Talmud Berakhot, Chapitre 5 (ה) · Daf 30b à 35b

Daf 30b

1. בִּנְהַרְדְּעָא, לְבַר מֵהָהוּא יוֹמָא דַּאֲתָא פּוּלְמוּסָא דְמַלְכָּא לְמָתָא, וְאִטְּרִידוּ רַבָּנַן וְלָא צַלּוֹ, וְצַלִּי לִי בְּיָחִיד, וַהֲוַאי יָחִיד שֶׁלֹּא בְּחֶבֶר עִיר. binhardea, levar méhaou yoma daata poulmousa demalka lemata, veiteridou rabanan vela tsalo, vetsali li beya'hid, vahava ya'hid chelo be'hever ir.
2. יָתֵיב רַבִּי חֲנִינָא קָרָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. אֲמַר לֵיהּ: פּוּק קְרֵא קְרָאָיךְ לְבָרָא, דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. yatév rabi 'hanina kara kaméh derabi yana, veyatév vekaamar: halakha kerabi yeouda cheamar michoum rabi elazar ben azarya. amar léh: pouk keré keraakh levara, deén halakha kerabi yeouda cheamar michoum rabi elazar ben azarya.
3. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי יַנַּאי דְּצַלִּי וַהֲדַר צַלִּי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: וְדִילְמָא מֵעִיקָּרָא לָא כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ וּלְבַסּוֹף כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: חֲזִי מַאן גַּבְרָא רַבָּה דְּקָמַסְהֵיד עֲלֵיהּ. amar rabi yo'hanan: ani raiti et rabi yana detsali vahadar tsali. amar léh rabi yirmeya lerabi zéra: vedilma méikara la kavén datéh oulvasof kavén datéh. amar léh: 'hazi man gavra raba dekamashéd aléh.
4. רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי אַף עַל גַּב דַּהֲווֹ לְהוּ תְּלֵיסַר בֵּי כְנִישְׁתָּא בִּטְבֶרְיָא לָא הֲווֹ מְצַלּוּ אֶלָּא בֵּינֵי עַמּוּדֵי, הֵיכָא דַּהֲווֹ גָּרְסִי. rabi amé verabi asi af al gav dahao leou telésar bé khenichta bitverya la hao metsalou ela béné amoudé, hékha dahao garsi.
5. אִיתְּמַר, רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי מִשּׁוּם רַבֵּינוּ אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא צַלִּי וַהֲדַר צַלִּי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא: מַאי טַעְמָא עָבֵיד מָר הָכִי? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּלָא כַּוֵּון מָר דַּעְתֵּיהּ, וְהָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְעוֹלָם יָמוֹד אָדָם אֶת עַצְמוֹ, אִם יָכוֹל לְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ — יִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו — אַל יִתְפַּלֵּל. אֶלָּא דְּלָא אַדְכַּר מָר דְּרֵישׁ יַרְחָא. itemar, rav yits'hak bar avdimi michoum rabénou amar: halakha kerabi yeouda cheamar michoum rabi elazar ben azarya. rabi 'hiya bar aba tsali vahadar tsali. amar léh rabi zéra: ma tama avéd mar hakhi? iléma michoum dela kavén mar datéh, vehaamar rabi eliezer: leolam yamod adam et atsmo, im yakhol lekhavén et libo — yitpalél, veim la — al yitpalél. ela dela adkar mar deréch yar'ha.
6. וְהָתַנְיָא טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, בְּעַרְבִית — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹמְרָהּ בְּשַׁחֲרִית. בְּשַׁחֲרִית — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹמְרָהּ בְּמוּסָפִין. בְּמוּסָפִין — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹמְרָהּ בְּמִנְחָה. vehatanya taa velo hizkir chel roch 'hodech, bearvit — én ma'hazirin oto, mipené cheyakhol leomrah becha'harit. becha'harit — én ma'hazirin oto, mipené cheyakhol leomrah bemousafin. bemousafin — én ma'hazirin oto, mipené cheyakhol leomrah bemin'ha.
7. אֲמַר לֵיהּ: לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּצִבּוּר שָׁנוּ. amar léh: la itemar alah amar rabi yo'hanan betsibour chanou.
8. כַּמָּה יִשְׁהֶה בֵּין תְּפִלָּה לִתְפִלָּה? רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא. חַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹנֵן דַּעְתּוֹ עָלָיו, וְחַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹלֵל דַּעְתּוֹ עָלָיו. kama yichhe bén tefila litfila? rav houna verav 'hisda. 'had amar: kedé chetit'honén dato ala, ve'had amar: kedé chetit'holél dato ala.
9. מַאן דְּאָמַר ״כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹנֵן דַּעְתּוֹ עָלָיו״, דִּכְתִיב: ״וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳״. וּמַאן דְּאָמַר ״כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹלֵל דַּעְתּוֹ עָלָיו״, דִּכְתִיב: ״וַיְחַל מֹשֶׁה״. man deamar "kedé chetit'honén dato ala", dikhtiv: "vaet'hanan el h'". ouman deamar "kedé chetit'holél dato ala", dikhtiv: "vay'hal moche".
10. אָמַר רַב עָנָן אָמַר רַב: טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ עַרְבִית — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁאֵין בֵּית דִּין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא בַּיּוֹם. amar rav anan amar rav: taa velo hizkir chel roch 'hodech arvit — én ma'hazirin oto, lefi cheén bét din mekadechin et ha'hodech ela bayom.
11. אָמַר אַמֵּימָר: מִסְתַּבְּרָא מִילְּתָא דְּרַב בְּחֹדֶשׁ מָלֵא. אֲבָל בְּחֹדֶשׁ חָסֵר — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. amar amémar: mistabera mileta derav be'hodech malé. aval be'hodech 'hasér — ma'hazirin oto.
12. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר: מִכְּדֵי רַב טַעְמָא קָאָמַר, מָה לִי חָסֵר וּמָה לִי מָלֵא?! אֶלָּא לָא שְׁנָא. amar léh rav aché leamémar: mikedé rav tama kaamar, ma li 'hasér ouma li malé?! ela la chena.
13. הדרן עלך תפלת השחר
14. מַתְנִי׳ אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כּוֹבֶד רֹאשׁ. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת, וּמִתְפַּלְּלִין, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּונוּ לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אֲפִילּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ — לֹא יְשִׁיבֶנּוּ, וַאֲפִילּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ — לֹא יַפְסִיק. matni' én omdin lehitpalél ela mitokh koved roch. 'hasidim harichonim haou chohin chaa a'hat, oumitpalelin, kedé cheyekhaounou libam laavihem chebachamayim. afilou hamelekh choél bichlomo — lo yechivenou, vaafilou na'hach karoukh al akévo — lo yafsik.
15. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דְּאָמַר קְרָא ״וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ״. gema' mena hané milé? amar rabi elazar: deamar kera "vehi marat nafech".
16. מִמַּאי? דִּילְמָא חַנָּה שָׁאנֵי, דַּהֲוָת מְרִירָא לִבָּא טוּבָא. mima? dilma 'hana chané, dahavat merira liba touva.
17. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, מֵהָכָא: ״וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קׇדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ״. ela amar rabi yosé berabi 'hanina, méhakha: "vaani berov 'hasdekha avo vétekha echta'have el hékhal kodchekha beyiratekha".
18. מִמַּאי? דִּילְמָא דָּוִד שָׁאנֵי, דַּהֲוָה מְצַעַר נַפְשֵׁיהּ בְּרַחֲמֵי טוּבָא. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מֵהָכָא: ״הִשְׁתַּחֲווּ לַה׳ בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ״: אַל תִּקְרֵי ״בְּהַדְרַת״ אֶלָּא ״בְּחֶרְדַּת״. mima? dilma david chané, dahava metsaar nafchéh bera'hamé touva. ela amar rabi yeochoua ben lévi, méhakha: "hichta'haou la' behadrat kodech": al tikré "behadrat" ela "be'herdat".
19. מִמַּאי? דִּילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לְךָ, ״הַדְרַת״ מַמָּשׁ. כִּי הָא דְּרַב יְהוּדָה הֲוָה מְצַיֵּין נַפְשֵׁיהּ, וַהֲדַר מְצַלֵּי. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מֵהָכָא: ״עִבְדוּ אֶת ה׳ בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה״. mima? dilma leolam éma lekha, "hadrat" mamach. ki ha derav yeouda hava metsayén nafchéh, vahadar metsalé. ela amar rav na'hman bar yits'hak méhakha: "ivdou et h' beyira vegilou birada".
20. מַאי ״וְגִילוּ בִּרְעָדָה״? אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא אָמַר רַבָּה: בִּמְקוֹם גִּילָה שָׁם תְּהֵא רְעָדָה. ma "vegilou birada"? amar rav ada bar matna amar raba: bimkom gila cham tehé reada.
21. אַבָּיֵי הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבָּה חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא בָדַח טוּבָא. אֲמַר ״וְגִילוּ בִּרְעָדָה״ כְּתִיב! abayé hava yatév kaméh deraba 'hazyéh dahava ka vada'h touva. amar "vegilou birada" ketiv!
22. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא תְּפִילִּין מַנַּחְנָא. amar léh: ana tefilin mana'hna.
23. רַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא. חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא בָדַח טוּבָא אֲמַר לֵיהּ: ״בְּכׇל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר״ כְּתִיב? rabi yirmeya hava yatév kaméh derabi zéra. 'hazyéh dahava ka vada'h touva amar léh: "bekhol etsev yihye motar" ketiv?
24. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא תְּפִילִּין מַנַּחְנָא. amar léh: ana tefilin mana'hna.
25. מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא עֲבַד הִילּוּלָא לִבְרֵיהּ, חֲזַנְהוּ לְרַבָּנַן דַּהֲווֹ קָבָדְחִי טוּבָא. mar beréh deravina avad hiloula livréh, 'hazanou lerabanan dahao kavad'hi touva.

Daf 31a

1. אַיְּיתִי כָּסָא דְמוֹקְרָא בַּת אַרְבַּע מְאָה זוּזִי, וְתַבַּר קַמַּיְהוּ, וְאִעֲצִיבוּ. ayeti kasa demokra bat arba mea zouzi, vetabar kamayou, veiatsivou.
2. רַב אָשֵׁי עֲבַד הִילּוּלָא לִבְרֵיהּ, חֲזַנְהוּ לְרַבָּנַן דַּהֲווֹ קָא בָדְחִי טוּבָא. אַיְּיתִי כָּסָא דְּזוּגִּיתָא חִיוָּרְתָּא, וְתַבַּר קַמַּיְהוּ, וְאִעֲצִיבוּ. rav aché avad hiloula livréh, 'hazanou lerabanan dahao ka vad'hi touva. ayeti kasa dezougita 'hivarta, vetabar kamayou, veiatsivou.
3. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב הַמְנוּנָא זוּטֵי בְּהִלּוּלָא דְּמָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא: לִישְׁרֵי לַן מָר. אֲמַר לְהוּ: וַי לַן, דְּמִיתְנַן. וַי לַן, דְּמִיתְנַן. אָמְרִי לֵיהּ: אֲנַן מָה נַעֲנֵי בָּתְרָךְ? אֲמַר לְהוּ: הֵי תּוֹרָה, וְהֵי מִצְוָה דְּמַגְּנוּ עֲלַן. amarou léh rabanan lerav hamnouna zouté behiloula demar beréh deravina: lichré lan mar. amar leou: va lan, demitnan. va lan, demitnan. amri léh: anan ma naané batrakh? amar leou: hé tora, vehé mitsva demagenou alan.
4. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּמַלֵּא שְׂחוֹק פִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה״. אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁ״יֹּאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה׳ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה״. אָמְרוּ עָלָיו עַל רֵישׁ לָקִישׁ שֶׁמִּיָּמָיו לֹא מִלֵּא שְׂחוֹק פִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכִּי שַׁמְעַהּ מֵרַבִּי יוֹחָנָן רַבֵּיהּ. amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: asour leadam cheyemalé se'hok pi baolam haze, cheneemar: "az yimalé se'hok pinou oulchonénou rina". émata, bizman che"yomrou vagoyim higdil h' laasot im éle". amrou ala al réch lakich chemiyama lo milé se'hok pi baolam haze, miki chamah mérabi yo'hanan rabéh.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל לֹא מִתּוֹךְ דִּין, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה, אֶלָּא מִתּוֹךְ הֲלָכָה פְּסוּקָה. tanou rabanan: én omdin lehitpalél lo mitokh din, velo mitokh devar halakha, ela mitokh halakha pesouka.
6. וְהֵיכִי דָּמֵי הֲלָכָה פְּסוּקָה? vehékhi damé halakha pesouka?
7. אֲמַר אַבָּיֵי: כִּי הָא דְּרַבִּי זֵירָא, דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הֶחֱמִירוּ עַל עַצְמָן, שֶׁאֲפִילּוּ רוֹאוֹת טִיפַּת דָּם כְּחַרְדָּל יוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ שִׁבְעָה נְקִיִּים. amar abayé: ki ha derabi zéra, deamar rabi zéra: benot yisraél he'hemirou al atsman, cheafilou root tipat dam ke'hardal yochvot aleha chiva nekiyim.
8. רָבָא אָמַר, כִּי הָא דְּרַב הוֹשַׁעְיָא, דְּאָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: מַעֲרִים אָדָם עַל תְּבוּאָתוֹ וּמַכְנִיסָהּ בַּמּוֹץ שֶׁלָּהּ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא בְּהֶמְתּוֹ אוֹכֶלֶת, וּפְטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר. rava amar, ki ha derav hochaya, deamar rav hochaya: maarim adam al tevouato oumakhnisah bamots chelah, kedé chetehé behemto okhelet, ouftoura min hamaasér.
9. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, כִּי הָא דְּרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא, אָמַר רַבִּי זְעֵירָא: הַמַּקִּיז דָּם בְּבֶהֱמַת קׇדָשִׁים, אָסוּר בַּהֲנָאָה, וּמוֹעֲלִין בּוֹ. veibaét éma, ki ha derav houna, deamar rav houna, amar rabi zeéra: hamakiz dam bevehemat kodachim, asour bahanaa, oumoalin bo.
10. רַבָּנַן עָבְדִי כְּמַתְנִיתִין, רַב אָשֵׁי עָבֵיד כְּבָרַיְיתָא. rabanan avdi kematnitin, rav aché avéd kevarayta.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. tanou rabanan: én omdin lehitpalél lo mitokh atsvout, velo mitokh atslout, velo mitokh se'hok, velo mitokh si'ha, velo mitokh kalout roch, velo mitokh devarim betélim, ela mitokh sim'ha chel mitsva.
12. וְכֵן לֹא יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵרוֹ לֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה, וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק, וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ, וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁסִּייְּמוּ דִּבְרֵיהֶם בְּדִבְרֵי שֶׁבַח וְתַנְחוּמִים. vekhén lo yipatér adam mé'havéro lo mitokh si'ha, velo mitokh se'hok, velo mitokh kalout roch, velo mitokh devarim betélim, ela mitokh devar halakha. chekén matsinou baneviim harichonim, chesiyemou divréhem bedivré cheva'h vetan'houmim.
13. וְכֵן תְּנָא מָרִי בַּר בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: אַל יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵירוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ זוֹכְרֵהוּ. vekhén tena mari bar beréh derav houna beréh derabi yirmeya bar aba: al yipatér adam mé'havéro ela mitokh devar halakha, chemitokh kakh zokhréou.
14. כִּי הָא דְּרַב כָּהֲנָא אַלְוְיֵיהּ לְרַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי מִפּוּם נַהֲרָא עַד בֵּי צִנְיָתָא דְּבָבֶל. כִּי מְטָא לְהָתָם אֲמַר לֵיהּ: מָר, וַדַּאי דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: הָנֵי צִנְיָתָא דְּבָבֶל אִיתַנְהוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַד הַשְׁתָּא? ki ha derav kahana alveyéh lerav chimi bar aché mipoum nahara ad bé tsinyata devavel. ki meta lehatam amar léh: mar, vada deamri inaché: hané tsinyata devavel itanou méadam harichon vead hachta?
15. אֲמַר לֵיהּ: אַדְכַּרְתַּן מִילְּתָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב ״בְּאֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם״, וְכִי מֵאַחַר דְּלֹא עָבַר הֵיאַךְ יָשַׁב? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ כׇּל אֶרֶץ שֶׁגָּזַר עָלֶיהָ אָדָם הָרִאשׁוֹן לְיִשּׁוּב — נִתְיַשְּׁבָה. וְכׇל אֶרֶץ שֶׁלֹּא גָּזַר עָלֶיהָ אָדָם הָרִאשׁוֹן לְיִשּׁוּב — לֹא נִתְיַשְּׁבָה. amar léh: adkartan mileta derabi yosé berabi 'hanina, deamar rabi yosé berabi 'hanina: ma dikhtiv "beerets acher lo avar bah ich velo yachav adam cham", vekhi méa'har delo avar héakh yachav? ela lomar lakh kol erets chegazar aleha adam harichon leyichouv — nityacheva. vekhol erets chelo gazar aleha adam harichon leyichouv — lo nityacheva.
16. רַב מָרְדְּכַי אַלְוְיֵיהּ לְרַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי מֵהַגְרוֹנְיָא, וְעַד בֵּי כֵיפֵי. וְאָמְרִי לַהּ עַד בֵּי דוּרָא. rav mardekha alveyéh lerav chimi bar aché méhagronya, vead bé khéfé. veamri lah ad bé doura.
17. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּין אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: סִימָן לַדָּבָר, ״תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אׇזְנֶךָ״. tanou rabanan: hamitpalél tsarikh cheyekhavén et libo lachamayim. aba chaoul omér: siman ladavar, "takhin libam takchiv oznekha".
18. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, כְּשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עִם הַצִּיבּוּר — הָיָה מְקַצֵּר וְעוֹלֶה, מִפְּנֵי טוֹרַח צִבּוּר. וּכְשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ — אָדָם מַנִּיחוֹ בְּזָוִית זוֹ, וּמוֹצְאוֹ בְּזָוִית אַחֶרֶת. וְכׇל כָּךְ לָמָּה? מִפְּנֵי כְּרִיעוֹת וְהִשְׁתַּחֲוָיוֹת. tanya amar rabi yeouda: kakh haya minhago chel rabi akiva, kechehaya mitpalél im hatsibour — haya mekatsér veole, mipené tora'h tsibour. oukhchehaya mitpalél béno levén atsmo — adam mani'ho bezavit zo, oumotso bezavit a'heret. vekhol kakh lama? mipené keriot vehichta'havaot.
19. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: לְעוֹלָם יִתְפַּלֵּל אָדָם בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַלּוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵיהּ וְגוֹ׳״. amar rabi 'hiya bar aba: leolam yitpalél adam bevayit cheyéch bo 'halonot, cheneemar: "vekhavin peti'han léh vego'".
20. יָכוֹל יִתְפַּלֵּל אָדָם כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ — כְּבָר מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי דָּנִיאֵל: ״וְזִמְנִין תְּלָתָא וְגוֹ׳״. yakhol yitpalél adam kol hayom koulo — kevar meforach al yedé daniél: "vezimnin telata vego'".
21. יָכוֹל מִשֶּׁבָּא לַגּוֹלָה הוּחַלָּה — כְּבָר נֶאֱמַר: ״דִּי הֲוָא עָבֵד מִן קַדְמַת דְּנָא״. yakhol micheba lagola hou'hala — kevar neemar: "di hava avéd min kadmat dena".
22. יָכוֹל יִתְפַּלֵּל אָדָם לְכׇל רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״(לָקֳבֵל) [נֶגֶד] יְרוּשְׁלֶם״. yakhol yitpalél adam lekhol rou'ha cheyirtse — talmoud lomar: "(lakovél) [neged] yerouchlem".
23. יָכוֹל יְהֵא כּוֹלְלָן בְּבַת אַחַת — כְּבָר מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי דָּוִד, דִּכְתִיב: ״עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם וְגוֹ׳״. yakhol yehé kollan bevat a'hat — kevar meforach al yedé david, dikhtiv: "erev vavoker vetsahorayim vego'".
24. יָכוֹל יַשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ — כְּבָר מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי חַנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ״. yakhol yachmia kolo bitfilato — kevar meforach al yedé 'hana, cheneemar: "vekolah lo yichaméa".
25. יָכוֹל יִשְׁאַל אָדָם צְרָכָיו וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל — כְּבָר מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה״. ״רִנָּה״ זוֹ תְּפִלָּה, ״תְּפִלָּה״ זוֹ בַּקָּשָׁה. אֵין אוֹמֵר דְּבַר בַּקָּשָׁה אַחַר ״אֱמֶת וְיַצִּיב״. אֲבָל אַחַר הַתְּפִלָּה, אֲפִילּוּ כְּסֵדֶר וִדּוּי שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹמֵר. yakhol yichal adam tserakha vea'har kakh yitpalél — kevar meforach al yedé chelomo, cheneemar: "lichmoa el harina veel hatefila". "rina" zo tefila, "tefila" zo bakacha. én omér devar bakacha a'har "emet veyatsiv". aval a'har hatefila, afilou keséder vidou chel yom hakipourim omér.
26. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ שׁוֹאֵל אָדָם צְרָכָיו בְּ״שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה״, אִם בָּא לוֹמַר אַחַר תְּפִלָּתוֹ — אֲפִילּוּ כְּסֵדֶר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים אוֹמֵר. itemar namé, amar rav 'hiya bar aché amar rav: af al pi cheamrou choél adam tserakha be"choméa tefila", im ba lomar a'har tefilato — afilou keséder chel yom hakipourim omér.
27. אָמַר רַב הַמְנוּנָא: כַּמָּה הִלְכְתָא גִּבָּרָווֹתָא אִיכָּא לְמִשְׁמַע מֵהָנֵי קְרָאֵי דְחַנָּה. ״וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ״ — מִכָּאן לַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּין לִבּוֹ. ״רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת״ — מִכָּאן לַמִּתְפַּלֵּל שֶׁיַּחְתּוֹךְ בִּשְׂפָתָיו. ״וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ״ — מִכָּאן שֶׁאָסוּר לְהַגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ. ״וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה״ — מִכָּאן שֶׁשִּׁכּוֹר אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל. amar rav hamnouna: kama hilkheta gibaraota ika lemichma méhané keraé de'hana. "ve'hana hi medaberet al libah" — mikan lamitpalél tsarikh cheyekhavén libo. "rak sefateha naot" — mikan lamitpalél cheya'htokh bisfata. "vekolah lo yichaméa" — mikan cheasour lehagbiha kolo bitfilato. "vaya'hcheveha éli lechikora" — mikan chechikor asour lehitpalél.
28. ״וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִכָּאן לָרוֹאֶה בַּחֲבֵרוֹ "vayomer éleha éli ad mata tichtakarin vego'". amar rabi elazar: mikan laroe ba'havéro

