם אֲבוֹת מְלָאכוֹת. étivéh abayé leraba: rabi eliezer me'hayév al valdé melakhot bimkom avot melakhot.
24. הָא אָב וְאָב, בְּבַת אַחַת – פָּטוּר. וְאִי אָמְרַתְּ טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם דְּקָעָבֵד תַּרְתֵּי, אַמַּאי פָּטוּר? ha av veav, bevat a'hat – patour. vei amrate tama derabi eliezer michoum dekaavéd tarté, ama patour?
25. אָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרַבָּנַן: אֲנָא וְרַב נְחוּמִי בַּר זְכַרְיָה תַּרְגֵּימְנָא: הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן – amar mar beréh derabanan: ana verav ne'houmi bar zekharya targémna: hakha vema askinan –
26. בְּדָלִית הַמּוּדְלֵית עַל גַּבֵּי תְּאֵינָה וּקְצָצָן בְּבַת אַחַת, מִשּׁוּם הָכִי מְחַיֵּיב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הוֹאִיל וְשֵׁמוֹת מוּחְלָקִין וְגוּפִין מוּחְלָקִין. bedalit hamoudlét al gabé teéna ouktsatsan bevat a'hat, michoum hakhi me'hayév rabi eliezer, hoil vechémot mou'hlakin vegoufin mou'hlakin.
27. דִּכְווֹתַהּ קָצַר וְקָצַר, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּמִיפְּטַר? כְּגוֹן שֶׁקָּצַר שְׁתֵּי גְּרוֹגְרוֹת בְּבַת אַחַת, אֲבָל קָצַר כִּגְרוֹגֶרֶת וְחָזַר וְקָצַר כִּגְרוֹגֶרֶת – חַיָּיב. dikhotah katsar vekatsar, hékhi machka'hate lah demipetar? kegon chekatsar cheté gerogrot bevat a'hat, aval katsar kigrogeret ve'hazar vekatsar kigrogeret – 'hayav.
28. מַתְנִי׳ וְעוֹד שָׁאַל רַבִּי עֲקִיבָא: אֵבֶר הַמְדֻולְדָּל בַּבְּהֵמָה, מַהוּ? אָמְרוּ לוֹ: לֹא שָׁמַעְנוּ, אֲבָל שָׁמַעְנוּ אֵבֶר הַמְדֻולְדָּל בָּאָדָם שֶׁהוּא טָהוֹר, וְכָךְ הָיוּ matni' veod chaal rabi akiva: éver hamdouldal babehéma, maou? amrou lo: lo chamanou, aval chamanou éver hamdouldal baadam cheou taor, vekhakh haou

Daf 15b

1. מוּכֵּי שְׁחִין עוֹשִׂין בִּירוּשָׁלַיִם, הוֹלֵךְ לוֹ עֶרֶב פֶּסַח אֵצֶל הָרוֹפֵא, וְחוֹתְכוֹ עַד שֶׁמַּנִּיחַ בּוֹ כְּשַׂעֲרָה, וְתוֹחֲבוֹ בְּסִירָא, וְנִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ, mouké che'hin osin birouchalayim, holékh lo erev pesa'h étsel harofé, ve'hotkho ad chemani'ha bo kesaara, veto'havo besira, venimchakh mimenou,
2. וְהַלָּה, עוֹשֶׂה פִּסְחוֹ וְהָרוֹפֵא עוֹשֶׂה פִּסְחוֹ, וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר. vehala, ose pis'ho veharofé ose pis'ho, veroe ani chehadevarim kal va'homer.
3. גְּמָ׳ תְּנַן הָתָם: הַמּוֹחֵק אֶת הַכְּרֵישָׁה, וְהַסּוֹחֵט בִּשְׂעָרוֹ וּבִכְסוּתוֹ – מַשְׁקִין שֶׁבְּתוֹכוֹ אֵינָם בְּ״כִי יוּתַּן״, וְהַיּוֹצְאִין מִמֶּנּוּ הֲרֵי הֵן בְּ״כִי יוּתַּן״. gema' tenan hatam: hamo'hék et hakerécha, vehaso'hét bisaro ouvikhsouto – machkin chebetokho énam be"khi youtan", vehayotsin mimenou haré hén be"khi youtan".
