Talmud Keritot, Chapitre 1 (א) · Daf 2a à 6a

Daf 2a

1. מַתְנִי׳ שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ כָּרֵיתוֹת בְּתוֹרָה: הַבָּא עַל הָאֵם, וְעַל אֵשֶׁת אָב, וְעַל הַכַּלָּה, הַבָּא עַל הַזָּכוּר, וְעַל הַבְּהֵמָה, וְאִשָּׁה הַמְּבִיאָה הַבְּהֵמָה עָלֶיהָ, הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ, וְאֵשֶׁת אִישׁ, הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, וְעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו, וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אִמּוֹ, וְעַל הַנִּדָּה. matni' chelochim vachéch karétot betora: haba al haém, veal échet av, veal hakala, haba al hazakhour, veal habehéma, veicha hamevia habehéma aleha, haba al icha ouvitah, veéchet ich, haba al a'hoto, veal a'hot avi, veal a'hot imo, veal a'hot ichto, veal échet a'hi, veal échet a'hi avi, veal échet a'hi imo, veal hanida.
2. וְהַמְגַדֵּף, וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ, וּבַעַל אוֹב, וּמְחַלֵּל שַׁבָּת, וְטָמֵא שֶׁאָכַל קֹדֶשׁ, וְהַבָּא אֶל הַמִּקְדָּשׁ טָמֵא, וְהָאוֹכֶל חֵלֶב, וָדָם, וְנוֹתָר, וּפִיגּוּל, וְהַשּׁוֹחֵט, וּמַעֲלֶה בַּחוּץ, vehamgadéf, veovéd avoda zara, vehanotén mizaro lamolekh, ouvaal ov, oum'halél chabat, vetamé cheakhal kodech, vehaba el hamikdach tamé, vehaokhel 'hélev, vadam, venotar, oufigoul, vehacho'hét, oumaale ba'houts,
3. וְהָאוֹכֵל חָמֵץ בַּפֶּסַח, וְהָאוֹכֵל וְהָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהַמְפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן, וְהַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת, וְהַסָּךְ אֶת הַשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וְהַפֶּסַח וְהַמִּילָה מִצְוַת עֲשֵׂה. vehaokhél 'haméts bapesa'h, vehaokhél vehaose melakha beom hakipourim, vehamfatém et hachemen, vehamfatém et haketoret, vehasakh et hachemen hamich'ha. vehapesa'h vehamila mitsvat asé.
4. עַל אֵלּוּ חַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת, וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, וְעַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶם אָשָׁם תָּלוּי, חוּץ מִן הַמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. al élou 'hayavin al zedono karét, veal chiggato 'hatat, veal lo hoda chelahem acham talou, 'houts min hamtamé mikdach vekadacha, mipené cheou beole veoréd, divré rabi méir.
5. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַמְגַדֵּף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה״, יָצָא מְגַדֵּף שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה. va'hakhamim omrim: af hamgadéf, cheneemar: "tora a'hat yihye lakhem laose bichgaga", yatsa megadéf cheéno ose maase.

Daf 2b

1. גְּמָ׳ מִנְיָינָא לְמָה לִי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁאִם עֲשָׂאָן כּוּלָּן בְּהֶעְלֵם אַחַת – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. gema' minyana lema li? amar rabi yo'hanan: cheim asaan koulan behelém a'hat – 'hayav al kol a'hat vea'hat.
2. וְתוּ, הָא דִּתְנַן: אֲבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת, מִנְיָינָא לְמָה לִי? שֶׁאִם עֲשָׂאָן כּוּלָּן בְּהֶעְלֵם אַחַת – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. vetou, ha ditnan: avot melakhot arbaim 'hasér a'hat, minyana lema li? cheim asaan koulan behelém a'hat – 'hayav al kol a'hat vea'hat.
3. תּוּ, הָא דִּתְנַן: אַרְבָּעָה מְחוּסְּרֵי כַּפָּרָה, מִנְיָינָא לְמָה לִי? tou, ha ditnan: arbaa me'houseré kapara, minyana lema li?
4. לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, דְּאָמַר: חֲמִשָּׁה הָוֵי, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: גֵּר מְחוּסַּר כַּפָּרָה עַד שֶׁיִּזָּרֵק דָּם עָלָיו, אַהָכִי תְּנָא אַרְבָּעָה. leapoké miderabi eliezer ben yaakov, deamar: 'hamicha havé, detanya, rabi eliezer ben yaakov omér: gér me'housar kapara ad cheyizarék dam ala, ahakhi tena arbaa.
5. תּוּ, הָא דִּתְנַן: אַרְבָּעָה מְבִיאִין עַל הַזָּדוֹן כִּשְׁגָגָה, מִנְיָינָא לְמָה לִי? tou, ha ditnan: arbaa meviin al hazadon kichgaga, minyana lema li?
6. לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן – לֹא נִיתָּן זְדוֹנָהּ לְכַפָּרָה, אַהָכִי תְּנָא אַרְבָּעָה. leapoké miderabi chimon, detanya, rabi chimon omér: chevouat hapikadon – lo nitan zedonah lekhapara, ahakhi tena arbaa.
7. תּוּ, הָא דִּתְנַן: חֲמִשָּׁה מְבִיאִין קׇרְבָּן אֶחָד עַל עֲבֵירוֹת הַרְבֵּה, מִנְיָינָא לְמָה לִי? tou, ha ditnan: 'hamicha meviin korban e'had al avérot harbé, minyana lema li?
8. מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנָא סֵיפָא: נָזִיר אִם נִטְמָא טוּמְאוֹת הַרְבֵּה, וּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן דְּאִיטַּמִּי בִּשְׁבִיעִי וְחָזַר וְנִטְמָא בַּשְּׁבִיעִי, וּמַנִּי? רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: נְזִירוּת דְּטָהֲרָה, מִן שְׁבִיעִי הוּא דְּחָיֵיל עֲלֵיהּ. michoum deka baé lemitna séfa: nazir im nitma toumot harbé, oumachka'hate lah kegon deitami bichvii ve'hazar venitma bachevii, oumani? rabi yosé berabi yeouda hi, deamar: nezirout detahara, min chevii hou de'hayél aléh.
9. דְּאִי תֵּאמַר רַבִּי הִיא, כֵּיוָן דִּנְזִירוּת דְּטׇהֳרָה עַד שְׁמִינִי לָא חָיְילָא עֲלֵיהּ, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? dei témar rabi hi, kévan dinzirout detohora ad chemini la 'hayla aléh, hékhi machka'hate lah?
10. אִי דְּנִטְמָא בִּשְׁבִיעִי וְחָזַר וְנִטְמָא בִּשְׁבִיעִי – כּוּלַּהּ חֲדָא טוּמְאָה אֲרִיכְתָּא הִיא. i denitma bichvii ve'hazar venitma bichvii – koulah 'hada touma arikhta hi.
11. וְאִי דְּנִטְמָא בַּשְּׁמִינִי וְחָזַר וְנִטְמָא בַּשְּׁמִינִי, כֵּיוָן דְּיָצָא בְּשָׁעָה הָרְאוּיָה לְהָבִיא בָּהּ קׇרְבָּן, חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא. vei denitma bachemini ve'hazar venitma bachemini, kévan deyatsa bechaa harouya lehavi bah korban, 'hayav al kol a'hat vea'hat! ela chema minah rabi yosé berabi yeouda hi.
12. מַאי רַבִּי וּמַאי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה? דְּתַנְיָא: ״וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ בַּיּוֹם הַהוּא״ – בְּיוֹם הֲבָאַת קׇרְבְּנוֹתָיו, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּיוֹם תִּגְלַחְתּוֹ. ma rabi ouma rabi yosé berabi yeouda? detanya: "vekidach et rocho bayom haou" – beom havaat korbenota, divré rabi. rabi yosé berabi yeouda omér: beom tigla'hto.
13. תּוּ, הָא דִּתְנַן: חֲמִשָּׁה מְבִיאִין קׇרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, מִנְיָינָא לְמָה לִי? tou, ha ditnan: 'hamicha meviin korban ole veoréd, minyana lema li?
14. מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי סֵיפָא: נָשִׂיא כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. חֲמִשָּׁה לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: נָשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר. michoum dekatané séfa: nasi kayotsé bahen. 'hamicha leapoké miderabi eliezer, deamar: nasi mévi sair.
15. תּוּ, הָא דִּתְנַן: אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין, מִנְיָנָא לְמָה לִי? tou, ha ditnan: arbaa avot nezikin, minyana lema li?
16. לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, דְּאָמַר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֲבוֹת נְזִיקִין הֵן. וּלְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, מִנְיָינָא לְמָה לִי? לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי חִיָּיא, דְּאָמַר: עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין. וּלְרַבִּי חִיָּיא מִנְיָנָא לְמָה לִי? לְאַפּוֹקֵי מָסוֹר וּמְפַגֵּל. leapoké miderabi ochaya, deamar: chelocha asar avot nezikin hén. oulrabi ochaya, minyana lema li? leapoké miderabi 'hiya, deamar: esrim vearbaa avot nezikin. oulrabi 'hiya minyana lema li? leapoké masor oumfagél.
17. אָמַר מָר: שֶׁאִם עֲשָׂאָן כּוּלָּן בְּהֶעְלֵם אַחַת – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. amar mar: cheim asaan koulan behelém a'hat – 'hayav al kol a'hat vea'hat.
18. בִּשְׁלָמָא פָּטוּר לִגְמָרֵי לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, דִּכְתִיב: ״כִּי כׇּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ״. אֶלָּא אֵימָא: עֲבַר חֲדָא – נִתְחַיֵּיב חֲדָא, עֲבַר כּוּלְּהוּ בְּהֶעְלֵם אַחַת – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת! bichlama patour ligmaré la matsét amrate, dikhtiv: "ki kol acher yaase mikol hatoévot haéle venikhretou". ela éma: avar 'hada – nit'hayév 'hada, avar kouleou behelém a'hat – éno 'hayav ela a'hat!
19. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְכָךְ יָצְאָה כָּרֵת בַּאֲחוֹתוֹ – לְחַלֵּק. amar rabi yo'hanan: lekhakh yatsa karét baa'hoto – le'halék.
20. מַתְקֵיף לַהּ רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי, אֵימָא: אֲחוֹתוֹ דִּפְרַט קְרָא – נִיחַיַּיב חֲדָא עֲלַהּ, וְכוּלָּן כֵּיוָן דִּבְהֶעְלֵם אַחַת – לָא נִיחַיַּיב אֶלָּא אַחַת! matkéf lah rav bivi bar abayé, éma: a'hoto difrat kera – ni'hayav 'hada alah, vekhoulan kévan divhelém a'hat – la ni'hayav ela a'hat!
21. וּלְרַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי, מִי לֵית לֵיהּ הֲדָא דְּתַנְיָא: כׇּל דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כּוּלּוֹ יָצָא. oulrav bivi bar abayé, mi lét léh hada detanya: kol davar chehaya bakelal veyatsa min hakelal lelaméd, lo lelaméd al atsmo yatsa ela lelaméd al hakelal koulo yatsa.
22. כֵּיצַד? ״וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר וְגוֹ׳״, וַהֲלֹא שְׁלָמִים בִּכְלָל הַקֳּדָשִׁים הָיוּ. לָמָּה יָצְאוּ? kétsad? "vehanefech acher tokhal basar vego'", vahalo chelamim bikhlal hakodachim haou. lama yatsou?
23. לְהַקִּישׁ אֲלֵיהֶן: מָה שְּׁלָמִים שֶׁהֵן קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְחַיָּיבִין עֲלֵיהֶן – אַף כׇּל שֶׁהֵן קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן, יָצְאוּ קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת! lehakich aléhen: ma chelamim chehén kodché mizbé'ha ve'hayavin aléhen – af kol chehén kodché mizbé'ha 'hayavin aléhen, yatsou kodché bedek habayit!
24. אֲמַר לֵיהּ רַב בִּיבִי: בַּר מִינַּהּ. לָאו מִי אָמְרַתְּ הָתָם יָצְאוּ קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת? amar léh rav bivi: bar minah. la mi amrate hatam yatsou kodché bedek habayit?
25. הָכָא נָמֵי: מָה אֲחוֹתוֹ מְיוּחֶדֶת שֶׁהִיא עֶרְוָה וְאֵין לָהּ הֶיתֵּר בְּחַיֵּי אוֹסְרָהּ, אַף כֹּל שֶׁאֵין לָהּ הֶיתֵּר בְּחַיֵּי אוֹסְרָהּ, יָצְאָה אֵשֶׁת אִישׁ, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶיתֵּר בְּחַיֵּי בַעֲלָהּ! hakha namé: ma a'hoto meou'hedet chehi erva veén lah hetér be'hayé osrah, af kol cheén lah hetér be'hayé osrah, yatsa échet ich, cheyéch lah hetér be'hayé vaalah!
26. אָמַר רַבִּי יוֹנָה וְאִיתֵּימָא רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר קְרָא: ״כִּי כׇּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת וְגוֹ׳״, הוֹאִיל וְכָךְ הִקִּישׁ הוּא, הוּקְשׁוּ כׇּל הָעֲרָיוֹת כּוּלָּן לַאֲחוֹתוֹ: מָה אֲחוֹתוֹ חַיָּיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אַף כֹּל חַיָּיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ. amar rabi yona veitéma rav houna beréh derav yeochoua, amar kera: "ki kol acher yaase mikol hatoévot vego'", hoil vekhakh hikich hou, houkchou kol haaraot koulan laa'hoto: ma a'hoto 'hayavin aleha bifné atsmah, af kol 'hayavin aleha bifné atsmah.
27. וּלְרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר: חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת בִּכְלָל הָיוּ, וְלָמָּה יָצְאָה כָּרֵת בַּאֲחוֹתוֹ – לְדוּנָהּ בְּכָרֵת וְלֹא בְּמַלְקוֹת, oulrabi yits'hak deamar: 'hayavé kharétot bikhlal haou, velama yatsa karét baa'hoto – ledounah bekharét velo bemalkot,
28. לְחַלֵּק מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ״וְּאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טוּמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב״ – לְחַלֵּק עַל כׇּל אִשָּׁה וְאִשָּׁה. le'halék mena léh? nafka léh mi"ouel icha benidat toumatah lo tikrav" – le'halék al kol icha veicha.
29. וְרַבָּנַן נָמֵי, תִּיפּוֹק לְהוּ מִ״וְּאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טוּמְאָתָהּ״! אִין הָכִי נָמֵי. אֶלָּא כָּרֵת דַּאֲחוֹתוֹ לְמַאי אָתָא? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק עַל אֲחוֹתוֹ וְעַל אֲחוֹת אָבִיו וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ. verabanan namé, tipok leou mi"ouel icha benidat toumatah"! in hakhi namé. ela karét daa'hoto lema ata? mibeé léh le'halék al a'hoto veal a'hot avi veal a'hot imo.
30. הָנֵי לְמָה לְהוּ לְחַלֵּק? הֲרֵי שֵׁמוֹת מוּחְלָקִין וַהֲרֵי גּוּפִים מוּחְלָקִים! אֶלָּא אֵימָא: לְחַלֵּק עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו וְשֶׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ. hané lema leou le'halék? haré chémot mou'hlakin vaharé goufim mou'hlakim! ela éma: le'halék al a'hoto chehi a'hot avi vechehi a'hot imo.
31. וְרַבִּי יִצְחָק, הָא מִילְּתָא מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִן סֵיפָא דִּקְרָא, דִּכְתִיב: ״עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה״. verabi yits'hak, ha mileta mena léh? nafka léh min séfa dikra, dikhtiv: "ervat a'hoto gila".
32. וְרַבָּנַן, ״אֲחֹתוֹ״ דְּסֵיפָא דִּקְרָא מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ verabanan, "a'hoto" deséfa dikra ma avdi léh? mibeé léh

