Talmud Bava Kamma, Chapitre 8 (ח) · Daf 76b à 86b

Daf 76b

1. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: בְּשׁוֹחֵט בַּעֲלֵי מוּמִין בַּחוּץ. veréch lakich amar: becho'hét baalé moumin ba'houts.
2. תָּהֵי בַּהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: לְרַבִּי יוֹחָנָן – שְׁחִיטָה מַתֶּרֶת?! וַהֲלֹא זְרִיקָה מַתֶּרֶת! tahé bah rabi elazar: lerabi yo'hanan – che'hita materet?! vahalo zerika materet!
3. לְרֵישׁ לָקִישׁ – שְׁחִיטָה מַתֶּרֶת?! וַהֲלֹא פְּדִיָּיה מַתֶּרֶת! leréch lakich – che'hita materet?! vahalo pediya materet!
4. אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: כׇּל הָעוֹמֵד לִזְרוֹק – כְּזָרוּק דָּמֵי, וְכׇל הָעוֹמֵד לִפְדּוֹת – כְּפָדוּי דָּמֵי. ichtemittéh ha derabi chimon: kol haoméd lizrok – kezarouk damé, vekhol haoméd lifdot – kefadou damé.
5. כׇּל הָעוֹמֵד לִזְרוֹק כְּזָרוּק דָּמֵי – דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֵשׁ נוֹתָר שֶׁהוּא מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין, וְיֵשׁ נוֹתָר שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין. kol haoméd lizrok kezarouk damé – detanya, rabi chimon omér: yéch notar cheou metamé toumat okhalin, veyéch notar cheéno metamé toumat okhalin.
6. כֵּיצַד? לָן לִפְנֵי זְרִיקָה – אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין. לְאַחַר זְרִיקָה – מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין. kétsad? lan lifné zerika – éno metamé toumat okhalin. lea'har zerika – metamé toumat okhalin.
7. וְקַיְימָא לַן: מַאי ״לִפְנֵי זְרִיקָה״ – קוֹדֶם שֶׁנִּרְאָה לִזְרִיקָה. ״לְאַחַר זְרִיקָה״ – לְאַחַר שֶׁנִּרְאָה לִזְרִיקָה. vekayma lan: ma "lifné zerika" – kodem chenira lizrika. "lea'har zerika" – lea'har chenira lizrika.
8. קוֹדֶם שֶׁנִּרְאָה לִזְרִיקָה לָן – מַאי הִיא? דְּלָא הָוְיָא שְׁהוּת בַּיּוֹם לְמִזְרְקֵיהּ, דְּשַׁחְטֵיהּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה – וְאֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין. kodem chenira lizrika lan – ma hi? dela havya cheout bayom lemizrekéh, decha'htéh samoukh lichkiat ha'hama – veéno metamé toumat okhalin.
9. לְאַחַר שֶׁנִּרְאָה לִזְרִיקָה לָן, דַּהֲוַיא שְׁהוּת בַּיּוֹם לְמִזְרְקֵיהּ – מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין. אַלְמָא כָּל הָעוֹמֵד לִזְרוֹק – כְּזָרוּק דָּמֵי, lea'har chenira lizrika lan, dahava cheout bayom lemizrekéh – metamé toumat okhalin. alma kal haoméd lizrok – kezarouk damé,
10. וְכׇל הָעוֹמֵד לִפְדּוֹת – כְּפָדוּי דָּמֵי. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: vekhol haoméd lifdot – kefadou damé. detanya, rabi chimon omér:

Daf 77a

1. פָּרָה – מְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין, הוֹאִיל וְהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. para – metamé toumat okhalin, hoil vehayta lah cheat hakocher.

Daf 77b

1. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן: פָּרָה נִפְדֵּית עַל גַּבֵּי מַעֲרַכְתָּהּ. אַלְמָא כׇּל הָעוֹמֵד לִפְדּוֹת – כְּפָדוּי דָּמֵי. veamar réch lakich, omér haya rabi chimon: para nifdét al gabé maarakhtah. alma kol haoméd lifdot – kefadou damé.
2. בִּשְׁלָמָא רַבִּי יוֹחָנָן לָא אָמַר כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ – דְּקָא בָּעֵי לְאוֹקֹמַהּ לְמַתְנִיתִין אֲפִילּוּ בִּתְמִימִין. אֶלָּא רֵישׁ לָקִישׁ – מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי יוֹחָנָן? bichlama rabi yo'hanan la amar kerabi chimon ben lakich – deka baé leokomah lematnitin afilou bitmimin. ela réch lakich – ma tama la amar kerabi yo'hanan?
3. אָמַר לָךְ: ״וּטְבָחוֹ וּמְכָרוֹ״ – כֹּל הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בִּמְכִירָה אִיתֵיהּ בִּטְבִיחָה, וְכֹל הֵיכָא דְּלֵיתֵיהּ בִּמְכִירָה לֵיתֵיהּ בִּטְבִיחָה. וְהָנֵי קֳדָשִׁים – הוֹאִיל דְּכִי מְזַבֵּין קֳדָשִׁים לָא הָוְיָא מְכִירָה, לֵיתַנְהוּ בִּטְבִיחָה. amar lakh: "outva'ho oumkharo" – kol hékha deitéh bimkhira itéh bitvi'ha, vekhol hékha delétéh bimkhira létéh bitvi'ha. vehané kodachim – hoil dekhi mezabén kodachim la havya mekhira, létanou bitvi'ha.
4. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ – דְּאִתְּמַר: הַמּוֹכֵר טְרֵיפָה לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר. veazdou letamayou – deitemar: hamokhér teréfa ledivré rabi chimon – rabi yo'hanan amar: 'hayav, veréch lakich amar: patour.
5. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב – אַף עַל גַּב דְּלֵיתֵיהּ בִּטְבִיחָה, אִיתֵיהּ בִּמְכִירָה. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּטוּר – כֵּיוָן דְּלֵיתֵיהּ בִּטְבִיחָה, לֵיתֵיהּ בִּמְכִירָה. rabi yo'hanan amar 'hayav – af al gav delétéh bitvi'ha, itéh bimkhira. veréch lakich amar patour – kévan delétéh bitvi'ha, létéh bimkhira.
6. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: גָּנַב כִּלְאַיִם וּטְבָחָהּ, טְרֵיפָה וּמְכָרָהּ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. מַאי, לָאו רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא? אַלְמָא אַף עַל גַּב דְּלֵיתֵיהּ בִּטְבִיחָה – אִיתֵיהּ בִּמְכִירָה! étivéh rabi yo'hanan lerabi chimon ben lakich: ganav kilayim outva'hah, teréfa oumkharah – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha. ma, la rabi chimon hi? alma af al gav delétéh bitvi'ha – itéh bimkhira!
7. אֲמַר לֵיהּ: לָא; רַבָּנַן. amar léh: la; rabanan.
8. אִי רַבָּנַן, טְרֵיפָה בִּמְכִירָה אִיתַהּ – בִּזְבִיחָה לֵיתַהּ?! i rabanan, teréfa bimkhira itah – bizvi'ha létah?!
9. וְאֶלָּא מַאי, רַבִּי שִׁמְעוֹן?! כִּלְאַיִם בִּטְבִיחָה אִיתַהּ, בִּמְכִירָה לֵיתַהּ?! veela ma, rabi chimon?! kilayim bitvi'ha itah, bimkhira létah?!
10. אֶלָּא תְּנָא טְבִיחָה – וְהוּא הַדִּין לִמְכִירָה; אֵימָא לְרַבָּנַן נָמֵי, תְּנָא מְכִירָה – וְהוּא הַדִּין לִטְבִיחָה. ela tena tevi'ha – veou hadin limkhira; éma lerabanan namé, tena mekhira – veou hadin litvi'ha.
11. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ: הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַיְּידֵי דִּתְנָא טְרֵיפָה בַּחֲדָא – תְּנָא כִּלְאַיִם בַּחֲדָא. verabi yo'hanan amar lakh: ha ma? i amrate bichlama rabi chimon, ayedé ditna teréfa ba'hada – tena kilayim ba'hada.
12. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רַבָּנַן, נְעָרְבִינְהוּ וְנִיתְנִינְהוּ: גָּנַב כִּלְאַיִם וּטְרֵיפָה, טְבָחָן וּמְכָרָן – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה! קַשְׁיָא. ela i amrate rabanan, nearvinou venitninou: ganav kilayim outréfa, teva'han oumkharan – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha! kachya.
13. כִּלְאַיִם – ״שֶׂה״ כְּתִיב; וְאָמַר רָבָא: זֶה בָּנָה אָב – כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״שֶׂה״, אֵינוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַכִּלְאַיִם! kilayim – "se" ketiv; veamar rava: ze bana av – kol makom cheneemar "se", éno ela leotsi et hakilayim!
14. שָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר קְרָא: ״אוֹ״ – לְרַבּוֹת אֶת הַכִּלְאַיִם. chané hakha, deamar kera: "o" – lerabot et hakilayim.
15. וְכׇל ״אוֹ״ לְרַבּוֹת הוּא? וְהָתַנְיָא: ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב״ – פְּרָט לְכִלְאַיִם, ״אוֹ עֵז״ – פְּרָט לְנִדְמֶה! vekhol "o" lerabot hou? vehatanya: "chor o khesev" – perat lekhilayim, "o éz" – perat lenidme!
16. אָמַר רָבָא: הָכָא מֵעִנְיָינֵיהּ דִּקְרָא, וְהָכָא מֵעִנְיָינֵיהּ דִּקְרָא. הָכָא גַּבֵּי גְּנֵיבָה, דִּכְתִיב: ״שׁוֹר אוֹ שֶׂה״, שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא כִּלְאַיִם מִבֵּינֵיהֶם – ״אוֹ״ לְרַבּוֹת כִּלְאַיִם. גַּבֵּי קֳדָשִׁים, דִּכְתִיב: ״כֶּשֶׂב וָעֵז״, שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא כִּלְאַיִם מִבֵּינֵיהֶם – ״אוֹ״ לְמַעֵט הוּא. amar rava: hakha méinyanéh dikra, vehakha méinyanéh dikra. hakha gabé genéva, dikhtiv: "chor o se", chei ata yakhol leotsi kilayim mibénéhem – "o" lerabot kilayim. gabé kodachim, dikhtiv: "kesev vaéz", cheata yakhol leotsi kilayim mibénéhem – "o" lemaét hou.

