Talmud Keritot, Chapitre 2 (ב) · Daf 6b à 9b

Daf 6b

1. תָּנוּ רַבָּנַן: מוֹתַר הַקְּטֹרֶת, אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה, הָיוּ מְפַטְּמִין אוֹתָהּ לַחֲצָאִין. לְפִיכָךְ יָחִיד שֶׁפִּיטֵּם לַחֲצָאִין – חַיָּיב, דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁאָמַר מִשּׁוּם הַסְּגָן. tanou rabanan: motar haketoret, a'hat lechichim o lechivim chana, haou mefatemin otah la'hatsain. lefikhakh ya'hid chepitém la'hatsain – 'hayav, divré raban chimon ben gamliél, cheamar michoum hasegan.
2. אֲבָל שְׁלִישׁ וּרְבִיעַ לֹא שָׁמַעְתִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּכׇל יוֹם מְתַקֵּן בְּמַתְכּוּנְתָּהּ, וְהָיָה מַכְנִיס. aval chelich ourvia lo chamati. va'hakhamim omrim: bekhol yom metakén bematkountah, vehaya makhnis.
3. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁפִּטְּמוֹ לַחֲצָאִין – חַיָּיב, דִּכְתִיב: ״וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה״ – כֹּל שֶׁתַּעֲשֶׂה, וְהָא אֶפְשָׁר דְּעָבְדַהּ פְּרָס בְּשַׁחֲרִית וּפְרָס בֵּין הָעַרְבַּיִם. mesaya léh lerava, deamar rava: chemen hamich'ha chepitemo la'hatsain – 'hayav, dikhtiv: "vehaketoret acher taase" – kol chetaase, veha efchar deavdah peras becha'harit oufras bén haarbayim.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: הָיוּ מַחֲזִירִין אוֹתָהּ לְמַכְתֶּשֶׁת פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה, בִּימוֹת הַחַמָּה פְּזוּרָה – שֶׁלֹּא תִּתְעַפֵּשׁ, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים צְבוּרָה – כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּפוּג רֵיחָהּ. וּכְשֶׁהוּא שׁוֹחֵק, אוֹמֵר: הָדֵק הֵיטֵב, הֵיטֵב הָדֵק, דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן. tanou rabanan: haou ma'hazirin otah lemakhtechet paamayim bechana, bimot ha'hama pezoura – chelo titapéch, bimot hagechamim tsevoura – kedé chelo tafoug ré'hah. oukhcheou cho'hék, omér: hadék hétév, hétév hadék, divré aba yosé ben yo'hanan.
5. וְשָׁלֹשׁ מָנִין יְתֵירִין שֶׁמֵּהֶן כֹּהֵן גָּדוֹל מַכְנִיס מְלֹא חׇפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, נוֹתֵן אוֹתָהּ לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְשׁוֹחֲקָן יָפֶה יָפֶה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַּקָּה מִן הַדַּקָּה, כִּדְתַנְיָא: ״דַּקָּה״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנּוּ הָדֵק״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״דַּקָּה״? כְּדֵי שֶׁתְּהֵא דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. vechaloch manin yetérin cheméhen kohén gadol makhnis melo 'hofna beom hakipourim, notén otah lemakhtechet beerev yom hakipourim, vecho'hakan yafe yafe, kedé chetehé daka min hadaka, kidtanya: "daka", ma talmoud lomar? vahalo kevar neemar: "vecha'hakta mimenou hadék", ma talmoud lomar: "daka"? kedé chetehé daka min hadaka.
6. אָמַר מָר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק, אוֹמֵר ״הֵיטֵב הָדֵק, הָדֵק הֵיטֵב״: מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּשֵׁם שֶׁהַדִּיבּוּר רַע לַיַּיִן – כֵּן הַדִּיבּוּר יָפֶה לַבְּשָׂמִים. amar mar: kecheou cho'hék, omér "hétév hadék, hadék hétév": mesaya léh lerabi yo'hanan, deamar rabi yo'hanan: kechém chehadibour ra layayin – kén hadibour yafe labesamim.
7. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַחַד עָשָׂר סַמְמָנִין נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי. אָמַר רַב הוּנָא: מַאי קְרָאָה? ״קַח לְךָ סַמִּים״ – תְּרֵי, ״נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה״ – הָא חַמְשָׁה, וְ״סַמִּים״ אַחֲרִינֵי – חַמְשָׁה, הָא עַשְׂרָה, ״וּלְבוֹנָה זַכָּה״ – חַד, הָא חַד סְרֵי. amar rabi yo'hanan: a'had asar sammanin neemrou lo lemoche besina. amar rav houna: ma keraa? "ka'h lekha samim" – teré, "nataf ouch'hélet ve'helbena" – ha 'hamcha, ve"samim" a'hariné – 'hamcha, ha asra, "oulvona zaka" – 'had, ha 'had seré.
8. וְאֵימָא ״סַמִּים״ – כָּלַל, ״נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה״ – פָּרַט, ״סַמִּים״ – חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר שֶׁקִּיטֵּר וְעוֹלֶה וְרֵיחוֹ נוֹדֵף, אַף כׇּל דָּבָר שֶׁקִּיטֵּר וְעוֹלֶה וְרֵיחוֹ נוֹדֵף. veéma "samim" – kalal, "nataf ouch'hélet ve'helbena" – parat, "samim" – 'hazar vekhalal. kelal oufrat oukhlal, i ata dan ela keén haperat. ma haperat meforach – davar chekitér veole veré'ho nodéf, af kol davar chekitér veole veré'ho nodéf.
9. וְכִי תֵימָא, אִם כֵּן, לִכְתּוֹב קְרָא חַד פְּרָטָא! לָאיֵי, מִיצְרָךְ צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב ״נָטָף״ הֲוָה אָמֵינָא: מִין אִילָן – אִין, אֲבָל גִּידּוּלֵי קַרְקַע – לָא, מִשּׁוּם הָכִי כְּתַב: ״וּשְׁחֵלֶת״. וְאִי כְּתַב ״וּשְׁחֵלֶת״, הֲוָה אָמֵינָא: גִּידּוּלֵי קַרְקַע – אִין, אֲבָל מִין אִילָן – אֵימָא לָא, מִשּׁוּם הָכִי כְּתַב: ״נָטָף״. vekhi téma, im kén, likhtov kera 'had perata! layé, mitsrakh tserikhi, dei ketav "nataf" hava aména: min ilan – in, aval gidoulé karka – la, michoum hakhi ketav: "ouch'hélet". vei ketav "ouch'hélet", hava aména: gidoulé karka – in, aval min ilan – éma la, michoum hakhi ketav: "nataf".
10. וְחֶלְבְּנָה לְגוּפֵיהּ אֲתָא, מִפְּנֵי שֶׁרֵיחָהּ רַע! אִם כֵּן, מִ״קַּח לְךָ״ נָפְקָא לֵיהּ. ve'helbena legouféh ata, mipené cheré'hah ra! im kén, mi"ka'h lekha" nafka léh.
11. וְאֵימָא: ״סַמִּים״ בָּתְרָאֵי תְּרֵין נִינְהוּ, כְּ״סַמִּים״ קַדְמָאֵי! אִם כֵּן, נִכְתּוֹב ״סַמִּים״ ״סַמִּים״ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, וְסוֹף נִכְתּוֹב ״נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה״. veéma: "samim" batraé terén ninou, ke"samim" kadmaé! im kén, nikhtov "samim" "samim" bahadé hadadé, vesof nikhtov "nataf ouch'hélet ve'helbena".
12. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנֵי: ״סַמִּים״ – כָּלַל, ״נָטָף שְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה״ – פָּרַט, ״סַמִּים״ – חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר שֶׁקִּיטֵּר וְעוֹלֶה וְרֵיחוֹ נוֹדֵף, אַף כׇּל דָּבָר שֶׁקִּיטֵּר וְעוֹלֶה וְרֵיחוֹ נוֹדֵף. devé rabi yichmaél tané: "samim" – kalal, "nataf che'hélet ve'helbena" – parat, "samim" – 'hazar vekhalal. kelal oufrat oukhlal, i ata dan ela keén haperat. ma haperat meforach – davar chekitér veole veré'ho nodéf, af kol davar chekitér veole veré'ho nodéf.
13. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּלָל בִּכְלָל רִאשׁוֹן, וּפְרָט בִּפְרָט רִאשׁוֹן? אָמְרַתְּ לָאו. הָא אֵין לְךָ עָלֶיךָ לָדוּן בְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא בְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן. o éno ela kelal bikhlal richon, oufrat bifrat richon? amrate la. ha én lekha alekha ladoun belachon a'haron, ela belachon richon.