Daf 3a

1. לַאֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא בַּת אָבִיו וּבַת אִמּוֹ, לוֹמַר שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. laa'hoto chehi bat avi ouvat imo, lomar cheén onchin min hadin.
2. וְרַבִּי יִצְחָק, סָבַר: עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: יָלֵיף עוֹנֶשׁ מֵאַזְהָרָה. verabi yits'hak, savar: onchin min hadin. veibaét éma: yaléf onech méazhara.
3. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי לָאוִין וְכָרֵת אֶחָד – חַלֵּק חַטָּאת בֵּינֵיהֶן. וּמַאי הִיא? מְפַטֵּם וְסָךְ, דִּכְתִיב: ״עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ וְגוֹ׳״, כָּרֵת אֶחָד, דִּכְתִיב: ״אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו״. amar rabi elazar amar rabi hochaya: kol makom cheata motsé chené lavin vekharét e'had – 'halék 'hatat bénéhen. ouma hi? mefatém vesakh, dikhtiv: "al besar adam lo yisakh ouvmatkounto vego'", karét e'had, dikhtiv: "acher yirka'h kamoou vaacher yitén mimenou al zar venikhrat méama".
4. וְכִי מֵאַחַר דְּלָאוִין מוּחְלָקִים, כָּרֵת דַּאֲחוֹתוֹ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? vekhi méa'har delavin mou'hlakim, karét daa'hoto dikhtav ra'hamana lema li?
5. לְרַבִּי יִצְחָק – כִּדְאִית לֵיהּ, לְרַבָּנַן מִיבַּעְיָא לְהוּ: לוֹמַר, שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין! לְרַבִּי יִצְחָק, מַפֵּיק לֵיהּ לְחַיֵּיב עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו וְשֶׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ. lerabi yits'hak – kidit léh, lerabanan mibaya leou: lomar, cheén onchin min hadin! lerabi yits'hak, mapék léh le'hayév al a'hoto chehi a'hot avi vechehi a'hot imo.
6. וְרַבָּנַן? דְּנָפְקָא לְהוֹן מִן ״אֲחֹתוֹ״ דְרֵישָׁא. וְרַבִּי יִצְחָק? סָבַר ״אֲחוֹתוֹ״ דְרֵישָׁא אוֹרְחֵיהּ דִּקְרָא הִיא, וּמַפֵּיק לְחַלֵּק מֵ״אֲחֹתוֹ״ דְּסֵיפֵיהּ דִּקְרָא, לְחַלֵּק עַל אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא אֲחוֹת אָבִיו וְשֶׁהִיא אֲחוֹת אִמּוֹ. verabanan? denafka leon min "a'hoto" derécha. verabi yits'hak? savar "a'hoto" derécha or'héh dikra hi, oumapék le'halék mé"a'hoto" deséféh dikra, le'halék al a'hoto chehi a'hot avi vechehi a'hot imo.
7. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: הַמְפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן, הַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת, וְהַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. amar rav na'hman bar yits'hak, af anan namé tenéna: hamfatém et hachemen, hamfatém et haketoret, vehasakh bechemen hamich'ha.
8. לְמָה לִי דְּתַנְיָא הַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת בְּמִיצְעָא? לָאו הָא קָא מַשְׁמַע לַן: מָה קְטֹרֶת לָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְחַיָּיבִים עָלֶיהָ כָּרֵת בִּפְנֵי עַצְמוֹ – אַף מְפַטֵּם שֶׁמֶן וְסָךְ נָמֵי, כֵּיוָן דְּלָאו בִּפְנֵי עַצְמוֹ – חַיָּיבִים עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמָהּ? lema li detanya hamfatém et haketoret bemitsa? la ha ka machma lan: ma ketoret la bifné atsmo ve'hayavim aleha karét bifné atsmo – af mefatém chemen vesakh namé, kévan dela bifné atsmo – 'hayavim ala bifné atsmah?
9. וְכִי תֵּימָא דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנָא פִּיטּוּמִין בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – נִיתְנִהוּ אֵיפוֹךְ: הַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת, וְהַמְפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן, וְהַסָּךְ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, אַמַּאי פַּלְּגֵיהּ לְשֶׁמֶן? לָאו הָא קָמַשְׁמַע לַן, דְּיֵשׁ חִילּוּק חַטָּאוֹת בֵּינֵיהֶן? שְׁמַע מִינַּהּ. vekhi téma deka baé lemitna pitoumin bahadé hadadé – nitniou éfokh: hamfatém et haketoret, vehamfatém et hachemen, vehasakh chemen hamich'ha, ama palegéh lechemen? la ha kamachma lan, deyéch 'hilouk 'hataot bénéhen? chema minah.
10. הַבָּא עַל הַזָּכוּר. תַּנָּא בְּמַאי קָא חָשֵׁיב? haba al hazakhour. tana bema ka 'hachév?
11. אִי בְּגַבְרֵי – דַּל הָאִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת, וּבָצְרָא לַהּ חֲדָא! אִי בִּנְשֵׁי קָחָשֵׁיב – דַּל מִינְּהוֹן הַבָּא עַל הַזָּכוּר וְעַל הַבְּהֵמָה, וּבָצְרִי לְהוּ תַּרְתֵּי! i begavré – dal haicha hanirbaat, ouvatsra lah 'hada! i binché ka'hachév – dal mineon haba al hazakhour veal habehéma, ouvatsri leou tarté!
12. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם תַּנָּא גַּבְרֵי קָחָשֵׁיב, וְתָנֵי הָכִי: הַבָּא עַל הַזָּכוּר וְהֵבִיא זָכוּר עָלָיו, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּאָמַר: חַיָּיב שְׁתַּיִם. amar rabi yo'hanan: leolam tana gavré ka'hachév, vetané hakhi: haba al hazakhour vehévi zakhour ala, verabi yichmaél hi, deamar: 'hayav chetayim.
13. וְהָא מִדְּקָתָנֵי מְגַדֵּף בְּסֵיפֵיהּ, וּמוֹקְמִינַן לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי עֲקִיבָא! veha midekatané megadéf beséféh, oumokminan lah kerabi akiva, récha namé rabi akiva!
14. וְכִי תֵּימָא: רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, וּבְרֵישָׁא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְהָאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: הַבָּא עַל הַזָּכוּר וְהֵבִיא זָכוּר עָלָיו, לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּמַפֵּיק לֵיהּ מִתַּרְתֵּי קְרָאֵי, מִ״וְּאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב״, וּמִ״וְּלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – חַיָּיב שְׁתַּיִם, vekhi téma: rabi akiva hi, ouvrécha savar lah kerabi yichmaél, vehaamar rabi avaou: haba al hazakhour vehévi zakhour ala, lerabi yichmaél demapék léh mitarté keraé, mi"ouet zakhar lo tichkav", oumi"oulo yihye kadéch mibené yisraél" – 'hayav chetayim,
15. לְרַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, דְּמֵחַד קְרָא נָפֵיק לֵיהּ: ״אֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב״, קְרִי בֵּיהּ: לֹא תִשָּׁכֵיב! lerabi akiva éno 'hayav ela a'hat, demé'had kera nafék léh: "et zakhar lo tichkav", keri béh: lo tichakhév!
16. אֶלָּא: רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וּבִמְגַדֵּף סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא. אִי הָכִי, נִיתְנֵי נָמֵי: הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה, וְהֵבִיא בְּהֵמָה עָלָיו! ela: récha rabi yichmaél, ouvimgadéf savar lah kerabi akiva. i hakhi, nitné namé: haba al habehéma, vehévi behéma ala!
17. הָא אָמַר אַבָּיֵי: הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה וְהֵבִיא בְּהֵמָה עָלָיו, אַף לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, דְּכִי כְּתִיב קְרָא – בְּגַבְרֵי כְּתִיב. ha amar abayé: haba al habehéma vehévi behéma ala, af lerabi yichmaél éno 'hayav ela a'hat, dekhi ketiv kera – begavré ketiv.
18. רַבִּי אֶלְעָזָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר: תַּנָּא תְּנִי שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת, וּתְנִי שָׁלֹשׁ כָּרֵיתוֹת, לְסַיּוֹמִינְהוּ בְּכָרֵיתוֹת. rabi elazar micheméh derav amar: tana teni chelochim vechaloch 'hataot, outni chaloch karétot, lesayominou bekharétot.
19. דְּקָתָנֵי סֵיפָא: פֶּסַח וּמִילָה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה – פֶּסַח וּמִילָה אַמַּאי קָתָנֵי לְהוּ? dekatané séfa: pesa'h oumila bemitsvat asé – pesa'h oumila ama katané leou?
20. וְאִיתֵּימָא לְאֵיתוֹיֵי קׇרְבָּן עֲלֵיהוֹן, מִי מַיְיתֵי? וְהָתַנְיָא: הוּקְּשָׁה כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב: ״תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעוֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה״ – veitéma leétoyé korban aléon, mi mayté? vehatanya: houkecha kal hatora koulah laavoda zara, dikhtiv: "tora a'hat yihye lakhem laose bichgaga. vehanefech acher taase beyad rama" –
21. מָה עֲבוֹדָה זָרָה שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, אַף כֹּל שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה! ma avoda zara chév veal taase, af kol chév veal taase!
22. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: תְּנָא שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת מַאן דְּעָבְדִי בְּשׁוֹגֵג, וַהֲדַר תְּנָא שָׁלֹשׁ כָּרֵיתוֹת לְסַיּוֹמִינְהוּ לְכָרֵיתוֹת, שְׁמַע מִינַּהּ. ela la chema minah: tena chelochim vechaloch 'hataot man deavdi bechogég, vahadar tena chaloch karétot lesayominou lekharétot, chema minah.
23. הַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת. אָמְרִי: שַׁבָּת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת הָוְויָין! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּנָּא שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת, דְּלָא מִחַיַּיב אֶלָּא חֲדָא. ham'halél et hachabat. amri: chabat arbaim 'hasér a'hat havyan! amar rabi yo'hanan: tana chiggat chabat ouzdon melakhot, dela mi'hayav ela 'hada.
24. דְּתַנְיָא: ״הֵנָּה״ שֶׁהִיא ״אַחַת״ – שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת. detanya: "héna" chehi "a'hat" – chiggat chabat ouzdon melakhot.
25. וְנִיתְנֵי זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת, דְּמִחַיַּיב אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת! venitné zedon chabat vechiggat melakhot, demi'hayav arbaim 'hasér a'hat!
26. דְּתַנְיָא: ״וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה״ – פְּעָמִים שֶׁחַיָּיב אַחַת עַל כּוּלָּן, וּפְעָמִים שֶׁחַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. דְּתַנְיָא: ״אַחַת״ שֶׁהִיא ״הֵנָּה״ – זְדוֹן שַׁבָּת וְשִׁגְגַת מְלָאכוֹת! detanya: "veasa méa'hat méhéna" – peamim che'hayav a'hat al koulan, oufamim che'hayav al kol a'hat vea'hat. detanya: "a'hat" chehi "héna" – zedon chabat vechiggat melakhot!
27. תְּנָא שִׁגְגַת שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכוֹת עֲדִיפָא לֵיהּ, דְּמֵחַטָּאת מִיהָא לָא מִיפְּטַר. tena chiggat chabat ouzdon melakhot adifa léh, demé'hatat miha la mipetar.
28. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא גַּבֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּקָתָנֵי: שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה וּזְדוֹן עֲבוֹדוֹת. vekhén ata motsé gabé avoda zara, dekatané: chiggat avoda zara ouzdon avodot.
29. שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּעָמַד בְּבֵית עֲבוֹדָה זָרָה וְסָבַר בֵּית הַכְּנֶסֶת הִיא וְהִשְׁתַּחֲוָה – הֲרֵי לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם! chiggat avoda zara hékhi damé? iléma deamad bevét avoda zara vesavar bét hakeneset hi vehichta'hava – haré libo lachamayim!
30. וְאֶלָּא דַּחֲזָא אִנְדְּרָטָא וּסְגֵיד לֵהּ? אִי דְּקַבְּלֵיהּ עֲלֵיהּ בֶּאֱלוֹהַּ – בַּר סְקִילָה הוּא! וְאִי דְּלָא קַבְּלֵיהּ בֶּאֱלוֹהַּ – לָאו מִידֵּי הוּא! veela da'haza inderata ousgéd léh? i dekabeléh aléh beeloha – bar sekila hou! vei dela kabeléh beeloha – la midé hou!
31. אֶלָּא, מֵאַהֲבָה וּמִיִּרְאָה. ela, méahava oumiyira.
32. הָנִיחָא לְאַבַּיֵּי דְּאָמַר חַיָּיב, אֶלָּא לְרָבָא דְּאָמַר פָּטוּר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leabayé deamar 'hayav, ela lerava deamar patour, ma ika lemémar?