Daf 78a

1. הָא גַּבֵּי קֳדָשִׁים נָמֵי נֶאֱמַר: ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב״ – שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא כִּלְאַיִם מִבֵּינֵיהֶם, וּנְרַבֵּי! מִדְּסֵיפָא לְמַעֵט, רֵישָׁא נָמֵי לְמַעֵט. אַדְּרַבָּה; מִדְּרֵישָׁא לְרַבּוֹת, סֵיפָא נָמֵי לְרַבּוֹת! ha gabé kodachim namé neemar: "chor o khesev" – cheén ata yakhol leotsi kilayim mibénéhem, ounrabé! mideséfa lemaét, récha namé lemaét. aderaba; miderécha lerabot, séfa namé lerabot!
2. הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְמַעֵט – הוּא דְּאִיצְטְרִיךְ תְּרֵי מִיעוּטֵי; דְּאַף עַל גַּב דְּאִימַּעַט כִּלְאַיִם, אִיצְטְרִיךְ לְמַעוֹטֵי נִדְמֶה. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְרַבּוֹת – תְּרֵי רִיבּוּיֵי לְמָה? הַשְׁתָּא כִּלְאַיִם אִירַבִּי לֵיהּ, נִדְמֶה מִבַּעְיָא?! ha ma? i amrate bichlama lemaét – hou deitsterikh teré miouté; deaf al gav deimaat kilayim, itsterikh lemaoté nidme. ela i amrate lerabot – teré ribouyé lema? hachta kilayim irabi léh, nidme mibaya?!
3. אֶלָּא הָא דְּאָמַר רָבָא: זֶה בָּנָה אָב – כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״שֶׂה״, אֵינוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַכִּלְאַיִם; לְמַאי הִלְכְתָא? אִי לְקָדָשִׁים, בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב״ – פְּרָט לְכִלְאַיִם! ela ha deamar rava: ze bana av – kol makom cheneemar "se", éno ela leotsi et hakilayim; lema hilkheta? i lekadachim, behedya ketiv beou "chor o khesev" – perat lekhilayim!
4. אִי לְמַעֲשֵׂר, ״תַּחַת״–״תַּחַת״ יָלֵיף, מִקֳּדָשִׁים! i lemaasér, "ta'hat"–"ta'hat" yaléf, mikodachim!
5. אִי לִבְכוֹר, ״הַעֲבָרָה״–״הַעֲבָרָה״ יָלֵיף, מִמַּעֲשֵׂר! i livkhor, "haavara"–"haavara" yaléf, mimaasér!
6. אִי נָמֵי, נִדְמֶה אָמְרַתְּ לָא – דִּכְתִיב: ״אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר״ – עַד שֶׁיְּהֵא הוּא שׁוֹר וּבְכוֹרוֹ שׁוֹר; כִּלְאַיִם מִבַּעְיָא? i namé, nidme amrate la – dikhtiv: "akh bekhor chor" – ad cheyehé hou chor ouvkhoro chor; kilayim mibaya?
7. אֶלָּא כִּי אִיתְּמַר דְּרָבָא – לְעִנְיַן פֶּטֶר חֲמוֹר. כְּדִתְנַן: אֵין פּוֹדִין לֹא בְּעֵגֶל וְלֹא בְּחַיָּה וְלֹא בִּשְׁחוּטָה וְלֹא בִּטְרֵיפָה וְלֹא בְּכִלְאַיִם וְלֹא בְּכוֹי. ela ki itemar derava – leinyan peter 'hamor. keditnan: én podin lo beégel velo be'haya velo bich'houta velo bitréfa velo bekhilayim velo bekho.
8. וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּמַתִּיר בְּכִלְאַיִם – דִּתְנַן: רַבִּי אֶלְעָזָר מַתִּיר בְּכִלְאַיִם מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׂה, לְמַאי הִלְכְתָא? oulrabi elazar dematir bekhilayim – ditnan: rabi elazar matir bekhilayim mipené cheou se, lema hilkheta?
9. אָמַר לָךְ רַבִּי אֶלְעָזָר: כִּי אִיתְּמַר דְּרָבָא – לְטָמֵא שֶׁנּוֹלַד מִן הַטָּהוֹר וְעִיבּוּרוֹ מִן הַטָּמֵא, וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ; דְּאִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִ״שֵּׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים״ נָפְקָא לֵיהּ – עַד שֶׁיְּהֵא אָבִיו כֶּבֶשׂ וְאִמּוֹ כִּבְשָׂה. amar lakh rabi elazar: ki itemar derava – letamé chenolad min hataor veibouro min hatamé, oudla kerabi yeochoua; dei rabi yeochoua, mi"sé khesavim vesé izim" nafka léh – ad cheyehé avi keves veimo kivsa.
10. וּטְהוֹרָה מִטְּמֵאָה מִי מִיעַבְּרָא?! אִין; דְּקַיְימָא לַן outora miteméa mi miabera?! in; dekayma lan

Daf 78b

1. דְּאִיעַבַּר מִקָּלוּט, כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. deiabar mikalout, kerabi chimon.
2. בָּעֵי רָבָא: ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״, וְהִפְרִישׁ שׁוֹר, וּבָא אַחֵר וְגָנַב; מִי פָּטַר גַּנָּב נַפְשֵׁיהּ בְּכֶבֶשׂ – לְרַבָּנַן, בְּעוֹלַת הָעוֹף – לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה? דִּתְנַן: ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״ – יָבִיא כֶּבֶשׂ. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: יָבִיא תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה. baé rava: "haré ala ola", vehifrich chor, ouva a'hér veganav; mi patar ganav nafchéh bekheves – lerabanan, beolat haof – lerabi elazar ben azarya? ditnan: "haré ala ola" – yavi keves. rabi elazar ben azarya omér: yavi tor o ben yona.
3. מַאי? מִי אָמְרִינַן: שֵׁם עוֹלָה קַבֵּיל עִילָּוֵיהּ; אוֹ דִלְמָא, מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר בָּעֵינָא לְמֶיעְבַּד? ma? mi amrinan: chém ola kabél ilavéh; o dilma, matsé amar léh: ana mitsva min hamouv'har baéna lemebad?
4. בָּתַר דְּאִיבַּעְיָא, הֲדַר פַּשְׁטַהּ: גַּנָּב פֹּטֵר עַצְמוֹ בְּכֶבֶשׂ לְרַבָּנַן, בְּעוֹלַת הָעוֹף לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. batar deibaya, hadar pachtah: ganav potér atsmo bekheves lerabanan, beolat haof lerabi elazar ben azarya.
5. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא מַתְנֵי לַהּ בְּהֶדְיָא – אָמַר רָבָא: ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״ וְהִפְרִישׁ שׁוֹר, וּבָא אַחֵר וּגְנָבוֹ – פֹּטֵר עַצְמוֹ בְּכֶבֶשׂ לְרַבָּנַן, וּבְעוֹלַת הָעוֹף לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. rav a'ha beréh derav ika matné lah behedya – amar rava: "haré ala ola" vehifrich chor, ouva a'hér ougnavo – potér atsmo bekheves lerabanan, ouvolat haof lerabi elazar ben azarya.
6. מַתְנִי׳ מְכָרוֹ חוּץ מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּוֹ, אוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ בּוֹ שׁוּתָּפוּת; הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ, הַנּוֹחֵר, וְהַמְעַקֵּר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. matni' mekharo 'houts mée'had miméa chebo, o chehayta lo bo choutafout; hacho'hét venitnabela beyado, hano'hér, vehamakér – mechalém tachloumé khefel, veéno mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
7. גְּמָ׳ מַאי ״חוּץ מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּוֹ״? אָמַר רַב: חוּץ מִדָּבָר הַנִּיתָּר עִמּוֹ בִּשְׁחִיטָה. וְלֵוִי אָמַר: חוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ. וְכֵן תַּנְיָא בְּמַתְנִיתָא: חוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ. gema' ma "'houts mée'had miméa chebo"? amar rav: 'houts midavar hanitar imo bich'hita. velévi amar: 'houts migizoteha. vekhén tanya bematnita: 'houts migizoteha.
8. מֵיתִיבִי: מְכָרָהּ חוּץ מִיָּדָהּ, חוּץ מֵרַגְלָהּ, חוּץ מִקַּרְנָהּ, חוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. רַבִּי אוֹמֵר: דָּבָר הַמְעַכֵּב בִּשְׁחִיטָה – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, métivi: mekharah 'houts miyadah, 'houts méraglah, 'houts mikarnah, 'houts migizoteha – éno mechalém tachloumé arbaa va'hamicha. rabi omér: davar hamakév bich'hita – éno mechalém tachloumé arbaa va'hamicha,
9. וְשֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב בִּשְׁחִיטָה – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. vecheéno meakév bich'hita – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
10. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: חוּץ מִקַּרְנָהּ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, חוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. rabi chimon ben elazar omér: 'houts mikarnah – éno mechalém tachloumé arbaa va'hamicha, 'houts migizoteha – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
11. בִּשְׁלָמָא לְלֵוִי – כְּתַנָּא קַמָּא; אֶלָּא לְרַב – כְּמַאן? bichlama lelévi – ketana kama; ela lerav – keman?
12. אָמְרִי: רַב דְּאָמַר – כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מְכָרָהּ חוּץ מִיָּדָהּ וְחוּץ מֵרַגְלָהּ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. חוּץ מִקַּרְנָהּ, חוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. amri: rav deamar – ki ha tana, detanya, rabi chimon ben elazar omér: mekharah 'houts miyadah ve'houts méraglah – éno mechalém tachloumé arbaa va'hamicha. 'houts mikarnah, 'houts migizoteha – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
13. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? תַּנָּא קַמָּא סָבַר: ״וּטְבָחוֹ״ כּוּלּוֹ בָּעֵינַן, ״וּמְכָרוֹ״ כּוּלּוֹ בָּעֵינַן. bema kamipalgi? tana kama savar: "outva'ho" koulo baénan, "oumkharo" koulo baénan.
14. וְרַבִּי סָבַר: ״וּטְבָחוֹ״ – מִידֵּי דְּהָוֵי בִּטְבִיחָה, לְאַפּוֹקֵי מִידֵּי דְּלָא הָוְיָא בִּטְבִיחָה; ״וּמְכָרוֹ״ – דֻּומְיָא דִּטְבִיחָה. verabi savar: "outva'ho" – midé dehavé bitvi'ha, leapoké midé dela havya bitvi'ha; "oumkharo" – doumya ditvi'ha.
15. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר סָבַר: קַרְנָא, דְּלָא לְמִגַּז קָיְימָא – הָוֵי שִׁיּוּר, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה; גִּיזּוֹתֶיהָ, דִּלְמִיגַּז קָיְימִי – לָא הָוֵי שִׁיּוּר, וּמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. verabi chimon ben elazar savar: karna, dela lemigaz kayma – havé chiyour, veéno mechalém tachloum arbaa va'hamicha; gizoteha, dilmigaz kaymi – la havé chiyour, oumchalém tachloum arbaa va'hamicha.
16. וְאִידַּךְ תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר סָבַר: יָדָיו וְרַגְלָיו, דִּצְרִיכִי טְבִיחָה – הָוֵי שִׁיּוּר, וְלָא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה; קַרְנֶיהָ וְגִיזּוֹתֶיהָ, דְּלָא צְרִיכִי טְבִיחָה – לָא הָוֵי שִׁיּוּר. veidakh tana devé rabi chimon ben elazar savar: yada veragla, ditsrikhi tevi'ha – havé chiyour, vela mechalém tachloumé arbaa va'hamicha; karneha vegizoteha, dela tserikhi tevi'ha – la havé chiyour.
17. קַשְׁיָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אַדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר! תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. kachya derabi chimon ben elazar aderabi chimon ben elazar! teré tanaé vealiba derabi chimon ben elazar.
18. תָּנוּ רַבָּנַן: הַגּוֹנֵב הַקִּיטַּעַת וְאֶת הַחִיגֶּרֶת וְאֶת הַסּוֹמָא, וְכֵן הַגּוֹנֵב בֶּהֱמַת הַשּׁוּתָּפִין – חַיָּיב. וְשׁוּתָּפִים שֶׁגָּנְבוּ – פְּטוּרִים. וְהָתַנְיָא: שׁוּתָּפִין שֶׁגָּנְבוּ – חַיָּיבִין! tanou rabanan: hagonév hakitaat veet ha'higeret veet hasoma, vekhén hagonév behemat hachoutafin – 'hayav. vechoutafim cheganvou – petourim. vehatanya: choutafin cheganvou – 'hayavin!
19. אָמַר רַב נַחְמָן: לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּשׁוּתָּף שֶׁגָּנַב מֵחֲבֵירוֹ, כָּאן בְּשׁוּתָּף שֶׁגָּנַב מֵעָלְמָא. amar rav na'hman: la kachya; kan bechoutaf cheganav mé'havéro, kan bechoutaf cheganav méalma.
20. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: יָכוֹל שׁוּתָּף שֶׁגָּנַב מֵחֲבֵירוֹ, וְשׁוּתָּפִים שֶׁגָּנְבוּ, יְהוּ חַיָּיבִין; תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּטְבָחוֹ״ כּוּלּוֹ בָּעֵינַן – וְלֵיכָּא! étivéh rava lerav na'hman: yakhol choutaf cheganav mé'havéro, vechoutafim cheganvou, yeou 'hayavin; talmoud lomar: "outva'ho" koulo baénan – veléka!
21. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן: לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּשׁוּתָּף שֶׁטָּבַח לְדַעַת חֲבֵירוֹ, כָּאן בְּשׁוּתָּף שֶׁטָּבַח שֶׁלֹּא לְדַעַת חֲבֵירוֹ. ela amar rav na'hman: la kachya; kan bechoutaf chetava'h ledaat 'havéro, kan bechoutaf chetava'h chelo ledaat 'havéro.
22. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: מְכָרָהּ חוּץ מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם; חוּץ מִמְּלַאכְתָּהּ; חוּץ מֵעוּבָּרָהּ; מַהוּ? baé rabi yirmeya: mekharah 'houts michelochim yom; 'houts mimelakhtah; 'houts méoubarah; maou?
23. אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר עוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא – לָא תִּבְּעֵי לָךְ, דְּהָא שַׁיַּיר בַּהּ; כִּי תִּבְּעֵי לָךְ – אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר דְּעוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ; מַאי? מֵימָר אָמְרִינַן: כֵּיוָן דִּמְחוּבָּר בַּהּ – הָוֵי שִׁיּוּר; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּלְמִפְרַשׁ מִינַּהּ קָאֵי, לָא הָוֵי שִׁיּוּר? aliba deman deamar oubar yerekh imo hou – la tibeé lakh, deha chayar bah; ki tibeé lakh – aliba deman deamar deoubar la yerekh imo; ma? mémar amrinan: kévan dim'houbar bah – havé chiyour; o dilma, kévan dilmifrach minah kaé, la havé chiyour?
24. אִיכָּא דְּאָמְרִי: כֵּיוָן דְּלָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא – לָא הָוֵי שִׁיּוּר; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּצְרִיךְ לְאִישְׁתְּרוֹיֵי בַּהֲדַהּ בִּשְׁחִיטָה – כְּמַאן דְּשַׁיַּיר בְּגוּפַהּ דָּמֵי? תֵּיקוּ. ika deamri: kévan dela yerekh imo hou – la havé chiyour; o dilma, kévan ditsrikh leichteroyé bahadah bich'hita – keman dechayar begoufah damé? tékou.
25. בָּעֵי רַב פָּפָּא: גְּנָבָהּ, קְטָעָהּ וּמְכָרָהּ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: מַאי דִּגְנַב – הָא לָא זַבֵּין; אוֹ דִלְמָא, מָה דְּזַבֵּין – הָא לָא שַׁיַּיר? תֵּיקוּ. baé rav papa: genavah, ketaah oumkharah, maou? mi amrinan: ma dignav – ha la zabén; o dilma, ma dezabén – ha la chayar? tékou.
26. תָּנוּ רַבָּנַן: גָּנַב, וְנָתַן לְאַחֵר וְטָבַח; גָּנַב, וְנָתַן לְאַחֵר וּמָכַר; tanou rabanan: ganav, venatan lea'hér vetava'h; ganav, venatan lea'hér oumakhar;