4. אָמַר שְׁמוּאֵל: וּכְרֵישָׁה עַצְמָהּ הוּכְשְׁרָה, מַאי טַעְמָא? בִּשְׁעַת פְּרִישָׁה מִמֶּנּוּ הוּכְשְׁרָה. amar chemouél: oukhrécha atsmah houkhchera, ma tama? bichat pericha mimenou houkhchera.
5. וְהָתְנַן: עֶרֶב פֶּסַח הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל כּוּ׳. וְאִי אָמְרַתְּ בִּשְׁעַת פְּרִישָׁתָן הוּכְשַׁר, הָא אִיכָּא נָמֵי הָהוּא אֵבֶר הַמְדוּלְדָּל, בִּשְׁעַת פְּרִישָׁתוֹ מֵאָדָם – נְטַמְּיֵיהּ לְאָדָם! vehatnan: erev pesa'h holékh lo étsel kou'. vei amrate bichat perichatan houkhchar, ha ika namé haou éver hamdouldal, bichat perichato méadam – netameyéh leadam!
6. כִּדְקָאָמַר רַב יוֹסֵף: בְּנִיתָּזִין בְּכׇל כֹּחָן, הָכָא נָמֵי, בְּנִיתָּזִין בְּכׇל כֹּחָן. kidkaamar rav yoséf: benitazin bekhol ko'han, hakha namé, benitazin bekhol ko'han.
7. וְהֵיכָא אִיתְּמַר דְּרַב יוֹסֵף? אַהָא: זָב וּטְמֵא מֵת שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים, אַף עַל פִּי שֶׁסּוֹחֲטִין זֶה אֶת זֶה, מַשְׁקִין הַיּוֹרְדִין מִצַּד הָעֶלְיוֹן לְצַד הַתַּחְתּוֹן – טְהוֹרִים, שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין אֶלָּא שֶׁיָּצְאוּ מִכּוּלָּן. vehékha itemar derav yoséf? aha: zav outmé mét chehaou mehalekhim veyardou aléhem gechamim, af al pi cheso'hatin ze et ze, machkin hayordin mitsad haelon letsad hata'hton – teorim, cheén me'hachevin ela cheyatsou mikoulan.
8. יָצְאוּ מִכּוּלָּן – הֲרֵי מַכְשִׁירִין, שֶׁאֵין נֶחְשָׁבִין אֶלָּא לְאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִגּוּפוֹ. אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּנִיתָּזִין בְּכׇל כֹּחָן. yatsou mikoulan – haré makhchirin, cheén ne'hchavin ela lea'har cheyatsou migoufo. amar rav yoséf: benitazin bekhol ko'han.
9. מַתְנִי׳ וְעוֹד (שָׁאֲלוּ) [שְׁאֵלָן] רַבִּי עֲקִיבָא: הַשּׁוֹחֵט חֲמִשָּׁה זְבָחִים בַּחוּץ בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] מַהוּ? חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, אוֹ אַחַת עַל כּוּלָּן? אָמְרוּ לוֹ: לֹא שָׁמַעְנוּ. matni' veod (chaalou) [cheélan] rabi akiva: hacho'hét 'hamicha zeva'him ba'houts behelém (a'hat) [e'had] maou? 'hayav al kol a'hat vea'hat, o a'hat al koulan? amrou lo: lo chamanou.
10. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שָׁמַעְתִּי בְּאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִין בְּהֶעְלֵם אַחַת שֶׁהוּא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת מִשּׁוּם מְעִילָה, וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר. amar rabi yeochoua: chamati beokhél mizeva'h e'had mé'hamicha tam'houyin behelém a'hat cheou 'hayav al kol a'hat vea'hat michoum meila, veroe ani chehadevarim kal va'homer.
11. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא כָּךְ שָׁאַל(ו) רַבִּי עֲקִיבָא, אֶלָּא בְּאוֹכֵל נוֹתָר מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] מַהוּ? חַיָּיב אַחַת עַל כּוּלָּן, אוֹ חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת? אָמְרוּ לוֹ: לֹא שָׁמַעְנוּ. amar rabi chimon: lo kakh chaal(v) rabi akiva, ela beokhél notar mé'hamicha zeva'him behelém (a'hat) [e'had] maou? 'hayav a'hat al koulan, o 'hayav al kol a'hat vee'hat? amrou lo: lo chamanou.
12. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שָׁמַעְתִּי בְּאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִין בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] שֶׁהוּא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת מִשּׁוּם מְעִילָה, וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר. amar rabi yeochoua: chamati beokhél mizeva'h e'had ba'hamicha tam'houyin behelém (a'hat) [e'had] cheou 'hayav al kol a'hat vea'hat michoum meila, veroe ani chehadevarim kal va'homer.
13. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אִם הֲלָכָה – נְקַבֵּל, אִם לָדִין – יֵשׁ תְּשׁוּבָה. אָמַר לוֹ: הָשֵׁב. amar lo rabi akiva: im halakha – nekabél, im ladin – yéch techouva. amar lo: hachév.
14. אָמַר: וְלֹא אִם אָמַרְתָּ בִּמְעִילָה, שֶׁעָשָׂה בָּהּ אֶת הַמַּאֲכִיל כָּאוֹכֵל וְאֶת הַמְהַנֶּה כַּנֶּהֱנֶה, amar: velo im amarta bimila, cheasa bah et hamaakhil kaokhél veet hamhane kanehene,
15. צֵירֵף אֶת הַמְּעִילָה לִזְמַן מְרוּבֶּה, תֹּאמַר בְּנוֹתָר, שֶׁאֵין בּוֹ אַחַת מֵאֵלּוּ. tséréf et hameila lizman meroube, tomar benotar, cheén bo a'hat méélou.
16. גְּמָ׳ מַאי קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן? הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: מָה רְאָיָה לְשׁוֹחֵט מֵאוֹכֵל? מָה לְאוֹכֵל שֶׁכֵּן נֶהֱנֶה! gema' ma kachya léh lerabi chimon? hakhi ka kachya léh: ma reaya lecho'hét méokhél? ma leokhél chekén nehene!
17. אֶלָּא כָּךְ (שָׁאֲלוּ) [שְׁאֵלָן]: הָאוֹכֵל נוֹתָר מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד], מַהוּ? חַיָּיב בְּכׇל אַחַת וְאַחַת, אוֹ אַחַת עַל כּוּלָּן? אָמְרוּ לוֹ: לֹא שָׁמַעְנוּ. ela kakh (chaalou) [cheélan]: haokhél notar mé'hamicha zeva'him behelém (a'hat) [e'had], maou? 'hayav bekhol a'hat vea'hat, o a'hat al koulan? amrou lo: lo chamanou.
18. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שָׁמַעְתִּי בְּאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִין בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] שֶׁחַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת מִשּׁוּם מְעִילָה, וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר – מָה מִזֶּבַח אֶחָד שֶׁאֵין גּוּפִין מוּחְלָקִין חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת מִשּׁוּם תַּמְחוּיִין מוּחְלָקִין, חֲמִשָּׁה זְבָחִים דְּגוּפִין מוּחְלָקִין לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? amar rabi yeochoua: chamati beokhél mizeva'h e'had mé'hamicha tam'houyin behelém (a'hat) [e'had] che'hayav al kol a'hat vea'hat michoum meila, veroe ani chehadevarim kal va'homer – ma mizeva'h e'had cheén goufin mou'hlakin 'hayav al kol a'hat vea'hat michoum tam'houyin mou'hlakin, 'hamicha zeva'him degoufin mou'hlakin lo kol chekén?
19. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא כָּךְ שָׁאַל(ו), אֶלָּא בְּאוֹכֵל (מזבח אחד) נוֹתָר מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד], מַהוּ? חַיָּיב אַחַת עַל כּוּלָּן, אוֹ חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת? אָמְרוּ לוֹ: לֹא שָׁמַעְנוּ. amar rabi chimon: lo kakh chaal(v), ela beokhél (mzv'h 'hd) notar mé'hamicha zeva'him behelém (a'hat) [e'had], maou? 'hayav a'hat al koulan, o 'hayav al kol a'hat vee'hat? amrou lo: lo chamanou.
20. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁמַעְתִּי בְּאוֹכֵל מִזֶּבַח אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִין, שֶׁהוּא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת מִשּׁוּם מְעִילָה, וְרוֹאֶה אֲנִי שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אִם הֲלָכָה נְקַבֵּל כּוּ׳ rabi yeochoua omér: chamati beokhél mizeva'h e'had ba'hamicha tam'houyin, cheou 'hayav al kol a'hat vea'hat michoum meila, veroe ani chehadevarim kal va'homer. amar lo rabi akiva: im halakha nekabél kou'
21. קַיבְּלַהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְהָא תְּשׁוּבָה מֵרַבִּי עֲקִיבָא אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: אָכַל חָמֵשׁ חֲתִיכוֹת נוֹתָר מִזֶּבַח אֶחָד בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] בַּחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִין – אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, וְעַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶן אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא אָשָׁם תָּלוּי. kabelah rabi yeochoua leha techouva mérabi akiva o la? ta chema, detanya: akhal 'haméch 'hatikhot notar mizeva'h e'had behelém (a'hat) [e'had] ba'hamicha tam'houyin – éno mévi ela 'hatat a'hat, veal lo hoda chelahen éno mévi ela acham talou.
22. מֵחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִין בַּחֲמִשָּׁ[ה] הֶעְלֵמוֹת – מֵבִיא חַטָּאת עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת, וְעַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶן מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] – חַיָּיב. mé'hamicha tam'houyin ba'hamicha[h] helémot – mévi 'hatat al kol a'hat vee'hat, veal lo hoda chelahen mévi acham talou al kol a'hat vea'hat. mé'hamicha zeva'him behelém (a'hat) [e'had] – 'hayav.
23. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אָכַל חָמֵשׁ חֲתִיכוֹת מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] – אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת, וְעַל סְפֵיקָן אֵין מֵבִיא אֶלָּא אָשָׁם תָּלוּי אֶחָד. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כֹּל שֶׁחֲלוּקִין בְּחַטָּאוֹת – חֲלוּקִין בַּאֲשָׁמוֹת. rabi yosé berabi yeouda omér: afilou akhal 'haméch 'hatikhot mé'hamicha zeva'him behelém (a'hat) [e'had] – éno mévi ela 'hatat e'hat, veal sefékan én mévi ela acham talou e'had. kelalo chel davar: kol che'haloukin be'hataot – 'haloukin baachamot.
24. אָכַל חָמֵשׁ חֲתִיכוֹת בַּחֲמִשָּׁה תַּמְחוּיִין מִזֶּבַח אֶחָד לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, אֲפִילּוּ בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת מִשּׁוּם מְעִילָה. akhal 'haméch 'hatikhot ba'hamicha tam'houyin mizeva'h e'had lifné zerikat damim, afilou behelém (a'hat) [e'had] – 'hayav al kol a'hat vea'hat michoum meila.

Daf 16a

1. וְאִילּוּ עַל סְפֵיקוֹ, מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי לָא קָתָנֵי. מַנִּי הָא? אִילֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא, לִיתְנֵי נָמֵי סֵיפָא: ״וְעַל סְפֵיקָן מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי״, דְּהָתְנַן: רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב עַל סְפֵק מְעִילָה אָשָׁם תָּלוּי! veilou al seféko, mévi acham talou la katané. mani ha? iléma rabi akiva, litné namé séfa: "veal sefékan mévi acham talou", dehatnan: rabi akiva me'hayév al sefék meila acham talou!