Daf 3b

1. אֶלָּא בְּאוֹמֵר מוּתָּר, דְּעַד כָּאן לָא קָבָעֵי מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן אֶלָּא אִי חֲדָא מִחַיַּיב אִי תַּרְתֵּי מִחַיַּיב, אָבֵל מִיפְּטַר לִגְמָרֵי לָא בְּעָא מִינֵּיהּ. ela beomér moutar, dead kan la kavaé minéh rava mérav na'hman ela i 'hada mi'hayav i tarté mi'hayav, avél mipetar ligmaré la bea minéh.
2. רַב פָּפָּא אָמַר: מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּתִינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הַגּוֹיִם, דְּיָדַע דַּאֲסִירָא עֲבוֹדָה זָרָה, וְהָנֵי עֲבוֹדָה זָרָה לָא יָדַע דַּאֲסִירָן. rav papa amar: machka'hate lah betinok chenichba levén hagoyim, deyada daasira avoda zara, vehané avoda zara la yada daasiran.
3. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּגָדוֹל – כְּגוֹן דְּקָא טָעֵי בְּהָדֵין קְרָא: ״לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב וְגוֹ׳״ סָבַר: כִּי אֲסִירָא הִשְׁתַּחֲוָאָה לַעֲבוֹדָה זָרָה דְּכֶסֶף וְזָהָב, אֲבָל דְּמִינֵי אַחֲרִינֵי שַׁרְיָא, דְּהַיְינוּ שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה וּזְדוֹן עֲבוֹדוֹת. vei baét éma: afilou téma begadol – kegon deka taé behadén kera: "lo taasoun iti elohé khesef vélohé zahav vego'" savar: ki asira hichta'havaa laavoda zara dekhesef vezahav, aval deminé a'hariné charya, dehaynou chiggat avoda zara ouzdon avodot.
4. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב בִּיבִי אָמַר: תַּנָּא שֵׁם שַׁבָּת וְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה קָתָנֵי. מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי: הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ וְעַל אֵשֶׁת אִישׁ, וְהָא יֵשׁ בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ, דְּלָא קָתָנֵי לַהּ! rav a'ha beréh derav ika micheméh derav bivi amar: tana chém chabat vechém avoda zara katané. mima? midekatané: haba al icha ouvitah veal échet ich, veha yéch bito méanousato, dela katané lah!
5. אָמְרִי: דִּכְתִיבָן קָתָנֵי, דְּלָא כְּתִיבָן לָא קָתָנֵי. amri: dikhtivan katané, dela ketivan la katané.
6. וְהָאִיכָּא בַּת אִשְׁתּוֹ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ, דִּכְתִיבָא, וְלָא קָתָנֵי! אֶלָּא: שֵׁם אִשָּׁה וּבִתָּהּ קָתָנֵי? הָכִי נָמֵי: שֵׁם שַׁבָּת וְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה קָתָנֵי. vehaika bat ichto ouvat bitah ouvat benah, dikhtiva, vela katané! ela: chém icha ouvitah katané? hakhi namé: chém chabat vechém avoda zara katané.
7. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא רָמֵי דִּילֵיהּ אַדִּילֵיהּ: מִי אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי הָכִי, שֵׁם שַׁבָּת קָתָנֵי וְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה קָתָנֵי? וְהָאִיתְּמַר: הַמַּעֲלֶה אֵבְרֵי פְּנִים בַּחוּץ – חַיָּיב, אֵבְרֵי חוּץ בַּחוּץ – חַיָּיב. rav a'ha beréh derav ika ramé diléh adiléh: mi amar rav bivi bar abayé hakhi, chém chabat katané vechém avoda zara katané? vehaitemar: hamaale évré penim ba'houts – 'hayav, évré 'houts ba'houts – 'hayav.
8. וְקַשְׁיָא לֵיהּ לְרַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: ״אִי הָכִי, הָא דִּתְנַן: שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ כָּרֵיתוֹת בְּתוֹרָה – תְּלָתִין וּשְׁבַע נִינְהוּ, דְּאִיכָּא הַמַּעֲלֶה וְהַמַּעֲלֶה!״ מַאי קַשְׁיָא לֵיהּ? נִישְׁנֵי: שֵׁם הַעֲלָאָה קָתָנֵי! vekachya léh lerav bivi bar abayé: "i hakhi, ha ditnan: chelochim vachéch karétot betora – telatin ouchva ninou, deika hamaale vehamaale!" ma kachya léh? nichné: chém haalaa katané!
9. מִי דָּמֵי? שַׁבָּת וַעֲבוֹדָה זָרָה תְּנָא יָתְהוֹן אַבִּינְכֵיהוֹן, גַּבַּי כָּרֵיתוֹת, דְּאִירְיָא, מְשַׁנֵּי: ״שֵׁם שַׁבָּת קָתָנֵי שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה קָתָנֵי״, גַּבֵּי הַעֲלָאָה, מִי תְּנָא יָתְהוֹן בִּינְכֵיהוֹן דְּשַׁנִּי הָכִי? mi damé? chabat vaavoda zara tena yaton abinkhéon, gaba karétot, deirya, mechané: "chém chabat katané chém avoda zara katané", gabé haalaa, mi tena yaton binkhéon dechani hakhi?
10. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: שְׁתֵּי כָּרֵיתוֹת וְלָאו אֶחָד, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: שׁוֹחֵט וְהֶעֱלָה קָאָמְרַתְּ? הָנֵי שְׁנֵי לָאוִין נִינְהוּ, bea minéh rabi yirmeya mérabi zéra: cheté karétot vela e'had, maou? amar léh: cho'hét veheela kaamrate? hané chené lavin ninou,
11. אִי לְמַאן דְּגָמַר מִגְּזֵרָה שָׁוָה – נֶאֱמַר כָּאן הֲבָאָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הֲבָאָה, i leman degamar migezéra chava – neemar kan havaa veneemar lehalan havaa,
12. מָה לְהַלָּן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר – אַף כָּאן לֹא עָנַשׁ, אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר. ma lehalan lo anach ela im kén hizhir – af kan lo anach, ela im kén hizhir.
13. לְמַאן דְּמַיְיתֵי לַהּ בְּהֶיקֵּשׁ – אָמַר קְרָא: ״שָׁם תַּעֲלֶה... וְשָׁם תַּעֲשֶׂה״, מַקִּישׁ שְׁחִיטָה לְהַעֲלָאָה, מָה הַעֲלָאָה לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר, אַף שְׁחִיטָה לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר. leman demayté lah behekéch – amar kera: "cham taale... vecham taase", makich che'hita lehaalaa, ma haalaa lo anach ela im kén hizhir, af che'hita lo anach ela im kén hizhir.
14. דִּלְמָא שְׁתֵּי מִיתוֹת וְלָאו אֶחָד קָאָמְרַתְּ? מָה הִיא – אוֹב וְיִדְּעוֹנִי. dilma cheté mitot vela e'had kaamrate? ma hi – ov veyideoni.
15. אֲמַר לֵיהּ דְּהָא פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. דְּתָנוּ גַּבֵּי סַנְהֶדְרִין: בַּעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי, וְקַשְׁיָא לַן, וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי סְקִילוֹת תָּנֵי יִדְּעוֹנִי, וְגַבֵּי כָּרֵיתוֹת לָא תָּנֵי יִדְּעוֹנִי? amar léh deha pelougta derabi yo'hanan veréch lakich. detanou gabé sanhedrin: baal ov veyideoni, vekachya lan, ouma chena gabé sekilot tané yideoni, vegabé karétot la tané yideoni?
16. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוֹאִיל וּשְׁנֵיהֶם בְּלָאו אֶחָד נֶאֶמְרוּ. וְנֵימָא יִדְּעוֹנִי, וְלָא נֵימָא בַּעַל אוֹב! קָסָבַר: הוֹאִיל וּפָתַח הַכָּתוּב בְּבַעַל אוֹב. amar rabi yo'hanan: hoil ouchnéhem bela e'had neemrou. venéma yideoni, vela néma baal ov! kasavar: hoil oufata'h hakatouv bevaal ov.
17. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: הוֹאִיל וְאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה. וְרֵישׁ לָקִישׁ מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי יוֹחָנָן? veréch lakich amar: hoil veén bo maase. veréch lakich ma tama la amar kerabi yo'hanan?
18. אָמַר רַב פָּפָּא: דְּהָא חֲלוּקִין הֵן בְּמִיתוֹת. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְךָ: חֲלוּקָּה דְלָאו – הָוֵי חֲלוּקָּה, חֲלוּקָּה דְמִיתָה – לָא הָוְיָא חֲלוּקָּה. amar rav papa: deha 'haloukin hén bemitot. verabi yo'hanan amar lekha: 'halouka dela – havé 'halouka, 'halouka demita – la havya 'halouka.
19. וְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרֵישׁ לָקִישׁ? קָסָבַר: מַאן תַּנָּא כָּרֵיתוֹת – רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר לָא בָּעִינַן מַעֲשֶׂה. verabi yo'hanan ma tama la amar keréch lakich? kasavar: man tana karétot – rabi akiva hi, deamar la bainan maase.
20. וְרֵישׁ לָקִישׁ? נְהִי דְּרַבִּי עֲקִיבָא לָא בָּעֵי מַעֲשֵׂה רַבָּה, מַעֲשֵׂה זוּטָא בָּעֵי. veréch lakich? nehi derabi akiva la baé maasé raba, maasé zouta baé.
21. בַּעַל אוֹב, מַאי מַעֲשֶׂה אִית בֵּיהּ? הֲקָשַׁת זְרוֹעוֹתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה. מְגַדֵּף, מַאי מַעֲשֶׂה אִית בֵּיהּ? עֲקִימַת שְׂפָתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה. baal ov, ma maase it béh? hakachat zeroota havé maase. megadéf, ma maase it béh? akimat sefata havé maase.
22. קָא סָלְקָא דַּעְתִּין: הֲקָשַׁת זְרוֹעוֹתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה זוּטָא אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן. מֵיתִיבִי: בַּעֲבוֹדָה זָרָה אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן שֶׁזִּיבַּח, וְקִיטֵּר, וְנִיסֵּךְ, וְהִשְׁתַּחֲוָה. וְקַשְׁיָא לַן, הִשְׁתַּחֲוָאָה לֵית בַּהּ מַעֲשֶׂה! ka salka datin: hakachat zeroota havé maase zouta afilou lerabanan. métivi: baavoda zara éno 'hayav ela al davar cheyéch bo maase, kegon cheziba'h, vekitér, venisékh, vehichta'hava. vekachya lan, hichta'havaa lét bah maase!
23. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הָא מַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר לָא בָּעִינַן מַעֲשֶׂה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, כְּפִיפַת קוֹמָתוֹ הָוֵי מַעֲשֶׂה. מִכְּלָל דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן כְּפִיפַת קוֹמָתוֹ לְרַבָּנַן לָא הָוֵי מַעֲשֶׂה. הֲקָשַׁת זְרוֹעוֹתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה?! veamar réch lakich: ha mani? rabi akiva hi, deamar la bainan maase. verabi yo'hanan amar: afilou téma rabanan, kefifat komato havé maase. mikelal disvira léh leréch lakich aliba derabanan kefifat komato lerabanan la havé maase. hakachat zeroota havé maase?!
24. וְאֶלָּא כִּי קָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הֲקָשַׁת זְרוֹעוֹתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה זוּטָא, אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, אֲבָל לְרַבָּנַן לָא הָוֵי מַעֲשֶׂה. veela ki kaamar réch lakich hakachat zeroota havé maase zouta, aliba derabi akiva, aval lerabanan la havé maase.
25. אִי הָכִי, אַמַּאי תָּנֵי: יָצָא מְגַדֵּף שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה? נִיתְנֵי: יָצָא מְגַדֵּף וּבַעַל אוֹב! חֲדָא מִתַּרְתֵּי קָתָנֵי. i hakhi, ama tané: yatsa megadéf cheén bo maase? nitné: yatsa megadéf ouvaal ov! 'hada mitarté katané.
26. וְלִיתְנֵי בַּעַל אוֹב וְלָא לִיתְנֵי מְגַדֵּף! מְגַדֵּף אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב כָּרֵת דִּילֵיהּ בִּמְקוֹם קׇרְבָּן, אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא. velitné baal ov vela litné megadéf! megadéf itsterikh léh, salka datakh aména: hoil oukhtiv karét diléh bimkom korban, éma mode léh lerabi akiva, ka machma lan dela.
27. עוּלָּא אָמַר: בַּעַל אוֹב דְּקָתָנֵי בִּמְקַטֵּר לַשֵּׁד. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: אִם כֵּן, הַיְינוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה! אֶלָּא אָמַר רָבָא: מְקַטֵּר לַשֵּׁד עַל מְנָת לְחַבְּרוֹ. oula amar: baal ov dekatané bimkatér lachéd. matkéf lah rava: im kén, haynou ovéd avoda zara! ela amar rava: mekatér lachéd al menat le'habero.
28. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִם כֵּן, הָיִינוּ חוֹבֵר חָבֶר! אֲמַר לֵיהּ: הַתּוֹרָה אָמְרָה חוֹבֵר חָבֶר כְּגוֹן זֶה, בִּסְקִילָה. וְאֶלָּא חוֹבֵר חֶבֶר דִּבְלָאו – הֵדֵין הוּא? amar léh abayé: im kén, hayinou 'hovér 'haver! amar léh: hatora amra 'hovér 'haver kegon ze, biskila. veela 'hovér 'hever divla – hédén hou?
29. אֲמַר לֵיהּ: כִּדְתַנְיָא: ״וְחוֹבֵר חָבֶר״ – אֶחָד חוֹבֵר גָּדוֹל וְאֶחָד חוֹבֵר קָטָן, וַאֲפִילּוּ חוֹבֵר לִנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים – חַיָּיב. אָמַר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמִיצְמַד זִיבּוּרָא וְעַקְרַבָּא – אָסוּר, וְאִי קָאָתוּ בָּתְרֵיהּ – שְׁרֵי. amar léh: kidtanya: "ve'hovér 'haver" – e'had 'hovér gadol vee'had 'hovér katan, vaafilou 'hovér lin'hachim veakrabim – 'hayav. amar abayé: ha man devaé lemitsmad ziboura veakraba – asour, vei kaatou batréh – cheré.
30. לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר כְּפִיפַת קוֹמָתוֹ הָוֵי מַעֲשֵׂה, עֲקִימַת lerabi yo'hanan, deamar kefifat komato havé maasé, akimat

