Talmud Berakhot, Chapitre 7 (ז) · Daf 45a à 49b

Daf 45a

1. דַּחֲנַקְתֵּיהּ אוּמְצָא. da'hanaktéh oumtsa.
2. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר ״בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי, וְאָמְרִי לַהּ לְרַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא מַאי? אֲמַר לֵיהּ: פּוֹק חֲזִי מַאי עַמָּא דָּבַר. rabi tarfon omér "boré nefachot rabot ve'hesronan". amar léh rava bar rav 'hanan leabayé, veamri lah lerav yoséf: hilkheta ma? amar léh: pok 'hazi ma ama davar.
3. הדרן עלך כיצד מברכין
4. מַתְנִי׳ שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת, חַיָּיבִין לְזַמֵּן. אָכַל דְּמַאי, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ, וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כְּזַיִת, וְהַכּוּתִי — מְזַמְּנִין עָלָיו. matni' chelocha cheakhlou kea'hat, 'hayavin lezamén. akhal dema, oumaasér richon chenitela teroumato, maasér chéni vehekdéch chenifdou, vehachamach cheakhal kezayit, vehakouti — mezamenin ala.
5. אָכַל טֶבֶל, וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ, וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל פָּחוֹת מִכַּזַּיִת, וְהַנׇּכְרִי — אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו. נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים — אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶן. עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין? — עַד כְּזַיִת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד כְּבֵיצָה. akhal tevel, oumaasér richon chelo nitela teroumato, oumaasér chéni vehekdéch chelo nifdou, vehachamach cheakhal pa'hot mikazayit, vehanokhri — én mezamenin ala. nachim vaavadim ouktanim — én mezamenin aléhen. ad kama mezamenin? — ad kezayit. rabi yeouda omér: ad kevétsa.
6. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב אַסִּי: דְּאָמַר קְרָא ״גַּדְּלוּ לַה׳ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו״. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: מֵהָכָא: ״כִּי שֵׁם ה׳ אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ״. gema' mena hané milé? amar rav asi: deamar kera "gadelou la' iti ounromma chemo ya'hda". rabi avaou amar: méhakha: "ki chém h' ekra havou godel lélohénou".
7. אָמַר רַב חָנָן בַּר אַבָּא: מִנַּיִן לָעוֹנֶה ״אָמֵן״ שֶׁלֹּא יַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּדְּלוּ לַה׳ אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו״. amar rav 'hanan bar aba: minayin laone "amén" chelo yagbiha kolo yotér min hamvarékh — cheneemar: "gadelou la' iti ounromma chemo ya'hda".
8. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַמְתַרְגֵּם רַשַּׁאי לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַקּוֹרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְקוֹל״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְקוֹל״ — בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. amar rabi chimon ben pazi: minayin cheén hamtargém racha lehagbiha kolo yotér min hakoré, cheneemar: "moche yedabér vehaelohim yaanenou vekol", cheén talmoud lomar "vekol", ouma talmoud lomar "vekol" — bekolo chel moche.
9. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֵין הַמְתַרְגֵּם רַשַּׁאי לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ יוֹתֵר מִן הַקּוֹרֵא. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לַמְתַרְגֵּם לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ כְּנֶגֶד הַקּוֹרֵא — יְמַעֵךְ הַקּוֹרֵא קוֹלוֹ וְיִקְרָא. tanya namé hakhi: én hamtargém racha lehagbiha kolo yotér min hakoré. veim i efchar lamtargém lehagbiha kolo keneged hakoré — yemaékh hakoré kolo veyikra.
10. אִתְּמַר: שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת, פְּלִיגִי רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן. חַד אָמַר: אִם רָצוּ לְזַמֵּן — מְזַמְּנִין, וְחַד אָמַר: אִם רָצוּ לְזַמֵּן — אֵין מְזַמְּנִין. itemar: chenayim cheakhlou kea'hat, peligi rav verabi yo'hanan. 'had amar: im ratsou lezamén — mezamenin, ve'had amar: im ratsou lezamén — én mezamenin.
11. תְּנַן: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת חַיָּיבִין לְזַמֵּן. שְׁלֹשָׁה — אִין, שְׁנַיִם — לָא! tenan: chelocha cheakhlou kea'hat 'hayavin lezamén. chelocha — in, chenayim — la!
12. הָתָם חוֹבָה, הָכָא רְשׁוּת. hatam 'hova, hakha rechout.
13. תָּא שְׁמַע: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת — חַיָּיבִין לְזַמֵּן, וְאֵין רַשָּׁאִין לֵיחָלֵק. שְׁלֹשָׁה — אִין, שְׁנַיִם — לָא! ta chema: chelocha cheakhlou kea'hat — 'hayavin lezamén, veén rachain lé'halék. chelocha — in, chenayim — la!
14. שָׁאנֵי הָתָם דְּקָבְעוּ לְהוּ בְּחוֹבָה מֵעִיקָּרָא. chané hatam dekavou leou be'hova méikara.
15. תָּא שְׁמַע: הַשַּׁמָּשׁ שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ עַל הַשְּׁנַיִם — הֲרֵי זֶה אוֹכֵל עִמָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת. הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עַל הַשְּׁלֹשָׁה — הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל עִמָּהֶם, אֶלָּא אִם כֵּן נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת! ta chema: hachamach chehaya mechaméch al hachenayim — haré ze okhél imahem, af al pi chelo natnou lo rechout. haya mechaméch al hachelocha — haré ze éno okhél imahem, ela im kén natnou lo rechout!
16. שָׁאנֵי הָתָם chané hatam

Daf 45b

1. דְּנִיחָא לְהוּ דְּמַקְבַּע לְהוּ בְּחוֹבָה מֵעִיקָּרָא. deni'ha leou demakba leou be'hova méikara.
2. תָּא שְׁמַע: נָשִׁים מְזַמְּנוֹת לְעַצְמָן, וַעֲבָדִים מְזַמְּנִים לְעַצְמָן, נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים אִם רָצוּ לְזַמֵּן — אֵין מְזַמְּנִין. וְהָא נָשִׁים אֲפִילּוּ מְאָה וְהָא מְאָה נָשֵׁי כִּתְרֵי גַּבְרֵי דָּמְיָין, וְקָתָנֵי נָשִׁים מְזַמְּנוֹת לְעַצְמָן וַעֲבָדִים מְזַמְּנִין לְעַצְמָן! ta chema: nachim mezamenot leatsman, vaavadim mezamenim leatsman, nachim vaavadim ouktanim im ratsou lezamén — én mezamenin. veha nachim afilou mea veha mea naché kitré gavré damyan, vekatané nachim mezamenot leatsman vaavadim mezamenin leatsman!
3. שָׁאנֵי הָתָם דְּאִיכָּא דֵּעוֹת. chané hatam deika déot.
4. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: נָשִׁים וַעֲבָדִים אִם רָצוּ לְזַמֵּן — אֵין מְזַמְּנִין. אַמַּאי לָא, וְהָא אִיכָּא דֵּעוֹת! i hakhi, éma séfa: nachim vaavadim im ratsou lezamén — én mezamenin. ama la, veha ika déot!
5. שָׁאנֵי הָתָם מִשּׁוּם פְּרִיצוּתָא. chané hatam michoum peritsouta.
6. תִּסְתַּיֵּים, דְּרַב דְּאָמַר אִם רָצוּ לְזַמֵּן — אֵין מְזַמְּנִין. דְּאָמַר רַב דִּימִי בַּר יוֹסֵף אָמַר רַב: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת וְיָצָא אֶחָד מֵהֶם לַשּׁוּק — קוֹרְאִין לוֹ וּמְזַמְּנִין עָלָיו. טַעְמָא דְּקוֹרְאִין לוֹ, הָא לֹא קוֹרְאִין לוֹ — לָא! tistayém, derav deamar im ratsou lezamén — én mezamenin. deamar rav dimi bar yoséf amar rav: chelocha cheakhlou kea'hat veyatsa e'had méhem lachouk — korin lo oumzamenin ala. tama dekorin lo, ha lo korin lo — la!
7. שָׁאנֵי הָתָם דְּאִקְּבַעוּ לְהוּ בְּחוֹבָה מֵעִיקָּרָא. chané hatam deikevaou leou be'hova méikara.
8. אֶלָּא תִּסְתַּיֵּים, דְּרַבִּי יוֹחָנָן הוּא דְּאָמַר אִם רָצוּ לְזַמֵּן — אֵין מְזַמְּנִין, דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת — אֶחָד מֵהֶן יוֹצֵא בְּבִרְכַּת חֲבֵירוֹ. ela tistayém, derabi yo'hanan hou deamar im ratsou lezamén — én mezamenin, deamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: chenayim cheakhlou kea'hat — e'had méhen yotsé bevirkat 'havéro.
9. וַהֲוֵינַן בַּהּ: מַאי קָא מַשְׁמַע לַן, תְּנֵינָא: שָׁמַע וְלֹא עָנָה — יָצָא! וְאָמַר רַבִּי זֵירָא לוֹמַר שֶׁאֵין בִּרְכַּת הַזִּימּוּן בֵּינֵיהֶם. תִּסְתַּיֵּים. vahavénan bah: ma ka machma lan, tenéna: chama velo ana — yatsa! veamar rabi zéra lomar cheén birkat hazimoun bénéhem. tistayém.
10. אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב הוּנָא לְרַב הוּנָא: וְהָא רַבָּנַן דַּאֲתוֹ מִמַּעְרְבָא אָמְרִי, אִם רָצוּ לְזַמֵּן — מְזַמְּנִין, מַאי לָאו דִּשְׁמִיעַ לְהוּ מֵרַבִּי יוֹחָנָן? לָא, דִּשְׁמִיעַ לְהוּ מֵרַב, מִקַּמֵּי דִּנְחֵית לְבָבֶל. amar léh rava bar rav houna lerav houna: veha rabanan daato mimareva amri, im ratsou lezamén — mezamenin, ma la dichmia leou mérabi yo'hanan? la, dichmia leou mérav, mikamé din'hét levavel.
11. גּוּפָא. אָמַר רַב דִּימִי בַּר יוֹסֵף אָמַר רַב: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת, וְיָצָא אֶחָד מֵהֶם לַשּׁוּק — קוֹרְאִין לוֹ, וּמְזַמְּנִין עָלָיו. אָמַר אַבָּיֵי: וְהוּא דְּקָרוּ לֵיהּ וְעָנֵי. goufa. amar rav dimi bar yoséf amar rav: chelocha cheakhlou kea'hat, veyatsa e'had méhem lachouk — korin lo, oumzamenin ala. amar abayé: veou dekarou léh veané.
12. אָמַר מָר זוּטְרָא: וְלָא אֲמַרַן, אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה, אֲבָל בַּעֲשָׂרָה עַד דְּנֵיתֵי. amar mar zoutra: vela amaran, ela bichlocha, aval baasara ad denété.
13. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: אַדְּרַבָּא אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא תִּשְׁעָה נִרְאִין כַּעֲשָׂרָה, שְׁנַיִם אֵין נִרְאִין כִּשְׁלֹשָׁה. matkéf lah rav aché: aderaba ipekha mistabera ticha nirin kaasara, chenayim én nirin kichlocha.
14. וְהִלְכְתָא כְּמָר זוּטְרָא. מַאי טַעְמָא? — כֵּיוָן דְּבָעֵי לְאַדְכּוֹרֵי שֵׁם שָׁמַיִם — בְּצִיר מֵעֲשָׂרָה לָאו אוֹרַח אַרְעָא. vehilkheta kemar zoutra. ma tama? — kévan devaé leadkoré chém chamayim — betsir méasara la ora'h ara.
15. אָמַר אַבָּיֵי: נְקִיטִינַן שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת — מִצְוָה לֵיחָלֵק. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שְׁנַיִם שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת — מִצְוָה לֵיחָלֵק. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם סוֹפְרִים, אֲבָל אֶחָד סוֹפֵר וְאֶחָד בּוּר — סוֹפֵר מְבָרֵךְ, וּבוּר יוֹצֵא. amar abayé: nekitinan chenayim cheakhlou kea'hat — mitsva lé'halék. tanya namé hakhi: chenayim cheakhlou kea'hat — mitsva lé'halék. bame devarim amourim, kechechenéhem sofrim, aval e'had sofér vee'had bour — sofér mevarékh, ouvour yotsé.
16. אָמַר רָבָא: הָא מִילְּתָא אַמְרִיתָא אֲנָא, וְאִיתַּמְרָה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא כְּווֹתִי: שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת, אֶחָד מַפְסִיק לַשְּׁנַיִם, וְאֵין שְׁנַיִם מַפְסִיקִין לָאֶחָד. amar rava: ha mileta amrita ana, veitamra micheméh derabi zéra keoti: chelocha cheakhlou kea'hat, e'had mafsik lachenayim, veén chenayim mafsikin lae'had.
17. וְלָא? וְהָא רַב פָּפָּא אַפְסֵיק לֵיהּ לְאַבָּא מָר בְּרֵיהּ אִיהוּ וְחַד! שָׁאנֵי רַב פָּפָּא, דְּלִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין הוּא דַּעֲבַד. vela? veha rav papa afsék léh leaba mar beréh iou ve'had! chané rav papa, delifnim michourat hadin hou daavad.
18. יְהוּדָה בַּר מָרִימָר וּמָר בַּר רַב אָשֵׁי וְרַב אַחָא מִדִּיפְתִּי כָּרְכִי רִיפְתָּא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, לָא הֲוָה בְּהוּ חַד דַּהֲוָה מוּפְלָג מֵחַבְרֵיהּ לְבָרוֹכֵי לְהוּ. יָתְבִי וְקָא מִיבַּעְיָא לְהוּ: הָא דִּתְנַן שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְּאַחַת חַיָּיבִין לְזַמֵּן, הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִיכָּא אָדָם גָּדוֹל, אֲבָל הֵיכָא דְּכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ — חִלּוּק בְּרָכוֹת עָדִיף. yeouda bar marimar oumar bar rav aché verav a'ha midifti karkhi rifta bahadé hadadé, la hava beou 'had dahava mouflag mé'havréh levarokhé leou. yatvi veka mibaya leou: ha ditnan chelocha cheakhlou kea'hat 'hayavin lezamén, hané milé hékha deika adam gadol, aval hékha dekhi hadadé ninou — 'hilouk berakhot adif.
19. בָּרֵיךְ אִינִישׁ לְנַפְשֵׁיהּ. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּמָרִימָר. אָמַר לְהוּ: יְדֵי בְּרָכָה יְצָאתֶם, יְדֵי זִימּוּן לֹא יְצָאתֶם. וְכִי תֵּימְרוּ: נֶיהְדַּר וּנְזַמֵּן, אֵין זִימּוּן לְמַפְרֵעַ. barékh inich lenafchéh. ato lekaméh demarimar. amar leou: yedé berakha yetsatem, yedé zimoun lo yetsatem. vekhi témrou: nehdar ounzamén, én zimoun lemafréa.
20. בָּא וּמְצָאָן כְּשֶׁהֵן מְבָרְכִים, מַהוּ אוֹמֵר אַחֲרֵיהֶם? רַב זְבִיד אָמַר: ״בָּרוּךְ וּמְבוֹרָךְ״. רַב פָּפָּא אָמַר: עוֹנֶה ״אָמֵן״. ba oumtsaan kechehén mevarkhim, maou omér a'haréhem? rav zevid amar: "baroukh oumvorakh". rav papa amar: one "amén".
21. וְלָא פְּלִיגִי, הָא — דְּאַשְׁכְּחִינְהוּ דְּקָא אָמְרִי ״נְבָרֵךְ״, וְהָא — דְּאַשְׁכְּחִינְהוּ דְּקָא אָמְרִי ״בָּרוּךְ״. אַשְׁכְּחִינְהוּ דְּקָא אָמְרִי ״נְבָרֵךְ״ — אוֹמֵר ״בָּרוּךְ וּמְבוֹרָךְ״, אַשְׁכְּחִינְהוּ דְּקָא אָמְרִי ״בָּרוּךְ״ — עוֹנֶה ״אָמֵן״. vela peligi, ha — deachke'hinou deka amri "nevarékh", veha — deachke'hinou deka amri "baroukh". achke'hinou deka amri "nevarékh" — omér "baroukh oumvorakh", achke'hinou deka amri "baroukh" — one "amén".
22. תָּנֵי חֲדָא: הָעוֹנֶה ״אָמֵן״ אַחַר בִּרְכוֹתָיו — הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח. וְתַנְיָא אִידַּךְ: הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה. tané 'hada: haone "amén" a'har birkhota — haré ze mechouba'h. vetanya idakh: haré ze megoune.
23. לָא קַשְׁיָא, הָא — בְּ״בוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם״. הָא — בִּשְׁאָר בְּרָכוֹת. la kachya, ha — be"vone yerouchalayim". ha — bichar berakhot.
24. אַבָּיֵי עָנֵי לֵיהּ בְּקָלָא, כִּי הֵיכִי דְּלִשְׁמְעוּ פּוֹעֲלִים וְלֵיקוּמוּ, דְּ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ לָאו דְּאוֹרָיְיתָא. רַב אָשֵׁי עָנֵי לֵיהּ בִּלְחִישָׁא, כִּי הֵיכִי דְּלָא נְזַלְזְלוּ בְּ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״. abayé ané léh bekala, ki hékhi delichmeou poalim velékoumou, de"hatov vehamétiv" la deorayta. rav aché ané léh bil'hicha, ki hékhi dela nezalzelou be"hatov vehamétiv".

