Talmud Berakhot, Chapitre 6 (ו) · Daf 36a à 44b

Daf 36a

1. דְּכוּלְּהוּ שִׁלְקֵי. dekhouleou chilké.
2. אִם כֵּן, הָוֵה לֵיהּ אֲנִיגְרוֹן עִיקָּר וְשֶׁמֶן טָפֵל, וּתְנַן, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁהוּא עִיקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה, מְבָרֵךְ עַל הָעִיקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה! im kén, havé léh anigron ikar vechemen tafél, outnan, ze hakelal: kol cheou ikar veimo teféla, mevarékh al haikar oufotér et hateféla!
3. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בְּחוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ. דְּתַנְיָא: הַחוֹשֵׁשׁ בִּגְרוֹנוֹ לֹא יְעָרְעֶנּוּ בְּשֶׁמֶן תְּחִלָּה בְּשַׁבָּת, אֲבָל נוֹתֵן שֶׁמֶן הַרְבֵּה לְתוֹךְ אֲנִיגְרוֹן וּבוֹלֵעַ. hakha bema askinan — be'hochéch bigrono. detanya: ha'hochéch bigrono lo yearenou bechemen te'hila bechabat, aval notén chemen harbé letokh anigron ouvoléa.
4. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְתֵימָא: כֵּיוָן דְּלִרְפוּאָה קָא מְכַוֵּין לָא לְבָרֵיךְ עֲלֵיהּ כְּלָל, קָא מַשְׁמַע לַן כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ, בָּעֵי בָּרוֹכֵי. pechita! maou detéma: kévan delirfoua ka mekhavén la levarékh aléh kelal, ka machma lan kévan deit léh hanaa minéh, baé barokhé.
5. קִמְחָא דְחִיטֵּי, רַב יְהוּדָה אָמַר: ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, וְרַב נַחְמָן אָמַר: ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. kim'ha de'hité, rav yeouda amar: "boré peri haadama", verav na'hman amar: "chehakol nihye bidvaro".
6. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: לָא תִּפְלוֹג עֲלֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה, דְּרַבִּי יוֹחָנָן וּשְׁמוּאֵל קָיְימִי כְּווֹתֵיהּ. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, וְכֵן אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁמֶן זַיִת מְבָרְכִין עָלָיו ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״. אַלְמָא: אַף עַל גַּב דְּאִשְׁתַּנִּי — בְּמִלְּתֵיהּ קָאֵי. הָא נָמֵי, אַף עַל גַּב דְּאִשְׁתַּנִּי — בְּמִלְּתֵיהּ קָאֵי. amar léh rava lerav na'hman: la tiflog aléh derav yeouda, derabi yo'hanan ouchmouél kaymi keotéh. deamar rav yeouda amar chemouél, vekhén amar rabi yits'hak amar rabi yo'hanan: chemen zayit mevarkhin ala "boré peri haéts". alma: af al gav deichtani — bemiletéh kaé. ha namé, af al gav deichtani — bemiletéh kaé.
7. מִי דָּמֵי? הָתָם — לֵית לֵיהּ עִלּוּיָא אַחֲרִינָא, הָכָא — אִית לֵיהּ עִלּוּיָא אַחֲרִינָא בְּפַת. mi damé? hatam — lét léh ilouya a'harina, hakha — it léh ilouya a'harina befat.
8. וְכִי אִית לֵיהּ עִלּוּיָא אַחֲרִינָא לָא מְבָרְכִינַן עֲלֵיהּ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״ אֶלָּא ״שֶׁהַכֹּל״? וְהָא אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב מַתְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: אַקָּרָא חַיָּיא וְקִמְחָא דִשְׂעָרֵי מְבָרְכִינַן עֲלַיְיהוּ ״שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ״. מַאי לָאו דְּחִיטֵּי בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה! vekhi it léh ilouya a'harina la mevarkhinan aléh "boré peri haadama" ela "chehakol"? veha amar rabi zéra amar rav matna amar chemouél: akara 'haya vekim'ha disaré mevarkhinan alayou "chehakol nihya bidvaro". ma la de'hité boré peri haadama!
9. לָא, דְּחִיטֵּי נָמֵי ״שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ״. la, de'hité namé "chehakol nihya bidvaro".
10. וְלַשְׁמְעִינַן דְּחִיטֵּי וְכׇל שֶׁכֵּן דִּשְׂעָרֵי! velachmeinan de'hité vekhol chekén disaré!
11. אִי אַשְׁמְעִינַן דְּחִיטֵּי הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי דְּחִיטֵּי, אֲבָל דִּשְׂעָרֵי לָא לְבָרֵיךְ עֲלֵיהּ כְּלָל, קָא מַשְׁמַע לַן. i achmeinan de'hité hava aména hané milé de'hité, aval disaré la levarékh aléh kelal, ka machma lan.
12. וּמִי גָּרַע מִמֶּלַח וְזָמִית, דִּתְנַן עַל הַמֶּלַח וְעַל הַזָּמִית אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא מֶלַח וְזָמִית עָבֵיד אִינָשׁ דְּשָׁדֵי לְפוּמֵּיהּ, אֲבָל קִמְחָא דִשְׂעָרֵי הוֹאִיל וְקָשֶׁה לְקוּקְיָאנֵי, לָא לְבָרֵיךְ עֲלֵיהּ כְּלָל, קָא מַשְׁמַע לַן כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ בָּעֵי בָּרוֹכֵי. oumi gara mimela'h vezamit, ditnan al hamela'h veal hazamit omér "chehakol nihye bidvaro". itsterikh, salka datakh aména mela'h vezamit avéd inach dechadé lefouméh, aval kim'ha disaré hoil vekache lekoukyané, la levarékh aléh kelal, ka machma lan kévan deit léh hanaa minéh baé barokhé.
13. קוֹרָא, רַב יְהוּדָה אָמַר: ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. kora, rav yeouda amar: "boré peri haadama", ouchmouél amar: "chehakol nihye bidvaro".
14. רַב יְהוּדָה אָמַר ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, פֵּירָא הוּא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ״, הוֹאִיל וְסוֹפוֹ לְהַקְשׁוֹת. rav yeouda amar "boré peri haadama", péra hou. ouchmouél amar "chehakol nihya bidvaro", hoil vesofo lehakchot.
15. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, כְּווֹתָךְ מִסְתַּבְּרָא, דְּהָא צְנוֹן סוֹפוֹ לְהַקְשׁוֹת וּמְבָרְכִינַן עֲלֵיהּ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. וְלָא הִיא: צְנוֹן נָטְעִי אִינָשֵׁי אַדַּעְתָּא דְפוּגְלָא, דִּקְלָא לָא נָטְעִי אִינָשֵׁי אַדַּעְתָּא דְקוֹרָא. amar léh chemouél lerav yeouda: chinana, keotakh mistabera, deha tsenon sofo lehakchot oumvarkhinan aléh "boré peri haadama". vela hi: tsenon nati inaché adata defougla, dikla la nati inaché adata dekora.
16. וְכׇל הֵיכָא דְּלָא נָטְעִי אִינָשֵׁי אַדַּעְתָּא דְּהָכִי לָא מְבָרְכִינַן עֲלֵיהּ? וַהֲרֵי צָלָף, דְּנָטְעִי אִינָשֵׁי אַדַּעְתָּא דְפִרְחָא, וּתְנַן: עַל מִינֵי נִצְפָּה, עַל הֶעָלִין וְעַל הַתְּמָרוֹת אוֹמֵר ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, וְעַל הָאֲבִיּוֹנוֹת וְעַל הַקַּפְרֵיסִין אוֹמֵר ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״. vekhol hékha dela nati inaché adata dehakhi la mevarkhinan aléh? vaharé tsalaf, denati inaché adata defir'ha, outnan: al miné nitspa, al healin veal hatemarot omér "boré peri haadama", veal haaviyonot veal hakafrésin omér "boré peri haéts".
17. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: צָלָף נָטְעִי אִינָשֵׁי אַדַּעְתָּא דְשׁוּתָא, דִּקְלָא לָא נָטְעִי אִינָשֵׁי אַדַּעְתָּא דְקוֹרָא. וְאַף עַל גַּב דְּקַלְּסֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה, הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. amar rav na'hman bar yits'hak: tsalaf nati inaché adata dechouta, dikla la nati inaché adata dekora. veaf al gav dekaleséh chemouél lerav yeouda, hilkheta keotéh dichmouél.
18. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: צָלָף שֶׁל עׇרְלָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ זוֹרֵק אֶת הָאֲבִיּוֹנוֹת וְאוֹכֵל אֶת הַקַּפְרֵיסִין. לְמֵימְרָא דַּאֲבִיּוֹנוֹת פֵּירֵי וְקַפְרֵיסִין לָאו פֵּירֵי? וּרְמִינְהוּ: עַל מִינֵי נִצְפָּה, עַל הֶעָלִים וְעַל הַתְּמָרוֹת אוֹמֵר ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, וְעַל הָאֲבִיּוֹנוֹת וְעַל הַקַּפְרֵיסִין אוֹמֵר ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״! amar rav yeouda amar rav: tsalaf chel orla be'houtsa laarets zorék et haaviyonot veokhél et hakafrésin. lemémra daaviyonot péré vekafrésin la péré? ourminou: al miné nitspa, al healim veal hatemarot omér "boré peri haadama", veal haaviyonot veal hakafrésin omér "boré peri haéts"!
19. הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי עֲקִיבָא. דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: צָלָף מִתְעַשֵּׂר תְּמָרוֹת וַאֲבִיּוֹנוֹת וְקַפְרֵיסִין. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין מִתְעַשֵּׂר אֶלָּא אֲבִיּוֹנוֹת בִּלְבַד, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. hou deamar kerabi akiva. ditnan, rabi eliezer omér: tsalaf mitasér temarot vaaviyonot vekafrésin. rabi akiva omér: én mitasér ela aviyonot bilvad, mipené cheou peri.
20. וְנֵימָא: ״הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא״! אִי אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא, הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ בָּאָרֶץ, קָא מַשְׁמַע לַן: כׇּל הַמֵּיקֵל בָּאָרֶץ — הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, אֲבָל בָּאָרֶץ — לָא. venéma: "halakha kerabi akiva"! i amar halakha kerabi akiva, hava aména afilou baarets, ka machma lan: kol hamékél baarets — halakha kemoto be'houtsa laarets, aval baarets — la.
21. וְנֵימָא: ״הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא בְּחוּצָה לָאָרֶץ״, דְּכׇל הַמֵּיקֵל בָּאָרֶץ — הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אִי אָמַר הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי גַּבֵּי מַעְשַׂר אִילָן, דְּבָאָרֶץ גּוּפָא מִדְּרַבָּנַן, אֲבָל גַּבֵּי עׇרְלָה, דְּבָאָרֶץ מִדְּאוֹרָיְיתָא, אֵימָא בְּחוּצָה לָאָרֶץ נָמֵי נִגְזוֹר, קָא מַשְׁמַע לַן. venéma: "halakha kerabi akiva be'houtsa laarets", dekhol hamékél baarets — halakha kemoto be'houtsa laarets. i amar hakhi, hava aména hané milé gabé masar ilan, devaarets goufa miderabanan, aval gabé orla, devaarets mideorayta, éma be'houtsa laarets namé nigzor, ka machma lan.
22. רָבִינָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְמָר בַּר רַב אָשֵׁי דְּקָא זָרֵיק אֲבִיּוֹנוֹת וְקָאָכֵיל קַפְרֵיסִין. אֲמַר לֵיהּ: מַאי דַעְתָּךְ, כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּמֵיקֵל? וְלֶעֱבֵיד מָר כְּבֵית שַׁמַּאי דִּמְקִילִּי טְפֵי! דִּתְנַן: צָלָף, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם. וּבֵית הַלֵּל אוֹמְרִים: אֵין כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם. אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁחַיָּיב בְּעׇרְלָה. ravina achke'héh lemar bar rav aché deka zarék aviyonot vekaakhél kafrésin. amar léh: ma datakh, kerabi akiva demékél? veleevéd mar kevét chama dimkili tefé! ditnan: tsalaf, bét chama omrim: kilayim bakerem. ouvét halél omrim: én kilayim bakerem. élou veélou modim che'hayav beorla.
23. הָא גוּפָא קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ צָלָף בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם, אַלְמָא מִין יָרָק הוּא, וַהֲדַר תָּנֵי: אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁחַיָּיב בְּעׇרְלָה, אַלְמָא מִין אִילָן הוּא! ha goufa kachya: amrate tsalaf bét chama omrim kilayim bakerem, alma min yarak hou, vahadar tané: élou veélou modim che'hayav beorla, alma min ilan hou!
24. הָא לָא קַשְׁיָא: בֵּית שַׁמַּאי סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לְהוּ, וְעָבְדִי הָכָא לְחוּמְרָא וְהָכָא לְחוּמְרָא. מִכׇּל מָקוֹם, לְבֵית שַׁמַּאי הָוֵה לֵיהּ סָפֵק עׇרְלָה, וּתְנַן: סָפֵק עׇרְלָה — בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר, וּבְסוּרְיָא מוּתָּר. וּבְחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד ha la kachya: bét chama sapoké mesapeka leou, veavdi hakha le'houmra vehakha le'houmra. mikol makom, levét chama havé léh safék orla, outnan: safék orla — beerets yisraél asour, ouvsourya moutar. ouv'houtsa laarets yoréd

Daf 36b

1. וְלוֹקֵחַ — וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ לוֹקֵט. veloké'ha — ouvilvad chelo yirenou lokét.
2. רַבִּי עֲקִיבָא בִּמְקוֹם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עָבְדִינַן כְּוָתֵיהּ, וּבֵית שַׁמַּאי בִּמְקוֹם בֵּית הִלֵּל — אֵינָהּ מִשְׁנָה. rabi akiva bimkom rabi eliezer avdinan kevatéh, ouvét chama bimkom bét hilél — énah michna.
3. וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּנַעֲשָׂה שׁוֹמֵר לַפְּרִי, וְרַחֲמָנָא אָמַר: ״וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ״, אֶת הַטָּפֵל לְפִרְיוֹ, וּמַאי נִיהוּ — שׁוֹמֵר לַפְּרִי. vetipok léh denaasa chomér laperi, vera'hamana amar: "vaaraltem orlato et piro", et hatafél lefiro, ouma niou — chomér laperi.
4. אָמַר רָבָא: הֵיכָא אָמְרִינַן דְּנַעֲשָׂה שׁוֹמֵר לַפְּרִי — הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בֵּין בְּתָלוּשׁ בֵּין בִּמְחוּבָּר, הָכָא בִּמְחוּבָּר — אִיתֵיהּ, בְּתָלוּשׁ — לֵיתֵיהּ. amar rava: hékha amrinan denaasa chomér laperi — hékha deitéh bén betalouch bén bim'houbar, hakha bim'houbar — itéh, betalouch — létéh.
5. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: פִּיטְמָא שֶׁל רִמּוֹן מִצְטָרֶפֶת, וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ אֵין מִצְטָרֵף. מִדְּקָאָמַר הַנֵּץ שֶׁלּוֹ אֵין מִצְטָרֵף, אַלְמָא דְּלָאו אוֹכֶל הוּא. וּתְנַן גַּבֵּי עׇרְלָה: קְלִיפֵּי רִמּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ, קְלִיפֵּי אֱגוֹזִים וְהַגַּרְעִינִין חַיָּיבִין בְּעׇרְלָה. étivéh abayé: pitma chel rimon mitstarefet, vehanéts chelo én mitstaréf. midekaamar hanéts chelo én mitstaréf, alma dela okhel hou. outnan gabé orla: kelipé rimon vehanéts chelo, kelipé egozim vehagarinin 'hayavin beorla.
6. אֶלָּא אָמַר רָבָא: הֵיכָא אָמְרִינַן דְּנַעֲשָׂה לְהוּ שׁוֹמֵר לְפֵירֵי — הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בִּשְׁעַת גְּמַר פֵּירָא, הַאי קַפְרֵס לֵיתֵיהּ בִּשְׁעַת גְּמַר פֵּירָא. ela amar rava: hékha amrinan denaasa leou chomér leféré — hékha deitéh bichat gemar péra, ha kafrés létéh bichat gemar péra.
7. אִינִי?! וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הָנֵי מְתַחֲלֵי דְעׇרְלָה אֲסִירִי, הוֹאִיל וְנַעֲשׂוּ שׁוֹמֵר לְפֵירֵי. וְשׁוֹמֵר לְפֵירֵי אִימַּת הָוֵי — בְּכוּפְרָא, וְקָא קָרֵי לֵיהּ ״שׁוֹמֵר לְפֵירֵי״. ini?! vehaamar rav na'hman amar raba bar avouh: hané meta'halé deorla asiri, hoil venaasou chomér leféré. vechomér leféré imat havé — bekhoufra, veka karé léh "chomér leféré".
8. רַב נַחְמָן סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דִּתְנַן רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: סְמָדַר אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. וּפְלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ. rav na'hman savar lah kerabi yosé, ditnan rabi yosé omér: semadar asour mipené cheou peri. oufligi rabanan aléh.
9. מַתְקִיף לַהּ רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: וּבִשְׁאָר אִילָנֵי מִי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ? וְהָתְנַן: מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִין אֶת הָאִילָנוֹת בַּשְּׁבִיעִית — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כׇּל הָאִילָנוֹת מִשֶּׁיּוֹצִיאוּ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הֶחָרוּבִין מִשֶּׁיְּשַׁרְשְׁרוּ, וְהַגְּפָנִים מִשֶּׁיְּגָרְעוּ, וְהַזֵּיתִים מִשֶּׁיָּנֵיצוּ, וּשְׁאָר כׇּל הָאִילָנוֹת מִשֶּׁיּוֹצִיאוּ. matkif lah rav chimi minehardea: ouvichar ilané mi peligi rabanan aléh? vehatnan: méémata én kotstsin et hailanot bacheviit — bét chama omrim: kol hailanot micheyotsiou, ouvét hilél omrim: he'harouvin micheyecharcherou, vehagefanim micheyegarou, vehazétim micheyanétsou, ouchar kol hailanot micheyotsiou.
10. וְאָמַר רַב אַסִּי: הוּא בּוֹסֶר, הוּא גֵּרוּעַ, הוּא פּוֹל הַלָּבָן. פּוֹל הַלָּבָן סָלְקָא דַעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: שִׁיעוּרוֹ כְּפוֹל הַלָּבָן. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר בּוֹסֶר אִין, סְמָדַר לָא — רַבָּנַן, וְקָתָנֵי שְׁאָר כׇּל הָאִילָנוֹת — מִשֶּׁיּוֹצִיאוּ? veamar rav asi: hou boser, hou géroua, hou pol halavan. pol halavan salka datakh?! ela éma: chiouro kefol halavan. man chamate léh deamar boser in, semadar la — rabanan, vekatané chear kol hailanot — micheyotsiou?
11. אֶלָּא אָמַר רָבָא: הֵיכָא אָמְרִינַן דְּהָוֵי שׁוֹמֵר לְפֵרֵי — הֵיכָא דְּכִי שָׁקְלַתְּ לֵיהּ לְשׁוֹמֵר מָיֵית פֵּירָא. הָכָא כִּי שָׁקְלַתְּ לֵיהּ — לָא מָיֵית פֵּירָא. ela amar rava: hékha amrinan dehavé chomér leféré — hékha dekhi chaklate léh lechomér mayét péra. hakha ki chaklate léh — la mayét péra.
12. הֲוָה עוֹבָדָא וְשַׁקְלוּהּ לְנֵץ דְּרִמּוֹנָא, וִיבַשׁ רִמּוֹנָא, וְשַׁקְלוּהּ לְפִרְחָא דְבִיטִיתָא — וְאִיקַּיַּים בִּיטִיתָא. hava ovada vechaklouh lenéts derimona, vivach rimona, vechaklouh lefir'ha devitita — veikayam bitita.
13. (וְהִלְכְתָא כְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי דְּזָרֵיק אֶת הָאֲבִיּוֹנוֹת וְאָכֵיל אֶת הַקַּפְרֵיסִין. וּמִדִּלְגַבֵּי עׇרְלָה לָאו פֵּירָא נִינְהוּ, לְגַבֵּי בְּרָכוֹת נָמֵי לָאו פֵּירָא נִינְהוּ, וְלָא מְבָרְכִינַן עֲלֵיהּ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״, אֶלָּא ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״.) (vehilkheta kemar bar rav aché dezarék et haaviyonot veakhél et hakafrésin. oumidilgabé orla la péra ninou, legabé berakhot namé la péra ninou, vela mevarkhinan aléh "boré peri haéts", ela "boré peri haadama".)
14. פִּלְפְּלֵי, רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: ״שֶׁהַכֹּל״, רָבָא אָמַר: לָא כְלוּם. וְאָזְדָא רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: כַּס פִּלְפְּלֵי בְּיוֹמָא דְכִפּוּרֵי — פָּטוּר, כַּס זַנְגְּבִילָא בְּיוֹמָא דְכִפּוּרֵי — פָּטוּר. pilpelé, rav chéchet amar: "chehakol", rava amar: la kheloum. veazda rava letaméh, deamar rava: kas pilpelé beoma dekhipouré — patour, kas zangevila beoma dekhipouré — patour.
15. מֵיתִיבִי, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ״ אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁעֵץ מַאֲכָל הוּא? אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״עֵץ מַאֲכָל״ — לְהָבִיא עֵץ שֶׁטַּעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוֶה, וְאֵיזֶהוּ? — זֶה הַפִּלְפְּלִין. לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַפִּלְפְּלִין חַיָּיבִין בְּעׇרְלָה, וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֲסֵרָה כְּלוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ״. métivi, haya rabi méir omér: mimachma cheneemar "vaaraltem orlato et piro" éni yodéa cheéts maakhal hou? ela ma talmoud lomar "éts maakhal" — lehavi éts chetaam étso oufiro chave, veézeou? — ze hapilpelin. lelamedkha chehapilpelin 'hayavin beorla, oullamedkha cheén erets yisraél 'haséra keloum, cheneemar: "erets acher lo vemiskénout tokhal bah le'hem lo te'hsar kol bah".
16. לָא קַשְׁיָא: הָא בְּרַטִּיבְתָּא, הָא בְּיַבִּשְׁתָּא. la kachya: ha berativta, ha beyabichta.
17. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְמָרִימָר: כַּס זַנְגְּבִילָא בְּיוֹמָא דְכִפּוּרֵי פָּטוּר? וְהָא אָמַר רָבָא: הַאי הִמְלְתָא דְּאָתְיָא מִבֵּי הִנְדּוּאֵי — שַׁרְיָא, וּמְבָרְכִינַן עֲלַהּ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. לָא קַשְׁיָא: הָא בְּרַטִּיבְתָּא, הָא בְּיַבִּשְׁתָּא. amri léh rabanan lemarimar: kas zangevila beoma dekhipouré patour? veha amar rava: ha himleta deatya mibé hindoué — charya, oumvarkhinan alah "boré peri haadama". la kachya: ha berativta, ha beyabichta.
18. חֲבִיץ קְדֵרָה וְכֵן דַּיְיסָא, רַב יְהוּדָה אָמַר: ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. רַב כָּהֲנָא אָמַר: ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. בְּדַיְיסָא גְּרֵידָא כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּ״בוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. כִּי פְּלִיגִי בְּדַיְיסָא כְּעֵין חֲבִיץ קְדֵרָה, רַב יְהוּדָה אָמַר ״שֶׁהַכֹּל״, סָבַר דּוּבְשָׁא עִיקָּר. רַב כָּהֲנָא אָמַר ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״, סָבַר סְמִידָא עִיקָּר. אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּוָתֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא מִסְתַּבְּרָא, דְּרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין מְבָרְכִין עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. 'havits kedéra vekhén daysa, rav yeouda amar: "chehakol nihye bidvaro". rav kahana amar: "boré miné mezonot". bedaysa geréda koulé alma la peligi de"voré miné mezonot". ki peligi bedaysa keén 'havits kedéra, rav yeouda amar "chehakol", savar douvcha ikar. rav kahana amar "boré miné mezonot", savar semida ikar. amar rav yoséf: kevatéh derav kahana mistabera, derav ouchmouél deamri tarvayou: kol cheyéch bo mé'haméchet haminin mevarkhin ala "boré miné mezonot".
19. גּוּפָא: רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין מְבָרְכִין עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. וְאִיתְּמַר נָמֵי, רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כֹּל שֶׁהוּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין מְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת. goufa: rav ouchmouél deamri tarvayou kol cheyéch bo mé'haméchet haminin mevarkhin ala "boré miné mezonot". veitemar namé, rav ouchmouél deamri tarvayou: kol cheou mé'haméchet haminin mevarkhin ala boré miné mezonot.
20. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן ״כֹּל שֶׁהוּא״ הֲוָה אָמֵינָא מִשּׁוּם דְּאִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ, אֲבָל עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבוֹת — לָא. outsrikha, dei achmeinan "kol cheou" hava aména michoum deitéh beénéh, aval al yedé taarovot — la.