14. אָמַר מָר: אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּלָל בִּכְלָל רִאשׁוֹן, וּפְרָט בִּפְרָט רִאשׁוֹן? אָמְרַתְּ לָאו, הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן. מַאי קוּשְׁיָא? הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: ״סַמִּים״ בָּתְרָאֵי תְּרֵי, כִּי סַמִּים קַדְמָאֵי תְּרֵין! הֲדַר וְשַׁנִּי כִּדְשַׁנִּין, דְּאִם כֵּן נִכְתּוֹב קְרָא: ״סַמִּים סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה״. amar mar: o éno ela kelal bikhlal richon, oufrat bifrat richon? amrate la, ha én alekha ladoun. ma kouchya? hakhi ka kachya léh: "samim" batraé teré, ki samim kadmaé terén! hadar vechani kidchanin, deim kén nikhtov kera: "samim samim nataf ouch'hélet ve'helbena".
15. וּמַאי. ״פְּרָט בִּפְרָט רִאשׁוֹן״? הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: מִינֵי אִילָנוֹת יָלְפִי מִן נָטָף, וְגִידּוּלֵי קַרְקַע יָלְפִי מִשְּׁחֵלֶת, וְלֵילְפִי נָמֵי מִלְּבוֹנָה זַכָּה, דְּאַיְיתֵי בְּחַד צַד, דְּנֵיתֵי דָּבָר שֶׁרֵיחוֹ נוֹדֵף וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין קוֹטֵר וְעוֹלֶה! ouma. "perat bifrat richon"? hakhi ka kachya léh: miné ilanot yalfi min nataf, vegidoulé karka yalfi miche'hélet, velélfi namé milevona zaka, deayté be'had tsad, denété davar cheré'ho nodéf veaf al pi cheén kotér veole!
16. הֲדַר אָמַר: אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא לִלְבוֹנָה זַכָּה בְּמִיצְעֵי, וְתֵילַף מִינַּהּ. hadar amar: im kén, nikhtov kera lilvona zaka bemitsé, vetélaf minah.
17. אִי כַּתְבַיהּ לְבוֹנָה זַכָּה בְּמִיצְעֵי, הָוַיִין תְּרֵי עָשָׂר! אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא לְבוֹנָה זַכָּה בְּמִיצְעֵי, וְחֶלְבְּנָה לְבַסּוֹף. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִגּוּפַהּ, מָה לְשׁוֹן ״קְטֹרֶת״? דָּבָר שֶׁקּוֹטֵר וְעוֹלֶה. i katvah levona zaka bemitsé, havayin teré asar! im kén, nikhtov kera levona zaka bemitsé, ve'helbena levasof. réch lakich amar: migoufah, ma lechon "ketoret"? davar chekotér veole.
18. אָמַר רַב חָנָא בַּר בִּזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: כׇּל תַּעֲנִית שֶׁאֵין בָּהּ מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ תַּעֲנִית, שֶׁהֲרֵי חֶלְבְּנָה רֵיחָהּ רַע וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב עִם סַמְמָנֵי קְטֹרֶת. אַבָּיֵי אָמַר: מֵהָכָא: ״וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ״ amar rav 'hana bar bizna amar rabi chimon 'hasida: kol taanit cheén bah mipoché yisraél énah taanit, cheharé 'helbena ré'hah ra oumnaah hakatouv im sammané ketoret. abayé amar: méhakha: "vaagoudato al erets yesadah"
19. וְהַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. תָּנוּ רַבָּנַן: הַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִבְהֵמָה וְכֵלִים – פָּטוּר, לְגוֹיִם וּלְמֵתִים – פָּטוּר. בִּשְׁלָמָא בְּהֵמָה וְכֵלִים, דִּכְתִיב: ״עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ״, וּבְהֵמָה וְכֵלִים לָאו אָדָם הוּא. מֵתִים נָמֵי פָּטוּר, דְּכֵיוָן דְּמִית לֵיהּ – מֵת מִיקְּרֵי, וְלָאו אָדָם. אֶלָּא גּוֹיִם, אַמַּאי פָּטוּר? הָא אָדָם נִינְהוּ! vehasakh bechemen hamich'ha. tanou rabanan: hasakh bechemen hamich'ha livhéma vekhélim – patour, legoyim oulmétim – patour. bichlama behéma vekhélim, dikhtiv: "al besar adam lo yisakh", ouvhéma vekhélim la adam hou. métim namé patour, dekhévan demit léh – mét mikeré, vela adam. ela goyim, ama patour? ha adam ninou!
20. לָאיֵי, דִּכְתִיב: ״וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם״ – אַתֶּם קְרוּיִין ״אָדָם״ וְאֵין הַגּוֹיִם קְרוּיִין ״אָדָם״. layé, dikhtiv: "veatén tsoni tson mariti adam atem" – atem kerouyin "adam" veén hagoyim kerouyin "adam".
21. וְהָכְתִיב: ״וְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף״! אֲמַר לֵיהּ: הָהוּא לְאַפּוֹקֵי בְּהֵמָה. vehakhtiv: "venefech adam chicha asar alef"! amar léh: haou leapoké behéma.
22. וְהָכְתִיב: ״וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה וְגוֹ׳״! הַהוּא לְאַפּוֹקֵי בְּהֵמָה. vehakhtiv: "vaani lo a'hous al ninvé vego'"! haou leapoké behéma.
23. וְאִיבָּעֵית אֵימָא – כִּדְקָתָנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּסָךְ – יֶשְׁנוֹ בְּבַל יִיסָךְ, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בְּסָךְ – אֵינוֹ בְּבַל יִיסָךְ. veibaét éma – kidkatané tana kaméh derabi elazar: kol cheyechno besakh – yechno beval yisakh, vekhol cheéno besakh – éno beval yisakh.
24. תַּנְיָא אִידַּךְ: הַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִבְהֵמָה וְכֵלִים, לְגוֹיִם וּמֵתִים – פָּטוּר, לִמְלָכִים וּלְכֹהֲנִים – רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב, וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר. וְכַמָּה יָסוּךְ וִיהֵא חַיָּיב? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל שֶׁהוּא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּזַיִת. וְהָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: פָּטוּר! כִּי פָּטַר רַבִּי יְהוּדָה – גַּבֵּי מְלָכִים וְכֹהֲנִים, גַּבֵּי הֶדְיוֹט מְחַיֵּיב. tanya idakh: hasakh bechemen hamich'ha livhéma vekhélim, legoyim oumétim – patour, limlakhim oulkhohanim – rabi méir me'hayév, verabi yeouda potér. vekhama yasoukh vihé 'hayav? rabi méir omér: kol cheou, rabi yeouda omér: kezayit. vehaamar rabi yeouda: patour! ki patar rabi yeouda – gabé melakhim vekhohanim, gabé hedot me'hayév.
25. רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַאי פְּלִיגִי אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּהָא פְּלִיגִי – רַבִּי מֵאִיר סָבַר: ״עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ״ כְּתִיב, וּכְתִיב: ״וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר״, מָה סִיכָה כׇּל שֶׁהוּא – אַף נְתִינָה כׇּל שֶׁהוּא. rabi méir verabi yeouda bema peligi amar rav yoséf: beha peligi – rabi méir savar: "al besar adam lo yisakh" ketiv, oukhtiv: "vaacher yitén mimenou al zar", ma sikha kol cheou – af netina kol cheou.
26. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: יָלְפִינַן נְתִינָה דְּעַל זָר מִנְּתִינָה דְּעָלְמָא, מָה נְתִינָה דְּעָלְמָא כְּזַיִת, אַף נְתִינָה דְּעַל זָר – כְּזַיִת. אֲבָל סִיכָה לְמִימְשַׁח מְלָכִים וְכֹהֲנִים – דִּבְרֵי הַכֹּל כׇּל שֶׁהוּא. verabi yeouda savar: yalfinan netina deal zar minetina dealma, ma netina dealma kezayit, af netina deal zar – kezayit. aval sikha lemimcha'h melakhim vekhohanim – divré hakol kol cheou.
27. וְאָמַר רַב יוֹסֵף: בְּמַאי פְּלִיגִי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה גַּבֵּי מְלָכִים וְכֹהֲנִים? רַבִּי מֵאִיר סָבַר: ״וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר״ כְּתִיב, וּמֶלֶךְ וְכֹהֵן הַשְׁתָּא זָרִים נִינְהוּ. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: בָּעֵינַן עַד דְּאִיכָּא זָר מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, וּמֶלֶךְ וְכֹהֵן מֵעִיקָּרָא לָאו זָרִים הָווּ. veamar rav yoséf: bema peligi rabi méir verabi yeouda gabé melakhim vekhohanim? rabi méir savar: "vaacher yitén mimenou al zar" ketiv, oumelekh vekhohén hachta zarim ninou. verabi yeouda savar: baénan ad deika zar mite'hilato vead sofo, oumelekh vekhohén méikara la zarim haou.
28. אָמַר רַב אִיקָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי: וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ, דְּתַנְיָא: amar rav ika beréh derav amé: veazdou letamayou, detanya:

Daf 7a

1. בַּת כֹּהֵן שֶׁנִּישֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, וְאָכְלָה בִּתְרוּמָה – מְשַׁלֶּמֶת אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינָהּ מְשַׁלֶּמֶת אֶת הַחוֹמֶשׁ, וּמִיתָתָהּ בִּשְׂרֵיפָה. bat kohén chenisét leyisraél, veakhla bitrouma – mechalemet et hakeren veénah mechalemet et ha'homech, oumitatah bisréfa.
2. נִיסֵּת לְאֶחָד מִן הַפְּסוּלִין – מְשַׁלֶּמֶת קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ, וּמִיתָתָהּ בְּחֶנֶק, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. nisét lee'had min hapesoulin – mechalemet keren va'homech, oumitatah be'henek, divré rabi méir.
3. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ מְשַׁלֶּמֶת [אֶת] הַקֶּרֶן וְאֵינָהּ מְשַׁלֶּמֶת [אֶת] הַחוֹמֶשׁ, וּמִיתָתָהּ בִּשְׂרֵיפָה. va'hakhamim omrim: a'hat zo vea'hat zo mechalemet [et] hakeren veénah mechalemet [et] ha'homech, oumitatah bisréfa.
4. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַחְלוֹקֶת בִּנְתִינַת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּבְשִׁינּוּיֵי דְּשַׁנִּינַן, אֲבָל נְתִינָה דְּעָלְמָא – דִּבְרֵי הַכֹּל כְּזַיִת. amar rav yoséf: ma'hloket bintinat chemen hamich'ha ouvchinouyé dechaninan, aval netina dealma – divré hakol kezayit.
5. גּוּפָא. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּסָךְ – יֶשְׁנוֹ בְּבַל יִיסָךְ, וְכׇל שֶׁאֵינוֹ בְּסָךְ – אֵינוֹ בְּבַל יִיסָךְ. אֲמַר לֵיהּ: שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ, ״לֹא יִיסָךְ״ כְּתִיב, וּקְרִי בֵּיהּ ״לֹא יַסִּיךְ״. goufa. tané tana kaméh derabi elazar: kol cheyechno besakh – yechno beval yisakh, vekhol cheéno besakh – éno beval yisakh. amar léh: chapir kaamrate, "lo yisakh" ketiv, oukri béh "lo yasikh".
6. תָּנֵי רַב חֲנַנְיָה קַמֵּיהּ דְּרָבָא: מִנַּיִן לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּטַל מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעַל רֹאשׁוֹ וְנָתַן עַל בְּנֵי מֵעָיו, מִנַּיִן שֶׁהוּא חַיָּיב? שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ״. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: מַאי שְׁנָא מֵהָא דְּתַנְיָא: כֹּהֵן שֶׁסָּךְ בְּשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, בֶּן בִּתּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתְעַגֵּל בּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ? tané rav 'hananya kaméh derava: minayin lekhohén gadol chenatal michemen hamich'ha cheal rocho venatan al bené méa, minayin cheou 'hayav? cheneemar: "al besar adam lo yisakh". amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: ma chena méha detanya: kohén chesakh bechemen chel terouma, ben bito yisraél mitagél bo veéno 'hochéch?
7. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם, ״וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ״ כְּתִיב – כֵּיוָן דְּחַלְּלֵיהּ הָא אִיתַּחַיל, אֲבָל גַּבֵּי שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה כְּתִיב: ״כִּי נֵזֶר [שֶׁמֶן מִשְׁחַת] אֱלֹהָיו עָלָיו״ – ״שֶׁמֶן מִשְׁחָה״ קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא, דְּאַף עַל גַּב דְּאִיתֵיהּ עָלָיו לָא אִיתַּחַיל. amar léh: hatam, "oumétou vo ki ye'halelouou" ketiv – kévan de'haleléh ha ita'hal, aval gabé chemen hamich'ha ketiv: "ki nézer [chemen mich'hat] eloha ala" – "chemen mich'ha" karyéh ra'hamana, deaf al gav deitéh ala la ita'hal.
8. עַל אֵלּוּ חַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כּוּ׳. קָתָנֵי: חוּץ מִמְּטַמֵּא מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. מִמַּאי מַפֵּיק לֵיהּ? הָכִי קָתָנֵי: חוּץ מִמִּטַּמֵּא מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שֶׁאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. al élou 'hayavin al zedono kou'. katané: 'houts mimetamé mikdach vekadacha. mima mapék léh? hakhi katané: 'houts mimitamé mikdach vekadacha, cheén mévi acham talou.
9. וְנִיתְנֵי נָמֵי: חוּץ מִמִּי שֶׁעָבַר עָלָיו יוֹם הַכִּיפּוּרִים, שֶׁאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כִּי קָתָנֵי, הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ לַחֲטָאֵהּ וְרַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ. עָבַר עָלָיו יוֹם הַכִּיפּוּרִים לֵיתֵיהּ לַחֲטָאֵהּ, דְּקָא כַפַּר לֵיהּ. venitné namé: 'houts mimi cheavar ala yom hakipourim, cheén mévi acham talou! amar réch lakich: ki katané, hékha deitéh la'hataéh vera'hamana patréh. avar ala yom hakipourim létéh la'hataéh, deka khapar léh.
10. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בִּמְבַעֵט, דְּקָאָמַר: אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, דְּאִי הָדַר בֵּיהּ בָּתַר יוֹם הַכִּיפּוּרִים, בָּעֵי לְאֵיתוֹיֵי אָשָׁם תָּלוּי. וְרֵישׁ לָקִישׁ סָבַר: מְבַעֵט נָמֵי מְכַפַּר עֲלֵיהּ יוֹם הַכִּיפּוּרִים. rabi yo'hanan amar: bimvaét, dekaamar: én yom hakipourim mekhapér, dei hadar béh batar yom hakipourim, baé leétoyé acham talou. veréch lakich savar: mevaét namé mekhapar aléh yom hakipourim.
11. וּבִפְלוּגְתָּא: הָאוֹמֵר: ״לֹא יִתְכַּפֵּר לִי חַטָּאתִי״, אַבָּיֵי אָמַר: אֵינָהּ מְכַפֶּרֶת, רָבָא אָמַר: מְכַפֶּרֶת. הֵיכָא דְּאָמַר: ״לֹא תִּיקְרַב״ – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא מְכַפְּרָה, דִּכְתִיב: ״יַקְרִיב אוֹתוֹ״ – לִרְצוֹנוֹ. כִּי פְּלִיגִי, דְּאָמַר: ״תִּיקְרַב וְלֹא תְּכַפֵּר״, אַבָּיֵי אָמַר: אֵין מְכַפֶּרֶת, דְּהָא אָמַר לֹא תְּכַפֵּר. רָבָא אָמַר: מְכַפֶּרֶת, כֵּיוָן דְּאָמַר תִּיקְרַב – כַּפָּרָה מִמֵּילָא (אָתֵי). ouviflougta: haomér: "lo yitkapér li 'hatati", abayé amar: énah mekhaperet, rava amar: mekhaperet. hékha deamar: "lo tikrav" – dekhoulé alma la peligi dela mekhapera, dikhtiv: "yakriv oto" – lirtsono. ki peligi, deamar: "tikrav velo tekhapér", abayé amar: én mekhaperet, deha amar lo tekhapér. rava amar: mekhaperet, kévan deamar tikrav – kapara miméla (até).
12. וַהֲדַר בֵּיהּ רָבָא, כִּדְתַנְיָא: יָכוֹל יְהֵא יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר עַל שָׁבִין וְעַל שֶׁאֵין שָׁבִין? וְדִין הוּא, וּמָה חַטָּאת וְאָשָׁם מְכַפְּרִין וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, מָה חַטָּאת וְאָשָׁם אֵין מְכַפְּרִין אֶלָּא עַל הַשָּׁבִין אַף יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין מְכַפֵּר אֶלָּא עַל הַשָּׁבִין! vahadar béh rava, kidtanya: yakhol yehé yom hakipourim mekhapér al chavin veal cheén chavin? vedin hou, ouma 'hatat veacham mekhaperin veom hakipourim mekhapér, ma 'hatat veacham én mekhaperin ela al hachavin af yom hakipourim én mekhapér ela al hachavin!
13. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵין מְכַפְּרִין עַל הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג, תֹּאמַר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁמְּכַפֵּר עַל הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג. וְהוֹאִיל וּמְכַפֵּר עַל הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג, מְכַפֵּר עַל שָׁבִין וְעַל שֶׁאֵין שָׁבִין! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַךְ״, חָלַק. lo, im amarta be'hatat veacham, cheén mekhaperin al hamézid kachogég, tomar beom hakipourim, chemekhapér al hamézid kachogég. veoil oumkhapér al hamézid kachogég, mekhapér al chavin veal cheén chavin! talmoud lomar: "akh", 'halak.
14. מַאי ״שָׁבִין״ וְ״שֶׁאֵין שָׁבִין״? אִלֵּימָא ״שָׁבִין״ – שׁוֹגֵג, ״לֹא שָׁבִין״ – מֵזִיד, הָא קָתָנֵי: לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּחַטָּאת וְאָשָׁם כּוּ׳! ma "chavin" ve"cheén chavin"? iléma "chavin" – chogég, "lo chavin" – mézid, ha katané: lo im amarta be'hatat veacham kou'!
15. אֶלָּא, כִּי הָא דְּעוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְנִשְׁתַּמֵּד וְחָזַר בּוֹ, הוֹאִיל וְנִדְחָה – יִדָּחֶה. ela, ki ha deoula amar rabi yo'hanan: akhal 'hélev vehifrich korban, venichtaméd ve'hazar bo, hoil venid'ha – yida'he.
16. נְהִי דְּאִידְּחִי קׇרְבָּן, גַּבְרָא בַּר כַּפָּרָה הוּא! אֶלָּא ״שָׁבִין״ – דְּאָמַר: ״יְכַפֵּר עָלַי חַטָּאתִי״, ״שֶׁאֵין שָׁבִין״ – דְּאָמַר: ״לֹא תְּכַפֵּר עָלַי חַטָּאתִי״, שְׁמַע מִינַּהּ: nehi deide'hi korban, gavra bar kapara hou! ela "chavin" – deamar: "yekhapér ala 'hatati", "cheén chavin" – deamar: "lo tekhapér ala 'hatati", chema minah:
17. וּרְמִינְהִי: יָכוֹל לֹא יְהֵא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר אֶלָּא עַל שֶׁנִּתְעַנָּה בּוֹ וְלֹא עָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה וּקְרָאוֹ מִקְרָא קוֹדֶשׁ, לֹא נִתְעַנָּה בּוֹ וְעָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה וְלֹא קְרָאוֹ מִקְרָא קוֹדֶשׁ יָכוֹל לֹא יְהֵא יוֹם כִּיפּוּרִים מְכַפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא״, מִכׇּל מָקוֹם. וְתַרְוַיְיהוּ סְתָם סִיפְרָא הוּא, קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי! ourminhi: yakhol lo yehé yom hakipourim mekhapér ela al chenitana bo velo asa bo melakha oukrao mikra kodech, lo nitana bo veasa bo melakha velo kerao mikra kodech yakhol lo yehé yom kipourim mekhapér? talmoud lomar: "yom hakipourim hou", mikol makom. vetarvayou setam sifra hou, kachyan ahadadé!
18. אָמַר אַבָּיֵי, לָא קַשְׁיָא: הָא – רַבִּי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, הָא – רַבִּי אַלִּיבָּא דִּידֵיהּ, דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין עָשָׂה תְּשׁוּבָה וּבֵין לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה – יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, amar abayé, la kachya: ha – rabi aliba derabi yeouda, ha – rabi aliba didéh, detanya: rabi omér: kol avérot chebatora, bén asa techouva ouvén lo asa techouva – yom hakipourim mekhapér,
19. חוּץ מִפּוֹרֵק עוֹל, וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה, וּמֵפֵר בְּרִית בָּשָׂר, שֶׁאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה – יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, וְאִם לָאו – אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. 'houts miporék ol, oumgale panim batora, ouméfér berit basar, cheim asa techouva – yom hakipourim mekhapér, veim la – én yom hakipourim mekhapér.
20. רָבָא אָמַר: הָא וְהָא רַבִּי אַלִּיבָּא דְּנַפְשֵׁיהּ, וּמוֹדֶה רַבִּי בַּעֲבֵירוֹת דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים גּוּפֵיהּ – דְּלָא מְכַפַּר. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, כָּרֵת דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְרַבִּי, כֵּיוָן דִּבְכֹל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא מְכַפַּר, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? rava amar: ha veha rabi aliba denafchéh, oumode rabi baavérot deom hakipourim gouféh – dela mekhapar. dei la téma hakhi, karét deom hakipourim lerabi, kévan divkhol chata vechata mekhapar, hékhi machka'hate lah?
21. וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּילְמָא דַּעֲבַד עֲבִידְתָּא כּוּלֵּי לֵילְיָא וּבַהֲדֵי עַמּוּד הַשַּׁחַר מִית, דְּלָא הֲוָה יְמָמָא דִּלְכַפַּר לֵיהּ! תִּינַח כָּרֵת דְּלֵילְיָא, כָּרֵת דִּימָמָא הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? ouma kouchya? dilma daavad avidta koulé lélya ouvahadé amoud hacha'har mit, dela hava yemama dilkhapar léh! tina'h karét delélya, karét dimama hékhi machka'hate lah?
22. וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּילְמָא בַּהֲדֵי דְּקָאָכַל נַהֲמָא חֲנַקְתֵּיהּ אוּמְצָא, דְּלָא הֲוָה לֵיהּ שְׁהוּת בִּימָמָא דִּלְכַפַּר לֵיהּ. אִי נָמֵי, דַּעֲבַד עֲבִידְתֵּיהּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה. אִי נָמֵי, בַּהֲדֵי דְּעָבֵיד עֲבִידְתֵּיהּ פַּסְקֵיהּ מָרָא לְשָׁקֵיהּ וּמִית, דְּלָא הֲוָה לֵיהּ שְׁהוּת בִּימָמָא דִּלְכַפַּר לֵיהּ. ouma kouchya? dilma bahadé dekaakhal nahama 'hanaktéh oumtsa, dela hava léh cheout bimama dilkhapar léh. i namé, daavad avidtéh samoukh lichkiat ha'hama. i namé, bahadé deavéd avidtéh paskéh mara lechakéh oumit, dela hava léh cheout bimama dilkhapar léh.
23. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף הַמְגַדֵּף כּוּ׳. מַאי אַף הַמְגַדֵּף שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה? va'hakhamim omrim af hamgadéf kou'. ma af hamgadéf cheén bo maase?
24. רַבָּנַן שְׁמַעוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּתָנֵי בַּעַל אוֹב וְלָא תָּנֵי יִדְּעוֹנִי, אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי שְׁנָא דְּלָא מַיְיתֵי קׇרְבָּן, מִשּׁוּם דְּלֵית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה? מְגַדֵּף נָמֵי לֵית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה! rabanan chemaou lerabi akiva detané baal ov vela tané yideoni, amarou léh: ma chena dela mayté korban, michoum delét béh maase? megadéf namé lét béh maase!
25. תָּנוּ רַבָּנַן: מְגַדֵּף מֵבִיא קׇרְבָּן, הוֹאִיל וְנֶאֱמַר בּוֹ כָּרֵת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאוֹמֵר: ״וְנָשָׂא חֶטְאוֹ״. וּכְלָלָא הוּא, כֹּל הֵיכָא דִּכְתִיב בֵּיהּ כָּרֵת מַיְיתֵי קׇרְבָּן? וְהָא פֶּסַח וּמִילָה דִּכְתִיב בְּהוּ כָּרֵת וְלָא מַיְיתֵי קׇרְבָּן! tanou rabanan: megadéf mévi korban, hoil veneemar bo karét, divré rabi akiva, veomér: "venasa 'heto". oukhlala hou, kol hékha dikhtiv béh karét mayté korban? veha pesa'h oumila dikhtiv beou karét vela mayté korban!