Daf 46a

1. רַבִּי זֵירָא חֲלַשׁ, עָל לְגַבֵּיהּ רַבִּי אֲבָהוּ, קַבֵּיל עֲלֵיהּ: אִי מִתְּפַח קַטִּינָא חֲרִיךְ שָׁקֵי — עָבֵידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנַן. אִתְּפַח, עֲבַד סְעוֹדְתָּא לְכוּלְּהוּ רַבָּנַן. כִּי מְטָא לְמִשְׁרֵי אֲמַר לֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא: לִישְׁרֵי לַן מָר. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ? שְׁרָא לְהוּ. rabi zéra 'halach, al legabéh rabi avaou, kabél aléh: i mitefa'h katina 'harikh chaké — avédna yoma tava lerabanan. itefa'h, avad seodta lekhouleou rabanan. ki meta lemichré amar léh lerabi zéra: lichré lan mar. amar léh: la savar lah mar leha derabi yo'hanan deamar: baal habayit botséa? chera leou.
2. כִּי מְטָא לְבָרוֹכֵי, אֲמַר לֵיהּ: נְבָרֵיךְ לַן מָר. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּרַב הוּנָא דְּמִן בָּבֶל דְּאָמַר: בּוֹצֵעַ מְבָרֵךְ? ki meta levarokhé, amar léh: nevarékh lan mar. amar léh: la savar lah mar leha derav houna demin bavel deamar: botséa mevarékh?
3. וְאִיהוּ, כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ? veiou, keman sevira léh?
4. כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ, וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ. בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ — כְּדֵי שֶׁיִּבְצַע בְּעַיִן יָפָה. וְאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ — כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ בַּעַל הַבַּיִת. ki ha deamar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: baal habayit botséa, veoré'ha mevarékh. baal habayit botséa — kedé cheyivtsa beayin yafa. veoré'ha mevarékh — kedé cheyevarékh baal habayit.
5. מַאי מְבָרֵךְ — ״יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּעַל הַבַּיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לְעוֹלָם הַבָּא״. ma mevarékh — "yehi ratson chelo yévoch baal habayit baolam haze, velo yikalém leolam haba".
6. וְרַבִּי מוֹסִיף בָּהּ דְּבָרִים: ״וְיִצְלַח מְאֹד בְּכָל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵינוּ מוּצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלוֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, וְאַל יִזְדַּקֵּר לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵינוּ שׁוּם דְּבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵירָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם״. verabi mosif bah devarim: "veyitsla'h meod bekhal nekhasa, veyihou nekhasa ounkhasénou moutsla'him oukrovim lair, veal yichlot satan lo bemaasé yada velo bemaasé yadénou, veal yizdakér lo lefana velo lefanénou choum devar hirour 'hét vaavéra veaon méata vead olam".
7. עַד הֵיכָן בִּרְכַּת הַזִּמּוּן. ad hékhan birkat hazimoun.
8. רַב נַחְמָן אָמַר עַד ״נְבָרֵךְ״, וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר, עַד ״הַזָּן״. rav na'hman amar ad "nevarékh", verav chéchet amar, ad "hazan".
9. נֵימָא כְּתַנָּאֵי, דְּתָנֵי חֲדָא: בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה, וְתַנְיָא אִידַּךְ: שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה. סַבְרוּהָ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ לָאו דְּאוֹרָיְיתָא הִיא, מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: מַאן דְּאָמַר שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ קָסָבַר עַד ״הַזָּן״. — וּמַאן דְּאָמַר שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע קָסָבַר עַד ״נְבָרֵךְ״. néma ketanaé, detané 'hada: birkat hamazon chenayim ouchlocha, vetanya idakh: chelocha vearbaa. savrouha, dekhoulé alma "hatov vehamétiv" la deorayta hi, ma la beha kamipalgi: man deamar chetayim vechaloch kasavar ad "hazan". — ouman deamar chaloch vearba kasavar ad "nevarékh".
10. לָא, רַב נַחְמָן מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, וְרַב שֵׁשֶׁת מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: la, rav na'hman metaréts letaméh, verav chéchet metaréts letaméh:
11. רַב נַחְמָן מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא עַד ״נְבָרֵךְ״. מַאן דְּאָמַר שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע — שַׁפִּיר, וּמַאן דְּאָמַר שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ — אָמַר לָךְ הָכָא בְּבִרְכַּת פּוֹעֲלִים עָסְקִינַן, דְּאָמַר מָר, פּוֹתֵחַ בְּ״הַזָּן״ וְכוֹלֵל ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״ בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ. rav na'hman metaréts letaméh, dekhoulé alma ad "nevarékh". man deamar chaloch vearba — chapir, ouman deamar chetayim vechaloch — amar lakh hakha bevirkat poalim askinan, deamar mar, poté'ha be"hazan" vekholél "boné yerouchalayim" bevirkat haarets.
12. רַב שֵׁשֶׁת מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא עַד ״הַזָּן״. מַאן דְּאָמַר שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ — שַׁפִּיר, וּמַאן דְּאָמַר שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע קָסָבַר ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ דְּאוֹרָיְיתָא הִיא. rav chéchet metaréts letaméh, dekhoulé alma ad "hazan". man deamar chetayim vechaloch — chapir, ouman deamar chaloch vearba kasavar "hatov vehamétiv" deorayta hi.
13. אָמַר רַב יוֹסֵף: תִּדַּע דְּ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ לָאו דְּאוֹרָיְיתָא — שֶׁהֲרֵי פּוֹעֲלִים עוֹקְרִים אוֹתָהּ. amar rav yoséf: tida de"hatov vehamétiv" la deorayta — cheharé poalim okrim otah.
14. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב תִּדַּע דְּ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ לָאו דְּאוֹרָיְיתָא שֶׁהֲרֵי פּוֹתֵחַ בָּהּ בְּ״בָרוּךְ״ וְאֵין חוֹתֵם בָּהּ בְּ״בָרוּךְ״, כִּדְתַנְיָא: כׇּל הַבְּרָכוֹת כּוּלָּן פּוֹתֵחַ בָּהֶן בְּ״בָרוּךְ״ וְחוֹתֵם בָּהֶן בְּ״בָרוּךְ״, חוּץ מִבִּרְכַּת הַפֵּירוֹת וּבִרְכַּת הַמִּצְווֹת, וּבְרָכָה הַסְּמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ, וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע, יֵשׁ מֵהֶן שֶׁפּוֹתֵחַ בָּהֶן בְּ״בָרוּךְ״ וְאֵין חוֹתֵם בְּ״בָרוּךְ״, amar rav yits'hak bar chemouél bar marta micheméh derav tida de"hatov vehamétiv" la deorayta cheharé poté'ha bah be"varoukh" veén 'hotém bah be"varoukh", kidtanya: kol haberakhot koulan poté'ha bahen be"varoukh" ve'hotém bahen be"varoukh", 'houts mibirkat hapérot ouvirkat hamitsot, ouvrakha hasemoukha la'havertah, ouvrakha a'harona chebikriat chema, yéch méhen chepoté'ha bahen be"varoukh" veén 'hotém be"varoukh",