Daf 31b

1. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ הָגוּן, צָרִיךְ לְהוֹכִיחוֹ. ״וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדוֹנִי״. אָמַר עוּלָּא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: אֲמַרָה לֵיהּ: לֹא אָדוֹן אַתָּה בְּדָבָר זֶה, וְלֹא רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שׁוֹרָה עָלֶיךָ, שֶׁאַתָּה חוֹשְׁדֵנִי בְּדָבָר זֶה. davar cheéno hagoun, tsarikh leokhi'ho. "vataan 'hana vatomer lo adoni". amar oula veitéma rabi yosé berabi 'hanina: amara léh: lo adon ata bedavar ze, velo rou'ha hakodech chora alekha, cheata 'hochdéni bedavar ze.
2. אִיכָּא דְאָמְרִי, הָכִי אֲמַרָה לֵיהּ: לֹא אָדוֹן אַתָּה? לָאו אִיכָּא שְׁכִינָה וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ גַּבָּךְ, שֶׁדַּנְתַּנִי לְכַף חוֹבָה וְלֹא דַּנְתַּנִי לְכַף זְכוּת? מִי לָא יָדְעַתְּ דְּאִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנוֹכִי?! ika deamri, hakhi amara léh: lo adon ata? la ika chekhina verou'ha hakodech gabakh, chedantani lekhaf 'hova velo dantani lekhaf zekhout? mi la yadate deicha kechat rou'ha anokhi?!
3. ״וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִכָּאן לַנֶּחְשָׁד בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ. "veyayin vechékhar lo chatiti". amar rabi elazar: mikan lane'hchad bedavar cheén bo, chetsarikh leodio.
4. ״אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת בְּלִיָּעַל״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִכָּאן לְשִׁכּוֹר שֶׁמִּתְפַּלֵּל, כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. כְּתִיב הָכָא: ״לִפְנֵי בַּת בְּלִיַּעַל״, וּכְתִיב הָתָם: ״יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ״. מַה לְּהַלָּן עֲבוֹדָה זָרָה, אַף כָּאן עֲבוֹדָה זָרָה. "al titén et amatkha lifné bat beliyaal". amar rabi elazar: mikan lechikor chemitpalél, keilou ovéd avoda zara. ketiv hakha: "lifné bat beliyaal", oukhtiv hatam: "yatsou anachim bené veliyaal mikirbekha". ma lehalan avoda zara, af kan avoda zara.
5. ״וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלוֹם״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִכָּאן לַחוֹשֵׁד אֶת חֲבֵרוֹ בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְפַיְּיסוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְבָרְכוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר ״וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ״. "vayaan éli vayomer lekhi lechalom", amar rabi elazar: mikan la'hochéd et 'havéro bedavar cheén bo, chetsarikh lefayeso. velo od, ela chetsarikh levarkho. cheneemar "vélohé yisraél yitén et chélatékh".
6. ״וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר ה׳ צְבָאוֹת״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, לֹא הָיָה אָדָם שֶׁקְּרָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״צְבָאוֹת״, עַד שֶׁבָּאתָה חַנָּה וּקְרָאַתּוּ ״צְבָאוֹת״. "vatidor neder vatomar h' tsevaot", amar rabi elazar: miyom chebara hakadoch baroukh hou et olamo, lo haya adam chekerao lehakadoch baroukh hou "tsevaot", ad chebata 'hana oukraatou "tsevaot".
7. אָמְרָה חַנָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִכׇּל צִבְאֵי צְבָאוֹת שֶׁבָּרָאתָ בְּעוֹלָמְךָ קָשֶׁה בְּעֵינֶיךָ שֶׁתִּתֵּן לִי בֵּן אֶחָד? amra 'hana lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, mikol tsivé tsevaot chebarata beolamkha kache beénekha chetitén li bén e'had?
8. מָשָׁל לַמָּה הַדָּבָר דּוֹמֶה — לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה לַעֲבָדָיו. בָּא עָנִי אֶחָד וְעָמַד עַל הַפֶּתַח, אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לִי פְּרוּסָה אַחַת! וְלֹא הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו. דָּחַק וְנִכְנַס אֵצֶל הַמֶּלֶךְ. אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, מִכׇּל סְעוּדָה שֶׁעָשִׂיתָ קָשֶׁה בְּעֵינֶיךָ לִיתֵּן לִי פְּרוּסָה אֶחָת?! machal lama hadavar dome — lemelekh basar vadam cheasa seouda laavada. ba ani e'had veamad al hapeta'h, amar lahem: tenou li perousa a'hat! velo hichgi'hou ala. da'hak venikhnas étsel hamelekh. amar lo: adoni hamelekh, mikol seouda cheasita kache beénekha litén li perousa e'hat?!
9. ״אִם רָאֹה תִרְאֶה״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמְרָה חַנָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, ״אִם רָאֹה״ — מוּטָב, וְאִם לָאו — ״תִּרְאֶה״. "im rao tire", amar rabi elazar: amra 'hana lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, "im rao" — moutav, veim la — "tire".
10. אֵלֵךְ וְאֶסְתַּתֵּר בִּפְנֵי אֶלְקָנָה בַּעֲלִי, וְכֵיוָן דְּמִסְתַּתַּרְנָא מַשְׁקוּ לִי מֵי סוֹטָה, וְאִי אַתָּה עוֹשֶׂה תּוֹרָתְךָ פְּלַסְתֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע״. élékh veestatér bifné elkana baali, vekhévan demistatarna machkou li mé sota, vei ata ose toratkha pelastér, cheneemar "veniketa venizrea zara".
11. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: אִם הָיְתָה עֲקָרָה — נִפְקֶדֶת, שַׁפִּיר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר, אִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר יוֹלֶדֶת בְּרֶיוַח, נְקֵבוֹת יוֹלֶדֶת זְכָרִים שְׁחוֹרִים יוֹלֶדֶת לְבָנִים קְצָרִים יוֹלֶדֶת אֲרוּכִּים, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar: im hayta akara — nifkedet, chapir, ela leman deamar, im hayta yoledet betsaar yoledet bereva'h, nekévot yoledet zekharim che'horim yoledet levanim ketsarim yoledet aroukim, ma ika lemémar?
12. דְּתַנְיָא: ״וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע״ — מְלַמֵּד שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה — נִפְקֶדֶת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִם כֵּן, יֵלְכוּ כׇּל הָעֲקָרוֹת כּוּלָּן וְיִסְתַּתְּרוּ, וְזוֹ שֶׁלֹּא קִלְקְלָה — נִפְקֶדֶת. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר — יוֹלֶדֶת בְּרֶיוַח, קְצָרִים — יוֹלֶדֶת אֲרוּכִּים, שְׁחוֹרִים — יוֹלֶדֶת לְבָנִים, אֶחָד — יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם. detanya: "veniketa venizrea zara" — melaméd cheim hayta akara — nifkedet, divré rabi yichmaél. amar léh rabi akiva: im kén, yélkhou kol haakarot koulan veyistaterou, vezo chelo kilkela — nifkedet. ela melaméd cheim hayta yoledet betsaar — yoledet bereva'h, ketsarim — yoledet aroukim, che'horim — yoledet levanim, e'had — yoledet chenayim.
13. מַאי ״אִם רָאֹה תִרְאֶה״ — דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. ma "im rao tire" — dibera tora kilchon bené adam.
14. ״בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ״. ״אַל תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ״. ״וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ״. "baoni amatekha". "al tichka'h et amatekha". "venatata laamatkha".
15. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שָׁלֹשׁ אֲמָתוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? — אָמְרָה חַנָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שְׁלֹשָׁה בִּדְקֵי מִיתָה בָּרָאתָ בָּאִשָּׁה, וְאָמְרִי לַהּ: שְׁלֹשָׁה דִּבְקֵי מִיתָה. וְאֵלּוּ הֵן: נִדָּה, וְחַלָּה וְהַדְלָקַת הַנֵּר. כְּלוּם עָבַרְתִּי עַל אַחַת מֵהֶן?! — amar rabi yosé berabi 'hanina: chaloch amatot halalou lama? — amra 'hana lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, chelocha bidké mita barata baicha, veamri lah: chelocha divké mita. veélou hén: nida, ve'hala vehadlakat hanér. keloum avarti al a'hat méhen?! —
16. ״וְנָתַתָּ לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים״. "venatata laamatkha zera anachim".
17. מַאי ״זֶרַע אֲנָשִׁים״? אָמַר רַב: גַּבְרָא בְּגוּבְרִין. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶרַע שֶׁמּוֹשֵׁחַ שְׁנֵי אֲנָשִׁים, וּמַאן אִינּוּן — שָׁאוּל וְדָוִד. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: זֶרַע שֶׁשָּׁקוּל כִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, וּמַאן אִינּוּן — מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקוֹרְאֵי שְׁמוֹ״. וְרַבָּנַן אָמְרִי: ״זֶרַע אֲנָשִׁים״ — זֶרַע שֶׁמּוּבְלָע בֵּין אֲנָשִׁים. ma "zera anachim"? amar rav: gavra begouvrin. ouchmouél amar: zera chemoché'ha chené anachim, ouman inoun — chaoul vedavid. verabi yo'hanan amar: zera chechakoul kichné anachim, ouman inoun — moche veaharon. cheneemar: "moche veaharon bekhohana ouchmouél bekoré chemo". verabanan amri: "zera anachim" — zera chemouvla bén anachim.
18. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אֲמַר לֹא אָרוֹךְ וְלֹא גּוּץ, וְלֹא קָטָן וְלֹא אַלָּם, וְלֹא צָחוֹר וְלֹא גִּיחוֹר, וְלֹא חָכָם וְלֹא טִפֵּשׁ. ki ata rav dimi, amar lo arokh velo gouts, velo katan velo alam, velo tsa'hor velo gi'hor, velo 'hakham velo tipéch.
19. ״אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה״, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִכָּאן שֶׁאָסוּר לֵישֵׁב בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל תְּפִלָּה. "ani haicha hanitsevet imekha baze", amar rabi yeochoua ben lévi: mikan cheasour léchév betokh arba amot chel tefila.
20. ״אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁמוּאֵל מוֹרֵה הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ הָיָה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת הַפָּר וַיָּבִיאוּ אֶת הַנַּעַר אֶל עֵלִי״. מִשּׁוּם דְּ״וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת הַפָּר״ הֵבִיאוּ הַנַּעַר אֶל עֵלִי? "el hanaar haze hitpalalti". amar rabi elazar: chemouél moré halakha lifné rabo haya. cheneemar: "vayich'hatou et hapar vayaviou et hanaar el éli". michoum de"vayich'hatou et hapar" héviou hanaar el éli?
21. אֶלָּא, אָמַר לָהֶן עֵלִי: קִרְאוּ כֹּהֵן, לֵיתֵי וְלִשְׁחוֹט. חֲזַנְהוּ שְׁמוּאֵל דַּהֲווֹ מְהַדְּרִי בָּתַר כֹּהֵן לְמִישְׁחַט, אֲמַר לְהוּ: לְמָה לְכוּ לְאַהְדּוֹרֵי בָּתַר כֹּהֵן לְמִישְׁחַט? שְׁחִיטָה בְּזָר כְּשֵׁרָה! אַיְיתוּהוּ לְקַמֵּיהּ דְּעֵלִי. אֲמַר לֵיהּ: מְנָא לָךְ הָא? אֲמַר לֵיהּ: מִי כְּתִיב ״וְשָׁחַט הַכֹּהֵן״?! ״וְהִקְרִיבוּ הַכֹּהֲנִים״ כְּתִיב, מִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהוּנָּה, מִכָּאן לַשְּׁחִיטָה שֶׁכְּשֵׁרָה בְּזָר. ela, amar lahen éli: kirou kohén, lété velich'hot. 'hazanou chemouél dahao mehaderi batar kohén lemich'hat, amar leou: lema lekhou leahdoré batar kohén lemich'hat? che'hita bezar kechéra! aytouou lekaméh deéli. amar léh: mena lakh ha? amar léh: mi ketiv "vecha'hat hakohén"?! "vehikrivou hakohanim" ketiv, mikabala veélakh mitsvat keouna, mikan lache'hita chekechéra bezar.
22. אֲמַר לֵיהּ: מֵימָר שַׁפִּיר קָא אָמְרַתְּ, מִיהוּ מוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבָּךְ אַתְּ, וְכׇל הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ חַיָּיב מִיתָה. אָתְיָא חַנָּה וְקָא צָוְוחָה קַמֵּיהּ: ״אֲנִי הָאִשָּׁה הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה וְגוֹ׳״. אֲמַר לַהּ: שִׁבְקִי לִי דְּאֶעֶנְשֵׁיהּ, וּבְעֵינָא רַחֲמֵי, וְיָהֵיב לָךְ רַבָּא מִינֵּיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: ״אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי״. amar léh: mémar chapir ka amrate, miou more halakha bifné rabakh ate, vekhol hamore halakha bifné rabo 'hayav mita. atya 'hana veka tsav'ha kaméh: "ani haicha hanitsevet imekha baze vego'". amar lah: chivki li deeenchéh, ouvéna ra'hamé, veyahév lakh raba minéh. amara léh: "el hanaar haze hitpalalti".
23. ״וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא: עַל עִסְקֵי לִבָּהּ. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כׇּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ בָּאִשָּׁה, לֹא בָּרָאתָ דָּבָר אֶחָד לְבַטָּלָה: עֵינַיִם לִרְאוֹת, וְאׇזְנַיִם לִשְׁמוֹעַ, חוֹטֶם לְהָרִיחַ, פֶּה לְדַבֵּר, יָדַיִם לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מְלָאכָה, רַגְלַיִם לְהַלֵּךְ בָּהֶן, דַּדִּים לְהָנִיק בָּהֶן. דַּדִּים הַלָּלוּ שֶׁנָּתַתָּ עַל לִבִּי לָמָּה? לֹא לְהָנִיק בָּהֶן?! תֵּן לִי בֵּן, וְאָנִיק בָּהֶן. "ve'hana hi medaberet al libah". amar rabi elazar michoum rabi yosé ben zimra: al iské libah. amra lefana: ribono chel olam, kol ma chebarata baicha, lo barata davar e'had levatala: énayim lirot, veoznayim lichmoa, 'hotem lehari'ha, pe ledabér, yadayim laasot bahem melakha, raglayim lehalékh bahen, dadim lehanik bahen. dadim halalou chenatata al libi lama? lo lehanik bahen?! tén li bén, veanik bahen.
24. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא: כׇּל הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית בְּשַׁבָּת קוֹרְעִים לוֹ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה. וְאַף עַל פִּי כֵן חוֹזְרִין וְנִפְרָעִין מִמֶּנּוּ דִּין עוֹנֶג שַׁבָּת. veamar rabi elazar michoum rabi yosé ben zimra: kol hayochév betaanit bechabat korim lo gezar dino chel chivim chana. veaf al pi khén 'hozrin venifrain mimenou din oneg chabat.
25. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לִיתֵּיב תַּעֲנִיתָא לְתַעֲנִיתָא. ma takantéh? amar rav na'hman bar yits'hak: litév taanita letaanita.
26. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: חַנָּה הֵטִיחָה דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה. שֶׁנֶּאֱמַר ״וְתִתְפַּלֵּל עַל ה׳״, מְלַמֵּד שֶׁהֵטִיחָה דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה. veamar rabi elazar: 'hana héti'ha devarim kelapé mala. cheneemar "vetitpalél al h'", melaméd chehéti'ha devarim kelapé mala.
27. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵלִיָּהוּ הֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית״. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹדָה לוֹ לְאֵלִיָּהוּ, veamar rabi elazar: éliyaou héti'ha devarim kelapé mala, cheneemar: "veata hasibota et libam a'horanit". amar rabi chemouél bar rabi yits'hak: minayin che'hazar hakadoch baroukh hou veoda lo leéliyaou,

