Talmud Gittin, Chapitre 6 (ו) · Daf 48b à 56a

Daf 48b

1. ״בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאוֹת יִמְכׇּר לָךְ״. "bemispar chené tevouot yimkor lakh".
2. מַתְנִיתָא – דְּתַנְיָא: בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּשָׂדֶה הַחוֹזֶרֶת לְאָבִיו בְּיוֹבֵל. matnita – detanya: bekhor notél pi chenayim besade ha'hozeret leavi beovél.
3. אָמַר אַבָּיֵי, נָקְטִינַן: בַּעַל בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ צָרִיךְ הַרְשָׁאָה. amar abayé, naktinan: baal benikhsé ichto tsarikh harchaa.
4. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא נָחֵית אַפֵּירֵי, אֲבָל נָחֵית אַפֵּירֵי, מִיגּוֹ דְּמִשְׁתַּעֵי דִּינָא אַפֵּירֵי – מִשְׁתַּעֵי דִּינָא אַגּוּפָא. vela amaran ela dela na'hét apéré, aval na'hét apéré, migo demichtaé dina apéré – michtaé dina agoufa.
5. הֲדַרַן עֲלָךְ הַשּׁוֹלֵחַ hadaran alakh hacholé'ha
6. הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִּית, וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף כְּתוּבַּת אִשָּׁה בְּבֵינוֹנִית. hanizakin chamin lahen beidit, ouvaal 'hov bevénonit, oukhtoubat icha bezibourit. rabi méir omér: af ketoubat icha bevénonit.
7. אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ נְכָסִים בְּנֵי חוֹרִין, וַאֲפִילּוּ הֵן זִיבּוּרִית. én nifrain minekhasim mechoubadim bimkom cheyéch nekhasim bené 'horin, vaafilou hén zibourit.
8. אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית. én nifrain minikhsé yetomin ela min hazibourit.
9. אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת, וְלִשְׁבַח קַרְקָעוֹת, én motsiin laakhilat pérot, velichva'h karkaot,
10. וְלִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת – מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִין, מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם. velimzon haicha vehabanot – minekhasim mechoubadin, mipené tikoun haolam.
11. וְהַמּוֹצֵא מְצִיאָה – לֹא יִשָּׁבַע, מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם. vehamotsé metsia – lo yichava, mipené tikoun haolam.
12. גְּמָ׳ מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם?! דְּאוֹרָיְיתָא הִיא, דִּכְתִיב: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״! gema' mipené tikoun haolam?! deorayta hi, dikhtiv: "métav sadéou oumétav karmo yechalém"!
13. אָמַר אַבָּיֵי: לָא צְרִיכָא אֶלָּא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר מִדְּאוֹרָיְיתָא בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן; קָא מַשְׁמַע לַן מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם שָׁיְימִינַן בִּדְמַזִּיק. amar abayé: la tserikha ela lerabi yichmaél, deamar mideorayta bidnizak chayminan; ka machma lan mipené tikoun haolam chayminan bidmazik.
14. מַאי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל? דְּתַנְיָא: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל נִיזָּק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל נִיזָּק, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לַגְבּוֹת לַנִּיזָּקִין מִן הָעִידִּית, וְקַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ. ma rabi yichmaél? detanya: "métav sadéou oumétav karmo yechalém" – métav sadéou chel nizak, oumétav karmo chel nizak, divré rabi yichmaél. rabi akiva omér: lo ba hakatouv ela lagbot lanizakin min haidit, vekal va'homer lahekdéch.
15. וּלְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָכַל שְׁמֵנָה – מְשַׁלֵּם שְׁמֵנָה; אָכַל כְּחוּשָׁה – מְשַׁלֵּם שְׁמֵנָה?! אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁאָכְלָה עֲרוּגָה בֵּין הָעֲרוּגוֹת, וְלָא יָדְעִינַן אִי כְּחוּשָׁה אָכַל אִי שְׁמֵנָה אָכַל, דִּמְשַׁלֵּם לֵיהּ מִמֵּיטַב. oulrabi yichmaél, akhal cheména – mechalém cheména; akhal ke'houcha – mechalém cheména?! amar rav idi bar avin: hakha bema askinan – kegon cheakhla arouga bén haarougot, vela yadinan i ke'houcha akhal i cheména akhal, dimchalém léh mimétav.
16. אָמַר רָבָא: אִילּוּ יָדְעִינַן דִּכְחוּשָׁה אָכַל – מְשַׁלֵּם כְּחוּשָׁה; הַשְׁתָּא דְּלָא יָדְעִינַן – מְשַׁלֵּם שְׁמֵנָה?! הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה! אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: amar rava: ilou yadinan dikh'houcha akhal – mechalém ke'houcha; hachta dela yadinan – mechalém cheména?! hamotsi mé'havéro ala haraya! ela amar rav a'ha bar yaakov:

Daf 49a

1. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה עִידִּית דְּנִיזָּק כְּזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן. hakha bema askinan – kegon chehayta idit denizak kezibourit demazik; rabi yichmaél savar: bidnizak chayminan, verabi akiva savar: bidmazik chayminan.
2. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? נֶאֶמְרָה ״שָׂדֶה״ לְמַטָּה, וְנֶאֶמְרָה ״שָׂדֶה״ לְמַעְלָה; מָה שָׂדֶה הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה – דְּנִיזָּק, אַף שָׂדֶה הָאֲמוּרָה לְמַטָּה – דְּנִיזָּק. ma tama derabi yichmaél? neemra "sade" lemata, veneemra "sade" lemala; ma sade haamoura lemala – denizak, af sade haamoura lemata – denizak.
3. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ יְשַׁלֵּם״ – דְּהַאיְךְ דְּקָא מְשַׁלֵּם. verabi akiva savar: "métav sadéou yechalém" – dehaykhe deka mechalém.
4. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אַהֲנַי גְּזֵרָה שָׁוָה וְאַהֲנִי קְרָא; אַהֲנַי גְּזֵרָה שָׁוָה – לִכְדַאֲמַרַן. אַהֲנִי קְרָא – דְּאִי אִית לֵיהּ לְמַזִּיק עִידִּית וְזִיבּוּרִית, וְזִיבּוּרִית דִּידֵיהּ לָא שָׁוְיָא כְּעִידִּית דְּנִיזָּק – דִּמְשַׁלֵּם לֵיהּ מִמֵּיטַב. verabi yichmaél: ahana gezéra chava veahani kera; ahana gezéra chava – likhdaamaran. ahani kera – dei it léh lemazik idit vezibourit, vezibourit didéh la chavya keidit denizak – dimchalém léh mimétav.
5. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לַגְבּוֹת לַנִּיזָּקִין מִן הָעִידִּית, וְקַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ. rabi akiva omér: lo ba hakatouv ela lagbot lanizakin min haidit, vekal va'homer lahekdéch.
6. מַאי קַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ? אִילֵימָא דְּנַגְחֵיהּ תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דְהֶקְדֵּשׁ, ״שׁוֹר רֵעֵהוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ! ma kal va'homer lahekdéch? iléma denag'héh tora didan letora dehekdéch, "chor rééou" amar ra'hamana – velo chor chel hekdéch!
7. אֶלָּא לָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מָנֶה לְבֶדֶק הַבַּיִת״, דְּאָתֵי גִּזְבָּר וְשָׁקֵיל מֵעִידִּית. ela laomér "haré ala mane levedek habayit", deaté gizbar vechakél méidit.
8. לֹא יְהֵא אֶלָּא בַּעַל חוֹב, וּבַעַל חוֹב דִּינוֹ בְּבֵינוֹנִית! וְכִי תֵּימָא: קָסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא בַּעַל חוֹב שָׁקֵיל בְּעִידִּית כְּנִיזָּקִין, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְבַעַל חוֹב שֶׁכֵּן יִפָּה כֹּחוֹ בְּנִיזָּקִין, תֹּאמַר בְּהֶקְדֵּשׁ שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחוֹ בְּנִיזָּקִין! lo yehé ela baal 'hov, ouvaal 'hov dino bevénonit! vekhi téma: kasavar rabi akiva baal 'hov chakél beidit kenizakin, ika lemifrakh: ma levaal 'hov chekén yipa ko'ho benizakin, tomar behekdéch chekén hora ko'ho benizakin!
9. לְעוֹלָם דְּנַגְחֵיהּ תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דְהֶקְדֵּשׁ, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא – דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט – פָּטוּר, וְשֶׁל הֶדְיוֹט שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ – בֵּין תָּם וּבֵין מוּעָד, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. leolam denag'héh tora didan letora dehekdéch, verabi akiva savar lah kerabi chimon ben menasya – detanya, rabi chimon ben menasya omér: chor chel hekdéch chenaga'h lechor chel hedot – patour, vechel hedot chenaga'h lechor chel hekdéch – bén tam ouvén mouad, mechalém nezek chalém.
10. אִי הָכִי, מִמַּאי דִּבְעִידִּית דְּנִיזָּק כְּזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק פְּלִיגִי? דִּלְמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וְהָכָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי – i hakhi, mima dividit denizak kezibourit demazik peligi? dilma dekhoulé alma bidnizak chayminan, vehakha biflougta derabi chimon ben menasya verabanan kamipalgi –
11. דְּרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן! derabi akiva savar lah kerabi chimon ben menasya, verabi yichmaél savar lah kerabanan!
12. אִם כֵּן, מַאי ״לֹא בָּא הַכָּתוּב״? וְעוֹד, מַאי ״קַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ״? וְעוֹד, הָא אָמַר רַב אָשֵׁי, im kén, ma "lo ba hakatouv"? veod, ma "kal va'homer lahekdéch"? veod, ha amar rav aché,

Daf 49b

1. תַּנְיָא בְּהֶדְיָא: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל נִיזָּק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל נִיזָּק, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל מַזִּיק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל מַזִּיק. tanya behedya: "métav sadéou oumétav karmo yechalém" – métav sadéou chel nizak, oumétav karmo chel nizak, divré rabi yichmaél. rabi akiva omér: métav sadéou chel mazik, oumétav karmo chel mazik.
2. רָבִינָא אָמַר: לְעוֹלָם מַתְנִיתִין רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר מִדְּאוֹרָיְיתָא בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן; וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא – דְּדָרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא, וּמָה טַעַם קָאָמַר – מָה טַעַם הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִּית? מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם. ravina amar: leolam matnitin rabi akiva hi, deamar mideorayta bidmazik chayminan; verabi chimon hi – dedaréch tama dikra, ouma taam kaamar – ma taam hanizakin chamin lahen beidit? mipené tikoun haolam.
3. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִּית? מִפְּנֵי הַגַּזְלָנִים וּמִפְּנֵי הַחַמְסָנִין, כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר אָדָם: לָמָה אֲנִי גּוֹזֵל וְלָמָה אֲנִי חוֹמֵס? לְמָחָר בֵּית דִּין יוֹרְדִין לִנְכָסַי וְנוֹטְלִין שָׂדֶה נָאָה שֶׁלִּי, וְסוֹמְכִים עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״; לְפִיכָךְ אָמְרוּ: הַנִּיזָּקִין – שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִּית. detanya, amar rabi chimon: mipené ma amrou hanizakin chamin lahen beidit? mipené hagazlanim oumipené ha'hamsanin, kedé cheyomar adam: lama ani gozél velama ani 'homés? lema'har bét din yordin linkhasa venotlin sade naa cheli, vesomkhim al ma chekatouv batora: "métav sadéou oumétav karmo yechalém"; lefikhakh amrou: hanizakin – chamin lahen beidit.
4. מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בַּעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית? כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם לַחֲבֵירוֹ שָׂדֶה נָאָה וְדִירָה נָאָה, וְיֹאמַר: אֶקְפּוֹץ וְאַלְוֶנּוּ, כְּדֵי שֶׁאֶגְבֶּנּוּ בְּחוֹבִי; לְפִיכָךְ אָמְרוּ: בַּעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית. mipené ma amrou baal 'hov bevénonit? kedé chelo yire adam la'havéro sade naa vedira naa, veyomar: ekpots vealvenou, kedé cheegbenou be'hovi; lefikhakh amrou: baal 'hov bevénonit.
5. אֶלָּא מֵעַתָּה, יְהֵא בְּזִיבּוּרִית! אִם כֵּן – אַתָּה נוֹעֵל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין. ela méata, yehé bezibourit! im kén – ata noél delet bifné lovin.
6. כְּתוּבַּת אִשָּׁה – בְּזִיבּוּרִית, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּבֵינוֹנִית. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ כְּתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית? שֶׁיּוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָאִישׁ רוֹצֶה לִישָּׂא, הָאִשָּׁה רוֹצָה לִינָּשֵׂא. ketoubat icha – bezibourit, divré rabi yeouda. rabi méir omér: bevénonit. amar rabi chimon: mipené ma amrou ketoubat icha bezibourit? cheyotér mima chehaich rotse lisa, haicha rotsa linasé.
7. דָּבָר אַחֵר: אִשָּׁה יוֹצְאָה לִרְצוֹנָהּ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ, וְהָאִישׁ אֵינוֹ מוֹצִיאָהּ אֶלָּא לִרְצוֹנוֹ. davar a'hér: icha yotsa lirtsonah vechelo lirtsonah, vehaich éno motsiah ela lirtsono.
8. מַאי דָּבָר אַחֵר? וְכִי תֵּימָא, כִּי הֵיכִי דְּכִי מַפֵּיק לַהּ אִיהוּ – תַּקִּינוּ לַהּ רַבָּנַן כְּתוּבָּה מִינֵּיהּ; כִּי נָפְקָא אִיהִי נָמֵי – לִיתַקְּנִי לֵיהּ רַבָּנַן כְּתוּבָּה מִינַּהּ? תָּא שְׁמַע: אִשָּׁה יוֹצְאָה לִרְצוֹנָהּ וְשֶׁלֹּא לִרְצוֹנָהּ, וְהָאִישׁ אֵינוֹ מוֹצִיא אֶלָּא לִרְצוֹנוֹ – אֶפְשָׁר דִּמְשַׁהֵי לַהּ בְּגִיטָּא. ma davar a'hér? vekhi téma, ki hékhi dekhi mapék lah iou – takinou lah rabanan ketouba minéh; ki nafka ihi namé – litakeni léh rabanan ketouba minah? ta chema: icha yotsa lirtsonah vechelo lirtsonah, vehaich éno motsi ela lirtsono – efchar dimchahé lah begita.
9. כְּתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית. אָמַר מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: לָא אֲמַרַן אֶלָּא מִיַּתְמֵי, אֲבָל מִינֵּיהּ דִּידֵיהּ – בְּבֵינוֹנִית. ketoubat icha bezibourit. amar mar zoutra beréh derav na'hman: la amaran ela miyatmé, aval minéh didéh – bevénonit.
10. מִיַּתְמֵי?! מַאי אִירְיָא כְּתוּבַּת אִשָּׁה? אֲפִילּוּ כֹּל מִילֵּי נָמֵי, דְּהָא תְּנַן: אֵין נִפְרָעִים מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית! אֶלָּא לָאו מִינֵּיהּ? miyatmé?! ma irya ketoubat icha? afilou kol milé namé, deha tenan: én nifraim minikhsé yetomim ela min hazibourit! ela la minéh?
11. לְעוֹלָם מִיַּתְמֵי, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ – סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מִשּׁוּם חִינָּא, אַקִּילוּ רַבָּנַן גַּבַּהּ; קָא מַשְׁמַע לַן. leolam miyatmé, oukhtoubat icha itsterikha léh – salka datakh aména: michoum 'hina, akilou rabanan gabah; ka machma lan.
12. אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּתוּבַּת אִשָּׁה – בְּבֵינוֹנִית. מִמַּאן? אִילֵימָא מִיַּתְמֵי, לֵית לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר הָא דִּתְנַן: אֵין נִפְרָעִים מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית?! אֶלָּא לָאו מִינֵּיהּ? מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי בְּזִיבּוּרִית! amar rava: ta chema, rabi méir omér: ketoubat icha – bevénonit. miman? iléma miyatmé, lét léh lerabi méir ha ditnan: én nifraim minikhsé yetomim ela min hazibourit?! ela la minéh? mikelal derabanan savri bezibourit!
13. לָא; לְעוֹלָם מִיַּתְמֵי, וְשָׁאנֵי כְּתוּבַּת אִשָּׁה – מִשּׁוּם חִינָּא. la; leolam miyatmé, vechané ketoubat icha – michoum 'hina.
14. אָמַר אַבָּיֵי, תָּא שְׁמַע: הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִּית, וּבַעַל חוֹב – בְּבֵינוֹנִית, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה – בְּזִיבּוּרִית. מִמַּאן? אִילֵימָא מִיַּתְמֵי, מַאי אִירְיָא כְּתוּבַּת אִשָּׁה? אֲפִילּוּ כֹּל הָנֵי נָמֵי! אֶלָּא לָאו מִינֵּיהּ? amar abayé, ta chema: hanizakin chamin lahen beidit, ouvaal 'hov – bevénonit, oukhtoubat icha – bezibourit. miman? iléma miyatmé, ma irya ketoubat icha? afilou kol hané namé! ela la minéh?
15. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב לְנִזְקֵי בְנוֹ, לְבַעַל חוֹב בְּנוֹ וְלִכְתוּבַּת כַּלָּתוֹ; amar rav a'ha bar yaakov: hakha bema askinan – kegon chenaasa arév lenizké veno, levaal 'hov beno velikhtoubat kalato;
16. וְהַאי כִּי דִינֵיהּ, וְהַאי כִּי דִינֵיהּ; נִיזָּקִין וּבַעַל חוֹב, דְּמֵחַיִּים גָּבוּ, אִיהוּ נָמֵי כִּי מַגְבֵּי – כְּמֵחַיִּים מַגְבֵּי. כְּתוּבַּת אִשָּׁה, דִּלְאַחַר מִיתָה גָּבְיָא, וּלְאַחַר מִיתָה מִמַּאן גָּבְיָא – מִיַּתְמֵי; אִיהוּ נָמֵי כִּי מַגְבֵּי – כִּלְאַחַר מִיתָה מַגְבֵּי. veha ki dinéh, veha ki dinéh; nizakin ouvaal 'hov, demé'hayim gavou, iou namé ki magbé – kemé'hayim magbé. ketoubat icha, dila'har mita gavya, oula'har mita miman gavya – miyatmé; iou namé ki magbé – kila'har mita magbé.
17. וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּעָרֵב דִּכְתוּבָּה לֹא מִשְׁתַּעְבֵּד! בְּקַבְּלָן. vetipok léh dearév dikhtouba lo michtabéd! bekabelan.
18. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: קַבְּלָן, אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ נִכְסֵי לְלֹוֶה – מִשְׁתַּעְבַּד, שַׁפִּיר; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: אִי אִית לֵיהּ – מִשְׁתַּעְבַּד, אִי לֵית לֵיהּ – לָא מִשְׁתַּעְבַּד, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar: kabelan, af al gav delét léh nikhsé lelove – michtabad, chapir; ela leman deamar: i it léh – michtabad, i lét léh – la michtabad, ma ika lemémar?
19. אִיבָּעֵית אֵימָא: בְּדַהֲווֹ לֵיהּ וְאִישְׁתְּדוּף. ibaét éma: bedahao léh veichtedouf.
20. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כֹּל לְגַבֵּי בְּרֵיהּ, שַׁעְבּוֹדֵי מְשַׁעְבַּד נַפְשֵׁיהּ. veibaét éma: kol legabé beréh, chabodé mechabad nafchéh.
21. אִיתְּמַר: עָרֵב דִּכְתוּבָּה – דִּבְרֵי הַכֹּל לָא מִשְׁתַּעְבַּד; itemar: arév dikhtouba – divré hakol la michtabad;