Daf 37a

1. קָא מַשְׁמַע לַן — ״כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ״. וְאִי אַשְׁמְעִינַן ״כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ״ הָוֵה אָמֵינָא כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲמֵשֶׁת הַמִּינִים — אִין, אֲבָל אוֹרֶז וְדוֹחַן — לָא, מִשּׁוּם דְּעַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת. אֲבָל אִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ — נֵימָא אֲפִילּוּ אוֹרֶז וְדוֹחַן נָמֵי מְבָרְכִין עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. קָא מַשְׁמַע לַן — כֹּל שֶׁהוּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הוּא דִּמְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת, לְאַפּוֹקֵי אוֹרֶז וְדוֹחַן, דַּאֲפִילּוּ אִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ לָא מְבָרְכִינַן ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. ka machma lan — "kol cheyéch bo". vei achmeinan "kol cheyéch bo" havé aména kol cheyéch bo 'haméchet haminim — in, aval orez vedo'han — la, michoum deal yedé taarovet. aval itéh beénéh — néma afilou orez vedo'han namé mevarkhin ala "boré miné mezonot". ka machma lan — kol cheou mé'haméchet haminim hou dimvarkhin ala boré miné mezonot, leapoké orez vedo'han, daafilou itéh beénéh la mevarkhinan "boré miné mezonot".
2. וְאוֹרֶז וְדוֹחַן לָא מְבָרְכִינַן ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״? וְהָתַנְיָא: הֵבִיאוּ לְפָנָיו פַּת אוֹרֶז וּפַת דּוֹחַן — מְבָרֵךְ עָלָיו תְּחִלָּה וָסוֹף כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה. וְגַבֵּי מַעֲשֵׂה קְדֵרָה תַּנְיָא: בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״, וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. veorez vedo'han la mevarkhinan "boré miné mezonot"? vehatanya: héviou lefana pat orez oufat do'han — mevarékh ala te'hila vasof kemaasé kedéra. vegabé maasé kedéra tanya: bate'hila mevarékh ala "boré miné mezonot", oulvasof mevarékh ala berakha a'hat méén chaloch.
3. כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה וְלָא כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה: כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה דִּמְבָרְכִין עָלָיו תְּחִלָּה וָסוֹף, וְלָא כְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה דְּאִילּוּ בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה — בַּתְּחִלָּה ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״ וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה מֵעֵין שָׁלֹשׁ, וְאִילּוּ הָכָא — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״, וּלְבַסּוֹף ״בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ״. kemaasé kedéra vela kemaasé kedéra: kemaasé kedéra dimvarkhin ala te'hila vasof, vela kemaasé kedéra deilou bemaasé kedéra — bate'hila "boré miné mezonot" oulvasof berakha méén chaloch, veilou hakha — bate'hila mevarékh ala "chehakol nihye bidvaro", oulvasof "boré nefachot rabot ve'hesronan al kal ma chebarata".
4. וְאוֹרֶז לָאו מַעֲשֵׂה קְדֵרָה הוּא? וְהָתַנְיָא, אֵלּוּ הֵן מַעֲשֵׂה קְדֵרָה: חִילְקָא, טַרְגִּיס, סוֹלֶת, זָרִיז, וְעַרְסָן, וְאוֹרֶז. veorez la maasé kedéra hou? vehatanya, élou hén maasé kedéra: 'hilka, targis, solet, zariz, vearsan, veorez.
5. הָא מַנִּי — רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הִיא. דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אוֹרֶז מִין דָּגָן הוּא, וְחַיָּיבִין עַל חִמּוּצוֹ כָּרֵת, וְאָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. אֲבָל רַבָּנַן לָא. ha mani — rabi yo'hanan ben nouri hi. detanya: rabi yo'hanan ben nouri omér: orez min dagan hou, ve'hayavin al 'himoutso karét, veadam yotsé bo yedé 'hovato bapesa'h. aval rabanan la.
6. וְרַבָּנַן לָא?! וְהָתַנְיָא: הַכּוֹסֵס אֶת הַחִטָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. טְחָנָהּ אֲפָאָהּ וּבִשְּׁלָהּ, בִּזְמַן שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״, וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. אִם אֵין הַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״, וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. verabanan la?! vehatanya: hakosés et ha'hita mevarékh aleha "boré peri haadama". te'hanah afaah ouvichelah, bizman chehaperousot kayamot — bate'hila mevarékh aleha "hamotsi le'hem min haarets", oulvasof mevarékh aleha chaloch berakhot. im én haperousot kayamot — bate'hila mevarékh aleha "boré miné mezonot", oulvasof mevarékh aleha berakha a'hat méén chaloch.
7. הַכּוֹסֵס אֶת הָאוֹרֶז מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. טְחָנוֹ אֲפָאוֹ וּבִשְּׁלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת, בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״, וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. hakosés et haorez mevarékh ala "boré peri haadama". te'hano afao ouvichelo, af al pi chehaperousot kayamot, bate'hila mevarékh ala "boré miné mezonot", oulvasof mevarékh ala berakha a'hat méén chaloch.
8. מַנִּי, אִילֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הִיא דְּאָמַר אוֹרֶז מִין דָּגָן הוּא, ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״ וְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת בָּעֵי בָּרוֹכֵי! mani, iléma rabi yo'hanan ben nouri hi deamar orez min dagan hou, "hamotsi le'hem min haarets" vechaloch berakhot baé barokhé!
9. אֶלָּא לָאו, רַבָּנַן הִיא, וּתְיוּבְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל! ela la, rabanan hi, outouvta derav ouchmouél!
10. תְּיוּבְתָּא. teouvta.
11. אָמַר מָר: הַכּוֹסֵס אֶת הַחִטָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. וְהָתַנְיָא ״בּוֹרֵא מִינֵי זְרָעִים״! לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי יְהוּדָה, וְהָא רַבָּנַן. דִּתְנַן: וְעַל יְרָקוֹת אוֹמֵר ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים״. amar mar: hakosés et ha'hita mevarékh aleha "boré peri haadama". vehatanya "boré miné zeraim"! la kachya: ha rabi yeouda, veha rabanan. ditnan: veal yerakot omér "boré peri haadama", rabi yeouda omér: "boré miné dechaim".
12. אָמַר מָר, הַכּוֹסֵס אֶת הָאוֹרֶז מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. טְחָנוֹ אֲפָאוֹ וּבִשְּׁלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת, בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״, וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. amar mar, hakosés et haorez mevarékh ala "boré peri haadama". te'hano afao ouvichelo, af al pi chehaperousot kayamot, bate'hila mevarékh ala "boré miné mezonot", oulvasof berakha a'hat méén chaloch.
13. וְהָתַנְיָא לְבַסּוֹף וְלָא כְלוּם! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא קַשְׁיָא: הָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְהָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁהוּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. vehatanya levasof vela kheloum! amar rav chéchet: la kachya: ha raban gamliél, veha rabanan. detanya, ze hakelal: kol cheou michivat haminim, raban gamliél omér chaloch berakhot, va'hakhamim omrim berakha a'hat méén chaloch.
14. וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהַזְּקֵנִים שֶׁהָיוּ מְסוּבִּין בַּעֲלִיָּיה בִּירִיחוֹ, וְהֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם כּוֹתָבוֹת וְאָכְלוּ, וְנָתַן רַבָּן גַּמְלִיאֵל רְשׁוּת לְרַבִּי עֲקִיבָא לְבָרֵךְ. קָפַץ וּבֵרַךְ רַבִּי עֲקִיבָא בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. אֲמַר לֵיהּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: עֲקִיבָא, עַד מָתַי אַתָּה מַכְנִיס רֹאשְׁךָ בֵּין הַמַּחֲלוֹקֶת! אָמַר לוֹ: רַבֵּינוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה אוֹמֵר כֵּן וַחֲבֵרֶיךָ אוֹמְרִים כֵּן, לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כָּרַבִּים. oumaase beraban gamliél vehazekénim chehaou mesoubin baaliya biri'ho, vehéviou lifnéhem kotavot veakhlou, venatan raban gamliél rechout lerabi akiva levarékh. kafats ouvérakh rabi akiva berakha a'hat méén chaloch. amar léh raban gamliél: akiva, ad mata ata makhnis rochkha bén hama'haloket! amar lo: rabénou, af al pi cheata omér kén va'havérekha omrim kén, limadtanou rabénou ya'hid verabim halakha karabim.
15. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: כֹּל שֶׁהוּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים rabi yeouda omér michemo: kol cheou michivat haminim

Daf 37b

1. וְלֹא מִין דָּגָן הוּא, אוֹ מִין דָּגָן וְלֹא עֲשָׂאוֹ פַּת — רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּרָכָה אַחַת. כֹּל שֶׁאֵינוֹ לֹא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין וְלֹא מִין דָּגָן, כְּגוֹן פַּת אוֹרֶז וְדוֹחַן — רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים וְלֹא כְלוּם. velo min dagan hou, o min dagan velo asao pat — raban gamliél omér chaloch berakhot, va'hakhamim omrim berakha a'hat. kol cheéno lo michivat haminin velo min dagan, kegon pat orez vedo'han — raban gamliél omér berakha a'hat méén chaloch, va'hakhamim omrim velo kheloum.
2. בְּמַאי אוֹקִימְתָּא — כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל? אֵימָא סֵיפָא דְּרֵישָׁא, אִם אֵין הַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלֶיהָ ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״, וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. מַנִּי: אִי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, הַשְׁתָּא אַכּוֹתָבוֹת וְאַדַּיְיסָא אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, אִם אֵין הַפְּרוּסוֹת קַיָּימוֹת מִיבַּעְיָא?! bema okimta — keraban gamliél? éma séfa derécha, im én haperousot kayamot — bate'hila mevarékh aleha "boré miné mezonot", oulvasof mevarékh aleha berakha a'hat méén chaloch. mani: i raban gamliél, hachta akotavot veadaysa amar raban gamliél chaloch berakhot, im én haperousot kayamot mibaya?!
3. אֶלָּא פְּשִׁיטָא רַבָּנַן. אִי הָכִי קַשְׁיָא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן! אֶלָּא לְעוֹלָם רַבָּנַן, וּתְנִי גַּבֵּי אוֹרֶז: ״וּלְבַסּוֹף אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו וְלֹא כְּלוּם״. ela pechita rabanan. i hakhi kachya derabanan aderabanan! ela leolam rabanan, outni gabé orez: "oulvasof éno mevarékh ala velo keloum".
4. אָמַר רָבָא: הַאי רִיהֲטָא דְּחַקְלָאֵי דְּמַפְּשִׁי בֵּיהּ קִמְחָא, מְבָרֵךְ ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. מַאי טַעְמָא? — דִּסְמִידָא עִיקָּר. דְּמָחוֹזָא, דְּלָא מַפְּשִׁי בֵּיהּ קִמְחָא, מְבָרֵךְ עָלָיו ״שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ״. מַאי טַעְמָא? — דּוּבְשָׁא עִיקָּר. וַהֲדַר אָמַר רָבָא: אִידֵּי וְאִידֵּי, ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. דְּרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים מְבָרְכִין עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. amar rava: ha rihata de'haklaé demapechi béh kim'ha, mevarékh "boré miné mezonot". ma tama? — dismida ikar. dema'hoza, dela mapechi béh kim'ha, mevarékh ala "chehakol nihya bidvaro". ma tama? — douvcha ikar. vahadar amar rava: idé veidé, "boré miné mezonot". derav ouchmouél deamri tarvayou: kol cheyéch bo mé'haméchet haminim mevarkhin ala "boré miné mezonot".
5. אָמַר רַב יוֹסֵף: הַאי חֲבִיצָא דְּאִית בֵּיהּ פֵּרוּרִין כְּזַיִת — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״, וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. דְּלֵית בֵּיהּ פֵּרוּרִין כְּזַיִת — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״, וּלְבַסּוֹף בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. amar rav yoséf: ha 'havitsa deit béh pérourin kezayit — bate'hila mevarékh ala "hamotsi le'hem min haarets", oulvasof mevarékh ala chaloch berakhot. delét béh pérourin kezayit — bate'hila mevarékh ala "boré miné mezonot", oulvasof berakha a'hat méén chaloch.
6. אָמַר רַב יוֹסֵף: מְנָא אָמֵינָא לַהּ — דְּתַנְיָא: הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב מְנָחוֹת בִּירוּשָׁלַיִם — אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיַּמְנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה״. נְטָלָן לְאׇכְלָן — מְבָרֵךְ ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״. וְתָנֵי עֲלַהּ: וְכוּלָּן, פּוֹתְתָן כְּזַיִת. amar rav yoséf: mena aména lah — detanya: haya oméd oumakriv mena'hot birouchalayim — omér: "baroukh chehe'heyanou vekiyamnou vehigianou lazeman haze". netalan leokhlan — mevarékh "hamotsi le'hem min haarets". vetané alah: vekhoulan, pottan kezayit.
7. אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, לְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר פּוֹרְכָן עַד שֶׁמַּחְזִירָן לְסׇלְתָּן, הָכִי נָמֵי דְּלָא בָּעֵי בָּרוֹכֵי ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״?! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָתַנְיָא: לָקַט מִכּוּלָּן כְּזַיִת וַאֲכָלָן, אִם חָמֵץ הוּא — עָנוּשׁ כָּרֵת, וְאִם מַצָּה הוּא — אָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. amar léh abayé: ela méata, letana devé rabi yichmaél deamar porkhan ad chema'hziran lesoltan, hakhi namé dela baé barokhé "hamotsi le'hem min haarets"?! vekhi téma hakhi namé, vehatanya: lakat mikoulan kezayit vaakhalan, im 'haméts hou — anouch karét, veim matsa hou — adam yotsé bo yedé 'hovato bapesa'h.
8. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בְּשֶׁעֵרְסָן. אִי הָכִי אֵימָא סֵיפָא, וְהוּא שֶׁאֲכָלָן בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס — וְאִי בְּשֶׁעֵרְסָן, הַאי ״שֶׁאֲכָלָן״, ״שֶׁאֲכָלוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ? hakha bema askinan — becheérsan. i hakhi éma séfa, veou cheakhalan bikhdé akhilat peras — vei becheérsan, ha "cheakhalan", "cheakhalo" mibeé léh?
9. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בְּבָא מִלֶּחֶם גָּדוֹל. ela hakha bema askinan — beva mile'hem gadol.
10. מַאי הָוֵה עֲלַהּ? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הַאי חֲבִיצָא, אַף עַל גַּב דְּלֵית בֵּיהּ פֵּרוּרִין כְּזַיִת — מְבָרֵךְ עָלָיו ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״. אָמַר רָבָא: וְהוּא דְּאִיכָּא עֲלֵיהּ תּוֹרִיתָא דְנַהְמָא. ma havé alah? amar rav chéchet: ha 'havitsa, af al gav delét béh pérourin kezayit — mevarékh ala "hamotsi le'hem min haarets". amar rava: veou deika aléh torita denahma.
11. טְרוֹקְנִין, חַיָּיבִין בַּחַלָּה. וְכִי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: טְרוֹקְנִין פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה. מַאי טְרוֹקְנִין? אָמַר אַבָּיֵי: כּוּבָּא דְאַרְעָא. teroknin, 'hayavin ba'hala. vekhi ata ravin amar rabi yo'hanan: teroknin petourin min ha'hala. ma teroknin? amar abayé: kouba deara.
12. וְאָמַר אַבָּיֵי: טְרִיתָא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. מַאי טְרִיתָא? אִיכָּא דְּאָמְרִי גְּבִיל מְרַתַּח, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי נַהֲמָא דְהִנְדְּקָא, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי לֶחֶם הֶעָשׂוּי לְכוּתָּח. veamar abayé: terita petoura min ha'hala. ma terita? ika deamri gevil merata'h, veika deamri nahama dehindeka, veika deamri le'hem heasou lekhouta'h.
13. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: לֶחֶם הֶעָשׂוּי לְכוּתָּח פָּטוּר מִן הַחַלָּה. וְהָא תַּנְיָא חַיָּיב בַּחַלָּה! הָתָם כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא — רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ. עֲשָׂאָן tané rabi 'hiya: le'hem heasou lekhouta'h patour min ha'hala. veha tanya 'hayav ba'hala! hatam kidkatané tama — rabi yeouda omér: maaseha mokhi'hin aleha. asaan