Daf 32a

1. דִּכְתִיב: ״וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי״. dikhtiv: "vaacher haréoti".
2. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: אִלְמָלֵא שָׁלֹשׁ מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ נִתְמוֹטְטוּ רַגְלֵיהֶם שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל. amar rabi 'hama berabi 'hanina: ilmalé chaloch mikraot halalou nitmottou ragléhem chel soné yisraél.
3. חַד דִּכְתִיב: ״וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי״, וְחַד דִּכְתִיב: ״הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל״, וְחַד דִּכְתִיב: ״וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר״. 'had dikhtiv: "vaacher haréoti", ve'had dikhtiv: "hiné kha'homer beyad hayotsér kén atem beyadi bét yisraél", ve'had dikhtiv: "vahasiroti et lév haeven mibesarkhem venatati lakhem lév basar".
4. רַב פָּפָּא אָמַר מֵהָכָא: ״וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ״. rav papa amar méhakha: "veet rou'hi etén bekirbekhem veasiti ét acher be'houka télékhou".
5. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מֹשֶׁה הֵטִיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל ה׳״ אַל תִּקְרֵי ״אֶל ה׳״, אֶלָּא ״עַל ה׳״. veamar rabi elazar: moche héti'ha devarim kelapé mala. cheneemar: "vayitpalél moche el h'" al tikré "el h'", ela "al h'".
6. שֶׁכֵּן דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב קוֹרִין לָאַלְפִין עַיְינִין, וְלָעַיְינִין אַלְפִין. chekén devé rabi eliezer ben yaakov korin laalfin aynin, velaaynin alfin.
7. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִי, מֵהָכָא: ״וְדִי זָהָב״. devé rabi yana amri, méhakha: "vedi zahav".
8. מַאי ״וְדִי זָהָב״? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּשְׁבִיל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁאָמְרוּ ״דַּי״ — הוּא גָּרַם שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל. ma "vedi zahav"? amri devé rabi yana: kakh amar moche lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, bichvil kesef vezahav chehichpata lahem leyisraél, ad cheamrou "da" — hou garam cheasou et haégel.
9. אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: אֵין אֲרִי נוֹהֵם מִתּוֹךְ קוּפָּה שֶׁל תֶּבֶן אֶלָּא מִתּוֹךְ קוּפָּה שֶׁל בָּשָׂר. amri devé rabi yana: én ari nohém mitokh koupa chel teven ela mitokh koupa chel basar.
10. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה כְּחוּשָׁה וּבַעֲלַת אֵבָרִים, הֶאֱכִילָהּ כַּרְשִׁינִין וְהָיְתָה מְבַעֶטֶת בּוֹ. אָמַר לָהּ: מִי גָּרַם לִיךְ שֶׁתְּהֵא מְבַעֶטֶת בִּי — אֶלָּא כַּרְשִׁינִין שֶׁהֶאֱכַלְתִּיךְ. amar rabi ochaya: machal leadam chehayta lo para ke'houcha ouvaalat évarim, heekhilah karchinin vehayta mevaetet bo. amar lah: mi garam likh chetehé mevaetet bi — ela karchinin cheheekhaltikh.
11. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָשָׁל לְאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן. הִרְחִיצוֹ וְסָכוֹ, וְהֶאֱכִילוֹ וְהִשְׁקָהוּ, וְתָלָה לוֹ כִּיס עַל צַוָּארוֹ, וְהוֹשִׁיבוֹ עַל פֶּתַח שֶׁל זוֹנוֹת. מַה יַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַבֵּן שֶׁלֹּא יֶחֱטָא?! amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: machal leadam e'had chehaya lo bén. hir'hitso vesakho, veheekhilo vehichkaou, vetala lo kis al tsavaro, veochivo al peta'h chel zonot. ma yaase oto habén chelo ye'heta?!
12. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: מְלֵי כְּרֵסֵיהּ זְנֵי בִּישֵׁי. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּמַרְעִיתָם וַיִּשְׂבָּעוּ שָׂבְעוּ וַיָּרׇם לִבָּם עַל כֵּן שְׁכֵחוּנִי״. רַב נַחְמָן אָמַר: מֵהָכָא: ״וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה׳״. וְרַבָּנַן אָמְרִי, מֵהָכָא: ״וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה״. amar rav a'ha beréh derav houna amar rav chéchet: haynou deamri inaché: melé keréséh zené biché. cheneemar: "kemaritam vayisbaou savou vayarom libam al kén chekhé'houni". rav na'hman amar: méhakha: "veram levavekha vechakha'hta et h'". verabanan amri, méhakha: "veakhal vesava vedachén oufana".
13. וְאִי בָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא: ״וַיִּשְׁמַן יְשׁוּרוּן וַיִּבְעָט״. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹדָה לוֹ לְמֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהֶם וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל״. vei baét éma méhakha: "vayichman yechouroun vayivat". amar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan: minayin che'hazar hakadoch baroukh hou veoda lo lemoche, cheneemar: "vekhesef hirbéti lahem vezahav asou labaal".
14. ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד״. מַאי ״לֶךְ רֵד״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, רֵד מִגְּדוּלָּתְךָ! כְּלוּם נָתַתִּי לְךָ גְּדוּלָּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְעַכְשָׁיו יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ — אַתָּה לָמָּה לִי? מִיָּד תָּשַׁשׁ כּוֹחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְלֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לְדַבֵּר. וְכֵיוָן שֶׁאָמַר ״הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם״, אָמַר מֹשֶׁה: דָּבָר זֶה תָּלוּי בִּי! מִיָּד עָמַד וְנִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה, וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים. "vaydabér h' el moche lekh réd". ma "lekh réd"? amar rabi elazar: amar lo hakadoch baroukh hou lemoche: moche, réd migedoulatkha! keloum natati lekha gedoula ela bichvil yisraél. veakhcha yisraél 'hatou — ata lama li? miyad tachach ko'ho chel moche, velo haya lo ko'ha ledabér. vekhévan cheamar "heref mimeni veachmidém", amar moche: davar ze talou bi! miyad amad venit'hazék bitfila, ouvikéch ra'hamim.
15. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְהָיָה מַכֵּהוּ מַכָּה גְּדוֹלָה. וְהָיָה אוֹהֲבוֹ יוֹשֵׁב לְפָנָיו, וּמִתְיָרֵא לוֹמַר לוֹ דָּבָר. אָמַר הַמֶּלֶךְ: אִלְמָלֵא אוֹהֲבִי זֶה שֶׁיּוֹשֵׁב לְפָנַי — הֲרַגְתִּיךָ. אָמַר: דָּבָר זֶה תָּלוּי בִּי. מִיָּד עָמַד וְהִצִּילוֹ. machal lemelekh chekaas al beno, vehaya makéou maka gedola. vehaya ohavo yochév lefana, oumityaré lomar lo davar. amar hamelekh: ilmalé ohavi ze cheyochév lefana — haragtikha. amar: davar ze talou bi. miyad amad vehitsilo.
16. ״וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב, אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ. מְלַמֵּד שֶׁתְּפָסוֹ מֹשֶׁה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאָדָם שֶׁהוּא תּוֹפֵס אֶת חֲבֵירוֹ בְּבִגְדוֹ, וְאָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵין אֲנִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁתִּמְחוֹל וְתִסְלַח לָהֶם. "veata hani'ha li veyi'har api vahem vaakhalém veeese otkha lego gadol vego'". amar rabi avaou: ilmalé mikra katouv, i efchar leomro. melaméd chetefaso moche lehakadoch baroukh hou, keadam cheou tofés et 'havéro bevigdo, veamar lefana: ribono chel olam, én ani mani'hakha ad chetim'hol vetisla'h lahem.
17. ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָדוֹל וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמָה כִּסֵּא שֶׁל שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ בִּשְׁעַת כַּעְסֶךְ. כִּסֵּא שֶׁל רֶגֶל אֶחָד — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! "veeese otkha lego gadol vego'". amar rabi elazar: amar moche lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, ouma kisé chel chaloch raglayim éno yakhol laamod lefanekha bichat kasekh. kisé chel regel e'had — al a'hat kama vekhama!
18. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בִּי בּוֹשֶׁת פָּנִים מֵאֲבוֹתַי, עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ: רְאוּ פַּרְנָס שֶׁהֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם. בִּקֵּשׁ גְּדוּלָּה לְעַצְמוֹ, וְלֹא בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים. velo od ela cheyéch bi bochet panim méavota, akhcha yomrou: reou parnas cheheemid aléhem. bikéch gedoula leatsmo, velo bikéch aléhem ra'hamim.
19. ״וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה׳״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁעָמַד מֹשֶׁה בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁהֶחֱלָהוּ. וְרָבָא אָמַר: עַד שֶׁהֵפֵר לוֹ נִדְרוֹ. כְּתִיב הָכָא: ״וַיְחַל״, וּכְתִיב הָתָם: ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״, וְאָמַר מָר: הוּא אֵינוֹ מֵיחֵל, אֲבָל אֲחֵרִים מְחִלִּין לוֹ. "vay'hal moche et pené h'", amar rabi elazar: melaméd cheamad moche bitfila lifné hakadoch baroukh hou, ad chehe'helaou. verava amar: ad chehéfér lo nidro. ketiv hakha: "vay'hal", oukhtiv hatam: "lo ya'hél devaro", veamar mar: hou éno mé'hél, aval a'hérim me'hilin lo.
20. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מְלַמֵּד שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לְמִיתָה עֲלֵיהֶם. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ״. ouchmouél amar: melaméd chemasar atsmo lemita aléhem. cheneemar: "veim ayin me'héni na misifrekha".
21. אָמַר רָבָא אָמַר רַב יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁהֻחֲלָה עֲלֵיהֶם מִדַּת רַחֲמִים. amar rava amar rav yits'hak: melaméd chehou'hala aléhem midat ra'hamim.
22. וְרַבָּנַן אָמְרִי: מְלַמֵּד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! חוּלִּין הוּא לְּךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. verabanan amri: melaméd cheamar moche lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam! 'houlin hou lekha méasot kadavar haze.
23. ״וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה׳״, תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁעָמַד מֹשֶׁה בִּתְפִלָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁאֲחָזַתּוּ אֲחִילוּ. מַאי אֲחִילוּ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת. מַאי אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת? אָמַר אַבָּיֵי: אִשָּׁתָא דְגַרְמֵי. "vay'hal moche et pené h'", tanya, rabi eliezer hagadol omér: melaméd cheamad moche bitfila lifné hakadoch baroukh hou ad chea'hazatou a'hilou. ma a'hilou? amar rabi elazar: éch chel atsamot. ma éch chel atsamot? amar abayé: ichata degarmé.
24. ״זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ״. מַאי ״בָּךְ״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִלְמָלֵא נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, הָיִיתִי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁשָּׁמַיִם וָאָרֶץ בְּטֵלִים — כָּךְ שְׁבוּעָתְךָ בְּטֵלָה. וְעַכְשָׁו שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, מָה שִׁמְךָ הַגָּדוֹל חַי וְקַיָּים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים — כָּךְ שְׁבוּעָתְךָ קַיֶּימֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. "zekhor leavraham leyits'hak oulyisraél avadekha acher nichbata lahem bakh". ma "bakh"? amar rabi elazar: amar moche lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, ilmalé nichbata lahem bachamayim ouvaarets, hayiti omér: kechém chechamayim vaarets betélim — kakh chevouatkha betéla. veakhcha chenichbata lahem bechimkha hagadol, ma chimkha hagadol 'ha vekayam leolam oulolmé olamim — kakh chevouatkha kayemet leolam oulolmé olamim.
25. ״וַתְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם וְכׇל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי״, הַאי ״אֲשֶׁר אָמַרְתִּי״, ״אֲשֶׁר אָמַרְתָּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! "vatedabér aléhem arbe et zarakhem kekhokhvé hachamayim vekhol haarets hazot acher amarti", ha "acher amarti", "acher amarta" mibeé léh!
26. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עַד כָּאן דִּבְרֵי תַלְמִיד, מִכָּאן וְאֵילָךְ — דִּבְרֵי הָרַב. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי תַלְמִיד, אֶלָּא כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתָּ לִי ״לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל״ בִּשְׁמִי, הָלַכְתִּי וְאָמַרְתִּי לָהֶם בִּשְׁמֶךָ. עַכְשָׁו מָה אֲנִי אוֹמֵר לָהֶם? amar rabi elazar: ad kan divré talmid, mikan veélakh — divré harav. verabi chemouél bar na'hmani amar: élou vaélou divré talmid, ela kakh amar moche lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, devarim cheamarta li "lékh emor lahem leyisraél" bichmi, halakhti veamarti lahem bichmekha. akhcha ma ani omér lahem?
27. ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳״: יָכוֹל ה׳ מִיבְּעֵי לֵיהּ. "mibilti yekholet h'": yakhol h' mibeé léh.
28. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ כִּנְקֵבָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּיל. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: וַהֲלֹא כְּבָר רָאוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָהֶם עַל הַיָּם. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲדַיִין יֵשׁ לָהֶם לוֹמַר: לְמֶלֶךְ אֶחָד יָכוֹל לַעֲמוֹד, לִשְׁלשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד. amar rabi elazar: amar moche lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, akhcha yomrou oumot haolam tachach ko'ho kinkéva, veéno yakhol lehatsil. amar hakadoch baroukh hou lemoche: vahalo kevar raou nisim ougvourot cheasiti lahem al hayam. amar lefana: ribono chel olam, adayin yéch lahem lomar: lemelekh e'had yakhol laamod, lichlchim vee'had melakhim éno yakhol laamod.
29. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן שֶׁחָזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹדָה לוֹ לְמֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר ה׳ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיךָ״. תָּנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כִּדְבָרֶיךָ, עֲתִידִים אוּמּוֹת הָעוֹלָם לוֹמַר כֵּן. amar rabi yo'hanan: minayin che'hazar hakadoch baroukh hou veoda lo lemoche, cheneemar: "vayomer h' sala'hti kidvarekha". tané devé rabi yichmaél: kidvarekha, atidim oumot haolam lomar kén.
30. אַשְׁרֵי תַלְמִיד שֶׁרַבּוֹ מוֹדֶה לוֹ. achré talmid cherabo mode lo.
31. ״וְאוּלָם חַי אָנִי״, אָמַר רָבָא אָמַר רַב יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, הֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ. "veoulam 'ha ani", amar rava amar rav yits'hak: melaméd cheamar lo hakadoch baroukh hou lemoche: moche, he'heyitani bidvarekha.
32. דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי: לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. מְנָלַן? — מִמֹּשֶׁה, דִּכְתִיב: ״וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳ בָּעֵת הַהִיא״. וּכְתִיב: ״ה׳ אֱלֹהִים אַתָּה הַחִלֹּתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גׇּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ״. וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ ״אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְגוֹ׳״. darach rabi simla: leolam yesadér adam chiv'ho chel hakadoch baroukh hou, vea'har kakh yitpalél. menalan? — mimoche, dikhtiv: "vaet'hanan el h' baét hahi". oukhtiv: "h' elohim ata ha'hilota leharot et avdekha et godlekha veet yadkha ha'hazaka acher mi él bachamayim ouvaarets acher yaase khemaasekha vekhigvourotekha". oukhtiv batréh "ebera na veere et haarets hatova vego'".
33. סִימָן: מַעֲשִׂים, צְדָקָה, קׇרְבָּן, כֹּהֵן, תַּעֲנִית, מִנְעָל, בַּרְזֶל. siman: maasim, tsedaka, korban, kohén, taanit, minal, barzel.

