Talmud Chagigah, Chapitre 2 (ב) · Daf 11a à 18a

Daf 11a

1. בְּגִזְבָּר הַמְּסוּרוֹת לוֹ אַבְנֵי בִנְיָן עָסְקִינַן, דְּכׇל הֵיכָא דְּמַנְּחָה — בִּרְשׁוּתָא דִּידֵיהּ מַנְּחָה. begizbar hamesourot lo avné vinyan askinan, dekhol hékha demane'ha — birchouta didéh mane'ha.
2. אֶלָּא מִסֵּיפָא: בְּנָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ — הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה. מִכְּדֵי שַׁנּוֹיֵי שַׁנְּיַיהּ, מָה לִי דָּר וּמָה לִי לָא דָּר, הַיְינוּ כַּהֲרָרִין הַתְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה? ela miséfa: benaah betokh béto — haré ze lo maal ad cheyadour ta'hteha bechave perouta. mikedé chanoyé chaneyah, ma li dar ouma li la dar, haynou kahararin hatelouyin bisara?
3. וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא לְכִדְרַב. דְּאָמַר רַב: כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחָהּ עַל פִּי אֲרוּבָּה. אִי דָּר בֵּיהּ — אִין, לָא דָּר בֵּיהּ — לָא. ouma kouchya? dilma lekhidrav. deamar rav: kegon chehini'hah al pi arouba. i dar béh — in, la dar béh — la.
4. אֶלָּא לְעוֹלָם כִּדְרָבָא. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: מִידֵּי דְּהָוֵה אַמּוֹצִיא מְעוֹת הֶקְדֵּשׁ לְחוּלִּין, הָתָם מִידָּע יָדַע דְּאִיכָּא זוּזֵי דְהֶקְדֵּשׁ, אִיבַּעְיָא לֵיהּ לְעַיּוֹנֵי. הָכָא מִי יָדַע! הַיְינוּ כַּהֲרָרִין הַתְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה. ela leolam kidrava. oudka kachya lakh: midé dehavé amotsi meot hekdéch le'houlin, hatam mida yada deika zouzé dehekdéch, ibaya léh leayoné. hakha mi yada! haynou kahararin hatelouyin bisara.
5. מִקְרָא מוּעָט וַהֲלָכוֹת מְרוּבּוֹת. תָּנָא: נְגָעִים וְאֹהָלוֹת, מִקְרָא מוּעָט וַהֲלָכוֹת מְרוּבּוֹת. נְגָעִים מִקְרָא מוּעָט? נְגָעִים מִקְרָא מְרוּבֶּה הוּא! אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: נְגָעִים — מִקְרָא מְרוּבֶּה וַהֲלָכוֹת מוּעָטוֹת, אֹהָלוֹת — מִקְרָא מוּעָט וַהֲלָכוֹת מְרוּבּוֹת. mikra mouat vahalakhot meroubot. tana: negaim veohalot, mikra mouat vahalakhot meroubot. negaim mikra mouat? negaim mikra meroube hou! amar rav papa, hakhi kaamar: negaim — mikra meroube vahalakhot mouatot, ohalot — mikra mouat vahalakhot meroubot.
6. וּמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? אִי מִסְתַּפְּקָא לָךְ מִילְּתָא בִּנְגָעִים — עַיֵּין בִּקְרָאֵי, וְאִי מִסְתַּפְּקָא לָךְ מִילְּתָא בְּאֹהָלוֹת — עַיֵּין בְּמַתְנִיתִין. ouma nafka minah? i mistapeka lakh mileta bingaim — ayén bikraé, vei mistapeka lakh mileta beohalot — ayén bematnitin.
7. דִּינִין. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְכִדְרַבִּי. dinin. mikhtav ketivan! lo nitsrekha ela lekhidrabi.
8. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ״ — מָמוֹן. אַתָּה אוֹמֵר מָמוֹן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נֶפֶשׁ מַמָּשׁ? נֶאֶמְרָה נְתִינָה לְמַטָּה. וְנֶאֶמְרָה נְתִינָה לְמַעְלָה. מָה לְהַלָּן — מָמוֹן, אַף כָּאן — מָמוֹן. detanya, rabi omér: "nefech ta'hat nafech" — mamon. ata omér mamon, o éno ela nefech mamach? neemra netina lemata. veneemra netina lemala. ma lehalan — mamon, af kan — mamon.
9. עֲבוֹדוֹת. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְהוֹלָכַת הַדָּם. דְּתַנְיָא: ״וְהִקְרִיבוּ״, זוֹ קַבָּלַת הַדָּם. avodot. mikhtav ketivan! lo nitsrekha ela leolakhat hadam. detanya: "vehikrivou", zo kabalat hadam.
10. וְאַפְּקַהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן הוֹלָכָה, דִּכְתִיב: ״וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה״, וְאָמַר מָר: זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ. veapekah ra'hamana bilchon holakha, dikhtiv: "vehikriv hakohén et hakol vehiktir hamizbé'ha", veamar mar: zo holakhat évarim lakevech.
11. לְמֵימְרָא דְּהוֹלָכָה לָא תַּפְּקַהּ מִכְּלַל קַבָּלָה. lemémra deolakha la tapekah mikelal kabala.
12. טְהָרוֹת. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְשִׁיעוּר מִקְוֶה דְּלָא כְּתִיבָא, דְּתַנְיָא: ״וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם״ — בְּמֵי מִקְוֶה. ״אֶת כׇּל בְּשָׂרוֹ״ — מַיִם שֶׁכׇּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן, וְכַמָּה הֵן — אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה. teharot. mikhtav ketivan! lo nitsrekha ela lechiour mikve dela ketiva, detanya: "vera'hats et besaro bemayim" — bemé mikve. "et kol besaro" — mayim chekol goufo ole bahen, vekhama hén — ama al ama beroum chaloch amot. vechiarou 'hakhamim mé mikve arbaim sea.
13. טְמָאוֹת. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְכַעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, דְּלָא כְּתִיבָא. דְּתַנְיָא: ״בָּהֶם״ — temaot. mikhtav ketivan! lo nitsrekha ela lekhaadacha min hacherets, dela ketiva. detanya: "bahem" —
14. יָכוֹל בְּכוּלָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מֵהֶם״. יָכוֹל בְּמִקְצָתָן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בָּהֶם״. yakhol bekhoulan, talmoud lomar: "méhem". yakhol bemiktsatan — talmoud lomar: "bahem".
15. הָא כֵּיצַד? עַד שֶׁיַּגִּיעַ בְּמִקְצָתוֹ שֶׁהוּא כְּכוּלּוֹ. שִׁיעֲרוּ חֲכָמִים בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן חוֹמֶט — תְּחִלָּתוֹ בְּכַעֲדָשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כִּזְנַב הַלְּטָאָה. ha kétsad? ad cheyagia bemiktsato cheou kekhoulo. chiarou 'hakhamim bekhaadacha, chekén 'homet — te'hilato bekhaadacha. rabi yosé berabi yeouda omér: kiznav haletaa.
16. עֲרָיוֹת. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לֹא נִצְרְכָה araot. mikhtav ketivan! lo nitsrekha

Daf 11b

1. לְבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ, דְּלָא כְּתִיבָא. levito méanousato, dela ketiva.
2. דְּאָמַר רָבָא, אֲמַר לִי רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: אָתְיָא ״הֵנָּה״ ״הֵנָּה״. deamar rava, amar li rabi yits'hak bar avdimi: atya "héna" "héna".
3. אָתְיָא ״זִימָּה״ ״זִימָּה״. atya "zima" "zima".
4. הֵן הֵן גּוּפֵי תוֹרָה. הָנֵי — אִין, הָנָךְ לָא? אֶלָּא אֵימָא: הֵן וְהֵן גּוּפֵי תוֹרָה. hén hén goufé tora. hané — in, hanakh la? ela éma: hén vehén goufé tora.
5. הֲדַרַן עֲלָךְ הַכֹּל חַיָּיבִין hadaran alakh hakol 'hayavin
6. אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם, וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ. én dorchin baaraot bichlocha, velo bemaasé veréchit bichnayim, velo bamerkava beya'hid, ela im kén haya 'hakham oumévin midato.
7. כׇּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, רָתוּי לוֹ כְּאִילּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם: מָה לְמַעְלָה, מָה לְמַטָּה, מָה לְפָנִים, וּמָה לְאָחוֹר. וְכׇל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָתוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. kol hamistakél bearbaa devarim, ratou lo keilou lo ba laolam: ma lemala, ma lemata, ma lefanim, ouma lea'hor. vekhol chelo 'has al kevod kono, ratou lo chelo ba laolam.
8. גְּמָ׳ אָמְרַתְּ בְּרֵישָׁא: וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, וַהֲדַר אָמְרַתְּ: אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ! gema' amrate berécha: velo bamerkava beya'hid, vahadar amrate: ela im kén haya 'hakham oumévin midato!
9. הָכִי קָאָמַר: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת לִשְׁלֹשָׁה, וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לִשְׁנַיִם, וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה לַיָּחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ. hakhi kaamar: én dorchin baaraot lichlocha, velo bemaasé veréchit lichnayim, velo bamerkava laya'hid, ela im kén haya 'hakham oumévin midato.
10. אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״אִישׁ אִישׁ אֶל כׇּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ״. ״אִישׁ אִישׁ״ — תְּרֵי, ״שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ״ — חַד, וְאָמַר רַחֲמָנָא: ״לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה״. én dorchin baaraot bichlocha. ma tama? iléma michoum dikhtiv: "ich ich el kol cheér besaro". "ich ich" — teré, "cheér besaro" — 'had, veamar ra'hamana: "lo tikrevou legalot erva".
11. אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: ״אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו״, ״אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ״, הָכִי נָמֵי? ela méata, dikhtiv: "ich ich ki yekalél eloha", "ich ich acher yitén mizaro lamolekh", hakhi namé?
12. אֶלָּא הָנְהוּ — מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת אֶת הַגּוֹיִם, שֶׁמּוּזְהָרִין עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם וְעַל עֲבוֹדָה זָרָה כְּיִשְׂרָאֵל. ela hanou — mibeé léh lerabot et hagoyim, chemouzharin al birkat hachém veal avoda zara keyisraél.
13. הַאי נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת אֶת הַגּוֹיִם שֶׁמּוּזְהָרִין עַל הָעֲרָיוֹת כְּיִשְׂרָאֵל. ha namé mibeé léh lerabot et hagoyim chemouzharin al haaraot keyisraél.
14. אֶלָּא, מִדִּכְתִיב: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי״, ״וּשְׁמַרְתֶּם״ — תְּרֵי, ״מִשְׁמַרְתִּי״ — חַד, וְאָמַר רַחֲמָנָא: ״לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת״. ela, midikhtiv: "ouchmartem et michmarti", "ouchmartem" — teré, "michmarti" — 'had, veamar ra'hamana: "levilti asot mé'houkot hatoévot".
15. אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת״, ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת״, ״וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ״, הָכִי נָמֵי? ela méata dikhtiv: "ouchmartem et hachabat", "ouchmartem et hamatsot", "ouchmartem ét michmeret hakodech", hakhi namé?
16. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מַאי אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה — אֵין דּוֹרְשִׁין בְּסִתְרֵי עֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. ela amar rav aché: ma én dorchin baaraot bichlocha — én dorchin besitré araot bichlocha.
17. מַאי טַעְמָא — סְבָרָא הוּא. בֵּי תְרֵי כִּי יָתְבִי קַמֵּי רַבַּיְיהוּ, חַד שָׁקֵיל וְטָרֵי בַּהֲדֵי רַבֵּיהּ, וְאִידַּךְ מַצְלֵי אוּדְנֵיהּ לִגְמָרָא. תְּלָתָא, חַד שָׁקֵיל וְטָרֵי בַּהֲדֵי רַבֵּיהּ, וְהָנָךְ תְּרֵי שָׁקְלוּ וְטָרוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, וְלָא יָדְעִי מַאי קָאָמַר רַבַּיְיהוּ, וְאָתוּ לְמִישְׁרֵי אִיסּוּרָא בָּעֲרָיוֹת. ma tama — sevara hou. bé teré ki yatvi kamé rabayou, 'had chakél vetaré bahadé rabéh, veidakh matslé oudnéh ligmara. telata, 'had chakél vetaré bahadé rabéh, vehanakh teré chaklou vetarou bahadé hadadé, vela yadi ma kaamar rabayou, veatou lemichré isoura baaraot.
18. אִי הָכִי, כׇּל הַתּוֹרָה נָמֵי! i hakhi, kol hatora namé!
19. עֲרָיוֹת שָׁאנֵי, דְּאָמַר מָר: גָּזֵל וַעֲרָיוֹת — נַפְשׁוֹ [שֶׁל אָדָם] מְחַמְּדָתָן וּמִתְאַוָּה לָהֶם. araot chané, deamar mar: gazél vaaraot — nafcho [chel adam] me'hamedatan oumitava lahem.
20. אִי הָכִי, גָּזֵל נָמֵי? עֲרָיוֹת, בֵּין בְּפָנָיו בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו נְפִישׁ יִצְרֵיהּ. גָּזֵל, בְּפָנָיו — נְפִישׁ יִצְרֵיהּ, שֶׁלֹּא בְּפָנָיו — לָא נְפִישׁ יִצְרֵיהּ. i hakhi, gazél namé? araot, bén befana bén chelo befana nefich yitsréh. gazél, befana — nefich yitsréh, chelo befana — la nefich yitsréh.
21. ״וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם״. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים״ — יָחִיד שׁוֹאֵל, וְאֵין שְׁנַיִם שׁוֹאֲלִין. "velo bemaasé veréchit bichnayim". mena hané milé? detanou rabanan: "ki cheal na leyamim richonim" — ya'hid choél, veén chenayim choalin.
22. יָכוֹל יִשְׁאַל אָדָם קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ״. yakhol yichal adam kodem chenivra haolam, talmoud lomar: "lemin hayom acher bara elohim adam al haarets".
23. יָכוֹל לֹא יִשְׁאַל אָדָם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְיָמִים רִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ״. yakhol lo yichal adam michéchet yemé veréchit, talmoud lomar: "leyamim richonim acher haou lefanekha".
24. יָכוֹל יִשְׁאַל אָדָם מָה לְמַעְלָה וּמָה לְמַטָּה מָה לְפָנִים וּמָה לְאָחוֹר — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם״, מִלְּמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם — אַתָּה שׁוֹאֵל, וְאֵין אַתָּה שׁוֹאֵל מָה לְמַעְלָה מָה לְמַטָּה, מָה לְפָנִים מָה לְאָחוֹר. yakhol yichal adam ma lemala ouma lemata ma lefanim ouma lea'hor — talmoud lomar: "oulmiktsé hachamayim vead ketsé hachamayim", milemiktsé hachamayim vead ketsé hachamayim — ata choél, veén ata choél ma lemala ma lemata, ma lefanim ma lea'hor.

