Talmud Bava Kamma, Chapitre 9 (ט) · Daf 87a à 104b

Daf 87a

1. וְכֵן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטְרוֹ מִכׇּל דִּינִים שֶׁבַּתּוֹרָה. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר קְרָא: ״וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה״ – כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּמַכֶּה וּבְגוֹאֵל הַדָּם, יֶשְׁנוֹ בְּמִשְׁפָּטִים; כֹּל שֶׁאֵינוֹ בְּמַכֶּה וּבַגּוֹאֵל הַדָּם, אֵינוֹ בְּמִשְׁפָּטִים. vekhén haya rabi yeouda potro mikol dinim chebatora. ma tama derabi yeouda? amar kera: "vechaftou haéda bén hamake ouvén goél hadam al hamichpatim haéle" – kol cheyechno bemake ouvgoél hadam, yechno bemichpatim; kol cheéno bemake ouvagoél hadam, éno bemichpatim.
2. תַּנְיָא אִידַּךְ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סוֹמֵא אֵין לוֹ בּוֹשֶׁת. וְכֵן הָיָה רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטְרוֹ מִכׇּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר קְרָא: ״וְאֵלֶּה הַמִּצְוֹת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים״ – כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּמִשְׁפָּטִים, יֶשְׁנוֹ בְּמִצְוֹת וְחֻקִּים; וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בְּמִשְׁפָּטִים, אֵינוֹ בְּמִצְוֹת וְחֻקִּים. tanya idakh, rabi yeouda omér: somé én lo bochet. vekhén haya rabi yeouda potro mikol mitsot haamourot batora. amar rav chicha beréh derav idi: ma tama derabi yeouda? amar kera: "veéle hamitsot ha'houkim vehamichpatim" – kol cheyechno bemichpatim, yechno bemitsot ve'houkim; vekhol cheéno bemichpatim, éno bemitsot ve'houkim.
3. אָמַר רַב יוֹסֵף, מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא: מַאן דְּאָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה – דְּאָמַר: סוֹמֵא פָּטוּר מִן הַמִּצְוֹת, קָא עָבֵדְינָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנַן, מַאי טַעְמָא? דְּלָא מִפַּקַּדְנָא, וְקָא עָבֵדְינָא מִצְוֹת. amar rav yoséf, méréch hava aména: man deamar halakha kerabi yeouda – deamar: somé patour min hamitsot, ka avédna yoma tava lerabanan, ma tama? dela mipakadna, veka avédna mitsot.
4. וְהַשְׁתָּא דִּשְׁמַעִית לְהָא דְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: גָּדוֹל הַמְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה – מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה; מַאן דְּאָמַר לִי: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, עָבֵידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנַן. מַאי טַעְמָא? דְּכִי מִפַּקַּדְינָא – אִית לִי אַגְרָא טְפֵי. vehachta dichmait leha derabi 'hanina, deamar rabi 'hanina: gadol hamtsouve veose – mimi cheéno metsouve veose; man deamar li: én halakha kerabi yeouda, avédna yoma tava lerabanan. ma tama? dekhi mipakadna – it li agra tefé.
5. מַתְנִי׳ זֶה חוֹמֶר בָּאָדָם מִבַּשּׁוֹר – שֶׁהָאָדָם מְשַׁלֵּם נֶזֶק, צַעַר, רִיפּוּי, שֶׁבֶת וּבוֹשֶׁת, וּמְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת; וְשׁוֹר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא נֶזֶק, וּפָטוּר מִדְּמֵי וְלָדוֹת. matni' ze 'homer baadam mibachor – chehaadam mechalém nezek, tsaar, ripou, chevet ouvochet, oumchalém demé veladot; vechor éno mechalém ela nezek, oufatour midemé veladot.
6. הַמַּכֶּה אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְלֹא עָשָׂה בָּהֶן חַבּוּרָה, וְחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – חַיָּיב בְּכוּלָּן. hamake et avi veet imo velo asa bahen 'haboura, ve'hovél ba'havéro beom hakipourim – 'hayav bekhoulan.
7. הַחוֹבֵל בְּעֶבֶד עִבְרִי – חַיָּיב בְּכוּלָּן, חוּץ מִן הַשֶּׁבֶת בִּזְמַן שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ. הַחוֹבֵל בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁל אֲחֵרִים – חַיָּיב בְּכוּלָּן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין לַעֲבָדִים בּוֹשֶׁת. ha'hovél beeved ivri – 'hayav bekhoulan, 'houts min hachevet bizman cheou chelo. ha'hovél beeved kenaani chel a'hérim – 'hayav bekhoulan. rabi yeouda omér: én laavadim bochet.
8. חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן פְּגִיעָתָן רָעָה, הַחוֹבֵל בָּהֶן – חַיָּיב, וְהֵם שֶׁחָבְלוּ בַּאֲחֵרִים – פְּטוּרִין. 'héréch, chote vekatan pegiatan raa, ha'hovél bahen – 'hayav, vehém che'havlou baa'hérim – petourin.
9. הָעֶבֶד וְהָאִשָּׁה פְּגִיעָתָן רָעָה, הַחוֹבֵל בָּהֶם – חַיָּיב, וְהֵם שֶׁחָבְלוּ בַּאֲחֵרִים – פְּטוּרִין, אֲבָל מְשַׁלְּמִין לְאַחַר זְמַן. נִתְגָּרְשָׁה הָאִשָּׁה, נִשְׁתַּחְרֵר הָעֶבֶד – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם. haeved vehaicha pegiatan raa, ha'hovél bahem – 'hayav, vehém che'havlou baa'hérim – petourin, aval mechalemin lea'har zeman. nitgarcha haicha, nichta'hrér haeved – 'hayavin lechalém.
10. הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ וְעָשָׂה בָּהֶן חַבּוּרָה, וְהַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ בְּשַׁבָּת – פָּטוּר מִכּוּלָּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ. hamake avi veimo veasa bahen 'haboura, veha'hovél ba'havéro bechabat – patour mikoulan, mipené cheou nidon benafcho.
11. וְהַחוֹבֵל בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁלּוֹ – פָּטוּר מִכּוּלָּן. veha'hovél beeved kenaani chelo – patour mikoulan.
12. גְּמָ׳ בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר מֵרַב: הַחוֹבֵל בְּבַת קְטַנָּה שֶׁל אֲחֵרִים, חֲבָלָה לְמִי? gema' bea minéh rabi elazar mérav: ha'hovél bevat ketana chel a'hérim, 'havala lemi?
13. מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּאַקְנִי לֵיהּ רַחֲמָנָא שֶׁבַח נְעוּרִים לְאָב – חֲבָלָה נָמֵי דַּאֲבוּהּ הָוֵי, מַאי טַעְמָא – דְּהָא אַפְחֲתַהּ מִכַּסְפַּהּ; אוֹ דִילְמָא, שֶׁבַח נְעוּרִים הוּא דְּאַקְנִי לֵיהּ רַחֲמָנָא, דְּאִי בָּעֵי לְמִמְסַר לַהּ לְמוּכֵּה שְׁחִין – מָצֵי מָסַר, אֲבָל חֲבָלָה – כֵּיוָן דְּאִי בָּעֵי מִ(ת)חְבַּל בַּהּ לָא מָצֵי חָבֵיל, לָא (קַנְיֵיהּ) [אַקְנִי] לֵיהּ רַחֲמָנָא? mi amrinan: kévan deakni léh ra'hamana cheva'h neourim leav – 'havala namé daavouh havé, ma tama – deha af'hatah mikaspah; o dilma, cheva'h neourim hou deakni léh ra'hamana, dei baé lemimsar lah lemouké che'hin – matsé masar, aval 'havala – kévan dei baé mi(t)'hebal bah la matsé 'havél, la (kanyéh) [akni] léh ra'hamana?

Daf 87b

1. אֲמַר לֵיהּ: לֹא זִכְּתָה תּוֹרָה לָאָב, אֶלָּא שֶׁבַח נְעוּרִים בִּלְבָד. אֵיתִיבֵיהּ: הַחוֹבֵל בְּעֶבֶד עִבְרִי – חַיָּיב בְּכוּלָּן, חוּץ מִן הַשֶּׁבֶת בִּזְמַן שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ! אָמַר אַבָּיֵי: מוֹדֶה רַב בְּשֶׁבֶת, דְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ עַד שְׁעַת בַּגְרוּת – דַּאֲבוּהּ הָוֵי. amar léh: lo ziketa tora laav, ela cheva'h neourim bilvad. étivéh: ha'hovél beeved ivri – 'hayav bekhoulan, 'houts min hachevet bizman cheou chelo! amar abayé: mode rav bechevet, demaasé yadeha ad cheat bagrout – daavouh havé.
2. אֵיתִיבֵיהּ: הַחוֹבֵל בִּבְנוֹ גָּדוֹל – יִתֵּן לוֹ מִיָּד, בִּבְנוֹ קָטָן – יַעֲשֶׂה לוֹ סְגוּלָּה. הַחוֹבֵל בְּבִתּוֹ קְטַנָּה – פָּטוּר, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בָּהּ – חַיָּיבִין לִיתֵּן לְאָבִיהָ! הָכִי נָמֵי בְּשֶׁבֶת. étivéh: ha'hovél bivno gadol – yitén lo miyad, bivno katan – yaase lo segoula. ha'hovél bevito ketana – patour, velo od, ela a'hérim che'havlou bah – 'hayavin litén leaviha! hakhi namé bechevet.
3. וּבִבְנוֹ גָּדוֹל יִתֵּן לוֹ מִיָּד? וּרְמִינְהוּ: הַחוֹבֵל בְּבָנָיו וּבִבְנוֹתָיו שֶׁל אֲחֵרִים, גְּדוֹלִים – יִתֵּן לָהֶם מִיָּד, קְטַנִּים – יַעֲשֶׂה לָהֶם סְגוּלָּה. בְּבָנָיו וּבִבְנוֹתָיו שֶׁלּוֹ – פָּטוּר! ouvivno gadol yitén lo miyad? ourminou: ha'hovél bevana ouvivnota chel a'hérim, gedolim – yitén lahem miyad, ketanim – yaase lahem segoula. bevana ouvivnota chelo – patour!
4. אָמְרִי: לָא קַשְׁיָא; כָּאן כְּשֶׁסְּמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, כָּאן כְּשֶׁאֵין סְמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ. amri: la kachya; kan kechesemoukhim al choul'hano, kan kecheén semoukhin al choul'hano.
5. בְּמַאי אוֹקֵימְתַּהּ לְקַמַּיְיתָא – בְּשֶׁאֵין סְמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ? אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: הַחוֹבֵל בְּבִתּוֹ הַקְּטַנָּה – פָּטוּר; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בָּהּ – חַיָּיבִין לִיתֵּן לְאָבִיהָ. לְדִידַהּ בָּעֵי לְמִיתַּב לַהּ – דְּבַעְיָא מְזוֹנֵי! bema okémtah lekamayta – becheén semoukhin al choul'hano? i hakhi, éma séfa: ha'hovél bevito haketana – patour; velo od, ela a'hérim che'havlou bah – 'hayavin litén leaviha. ledidah baé lemitav lah – devaya mezoné!
6. וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר: יָכוֹל הָרַב לוֹמַר לָעֶבֶד ״עֲשֵׂה עִמִּי וְאֵינִי זָנָךְ״; הָנֵי מִילֵּי בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי – דְּאָמַר לֵיהּ: עֲבֵיד עֲבִידְתָּא כּוּלֵּי יוֹמָא, וּלְאוּרְתָּא זִיל סְחַר וֶאֱכוֹל; אֲבָל עֶבֶד עִבְרִי, דִּכְתִיב: ״כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ״ – עִמְּךָ בְּמַאֲכָל, עִמְּךָ בְּמִשְׁתֶּה – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן בִּתּוֹ?! vaafilou leman deamar: yakhol harav lomar laeved "asé imi veéni zanakh"; hané milé beeved kenaani – deamar léh: avéd avidta koulé yoma, oulourta zil se'har veekhol; aval eved ivri, dikhtiv: "ki tov lo imakh" – imekha bemaakhal, imekha bemichte – lo kol chekén bito?!
7. כִּדְאָמַר רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב עוּלָּא: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְהַעְדָּפָה; הָכָא נָמֵי, לָא נִצְרְכָה אֶלָּא לְהַעְדָּפָה. kidamar rava beréh derav oula: lo nitsrekha ela lehadafa; hakha namé, la nitsrekha ela lehadafa.
8. בְּמַאי אוֹקֵימְתַּהּ לְבָתְרָיְיתָא – בִּסְמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ? ״גְּדוֹלִים – יִתֵּן לָהֶם מִיָּד, קְטַנִּים – יַעֲשֶׂה לָהֶם סְגוּלָּה״, אַמַּאי? לַאֲבִיהֶם בָּעֵי לְמִיתַּב! bema okémtah levatrayta – bismoukhin al choul'hano? "gedolim – yitén lahem miyad, ketanim – yaase lahem segoula", ama? laavihem baé lemitav!
9. אָמְרִי: כִּי קָא קָפֵיד – בְּמִידֵּי דְּקָא חָסַר, בְּמִידֵּי דַּאֲתָא מֵעָלְמָא – לָא קָפֵיד. amri: ki ka kaféd – bemidé deka 'hasar, bemidé daata méalma – la kaféd.
10. וְהָא מְצִיאָה, דְּמֵעָלְמָא קָאָתֵי לְהוּ, וְקָא קָפֵיד! אָמְרִי: רַוְוחָא דְּקָאָתֵי לְהוּ מֵעָלְמָא, וְלֵית לְהוּ צַעֲרָא דְּגוּפַיְיהוּ בְּגַוַּוהּ – קָפֵיד; אֲבָל חֲבָלָה, דְּאִית לְהוּ צַעֲרָא דְּגוּפַיְיהוּ, וּמֵעָלְמָא קָאָתֵי לְהוּ – לָא קָפֵיד. veha metsia, deméalma kaaté leou, veka kaféd! amri: rav'ha dekaaté leou méalma, velét leou tsaara degoufayou begavah – kaféd; aval 'havala, deit leou tsaara degoufayou, ouméalma kaaté leou – la kaféd.
11. וְהָא הָתָם, דְּאִית לַהּ צַעֲרָא דְּגוּפָא, וּמֵעָלְמָא קָאָתֵי לַהּ, וְקָא קָפֵיד! דְּקָתָנֵי: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא (אֲפִילּוּ) אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בָּהּ – חַיָּיבִין לִיתֵּן לְאָבִיהָ! veha hatam, deit lah tsaara degoufa, ouméalma kaaté lah, veka kaféd! dekatané: velo od, ela (afilou) a'hérim che'havlou bah – 'hayavin litén leaviha!
12. אָמְרִי: הָתָם, דְּגַבְרָא קַפְדָנָא הוּא, דְּהָא אֵין סְמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ – אֲפִילּוּ בְּמִידֵּי דְּאָתֵי לְהוּ מֵעָלְמָא קָפֵיד. הָכָא, דְּלָאו גַּבְרָא קַפְדָנָא הוּא, דְּהָא סְמוּכִין עַל שֻׁלְחָנוֹ; כִּי קָא קָפֵיד – בְּמִידֵּי דְּקָא חָסַר לֵיהּ, בְּמִידֵּי דְּאָתֵי לְהוּ מֵעָלְמָא – לָא קָפֵיד. amri: hatam, degavra kafdana hou, deha én semoukhin al choul'hano – afilou bemidé deaté leou méalma kaféd. hakha, dela gavra kafdana hou, deha semoukhin al choul'hano; ki ka kaféd – bemidé deka 'hasar léh, bemidé deaté leou méalma – la kaféd.
13. מַאי ״סְגוּלָּה״? רַב חִסְדָּא אָמַר: סֵפֶר תּוֹרָה. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר: דִּיקְלָא דְּאָכֵיל מִינֵּיהּ תַּמְרֵי. ma "segoula"? rav 'hisda amar: séfer tora. raba bar rav houna amar: dikla deakhél minéh tamré.
14. וְכֵן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא זִכְּתָה תּוֹרָה לָאָב – אֶלָּא שֶׁבַח נְעוּרִים בִּלְבָד. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ פְּצִיעָה. vekhén amar réch lakich: lo ziketa tora laav – ela cheva'h neourim bilvad. verabi yo'hanan amar: afilou petsia.
15. פְּצִיעָה סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֲפִילּוּ רַבִּי אֶלְעָזָר לָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ אֶלָּא חֲבָלָה – petsia salka datakh?! afilou rabi elazar la kamibaya léh ela 'havala –

Daf 88a

1. דְּאַפְחֲתַהּ מִכַּסְפַּהּ; אֲבָל פְּצִיעָה – דְּלָא אַפְחֲתַהּ מִכַּסְפַּהּ, לָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ! deaf'hatah mikaspah; aval petsia – dela af'hatah mikaspah, la kamibaya léh!
2. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: שֶׁפְּצָעָהּ בְּפָנֶיהָ, וְאַפְחֲתַהּ מִכַּסְפַּהּ. amar rabi yosé bar 'hanina: chepetsaah befaneha, veaf'hatah mikaspah.
3. הַחוֹבֵל בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁל אֲחֵרִים – חַיָּיב וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר קְרָא: ״כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו״ – בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחְוָה, יָצָא עֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ אַחְוָה. וְרַבָּנַן – אָחִיו הוּא בְּמִצְוֹת. ha'hovél beeved kenaani chel a'hérim – 'hayav vekhou'. ma tama derabi yeouda? amar kera: "ki yinatsou anachim ya'hda ich vea'hi" – bemi cheyéch lo a'hva, yatsa eved cheén lo a'hva. verabanan – a'hi hou bemitsot.
4. אֶלָּא מֵעַתָּה, לְרַבִּי יְהוּדָה – זוֹמְמֵי עֶבֶד לֹא יֵהָרְגוּ, דִּכְתִיב: ״וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו״! אָמַר רָבָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, אָמַר קְרָא: ״וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ״ – מִכׇּל מָקוֹם. ela méata, lerabi yeouda – zommé eved lo yéhargou, dikhtiv: "vaasitem lo kaacher zamam laasot lea'hi"! amar rava amar rav chéchet, amar kera: "ouviarta hara mikirbekha" – mikol makom.
5. אֶלָּא מֵעַתָּה, לְרַבָּנַן – עֶבֶד יְהֵא כָּשֵׁר לַמַּלְכוּת! אָמְרִי: וּלְטַעְמָיךְ, תִּיקְשֵׁי לָךְ גֵּר – לְדִבְרֵי הַכֹּל! אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״מִקֶּרֶב אַחֶיךָ״ – מִמּוּבְחָר שֶׁבְּאַחֶיךָ. ela méata, lerabanan – eved yehé kachér lamalkhout! amri: oultamakh, tikché lakh gér – ledivré hakol! ela amar kera: "mikerev a'hekha" – mimouv'har chebea'hekha.
6. אֶלָּא מֵעַתָּה, לְרַבָּנַן – יְהֵא עֶבֶד כָּשֵׁר לְעֵדוּת, דִּכְתִיב: ״וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד, שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו״! ela méata, lerabanan – yehé eved kachér leédout, dikhtiv: "vehiné éd cheker haéd, cheker ana vea'hi"!
7. אָמַר עוּלָּא: עֵדוּת לָא מָצֵית אָמְרַתְּ; אָתְיָא עֵדוּת בְּקַל וָחוֹמֶר מֵאִשָּׁה: וּמָה אִשָּׁה, שֶׁהִיא רְאוּיָה לָבֹא בַּקָּהָל – פְּסוּלָה לְעֵדוּת; עֶבֶד, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל – אֵינוֹ דִּין שֶׁפָּסוּל לְעֵדוּת? amar oula: édout la matsét amrate; atya édout bekal va'homer méicha: ouma icha, chehi reouya lavo bakahal – pesoula leédout; eved, cheéno raou lavo bakahal – éno din chepasoul leédout?
8. מָה לְאִשָּׁה – שֶׁכֵּן אֵינָהּ רְאוּיָה לְמִילָה; תֹּאמַר בְּעֶבֶד שֶׁהוּא רָאוּי לְמִילָה?! קָטָן יוֹכִיחַ – שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּמִילָה, וּפָסוּל לְעֵדוּת. ma leicha – chekén énah reouya lemila; tomar beeved cheou raou lemila?! katan yokhi'ha – cheyechno bemila, oufasoul leédout.
9. מָה לְקָטָן – שֶׁאֵינוֹ בְּמִצְוֹת; תֹּאמַר בְּעֶבֶד, שֶׁהוּא בְּמִצְוֹת?! אִשָּׁה תּוֹכִיחַ – שֶׁיֶּשְׁנָהּ בְּמִצְוֹת, וּפְסוּלָה לְעֵדוּת. ma lekatan – cheéno bemitsot; tomar beeved, cheou bemitsot?! icha tokhi'ha – cheyechnah bemitsot, oufsoula leédout.
10. וְחָזַר הַדִּין: לֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן אֵינָן בְּכׇל הַמִּצְוֹת, וּפְסוּלִין לְהָעִיד; אַף אֲנִי אָבִיא אֶת הָעֶבֶד – שֶׁאֵינוֹ בְּכׇל הַמִּצְוֹת, וּפָסוּל לְהָעִיד. ve'hazar hadin: lo rei ze khiri ze, velo rei ze khiri ze; hatsad hachave chebahen – chekén énan bekhol hamitsot, oufsoulin lehaid; af ani avi et haeved – cheéno bekhol hamitsot, oufasoul lehaid.
11. מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם – שֶׁכֵּן אֵינוֹ אִישׁ; תֹּאמַר בְּעֶבֶד, שֶׁהוּא אִישׁ?! ma lehatsad hachave chebahem – chekén éno ich; tomar beeved, cheou ich?!
12. אֶלָּא תֵּיתֵי מִגַּזְלָן. מָה לְגַזְלָן – שֶׁכֵּן מַעֲשָׂיו גָּרְמוּ לוֹ; תֹּאמַר בְּעֶבֶד – שֶׁאֵין מַעֲשָׂיו גָּרְמוּ לוֹ?! ela tété migazlan. ma legazlan – chekén maasa garmou lo; tomar beeved – cheén maasa garmou lo?!
13. אֶלָּא תֵּיתֵי מִגַּזְלָן וּמֵחַד מֵהָנָךְ. ela tété migazlan oumé'had méhanakh.
14. מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא אָמַר, אָמַר קְרָא: ״לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים״ – לֹא יוּמְתוּ עַל פִּי אָבוֹת שֶׁאֵין לָהֶם חַיִיס בָּנִים. דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּדְאָמְרִינַן: ״לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים״ – בְּעֵדוּת בָּנִים; לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בְּנֵיהֶם״! מַאי ״בָּנִים״? שְׁמַע מִינַּהּ דְּלֹא יוּמְתוּ עַל פִּי אָבוֹת שֶׁאֵין לָהֶם חַיִיס בָּנִים. mar beréh deravina amar, amar kera: "lo youmtou avot al banim" – lo youmtou al pi avot cheén lahem 'hayis banim. dei salka datakh kidamrinan: "lo youmtou avot al banim" – beédout banim; likhtov ra'hamana: "lo youmtou avot al benéhem"! ma "banim"? chema minah delo youmtou al pi avot cheén lahem 'hayis banim.
15. אֶלָּא מֵעַתָּה, ״וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת״ – הָכִי נָמֵי, לֹא יוּמְתוּ עַל פִּי בָּנִים שֶׁאֵין לָהֶם חַיִיס אָבוֹת? אֶלָּא גֵּר הָכִי נָמֵי דְּפָסוּל לְעֵדוּת?! ela méata, "ouvanim lo youmtou al avot" – hakhi namé, lo youmtou al pi banim cheén lahem 'hayis avot? ela gér hakhi namé defasoul leédout?!
16. אָמְרִי: הָכִי הַשְׁתָּא?! גֵּר, נְהִי דְּאֵין לוֹ חַיִיס לְמַעְלָה, לְמַטָּה יֵשׁ לוֹ חַיִיס; לְאַפּוֹקֵי עֶבֶד, דְּאֵין לוֹ חַיִיס לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה. amri: hakhi hachta?! gér, nehi deén lo 'hayis lemala, lemata yéch lo 'hayis; leapoké eved, deén lo 'hayis lo lemala velo lemata.
17. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ גֵּר פָּסוּל לְעֵדוּת, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בְּנֵיהֶם״ לְכִדְאָמְרִינַן – לֹא יוּמְתוּ בְּעֵדוּת בָּנִים; וְנִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת״ – דְּשָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תְּרֵי: חֲדָא – לֹא יוּמְתוּ בָּנִים בְּעֵדוּת אָבוֹת, וְאִידַּךְ – לֹא יוּמְתוּ עַל פִּי בָּנִים שֶׁאֵין לָהֶם חַיִיס אָבוֹת! dei salka datakh gér pasoul leédout, likhtov ra'hamana: "lo youmtou avot al benéhem" lekhidamrinan – lo youmtou beédout banim; venikhtov ra'hamana: "ouvanim lo youmtou al avot" – dechamate minah teré: 'hada – lo youmtou banim beédout avot, veidakh – lo youmtou al pi banim cheén lahem 'hayis avot!
18. וְעֶבֶד – נָפְקָא לֵיהּ בְּקַל וָחוֹמֶר מִגֵּר; וּמָה גֵּר, דִּלְמַעְלָה הוּא דְּאֵין לוֹ חַיִיס, אֲבָל לְמַטָּה יֵשׁ לוֹ חַיִיס – פָּסוּל לְעֵדוּת; עֶבֶד, שֶׁאֵין לוֹ חַיִיס לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא פָּסוּל לְעֵדוּת? veeved – nafka léh bekal va'homer migér; ouma gér, dilmala hou deén lo 'hayis, aval lemata yéch lo 'hayis – pasoul leédout; eved, cheén lo 'hayis lo lemala velo lemata – éno din cheyehé pasoul leédout?
19. אֶלָּא מִדִּכְתַב רַחֲמָנָא: ״לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים״ – דְּמַשְׁמַע: לֹא יוּמְתוּ עַל פִּי אָבוֹת שֶׁאֵין לוֹ חַיִיס בָּנִים; שְׁמַע מִינַּהּ, עֶבֶד, שֶׁאֵין לוֹ חַיִיס לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה – הוּא דְּפָסוּל לְעֵדוּת; אֲבָל גֵּר, כֵּיוָן דְּיֵשׁ לוֹ חַיִיס לְמַטָּה – כָּשֵׁר לְעֵדוּת. ela midikhtav ra'hamana: "lo youmtou avot al banim" – demachma: lo youmtou al pi avot cheén lo 'hayis banim; chema minah, eved, cheén lo 'hayis lo lemala velo lemata – hou defasoul leédout; aval gér, kévan deyéch lo 'hayis lemata – kachér leédout.
20. וְכִי תֵּימָא, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אֲבוֹתֵיהֶם״, לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא: ״וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת״ – דְּמַשְׁמַע: לֹא יוּמְתוּ עַל פִּי בָּנִים שֶׁאֵין לָהֶם חַיִיס אָבוֹת? אַיְּידֵי דִּכְתַב: ״לָא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים״, כְּתַב נָמֵי: ״וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת״. vekhi téma, likhtov ra'hamana: "ouvanim lo youmtou al avotéhem", lema li dikhtav ra'hamana: "ouvanim lo youmtou al avot" – demachma: lo youmtou al pi banim cheén lahem 'hayis avot? ayedé dikhtav: "la youmtou avot al banim", ketav namé: "ouvanim lo youmtou al avot".
21. חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן פְּגִיעָתָן רָעָה. אִימֵּיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא מֵהַגְרוֹנְיָא הֲוָת נְסִיבָא לֵיהּ לְרַבִּי אַבָּא, כְּתַבְתִּינְהוּ (לְנִכְסֵי) [לְנִכְסַהּ] לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בְּרַהּ. בָּתַר דִּשְׁכִיבָא, 'héréch, chote vekatan pegiatan raa. iméh derav chemouél bar aba méhagronya havat nesiva léh lerabi aba, ketavtinou (lenikhsé) [lenikhsah] lerav chemouél bar aba berah. batar dichkhiva,

Daf 88b

1. אֲזַל רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא, אוֹקְמֵיהּ בְּנִכְסֵי. אֲזַל רַבִּי אַבָּא אַמְרַהּ לְמִילְּתָא קַמֵּיהּ דְּרַב הוֹשַׁעְיָא, אֲזַל רַב הוֹשַׁעְיָא אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה. אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה בְּנִכְסֵי מְלוֹג בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, וָמֵתָה – הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת. azal rav chemouél bar aba kaméh derabi yirmeya bar aba, okméh benikhsé. azal rabi aba amrah lemileta kaméh derav hochaya, azal rav hochaya amrah kaméh derav yeouda. amar léh, hakhi amar chemouél: haicha chemakhra benikhsé melog be'hayé balah, vaméta – habaal motsi miyad halako'hot.
2. אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא, אֲמַר לְהוּ: אֲנָא מַתְנִיתָא יָדַעְנָא, דִּתְנַן: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ – הַבֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת הָאָב; וְהָאָב אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּתוּבִין לַבֵּן. מָכַר הָאָב – מְכוּרִים עַד שֶׁיָּמוּת. מָכַר הַבֵּן – אֵין לוֹ לַלּוֹקֵחַ עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב. amrouha kaméh derabi yirmeya bar aba, amar leou: ana matnita yadana, ditnan: hakotév nekhasa livno lea'har moto – habén éno yakhol limkor, mipené chehén birchout haav; vehaav éno yakhol limkor, mipené chehén ketouvin labén. makhar haav – mekhourim ad cheyamout. makhar habén – én lo laloké'ha ad cheyamout haav.
3. כִּי מָיֵית אָב מִיהָא אִית לֵיהּ לְלוֹקֵחַ, וְאַף עַל גַּב דְּמֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי אָב – דְּלָא אֲתוֹ לִידֵי הַבֵּן. ki mayét av miha it léh leloké'ha, veaf al gav demét habén be'hayé av – dela ato lidé habén.
4. כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דְּאָמַר: לָא שְׁנָא מֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב – דְּלָא אֲתוֹ לִידֵיהּ דְּבֵן, לָא שְׁנָא מֵת הָאָב בְּחַיֵּי הַבֵּן – דַּאֲתוֹ לִידֵיהּ דְּבֵן; קָנָה לוֹקֵחַ. kerabi chimon ben lakich, deamar: la chena mét habén be'hayé haav – dela ato lidéh devén, la chena mét haav be'hayé habén – daato lidéh devén; kana loké'ha.
5. דְּאִתְּמַר: מָכַר הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב, וּמֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא קָנָה לוֹקֵחַ, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: קָנָה לוֹקֵחַ. deitemar: makhar habén be'hayé haav, oumét habén be'hayé haav – rabi yo'hanan amar: lo kana loké'ha, réch lakich amar: kana loké'ha.
6. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֹא קָנָה לוֹקֵחַ – אָמַר לָךְ: כִּי קָתָנֵי מַתְנִיתִין ״מָכַר הַבֵּן – לֹא קָנָה לוֹקֵחַ עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב״, וְכִי מָיֵית הָאָב אִית לֵיהּ לְלוֹקֵחַ – דְּלֹא מֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב, דַּאֲתוֹ לִידֵי הַבֵּן. אֲבָל מֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב, דְּלָא אֲתוֹ לִידֵיהּ דְּבֵן – כִּי מָיֵית אָב נָמֵי לֵית לֵיהּ לְלוֹקֵחַ. rabi yo'hanan amar lo kana loké'ha – amar lakh: ki katané matnitin "makhar habén – lo kana loké'ha ad cheyamout haav", vekhi mayét haav it léh leloké'ha – delo mét habén be'hayé haav, daato lidé habén. aval mét habén be'hayé haav, dela ato lidéh devén – ki mayét av namé lét léh leloké'ha.
7. אַלְמָא קָא סָבַר: קִנְיַן פֵּירוֹת – כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, וְכִי זַבֵּין – לָאו דִּידֵיהּ זַבֵּין. alma ka savar: kinyan pérot – kekinyan hagouf damé, vekhi zabén – la didéh zabén.
8. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר קָנָה לוֹקֵחַ – כִּי קָתָנֵי מַתְנִיתִין: ״מָכַר הַבֵּן אֵין לַלּוֹקֵחַ עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב״ – כִּי מָיֵית אָב מִיהַת אִית לֵיהּ לְלוֹקֵחַ; לָא שְׁנָא לָא מֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב – דַּאֲתוֹ לִידֵיהּ דְּבֵן, וְלָא שְׁנָא מֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב – דְּלָא אֲתוֹ לִידֵיהּ דְּבֵן; קָנָה לוֹקֵחַ. rabi chimon ben lakich omér kana loké'ha – ki katané matnitin: "makhar habén én laloké'ha ad cheyamout haav" – ki mayét av mihat it léh leloké'ha; la chena la mét habén be'hayé haav – daato lidéh devén, vela chena mét habén be'hayé haav – dela ato lidéh devén; kana loké'ha.
9. אַלְמָא קָסָבַר: קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, וְכִי (קָא) זַבֵּין – דִּידֵיהּ (קָא) זַבֵּין. alma kasavar: kinyan pérot la kekinyan hagouf damé, vekhi (ka) zabén – didéh (ka) zabén.
10. וַאֲנַן הַשְׁתָּא, בֵּין רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא וּבֵין רַב יְהוּדָה – כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ סְבִירָא לְהוּ. וְקָאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, כִּי מָיֵית אָב וּמָיֵית הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב, אַמַּאי אִית לֵיהּ לְלוֹקֵחַ? כִּי (קָא) זַבֵּין הַאי – לָאו דִּידֵיהּ (קָא) זַבֵּין! vaanan hachta, bén rabi yirmeya bar aba ouvén rav yeouda – kerabi chimon ben lakich sevira leou. vekaamar rabi yirmeya bar aba: i salka datakh kinyan pérot kekinyan hagouf damé, ki mayét av oumayét habén be'hayé haav, ama it léh leloké'ha? ki (ka) zabén ha – la didéh (ka) zabén!
11. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי? ela la chema minah kinyan pérot la kekinyan hagouf damé?
12. אַהְדְּרוּהָ לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, אֲמַר לְהוּ, הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ אֵינָהּ דּוֹמָה לְמִשְׁנָתֵנוּ. ahderouha lekaméh derav yeouda, amar leou, hakhi amar chemouél: zo énah doma lemichnaténou.
13. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב יוֹסֵף, בִּשְׁלָמָא אִי תָּנֵי אִיפְּכָא: ״הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְאָבִיו״ – אִיכָּא לְמִפְשַׁט מִינַּהּ דְּקִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. ma tama? amar rav yoséf, bichlama i tané ipekha: "hakotév nekhasa leavi" – ika lemifchat minah dekinyan pérot la kekinyan hagouf damé.
14. אֶלָּא הַשְׁתָּא דְּקָתָנֵי: ״הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ״, מִשּׁוּם דְּרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ הוּא. ela hachta dekatané: "hakotév nekhasa livno", michoum deraou leorcho hou.
15. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַטּוּ בְּרָא יָרֵית אַבָּא, אַבָּא לָא יָרֵית בְּרָא?! אֶלָּא לְאַבְרוֹחִינְהוּ לְנִכְסֵי מִבְּרֵיהּ קָא אָתֵי; הָכָא נָמֵי, לְאַבְרוֹחִינְהוּ לְנִכְסֵי מֵאֲחוּהּ אָתֵי. amar léh abayé: atou bera yarét aba, aba la yarét bera?! ela leavro'hinou lenikhsé miberéh ka até; hakha namé, leavro'hinou lenikhsé méa'houh até.
16. אֶלָּא מַאי ״אֵינָהּ דּוֹמָה לְמִשְׁנָתֵנוּ״? מִשּׁוּם תַּקָּנַת אוּשָׁא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ, הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה בְּנִכְסֵי מְלוֹג בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, וּמֵתָה – הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת. ela ma "énah doma lemichnaténou"? michoum takanat oucha. deamar rabi yosé bar 'hanina: beoucha hitkinou, haicha chemakhra benikhsé melog be'hayé balah, ouméta – habaal motsi miyad halako'hot.
17. אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: ״מְעִידִים אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁגֵּירַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְנָתַן כְּתוּבָּתָהּ״, amar rav idi bar avin, af anan namé tenéna: "meidim anou beich peloni chegérach et ichto, venatan ketoubatah",