Daf 32b

1. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִמַּעֲשִׂים טוֹבִים, שֶׁאֵין לְךָ גָּדוֹל בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נַעֲנָה אֶלָּא בִּתְפִלָּה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי״ וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה״. amar rabi elazar: gedola tefila yotér mimaasim tovim, cheén lekha gadol bemaasim tovim yotér mimoche rabénou, af al pi khén lo naana ela bitfila. cheneemar: "al tosef dabér éla" ousmikh léh: "alé roch hapisga".
2. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה תַּעֲנִית יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה. מַאי טַעְמָא — זֶה בְּגוּפוֹ, וְזֶה בְּמָמוֹנוֹ. veamar rabi elazar: gedola taanit yotér min hatsedaka. ma tama — ze begoufo, veze bemamono.
3. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גְּדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם״, וּכְתִיב: ״וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם״. veamar rabi elazar: gedola tefila yotér min hakarbanot, cheneemar "lama li rov ziv'hékhem", oukhtiv: "ouvfariskhem kapékhem".
4. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל כֹּהֵן שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ״. amar rabi yo'hanan: kol kohén cheharag et hanefech — lo yisa et kapa, cheneemar: "yedékhem damim maléou".
5. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי״. וְאַף עַל פִּי שֶׁשַּׁעֲרֵי תְפִילָּה נִנְעֲלוּ, שַׁעֲרֵי דִמְעָה לֹא נִנְעֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה׳ וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ״. veamar rabi elazar: miyom che'harav bét hamikdach ninalou chaaré tefila, cheneemar: "gam ki ezak vaachavéa satam tefilati". veaf al pi chechaaré tefila ninalou, chaaré dima lo ninalou, cheneemar: "chima tefilati h' vechavati haazina el dimati al te'herach".
6. רָבָא לָא גְּזַר תַּעֲנִיתָא בְּיוֹמָא דְעֵיבָא, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״סַכֹּתָה בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה״. rava la gezar taanita beoma deéva, michoum cheneemar "sakota veanan lakh méavor tefila".
7. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִפְסְקָה חוֹמַת בַּרְזֶל בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה קַח לְךָ מַחֲבַת בַּרְזֶל וְנָתַתָּ אוֹתָהּ קִיר בַּרְזֶל בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר״. veamar rabi elazar: miyom che'harav bét hamikdach nifseka 'homat barzel bén yisraél laavihem chebachamayim, cheneemar: "veata ka'h lekha ma'havat barzel venatata otah kir barzel bénkha ouvén hair".
8. אָמַר רַבִּי חָנִין אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כׇּל הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, אֵין תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם. מְנָא לַן — מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה׳״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וַיִּשְׁמַע ה׳ אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִיא״. amar rabi 'hanin amar rabi 'hanina: kol hamaarikh bitfilato, én tefilato 'hozeret rékam. mena lan — mimoche rabénou, cheneemar: "vaetpalél el h'", oukhtiv batréh: "vayichma h' éla gam bapaam hahi".
9. אִינִי?! וְהָא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמַּאֲרִיךְ בִּתְפִילָּתוֹ וּמְעַיֵּין בָּהּ — סוֹף בָּא לִידֵי כְּאֵב לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב״. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ — יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעֵץ חַיִּים תַּאֲוָה בָאָה״, וְאֵין עֵץ חַיִּים אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ״. לָא קַשְׁיָא, הָא דְּמַאֲרֵיךְ וּמְעַיֵּין בַּהּ. הָא דְּמַאֲרֵיךְ וְלָא מְעַיֵּין בַּהּ ini?! veha amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: kal hamaarikh bitfilato oumayén bah — sof ba lidé keév lév, cheneemar: "to'helet memouchakha ma'hala lév". ma takantéh — yaasok batora, cheneemar: "veéts 'hayim taava vaa", veén éts 'hayim ela tora, cheneemar: "éts 'hayim hi lama'hazikim bah". la kachya, ha demaarékh oumayén bah. ha demaarékh vela meayén bah
10. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: אִם רָאָה אָדָם שֶׁהִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה — יַחְזוֹר וְיִתְפַּלֵּל. שֶׁנֶּאֱמַר: ״קַוֵּה אֶל ה׳ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה׳״. amar rabi 'hama berabi 'hanina: im raa adam chehitpalél velo naana — ya'hzor veyitpalél. cheneemar: "kavé el h' 'hazak veyaaméts libekha vekavé el h'".
11. תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבָּעָה צְרִיכִין חִזּוּק, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה, וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, תְּפִלָּה, וְדֶרֶךְ אֶרֶץ. tanou rabanan: arbaa tserikhin 'hizouk, veélou hén: tora, oumaasim tovim, tefila, vederekh erets.
12. תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים מִנַּיִן? — שֶׁנֶּאֱמַר: ״רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת כְּכׇל הַתּוֹרָה״, ״חֲזַק״ — בַּתּוֹרָה, ״וֶאֱמַץ״ — בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. tora oumaasim tovim minayin? — cheneemar: "rak 'hazak veemats meod lichmor velaasot kekhol hatora", "'hazak" — batora, "veemats" — bemaasim tovim.
13. תְּפִלָּה מִנַּיִן? — שֶׁנֶּאֱמַר ״קַוֵּה אֶל ה׳ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה׳״. tefila minayin? — cheneemar "kavé el h' 'hazak veyaaméts libekha vekavé el h'".
14. דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִנַּיִן? — שֶׁנֶּאֱמַר ״חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וְגוֹ׳״. derekh erets minayin? — cheneemar "'hazak venit'hazak bead aménou vego'".
15. ״וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה׳ וַה׳ שְׁכֵחָנִי״. הַיְינוּ עֲזוּבָה, הַיְינוּ שְׁכוּחָה? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָדָם נוֹשֵׂא אִשָּׁה עַל אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, זוֹכֵר מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה. אַתָּה עֲזַבְתַּנִי וּשְׁכַחְתַּנִי. "vatomer tsiyon azavani h' va' chekhé'hani". haynou azouva, haynou chekhou'ha? amar réch lakich: amra keneset yisraél lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, adam nosé icha al ichto richona, zokhér maasé harichona. ata azavtani ouchkha'htani.
16. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּתִּי, שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת בָּרָאתִי בָּרָקִיעַ, וְעַל כׇּל מַזָּל וּמַזָּל בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים חַיִל, וְעַל כׇּל חַיִל וְחַיִל בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים לִגְיוֹן, וְעַל כׇּל לִגְיוֹן וְלִגְיוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים רַהֲטוֹן, וְעַל כׇּל רַהֲטוֹן וְרַהֲטוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים קְרָטוֹן, וְעַל כׇּל קְרָטוֹן וּקְרָטוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים גַּסְטְרָא, וְעַל כׇּל גַּסְטְרָא וְגַסְטְרָא תָּלִיתִי בּוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה אַלְפֵי רִבּוֹא כּוֹכָבִים כְּנֶגֶד יְמוֹת הַחַמָּה. וְכוּלָּן לֹא בָּרָאתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילֵךְ, וְאַתְּ אָמַרְתְּ ״עֲזַבְתַּנִי״ וּ״שְׁכַחְתַּנִי״?! amar lah hakadoch baroukh hou: biti, cheném asar mazalot barati barakia, veal kol mazal oumazal barati lo chelochim 'hayil, veal kol 'hayil ve'hayil barati lo chelochim ligon, veal kol ligon veligon barati lo chelochim rahaton, veal kol rahaton verahaton barati lo chelochim keraton, veal kol keraton oukraton barati lo chelochim gastera, veal kol gastera vegastera taliti bo cheloch méot vechichim va'hamicha alfé ribo kokhavim keneged yemot ha'hama. vekhoulan lo barati ela bichvilékh, veate amarte "azavtani" ou"chekha'htani"?!
17. ״הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ״, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּלוּם אֶשְׁכַּח עוֹלוֹת אֵילִים וּפִטְרֵי רְחָמִים שֶׁהִקְרַבְתְּ לְפָנַי בַּמִּדְבָּר?! אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא לֹא תִּשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל? אָמַר לָהּ: ״גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה״. "hatichka'h icha oulah", amar hakadoch baroukh hou: keloum echka'h olot élim oufitré re'hamim chehikravte lefana bamidbar?! amra lefana: ribono chel olam, hoil veén chikh'ha lifné kisé khevodekha, chema lo tichka'h li maasé haégel? amar lah: "gam éle tichka'hna".
18. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְיֵשׁ שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא תִּשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה סִינַי? אָמַר לָהּ: ״וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ״. amra lefana: ribono chel olam, hoil veyéch chikh'ha lifné kisé khevodekha, chema tichka'h li maasé sina? amar lah: "veanokhi lo echka'hékh".
19. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: מַאי דִּכְתִיב ״גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה״ — זֶה מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, ״וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ״ — זֶה מַעֲשֵׂה סִינַי. vehaynou deamar rabi elazar amar rav ochaya: ma dikhtiv "gam éle tichka'hna" — ze maasé haégel, "veanokhi lo echka'hékh" — ze maasé sina.
20. חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת: 'hasidim harichonim haou chohin chaa a'hat:
21. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, אָמַר קְרָא: ״אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ״. mena hané milé? amar rabi yeochoua ben lévi, amar kera: "achré yochvé vétekha".
22. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ לִשְׁהוֹת שָׁעָה אַחַת אַחַר תְּפִלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ״. veamar rabi yeochoua ben lévi: hamitpalél tsarikh lichot chaa a'hat a'har tefilato, cheneemar: "akh tsadikim yodou lichmekha yéchvou yecharim et panekha".
23. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁהֶא שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם תְּפִלָּתוֹ, וְשָׁעָה אַחַת אַחַר תְּפִלָּתוֹ. קוֹדֶם תְּפִלָּתוֹ, מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ״. לְאַחַר תְּפִלָּתוֹ מִנַּיִן? — דִּכְתִיב: ״אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ״. tanya namé hakhi: hamitpalél tsarikh cheyichhe chaa a'hat kodem tefilato, vechaa a'hat a'har tefilato. kodem tefilato, minayin? cheneemar: "achré yochvé vétekha". lea'har tefilato minayin? — dikhtiv: "akh tsadikim yodou lichmekha yéchvou yecharim et panekha".
24. תָּנוּ רַבָּנַן: חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת, וּמִתְפַּלְּלִין שָׁעָה אַחַת, וְחוֹזְרִין וְשׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת. וְכִי מֵאַחַר שֶׁשּׁוֹהִין תֵּשַׁע שָׁעוֹת בַּיּוֹם בִּתְפִלָּה, תּוֹרָתָן הֵיאַךְ מִשְׁתַּמֶּרֶת, וּמְלַאכְתָּם הֵיאַךְ נַעֲשֵׂית? tanou rabanan: 'hasidim harichonim haou chohin chaa a'hat, oumitpalelin chaa a'hat, ve'hozrin vechohin chaa a'hat. vekhi méa'har chechohin técha chaot bayom bitfila, toratan héakh michtameret, oumlakhtam héakh naasét?
25. אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁחֲסִידִים הֵם — תּוֹרָתָם מִשְׁתַּמֶּרֶת, וּמְלַאכְתָּן מִתְבָּרֶכֶת. ela mitokh che'hasidim hém — toratam michtameret, oumlakhtan mitbarekhet.
26. אֲפִילּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ לֹא יְשִׁיבֶנּוּ. afilou hamelekh choél bichlomo lo yechivenou.
27. אָמַר רַב יוֹסֵף, לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם — פּוֹסֵק. amar rav yoséf, lo chanou ela lemalkhé yisraél, aval lemalkhé oumot haolam — posék.
28. מֵיתִיבִי: הַמִּתְפַּלֵּל וְרָאָה אַנָּס בָּא כְּנֶגְדּוֹ, רָאָה קָרוֹן בָּא כְּנֶגְדּוֹ — לֹא יְהֵא מַפְסִיק, אֶלָּא מְקַצֵּר וְעוֹלֶה! métivi: hamitpalél veraa anas ba kenegdo, raa karon ba kenegdo — lo yehé mafsik, ela mekatsér veole!
29. לָא קַשְׁיָא, הָא דְּאֶפְשָׁר לְקַצֵּר (יְקַצֵּר. וְאִם לָאו — פּוֹסֵק). la kachya, ha deefchar lekatsér (yekatsér. veim la — posék).
30. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל בַּדֶּרֶךְ. בָּא הֶגְמוֹן אֶחָד וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם, וְלֹא הֶחְזִיר לוֹ שָׁלוֹם. הִמְתִּין לוֹ עַד שֶׁסִּייֵּם תְּפִלָּתוֹ. לְאַחַר שֶׁסִּייֵּם תְּפִלָּתוֹ, אָמַר לוֹ: רֵיקָא, וַהֲלֹא כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם ״רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ״, וּכְתִיב ״וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם״. כְּשֶׁנָּתַתִּי לְךָ שָׁלוֹם לָמָּה לֹא הֶחְזַרְתָּ לִי שָׁלוֹם? אִם הָיִיתִי חוֹתֵךְ רֹאשְׁךָ בְּסַיִיף, מִי הָיָה תּוֹבֵעַ אֶת דָּמְךָ מִיָּדִי?! tanou rabanan: maase be'hasid e'had chehaya mitpalél baderekh. ba hegmon e'had venatan lo chalom, velo he'hzir lo chalom. himtin lo ad chesiyém tefilato. lea'har chesiyém tefilato, amar lo: réka, vahalo katouv betoratkhem "rak hichamer lekha ouchmor nafchekha", oukhtiv "venichmartem meod lenafchotékhem". kechenatati lekha chalom lama lo he'hzarta li chalom? im hayiti 'hotékh rochkha besayif, mi haya tovéa et damkha miyadi?!
31. אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֲפַיֶּיסְךָ בִּדְבָרִים. אָמַר לוֹ: אִילּוּ הָיִיתָ עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, וּבָא חֲבֵרְךָ וְנָתַן לְךָ שָׁלוֹם — הָיִיתָ amar lo: hamtén li ad cheafayeskha bidvarim. amar lo: ilou hayita oméd lifné melekh basar vadam, ouva 'havérkha venatan lekha chalom — hayita