Daf 46b

1. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁחוֹתֵם בָּהֶן בְּ״בָרוּךְ״ וְאֵין פּוֹתֵחַ בְּ״בָרוּךְ״. וְ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ פּוֹתֵחַ בְּ״בָרוּךְ״ וְאֵין חוֹתֵם בְּ״בָרוּךְ״. מִכְּלָל דִּבְרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא. veyéch méhen che'hotém bahen be"varoukh" veén poté'ha be"varoukh". ve"hatov vehamétiv" poté'ha be"varoukh" veén 'hotém be"varoukh". mikelal divrakha bifné atsmah hi.
2. וְאָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תִּדַּע דְּ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ לָאו דְּאוֹרָיְיתָא — שֶׁהֲרֵי עוֹקְרִין אוֹתָהּ בְּבֵית הָאֵבֶל. כִּדְתַנְיָא: מָה הֵם אוֹמְרִים בְּבֵית הָאֵבֶל? — ״בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ דַּיַּין הָאֱמֶת״. veamar rav na'hman bar yits'hak: tida de"hatov vehamétiv" la deorayta — cheharé okrin otah bevét haével. kidtanya: ma hém omrim bevét haével? — "baroukh hatov vehamétiv". rabi akiva omér: "baroukh dayan haemet".
3. ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ — אִין, ״דַּיַּין אֱמֶת״ — לָא?! אֶלָּא אֵימָא אַף ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״. "hatov vehamétiv" — in, "dayan emet" — la?! ela éma af "hatov vehamétiv".
4. מָר זוּטְרָא אִיקְּלַע לְבֵי רַב אָשֵׁי, אִיתְּרַע בֵּיהּ מִלְּתָא, פְּתַח וּבָרֵיךְ: ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, אֵל אֱמֶת, דַּיַּין אֱמֶת, שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק, לוֹקֵחַ בַּמִּשְׁפָּט, וְשַׁלִּיט בְּעוֹלָמוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ, כִּי כׇל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ וַאֲנַחְנוּ עַמּוֹ וַעֲבָדָיו, וּבַכֹּל אֲנַחְנוּ חַיָּיבִים לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְבָרְכוֹ, גּוֹדֵר פְּרָצוֹת בְּיִשְׂרָאֵל הוּא יִגְדּוֹר אֶת הַפִּרְצָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל לְחַיִּים״. mar zoutra ikela levé rav aché, itera béh mileta, peta'h ouvarékh: "hatov vehamétiv, él emet, dayan emet, chofét betsedek, loké'ha bamichpat, vechalit beolamo laasot bo kirtsono, ki khol derakha michpat, chehakol chelo vaana'hnou amo vaavada, ouvakol ana'hnou 'hayavim leodot lo oulvarkho, godér peratsot beyisraél hou yigdor et hapirtsa hazot beyisraél le'hayim".
5. לְהֵיכָן הוּא חוֹזֵר? רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי אָמַר: חוֹזֵר לָרֹאשׁ, וְרַבָּנַן אָמְרִי לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק, וְהִלְכְתָא לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק. lehékhan hou 'hozér? rav zevid micheméh deabayé amar: 'hozér laroch, verabanan amri lamakom chepasak, vehilkheta lamakom chepasak.
6. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב שֵׁשֶׁת: אַף עַל גַּב דְּרַבָּנַן קַשִּׁישֵׁי אַתּוּן, פָּרְסָאֵי בְּצׇרְכֵי סְעוּדָה בְּקִיאִי מִינַּיְיכוּ. בִּזְמַן שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִטּוֹת, גָּדוֹל — מֵסֵב בָּרֹאשׁ, וְשֵׁנִי לוֹ — לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. וּבִזְמַן שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ, גָּדוֹל — מֵסֵב בָּאֶמְצַע, שֵׁנִי לוֹ — לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, שְׁלִישִׁי לוֹ — לְמַטָּה הֵימֶנּוּ. amar léh réch galouta lerav chéchet: af al gav derabanan kachiché atoun, parsaé betsorkhé seouda bekii minaykhou. bizman chehén cheté mitot, gadol — mésév baroch, vechéni lo — lemala hémenou. ouvizman chehém chaloch, gadol — mésév baemtsa, chéni lo — lemala hémenou, chelichi lo — lemata hémenou.
7. אֲמַר לֵיהּ, וְכִי בָּעֵי אִישְׁתַּעוֹיֵי בַּהֲדֵיהּ, מְתָרֵיץ תָּרוֹצֵי וְיָתֵיב וּמִשְׁתַּעֵי בַּהֲדֵיהּ?! אֲמַר לֵיהּ: שָׁאנֵי פָּרְסָאֵי, דְּמַחְוֵי לֵיהּ בְּמָחוֹג. amar léh, vekhi baé ichtaoyé bahadéh, metaréts tarotsé veyatév oumichtaé bahadéh?! amar léh: chané parsaé, dema'hvé léh bema'hog.
8. מַיִם רִאשׁוֹנִים מֵהֵיכָן מַתְחִילִין? אֲמַר לֵיהּ: מִן הַגָּדוֹל. mayim richonim méhékhan mat'hilin? amar léh: min hagadol.
9. יֵשֵׁב גָּדוֹל וְיִשְׁמוֹר יָדָיו עַד שֶׁנּוֹטְלִין כּוּלָּן? אֲמַר לֵיהּ: לְאַלְתַּר מַיְיתוּ תַּכָּא קַמֵּיהּ. yéchév gadol veyichmor yada ad chenotlin koulan? amar léh: lealtar maytou taka kaméh.
10. מַיִם אַחֲרוֹנִים מֵהֵיכָן מַתְחִילִין? אֲמַר לֵיהּ: מִן הַקָּטָן. mayim a'haronim méhékhan mat'hilin? amar léh: min hakatan.
11. וְגָדוֹל יָתֵיב וְיָדָיו מְזוֹהָמוֹת עַד שֶׁנּוֹטְלִין כּוּלָּן? אֲמַר לֵיהּ: לָא מְסַלְּקִי תַּכָּא מִקַּמֵּיהּ עַד דְּנִימְטֵי מַיָּא לְגַבֵּיהּ. vegadol yatév veyada mezohamot ad chenotlin koulan? amar léh: la mesaleki taka mikaméh ad denimté maya legabéh.
12. אֲמַר רַב שֵׁשֶׁת: אֲנָא מַתְנִיתָא יָדַעְנָא, דְּתַנְיָא: כֵּיצַד סֵדֶר הֲסִבָּה? — בִּזְמַן שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִטּוֹת — גָּדוֹל מֵסֵב בָּרֹאשׁ, וְשֵׁנִי לוֹ לְמַטָּה הֵימֶנּוּ. בִּזְמַן שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ מִטּוֹת — גָּדוֹל מֵסֵב בָּרֹאשׁ, שֵׁנִי לוֹ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, שְׁלִישִׁי לוֹ לְמַטָּה הֵימֶנּוּ. מַיִם הָרִאשׁוֹנִים מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. מַיִם אַחֲרוֹנִים, בִּזְמַן שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה — מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל, וּבִזְמַן שֶׁהֵם מֵאָה — מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן עַד שֶׁמַּגִּיעִים אֵצֶל חֲמִישִׁי, וְחוֹזְרִין וּמַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. וְלִמְקוֹם שֶׁמַּיִם אַחֲרוֹנִים חוֹזְרִין — לְשָׁם בְּרָכָה חוֹזֶרֶת. amar rav chéchet: ana matnita yadana, detanya: kétsad séder hasiba? — bizman chehén cheté mitot — gadol mésév baroch, vechéni lo lemata hémenou. bizman chehén chaloch mitot — gadol mésév baroch, chéni lo lemala hémenou, chelichi lo lemata hémenou. mayim harichonim mat'hilin min hagadol. mayim a'haronim, bizman chehém 'hamicha — mat'hilin min hagadol, ouvizman chehém méa — mat'hilin min hakatan ad chemagiim étsel 'hamichi, ve'hozrin oumat'hilin min hagadol. velimkom chemayim a'haronim 'hozrin — lecham berakha 'hozeret.
13. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: כׇּל הַנּוֹטֵל יָדָיו בָּאַחֲרוֹנָה תְּחִלָּה — הוּא מְזוּמָּן לִבְרָכָה. mesaya léh lerav, deamar rabi 'hiya bar aché amar rav: kol hanotél yada baa'harona te'hila — hou mezouman livrakha.
14. רַב וְרַבִּי חִיָּיא הֲווֹ יָתְבִי בִּסְעוֹדְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְרַב: קוּם, מְשִׁי יְדָךְ. חַזְיֵיהּ דְּקָא מְרַתֵּת. אֲמַר לֵיהּ: בַּר פַּחֲתֵי, ״עַיֵּין בְּבִרְכַּת מְזוֹנָא״ קָאָמַר לָךְ. rav verabi 'hiya hao yatvi bisodta kaméh derabi, amar léh rabi lerav: koum, mechi yedakh. 'hazyéh deka meratét. amar léh: bar pa'haté, "ayén bevirkat mezona" kaamar lakh.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְכַבְּדִין לֹא בִּדְרָכִים וְלֹא בִּגְשָׁרִים, tanou rabanan: én mekhabedin lo bidrakhim velo bigcharim,