Daf 12a

1. הַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מִ״לְּמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם״, ״לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ״ — לְמָה לִי? hachta denafka léh mi"lemiktsé hachamayim vead ketsé hachamayim", "lemin hayom acher bara elohim adam al haarets" — lema li?
2. כִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר. דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָדָם הָרִאשׁוֹן מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ״. וְכֵיוָן שֶׁסָּרַח — הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדָיו עָלָיו וּמִיעֲטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה״. kidrabi elazar. deamar rabi elazar: adam harichon min haarets ad larakia, cheneemar: "lemin hayom acher bara elohim adam al haarets". vekhévan chesara'h — hini'ha hakadoch baroukh hou yada ala oumiato, cheneemar: "a'hor vakedem tsartani vatachet ala kapekha".
3. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָדָם הָרִאשׁוֹן, מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם״, כֵּיוָן שֶׁסָּרַח הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדוֹ עָלָיו וּמִיעֲטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה״. amar rav yeouda amar rav: adam harichon, misof haolam vead sofo haya, cheneemar: "lemin hayom acher bara elohim adam al haarets oulmiktsé hachamayim vead ketsé hachamayim", kévan chesara'h hini'ha hakadoch baroukh hou yado ala oumiato, cheneemar: "vatachet ala kapekha".
4. אִי הָכִי, קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי! אִידֵּי וְאִידֵּי חַד שִׁיעוּרָא הוּא. i hakhi, kachou keraé ahadadé! idé veidé 'had chioura hou.
5. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: עֲשָׂרָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְאֵלּוּ הֵן: שָׁמַיִם וָאָרֶץ, תֹּהוּ וָבֹהוּ, אוֹר וָחֹשֶׁךְ, רוּחַ וּמַיִם, מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה. veamar rav yeouda amar rav: asara devarim nivreou beom richon, veélou hén: chamayim vaarets, toou vavoou, or va'hochekh, rou'ha oumayim, midat yom oumidat layla.
6. שָׁמַיִם וָאָרֶץ — דִּכְתִיב: ״בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ״, תֹּהוּ וָבֹהוּ — דִּכְתִיב: ״וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ״, אוֹר וָחֹשֶׁךְ, חֹשֶׁךְ — דִּכְתִיב: ״וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם״, אוֹר — דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר״, רוּחַ וּמַיִם — דִּכְתִיב: ״וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם״, מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה — דִּכְתִיב: ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד״. chamayim vaarets — dikhtiv: "beréchit bara elohim ét hachamayim veét haarets", toou vavoou — dikhtiv: "vehaarets hayta toou vavoou", or va'hochekh, 'hochekh — dikhtiv: "ve'hochekh al pené teom", or — dikhtiv: "vayomer elohim yehi or", rou'ha oumayim — dikhtiv: "verou'ha elohim mera'hefet al pené hamayim", midat yom oumidat layla — dikhtiv: "vayhi erev vayhi voker yom e'had".
7. תָּנָא: תֹּהוּ — קַו יָרוֹק שֶׁמַּקִּיף אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ, שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא חֹשֶׁךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו״. בֹהוּ — אֵלּוּ אֲבָנִים הַמְפוּלָּמוֹת הַמְשׁוּקָּעוֹת בַּתְּהוֹם, שֶׁמֵּהֶן יוֹצְאִין מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ״. tana: toou — ka yarok chemakif et kal haolam koulo, chemimenou yatsa 'hochekh, cheneemar: "yachet 'hochekh sitro sevivota". voou — élou avanim hamfoulamot hamchoukaot bateom, cheméhen yotsin mayim, cheneemar: "venata aleha ka toou veavné voou".
8. וְאוֹר בְּיוֹם רִאשׁוֹן אִיבְּרִי? וְהָכְתִיב: ״וַיִּתֵּן אוֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם״, וּכְתִיב: ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי״! veor beom richon iberi? vehakhtiv: "vayitén otam elohim birkia hachamayim", oukhtiv: "vayhi erev vayhi voker yom revii"!
9. כִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר. דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אָדָם צוֹפֶה בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדוֹר הַמַּבּוּל וּבְדוֹר הַפְּלַגָּה וְרָאָה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מְקוּלְקָלִים — עָמַד וּגְנָזוֹ מֵהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם״. kidrabi elazar. deamar rabi elazar: or chebara hakadoch baroukh hou beom richon, adam tsofe bo misof haolam vead sofo. kévan chenistakél hakadoch baroukh hou bedor hamaboul ouvdor hapelaga veraa chemaaséhem mekoulkalim — amad ougnazo méhen, cheneemar: "veyimana mérchaim oram".
10. וּלְמִי גְּנָזוֹ — לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב״, וְאֵין ״טוֹב״ אֶלָּא צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב״. oulmi genazo — latsadikim leatid lavo, cheneemar: "vayar elohim et haor ki tov", veén "tov" ela tsadik, cheneemar: "imrou tsadik ki tov".
11. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹר שֶׁגְּנָזוֹ לַצַּדִּיקִים שָׂמַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח״. kévan cheraa or chegenazo latsadikim sama'h, cheneemar: "or tsadikim yisma'h".
12. כְּתַנָּאֵי: אוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אָדָם צוֹפֶה וּמַבִּיט בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הֵן הֵן מְאוֹרוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וְלֹא נִתְלוּ עַד יוֹם רְבִיעִי. ketanaé: or chebara hakadoch baroukh hou beom richon, adam tsofe oumabit bo misof haolam vead sofo, divré rabi yaakov. va'hakhamim omrim: hén hén meorot chenivreou beom richon, velo nitlou ad yom revii.
13. אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּא אָמַר רַב: בַּעֲשָׂרָה דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם: בְּחׇכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכֹחַ וּבִגְעָרָה וּבִגְבוּרָה, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. amar rav zoutra bar toviya amar rav: baasara devarim nivra haolam: be'hokhma ouvitvouna ouvdaat, ouvkho'ha ouvigara ouvigvoura, betsedek ouvmichpat, be'hesed ouvra'hamim.
14. בְּחׇכְמָה וּבִתְבוּנָה — דִּכְתִיב: ״ה׳ בְּחׇכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה״. בְּדַעַת — דִּכְתִיב: ״בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ״. בְּכֹחַ וּגְבוּרָה, דִּכְתִיב: ״מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה״. בִּגְעָרָה — דִּכְתִיב: ״עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ״. בְּצֶדֶק וּמִשְׁפָּט — דִּכְתִיב: ״צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ״. בְּחֶסֶד וְרַחֲמִים — דִּכְתִיב: ״זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה׳ וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה״. be'hokhma ouvitvouna — dikhtiv: "h' be'hokhma yasad arets konén chamayim bitvouna". bedaat — dikhtiv: "bedato teomot nivkaou". bekho'ha ougvoura, dikhtiv: "mékhin harim bekho'ho nezar bigvoura". bigara — dikhtiv: "amoudé chamayim yerofafou veyitmeou migaarato". betsedek oumichpat — dikhtiv: "tsedek oumichpat mekhon kisekha". be'hesed vera'hamim — dikhtiv: "zekhor ra'hamekha h' va'hasadekha ki méolam héma".
15. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, הָיָה מַרְחִיב וְהוֹלֵךְ כִּשְׁתֵּי פַקְעִיּוֹת שֶׁל שְׁתִי, עַד שֶׁגָּעַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶעֱמִידוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ״, וְהַיְינוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: ״אֲנִי אֵל שַׁדַּי״ — אֲנִי הוּא שֶׁאָמַרְתִּי לָעוֹלָם דַּי. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַיָּם הָיָה מַרְחִיב וְהוֹלֵךְ, עַד שֶׁגָּעַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיִבְּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גּוֹעֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכׇל הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב״. veamar rav yeouda amar rav: bechaa chebara hakadoch baroukh hou et haolam, haya mar'hiv veolékh kichté fakiyot chel cheti, ad chegaar bo hakadoch baroukh hou veheemido, cheneemar: "amoudé chamayim yerofafou veyitmeou migaarato", vehaynou deamar réch lakich: ma dikhtiv: "ani él chada" — ani hou cheamarti laolam da. amar réch lakich: bechaa chebara hakadoch baroukh hou et hayam haya mar'hiv veolékh, ad chegaar bo hakadoch baroukh hou veyibecho, cheneemar: "goér bayam vayabechéou vekhol haneharot he'heriv".
16. תָּנוּ רַבָּנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שָׁמַיִם נִבְרְאוּ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ נִבְרֵאת הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ״. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֶרֶץ נִבְרֵאת תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה׳ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם״. tanou rabanan, bét chama omrim: chamayim nivreou te'hila vea'har kakh nivrét haarets, cheneemar: "beréchit bara elohim ét hachamayim veét haarets". ouvét hilél omrim: erets nivrét te'hila vea'har kakh chamayim, cheneemar: "beom asot h' elohim erets vechamayim".
17. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לְדִבְרֵיכֶם, אָדָם בּוֹנֶה עֲלִיָּיה וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה בַּיִת?! שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַבּוֹנֶה בַשָּׁמַיִם מַעֲלוֹתָיו וַאֲגוּדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ״. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: לְדִבְרֵיכֶם, אָדָם עוֹשֶׂה שְׁרַפְרַף, וְאַחַר כָּךְ עוֹשֶׂה כִּסֵּא?! שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי״. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה כְּאַחַת נִבְרְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם קוֹרֵא אֲנִי אֲלֵיהֶם יַעַמְדוּ יַחְדָּו״. amrou lahem bét hilél levét chama: ledivrékhem, adam bone aliya vea'har kakh bone bayit?! cheneemar: "habone vachamayim maalota vaagoudato al erets yesadah". amrou lahem bét chama levét hilél: ledivrékhem, adam ose cherafraf, vea'har kakh ose kisé?! cheneemar: "ko amar h' hachamayim kisi vehaarets hadom ragla". va'hakhamim omrim: ze vaze kea'hat nivreou, cheneemar: "af yadi yasda erets vimini tipe'ha chamayim koré ani aléhem yaamdou ya'hda".
18. וְאִידָּךְ, מַאי ״יַחְדָּו״? דְּלָא מִשְׁתַּלְּפִי מֵהֲדָדֵי. קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כְּשֶׁנִּבְרְאוּ — בָּרָא שָׁמַיִם וְאַחַר כָּךְ בָּרָא הָאָרֶץ, וּכְשֶׁנָּטָה — נָטָה הָאָרֶץ וְאַחַר כָּךְ נָטָה שָׁמַיִם. veidakh, ma "ya'hda"? dela michtalefi méhadadé. kachou keraé ahadadé! amar réch lakich: kechenivreou — bara chamayim vea'har kakh bara haarets, oukhchenata — nata haarets vea'har kakh nata chamayim.
19. מַאי ״שָׁמַיִם״? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: שֶׁשָּׁם מַיִם. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אֵשׁ וּמַיִם, מְלַמֵּד שֶׁהֱבִיאָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּטְרָפָן זֶה בָּזֶה, וְעָשָׂה מֵהֶן רָקִיעַ. ma "chamayim"? amar rabi yosé bar 'hanina: checham mayim. bematnita tana: éch oumayim, melaméd chehevian hakadoch baroukh hou outrafan ze baze, veasa méhen rakia.
20. שָׁאַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, אֲמַר לֵיהּ: אַתָּה שֶׁשִּׁימַּשְׁתָּ אֶת נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ כׇּל ״אֶתִּין״ שֶׁבַּתּוֹרָה, ״אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ״, מָה הָיָה דּוֹרֵשׁ בָּהֶן? אָמַר לוֹ: אִילּוּ נֶאֱמַר ״שָׁמַיִם וָאָרֶץ״, הָיִיתִי אוֹמֵר: ״שָׁמַיִם״ — שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. עַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ״, ״שָׁמַיִם״ — שָׁמַיִם מַמָּשׁ, ״אָרֶץ״ — אֶרֶץ מַמָּשׁ. chaal rabi yichmaél et rabi akiva kechehaou mehalekhin baderekh, amar léh: ata chechimachta et na'houm ich gam zo esrim ouchtayim chana, chehaya doréch kol "etin" chebatora, "ét hachamayim veét haarets", ma haya doréch bahen? amar lo: ilou neemar "chamayim vaarets", hayiti omér: "chamayim" — chemo chel hakadoch baroukh hou. akhcha cheneemar: "ét hachamayim veét haarets", "chamayim" — chamayim mamach, "arets" — erets mamach.

Daf 12b

1. ״אֵת הָאָרֶץ״ לְמָה לִי — לְהַקְדִּים שָׁמַיִם לָאָרֶץ. ״וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ״, מִכְּדִי בְּשָׁמַיִם אַתְחֵיל בְּרֵישָׁא, מַאי שְׁנָא דְּקָא חָשֵׁיב מַעֲשֵׂה אֶרֶץ? תָּנָא דְּבֵי ר׳ יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו: הַשְׁכִּימוּ לְפִתְחִי. הִשְׁכִּים וּמָצָא נָשִׁים וַאֲנָשִׁים. לְמִי מְשַׁבֵּחַ — לְמִי שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַשְׁכִּים וְהִשְׁכִּים. "ét haarets" lema li — lehakdim chamayim laarets. "vehaarets hayta toou vavoou", mikedi bechamayim at'hél berécha, ma chena deka 'hachév maasé erets? tana devé r' yichmaél: machal lemelekh basar vadam cheamar laavada: hachkimou lefit'hi. hichkim oumatsa nachim vaanachim. lemi mechabé'ha — lemi cheén darko lehachkim vehichkim.
2. תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת, שֶׁרוֹאוֹת, וְאֵינָן יוֹדְעוֹת מָה רוֹאוֹת. עוֹמְדוֹת, וְאֵין יוֹדְעוֹת עַל מָה הֵן עוֹמְדוֹת. הָאָרֶץ עַל מָה עוֹמֶדֶת — עַל הָעַמּוּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן״. עַמּוּדִים, עַל הַמַּיִם — שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְרוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם״. מַיִם, עַל הֶהָרִים — שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם״. הָרִים, בְּרוּחַ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ״. רוּחַ, בִּסְעָרָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ״רוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְבָרוֹ״. סְעָרָה, תְּלוּיָה בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִתַּחַת זְרוֹעוֹת עוֹלָם״. tanya, rabi yosé omér: o lahem laberiyot, cheroot, veénan yodot ma root. omdot, veén yodot al ma hén omdot. haarets al ma omedet — al haamoudim, cheneemar: "hamargiz erets mimekomah veamoudeha yitfalatsoun". amoudim, al hamayim — cheneemar: "leroka haarets al hamayim". mayim, al heharim — cheneemar: "al harim yaamdou mayim". harim, berou'ha — cheneemar: "ki hiné yotsér harim ouvoré rou'ha". rou'ha, bisara — cheneemar: "rou'ha seara osa devaro". seara, telouya bizroo chel hakadoch baroukh hou — cheneemar: "oumita'hat zeroot olam".
3. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַל שְׁנֵים עָשָׂר עַמּוּדִים עוֹמֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: שִׁבְעָה עַמּוּדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה״. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: עַל עַמּוּד אֶחָד, וְצַדִּיק שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם״. va'hakhamim omrim: al cheném asar amoudim omedet, cheneemar: "yatsév gevoulot amim lemispar bené yisraél". veyéch omrim: chiva amoudim, cheneemar: "'hatsva amoudeha chiva". rabi elazar ben chamoua omér: al amoud e'had, vetsadik chemo, cheneemar: "vetsadik yesod olam".
4. אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁנֵי רְקִיעִים הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵן לַה׳ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם״. amar rav yeouda: chené rekiim hén, cheneemar: "hén la' elohekha hachamayim ouchmé hachamayim".
5. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: שִׁבְעָה, וְאֵלּוּ הֵן: וִילוֹן, רָקִיעַ, שְׁחָקִים, זְבוּל, מָעוֹן, מָכוֹן, עֲרָבוֹת. וִילוֹן — אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם, אֶלָּא נִכְנָס שַׁחֲרִית וְיוֹצֵא עַרְבִית, וּמְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנּוֹטֶה כַדּוֹק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת״. רָקִיעַ — שֶׁבּוֹ חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת קְבוּעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתֵּן אוֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם״. שְׁחָקִים — שֶׁבּוֹ רֵחַיִים עוֹמְדוֹת וְטוֹחֲנוֹת מָן לַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח. וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן לֶאֱכוֹל וְגוֹ׳״. réch lakich amar: chiva, veélou hén: vilon, rakia, che'hakim, zevoul, maon, makhon, aravot. vilon — éno mechaméch keloum, ela nikhnas cha'harit veotsé arvit, oum'hadéch bekhol yom maasé veréchit, cheneemar: "hanote khadok chamayim vayimta'hém kaohel lachavet". rakia — chebo 'hama oulvana kokhavim oumazalot kevouin, cheneemar: "vayitén otam elohim birkia hachamayim". che'hakim — chebo ré'hayim omdot veto'hanot man latsadikim, cheneemar: "vaytsa che'hakim mimaal vedalté chamayim pata'h. vayamtér aléhem man leekhol vego'".
6. זְבוּל — שֶׁבּוֹ יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּמִזְבֵּחַ בָּנוּי, וּמִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל עוֹמֵד וּמַקְרִיב עָלָיו קׇרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבוּל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים״. וּמְנָלַן דְּאִיקְּרִי שָׁמַיִם, דִּכְתִיב: ״הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבוּל קׇדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ״. zevoul — chebo yerouchalayim ouvét hamikdach, oumizbé'ha banou, oumikhaél hasar hagadol oméd oumakriv ala korban, cheneemar: "bano vaniti bét zevoul lakh makhon lechivtekha olamim". oumnalan deikeri chamayim, dikhtiv: "habét michamayim ouré mizevoul kodchekha vetifartekha".
7. מָעוֹן — שֶׁבּוֹ כִּיתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁאוֹמְרוֹת שִׁירָה בַּלַּיְלָה וְחָשׁוֹת בַּיּוֹם, מִפְּנֵי כְבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי״. maon — chebo kitot chel malakhé hacharét, cheomrot chira balayla ve'hachot bayom, mipené khevodan chel yisraél, cheneemar: "yomam yetsave h' 'hasdo ouvalayla chiro imi".
8. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרָה בַּלַּיְלָה — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ״. וּמָה טַעַם ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ״ — מִשּׁוּם ״וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי״. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְלַיְלָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְיוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יוֹמָם יְצַוֶּה ה׳ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי״. amar réch lakich: kol haosék betora balayla — hakadoch baroukh hou mochékh ala 'hout chel 'hesed bayom, cheneemar: "yomam yetsave h' 'hasdo". ouma taam "yomam yetsave h' 'hasdo" — michoum "ouvalayla chiro imi". veika deamri, amar réch lakich: kol haosék batora baolam haze cheou dome lelayla, hakadoch baroukh hou mochékh ala 'hout chel 'hesed laolam haba cheou dome leom, cheneemar: "yomam yetsave h' 'hasdo ouvalayla chiro imi".
9. אָמַר רַבִּי לֵוִי כׇּל הַפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְעוֹסֵק בְּדִבְרֵי שִׂיחָה — מַאֲכִילִין אוֹתוֹ גַּחֲלֵי רְתָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַקּוֹטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם״. וּמְנָלַן דְּאִיקְּרִי שָׁמַיִם — שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קׇדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם״. amar rabi lévi kol haposék midivré tora veosék bedivré si'ha — maakhilin oto ga'halé retamim, cheneemar: "hakotfim malou'ha alé si'ha vechorech retamim la'hmam". oumnalan deikeri chamayim — cheneemar: "hachkifa mimeon kodchekha min hachamayim".
10. מְכוֹן — שֶׁבּוֹ אוֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאוֹצְרוֹת בָּרָד, וַעֲלִיַּית טְלָלִים רָעִים, וַעֲלִיַּית אֲגָלִים, וְחַדְרָהּ שֶׁל סוּפָה [וּסְעָרָה], וּמְעָרָה שֶׁל קִיטוֹר. וְדַלְתוֹתֵיהֶן אֵשׁ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִפְתַּח ה׳ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב״. mekhon — chebo otsrot chaleg veotsrot barad, vaaliyat telalim raim, vaaliyat agalim, ve'hadrah chel soufa [ousara], oumara chel kitor. vedaltotéhen éch — cheneemar: "yifta'h h' lekha et otsaro hatov".
11. הָנֵי בִּרְקִיעָא אִיתַנְהוּ? הָנֵי בְּאַרְעָא אִיתַנְהוּ! דִּכְתִיב: ״הַלְלוּ אֶת ה׳ מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכׇל תְּהוֹמוֹת אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְבָרוֹ״! אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: דָּוִד בִּיקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, וְהוֹרִידָן לָאָרֶץ. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, ״לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה לֹא יְגוּרְךָ (בִּמְגוּרְךָ) רָע״. צַדִּיק אַתָּה ה׳, לֹא יָגוּר בִּמְגוּרְךָ רָע. וּמְנָלַן דְּאִיקְּרִי ״שָׁמַיִם״ — דִּכְתִיב: ״וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ״. hané birkia itanou? hané beara itanou! dikhtiv: "hallou et h' min haarets taninim vekhol teomot éch ouvarad cheleg vekitor rou'ha seara osa devaro"! amar rav yeouda amar rav: david bikéch aléhem ra'hamim, veoridan laarets. amar lefana: ribono chel olam, "lo él 'haféts recha ata lo yegourkha (bimgourkha) ra". tsadik ata h', lo yagour bimgourkha ra. oumnalan deikeri "chamayim" — dikhtiv: "veata tichma hachamayim mekhon chivtekha".
12. עֲרָבוֹת — שֶׁבּוֹ צֶדֶק מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, גִּנְזֵי חַיִּים וְגִנְזֵי שָׁלוֹם וְגִנְזֵי בְרָכָה, וְנִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים, וְרוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת שֶׁעֲתִיד[וֹת] לְהִיבָּרְאוֹת, וְטַל שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹת בּוֹ מֵתִים. צֶדֶק וּמִשְׁפָּט — דִּכְתִיב: ״צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ״. צְדָקָה — דִּכְתִיב: ״וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן״. גִּנְזֵי חַיִּים — דִּכְתִיב: ״כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים״. וְגִנְזֵי שָׁלוֹם — דִּכְתִיב: ״וַיִּקְרָא לוֹ ה׳ שָׁלוֹם״. וְגִנְזֵי בְרָכָה — דִּכְתִיב: ״יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה׳״. aravot — chebo tsedek michpat outsdaka, ginzé 'hayim veginzé chalom veginzé verakha, venichmatan chel tsadikim, verou'hot ounchamot cheatid[ot] lehibarot, vetal cheatid hakadoch baroukh hou leha'haot bo métim. tsedek oumichpat — dikhtiv: "tsedek oumichpat mekhon kisekha". tsedaka — dikhtiv: "vayilbach tsedaka kachiryan". ginzé 'hayim — dikhtiv: "ki imekha mekor 'hayim". veginzé chalom — dikhtiv: "vayikra lo h' chalom". veginzé verakha — dikhtiv: "yisa verakha méét h'".
13. נִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים — דִּכְתִיב: ״וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת שֶׁעֲתִיד[וֹת] לְהִיבָּרְאוֹת — דִּכְתִיב: ״כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי״. וְטַל שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחְיוֹת בּוֹ מֵתִים — דִּכְתִיב: ״גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ״. nichmatan chel tsadikim — dikhtiv: "vehayta nefech adoni tseroura bitsror ha'hayim ét h' elohekha". rou'hot ounchamot cheatid[ot] lehibarot — dikhtiv: "ki rou'ha milefana yaatof ounchamot ani asiti". vetal cheatid hakadoch baroukh hou leha'hot bo métim — dikhtiv: "gechem nedavot tanif elohim na'halatkha venila ata khonantah".
14. שָׁם אוֹפַנִּים וּשְׂרָפִים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְכִסֵּא הַכָּבוֹד, מֶלֶךְ אֵל חַי רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם בָּעֲרָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״סוֹלּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ״, וּמְנָלַן דְּאִיקְּרִי ״שָׁמַיִם״? אָתְיָא ״רְכִיבָה״ ״רְכִיבָה״, כְּתִיב הָכָא: ״סוֹלּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת״ וּכְתִיב הָתָם: ״רוֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ״. cham ofanim ousrafim ve'hayot hakodech, oumalakhé hacharét, vekhisé hakavod, melekh él 'ha ram venisa chokhén aléhem baaravot, cheneemar: "solou larokhév baaravot beyah chemo", oumnalan deikeri "chamayim"? atya "rekhiva" "rekhiva", ketiv hakha: "solou larokhév baaravot" oukhtiv hatam: "rokhév chamayim beezrekha".
15. וְחֹשֶׁךְ וְעָנָן וַעֲרָפֶל מַקִּיפִין אוֹתוֹ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סוּכָּתוֹ חֶשְׁכַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים״. וּמִי אִיכָּא חֲשׁוֹכָא קַמֵּי שְׁמַיָּא? וְהָכְתִיב: ״הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא וּנְהוֹרָא עִמֵּהּ שְׁרֵא״! לָא קַשְׁיָא: הָא ve'hochekh veanan vaarafel makifin oto — cheneemar: "yachet 'hochekh sitro sevivota soukato 'hechkhat mayim avé che'hakim". oumi ika 'hachokha kamé chemaya? vehakhtiv: "hou galé amikata oumsaterata yada ma va'hachokha ounora iméh cheré"! la kachya: ha