Daf 33a

1. מַחֲזִיר לוֹ?! אָמַר לוֹ: לָאו. וְאִם הָיִיתָ מַחֲזִיר לוֹ, מָה הָיוּ עוֹשִׂים לְךָ? אָמַר לוֹ: הָיוּ חוֹתְכִים אֶת רֹאשִׁי בְּסַיִיף. אָמַר לוֹ: וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר, וּמָה אַתָּה שֶׁהָיִיתָ עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקֶּבֶר — כָּךְ אֲנִי שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא חַי וְקַיָּים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. ma'hazir lo?! amar lo: la. veim hayita ma'hazir lo, ma haou osim lekha? amar lo: haou 'hotkhim et rochi besayif. amar lo: vahalo devarim kal va'homer, ouma ata chehayita oméd lifné melekh basar vadam, chehayom kan ouma'har bakever — kakh ani chehayiti oméd lifné melekh malkhé hamelakhim hakadoch baroukh hou, cheou 'ha vekayam laad oulolmé olamim — al a'hat kama vekhama.
2. מִיָּד נִתְפַּיֵּיס אוֹתוֹ הֶגְמוֹן, וְנִפְטַר אוֹתוֹ חָסִיד לְבֵיתוֹ לְשָׁלוֹם. miyad nitpayés oto hegmon, veniftar oto 'hasid levéto lechalom.
3. אֲפִילּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, לֹא יַפְסִיק. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא נָחָשׁ. אֲבָל עַקְרָב — פּוֹסֵק. afilou na'hach karoukh al akévo, lo yafsik. amar rav chéchet: lo chanou ela na'hach. aval akrav — posék.
4. מֵיתִיבִי: נָפַל לְגוֹב אֲרָיוֹת — אֵין מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת. נָפַל לַחֲפִירָה מְלֵאָה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים — מְעִידִין עָלָיו שֶׁמֵּת! métivi: nafal legov araot — én meidin ala chemét. nafal la'hafira meléa ne'hachim veakrabim — meidin ala chemét!
5. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאַגַּב אִיצְצָא מַזְּקִי. chané hatam, deagav itstsa mazeki.
6. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: רָאָה שְׁוָורִים — פּוֹסֵק. דְּתָנֵי רַב הוֹשַׁעְיָה: מַרְחִיקִין מִשּׁוֹר תָּם חֲמִשִּׁים אַמָּה, וּמִשּׁוֹר מוּעָד — כִּמְלוֹא עֵינָיו. amar rabi yits'hak: raa chevarim — posék. detané rav hochaya: mar'hikin michor tam 'hamichim ama, oumichor mouad — kimlo éna.
7. תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר: רֵישׁ תּוֹרָא בְּדִקּוּלָא — סְלֵיק לְאַגְרָא וּשְׁדִי דַּרְגָּא מִתּוּתָךְ. אָמַר שְׁמוּאֵל: הָנֵי מִילֵּי בְּשׁוֹר שָׁחוֹר וּבְיוֹמֵי נִיסָן, מִפְּנֵי שֶׁהַשָּׂטָן מְרַקֵּד לוֹ בֵּין קַרְנָיו. tana micheméh derabi méir: réch tora bedikoula — selék leagra ouchdi darga mitoutakh. amar chemouél: hané milé bechor cha'hor ouvomé nisan, mipené chehasatan merakéd lo bén karna.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּמָקוֹם אֶחָד שֶׁהָיָה עַרְוָד, וְהָיָה מַזִּיק אֶת הַבְּרִיּוֹת. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ לוֹ לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא. אָמַר לָהֶם: הַרְאוּ לִי אֶת חוֹרוֹ! הֶרְאוּהוּ אֶת חוֹרוֹ. נָתַן עֲקֵבוֹ עַל פִּי הַחוֹר, יָצָא וּנְשָׁכוֹ — וּמֵת אוֹתוֹ עַרְוָד. tanou rabanan: maase bemakom e'had chehaya arvad, vehaya mazik et haberiyot. baou veodiou lo lerabi 'hanina ben dosa. amar lahem: harou li et 'horo! herouou et 'horo. natan akévo al pi ha'hor, yatsa ounchakho — oumét oto arvad.
9. נְטָלוֹ עַל כְּתֵפוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר לָהֶם: רְאוּ בָּנַי, אֵין עַרְוָד מֵמִית, אֶלָּא הַחֵטְא מֵמִית. netalo al ketéfo vehevio levét hamidrach. amar lahem: reou bana, én arvad mémit, ela ha'hét mémit.
10. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: אוֹי לוֹ לָאָדָם שֶׁפָּגַע בּוֹ עַרְוָד, וְאוֹי לוֹ לָעַרְוָד שֶׁפָּגַע בּוֹ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא. beotah chaa amrou: o lo laadam chepaga bo arvad, veo lo laarvad chepaga bo rabi 'hanina ben dosa.
11. מַתְנִי׳ מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים, וּשְׁאֵלָה בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים, וְהַבְדָּלָה בְּחוֹנֵן הַדָּעַת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בַּהוֹדָאָה. matni' mazkirin gevourot gechamim bit'hiyat hamétim, ouchéla bevirkat hachanim, vehavdala be'honén hadaat. rabi akiva omér: omrah berakha reviit bifné atsmah. rabi eliezer omér: baodaa.
12. גְּמָ׳ מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים: מַאי טַעְמָא? gema' mazkirin gevourot gechamim: ma tama?
13. אָמַר רַב יוֹסֵף: מִתּוֹךְ שֶׁשְּׁקוּלָה כִּתְחִיַּית הַמֵּתִים לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים. amar rav yoséf: mitokh chechekoula kit'hiyat hamétim lefikhakh kevaouha bit'hiyat hamétim.
14. וּשְׁאֵלָה בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים: מַאי טַעְמָא? ouchéla bevirkat hachanim: ma tama?
15. אָמַר רַב יוֹסֵף: מִתּוֹךְ שֶׁהִיא פַּרְנָסָה, לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בְּבִרְכַּת פַּרְנָסָה. amar rav yoséf: mitokh chehi parnasa, lefikhakh kevaouha bevirkat parnasa.
16. הַבְדָּלָה בְּ״חוֹנֵן הַדָּעַת״: מַאי טַעְמָא? havdala be"'honén hadaat": ma tama?
17. אָמַר רַב יוֹסֵף: מִתּוֹךְ שֶׁהִיא חָכְמָה, קְבָעוּהָ בְּבִרְכַּת חָכְמָה. וְרַבָּנַן אָמְרִי: מִתּוֹךְ שֶׁהִיא חוֹל, לְפִיכָךְ קְבָעוּהָ בְּבִרְכַּת חוֹל. amar rav yoséf: mitokh chehi 'hakhma, kevaouha bevirkat 'hakhma. verabanan amri: mitokh chehi 'hol, lefikhakh kevaouha bevirkat 'hol.
18. אָמַר רַב אַמֵּי: גְּדוֹלָה דֵּעָה, שֶׁנִּתְּנָה בִּתְחִלַּת בְּרָכָה שֶׁל חוֹל. amar rav amé: gedola déa, chenitena bit'hilat berakha chel 'hol.
19. וְאָמַר רַב אַמֵּי: גְּדוֹלָה דֵּעָה, שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי אֵל דֵּעוֹת ה׳״. וְכׇל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה — אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא עַל כֵּן לֹא יְרַחֲמֶנּוּ עוֹשֵׂהוּ״. veamar rav amé: gedola déa, chenitena bén cheté otiyot, cheneemar "ki él déot h'". vekhol mi cheén bo déa — asour lera'hém ala, cheneemar: "ki lo am binot hou al kén lo yera'hamenou oséou".
20. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: גָּדוֹל מִקְדָּשׁ שֶׁנִּתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּעַלְתָּ ה׳ מִקְּדָשׁ ה׳״. amar rabi elazar: gadol mikdach chenitan bén cheté otiyot, cheneemar: "paalta h' mikedach h'".
21. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִילּוּ נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו. דֵּעָה נִתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, מִקְדָּשׁ נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. veamar rabi elazar: kol adam cheyéch bo déa keilou nivna bét hamikdach beyama. déa nitena bén cheté otiyot, mikdach nitan bén cheté otiyot.
22. מַתְקִיף לַהּ רַב אַחָא קַרְחִינָאָה: אֶלָּא מֵעַתָּה, גְּדוֹלָה נְקָמָה שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵל נְקָמוֹת ה׳״! matkif lah rav a'ha kar'hinaa: ela méata, gedola nekama chenitena bén cheté otiyot, cheneemar "él nekamot h'"!
23. אֲמַר לֵיהּ: אִין, בְּמִילְּתַהּ מִיהָא גְּדוֹלָה הִיא. וְהַיְינוּ דְּאָמַר עוּלָּא שְׁתֵּי נְקָמוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? אַחַת לְטוֹבָה, וְאַחַת לְרָעָה. לְטוֹבָה — דִּכְתִיב: ״הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן״. לְרָעָה — דִּכְתִיב: ״אֵל נְקָמוֹת ה׳ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ״. amar léh: in, bemiletah miha gedola hi. vehaynou deamar oula cheté nekamot halalou lama? a'hat letova, vea'hat leraa. letova — dikhtiv: "hofia méhar paran". leraa — dikhtiv: "él nekamot h' él nekamot hofia".
24. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית כּוּ׳. rabi akiva omér: omrah berakha reviit kou'.
25. אֲמַר לֵיהּ רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן: מִכְּדִי אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדוּשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת. נֶחְזֵי הֵיכָן תַּקּוּן. amar léh rav chemen bar aba lerabi yo'hanan: mikedi anché keneset hagedola tikenou lahem leyisraél berakhot outfilot, kedouchot vehavdalot. ne'hzé hékhan takoun.
26. אֲמַר לֵיהּ: בַּתְּחִילָּה קְבָעוּהָ בַּתְּפִלָּה. הֶעֱשִׁירוּ — קְבָעוּהָ עַל הַכּוֹס. הֶעֱנוּ — חָזְרוּ וּקְבָעוּהָ בַּתְּפִלָּה. וְהֵם אָמְרוּ: הַמַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה צָרִיךְ שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס. amar léh: bate'hila kevaouha batefila. heechirou — kevaouha al hakos. heenou — 'hazrou oukvaouha batefila. vehém amrou: hamavdil batefila tsarikh cheyavdil al hakos.
27. אִיתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תִּקְּנוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּרָכוֹת וּתְפִלּוֹת, קְדוּשּׁוֹת וְהַבְדָּלוֹת. בַּתְּחִלָּה קְבָעוּהָ בַּתְּפִלָּה. הֶעֱשִׁירוּ — קְבָעוּהָ עַל הַכּוֹס. חָזְרוּ וְהֶעֱנוּ — קְבָעוּהָ בַּתְּפִלָּה. וְהֵם אָמְרוּ: הַמַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה — צָרִיךְ שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס. itemar namé: amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: anché keneset hagedola tikenou lahem leyisraél berakhot outfilot, kedouchot vehavdalot. bate'hila kevaouha batefila. heechirou — kevaouha al hakos. 'hazrou veheenou — kevaouha batefila. vehém amrou: hamavdil batefila — tsarikh cheyavdil al hakos.
28. אִיתְּמַר נָמֵי: רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: הַמַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה — צָרִיךְ שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס. itemar namé: raba verav yoséf deamri tarvayou: hamavdil batefila — tsarikh cheyavdil al hakos.
29. אָמַר רָבָא, וּמוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין: טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים וּשְׁאֵלָה בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים — מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, וְהַבְדָּלָה בְּ״חוֹנֵן הַדָּעַת״ — אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹמְרָהּ עַל הַכּוֹס. amar rava, oumotvinan achematin: taa velo hizkir gevourot gechamim bit'hiyat hamétim ouchéla bevirkat hachanim — ma'hazirin oto, vehavdala be"'honén hadaat" — én ma'hazirin oto, mipené cheyakhol leomrah al hakos.
30. לָא תֵּימָא: ״מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְאוֹמְרָהּ עַל הַכּוֹס״, אֶלָּא אֵימָא: ״מִפְּנֵי שֶׁאוֹמְרָהּ עַל הַכּוֹס״. la téma: "mipené cheyakhol leomrah al hakos", ela éma: "mipené cheomrah al hakos".
31. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת: שָׁאַל רַבִּי יוֹסֵי אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בְּצַיְדָּן, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יַעֲקֹב דְּמִן צוֹר אֶת רַבִּי יוֹחָנָן, וַאֲנָא שְׁמַעִית: הַמַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה, צָרִיךְ שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, אוֹ לֹא? וַאֲמַר לֵיהּ: צָרִיךְ שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס. itemar namé, amar rabi binyamin bar yefet: chaal rabi yosé et rabi yo'hanan betsaydan, veamri lah rabi chimon ben yaakov demin tsor et rabi yo'hanan, vaana chemait: hamavdil batefila, tsarikh cheyavdil al hakos, o lo? vaamar léh: tsarikh cheyavdil al hakos.
32. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הַמַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, מַהוּ שֶׁיַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה? ibaya leou: hamavdil al hakos, maou cheyavdil batefila?
33. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: קַל וָחוֹמֶר מִתְּפִלָּה. וּמָה תְפִלָּה דְּעִיקַּר תַּקַּנְתָּא הִיא, אָמְרִי: הַמַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה — צָרִיךְ שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס. הַמַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, דְּלָאו עִיקַּר תַּקַּנְתָּא הִיא — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן! amar rav na'hman bar yits'hak: kal va'homer mitefila. ouma tefila deikar takanta hi, amri: hamavdil batefila — tsarikh cheyavdil al hakos. hamavdil al hakos, dela ikar takanta hi — lo kol chekén!
34. תָּנֵי רַב אַחָא אֲרִיכָא קַמֵּיהּ דְּרַב חִינָּנָא: הַמַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה מְשׁוּבָּח יוֹתֵר מִמִּי שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס. וְאִם הִבְדִּיל בְּזוֹ וּבָזוֹ — יָנוּחוּ לוֹ בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁוֹ. tané rav a'ha arikha kaméh derav 'hinana: hamavdil batefila mechouba'h yotér mimi cheyavdil al hakos. veim hivdil bezo ouvazo — yanou'hou lo berakhot al rocho.
35. הָא גוּפָא קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ הַמַּבְדִּיל בַּתְּפִלָּה מְשׁוּבָּח יוֹתֵר מִמִּי שֶׁיַּבְדִּיל עַל הַכּוֹס, אַלְמָא תְּפִלָּה לְחוּדַהּ סַגִּי. וַהֲדַר תָּנֵי אִם הִבְדִּיל בְּזוֹ וּבָזוֹ — יָנוּחוּ לוֹ בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁוֹ. וְכֵיוָן דְּנָפֵיק לֵיהּ בַּחֲדָא — אִפְּטַר, וְהָוְיָא בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, וְאָמַר רַב וְאִיתֵּימָא רֵישׁ לָקִישׁ, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כׇּל הַמְבָרֵךְ בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה — עוֹבֵר מִשּׁוּם ״לֹא תִשָּׂא״! ha goufa kachya: amrate hamavdil batefila mechouba'h yotér mimi cheyavdil al hakos, alma tefila le'houdah sagi. vahadar tané im hivdil bezo ouvazo — yanou'hou lo berakhot al rocho. vekhévan denafék léh ba'hada — ipetar, vehavya berakha cheénah tserikha, veamar rav veitéma réch lakich, veamri lah rabi yo'hanan veréch lakich deamri tarvayou: kol hamvarékh berakha cheénah tserikha — ovér michoum "lo tisa"!
36. אֶלָּא, אֵימָא הָכִי: אִם הִבְדִּיל בְּזוֹ וְלֹא הִבְדִּיל בָּזוֹ — יָנוּחוּ לוֹ בְּרָכוֹת עַל רֹאשׁוֹ. ela, éma hakhi: im hivdil bezo velo hivdil bazo — yanou'hou lo berakhot al rocho.
37. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב חִסְדָּא מֵרַב שֵׁשֶׁת: טָעָה בְּזוֹ וּבָזוֹ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: טָעָה בְּזוֹ וּבָזוֹ — חוֹזֵר לָרֹאשׁ. bea minéh rav 'hisda mérav chéchet: taa bezo ouvazo, maou? amar léh: taa bezo ouvazo — 'hozér laroch.