Daf 7b

1. הָכִי קָאָמַר: מְגַדֵּף מֵבִיא קׇרְבָּן הוֹאִיל וּבָא בּוֹ כָּרֵת בִּמְקוֹם קׇרְבָּן, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. קָסָבַר: מִיגּוֹ דְּבָעֵי מִכְתַּב כָּרֵת בְּעָלְמָא, וּכְתִיב כָּרֵת בִּמְקוֹם קׇרְבָּן, שְׁמַע מִינַּהּ מַיְיתֵי קׇרְבָּן. hakhi kaamar: megadéf mévi korban hoil ouva bo karét bimkom korban, divré rabi akiva. kasavar: migo devaé mikhtav karét bealma, oukhtiv karét bimkom korban, chema minah mayté korban.
2. וְאוֹמֵר: ״חֶטְאוֹ יִשָּׂא״. אֲתָא[ן] לְרַבָּנַן, וְהָכִי קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבָּנַן: אָמְרִיתוּ מְגַדֵּף לֵית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה, מַהוּ מְגַדֵּף – מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם. אֶלָּא כָּרֵת דִּכְתִיב, לְמַאי אֲתָא? veomér: "'heto yisa". ata[n] lerabanan, vehakhi kaamar rabi akiva lerabanan: amritou megadéf lét béh maase, maou megadéf – mevarékh et hachém. ela karét dikhtiv, lema ata?
3. אָמְרִי לֵיהּ: לִיתֵּן כָּרֵת לִמְקַלֵּל, דִּכְתִיב בִּמְקַלֵּל: (״חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא״) [״וְנָשָׂא חֶטְאוֹ״], וּכְתִיב בְּפֶסַח שֵׁנִי: ״חֶטְאוֹ יִשָּׂא״, מָה לְהַלָּן – כָּרֵת, אַף כָּאן – כָּרֵת. amri léh: litén karét limkalél, dikhtiv bimkalél: ("'heto yisa haich haou") ["venasa 'heto"], oukhtiv befesa'h chéni: "'heto yisa", ma lehalan – karét, af kan – karét.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֶת ה׳ [הוּא] מְגַדֵּף״, אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״גֵּירַפְתָּה הַקְּעָרָה וְחִיסַּרְתָּהּ״. קָסָבַר: מְגַדֵּף – מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם הוּא. tanou rabanan: "et h' [hou] megadéf", isi ben yeouda omér: keadam haomér la'havéro "gérafta hakeara ve'hisartah". kasavar: megadéf – mevarékh et hachém hou.
5. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״גֵּירַפְתָּה הַקְּעָרָה וְלֹא חִיסַּרְתָּהּ״. קָסָבַר: מְגַדֵּף – הַיְינוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. rabi elazar ben azarya omér: keadam haomér la'havéro "gérafta hakeara velo 'hisartah". kasavar: megadéf – haynou ovéd avoda zara.
6. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״אֶת ה׳״, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: בְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִיתֵּן כָּרֵת לִמְבָרֵךְ הַשֵּׁם. tanya idakh: "et h'", rabi elazar ben azarya omér: beovéd avoda zara hakatouv medabér, va'hakhamim omrim: lo ba hakatouv ela litén karét limvarékh hachém.
7. מַתְנִי׳ יֵשׁ מְבִיאוֹת קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל, וְיֵשׁ מְבִיאוֹת קׇרְבָּן וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, וְיֵשׁ שֶׁאֵינָם מְבִיאוֹת. matni' yéch meviot korban veneekhal, veyéch meviot korban veéno neekhal, veyéch cheénam meviot.
8. מְבִיאוֹת קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל: הַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ מִצּוּרַת אָדָם. meviot korban veneekhal: hamapelet kemin behéma 'haya vaof, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: ad cheyehé bo mitsourat adam.
9. הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל אוֹ שִׁילְיָא אוֹ שַׁפִּיר מְרוּקָּם, וְהַיּוֹצֵא מְחוּתָּךְ, וְכֵן שִׁפְחָה שֶׁהִפִּילָה, מְבִיאָה קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל. hamapelet sandal o chilya o chapir meroukam, vehayotsé me'houtakh, vekhén chif'ha chehipila, mevia korban veneekhal.
10. וְאֵלּוּ מְבִיאוֹת וְאֵינָן נֶאֱכָלוֹת: הַמַּפֶּלֶת וְאֵין יוֹדֵעַ מָה הִפִּילָה, וּשְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁהִפִּילוּ, אַחַת מִמִּין פְּטוּר וְאַחַת מִמִּין חוֹבָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהָלְכוּ זֶה לַמִּזְרָח וְזֶה לַמַּעֲרָב. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת – שְׁתֵּיהֶן מְבִיאוֹת קׇרְבָּן, וְנֶאֱכָל. veélou meviot veénan neekhalot: hamapelet veén yodéa ma hipila, ouchté nachim chehipilou, a'hat mimin petour vea'hat mimin 'hova. amar rabi yosé: émata? bizman chehalkhou ze lamizra'h veze lamaarav. aval im haou chetéhen omdot – chetéhen meviot korban, veneekhal.
11. אֵלּוּ שֶׁאֵין מְבִיאוֹת: הַמַּפֶּלֶת שַׁפִּיר מָלֵא מַיִם, מָלֵא דָּם, מָלֵא גְּנִינִים, הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים וַחֲגָבִים וּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, הַמַּפֶּלֶת יוֹם אַרְבָּעִים, וְיוֹצֵא דּוֹפֶן. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְחַיֵּיב בְּיוֹצֵא דּוֹפֶן. élou cheén meviot: hamapelet chapir malé mayim, malé dam, malé geninim, hamapelet kemin dagim va'hagavim ouchkatsim ourmasim, hamapelet yom arbaim, veotsé dofen. rabi chimon me'hayév beotsé dofen.
12. גְּמָ׳ שִׁפְחָה מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, גִּיּוֹרֶת וְשִׁפְחָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִשָּׁה״. gema' chif'ha menalan? detanou rabanan: "bené yisraél", én li ela bené yisraél, giyoret vechif'ha minayin? talmoud lomar: "icha".
13. מַאי ״וְכֵן שִׁפְחָה״? סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: כִּי אָמְרִינַן כׇּל מִצְוָה שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּיבֶת בָּהּ – עֶבֶד חַיָּיב בָּהּ, הָנֵי מִילֵּי בְּדָבָר שֶׁשָּׁוֶה בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה. אֲבָל יוֹלֶדֶת, דִּבְנָשִׁים אִיתַהּ, בַּאֲנָשִׁים לֵיתַהּ, אֵימָא לָא תִּחַיַּיב שִׁפְחָה, אַהָכִי תְּנָא: שִׁפְחָה. ma "vekhén chif'ha"? salka datakh aména: ki amrinan kol mitsva chehaicha 'hayevet bah – eved 'hayav bah, hané milé bedavar chechave bén ich ouvén icha. aval yoledet, divnachim itah, baanachim létah, éma la ti'hayav chif'ha, ahakhi tena: chif'ha.
14. אֵלּוּ מְבִיאִין קׇרְבָּן כּוּ׳. מַאי עָבְדִין? מַייתְיָן תַּרְוַיְיהוּ חַד קׇרְבָּן וַדַּאי, וְחַטַּאת עוֹף סָפֵק, וּמַתְנֵי. élou meviin korban kou'. ma avdin? matyan tarvayou 'had korban vada, ve'hatat of safék, oumatné.
15. וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי תְּנָאָה? וְהָתְנַן: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְבִיאוֹת שְׁנֵיהֶן חַטָּאת אַחַת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין שְׁנֵיהֶן מְבִיאוֹת חַטָּאת אַחַת. אַלְמָא לְרַבִּי יוֹסֵי לֵית לֵיהּ תְּנָאָה! oumi it léh lerabi yosé tenaa? vehatnan: rabi chimon omér: meviot chenéhen 'hatat a'hat. rabi yosé omér én chenéhen meviot 'hatat a'hat. alma lerabi yosé lét léh tenaa!
16. אָמַר רָבָא: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בִּמְחוּסַּר כַּפָּרָה. וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בִּמְחוּסַּר כַּפָּרָה. amar rava: mode rabi yosé bim'housar kapara. vekhén ki ata ravin amar rabi yo'hanan: mode rabi yosé bim'housar kapara.
17. מַאי טַעְמָא? הָתָם בָּעֵי גַּבְרָא יְדִיעָה, דִּכְתִיב: ״אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ״ הִילְכָּךְ, לָא מַתְיָין וּמַתְנְיָ[ין]. אֲבָל הָכָא, כִּי מַתְיָין נָשִׁים קׇרְבָּן – לְאִישְׁתְּרוֹיֵי בַּאֲכִילַת קָדָשִׁים. ma tama? hatam baé gavra yedia, dikhtiv: "o hoda éla 'hatato" hilkakh, la matyan oumatneya[yn]. aval hakha, ki matyan nachim korban – leichteroyé baakhilat kadachim.
18. כִּדְתָנֵי סֵיפָא דְּהַהִיא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כׇּל חַטָּאת שֶׁהִיא בָּאָה עַל חֵטְא – אֵין שְׁתַּיִם מְבִיאוֹת אוֹתָהּ. kidtané séfa dehahi: rabi yosé omér: kol 'hatat chehi baa al 'hét – én chetayim meviot otah.
19. אֵלּוּ שֶׁאֵין מְבִיאוֹת כּוּ׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן מְחַיֵּיב בְּיוֹצֵא דּוֹפֶן. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָמַר קְרָא: ״וְאִם נְקֵבָה תֵּלֵד״, לְרַבּוֹת לֵידָה אַחֶרֶת, מַאי הִיא – יוֹצֵא דּוֹפֶן. élou cheén meviot kou' rabi chimon me'hayév beotsé dofen. ma tama derabi chimon? amar réch lakich: amar kera: "veim nekéva téléd", lerabot léda a'heret, ma hi – yotsé dofen.
20. וְרַבָּנַן מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי מַנִּי בַּר פַּטִּישׁ: ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה״ – עַד שֶׁתֵּלֵד מִמָּקוֹם שֶׁמַּזְרַעַת. verabanan ma tama? amar rabi mani bar patich: "icha ki tazria veyalda" – ad chetéléd mimakom chemazraat.
21. מַתְנִי׳ הַמַּפֶּלֶת לְאוֹר שְׁמוֹנִים וְאֶחָד, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין מִן הַקׇּרְבָּן, וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּיבִין. matni' hamapelet leor chemonim vee'had, bét chama potrin min hakorban, ouvét hilél me'hayevin.
22. אָמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: מַאי שְׁנָא אוֹר שְׁמוֹנִים וְאֶחָד מִיּוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד? אִם שָׁיוָה לוֹ לְטוּמְאָה, לֹא יִשְׁוֶה לוֹ לְקׇרְבָּן? amrou bét hilél levét chama: ma chena or chemonim vee'had miyom chemonim vee'had? im chava lo letouma, lo yichve lo lekorban?
23. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּמַפֶּלֶת יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד, שֶׁכֵּן יָצְאָה לְשָׁעָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהָבִיא בָּהּ קׇרְבָּן, תֹּאמַר בְּמַפֶּלֶת לְאוֹר שְׁמוֹנִים וְאֶחָד, שֶׁלֹּא יָצְאָה לְשָׁעָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהָבִיא בָּהּ קׇרְבָּן. amrou lahem bét chama: lo, im amartem bemapelet yom chemonim vee'had, chekén yatsa lechaa chehi reouya lehavi bah korban, tomar bemapelet leor chemonim vee'had, chelo yatsa lechaa chehi reouya lehavi bah korban.
24. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל: וַהֲלֹא הַמַּפֶּלֶת יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת תּוֹכִיחַ, שֶׁלֹּא יָצְאָה לְשָׁעָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהָבִיא בָּהּ קׇרְבָּן, וְחַיֶּיבֶת קׇרְבָּן! amrou lahen bét hilél: vahalo hamapelet yom chemonim vee'had che'hal lihot bechabat tokhi'ha, chelo yatsa lechaa chehi reouya lehavi bah korban, ve'hayevet korban!
25. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְקׇרְבַּן יָחִיד, רָאוּי לְקׇרְבַּן צִיבּוּר, תֹּאמַר בְּמַפֶּלֶת לְאוֹר שְׁמוֹנִים יוֹם וְאֶחָד, שֶׁאֵין הַלַּיְלָה רָאוּי לֹא לְקׇרְבַּן יָחִיד וְלֹא לְקׇרְבַּן צִיבּוּר? amrou lahen bét chama: lo, im amartem yom chemonim vee'had che'hal lihot bachabat, cheaf al pi cheéno raou lekorban ya'hid, raou lekorban tsibour, tomar bemapelet leor chemonim yom vee'had, cheén halayla raou lo lekorban ya'hid velo lekorban tsibour?
26. וְהַדָּמִים אֵינָן מוֹכִיחִים, שֶׁהַמַּפֶּלֶת בְּתוֹךְ מְלֹאת – דָּמֶיהָ טְמֵאִים, וּפְטוּרָה מִן הַקׇּרְבָּן. vehadamim énan mokhi'him, chehamapelet betokh melot – dameha teméim, ouftoura min hakorban.