Daf 13a

1. בְּבָתֵּי גַוָּאֵי, הָא בְּבָתֵּי בָרָאֵי. וְאָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: עוֹד רָקִיעַ אֶחָד יֵשׁ לְמַעְלָה מֵרָאשֵׁי הַחַיּוֹת, דִּכְתִיב: ״וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא״. bevaté gavaé, ha bevaté varaé. veamar rav a'ha bar yaakov: od rakia e'had yéch lemala méraché ha'hayot, dikhtiv: "oudmout al raché ha'haya rakia keén hakera'h hanora".
2. עַד כָּאן יֵשׁ לְךָ רְשׁוּת לְדַבֵּר, מִכָּאן וְאֵילָךְ — אֵין לְךָ רְשׁוּת לְדַבֵּר, שֶׁכֵּן כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: ״בַּמּוּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרוֹשׁ, וּבַמְכוּסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקוֹר. בַּמֶּה שֶׁהוֹרְשֵׁיתָ הִתְבּוֹנֵן, אֵין לְךָ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת״. תַּנְיָא, אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: מָה תְּשׁוּבָה הֱשִׁיבַתּוּ בַּת קוֹל לְאוֹתוֹ רָשָׁע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר ״אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן״ — יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: רָשָׁע בֶּן רָשָׁע, בֶּן בְּנוֹ שֶׁל נִמְרוֹד הָרָשָׁע, שֶׁהִמְרִיד כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ עָלָיו בְּמַלְכוּתוֹ — ad kan yéch lekha rechout ledabér, mikan veélakh — én lekha rechout ledabér, chekén katouv beséfer ben sira: "bamoufla mimekha al tidroch, ouvamkhouse mimekha al ta'hkor. bame cheorchéta hitbonén, én lekha ések banistarot". tanya, amar raban yo'hanan ben zaka: ma techouva hechivatou bat kol leoto racha bechaa cheamar "eele al bamoté av edame leelon" — yatsta bat kol veamra lo: racha ben racha, ben beno chel nimrod haracha, chehimrid kal haolam koulo ala bemalkhouto —
3. כַּמָּה שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם — שִׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרוֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה״. וַהֲלֹא מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְעוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְכֵן בֵּין כׇּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ. kama chenota chel adam — chivim chana, cheneemar: "yemé chenoténou vahem chivim chana veim bigvourot chemonim chana". vahalo min haarets ad larakia mahalakh 'haméch méot chana, veovo chel rakia mahalakh 'haméch méot chana, vekhén bén kol rakia verakia.
4. לְמַעְלָה מֵהֶן — חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ. רַגְלֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּם, קַרְסוּלֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן, שׁוֹקֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן, רְכוּבֵּי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן, יַרְכֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן, גּוּפֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן, צַוְּארֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן, רָאשֵׁי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן, קַרְנֵי הַחַיּוֹת כְּנֶגֶד כּוּלָּן. לְמַעְלָה מֵהֶן — כִּסֵּא כָּבוֹד. רַגְלֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד כְּנֶגֶד כּוּלָּן, כִּסֵּא הַכָּבוֹד כְּנֶגֶד כּוּלָּן, מֶלֶךְ אֵל חַי וְקַיָּם רָם וְנִשָּׂא שׁוֹכֵן עֲלֵיהֶם, וְאַתָּה אָמַרְתָּ: ״אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן״ — ״אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר״. lemala méhen — 'hayot hakodech. raglé ha'hayot keneged koulam, karsoulé ha'hayot keneged koulan, choké ha'hayot keneged koulan, rekhoubé ha'hayot keneged koulan, yarkhé ha'hayot keneged koulan, goufé ha'hayot keneged koulan, tsaouré ha'hayot keneged koulan, raché ha'hayot keneged koulan, karné ha'hayot keneged koulan. lemala méhen — kisé kavod. raglé kisé hakavod keneged koulan, kisé hakavod keneged koulan, melekh él 'ha vekayam ram venisa chokhén aléhem, veata amarta: "eele al bamoté av edame leelon" — "akh el cheol tourad el yarketé vor".
5. וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: אֲבָל מוֹסְרִין לוֹ רָאשֵׁי פְרָקִים. אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֵין מוֹסְרִין רָאשֵׁי פְרָקִים אֶלָּא לְאַב בֵּית דִּין, וּלְכׇל מִי שֶׁלִּבּוֹ דּוֹאֵג בְּקִרְבּוֹ. אִיכָּא דְּאָמְרִי, וְהוּא שֶׁלִּבּוֹ דּוֹאֵג בְּקִרְבּוֹ. velo bamerkava beya'hid. tané rabi 'hiya: aval mosrin lo raché ferakim. amar rabi zéra: én mosrin raché ferakim ela leav bét din, oulkhol mi chelibo doég bekirbo. ika deamri, veou chelibo doég bekirbo.
6. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: אֵין מוֹסְרִין סִתְרֵי תוֹרָה אֶלָּא לְמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמִשָּׁה דְבָרִים: ״שַׂר חֲמִשִּׁים, וּנְשׂוּא פָנִים, וְיוֹעֵץ, וַחֲכַם חֲרָשִׁים, וּנְבוֹן לָחַשׁ״. וְאָמַר רַבִּי אַמֵּי: אֵין מוֹסְרִין דִּבְרֵי תוֹרָה לְגוֹי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא עָשָׂה כֵן לְכׇל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם״. amar rabi amé: én mosrin sitré tora ela lemi cheyéch bo 'hamicha devarim: "sar 'hamichim, ounsou fanim, veoéts, va'hakham 'harachim, ounvon la'hach". veamar rabi amé: én mosrin divré tora lego, cheneemar: "lo asa khén lekhol go oumichpatim bal yedaoum".
7. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי אֶלְעָזָר: תָּא אַגְמְרָךְ בְּמַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה, אֲמַר לֵיהּ: לָא קַשַּׁאי. כִּי קַשׁ — נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַסִּי: תָּא וְאַגְמְרָךְ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אֲמַר לֵיהּ: אִי זְכַאי גְּמִירְתַּהּ מֵרַבִּי יוֹחָנָן רַבָּךְ. amar léh rabi yo'hanan lerabi elazar: ta agmerakh bemaasé hamerkava, amar léh: la kacha. ki kach — na'h nafchéh derabi yo'hanan. amar léh rabi asi: ta veagmerakh bemaasé merkava. amar léh: i zekha gemirtah mérabi yo'hanan rabakh.
8. רַב יוֹסֵף הֲוָה גְּמִיר מַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה. סָבֵי דְפוּמְבְּדִיתָא הֲווֹ תָּנוּ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. אֲמַרוּ לֵיהּ: (לִיגְמוֹר לַן) [לַיגְמְרַן] מָר מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אֲמַר לְהוּ: אַגְמְרוּן לִי מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. בָּתַר דְּאַגְמְרוּהּ, אֲמַרוּ לֵיהּ: לַיגְמְרַון מָר בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה! אֲמַר לְהוּ: תְּנֵינָא בְּהוּ ״דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ״, דְּבָרִים הַמְּתוּקִין מִדְּבַשׁ וְחָלָב — יְהוּ תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ. rav yoséf hava gemir maasé hamerkava. savé defoumbedita hao tanou bemaasé veréchit. amarou léh: (ligmor lan) [lagmeran] mar maasé merkava. amar leou: agmeroun li maasé veréchit. batar deagmerouh, amarou léh: lagmeran mar bemaasé merkava! amar leou: tenéna beou "devach ve'halav ta'hat lechonékh", devarim hametoukin midevach ve'halav — yeou ta'hat lechonékh.
9. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר מֵהָכָא: ״כְּבָשִׁים לִלְבוּשֶׁךָ״, דְּבָרִים שֶׁהֵן כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם — יִהְיוּ תַּחַת לְבוּשֶׁךָ. אֲמַרוּ לֵיהּ: תְּנֵינַן בְּהוּ עַד ״וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם״. אֲמַר לְהוּ: הֵן הֵן מַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה. rabi avaou amar méhakha: "kevachim lilvouchekha", devarim chehén kivchono chel olam — yihou ta'hat levouchekha. amarou léh: tenénan beou ad "vayomer éla ben adam". amar leou: hén hén maasé hamerkava.
10. מֵיתִיבִי: עַד הֵיכָן מַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה? רַבִּי אוֹמֵר: עַד ״וָאֵרֶא״ בָּתְרָא, רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: עַד ״הַחַשְׁמַל״. עַד ״וָאֵרֶא״ מַגְמְרִינַן, מִכָּאן וְאֵילָךְ מָסְרִינַן רָאשֵׁי פְרָקִים. אִיכָּא דְּאָמְרִי: עַד ״וָאֵרֶא״ מָסְרִינַן רָאשֵׁי פְרָקִים, מִכָּאן וְאֵילָךְ, אִם הוּא חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ — אִין, אִי לָא — לָא. métivi: ad hékhan maasé hamerkava? rabi omér: ad "vaére" batra, rabi yits'hak omér: ad "ha'hachmal". ad "vaére" magmerinan, mikan veélakh masrinan raché ferakim. ika deamri: ad "vaére" masrinan raché ferakim, mikan veélakh, im hou 'hakham mévin midato — in, i la — la.
11. וּמִי דָּרְשִׁינַן בְּחַשְׁמַל? וְהָא הָהוּא יָנוֹקָא דִּדְרַשׁ בְּחַשְׁמַל, וּנְפַקָא נוּרָא וַאֲכַלְתֵּיהּ! שָׁאנֵי יָנוֹקָא, דְּלָאו מָטֵי זִימְנֵיהּ. oumi darchinan be'hachmal? veha haou yanoka didrach be'hachmal, ounfaka noura vaakhaltéh! chané yanoka, dela maté zimnéh.
12. אָמַר רַב יְהוּדָה: בְּרַם זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב, וַחֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה שְׁמוֹ. אִלְמָלֵא הוּא — נִגְנַז סֵפֶר יְחֶזְקֵאל, שֶׁהָיוּ דְּבָרָיו סוֹתְרִין דִּבְרֵי תוֹרָה. מֶה עָשָׂה? הֶעֱלוּ לוֹ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן, וְיָשַׁב בַּעֲלִיָּיה וּדְרָשׁוֹ. amar rav yeouda: beram zakhour oto haich latov, va'hananya ben 'hizkiya chemo. ilmalé hou — nignaz séfer ye'hezkél, chehaou devara sotrin divré tora. me asa? heelou lo cheloch méot garvé chemen, veyachav baaliya oudracho.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּתִינוֹק אֶחָד שֶׁהָיָה קוֹרֵא בְּבֵית רַבּוֹ בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל וְהָיָה מֵבִין בְּחַשְׁמַל, וְיָצְאָה אֵשׁ מֵחַשְׁמַל וּשְׂרָפַתּוּ, וּבִיקְשׁוּ לִגְנוֹז סֵפֶר יְחֶזְקֵאל. אָמַר לָהֶם חֲנַנְיָה בֶּן חִזְקִיָּה: אִם זֶה חָכָם — הַכֹּל חֲכָמִים הֵן? tanou rabanan: maase betinok e'had chehaya koré bevét rabo beséfer ye'hezkél vehaya mévin be'hachmal, veyatsa éch mé'hachmal ousrafatou, ouvikchou lignoz séfer ye'hezkél. amar lahem 'hananya ben 'hizkiya: im ze 'hakham — hakol 'hakhamim hén?
14. מַאי חַשְׁמַל? אָמַר רַב יְהוּדָה: ma 'hachmal? amar rav yeouda:

Daf 13b

1. חַיּוֹת אֵשׁ מְמַלְּלוֹת. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: עִתִּים חָשׁוֹת, עִתִּים מְמַלְּלוֹת. בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּיבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — חָשׁוֹת, וּבְשָׁעָה שֶׁאֵין הַדִּיבּוּר יוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — מְמַלְּלוֹת. 'hayot éch memalelot. bematnita tana: itim 'hachot, itim memalelot. bechaa chehadibour yotsé mipi hakadoch baroukh hou — 'hachot, ouvchaa cheén hadibour yotsé mipi hakadoch baroukh hou — memalelot.
2. ״וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק״. מַאי ״רָצוֹא וָשׁוֹב״? אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּאוּר הַיּוֹצֵא מִפִּי הַכִּבְשָׁן. מַאי ״כְּמַרְאֵה הַבָּזָק״? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כְּאוּר הַיּוֹצֵא מִבֵּין הַחֲרָסִים. "veha'hayot ratso vachov kemaré habazak". ma "ratso vachov"? amar rav yeouda: keour hayotsé mipi hakivchan. ma "kemaré habazak"? amar rabi yosé bar 'hanina: keour hayotsé mibén ha'harasim.
3. ״וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנוֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ״. לְהֵיכָן אֲזַל? אֲמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֶׁהָלַךְ לִכְבּוֹשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ תַּחַת נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע. וְכׇל כָּךְ לָמָּה? שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם: בְּיַד אוּמָּה שְׁפָלָה מָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת בָּנָיו. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי גָּרַם לִי שֶׁאֶהְיֶה שַׁמָּשׁ לְעוֹבְדֵי פְסִילִים — עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵן גָּרְמוּ לִי. "vaére vehiné rou'ha seara baa min hatsafon anan gadol veéch mitlaka'hat venogah lo saviv oumitokhah keén ha'hachmal mitokh haéch". lehékhan azal? amar rav yeouda amar rav: chehalakh likhboch et kal haolam koulo ta'hat nevoukhadnetsar haracha. vekhol kakh lama? chelo yomrou oumot haolam: beyad ouma chefala masar hakadoch baroukh hou et bana. amar hakadoch baroukh hou: mi garam li cheehye chamach leovdé fesilim — aonotéhen chel yisraél hén garmou li.
4. ״וָאֵרֶא הַחַיּוֹת וְהִנֵּה אוֹפַן אֶחָד בָּאָרֶץ אֵצֶל הַחַיּוֹת״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַלְאָךְ אֶחָד שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּאָרֶץ, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ אֵצֶל הַחַיּוֹת. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: סַנְדַּלְפוֹן שְׁמוֹ, הַגָּבוֹהַּ מֵחֲבֵרוֹ מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. וְעוֹמֵד אֲחוֹרֵי הַמֶּרְכָּבָה וְקוֹשֵׁר כְּתָרִים לְקוֹנוֹ. אִינִי? וְהָכְתִיב: ״בָּרוּךְ כְּבוֹד ה׳ מִמְּקוֹמוֹ״, מִכְּלָל דִּמְקוֹמוֹ לֵיכָּא דְּיָדַע לֵיהּ! דְּאָמַר שֵׁם אַתָּגָא וְאָזֵל וְיָתֵיב בְּרֵישֵׁיהּ. "vaére ha'hayot vehiné ofan e'had baarets étsel ha'hayot", amar rabi elazar: malakh e'had cheou oméd baarets, verocho magia étsel ha'hayot. bematnita tana: sandalfon chemo, hagavoha mé'havéro mahalakh 'haméch méot chana. veoméd a'horé hamerkava vekochér ketarim lekono. ini? vehakhtiv: "baroukh kevod h' mimekomo", mikelal dimkomo léka deyada léh! deamar chém ataga veazél veyatév beréchéh.
5. אָמַר רָבָא: כׇּל שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל, רָאָה יְשַׁעְיָה. לְמָה יְחֶזְקֵאל דּוֹמֶה — לְבֶן כְּפָר שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ, וּלְמָה יְשַׁעְיָה דּוֹמֶה — לְבֶן כְּרַךְ שֶׁרָאָה אֶת הַמֶּלֶךְ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: ״אָשִׁירָה לַה׳ כִּי גָאֹה גָּאָה״ — שִׁירָה לְמִי שֶׁמִּתְגָּאֶה עַל הַגֵּאִים. דְּאָמַר מָר: מֶלֶךְ שֶׁבַּחַיּוֹת — אֲרִי, מֶלֶךְ שֶׁבַּבְּהֵמוֹת — שׁוֹר, מֶלֶךְ שֶׁבָּעוֹפוֹת — נֶשֶׁר, וְאָדָם מִתְגָּאֶה עֲלֵיהֶן, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגָּאֶה עַל כּוּלָּן וְעַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. amar rava: kol cheraa ye'hezkél, raa yechaya. lema ye'hezkél dome — leven kefar cheraa et hamelekh, oulma yechaya dome — leven kerakh cheraa et hamelekh. amar réch lakich: ma dikhtiv: "achira la' ki gao gaa" — chira lemi chemitgae al hagéim. deamar mar: melekh cheba'hayot — ari, melekh chebabehémot — chor, melekh chebaofot — necher, veadam mitgae aléhen, vehakadoch baroukh hou mitgae al koulan veal kol haolam koulo.
6. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל לְאַרְבַּעְתָּן וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה וְהָרְבִיעִי פְּנֵי נָשֶׁר״, וְאִילּוּ שׁוֹר לָא קָא חָשֵׁיב! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: יְחֶזְקֵאל בִּיקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, וַהֲפָכוֹ לִכְרוּב. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! קָטֵיגוֹר יֵעָשֶׂה סָנֵיגוֹר? katouv e'had omér: "oudmout penéhem pené adam oufné aryé el hayamin learbatam oufné chor méhasemol learbatan vego'", oukhtiv: "vearbaa fanim lee'had pené hae'had pené hakerouv oufné hachéni pené adam vehachelichi pené aryé veharvii pené nacher", veilou chor la ka 'hachév! amar réch lakich: ye'hezkél bikéch ala ra'hamim, vahafakho likhrouv. amar lefana: ribono chel olam! katégor yéase sanégor?
7. מַאי ״כְּרוּב״? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כְּרָבְיָא, שֶׁכֵּן בְּבָבֶל קוֹרִין לְיָנוֹקָא רָבְיָא. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: ״פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם וְהַשְּׁלִישִׁי פְּנֵי אַרְיֵה וְהָרְבִיעִי פְּנֵי נָשֶׁר״, הַיְינוּ פְּנֵי כְרוּב הַיְינוּ פְּנֵי אָדָם? אַפֵּי רַבְרְבֵי וְאַפֵּי זוּטְרֵי. ma "kerouv"? amar rabi avaou: keravya, chekén bevavel korin leyanoka ravya. amar léh rav papa leabayé: ela méata, dikhtiv: "pené hae'had pené hakerouv oufné hachéni pené adam vehachelichi pené aryé veharvii pené nacher", haynou pené kherouv haynou pené adam? apé ravrevé veapé zoutré.
8. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם לְאַחַת לָהֶם״? לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים. כִּבְיָכוֹל, שֶׁנִּתְמַעֲטוּ כַּנְפֵי הַחַיּוֹת. katouv e'had omér: "chéch kenafayim chéch kenafayim lee'had", vekhatouv e'had omér: "vearbaa fanim lee'hat vearba kenafayim lea'hat lahem"? la kachya: kan bizman chebét hamikdach kayam, kan bizman cheén bét hamikdach kayam. kivyakhol, chenitmaatou kanfé ha'hayot.
9. הֵי מִינַּיְיהוּ אִימַּעוּט? אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: אוֹתָן שֶׁאוֹמְרוֹת שִׁירָה בָּהֶן. כְּתִיב הָכָא: ״וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר״, וּכְתִיב: ״הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ״. hé minayou imaout? amar rav 'hananél amar rav: otan cheomrot chira bahen. ketiv hakha: "ouvichtayim yeoféf vekara ze el ze veamar", oukhtiv: "hataif énekha bo veénenou".
10. וְרַבָּנַן אָמְרִי: אוֹתָן שֶׁמְּכַסּוֹת בָּהֶן רַגְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה״, וְאִי לָאו דְּאִימַּעוּט — מְנָא הֲוָה יָדַע? דִּלְמָא דְּאִיגַּלַּאי וְחַזְיָא לֵיהּ. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, ״וּדְמוּת פְּנֵיהֶם פְּנֵי אָדָם״, הָכִי נָמֵי דְּאִימַּעוּט?! אֶלָּא דְּאִיגַּלַּאי וְחַזְיָא לֵיהּ, הָכָא נָמֵי — דְּאִיגַּלַּאי וְחַזְיָא לֵיהּ. verabanan amri: otan chemekhasot bahen ragléhem, cheneemar: "veragléhem regel yechara", vei la deimaout — mena hava yada? dilma deigala ve'hazya léh. dei la téma hakhi, "oudmout penéhem pené adam", hakhi namé deimaout?! ela deigala ve'hazya léh, hakha namé — deigala ve'hazya léh.
11. הָכִי הַשְׁתָּא?! בִּשְׁלָמָא אַפֵּיהּ — אוֹרַח אַרְעָא לְגַלּוֹיֵי קַמֵּיהּ רַבֵּיהּ. כַּרְעֵיהּ — לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְגַלּוֹיֵי קַמֵּיהּ רַבֵּיהּ. hakhi hachta?! bichlama apéh — ora'h ara legaloyé kaméh rabéh. karéh — la ora'h ara legaloyé kaméh rabéh.
12. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ וְרִבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו״! לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, כִּבְיָכוֹל שֶׁנִּתְמַעֲטָה פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה. katouv e'had omér: "elef alfin yechamechounéh veribo rivvan kadamohi yekoumoun", vekhatouv e'had omér: "hayéch mispar ligdouda"! la kachya: kan bizman chebét hamikdach kayam, kan bizman cheén bét hamikdach kayam, kivyakhol chenitmaata pamalya chel mala.
13. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסַאי: ״אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ״ — מִסְפַּר גְּדוּד אֶחָד, ״וְלִגְדוּדָיו אֵין מִסְפָּר״. וְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר: ״אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ״, לִנְהַר דִּינוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְהַר דִּינוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּיהּ וְרִבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן״. tanya, rabi omér michoum aba yosé ben dosa: "elef alfin yechamechounéh" — mispar gedoud e'had, "veligdouda én mispar". verabi yirmeya bar aba amar: "elef alfin yechamechounéh", linhar dinour, cheneemar: "nehar dinour nagéd venafék min kodamohi elef alfin yechamechounéh veribo rivvan kadamohi yekoumoun".
14. מֵהֵיכָן נָפֵיק? מִזֵּיעָתָן שֶׁל חַיּוֹת. וּלְהֵיכָן שָׁפֵיךְ? אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים בְּגֵיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה סַעֲרַת ה׳ חֵמָה יָצְאָה וְסַעַר מִתְחוֹלֵל עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל״. וְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: עַל אֲשֶׁר קוּמְּטוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר קוּמְּטוּ וְלֹא עֵת נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם״. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד: אֵלּוּ תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבַּע דּוֹרוֹת שֶׁקּוּמְּטוּ לְהִיבָּרְאוֹת méhékhan nafék? mizéatan chel 'hayot. oulhékhan chafékh? amar rav zoutra bar toviya amar rav: al roch rechaim begéhinam, cheneemar: "hiné saarat h' 'héma yatsa vesaar mit'holél al roch rechaim ya'houl". verav a'ha bar yaakov amar: al acher koumetou, cheneemar: "acher koumetou velo ét nahar youtsak yesodam". tanya, amar rabi chimon he'hasid: élou techa méot vechivim vearba dorot chekoumetou lehibarot

Daf 14a

1. קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְלֹא נִבְרְאוּ. עָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁתָלָן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, וְהֵן הֵן עַזֵּי פָנִים שֶׁבַּדּוֹר. kodem chenivra haolam, velo nivreou. amad hakadoch baroukh hou ouchtalan bekhol dor vador, vehén hén azé fanim chebador.
2. וְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: ״אֲשֶׁר קוּמְּטוּ״ — לִבְרָכָה הוּא דִּכְתִיב. אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּקַמְּטִין עַצְמָן עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגַלֶּה לָהֶם סוֹד לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָהָר יוּצַק יְסוֹדָם״. verav na'hman bar yits'hak amar: "acher koumetou" — livrakha hou dikhtiv. élou talmidé 'hakhamim chemekametin atsman al divré tora baolam haze, hakadoch baroukh hou megale lahem sod laolam haba, cheneemar: "nahar youtsak yesodam".
3. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְחִיָּיא בַּר רַב: בַּר אַרְיָא! תָּא אֵימָא לָךְ מִילְּתָא מֵהָנֵי מִילֵּי מְעַלְּיָיתָא דַּהֲוָה אָמַר אֲבוּךְ: כֹּל יוֹמָא וְיוֹמָא נִבְרָאִין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִנְּהַר דִּינוּר, וְאָמְרִי שִׁירָה וּבָטְלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ״. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי. דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כׇּל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִבְרָא מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּדְבַר ה׳ שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָם״. amar léh chemouél le'hiya bar rav: bar arya! ta éma lakh mileta méhané milé mealeyata dahava amar avoukh: kol yoma veoma nivrain malakhé hacharét minehar dinour, veamri chira ouvatli, cheneemar: "'hadachim labekarim raba emounatekha". oufliga derabi chemouél bar na'hmani. deamar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan: kol dibour vedibour cheyotsé mipi hakadoch baroukh hou nivra mimenou malakh e'had, cheneemar: "bidvar h' chamayim naasou ouvrou'ha pi kol tsevaam".
4. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״לְבוּשֵׁיהּ כִּתְלַג חִיוָּר וּשְׂעַר רֵישֵׁיהּ כַּעֲמַר נְקֵא״. וּכְתִיב: ״קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב״! לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּישִׁיבָה, כָּאן בַּמִּלְחָמָה. דְּאָמַר מָר: אֵין לְךָ נָאֶה בִּישִׁיבָה אֶלָּא זָקֵן, וְאֵין לְךָ נָאֶה בַּמִּלְחָמָה אֶלָּא בָּחוּר. katouv e'had omér: "levouchéh kitlag 'hivar ousar réchéh kaamar neké". oukhtiv: "kevoutsota taltalim che'horot kaorév"! la kachya: kan bichiva, kan bamil'hama. deamar mar: én lekha nae bichiva ela zakén, veén lekha nae bamil'hama ela ba'hour.
5. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״כׇּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּינוּר״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב״! לָא קַשְׁיָא: אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְדָוִד. כִּדְתַנְיָא: אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְדָוִד, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: עֲקִיבָא, עַד מָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁכִינָה חוֹל?! אֶלָּא: אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה. katouv e'had omér: "korseyéh chevivin dinour", vekhatouv e'had omér: "ad di khorsavan remi veatik yomin yetiv"! la kachya: e'had lo vee'had ledavid. kidtanya: e'had lo vee'had ledavid, divré rabi akiva. amar lo rabi yosé hagelili: akiva, ad mata ata ose chekhina 'hol?! ela: e'had ledin vee'had litsdaka.
6. קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ, אוֹ לָא קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ? תָּא שְׁמַע: אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: עֲקִיבָא, מָה לְךָ אֵצֶל הַגָּדָה! כְּלָךְ מִדַּבְּרוֹתֶיךָ אֵצֶל נְגָעִים וְאֹהָלוֹת. אֶלָּא: אֶחָד לְכִסֵּא וְאֶחָד לִשְׁרַפְרַף. כִּסֵּא — לֵישֵׁב עָלָיו, שְׁרַפְרַף — לַהֲדוֹם רַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי״. kabelah minéh, o la kabelah minéh? ta chema: e'had ledin vee'had litsdaka, divré rabi akiva. amar lo rabi elazar ben azarya: akiva, ma lekha étsel hagada! kelakh midaberotekha étsel negaim veohalot. ela: e'had lekhisé vee'had lichrafraf. kisé — léchév ala, cherafraf — lahadom ragla, cheneemar: "hachamayim kisi vehaarets hadom ragla".
7. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה קְלָלוֹת קִילֵּל יְשַׁעְיָה אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאָמַר לָהֶם הַמִּקְרָא הַזֶּה: ״יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד״. ki ata rav dimi, amar: chemone esré kelalot kilél yechaya et yisraél, velo nitkarra dato ad cheamar lahem hamikra haze: "yirhavou hanaar bazakén vehanikle banikhbad".
8. שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה קְלָלוֹת, מַאי נִינְהוּ? דִּכְתִיב: ״כִּי הִנֵּה הָאָדוֹן ה׳ צְבָאוֹת מֵסִיר מִירוּשָׁלִַם וּמִיהוּדָה מַשְׁעֵן וּמַשְׁעֵנָה כֹּל מִשְׁעַן לֶחֶם וְכֹל מִשְׁעַן מָיִם גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה שׁוֹפֵט וְנָבִיא וְקוֹסֵם וְזָקֵן. שַׂר חֲמִשִּׁים וּנְשׂוּא פָנִים וְיוֹעֵץ וַחֲכַם חֲרָשִׁים וּנְבוֹן לָחַשׁ. וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָם וְגוֹ׳״. chemone esré kelalot, ma ninou? dikhtiv: "ki hiné haadon h' tsevaot mésir mirouchalam oumiouda machén oumachéna kol michan le'hem vekhol michan mayim gibor veich mil'hama chofét venavi vekosém vezakén. sar 'hamichim ounsou fanim veoéts va'hakham 'harachim ounvon la'hach. venatati nearim saréhem vetaaloulim yimchelou vam vego'".
9. ״מַשְׁעֵן״ — אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא. ״מַשְׁעֵנָה״ — אֵלּוּ בַּעְלֵי מִשְׁנָה, כְּגוֹן רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא וַחֲבֵירָיו. פְּלִיגִי בַּהּ רַב פָּפָּא וְרַבָּנַן, חַד אָמַר: שֵׁשׁ מֵאוֹת סִדְרֵי מִשְׁנָה, וְחַד אָמַר: שְׁבַע מֵאוֹת סִדְרֵי מִשְׁנָה. "machén" — élou baalé mikra. "machéna" — élou balé michna, kegon rabi yeouda ben téma va'havéra. peligi bah rav papa verabanan, 'had amar: chéch méot sidré michna, ve'had amar: cheva méot sidré michna.
10. ״כֹּל מִשְׁעַן לֶחֶם״ — אֵלּוּ בַּעֲלֵי תַלְמוּד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי״. ״וְכֹל מִשְׁעַן מָיִם״ — אֵלּוּ בַּעֲלֵי אַגָּדָה, שֶׁמּוֹשְׁכִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם כַּמַּיִם בְּאַגָּדָה. ״גִּבּוֹר״ — זֶה בַּעַל שְׁמוּעוֹת. ״וְאִישׁ מִלְחָמָה״ — זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לִישָּׂא וְלִיתֵּן בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. ״שׁוֹפֵט״ — זֶה דַּיָּין שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ. ״נָבִיא״ — כְּמַשְׁמָעוֹ. ״קוֹסֵם״ — זֶה מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ״. ״זָקֵן״ — זֶה שֶׁרָאוּי לִישִׁיבָה. "kol michan le'hem" — élou baalé talmoud, cheneemar: "lekhou la'hamou vela'hami ouchtou beyayin masakhti". "vekhol michan mayim" — élou baalé agada, chemochkhin libo chel adam kamayim beagada. "gibor" — ze baal chemouot. "veich mil'hama" — ze cheyodéa lisa velitén bemil'hamtah chel tora. "chofét" — ze dayan chedan din emet laamito. "navi" — kemachmao. "kosém" — ze melekh, cheneemar: "kesem al sifté melekh". "zakén" — ze cheraou lichiva.
11. ״שַׂר חֲמִשִּׁים״ — אַל תִּקְרֵי ״שַׂר חֲמִשִּׁים״, אֶלָּא ״שַׂר חוּמָּשִׁין״. זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לִישָּׂא וְלִיתֵּן בַּחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: ״שַׂר חֲמִשִּׁים״ — כִּדְרַבִּי אֲבָהוּ. דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מִכָּאן שֶׁאֵין מַעֲמִידִין מְתוּרְגְּמָן עַל הַצִּבּוּר פָּחוֹת מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה. ״וּנְשׂוּא פָּנִים״ — זֶה שֶׁנּוֹשְׂאִין פָּנִים לְדוֹרוֹ בַּעֲבוּרוֹ. לְמַעְלָה, כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא. לְמַטָּה, כְּגוֹן רַבִּי אֲבָהוּ בֵּי קֵיסָר. "sar 'hamichim" — al tikré "sar 'hamichim", ela "sar 'houmachin". ze cheyodéa lisa velitén ba'hamicha 'houmché tora. davar a'hér: "sar 'hamichim" — kidrabi avaou. deamar rabi avaou: mikan cheén maamidin metourgeman al hatsibour pa'hot mé'hamichim chana. "ounsou panim" — ze chenosin panim ledoro baavouro. lemala, kegon rabi 'hanina ben dosa. lemata, kegon rabi avaou bé késar.
12. ״יוֹעֵץ״ — שֶׁיּוֹדֵעַ לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבּוֹעַ חֳדָשִׁים. ״וְחָכָם״ — זֶה תַּלְמִיד הַמַּחְכִּים אֶת רַבּוֹתָיו. ״חֲרָשִׁים״ — בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹתֵחַ בְּדִבְרֵי תוֹרָה הַכֹּל נַעֲשִׂין כְּחֵרְשִׁין. ״וְנָבוֹן״ — זֶה הַמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. ״לָחַשׁ״ — זֶה שֶׁרָאוּי לִמְסוֹר לוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּיתְּנָה בְּלַחַשׁ. "yoéts" — cheyodéa leabér chanim velikboa 'hodachim. "ve'hakham" — ze talmid hama'hkim et rabota. "'harachim" — bechaa chepoté'ha bedivré tora hakol naasin ke'hérchin. "venavon" — ze hamévin davar mitokh davar. "la'hach" — ze cheraou limsor lo divré tora chenitena bela'hach.
13. ״וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם״. מַאי ״וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּנוֹעָרִין מִן הַמִּצְוֹת. "venatati nearim saréhem". ma "venatati nearim saréhem"? amar rabi elazar: élou bené adam chemenoarin min hamitsot.
14. ״וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָּם״ — אָמַר רַב פָּפָּא בַּר יַעֲקֹב: תַּעֲלֵי בְּנֵי תַעֲלֵי. וְלֹא נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ, עַד שֶׁאָמַר לָהֶם: ״יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד״ — אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּנוֹעָרִין מִן הַמִּצְוֹת, יִרְהֲבוּ בְּמֵי שֶׁמְּמוּלָּא בְּמִצְוֹת כְּרִמּוֹן. ״וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד״ — יָבֹא מִי שֶׁחֲמוּרוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כְּקַלּוֹת, וְיִרְהֲבוּ בְּמִי שֶׁקַּלּוֹת דּוֹמוֹת עָלָיו כַּחֲמוּרוֹת. "vetaaloulim yimchelou bam" — amar rav papa bar yaakov: taalé bené taalé. velo nitkarra dato, ad cheamar lahem: "yirhavou hanaar bazakén vehanikle banikhbad" — élou bené adam chemenoarin min hamitsot, yirhavou bemé chememoula bemitsot kerimon. "vehanikle banikhbad" — yavo mi che'hamourot domot ala kekalot, veyirhavou bemi chekalot domot ala ka'hamourot.
15. אָמַר רַב קַטִּינָא: אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת כִּשְׁלוֹנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלָיִם — לֹא פָּסְקוּ מֵהֶם בַּעֲלֵי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו שִׂמְלָה לְךָ קָצִין תִּהְיֶה לָנוּ״. דְּבָרִים שֶׁבְּנֵי אָדָם מִתְכַּסִּין כְּשִׂמְלָה, יֶשְׁנָן תַּחַת יָדֶךָ. amar rav katina: afilou bichat kichlonah chel yerouchalayim — lo paskou méhem baalé amana, cheneemar: "ki yitpos ich bea'hi bét avi simla lekha katsin tihye lanou". devarim chebené adam mitkasin kesimla, yechnan ta'hat yadekha.
16. ״וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת״. מַאי ״וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת״ — דְּבָרִים שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשָׁל בָּהֶן — ״יֶשְׁנָן תַּחַת יָדֶךָ״. ״יִשָּׂא בַיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לֹא אֶהְיֶה חוֹבֵשׁ וּבְבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה לֹא תְשִׂימוּנִי קְצִין עָם״. ״יִשָּׂא״ — אֵין יִשָּׂא אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. ״לֹא אֶהְיֶה חוֹבֵשׁ״ — לֹא הָיִיתִי מֵחוֹבְשֵׁי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. ״וּבְבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה״ — שֶׁאֵין בְּיָדִי לֹא מִקְרָא וְלֹא מִשְׁנָה וְלֹא גְּמָרָא. "vehamakhchéla hazot". ma "vehamakhchéla hazot" — devarim cheén bené adam omdin aléhen ela im kén nikhchal bahen — "yechnan ta'hat yadekha". "yisa vayom haou lémor lo ehye 'hovéch ouvvéti én le'hem veén simla lo tesimouni ketsin am". "yisa" — én yisa ela lechon chevoua, cheneemar: "lo tisa et chém h' elohekha". "lo ehye 'hovéch" — lo hayiti mé'hovché bét hamidrach. "ouvvéti én le'hem veén simla" — cheén beyadi lo mikra velo michna velo gemara.
17. וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִי אָמַר לְהוּ גְּמִירְנָא — אָמְרִי לֵיהּ: אֵימָא לַן! הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר גְּמַר וּשְׁכַח. מַאי ״לֹא אֶהְיֶה חוֹבֵשׁ״ — לֹא אֶהְיֶה חוֹבֵשׁ כְּלָל. vedilma chané hatam, dei amar leou gemirna — amri léh: éma lan! hava léh lemémar gemar ouchkha'h. ma "lo ehye 'hovéch" — lo ehye 'hovéch kelal.
18. אִינִי?! וְהָאָמַר רָבָא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם עַד שֶׁפָּסְקוּ מִמֶּנָּה בַּעֲלֵי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם וּרְאוּ נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם יֵשׁ עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ״! לָא קַשְׁיָא: ini?! vehaamar rava: lo 'harva yerouchalayim ad chepaskou mimena baalé amana, cheneemar: "chottou be'houtsot yerouchalam ourou na oudou ouvakchou vir'hovoteha im timtseou ich im yéch ose michpat mevakéch emouna veesla'h lah"! la kachya:

Daf 14b

1. הָא בְּדִבְרֵי תוֹרָה, הָא בְּמַשָּׂא וּמַתָּן. בְּדִבְרֵי תוֹרָה — הֲווֹ, בְּמַשָּׂא וּמַתָּן — לָא הֲווֹ. ha bedivré tora, ha bemasa oumatan. bedivré tora — hao, bemasa oumatan — la hao.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר, וְהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מְחַמֵּר אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, שְׁנֵה לִי פֶּרֶק אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. אָמַר לוֹ, לֹא כָּךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ? אָמַר לוֹ: רַבִּי, תַּרְשֵׁינִי לוֹמַר לְפָנֶיךָ דָּבָר אֶחָד שֶׁלִּמַּדְתַּנִי. אָמַר לוֹ: אֱמוֹר. tanou rabanan: maase beraban yo'hanan ben zaka chehaya rokhév al ha'hamor, vehaya mehalékh baderekh, verabi elazar ben arakh me'hamér a'hara. amar lo: rabi, chené li perek e'had bemaasé merkava. amar lo, lo kakh chaniti lakhem: velo bamerkava beya'hid ela im kén haya 'hakham mévin midato? amar lo: rabi, tarchéni lomar lefanekha davar e'had chelimadtani. amar lo: emor.
3. מִיָּד יָרַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מֵעַל הַחֲמוֹר, וְנִתְעַטֵּף, וְיָשַׁב עַל הָאֶבֶן תַּחַת הַזַּיִת. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִפְּנֵי מָה יָרַדְתָּ מֵעַל הַחֲמוֹר? אָמַר: אֶפְשָׁר אַתָּה דּוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, וּשְׁכִינָה עִמָּנוּ, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְלַוִּין אוֹתָנוּ, וַאֲנִי אֶרְכַּב עַל הַחֲמוֹר?! מִיָּד פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּמַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה וְדָרַשׁ. וְיָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, וְסִיבְּבָה כׇּל הָאִילָנוֹת שֶׁבַּשָּׂדֶה, פָּתְחוּ כּוּלָּן וְאָמְרוּ שִׁירָה. miyad yarad raban yo'hanan ben zaka méal ha'hamor, venitatéf, veyachav al haeven ta'hat hazayit. amar lo: rabi, mipené ma yaradta méal ha'hamor? amar: efchar ata doréch bemaasé merkava, ouchkhina imanou, oumalakhé hacharét melavin otanou, vaani erkav al ha'hamor?! miyad pata'h rabi elazar ben arakh bemaasé hamerkava vedarach. veyarda éch min hachamayim, vesibeva kol hailanot chebasade, pat'hou koulan veamrou chira.
4. מָה שִׁירָה אָמְרוּ — ״הַלְלוּ אֶת ה׳ מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכׇל תְּהוֹמוֹת ... עֵץ פְּרִי וְכׇל אֲרָזִים ... הַלְלוּיָהּ״. נַעֲנָה מַלְאָךְ מִן הָאֵשׁ, וְאָמַר: הֵן הֵן מַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה. עָמַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמַר: בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן בֵּן לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָבִין וְלַחְקוֹר וְלִדְרוֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. יֵשׁ נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְאֵין נָאֶה מְקַיֵּים, נָאֶה מְקַיֵּים וְאֵין נָאֶה דּוֹרֵשׁ. אַתָּה נָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּים. אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁאֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ. ma chira amrou — "hallou et h' min haarets taninim vekhol teomot ... éts peri vekhol arazim ... hallouyah". naana malakh min haéch, veamar: hén hén maasé hamerkava. amad raban yo'hanan ben zaka ounchako al rocho, veamar: baroukh h' elohé yisraél chenatan bén leavraham avinou cheyodéa lehavin vela'hkor velidroch bemaasé merkava. yéch nae doréch veén nae mekayém, nae mekayém veén nae doréch. ata nae doréch venae mekayém. achrekha avraham avinou, cheelazar ben arakh yatsa mé'halatsekha.
5. וּכְשֶׁנֶּאֶמְרוּ הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, הָיָה הוּא וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמְרוּ: אַף אָנוּ נִדְרוֹשׁ בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה. פָּתַח רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְדָרַשׁ. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם תְּקוּפַת תַּמּוּז הָיָה. נִתְקַשְּׁרוּ שָׁמַיִם בְּעָבִים וְנִרְאֶה כְּמִין קֶשֶׁת בֶּעָנָן, וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִתְקַבְּצִין וּבָאִין לִשְׁמוֹעַ, כִּבְנֵי אָדָם שֶׁמִּתְקַבְּצִין וּבָאִין לִרְאוֹת בְּמַזְמוּטֵי חָתָן וְכַלָּה. oukhcheneemrou hadevarim lifné rabi yeochoua, haya hou verabi yosé hakohén mehalekhim baderekh. amrou: af anou nidroch bemaasé merkava. pata'h rabi yeochoua vedarach. veoto hayom tekoufat tamouz haya. nitkacherou chamayim beavim venire kemin kechet beanan, vehaou malakhé hacharét mitkabetsin ouvain lichmoa, kivné adam chemitkabetsin ouvain lirot bemazmouté 'hatan vekhala.
6. הָלָךְ רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן וְסִיפֵּר דְּבָרִים לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאָמַר: אַשְׁרֵיכֶם וְאַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּכֶם, אַשְׁרֵי עֵינַי שֶׁכָּךְ רָאוּ. וְאַף אֲנִי וְאַתֶּם, בַּחֲלוֹמִי מְסוּבִּין הַיְינוּ עַל הַר סִינַי, וְנִתְּנָה עָלֵינוּ בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם: עֲלוּ לְכָאן, עֲלוּ לְכָאן! טְרַקְלִין גְּדוֹלִים וּמַצָּעוֹת נָאוֹת מוּצָּעוֹת לָכֶם, אַתֶּם, וְתַלְמִידֵיכֶם, וְתַלְמִידֵי תַלְמִידֵיכֶם מְזוּמָּנִין לְכַת שְׁלִישִׁית. halakh rabi yosé hakohén vesipér devarim lifné raban yo'hanan ben zaka, veamar: achrékhem veachré yoladtekhem, achré éna chekakh raou. veaf ani veatem, ba'halomi mesoubin haynou al har sina, venitena alénou bat kol min hachamayim: alou lekhan, alou lekhan! teraklin gedolim oumatsaot naot moutsaot lakhem, atem, vetalmidékhem, vetalmidé talmidékhem mezoumanin lekhat chelichit.
7. אִינִי?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה הַרְצָאוֹת הֵן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִרְצָה דְּבָרִים לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, רַבִּי עֲקִיבָא הִרְצָה לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, חֲנַנְיָא בֶּן חֲכִינַאי הִרְצָה לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וְאִילּוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ לָא קָא חָשֵׁיב! דְּאַרְצִי וְאַרְצוֹ קַמֵּיהּ — קָחָשֵׁיב, דְּאַרְצִי וְלָא אַרְצוֹ קַמֵּיהּ — לָא קָא חָשֵׁיב. וְהָא חֲנַנְיָא בֶּן חֲכִינַאי דְּלָא אַרְצוֹ קַמֵּיהּ, וְקָא חָשֵׁיב! דְּאַרְצִי מִיהָא קַמֵּיהּ מַאן דְּאַרְצִי. ini?! vehatanya, rabi yosé berabi yeouda omér: chelocha hartsaot hén, rabi yeochoua hirtsa devarim lifné raban yo'hanan ben zaka, rabi akiva hirtsa lifné rabi yeochoua, 'hananya ben 'hakhina hirtsa lifné rabi akiva. veilou rabi elazar ben arakh la ka 'hachév! deartsi veartso kaméh — ka'hachév, deartsi vela artso kaméh — la ka 'hachév. veha 'hananya ben 'hakhina dela artso kaméh, veka 'hachév! deartsi miha kaméh man deartsi.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ בַּפַּרְדֵּס, וְאֵלּוּ הֵן: בֶּן עַזַּאי, וּבֶן זוֹמָא, אַחֵר, וְרַבִּי עֲקִיבָא. אֲמַר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא: כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין אֵצֶל אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, אַל תֹּאמְרוּ ״מַיִם מַיִם״, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי״. tanou rabanan: arbaa nikhnesou bapardés, veélou hén: ben aza, ouven zoma, a'hér, verabi akiva. amar lahem rabi akiva: kecheatem magiin étsel avné chayich taor, al tomrou "mayim mayim", michoum cheneemar: "dovér chekarim lo yikon leneged éna".
9. בֶּן עַזַּאי הֵצִיץ וָמֵת, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״יָקָר בְּעֵינֵי ה׳ הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו״. בֶּן זוֹמָא הֵצִיץ וְנִפְגַּע, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכוֹל דַּיֶּיךָּ פֶּן תִּשְׂבָּעֶנּוּ וַהֲקֵאתוֹ״. אַחֵר קִיצֵּץ בִּנְטִיעוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא יָצָא בְּשָׁלוֹם. ben aza hétsits vamét, ala hakatouv omér: "yakar beéné h' hamavta la'hasida". ben zoma hétsits venifga, veala hakatouv omér: "devach matsata ekhol dayeka pen tisbaenou vahakéto". a'hér kitséts bintiot. rabi akiva yatsa bechalom.
10. שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא: מַהוּ לְסָרוֹסֵי כַּלְבָּא? אָמַר לָהֶם: ״וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ״, כֹּל שֶׁבְּאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ. שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא: בְּתוּלָה שֶׁעִיבְּרָה, מַהוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל? מִי חָיְישִׁינַן לְדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: chaalou et ben zoma: maou lesarosé kalba? amar lahem: "ouvartsekhem lo taasou", kol chebeartsekhem lo taasou. chaalou et ben zoma: betoula cheibera, maou lekhohén gadol? mi 'haychinan ledichmouél, deamar chemouél:

Daf 15a

1. יָכוֹל אֲנִי לִבְעוֹל כַּמָּה בְּעִילוֹת בְּלֹא דָּם. אוֹ דִלְמָא דִּשְׁמוּאֵל לָא שְׁכִיחָא? אֲמַר לְהוּ: דִּשְׁמוּאֵל לָא שְׁכִיחַ, וְחָיְישִׁינַן שֶׁמָּא בְּאַמְבָּטִי עִיבְּרָה. yakhol ani livol kama beilot belo dam. o dilma dichmouél la chekhi'ha? amar leou: dichmouél la chekhi'ha, ve'haychinan chema beambati ibera.
2. וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינוֹ יוֹרֶה כְּחֵץ — אֵינָהּ מַזְרַעַת! מֵעִיקָּרָא נָמֵי יוֹרֶה כְּחֵץ הֲוָה. vehaamar chemouél: kol chikhvat zera cheéno yore ke'héts — énah mazraat! méikara namé yore ke'héts hava.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּב מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת, וְרָאָהוּ בֶּן זוֹמָא וְלֹא עָמַד מִלְּפָנָיו. אָמַר לוֹ: מֵאַיִן וּלְאַיִן בֶּן זוֹמָא? אָמַר לוֹ: צוֹפֶה הָיִיתִי בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לְמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים, וְאֵין בֵּין זֶה לָזֶה אֶלָּא שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם״ — כְּיוֹנָה שֶׁמְּרַחֶפֶת עַל בָּנֶיהָ וְאֵינָהּ נוֹגַעַת. אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְתַלְמִידָיו: עֲדַיִין בֶּן זוֹמָא מִבַּחוּץ. tanou rabanan: maase berabi yeochoua ben 'hananya chehaya oméd al gav maala behar habayit, veraaou ben zoma velo amad milefana. amar lo: méayin oulayin ben zoma? amar lo: tsofe hayiti bén mayim haelonim lemayim hata'htonim, veén bén ze laze ela chaloch etsbaot bilvad, cheneemar: "verou'ha elohim mera'hefet al pené hamayim" — keona chemera'hefet al baneha veénah nogaat. amar lahen rabi yeochoua letalmida: adayin ben zoma miba'houts.
4. מִכְּדֵי ״וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם״ אֵימַת הָוֵי — בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, הַבְדָּלָה — בְּיוֹם שֵׁנִי הוּא דַּהֲוַאי, דִּכְתִיב: ״וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם״. וְכַמָּה? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: כִּמְלֹא נִימָא. וְרַבָּנַן אָמְרִי: כִּי גוּדָּא דְגַמְלָא. מָר זוּטְרָא, וְאִיתֵּימָא רַב אַסִּי אָמַר: כִּתְרֵי גְלִימֵי דִּפְרִיסִי אַהֲדָדֵי. וְאָמְרִי לַהּ: כִּתְרֵי כָסֵי דִּסְחִיפִי אַהֲדָדֵי. mikedé "verou'ha elohim mera'hefet al pené hamayim" émat havé — bayom harichon, havdala — beom chéni hou dahava, dikhtiv: "vihi mavdil bén mayim lamayim". vekhama? amar rav a'ha bar yaakov: kimlo nima. verabanan amri: ki gouda degamla. mar zoutra, veitéma rav asi amar: kitré gelimé difrisi ahadadé. veamri lah: kitré khasé dis'hifi ahadadé.
5. אַחֵר קִיצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ״. מַאי הִיא? חֲזָא מֶיטַטְרוֹן דְּאִתְיְהִבָא לֵיהּ רְשׁוּתָא לְמֵיתַב לְמִיכְתַּב זַכְווֹתָא דְיִשְׂרָאֵל, אֲמַר: גְּמִירִי דִּלְמַעְלָה לָא הָוֵי לֹא יְשִׁיבָה וְלֹא תַּחֲרוּת, וְלֹא עוֹרֶף וְלֹא עִיפּוּי. שֶׁמָּא, חַס וְשָׁלוֹם, שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת הֵן. a'hér kitséts bintiot, ala hakatouv omér: "al titén et pikha la'hati et besarekha". ma hi? 'haza metatron deityehiva léh rechouta lemétav lemikhtav zakhota deyisraél, amar: gemiri dilmala la havé lo yechiva velo ta'harout, velo oref velo ipou. chema, 'has vechalom, cheté rechouot hén.
6. אַפְּקוּהּ לְמֶיטַטְרוֹן ומַחְיוּהּ שִׁיתִּין פּוּלְסֵי דְנוּרָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי טַעְמָא כִּי חֲזִיתֵיהּ לָא קַמְתְּ מִקַּמֵּיהּ? אִיתְיְהִיבָא לֵיהּ רְשׁוּתָא לְמִימְחַק זַכְווֹתָא דְאַחֵר. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים״ — חוּץ מֵאַחֵר. apekouh lemetatron vma'houh chitin poulsé denoura. amarou léh: ma tama ki 'hazitéh la kamte mikaméh? ityehiva léh rechouta lemim'hak zakhota dea'hér. yatsta bat kol veamra: "chouvou banim chovavim" — 'houts méa'hér.
7. אֲמַר: הוֹאִיל וְאִיטְּרִיד הָהוּא גַּבְרָא מֵהָהוּא עָלְמָא, לִיפּוֹק לִיתְהֲנֵי בְּהַאי עָלְמָא. נְפַק אַחֵר לְתַרְבּוּת רָעָה. נְפַק, אַשְׁכַּח זוֹנָה תַּבְעַהּ, אֲמַרָה לֵיהּ: וְלָאו אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אַתְּ? עֲקַר פּוּגְלָא מִמֵּישְׁרָא בְּשַׁבָּת וִיהַב לַהּ, אָמְרָה: אַחֵר הוּא. amar: hoil veiterid haou gavra méhaou alma, lipok lithané beha alma. nefak a'hér letarbout raa. nefak, achka'h zona tavah, amara léh: vela elicha ben avouya ate? akar pougla miméchra bechabat vihav lah, amra: a'hér hou.
8. שָׁאַל אַחֵר אֶת רַבִּי מֵאִיר לְאַחַר שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, אֲמַר לֵיהּ: מַאי דִּכְתִיב: ״גַּם אֶת זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים״? אָמַר לוֹ: כׇּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּרָא כְּנֶגְדּוֹ. בָּרָא הָרִים — בָּרָא גְּבָעוֹת, בָּרָא יַמִּים — בָּרָא נְהָרוֹת. chaal a'hér et rabi méir lea'har cheyatsa letarbout raa, amar léh: ma dikhtiv: "gam et ze leoumat ze asa haelohim"? amar lo: kol ma chebara hakadoch baroukh hou, bara kenegdo. bara harim — bara gevaot, bara yamim — bara neharot.
9. אָמַר לוֹ: רַבִּי עֲקִיבָא רַבְּךָ לֹא אָמַר כָּךְ, אֶלָּא: בָּרָא צַדִּיקִים בָּרָא רְשָׁעִים, בָּרָא גַּן עֵדֶן בָּרָא גֵּיהִנָּם. כׇּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים, אֶחָד בְּגַן עֵדֶן וְאֶחָד בְּגֵיהִנָּם. זָכָה צַדִּיק — נָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, נִתְחַיֵּיב רָשָׁע — נָטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגֵיהִנָּם. amar lo: rabi akiva rabekha lo amar kakh, ela: bara tsadikim bara rechaim, bara gan éden bara géhinam. kol e'had vee'had yéch lo chené 'halakim, e'had began éden vee'had begéhinam. zakha tsadik — natal 'helko ve'hélek 'havéro began éden, nit'hayév racha — natal 'helko ve'hélek 'havéro begéhinam.
10. אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: מַאי קְרָאָה — גַּבֵּי צַדִּיקִים כְּתִיב: ״לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ״, גַּבֵּי רְשָׁעִים כְּתִיב: ״וּמִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן שׇׁבְרֵם״. amar rav mecharcheya: ma keraa — gabé tsadikim ketiv: "lakhén beartsam michne yirachou", gabé rechaim ketiv: "oumichne chibaron chovrém".
11. שָׁאַל אַחֵר אֶת רַבִּי מֵאִיר לְאַחַר שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, מַאי דִּכְתִיב: ״לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז״? אָמַר לוֹ: אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁקָּשִׁין לִקְנוֹתָן כִּכְלֵי זָהָב וּכְלֵי פָז, וְנוֹחִין לְאַבְּדָן כִּכְלֵי זְכוּכִית. אָמַר לוֹ: רַבִּי עֲקִיבָא רַבָּךְ לֹא אָמַר כָּךְ, אֶלָּא: מָה כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבְּרוּ — יֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה, אַף תַּלְמִיד חָכָם, אַף עַל פִּי שֶׁסָּרַח — יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה. אָמַר לוֹ: אַף אַתָּה חֲזוֹר בָּךְ! אָמַר לוֹ: כְּבָר שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד: ״שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים״ — חוּץ מֵאַחֵר. chaal a'hér et rabi méir lea'har cheyatsa letarbout raa, ma dikhtiv: "lo yaarkhena zahav ouzkhokhit outmouratah keli faz"? amar lo: élou divré tora, chekachin liknotan kikhlé zahav oukhlé faz, veno'hin leabedan kikhlé zekhoukhit. amar lo: rabi akiva rabakh lo amar kakh, ela: ma kelé zahav oukhlé zekhoukhit, af al pi chenichberou — yéch lahem takana, af talmid 'hakham, af al pi chesara'h — yéch lo takana. amar lo: af ata 'hazor bakh! amar lo: kevar chamati méa'horé hapargod: "chouvou banim chovavim" — 'houts méa'hér.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּאַחֵר שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַסּוּס בְּשַׁבָּת, וְהָיָה רַבִּי מֵאִיר מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו לִלְמוֹד תּוֹרָה מִפִּיו, אָמַר לוֹ: מֵאִיר, חֲזוֹר לְאַחֲרֶיךָ, שֶׁכְּבָר שִׁיעַרְתִּי בְּעִקְבֵי סוּסִי עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת. אָמַר לוֹ: אַף אַתָּה חֲזוֹר בָּךְ. אָמַר לוֹ: וְלֹא כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ כְּבָר שָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד: ״שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים״ — חוּץ מֵאַחֵר. tanou rabanan: maase bea'hér chehaya rokhév al hasous bechabat, vehaya rabi méir mehalékh a'hara lilmod tora mipi, amar lo: méir, 'hazor lea'harekha, chekevar chiarti beikvé sousi ad kan te'houm chabat. amar lo: af ata 'hazor bakh. amar lo: velo kevar amarti lekha kevar chamati méa'horé hapargod: "chouvou banim chovavim" — 'houts méa'hér.
13. תַּקְפֵיהּ עַיְּילֵיהּ לְבֵי מִדְרְשָׁא, אֲמַר לֵיהּ לְיָנוֹקָא: פְּסוֹק לִי פְּסוּקָךְ. אָמַר לוֹ: ״אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה׳ לָרְשָׁעִים״. עַיְּילֵיהּ לְבֵי כְנִישְׁתָּא אַחֲרִיתִי, אֲמַר לֵיהּ לְיָנוֹקָא: פְּסוֹק לִי פְּסוּקָךְ. אָמַר לוֹ: ״כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בּוֹרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי״. עַיְּילֵיהּ לְבֵי כְּנִישְׁתָּא אַחֲרִיתִי, אֲמַר לֵיהּ takféh ayeléh levé midrecha, amar léh leyanoka: pesok li pesoukakh. amar lo: "én chalom amar h' larchaim". ayeléh levé khenichta a'hariti, amar léh leyanoka: pesok li pesoukakh. amar lo: "ki im tekhabesi baneter vetarbi lakh borit nikhtam aonékh lefana". ayeléh levé kenichta a'hariti, amar léh