Daf 47a

1. וְלֹא בְּיָדַיִם מְזוֹהָמוֹת. velo beyadayim mezohamot.
2. רָבִין וְאַבָּיֵי הֲווֹ קָא אָזְלִי בְּאוֹרְחָא, קַדְמֵיהּ חֲמָרֵיהּ דְּרַבִּין לִדְאַבָּיֵי וְלָא אֲמַר לֵיהּ ״נֵיזִיל מָר״. אֲמַר: מִדִּסְלִיק הַאי מֵרַבָּנַן מִמַּעְרְבָא, גַּס לֵיהּ דַּעְתֵּיהּ. כִּי מְטָא לְפִתְחָא דְבֵי כְנִישְׁתָּא אֲמַר לֵיהּ: נֵיעַל מָר. אֲמַר לֵיהּ: וְעַד הַשְׁתָּא לָאו מָר אֲנָא? אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין מְכַבְּדִין אֶלָּא בְּפֶתַח שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְזוּזָה. ravin veabayé hao ka azli beor'ha, kadméh 'hamaréh derabin lidabayé vela amar léh "nézil mar". amar: midislik ha mérabanan mimareva, gas léh datéh. ki meta lefit'ha devé khenichta amar léh: néal mar. amar léh: vead hachta la mar ana? amar léh, hakhi amar rabi yo'hanan: én mekhabedin ela befeta'h cheyéch bah mezouza.
3. דְּאִית בַּהּ מְזוּזָה — אִין, דְּלֵית בַּהּ מְזוּזָה — לָא, אֶלָּא מֵעַתָּה, בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ, דְּלֵית בְּהוּ מְזוּזָה, הָכִי נָמֵי דְּאֵין מְכַבְּדִין? אֶלָּא אֵימָא: בְּפֶתַח הָרָאוּי לִמְזוּזָה. deit bah mezouza — in, delét bah mezouza — la, ela méata, bét hakeneset ouvét hamidrach, delét beou mezouza, hakhi namé deén mekhabedin? ela éma: befeta'h haraou limzouza.
4. אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אֵין הַמְסוּבִּין רַשָּׁאִין לֶאֱכוֹל כְּלוּם עַד שֶׁיִּטְעוֹם הַבּוֹצֵעַ. יָתֵיב רַב סָפְרָא וְקָאָמַר: ״לִטְעוֹם״ אִיתְּמַר. amar rav yeouda beréh derav chemouél bar chilat micheméh derav: én hamsoubin rachain leekhol keloum ad cheyitom habotséa. yatév rav safra vekaamar: "litom" itemar.
5. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? שֶׁחַיָּיב אָדָם לוֹמַר בִּלְשׁוֹן רַבּוֹ. lema nafka minah? che'hayav adam lomar bilchon rabo.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁנַיִם מַמְתִּינִין זֶה לָזֶה בַּקְּעָרָה, שְׁלֹשָׁה — אֵין מַמְתִּינִין. הַבּוֹצֵעַ הוּא פּוֹשֵׁט יָדוֹ תְּחִלָּה, וְאִם בָּא לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְרַבּוֹ אוֹ לְמִי שֶׁגָּדוֹל הֵימֶנּוּ — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. tanou rabanan: chenayim mamtinin ze laze bakeara, chelocha — én mamtinin. habotséa hou pochét yado te'hila, veim ba la'halok kavod lerabo o lemi chegadol hémenou — harchout beyado.
7. רַבָּה בַּר בַּר חָנָה הֲוָה עָסֵיק לֵיהּ לִבְרֵיהּ בֵּי רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב קַטִּינָא, קָדֵים וְיָתֵיב וְקָמַתְנֵי לֵיהּ לִבְרֵיהּ: אֵין הַבּוֹצֵעַ רַשַּׁאי לִבְצוֹעַ עַד שֶׁיִּכְלֶה ״אָמֵן״ מִפִּי הָעוֹנִים. רַב חִסְדָּא אָמַר מִפִּי רוֹב הָעוֹנִים. raba bar bar 'hana hava asék léh livréh bé rav chemouél bar rav katina, kadém veyatév vekamatné léh livréh: én habotséa racha livtsoa ad cheyikhle "amén" mipi haonim. rav 'hisda amar mipi rov haonim.
8. אָמַר לוֹ רָמֵי בַּר חָמָא: מַאי שְׁנָא רוּבָּא — דְּאַכַּתִּי לָא כָּלְיָא בְּרָכָה, מִיעוּטָא נָמֵי לָא כָּלְיָא בְּרָכָה? amar lo ramé bar 'hama: ma chena rouba — deakati la kalya berakha, miouta namé la kalya berakha?
9. אֲמַר לֵיהּ: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, כׇּל הָעוֹנֶה ״אָמֵן״ יוֹתֵר מִדַּאי — אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה. amar léh: cheani omér, kol haone "amén" yotér mida — éno ela toe.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין עוֹנִין לֹא ״אָמֵן״ חֲטוּפָה, וְלֹא ״אָמֵן״ קְטוּפָה, וְלֹא ״אָמֵן״ יְתוֹמָה, וְלֹא יִזְרוֹק בְּרָכָה מִפִּיו. tanou rabanan: én onin lo "amén" 'hatoufa, velo "amén" ketoufa, velo "amén" yetoma, velo yizrok berakha mipi.
11. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כׇּל הָעוֹנֶה ״אָמֵן״ יְתוֹמָה — יִהְיוּ בָּנָיו יְתוֹמִים, חֲטוּפָה — יִתְחַטְּפוּ יָמָיו, קְטוּפָה — יִתְקַטְּפוּ יָמָיו. וְכׇל הַמַּאֲרִיךְ בְּ״אָמֵן״ — מַאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו. ben aza omér: kol haone "amén" yetoma — yihou bana yetomim, 'hatoufa — yit'hatefou yama, ketoufa — yitkatefou yama. vekhol hamaarikh be"amén" — maarikhin lo yama ouchnota.
12. רַב וּשְׁמוּאֵל הֲווֹ יָתְבִי בִּסְעוֹדְתָּא. אֲתָא רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא, הֲוָה קָמְסַרְהֵב וְאָכֵיל. אֲמַר לֵיהּ רַב: מָה דַעְתָּךְ — לְאִיצְטְרוֹפֵי בַּהֲדַן, אֲנַן אֲכִילְנָא לַן. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: אִלּוּ מַיְיתוּ לִי אַרְדִּילַיָּא וְגוֹזָלַיָּא לְאַבָּא, מִי לָא אָכְלִינַן? rav ouchmouél hao yatvi bisodta. ata rav chimi bar 'hiya, hava kamsarhév veakhél. amar léh rav: ma datakh — leitsterofé bahadan, anan akhilna lan. amar léh chemouél: ilou maytou li ardilaya vegozalaya leaba, mi la akhlinan?
13. תַּלְמִידֵי דְּרַב הֲווֹ יָתְבִי בִּסְעוֹדְתָּא. עָל רַב אַחָא. אָמְרִי: אֲתָא גַּבְרָא רַבָּא דִּמְבָרֵךְ לַן. אָמַר לְהוּ: מִי סָבְרִיתוּ דְּגָדוֹל מְבָרֵךְ? עִיקָּר שֶׁבַּסְּעוּדָה מְבָרֵךְ. וְהִלְכְתָא גָּדוֹל מְבָרֵךְ, אַף עַל גַּב דַּאֲתָא לְבַסּוֹף. talmidé derav hao yatvi bisodta. al rav a'ha. amri: ata gavra raba dimvarékh lan. amar leou: mi savritou degadol mevarékh? ikar chebaseouda mevarékh. vehilkheta gadol mevarékh, af al gav daata levasof.
14. אָכַל דְּמַאי וְכוּ׳: הָא לָא חֲזֵי לֵיהּ! כֵּיוָן דְּאִי בָּעֵי מַפְקַר לְהוּ לְנִכְסֵיהּ וְהָוֵי עָנִי, וַחֲזֵי לֵיהּ, דִּתְנַן: מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי, וְאֶת הָאַכְסַנְיָא דְּמַאי. וְאָמַר רַב הוּנָא: תָּנָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים וְאֶת הָאַכְסַנְיָא דְּמַאי. akhal dema vekhou': ha la 'hazé léh! kévan dei baé mafkar leou lenikhséh vehavé ani, va'hazé léh, ditnan: maakhilin et haaniyim dema, veet haakhsanya dema. veamar rav houna: tana, bét chama omrim: én maakhilin et haaniyim veet haakhsanya dema.
15. מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ: פְּשִׁיטָא? לָא צְרִיכָא אֶלָּא שֶׁהִקְדִּימוֹ בַּשִּׁבֳּלִים, וְהִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְלֹא הִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, וְכִדְרַבִּי אֲבָהוּ. דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בַּשִּׁבֳּלִים — פָּטוּר מִתְּרוּמָה גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה׳ מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר״ — מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר. maasér richon chenitela teroumato: pechita? la tserikha ela chehikdimo bachibolim, vehifrich mimenou teroumat maasér, velo hifrich mimenou terouma gedola, vekhidrabi avaou. deamar rabi avaou amar réch lakich: maasér richon chehikdimo bachibolim — patour miterouma gedola, cheneemar: "vaharémotem mimenou teroumat h' maasér min hamaasér" — maasér min hamaasér amarti lekha, velo terouma gedola outroumat maasér min hamaasér.
16. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ הִקְדִּימוֹ בִּכְרִי נָמֵי! אֲמַר לֵיהּ: עָלֶיךָ אָמַר קְרָא amar léh rav papa leabayé: i hakhi, afilou hikdimo bikhri namé! amar léh: alekha amar kera