Daf 8a

1. גְּמָ׳ תַּנְיָא: אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״לְבַת״ לְרַבּוֹת אוֹר שְׁמוֹנִים וְאֶחָד. gema' tanya: amrou lahen bét hilél levét chama: haré hou omér: "levat" lerabot or chemonim vee'had.
2. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא הֲוָה שְׁכִיחַ קַמֵּיהּ דְּבַר קַפָּרָא, שַׁבְקֵיהּ וַאֲתָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא. יוֹמָא חַד פְּגַע בֵּיהּ, בְּעָא מִינֵּיהּ: זָב שֶׁרָאָה שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת בְּלֵיל שְׁמִינִי, מָה בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּדָבָר זֶה? rabi hochaya hava chekhi'ha kaméh devar kapara, chavkéh vaata kaméh derabi 'hiya. yoma 'had pega béh, bea minéh: zav cheraa chaloch reiyot belél chemini, ma bét hilél omrim bedavar ze?
3. טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית הִלֵּל בְּמַפֶּלֶת בַּלַּיְלָה מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״לְבַת״, אֲבָל זָב שֶׁרָאָה שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת בְּלֵיל שְׁמִינִי – פָּטְרִי, דְּלָא מְיַיתְּרִי קְרָאֵי, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? tamayou devét hilél bemapelet balayla michoum dikhtiv: "levat", aval zav cheraa chaloch reiyot belél chemini – patri, dela meyateri keraé, o dilma la chena?
4. אֲמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא: מָה בָּבְלִי אוֹמֵר בְּדָבָר זֶה? אִישְׁתִּיק רַבִּי הוֹשַׁעְיָא, לָא אֲמַר כְּלוּם. אֲמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא: צְרִיכִין לְדִבְרֵי עִיָּיא? נַחְזוֹר עַל הָרִאשׁוֹנוֹת: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״לְבַת״ – לְרַבּוֹת אוֹר שְׁמוֹנִים וְאֶחָד. amar léh bar kapara: ma bavli omér bedavar ze? ichtik rabi hochaya, la amar keloum. amar léh bar kapara: tserikhin ledivré iya? na'hzor al harichonot: haré hou omér: "levat" – lerabot or chemonim vee'had.
5. נֵימָא כְּתַנָּאֵי: זָב שֶׁרָאָה שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת בְּלֵיל שְׁמִינִי, תָּנֵי חֲדָא: מֵבִיא, וְתַנְיָא אִידַּךְ: אֵינוֹ מֵבִיא. מַאי לַָאו תַּנָּאֵי הִיא, דְּהָא דְּתַנְיָא מֵבִיא, קָסָבַר: לַיְלָה אֵין מְחוּסַּר זְמַן, וְהָדְתָנֵי אֵין מֵבִיא, קָסָבַר: לַיְלָה מְחוּסַּר זְמַן? néma ketanaé: zav cheraa chaloch reiyot belél chemini, tané 'hada: mévi, vetanya idakh: éno mévi. ma la tanaé hi, deha detanya mévi, kasavar: layla én me'housar zeman, vehadtané én mévi, kasavar: layla me'housar zeman?
6. אָמַר רַב הוּנָא בַּר אַחָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הָנֵי תַּנָּאֵי סָבְרִי לַיְלָה מְחוּסַּר זְמַן. וְהָא דְּתַנְיָא מֵבִיא – בְּזָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, וְהָדְתַנְיָא אֵין מֵבִיא – בְּזָב בַּעַל שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת. amar rav houna bar a'ha amar rabi elazar: hané tanaé savri layla me'housar zeman. veha detanya mévi – bezav baal cheté reiyot, vehadtanya én mévi – bezav baal chaloch reiyot.
7. זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, מַאי לְמֵימְרָא? הָא קָא מַשְׁמַע לַן: דַּוְקָא רָאָה בְּלֵיל שְׁמִינִי, אֲבָל בִּימָמָא דִּשְׁבִיעִי, לָא. קָסָבַר: כׇּל רְאִיָּיה שֶׁסּוֹתֶרֶת – אֵין מְבִיאָה לִידֵי קׇרְבָּן. zav baal cheté reiyot, ma lemémra? ha ka machma lan: davka raa belél chemini, aval bimama dichvii, la. kasavar: kol reiya chesoteret – én mevia lidé korban.
8. אָמַר רָבָא: אַמַּאי אוֹקֵימְתַּאּ לְהָא דְּתַנְיָא אֵין מֵבִיא – בְּזָב בַּעַל שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת, לִיתְנְיַיהּ גַּבֵּי, חֲמִשָּׁה מְבִיאִין קׇרְבָּן אֶחָד עַל עֲבֵירוֹת הַרְבֵּה! – לָא פְּסִיקָא, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רָאָה אַחַת בַּלַּיְלָה וּשְׁתַּיִם בַּיּוֹם – מֵבִיא, שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה וְאַחַת בַּיּוֹם – אֵין מֵבִיא. amar rava: ama okémta leha detanya én mévi – bezav baal chaloch reiyot, litneyah gabé, 'hamicha meviin korban e'had al avérot harbé! – la pesika, deamar rabi yo'hanan: raa a'hat balayla ouchtayim bayom – mévi, chetayim balayla vea'hat bayom – én mévi.
9. אָמַר רַב יוֹסֵף: תֵּדַע דְּאַחַת בַּלַּיְלָה וּשְׁתַּיִם בַּיּוֹם מֵבִיא, דְּהָא רְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה שִׁכְבַת זֶרַע בְּעָלְמָא, וְאִילּוּ חָזֵי תַּרְתֵּין אַחְרָנְיָיתָא מִצְטָרְפִי לְהוּ. amar rav yoséf: téda dea'hat balayla ouchtayim bayom mévi, deha reiya richona chikhvat zera bealma, veilou 'hazé tartén a'hranyata mitstarfi leou.
10. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מִידֵּי אִירְיָא? רְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה שֶׁל זָב – חַזְיַיהּ בִּזְמַן חִיּוּבָא. אַחַת בַּלַּיְלָה, כֵּיוָן דְּלָאו בִּזְמַן חִיּוּבָא חַזְיַיהּ, אִי לָאו דְּאַשְׁמְעִינַן רַבִּי יוֹחָנָן דְּמִצְטַרְפָא, הֲוָה אָמֵינָא לָא תִּצְטְרֵף. amar rav chéchet beréh derav idi: midé irya? reiya richona chel zav – 'hazyah bizman 'hiyouva. a'hat balayla, kévan dela bizman 'hiyouva 'hazyah, i la deachmeinan rabi yo'hanan demitstarfa, hava aména la titsteréf.
11. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לַיְלָה מְחוּסַּר זְמַן? oumi amar rabi yo'hanan: layla me'housar zeman?
12. וְהָאָמַר חִזְקִיָּה: נִטְמָא בַּיּוֹם – מֵבִיא, בַּלַּיְלָה – אֵין מֵבִיא. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ בַּלַּיְלָה – מֵבִיא! vehaamar 'hizkiya: nitma bayom – mévi, balayla – én mévi. verabi yo'hanan amar: afilou balayla – mévi!
13. כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה וְאַחַת בַּיּוֹם – אֵין מֵבִיא״, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מְחוּסַּר זְמַן. ki kaamar rabi yo'hanan: "chetayim balayla vea'hat bayom – én mévi", ledivré haomér me'housar zeman.
14. לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר? פְּשִׁיטָא! רָאָה אַחַת בַּלַּיְלָה וּשְׁתַּיִם בַּיּוֹם אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דְּלָאו בִּזְמַן חִיּוּבָא קָחָזֵי לֵיהּ – לָא תִּצְטְרֵף, קָא מַשְׁמַע לַן. ledivré haomér? pechita! raa a'hat balayla ouchtayim bayom itsterikha léh. maou detéma: kévan dela bizman 'hiyouva ka'hazé léh – la titsteréf, ka machma lan.
15. מַתְנִי׳ הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ סְפֵק חָמֵשׁ לֵידוֹת וּסְפֵק חָמֵשׁ זִיבוֹת – מְבִיאָה קׇרְבָּן אֶחָד וְאוֹכֶלֶת בִּזְבָחִים וְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה. חָמֵשׁ זִיבוֹת וַדָּאוֹת וְחָמֵשׁ לֵידוֹת וַדָּאוֹת – מְבִיאָה קׇרְבָּן אֶחָד וְאוֹכֶלֶת בִּזְבָחִים וְהַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה. matni' haicha cheyéch aleha sefék 'haméch lédot ousfék 'haméch zivot – mevia korban e'had veokhelet bizva'him veén hachear aleha 'hova. 'haméch zivot vadaot ve'haméch lédot vadaot – mevia korban e'had veokhelet bizva'him vehachear aleha 'hova.
16. מַעֲשֶׂה שֶׁעָמְדוּ קִינִּין בִּירוּשָׁלַיִם בְּדִינַר זָהָב, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: הַמָּעוֹן הַזֶּה, לֹא אָלִין הַלַּיְלָה עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּדִינָרִין (בַּסּוֹף) [כֶּסֶף!] נִכְנַס לְבֵית דִּין וְלִמֵּד: ״הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חָמֵשׁ לֵידוֹת וַדָּאוֹת חָמֵשׁ זִיבוֹת וַדָּאוֹת – מְבִיאָה קׇרְבָּן אֶחָד וְאוֹכֶלֶת בִּזְבָחִים וְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה״ וְעָמְדוּ קִינִּין בַּיּוֹם הַהוּא בְּרִבְעָתַיִם. maase cheamdou kinin birouchalayim bedinar zahav, amar raban chimon ben gamliél: hamaon haze, lo alin halayla ad cheyihye bedinarin (basof) [kesef!] nikhnas levét din veliméd: "haicha cheyéch aleha 'haméch lédot vadaot 'haméch zivot vadaot – mevia korban e'had veokhelet bizva'him veén hachear aleha 'hova" veamdou kinin bayom haou berivatayim.
17. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: חָמֵשׁ לֵידוֹת וַדַּאי חָמֵשׁ זִיבוֹת סָפֵק אוֹ חָמֵשׁ לֵידוֹת וַדַּאי וְחָמֵשׁ לֵידוֹת סָפֵק – מְבִיאָה שְׁתֵּי קִינִּין, אַחַת עַל הַוַּדַּאי וְאַחַת עַל הַסָּפֵק, שֶׁל וַדַּאי נֶאֱכֶלֶת וְהַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה, שֶׁל סָפֵק אֵין נֶאֱכֶלֶת וְאֵין הַשְּׁאָר עָלֶיהָ חוֹבָה. gema' tanou rabanan: 'haméch lédot vada 'haméch zivot safék o 'haméch lédot vada ve'haméch lédot safék – mevia cheté kinin, a'hat al havada vea'hat al hasafék, chel vada neekhelet vehachear aleha 'hova, chel safék én neekhelet veén hachear aleha 'hova.
18. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: עַל וַדַּאי תֹּאמַר: ״עַל הָאַחֲרוֹנָה״ וְתִפָּטֵר. שֶׁל סָפֵק, אִם יֵשׁ וַדַּאי בֵּינֵיהֶן, תֹּאמַר: ״עַל הַוַּדַּאי״ וְתִפָּטֵר, וְאִם לָאו, תֹּאמַר: ״עַל אֶחָד מֵהֶן״ וְתִפָּטֵר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בֵּין עַל הַוַּדַּאי בֵּין עַל הַסָּפֵק, תֹּאמַר: ״עַל אַחַת מֵהֶן״ וְתִפָּטֵר. rabi yo'hanan ben nouri omér: al vada tomar: "al haa'harona" vetipatér. chel safék, im yéch vada bénéhen, tomar: "al havada" vetipatér, veim la, tomar: "al e'had méhen" vetipatér. rabi akiva omér: bén al havada bén al hasafék, tomar: "al a'hat méhen" vetipatér.
19. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרַב פָּפָּא, אֵימָא לָךְ מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הָנֵי תַּנָּאֵי בְּמַאי פְּלִיגִי, דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְדַמֵּי לְהוֹן לְחַטָּאת, דְּמַאן דְּחַיָּיב חָמֵשׁ חַטָּאוֹת עַד דְּמַיְיתֵי כּוּלְּהוֹן וְסוֹף מִכַּפַּר לֵיהּ, הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא. amar léh rav na'hman bar yits'hak lerav papa, éma lakh micheméh derava: hané tanaé bema peligi, derabi yo'hanan ben nouri medamé leon le'hatat, deman de'hayav 'haméch 'hataot ad demayté kouleon vesof mikapar léh, hakha namé la chena.
20. וְרַבִּי עֲקִיבָא מְדַמֵּי לְהוֹן לִטְבִילוֹת, דְּמַאן דִּמְחַיַּיב חָמֵשׁ טְבִילוֹת, כֵּיוָן דְּטָבֵיל חֲדָא זִימְנָא אִיטְּהַר, הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא. verabi akiva medamé leon litvilot, deman dim'hayav 'haméch tevilot, kévan detavél 'hada zimna itehar, hakha namé la chena.
21. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לְחַטָּאת מְדַמֵּי לְהוֹן, אַמַּאי שֶׁל סָפֵק תֹּאמַר: ״עַל אַחַת מֵהֶן״, וְתִפָּטֵר? אִילּוּ מַאן דִּמְחַיַּיב amar léh rav papa: i salka datakh rabi yo'hanan ben nouri le'hatat medamé leon, ama chel safék tomar: "al a'hat méhen", vetipatér? ilou man dim'hayav