Daf 89a

1. וַהֲרֵי הִיא תַּחְתָּיו וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ; וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין; אֵין אוֹמְרִים יְשַׁלְּמוּ כׇּל כְּתוּבָּתָהּ, אֶלָּא טוֹבַת הֲנָאַת כְּתוּבָּתָהּ. אֵיזֶהוּ טוֹבַת הֲנָאַת כְּתוּבָּתָהּ? אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן בִּכְתוּבָּה שֶׁל זוֹ – שֶׁאִם נִתְאַרְמְלָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה, וְאִם מֵתָה – יִירָשֶׁנָּה בַּעֲלָהּ. vaharé hi ta'hta oumchamachto; venimtseou zommin; én omrim yechalemou kol ketoubatah, ela tovat hanaat ketoubatah. ézeou tovat hanaat ketoubatah? omdin kama adam rotse litén bikhtouba chel zo – cheim nitarmela o nitgarcha, veim méta – yirachena baalah.
2. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לֵיתַהּ לְתַקָּנַת אוּשָׁא, אַמַּאי יִירָשֶׁנָּה בַּעֲלָהּ? תְּזַבֵּין כְּתוּבְּתַהּ לִגְמָרֵי! vei salka datakh létah letakanat oucha, ama yirachena baalah? tezabén ketoubetah ligmaré!
3. אָמַר אַבָּיֵי: אִם אָמְרוּ בְּנִכְסֵי מְלוֹג, יֹאמְרוּ בְּנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל?! amar abayé: im amrou benikhsé melog, yomrou benikhsé tson barzel?!
4. אָמַר אַבָּיֵי: טוֹבַת הֲנָאָה, הוֹאִיל וַאֲתָא לְיָדַן, נֵימָא בַּהּ מִילְּתָא: טוֹבַת הֲנָאָה – לְאִשָּׁה הָוְיָא. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לְבַעַל הָוְיָא, לֵימְרוּ לַהּ עֵדִים: מַאי אַפְסֵדְינִּךְ? אִי הֲוָה מְזַבְּנַתְּ לַהּ לְטוֹבַת הֲנָאָה, בַּעַל הֲוָה שָׁקֵיל מִינִּךְ! אָמַר רַב שַׁלְמַן: מִשּׁוּם דְּאִיכָּא רְוַוח בֵּיתָא. amar abayé: tovat hanaa, hoil vaata leyadan, néma bah mileta: tovat hanaa – leicha havya. dei salka datakh levaal havya, lémrou lah édim: ma afsédnikh? i hava mezabenate lah letovat hanaa, baal hava chakél minikh! amar rav chalman: michoum deika reva'h béta.
5. אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא: טוֹבַת הֲנָאָה לָאִשָּׁה, וְאֵין הַבַּעַל אוֹכֵל פֵּירוֹת. מַאי טַעְמָא? פֵּירָא תַּקִּינוּ לֵיהּ רַבָּנַן, פֵּירָא דְפֵירָא לָא תַּקִּינוּ לֵיהּ רַבָּנַן. amar rava, hilkheta: tovat hanaa laicha, veén habaal okhél pérot. ma tama? péra takinou léh rabanan, péra deféra la takinou léh rabanan.
6. כִּי אֲתָא רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִבֵּי רַב, אָמְרִי, תְּנֵינָא לְתַקָּנַת אוּשָׁא: הָעֶבֶד וְהָאִשָּׁה פְּגִיעָתָן רָעָה; הַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּיב, וְהֵם שֶׁחָבְלוּ בַּאֲחֵרִים – פְּטוּרִין. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לֵיתַהּ לְתַקָּנַת אוּשָׁא, תְּזַבֵּין נִכְסֵי מְלוֹג וְתִתֵּן לֵיהּ! ki ata rav papa verav houna beréh derav yeochoua mibé rav, amri, tenéna letakanat oucha: haeved vehaicha pegiatan raa; ha'hovél bahen 'hayav, vehém che'havlou baa'hérim – petourin. vei salka datakh létah letakanat oucha, tezabén nikhsé melog vetitén léh!
7. וּלְטַעְמָיךְ, נְהִי נָמֵי דְּאִיתַיהּ לְתַקָּנַת אוּשָׁא – וְלָא מָצֵי מְזַבְּנָה לִגְמָרֵי; תְּזַבֵּין לְנִכְסֵי מְלוֹג בְּטוֹבַת הֲנָאָה, וְתִתֵּן לֵיהּ! אֶלָּא דְּלֵית לַהּ; הָכִי נָמֵי דְּלֵית לַהּ. oultamakh, nehi namé deitah letakanat oucha – vela matsé mezabena ligmaré; tezabén lenikhsé melog betovat hanaa, vetitén léh! ela delét lah; hakhi namé delét lah.
8. וּתְזַבֵּין כְּתוּבְּתַהּ בְּטוֹבַת הֲנָאָה, וְתִתֵּן לֵיהּ! הָא מַנִּי – רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיְּשַׁהֶא אֶת אִשְׁתּוֹ אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת בְּלֹא כְּתוּבָּה. outzabén ketoubetah betovat hanaa, vetitén léh! ha mani – rabi méir hi, deamar: asour lo leadam cheyechahe et ichto afilou chaa a'hat belo ketouba.
9. וְטַעְמָא מַאי – כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ; הָכָא לָא מְגָרֵשׁ לַהּ – דְּאִי מְגָרֵשׁ לַהּ, אָתוּ הָנָךְ דְּזָבְנִי, גָּבוּ לַהּ לִכְתוּבְּתַהּ מִינֵּיהּ! vetama ma – kedé chelo tehé kala beéna leotsiah; hakha la megaréch lah – dei megaréch lah, atou hanakh dezavni, gavou lah likhtoubetah minéh!
10. אֶלָּא טוֹבַת הֲנָאָה מִילֵּי נִינְהוּ, וּמִילֵּי לָא מִשְׁתַּעְבְּדִי. ela tovat hanaa milé ninou, oumilé la michtabedi.
11. אַלְּמָה לָא? מִילֵּי דְּמִזְדַּבְּנִי בְּדִינָרֵי נִינְהוּ! אֶלָּא מִשּׁוּם דִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַמּוֹכֵר שְׁטַר חוֹב לַחֲבֵירוֹ, וְחָזַר וּמְחָלוֹ – מָחוּל. וַאֲפִילּוּ יוֹרֵשׁ מוֹחֵל. alema la? milé demizdabeni bedinaré ninou! ela michoum dichmouél, deamar chemouél: hamokhér chetar 'hov la'havéro, ve'hazar oum'halo – ma'houl. vaafilou yoréch mo'hél.
12. אָמְרִי: זַבּוֹנֵי [תְּ]זַבֵּין וְתִתֵּן לֵיהּ, וְאִי מָחֲלָה לֵיהּ לְגַבֵּי בַעַל – תִּמְחֲלַהּ. amri: zaboné [te]zabén vetitén léh, vei ma'hala léh legabé vaal – tim'halah.
13. אָמְרִי: כֹּל לְגַבֵּי בַעַל, וַדַּאי מָחֲלָה לֵיהּ. (וְאַפְסְדִינֵּיהּ לְהָהוּא זְבִינָא בְּיָדַיִם לָא אַפְסְדִינְהוּ.) amri: kol legabé vaal, vada ma'hala léh. (veafsedinéh lehaou zevina beyadayim la afsedinou.)
14. וְכִי תֵּימָא: (זְבִינָא) [תְּזַבְּנַיהּ] נִיהֲלֵיהּ לְהָהוּא דַּחֲבַלָה בֵּיהּ בְּטוֹבַת הֲנָאָה, vekhi téma: (zevina) [tezabenah] nihaléh lehaou da'havala béh betovat hanaa,

Daf 89b

1. דְּאִי מָחֲלָה לְגַבֵּי בַעַל – לָא קָא מַפְסֵיד, דְּהַשְׁתָּא נָמֵי לָא מִידֵּי קָא יָהֲבָה לֵיהּ! סוֹף סוֹף, כֹּל לְגַבֵּי בַעַל – וַדַּאי מָחֲלָה, וְאַטְרוֹחֵי בֵּי דִינָא בִּכְדִי לָא מַטְרְחִינַן. dei ma'hala legabé vaal – la ka mafséd, dehachta namé la midé ka yahava léh! sof sof, kol legabé vaal – vada ma'hala, veatro'hé bé dina bikhdi la matre'hinan.
2. אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: וְכֵן הִיא שֶׁחָבְלָה בְּבַעְלָהּ – לֹא הִפְסִידָה כְּתוּבָּתָהּ, אַמַּאי? תְּזַבְּנִינַּהּ נִיהֲלֵיהּ לִכְתוּבְּתַהּ לְבַעְלַהּ בְּטוֹבַת הֲנָאָה – בְּהָא חֲבָלָה, דְּאִי מָחֲלָה לְגַבֵּי בַעַל, לֵיכָּא פְּסֵידָא! ela ha detanya: vekhén hi che'havla bevalah – lo hifsida ketoubatah, ama? tezabeninah nihaléh likhtoubetah levalah betovat hanaa – beha 'havala, dei ma'hala legabé vaal, léka peséda!
3. הָא וַדַּאי רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיְּשַׁהֶא אֶת אִשְׁתּוֹ אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת בְּלֹא כְּתוּבָּה. ha vada rabi méir hi, deamar: asour leadam cheyechahe et ichto afilou chaa a'hat belo ketouba.
4. וְטַעְמָא מַאי – כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ; הָכָא מְגָרֵשׁ לַהּ, וְגָבֵי לֵיהּ בַּחֲבָלֵיהּ מִינַּהּ. אִי הָכִי, הַשְׁתָּא נָמֵי – מְגָרֵשׁ לַהּ, וְגָבֵי לֵיהּ בַּחֲבָלֵיהּ מִינַּהּ! vetama ma – kedé chelo tehé kala beéna leotsiah; hakha megaréch lah, vegavé léh ba'havaléh minah. i hakhi, hachta namé – megaréch lah, vegavé léh ba'havaléh minah!
5. כְּגוֹן דִּנְפִישָׁ[א] כְּתוּבְּתַהּ, דְּמִשּׁוּם הָהוּא פּוּרְתָּא לָא מַפְסֵיד טוּבָא. kegon dinficha[] ketoubetah, demichoum haou pourta la mafséd touva.
6. וְאִי דִּנְפִישָׁא כְּתוּבְּתַהּ מִכְּתוּבָּה דְּאוֹרָיְיתָא, נוֹקְמַהּ אַכְּתוּבָּה דְּאוֹרָיְיתָא – וְאִידַּךְ תְּזַבְּנַהּ נִיהֲלֵיהּ בַּחֲבָלֵיהּ! vei dinficha ketoubetah miketouba deorayta, nokmah aketouba deorayta – veidakh tezabenah nihaléh ba'havaléh!
7. כְּגוֹן דְּלָא נְפִישָׁא כְּתוּבְּתַהּ מִכְּתוּבָּה דְּאוֹרָיְיתָא; דְּהָוֵי חֲבָלֵיהּ אַרְבְּעָה זוּזֵי, דְּמִשּׁוּם אַרְבְּעָה זוּזֵי לָא מַפְסֵיד עֶשְׂרִים וְחַמְשָׁה. kegon dela neficha ketoubetah miketouba deorayta; dehavé 'havaléh arbea zouzé, demichoum arbea zouzé la mafséd esrim ve'hamcha.
8. אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא תִּמְכּוֹר וְהִיא תַּחְתָּיו, כָּךְ לֹא תַּפְסִיד וְהִיא תַּחְתָּיו; וְהָא זִימְנִין מַשְׁכַּח לַהּ דְּמַפְסְדָא, וְהֵיכִי דָּמֵי – כְּגוֹן דִּנְפִישָׁא כְּתוּבְּתַהּ מִכְּתוּבָּה דְּאוֹרָיְיתָא! ela ha detanya: kechém chelo timkor vehi ta'hta, kakh lo tafsid vehi ta'hta; veha zimnin machka'h lah demafseda, vehékhi damé – kegon dinficha ketoubetah miketouba deorayta!
9. אָמַר רָבָא: סֵיפָא אֲתָאן לִכְתוּבַּת בְּנִין דִּכְרִין. amar rava: séfa atan likhtoubat benin dikhrin.
10. וְהָכִי קָתָנֵי: כְּשֵׁם שֶׁהַמּוֹכֶרֶת כְּתוּבָּתָהּ לַאֲחֵרִים – לֹא הִפְסִידָה כְּתוּבַּת בְּנִין דִּכְרִין, מַאי טַעְמָא – זוּזֵי הוּא דְּאַנְסוּהָ; כָּךְ מוֹכֶרֶת כְּתוּבָּתָהּ לְבַעְלָהּ – לֹא הִפְסִידָה כְּתוּבַּת בְּנִין דִּכְרִין, מַאי טַעְמָא? זוּזֵי הוּא דְּאַנְסוּהָ. vehakhi katané: kechém chehamokheret ketoubatah laa'hérim – lo hifsida ketoubat benin dikhrin, ma tama – zouzé hou deansouha; kakh mokheret ketoubatah levalah – lo hifsida ketoubat benin dikhrin, ma tama? zouzé hou deansouha.
11. לֵימָא תַּקָּנַת אוּשָׁא תַּנָּאֵי הִיא? דְּתָנֵי חֲדָא: עַבְדֵי מְלוֹג יוֹצְאִין בְּשֵׁן וָעַיִן לָאִשָּׁה, אֲבָל לֹא לָאִישׁ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: לֹא לָאִישׁ וְלֹא לָאִשָּׁה. léma takanat oucha tanaé hi? detané 'hada: avdé melog yotsin bechén vaayin laicha, aval lo laich. vetanya idakh: lo laich velo laicha.
12. סַבְרוּהָ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא – קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי; מַאי, לָאו בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי: דְּמַאן דְּאָמַר לָאִשָּׁה – לֵית לֵיהּ תַּקָּנַת אוּשָׁא, וּמַאן דְּאָמַר לֹא לָאִישׁ וְלֹא לָאִשָּׁה – אִית לֵיהּ תַּקָּנַת אוּשָׁא? savrouha, dekhoulé alma – kinyan pérot la kekinyan hagouf damé; ma, la beha ka mipalgi: deman deamar laicha – lét léh takanat oucha, ouman deamar lo laich velo laicha – it léh takanat oucha?
13. לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ תַּקָּנַת אוּשָׁא; אֶלָּא כָּאן קוֹדֶם תַּקָּנָה, כָּאן לְאַחַר תַּקָּנָה. la; dekhoulé alma it leou takanat oucha; ela kan kodem takana, kan lea'har takana.
14. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי לְאַחַר תַּקָּנָה, וְאִית לְהוּ תַּקָּנַת אוּשָׁא; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לָאִשָּׁה וְלֹא לָאִישׁ – מַאי טַעְמָא? כִּדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: vei baét éma: idé veidé lea'har takana, veit leou takanat oucha; ela leman deamar laicha velo laich – ma tama? kidrava, deamar rava:

Daf 90a

1. הֶקְדֵּשׁ, חָמֵץ וְשִׁחְרוּר – מַפְקִיעִים מִידֵי שִׁיעְבּוּד. hekdéch, 'haméts vechi'hrour – mafkiim midé chiboud.
2. לֵימָא דְּרָבָא תַּנָּאֵי הִיא? לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרָבָא, וְהָכָא אַלְמוּהּ רַבָּנַן לְשִׁיעְבּוּדָא דְבַעַל. léma derava tanaé hi? la; dekhoulé alma it leou derava, vehakha almouh rabanan lechibouda devaal.
3. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא – לֵית לְהוּ לְהָנֵי תַּנָּאֵי תַּקָּנַת אוּשָׁא, וְהָכָא – בְּקִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי קָמִיפַּלְגִי – veibaét éma: dekhoulé alma – lét leou lehané tanaé takanat oucha, vehakha – bekinyan pérot kekinyan hagouf damé kamipalgi –
4. וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְאַחֵר, וּפָסַק עִמּוֹ עַל מְנָת שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם; ouviflougta dehané tanaé, detanya: hamokhér avdo lea'hér, oufasak imo al menat cheyechamechenou chelochim yom;
5. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: רִאשׁוֹן יֶשְׁנוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא תַּחְתָּיו. קָסָבַר: קִנְיַן פֵּירוֹת – כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. rabi méir omér: richon yechno bedin yom o yomayim, mipené cheou ta'hta. kasavar: kinyan pérot – kekinyan hagouf damé.
6. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֵׁנִי יֶשְׁנוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּסְפּוֹ. קָסָבַר: קִנְיַן פֵּירוֹת – לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. rabi yeouda omér: chéni yechno bedin yom o yomayim, mipené cheou kaspo. kasavar: kinyan pérot – la kekinyan hagouf damé.
7. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם יֶשְׁנָן בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם; זֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא תַּחְתָּיו, וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּסְפּוֹ. מְסַפְּקָא לֵיהּ קִנְיַן פֵּירוֹת אִי כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי אִי לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, וְסָפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל. rabi yosé omér: chenéhem yechnan bedin yom o yomayim; ze mipené cheou ta'hta, veze mipené cheou kaspo. mesapeka léh kinyan pérot i kekinyan hagouf damé i la kekinyan hagouf damé, vesafék nefachot lehakél.
8. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם אֵינָן בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם; זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ תַּחְתָּיו, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ כַּסְפּוֹ. rabi eliezer omér: chenéhem énan bedin yom o yomayim; ze lefi cheéno ta'hta, veze lefi cheéno kaspo.
9. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אָמַר קְרָא: ״כִּי כַסְפּוֹ הוּא״ – כַּסְפּוֹ הַמְיוּחָד לוֹ. amar rava: ma tama derabi eliezer? amar kera: "ki khaspo hou" – kaspo hamou'had lo.
10. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר אַמֵּימָר: אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁמָּכְרוּ בְּנִכְסֵי מְלוֹג – לֹא עָשׂוּ וְלֹא כְּלוּם? כְּמַאן – כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. keman azla ha deamar amémar: ich veicha chemakhrou benikhsé melog – lo asou velo keloum? keman – kerabi eliezer.
11. מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, וְכֵן עֶבֶד שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין – אֵין יוֹצְאִין בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין? אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי, הָכִי אָמְרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא – man tena leha detanou rabanan: mi che'hetso eved ve'hetso ben 'horin, vekhén eved chel chené choutafin – én yotsin beraché évarim cheénan 'hozrin? amar léh rav mardokha lerav aché, hakhi amri micheméh derava: rabi eliezer hi –
12. מִי לָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: ״כַּסְפּוֹ״ – הַמְיוּחָד לוֹ? הָכָא נָמֵי, ״עַבְדּוֹ״ – הַמְיוּחָד לוֹ. mi la amar rabi eliezer: "kaspo" – hamou'had lo? hakha namé, "avdo" – hamou'had lo.
13. מַתְנִי׳ הַתּוֹקֵעַ לַחֲבֵירוֹ – נוֹתֵן לוֹ סֶלַע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָנֶה. סְטָרוֹ – נוֹתֵן לוֹ מָאתַיִם זוּז. לְאַחַר יָדוֹ – נוֹתֵן לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. matni' hatokéa la'havéro – notén lo sela. rabi yeouda omér michoum rabi yosé hagelili: mane. setaro – notén lo matayim zouz. lea'har yado – notén lo arba méot zouz.
14. צָרַם בְּאׇזְנוֹ; תָּלַשׁ בִּשְׂעָרוֹ; רָקַק – וְהִגִּיעַ בּוֹ רוּקּוֹ; הֶעֱבִיר טַלִּיתוֹ מִמֶּנּוּ; פָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה בַּשּׁוּק – נוֹתֵן לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. tsaram beozno; talach bisaro; rakak – vehigia bo rouko; heevir talito mimenou; para roch haicha bachouk – notén lo arba méot zouz.

Daf 90b

1. זֶה הַכְּלָל – הַכֹּל לְפִי כְּבוֹדוֹ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אֲפִילּוּ עֲנִיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, רוֹאִין אוֹתָם כְּאִילּוּ הֵם בְּנֵי חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם; שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. ze hakelal – hakol lefi kevodo. amar rabi akiva: afilou aniyim chebeyisraél, roin otam keilou hém bené 'horin cheyardou minikhséhem; chehém bené avraham yits'hak veyaakov.
2. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁפָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה בַּשּׁוּק, בָּאת לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְחִיְּיבוֹ לִיתֵּן לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. אָמַר לוֹ: רַבִּי, תֵּן לִי זְמַן. וְנָתַן לוֹ זְמַן. oumaase bee'had chepara roch haicha bachouk, bat lifné rabi akiva, ve'hiyevo litén lah arba méot zouz. amar lo: rabi, tén li zeman. venatan lo zeman.
3. שְׁמָרָהּ עוֹמֶדֶת עַל פֶּתַח חֲצֵרָהּ, וְשָׁבַר אֶת הַכַּד בְּפָנֶיהָ, וּבוֹ כְּאִיסָּר שֶׁמֶן. גִּילְּתָה אֶת רֹאשָׁהּ, וְהָיְתָה מְטַפַּחַת וּמַנַּחַת יָדָהּ עַל רֹאשָׁהּ. chemarah omedet al peta'h 'hatsérah, vechavar et hakad befaneha, ouvo keisar chemen. gileta et rochah, vehayta metapa'hat oumana'hat yadah al rochah.
4. הֶעֱמִיד עָלֶיהָ עֵדִים, וּבָא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא; אָמַר לוֹ: לָזוֹ אֲנִי נוֹתֵן אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז?! heemid aleha édim, ouva lifné rabi akiva; amar lo: lazo ani notén arba méot zouz?!
5. אָמַר לוֹ: לֹא אָמַרְתָּ כְּלוּם. הַחוֹבֵל בְּעַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי – פָּטוּר; אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בּוֹ – חַיָּיבִים. וְהַקּוֹצֵץ נְטִיעוֹתָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי – פָּטוּר; אֲחֵרִים – חַיָּיבִין. amar lo: lo amarta keloum. ha'hovél beatsmo, af al pi cheéno racha – patour; a'hérim che'havlou bo – 'hayavim. vehakotséts netiota, af al pi cheéno racha – patour; a'hérim – 'hayavin.
6. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: מָנֶה צוֹרִי תְּנַן, אוֹ מָנֶה מְדִינָה תְּנַן? gema' ibaya leou: mane tsori tenan, o mane medina tenan?
7. תָּא שְׁמַע: דְּהָהוּא גַּבְרָא דִּתְקַע לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה, אֲמַר לֵיהּ: הָא אֲנָא, הָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, הַב לֵיהּ מָנֶה צוֹרִי. שְׁמַע מִינַּהּ: מָנֶה צוֹרִי תְּנַן! שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema: dehaou gavra ditka léh le'havréh. ata lekaméh derabi yeouda nesia, amar léh: ha ana, ha rabi yosé hagelili, hav léh mane tsori. chema minah: mane tsori tenan! chema minah.
8. מַאי ״הָא אֲנָא, הָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי״? אִילֵּימָא הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: הָא אֲנָא – דַּחֲזֵיתָךְ, וְהָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – דְּאָמַר מָנֶה צוֹרִי, זִיל הַב לֵיהּ מָנֶה צוֹרִי. לְמֵימְרָא דְּעֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין?! ma "ha ana, ha rabi yosé hagelili"? iléma hakhi kaamar léh: ha ana – da'hazétakh, veha rabi yosé hagelili – deamar mane tsori, zil hav léh mane tsori. lemémra deéd naase dayan?!
9. וְהָתַנְיָא: סַנְהֶדְרִין שֶׁרָאוּ אֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ – מִקְצָתָן נַעֲשׂוּ עֵדִים, וּמִקְצָתָן נַעֲשׂוּ דַּיָּינִין; דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כּוּלָּם עֵדִים הֵם, וְאֵין עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין. vehatanya: sanhedrin cheraou e'had cheharag et hanefech – miktsatan naasou édim, oumiktsatan naasou dayanin; divré rabi tarfon. rabi akiva omér: koulam édim hém, veén éd naase dayan.
10. עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי טַרְפוֹן – אֶלָּא דְּמִקְצָתָן נַעֲשׂוּ עֵדִים וּמִקְצָתָן נַעֲשׂוּ דַּיָּינִין; אֲבָל עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין – לָא קָאָמַר! ad kan la kaamar rabi tarfon – ela demiktsatan naasou édim oumiktsatan naasou dayanin; aval éd naase dayan – la kaamar!
11. כִּי תַּנְיָא הָהִיא – כְּגוֹן שֶׁרָאוּ בַּלַּיְלָה, דְּלָא (לְמֶעְבַּד) [בְּנֵי מֶעְבַּד] דִּינָא נִינְהוּ. ki tanya hahi – kegon cheraou balayla, dela (lemebad) [bené mebad] dina ninou.
12. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: הָא אֲנָא – דִּסְבִירָא לִי כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּאָמַר מָנֶה צוֹרִי; וְהָא סָהֲדִי דְּמַסְהֲדִי בָּךְ; זִיל הַב לֵיהּ מָנֶה צוֹרִי. veibaét éma, hakhi kaamar léh: ha ana – disvira li kerabi yosé hagelili, deamar mane tsori; veha sahadi demashadi bakh; zil hav léh mane tsori.
13. וְסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא דְּאֵין עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין? vesavar rabi akiva deén éd naase dayan?
14. וְהָתַנְיָא: ״וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף״ – שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: מָה אֶגְרוֹף מְיוּחָד – שֶׁמָּסוּר לָעֵדָה וְלָעֵדִים, אַף כֹּל שֶׁמָּסוּר לָעֵדָה וְלָעֵדִים; פְּרָט לְשֶׁיָּצְתָה מִתַּחַת יַד הָעֵדִים. vehatanya: "vehika ich et rééou beeven o veegrof" – chimon hatimni omér: ma egrof meou'had – chemasour laéda velaédim, af kol chemasour laéda velaédim; perat lecheyatsta mita'hat yad haédim.
15. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וְכִי בִּפְנֵי בֵּית דִּין הִכָּהוּ – שֶׁיּוֹדְעִין כַּמָּה הִכָּהוּ, וְעַל מָה הִכָּהוּ – אִם עַל שׁוֹקוֹ אוֹ צִיפַּר נַפְשׁוֹ? amar lo rabi akiva: vekhi bifné bét din hikaou – cheyodin kama hikaou, veal ma hikaou – im al choko o tsipar nafcho?
16. וְעוֹד, הֲרֵי שֶׁדָּחַף אֶת חֲבֵירוֹ מֵרֹאשׁ הַגָּג אוֹ מֵרֹאשׁ הַבִּירָה וָמֵת – בֵּית דִּין הוֹלְכִין אֵצֶל בִּירָה, אוֹ בִירָה הוֹלֶכֶת אֵצֶל בֵּית דִּין? וְעוֹד, אִם נָפְלָה, חוֹזֵר וּבוֹנֶה?! veod, haré cheda'haf et 'havéro méroch hagag o méroch habira vamét – bét din holkhin étsel bira, o vira holekhet étsel bét din? veod, im nafla, 'hozér ouvone?!
17. אֶלָּא מָה אֶגְרוֹף מְיוּחָד – שֶׁהוּא מָסוּר לָעֵדִים, אַף כֹּל שֶׁהוּא מָסוּר לָעֵדִים; ela ma egrof meou'had – cheou masour laédim, af kol cheou masour laédim;
18. פְּרָט לִכְשֶׁיָּצְתָה אֶבֶן מִתַּחַת יָדוֹ שֶׁל מַכֶּה – פָּטוּר. perat likhcheyatsta even mita'hat yado chel make – patour.
19. קָתָנֵי מִיהַת, אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וְכִי בִּפְנֵי בֵּית דִּין הִכָּהוּ, שֶׁיּוֹדְעִין כַּמָּה הִכָּהוּ? הָא הִכָּהוּ בִּפְנֵיהֶם – עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין! katané mihat, amar lo rabi akiva: vekhi bifné bét din hikaou, cheyodin kama hikaou? ha hikaou bifnéhem – éd naase dayan!
20. לִדְבָרָיו דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי קָאָמַר, וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ. lidvara derabi chimon hatimni kaamar, veléh la sevira léh.
21. תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר תָּם שֶׁהֵמִית וְהִזִּיק – דָּנִין אוֹתוֹ דִּינֵי נְפָשׁוֹת, וְאֵין דָּנִין אוֹתוֹ דִּינֵי מָמוֹנוֹת. tanou rabanan: chor tam chehémit vehizik – danin oto diné nefachot, veén danin oto diné mamonot.
22. מוּעָד שֶׁהֵמִית וְהִזִּיק – דָּנִין אוֹתוֹ דִּינֵי מָמוֹנוֹת, וְחוֹזְרִין וְדָנִין אוֹתוֹ דִּינֵי נְפָשׁוֹת. קָדְמוּ וְדָנוּהוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת – אֵין חוֹזְרִין וְדָנִין אוֹתוֹ דִּינֵי מָמוֹנוֹת. mouad chehémit vehizik – danin oto diné mamonot, ve'hozrin vedanin oto diné nefachot. kadmou vedanouou diné nefachot – én 'hozrin vedanin oto diné mamonot.
23. וְכִי קָדְמוּ וְדָנוּהוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַאי הָוֵי? לִיהְדַּר וְלִידַיְינֵיהּ (נָמֵי) [דִּינֵי] מָמוֹנוֹת! vekhi kadmou vedanouou diné nefachot ma havé? lihdar velidaynéh (namé) [diné] mamonot!
24. אֲמַר רָבָא: אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְרַבָּנַן דְּבֵי רַב, דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי: הָא מַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי הִיא, דְּאָמַר: ״מָה אֶגְרוֹף מְיוּחָד – שֶׁמָּסוּר לָעֵדָה וְלָעֵדִים״, amar rava: achka'htinou lerabanan devé rav, deyatvi vekaamri: ha mani – rabi chimon hatimni hi, deamar: "ma egrof meou'had – chemasour laéda velaédim",

Daf 91a

1. אַלְמָא בָּעֵינַן אוּמְדָּנָא דְּבֵי דִינָא; וְהָא, כֵּיוָן דִּגְמַר דִּינֵיהּ לִקְטָלָא – לָא מְשַׁהֵינַן לֵיהּ לְאוּמְדָּנָא דְּבֵי דִינָא, וְלָא מְעַנֵּינַן לְדִינֵיהּ. alma baénan oumdana devé dina; veha, kévan digmar dinéh liktala – la mechahénan léh leoumdana devé dina, vela meanénan ledinéh.
2. וְאָמֵינָא לְהוּ אֲנָא: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁבָּרַח. veaména leou ana: afilou téma rabi akiva, hakha bema askinan – kegon chebara'h.
3. אִי בָּרַח, כִּי לֹא דָּנוּהוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת – הֵיכִי דָּיְינִינַן לֵיהּ דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּלֹא בְּעָלִים? דְּקַבֵּיל סָהֲדִי וּבָרַח. i bara'h, ki lo danouou diné nefachot – hékhi dayninan léh diné mamonot belo bealim? dekabél sahadi ouvara'h.
4. סוֹף סוֹף, מֵהֵיכָא מִשְׁתַּלַּם – מֵרִידְיָא; אִי הָכִי, תָּם – נְדַיְינֵיהּ דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּרֵישָׁא וְנִשְׁתַּלַּם מֵרִידְיָא, וַהֲדַר נְדַיְינֵיהּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת! sof sof, méhékha michtalam – méridya; i hakhi, tam – nedaynéh diné mamonot berécha venichtalam méridya, vahadar nedaynéh diné nefachot!
5. אָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, זֹאת אוֹמֶרֶת: רִידְיָיא – עֲלִיָּיה דְּמָרֵהּ הוּא. amar rav mari beréh derav kahana, zot omeret: ridya – aliya demaréh hou.
6. אִיבַּעְיָא לְהוּ: יֵשׁ אוֹמֶד לִנְזָקִין, אוֹ אֵין אוֹמֶד לִנְזָקִין? ibaya leou: yéch omed linzakin, o én omed linzakin?
7. מִי אָמְרִינַן: לִקְטָלָא הוּא דְּאָמְדִינַן – בְּהָכִי נָפְקָא נְשָׁמָה, בְּהָכִי לָא נָפְקָא נְשָׁמָה; אֲבָל לִנְזָקִין – כֹּל דְּהוּ; אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? mi amrinan: liktala hou deamdinan – behakhi nafka nechama, behakhi la nafka nechama; aval linzakin – kol deou; o dilma la chena?
8. תָּא שְׁמַע: מָה בּוֹר – שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית, עֲשָׂרָה טְפָחִים; אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית, עֲשָׂרָה טְפָחִים. הָיוּ פְּחוּתִין מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וָמֵת – פָּטוּר. הוּזַּק בּוֹ – חַיָּיב. ta chema: ma bor – cheyéch bo kedé lehamit, asara tefa'him; af kol cheyéch bo kedé lehamit, asara tefa'him. haou pe'houtin méasara tefa'him, venafal letokho chor o 'hamor vamét – patour. houzak bo – 'hayav.
9. מַאי, לָאו מִמַּטָּה לְמַעְלָה קָא חָשֵׁיב – וְהָכִי קָאָמַר: מִטֶּפַח וְעַד עֲשָׂרָה – מִיתָה לֵיכָּא, נְזָקִין אִיכָּא? אַלְמָא לִנְזָקִין – כֹּל דְּהוּ, שְׁמַע מִינַּהּ אֵין אוֹמְדִין לִנְזָקִין! ma, la mimata lemala ka 'hachév – vehakhi kaamar: mitefa'h vead asara – mita léka, nezakin ika? alma linzakin – kol deou, chema minah én omdin linzakin!
10. לֹא, מִמַּעְלָה לְמַטָּה קָא חָשֵׁיב; וְהָכִי קָאָמַר: עֲשָׂרָה – מִיתָה אִיכָּא; פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה פּוּרְתָּא – נְזָקִין אִיתָא, מִיתָה לֵיכָּא. וּלְעוֹלָם אֵימָא לָךְ יֵשׁ אוֹמֶד לִנְזָקִין, וְכֹל מִידֵּי וּמִידֵּי – כִּי הֵיכִי דְּמִיתַּזְקָה בֵּיהּ בָּעֵינַן. lo, mimala lemata ka 'hachév; vehakhi kaamar: asara – mita ika; pa'hot méasara pourta – nezakin ita, mita léka. oulolam éma lakh yéch omed linzakin, vekhol midé oumidé – ki hékhi demitazka béh baénan.
11. תָּא שְׁמַע: הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְסִימְּאוֹ, עַל אׇזְנוֹ וְחֵירְשׁוֹ – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. כְּנֶגֶד עֵינוֹ – וְאֵינוֹ רוֹאֶה, כְּנֶגֶד אׇזְנוֹ – וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּבָעֵינַן אוּמְדָּנָא – וּשְׁמַע מִינַּה:ּ יֵשׁ אוּמְדָּנָא לִנְזָקִין? ta chema: hikaou al éno vesimeo, al ozno ve'hércho – eved yotsé bahen le'hérout. keneged éno – veéno roe, keneged ozno – veéno choméa, én eved yotsé bahen le'hérout. ma tama? la michoum devaénan oumdana – ouchma mina:ּ yéch oumdana linzakin?
12. לָא; מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: הוּא דְּאַבְעֵית נַפְשֵׁיהּ. כִּדְתַנְיָא: הַמַּבְעִית אֶת חֲבֵירוֹ – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. כֵּיצַד? תָּקַע בְּאׇזְנוֹ וְחֵירְשׁוֹ – פָּטוּר, אֲחָזוֹ וְתָקַע בְּאׇזְנוֹ וְחֵירְשׁוֹ – חַיָּיב. la; michoum deamrinan: hou deavét nafchéh. kidtanya: hamavit et 'havéro – patour midiné adam, ve'hayav bediné chamayim. kétsad? taka beozno ve'hércho – patour, a'hazo vetaka beozno ve'hércho – 'hayav.
13. תָּא שְׁמַע: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אוֹמְדִין אוֹתוֹ, וְנוֹתְנִין לוֹ מִיָּד. רִיפּוּי וָשֶׁבֶת – עַד שֶׁיִּתְרַפֵּא. אֲמָדוּהוּ, וְהָיָה מִתְנַוְנֶה וְהוֹלֵךְ – אֵין נוֹתְנִין לוֹ אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁאֲמָדוּהוּ. ta chema: 'hamicha devarim omdin oto, venotnin lo miyad. ripou vachevet – ad cheyitrapé. amadouou, vehaya mitnavne veolékh – én notnin lo ela kemo cheamadouou.
14. אֲמָדוּהוּ וְהִבְרִיא – נוֹתְנִין לוֹ כׇּל מַה שֶּׁאֲמָדוּהוּ. שְׁמַע מִינַּהּ: יֵשׁ אוֹמֶד לִנְזָקִין! לְמֵימַד גַּבְרָא, כַּמָּה לִיקְּצַר מֵיהָא מַכָּה כַּמָּה לָא מִקְּצַר – לָא קָא מִבְּעֵי לַן, דְּוַדַּאי אָמְדִינַן. כִּי קָא מִבַּעְיָא לַן – לְמֵימַד חֶפְצָא, אִי עָבֵיד הַאי נִזְקָא אוֹ לָא. מַאי? amadouou vehivri – notnin lo kol ma cheamadouou. chema minah: yéch omed linzakin! lemémad gavra, kama liketsar méha maka kama la miketsar – la ka mibeé lan, devada amdinan. ki ka mibaya lan – lemémad 'heftsa, i avéd ha nizka o la. ma?
15. תָּא שְׁמַע, שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: מָה אֶגְרוֹף מְיוּחָד – שֶׁמָּסוּר לָעֵדָה וְלָעֵדִים, אַף כֹּל מְיוּחָד שֶׁמָּסוּר לָעֵדָה וְלָעֵדִים. שְׁמַע מִינַּהּ: יֵשׁ אוֹמֶד לִנְזָקִין! שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema, chimon hatimni omér: ma egrof meou'had – chemasour laéda velaédim, af kol meou'had chemasour laéda velaédim. chema minah: yéch omed linzakin! chema minah.
16. אָמַר מָר: אֲמָדוּהוּ וְהִבְרִיא, נוֹתְנִין לוֹ כׇּל מַה שֶּׁאֲמָדוּהוּ. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: הַאי מַאן דַּאֲמָדוּהוּ לְכוּלֵּי יוֹמָא, וְאִיתְּפַח לְפַלְגָא דְיוֹמָא וְקָא עָבֵיד עֲבִידְתָּא – יָהֲבִינַן לֵיהּ. דְּכוּלֵּי יוֹמָא מִן שְׁמַיָּא הוּא (דְּרַחֲמֵי) [דְּרַחִימוּ] עֲלֵיהּ. amar mar: amadouou vehivri, notnin lo kol ma cheamadouou. mesaya léh lerava – deamar rava: ha man daamadouou lekhoulé yoma, veitefa'h lefalga deoma veka avéd avidta – yahavinan léh. dekhoulé yoma min chemaya hou (dera'hamé) [dera'himou] aléh.
17. רָקַק – וְהִגִּיעַ בּוֹ הָרוֹק, וְהֶעֱבִיר כּוּ׳. אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בּוֹ, אֲבָל בְּבִגְדוֹ – לָא. וְנִיהְוֵי כִּי בִיֵּישׁ בִּדְבָרִים! rakak – vehigia bo harok, veheevir kou'. amar rav papa: lo chanou ela bo, aval bevigdo – la. venihvé ki viyéch bidvarim!
18. אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין, זֹאת אוֹמֶרֶת: בִּיְּישׁוֹ בִּדְבָרִים – פָּטוּר מִכְּלוּם. amri bemareva micheméh derabi yosé bar avin, zot omeret: biyecho bidvarim – patour mikeloum.
19. הַכֹּל לְפִי כְבוֹדוֹ [וְכוּ׳]. אִיבַּעְיָא לְהוּ: תַּנָּא קַמָּא לְקוּלָּא קָאָמַר, אוֹ לְחוּמְרָא קָאָמַר? לְקוּלָּא קָאָמַר – דְּאִיכָּא עָנִי דְּלָא בָּעֵי לְמִשְׁקַל כּוּלֵּי הַאי, אוֹ דִלְמָא לְחוּמְרָא קָאָמַר – דְּאִיכָּא עָשִׁיר דְּבָעֵי לְמִיתַּב לֵיהּ טְפֵי? hakol lefi khevodo [vekhou']. ibaya leou: tana kama lekoula kaamar, o le'houmra kaamar? lekoula kaamar – deika ani dela baé lemichkal koulé ha, o dilma le'houmra kaamar – deika achir devaé lemitav léh tefé?
20. תָּא שְׁמַע, מִדְּקָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אֲפִילּוּ עֲנִיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל – רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֵן בְּנֵי חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב; שְׁמַע מִינַּהּ, תַּנָּא קַמָּא לְקוּלָּא קָאָמַר! שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema, midekaamar rabi akiva: afilou aniyim chebeyisraél – roin otan keilou hén bené 'horin cheyardou minikhséhem, chehém bené avraham yits'hak veyaakov; chema minah, tana kama lekoula kaamar! chema minah.
21. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁפָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה [וְכוּ׳]. וּמִי יָהֲבִינַן זְמַן? וְהָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֵין נוֹתְנִין זְמַן לַחֲבָלוֹת! oumaase bee'had chepara roch haicha [vekhou']. oumi yahavinan zeman? vehaamar rabi 'hanina: én notnin zeman la'havalot!
22. כִּי לָא יָהֲבִינַן לֵיהּ זְמַן – לַחֲבָלָה, דְּחַסְּרֵיהּ מָמוֹנָא; אֲבָל לְבוֹשֶׁת, דְּלָא חַסְּרֵיהּ מָמוֹנָא – יָהֲבִינַן. ki la yahavinan léh zeman – la'havala, de'haseréh mamona; aval levochet, dela 'haseréh mamona – yahavinan.
23. שְׁמָרָהּ עוֹמֶדֶת עַל פֶּתַח חֲצֵירָהּ וְכוּ׳. וְהָתַנְיָא, אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: צָלַלְתָּ בְּמַיִם אַדִּירִים וְהֶעֱלִיתָ חֶרֶס בְּיָדְךָ, אָדָם רַשַּׁאי לַחְבֹּל בְּעַצְמוֹ! chemarah omedet al peta'h 'hatsérah vekhou'. vehatanya, amar lo rabi akiva: tsalalta bemayim adirim veheelita 'heres beyadkha, adam racha la'hbol beatsmo!
24. אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא; כָּאן בַּחֲבָלָה, כָּאן בְּבוֹשֶׁת. וְהָא מַתְנִיתִין בְּבוֹשֶׁת הוּא, amar rava: la kachya; kan ba'havala, kan bevochet. veha matnitin bevochet hou,

