Talmud Chagigah, Chapitre 1 (א) · Daf 2a à 10b

Daf 2a

1. הַכֹּל חַיָּיבִין בִּרְאִיָּיה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, וְנָשִׁים, וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָם מְשׁוּחְרָרִים, הַחִיגֵּר וְהַסּוֹמֵא, וְהַחוֹלֶה וְהַזָּקֵן, וּמִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו. hakol 'hayavin biriya, 'houts mé'héréch chote vekatan, vetoumtoum veanderoginos, venachim, vaavadim cheénam mechou'hrarim, ha'higér vehasomé, veha'hole vehazakén, oumi cheéno yakhol laalot beragla.
2. אֵיזֶהוּ קָטָן — כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְכּוֹב עַל כְּתֵפָיו שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱחוֹז בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִיו וְלַעֲלוֹת מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁלֹשׁ רְגָלִים״. ézeou katan — kol cheéno yakhol lirkov al ketéfa chel avi velaalot mirouchalayim lehar habayit, divré bét chama. ouvét hilél omrim: kol cheéno yakhol lee'hoz beyado chel avi velaalot mirouchalayim lehar habayit, cheneemar: "chaloch regalim".
3. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הָרְאִיָּיה — שְׁתֵּי כֶסֶף, וְהַחֲגִיגָה — מָעָה כֶּסֶף. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הָרְאִיָּיה מָעָה כֶּסֶף, וְהַחֲגִיגָה שְׁתֵּי כֶסֶף. bét chama omrim: hariya — cheté khesef, veha'hagiga — maa kesef. ouvét hilél omrim: hariya maa kesef, veha'hagiga cheté khesef.
4. גְּמָ׳ ״הַכֹּל״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. וּלְרָבִינָא דְּאָמַר מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין פָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה, ״הַכֹּל״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי חִיגֵּר בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְנִתְפַּשֵּׁט בְּיוֹם שֵׁנִי. gema' "hakol" leétoyé ma? leétoyé mi che'hetso eved ve'hetso ben 'horin. oulravina deamar mi che'hetso eved ve'hetso ben 'horin patour min hariya, "hakol" leétoyé ma? leétoyé 'higér beom richon venitpachét beom chéni.
5. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר כּוּלָּן תַּשְׁלוּמִין זֶה לָזֶה. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כּוּלָּן תַּשְׁלוּמִין דְּרִאשׁוֹן, ״הַכֹּל״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו. hani'ha leman deamar koulan tachloumin ze laze. ela leman deamar koulan tachloumin derichon, "hakol" leétoyé ma? leétoyé somé bea'hat mééna.
6. וּדְלָא כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה: סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו פָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִרְאֶה״, ״יֵרָאֶה״ — כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לִרְאוֹת כָּךְ בָּא לֵירָאוֹת. מָה לִרְאוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינָיו, אַף לֵירָאוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינָיו. oudla ki ha tana, detanya: yo'hanan ben dahava omér michoum rabi yeouda: somé bea'hat mééna patour min hariya, cheneemar: "yire", "yérae" — kederekh cheba lirot kakh ba léraot. ma lirot bichté éna, af léraot bichté éna.
7. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם כִּדְאָמְרִי מֵעִיקָּרָא, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ הָא דְּרָבִינָא — לָא קַשְׁיָא: כָּאן כְּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, כָּאן כְּמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה. דִּתְנַן: מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין — עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד וְאֶת עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד, דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. veibaét éma: leolam kidamri méikara, oudka kachya lakh ha deravina — la kachya: kan kemichna richona, kan kemichna a'harona. ditnan: mi che'hetso eved ve'hetso ben 'horin — ovéd et rabo yom e'had veet atsmo yom e'had, divré bét hilél.
8. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: amrou lahem bét chama:

Daf 2b

1. תִּקַּנְתֶּם אֶת רַבּוֹ, וְאֶת עַצְמוֹ לֹא תִּקַּנְתֶּם. לִישָּׂא שִׁפְחָה אֵינוֹ יָכוֹל, בַּת חוֹרִין אֵינוֹ יָכוֹל. tikantem et rabo, veet atsmo lo tikantem. lisa chif'ha éno yakhol, bat 'horin éno yakhol.
2. לִיבְטֵּיל — וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ״. אֶלָּא מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם, כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין, וְכוֹתֵב לוֹ שְׁטָר עַל חֲצִי דָּמָיו. וְחָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. livtél — vahalo lo nivra haolam ela lifriya ourviya, cheneemar: "lo toou veraah lachevet yetsarah". ela mipené tikoun haolam, kofin et rabo veose oto ben 'horin, vekhotév lo chetar al 'hatsi dama. ve'hazrou bét hilél leorot kedivré bét chama.
3. חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן כּוּ׳. קָתָנֵי חֵרֵשׁ דּוּמְיָא דְּשׁוֹטֶה וְקָטָן: מָה שׁוֹטֶה וְקָטָן — דְּלָאו בְּנֵי דֵעָה, אַף חֵרֵשׁ — דְּלָאו בַּר דֵּעָה הוּא. וְקָא מַשְׁמַע לַן כְּדִתְנַן: חֵרֵשׁ שֶׁדִּיבְּרוּ חֲכָמִים בְּכׇל מָקוֹם, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. הָא מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר — חַיָּיב. 'houts mé'héréch chote vekatan kou'. katané 'héréch doumya dechote vekatan: ma chote vekatan — dela bené déa, af 'héréch — dela bar déa hou. veka machma lan keditnan: 'héréch chediberou 'hakhamim bekhol makom, cheéno choméa veéno medabér. ha medabér veéno choméa, choméa veéno medabér — 'hayav.
4. תְּנֵינָא לְהָא, דְּתָנוּ רַבָּנַן: הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ — זֶהוּ חֵרֵשׁ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר — זֶהוּ אִלֵּם, זֶה וָזֶה — הֲרֵי הֵן כְּפִקְחִין לְכׇל דִּבְרֵיהֶם. tenéna leha, detanou rabanan: hamdabér veéno choméa — zeou 'héréch, choméa veéno medabér — zeou ilém, ze vaze — haré hén kefik'hin lekhol divréhem.
5. וּמִמַּאי דִּמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ זֶהוּ חֵרֵשׁ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר זֶהוּ אִלֵּם? דִּכְתִיב: ״וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: אִישְׁתְּקִיל מִילּוּלֵיהּ. oumima dimdabér veéno choméa zeou 'héréch, choméa veéno medabér zeou ilém? dikhtiv: "vaani khe'héréch lo echma oukhilém lo yifta'h pi". veibaét éma, kidamri inaché: ichtekil milouléh.
6. מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר — חַיָּיב. וְהָתַנְיָא: מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר — פָּטוּר! medabér veéno choméa, choméa veéno medabér — 'hayav. vehatanya: medabér veéno choméa, choméa veéno medabér — patour!
7. אָמַר רָבִינָא, וְאִיתֵּימָא רָבָא: חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: הַכֹּל חַיָּיבִין בִּרְאִיָּיה וּבְשִׂמְחָה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר, שֶׁפָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה. וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה, חַיָּיב בְּשִׂמְחָה. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר, וְשׁוֹטֶה וְקָטָן — פָּטוּר אַף מִן הַשִּׂמְחָה, הוֹאִיל וּפְטוּרִים מִכׇּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. amar ravina, veitéma rava: 'hasoré mi'hasera vehakhi katané: hakol 'hayavin biriya ouvsim'ha, 'houts mé'héréch hamdabér veéno choméa, choméa veéno medabér, chepatour min hariya. veaf al pi chepatour min hariya, 'hayav besim'ha. veet cheéno lo choméa velo medabér, vechote vekatan — patour af min hasim'ha, hoil ouftourim mikol mitsot haamourot batora.
8. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַכֹּל חַיָּיבִין בִּרְאִיָּיה וּבְשִׂמְחָה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ הַמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר, שֶׁפְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּיה. וְאַף עַל פִּי שֶׁפָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה — tanya namé hakhi: hakol 'hayavin biriya ouvsim'ha, 'houts mé'héréch hamdabér veéno choméa, choméa veéno medabér, chepetourin min hariya. veaf al pi chepatour min hariya —

Daf 3a

1. חַיָּיב בְּשִׂמְחָה. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר, וְשׁוֹטֶה וְקָטָן — פְּטוּרִין אַף מִן הַשִּׂמְחָה, הוֹאִיל וּפְטוּרִין מִכׇּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. מַאי שְׁנָא לְעִנְיַן רְאִיָּה דִּפְטִירִי, וּמַאי שְׁנָא לְעִנְיַן שִׂמְחָה דִּמְחַיְּיבִי? 'hayav besim'ha. veet cheéno lo choméa velo medabér, vechote vekatan — petourin af min hasim'ha, hoil ouftourin mikol mitsot haamourot batora. ma chena leinyan reiya diftiri, ouma chena leinyan sim'ha dim'hayevi?
2. לְעִנְיַן רְאִיָּה גָּמַר ״רְאִיָּה״ ״רְאִיָּה״ מֵהַקְהֵל, דִּכְתִיב: ״הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף״, וּכְתִיב: ״בְּבֹא כׇּל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת״. leinyan reiya gamar "reiya" "reiya" méhakhél, dikhtiv: "hakhél et haam haanachim vehanachim vehataf", oukhtiv: "bevo kol yisraél léraot".
3. וְהָתָם מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ״, וְתַנְיָא: ״לְמַעַן יִשְׁמְעוּ״ — פְּרָט לִמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, ״וּלְמַעַן יִלְמְדוּ״ — פְּרָט לְשׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. vehatam menalan? dikhtiv: "lemaan yichmeou oulmaan yilmedou", vetanya: "lemaan yichmeou" — perat limdabér veéno choméa, "oulmaan yilmedou" — perat lechoméa veéno medabér.
4. לְמֵימְרָא דְּכִי לָא מִשְׁתַּעֵי לָא גָּמַר? וְהָא הָנְהוּ תְּרֵי אִילְּמֵי דַּהֲווֹ בְּשִׁבָבוּתֵיהּ דְּרַבִּי, בְּנֵי בְרַתֵּיה דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא, וְאָמְרִי לַהּ בְּנֵי אֲחָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּכׇל אֵימַת דַּהֲוָה עָיֵיל רַבִּי לְבֵי מִדְרְשָׁא הֲווֹ עָיְילִי וְיָתְבִי קַמַּיְיהוּ וּמְנַיְּידִי בְּרֵישַׁיְיהוּ וּמְרַחֲשִׁין שִׂפְווֹתַיְיהוּ, lemémra dekhi la michtaé la gamar? veha hanou teré ilemé dahao bechivavoutéh derabi, bené veraté derabi yo'hanan ben goudgeda, veamri lah bené a'hatéh derabi yo'hanan, dekhol émat dahava ayél rabi levé midrecha hao ayli veyatvi kamayou oumnayedi beréchayou oumra'hachin sifotayou,
5. וּבָעֵי רַבִּי רַחֲמֵי עֲלַיְיהוּ וְאִיתַּסּוֹ, וְאִשְׁתַּכַּח דַּהֲווֹ גְּמִירִי הִלְכְתָא וְסִפְרָא וְסִפְרֵי, וְכוּלֵּהּ תַּלְמוּדָא! ouvaé rabi ra'hamé alayou veitaso, veichtaka'h dahao gemiri hilkheta vesifra vesifré, vekhouléh talmouda!
6. אָמַר מָר זוּטְרָא: קְרִי בֵּיהּ ״לְמַעַן יְלַמְּדוּ״. רַב אָשֵׁי אָמַר: וַדַּאי ״לְמַעַן יְלַמְּדוּ״ הוּא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ ״לְמַעַן יִלְמְדוּ״, וְכֵיוָן דְּלָא מִשְׁתַּעֵי לָא גָּמַר, וְכֵיוָן דְּלָא שָׁמַע לָא גָּמַר, amar mar zoutra: keri béh "lemaan yelamedou". rav aché amar: vada "lemaan yelamedou" hou, dei salka datakh "lemaan yilmedou", vekhévan dela michtaé la gamar, vekhévan dela chama la gamar,
7. הַאי מִ״לְּמַעַן יִשְׁמְעוּ״ נָפְקָא! אֶלָּא וַדַּאי ״לְמַעַן יְלַמְּדוּ״ הוּא. ha mi"lemaan yichmeou" nafka! ela vada "lemaan yelamedou" hou.
8. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: חֵרֵשׁ בְּאׇזְנוֹ אַחַת פָּטוּר מִן הָרְאִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּאׇזְנֵיהֶם״. amar rabi tan'houm: 'héréch beozno a'hat patour min hariya, cheneemar "beoznéhem".
9. וְהַאי ״בְּאׇזְנֵיהֶם״ מִבְּעֵי לֵיהּ ״בְּאׇזְנֵיהֶם״ דְּכוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל! הַהוּא מִ״נֶּגֶד כׇּל יִשְׂרָאֵל״ נָפְקָא. אִי מִ״נֶּגֶד כׇּל יִשְׂרָאֵל״, הֲוָה אָמֵינָא: אַף עַל גַּב דְּלָא שָׁמְעִי — כְּתַב רַחֲמָנָא ״בְּאׇזְנֵיהֶם״, וְהוּא דְּשָׁמְעִי. veha "beoznéhem" mibeé léh "beoznéhem" dekhouleou yisraél! haou mi"neged kol yisraél" nafka. i mi"neged kol yisraél", hava aména: af al gav dela chami — ketav ra'hamana "beoznéhem", veou dechami.
10. הָהוּא מִ״לְּמַעַן יִשְׁמְעוּ״ נָפְקָא. haou mi"lemaan yichmeou" nafka.
11. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: חִיגֵּר בְּרַגְלוֹ אַחַת — פָּטוּר מִן הָרְאִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רְגָלִים״. amar rabi tan'houm: 'higér beraglo a'hat — patour min hariya, cheneemar: "regalim".
12. וְהָא ״רְגָלִים״ מִבְּעֵי לֵיהּ, פְּרָט לְבַעֲלֵי קַבִּין! הָהוּא מִ״פְּעָמִים״ נָפְקָא, דְּתַנְיָא: ״פְּעָמִים״, אֵין ״פְּעָמִים״ אֶלָּא רְגָלִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל רַגְלֵי עָנִי פַּעֲמֵי דַלִּים״. וְאוֹמֵר: ״מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב״. veha "regalim" mibeé léh, perat levaalé kabin! haou mi"peamim" nafka, detanya: "peamim", én "peamim" ela regalim, vekhén hou omér: "tirmesena ragel raglé ani paamé dalim". veomér: "ma yafou feamayikh banealim bat nadiv".
13. דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב״ — כַּמָּה נָאִין רַגְלֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלִין לָרֶגֶל. ״בַּת נָדִיב״ — בִּתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁנִּקְרָא נָדִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם״. ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם״, וְלֹא אֱלֹהֵי יִצְחָק וְיַעֲקֹב? אֶלָּא: ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם״ — שֶׁהָיָה תְּחִילָּה לְגֵרִים. daréch rava, ma dikhtiv: "ma yafou feamayikh banealim bat nadiv" — kama nain ragléhen chel yisraél bechaa cheolin laregel. "bat nadiv" — bito chel avraham avinou chenikra nadiv, cheneemar: "nedivé amim neesafou am elohé avraham". "elohé avraham", velo elohé yits'hak veyaakov? ela: "elohé avraham" — chehaya te'hila legérim.
14. אָמַר רַב כָּהֲנָא, דָּרֵשׁ רַב נָתָן בַּר מִנְיוֹמֵי מִשּׁוּם רַבִּי תַּנְחוּם: מַאי דִּכְתִיב ״וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם״, מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהַבּוֹר רֵק״ — אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בּוֹ מָיִם? אֶלָּא: מַיִם אֵין בּוֹ, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ. amar rav kahana, daréch rav natan bar minomé michoum rabi tan'houm: ma dikhtiv "vehabor rék én bo mayim", mimachma cheneemar "vehabor rék" — éni yodéa cheén bo mayim? ela: mayim én bo, aval ne'hachim veakrabim yéch bo.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר [בֶּן] חִסְמָא שֶׁהָלְכוּ לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּפְקִיעִין. אָמַר לָהֶם: מָה חִידּוּשׁ הָיָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַיּוֹם? אָמְרוּ לוֹ: תַּלְמִידֶיךָ אָנוּ וּמֵימֶיךָ אָנוּ שׁוֹתִין. אָמַר לָהֶם: אַף עַל פִּי כֵן, אִי אֶפְשָׁר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּלֹא חִידּוּשׁ. tanou rabanan: maase berabi yo'hanan ben beroka verabi elazar [ben] 'hisma chehalkhou lehakbil pené rabi yeochoua bifkiin. amar lahem: ma 'hidouch haya bevét hamidrach hayom? amrou lo: talmidekha anou oumémekha anou chotin. amar lahem: af al pi khén, i efchar levét hamidrach belo 'hidouch.
16. שַׁבָּת שֶׁל מִי הָיְתָה? שַׁבָּת שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה. וּבַמֶּה הָיְתָה הַגָּדָה הַיּוֹם? אָמְרוּ לוֹ: בְּפָרָשַׁת הַקְהֵל. וּמָה דָּרַשׁ בָּהּ? chabat chel mi hayta? chabat chel rabi elazar ben azarya hayta. ouvame hayta hagada hayom? amrou lo: befarachat hakhél. ouma darach bah?
17. ״הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף״. אִם אֲנָשִׁים בָּאִים לִלְמוֹד, נָשִׁים בָּאוֹת לִשְׁמוֹעַ, טַף לָמָּה בָּאִין? כְּדֵי לִיתֵּן שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶן. אָמַר לָהֶם: מַרְגָּלִית טוֹבָה הָיְתָה בְּיַדְכֶם, וּבִקַּשְׁתֶּם לְאַבְּדָהּ מִמֶּנִּי? "hakhél et haam haanachim vehanachim vehataf". im anachim baim lilmod, nachim baot lichmoa, taf lama bain? kedé litén sakhar limviéhen. amar lahem: margalit tova hayta beyadkhem, ouvikachtem leabedah mimeni?
18. וְעוֹד דָּרַשׁ: ״אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם״, ״וַה׳ הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם״, veod darach: "et h' heemarta hayom", "va' heemirkha hayom",
19. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם. אַתֶּם עֲשִׂיתוּנִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, דִּכְתִיב: ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: amar lahem hakadoch baroukh hou leyisraél: atem asitouni 'hativa a'hat baolam, vaani eese etkhem 'hativa a'hat baolam. atem asitouni 'hativa a'hat baolam, dikhtiv: "chema yisraél h' elohénou h' e'had", vaani eese etkhem 'hativa a'hat baolam, cheneemar:

Daf 3b

1. ״וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ״. "oumi keamekha yisraél go e'had baarets".
2. וְאַף הוּא פָּתַח וְדָרַשׁ: ״דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד״, לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה לְדָרְבָן? לוֹמַר לָךְ: מָה דָּרְבָן זֶה מְכַוֵּין אֶת הַפָּרָה לִתְלָמֶיהָ לְהוֹצִיא חַיִּים לְעוֹלָם — אַף דִּבְרֵי תוֹרָה מְכַוְּונִין אֶת לוֹמְדֵיהֶן מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים. אִי מָה דָּרְבָן זֶה מִטַּלְטֵל — אַף דִּבְרֵי תוֹרָה מִטַּלְטְלִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מַשְׂמְרוֹת״. veaf hou pata'h vedarach: "divré 'hakhamim kadarvonot oukhmasmerot netouim baalé asoupot nitenou méroe e'had", lama nimchelou divré tora ledarvan? lomar lakh: ma darvan ze mekhavén et hapara litlameha leotsi 'hayim leolam — af divré tora mekhaounin et lomdéhen midarkhé mita ledarkhé 'hayim. i ma darvan ze mitaltél — af divré tora mitaltelin, talmoud lomar: "masmerot".
3. אִי מָה מַסְמֵר זֶה חָסֵר וְלֹא יָתֵר — אַף דִּבְרֵי תוֹרָה חֲסֵירִין וְלֹא יְתֵירִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נְטוּעִים״, מָה נְטִיעָה זוֹ פָּרָה וְרָבָה — אַף דִּבְרֵי תוֹרָה פָּרִין וְרָבִין. ״בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת״ — אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁיּוֹשְׁבִין אֲסוּפּוֹת אֲסוּפּוֹת וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה. הַלָּלוּ מְטַמְּאִין וְהַלָּלוּ מְטַהֲרִין, הַלָּלוּ אוֹסְרִין וְהַלָּלוּ מַתִּירִין, הַלָּלוּ פּוֹסְלִין וְהַלָּלוּ מַכְשִׁירִין, i ma masmér ze 'hasér velo yatér — af divré tora 'hasérin velo yetérin, talmoud lomar: "netouim", ma netia zo para verava — af divré tora parin veravin. "baalé asoupot" — élou talmidé 'hakhamim, cheyochvin asoupot asoupot veoskin batora. halalou metamein vehalalou metaharin, halalou osrin vehalalou matirin, halalou poslin vehalalou makhchirin,
4. שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: הֵיאַךְ אֲנִי לָמֵד תּוֹרָה מֵעַתָּה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כּוּלָּם נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה אֶחָד״. אֵל אֶחָד נְתָנָן, פַּרְנָס אֶחָד אֲמָרָן, מִפִּי אֲדוֹן כׇּל הַמַּעֲשִׂים בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״. chema yomar adam: héakh ani laméd tora méata — talmoud lomar: "koulam nitenou méroe e'had". él e'had netanan, parnas e'had amaran, mipi adon kol hamaasim baroukh hou, dikhtiv: "vaydabér elohim et kol hadevarim haéle".
5. אַף אַתָּה, עֲשֵׂה אׇזְנֶיךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת, וּקְנֵה לְךָ לֵב מֵבִין לִשְׁמוֹעַ אֶת דִּבְרֵי מְטַמְּאִים וְאֶת דִּבְרֵי מְטַהֲרִים, אֶת דִּבְרֵי אוֹסְרִין וְאֶת דִּבְרֵי מַתִּירִין, אֶת דִּבְרֵי פוֹסְלִין וְאֶת דִּבְרֵי מַכְשִׁירִין. בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם: אֵין דּוֹר יָתוֹם שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ. af ata, asé oznekha kaafarkeset, oukné lekha lév mévin lichmoa et divré metameim veet divré metaharim, et divré osrin veet divré matirin, et divré foslin veet divré makhchirin. balachon haze amar lahem: én dor yatom cherabi elazar ben azarya charou betokho.
6. וְלֵימְרוּ לֵיהּ בְּהֶדְיָא? מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית שֶׁהָלַךְ לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבִּי (אֶלְעָזָר) [אֱלִיעֶזֶר] בְּלוֹד, אָמַר לוֹ: מָה חִידּוּשׁ הָיָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַיּוֹם? velémrou léh behedya? michoum maase chehaya. detanya: maase berabi yosé ben dormaskit chehalakh lehakbil pené rabi (elazar) [eliezer] belod, amar lo: ma 'hidouch haya bevét hamidrach hayom?
7. אֲמַר לֵיהּ, נִמְנוּ וְגָמְרוּ: עַמּוֹן וּמוֹאָב מְעַשְּׂרִין מַעְשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית. amar léh, nimnou vegamrou: amon oumoav measerin masar ani bacheviit.
8. אָמַר לוֹ: יוֹסֵי, פְּשׁוֹט יָדֶיךָ וְקַבֵּל עֵינֶיךָ. פָּשַׁט יָדָיו וְקִבֵּל עֵינָיו. בָּכָה רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר: ״סוֹד ה׳ לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם״. amar lo: yosé, pechot yadekha vekabél énekha. pachat yada vekibél éna. bakha rabi elazar veamar: "sod h' liréa ouvrito leodiam".
9. אָמַר לוֹ, לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם: אַל תָּחוּשׁוּ לְמִנְיַינְכֶם, כָּךְ מְקּוּבְּלַנִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ: הִלְכְתָא לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, עַמּוֹן וּמוֹאָב מְעַשְּׂרִין מַעְשַׂר עָנִי בַּשְּׁבִיעִית. מָה טַעַם — הַרְבֵּה כְּרַכִּים כָּבְשׁוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם וְלֹא כְּבָשׁוּם עוֹלֵי בָּבֶל, amar lo, lékh emor lahem: al ta'houchou leminyankhem, kakh mekoubelani méraban yo'hanan ben zaka, chechama mérabo verabo mérabo: hilkheta lemoche misina, amon oumoav measerin masar ani bacheviit. ma taam — harbé kerakim kavchou olé mitsrayim velo kevachoum olé bavel,
10. מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִדְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִדְּשָׁה לְעָתִיד לָבֹא, וְהִנִּיחוּם כְּדֵי שֶׁיִּסְמְכוּ עֲלֵיהֶן עֲנִיִּים בַּשְּׁבִיעִית. mipené chekedoucha richona kidecha lichatah velo kidecha leatid lavo, vehini'houm kedé cheyismekhou aléhen aniyim bacheviit.
11. תָּנָא: לְאַחַר שֶׁנִּתְיַישְּׁבָה דַּעְתּוֹ, אָמַר: יְהִי רָצוֹן שֶׁיַּחְזְרוּ עֵינֵי יוֹסֵי לִמְקוֹמָן, וְחָזְרוּ. tana: lea'har chenityacheva dato, amar: yehi ratson cheya'hzerou éné yosé limkoman, ve'hazrou.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ שׁוֹטֶה? הַיּוֹצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה, וְהַלָּן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְהַמְקָרֵעַ אֶת כְּסוּתוֹ. אִיתְּמַר, רַב הוּנָא אָמַר: עַד שֶׁיְּהוּ כּוּלָּן בְּבַת אַחַת, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ בְּאַחַת מֵהֶן. tanou rabanan: ézeou chote? hayotsé ye'hidi balayla, vehalan bevét hakevarot, vehamkaréa et kesouto. itemar, rav houna amar: ad cheyeou koulan bevat a'hat, rabi yo'hanan amar: afilou bea'hat méhen.
13. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּעָבֵיד לְהוּ דֶּרֶךְ שְׁטוּת — אֲפִילּוּ בַּחֲדָא נָמֵי, אִי דְּלָא עָבֵיד לְהוּ דֶּרֶךְ שְׁטוּת — אֲפִילּוּ כּוּלְּהוּ נָמֵי לָא. hékhi damé? i deavéd leou derekh chetout — afilou ba'hada namé, i dela avéd leou derekh chetout — afilou kouleou namé la.
14. לְעוֹלָם דְּקָא עָבֵיד לְהוּ דֶּרֶךְ שְׁטוּת, וְהַלָּן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת — אֵימוֹר כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טוּמְאָה הוּא דְּקָא עָבֵיד. וְהַיּוֹצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה — אֵימוֹר גַּנְדְּרִיפַס אַחְדֵּיהּ, וְהַמְקָרֵעַ אֶת כְּסוּתוֹ — אֵימוֹר בַּעַל מַחְשָׁבוֹת הוּא, כֵּיוָן דְּעַבְדִינְהוּ לְכוּלְּהוּ, הָוֵה לְהוּ leolam deka avéd leou derekh chetout, vehalan bevét hakevarot — émor kedé chetichre ala rou'ha touma hou deka avéd. vehayotsé ye'hidi balayla — émor ganderifas a'hdéh, vehamkaréa et kesouto — émor baal ma'hchavot hou, kévan deavdinou lekhouleou, havé leou

Daf 4a

1. כְּמִי שֶׁנָּגַח שׁוֹר חֲמוֹר וְגָמָל, וְנַעֲשָׂה מוּעָד לַכֹּל. אָמַר רַב פָּפָּא: אִי שְׁמִיעַ לֵיהּ לְרַב הוּנָא הָא דְּתַנְיָא: אֵי זֶהוּ שׁוֹטֶה — זֶה הַמְאַבֵּד כׇּל מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לוֹ, הֲוָה הָדַר בֵּיהּ. kemi chenaga'h chor 'hamor vegamal, venaasa mouad lakol. amar rav papa: i chemia léh lerav houna ha detanya: é zeou chote — ze hamabéd kol ma chenotnim lo, hava hadar béh.
2. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כִּי הֲוָה הָדַר בֵּיהּ — מִמְּקָרֵע כְּסוּתוֹ הוּא דַּהֲוָה הָדַר בֵּיהּ, דְּדָמְיָא לְהָא, אוֹ דִלְמָא: מִכּוּלְּהוּ הֲוָה הָדַר? תֵּיקוּ. ibaya leou: ki hava hadar béh — mimekaré kesouto hou dahava hadar béh, dedamya leha, o dilma: mikouleou hava hadar? tékou.
3. וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״זְכוּר״ לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים. ״זְכוּרְךָ״, לְהוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. ״כָּל זְכוּרְךָ״, לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים. vetoumtoum veanderoginos kou'. tanou rabanan: "zekhour" leotsi et hanachim. "zekhourkha", leotsi toumtoum veanderoginos. "kal zekhourkha", lerabot et haketanim.
4. אָמַר מָר: ״זְכוּר״, לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים. הָא לְמָה לִי קְרָא? מִכְּדִי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הוּא, וְכׇל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת! amar mar: "zekhour", leotsi et hanachim. ha lema li kera? mikedi mitsvat asé chehazeman gerama hou, vekhol mitsvat asé chehazeman gerama nachim petourot!
5. אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: נֵילַף ״רְאִיָּיה״ ״רְאִיָּיה״ מֵהַקְהֵל; מָה לְהַלָּן נָשִׁים חַיָּיבוֹת, אַף כָּאן נָשִׁים חַיָּיבוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן. itsterikh, salka datakh aména: nélaf "reiya" "reiya" méhakhél; ma lehalan nachim 'hayavot, af kan nachim 'hayavot, ka machma lan.
6. אָמַר מָר: ״זְכוּרְךָ״, לְהוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. בִּשְׁלָמָא אַנְדְּרוֹגִינוֹס — אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאִית לֵיהּ צַד זַכְרוּת — לִיחַיַּיב, קָא מַשְׁמַע לַן דִּבְרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא. amar mar: "zekhourkha", leotsi toumtoum veanderoginos. bichlama anderoginos — itsterikh, salka datakh aména: hoil veit léh tsad zakhrout — li'hayav, ka machma lan divriya bifné atsmo hou.
7. אֶלָּא טוּמְטוּם, סְפֵיקָא הוּא — מִי אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי סְפֵיקָא? אָמַר אַבָּיֵי: כְּשֶׁבֵּיצָיו מִבַּחוּץ. ela toumtoum, seféka hou — mi itsterikh kera lemaoté seféka? amar abayé: kechebétsa miba'houts.
8. אָמַר מָר: ״כׇּל זְכוּרְךָ״, לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים. וְהָתְנַן: חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן! אָמַר אַבָּיֵי, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִינּוּךְ, כָּאן בְּקָטָן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִינּוּךְ. קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִינּוּךְ — דְּרַבָּנַן הִיא! אִין הָכִי נָמֵי, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. amar mar: "kol zekhourkha", lerabot et haketanim. vehatnan: 'houts mé'héréch chote vekatan! amar abayé, la kachya: kan bekatan chehigia le'hinoukh, kan bekatan chelo higia le'hinoukh. katan chehigia le'hinoukh — derabanan hi! in hakhi namé, oukra asmakhta bealma.
9. וְאֶלָּא קְרָא לְמַאי אֲתָא? לִכְדַאֲחֵרִים. דִּתְנַן, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: הַמְקַמֵּץ, וְהַמְצָרֵף נְחֹשֶׁת, וְהַבּוּרְסִי — פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּיה, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל זְכוּרְךָ״, מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲלוֹת עִם כׇּל זְכוּרְךָ. יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַעֲלוֹת עִם כׇּל זְכוּרְךָ. veela kera lema ata? likhdaa'hérim. ditnan, a'hérim omrim: hamkaméts, vehamtsaréf ne'hochet, vehaboursi — petourin min hariya, michoum cheneemar: "kol zekhourkha", mi cheyakhol laalot im kol zekhourkha. yatsou élou, cheénan reouyin laalot im kol zekhourkha.
10. נָשִׁים וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִים וְכוּ׳. בִּשְׁלָמָא נָשִׁים כְּדַאֲמַרַן, אֶלָּא עֲבָדִים מְנָלַן? אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר קְרָא: ״אֶל פְּנֵי הָאָדוֹן ה׳״ — מִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא אָדוֹן אֶחָד, יָצָא זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אָדוֹן אַחֵר. nachim vaavadim cheénan mechou'hrarim vekhou'. bichlama nachim kedaamaran, ela avadim menalan? amar rav houna, amar kera: "el pené haadon h'" — mi cheén lo ela adon e'had, yatsa ze cheyéch lo adon a'hér.
11. הָא לְמָה לִי קְרָא? מִכְּדֵי כׇּל מִצְוָה שֶׁהָאִשָּׁה חַיֶּיבֶת בָּהּ — עֶבֶד חַיָּיב בָּהּ, כׇּל מִצְוָה שֶׁאֵין הָאִשָּׁה חַיֶּיבֶת בָּהּ — אֵין הָעֶבֶד חַיָּיב בָּהּ, דְּגָמַר ״לָהּ״ ״לָהּ״ מֵאִשָּׁה! ha lema li kera? mikedé kol mitsva chehaicha 'hayevet bah — eved 'hayav bah, kol mitsva cheén haicha 'hayevet bah — én haeved 'hayav bah, degamar "lah" "lah" méicha!
12. אָמַר רָבִינָא: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְמִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי: נָשִׁים וַעֲבָדִים שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִין. מַאי שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִין? אִילֵּימָא שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִין כְּלָל — לִיתְנֵי ״עֲבָדִים״ סְתָמָא! אֶלָּא לָאו, שֶׁאֵינָן מְשׁוּחְרָרִין לִגְמָרֵי, וּמַאי נִינְהוּ — מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. שְׁמַע מִינַּהּ. amar ravina: lo nitsrekha ela lemi che'hetso eved ve'hetso ben 'horin. dayka namé dekatané: nachim vaavadim cheénan mechou'hrarin. ma cheénan mechou'hrarin? iléma cheénan mechou'hrarin kelal — litné "avadim" setama! ela la, cheénan mechou'hrarin ligmaré, ouma ninou — mi che'hetso eved ve'hetso ben 'horin. chema minah.
13. וְהַחִיגֵּר וְהַסּוֹמֵא וְחוֹלֶה וְהַזָּקֵן. תָּנוּ רַבָּנַן: ״רְגָלִים״, פְּרָט לְבַעֲלֵי קַבִּין! דָּבָר אַחֵר: ״רְגָלִים״, פְּרָט לְחִיגֵּר וּלְחוֹלֶה וּלְסוֹמֵא וּלְזָקֵן וּלְשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו. וְשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת בְּרַגְלָיו לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר רָבָא: לְאֵתוֹיֵי veha'higér vehasomé ve'hole vehazakén. tanou rabanan: "regalim", perat levaalé kabin! davar a'hér: "regalim", perat le'higér oul'hole oulsomé oulzakén oulcheéno yakhol laalot beragla. vecheéno yakhol laalot beragla leétoyé ma? amar rava: leétoyé