Daf 8b

1. חָמֵשׁ אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין, כִּי מַיְיתֵי חַד מִי מִיפְּטַר? וְהָתַנְיָא, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁחֲלוּקִין בְּחַטָּאוֹת – חֲלוּקִין בַּאֲשָׁמוֹת! 'haméch achamot telouyin, ki mayté 'had mi mipetar? vehatanya, ze hakelal: kol che'haloukin be'hataot – 'haloukin baachamot!
2. אֶלָּא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לִטְבִילוֹת מְדַמֵּי לְהוֹן, וּבְחוֹשְׁשִׁין לִפְשִׁיעָה קָמִיפַּלְגִי, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי סָבַר: חָיְישִׁינַן לִפְשִׁיעָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: לָא חָיְישִׁינַן לִפְשִׁיעָה. ela, dekhoulé alma litvilot medamé leon, ouv'hochchin lifchia kamipalgi, rabi yo'hanan ben nouri savar: 'haychinan lifchia, verabi akiva savar: la 'haychinan lifchia.
3. הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ hadaran alakh chelochim vachéch
4. מַתְנִי׳ אַרְבָּעָה מְחוּסְּרֵי כַּפָּרָה, וְאַרְבָּעָה מְבִיאִין עַל הַזָּדוֹן כַּשּׁוֹגֵג. matni' arbaa me'houseré kapara, vearbaa meviin al hazadon kachogég.
5. וְאֵלּוּ הֵן מְחוּסְּרֵי כַּפָּרָה: הַזָּב, וְהַזָּבָה, וְהַיּוֹלֶדֶת, וְהַמְצוֹרָע. veélou hén me'houseré kapara: hazav, vehazava, vehayoledet, vehamtsora.
6. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: גֵּר מְחוּסָּר כַּפָּרָה עַד שֶׁיִּזָּרֵק עָלָיו הַדָּם. נָזִיר – לְיֵינוֹ וְתִגְלַחְתּוֹ וְטוּמְאָתוֹ. rabi eliezer ben yaakov omér: gér me'housar kapara ad cheyizarék ala hadam. nazir – leyéno vetigla'hto vetoumato.
7. גְּמָ׳ שְׁנָא זָב וְזָבָה דְּמָנֵי לְהוֹן בִּתְרֵין – מִשּׁוּם דַּחֲלוּקָהּ טוּמְאָתוֹ, דְּזָב לָא מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס וְזָבָה לָא מְטַמְּאָה בִּרְאִיּוֹת בְיָמִים, gema' chena zav vezava demané leon bitrén – michoum da'haloukah toumato, dezav la metamé beones vezava la metamea biriyot veyamim,
8. דתניא: ״מבשרו״ – ולא מחמת אונסו. (ומי טמא) [ומיטמא] בראיות כבימים, דתניא: תלה הכתוב את הזכר בראיות ואת הנקבה בימים. וזבה מטמאה באונס, ולא מטמאה בראיות כבימים.
9. מְצוֹרָע וּמְצוֹרַעַת נָמֵי חֲלוּקָה טוּמְאָתָן, דִּמְצוֹרָע טָעוּן פְּרִיעָה וּפְרִימָה, דִּכְתִיב: ״בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ״. וְאָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. metsora oumtsoraat namé 'halouka toumatan, dimtsora taoun peria oufrima, dikhtiv: "begada yihou feroumim verocho yihye faroua". veasour betachmich hamita.
10. וּמְצוֹרַעַת אֵינָהּ טְעוּנָה פְּרִיעָה וּפְרִימָה, דְּתַנְיָא: אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנַּיִן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְהַצָּרוּעַ״ – הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם. oumtsoraat énah teouna peria oufrima, detanya: én li ela ich, icha minayin? kecheou omér: "vehatsaroua" – haré kan chenayim.
11. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ״? נִתְּקוֹ הַכָּתוּב מֵעִנְיָן שֶׁל מַעְלָה לְעִנְיָן שֶׁל מַטָּה, לוֹמַר: אִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם, וְאֵין הָאִשָּׁה פּוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת. וּמוּתֶּרֶת בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָשַׁב מִחוּץ לְאׇהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים״ – וְלֹא מִחוּץ לְאׇהֳלָהּ. im kén ma talmoud lomar: "ich"? niteko hakatouv méinyan chel mala leinyan chel mata, lomar: ich poréa ouforém, veén haicha poraat ouforemet. oumouteret betachmich hamita, cheneemar: "veyachav mi'houts leoholo chivat yamim" – velo mi'houts leoholah.
12. הִלְכָּךְ נַמְנִינְהוּ בִּתְרֵין! זָב וְזָבָה – עִיקַּר טוּמְאָתָן חֲלוּקָה, מְצוֹרָע וּמְצוֹרַעַת – אֵין עִיקַּר טוּמְאָתָן חֲלוּקָה, הַאי וְהַאי כִּגְרִיס הוּא. hilkakh namninou bitrén! zav vezava – ikar toumatan 'halouka, metsora oumtsoraat – én ikar toumatan 'halouka, ha veha kigris hou.
13. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: גֵּר מְחוּסָּר כּוּ׳. וְתַנָּא קַמָּא, מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי גֵּר? כִּי קָתָנֵי – מִדַּעַם דְּמִישְׁ[תְּ]רֵי לְמֵיכַל בְּקָדָשִׁים, גֵּר – כִּי קָא מַיְיתֵי קׇרְבָּן לְאַכְשׁוֹרֵי נַפְשֵׁיהּ לְמֵיעַל בְּקָהָל. rabi eliezer ben yaakov omér: gér me'housar kou'. vetana kama, ma tama la tané gér? ki katané – midaam demich[te]ré lemékhal bekadachim, gér – ki ka mayté korban leakhchoré nafchéh leméal bekahal.
14. וְנָזִיר מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי? סוֹף סוֹף נָזִיר נָמֵי כִּי מַיְיתֵי קׇרְבָּן – לְאִישְׁתְּרוֹיֵי לְמִישְׁתֵּי יַיִן דְּחוּלִּין הוּא. venazir ma tama la tané? sof sof nazir namé ki mayté korban – leichteroyé lemichté yayin de'houlin hou.
15. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּקָתָנֵי נָזִיר לְמִישְׁרֵי נַפְשֵׁיהּ, נִיתְנֵי נָמֵי נָזִיר טָמֵא! כִּי קָא מַיְיתֵי קׇרְבָּן – לְמֵיחַל עֲלֵיהּ נְזִירוּת בְּטָהֳרָה הוּא. verabi eliezer, dekatané nazir lemichré nafchéh, nitné namé nazir tamé! ki ka mayté korban – lemé'hal aléh nezirout betahora hou.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: גֵּר מְעוּכָּב לֶאֱכוֹל בְּקָדָשִׁים עַד שֶׁיָּבִיא קִינּוֹ, הֵבִיא פְּרִידָה אַחַת שַׁחֲרִית – אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים לָעֶרֶב. כׇּל הַקִּינִּין שֶׁבַּתּוֹרָה – אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה, כָּאן – שְׁתֵּיהֶן עוֹלוֹת. tanou rabanan: gér meoukav leekhol bekadachim ad cheyavi kino, hévi perida a'hat cha'harit – okhél bekadachim laerev. kol hakinin chebatora – e'had 'hatat vee'had ola, kan – chetéhen olot.
17. הֵבִיא חוֹבָתוֹ מִן הַבְּהֵמָה – יָצָא, עוֹלָה וּשְׁלָמִים – יָצָא, מִנְחָה וּשְׁלָמִים – לֹא יָצָא. לֹא אָמְרוּ קֵן אֶלָּא לְהָקֵל. hévi 'hovato min habehéma – yatsa, ola ouchlamim – yatsa, min'ha ouchlamim – lo yatsa. lo amrou kén ela lehakél.
18. מַאי שְׁנָא מִנְחָה וּשְׁלָמִים דְּלֹא יָצָא, דִּכְתִיב: ״כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה״, מָה אַתֶּם עוֹלָה וּשְׁלָמִים – אַף גֵּר עוֹלָה וּשְׁלָמִים? ma chena min'ha ouchlamim delo yatsa, dikhtiv: "kaacher taasou kén yaase", ma atem ola ouchlamim – af gér ola ouchlamim?
19. אִם כֵּן, חוֹבָתוֹ אַחַת מִן הַבְּהֵמָה לָא תִּיסְגֵּי עֲלֵיהּ בְּגַוֵּויהּ, דְּהָכְתִיב: ״כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה״! אָמַר רַב פָּפָּא, יֵשׁ לוֹמַר: לְעוֹף אִיתְרַבִּי, לְעוֹלַת בְּהֵמָה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? im kén, 'hovato a'hat min habehéma la tisgé aléh begavéh, dehakhtiv: "kaacher taasou kén yaase"! amar rav papa, yéch lomar: leof itrabi, leolat behéma lo kol chekén?
20. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ מִנְחָה נָמֵי! מַיעֵט קְרָא: ״כֵּן״. i hakhi, afilou min'ha namé! maét kera: "kén".
21. וָעוֹף הֵיכָא אִיתְרַבִּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה״ – מָה אַתֶּם עוֹלָה וּשְׁלָמִים, אַף הוּא עוֹלָה וּשְׁלָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּכֶם כַּגֵּר״. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹף? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה׳״ – אֵיזֶה דָּבָר שֶׁכּוּלּוֹ לַה׳? הֱוֵי אוֹמֵר [זוֹ] עוֹלַת הָעוֹף. vaof hékha itrabi? detanou rabanan: "kaacher taasou kén yaase" – ma atem ola ouchlamim, af hou ola ouchlamim, cheneemar: "kakhem kagér". minayin lerabot et haof? talmoud lomar: "iché ré'ha ni'ho'ha la'" – éze davar chekoulo la'? hevé omér [zo] olat haof.