Daf 47b

1. ״מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם תָּרִימוּ״. וּמָה רָאִיתָ? הַאי אִידְּגַן וְהַאי לָא אִידְּגַן. "mikol maserotékhem tarimou". ouma raita? ha idegan veha la idegan.
2. מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ: פְּשִׁיטָא! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁנָּתַן אֶת הַקֶּרֶן, וְלֹא נָתַן אֶת הַחוֹמֶשׁ. וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּאֵין חוֹמֶשׁ מְעַכֵּב. maasér chéni vehekdéch chenifdou: pechita! hakha bema askinan — kegon chenatan et hakeren, velo natan et ha'homech. veha ka machma lan deén 'homech meakév.
3. הַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כְּזַיִת: פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְתֵימָא: שַׁמָּשׁ לָא קָבַע — קָא מַשְׁמַע לַן. hachamach cheakhal kezayit: pechita! maou detéma: chamach la kava — ka machma lan.
4. וְהַכּוּתִי מְזַמְּנִין עָלָיו: אַמַּאי? לֹא יְהֵא אֶלָּא עַם הָאָרֶץ! וְתַנְיָא אֵין מְזַמְּנִין עַל עַם הָאָרֶץ! vehakouti mezamenin ala: ama? lo yehé ela am haarets! vetanya én mezamenin al am haarets!
5. אַבָּיֵי אָמַר בְּכוּתִי חָבֵר. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּכוּתִי עַם הָאָרֶץ, וְהָכָא בְּעַם הָאָרֶץ דְּרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר עָסְקִינַן, דְּתַנְיָא: אֵיזֶהוּ עַם הָאָרֶץ? — כֹּל שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל חוּלָּיו בְּטָהֳרָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מְעַשֵּׂר פֵּירוֹתָיו כָּרָאוּי. וְהָנֵי כּוּתָאֵי עַשּׂוֹרֵי מְעַשְּׂרִי כְּדַחֲזֵי, דִּבְמַאי דִּכְתִיב בְּאוֹרָיְיתָא מִזְהָר זְהִירִי. דְּאָמַר מָר כׇּל מִצְוָה שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהּ כּוּתִים — הַרְבֵּה מְדַקְדְּקִין בָּהּ, יוֹתֵר מִיִּשְׂרָאֵל. abayé amar bekhouti 'havér. rava amar: afilou téma bekhouti am haarets, vehakha beam haarets derabanan difligi aléh derabi méir askinan, detanya: ézeou am haarets? — kol cheéno okhél 'houla betahora, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: kol cheéno measér pérota karaou. vehané koutaé asoré measeri keda'hazé, divma dikhtiv beorayta mizhar zehiri. deamar mar kol mitsva chehe'hezikou bah koutim — harbé medakdekin bah, yotér miyisraél.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ עַם הָאָרֶץ? — כֹּל שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ תְּפִילִּין. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ צִיצִית בְּבִגְדוֹ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין מְזוּזָה עַל פִּתְחוֹ. רַבִּי נָתָן בַּר יוֹסֵף אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים וְאֵינוֹ מְגַדְּלָם לְתַלְמוּד תּוֹרָה. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ קָרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֲרֵי זֶה עַם הָאָרֶץ. אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים. tanou rabanan: ézeou am haarets? — kol cheéno koré keriat chema arvit vecha'harit, divré rabi eliezer. rabi yeochoua omér: kol cheéno mani'ha tefilin. ben aza omér: kol cheén lo tsitsit bevigdo. rabi natan omér: kol cheén mezouza al pit'ho. rabi natan bar yoséf omér: kol cheyéch lo banim veéno megadelam letalmoud tora. a'hérim omrim: afilou kara vechana velo chiméch talmidé 'hakhamim haré ze am haarets. amar rav houna: halakha kaa'hérim.
7. רָמֵי בַּר חָמָא לָא אַזְמֵין עֲלֵיהּ דְּרַב מְנַשְּׁיָא בַּר תַּחְלִיפָא דְּתָנֵי סִיפְרָא וְסִפְרֵי וְהִלְכְתָא. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרָמֵי בַּר חָמָא, אָמַר רָבָא: לָא נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרָמֵי בַּר חָמָא אֶלָּא דְּלָא אַזְמֵין אַרַב מְנַשְּׁיָא בַּר תַּחְלִיפָא. וְהָתַנְיָא — אֲחֵרִים אוֹמְרִים אֲפִילּוּ קָרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֲרֵי זֶה עַם הָאָרֶץ? שָׁאנֵי רַב מְנַשְּׁיָא בַּר תַּחְלִיפָא דִּמְשַׁמַּע לְהוּ לְרַבָּנַן, וְרָמֵי בַּר חָמָא הוּא דְּלָא דָּק אַבָּתְרֵיהּ. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: דְּשָׁמַע שְׁמַעְתָּתָא מִפּוּמַּיְיהוּ דְרַבָּנַן וְגָרֵיס לְהוּ — כְּצוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דָּמֵי. ramé bar 'hama la azmén aléh derav menacheya bar ta'hlifa detané sifra vesifré vehilkheta. ki na'h nafchéh deramé bar 'hama, amar rava: la na'h nafchéh deramé bar 'hama ela dela azmén arav menacheya bar ta'hlifa. vehatanya — a'hérim omrim afilou kara vechana velo chiméch talmidé 'hakhamim haré ze am haarets? chané rav menacheya bar ta'hlifa dimchama leou lerabanan, veramé bar 'hama hou dela dak abatréh. lichana a'harina: dechama chematata mipoumayou derabanan vegarés leou — ketsorva mérabanan damé.
8. אָכַל טֶבֶל וּמַעֲשֵׂר וְכוּ׳: טֶבֶל פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא בְּטֶבֶל טָבוּל מִדְּרַבָּנַן. הֵיכִי דָּמֵי — בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב. akhal tevel oumaasér vekhou': tevel pechita! la tserikha betevel tavoul miderabanan. hékhi damé — beatsits cheéno nakouv.
9. מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן כּוּ׳: פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בִּכְרִי. מַהוּ דְתֵימָא כְּדַאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי — קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְשַׁנִּי לֵיהּ. maasér richon kou': pechita! la tserikha kegon chehikdimo bikhri. maou detéma kedaamar léh rav papa leabayé — ka machma lan kidchani léh.
10. מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְכוּ׳: פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, שֶׁנִּפְדּוּ וְלֹא נִפְדּוּ כְּהִלְכָתָן. מַעֲשֵׂר שֵׁנִי — כְּגוֹן שֶׁפְּדָאוֹ עַל גַּבֵּי אֲסִימוֹן, וְרַחֲמָנָא אָמַר: ״וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ״ — כֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלָיו צוּרָה. הֶקְדֵּשׁ — שֶׁחִלְּלוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְלֹא פְּדָאוֹ בְּכֶסֶף, וְרַחֲמָנָא אָמַר: ״וְנָתַן הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ״. maasér chéni vekhou': pechita! la tserikha, chenifdou velo nifdou kehilkhatan. maasér chéni — kegon chepedao al gabé asimon, vera'hamana amar: "vetsarta hakesef beyadkha" — kesef cheyéch lo ala tsoura. hekdéch — che'hilelo al gabé karka, velo pedao bekhesef, vera'hamana amar: "venatan hakesef vekam lo".
11. וְהַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל פָּחוֹת מִכְּזַיִת: פְּשִׁיטָא! אַיְּידִי דִּתְנָא רֵישָׁא ״כְּזַיִת״, תְּנָא סֵיפָא ״פָּחוֹת מִכְּזַיִת״. vehachamach cheakhal pa'hot mikezayit: pechita! ayedi ditna récha "kezayit", tena séfa "pa'hot mikezayit".
12. וְהַנׇּכְרִי אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו: פְּשִׁיטָא! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, בְּגֵר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיִּמּוֹל וְיִטְבּוֹל, וְכַמָּה דְּלָא טְבַל גּוֹי הוּא. vehanokhri én mezamenin ala: pechita! hakha bema askinan, begér chemal velo taval. deamar rabi zéra amar rabi yo'hanan: leolam éno gér ad cheyimol veyitbol, vekhama dela teval go hou.
13. נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: קָטָן הַמּוּטָּל בַּעֲרִיסָה מְזַמְּנִין עָלָיו. nachim vaavadim ouktanim én mezamenin aléhen. amar rabi yosé: katan hamoutal baarisa mezamenin ala.
14. וְהָא תְּנַן: נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶם! veha tenan: nachim vaavadim ouktanim én mezamenin aléhem!
15. הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ קָטָן הַמּוּטָּל בַּעֲרִיסָה אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו, אֲבָל עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף לַעֲשָׂרָה. hou deamar kerabi yeochoua ben lévi. deamar rabi yeochoua ben lévi: af al pi cheamrou katan hamoutal baarisa én mezamenin ala, aval osin oto senif laasara.
16. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: תִּשְׁעָה וְעֶבֶד — מִצְטָרְפִין. מֵיתִיבִי: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא מָצָא עֲשָׂרָה, וְשִׁחְרֵר עַבְדּוֹ וְהִשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה. שִׁחְרֵר — אִין, לֹא שִׁחְרֵר — לָא. תְּרֵי אִיצְטְרִיכוּ, שַׁחְרֵר חַד וְנָפֵיק בְּחַד. veamar rabi yeochoua ben lévi: ticha veeved — mitstarfin. métivi: maase berabi eliezer chenikhnas levét hakeneset velo matsa asara, vechi'hrér avdo vehichlimo laasara. chi'hrér — in, lo chi'hrér — la. teré itsterikhou, cha'hrér 'had venafék be'had.
17. וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה כׇּל הַמְשַׁחְרֵר עַבְדּוֹ עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ״? לִדְבַר מִצְוָה שָׁאנֵי: מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה הִיא! — מִצְוָה דְרַבִּים שָׁאנֵי. vehékhi avéd hakhi? vehaamar rav yeouda kol hamcha'hrér avdo ovér baasé, cheneemar: "leolam bahem taavodou"? lidvar mitsva chané: mitsva habaa baavéra hi! — mitsva derabim chané.
18. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לְעוֹלָם יַשְׁכִּים אָדָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה וְיִמָּנֶה עִם עֲשָׂרָה הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁאֲפִילּוּ מֵאָה בָּאִים אַחֲרָיו — קִבֵּל עָלָיו שְׂכַר כּוּלָּם. ״שְׂכַר כּוּלָּם״ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּנֶגֶד כּוּלָּם. veamar rabi yeochoua ben lévi: leolam yachkim adam levét hakeneset kedé cheyizke veyimane im asara harichonim, cheafilou méa baim a'hara — kibél ala sekhar koulam. "sekhar koulam" salka datakh?! ela éma: notnin lo sakhar keneged koulam.
19. אָמַר רַב הוּנָא: תִּשְׁעָה וְאָרוֹן — מִצְטָרְפִין. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: וְאָרוֹן גַּבְרָא הוּא? אֶלָּא אָמַר רַב הוּנָא: תִּשְׁעָה נִרְאִין כַּעֲשָׂרָה — מִצְטָרְפִין. אָמְרִי לַהּ: כִּי מְכַנְּפִי. וְאָמְרִי לַהּ: כִּי מְבַדְּרִי. amar rav houna: ticha vearon — mitstarfin. amar léh rav na'hman: vearon gavra hou? ela amar rav houna: ticha nirin kaasara — mitstarfin. amri lah: ki mekhanefi. veamri lah: ki mevaderi.
20. אָמַר רַב אַמֵּי: שְׁנַיִם וְשַׁבָּת מִצְטָרְפִין. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: וְשַׁבָּת גַּבְרָא הוּא?! אֶלָּא אָמַר רַבִּי אַמֵּי: שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמְחַדְּדִין זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה מִצְטָרְפִין. מַחְוֵי רַב חִסְדָּא: כְּגוֹן אֲנָא וְרַב שֵׁשֶׁת. מַחְוֵי רַב שֵׁשֶׁת: כְּגוֹן אֲנָא וְרַב חִסְדָּא. amar rav amé: chenayim vechabat mitstarfin. amar léh rav na'hman: vechabat gavra hou?! ela amar rabi amé: chené talmidé 'hakhamim ham'hadedin ze et ze bahalakha mitstarfin. ma'hvé rav 'hisda: kegon ana verav chéchet. ma'hvé rav chéchet: kegon ana verav 'hisda.
21. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קָטָן פּוֹרֵחַ — מְזַמְּנִין עָלָיו. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: קָטָן שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — מְזַמְּנִין עָלָיו, וְשֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו, וְאֵין מְדַקְדְּקִין בְּקָטָן. הָא גוּפָא קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — אִין, לָא הֵבִיא — לָא. וַהֲדַר תָּנֵי אֵין מְדַקְדְּקִין בְּקָטָן. לְאֵתוּיֵי מַאי? לָאו amar rabi yo'hanan: katan poré'ha — mezamenin ala. tanya namé hakhi: katan chehévi cheté searot — mezamenin ala, vechelo hévi cheté searot — én mezamenin ala, veén medakdekin bekatan. ha goufa kachya, amrate: hévi cheté searot — in, la hévi — la. vahadar tané én medakdekin bekatan. leétouyé ma? la

Daf 48a

1. לְאֵתוּיֵי קָטָן פּוֹרֵחַ? leétouyé katan poré'ha?
2. וְלֵית הִלְכְתָא כְּכׇל הָנֵי שְׁמַעְתָּתָא, אֶלָּא כִּי הָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין — מְזַמְּנִין עָלָיו. velét hilkheta kekhol hané chematata, ela ki ha deamar rav na'hman: katan hayodéa lemi mevarkhin — mezamenin ala.
3. אַבָּיֵי וְרָבָא הֲווֹ יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּרַבָּה. אֲמַר לְהוּ רַבָּה: לְמִי מְבָרְכִין? אָמְרִי לֵיהּ: לְרַחֲמָנָא. וְרַחֲמָנָא הֵיכָא יָתֵיב? — רָבָא אַחְוִי לִשְׁמֵי טְלָלָא. אַבָּיֵי נְפַק לְבַרָּא, אַחְוִי כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא. אֲמַר לְהוּ רַבָּה: תַּרְוַיְיכוּ רַבָּנַן הָוֵיתוּ. הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: בּוּצִין בּוּצִין מִקִּטְפֵיהּ יְדִיעַ. abayé verava hao yatvi kaméh deraba. amar leou raba: lemi mevarkhin? amri léh: lera'hamana. vera'hamana hékha yatév? — rava a'hvi lichmé telala. abayé nefak levara, a'hvi kelapé chemaya. amar leou raba: tarvaykhou rabanan havétou. haynou deamri inaché: boutsin boutsin mikitféh yedia.
4. אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: תִּשְׁעָה אָכְלוּ דָּגָן וְאֶחָד אָכַל יָרָק — מִצְטָרְפִין. אָמַר רַבִּי זֵירָא: בְּעַאי מִינֵּיהּ מֵרַב יְהוּדָה: שְׁמֹנָה מַהוּ? שִׁבְעָה מַהוּ? אָמַר לִי: לָא שְׁנָא. שִׁשָּׁה וַדַּאי לָא מִבַּעְיָא לִי. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה: שַׁפִּיר עֲבַדְתְּ דְּלָא אִיבַּעְיָא לְךָ, הָתָם טַעְמָא מַאי — מִשּׁוּם דְּאִיכָּא רוּבָּא, הָכָא נָמֵי אִיכָּא רוּבָּא. וְאִיהוּ סָבַר רוּבָּא דְמִינְּכַר בָּעֵינַן. amar rav yeouda beréh derav chemouél bar chilat micheméh derav: ticha akhlou dagan vee'had akhal yarak — mitstarfin. amar rabi zéra: bea minéh mérav yeouda: chemona maou? chiva maou? amar li: la chena. chicha vada la mibaya li. amar léh rabi yirmeya: chapir avadte dela ibaya lekha, hatam tama ma — michoum deika rouba, hakha namé ika rouba. veiou savar rouba deminekhar baénan.
5. יַנַּאי מַלְכָּא וּמַלְכְּתָא כְּרִיכוּ רִיפְתָּא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, וּמִדִּקְטַל לְהוּ לְרַבָּנַן לָא הֲוָה לֵיהּ אִינִישׁ לְבָרוֹכֵי לְהוּ. אֲמַר לַהּ לִדְבֵיתְהוּ: מַאן יָהֵיב לַן גַּבְרָא דִּמְבָרֵךְ לַן? אֲמַרָה לֵיהּ: אִשְׁתְּבַע לִי דְּאִי מַיְיתֵינָא לָךְ גַּבְרָא דְּלָא מְצַעֲרַתְּ לֵיהּ. אִשְׁתְּבַע לַהּ. אַיְיתִיתֵיהּ לְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח אֲחוּהָ. אוֹתְבֵיהּ בֵּין דִּידֵיהּ לְדִידַהּ. אֲמַר לֵיהּ: חָזֵית כַּמָּה יְקָרָא עָבֵידְנָא לָךְ. אָמַר לֵיהּ: לָאו אַתְּ קָא מוֹקְרַתְּ לִי אֶלָּא אוֹרָיְיתָא הִיא דְּמוֹקְרָא לִי, דִּכְתִיב: ״סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה״. אֲמַר לַהּ: קָא חָזֵית דְּלָא מְקַבֵּל מָרוּת. yana malka oumalketa kerikhou rifta bahadé hadadé, oumidiktal leou lerabanan la hava léh inich levarokhé leou. amar lah lidvétou: man yahév lan gavra dimvarékh lan? amara léh: ichteva li dei mayténa lakh gavra dela metsaarate léh. ichteva lah. aytitéh lechimon ben chata'h a'houha. otvéh bén didéh ledidah. amar léh: 'hazét kama yekara avédna lakh. amar léh: la ate ka mokrate li ela orayta hi demokra li, dikhtiv: "salseleha outrommeka tekhabédkha ki te'habekena". amar lah: ka 'hazét dela mekabél marout.
6. יְהַבוּ לֵיהּ כָּסָא לְבָרוֹכֵי. אֲמַר: הֵיכִי אֲבָרֵיךְ — ״בָּרוּךְ שֶׁאָכַל יַנַּאי וַחֲבֵירָיו מִשֶּׁלּוֹ״? שַׁתְיֵיהּ לְהָהוּא כָּסָא, יְהַבוּ לֵיהּ כָּסָא אַחֲרִינָא וּבָרֵיךְ. yehavou léh kasa levarokhé. amar: hékhi avarékh — "baroukh cheakhal yana va'havéra michelo"? chatyéh lehaou kasa, yehavou léh kasa a'harina ouvarékh.
7. אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח דַּעֲבַד — לְגַרְמֵיהּ הוּא דַּעֲבַד, דְּהָכִי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן עַד שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת דָּגָן. amar rabi aba beréh derabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: chimon ben chata'h daavad — legarméh hou daavad, dehakhi amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: leolam éno motsi et harabim yedé 'hovatan ad cheyokhal kezayit dagan.
8. מֵיתִיבִי, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עָלָה וְהֵסֵיב עִמָּהֶם אֲפִילּוּ לֹא טִבֵּל עִמָּהֶם אֶלָּא בְּצִיר, וְלֹא אָכַל עִמָּהֶם אֶלָּא גְּרוֹגֶרֶת אַחַת — מִצְטָרֵף. métivi, raban chimon ben gamliél omér: ala vehésév imahem afilou lo tibél imahem ela betsir, velo akhal imahem ela gerogeret a'hat — mitstaréf.
9. אִיצְטְרוֹפֵי מִצְטָרֵף אֲבָל לְהוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן — עַד שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת דָּגָן. itsterofé mitstaréf aval leotsi et harabim yedé 'hovatan — ad cheyokhal kezayit dagan.
10. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב חָנָא בַּר יְהוּדָה מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: אֲפִילּוּ לֹא itemar namé, amar rav 'hana bar yeouda micheméh derava: afilou lo