Daf 79a

1. גָּנַב וְהִקְדִּישׁ; גָּנַב וְהִקִּיף; גָּנַב וְהֶחְלִיף; גָּנַב וְנָתַן בְּמַתָּנָה; גָּנַב וּפָרַע חוֹבוֹ; גָּנַב וּפָרַע בְּהֶקֵּיפוֹ; גָּנַב וְשָׁלַח סִבְלוֹנוֹת בְּבֵית חָמִיו – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. ganav vehikdich; ganav vehikif; ganav vehe'hlif; ganav venatan bematana; ganav oufara 'hovo; ganav oufara behekéfo; ganav vechala'h sivlonot bevét 'hami – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
2. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? אַשְׁמְעִינַן רֵישָׁא גָּנַב וְנָתַן לְאַחֵר וְטָבַח – דְּיֵשׁ שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵירָה. אַף עַל גַּב דִּבְכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ אֵין שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵירָה, הָכָא יֵשׁ שָׁלִיחַ לִדְבַר עֲבֵירָה. ma ka machma lan? achmeinan récha ganav venatan lea'hér vetava'h – deyéch chali'ha lidvar avéra. af al gav divkhol hatora koulah én chali'ha lidvar avéra, hakha yéch chali'ha lidvar avéra.
3. מַאי טַעְמָא? ״וּטְבָחוֹ״ וּ״מְכָרוֹ״; מָה מְכִירָה – דְּלָא אֶפְשָׁר דְּלָאו עַל יְדֵי אַחֵר, אַף טְבִיחָה עַל יְדֵי אַחֵר – מִחַיַּיב. ma tama? "outva'ho" ou"mekharo"; ma mekhira – dela efchar dela al yedé a'hér, af tevi'ha al yedé a'hér – mi'hayav.
4. וְאַשְׁמְעִינַן סֵיפָא גָּנַב וְהִקְדִּישׁ – מָה לִי מְכָרוֹ לְהֶדְיוֹט, מָה לִי מְכָרוֹ לַשָּׁמַיִם. veachmeinan séfa ganav vehikdich – ma li mekharo lehedot, ma li mekharo lachamayim.
5. מַתְנִי׳ גָּנַב בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים, וְטָבַח וּמָכַר חוּץ מֵרְשׁוּתָם; אוֹ שֶׁגָּנַב חוּץ מֵרְשׁוּתָם, וְטָבַח וּמָכַר בִּרְשׁוּתָם; אוֹ שֶׁגָּנַב וְטָבַח וּמָכַר חוּץ מֵרְשׁוּתָם – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. אֲבָל גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר בִּרְשׁוּתָם – פָּטוּר. matni' ganav birchout habealim, vetava'h oumakhar 'houts mérchoutam; o cheganav 'houts mérchoutam, vetava'h oumakhar birchoutam; o cheganav vetava'h oumakhar 'houts mérchoutam – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha. aval ganav vetava'h oumakhar birchoutam – patour.
6. הָיָה מוֹשְׁכוֹ וְיוֹצֵא, וּמֵת בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים – פָּטוּר. הִגְבִּיהוֹ אוֹ הוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת בְּעָלִים, וָמֵת – חַיָּיב. haya mochkho veotsé, oumét birchout habealim – patour. higbio o hotsio mérchout bealim, vamét – 'hayav.
7. נְתָנוֹ לִבְכוֹרוֹת בְּנוֹ אוֹ לְבַעַל חוֹב, לְשׁוֹמֵר חִנָּם, לְשׁוֹאֵל, לְנוֹשֵׂא שָׂכָר וּלְשׂוֹכֵר; וְהָיָה מוֹשְׁכוֹ, וּמֵת בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים – פָּטוּר. הִגְבִּיהוֹ אוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים, וָמֵת – חַיָּיב. netano livkhorot beno o levaal 'hov, lechomér 'hinam, lechoél, lenosé sakhar oulsokhér; vehaya mochkho, oumét birchout habealim – patour. higbio o cheotsio mérchout habealim, vamét – 'hayav.
8. גְּמָ׳ בָּעֵי אַמֵּימָר: תִּיקְּנוּ מְשִׁיכָה בְּשׁוֹמְרִים, אוֹ לֹא? gema' baé amémar: tikenou mechikha bechomrim, o lo?
9. אָמַר רַב יֵימַר, תָּא שְׁמַע: נְתָנוֹ לִבְכוֹרוֹת בְּנוֹ אוֹ לְבַעַל חוֹבוֹ, לְשׁוֹמֵר חִנָּם וּלְשׁוֹאֵל, לְנוֹשֵׂא שָׂכָר וּלְשׂוֹכֵר; הָיָה מוֹשְׁכוֹ וְיוֹצֵא, וּמֵת בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים – פָּטוּר. מַאי, לָאו שׁוֹמֵר – וּשְׁמַע מִינַּהּ תִּיקְּנוּ מְשִׁיכָה בְּשׁוֹמְרִין? amar rav yémar, ta chema: netano livkhorot beno o levaal 'hovo, lechomér 'hinam oulchoél, lenosé sakhar oulsokhér; haya mochkho veotsé, oumét birchout habealim – patour. ma, la chomér – ouchma minah tikenou mechikha bechomrin?
10. אֲמַר לֵיהּ: לָא, גַּנָּב. amar léh: la, ganav.
11. הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא! תְּנָא גַּנָּב שֶׁגָּנַב מִבֵּית הַבְּעָלִים, וּתְנָא גַּנָּב שֶׁגָּנַב מִבֵּית שׁוֹמֵר. ha tena léh récha! tena ganav cheganav mibét habealim, outna ganav cheganav mibét chomér.
12. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי: לָא תְּדַחֲיֵיהּ; מָה לִי גַּנָּב שֶׁגָּנַב מִבֵּית שׁוֹמֵר, מָה לִי גַּנָּב שֶׁגָּנַב מִבֵּית בְּעָלִים? amar léh rav aché: la teda'hayéh; ma li ganav cheganav mibét chomér, ma li ganav cheganav mibét bealim?
13. אֶלָּא לָאו שׁוֹמֵר – וּשְׁמַע מִינַּהּ תִּיקְּנוּ מְשִׁיכָה בְּשׁוֹמְרִין? שְׁמַע מִינַּהּ. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כְּדֶרֶךְ שֶׁתִּיקְּנוּ מְשִׁיכָה בְּלָקוֹחוֹת, כָּךְ תִּיקְּנוּ מְשִׁיכָה בְּשׁוֹמְרִין. ela la chomér – ouchma minah tikenou mechikha bechomrin? chema minah. itemar namé, amar rabi elazar: kederekh chetikenou mechikha belako'hot, kakh tikenou mechikha bechomrin.
14. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: כְּדֶרֶךְ שֶׁתִּיקְּנוּ מְשִׁיכָה בְּלָקוֹחוֹת, כָּךְ תִּיקְּנוּ מְשִׁיכָה בְּשׁוֹמְרִין. וּכְשֵׁם שֶׁהַקַּרְקַע נִקְנֵית בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה, כָּךְ שְׂכִירוּת נִקְנֵית בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. tanya namé hakhi: kederekh chetikenou mechikha belako'hot, kakh tikenou mechikha bechomrin. oukhchém chehakarka niknét bekhesef, bichtar ouva'hazaka, kakh sekhirout niknét bekhesef, bichtar ouva'hazaka.
15. שְׂכִירוּת דְּמַאי? אִילֵימָא sekhirout dema? iléma