Daf 33b

1. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: הִלְכְתָא מַאי? אֲמַר לֵיהּ, כִּי קִידּוּשׁ: מָה קִידּוּשׁ אַף עַל גַּב דִּמְקַדֵּשׁ בִּצְלוֹתָא מְקַדֵּשׁ אַכָּסָא, אַף הַבְדָּלָה נָמֵי, אַף עַל גַּב דְּמַבְדֵּיל בִּצְלוֹתָא מַבְדֵּיל אַכָּסָא. amar léh ravina lerava: hilkheta ma? amar léh, ki kidouch: ma kidouch af al gav dimkadéch bitslota mekadéch akasa, af havdala namé, af al gav demavdél bitslota mavdél akasa.
2. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּ״הוֹדָאָה״. rabi eliezer omér: be"hodaa".
3. רַבִּי זֵירָא הֲוָה רְכִיב חֲמָרָא, הֲוָה קָא שָׁקֵיל וְאָזֵיל רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין בָּתְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: וַדַּאי דְּאָמְרִיתוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת? אֲמַר לֵיהּ: אִין. rabi zéra hava rekhiv 'hamara, hava ka chakél veazél rabi 'hiya bar avin batréh. amar léh: vada deamritou micheméh derabi yo'hanan, halakha kerabi eliezer beom tov che'hal lihot a'har hachabat? amar léh: in.
4. הֲלָכָה — מִכְלָל דִּפְלִיגִי? halakha — mikhlal difligi?
5. וְלָא פְּלִיגִי? וְהָא פְּלִיגִי רַבָּנַן. vela peligi? veha peligi rabanan.
6. אֵימַר דִּפְלִיגִי רַבָּנַן בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת מִי פְּלִיגִי? émar difligi rabanan bichar yemot hachana, beom tov che'hal lihot a'har hachabat mi peligi?
7. וְהָא פְּלִיג רַבִּי עֲקִיבָא! veha pelig rabi akiva!
8. אַטּוּ כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ מִי עָבְדִינַן כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּהַשְׁתָּא נֵיקוּ וְנַעֲבֵיד כְּווֹתֵיהּ?! כׇּל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ מַאי טַעְמָא לָא עָבְדִינַן כְּרַבִּי עֲקִיבָא — דְּתַמְנֵי סְרֵי תַּקּוּן, תְּשַׁסְרֵי לָא תַּקּוּן. הָכָא נָמֵי, שָׁב תַּקּוּן תַּמְנֵי לָא תַּקּוּן. atou kol hachana koulah mi avdinan kerabi akiva, dehachta nékou venaavéd keotéh?! kol hachana koulah ma tama la avdinan kerabi akiva — detamné seré takoun, techasré la takoun. hakha namé, chav takoun tamné la takoun.
9. אֲמַר לֵיהּ: לָאו ״הֲלָכָה״ אִתְּמַר, אֶלָּא ״מַטִּין״ אִתְּמַר. amar léh: la "halakha" itemar, ela "matin" itemar.
10. דְּאִתְּמַר, רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי אָמַר מִשּׁוּם רַבֵּנוּ: הֲלָכָה, וְאָמְרִי לַהּ: מַטִּין. deitemar, rabi yits'hak bar avdimi amar michoum rabénou: halakha, veamri lah: matin.
11. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מוֹדִים. וְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר: נִרְאִין. rabi yo'hanan amar: modim. verabi 'hiya bar aba amar: nirin.
12. אָמַר רַבִּי זֵירָא: נְקוֹט דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא בִּידָךְ, דְּדָיֵיק וְגָמַר שְׁמַעְתָּא מִפּוּמָּא דְמָרַהּ שַׁפִּיר כְּרַחֲבָא דְפוּמְבְּדִיתָא. amar rabi zéra: nekot derabi 'hiya bar aba bidakh, dedayék vegamar chemata mipouma demarah chapir kera'hava defoumbedita.
13. דְּאָמַר רַחֲבָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הַר הַבַּיִת סְטָיו כָּפוּל הָיָה, וְהָיָה סְטָיו לְפָנִים מִסְּטָיו. deamar ra'hava amar rabi yeouda: har habayit seta kafoul haya, vehaya seta lefanim miseta.
14. אָמַר רַב יוֹסֵף: אֲנָא לָא הַאי יָדַעְנָא וְלָא הַאי יָדַעְנָא, אֶלָּא מִדְּרַב וּשְׁמוּאֵל יָדַעְנָא, דְּתַקִּינוּ לַן מַרְגָּנִיתָא בְּבָבֶל. amar rav yoséf: ana la ha yadana vela ha yadana, ela miderav ouchmouél yadana, detakinou lan marganita bevavel.
15. ״וַתּוֹדִיעֵנוּ ה׳ אֱלֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדוּשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. בֵּין קְדוּשַּׁת שַׁבָּת לִקְדוּשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָּׁתֶךָ. וַתִּתֶּן לָנוּ וְכוּ׳״. "vatodiénou h' elohénou et michpeté tsidkekha vatelamedénou laasot 'houké retsonekha, vatan'hilénou zemané sason ve'hagé nedava, vatorichénou kedouchat chabat oukhvod moéd va'hagigat haregel. bén kedouchat chabat likdouchat yom tov hivdalta, veet yom hachevii michéchet yemé hamaase kidachta. hivdalta vekidachta et amekha yisraél bikdouchatekha. vatiten lanou vekhou'".
16. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר: ״עַל קַן צִיפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ״, וְ״עַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ״, ״מוֹדִים, מוֹדִים״ — מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. matni' haomér: "al kan tsipor yagiou ra'hamekha", ve"al tov yizakhér chemekha", "modim, modim" — mechatekin oto.
17. גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא, ״מוֹדִים, מוֹדִים״ מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ — מִשּׁוּם דְּמֶיחְזֵי כִּשְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת. וְ״עַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ״ נָמֵי, מַשְׁמַע עַל הַטּוֹבָה וְלֹא עַל הָרָעָה, וּתְנַן: חַיָּיב אָדָם לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה. אֶלָּא ״עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ״ מַאי טַעְמָא? gema' bichlama, "modim, modim" mechatekin oto — michoum deme'hzé kichté rachouot. ve"al tov yizakhér chemekha" namé, machma al hatova velo al haraa, outnan: 'hayav adam levarékh al haraa kechém chemevarékh al hatova. ela "al kan tsipor yagiou ra'hamekha" ma tama?
18. פְּלִיגִי בַּהּ תְּרֵי אָמוֹרָאֵי בְּמַעְרְבָא, רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר זְבִידָא: חַד אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמֵּטִיל קִנְאָה בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. וְחַד אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁעוֹשֶׂה מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רַחֲמִים, וְאֵינָן אֶלָּא גְּזֵרוֹת. peligi bah teré amoraé bemareva, rabi yosé bar avin verabi yosé bar zevida: 'had amar: mipené chemétil kina bemaasé beréchit. ve'had amar: mipené cheose midota chel hakadoch baroukh hou ra'hamim, veénan ela gezérot.
19. הַהוּא דִּנְחֵית קַמֵּיהּ דְּרַבָּה וַאֲמַר: אַתָּה חַסְתָּ עַל קַן צִפּוֹר, אַתָּה חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ. אֲמַר רַבָּה: כַּמָּה יָדַע הַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנָן לְרַצּוֹיֵי לְמָרֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ תְּנַן! haou din'hét kaméh deraba vaamar: ata 'hasta al kan tsipor, ata 'hous vera'hém alénou. amar raba: kama yada ha tsourba mérabanan leratsoyé lemaréh! amar léh abayé: veha mechatekin oto tenan!
20. וְרַבָּה נָמֵי, לְחַדּוֹדֵי אַבָּיֵי הוּא דְּבָעֵי. veraba namé, le'hadodé abayé hou devaé.
21. הַהוּא דִּנְחֵית קַמֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, אֲמַר ״הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא וְהָאַדִּיר וְהָעִזּוּז וְהַיָּראוּי, הֶחָזָק וְהָאַמִּיץ וְהַוַּדַּאי וְהַנִּכְבָּד״. haou din'hét kaméh derabi 'hanina, amar "haél hagadol hagibor vehanora vehaadir vehaizouz vehayarou, he'hazak vehaamits vehavada vehanikhbad".
22. הִמְתִּין לוֹ עַד דְּסַיֵּים. כִּי סַיֵּים אֲמַר לֵיהּ: סַיֵּימְתִּינְהוּ לְכוּלְּהוּ שִׁבְחֵי דְמָרָךְ?! לְמָה לִי כּוּלֵּי הַאי? אֲנַן, הָנֵי תְּלָת דְּאָמְרִינַן אִי לָאו דְּאַמְרִינְהוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּאוֹרָיְיתָא, וַאֲתוֹ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וְתַקְּנִינְהוּ בִּתְפִלָּה — לָא הֲוֵינַן יְכוֹלִין לְמֵימַר לְהוּ, וְאַתְּ אָמְרַתְּ כּוּלֵּי הַאי וְאָזְלַתְּ! מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב, וְהָיוּ מְקַלְּסִין אוֹתוֹ בְּשֶׁל כֶּסֶף. וַהֲלֹא גְּנַאי הוּא לוֹ! himtin lo ad desayém. ki sayém amar léh: sayémtinou lekhouleou chiv'hé demarakh?! lema li koulé ha? anan, hané telat deamrinan i la deamrinou moche rabénou beorayta, vaato anché keneset hagedola vetakeninou bitfila — la havénan yekholin lemémar leou, veate amrate koulé ha veazlate! machal lemelekh basar vadam chehaou lo elef alafim dinré zahav, vehaou mekalesin oto bechel kesef. vahalo gena hou lo!
23. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם, חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה״. veamar rabi 'hanina: hakol bidé chamayim, 'houts miyirat chamayim. cheneemar: "veata yisraél ma h' elohekha choél méimakh ki im leyira".
24. אַטּוּ יִרְאַת שָׁמַיִם מִילְּתָא זוּטַרְתָּא הִיא? וְהָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבֵית גְּנָזָיו אֶלָּא אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״יִרְאַת ה׳ הִיא אוֹצָרוֹ״. atou yirat chamayim mileta zoutarta hi? vehaamar rabi 'hanina michoum rabi chimon ben yo'ha: én lo lehakadoch baroukh hou bevét genaza ela otsar chel yirat chamayim, cheneemar "yirat h' hi otsaro".
25. אִין, לְגַבֵּי מֹשֶׁה מִילְּתָא זוּטַרְתָּא הִיא. דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ כְּלִי גָּדוֹל, וְיֵשׁ לוֹ — דּוֹמֶה עָלָיו כִּכְלִי קָטָן. קָטָן, וְאֵין לוֹ — דּוֹמֶה עָלָיו כִּכְלִי גָּדוֹל. in, legabé moche mileta zoutarta hi. deamar rabi 'hanina: machal leadam chemvakechim mimenou keli gadol, veyéch lo — dome ala kikhli katan. katan, veén lo — dome ala kikhli gadol.
26. ״מוֹדִים מוֹדִים״ מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. "modim modim" mechatekin oto.
27. אָמַר רַבִּי זֵירָא: כׇּל הָאוֹמֵר ״שְׁמַע שְׁמַע״ — כְּאוֹמֵר ״מוֹדִים מוֹדִים״ דָּמֵי. amar rabi zéra: kol haomér "chema chema" — keomér "modim modim" damé.
28. מֵיתִיבִי: הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְכוֹפְלָהּ — הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה. מְגוּנֶּה הוּא דְּהָוֵי, שַׁתּוֹקֵי לָא מְשַׁתְּקִינַן לֵיהּ! métivi: hakoré et chema vekhoflah — haré ze megoune. megoune hou dehavé, chatoké la mechatekinan léh!
29. לָא קַשְׁיָא: הָא, דְּאָמַר מִילְּתָא מִילְּתָא וְתָנֵי לַהּ. וְהָא, דְּאָמַר פְּסוּקָא פְּסוּקָא וְתָנֵי לֵיהּ. la kachya: ha, deamar mileta mileta vetané lah. veha, deamar pesouka pesouka vetané léh.
30. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְדִילְמָא מֵעִיקָּרָא לָא כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ, וּלְבַסּוֹף כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ? amar léh rav papa leabayé: vedilma méikara la kavén datéh, oulvasof kavén datéh?
31. אֲמַר לֵיהּ: amar léh:

Daf 34a

1. חַבְרוּתָא כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא מִי אִיכָּא?! אִי לָא כַּוֵּון דַּעְתֵּיהּ מֵעִיקָּרָא — מָחֵינַן לֵיהּ בְּמַרְזַפְתָּא דְנַפָּחָא עַד דִּמְכַוֵּין דַּעְתֵּיהּ. 'havrouta kelapé chemaya mi ika?! i la kavén datéh méikara — ma'hénan léh bemarzafta denapa'ha ad dimkhavén datéh.
2. מַתְנִי׳ (הָאוֹמֵר: ״יְבָרְכוּךָ טוֹבִים״ — הֲרֵי זֶה דַּרְכֵי מִינוּת). הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְטָעָה — יַעֲבוֹר אַחֵר תַּחְתָּיו, וְלֹא יְהֵא סָרְבָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל? מִתְּחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה זֶה. matni' (haomér: "yevarkhoukha tovim" — haré ze darkhé minout). haovér lifné hatéva vetaa — yaavor a'hér ta'hta, velo yehé sarvan beotah chaa. méhékhan hou mat'hil? mite'hilat haberakha chetaa ze.
3. הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה לֹא יַעֲנֶה ״אָמֵן״ אַחַר הַכֹּהֲנִים, מִפְּנֵי הַטֵּרוּף. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא — לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הַבְטָחָתוֹ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ — רַשַּׁאי. haovér lifné hatéva lo yaane "amén" a'har hakohanim, mipené hatérouf. veim én cham kohén ela hou — lo yisa et kapa. veim havta'hato cheou nosé et kapa, ve'hozér litfilato — racha.
4. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה — צָרִיךְ לְסָרֵב. וְאִם אֵינוֹ מְסָרֵב — דּוֹמֶה לְתַבְשִׁיל שֶׁאֵין בּוֹ מֶלַח. וְאִם מְסָרֵב יוֹתֵר מִדַּאי — דּוֹמֶה לְתַבְשִׁיל שֶׁהִקְדִּיחַתּוּ מֶלַח. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה: פַּעַם רִאשׁוֹנָה — יְסָרֵב, שְׁנִיָּה — מְהַבְהֵב, שְׁלִישִׁית — פּוֹשֵׁט אֶת רַגְלָיו וְיוֹרֵד. gema' tanou rabanan: haovér lifné hatéva — tsarikh lesarév. veim éno mesarév — dome letavchil cheén bo mela'h. veim mesarév yotér mida — dome letavchil chehikdi'hatou mela'h. kétsad hou ose: paam richona — yesarév, cheniya — mehavhév, chelichit — pochét et ragla veoréd.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה רוּבָּן — קָשֶׁה, וּמִיעוּטָן — יָפֶה, וְאֵלּוּ הֵן: שְׂאוֹר, וּמֶלַח, וְסָרְבָנוּת. tanou rabanan: chelocha rouban — kache, oumioutan — yafe, veélou hén: seor, oumela'h, vesarvanout.
6. אָמַר רַב הוּנָא: טָעָה בְּשָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת — חוֹזֵר לָרֹאשׁ. בְּאֶמְצָעִיּוֹת — חוֹזֵר לְ״אַתָּה חוֹנֵן״. בְּאַחֲרוֹנוֹת — חוֹזֵר לָ״עֲבוֹדָה״. amar rav houna: taa bechaloch richonot — 'hozér laroch. beemtsaiyot — 'hozér le"ata 'honén". bea'haronot — 'hozér la"avoda".
7. וְרַב אַסִּי אָמַר: אֶמְצָעִיּוֹת אֵין לָהֶן סֵדֶר. verav asi amar: emtsaiyot én lahen séder.
8. מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: מֵהֵיכָן הוּא חוֹזֵר — מִתְּחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה זֶה. תְּיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא. métiv rav chéchet: méhékhan hou 'hozér — mite'hilat haberakha chetaa ze. teouvta derav houna.
9. אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: אֶמְצָעִיּוֹת כּוּלְּהוּ חֲדָא בִּרְכְתָא נִינְהוּ. amar lekha rav houna: emtsaiyot kouleou 'hada birkheta ninou.
10. אָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם אַל יִשְׁאַל אָדָם צְרָכָיו לֹא בְּשָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת, וְלֹא בְּשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת, אֶלָּא בְּאֶמְצָעִיּוֹת. דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רִאשׁוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְּסַדֵּר שֶׁבַח לִפְנֵי רַבּוֹ. אֶמְצָעִיּוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אַחֲרוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְנִפְטָר וְהוֹלֵךְ לוֹ. amar rav yeouda: leolam al yichal adam tserakha lo bechaloch richonot, velo bechaloch a'haronot, ela beemtsaiyot. deamar rabi 'hanina: richonot — dome leeved chemesadér cheva'h lifné rabo. emtsaiyot — dome leeved chemvakéch peras mérabo. a'haronot — dome leeved chekibél peras mérabo, veniftar veolékh lo.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁיָּרַד לִפְנֵי הַתֵּיבָה בִּפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָיָה מַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִדַּאי. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: כַּמָּה אָרְכָן הוּא זֶה! אָמַר לָהֶם: כְּלוּם מַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה וְגוֹ׳״?! tanou rabanan: maase betalmid e'had cheyarad lifné hatéva bifné rabi eliezer, vehaya maarikh yotér mida. amrou lo talmida: kama arkhan hou ze! amar lahem: keloum maarikh yotér mimoche rabénou, dikhtiv béh: "ét arbaim hayom veet arbaim halayla vego'"?!
12. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד שֶׁיָּרַד לִפְנֵי הַתֵּיבָה בִּפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָיָה מְקַצֵּר יוֹתֵר מִדַּאי. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: כַּמָּה קַצְרָן הוּא זֶה! אָמַר לָהֶם: כְּלוּם מְקַצֵּר יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, דִּכְתִיב: ״אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ״. chouv maase betalmid e'had cheyarad lifné hatéva bifné rabi eliezer, vehaya mekatsér yotér mida. amrou lo talmida: kama katsran hou ze! amar lahem: keloum mekatsér yotér mimoche rabénou, dikhtiv: "él na refa na lah".
13. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַב חִסְדָּא: כׇּל הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵירוֹ — אֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ״, וְלָא קָמַדְכַּר שְׁמַהּ דְּמִרְיָם. amar rabi yaakov amar rav 'hisda: kol hamvakéch ra'hamim al 'havéro — én tsarikh lehazkir chemo, cheneemar: "él na refa na lah", vela kamadkar chemah demiryam.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁאָדָם שׁוֹחֶה בָּהֶן: בְּ״אָבוֹת״, תְּחִלָּה וָסוֹף. בַּ״הוֹדָאָה״, תְּחִלָּה וָסוֹף. וְאִם בָּא לָשׁוּחַ בְּסוֹף כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, וּבִתְחִלַּת כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה — מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁחֶה. tanou rabanan: élou berakhot cheadam cho'he bahen: be"avot", te'hila vasof. ba"hodaa", te'hila vasof. veim ba lachou'ha besof kol berakha ouvrakha, ouvit'hilat kol berakha ouvrakha — melamedin oto chelo yich'he.
15. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: הֶדְיוֹט, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. amar rabi chimon ben pazi amar rabi yeochoua ben lévi michoum bar kapara: hedot, kemo cheamarnou.