Daf 4a

1. שְׂפָתָיו נֶהֱוֵי מַעֲשֶׂה גַּבֵּי מְגַדֵּף? אָמַר רָבָא: שָׁאנֵי מְגַדֵּף, הוֹאִיל וְיֶשְׁנוֹ בַּלֵּב, אֲבָל בְּעָלְמָא עֲקִימַת שְׂפָתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה. sefata nehevé maase gabé megadéf? amar rava: chané megadéf, hoil veyechno balév, aval bealma akimat sefata havé maase.
2. מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: יָצְאוּ עֵדִים זוֹמְמִין שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְאַמַּאי? הָא ״עַל פִּי״ כְּתִיב בָּהֶן! אָמַר רָבָא: שָׁאנֵי עֵדִים זוֹמְמִין, הוֹאִיל וְיֶשְׁנָן בִּרְאִיָּיה. métiv rabi zéra: yatsou édim zommin cheén bo maase, veama? ha "al pi" ketiv bahen! amar rava: chané édim zommin, hoil veyechnan biriya.
3. הָאוֹכֵל חֵלֶב. תָּנוּ רַבָּנַן: ״כׇּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ״ – לְחַיֵּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. haokhél 'hélev. tanou rabanan: "kol 'hélev chor vekhesev vaéz lo tokhélou" – le'hayév al kol a'hat vea'hat, divré rabi yichmaél. va'hakhamim omrim: éno 'hayav ela a'hat.
4. נֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת, וְרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת? néma beha kamipalgi, derabi yichmaél savar: lokin al la chebikhlalot, verabanan savri: én lokin al la chebikhlalot?
5. לְעוֹלָם סָבַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת, וְשָׁאנֵי הָכָא, דִּמְיַיתְּרִי לֵיהּ קְרָאֵי – נִכְתּוֹב קְרָא ״כׇּל חֵלֶב לֹא תֹאכֵלוּ״, ״שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לְחַלֵּק. leolam savar rabi yichmaél: én lokin al la chebikhlalot, vechané hakha, dimyateri léh keraé – nikhtov kera "kol 'hélev lo tokhélou", "chor vekhesev vaéz" lema li? chema minah le'halék.
6. וְרַבָּנַן? אִי לָא כְּתִיב: ״שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״ הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ חֵלֶב חַיָּה בַּמַּשְׁמָע, לְהָכִי כְּתַב: ״שׁוֹר כֶּשֶׂב וָעֵז״, לְמֵימְרָא: דְּחֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז הוּא דְּאָסוּר, אֲבָל דְּחַיָּה שְׁרֵי. verabanan? i la ketiv: "chor vekhesev vaéz" hava aména: afilou 'hélev 'haya bamachma, lehakhi ketav: "chor kesev vaéz", lemémra: de'hélev chor vekhesev vaéz hou deasour, aval de'haya cheré.
7. שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ! אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמָא, דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּקָסָבַר: אִם כֵּן, לִכְתּוֹב ״כׇּל חֵלֶב שׁוֹר לֹא תֹאכְלוּ״, ״כֶּשֶׂב וָעֵז״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לְחַלֵּק. chapir kaamri léh! ela haynou tama, derabi yichmaél dekasavar: im kén, likhtov "kol 'hélev chor lo tokhlou", "kesev vaéz" lema li? chema minah le'halék.
8. וְרַבָּנַן סָבְרִי: אִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״כׇּל חֵלֶב שׁוֹר״, הֲוָה אָמֵינָא: נֵילַף ״שׁוֹר״ ״שׁוֹר״ מִסִּינַי, verabanan savri: i ketav ra'hamana "kol 'hélev chor", hava aména: nélaf "chor" "chor" misina,
9. מָה גַּבֵּי סִינַי – חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף גַּבֵּי אֲכִילָה – חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, לְהָכִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״, לְמֵימְרָא דְּהָנֵי דְּאָסוּר, אֲבָל חַיָּה וָעוֹף שְׁרֵי. ma gabé sina – 'haya vaof kayotsé bahen, af gabé akhila – 'haya vaof kayotsé bahen, lehakhi ketav ra'hamana "chor vekhesev vaéz", lemémra dehané deasour, aval 'haya vaof cheré.
10. שַׁפִּיר קָא אָמְרִי לֵיהּ! אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמָא, דְּקָסָבַר: נִכְתּוֹב ״כׇּל חֵלֶב כֶּשֶׂב לֹא תֹאכֵלוּ״, אִי נָמֵי: ״כׇּל חֵלֶב עֵז לֹא תֹאכֵלוּ״, ״שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לְחַלֵּק. chapir ka amri léh! ela haynou tama, dekasavar: nikhtov "kol 'hélev kesev lo tokhélou", i namé: "kol 'hélev éz lo tokhélou", "chor vekhesev vaéz" lema li? chema minah le'halék.
11. וְרַבָּנַן סָבְרִי: אִי כְּתַב ״כָּל חֵלֶב כֶּשֶׂב״, הֲוָה אָמֵינָא: חֵלֶב כֶּשֶׂב אָסוּר, וְשׁוֹר וָעֵז שְׁרֵי. וְכִי תֵּימָא, מַאי אוּלְמֵיהּ דְּכֶשֶׂב – מִשּׁוּם דְּנִתְרַבָּה בְּאַלְיָה, verabanan savri: i ketav "kal 'hélev kesev", hava aména: 'hélev kesev asour, vechor vaéz cheré. vekhi téma, ma oulméh dekhesev – michoum denitraba bealya,
12. וְכִדְתָנָא רַבִּי חֲנַנְיָא: לָמָּה מָנָה הַכָּתוּב אֵימוּרִין בְּשׁוֹר וְאֵימוּרִים בְּכֶשֶׂב, וְאֵימוּרִים, בְּעֵז, דִּכְתִיב: ״אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר וְגוֹ׳? vekhidtana rabi 'hananya: lama mana hakatouv émourin bechor veémourim bekhesev, veémourim, beéz, dikhtiv: "akh bekhor chor vego'?
13. צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב שׁוֹר, הֲוָה אָמֵינָא: כֶּשֶׂב וָעֵז לָא יָלְפִינַן מִינֵּיהּ, דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְשׁוֹר, שֶׁכֵּן נִתְרַבָּה בִּנְסָכִים. tserikhi, dei ketav chor, hava aména: kesev vaéz la yalfinan minéh, deika lemifrakh: ma lechor, chekén nitraba binsakhim.
14. נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּכֶשֶׂב וְנֵילַף שׁוֹר וָעֵז מִכֶּשֶׂב – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְכֶשֶׂב, שֶׁכֵּן נִתְרַבָּה בְּאַלְיָה. nikhtov ra'hamana bekhesev venélaf chor vaéz mikesev – ika lemifrakh: ma lekhesev, chekén nitraba bealya.
15. נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא עֵז וְנֵילַף שׁוֹר וְכֶשֶׂב מִינֵּיהּ – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְעֵז, שֶׁכֵּן נִתְרַבָּה אֵצֶל עֲבוֹדָה זָרָה. nikhtov ra'hamana éz venélaf chor vekhesev minéh – ika lemifrakh: ma leéz, chekén nitraba étsel avoda zara.
16. מִן חַד לָא יָלְפִינַן, נִכְתּוֹב תַּרְתֵּי וְנֵילַף חֲדָא מִתַּרְתֵּי! הֵי דֵין? נֵילַף שׁוֹר מִכֶּשֶׂב וָעֵז – אִית לְהוֹן פִּירְכָא: מָה לְכֶשֶׂב וָעֵז, שֶׁכֵּן נִתְרַבּוּ אֵצֶל הַפֶּסַח! min 'had la yalfinan, nikhtov tarté venélaf 'hada mitarté! hé dén? nélaf chor mikesev vaéz – it leon pirkha: ma lekhesev vaéz, chekén nitrabou étsel hapesa'h!
17. לָא נִכְתּוֹב כֶּשֶׂב וְנֵילַף מִשּׁוֹר וָעֵז – אִית לְהוֹן פִּירְכָא: מָה לְשׁוֹר וָעֵז, שֶׁכֵּן נִתְרַבָּה אֵצֶל עֲבוֹדָה זָרָה! la nikhtov kesev venélaf michor vaéz – it leon pirkha: ma lechor vaéz, chekén nitraba étsel avoda zara!
18. לָא נִכְתּוֹב עֵז, וְנֵילַף מִשּׁוֹר וְכֶשֶׂב – אִית לְהוֹן פִּירְכָא: מָה לְשׁוֹר וְכֶשֶׂב, שֶׁכֵּן יֵשׁ בּוֹ צַד רִיבּוּי! הִלְכָּךְ לָא יָלְפִי מֵהֲדָדֵי. la nikhtov éz, venélaf michor vekhesev – it leon pirkha: ma lechor vekhesev, chekén yéch bo tsad ribou! hilkakh la yalfi méhadadé.
19. שַׁפִּיר קָא אָמְרִי לֵיהּ! אֶלָּא לְעוֹלָם טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל כִּדְאָמְרִינַן מֵעִיקָּרָא, דְּאִם כֵּן נִכְתּוֹב ״כׇּל חֵלֶב״ וְלִישְׁתּוֹק. מַאי אָמְרַתְּ, הַאי דִּכְתַב ״שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״ לְמִשְׁרֵי חֵלֶב חַיָּה? chapir ka amri léh! ela leolam tama derabi yichmaél kidamrinan méikara, deim kén nikhtov "kol 'hélev" velichtok. ma amrate, ha dikhtav "chor vekhesev vaéz" lemichré 'hélev 'haya?
20. הָא כִּי כְּתַב קְרָא – בְּעִנְיָינָא דְקָדָשִׁים, וְדָבָר לָמֵד מֵעִנְיָינוֹ. ha ki ketav kera – beinyana dekadachim, vedavar laméd méinyano.
21. מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי: לָא יָלְפִינַן דָּבָר לָמֵד מֵעִנְיָינוֹ? לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא יָלְפִינַן דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָינוֹ, וְהָכָא בְּהָא פְּלִיגִי, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: לְמֵידִין לָאו מִלָּאו בֵּין מִלָּאו וּבֵין מִלָּאו דְּכָרֵת, mikelal derabanan savri: la yalfinan davar laméd méinyano? la, dekhoulé alma yalfinan davar halaméd méinyano, vehakha beha peligi, rabi yichmaél savar: lemédin la mila bén mila ouvén mila dekharét,
22. דְּ״כׇל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״, מִלָּאו דְּ״חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם כׇּל חֵלֶב וְכׇל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ״, דִּכְתִיב בְּעִנְיָינָא דְקָדָשִׁים, וּבְקָדָשִׁים לָא אִית בְּהוֹן חַיָּה, אַף ״כׇּל חֵלֶב שׁוֹר״, כִּי כְּתִיב לֵיהּ סְתָמָא לֵיכָּא לְסַפּוֹקֵי בְּחַיָּה, הִלְכָּךְ ״שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״ לְחַלֵּק הוּא דַּאֲתָא, לְחַיֵּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. de"khol 'hélev chor vekhesev vaéz", mila de"'houkat olam ledorotékhem bekhol mochvotékhem kol 'hélev vekhol dam lo tokhélou", dikhtiv beinyana dekadachim, ouvkadachim la it beon 'haya, af "kol 'hélev chor", ki ketiv léh setama léka lesapoké be'haya, hilkakh "chor vekhesev vaéz" le'halék hou daata, le'hayév al kol a'hat vea'hat.
23. וְיָלְפִינַן לָאו דְּ״כׇל חֵלֶב״ וְלָאו דְּ״חֻקַּת עוֹלָם״ מִכָּרֵת דְּ״כִי כׇּל אוֹכֵל חֵלֶב מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה״, מָה הָהוּא לְחַלֵּק – אַף הַדִּין לְחַלֵּק. veyalfinan la de"khol 'hélev" vela de"'houkat olam" mikarét de"khi kol okhél 'hélev min habehéma acher yakrivou mimena", ma haou le'halék – af hadin le'halék.
24. וְרַבָּנַן, לָאו מִלָּאו יָלְפִינַן, לָאו מִכָּרֵת לָא יָלְפִינַן. verabanan, la mila yalfinan, la mikarét la yalfinan.
25. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הַיְינוּ טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן, כְּדַאֲמַר לֵיהּ רַב מָרִי לְרַב זְבִיד: ״אֶלָּא מֵעַתָּה, אַלְיָה דְחוּלִּין תִּיתְּסַר אֲמַר לֵיהּ״ – ״עָלֶיךָ אָמַר קְרָא: ״כׇּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״, דָּבָר הַשָּׁוֶה בִּשְׁלׇשְׁתָּן בָּעִינַן, וְלֵיכָּא״. veibaét éma: haynou tamayou derabanan, kedaamar léh rav mari lerav zevid: "ela méata, alya de'houlin titesar amar léh" – "alekha amar kera: "kol 'hélev chor vekhesev vaéz", davar hachave bichlochtan bainan, veléka".
26. הִלְכָּךְ: כִּי אֲתָא ״שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז״ – לְמִישְׁרֵי אַלְיָה דְחוּלִּין הוּא דַּאֲתָא. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לָךְ: אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״כׇּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב״, עֵז לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לְחַלֵּק. hilkakh: ki ata "chor vekhesev vaéz" – lemichré alya de'houlin hou daata. verabi yichmaél, amar lakh: im kén, léma kera "kol 'hélev chor vekhesev", éz lema li? chema minah le'halék.
27. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מוֹדֶה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְעִנְיַן קׇרְבָּן שֶׁאֵין מֵבִיא אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, מַאי טַעְמָא? דְּלָא דָּמֵי הָדֵין לָאו לְלָאו דַּעֲרָיוֹת. amar rabi 'hanina: mode rabi yichmaél leinyan korban cheén mévi ela 'hatat a'hat, ma tama? dela damé hadén la lela daaraot.
28. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְעָשָׂה אַחַת״ ״וְעָשָׂה הֵנָּה״ – לְחַיֵּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת, tanou rabanan: "veasa a'hat" "veasa héna" – le'hayév al kol a'hat vea'hat,
29. שֶׁאִם אָכַל חֵלֶב וְחֵלֶב, שֵׁם אֶחָד בִּשְׁנֵי הֶעְלֵמוֹת – חַיָּיב שְׁתַּיִם, שְׁתֵּי שֵׁמוֹת בְּהֶעְלֵם אַחַת – חַיָּיב שְׁתַּיִם. cheim akhal 'hélev ve'hélev, chém e'had bichné helémot – 'hayav chetayim, cheté chémot behelém a'hat – 'hayav chetayim.
30. אֲמַר לֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא לְרַב חִסְדָּא: בִּשְׁלָמָא שֵׁם אֶחָד בִּשְׁנֵי הֶעְלֵמוֹת חַיָּיב שְׁתַּיִם, מִשּׁוּם דְּהֶעְלֵמוֹת מְחַלְּקִין. אֶלָּא שְׁנֵי שֵׁמוֹת בְּהֶעְלֵם אַחַת, אַמַּאי חַיָּיב שְׁתַּיִם? הָא בָּעִינַן הֶעְלֵמוֹת מְוחַלְּקִין, וְלֵיכָּא! amar léh ramé bar 'hama lerav 'hisda: bichlama chém e'had bichné helémot 'hayav chetayim, michoum dehelémot me'halekin. ela chené chémot behelém a'hat, ama 'hayav chetayim? ha bainan helémot me'halekin, veléka!
31. אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דַּאֲכַל חֵלֶב דְּנוֹתָר, דְּמִחַיַּיב מִשּׁוּם נוֹתָר וּמִשּׁוּם חֵלֶב. אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, נִיחַיַּיב נָמֵי מִשּׁוּם קוֹדֶשׁ! amar léh: hakha bema askinan – kegon daakhal 'hélev denotar, demi'hayav michoum notar oumichoum 'hélev. amar léh: im kén, ni'hayav namé michoum kodech!
32. אֶלָּא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כְּגוֹן דַּאֲכַל חֵלֶב דְּהֶקְדֵּשׁ, וְרַבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּתַנְיָא: אָכַל חֵלֶב נְבֵלָה, אָכַל חֵלֶב מוּקְדָּשִׁין – חַיָּיב שְׁתַּיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֵלֶב מוּקְדָּשִׁין – לוֹקֶה שָׁלֹשׁ. ela amar rav chéchet: kegon daakhal 'hélev dehekdéch, verabi yeouda hi. detanya: akhal 'hélev nevéla, akhal 'hélev moukdachin – 'hayav chetayim. rabi yeouda omér: 'hélev moukdachin – loke chaloch.
33. מְחַיְּיכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא: וְנוֹקְמַהּ כְּגוֹן חֵלֶב דְּשׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּאָמַר: לוֹקֶה שְׁלֹשׁ! me'hayekhou alah bemareva: venokmah kegon 'hélev dechor vekhesev vaéz, verabi yichmaél hi, deamar: loke cheloch!