Daf 79b

1. שְׂכִירוּת דְּמִטַּלְטְלִין, מִטַּלְטְלִי בְּנֵי שְׁטָרָא נִינְהוּ?! אָמַר רַב חִסְדָּא: שְׂכִירוּת דְּקַרְקַע. sekhirout demitaltelin, mitalteli bené chetara ninou?! amar rav 'hisda: sekhirout dekarka.
2. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: רָאוּהוּ שֶׁהִטְמִין בָּחוֹרָשִׁין וְטָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. אַמַּאי? הָא לֹא מָשַׁךְ! אָמַר רַב חִסְדָּא: שֶׁהִכִּישָׁהּ בְּמַקֵּל. amar rabi elazar: raouou chehitmin ba'horachin vetava'h oumakhar – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha. ama? ha lo machakh! amar rav 'hisda: chehikichah bemakél.
3. אָמְרִי: וְכֵיוָן דְּרָאוּהוּ, גַּזְלָן הוּא! כֵּיוָן דְּקָא מִטַּמַּרי מִנַּיְיהוּ, גַּנָּב הוּא. amri: vekhévan deraouou, gazlan hou! kévan deka mitamar minayou, ganav hou.
4. וְאֶלָּא גַּזְלָן הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כְּגוֹן בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּגְזֹל אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי, וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ״. veela gazlan hékhi damé? amar rabi avaou: kegon benayaou ben yeoyada, cheneemar: "vayigzol et ha'hanit miyad hamitsri, vayahargéou ba'hanito".
5. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּגוֹן בַּעֲלֵי שְׁכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּשִׂימוּ לוֹ בַעֲלֵי שְׁכֶם מְאָרְבִים עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים, וַיִּגְזְלוּ [אֵת] כׇּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בַּדָּרֶךְ״. rabi yo'hanan amar: kegon baalé chekhem, cheneemar: "vayasimou lo vaalé chekhem mearvim al raché heharim, vayigzelou [ét] kol acher yaavor aléhem badarekh".
6. וְרַבִּי אֲבָהוּ – מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מֵהַאי? אָמַר לָךְ: כֵּיוָן דְּמִטַּמְּרִי אִיטַּמּוֹרֵי, לָא גַּזְלָנֵי נִינְהוּ. וְרַבִּי יוֹחָנָן – הָא דְּקָא מִטַּמְּרִי, דְּלָא נִיחְזִינְהוּ אִינָשֵׁי וְנִיעְרְקוּ מִנַּיְיהוּ. verabi avaou – ma tama la amar méha? amar lakh: kévan demitameri itamoré, la gazlané ninou. verabi yo'hanan – ha deka mitameri, dela ni'hzinou inaché venirekou minayou.
7. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: מִפְּנֵי מָה הֶחְמִירָה תּוֹרָה בְּגַנָּב יוֹתֵר מִגַּזְלָן? אָמַר לָהֶן: זֶה – הִשְׁוָה כְּבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ, וְזֶה – לֹא הִשְׁוָה כְּבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ. chaalou talmida et raban yo'hanan ben zaka: mipené ma he'hmira tora beganav yotér migazlan? amar lahen: ze – hichva kevod eved likhvod kono, veze – lo hichva kevod eved likhvod kono.
8. כִּבְיָכוֹל עָשָׂה עַיִן שֶׁל מַטָּה כְּאִילּוּ אֵינָהּ רוֹאָה, וְאוֹזֶן שֶׁל מַטָּה כְּאִילּוּ אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה׳ לַסְתִּר עֵצָה, וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם וְגוֹ׳״; וּכְתִיב: ״וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב״; וּכְתִיב: ״כִּי [אָמְרוּ] עָזַב ה׳ אֶת הָאָרֶץ, וְאֵין ה׳ רֹאֶה״. kivyakhol asa ayin chel mata keilou énah roa, veozen chel mata keilou énah chomaat, cheneemar: "ho hamaamikim mé' lastir étsa, vehaya vema'hchakh maaséhem vego'"; oukhtiv: "vayomrou lo yire yah velo yavin elohé yaakov"; oukhtiv: "ki [amrou] azav h' et haarets, veén h' roe".
9. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: מָשְׁלוּ מָשָׁל מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ בְּעִיר וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה, אֶחָד זִימֵּן אֶת בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִימֵּן אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְאֶחָד לֹא זִימֵּן אֶת בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִימֵּן אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. אֵיזֶה מֵהֶן עוֹנְשׁוֹ מְרוּבֶּה? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה שֶׁזִּימֵּן אֶת בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִימֵּן אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. tanya, amar rabi méir: machlou machal michoum raban gamliél, lema hadavar dome? lichné bené adam chehaou beir veasou michte, e'had zimén et bené hair velo zimén et bené hamelekh, vee'had lo zimén et bené hair velo zimén et bené hamelekh. éze méhen oncho meroube? hevé omér: ze chezimén et bené hair velo zimén et bené hamelekh.
10. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ שֶׁל מְלָאכָה: שׁוֹר, שֶׁבִּיטְּלוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ – חֲמִשָּׁה; שֶׂה, שֶׁלֹּא בִּיטְּלוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ – אַרְבָּעָה. amar rabi méir: bo ouré kama gadol ko'ha chel melakha: chor, chebitelo mimelakhto – 'hamicha; se, chelo bitelo mimelakhto – arbaa.
11. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת: שׁוֹר, שֶׁהָלַךְ בְּרַגְלָיו – חֲמִשָּׁה; שֶׂה, שֶׁהִרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵיפוֹ – אַרְבָּעָה. amar raban yo'hanan ben zaka, bo ouré kama gadol kevod haberiyot: chor, chehalakh beragla – 'hamicha; se, chehirkivo al ketéfo – arbaa.
12. מַתְנִי׳ אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; אֲבָל מְגַדְּלִין בְּסוּרְיָא, וּבַמִּדְבָּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. matni' én megadelin behéma daka beerets yisraél; aval megadelin besourya, ouvamidbarot chel erets yisraél.
13. אֵין מְגַדְּלִין תַּרְנְגוֹלִין בִּירוּשָׁלַיִם, מִפְּנֵי הַקֳּדָשִׁים; וְלֹא כֹּהֲנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי הַטְּהָרוֹת. én megadelin tarnegolin birouchalayim, mipené hakodachim; velo kohanim beerets yisraél, mipené hateharot.
14. אֵין מְגַדְּלִין חֲזִירִין – בְּכׇל מָקוֹם. לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת. אֵין פּוֹרְסִין נִישּׁוּבִים לְיוֹנִים, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִן הַיִּשּׁוּב שְׁלֹשִׁים רִיס. én megadelin 'hazirin – bekhol makom. lo yegadél adam et hakelev, ela im kén haya kachour bechalchelet. én porsin nichouvim leonim, ela im kén haya ra'hok min hayichouv chelochim ris.
15. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מְגַדְּלִין בָּחוֹרָשִׁין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּסוּרְיָא – אֲפִילּוּ בַּיִּשּׁוּב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּחוּצָה לָאָרֶץ. gema' tanou rabanan: én megadelin behéma daka beerets yisraél, aval megadelin ba'horachin chel erets yisraél. besourya – afilou bayichouv, veén tsarikh lomar be'houtsa laarets.
16. תַּנְיָא אִידַּךְ: אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; אֲבָל מְגַדְּלִין בַּמִּדְבָּר שֶׁבִּיהוּדָה, וּבַמִּדְבָּר שֶׁבִּסְפַר עַכּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה, אֲבָל מְגַדְּלִין בְּהֵמָה גַּסָּה; לְפִי שֶׁאֵין גּוֹזְרִין גְּזֵרָה עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן רוֹב צִבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמוֹד בָּהּ. tanya idakh: én megadelin behéma daka beerets yisraél; aval megadelin bamidbar chebiouda, ouvamidbar chebisfar ako. veaf al pi cheamrou én megadelin behéma daka, aval megadelin behéma gasa; lefi cheén gozrin gezéra al hatsibour ela im kén rov tsibour yekholin laamod bah.
17. בְּהֵמָה דַּקָּה אֶפְשָׁר לְהָבִיא מֵחוּצָה לָאָרֶץ, בְּהֵמָה גַּסָּה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא מֵחוּצָה לָאָרֶץ. behéma daka efchar lehavi mé'houtsa laarets, behéma gasa i efchar lehavi mé'houtsa laarets.
18. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה – אֲבָל מְשַׁהָהּ הוּא קוֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְקוֹדֶם מִשְׁתֵּה בְּנוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְשַׁהֶה אֶת הָאַחֲרוֹנָה שְׁלֹשִׁים יוֹם. veaf al pi cheamrou én megadelin behéma daka – aval mechahah hou kodem laregel chelochim yom, vekodem michté beno chelochim yom. ouvilvad chelo yechahe et haa'harona chelochim yom.
19. דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא דְּאִי נְפַק לֵיהּ רֶגֶל, וּמִכִּי זַבְנַהּ עַד הַשְׁתָּא אַכַּתִּי לָא מְלוֹ לֵיהּ תְּלָתִין יוֹמִין; לָא נֵימָא תְּלָתִין מִשְׁרָא שְׁרֵי לֵיהּ לְשַׁהוֹיֵי, אֶלָּא כֵּיוָן דִּנְפַק לֵיהּ רֶגֶל – לָא מִבְּעֵי לֵיהּ לְשַׁהוֹיֵי. desalka datakh aména dei nefak léh regel, oumiki zavnah ad hachta akati la melo léh telatin yomin; la néma telatin michra cheré léh lechaoyé, ela kévan dinfak léh regel – la mibeé léh lechaoyé.

Daf 80a

1. וְהַטַּבָּח לוֹקֵחַ וְשׁוֹחֵט, לוֹקֵחַ וְשׁוֹהֶה – וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְשַׁהֶה הָעֲגוּנָה שֶׁבָּהֶן שְׁלֹשִׁים יוֹם. vehataba'h loké'ha vecho'hét, loké'ha vechohe – ouvilvad chelo yechahe haagouna chebahen chelochim yom.
2. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מַהוּ לְגַדֵּל? אָמַר לָהֶן: מוּתָּר. וְהָתְנַן: אֵין מְגַדְּלִין! chaalou talmida et raban gamliél: maou legadél? amar lahen: moutar. vehatnan: én megadelin!
3. אֶלָּא הָכִי קָא בָּעוּ מִינֵּיהּ: מַהוּ לְשַׁהוֹת? אָמַר לָהֶן: מוּתָּר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר; אֶלָּא קוֹשְׁרָהּ בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה. ela hakhi ka baou minéh: maou lechaot? amar lahen: moutar, ouvilvad chelo tétsé vetire baéder; ela kochrah bekharé hamita.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה גּוֹנֵחַ מִלִּבּוֹ, וְשָׁאֲלוּ לָרוֹפְאִים, וְאָמְרוּ: אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיִּנַק חָלָב רוֹתֵחַ מִשַּׁחֲרִית לְשַׁחֲרִית. וְהֵבִיאוּ לוֹ עֵז וְקָשְׁרוּ לוֹ בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה, וְהָיָה יוֹנֵק מִמֶּנָּה מִשַּׁחֲרִית לְשַׁחֲרִית. tanou rabanan: maase be'hasid e'had chehaya goné'ha milibo, vechaalou larofim, veamrou: én lo takana ad cheyinak 'halav roté'ha micha'harit lecha'harit. vehéviou lo éz vekachrou lo bekharé hamita, vehaya yonék mimena micha'harit lecha'harit.
5. לְיָמִים נִכְנְסוּ חֲבֵירָיו לְבַקְּרוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הָעֵז קְשׁוּרָה בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה – חָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם, וְאָמְרוּ: לִסְטִים מְזוּיָּין בְּבֵיתוֹ שֶׁל זֶה, וְאָנוּ נִכְנָסִין אֶצְלוֹ?! leyamim nikhnesou 'havéra levakero, kévan cheraou otah haéz kechoura bekharé hamita – 'hazrou laa'horéhem, veamrou: listim mezouyan bevéto chel ze, veanou nikhnasin etslo?!
6. יָשְׁבוּ וּבָדְקוּ, וְלֹא מָצְאוּ בּוֹ אֶלָּא אוֹתוֹ עָוֹן שֶׁל אוֹתָהּ הָעֵז. וְאַף הוּא בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ אָמַר: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין בִּי עָוֹן אֶלָּא עֲוֹן אוֹתָהּ הָעֵז, שֶׁעָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵרַי. yachvou ouvadkou, velo matsou bo ela oto aon chel otah haéz. veaf hou bichat mitato amar: yodéa ani cheén bi aon ela aon otah haéz, cheavarti al divré 'havéra.
7. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִבַּעֲלֵי בָתִּים שֶׁבַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הָיוּ בֵּית אַבָּא; וּמִפְּנֵי מָה חָרְבוּ? שֶׁהָיוּ מַרְעִין בָּחוֹרָשִׁין, וְדָנִין דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּיָחִיד. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ לָהֶם חוֹרָשִׁים סָמוּךְ לְבָתֵּיהֶם, שָׂדֶה קְטַנָּה הָיְתָה וּמַעֲבִירִין דֶּרֶךְ עָלֶיהָ. amar rabi yichmaél: mibaalé vatim chebagalil haelon haou bét aba; oumipené ma 'harvou? chehaou marin ba'horachin, vedanin diné mamonot beya'hid. veaf al pi chehaou lahem 'horachim samoukh levatéhem, sade ketana hayta oumaavirin derekh aleha.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: רוֹעֶה שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה – אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ לִמְכּוֹר מִיָּד, אֶלָּא מוֹכֵר עַל יָד עַל יָד. וְכֵן גֵּר שֶׁנָּפְלוּ לוֹ כְּלָבִים וַחֲזִירִים בִּירוּשָּׁתוֹ – אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ לִמְכּוֹר מִיָּד, אֶלָּא מוֹכֵר עַל יָד עַל יָד. tanou rabanan: roe cheasa techouva – én me'hayevin oto limkor miyad, ela mokhér al yad al yad. vekhén gér chenaflou lo kelavim va'hazirim birouchato – én me'hayevin oto limkor miyad, ela mokhér al yad al yad.
9. וְכֵן מִי שֶׁנָּדַר לִיקַּח בַּיִת וְלִיקַּח אִשָּׁה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ לִיקַּח מִיָּד, עַד שֶׁיִּמְצָא אֶת הַהוֹגֶנֶת לוֹ. vekhén mi chenadar lika'h bayit velika'h icha beerets yisraél – én me'hayevin oto lika'h miyad, ad cheyimtsa et haogenet lo.
10. וּמַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיָה בְּנָהּ מֵיצֵר לָהּ, וְקָפְצָה וְנִשְׁבְּעָה: ״כׇּל מִי שֶׁיָּבֹא, אֵינִי מַחְזִירָתוֹ״, וְקָפְצוּ עָלֶיהָ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָן מְהוּגָּנִין. וּכְשֶׁבָּא הַדָּבָר אֵצֶל חֲכָמִים, אָמְרוּ: לֹא נִתְכַּוְּונָה זוֹ אֶלָּא לְהָגוּן לָהּ. oumaase beicha a'hat chehaya benah métsér lah, vekaftsa venichbea: "kol mi cheyavo, éni ma'hzirato", vekaftsou aleha bené adam cheénan meouganin. oukhcheba hadavar étsel 'hakhamim, amrou: lo nitkaouna zo ela lehagoun lah.
11. כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה, כָּךְ אָמְרוּ אֵין מְגַדְּלִין חַיָּה דַּקָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מְגַדְּלִין כְּלָבִים כּוּפְרִין, וַחֲתוּלִים, וְקוֹפִין, וְחוּלְדּוֹת סְנָאִים – מִפְּנֵי שֶׁעֲשׂוּיִים לְנַקֵּר אֶת הַבַּיִת. kechém cheamrou én megadelin behéma daka, kakh amrou én megadelin 'haya daka. rabi yichmaél omér: megadelin kelavim koufrin, va'hatoulim, vekofin, ve'houldot senaim – mipené cheasouyim lenakér et habayit.
12. מַאי חוּלְדּוֹת סְנָאִים? אָמַר רַב יְהוּדָה: שִׁרְצָא חַרְצָא. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: חַרְזָא – דְּקַטִּינֵי שָׁקַיהּ, וְרָעֲיָא בֵּינֵי וַורְדִּינֵי. וּמַאי שִׁרְצָא? דְּמִתַּתִּאי שָׁקַיהּ. ma 'houldot senaim? amar rav yeouda: chirtsa 'hartsa. veika deamri: 'harza – dekatiné chakah, veraaya béné vardiné. ouma chirtsa? demitati chakah.
13. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: עָשִׂינוּ עַצְמֵנוּ בְּבָבֶל כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִבְהֵמָה דַּקָּה. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרַב הוּנָא: דִּידָךְ מַאי? amar rav yeouda amar rav: asinou atsménou bevavel keerets yisraél livhéma daka. amar léh rav ada bar ahava lerav houna: didakh ma?
14. אֲמַר לֵיהּ: דִּידַן קָא מְינַטְּרָא לְהוּ חוּבָּה. אֲמַר לֵיהּ: חוּבָּה תִּקְבְּרִינְהוּ לִבְנַהּ. כּוּלְּהוּ שְׁנֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לָא אִקַּיַּים זַרְעָא לְרַב הוּנָא מֵחוּבָּה. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: עָשִׂינוּ עַצְמֵנוּ בְּבָבֶל כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִבְהֵמָה דַּקָּה, מִכִּי אֲתָא רַב לְבָבֶל. amar léh: didan ka menatera leou 'houba. amar léh: 'houba tikberinou livnah. kouleou chenéh derav ada bar ahava la ikayam zara lerav houna mé'houba. ika deamri, amar rav houna amar rav: asinou atsménou bevavel keerets yisraél livhéma daka, miki ata rav levavel.
15. רַב וּשְׁמוּאֵל וְרַב אַסִּי אִיקְּלַעוּ לְבֵי שְׁבוּעַ הַבֵּן, וְאָמְרִי לַהּ לְבֵי יְשׁוּעַ הַבֵּן. רַב לָא עָיֵיל קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, rav ouchmouél verav asi ikelaou levé chevoua habén, veamri lah levé yechoua habén. rav la ayél kaméh dichmouél,