Daf 38a

1. כְּעָבִין — חַיָּיבִין, כְּלִמּוּדִין — פְּטוּרִים. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הַאי כּוּבָּא דְאַרְעָא מַאי מְבָרְכִין עִלָּוֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ נַהֲמָא הוּא?! גּוּבְלָא בְּעָלְמָא הוּא וּמְבָרְכִין עִלָּוֵיהּ ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. keavin — 'hayavin, kelimoudin — petourim. amar léh abayé lerav yoséf: ha kouba deara ma mevarkhin ilavéh? amar léh: mi savrate nahama hou?! gouvla bealma hou oumvarkhin ilavéh "boré miné mezonot".
2. מָר זוּטְרָא קְבַע סְעוֹדְתֵּיהּ עִלָּוֵיהּ, וּבָרֵךְ עִלָּוֵיהּ ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״, וְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. mar zoutra keva seodtéh ilavéh, ouvarékh ilavéh "hamotsi le'hem min haarets", vechaloch berakhot.
3. אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: וְאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח, מַאי טַעְמָא — ״לֶחֶם עוֹנִי״ קָרֵינַן בֵּיהּ. amar mar bar rav aché: veadam yotsé bahen yedé 'hovato bapesa'h, ma tama — "le'hem oni" karénan béh.
4. וְאָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: הַאי דּוּבְשָׁא דְתַמְרֵי מְבָרְכִין עִלָּוֵיהּ ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. מַאי טַעְמָא? — זֵיעָה בְּעָלְמָא הוּא. veamar mar bar rav aché: ha douvcha detamré mevarkhin ilavéh "chehakol nihye bidvaro". ma tama? — zéa bealma hou.
5. כְּמַאן? — כִּי הַאי תַּנָּא דִּתְנַן דְּבַשׁ תְּמָרִים, וְיֵין תַּפּוּחִים, וְחוֹמֶץ סִפְוָנִיּוֹת, וּשְׁאָר מֵי פֵירוֹת שֶׁל תְּרוּמָה — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּיב קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. keman? — ki ha tana ditnan devach temarim, veyén tapou'him, ve'homets sifvaniyot, ouchar mé férot chel terouma — rabi eliezer me'hayév keren va'homech, verabi yeochoua potér.
6. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא: טְרִימָא מַהוּ? לָא הֲוָה אַדַּעְתֵּיהּ דְּרָבָא מַאי קָאָמַר לֵיהּ. יְתֵיב רָבִינָא קַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: דְּשׁוּמְשְׁמֵי קָא אָמְרַתְּ, אוֹ דְּקוּרְטְמֵי קָא אָמְרַתְּ, אוֹ דְּפוּרְצָנֵי קָא אָמְרַתְּ? amar léh haou mérabanan lerava: terima maou? la hava adatéh derava ma kaamar léh. yetév ravina kaméh derava, amar léh: dechoumchemé ka amrate, o dekourtemé ka amrate, o defourtsané ka amrate?
7. אַדְּהָכִי וְהָכִי אַסְּקֵיהּ רָבָא לְדַעְתֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: חֲשִׁילְתָּא וַדַּאי קָא אָמְרַתְּ, וְאַדְכַּרְתַּן מִלְּתָא הָא דְּאָמַר רַב אַסִּי: הַאי תַּמְרֵי שֶׁל תְּרוּמָה מוּתָּר לַעֲשׂוֹת מֵהֶן טְרִימָא, וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת מֵהֶן שֵׁכָר. וְהִלְכְתָא תַּמְרֵי וְעַבְדִינְהוּ טְרִימָא — מְבָרְכִין עִלָּוַיְיהוּ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״. מַאי טַעְמָא? — בְּמִלְּתַיְיהוּ קָיְימִי כִּדְמֵעִיקָּרָא. adehakhi vehakhi asekéh rava ledatéh, amar léh: 'hachilta vada ka amrate, veadkartan mileta ha deamar rav asi: ha tamré chel terouma moutar laasot méhen terima, veasour laasot méhen chékhar. vehilkheta tamré veavdinou terima — mevarkhin ilavayou "boré peri haéts". ma tama? — bemiletayou kaymi kidméikara.
8. שְׁתִיתָא, רַב אָמַר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״, וּשְׁמוּאֵל אָמַר ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. chetita, rav amar "chehakol nihye bidvaro", ouchmouél amar "boré miné mezonot".
9. אָמַר רַב חִסְדָּא, וְלָא פְּלִיגִי: הָא בְּעָבָה, הָא בְּרַכָּה. עָבָה לַאֲכִילָה עָבְדִי לַהּ, רַכָּה לִרְפוּאָה קָא עָבְדִי לַהּ. amar rav 'hisda, vela peligi: ha beava, ha beraka. ava laakhila avdi lah, raka lirfoua ka avdi lah.
10. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: וְשָׁוִין שֶׁבּוֹחֲשִׁין אֶת הַשַּׁתּוּת בְּשַׁבָּת וְשׁוֹתִין זֵיתוֹם הַמִּצְרִי. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לִרְפוּאָה קָא מְכַוֵּין, רְפוּאָה בְּשַׁבָּת מִי שְׁרֵי?! métiv rav yoséf: vechavin chebo'hachin et hachatout bechabat vechotin zétom hamitsri. vei salka datakh lirfoua ka mekhavén, refoua bechabat mi cheré?!
11. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְאַתְּ לָא תִּסְבְּרָא? וְהָא תְּנַן: כׇּל הָאוֹכָלִין אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה בְּשַׁבָּת, וְכׇל הַמַּשְׁקִין שׁוֹתֶה. אֶלָּא מָה אִית לָךְ לְמֵימַר — גַּבְרָא לַאֲכִילָה קָא מְכַוֵּין, הָכִי נָמֵי גַּבְרָא לַאֲכִילָה קָא מְכַוֵּין. amar léh abayé: veate la tisbera? veha tenan: kol haokhalin okhél adam lirfoua bechabat, vekhol hamachkin chote. ela ma it lakh lemémar — gavra laakhila ka mekhavén, hakhi namé gavra laakhila ka mekhavén.
12. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: אֶלָּא מָה אִית לָךְ לְמֵימַר — גַּבְרָא לַאֲכִילָה קָא מְכַוֵּין, וּרְפוּאָה מִמֵּילָא קָא הָוְיָא? הָכִי נָמֵי לַאֲכִילָה קָא מְכַוֵּין, וּרְפוּאָה מִמֵּילָא קָא הָוְיָא. lichana a'harina: ela ma it lakh lemémar — gavra laakhila ka mekhavén, ourfoua miméla ka havya? hakhi namé laakhila ka mekhavén, ourfoua miméla ka havya.
13. וּצְרִיכָא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל. דְּאִי מֵהַאי, הֲוָה אָמֵינָא לַאֲכִילָה קָא מְכַוֵּין וּרְפוּאָה מִמֵּילָא קָא הָוְיָא, אֲבָל הָכָא, כֵּיוָן דִּלְכַתְּחִילָּה לִרְפוּאָה קָא מְכַוֵּין — לָא לְבָרֵיךְ עִלָּוֵיהּ כְּלָל. קָא מַשְׁמַע לַן כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ בָּעֵי בָּרוֹכֵי. outsrikha derav ouchmouél. dei méha, hava aména laakhila ka mekhavén ourfoua miméla ka havya, aval hakha, kévan dilkhate'hila lirfoua ka mekhavén — la levarékh ilavéh kelal. ka machma lan kévan deit léh hanaa minéh baé barokhé.
14. שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר ״הַמּוֹצִיא״ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מָה הוּא אוֹמֵר? — ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: ״מוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״. אָמַר רָבָא: בְּ״מוֹצִיא״ כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאַפֵּיק מַשְׁמַע, דִּכְתִיב: ״אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם״. כִּי פְּלִיגִי בְּ״הַמּוֹצִיא״, רַבָּנַן סָבְרִי הַמּוֹצִיא דְּאַפֵּיק מַשְׁמַע, דִּכְתִיב: ״הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ״. וְרַבִּי נְחֶמְיָה סָבַר הַמּוֹצִיא דְּמַפֵּיק מַשְׁמַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם״. cheal hapat hou omér "hamotsi" vekhou'. tanou rabanan: ma hou omér? — "hamotsi le'hem min haarets". rabi ne'hemya omér: "motsi le'hem min haarets". amar rava: be"motsi" koulé alma la peligi deapék machma, dikhtiv: "él motsiam mimitsrayim". ki peligi be"hamotsi", rabanan savri hamotsi deapék machma, dikhtiv: "hamotsi lekha mayim mitsour ha'halamich". verabi ne'hemya savar hamotsi demapék machma, cheneemar: "hamotsi etkhem mita'hat sivlot mitsrayim".
15. וְרַבָּנַן? — הָהוּא הָכִי קָאָמַר לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: כַּד מַפֵּיקְנָא לְכוּ, עָבֵידְנָא לְכוּ מִלְּתָא כִּי הֵיכִי דְּיָדְעִיתוּ דַּאֲנָא הוּא דְּאַפֵּיקִית יָתְכוֹן מִמִּצְרַיִם, דִּכְתִיב: ״וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא״. verabanan? — haou hakhi kaamar leou koudcha berikh hou leyisraél: kad mapékna lekhou, avédna lekhou mileta ki hékhi deyaditou daana hou deapékit yatkhon mimitsrayim, dikhtiv: "vidatem ki ani h' elohékhem hamotsi".
16. מִשְׁתַּבְּחִין לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי זֵירָא [אֶת] בַּר רַב זְבִיד אֲחוּהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב זְבִיד דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא וּבָקִי בִּבְרָכוֹת הוּא. אָמַר לָהֶם: לִכְשֶׁיָּבֹא לְיֶדְכֶם הֲבִיאוּהוּ לְיָדִי. זִמְנָא חֲדָא אִיקְּלַע לְגַבֵּיהּ אַפִּיקוּ לֵיהּ רִיפְתָּא, פָּתַח וְאָמַר ״מוֹצִיא״. אָמַר: זֶה הוּא שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא וּבָקִי בִּבְרָכוֹת הוּא?! בִּשְׁלָמָא אִי אֲמַר ״הַמּוֹצִיא״ michtabe'hin léh rabanan lerabi zéra [et] bar rav zevid a'houh derabi chemouél bar rav zevid deadam gadol hou ouvaki bivrakhot hou. amar lahem: likhcheyavo leyedkhem haviouou leyadi. zimna 'hada ikela legabéh apikou léh rifta, pata'h veamar "motsi". amar: ze hou cheomrim ala deadam gadol hou ouvaki bivrakhot hou?! bichlama i amar "hamotsi"

Daf 38b

1. אַשְׁמְעִינַן טַעְמָא, וְאַשְׁמְעִינַן דְּהִלְכְתָא כְּרַבָּנַן. אֶלָּא דַּאֲמַר ״מוֹצִיא״ מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? וְאִיהוּ דַּעֲבַד לְאַפּוֹקֵי נַפְשֵׁיהּ מִפְּלוּגְתָּא. achmeinan tama, veachmeinan dehilkheta kerabanan. ela daamar "motsi" ma ka machma lan? veiou daavad leapoké nafchéh mipelougta.
2. וְהִלְכְתָא ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״, דְּקַיְימָא לַן כְּרַבָּנַן, דְּאָמְרִי דְּאַפֵּיק מַשְׁמַע. vehilkheta "hamotsi le'hem min haarets", dekayma lan kerabanan, deamri deapék machma.
3. וְעַל הַיְּרָקוֹת אוֹמֵר וְכוּ׳. קָתָנֵי יְרָקוֹת דּוּמְיָא דְפַת — מָה פַּת שֶׁנִּשְׁתַּנָּה עַל יְדֵי הָאוּר, אַף יְרָקוֹת נָמֵי שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ עַל יְדֵי הָאוּר. אָמַר רַבְנַאי מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי: זֹאת אוֹמֶרֶת שְׁלָקוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. מִמַּאי? — מִדְּקָתָנֵי יְרָקוֹת דּוּמְיָא דְפַת. veal hayerakot omér vekhou'. katané yerakot doumya defat — ma pat chenichtana al yedé haour, af yerakot namé chenichtanou al yedé haour. amar ravna micheméh deabayé: zot omeret chelakot mevarkhin aléhen "boré peri haadama". mima? — midekatané yerakot doumya defat.
4. דָּרַשׁ רַב חִסְדָּא מִשּׁוּם רַבֵּינוּ, וּמַנּוּ — רַב: שְׁלָקוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. וְרַבּוֹתֵינוּ הַיּוֹרְדִין מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמַנּוּ — עוּלָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שְׁלָקוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. וַאֲנִי אוֹמֵר: כֹּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, שְׁלָקוֹ — ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. וְכֹל שֶׁתְּחִלָּתוֹ ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״, שְׁלָקוֹ — ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. darach rav 'hisda michoum rabénou, oumanou — rav: chelakot mevarkhin aléhem "boré peri haadama". veraboténou hayordin méerets yisraél, oumanou — oula micheméh derabi yo'hanan amar: chelakot mevarkhin aléhen "chehakol nihye bidvaro". vaani omér: kol chete'hilato "boré peri haadama", chelako — "chehakol nihye bidvaro". vekhol chete'hilato "chehakol nihye bidvaro", chelako — "boré peri haadama".
5. בִּשְׁלָמָא כֹּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״ שְׁלָקוֹ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״ — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בִּכְרָבָא וְסִלְקָא וְקָרָא, אֶלָּא כֹּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״ שְׁלָקוֹ ״שֶׁהַכֹּל״, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּתוּמֵי וְכַרָּתֵי. bichlama kol chete'hilato "chehakol nihye bidvaro" chelako "boré peri haadama" — machka'hate lah bikhrava vesilka vekara, ela kol chete'hilato "boré peri haadama" chelako "chehakol", hékhi machka'hate lah? amar rav na'hman bar yits'hak: machka'hate lah betoumé vekharaté.
6. דָּרַשׁ רַב נַחְמָן מִשּׁוּם רַבֵּינוּ, וּמַנּוּ — שְׁמוּאֵל: שְׁלָקוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. וַחֲבֵרֵינוּ הַיּוֹרְדִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמַנּוּ — עוּלָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שְׁלָקוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. darach rav na'hman michoum rabénou, oumanou — chemouél: chelakot mevarkhin aléhem "boré peri haadama". va'havérénou hayordim méerets yisraél, oumanou — oula micheméh derabi yo'hanan amar: chelakot mevarkhin aléhen "chehakol nihye bidvaro".
7. וַאֲנִי אוֹמֵר בְּמַחֲלוֹקֶת שְׁנוּיָה. דְּתַנְיָא: יוֹצְאִין בְּרָקִיק הַשָּׁרוּי וּבִמְבוּשָּׁל שֶׁלֹּא נִמּוֹחַ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יוֹצְאִים בְּרָקִיק הַשָּׁרוּי, אֲבָל לֹא בַּמְבוּשָּׁל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִמּוֹחַ. vaani omér bema'haloket chenouya. detanya: yotsin berakik hacharou ouvimvouchal chelo nimo'ha divré rabi méir, verabi yosé omér: yotsim berakik hacharou, aval lo bamvouchal, af al pi chelo nimo'ha.
8. וְלָא הִיא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא שְׁלָקוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, וְעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי הָתָם, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּבָעֵינַן טַעַם מַצָּה, וְלֵיכָּא, אֲבָל הָכָא אֲפִילּוּ רַבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה. vela hi, dekhoulé alma chelakot mevarkhin aléhen "boré peri haadama", vead kan la kaamar rabi yosé hatam, ela michoum devaénan taam matsa, veléka, aval hakha afilou rabi yosé mode.
9. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלָקוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, וְרַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלָקוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: קְבַע עוּלָּא לְשַׁבֶּשְׁתֵּיהּ כְּרַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: chelakot mevarkhin aléhem "boré peri haadama", verabi binyamin bar yefet amar rabi yo'hanan: chelakot mevarkhin aléhem "chehakol nihye bidvaro". amar rav na'hman bar yits'hak: keva oula lechabechtéh kerabi binyamin bar yefet.
10. תָּהֵי בַּהּ רַבִּי זֵירָא: וְכִי מָה עִנְיָן רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אֵצֶל רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא? רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא דָּיֵיק וְגָמַר שְׁמַעְתָּא מֵרַבִּי יוֹחָנָן רַבֵּיהּ, וְרַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת לָא דָּיֵיק. וְעוֹד, רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא כֹּל תְּלָתִין יוֹמִין מַהְדַּר תַּלְמוּדֵיהּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן רַבֵּיהּ, וְרַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת לָא מַהְדַּר. וְעוֹד, בַּר מִן דֵּין וּבַר מִן דֵּין, דְּהָהוּא תּוּרְמְסָא דְּשָׁלְקִי לֵיהּ שְׁבַע זִמְנִין בִּקְדֵרָה וְאָכְלִי לֵיהּ בְּקִנּוּחַ סְעוּדָה, אֲתוֹ וּשְׁאִלוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמַר לְהוּ: מְבָרְכִין עִלָּוֵיהּ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. tahé bah rabi zéra: vekhi ma inyan rabi binyamin bar yefet étsel rabi 'hiya bar aba? rabi 'hiya bar aba dayék vegamar chemata mérabi yo'hanan rabéh, verabi binyamin bar yefet la dayék. veod, rabi 'hiya bar aba kol telatin yomin mahdar talmoudéh kaméh derabi yo'hanan rabéh, verabi binyamin bar yefet la mahdar. veod, bar min dén ouvar min dén, dehaou tourmesa dechalki léh cheva zimnin bikdéra veakhli léh bekinou'ha seouda, ato ouchilou lerabi yo'hanan, veamar leou: mevarkhin ilavéh "boré peri haadama".
11. וְעוֹד, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאָכַל זַיִת מָלִיחַ, וּבֵרַךְ עָלָיו תְּחִלָּה וָסוֹף. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא שְׁלָקוֹת בְּמִילְּתַיְיהוּ קָיְימִי — בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״, וּלְבַסּוֹף מְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ שְׁלָקוֹת לָאו בְּמִילְּתַיְיהוּ קָיְימִי, בִּשְׁלָמָא בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ עָלָיו ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״ — אֶלָּא לְבַסּוֹף מַאי מְבָרֵךְ? veod, amar rabi 'hiya bar aba: ani raiti et rabi yo'hanan cheakhal zayit mali'ha, ouvérakh ala te'hila vasof. i amrate bichlama chelakot bemiletayou kaymi — bate'hila mevarékh ala "boré peri haéts", oulvasof mevarékh ala berakha a'hat méén chaloch. ela i amrate chelakot la bemiletayou kaymi, bichlama bate'hila mevarékh ala "chehakol nihye bidvaro" — ela levasof ma mevarékh?
12. דִּילְמָא ״בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כׇּל מַה שֶּׁבָּרָא״. dilma "boré nefachot rabot ve'hesronan al kol ma chebara".
13. מֵתִיב רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל: יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח — יוֹצֵא בָּהֶן וּבַקֶּלַח שֶׁלָּהֶן, אֲבָל לֹא כְּבוּשִׁין, וְלֹא שְׁלוּקִין, וְלֹא מְבוּשָּׁלִין. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּמִילְּתַיְיהוּ קָאֵי — שְׁלוּקִין אַמַּאי לָא? métiv rav yits'hak bar chemouél: yerakot cheadam yotsé bahen yedé 'hovato bapesa'h — yotsé bahen ouvakela'h chelahen, aval lo kevouchin, velo cheloukin, velo mevouchalin. vei salka datakh bemiletayou kaé — cheloukin ama la?
14. שָׁאנֵי הָתָם, דְּבָעֵינַן טַעַם מָרוֹר, וְלֵיכָּא. chané hatam, devaénan taam maror, veléka.
15. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: רַבִּי יוֹחָנָן הֵיכִי מְבָרֵךְ עַל זַיִת מָלִיחַ? כֵּיוָן דִּשְׁקִילָא לְגַרְעִינֵיהּ amar léh rabi yirmeya lerabi zéra: rabi yo'hanan hékhi mevarékh al zayit mali'ha? kévan dichkila legarinéh

Daf 39a

1. בָּצַר לֵיהּ שִׁיעוּרָא. batsar léh chioura.
2. אָמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ כְּזַיִת גָּדוֹל בָּעֵינַן? כְּזַיִת בֵּינוֹנִי בָּעֵינַן (וְהָא אִיכָּא), וְהַהוּא דְּאַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן זַיִת גָּדוֹל הֲוָה, דְּאַף עַל גַּב דְּשַׁקְלוּהָ לְגַרְעִינוּתֵיהּ פָּשׁ לֵיהּ שִׁיעוּרָא. amar léh: mi savrate kezayit gadol baénan? kezayit bénoni baénan (veha ika), vehaou deayto lekaméh derabi yo'hanan zayit gadol hava, deaf al gav dechaklouha legarinoutéh pach léh chioura.
3. דִּתְנַן: זַיִת שֶׁאָמְרוּ לֹא קָטָן וְלֹא גָּדוֹל, אֶלָּא בֵּינוֹנִי — וְזֶהוּ ״אֵגוֹרִי״. וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לֹא ״אֵגוֹרִי״ שְׁמוֹ אֶלָּא ״אִבְרוֹטִי״ שְׁמוֹ, וְאָמְרִי לַהּ ״סִמְרוֹסִי״ שְׁמוֹ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ ״אֵגוֹרִי״ — שֶׁשַּׁמְנוֹ אָגוּר בְּתוֹכוֹ. ditnan: zayit cheamrou lo katan velo gadol, ela bénoni — vezeou "égori". veamar rabi avaou: lo "égori" chemo ela "ivroti" chemo, veamri lah "simrosi" chemo. velama nikra chemo "égori" — chechamno agour betokho.
4. נֵימָא כְּתַנָּאֵי: דְּהָנְהוּ תְּרֵי תַּלְמִידֵי דַּהֲווֹ יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּבַר קַפָּרָא. הֵבִיאוּ לְפָנָיו כְּרוּב וְדוֹרְמַסְקִין וּפַרְגִּיּוֹת. נָתַן בַּר קַפָּרָא רְשׁוּת לְאֶחָד מֵהֶן לְבָרֵךְ, קָפַץ וּבֵרַךְ עַל הַפַּרְגִּיּוֹת. לִגְלֵג עָלָיו חֲבֵירוֹ. כָּעַס בַּר קַפָּרָא אָמַר: לֹא עַל הַמְבָרֵךְ אֲנִי כּוֹעֵס, אֶלָּא עַל הַמְלַגְלֵג אֲנִי כּוֹעֵס. אִם חֲבֵירְךָ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁלֹּא טָעַם טַעַם בָּשָׂר מֵעוֹלָם, אַתָּה עַל מָה לִגְלַגְתָּ עָלָיו? חָזַר וְאָמַר: לֹא עַל הַמְלַגְלֵג אֲנִי כּוֹעֵס, אֶלָּא עַל הַמְבָרֵךְ אֲנִי כּוֹעֵס. וְאָמַר: אִם חָכְמָה אֵין כָּאן, זִקְנָה אֵין כָּאן?! néma ketanaé: dehanou teré talmidé dahao yatvi kaméh devar kapara. héviou lefana kerouv vedormaskin oufargiyot. natan bar kapara rechout lee'had méhen levarékh, kafats ouvérakh al hapargiyot. liglég ala 'havéro. kaas bar kapara amar: lo al hamvarékh ani koés, ela al hamlaglég ani koés. im 'havérkha dome kemi chelo taam taam basar méolam, ata al ma liglagta ala? 'hazar veamar: lo al hamlaglég ani koés, ela al hamvarékh ani koés. veamar: im 'hakhma én kan, zikna én kan?!
5. תָּנָא: וּשְׁנֵיהֶם לֹא הוֹצִיאוּ שְׁנָתָן. tana: ouchnéhem lo hotsiou chenatan.
6. מַאי לָאו בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, דִּמְבָרֵךְ סָבַר שְׁלָקוֹת וּפַרְגִּיּוֹת ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״, הִלְכָּךְ חַבִּיב עֲדִיף, וּמְלַגְלֵג סָבַר שְׁלָקוֹת ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, פַּרְגִּיּוֹת ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״, הִלְכָּךְ פֵּירָא עֲדִיף. ma la beha ka mipalgi, dimvarékh savar chelakot oufargiyot "chehakol nihye bidvaro", hilkakh 'habiv adif, oumlaglég savar chelakot "boré peri haadama", pargiyot "chehakol nihye bidvaro", hilkakh péra adif.
7. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא שְׁלָקוֹת וּפַרְגִּיּוֹת ״שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ״, וְהָכָא בְּהַאי סְבָרָא קָא מִיפַּלְגִי: מָר סָבַר חַבִּיב עֲדִיף, וּמָר סָבַר כְּרוּב עֲדִיף, דְּזָיֵין. la, dekhoulé alma chelakot oufargiyot "chehakol nihya bidvaro", vehakha beha sevara ka mipalgi: mar savar 'habiv adif, oumar savar kerouv adif, dezayén.
8. אָמַר רַבִּי זֵירָא, כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב הוּנָא אֲמַר לַן: הָנֵי גַּרְגְּלִידֵי דְלִפְתָּא, פַּרְמִינְהוּ פְּרִימָא רַבָּא — ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, פְּרִימָא זוּטָא — ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. וְכִי אֲתָאן לְבֵי רַב יְהוּדָה אֲמַר לַן: אִידֵּי וְאִידֵּי ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, וְהָא דְּפַרְמִינְהוּ טְפֵי, כִּי הֵיכִי דְּנִמְתִּיק טַעְמֵיהּ. amar rabi zéra, ki havénan bé rav houna amar lan: hané gargelidé delifta, parminou perima raba — "boré peri haadama", perima zouta — "chehakol nihye bidvaro". vekhi atan levé rav yeouda amar lan: idé veidé "boré peri haadama", veha defarminou tefé, ki hékhi denimtik taméh.
9. אָמַר רַב אָשֵׁי, כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב כָּהֲנָא אֲמַר לַן: תַּבְשִׁילָא דְסִלְקָא, דְּלָא מַפְּשׁוּ בַּהּ קִמְחָא — ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. דְּלִפְתָּא, דְּמַפְּשׁוּ בַּהּ קִמְחָא טְפֵי — ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. וַהֲדַר אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, וְהַאי דְּשָׁדֵי בַּהּ קִמְחָא טְפֵי — לְדַבּוֹקֵי בְּעָלְמָא עָבְדִי לַהּ. amar rav aché, ki havénan bé rav kahana amar lan: tavchila desilka, dela mapechou bah kim'ha — "boré peri haadama". delifta, demapechou bah kim'ha tefé — "boré miné mezonot". vahadar amar: idé veidé "boré peri haadama", veha dechadé bah kim'ha tefé — ledaboké bealma avdi lah.
10. אָמַר רַב חִסְדָּא: תַּבְשִׁיל שֶׁל תְּרָדִין יָפֶה לַלֵּב, וְטוֹב לָעֵינַיִם, וְכׇל שֶׁכֵּן לִבְנֵי מֵעַיִם. אָמַר אַבָּיֵי: וְהוּא דְּיָתֵיב אַבֵּי תָפֵי וְעָבֵיד ״תּוֹךְ תּוֹךְ״. amar rav 'hisda: tavchil chel teradin yafe lalév, vetov laénayim, vekhol chekén livné méayim. amar abayé: veou deyatév abé tafé veavéd "tokh tokh".
11. אָמַר רַב פָּפָּא: פְּשִׁיטָא לִי מַיָּא דְסִלְקָא — כְּסִלְקָא, וּמַיָּא דְלִפְתָּא — כְּלִפְתָּא, וּמַיָּא דְּכוּלְּהוּ שִׁלְקֵי — כְּכוּלְּהוּ שִׁלְקֵי. בָּעֵי רַב פָּפָּא: מַיָּא דְשִׁיבְתָּא מַאי? לְמַתּוֹקֵי טַעְמָא עָבְדִי, אוֹ לְעַבּוֹרֵי זוּהֲמָא עָבְדִי לַהּ? amar rav papa: pechita li maya desilka — kesilka, oumaya delifta — kelifta, oumaya dekhouleou chilké — kekhouleou chilké. baé rav papa: maya dechivta ma? lematoké tama avdi, o leaboré zouhama avdi lah?
12. תָּא שְׁמַע: הַשֶּׁבֶת מִשֶּׁנָּתְנָה טַעַם בַּקְּדֵירָה אֵין בָּהּ מִשּׁוּם תְּרוּמָה, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה טוּמְאַת אוֹכָלִים. שְׁמַע מִינַּהּ לְמַתּוֹקֵי טַעְמָא עָבְדִי לַהּ. שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema: hachevet michenatna taam bakedéra én bah michoum terouma, veénah metamea toumat okhalim. chema minah lematoké tama avdi lah. chema minah.
13. אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי: פַּת צְנוּמָה בִּקְעָרָה מְבָרְכִין עָלֶיהָ ״הַמּוֹצִיא״. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חִיָּיא, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא: צָרִיךְ שֶׁתִּכְלֶה בְּרָכָה עִם הַפַּת. amar rav 'hiya bar aché: pat tsenouma bikara mevarkhin aleha "hamotsi". oufliga derabi 'hiya, deamar rabi 'hiya: tsarikh chetikhle berakha im hapat.
14. מַתְקִיף לַהּ רָבָא: מַאי שְׁנָא צְנוּמָה דְּלָא, מִשּׁוּם דְּכִי כָּלְיָא בְּרָכָה — אַפְּרוּסָה קָא כָּלְיָא? עַל הַפַּת נָמֵי, כִּי קָא גָמְרָה — אַפְּרוּסָה גָּמְרָה! matkif lah rava: ma chena tsenouma dela, michoum dekhi kalya berakha — aperousa ka kalya? al hapat namé, ki ka gamra — aperousa gamra!