Daf 4b

1. מְפַנְּקִי, דִּכְתִיב: ״כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמוֹס חֲצֵרָי״. mefaneki, dikhtiv: "ki tavoou léraot pana mi vikéch zot miyedkhem remos 'hatséra".
2. תָּנָא: הֶעָרֵל וְהַטָּמֵא פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּיה. בִּשְׁלָמָא טָמֵא — דִּכְתִיב: ״וּבָאתָ שָּׁמָּה״ ״וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה״, כׇּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּבִיאָה — יֶשְׁנוֹ בַּהֲבָאָה, וְכׇל שֶׁאֵינוֹ בְּבִיאָה — אֵינוֹ בַּהֲבָאָה tana: hearél vehatamé petourin min hariya. bichlama tamé — dikhtiv: "ouvata chama" "vahavétem chama", kol cheyechno bevia — yechno bahavaa, vekhol cheéno bevia — éno bahavaa
3. אֶלָּא עָרֵל מְנָלַן? הָא מַנִּי רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דִּמְרַבֵּי לְעָרֵל כְּטָמֵא. דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״אִישׁ אִישׁ״, לְרַבּוֹת אֶת הֶעָרֵל. ela arél menalan? ha mani rabi akiva hi, dimrabé learél ketamé. detanya, rabi akiva omér: "ich ich", lerabot et hearél.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: טָמֵא פָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה, דִּכְתִיב: ״וּבָאתָ שָּׁמָּה״ ״וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה״. כׇּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּבִיאָה — יֶשְׁנוֹ בַּהֲבָאָה, וְכׇל שֶׁאֵינוֹ בְּבִיאָה — אֵינוֹ בַּהֲבָאָה. tanou rabanan: tamé patour min hariya, dikhtiv: "ouvata chama" "vahavétem chama". kol cheyechno bevia — yechno bahavaa, vekhol cheéno bevia — éno bahavaa.
5. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה: סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו פָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִרְאֶה״ ״יֵרָאֶה״, כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לִרְאוֹת כָּךְ בָּא לֵירָאוֹת. מַה בָּא לִרְאוֹת — בִּשְׁתֵּי עֵינָיו, אַף לֵירָאוֹת — בִּשְׁתֵּי עֵינָיו. rabi yo'hanan ben dahava omér michoum rabi yeouda: somé bea'hat mééna patour min hariya, cheneemar: "yire" "yérae", kederekh cheba lirot kakh ba léraot. ma ba lirot — bichté éna, af léraot — bichté éna.
6. רַב הוּנָא כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא ״יִרְאֶה״ ״יֵרָאֶה״, בָּכֵי. אָמַר: עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מְצַפֶּה לוֹ לִרְאוֹתוֹ יִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, דִּכְתִיב: ״כִּי תָבוֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמוֹס חֲצֵרָי״. rav houna ki maté leha kera "yire" "yérae", bakhé. amar: eved cherabo metsape lo liroto yitra'hék mimenou, dikhtiv: "ki tavoou léraot pana mi vikéch zot miyedkhem remos 'hatséra".
7. רַב הוּנָא כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא, בָּכֵי: ״וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם״, עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מְצַפֶּה לֶאֱכוֹל עַל שֻׁלְחָנוֹ יִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ? דִּכְתִיב: ״לָמָּה לִּי רוֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר ה׳״. rav houna ki maté leha kera, bakhé: "vezava'hta chelamim veakhalta cham", eved cherabo metsape leekhol al choul'hano yitra'hék mimenou? dikhtiv: "lama li rov ziv'hékhem yomar h'".
8. רַבִּי אֶלְעָזָר כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא, בָּכֵי: ״וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו״, וּמָה תּוֹכֵחָה שֶׁל בָּשָׂר וָדָם כָּךְ, תּוֹכֵחָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי אֶלְעָזָר כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא, בָּכֵי: ״וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אוֹתִי״, וּמָה שְׁמוּאֵל הַצַּדִּיק הָיָה מִתְיָירֵא מִן הַדִּין, אָנוּ — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! rabi elazar ki maté leha kera, bakhé: "velo yakhlou e'ha laanot oto ki nivhalou mipana", ouma tokhé'ha chel basar vadam kakh, tokhé'ha chel hakadoch baroukh hou — al a'hat kama vekhama. rabi elazar ki maté leha kera, bakhé: "vayomer chemouél el chaoul lama hirgaztani lehaalot oti", ouma chemouél hatsadik haya mityaré min hadin, anou — al a'hat kama vekhama!
9. שְׁמוּאֵל מַאי הִיא — דִּכְתִיב: ״וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל אֱלֹהִים רָאִיתִי עוֹלִים״. ״עוֹלִים״ — תְּרֵי מַשְׁמַע: חַד שְׁמוּאֵל, וְאִידָּךְ — דַּאֲזַל שְׁמוּאֵל וְאַתְיֵיהּ לְמֹשֶׁה בַּהֲדֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא חַס וְשָׁלוֹם לְדִינָא מִתְבְּעֵינָא, קוּם בַּהֲדַאי, דְּלֵיכָּא מִילְּתָא דִּכְתַבְתְּ בְּאוֹרָיְיתָא דְּלָא קַיֵּימְתַּיהּ. chemouél ma hi — dikhtiv: "vatomer haicha el chaoul elohim raiti olim". "olim" — teré machma: 'had chemouél, veidakh — daazal chemouél veatyéh lemoche bahadéh. amar léh: dilma 'has vechalom ledina mitbeéna, koum bahada, deléka mileta dikhtavte beorayta dela kayémtah.
10. רַבִּי אַמֵּי כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא, בָּכֵי: ״יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה״, אָמַר: כּוּלֵּי הַאי וְ״אוּלַי״?! רַבִּי אַמֵּי כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא, בָּכֵי: ״בַּקְּשׁוּ צֶדֶק בַּקְּשׁוּ עֲנָוָה אוּלַי תִּסָּתְרוּ בְּיוֹם אַף ה׳״, אָמַר: כּוּלֵּי הַאי וְ״אוּלַי״?! רַבִּי אַסִּי כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא, בָּכֵי: ״שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט אוּלַי יֶחֱנַן ה׳ [אֱלֹהֵי] צְבָאוֹת״, כּוּלֵּי הַאי וְ״אוּלַי״?! rabi amé ki maté leha kera, bakhé: "yitén beafar piou oula yéch tikva", amar: koulé ha ve"oula"?! rabi amé ki maté leha kera, bakhé: "bakechou tsedek bakechou anava oula tisatrou beom af h'", amar: koulé ha ve"oula"?! rabi asi ki maté leha kera, bakhé: "sinou ra veehevou tov vehatsigou vachaar michpat oula ye'henan h' [elohé] tsevaot", koulé ha ve"oula"?!
11. רַב יוֹסֵף כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא, בָּכֵי: ״וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט״, אָמַר: מִי אִיכָּא דְּאָזֵיל בְּלָא זִמְנֵיהּ? אִין, כִּי הָא דְּרַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי הֲוָה שְׁכִיחַ גַּבֵּיהּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת. אֲמַר לֵיהּ לִשְׁלוּחֵיהּ: זִיל אַיְיתִי לִי מִרְיָם מְגַדְּלָא שְׂיעַר נַשְׁיָיא. אֲזַל, אַיְיתִי לֵיהּ מִרְיָם מְגַדְּלָא דַּרְדְּקֵי. rav yoséf ki maté leha kera, bakhé: "veyéch nispe belo michpat", amar: mi ika deazél bela zimnéh? in, ki ha derav bivi bar abayé hava chekhi'ha gabéh malakh hamavet. amar léh lichlou'héh: zil ayti li miryam megadela sear nachya. azal, ayti léh miryam megadela dardeké.
12. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא מִרְיָם מְגַדְּלָא שֵׂיעָר נְשַׁיָּיא אֲמַרִי לָךְ! אֲמַר לֵיהּ: אִי הָכִי, אַהְדְּרַהּ! אֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וְאַיְיתִיתַהּ — לֶיהֱוֵי לְמִנְיָינָא! אֶלָּא הֵיכִי יְכֵלְתְּ לַהּ? הֲוָת נְקִיטָא מְתָארָא בִּידַהּ וַהֲוָת קָא שָׁגְרָא amar léh: ana miryam megadela séar nechaya amari lakh! amar léh: i hakhi, ahderah! amar léh: hoil veaytitah — lehevé leminyana! ela hékhi yekhélte lah? havat nekita metara bidah vahavat ka chagra

Daf 5a

1. וּמְחָרְיָא תַּנּוּרָא, שְׁקַלְתָּא וְאַנַּחְתָּא אַגַּבֵּהּ דְּכַרְעַהּ, קְדַחָא וְאִיתְּרַע מַזָּלַהּ, וְאַיְיתִיתַהּ. oum'harya tanoura, chekalta veana'hta agabéh dekharah, keda'ha veitera mazalah, veaytitah.
2. אֲמַר לֵיהּ רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: אִית לְכוּ רְשׁוּתָא לְמִיעְבַּד הָכִי? אֲמַר לֵיהּ, וְלָא כְּתִיב: ״וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט״? אֲמַר לֵיהּ, וְהָכְתִיב: ״דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא״! amar léh rav bivi bar abayé: it lekhou rechouta lemibad hakhi? amar léh, vela ketiv: "veyéch nispe belo michpat"? amar léh, vehakhtiv: "dor holékh vedor ba"!
3. אֲמַר: דְּרָעֵינָא לְהוּ אֲנָא עַד דְּמָלוּ לְהוּ לְדָרָא, וַהֲדַר מַשְׁלֵימְנָא לֵיהּ לְדוּמָה. אֲמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף, שְׁנֵיהּ מַאי עָבְדַתְּ? אֲמַר: אִי אִיכָּא צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דְּמַעְבֵּיר בְּמִילֵּיהּ — מוֹסֵיפְנָא לְהוּ לֵיהּ, וְהָוְיָא חִלּוּפֵיהּ. amar: deraéna leou ana ad demalou leou ledara, vahadar machlémna léh ledouma. amar léh: sof sof, chenéh ma avdate? amar: i ika tsourba mérabanan demabér bemiléh — moséfna leou léh, vehavya 'hilouféh.
4. רַבִּי יוֹחָנָן כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא, בָּכֵי: ״וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם״. עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מְסִיתִין לוֹ וְנִיסָת, תַּקָּנָה יֵשׁ לוֹ?! רַבִּי יוֹחָנָן כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא, בָּכֵי: ״הֵן בִּקְדֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין״, אִי בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין — בְּמַאן יַאֲמִין? rabi yo'hanan ki maté leha kera, bakhé: "vatesiténi vo levaleo 'hinam". eved cherabo mesitin lo venisat, takana yéch lo?! rabi yo'hanan ki maté leha kera, bakhé: "hén bikdocha lo yaamin", i bikdocha lo yaamin — beman yaamin?
5. יוֹמָא חַד הֲוָה קָא אָזֵיל בְּאוֹרְחָא, חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מְנַקֵּיט תֵּאנֵי, שָׁבֵיק הָנָךְ דִּמְטוֹ וְשָׁקֵיל הָנָךְ דְּלָא מְטוֹ. אֲמַר לֵיהּ: לָאו הָנֵי מְעַלָּן טְפֵי? אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי לְאוֹרְחָא בָּעֵינַן לְהוּ, הָנֵי נָטְרָן וְהָנֵי לָא נָטְרָן. אֲמַר, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״הֵן בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין״. yoma 'had hava ka azél beor'ha, 'hazyéh lehaou gavra dahava menakét téné, chavék hanakh dimto vechakél hanakh dela meto. amar léh: la hané mealan tefé? amar léh: hané leor'ha baénan leou, hané natran vehané la natran. amar, haynou dikhtiv: "hén bikdocha lo yaamin".
6. אִינִי? וְהָא הָהוּא תַּלְמִידָא דַּהֲוָה בְּשִׁיבָבוּתֵיהּ דְּרַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי וּשְׁכֵיב אַדְּזוּטַר, וַאֲמַר: אִי בָּעֵי הַאי מֵרַבָּנַן, הֲוָה חָיֵי. וְאִם אִיתָא, דִּלְמָא מֵ״הֵן בִּקְדוֹשָׁיו לֹא יַאֲמִין״ הֲוָה? הָהוּא מְבַעֵט בְּרַבּוֹתָיו הֲוָה. ini? veha haou talmida dahava bechivavoutéh derabi alekesanderi ouchkhév adezoutar, vaamar: i baé ha mérabanan, hava 'hayé. veim ita, dilma mé"hén bikdocha lo yaamin" hava? haou mevaét berabota hava.
7. רַבִּי יוֹחָנָן כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא, בָּכֵי: ״וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעוֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר״. עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מְקָרְבוֹ לְדוּנוֹ, וּמְמַהֵר לַהֲעִידוֹ — תַּקָּנָה יֵשׁ לוֹ?! rabi yo'hanan ki maté leha kera, bakhé: "vekaravti alékhem lamichpat vehayiti éd memahér bamkhachefim ouvamnaafim ouvanichbaim lachaker ouvochké sekhar sakhir". eved cherabo mekarvo ledouno, oummahér lahaido — takana yéch lo?!
8. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: אוֹי לָנוּ שֶׁשָּׁקַל עָלֵינוּ הַכָּתוּב קַלּוֹת כַּחֲמוּרוֹת. amar rabi yo'hanan ben zaka: o lanou chechakal alénou hakatouv kalot ka'hamourot.
9. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הַמַּטֶּה דִּינוֹ שֶׁל גֵּר — כְּאִילּוּ מַטֶּה דִּינוֹ שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמַטֵּי גֵר״, ״וּמַטִּי״ כְּתִיב. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: כׇּל הָעוֹשֶׂה דָּבָר וּמִתְחָרֵט בּוֹ — מוֹחֲלִין לוֹ מִיָּד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יְרֵאוּנִי״. הָא ״יְרֵאוּנִי״ — מוֹחֲלִין לָהֶם מִיָּד. amar réch lakich: kol hamate dino chel gér — keilou mate dino chel mala, cheneemar: "oumaté gér", "oumati" ketiv. amar rabi 'hanina bar papa: kol haose davar oumit'harét bo — mo'halin lo miyad, cheneemar: "velo yeréouni". ha "yeréouni" — mo'halin lahem miyad.
10. רַבִּי יוֹחָנָן כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא, בָּכֵי: ״כִּי אֶת כׇּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כׇּל נֶעְלָם״. עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ שׁוֹקֵל לוֹ שְׁגָגוֹת כִּזְדוֹנוֹת, תַּקָּנָה יֵשׁ לוֹ?! rabi yo'hanan ki maté leha kera, bakhé: "ki et kol maase haelohim yavi vemichpat al kol nelam". eved cherabo chokél lo chegagot kizdonot, takana yéch lo?!
11. מַאי ״עַל כׇּל נֶעְלָם״? אָמַר רַב: זֶה הַהוֹרֵג כִּינָּה בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ וְנִמְאָס בָּהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הָרָק בִּפְנֵי חֲבֵירוֹ וְנִמְאָס. ma "al kol nelam"? amar rav: ze haorég kina bifné 'havéro venimas bah. ouchmouél amar: ze harak bifné 'havéro venimas.
12. מַאי ״אִם טוֹב וְאִם רָע״? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: זֶה הַנּוֹתֵן צְדָקָה לְעָנִי בְּפַרְהֶסְיָא. כִּי הָא דְּרַבִּי יַנַּאי חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דְּקָא יָהֵיב זוּזָא לְעָנִי בְּפַרְהֶסְיָא, אֲמַר לֵיהּ: מוּטָב דְּלָא יְהַבְתְּ לֵיהּ, מֵהַשְׁתָּא דִּיהַבְתְּ לֵיהּ וְכַסֵּפְתֵּיהּ. ma "im tov veim ra"? amri devé rabi yana: ze hanotén tsedaka leani befarhesya. ki ha derabi yana 'hazyéh lehaou gavra deka yahév zouza leani befarhesya, amar léh: moutav dela yehavte léh, méhachta dihavte léh vekhaséftéh.
13. דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא אָמְרִי, זֶה הַנּוֹתֵן צְדָקָה לְאִשָּׁה בַּסֵּתֶר, דְּקָא מַיְיתֵי לַהּ לִידֵי חֲשָׁדָא. רָבָא אָמַר: זֶה הַמְשַׁגֵּר לְאִשְׁתּוֹ בָּשָׂר שֶׁאֵינוֹ מְחוּתָּךְ בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת. devé rabi chéla amri, ze hanotén tsedaka leicha baséter, deka mayté lah lidé 'hachada. rava amar: ze hamchagér leichto basar cheéno me'houtakh bearvé chabatot.
14. וְהָא רָבָא מְשַׁגַּר! שָׁאנֵי בַּת רַב חִסְדָּא, דְּקִים לֵיהּ בְּגַוַּוהּ דִּבְקִיאָה. veha rava mechagar! chané bat rav 'hisda, dekim léh begavah divkia.
15. רַבִּי יוֹחָנָן כִּי מָטֵי לְהַאי קְרָא, בָּכֵי: ״וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אוֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת״. עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מַמְצִיא לוֹ רָעוֹת וְצָרוֹת, תַּקָּנָה יֵשׁ לוֹ?! rabi yo'hanan ki maté leha kera, bakhé: "vehaya ki timtsena oto raot rabot vetsarot". eved cherabo mamtsi lo raot vetsarot, takana yéch lo?!
16. מַאי ״רָעוֹת וְצָרוֹת״? אָמַר רַב: רָעוֹת שֶׁנַּעֲשׂוֹת צָרוֹת זוֹ לָזוֹ — כְּגוֹן זִיבּוּרָא וְעַקְרַבָּא. ma "raot vetsarot"? amar rav: raot chenaasot tsarot zo lazo — kegon ziboura veakraba.
17. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הַמַּמְצִיא לוֹ מָעוֹת לֶעָנִי בִּשְׁעַת דּוֹחְקוֹ. אָמַר רָבָא, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: זוּזָא לְעַלְלָא לָא שְׁכִיחָא, לִתְלִיתָא שְׁכִיחַ. ouchmouél amar: ze hamamtsi lo maot leani bichat do'hko. amar rava, haynou deamri inaché: zouza lealla la chekhi'ha, litlita chekhi'ha.
18. ״וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם״, אָמַר רַב בַּרְדְּלָא בַּר טַבְיוֹמֵי אָמַר רַב: כׇּל שֶׁאֵינוֹ בְּהֶסְתֵּר פָּנִים — אֵינוֹ מֵהֶם, כׇּל שֶׁאֵינוֹ בִּ״וְהָיָה לֶאֱכוֹל״ — "ve'hara api vo vayom haou vaazavtim vehistarti fana méhem", amar rav bardela bar tavomé amar rav: kol cheéno behestér panim — éno méhem, kol cheéno bi"vehaya leekhol" —