Daf 80b

1. שְׁמוּאֵל לָא עָיֵיל קַמֵּיהּ דְּרַב אַסִּי, רַב אַסִּי לָא עָיֵיל קַמֵּיהּ דְּרַב. אָמְרִי: מַאן נִתָּרַח? נִתָּרַח שְׁמוּאֵל וְנֵיתֵי רַב וְרַב אַסִּי. chemouél la ayél kaméh derav asi, rav asi la ayél kaméh derav. amri: man nitara'h? nitara'h chemouél venété rav verav asi.
2. וְנִתָּרַח רַב אוֹ רַב אַסִּי! רַב – מִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא דַּעֲבַד לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל; מִשּׁוּם הָהוּא מַעֲשֶׂה דְּלַטְיֵיהּ, אַדְבְּרֵיהּ רַב עֲלֵיהּ. venitara'h rav o rav asi! rav – mileta bealma hou daavad léh lichmouél; michoum haou maase delatyéh, adberéh rav aléh.
3. אַדְּהָכִי וְהָכִי, אֲתָא שׁוּנָרָא קַטְעֵיהּ לִידָא דְּיָנוֹקָא. נְפַק רַב וּדְרַשׁ: חָתוּל – מוּתָּר לְהוֹרְגוֹ, וְאָסוּר לְקַיְּימוֹ, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם גָּזֵל, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵידָה לַבְּעָלִים. adehakhi vehakhi, ata chounara katéh lida deyanoka. nefak rav oudrach: 'hatoul – moutar leorgo, veasour lekayemo, veén bo michoum gazél, veén bo michoum hachév avéda labealim.
4. וְכֵיוָן דְּאָמְרַתְּ ״מוּתָּר לְהוֹרְגוֹ״, מַאי נִיהוּ תּוּ ״אָסוּר לְקַיְּימוֹ״? מַהוּ דְּתֵימָא: מוּתָּר לְהוֹרְגוֹ, אִיסּוּרָא לֵיכָּא; קָא מַשְׁמַע לַן. vekhévan deamrate "moutar leorgo", ma niou tou "asour lekayemo"? maou detéma: moutar leorgo, isoura léka; ka machma lan.
5. אָמְרִי: וְכֵיוָן דְּאָמְרַתְּ ״אֵין בּוֹ מִשּׁוּם גָּזֵל״, מַאי נִיהוּ תּוּ ״אֵין בּוֹ מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵידָה לַבְּעָלִים״? אָמַר רָבִינָא: לְעוֹרוֹ. amri: vekhévan deamrate "én bo michoum gazél", ma niou tou "én bo michoum hachév avéda labealim"? amar ravina: leoro.
6. מֵיתִיבִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מְגַדְּלִין כְּלָבִים כּוּפְרִין, וַחֲתוּלִין, וְקוֹפִין, וְחוּלְדּוֹת סְנָאִים – מִפְּנֵי שֶׁעֲשׂוּיִין לְנַקֵּר אֶת הַבַּיִת! לָא קַשְׁיָא; הָא בְּאוּכָּמָא, הָא בְּחִיוּוֹרָא. métivi, rabi chimon ben elazar omér: megadelin kelavim koufrin, va'hatoulin, vekofin, ve'houldot senaim – mipené cheasouyin lenakér et habayit! la kachya; ha beoukama, ha be'hiouora.
7. וְהָא מַעֲשֶׂה דְּרַב – אוּכָּמָא הֲוָה! הָתָם – אוּכָּמָא בַּר חִיוָּרָא הֲוָה. וְהָא מִבְעָיא בָּעֵיא לֵיהּ רָבִינָא! veha maase derav – oukama hava! hatam – oukama bar 'hivara hava. veha miva baé léh ravina!
8. דְּבָעֵי רָבִינָא: אוּכָּמָא בַּר חִיוָּרָא, מַהוּ? כִּי קָמִבַּעְיָא לֵיהּ לְרָבִינָא – בְּאוּכָּמָא בַּר חִיוָּרָא בַּר אוּכָּמָא; מַעֲשֶׂה דְּרַב – בְּאוּכָּמָא בַּר חִיוָּרָא בַּר חִיוָּרָא הֲוָה. devaé ravina: oukama bar 'hivara, maou? ki kamibaya léh leravina – beoukama bar 'hivara bar oukama; maase derav – beoukama bar 'hivara bar 'hivara hava.
9. (חב״ד בי״ח בח״ן – סִימָן.) אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר פָּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי אַבָּא בַּר פָּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי אַדָּא בַּר פָּפָּא, וְאָמְרִי לַהּ: אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר פָּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא בַּר פָּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי אַחָא בַּר פָּפָּא, וְאָמְרִי לַהּ: אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר פָּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי אַחָא בַּר פָּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: ('hv"d v"'h v'h"n – siman.) amar rabi a'ha bar papa michoum rabi aba bar papa michoum rabi ada bar papa, veamri lah: amar rabi aba bar papa michoum rabi 'hiya bar papa michoum rabi a'ha bar papa, veamri lah: amar rabi aba bar papa michoum rabi a'ha bar papa michoum rabi 'hanina bar papa:
10. מַתְרִיעִין עַל הַחִיכּוּךְ בְּשַׁבָּת, וְדֶלֶת הַנִּנְעֶלֶת לֹא בִּמְהֵרָה תִּפָּתַח, וְהַלּוֹקֵחַ בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – כּוֹתְבִין עָלָיו אוֹנוֹ אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת. matriin al ha'hikoukh bechabat, vedelet haninelet lo bimhéra tipata'h, vehaloké'ha bayit beerets yisraél – kotvin ala ono afilou bechabat.
11. מֵיתִיבִי: וּשְׁאָר פּוּרְעָנִיּוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת וּבָאוֹת עַל הַצִּבּוּר – כְּגוֹן חִיכּוּךְ, חָגָב, זְבוּב, צִירְעָה וְיַתּוּשׁ, וְשִׁילּוּחַ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים – לֹא הָיוּ מַתְרִיעִין, אֶלָּא צוֹעֲקִים! métivi: ouchar pouraniyot hamitragechot ouvaot al hatsibour – kegon 'hikoukh, 'hagav, zevouv, tsira veyatouch, vechilou'ha ne'hachim veakrabim – lo haou matriin, ela tsoakim!
12. לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּלַח, כָּאן בְּיָבֵשׁ. דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שְׁחִין שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים – לַח מִבַּחוּץ וְיָבֵשׁ מִבִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי שְׁחִין אֲבַעְבֻּעֹת פּוֹרֵחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה״. la kachya; kan bela'h, kan beyavéch. deamar rabi yeochoua ben lévi: che'hin chehévi hakadoch baroukh hou al hamitsrim – la'h miba'houts veyavéch mibifnim, cheneemar: "vayhi che'hin avabouot poré'ha baadam ouvabehéma".
13. ״וְדֶלֶת הַנִּנְעֶלֶת לֹא בִּמְהֵרָה תִּפָּתַח״, מַאי הִיא? מָר זוּטְרָא אָמַר: סְמִיכָה. רַב אָשֵׁי אָמַר: כׇּל הַמְּרִיעִין לוֹ, לֹא בִּמְהֵרָה מְטִיבִין לוֹ. רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי אָמַר: לְעוֹלָם אֵין מְטִיבִין לוֹ. וְלָא הִיא, רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי מִילְּתָא דְּנַפְשֵׁיהּ הוּא דְּאָמַר. "vedelet haninelet lo bimhéra tipata'h", ma hi? mar zoutra amar: semikha. rav aché amar: kol hameriin lo, lo bimhéra metivin lo. rav a'ha midifti amar: leolam én metivin lo. vela hi, rav a'ha midifti mileta denafchéh hou deamar.
14. וְהַלּוֹקֵחַ בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – כּוֹתְבִין עָלָיו אוֹנוֹ אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת. בְּשַׁבָּת סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! vehaloké'ha bayit beerets yisraél – kotvin ala ono afilou bechabat. bechabat salka datakh?!
15. אֶלָּא כִּדְאָמַר רָבָא הָתָם: אוֹמֵר לְגוֹי וְעוֹשֶׂה; הָכִי נָמֵי, אוֹמֵר לְגוֹי וְעוֹשֶׂה. וְאַף עַל גַּב דַּאֲמִירָה לְגוֹי שְׁבוּת הִיא, מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. ela kidamar rava hatam: omér lego veose; hakhi namé, omér lego veose. veaf al gav daamira lego chevout hi, michoum yichouv erets yisraél la gezarou béh rabanan.
16. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: הַלּוֹקֵחַ עִיר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִיקַּח לָהּ דֶּרֶךְ מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ, מִשּׁוּם יִשּׁוּב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. amar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan: haloké'ha ir beerets yisraél, kofin oto lika'h lah derekh méarba rou'hoteha, michoum yichouv erets yisraél.
17. תָּנוּ רַבָּנַן, עֲשָׂרָה תְּנָאִין הִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ: tanou rabanan, asara tenain hitna yeochoua:

Daf 81a

1. שֶׁיְּהוּ מַרְעִין בָּחוֹרָשִׁין; וּמְלַקְּטִין עֵצִים בִּשְׂדוֹתֵיהֶם; וּמְלַקְּטִים עֲשָׂבִים בְּכׇל מָקוֹם – חוּץ מִתִּלְתָּן; וְקוֹטְמִים נְטִיעוֹת בְּכׇל מָקוֹם – חוּץ מִגְּרוֹפִיּוֹת שֶׁל זַיִת; וּמַעְיָן הַיּוֹצֵא בַּתְּחִילָּה – בְּנֵי הָעִיר מִסְתַּפְּקִין מִמֶּנּוּ; וּמְחַכִּין בְּיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְרוֹס קֶלַע וְיַעֲמִיד אֶת הַסְּפִינָה; cheyeou marin ba'horachin; oumlaketin étsim bisdotéhem; oumlaketim asavim bekhol makom – 'houts mitiltan; vekotmim netiot bekhol makom – 'houts migerofiyot chel zayit; oumayan hayotsé bate'hila – bené hair mistapekin mimenou; oum'hakin beyamah chel teverya, ouvilvad chelo yifros kela veyaamid et hasefina;
2. וְנִפְנִין לַאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, וַאֲפִילּוּ בְּשָׂדֶה מְלֵיאָה כַּרְכּוֹם; וּמְהַלְּכִים בִּשְׁבִילֵי הָרְשׁוּת, עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה; וּמִסְתַּלְּקִין לְצִידֵּי הַדְּרָכִים מִפְּנֵי יְתֵידוֹת הַדְּרָכִים; וְהַתּוֹעֶה בֵּין הַכְּרָמִים – מְפַסֵּיג וְעוֹלֶה מְפַסֵּיג וְיוֹרֵד; וּמֵת מִצְוָה קוֹנֶה מְקוֹמוֹ. venifnin laa'horé hagadér, vaafilou besade meléa karkom; oumhalekhim bichvilé harchout, ad chetéréd revia cheniya; oumistalekin letsidé haderakhim mipené yetédot haderakhim; vehatoe bén hakeramim – mefaség veole mefaség veoréd; oumét mitsva kone mekomo.
3. שֶׁיְּהוּ מַרְעִין בָּחוֹרָשִׁין. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא דַּקָּה בְּגַסָּה, אֲבָל דַּקָּה בְּדַקָּה וְגַסָּה בְּגַסָּה – לָא. וְכׇל שֶׁכֵּן גַּסָּה בְּדַקָּה דְּלָא. cheyeou marin ba'horachin. amar rav papa: la amaran ela daka begasa, aval daka bedaka vegasa begasa – la. vekhol chekén gasa bedaka dela.
4. וּמְלַקְּטִין עֵצִים מִשְּׂדוֹתֵיהֶם. לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּהִיזְמֵי וְהִיגֵי, אֲבָל בִּשְׁאָר עֵצִים – לָא. וַאֲפִילּוּ בְּהִיזְמֵי וְהִיגֵי – לָא אֲמַרַן אֶלָּא בִּמְחוּבָּרִין, אֲבָל בִּתְלוּשִׁין – לָא. oumlaketin étsim misedotéhem. la amaran ela behizmé vehigé, aval bichar étsim – la. vaafilou behizmé vehigé – la amaran ela bim'houbarin, aval bitlouchin – la.
5. וַאֲפִילּוּ בִּמְחוּבָּרִין – לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּלַחִין, אֲבָל בִּיבֵשִׁין – לָא. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְשָׁרֵשׁ. vaafilou bim'houbarin – la amaran ela bela'hin, aval bivéchin – la. ouvilvad chelo yecharéch.
6. וּמְלַקְּטִין עֲשָׂבִים בְּכׇל מָקוֹם, חוּץ מִשְּׂדֵה תִּלְתָּן. לְמֵימְרָא דְּתִלְתָּן מְעַלּוּ לַהּ עֲשָׂבִים? וּרְמִינְהִי: תִּלְתָּן שֶׁעָלְתָה עִם מִינֵי עֲשָׂבִים – אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ לַעֲקוֹר! oumlaketin asavim bekhol makom, 'houts misedé tiltan. lemémra detiltan mealou lah asavim? ourminhi: tiltan chealta im miné asavim – én me'hayevin oto laakor!
7. אָמַר רַב יִרְמְיָה: לָא קַשְׁיָא; כָּאן לְזֶרַע, כָּאן לְזִירִין. לְזֶרַע – קָשׁוּ לַהּ עֲשָׂבִים, דְּמַכְחֲשִׁי לַהּ; לְזִירִין – מְעַלֵּי לַהּ, דְּכִי קָיְימִי בֵּינֵי עֲשָׂבִים – מִירַכְּבָא. amar rav yirmeya: la kachya; kan lezera, kan lezirin. lezera – kachou lah asavim, demakh'hachi lah; lezirin – mealé lah, dekhi kaymi béné asavim – mirakeva.
8. אִיבָּעֵית אֵימָא: כָּאן לְאָדָם, כָּאן לִבְהֵמָה. דְּכֵיוָן דְּלִבְהֵמָה הוּא דְּזַרְעַהּ, עֲשָׂבִים נָמֵי מִיבְּעֵי לַהּ. וּמְנָא יָדְעִינַן? אָמַר רַב פָּפָּא: שָׁארְיָה מְשָׁארֵי – לְאָדָם, לָא שָׁארְיָה מְשָׁארֵי – לִבְהֵמָה. ibaét éma: kan leadam, kan livhéma. dekhévan delivhéma hou dezarah, asavim namé mibeé lah. oumna yadinan? amar rav papa: charya mecharé – leadam, la charya mecharé – livhéma.
9. וְקוֹטְמִין נְטִיעָה בְּכׇל מָקוֹם, חוּץ מִגְּרוֹפִיּוֹת שֶׁל זַיִת. פֵּירְשׁוּ רַבִּי תַּנְחוּם וְרַבִּי בִּרְיָיס מִשּׁוּם זָקֵן אֶחָד: בְּזַיִת – כְּבֵיצָה. בְּקָנִים וּבִגְפָנִים – מִן הַפְּקָק וּלְמַעְלָה. וּשְׁאָר כׇּל הָאִילָנוֹת – מִן אוּבּוֹ שֶׁל אִילָן, וְלֹא מִן חוּדּוֹ שֶׁל אִילָן; vekotmin netia bekhol makom, 'houts migerofiyot chel zayit. pérchou rabi tan'houm verabi biryas michoum zakén e'had: bezayit – kevétsa. bekanim ouvigfanim – min hapekak oulmala. ouchar kol hailanot – min oubo chel ilan, velo min 'houdo chel ilan;
10. מִן חָדָשׁ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּירוֹת, וְלֹא מִן יָשָׁן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵּירוֹת; מִמְּקוֹם שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַחַמָּה, min 'hadach cheéno ose pérot, velo min yachan cheou ose pérot; mimekom cheéno roe et ha'hama,