Daf 48b

1. טִבֵּל עִמָּהֶם אֶלָּא בְּצִיר, וְלֹא אָכַל עִמָּהֶם אֶלָּא גְּרוֹגֶרֶת אַחַת — מִצְטָרֵף. וּלְהוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָם — אֵינוֹ מוֹצִיא עַד שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת דָּגָן. אָמַר רַב חָנָא בַּר יְהוּדָה מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הִלְכְתָא, אָכַל עֲלֵה יָרָק וְשָׁתָה כּוֹס שֶׁל יַיִן — מִצְטָרֵף. לְהוֹצִיא — אֵינוֹ מוֹצִיא עַד שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת דָּגָן. tibél imahem ela betsir, velo akhal imahem ela gerogeret a'hat — mitstaréf. oulotsi et harabim yedé 'hovatam — éno motsi ad cheyokhal kezayit dagan. amar rav 'hana bar yeouda micheméh derava: hilkheta, akhal alé yarak vechata kos chel yayin — mitstaréf. leotsi — éno motsi ad cheyokhal kezayit dagan.
2. אָמַר רַב נַחְמָן: מֹשֶׁה תִּקֵּן לְיִשְׂרָאֵל בִּרְכַּת ״הַזָּן״ בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד לָהֶם מָן. יְהוֹשֻׁעַ תִּקֵּן לָהֶם בִּרְכַּת הָאָרֶץ כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ. דָּוִד וּשְׁלֹמֹה תִּקְּנוּ ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״. דָּוִד תִּקֵּן ״עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ״, וּשְׁלֹמֹה תִּקֵּן ״עַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ״. ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ בְּיַבְנֶה תִּקְּנוּהָ כְּנֶגֶד הֲרוּגֵי בֵּיתָר. דְּאָמַר רַב מַתְנָא: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּיתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵּיתָר לִקְבוּרָה תִּקְנוּ בְּיַבְנֶה ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״. ״הַטּוֹב״ — שֶׁלֹּא הִסְרִיחוּ, ״וְהַמֵּטִיב״ — שֶׁנִּיתְּנוּ לִקְבוּרָה. amar rav na'hman: moche tikén leyisraél birkat "hazan" bechaa cheyarad lahem man. yeochoua tikén lahem birkat haarets kévan chenikhnesou laarets. david ouchlomo tikenou "boné yerouchalayim". david tikén "al yisraél amekha veal yerouchalayim irekha", ouchlomo tikén "al habayit hagadol vehakadoch". "hatov vehamétiv" beyavne tikenouha keneged harougé bétar. deamar rav matna: oto hayom chenitenou harougé bétar likvoura tiknou beyavne "hatov vehamétiv". "hatov" — chelo hisri'hou, "vehamétiv" — chenitenou likvoura.
3. תָּנוּ רַבָּנַן, סֵדֶר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כָּךְ הִיא: בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה — בִּרְכַּת ״הַזָּן״, שְׁנִיָּה — בִּרְכַּת הָאָרֶץ, שְׁלִישִׁית — ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״, רְבִיעִית — ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״, וּבְשַׁבָּת — מַתְחִיל בְּנֶחָמָה וּמְסַיֵּים בְּנֶחָמָה, וְאוֹמֵר קְדוּשַּׁת הַיּוֹם בָּאֶמְצַע. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: רָצָה לְאוֹמְרָהּ בַּנֶּחָמָה — אוֹמְרָהּ, בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ — אוֹמְרָהּ, בִּבְרָכָה שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים בְּיַבְנֶה — אוֹמְרָהּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ אוֹמְרָהּ אֶלָּא בַּנֶּחָמָה בִּלְבַד. tanou rabanan, séder birkat hamazon kakh hi: berakha richona — birkat "hazan", cheniya — birkat haarets, chelichit — "boné yerouchalayim", reviit — "hatov vehamétiv", ouvchabat — mat'hil bene'hama oumsayém bene'hama, veomér kedouchat hayom baemtsa. rabi eliezer omér: ratsa leomrah bane'hama — omrah, bevirkat haarets — omrah, bivrakha chetikenou 'hakhamim beyavne — omrah. va'hakhamim omrim: éno omrah ela bane'hama bilvad.
4. חֲכָמִים הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא? — אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּיעֲבַד. 'hakhamim haynou tana kama? — ika bénayou diavad.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִן הַתּוֹרָה? — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ״ — זוֹ בִּרְכַּת ״הַזָּן״, ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ — זוֹ בִּרְכַּת הַזִּמּוּן, ״עַל הָאָרֶץ״ — זוֹ בִּרְכַּת הָאָרֶץ, ״הַטּוֹבָה״ — זוֹ ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן״. ״אֲשֶׁר נָתַן לָךְ״ — זוֹ ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״. אֵין לִי אֶלָּא לְאַחֲרָיו, לְפָנָיו מִנַּיִן? — אָמְרַתְּ קַל וָחוֹמֶר: כְּשֶׁהוּא שָׂבֵעַ מְבָרֵךְ, כְּשֶׁהוּא רָעֵב — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. tanou rabanan: minayin levirkat hamazon min hatora? — cheneemar: "veakhalta vesavata ouvérakhta" — zo birkat "hazan", "et h' elohekha" — zo birkat hazimoun, "al haarets" — zo birkat haarets, "hatova" — zo "boné yerouchalayim", vekhén hou omér "hahar hatov haze vehalevanon". "acher natan lakh" — zo "hatov vehamétiv". én li ela lea'hara, lefana minayin? — amrate kal va'homer: kecheou savéa mevarékh, kecheou raév — lo kol chekén.
6. רַבִּי אוֹמֵר [אֵינוֹ צָרִיךְ]: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ״ — זוֹ בִּרְכַּת הַזָּן, אֲבָל בִּרְכַּת הַזִּמּוּן מִ״גַּדְּלוּ לַה׳ אִתִּי״ נָפְקָא. ״עַל הָאָרֶץ״ — זוֹ בִּרְכַּת הָאָרֶץ, ״הַטּוֹבָה״ — זוֹ ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן״. ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ בְּיַבְנֶה תִּקְּנוּהָ. אֵין לִי אֶלָּא לְאַחֲרָיו, לְפָנָיו מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר נָתַן לָךְ״ — מִשֶּׁנָּתַן לָךְ. rabi omér [éno tsarikh]: "veakhalta vesavata ouvérakhta" — zo birkat hazan, aval birkat hazimoun mi"gadelou la' iti" nafka. "al haarets" — zo birkat haarets, "hatova" — zo "boné yerouchalayim", vekhén hou omér "hahar hatov haze vehalevanon". "hatov vehamétiv" beyavne tikenouha. én li ela lea'hara, lefana minayin? talmoud lomar: "acher natan lakh" — michenatan lakh.
7. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ״, אַל תִּקְרֵי ״וּבֵרַךְ״ אֶלָּא ״וּבָרֵךְ״. וְאֵימָתַי קָרוּי ״לֶחֶם״ — קוֹדֶם שֶׁיֹּאכְלֶנּוּ. rabi yits'hak omér: éno tsarikh, haré hou omér "ouvérakh et la'hmekha veet mémekha", al tikré "ouvérakh" ela "ouvarékh". veémata karou "le'hem" — kodem cheyokhlenou.
8. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״כְּבֹאֲכֶם הָעִיר כֵּן תִּמְצְאוּן אוֹתוֹ בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַבָּמָתָה לֶאֱכוֹל כִּי לֹא יֹאכַל הָעָם עַד בֹּאוֹ כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח אַחֲרֵי כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים״. rabi natan omér: éno tsarikh, haré hou omér "kevoakhem hair kén timtseoun oto beterem yaale habamata leekhol ki lo yokhal haam ad boo ki hou yevarékh hazeva'h a'haré khén yokhlou hakerouim".
9. וְכׇל כָּךְ לָמָּה? לְפִי שֶׁהַנָּשִׁים דַּבְּרָנִיּוֹת הֵן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בְּיׇפְיוֹ שֶׁל שָׁאוּל, דִּכְתִיב: ״מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכׇּל הָעָם״. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לְפִי שֶׁאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִילּוּ כִּמְלֹא נִימָא. vekhol kakh lama? lefi chehanachim daberaniyot hén. ouchmouél amar: kedé lehistakél beyofo chel chaoul, dikhtiv: "michikhmo vamala gavoha mikol haam". verabi yo'hanan amar: lefi cheén malkhout nogaat ba'havertah afilou kimlo nima.
10. וְאֵין לִי אֶלָּא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. בִּרְכַּת הַתּוֹרָה מִנַּיִן? אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחוֹמֶר, עַל חַיֵּי שָׁעָה מְבָרֵךְ, עַל חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. רַבִּי חִיָּיא בַּר נַחְמָנִי תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְאֶתְּנָה לָךְ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה וְגוֹ׳״. veén li ela birkat hamazon. birkat hatora minayin? amar rabi yichmaél: kal va'homer, al 'hayé chaa mevarékh, al 'hayé olam haba lo kol chekén. rabi 'hiya bar na'hmani talmido chel rabi yichmaél omér michoum rabi yichmaél: éno tsarikh, haré hou omér "al haarets hatova acher natan lakh", oulhalan hou omér: "veetena lakh et lou'hot haeven vehatora vehamitsva vego'".
11. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: וּמִנַּיִן שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, דַּיָּינְךָ, בְּכָל דִּין שֶׁדָּנְךָ, בֵּין מִדָּה טוֹבָה וּבֵין מִדַּת פּוּרְעָנוּת. rabi méir omér: ouminayin chekechém chemevarékh al hatova kakh mevarékh al haraa? talmoud lomar: "acher natan lekha h' elohekha", dayankha, bekhal din chedankha, bén mida tova ouvén midat pouranout.
12. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״טוֹבָה״, ״הַטּוֹבָה״. טוֹבָה — זוֹ תּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם״. ״הַטּוֹבָה״ — זוֹ בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן״. rabi yeouda ben betéra omér: éno tsarikh, haré hou omér "tova", "hatova". tova — zo tora, vekhén hou omér: "ki leka'h tov natati lakhem". "hatova" — zo binyan yerouchalayim, vekhén hou omér "hahar hatov haze vehalevanon".
13. תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל שֶׁלֹּא אָמַר ״אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה״ בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד בְּ״בוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם״ — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. נַחוּם הַזָּקֵן אוֹמֵר: צָרִיךְ שֶׁיִּזְכּוֹר בָּהּ בְּרִית. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: צָרִיךְ שֶׁיִּזְכּוֹר בָּהּ תּוֹרָה. פְּלֵימוֹ אוֹמֵר: צָרִיךְ שֶׁיַּקְדִּים בְּרִית לְתוֹרָה, שֶׁזּוֹ נִתְּנָה בְּשָׁלֹשׁ בְּרִיתוֹת, tanya rabi eliezer omér: kol chelo amar "erets 'hemda tova our'hava" bevirkat haarets, oumalkhout bét david be"voné yerouchalayim" — lo yatsa yedé 'hovato. na'houm hazakén omér: tsarikh cheyizkor bah berit. rabi yosé omér: tsarikh cheyizkor bah tora. pelémo omér: tsarikh cheyakdim berit letora, chezo nitena bechaloch beritot,