Daf 91b

1. וְקָתָנֵי: הַחוֹבֵל בְּעַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי – פָּטוּר! הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: לָא מִבַּעְיָא בּוֹשֶׁת, דְּאָדָם רַשַּׁאי לְבַיֵּישׁ אֶת עַצְמוֹ; אֶלָּא אֲפִילּוּ חֲבָלָה, דְּאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ – אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בּוֹ, חַיָּיבִין. vekatané: ha'hovél beatsmo, af al pi cheéno racha – patour! hakhi kaamar léh: la mibaya bochet, deadam racha levayéch et atsmo; ela afilou 'havala, deén adam racha le'habél beatsmo – a'hérim che'havlou bo, 'hayavin.
2. וְאֵין אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ? וְהָתַנְיָא: יָכוֹל נִשְׁבַּע לְהָרַע בְּעַצְמוֹ – וְלֹא הֵרַע, יְהֵא פָּטוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְהָרַע אוֹ לְהֵטִיב״ – מָה הֲטָבָה רְשׁוּת, אַף הֲרָעָה רְשׁוּת; אָבִיא נִשְׁבָּע לְהָרַע בְּעַצְמוֹ וְלֹא הֵרַע! veén adam racha le'habél beatsmo? vehatanya: yakhol nichba lehara beatsmo – velo héra, yehé patour? talmoud lomar: "lehara o lehétiv" – ma hatava rechout, af haraa rechout; avi nichba lehara beatsmo velo héra!
3. אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּ״אֵשֵׁב בְּתַעֲנִית״. amar chemouél: be"échév betaanit".
4. דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי הֲרָעַת אֲחֵרִים – לְהֹשִׁיבָם בְּתַעֲנִית; אֲחֵרִים מִי מוֹתֵיב לְהוּ בְּתַעֲנִיתָא?! dikhotah gabé haraat a'hérim – lehochivam betaanit; a'hérim mi motév leou betaanita?!
5. אִין; דִּמְהַדַּק לְהוּ בְּאִנְדְּרוֹנָא. in; dimhadak leou beinderona.
6. וְהָתַנְיָא: אֵיזֶהוּ הֲרָעַת אֲחֵרִים? ״אַכֶּה פְּלוֹנִי וְאֶפְצַע אֶת מוֹחוֹ״! vehatanya: ézeou haraat a'hérim? "ake peloni veeftsa et mo'ho"!
7. אֶלָּא תַּנָּאֵי הִיא; דְּאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר: אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ, וְאִיכָּא מַאן דְּאָמַר: אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ. ela tanaé hi; deika leman deamar: én adam racha le'habél beatsmo, veika man deamar: adam racha le'habél beatsmo.
8. מַאן תַּנָּא דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר: אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְחַבֵּל בְּעַצְמוֹ? אִילֵּימָא הַאי תַּנָּא הוּא – דְּתַנְיָא: ״וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ״ – רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִיַּד נַפְשׁוֹתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ אֶת דִּמְכֶם; man tana dechamate léh deamar: én adam racha le'habél beatsmo? iléma ha tana hou – detanya: "veakh et dimkhem lenafchotékhem edroch" – rabi elazar omér: miyad nafchotékhem edroch et dimkhem;
9. וְדִלְמָא קְטָלָא שָׁאנֵי! vedilma ketala chané!
10. אֶלָּא הַאי תַּנָּא הוּא – דְּתַנְיָא: מְקָרְעִין עַל הַמֵּת, וְלֹא מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שָׁמַעְתִּי שֶׁהַמְקָרֵעַ עַל הַמֵּת יוֹתֵר מִדַּאי – לוֹקֶה מִשּׁוּם ״בַּל תַּשְׁחִית״. וְכׇל שֶׁכֵּן גּוּפוֹ. ela ha tana hou – detanya: mekarin al hamét, velo midarkhé haemori. amar rabi elazar: chamati chehamkaréa al hamét yotér mida – loke michoum "bal tach'hit". vekhol chekén goufo.
11. וְדִלְמָא בְּגָדִים שָׁאנֵי, דִּפְסֵידָא דְּלָא הָדַר הוּא! כִּי הָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי [לְהוּ] לְמָאנֵי[הּ] ״מְכַבְּדוֹתַי״, וְרַב חִסְדָּא כַּד הֲוָה מְסַגֵּי בֵּינֵי הִיזְמֵי (וְהִגֵּא) [וְהִגֵּי] – מְדַלֵּי לְהוּ לְמָאנֵיהּ, אָמַר: זֶה מַעֲלֶה אֲרוּכָה, וְזֶה אֵינוֹ מַעֲלֶה אֲרוּכָה. vedilma begadim chané, difséda dela hadar hou! ki ha derabi yo'hanan karé [leou] lemané[h] "mekhabedota", verav 'hisda kad hava mesagé béné hizmé (vehigé) [vehigé] – medalé leou lemanéh, amar: ze maale aroukha, veze éno maale aroukha.
12. אֶלָּא הַאי תַּנָּא הוּא – דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר בְּרַבִּי, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ״? וְכִי בְּאֵיזֶה נֶפֶשׁ חָטָא זֶה? אֶלָּא שֶׁצִּיעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וְחוֹמֶר – וּמָה זֶה, שֶׁלֹּא צִיעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן, נִקְרָא חוֹטֵא; הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכׇּל דָּבָר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! ela ha tana hou – detanya: amar rabi elazar hakapar berabi, ma talmoud lomar: "vekhiper ala méacher 'hata al hanafech"? vekhi beéze nefech 'hata ze? ela chetsiér atsmo min hayayin. vahalo devarim kal ve'homer – ouma ze, chelo tsiér atsmo ela min hayayin, nikra 'hoté; hamtsaér atsmo mikol davar, al a'hat kama vekhama!
13. הַקּוֹצֵץ נְטִיעוֹתָיו [וְכוּ׳]. תָּנֵי רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה קַמֵּיהּ דְּרַב: ״שׁוֹרִי הָרַגְתָּ״, ״נְטִיעוֹתַי קָצַצְתָּ״; ״אַתָּה אָמַרְתָּ לִי לְהוֹרְגוֹ״, ״אַתָּה אָמְרַתְּ לִי לְקוֹצְצוֹ״ – פָּטוּר. אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, לָא שְׁבַקְתְּ חַיֵּי לְבִרְיָיתָא! כֹּל כְּמִינֵּיהּ?! hakotséts netiota [vekhou']. tané raba bar bar 'hana kaméh derav: "chori haragta", "netiota katsatsta"; "ata amarta li leorgo", "ata amrate li lekotstso" – patour. amar léh: im kén, la chevakte 'hayé leviryata! kol keminéh?!
14. אֲמַר לֵיהּ: אֶיסְמְיַיהּ? אֲמַר לֵיהּ: לָא; תִּתַּרְגַּם מַתְנִיתָךְ בְּשׁוֹר הָעוֹמֵד לַהֲרִיגָה, וּבְאִילָן הָעוֹמֵד לִקְצִיצָה. amar léh: esmeyah? amar léh: la; titargam matnitakh bechor haoméd lahariga, ouvilan haoméd liktsitsa.
15. אִי הָכִי, מַאי קָא טָעֵין לֵיהּ? דְּאָמַר לֵיהּ: אֲנָא בָּעֵינָא לְמִיעְבַּד הָא מִצְוָה. i hakhi, ma ka taén léh? deamar léh: ana baéna lemibad ha mitsva.
16. דְּתַנְיָא: ״וְשָׁפַךְ וְכִסָּה״ – מִי שֶׁשָּׁפַךְ, יְכַסֶּה. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁשָּׁחַט, וְקָדַם חֲבֵירוֹ וְכִסָּה, וְחִיְּיבוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִיתֵּן לוֹ עֲשָׂרָה זְהוּבִים. detanya: "vechafakh vekhisa" – mi chechafakh, yekhase. oumaase bee'had checha'hat, vekadam 'havéro vekhisa, ve'hiyevo raban gamliél litén lo asara zeouvim.
17. אָמַר רַב: דִּיקְלָא דִּטְעַן קַבָּא – אָסוּר לְמִקְצְצֵיהּ. amar rav: dikla ditan kaba – asour lemiktsetséh.
18. מֵיתִיבִי: כַּמָּה יְהֵא בַּזַּיִת וְלֹא יִקְצְצֶ[נּ]וּ? רוֹבַע! שָׁאנֵי זֵיתִים, דַּחֲשִׁיבִי. métivi: kama yehé bazayit velo yiktsetse[n]ou? rova! chané zétim, da'hachivi.
19. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לָא שְׁכֵיב שִׁיבְחַת בְּרִי, אֶלָּא דְּקַץ תְּאֵינְתָּא בְּלָא זִמְנַהּ. אָמַר רָבִינָא: וְאִם הָיָה מְעוּלֶּה בְּדָמִים, מוּתָּר. amar rabi 'hanina: la chekhév chiv'hat beri, ela dekats teénta bela zimnah. amar ravina: veim haya meoule bedamim, moutar.
20. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע״ – זֶה אִילַן מַאֲכָל, ״כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא״ – זֶה אִילַן סְרָק. tanya namé hakhi: "rak éts acher téda" – ze ilan maakhal, "ki lo éts maakhal hou" – ze ilan serak.
21. וְכִי מֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵ[נ]וּ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל״? לְהַקְדִּים סְרָק לְמַאֲכָל. vekhi méa'har chesofé[n]ou lerabot kol davar, ma talmoud lomar "ki lo éts maakhal"? lehakdim serak lemaakhal.

Daf 92a

1. יָכוֹל אֲפִילּוּ מְעוּלֶּה בְּדָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רַק״. yakhol afilou meoule bedamim? talmoud lomar: "rak".
2. שְׁמוּאֵל אַיְיתִי לֵיהּ אֲרִיסֵיהּ תַּמְרֵי. אָכֵיל, טָעֵים בְּהוּ טַעְמָא דְחַמְרָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי הַאי? אֲמַר לֵיהּ: בֵּינֵי גוּפְנֵי קָיְימִי. אָמַר: מַכְחֲשִׁי בְּחַמְרָא כּוּלֵּי הַאי? לִמְחַר אַיְיתִי לִי מִקּוֹרַיְיהוּ. chemouél ayti léh ariséh tamré. akhél, taém beou tama de'hamra. amar léh: ma ha? amar léh: béné goufné kaymi. amar: makh'hachi be'hamra koulé ha? lim'har ayti li mikorayou.
3. רַב חִסְדָּא חֲזָא תָּאלֵי בֵּי גוּפְנֵי. אֲמַר לֵיהּ לַאֲרִיסֵיהּ: עַקְרִינְהוּ; גּוּפְנֵי קָנֵי דִּקְלֵי, דִּקְלֵי לָא קָנֵי גּוּפְנֵי. rav 'hisda 'haza talé bé goufné. amar léh laariséh: akrinou; goufné kané diklé, diklé la kané goufné.
4. מַתְנִי׳ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ, אֵין נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת וְגוֹ׳״. וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָחַל לוֹ, שֶׁהוּא אַכְזָרִי? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים, וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְגוֹ׳״. matni' af al pi cheou notén lo, én nim'hal lo ad cheyevakéch mimenou. cheneemar: "veata hachév échet vego'". ouminayin cheim lo ma'hal lo, cheou akhzari? cheneemar: "vayitpalél avraham el haelohim, vayirpa elohim et avimelekh vego'".
5. הָאוֹמֵר ״סַמֵּא אֶת עֵינִי״; ״קַטַּע אֶת יָדִי״; ״שַׁבֵּר אֶת רַגְלִי״ – חַיָּיב. ״עַל מְנָת לִפְטוֹר״ – חַיָּיב. haomér "samé et éni"; "kata et yadi"; "chabér et ragli" – 'hayav. "al menat liftor" – 'hayav.
6. ״קְרַע אֶת כְּסוּתִי״; ״שַׁבֵּר אֶת כַּדִּי״ – חַיָּיב. ״עַל מְנָת לִפְטוֹר״ – פָּטוּר. ״עֲשֵׂה כֵּן לְאִישׁ פְּלוֹנִי עַל מְנָת לִפְטוֹר״ – חַיָּיב, בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בְּמָמוֹנוֹ. "kera et kesouti"; "chabér et kadi" – 'hayav. "al menat liftor" – patour. "asé kén leich peloni al menat liftor" – 'hayav, bén begoufo bén bemamono.
7. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ – דְּמֵי בוֹשְׁתּוֹ; אֲבָל צַעֲרוֹ – אֲפִילּוּ הֵבִיא כׇּל אֵילֵי נְבָיוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵין נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא, וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ״. gema' tanou rabanan: kol élou cheamrou – demé vochto; aval tsaaro – afilou hévi kol élé nevaot chebaolam, én nim'hal lo ad cheyevakéch mimenou. cheneemar: "hachév échet haich ki navi hou, veyitpalél baadkha".
8. דְּאֵשֶׁת נָבִיא בָּעֵי אַהְדּוֹרֵי, אֵשֶׁת אַחֵר לָא בָּעֵי אַהְדּוֹרֵי? deéchet navi baé ahdoré, échet a'hér la baé ahdoré?
9. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: ״הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ״ – מִכׇּל מָקוֹם. וּדְקָא אָמְרַתְּ: ״הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג?! הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִיא, וְהִיא גַּם הִיא אָמְרָה אָחִי הוּא!״ נָבִיא הוּא, וּכְבָר לִימֵּד: אַכְסְנַאי שֶׁבָּא לָעִיר – עַל עִסְקֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ, אוֹ עַל עִסְקֵי אִשְׁתּוֹ שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ – ״אִשְׁתְּךָ הִיא?״ ״אֲחוֹתְךָ הִיא?״ amar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan: "hachév échet haich" – mikol makom. oudka amrate: "hago gam tsadik taharog?! halo hou amar li a'hoti hi, vehi gam hi amra a'hi hou!" navi hou, oukhvar liméd: akhsena cheba lair – al iské akhila ouchtiya choalin oto, o al iské ichto choalin oto – "ichtekha hi?" "a'hotkha hi?"
10. מִכָּאן לְבֶן נֹחַ שֶׁנֶּהֱרָג, שֶׁהָיָה לוֹ לִלְמוֹד וְלֹא לָמַד. mikan leven no'ha cheneherag, chehaya lo lilmod velo lamad.
11. ״כִּי עָצֹר עָצַר ה׳״ – אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁתֵּי עֲצִירוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? אַחַת בְּאִישׁ – שִׁכְבַת זֶרַע, שְׁתַּיִם בְּאִשָּׁה – שִׁכְבַת זֶרַע וְלֵידָה. "ki atsor atsar h'" – amar rabi elazar: cheté atsirot halalou lama? a'hat beich – chikhvat zera, chetayim beicha – chikhvat zera veléda.
12. בְּמַתְנִיתָא תְּנָא: שְׁתַּיִם בְּאִישׁ – שִׁכְבַת זֶרַע וּקְטַנִּים, שְׁלֹשָׁה בָּאִשָּׁה – שִׁכְבַת זֶרַע וּקְטַנִּים וְלֵידָה. bematnita tena: chetayim beich – chikhvat zera ouktanim, chelocha baicha – chikhvat zera ouktanim veléda.
13. רָבִינָא אָמַר: שָׁלֹשׁ בְּאִישׁ – שִׁכְבַת זֶרַע וּקְטַנִּים וּפִי טַבַּעַת, אַרְבָּעָה בְּאִשָּׁה – שִׁכְבַת זֶרַע וְלֵידָה וּקְטַנִּים וּפִי טַבַּעַת. ravina amar: chaloch beich – chikhvat zera ouktanim oufi tabaat, arbaa beicha – chikhvat zera veléda ouktanim oufi tabaat.
14. ״בְּעַד כׇּל רֶחֶם״ – אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: אֲפִילּוּ תַּרְנְגוֹלֶת שֶׁל בֵּית אֲבִימֶלֶךְ לֹא הֵטִילָה בֵּיצָתָהּ. "bead kol re'hem" – amri devé rabi yana: afilou tarnegolet chel bét avimelekh lo hétila bétsatah.
15. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי: מְנַָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן: כׇּל הַמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל חֲבֵירוֹ וְהוּא צָרִיךְ לְאוֹתוֹ דָּבָר, הוּא נַעֲנֶה תְּחִילָּה? אֲמַר לֵיהּ: דִּכְתִיב: ״וַה׳ שָׁב אֶת שְׁבוּת אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ״. amar léh rava leraba bar mari: mena ha mileta daamour rabanan: kol hamvakéch ra'hamim al 'havéro veou tsarikh leoto davar, hou naane te'hila? amar léh: dikhtiv: "va' chav et chevout iyov behitpallo bead rééou".
16. אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמְרַתְּ מֵהָתָם, וַאֲנָא אָמֵינָא מֵהָכָא: ״וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים, וַיִּרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהוֹתָיו [וְגוֹ׳]״, וּכְתִיב: ״וַה׳ פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וְגוֹ׳״ – כַּאֲשֶׁר אָמַר אַבְרָהָם אֶל אֲבִימֶלֶךְ. amar léh: ate amrate méhatam, vaana aména méhakha: "vayitpalél avraham el haelohim, vayirpa elohim et avimelekh veet ichto veamota [vego']", oukhtiv: "va' pakad et sara kaacher amar vego'" – kaacher amar avraham el avimelekh.
17. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי: מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: בַּהֲדֵי הוּצָא לָקֵי כְּרָבָא? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״לָמָּה תָרִיבוּ אֵלָי? כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי נְאֻם ה׳״. amar léh rava leraba bar mari: mena ha mileta deamri inaché: bahadé houtsa laké kerava? amar léh, dikhtiv: "lama tarivou éla? koulekhem pechatem bi neoum h'".
18. אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמְרַתְּ מֵהָתָם, וַאֲנָא אָמֵינָא מֵהָכָא: ״עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי״. amar léh: ate amrate méhatam, vaana aména méhakha: "ad ana méantem lichmor mitsota vetorota".
19. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי: כְּתִיב: ״וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים״ – מַאן נִינְהוּ חֲמִשָּׁה? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹתָן שֶׁהוּכְפְּלוּ בְּשֵׁמוֹת. amar léh rava leraba bar mari: ketiv: "oumiktsé e'ha laka'h 'hamicha anachim" – man ninou 'hamicha? amar léh: hakhi amar rabi yo'hanan: otan cheoukhpelou bechémot.
20. יְהוּדָה נָמֵי אִיכְּפוֹלֵי מִיכְּפַל! yeouda namé ikefolé mikefal!
21. אֲמַר לֵיהּ: לְמִילְּתֵיהּ הוּא דְּאִיכְּפַל. דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, מַאי דִּכְתִיב: ״יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת, וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר – וְזֹאת לִיהוּדָה״? amar léh: lemiletéh hou deikefal. deamar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan, ma dikhtiv: "ye'hi reouvén veal yamot, vihi meta mispar – vezot liouda"?
22. כׇּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מְגוּלְגָּלִין בָּאָרוֹן; עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים – אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי גָּרַם לִרְאוּבֵן שֶׁיּוֹדֶה – יְהוּדָה! kol otan arbaim chana chehaou yisraél bamidbar, haou atsmota chel yeouda megoulgalin baaron; ad cheba moche ouvikéch ra'hamim – amar lefana: ribono chel olam, mi garam lirouvén cheyode – yeouda!
23. מִיָּד: ״שְׁמַע ה׳ קוֹל יְהוּדָה״ – עָל אֵיבְרֵיהּ לְשָׁפָא. לָא הֲווֹ קָא מַסְּקִי [לֵיהּ] לִמְתִיבְתָּא דִּרְקִיעָא, ״וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ״. לָא הֲוָה יָדַע מַאי קָאָמְרִי רַבָּנַן, וּלְמִשְׁקַל וּמִיטְרַח בַּהֲדֵי רַבָּנַן, ״יָדָיו רָב לוֹ״. לָא הֲוָה סָלֵיק לֵיהּ שְׁמַעְתְּתָא אַלִּיבָּא דְהִלְכְתָא, ״וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה״. miyad: "chema h' kol yeouda" – al évréh lechafa. la hao ka maseki [léh] limtivta dirkia, "veel amo tevienou". la hava yada ma kaamri rabanan, oulmichkal oumitra'h bahadé rabanan, "yada rav lo". la hava salék léh chemateta aliba dehilkheta, "veézer mitsara tihye".
24. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: בָּתַר עַנְיָא אָזְלָא עַנְיוּתָא? אֲמַר לֵיהּ, דִּתְנַן: עֲשִׁירִים מְבִיאִין בִּכּוּרִים בִּקְלָתוֹת שֶׁל זָהָב וְשֶׁל כֶּסֶף, וַעֲנִיִּים בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה. הַסַּלִּים וְהַבִּכּוּרִים נְתוּנִים לַכֹּהֲנִים. אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמְרַתְּ מֵהָתָם, וַאֲנָא אָמֵינָא מֵהָכָא: amar léh rava leraba bar mari, mena ha mileta deamri inaché: batar anya azla anouta? amar léh, ditnan: achirim meviin bikourim biklatot chel zahav vechel kesef, vaaniyim besalé netsarim chel arava keloufa. hasalim vehabikourim netounim lakohanim. amar léh: ate amrate méhatam, vaana aména méhakha:

Daf 92b

1. ״וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״. "vetamé tamé yikra".
2. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנַָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן: הַשְׁכֵּם וֶאֱכוֹל בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַחוֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּינָּה; וְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שִׁיתִּין רָהוֹטֵי רְהוּט, וְלָא מְטוֹ לְגַבְרָא דְּמִצַּפְרָא כְּרַךְ? דִּכְתִיב: ״לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ, וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ״. amar léh rava leraba bar mari, mena ha mileta daamour rabanan: hachkém veekhol bakayits mipené ha'hama, ouva'horef mipené hatsina; veamri inaché: chitin raoté reout, vela meto legavra demitsafra kerakh? dikhtiv: "lo yiravou velo yitsmaou, velo yakém charav vachamech".
3. אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמְרַתְּ מֵהָתָם, וַאֲנָא אָמֵינָא מֵהָכָא: ״וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״ – זוֹ קְרִיַּת שְׁמַע וּתְפִלָּה. ״וּבֵרַךְ [אֶת] לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ״ – זוֹ פַּת בְּמֶלַח וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם. מִכָּאן וְאֵילָךְ: ״וַהֲסִירֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ״. amar léh: ate amrate méhatam, vaana aména méhakha: "vaavadtem ét h' elohékhem" – zo keriyat chema outfila. "ouvérakh [et] la'hmekha veet mémekha" – zo pat bemela'h vekiton chel mayim. mikan veélakh: "vahasiroti ma'hala mikirbekha".
4. וְתַנְיָא: מַחֲלָה – זוֹ מָרָה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ מַחֲלָה? שֶׁשְּׁמוֹנִים וּשְׁלֹשָׁה חֳלָאִין יֵשׁ בָּהּ – ״מַחֲלָה״ בְּגִימַטְרִיָּא הָכִי הָווּ. וְכוּלָּן, פַּת בַּמֶּלַח שַׁחֲרִית וְקִיתוֹן שֶׁל מַיִם – מְבַטְּלָן. vetanya: ma'hala – zo mara. velama nikra chemah ma'hala? chechemonim ouchlocha 'holain yéch bah – "ma'hala" begimatriya hakhi haou. vekhoulan, pat bamela'h cha'harit vekiton chel mayim – mevatelan.
5. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנַָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן: חַבְרָךְ קַרְיָיךְ ״חֲמָרָא״ – אוּכָּפָא לְגַבָּיךְ מוּשׁ? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמַר: הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי, אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי? וַתֹּאמֶר: מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בּוֹרַחַת״. amar léh rava leraba bar mari, mena ha mileta daamour rabanan: 'havrakh karyakh "'hamara" – oukafa legabakh mouch? amar léh, dikhtiv: "vayomar: hagar chif'hat sara, é mize vat veana télékhi? vatomer: mipené sara gevirti anokhi bora'hat".
6. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: מִילְּתָא גְּנָאָה דְּאִית בָּיךְ – קְדֵים אַמְרַהּ? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמַר: עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי״. amar léh rava leraba bar mari, mena ha mileta deamri inaché: mileta genaa deit bakh – kedém amrah? amar léh, dikhtiv: "vayomar: eved avraham anokhi".
7. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שָׁפֵיל וְאָזֵיל בַּר אֲווֹזָא, וְעֵינֵיהּ מְטַיְּיפִי? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וְהֵטִיב ה׳ לַאדֹנִי, וְזָכַרְתָּ [אֶת] אֲמָתֶךָ״. amar léh rava leraba bar mari, mena ha mileta deamri inaché: chafél veazél bar aoza, veénéh metayefi? amar léh, dikhtiv: "vehétiv h' ladoni, vezakharta [et] amatekha".
8. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שִׁיתִּין תִּכְלֵי מַטְיוּהּ לְכַכָּא דְּקָל חַבְרֵיהּ שְׁמַע, וְלָא אֲכַל? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וְלִי אֲנִי עַבְדֶּךָ וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא״. amar léh rava leraba bar mari, mena ha mileta deamri inaché: chitin tikhlé matouh lekhaka dekal 'havréh chema, vela akhal? amar léh, dikhtiv: "veli ani avdekha oultsadok hakohén velivnayaou ven yeoyada velichlomo avdekha lo kara".
9. אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ אָמְרַתְּ מֵהָתָם, וַאֲנָא אָמֵינָא מֵהָכָא: ״וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ, וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה״. amar léh: ate amrate méhatam, vaana aména méhakha: "vayvieha yits'hak haohela sara imo, vayika'h et rivka vatehi lo leicha vayeehaveha, vayina'hém yits'hak a'haré imo", oukhtiv batréh: "vayosef avraham vayika'h icha ouchmah ketoura".
10. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: חַמְרָא לְמָרֵיהּ, טֵיבוּתָא לְשָׁקְיֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו״ – ״לְמַעַן יִשְׁמְעוּן וְיִרְאוּן כׇּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וּכְתִיב: ״וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חׇכְמָה, כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו, וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״. amar léh rava leraba bar mari, mena ha mileta deamri inaché: 'hamra lemaréh, tévouta lechakyéh? amar léh, dikhtiv: "vesamakhta et yadkha ala" – "lemaan yichmeoun veyiroun kol adat bené yisraél". oukhtiv: "viochoua bin noun malé rou'ha 'hokhma, ki samakh moche et yada ala, vayichmeou éla kol bené yisraél vego'".
11. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: כַּלְבָּא בְּכַפְנֵיהּ – גְּלָלֵי (מ)בָּלַע? דִּכְתִיב: ״נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה – תָּבוּס נֹפֶת, וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה – כׇּל מַר, מָתוֹק״. amar léh rava leraba bar mari, mena ha mileta deamri inaché: kalba bekhafnéh – gelalé (m)bala? dikhtiv: "nefech sevéa – tavous nofet, venefech reéva – kol mar, matok".
12. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: מְטַיֵּיל וְאָזֵיל דִּיקְלָא בִּישָׁא גַּבֵּי קִינָּא דִשְׁרָכֵי? אֲמַר לֵיהּ: דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים; וּתְנַן בְּמַתְנִיתִין, וּתְנֵינָא בְּבָרַיְיתָא. amar léh rava leraba bar mari, mena ha mileta deamri inaché: metayél veazél dikla bicha gabé kina dichrakhé? amar léh: davar ze katouv batora, chanou baneviim, oumchoulach baketouvim; outnan bematnitin, outnéna bevarayta.
13. כָּתוּב בַּתּוֹרָה – דִּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל״. שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים – דִּכְתִיב: ״וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵקִים, וַיִּהְיוּ עִמּוֹ״. וּמְשׁוּלָּשׁ בַּכְּתוּבִים – דִּכְתִיב: ״כׇּל עוֹף לְמִינוֹ יִשְׁכּוֹן, (וּבְנֵי) [וּבֶן] אָדָם לַדּוֹמֶה לוֹ״. תְּנַן בְּמַתְנִיתִין – כׇּל הַמְחוּבָּר לַטָּמֵא, טָמֵא; כׇּל הַמְחוּבָּר לַטָּהוֹר, טָהוֹר. וּתְנֵינָא בְּבָרַיְיתָא – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא לְחִנָּם הָלַךְ זַרְזִיר אֵצֶל עוֹרֵב, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִינוֹ. katouv batora – dikhtiv: "vayélekh ésa el yichmaél". chanou baneviim – dikhtiv: "vayitlaketou el yifta'h anachim rékim, vayihou imo". oumchoulach baketouvim – dikhtiv: "kol of lemino yichkon, (ouvné) [ouven] adam ladome lo". tenan bematnitin – kol ham'houbar latamé, tamé; kol ham'houbar lataor, taor. outnéna bevarayta – rabi eliezer omér: lo le'hinam halakh zarzir étsel orév, ela mipené cheou mino.
14. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: קָרֵית חַבְרָךְ וְלָא עֲנָךְ, רְמִי גּוּדָּא רַבָּה – שְׁדִי בֵּיהּ? אֲמַר לֵיהּ: ״יַעַן טִהַרְתִּיךְ וְלֹא טָהַרְתְּ מִטֻּמְאָתֵךְ – לֹא תִטְהֲרִי עוֹד״. amar léh rava leraba bar mari, mena ha mileta deamri inaché: karét 'havrakh vela anakh, remi gouda raba – chedi béh? amar léh: "yaan tihartikh velo taharte mitoumatékh – lo tithari od".
15. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְאָמְרִי אִינָשֵׁי: בֵּירָא דִּשְׁתֵית מִינֵּיהּ – לָא תִּשְׁדֵּי בֵּיהּ קָלָא? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי – כִּי אָחִיךָ הוּא, וְלֹא תְתַעֵב מִצְרִי – כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ״. amar léh rava leraba bar mari, mena ha mileta deamri inaché: béra dichtét minéh – la tichdé béh kala? amar léh, dikhtiv: "lo tetaév adomi – ki a'hikha hou, velo tetaév mitsri – ki gér hayita veartso".
16. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: אִי דְּלֵית דּוּרָא – דָּלֵינָא, וְאִי לָא – לָא דָּלֵינָא? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק: אִם תֵּלְכִי עִמִּי – וְהָלָכְתִּי, וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי – לֹא אֵלֵךְ״. amar léh rava leraba bar mari, mena ha mileta deamri inaché: i delét doura – daléna, vei la – la daléna? amar léh, dikhtiv: "vayomer éleha barak: im télkhi imi – vehalakhti, veim lo télkhi imi – lo élékh".
17. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: כַּד הֲוֵינַן זוּטְרֵי – לְגַבְרֵי, הַשְׁתָּא דְּקַשִּׁישְׁנָא – לְדַרְדְּקֵי? אֲמַר לֵיהּ, מֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ״וַה׳ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם״, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: amar léh rava leraba bar mari, mena ha mileta deamri inaché: kad havénan zoutré – legavré, hachta dekachichna – ledardeké? amar léh, méikara ketiv: "va' holékh lifnéhem yomam beamoud anan lan'hotam haderekh, velayla beamoud éch lehair lahem", oulvasof ketiv:

Daf 93a

1. ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ״. "hiné anokhi cholé'ha malakh lefanekha, lichmarkha badarekh".
2. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי, מְנָא הָא מִילְּתָא דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: בָּתַר מָרֵי נִיכְסֵי – צִיבֵי מְשֹׁךְ? אֲמַר לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים״. amar léh rava leraba bar mari, mena ha mileta deamri inaché: batar maré nikhsé – tsivé mechokh? amar léh, dikhtiv: "vegam lelot haholékh et avram haya tson ouvakar veohalim".
3. אָמַר רַב חָנָן: הַמּוֹסֵר דִּין עַל חֲבֵירוֹ – הוּא נֶעֱנָשׁ תְּחִילָּה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם: חֲמָסִי עָלֶיךָ״, וּכְתִיב: ״וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ״. וְהָנֵי מִילֵּי דְּאִית לֵיהּ דִּינָא בְּאַרְעָא. amar rav 'hanan: hamosér din al 'havéro – hou neenach te'hila. cheneemar: "vatomer sara el avram: 'hamasi alekha", oukhtiv: "vayavo avraham lispod lesara velivkotah". vehané milé deit léh dina beara.
4. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אוֹי לוֹ לַצּוֹעֵק יוֹתֵר מִן הַנִּצְעָק. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֶחָד הַצּוֹעֵק וְאֶחָד הַנִּצְעָק בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא שֶׁמְּמַהֲרִין לַצּוֹעֵק יוֹתֵר מִן הַנִּצְעָק. amar rabi yits'hak: o lo latsoék yotér min hanitsak. tanya namé hakhi: e'had hatsoék vee'had hanitsak bamachma, ela chememaharin latsoék yotér min hanitsak.
5. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: לְעוֹלָם אַל תְּהִי קִלְלַת הֶדְיוֹט קַלָּה בְּעֵינֶיךָ. שֶׁהֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ קִלֵּל אֶת שָׂרָה, וְנִתְקַיֵּים בְּזַרְעָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם״ – אָמַר לָהּ: הוֹאִיל וְכִסִּית מִמֶּנִּי וְלֹא גִּילִּית שֶׁהוּא אִישֵׁךְ, וְגָרַמְתְּ לִי הַצַּעַר הַזֶּה, יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהוּ לָךְ בָּנִים כְּסוּיֵי עֵינַיִם. וְנִתְקַיֵּים בְּזַרְעָהּ – דִּכְתִיב: ״וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק, וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת״. veamar rabi yits'hak: leolam al tehi killat hedot kala beénekha. cheharé avimelekh kilél et sara, venitkayém bezarah. cheneemar: "hiné hou lakh kesout énayim" – amar lah: hoil vekhisit mimeni velo gilit cheou ichékh, vegaramte li hatsaar haze, yehi ratson cheyeou lakh banim kesouyé énayim. venitkayém bezarah – dikhtiv: "vayhi ki zakén yits'hak, vatikhhena éna mérot".
6. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם מִן הַנִּרְדָּפִין, וְלֹא מִן הָרוֹדְפִין. שֶׁאֵין לְךָ נִרְדׇּף בָּעוֹפוֹת יוֹתֵר מִתּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, וְהִכְשִׁירָן הַכָּתוּב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. amar rabi avaou: leolam yehé adam min hanirdafin, velo min harodfin. cheén lekha nirdof baofot yotér mitorim ouvné yona, vehikhchiran hakatouv legabé mizbé'ha.
7. הָאוֹמֵר ״סַמֵּא אֶת עֵינִי״ כּוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רַב אַסִּי בַּר חָמָא לְרָבָא: מַאי שְׁנָא רֵישָׁא, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? haomér "samé et éni" kou'. amar léh rav asi bar 'hama lerava: ma chena récha, ouma chena séfa?
8. אֲמַר לֵיהּ: רֵישָׁא – לְפִי שֶׁאֵין אָדָם מוֹחֵל עַל רָאשֵׁי אֵבָרִים. amar léh: récha – lefi cheén adam mo'hél al raché évarim.
9. אֲמַר לֵיהּ: וְכִי אָדָם מוֹחֵל עַל צַעֲרוֹ?! דְּתַנְיָא: ״הַכֵּנִי, פְּצָעֵנִי, עַל מְנָת לִפְטוֹר״ – פָּטוּר! אִישְׁתִּיק. amar léh: vekhi adam mo'hél al tsaaro?! detanya: "hakéni, petsaéni, al menat liftor" – patour! ichtik.
10. אָמַר: מִידֵּי שְׁמִיעַ לָךְ בְּהָא? אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה. amar: midé chemia lakh beha? amar léh, hakhi amar rav chéchet: michoum pegam michpa'ha.
11. אִיתְּמַר, רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר: מִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה. רָבָא אָמַר: מִשּׁוּם שֶׁאֵין אָדָם מוֹחֵל עַל רָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁלּוֹ. itemar, rabi ochaya amar: michoum pegam michpa'ha. rava amar: michoum cheén adam mo'hél al raché évarim chelo.
12. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: יֵשׁ ״הֵן״ שֶׁהוּא כְּ״לָאו״, וְיֵשׁ ״לָאו״ שֶׁהוּא כְּ״הֵן״. rabi yo'hanan amar: yéch "hén" cheou ke"la", veyéch "la" cheou ke"hén".
13. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״הַכֵּנִי, פְּצָעֵנִי״, ״עַל מְנָת לִפְטוֹר?״ וְאָמַר לוֹ ״הֵן״ – הֲרֵי יֵשׁ ״הֵן״ שֶׁהוּא כְּ״לָאו״. ״קְרַע אֶת כְּסוּתִי״, ״עַל מְנָת לִפְטוֹר?״ וְאָמַר לוֹ: ״לָאו״ – הֲרֵי ״לָאו״ שֶׁהוּא כְּ״הֵן״. tanya namé hakhi: "hakéni, petsaéni", "al menat liftor?" veamar lo "hén" – haré yéch "hén" cheou ke"la". "kera et kesouti", "al menat liftor?" veamar lo: "la" – haré "la" cheou ke"hén".
14. ״שַׁבֵּר אֶת כַּדִּי״, ״קְרַע אֶת כְּסוּתִי״ – חַיָּיב. וּרְמִינְהִי: ״לִשְׁמוֹר״ – וְלֹא לְאַבֵּד, ״לִשְׁמוֹר״ – וְלֹא לִקְרוֹעַ, ״לִשְׁמוֹר״ – וְלֹא לְחַלֵּק לַעֲנִיִּים! "chabér et kadi", "kera et kesouti" – 'hayav. ourminhi: "lichmor" – velo leabéd, "lichmor" – velo likroa, "lichmor" – velo le'halék laaniyim!
15. אָמַר רַב הוּנָא: לָא קַשְׁיָא; הָא דַּאֲתַי לִידֵיהּ, הָא דְּלָא אֲתַי לִידֵיהּ. amar rav houna: la kachya; ha daata lidéh, ha dela ata lidéh.
16. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: ״לִשְׁמוֹר״ – דַּאֲתַי לִידֵיהּ מַשְׁמַע! amar léh raba: "lichmor" – daata lidéh machma!
17. אֶלָּא אָמַר רַבָּה: הָא וְהָא דַּאֲתָא לִידֵיהּ, וְלָא קַשְׁיָא; הָא דַּאֲתָא לִידֵיהּ בְּתוֹרַת שְׁמִירָה, הָא דַּאֲתָא לִידֵיהּ בְּתוֹרַת קְרִיעָה. ela amar raba: ha veha daata lidéh, vela kachya; ha daata lidéh betorat chemira, ha daata lidéh betorat keria.
18. הָהוּא אַרְנְקָא דִצְדָקָה דַּאֲתַי לְפוּמְבְּדִיתָא, אַפְקְדַהּ רַב יוֹסֵף גַּבֵּי הָהוּא גַּבְרָא. פְּשַׁע בַּהּ, אֲתוֹ גַּנָּבֵי גַּנְבוּהָ. חַיְּיבֵיהּ רַב יוֹסֵף. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְהָתַנְיָא: ״לִשְׁמוֹר״ – וְלֹא לְחַלֵּק לַעֲנִיִּים! haou arneka ditsdaka daata lefoumbedita, afkedah rav yoséf gabé haou gavra. pecha bah, ato ganavé ganvouha. 'hayevéh rav yoséf. amar léh abayé, vehatanya: "lichmor" – velo le'halék laaniyim!
19. אֲמַר לֵיהּ: עַנְיֵי דְפוּמְבְּדִיתָא מִיקָּץ קִיץ לְהוּ, וְ״לִשְׁמוֹר״ הוּא. amar léh: anyé defoumbedita mikats kits leou, ve"lichmor" hou.
20. הֲדַרַן עֲלָךְ הַחוֹבֵל hadaran alakh ha'hovél

Daf 93b

1. מַתְנִי׳ הַגּוֹזֵל עֵצִים וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, צֶמֶר וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. matni' hagozél étsim vaasaan kélim, tsemer vaasaan begadim – mechalém kichat hagezéla.
2. גָּזַל פָּרָה מְעוּבֶּרֶת – וְיָלְדָה, רָחֵל טְעוּנָה – וּגְזָזָהּ; מְשַׁלֵּם דְּמֵי פָרָה הָעוֹמֶדֶת לֵילֵד, וּדְמֵי רָחֵל הָעוֹמֶדֶת לִיגָּזֵז. gazal para meouberet – veyalda, ra'hél teouna – ougzazah; mechalém demé fara haomedet léléd, oudmé ra'hél haomedet ligazéz.
3. גָּזַל פָּרָה – וְנִתְעַבְּרָה אֶצְלוֹ וְיָלְדָה, רָחֵל – וְנִטְעֲנָה אֶצְלוֹ וּגְזָזָהּ; מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַגַּזְלָנִים מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. gazal para – venitabera etslo veyalda, ra'hél – venitana etslo ougzazah; mechalém kichat hagezéla. ze hakelal: kol hagazlanim mechalemin kichat hagezéla.
4. גְּמָ׳ אָמְרִי: עֵצִים וַעֲשָׂאָן כֵּלִים – אִין, שִׁיפָּן – לָא; צֶמֶר וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים – אִין, לִיבְּנָן – לָא. gema' amri: étsim vaasaan kélim – in, chipan – la; tsemer vaasaan begadim – in, libenan – la.
5. וּרְמִינְהִי: גָּזַל עֵצִים וְשִׁיפָּן, אֲבָנִים וְסִיתְּתָן, צֶמֶר (וְלִיבְּנָן) [וְלִיבְּנוֹ], פִּשְׁתָּן וְנִקָּהוּ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. ourminhi: gazal étsim vechipan, avanim vesitetan, tsemer (velibenan) [velibeno], pichtan venikaou – mechalém kichat hagezéla.
6. אָמַר אַבָּיֵי: תַּנָּא דִּידַן קָתָנֵי שִׁינּוּי דְּרַבָּנַן – דְּהָדַר, וְכׇל שֶׁכֵּן שִׁינּוּי דְּאוֹרָיְיתָא; amar abayé: tana didan katané chinou derabanan – dehadar, vekhol chekén chinou deorayta;
7. עֵצִים וַעֲשָׂאָן כֵּלִים – בְּעֵצִים מְשׁוּפִּין, וּמַאי נִינְהוּ? נְסָרִים; דְּשִׁינּוּי דְּהָדַר לִבְרִיָּיתֵיהּ הוּא – דְּאִי בָּעֵי מְשַׁלֵּיף לְהוּ. צֶמֶר וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים – בְּצֶמֶר טָווּי; דְּשִׁינּוּי דַּהֲדַר לִבְרִיָּיתֵיהּ הוּא – דְּאִי בָּעֵי סָתַר לֵיהּ. וְכׇל שֶׁכֵּן שִׁינּוּי דְּאוֹרָיְיתָא. étsim vaasaan kélim – beétsim mechoupin, ouma ninou? nesarim; dechinou dehadar livriyatéh hou – dei baé mechaléf leou. tsemer vaasaan begadim – betsemer taou; dechinou dahadar livriyatéh hou – dei baé satar léh. vekhol chekén chinou deorayta.
8. וְתַנָּא בָּרָא – שִׁינּוּי דְּאוֹרָיְיתָא קָתָנֵי, וְשִׁינּוּי דְּרַבָּנַן לָא קָתָנֵי. vetana bara – chinou deorayta katané, vechinou derabanan la katané.
9. רַב אָשֵׁי אָמַר, תַּנָּא דִּידַן נָמֵי שִׁינּוּי דְּאוֹרָיְיתָא קָתָנֵי: עֵצִים וַעֲשָׂאָן כֵּלִים – בּוּכָאנֵי, דְּהַיְינוּ שִׁיפָּן; צֶמֶר וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים – נַמְטֵי, דְּהַיְינוּ שִׁינּוּי דְּלָא הָדַר. rav aché amar, tana didan namé chinou deorayta katané: étsim vaasaan kélim – boukhané, dehaynou chipan; tsemer vaasaan begadim – namté, dehaynou chinou dela hadar.
10. וְלִיבּוּן מִי הָוֵי שִׁינּוּי? וּרְמִינְהִי: לֹא הִסְפִּיק לִיתְּנוֹ לוֹ עַד שֶׁצְּבָעוֹ – פָּטוּר. לִבְּנוֹ וְלֹא צְבָעוֹ – חַיָּיב! veliboun mi havé chinou? ourminhi: lo hispik liteno lo ad chetsevao – patour. libeno velo tsevao – 'hayav!
11. אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא: גְּזָזוֹ, טְווֹאוֹ וַאֲרָגוֹ – אֵין מִצְטָרֵף. לִבְּנוֹ – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מִצְטָרֵף, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִצְטָרֵף. amar abayé: la kachya; ha rabi chimon, ha rabanan. detanya: gezazo, teoo vaarago – én mitstaréf. libeno – rabi chimon omér: én mitstaréf, va'hakhamim omrim: mitstaréf.
12. רָבָא אָמַר: הָא וְהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְלָא קַשְׁיָא; הָא דְּנַפְּצֵיהּ נַפּוֹצֵי, הָא דִּסַרְקֵיהּ סָרוֹקֵי. rava amar: ha veha rabi chimon, vela kachya; ha denapetséh napotsé, ha disarkéh saroké.
13. רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר: הָא דְּחַוְּורֵיהּ חַוּוֹרֵי, הָא דְּכַבְרֵיהּ כַּבְרוֹיֵי. rabi 'hiya bar avin amar: ha de'haouréh 'haouoré, ha dekhavréh kavroyé.
14. הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר צֶבַע לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לָא הָוֵי שִׁינּוּי, לִיבּוּן הָוֵי שִׁינּוּי? דְּתַנְיָא: גָּזַז רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּצְבָעוֹ, רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּטְווֹאוֹ, רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וַאֲרָגוֹ – אֵין מִצְטָרֵף. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: צְבָעוֹ – מִצְטָרֵף. hachta yéch lomar tseva lerabi chimon la havé chinou, liboun havé chinou? detanya: gazaz richon richon outsvao, richon richon outoo, richon richon vaarago – én mitstaréf. rabi chimon ben yeouda omér michoum rabi chimon: tsevao – mitstaréf.
15. אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא; הָא רַבָּנַן אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. amar abayé: la kachya; ha rabanan aliba derabi chimon, ha rabi chimon ben yeouda aliba derabi chimon.
16. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה, וְשָׁאנֵי צֶבַע – הוֹאִיל וְיָכוֹל לְהַעֲבִירוֹ עַל יְדֵי צָפוֹן. וְכִי קָתָנֵי הָתָם: לֹא הִסְפִּיק לִיתְּנוֹ לוֹ עַד שֶׁצְּבָעוֹ – פָּטוּר, וְאוֹקִימְנָא כְּדִבְרֵי הַכֹּל; בְּקָלָא אִילָן דְּלָא עָבַר. rava amar: leolam la peligi rabanan aléh derabi chimon ben yeouda, vechané tseva – hoil veyakhol lehaaviro al yedé tsafon. vekhi katané hatam: lo hispik liteno lo ad chetsevao – patour, veokimna kedivré hakol; bekala ilan dela avar.
17. אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה, וּבֵית שַׁמַּאי, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ: שִׁינּוּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה – הָא דַּאֲמַרַן. amar abayé: rabi chimon ben yeouda, ouvét chama, verabi eliezer ben yaakov, verabi chimon ben elazar, verabi yichmaél – kouleou sevira leou: chinou bimkomo oméd. rabi chimon ben yeouda – ha daamaran.
18. בֵּית שַׁמַּאי מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: נָתַן לָהּ חִטִּין בְּאֶתְנַנָּהּ, וַעֲשָׂאָן סוֹלֶת; זֵיתִים וַעֲשָׂאָן שֶׁמֶן; עֲנָבִים וַעֲשָׂאָן יַיִן – תָּנֵי חֲדָא: אָסוּר, וְתַנְיָא אִידַּךְ: מוּתָּר. וְאָמַר רַב יוֹסֵף, תָּנֵי גּוּרְיוֹן bét chama ma hi? detanya: natan lah 'hitin beetnanah, vaasaan solet; zétim vaasaan chemen; anavim vaasaan yayin – tané 'hada: asour, vetanya idakh: moutar. veamar rav yoséf, tané gouron

Daf 94a

1. דְּמֵאַסְפּוֹרַק: בֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִין, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. מַאי טַעְמֵיהּ דְּבֵית שַׁמַּאי? אָמַר קְרָא: ״גַּם שְׁנֵיהֶם״ – לְרַבּוֹת שִׁינּוּיֵיהֶם. וּבֵית הִלֵּל – אָמַר קְרָא: ״הֵם״ – וְלֹא שִׁינּוּיֵיהֶם. deméasporak: bét chama osrin, ouvét hilél matirin. ma taméh devét chama? amar kera: "gam chenéhem" – lerabot chinouyéhem. ouvét hilél – amar kera: "hém" – velo chinouyéhem.
2. וּבֵית שַׁמַּאי, הָא כְּתִיב ״הֵם״! הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ ״הֵם״ – וְלֹא וַלְדוֹתֵיהֶם. וּבֵית הִלֵּל – תַּרְתֵּי שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ. ״הֵם״ וְלֹא שִׁינּוּיֵיהֶם, ״הֵם״ וְלֹא וַלְדוֹתֵיהֶם. ouvét chama, ha ketiv "hém"! haou mibeé léh "hém" – velo valdotéhem. ouvét hilél – tarté chamate minah. "hém" velo chinouyéhem, "hém" velo valdotéhem.
3. וּבֵית הִלֵּל נָמֵי, הָכְתִיב: ״גַּם״! ״גַּם״ לְבֵית הִלֵּל קַשְׁיָא. ouvét hilél namé, hakhtiv: "gam"! "gam" levét hilél kachya.
4. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב מַאי הִיא? rabi eliezer ben yaakov ma hi?
5. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁגָּזַל סְאָה שֶׁל חִטִּין, טְחָנָהּ, לָשָׁהּ וַאֲפָאָהּ, וְהִפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה, כֵּיצַד מְבָרֵךְ? אֵין זֶה מְבָרֵךְ אֶלָּא מְנָאֵץ! וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״בֹּצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה׳״. detanya, rabi eliezer ben yaakov omér: haré chegazal sea chel 'hitin, te'hanah, lachah vaafaah, vehifrich mimena 'hala, kétsad mevarékh? én ze mevarékh ela menaéts! veal ze neemar: "botséa bérékh niéts h'".
6. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מַאי הִיא? דְּתַנְיָא, כְּלָל זֶה אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: כׇּל שֶׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחַ גַּזְלָן – יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. רָצָה נוֹטֵל שִׁבְחוֹ, רָצָה אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. rabi chimon ben elazar ma hi? detanya, kelal ze amar rabi chimon ben elazar: kol cheva'h chehichbi'ha gazlan – yado al haelona. ratsa notél chiv'ho, ratsa omér lo: "haré chelekha lefanekha".
7. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, הָכִי קָאָמַר: הִשְׁבִּיחַ – נוֹטֵל שִׁבְחוֹ. כָּחַשׁ – אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״, דְּשִׁינּוּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד. ma kaamar? amar rav chéchet, hakhi kaamar: hichbi'ha – notél chiv'ho. ka'hach – omér lo: "haré chelekha lefanekha", dechinou bimkomo oméd.
8. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ הִשְׁבִּיחַ נָמֵי! אָמְרִי: מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים. i hakhi, afilou hichbi'ha namé! amri: mipené takanat hachavim.
9. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: מִצְוַת פֵּאָה – לְהַפְרִישׁ מִן הַקָּמָה. לֹא הִפְרִישׁ מִן הַקָּמָה – מַפְרִישׁ מִן הָעוֹמָרִים. לֹא הִפְרִישׁ מִן הָעוֹמָרִים – מַפְרִישׁ מִן הַכְּרִי עַד שֶׁלֹּא מֵרְחוֹ. rabi yichmaél ma hi? detanya: mitsvat péa – lehafrich min hakama. lo hifrich min hakama – mafrich min haomarim. lo hifrich min haomarim – mafrich min hakeri ad chelo mér'ho.
10. מֵרְחוֹ – מְעַשֵּׂר וְנוֹתֵן לוֹ. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ: אַף מַפְרִישׁ מִן הָעִיסָּה וְנוֹתֵן לוֹ. mér'ho – measér venotén lo. michoum rabi yichmaél amrou: af mafrich min haisa venotén lo.
11. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אִיכְּפוּל כֹּל הָנֵי תַּנָּאֵי לְאַשְׁמוֹעִינַן כְּבֵית שַׁמַּאי?! אֲמַר לֵיהּ, הָכִי קָאָמְרִי: לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּדָבָר זֶה. amar léh rav papa leabayé: ikefoul kol hané tanaé leachmoinan kevét chama?! amar léh, hakhi kaamri: lo ne'hlekou bét chama ouvét hilél bedavar ze.
12. אָמַר רָבָא: מִמַּאי? דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה הָתָם, אֶלָּא בְּצֶבַע – הוֹאִיל וְיָכוֹל לְהַעֲבִירוֹ עַל יְדֵי צָפוֹן; amar rava: mima? dilma ad kan la kaamar rabi chimon ben yeouda hatam, ela betseva – hoil veyakhol lehaaviro al yedé tsafon;
13. וְעַד כָּאן לָא קָאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הָתָם, אֶלָּא לְגָבוֹהַּ – מִשּׁוּם דְּאִימְּאִיס; vead kan la kaamri bét chama hatam, ela legavoha – michoum deimeis;
14. וְעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הָתָם, אֶלָּא לְעִנְיַן בְּרָכָה – מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵירָה; vead kan la kaamar rabi eliezer ben yaakov hatam, ela leinyan berakha – michoum dehavé léh mitsva habaa baavéra;
15. וְעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הָתָם אֶלָּא בְּהַכְחָשָׁה דְּהָדַר; vead kan la kaamar rabi chimon ben elazar hatam ela behakh'hacha dehadar;
16. וְעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָתָם, אֶלָּא לְעִנְיַן פֵּאָה – מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״תַּעֲזֹב״ יַתִּירָא! וְכִי תֵּימָא לִיגְמַר מִינֵּיהּ, מַתְּנוֹת עֲנִיִּים שָׁאנֵי! vead kan la kaamar rabi yichmaél hatam, ela leinyan péa – michoum dikhtiv "taazov" yatira! vekhi téma ligmar minéh, matenot aniyim chané!
17. כִּדְבָעֵי רַבִּי יוֹנָתָן – דְּבָעֵי רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – מִשּׁוּם דְּקָסָבַר שִׁינּוּי אֵינוֹ קוֹנֶה? אוֹ דִלְמָא, בְּעָלְמָא קָסָבַר שִׁינּוּי קוֹנֶה; וְהָכָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״תַּעֲזֹב״ יַתִּירָא? kidvaé rabi yonatan – devaé rabi yonatan: ma tama derabi yichmaél – michoum dekasavar chinou éno kone? o dilma, bealma kasavar chinou kone; vehakha michoum dikhtiv "taazov" yatira?
18. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִשּׁוּם דְּקָסָבַר שִׁינּוּי אֵינוֹ קוֹנֶה, ״תַּעֲזֹב״ יַתִּירָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? וְתוּ, לְרַבָּנַן – ״תַּעֲזֹב״ יַתִּירָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? veim timtsé lomar tama derabi yichmaél michoum dekasavar chinou éno kone, "taazov" yatira dikhtav ra'hamana lema li? vetou, lerabanan – "taazov" yatira dikhtav ra'hamana lema li?
19. מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: הַמַּפְקִיר כַּרְמוֹ, וְהִשְׁכִּים לַבֹּקֶר וּבְצָרוֹ – חַיָּיב בְּפֶרֶט וּבְעוֹלֵלוֹת וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵאָה, וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. mibeé léh lekhidtanya: hamafkir karmo, vehichkim laboker ouvtsaro – 'hayav beferet ouvolélot ouvchikh'ha ouvféa, oufatour min hamaasér.
20. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. amar rav yeouda amar chemouél: halakha kerabi chimon ben elazar.
21. וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי?! וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין שָׁמִין לֹא לְגַנָּב וְלֹא לְגַזְלָן, אֶלָּא לִנְזָקִין. oumi amar chemouél hakhi?! vehaamar chemouél: én chamin lo leganav velo legazlan, ela linzakin.
22. בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, דְּאָמַר: כִּי קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הָתָם – בְּהַכְחָשָׁה דְּהָדַר, לָא קַשְׁיָא; כִּי קָאָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, דְּשִׁינּוּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד – בְּהַכְחָשָׁה דְּהָדַר, וְכִי קָאָמַר שְׁמוּאֵל הָתָם: אֵין שָׁמִין לֹא לְגַנָּב וְלֹא לְגַזְלָן, אֶלָּא לִנְזָקִין – בְּהַכְחָשָׁה דְּלָא הָדַר. bichlama lerava, deamar: ki kaamar rabi chimon ben elazar hatam – behakh'hacha dehadar, la kachya; ki kaamar halakha kerabi chimon ben elazar, dechinou bimkomo oméd – behakh'hacha dehadar, vekhi kaamar chemouél hatam: én chamin lo leganav velo legazlan, ela linzakin – behakh'hacha dela hadar.
23. אֶלָּא לְאַבָּיֵי, דְּאָמַר: כִּי קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר – בְּהַכְחָשָׁה דְּלָא הָדַר קָאָמַר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? ela leabayé, deamar: ki kaamar rabi chimon ben elazar – behakh'hacha dela hadar kaamar, ma ika lemémar?
24. אַבָּיֵי מַתְנֵי הָכִי – אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: abayé matné hakhi – amar rav yeouda amar chemouél:

Daf 94b

1. אָמְרוּ הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ. amrou halakha kerabi chimon ben elazar. veléh la sevira léh.
2. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּבַר תּוֹרָה – גְּזֵילָה הַנִּשְׁתַּנֵּית, חוֹזֶרֶת בְּעֵינֶיהָ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל״ – מִכׇּל מָקוֹם. וְאִם תֹּאמַר: מִשְׁנָתֵנוּ! מִשּׁוּם תַּקָּנַת הַשָּׁבִים. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: devar tora – gezéla hanichtanét, 'hozeret beéneha. cheneemar: "vehéchiv et hagezéla acher gazal" – mikol makom. veim tomar: michnaténou! michoum takanat hachavim.
3. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה, וּתְנַן: לֹא הִסְפִּיק לִיתְּנוֹ לוֹ עַד שֶׁצְּבָעוֹ – פָּטוּר! oumi amar rabi yo'hanan hakhi?! vehaamar rabi yo'hanan: halakha kistam michna, outnan: lo hispik liteno lo ad chetsevao – patour!
4. אֲמַר לְהוּ הַהוּא מִדְּרַבָּנַן – וְרַבִּי יַעֲקֹב שְׁמֵיהּ: לְדִידִי מִפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן – כְּגוֹן שֶׁגָּזַל עֵצִים מְשׁוּפִּין וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, דְּהָוֵה לֵיהּ שִׁינּוּי הַחוֹזֵר לִבְרִיָּיתוֹ. amar leou haou miderabanan – verabi yaakov cheméh: ledidi miparcha li minéh derabi yo'hanan – kegon chegazal étsim mechoupin vaasaan kélim, dehavé léh chinou ha'hozér livriyato.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: הַגַּזְלָנִין וּמַלְוֵי בְּרִבִּית שֶׁהֶחְזִירוּ – אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן. וְהַמְקַבֵּל מֵהֶן – אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. tanou rabanan: hagazlanin oumalvé beribit chehe'hzirou – én mekabelin méhen. vehamkabél méhen – én rou'ha 'hakhamim no'ha hémenou.
6. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּימֵי רַבִּי נִשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ. דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: רֵיקָה! אִם אַתָּה עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, אֲפִילּוּ אַבְנֵט אֵינוֹ שֶׁלְּךָ! וְנִמְנַע וְלֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: הַגַּזְלָנִין וּמַלְוֵי רִבִּיּוֹת שֶׁהֶחְזִירוּ – אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם, וְהַמְקַבֵּל מֵהֶם – אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. amar rabi yo'hanan: bimé rabi nichnét michna zo. detanya: maase beadam e'had chebikéch laasot techouva, amra lo ichto: réka! im ata ose techouva, afilou avnét éno chelekha! venimna velo asa techouva. beotah chaa amrou: hagazlanin oumalvé ribiyot chehe'hzirou – én mekabelin méhem, vehamkabél méhem – én rou'ha 'hakhamim no'ha hémenou.
7. מֵיתִיבִי: הִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם מָעוֹת שֶׁל רִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן יוֹדְעִין שֶׁהֵן רִבִּית – אֵין חַיָּיבִין לְהַחְזִיר. אִינְהוּ הוּא דְּלָא, הָא אֲבִיהֶם חַיָּיב לְהַחְזִיר. métivi: hini'ha lahem avihem maot chel ribit, af al pi chehén yodin chehén ribit – én 'hayavin leha'hzir. inou hou dela, ha avihem 'hayav leha'hzir.
8. בְּדִין הוּא דַּאֲבִיהֶם נָמֵי אֵינוֹ חַיָּיב לְהַחְזִיר; וְהָא דְּקָתָנֵי בְּדִידְהוּ – מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא: ״הִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם פָּרָה וְטַלִּית וְכׇל דָּבָר הַמְסוּיָּים – חַיָּיבִין לְהַחְזִיר מִפְּנֵי כְּבוֹד אֲבִיהֶם״, תְּנָא רֵישָׁא נָמֵי בְּדִידְהוּ. bedin hou daavihem namé éno 'hayav leha'hzir; veha dekatané bedidou – michoum deka baé lemitné séfa: "hini'ha lahem avihem para vetalit vekhol davar hamsouyam – 'hayavin leha'hzir mipené kevod avihem", tena récha namé bedidou.
9. וּמִפְּנֵי כְּבוֹד אֲבִיהֶם – חַיָּיבִין לְהַחְזִיר? אֶקְרֵי כָּאן: ״וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר״ – בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עַמְּךָ?! oumipené kevod avihem – 'hayavin leha'hzir? ekré kan: "venasi veamekha lo taor" – beose maasé amekha?!
10. כִּדְאָמַר רַב פִּנְחָס: בְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה; הָכָא נָמֵי, בְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. אִי עָשָׂה תְּשׁוּבָה, מַאי בָּעֵי גַּבֵּיהּ? אִיבְּעִי לֵיהּ לְאַהְדּוֹרֵי! שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְהַחְזִיר עַד שֶׁמֵּת. kidamar rav pin'has: becheasa techouva; hakha namé, becheasa techouva. i asa techouva, ma baé gabéh? ibei léh leahdoré! chelo hispik leha'hzir ad chemét.
11. תָּא שְׁמַע: הַגַּזְלָנִים וּמַלְוֵי בְּרִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁגָּבוּ – מַחֲזִירִין. ta chema: hagazlanim oumalvé beribit, af al pi chegavou – ma'hazirin.
12. גַּזְלָנִין – מַאי ״שֶׁגָּבוּ״ אִיכָּא? אִי גְּזוּל – גְּזוּל, וְאִי לָא גְּזוּל – לָא גְּזוּל! אֶלָּא אֵימָא: הַגַּזְלָנִין, וּמַאי נִיהוּ – מַלְוֵי רִבִּיּוֹת; אַף עַל פִּי שֶׁגָּבוּ – מַחְזִירִין! אָמְרִי: מַחְזִירִין, וְאֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם. gazlanin – ma "chegavou" ika? i gezoul – gezoul, vei la gezoul – la gezoul! ela éma: hagazlanin, ouma niou – malvé ribiyot; af al pi chegavou – ma'hzirin! amri: ma'hzirin, veén mekabelin méhem.
13. אֶלָּא לָמָּה מַחְזִירִין? לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. ela lama ma'hzirin? latsét yedé chamayim.
14. תָּא שְׁמַע: הָרוֹעִים וְהַגַּבָּאִין וְהַמּוֹכְסִין – תְּשׁוּבָתָן קָשָׁה, וּמַחְזִירִין לְמַכִּירִין! ta chema: haroim vehagabain vehamokhsin – techouvatan kacha, ouma'hzirin lemakirin!
15. אָמְרִי: מַחְזִירִין, וְאֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם. וְאֶלָּא לָמָּה מַחְזִירִין? לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. אִי הָכִי, אַמַּאי תְּשׁוּבָתָן קָשָׁה? amri: ma'hzirin, veén mekabelin méhem. veela lama ma'hzirin? latsét yedé chamayim. i hakhi, ama techouvatan kacha?
16. וְעוֹד, אֵימָא סֵיפָא: וְשֶׁאֵין מַכִּירִין – יַעֲשֶׂה בָּהֶן צׇרְכֵי צִיבּוּר, וְאָמַר רַב חִסְדָּא: בּוֹרוֹת, שִׁיחִין וּמְעָרוֹת! אֶלָּא לָא קַשְׁיָא; כָּאן קוֹדֶם תַּקָּנָה, כָּאן לְאַחַר תַּקָּנָה. veod, éma séfa: vecheén makirin – yaase bahen tsorkhé tsibour, veamar rav 'hisda: borot, chi'hin oumarot! ela la kachya; kan kodem takana, kan lea'har takana.
17. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב נַחְמָן: בְּשֶׁאֵין גְּזֵילָה קַיֶּימֶת – אֲפִילּוּ תֵּימָא אִידֵּי וְאִידֵּי לְאַחַר תַּקָּנָה; וְלָא קַשְׁיָא, vehachta deamar rav na'hman: becheén gezéla kayemet – afilou téma idé veidé lea'har takana; vela kachya,

Daf 95a

1. כָּאן בִּגְזֵילָה קַיֶּימֶת, כָּאן בְּשֶׁאֵין גְּזֵילָה קַיֶּימֶת. וְהָא אַבְנֵט – דִּגְזֵילָה קַיֶּימֶת הִיא! מַאי ״אַבְנֵט״ – דְּמֵי אַבְנֵט. kan bigzéla kayemet, kan becheén gezéla kayemet. veha avnét – digzéla kayemet hi! ma "avnét" – demé avnét.
2. וְכֹל הֵיכָא דִּגְזֵילָה קַיֶּימֶת, לָא עֲבוּד רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא?! וַהֲרֵי מָרִישׁ, דִּגְזֵילָה קַיֶּימֶת הִיא; וּתְנַן: עַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בַּבִּירָה, שֶׁיִּטּוֹל דָּמָיו – מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים! שָׁאנֵי הָתָם, דְּכֵיוָן דְּאִיכָּא פְּסֵידָא דְבִירָה – שַׁוְּיוּהָ רַבָּנַן כִּדְלֵיתַהּ. vekhol hékha digzéla kayemet, la avoud rabanan takanta?! vaharé marich, digzéla kayemet hi; outnan: al hamarich hagazoul chebenao babira, cheyitol dama – mipené takanat hachavim! chané hatam, dekhévan deika peséda devira – chaououha rabanan kidlétah.
3. גָּזַל פָּרָה מְעוּבֶּרֶת וְיָלְדָה וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: הַגּוֹזֵל רָחֵל וּגְזָזָהּ, פָּרָה וְיָלְדָה – מְשַׁלֵּם אוֹתָהּ וְאֶת גִּיזּוֹתֶיהָ וְאֶת וַלְדוֹתֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּזֵילָה חוֹזֶרֶת בְּעֵינֶיהָ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שׁוּמָא אֶצְלוֹ בְּכֶסֶף. gazal para meouberet veyalda vekhou'. tanou rabanan: hagozél ra'hél ougzazah, para veyalda – mechalém otah veet gizoteha veet valdoteha, divré rabi méir. rabi yeouda omér: gezéla 'hozeret beéneha. rabi chimon omér: roin otah keilou hi chouma etslo bekhesef.
4. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר – מִשּׁוּם דְּקָסָבַר: שִׁינּוּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד? אוֹ דִילְמָא, בְּעָלְמָא שִׁינּוּי קוֹנֶה, וְהָכָא קְנָסָא הוּא דְּקָא קָנֵיס? ibaya leou: ma taméh derabi méir – michoum dekasavar: chinou bimkomo oméd? o dilma, bealma chinou kone, vehakha kenasa hou deka kanés?
5. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְהֵיכָא דִּכְחַשָׁה מִכְחָשׁ. lema nafka minah? lehékha dikh'hacha mikh'hach.
6. תָּא שְׁמַע: גָּזַל בְּהֵמָה וְהִזְקִינָה, עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בַּעֲבָדִים אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. וְאִילּוּ בְּהֵמָה – כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה; ta chema: gazal behéma vehizkina, avadim vehizkinou – mechalém kichat hagezéla. rabi méir omér, baavadim omér lo: "haré chelekha lefanekha". veilou behéma – kichat hagezéla;
7. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ סָבַר רַבִּי מֵאִיר שִׁינּוּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד, אֲפִילּוּ בְּהֵמָה נָמֵי! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, קָסָבַר רַבִּי מֵאִיר שִׁינּוּי קוֹנֶה – וְהָכָא קְנָסָא הוּא דְּקָא קָנֵיס? vei salka datakh savar rabi méir chinou bimkomo oméd, afilou behéma namé! ela la chema minah, kasavar rabi méir chinou kone – vehakha kenasa hou deka kanés?
8. אָמְרִי, רַבִּי מֵאִיר לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי – שִׁינּוּי אֵין קוֹנֶה, וַאֲפִילּוּ בְּהֵמָה נָמֵי. אֶלָּא לְדִידְכוּ, דְּאָמְרִיתוּ שִׁינּוּי קוֹנֶה – אוֹדוֹ לִי מִיהַת בְּעַבְדָּא, דְּכִמְקַרְקְעֵי דָּמֵי, וְקַרְקַע אֵינָהּ נִגְזֶלֶת! וְאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן: לָא, עַבְדָּא כְּמִטַּלְטְלִי דָּמֵי. amri, rabi méir ledivréhem derabanan kaamar leou: ledidi – chinou én kone, vaafilou behéma namé. ela ledidkhou, deamritou chinou kone – odo li mihat beavda, dekhimkarkeé damé, vekarka énah nigzelet! veamri léh rabanan: la, avda kemitalteli damé.
9. תָּא שְׁמַע: לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדוֹם – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. דְּמֵי צַמְרוֹ – אִין, דְּמֵי צַמְרוֹ וְשִׁבְחוֹ – לָא; וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ סָבַר רַבִּי מֵאִיר שִׁינּוּי אֵין קוֹנֶה, דְּמֵי צַמְרוֹ וְשִׁבְחוֹ בָּעֵי לְמִיתַּב לֵיהּ! ta chema: litsboa lo adom outsvao cha'hor, cha'hor outsvao adom – rabi méir omér: notén lo demé tsamro. demé tsamro – in, demé tsamro vechiv'ho – la; vei salka datakh savar rabi méir chinou én kone, demé tsamro vechiv'ho baé lemitav léh!
10. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, קָסָבַר רַבִּי מֵאִיר שִׁינּוּי קוֹנֶה, וְהָכָא קְנָסָא הוּא דְּקָא קָנֵיס? שְׁמַע מִינַּהּ. ela la chema minah, kasavar rabi méir chinou kone, vehakha kenasa hou deka kanés? chema minah.
11. אִיכָּא דְאָמְרִי: הָא – לָא אִיבְּעִי לַן; מִדְּאָפֵיךְ רַב וְתָנֵי: ״גָּזַל פָּרָה וְהִזְקִינָה, עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּעֲבָדִים – אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״ – וַדַּאי לְרַבִּי מֵאִיר שִׁינּוּי קוֹנֶה, וְהָכָא קְנָסָא הוּא דְּקָא קָנֵיס לֵיהּ. ika deamri: ha – la ibei lan; mideafékh rav vetané: "gazal para vehizkina, avadim vehizkinou – mechalém kichat hagezéla, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: baavadim – omér lo: haré chelekha lefanekha" – vada lerabi méir chinou kone, vehakha kenasa hou deka kanés léh.
12. כִּי קָא אִיבְּעִי לַן – הָכִי אִיבְּעִי לַן: כִּי קָא קָנֵיס – בְּמֵזִיד, אֲבָל בְּשׁוֹגֵג לָא קָנֵיס; אוֹ דִילְמָא אֲפִילּוּ בְּשׁוֹגֵג נָמֵי קָנֵיס? ki ka ibei lan – hakhi ibei lan: ki ka kanés – bemézid, aval bechogég la kanés; o dilma afilou bechogég namé kanés?
13. תָּא שְׁמַע: חֲמִשָּׁה גּוֹבִין מִן הַמְחוֹרָרִין, ta chema: 'hamicha govin min ham'horarin,
14. וְאֵלּוּ הֵן: פֵּירוֹת, וּשְׁבַח פֵּירוֹת, וְהַמְקַבֵּל עָלָיו לָזוּן בֶּן אִשְׁתּוֹ וּבַת אִשְׁתּוֹ, וְגֵט חוֹב שֶׁאֵין בּוֹ אַחְרָיוּת, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה שֶׁאֵין בָּהּ אַחְרָיוּת. veélou hén: pérot, ouchva'h pérot, vehamkabél ala lazoun ben ichto ouvat ichto, vegét 'hov cheén bo a'hraout, oukhtoubat icha cheén bah a'hraout.
15. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר: אַחְרָיוּת – לָאו טָעוּת סוֹפֵר הוּא? רַבִּי מֵאִיר; וְקָתָנֵי: פֵּירוֹת וּשְׁבַח פֵּירוֹת. man chamate léh deamar: a'hraout – la taout sofér hou? rabi méir; vekatané: pérot ouchva'h pérot.
16. שְׁבַח פֵּירוֹת הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וּמְכָרָהּ לְאַחֵר, וְהִשְׁבִּיחָהּ, וַהֲרֵי הִיא יוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ. כְּשֶׁהוּא גּוֹבֶה, cheva'h pérot hékhi damé? kegon chegazal sade mé'havéro oumkharah lea'hér, vehichbi'hah, vaharé hi yotsa mita'hat yado. kecheou gove,