Daf 81b

1. וְלֹא מִמְּקוֹם שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת הַחַמָּה; שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ״. velo mimekom cheou roe et ha'hama; cheneemar: "oumimeged tevouot chamech".
2. וּמַעְיָן הַיּוֹצֵא תְּחִילָּה – בְּנֵי הָעִיר מִסְתַּפְּקִין מִמֶּנּוּ. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: וְנוֹתֵן לוֹ דָּמִים. וְלֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ. oumayan hayotsé te'hila – bené hair mistapekin mimenou. amar raba bar rav houna: venotén lo damim. velét hilkheta keotéh.
3. וּמְחַכִּין בְּיַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְרוֹס קֶלַע וְיַעֲמִיד אֶת הַסְּפִינָה – אֲבָל צָד הוּא בִּרְשָׁתוֹת וּבְמִכְמָרוֹת. תָּנוּ רַבָּנַן: בָּרִאשׁוֹנָה הִתְנוּ שְׁבָטִים זֶה עִם זֶה שֶׁלֹּא יִפְרוֹס קְלִיעָה וְיַעֲמִיד אֶת הַסְּפִינָה, אֲבָל צָד הוּא בִּרְשָׁתוֹת וּבְמִכְמָרוֹת. oum'hakin beyamah chel teverya, ouvilvad chelo yifros kela veyaamid et hasefina – aval tsad hou birchatot ouvmikhmarot. tanou rabanan: barichona hitnou chevatim ze im ze chelo yifros kelia veyaamid et hasefina, aval tsad hou birchatot ouvmikhmarot.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: יַמָּהּ שֶׁל טְבֶרְיָא – בְּחֶלְקוֹ שֶׁל נַפְתָּלִי הָיְתָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁנָּטַל מְלֹא חֶבֶל חֵרֶם בִּדְרוֹמָהּ, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה״. tanou rabanan: yamah chel teverya – be'helko chel naftali hayta. velo od, ela chenatal melo 'hevel 'hérem bidromah, lekayém ma cheneemar "yam vedarom yeracha".
5. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: תְּלוּשִׁין שֶׁבֶּהָרִים – בְּחֶזְקַת כׇּל הַשְּׁבָטִים הֵן עוֹמְדִים, וּמְחוּבָּרִים – בְּחֶזְקַת אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט. tanya, rabi chimon ben elazar omér: telouchin chebeharim – be'hezkat kol hachevatim hén omdim, oum'houbarim – be'hezkat oto hachévet.
6. וְאֵין לְךָ כׇּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבָעֵמֶק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמוֹרִי וְאֶל כׇּל שְׁכֵנָיו; בָּעֲרָבָה, בָהָר, בַּשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם וְגוֹ׳. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּכְּנַעֲנִים וּבַפְּרִיזִּים וּבָאֱמוֹרִיִּים שֶׁלִּפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶל כׇּל שְׁכֵנָיו״ – אַלְמָא שְׁכֵנָיו הָכִי הָווּ. veén lekha kol chévet vechévet miyisraél cheén lo bahar ouvacheféla ouvanegev ouvaémek, cheneemar: "penou ousou lakhem ouvoou har haemori veel kol chekhéna; baarava, vahar, bacheféla ouvanegev ouv'hof hayam vego'. vekhén ata motsé bakenaanim ouvaperizim ouvaemoriyim chelifnéhem, cheneemar: "veel kol chekhéna" – alma chekhéna hakhi haou.
7. וְנִפְנִין לַאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, וַאֲפִילּוּ בְּשָׂדֶה שֶׁהִיא מְלֵאָה כַּרְכּוֹם. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִיטּוֹל הֵימֶנּוּ צְרוֹר. אָמַר רַב חִסְדָּא: וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת. מָר זוּטְרָא חֲסִידָא שָׁקֵיל וּמַהְדַּר, וַאֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ (לִמְחַר): זִיל שִׁירְקֵיהּ. venifnin laa'horé hagadér, vaafilou besade chehi meléa karkom. amar rav a'ha bar yaakov: lo nitsrekha ela litol hémenou tseror. amar rav 'hisda: vaafilou bechabat. mar zoutra 'hasida chakél oumahdar, vaamar léh lechamaéh (lim'har): zil chirkéh.
8. וּמְהַלְּכִין בִּשְׁבִילֵי הָרְשׁוּת, עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה. אָמַר רַב פָּפָּא: וְהַאי דִּידַן – אֲפִילּוּ טַל קָשֵׁי לֵהּ. oumhalekhin bichvilé harchout, ad chetéréd revia cheniya. amar rav papa: veha didan – afilou tal kaché léh.
9. וּמְסַלְּקִין לְצִידֵּי הַדְּרָכִים, מִפְּנֵי יְתֵידוֹת הַדְּרָכִים. שְׁמוּאֵל וְרַב יְהוּדָה הֲווֹ שָׁקְלִי וְאָזְלִי בְּאוֹרְחָא, הֲוָה מִסְתַּלַּק שְׁמוּאֵל לְצִידֵּי הַדְּרָכִים. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה: תְּנָאִין שֶׁהִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ, אֲפִילּוּ בְּבָבֶל?! אֲמַר לֵיהּ: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, אֲפִילּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. oumsalekin letsidé haderakhim, mipené yetédot haderakhim. chemouél verav yeouda hao chakli veazli beor'ha, hava mistalak chemouél letsidé haderakhim. amar léh rav yeouda: tenain chehitna yeochoua, afilou bevavel?! amar léh: cheani omér, afilou be'houtsa laarets.
10. רַבִּי וְרַבִּי חִיָּיא הֲווֹ שָׁקְלִי וְאָזְלִי בְּאוֹרְחָא, אִסְתַּלַּקוּ לְצִידֵּי הַדְּרָכִים. הֲוָה קָא מְפַסַּיע וְאָזֵיל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן (קְנוֹסָא) [נְקוֹסָא] קַמַּיְיהוּ, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי חִיָּיא: מִי הוּא זֶה שֶׁמַּרְאֶה גְּדוּלָּה בְּפָנֵינוּ? rabi verabi 'hiya hao chakli veazli beor'ha, istalakou letsidé haderakhim. hava ka mefasa veazél rabi yeouda ben (kenosa) [nekosa] kamayou, amar léh rabi lerabi 'hiya: mi hou ze chemare gedoula befanénou?
11. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא: שֶׁמָּא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן (קְנוֹסָא) [נְקוֹסָא] תַּלְמִידִי הוּא, וְכׇל מַעֲשָׂיו לְשֵׁם שָׁמַיִם. כִּי מְטוֹ לְגַבֵּיהּ, חַזְיֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִי לָאו יְהוּדָה בֶּן (קְנוֹסָא) [נְקוֹסָא] אַתְּ, גְּזַרְתִּינְהוּ לְשָׁקָךְ בְּגִיזְרָא דְפַרְזְלָא. amar léh rabi 'hiya: chema rabi yeouda ben (kenosa) [nekosa] talmidi hou, vekhol maasa lechém chamayim. ki meto legabéh, 'hazyéh. amar léh: i la yeouda ben (kenosa) [nekosa] ate, gezartinou lechakakh begizra defarzela.
12. הַתּוֹעֶה בֵּין הַכְּרָמִים, מְפַסֵּיג וְיוֹרֵד מְפַסֵּיג וְעוֹלֶה. תָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹאֶה חֲבֵירוֹ תּוֹעֶה בֵּין הַכְּרָמִים, מְפַסֵּיג וְעוֹלֶה מְפַסֵּיג וְיוֹרֵד, עַד שֶׁמַּעֲלֵהוּ לָעִיר אוֹ לַדֶּרֶךְ. וְכֵן הוּא שֶׁתּוֹעֶה בֵּין הַכְּרָמִים, מְפַסֵּיג וְעוֹלֶה מְפַסֵּיג וְיוֹרֵד עַד שֶׁיַּעֲלֶה לָעִיר אוֹ לַדֶּרֶךְ. hatoe bén hakeramim, mefaség veoréd mefaség veole. tanou rabanan: haroe 'havéro toe bén hakeramim, mefaség veole mefaség veoréd, ad chemaaléou lair o laderekh. vekhén hou chetoe bén hakeramim, mefaség veole mefaség veoréd ad cheyaale lair o laderekh.
13. מַאי ״וְכֵן״? מַהוּ דְּתֵימָא, חֲבֵירוֹ הוּא דְּיָדַע לְהֵיכָא מְסַלֵּק – דְּנִיפְסוֹג; אֲבָל הוּא, דְּלָא יֵדַע לְהֵיכָא קָא סָלֵיק – לָא נִיפְסוֹג, נַהְדְּרֵיהּ (נֶהְדַּר) [מִהְדָּר] בֵּי מִיצְרֵי; קָא מַשְׁמַע לַן. ma "vekhén"? maou detéma, 'havéro hou deyada lehékha mesalék – denifsog; aval hou, dela yéda lehékha ka salék – la nifsog, nahderéh (nehdar) [mihdar] bé mitsré; ka machma lan.
14. הָא דְּאוֹרָיְיתָא הוּא, דְּתַנְיָא: הֲשָׁבַת גּוּפוֹ מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַהֲשֵׁבוֹתוֹ״! ha deorayta hou, detanya: hachavat goufo minayin? talmoud lomar: "vahachévoto"!
15. דְּאוֹרָיְיתָא הוּא דְּקָאֵי בֵּי מִיצְרֵי, אֲתָא הוּא תַּקֵּין דִּמְפַסֵּיג וְעוֹלֶה מְפַסֵּיג וְיוֹרֵד. deorayta hou dekaé bé mitsré, ata hou takén dimfaség veole mefaség veoréd.
16. וּמֵת מִצְוָה קָנָה מְקוֹמוֹ. וּרְמִינְהִי: הַמּוֹצֵא מֵת מוּטָל בְּאִיסְרַטְיָא, מְפַנֵּהוּ לִימִין אִיסְרַטְיָא אוֹ לִשְׂמֹאל אִיסְרַטְיָא. שְׂדֵה בוּר וּשְׂדֵה נִיר – מְפַנֵּהוּ לִשְׂדֵה בוּר. oumét mitsva kana mekomo. ourminhi: hamotsé mét moutal beisratya, mefanéou limin isratya o lismol isratya. sedé vour ousdé nir – mefanéou lisdé vour.
17. שְׂדֵה נִיר וּשְׂדֵה זֶרַע – מְפַנֵּהוּ לִשְׂדֵה נִיר. הָיוּ שְׁתֵּיהֶן בּוּרוֹת; שְׁתֵּיהֶן נִירוֹת; שְׁתֵּיהֶן זְרוּעוֹת – מְפַנֵּהוּ לְמָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה! sedé nir ousdé zera – mefanéou lisdé nir. haou chetéhen bourot; chetéhen nirot; chetéhen zerouot – mefanéou lemakom cheyirtse!
18. אָמַר רַב בִּיבִי: בְּמוּטָּל עַל הַמֵּיצַר; מִתּוֹךְ שֶׁנִּיתָּן לְפַנּוֹתוֹ, מְפַנֵּהוּ לְכׇל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה. amar rav bivi: bemoutal al hamétsar; mitokh chenitan lefanoto, mefanéou lekhol makom cheyirtse.
19. אָמְרִי: עֲשָׂרָה?! הָנֵי חַד סְרֵי הָוְיָין! מְהַלְּכִין בִּשְׁבִילֵי הָרְשׁוּת – שְׁלֹמֹה אַמְרַהּ. amri: asara?! hané 'had seré havyan! mehalekhin bichvilé harchout – chelomo amrah.
20. כִּדְתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁכָּלוּ פֵּירוֹתָיו מִן הַשָּׂדֶה, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ בְּנֵי אָדָם לִיכָּנֵס בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ – מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו? מָה הֲנָאָה יֵשׁ לִפְלוֹנִי, וּמָה הַבְּרִיּוֹת מַזִּיקוֹת לוֹ? עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״מִהְיוֹת טוֹב אַל תִּקָּרֵי רָע״. וּמִי כְּתִיב: ״מִהְיוֹת טוֹב אַל תִּקָּרֵי רָע״? אִין, כְּתִיב כִּי הַאי גַוְונָא: ״אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו, בִּהְיוֹת לְאֵל יָדְךָ לַעֲשׂוֹת״. kidtanya: haré chekalou pérota min hasade, veéno mani'ha bené adam likanés betokh sadéou – ma haberiyot omrot ala? ma hanaa yéch lifloni, ouma haberiyot mazikot lo? ala hakatouv omér: "mihot tov al tikaré ra". oumi ketiv: "mihot tov al tikaré ra"? in, ketiv ki ha gavna: "al timna tov mibeala, bihot leél yadkha laasot".
21. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָא אִיכָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה – דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּשְׁעַת הוֹצָאַת זְבָלִים, אָדָם מוֹצִיא זִבְלוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְצוֹבְרוֹ כׇּל שְׁלֹשִׁים; כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִישּׁוֹף בְּרַגְלֵי אָדָם וּבְרַגְלֵי בְהֵמָה. שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ! vetou léka? veha ika derabi yeouda – detanya, rabi yeouda omér: bichat hotsaat zevalim, adam motsi zivlo lirchout harabim, vetsovro kol chelochim; kedé cheyehé nichof beraglé adam ouvraglé vehéma. cheal menat kén hin'hil yeochoua leyisraél et haarets!
22. וְהָא אִיכָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה – דְּתַנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: תְּנַאי בֵּית דִּין הוּא שֶׁיְּהֵא זֶה יוֹרֵד לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ וְקוֹצֵץ שׂוֹכוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ לְהַצִּיל נְחִיל שֶׁלּוֹ, וְנוֹתֵן לוֹ דְּמֵי שׂוֹכוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ; veha ika derabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka – detanya, rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka omér: tena bét din hou cheyehé ze yoréd letokh sedé 'havéro vekotséts sokho chel 'havéro lehatsil ne'hil chelo, venotén lo demé sokho chel 'havéro;
23. וּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא שֶׁיְּהֵא זֶה שׁוֹפֵךְ יֵינוֹ וּמַצִּיל דּוּבְשָׁנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וְנוֹטֵל דְּמֵי יֵינוֹ מִתּוֹךְ דּוּבְשָׁנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ; וּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא שֶׁיְּהֵא זֶה מְפָרֵק אֶת עֵצָיו וְטוֹעֵן פִּשְׁתָּנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וְנוֹטֵל דְּמֵי עֵצָיו מִתּוֹךְ פִּשְׁתָּנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ; שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ! outna bét din hou cheyehé ze chofékh yéno oumatsil douvchano chel 'havéro, venotél demé yéno mitokh douvchano chel 'havéro; outna bét din hou cheyehé ze mefarék et étsa vetoén pichtano chel 'havéro, venotél demé étsa mitokh pichtano chel 'havéro; cheal menat kén hin'hil yeochoua leyisraél et haarets!
24. בִּיחִידָאֵי לָא קָאָמְרִינַן. bi'hidaé la kaamrinan.