Daf 9a

1. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֲפִילּוּ מִנְחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֵּן״. yakhol cheani merabe afilou min'ha? talmoud lomar: "kén".
2. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה׳״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי כֹּל שֶׁעוֹלֶה לָאִשִּׁים, אֲפִילּוּ מִנְחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה״ – מָה אַתֶּם מִינֵי דָמִים, אַף הֵם מִינֵי דָמִים. tanya idakh: "veasa iché ré'ha ni'ho'ha la'", choméa ani kol cheole laichim, afilou min'ha? talmoud lomar: "kaacher taasou kén yaase" – ma atem miné damim, af hém miné damim.
3. אִי מָה אַתֶּם עוֹלָה וּשְׁלָמִים, אַף הֵם עוֹלָה וּשְׁלָמִים! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה״ – לָכֶם הִקַּשְׁתִּיו, וְלֹא לְדָבָר אַחֵר, לְקׇרְבְּנוֹתֵיכֶם. i ma atem ola ouchlamim, af hém ola ouchlamim! talmoud lomar: "kakhem kagér yihye" – lakhem hikachti, velo ledavar a'hér, lekorbenotékhem.
4. רַבִּי אוֹמֵר: ״כָּכֶם״ – כַּאֲבוֹתֵיכֶם, מָה אֲבוֹתֵיכֶם לֹא נִכְנְסוּ לַבְּרִית אֶלָּא בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת דָּם – אַף הֵם לֹא יִכָּנְסוּ לַבְּרִית אֶלָּא בְּמִילָה וּטְבִילָה וְהַרְצָאַת דָּמִים. rabi omér: "kakhem" – kaavotékhem, ma avotékhem lo nikhnesou laberit ela bemila outvila vehartsaat dam – af hém lo yikansou laberit ela bemila outvila vehartsaat damim.
5. לְהָבִיא פְּרִידָה אַחַת – אִי אֶפְשָׁר, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ. לֹא אָמְרוּ קֵן אֶלָּא לְהָקֵל עָלָיו. lehavi perida a'hat – i efchar, chelo matsinou bekhol hatora koulah. lo amrou kén ela lehakél ala.
6. וְלָא? וְהָתַנְיָא: ״וְהִקְרִיבוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּתוֹרִים: ״וְהִקְרִיב״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי הָאוֹמֵר: ״הֲרֵי עָלַי עוֹלַת הָעוֹף״ לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁנֵי פְרִידִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהִקְרִיבוֹ״ – אֲפִילּוּ פְּרִידָה אַחַת! – חוֹבָה מִיהָא לָא אַשְׁכְּחַן. vela? vehatanya: "vehikrivo", ma talmoud lomar? lefi cheneemar betorim: "vehikriv", choméa ani haomér: "haré ala olat haof" lo yif'hot michené feridin? talmoud lomar: "vehikrivo" – afilou perida a'hat! – 'hova miha la achke'han.
7. וְהָאִיכָּא יוֹלֶדֶת, דְּמַתְיָא בֶּן יוֹנָה אוֹ תוֹר לְחַטָּאת! – מִשּׁוּם דְּאִיכָּא כֶּבֶשׂ בַּהֲדַהּ. vehaika yoledet, dematya ben yona o tor le'hatat! – michoum deika keves bahadah.
8. אָמַר מָר: מָה אֲבוֹתֵיכֶם לֹא נִכְנְסוּ לַבְּרִית אֶלָּא כּוּ׳. בִּשְׁלָמָא מִילָה, דִּכְתִיב: ״כִּי מוּלִים הָיוּ כׇּל הָעָם הַיּוֹצְאִים״, אִי נָמֵי מֵהָכָא: ״וְאֶעֱבוֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאוֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וְגוֹ׳״. amar mar: ma avotékhem lo nikhnesou laberit ela kou'. bichlama mila, dikhtiv: "ki moulim haou kol haam hayotsim", i namé méhakha: "veeevor alayikh vaerékh mitboseset bedamayikh vaomar lakh bedamayikh 'hayi vego'".
9. הַרְצָאַת דָּמִים, דִּכְתִיב: ״וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. אֶלָּא טְבִילָה מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וְיִזְרוֹק עַל הָעָם״ – וְאֵין הַזָּאָה בְּלֹא טְבִילָה. hartsaat damim, dikhtiv: "vayichla'h et naaré bené yisraél". ela tevila menalan? dikhtiv: "vayika'h moche 'hatsi hadam veyizrok al haam" – veén hazaa belo tevila.
10. אֶלָּא מֵעַתָּה, הָאִידָּנָא דְּלֵיכָּא קׇרְבָּן לָא נְקַבֵּל גֵּרִים! אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: ״וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם וְגוֹ׳״. ela méata, haidana deléka korban la nekabél gérim! amar rav a'ha bar yaakov: "vekhi yagour itekhem gér acher betokhkhem vego'".
11. תָּנוּ רַבָּנַן: גֵּר בִּזְמַן הַזֶּה – צָרִיךְ שֶׁיַּפְרִישׁ רוֹבַע לְקִינּוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כְּבָר נִמְנָה (עָלָיו) [עָלֶיהָ] רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וּבִטְּלָהּ, מִפְּנֵי הַתַּקָּלָה. אָמַר רַב אִידִי בַּר גֵּרְשׁוֹם אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. tanou rabanan: gér bizman haze – tsarikh cheyafrich rova lekino. amar rabi chimon: kevar nimna (ala) [aleha] raban yo'hanan ben zaka ouvitelah, mipené hatakala. amar rav idi bar gérchom amar rav ada bar ahava: halakha kerabi chimon.
12. וְאִיכָּא דְמַתְנֵי לַהּ עַל הָדָא, דְּתָנוּ רַבָּנַן: גֵּר תּוֹשָׁב מוּתָּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּשַׁבָּת לְעַצְמוֹ כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. veika dematné lah al hada, detanou rabanan: gér tochav moutar laasot melakha bechabat leatsmo keyisraél be'houlo chel moéd.
13. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גֵּר תּוֹשָׁב עוֹשֶׂה בַּשַּׁבָּת לְעַצְמוֹ כְּיִשְׂרָאֵל בַּחוֹל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גֵּר תּוֹשָׁב וְאֶחָד עֶבֶד וְאָמָה הַתּוֹשָׁבִים עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת לְעַצְמָן כְּיִשְׂרָאֵל בַּחוֹל. rabi akiva omér: keyisraél beom tov. rabi yosé omér: gér tochav ose bachabat leatsmo keyisraél ba'hol. rabi chimon omér: e'had gér tochav vee'had eved veama hatochavim osin melakha bachabat leatsman keyisraél ba'hol.
14. מַתְנִי׳ אֵלּוּ מְבִיאִין עַל הַזָּדוֹן כַּשּׁוֹגֵג: הַבָּא עַל שִׁפְחָה, וְנָזִיר שֶׁנִּטְמָא, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן. matni' élou meviin al hazadon kachogég: haba al chif'ha, venazir chenitma, ouchvouat haédout, ouchvouat hapikadon.
15. חֲמִשָּׁה מְבִיאִין קׇרְבָּן אֶחָד עַל עֲבֵירוֹת הַרְבֵּה, וַחֲמִשָּׁה מְבִיאִין קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. אֵלּוּ מְבִיאִין קׇרְבָּן אֶחָד עַל עֲבֵירוֹת הַרְבֵּה: הַבָּא עַל שִׁפְחָה בִּיאוֹת הַרְבֵּה, וְנָזִיר שֶׁנִּטְמָא טוּמְאוֹת הַרְבֵּה. 'hamicha meviin korban e'had al avérot harbé, va'hamicha meviin korban ole veoréd. élou meviin korban e'had al avérot harbé: haba al chif'ha biot harbé, venazir chenitma toumot harbé.
16. גְּמָ׳ הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה, מְנָלַן? gema' haba al hachif'ha, menalan?
17. דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן בְּאֵיל הָאָשָׁם עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא״, מְלַמֵּד שֶׁמֵּבִיא קׇרְבָּן אֶחָד עַל עֲבֵירוֹת הַרְבֵּה. ״בְּאֵיל הָאָשָׁם... וְנִסְלַח לוֹ מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא״ – לַעֲשׂוֹת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד. detanou rabanan: "vekhiper ala hakohén beél haacham al 'hatato acher 'hata", melaméd chemévi korban e'had al avérot harbé. "beél haacham... venisla'h lo mé'hatato acher 'hata" – laasot chogég kemézid.
18. נָזִיר שֶׁנִּטְמָא, מְנָלַן? nazir chenitma, menalan?
19. דִּכְתִיב: ״וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאוֹם״, ״פֶּתַע״ – זֶה שׁוֹגֵג, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אִם בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה הֲדָפוֹ״, ״פִּתְאוֹם״ – זֶה אוֹנֶס, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַיֹּאמֶר ה׳ פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה״. dikhtiv: "vekhi yamout mét ala befeta pitom", "peta" – ze chogég, vekhén hou omér: "im befeta belo éva hadafo", "pitom" – ze ones, vekhén hou omér: "vayomer h' pitom el moche".
20. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״פִּתְאוֹם״ – זֶה מֵזִיד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר וּפְתָאִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ״. tanya idakh: "pitom" – ze mézid, vekhén hou omér: "aroum raa raa venistar ouftaim avrou veneenachou".
21. נִכְתּוֹב קְרָא ״פִּתְאוֹם״, דְּמַשְׁמַע שׁוֹגֵג, וּמַשְׁמַע מֵזִיד, וּמַשְׁמַע אוֹנֶס. מֵזִיד וְאוֹנֶס – כְּדַאֲמַרַן, וּמַשְׁמַע נָמֵי שׁוֹגֵג, דִּכְתִיב: ״פֶּתִי יַאֲמִין לְכׇל דָּבָר״, וְלָא נִכְתּוֹב קְרָא ״פֶּתַע״! nikhtov kera "pitom", demachma chogég, oumachma mézid, oumachma ones. mézid veones – kedaamaran, oumachma namé chogég, dikhtiv: "peti yaamin lekhol davar", vela nikhtov kera "peta"!
22. אִי כְּתַב קְרָא ״פִּתְאוֹם״, דְּמַשְׁמַע שׁוֹגֵג וּמַשְׁמַע מֵזִיד וּמַשְׁמַע אוֹנֶס, הֲוָה אָמֵינָא: כִּי מַיְיתֵי קׇרְבָּן – בְּשׁוֹגֵג, מִידֵּי דְּהָוֵי אַתּוֹרָה כּוּלַּהּ, אֲבָל אוֹנֶס וּמֵזִיד אֵימָא לָא, i ketav kera "pitom", demachma chogég oumachma mézid oumachma ones, hava aména: ki mayté korban – bechogég, midé dehavé atora koulah, aval ones oumézid éma la,
23. כְּתַב רַחֲמָנָא ״פֶּתַע״, דְּשׁוֹגֵג הוּא, לְגַלּוֹיֵי עֲלֵיהּ דְּפִתְאוֹם דְּאוֹנֶס וּמֵזִיד הוּא, דַּאֲפִילּוּ הָכִי חַיֵּיב רַחֲמָנָא. ketav ra'hamana "peta", dechogég hou, legaloyé aléh defitom deones oumézid hou, daafilou hakhi 'hayév ra'hamana.
24. שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: בְּכוּלָּן נֶאֱמַר ״וְנֶעְלַם״, כָּאן לֹא נֶאֱמַר ״וְנֶעְלַם״ – לְחַיֵּיב עַל הַשּׁוֹגֵג כְּמֵזִיד. chevouat haédout, menalan? detanou rabanan: bekhoulan neemar "venelam", kan lo neemar "venelam" – le'hayév al hachogég kemézid.
25. שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, מְנָלַן? יָלֵיף ״תֶּחְטָא״ ״תֶּחְטָא״ מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת. chevouat hapikadon, menalan? yaléf "te'hta" "te'hta" michevouat haédout.
26. חֲמִשָּׁה מְבִיאִין קׇרְבָּן אֶחָד עַל עֲבֵירוֹת הַרְבֵּה. קָתָנֵי: הַבָּא עַל הַשִּׁפְחָה בִּיאוֹת הַרְבֵּה. מְנָלַן? 'hamicha meviin korban e'had al avérot harbé. katané: haba al hachif'ha biot harbé. menalan?
27. דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן בְּאֵיל הָאָשָׁם עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא״, מְלַמֵּד שֶׁמֵּבִיא קׇרְבָּן אֶחָד עַל עֲבֵירוֹת הַרְבֵּה. ״בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לוֹ מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא״ – לַעֲשׂוֹת מֵזִיד כְּשׁוֹגֵג. detanou rabanan: "vekhiper ala hakohén beél haacham al 'hatato acher 'hata", melaméd chemévi korban e'had al avérot harbé. "beél haacham venisla'h lo mé'hatato acher 'hata" – laasot mézid kechogég.
28. וְהָא קְרָא, כִּי כְּתִיב – בְּמֵזִיד כְּתִיב! אֶלָּא אֵימָא: לַעֲשׂוֹת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד. veha kera, ki ketiv – bemézid ketiv! ela éma: laasot chogég kemézid.
29. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי חֲנִינָא טִירְנָאָה מֵרַבִּי יוֹחָנָן: הַבָּא עַל חָמֵשׁ שְׁפָחוֹת חֲרוּפוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, מַהוּ? חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, אוֹ אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת? אֲמַר לֵיהּ: חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. bea minéh rabi 'hanina tirnaa mérabi yo'hanan: haba al 'haméch chefa'hot 'haroufot behelém e'had, maou? 'hayav al kal a'hat vea'hat, o éno 'hayav ela a'hat? amar léh: 'hayav al kal a'hat vea'hat.
30. מַאי שְׁנָא מֵחֲמִשָּׁ[ה] הֶעְלֵמוֹת בְּשִׁפְחָה אַחַת? אֲמַר לֵיהּ: (אֵין) שִׁפְחָה אַחַת [אֵין] גּוּפִין מוּחְלָקִין, חָמֵשׁ שְׁפָחוֹת גּוּפִין מוּחְלָקִין. ma chena mé'hamicha[h] helémot bechif'ha a'hat? amar léh: (én) chif'ha a'hat [én] goufin mou'hlakin, 'haméch chefa'hot goufin mou'hlakin.
31. וּמְנָלַן דְּגַבֵּי שִׁפְחָה גּוּפִין מוּחְלָקִין? אֲמַר לֵיהּ: לָאו אָמְרַתְּ גַּבֵּי עֲרָיוֹת ״וְאִשָּׁה״ – לְחַלֵּק עַל כׇּל אִשָּׁה וְאִשָּׁה? גַּבֵּי שִׁפְחָה נָמֵי כְּתִיב: ״אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה שִׁכְבַת זֶרַע oumnalan degabé chif'ha goufin mou'hlakin? amar léh: la amrate gabé araot "veicha" – le'halék al kol icha veicha? gabé chif'ha namé ketiv: "acher yichkav et icha chikhvat zera