Daf 5b

1. אֵינוֹ מֵהֶם. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא: מָר לָא בְּהֶסְתֵּר פָּנִים אִיתֵיהּ, וְלָא בִּ״וְהָיָה לֶאֱכוֹל״ אִיתֵיהּ! אֲמַר לְהוּ: מִי יָדְעִיתוּ כַּמָּה מְשַׁדַּרְנָא בְּצִנְעָא בֵּי שַׁבּוּר מַלְכָּא? אֲפִילּוּ הָכִי, יְהַבוּ בֵּיהּ רַבָּנַן עֵינַיְיהוּ. אַדְּהָכִי שַׁדּוּר דְּבֵי שַׁבּוּר מַלְכָּא וְגַרְבוּהוּ. אֲמַר: הַיְינוּ דְּתַנְיָא, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: כׇּל מָקוֹם שֶׁ״נָּתְנוּ חֲכָמִים עֵינֵיהֶם״ — אוֹ מִיתָה אוֹ עוֹנִי. éno méhem. amarou léh rabanan lerava: mar la behestér panim itéh, vela bi"vehaya leekhol" itéh! amar leou: mi yaditou kama mechadarna betsina bé chabour malka? afilou hakhi, yehavou béh rabanan énayou. adehakhi chadour devé chabour malka vegarvouou. amar: haynou detanya, amar raban chimon ben gamliél: kol makom che"natnou 'hakhamim énéhem" — o mita o oni.
2. ״וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא״, אָמַר רָבָא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַף עַל פִּי שֶׁהִסְתַּרְתִּי פָּנַי מֵהֶם — ״בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ״. רַב יוֹסֵף אָמַר: יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ״. "veanokhi hastér astir pana bayom haou", amar rava, amar hakadoch baroukh hou: af al pi chehistarti pana méhem — "ba'halom adaber bo". rav yoséf amar: yado netouya alénou, cheneemar: "ouvtsél yadi kisitikha".
3. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה הֲוָה קָאֵי בֵּי קֵיסָר, אַחְוִי לֵיהּ הָהוּא מִינָא: עַמָּא דְּאַהְדְּרִינְהוּ מָרֵיהּ לְאַפֵּיהּ מִינֵּיהּ. אַחְוִי לֵיהּ: יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ. אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מַאי אַחְוִי לָךְ? עַמָּא דְּאַהְדְּרִינְהוּ מָרֵיהּ לְאַפֵּיהּ מִינֵּיהּ, וַאֲנָא מַחְוֵינָא לֵיהּ יָדוֹ נְטוּיָה עָלֵינוּ. rabi yeochoua ben 'hananya hava kaé bé késar, a'hvi léh haou mina: ama deahderinou maréh leapéh minéh. a'hvi léh: yado netouya alénou. amar léh késar lerabi yeochoua: ma a'hvi lakh? ama deahderinou maréh leapéh minéh, vaana ma'hvéna léh yado netouya alénou.
4. אֲמַרוּ לֵיהּ לְהָהוּא מִינָא: מַאי אַחְוִיית לֵיהּ? עַמָּא דְּאַהְדְּרִינְהוּ מָרֵיהּ מִינֵּיהּ. וּמַאי אַחְוִי לָךְ? לָא יָדַעְנָא. אֲמַרוּ: גַּבְרָא דְּלָא יָדַע מַאי מַחְווּ לֵיהּ, בְּמָחוֹג יַחְוֵי קַמֵּי מַלְכָּא?! אַפְּקוּהוּ וְקַטְלוּהוּ. amarou léh lehaou mina: ma a'hvit léh? ama deahderinou maréh minéh. ouma a'hvi lakh? la yadana. amarou: gavra dela yada ma ma'hou léh, bema'hog ya'hvé kamé malka?! apekouou vekatlouou.
5. כִּי קָא נִיחָא נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן: מַאי תֶּיהְוֵי עֲלַן מִמִּינָאֵי? אָמַר לָהֶם: ״אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חׇכְמָתָם״. כֵּיוָן שֶׁאָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים — נִסְרְחָה חׇכְמָתָן שֶׁל אוּמּוֹת הָעוֹלָם. ki ka ni'ha nafchéh derabi yeochoua ben 'hananya, amarou léh rabanan: ma tehvé alan miminaé? amar lahem: "avda étsa mibanim nisre'ha 'hokhmatam". kévan cheavda étsa mibanim — nisre'ha 'hokhmatan chel oumot haolam.
6. וְאִי בָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא: ״וַיֹּאמֶר נִסְעָה וְנֵלֵכָה וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ״. vei baét éma méhakha: "vayomer nisa venélékha veélkha lenegdekha".
7. רַבִּי אִילָא הֲוָה סָלֵיק בְּדַרְגָּא דְּבֵי רַבָּה בַּר שֵׁילָא. שַׁמְעֵיהּ לְיָנוֹקָא דַּהֲוָה קָא קָרֵי: ״כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה שִּׂיחוֹ״. אָמַר: עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מַגִּיד לוֹ מַה שִּׂיחוֹ תַּקָּנָה יֵשׁ לוֹ?! מַאי ״מַה שִּׂיחוֹ״? אָמַר רַב: אֲפִילּוּ שִׂיחָה יְתֵירָה שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ מַגִּידִים לוֹ לְאָדָם בִּשְׁעַת מִיתָה. rabi ila hava salék bedarga devé raba bar chéla. chaméh leyanoka dahava ka karé: "ki hiné yotsér harim ouvoré rou'ha oumagid leadam ma si'ho". amar: eved cherabo magid lo ma si'ho takana yéch lo?! ma "ma si'ho"? amar rav: afilou si'ha yetéra chebén ich leichto magidim lo leadam bichat mita.
8. אִינִי? וְהָא רַב כָּהֲנָא הֲוָה גָּנֵי תּוּתֵי פּוּרְיֵיהּ דְּרַב, וְשַׁמְעֵיהּ דְּסָח וְצָחַק וְעָשָׂה צְרָכָיו. אֲמַר: דָּמֵי פּוּמֵּיהּ דְּרַב כְּמַאן דְּלָא טְעִים לֵיהּ תַּבְשִׁילָא. אֲמַר לֵיהּ: כָּהֲנָא, פּוֹק! לָאו אוֹרַח אַרְעָא! ini? veha rav kahana hava gané touté pouryéh derav, vechaméh desa'h vetsa'hak veasa tserakha. amar: damé pouméh derav keman dela teim léh tavchila. amar léh: kahana, pok! la ora'h ara!
9. לָא קַשְׁיָא: כָּאן דִּצְרִיךְ לְרַצּוֹיַהּ, הָא דְּלָא צְרִיךְ לְרַצּוֹיַהּ. la kachya: kan ditsrikh leratsoyah, ha dela tserikh leratsoyah.
10. ״וְאִם לֹא תִשְׁמָעוּהָ בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה״, אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִינְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: מָקוֹם יֵשׁ לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִסְתָּרִים שְׁמוֹ. מַאי ״מִפְּנֵי גֵוָה״? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: מִפְּנֵי גַּאֲווֹתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּיטְּלָה מֵהֶם וְנִתְּנָה לַגּוֹיִם. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: מִפְּנֵי גַּאֲווֹתָהּ שֶׁל מַלְכוּת שָׁמַיִם. "veim lo tichmaouha bemistarim tivke nafchi mipené géva", amar rav chemouél bar inya micheméh derav: makom yéch lo lehakadoch baroukh hou oumistarim chemo. ma "mipené géva"? amar rav chemouél bar yits'hak: mipené gaaotan chel yisraél chenitela méhem venitena lagoyim. rabi chemouél bar na'hmani amar: mipené gaaotah chel malkhout chamayim.
11. וּמִי אִיכָּא בְּכִיָּה קַמֵּיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? וְהָאָמַר רַב פָּפָּא: אֵין עֲצִיבוּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עוֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ״! לָא קַשְׁיָא: הָא בְּבָתֵּי גַוָּאֵי, הָא בְּבָתֵּי בַרָאֵי. oumi ika bekhiya kaméh hakadoch baroukh hou? vehaamar rav papa: én atsivout lifné hakadoch baroukh hou, cheneemar: "hod vehadar lefana oz ve'hedva bimkomo"! la kachya: ha bevaté gavaé, ha bevaté varaé.
12. וּבְבָתֵּי בַרָאֵי לָא? וְהָא כְּתִיב: ״וַיִּקְרָא אֲדֹנָי ה׳ צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקׇרְחָה וְלַחֲגוֹר שָׂק״! שָׁאנֵי חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דַּאֲפִילּוּ מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם בְּכוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חוּצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן״. ouvvaté varaé la? veha ketiv: "vayikra adona h' tsevaot bayom haou livkhi oulmispéd oulkor'ha vela'hagor sak"! chané 'hourban bét hamikdach, daafilou malakhé chalom bekho, cheneemar: "hén erelam tsaakou 'houtsa malakhé chalom mar yivkaoun".
13. ״וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה׳״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שָׁלֹשׁ דְּמָעוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? אַחַת עַל מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, וְאַחַת עַל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי, וְאַחַת עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּלוּ מִמְּקוֹמָן. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אַחַת עַל בִּיטּוּל תּוֹרָה. "vedamoa tidma vetérad éni dima ki nichba éder h'", amar rabi elazar: chaloch demaot halalou lama? a'hat al mikdach richon, vea'hat al mikdach chéni, vea'hat al yisraél chegalou mimekoman. veika deamri: a'hat al bitoul tora.
14. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁגָּלוּ, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה׳״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר עַל בִּיטּוּל תּוֹרָה — מַאי ״כִּי נִשְׁבָּה עֵדֶר ה׳״? כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מִמְּקוֹמָן — אֵין לְךָ בִּיטּוּל תּוֹרָה גָּדוֹל מִזֶּה. bichlama leman deamar al yisraél chegalou, haynou dikhtiv: "ki nichba éder h'", ela leman deamar al bitoul tora — ma "ki nichba éder h'"? kévan chegalou yisraél mimekoman — én lekha bitoul tora gadol mize.
15. תָּנוּ רַבָּנַן, שְׁלֹשָׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹכֶה עֲלֵיהֶן בְּכׇל יוֹם: עַל שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה וְאֵינוֹ עוֹסֵק, וְעַל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲסוֹק בְּתוֹרָה וְעוֹסֵק, וְעַל פַּרְנָס הַמִּתְגָּאֶה עַל הַצִּבּוּר. tanou rabanan, chelocha hakadoch baroukh hou bokhe aléhen bekhol yom: al cheefchar laasok batora veéno osék, veal chei efchar laasok betora veosék, veal parnas hamitgae al hatsibour.
16. רַבִּי הֲוָה נָקֵיט סֵפֶר קִינוֹת וְקָא קָרֵי בְּגַוֵּיהּ, כִּי מְטָא לְהַאי פְּסוּקָא ״הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ״ — נְפַל מִן יְדֵיהּ, אֲמַר: מֵאִיגָּרָא רָם לְבֵירָא עַמִּיקְתָּא. rabi hava nakét séfer kinot veka karé begavéh, ki meta leha pesouka "hichlikh michamayim erets" — nefal min yedéh, amar: méigara ram levéra amikta.
17. רַבִּי וְרַבִּי חִיָּיא הֲווֹ שָׁקְלִי וְאָזְלִי בְּאוֹרְחָא, כִּי מְטוֹ לְהָהוּא מָתָא, אָמְרִי: אִיכָּא צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הָכָא? נֵזִיל וְנַיקְבֵּיל אַפֵּיהּ. אָמְרִי: אִיכָּא צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הָכָא, וּמְאוֹר עֵינַיִם הוּא. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא לְרַבִּי: תִּיב אַתְּ, לָא תְּזַלְזֵל בִּנְשִׂיאוּתָךְ. אֵיזִיל אֲנָא וְאַקְבֵּיל אַפֵּיהּ. rabi verabi 'hiya hao chakli veazli beor'ha, ki meto lehaou mata, amri: ika tsourba mérabanan hakha? nézil venakbél apéh. amri: ika tsourba mérabanan hakha, oumor énayim hou. amar léh rabi 'hiya lerabi: tiv ate, la tezalzél binsioutakh. ézil ana veakbél apéh.
18. תַּקְפֵיהּ וַאֲזַל בַּהֲדֵיהּ. כִּי הֲווֹ מִיפַּטְרִי מִינֵּיהּ, אֲמַר לְהוּ: אַתֶּם הִקְבַּלְתֶּם פָּנִים הַנִּרְאִים וְאֵינָן רוֹאִין — תִּזְכּוּ לְהַקְבִּיל פָּנִים הָרוֹאִים וְאֵינָן נִרְאִין. אֲמַר לֵיהּ: אִיכוּ הַשְׁתָּא מְנַעְתַּן מֵהַאי בִּירְכְּתָא. takféh vaazal bahadéh. ki hao mipatri minéh, amar leou: atem hikbaltem panim hanirim veénan roin — tizkou lehakbil panim haroim veénan nirin. amar léh: ikhou hachta menatan méha birketa.
19. אֲמַרוּ לֵיהּ: מִמַּאן שְׁמִיעָא לָךְ? מִפִּרְקֵיהּ דְּרַבִּי יַעֲקֹב שְׁמִיעַ לִי, דְּרַבִּי יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר חִיטַּיָּיא הֲוָה מְקַבֵּיל אַפֵּיהּ דְּרַבֵּיהּ כׇּל יוֹמָא. כִּי קַשׁ, אֲמַר לֵיהּ: לָא נִצְטַעַר מָר, דְּלָא יָכֵיל מָר. amarou léh: miman chemia lakh? mipirkéh derabi yaakov chemia li, derabi yaakov ich kefar 'hitaya hava mekabél apéh derabéh kol yoma. ki kach, amar léh: la nitstaar mar, dela yakhél mar.
20. אֲמַר לֵיהּ, מִי זוּטַר מַאי דִּכְתִיב בְּהוּ בְּרַבָּנַן: ״וִיחִי עוֹד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ״. וּמָה הָרוֹאֶה חֲכָמִים בְּמִיתָתָן יִחְיֶה — בְּחַיֵּיהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. amar léh, mi zoutar ma dikhtiv beou berabanan: "vi'hi od lanetsa'h lo yire hacha'hat ki yire 'hakhamim yamoutou". ouma haroe 'hakhamim bemitatan yi'hye — be'hayéhen al a'hat kama vekhama.
21. רַב אִידִי אֲבוּהּ דְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי הֲוָה רְגִיל דַּהֲוָה אָזֵיל תְּלָתָא יַרְחֵי בְּאוֹרְחָא וְחַד יוֹמָא בְּבֵי רַב, וַהֲווֹ קָרוּ לֵיהּ רַבָּנַן ״בַּר בֵּי רַב דְּחַד יוֹמָא״. חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ, קָרֵי אַנַּפְשֵׁיהּ: ״שְׂחוֹק לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה וְגוֹ׳״. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: בְּמָטוּתָא מִינָּךְ, לָא תַּעְנֵישׁ לְהוּ רַבָּנַן. rav idi avouh derabi yaakov bar idi hava regil dahava azél telata yar'hé beor'ha ve'had yoma bevé rav, vahao karou léh rabanan "bar bé rav de'had yoma". 'halach datéh, karé anafchéh: "se'hok lerééou ehye vego'". amar léh rabi yo'hanan: bematouta minakh, la tanéch leou rabanan.
22. נְפַק רַבִּי יוֹחָנָן לְבֵי מִדְרְשָׁא וּדְרַשׁ: ״וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן״. וְכִי בַּיּוֹם דּוֹרְשִׁין אוֹתוֹ וּבַלַּיְלָה אֵין דּוֹרְשִׁין אוֹתוֹ?! אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ עָסַק כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ. nefak rabi yo'hanan levé midrecha oudrach: "veoti yom yom yidrochoun vedaat derakha ye'hpatsoun". vekhi bayom dorchin oto ouvalayla én dorchin oto?! ela lomar lakh: kol haosék batora afilou yom e'had bachana — maale ala hakatouv keilou asak kol hachana koulah.
23. וְכֵן בְּמִדַּת פּוּרְעָנוּת, דִּכְתִיב: ״בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ״. וְכִי אַרְבָּעִים שָׁנָה חָטְאוּ? וַהֲלֹא אַרְבָּעִים יוֹם חָטְאוּ! אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כׇּל הָעוֹבֵר עֲבֵירָה אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ עָבַר כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ. vekhén bemidat pouranout, dikhtiv: "bemispar hayamim acher tartem et haarets". vekhi arbaim chana 'hatou? vahalo arbaim yom 'hatou! ela lomar lakh: kol haovér avéra afilou yom e'had bachana — maale ala hakatouv keilou avar kol hachana koulah.
24. אֵי זֶהוּ קָטָן — כׇּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְכּוֹב עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אָבִיו. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: é zeou katan — kol cheéno yakhol lirkov al ketéfo chel avi. matkéf lah rabi zéra:

Daf 6a

1. עַד הָכָא, מַאן אַתְיֵיהּ? ad hakha, man atyéh?
2. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: עַד הָכָא דְּמִיחַיְּיבָא אִימֵּיהּ בְּשִׂמְחָה — אַיְיתִיתֵיהּ אִימֵּיהּ. מִכָּאן וְאֵילָךְ, אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וְלֶאֱחוֹז בְּיָדוֹ שֶׁל אָבִיו מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת — חַיָּיב, וְאִי לָא — פָּטוּר. amar léh abayé: ad hakha demi'hayeva iméh besim'ha — aytitéh iméh. mikan veélakh, im yakhol laalot velee'hoz beyado chel avi mirouchalayim lehar habayit — 'hayav, vei la — patour.
3. הֵשִׁיב רַבִּי תַּחַת בֵּית הִלֵּל: לְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, ״וְחַנָּה לֹא עָלָתָה כִּי אָמְרָה לְאִישָׁהּ עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִיאוֹתִיו״ — וְהָא שְׁמוּאֵל, דְּיָכוֹל לִרְכּוֹב עַל כְּתֵיפוֹ שֶׁל אָבִיו הֲוָה. héchiv rabi ta'hat bét hilél: ledivré bét chama, "ve'hana lo alata ki amra leichah ad yigamél hanaar vahavioti" — veha chemouél, deyakhol lirkov al ketéfo chel avi hava.
4. אֲמַר לֵיהּ אֲבוּהּ: וּלְטַעְמָיךְ, תִּיקְשֵׁי לָךְ, חַנָּה גּוּפַהּ מִי לָא מִיחַיְּיבָא בְּשִׂמְחָה? אֶלָּא חַנָּה, מְפַנְּקוּתָא יַתִּירְתָּא חַזְיָיא בֵּיהּ בִּשְׁמוּאֵל, וְחַשָּׁא בֵּיהּ בִּשְׁמוּאֵל לְחוּלְשָׁא דְאוֹרְחָא. amar léh avouh: oultamakh, tikché lakh, 'hana goufah mi la mi'hayeva besim'ha? ela 'hana, mefanekouta yatirta 'hazya béh bichmouél, ve'hacha béh bichmouél le'houlcha deor'ha.
5. בָּעֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן: קָטָן חִיגֵּר לְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וְסוֹמֵא לְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם, מַהוּ? baé rabi chimon: katan 'higér ledivré bét chama, vesomé ledivré chenéhem, maou?
6. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּחִיגֵּר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּשֵּׁט, וְסוֹמֵא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּתֵּחַ? הַשְׁתָּא גָּדוֹל — פָּטוּר, קָטָן — מִיבַּעְיָא?! לָא צְרִיכָא: בְּחִיגֵּר שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּשֵּׁט, וְסוֹמֵא שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּתֵּחַ, מַאי? hékhi damé? iléma be'higér cheéno yakhol lehitpachét, vesomé cheéno yakhol lehitpaté'ha? hachta gadol — patour, katan — mibaya?! la tserikha: be'higér cheyakhol lehitpachét, vesomé cheyakhol lehitpaté'ha, ma?
7. אָמַר אַבָּיֵי: כֹּל הֵיכָא דְּגָדוֹל מִיחַיַּיב מִדְּאוֹרָיְיתָא — קָטָן נָמֵי מְחַנְּכִינַן לֵיהּ מִדְּרַבָּנַן, כֹּל הֵיכָא דְּגָדוֹל פָּטוּר מִדְּאוֹרָיְיתָא — מִדְּרַבָּנַן קָטָן נָמֵי פָּטוּר. amar abayé: kol hékha degadol mi'hayav mideorayta — katan namé me'hanekhinan léh miderabanan, kol hékha degadol patour mideorayta — miderabanan katan namé patour.
8. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הָרְאִיָּיה שְׁתֵּי כֶּסֶף כּוּ׳. bét chama omrim: hariya cheté kesef kou'.
9. תָּנוּ רַבָּנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הָרְאִיָּיה שְׁתֵּי כֶּסֶף, וְהַחֲגִיגָה מָעָה כֶּסֶף. שֶׁהָרְאִיָּיה עוֹלָה כּוּלָּהּ לַגָּבוֹהַּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּחֲגִיגָה, וְעוֹד: מָצִינוּ בָּעֲצֶרֶת שֶׁרִיבָּה בָּהֶן הַכָּתוּב בְּעוֹלוֹת יוֹתֵר מִבִּשְׁלָמִים. tanou rabanan, bét chama omrim: hariya cheté kesef, veha'hagiga maa kesef. chehariya ola koulah lagavoha, ma cheén kén ba'hagiga, veod: matsinou baatseret cheriba bahen hakatouv beolot yotér mibichlamim.
10. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הָרְאִיָּיה מָעָה כֶּסֶף וַחֲגִיגָה שְׁתֵּי כֶסֶף. שֶׁחֲגִיגָה יֶשְׁנָהּ לִפְנֵי הַדִּיבּוּר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּרְאִיָּיה. וְעוֹד: מָצִינוּ בַּנְּשִׂיאִים שֶׁרִיבָּה בָּהֶן הַכָּתוּב בִּשְׁלָמִים יוֹתֵר מִבְּעוֹלוֹת. ouvét hilél omrim: hariya maa kesef va'hagiga cheté khesef. che'hagiga yechnah lifné hadibour, ma cheén kén biriya. veod: matsinou banesiim cheriba bahen hakatouv bichlamim yotér mibeolot.
11. וּבֵית הִלֵּל, מַאי טַעְמָא לָא אָמְרִי כְּבֵית שַׁמַּאי? דְּקָא אָמְרַתְּ: רְאִיָּיה עֲדִיפָא — דְּעוֹלָה כּוּלָּהּ לַגָּבוֹהַּ, אַדְּרַבָּה: חֲגִיגָה עֲדִיפָא — דְּאִית בָּהּ שְׁתֵּי אֲכִילוֹת. וּדְקָא אָמְרַתְּ: נֵילַף מֵעֲצֶרֶת — דָּנִין קׇרְבַּן יָחִיד מִקׇּרְבַּן יָחִיד, וְאֵין דָּנִין קׇרְבַּן יָחִיד מִקׇּרְבַּן צִבּוּר. ouvét hilél, ma tama la amri kevét chama? deka amrate: reiya adifa — deola koulah lagavoha, aderaba: 'hagiga adifa — deit bah cheté akhilot. oudka amrate: nélaf méatseret — danin korban ya'hid mikorban ya'hid, veén danin korban ya'hid mikorban tsibour.
12. וּבֵית שַׁמַּאי, מַאי טַעְמָא לָא אָמְרִי כְּבֵית הִלֵּל? דְּקָאָמְרַתְּ: חֲגִיגָה עֲדִיפָא — דְּיֶשְׁנָהּ לִפְנֵי הַדִּיבּוּר, רְאִיָּיה נָמֵי יֶשְׁנָהּ לִפְנֵי הַדִּיבּוּר. ouvét chama, ma tama la amri kevét hilél? dekaamrate: 'hagiga adifa — deyechnah lifné hadibour, reiya namé yechnah lifné hadibour.
13. וּדְקָאָמְרַתְּ: נֵילַף מִנְּשִׂיאִים — דָּנִין דָּבָר הַנּוֹהֵג לְדוֹרוֹת מִדָּבָר הַנּוֹהֵג לְדוֹרוֹת, וְאֵין דָּנִין דָּבָר הַנּוֹהֵג לְדוֹרוֹת מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג לְדוֹרוֹת. oudkaamrate: nélaf minesiim — danin davar hanohég ledorot midavar hanohég ledorot, veén danin davar hanohég ledorot midavar cheéno nohég ledorot.
14. וּבֵית הִלֵּל, מַאי שְׁנָא חֲגִיגָה דְּיֶשְׁנָהּ לִפְנֵי הַדִּיבּוּר, דִּכְתִיב: ״וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים״, רְאִיָּיה נָמֵי, הָכְתִיב: ״וַיַּעֲלוּ עוֹלוֹת״! ouvét hilél, ma chena 'hagiga deyechnah lifné hadibour, dikhtiv: "vayizbe'hou zeva'him chelamim", reiya namé, hakhtiv: "vayaalou olot"!
15. קָסָבְרִי בֵּית הִלֵּל: עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר — עוֹלַת תָּמִיד הֲוַאי. וּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי: עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר — עוֹלַת רְאִיָּיה הֲוַאי. kasavri bét hilél: ola chehikrivou yisraél bamidbar — olat tamid hava. ouvét chama savri: ola chehikrivou yisraél bamidbar — olat reiya hava.
16. אָמַר אַבָּיֵי: בֵּית שַׁמַּאי, וְרַבִּי אֶלְעָזָר, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ: עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר — עוֹלַת רְאִיָּיה הֲוַאי. וּבֵית הִלֵּל, וְרַבִּי עֲקִיבָא, וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ: עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר — עוֹלַת תָּמִיד הֲוַאי. amar abayé: bét chama, verabi elazar, verabi yichmaél, kouleou sevira leou: ola chehikrivou yisraél bamidbar — olat reiya hava. ouvét hilél, verabi akiva, verabi yosé hagelili, kouleou sevira leou: ola chehikrivou yisraél bamidbar — olat tamid hava.
17. בֵּית שַׁמַּאי — הָא דַּאֲמַרַן. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל — דְּתַנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כְּלָלוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי, bét chama — ha daamaran. rabi yichmaél — detanya, rabi yichmaél omér: kelalot neemrou besina,

Daf 6b

1. וּפְרָטוֹת בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּלָלוֹת וּפְרָטוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי, וְנִשְׁנוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְנִשְׁתַּלְּשׁוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר — עוֹלַת תָּמִיד הֲוַאי, oufratot beohel moéd. verabi akiva omér: kelalot oufratot neemrou besina, venichnou beohel moéd, venichtalechou bearvot moav. vei salka datakh ola chehikrivou yisraél bamidbar — olat tamid hava,
2. מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמֵעִיקָּרָא לָא בָּעֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ, וּלְבַסּוֹף בָּעֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ?! mi ika midé deméikara la baé hefchét venitou'ha, oulvasof baé hefchét venitou'ha?!
3. רַבִּי אֶלְעָזָר — דְּתַנְיָא: ״עוֹלַת תָּמִיד הָעֲשׂוּיָה בְּהַר סִינַי״, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂיהָ נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי, וְהִיא עַצְמָהּ לֹא קָרְבָה. rabi elazar — detanya: "olat tamid haasouya behar sina", rabi elazar omér: maaseha neemrou besina, vehi atsmah lo karva.
4. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: קָרְבָה, וְשׁוּב לֹא פָּסְקָה. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל״ — rabi akiva omér: karva, vechouv lo paska. ela ma ani mekayém "hazeva'him oumin'ha higachtem li vamidbar arbaim chana bét yisraél" —
5. שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי שֶׁלֹּא עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, הֵן הִקְרִיבוּ אוֹתָהּ. chivto chel lévi chelo avdou avoda zara, hén hikrivou otah.
6. בֵּית הִלֵּל — הָא דַּאֲמַרַן. רַבִּי עֲקִיבָא — הָא נָמֵי דַּאֲמַרַן. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי — דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם לָרֶגֶל: רְאִיָּיה, וַחֲגִיגָה, וְשִׂמְחָה. bét hilél — ha daamaran. rabi akiva — ha namé daamaran. rabi yosé hagelili — detanya, rabi yosé hagelili omér: chaloch mitsot nitstaouou yisraél baalotam laregel: reiya, va'hagiga, vesim'ha.
7. יֵשׁ בָּרְאִיָּיה שֶׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן; וְיֵשׁ בַּחֲגִיגָה שֶׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן; יֵשׁ בַּשִּׂמְחָה שֶׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן. יֵשׁ בָּרְאִיָּיה שֶׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן — שֶׁהָרְאִיָּיה עוֹלָה כּוּלָּהּ לַגָּבוֹהַּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁתֵּיהֶן. yéch bariya cheén bichtéhen; veyéch ba'hagiga cheén bichtéhen; yéch basim'ha cheén bichtéhen. yéch bariya cheén bichtéhen — chehariya ola koulah lagavoha, ma cheén kén bichtéhen.
8. יֵשׁ בַּחֲגִיגָה מַה שֶּׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן, שֶׁחֲגִיגָה יֶשְׁנָהּ לִפְנֵי הַדִּיבּוּר, מַה שֶּׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן. יֵשׁ בַּשִּׂמְחָה מַה שֶּׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן, שֶׁהַשִּׂמְחָה נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, מַה שֶּׁאֵין בִּשְׁתֵּיהֶן. yéch ba'hagiga ma cheén bichtéhen, che'hagiga yechnah lifné hadibour, ma cheén bichtéhen. yéch basim'ha ma cheén bichtéhen, chehasim'ha noheget baanachim ouvnachim, ma cheén bichtéhen.
9. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מַאי טַעְמָא קָא מוֹקְמַתְּ לֵיהּ כְּבֵית שַׁמַּאי? אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עוֹלַת תָּמִיד הֲוַאי, מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמֵעִיקָּרָא לָא בָּעֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ, וּלְבַסּוֹף בָּעֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ?! verabi yichmaél, ma tama ka mokmate léh kevét chama? i salka datakh ola chehikrivou yisraél bamidbar olat tamid hava, mi ika midé deméikara la baé hefchét venitou'ha, oulvasof baé hefchét venitou'ha?!
10. וְהָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּאָמַר: עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר — עוֹלַת תָּמִיד הֲוַאי: מֵעִיקָּרָא לָא בָּעֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ, וּלְבַסּוֹף בָּעֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ. veha rabi yosé hagelili, deamar: ola chehikrivou yisraél bamidbar — olat tamid hava: méikara la baé hefchét venitou'ha, oulvasof baé hefchét venitou'ha.
11. דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אֵינָהּ טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ, לְפִי שֶׁאֵין הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ אֶלָּא מֵאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵילָךְ! סְמִי מִכָּאן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. detanya, rabi yosé hagelili omér: ola chehikrivou yisraél bamidbar énah teouna hefchét venitou'ha, lefi cheén hefchét venitou'ha ela méohel moéd veélakh! semi mikan rabi yichmaél.
12. בָּעֵי רַב חִסְדָּא: הַאי קְרָא הֵיכִי כְּתִיב? ״וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עוֹלוֹת״ — כְּבָשִׂים, ״וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה׳״ — ״פָּרִים״. אוֹ דִּלְמָא: אִידֵּי וְאִידֵּי פָּרִים הֲווֹ. baé rav 'hisda: ha kera hékhi ketiv? "vayichla'h et naaré bené yisraél vayaalou olot" — kevasim, "vayizbe'hou zeva'him chelamim la'" — "parim". o dilma: idé veidé parim hao.
13. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? מָר זוּטְרָא אָמַר: לְפִיסּוּק טְעָמִים. lema nafka minah? mar zoutra amar: lefisouk teamim.
14. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: לָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה כָּעוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר״, מַאי? פָּרִים הֲווֹ, אוֹ כְּבָשִׂים הֲווֹ?! תֵּיקוּ. rav a'ha beréh derava amar: laomér "haré ala ola kaola chehikrivou yisraél bamidbar", ma? parim hao, o kevasim hao?! tékou.
15. תְּנַן הָתָם, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁיעוּר: tenan hatam, élou devarim cheén lahem chiour:

Daf 7a

1. הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרֵאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה. hapéa, vehabikourim, veharéaon, ougmilout 'hasadim, vetalmoud tora.
2. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כִּסְבוּרִין אָנוּ לוֹמַר, הָרֵאָיוֹן אֵין לוֹ שִׁיעוּר — לְמַעְלָה, אֲבָל יֵשׁ לוֹ שִׁיעוּר — לְמַטָּה, עַד שֶׁבָּא רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרַבִּי, וְלִימֵּד: הָרֵאָיוֹן אֵין לוֹ שִׁיעוּר לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: הָרְאִיָּיה מָעָה כֶּסֶף, וְהַחֲגִיגָה שְׁתֵּי כֶסֶף. amar rabi yo'hanan: kisvourin anou lomar, haréaon én lo chiour — lemala, aval yéch lo chiour — lemata, ad cheba rabi ochaya berabi, veliméd: haréaon én lo chiour lo lemala velo lemata. aval 'hakhamim omrim: hariya maa kesef, veha'hagiga cheté khesef.
3. מַאי הָרֵאָיוֹן? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: רְאִיַּית פָּנִים בַּעֲזָרָה, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: רְאִיַּית פָּנִים בְּקׇרְבָּן. ma haréaon? rabi yo'hanan amar: reiyat panim baazara, veréch lakich amar: reiyat panim bekorban.
4. בָּעִיקָּר הָרֶגֶל, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּרְאִיַּית פָּנִים בְּקׇרְבָּן. כִּי פְּלִיגִי בִּשְׁאָר יְמוֹת הָרֶגֶל: כׇּל הֵיכָא דַּאֲתָא וְאַיְיתִי — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּמְקַבְּלִינַן מִינֵּיהּ, כִּי פְּלִיגִי דַּאֲתָא וְלָא אַיְיתִי. baikar haregel, koulé alma la peligi diriyat panim bekorban. ki peligi bichar yemot haregel: kol hékha daata veayti — koulé alma la peligi dimkabelinan minéh, ki peligi daata vela ayti.
5. דְּרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: רְאִיַּית פָּנִים בָּעֲזָרָה, דְּכׇל אֵימַת דְּאָתֵי לָא צָרִיךְ לְאֵתוֹיֵי, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: רְאִיַּית פָּנִים בְּקׇרְבָּן, דְּכׇל אֵימַת דְּאָתֵי צָרִיךְ לְאֵתוֹיֵי. derabi yo'hanan savar: reiyat panim baazara, dekhol émat deaté la tsarikh leétoyé, réch lakich amar: reiyat panim bekorban, dekhol émat deaté tsarikh leétoyé.
6. אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: ״וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם״! אֲמַר לֵיהּ: בְּעִיקַּר הָרֶגֶל. étivéh réch lakich lerabi yo'hanan: "velo yéraou fana rékam"! amar léh: beikar haregel.
7. אֵיתִיבֵיהּ: ״וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם״ — בִּזְבָחִים. אַתָּה אוֹמֵר בִּזְבָחִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעוֹפוֹת וּמְנָחוֹת? וְדִין הוּא: נֶאֶמְרָה חֲגִיגָה לַהֶדְיוֹט, וְנֶאֶמְרָה רְאִיָּיה לַגָּבוֹהַּ. מָה חֲגִיגָה הָאֲמוּרָה לַהֶדְיוֹט — זְבָחִים, אַף רְאִיָּיה הָאֲמוּרָה לַגָּבוֹהַּ — זְבָחִים. étivéh: "velo yéraou fana rékam" — bizva'him. ata omér bizva'him, o éno ela beofot oumna'hot? vedin hou: neemra 'hagiga lahedot, veneemra reiya lagavoha. ma 'hagiga haamoura lahedot — zeva'him, af reiya haamoura lagavoha — zeva'him.
8. וּמָה הֵן זְבָחִים — עוֹלוֹת. אַתָּה אוֹמֵר עוֹלוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁלָמִים? וְדִין הוּא: נֶאֶמְרָה חֲגִיגָה לַהֶדְיוֹט, וְנֶאֶמְרָה רְאִיָּיה לַגָּבוֹהַּ. מָה חֲגִיגָה הָאֲמוּרָה לַהֶדְיוֹט — בְּרָאוּי לוֹ, אַף רְאִיָּיה הָאֲמוּרָה לַגָּבוֹהַּ — בְּרָאוּי לוֹ. ouma hén zeva'him — olot. ata omér olot, o éno ela chelamim? vedin hou: neemra 'hagiga lahedot, veneemra reiya lagavoha. ma 'hagiga haamoura lahedot — beraou lo, af reiya haamoura lagavoha — beraou lo.
9. וְכֵן בְּדִין: שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוּלְחָנְךָ מָלֵא, וְשׁוּלְחַן רַבְּךָ רֵיקָם. אֲמַר לֵיהּ: בְּעִיקַּר הָרֶגֶל. vekhén bedin: chelo yehé choul'hankha malé, vechoul'han rabekha rékam. amar léh: beikar haregel.
10. אֵיתִיבֵיהּ, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ רְגָלִים בַּשָּׁנָה נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת בָּרֶגֶל: בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסּוּכּוֹת. וְאֵין נִרְאִין חֲצָאִין, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל זְכוּרְךָ״, וְאֵין נִרְאִין רֵיקָנִים, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם״! אֲמַר לֵיהּ: בְּעִיקַּר הָרֶגֶל. étivéh, rabi yosé berabi yeouda omér: chaloch regalim bachana nitstaouou yisraél laalot baregel: be'hag hamatsot ouv'hag hachavouot ouv'hag hasoukot. veén nirin 'hatsain, michoum cheneemar: "kol zekhourkha", veén nirin rékanim, michoum cheneemar: "velo yéraou fana rékam"! amar léh: beikar haregel.
11. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: ״יֵרָאֶה״ ״יִרְאֶה״ — מָה אֲנִי בְּחִנָּם, אַף אַתֶּם בְּחִנָּם. étivéh rabi yo'hanan leréch lakich: "yérae" "yire" — ma ani be'hinam, af atem be'hinam.
12. אֶלָּא: כֹּל הֵיכָא דַּאֲתָא וְלָא אַיְיתִי — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּעָיֵיל וּמִתְחֲזֵי וְנָפֵיק, כִּי פְּלִיגִי דַּאֲתָא וְאַיְיתִי. ela: kol hékha daata vela ayti — dekhoulé alma la peligi deayél oumit'hazé venafék, ki peligi daata veayti.
13. רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: רְאִיַּית פָּנִים בָּעֲזָרָה — רְאִיַּית פָּנִים הוּא דְּאֵין לָהּ שִׁיעוּר, הָא לְקׇרְבָּן — יֵשׁ לָהּ שִׁיעוּר. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: רְאִיַּית פָּנִים — בְּקׇרְבָּן, דַּאֲפִילּוּ קׇרְבָּן נָמֵי אֵין לוֹ שִׁיעוּר. rabi yo'hanan deamar: reiyat panim baazara — reiyat panim hou deén lah chiour, ha lekorban — yéch lah chiour. veréch lakich amar: reiyat panim — bekorban, daafilou korban namé én lo chiour.
14. אֵיתִיבֵיהּ: ״הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ״. הָתָם בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת. étivéh: "hokar raglekha mibét réekha". hatam be'hataot vaachamot.
15. כִּדְרַבִּי לֵוִי. דְּרַבִּי לֵוִי רָמֵי, כְּתִיב: ״הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ״, וּכְתִיב: ״אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת״! לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, כָּאן בְּעוֹלוֹת וּשְׁלָמִים. kidrabi lévi. derabi lévi ramé, ketiv: "hokar raglekha mibét réekha", oukhtiv: "avo vétkha veolot"! la kachya: kan be'hataot vaachamot, kan beolot ouchlamim.
16. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ״ — בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעוֹלוֹת וּשְׁלָמִים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי״ — הֲרֵי עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ״ — בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. tanya namé hakhi: "hokar raglekha mibét réekha" — be'hataot vaachamot hakatouv medabér. ata omér be'hataot vaachamot, o éno ela beolot ouchlamim? kecheou omér: "avo vétkha veolot achalém lekha nedara" — haré olot ouchlamim amour, ha ma ani mekayém "hokar raglekha mibét réekha" — be'hataot vaachamot hakatouv medabér.
17. וְאֵין נִרְאִין חֲצָאִין כּוּ׳. סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר: מַאן דְּאִית לֵיהּ עֲשָׂרָה בָּנִים, לָא לִיסְּקוּ הָאִידָּנָא חַמְשָׁה וּלְמָחָר חַמְשָׁה. veén nirin 'hatsain kou'. savar rav yoséf lemémar: man deit léh asara banim, la lisekou haidana 'hamcha oulma'har 'hamcha.

Daf 7b

1. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: פְּשִׁיטָא, הֵי מִינַּיְיהוּ מְשַׁוֵּית לְהוּ פּוֹשְׁעִים, וְהֵי מִינַּיְיהוּ מְשַׁוֵּית לְהוּ זְרִיזִין! amar léh abayé: pechita, hé minayou mechavét leou pochim, vehé minayou mechavét leou zerizin!
2. אֶלָּא קְרָא לְמַאי אֲתָא? לִכְדַאֲחֵרִים. דְּתַנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: הַמְקַמֵּץ, וְהַמְצָרֵף נְחֹשֶׁת, וְהַבּוּרְסִי — פְּטוּרִין מִן הָרְאִיָּיה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל זְכוּרְךָ״, מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲלוֹת עִם כׇּל זְכוּרְךָ. יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵין יְכוֹלִין לַעֲלוֹת עִם כׇּל זְכוּרְךָ. ela kera lema ata? likhdaa'hérim. detanya, a'hérim omrim: hamkaméts, vehamtsaréf ne'hochet, vehaboursi — petourin min hariya, cheneemar: "kol zekhourkha", mi cheyakhol laalot im kol zekhourkha. yatsou élou, cheén yekholin laalot im kol zekhourkha.
3. מַתְנִי׳ עוֹלוֹת בַּמּוֹעֵד בָּאוֹת מִן הַחוּלִּין, וְהַשְּׁלָמִים מִן הַמַּעֲשֵׂר. יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מִן הַחוּלִּין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מִן הַמַּעֲשֵׂר. matni' olot bamoéd baot min ha'houlin, vehachelamim min hamaasér. yom tov harichon chel pesa'h, bét chama omrim: min ha'houlin, ouvét hilél omrim: min hamaasér.
4. יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת וּבְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. וְהַכֹּהֲנִים בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּבִבְכוֹר, וּבְחָזֶה וָשׁוֹק. אֲבָל לֹא בְּעוֹפוֹת, וְלֹא בִּמְנָחוֹת. yisraél yotsin yedé 'hovatan bindarim oundavot ouvmasar behéma. vehakohanim be'hataot vaachamot ouvivkhor, ouv'haze vachok. aval lo beofot, velo bimna'hot.
5. גְּמָ׳ אֶלָּא: עוֹלוֹת — בַּמּוֹעֵד הוּא דְּבָאוֹת מִן הַחוּלִּין, הָא בְּיוֹם טוֹב — מִן הַמַּעֲשֵׂר? אַמַּאי, דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה, הִיא! וְכׇל דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה, אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַחוּלִּין. gema' ela: olot — bamoéd hou devaot min ha'houlin, ha beom tov — min hamaasér? ama, davar chebe'hova, hi! vekhol davar chebe'hova, éno ba ela min ha'houlin.
6. וְכִי תֵּימָא: הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּעוֹלוֹת בַּמּוֹעֵד בָּאוֹת, בְּיוֹם טוֹב אֵינָן בָּאוֹת, כְּמַאן — כְּבֵית שַׁמַּאי?! vekhi téma: ha ka machma lan deolot bamoéd baot, beom tov énan baot, keman — kevét chama?!
7. דִּתְנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים וְאֵין סוֹמְכִין עֲלֵיהֶן, אֲבָל לֹא עוֹלוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבִיאִין שְׁלָמִים וְעוֹלוֹת, וְסוֹמְכִין עֲלֵיהֶן. ditnan, bét chama omrim: meviin chelamim veén somkhin aléhen, aval lo olot. ouvét hilél omrim: meviin chelamim veolot, vesomkhin aléhen.
8. חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: עוֹלוֹת נְדָרִים וּנְדָבוֹת — בַּמּוֹעֵד בָּאוֹת, בְּיוֹם טוֹב — אֵינָן בָּאוֹת. וְעוֹלַת רְאִיָּיה בָּאָה אֲפִילּוּ בְּיוֹם טוֹב, וּכְשֶׁהִיא בָּאָה — אֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא מִן הַחוּלִּין. וְשַׁלְמֵי שִׂמְחָה בָּאִין אַף מִן הַמַּעֲשֵׂר. וַחֲגִיגַת יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מִן הַחוּלִּין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מִן הַמַּעֲשֵׂר. 'hasoré mi'hasera vehakhi katané: olot nedarim oundavot — bamoéd baot, beom tov — énan baot. veolat reiya baa afilou beom tov, oukhchehi baa — énah baa ela min ha'houlin. vechalmé sim'ha bain af min hamaasér. va'hagigat yom tov harichon chel pesa'h, bét chama omrim: min ha'houlin, ouvét hilél omrim: min hamaasér.
9. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: עוֹלוֹת, נְדָרִים וּנְדָבוֹת — בַּמּוֹעֵד בָּאוֹת, בְּיוֹם טוֹב — אֵינָן בָּאוֹת. וְעוֹלַת רְאִיָּיה בָּאָה אֲפִילּוּ בְּיוֹם טוֹב. וּכְשֶׁהִיא בָּאָה — אֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא מִן הַחוּלִּין. וְשַׁלְמֵי שִׂמְחָה בָּאִין אַף מִן הַמַּעֲשֵׂר. וַחֲגִיגַת יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מִן הַחוּלִּין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מִן הַמַּעֲשֵׂר. tanya namé hakhi: olot, nedarim oundavot — bamoéd baot, beom tov — énan baot. veolat reiya baa afilou beom tov. oukhchehi baa — énah baa ela min ha'houlin. vechalmé sim'ha bain af min hamaasér. va'hagigat yom tov harichon chel pesa'h, bét chama omrim: min ha'houlin, ouvét hilél omrim: min hamaasér.
10. מַאי שְׁנָא חֲגִיגַת יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח? אָמַר רַב אָשֵׁי: הָא קָא מַשְׁמַע לַן, חֲגִיגַת חֲמִשָּׁה עָשָׂר — אִין, חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר — לָא. ma chena 'hagigat yom tov harichon chel pesa'h? amar rav aché: ha ka machma lan, 'hagigat 'hamicha asar — in, 'hagigat arbaa asar — la.

Daf 8a

1. אַלְמָא קָסָבַר — חֲגִיגַת אַרְבָּעָה עָשָׂר לָאו דְּאוֹרָיְיתָא. alma kasavar — 'hagigat arbaa asar la deorayta.
2. אָמַר מָר, בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: מִן הַמַּעֲשֵׂר. אַמַּאי? דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה הוּא, וְכׇל דָּבָר שֶׁבְּחוֹבָה אֵינוֹ בָּא אֶלָּא מִן הַחוּלִּין? אָמַר עוּלָּא: בְּטוֹפֵל. amar mar, bét hilél omrim: min hamaasér. ama? davar chebe'hova hou, vekhol davar chebe'hova éno ba ela min ha'houlin? amar oula: betofél.
3. חִזְקִיָּה אָמַר, טוֹפְלִין בְּהֵמָה לִבְהֵמָה, וְאֵין טוֹפְלִין מָעוֹת לְמָעוֹת. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: טוֹפְלִין מָעוֹת לְמָעוֹת, וְאֵין טוֹפְלִין בְּהֵמָה לִבְהֵמָה. 'hizkiya amar, toflin behéma livhéma, veén toflin maot lemaot. verabi yo'hanan amar: toflin maot lemaot, veén toflin behéma livhéma.
4. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּחִזְקִיָּה, תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: ״מִסַּת״ — מְלַמֵּד שֶׁאָדָם מֵבִיא חוֹבָתוֹ מִן הַחוּלִּין. וּמִנַּיִן שֶׁאִם רָצָה לְעָרֵב מְעָרֵב — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. tanya keotéh de'hizkiya, tanya keotéh derabi yo'hanan. tanya keotéh derabi yo'hanan: "misat" — melaméd cheadam mévi 'hovato min ha'houlin. ouminayin cheim ratsa learév mearév — talmoud lomar: "kaacher yevarekhkha h' elohekha".
5. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּחִזְקִיָּה: ״מִסַּת״ — מְלַמֵּד שֶׁאָדָם מֵבִיא חוֹבָתוֹ מִן הַחוּלִּין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יוֹם רִאשׁוֹן מִן הַחוּלִּין, מִכָּאן וְאֵילָךְ מִן הַמַּעֲשֵׂר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה מִן הַחוּלִּין, מִכָּאן וְאֵילָךְ מִן הַמַּעֲשֵׂר. tanya keotéh de'hizkiya: "misat" — melaméd cheadam mévi 'hovato min ha'houlin, bét chama omrim: yom richon min ha'houlin, mikan veélakh min hamaasér. ouvét hilél omrim: akhila richona min ha'houlin, mikan veélakh min hamaasér.
6. וּשְׁאָר כׇּל יְמוֹת הַפֶּסַח, אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַעֲשֵׂר בְּהֵמָה. בְּיוֹם טוֹב מַאי טַעְמָא לָא? ouchar kol yemot hapesa'h, adam yotsé yedé 'hovato bemaasér behéma. beom tov ma tama la?
7. אָמַר רַב אָשֵׁי: דִּלְמָא אָתֵי לְעַשּׂוֹרֵי בְּיוֹם טוֹב, וְאִי אֶפְשָׁר לְעַשֵּׂר בְּיוֹם טוֹב מִשּׁוּם סְקַרְתָּא. amar rav aché: dilma até leasoré beom tov, vei efchar leasér beom tov michoum sekarta.
8. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי מִסַּת לִישָּׁנָא דְחוּלִּין הוּא? דִּכְתִיב: ״וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ״. ma machma deha misat lichana de'houlin hou? dikhtiv: "vayasem hamelekh a'hachvéroch mas al haarets".
9. יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ״ — לְרַבּוֹת כׇּל מִינֵי שְׂמָחוֹת לְשִׂמְחָה. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת וּבְמַעְשַׂר בְּהֵמָה, yisraél yotsin yedé 'hovatan bindarim oundavot. tanou rabanan: "vesama'hta be'hagekha" — lerabot kol miné sema'hot lesim'ha. mikan amrou 'hakhamim: yisraél yotsin yedé 'hovatan bindarim oundavot ouvmasar behéma,
10. וְהַכֹּהֲנִים בְּחַטָּאת וְאָשָׁם וּבִבְכוֹר, וּבְחָזֶה וָשׁוֹק. יָכוֹל אַף בָּעוֹפוֹת וּבִמְנָחוֹת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ״, vehakohanim be'hatat veacham ouvivkhor, ouv'haze vachok. yakhol af baofot ouvimna'hot — talmoud lomar: "vesama'hta be'hagekha",