Daf 50a

1. קַבְּלָן דְּבַעַל חוֹב – דִּבְרֵי הַכֹּל מִשְׁתַּעְבַּד; עָרֵב דְּבַעַל חוֹב, וְקַבְּלָן דִּכְתוּבָּה – פְּלִיגִי; אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר: אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ נִכְסֵי לְלֹוֶה – מִשְׁתַּעְבַּד, וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר: אִי אִית לֵיהּ – מִשְׁתַּעְבַּד, אִי לֵית לֵיהּ – לָא מִשְׁתַּעְבַּד. kabelan devaal 'hov – divré hakol michtabad; arév devaal 'hov, vekabelan dikhtouba – peligi; ika leman deamar: af al gav delét léh nikhsé lelove – michtabad, veika leman deamar: i it léh – michtabad, i lét léh – la michtabad.
2. וְהִילְכְתָא: בְּכוּלְּהוּ, אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ – מִשְׁתַּעְבַּד; בַּר מֵעָרֵב דִּכְתוּבָּה, דְּאַף עַל גַּב דְּאִית לֵיהּ – לָא מִשְׁתַּעְבַּד. vehilkheta: bekhouleou, af al gav delét léh – michtabad; bar méarév dikhtouba, deaf al gav deit léh – la michtabad.
3. מַאי טַעְמָא? מִצְוָה הוּא דַּעֲבַד, וְלָא מִידֵּי חַסְּרַהּ. ma tama? mitsva hou daavad, vela midé 'haserah.
4. אָמַר רָבִינָא: תָּא שְׁמַע מֵעִיקָּרָא דְּתַקַּנְתִּין – יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָאִישׁ רוֹצֶה לִישָּׂא, אִשָּׁה רוֹצָה לִינָּשֵׂא. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִיַּתְמֵי, הַאי מִשּׁוּם דְּיַתְמֵי הוּא! תְּיוּבְתָּא דְּמָר זוּטְרָא תְּיוּבְתָּא. amar ravina: ta chema méikara detakantin – yotér mima chehaich rotse lisa, icha rotsa linasé. vei salka datakh miyatmé, ha michoum deyatmé hou! teouvta demar zoutra teouvta.
5. אָמַר מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן, מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: שְׁטַר חוֹב הַיּוֹצֵא עַל הַיְּתוֹמִין, אַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בּוֹ שֶׁבַח, אֵינוֹ גּוֹבֶה אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית. amar mar zoutra beréh derav na'hman, micheméh derav na'hman: chetar 'hov hayotsé al hayetomin, af al pi chekatouv bo cheva'h, éno gove ela min hazibourit.
6. אָמַר אַבָּיֵי: תִּדַּע – דְּבַעַל חוֹב דִּינֵיהּ בְּבֵינוֹנִית, וּמִיַּתְמֵי בְּזִיבּוּרִית. amar abayé: tida – devaal 'hov dinéh bevénonit, oumiyatmé bezibourit.
7. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: הָכִי הַשְׁתָּא?! בַּעַל חוֹב דִּינֵיהּ מִדְּאוֹרָיְיתָא בְּזִיבּוּרִית! כִּדְעוּלָּא – דְּאָמַר עוּלָּא: דְּבַר תּוֹרָה, בַּעַל חוֹב בְּזִיבּוּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ וְגוֹ׳״ – מָה דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְהוֹצִיא, פָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים; וּמָה טַעַם אָמְרוּ בַּעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית? כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּנְעוֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין – וְגַבֵּי יַתְמֵי אוֹקְמוּהּ רַבָּנַן אַדְּאוֹרָיְיתָא; amar léh rava: hakhi hachta?! baal 'hov dinéh mideorayta bezibourit! kidoula – deamar oula: devar tora, baal 'hov bezibourit, cheneemar: "ba'houts taamod vehaich vego'" – ma darko chel ich leotsi, pa'hout chebakélim; ouma taam amrou baal 'hov bevénonit? kedé chelo tinol delet bifné lovin – vegabé yatmé okmouh rabanan adeorayta;
8. אֶלָּא הָכָא, כֵּיוָן דְּדִינֵיהּ מִדְּאוֹרָיְיתָא בְּעִידִּית, אֲפִילּוּ מִיַּתְמֵי נָמֵי בְּעִידִּית! ela hakha, kévan dedinéh mideorayta beidit, afilou miyatmé namé beidit!
9. וּלְרָבָא, וְהָתָנֵי אַבְרָם חוֹזָאָה: אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית, וַאֲפִילּוּ הֵן נִיזָּקִין. וְהָא נִיזָּקִין – דִּינָן מִדְּאוֹרָיְיתָא בְּעִידִּית! oulrava, vehatané avram 'hozaa: én nifrain minikhsé yetomin ela min hazibourit, vaafilou hén nizakin. veha nizakin – dinan mideorayta beidit!
10. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה עִידִּית דְּנִיזָּק כְּזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק; hakha bema askinan – kegon chehayta idit denizak kezibourit demazik;
11. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּאָמַר: מִדְּאוֹרָיְיתָא בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וּמִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם תַּקִּינוּ רַבָּנַן בִּדְמַזִּיק – וְגַבֵּי יַתְמֵי אוֹקְמוּהּ רַבָּנַן אַדְּאוֹרָיְיתָא. verabi yichmaél hi, deamar: mideorayta bidnizak chayminan, oumipené tikoun haolam takinou rabanan bidmazik – vegabé yatmé okmouh rabanan adeorayta.
12. אִינִי?! וְהָתָנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָיוֹתָאָה: אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית, וַאֲפִילּוּ הֵן עִידִּית. מַאי ״אֲפִילּוּ הֵן עִידִּית״? לָאו אַף עַל גַּב דִּכְתִיב עִידִּית בִּשְׁטָרָא?! ini?! vehatané rabi eliezer naotaa: én nifrain minikhsé yetomim ela min hazibourit, vaafilou hén idit. ma "afilou hén idit"? la af al gav dikhtiv idit bichtara?!
13. לָא; מַאי ״עִידִּית״ – שְׁפַאי עִידִּית, כִּדְרָבָא – la; ma "idit" – chefa idit, kidrava –
14. דְּאָמַר רָבָא: הִזִּיק זִיבּוּרִית – גּוֹבֶה מִן הָעִידִּית. שְׁפַאי עִידִּית, גּוֹבֶה מִן הַבֵּינוֹנִית. וְגַבֵּי יַתְמֵי אוֹקְמוּהּ רַבָּנַן אַדְּאוֹרָיְיתָא. deamar rava: hizik zibourit – gove min haidit. chefa idit, gove min habénonit. vegabé yatmé okmouh rabanan adeorayta.
15. אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית: בָּעֵי רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי: ״יְתוֹמִים״ שֶׁאָמְרוּ – קְטַנִּים, אוֹ אֲפִילּוּ גְּדוֹלִים? תַּקַּנְתָּא הִיא דַּעֲבוּד רַבָּנַן גַּבֵּי יַתְמֵי – לִקְטַנִּים עֲבוּד רַבָּנַן, לִגְדוֹלִים לָא עֲבוּד רַבָּנַן; én nifrain minikhsé yetomin ela min hazibourit: baé rav a'hadvou bar amé: "yetomim" cheamrou – ketanim, o afilou gedolim? takanta hi daavoud rabanan gabé yatmé – liktanim avoud rabanan, ligdolim la avoud rabanan;
16. אוֹ דִלְמָא – מִשּׁוּם דְּלָא מַסֵּיק אַדַּעְתָּא דְּמַלְוֶה דְּמִית לֹוֶה וְנָפְלִי נִכְסֵי קַמֵּי יַתְמֵי; דְּהָוֵה לֵיהּ נוֹעֵל דֶּלֶת; הִלְכָּךְ אֲפִילּוּ גְּדוֹלִים נָמֵי? o dilma – michoum dela masék adata demalve demit love venafli nikhsé kamé yatmé; dehavé léh noél delet; hilkakh afilou gedolim namé?
17. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי אַבָּיֵי קַשִּׁישָׁא: יְתוֹמִין שֶׁאָמְרוּ – גְּדוֹלִים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר קְטַנִּים. ta chema, detané abayé kachicha: yetomin cheamrou – gedolim, veén tsarikh lomar ketanim.
18. וְדִלְמָא הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שְׁבוּעָה – דְּגָדוֹל בְּמִילֵּי דַּאֲבוּהּ כְּקָטָן דָּמֵי; אֲבָל לְעִנְיַן זִיבּוּרִית – לָא. vedilma hané milé leinyan chevoua – degadol bemilé daavouh kekatan damé; aval leinyan zibourit – la.
19. וְהִלְכְתָא: vehilkheta:

Daf 50b

1. יְתוֹמִין שֶׁאָמְרוּ – גְּדוֹלִים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר קְטַנִּים; בֵּין לִשְׁבוּעָה בֵּין לְזִיבּוּרִית. yetomin cheamrou – gedolim, veén tsarikh lomar ketanim; bén lichvoua bén lezibourit.
2. אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי חוֹרִין. בָּעֵי רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי: בְּמַתָּנָה הֵיאַךְ? én nifrain minekhasim mechoubadim bimkom cheyéch bené 'horin. baé rav a'hadvou bar amé: bematana héakh?
3. תַּקַּנְתָּא הוּא דַּעֲבוּד רַבָּנַן – מִשּׁוּם פְּסֵידָא דְלָקוֹחוֹת, אֲבָל מַתָּנָה, דְּלֵיכָּא פְּסֵידָא דְלָקוֹחוֹת – לָא; אוֹ דִלְמָא מַתָּנָה נָמֵי, אִי לָאו דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ – לָא יָהֵיב לֵיהּ מַתָּנָה, וְהִלְכָּךְ כִּי פְּסֵידָא דְלָקוֹחוֹת דָּמֵי? takanta hou daavoud rabanan – michoum peséda delako'hot, aval matana, deléka peséda delako'hot – la; o dilma matana namé, i la deit léh hanaa minéh – la yahév léh matana, vehilkakh ki peséda delako'hot damé?
4. אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע, שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי, ושְׁלֹשׁ מֵאוֹת לִפְלוֹנִי, וְאַרְבַּע מֵאוֹת לִפְלוֹנִי״ – אֵין אוֹמְרִים: כׇּל הַקּוֹדֵם בִּשְׁטָר זָכָה; לְפִיכָךְ, יָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב – גּוֹבֶה מִכּוּלָּן. amar léh mar kachicha beréh derav 'hisda lerav aché, ta chema, chekhiv mera cheamar: "tenou matayim zouz lifloni, vchloch méot lifloni, vearba méot lifloni" – én omrim: kol hakodém bichtar zakha; lefikhakh, yatsa ala chetar 'hov – gove mikoulan.
5. אֲבָל אִם אָמַר: ״תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי, וְאַחֲרָיו לִפְלוֹנִי, וְאַחֲרָיו לִפְלוֹנִי״ – אוֹמְרִים: כׇּל הַקּוֹדֵם בִּשְׁטָר זָכָה. לְפִיכָךְ, יָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב – גּוֹבֶה מִן הָאַחֲרוֹן. אֵין לוֹ – גּוֹבֶה מִשֶּׁלְּפָנָיו. אֵין לוֹ – גּוֹבֶה מִשֶּׁלִּפְנֵי פָנָיו. aval im amar: "tenou matayim zouz lifloni, vea'hara lifloni, vea'hara lifloni" – omrim: kol hakodém bichtar zakha. lefikhakh, yatsa ala chetar 'hov – gove min haa'haron. én lo – gove michelefana. én lo – gove michelifné fana.
6. וְאַף עַל גַּב דְּקַמָּא בֵּינוֹנִית וּבָתְרָא זִיבּוּרִית – מִזִּיבּוּרִית גָּבֵי, מִבֵּינוֹנִית לָא גָּבֵי. שְׁמַע מִינַּהּ, בְּמַתָּנָה נָמֵי עֲבוּד רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא. veaf al gav dekama bénonit ouvatra zibourit – mizibourit gavé, mibénonit la gavé. chema minah, bematana namé avoud rabanan takanta.
7. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּבַעַל חוֹב. וְהָא ״תְּנוּ״ קָאָמַר! ״תְּנוּ״ בְּחוֹבִי. hakha bema askinan – bevaal 'hov. veha "tenou" kaamar! "tenou" be'hovi.
8. וְלִיחְזֵי שְׁטָרָא דְּמַאן קָדֵים! דְּלֵיכָּא שְׁטָרָא. וְהָא ״כׇּל הַקּוֹדֵם בִּשְׁטָר״ קָאָמַר! בִּשְׁטָר פְּקַדְתָּא. veli'hzé chetara deman kadém! deléka chetara. veha "kol hakodém bichtar" kaamar! bichtar pekadta.
9. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אֲפִילּוּ מַתָּנָה נָמֵי. וְלָא קַשְׁיָא – מַאי ״גּוֹבֶה מִן הָאַחֲרוֹן״? אֵין נִפְסָד אֶלָּא אַחֲרוֹן. veibaét éma: afilou matana namé. vela kachya – ma "gove min haa'haron"? én nifsad ela a'haron.
10. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּשָׁווּ כּוּלְּהוּ לַהֲדָדֵי. veibaét éma: dechaou kouleou lahadadé.
11. אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת. מַאי טַעְמָא? אָמַר עוּלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לְפִי שֶׁאֵין כְּתוּבִין. én motsiin laakhilat pérot. ma tama? amar oula amar réch lakich: lefi cheén ketouvin.
12. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְעוּלָּא: וְהָא מְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת, דִּכְמַאן דִּכְתִיבִי דָּמוּ, וְקָתָנֵי: אֵין מוֹצִיאִין! amar léh rabi aba leoula: veha mezon haicha vehabanot, dikhman dikhtivi damou, vekatané: én motsiin!
13. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם, מֵעִיקָּרָא הָכִי אִתַּקּוּן – כְּתוּבִין הֵן אֵצֶל בְּנֵי חוֹרִין, וְאֵין כְּתוּבִין הֵן אֵצֶל מְשׁוּעְבָּדִין. amar léh: hatam, méikara hakhi itakoun – ketouvin hén étsel bené 'horin, veén ketouvin hén étsel mechoubadin.
14. וְכֵן אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְפִי שֶׁאֵין כְּתוּבִין. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַב אַסִּי: וְהָא מְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת, דִּכְמַאן דִּכְתִיבִי דָּמוּ, וְקָתָנֵי: אֵין מוֹצִיאִין! אֲמַר לֵיהּ: מֵעִיקָּרָא הָכִי אִתַּקּוּן – כְּתוּבִין הֵן אֵצֶל בְּנֵי חוֹרִין, וְאֵין כְּתוּבִין הֵן אֵצֶל מְשׁוּעְבָּדִין. vekhén amar rabi asi amar rabi yo'hanan: lefi cheén ketouvin. amar léh rabi zéra lerav asi: veha mezon haicha vehabanot, dikhman dikhtivi damou, vekatané: én motsiin! amar léh: méikara hakhi itakoun – ketouvin hén étsel bené 'horin, veén ketouvin hén étsel mechoubadin.
15. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: לְפִי שֶׁאֵין קְצוּבִין. rabi 'hanina amar: lefi cheén ketsouvin.
16. אִיבַּעְיָא לְהוּ: לְרַבִּי חֲנִינָא – קְצוּבִין וּכְתוּבִין בָּעֵי, ibaya leou: lerabi 'hanina – ketsouvin oukhtouvin baé,