Daf 49a

1. וְזוֹ נִתְּנָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת. vezo nitena bichloch esré beritot.
2. רַבִּי אַבָּא אוֹמֵר: צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בָּהּ הוֹדָאָה תְּחִלָּה וָסוֹף. וְהַפּוֹחֵת לֹא יִפְחוֹת מֵאַחַת. וְכׇל הַפּוֹחֵת מֵאַחַת — הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה. rabi aba omér: tsarikh cheyomar bah hodaa te'hila vasof. vehapo'hét lo yif'hot méa'hat. vekhol hapo'hét méa'hat — haré ze megoune.
3. וְכׇל הַחוֹתֵם ״מַנְחִיל אֲרָצוֹת״ בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ, וּ״מוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל״ בְּ״בוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם״ — הֲרֵי זֶה בּוּר. וְכׇל שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר בְּרִית וְתוֹרָה בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד בְּ״בוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם״ — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. vekhol ha'hotém "man'hil aratsot" bevirkat haarets, ou"mochia et yisraél" be"voné yerouchalayim" — haré ze bour. vekhol cheéno omér berit vetora bevirkat haarets, oumalkhout bét david be"voné yerouchalayim" — lo yatsa yedé 'hovato.
4. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי אִילְעָא, דְּאָמַר רַבִּי אִילְעָא אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא מִשּׁוּם רַבֵּינוּ: כׇּל שֶׁלֹּא אָמַר בְּרִית וְתוֹרָה בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד בְּ״בוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם״ — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. mesaya léh lerabi ila, deamar rabi ila amar rabi yaakov bar a'ha michoum rabénou: kol chelo amar berit vetora bevirkat haarets oumalkhout bét david be"voné yerouchalayim" — lo yatsa yedé 'hovato.
5. פְּלִיגִי בַּהּ אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי וְרַבָּנַן. חַד אָמַר: ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ צְרִיכָה מַלְכוּת, וְחַד אָמַר: אֵינָהּ צְרִיכָה מַלְכוּת. מַאן דְּאָמַר צְרִיכָה מַלְכוּת קָסָבַר דְּרַבָּנַן. וּמַאן דְּאָמַר אֵינָהּ צְרִיכָה מַלְכוּת קָסָבַר דְּאוֹרָיְיתָא. peligi bah aba yosé ben dosta verabanan. 'had amar: "hatov vehamétiv" tserikha malkhout, ve'had amar: énah tserikha malkhout. man deamar tserikha malkhout kasavar derabanan. ouman deamar énah tserikha malkhout kasavar deorayta.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: מַהוּ חוֹתֵם בְּבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״מוֹשִׁיעַ יִשְׂרָאֵל״. ״מוֹשִׁיעַ יִשְׂרָאֵל״ — אִין, ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם״ — לָא? אֶלָּא אֵימָא: אַף ״מוֹשִׁיעַ יִשְׂרָאֵל״. tanou rabanan: maou 'hotém bevinyan yerouchalayim, rabi yosé berabi yeouda omér: "mochia yisraél". "mochia yisraél" — in, "boné yerouchalayim" — la? ela éma: af "mochia yisraél".
7. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, פְּתַח בַּחֲדָא וְסַיֵּים בְּתַרְתֵּי. אָמַר רַב חִסְדָּא: גְּבוּרְתָּא לְמֶחְתַּם בְּתַרְתֵּי! וְהָתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר: אֵין חוֹתְמִין בִּשְׁתַּיִם! raba bar rav houna ikela levé réch galouta, peta'h ba'hada vesayém betarté. amar rav 'hisda: gevourta leme'htam betarté! vehatanya rabi omér: én 'hotmin bichtayim!
8. גּוּפָא. רַבִּי אוֹמֵר: אֵין חוֹתְמִין בִּשְׁתַּיִם. אֵיתִיבֵיהּ לֵוִי לְרַבִּי, ״עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן״! — אֶרֶץ דְּמַפְּקָא מָזוֹן. ״עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּירוֹת״! — אֶרֶץ דְּמַפְּקָא פֵּירוֹת. goufa. rabi omér: én 'hotmin bichtayim. étivéh lévi lerabi, "al haarets veal hamazon"! — erets demapeka mazon. "al haarets veal hapérot"! — erets demapeka pérot.
9. ״מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים״! — יִשְׂרָאֵל דְּקַדְּשִׁינְהוּ לִזְמַנִּים. ״מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים״! — יִשְׂרָאֵל דְּקַדְּשִׁינְהוּ לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. "mekadéch yisraél vehazemanim"! — yisraél dekadechinou lizmanim. "mekadéch yisraél veraché 'hodachim"! — yisraél dekadechinou leraché 'hodachim.
10. ״מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים״! — חוּץ מִזּוֹ. "mekadéch hachabat veyisraél vehazemanim"! — 'houts mizo.
11. וּמַאי שְׁנָא? הָכָא חֲדָא הִיא, הָתָם תַּרְתֵּי, כׇּל חֲדָא וַחֲדָא בְּאַפֵּי נַפְשָׁהּ. ouma chena? hakha 'hada hi, hatam tarté, kol 'hada va'hada beapé nafchah.
12. וְטַעְמָא מַאי אֵין חוֹתְמִין בִּשְׁתַּיִם? לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת. vetama ma én 'hotmin bichtayim? lefi cheén osin mitsot 'havilot 'havilot.
13. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? ma havé alah?
14. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: פָּתַח בְּ״רַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל״ — חוֹתֵם בְּמוֹשִׁיעַ יִשְׂרָאֵל. פָּתַח בְּ״רַחֵם עַל יְרוּשָׁלָיִם״ — חוֹתֵם בְּ״בוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם״. וְרַב נַחְמָן אָמַר: אֲפִילּוּ פָּתַח בְּ״רַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל״ — חוֹתֵם בְּ״בוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם״, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה׳ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס״: אֵימָתַי בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה׳ — בִּזְמַן שֶׁנִּדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס. amar rav chéchet: pata'h be"ra'hém al amekha yisraél" — 'hotém bemochia yisraél. pata'h be"ra'hém al yerouchalayim" — 'hotém be"voné yerouchalayim". verav na'hman amar: afilou pata'h be"ra'hém al yisraél" — 'hotém be"voné yerouchalayim", michoum cheneemar "boné yerouchalayim h' nid'hé yisraél yekhanés": émata boné yerouchalayim h' — bizman chenid'hé yisraél yekhanés.
15. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַב חִסְדָּא: נֵיתֵי מָר וְנִתְנֵי. אֲמַר לֵיהּ: בִּרְכַּת מְזוֹנָא לָא גְּמִירְנָא, וְתַנּוֹיֵי מַתְנֵינָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי הַאי? אֲמַר לֵיהּ: דְּאִקְּלַעִי לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, וּבָרֵיכִי בִּרְכַּת מְזוֹנָא, וְזַקְפֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְקוֹעֵיהּ עֲלַי כְּחִוְיָא. וְאַמַּאי? דְּלָא אֲמַרִי לֹא בְּרִית וְלֹא תּוֹרָה וְלֹא מַלְכוּת. וְאַמַּאי לָא אֲמַרְתְּ? כִּדְרַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: לֹא אָמַר בְּרִית וְתוֹרָה וּמַלְכוּת — יָצָא. בְּרִית — לְפִי שֶׁאֵינָהּ בְּנָשִׁים. תּוֹרָה וּמַלְכוּת — לְפִי שֶׁאֵינָן לֹא בְּנָשִׁים וְלֹא בַּעֲבָדִים. וְאַתְּ שְׁבַקְתְּ כֹּל הָנֵי תַּנָּאֵי וְאָמוֹרָאֵי, וַעֲבַדְתְּ כְּרַב?! amar léh rabi zéra lerav 'hisda: nété mar venitné. amar léh: birkat mezona la gemirna, vetanoyé matnéna. amar léh: ma ha? amar léh: deikelai levé réch galouta, ouvarékhi birkat mezona, vezakféh rav chéchet lekoéh ala ke'hivya. veama? dela amari lo berit velo tora velo malkhout. veama la amarte? kidrav 'hananél amar rav, deamar rav 'hananél amar rav: lo amar berit vetora oumalkhout — yatsa. berit — lefi cheénah benachim. tora oumalkhout — lefi cheénan lo benachim velo baavadim. veate chevakte kol hané tanaé veamoraé, vaavadte kerav?!
16. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ צְרִיכָה מַלְכוּת. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן, כׇּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ מַלְכוּת — לֹא שְׁמָהּ בְּרָכָה? וְהָא אַמְרַהּ רַבִּי יוֹחָנָן חֲדָא זִימְנָא! אָמַר רַבִּי זֵירָא: לוֹמַר שֶׁצְּרִיכָה שְׁתֵּי מַלְכֻיוֹת, חֲדָא דִּידַהּ וַחֲדָא דְּ״בוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם״. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: "hatov vehamétiv" tserikha malkhout. ma ka machma lan, kol berakha cheén bah malkhout — lo chemah berakha? veha amrah rabi yo'hanan 'hada zimna! amar rabi zéra: lomar chetserikha cheté malkhouot, 'hada didah va'hada de"voné yerouchalayim".
17. אִי הָכִי נִיבְעֵי תְּלָת: חֲדָא דִּידַהּ, וַחֲדָא דְּ״בוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם״, וַחֲדָא דְּבִרְכַּת הָאָרֶץ! אֶלָּא בִּרְכַּת הָאָרֶץ מַאי טַעְמָא לָא? מִשּׁוּם דְּהָוְיָיא לַהּ בְּרָכָה הַסְּמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ, ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם״ נָמֵי לָא תִּבְעֵי, דְּהָוְיָא לַהּ בְּרָכָה הַסְּמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ! i hakhi nivé telat: 'hada didah, va'hada de"voné yerouchalayim", va'hada devirkat haarets! ela birkat haarets ma tama la? michoum dehavya lah berakha hasemoukha la'havertah, "boné yerouchalayim" namé la tivé, dehavya lah berakha hasemoukha la'havertah!
18. הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם״ נָמֵי לָא בָּעֲיָא. אַיְּידֵי דְּאָמַר מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, לָאו אוֹרַח אַרְעָא דְּלָא אָמַר מַלְכוּת שָׁמַיִם. רַב פָּפָּא אָמַר, הָכִי קָאָמַר: צְרִיכָה שְׁתֵּי מַלְכֻיוֹת לְבַר מִדִּידַהּ. hou hadin daafilou "boné yerouchalayim" namé la baaya. ayedé deamar malkhout bét david, la ora'h ara dela amar malkhout chamayim. rav papa amar, hakhi kaamar: tserikha cheté malkhouot levar mididah.
19. יָתֵיב רַבִּי זֵירָא אֲחוֹרֵי דְּרַב גִּידֵּל, וְיָתֵיב רַב גִּידֵּל קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת״. אֲמַר לֵיהּ: מַאן אַמְרַהּ? רַב. yatév rabi zéra a'horé derav gidél, veyatév rav gidél kaméh derav houna, veyatév vekaamar: taa velo hizkir chel chabat, omér: "baroukh chenatan chabatot limnou'ha leamo yisraél beahava leot velivrit, baroukh mekadéch hachabat". amar léh: man amrah? rav.
20. הֲדַר יָתֵיב וְקָאָמַר: טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל יוֹם טוֹב, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשִׂמְחָה וּלְזִכָּרוֹן, בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים״. אֲמַר לֵיהּ: מַאן אַמְרַהּ? רַב. hadar yatév vekaamar: taa velo hizkir chel yom tov, omér: "baroukh chenatan yamim tovim leamo yisraél lesim'ha oulzikaron, baroukh mekadéch yisraél vehazemanim". amar léh: man amrah? rav.
21. הֲדַר יָתֵיב וְקָאָמַר: טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ אוֹמֵר ״בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן״. וְלָא יָדַעְנָא אִי אָמַר בָּהּ ״שִׂמְחָה״ אִי לָא אָמַר בָּהּ ״שִׂמְחָה״, אִי חָתֵים בָּהּ, אִי לָא חָתֵים בָּהּ, אִי דִּידֵיהּ אִי דְּרַבֵּיהּ. hadar yatév vekaamar: taa velo hizkir chel roch 'hodech omér "baroukh chenatan raché 'hodachim leamo yisraél lezikaron". vela yadana i amar bah "sim'ha" i la amar bah "sim'ha", i 'hatém bah, i la 'hatém bah, i didéh i derabéh.
22. גִּידֵּל בַּר מִנְיוֹמֵי הֲוָה קָאֵי קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, טְעָה רַב נַחְמָן gidél bar minomé hava kaé kaméh derav na'hman, tea rav na'hman