Daf 8b

1. מִי שֶׁחֲגִיגָה בָּאָה מֵהֶם, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין חֲגִיגָה בָּאָה מֵהֶם. mi che'hagiga baa méhem, yatsou élou cheén 'hagiga baa méhem.
2. רַב אָשֵׁי אָמַר: מִ״וְּשָׂמַחְתָּ״ נָפְקָא. יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּהֶן שִׂמְחָה. rav aché amar: mi"ousama'hta" nafka. yatsou élou cheén bahen sim'ha.
3. וְרַב אָשֵׁי, הַאי ״בְּחַגֶּךָ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? הַהוּא, לְכִדְרַב דָּנִיאֵל בַּר קַטִּינָא. דְּאָמַר רַב דָּנִיאֵל בַּר קַטִּינָא אָמַר רַב: מִנַּיִין שֶׁאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ״, וְלֹא בְּאִשְׁתֶּךָ. verav aché, ha "be'hagekha" ma avéd léh? haou, lekhidrav daniél bar katina. deamar rav daniél bar katina amar rav: minayin cheén nosin nachim bamoéd — cheneemar: "vesama'hta be'hagekha", velo beichtekha.
4. מַתְנִי׳ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹכְלִים מְרוּבִּים וּנְכָסִים מוּעָטִים — מֵבִיא שְׁלָמִים מְרוּבִּים וְעוֹלוֹת מוּעָטוֹת. נְכָסִים מְרוּבִּים וְאוֹכְלִין מוּעָטִין — מֵבִיא עוֹלוֹת מְרוּבּוֹת וּשְׁלָמִים מוּעָטִין. matni' mi cheyéch lo okhlim meroubim ounkhasim mouatim — mévi chelamim meroubim veolot mouatot. nekhasim meroubim veokhlin mouatin — mévi olot meroubot ouchlamim mouatin.
5. זֶה וָזֶה מוּעָט — עַל זֶה נֶאֱמַר: מָעָה כֶּסֶף, שְׁתֵּי כֶּסֶף. זֶה וָזֶה מְרוּבִּים — עַל זֶה נֶאֱמַר: ״אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ״. ze vaze mouat — al ze neemar: maa kesef, cheté kesef. ze vaze meroubim — al ze neemar: "ich kematenat yado kevirkat h' elohekha acher natan lakh".
6. גְּמָ׳ שְׁלָמִים מְרוּבִּים. מֵהֵיכָא מַיְיתֵי? הָא לֵית לֵיהּ! אָמַר רַב חִסְדָּא: טוֹפֵל וּמֵבִיא פַּר גָּדוֹל. אָמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת: הֲרֵי אָמְרוּ טוֹפְלִין בְּהֵמָה לִבְהֵמָה! gema' chelamim meroubim. méhékha mayté? ha lét léh! amar rav 'hisda: tofél oumévi par gadol. amar léh rav chéchet: haré amrou toflin behéma livhéma!
7. מַאי קָאָמַר לֵיהּ? אִילֵּימָא הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: הֲרֵי אָמְרוּ טוֹפְלִין בְּהֵמָה לִבְהֵמָה אֲבָל לֹא מָעוֹת לְמָעוֹת, וְלֵימָא לֵיהּ: אֵין טוֹפְלִין מָעוֹת לְמָעוֹת! אֶלָּא הָכִי אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי אָמְרוּ אַף טוֹפְלִין בְּהֵמָה לִבְהֵמָה. ma kaamar léh? iléma hakhi kaamar léh: haré amrou toflin behéma livhéma aval lo maot lemaot, veléma léh: én toflin maot lemaot! ela hakhi amar léh: haré amrou af toflin behéma livhéma.
8. כְּמַאן? דְּלָא כְּחִזְקִיָּה וּדְלָא כְּרַבִּי יוֹחָנָן! keman? dela ke'hizkiya oudla kerabi yo'hanan!
9. וְכִי תֵּימָא: אָמוֹרָאֵי הוּא דִּפְלִיגִי, מַתְנְיָיתָא לָא פְּלִיגִי. וְהָא קָתָנֵי: אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה מִן הַחוּלִּין. vekhi téma: amoraé hou difligi, matneyata la peligi. veha katané: akhila richona min ha'houlin.
10. מַאי אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה — שִׁיעוּר דְּמֵי אֲכִילָה רִאשׁוֹנָה מִן הַחוּלִּין. ma akhila richona — chiour demé akhila richona min ha'houlin.
11. אָמַר עוּלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הִפְרִישׁ עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת לַחֲגִיגָתוֹ, הִקְרִיב חָמֵשׁ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן — חוֹזֵר וּמַקְרִיב חָמֵשׁ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כֵּיוָן שֶׁפָּסַק, שׁוּב אֵינוֹ מַקְרִיב. amar oula amar réch lakich: hifrich eser behémot la'hagigato, hikriv 'haméch beom tov richon — 'hozér oumakriv 'haméch beom tov chéni. rabi yo'hanan amar: kévan chepasak, chouv éno makriv.
12. אָמַר רַבִּי אַבָּא, וְלָא פְּלִיגִי: כָּאן בִּסְתָם, כָּאן בִּמְפָרֵשׁ. amar rabi aba, vela peligi: kan bistam, kan bimfaréch.
13. הַאי סְתָם הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּלֵיכָּא שְׁהוּת בַּיּוֹם לִקְרַב, הַאי דְּלָא אַקְרְבִינְהוּ — דְּלֵיכָּא שְׁהוּת בַּיּוֹם. ha setam hékhi damé? iléma deléka cheout bayom likrav, ha dela akrevinou — deléka cheout bayom.
14. וְאֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ אוֹכְלִין, הַאי דְּלָא אַקְרְבִינְהוּ — דְּלֵית לֵיהּ אוֹכְלִין. veela delét léh okhlin, ha dela akrevinou — delét léh okhlin.
15. לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא שְׁהוּת בַּיּוֹם וְאִית לֵיהּ אוֹכְלִין, מִדִּבְקַמָּא לָא אַקְרְבִינְהוּ, שְׁמַע מִינַּהּ שַׁיּוֹרֵי שַׁיְּירִינְהוּ. la tserikha, deika cheout bayom veit léh okhlin, midivkama la akrevinou, chema minah chayoré chayerinou.
16. וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּכִי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִפְרִישׁ עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת לַחֲגִיגָתוֹ, הִקְרִיב חָמֵשׁ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן — חוֹזֵר וּמַקְרִיב חָמֵשׁ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי. קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי. vehakhi namé mistabera, dekhi ata ravin amar rabi yo'hanan: hifrich eser behémot la'hagigato, hikriv 'haméch beom tov richon — 'hozér oumakriv 'haméch beom tov chéni. kachyan ahadadé.
17. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: כָּאן בִּסְתָם, כָּאן בִּמְפָרֵשׁ. שְׁמַע מִינַּהּ. ela la chema minah: kan bistam, kan bimfaréch. chema minah.
18. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: itemar namé, amar rav chemen bar aba amar rabi yo'hanan:

Daf 9a

1. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא גָּמַר, אֲבָל גָּמַר — חוֹזֵר וּמַקְרִיב. lo chanou ela chelo gamar, aval gamar — 'hozér oumakriv.
2. מַאי ״גָּמַר״? אִילֵּימָא גָּמַר קׇרְבְּנוֹתָיו — מַאי מַקְרִיב? אֶלָּא שֶׁלֹּא גָּמַר הַיּוֹם, אֲבָל גָּמַר הַיּוֹם — חוֹזֵר וּמַקְרִיב. ma "gamar"? iléma gamar korbenota — ma makriv? ela chelo gamar hayom, aval gamar hayom — 'hozér oumakriv.
3. מַתְנִי׳ מִי שֶׁלֹּא חָג בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג — חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג. matni' mi chelo 'hag beom tov harichon chel 'hag — 'hogég et kal haregel veom tov haa'haron chel 'hag.
4. עָבַר הָרֶגֶל וְלֹא חָג — אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ, עַל זֶה נֶאֱמַר ״מְעֻוָּות לֹא יוּכַל לִתְקוֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת״. avar haregel velo 'hag — éno 'hayav bea'hraouto, al ze neemar "meouvat lo youkhal litkon ve'hesron lo youkhal lehimanot".
5. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְּיָיא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ מְעֻוָּות שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתָּקֵן? זֶה הַבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה מַמְזֵר. אִם תֹּאמַר בְּגוֹנֵב וְגוֹזֵל — יָכוֹל הוּא לְהַחְזִירוֹ, וִיתַקֵּן. rabi chimon ben menaseya omér: ézeou meouvat cheéno yakhol lehitakén? ze haba al haerva veolid mimena mamzér. im tomar begonév vegozél — yakhol hou leha'hziro, vitakén.
6. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין קוֹרִין מְעֻוָּות אֶלָּא לְמִי שֶׁהָיָה מְתוּקָּן בַּתְּחִילָּה וְנִתְעַוֵּות, וְאֵי זֶה? זֶה תַּלְמִיד חָכָם הַפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה. rabi chimon ben yo'ha omér: én korin meouvat ela lemi chehaya metoukan bate'hila venitavét, veé ze? ze talmid 'hakham haporéch min hatora.
7. גְּמָ׳ מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר ״עֲצֶרֶת״ בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, וְנֶאֱמַר ״עֲצֶרֶת״ בִּשְׁמִינִי שֶׁל חַג. מָה לְהַלָּן לְתַשְׁלוּמִין — אַף כָּאן לְתַשְׁלוּמִין. gema' menahané milé? amar rabi yo'hanan michoum rabi yichmaél: neemar "atseret" bichvii chel pesa'h, veneemar "atseret" bichmini chel 'hag. ma lehalan letachloumin — af kan letachloumin.
8. מוּפְנֶה. דְּאִי לָאו מוּפְנֶה, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לִשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁכֵּן אֵינוֹ חָלוּק מִשֶּׁלְּפָנָיו, תֹּאמַר בִּשְׁמִינִי שֶׁל חַג שֶׁחָלוּק מִשֶּׁלְּפָנָיו. moufne. dei la moufne, ika lemifrakh: ma lichvii chel pesa'h chekén éno 'halouk michelefana, tomar bichmini chel 'hag che'halouk michelefana.
9. לָאיֵי אִפְּנוֹיֵי מוּפְנֶה. מִכְּדֵי מַאי ״עֲצֶרֶת״ — עָצוּר בַּעֲשִׂיַּית מְלָאכָה, הָכְתִיב: ״לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה״, ״עֲצֶרֶת״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי. layé ipenoyé moufne. mikedé ma "atseret" — atsour baasiyat melakha, hakhtiv: "lo taase melakha", "atseret" dikhtav ra'hamana lema li? ela chema minah leafnoyé.
10. וְתַנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא, דְּתַנְיָא: ״וְחַגּוֹתֶם אוֹתוֹ חַג לַה׳ שִׁבְעַת יָמִים״, יָכוֹל יְהֵא חוֹגֵג וְהוֹלֵךְ כָּל שִׁבְעָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹתוֹ״ — אוֹתוֹ אַתָּה חוֹגֵג, וְאִי אַתָּה חוֹגֵג כׇּל שִׁבְעָה. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״שִׁבְעָה״ — לְתַשְׁלוּמִין. vetana mayté lah méhakha, detanya: "ve'hagotem oto 'hag la' chivat yamim", yakhol yehé 'hogég veolékh kal chiva — talmoud lomar: "oto" — oto ata 'hogég, vei ata 'hogég kol chiva. im kén lama neemar "chiva" — letachloumin.
11. וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא חָג יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחוֹגֵג וְהוֹלֵךְ אֶת כָּל הָרֶגֶל וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אוֹתוֹ״, אִי ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי״, יָכוֹל יְהֵא חוֹגֵג וְהוֹלֵךְ הַחֹדֶשׁ כּוּלּוֹ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹתוֹ״ — אוֹתוֹ אַתָּה חוֹגֵג, וְאִי אַתָּה חוֹגֵג חוּצָה לוֹ. ouminayin cheim lo 'hag yom tov harichon chel 'hag che'hogég veolékh et kal haregel veom tov haa'haron — talmoud lomar: "ba'hodech hachevii ta'hogou oto", i "ba'hodech hachevii", yakhol yehé 'hogég veolékh ha'hodech koulo — talmoud lomar: "oto" — oto ata 'hogég, vei ata 'hogég 'houtsa lo.
12. וּמַאי תַּשְׁלוּמִין? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: תַּשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן, וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר: תַּשְׁלוּמִין זֶה לָזֶה. ouma tachloumin? rabi yo'hanan amar: tachloumin larichon, verabi ochaya amar: tachloumin ze laze.
13. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַבִּי זֵירָא: חִיגֵּר בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְנִתְפַּשֵּׁט בְּיוֹם שֵׁנִי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: תַּשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן, כֵּיוָן דְּלָא חֲזֵי בָּרִאשׁוֹן — לָא חֲזֵי בַּשֵּׁנִי. וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר: תַּשְׁלוּמִין זֶה לָזֶה, אַף עַל גַּב דְּלָא חֲזֵי בָּרִאשׁוֹן — חֲזֵי בִּשְׁנֵי. ma bénayou? amar rabi zéra: 'higér beom richon venitpachét beom chéni ika bénayou. rabi yo'hanan amar: tachloumin larichon, kévan dela 'hazé barichon — la 'hazé bachéni. verabi ochaya amar: tachloumin ze laze, af al gav dela 'hazé barichon — 'hazé bichné.
14. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? oumi amar rabi yo'hanan hakhi?
15. וְהָאָמַר חִזְקִיָּה: נִטְמָא בַּיּוֹם — מֵבִיא, בַּלַּיְלָה — אֵינוֹ מֵבִיא. vehaamar 'hizkiya: nitma bayom — mévi, balayla — éno mévi.
16. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף בַּלַּיְלָה נָמֵי מֵבִיא. verabi yo'hanan amar: af balayla namé mévi.
17. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: שָׁאנֵי טוּמְאָה, דְּיֵשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין בְּפֶסַח שֵׁנִי. amar rabi yirmeya: chané touma, deyéch lah tachloumin befesa'h chéni.
18. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר פֶּסַח matkéf lah rav papa: hani'ha leman deamar pesa'h

Daf 9b

1. שֵׁנִי — תַּשְׁלוּמִין דְּרִאשׁוֹן הוּא. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֵׁנִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? chéni — tachloumin derichon hou. ela leman deamar chéni regel bifné atsmo hou, ma ika lemémar?
2. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: קָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן לַיְלָה אֵינוֹ מְחוּסַּר זְמַן. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? ela amar rav papa: kasavar rabi yo'hanan layla éno me'housar zeman. oumi amar rabi yo'hanan hakhi?
3. וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רָאָה אַחַת בַּלַּיְלָה וּשְׁתַּיִם בַּיּוֹם — מֵבִיא. vehaamar rabi yo'hanan: raa a'hat balayla ouchtayim bayom — mévi.
4. שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה וְאַחַת בַּיּוֹם — אֵינוֹ מֵבִיא. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן לַיְלָה אֵינוֹ מְחוּסַּר זְמַן, אֲפִילּוּ שְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה וְאַחַת בַּיּוֹם — מֵבִיא! chetayim balayla vea'hat bayom — éno mévi. vei salka datakh kasavar rabi yo'hanan layla éno me'housar zeman, afilou chetayim balayla vea'hat bayom — mévi!
5. כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר לַיְלָה מְחוּסַּר זְמַן, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר — פְּשִׁיטָא! שְׁתַּיִם בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה אִצְטְרִיכָא לֵיהּ. ki kaamar rabi yo'hanan, ledivré haomér layla me'housar zeman, ledivré haomér — pechita! chetayim bayom vea'hat balayla itsterikha léh.
6. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כְּאַתְקַפְתָּא דְּרַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי, קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְרַב יוֹסֵף. salka datakh aména keatkafta derav chicha beréh derav idi, ka machma lan kidrav yoséf.
7. עָבַר הָרֶגֶל וְלֹא חָג אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִימָּנוֹת״. avar haregel velo 'hag éno 'hayav bea'hraouto, veal ze neemar: "meouvat lo youkhal litkon ve'hesron lo youkhal lehimanot".
8. אֲמַר לֵיהּ בַּר הֵי הֵי לְהִלֵּל: הַאי ״לְהִימָּנוֹת״, לְהִמָּלאוֹת מִיבְּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, זֶה (שֶׁמִּנּוּהוּ) [שֶׁנִּמְנוּ] חֲבֵירָיו לִדְבַר מִצְוָה, וְהוּא לֹא נִמְנָה עִמָּהֶן. amar léh bar hé hé lehilél: ha "lehimanot", lehimalot mibeé léh. ela, ze (cheminouou) [chenimnou] 'havéra lidvar mitsva, veou lo nimna imahen.
9. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן״ — זֶה שֶׁבִּיטֵּל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, אוֹ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית, אוֹ שֶׁבִּיטֵּל תְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית אוֹ תְּפִלָּה שֶׁל עַרְבִית. ״וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִימָּנוֹת״ — זֶה שֶׁנִּמְנוּ חֲבֵירָיו לִדְבַר מִצְוָה וְהוּא לֹא נִמְנָה עִמָּהֶן. tanya namé hakhi: "meouvat lo youkhal litkon" — ze chebitél keriat chema chel cha'harit, o keriat chema chel arvit, o chebitél tefila chel cha'harit o tefila chel arvit. "ve'hesron lo youkhal lehimanot" — ze chenimnou 'havéra lidvar mitsva veou lo nimna imahen.
10. אֲמַר לֵיהּ בַּר הֵי הֵי לְהִלֵּל, מַאי דִּכְתִיב: ״וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עוֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ״, הַיְינוּ ״צַדִּיק״ — הַיְינוּ ״עוֹבֵד אֱלֹהִים״, הַיְינוּ ״רָשָׁע״ — הַיְינוּ ״אֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ״! אֲמַר לֵיהּ: ״עֲבָדוֹ״ וְ״לֹא עֲבָדוֹ״ — תַּרְוַיְיהוּ צַדִּיקֵי גְּמוּרֵי נִינְהוּ, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה שׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה פְּעָמִים, לְשׁוֹנֶה פִּרְקוֹ מֵאָה וְאֶחָד. amar léh bar hé hé lehilél, ma dikhtiv: "vechavtem ouritem bén tsadik leracha bén ovéd elohim laacher lo avado", haynou "tsadik" — haynou "ovéd elohim", haynou "racha" — haynou "acher lo avado"! amar léh: "avado" ve"lo avado" — tarvayou tsadiké gemouré ninou, veéno dome chone pirko méa peamim, lechone pirko méa vee'had.
11. אֲמַר לֵיהּ: וּמִשּׁוּם חַד זִימְנָא קָרֵי לֵיהּ ״לֹא עֲבָדוֹ״? אֲמַר לֵיהּ: אִין, צֵא וּלְמַד מִשּׁוּק שֶׁל חֲמָרִין: עַשְׂרָה פַּרְסֵי — בְּזוּזָא, חַד עֲשַׂר פַּרְסֵי — בִּתְרֵי זוּזֵי. amar léh: oumichoum 'had zimna karé léh "lo avado"? amar léh: in, tsé oulmad michouk chel 'hamarin: asra parsé — bezouza, 'had asar parsé — bitré zouzé.
12. אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ לְבַר הֵי הֵי, וְאָמְרִי לַהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: ״הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְכָסֶף בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עוֹנִי״ — מְלַמֵּד שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כׇּל מִדּוֹת טוֹבוֹת לִיתֵּן לְיִשְׂרָאֵל, וְלֹא מָצָא אֶלָּא עֲנִיּוּת. אָמַר שְׁמוּאֵל וְאִיתֵּימָא רַב יוֹסֵף, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: יָאָה עַנְיוּתָא לִיהוּדָאֵי כִּי בַּרְזָא סוּמָּקָא לְסוּסְיָא חִיוָּרָא. amar léh éliyaou levar hé hé, veamri lah lerabi elazar: ma dikhtiv: "hiné tseraftikha velo vekhasef be'hartikha bekhour oni" — melaméd che'hazar hakadoch baroukh hou al kol midot tovot litén leyisraél, velo matsa ela aniyout. amar chemouél veitéma rav yoséf, haynou deamri inaché: yaa anouta lioudaé ki barza soumaka lesousya 'hivara.
13. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵי זֶה הוּא ״מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן״ — זֶה הַבָּא עַל הָעֶרְוָה וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה מַמְזֵר וְכוּ׳. הוֹלִיד — אִין, לֹא הוֹלִיד — לָא? rabi chimon ben menasya omér: é ze hou "meouvat lo youkhal litkon" — ze haba al haerva veolid mimena mamzér vekhou'. holid — in, lo holid — la?
14. וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: גּוֹנֵב אָדָם — אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזִיר גְּנֵבוֹ וִיתַקֵּן, גּוֹזֵל אָדָם — אֶפְשָׁר שֶׁיַּחֲזִיר גְּזֵלוֹ וִיתַקֵּן, אֲבָל הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ וַאֲסָרָהּ לְבַעְלָהּ — נִטְרַד מִן הָעוֹלָם וְהָלַךְ לוֹ. veha tanya, rabi chimon ben menasya omér: gonév adam — efchar cheya'hazir genévo vitakén, gozél adam — efchar cheya'hazir gezélo vitakén, aval haba al échet ich vaasarah levalah — nitrad min haolam vehalakh lo.
15. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין אוֹמֵר ״בַּקְּרוּ גָּמָל״ ״בַּקְּרוּ חֲזִיר״, אֶלָּא ״בַּקְּרוּ טָלֶה״. וְאֵי זֶה — זֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁפֵּירַשׁ מִן הַתּוֹרָה. rabi chimon ben yo'ha omér: én omér "bakerou gamal" "bakerou 'hazir", ela "bakerou tale". veé ze — ze talmid 'hakham chepérach min hatora.
16. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן לָקִישׁ אָמַר: כׇּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁפֵּירַשׁ מִן הַתּוֹרָה, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ״, וְאוֹמֵר: ״מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי״! rabi yeouda ben lakich amar: kol talmid 'hakham chepérach min hatora, ala hakatouv omér: "ketsipor nodedet min kinah kén ich nodéd mimekomo", veomér: "ma matsou avotékhem bi avel ki ra'hakou méala"!
17. לָא קַשְׁיָא: כָּאן בַּאֲחוֹתוֹ פְּנוּיָה, כָּאן בְּאֵשֶׁת אִישׁ. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא בְּאֵשֶׁת אִישׁ, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן la kachya: kan baa'hoto penouya, kan beéchet ich. vei baét éma: ha veha beéchet ich, vela kachya: kan