2. אֶלָּא לָאו רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא, וְקָתָנֵי: ״בַּחֲמִשָּׁה הֶעְלֵמוֹת – מֵבִיא חָמֵשׁ חַטָּאוֹת״, וּשְׁמַע מִינַּהּ: קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ! ela la rabi yeochoua hi, vekatané: "ba'hamicha helémot – mévi 'haméch 'hataot", ouchma minah: kabelah minéh!
3. אֶלָּא אַדְּרַבָּה, מִסֵּיפָא, דְּקָתָנֵי: מֵחֲמִשָּׁה זְבָחִים אֲפִילּוּ בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד] – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת, שְׁמַע מִינַּהּ: לָא קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ! ela aderaba, miséfa, dekatané: mé'hamicha zeva'him afilou behelém (a'hat) [e'had] – 'hayav al kol a'hat vee'hat, chema minah: la kabelah minéh!
4. וְאֶלָּא מַאי אִית [לָךְ] לְמֵימַר, תַּנָּאֵי הִיא, דְּאִיכָּא תַּנָּא דְּקַיבְּלַהּ וְאִיכָּא תַּנָּא דְּלָא קַיבְּלַהּ? veela ma it [lakh] lemémar, tanaé hi, deika tana dekabelah veika tana dela kabelah?
5. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, וְהַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא, סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בְּהַעֲלָמָה, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בִּמְעִילוֹת. afilou téma rabi akiva hi, veha tana savar lah kevatéh ba'hada ouflig aléh ba'hada, savar lah kevatéh behaalama, ouflig aléh bimilot.
6. הֵיכִי דָמֵי חָמֵשׁ מְעִילוֹת? אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים בָּעוֹלָה מִצְטָרְפִין: הַבָּשָׂר, וְהֶחָלָב, וְהַיַּיִן, וְהַסֹּלֶת, וְהַשֶּׁמֶן. hékhi damé 'haméch meilot? amar chemouél: keotah chechaninou: 'hamicha devarim baola mitstarfin: habasar, vehe'halav, vehayayin, vehasolet, vehachemen.
7. חִזְקִיָּה אָמַר: כְּגוֹן שֶׁאָכַל מֵחֲמִשָּׁה אֵבָרִים. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּאֵבֶר אֶחָד, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּכָתֵף. רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁאָכַל בַּחֲמִשָּׁה מִינֵי קְדֵירָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּגוֹן שֶׁאָכַל בַּחֲמִשָּׁה טְעָמִים. 'hizkiya amar: kegon cheakhal mé'hamicha évarim. réch lakich amar: afilou téma beéver e'had, machka'hate lah bekhatéf. rabi yits'hak napa'ha amar: kegon cheakhal ba'hamicha miné kedéra. rabi yo'hanan amar: kegon cheakhal ba'hamicha teamim.
8. מַתְנִי׳ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: שָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת בְּהֶעְלֵם (אַחַת) [אֶחָד], מַהוּ? חַיָּיב אַחַת עַל כּוּלָּן, אוֹ חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת? matni' amar rabi akiva: chaalti et rabi eliezer beose melakhot harbé bechabatot harbé méén melakha a'hat behelém (a'hat) [e'had], maou? 'hayav a'hat al koulan, o 'hayav al kol a'hat vee'hat?
9. אָמַר לוֹ: חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, מִקַּל וָחוֹמֶר, וּמָה נִדָּה שֶׁאֵין בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה וְחַטָּאוֹת הַרְבֵּה – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת, שַׁבָּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תּוֹצָאוֹת הַרְבֵּה וּמִיתוֹת הַרְבֵּה – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת? amar lo: 'hayav al kol a'hat vea'hat, mikal va'homer, ouma nida cheén bah totsaot harbé ve'hataot harbé – 'hayav al kol a'hat vee'hat, chabat cheyéch bah totsaot harbé oumitot harbé – éno din cheyehé 'hayav al kol a'hat vee'hat?