Daf 4b

1. אַלְמָא לָא אוֹקְמַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מוֹדֶה הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְעִנְיַן קׇרְבָּן שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת, הַשְׁתָּא נָמֵי כְּרַבִּי יְהוּדָה לָא מִתּוֹקְמָא, דְּהָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מוֹדֶה הָיָה רַבִּי יְהוּדָה לְעִנְיַן קׇרְבָּן שֶׁאֵין מֵבִיא אֶלָּא חַטָּאת אַחַת! alma la okmah kerabi yichmaél, deamar rabi 'hanina: mode haya rabi yichmaél leinyan korban cheéno 'hayav ela 'hatat a'hat, hachta namé kerabi yeouda la mitokma, deha amar rabi eliezer: mode haya rabi yeouda leinyan korban cheén mévi ela 'hatat a'hat!
2. אֶלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם בַּר תּאוּטֵנִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁאֲכָלָן בִּשְׁנֵי תַמְחוּיִין, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דְּאָמַר: תַּמְחוּיִין מְחַלְּקִים. ela amar réch lakich michoum bar touténi: hakha bema askinan – kegon cheakhalan bichné tam'houyin, vealiba derabi yeochoua, deamar: tam'houyin me'halekim.
3. גּוּפָא: אָכַל חֵלֶב נְבֵילָה – לוֹקֶה שְׁתַּיִם, חֵלֶב מוּקְדָּשִׁין – לוֹקֶה שְׁתַּיִם, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֵלֶב מוּקְדָּשִׁין – לוֹקֶה שָׁלֹשׁ. goufa: akhal 'hélev nevéla – loke chetayim, 'hélev moukdachin – loke chetayim, rabi yeouda omér: 'hélev moukdachin – loke chaloch.
4. אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁיזְבִי לְרָבָא: בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ דִּכְתִיבִי קְרָאֵי: ״חֻקַּת עוֹלָם״. ״כׇּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ״, ״וְכׇל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ״ – הָא תְּלָתָא לָאוִין. אֶלָּא לְרַבָּנַן, מַאי טַעְמַיְיהוּ? amar léh rav chézvi lerava: bichlama lerabi yeouda, haynou dikhtivi keraé: "'houkat olam". "kol 'hélev chor vekhesev vaéz lo tokhélou", "vekhol zar lo yokhal kodech" – ha telata lavin. ela lerabanan, ma tamayou?
5. קָסָבְרִי: לָאו דְּ״חֻקַּת עוֹלָם״ בְּקָדָשִׁים, וְלָאו דְּ״חֵלֶב שׁוֹר״ בְּחוּלִּין. וּצְרִיכִי, kasavri: la de"'houkat olam" bekadachim, vela de"'hélev chor" be'houlin. outsrikhi,
6. דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בְּקָדָשִׁים, הֲוָה אָמֵינָא: קָדָשִׁים הוּא דַּחֲמִירִי, דְּאָסוּר חֶלְבּוֹ, אֲבָל חוּלִּין – אֵימָא לָא, מִשּׁוּם הָכִי כְּתַב רַחֲמָנָא: ״כׇּל חֵלֶב שׁוֹר״. dei ketav ra'hamana bekadachim, hava aména: kadachim hou da'hamiri, deasour 'helbo, aval 'houlin – éma la, michoum hakhi ketav ra'hamana: "kol 'hélev chor".
7. וְאִי כְּתַב: ״כׇּל חֵלֶב שׁוֹר״, הֲוָה אָמֵינָא: חֵלֶב דְחוּלִּין הוּא דְּאָסוּר מִשּׁוּם דְּלֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ, אֲבָל חֵלֶב מוּקְדָּשִׁין דְּהוּתַּר מִכְּלָלוֹ, הֲוָה אָמֵינָא: מִדְּהוּתַּר בְּשָׂרָן אִישְׁתְּרִי נָמֵי חֶלְבָּן, צְרִיכִי. vei ketav: "kol 'hélev chor", hava aména: 'hélev de'houlin hou deasour michoum delo houtar mikelalo, aval 'hélev moukdachin deoutar mikelalo, hava aména: mideoutar besaran ichteri namé 'helban, tserikhi.
8. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: כִּי כְּתִיב ״חֵלֶב שׁוֹר״, בָּעִנְיָינָא דְקָדָשִׁים כְּתִיב. verabi yeouda savar: ki ketiv "'hélev chor", bainyana dekadachim ketiv.
9. אֶלָּא מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי: לָא יָלְפִינַן דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָינוֹ? ela mikelal derabanan savri: la yalfinan davar halaméd méinyano?
10. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָינוֹ, וּבְהָא קָמִיפַּלְגִי, רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: לְמֵידִין לָאו מִלָּאו וְלָאו מִכָּרֵת, וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָאו מִלָּאו יָלְפִינַן, לָאו מִכָּרֵת לָא יָלְפִינַן. la, dekhoulé alma davar halaméd méinyano, ouvha kamipalgi, rabi yeouda savar: lemédin la mila vela mikarét, verabanan savri: la mila yalfinan, la mikarét la yalfinan.
11. אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה, ״כׇּל חֵלֶב וְכׇל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ״, לְמַאי אֲתָא? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהַקִּישׁ, דְּתַנְיָא: ״כׇּל חֵלֶב וְכׇל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ״, מָה חֵלֶב לוֹקֶה שְׁתַּיִם – אַף דָּם לוֹקֶה שְׁתַּיִם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין בּוֹ אֶלָּא אַזְהָרָה אֶחָת. ela lerabi yeouda, "kol 'hélev vekhol dam lo tokhélou", lema ata? mibeé léh lehakich, detanya: "kol 'hélev vekhol dam lo tokhélou", ma 'hélev loke chetayim – af dam loke chetayim, divré rabi yeouda. va'hakhamim omrim: én bo ela azhara e'hat.
12. וּמַאי שְׁנָא חֵלֶב דְּלוֹקֶה שְׁתַּיִם בְּלָא הֶיקֵּישָׁא, דִּכְתַב בֵּיהּ תְּרֵי קְרָאֵי ״כׇּל חֵלֶב וְכׇל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ״, ״כׇּל חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב״? דָּם נָמֵי בְּלָאו הֶיקֵּישָׁא נִילְקֵי שְׁתַּיִם, דִּכְתִיב בֵּיהּ תְּרֵי לָאוִין ״כׇּל חֵלֶב וְכׇל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ״, ״וְכׇל דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה״! ouma chena 'hélev deloke chetayim bela hekécha, dikhtav béh teré keraé "kol 'hélev vekhol dam lo tokhélou", "kol 'hélev chor vekhesev"? dam namé bela hekécha nilké chetayim, dikhtiv béh teré lavin "kol 'hélev vekhol dam lo tokhélou", "vekhol dam lo tokhlou bekhol mochvotékhem laof velabehéma"!
13. אֶלָּא אֵימָא: מָה חֵלֶב לוֹקֶה שָׁלֹשׁ, אַף דָּם לוֹקֶה שָׁלֹשׁ. ela éma: ma 'hélev loke chaloch, af dam loke chaloch.
14. וּמַאי שְׁנָא חֵלֶב דְּלוֹקֶה שָׁלֹשׁ? דִּכְתִיב בֵּיהּ הָלֵין תְּרֵי לָאוִין וְלָאו דְּזָרוּת – הָא תְּלָתָא? דָּם נָמֵי! ouma chena 'hélev deloke chaloch? dikhtiv béh halén teré lavin vela dezarout – ha telata? dam namé!
15. אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאִיתְמְעִיט דָּם מִטּוּמְאָה – לִיתְמְעִיט מִזָּרוּת, קָא מַשְׁמַע לַן הֶיקֵּישָׁא. itsterikh, salka datakh aména: hoil veitmeit dam mitouma – litmeit mizarout, ka machma lan hekécha.
16. וְאֶלָּא לְרַבָּנַן, הֶקֵּישָׁא לְמַאי אֲתָא? veela lerabanan, hekécha lema ata?
17. מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״כׇּל חֵלֶב וְכׇל דָּם לֹא תֹאכֵלוּ״, מָה חֵלֶב מְיוּחָד שֶׁחֶלְבּוֹ חָלוּק מִבְּשָׂרוֹ, וְאֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה – אַף דָּם, שֶׁדָּמוֹ חָלוּק מִבְּשָׂרוֹ. mibeé léh lekhidtanya: "kol 'hélev vekhol dam lo tokhélou", ma 'hélev meou'had che'helbo 'halouk mibesaro, veén mitstarfin ze im ze – af dam, chedamo 'halouk mibesaro.
18. אוֹצִיא דַּם שְׁרָצִים, הוֹאִיל דְּאֵין דָּמָן חָלוּק מִבְּשָׂרָן – מִצְטָרְפִין. otsi dam cheratsim, hoil deén daman 'halouk mibesaran – mitstarfin.
19. וְהָא מֵהָכָא נָפְקָא? מֵהָתָם נָפְקָא: ״וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא״ – לִימֵּד עַל דַּם הַשֶּׁרֶץ וְהַשֶּׁרֶץ שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה! veha méhakha nafka? méhatam nafka: "veze lakhem hatamé" – liméd al dam hacherets vehacherets chemitstarfin ze im ze!
20. אִי לָאו הֶיקֵּישָׁא, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי לְטוּמְאָה, אֲבָל לַאֲכִילָה – אֵימָא לָא, אַשְׁמְעִינַן הֶיקֵּישָׁא לַאֲכִילָה. i la hekécha, salka datakh aména: hané milé letouma, aval laakhila – éma la, achmeinan hekécha laakhila.
21. אָמַר רָבִינָא: הִילְכָּךְ, דַּם נָחָשׁ וּבְשָׂרוֹ מִצְטָרְפִין. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? הַיְינוּ הֶיקֵּישָׁא! סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: שֶׁרֶץ, דְּאִיתְרַבִּי לְטוּמְאָה – אִיתְרַבִּי לַאֲכִילָה. נָחָשׁ, דְּלָא אִיתְרַבִּי לְטוּמְאָה – לָא אִיתְרַבִּי לַאֲכִילָה, קָא מַשְׁמַע לַן הֶיקֵּישָׁא: כׇּל מִילֵּי דְּאֵין דָּמוֹ חָלוּק מִבְּשָׂרוֹ מַשְׁמַע. amar ravina: hilkakh, dam na'hach ouvsaro mitstarfin. ma ka machma lan? haynou hekécha! salka datakh aména: cherets, deitrabi letouma – itrabi laakhila. na'hach, dela itrabi letouma – la itrabi laakhila, ka machma lan hekécha: kol milé deén damo 'halouk mibesaro machma.
22. אָמַר רָבָא: שָׁלֹשׁ כָּרֵיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּדָּם. לְמַאי? אַחַת לְדַם חוּלִּין, וְאַחַת לְדַם קָדָשִׁים, וְאַחַת לְדַם הַתַּמְצִית. amar rava: chaloch karétot haamourot badam. lema? a'hat ledam 'houlin, vea'hat ledam kadachim, vea'hat ledam hatamtsit.
23. הָנִיחָא לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנְיָא: דַּם הַתַּמְצִית בְּאַזְהָרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּכָרֵת. hani'ha lerabi yeouda, detanya: dam hatamtsit beazhara, rabi yeouda omér: bekharét.
24. אֶלָּא לְרַבָּנַן, הַהִיא לְמַאי אֲתָא? וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה, כָּרֵת נָפְקָא לֵיהּ מִן ״כׇּל דָּם״! ela lerabanan, hahi lema ata? vaafilou lerabi yeouda, karét nafka léh min "kol dam"!
25. דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״דָּם״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״כׇּל דָּם״? detanya: rabi yeouda omér: "dam", ma talmoud lomar "kol dam"?
26. אֵין לִי אֶלָּא דַּם קָדָשִׁים שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצֵא בּוֹ, דַּם חוּלִּין וְדַם הַתַּמְצִית, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל דָּם״! én li ela dam kadachim chehanefech yotsé bo, dam 'houlin vedam hatamtsit, minayin? talmoud lomar: "kol dam"!
27. אֶלָּא אֵימָא: אֶחָד לְדַם חוּלִּין, וְאֶחָד לְדַם קָדָשִׁים, וְאֶחָד לְדַם כִּיסּוּי. ela éma: e'had ledam 'houlin, vee'had ledam kadachim, vee'had ledam kisou.
28. וְאָמַר רָבָא: חֲמִשָּׁה לָאוִין הָאֲמוּרִין בְּדָם לָמָּה? אַחַת לְדַם חוּלִּין, וְאַחַת לְדַם קָדָשִׁים, וְאַחַת לְדַם כִּיסּוּי, וְאַחַת לְדַם אֵיבָרִין, וְאַחַת לְדַם הַתַּמְצִית. veamar rava: 'hamicha lavin haamourin bedam lama? a'hat ledam 'houlin, vea'hat ledam kadachim, vea'hat ledam kisou, vea'hat ledam évarin, vea'hat ledam hatamtsit.
29. אָמַר רַבִּי אִילָא: אָכַל מַעֲשֵׂר דָּגָן וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר – לוֹקֶה שָׁלֹשׁ. וְהָא אֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת! שָׁאנֵי הָכָא, דִּמְיַיתְּרִי קְרָאֵי – amar rabi ila: akhal maasér dagan vetiroch veyitshar – loke chaloch. veha én lokin al la chebikhlalot! chané hakha, dimyateri keraé –
30. מִכְּדִי כְּתַב רַחֲמָנָא: ״וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ״, בִּפְנִים – אִין, בַּחוּץ – לָא, לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא: ״לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ״? לְחַלֵּק. mikedi ketav ra'hamana: "veakhalta lifné h' elohekha masar degankha tirochkha veyitsharekha", bifnim – in, ba'houts – la, lema li dikhtav ra'hamana: "lo toukhal leekhol bicharekha masar degankha vetirochkha veyitsharekha"? le'halék.
31. אִי מֵהָהוּא, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי בַּעֲשֵׂה, אֲבָל בְּלָאו אֵימָא לָא, אַמְּטוּ לְהָכִי i méhaou, hava aména: hané milé baasé, aval bela éma la, ametou lehakhi