Daf 9b

1. וְהִיא שִׁפְחָה״ – לְחַלֵּק עַל כׇּל שִׁפְחָה וְשִׁפְחָה. vehi chif'ha" – le'halék al kol chif'ha vechif'ha.
2. נָזִיר שֶׁנִּטְמָא טוּמְאוֹת הַרְבֵּה. מַאן תַּנָּא? nazir chenitma toumot harbé. man tana?
3. אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: נְזִירוּת דְּטׇהֳרָה מִשְּׁבִיעִי הוּא דְּחָיְילָא עֲלֵיהּ. וּמַשְׁכַּחַת לַהּ כְּגוֹן שֶׁנִּטְמָא בַּשְּׁבִיעִי, וְחָזַר וְנִטְמָא בַּשְּׁבִיעִי, וְכֵיוָן דְּלֹא יָצָא שָׁעָה הָרְאוּיָה לְהַקְרִיב בָּהּ קׇרְבָּן – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא קׇרְבָּן אֶחָד. amar rav 'hisda: rabi yosé berabi yeouda hi, deamar: nezirout detohora michevii hou de'hayla aléh. oumachka'hat lah kegon chenitma bachevii, ve'hazar venitma bachevii, vekhévan delo yatsa chaa harouya lehakriv bah korban – éno 'hayav ela korban e'had.
4. דְּאִי רַבִּי, כֵּיוָן דְּאָמַר רַבִּי: נְזִירוּת דְּטׇהֳרָה עַד שְׁמִינִי לָא חָיְילָא עֲלֵיהּ, אִי דְּנִטְמָא בַּשְּׁבִיעִי וְחָזַר וְנִטְמָא בַּשְּׁבִיעִי – כּוּלַּהּ טוּמְאָה אֲרִיכְתָּא הִיא, dei rabi, kévan deamar rabi: nezirout detohora ad chemini la 'hayla aléh, i denitma bachevii ve'hazar venitma bachevii – koulah touma arikhta hi,
5. אִי דְּנִטְמָא בַּשְּׁמִינִי וְחָזַר וְנִטְמָא בַּשְּׁמִינִי, כֵּיוָן דְּיָצָאת שָׁעָה שֶׁרְאוּיָיה לְהַקְרִיב קׇרְבָּן – מְחַיֵּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת! אֶלָּא שְׁמַע מִינָּה רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. i denitma bachemini ve'hazar venitma bachemini, kévan deyatsat chaa cherouya lehakriv korban – me'hayév al kol a'hat vea'hat! ela chema mina rabi yosé berabi yeouda.
6. וּמַאי דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה? דְּתַנְיָא: ״וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא״ – בְּיוֹם הֲבָאַת קׇרְבְּנוֹתָיו, דִּבְרֵי רַבִּי. ouma derabi yosé berabi yeouda? detanya: "vekidach et rocho bayom haou" – beom havaat korbenota, divré rabi.
7. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּיוֹם תִּגְלַחְתּוֹ. rabi yosé berabi yeouda omér: beom tigla'hto.
8. מַתְנִי׳ הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ עַל יְדֵי אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וּמְצוֹרָע שֶׁנִּתְנַגַּע נְגָעִים הַרְבֵּה, matni' hamkané leichto al yedé anachim harbé oumtsora chenitnaga negaim harbé,
9. הֵבִיא צִיפֳּרִין וְנִתְנַגֵּעַ – לֹא עָלוּ לוֹ עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאתוֹ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיָּבִיא אֲשָׁמוֹ. hévi tsiporin venitnagéa – lo alou lo ad cheyavi 'hatato, rabi yeouda omér: ad cheyavi achamo.
10. גְּמָ׳ מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאוֹת״ – תּוֹרָה אַחַת לְקִנּוּיִין הַרְבֵּה. gema' menalan? dikhtiv: "zot torat hakenaot" – tora a'hat lekinouyin harbé.
11. מְצוֹרָע שֶׁנִּתְנַגֵּעַ נְגָעִים הַרְבֵּה כּוּ׳. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״זֹאת תּוֹרַת הַמְּצוֹרָע״ – תּוֹרָה אַחַת לִמְצוֹרָעִים הַרְבֵּה. metsora chenitnagéa negaim harbé kou'. menalan? dikhtiv: "zot torat hametsora" – tora a'hat limtsoraim harbé.
12. הֵבִיא צִיפֳּרִין וְנִתְנַגֵּעַ – לֹא עָלוּ לוֹ עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאתוֹ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיָּבִיא אֲשָׁמוֹ. hévi tsiporin venitnagéa – lo alou lo ad cheyavi 'hatato, rabi yeouda omér: ad cheyavi achamo.
13. וְהָאָמְרַתְּ: אֵין מֵבִיא אֶלָּא קׇרְבָּן אֶחָד! חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: הֵבִיא צִיפֳּרִין וְנִתְנַגֵּעַ – אֵין מֵבִיא אֶלָּא קׇרְבָּן אֶחָד. וּלְאַקְבּוֹעֵי בַּעֲנִיּוּת וּבַעֲשִׁירוּת – לָא מִיקְּבַע, עַד שֶׁיָּבִיא חַטָּאת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיָּבִיא אֲשָׁמוֹ. vehaamrate: én mévi ela korban e'had! 'hasoré mi'hasera vehakhi katané: hévi tsiporin venitnagéa – én mévi ela korban e'had. oulakboé baaniyout ouvaachirout – la mikeva, ad cheyavi 'hatat. rabi yeouda omér: ad cheyavi achamo.
14. תְּנַן הָתָם: מְצוֹרָע שֶׁהֵבִיא אֲשָׁמוֹ וְהֶעֱשִׁיר – הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר חַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר אָשָׁם. תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן, יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר צִיפֳּרִין. tenan hatam: metsora chehévi achamo veheechir – hakol holékh a'har 'hatat, divré rabi chimon. rabi yeouda omér: hakol holékh a'har acham. tanya rabi eliezer ben, yaakov omér: hakol holékh a'har tsiporin.
15. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שְׁלָשְׁתָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ – ״אֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ בְּטׇהֳרָתוֹ״, רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: דָּבָר הַמְכַפְּרוֹ, רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: דָּבָר הַמַּכְשִׁירוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: דָּבָר הַגּוֹרֵם לוֹ טׇהֳרָה, וּמַאי נִינְהוּ? צִיפֳּרִין. amar rav yeouda amar rav: chelachtan mikra e'had darchou – "acher lo tasig yado betohorato", rabi chimon savar: davar hamkhapero, rabi yeouda savar: davar hamakhchiro, rabi eliezer ben yaakov omér: davar hagorém lo tohora, ouma ninou? tsiporin.
16. מַתְנִי׳ הָאִשָּׁה שֶׁיָּלְדָה וְלָדוֹת הַרְבֵּה, וְהִפִּילָה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים נְקֵבָה, חָזְרָה וְהִפִּילָה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים נְקֵבָה, matni' haicha cheyalda veladot harbé, vehipila betokh chemonim nekéva, 'hazra vehipila betokh chemonim nekéva,
17. וְהַמַּפֶּלֶת תְּאוֹמִים, vehamapelet teomim,
18. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְבִיאָה עַל הָרִאשׁוֹן וְאֵינָהּ מְבִיאָה עַל הַשֵּׁנִי. מְבִיאָה עַל הַשְּׁלִישִׁי וְאֵינָהּ מְבִיאָה עַל הָרְבִיעִי. rabi yeouda omér: mevia al harichon veénah mevia al hachéni. mevia al hachelichi veénah mevia al harvii.
19. גְּמָ׳ מְנָלַן? דְּתָנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת: ״זֹאת תּוֹרַת הַיּוֹלֶדֶת לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה״ – מְלַמֵּד שֶׁמְּבִיאָה קׇרְבָּן אֶחָד עַל וְלָדוֹת הַרְבֵּה. יָכוֹל אַף עַל הַלֵּידָה וְעַל הַזִּיבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֹאת״. gema' menalan? detané tana kaméh derav chéchet: "zot torat hayoledet lazakhar velanekéva" – melaméd chemevia korban e'had al veladot harbé. yakhol af al haléda veal haziva? talmoud lomar: "zot".
20. קָתָנֵי: יָכוֹל עַל הַלֵּידָה וְעַל הַזִּיבָה אֵינָהּ מְבִיאָה אֶלָּא קׇרְבָּן אֶחָד. אֶלָּא מֵעַתָּה, אָכְלָה דָּם וְיָלְדָה, הָכִי נָמֵי דְּאֵין מְבִיאָה אֶלָּא קׇרְבָּן אֶחָד? katané: yakhol al haléda veal haziva énah mevia ela korban e'had. ela méata, akhla dam veyalda, hakhi namé deén mevia ela korban e'had?
21. אֵימָא הָכִי: יָכוֹל עַל הַלֵּידָה שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת וְעַל הַלֵּידָה שֶׁלְּאַחַר מְלֹאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֹאת״. éma hakhi: yakhol al haléda chelifné melot veal haléda chelea'har melot? talmoud lomar: "zot".
22. הִפִּילָה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים כּוּ׳. כְּשֶׁתִּמְּצֵי לוֹמַר לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה – וָלָד רִאשׁוֹן גּוֹרֵם וּמִוָּלָד רִאשׁוֹן מוֹנָה. לְדִבְרֵי חֲכָמִים – וָלָד שֵׁנִי גּוֹרֵם וּמִוָּלָד שֵׁנִי מוֹנָה. hipila betokh chemonim kou'. kechetimetsé lomar ledivré rabi yeouda – valad richon gorém oumivalad richon mona. ledivré 'hakhamim – valad chéni gorém oumivalad chéni mona.
23. כְּשֶׁתִּמְצֵי לוֹמַר? פְּשִׁיטָא, הָכִי אִיתָא! מַפֶּלֶת תְּאוֹמִים אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא בְּמַפֶּלֶת תְּאוֹמִים מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לְרַבָּנַן, קָא מַשְׁמַע לַן. kechetimtsé lomar? pechita, hakhi ita! mapelet teomim itsterikh léh, salka datakh aména bemapelet teomim mode rabi yeouda lerabanan, ka machma lan.
24. אִיבַּעְיָא לְהוּ: ibaya leou:

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Keritot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)