Daf 51a

1. אוֹ דִּלְמָא קְצוּבִין, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן כְּתוּבִים? o dilma ketsouvin, veaf al pi cheénan ketouvim?
2. תָּא שְׁמַע, דְּאִיתְּמַר: מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי בָּנוֹת וּבֵן, וְקָדְמָה הָרִאשׁוֹנָה וְנָטְלָה עִישּׂוּר נְכָסִים, וְלֹא הִסְפִּיקָה שְׁנִיָּה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הַבֵּן. ta chema, deitemar: mi chemét vehini'ha cheté banot ouvén, vekadma harichona venatla isour nekhasim, velo hispika cheniya ligbot ad chemét habén.
3. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁנִיָּה וִיתְּרָה. וְאָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא, גְּדוֹלָה מִזּוֹ אָמְרוּ: מוֹצִיאִין לְפַרְנָסָה וְאֵין מוֹצִיאִין לִמְזוֹנוֹת; וְאַתְּ אָמְרַתְּ שְׁנִיָּה וִיתְּרָה?! amar rabi yo'hanan: cheniya vitera. veamar lo rabi 'hanina, gedola mizo amrou: motsiin lefarnasa veén motsiin limzonot; veate amrate cheniya vitera?!
4. וְהָא פַּרְנָסָה – דְּמִיקָץ קַיְיצָא, מִיכְתָּב לָא כְּתִיבָא; וְקָא מוֹצִיאָה! veha parnasa – demikats kaytsa, mikhtav la ketiva; veka motsia!
5. שָׁאנֵי פַּרְנָסָה, כֵּיוָן דְּאִית לַהּ קָלָא, כְּמַאן דִּכְתִיבָא דָּמֵי. chané parnasa, kévan deit lah kala, keman dikhtiva damé.
6. מֵתִיב רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ: מֵתוּ – בְּנוֹתֵיהֶן נִזּוֹנוֹת מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין, métiv rav houna bar mano'ha: métou – benotéhen nizonot minekhasim bené 'horin,
7. וְהִיא נִזּוֹנֶת מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים – מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּבַעֲלַת חוֹב! vehi nizonet minekhasim mechoubadim – mipené chehi kevaalat 'hov!
8. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ. hakha bema askinan – bechekanou miyado.
9. אִי הָכִי, בָּנוֹת נָמֵי! בְּשֶׁקָּנוּ לָזוֹ, וְלֹא קָנוּ לָזוֹ. i hakhi, banot namé! bechekanou lazo, velo kanou lazo.
10. מַאי פַּסְקָא? בַּת אִשְׁתּוֹ, דַּהֲוַאי בִּשְׁעַת קִנְיָן – מַהֲנֵי לַהּ קִנְיָן; בִּתּוֹ, דְּלָא הֲוַאי בִּשְׁעַת קִנְיָן – לָא מַהֲנֵי לָהּ קִנְיַן. ma paska? bat ichto, dahava bichat kinyan – mahané lah kinyan; bito, dela hava bichat kinyan – la mahané lah kinyan.
11. מִי לָא עָסְקִינַן דַּהֲווֹ תַּרְוַיְיהוּ בִּשְׁעַת קִנְיָן – וְהֵיכִי דָּמֵי, דְּגָרְשַׁהּ וְאַהְדְּרַהּ?! mi la askinan dahao tarvayou bichat kinyan – vehékhi damé, degarchah veahderah?!
12. אֶלָּא בִּתּוֹ – דְּבִתְנַאי בֵּית דִּין קָאָכְלָה, לָא מַהֲנֵי לַהּ קִנְיַן; בַּת אִשְׁתּוֹ – דְּלָאו בִּתְנַאי בֵּית דִּין קָאָכְלָה, מַהֲנֵי לַהּ קִנְיָן. ela bito – devitna bét din kaakhla, la mahané lah kinyan; bat ichto – dela bitna bét din kaakhla, mahané lah kinyan.
13. וְכִי מִיגְרָע גָּרְעָה?! אֶלָּא בִּתּוֹ – כֵּיוָן דְּבִתְנַאי בֵּית דִּין קָאָכְלָה, אֵימַר צְרָרֵי אַתְפְּסַהּ. vekhi migra gara?! ela bito – kévan devitna bét din kaakhla, émar tseraré atpesah.
14. תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי נָתָן: אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁקָּדַם מִקָּחוֹ שֶׁל שֵׁנִי לְשִׁבְחוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן; ta chema, amar rabi natan: émata – bizman chekadam mika'ho chel chéni lechiv'ho chel richon;
15. אֲבָל קָדַם שִׁבְחוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן לְמִקָּחוֹ שֶׁל שֵׁנִי – גּוֹבֶה מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים. אַלְמָא מִשּׁוּם דְּלָא קָדֵים הוּא! aval kadam chiv'ho chel richon lemika'ho chel chéni – gove minekhasim mechoubadim. alma michoum dela kadém hou!
16. תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת, וְלִשְׁבַח קַרְקָעוֹת, וְלִמְזוֹן אִשָּׁה וְהַבָּנוֹת – מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים, מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם; לְפִי שֶׁאֵין כְּתוּבִין. tanaé hi, detanya: én motsiin laakhilat pérot, velichva'h karkaot, velimzon icha vehabanot – minekhasim mechoubadim, mipené tikoun haolam; lefi cheén ketouvin.
17. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וְכִי מָה תִּיקּוּן הָעוֹלָם יֵשׁ בָּזוֹ? וַהֲלֹא אֵין קְצוּבִין! amar rabi yosé: vekhi ma tikoun haolam yéch bazo? vahalo én ketsouvin!
18. וְהַמּוֹצֵא מְצִיאָה לֹא יִשָּׁבַע. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: ״שְׁנֵי כִּיסִין קְשׁוּרִין מָצָאתָ לִי״; וְהַלָּה אוֹמֵר: ״לֹא מָצָאתִי אֶלָּא אֶחָד״ – נִשְׁבָּע. ״שְׁנֵי שְׁוָורִים קְשׁוּרִין מָצָאתָ לִי״; וְהַלָּה אוֹמֵר: ״לֹא הָיָה אֶלָּא אֶחָד״ – אֵינוֹ נִשְׁבָּע. vehamotsé metsia lo yichava. amar rabi yits'hak: "chené kisin kechourin matsata li"; vehala omér: "lo matsati ela e'had" – nichba. "chené chevarim kechourin matsata li"; vehala omér: "lo haya ela e'had" – éno nichba.
19. מַאי טַעְמָא? שְׁווֹרִין מִנַּתְחִי מֵהֲדָדֵי, כִּיסִין לָא מִנַּתְחִי מֵהֲדָדֵי. ma tama? cheorin minat'hi méhadadé, kisin la minat'hi méhadadé.
20. ״שְׁנֵי שְׁווֹרִין קְשׁוּרִין מָצָאתָ״; וְהַלָּה אוֹמֵר: ״מָצָאתִי וְהֶחְזַרְתִּי לָךְ אֶחָד מֵהֶן״ – הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע. "chené cheorin kechourin matsata"; vehala omér: "matsati vehe'hzarti lakh e'had méhen" – haré ze nichba.
21. וְרַבִּי יִצְחָק – לֵית לֵיהּ ״הַמּוֹצֵא מְצִיאָה לָא יִשָּׁבַע – מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם״?! verabi yits'hak – lét léh "hamotsé metsia la yichava – mipené tikoun haolam"?!

Daf 51b

1. הוּא דְּאָמַר, כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב – דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: פְּעָמִים שֶׁאָדָם נִשְׁבָּע עַל טַעֲנַת עַצְמוֹ. כֵּיצַד? ״מָנֶה לְאָבִיךְ בְּיָדִי, וְהֶאֱכַלְתִּיו פְּרָס״ – הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע. וְזֶה הוּא שֶׁנִּשְׁבָּע עַל טַעֲנַת עַצְמוֹ. hou deamar, kerabi eliezer ben yaakov – detanya, rabi eliezer ben yaakov omér: peamim cheadam nichba al taanat atsmo. kétsad? "mane leavikh beyadi, veheekhalti peras" – haré ze nichba. veze hou chenichba al taanat atsmo.
2. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ אֶלָּא כְּמֵשִׁיב אֲבֵידָה, וּפָטוּר. va'hakhamim omrim: éno ela keméchiv avéda, oufatour.
3. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב – לֵית לֵיהּ: ״מֵשִׁיב אֲבֵידָה – פָּטוּר״?! אָמַר רַב: בְּטוֹעֲנוֹ קָטָן. verabi eliezer ben yaakov – lét léh: "méchiv avéda – patour"?! amar rav: betoano katan.
4. קָטָן, מִידֵּי מְשָׁשָׁא אִית בֵּיהּ?! וְהָתְנַן: אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן! katan, midé mechacha it béh?! vehatnan: én nichbain al taanat 'héréch, chote vekatan!
5. מַאי ״קָטָן״ – גָּדוֹל; וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ ״קָטָן״? דִּלְגַבֵּי מִילֵּי דְאָבִיו, קָטָן הוּא. ma "katan" – gadol; veama karé léh "katan"? dilgabé milé deavi, katan hou.
6. אִי הָכִי, טַעֲנַת עַצְמוֹ?! טַעֲנַת אֲחֵרִים הוּא! טַעֲנַת אֲחֵרִים, וְהוֹדָאַת עַצְמוֹ. i hakhi, taanat atsmo?! taanat a'hérim hou! taanat a'hérim, veodaat atsmo.
7. כּוּלְּהוּ טַעֲנָתָא נָמֵי, טַעֲנַת אֲחֵרִים וְהוֹדָאַת עַצְמוֹ נִינְהוּ! אֶלָּא בִּדְרַבָּה קָמִיפַּלְגִי – דְּאָמַר רַבָּה, מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה: מוֹדֶה מִקְצָת הַטַּעֲנָה – יִשָּׁבַע? חֲזָקָה – אֵין אָדָם מֵעִיז פָּנָיו בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ; kouleou taanata namé, taanat a'hérim veodaat atsmo ninou! ela bidraba kamipalgi – deamar raba, mipené ma amra tora: mode miktsat hataana – yichava? 'hazaka – én adam méiz pana bifné baal 'hovo;
8. וְהַאי, בְּכוּלֵּיהּ בָּעֵי לְמִכְפְּרֵיהּ לֵיהּ, וְהַאי דְּלָא כַּפְרֵיהּ – מִשּׁוּם דְּאֵין אָדָם מֵעִיז פָּנָיו בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ; וּבְכוּלֵּיהּ בָּעֵי דְּלוֹדֵי לֵיהּ, וְהַאי דְּלָא אוֹדִי לֵיהּ – אִישְׁתְּמוֹטֵי הוּא דְּקָא מִשְׁתְּמִיט לֵיהּ – סָבַר: עַד דְּהָווּ לִי זוּזֵי וּפָרַעְנָא לֵיהּ; וְאָמַר רַחֲמָנָא: רְמִי שְׁבוּעָה עִילָּוֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלוֹדֵי לֵיהּ בְּכוּלֵּיהּ. veha, bekhouléh baé lemikhperéh léh, veha dela kafréh – michoum deén adam méiz pana bifné baal 'hovo; ouvkhouléh baé delodé léh, veha dela odi léh – ichtemoté hou deka michtemit léh – savar: ad dehaou li zouzé oufarana léh; veamar ra'hamana: remi chevoua ilavéh, ki hékhi delodé léh bekhouléh.
9. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב סָבַר: לָא שְׁנָא בּוֹ וְלָא שְׁנָא בִּבְנוֹ – אֵינוֹ מֵעֵיז, וְהִילְכָּךְ לָאו מֵשִׁיב אֲבֵידָה הוּא; וְרַבָּנַן סָבְרִי: בּוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מֵעֵיז, אֲבָל בִּבְנוֹ מֵעֵיז, וּמִדְּלֹא מֵעֵיז – מֵשִׁיב אֲבֵידָה הוּא. rabi eliezer ben yaakov savar: la chena bo vela chena bivno – éno mééz, vehilkakh la méchiv avéda hou; verabanan savri: bo hou deéno mééz, aval bivno mééz, oumidelo mééz – méchiv avéda hou.