Daf 39b

1. אֶלָּא אָמַר רָבָא: מְבָרֵךְ וְאַחַר כָּךְ בּוֹצֵעַ. ela amar rava: mevarékh vea'har kakh botséa.
2. נְהַרְדָּעֵי עָבְדִי כְּרַבִּי חִיָּיא וְרַבָּנַן עָבְדִי כְּרָבָא. אָמַר רָבִינָא: אָמְרָה לִי אֵם, אֲבוּךְ עָבֵיד כְּרַבִּי חִיָּיא, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא: צָרִיךְ שֶׁתִּכְלֶה בְּרָכָה עִם הַפַּת. וְרַבָּנַן עָבְדִי כְּרָבָא. וְהִלְכְתָא כְּרָבָא, דְּאָמַר מְבָרֵךְ וְאַחַר כָּךְ בּוֹצֵעַ. nehardaé avdi kerabi 'hiya verabanan avdi kerava. amar ravina: amra li ém, avoukh avéd kerabi 'hiya, deamar rabi 'hiya: tsarikh chetikhle berakha im hapat. verabanan avdi kerava. vehilkheta kerava, deamar mevarékh vea'har kakh botséa.
3. אִיתְּמַר: הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם פְּתִיתִין וּשְׁלֵמִין, אָמַר רַב הוּנָא: מְבָרֵךְ עַל הַפְּתִיתִין וּפוֹטֵר אֶת הַשְּׁלֵמִין. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שְׁלֵמָה מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר. אֲבָל פְּרוּסָה שֶׁל חִטִּין וּשְׁלֵמָה מִן הַשְּׂעוֹרִין, דִּבְרֵי הַכֹּל מְבָרֵךְ עַל הַפְּרוּסָה שֶׁל חִטִּין, וּפוֹטֵר אֶת הַשְּׁלֵמָה שֶׁל שְׂעוֹרִין. itemar: héviou lifnéhem petitin ouchlémin, amar rav houna: mevarékh al hapetitin oufotér et hachelémin. verabi yo'hanan amar: cheléma mitsva min hamouv'har. aval perousa chel 'hitin ouchléma min haseorin, divré hakol mevarékh al haperousa chel 'hitin, oufotér et hacheléma chel seorin.
4. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא כְּתַנָּאֵי: תּוֹרְמִין בָּצָל קָטָן שָׁלֵם, אֲבָל לֹא חֲצִי בָּצָל גָּדוֹל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא כִי, אֶלָּא חֲצִי בָּצָל גָּדוֹל. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר חָשׁוּב עָדִיף, וּמָר סָבַר שָׁלֵם עָדִיף. amar rabi yirmeya bar aba ketanaé: tormin batsal katan chalém, aval lo 'hatsi batsal gadol. rabi yeouda omér: lo khi, ela 'hatsi batsal gadol. ma la beha kamipalgi, demar savar 'hachouv adif, oumar savar chalém adif.
5. הֵיכָא דְּאִיכָּא כֹּהֵן, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּחָשׁוּב עָדִיף. כִּי פְּלִיגִי דְּלֵיכָּא כֹּהֵן. דִּתְנַן: כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן — תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה, וְכׇל מָקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן — תּוֹרֵם מִן הַמִּתְקַיֵּים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין תּוֹרֵם אֶלָּא מִן הַיָּפֶה. hékha deika kohén, koulé alma la peligi de'hachouv adif. ki peligi deléka kohén. ditnan: kol makom cheyéch kohén — torém min hayafe, vekhol makom cheén kohén — torém min hamitkayém. rabi yeouda omér: én torém ela min hayafe.
6. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וִירֵא שָׁמַיִם יוֹצֵא יְדֵי שְׁנֵיהֶן, וּמַנּוּ? — מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא, דְּמָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא מַנִּיחַ פְּרוּסָה בְּתוֹךְ הַשְּׁלֵמָה וּבוֹצֵעַ. amar rav na'hman bar yits'hak: viré chamayim yotsé yedé chenéhen, oumanou? — mar beréh deravina, demar beréh deravina mani'ha perousa betokh hacheléma ouvotséa.
7. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַנִּיחַ הַפְּרוּסָה בְּתוֹךְ הַשְּׁלֵמָה וּבוֹצֵעַ וּמְבָרֵךְ. אֲמַר לֵיהּ: מַה שִּׁמְךָ? אֲמַר לֵיהּ: שַׁלְמָן. אֲמַר לֵיהּ: שָׁלוֹם אַתָּה וּשְׁלֵמָה מִשְׁנָתְךָ, שֶׁשַּׂמְתָּ שָׁלוֹם בֵּין הַתַּלְמִידִים. tané tana kaméh derav na'hman bar yits'hak: mani'ha haperousa betokh hacheléma ouvotséa oumvarékh. amar léh: ma chimkha? amar léh: chalman. amar léh: chalom ata ouchléma michnatkha, chesamta chalom bén hatalmidim.
8. אָמַר רַב פָּפָּא: הַכֹּל מוֹדִים בְּפֶסַח, שֶׁמַּנִּיחַ פְּרוּסָה בְּתוֹךְ שְׁלֵמָה וּבוֹצֵעַ. מַאי טַעְמָא? — ״לֶחֶם עֹנִי״ כְּתִיב. amar rav papa: hakol modim befesa'h, chemani'ha perousa betokh cheléma ouvotséa. ma tama? — "le'hem oni" ketiv.
9. אָמַר רַבִּי אַבָּא וּבְשַׁבָּת חַיָּיב אָדָם לִבְצוֹעַ עַל שְׁתֵּי כִכָּרוֹת. מַאי טַעְמָא? — ״לֶחֶם מִשְׁנֶה״ כְּתִיב. amar rabi aba ouvchabat 'hayav adam livtsoa al cheté khikarot. ma tama? — "le'hem michne" ketiv.
10. אָמַר רַב אָשֵׁי: חֲזֵינָא לֵיהּ לְרַב כָּהֲנָא דְּנָקֵיט תַּרְתֵּי וּבָצַע חֲדָא. רַבִּי זֵירָא הֲוָה בָּצַע אַכּוֹלָּא שֵׁירוּתָא. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וְהָא קָא מִתְחֲזֵי כְּרַעַבְתָנוּתָא. אֲמַר [לֵיהּ]: כֵּיוָן דְּכָל יוֹמָא לָא קָעָבֵיד הָכִי, וְהָאִידָּנָא קָא עָבֵיד — לָא מִתְחֲזֵי כְּרַעַבְתָנוּתָא. amar rav aché: 'hazéna léh lerav kahana denakét tarté ouvatsa 'hada. rabi zéra hava batsa akola chérouta. amar léh ravina lerav aché: veha ka mit'hazé keraavtanouta. amar [léh]: kévan dekhal yoma la kaavéd hakhi, vehaidana ka avéd — la mit'hazé keraavtanouta.
11. רַב אַמֵּי וְרַב אַסִּי כִּי הֲוָה מִתְרְמֵי לְהוּ רִיפְתָּא דְעֵרוּבָא מְבָרְכִין עֲלֵיהּ ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״. אָמְרִי: הוֹאִיל וְאִתְעֲבִיד בֵּיהּ מִצְוָה חֲדָא, נַעֲבֵיד בֵּיהּ מִצְוָה אַחֲרִיתִי. rav amé verav asi ki hava mitremé leou rifta deérouva mevarkhin aléh "hamotsi le'hem min haarets". amri: hoil veitavid béh mitsva 'hada, naavéd béh mitsva a'hariti.

Daf 40a

1. אָמַר רַב: ״טוֹל בָּרוּךְ, טוֹל בָּרוּךְ״ — אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. ״הָבֵא מֶלַח״ ״הָבֵא לִפְתָּן״ — צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ ״הָבִיאוּ מֶלַח״ ״הָבִיאוּ לִפְתָּן״ נָמֵי אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, ״גַּבֵּיל לְתוֹרֵי, גַּבֵּיל לְתוֹרֵי״ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֲפִילּוּ ״גַּבֵּיל לְתוֹרֵי״ נָמֵי אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָסוּר לָאָדָם שֶׁיֹּאכַל קוֹדֶם שֶׁיִּתֵּן מַאֲכָל לִבְהֶמְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ״ וַהֲדַר ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ״. amar rav: "tol baroukh, tol baroukh" — éno tsarikh levarékh. "havé mela'h" "havé liftan" — tsarikh levarékh. verabi yo'hanan amar: afilou "haviou mela'h" "haviou liftan" namé éno tsarikh levarékh, "gabél letoré, gabél letoré" tsarikh levarékh. verav chéchet amar: afilou "gabél letoré" namé éno tsarikh levarékh, deamar rav yeouda amar rav: asour laadam cheyokhal kodem cheyitén maakhal livhemto, cheneemar: "venatati ésev besadkha livhemtekha" vahadar "veakhalta vesavata".
2. אָמַר רָבָא בַּר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא: אֵין הַבּוֹצֵעַ רַשַּׁאי לִבְצוֹעַ עַד שֶׁיָּבִיאוּ מֶלַח אוֹ לִפְתָּן לִפְנֵי כׇּל אֶחָד וְאֶחָד. רָבָא בַּר שְׁמוּאֵל אִקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, אַפִּיקוּ לֵיהּ רִיפְתָּא, וּבְצַע לְהֶדְיָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: הֲדַר מָר מִשְּׁמַעְתֵּיהּ? אֲמַר לְהוּ: לֵית דֵּין צְרִיךְ בְּשַׁשׁ. amar rava bar chemouél michoum rabi 'hiya: én habotséa racha livtsoa ad cheyaviou mela'h o liftan lifné kol e'had vee'had. rava bar chemouél ikela levé réch galouta, apikou léh rifta, ouvtsa lehedya. amarou léh: hadar mar michematéh? amar leou: lét dén tserikh bechach.
3. וְאָמַר רָבָא בַּר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא: אֵין מֵי רַגְלַיִם כָּלִים אֶלָּא בִּישִׁיבָה. אָמַר רַב כָּהֲנָא: וּבְעָפָר תִּיחוּחַ, אֲפִילּוּ בַּעֲמִידָה. וְאִי לֵיכָּא עָפָר תִּיחוּחַ, יַעֲמוֹד בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְיַשְׁתִּין לִמְקוֹם מִדְרוֹן. veamar rava bar chemouél michoum rabi 'hiya: én mé raglayim kalim ela bichiva. amar rav kahana: ouvafar ti'hou'ha, afilou baamida. vei léka afar ti'hou'ha, yaamod bemakom gavoha veyachtin limkom midron.
4. וְאָמַר רָבָא בַּר שְׁמוּאֵל מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא אַחַר כׇּל אֲכִילָתְךָ אֱכוֹל מֶלַח, וְאַחַר כׇּל שְׁתִיָּיתְךָ שְׁתֵה מַיִם, וְאִי אַתָּה נִזּוֹק. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אַחַר כׇּל אֲכִילָתְךָ אֱכוֹל מֶלַח, וְאַחַר כׇּל שְׁתִיָּיתְךָ שְׁתֵה מַיִם, וְאִי אַתָּה נִזּוֹק. תַּנְיָא אִידַּךְ: אָכַל כׇּל מַאֲכָל וְלֹא אָכַל מֶלַח, שָׁתָה כׇּל מַשְׁקִין וְלֹא שָׁתָה מַיִם, בַּיּוֹם — יִדְאַג מִן רֵיחַ הַפֶּה, וּבַלַּיְלָה — יִדְאַג מִפְּנֵי אַסְכָּרָה. veamar rava bar chemouél micheméh derabi 'hiya a'har kol akhilatkha ekhol mela'h, vea'har kol chetiyatkha cheté mayim, vei ata nizok. tanya namé hakhi: a'har kol akhilatkha ekhol mela'h, vea'har kol chetiyatkha cheté mayim, vei ata nizok. tanya idakh: akhal kol maakhal velo akhal mela'h, chata kol machkin velo chata mayim, bayom — yidag min ré'ha hape, ouvalayla — yidag mipené askara.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּקְפֶּה אֲכִילָתוֹ בְּמַיִם, אֵינוֹ בָּא לִידֵי חוֹלִי מֵעַיִם. וְכַמָּה? אָמַר רַב חִסְדָּא: קִיתוֹן לְפַת. tanou rabanan: hamakpe akhilato bemayim, éno ba lidé 'holi méayim. vekhama? amar rav 'hisda: kiton lefat.
6. אָמַר רַב מָרִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָרָגִיל בַּעֲדָשִׁים אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם מוֹנֵעַ אַסְכָּרָה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ. אֲבָל כׇּל יוֹמָא — לָא. מַאי טַעְמָא? — מִשּׁוּם דְּקָשֶׁה לְרֵיחַ הַפֶּה. amar rav mari amar rabi yo'hanan: haragil baadachim a'hat lichlchim yom monéa askara mitokh béto. aval kol yoma — la. ma tama? — michoum dekache leré'ha hape.
7. וְאָמַר רַב מָרִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָרָגִיל בְּחַרְדָּל אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם — מוֹנֵעַ חֳלָאִים מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ. אֲבָל כׇּל יוֹמָא — לָא, מַאי טַעְמָא? — מִשּׁוּם דְּקָשֵׁה לְחוּלְשָׁא דְלִבָּא. veamar rav mari amar rabi yo'hanan: haragil be'hardal a'hat lichlchim yom — monéa 'holaim mitokh béto. aval kol yoma — la, ma tama? — michoum dekaché le'houlcha deliba.
8. אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: הָרָגִיל בְּדָגִים קְטַנִּים — אֵינוֹ בָּא לִידֵי חוֹלִי מֵעַיִם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁדָּגִים קְטַנִּים מַפְרִין וּמַרְבִּין וּמַבְרִין כׇּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם. amar rav 'hiya bar aché amar rav: haragil bedagim ketanim — éno ba lidé 'holi méayim. velo od, ela chedagim ketanim mafrin oumarbin oumavrin kol goufo chel adam.
9. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: הָרָגִיל בְּקֶצַח אֵינוֹ בָּא לִידֵי כְּאֵב לֵב. מֵיתִיבִי: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: קֶצַח — אֶחָד מִשִּׁשִּׁים סַמָּנֵי הַמָּוֶת הוּא, וְהַיָּשֵׁן לְמִזְרַח גׇּרְנוֹ — דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ. לָא קַשְׁיָא: הָא בְּרֵיחוֹ, הָא בְּטַעְמוֹ. אִימֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה אָפְיָא לֵיהּ רִיפְתָּא, וּמְדַבְּקָא לֵיהּ וּמְקַלְּפָא לֵיהּ. amar rabi 'hama berabi 'hanina: haragil beketsa'h éno ba lidé keév lév. métivi: raban chimon ben gamliél omér: ketsa'h — e'had michichim samané hamavet hou, vehayachén lemizra'h gorno — damo berocho. la kachya: ha beré'ho, ha betamo. iméh derabi yirmeya afya léh rifta, oumdabeka léh oumkalefa léh.
10. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר ״בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים״. אָמַר רַבִּי זֵירָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִינָּנָא בַּר פָּפָּא: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְאָמַר רַבִּי זֵירָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִינָּנָא בַּר פָּפָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה — אָמַר קְרָא ״בָּרוּךְ ה׳ יוֹם יוֹם״. וְכִי בַּיּוֹם מְבָרְכִין אוֹתוֹ, וּבַלַּיְלָה אֵין מְבָרְכִין אוֹתוֹ? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כׇּל יוֹם וָיוֹם תֵּן לוֹ מֵעֵין בִּרְכוֹתָיו, הָכָא נָמֵי כׇּל מִין וּמִין תֵּן לוֹ מֵעֵין בִּרְכוֹתָיו. rabi yeouda omér "boré miné dechaim". amar rabi zéra, veitéma rabi 'hinana bar papa: én halakha kerabi yeouda. veamar rabi zéra veitéma rabi 'hinana bar papa: ma tama derabi yeouda — amar kera "baroukh h' yom yom". vekhi bayom mevarkhin oto, ouvalayla én mevarkhin oto? ela lomar lakh: kol yom vaom tén lo méén birkhota, hakha namé kol min oumin tén lo méén birkhota.
11. וְאָמַר רַבִּי זֵירָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי חִינָּנָא בַּר פָּפָּא: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם — כְּלִי רֵיקָן מַחֲזִיק, מָלֵא אֵינוֹ מַחֲזִיק. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, מָלֵא מַחֲזִיק, רֵיקָן אֵינוֹ מַחֲזִיק. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע״, אִם שָׁמוֹעַ — תִּשְׁמַע, וְאִם לָאו — לֹא תִשְׁמָע. דָּבָר אַחֵר: אִם שָׁמוֹעַ — בַּיָּשָׁן, תִּשְׁמַע — בֶּחָדָשׁ. וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ — שׁוּב לֹא תִשְׁמָע. veamar rabi zéra veitéma rabi 'hinana bar papa: bo ouré chelo kemidat hakadoch baroukh hou midat basar vadam. midat basar vadam — keli rékan ma'hazik, malé éno ma'hazik. aval hakadoch baroukh hou éno khén, malé ma'hazik, rékan éno ma'hazik. cheneemar: "vayomer im chamoa tichma", im chamoa — tichma, veim la — lo tichma. davar a'hér: im chamoa — bayachan, tichma — be'hadach. veim yifne levavkha — chouv lo tichma.
12. מַתְנִי׳ בֵּירַךְ עַל פֵּירוֹת הָאִילָן ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״ — יָצָא. וְעַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״ — לֹא יָצָא. וְעַל כּוּלָּם, אִם אָמַר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״ — יָצָא. matni' bérakh al pérot hailan "boré peri haadama" — yatsa. veal pérot haarets "boré peri haéts" — lo yatsa. veal koulam, im amar "chehakol nihye bidvaro" — yatsa.
13. גְּמָ׳ מַאן תַּנָּא דְּעִיקַּר אִילָן אַרְעָא הִיא?! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דִּתְנַן: יָבֵשׁ הַמַּעְיָן וְנִקְצַץ הָאִילָן — מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֵבִיא וְקוֹרֵא. gema' man tana deikar ilan ara hi?! amar rav na'hman bar yits'hak: rabi yeouda hi, ditnan: yavéch hamayan veniktsats hailan — mévi veéno koré. rabi yeouda omér: mévi vekoré.
14. עַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר חִטָּה מִין אִילָן הִיא. דְּתַנְיָא: אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: גֶּפֶן הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה עַל הָאָדָם אֶלָּא יַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר״. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: תְּאֵנָה הָיְתָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בּוֹ נִתַּקְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חִטָּה הָיְתָה, שֶׁאֵין הַתִּינוֹק יוֹדֵעַ לִקְרוֹת ״אַבָּא״ וְ״אִמָּא״ עַד שֶׁיִּטְעוֹם טַעַם דָּגָן. al pérot haarets vekhou'. pechita! amar rav na'hman bar yits'hak: lo nitsrekha ela lerabi yeouda, deamar 'hita min ilan hi. detanya: ilan cheakhal mimenou adam harichon, rabi méir omér: gefen haya, cheén lekha davar chemévi yelala al haadam ela yayin, cheneemar: "vayéchte min hayayin vayichkar". rabi ne'hemya omér: teéna hayta, chebadavar chenitkalkelou bo nitakenou, cheneemar: "vayitperou alé teéna". rabi yeouda omér: 'hita hayta, cheén hatinok yodéa likrot "aba" ve"ima" ad cheyitom taam dagan.
15. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה חִטָּה מִין אִילָן הִיא, לִיבָרֵךְ עֲלֵיהּ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״. קָא מַשְׁמַע לַן, הֵיכָא מְבָרְכִינַן בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ — הֵיכָא דְּכִי שָׁקְלַתְּ לֵיהּ לְפֵירֵי אִיתֵיהּ לִגְווֹזָא, וַהֲדַר מַפֵּיק, salka datakh aména, hoil veamar rabi yeouda 'hita min ilan hi, livarékh aléh "boré peri haéts". ka machma lan, hékha mevarkhinan boré peri haéts — hékha dekhi chaklate léh leféré itéh ligoza, vahadar mapék,