Daf 95b

1. גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים, וְאֶת הַשֶּׁבַח מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. דְּאָתֵא בַּעַל אַרְעָא, וְשָׁקֵיל אַרְעֵיהּ וּשְׁבָחֵיהּ. gove et hakeren minekhasim mechoubadim, veet hacheva'h minekhasim bené 'horin. deaté baal ara, vechakél aréh ouchva'héh.
2. מַאי, לָאו בְּעַם הָאָרֶץ – דְּלָא יָדַע דְּקַרְקַע נִגְזֶלֶת אוֹ אֵינָהּ נִגְזֶלֶת, וַאֲפִילּוּ הָכִי קָאָתֵי בַּעַל קַרְקַע וְשָׁקֵיל לְאַרְעָא וּשְׁבָחַהּ, וּשְׁמַע מִינַּהּ: בְּשׁוֹגֵג נָמֵי קָנֵיס? אָמְרִי: לָא; בְּלוֹקֵחַ תַּלְמִיד חָכָם, וְיָדַע. ma, la beam haarets – dela yada dekarka nigzelet o énah nigzelet, vaafilou hakhi kaaté baal karka vechakél leara ouchva'hah, ouchma minah: bechogég namé kanés? amri: la; beloké'ha talmid 'hakham, veyada.
3. תָּא שְׁמַע: לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדוֹם – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. דְּמֵי צַמְרוֹ – אִין, דְּמֵי צַמְרוֹ וְשִׁבְחוֹ – לָא; ta chema: litsboa lo adom outsvao cha'hor, cha'hor outsvao adom – rabi méir omér: notén lo demé tsamro. demé tsamro – in, demé tsamro vechiv'ho – la;
4. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּשׁוֹגֵג נָמֵי קָנֵיס, דְּמֵי צַמְרוֹ וְשִׁבְחוֹ בָּעֵי לְמִיתְּבָא לֵיהּ! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: בְּמֵזִיד קָנֵיס, בְּשׁוֹגֵג לָא קָנֵיס? שְׁמַע מִינַּהּ. vei salka datakh bechogég namé kanés, demé tsamro vechiv'ho baé lemiteva léh! ela la chema minah: bemézid kanés, bechogég la kanés? chema minah.
5. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּזֵילָה חוֹזֶרֶת בְּעֵינֶיהָ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שׁוּמָא אֶצְלוֹ בְּכֶסֶף. מַאי בֵּינַיְיהוּ? rabi yeouda omér: gezéla 'hozeret beéneha. rabi chimon omér: roin otah keilou hi chouma etslo bekhesef. ma bénayou?
6. אָמַר רַב זְבִיד: בְּשֶׁבַח שֶׁעַל גַּבֵּי גְּזֵילָה קָמִיפַּלְגִי – רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: דְּנִגְזָל הָוֵי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: דְּגַזְלָן הָוֵי. amar rav zevid: becheva'h cheal gabé gezéla kamipalgi – rabi yeouda savar: denigzal havé, verabi chimon savar: degazlan havé.
7. רַב פָּפָּא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא, שֶׁבַח שֶׁעַל גַּבֵּי גְּזֵילָה – דְּגַזְלָן הָוֵי; וְהָכָא לְמֶחֱצָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ קָמִיפַּלְגִי – רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: שֶׁבַח שֶׁעַל גַּבֵּי גְּזֵילָה – כּוּלֵּיהּ דְּגַזְלָן הָוֵי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: לְמֶחֱצָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ הוּא דְּשָׁקֵיל גַּזְלָן. rav papa amar: dekhoulé alma, cheva'h cheal gabé gezéla – degazlan havé; vehakha leme'hetsa, lichlich velirvia kamipalgi – rabi yeouda savar: cheva'h cheal gabé gezéla – kouléh degazlan havé, verabi chimon savar: leme'hetsa, lichlich velirvia hou dechakél gazlan.
8. תְּנַן: גָּזַל פָּרָה, וְנִתְעַבְּרָה אֶצְלוֹ וְיָלְדָה; רָחֵל, וְנִטְעֲנָה אֶצְלוֹ וּגְזָזָהּ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה. יָלְדָה – אִין, לֹא יָלְדָה – הָדְרָא בְּעֵינָא; tenan: gazal para, venitabera etslo veyalda; ra'hél, venitana etslo ougzazah – mechalém kichat hagezéla. yalda – in, lo yalda – hadra beéna;
9. בִּשְׁלָמָא לְרַב זְבִיד, דְּאָמַר: שֶׁבַח שֶׁעַל גַּבֵּי גְּזֵילָה – דְּנִגְזָל הָוֵי לְרַבִּי יְהוּדָה; הָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא. אֶלָּא לְרַב פָּפָּא, דְּאָמַר: דְּגַזְלָן הָוֵי – הָא מַנִּי? לָא רַבִּי יְהוּדָה, וְלָא רַבִּי שִׁמְעוֹן! bichlama lerav zevid, deamar: cheva'h cheal gabé gezéla – denigzal havé lerabi yeouda; ha mani – rabi yeouda hi. ela lerav papa, deamar: degazlan havé – ha mani? la rabi yeouda, vela rabi chimon!
10. אָמַר לְךָ רַב פָּפָּא: הוּא הַדִּין אֲפִילּוּ לֹא יָלְדָה נָמֵי – כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה הוּא דִּמְשַׁלֵּם, וְהָא דְּקָתָנֵי ״יָלְדָה״ – אַיְּידֵי דְּנָסֵיב רֵישָׁא ״יָלְדָה״, נָסֵיב סֵיפָא נָמֵי ״יָלְדָה״. amar lekha rav papa: hou hadin afilou lo yalda namé – kichat hagezéla hou dimchalém, veha dekatané "yalda" – ayedé denasév récha "yalda", nasév séfa namé "yalda".
11. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב פָּפָּא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שׁוּמָא אֶצְלוֹ בְּכֶסֶף – לְמֶחֱצָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ. tanya keotéh derav papa, rabi chimon omér: roin otah keilou hi chouma etslo bekhesef – leme'hetsa, lichlich velirvia.
12. אָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב כָּהֲנָא, אִיבַּעְיָא לַן: לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר לְמֶחֱצָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ הוּא דְּשָׁקֵיל גַּזְלָן, כִּי מְסַלְּקִינַן לֵיהּ – בִּדְמֵי מְסַלְּקִינַן לֵיהּ, אוֹ דִילְמָא מִבִּשְׂרָא שָׁקֵיל? amar rav aché: ki havénan bé rav kahana, ibaya lan: lerabi chimon deamar leme'hetsa, lichlich velirvia hou dechakél gazlan, ki mesalekinan léh – bidmé mesalekinan léh, o dilma mibisra chakél?
13. וּפְשַׁטְנָא מֵהָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁלֹשָׁה שָׁמִין לָהֶן הַשֶּׁבַח, וּמַעֲלִין אוֹתָן בְּדָמִים; וְאֵלּוּ הֵן: בְּכוֹר לְפָשׁוּט, oufchatna méha deamar rav na'hman amar chemouél: chelocha chamin lahen hacheva'h, oumaalin otan bedamim; veélou hén: bekhor lefachout,
14. וּבַעַל חוֹב לְלוֹקֵחַ, וּבַעַל חוֹב לִיתוֹמִים. ouvaal 'hov leloké'ha, ouvaal 'hov litomim.
15. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, מִי אָמַר שְׁמוּאֵל: בַּעַל חוֹב לְלוֹקֵחַ יָהֵיב לֵיהּ שֶׁבַח? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה אֶת הַשֶּׁבַח! אֲמַר לֵיהּ: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּשֶׁבַח הַמַּגִּיעַ לִכְתֵפַיִם, וְכָאן בְּשֶׁבַח שֶׁאֵין מַגִּיעַ לִכְתֵפַיִם. amar léh ravina lerav aché, mi amar chemouél: baal 'hov leloké'ha yahév léh cheva'h? vehaamar chemouél: baal 'hov gove et hacheva'h! amar léh: la kachya, kan becheva'h hamagia likhtéfayim, vekhan becheva'h cheén magia likhtéfayim.
16. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא מַעֲשִׂים בְּכׇל יוֹם, וְקָא מַגְבֵּי שְׁמוּאֵל אֲפִילּוּ שֶׁבַח הַמַּגִּיעַ לִכְתֵפַיִם! אֲמַר לֵיהּ: לָא קַשְׁיָא; amar léh: veha maasim bekhol yom, veka magbé chemouél afilou cheva'h hamagia likhtéfayim! amar léh: la kachya;

Daf 96a

1. הָא דְּמַסֵּיק בֵּיהּ כְּשִׁיעוּר אַרְעָא וּשְׁבָחָא, הָא דְּלָא מַסֵּיק בֵּיהּ אֶלָּא כְּשִׁיעוּר אַרְעָא. ha demasék béh kechiour ara ouchva'ha, ha dela masék béh ela kechiour ara.
2. אֲמַר לֵיהּ, הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: אִי אִית לֵיהּ זוּזֵי לְלוֹקֵחַ – לָא מָצֵי מְסַלֵּק לֵיהּ לְבַעַל חוֹב, שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: אִי אִית לֵיהּ זוּזֵי לְלוֹקֵחַ – מָצֵי מְסַלֵּק לֵיהּ לְבַעַל חוֹב, לֵימָא לֵיהּ: אִי הֲווֹ לִי זוּזֵי – הֲוָה מְסַלֵּיקְנָא לָךְ מִכּוּלֵּיהּ אַרְעָא, הַשְׁתָּא – הַב לִי גְּרִיוָא דְאַרְעָא שִׁיעוּר שְׁבָחַאי! amar léh, hani'ha leman deamar: i it léh zouzé leloké'ha – la matsé mesalék léh levaal 'hov, chapir. ela leman deamar: i it léh zouzé leloké'ha – matsé mesalék léh levaal 'hov, léma léh: i hao li zouzé – hava mesalékna lakh mikouléh ara, hachta – hav li geriva deara chiour cheva'ha!
3. אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּשַׁוְּיַהּ נִיהֲלֵיהּ אַפּוֹתֵיקֵי, דַּאֲמַר לֵיהּ: לֹא יְהֵא לְךָ פֵּרָעוֹן אֶלָּא מִזֶּה. amar léh: hakha bema askinan – kegon dechaouyah nihaléh apotéké, daamar léh: lo yehé lekha péraon ela mize.
4. אָמַר רָבָא: גָּזַל וְהִשְׁבִּיחַ וּמָכַר, וְגָזַל וְהִשְׁבִּיחַ וְהוֹרִישׁ – מַה שֶּׁהִשְׁבִּיחַ מָכַר, מַה שֶּׁהִשְׁבִּיחַ הוֹרִישׁ. amar rava: gazal vehichbi'ha oumakhar, vegazal vehichbi'ha veorich – ma chehichbi'ha makhar, ma chehichbi'ha horich.
5. בָּעֵי רָבָא: הִשְׁבִּיחַ לוֹקֵחַ, מַהוּ? בָּתַר דְּבַעְיַהּ, הֲדַר פַּשְׁטַהּ: מָה מָכַר רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי? כׇּל זְכוּת שֶׁתָּבֹא לְיָדוֹ. baé rava: hichbi'ha loké'ha, maou? batar devayah, hadar pachtah: ma makhar richon lachéni? kol zekhout chetavo leyado.
6. בָּעֵי רָבָא: הִשְׁבִּיחַ גּוֹי, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: תַּקַּנְתָּא לְגוֹי נֵיקוּ וְנַעְבֵּיד?! אֲמַר לֵיהּ: לָא צְרִיכָא, כְּגוֹן דְּזַבְּנֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל. סוֹף סוֹף, הַבָּא מֵחֲמַת גּוֹי הֲרֵי הוּא כְּגוֹי! baé rava: hichbi'ha go, maou? amar léh rav a'ha midifti leravina: takanta lego nékou venabéd?! amar léh: la tserikha, kegon dezabenéh leyisraél. sof sof, haba mé'hamat go haré hou kego!
7. לָא צְרִיכָא, כְּגוֹן דְּגַזְלַ[הּ] יִשְׂרָאֵל וְזַבְּנַהּ נִיהֲלֵיהּ, וְהִשְׁבִּיחָהּ גּוֹי, וַהֲדַר גּוֹי וְזַבְּנַהּ לְיִשְׂרָאֵל. מַאי? מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא יִשְׂרָאֵל וַהֲדַר יִשְׂרָאֵל – עָבְדִי רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּאִיכָּא גּוֹי בָּאֶמְצַע – לָא עֲבַדוּ לֵיהּ רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא? תֵּיקוּ. la tserikha, kegon degazla[h] yisraél vezabenah nihaléh, vehichbi'hah go, vahadar go vezabenah leyisraél. ma? mi amrinan kévan deméikara yisraél vahadar yisraél – avdi rabanan takanta, o dilma kévan deika go baemtsa – la avadou léh rabanan takanta? tékou.
8. אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דִּגְזַל דִּיקְלָא מֵחַבְרֵיהּ וְקַטְלֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּשַׁדְיֵאּ מֵאַרְעָא לְאַרְעָא דִּידֵיהּ, לָא קְנֵי. מַאי טַעְמָא? מֵעִיקָּרָא ״דִּיקְלָא״ מִיקְּרֵי, וְהַשְׁתָּא נָמֵי ״דִּיקְלָא״ מִיקְּרֵי. דִּיקְלָא (וַעֲבֵיד) [וְעַבְדֵיהּ] גּוּבֵּי, לָא קָנֵי. הַשְׁתָּא מִיהַת ״גּוּבֵּי דְּדִיקְלָא״ מִיקְּרֵי. amar rav papa: ha man digzal dikla mé'havréh vekatléh, af al gav dechadyé méara leara didéh, la kené. ma tama? méikara "dikla" mikeré, vehachta namé "dikla" mikeré. dikla (vaavéd) [veavdéh] goubé, la kané. hachta mihat "goubé dedikla" mikeré.
9. גּוּבֵּי וְעַבְדִינְהוּ כְּשׁוּרֵי – קָנֵי. כְּשׁוּרֵי רַבְרְבֵי וְעַבְדִינְהוּ כְּשׁוּרֵי זוּטְרֵי – לָא קָנֵי. עַבְדִינְהוּ קְצוּצְיָיתָא – קָנֵי. goubé veavdinou kechouré – kané. kechouré ravrevé veavdinou kechouré zoutré – la kané. avdinou ketsoutsyata – kané.
10. אָמַר רָבָא: הַאי מַאן דִּגְזַל לוּלִיבָּא וְעַבְדִינְהוּ הוּצֵי – קָנֵי. דְּמֵעִיקָּרָא ״לוּלִיבָּא״ מִיקְּרֵי, וְהַשְׁתָּא ״הוּצֵי״. הוּצֵי וְעַבְדִינְהוּ חוּפְיָא – קָנֵי. מֵעִיקָּרָא ״הוּצֵי״, וְהַשְׁתָּא ״חוּפְיָא״. חוּפְיָא וְעַבְדֵיהּ שַׁרְשׁוּרָא – לָא קָנֵי. מַאי טַעְמָא? דַּהֲדַר סָתַר לֵיהּ וְהָוֵי חוּפְיָא. amar rava: ha man digzal louliba veavdinou houtsé – kané. deméikara "louliba" mikeré, vehachta "houtsé". houtsé veavdinou 'houfya – kané. méikara "houtsé", vehachta "'houfya". 'houfya veavdéh charchoura – la kané. ma tama? dahadar satar léh vehavé 'houfya.
11. בָּעֵי רַב פָּפָּא: נֶחְלְקָה הַתְּיוֹמֶת, מַהוּ? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי מָתוּן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נִיטְּלָה הַתְּיוֹמֶת – פָּסוּל. baé rav papa: ne'hleka hateomet, maou? ta chema, deamar rabi matoun amar rabi yeochoua ben lévi: nitela hateomet – pasoul.

Daf 96b

1. מַאי, לָאו הוּא הַדִּין לְנֶחְלְקָה? לָא; נִיטְּלָה שָׁאנֵי, דְּהָא חֲסַר לֵהּ. ma, la hou hadin lene'hleka? la; nitela chané, deha 'hasar léh.
2. אִיכָּא דְּאָמְרִי: תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי מָתוּן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נֶחְלְקָה הַתְּיוֹמֶת – נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁנִּטְּלָה, וּפָסוּל! שְׁמַע מִינַּהּ. ika deamri: ta chema, deamar rabi matoun amar rabi yeochoua ben lévi: ne'hleka hateomet – naasa kemi chenitela, oufasoul! chema minah.
3. אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דִּגְזַל עַפְרָא מֵחַבְרֵיהּ, וְעַבְדֵיהּ לְבֵינְתָּא – לָא קָנֵי. מַאי טַעְמָא? דְּהָדַר מְשַׁוֵּי לֵיהּ עַפְרָא. לְבֵינְתָּא וְעַבְדַיהּ עַפְרָא – קָנֵי. מַאי אָמְרַתְּ – דִּלְמָא הָדַר וְעָבֵיד לֵיהּ לְבֵינְתָּא? הַאי לְבֵינְתָּא אַחֲרִיתִי הוּא, וּפָנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן. amar rav papa: ha man digzal afra mé'havréh, veavdéh levénta – la kané. ma tama? dehadar mechavé léh afra. levénta veavdah afra – kané. ma amrate – dilma hadar veavéd léh levénta? ha levénta a'hariti hou, oufanim 'hadachot baou lekhan.
4. וְאָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דִּגְזַל נְסָכָא מֵחַבְרֵיהּ, (וְעָבֵיד) [וְעַבְדֵיהּ] זוּזֵי – לָא קָנֵי. מַאי טַעְמָא? הָדַר עָבֵיד לְהוּ נְסָכָא. זוּזֵי וְעַבְדִינְהוּ נְסָכָא – קָנֵי. מַאי אָמְרַתְּ – הָדַר עָבֵיד לְהוּ זוּזֵי? פָּנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן. veamar rav papa: ha man digzal nesakha mé'havréh, (veavéd) [veavdéh] zouzé – la kané. ma tama? hadar avéd leou nesakha. zouzé veavdinou nesakha – kané. ma amrate – hadar avéd leou zouzé? panim 'hadachot baou lekhan.
5. שְׁחִימֵי וְעַבְדִינְהוּ חַדְתֵי – לָא קָנֵי. חַדְתֵי וְעַבְדִינְהוּ שְׁחִימֵי – קָנֵי. מַאי אָמְרַתְּ – הָדַר עָבֵיד לְהוּ חַדְתֵי? מִידָּע יְדִיעַ שִׁיחְמַיְיהוּ. che'himé veavdinou 'hadté – la kané. 'hadté veavdinou che'himé – kané. ma amrate – hadar avéd leou 'hadté? mida yedia chi'hmayou.
6. זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. ״זֶה הַכְּלָל״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי הָא דְּאָמַר רַבִּי אִלְעָא: גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר – נַעֲשָׂה שִׁינּוּי בְּיָדוֹ, וּקְנָאוֹ. טָבַח וּמָכַר – שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר. ze hakelal: kol hagazlanin mechalemin kichat hagezéla. "ze hakelal" leétoyé ma? leétoyé ha deamar rabi ila: ganav tale venaasa ayil, égel venaasa chor – naasa chinou beyado, ouknao. tava'h oumakhar – chelo hou tové'ha, chelo hou mokhér.
7. הָהוּא גַּבְרָא דִּגְזַל פַּדָּנָא דְּתוֹרֵי מֵחַבְרֵיהּ, אֲזַל כְּרַב בְּהוּ כְּרָבָא, זְרַע בְּהוּ זַרְעָא. לְסוֹף אַהְדְּרִינְהוּ לְמָרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ שׁוּמוּ שְׁבָחָא דְּאַשְׁבַּח. haou gavra digzal padana detoré mé'havréh, azal kerav beou kerava, zera beou zara. lesof ahderinou lemaréh. ata lekaméh derav na'hman, amar leou: zilou choumou cheva'ha deachba'h.
8. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: תּוֹרֵי אַשְׁבֻּח, אַרְעָא לָא אַשְׁבַּח?! אָמַר: מִי קָאָמֵינָא נְשַׁיְּימוּ כּוּלֵּיהּ? פַּלְגָא קָאָמֵינָא! אֲמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף, גְּזֵילָה הוּא – וְקָא הָדְרָה בְּעֵינַאּ, דִּתְנַן: כׇּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה! amar léh rava: toré achbou'h, ara la achba'h?! amar: mi kaaména nechayemou kouléh? palga kaaména! amar léh: sof sof, gezéla hou – veka hadra beéna, ditnan: kol hagazlanin mechalemin kichat hagezéla!
9. אֲמַר לֵיהּ: לָא אָמֵינָא לָךְ, כִּי יָתֵיבְנָא בְּדִינָא לָא תֵּימָא לִי מִידֵּי, דְּאָמַר הוּנָא חַבְרִין עֲלַאי: ״אֲנָא וְשַׁבּוּר מַלְכָּא – אַחֵי בְּדִינָא״? הַאי אִינָשׁ גַּזְלָנָא עַתִּיקָא הוּא, וּבָעֵינָא דְּאֶיקְנְסֵיהּ. amar léh: la aména lakh, ki yatévna bedina la téma li midé, deamar houna 'havrin ala: "ana vechabour malka – a'hé bedina"? ha inach gazlana atika hou, ouvaéna deekneséh.
10. מַתְנִי׳ גָּזַל בְּהֵמָה וְהִזְקִינָה, עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בַּעֲבָדִים – אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. matni' gazal behéma vehizkina, avadim vehizkinou – mechalém kichat hagezéla. rabi méir omér: baavadim – omér lo: "haré chelekha lefanekha".
11. גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק; פֵּירוֹת וְהִרְקִיבוּ; יַיִן וְהֶחְמִיץ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה. gazal matbéa venisdak; pérot vehirkivou; yayin vehe'hmits – mechalém kichat hagezéla.
12. מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל; תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת; חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח; בְּהֵמָה וְנִתְעַבְּדָה בָּהּ עֲבֵירָה, אוֹ שֶׁנִּפְסְלָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אוֹ שֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה לִיסָּקֵל – אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. matbéa venifsal; terouma venitmét; 'haméts veavar ala hapesa'h; behéma venitabeda bah avéra, o chenifsela méal gabé hamizbé'ha, o chehayta yotsa lisakél – omér lo: "haré chelekha lefanekha".
13. גְּמָ׳ אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא ״הִזְקִינָה״ – הִזְקִינָה מַמָּשׁ, אֶלָּא אֲפִילּוּ כָּחֲשָׁה. וְהָא אֲנַן ״הִזְקִינָה״ תְּנַן! כָּחֲשָׁה כְּגוֹן הִזְקִינָה, דְּלָא הָדְרָ[א] בָּרְיָא. gema' amar rav papa: lo "hizkina" – hizkina mamach, ela afilou ka'hacha. veha anan "hizkina" tenan! ka'hacha kegon hizkina, dela hadra[] barya.
14. אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי, הָכִי קָאָמְרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר – נַעֲשָׂה שִׁינּוּי בְּיָדוֹ, וּקְנָאוֹ. טָבַח וּמָכַר – שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר. אֲמַר לֵיהּ, לָאו אָמֵינָא לָךְ: לָא תַּחְלֵיף גַּבְרֵי? הָהוּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אִלְעָא אִיתְּמַר. amar léh mar kachicha beréh derav 'hisda lerav aché, hakhi kaamri micheméh derabi yo'hanan: afilou ganav tale venaasa ayil, égel venaasa chor – naasa chinou beyado, ouknao. tava'h oumakhar – chelo hou tové'ha, chelo hou mokhér. amar léh, la aména lakh: la ta'hléf gavré? haou micheméh derabi ila itemar.
15. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בַּעֲבָדִים אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר. וְרַב שָׁבֵיק רַבָּנַן וְעָבֵיד כְּרַבִּי מֵאִיר? אָמְרִי: מִשּׁוּם דְּבָרַיְיתָא אִיפְּכָא תָּנְיָא. וְרַב שָׁבֵיק מַתְנִיתִין וְעָבֵיד כְּבָרַיְיתָא? רַב – מַתְנִיתִין נָמֵי אִיפְּכָא תָּנֵי. rabi méir omér, baavadim omér lo: "haré chelekha lefanekha". amar rav 'hanina bar avdimi amar rav: halakha kerabi méir. verav chavék rabanan veavéd kerabi méir? amri: michoum devarayta ipekha tanya. verav chavék matnitin veavéd kevarayta? rav – matnitin namé ipekha tané.
16. וּמַאי טַעְמֵיהּ דְּרַב דְּאָפֵיךְ מַתְנִיתִין מִקַּמֵּי דְּבָרַיְיתָא? אַדְּרַבָּה, נֵיפוֹךְ לְבָרַיְיתָא מִקַּמֵּי מַתְנִיתִין! אָמְרִי: רַב נָמֵי מַתְנִיתִין אִיפְּכָא אַתְנוּיָהּ. ouma taméh derav deafékh matnitin mikamé devarayta? aderaba, néfokh levarayta mikamé matnitin! amri: rav namé matnitin ipekha atnouyah.
17. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כִּי לָא אָפֵיךְ – חֲדָא מִקַּמֵּי חֲדָא; חֲדָא מִקַּמֵּי תַּרְתֵּי – אָפֵיךְ. vei baét éma: ki la afékh – 'hada mikamé 'hada; 'hada mikamé tarté – afékh.
18. דְּתַנְיָא: הַמַּחְלִיף פָּרָה בַּחֲמוֹר, וְיָלְדָה; וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ, וְיָלְדָה; זֶה אוֹמֵר ״בִּרְשׁוּתִי יָלְדָה״, וְהַלָּה שׁוֹתֵק – זָכָה בָּהּ. זֶה אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״, וְזֶה אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ – יַחְלוֹקוּ. detanya: hama'hlif para ba'hamor, veyalda; vekhén hamokhér chif'hato, veyalda; ze omér "birchouti yalda", vehala choték – zakha bah. ze omér "éni yodéa", veze omér "éni yodéa" – ya'hlokou.
19. זֶה אוֹמֵר ״בִּרְשׁוּתִי״ וְזֶה אוֹמֵר ״בִּרְשׁוּתִי״ – יִשָּׁבַע הַמּוֹכֵר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ יָלְדָה, לְפִי שֶׁכׇּל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה – נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. ze omér "birchouti" veze omér "birchouti" – yichava hamokhér chebirchouto yalda, lefi chekol hanichbain chebatora – nichbain velo mechalemin; divré rabi méir.
20. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין נִשְׁבָּעִין לֹא עַל הָעֲבָדִים וְלֹא עַל הַקַּרְקָעוֹת. va'hakhamim omrim: én nichbain lo al haavadim velo al hakarkaot.
21. הַאי ״הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר״?! ״הֲלָכָה כְּרַבָּנַן״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! הָכִי קָאָמַר: לְמַאי דְּאָפְכִיתוּ וְתָנֵיתוּ, הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר. ha "halakha kerabi méir"?! "halakha kerabanan" mibeé léh! hakhi kaamar: lema deafkhitou vetanétou, halakha kerabi méir.

Daf 97a

1. וּמִי אָמַר רַב עַבְדָּא כִּמְקַרְקְעֵי דָּמֵי? וְהָאָמַר רַב דָּנִיאֵל בַּר רַב קַטִּינָא אָמַר רַב: הַתּוֹקֵף בְּעַבְדּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְעָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה – פָּטוּר. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עַבְדָּא כִּמְקַרְקְעֵי דָּמֵי, אַמַּאי פָּטוּר? בִּרְשׁוּתָא דְּמָרֵיהּ קָאֵי! oumi amar rav avda kimkarkeé damé? vehaamar rav daniél bar rav katina amar rav: hatokéf beavdo chel 'havéro veasa bo melakha – patour. vei salka datakh avda kimkarkeé damé, ama patour? birchouta demaréh kaé!
2. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת מְלָאכָה. כִּי הָא דִּשְׁלַח לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְמָרֵי בַּר מָר, בְּעִי מִינֵּיהּ מֵרַב הוּנָא: הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר אוֹ אֵין צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר? וּשְׁלַחוּ לֵיהּ: אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר. hakha bema askinan – chelo bichat melakha. ki ha dichla'h léh rabi aba lemaré bar mar, bei minéh mérav houna: hadar ba'hatsar 'havéro chelo midato, tsarikh lehaalot lo sakhar o én tsarikh lehaalot lo sakhar? ouchla'hou léh: éno tsarikh lehaalot lo sakhar.
3. הָכִי הַשְׁתָּא?! בִּשְׁלָמָא הָתָם, בֵּין לְמַאן דְּאָמַר בֵּיתָא מְיַתְּבָא יָתֵיב – נִיחָא לֵיהּ, בֵּין לְמַאן דְּאָמַר ״וּשְׁאִיָּה יֻכַּת שָׁעַר״ – נִיחָא לֵיהּ. hakhi hachta?! bichlama hatam, bén leman deamar béta meyateva yatév – ni'ha léh, bén leman deamar "ouchiya youkat chaar" – ni'ha léh.
4. אֶלָּא הָכָא, מִי נִיחָא לֵיהּ דְּנִכְחוֹשׁ עַבְדֵּיהּ? אָמְרִי: הָכִי נָמֵי, נִיחָא לֵיהּ דְּלָא לִיסְתְּרֵי עַבְדֵּיהּ. ela hakha, mi ni'ha léh denikh'hoch avdéh? amri: hakhi namé, ni'ha léh dela listeré avdéh.
5. (בֵּי) רַב יוֹסֵף בַּר חָמָא הֲווֹ[ה] תָּקֵיף עַבְדֵי דְּאִינָשֵׁי דְּמַסֵּיק בְּהוּ זוּזֵי, וְעָבֵד בְּהוּ מְלָאכָה. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בְּרֵיהּ: מַאי טַעְמָא עָבֵיד מָר הָכִי? אֲמַר לֵיהּ, דְּאָמַר רַב נַחְמָן: עַבְדָּא – נְהוֹם כְּרֵיסֵיהּ לָא שָׁוֵי. אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן כְּגוֹן דָּארוּ עַבְדֵּיהּ – דִּמְרַקֵּיד בֵּי כוּבֵּי; כּוּלְּהוּ עַבְדֵי מֶעְבָּד עָבְדִי! (bé) rav yoséf bar 'hama hao[h] takéf avdé deinaché demasék beou zouzé, veavéd beou melakha. amar léh raba beréh: ma tama avéd mar hakhi? amar léh, deamar rav na'hman: avda – neom keréséh la chavé. amar léh: éma deamar rav na'hman kegon darou avdéh – dimrakéd bé khoubé; kouleou avdé mebad avdi!
6. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא כְּרַב דָּנִיאֵל סְבִירָא לִי – דְּאָמַר רַב דָּנִיאֵל בַּר רַב קַטִּינָא אָמַר רַב: הַתּוֹקֵף בְּעַבְדּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְעָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה – פָּטוּר. אַלְמָא נִיחָא לֵיהּ, דְּלָא לִיסְתְּרֵי עַבְדֵּיהּ. amar léh: ana kerav daniél sevira li – deamar rav daniél bar rav katina amar rav: hatokéf beavdo chel 'havéro veasa bo melakha – patour. alma ni'ha léh, dela listeré avdéh.
7. אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא מַסֵּיק בְּהוּ זוּזֵי; מָר, כֵּיוָן דְּמַסֵּיק בְּהוּ זוּזֵי – מִחֲזֵי כְּרִבִּית. דְּאָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: הַדָּר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ – אֵין צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר, הִלְוָהוּ וְדָר בַּחֲצַר חֲבֵירוֹ – צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר! אֲמַר לֵיהּ: הֲדַרִי בִּי. amar léh: hané milé hékha dela masék beou zouzé; mar, kévan demasék beou zouzé – mi'hazé keribit. deamar rav yoséf bar minomé amar rav na'hman, af al pi cheamrou: hadar ba'hatsar 'havéro chelo midato – én tsarikh lehaalot lo sakhar, hilvaou vedar ba'hatsar 'havéro – tsarikh lehaalot lo sakhar! amar léh: hadari bi.
8. אִיתְּמַר: הַתּוֹקֵף סְפִינָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וְעָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה, אָמַר רַב: רָצָה – שְׂכָרָהּ נוֹטֵל, רָצָה – פְּחָתָהּ נוֹטֵל. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָּא פְּחָתָהּ. itemar: hatokéf sefinato chel 'havéro veasa bah melakha, amar rav: ratsa – sekharah notél, ratsa – pe'hatah notél. ouchmouél amar: éno notél ela pe'hatah.
9. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא פְּלִיגִי; הָא דַּעֲבִידָא לְאַגְרָא, הָא דְּלָא עֲבִידָא לְאַגְרָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דַּעֲבִידָא לְאַגְרָא; הָא דִּנְחֵית לֵיהּ אַדַּעְתָּא דְּאַגְרָא, וְהָא דִּנְחֵית לֵיהּ אַדַּעְתָּא דְּגַזְלָנוּתָא. amar rav papa: la peligi; ha daavida leagra, ha dela avida leagra. veibaét éma: ha veha daavida leagra; ha din'hét léh adata deagra, veha din'hét léh adata degazlanouta.
10. גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק [וְכוּ׳]. אָמַר רַב הוּנָא: ״נִסְדַּק״ – נִסְדַּק מַמָּשׁ, ״נִפְסַל״ – פְּסָלַתּוּ מַלְכוּת. gazal matbéa venisdak [vekhou']. amar rav houna: "nisdak" – nisdak mamach, "nifsal" – pesalatou malkhout.
11. וְרַב יְהוּדָה אָמַר: פְּסָלַתּוּ מַלְכוּת נָמֵי – הַיְינוּ נִסְדַּק. אֶלָּא הֵיכִי דָּמֵי ״נִפְסַל״? שֶׁפְּסָלַתּוּ מְדִינָה זוֹ, וְיוֹצֵא בִּמְדִינָה אַחֶרֶת. verav yeouda amar: pesalatou malkhout namé – haynou nisdak. ela hékhi damé "nifsal"? chepesalatou medina zo, veotsé bimdina a'heret.
12. אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הוּנָא: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ ״נִפְסַל״ – פְּסָלַתּוּ מַלְכוּת; הֲרֵי פֵּירוֹת וְהִרְקִיבוּ, יַיִן וְהֶחְמִיץ – דְּכִי פְּסָלַתּוּ מַלְכוּת דָּמֵי; וְקָתָנֵי: מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה! amar léh rav 'hisda lerav houna: ledidakh deamrate "nifsal" – pesalatou malkhout; haré pérot vehirkivou, yayin vehe'hmits – dekhi pesalatou malkhout damé; vekatané: mechalém kichat hagezéla!
13. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם נִשְׁתַּנָּה טַעְמוֹ וְרֵיחוֹ, הָכָא לֹא נִשְׁתַּנָּה. amar léh: hatam nichtana tamo veré'ho, hakha lo nichtana.
14. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב יְהוּדָה: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ פְּסָלַתּוּ מַלְכוּת נָמֵי הַיְינוּ ״נִסְדַּק״; הֲרֵי תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת, דְּכִי פְּסָלַתּוּ מַלְכוּת דָּמֵי, וְקָתָנֵי: אוֹמֵר לוֹ ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״! amar léh rava lerav yeouda: ledidakh deamrate pesalatou malkhout namé haynou "nisdak"; haré terouma venitmét, dekhi pesalatou malkhout damé, vekatané: omér lo "haré chelekha lefanekha"!
15. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם לָא מִינְּכַר הֶיזֵּיקַהּ, הָכָא מִינְּכַר הֶיזֵּיקַהּ. amar léh: hatam la minekhar hezékah, hakha minekhar hezékah.
16. אִיתְּמַר: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל הַמַּטְבֵּעַ, וְנִפְסַל הַמַּטְבֵּעַ, רַב אָמַר: itemar: hamalve et 'havéro al hamatbéa, venifsal hamatbéa, rav amar:

Daf 97b

1. נוֹתֵן לוֹ מַטְבֵּעַ הַיּוֹצֵא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: יָכוֹל לוֹמַר לוֹ, לֵךְ הוֹצִיאוֹ בְּמֵישָׁן. אָמַר רַב נַחְמָן: מִסְתַּבְּרָא מִילְּתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל – דְּאִית לֵיהּ אוֹרְחָא לְמֵיזַל לְמֵישָׁן, אֲבָל לֵית לֵיהּ אוֹרְחָא – לָא. notén lo matbéa hayotsé beotah chaa. ouchmouél amar: yakhol lomar lo, lékh hotsio beméchan. amar rav na'hman: mistabera miletéh dichmouél – deit léh or'ha lemézal leméchan, aval lét léh or'ha – la.
2. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: אֵין מְחַלְּלִין עַל הַמָּעוֹת שֶׁאֵינָם יוֹצְאוֹת. כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ מָעוֹת כּוֹזְבִיּוֹת יְרוּשַׁלְמִיּוֹת, אוֹ שֶׁל מְלָכִים הָרִאשׁוֹנִים – אֵין מְחַלְּלִין. הָא שֶׁל אַחֲרוֹנִים דּוּמְיָא דְרִאשׁוֹנִים – מְחַלְּלִין! étivéh rava lerav na'hman: én me'halelin al hamaot cheénam yotsot. kétsad? haou lo maot kozviyot yerouchalmiyot, o chel melakhim harichonim – én me'halelin. ha chel a'haronim doumya derichonim – me'halelin!
3. אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁאֵין מַלְכִיּוֹת מַקְפִּידוֹת זוֹ עַל זוֹ. amar léh: hakha bema askinan – kecheén malkhiyot makpidot zo al zo.
4. אֶלָּא כִּי אָמַר שְׁמוּאֵל – כְּשֶׁמַּלְכִיּוֹת מַקְפִּידוֹת זוֹ עַל זוֹ. הֵיכִי מָצֵי מַמְטֵי לְהוּ? דְּמַמְטֵי לְה[וּ] עַל יְדֵי הַדְּחָק; דְּלָא בָּחֲשִׁי, וְאִי מַשְׁכְּחִי קָפְדִי. ela ki amar chemouél – kechemalkhiyot makpidot zo al zo. hékhi matsé mamté leou? demamté le[ou] al yedé hade'hak; dela ba'hachi, vei machke'hi kafdi.
5. תָּא שְׁמַע: אֵין מְחַלְּלִין עַל מָעוֹת שֶׁל כָּאן וְהֵן בְּבָבֶל, וְשֶׁל בָּבֶל וְהֵן כָּאן. שֶׁל בָּבֶל וְהֵן בְּבָבֶל – מְחַלְּלִין. קָתָנֵי מִיהַת: אֵין מְחַלְּלִין עַל מָעוֹת שֶׁל כָּאן וְהֵן בְּבָבֶל – אַף עַל גַּב דְּסוֹפוֹ לְמִיסַּק לְהָתָם! ta chema: én me'halelin al maot chel kan vehén bevavel, vechel bavel vehén kan. chel bavel vehén bevavel – me'halelin. katané mihat: én me'halelin al maot chel kan vehén bevavel – af al gav desofo lemisak lehatam!
6. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁמַּלְכִיּוֹת מַקְפִּידוֹת זוֹ עַל זוֹ. אִי הָכִי, שֶׁל בָּבֶל וְהֵן בְּבָבֶל לְמַאי חֲזוּ? חֲזוּ דְּזָבֵין בְּהוּ בְּהֵמָה, וּמַסֵּיק לִירוּשָׁלַיִם. hakha bema askinan – kechemalkhiyot makpidot zo al zo. i hakhi, chel bavel vehén bevavel lema 'hazou? 'hazou dezavén beou behéma, oumasék lirouchalayim.
7. וְהָתַנְיָא: הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ הַמָּעוֹת יוֹצְאוֹת בִּירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי כָּךְ! אָמַר רַבִּי זֵירָא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּזְמַן שֶׁיַּד יִשְׂרָאֵל תַּקִּיפָה עַל אוּמּוֹת הָעוֹלָם, כָּאן בִּזְמַן שֶׁיַּד אוּמּוֹת הָעוֹלָם תַּקִּיפָה עַל עַצְמָן. vehatanya: hitkinou cheyeou hamaot yotsot birouchalayim mipené kakh! amar rabi zéra, la kachya: kan bizman cheyad yisraél takifa al oumot haolam, kan bizman cheyad oumot haolam takifa al atsman.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ מַטְבֵּעַ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם? דָּוִד וּשְׁלֹמֹה מִצַּד אֶחָד, וִירוּשָׁלַיִם עִיר הַקּוֹדֶשׁ מִצַּד אַחֵר. וְאֵיזֶהוּ מַטְבֵּעַ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ? זָקֵן וּזְקֵינָה מִצַּד אֶחָד, וּבָחוּר וּבְתוּלָה מִצַּד אַחֵר. tanou rabanan: ézeou matbéa chel yerouchalayim? david ouchlomo mitsad e'had, virouchalayim ir hakodech mitsad a'hér. veézeou matbéa chel avraham avinou? zakén ouzkéna mitsad e'had, ouva'hour ouvtoula mitsad a'hér.
9. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב חִסְדָּא: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל הַמַּטְבֵּעַ, וְהוֹסִיפוּ עָלָיו, מַהוּ? אָמַר לוֹ: נוֹתֵן לוֹ מַטְבֵּעַ הַיּוֹצֵא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. אֲמַר לֵיהּ: וַאֲפִילּוּ כִּי נָפְיָא? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲמַר לֵיהּ: אֲפִילּוּ כִּי תְּרִטָיא? אֲמַר לֵיהּ: אִין. bea minéh rava mérav 'hisda: hamalve et 'havéro al hamatbéa, veosifou ala, maou? amar lo: notén lo matbéa hayotsé beotah chaa. amar léh: vaafilou ki nafya? amar léh: in. amar léh: afilou ki terita? amar léh: in.
10. וְהָא קָא זָיְילִין פֵּירֵי! אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן; אִי מֵחֲמַת טִיבְעָא זִיל – מְנַכֵּינַן לֵיהּ, veha ka zaylin péré! amar rav aché: 'hazénan; i mé'hamat tiva zil – menakénan léh,

Daf 98a

1. וְאִי מֵחֲמַת תַּרְעָא זִיל – לָא מְנַכֵּינַן לֵיהּ. vei mé'hamat tara zil – la menakénan léh.
2. וְהָא קָא שָׁבַח לְעִנְיַן נְסָכָא! אֶלָּא כִּי הָא דְּרַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ עָבְדִי עוֹבָדָא בְּזוּזֵי דַּאֲגַרְדְּמִיס טַיָּיעָא, עַד עֲשָׂרָה בִּתְמָנְיָא. veha ka chava'h leinyan nesakha! ela ki ha derav papa verav houna beréh derav yeochoua avdi ovada bezouzé daagardemis tayaa, ad asara bitmanya.
3. אָמַר רַבָּה: הַזּוֹרֵק מַטְבֵּעַ שֶׁל חֲבֵירוֹ לַיָּם הַגָּדוֹל – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? אָמַר: הָא מַנַּח קַמָּךְ, אִי בָּעֵית שִׁקְלֵיהּ. וְהָנֵי מִילֵּי בִּצְלוּלִין – דְּקָא חָזֵי לֵיהּ, אֲבָל עֲכוּרִין – דְּלָא קָחָזֵי לֵיהּ, לָא. וְהָנֵי מִילֵּי דְּאַדְּיֵיהּ אַדּוֹיֵי, אֲבָל שַׁקְלֵיהּ בִּידֵיהּ – מִיגְזָל גַּזְלֵיהּ; הֲשָׁבָה בָּעֵי מֶיעְבַּד. amar raba: hazorék matbéa chel 'havéro layam hagadol – patour. ma tama? amar: ha mana'h kamakh, i baét chikléh. vehané milé bitsloulin – deka 'hazé léh, aval akhourin – dela ka'hazé léh, la. vehané milé deadeyéh adoyé, aval chakléh bidéh – migzal gazléh; hachava baé mebad.
4. מֵתִיב רָבָא: אֵין מְחַלְּלִין עַל מָעוֹת שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתוֹ. כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ מָעוֹת בְּקַסְטְרָא אוֹ בְּהַר הַמֶּלֶךְ, אוֹ שֶׁנָּפַל כִּיסוֹ לַיָּם הַגָּדוֹל – אֵין מְחַלְּלִין! אָמַר רַבָּה: שָׁאנֵי לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר, דְּבָעֵינַן מָצוּי בְּיָדְךָ; דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ״, וְלֵיכָּא. métiv rava: én me'halelin al maot cheénan birchouto. kétsad? haou lo maot bekastera o behar hamelekh, o chenafal kiso layam hagadol – én me'halelin! amar raba: chané leinyan maasér, devaénan matsou beyadkha; dera'hamana amar: "vetsarta hakesef beyadkha", veléka.
5. וְאָמַר רַבָּה: הַשָּׁף מַטְבֵּעַ שֶׁל חֲבֵירוֹ – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? דְּהָא לָא עֲבַד וְלָא מִידֵּי. וְהָנֵי מִילֵּי דְּמַחְיֵיהּ בְּקוּרְנָסָא וְטַרְשֵׁיהּ, אֲבָל שַׁיְיפֵהּ בְּשׁוֹפִינָא – חַסּוֹרֵי חַסְּרֵיהּ. veamar raba: hachaf matbéa chel 'havéro – patour. ma tama? deha la avad vela midé. vehané milé dema'hyéh bekournasa vetarchéh, aval chayféh bechofina – 'hasoré 'haseréh.
6. מֵתִיב רָבָא: הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְסִמְּאָהּ, עַל אׇזְנוֹ (וְחֵרְשׁוֹ) [וְחֵרְשָׁהּ] – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. כְּנֶגֶד עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה, כְּנֶגֶד אׇזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵע –ַ אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. métiv rava: hikaou al éno vesimeah, al ozno (ve'hércho) [ve'hérchah] – eved yotsé bahen le'hérout. keneged éno veéno roe, keneged ozno veéno chomé –ַ én eved yotsé bahen le'hérout.
7. רַבָּה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבָּה: חֵרְשׁוֹ לְאָבִיו – נֶהֱרָג; שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחֲרִישָׁה בְּלֹא חַבּוּרָה, דְּטִפְּתָא דִּדְמָא נְפַלַת לֵיהּ בְּאוּנֵּיהּ. raba letaméh, deamar raba: 'hércho leavi – neherag; chei efchar la'haricha belo 'haboura, detipeta didma nefalat léh beounéh.
8. וְאָמַר רַבָּה: הַצּוֹרֵם אוֹזֶן פָּרָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? פָּרָה כִּדְקָיְימָא קָיְימָא, דְּלָא עֲבַד וְלָא מִידֵּי; וְכוּלְּהוּ שְׁווֹרִים לָאו לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ קָיְימִי. veamar raba: hatsorém ozen parato chel 'havéro – patour. ma tama? para kidkayma kayma, dela avad vela midé; vekhouleou cheorim la legabé mizbé'ha kaymi.
9. מֵתִיב רָבָא: הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּמֵי חַטָּאת וּבְפָרַת חַטָּאת – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. מְלָאכָה הוּא דְּלָא מִינְּכַר הֶיזֵּיקַהּ; אֲבָל צוֹרֵם – דְּמִינְּכַר הֶיזֵּיקַהּ, הָכִי נָמֵי דִּמְחַיֵּיב בְּדִינֵי אָדָם! métiv rava: haose melakha bemé 'hatat ouvfarat 'hatat – patour midiné adam, ve'hayav bediné chamayim. melakha hou dela minekhar hezékah; aval tsorém – deminekhar hezékah, hakhi namé dim'hayév bediné adam!
10. אָמְרִי: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ צוֹרֵם פָּטוּר, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן – דַּאֲפִילּוּ מְלָאכָה דְּלָא מִינְּכַר הֶיזֵּיקַהּ, חַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. amri: hou hadin daafilou tsorém patour, veha ka machma lan – daafilou melakha dela minekhar hezékah, 'hayav bediné chamayim.
11. וְאָמַר רַבָּה: הַשּׂוֹרֵף שְׁטָרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ – פָּטוּר. דַּאֲמַר לֵיהּ: נְיָירָא קְלַאי מִינָּךְ. מַתְקֵיף לַהּ רָמֵי בַּר חָמָא: הֵיכִי דָּמֵי? veamar raba: hasoréf chetaro chel 'havéro – patour. daamar léh: neyara kela minakh. matkéf lah ramé bar 'hama: hékhi damé?

Daf 98b

1. אִי דְּאִיכָּא סָהֲדִי דְּיָדְעִי מַאי הֲוָה בִּשְׁטָרָא, לִיכְתְּבוּ לֵיהּ שְׁטָרָא מְעַלְּיָא! וְאִי דְּלֵיכָּא סָהֲדִי, אֲנַן מְנָא יָדְעִינַן? אָמַר רָבָא: תְּהֵא בְּמַאֲמִינוֹ. i deika sahadi deyadi ma hava bichtara, likhtevou léh chetara mealeya! vei deléka sahadi, anan mena yadinan? amar rava: tehé bemaamino.
2. אָמַר רַב דִּימִי בַּר חֲנִינָא: הָא דְּרַבָּה – מַחֲלוֹקֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן הִיא. לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן כְּמָמוֹן דָּמֵי – מְחַיֵּיב; לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי – לָא מְחַיֵּיב. amar rav dimi bar 'hanina: ha deraba – ma'haloket rabi chimon verabanan hi. lerabi chimon deamar davar hagorém lemamon kemamon damé – me'hayév; lerabanan deamri davar hagorém lemamon la kemamon damé – la me'hayév.
3. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן כְּמָמוֹן דָּמֵי – בְּדָבָר שֶׁעִיקָּרוֹ מָמוֹן, כִּדְרַבָּה; דְּאָמַר רַבָּה: גָּזַל חָמֵץ לִפְנֵי הַפֶּסַח, וּבָא אַחֵר וּשְׂרָפוֹ בַּמּוֹעֵד – פָּטוּר, שֶׁהַכֹּל מְצֻוִּוים עָלָיו לְבַעֲרוֹ. לְאַחַר הַפֶּסַח – מַחְלוֹקֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן; matkéf lah rav houna beréh derav yeochoua: émar dechamate léh lerabi chimon davar hagorém lemamon kemamon damé – bedavar cheikaro mamon, kidraba; deamar raba: gazal 'haméts lifné hapesa'h, ouva a'hér ousrafo bamoéd – patour, chehakol metsouvim ala levaaro. lea'har hapesa'h – ma'hloket rabi chimon verabanan;
4. לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן כְּמָמוֹן דָּמֵי – חַיָּיב, לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי – פָּטוּר. בְּדָבָר שֶׁאֵין עִיקָּרוֹ מָמוֹן מִי אָמְרִינַן? lerabi chimon deamar davar hagorém lemamon kemamon damé – 'hayav, lerabanan deamri davar hagorém lemamon la kemamon damé – patour. bedavar cheén ikaro mamon mi amrinan?
5. אָמַר אַמֵּימָר: מַאן דְּדָאֵין דִּינָא דְּגַרְמֵי – מַגְבֵּי בֵּיהּ דְּמֵי שְׁטָרָא מְעַלְּיָא, וּמַאן דְּלָא דָּאֵין דִּינָא דְּגַרְמֵי – מַגְבֵּי בֵּיהּ דְּמֵי נְיָירָא בְּעָלְמָא. הֲוָה עוֹבָדָא וְכַפְיֵיהּ רַפְרָם לְרַב אָשֵׁי, וְאַגְבִּי בֵּיהּ כִּי כְּשׁוּרָא לְצַלְמָא. amar amémar: man dedaén dina degarmé – magbé béh demé chetara mealeya, ouman dela daén dina degarmé – magbé béh demé neyara bealma. hava ovada vekhafyéh rafram lerav aché, veagbi béh ki kechoura letsalma.
6. חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח – אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. מַאן תַּנָּא אוֹמְרִין בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יַעֲקֹב הִיא. דְּתַנְיָא: שׁוֹר שֶׁהֵמִית; עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ – מְכָרוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ – בְּשָׂרוֹ מוּתָּר, הֶחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לִבְעָלָיו – מוּחְזָר. 'haméts veavar ala hapesa'h – omér lo: "haré chelekha lefanekha". man tana omrin beisouré hanaa "haré chelekha lefanekha"? amar rav 'hisda: rabi yaakov hi. detanya: chor chehémit; ad chelo nigmar dino – mekharo makhour, hikdicho moukdach, che'hato – besaro moutar, he'hziro chomér livala – mou'hzar.
7. מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ אֵינוֹ מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ – בְּשָׂרוֹ אָסוּר, הֶחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לִבְעָלָיו – אֵינוֹ מוּחְזָר. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: אַף מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ, הֶחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לִבְעָלָיו – מוּחְזָר. michenigmar dino – mekharo éno makhour, hikdicho éno moukdach, che'hato – besaro asour, he'hziro chomér livala – éno mou'hzar. rabi yaakov omér: af michenigmar dino, he'hziro chomér livala – mou'hzar.
8. מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: אוֹמְרִין בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״, וְרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין אוֹמְרִין בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״? ma, la beha kamipalgi – derabi yaakov savar: omrin beisouré hanaa "haré chelekha lefanekha", verabanan savri: én omrin beisouré hanaa "haré chelekha lefanekha"?
9. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אָמְרִינַן בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״; דְּאִם כֵּן, נִפְלְגוּ בְּחָמֵץ בַּפֶּסַח. אֶלָּא אָמַר רַבָּה: הָכָא בְּגוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו קָא מִיפַּלְגִי – amar léh raba: la, dekhoulé alma amrinan beisouré hanaa "haré chelekha lefanekha"; deim kén, niflegou be'haméts bapesa'h. ela amar raba: hakha begomrin dino chel chor chelo befana ka mipalgi –
10. רַבָּנַן סָבְרִי: אֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, דַּאֲמַר לֵיהּ: אִי אַיְיתִיתֵיהּ נִיהֲלַיה – הֲוָה מַעְרֵיקְנָא לֵיהּ לְאַגְמָא, הַשְׁתָּא מְסַרְתֵּיהּ בְּיַד מַאן דְּלָא מָצֵינָא לְאִישְׁתַּעוֹיֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ! וְרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, דַּאֲמַר לֵיהּ: מַאי עֲבַדִי לֵיהּ? סוֹף סוֹף הֲוָה גָּמְרִי לֵיהּ (דִּינָא) [לְדִינֵיהּ] שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. rabanan savri: én gomrin dino chel chor chelo befana, daamar léh: i aytitéh nihala – hava marékna léh leagma, hachta mesartéh beyad man dela matséna leichtaoyé dina bahadéh! verabi yaakov savar: gomrin dino chel chor chelo befana, daamar léh: ma avadi léh? sof sof hava gamri léh (dina) [ledinéh] chelo befana.
11. אַשְׁכְּחֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל, אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵית מִידֵּי בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה? אֲמַר לֵיהּ: אִין, תְּנֵינָא: ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה״; מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר גָּזַל״? יַחֲזִיר כְּעֵין שֶׁגָּזַל. achke'héh rav 'hisda leraba bar chemouél, amar léh: tenét midé beisouré hanaa? amar léh: in, tenéna: "vehéchiv et hagezéla"; ma talmoud lomar "acher gazal"? ya'hazir keén chegazal.
12. מִכָּאן אָמְרוּ: גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל, פֵּירוֹת וְהִרְקִיבוּ, יַיִן וְהֶחְמִיץ, תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת, חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, בְּהֵמָה וְנֶעֶבְדָה בָּהּ עֲבֵירָה, וְשׁוֹר עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ – אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. mikan amrou: gazal matbéa venifsal, pérot vehirkivou, yayin vehe'hmits, terouma venitmét, 'haméts veavar ala hapesa'h, behéma veneevda bah avéra, vechor ad chelo nigmar dino – omér lo: "haré chelekha lefanekha".
13. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר: עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ – אִין, מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – לָא? רַבָּנַן; וְקָתָנֵי: חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח – אוֹמֵר לוֹ ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״! אֲמַר לֵיהּ: אִי מַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ, לָא תֵּימָא לְהוּ וְלָא מִידֵּי. man chamate léh deamar: ad chelo nigmar dino – in, michenigmar dino – la? rabanan; vekatané: 'haméts veavar ala hapesa'h – omér lo "haré chelekha lefanekha"! amar léh: i machka'hate leou, la téma leou vela midé.
14. פֵּירוֹת וְהִרְקִיבוּ – אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. וְהָתְנַן: פֵּירוֹת וְהִרְקִיבוּ – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה! אָמַר רַב פָּפָּא: כָּאן שֶׁהִרְקִיבוּ כּוּלָּן, כָּאן שֶׁהִרְקִיבוּ מִקְצָתָן. pérot vehirkivou – omér lo: "haré chelekha lefanekha". vehatnan: pérot vehirkivou – mechalém kichat hagezéla! amar rav papa: kan chehirkivou koulan, kan chehirkivou miktsatan.
15. מַתְנִי׳ נָתַן לָאוּמָּנִין לְתַקֵּן, וְקִלְקְלוּ – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם. נָתַן לְחָרָשׁ שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל לְתַקֵּן, וְקִלְקֵל – חַיָּיב לְשַׁלֵּם. וְהַבַּנַּאי שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לִסְתּוֹר אֶת הַכּוֹתֶל, וְשִׁיבֵּר הָאֲבָנִים אוֹ שֶׁהִזִּיקָן – חַיָּיב לְשַׁלֵּם. הָיָה סוֹתֵר מִצַּד זֶה וְנָפַל מִצַּד אַחֵר – פָּטוּר; וְאִם מֵחֲמַת הַמַּכָּה – חַיָּיב. matni' natan laoumanin letakén, vekilkelou – 'hayavin lechalém. natan le'harach chida téva oumigdal letakén, vekilkél – 'hayav lechalém. vehabana chekibél ala listor et hakotel, vechibér haavanim o chehizikan – 'hayav lechalém. haya sotér mitsad ze venafal mitsad a'hér – patour; veim mé'hamat hamaka – 'hayav.
16. גְּמָ׳ אָמַר רַב אַסִּי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנָּתַן לְחָרָשׁ שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל – לִנְעֹץ בָּהֶן מַסְמֵר, וְנָעַץ בָּהֶן מַסְמֵר וְשִׁיבְּרָן; אֲבָל נָתַן לְחָרָשׁ עֵצִים לַעֲשׂוֹת שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל, וְעָשָׂה מֵהֶן שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל וְשִׁיבְּרָן – פָּטוּר. gema' amar rav asi: lo chanou ela chenatan le'harach chida téva oumigdal – linots bahen masmér, venaats bahen masmér vechiberan; aval natan le'harach étsim laasot chida téva oumigdal, veasa méhen chida téva oumigdal vechiberan – patour.
17. מַאי טַעְמָא? אוּמָּן קוֹנֶה בִּשְׁבַח כְּלִי. ma tama? ouman kone bichva'h keli.
18. תְּנַן: נָתַן לָאוּמָּנִין וְקִלְקְלוּ – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם. מַאי, לָאו דְּיָהֵיב לְהוּ עֵצִים? לָא, שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל. tenan: natan laoumanin vekilkelou – 'hayavin lechalém. ma, la deyahév leou étsim? la, chida téva oumigdal.
19. הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא – עֵצִים! אָמְרִי: פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ לַהּ – כֵּיצַד נָתַן לָאוּמָּנִין לְתַקֵּן וְקִלְקְלוּ חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם? כְּגוֹן שֶׁנָּתַן לְחָרָשׁ שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל. ha midekatané séfa: chida téva oumigdal, mikelal derécha – étsim! amri: paroché ka mefaréch lah – kétsad natan laoumanin letakén vekilkelou 'hayavin lechalém? kegon chenatan le'harach chida téva oumigdal.
20. וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא – דְּ״כֵיצַד״ קָתָנֵי. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ רֵישָׁא עֵצִים; הַשְׁתָּא אַשְׁמְעִינַן עֵצִים חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם – וְלָא אָמְרִינַן אוּמָּן קוֹנֶה בִּשְׁבַח כֵּלִים; שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל מִבַּעְיָא? vehakhi namé mistabera – de"khétsad" katané. dei salka datakh récha étsim; hachta achmeinan étsim 'hayavin lechalém – vela amrinan ouman kone bichva'h kélim; chida téva oumigdal mibaya?
21. אִי מִשּׁוּם הָא – לָא אִירְיָא. תְּנָא סֵיפָא לְגַלּוֹיֵי רֵישָׁא, שֶׁלֹּא תֹּאמַר: רֵישָׁא שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל – אֲבָל עֵצִים לָא; תְּנָא סֵיפָא: שִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל – מִכְּלָל דְּרֵישָׁא עֵצִים, וַאֲפִילּוּ הָכִי חַיָּיב לְשַׁלֵּם. i michoum ha – la irya. tena séfa legaloyé récha, chelo tomar: récha chida téva oumigdal – aval étsim la; tena séfa: chida téva oumigdal – mikelal derécha étsim, vaafilou hakhi 'hayav lechalém.
22. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הַנּוֹתֵן צֶמֶר לַצַבָּע, léma mesaya léh: hanotén tsemer latsaba,

Daf 99a

1. וְהִקְדִּיחוֹ יוֹרָה – נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. דְּמֵי צַמְרוֹ – אִין, דְּמֵי צַמְרוֹ וְשִׁבְחוֹ – לָא; לָאו שֶׁהִקְדִּיחוֹ לְאַחַר נְפִילָה, דְּאִיכָּא שְׁבָחָא, וּשְׁמַע מִינַּהּ אוּמָּן קוֹנֶה בִּשְׁבַח כְּלִי? vehikdi'ho yora – notén lo demé tsamro. demé tsamro – in, demé tsamro vechiv'ho – la; la chehikdi'ho lea'har nefila, deika cheva'ha, ouchma minah ouman kone bichva'h keli?
2. אָמַר שְׁמוּאֵל: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּיחוֹ בִּשְׁעַת נְפִילָה, דְּלֵיכָּא שְׁבָחָא. אֲבָל הִקְדִּיחוֹ לְאַחַר נְפִילָה מַאי? נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ וְשִׁבְחוֹ?! לֵימָא שְׁמוּאֵל לֵית לֵיהּ דְּרַב אַסִּי? amar chemouél: hakha bema askinan – kegon chehikdi'ho bichat nefila, deléka cheva'ha. aval hikdi'ho lea'har nefila ma? notén lo demé tsamro vechiv'ho?! léma chemouél lét léh derav asi?
3. אָמַר לָךְ שְׁמוּאֵל: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּצֶמֶר וְסַמָּנִין דְּבַעַל הַבַּיִת, וְצַבָּע אֲגַר יְדֵיהּ הוּא דְּשָׁקֵיל. amar lakh chemouél: hakha bema askinan – kegon detsemer vesamanin devaal habayit, vetsaba agar yedéh hou dechakél.
4. אִי הָכִי, ״נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ וְסַמָּנִין״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא שְׁמוּאֵל דַּחוֹיֵי קָא מְדַחֵי לֵיהּ. i hakhi, "notén lo demé tsamro vesamanin" mibeé léh! ela chemouél da'hoyé ka meda'hé léh.
5. תָּא שְׁמַע: הַנּוֹתֵן טַלִּיתוֹ לְאוּמָּן; גְּמָרוֹ וְהוֹדִיעוֹ – אֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם ״לֹא תָלִין״. נְתָנָהּ לוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם – כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה עָלָיו הַחַמָּה, עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם ״בַּל תָּלִין״. ta chema: hanotén talito leouman; gemaro veodio – afilou mikan vead asara yamim éno ovér ala michoum "lo talin". netanah lo ba'hatsi hayom – kévan chechaka ala ha'hama, ovér ala michoum "bal talin".
6. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ אוּמָּן קוֹנֶה בִּשְׁבַח כְּלִי, אַמַּאי עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תָּלִין״? vei salka datakh ouman kone bichva'h keli, ama ovér michoum "bal talin"?
7. אָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא: בְּגִרְדָּא דְסַרְבָּלָא, דְּלֵיכָּא שְׁבָחָא. amar rav mari beréh derav kahana: begirda desarbala, deléka cheva'ha.
8. סוֹף סוֹף, לְמַאי יַהֲבַהּ נִהֲלֵיהּ – לְרַכּוֹכֵי; כֵּיוָן דְּרַכְּכֵיהּ, הַיְינוּ שְׁבָחָא! לָא צְרִיכָא, דְּאַגְרֵיהּ לְבִיטְשֵׁי – בִּיטְשָׁא בִּיטְשָׁא בְּמָעֲתָא, דְּהַיְינוּ שְׂכִירוּת. sof sof, lema yahavah nihaléh – lerakokhé; kévan derakekhéh, haynou cheva'ha! la tserikha, deagréh levitché – bitcha bitcha bemaata, dehaynou sekhirout.
9. וּלְמַאי דִּסְלֵיק אַדַּעְתִּין מֵעִיקָּרָא דְּלָא אַגְרֵיהּ לְבִיטְשֵׁי, מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב שֵׁשֶׁת – דִּבְעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת: קַבְּלָנוּת, עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם ״בַּל תָּלִין״, אוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר? וַאֲמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת: עוֹבֵר. oulma dislék adatin méikara dela agréh levitché, mesaya léh lerav chéchet – divo minéh mérav chéchet: kabelanout, ovér ala michoum "bal talin", o éno ovér? vaamar leou rav chéchet: ovér.
10. לֵימָא דְּרַב שֵׁשֶׁת פְּלִיגָא אַדְּרַב אַסִּי? אָמַר שְׁמוּאֵל בַּר אַחָא: בִּשְׁלִיחָא דְאִיגַּרְתָּא. léma derav chéchet peliga aderav asi? amar chemouél bar a'ha: bichli'ha deigarta.
11. לֵימָא כְּתַנָּאֵי? ״עֲשֵׂה לִי שֵׁירִים, נְזָמִין וְטַבָּעוֹת, וְאֶקַּדֵּשׁ לָךְ״, כֵּיוָן שֶׁעֲשָׂאָן – מְקוּדֶּשֶׁת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת עַד שֶׁיַּגִּיעַ מָמוֹן לְיָדָהּ. léma ketanaé? "asé li chérim, nezamin vetabaot, veekadéch lakh", kévan cheasaan – mekoudechet, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: énah mekoudechet ad cheyagia mamon leyadah.
12. מַאי ״מָמוֹן״? אִילֵּימָא אוֹתוֹ מָמוֹן, מִכְּלָל דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר אוֹתוֹ מָמוֹן לָא?! אֶלָּא בְּמַאי [כּוּ] מִקַּדְּשָׁא? אֶלָּא פְּשִׁיטָא, מַאי ״מָמוֹן״ – מָמוֹן אַחֵר; ma "mamon"? iléma oto mamon, mikelal derabi méir savar oto mamon la?! ela bema [kou] mikadecha? ela pechita, ma "mamon" – mamon a'hér;
13. וְסַבְרוּהָ דְּכוּלֵּי עָלְמָא יֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף; וּדְכוּלֵּי עָלְמָא הַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. vesavrouha dekhoulé alma yechnah liskhirout mite'hila vead sof; oudkhoulé alma hamkadéch bemilva énah mekoudechet.
14. מַאי, לָאו בְּאוּמָּן קוֹנֶה בִּשְׁבַח כְּלִי קָמִיפַּלְגִי? דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: אוּמָּן קוֹנֶה בִּשְׁבַח כְּלִי, וְרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין אוּמָּן קוֹנֶה בִּשְׁבַח כְּלִי? ma, la beouman kone bichva'h keli kamipalgi? derabi méir savar: ouman kone bichva'h keli, verabanan savri: én ouman kone bichva'h keli?
15. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין אוּמָּן קוֹנֶה בִּשְׁבַח כְּלִי; אֶלָּא הָכָא בְּיֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף קָא מִיפַּלְגִי – la, dekhoulé alma én ouman kone bichva'h keli; ela hakha beyechnah liskhirout mite'hila vead sof ka mipalgi –
16. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: אֵין לִשְׂכִירוּת אֶלָּא לְבַסּוֹף, וְרַבָּנַן סָבְרִי: יֵשׁ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף. rabi méir savar: én liskhirout ela levasof, verabanan savri: yéch liskhirout mite'hila vead sof.
17. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא יֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף, וְהָכָא בִּמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה קָמִיפַּלְגִי – דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: הַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה – מְקוּדֶּשֶׁת, וְרַבָּנַן סָבְרִי: הַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. vei baét éma: dekhoulé alma yechnah liskhirout mite'hila vead sof, vehakha bimkadéch bemilva kamipalgi – derabi méir savar: hamkadéch bemilva – mekoudechet, verabanan savri: hamkadéch bemilva – énah mekoudechet.