Daf 34b

1. כֹּהֵן גָּדוֹל, בְּסוֹף כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. וְהַמֶּלֶךְ, תְּחִלַּת כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה וְסוֹף כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. kohén gadol, besof kol berakha ouvrakha. vehamelekh, te'hilat kol berakha ouvrakha vesof kol berakha ouvrakha.
2. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֶדְיוֹט, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. כֹּהֵן גָּדוֹל, תְּחִלַּת כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. הַמֶּלֶךְ — כֵּיוָן שֶׁכָּרַע שׁוּב אֵינוֹ זוֹקֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְגוֹ׳ קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח ה׳ מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו״. amar rabi yits'hak bar na'hmani: ledidi miparcha li minéh derabi yeochoua ben lévi: hedot, kemo cheamarnou. kohén gadol, te'hilat kol berakha ouvrakha. hamelekh — kévan chekara chouv éno zokéf, cheneemar: "vayhi kekhalot chelomo lehitpalél vego' kam milifné mizba'h h' mikeroa al birka".
3. תָּנוּ רַבָּנַן: קִידָּה — עַל אַפַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע אַפַּיִם אֶרֶץ״. כְּרִיעָה — עַל בִּרְכַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו״. הִשְׁתַּחֲוָאָה — זוֹ פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה״. tanou rabanan: kida — al apayim, cheneemar: "vatikod bat cheva apayim erets". keria — al birkayim, cheneemar "mikeroa al birka". hichta'havaa — zo pichout yadayim veraglayim, cheneemar: "havo navo ani veimekha vea'hekha lehichta'haot lekha artsa".
4. אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא: חֲזֵינָא לְהוּ לְאַבָּיֵי וְרָבָא דְּמַצְלוּ אַצְלוֹיֵי. amar rav 'hiya beréh derav houna: 'hazéna leou leabayé verava dematslou atsloyé.
5. תָּנֵי חֲדָא: הַכּוֹרֵעַ בַּהוֹדָאָה — הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח. וְתַנְיָא אִידַּךְ: הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה! tané 'hada: hakoréa baodaa — haré ze mechouba'h. vetanya idakh: haré ze megoune!
6. לָא קַשְׁיָא: הָא בַּתְּחִלָּה, הָא לְבַסּוֹף. la kachya: ha bate'hila, ha levasof.
7. רָבָא כָּרַע בְּהוֹדָאָה תְּחִלָּה וָסוֹף. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן: אַמַּאי קָא עָבֵיד מָר הָכִי? אָמַר לְהוּ: חֲזֵינָא לְרַב נַחְמָן דְּכָרַע וַחֲזֵינָא לֵיהּ לְרַב שֵׁשֶׁת דְּקָא עָבֵד הָכִי. rava kara beodaa te'hila vasof. amri léh rabanan: ama ka avéd mar hakhi? amar leou: 'hazéna lerav na'hman dekhara va'hazéna léh lerav chéchet deka avéd hakhi.
8. וְהָתַנְיָא הַכּוֹרֵעַ בַּהוֹדָאָה — הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה! vehatanya hakoréa baodaa — haré ze megoune!
9. הַהִיא בְּהוֹדָאָה שֶׁבְּ״הַלֵּל״. hahi beodaa chebe"halél".
10. וְהָתַנְיָא: הַכּוֹרֵעַ בַּהוֹדָאָה וּבַהוֹדָאָה שֶׁל ״הַלֵּל״ — הֲרֵי זֶה מְגוּנֶּה. vehatanya: hakoréa baodaa ouvaodaa chel "halél" — haré ze megoune.
11. כִּי תַּנְיָא הַהִיא בְּהוֹדָאָה דְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן. ki tanya hahi beodaa devirkat hamazon.
12. מַתְנִי׳ הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה — סִימָן רַע לוֹ. וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא — סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים, וְאוֹמֵר: ״זֶה חַי, וְזֶה מֵת״. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לָהֶם: אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי — יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקוּבָּל. וְאִם לָאו — יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטוֹרָף. matni' hamitpalél vetaa — siman ra lo. veim cheli'ha tsibour hou — siman ra lechol'ha, mipené chechelou'ho chel adam kemoto. amrou ala al rabi 'hanina ben dosa chehaya mitpalél al ha'holim, veomér: "ze 'ha, veze mét". amrou lo: minayin ata yodéa? amar lahem: im chegoura tefilati befi — yodéa ani cheou mekoubal. veim la — yodéa ani cheou metoraf.
13. גְּמָ׳ אַהֵיָיא? gema' ahéya?
14. אָמַר רַב חִיָּיא אָמַר רַב סָפְרָא מִשּׁוּם חַד דְּבֵי רַבִּי: בְּ״אָבוֹת״. amar rav 'hiya amar rav safra michoum 'had devé rabi: be"avot".
15. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַבָּרַיְיתָא: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּין אֶת לִבּוֹ בְּכוּלָּן, וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּין בְּכוּלָּן — יְכַוֵּין אֶת לִבּוֹ בְּאַחַת. ika dematné lah abarayta: hamitpalél tsarikh cheyekhavén et libo bekhoulan, veim éno yakhol lekhavén bekhoulan — yekhavén et libo bea'hat.
16. אָמַר רַבִּי חִיָּיא אָמַר רַב סָפְרָא מִשּׁוּם חַד דְּבֵי רַבִּי: בְּ״אָבוֹת״. amar rabi 'hiya amar rav safra michoum 'had devé rabi: be"avot".
17. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא וְכוּ׳: מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: דְּאָמַר קְרָא: ״בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה׳ וּרְפָאתִיו״. amrou ala al rabi 'hanina vekhou': mena hané milé? amar rabi yeochoua ben lévi: deamar kera: "boré niv sefatayim chalom chalom lara'hok velakarov amar h' ourfati".
18. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַנְּבִיאִים כּוּלָּן לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, וְלָעוֹשֶׂה פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִיד חָכָם, וְלַמְהַנֶּה תַּלְמִיד חָכָם מִנְּכָסָיו. אֲבָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַצְמָן — ״עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ״. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: kol haneviim koulan lo nitnabeou ela lamasi bito letalmid 'hakham, velaose perakmatya letalmid 'hakham, velamhane talmid 'hakham minekhasa. aval talmidé 'hakhamim atsman — "ayin lo raata elohim zoulatkha yaase lim'haké lo".
19. וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַנְּבִיאִים כּוּלָּן לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל לְעוֹלָם הַבָּא, ״עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ״. veamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: kol haneviim koulan lo nitnabeou ela limot hamachi'ha, aval leolam haba, "ayin lo raata elohim zoulatkha".
20. וּפְלִיגָא דִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא שִׁעְבּוּד מַלְכוּיוֹת בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ״. oufliga dichmouél, deamar chemouél: én bén haolam haze limot hamachi'ha ela chiboud malkhouot bilvad. cheneemar: "ki lo ye'hdal evon mikerev haarets".
21. וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַנְּבִיאִים כּוּלָּן לֹא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא לְבַעֲלֵי תְשׁוּבָה, אֲבָל צַדִּיקִים גְּמוּרִים ״עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ״. veamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: kol haneviim koulan lo nitnabeou ela levaalé techouva, aval tsadikim gemourim "ayin lo raata elohim zoulatkha".
22. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אֲבָהוּ, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִין — צַדִּיקִים גְּמוּרִים אֵינָם עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב״. ״לָרָחוֹק״ בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר ״לַקָּרוֹב״. oufliga derabi avaou, deamar rabi avaou: makom chebaalé techouva omdin — tsadikim gemourim énam omdin, cheneemar: "chalom chalom lara'hok velakarov". "lara'hok" berécha, vahadar "lakarov".
23. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְךָ: מַאי ״רָחוֹק״ — שֶׁהָיָה רָחוֹק מִדְּבַר עֲבֵירָה מֵעִיקָּרָא. וּמַאי ״קָרוֹב״ — שֶׁהָיָה קָרוֹב לִדְבַר עֲבֵירָה, וְנִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ הַשְׁתָּא. verabi yo'hanan amar lekha: ma "ra'hok" — chehaya ra'hok midevar avéra méikara. ouma "karov" — chehaya karov lidvar avéra, venitra'hék mimenou hachta.
24. מַאי ״עַיִן לֹא רָאָתָה״? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: זֶה יַיִן הַמְשׁוּמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: זֶה עֵדֶן, שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בּוֹ עֵין כׇּל בְּרִיָּה. ma "ayin lo raata"? amar rabi yeochoua ben lévi: ze yayin hamchoumar baanava michéchet yemé beréchit. rabi chemouél bar na'hmani amar: ze éden, chelo chalta bo én kol beriya.
25. שֶׁמָּא תֹּאמַר: אָדָם הָרִאשׁוֹן הֵיכָן הָיָה? בַּגָּן. chema tomar: adam harichon hékhan haya? bagan.
26. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: הוּא גַּן, הוּא עֵדֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן״, גַּן לְחוּד וְעֵדֶן לְחוּד. vechema tomar: hou gan, hou éden, talmoud lomar: "venahar yotsé mééden lehachkot et hagan", gan le'houd veéden le'houd.
27. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה שֶׁחָלָה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל. שִׁגֵּר שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵצֶל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא לְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם, עָלָה לָעֲלִיָּיה, וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. בִּירִידָתוֹ אָמַר לָהֶם: לְכוּ, שֶׁחֲלָצַתּוּ חַמָּה. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי נָבִיא אַתָּה?! אָמַר לָהֶן: לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, אֶלָּא כָּךְ מְקּוּבְּלַנִי: אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי — יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקוּבָּל, וְאִם לָאו — יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטוֹרָף. יָשְׁבוּ וְכָתְבוּ וְכִוְּונוּ אוֹתָהּ שָׁעָה. וּכְשֶׁבָּאוּ אֵצֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אָמַר לָהֶן: הָעֲבוֹדָה, לֹא חִסַּרְתֶּם וְלֹא הוֹתַרְתֶּם, אֶלָּא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה חֲלָצַתּוּ חַמָּה וְשָׁאַל לָנוּ מַיִם לִשְׁתּוֹת. tanou rabanan: maase che'hala beno chel raban gamliél. chigér chené talmidé 'hakhamim étsel rabi 'hanina ben dosa levakéch ala ra'hamim. kévan cheraa otam, ala laaliya, ouvikéch ala ra'hamim. biridato amar lahem: lekhou, che'halatsatou 'hama. amrou lo: vekhi navi ata?! amar lahen: lo navi anokhi velo ven navi anokhi, ela kakh mekoubelani: im chegoura tefilati befi — yodéa ani cheou mekoubal, veim la — yodéa ani cheou metoraf. yachvou vekhatvou vekhiounou otah chaa. oukhchebaou étsel raban gamliél, amar lahen: haavoda, lo 'hisartem velo hotartem, ela kakh haya maase beotah chaa 'halatsatou 'hama vechaal lanou mayim lichtot.
28. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא שֶׁהָלַךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְחָלָה בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. אָמַר לוֹ: חֲנִינָא בְּנִי, בַּקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים וְיִחְיֶה. הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, וְחָיָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: אִלְמָלֵי הֵטִיחַ בֶּן זַכַּאי אֶת רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ — לֹא הָיוּ מַשְׁגִּיחִים עָלָיו. אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: וְכִי חֲנִינָא גָּדוֹל מִמְּךָ? אָמַר לָהּ: לָאו, אֶלָּא הוּא דּוֹמֶה כְּעֶבֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַאֲנִי דּוֹמֶה כְּשַׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. vechouv maase berabi 'hanina ben dosa chehalakh lilmod tora étsel rabi yo'hanan ben zaka, ve'hala beno chel rabi yo'hanan ben zaka. amar lo: 'hanina beni, bakéch ala ra'hamim veyi'hye. hini'ha rocho bén birka ouvikéch ala ra'hamim, ve'haya. amar rabi yo'hanan ben zaka: ilmalé héti'ha ben zaka et rocho bén birka kol hayom koulo — lo haou machgi'him ala. amra lo ichto: vekhi 'hanina gadol mimekha? amar lah: la, ela hou dome keeved lifné hamelekh, vaani dome kesar lifné hamelekh.
29. וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַל יִתְפַּלֵּל אָדָם אֶלָּא בְּבַיִת שֶׁיֵּשׁ שָׁם חַלּוֹנוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵיהּ בְּעִלִּיתֵהּ (לָקֳבֵל) [נֶגֶד] יְרוּשְׁלֶם״. veamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: al yitpalél adam ela bevayit cheyéch cham 'halonot. cheneemar: "vekhavin peti'han léh beilitéh (lakovél) [neged] yerouchlem".
30. אָמַר רַב כָּהֲנָא: חֲצִיף עֲלַי מַאן דִּמְצַלֵּי בְּבַקְתָּא. amar rav kahana: 'hatsif ala man dimtsalé bevakta.
31. וְאָמַר רַב כָּהֲנָא: חֲצִיף עֲלַי מַאן דִּמְפָרֵשׁ חִטְאֵיהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה״. veamar rav kahana: 'hatsif ala man dimfaréch 'hitéh, cheneemar: "achré nesou pecha kesou 'hataa".
32. הדרן עלך אין עומדין

Daf 35a

1. מַתְנִי׳ כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּירוֹת? עַל פֵּירוֹת הָאִילָן הוּא אוֹמֵר: ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן הוּא אוֹמֵר: ״בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן״. וְעַל פֵּירוֹת הָאָרֶץ הוּא אוֹמֵר: ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״, חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר: ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״. וְעַל הַיְּרָקוֹת הוּא אוֹמֵר: ״בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים״. matni' kétsad mevarkhin al hapérot? al pérot hailan hou omér: "boré peri haéts", 'houts min hayayin, cheal hayayin hou omér: "boré peri hagefen". veal pérot haarets hou omér: "boré peri haadama", 'houts min hapat, cheal hapat hou omér: "hamotsi le'hem min haarets". veal hayerakot hou omér: "boré peri haadama". rabi yeouda omér: "boré miné dechaim".
2. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה׳״, מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִים בְּרָכָה לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם. מִכָּאן אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּטְעוֹם כְּלוּם קוֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ. gema' mena hané milé? detanou rabanan: "kodech hiloulim la'", melaméd cheteounim berakha lifnéhem oula'haréhem. mikan amar rabi akiva: asour leadam cheyitom keloum kodem cheyevarékh.
3. וְהַאי ״קֹדֶשׁ הִלּוּלִים״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ חַד דְּאָמַר רַחֲמָנָא אַחֲלֵיהּ וַהֲדַר אִכְלֵיהּ. וְאִידָךְ דָּבָר הַטָּעוּן שִׁירָה, טָעוּן חִלּוּל, וְשֶׁאֵינוֹ טָעוּן שִׁירָה, אֵין טָעוּן חִלּוּל. וְכִדְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיַּיִן? — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים״, אִם אֲנָשִׁים מְשַׂמֵּחַ, אֱלֹהִים בַּמֶּה מְשַׂמֵּחַ? מִכָּאן שֶׁאֵין אוֹמְרִים שִׁירָה אֶלָּא עַל הַיַּיִן! veha "kodech hiloulim" lehakhi hou daata? ha mibeé léh 'had deamar ra'hamana a'haléh vahadar ikhléh. veidakh davar hataoun chira, taoun 'hiloul, vecheéno taoun chira, én taoun 'hiloul. vekhidrabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan deamar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan: minayin cheén omrim chira ela al hayayin? — cheneemar: "vatomer lahem hagefen he'hodalti et tirochi hamsamé'ha elohim vaanachim", im anachim mesamé'ha, elohim bame mesamé'ha? mikan cheén omrim chira ela al hayayin!
4. הָנִיחָא לְמַאן דְּתָנֵי ״נֶטַע רְבָעִי״. אֶלָּא לְמַאן דְּתָנֵי ״כֶּרֶם רְבָעִי״ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּאִתְּמַר רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי, חַד תָּנֵי ״כֶּרֶם רְבָעִי״, וְחַד תָּנֵי ״נֶטַע רְבָעִי״. hani'ha leman detané "neta revai". ela leman detané "kerem revai" ma ika lemémar? deitemar rabi 'hiya verabi chimon berabi, 'had tané "kerem revai", ve'had tané "neta revai".
5. וּלְמַאן דְּתָנֵי ״כֶּרֶם רְבָעִי״ הָנִיחָא אִי יָלֵיף גְּזֵרָה שָׁוָה. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״וּתְבוּאַת הַכָּרֶם״. מָה לְהַלָּן כֶּרֶם, אַף כָּאן כֶּרֶם. אִייַּתַּר לֵיהּ חַד ״הִלּוּל״ לִבְרָכָה. oulman detané "kerem revai" hani'ha i yaléf gezéra chava. detanya, rabi omér: neemar kan "leosif lakhem tevouato", veneemar lehalan "outvouat hakarem". ma lehalan kerem, af kan kerem. iyatar léh 'had "hiloul" livrakha.
6. וְאִי לָא יָלֵיף גְּזֵרָה שָׁוָה, בְּרָכָה מְנָא לֵיהּ? וְאִי נָמֵי יָלֵיף גְּזֵרָה שָׁוָה, אַשְׁכְּחַן לְאַחֲרָיו, לְפָנָיו מִנַּיִן? vei la yaléf gezéra chava, berakha mena léh? vei namé yaléf gezéra chava, achke'han lea'hara, lefana minayin?
7. הָא לָא קַשְׁיָא, דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר: כְּשֶׁהוּא שָׂבֵעַ מְבָרֵךְ, כְּשֶׁהוּא רָעֵב — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. ha la kachya, deatya bekal va'homer: kecheou savéa mevarékh, kecheou raév — lo kol chekén.
8. אַשְׁכְּחַן כֶּרֶם, שְׁאָר מִינִין מִנַּיִן? achke'han kerem, chear minin minayin?
9. דְּיָלֵיף מִכֶּרֶם: מָה כֶּרֶם דָּבָר שֶׁנֶּהֱנֶה וְטָעוּן בְּרָכָה, אַף כׇּל דָּבָר שֶׁנֶּהֱנֶה — טָעוּן בְּרָכָה. deyaléf mikerem: ma kerem davar chenehene vetaoun berakha, af kol davar chenehene — taoun berakha.
10. אִיכָּא לְמִפְרַךְ: מָה לְכֶרֶם שֶׁכֵּן חַיָּיב בְּעוֹלֵלוֹת! ika lemifrakh: ma lekherem chekén 'hayav beolélot!
11. קָמָה תּוֹכִיחַ. מָה לְקָמָה שֶׁכֵּן חַיֶּיבֶת בְּחַלָּה! kama tokhi'ha. ma lekama chekén 'hayevet be'hala!
12. כֶּרֶם יוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין: לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן: דָּבָר שֶׁנֶּהֱנֶה וְטָעוּן בְּרָכָה, אַף כׇּל דָּבָר שֶׁנֶּהֱנֶה — טָעוּן בְּרָכָה. kerem yokhi'ha. ve'hazar hadin: lo rei ze kiri ze velo rei ze kiri ze, hatsad hachave chebahen: davar chenehene vetaoun berakha, af kol davar chenehene — taoun berakha.
13. מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן יֵשׁ בּוֹ צַד מִזְבֵּחַ. וְאָתֵי נָמֵי זַיִת דְּאִית בֵּיהּ צַד מִזְבֵּחַ. ma lehatsad hachave chebahen chekén yéch bo tsad mizbé'ha. veaté namé zayit deit béh tsad mizbé'ha.
14. וְזַיִת מִצַּד מִזְבֵּחַ אָתֵי? וְהָא בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ ״כֶּרֶם״, דִּכְתִיב ״וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת״. אָמַר רַב פָּפָּא: ״כֶּרֶם זַיִת״ אִקְּרֵי, ״כֶּרֶם״ סְתָמָא לָא אִקְּרֵי. vezayit mitsad mizbé'ha até? veha behedya ketiv béh "kerem", dikhtiv "vayavér migadich vead kama vead kerem zayit". amar rav papa: "kerem zayit" ikeré, "kerem" setama la ikeré.
15. מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד מִזְבֵּחַ! אֶלָּא, דְּיָלֵיף לַהּ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִין: מָה שִׁבְעַת הַמִּינִין דָּבָר שֶׁנֶּהֱנֶה וְטָעוּן בְּרָכָה, אַף כׇּל דָּבָר שֶׁנֶּהֱנֶה טָעוּן בְּרָכָה. mikol makom kachya: ma lehatsad hachave chebahen chekén yéch bahen tsad mizbé'ha! ela, deyaléf lah michivat haminin: ma chivat haminin davar chenehene vetaoun berakha, af kol davar chenehene taoun berakha.
16. מָה לְשִׁבְעַת הַמִּינִין שֶׁכֵּן חַיָּיבִין בְּבִכּוּרִים? וְעוֹד: הָתִינַח לְאַחֲרָיו, לְפָנָיו מִנַּיִן? ma lechivat haminin chekén 'hayavin bevikourim? veod: hatina'h lea'hara, lefana minayin?
17. הָא לָא קַשְׁיָא דְּאָתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר: כְּשֶׁהוּא שָׂבֵעַ מְבָרֵךְ, כְּשֶׁהוּא רָעֵב — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. ha la kachya deaté bekal va'homer: kecheou savéa mevarékh, kecheou raév — lo kol chekén.
18. וּלְמַאן דְּתָנֵי ״נֶטַע רְבָעִי״, הָא תִּינַח כֹּל דְּבַר נְטִיעָה. דְּלָאו בַּר נְטִיעָה, כְּגוֹן בָּשָׂר בֵּיצִים וְדָגִים מְנָא לֵיהּ? אֶלָּא סְבָרָא הוּא: אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיֵּהָנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה. oulman detané "neta revai", ha tina'h kol devar netia. dela bar netia, kegon basar bétsim vedagim mena léh? ela sevara hou: asour lo laadam cheyéhane min haolam haze belo berakha.
19. תָּנוּ רַבָּנַן: אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיֵּהָנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה. וְכׇל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה מָעַל. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? — יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם. tanou rabanan: asour lo laadam cheyéhane min haolam haze belo berakha. vekhol hanehene min haolam haze belo berakha maal. ma takantéh? — yélékh étsel 'hakham.
20. יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם?! מַאי עָבֵיד לֵיהּ? הָא עֲבַד לֵיהּ אִיסּוּרָא! אֶלָּא אָמַר רָבָא: יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם מֵעִיקָּרָא וִילַמְּדֶנּוּ בְּרָכוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי מְעִילָה. yélékh étsel 'hakham?! ma avéd léh? ha avad léh isoura! ela amar rava: yélékh étsel 'hakham méikara vilamedenou berakhot kedé chelo yavo lidé meila.
21. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה כְּאִילּוּ נֶהֱנָה מִקׇּדְשֵׁי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״. רַבִּי לֵוִי רָמֵי: כְּתִיב ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״, וּכְתִיב ״הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה׳ וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם״! לָא קַשְׁיָא כָּאן קוֹדֶם בְּרָכָה, amar rav yeouda amar chemouél: kol hanehene min haolam haze belo berakha keilou nehena mikodché chamayim, cheneemar: "la' haarets oumloah". rabi lévi ramé: ketiv "la' haarets oumloah", oukhtiv "hachamayim chamayim la' vehaarets natan livné adam"! la kachya kan kodem berakha,