Daf 52a

1. מַתְנִי׳ יְתוֹמִין שֶׁסָּמְכוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, אוֹ שֶׁמִּינָּה לָהֶן אֲבִיהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס – חַיָּיב לְעַשֵּׂר פֵּירוֹתֵיהֶם. matni' yetomin chesamkhou étsel baal habayit, o chemina lahen avihen apotropos – 'hayav leasér pérotéhem.
2. אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּינָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים, יִשָּׁבַע. מִינּוּהוּ בֵּית דִּין – לֹא יִשָּׁבַע. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: חִילּוּף הַדְּבָרִים. apotropos cheminaou avi yetomim, yichava. minouou bét din – lo yichava. aba chaoul omér: 'hilouf hadevarim.
3. גְּמָ׳ וּרְמִינְהוּ: ״אַתֶּם״ – וְלֹא שׁוּתָּפִין; ״אַתֶּם״ – וְלֹא אֲרִיסִין; ״אַתֶּם״ – וְלֹא אַפּוֹטְרוֹפִּין, וְלֹא הַתּוֹרֵם אֶת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ! gema' ourminou: "atem" – velo choutafin; "atem" – velo arisin; "atem" – velo apotropin, velo hatorém et cheéno chelo!
4. אָמַר רַב חִסְדָּא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן לְהַאֲכִיל, כָּאן לְהַנִּיחַ. amar rav 'hisda, la kachya: kan lehaakhil, kan lehani'ha.
5. וְהָתַנְיָא: הָאַפּוֹטְרוֹפִּין תּוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין – לְהַאֲכִיל וְלֹא לְהַנִּיחַ. וּמוֹכְרִין לָהֶן בְּהֵמָה, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, בָּתִּים, שָׂדוֹת וּכְרָמִים – לְהַאֲכִיל, אֲבָל לֹא לְהַנִּיחַ. וּמוֹכְרִין לָהֶן פֵּירוֹת, יֵינוֹת, שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת – לְהַאֲכִיל אֲבָל לֹא לְהַנִּיחַ. vehatanya: haapotropin tormin oumaserin – lehaakhil velo lehani'ha. oumokhrin lahen behéma, avadim ouchfa'hot, batim, sadot oukhramim – lehaakhil, aval lo lehani'ha. oumokhrin lahen pérot, yénot, chemanim ouslatot – lehaakhil aval lo lehani'ha.
6. וְעוֹשִׂין לָהֶן לוּלָב וַעֲרָבָה וְסוּכָּה וְצִיצִית, וְכׇל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה; לְאֵיתוֹיֵי שׁוֹפָר. וְלוֹקְחִין לָהֶם סֵפֶר תּוֹרָה, תְּפִילִּין וּמְזוּזוֹת, וְכׇל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִצְבָה; לְאֵתוֹיֵי מְגִילָּה. veosin lahen loulav vaarava vesouka vetsitsit, vekhol davar cheyéch lo kitsva; leétoyé chofar. velok'hin lahem séfer tora, tefilin oumzouzot, vekhol davar cheyéch lo kitsva; leétoyé megila.
7. וְאֵין פּוֹסְקִין עֲלֵיהֶם צְדָקָה, וְאֵין פּוֹדִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשְּׁבוּיִין, וְלֹא כׇּל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה; לְאֵתוֹיֵי תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים. veén poskin aléhem tsedaka, veén podin aléhen et hachevouyin, velo kol davar cheén lo kitsva; leétoyé tan'houmé avélim.
8. וְאֵין אַפּוֹטְרוֹפִּין רַשָּׁאִין לָדוּן – לָחוּב וְלִזְכּוֹת – בְּנִכְסֵי יְתוֹמִים. לִזְכּוֹת – אַמַּאי לָא? אֶלָּא ״לָחוּב עַל מְנָת לִזְכּוֹת״ בְּנִכְסֵי יְתוֹמִים. veén apotropin rachain ladoun – la'houv velizkot – benikhsé yetomim. lizkot – ama la? ela "la'houv al menat lizkot" benikhsé yetomim.
9. וְאֵין אַפּוֹטְרוֹפִּין רַשָּׁאִין לִמְכּוֹר בְּרָחוֹק וְלִגְאוֹל בְּקָרוֹב; בְּרָעָה וְלִגְאוֹל בְּיָפָה. מַאי טַעְמָא? דְּדִלְמָא מִשְׁתַּדְּפִין. veén apotropin rachain limkor bera'hok veligol bekarov; beraa veligol beyafa. ma tama? dedilma michtadefin.
10. וְאֵין אַפּוֹטְרוֹפִּין רַשָּׁאִין לִמְכּוֹר שָׂדוֹת – וְלִיקַּח עֲבָדִים, אֲבָל מוֹכְרִין עֲבָדִים – וְלוֹקְחִין בָּהֶן שָׂדוֹת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף לֹא לִמְכּוֹר עֲבָדִים וְלִיקַּח שָׂדוֹת. מַאי טַעְמָא? דִּלְמָא לָא מְשַׁפְּיָין. veén apotropin rachain limkor sadot – velika'h avadim, aval mokhrin avadim – velok'hin bahen sadot. raban chimon ben gamliél omér: af lo limkor avadim velika'h sadot. ma tama? dilma la mechapeyan.
11. וְאֵין אַפּוֹטְרוֹפִּין רַשָּׁאִין לְהוֹצִיא עֲבָדִים לְחֵירוּת; אֲבָל מוֹכְרִין אוֹתָן לַאֲחֵרִים, וַאֲחֵרִים מוֹצִיאִין אוֹתָן לְחֵירוּת. רַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר אֲנִי, אַף הוּא – נוֹתֵן דְּמֵי עַצְמוֹ וְיוֹצֵא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוֹכְרוֹ לוֹ; veén apotropin rachain leotsi avadim le'hérout; aval mokhrin otan laa'hérim, vaa'hérim motsiin otan le'hérout. rabi omér: omér ani, af hou – notén demé atsmo veotsé, mipené cheou kemokhro lo;
12. וְצָרִיךְ לְחַשֵּׁב עִמָּהֶן בָּאַחֲרוֹנָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. אֵין עוֹשִׂין אַפּוֹטְרוֹפִּין נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, וְאִם מִינָּן אֲבִי יְתוֹמִין – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. vetsarikh le'hachév imahen baa'harona. raban chimon ben gamliél omér: éno tsarikh. én osin apotropin nachim vaavadim ouktanim, veim minan avi yetomin – harchout beyado.
13. הָהוּא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס דַּהֲוָה בְּשִׁבָבוּתֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר, דַּהֲוָה קָא מְזַבֵּין אַרְעָתָא וְזָבֵין עַבְדֵי, וְלָא שַׁבְקֵיהּ רַבִּי מֵאִיר. אַחְווֹ לֵיהּ בְּחֶלְמֵיהּ ״אֲנִי לַהֲרוֹס וְאַתָּה לִבְנוֹת?!״ אֲפִילּוּ הָכִי לָא אַשְׁגַּח, אֲמַר: דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין. haou apotropos dahava bechivavoutéh derabi méir, dahava ka mezabén arata vezavén avdé, vela chavkéh rabi méir. a'ho léh be'helméh "ani laharos veata livnot?!" afilou hakhi la achga'h, amar: divré 'halomot lo maalin velo moridin.
14. הָנְהוּ בֵּי תְרֵי דְּאִיגָּרִי בְּהוּ שָׂטָן, דְּכֹל בֵּי שִׁמְשֵׁי הֲווֹ קָא מִינְּצוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אִיקְּלַע רַבִּי מֵאִיר לְהָתָם, עַכְּבִינְהוּ תְּלָתָא בֵּי שִׁמְשֵׁי, עַד דַּעֲבַד לְהוּ שְׁלָמָא. שַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר: וַוי, דְּאַפְּקֵיהּ רַבִּי מֵאִיר לְהָהוּא גַּבְרָא מִבֵּיתֵיהּ. hanou bé teré deigari beou satan, dekhol bé chimché hao ka minetsou bahadé hadadé. ikela rabi méir lehatam, akevinou telata bé chimché, ad daavad leou chelama. chaméh dekaamar: va, deapekéh rabi méir lehaou gavra mibétéh.
15. הָהוּא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס דַּהֲוָה בְּשִׁבָבוּתֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דַּהֲוָה קָא מְזַבֵּין אַרְעָא וְזָבֵין תּוֹרֵי, וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי; סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי – דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מִיָּמַי לֹא קָרִיתִי לְאִשְׁתִּי ״אִשְׁתִּי״ וּלְשׁוֹרִי ״שׁוֹרִי״, אֶלָּא לְאִשְׁתִּי ״בֵּיתִי״, וּלְשׁוֹרִי ״שָׂדִי״. haou apotropos dahava bechivavoutéh derabi yeochoua ben lévi, dahava ka mezabén ara vezavén toré, vela amar léh vela midé; savar lah kerabi yosé – detanya, amar rabi yosé: miyama lo kariti leichti "ichti" oulchori "chori", ela leichti "béti", oulchori "sadi".
16. הָנְהוּ יַתְמֵי דַּהֲווֹ סְמִיכִי גַּבֵּי הָהִיא סָבְתָּא. הֲוָה לְהוּ תּוֹרְתָּא, שְׁקַלָה וְזַבֵּינְתַּהּ נִיהֲלַיְיהוּ. אֲתוֹ קְרוֹבִים לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי עֲבִידְתַּהּ דִּמְזַבְּנָא? אֲמַר לְהוּ: ״יְתוֹמִים שֶׁסָּמְכוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת״ תְּנַן. hanou yatmé dahao semikhi gabé hahi savta. hava leou torta, chekala vezabéntah nihalayou. ato kerovim lekaméh derav na'hman, amarou léh: ma avidtah dimzabena? amar leou: "yetomim chesamkhou étsel baal habayit" tenan.
17. וְהָא אִיַּיקַּר! בִּרְשׁוּתָא דְלוֹקֵחַ אִיַּיקַּר. וְהָא לָא נְקִיטִי דְּמֵי! veha iyakar! birchouta deloké'ha iyakar. veha la nekiti demé!
18. אֲמַר לְהוּ: אִם כֵּן, הַיְינוּ דְּרַב חֲנִילַאי בַּר אִידֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל – דְּאָמַר רַב חֲנִילַאי בַּר אִידֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל: נִכְסֵי יְתוֹמִין הֲרֵי הֵן כְּהֶקְדֵּשׁ, וְלָא מִקְּנֵי אֶלָּא בְּכַסְפָּא. amar leou: im kén, haynou derav 'hanila bar idé amar chemouél – deamar rav 'hanila bar idé amar chemouél: nikhsé yetomin haré hén kehekdéch, vela mikené ela bekhaspa.
19. חַמְרֵיהּ דְּרַבְנָא עוּקְבָא יַתְמָא – מַשְׁכוּהּ בְּאַרְבְּעָה אַרְבְּעָה, וְאִיַּיקַּר וְקָם בְּשִׁיתָּא שִׁיתָּא. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לְהוּ: הַיְינוּ דְּרַב חֲנִילַאי בַּר אִידִי – דְּאָמַר רַב חֲנִילַאי בַּר אִידִי אָמַר שְׁמוּאֵל: נִכְסֵי יְתוֹמִין הֲרֵי הֵן כְּהֶקְדֵּשׁ, וְלָא מִקְּנֵי אֶלָּא בְּכַסְפָּא. 'hamréh deravna oukva yatma – machkhouh bearbea arbea, veiyakar vekam bechita chita. ato lekaméh derav na'hman, amar leou: haynou derav 'hanila bar idi – deamar rav 'hanila bar idi amar chemouél: nikhsé yetomin haré hén kehekdéch, vela mikené ela bekhaspa.
20. מְשׁוּךְ פֵּירֵי מִיַּתְמֵי; אִיַּיקּוּר – הַיְינוּ דְּרַב חֲנִילַאי בַּר אִידִי. זוּל – לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מֵהֶקְדֵּשׁ. mechoukh péré miyatmé; iyakour – haynou derav 'hanila bar idi. zoul – lo yehé ko'ha hedot 'hamour méhekdéch.
21. אִמְּשִׁיכוּ לְהוּ פֵּירֵי לְיַתְמֵי; אִיַּיקַּר – לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מֵהֶקְדֵּשׁ. זוּל – סְבוּר מִינָּה, הַיְינוּ דְּרַב חֲנִילַאי בַּר אִידִי; imechikhou leou péré leyatmé; iyakar – lo yehé ko'ha hedot 'hamour méhekdéch. zoul – sevour mina, haynou derav 'hanila bar idi;
22. אֲמַר לְהוּ רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: הָא רָעָה הִיא לְדִידְהוּ – דְּזִמְנִין דְּמִצְטַרְכִי לְפֵירֵי, וְלֵיכָּא דְּיָהֵיב לְהוּ עַד דְּיָהֲבִי זוּזֵי. amar leou rav chicha beréh derav idi: ha raa hi ledidou – dezimnin demitstarkhi leféré, veléka deyahév leou ad deyahavi zouzé.
23. יָהֲבִי יַתְמֵי זוּזֵי אַפֵּירֵי; זוּל – לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מִן הֶקְדֵּשׁ. אִיַּיקַּר – סְבוּר מִינַּהּ, הַיְינוּ דְּרַב חֲנִילַאי בַּר אִידִי; yahavi yatmé zouzé apéré; zoul – lo yehé ko'ha hedot 'hamour min hekdéch. iyakar – sevour minah, haynou derav 'hanila bar idi;
24. אֲמַר לְהוּ רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: הָא רָעָה הִיא לְדִידְהוּ – amar leou rav chicha beréh derav idi: ha raa hi ledidou –

Daf 52b

1. דְּאָתוּ לְמֵימַר לְהוּ: נִשְׂרְפוּ חִיטֵּיכֶם בַּעֲלִיָּיה. deatou lemémar leou: nisrefou 'hitékhem baaliya.
2. יָהֲבִי לְהוּ זוּזֵי לְיַתְמֵי אַפֵּירֵי; אִיַּיקַּר – לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מֵהֶקְדֵּשׁ. זוּל – סְבוּר מִינָּה, הַיְינוּ דְּרַב חֲנִילַאי בַּר אִידִי; yahavi leou zouzé leyatmé apéré; iyakar – lo yehé ko'ha hedot 'hamour méhekdéch. zoul – sevour mina, haynou derav 'hanila bar idi;
3. אֲמַר לְהוּ רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: הָא רָעָה הוּא לְדִידְהוּ – דְּזִמְנִין דְּמִצְטַרְכִי לְזוּזֵי, וְלֵיכָּא דְּיָהֵיב לְהוּ עַד דְּיָהֲבִי לְהוּ פֵּירֵי. amar leou rav chicha beréh derav idi: ha raa hou ledidou – dezimnin demitstarkhi lezouzé, veléka deyahév leou ad deyahavi leou péré.
4. אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲנָא וְרַב כָּהֲנָא חָתְמִינַן אַשְּׁטָרָא דְּאִימֵּיהּ דִּזְעֵירָא יַתְמָא, דִּמְזַבְּנָא אַרְעָא לִכְרָגָא בְּלָא אַכְרַזְתָּא; דְּאָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: לִכְרָגָא וְלִמְזוֹנֵי וְלִקְבוּרָה – מְזַבְּנִינַן בְּלָא אַכְרַזְתָּא. amar rav aché: ana verav kahana 'hatminan achetara deiméh dizéra yatma, dimzabena ara likhraga bela akhrazta; deamri nehardaé: likhraga velimzoné velikvoura – mezabeninan bela akhrazta.
5. עַמְרָם צַבָּעָא אַפּוֹטְרוֹפָּא דְיַתְמֵי הֲוָה, אֲתוֹ קְרוֹבִים לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אָמְרִי לֵיהּ: קָא לָבֵישׁ וּמִכַּסֵּי מִיַּתְמֵי! אֲמַר לְהוּ: כִּי הֵיכִי דְּלִישְׁתַּמְעָן מִילֵּיהּ. amram tsabaa apotropa deyatmé hava, ato kerovim lekaméh derav na'hman, amri léh: ka lavéch oumikasé miyatmé! amar leou: ki hékhi delichtaman miléh.
6. קָאָכֵיל וְשָׁתֵי מִדִּידְהוּ, וְלָא אֲמִיד! אֵימוֹר מְצִיאָה אַשְׁכַּח. וְהָא קָא מַפְסֵיד! אֲמַר לְהוּ: אַיְיתוֹ לִי סָהֲדִי דְּמַפְסֵיד, וְאֵיסַלְּקִינֵּיהּ; דְּאָמַר רַב הוּנָא חַבְרִין מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אַפּוֹטְרוֹפּוֹס דְּמַפְסֵיד, מְסַלְּקִינַן לֵיהּ. דְּאִיתְּמַר: אַפּוֹטְרוֹפָּא דְּמַפְסֵיד, רַב הוּנָא אָמַר רַב: מְסַלְּקִינַן לֵיהּ; דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא אָמְרִי: לָא מְסַלְּקִינַן לֵיהּ. וְהִלְכְתָא: מְסַלְּקִינַן לֵיהּ. kaakhél vechaté mididou, vela amid! émor metsia achka'h. veha ka mafséd! amar leou: ayto li sahadi demafséd, veésalekinéh; deamar rav houna 'havrin micheméh derav: apotropos demafséd, mesalekinan léh. deitemar: apotropa demafséd, rav houna amar rav: mesalekinan léh; devé rabi chéla amri: la mesalekinan léh. vehilkheta: mesalekinan léh.
7. אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּינָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים – יִשָּׁבַע: מַאי טַעְמָא? אִי לָאו דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ – לָא הֲוָה לֵיהּ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס; וּמִשּׁוּם שְׁבוּעָה לָא אָתֵי לְאִמְּנוֹעֵי. apotropos cheminaou avi yetomim – yichava: ma tama? i la deit léh hanaa minéh – la hava léh apotropos; oumichoum chevoua la até leimenoé.
8. מִינּוּהוּ בֵּית דִּין – לֹא יִשָּׁבַע: מִלְּתָא בְּעָלְמָא הוּא דְּעָבֵיד לְבֵי דִינָא; וְאִי רָמֵית עֲלֵיהּ שְׁבוּעָה אָתֵי לְאִמְּנוֹעֵי. minouou bét din – lo yichava: mileta bealma hou deavéd levé dina; vei ramét aléh chevoua até leimenoé.
9. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: חִילּוּף הַדְּבָרִים: מַאי טַעְמָא מִינּוּהוּ בֵּית דִּין – יִשָּׁבַע? בְּהַהִיא הֲנָאָה דְּקָא נָפֵיק עֲלֵיהּ קָלָא דְּאִינִישׁ מְהֵימְנָא הוּא – דְּהָא סָמֵיךְ עֲלֵיהּ בֵּי דִינָא – מִשּׁוּם שְׁבוּעָה לָא אָתֵי לְאִמְּנוֹעֵי. aba chaoul omér: 'hilouf hadevarim: ma tama minouou bét din – yichava? behahi hanaa deka nafék aléh kala deinich mehémna hou – deha samékh aléh bé dina – michoum chevoua la até leimenoé.
10. מִינָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים, לֹא יִשָּׁבַע – מִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא דְּעָבְדִי לַהֲדָדֵי, וְאִי רָמֵית עֲלֵיהּ שְׁבוּעָה – אָתֵי לְאִמְּנוֹעֵי. אָמַר רַב חָנָן בַּר אַמֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל: הִלְכְתָא כְּאַבָּא שָׁאוּל. minaou avi yetomim, lo yichava – mileta bealma hou deavdi lahadadé, vei ramét aléh chevoua – até leimenoé. amar rav 'hanan bar amé amar chemouél: hilkheta keaba chaoul.
11. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: זֶה וָזֶה יִשָּׁבַע, וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו. tanya, rabi eliezer ben yaakov omér: ze vaze yichava, vahalakha kidvara.
12. תָּנֵי רַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעְרְבָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ: אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁמִּינָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים – יִשָּׁבַע, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא שָׂכָר. אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ אַיְיתֵת קַבָּא וְכָיְילַתְּ לֵיהּ? אֶלָּא אֵימָא: מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר. tané rav ta'hlifa bar mareva kaméh derabi avaou: apotropos cheminaou avi yetomim – yichava, mipené cheou nosé sakhar. amar léh: ate aytét kaba vekhaylate léh? ela éma: mipené cheou kenosé sakhar.
13. מַתְנִי׳ הַמְטַמֵּא, וְהַמְדַמֵּעַ, וְהַמְנַסֵּךְ; בְּשׁוֹגֵג – פָּטוּר, בְּמֵזִיד – חַיָּיב. matni' hamtamé, vehamdaméa, vehamnasékh; bechogég – patour, bemézid – 'hayav.
14. גְּמָ׳ אִיתְּמַר: ״מְנַסֵּךְ״ – רַב אָמַר: מְנַסֵּךְ מַמָּשׁ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מְעָרֵב. gema' itemar: "menasékh" – rav amar: menasékh mamach, ouchmouél amar: mearév.
15. מַאן דְּאָמַר מְעָרֵב, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מְנַסֵּךְ? אָמַר לָךְ: מְנַסֵּךְ – קָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ. man deamar mearév, ma tama la amar menasékh? amar lakh: menasékh – kam léh bidraba minéh.
16. וְאִידַּךְ, כִּדְרַבִּי יִרְמְיָה – דְּאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִשְּׁעַת הַגְבָּהָה הוּא דִּקְנָה; מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ לָא הָוֵי עַד שְׁעַת נִיסּוּךְ. veidakh, kidrabi yirmeya – deamar rabi yirmeya: micheat hagbaha hou dikna; mit'hayév benafcho la havé ad cheat nisoukh.
17. וּלְמַאן דְּאָמַר מְנַסֵּךְ, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מְעָרֵב? אָמַר לָךְ: מְעָרֵב oulman deamar menasékh, ma tama la amar mearév? amar lakh: mearév