Daf 15b

1. לְיָנוֹקָא: פְּסוֹק לִי פְּסוּקָךְ. אֲמַר לֵיהּ: ״וְאַתְּ שָׁדוּד מַה תַּעֲשִׂי כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי תַעְדִּי עֲדִי זָהָב כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי וְגוֹ׳״. leyanoka: pesok li pesoukakh. amar léh: "veate chadoud ma taasi ki tilbechi chani ki tadi adi zahav ki tikrei vapoukh énayikh lachav tityapi vego'".
2. עַיְּילֵיהּ לְבֵי כְנִישְׁתָּא אַחֲרִיתִי, עַד דְּעַיְּילֵיהּ לִתְלֵיסַר בֵּי כְנִישָׁתָא, כּוּלְּהוּ פְּסַקוּ לֵיהּ כִּי הַאי גַוְונָא. לְבָתְרָא אֲמַר לֵיהּ: פְּסוֹק לִי פְּסוּקָךְ. אֲמַר לֵיהּ: ״וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וְגוֹ׳״. הָהוּא יָנוֹקָא הֲוָה מְגַמְגֵּם בְּלִישָּׁנֵיהּ, אִשְׁתְּמַע כְּמָה דַּאֲמַר לֵיהּ: ״וְלֶאֱלִישָׁע אָמַר אֱלֹהִים״, אִיכָּא דְּאָמְרִי: סַכִּינָא הֲוָה בַּהֲדֵיהּ, וְקַרְעֵיהּ וְשַׁדַּרֵיהּ לִתְלֵיסַר בֵּי כְנִישָׁתֵי. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אֲמַר: אִי הֲוַאי בִּידִי סַכִּינָא, הֲוָה קָרַעְנָא לֵיהּ. ayeléh levé khenichta a'hariti, ad deayeléh litlésar bé khenichata, kouleou pesakou léh ki ha gavna. levatra amar léh: pesok li pesoukakh. amar léh: "velaracha amar elohim ma lekha lesapér 'houka vego'". haou yanoka hava megamgém belichanéh, ichtema kema daamar léh: "veleelicha amar elohim", ika deamri: sakina hava bahadéh, vekaréh vechadaréh litlésar bé khenichaté. veika deamri, amar: i hava bidi sakina, hava karana léh.
3. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּאַחֵר, אָמְרִי: לָא מֵידָן לִידַיְּינֵיהּ, וְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי לֵיתֵי. לָא מֵידָן לִידַיְּינֵיהּ — מִשּׁוּם דַּעֲסַק בְּאוֹרָיְיתָא, וְלָא לְעָלְמָא דְּאָתֵי לֵיתֵי — מִשּׁוּם דַּחֲטָא. אֲמַר רַבִּי מֵאִיר: מוּטָב דְּלִידַיְּינֵיהּ וְלֵיתֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי. מָתַי אָמוּת, וְאַעֲלֶה עָשָׁן מִקִּבְרוֹ. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר סְלֵיק קוּטְרָא מִקִּבְרֵיהּ דְּאַחֵר. ki na'h nafchéh dea'hér, amri: la médan lidayenéh, vela lealma deaté lété. la médan lidayenéh — michoum daasak beorayta, vela lealma deaté lété — michoum da'hata. amar rabi méir: moutav delidayenéh velété lealma deaté. mata amout, veaale achan mikivro. ki na'h nafchéh derabi méir selék koutra mikivréh dea'hér.
4. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּבוּרְתָּא לְמִיקְלֵי רַבֵּיהּ? חַד הֲוָה בֵּינַנָא וְלָא מָצֵינַן לְאַצּוֹלֵיהּ? אִינְקְטֵיהּ בְּיָד, מַאן מַרְמֵי לֵיהּ מִן. אָמַר: מָתַי אָמוּת, וַאֲכַבֶּה עָשָׁן מִקִּבְרוֹ. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן פְּסַק קוּטְרָא מִקִּבְרֵיהּ דְּאַחֵר. פְּתַח עֲלֵיהּ הַהוּא סַפְדָנָא: אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר הַפֶּתַח לֹא עָמַד לְפָנֶיךָ, רַבֵּינוּ! amar rabi yo'hanan: gevourta lemiklé rabéh? 'had hava bénana vela matsénan leatsoléh? inketéh beyad, man marmé léh min. amar: mata amout, vaakhabe achan mikivro. ki na'h nafchéh derabi yo'hanan pesak koutra mikivréh dea'hér. peta'h aléh haou safdana: afilou chomér hapeta'h lo amad lefanekha, rabénou!
5. בִּתּוֹ שֶׁל אַחֵר אָתְיָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי, אֲמַרָה לֵיהּ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי. אָמַר לָהּ: בַּת מִי אַתְּ? אָמְרָה לוֹ: בִּתּוֹ שֶׁל אַחֵר אֲנִי. אָמַר לָהּ: עֲדַיִין יֵשׁ מִזַּרְעוֹ בָּעוֹלָם?! וְהָא כְּתִיב: ״לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד בְּעַמּוֹ וְאֵין שָׂרִיד בִּמְגוּרָיו״! אָמְרָה לוֹ: זְכוֹר לְתוֹרָתוֹ, וְאַל תִּזְכּוֹר מַעֲשָׂיו. מִיָּד יָרְדָה אֵשׁ וְסִכְסְכָה סַפְסָלוֹ שֶׁל רַבִּי. בָּכָה וְאָמַר רַבִּי: וּמָה לַמִּתְגַּנִּין בָּהּ — כָּךְ, לַמִּשְׁתַּבְּחִין בָּהּ — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! bito chel a'hér atya lekaméh derabi, amara léh: rabi, parneséni. amar lah: bat mi ate? amra lo: bito chel a'hér ani. amar lah: adayin yéch mizaro baolam?! veha ketiv: "lo nin lo velo nekhed beamo veén sarid bimgoura"! amra lo: zekhor letorato, veal tizkor maasa. miyad yarda éch vesikhsekha safsalo chel rabi. bakha veamar rabi: ouma lamitganin bah — kakh, lamichtabe'hin bah — al a'hat kama vekhama!
6. וְרַבִּי מֵאִיר, הֵיכִי גְּמַר תּוֹרָה מִפּוּמֵּיהּ דְּאַחֵר? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: ״כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה׳ צְבָאוֹת הוּא״. אִם דּוֹמֶה הָרַב לְמַלְאַךְ ה׳ צְבָאוֹת — יְבַקְּשׁוּ תּוֹרָה מִפִּיהוּ, וְאִם לָאו — אַל יְבַקְּשׁוּ תּוֹרָה מִפִּיהוּ! verabi méir, hékhi gemar tora mipouméh dea'hér? vehaamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: ma dikhtiv: "ki sifté khohén yichmerou daat vetora yevakchou mipiou ki malakh h' tsevaot hou". im dome harav lemalakh h' tsevaot — yevakechou tora mipiou, veim la — al yevakechou tora mipiou!
7. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: רַבִּי מֵאִיר — קְרָא אַשְׁכַּח וּדְרַשׁ: ״הַט אׇזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי״, ״לְדַעְתָּם״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״לְדַעְתִּי״. amar réch lakich: rabi méir — kera achka'h oudrach: "hat oznekha ouchma divré 'hakhamim velibekha tachit ledati", "ledatam" lo neemar, ela "ledati".
8. רַב חֲנִינָא אָמַר מֵהָכָא: ״שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אׇזְנֵךְ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ וְגוֹ׳״. rav 'hanina amar méhakha: "chimi vat ouri vehati oznékh vechikh'hi amékh ouvét avikh vego'".
9. קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי? לָא קַשְׁיָא: הָא בְּגָדוֹל, הָא בְּקָטָן. kachou keraé ahadadé? la kachya: ha begadol, ha bekatan.
10. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אֲמַר, אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: רַבִּי מֵאִיר אֲכַל תַּחְלָא, וּשְׁדָא שִׁיחְלָא לְבָרָא. דָּרֵשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב: ״אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל וְגוֹ׳״, לָמָּה נִמְשְׁלוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לֶאֱגוֹז — לוֹמַר לָךְ: מָה אֱגוֹז זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁמְּלוּכְלָךְ בְּטִיט וּבְצוֹאָה — אֵין מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ נִמְאָס; אַף תַּלְמִיד חָכָם, אַף עַל פִּי שֶׁסָּרַח — אֵין תּוֹרָתוֹ נִמְאֶסֶת. ki ata rav dimi, amar, amri bemareva: rabi méir akhal ta'hla, ouchda chi'hla levara. daréch rava: ma dikhtiv: "el ginat egoz yaradti lirot beibé hana'hal vego'", lama nimchelou talmidé 'hakhamim leegoz — lomar lakh: ma egoz ze, af al pi chemeloukhlakh betit ouvtsoa — én ma chebetokho nimas; af talmid 'hakham, af al pi chesara'h — én torato nimeset.
11. אַשְׁכְּחֵיהּ רַבָּה בַּר שֵׁילָא לְאֵלִיָּהוּ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי קָא עָבֵיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? אֲמַר לֵיהּ: קָאָמַר שְׁמַעְתָּא מִפּוּמַּיְיהוּ דְּכוּלְּהוּ רַבָּנַן, וּמִפּוּמֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר לָא קָאָמַר. אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי? מִשּׁוּם דְּקָא גָמַר שְׁמַעְתָּא מִפּוּמֵּיהּ דְּאַחֵר. אָמַר לֵיהּ: אַמַּאי? רַבִּי מֵאִיר רִמּוֹן מָצָא, תּוֹכוֹ אָכַל, קְלִיפָּתוֹ זָרַק. אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא קָאָמַר, מֵאִיר בְּנִי אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר, שְׁכִינָה מָה לָשׁוֹן אוֹמֶרֶת: קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי. אִם כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִצְטַעֵר עַל דָּמָן שֶׁל רְשָׁעִים — קַל וָחוֹמֶר עַל דָּמָן שֶׁל צַדִּיקִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ. achke'héh raba bar chéla leéliyaou. amar léh: ma ka avéd hakadoch baroukh hou? amar léh: kaamar chemata mipoumayou dekhouleou rabanan, oumipouméh derabi méir la kaamar. amar léh: ama? michoum deka gamar chemata mipouméh dea'hér. amar léh: ama? rabi méir rimon matsa, tokho akhal, kelipato zarak. amar léh: hachta kaamar, méir beni omér: bizman cheadam mitstaér, chekhina ma lachon omeret: kalani mérochi, kalani mizeroi. im kakh hakadoch baroukh hou mitstaér al daman chel rechaim — kal va'homer al daman chel tsadikim chenichpakh.
12. אַשְׁכְּחֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה דִּתְלֵי בְּעִיבְרָא דְּדַשָּׁא וְקָא בָכֵי. אָמַר לֵיהּ: שִׁינָּנָא! מַאי קָא בָכֵית? אֲמַר לֵיהּ: מִי זוּטְרָא מַאי דִּכְתִיב בְּהוּ בְּרַבָּנַן: ״אַיֵּה סוֹפֵר אַיֵּה שׁוֹקֵל אַיֵּה סוֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים״. ״אַיֵּה סוֹפֵר״ — שֶׁהָיוּ סוֹפְרִים כׇּל אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. ״אַיֵּה שׁוֹקֵל״ — שֶׁהָיוּ שׁוֹקְלִים קַלִּין וַחֲמוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. ״אַיֵּה סוֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים״ — שֶׁהָיוּ שׁוֹנִין שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת בְּמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. achke'héh chemouél lerav yeouda ditlé beivra dedacha veka vakhé. amar léh: chinana! ma ka vakhét? amar léh: mi zoutra ma dikhtiv beou berabanan: "ayé sofér ayé chokél ayé sofér et hamigdalim". "ayé sofér" — chehaou sofrim kol otiyot chebatora. "ayé chokél" — chehaou choklim kalin va'hamourin chebatora. "ayé sofér et hamigdalim" — chehaou chonin cheloch méot halakhot bemigdal haporé'ha baavir.
13. וְאָמַר רַבִּי אַמֵּי: תְּלָת מְאָה בַּעְיֵי בְּעוֹ דּוֹאֵג וַאֲחִיתוֹפֶל בְּמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. וּתְנַן: שְׁלֹשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. אֲנַן מָה תִּהְוֵי עֲלַן? אֲמַר לֵיהּ: שִׁינָּנָא! טִינָא הָיְתָה בְּלִבָּם. veamar rabi amé: telat mea bayé beo doég vaa'hitofel bemigdal haporé'ha baavir. outnan: chelocha melakhim vearbaa hedotot én lahem 'hélek laolam haba. anan ma tihvé alan? amar léh: chinana! tina hayta belibam.
14. אַחֵר מַאי — זֶמֶר יְווֹנִי לָא פְּסַק מִפּוּמֵּיהּ. אָמְרוּ עָלָיו עַל אַחֵר: בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ, הַרְבֵּה סִפְרֵי מִינִין נוֹשְׁרִין מֵחֵיקוֹ. a'hér ma — zemer yeoni la pesak mipouméh. amrou ala al a'hér: bechaa chehaya oméd mibét hamidrach, harbé sifré minin nochrin mé'héko.
15. שָׁאַל נִימוֹס הַגַּרְדִּי אֶת רַבִּי מֵאִיר: כֹּל עֲמַר דְּנָחֵית לְיוֹרָה סָלֵיק? אֲמַר לֵיהּ: כֹּל מַאן דַּהֲוָה נְקֵי אַגַּב אִימֵּיהּ — סָלֵיק, כֹּל דְּלָא הֲוָה נְקֵי אַגַּב אִימֵּיהּ — לָא סָלֵיק. chaal nimos hagardi et rabi méir: kol amar dena'hét leora salék? amar léh: kol man dahava neké agav iméh — salék, kol dela hava neké agav iméh — la salék.
16. רַבִּי עֲקִיבָא עָלָה בְּשָׁלוֹם וְיָרַד בְּשָׁלוֹם, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה״. וְאַף רַבִּי עֲקִיבָא בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדוֹחְפוֹ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַנִּיחוּ לְזָקֵן זֶה, שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְבוֹדִי. rabi akiva ala bechalom veyarad bechalom, veala hakatouv omér: "mochkhéni a'harekha naroutsa". veaf rabi akiva bikechou malakhé hacharét ledo'hfo, amar lahem hakadoch baroukh hou: hani'hou lezakén ze, cheraou lehichtaméch bikhvodi.