Daf 40b

1. אֲבָל הֵיכָא דְּכִי שָׁקְלַתְּ לֵיהּ לְפֵירֵי לֵיתֵיהּ לִגְווֹזָא דַּהֲדַר מַפֵּיק, לָא מְבָרְכִינַן עֲלֵיהּ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״ אֶלָּא ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. aval hékha dekhi chaklate léh leféré létéh ligoza dahadar mapék, la mevarkhinan aléh "boré peri haéts" ela "boré peri haadama".
2. וְעַל כּוּלָּן אִם אָמַר ״שֶׁהַכֹּל״ וְכוּ׳. אִתְּמַר. רַב הוּנָא אָמַר: חוּץ מִן הַפַּת וּמִן הַיַּיִן. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ פַּת וְיַיִן. veal koulan im amar "chehakol" vekhou'. itemar. rav houna amar: 'houts min hapat oumin hayayin. verabi yo'hanan amar: afilou pat veyayin.
3. נֵימָא כְּתַנָּאֵי: רָאָה פַּת וְאָמַר: ״כַּמָּה נָאָה פַּת זוֹ, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁבְּרָאָהּ״ — יָצָא. רָאָה תְּאֵנָה וְאָמַר ״כַּמָּה נָאָה תְּאֵנָה זוֹ, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁבְּרָאָהּ״ — יָצָא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כׇּל הַמְשַׁנֶּה מִמַּטְבֵּעַ שֶׁטָּבְעוּ חֲכָמִים בִּבְרָכוֹת — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. נֵימָא רַב הוּנָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר כְּרַבִּי מֵאִיר?! néma ketanaé: raa pat veamar: "kama naa pat zo, baroukh hamakom cheberaah" — yatsa. raa teéna veamar "kama naa teéna zo, baroukh hamakom cheberaah" — yatsa, divré rabi méir. rabi yosé omér: kol hamchane mimatbéa chetavou 'hakhamim bivrakhot — lo yatsa yedé 'hovato. néma rav houna deamar kerabi yosé, verabi yo'hanan deamar kerabi méir?!
4. אָמַר לָךְ רַב הוּנָא: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי מֵאִיר, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר הָתָם, אֶלָּא הֵיכָא דְּקָא מַדְכַּר שְׁמֵיהּ דְּפַת, אֲבָל הֵיכָא דְּלָא קָא מַדְכַּר שְׁמֵיהּ דְּפַת אֲפִילּוּ רַבִּי מֵאִיר מוֹדֶה. amar lakh rav houna: ana daamari afilou lerabi méir, ad kan la kaamar rabi méir hatam, ela hékha deka madkar cheméh defat, aval hékha dela ka madkar cheméh defat afilou rabi méir mode.
5. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי יוֹסֵי, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי הָתָם אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָאָמַר בְּרָכָה דְּלָא תַּקִּינוּ רַבָּנַן, אֲבָל אָמַר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״ דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן, אֲפִילּוּ רַבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה. verabi yo'hanan amar lakh: ana daamari afilou lerabi yosé, ad kan la kaamar rabi yosé hatam ela michoum dekaamar berakha dela takinou rabanan, aval amar "chehakol nihye bidvaro" detakinou rabanan, afilou rabi yosé mode.
6. בִּנְיָמִין רָעֲיָא כְּרַךְ רִיפְתָּא, וַאֲמַר: ״בְּרִיךְ מָרֵיהּ דְּהַאי פִּיתָּא״. אָמַר רַב: יָצָא. וְהָאָמַר רַב: כׇּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם אֵינָהּ בְּרָכָה! דְּאָמַר: ״בְּרִיךְ רַחֲמָנָא מָרֵיהּ דְּהַאי פִּיתָּא״. binyamin raaya kerakh rifta, vaamar: "berikh maréh deha pita". amar rav: yatsa. vehaamar rav: kol berakha cheén bah hazkarat hachém énah berakha! deamar: "berikh ra'hamana maréh deha pita".
7. וְהָא בָּעֵינַן שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת? מַאי ״יָצָא״ דְּקָאָמַר רַב — נָמֵי יָצָא יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה. veha baénan chaloch berakhot? ma "yatsa" dekaamar rav — namé yatsa yedé berakha richona.
8. מַאי קָמַשְׁמַע לַן? אַף עַל גַּב דַּאֲמָרָהּ בִּלְשׁוֹן חוֹל. ma kamachma lan? af al gav daamarah bilchon 'hol.
9. תְּנֵינָא: וְאֵלּוּ נֶאֱמָרִים בְּכָל לְשׁוֹן: פָּרָשַׁת סוֹטָה, וִידּוּי מַעֲשֵׂר, קְרִיאַת שְׁמַע, וּתְפִלָּה, וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. אִצְטְרִיךְ: סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא, הָנֵי מִילֵּי דַּאֲמָרָהּ בִּלְשׁוֹן חוֹל כִּי הֵיכִי דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ, אֲבָל לֹא אֲמָרָהּ בִּלְשׁוֹן חוֹל כִּי הֵיכִי דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ, אֵימָא לָא. קָא מַשְׁמַע לַן. tenéna: veélou neemarim bekhal lechon: parachat sota, vidou maasér, keriat chema, outfila, ouvirkat hamazon. itsterikh: salka datakh aména, hané milé daamarah bilchon 'hol ki hékhi detakinou rabanan bilchon kodech, aval lo amarah bilchon 'hol ki hékhi detakinou rabanan bilchon kodech, éma la. ka machma lan.
10. גּוּפָא. אָמַר רַב: כׇּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ הַזְכָּרַת הַשֵּׁם — אֵינָהּ בְּרָכָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כׇּל בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ מַלְכוּת אֵינָהּ בְּרָכָה. אָמַר אַבָּיֵי: כְּווֹתֵיהּ דְּרַב מִסְתַּבְּרָא, דְּתַנְיָא: ״לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי״: לֹא עָבַרְתִּי — מִלְּבָרֶכְךָ, וְלֹא שָׁכָחְתִּי — מִלְּהַזְכִּיר שִׁמְךָ עָלָיו. וְאִילּוּ מַלְכוּת לָא קָתָנֵי. goufa. amar rav: kol berakha cheén bah hazkarat hachém — énah berakha. verabi yo'hanan amar: kol berakha cheén bah malkhout énah berakha. amar abayé: keotéh derav mistabera, detanya: "lo avarti mimitsotekha velo chakha'hti": lo avarti — milevarekhkha, velo chakha'hti — milehazkir chimkha ala. veilou malkhout la katané.
11. וְרַבִּי יוֹחָנָן תָּנֵי: ״וְלֹא שָׁכָחְתִּי״ — מִלְּהַזְכִּיר שִׁמְךָ וּמַלְכוּתְךָ עָלָיו. verabi yo'hanan tané: "velo chakha'hti" — milehazkir chimkha oumalkhoutkha ala.
12. מַתְנִי׳ וְעַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. עַל הַחוֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי, אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָרְכִין עָלָיו. matni' veal davar cheén gidoulo min haarets omér "chehakol nihye bidvaro". al ha'homets veal hanovlot veal hagova, omér "chehakol nihye bidvaro". rabi yeouda omér: kol cheou min kelala én mevarkhin ala.
13. הָיוּ לְפָנָיו מִינִין הַרְבֵּה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִין שִׁבְעָה — עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה. haou lefana minin harbé, rabi yeouda omér: im yéch bénéhen min chiva — ala hou mevarékh. va'hakhamim omrim: mevarékh al éze méhen cheyirtse.
14. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, כְּגוֹן בְּשַׂר בְּהֵמוֹת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְדָגִים אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. עַל הֶחָלָב וְעַל הַבֵּיצִים וְעַל הַגְּבִינָה אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל״. עַל הַפַּת שֶׁעִפְּשָׁה, וְעַל הַיַּיִן שֶׁהִקְרִים, וְעַל הַתַּבְשִׁיל שֶׁעִבֵּר צוּרָתוֹ אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל״. עַל הַמֶּלַח וְעַל הַזָּמִית וְעַל כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל״. לְמֵימְרָא דִּכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת לָאו גִּדּוּלֵי קַרְקַע נִינְהוּ? וְהָתַנְיָא הַנּוֹדֵר מִפֵּירוֹת הָאָרֶץ — אָסוּר בְּפֵירוֹת הָאָרֶץ, וּמוּתָּר בִּכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת, וְאִם אָמַר ״כׇּל גִּדּוּלֵי קַרְקַע עָלַי״ — אָסוּר אַף בִּכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת. gema' tanou rabanan: al davar cheén gidoulo min haarets, kegon besar behémot 'hayot veofot vedagim omér "chehakol nihye bidvaro". al he'halav veal habétsim veal hagevina omér "chehakol". al hapat cheipecha, veal hayayin chehikrim, veal hatavchil cheibér tsourato omér "chehakol". al hamela'h veal hazamit veal keméhin oufitriyot omér "chehakol". lemémra dikhméhin oufitriyot la gidoulé karka ninou? vehatanya hanodér mipérot haarets — asour beférot haarets, oumoutar bikhméhin oufitriyot, veim amar "kol gidoulé karka ala" — asour af bikhméhin oufitriyot.
15. אָמַר אַבָּיֵי: מִירְבָּא רָבוּ מֵאַרְעָא, מֵינָק לָא יָנְקִי מֵאַרְעָא. amar abayé: mirba ravou méara, ménak la yanki méara.
16. וְהָא ״עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ״ קָתָנֵי! תְּנִי: עַל דָּבָר שֶׁאֵין יוֹנֵק מִן הָאָרֶץ. veha "al davar cheén gidoulo min haarets" katané! teni: al davar cheén yonék min haarets.
17. וְעַל הַנּוֹבְלוֹת: מַאי נוֹבְלוֹת? רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי אִילְעָא. חַד אָמַר: בּוּשְׁלֵי כַמְרָא. וְחַד אָמַר: תַּמְרֵי דְזִיקָא. veal hanovlot: ma novlot? rabi zéra verabi ila. 'had amar: bouchlé khamra. ve'had amar: tamré dezika.
18. תְּנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָרְכִין עָלָיו. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא, הַיְינוּ דְּקָרֵי לֵיהּ ״מִין קְלָלָה״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא — מַאי מִין קְלָלָה? tenan, rabi yeouda omér: kol cheou min kelala én mevarkhin ala. bichlama leman deamar bouchlé khamra, haynou dekaré léh "min kelala", ela leman deamar tamré dezika — ma min kelala?
19. אַשְּׁאָרָא. acheara.
20. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא, הַיְינוּ דִּמְבָרְכִינַן עֲלַיְיהוּ ״שֶׁהַכֹּל״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא, ״שֶׁהַכֹּל״?! ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״ מִבְּעֵי לֵיהּ לְבָרוֹכֵי! ika deamri: bichlama leman deamar bouchlé khamra, haynou dimvarkhinan alayou "chehakol". ela leman deamar tamré dezika, "chehakol"?! "boré peri haéts" mibeé léh levarokhé!
21. אֶלָּא, בְּנוֹבְלוֹת סְתָמָא כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבוּשְׁלֵי כַמְרָא נִינְהוּ. כִּי פְּלִיגִי בְּנוֹבְלוֹת תְּמָרָה. דִּתְנַן: הַקַּלִּין שֶׁבַּדְּמַאי: הַשִּׁיתִין, וְהָרִימִּין, וְהָעוּזְרָדִין, בְּנוֹת שׁוּחַ, וּבְנוֹת שִׁקְמָה, וְגוּפְנִין, וְנִצְפָּה, וְנוֹבְלוֹת תְּמָרָה. ela, benovlot setama koulé alma la peligi devouchlé khamra ninou. ki peligi benovlot temara. ditnan: hakalin chebadema: hachitin, veharimin, vehaouzradin, benot chou'ha, ouvnot chikma, vegoufnin, venitspa, venovlot temara.
22. שִׁיתִין, אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִין תְּאֵנִים. רִימִּין — כַּנְדֵי. הָעוּזְרָדִין — טוּלְשֵׁי. בְּנוֹת שׁוּחַ, אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תְּאֵינֵי חִיוָּרָתָא. בְּנוֹת שִׁקְמָה, אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דּוּבְלֵי. גּוּפְנִין — שִׁילְהֵי גּוּפְנֵי. נִצְפָּה — פִּרְחָה. נוֹבְלוֹת תְּמָרָה — רַבִּי אִילְעָא וְרַבִּי זֵירָא, חַד אָמַר: בּוּשְׁלֵי כַמְרָא, וְחַד אָמַר: תַּמְרֵי דְזִיקָא. chitin, amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: min teénim. rimin — kandé. haouzradin — toulché. benot chou'ha, amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: teéné 'hivarata. benot chikma, amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: douvlé. goufnin — chilhé goufné. nitspa — pir'ha. novlot temara — rabi ila verabi zéra, 'had amar: bouchlé khamra, ve'had amar: tamré dezika.
23. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא — הַיְינוּ דְּקָתָנֵי הַקַּלִּין שֶׁבַּדְּמַאי סְפֵיקָן הוּא דְּפָטוּר, הָא וַדָּאָן — חַיָּיב. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא — וַדָּאָן חַיָּיב?! הֶפְקֵרָא נִינְהוּ! bichlama leman deamar bouchlé khamra — haynou dekatané hakalin chebadema sefékan hou defatour, ha vadaan — 'hayav. ela leman deamar tamré dezika — vadaan 'hayav?! hefkéra ninou!
24. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — שֶׁעֲשָׂאָן גּוֹרֶן. דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: הַלֶּקֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַפֵּאָה שֶׁעֲשָׂאָן גּוֹרֶן — הוּקְבְּעוּ לְמַעֲשֵׂר. hakha bema askinan — cheasaan goren. deamar rabi yits'hak amar rabi yo'hanan michoum rabi eliezer ben yaakov: haleket vehachikh'ha vehapéa cheasaan goren — houkbeou lemaasér.
25. אִיכָּא דְּאָמְרִי: ika deamri:

Daf 41a

1. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר תַּמְרֵי דְזִיקָא, הַיְינוּ דְּהָכָא קָרֵי לַהּ ״נוֹבְלוֹת״ סְתָמָא, וְהָתָם קָרֵי לַהּ ״תְּמָרָה״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בּוּשְׁלֵי כַמְרָא, נִיתְנֵי אִידֵּי וְאִידֵּי ״נוֹבְלוֹת תְּמָרָה״, אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי ״נוֹבְלוֹת״ סְתָמָא. קַשְׁיָא. bichlama leman deamar tamré dezika, haynou dehakha karé lah "novlot" setama, vehatam karé lah "temara", ela leman deamar bouchlé khamra, nitné idé veidé "novlot temara", o idé veidé "novlot" setama. kachya.
2. הָיוּ לְפָנָיו מִינִין הַרְבֵּה וְכוּ׳. אָמַר עוּלָּא: מַחֲלוֹקֶת בְּשֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִין שִׁבְעָה עָדִיף, וְרַבָּנַן סָבְרִי מִין חָבִיב עָדִיף. אֲבָל בְּשֶׁאֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת — דִּבְרֵי הַכֹּל מְבָרֵךְ עַל זֶה, וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל זֶה. haou lefana minin harbé vekhou'. amar oula: ma'haloket bechebirkhotéhen chaot, derabi yeouda savar min chiva adif, verabanan savri min 'haviv adif. aval becheén birkhotéhen chaot — divré hakol mevarékh al ze, ve'hozér oumvarékh al ze.
3. מֵיתִיבִי: הָיוּ לְפָנָיו צְנוֹן וְזַיִת — מְבָרֵךְ עַל הַצְּנוֹן וּפוֹטֵר אֶת הַזַּיִת! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּשֶׁהַצְּנוֹן עִקָּר. métivi: haou lefana tsenon vezayit — mevarékh al hatsenon oufotér et hazayit! hakha bema askinan — kechehatsenon ikar.
4. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְבָרֵךְ עַל הַזַּיִת, שֶׁהַזַּיִת מִמִּין שִׁבְעָה. לֵית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה, הָא דִּתְנַן: כׇּל שֶׁהוּא עִיקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה — מְבָרֵךְ עַל הָעִיקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה? וְכִי תֵּימָא: הָכִי נָמֵי דְּלֵית לֵיהּ, וְהָתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם מֵחֲמַת צְנוֹן בָּא הַזַּיִת — מְבָרֵךְ עַל הַצְּנוֹן וּפוֹטֵר אֶת הַזַּיִת. i hakhi, éma séfa: rabi yeouda omér mevarékh al hazayit, chehazayit mimin chiva. lét léh lerabi yeouda, ha ditnan: kol cheou ikar veimo teféla — mevarékh al haikar oufotér et hateféla? vekhi téma: hakhi namé delét léh, vehatanya: rabi yeouda omér: im mé'hamat tsenon ba hazayit — mevarékh al hatsenon oufotér et hazayit.
5. לְעוֹלָם בִּצְנוֹן עִיקָּר עָסְקִינַן, וְכִי פְּלִיגִי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנַן — בְּמִילְּתָא אַחֲרִיתִי פְּלִיגִי, וְחַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: הָיוּ לְפָנָיו צְנוֹן וְזַיִת — מְבָרֵךְ עַל הַצְּנוֹן וּפוֹטֵר אֶת הַזַּיִת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — כְּשֶׁהַצְּנוֹן עִיקָּר, אֲבָל אֵין הַצְּנוֹן עִיקָּר — דִּבְרֵי הַכֹּל מְבָרֵךְ עַל זֶה וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל זֶה. וּשְׁנֵי מִינִין בְּעָלְמָא שֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת — מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְבָרֵךְ עַל הַזַּיִת, שֶׁהַזַּיִת מִמִּין שִׁבְעָה. leolam bitsnon ikar askinan, vekhi peligi rabi yeouda verabanan — bemileta a'hariti peligi, ve'hasoré me'hasera, vehakhi katané: haou lefana tsenon vezayit — mevarékh al hatsenon oufotér et hazayit. bame devarim amourim — kechehatsenon ikar, aval én hatsenon ikar — divré hakol mevarékh al ze ve'hozér oumvarékh al ze. ouchné minin bealma chebirkhotéhen chaot — mevarékh al éze méhen cheyirtse. rabi yeouda omér: mevarékh al hazayit, chehazayit mimin chiva.
6. פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא. חַד אָמַר: מַחֲלוֹקֶת בְּשֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת, דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִין שִׁבְעָה עָדִיף, וְרַבָּנַן סָבְרִי מִין חָבִיב עָדִיף. אֲבָל בְּשֶׁאֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת — דִּבְרֵי הַכֹּל מְבָרֵךְ עַל זֶה וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל זֶה. וְחַד אָמַר: אַף בְּשֶׁאֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת נָמֵי מַחֲלוֹקֶת. peligi bah rabi amé verabi yits'hak napa'ha. 'had amar: ma'haloket bechebirkhotéhen chaot, derabi yeouda savar min chiva adif, verabanan savri min 'haviv adif. aval becheén birkhotéhen chaot — divré hakol mevarékh al ze ve'hozér oumvarékh al ze. ve'had amar: af becheén birkhotéhen chaot namé ma'haloket.
7. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בְּשֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת מַחֲלוֹקֶת — שַׁפִּיר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בְּשֶׁאֵין בִּרְכוֹתֵיהֶן שָׁווֹת פְּלִיגִי, בְּמַאי פְּלִיגִי! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לְהַקְדִּים. bichlama leman deamar bechebirkhotéhen chaot ma'haloket — chapir, ela leman deamar becheén birkhotéhen chaot peligi, bema peligi! amar rabi yirmeya: lehakdim.
8. דְּאָמַר רַב יוֹסֵף וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הַמּוּקְדָּם בְּפָסוּק זֶה, מוּקְדָּם לִבְרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ״. deamar rav yoséf veitéma rabi yits'hak: kol hamoukdam befasouk ze, moukdam livrakha, cheneemar: "erets 'hita ousora vegefen outéna verimon erets zét chemen oudvach".
9. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חָנָן. דְּאָמַר רַבִּי חָנָן: כׇּל הַפָּסוּק כּוּלּוֹ לְשִׁיעוּרִין נֶאֱמַר. oufliga derabi 'hanan. deamar rabi 'hanan: kol hapasouk koulo lechiourin neemar.
10. ״חִטָּה״, דִּתְנַן: הַנִּכְנָס לַבַּיִת הַמְנוּגָּע, וְכֵלָיו עַל כְּתֵפָיו, וְסַנְדָּלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו — הוּא וָהֵן טְמֵאִין מִיָּד. הָיָה לָבוּשׁ כֵּלָיו, וְסַנְדָּלָיו בְּרַגְלָיו, וְטַבְּעוֹתָיו בְּאֶצְבְּעוֹתָיו — הוּא טָמֵא מִיָּד, וְהֵן טְהוֹרִין עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. פַּת חִטִּין וְלֹא פַּת שְׂעוֹרִין, מֵיסֵב וְאוֹכְלָן בְּלִפְתָּן. "'hita", ditnan: hanikhnas labayit hamnouga, vekhéla al ketéfa, vesandala vetabeota beyada — hou vahén teméin miyad. haya lavouch kéla, vesandala beragla, vetabeota beetsbeota — hou tamé miyad, vehén teorin ad cheyichhe bikhdé akhilat peras. pat 'hitin velo pat seorin, mésév veokhlan beliftan.
11. ״שְׂעֹרָה״, דִּתְנַן: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. "seora", ditnan: etsem kisora metamé bemaga ouvmasa, veéno metamé beohel.
12. ״גֶּפֶן״, כְּדֵי רְבִיעִית יַיִן לְנָזִיר. ״תְּאֵנָה״, כִּגְרוֹגֶרֶת לְהוֹצָאַת שַׁבָּת. ״רִמּוֹן״, כְּדִתְנַן: כׇּל כְּלֵי בַּעֲלֵי בָתִּים "gefen", kedé reviit yayin lenazir. "teéna", kigrogeret leotsaat chabat. "rimon", keditnan: kol kelé baalé vatim