Daf 53a

1. הַיְינוּ ״מְדַמֵּעַ״. haynou "medaméa".
2. וְאִידָּךְ – קְנָסָא הוּא, וּמִקְּנָסָא לָא יָלְפִינַן. veidakh – kenasa hou, oumikenasa la yalfinan.
3. וּלְמַאן דְּיָלֵיף קְנָסָא מִקְּנָסָא – כֹּל הָנֵי לְמָה לִי? oulman deyaléf kenasa mikenasa – kol hané lema li?
4. צְרִיכָא; דְּאִי תְּנָא מְטַמֵּא; אִי תְּרוּמָה – הֲוָה אָמֵינָא מִשּׁוּם דְּקָא מַפְסֵיד לַהּ לִגְמָרֵי, וְאִי מְטַמֵּא חוּלִּין – מִשּׁוּם דְּאָסוּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; אֲבָל מְדַמֵּעַ – אֵימָא לָא. tserikha; dei tena metamé; i terouma – hava aména michoum deka mafséd lah ligmaré, vei metamé 'houlin – michoum deasour ligrom touma le'houlin chebeerets yisraél; aval medaméa – éma la.
5. וְאִי אַשְׁמְעִינַן מְדַמֵּעַ – מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחַ, אֲבָל מְטַמֵּא, דְּלָא שְׁכִיחַ – אֵימָא לָא. vei achmeinan medaméa – michoum dichkhi'ha, aval metamé, dela chekhi'ha – éma la.
6. וְאִי אַשְׁמְעִינַן מְטַמֵּא וּמְדַמֵּעַ – מִשּׁוּם דְּלָא קִים לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ, vei achmeinan metamé oumdaméa – michoum dela kim léh bidraba minéh,
7. אֲבָל מְנַסֵּךְ, דְּקִים לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ – אֵימָא לָא; קָא מַשְׁמַע לַן – כִּדְרַבִּי יִרְמְיָה. aval menasékh, dekim léh bidraba minéh – éma la; ka machma lan – kidrabi yirmeya.
8. וּלְהָא דְּתָנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים הַמְטַמֵּא וְהַמְנַסֵּךְ, חָזְרוּ לוֹמַר אַף הַמְדַמֵּעַ, כֹּל הָנֵי לְמָה לִי? oulha detané avouh derabi avin: barichona haou omrim hamtamé vehamnasékh, 'hazrou lomar af hamdaméa, kol hané lema li?
9. צְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן מְטַמֵּא – מִשּׁוּם דְּלָא קִים לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ; אֲבָל מְנַסֵּךְ, דְּקִים לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ – אֵימָא לָא; tserikha; dei achmeinan metamé – michoum dela kim léh bidraba minéh; aval menasékh, dekim léh bidraba minéh – éma la;
10. וְאִי אַשְׁמְעִינַן מְנַסֵּךְ – מִשּׁוּם דְּקָא מַפְסֵיד לֵיהּ לִגְמָרֵי; אֲבָל מְטַמֵּא, דְּלָא מַפְסֵיד לֵיהּ לִגְמָרֵי – אֵימָא לָא; vei achmeinan menasékh – michoum deka mafséd léh ligmaré; aval metamé, dela mafséd léh ligmaré – éma la;
11. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי – מִשּׁוּם דְּהֶפְסֵד מְרוּבֶּה; אֲבָל מְדַמֵּעַ, דְּהֶפְסֵד מוּעָט – אֵימָא לָא; צְרִיכָא. vei achmeinan hané tarté – michoum dehefséd meroube; aval medaméa, dehefséd mouat – éma la; tserikha.
12. אָמַר חִזְקִיָּה: דְּבַר תּוֹרָה – אֶחָד שׁוֹגֵג, וְאֶחָד מֵזִיד – חַיָּיב. מַאי טַעְמָא? הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק. amar 'hizkiya: devar tora – e'had chogég, vee'had mézid – 'hayav. ma tama? hezék cheéno nikar cheméh hezék.
13. וּמַה טַּעַם אָמְרוּ בְּשׁוֹגֵג פָּטוּר – כְּדֵי שֶׁיּוֹדִיעוֹ. ouma taam amrou bechogég patour – kedé cheyodio.
14. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּמֵזִיד נָמֵי! הַשְׁתָּא לְאוֹזוֹקֵי קָא מְכַוֵּין, אוֹדוֹעֵי לָא מוֹדַע לֵיהּ?! i hakhi, afilou bemézid namé! hachta leozoké ka mekhavén, odoé la moda léh?!
15. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: דְּבַר תּוֹרָה – אֶחָד שׁוֹגֵג, וְאֶחָד מֵזִיד – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר – לָא שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק. וּמַה טַּעַם אָמְרוּ בְּמֵזִיד חַיָּיב – שֶׁלֹּא יְהֵא כׇּל אֶחָד וְאֶחָד הוֹלֵךְ וּמְטַמֵּא טׇהֳרוֹתָיו שֶׁל חֲבֵירוֹ, וְאוֹמֵר ״פָּטוּר אֲנִי״. verabi yo'hanan amar: devar tora – e'had chogég, vee'had mézid – patour. ma tama? hezék cheéno nikar – la cheméh hezék. ouma taam amrou bemézid 'hayav – chelo yehé kol e'had vee'had holékh oumtamé tohorota chel 'havéro, veomér "patour ani".
16. תְּנַן: הַכֹּהֲנִים שֶׁפִּגְּלוּ בַּמִּקְדָּשׁ, מְזִידִים – חַיָּיבִין; וְתָנֵי עֲלַהּ: מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם. tenan: hakohanim chepigelou bamikdach, mezidim – 'hayavin; vetané alah: mipené tikoun haolam.
17. וְאִי אָמְרַתְּ הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק, הַאי ״שׁוֹגְגִין פְּטוּרִין מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! vei amrate hezék cheéno nikar cheméh hezék, ha "choggin petourin mipené tikoun haolam" mibeé léh!
18. הָכִי נָמֵי קָאָמַר: מְזִידִין – חַיָּיבִין; הָא שׁוֹגְגִין – פְּטוּרִין מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם. hakhi namé kaamar: mezidin – 'hayavin; ha choggin – petourin mipené tikoun haolam.
19. מֵתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר: הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּמֵי חַטָּאת וּבְפָרַת חַטָּאת, פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. וְאִי אָמְרַתְּ הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק, בְּדִינֵי אָדָם נָמֵי לְחַיֵּיב! métiv rabi elazar: haose melakha bemé 'hatat ouvfarat 'hatat, patour midiné adam ve'hayav bediné chamayim. vei amrate hezék cheéno nikar cheméh hezék, bediné adam namé le'hayév!
20. הוּא מוֹתֵיב לַהּ – וְהוּא מְפָרֵק לַהּ: פָּרָה – שֶׁהִכְנִיסָהּ לְרִבְקָה עַל מְנָת שֶׁתִּינַק וְתָדוּשׁ; מֵי חַטָּאת – שֶׁשָּׁקַל בָּהֶן מִשְׁקָלוֹת. hou motév lah – veou mefarék lah: para – chehikhnisah lerivka al menat chetinak vetadouch; mé 'hatat – chechakal bahen michkalot.
21. וְהָאָמַר רָבָא: מֵי חַטָּאת vehaamar rava: mé 'hatat

Daf 53b

1. שֶׁשָּׁקַל בָּהֶן מִשְׁקָלוֹת, כְּשֵׁרָה! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּגוּפָן, הָא בִּכְנֶגְדָּן. chechakal bahen michkalot, kechéra! la kachya: ha begoufan, ha bikhnegdan.
2. בְּגוּפָן – מַעֲשֶׂה קָא עָבֵיד בְּהוּ; וְאִי הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק, בְּדִינֵי אָדָם נָמֵי לְחַיֵּיב! אֶלָּא אִידֵּי וְאִידֵּי בִּכְנֶגְדָּן; וְלָא קַשְׁיָא – הָא דְּאַסַּח דַּעְתֵּיהּ. הָא דְּלָא אַסַּח דַּעְתֵּיהּ. begoufan – maase ka avéd beou; vei hezék cheéno nikar cheméh hezék, bediné adam namé le'hayév! ela idé veidé bikhnegdan; vela kachya – ha deasa'h datéh. ha dela asa'h datéh.
3. מֵתִיב רַב פָּפָּא: גָּזַל מַטְבֵּעַ, וְנִפְסַל; תְּרוּמָה, וְנִטְמֵאת; חָמֵץ, וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח; אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. métiv rav papa: gazal matbéa, venifsal; terouma, venitmét; 'haméts, veavar ala hapesa'h; omér lo: "haré chelekha lefanekha".
4. וְאִי אָמְרַתְּ הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק, הַאי גַּזְלָן הוּא, מָמוֹנָא מְעַלְּיָא בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי! תְּיוּבְתָּא. vei amrate hezék cheéno nikar cheméh hezék, ha gazlan hou, mamona mealeya baé chalomé! teouvta.
5. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: הַמְטַמֵּא וְהַמְדַמֵּעַ וְהַמְנַסֵּךְ, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד – חַיָּיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג – פָּטוּר, בְּמֵזִיד – חַיָּיב. léma ketanaé: hamtamé vehamdaméa vehamnasékh, e'had chogég vee'had mézid – 'hayav, divré rabi méir. rabi yeouda omér: bechogég – patour, bemézid – 'hayav.
6. מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק; וּמָר סָבַר: לָא שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק? ma, la beha kamipalgi – demar savar: hezék cheéno nikar cheméh hezék; oumar savar: la cheméh hezék?
7. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: דְּכוּלֵּי עָלְמָא הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר לָא שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק; וְהָכָא בְּקָנְסוּ שׁוֹגֵג אַטּוּ מֵזִיד קָא מִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: קָנְסוּ שׁוֹגֵג אַטּוּ מֵזִיד; וּמָר סָבַר: לֹא קָנְסוּ שׁוֹגֵג אַטּוּ מֵזִיד. amar rav na'hman bar yits'hak: dekhoulé alma hezék cheéno nikar la cheméh hezék; vehakha bekansou chogég atou mézid ka mipalgi – demar savar: kansou chogég atou mézid; oumar savar: lo kansou chogég atou mézid.
8. וְרָמֵי דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר, וְרָמֵי דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה – דְּתַנְיָא: הַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת; בְּשׁוֹגֵג – יֵאָכֵל, בְּמֵזִיד – לֹא יֵאָכֵל, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג – יֵאָכֵל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, בְּמֵזִיד – לֹא יֵאָכֵל עוֹלָמִית. veramé derabi méir aderabi méir, veramé derabi yeouda aderabi yeouda – detanya: hamvachél bechabat; bechogég – yéakhél, bemézid – lo yéakhél, divré rabi méir. rabi yeouda omér: bechogég – yéakhél lemotsaé chabat, bemézid – lo yéakhél olamit.
9. רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג, יֵאָכֵל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת – לַאֲחֵרִים, וְלֹא לוֹ; בְּמֵזִיד, לֹא יֵאָכֵל עוֹלָמִית – לֹא לוֹ, וְלֹא לַאֲחֵרִים. קַשְׁיָא דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר, קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה! rabi yo'hanan hasandelar omér: bechogég, yéakhél lemotsaé chabat – laa'hérim, velo lo; bemézid, lo yéakhél olamit – lo lo, velo laa'hérim. kachya derabi méir aderabi méir, kachya derabi yeouda aderabi yeouda!
10. דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר לָא קַשְׁיָא – כִּי קָנֵיס, בִּדְרַבָּנַן; בִּדְאוֹרָיְיתָא לָא קָנֵיס. derabi méir aderabi méir la kachya – ki kanés, bidrabanan; bidorayta la kanés.
11. וְהָא מְנַסֵּךְ דְּאוֹרָיְיתָא הוּא, וְקָא קָנֵיס! מִשּׁוּם חוּמְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה, קָנֵס לֵיהּ. veha menasékh deorayta hou, veka kanés! michoum 'houmra daavoda zara, kanés léh.
12. דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא – כִּי לָא קָנֵיס, בִּדְרַבָּנַן; בִּדְאוֹרָיְיתָא – קָנֵיס. וְהָא מְנַסֵּךְ דְּאוֹרָיְיתָא, וְלָא קָנֵיס! מִשּׁוּם חוּמְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה. מִיבְדָּל בְּדִילִי מִינֵּיהּ. derabi yeouda aderabi yeouda la kachya – ki la kanés, bidrabanan; bidorayta – kanés. veha menasékh deorayta, vela kanés! michoum 'houmra daavoda zara. mivdal bedili minéh.
13. וְרָמֵי דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר בִּדְאוֹרָיְיתָא – דְּתַנְיָא: הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת, בְּשׁוֹגֵג – יְקַיֵּים; בְּמֵזִיד – יַעֲקֹר; וּבַשְּׁבִיעִית – בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד יַעֲקֹר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. veramé derabi méir aderabi méir bidorayta – detanya: hanotéa bachabat, bechogég – yekayém; bemézid – yaakor; ouvacheviit – bén bechogég bén bemézid yaakor, divré rabi méir.
14. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּשְּׁבִיעִית – בְּשׁוֹגֵג יְקַיֵּים, בְּמֵזִיד יַעֲקֹר; וּבַשַּׁבָּת – בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, יַעֲקֹר. rabi yeouda omér: bacheviit – bechogég yekayém, bemézid yaakor; ouvachabat – bén bechogég bén bemézid, yaakor.
15. וּלְטַעְמָיךְ, תִּקָּשֶׁה לָךְ הִיא גּוּפַהּ – מִכְּדֵי הָא דְּאוֹרָיְיתָא וְהָא דְּאוֹרָיְיתָא, מַאי שְׁנָא שַׁבָּת וּמַאי שְׁנָא שְׁבִיעִית? oultamakh, tikache lakh hi goufah – mikedé ha deorayta veha deorayta, ma chena chabat ouma chena cheviit?
16. אֶלָּא הָתָם, כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא – אָמַר רַבִּי מֵאִיר: מִפְּנֵי מָה אֲנִי אוֹמֵר בַּשַּׁבָּת – בְּשׁוֹגֵג יְקַיֵּים, בְּמֵזִיד יַעֲקֹר; וּבַשְּׁבִיעִית – בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד יַעֲקֹר? מִפְּנֵי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מוֹנִין לַשְּׁבִיעִית, ela hatam, kidkatané tama – amar rabi méir: mipené ma ani omér bachabat – bechogég yekayém, bemézid yaakor; ouvacheviit – bén bechogég bén bemézid yaakor? mipené cheyisraél monin lacheviit,