Daf 49b

1. וַהֲדַר לְרֵישָׁא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא עָבֵיד מָר הָכִי? אֲמַר לֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי שֵׁילָא אָמַר רַב: טָעָה — חוֹזֵר לָרֹאשׁ. vahadar lerécha. amar léh: ma tama avéd mar hakhi? amar léh, deamar rabi chéla amar rav: taa — 'hozér laroch.
2. וְהָא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: טָעָה — אוֹמֵר ״בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן״! אֲמַר לֵיהּ: לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא בַּר תַּחְלִיפָא אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא פָּתַח בְּ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״, אֲבָל פָּתַח בְּ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ — חוֹזֵר לָרֹאשׁ. veha amar rav houna amar rav: taa — omér "baroukh chenatan"! amar léh: la itemar alah, amar rav menacheya bar ta'hlifa amar rav: lo chanou ela chelo pata'h be"hatov vehamétiv", aval pata'h be"hatov vehamétiv" — 'hozér laroch.
3. אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בַּתְּפִלָּה — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. amar rav idi bar avin amar rav amram amar rav na'hman amar chemouél: taa velo hizkir chel roch 'hodech batefila — ma'hazirin oto. bevirkat hamazon — én ma'hazirin oto.
4. אֲמַר לֵיהּ רַב אָבִין לְרַב עַמְרָם: מַאי שְׁנָא תְּפִלָּה וּמַאי שְׁנָא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן? אֲמַר לֵיהּ: אַף לְדִידִי קַשְׁיָא לִי וּשְׁאֵילְתֵּיהּ לְרַב נַחְמָן, וַאֲמַר לִי: מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל לָא שְׁמִיעַ לִי, אֶלָּא נֶחְזֵי אֲנַן: תְּפִלָּה דְּחוֹבָה הִיא — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. בִּרְכַּת מְזוֹנָא, דְּאִי בָּעֵי אָכֵיל אִי בָּעֵי לָא אָכֵיל — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. amar léh rav avin lerav amram: ma chena tefila ouma chena birkat hamazon? amar léh: af ledidi kachya li ouchéltéh lerav na'hman, vaamar li: minéh demar chemouél la chemia li, ela ne'hzé anan: tefila de'hova hi — ma'hazirin oto. birkat mezona, dei baé akhél i baé la akhél — én ma'hazirin oto.
5. אֶלָּא מֵעַתָּה שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, דְּלָא סַגִּי דְּלָא אָכֵיל — הָכִי נָמֵי דְּאִי טָעֵי הָדַר? — אֲמַר לֵיהּ: אִין, דְּאָמַר רַבִּי שֵׁילָא אָמַר רַב: טָעָה — חוֹזֵר לָרֹאשׁ. וְהָא אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: טָעָה — אוֹמֵר ״בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן״! — לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא פָּתַח בְּ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״, אֲבָל פָּתַח בְּ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ — חוֹזֵר לָרֹאשׁ. ela méata chabatot veyamim tovim, dela sagi dela akhél — hakhi namé dei taé hadar? — amar léh: in, deamar rabi chéla amar rav: taa — 'hozér laroch. veha amar rav houna amar rav: taa — omér "baroukh chenatan"! — la itemar alah: lo chanou ela chelo pata'h be"hatov vehamétiv", aval pata'h be"hatov vehamétiv" — 'hozér laroch.
6. עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין וְכוּ׳. ad kama mezamenin vekhou'.
7. לְמֵימְרָא דְּרַבִּי מֵאִיר חָשֵׁיב לֵיהּ כְּזַיִת, וְרַבִּי יְהוּדָה כְּבֵיצָה? וְהָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ, דִּתְנַן: וְכֵן מִי שֶׁיָּצָא מִיְּרוּשָׁלַיִם וְנִזְכַּר שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר קֹדֶשׁ, אִם עָבַר צוֹפִים — שׂוֹרְפוֹ בִּמְקוֹמוֹ, וְאִם לָאו — חוֹזֵר וְשׂוֹרְפוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. lemémra derabi méir 'hachév léh kezayit, verabi yeouda kevétsa? veha ipekha chaminan leou, ditnan: vekhén mi cheyatsa miyerouchalayim venizkar chehaya beyado besar kodech, im avar tsofim — sorfo bimkomo, veim la — 'hozér vesorfo lifné habira méatsé hamaarakha.
8. עַד כַּמָּה הֵם חוֹזְרִים? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: זֶה וְזֶה בִּכְבֵיצָה. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: זֶה וְזֶה בִּכְזַיִת. ad kama hém 'hozrim? rabi méir omér: ze veze bikhvétsa. verabi yeouda omér: ze veze bikhzayit.
9. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה. אַבָּיֵי אָמַר: לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ. הָכָא בִּקְרָאֵי פְּלִיגִי, רַבִּי מֵאִיר סָבַר: ״וְאָכַלְתָּ״ — זוֹ אֲכִילָה, ״וְשָׂבָעְתָּ״ — זוֹ שְׁתִיָּה, וַאֲכִילָה בִּכְזַיִת. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ״ — אֲכִילָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׂבִיעָה, וְאֵיזוֹ זוֹ — כְּבֵיצָה. amar rabi yo'hanan: mou'hlefet hachita. abayé amar: leolam la téfokh. hakha bikraé peligi, rabi méir savar: "veakhalta" — zo akhila, "vesavata" — zo chetiya, vaakhila bikhzayit. verabi yeouda savar: "veakhalta vesavata" — akhila cheyéch bah sevia, veézo zo — kevétsa.
10. הָתָם בִּסְבָרָא פְּלִיגִי, רַבִּי מֵאִיר סָבַר: חֲזָרָתוֹ כְּטוּמְאָתוֹ, מָה טוּמְאָתוֹ בִּכְבֵיצָה — אַף חֲזָרָתוֹ בִּכְבֵיצָה. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: חֲזָרָתוֹ כְּאִיסּוּרוֹ, מָה אִיסּוּרוֹ בִּכְזַיִת — אַף חֲזָרָתוֹ בִּכְזַיִת. hatam bisvara peligi, rabi méir savar: 'hazarato ketoumato, ma toumato bikhvétsa — af 'hazarato bikhvétsa. verabi yeouda savar: 'hazarato keisouro, ma isouro bikhzayit — af 'hazarato bikhzayit.
11. מַתְנִי׳ כֵּיצַד מְזַמְּנִין? בִּשְׁלֹשָׁה — אוֹמֵר: ״נְבָרֵךְ״, בִּשְׁלֹשָׁה וָהוּא — אוֹמֵר: ״בָּרְכוּ״. matni' kétsad mezamenin? bichlocha — omér: "nevarékh", bichlocha vaou — omér: "barkhou".
12. בַּעֲשָׂרָה — אוֹמֵר ״נְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ״, בַּעֲשָׂרָה וָהוּא — אוֹמֵר ״בָּרְכוּ״. אֶחָד עֲשָׂרָה וְאֶחָד עֲשָׂרָה רִבּוֹא. baasara — omér "nevarékh elohénou", baasara vaou — omér "barkhou". e'had asara vee'had asara ribo.
13. בְּמֵאָה — הוּא אוֹמֵר ״נְבָרֵךְ ה׳ אֱלֹהֵינוּ״, בְּמֵאָה וָהוּא — אוֹמֵר ״בָּרְכוּ״. וּבְאֶלֶף — הוּא אוֹמֵר ״נְבָרֵךְ לַה׳ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, בְּאֶלֶף וָהוּא — אוֹמֵר ״בָּרְכוּ״. בְּרִבּוֹא — אוֹמֵר ״נְבָרֵךְ לַה׳ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי צְבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ״, בְּרִבּוֹא וָהוּא — אוֹמֵר ״בָּרְכוּ״. beméa — hou omér "nevarékh h' elohénou", beméa vaou — omér "barkhou". ouvelef — hou omér "nevarékh la' elohénou elohé yisraél", beelef vaou — omér "barkhou". beribo — omér "nevarékh la' elohénou elohé yisraél elohé tsevaot yochév hakerouvim al hamazon cheakhalnou", beribo vaou — omér "barkhou".
14. כָּעִנְיָן שֶׁהוּא מְבָרֵךְ, כָּךְ עוֹנִים אַחֲרָיו ״בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי צְבָאוֹת יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ״. kainyan cheou mevarékh, kakh onim a'hara "baroukh h' elohénou elohé yisraél elohé tsevaot yochév hakerouvim al hamazon cheakhalnou".
15. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: לְפִי רוֹב הַקָּהָל הֵם מְבָרְכִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים ה׳ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל״. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מַה מָּצִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶחָד מְרוּבִּים וְאֶחָד מוּעָטִים אוֹמֵר ״בָּרְכוּ אֶת ה׳״. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״בָּרְכוּ אֶת ה׳ הַמְבוֹרָךְ״. rabi yosé hagelili omér: lefi rov hakahal hém mevarkhim, cheneemar "bemakhélot barkhou elohim h' mimekor yisraél". amar rabi akiva: ma matsinou bevét hakeneset, e'had meroubim vee'had mouatim omér "barkhou et h'". rabi yichmaél omér: "barkhou et h' hamvorakh".
16. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: לְעוֹלָם אַל יוֹצִיא אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל. gema' amar chemouél: leolam al yotsi adam et atsmo min hakelal.
17. תְּנַן: בִּשְׁלֹשָׁה וָהוּא — אוֹמֵר ״בָּרְכוּ״! tenan: bichlocha vaou — omér "barkhou"!
18. אֵימָא: éma:

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Berakhot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)