Daf 16a

1. מַאי דְּרַשׁ? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״וְאָתָא מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ״ — אוֹת הוּא בָּרְבָבָה שֶׁלּוֹ. ma derach? amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: "veata mérivvot kodech" — ot hou barvava chelo.
2. וְרַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: ״דָּגוּל מֵרְבָבָה״ — דּוּגְמָא הוּא בָּרְבָבָה שֶׁלּוֹ. verabi avaou amar: "dagoul mérvava" — dougma hou barvava chelo.
3. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ״ה׳ צְבָאוֹת שְׁמוֹ״ — אָדוֹן הוּא בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ. veréch lakich amar: "h' tsevaot chemo" — adon hou batsava chelo.
4. וְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״לֹא בָרוּחַ ה׳ וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ ה׳. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה׳ וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה״, ״וְהִנֵּה ה׳ עוֹבֵר״. verabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: "lo varou'ha h' vea'har harou'ha raach lo varaach h'. vea'har haraach éch lo vaéch h' vea'har haéch kol demama daka", "vehiné h' ovér".
5. תָּנוּ רַבָּנַן, שִׁשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בַּשֵּׁדִים: שְׁלֹשָׁה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּשְׁלֹשָׁה כִּבְנֵי אָדָם. שְׁלֹשָׁה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת — יֵשׁ לָהֶם כְּנָפַיִם כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְטָסִין מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְיוֹדְעִין מַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. tanou rabanan, chicha devarim neemrou bachédim: chelocha kemalakhé hacharét, ouchlocha kivné adam. chelocha kemalakhé hacharét — yéch lahem kenafayim kemalakhé hacharét, vetasin misof haolam vead sofo kemalakhé hacharét, veodin ma cheatid lihot kemalakhé hacharét.
6. יוֹדְעִין סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא, שׁוֹמְעִין מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד, כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. yodin salka datakh?! ela, chomin méa'horé hapargod, kemalakhé hacharét.
7. וּשְׁלֹשָׁה כִּבְנֵי אָדָם — אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין כִּבְנֵי אָדָם, פָּרִין וְרָבִין כִּבְנֵי אָדָם, וּמֵתִים כִּבְנֵי אָדָם. ouchlocha kivné adam — okhlin vechotin kivné adam, parin veravin kivné adam, oumétim kivné adam.
8. שִׁשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּבְנֵי אָדָם: שְׁלֹשָׁה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שְׁלֹשָׁה כִּבְהֵמָה. שְׁלֹשָׁה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת — יֵשׁ לָהֶם דַּעַת כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּמְהַלְּכִין בְּקוֹמָה זְקוּפָה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּמְסַפְּרִים בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. שְׁלֹשָׁה כִּבְהֵמָה — אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין כִּבְהֵמָה, וּפָרִין וְרָבִין כִּבְהֵמָה, וּמוֹצִיאִין רְעִי כִּבְהֵמָה. chicha devarim neemrou bivné adam: chelocha kemalakhé hacharét, chelocha kivhéma. chelocha kemalakhé hacharét — yéch lahem daat kemalakhé hacharét, oumhalekhin bekoma zekoufa kemalakhé hacharét, oumsaperim bilchon hakodech kemalakhé hacharét. chelocha kivhéma — okhlin vechotin kivhéma, oufarin veravin kivhéma, oumotsiin rei kivhéma.
9. כׇּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים רָתוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם כּוּ׳. בִּשְׁלָמָא מָה לְמַעְלָה מָה לְמַטָּה מָה לְאָחוֹר — לְחַיֵּי. אֶלָּא לְפָנִים — מָה דַּהֲוָה הֲוָה? kol hamistakél bearbaa devarim ratou lo chelo ba laolam kou'. bichlama ma lemala ma lemata ma lea'hor — le'hayé. ela lefanim — ma dahava hava?
10. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁאָמַר לַעֲבָדָיו: בְּנוּ לִי פַּלְטֵירִין גְּדוֹלִין עַל הָאַשְׁפָּה. הָלְכוּ וּבָנוּ לוֹ, אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ לְהַזְכִּיר שֵׁם אַשְׁפָּה. rabi yo'hanan verabi elazar deamri tarvayou: machal lemelekh basar vadam cheamar laavada: benou li paltérin gedolin al haachpa. halkhou ouvanou lo, én retsono chel melekh lehazkir chém achpa.
11. כׇּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָתוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹלָם. מַאי הִיא? רַבִּי אַבָּא אָמַר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אָמַר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר. מִסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת, דִּכְתִיב: ״כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה׳״. kol chelo 'has al kevod kono, ratou lo chelo ba leolam. ma hi? rabi aba amar: ze hamistakél bakechet. rav yoséf amar: ze haovér avéra baséter. mistakél bakechet, dikhtiv: "kemaré hakechet acher yihye veanan beom hagechem kén maré hanogah saviv hou maré demout kevod h'".
12. רַב יוֹסֵף אָמַר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר, כִּדְרַבִּי יִצְחָק. דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הָעוֹבֵר עֲבֵירָה בַּסֵּתֶר, כְּאִילּוּ דּוֹחֵק רַגְלֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי״. rav yoséf amar: ze haovér avéra baséter, kidrabi yits'hak. deamar rabi yits'hak: kol haovér avéra baséter, keilou do'hék raglé chekhina, cheneemar: "ko amar h' hachamayim kisi vehaarets hadom ragla".
13. אִינִי?! וְהָאָמַר רַבִּי אִלְעָא הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו — יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ, וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִין וְיִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִין, וְיַעֲשֶׂה מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא! לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּמָצֵי כָּיֵיף לֵיהּ לְיִצְרֵיהּ, הָא — דְּלָא מָצֵי כָּיֵיף לְיִצְרֵיהּ. ini?! vehaamar rabi ila hazakén: im roe adam cheyitsro mitgabér ala — yélékh lemakom cheén makirin oto, veyilbach che'horin veyitatéf che'horin, veyaase ma chelibo 'haféts, veal ye'halél chém chamayim befarhesya! la kachya: ha — dematsé kayéf léh leyitsréh, ha — dela matsé kayéf leyitsréh.
14. דָּרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי נַחְמָנִי מְתוּרְגְּמָנֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הַמִּסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים עֵינָיו כֵּהוֹת: בַּקֶּשֶׁת, וּבַנָּשִׂיא, וּבַכֹּהֲנִים. בַּקֶּשֶׁת — דִּכְתִיב: ״כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה׳״. בַּנָּשִׂיא — דִּכְתִיב: ״וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו״. הַמִּסְתַּכֵּל בַּכֹּהֲנִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין עַל דּוּכָנָן וּמְבָרְכִין אֶת יִשְׂרָאֵל בַּשֵּׁם הַמְפוֹרָשׁ. daréch rabi yeouda berabi na'hmani metourgemanéh deréch lakich: kol hamistakél bichlocha devarim éna kéot: bakechet, ouvanasi, ouvakohanim. bakechet — dikhtiv: "kemaré hakechet acher yihye veanan beom hagechem hou maré demout kevod h'". banasi — dikhtiv: "venatata méodkha ala". hamistakél bakohanim bizman chebét hamikdach kayam, chehaou omdin al doukhanan oumvarkhin et yisraél bachém hamforach.
15. דָּרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי נַחְמָנִי מְתוּרְגְּמָנֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ, מַאי דִּכְתִיב: ״אַל תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ אַל תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף״ — אִם יֹאמַר לְךָ יֵצֶר הָרָע, חֲטוֹא וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל אַל תַּאֲמֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ״, וְאֵין ״רַע״ אֶלָּא יֵצֶר הָרַע שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע״, daréch rabi yeouda berabi na'hmani metourgemanéh deréch lakich, ma dikhtiv: "al taaminou veréa al tivte'hou bealouf" — im yomar lekha yétser hara, 'hato vehakadoch baroukh hou mo'hél al taamén, cheneemar: "al taaminou veréa", veén "ra" ela yétser hara cheneemar "ki yétser lév haadam ra",
16. וְאֵין ״אַלּוּף״ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַלּוּף נְעוּרַי אָתָּה״. שֶׁמָּא תֹּאמַר מִי מֵעִיד בִּי? אַבְנֵי בֵיתוֹ וְקוֹרוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם הֵם מְעִידִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה״, veén "alouf" ela hakadoch baroukh hou, cheneemar: "alouf neoura ata". chema tomar mi méid bi? avné véto vekorot béto chel adam hém meidin bo, cheneemar: "ki even mikir tizak vekhafis mééts yaanena",
17. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידָה בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמוֹר פִּתְחֵי פִיךָ״, (אִי זוֹ הִיא דָּבָר שֶׁשּׁוֹכֶבֶת) [אֵי זֶה הוּא דָּבָר שֶׁשָּׁרוּי] בְּחֵיקוֹ שֶׁל אָדָם — הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ נְשָׁמָה. רַבִּי זְרִיקָא אֹמֵר: שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַמְלַוִּין אוֹתוֹ, הֵן מְעִידִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכׇל דְּרָכֶיךָ״. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם מְעִידִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וַאֲנִי אֵל״. va'hakhamim omrim: nichmato chel adam meida bo cheneemar "michokhevet 'hékekha chemor pit'hé fikha", (i zo hi davar chechokhevet) [é ze hou davar checharou] be'héko chel adam — hevé omér: zo nechama. rabi zerika omér: chené malakhé hacharét hamlavin oto, hén meidin bo, cheneemar: "ki malakha yetsave lakh lichmarkha bekhol derakhekha". va'hakhamim omrim: évara chel adam meidin bo, cheneemar: "veatem éda neoum h' vaani él".
18. מַתְנִי׳ יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ, יוֹסֵף בֶּן יוֹחָנָן אוֹמֵר לִסְמוֹךְ. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ, נִיתַּאי הַאַרְבֵּלִי אוֹמֵר לִסְמוֹךְ. יְהוּדָה בֶּן טָבַאי אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ, שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח אוֹמֵר לִסְמוֹךְ. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר לִסְמוֹךְ, אַבְטַלְיוֹן אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ. הִלֵּל וּמְנַחֵם לֹא נֶחְלְקוּ. יָצָא מְנַחֵם, נִכְנַס שַׁמַּאי. שַׁמַּאי אוֹמֵר שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ, הִלֵּל אוֹמֵר לִסְמוֹךְ. matni' yosé ben yoezer omér chelo lismokh, yoséf ben yo'hanan omér lismokh. yeochoua ben pera'hya omér chelo lismokh, nita haarbéli omér lismokh. yeouda ben tava omér chelo lismokh, chimon ben chata'h omér lismokh. chemaya omér lismokh, avtalon omér chelo lismokh. hilél oumna'hém lo ne'hlekou. yatsa mena'hém, nikhnas chama. chama omér chelo lismokh, hilél omér lismokh.

Daf 16b

1. הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ נְשִׂיאִים, וּשְׁנִיִּים לָהֶם אֲבוֹת בֵּית דִּין. harichonim haou nesiim, ouchniyim lahem avot bét din.
2. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה מִזּוּגוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאָמְרוּ שֶׁלֹּא לִסְמוֹךְ, וּשְׁנַיִם מִזּוּגוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁאָמְרוּ לִסְמוֹךְ — (הָרִאשׁוֹנִים) הָיוּ נְשִׂיאִים, וּשְׁנִיִּים לָהֶם אֲבוֹת בֵּית דִּין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יְהוּדָה בֶּן טָבַאי — אַב בֵּית דִּין, וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח — נָשִׂיא. gema' tanou rabanan: chelocha mizougot harichonim cheamrou chelo lismokh, ouchnayim mizougot haa'haronim cheamrou lismokh — (harichonim) haou nesiim, ouchniyim lahem avot bét din, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: yeouda ben tava — av bét din, vechimon ben chata'h — nasi.
3. מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן טָבַאי: אֶרְאֶה בְּנֶחָמָה אִם לֹא הָרַגְתִּי עֵד זוֹמֵם, לְהוֹצִיא מִלִּבָּן שֶׁל צַדּוּקִין. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אֵין עֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיֵּהָרֵג הַנִּידּוֹן. man tena leha detanou rabanan: amar rabi yeouda ben tava: ere bene'hama im lo haragti éd zomém, leotsi miliban chel tsadoukin. chehaou omrim: én édim zommin neheragin ad cheyéharég hanidon.
4. אָמַר לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח: אֶרְאֶה בְּנֶחָמָה אִם לֹא שָׁפַכְתָּ דָּם נָקִי, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין עֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּזּוֹמּוּ שְׁנֵיהֶם, וְאֵין לוֹקִין עַד שֶׁיִּזּוֹמּוּ שְׁנֵיהֶם, וְאֵין מְשַׁלְּמִין מָמוֹן עַד שֶׁיִּזּוֹמּוּ שְׁנֵיהֶם. amar lo chimon ben chata'h: ere bene'hama im lo chafakhta dam naki, cheharé amrou 'hakhamim: én édim zommin neheragin ad cheyizomou chenéhem, veén lokin ad cheyizomou chenéhem, veén mechalemin mamon ad cheyizomou chenéhem.
5. מִיָּד קִבֵּל עָלָיו יְהוּדָה בֶּן טָבַאי שֶׁאֵינוֹ מוֹרֶה הֲלָכָה אֶלָּא בִּפְנֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח. miyad kibél ala yeouda ben tava cheéno more halakha ela bifné chimon ben chata'h.
6. כׇּל יָמָיו שֶׁל יְהוּדָה בֶּן טָבַאי הָיָה מִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָרוּג, וְהָיָה קוֹלוֹ נִשְׁמָע. כִּסְבוּרִין הָעָם לוֹמַר שֶׁקּוֹלוֹ שֶׁל הָרוּג הוּא. אָמַר לָהֶם: קוֹלִי הוּא. תֵּדְעוּ, שֶׁלְּמָחָר הוּא מֵת, וְאֵין קוֹלוֹ נִשְׁמָע. kol yama chel yeouda ben tava haya michtaté'ha al kivro chel oto haroug, vehaya kolo nichma. kisvourin haam lomar chekolo chel haroug hou. amar lahem: koli hou. tédou, chelema'har hou mét, veén kolo nichma.
7. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: וְדִלְמָא פַּיּוֹסֵי פַּיְּיסֵיהּ, אוֹ בְּדִינָא תַּבְעֵיהּ. amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: vedilma payosé payeséh, o bedina tavéh.
8. מַנִּי הָא? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא, רַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח אַב בֵּית דִּין, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן טָבַאי נָשִׂיא — הַיְינוּ דְּקָא מוֹרֵי הֲלָכָה בִּפְנֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רַבָּנַן דְּאָמְרִי: יְהוּדָה בֶּן טָבַאי אַב בֵּית דִּין, שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח נָשִׂיא — אַב בֵּית דִּין בִּפְנֵי נָשִׂיא מִי מוֹרֶה הֲלָכָה? mani ha? i amrate bichlama, rabi méir deamar chimon ben chata'h av bét din, rabi yeouda ben tava nasi — haynou deka moré halakha bifné chimon ben chata'h. ela i amrate rabanan deamri: yeouda ben tava av bét din, chimon ben chata'h nasi — av bét din bifné nasi mi more halakha?
9. לָא, מַאי ״קִבֵּל עָלָיו״ דְּקָאָמַר — לְאִצְטְרוֹפֵי, דַּאֲפִילּוּ אִצְטְרוֹפֵי נָמֵי לָא מִצְטְרֵיפְנָא. la, ma "kibél ala" dekaamar — leitsterofé, daafilou itsterofé namé la mitsteréfna.
10. יָצָא מְנַחֵם וְנִכְנַס שַׁמַּאי כּוּ׳. לְהֵיכָן יָצָא? אַבָּיֵי אָמַר: יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה. רָבָא אָמַר: יָצָא לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: יָצָא מְנַחֵם לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ, וְיָצְאוּ עִמּוֹ שְׁמוֹנִים זוּגוֹת תַּלְמִידִים לְבוּשִׁין סִירִיקוֹן. yatsa mena'hém venikhnas chama kou'. lehékhan yatsa? abayé amar: yatsa letarbout raa. rava amar: yatsa laavodat hamelekh. tanya namé hakhi: yatsa mena'hém laavodat hamelekh, veyatsou imo chemonim zougot talmidim levouchin sirikon.
11. אָמַר רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם אַל תְּהֵא שְׁבוּת קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהֲרֵי סְמִיכָה אֵינָהּ אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת, וְנֶחְלְקוּ בָּהּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹר. amar rav chemen bar aba amar rabi yo'hanan: leolam al tehé chevout kala beénekha, cheharé semikha énah ela michoum chevout, vene'hlekou bah gedolé hador.
12. פְּשִׁיטָא? שְׁבוּת מִצְוָה אִצְטְרִיכָא לֵיהּ. pechita? chevout mitsva itsterikha léh.
13. הָא נָמֵי פְּשִׁיטָא! לְאַפּוֹקֵי מִמַּאן דְּאָמַר בִּסְמִיכָה גּוּפַהּ פְּלִיגִי, קָא מַשְׁמַע לַן בִּשְׁבוּת הוּא דִּפְלִיגִי. ha namé pechita! leapoké miman deamar bismikha goufah peligi, ka machma lan bichvout hou difligi.
14. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: שְׁמַע מִינַּהּ סְמִיכָה בְּכׇל כֹּחוֹ בָּעֵינַן, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לָא בָּעֵינַן בְּכׇל כֹּחוֹ — מַאי קָא עָבֵיד? לִיסְמוֹךְ! amar ramé bar 'hama: chema minah semikha bekhol ko'ho baénan, dei salka datakh la baénan bekhol ko'ho — ma ka avéd? lismokh!
15. מֵיתִיבִי: ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ... וְסָמַךְ״, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סוֹמְכִין, וְאֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל סוֹמְכוֹת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמְרִים: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל סוֹמְכוֹת רְשׁוּת. métivi: "dabér el bené yisraél ... vesamakh", bené yisraél somkhin, veén benot yisraél somkhot. rabi yosé verabi yichmaél omrim: benot yisraél somkhot rechout.
16. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, סָח לִי אַבָּא אֶלְעָזָר: פַּעַם אַחַת הָיָה לָנוּ עֵגֶל שֶׁל זִבְחֵי שְׁלָמִים, וַהֲבֵיאנוּהוּ לְעֶזְרַת נָשִׁים, וְסָמְכוּ עָלָיו נָשִׁים. לֹא מִפְּנֵי שֶׁסְּמִיכָה בְּנָשִׁים, אֶלָּא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לַנָּשִׁים. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ סְמִיכָה בְּכׇל כֹּחוֹ בָּעֵינַן — מִשּׁוּם נַחַת רוּחַ דְּנָשִׁים עָבְדִינַן עֲבוֹדָה בְּקָדָשִׁים? אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ לָא בָּעֵינַן בְּכׇל כֹּחוֹ! amar rabi yosé, sa'h li aba elazar: paam a'hat haya lanou égel chel ziv'hé chelamim, vahavénouou leezrat nachim, vesamkhou ala nachim. lo mipené chesemikha benachim, ela kedé laasot na'hat rou'ha lanachim. vei salka datakh semikha bekhol ko'ho baénan — michoum na'hat rou'ha denachim avdinan avoda bekadachim? ela la, chema minah la baénan bekhol ko'ho!
17. לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ בָּעֵינַן בְּכׇל כֹּחוֹ — דַּאֲמַר לְהוּ: אַקְפּוֹ יְדַיְיכוּ. אִי הָכִי, לֹא מִפְּנֵי שֶׁסְּמִיכָה בְּנָשִׁים, תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּאֵינָהּ לִסְמִיכָה כְּלָל! leolam éma lakh baénan bekhol ko'ho — daamar leou: akpo yedaykhou. i hakhi, lo mipené chesemikha benachim, tipok léh deénah lismikha kelal!
18. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר. חֲדָא — דְּלֵיתָא לִסְמִיכָה כְּלָל, וְעוֹד — כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לַנָּשִׁים. amar rabi amé: 'hada veod kaamar. 'hada — deléta lismikha kelal, veod — kedé laasot na'hat rou'ha lanachim.
19. אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינַּהּ — צְדָדִין אֲסוּרִין, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ צְדָדִין מוּתָּרִין, לִסְמוֹךְ לִצְדָדִין. אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ צְדָדִין אֲסוּרִין. amar rav papa: chema minah — tsedadin asourin, dei salka datakh tsedadin moutarin, lismokh litsdadin. ela la, chema minah tsedadin asourin.