Daf 54a

1. וְאֵין מוֹנִין לְשַׁבָּתוֹת. veén monin lechabatot.
2. דָּבָר אַחֵר: נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַשְּׁבִיעִית, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַשַּׁבָּתוֹת. davar a'hér: ne'hchedou yisraél al hacheviit, velo ne'hchedou al hachabatot.
3. מַאי ״דָּבָר אַחֵר״? הָכִי קָאָמַר: וְכִי תֵּימָא שַׁבָּת נָמֵי, זִימְנִין דְּמִיקְּלַע יוֹם שְׁלֹשִׁים – בְּשַׁבָּת, דְּאִי נָטַע הַהוּא יוֹמָא הוּא דְּסָלְקָא לֵיהּ שַׁתָּא, וְאִי לָא – לָא סָלְקָא לֵיהּ שַׁתָּא, ma "davar a'hér"? hakhi kaamar: vekhi téma chabat namé, zimnin demikela yom chelochim – bechabat, dei nata haou yoma hou desalka léh chata, vei la – la salka léh chata,
4. תָּא שְׁמַע דָּבָר אַחֵר: נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַשְּׁבִיעִית, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַשַּׁבָּתוֹת. ta chema davar a'hér: ne'hchedou yisraél al hacheviit, velo ne'hchedou al hachabatot.
5. דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא – בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה חֲמִירָא לְהוּ שְׁבִיעִית. derabi yeouda aderabi yeouda la kachya – beatréh derabi yeouda 'hamira leou cheviit.
6. דְּהָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לַחֲבֵירוֹ: דַּיָּיר בַּר דַּיָּירְתָּא! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא לָא אָכְלִי פֵּירֵי דִשְׁבִיעִית כְּווֹתָךְ. dehaou daamar léh la'havéro: dayar bar dayarta! amar léh: ana la akhli péré dichviit keotakh.
7. תָּא שְׁמַע: אָכַל תְּרוּמָה טְמֵאָה – מְשַׁלֵּם חוּלִּין טְהוֹרִין. שִׁילֵּם חוּלִּין טְמֵאִים, מַהוּ? אָמַר סוֹמְכוֹס מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: בְּשׁוֹגֵג – תַּשְׁלוּמָיו תַּשְׁלוּמִין, בְּמֵזִיד – אֵין תַּשְׁלוּמָיו תַּשְׁלוּמִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה תַּשְׁלוּמָיו תַּשְׁלוּמִין, וְחוֹזֵר וּמְשַׁלֵּם חוּלִּין טְהוֹרִים. ta chema: akhal terouma teméa – mechalém 'houlin teorin. chilém 'houlin teméim, maou? amar somkhos michoum rabi méir: bechogég – tachlouma tachloumin, bemézid – én tachlouma tachloumin. va'hakhamim omrim: e'had ze vee'had ze tachlouma tachloumin, ve'hozér oumchalém 'houlin teorim.
8. וְהָוֵינַן בַּהּ: בְּמֵזִיד – אַמַּאי אֵין תַּשְׁלוּמָיו תַּשְׁלוּמִין? תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה – דְּאָכֵיל מִינֵּיהּ מִידֵּי דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ בִּימֵי טוּמְאָתוֹ, וְקָא מְשַׁלֵּם לֵיהּ מִידֵּי דַּחֲזֵי לֵיהּ בִּימֵי טוּמְאָתוֹ! vehavénan bah: bemézid – ama én tachlouma tachloumin? tavo ala berakha – deakhél minéh midé dela 'hazé léh bimé toumato, veka mechalém léh midé da'hazé léh bimé toumato!
9. וְאָמַר רָבָא, וְאָמְרִי לַהּ כְּדִי: חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: אָכַל תְּרוּמָה טְמֵאָה – מְשַׁלֵּם כָּל דְּהוּ. אָכַל תְּרוּמָה טְהוֹרָה – מְשַׁלֵּם חוּלִּין טְהוֹרִים. שִׁילֵּם חוּלִּין טְמֵאִין, מַהוּ? סוֹמְכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: בְּשׁוֹגֵג – תַּשְׁלוּמָיו תַּשְׁלוּמִין, בְּמֵזִיד – אֵין תַּשְׁלוּמָיו תַּשְׁלוּמִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – תַּשְׁלוּמָיו תַּשְׁלוּמִין, וְחוֹזֵר וּמְשַׁלֵּם חוּלִּין טְהוֹרִין. veamar rava, veamri lah kedi: 'hasoré me'hasera, vehakhi katané: akhal terouma teméa – mechalém kal deou. akhal terouma teora – mechalém 'houlin teorim. chilém 'houlin teméin, maou? somkhos omér michoum rabi méir: bechogég – tachlouma tachloumin, bemézid – én tachlouma tachloumin. va'hakhamim omrim: e'had ze vee'had ze – tachlouma tachloumin, ve'hozér oumchalém 'houlin teorin.
10. וְאָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: הָכָא בְּקָנְסוּ שׁוֹגֵג אַטּוּ מֵזִיד אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ (דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: לֹא קָנְסוּ שׁוֹגֵג אַטּוּ מֵזִיד, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קָנְסוּ)! veamar rav a'ha beréh derav ika: hakha bekansou chogég atou mézid ika bénayou (derabi méir savar: lo kansou chogég atou mézid, va'hakhamim omrim: kansou)!
11. הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – גַּבְרָא לְשַׁלּוֹמֵי קָא מִיכַּוֵּין, אֲנַן נֵיקוּם וְלִיקְנְסֵיהּ?! hakhi hachta?! hatam – gavra lechalomé ka mikavén, anan nékoum velikneséh?!
12. תָּא שְׁמַע: דָּם שֶׁנִּטְמָא, וּזְרָקוֹ; בְּשׁוֹגֵג – הוּרְצָה, בְּמֵזִיד – לֹא הוּרְצָה. ta chema: dam chenitma, ouzrako; bechogég – hourtsa, bemézid – lo hourtsa.
13. אָמַר לָךְ רַבִּי מֵאִיר: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – גַּבְרָא לְכַפּוֹרֵי קָא מְכַוֵּין, אֲנַן נֵיקוּם וְנִקְנְסֵיהּ?! amar lakh rabi méir: hakhi hachta?! hatam – gavra lekhaporé ka mekhavén, anan nékoum venikneséh?!
14. תָּא שְׁמַע: הַמְעַשֵּׂר בַּשַּׁבָּת; בְּשׁוֹגֵג – יֹאכַל, בְּמֵזִיד – לֹא יֹאכַל. הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – גַּבְרָא לְתַקּוֹנֵי קָא מִיכַּוֵּין, אֲנַן לֵיקוּם וְלִיקְנְסֵיהּ?! ta chema: hamasér bachabat; bechogég – yokhal, bemézid – lo yokhal. hakhi hachta?! hatam – gavra letakoné ka mikavén, anan lékoum velikneséh?!
15. תָּא שְׁמַע: הַמַּטְבִּיל כֵּלִים בַּשַּׁבָּת; בְּשׁוֹגֵג – יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, בְּמֵזִיד – לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן! הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – גַּבְרָא לְטַהוֹרֵי מָאנֵי קָא מִיכַּוֵּין, אֲנַן לֵיקוּם וְלִיקְנְסֵיהּ?! ta chema: hamatbil kélim bachabat; bechogég – yichtaméch bahen, bemézid – lo yichtaméch bahen! hakhi hachta?! hatam – gavra letaoré mané ka mikavén, anan lékoum velikneséh?!
16. וְרָמֵי דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה – בִּדְרַבָּנַן, דְּתַנְיָא: veramé derabi yeouda aderabi yeouda – bidrabanan, detanya:

Daf 54b

1. נָפְלוּ וְנִתְפַּצְּעוּ; אֶחָד שׁוֹגֵג, וְאֶחָד מֵזִיד – לֹא יַעֲלוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: בְּשׁוֹגֵג – יַעֲלוּ, בְּמֵזִיד – לֹא יַעֲלוּ. naflou venitpatseou; e'had chogég, vee'had mézid – lo yaalou, divré rabi méir verabi yeouda. rabi yosé verabi chimon omrim: bechogég – yaalou, bemézid – lo yaalou.
2. וְהָא הָכָא, דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא חַד בִּתְרֵי בָּטֵל, וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזוּר, וְקָא קָנֵיס רַבִּי יְהוּדָה! הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה, מִשּׁוּם דְּאָתֵי לְאִיעָרוֹמֵי. veha hakha, demideorayta 'had bitré batél, verabanan hou digzour, veka kanés rabi yeouda! hatam haynou tama derabi yeouda, michoum deaté leiaromé.
3. וְרָמֵי דְּרַבִּי יוֹסֵי אַדְּרַבִּי יוֹסֵי – דִּתְנַן: נְטִיעָה שֶׁל עׇרְלָה וְשֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁנִּתְעָרְבוּ בִּנְטִיעוֹת אֲחֵרוֹת, הֲרֵי זֶה לֹא יְלַקֵּט. וְאִם לִיקֵּט – יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לְלַקֵּט. veramé derabi yosé aderabi yosé – ditnan: netia chel orla vechel kilé hakerem chenitarvou bintiot a'hérot, haré ze lo yelakét. veim likét – yaalou bee'had oumatayim, ouvilvad chelo yitkavén lelakét.
4. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף הַמִּתְכַּוֵּין לְלַקֵּט – יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתַיִם! rabi yosé omér: af hamitkavén lelakét – yaalou bee'had oumatayim!
5. הָא אִתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רָבָא: חֲזָקָה אֵין אָדָם אוֹסֵר אֶת כַּרְמוֹ בִּנְטִיעָה אַחַת. וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חֲזָקָה אֵין אָדָם אוֹסֵר אֶת כַּרְמוֹ בִּנְטִיעָה אַחַת. ha itemar alah, amar rava: 'hazaka én adam osér et karmo bintia a'hat. vekhén ki ata ravin amar rabi yo'hanan: 'hazaka én adam osér et karmo bintia a'hat.
6. מַתְנִי׳ הַכֹּהֲנִים שֶׁפִּגְּלוּ בַּמִּקְדָּשׁ, מְזִידִין – חַיָּיבִין. matni' hakohanim chepigelou bamikdach, mezidin – 'hayavin.
7. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הָיָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ בִּטְהָרוֹת, וְאָמַר לוֹ: טְהָרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ, נִטְמְאוּ; הָיָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ בִּזְבָחִים, וְאָמַר לוֹ: זְבָחִים שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ, נִתְפַּגְּלוּ – נֶאֱמָן. אֲבָל אָמַר לוֹ: טְהָרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ בְּיוֹם פְּלוֹנִי נִטְמְאוּ, וּזְבָחִים שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ בְּיוֹם פְּלוֹנִי נִתְפַּגְּלוּ – אֵינוֹ נֶאֱמָן. gema' tanou rabanan: haya ose imo bitharot, veamar lo: teharot cheasiti imekha, nitmeou; haya ose imo bizva'him, veamar lo: zeva'him cheasiti imekha, nitpagelou – neeman. aval amar lo: teharot cheasiti imekha beom peloni nitmeou, ouzva'him cheasiti imekha beom peloni nitpagelou – éno neeman.
8. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? אָמַר אַבָּיֵי: כֹּל שֶׁבְּיָדוֹ – נֶאֱמָן. ma chena récha, ouma chena séfa? amar abayé: kol chebeyado – neeman.
9. רָבָא אָמַר: כְּגוֹן דְּאַשְׁכְּחֵיהּ וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי, וּלְבָתַר הָכִי אַשְׁכְּחֵיהּ וַאֲמַר לֵיהּ. rava amar: kegon deachke'héh vela amar léh vela midé, oulvatar hakhi achke'héh vaamar léh.
10. הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: טְהָרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ בְּיוֹם פְּלוֹנִי – נִטְמְאוּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי, אֲמַר לֵיהּ: שׁוּרַת הַדִּין אֵינוֹ נֶאֱמָן. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי אַסִּי: רַבִּי, אַתָּה אוֹמֵר כֵּן? הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁהַתּוֹרָה הֶאֱמִינַתּוּ. haou daamar léh le'havréh: teharot cheasiti imekha beom peloni – nitmeou, ata lekaméh derabi amé, amar léh: chourat hadin éno neeman. amar lefana rabi asi: rabi, ata omér kén? hakhi amar rabi yo'hanan michoum rabi yosé: ma eese chehatora heeminatou.
11. הֵיכָן הֶאֱמִינַתּוּ? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא: כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יוֹכִיחַ, דְּכִי אָמַר פִּגּוּל – מְהֵימַן; וּמְנָא יָדְעִינַן? וְהָכְתִיב: ״וְכׇל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד״! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דִּמְהֵימַן? hékhan heeminatou? amar rabi yits'hak bar bisna: kohén gadol beom hakipourim yokhi'ha, dekhi amar pigoul – mehéman; oumna yadinan? vehakhtiv: "vekhol adam lo yihye beohel moéd"! ela la michoum dimhéman?
12. וְדִלְמָא דִּשְׁמַעְנֵיהּ דְּפַגֵּיל! אִי לָאו דִּמְהֵימַן, אַף עַל גַּב דִּשְׁמַעְנֵיהּ נָמֵי לָא מְהֵימַן, דְּדִלְמָא לְבָתַר הָכִי קָאָמַר. vedilma dichmanéh defagél! i la dimhéman, af al gav dichmanéh namé la mehéman, dedilma levatar hakhi kaamar.
13. וְדִלְמָא דַּחֲזֵינֵיהּ בְּפִישְׁפָּשׁ? קַשְׁיָא. vedilma da'hazénéh befichpach? kachya.
14. הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי, אֲמַר לֵיהּ: סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁכָּתַבְתִּי לִפְלוֹנִי, אַזְכָּרוֹת שֶׁלּוֹ לֹא כְּתַבְתִּים לִשְׁמָן. אֲמַר לֵיהּ: סֵפֶר תּוֹרָה בְּיַד מִי? אֲמַר לֵיהּ: בְּיַד לוֹקֵחַ. אֲמַר לֵיהּ: נֶאֱמָן אַתָּה לְהַפְסִיד שְׂכָרְךָ, וְאִי אַתָּה נֶאֱמָן לְהַפְסִיד סֵפֶר תּוֹרָה. haou daata lekaméh derabi amé, amar léh: séfer tora chekatavti lifloni, azkarot chelo lo ketavtim lichman. amar léh: séfer tora beyad mi? amar léh: beyad loké'ha. amar léh: neeman ata lehafsid sekharkha, vei ata neeman lehafsid séfer tora.
15. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה: נְהִי דְּהִפְסִיד שְׂכַר אַזְכָּרוֹת, שְׂכַר דְּסֵפֶר תּוֹרָה כּוּלֵּיהּ מִי הִפְסִיד?! אֲמַר לֵיהּ: אִין, שֶׁכׇּל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁאֵין אַזְכָּרוֹת שֶׁלּוֹ כְּתוּבוֹת לִשְׁמָן – אֵינוֹ שָׁוֶה כְּלוּם. amar léh rabi yirmeya: nehi dehifsid sekhar azkarot, sekhar deséfer tora kouléh mi hifsid?! amar léh: in, chekol séfer tora cheén azkarot chelo ketouvot lichman – éno chave keloum.
16. וְלִיעַבַּר עֲלַיְיהוּ קוּלְמוֹס, וְלִיקַדְּשֵׁיהּ! כְּמַאן – נֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה? veliabar alayou koulmos, velikadechéh! keman – néma dela kerabi yeouda?
17. דִּתְנַן: הֲרֵי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִכְתּוֹב אֶת הַשֵּׁם; וְנִתְכַּוֵּון לִכְתּוֹב ״יְהוּדָה״, וְטָעָה וְלֹא הֵטִיל בּוֹ דָּלֶת; מַעֲבִיר עָלָיו קוּלְמוֹס, וּמְקַדְּשׁוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הַשֵּׁם מִן הַמּוּבְחָר. ditnan: haré chehaya tsarikh likhtov et hachém; venitkavén likhtov "yeouda", vetaa velo hétil bo dalet; maavir ala koulmos, oumkadecho, divré rabi yeouda. va'hakhamim omrim: én hachém min hamouv'har.
18. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה – עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא בַּחֲדָא אַזְכָּרָה, אֲבָל דְּכוּלֵּי סֵפֶר תּוֹרָה – לָא, מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כִּמְנוּמָּר. afilou téma rabi yeouda – ad kan la kaamar rabi yeouda ela ba'hada azkara, aval dekhoulé séfer tora – la, michoum demi'hazé kimnoumar.
19. הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, אֲמַר לֵיהּ: סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁכָּתַבְתִּי לִפְלוֹנִי, גְּוִילִין שֶׁלּוֹ לֹא עִיבַּדְתִּים לִשְׁמָן. אֲמַר לֵיהּ: סֵפֶר תּוֹרָה בְּיַד מִי? אֲמַר לֵיהּ: בְּיַד לוֹקֵחַ. אָמַר לוֹ: מִתּוֹךְ שֶׁאַתָּה נֶאֱמָן לְהַפְסִיד שְׂכָרְךָ, אַתָּה נֶאֱמָן לְהַפְסִיד סֵפֶר תּוֹרָה. haou daata lekaméh derabi avaou, amar léh: séfer tora chekatavti lifloni, gevilin chelo lo ibadtim lichman. amar léh: séfer tora beyad mi? amar léh: beyad loké'ha. amar lo: mitokh cheata neeman lehafsid sekharkha, ata neeman lehafsid séfer tora.