Daf 5a

1. כְּתַב רַחֲמָנָא: ״לֹא תוּכַל״, לְאוֹקֹמַהּ בְּלָאו. ketav ra'hamana: "lo toukhal", leokomah bela.
2. וַעֲדַיִין, לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת הוּא! אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא: ״לֹא תוּכַל לְאׇכְלָם בִּשְׁעָרֶיךָ״, ״מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ״ לְמָה לִּי? לְיַחוֹדֵי אֲכִילָה דְּכׇל חַד וְחַד. vaadayin, la chebikhlalot hou! im kén, néma kera: "lo toukhal leokhlam bicharekha", "masar degankha tirochkha veyitsharekha" lema li? leya'hodé akhila dekhol 'had ve'had.
3. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: הָאוֹכֵל לֶחֶם, קָלִי, וְכַרְמֶל – לוֹקֶה שָׁלֹשׁ. וְהָא אֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת! שָׁאנֵי הָכָא דִּמְיַיתַּר קְרָאֵי – amar rabi yits'hak: haokhél le'hem, kali, vekharmel – loke chaloch. veha én lokin al la chebikhlalot! chané hakha dimyatar keraé –
4. לֵימָא קְרָא לֶחֶם, וְנֵילַף קָלִי וְכַרְמֶל מִינֵּיהּ. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְלֶחֶם, שֶׁכֵּן נִתְרַבָּה אֵצֶל חַלָּה! léma kera le'hem, venélaf kali vekharmel minéh. ika lemifrakh: ma lele'hem, chekén nitraba étsel 'hala!
5. נִכְתּוֹב קָלִי וְלָא לִכְתּוֹב לֶחֶם, וְנֵילַף מִקָּלִי. לֶחֶם מִקָּלִי לָא אָתֵי, מִשּׁוּם דְּקָלֵי אִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ, לֶחֶם לָא אִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ. כַּרְמֶל מִקָּלִי לָא אָתֵי, מִשּׁוּם דְּקָלִי נִתְרַבָּה אֵצֶל מְנָחוֹת, כַּרְמֶל לֹא נִתְרַבָּה אֵצֶל מְנָחוֹת! nikhtov kali vela likhtov le'hem, venélaf mikali. le'hem mikali la até, michoum dekalé itéh beénéh, le'hem la itéh beénéh. karmel mikali la até, michoum dekali nitraba étsel mena'hot, karmel lo nitraba étsel mena'hot!
6. נִכְתּוֹב כַּרְמֶל וְנֵילַף לֶחֶם וְקָלִי מִינֵּיהּ. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְכַרְמֶל שֶׁכֵּן לֹא נִשְׁתַּנָּה מִבְּרִיָּיתוֹ! מִן חַד לָא יָלְפִי, נֵילַף חֲדָא מִן תְּרֵין? nikhtov karmel venélaf le'hem vekali minéh. ika lemifrakh: ma lekharmel chekén lo nichtana miberiyato! min 'had la yalfi, nélaf 'hada min terén?
7. לָא נִכְתּוֹב קְרָא לֶחֶם וְנֵילַף מִקָּלִי וְכַרְמֶל – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְקָלִי וְכַרְמֶל דְּאִיתַנְהוֹן בְּעֵינֵיהוֹן! לָא נִכְתּוֹב קְרָא כַּרְמֶל וְנֵילַף מִלֶּחֶם וְקָלִי – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְלֶחֶם וְקָלִי שֶׁכֵּן נִתְרַבּוּ אֵצֶל מְנָחוֹת! la nikhtov kera le'hem venélaf mikali vekharmel – ika lemifrakh: ma lekali vekharmel deitanon beénéon! la nikhtov kera karmel venélaf mile'hem vekali – ika lemifrakh: ma lele'hem vekali chekén nitrabou étsel mena'hot!
8. אָמַר לָךְ רַבִּי יִצְחָק: לָא נִכְתּוֹב קְרָא קָלִי, וְנֵילַף מִלֶּחֶם וְכַרְמֶל. מַאי פָּרְכַתְּ? אִי פָּרְכַתְּ: מָה לְלֶחֶם, שֶׁכֵּן נִתְרַבָּה אֵצֶל חַלָּה – כַּרְמֶל יוֹכִיחַ! וְאִי מִשּׁוּם דְּכַרְמֶל לֹא נִשְׁתַּנָּה מִבְּרִיָּיתוֹ – לֶחֶם יוֹכִיחַ! הִלְכָּךְ לוֹקֶה, דִּמְיַיתַּר. amar lakh rabi yits'hak: la nikhtov kera kali, venélaf mile'hem vekharmel. ma parkhate? i parkhate: ma lele'hem, chekén nitraba étsel 'hala – karmel yokhi'ha! vei michoum dekharmel lo nichtana miberiyato – le'hem yokhi'ha! hilkakh loke, dimyatar.
9. וְאֵימָא: קָלִי דִּמְיַיתַּר מִחַיַּיב חֲדָא, אַכּוּלְּהוֹן מִחַיַּיב חֲדָא! אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא: ״לֶחֶם כַּרְמֶל וְקָלִי״, אִי נָמֵי נִכְתּוֹב: ״קָלִי וְלֶחֶם וְכַרְמֶל״, אַמַּאי כְּתַב לְקָלִי בָּאֶמְצַע? הָכִי קָאָמַר: לֶחֶם בְּקָלִי נִחַיַּיב וְכַרְמֶל נִחַיַּיב בְּקָלִי. veéma: kali dimyatar mi'hayav 'hada, akouleon mi'hayav 'hada! im kén, nikhtov kera: "le'hem karmel vekali", i namé nikhtov: "kali vele'hem vekharmel", ama ketav lekali baemtsa? hakhi kaamar: le'hem bekali ni'hayav vekharmel ni'hayav bekali.
10. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: לְעוֹלָם אַל תְּהִי גְּזֵירָה שָׁוָה קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהֲרֵי פִּיגּוּל אֶחָד מִגּוּפֵי תוֹרָה, וְלֹא לִימְּדוֹ הַכָּתוּב אֶלָּא מִגְּזֵירָה שָׁוָה. amar rabi yana: leolam al tehi gezéra chava kala beénekha, cheharé pigoul e'had migoufé tora, velo limedo hakatouv ela migezéra chava.
11. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, תָּנֵי זַבְדָּא בַּר לֵוִי: נֶאֱמַר לְהַלָּן: ״וְאוֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא״, וְנֶאֱמַר כָּאן: ״וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא״, מָה לְהַלָּן כָּרֵת – אַף כָּאן כָּרֵת. deamar rabi yo'hanan, tané zavda bar lévi: neemar lehalan: "veokhla aono yisa", veneemar kan: "vehanefech haokhelet mimenou aonah tisa", ma lehalan karét – af kan karét.
12. אָמַר רַבִּי סִימַאי: לְעוֹלָם אַל תְּהִי גְּזֵירָה שָׁוָה קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהֲרֵי נוֹתָר אֶחָד מִגּוּפֵי תוֹרָה, וְלֹא לִימְּדוֹ הַכָּתוּב אֶלָּא מִגְּזֵירָה שָׁוָה. amar rabi sima: leolam al tehi gezéra chava kala beénekha, cheharé notar e'had migoufé tora, velo limedo hakatouv ela migezéra chava.
13. מַאי הִיא? יָלֵיף ״קֹדֶשׁ״ ״קֹדֶשׁ״ – ״וְאוֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא כִּי אֶת קֹדֶשׁ ה׳ חִלֵּל״, וּכְתִיב: ״וְשָׂרַפְתָּ אֶת הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ כִּי קֹדֶשׁ וְגוֹ׳״ ma hi? yaléf "kodech" "kodech" – "veokhla aono yisa ki et kodech h' 'hilél", oukhtiv: "vesarafta et hanotar baéch ki kodech vego'"
14. אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם אַל תְּהִי גְּזֵירָה שָׁוָה קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהֲרֵי בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ הֵן הֵן גּוּפֵי תוֹרָה, וְלֹא לִימְּדָהּ הַכָּתוּב אֶלָּא מִגְּזֵירָה שָׁוָה. amar abayé: leolam al tehi gezéra chava kala beénekha, cheharé bito méanousato hén hén goufé tora, velo limedah hakatouv ela migezéra chava.
15. דְּאָמַר רָבָא, אֲמַר לִי רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: אָתְיָא ״הֵנָּה״ ״הֵנָּה״ לְאִיסּוּרָא, deamar rava, amar li rabi yits'hak bar avdimi: atya "héna" "héna" leisoura,
16. אָתְיָא ״זִמָּה״ ״זִמָּה״ לִשְׂרֵפָה. atya "zima" "zima" lisréfa.
17. אָמַר רַב אָשֵׁי: אַל תְּהִי גְּזֵירָה שָׁוָה קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהֲרֵי נִסְקָלִים הֵן הֵן גּוּפֵי תוֹרָה, וְלֹא לִימְּדָהּ הַכָּתוּב אֶלָּא מִגְּזֵירָה שָׁוָה, amar rav aché: al tehi gezéra chava kala beénekha, cheharé niskalim hén hén goufé tora, velo limedah hakatouv ela migezéra chava,
18. דְּתַנְיָא: נֶאֱמַר כָּאן: ״דְּמֵיהֶם בָּם״ וְנֶאֱמַר בְּאוֹב וְיִדְּעוֹנִי: ״דְּמֵיהֶם בָּם״. מָה לְהַלָּן – בִּסְקִילָה, אַף כָּאן – בִּסְקִילָה. detanya: neemar kan: "deméhem bam" veneemar beov veyideoni: "deméhem bam". ma lehalan – biskila, af kan – biskila.
19. הַמְּפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְּפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן לִלְמוֹד בּוֹ, לְמוֹסְרוֹ לַצִּיבּוּר – פָּטוּר, לָסוּךְ – חַיָּיב. וְהַסָּךְ מִמֶּנּוּ – פָּטוּר, לְפִי שֶׁאֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל סִיכַת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בִּלְבַד. hamefatém et hachemen kou'. tanou rabanan: hamefatém et hachemen lilmod bo, lemosro latsibour – patour, lasoukh – 'hayav. vehasakh mimenou – patour, lefi cheén 'hayavin ela al sikhat chemen hamich'ha cheasa moche bilvad.
20. אָמַר מָר: לִלְמוֹד בּוֹ עַל מְנָת לְמוֹסְרוֹ לַצִּיבּוּר – פָּטוּר. מְנָלַן? אַתְיָא ״מַתְכֻּנְתּוֹ״ מִן ״בְּמַתְכּוּנְתָּהּ״ דִּקְטֹרֶת, וּכְתִיב לְגַבֵּי קְטֹרֶת: ״לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם״ – לָכֶם הוּא דְּאָסוּר, אֲבָל לְמוֹסְרוֹ לַצִּיבּוּר – פָּטוּר, גַּבֵּי שֶׁמֶן נָמֵי, לְמוֹסְרוֹ לַצִּיבּוּר – פָּטוּר. amar mar: lilmod bo al menat lemosro latsibour – patour. menalan? atya "matkounto" min "bematkountah" diktoret, oukhtiv legabé ketoret: "lo taasou lakhem" – lakhem hou deasour, aval lemosro latsibour – patour, gabé chemen namé, lemosro latsibour – patour.
21. וְתִיהְדַּר קְטֹרֶת וְנֵילַף מִשֶּׁמֶן: מָה שֶׁמֶן כִּי מְפַטֵּם לַחֲצָיִין – פָּטוּר, אַף קְטֹרֶת נָמֵי כִּי מְפַטֵּם לַחֲצָיִין – פָּטוּר! אַלְּמָה אָמַר רָבָא: קְטֹרֶת שֶׁפִּטְּמָהּ לַחֲצָיִין – חַיָּיב, שֶׁמֶן שֶׁפִּטְּמוֹ לַחֲצָיִין – פָּטוּר? vetihdar ketoret venélaf michemen: ma chemen ki mefatém la'hatsayin – patour, af ketoret namé ki mefatém la'hatsayin – patour! alema amar rava: ketoret chepitemah la'hatsayin – 'hayav, chemen chepitemo la'hatsayin – patour?
22. אָמַר לָךְ רָבָא: גַּבֵּי שֶׁמֶן כְּתִיב ״וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמוֹהוּ״ – כָּמוֹהוּ הוּא דְּאָסוּר, אֲבָל חֶצְיוֹ שַׁפִּיר דָּמֵי. גַּבֵּי קְטֹרֶת דִּכְתִיב ״וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה״ – כֹּל עֲשִׂיָּיה דִקְטֹרֶת אֶפְשָׁר דְּמַקְטֵיר פְּרָס שַׁחֲרִית וּפְרָס בֵּין הָעַרְבַּיִם. amar lakh rava: gabé chemen ketiv "ouvmatkounto lo taasou kamoou" – kamoou hou deasour, aval 'hetso chapir damé. gabé ketoret dikhtiv "vehaketoret acher taase" – kol asiya diktoret efchar demaktér peras cha'harit oufras bén haarbayim.
23. תָּנוּ רַבָּנַן: שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מׇר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת, קִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת, קִנְּמָן בֶּשֶׂם חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נִמְצְאוּ כּוּלָּם אֶלֶף וְשִׁבְעָה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. tanou rabanan: chemen hamich'ha mor deror 'haméch méot, kida 'haméch méot, kineman besem 'haméch méot, oukné vosem 'hamichim oumatayim, nimtseou koulam elef vechiva méot va'hamichim.
24. תְּנָא מִנְיָינָא קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנָא הָא קָא קַשְׁיָא לֵיהּ, אֵימָא: קְנֵה בֹשֶׂם כְּקִנְּמׇן בֶּשֶׂם, מָה קִנְּמׇן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ בַּחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם – אַף קְנֵה בֹשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, דְּהָווּ לְהוּ תְּרֵין אֲלָפִים. tena minyana ka machma lan? tena ha ka kachya léh, éma: kené vosem kekinemon besem, ma kinemon besem ma'hatsito ba'hamichim oumatayim – af kené vosem ma'hatsito 'hamichim oumatayim, dehaou leou terén alafim.
25. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי! אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא: ״קִנְּמׇן בֶּשֶׂם וּקְנֵה בֹשֶׂם מֶחֱצָה וּמֶחֱצָה חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם״. veéma hakhi namé! im kén, nikhtov kera: "kinemon besem oukné vosem me'hetsa oume'hetsa 'hamichim oumatayim".
26. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: כְּשֶׁהוּא שׁוֹקֵל, בְּהֶכְרֵעַ הוּא שׁוֹקֵל, אוֹ עַיִן בְּעַיִן הוּא שׁוֹקֵל? אֲמַר לֵיהּ: רַחֲמָנָא כְּתַב: ״בַּד בְּבַד״, וְאַתְּ אָמְרַתְּ בְּהֶכְרֵעַ? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ הַכְרָעוֹת, אַלְמָא דְּאִית בְּהוּ הֶכְרֵעַ! amar léh rav papa leabayé: kecheou chokél, behekhréa hou chokél, o ayin beayin hou chokél? amar léh: ra'hamana ketav: "bad bevad", veate amrate behekhréa? vehaamar rav yeouda: hakadoch baroukh hou yodéa hakhraot, alma deit beou hekhréa!
27. אֶלָּא, אָמַר רַב יְהוּדָה: דְּקִנְּמׇן בֶּשֶׂם אַמַּאי מַיְיתֵי מַחֲצִיתוֹ דַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת, חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם בְּחַד זִימְנָא וַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם בְּחַד זִימְנָא? כֵּיוָן דְּכוּלְּהוֹן חֲמֵשׁ מֵאוֹת הָוַיִין, נַיְיתֵי חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּבַת אַחַת! שְׁמַע מִינַּהּ, מִדְּקָמַיְיתֵי לַהּ לְקִנְּמׇן בֶּשֶׂם בִּתְרֵי זִימְנֵי, הֶכְרֵעַ אִית בֵּיהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ בְּהֶכְרֵעוֹת. ela, amar rav yeouda: dekinemon besem ama mayté ma'hatsito da'haméch méot, 'hamichim oumatayim be'had zimna va'hamichim oumatayim be'had zimna? kévan dekhouleon 'haméch méot havayin, nayté 'haméch méot bevat a'hat! chema minah, midekamayté lah lekinemon besem bitré zimné, hekhréa it béh, vehakadoch baroukh hou yodéa behekhréot.
28. וּמַאי ״בַּד בְּבַד״? אָמַר רָבִינָא: שֶׁלֹּא יַנִּיחַ מִשְׁקָל בְּמִשְׁקָל וְיִשְׁקוֹל. ouma "bad bevad"? amar ravina: chelo yani'ha michkal bemichkal veyichkol.
29. תָּנוּ רַבָּנַן: שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בְמִדְבַּר – מְשַׁלְּקוֹ הָעִיקָּרִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא לָסוּךְ הָעִיקָּרִין אֵינוֹ סִיפֵּק! כֵּיצַד עוֹשֶׂה? הֵבִיאוּ הָעִיקָּרִין וּשְׁלָקוּם בְּמַיִם, וְהֵצִיף עֲלֵיהֶן שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְקָלַט אֶת הָרֵיחַ, וְקִיפְּחוֹ. tanou rabanan: chemen hamich'ha cheasa moche vemidbar – mechaleko haikarin, divré rabi yeouda. amar lo rabi yosé: vahalo lasoukh haikarin éno sipék! kétsad ose? héviou haikarin ouchlakoum bemayim, vehétsif aléhen chemen hamich'ha, vekalat et haré'ha, vekipe'ho.
30. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: amar lo rabi yeouda:

Daf 5b

1. וְכִי נֵס אֶחָד נַעֲשָׂה בַּשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה? וַהֲלֹא נִסִּים הַרְבֵּה נַעֲשׂוּ בּוֹ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ, תְּחִלָּתוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוֹג, וּבוֹ נִמְשַׁח הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו וְאַהֲרֹן וּבָנָיו כׇּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וּבוֹ נִמְשְׁחוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים, וְכוּלּוֹ קַיָּים לֶעָתִיד לָבֹא, vekhi nés e'had naasa bachemen hamich'ha? vahalo nisim harbé naasou bo mite'hilato vead sofo, te'hilato lo haya ela cheném asar log, ouvo nimcha'h hamichkan vekhéla veaharon ouvana kol chivat yemé hamilouim, ouvo nimche'hou kohanim gedolim oumlakhim, vekhoulo kayam leatid lavo,
2. שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם״ – ״זֶה״ בְּגִימַטְרִיָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוּגִּין הָוְיָין. cheneemar: "chemen mich'hat kodech yihye ze li ledorotékhem" – "ze" begimatriya cheném asar lougin havyan.
3. תָּנוּ רַבָּנַן ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ׳״, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר הַרְבֵּה נִסִּים נַעֲשׂוּ בּוֹ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ: תְּחִלָּתוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוּגִּין, כַּמָּה יוֹרָה בּוֹלַעַת, כַּמָּה עִיקָּרִין בּוֹלְעִין, כַּמָּה הָאוּר שׂוֹרֵף, וּבוֹ נִמְשַׁח מִשְׁכָּן וְכֵלָיו, אַהֲרֹן וּבָנָיו כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמְּלוּאִים, tanou rabanan "vayika'h moche et chemen hamich'ha vayimcha'h et hamichkan vego'", rabi yeouda omér: chemen hamich'ha cheasa moche bamidbar harbé nisim naasou bo mite'hilato vead sofo: te'hilato lo haya ela cheném asar lougin, kama yora bolaat, kama ikarin bolin, kama haour soréf, ouvo nimcha'h michkan vekhéla, aharon ouvana kal chivat yemé hamelouim,
4. וּבוֹ נִמְשְׁחוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים. וַאֲפִילּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל טָעוּן מְשִׁיחָה. וְאֵין מוֹשְׁחִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ. וְאֵם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה מָשְׁחוּ אֶת שְׁלֹמֹה? מִפְּנֵי מַחְלוֹקֶת אֲדוֹנִיָּה, וְאֶת יְהוֹאָשׁ – מִפְּנֵי עֲתַלְיָה, וְאֶת יְהוֹאָחָז – מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים אָחִיו, שֶׁהָיָה גָּדוֹל מֵאֶחָיו שְׁתֵּי שָׁנִים. ouvo nimche'hou kohanim gedolim oumlakhim. vaafilou kohén gadol ben kohén gadol taoun mechi'ha. veén moch'hin melekh ben melekh. veém tomar: mipené ma mach'hou et chelomo? mipené ma'hloket adoniya, veet yeoach – mipené atalya, veet yeoa'haz – mipené yeoyakim a'hi, chehaya gadol mée'ha cheté chanim.
5. אָמַר מָר: וַאֲפִילּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל בֵּן כֹּהֵן גָּדוֹל טָעוּן מְשִׁיחָה. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו״, נֵימָא קְרָא ״וְהַכֹּהֵן שֶׁתַּחְתָּיו מִבָּנָיו״, מַאי ״הַמָּשִׁיחַ״? הָא קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ מִבָּנָיו, הָהוּא דִּמְשַׁח הָוֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, וְאִי לָא מְשַׁח לָא הָוֵי כֹּהֵן גָּדוֹל. amar mar: vaafilou kohén gadol bén kohén gadol taoun mechi'ha. menalan? dikhtiv: "vehakohén hamachi'ha ta'hta mibana", néma kera "vehakohén cheta'hta mibana", ma "hamachi'ha"? ha ka machma lan daafilou mibana, haou dimcha'h havé kohén gadol, vei la mecha'h la havé kohén gadol.
6. אָמַר מָר: אֵין מוֹשְׁחִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ. מְנָלַן? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, דִּכְתִיב: ״לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו כׇּל הַיָּמִים״ – יְרוּשָּׁה הִיא. amar mar: én moch'hin melekh ben melekh. menalan? amar rav a'ha bar yaakov, dikhtiv: "lemaan yaarikh yamim al mamlakhto hou ouvana kol hayamim" – yeroucha hi.
7. וּמִפְּנֵי מָה מָשְׁחוּ אֶת שְׁלֹמֹה? מִפְּנֵי מַחְלוֹקֶת אֲדוֹנִיָּה. מְנָלַן דְּכִי אָתֵי מַחְלוֹקֶת בָּעֵי מְשִׁיחָה, וְלָא כׇּל דְּבָעֵי מַלְכָּא מוֹרֵית לֵיהּ מַלְכוּתָא? אָמַר רַב פָּפָּא, אָמַר קְרָא: ״בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל״ – בִּזְמַן שֶׁשָּׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל. oumipené ma mach'hou et chelomo? mipené ma'hloket adoniya. menalan dekhi até ma'hloket baé mechi'ha, vela kol devaé malka morét léh malkhouta? amar rav papa, amar kera: "bekerev yisraél" – bizman chechalom beyisraél.
8. תָּנָא: אַף יֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי לֹא נִמְשַׁח אֶלָּא מִפְּנֵי מַחְלוֹקֶת יוֹרָם בֶּן אַחְאָב: אַמַּאי? תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּמֶלֶךְ רִאשׁוֹן הוּא! חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: מַלְכֵי בֵּית דָּוִד מוֹשְׁחִין, מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מוֹשְׁחִין. וְאִם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה מָשְׁחוּ יֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי? מִפְּנֵי מַחְלוֹקֶת יוֹרָם בֶּן אַחְאָב. tana: af yéou ben nimchi lo nimcha'h ela mipené ma'hloket yoram ben a'hav: ama? tipok léh demelekh richon hou! 'hasoré mi'hasera vehakhi katané: malkhé bét david moch'hin, malkhé yisraél én moch'hin. veim tomar: mipené ma mach'hou yéou ben nimchi? mipené ma'hloket yoram ben a'hav.
9. אָמַר מָר: מַלְכֵי בֵּית דָּוִד מוֹשְׁחִין, וְאֵין מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשְׁחִין. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא״ – זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה, וְאֵין אַחֵר טָעוּן מְשִׁיחָה. amar mar: malkhé bét david moch'hin, veén malkhé yisraél moch'hin. menalan? dikhtiv: "koum mecha'héou ki ze hou" – ze taoun mechi'ha, veén a'hér taoun mechi'ha.
10. אָמַר מָר: מִפְּנֵי מַחְלוֹקֶת יוֹרָם. וּמִשּׁוּם מַחְלוֹקֶת יוֹרָם בֶּן אַחְאָב נִמְעַל בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה? כִּדְאָמַר רַב פָּפָּא: בַּאֲפַרְסְמָא דַּכְיָא, הָכָא נָמֵי בַּאֲפַרְסְמָא דַּכְיָא. amar mar: mipené ma'hloket yoram. oumichoum ma'hloket yoram ben a'hav nimal bechemen hamich'ha? kidamar rav papa: baafarsema dakhya, hakha namé baafarsema dakhya.
11. וְאֶת יְהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים, שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים. וּמִי קַשִּׁישׁ? וְהָכְתִיב: ״וּבְנֵי יֹאשִׁיָּה הַבְּכוֹר יוֹחָנָן וְהַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים וְהַשְּׁלִישִׁי צִדְקִיָּהוּ וְהָרְבִיעִי שַׁלּוּם״, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוּא יְהוֹאָחָז, הוּא צִדְקִיָּהוּ, הוּא שַׁלּוּם! veet yeoa'haz mipené yeoyakim, chehaya gadol mimenou cheté chanim. oumi kachich? vehakhtiv: "ouvné yochiya habekhor yo'hanan vehachéni yeoyakim vehachelichi tsidkiyaou veharvii chaloum", veamar rabi yo'hanan: hou yeoa'haz, hou tsidkiyaou, hou chaloum!
12. אֶלָּא לְעוֹלָם יְהוֹיָקִים קַשִּׁישׁ, וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ בְּכוֹר – שֶׁהוּא בְּכוֹר לַמַּלְכוּת. וּמִי מוֹקְמִינַן זוּטָא קַמֵּי קַשִּׁישָׁא? וְהָכְתִיב: ״וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר״! הַהוּא מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה. ela leolam yeoyakim kachich, veama karé léh bekhor – cheou bekhor lamalkhout. oumi mokminan zouta kamé kachicha? vehakhtiv: "veet hamamlakha natan lioram ki hou habekhor"! haou memalé mekom avota hava.
13. אָמַר מָר: הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּה. וְהָא בְּדָרֵי קָחָשֵׁיב! וּמַאי קָרֵי לֵיהּ שְׁלִישִׁי? שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי לַבָּנִים, וּמַאי קָרֵי לֵיהּ רְבִיעִי? שֶׁהוּא רְבִיעִי לַמַּלְכוּת, מִשּׁוּם דִּמְלַךְ יְכָנְיָה קַמֵּיהּ – בִּתְחִלָּה מְלַךְ יְהוֹאָחָז, וְסוֹף מְלַךְ יְהוֹיָקִים, וְסוֹף מְלַךְ יְכָנְיָה, וְסוֹף מְלַךְ צִדְקִיָּה. amar mar: hou chaloum hou tsidkiya. veha bedaré ka'hachév! ouma karé léh chelichi? cheou chelichi labanim, ouma karé léh revii? cheou revii lamalkhout, michoum dimlakh yekhanya kaméh – bit'hila melakh yeoa'haz, vesof melakh yeoyakim, vesof melakh yekhanya, vesof melakh tsidkiya.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁלּוּם? שֶׁהָיָה שָׁלֵם בְּמַעֲשָׂיו. דָּבָר אַחֵר: שַׁלּוּם – שֶׁשָּׁלֵם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד בְּיָמָיו, וּמָה שְׁמוֹ? מַתַּנְיָה שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּמְלֵךְ אֶת מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב שְׁמוֹ צִדְקִיָּה״, tanou rabanan: hou chaloum hou tsidkiya, velama nikra chemo chaloum? chehaya chalém bemaasa. davar a'hér: chaloum – chechalém malkhout bét david beyama, ouma chemo? matanya chemo, cheneemar: "vayamlékh et matanya dodo ta'hta vayasév chemo tsidkiya",
15. דְּאָמַר: לוֹ יָהּ יַצְדִּיק עָלֶיךָ אֶת הַדִּין אִם תִּמְרוֹד בִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְבִיאֵהוּ בָבֶלָה״ וּכְתִיב: ״וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַד נֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים״. deamar: lo yah yatsdik alekha et hadin im timrod bi, cheneemar: "vayviéou vavela" oukhtiv: "vegam bamelekh nevoukhad netsar melekh bavel marad acher hichbio bélohim".
16. וּמִי הֲוָה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה? וְהָתַנְיָא: מִשֶּׁנִּגְנַז אָרוֹן נִגְנַז צִנְצֶנֶת הַמָּן, וּצְלוֹחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וּמַקְלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שְׁקֵדִים וּפְרָחִים, oumi hava chemen hamich'ha? vehatanya: michenignaz aron nignaz tsintsenet haman, outslo'hit chemen hamich'ha, oumaklo chel aharon chekédim oufra'him,
17. וְאַרְגַּז שֶׁשִּׁגְּרוּ פְּלִשְׁתִּים דּוֹרוֹן לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ״. וּמִי גְּנָזוֹ? יֹאשִׁיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה גְּנָזוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל הַכֹּהֲנִים תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ״, veargaz chechigerou pelichtim doron lélohé yisraél, cheneemar: "veet kelé hazahav acher hachévotem lo acham tasimou vaargaz mitsido". oumi genazo? yochiya melekh yeouda genazo, cheneemar: "vayomer hamelekh el hakohanim tenou et aron hakodech",
18. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָתְיָא ״שָׁם״ ״שָׁם״, veamar rabi elazar: atya "cham" "cham",
19. אָתְיָא ״דּוֹרוֹת״ ״דּוֹרוֹת״, atya "dorot" "dorot",
20. אַתְיָא ״מִשְׁמֶרֶת״ ״מִשְׁמֶרֶת״. אָמַר רַב פָּפָּא: בַּאֲפַרְסְמָא דַּכְיָא. atya "michmeret" "michmeret". amar rav papa: baafarsema dakhya.
21. תָּנוּ רַבָּנַן: מוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים כְּמִין נֵזֶר, וְאֶת הַכֹּהֲנִים כְּמִין ״כִּי״. אָמַר רַב מְנַשְּׁיָה: כְּמִין ״כִּי״ יְוָנִי. תָּנֵי חֲדָא: בַּתְּחִלָּה מַצִּיק שֶׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן לוֹ שֶׁמֶן בֵּין רִיסֵי עֵינָיו, וְתָנֵי אַחֲרִיתִי: בַּתְּחִלָּה נוֹתֵן לוֹ שֶׁמֶן בֵּין רִיסֵי עֵינָיו וְאַחַר כָּךְ מַצִּיק לוֹ שֶׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ! tanou rabanan: moch'hin et hamelakhim kemin nézer, veet hakohanim kemin "ki". amar rav menacheya: kemin "ki" yevani. tané 'hada: bate'hila matsik chemen al rocho vea'har kakh notén lo chemen bén risé éna, vetané a'hariti: bate'hila notén lo chemen bén risé éna vea'har kakh matsik lo chemen al rocho!
22. תַּנָּאֵי הִיא, אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר מְשִׁיחָה עֲדִיפָא, וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר יְצִיקָה עֲדִיפָא. מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר יְצִיקָה עֲדִיפָא – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן״, וּמַאן דְּאָמַר מְשִׁיחָה עֲדִיפָא – קָסָבַר: שֶׁכֵּן נִתְרַבָּה אֵצֶל כְּלֵי שָׁרֵת. tanaé hi, ika leman deamar mechi'ha adifa, veika leman deamar yetsika adifa. ma tama deman deamar yetsika adifa – cheneemar: "vayitsok michemen hamich'ha al roch aharon", ouman deamar mechi'ha adifa – kasavar: chekén nitraba étsel kelé charét.
23. וְהָכְתִיב: ״וַיִּצֹק״ וּלְבַסּוֹף ״וַיִּמְשַׁח״! הָכִי קָאָמַר: מָה טַעַם ״וַיִּצֹק״ – מִשּׁוּם ״וַיִּמְשַׁח אוֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ״. vehakhtiv: "vayitsok" oulvasof "vayimcha'h"! hakhi kaamar: ma taam "vayitsok" – michoum "vayimcha'h oto lekadecho".
24. תָּנוּ רַבָּנַן: ״כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב הַיּוֹרֵד עַל הָרֹאשׁ וְגוֹ׳״ – כְּמִין שְׁתֵּי טִיפִּין מַרְגָּלִיּוֹת הָיוּ תְּלוּיוֹת לְאַהֲרֹן בִּזְקָנוֹ. אָמַר רַב כָּהֲנָא, תָּנָא: כְּשֶׁהוּא מְסַפֵּר עוֹלוֹת וְיוֹשְׁבוֹת בְּעִיקָּרֵי זְקָנוֹ. וְעַל דָּבָר זֶה הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ דּוֹאֵג, שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם מָעַלְתִּי בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. tanou rabanan: "kachemen hatov hayoréd al haroch vego'" – kemin cheté tipin margaliyot haou telouot leaharon bizkano. amar rav kahana, tana: kecheou mesapér olot veochvot beikaré zekano. veal davar ze haya moche rabénou doég, chema 'has vechalom maalti bechemen hamich'ha.
25. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן״, מָה טַל אֵין בּוֹ מְעִילָה – אַף שֶׁמֶן שֶׁיּוֹרֵד עַל זְקַן אַהֲרֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה. yatsta bat kol veamra: "ketal 'hermon cheyoréd al harré tsiyon", ma tal én bo meila – af chemen cheyoréd al zekan aharon én bo meila.
26. וַעֲדַיִין אַהֲרֹן הָיָה דּוֹאֵג, שֶׁמָּא מֹשֶׁה לֹא מָעַל, וַאֲנִי מָעַלְתִּי! יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: ״הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד״, מָה מֹשֶׁה לֹא מָעַל, אַף אַתָּה לֹא מָעַלְתָּ. vaadayin aharon haya doég, chema moche lo maal, vaani maalti! yatsta bat kol veamra lo: "hiné ma tov ouma naim chevet a'him gam ya'had", ma moche lo maal, af ata lo maalta.
27. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים אֶלָּא עַל הַמַּעְיָין, כְּדֵי שֶׁתִּימָּשֵׁךְ מַלְכוּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל בְּנָיָהוּ וְגוֹ׳ וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ עַל גִּחוֹן וְגוֹ׳ וּמָשַׁח אוֹתוֹ שָׁם״. tanou rabanan: én moch'hin et hamelakhim ela al hamayan, kedé chetimachékh malkhoutan, cheneemar: "vayomer hamelekh el benayaou vego' veoradtem oto al gi'hon vego' oumacha'h oto cham".
28. אָמַר רַב אַמֵּי: הַאי מַאן דְּבָעֵי לִידַּע אִי מָשְׁכָא שַׁתָּא אִי לָא, מַיְיתֵי שְׁרָגָא בְּהָלֵין עַשְׂרָה יוֹמִין דְּבֵין רֵישׁ שַׁתָּא לְיוֹמָא דְכִיפּוּרֵי, וְנִיתְלֵי בְּבֵיתָא דְּלָא נָשֵׁיב זִיקָא, אִי מְשִׁיךְ נְהוֹרֵיהּ נִידַּע דְּמַסֵּיק שַׁתֵּיהּ. amar rav amé: ha man devaé lida i machkha chata i la, mayté cheraga behalén asra yomin devén réch chata leoma dekhipouré, venitlé bevéta dela nachév zika, i mechikh neoréh nida demasék chatéh.
29. וּמַאן דְּבָעֵי נַעֲבֵיד עִיסְקֵי, וּבָעֵי דְּנִידַּע אִי מַצְלַח עִיסְקֵיהּ אִי לָא, נִירַבֵּי תַּרְנְגוֹלָא, אִי שָׁמֵין וְשָׁפַר נִידַּע דְּמַצְלַח. ouman devaé naavéd iské, ouvaé denida i matsla'h iskéh i la, nirabé tarnegola, i chamén vechafar nida dematsla'h.
30. הַאי מַאן דְּבָעֵי נִיפּוֹק בְּאוֹרְחָא, וּבָעֵי דְּנִידַּע אִי הָדַר לְבֵיתֵיהּ – נִיעוֹל נֵיקוּם בְּבֵיתָא דְּבַהֲתָא, אִם חָזֵי ha man devaé nipok beor'ha, ouvaé denida i hadar levétéh – niol nékoum bevéta devahata, im 'hazé