Daf 99b

1. רָבָא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא יֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף, וּדְכוּלֵּי עָלְמָא הַמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, וּדְכוּלֵּי עָלְמָא אֵין אוּמָּן קוֹנֶה בִּשְׁבַח כְּלִי; rava amar: dekhoulé alma yechnah liskhirout mite'hila vead sof, oudkhoulé alma hamkadéch bemilva énah mekoudechet, oudkhoulé alma én ouman kone bichva'h keli;
2. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהוֹסִיף לָהּ נוֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: מִלְוָה וּפְרוּטָה – דַּעְתַּהּ אַפְּרוּטָה, וְרַבָּנַן סָבְרִי: מִלְוָה וּפְרוּטָה – דַּעְתַּהּ אַמִּלְוָה. ela hakha bema askinan – kegon cheosif lah nofekh michelo. rabi méir savar: milva oufrouta – datah aperouta, verabanan savri: milva oufrouta – datah amilva.
3. וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: ״בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. ״בִּשְׂכַר שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ״ – מְקוּדֶּשֶׁת. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״בִּשְׂכַר שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת, וְכׇל שֶׁכֵּן ״בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ״. ouviflougta dehané tanaé, detanya: "biskhar cheasiti imakh" – énah mekoudechet. "biskhar cheeese imakh" – mekoudechet. rabi natan omér: "biskhar cheeese imakh" – énah mekoudechet, vekhol chekén "biskhar cheasiti imakh".
4. וְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: בֵּין ״בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ״, וּבֵין ״בִּשְׂכַר שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ״ – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. וְאִם הוֹסִיף לָהּ נוֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ – מְקוּדֶּשֶׁת. verabi yeouda hanasi omér, beemet amrou: bén "biskhar cheasiti imakh", ouvén "biskhar cheeese imakh" – énah mekoudechet. veim hosif lah nofekh michelo – mekoudechet.
5. מַאי אִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי נָתָן? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שְׂכִירוּת. בֵּין רַבִּי נָתָן לְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִלְוָה וּפְרוּטָה. ma ika bén tana kama lerabi natan? ika bénayou sekhirout. bén rabi natan lerabi yeouda hanasi? ika bénayou milva oufrouta.
6. אָמַר שְׁמוּאֵל: טַבָּח אוּמָּן שֶׁקִּלְקֵל – חַיָּיב לְשַׁלֵּם. מַזִּיק הוּא, פּוֹשֵׁעַ הוּא, נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר לוֹ: ״שְׁחוֹט לִי מִכָּאן״, וְשָׁחַט לוֹ מִכָּאן. amar chemouél: taba'h ouman chekilkél – 'hayav lechalém. mazik hou, pochéa hou, naasa keomér lo: "che'hot li mikan", vecha'hat lo mikan.
7. לְמָה לֵיהּ לְמֵימַר ״מַזִּיק הוּא, פּוֹשֵׁעַ הוּא״? אִי אָמַר ״מַזִּיק הוּא״, הֲוָה אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָא עָבֵיד בְּשָׂכָר, אֲבָל הֵיכָא דְּקָא עָבֵיד בְּחִנָּם – לָא; קָא מַשְׁמַע לַן ״פּוֹשֵׁעַ הוּא״. lema léh lemémar "mazik hou, pochéa hou"? i amar "mazik hou", hava aména hané milé hékha deka avéd besakhar, aval hékha deka avéd be'hinam – la; ka machma lan "pochéa hou".
8. אֵיתִיבֵיהּ רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא לִשְׁמוּאֵל: הַנּוֹתֵן בְּהֵמָה לַטַּבָּח וְנִיבְּלָהּ, אוּמָּן – פָּטוּר, הֶדְיוֹט – חַיָּיב. וְאִם נוֹתֵן שָׂכָר, בֵּין הֶדְיוֹט בֵּין אוּמָּן – חַיָּיב! אֲמַר לֵיהּ: לִעֲכַר מוֹחָךְ! étivéh rav 'hama bar gourya lichmouél: hanotén behéma lataba'h venibelah, ouman – patour, hedot – 'hayav. veim notén sakhar, bén hedot bén ouman – 'hayav! amar léh: liakhar mo'hakh!
9. אֲתָא הָהוּא מֵרַבָּנַן קָא מוֹתֵיב לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא שָׁקְלַתְּ מַאי דִּשְׁקַל חַבְרָךְ! קָאָמֵינָא לְכוּ אֲנָא רַבִּי מֵאִיר, וְקָאָמְרִיתוּ לִי רַבָּנַן?! אַמַּאי לָא דָּיְיקַתְּ מִילֵּי – שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: מַזִּיק הוּא, פּוֹשֵׁעַ הוּא, נַעֲשֶׂה כְּאוֹמֵר לוֹ ״שְׁחוֹט לִי מִכָּאן״ – וְשָׁחַט לוֹ מִכָּאן; מַאן אִית לֵיהּ הַאי סְבָרָא – רַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: מִבְּעֵי לֵיהּ לְמִירְמֵי אַנַּפְשֵׁיהּ! ata haou mérabanan ka motév léh. amar léh: hachta chaklate ma dichkal 'havrakh! kaaména lekhou ana rabi méir, vekaamritou li rabanan?! ama la daykate milé – cheani omér: mazik hou, pochéa hou, naase keomér lo "che'hot li mikan" – vecha'hat lo mikan; man it léh ha sevara – rabi méir, deamar: mibeé léh lemirmé anafchéh!
10. הֵי רַבִּי מֵאִיר? אִילֵּימָא [הָא] רַבִּי מֵאִיר (קל״ן סִימָן) – hé rabi méir? iléma [ha] rabi méir (kl"n siman) –
11. דִּתְנַן: קְשָׁרוֹ בְּעָלָיו בְּמוֹסֵירָה וְנָעַל בְּפָנָיו כָּרָאוּי, וְיָצָא וְהִזִּיק, בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד – חַיָּיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. ditnan: kecharo beala bemoséra venaal befana karaou, veyatsa vehizik, bén tam bén mouad – 'hayav, divré rabi méir.
12. הָתָם בִּקְרָאֵי פְּלִיגִי! hatam bikraé peligi!
13. אֶלָּא הָא רַבִּי מֵאִיר – דִּתְנַן: לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדוֹם – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. הָתָם בְּיָדַיִם קְלָאו מִינֵּיהּ! ela ha rabi méir – ditnan: litsboa lo adom outsvao cha'hor, cha'hor outsvao adom – rabi méir omér: notén lo demé tsamro. hatam beyadayim kela minéh!
14. אֶלָּא הָא רַבִּי מֵאִיר – דִּתְנַן: נִשְׁבְּרָה כַּדּוֹ וְלֹא סִילְּקָהּ, נָפְלָה גְּמַלּוֹ וְלֹא הֶעֱמִידָה – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: חַיָּיב בְּנִזְקָן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. וְקַיְימָא לַן דִּבְנִתְקַל פּוֹשֵׁעַ הוּא פְּלִיגִי. ela ha rabi méir – ditnan: nichbera kado velo silekah, nafla gemalo velo heemida – rabi méir omér: 'hayav benizkan, va'hakhamim omrim: patour midiné adam, ve'hayav bediné chamayim. vekayma lan divnitkal pochéa hou peligi.
15. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: טַבָּח אוּמָּן שֶׁקִּלְקֵל – חַיָּיב, וַאֲפִילּוּ הוּא אוּמָּן כְּטַבָּחֵי צִיפּוֹרִי. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי?! וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: עוֹבָדָא הֲוָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בִּכְנִישְׁתָּא דְמָעוֹן, וַאֲמַר לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי רְאָיָה דְּמַמְחֵית לְתַרְנְגוֹלִים, וְאֶפְטְרָךְ! amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: taba'h ouman chekilkél – 'hayav, vaafilou hou ouman ketaba'hé tsipori. oumi amar rabi yo'hanan hakhi?! vehaamar raba bar bar 'hana: ovada hava kaméh derabi yo'hanan bikhnichta demaon, vaamar léh: zil ayti reaya demam'hét letarnegolim, veefterakh!
16. לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּחִנָּם, כָּאן בְּשָׂכָר. כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְחַיֵּיב לוֹ טַבָּח – יַקְדִּים לוֹ דִּינָר. la kachya; kan be'hinam, kan besakhar. ki ha deamar rabi zéra: harotse cheyit'hayév lo taba'h – yakdim lo dinar.
17. מֵיתִיבִי: הַמּוֹלִיךְ חִטִּים לַטָּחוֹן – וְלֹא לְתָתָן, וַעֲשָׂאָן סוּבִּין אוֹ מוּרְסָן; קֶמַח לַנַּחְתּוֹם – וַעֲשָׂאוֹ פַּת נִיפּוּלִין; בְּהֵמָה לַטַּבָּח – וְנִיבְּלָהּ; חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר! אֵימָא: מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹשֵׂא שָׂכָר. métivi: hamolikh 'hitim lata'hon – velo letatan, vaasaan soubin o moursan; kema'h lana'htom – vaasao pat nipoulin; behéma lataba'h – venibelah; 'hayav, mipené cheou kenosé sakhar! éma: mipené cheou nosé sakhar.
18. הָהוּא מַגְרוּמְתָּא דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַב, טַרְפֵהּ, וּפַטְרֵיהּ לְטַבָּח מִלְּשַׁלּוֹמֵי דְּמֵי. פְּגַעוּ בֵּיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי בְּהָהוּא גַּבְרָא, אֲמַרוּ לֵיהּ: עֲבֵיד בָּךְ רַב תַּרְתֵּי. haou magroumta daata lekaméh derav, tarféh, oufatréh letaba'h milechalomé demé. pegaou béh rav kahana verav asi behaou gavra, amarou léh: avéd bakh rav tarté.
19. מַאי תַּרְתֵּי? אִילֵימָא תַּרְתֵּי לִגְרִיעוּתָא – דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְאַכְשׁוֹרֵי כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, וְטַרְפַהּ כְּרַבָּנַן; וְאִי נָמֵי כְּרַבָּנַן – דְּאִיבְּעִי לֵיהּ חִיּוּבָא לְטַבָּחָא; וּמִי שְׁרֵי לְמֵימַר כִּי הַאי גַּוְנָא?! ma tarté? iléma tarté ligriouta – deibei léh leakhchoré kerabi yosé berabi yeouda, vetarfah kerabanan; vei namé kerabanan – deibei léh 'hiyouva letaba'ha; oumi cheré lemémar ki ha gavna?!
20. וְהָתַנְיָא: לִכְשֶׁיֵּצֵא, לֹא יֹאמַר: ״אֲנִי מְזַכֶּה וַחֲבֵירַי מְחַיְּיבִין, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחֲבֵירַי רַבּוּ עָלַי״, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד״! vehatanya: likhcheyétsé, lo yomar: "ani mezake va'havéra me'hayevin, aval ma eese che'havéra rabou ala", veal ze neemar: "holékh rakhil megale sod"!
21. אֶלָּא תַּרְתֵּי לִמְעַלְּיוּתָא – דְּלָא אוֹכְלָךְ סְפֵק אִיסּוּרָא, וּמַנְעָךְ מִסְּפֵק גְּזֵילָה. ela tarté limaleouta – dela okhlakh sefék isoura, oumanakh misefék gezéla.
22. אִיתְּמַר: הַמַּרְאֶה דִּינָר לַשּׁוּלְחָנִי וְנִמְצָא רַע, תָּנֵי חֲדָא: אוּמָּן – פָּטוּר, הֶדְיוֹט – חַיָּיב; וְתַנְיָא אִידַּךְ: בֵּין אוּמָּן בֵּין הֶדְיוֹט – חַיָּיב! itemar: hamare dinar lachoul'hani venimtsa ra, tané 'hada: ouman – patour, hedot – 'hayav; vetanya idakh: bén ouman bén hedot – 'hayav!
23. אָמַר רַב פָּפָּא: כִּי תַּנְיָא אוּמָּן פָּטוּר – כְּגוֹן דַּנְכּוּ וְאִיסּוּר, דְּלָא צְרִיכִי לְמִיגְמַר כְּלָל. אֶלָּא בְּמַאי טְעוֹ? טְעוֹ בְּסִיכְּתָא חַדְתָּא, דְּהָהִיא שַׁעְתָּא דִּנְפַק מִתּוּתֵי סִיכְּתָא. amar rav papa: ki tanya ouman patour – kegon dankou veisour, dela tserikhi lemigmar kelal. ela bema teo? teo besiketa 'hadta, dehahi chata dinfak mitouté siketa.
24. הָהִיא אִיתְּתָא דְּאַחְזְיָא דִּינָרָא לְרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לַהּ: מְעַלְּיָא הוּא. לְמָחָר אֲתַאי לְקַמֵּיהּ, וַאֲמַרָה לֵיהּ: אַחֲזִיתֵיהּ, וַאֲמַרוּ לִי בִּישָׁא הוּא, וְלָא קָא נָפֵיק לִי! אֲמַר לֵיהּ לְרַב: זִיל חַלְּפֵיהּ נִיהֲלַהּ, וּכְתוֹב אַפִּנְקָסִי: ״דֵּין עֵסֶק בִּישׁ״. hahi iteta dea'hzeya dinara lerabi 'hiya, amar lah: mealeya hou. lema'har ata lekaméh, vaamara léh: a'hazitéh, vaamarou li bicha hou, vela ka nafék li! amar léh lerav: zil 'haleféh nihalah, oukhtov apinkasi: "dén ések bich".
25. וּמַאי שְׁנָא דַּנְכּוּ וְאִיסּוּר דִּפְטִירִי – מִשּׁוּם דְּלָא צְרִיכִי לְמִיגְמַר? רַבִּי חִיָּיא נָמֵי לָאו לְמִיגְמַר קָא בָּעֵי! רַבִּי חִיָּיא, לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין הוּא דַּעֲבַד. כִּדְתָנֵי רַב יוֹסֵף: ״וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם״ – זֶה ouma chena dankou veisour diftiri – michoum dela tserikhi lemigmar? rabi 'hiya namé la lemigmar ka baé! rabi 'hiya, lifnim michourat hadin hou daavad. kidtané rav yoséf: "veodata lahem" – ze

Daf 100a

1. בֵּית חַיֵּיהֶם. ״אֶת הַדֶּרֶךְ״ – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים. ״יֵלְכוּ״ – זוֹ בִּיקּוּר חוֹלִים. ״בָּהּ״ – זוֹ קְבוּרָה. ״אֶת הַמַּעֲשֶׂה״ – זֶה הַדִּין. ״אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן״ – זוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין. bét 'hayéhem. "et haderekh" – zo gemilout 'hasadim. "yélkhou" – zo bikour 'holim. "bah" – zo kevoura. "et hamaase" – ze hadin. "acher yaasoun" – zo lifnim michourat hadin.
2. רֵישׁ לָקִישׁ אַחְוִי לֵיהּ דִּינָרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר. אֲמַר: מְעַלְּיָא הוּא. אֲמַר לֵיהּ: חֲזִי דַּעֲלָךְ קָא סָמַכְינָא. אֲמַר לֵיהּ: כִּי סָמְכַתְּ עֲלַי מַאי לְמֵימְרָא, דְּאִי מִשְׁתְּכַח בִּישָׁא – בָּעֵינָא לְאַיחְלוֹפֵי לָךְ? וְהָא אַתְּ הוּא דְּאָמְרַתְּ: רַבִּי מֵאִיר הוּא, דְּדָאֵין דִּינָא דִּגְרָמֵי. מַאי, לָאו רַבִּי מֵאִיר – וְלָא סְבִירָא לַן כְּווֹתֵיהּ? réch lakich a'hvi léh dinara lerabi elazar. amar: mealeya hou. amar léh: 'hazi daalakh ka samakhna. amar léh: ki samkhate ala ma lemémra, dei michtekha'h bicha – baéna lea'hlofé lakh? veha ate hou deamrate: rabi méir hou, dedaén dina digramé. ma, la rabi méir – vela sevira lan keotéh?
3. אֲמַר לֵיהּ: לָא, רַבִּי מֵאִיר – וּסְבִירָא לַן כְּווֹתֵיהּ. amar léh: la, rabi méir – ousvira lan keotéh.
4. הֵי רַבִּי מֵאִיר? אִילֵימָא רַבִּי מֵאִיר (ד׳ ל׳ מ׳ פ׳ סִימָן) hé rabi méir? iléma rabi méir (d' l' m' f' siman)
5. דִּתְנַן: דָּן אֶת הַדִּין; זִיכָּה אֶת הַחַיָּיב; חִיֵּיב אֶת הַזַּכַּאי; טִימֵּא אֶת הַטָּהוֹר; טִיהֵר אֶת הַטָּמֵא – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. ditnan: dan et hadin; zika et ha'hayav; 'hiyév et hazaka; timé et hataor; tihér et hatamé – ma cheasa asou, vichalém mibéto.
6. הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי אִילְעָא אָמַר רַב: וְהוּא שֶׁנָּטַל וְנָתַן בַּיָּד! ha itemar alah, amar rabi ila amar rav: veou chenatal venatan bayad!
7. אֶלָּא הָא רַבִּי מֵאִיר – דִּתְנַן: לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדוֹם – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. הָתָם קָא עָבֵיד בְּיָדַיִם! ela ha rabi méir – ditnan: litsboa lo adom outsvao cha'hor, cha'hor outsvao adom – rabi méir omér: notén lo demé tsamro. hatam ka avéd beyadayim!
8. אֶלָּא הָא רַבִּי מֵאִיר – דִּתְנַן: הַמְסַכֵּךְ גַּפְנוֹ עַל גַּבֵּי תְּבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ – הֲרֵי זֶה קִידֵּשׁ, וְחַיָּיב. הָתָם נָמֵי קָא עָבֵיד בְּיָדַיִם! ela ha rabi méir – ditnan: hamsakékh gafno al gabé tevouato chel 'havéro – haré ze kidéch, ve'hayav. hatam namé ka avéd beyadayim!
9. אֶלָּא הָא רַבִּי מֵאִיר – דְּתַנְיָא: מְחִיצַת הַכֶּרֶם שֶׁנִּפְרְצָה – ela ha rabi méir – detanya: me'hitsat hakerem chenifretsa –

Daf 100b

1. אוֹמֵר לוֹ ״גְּדוֹר״. נִפְרְצָה – אוֹמֵר לוֹ ״גְּדוֹר״, נִתְיָיאֵשׁ מִמֶּנָּה וְלֹא גְּדָרָהּ – הֲרֵי זֶה קִידֵּשׁ, וְחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ. omér lo "gedor". nifretsa – omér lo "gedor", nityaéch mimena velo gedarah – haré ze kidéch, ve'hayav bea'hraouto.
2. מַתְנִי׳ הַנּוֹתֵן צֶמֶר לַצַבָּע, וְהִקְדִּיחוֹ יוֹרָה – נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. צְבָעוֹ כָּאוּר – אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה; וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח, נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח. matni' hanotén tsemer latsaba, vehikdi'ho yora – notén lo demé tsamro. tsevao kaour – im hacheva'h yatér al hayetsia, notén lo et hayetsia; veim hayetsia yetéra al hacheva'h, notén lo et hacheva'h.
3. לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדוֹם – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה – נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה, וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח – נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח. litsboa lo adom outsvao cha'hor, cha'hor outsvao adom – rabi méir omér: notén lo demé tsamro. rabi yeouda omér: im hacheva'h yatér al hayetsia – notén lo et hayetsia, veim hayetsia yetéra al hacheva'h – notén lo et hacheva'h.
4. גְּמָ׳ מַאי ״כָּאוּר״? אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: כַּלְבּוֹס. מַאי כַּלְבּוֹס? אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: gema' ma "kaour"? amar rav na'hman amar raba bar bar 'hana: kalbos. ma kalbos? amar raba bar chemouél:

Daf 101a

1. כַּפְרָא דּוּדֵי. kafra doudé.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: הַנּוֹתֵן עֵצִים לֶחָרָשׁ לַעֲשׂוֹת מֵהֶן כִּסֵּא, וְעָשָׂה מֵהֶן סַפְסָל; סַפְסָל, וְעָשָׂה מֵהֶן כִּסֵּא – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי עֵצָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה – נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה, וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח – נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח. tanou rabanan: hanotén étsim le'harach laasot méhen kisé, veasa méhen safsal; safsal, veasa méhen kisé – rabi méir omér: notén lo demé étsa. rabi yeouda omér: im hacheva'h yatér al hayetsia – notén lo et hayetsia, veim hayetsia yetéra al hacheva'h – notén lo et hacheva'h.
3. וּמוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר אִם נָתַן עֵצִים לֶחָרָשׁ לַעֲשׂוֹת מֵהֶן כִּסֵּא נָאֶה, וְעָשָׂה מֵהֶן כִּסֵּא כָּעוּר; סַפְסָל נָאֶה, וְעָשָׂה סַפְסָל כָּעוּר – אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי הַיְּצִיאָה; וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח, נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי הַשֶּׁבַח. oumode rabi méir im natan étsim le'harach laasot méhen kisé nae, veasa méhen kisé kaour; safsal nae, veasa safsal kaour – im hacheva'h yatér al hayetsia, notén lo demé hayetsia; veim hayetsia yetéra al hacheva'h, notén lo demé hacheva'h.
4. אִיבַּעְיָא לְהוּ: יֵשׁ שֶׁבַח סַמָּנִין עַל הַצֶּמֶר, אוֹ אֵין שֶׁבַח סַמָּנִין עַל הַצֶּמֶר? ibaya leou: yéch cheva'h samanin al hatsemer, o én cheva'h samanin al hatsemer?
5. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דִּגְזַל סַמָּנִין וְדַקִּינְהוּ וּתְרָנְהוּ וּצְבַע (בָּהֶן) [בְּהוּ], תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם דִּקְנָנְהוּ בְּשִׁינּוּי! hékhi damé? iléma digzal samanin vedakinou outranou outsva (bahen) [beou], tipok léh michoum diknanou bechinou!
6. לָא צְרִיכָא, דִּגְזַל סַמָּנִין שְׁרוּיִין, וּצְבַע בְּהוּ. מַאי? יֵשׁ שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי צֶמֶר, דַּאֲמַר לֵיהּ: ״הַב לִי סַמָּנַאי דִּשְׁקַלְתִּינְהוּ״; אוֹ דִלְמָא אֵין שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי הַצֶּמֶר, דַּאֲמַר לֵיהּ: ״לֵית לָךָ גַּבַּאי וְלָא מִידֵּי״? la tserikha, digzal samanin cherouyin, outsva beou. ma? yéch cheva'h samanin al gabé tsemer, daamar léh: "hav li samana dichkaltinou"; o dilma én cheva'h samanin al gabé hatsemer, daamar léh: "lét lakha gaba vela midé"?
7. אָמְרִי: וְאִי אֵין שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי צֶמֶר, מִי מָצֵי אָמַר לֵיהּ: ״לֵית לָךָ גַּבַּאי וְלָא מִידֵּי״?! נֵימָא לֵיהּ: ״הַב לִי סַמָּנַאי דְּאַפְסֵדְתִּינְהוּ״! amri: vei én cheva'h samanin al gabé tsemer, mi matsé amar léh: "lét lakha gaba vela midé"?! néma léh: "hav li samana deafsédtinou"!
8. אֶלָּא לְהָךְ גִּיסָא: אֵין שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי הַצֶּמֶר, וּבָעֵי שַׁלּוֹמֵי לֵיהּ; אוֹ דִּלְמָא יֵשׁ שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי צֶמֶר, וַאֲמַר לֵיהּ: ״הָא מַנְּחִי קַמָּךְ – שִׁקְלִינְהוּ״? ״שִׁקְלִינְהוּ״?! בְּמַאי (שָׁקְלֵיהּ) [שָׁקֵיל לְהוּ], בְּצָפוֹן? צָפוֹן עַבּוֹרֵי מְיעַבַּר, הֲשָׁבָה לָא עָבֵיד! ela lehakh gisa: én cheva'h samanin al gabé hatsemer, ouvaé chalomé léh; o dilma yéch cheva'h samanin al gabé tsemer, vaamar léh: "ha mane'hi kamakh – chiklinou"? "chiklinou"?! bema (chakléh) [chakél leou], betsafon? tsafon aboré meabar, hachava la avéd!
9. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דִּגְזַל צֶמֶר וְסַמָּנִין דְּחַד, וְצַבְעֵיהּ לְהָהוּא צֶמֶר בְּהָנָךְ סַמָּנִין, וְקָא מַהְדַּר לֵיהּ נִיהֲלֵיהּ לְצֶמֶר. יֵשׁ שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי הַצֶּמֶר, וְקָא מַהְדַּר לֵיהּ סַמָּנִין וְצֶמֶר; אוֹ דִלְמָא אֵין שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי צֶמֶר, וְצֶמֶר מַהְדַּר לֵיהּ, סַמָּנִין לָא מַהְדַּר לֵיהּ? ela hakha bema askinan – kegon digzal tsemer vesamanin de'had, vetsavéh lehaou tsemer behanakh samanin, veka mahdar léh nihaléh letsemer. yéch cheva'h samanin al gabé hatsemer, veka mahdar léh samanin vetsemer; o dilma én cheva'h samanin al gabé tsemer, vetsemer mahdar léh, samanin la mahdar léh?
10. אָמְרִי: תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּאִיַּיקַּר לֵיהּ נִיהֲלֵיהּ בִּדְמֵי! לָא צְרִיכָא, דְּזַל צִיבְעָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כְּגוֹן שֶׁצָּבַע בְּהוּ קוֹפָא. amri: tipok léh deiyakar léh nihaléh bidmé! la tserikha, dezal tsiva. veibaét éma: kegon chetsava beou kofa.
11. רָבִינָא אָמַר: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּצֶמֶר דְּחַד וְסַמָּנִין דְּחַד, וְקָאָתֵי קוֹף וְצַבְעֵיהּ לְהָהוּא צֶמֶר בְּהָנָךְ סַמָּנִין. יֵשׁ שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי צֶמֶר, דַּאֲמַר לֵיהּ: הַב לִי סַמָּנַאי דְּגַבָּךְ נִינְהוּ; אוֹ דִלְמָא אֵין שֶׁבַח סַמָּנִין עַל גַּבֵּי צֶמֶר, וַאֲמַר לֵיהּ: לֵית לָךָ גַּבַּאי כְּלוּם? ravina amar: hakha bema askinan – kegon detsemer de'had vesamanin de'had, vekaaté kof vetsavéh lehaou tsemer behanakh samanin. yéch cheva'h samanin al gabé tsemer, daamar léh: hav li samana degabakh ninou; o dilma én cheva'h samanin al gabé tsemer, vaamar léh: lét lakha gaba keloum?
12. תָּא שְׁמַע: בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ בִּקְלִיפֵּי עׇרְלָה – יִדָּלֵק. אַלְמָא חֲזוּתָא מִילְּתָא הִיא! ta chema: beged chetsevao biklipé orla – yidalék. alma 'hazouta mileta hi!
13. אָמַר רָבָא: הֲנָאָה הַנִּרְאֶה לָעֵינַיִם אָסְרָה תּוֹרָה – דְּתַנְיָא: ״עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל״ – אֵין לִי אֶלָּא אִיסּוּר אֲכִילָה; מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִצְבַּע [בּוֹ], וְלֹא יַדְלִיק בּוֹ אֶת הַנֵּר? amar rava: hanaa hanire laénayim asra tora – detanya: "arélim lo yéakhél" – én li ela isour akhila; minayin chelo yéhane mimenou, velo yitsba [bo], velo yadlik bo et hanér?
14. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ״, ״עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל״ – לְרַבּוֹת אֶת כּוּלָּם. talmoud lomar: "vaaraltem orlato et piro", "arélim lo yéakhél" – lerabot et koulam.
15. תָּא שְׁמַע: בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ בִּקְלִיפֵּי שְׁבִיעִית – יִדָּלֵק! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״תִּהְיֶה״ – בַּהֲוָיָתָהּ תְּהֵא. ta chema: beged chetsevao biklipé cheviit – yidalék! chané hatam, deamar kera: "tihye" – bahavayatah tehé.

Daf 101b

1. רָבָא רָמֵי, תְּנַן: בֶּגֶד שֶׁצְּבָעוֹ בִּקְלִיפֵּי עׇרְלָה – יִדָּלֵק; אַלְמָא חֲזוּתָא מִילְּתָא הִיא. וּרְמִינְהִי: רְבִיעִית דָּם שֶׁנִּבְלְעָה בַּבַּיִת – הַבַּיִת טָמֵא. וְאָמְרִי לַהּ: הַבַּיִת טָהוֹר. וְלָא פְּלִיגִי, הָא בְּכֵלִים דַּהֲווֹ מֵעִיקָּרָא, הָא בְּכֵלִים דַּאֲתוֹ לְבַסּוֹף. rava ramé, tenan: beged chetsevao biklipé orla – yidalék; alma 'hazouta mileta hi. ourminhi: reviit dam chenivlea babayit – habayit tamé. veamri lah: habayit taor. vela peligi, ha bekhélim dahao méikara, ha bekhélim daato levasof.
2. נִבְלְעָה בִּכְסוּת – רוֹאִין; אִם מִתְכַּבֶּסֶת הַכְּסוּת וְיוֹצָא מִמֶּנָּה רְבִיעִית דָּם – טְמֵאָה, וְאִם לָאו – טְהוֹרָה! nivlea bikhsout – roin; im mitkabeset hakesout veotsa mimena reviit dam – teméa, veim la – teora!
3. אָמַר רַב כָּהֲנָא: מִקּוּלֵּי רְבִיעִיּוֹת שָׁנוּ כָּאן; בְּדַם תְּבוּסָה דְּרַבָּנַן. amar rav kahana: mikoulé reviiyot chanou kan; bedam tevousa derabanan.
4. רָבָא רָמֵי, תְּנַן: מִמִּין הַצּוֹבְעִין – סְפִיחֵי סְטִיס וְקוֹצָה, יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, יֵשׁ לָהֶן בִּיעוּר וְלִדְמֵיהֶן בִּיעוּר. אַלְמָא עֵצִים יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית. rava ramé, tenan: mimin hatsovin – sefi'hé setis vekotsa, yéch lahen cheviit velidméhen cheviit, yéch lahen biour velidméhen biour. alma étsim yéch bahen michoum kedouchat cheviit.
5. וּרְמִינְהִי: עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי גְפָנִים שֶׁגִּיבְּבָן בְּחֵבֶא עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, לִקְּטָן לַאֲכִילָה – יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית, לְעֵצִים – אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית! ourminhi: alé kanim vaalé gefanim chegibevan be'héve al pené hasade, liketan laakhila – yéch bahen michoum kedouchat cheviit, leétsim – én bahen michoum kedouchat cheviit!
6. וּמְשַׁנֵּי, אָמַר קְרָא: ״לְאׇכְלָה״ – בְּמִי שֶׁהֲנָאָתוֹ וּבִיעוּרוֹ שָׁוִין, יָצְאוּ עֵצִים שֶׁהֲנָאָתָן אַחַר בִּיעוּרָן. oumchané, amar kera: "leokhla" – bemi chehanaato ouviouro chavin, yatsou étsim chehanaatan a'har biouran.
7. וְהָא אִיכָּא עֵצִים דְּמִשְׁחָן, דַּהֲנָאָתָן וּבִיעוּרָן שָׁוִין! veha ika étsim demich'han, dahanaatan ouviouran chavin!
8. אָמַר רָבָא: amar rava:

Daf 102a

1. סְתָם עֵצִים – לְהַסָּקָה הֵן עוֹמְדִין. setam étsim – lehasaka hén omdin.
2. אָמַר רַב כָּהֲנָא: וְעֵצִים לְהַסָּקָה – תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: אֵין מוֹסְרִין פֵּירוֹת שְׁבִיעִית לֹא לְמִשְׁרָה וְלֹא לִכְבוּסָה. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נוֹתְנִין פֵּירוֹת שְׁבִיעִית לְתוֹךְ הַמִּשְׁרָה וּלְתוֹךְ הַכְּבוּסָה. amar rav kahana: veétsim lehasaka – tanaé hi, detanya: én mosrin pérot cheviit lo lemichra velo likhvousa. verabi yosé omér: notnin pérot cheviit letokh hamichra oultokh hakevousa.
3. מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? אָמַר קְרָא: ״לְאׇכְלָה״ – וְלֹא לְמִשְׁרָה, ״לְאׇכְלָה״ – וְלֹא לִכְבוּסָה. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אָמַר קְרָא: ״לָכֶם״ – לְכׇל צׇרְכֵיכֶם. ma tama derabanan? amar kera: "leokhla" – velo lemichra, "leokhla" – velo likhvousa. verabi yosé omér, amar kera: "lakhem" – lekhol tsorkhékhem.
4. וְרַבָּנַן נָמֵי, הָכְתִיב ״לָכֶם״! ״לָכֶם״ דֻּומְיָא דִּ״לְאָכְלָה״ – בְּמִי שֶׁהֲנָאָתוֹ וּבִיעוּרוֹ שָׁוִין, יָצְאוּ מִשְׁרָה וּכְבוּסָה שֶׁהֲנָאָתָן אַחַר בִּיעוּרָן. verabanan namé, hakhtiv "lakhem"! "lakhem" doumya di"leakhla" – bemi chehanaato ouviouro chavin, yatsou michra oukhvousa chehanaatan a'har biouran.
5. וְרַבִּי יוֹסֵי נָמֵי, הָכְתִיב ״לְאׇכְלָה״! אָמַר לָךְ: הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא. דְּתַנְיָא: ״לְאׇכְלָה״ – וְלֹא לִמְלוּגְמָא. אַתָּה אוֹמֵר ״לְאׇכְלָה״ וְלֹא לִמְלוּגְמָא; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא ״לְאׇכְלָה״ וְלֹא לִכְבוּסָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״לָכֶם״ – הֲרֵי כְּבוּסָה אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״לְאׇכְלָה״? ״לְאׇכְלָה״ – וְלֹא לִמְלוּגְמָא. verabi yosé namé, hakhtiv "leokhla"! amar lakh: haou mibeé léh lekhidtanya. detanya: "leokhla" – velo limlougma. ata omér "leokhla" velo limlougma; o éno ela "leokhla" velo likhvousa? kecheou omér "lakhem" – haré kevousa amour; ha ma ani mekayém "leokhla"? "leokhla" – velo limlougma.
6. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת הַכְּבוּסָה וּלְהוֹצִיא אֶת הַמְּלוּגְמָא? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַכְּבוּסָה – שֶׁשָּׁוָה בְּכׇל אָדָם, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַמְּלוּגְמָא – שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בְּכׇל אָדָם. ouma raita lerabot hakevousa oulotsi et hamelougma? merabe ani et hakevousa – chechava bekhol adam, oumotsi ani et hamelougma – cheéno chave bekhol adam.
7. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: ״לְאׇכְלָה״ – וְלֹא לִמְלוּגְמָא, ״לְאׇכְלָה״ – וְלֹא לְזִילּוּף, ״לְאׇכְלָה״ – וְלֹא לַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה אַפִּיקְטְוִיזִין? כְּמַאן – כְּרַבִּי יוֹסֵי; דְּאִי כְּרַבָּנַן, אִיכָּא נָמֵי מִשְׁרָה וּכְבוּסָה. keman azla ha detanya: "leokhla" – velo limlougma, "leokhla" – velo lezilouf, "leokhla" – velo laasot mimena apiktevizin? keman – kerabi yosé; dei kerabanan, ika namé michra oukhvousa.
8. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הַשֶּׁבַח כּוּ׳. (סִימָן סב״ן) rabi yeouda omér: im hacheva'h kou'. (siman sv"n)
9. יָתֵיב רַב יוֹסֵף אֲחוֹרֵי דְּרַבִּי אַבָּא – קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, וְיָתֵיב רַב הוּנָא וְקָאָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. yatév rav yoséf a'horé derabi aba – kaméh derav houna, veyatév rav houna vekaamar: halakha kerabi yeochoua ben kor'ha, vahalakha kerabi yeouda.
10. אַהְדְּרִינְהוּ רַב יוֹסֵף לְאַפֵּיהּ, אָמַר: בִּשְׁלָמָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה – אִצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: יָחִיד וְרַבִּים – הֲלָכָה כְּרַבִּים, קָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה כְּיָחִיד. ahderinou rav yoséf leapéh, amar: bichlama rabi yeochoua ben kor'ha – itsterikh; salka datakh aména: ya'hid verabim – halakha kerabim, ka machma lan halakha keya'hid.
11. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה מַאי הִיא? דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: מִלְוָה בִּשְׁטָר – אֵין נִפְרָעִין מֵהֶן. מִלְוָה עַל פֶּה – נִפְרָעִין מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָם. rabi yeochoua ben kor'ha ma hi? detanya, rabi yeochoua ben kor'ha omér: milva bichtar – én nifrain méhen. milva al pe – nifrain méhen, mipené cheou kematsil miyadam.
12. אֶלָּא ״הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה״ לְמָה לִי? מַחְלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָם הִיא, וּמַחְלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָם – הֲלָכָה כִּסְתָם! ela "halakha kerabi yeouda" lema li? ma'hloket vea'har kakh setam hi, ouma'hloket vea'har kakh setam – halakha kistam!
13. מַחֲלוֹקֶת – בְּבָבָא קַמָּא, לִצְבּוֹעַ לוֹ אָדוֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, שָׁחוֹר וּצְבָעוֹ אָדוֹם – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה – נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה, וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵירָה עַל הַשֶּׁבַח – נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח. וּסְתָם – בְּבָבָא מְצִיעָא, דִּתְנַן: כׇּל הַמְשַׁנֶּה – יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה, וְכׇל הַחוֹזֵר בּוֹ – יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה! ma'haloket – bevava kama, litsboa lo adom outsvao cha'hor, cha'hor outsvao adom – rabi méir omér: notén lo demé tsamro. rabi yeouda omér: im hacheva'h yatér al hayetsia – notén lo et hayetsia, veim hayetsia yetéra al hacheva'h – notén lo et hacheva'h. oustam – bevava metsia, ditnan: kol hamchane – yado al hata'htona, vekhol ha'hozér bo – yado al hata'htona!
14. וְרַב הוּנָא – אִצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אֵין סֵדֶר לַמִּשְׁנָה, וּסְתָם וְאַחַר כָּךְ מַחְלוֹקֶת הִיא. וְרַב יוֹסֵף – אִי הָכִי, כׇּל מַחְלוֹקֶת וְאַחַר כָּךְ סְתָמָא – נֵימָא: אֵין סֵדֶר לַמִּשְׁנָה, וּסְתָם וְאַחַר כָּךְ מַחֲלוֹקֶת הִיא! verav houna – itsterikh; salka datakh aména: én séder lamichna, oustam vea'har kakh ma'hloket hi. verav yoséf – i hakhi, kol ma'hloket vea'har kakh setama – néma: én séder lamichna, oustam vea'har kakh ma'haloket hi!
15. וְרַב הוּנָא – כִּי לָא אָמְרִינַן אֵין סֵדֶר לַמִּשְׁנָה, בַּחֲדָא מַסֶּכְתָּא; אֲבָל בִּתְרֵי מַסֶּכְתּוֹת אָמְרִינַן. וְרַב יוֹסֵף – כּוּלַּהּ נְזִיקִין חֲדָא מַסֶּכְתָּא הִיא. verav houna – ki la amrinan én séder lamichna, ba'hada masekhta; aval bitré masekhtot amrinan. verav yoséf – koulah nezikin 'hada masekhta hi.
16. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי הִלְכָתָא פְּסִיקָתָא – כׇּל הַמְשַׁנֶּה, יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה; וְכׇל הַחוֹזֵר בּוֹ, יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. veibaét éma: michoum dekatané lah gabé hilkhata pesikata – kol hamchane, yado al hata'htona; vekhol ha'hozér bo, yado al hata'htona.
17. תָּנוּ רַבָּנַן: הַנּוֹתֵן מָעוֹת לִשְׁלוּחוֹ tanou rabanan: hanotén maot lichlou'ho