Daf 41b

1. שִׁיעוּרָן כְּרִמּוֹנִים. chiouran kerimonim.
2. ״אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן״, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: אֶרֶץ שֶׁכָּל שִׁיעוּרֶיהָ כְּזֵיתִים. כׇּל שִׁיעוּרֶיהָ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! וְהָא אִיכָּא הָנָךְ דַּאֲמַרַן! אֶלָּא אֶרֶץ שֶׁרוֹב שִׁיעוּרֶיהָ כְּזֵיתִים. "erets zét chemen", amar rabi yosé berabi 'hanina: erets chekal chioureha kezétim. kol chioureha salka datakh?! veha ika hanakh daamaran! ela erets cherov chioureha kezétim.
3. ״דְּבָשׁ״, כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְאִידָךְ — הָנֵי שִׁיעוּרִין בְּהֶדְיָא מִי כְּתִיבִי? אֶלָּא מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. "devach", kekhotevet hagasa beom hakipourim. veidakh — hané chiourin behedya mi ketivi? ela miderabanan, oukra asmakhta bealma.
4. רַב חִסְדָּא וְרַב הַמְנוּנָא הֲווֹ יָתְבִי בִּסְעוֹדְתָּא. אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ תַּמְרֵי וְרִמּוֹנֵי. שְׁקַל רַב הַמְנוּנָא, בָּרֵיךְ אַתַּמְרֵי בְּרֵישָׁא. אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רַב יוֹסֵף, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הַמּוּקְדָּם בְּפָסוּק זֶה קוֹדֵם לִבְרָכָה? rav 'hisda verav hamnouna hao yatvi bisodta. ayto lekamayou tamré verimoné. chekal rav hamnouna, barékh atamré berécha. amar léh rav 'hisda: la savar lah mar leha deamar rav yoséf, veitéma rabi yits'hak: kol hamoukdam befasouk ze kodém livrakha?
5. אֲמַר לֵיהּ: זֶה שֵׁנִי לְ״אֶרֶץ״, וְזֶה חֲמִישִׁי לְ״אֶרֶץ״. אֲמַר לֵיהּ: מַאן יָהֵיב לַן נִגְרֵי דְפַרְזְלָא וּנְשַׁמְּעִינָּךְ. amar léh: ze chéni le"erets", veze 'hamichi le"erets". amar léh: man yahév lan nigré defarzela ounchameinakh.
6. אִיתְּמַר: הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה, אָמַר רַב הוּנָא: טְעוּנִים בְּרָכָה לִפְנֵיהֶם וְאֵין טְעוּנִים בְּרָכָה לְאַחֲרֵיהֶם. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן: טְעוּנִים בְּרָכָה לִפְנֵיהֶם וְאֵין טְעוּנִים בְּרָכָה לְאַחֲרֵיהֶם. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: טְעוּנִין בְּרָכָה בֵּין לִפְנֵיהֶם בֵּין לְאַחֲרֵיהֶם. שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁטָּעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו וְאֵין טָעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו אֶלָּא פַּת הַבָּאָה בְּכִסָנִין בִּלְבַד. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חִיָּיא דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא: פַּת פּוֹטֶרֶת כׇּל מִינֵי מַאֲכָל, וְיַיִן פּוֹטֵר כׇּל מִינֵי מַשְׁקִים. itemar: héviou lifnéhem teénim vaanavim betokh haseouda, amar rav houna: teounim berakha lifnéhem veén teounim berakha lea'haréhem. vekhén amar rav na'hman: teounim berakha lifnéhem veén teounim berakha lea'haréhem. verav chéchet amar: teounin berakha bén lifnéhem bén lea'haréhem. cheén lekha davar chetaoun berakha lefana veén taoun berakha lea'hara ela pat habaa bekhisanin bilvad. oufliga derabi 'hiya deamar rabi 'hiya: pat poteret kol miné maakhal, veyayin potér kol miné machkim.
7. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכְתָא דְּבָרִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה — אֵין טְעוּנִים בְּרָכָה לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם. וְשֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה — טְעוּנִים בְּרָכָה לִפְנֵיהֶם וְאֵין טְעוּנִים בְּרָכָה לְאַחֲרֵיהֶם. לְאַחַר הַסְּעוּדָה — טְעוּנִים בְּרָכָה בֵּין לִפְנֵיהֶם בֵּין לְאַחֲרֵיהֶם. amar rav papa: hilkheta devarim habaim mé'hamat haseouda betokh haseouda — én teounim berakha lo lifnéhem velo lea'haréhem. vechelo mé'hamat haseouda betokh haseouda — teounim berakha lifnéhem veén teounim berakha lea'haréhem. lea'har haseouda — teounim berakha bén lifnéhem bén lea'haréhem.
8. שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ דְּבָרִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה אֵינָם טְעוּנִים בְּרָכָה לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְאַחֲרֵיהֶם? אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וּפַת פּוֹטַרְתָּן. אִי הָכִי, יַיִן נָמֵי נִפְטְרֵיהּ פַּת! שָׁאנֵי יַיִן chaalou et ben zoma: mipené ma amrou devarim habaim mé'hamat haseouda betokh haseouda énam teounim berakha lo lifnéhem velo lea'haréhem? amar lahem: hoil oufat potartan. i hakhi, yayin namé nifteréh pat! chané yayin

Daf 42a

1. דְּגוֹרֵם בְּרָכָה לְעַצְמוֹ. degorém berakha leatsmo.
2. רַב הוּנָא אֲכַל תְּלֵיסַר רִיפְתֵי בְּנֵי תְּלָתָא תְּלָתָא בְּקַבָּא וְלָא בָּרֵיךְ. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: עָדֵי כַּפְנָא! אֶלָּא כֹּל שֶׁאֲחֵרִים קוֹבְעִים עָלָיו סְעוּדָה, צָרִיךְ לְבָרֵךְ. rav houna akhal telésar rifté bené telata telata bekaba vela barékh. amar léh rav na'hman: adé kafna! ela kol chea'hérim kovim ala seouda, tsarikh levarékh.
3. רַב יְהוּדָה הֲוָה עָסֵיק לֵיהּ לִבְרֵיהּ בֵּי רַב יְהוּדָה בַּר חֲבִיבָא. אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ פַּת הַבָּאָה בְּכִסָנִין. כִּי אֲתָא, שַׁמְעִינְהוּ דְּקָא מְבָרְכִי ״הַמּוֹצִיא״. אָמַר לְהוּ: מַאי ״צִיצִי״ דְּקָא שָׁמַעְנָא? דִּילְמָא ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״ קָא מְבָרְכִיתוּ? אָמְרִי לֵיהּ: אִין. דְּתַנְיָא, רַבִּי מוּנָא אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה: פַּת הַבָּאָה בְּכִסָנִין מְבָרְכִין עָלֶיהָ ״הַמּוֹצִיא״, וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי מוּנָא. rav yeouda hava asék léh livréh bé rav yeouda bar 'haviva. ayto lekamayou pat habaa bekhisanin. ki ata, chaminou deka mevarkhi "hamotsi". amar leou: ma "tsitsi" deka chamana? dilma "hamotsi le'hem min haarets" ka mevarkhitou? amri léh: in. detanya, rabi mouna amar michoum rabi yeouda: pat habaa bekhisanin mevarkhin aleha "hamotsi", veamar chemouél: halakha kerabi mouna.
4. אָמַר לְהוּ: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מוּנָא אִתְּמַר. אָמְרִי לֵיהּ: וְהָא מָר הוּא דְּאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל לַחְמָנִיּוֹת מְעָרְבִין בָּהֶן, וּמְבָרְכִין עֲלֵיהֶן ״הַמּוֹצִיא״? שָׁאנֵי הָתָם דְּקָבַע סְעוֹדְתֵּיהּ עֲלַיְיהוּ, אֲבָל הֵיכָא דְּלָא קָבַע סְעוֹדְתֵּיהּ עֲלַיְיהוּ — לָא. amar leou: én halakha kerabi mouna itemar. amri léh: veha mar hou deamar micheméh dichmouél la'hmaniyot mearvin bahen, oumvarkhin aléhen "hamotsi"? chané hatam dekava seodtéh alayou, aval hékha dela kava seodtéh alayou — la.
5. רַב פָּפָּא אִיקְּלַע לְבֵי רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן. בָּתַר דְּגָמְרִי סְעוֹדְתַּיְיהוּ אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ מִידֵּי לְמֵיכַל שָׁקֵל רַב פָּפָּא וְקָא אָכֵיל. אָמְרִי לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר גָּמַר אָסוּר מִלֶּאֱכוֹל? אָמַר לְהוּ: ״סִלֵּק״ אִתְּמַר. rav papa ikela levé rav houna beréh derav natan. batar degamri seodtayou ayto lekamayou midé lemékhal chakél rav papa veka akhél. amri léh: la savar lah mar gamar asour mileekhol? amar leou: "silék" itemar.
6. רָבָא וְרַבִּי זֵירָא אִיקְּלַעוּ לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא. לְבָתַר דְּסַלִּיקוּ תַּכָּא מִקַּמַּיְיהוּ שַׁדַּרוּ לְהוּ רִיסְתָּנָא מִבֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא. רָבָא אָכֵיל וְרַבִּי זֵירָא לָא אָכֵיל. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר סִלֵּק אָסוּר מִלֶּאֱכוֹל? אֲמַר לֵיהּ: אֲנַן אַתַּכָּא דְּרֵישׁ גָּלוּתָא סָמְכִינַן. rava verabi zéra ikelaou levé réch galouta. levatar desalikou taka mikamayou chadarou leou ristana mibé réch galouta. rava akhél verabi zéra la akhél. amar léh: la savar lah mar silék asour mileekhol? amar léh: anan ataka deréch galouta samkhinan.
7. אָמַר רַב: הָרָגִיל בְּשֶׁמֶן — שֶׁמֶן מְעַכְּבוֹ. אָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי הָוֵינַן בֵּי רַב כָּהֲנָא, אָמַר לַן: כְּגוֹן אֲנַן דִּרְגִילִינַן בְּמִשְׁחָא — מִשְׁחָא מְעַכְּבָא לַן. וְלֵית הִלְכְתָא כְּכׇל הָנֵי שְׁמַעְתָּתָא, אֶלָּא כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: שָׁלֹשׁ תְּכִיפוֹת הֵן: תֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה, תֵּכֶף לִגְאוּלָּה תְּפִלָּה, תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה. amar rav: haragil bechemen — chemen meakevo. amar rav aché: ki havénan bé rav kahana, amar lan: kegon anan dirgilinan bemich'ha — mich'ha meakeva lan. velét hilkheta kekhol hané chematata, ela ki ha deamar rabi 'hiya bar aché amar rav: chaloch tekhifot hén: tékhef lismikha che'hita, tékhef ligoula tefila, tékhef lintilat yadayim berakha.
8. אָמַר אַבָּיֵי, אַף אָנוּ נֹאמַר: תֵּכֶף לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים בְּרָכָה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְבָרְכֵנִי ה׳ בִּגְלָלֶךָ״. אִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְבָרֶךְ ה׳ אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף״. amar abayé, af anou nomar: tékhef letalmidé 'hakhamim berakha. cheneemar: "vayvarkhéni h' biglalekha". ibaét éma méhakha, cheneemar: "vayvarekh h' et bét hamitsri biglal yoséf".
9. מַתְנִי׳ בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן — פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן — פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּת — פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת. עַל הַפַּרְפֶּרֶת — לֹא פָּטַר אֶת הַפַּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה. matni' bérakh al hayayin chelifné hamazon — patar et hayayin chelea'har hamazon. bérakh al haparperet chelifné hamazon — patar et haparperet chelea'har hamazon. bérakh al hapat — patar et haparperet. al haparperet — lo patar et hapat. bét chama omrim: af lo maasé kedéra.
10. הָיוּ יוֹשְׁבִין — כׇּל אֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. הֵסַבּוּ — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכוּלָּן. haou yochvin — kol e'had mevarékh leatsmo. hésabou — e'had mevarékh lekhoulan.

Daf 42b

1. בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן — כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. אַחַר הַמָּזוֹן — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכוּלָּם. וְהוּא אוֹמֵר עַל הַמּוּגְמָר, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַמּוּגְמָר אֶלָּא לְאַחַר סְעוּדָה. ba lahem yayin betokh hamazon — kol e'had vee'had mevarékh leatsmo. a'har hamazon — e'had mevarékh lekhoulam. veou omér al hamougmar, veaf al pi cheén meviin et hamougmar ela lea'har seouda.
2. גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, הוֹאִיל וְאָדָם קוֹבֵעַ סְעוּדָּתוֹ עַל הַיַּיִן. אֲבָל בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, מְבָרֵךְ עַל כׇּל כּוֹס וָכוֹס. gema' amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: lo chanou ela bechabatot veyamim tovim, hoil veadam kovéa seoudato al hayayin. aval bichar yemot hachana, mevarékh al kol kos vakhos.
3. אִתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבָּה בַּר מָרִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם יוֹצֵא מִבֵּית הַמֶּרְחָץ, וּבִשְׁעַת הַקָּזַת דָּם, הוֹאִיל וְאָדָם קוֹבֵעַ סְעוּדָּתוֹ עַל הַיַּיִן. אֲבָל בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה — מְבָרֵךְ עַל כׇּל כּוֹס וָכוֹס. itemar namé: amar raba bar mari amar rabi yeochoua ben lévi: lo chanou ela bechabatot veyamim tovim, ouvchaa cheadam yotsé mibét hamer'hats, ouvichat hakazat dam, hoil veadam kovéa seoudato al hayayin. aval bichar yemot hachana — mevarékh al kol kos vakhos.
4. רַבָּה בַּר מָרִי אִיקְּלַע לְבֵי רָבָא בְּחוֹל. חַזְיֵיהּ דְּבָרֵיךְ לִפְנֵי הַמָּזוֹן, וַהֲדַר בָּרֵיךְ לְאַחַר הַמָּזוֹן. אֲמַר לֵיהּ: יִישַׁר. וְכֵן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. raba bar mari ikela levé rava be'hol. 'hazyéh devarékh lifné hamazon, vahadar barékh lea'har hamazon. amar léh: yichar. vekhén amar rabi yeochoua ben lévi.
5. רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אִיקְּלַע לְבֵי אַבָּיֵי בְּיוֹם טוֹב. חַזְיֵיהּ דְּבָרֵיךְ אַכֹּל כָּסָא וְכָסָא. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי?! אֲמַר לֵיהּ: נִמְלָךְ אֲנָא. rav yits'hak bar yoséf ikela levé abayé beom tov. 'hazyéh devarékh akol kasa vekhasa. amar léh: la savar lah mar leha derabi yeochoua ben lévi?! amar léh: nimlakh ana.
6. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן מַהוּ שֶׁיִּפְטוֹר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן? אִם תִּימְצֵי לוֹמַר בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן פּוֹטֵר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן — מִשּׁוּם דְּזֶה לִשְׁתּוֹת וְזֶה לִשְׁתּוֹת. אֲבָל הָכָא — דְּזֶה לִשְׁתּוֹת, וְזֶה לִשְׁרוֹת — לָא. אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא. ibaya leou: ba lahem yayin betokh hamazon maou cheyiftor et hayayin chelea'har hamazon? im timtsé lomar bérakh al hayayin chelifné hamazon potér et hayayin chelea'har hamazon — michoum deze lichtot veze lichtot. aval hakha — deze lichtot, veze lichrot — la. o dilma la chena.
7. רַב אָמַר: פּוֹטֵר, וְרַב כָּהֲנָא אָמַר: אֵינוֹ פּוֹטֵר. רַב נַחְמָן אָמַר: פּוֹטֵר, וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֵינוֹ פּוֹטֵר. רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה וְכׇל תַּלְמִידֵי דְּרַב אָמְרִי: אֵינוֹ פּוֹטֵר. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן — כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. לְאַחַר הַמָּזוֹן — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכוּלָּם. אֲמַר לֵיהּ, הָכִי קָאָמַר: אִם לֹא בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן אֶלָּא לְאַחַר הַמָּזוֹן, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכוּלָּם. rav amar: potér, verav kahana amar: éno potér. rav na'hman amar: potér, verav chéchet amar: éno potér. rav houna verav yeouda vekhol talmidé derav amri: éno potér. étivéh rava lerav na'hman: ba lahem yayin betokh hamazon — kol e'had vee'had mevarékh leatsmo. lea'har hamazon — e'had mevarékh lekhoulam. amar léh, hakhi kaamar: im lo ba lahem yayin betokh hamazon ela lea'har hamazon, e'had mevarékh lekhoulam.
8. בֵּרַךְ עַל הַפַּת, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת. עַל הַפַּרְפֶּרֶת, לֹא פָּטַר אֶת הַפַּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה. bérakh al hapat, patar et haparperet. al haparperet, lo patar et hapat. bét chama omrim: af lo maasé kedéra.
9. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בֵּית שַׁמַּאי אַרֵישָׁא פְּלִיגִי, אוֹ דִילְמָא אַסֵּיפָא פְּלִיגִי? דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא בֵּרַךְ עַל הַפַּת — פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת, וְכׇל שֶׁכֵּן מַעֲשֵׂה קְדֵרָה. וְאָתֵי בֵּית שַׁמַּאי לְמֵימַר לָא מִיבַּעְיָא פַּרְפֶּרֶת דְּלָא פָּטְרָה לְהוּ פַּת, אֶלָּא אֲפִילּוּ מַעֲשֵׂה קְדֵרָה נָמֵי לָא פָּטְרָה. אוֹ דִילְמָא אַסֵּיפָא פְּלִיגִי, דְּקָתָנֵי: בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת — לֹא פָּטַר אֶת הַפַּת. פַּת הוּא דְּלָא פָּטַר אֲבָל מַעֲשֵׂה קְדֵרָה — פָּטַר. וְאָתוּ בֵּית שַׁמַּאי לְמֵימַר וַאֲפִילּוּ מַעֲשֵׂה קְדֵרָה נָמֵי לָא פָּטַר. ibaya leou: bét chama arécha peligi, o dilma aséfa peligi? dekaamar tana kama bérakh al hapat — patar et haparperet, vekhol chekén maasé kedéra. veaté bét chama lemémar la mibaya parperet dela patra leou pat, ela afilou maasé kedéra namé la patra. o dilma aséfa peligi, dekatané: bérakh al haparperet — lo patar et hapat. pat hou dela patar aval maasé kedéra — patar. veatou bét chama lemémar vaafilou maasé kedéra namé la patar.
10. תֵּיקוּ. tékou.
11. הָיוּ יוֹשְׁבִין כׇּל אֶחָד וְאֶחָד כּוּ׳. הֵסַבּוּ — אִין, לֹא הֵסַבּוּ — לָא. וּרְמִינְהוּ: עֲשָׂרָה שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ, אַף עַל פִּי שֶׁכּוּלָּם אוֹכְלִים מִכִּכָּר אֶחָד — כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. יָשְׁבוּ לֶאֱכוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד אוֹכֵל מִכִּכָּרוֹ — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכוּלָּם. קָתָנֵי ״יָשְׁבוּ״ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵסַבּוּ! haou yochvin kol e'had vee'had kou'. hésabou — in, lo hésabou — la. ourminou: asara chehaou holkhim baderekh, af al pi chekoulam okhlim mikikar e'had — kol e'had vee'had mevarékh leatsmo. yachvou leekhol, af al pi chekal e'had vee'had okhél mikikaro — e'had mevarékh lekhoulam. katané "yachvou" af al pi chelo hésabou!
12. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כְּגוֹן דְּאָמְרִי ״נֵיזִיל וְנֵיכוֹל לַחְמָא בְּדוּךְ פְּלָן״. amar rav na'hman bar yits'hak: kegon deamri "nézil venékhol la'hma bedoukh pelan".
13. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב, אֲזוּל תַּלְמִידֵיהּ בָּתְרֵיהּ. כִּי הָדְרִי, אָמְרִי: נֵיזִיל וְנֵיכוּל לַחְמָא אַנְּהַר דָּנָק. בָּתַר דְּכָרְכִי, יָתְבִי וְקָא מִיבַּעְיָא לְהוּ: ״הֵסַבּוּ״ דַּוְקָא תְּנַן, אֲבָל יָשְׁבוּ לָא, אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּאָמְרִי ״נֵיזִיל וְנֵיכוֹל רִיפְתָּא בְּדוּכְתָּא פְּלָנִיתָא״ — כִּי הֵסַבּוּ דָּמֵי? לָא הֲוָה בִּידַיְיהוּ. ki na'h nafchéh derav, azoul talmidéh batréh. ki hadri, amri: nézil venékhoul la'hma anehar danak. batar dekharkhi, yatvi veka mibaya leou: "hésabou" davka tenan, aval yachvou la, o dilma kévan deamri "nézil venékhol rifta bedoukhta pelanita" — ki hésabou damé? la hava bidayou.
14. קָם רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה kam rav ada bar ahava