Daf 6a

1. בָּבוּאָה לְבָבוּאָה דְבָבוּאָה, נִידַּע דְּאָתֵי לְבֵיתֵיהּ. וְלָאו מִילְּתָא הִיא, דִּילְמָא חָלְשָׁא דַּעְתֵּיהּ, וּמִתְּרַע מַזָּלֵיהּ. bavoua levavoua devavoua, nida deaté levétéh. vela mileta hi, dilma 'halcha datéh, oumitera mazaléh.
2. אָמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ סִימָנָא מִילְּתָא הִיא, יְהֵא רְגִיל אִינִישׁ לְמֵיכַל רֵישׁ שַׁתָּא קָרָא וְרוּבְּיָא, כַּרָּתֵי, סִילְקָא וְתַמְרֵי. amar abayé: hachta deamrate simana mileta hi, yehé regil inich lemékhal réch chata kara veroubeya, karaté, silka vetamré.
3. אֲמַר לְהוּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לִבְנֵיהּ: כִּי בָּעֵיתוּ לְמֵיזֵל לְמִגְמַר קַמֵּי רַבְּכוֹן, גְּרוּסוּ מֵעִיקָּרָא מַתְנִיתִין וַהֲדַר עוּלוּ קַמֵּי רַבְּכוֹן, וְכִי יָתְבִיתוּ קַמֵּי רַבְּכוֹן, חֲזוֹ לְפוּמֵּיהּ דְּרַבְּכוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ״, וְכִי גָּרְסִיתוּ שְׁמַעְתָּא, גְּרוּסוּ עַל מַיָּא, דְּכִי הֵיכִי דְּמָשְׁכִי מַיָּא תִּמְשׁוֹךְ שְׁמַעְתְּכוֹן. amar leou rav mecharcheya livnéh: ki baétou lemézél lemigmar kamé rabekhon, gerousou méikara matnitin vahadar oulou kamé rabekhon, vekhi yatvitou kamé rabekhon, 'hazo lefouméh derabekhon, cheneemar: "vehaou énekha root et morekha", vekhi garsitou chemata, gerousou al maya, dekhi hékhi demachkhi maya timchokh chematekhon.
4. אַקִּילְקֵי דְּמָתָא מַחְסֵיָא, וְלָא אַפַּדְנֵי דְפוּמְבְּדִיתָא. טָב גִּילְדָּנָא סַרְיָא לְמֵיכַל מִכּוּתָּחָא דְּרָמֵי כֵּיפֵי. akilké demata ma'hséya, vela apadné defoumbedita. tav gildana sarya lemékhal mikouta'ha deramé kéfé.
5. ״וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּה׳ רָמָה קַרְנִי״, ״רָמָה קַרְנִי״ וְלֹא ״רָמָה פַּכִּי״ – דָּוִד וּשְׁלֹמֹה שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּקֶרֶן – נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָם, שָׁאוּל וְיֵהוּא שֶׁנִּמְשְׁחוּ מִן הַפַּךְ – לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָם. "vatitpalél 'hana vatomar alats libi ba' rama karni", "rama karni" velo "rama paki" – david ouchlomo chenimche'hou bekeren – nimchekha malkhoutam, chaoul veyéou chenimche'hou min hapakh – lo nimchekha malkhoutam.
6. הַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת לְלַמֵּד בָּהּ אוֹ לְמוֹסְרָהּ לַצִּיבּוּר – פָּטוּר, לְהָרִיחַ בָּהּ – חַיָּיב. וְהַמֵּרִיחַ בָּהּ פָּטוּר, אֶלָּא שֶׁמָּעַל. hamfatém et haketoret. tanou rabanan: hamfatém et haketoret lelaméd bah o lemosrah latsibour – patour, lehari'ha bah – 'hayav. vehaméri'ha bah patour, ela chemaal.
7. וּמִי אִיכָּא מְעִילָה? וְהָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: קוֹל וּמַרְאֶה וָרֵיחַ – אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְעִילָה! oumi ika meila? vehaamar rabi chimon ben pazi amar rabi yeochoua ben lévi michoum bar kapara: kol oumare varé'ha – én bahen michoum meila!
8. רֵיחַ אַחַר שֶׁתַּעֲלֶה תִּמְרָתוֹ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם מְעִילָה, אֵין לְךָ דָּבָר אַחֵר שֶׁנַּעֲשָׂה מִצְוָתוֹ וּמוֹעֲלִין בּוֹ. ré'ha a'har chetaale timrato én bo michoum meila, én lekha davar a'hér chenaasa mitsvato oumoalin bo.
9. אַלְּמָה לָא? וַהֲרֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן, דְּנַעֲשֵׂית מִצְוָתָהּ וּמוֹעֲלִין בָּהּ! alema la? vaharé teroumat hadechen, denaasét mitsvatah oumoalin bah!
10. מִשּׁוּם דְּהָוֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן וּבִגְדֵי כְהוּנָּה שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְכֹל שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִים. michoum dehavé teroumat hadechen ouvigdé kheouna chené khetouvim habaim kee'had, vekhol chené khetouvin habain kee'had én melamedim.
11. הָנִיחָא לְרַבָּנַן, אֶלָּא לְרַבִּי דּוֹסָא מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּתַנְיָא: ״וְהִנִּיחָם שָׁם״, מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה. hani'ha lerabanan, ela lerabi dosa ma ika lemémar? detanya: "vehini'ham cham", melaméd cheteounin geniza.
12. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: כְּשֵׁירִין הֵן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהִנִּיחָם שָׁם״? שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר. rabi dosa omér: kechérin hén lekhohén hedot, ouma talmoud lomar "vehini'ham cham"? chelo yichtaméch bahen beom hakipourim a'hér.
13. מִשּׁוּם דְּהָוֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן וְעֶגְלָה עֲרוּפָה שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכֹל שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: ״וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ״, מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה. עֶגְלָה עֲרוּפָה מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: ״וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל״, מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה. michoum dehavé teroumat hadechen veegla aroufa chené khetouvin habain kee'had, vekhol chené khetouvin habain kee'had én melamedin. teroumat hadechen ma hi? detanya: "vesamo étsel hamizbé'ha", melaméd cheteounin geniza. egla aroufa ma hi? detanya: "vearfou cham et haegla bana'hal", melaméd cheteounin geniza.
14. וּלְמַאן דְּאָמַר: שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִים כְּאֶחָד מְלַמְּדִין, הָכָא וַדַּאי אֵין מְלַמְּדִין, מִשּׁוּם דְּהָוֵי תְּרֵי מִיעוּטֵי. בִּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן כְּתִיב: ״וְשָׂמוֹ״ – הָדֵין אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא, גַּבֵּי עֶגְלָה עֲרוּפָה כְּתִיב: ״הָעֲרוּפָה״ – עֲרוּפָה אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא. oulman deamar: chené khetouvin habaim kee'had melamedin, hakha vada én melamedin, michoum dehavé teré miouté. bitroumat hadechen ketiv: "vesamo" – hadén in, midé a'harina la, gabé egla aroufa ketiv: "haaroufa" – aroufa in, midé a'harina la.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: פִּיטּוּם הַקְּטֹרֶת: הַצֳּרִי, וְהַצִּיפּוֹרֶן, וְהַחֶלְבְּנָה, וְהַלְּבוֹנָה – מִשְׁקַל שִׁבְעִים שֶׁל שִׁבְעִים מָנָה. מוֹר, וּקְצִיעָה, שִׁיבּוֹלֶת נֵרְדְּ, וְכַרְכּוֹם – מִשְׁקָל שִׁשָּׁה עָשָׂר שֶׁל שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. הַקּוֹשְׁטְ – שְׁנֵים עָשָׂר, קִילּוּפָה – שְׁלֹשָׁה, וְקִנָּמוֹן – תִּשְׁעָה. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָה – תִּשְׁעָה קַבִּין, יֵין קַפְרִיסִין – סְאִין תְּלָתָא קַבִּין תְּלָתָא. אִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוַּרְיָין עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית – רוֹבַע. מַעֲלֵה עָשָׁן – כׇּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף כִּיפַּת הַיַּרְדֵּן כׇּל שֶׁהוּא. tanou rabanan: pitoum haketoret: hatsori, vehatsiporen, veha'helbena, vehalevona – michkal chivim chel chivim mana. mor, ouktsia, chibolet nérde, vekharkom – michkal chicha asar chel chicha asar mane. hakochte – cheném asar, kiloufa – chelocha, vekinamon – ticha. borit karchina – ticha kabin, yén kafrisin – sein telata kabin telata. im én lo yén kafrisin mévi 'hamar 'hivaryan atik. mela'h sedomit – rova. maalé achan – kol cheou. rabi natan omér: af kipat hayardén kol cheou.
16. וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ – פְּסָלָהּ. חִיסַּר אַחַת מִכׇּל סַמְמָנֶיהָ – חַיָּיב מִיתָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָה, שֶׁשָּׁפִין בָּהּ אֶת הַצִּיפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין, שֶׁשּׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִּיפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם לַמִּקְדָּשׁ. veim natan bah devach – pesalah. 'hisar a'hat mikol sammaneha – 'hayav mita. rabi chimon omér: hatsori éno ela seraf méatsé haketaf. borit karchina, chechafin bah et hatsiporen kedé chetehé naa. yén kafrisin, chechorin bo et hatsiporen kedé chetehé aza. vahalo mé raglayim yafin lah, ela cheén makhnisin mé raglayim lamikdach.
17. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: דְּאָמַר ״קֹדֶשׁ הִיא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם״ – כׇּל מַעֲשֶׂיהָ לֹא יְהוּ אֶלָּא בַּקֹּדֶשׁ. mesaya léh lerabi yosé berabi 'hanina: deamar "kodech hi kodech tihye lakhem" – kol maaseha lo yeou ela bakodech.
18. מֵיתִיבִי: הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיוּ בָּהּ דְּבָרִים הָרְאוּיִין לְקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר – יִנָּתְנוּ לָאוּמָּנִין בִּשְׂכָרָן. métivi: hamakdich nekhasa vehaou bah devarim harouyin lekorbenot hatsibour – yinatnou laoumanin biskharan.
19. הָנֵי דְּבָרִים הָרְאוּיִין, מַאי נִינְהוּ? אִי בְּהֵמָה וְחַיָּה – תְּנָא לֵיהּ! אִי יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת – תְּנָא לֵיהּ! אֶלָּא לָאו קְטֹרֶת? hané devarim harouyin, ma ninou? i behéma ve'haya – tena léh! i yénot chemanim ouslatot – tena léh! ela la ketoret?
20. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: בְּאוֹתָהּ הַנִּיתֶּנֶת לְאוּמָּנִים בִּשְׂכָרָן. דְּתַנְיָא: מוֹתַר הַקְּטֹרֶת, מָה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ? הָיוּ מַפְרִישִׁין מִמֶּנָּה שְׂכַר הָאוּמָּנִין, וּמְחַלְּלִין אוֹתָהּ עַל מְעוֹת הָאוּמָּנִין וְנוֹתְנִין אוֹתָן לָאוּמָּנִין בִּשְׂכָרָן, וְחוֹזְרִים וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה. amar rabi ochaya: beotah hanitenet leoumanim biskharan. detanya: motar haketoret, ma haou osin bah? haou mafrichin mimena sekhar haoumanin, oum'halelin otah al meot haoumanin venotnin otan laoumanin biskharan, ve'hozrim velok'hin otah miterouma 'hadacha.
21. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: הָא בְּכוּלְּהוּ מוּתָּרוֹת תָּנֵי חוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה, וְהָכָא לָא תָּנֵי! matkéf lah rav yoséf: ha bekhouleou moutarot tané 'hozrin velok'hin otah miterouma 'hadacha, vehakha la tané!
22. אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּאֶחָד מִסַּמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת. ela amar rav yoséf: bee'had misammané haketoret.
23. תָּנוּ רַבָּנַן: קְטֹרֶת הָיְתָה נַעֲשֵׂית שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנֶה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּנֶגֶד יְמוֹת הַחַמָּה, שְׁלֹשָׁה מָנִין יְתֵירִין, שֶׁמֵּהֶן מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל מְלֹא חׇפְנָיו בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים, וְהַשְּׁאָר נִיתֶּנֶת לָאוּמָּנִין בִּשְׂכָרָן. tanou rabanan: ketoret hayta naasét cheloch méot chichim ouchmona mane, cheloch méot chichim va'hamicha keneged yemot ha'hama, chelocha manin yetérin, cheméhen makhnis kohén gadol melo 'hofna beom hakipourim, vehachear nitenet laoumanin biskharan.
24. כִּדְתַנְיָא: מוֹתַר הַקְּטֹרֶת מָה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ? מַפְרִישִׁין מִמֶּנָּה שְׂכַר הָאוּמָּנִין, וּמְחַלְּלִין אוֹתָהּ עַל מְעוֹת הָאוּמָּנִין וְנוֹתְנִין אוֹתָן לָאוּמָּנִין בִּשְׂכָרָן, וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. kidtanya: motar haketoret ma haou osin bah? mafrichin mimena sekhar haoumanin, oum'halelin otah al meot haoumanin venotnin otan laoumanin biskharan, ve'hozrin velok'hin otah miteroumat halichka.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Keritot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)