Daf 102b

1. לִיקַּח לוֹ חִטִּין – וְלָקַח מֵהֶם שְׂעוֹרִין, שְׂעוֹרִין – וְלָקַח מֵהֶם חִטִּין; תַּנְיָא חֲדָא: אִם פָּחֲתוּ – פָּחֲתוּ לוֹ, וְאִם הוֹתִירוּ – הוֹתִירוּ לוֹ; וְתָנֵי חֲדָא: אִם פָּחֲתוּ – פָּחֲתוּ לוֹ, וְאִם הוֹתִירוּ – הוֹתִירוּ לָאֶמְצַע! lika'h lo 'hitin – velaka'h méhem seorin, seorin – velaka'h méhem 'hitin; tanya 'hada: im pa'hatou – pa'hatou lo, veim hotirou – hotirou lo; vetané 'hada: im pa'hatou – pa'hatou lo, veim hotirou – hotirou laemtsa!
2. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי מֵאִיר, וְהָא רַבִּי יְהוּדָה. amar rabi yo'hanan: la kachya; ha rabi méir, veha rabi yeouda.
3. הָא רַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר שִׁינּוּי קוֹנֶה; וְהָא רַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר שִׁינּוּי אֵינוֹ קוֹנֶה. ha rabi méir, deamar chinou kone; veha rabi yeouda, deamar chinou éno kone.
4. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: מִמַּאי? דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר – אֶלָּא בְּמִידֵּי דַּחֲזֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ, אֲבָל לִסְחוֹרָה – לָא אָמַר! matkéf lah rabi elazar: mima? dilma ad kan la kaamar rabi méir – ela bemidé da'hazé léh legouféh, aval lis'hora – la amar!
5. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הָא וְהָא רַבִּי מֵאִיר, וְלָא קַשְׁיָא – כָּאן לַאֲכִילָה, כָּאן לִסְחוֹרָה. ela amar rabi elazar: ha veha rabi méir, vela kachya – kan laakhila, kan lis'hora.
6. מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא: לְרַבִּי יוֹחָנָן אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, וְכִי מִי הוֹדִיעוֹ לְבַעַל חִטִּין – שֶׁיַּקְנֶה חִטִּין לְבַעַל מָעוֹת? מַתְקֵיף לַהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר סַסְרָטִי: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ חִטִּין וְחִטִּין נָמֵי לָא! ma'hakhou alah bemareva: lerabi yo'hanan aliba derabi yeouda, vekhi mi hodio levaal 'hitin – cheyakne 'hitin levaal maot? matkéf lah rav chemouél bar sasrati: i hakhi, afilou 'hitin ve'hitin namé la!
7. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שָׁאנֵי חִטִּין וְחִטִּין, דִּשְׁלִיחוּתֵיהּ קָא עָבֵיד – וְכִי בַּעַל הַבַּיִת דָּמֵי. amar rabi avaou: chané 'hitin ve'hitin, dichli'houtéh ka avéd – vekhi baal habayit damé.
8. תִּדַּע – דִּתְנַן: אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו, וְאֶחָד הַמַּעֲרִיךְ אֶת עַצְמוֹ – אֵין לוֹ בִּכְסוּת אִשְׁתּוֹ, וְלֹא בִּכְסוּת בָּנָיו, וְלֹא בְּצֶבַע שֶׁצָּבַע לִשְׁמָן, וְלֹא בְּסַנְדָּלִים חֲדָשִׁים שֶׁלְּקָחָן לִשְׁמָן. tida – ditnan: e'had hamakdich nekhasa, vee'had hamaarikh et atsmo – én lo bikhsout ichto, velo bikhsout bana, velo betseva chetsava lichman, velo besandalim 'hadachim cheleka'han lichman.
9. וְאַמַּאי? לֵימָא הָכָא נָמֵי: מִי הוֹדִיעוֹ לַצַבָּע – שֶׁיַּקְנֶה צִבְעוֹ לָאִשָּׁה? אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן [דִּשְׁלִיחוּתֵיהּ קָא עָבֵיד, וּכְיַד אִשְׁתּוֹ דָּמֵי? הָכָא נָמֵי] שְׁלִיחוּתֵיהּ קָא עָבֵיד, וּכְיַד בַּעַל הַבַּיִת דָּמֵי. veama? léma hakha namé: mi hodio latsaba – cheyakne tsivo laicha? ela la michoum deamrinan [dichli'houtéh ka avéd, oukhyad ichto damé? hakha namé] cheli'houtéh ka avéd, oukhyad baal habayit damé.
10. אָמַר רַבִּי אַבָּא: לֹא; כׇּל הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו – אֵין דַּעְתּוֹ עַל כְּסוּת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. amar rabi aba: lo; kol hamakdich nekhasa – én dato al kesout ichto ouvana.
11. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: וְכִי דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם עַל תְּפִילָּיו? וּתְנַן: הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו – מַעֲלִין לוֹ תְּפִילִּין! אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִין; דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם עַל תְּפִילִּין – הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו סָבַר: מִצְוָה קָא עָבֵידְנָא. וְאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם עַל כְּסוּת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו – מִשּׁוּם אֵיבָה. matkéf lah rabi zéra: vekhi dato chel adam al tefila? outnan: hamakdich nekhasa – maalin lo tefilin! amar léh abayé: in; dato chel adam al tefilin – hamakdich nekhasa savar: mitsva ka avédna. veén dato chel adam al kesout ichto ouvana – michoum éva.
12. מַתְקֵיף לַהּ רַב אוֹשַׁעְיָא: וַהֲלֹא חַיָּיבֵי עֲרָכִין שָׁנוּ כָּאן, וּתְנַן: חַיָּיבֵי עֲרָכִין – מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן; matkéf lah rav ochaya: vahalo 'hayavé arakhin chanou kan, outnan: 'hayavé arakhin – memachkenin otan;
13. וְכִי דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם עַל עַצְמוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ?! vekhi dato chel adam al atsmo lemachkeno?!
14. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אַבָּא: כׇּל הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו – נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁהִקְנָה לָהֶן כְּסוּת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו מֵעִיקָּרָא. ela amar rabi aba: kol hamakdich nekhasa – naasa kemi chehikna lahen kesout ichto ouvana méikara.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה בְּשֵׁם חֲבֵירוֹ – אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לִמְכּוֹר. וְאִם אָמַר לוֹ: ״עַל מְנָת״ – כּוֹפִין אוֹתוֹ לִמְכּוֹר. tanou rabanan: haloké'ha sade bechém 'havéro – én kofin oto limkor. veim amar lo: "al menat" – kofin oto limkor.
16. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, הָכִי קָאָמַר: הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ בְּשֵׁם רֵישׁ גָּלוּתָא – אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ רֵישׁ גָּלוּתָא לִמְכּוֹר. וְאִם אָמַר ״עַל מְנָת״ – כּוֹפִין אֶת רֵישׁ גָּלוּתָא לִמְכּוֹר. ma kaamar? amar rav chéchet, hakhi kaamar: haloké'ha sade mé'havéro bechém réch galouta – én kofin oto réch galouta limkor. veim amar "al menat" – kofin et réch galouta limkor.
17. אָמַר מָר: הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה בְּשֵׁם רֵישׁ גָּלוּתָא – אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ רֵישׁ גָּלוּתָא לִמְכּוֹר. מִכְּלָל דְּמִקְנָא קַנְיָא לֵיהּ; לֵימָא פְּלִיגָא דִּבְנֵי מַעְרְבָא, דְּאָמְרִי: וְכִי מִי הוֹדִיעוֹ לְבַעַל חִטִּין – שֶׁיַּקְנֶה חִטִּין לְבַעַל הַבַּיִת? amar mar: haloké'ha sade bechém réch galouta – én kofin oto réch galouta limkor. mikelal demikna kanya léh; léma peliga divné mareva, deamri: vekhi mi hodio levaal 'hitin – cheyakne 'hitin levaal habayit?
18. אִי מִשּׁוּם הָא – לָא קַשְׁיָא; כְּגוֹן דְּאוֹדְעֵיהּ לְבַעַל שָׂדֶה, וְאוֹדְעִינְהוּ לְסָהֲדֵי. i michoum ha – la kachya; kegon deodéh levaal sade, veodinou lesahadé.
19. אֶלָּא אֵימָא סֵיפָא: ״עַל מְנָת״ – כּוֹפִין אוֹתוֹ רֵישׁ גָּלוּתָא לִמְכּוֹר. אַמַּאי? וְלֵימָא רֵישׁ גָּלוּתָא: לָא יְקָרַיְיכוּ בָּעֵינָא, וְלָא זִילוּתַיְיכוּ בָּעֵינָא! ela éma séfa: "al menat" – kofin oto réch galouta limkor. ama? veléma réch galouta: la yekaraykhou baéna, vela ziloutaykhou baéna!
20. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה בְּשֵׁם חֲבֵירוֹ, רֵישׁ גָּלוּתָא – ela amar abayé, hakhi kaamar: haloké'ha sade bechém 'havéro, réch galouta –

Daf 103a

1. אֵין כּוֹפִין אֶת הַמּוֹכֵר לִמְכּוֹר זִימְנָא אַחֲרִיתִי. וְאִם אָמַר לוֹ: ״עַל מְנָת״ – כּוֹפִין אֶת הַמּוֹכֵר לִמְכּוֹר. én kofin et hamokhér limkor zimna a'hariti. veim amar lo: "al menat" – kofin et hamokhér limkor.
2. אָמַר מָר: הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה בְּשֵׁם חֲבֵירוֹ – אֵין כּוֹפִין אֶת הַמּוֹכֵר לִמְכּוֹר זִימְנָא אַחֲרִיתִי. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, מָצֵי אָמַר לֵיהּ: מִידָּע יָדְעַתְּ דַּאֲנָא לְנַפְשַׁאי שָׁקֵילְנָא – וּפַנְחַיָּא בְּעָלְמָא הוּא דְּקָבָעֵינָא, וְזוּזִי בִּכְדִי לָא שָׁדֵינָא, אֶלָּא אַדַּעְתָּא דְּכָתֵב לֵיהּ שְׁטָרָא אַחֲרִינָא; קָא מַשְׁמַע לַן דְּאָמַר לֵיהּ: עִנְיָינָא עֲבַדִי לָךְ בַּהֲדֵי הָהוּא דִּזְבַנְתְּ לֵיהּ בִּשְׁמֵיהּ, וְיִכְתּוֹב לָךְ שְׁטָרָא אַחֲרִינָא. amar mar: haloké'ha sade bechém 'havéro – én kofin et hamokhér limkor zimna a'hariti. pechita! maou detéma, matsé amar léh: mida yadate daana lenafcha chakélna – oufan'haya bealma hou dekavaéna, vezouzi bikhdi la chadéna, ela adata dekhatév léh chetara a'harina; ka machma lan deamar léh: inyana avadi lakh bahadé haou dizvante léh bichméh, veyikhtov lakh chetara a'harina.
3. וְאִם אָמַר לוֹ ״עַל מְנָת״ – כּוֹפִין אֶת הַמּוֹכֵר לִמְכּוֹר. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דַּאֲמַר לְהוּ לְסָהֲדִי קַמֵּיהּ דִּידֵיהּ: חֲזוֹ דִּשְׁטָרָא אַחֲרִינָא קָא בָעֵינָא. מַהוּ דְּתֵימָא, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: אָמֵינָא, שְׁטָרָא מֵהַיְאךְ דְּקָא שָׁקְלַתְּ בִּשְׁמֵיהּ קָאָמְרַתְּ; קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲמַר לֵיהּ: לְהָכִי טְרַחִי וַאֲמַרִי לְהוּ לְעֵדִים קַמָּךְ, דְּמִינָּךְ הוּא דְּקָא בָעֵינָא. veim amar lo "al menat" – kofin et hamokhér limkor. pechita! la tserikha, daamar leou lesahadi kaméh didéh: 'hazo dichtara a'harina ka vaéna. maou detéma, matsé amar léh: aména, chetara méhaykh deka chaklate bichméh kaamrate; ka machma lan daamar léh: lehakhi tera'hi vaamari leou leédim kamakh, deminakh hou deka vaéna.
4. רַב כָּהֲנָא יְהַב זוּזָא אַכִּיתָּנָא. לְסוֹף אִיַּיקַּר כִּיתָּנָא, זַבְּנֵיהּ מָרָווֹתֵיהּ דְּכִיתָּנָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: מָה אֶעְבֵּיד, אֵיזִיל אֶישְׁקֹיל זוּזַאי? אֲמַר לֵיהּ: אִי כִּי קָא [מְ]זַבְּנִי אָמְרִי: ״הַאי כִּיתָּנָא דְכָהֲנָא הוּא״ – זִיל שְׁקוֹל; וְאִי לָא – לָא תִּשְׁקוֹל. rav kahana yehav zouza akitana. lesof iyakar kitana, zabenéh maraotéh dekhitana. ata lekaméh derav, amar léh: ma ebéd, ézil echkol zouza? amar léh: i ki ka [me]zabeni amri: "ha kitana dekhahana hou" – zil chekol; vei la – la tichkol.
5. כְּמַאן? כִּבְנֵי מַעְרְבָא, דְּאָמְרִי: מִי הוֹדִיעוֹ לְבַעַל חִטִּין – שֶׁיַּקְנֶה חִטִּין לְבַעַל מָעוֹת? keman? kivné mareva, deamri: mi hodio levaal 'hitin – cheyakne 'hitin levaal maot?
6. אַטּוּ מִי יָהֵיב רַב כָּהֲנָא אַרְבַּע, וְשָׁקֵיל תַּמְנֵי?! כִּיתָּנָא מִמֵּילָא הוּא דְּאִיַּיקַּר; מִיגְזָל גַּזְלוּהּ, וּתְנַן: כׇּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה! atou mi yahév rav kahana arba, vechakél tamné?! kitana miméla hou deiyakar; migzal gazlouh, outnan: kol hagazlanin mechalemin kichat hagezéla!
7. אָמְרִי: הָתָם אֲמָנָה הֲוַאי, וְלָא מַשְׁכֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְכִיתָּנָא; וְרַב לְטַעְמֵיהּ, דַּאֲמַר רַב: עוֹשִׂין אֲמָנָה בְּפֵירוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין אֲמָנָה בְּדָמִים. amri: hatam amana hava, vela machkhéh rav kahana lekhitana; verav letaméh, daamar rav: osin amana beférot, veén osin amana bedamim.
8. מַתְנִי׳ הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה, וְנִשְׁבַּע לוֹ – יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו לְמָדַי. לֹא יִתֵּן לֹא לִבְנוֹ, וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ, אֲבָל נוֹתֵן לִשְׁלִיחַ בֵּית דִּין. וְאִם מֵת – יַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו. matni' hagozél et 'havéro chave perouta, venichba lo – yolikhenou a'hara lemada. lo yitén lo livno, velo lichlou'ho, aval notén lichli'ha bét din. veim mét – ya'hazir leorcha.
9. נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן, וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַחוֹמֶשׁ; מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן, וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַחוֹמֶשׁ; מָחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה, חוּץ מִפָּחוּת שָׁוֶה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן – אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו. נָתַן לוֹ אֶת הַחוֹמֶשׁ, וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן; מָחַל לוֹ עַל הַחוֹמֶשׁ, וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן; מָחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה, חוּץ מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן – צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו. natan lo et hakeren, velo natan lo et ha'homech; ma'hal lo al hakeren, velo ma'hal lo al ha'homech; ma'hal lo al ze veal ze, 'houts mipa'hout chave perouta bakeren – éno tsarikh lélékh a'hara. natan lo et ha'homech, velo natan lo et hakeren; ma'hal lo al ha'homech, velo ma'hal lo al hakeren; ma'hal lo al ze veal ze, 'houts michave perouta bakeren – tsarikh lélékh a'hara.
10. נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן, וְנִשְׁבַּע לוֹ עַל הַחוֹמֶשׁ – natan lo et hakeren, venichba lo al ha'homech –

Daf 103b

1. הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם חוֹמֶשׁ עַל חוֹמֶשׁ, עַד שֶׁיִּתְמַעֵט הַקֶּרֶן מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. haré ze mechalém 'homech al 'homech, ad cheyitmaét hakeren michave perouta.
2. וְכֵן בְּפִקָּדוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל, אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ אוֹ מָצָא אֲבֵדָה; וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר״ – הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. vekhén befikadon, cheneemar: "o befikadon o vitsoumet yad o vegazél, o achak et amito o matsa avéda; vekhi'hech bah venichba al chaker" – haré ze mechalém keren va'homech veacham.
3. גְּמָ׳ נִשְׁבַּע לוֹ – אִין, לֹא נִשְׁבַּע לוֹ – לָא; מַנִּי? לָא רַבִּי טַרְפוֹן וְלָא רַבִּי עֲקִיבָא! דְּתַנְיָא: גָּזַל אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן, וְכׇל אֶחָד אוֹמֵר: ״אוֹתִי גָּזַל״ – מַנִּיחַ גְּזֵילָה בֵּינֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא זוֹ דֶּרֶךְ מוֹצִיאָתוֹ מִידֵי עֲבֵירָה, עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם גְּזֵילָה לְכׇל אֶחָד [וְאֶחָד]. gema' nichba lo – in, lo nichba lo – la; mani? la rabi tarfon vela rabi akiva! detanya: gazal e'had mé'hamicha veéno yodéa éze méhen, vekhol e'had omér: "oti gazal" – mani'ha gezéla bénéhem oumistalék, divré rabi tarfon. rabi akiva omér: lo zo derekh motsiato midé avéra, ad cheyechalém gezéla lekhol e'had [vee'had].
4. מַנִּי? אִי רַבִּי טַרְפוֹן – אַף עַל גַּב דְּאִישְׁתְּבַע, אָמַר: מַנִּיחַ גְּזֵילָה בֵּינֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק! אִי רַבִּי עֲקִיבָא – אַף עַל גַּב דְּלָא אִישְׁתְּבַע, אָמַר: עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם גְּזֵילָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד! mani? i rabi tarfon – af al gav deichteva, amar: mani'ha gezéla bénéhem oumistalék! i rabi akiva – af al gav dela ichteva, amar: ad cheyechalém gezéla lekhol e'had vee'had!
5. לְעוֹלָם רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, וְכִי קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם גְּזֵילָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד – הֵיכָא דְּאִישְׁתְּבַע הוּא דְּקָאָמַר. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ, יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ״. leolam rabi akiva hi, vekhi kaamar rabi akiva ad cheyechalém gezéla lekhol e'had vee'had – hékha deichteva hou dekaamar. ma tama? deamar kera: "laacher hou lo, yitenenou beom achmato".
6. וְרַבִּי טַרְפוֹן – אַף עַל גַּב דְּאִישְׁתְּבַע, עֲבוּד רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: תַּקָּנָה גְּדוֹלָה הִתְקִינוּ, שֶׁאִם הָיְתָה הוֹצָאָה יְתֵירָה עַל הַקֶּרֶן – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ לְבֵית דִּין, וּמֵבִיא אֲשָׁמוֹ וּמִתְכַּפֵּר לוֹ. verabi tarfon – af al gav deichteva, avoud rabanan takanta. detanya, rabi elazar berabi tsadok omér: takana gedola hitkinou, cheim hayta hotsaa yetéra al hakeren – mechalém keren va'homech levét din, oumévi achamo oumitkapér lo.
7. וְרַבִּי עֲקִיבָא – כִּי עֲבוּד רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא, הֵיכָא דְּיָדַע לְמַאן גַּזְלֵיהּ, דְּקָא מַהְדַּר לֵיהּ מָמוֹנָא לְמָרֵיהּ; גָּזַל אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה, דְּלָא יָדַע לְמַאן גַּזְלֵיהּ, דְּלָא הָדַר מָמוֹנָא לְמָרֵיהּ – לָא עֲבוּד רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא. verabi akiva – ki avoud rabanan takanta, hékha deyada leman gazléh, deka mahdar léh mamona lemaréh; gazal e'had mé'hamicha, dela yada leman gazléh, dela hadar mamona lemaréh – la avoud rabanan takanta.
8. מֵתִיב רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָא עַל שֶׁלָּקַח אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מֵהֶן לָקַח – שֶׁמַּנִּיחַ דְּמֵי מִקָּח בֵּינֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק. עַל מָה נֶחְלְקוּ? שֶׁגָּזַל אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מֵהֶן גָּזַל; שֶׁרַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: מַנִּיחַ דְּמֵי גְּזֵילָה בֵּינֵיהֶם וּמִסְתַּלֵּק, וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לוֹ תַּקָּנָה, עַד שֶׁיְּשַׁלֵּם גְּזֵילָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. métiv rav houna bar yeouda, amar rabi chimon ben elazar: lo ne'hlekou rabi tarfon verabi akiva al chelaka'h e'had mé'hamicha veéno yodéa mééze méhen laka'h – chemani'ha demé mika'h bénéhem oumistalék. al ma ne'hlekou? chegazal e'had mé'hamicha bené adam, veéno yodéa mééze méhen gazal; cherabi tarfon omér: mani'ha demé gezéla bénéhem oumistalék, verabi akiva omér: én lo takana, ad cheyechalém gezéla lekhol e'had vee'had.
9. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּאִישְׁתְּבַע, מָה לִי לָקַח מָה לִי גָּזַל? vei salka datakh deichteva, ma li laka'h ma li gazal?
10. וְעוֹד מֵתִיב רָבָא: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁלָּקַח מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מֵהֶן לָקַח, וּבָא לִפְנֵי רַבִּי טַרְפוֹן, אָמַר לוֹ: הַנַּח דְּמֵי מִקָּחֲךָ בֵּינֵיהֶם, וְהִסְתַּלֵּק. בָּא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ תַּקָּנָה, עַד שֶׁתְּשַׁלֵּם לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּמִישְׁתְּבַע, חָסִיד מִי מִישְׁתְּבַע בְּשִׁיקְרָא? veod métiv rava: maase be'hasid e'had chelaka'h michené bené adam velo haya yodéa mééze méhen laka'h, ouva lifné rabi tarfon, amar lo: hana'h demé mika'hakha bénéhem, vehistalék. ba lifné rabi akiva, amar lo: én lekha takana, ad chetechalém lekhol e'had vee'had. vei salka datakh demichteva, 'hasid mi michteva bechikra?
11. וְכִי תֵּימָא דְּמִישְׁתְּבַע וַהֲדַר הָוֵי חָסִיד, וְהָא כׇּל הֵיכָא דְּאָמְרִינַן ״מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד״ – אוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא, אוֹ רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִילְעַאי; וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא וְרַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִילְעַאי חֲסִידִים דְּמֵעִיקָּרָא הֲווֹ! vekhi téma demichteva vahadar havé 'hasid, veha kol hékha deamrinan "maase be'hasid e'had" – o rabi yeouda ben bava, o rabi yeouda berabi ila; verabi yeouda ben bava verabi yeouda berabi ila 'hasidim deméikara hao!
12. אֶלָּא לְעוֹלָם רַבִּי טַרְפוֹן הִיא, וּמוֹדֶה רַבִּי טַרְפוֹן הֵיכָא דְּאִישְׁתְּבַע. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ, יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ״. וְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר אַף עַל גַּב דְּלָא מִישְׁתְּבַע – קָנֵיס. ela leolam rabi tarfon hi, oumode rabi tarfon hékha deichteva. ma tama? deamar kera: "laacher hou lo, yitenenou beom achmato". verabi akiva deamar af al gav dela michteva – kanés.
13. וְרַבִּי טַרְפוֹן, מִכְּדֵי הֵיכָא דְּמִישְׁתְּבַע – לָא סַגִּיא דְּלָא הוֹדָה; מַאי אִירְיָא ״וְנִשְׁבַּע״? אֲפִילּוּ בְּלָא שְׁבוּעָה נָמֵי! דְּתַנְיָא, מוֹדֶה רַבִּי טַרְפוֹן בְּאוֹמֵר לִשְׁנַיִם: ״גָּזַלְתִּי אֶחָד מִכֶּם מָנֶה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם״ – נוֹתֵן לָזֶה מָנֶה וְלָזֶה מָנֶה, verabi tarfon, mikedé hékha demichteva – la sagi dela hoda; ma irya "venichba"? afilou bela chevoua namé! detanya, mode rabi tarfon beomér lichnayim: "gazalti e'had mikem mane veéni yodéa éze mikem" – notén laze mane velaze mane,

Daf 104a

1. שֶׁכְּבָר הוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ! chekevar hoda mipi atsmo!
2. אֶלָּא אָמַר רָבָא: שָׁאנֵי מַתְנִיתִין, דְּכֵיוָן דְּיָדַע לְמַאן גַּזְלֵיהּ, וְאוֹדִי לֵיהּ; כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר לְאַהְדּוֹרֵי מָמוֹנָא לְמָרֵיהּ – הָוֵה לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר לֵיהּ: ״יִהְיוּ לִי בְּיָדְךָ״. הִלְכָּךְ, נִשְׁבַּע – אַף עַל גַּב דְּקָאָמַר לֵיהּ: ״יִהְיוּ לִי בְּיָדְךָ״, כֵּיוָן דְּבָעֵי כַּפָּרָה, לָא סַגִּי עַד דְּמָטֵי לִידֵיהּ; הָא לָא אִישְׁתְּבַע – הָוֵי גַּבֵּיהּ פִּקָּדוֹן, עַד דְּאָתֵי וְשָׁקֵיל לֵיהּ. ela amar rava: chané matnitin, dekhévan deyada leman gazléh, veodi léh; kévan deefchar leahdoré mamona lemaréh – havé léh keman deamar léh: "yihou li beyadkha". hilkakh, nichba – af al gav dekaamar léh: "yihou li beyadkha", kévan devaé kapara, la sagi ad dematé lidéh; ha la ichteva – havé gabéh pikadon, ad deaté vechakél léh.
3. לֹא יִתֵּן לֹא לִבְנוֹ וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ. אִיתְּמַר: שָׁלִיחַ שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּעֵדִים – רַב חִסְדָּא אָמַר: הָוֵי שָׁלִיחַ, רַבָּה אָמַר: לָא הָוֵי שָׁלִיחַ. lo yitén lo livno velo lichlou'ho. itemar: chali'ha cheasao beédim – rav 'hisda amar: havé chali'ha, raba amar: la havé chali'ha.
4. רַב חִסְדָּא אָמַר הָוֵי שָׁלִיחַ – לְהָכִי טְרַחִי וְאוֹקְמֵיהּ בְּעֵדִים, דְּלֵיקוּ בִּרְשׁוּתֵיהּ. רַבָּה אָמַר לָא הָוֵי שָׁלִיחַ – הָכִי קָאָמַר: אִינִישׁ מְהֵימְנָא הוּא; אִי סָמְכַתְּ – סְמוֹךְ, אִי בָּעֵית לְשַׁדּוֹרֵיה בִּידֵיהּ – שַׁדַּר בִּידֵיהּ. rav 'hisda amar havé chali'ha – lehakhi tera'hi veokméh beédim, delékou birchoutéh. raba amar la havé chali'ha – hakhi kaamar: inich mehémna hou; i samkhate – semokh, i baét lechadoré bidéh – chadar bidéh.
5. תְּנַן: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה, וְשִׁילְּחָהּ בְּיַד בְּנוֹ, בְּיַד עַבְדּוֹ, בְּיַד שְׁלוּחוֹ; אוֹ בְּיַד בְּנוֹ, בְּיַד עַבְדּוֹ, בְּיַד שְׁלוּחוֹ שֶׁל שׁוֹאֵל; וּמֵתָה – פָּטוּר. tenan: hachoél et hapara, vechile'hah beyad beno, beyad avdo, beyad chelou'ho; o beyad beno, beyad avdo, beyad chelou'ho chel choél; ouméta – patour.
6. הַאי שְׁלוּחוֹ הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלֹא (עָשָׂה) [עֲשָׂאוֹ] בְּעֵדִים, מְנָא יָדְעִינַן? אֶלָּא (דְּעָשָׂה) [דַּעֲשָׂאוֹ] בְּעֵדִים – וְקָתָנֵי דְּפָטוּר? קַשְׁיָא לְרַב חִסְדָּא! ha chelou'ho hékhi damé? i delo (asa) [asao] beédim, mena yadinan? ela (deasa) [daasao] beédim – vekatané defatour? kachya lerav 'hisda!
7. כִּדְאָמַר רַב חִסְדָּא: בִּשְׂכִירוֹ וּלְקִיטוֹ, הָכָא נָמֵי בִּשְׂכִירוֹ וּלְקִיטוֹ. kidamar rav 'hisda: biskhiro oulkito, hakha namé biskhiro oulkito.
8. תְּנַן: לֹא יִתֵּן לֹא לִבְנוֹ וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ. הַאי שְׁלוּחוֹ הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלָא עֲשָׂאוֹ בְּעֵדִים, מְנָא יָדְעִינַן? אֶלָּא לָאו דַּעֲשָׂאוֹ בְּעֵדִים? תַּרְגְּמַהּ רַב חִסְדָּא: בִּשְׂכִירוֹ וּלְקִיטוֹ. tenan: lo yitén lo livno velo lichlou'ho. ha chelou'ho hékhi damé? i dela asao beédim, mena yadinan? ela la daasao beédim? targemah rav 'hisda: biskhiro oulkito.
9. אֲבָל שָׁלִיחַ שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּעֵדִים – מַאי, הָכִי נָמֵי דְּהָוֵי שָׁלִיחַ? אַדְּתָנֵי סֵיפָא: אֲבָל נוֹתֵן הוּא לִשְׁלִיחַ בֵּית דִּין; לִפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידֵיהּ – שָׁלִיחַ שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּעֵדִים, הָכִי נָמֵי דְּהָוֵי שָׁלִיחַ! aval chali'ha cheasao beédim – ma, hakhi namé dehavé chali'ha? adetané séfa: aval notén hou lichli'ha bét din; liflog velitné bedidéh – chali'ha cheasao beédim, hakhi namé dehavé chali'ha!
10. אָמְרִי: לָא פְּסִיקָא לֵיהּ; שְׁלִיחַ בֵּית דִּין, לָא שְׁנָא עֲשָׂאוֹ נִגְזָל וְלָא שְׁנָא עֲשָׂאוֹ גַּזְלָן, הָוֵי שָׁלִיחַ – פְּסִיקָא לֵיהּ. שְׁלִיחַ שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּעֵדִים, דְּכִי עֲשָׂאוֹ נִגְזָל הוּא דְּהָוֵי שָׁלִיחַ, עֲשָׂאוֹ גַּזְלָן לָא הָוֵי שָׁלִיחַ – לָא פְּסִיקָא לֵיהּ. amri: la pesika léh; cheli'ha bét din, la chena asao nigzal vela chena asao gazlan, havé chali'ha – pesika léh. cheli'ha cheasao beédim, dekhi asao nigzal hou dehavé chali'ha, asao gazlan la havé chali'ha – la pesika léh.
11. וּלְאַפּוֹקֵי מֵהַאי תַּנָּא – דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: שְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁעֲשָׂאוֹ נִגְזָל וְלֹא עֲשָׂאוֹ גַּזְלָן, אוֹ עֲשָׂאוֹ גַּזְלָן וְשָׁלַח הַלָּה וְנָטַל אֶת שֶׁלּוֹ מִיָּדוֹ – פָּטוּר. oulapoké méha tana – detanya, rabi chimon ben elazar omér: cheli'ha bét din cheasao nigzal velo asao gazlan, o asao gazlan vechala'h hala venatal et chelo miyado – patour.
12. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: שָׁלִיחַ שֶׁעֲשָׂאוֹ בְּעֵדִים, הָוֵי שָׁלִיחַ. וְאִם תֹּאמַר מִשְׁנָתֵנוּ; rabi yo'hanan verabi elazar deamri tarvayou: chali'ha cheasao beédim, havé chali'ha. veim tomar michnaténou;
13. בְּמַמְצִיא לוֹ שָׁלִיחַ, דַּאֲמַר לֵיהּ: ״אִית לִי זוּזֵי גַּבֵּי פְלָנְיָא, וְלָא קָא מְשַׁדַּר לְהוּ. אִיתְחֲזִי לֵיהּ, דִּלְמָא אִינִישׁ הוּא דְּלָא מַשְׁכַּח לְשַׁדּוֹרֵי לֵיהּ״. bemamtsi lo chali'ha, daamar léh: "it li zouzé gabé felanya, vela ka mechadar leou. it'hazi léh, dilma inich hou dela machka'h lechadoré léh".
14. אִי נָמֵי, כִּדְרַב חִסְדָּא – בִּשְׂכִירוֹ וּלְקִיטוֹ. i namé, kidrav 'hisda – biskhiro oulkito.
15. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: amar rav yeouda amar chemouél:

Daf 104b

1. אֵין מְשַׁלְּחִין מָעוֹת בִּדְיוֹקְנֵי, וַאֲפִילּוּ עֵדִים חֲתוּמִים עָלֶיהָ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אִם עֵדִים חֲתוּמִים עָלֶיהָ – מְשַׁלְּחִין. én mechale'hin maot bidokné, vaafilou édim 'hatoumim aleha. verabi yo'hanan amar: im édim 'hatoumim aleha – mechale'hin.
2. אָמְרִי: לִשְׁמוּאֵל מַאי תַּקַּנְתָּא? כִּי הָא דְּרַבִּי אַבָּא הָוֵי מַסֵּיק זוּזֵי בִּדְרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא, אֲמַר לֵיהּ לְרַב סָפְרָא: בַּהֲדֵי דְּאָתֵית, אַיְיתִינְהוּ נִיהֲלִי. כִּי אֲזַל לְהָתָם, אֲמַר לֵיהּ רָבָא בְּרֵיהּ: מִי כָּתַב לָךְ: ״הִתְקַבַּלְתִּי״? אֲמַר לֵיהּ: לָא. אִי הָכִי, זִיל בְּרֵישָׁא, וְיִכְתּוֹב לָךְ ״הִתְקַבַּלְתִּי״. amri: lichmouél ma takanta? ki ha derabi aba havé masék zouzé bidrav yoséf bar 'hama, amar léh lerav safra: bahadé deatét, aytinou nihali. ki azal lehatam, amar léh rava beréh: mi katav lakh: "hitkabalti"? amar léh: la. i hakhi, zil berécha, veyikhtov lakh "hitkabalti".
3. לְסוֹף אֲמַר לֵיהּ: אִי כָּתַב לָךְ נָמֵי ״הִתְקַבַּלְתִּי״, לָאו כְּלוּם הוּא; דִּלְמָא אַדְּאָתֵית שָׁכֵיב רַבִּי אַבָּא, וְנָפְלוּ זוּזֵי קַמֵּי יַתְמֵי, וְ״הִתְקַבַּלְתִּי״ דְּרַבִּי אַבָּא לָאו כְּלוּם הוּא. אֲמַר לֵיהּ: וְאֶלָּא מַאי תַּקַּנְתָּא? זִיל נַקְנִינְהוּ לָךְ אַגַּב אַרְעָא, וְתָא אַתְּ כְּתוֹב לַן ״הִתְקַבַּלְתִּי״. lesof amar léh: i katav lakh namé "hitkabalti", la keloum hou; dilma adeatét chakhév rabi aba, venaflou zouzé kamé yatmé, ve"hitkabalti" derabi aba la keloum hou. amar léh: veela ma takanta? zil nakninou lakh agav ara, veta ate ketov lan "hitkabalti".
4. כִּי הָא דְּרַב פָּפָּא הֲוָה מַסֵּיק תְּרֵיסַר אַלְפֵי זוּזֵי בֵּי חוֹזָאֵי, אַקְנִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא אַגַּב אַסִּיפָּא דְבֵיתֵיהּ. כִּי אֲתָא, נְפַק לְאַפֵּיהּ עַד תְּוָאךְ. ki ha derav papa hava masék terésar alfé zouzé bé 'hozaé, akninou nihaléh lerav chemouél bar aba agav asipa devétéh. ki ata, nefak leapéh ad tevakh.
5. נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְכוּ׳. אַלְמָא חוֹמֶשׁ מָמוֹנָא הוּא, וְאִם מָיֵית – מְשַׁלְּמִי לֵיהּ יוֹרְשִׁין. natan lo et hakeren vekhou'. alma 'homech mamona hou, veim mayét – mechalemi léh yorchin.
6. וּתְנַן נָמֵי: נָתַן אֶת הַקֶּרֶן וְנִשְׁבַּע עַל הַחוֹמֶשׁ – הֲרֵי מוֹסִיף חוֹמֶשׁ עַל חוֹמֶשׁ. אַלְמָא חוּמְשָׁא מָמוֹנָא הוּא. outnan namé: natan et hakeren venichba al ha'homech – haré mosif 'homech al 'homech. alma 'houmcha mamona hou.
7. וְתַנְיָא נָמֵי הָכִי: הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ, וְנִשְׁבַּע לוֹ, וָמֵת – יוֹרְשִׁין מְשַׁלְּמִים קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ, וּפְטוּרִין מִן הָאָשָׁם. vetanya namé hakhi: hagozél et 'havéro, venichba lo, vamét – yorchin mechalemim keren va'homech, ouftourin min haacham.
8. וְיוֹרְשִׁין בְּנֵי שַׁלּוֹמֵי חוּמְשָׁא דַּאֲבוּהוֹן הָווּ – אַלְמָא חוֹמֶשׁ מָמוֹנָא הוּא, וּבָעֵי שַׁלּוֹמֵי יוֹרְשִׁין. וּרְמִינְהוּ, עֲדַיִין אֲנִי אוֹמֵר: אֵימָתַי אֵינוֹ מְשַׁלֵּם חוֹמֶשׁ עַל גֶּזֶל אָבִיו – בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִשְׁבַּע לֹא הוּא וְלֹא אָבִיו; veorchin bené chalomé 'houmcha daavouon haou – alma 'homech mamona hou, ouvaé chalomé yorchin. ourminou, adayin ani omér: émata éno mechalém 'homech al gezel avi – bizman chelo nichba lo hou velo avi;
9. הוּא וְלֹא אָבִיו, אָבִיו וְלֹא הוּא, הוּא וְאָבִיו – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר גָּזָל וַאֲשֶׁר עָשָׁק״ – וְהוּא לֹא גָּזַל וְלֹא עָשַׁק. hou velo avi, avi velo hou, hou veavi – minayin? talmoud lomar: "acher gazal vaacher achak" – veou lo gazal velo achak.
10. אָמַר רַב נַחְמָן: לָא קַשְׁיָא; כָּאן שֶׁהוֹדָה, כָּאן שֶׁלֹּא הוֹדָה. amar rav na'hman: la kachya; kan cheoda, kan chelo hoda.
11. אִי לֹא הוֹדָה, קֶרֶן נָמֵי לָא מְשַׁלֵּם! וְכִי תֵּימָא: הָכִי נָמֵי דְּלָא מְשַׁלֵּם; וְהָא מִדְּקָא מְהַדַּר אַחוֹמֶשׁ – לְמֵימְרָא דְּקֶרֶן מְשַׁלֵּם! i lo hoda, keren namé la mechalém! vekhi téma: hakhi namé dela mechalém; veha mideka mehadar a'homech – lemémra dekeren mechalém!
12. וְעוֹד תַּנְיָא, וַעֲדַיִין אֲנִי אוֹמֵר: אֵימָתַי הוּא מְשַׁלֵּם קֶרֶן עַל גֶּזֶל אָבִיו – בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּע הוּא וְאָבִיו. אָבִיו וְלֹא הוּא, הוּא וְלֹא אָבִיו, לֹא הוּא וְלֹא אָבִיו – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: גְּזֵילָה וָעוֹשֶׁק, אֲבֵידָה וּפִקָּדוֹן – יֵשׁ תַּלְמוּד. veod tanya, vaadayin ani omér: émata hou mechalém keren al gezel avi – bizman chenichba hou veavi. avi velo hou, hou velo avi, lo hou velo avi – minayin? talmoud lomar: gezéla vaochek, avéda oufikadon – yéch talmoud.
13. וְיָתֵיב רַב הוּנָא וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בְּרֵיהּ: ״יֵשׁ תַּלְמוּד״ קָאָמַר מָר, אוֹ ״יִשְׁתַּלְמוּ״ קָאָמַר מָר? אֲמַר לֵיהּ: ״יֵשׁ תַּלְמוּד״ קָאָמֵינָא, וּמֵרִיבּוּיָא דִּקְרָאֵי אֲמַרִי. veyatév rav houna vekaamar leha chemata. amar léh raba beréh: "yéch talmoud" kaamar mar, o "yichtalmou" kaamar mar? amar léh: "yéch talmoud" kaaména, ouméribouya dikraé amari.
14. אֶלָּא מַאי ״לֹא הוֹדָה״? לֹא הוֹדָה אָבִיו, וְהוֹדָה בְּנוֹ. ela ma "lo hoda"? lo hoda avi, veoda beno.
15. וְנִחַיַּיב בְּנוֹ חוֹמֶשׁ אַשְּׁבוּעָה דִידֵיהּ! אָמְרִי: בְּשֶׁאֵין גְּזֵילָה קַיֶּימֶת. אִי בְּשֶׁאֵין גְּזֵילָה קַיֶּימֶת, אֲפִילּוּ קֶרֶן נָמֵי לָא מְשַׁלֵּם! לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא אַחְרָיוּת. veni'hayav beno 'homech achevoua didéh! amri: becheén gezéla kayemet. i becheén gezéla kayemet, afilou keren namé la mechalém! la tserikha, deika a'hraout.
16. וְכִי אִיכָּא אַחְרָיוּת נְכָסִים מַאי הָוֵי? מִלְוָה עַל פֶּה הִיא, וּמִלְוָה עַל פֶּה אֵינוֹ גּוֹבֶה לֹא מִן הַיּוֹרְשִׁין וְלֹא מִן הַלָּקוֹחוֹת! vekhi ika a'hraout nekhasim ma havé? milva al pe hi, oumilva al pe éno gove lo min hayorchin velo min halako'hot!
17. אָמְרִי: amri:

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bava Kamma
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)