Daf 43a

1. אַהְדַּר קִרְעֵיהּ לַאֲחוֹרֵיהּ, וּקְרַע קְרִיעָה אַחֲרִינָא. אֲמַר: נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב, וּבִרְכַּת מְזוֹנָא לָא גָּמְרִינַן. עַד דַּאֲתָא הָהוּא סָבָא, רְמָא לְהוּ מַתְנִיתִין אַבָּרַיְיתָא, וְשַׁנִּי לְהוּ: כֵּיוָן דְּאָמְרִי ״נֵיזִיל וְנֵיכוֹל לַחְמָא בְּדוּךְ פְּלָן״ — כְּהֵסַבּוּ דָּמֵי. ahdar kiréh laa'horéh, oukra keria a'harina. amar: na'h nafchéh derav, ouvirkat mezona la gamrinan. ad daata haou sava, rema leou matnitin abarayta, vechani leou: kévan deamri "nézil venékhol la'hma bedoukh pelan" — kehésabou damé.
2. הֵסַבּוּ, אֶחָד מְבָרֵךְ. אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פַּת דְּבָעֵי הֲסִבָּה, אֲבָל יַיִן לָא בָּעֵי הֲסִבָּה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ יַיִן נָמֵי בָּעֵי הֲסִבָּה. hésabou, e'had mevarékh. amar rav: lo chanou ela pat devaé hasiba, aval yayin la baé hasiba. verabi yo'hanan amar: afilou yayin namé baé hasiba.
3. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פַּת — דְּמַהְנְיָא לֵיהּ הֲסִבָּה. אֲבָל יַיִן — לָא מַהְנְיָא לֵיהּ הֲסִבָּה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ יַיִן נָמֵי מַהְנְיָא לֵיהּ הֲסִבָּה. ika deamri, amar rav: lo chanou ela pat — demahneya léh hasiba. aval yayin — la mahneya léh hasiba. verabi yo'hanan amar: afilou yayin namé mahneya léh hasiba.
4. מֵיתִיבִי: כֵּיצַד סֵדֶר הֲסִבָּה? — אוֹרְחִין נִכְנָסִין וְיוֹשְׁבִין עַל גַּבֵּי סַפְסָלִין וְעַל גַּבֵּי קָתֶדְרָאוֹת עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ כּוּלָּם. הֵבִיאוּ לָהֶם מַיִם — כׇּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל יָדוֹ אַחַת. בָּא לָהֶם יַיִן — כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. עָלוּ וְהֵסַבּוּ וּבָא לָהֶם מַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נָטַל יָדוֹ אַחַת, חוֹזֵר וְנוֹטֵל שְׁתֵּי יָדָיו. בָּא לָהֶם יַיִן — אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד בֵּרַךְ לְעַצְמוֹ, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכוּלָּם. métivi: kétsad séder hasiba? — or'hin nikhnasin veochvin al gabé safsalin veal gabé katedraot ad cheyikansou koulam. héviou lahem mayim — kol e'had vee'had notél yado a'hat. ba lahem yayin — kol e'had vee'had mevarékh leatsmo. alou vehésabou ouva lahem mayim, af al pi chekal e'had vee'had natal yado a'hat, 'hozér venotél cheté yada. ba lahem yayin — af al pi chekal e'had vee'had bérakh leatsmo, e'had mevarékh lekhoulam.
5. לְהַאֵיךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פַּת דְּבָעֵי הֲסִבָּה, אֲבָל יַיִן לָא בָּעֵי הֲסִבָּה — קַשְׁיָא רֵישָׁא! lehaékh lichana deamar rav lo chanou ela pat devaé hasiba, aval yayin la baé hasiba — kachya récha!
6. שָׁאנֵי אוֹרְחִין דְּדַעְתַּיְיהוּ לְמִיעְקַר. chané or'hin dedatayou lemikar.
7. וּלְהַאֵיךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פַּת, דְּמַהְנְיָא לֵיהּ הֲסִבָּה, אֲבָל יַיִן לָא מַהְנְיָא לֵיהּ הֲסִבָּה — קַשְׁיָא סֵיפָא! oulhaékh lichana deamar rav lo chanou ela pat, demahneya léh hasiba, aval yayin la mahneya léh hasiba — kachya séfa!
8. שָׁאנֵי הָתָם, דְּמִגּוֹ דְּקָא מַהְנְיָא לֵיהּ הֲסִבָּה לְפַת — מַהְנְיָא לֵיהּ הֲסִבָּה לְיַיִן. chané hatam, demigo deka mahneya léh hasiba lefat — mahneya léh hasiba leyayin.
9. בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן. שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן — כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, לְאַחַר הַמָּזוֹן — אֶחָד מְבָרֵךְ לְכוּלָּם? אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאֵין בֵּית הַבְּלִיעָה פָּנוּי. ba lahem yayin betokh hamazon. chaalou et ben zoma: mipené ma amrou ba lahem yayin betokh hamazon — kol e'had vee'had mevarékh leatsmo, lea'har hamazon — e'had mevarékh lekhoulam? amar lahem: hoil veén bét habelia panou.
10. וְהוּא אוֹמֵר עַל הַמּוּגְמָר כּוּ׳. מִדְּקָתָנֵי ״וְהוּא אוֹמֵר עַל הַמּוּגְמָר״, מִכְלָל דְּאִיכָּא עֲדִיף מִינֵּיהּ, וְאַמַּאי! veou omér al hamougmar kou'. midekatané "veou omér al hamougmar", mikhlal deika adif minéh, veama!
11. הוֹאִיל וְהוּא נָטַל יָדָיו תְּחִלָּה בָּאַחֲרוֹנָה. hoil veou natal yada te'hila baa'harona.
12. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב, דְּאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: הַנּוֹטֵל יָדָיו תְּחִלָּה בָּאַחֲרוֹנָה — הוּא מְזוּמָּן לַבְּרָכָה. רַב וְרַבִּי חִיָּיא הֲווֹ יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי בִּסְעוֹדְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְרַב: קוּם מְשִׁי יְדָךְ. חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה מְרַתֵּת. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא: בַּר פַּחֲתֵי, עַיֵּין בְּבִרְכַּת מְזוֹנָא קָאָמַר לָךְ. mesaya léh lerav, deamar rav 'hiya bar aché amar rav: hanotél yada te'hila baa'harona — hou mezouman laberakha. rav verabi 'hiya hao yatvi kaméh derabi bisodta. amar léh rabi lerav: koum mechi yedakh. 'hazyéh dahava meratét. amar léh rabi 'hiya: bar pa'haté, ayén bevirkat mezona kaamar lakh.
13. אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רָבָא בַּר יִרְמְיָה: מֵאֵימָתַי מְבָרְכִין עַל הָרֵיחַ — מִשֶּׁתַּעֲלֶה תִּמְרָתוֹ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרָבָא בַּר יִרְמְיָה: וְהָא לָא אֲרַח? אֲמַר לֵיהּ: וּלְטַעְמָיךְ, ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״ דִּמְבָרֵךְ וְהָא לָא אֲכַל! אֶלָּא דַּעְתֵּיהּ לְמֵיכַל, הָכָא נָמֵי דַּעְתֵּיהּ לְאוֹרוֹחֵי. amar rabi zéra amar rava bar yirmeya: méémata mevarkhin al haré'ha — michetaale timrato. amar léh rabi zéra lerava bar yirmeya: veha la ara'h? amar léh: oultamakh, "hamotsi le'hem min haarets" dimvarékh veha la akhal! ela datéh lemékhal, hakha namé datéh leoro'hé.
14. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּאַבָּא בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר זְעֵירִי: כׇּל הַמּוּגְמָרוֹת מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן ״בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים״ חוּץ מִמּוּשְׁק, שֶׁמִּין חַיָּה הוּא, שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים״. amar rabi 'hiya beréh deaba bar na'hmani amar rav 'hisda amar rav, veamri lah amar rav 'hisda amar zeéri: kol hamougmarot mevarkhin aléhen "boré atsé besamim" 'houts mimouchk, chemin 'haya hou, chemevarkhin ala "boré miné besamim".
15. מֵיתִיבִי: אֵין מְבָרְכִין ״בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים״ אֶלָּא עַל אֲפַרְסְמוֹן שֶׁל בֵּית רַבִּי, וְעַל אֲפַרְסְמוֹן שֶׁל בֵּית קֵיסָר, וְעַל הַהֲדַס שֶׁבְּכָל מָקוֹם! métivi: én mevarkhin "boré atsé besamim" ela al afarsemon chel bét rabi, veal afarsemon chel bét késar, veal hahadas chebekhal makom!
16. תְּיוּבְתָּא. teouvta.
17. אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב יִצְחָק: הַאי מִשְׁחָא דַאֲפַרְסְמוֹן מַאי מְבָרְכִין עִלָּוֵיהּ? אָמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה: ״בּוֹרֵא שֶׁמֶן אַרְצֵנוּ״. אָמַר לֵיהּ: בַּר מִינֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה דַּחֲבִיבָא לֵיהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְכוּלֵּי עָלְמָא מַאי? amar léh rav 'hisda lerav yits'hak: ha mich'ha daafarsemon ma mevarkhin ilavéh? amar léh, hakhi amar rav yeouda: "boré chemen artsénou". amar léh: bar minéh derav yeouda da'haviva léh erets yisraél, lekhoulé alma ma?
18. אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב״. amar léh: hakhi amar rabi yo'hanan: "boré chemen arév".
19. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הַאי כְּשַׁרְתָּא מְבָרְכִין עִלָּוֵיהּ ״בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים״, אֲבָל מִשְׁחָא כְּבִישָׁא — לָא. וְרַב כָּהֲנָא אָמַר: אֲפִילּוּ מִשְׁחָא כְּבִישָׁא, אֲבָל מִשְׁחָא טְחִינָא — לָא. נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי: אֲפִילּוּ מִשְׁחָא טְחִינָא. amar rav ada bar ahava: ha kecharta mevarkhin ilavéh "boré atsé besamim", aval mich'ha kevicha — la. verav kahana amar: afilou mich'ha kevicha, aval mich'ha te'hina — la. nehardaé amri: afilou mich'ha te'hina.

Daf 43b

1. אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: הַאי סִמְלָק — מְבָרְכִין עִלָּוֵיהּ ״בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים״. אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: הָנֵי חִלְפֵי דְיַמָּא — מְבָרְכִין עֲלַיְיהוּ ״בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים״. אָמַר מָר זוּטְרָא: מַאי קְרָאָה — ״וְהִיא הֶעֱלָתַם הַגָּגָה וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ״. amar rav gidél amar rav: ha simlak — mevarkhin ilavéh "boré atsé besamim". amar rav 'hananél amar rav: hané 'hilfé deyama — mevarkhin alayou "boré atsé besamim". amar mar zoutra: ma keraa — "vehi heelatam hagaga vatitmeném befichté haéts".
2. רַב מְשַׁרְשְׁיָא אָמַר: הַאי נַרְקוֹם דְּגִינוּנִיתָא — מְבָרְכִין עִלָּוֵיהּ ״בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים״. דְּדַבְרָא — ״בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְשָׂמִים״. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָנֵי סִיגְלֵי — מְבָרְכִין עֲלַיְיהוּ ״בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְשָׂמִים״. אָמַר מָר זוּטְרָא: הַאי מַאן דְּמוֹרַח בְּאֶתְרוֹגָא אוֹ בְּחַבּוּשָׁא אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּירוֹת״. rav mecharcheya amar: ha narkom deginounita — mevarkhin ilavéh "boré atsé vesamim". dedavra — "boré isvé vesamim". amar rav chéchet: hané siglé — mevarkhin alayou "boré isvé vesamim". amar mar zoutra: ha man demora'h beetroga o be'haboucha omér: "baroukh chenatan ré'ha tov bapérot".
3. אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּנָפֵיק בְּיוֹמֵי נִיסָן וְחָזֵי אִילָנֵי דְּקָא מְלַבְלְבִי, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִיסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לְהִתְנָאוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם״. אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁמְּבָרְכִין עַל הָרֵיחַ? — שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ״. אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ וְאֵין הַגּוּף נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ? — הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הָרֵיחַ. amar rav yeouda: ha man denafék beomé nisan ve'hazé ilané deka melavlevi, omér: "baroukh chelo 'hisér beolamo keloum ouvara bo beriyot tovot veilanot tovot lehitnaot bahen bené adam". amar rav zoutra bar toviya amar rav: minayin chemevarkhin al haré'ha? — cheneemar: "kol hanechama tehalél yah". ézeou davar chehanechama nehenét mimenou veén hagouf nehene mimenou? — hevé omér: ze haré'ha.
4. וְאָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: עֲתִידִים בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְּנוּ רֵיחַ טוֹב כַּלְּבָנוֹן. שֶׁנֶּאֱמַר: ״יֵלְכוּ יוֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן״. veamar rav zoutra bar toviya amar rav: atidim ba'houré yisraél cheyitenou ré'ha tov kalevanon. cheneemar: "yélkhou yonkota vihi khazayit hodo veré'ha lo kalevanon".
5. וְאָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ״ — מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד יִפָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוּמָּנוּתוֹ בְּפָנָיו. veamar rav zoutra bar toviya amar rav: ma dikhtiv "et hakol asa yafe veito" — melaméd chekal e'had vee'had yipa lo hakadoch baroukh hou oumanouto befana.
6. אָמַר רַב פָּפָּא: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: ״תְּלֵה לֵיהּ קוֹרָא לְדָבָר אַחֵר, וְאִיהוּ דִּידֵיהּ עָבֵיד״. amar rav papa: haynou deamri inaché: "telé léh kora ledavar a'hér, veiou didéh avéd".
7. וְאָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: אֲבוּקָה כִּשְׁנַיִם, וְיָרֵחַ כִּשְׁלֹשָׁה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אֲבוּקָה כִּשְׁנַיִם בַּהֲדֵי דִידֵיהּ, אוֹ דִילְמָא אֲבוּקָה כִּשְׁנַיִם לְבַר מִדִּידֵיהּ? תָּא שְׁמַע: וְיָרֵחַ כִּשְׁלֹשָׁה, אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בַּהֲדֵי דִידֵיהּ — שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְבַר מִדִּידֵיהּ, אַרְבָּעָה לְמָה לִי? וְהָאָמַר מָר: לְאֶחָד נִרְאֶה וּמַזִּיק, לִשְׁנַיִם נִרְאֶה וְאֵינוֹ מַזִּיק, לִשְׁלֹשָׁה אֵינוֹ נִרְאֶה כׇּל עִיקָּר. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אֲבוּקָה כִּשְׁנַיִם — בַּהֲדֵי דִידֵיהּ. שְׁמַע מִינַּהּ. veamar rav zoutra bar toviya amar rav: avouka kichnayim, veyaré'ha kichlocha. ibaya leou: avouka kichnayim bahadé didéh, o dilma avouka kichnayim levar mididéh? ta chema: veyaré'ha kichlocha, i amrate bichlama bahadé didéh — chapir. ela i amrate levar mididéh, arbaa lema li? vehaamar mar: lee'had nire oumazik, lichnayim nire veéno mazik, lichlocha éno nire kol ikar. ela la chema minah avouka kichnayim — bahadé didéh. chema minah.
8. וְאָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים. מְנָלַן? — מִתָּמָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִיא מוּצֵאת וְגוֹ׳״. veamar rav zoutra bar toviya amar rav, veamri lah amar rav 'hana bar bizna amar rabi chimon 'hasida, veamri lah amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: no'ha lo leadam cheyapil atsmo letokh kivchan haéch veal yalbin pené 'havéro barabim. menalan? — mitamar, cheneemar: "hi moutsét vego'".
9. תָּנוּ רַבָּנַן: הֵבִיאוּ לְפָנָיו שֶׁמֶן וַהֲדַס, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַשֶּׁמֶן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַהֲדַס. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְבָרֵךְ עַל הַהֲדַס וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַשֶּׁמֶן. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֲנִי אַכְרִיעַ. שֶׁמֶן — זָכִינוּ לְרֵיחוֹ וְזָכִינוּ לְסִיכָתוֹ, הֲדַס — לְרֵיחוֹ זָכִינוּ לְסִיכָתוֹ לֹא זָכִינוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הַמַּכְרִיעַ. tanou rabanan: héviou lefana chemen vahadas, bét chama omrim: mevarékh al hachemen vea'har kakh mevarékh al hahadas. ouvét hilél omrim: mevarékh al hahadas vea'har kakh mevarékh al hachemen. amar raban gamliél: ani akhria. chemen — zakhinou leré'ho vezakhinou lesikhato, hadas — leré'ho zakhinou lesikhato lo zakhinou. amar rabi yo'hanan: halakha kedivré hamakhria.
10. רַב פָּפָּא אִיקְּלַע לְבֵי רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא. אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ שֶׁמֶן וַהֲדַס. שְׁקַל רַב פָּפָּא בָּרֵיךְ אַהֲדַס בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר בָּרֵיךְ אַשֶּׁמֶן. אָמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הַמַּכְרִיעַ? אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רָבָא: הֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל. וְלָא הִיא, לְאִשְׁתְּמוֹטֵי נַפְשֵׁיהּ הוּא דַּעֲבַד. rav papa ikela levé rav houna beréh derav ika. ayto lekamayou chemen vahadas. chekal rav papa barékh ahadas berécha, vahadar barékh achemen. amar léh: la savar lah mar halakha kedivré hamakhria? amar léh: hakhi amar rava: halakha kevét hilél. vela hi, leichtemoté nafchéh hou daavad.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶם שֶׁמֶן וְיַיִן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אוֹחֵז הַשֶּׁמֶן בִּימִינוֹ וְאֶת הַיַּיִן בִּשְׂמֹאלוֹ, מְבָרֵךְ עַל הַשֶּׁמֶן וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: אוֹחֵז אֶת הַיַּיִן בִּימִינוֹ וְאֶת הַשֶּׁמֶן בִּשְׂמֹאלוֹ, מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל הַשֶּׁמֶן, וְטָחוֹ בְּרֹאשׁ הַשַּׁמָּשׁ. וְאִם שַׁמָּשׁ תַּלְמִיד חָכָם הוּא — טָחוֹ בַּכּוֹתֶל, מִפְּנֵי שֶׁגְּנַאי לְתַלְמִיד חָכָם לָצֵאת לַשּׁוּק כְּשֶׁהוּא מְבוּשָּׂם. tanou rabanan: héviou lifnéhem chemen veyayin, bét chama omrim: o'héz hachemen bimino veet hayayin bismolo, mevarékh al hachemen ve'hozér oumvarékh al hayayin. bét hilél omrim: o'héz et hayayin bimino veet hachemen bismolo, mevarékh al hayayin ve'hozér oumvarékh al hachemen, veta'ho beroch hachamach. veim chamach talmid 'hakham hou — ta'ho bakotel, mipené chegena letalmid 'hakham latsét lachouk kecheou mevousam.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁשָּׁה דְּבָרִים גְּנַאי לוֹ לְתַלְמִיד חָכָם: אַל יֵצֵא כְּשֶׁהוּא מְבוּשָּׂם לַשּׁוּק, וְאַל יֵצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה, וְאַל יֵצֵא בְּמִנְעָלִים הַמְטוּלָּאִים, וְאַל יְסַפֵּר עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק, וְאַל יָסֵב בַּחֲבוּרָה שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, וְאַל יִכָּנֵס בָּאַחֲרוֹנָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לֹא יַפְסִיעַ פְּסִיעָה גַּסָּה, וְאַל יְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה. tanou rabanan: chicha devarim gena lo letalmid 'hakham: al yétsé kecheou mevousam lachouk, veal yétsé ye'hidi balayla, veal yétsé beminalim hamtoulaim, veal yesapér im icha bachouk, veal yasév ba'havoura chel amé haarets, veal yikanés baa'harona levét hamidrach. veyéch omrim: af lo yafsia pesia gasa, veal yehalékh bekoma zekoufa.
13. אַל יֵצֵא כְּשֶׁהוּא מְבוּשָּׂם לַשּׁוּק: אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּמָקוֹם שֶׁחֲשׁוּדִים עַל מִשְׁכַּב זָכוּר. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּבִגְדוֹ, אֲבָל בְּגוּפוֹ — זֵיעָה מְעַבְּרָא לֵיהּ. אָמַר רַב פָּפָּא: וּשְׂעָרוֹ כְּבִגְדוֹ דָּמֵי, וְאָמְרִי לַהּ כְּגוּפוֹ דָּמֵי. al yétsé kecheou mevousam lachouk: amar rabi aba beréh derabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: bemakom che'hachoudim al michkav zakhour. amar rav chéchet: la amaran ela bevigdo, aval begoufo — zéa meabera léh. amar rav papa: ousaro kevigdo damé, veamri lah kegoufo damé.
14. וְאַל יֵצֵא יְחִידִי בַּלַּיְלָה: מִשּׁוּם חֲשָׁדָא. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא קְבִיעַ לֵיהּ עִידָּנָא, אֲבָל קְבִיעַ לֵיהּ עִידָּנָא — מִידָּע יְדִיעַ דִּלְעִידָּנֵיהּ קָא אָזֵיל. veal yétsé ye'hidi balayla: michoum 'hachada. vela amaran ela dela kevia léh idana, aval kevia léh idana — mida yedia dilidanéh ka azél.
15. וְאַל יֵצֵא בְּמִנְעָלִים הַמְטוּלָּאִים: מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא. דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: גְּנַאי הוּא לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁיֵּצֵא בְּמִנְעָלִים הַמְטוּלָּאִים. אִינִי? וְהָא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא נָפֵיק! אָמַר מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: בִּטְלַאי עַל גַּבֵּי טְלַאי. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּפַנְתָּא, אֲבָל בְּגִילְדָּא — לֵית לַן בַּהּ. וּבְפַנְתָּא לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּאוֹרְחָא, אֲבָל בְּבֵיתָא — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא בִּימוֹת הַחַמָּה, אֲבָל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים — לֵית לַן בַּהּ. veal yétsé beminalim hamtoulaim: mesaya léh lerabi 'hiya bar aba. deamar rabi 'hiya bar aba: gena hou letalmid 'hakham cheyétsé beminalim hamtoulaim. ini? veha rabi 'hiya bar aba nafék! amar mar zoutra beréh derav na'hman: bitla al gabé tela. vela amaran ela befanta, aval begilda — lét lan bah. ouvfanta la amaran ela beor'ha, aval bevéta — lét lan bah. vela amaran ela bimot ha'hama, aval bimot hagechamim — lét lan bah.
16. וְאַל יְסַפֵּר עִם אִשָּׁה בַּשּׁוּק: אָמַר רַב חִסְדָּא: וַאֲפִילּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֲפִילּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ, וַאֲפִילּוּ הִיא בִּתּוֹ, וַאֲפִילּוּ הִיא אֲחוֹתוֹ — לְפִי שֶׁאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בִּקְרוֹבוֹתָיו. veal yesapér im icha bachouk: amar rav 'hisda: vaafilou hi ichto. tanya namé hakhi: afilou hi ichto, vaafilou hi bito, vaafilou hi a'hoto — lefi cheén hakol bekiin bikrovota.
17. וְאַל יָסֵב בַּחֲבוּרָה שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ: מַאי טַעְמָא? — דִּילְמָא אָתֵי לְאִמְּשׁוֹכֵי בָּתְרַיְיהוּ. veal yasév ba'havoura chel amé haarets: ma tama? — dilma até leimechokhé batrayou.
18. וְאַל יִכָּנֵס בָּאַחֲרוֹנָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ: מִשּׁוּם דְּקָרוּ לֵיהּ ״פּוֹשֵׁעַ״. veal yikanés baa'harona levét hamidrach: michoum dekarou léh "pochéa".
19. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף לֹא יַפְסִיעַ פְּסִיעָה גַּסָּה: דְּאָמַר מָר, פְּסִיעָה גַּסָּה נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לַהְדְּרֵיהּ בְּקִדּוּשָׁא דְבֵי שִׁמְשֵׁי. veyéch omrim, af lo yafsia pesia gasa: deamar mar, pesia gasa notelet e'had mé'haméch méot mimeor éna chel adam. ma takantéh? lahderéh bekidoucha devé chimché.
20. וְאַל יְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה: דְּאָמַר מָר הַמְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה אֲפִילּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּאִילּוּ דּוֹחֵק רַגְלֵי שְׁכִינָה, דִּכְתִיב: ״מְלֹא כׇל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״. veal yehalékh bekoma zekoufa: deamar mar hamhalékh bekoma zekoufa afilou arba amot, keilou do'hék raglé chekhina, dikhtiv: "melo khol haarets kevodo".