Daf 55a

1. וּמַאי שְׁנָא מִדְּרַבִּי אַמֵּי? הָתָם, אִיכָּא לְמֵימַר טָעֵי בִּדְרַבִּי יִרְמְיָה. הָכָא, כֵּיוָן דְּקָא מַפְסֵיד כּוּלֵּיהּ אַגְרֵיהּ – וַאֲתָא וַאֲמַר, אֵימוֹר קוּשְׁטָא קָאָמַר. ouma chena miderabi amé? hatam, ika lemémar taé bidrabi yirmeya. hakha, kévan deka mafséd kouléh agréh – vaata vaamar, émor kouchta kaamar.
2. מַתְנִי׳ הֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ, שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְּגֵט; matni' héid rabi yo'hanan ben goudgeda al ha'hérechet chehisiah aviha, chehi yotsa begét;
3. וְעַל קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן, שֶׁאוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה, וְאִם מֵתָה – בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ; veal ketana bat yisraél chenisét lekhohén, cheokhelet bitrouma, veim méta – balah yorchah;
4. וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בְּבִירָה, שֶׁיִּטּוֹל אֶת דָּמָיו, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים; veal hamarich hagazoul chebenao bevira, cheyitol et dama, mipené takanat hachavim;
5. וְעַל חַטָּאת הַגְּזוּלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לְרַבִּים – שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת, מִפְּנֵי תִּיקּוּן הַמִּזְבֵּחַ. veal 'hatat hagezoula chelo noda lerabim – chehi mekhaperet, mipené tikoun hamizbé'ha.
6. גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: מֵעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא – אָמַר לְעֵדִים: רָאוּ גֵּט זֶה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לָהּ, וְחָזַר וְאָמַר לָהּ: כִּנְסִי שְׁטַר חוֹב זֶה – הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. מִי לָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא לָא בָּעֵינַן דַּעְתַּהּ? הָכָא נָמֵי לָא בָּעֵינַן דַּעְתַּהּ. gema' amar rava: méédouto chel rabi yo'hanan ben goudgeda – amar leédim: raou gét ze cheani notén lah, ve'hazar veamar lah: kinsi chetar 'hov ze – haré zo megorechet. mi la amar rabi yo'hanan ben goudgeda la baénan datah? hakha namé la baénan datah.
7. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, כֵּיוָן דְּאָמַר: ״כִּנְסִי שְׁטַר חוֹב זֶה״, בַּטּוֹלֵי בַּטְּלֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן, אִם אִיתָא דְּבַטְּלֵיהּ – לְעֵדִים הֲוָה אָמַר לְהוּ. וְהַאי דְּקָאָמַר הָכִי – מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא. pechita! maou detéma, kévan deamar: "kinsi chetar 'hov ze", batolé bateléh; ka machma lan, im ita devateléh – leédim hava amar leou. veha dekaamar hakhi – michoum kisoufa.
8. וְעַל קְטַנָּה בַּת יִשְׂרָאֵל: וְאִילּוּ חֵרֶשֶׁת – לָא אָכְלָה. מַאי טַעְמָא? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַאֲכִיל חֵרֵשׁ בְּחֵרֶשֶׁת. veal ketana bat yisraél: veilou 'hérechet – la akhla. ma tama? gezéra chema yaakhil 'héréch be'hérechet.
9. וְלֹיכֵול – קָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת הוּא! velokhél – katan okhél nevélot hou!
10. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַאֲכִיל חֵרֵשׁ בְּפִיקַּחַת. gezéra chema yaakhil 'héréch befika'hat.
11. וְלֹאכֵול בִּתְרוּמָה דְּרַבָּנַן! גְּזֵירָה שֶׁמָּא אָתֵי לְאוֹכוֹלֵי בִּתְרוּמָה דְּאוֹרָיְיתָא. velokhél bitrouma derabanan! gezéra chema até leokholé bitrouma deorayta.
12. וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ: תָּנוּ רַבָּנַן: גָּזַל מָרִישׁ וּבְנָאוֹ בְּבִירָה – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְקַעְקֵעַ כׇּל הַבִּירָה כּוּלָּהּ וּמַחְזִיר מָרִישׁ לִבְעָלָיו; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין לוֹ אֶלָּא דְּמֵי מָרִישׁ בִּלְבַד, מִשּׁוּם תַּקָּנַת הַשָּׁבִין. veal hamarich hagazoul chebenao: tanou rabanan: gazal marich ouvnao bevira – bét chama omrim: mekakéa kol habira koulah ouma'hzir marich livala; ouvét hilél omrim: én lo ela demé marich bilvad, michoum takanat hachavin.
13. וְעַל חַטָּאת הַגְּזוּלָה כּוּ׳: אָמַר עוּלָּא: דְּבַר תּוֹרָה, בֵּין נוֹדְעָה וּבֵין לֹא נוֹדְעָה – אֵינָהּ מְכַפֶּרֶת; veal 'hatat hagezoula kou': amar oula: devar tora, bén noda ouvén lo noda – énah mekhaperet;
14. מַאי טַעְמָא? יֵאוּשׁ כְּדִי לָא קָנֵי; וּמָה טַעַם אָמְרוּ: לֹא נוֹדְעָה מְכַפֶּרֶת? שֶׁלֹּא יְהוּ כֹּהֲנִים עֲצֵבִין. ma tama? yéouch kedi la kané; ouma taam amrou: lo noda mekhaperet? chelo yeou kohanim atsévin.
15. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְעוּלָּא: וְהָאֲנַן – ״מִפְּנֵי תִּיקּוּן הַמִּזְבֵּחַ״ תְּנַן? אָמַר לָהֶם: כֵּיוָן דְּכֹהֲנִים עֲצֵבִין, נִמְצָא מִזְבֵּחַ בָּטֵל. amri léh rabanan leoula: vehaanan – "mipené tikoun hamizbé'ha" tenan? amar lahem: kévan dekhohanim atsévin, nimtsa mizbé'ha batél.
16. וְרַב יְהוּדָה אָמַר: דְּבַר תּוֹרָה, בֵּין נוֹדְעָה בֵּין לֹא נוֹדְעָה – מְכַפֶּרֶת; מַאי טַעְמָא? יֵאוּשׁ כְּדִי קָנֵי; verav yeouda amar: devar tora, bén noda bén lo noda – mekhaperet; ma tama? yéouch kedi kané;

Daf 55b

1. וּמָה טַעַם אָמְרוּ נוֹדְעָה אֵינָהּ מְכַפֶּרֶת? שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מִזְבֵּחַ אוֹכֵל גְּזֵילוֹת. ouma taam amrou noda énah mekhaperet? chelo yomrou mizbé'ha okhél gezélot.
2. בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא – הַיְינוּ דְּקָתָנֵי חַטָּאת. אֶלָּא לְרַב יְהוּדָה – מַאי אִירְיָא חַטָּאת, אֲפִילּוּ עוֹלָה נָמֵי! bichlama leoula – haynou dekatané 'hatat. ela lerav yeouda – ma irya 'hatat, afilou ola namé!
3. לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר – לָא מִיבַּעְיָא עוֹלָה, דְּכָלִיל הִיא; אֶלָּא אֲפִילּוּ חַטָּאת נָמֵי, דְּחֵלֶב וָדָם הוּא דְּסָלֵיק לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, וְאִידַּךְ כֹּהֲנִים אָכְלִי לֵיהּ; אֲפִילּוּ הָכִי גְּזוּר, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מִזְבֵּחַ אוֹכֵל גְּזֵילוֹת. la mibaya kaamar – la mibaya ola, dekhalil hi; ela afilou 'hatat namé, de'hélev vadam hou desalék legabé mizbé'ha, veidakh kohanim akhli léh; afilou hakhi gezour, chelo yomrou mizbé'ha okhél gezélot.
4. תְּנַן: עַל חַטָּאת הַגְּזוּלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לְרַבִּים, שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת – מִפְּנֵי תִּיקּוּן הַמִּזְבֵּחַ. בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא – נִיחָא, אֶלָּא לְרַב יְהוּדָה – אִיפְּכָא מִיבְּעֵי לֵיהּ! tenan: al 'hatat hagezoula chelo noda lerabim, chehi mekhaperet – mipené tikoun hamizbé'ha. bichlama leoula – ni'ha, ela lerav yeouda – ipekha mibeé léh!
5. הָכִי נָמֵי קָאָמַר: לָא נוֹדְעָה – מְכַפֶּרֶת, נוֹדְעָה – אֵינָהּ מְכַפֶּרֶת, מִפְּנֵי תִּיקּוּן הַמִּזְבֵּחַ. hakhi namé kaamar: la noda – mekhaperet, noda – énah mekhaperet, mipené tikoun hamizbé'ha.
6. מֵתִיב רָבָא: גָּנַב וְהִקְדִּישׁ, וְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. וְתָנֵי עֲלַהּ: בַּחוּץ כִּי הַאי גַוְונָא – עָנוּשׁ כָּרֵת. וְאִי אָמְרַתְּ יֵאוּשׁ כְּדִי לָא קָנֵי, כָּרֵת מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? métiv rava: ganav vehikdich, vea'har kakh tava'h oumakhar – mechalém tachloumé khefel, veéno mechalém tachloumé arbaa va'hamicha. vetané alah: ba'houts ki ha gavna – anouch karét. vei amrate yéouch kedi la kané, karét ma avidtéh?
7. אָמַר רַב שֵׁיזְבִי: כָּרֵת מִדִּבְרֵיהֶם. אַחִיכוּ עֲלֵיהּ – כָּרֵת מִדִּבְרֵיהֶם מִי אִיכָּא?! אֲמַר לְהוּ רָבָא: גַּבְרָא רַבָּה אָמַר מִילְּתָא, לָא תְּחוּכוּ עֲלַהּ; כָּרֵת שֶׁעַל יְדֵי דִּבְרֵיהֶן בָּאתָה לוֹ – אוֹקְמוּהָ רַבָּנַן בִּרְשׁוּתֵיהּ כִּי הֵיכִי דְּלִיחַיַּיב עֲלַהּ. amar rav chézvi: karét midivréhem. a'hikhou aléh – karét midivréhem mi ika?! amar leou rava: gavra raba amar mileta, la te'houkhou alah; karét cheal yedé divréhen bata lo – okmouha rabanan birchoutéh ki hékhi deli'hayav alah.
8. אָמַר רָבָא: הָא וַודַּאי קָא מִיבַּעְיָא לִי – כִּי אוֹקְמוּהָ רַבָּנַן בִּרְשׁוּתֵיהּ, מִשְּׁעַת גְּנֵיבָה אוֹ מִשְּׁעַת הֶקְדֵּישָׁהּ? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְגִיזּוֹתֶיהָ וּוַלְדוֹתֶיהָ. מַאי? הֲדַר אָמַר רָבָא: מִסְתַּבְּרָא – מִשְּׁעַת הֶקְדֵּישָׁהּ, שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. amar rava: ha vada ka mibaya li – ki okmouha rabanan birchoutéh, micheat genéva o micheat hekdéchah? lema nafka minah? legizoteha ouvaldoteha. ma? hadar amar rava: mistabera – micheat hekdéchah, chelo yehé 'hoté niskar.
9. מַתְנִי׳ לֹא הָיָה סִיקָרִיקוֹן בִּיהוּדָה בַּהֲרוּגֵי מִלְחָמָה. מֵהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה וְאֵילָךְ, יֵשׁ בָּהּ סִיקָרִיקוֹן. כֵּיצַד? לָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן, וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת, מִקָּחוֹ בָּטֵל. מִבַּעַל הַבַּיִת, וְחָזַר וְלָקַח מִסִּיקָרִיקוֹן – מִקָּחוֹ קַיָּים. matni' lo haya sikarikon biouda baharougé mil'hama. méharougé hamil'hama veélakh, yéch bah sikarikon. kétsad? laka'h misikarikon, ve'hazar velaka'h mibaal habayit, mika'ho batél. mibaal habayit, ve'hazar velaka'h misikarikon – mika'ho kayam.
10. לָקַח מִן הָאִישׁ וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה – מִקָּחוֹ בָּטֵל. מִן הָאִשָּׁה וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ – מִקָּחוֹ קַיָּים. זוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. laka'h min haich ve'hazar velaka'h min haicha – mika'ho batél. min haicha ve'hazar velaka'h min haich – mika'ho kayam. zo michna richona.
11. בֵּית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶם אָמְרוּ: הַלּוֹקֵחַ מִסִּיקָרִיקוֹן, נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ. אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּיָדָן לִיקַּח, אֲבָל יֵשׁ בְּיָדָן לִיקַּח – הֵן קוֹדְמִין לְכׇל אָדָם. bét din chel a'haréhem amrou: haloké'ha misikarikon, notén labealim revia. émata – bizman cheén beyadan lika'h, aval yéch beyadan lika'h – hén kodmin lekhol adam.
12. רַבִּי הוֹשִׁיב בֵּית דִּין וְנִמְנוּ, שֶׁאִם שָׁהֲתָה בִּפְנֵי סִיקָרִיקוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, כׇּל הַקּוֹדֵם לִיקַּח – זָכָה; אֲבָל נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ. rabi hochiv bét din venimnou, cheim chahata bifné sikarikon cheném asar 'hodech, kol hakodém lika'h – zakha; aval notén labealim revia.
13. גְּמָ׳ הַשְׁתָּא בַּהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה לֹא הָיָה בָּהּ סִיקָרִיקוֹן, מֵהֲרוּגֵי מִלְחָמָה וְאֵילָךְ, יֵשׁ בָּהּ סִיקָרִיקוֹן?! gema' hachta baharougé hamil'hama lo haya bah sikarikon, méharougé mil'hama veélakh, yéch bah sikarikon?!
14. אָמַר רַב יְהוּדָה: ״לֹא דָּנוּ בָּהּ דִּין סִיקָרִיקוֹן״ קָאָמַר. דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי: שָׁלֹשׁ גְּזֵירוֹת גָּזְרוּ. גְּזֵרְתָּא קַמַּיְיתָא: כֹּל דְּלָא קָטֵיל – לִיקְטְלוּהּ. מְצִיעֲתָא: כֹּל דְּקָטֵיל – לַיְיתֵי אַרְבַּע זוּזֵי. בָּתְרָיְיתָא: כֹּל דְּקָטֵיל – לִיקְטְלוּהּ. הִלְכָּךְ, קַמַּיְיתָא וּמְצִיעֲתָא, כֵּיוָן דְּקָטְלִי – אַגַּב אוּנְסֵיהּ גָּמַר וּמַקְנֵי. amar rav yeouda: "lo danou bah din sikarikon" kaamar. deamar rabi asi: chaloch gezérot gazrou. gezérta kamayta: kol dela katél – liktelouh. metsiata: kol dekatél – layté arba zouzé. batrayta: kol dekatél – liktelouh. hilkakh, kamayta oumtsiata, kévan dekatli – agav ounséh gamar oumakné.
15. בָּתְרָיְיתָא אָמְרִי: הָאִידָּנָא לִישְׁקוֹל, לִמְחַר תָּבַעְנָא לֵיהּ בְּדִינָא. batrayta amri: haidana lichkol, lim'har tavana léh bedina.
16. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב: ״אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה״? אַקַּמְצָא וּבַר קַמְצָא חֲרוּב יְרוּשָׁלַיִם, אַתַּרְנְגוֹלָא וְתַרְנְגוֹלְתָּא חֲרוּב טוּר מַלְכָּא, אַשָּׁקָא דְרִיסְפַּק חֲרוּב בֵּיתֵּר. amar rabi yo'hanan, ma dikhtiv: "achré adam mefa'héd tamid oumakche libo yipol beraa"? akamtsa ouvar kamtsa 'harouv yerouchalayim, atarnegola vetarnegolta 'harouv tour malka, achaka derispak 'harouv bétér.
17. אַקַּמְצָא וּבַר קַמְצָא חֲרוּב יְרוּשָׁלַיִם – דְּהָהוּא גַּבְרָא דְּרָחֲמֵיהּ קַמְצָא, וּבְעֵל דְּבָבֵיהּ בַּר קַמְצָא. עֲבַד סְעוֹדְתָּא, אֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי קַמְצָא. אֲזַל אַיְיתִי לֵיהּ בַּר קַמְצָא. akamtsa ouvar kamtsa 'harouv yerouchalayim – dehaou gavra dera'haméh kamtsa, ouvél devavéh bar kamtsa. avad seodta, amar léh lechamaéh: zil ayti li kamtsa. azal ayti léh bar kamtsa.
18. אֲתָא, אַשְׁכְּחֵיהּ דַּהֲוָה יָתֵיב. אֲמַר לֵיהּ: מִכְּדֵי הָהוּא גַּבְרָא בְּעֵל דְּבָבֵאּ דְּהָהוּא גַּבְרָא הוּא, מַאי בָּעֵית הָכָא? קוּם פּוֹק! אֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וַאֲתַאי, שִׁבְקַן וְיָהֵיבְנָא לָךְ דְּמֵי מָה דְּאָכֵילְנָא וְשָׁתֵינָא. ata, achke'héh dahava yatév. amar léh: mikedé haou gavra beél devavé dehaou gavra hou, ma baét hakha? koum pok! amar léh: hoil vaata, chivkan veyahévna lakh demé ma deakhélna vechaténa.