Daf 17a

1. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא צְדָדִין מוּתָּרִין, כָּל דְּבַהֲדֵי גַּבַּהּ — כְּגַבַּהּ דָּמֵי. rav aché amar: afilou téma tsedadin moutarin, kal devahadé gabah — kegabah damé.
2. מַתְנִי׳ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים, וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶם, אֲבָל לֹא עוֹלוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת, וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶם. matni' bét chama omrim: meviin chelamim, veén somkhin aléhem, aval lo olot. ouvét hilél omrim: meviin chelamim veolot, vesomkhin aléhem.
3. עֲצֶרֶת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יוֹם טְבוֹחַ אַחַר הַשַּׁבָּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין יוֹם טְבוֹחַ אַחַר הַשַּׁבָּת. וּמוֹדִים שֶׁאִם חָלָה לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שֶׁיּוֹם טְבוֹחַ אַחַר הַשַּׁבָּת. atseret che'hal lihot beerev chabat, bét chama omrim: yom tevo'ha a'har hachabat. ouvét hilél omrim: én yom tevo'ha a'har hachabat. oumodim cheim 'hala lihot bechabat, cheyom tevo'ha a'har hachabat.
4. אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו, וּמוּתָּרִין בְּהֶסְפֵּד וּבְתַעֲנִית, שֶׁלֹּא לְקַיֵּים דִּבְרֵי הָאוֹמְרִין: עֲצֶרֶת אַחַר הַשַּׁבָּת. én kohén gadol mitlabéch bekhéla, oumoutarin behespéd ouvtaanit, chelo lekayém divré haomrin: atseret a'har hachabat.
5. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מִנַּיִין לָעֲצֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין, כָּל שִׁבְעָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסּוּכּוֹת״, מַקִּישׁ חַג הַשָּׁבוּעוֹת לְחַג הַמַּצּוֹת: מָה חַג הַמַּצּוֹת יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה — אַף חַג הַשָּׁבוּעוֹת יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה. gema' amar rabi elazar amar rabi ochaya: minayin laatseret cheyéch lah tachloumin, kal chiva — cheneemar: "be'hag hamatsot ouv'hag hachavouot ouv'hag hasoukot", makich 'hag hachavouot le'hag hamatsot: ma 'hag hamatsot yéch lah tachloumin kal chiva — af 'hag hachavouot yéch lah tachloumin kal chiva.
6. וְאֵימָא: מַקִּישׁ לְחַג הַסּוּכּוֹת, מָה חַג הַסּוּכּוֹת יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שְׁמוֹנָה — אַף חַג הַשָּׁבוּעוֹת יֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שְׁמוֹנָה! שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא. veéma: makich le'hag hasoukot, ma 'hag hasoukot yéch lah tachloumin kal chemona — af 'hag hachavouot yéch lah tachloumin kal chemona! chemini regel bifné atsmo hou.
7. אֵימוֹר דְּאָמְרִי[נַן] שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא — הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן פָּזֵ״ר קֶשֶׁ״ב. אֲבָל לְעִנְיַן תַּשְׁלוּמִין — תַּשְׁלוּמִין דְּרִאשׁוֹן הוּא. דִּתְנַן: מִי שֶׁלֹּא חָג בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג — חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל, וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. émor deamri[nan] chemini regel bifné atsmo hou — hané milé leinyan pazé"r keche"v. aval leinyan tachloumin — tachloumin derichon hou. ditnan: mi chelo 'hag beom tov harichon chel 'hag — 'hogég et kal haregel, veom tov haa'haron.
8. תָּפַשְׂתָּ מְרוּבֶּה לֹא תָּפַשְׂתָּ, תָּפַשְׂתָּ מוּעָט תָּפַשְׂתָּ. tafasta meroube lo tafasta, tafasta mouat tafasta.
9. אֶלָּא, לְמַאי הִלְכְתָא כַּתְבֵיהּ רַחֲמָנָא לְחַג הַסּוּכּוֹת? לְאַקּוֹשֵׁי לְחַג הַמַּצּוֹת: מָה חַג הַמַּצּוֹת טָעוּן לִינָה — אַף חַג הַסּוּכּוֹת טָעוּן לִינָה. ela, lema hilkheta katvéh ra'hamana le'hag hasoukot? leakoché le'hag hamatsot: ma 'hag hamatsot taoun lina — af 'hag hasoukot taoun lina.
10. וְהָתָם מְנָלַן? vehatam menalan?

Daf 17b

1. דִּכְתִיב: ״וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ״. dikhtiv: "oufanita vaboker vehalakhta leohalekha".
2. תְּנַן: עֲצֶרֶת שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יוֹם טְבוֹחַ אַחַר הַשַּׁבָּת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין לָהּ יוֹם טְבוֹחַ. מַאי לָאו, אֵין לָהּ יוֹם טְבוֹחַ כְּלָל? לָא, שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה יוֹם טְבוֹחַ. tenan: atseret che'hal lihot erev chabat, bét chama omrim: yom tevo'ha a'har hachabat, ouvét hilél omrim: én lah yom tevo'ha. ma la, én lah yom tevo'ha kelal? la, cheénah tserikha yom tevo'ha.
3. וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן — דִּמְקָרְבִינַן בְּיוֹמֵיהּ, הָא אִיפְּלִיגוּ בַּהּ חֲדָא זִימְנָא! דִּתְנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶם, אֲבָל לֹא עוֹלוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶם. ouma ka machma lan — dimkarvinan beoméh, ha ipeligou bah 'hada zimna! ditnan, bét chama omrim: meviin chelamim veén somkhin aléhem, aval lo olot, ouvét hilél omrim: meviin chelamim veolot vesomkhin aléhem.
4. צְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא: בְּהָא קָא אָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי, מִשּׁוּם דְּאֶפְשָׁר לִמְחַר. אֲבָל הָכָא, אֵימָא מוֹדוּ לְהוּ לְבֵית הִלֵּל. tserikha, dei achmeinan beha: beha ka amri bét chama, michoum deefchar lim'har. aval hakha, éma modou leou levét hilél.
5. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא: בְּהָא קָאָמְרִי בֵּית הִלֵּל, מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר לִמְחַר, אֲבָל בְּהָא — אֵימָא מוֹדוּ לְבֵית שַׁמַּאי, צְרִיכָא. vei achmeinan beha: beha kaamri bét hilél, michoum dela efchar lim'har, aval beha — éma modou levét chama, tserikha.
6. תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁלֹּא חָג שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח, וּשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג, וְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל עֲצֶרֶת, שׁוּב אֵינוֹ חוֹגֵג. מַאי לָאו: יוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת! לֹא, יוֹם טְבוֹחַ. אִי הָכִי, נִיפְשׁוֹט מִינַּהּ דְּחַד יוֹם טְבוֹחַ! אֵימָא: יְמֵי טְבוֹחַ. ta chema: mi chelo 'hag chivat yemé hapesa'h, ouchmonat yemé he'hag, veom tov harichon chel atseret, chouv éno 'hogég. ma la: yom tov chel atseret! lo, yom tevo'ha. i hakhi, nifchot minah de'had yom tevo'ha! éma: yemé tevo'ha.
7. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: אָמְרָה תּוֹרָה מְנֵה יָמִים וְקַדֵּשׁ חֹדֶשׁ, מְנֵה יָמִים וְקַדֵּשׁ עֲצֶרֶת. מָה חֹדֶשׁ — לִמְנוּיָיו, אַף עֲצֶרֶת — לִמְנוּיֶיהָ. מַאי לָאו: גָּמַר מֵחֹדֶשׁ, מָה חֹדֶשׁ — יוֹם אֶחָד, אַף עֲצֶרֶת — יוֹם אֶחָד! ta chema, detané raba bar chemouél: amra tora mené yamim vekadéch 'hodech, mené yamim vekadéch atseret. ma 'hodech — limnouya, af atseret — limnouyeha. ma la: gamar mé'hodech, ma 'hodech — yom e'had, af atseret — yom e'had!
8. אָמַר רָבָא: וְתִסְבְּרָא?! אַטּוּ עֲצֶרֶת, יוֹמֵי מָנֵינַן שָׁבוּעֵי לָא מָנֵינַן? וְהָאָמַר אַבָּיֵי: מִצְוָה לְמִימְנֵי יוֹמֵי, דִּכְתִיב: ״תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם״, וּמִצְוָה לְמִימְנֵי שָׁבוּעֵי, דִּכְתִיב: ״שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת תִּסְפָּר לָךְ״. וְעוֹד: ״חַג שָׁבוּעוֹת״, כְּתִיב. amar rava: vetisbera?! atou atseret, yomé manénan chavoué la manénan? vehaamar abayé: mitsva lemimné yomé, dikhtiv: "tisperou 'hamichim yom", oumitsva lemimné chavoué, dikhtiv: "chiva chavouot tispar lakh". veod: "'hag chavouot", ketiv.
9. דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב תָּנָא, אָמַר קְרָא: ״וּקְרָאתֶם וּבְקֻצְרְכֶם״. אֵיזֶהוּ חַג שֶׁאַתָּה קוֹרֵא וְקוֹצֵר בּוֹ — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה חַג עֲצֶרֶת. devé rabi eliezer ben yaakov tana, amar kera: "oukratem ouvkoutsrekhem". ézeou 'hag cheata koré vekotsér bo — hevé omér ze 'hag atseret.
10. אֵימַת? אִילֵּימָא בְּיוֹם טוֹב — קְצִירָה בְּיוֹם טוֹב מִי שְׁרֵי? אֶלָּא לָאו לְתַשְׁלוּמִין. émat? iléma beom tov — ketsira beom tov mi cheré? ela la letachloumin.
11. וְאַף עַל גַּב דְּאִיתְּמַר דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, אִצְטְרִיךְ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. דְּאִי מִדְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא — הֲוָה אָמֵינָא: מָה תַּשְׁלוּמִין שֶׁל חַג הַמַּצּוֹת אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, אַף תַּשְׁלוּמֵי עֲצֶרֶת נָמֵי אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, קָמַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְאִי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, veaf al gav deitemar derabi elazar amar rabi ochaya, itsterikh derabi eliezer ben yaakov. dei miderabi elazar amar rabi ochaya — hava aména: ma tachloumin chel 'hag hamatsot asour baasiyat melakha, af tachloumé atseret namé asour baasiyat melakha, kamachma lan derabi eliezer ben yaakov. vei miderabi eliezer ben yaakov,

Daf 18a

1. לָא יָדַעְנָא כַּמָּה, קָא מַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא. la yadana kama, ka machma lan derabi elazar amar rabi ochaya.
2. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ״וְחַג הַקָּצִיר״, אֵיזֶהוּ חַג שֶׁאַתָּה חוֹגֵג וְקוֹצֵר בּוֹ — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה עֲצֶרֶת. אֵימַת? אִילֵּימָא בְּיוֹם טוֹב — קְצִירָה בְּיוֹם טוֹב מִי שְׁרֵי? אֶלָּא לָאו לְתַשְׁלוּמִין. veréch lakich amar: "ve'hag hakatsir", ézeou 'hag cheata 'hogég vekotsér bo — hevé omér ze atseret. émat? iléma beom tov — ketsira beom tov mi cheré? ela la letachloumin.
3. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶלָּא מֵעַתָּה, ״חַג הָאָסִיף״: אֵי זֶהוּ חַג שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲסִיפָה — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה חַג הַסּוּכּוֹת, אֵימַת? אִילֵּימָא בְּיוֹם טוֹב — מְלָאכָה בְּיוֹם טוֹב מִי שְׁרֵי? אֶלָּא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. חוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד מִי שְׁרֵי? אֶלָּא — חַג הַבָּא בִּזְמַן אֲסִיפָה, הָכָא נָמֵי — חַג הַבָּא בִּזְמַן קְצִירָה. amar rabi yo'hanan: ela méata, "'hag haasif": é zeou 'hag cheyéch bo asifa — hevé omér ze 'hag hasoukot, émat? iléma beom tov — melakha beom tov mi cheré? ela be'houlo chel moéd. 'houlo chel moéd mi cheré? ela — 'hag haba bizman asifa, hakha namé — 'hag haba bizman ketsira.
4. מִכְּלָל דְּתַרְוַיְיהוּ סְבִירָא לְהוּ דְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה. mikelal detarvayou sevira leou de'houlo chel moéd asour baasiyat melakha.
5. מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמוֹר שִׁבְעַת יָמִים״ — לִימֵּד עַל חוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי שֶׁאֵין קְדוּשָּׁה לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן — אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, חוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁיֵּשׁ קְדוּשָּׁה לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן — אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה. menahané milé? detanou rabanan: "et 'hag hamatsot tichmor chivat yamim" — liméd al 'houlo chel moéd cheasour baasiyat melakha, divré rabi yochiya. rabi yonatan omér: éno tsarikh, kal va'homer: ouma richon ouchvii cheén kedoucha lifnéhen oula'haréhen — asour baasiyat melakha, 'houlo chel moéd cheyéch kedoucha lifnéhen oula'haréhen — éno din cheyehé asour baasiyat melakha.
6. שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית יוֹכִיחוּ, שֶׁיֵּשׁ קְדוּשָּׁה לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן, וּמוּתָּרִין בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה! מָה לְשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית שֶׁאֵין בָּהֶן קׇרְבַּן מוּסַף, תֹּאמַר בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קׇרְבַּן מוּסַף. רֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹכִיחַ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קׇרְבַּן מוּסַף, וּמוּתָּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה! מָה לְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁאֵין קָרוּי ״מִקְרָא קֹדֶשׁ״, תֹּאמַר בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁקָּרוּי ״מִקְרָא קֹדֶשׁ״, הוֹאִיל וְקָרוּי ״מִקְרָא קֹדֶשׁ״ — דִּין הוּא שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה. chéchet yemé veréchit yokhi'hou, cheyéch kedoucha lifnéhen oula'haréhen, oumoutarin baasiyat melakha! ma lechéchet yemé beréchit cheén bahen korban mousaf, tomar be'houlo chel moéd cheyéch bo korban mousaf. roch 'hodech yokhi'ha, cheyéch bo korban mousaf, oumoutar baasiyat melakha! ma leroch 'hodech cheén karou "mikra kodech", tomar be'houlo chel moéd chekarou "mikra kodech", hoil vekarou "mikra kodech" — din hou cheasour baasiyat melakha.
7. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כׇּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ״ — לִימֵּד עַל חוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳ וְגוֹ׳״. בַּמָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אִם בָּרִאשׁוֹן — הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״שַׁבָּתוֹן״, אִם בַּשְּׁבִיעִי — הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״שַׁבָּתוֹן״. הָא אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאָסוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה. tanya idakh: "kol melekhet avoda lo taasou" — liméd al 'houlo chel moéd cheasour baasiyat melakha, divré rabi yosé hagelili. rabi akiva omér: éno tsarikh, haré hou omér: "éle moadé h' vego'". bama hakatouv medabér? im barichon — haré kevar neemar "chabaton", im bachevii — haré kevar neemar "chabaton". ha én hakatouv medabér ela be'houlo chel moéd, lelamedkha cheasour baasiyat melakha.
8. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה׳״, מָה שְׁבִיעִי עָצוּר — אַף שֵׁשֶׁת יָמִים עֲצוּרִין. אִי: מָה שְׁבִיעִי עָצוּר בְּכׇל מְלָאכָה — אַף שֵׁשֶׁת יָמִים עֲצוּרִין בְּכׇל מְלָאכָה. tanya idakh: "chéchet yamim tokhal matsot ouvayom hachevii atseret la'", ma chevii atsour — af chéchet yamim atsourin. i: ma chevii atsour bekhol melakha — af chéchet yamim atsourin bekhol melakha.
9. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת״, הַשְּׁבִיעִי עָצוּר בְּכׇל מְלָאכָה, וְאֵין שִׁשָּׁה יָמִים עֲצוּרִין בְּכׇל מְלָאכָה. הָא לֹא מְסָרָן הַכָּתוּב אֶלָּא לַחֲכָמִים, לוֹמַר לָךְ אֵי זֶה יוֹם אָסוּר וְאֵי זֶה יוֹם מוּתָּר, אֵי זוֹ מְלָאכָה אֲסוּרָה וְאֵי זוֹ מְלָאכָה מוּתֶּרֶת. talmoud lomar: "ouvayom hachevii atseret", hachevii atsour bekhol melakha, veén chicha yamim atsourin bekhol melakha. ha lo mesaran hakatouv ela la'hakhamim, lomar lakh é ze yom asour veé ze yom moutar, é zo melakha asoura veé zo melakha mouteret.
10. וּמוּתָּרִין בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית, שֶׁלֹּא לְקַיֵּים אֶת דִּבְרֵי הָאוֹמְרִין עֲצֶרֶת אַחַר הַשַּׁבָּת. וְהָאִיתְּמַר: מַעֲשֶׂה וּמֵת אֲלֶכְּסָא בְּלוֹד, וְנִכְנְסוּ כׇּל יִשְׂרָאֵל לְסוֹפְדוֹ, וְלֹא הִנִּיחָם רַבִּי טַרְפוֹן, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת הָיָה. oumoutarin behespéd vetaanit, chelo lekayém et divré haomrin atseret a'har hachabat. vehaitemar: maase oumét alekesa belod, venikhnesou kol yisraél lesofdo, velo hini'ham rabi tarfon, mipené cheyom tov chel atseret haya.
11. יוֹם טוֹב סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אִי בְּיוֹם טוֹב, מִי קָאָתוּ? אֶלָּא אֵימָא: מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם טְבוֹחַ הָיָה! לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, כָּאן בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת. yom tov salka datakh? i beom tov, mi kaatou? ela éma: mipené cheyom tevo'ha haya! la kachya: kan beom tov che'hal lihot a'har hachabat, kan beom tov che'hal lihot bechabat.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Chagigah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)