10. אָמַרְתִּי לוֹ: אִם אָמַרְתָּ בַּנִּדָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת, שֶׁהוּא מוּזְהָר עַל הַנִּדָּה וְהַנִּדָּה מוּזְהֶרֶת עָלָיו, תֹּאמַר בַּשַּׁבָּת, שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא אַזְהָרָה אֶחָת! amarti lo: im amarta banida cheyéch bah cheté azharot, cheou mouzhar al hanida vehanida mouzheret ala, tomar bachabat, cheén bah ela azhara e'hat!
11. אָמַר לִי: הַבָּא עַל הַקְּטַנּוֹת יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא אַזְהָרָה אַחַת, וְחַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאֶחָת! amar li: haba al haketanot yokhi'ha, cheén bah ela azhara a'hat, ve'hayav al kol a'hat vee'hat!
12. אָמַרְתִּי לוֹ: אִם אָמַרְתָּ בַּקְּטַנּוֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן עַכְשָׁיו – יֵשׁ בָּהֶן לְאַחַר זְמַן, תֹּאמַר בַּשַּׁבָּת, שֶׁאֵין בָּהּ עַכְשָׁיו וְלֹא לְאַחַר זְמַן? amarti lo: im amarta baketanot, cheaf al pi cheén bahen akhcha – yéch bahen lea'har zeman, tomar bachabat, cheén bah akhcha velo lea'har zeman?
13. אָמַר לִי: הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה יוֹכִיחַ! אָמַרְתִּי לוֹ: הַבְּהֵמָה כַּשַּׁבָּת. amar li: haba al habehéma yokhi'ha! amarti lo: habehéma kachabat.
14. גְּמָ׳ מַאי קָבָעֵי מִינֵּיהּ? אִי שַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין וְאִי לָא בָּעֵי מִינֵּיהּ, נִיבְעֵי: הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה אַחַת בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה! gema' ma kavaé minéh? i chabatot kegoufin damyan vei la baé minéh, nivé: haose melakha a'hat bechabatot harbé!
15. אֶלָּא: וַלְדֵי מְלָאכוֹת אִי כְּאָבוֹת דָּמְיָין וְאִי לָא בָּעֵי מִינֵּיהּ, נִיבְעֵי מִינֵּיהּ: הָעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת בַּשַּׁבָּת! ela: valdé melakhot i keavot damyan vei la baé minéh, nivé minéh: haose melakhot harbé méén melakha a'hat bachabat!
16. אָמַר רָבָא: אָמְרִי בֵּי רַב, תַּרְתֵּי בְּעָא מִינֵּיהּ: שַׁבָּתוֹת כְּגוּפִין דָּמְיָין וְאִי לָא בְּעָא מִינֵּיהּ, וַלְדֵי מְלָאכוֹת כִּמְלָאכוֹת דָּמְיָין אִי לָא. amar rava: amri bé rav, tarté bea minéh: chabatot kegoufin damyan vei la bea minéh, valdé melakhot kimlakhot damyan i la.
17. וְשַׁבָּתוֹת, הֵיכִי מִיבְּעֵי לֵיהּ? שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת – פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּיָמִים שֶׁבֵּינְתַיִים הָוְיָין יְדִיעָה לְחַלֵּק, vechabatot, hékhi mibeé léh? chiggat chabat ouzdon melakhot – pechita léh deyamim chebéntayim havyan yedia le'halék,
18. וּזְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ, אִי כְּגוּפִין דָּמְיָין אִי לָא, ouzdon chabat vechiggat melakhot hou devaé minéh, i kegoufin damyan i la,
19. אוֹ דִלְמָא, זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת – פְּשִׁיטָא לֵיהּ דִּכְגוּפִין דָּמְיָין, וְשִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת הוּא דְּבָעֵי מִינֵּיהּ, דְּיָמִים שֶׁבֵּינָתַיִם אִי הָוְיָין יְדִיעָה לְחַלֵּק אִי לָא? o dilma, zedon chabat vechiggat melakhot – pechita léh dikhgoufin damyan, vechiggat chabat ouzdon melakhot hou devaé minéh, deyamim chebénatayim i havyan yedia le'halék i la?
20. אָמַר רַבָּה: amar raba:

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Keritot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)