Daf 56a

1. אֲמַר לֵיהּ: לָא. אֲמַר לֵיהּ: יָהֵיבְנָא לָךְ דְּמֵי פַּלְגָא דִּסְעוֹדְתָּיךְ! אֲמַר לֵיהּ: לָא. אֲמַר לֵיהּ: יָהֵיבְנָא לָךְ דְּמֵי כּוּלַּהּ סְעוֹדְתָּיךְ! אֲמַר לֵיהּ: לָא. נַקְטֵיהּ בִּידֵיהּ וְאוֹקְמֵיהּ וְאַפְּקֵיהּ. amar léh: la. amar léh: yahévna lakh demé palga disodtakh! amar léh: la. amar léh: yahévna lakh demé koulah seodtakh! amar léh: la. naktéh bidéh veokméh veapekéh.
2. אָמַר: הוֹאִיל וַהֲווֹ יָתְבִי רַבָּנַן וְלָא מַחוֹ בֵּיהּ, שְׁמַע מִינַּהּ קָא נִיחָא לְהוּ, אֵיזִיל אֵיכוֹל בְּהוּ קוּרְצָא בֵּי מַלְכָּא. אֲזַל אֲמַר לֵיהּ לְקֵיסָר: מְרַדוּ בָּךְ יְהוּדָאֵי! אֲמַר לֵיהּ: מִי יֵימַר? אֲמַר לֵיהּ: שַׁדַּר לְהוּ קוּרְבָּנָא, חָזֵית אִי מַקְרְבִין לֵיהּ. amar: hoil vahao yatvi rabanan vela ma'ho béh, chema minah ka ni'ha leou, ézil ékhol beou kourtsa bé malka. azal amar léh lekésar: meradou bakh yeoudaé! amar léh: mi yémar? amar léh: chadar leou kourbana, 'hazét i makrevin léh.
3. אֲזַל שַׁדַּר בִּידֵיהּ עִגְלָא תִּלְתָּא. בַּהֲדֵי דְּקָאָתֵי שְׁדָא בֵּיהּ מוּמָא בְּנִיב שְׂפָתַיִם, וְאָמְרִי לַהּ בְּדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן – דּוּכְתָּא דִּלְדִידַן הָוֵה מוּמָא, וּלְדִידְהוּ לָאו מוּמָא הוּא. azal chadar bidéh igla tilta. bahadé dekaaté cheda béh mouma beniv sefatayim, veamri lah bedoukin chebaayin – doukhta dildidan havé mouma, ouldidou la mouma hou.
4. סְבוּר רַבָּנַן לְקָרוֹבֵיהּ מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת. אֲמַר לְהוּ רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן אַבְקוּלָס: יֹאמְרוּ בַּעֲלֵי מוּמִין קְרֵיבִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ! סְבוּר לְמִיקְטְלֵיהּ דְּלָא לֵיזִיל וְלֵימָא. אֲמַר לְהוּ רַבִּי זְכַרְיָה: יֹאמְרוּ מֵטִיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים יֵהָרֵג! sevour rabanan lekarovéh michoum chelom malkhout. amar leou rabi zekharya ben avkoulas: yomrou baalé moumin kerévin legabé mizbé'ha! sevour lemikteléh dela lézil veléma. amar leou rabi zekharya: yomrou métil moum bakodachim yéharég!
5. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עִנְוְותָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן אַבְקוּלָס, הֶחְרִיבָה אֶת בֵּיתֵנוּ, וְשָׂרְפָה אֶת הֵיכָלֵנוּ, וְהִגְלְתָנוּ מֵאַרְצֵנוּ. amar rabi yo'hanan: invetanouto chel rabi zekharya ben avkoulas, he'hriva et béténou, vesarfa et hékhalénou, vehigletanוּ méartsénou.
6. שַׁדַּר עִלָּוַיְיהוּ לְנֵירוֹן קֵיסָר. כִּי קָאָתֵי; שְׁדָא גִּירָא לְמִזְרָח – אֲתָא נְפַל בִּירוּשָׁלַיִם. לְמַעֲרָב – אֲתָא נְפַל בִּירוּשָׁלַיִם. לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם – אֲתָא נְפַל בִּירוּשָׁלַיִם. chadar ilavayou lenéron késar. ki kaaté; cheda gira lemizra'h – ata nefal birouchalayim. lemaarav – ata nefal birouchalayim. learba rou'hot hachamayim – ata nefal birouchalayim.
7. אֲמַר לֵיהּ לְיָנוֹקָא: פְּסוֹק לִי פְּסוּקָיךְ. אֲמַר לֵיהּ: ״וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״. אָמַר: קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לַחֲרוֹבֵי בֵּיתֵיהּ, וּבָעֵי לְכַפּוֹרֵי יְדֵיהּ בְּהָהוּא גַּבְרָא. עֲרַק וַאֲזַל וְאִיגַּיַּיר, וּנְפַק מִינֵּיהּ רַבִּי מֵאִיר. amar léh leyanoka: pesok li pesoukakh. amar léh: "venatati et nikmati beedom beyad ami yisraél vego'". amar: koudcha berikh hou baé la'harové bétéh, ouvaé lekhaporé yedéh behaou gavra. arak vaazal veigayar, ounfak minéh rabi méir.
8. שַׁדְּרֵיהּ עִילָּוַיְיהוּ לְאַסְפַּסְיָינוּס קֵיסָר. אֲתָא, צָר עֲלַהּ תְּלָת שְׁנֵי. הֲווֹ בַּהּ הָנְהוּ תְּלָתָא עַתִּירֵי: נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן, וּבֶן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, וּבֶן צִיצִית הַכֶּסֶת. נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן – שֶׁנָּקְדָה לוֹ חַמָּה בַּעֲבוּרוֹ. בֶּן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, שֶׁכׇּל הַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ כְּשֶׁהוּא רָעֵב כְּכֶלֶב, יוֹצֵא כְּשֶׁהוּא שָׂבֵעַ. בֶּן צִיצִית הַכֶּסֶת – שֶׁהָיְתָה צִיצָתוֹ נִגְרֶרֶת עַל גַּבֵּי כְּסָתוֹת. אִיכָּא דְּאָמְרִי: שֶׁהָיְתָה כִּסְתּוֹ מוּטֶּלֶת בֵּין גְּדוֹלֵי רוֹמִי. chaderéh ilavayou leaspasyanous késar. ata, tsar alah telat chené. hao bah hanou telata atiré: nakdimon ben gouron, ouven kalba savoua, ouven tsitsit hakeset. nakdimon ben gouron – chenakda lo 'hama baavouro. ben kalba savoua, chekol hanikhnas levéto kecheou raév kekhelev, yotsé kecheou savéa. ben tsitsit hakeset – chehayta tsitsato nigreret al gabé kesatot. ika deamri: chehayta kisto moutelet bén gedolé romi.
9. חַד אֲמַר לְהוּ: אֲנָא זָיֵינָּא לְהוּ בְּחִיטֵּי וּשְׂעָרֵי, וְחַד אֲמַר לְהוּ: בִּדְחַמְרָא וּבִדְמִלְחָא וּמִשְׁחָא, וְחַד אֲמַר לְהוּ: בִּדְצִיבֵי. וְשַׁבַּחוּ רַבָּנַן לִדְצִיבֵי, דְּרַב חִסְדָּא כֹּל אַקְלִידֵי הֲוָה מָסַר לְשַׁמָּעֵיהּ, בַּר מִדְּצִיבֵי. דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: אֲכַלְבָּא דְחִיטֵּי בָּעֵי שִׁיתִּין אֲכַלְבֵּי דְצִיבֵי. הֲוָה לְהוּ לְמֵיזַן עֶשְׂרִים וְחַד שַׁתָּא. 'had amar leou: ana zayéna leou be'hité ousaré, ve'had amar leou: bid'hamra ouvidmil'ha oumich'ha, ve'had amar leou: bidtsivé. vechaba'hou rabanan lidtsivé, derav 'hisda kol aklidé hava masar lechamaéh, bar midetsivé. deamar rav 'hisda: akhalba de'hité baé chitin akhalbé detsivé. hava leou lemézan esrim ve'had chata.
10. הֲווֹ בְּהוּ הָנְהוּ בִּרְיוֹנֵי, אֲמַרוּ לְהוּ רַבָּנַן: נִיפּוֹק וְנַעֲבֵיד שְׁלָמָא בַּהֲדַיְיהוּ. לָא שַׁבְקִינְהוּ. אֲמַרוּ לְהוּ: נִיפּוֹק וְנַעֲבֵיד קְרָבָא בַּהֲדַיְיהוּ, אֲמַרוּ לְהוּ רַבָּנַן: לָא מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא. קָמוּ קְלֹנְהוּ לְהָנְהוּ אַמְבָּרֵי דְּחִיטֵּי וּשְׂעָרֵי, וַהֲוָה כַּפְנָא. hao beou hanou bironé, amarou leou rabanan: nipok venaavéd chelama bahadayou. la chavkinou. amarou leou: nipok venaavéd kerava bahadayou, amarou leou rabanan: la mistayea mileta. kamou kelonou lehanou ambaré de'hité ousaré, vahava kafna.
11. מָרְתָּא בַּת בַּיְיתּוֹס עַתִּירְתָּא דִּירוּשָׁלַיִם הַוְיָא. שַׁדַּרְתֵּהּ לִשְׁלוּחַה,ּ וַאֲמַרָה לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי סְמִידָא. אַדַּאֲזַל אִיזְדַּבַּן. אֲתָא אֲמַר לַהּ: סְמִידָא לֵיכָּא, חִיוָּרְתָּא אִיכָּא. אֲמַרָה לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי. אַדַּאֲזַל אִיזְדַּבַּן. אֲתָא וַאֲמַר לַהּ: חִיוָּרְתָּא לֵיכָּא, גּוּשְׁקְרָא אִיכָּא. אֲמַרָה לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי. אַדַּאֲזַל אִזְדַּבַּן. אֲתָא וַאֲמַר לַהּ: גּוּשְׁקְרָא לֵיכָּא, קִימְחָא דִשְׂעָרֵי אִיכָּא. אֲמַרָה לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי. אַדַּאֲזַל אִיזְדַּבַּן. marta bat baytos atirta dirouchalayim havya. chadartéh lichlou'ha,ּ vaamara léh: zil ayti li semida. adaazal izdaban. ata amar lah: semida léka, 'hivarta ika. amara léh: zil ayti li. adaazal izdaban. ata vaamar lah: 'hivarta léka, gouchkera ika. amara léh: zil ayti li. adaazal izdaban. ata vaamar lah: gouchkera léka, kim'ha disaré ika. amara léh: zil ayti li. adaazal izdaban.
12. הֲוָה שְׁלִיפָא מְסָאנָא, אֲמַרָה: אִיפּוֹק וְאֶחְזֵי אִי מַשְׁכַּחְנָא מִידֵּי לְמֵיכַל. אִיתִיב לַהּ פַּרְתָּא בְּכַרְעַאּ, וּמִתָה. hava chelifa mesana, amara: ipok vee'hzé i machka'hna midé lemékhal. itiv lah parta bekhara, oumita.
13. קָרֵי עֲלַהּ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: ״הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנוּגָּה אֲשֶׁר לֹא נִסְּתָה כַף רַגְלָהּ״. אִיכָּא דְּאָמְרִי: גְּרוֹגֶרֶת דְּרַבִּי צָדוֹק אֲכַלָה, וְאִיתְּנִיסָא וּמִתָה. דְּרַבִּי צָדוֹק יְתֵיב אַרְבְּעִין שְׁנִין בְּתַעֲנִיתָא דְּלָא לֵיחָרֵב יְרוּשָׁלַיִם, כִּי הֲוָה אָכֵיל מִידֵּי הֲוָה מִיתְחֲזֵי מֵאַבָּרַאי. וְכִי הֲוָה בָּרֵיא, מַיְיתִי לֵיהּ גְּרוֹגְרוֹת, מָיֵיץ מַיַּיְהוּ וְשָׁדֵי לְהוּ. karé alah raban yo'hanan ben zaka: "haraka vekha vehaanouga acher lo niseta khaf raglah". ika deamri: gerogeret derabi tsadok akhala, veitenisa oumita. derabi tsadok yetév arbein chenin betaanita dela lé'harév yerouchalayim, ki hava akhél midé hava mit'hazé méabara. vekhi hava baré, mayti léh gerogrot, mayéts mayayou vechadé leou.
14. כִּי הֲוָה קָא נִיחָא נַפְשַׁהּ, אַפִּיקְתֵּהּ לְכֹל דַּהֲבַהּ וְכַסְפַּהּ שְׁדֵיתֵיהּ בְּשׁוּקָא, אֲמַרָה: הַאי לְמַאי מִיבְּעֵי לִי! וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״כַּסְפָּם בְּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ״. ki hava ka ni'ha nafchah, apiktéh lekhol dahavah vekhaspah chedétéh bechouka, amara: ha lema mibeé li! vehaynou dikhtiv: "kaspam be'houtsot yachlikhou".
15. אַבָּא סִקְרָא – רֵישׁ בִּרְיוֹנֵי דִּירוּשָׁלַיִם, בַּר אֲחָתֵיהּ דְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי הֲוָה. שְׁלַח לֵיהּ: תָּא בְּצִינְעָא לְגַבַּאי. אֲתָא. אֲמַר לֵיהּ: עַד אֵימַת עָבְדִיתוּ הָכִי, וְקָטְלִיתוּ לֵיהּ לְעָלְמָא בְּכַפְנָא? אֲמַר לֵיהּ: מַאי אֶיעֱבֵיד, דְּאִי אָמֵינָא לְהוּ מִידֵּי קָטְלוּ לִי! אֲמַר לֵיהּ: חֲזִי לִי תַּקַּנְתָּא לְדִידִי דְּאֶיפּוֹק, אֶפְשָׁר דְּהָוֵי הַצָּלָה פּוּרְתָּא. aba sikra – réch bironé dirouchalayim, bar a'hatéh deraban yo'hanan ben zaka hava. chela'h léh: ta betsina legaba. ata. amar léh: ad émat avditou hakhi, vekatlitou léh lealma bekhafna? amar léh: ma eevéd, dei aména leou midé katlou li! amar léh: 'hazi li takanta ledidi deepok, efchar dehavé hatsala pourta.
16. אֲמַר לֵיהּ: נְקוֹט נַפְשָׁךְ בִּקְצִירֵי, וְלֵיתוֹ כּוּלֵּי עָלְמָא וְלִישַׁיְּילוּ בָּךְ, וְאַיְיתִי מִידֵּי סַרְיָא וְאַגְנִי גַּבָּךְ, וְלֵימְרוּ דְּנָח נַפְשָׁךְ. וְלִיעַיְּילוּ בָּךְ תַּלְמִידָךְ וְלָא לֵיעוּל בָּךְ אִינִישׁ אַחֲרִינָא, דְּלָא לַרְגְּשׁוּן בָּךְ דְּקַלִּיל אַתְּ, דְּאִינְהוּ יָדְעִי דְּחַיָּיא קַלִּיל מִמִּיתָא. amar léh: nekot nafchakh biktsiré, veléto koulé alma velichayelou bakh, veayti midé sarya veagni gabakh, velémrou dena'h nafchakh. veliayelou bakh talmidakh vela léoul bakh inich a'harina, dela largechoun bakh dekalil ate, deinou yadi de'haya kalil mimita.
17. עָבֵיד הָכִי. נִכְנַס בּוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִצַּד אֶחָד, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִצַּד אַחֵר. כִּי מְטוֹ לְפִיתְחָא, בְּעוֹ לְמִדְקְרֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: יֹאמְרוּ: רַבָּן דָּקְרוּ! בְּעוֹ לְמִדְחֲפֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: יֹאמְרוּ: רַבָּן דָּחֲפוּ! פְּתַחוּ לֵיהּ בָּבָא, נְפַק. avéd hakhi. nikhnas bo rabi eliezer mitsad e'had, verabi yeochoua mitsad a'hér. ki meto lefit'ha, beo lemidkeréh. amar leou: yomrou: raban dakrou! beo lemid'haféh. amar leou: yomrou: raban da'hafou! peta'hou léh bava, nefak.
18. כִּי מְטָא לְהָתָם, אֲמַר: שְׁלָמָא עֲלָךְ מַלְכָּא, שְׁלָמָא עֲלָךְ מַלְכָּא. אֲמַר לֵיהּ: מִיחַיְּיבַתְּ תְּרֵי (קְטָלָא) [קָטְלִי], חֲדָא דְּלָאו מַלְכָּא אֲנָא וְקָא קָרֵית לִי מַלְכָּא, וְתוּ אִי מַלְכָּא אֲנָא עַד הָאִידָּנָא אַמַּאי לָא אָתֵית לְגַבַּאי. אֲמַר לֵיהּ: דְּקָאָמְרַתְּ לָאו מַלְכָּא אֲנָא, ki meta lehatam, amar: chelama alakh malka, chelama alakh malka. amar léh: mi'hayevate teré (ketala) [katli], 'hada dela malka ana veka karét li malka, vetou i malka ana ad haidana ama la atét legaba. amar léh: dekaamrate la malka ana,

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Gittin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)