Daf 44a

1. מַתְנִי׳ הֵבִיאוּ לְפָנָיו מָלִיחַ תְּחִלָּה וּפַת עִמּוֹ — מְבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת, שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ. זֶה הַכְּלָל: כׇּל שֶׁהוּא עִיקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה — מְבָרֵךְ עַל הָעִיקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה. matni' héviou lefana mali'ha te'hila oufat imo — mevarékh al hamali'ha oufotér et hapat, chehapat teféla lo. ze hakelal: kol cheou ikar veimo teféla — mevarékh al haikar oufotér et hateféla.
2. גְּמָ׳ וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּהָוֵי מָלִיחַ עִיקָּר וּפַת טְפֵלָה? אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב עַוִּירָא אָמַר רַב אָשֵׁי: בְּאוֹכְלֵי פֵּירוֹת גִּנּוֹסַר שָׁנוּ. gema' oumi ika midé dehavé mali'ha ikar oufat teféla? amar rav a'ha beréh derav avira amar rav aché: beokhlé pérot ginosar chanou.
3. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: כִּי הֲוָה אָזְלִינַן בָּתְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן לְמֵיכַל פֵּירוֹת גִּנּוֹסַר, כִּי הֲוֵינַן בֵּי מְאָה — מְנַקְּטִינַן לֵיהּ לְכֹל חַד וְחַד עַשְׂרָה עַשְׂרָה, וְכִי הֲוֵינַן בֵּי עַשְׂרָה, מְנַקְּטִינַן לֵיהּ כֹּל חַד וְחַד מְאָה מְאָה. וְכׇל מְאָה מִינַּיְיהוּ הֲוָה מַחֲזִיק לְהוּ צַנָּא בַּר תְּלָתָא סָאוֵי וְאָכֵיל לְהוּ, וּמִשְׁתְּבַע דְּלָא טְעֵים זִיּוּנָא. זִיּוּנָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא ״מְזוֹנָא״. amar raba bar bar 'hana: ki hava azlinan batréh derabi yo'hanan lemékhal pérot ginosar, ki havénan bé mea — menaketinan léh lekhol 'had ve'had asra asra, vekhi havénan bé asra, menaketinan léh kol 'had ve'had mea mea. vekhol mea minayou hava ma'hazik leou tsana bar telata savé veakhél leou, oumichteva dela teém ziyouna. ziyouna salka datakh?! ela éma "mezona".
4. רַבִּי אֲבָהוּ אָכֵיל עַד דַּהֲוָה שָׁרֵיק לֵיהּ דּוּדְבָא מֵאַפּוּתֵיהּ. וְרַב אַמֵּי וְרַב אַסִּי הֲווֹ אָכְלִי עַד דִּנְתוּר מָזַיְיהוּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוָה אָכֵיל עַד דְּמָרֵיד. וְאָמַר לְהוּ רַבִּי יוֹחָנָן לִדְבֵי נְשִׂיאָה וַהֲוָה מְשַׁדַּר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה בָּאלוֹשֵׁי אַבָּתְרֵיהּ, וּמַיְיתִי לֵיהּ לְבֵיתֵיהּ. rabi avaou akhél ad dahava charék léh doudva méapoutéh. verav amé verav asi hao akhli ad dintour mazayou. rabi chimon ben lakich hava akhél ad demaréd. veamar leou rabi yo'hanan lidvé nesia vahava mechadar léh rabi yeouda nesia baloché abatréh, oumayti léh levétéh.
5. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: עִיר אַחַת הָיְתָה לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ בְּהַר הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים מִמֶּנָּה שִׁשִּׁים רִבּוֹא סִפְלֵי טָרִית לְקוֹצְצֵי תְּאֵנִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. ki ata rav dimi, amar: ir a'hat hayta lo leyana hamelekh behar hamelekh, chehaou motsiim mimena chichim ribo siflé tarit lekotstsé teénim méerev chabat leerev chabat.
6. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: אִילָן אֶחָד הָיָה לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ בְּהַר הַמֶּלֶךְ, שֶׁהָיוּ מוֹרִידִים מִמֶּנּוּ אַרְבָּעִים סְאָה גּוֹזָלוֹת מִשָּׁלֹשׁ בְּרֵיכוֹת בְּחֹדֶשׁ. כִּי אֲתָא רַבִּי יִצְחָק אָמַר: עִיר אַחַת הָיְתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגוּפְנִית שְׁמָהּ, שֶׁהָיוּ בָּהּ שְׁמֹנִים זוּגוֹת אַחִים כֹּהֲנִים נְשׂוּאִים לִשְׁמֹנִים זוּגוֹת אֲחָיוֹת כֹּהֲנוֹת. וּבְדַקוּ רַבָּנַן מִסּוּרָא וְעַד נְהַרְדָּעָא וְלָא אַשְׁכַּחוּ בַּר מִבְּנָתֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, דַּהֲווֹ נְסִיבָן לְרָמִי בַּר חָמָא וּלְמָר עוּקְבָא בַּר חָמָא. וְאַף עַל גַּב דְּאִינְהִי הֲווֹ כָּהֲנָתָא, אִינְהוּ לָא הֲווֹ כָּהֲנֵי. ki ata ravin amar: ilan e'had haya lo leyana hamelekh behar hamelekh, chehaou moridim mimenou arbaim sea gozalot michaloch berékhot be'hodech. ki ata rabi yits'hak amar: ir a'hat hayta beerets yisraél vegoufnit chemah, chehaou bah chemonim zougot a'him kohanim nesouim lichmonim zougot a'haot kohanot. ouvdakou rabanan misoura vead nehardaa vela achka'hou bar mibenatéh derav 'hisda, dahao nesivan lerami bar 'hama oulmar oukva bar 'hama. veaf al gav deinhi hao kahanata, inou la hao kahané.
7. אָמַר רַב: כׇּל סְעוּדָה שֶׁאֵין בָּהּ מֶלַח, אֵינָהּ סְעוּדָה. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל סְעוּדָה שֶׁאֵין בָּהּ שְׂרִיף, אֵינָהּ סְעוּדָה. amar rav: kol seouda cheén bah mela'h, énah seouda. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: kol seouda cheén bah serif, énah seouda.
8. מַתְנִי׳ אָכַל עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְרִמּוֹנִים — מְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶם שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אָכַל שֶׁלֶק וְהוּא מְזוֹנוֹ — מְבָרֵךְ עָלָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת. הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ — מְבָרֵךְ ״שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ״. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: ״בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן״. matni' akhal anavim outénim verimonim — mevarékh a'haréhem chaloch berakhot, divré raban gamliél. va'hakhamim omrim: berakha a'hat méén chaloch. rabi akiva omér: afilou akhal chelek veou mezono — mevarékh ala chaloch berakhot. hachote mayim litsmao — mevarékh "chehakol nihya bidvaro". rabi tarfon omér: "boré nefachot rabot ve'hesronan".
9. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל? דִּכְתִיב: ״אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. gema' ma tama deraban gamliél? dikhtiv: "erets 'hita ousora vego'", oukhtiv: "erets acher lo vemiskénout tokhal bah le'hem vego'", oukhtiv: "veakhalta vesavata ouvérakhta et h' elohekha".
10. וְרַבָּנַן ״אֶרֶץ״ הִפְסִיק הָעִנְיָן. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל נָמֵי ״אֶרֶץ״ הִפְסִיק הָעִנְיָן! הָהוּא מִבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי הַכּוֹסֵס אֶת הַחִטָּה. verabanan "erets" hifsik hainyan. veraban gamliél namé "erets" hifsik hainyan! haou mibeé léh lemaoté hakosés et ha'hita.
11. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כׇּל שֶׁהוּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, בַּתְּחִלָּה — מְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״, וּלְבַסּוֹף — בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. amar rabi yaakov bar idi amar rabi 'hanina: kol cheou mé'haméchet haminin, bate'hila — mevarékh ala "boré miné mezonot", oulvasof — berakha a'hat méén chaloch.
12. אָמַר רַבָּה בַּר מָרִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל שֶׁהוּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין, בַּתְּחִלָּה — מְבָרֵךְ ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״, וּלְבַסּוֹף — בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ. amar raba bar mari amar rabi yeochoua ben lévi: kol cheou michivat haminin, bate'hila — mevarékh "boré peri haéts", oulvasof — berakha a'hat méén chaloch.
13. אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי: מַאי נִיהוּ ״בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ״? אָמַר לֵיהּ: אַפֵּירֵי דְעֵץ ״עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ, וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם ה׳ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ, וְעַל מִקְדָּשְׁךָ, וְעַל מִזְבְּחֶךָ. וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִיר קׇדְשְׁךָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמְּחֵנוּ בָּהּ. כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל״. amar léh abayé lerav dimi: ma niou "berakha a'hat méén chaloch"? amar léh: apéré deéts "al haéts veal peri haéts, veal tenouvat hasade, veal erets 'hemda tova our'hava chehin'halta laavoténou leekhol mipiryah velisboa mitouvah. ra'hém h' elohénou al yisraél amekha, veal yerouchalayim irekha, veal mikdachkha, veal mizbe'hekha. vetivne yerouchalayim ir kodchekha bimhéra beyaménou. vehaalénou letokhah, vesame'hénou bah. ki ata tov oumétiv lakol".
14. דַּחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין: ״עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה כּוּ׳״. וְחוֹתֵם: ״עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמִּחְיָה״. da'haméchet haminin: "al hami'hya veal hakalkala veal tenouvat hasade kou'". ve'hotém: "al haarets veal hami'hya".
15. מִיחְתָּם בְּמַאי חָתֵים? כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: רַב חָתֵים בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ ״בָּרוּךְ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים״, הָכָא מַאי? mi'htam bema 'hatém? ki ata rav dimi amar: rav 'hatém beroch 'hodech "baroukh mekadéch yisraél veraché 'hodachim", hakha ma?
16. רַב חִסְדָּא אָמַר: ״עַל הָאָרֶץ וְעַל פֵּירוֹתֶיהָ״. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּירוֹת״. אָמַר רַב עַמְרָם, וְלָא פְּלִיגִי: הָא לַן, וְהָא לְהוּ. rav 'hisda amar: "al haarets veal péroteha". verabi yo'hanan amar: "al haarets veal hapérot". amar rav amram, vela peligi: ha lan, veha leou.
17. מַתְקִיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אִינְהוּ אָכְלִי, וַאֲנַן מְבָרְכִין?! אֶלָּא אֵיפוֹךְ: רַב חִסְדָּא אָמַר ״עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּירוֹת״, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר ״עַל הָאָרֶץ וְעַל פֵּירוֹתֶיהָ״. matkif lah rav na'hman bar yits'hak: inou akhli, vaanan mevarkhin?! ela éfokh: rav 'hisda amar "al haarets veal hapérot", rabi yo'hanan amar "al haarets veal péroteha".

Daf 44b

1. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי מִשּׁוּם רַבֵּינוּ: עַל הַבֵּיעָא וְעַל מִינֵי קוּפְרָא, בַּתְּחִלָּה מְבָרֵךְ ״שֶׁהַכֹּל״, וּלְבַסּוֹף ״בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְכוּ׳״. אֲבָל יַרְקָא לָא. וְרַבִּי יִצְחָק אָמַר: אֲפִילּוּ יַרְקָא, אֲבָל מַיָּא — לָא. וְרַב פָּפָּא אָמַר: אֲפִילּוּ מַיָּא. amar rav yits'hak bar avdimi michoum rabénou: al habéa veal miné koufra, bate'hila mevarékh "chehakol", oulvasof "boré nefachot rabot vekhou'". aval yarka la. verabi yits'hak amar: afilou yarka, aval maya — la. verav papa amar: afilou maya.
2. מָר זוּטְרָא עָבֵיד כְּרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי, וְרַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי עָבֵיד כְּרַבִּי יִצְחָק. וְסִימָנָךְ: חַד כִּתְרֵי, וּתְרֵי כְּחַד. mar zoutra avéd kerav yits'hak bar avdimi, verav chimi bar aché avéd kerabi yits'hak. vesimanakh: 'had kitré, outré ke'had.
3. אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲנָא, זִמְנָא דְּכִי מִדְּכַרְנָא, עָבֵידְנָא כְּכוּלְּהוּ. amar rav aché: ana, zimna dekhi midekharna, avédna kekhouleou.
4. תְּנַן: כׇּל שֶׁטָּעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו — טָעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו, וְיֵשׁ שֶׁטָּעוּן בְּרָכָה לְפָנָיו, וְאֵין טָעוּן בְּרָכָה לְאַחֲרָיו. בִּשְׁלָמָא לְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי, לְאַפּוֹקֵי יַרְקָא. לְרַבִּי יִצְחָק, לְאַפּוֹקֵי מַיָּא, אֶלָּא לְרַב פָּפָּא, לְאַפּוֹקֵי מַאי? tenan: kol chetaoun berakha lea'hara — taoun berakha lefana, veyéch chetaoun berakha lefana, veén taoun berakha lea'hara. bichlama lerav yits'hak bar avdimi, leapoké yarka. lerabi yits'hak, leapoké maya, ela lerav papa, leapoké ma?
5. לְאַפּוֹקֵי מִצְוֹת. leapoké mitsot.
6. וְלִבְנֵי מַעַרְבָא, דְּבָתַר דִּמְסַלְּקִי תְּפִילַּיְיהוּ מְבָרְכִי ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִשְׁמוֹר חֻקָּיו״, לְאַפּוֹקֵי מַאי? velivné maarva, devatar dimsaleki tefilayou mevarkhi "acher kidechanou bemitsota vetsivanou lichmor 'houka", leapoké ma?
7. לְאַפּוֹקֵי רֵיחָנֵי. leapoké ré'hané.
8. אָמַר רַבִּי יַנַּאי אָמַר רַבִּי: כֹּל שֶׁהוּא כְּבֵיצָה — בֵּיצָה טוֹבָה מִמֶּנּוּ. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: טָבָא בֵּיעֲתָא מְגוּלְגַּלְתָּא מִשִּׁיתָּא קְיָיסֵי סוּלְתָּא. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: טָבָא בֵּיעֲתָא מְגוּלְגַּלְתָּא — מִשִּׁיתָּא, מִטְּוִיתָא — מֵאַרְבַּע, מְבוּשַׁלְתָּא — כֹּל שֶׁהוּא כְּבֵיצָה, בֵּיצָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ, לְבַר מִבִּשְׂרָא. amar rabi yana amar rabi: kol cheou kevétsa — bétsa tova mimenou. ki ata ravin amar: tava béata megoulgalta michita keyasé soulta. ki ata rav dimi amar: tava béata megoulgalta — michita, mitevita — méarba, mevouchalta — kol cheou kevétsa, bétsa tova hémenou, levar mibisra.
9. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֲפִילּוּ אָכַל שֶׁלֶק כּוּ׳: וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּהָוֵה שֶׁלֶק מְזוֹנֵי? אָמַר רַב אָשֵׁי: בְּקֶלַח שֶׁל כְּרוּב שָׁנוּ. rabi akiva omér afilou akhal chelek kou': oumi ika midé dehavé chelek mezoné? amar rav aché: bekela'h chel kerouv chanou.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: טְחוֹל יָפֶה לַשִּׁינַּיִם וְקָשֶׁה לִבְנֵי מֵעַיִם. כְּרֵישִׁין קָשִׁין לַשִּׁינַּיִם וְיָפִין לִבְנֵי מֵעַיִם. כׇּל יָרָק חַי מוֹרִיק, וְכׇל קָטָן מַקְטִין, וְכׇל נֶפֶשׁ מֵשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְכׇל קָרוֹב לַנֶּפֶשׁ מֵשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ. כְּרוּב לְמָזוֹן, וּתְרָדִין לִרְפוּאָה. אוֹי לוֹ לַבַּיִת שֶׁהַלֶּפֶת עוֹבֶרֶת בְּתוֹכוֹ. tanou rabanan: te'hol yafe lachinayim vekache livné méayim. keréchin kachin lachinayim veyafin livné méayim. kol yarak 'ha morik, vekhol katan maktin, vekhol nefech méchiv et hanefech, vekhol karov lanefech méchiv et hanefech. kerouv lemazon, outradin lirfoua. o lo labayit chehalefet overet betokho.
11. אָמַר מָר: טְחוֹל יָפֶה לַשִּׁינַּיִם וְקָשֶׁה לִבְנֵי מֵעַיִם. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? נִלְעֲסֵיהּ וְנִשְׁדְּיֵיהּ. amar mar: te'hol yafe lachinayim vekache livné méayim. ma takantéh? nilaséh venichdeyéh.
12. כְּרֵישִׁין קָשִׁין לַשִּׁינַּיִם וְיָפִין לִבְנֵי מֵעַיִם. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לִשְׁלְקִינְהוּ וְנִבְלְעִינְהוּ. keréchin kachin lachinayim veyafin livné méayim. ma takantéh? lichlekinou venivleinou.
13. כׇּל יָרָק חַי מוֹרִיק, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בִּסְעוּדָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל אַחַר הַקָּזָה. kol yarak 'ha morik, amar rabi yits'hak: bisouda richona chel a'har hakaza.
14. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הָאוֹכֵל יָרָק קוֹדֶם אַרְבַּע שָׁעוֹת אָסוּר לְסַפֵּר הֵימֶנּוּ. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם רֵיחָא. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיֹּאכַל יָרָק חַי קוֹדֶם אַרְבַּע שָׁעוֹת. veamar rabi yits'hak: kol haokhél yarak kodem arba chaot asour lesapér hémenou. ma tama? michoum ré'ha. veamar rabi yits'hak: asour leadam cheyokhal yarak 'ha kodem arba chaot.
15. אַמֵּימָר וּמָר זוּטְרָא וְרַב אָשֵׁי הֲווֹ יָתְבִי, אַיְיתוֹ קַמַּיְיהוּ יָרָק חַי קוֹדֶם אַרְבַּע שָׁעוֹת. אַמֵּימָר וְרַב אָשֵׁי אֲכוּל וּמָר זוּטְרָא לָא אֲכַל. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ? דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק כׇּל הָאוֹכֵל יָרָק קוֹדֶם אַרְבַּע שָׁעוֹת אָסוּר לְסַפֵּר הֵימֶנּוּ מִשּׁוּם רֵיחָא? וְהָא אֲנַן דְּקָא אָכְלִינַן וְקָא מִשְׁתָּעֵית בַּהֲדַן! amémar oumar zoutra verav aché hao yatvi, ayto kamayou yarak 'ha kodem arba chaot. amémar verav aché akhoul oumar zoutra la akhal. amarou léh: ma datakh? deamar rabi yits'hak kol haokhél yarak kodem arba chaot asour lesapér hémenou michoum ré'ha? veha anan deka akhlinan veka michtaét bahadan!
16. אָמַר לְהוּ: אֲנָא כְּאִידַּךְ דְּרַבִּי יִצְחָק סְבִירָא לִי. דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיֹּאכַל יָרָק חַי קוֹדֶם אַרְבַּע שָׁעוֹת. amar leou: ana keidakh derabi yits'hak sevira li. deamar rabi yits'hak: asour leadam cheyokhal yarak 'ha kodem arba chaot.
17. כׇּל קָטָן מַקְטִין, אָמַר רַב חִסְדָּא: אֲפִילּוּ גַּדְיָא בַּר זוּזָא. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵית בֵּיהּ רִבְעָא, אֲבָל אִית בֵּיהּ רִבְעָא — לֵית לַן בָּהּ. kol katan maktin, amar rav 'hisda: afilou gadya bar zouza. vela amaran ela delét béh riva, aval it béh riva — lét lan bah.
18. כׇּל נֶפֶשׁ מֵשִׁיב נֶפֶשׁ, אָמַר רַב פָּפָּא: אֲפִילּוּ גִּילְדָּנֵי דְּבֵי גִילֵי. kol nefech méchiv nefech, amar rav papa: afilou gildané devé gilé.
19. כׇּל הַקָּרוֹב לַנֶּפֶשׁ מֵשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ, אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: עוּנְקָא. אָמַר לֵיהּ רָבָא לְשַׁמָּעֵיהּ: כִּי מַיְיתֵית לִי אוּמְצָא דְּבִשְׂרָא, טְרַח וְאַיְיתִי לִי מֵהֵיכָא דִּמְקָרַב לְבֵי ״בָרוּךְ״. kol hakarov lanefech méchiv et hanefech, amar rav a'ha bar yaakov: ounka. amar léh rava lechamaéh: ki maytét li oumtsa devisra, tera'h veayti li méhékha dimkarav levé "varoukh".
20. כְּרוּב לְמָזוֹן וּתְרָדִין לִרְפוּאָה. כְּרוּב לְמָזוֹן אִין, וְלִרְפוּאָה לָא? וְהָא תַּנְיָא: שִׁשָּׁה דְּבָרִים מְרַפְּאִין אֶת הַחוֹלֶה מֵחׇלְיוֹ וּרְפוּאָתָן רְפוּאָה, וְאֵלּוּ הֵן: כְּרוּב וּתְרָדִין וּמֵי סִיסִין דְּבַשׁ וְקֵיבָה וְהֶרֶת וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד! אֶלָּא אֵימָא ״כְּרוּב אַף לְמָזוֹן״. kerouv lemazon outradin lirfoua. kerouv lemazon in, velirfoua la? veha tanya: chicha devarim merapein et ha'hole mé'holo ourfouatan refoua, veélou hén: kerouv outradin oumé sisin devach vekéva veheret veoteret hakavéd! ela éma "kerouv af lemazon".
21. אוֹי לוֹ לַבַּיִת שֶׁהַלֶּפֶת עוֹבֶרֶת בְּתוֹכוֹ, אִינִי?! וְהָא אָמַר לֵיהּ רָבָא לְשַׁמָּעֵיהּ: כִּי חָזֵית לִיפְתָּא בְּשׁוּקָא לָא תֵּימָא לִי ״בְּמַאי כָּרְכַתְּ רִיפְתָּא״! o lo labayit chehalefet overet betokho, ini?! veha amar léh rava lechamaéh: ki 'hazét lifta bechouka la téma li "bema karkhate rifta"!
22. אָמַר אַבָּיֵי: מִבְּלִי בָּשָׂר. וְרָבָא אָמַר: מִבְּלִי יַיִן. אִיתְּמַר רַב אָמַר: מִבְּלִי בָּשָׂר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מִבְּלִי עֵצִים. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִבְּלִי יַיִן. amar abayé: mibeli basar. verava amar: mibeli yayin. itemar rav amar: mibeli basar. ouchmouél amar: mibeli étsim. verabi yo'hanan amar: mibeli yayin.
23. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב פָּפָּא: סוּדָנִי, אֲנַן תָּבְרִינַן לַהּ בְּבִשְׂרָא וְחַמְרָא, אַתּוּן דְּלָא נְפִישׁ לְכוּ חַמְרָא בְּמַאי תָּבְרִיתוּ לַהּ? אֲמַר לֵיהּ: בְּצִיבֵי, כִּי הָא דְּבֵיתְהוּ דְּרַב פָּפָּא בָּתַר דִּמְבַשְּׁלָא לַהּ, תָּבְרָא לַהּ בִּתְמָנָן אוּפֵי פָּרְסְיָיתָא. amar léh rava lerav papa: soudani, anan tavrinan lah bevisra ve'hamra, atoun dela nefich lekhou 'hamra bema tavritou lah? amar léh: betsivé, ki ha devétou derav papa batar dimvachela lah, tavra lah bitmanan oufé parseyata.
24. תָּנוּ רַבָּנַן: דָּג קָטָן מָלִיחַ פְּעָמִים שֶׁהוּא מֵמִית בְּשִׁבְעָה, בְּשִׁבְעָה עָשָׂר, וּבְעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה. וְאָמְרִי לַהּ: בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּמִטְּוֵי וְלָא מִטְּוֵי, אֲבָל מִטְּוֵי שַׁפִּיר — לֵית לַן בַּהּ. וּדְלָא מִטְּוֵי שַׁפִּיר, לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא שְׁתָה בָּתְרֵיהּ שִׁכְרָא, אֲבָל שְׁתָה בָּתְרֵיהּ שִׁכְרָא — לֵית לַן בַּהּ. tanou rabanan: dag katan mali'ha peamim cheou mémit bechiva, bechiva asar, ouvesrim vechiva. veamri lah: beesrim ouchlocha. vela amaran ela bemitevé vela mitevé, aval mitevé chapir — lét lan bah. oudla mitevé chapir, la amaran ela dela cheta batréh chikhra, aval cheta batréh chikhra — lét lan bah.
25. וְהַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ וְכוּ׳: לְאַפּוֹקֵי מַאי? אֲמַר רַב אִידֵּי בַּר אָבִין: לְאַפּוֹקֵי לְמַאן vehachote mayim litsmao vekhou': leapoké ma? amar rav idé bar avin: leapoké leman

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Berakhot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)