Daf 10a

1. בְּאוֹנֶס, כָּאן בְּרָצוֹן. וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא בְּאוֹנֶס, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּאֵשֶׁת כֹּהֵן, כָּאן בְּאֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל. beones, kan beratson. veibaét éma ha veha beones, vela kachya: kan beéchet kohén, kan beéchet yisraél.
2. ״וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם״, אָמַר רַב: כֵּיוָן שֶׁיּוֹצֵא אָדָם מִדְּבַר הֲלָכָה לִדְבַר מִקְרָא — שׁוּב אֵין לוֹ שָׁלוֹם. "velayotsé velaba én chalom", amar rav: kévan cheyotsé adam midevar halakha lidvar mikra — chouv én lo chalom.
3. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הַפּוֹרֵשׁ מִתַּלְמוּד לְמִשְׁנָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ מִתַּלְמוּד לְתַלְמוּד. ouchmouél amar: ze haporéch mitalmoud lemichna. verabi yo'hanan amar: afilou mitalmoud letalmoud.
4. מַתְנִי׳ הֶיתֵּר נְדָרִים — פּוֹרְחִין בָּאֲוִיר וְאֵין לָהֶם עַל מָה שֶׁיִּסָּמֵכוּ. matni' hetér nedarim — por'hin baavir veén lahem al ma cheyisamékhou.
5. הִלְכוֹת שַׁבָּת, חֲגִיגוֹת וְהַמְּעִילוֹת — הֲרֵי הֵם כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִן בִּשְׂעָרָהּ, שֶׁהֵן מִקְרָא מוּעָט וַהֲלָכוֹת מְרוּבּוֹת. הַדִּינִין וְהָעֲבוֹדוֹת הַטְּהָרוֹת וְהַטְּמָאוֹת וַעֲרָיוֹת — יֵשׁ לָהֶן עַל מָה שֶׁיִּסָּמֵכוּ, וְהֵן הֵן גּוּפֵי תוֹרָה. hilkhot chabat, 'hagigot vehameilot — haré hém kahararim hatelouyin bisarah, chehén mikra mouat vahalakhot meroubot. hadinin vehaavodot hateharot vehatemaot vaaraot — yéch lahen al ma cheyisamékhou, vehén hén goufé tora.
6. גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יֵשׁ לָהֶם עַל מָה שֶׁיִּסָּמֵכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יַפְלִיא״ ״כִּי יַפְלִיא״ שְׁתֵּי פְּעָמִים: אַחַת הַפְלָאָה לְאִיסּוּר, וְאַחַת הַפְלָאָה לְהֶיתֵּר. gema' tanya, rabi eliezer omér: yéch lahem al ma cheyisamékhou, cheneemar: "ki yafli" "ki yafli" cheté peamim: a'hat haflaa leisour, vea'hat haflaa lehetér.
7. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יֵשׁ לָהֶם עַל מָה שֶׁיִּסָּמֵכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי״ — בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי, וְחָזַרְתִּי בִּי. rabi yeochoua omér: yéch lahem al ma cheyisamékhou, cheneemar: "acher nichbati veapi" — beapi nichbati, ve'hazarti bi.
8. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: יֵשׁ לָהֶם עַל מָה שֶׁיִּסָּמֵכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּל נְדִיב לִבּוֹ״. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יֵשׁ לָהֶם עַל מָה שֶׁיִּסָּמֵכוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּימָה לִשְׁמוֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ״. rabi yits'hak omér: yéch lahem al ma cheyisamékhou, cheneemar: "kol nediv libo". 'hananya ben a'hi rabi yeochoua omér: yéch lahem al ma cheyisamékhou, cheneemar: "nichbati vaakayéma lichmor michpeté tsidkekha".
9. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אִי הֲוַאי הָתָם, אָמְרִי לְהוּ: דִּידִי עֲדִיפָא מִדִּידְכוּ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״ — הוּא אֵינוֹ מוֹחֵל, אֲבָל אֲחֵרִים מוֹחֲלִין לוֹ. אָמַר רָבָא: לְכוּלְּהוּ אִית לְהוּ פִּירְכָא, לְבַר מִדִּשְׁמוּאֵל דְּלֵית לֵיהּ פִּירְכָא. amar rav yeouda amar chemouél: i hava hatam, amri leou: didi adifa mididkhou — cheneemar: "lo ya'hél devaro" — hou éno mo'hél, aval a'hérim mo'halin lo. amar rava: lekhouleou it leou pirkha, levar midichmouél delét léh pirkha.
10. דְּאִי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — דִּלְמָא כִּדְרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן: לְעוֹלָם אֵין אֶחָד מֵהֶם נָזִיר, שֶׁלֹּא נִיתְּנָה נְזִירוּת אֶלָּא לְהַפְלָאָה. dei miderabi eliezer — dilma kidrabi yeouda cheamar michoum rabi tarfon. detanya, rabi yeouda omér michoum rabi tarfon: leolam én e'had méhem nazir, chelo nitena nezirout ela lehaflaa.
11. אִי מִדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר: בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי — וְלָא הָדַרְנָא בִּי. אִי מִדְּרַבִּי יִצְחָק — דִּלְמָא לְאַפּוֹקֵי מִדִּשְׁמוּאֵל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: גָּמַר בְּלִבּוֹ — צָרִיךְ שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא הוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו. i miderabi yeochoua — dilma hakhi kaamar: beapi nichbati — vela hadarna bi. i miderabi yits'hak — dilma leapoké midichmouél. deamar chemouél: gamar belibo — tsarikh cheyotsi bisfata, veha ka machma lan: deaf al gav delo hotsi bisfata.
12. אִי מִדַּחֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — דִּלְמָא כְּרַב גִּידֵּל אָמַר רַב. דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּים אֶת הַמִּצְוָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּימָה לִשְׁמוֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ״. i mida'hananya ben a'hi rabi yeochoua — dilma kerav gidél amar rav. deamar rav gidél amar rav: minayin chenichbain lekayém et hamitsva — cheneemar: "nichbati vaakayéma lichmor michpeté tsidkekha".
13. אֶלָּא דִּשְׁמוּאֵל לֵית לֵיהּ פִּירְכָא. אָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: טָבָא חֲדָא פִּלְפַּלְתָּא חֲרִיפְתָּא מִמְּלֵי צַנָּא דְקָרֵי. ela dichmouél lét léh pirkha. amar rava, veitéma rav na'hman bar yits'hak: haynou deamri inaché: tava 'hada pilpalta 'harifta mimelé tsana dekaré.
14. הִלְכוֹת שַׁבָּת. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לָא צְרִיכָא, לְכִדְרַבִּי אַבָּא. דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא: הַחוֹפֵר גּוּמָּא בְּשַׁבָּת וְאֵין צָרִיךְ אֶלָּא לַעֲפָרָהּ — פָּטוּר עָלֶיהָ. hilkhot chabat. mikhtav ketivan! la tserikha, lekhidrabi aba. deamar rabi aba: ha'hofér gouma bechabat veén tsarikh ela laafarah — patour aleha.
15. כְּמַאן — כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ — פָּטוּר עָלֶיהָ. keman — kerabi chimon, deamar: melakha cheénah tserikha legoufah — patour aleha.
16. אֲפִילּוּ תֵּימָא לְרַבִּי יְהוּדָה: הָתָם מְתַקֵּן, הָכָא מְקַלְקֵל הוּא. afilou téma lerabi yeouda: hatam metakén, hakha mekalkél hou.
17. מַאי ״כַּהֲרָרִין הַתְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה״? ma "kahararin hatelouyin bisara"?

Daf 10b

1. מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה, וּמְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת לָא כְּתִיבָא. melekhet ma'hchevet asra tora, oumlekhet ma'hchevet la ketiva.
2. חֲגִיגוֹת. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! לָא צְרִיכָא, לִכְדַאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: מִמַּאי דְּהַאי ״וְחַגּוֹתֶם אוֹתוֹ חַג לַה׳״ — זְבִיחָה? דִּלְמָא ״חוֹגּוּ חַגָּא״ קָאָמַר רַחֲמָנָא! 'hagigot. mikhtav ketivan! la tserikha, likhdaamar léh rav papa leabayé: mima deha "ve'hagotem oto 'hag la'" — zevi'ha? dilma "'hogou 'haga" kaamar ra'hamana!
3. אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב ״וְיָחוֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר״, הָכִי נָמֵי דְּחוֹגּוּ חַגָּא הוּא? וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָכְתִיב: ״וַיֹּאמַר מֹשֶׁה גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵינוּ זְבָחִים וְעוֹלוֹת״. ela méata, dikhtiv "veya'hogou li bamidbar", hakhi namé de'hogou 'haga hou? vekhi téma hakhi namé, vehakhtiv: "vayomar moche gam ata titén beyadénou zeva'him veolot".
4. דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: ״אִכְלוּ וּשְׁתוּ וְחוֹגּוּ חַגָּא קַמַּאי״? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר״, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּחוֹגָּא הוּא, תַּרְבָּא לְחַגָּא אִית לֵיהּ?! dilma hakhi kaamar ra'hamana: "ikhlou ouchtou ve'hogou 'haga kama"? la salka datakh, dikhtiv: "velo yalin 'hélev 'hagi ad boker", vei salka datakh de'hoga hou, tarba le'haga it léh?!
5. וְדִלְמָא הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: חֵלֶב הַבָּא בִּזְמַן חַג — ״לֹא יָלִין״! vedilma hakhi kaamar ra'hamana: 'hélev haba bizman 'hag — "lo yalin"!
6. אֶלָּא מֵעַתָּה: הַבָּא בִּזְמַן חַג — הוּא דְּלֹא יָלִין, הָא דְּכׇל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ — יָלִין?! ״כׇּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר״, כְּתִיב! ela méata: haba bizman 'hag — hou delo yalin, ha dekhol hachana koulah — yalin?! "kol halayla ad haboker", ketiv!
7. דִּלְמָא אִי מֵהָהוּא, הֲוָה אָמֵינָא: הָהוּא לַעֲשֵׂה כְּתַב רַחֲמָנָא, הַאי לְלָאו! dilma i méhaou, hava aména: haou laasé ketav ra'hamana, ha lela!
8. לְלָאו כְּתַב קְרָא אַחֲרִינָא: ״וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר״. וְדִלְמָא לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין וַעֲשֵׂה! lela ketav kera a'harina: "velo yalin min habasar acher tizba'h baerev bayom harichon laboker". vedilma laavor ala bichné lavin vaasé!
9. אֶלָּא: אָתְיָא ״מִדְבָּר״ ״מִדְבָּר״. כְּתִיב הָכָא: ״וְיָחוֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר״, וּכְתִיב הָתָם: ״הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי בַּמִּדְבָּר״, מָה לְהַלָּן זְבָחִים — אַף כָּאן זְבָחִים. ela: atya "midbar" "midbar". ketiv hakha: "veya'hogou li bamidbar", oukhtiv hatam: "hazeva'him oumin'ha higachtem li bamidbar", ma lehalan zeva'him — af kan zeva'him.
10. וּמַאי ״כַּהֲרָרִין הַתְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה״ — דִּבְרֵי תוֹרָה מִדִּבְרֵי קַבָּלָה לָא יָלְפִינַן. ouma "kahararin hatelouyin bisara" — divré tora midivré kabala la yalfinan.
11. מְעִילוֹת. מִיכְתָּב כְּתִיבָן! אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לִכְדִתְנַן: הַשָּׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ — בַּעַל הַבַּיִת מָעַל, לֹא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ — שָׁלִיחַ מָעַל. meilot. mikhtav ketivan! amar ramé bar 'hama: lo nitsrekha ela likhditnan: hachali'ha cheasa cheli'houto — baal habayit maal, lo asa cheli'houto — chali'ha maal.
12. וְכִי עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ, אַמַּאי מָעַל? וְכִי זֶה חוֹטֵא וְזֶה מִתְחַיֵּיב? הַיְינוּ כַּהֲרָרִין הַתְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה. vekhi asa cheli'houto, ama maal? vekhi ze 'hoté veze mit'hayév? haynou kahararin hatelouyin bisara.
13. אָמַר רָבָא: וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא שָׁאנֵי מְעִילָה דְּיָלְפָא ״חֵטְא״ ״חֵטְא״ מִתְּרוּמָה, מָה הָתָם שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ — אַף כָּאן שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ? amar rava: ouma kouchya? dilma chané meila deyalfa "'hét" "'hét" miterouma, ma hatam chelou'ho chel adam kemoto — af kan chelou'ho chel adam kemoto?
14. אֶלָּא אָמַר רָבָא: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְכִדְתַנְיָא: נִזְכַּר בַּעַל הַבַּיִת וְלֹא נִזְכַּר שָׁלִיחַ — שָׁלִיחַ מָעַל. שָׁלִיחַ עַנְיָא מַאי קָא עָבֵיד? הַיְינוּ כַּהֲרָרִין הַתְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה. ela amar rava: lo nitsrekha ela lekhidtanya: nizkar baal habayit velo nizkar chali'ha — chali'ha maal. chali'ha anya ma ka avéd? haynou kahararin hatelouyin bisara.
15. אָמַר רַב אָשֵׁי: מַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא מִידֵּי דְּהָוֵה אַמּוֹצִיא מְעוֹת הֶקְדֵּשׁ לְחוּלִּין! amar rav aché: ma kouchya? dilma midé dehavé amotsi meot hekdéch le'houlin!
16. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לִכְדִתְנַן: נָטַל אֶבֶן אוֹ קוֹרָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ — הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל, נְתָנָהּ לַחֲבֵירוֹ — הוּא מָעַל וַחֲבֵירוֹ לֹא מָעַל. מִכְּדֵי מִישְׁקָל שַׁקְלַהּ, מָה לִי הוּא וּמָה לִי חֲבֵירוֹ? הַיְינוּ כַּהֲרָרִין הַתְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה. ela amar rav aché: lo nitsrekha ela likhditnan: natal even o kora chel hekdéch — haré ze lo maal, netanah la'havéro — hou maal va'havéro lo maal. mikedé michkal chaklah, ma li hou ouma li 'havéro? haynou kahararin hatelouyin bisara.
17. וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא כְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הָכָא ouma kouchya? dilma kedichmouél, deamar chemouél: hakha

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Chagigah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)