Daf 35b

1. כָּאן לְאַחַר בְּרָכָה. kan lea'har berakha.
2. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: כׇּל הַנֶּהֱנֶה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה בְּלֹא בְּרָכָה כְּאִילּוּ גּוֹזֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְאוֹמֵר אֵין פָּשַׁע חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית״. וְאֵין ״אָבִיו״ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלֹא הוּא אָבִיךְ קָּנֶךָ״, וְאֵין ״אִמּוֹ״ אֶלָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטּוֹשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ״. amar rabi 'hanina bar papa: kol hanehene min haolam haze belo berakha keilou gozél lehakadoch baroukh hou oukhneset yisraél, cheneemar: "gozél avi veimo veomér én pacha 'havér hou leich mach'hit". veén "avi" ela hakadoch baroukh hou, cheneemar: "halo hou avikh kanekha", veén "imo" ela keneset yisraél, cheneemar: "chema beni mousar avikha veal titoch torat imekha".
3. מַאי ״חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית״? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: חָבֵר הוּא לְיָרׇבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁהִשְׁחִית אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. ma "'havér hou leich mach'hit"? amar rabi 'hanina bar papa: 'havér hou leyarovam ben nevat chehich'hit et yisraél laavihem chebachamayim.
4. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא רָמֵי: כְּתִיב ״וְלָקַחְתִּי דְגָנִי בְּעִתּוֹ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב ״וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְגוֹ׳״. rabi 'hanina bar papa ramé: ketiv "velaka'hti degani beito vego'", oukhtiv "veasafta deganekha vego'".
5. לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. la kachya: kan bizman cheyisraél osin retsono chel makom, kan bizman cheén yisraél osin retsono chel makom.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? — לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ״ — יָכוֹל דְּבָרִים כִּכְתָבָן, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ״ — הַנְהֵג בָּהֶן מִנְהַג דֶּרֶךְ אֶרֶץ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. tanou rabanan: "veasafta deganekha" ma talmoud lomar? — lefi cheneemar: "lo yamouch séfer hatora haze mipikha" — yakhol devarim kikhtavan, talmoud lomar: "veasafta deganekha" — hanhég bahen minhag derekh erets, divré rabi yichmaél.
7. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֶפְשָׁר אָדָם חוֹרֵשׁ בִּשְׁעַת חֲרִישָׁה, וְזוֹרֵעַ בִּשְׁעַת זְרִיעָה, וְקוֹצֵר בִּשְׁעַת קְצִירָה, וְדָשׁ בִּשְׁעַת דִּישָׁה, וְזוֹרֶה בִּשְׁעַת הָרוּחַ, תּוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם — מְלַאכְתָּן נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וְגוֹ׳״, וּבִזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם — מְלַאכְתָּן נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי עַצְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ״. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּלֶאכֶת אֲחֵרִים נַעֲשֵׂית עַל יָדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָבַדְתָּ אֶת אוֹיְבֶךָ וְגוֹ׳״. rabi chimon ben yo'ha omér: efchar adam 'horéch bichat 'haricha, vezoréa bichat zeria, vekotsér bichat ketsira, vedach bichat dicha, vezore bichat harou'ha, tora ma tehé aleha? ela bizman cheyisraél osin retsono chel makom — melakhtan naasét al yedé a'hérim, cheneemar: "veamdou zarim veraou tsonkhem vego'", ouvizman cheén yisraél osin retsono chel makom — melakhtan naasét al yedé atsman, cheneemar: "veasafta deganekha". velo od ela chemelekhet a'hérim naasét al yadan, cheneemar: "veavadta et oyvekha vego'".
8. אָמַר אַבָּיֵי: הַרְבֵּה עָשׂוּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְעָלְתָה בְּיָדָן. כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, וְלֹא עָלְתָה בְּיָדָן. amar abayé: harbé asou kerabi yichmaél, vealta beyadan. kerabi chimon ben yo'ha, velo alta beyadan.
9. אֲמַר לְהוּ רָבָא לְרַבָּנַן: בְּמָטוּתָא מִינַּיְיכוּ, בְּיוֹמֵי נִיסָן וּבְיוֹמֵי תִּשְׁרֵי לָא תִּתְחֲזוֹ קַמַּאי, כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּטַּרְדוּ בִּמְזוֹנַיְיכוּ כּוּלָּא שַׁתָּא. amar leou rava lerabanan: bematouta minaykhou, beomé nisan ouvomé tichré la tit'hazo kama, ki hékhi dela titardou bimzonaykhou koula chata.
10. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי: בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים עָשׂוּ תּוֹרָתָן קֶבַע וּמְלַאכְתָּן עֲרַאי, זוֹ וָזוֹ נִתְקַיְּימָה בְּיָדָן. דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁעָשׂוּ מְלַאכְתָּן קֶבַע וְתוֹרָתָן עֲרַאי, זוֹ וָזוֹ לֹא נִתְקַיְּימָה בְּיָדָן. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan michoum rabi yeouda berabi ila: bo ouré chelo kedorot harichonim dorot haa'haronim. dorot harichonim asou toratan keva oumlakhtan ara, zo vazo nitkayema beyadan. dorot haa'haronim cheasou melakhtan keva vetoratan ara, zo vazo lo nitkayema beyadan.
11. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי: בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּדוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַכְנִיסִין פֵּירוֹתֵיהֶן דֶּרֶךְ טְרַקְסְמוֹן כְּדֵי לְחַיְּיבָן בְּמַעֲשֵׂר, דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים מַכְנִיסִין פֵּירוֹתֵיהֶן דֶּרֶךְ גַּגּוֹת, דֶּרֶךְ חֲצֵרוֹת, דֶּרֶךְ קַרְפֵּיפוֹת, כְּדֵי לְפׇטְרָן מִן הַמַּעֲשֵׂר. דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: אֵין הַטֶּבֶל מִתְחַיֵּיב בְּמַעֲשֵׂר עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּנֵי הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת״. veamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan michoum rabi yeouda berabi ila: bo ouré chelo kedorot harichonim dorot haa'haronim. dorot harichonim haou makhnisin pérotéhen derekh teraksemon kedé le'hayevan bemaasér, dorot haa'haronim makhnisin pérotéhen derekh gagot, derekh 'hatsérot, derekh karpéfot, kedé lefotran min hamaasér. deamar rabi yana: én hatevel mit'hayév bemaasér ad cheyire pené habayit, cheneemar: "biarti hakodech min habayit".
12. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ חָצֵר קוֹבַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ״. verabi yo'hanan amar: afilou 'hatsér kovaat, cheneemar: "veakhlou vicharekha vesavéou".
13. חוּץ מִן הַיַּיִן וְכוּ׳: מַאי שְׁנָא יַיִן? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּאִשְׁתַּנִּי לְעִלּוּיָא אִשְׁתַּנִּי לִבְרָכָה, וַהֲרֵי שֶׁמֶן, דְּאִשְׁתַּנִּי לְעִלּוּיָא וְלָא אִשְׁתַּנִּי לִבְרָכָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, וְכֵן אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁמֶן זַיִת מְבָרְכִין עָלָיו ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״. 'houts min hayayin vekhou': ma chena yayin? iléma michoum deichtani leilouya ichtani livrakha, vaharé chemen, deichtani leilouya vela ichtani livrakha, deamar rav yeouda amar chemouél, vekhén amar rabi yits'hak amar rabi yo'hanan: chemen zayit mevarkhin ala "boré peri haéts".
14. אָמְרִי: הָתָם מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. הֵיכִי נְבָרֵיךְ? נְבָרֵיךְ ״בּוֹרֵא פְּרִי הַזַּיִת״ — פֵּירָא גּוּפֵיהּ ״זַיִת״ אִקְּרִי. amri: hatam michoum dela efchar. hékhi nevarékh? nevarékh "boré peri hazayit" — péra gouféh "zayit" ikeri.
15. וּנְבָרֵיךְ עֲלֵיהּ ״בּוֹרֵא פְּרִי עֵץ זַיִת״? אֶלָּא אָמַר מָר זוּטְרָא: חַמְרָא — זָיֵין, מִשְׁחָא — לָא זָיֵין. ounvarékh aléh "boré peri éts zayit"? ela amar mar zoutra: 'hamra — zayén, mich'ha — la zayén.
16. וּמִשְׁחָא לָא זָיֵין? וְהָתְנַן הַנּוֹדֵר מִן הַמָּזוֹן — מוּתָּר בַּמַּיִם וּבַמֶּלַח. וְהָוֵינַן בַּהּ: מַיִם וּמֶלַח הוּא דְּלָא אִקְּרִי ״מָזוֹן״, הָא כׇּל מִילֵּי אִקְּרִי ״מָזוֹן״. oumich'ha la zayén? vehatnan hanodér min hamazon — moutar bamayim ouvamela'h. vehavénan bah: mayim oumela'h hou dela ikeri "mazon", ha kol milé ikeri "mazon".
17. נֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל, דְּאָמְרִי אֵין מְבָרְכִין ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״ אֶלָּא בַּחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין בִּלְבַד. וְאָמַר רַב הוּנָא: בְּאוֹמֵר ״כׇּל הַזָּן עָלַי״. néma tehvé teouvta derav ouchmouél, deamri én mevarkhin "boré miné mezonot" ela ba'haméchet haminin bilvad. veamar rav houna: beomér "kol hazan ala".
18. אַלְמָא מִשְׁחָא זָיֵין! אֶלָּא, חַמְרָא סָעֵיד, וּמִשְׁחָא לָא סָעֵיד. וְחַמְרָא מִי סָעֵיד? וְהָא רָבָא הֲוָה שָׁתֵי חַמְרָא כׇּל מַעֲלֵי יוֹמָא דְפִסְחָא כִּי הֵיכִי דְּנִגְרְרֵיהּ לְלִבֵּיהּ וְנֵיכוֹל מַצָּה טְפֵי? טוּבָא — גָּרֵיר, פּוּרְתָּא — סָעֵיד. alma mich'ha zayén! ela, 'hamra saéd, oumich'ha la saéd. ve'hamra mi saéd? veha rava hava chaté 'hamra kol maalé yoma defis'ha ki hékhi denigreréh lelibéh venékhol matsa tefé? touva — garér, pourta — saéd.
19. וּמִי סָעֵיד כְּלָל?! וְהָכְתִיב: ״וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד וְגוֹ׳״ — נַהֲמָא הוּא דְּסָעֵיד חַמְרָא לָא סָעֵיד! אֶלָּא, חַמְרָא אִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי: סָעֵיד וּמְשַׂמַּח. נַהֲמָא מִסְעָד סָעֵיד, שַׂמּוֹחֵי לָא מְשַׂמַּח. oumi saéd kelal?! vehakhtiv: "veyayin yesama'h levav enoch vele'hem levav enoch yisad vego'" — nahama hou desaéd 'hamra la saéd! ela, 'hamra it béh tarté: saéd oumsama'h. nahama misad saéd, samo'hé la mesama'h.
20. אִי הָכִי נְבָרֵיךְ עֲלֵיהּ שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת! לָא קָבְעִי אִינָשֵׁי סְעוֹדְתַּיְיהוּ עִלָּוֵיהּ. i hakhi nevarékh aléh chaloch berakhot! la kavi inaché seodtayou ilavéh.
21. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא: אִי קָבַע עִלָּוֵיהּ סְעוֹדְתֵּיהּ מַאי? אָמַר לֵיהּ: לִכְשֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר אִי הָוֵי קְבִיעוּתָא. הַשְׁתָּא מִיהָא בָּטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כׇּל אָדָם. amar léh rav na'hman bar yits'hak lerava: i kava ilavéh seodtéh ma? amar léh: likhcheyavo éliyaou veyomar i havé keviouta. hachta miha batla dato étsel kol adam.
22. גּוּפָא. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, וְכֵן אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁמֶן זַיִת מְבָרְכִין עָלָיו ״בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ״. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּקָא שָׁתֵי לֵיהּ מִשְׁתָּא — אוֹזוֹקֵי מַזִּיק לֵיהּ. דְּתַנְיָא: הַשּׁוֹתֶה שֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה — מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ. הַסָּךְ שֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה — מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וּמְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ. goufa. amar rav yeouda amar chemouél, vekhén amar rabi yits'hak amar rabi yo'hanan: chemen zayit mevarkhin ala "boré peri haéts". hékhi damé? iléma deka chaté léh michta — ozoké mazik léh. detanya: hachote chemen chel terouma — mechalém et hakeren, veéno mechalém et ha'homech. hasakh chemen chel terouma — mechalém et hakeren oumchalém et ha'homech.
23. אֶלָּא דְּקָא אָכֵיל לֵיהּ עַל יְדֵי פַּת. אִי הָכִי, הָוְיָא לֵיהּ פַּת עִיקָּר וְהוּא טָפֵל. וּתְנַן, זֶה הַכְּלָל: כׇּל שֶׁהוּא עִיקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה — מְבָרֵךְ עַל הָעִיקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה! אֶלָּא דְּקָא שָׁתֵי לֵיהּ עַל יְדֵי ״אֲנִיגְרוֹן״, דְּאָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: ״אֲנִיגְרוֹן״ — מַיָּא דְסִלְקָא, ״אַנְסִיגְרוֹן״ — מַיָּא ela deka akhél léh al yedé pat. i hakhi, havya léh pat ikar veou tafél. outnan, ze hakelal: kol cheou ikar veimo teféla — mevarékh al haikar oufotér et hateféla! ela deka chaté léh al yedé "anigron", deamar raba bar chemouél: "anigron" — maya desilka, "ansigron" — maya

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Berakhot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)