Daf 82a

1. וְהָא כִּי אֲתָא רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶחָד אִילָן הַנּוֹטֶה לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ, וְאֶחָד אִילָן הַסָּמוּךְ לַמֶּצֶר – מֵבִיא וְקוֹרֵא, שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ! veha ki ata rabi avin amar rabi yo'hanan: e'had ilan hanote letokh sedé 'havéro, vee'had ilan hasamoukh lametser – mévi vekoré, cheal menat kén hin'hil yeochoua leyisraél et haarets!
2. אֶלָּא מַאן תָּנָא עֲשָׂרָה תְּנָאִין שֶׁהִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הוּא. רַב גְּבִיהָה מִבֵּי כְתִיל מַתְנֵי לַהּ בְּהֶדְיָא: רַבִּי תַּנְחוּם וְרַבִּי בִּרְיָיס אָמְרִי מִשּׁוּם זָקֵן אֶחָד, וּמַנּוּ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי; עֲשָׂרָה תְּנָאִין הִתְנָה יְהוֹשֻׁעַ. ela man tana asara tenain chehitna yeochoua – rabi yeochoua ben lévi hou. rav geviha mibé khetil matné lah behedya: rabi tan'houm verabi biryas amri michoum zakén e'had, oumanou – rabi yeochoua ben lévi; asara tenain hitna yeochoua.
3. עֲשָׂרָה תַּקָּנוֹת תִּיקֵּן עֶזְרָא: שֶׁקּוֹרִין בַּמִּנְחָה בַּשַּׁבָּת; וְקוֹרִין בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי; וְדָנִין בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי; וּמְכַבְּסִים בַּחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת; וְאוֹכְלִין שׁוּם בְּעֶרֶב שַׁבָּת; וְשֶׁתְּהֵא אִשָּׁה מַשְׁכֶּמֶת וְאוֹפָה; וְשֶׁתְּהֵא אִשָּׁה חוֹגֶרֶת בְּסִינָר; וְשֶׁתְּהֵא אִשָּׁה חוֹפֶפֶת וְטוֹבֶלֶת; וְשֶׁיְּהוּ רוֹכְלִין מַחֲזִירִין בָּעֲיָירוֹת; וְתִיקֵּן טְבִילָה לְבַעֲלֵי קְרָיִין. asara takanot tikén ezra: chekorin bamin'ha bachabat; vekorin bechéni ouva'hamichi; vedanin bechéni ouva'hamichi; oumkhabesim ba'hamichi bachabat; veokhlin choum beerev chabat; vechetehé icha machkemet veofa; vechetehé icha 'hogeret besinar; vechetehé icha 'hofefet vetovelet; vecheyeou rokhlin ma'hazirin baayarot; vetikén tevila levaalé kerayin.
4. שֶׁיְּהוּ קוֹרְאִין בַּמִּנְחָה בַּשַּׁבָּת – מִשּׁוּם יוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. cheyeou korin bamin'ha bachabat – michoum yochvé keranot.
5. וְשֶׁיְּהוּ קוֹרְאִין בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי – עֶזְרָא תִּיקֵּן?! וְהָא מֵעִיקָּרָא הֲוָה מִיתַּקְנָא! דְּתַנְיָא: ״וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם״ – דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ: אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹי כׇּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״. vecheyeou korin bechéni ouva'hamichi – ezra tikén?! veha méikara hava mitakna! detanya: "vayélkhou chelochet yamim bamidbar velo matsou mayim" – dorché rechoumot amrou: én mayim ela tora, cheneemar: "ho kol tsamé lekhou lamayim".
6. כֵּיוָן שֶׁהָלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּלֹא תּוֹרָה, נִלְאוּ, עָמְדוּ נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וְתִיקְּנוּ לָהֶם שֶׁיְּהוּ קוֹרִין בַּשַּׁבָּת, וּמַפְסִיקִין בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת, וְקוֹרִין בְּשֵׁנִי, וּמַפְסִיקִין שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי, וְקוֹרִין בַּחֲמִישִׁי, וּמַפְסִיקִין עֶרֶב שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָלִינוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּלֹא תּוֹרָה. kévan chehalkhou chelochet yamim belo tora, nilou, amdou neviim chebénéhem vetikenou lahem cheyeou korin bachabat, oumafsikin bee'had bachabat, vekorin bechéni, oumafsikin chelichi ourvii, vekorin ba'hamichi, oumafsikin erev chabat, kedé chelo yalinou chelocha yamim belo tora.
7. מֵעִיקָּרָא תִּקְּנוּ חַד גַּבְרָא – תְּלָתָא פְּסוּקֵי, אִי נָמֵי תְּלָתָא גַּבְרֵי – תְּלָתָא פְּסוּקֵי, כְּנֶגֶד כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים; אֲתָא הוּא, תַּיקֵּן תְּלָתָא גַּבְרֵי וְעַשְׂרָה פְּסוּקֵי, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין. méikara tikenou 'had gavra – telata pesouké, i namé telata gavré – telata pesouké, keneged kohanim leviyim veyisreélim; ata hou, takén telata gavré veasra pesouké, keneged asara batlanin.
8. וְדָנִין בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי – דִּשְׁכִיחִי, דְּאָתוּ לְמִקְרֵא בְּסִיפְרָא. vedanin bechéni ouva'hamichi – dichkhi'hi, deatou lemikré besifra.
9. וְשֶׁיְּהוּ מְכַבְּסִין בַּחֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת – מִשּׁוּם כְּבוֹד שַׁבָּת. vecheyeou mekhabesin ba'hamichi bachabat – michoum kevod chabat.
10. וְשֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין שׁוּם בְּעֶרֶב שַׁבָּת – מִשּׁוּם עוֹנָה; דִּכְתִיב: ״אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ״, וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וְאִיתֵּימָא רַב נַחְמָן, וְאִיתֵּימָא רַב כָּהֲנָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת. vecheyeou okhlin choum beerev chabat – michoum ona; dikhtiv: "acher piro yitén beito", veamar rabi yeouda, veitéma rav na'hman, veitéma rav kahana, veitéma rabi yo'hanan: ze hamchaméch mitato méerev chabat leerev chabat.
11. תָּנוּ רַבָּנַן, חֲמִשָּׁה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בַּשּׁוּם: מַשְׂבִּיעַ, וּמַשְׁחִין, וּמַצְהִיל פָּנִים, וּמַרְבֶּה הַזֶּרַע, וְהוֹרֵג כִּנִּים שֶׁבִּבְנֵי מֵעַיִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מַכְנִיס אַהֲבָה וּמוֹצִיא אֶת הַקִּנְאָה. tanou rabanan, 'hamicha devarim neemrou bachoum: masbia, oumach'hin, oumatshil panim, oumarbe hazera, veorég kinim chebivné méayim. veyéch omrim: makhnis ahava oumotsi et hakina.
12. וְשֶׁתְּהֵא אִשָּׁה מַשְׁכֶּמֶת וְאוֹפָה – כְּדֵי שֶׁתְּהֵא פַּת מְצוּיָה לַעֲנִיִּים. vechetehé icha machkemet veofa – kedé chetehé pat metsouya laaniyim.
13. וְשֶׁתְּהֵא אִשָּׁה חוֹגֶרֶת בְּסִינָר – מִשּׁוּם צְנִיעוּתָא. vechetehé icha 'hogeret besinar – michoum tseniouta.
14. וְשֶׁתְּהֵא אִשָּׁה חוֹפֶפֶת וְטוֹבֶלֶת – דְּאוֹרָיְיתָא הִיא! vechetehé icha 'hofefet vetovelet – deorayta hi!
15. דְּתַנְיָא: ״וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם״ – שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין בְּשָׂרוֹ לַמַּיִם. ״אֶת בְּשָׂרוֹ״ – אֶת הַטָּפֵל לִבְשָׂרוֹ, וּמַאי נִיהוּ – שֵׂעָר! detanya: "vera'hats et besaro bamayim" – chelo yehé davar 'hotséts bén besaro lamayim. "et besaro" – et hatafél livsaro, ouma niou – séar!
16. אָמְרִי: דְּאוֹרָיְיתָא – לְעַיּוֹנֵי דִּלְמָא מִיקְּטַר, אִי נָמֵי מְאַוַּס מִידֵּי, מִשּׁוּם חֲצִיצָה; amri: deorayta – leayoné dilma miketar, i namé meavas midé, michoum 'hatsitsa;

Daf 82b

1. וַאֲתָא אִיהוּ תַּיקֵּן חֲפִיפָה. vaata iou takén 'hafifa.
2. וְשֶׁיְּהוּ רוֹכְלִין מְחַזְּרִין בָּעֲיָירוֹת – מִשּׁוּם תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּנּוּ עַל בַּעֲלֵיהֶם. vecheyeou rokhlin me'hazerin baayarot – michoum takhchité nachim, kedé chelo yitganou al baaléhem.
3. וְתִיקֵּן טְבִילָה לְבַעֲלֵי קְרָיִין – דְּאוֹרָיְיתָא הוּא! דִּכְתִיב: ״וְאִישׁ כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע, וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם״! דְּאוֹרָיְיתָא הוּא לִתְרוּמָה וְקָדָשִׁים; אֲתָא הוּא, תִּיקֵּן אֲפִילּוּ לְדִבְרֵי תוֹרָה. vetikén tevila levaalé kerayin – deorayta hou! dikhtiv: "veich ki tétsé mimenou chikhvat zara, vera'hats et besaro bamayim"! deorayta hou litrouma vekadachim; ata hou, tikén afilou ledivré tora.
4. עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם: אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ; וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה; וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת; asara devarim neemrou birouchalayim: én habayit 'halout bah; veénah mevia egla aroufa; veénah naasét ir hanida'hat;
5. וְאֵינָהּ מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים; וְאֵין מוֹצִיאִין בָּהּ זִיזִין וּגְזוּזְטְרָאוֹת; וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ אַשְׁפַּתּוֹת; וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ כִּבְשׁוֹנוֹת; וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסוֹת – חוּץ מִגַּנּוֹת וְורָדִין שֶׁהָיוּ מִימוֹת נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים; וְאֵין מְגַדְּלִים בָּהּ תַּרְנְגוֹלִין; וְאֵין מְלִינִין בָּהּ אֶת הַמֵּת. veénah mitamea bingaim; veén motsiin bah zizin ougzouzteraot; veén osin bah achpatot; veén osin bah kivchonot; veén osin bah ganot oufardésot – 'houts miganot veradin chehaou mimot neviim harichonim; veén megadelim bah tarnegolin; veén melinin bah et hamét.
6. אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ – דִּכְתִיב: ״וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר לוֹ חוֹמָה לַצְּמִתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו״, וְקָסָבַר לֹא נִתְחַלְּקָה יְרוּשָׁלַיִם לִשְׁבָטִים. én habayit 'halout bah – dikhtiv: "vekam habayit acher lo 'homa latsemitout lakone oto ledorota", vekasavar lo nit'haleka yerouchalayim lichvatim.
7. וְאֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה – דִּכְתִיב: ״כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ״, וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים. veénah mevia egla aroufa – dikhtiv: "ki yimatsé 'halal baadama acher h' elohekha notén lekha lerichtah", virouchalayim lo nit'haleka lichvatim.
8. וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת – דִּכְתִיב: ״עָרֶיךָ״, וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים. veénah naasét ir hanida'hat – dikhtiv: "arekha", virouchalayim lo nit'haleka lichvatim.
9. וְאֵינָהּ מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים – דִּכְתִיב: ״וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם״, וִירוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים. veénah mitamea bingaim – dikhtiv: "venatati nega tsaraat bevét erets a'houzatkhem", virouchalayim lo nit'haleka lichvatim.
10. וְאֵין מוֹצִיאִין בָּהּ זִיזִין וּגְזוּזְטְרָאוֹת – מִפְּנֵי אֹהֶל הַטּוּמְאָה, וּמִשּׁוּם דְּלָא לִיתַּזְקוּ עוֹלֵי רְגָלִים. veén motsiin bah zizin ougzouzteraot – mipené ohel hatouma, oumichoum dela litazkou olé regalim.
11. וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ אַשְׁפַּתּוֹת – מִשּׁוּם שְׁקָצִים. veén osin bah achpatot – michoum chekatsim.
12. וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ כִּבְשׁוֹנוֹת – מִשּׁוּם קוּטְרָא. veén osin bah kivchonot – michoum koutra.
13. וְאֵין עוֹשִׂין בָּהּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִין – מִשּׁוּם סִירְחָא. veén osin bah ganot oufardésin – michoum sir'ha.
14. וְאֵין מְגַדְּלִין בָּהּ תַּרְנְגוֹלִין – מִשּׁוּם קֳדָשִׁים. veén megadelin bah tarnegolin – michoum kodachim.
15. וְאֵין מְלִינִין בָּהּ אֶת הַמֵּת – גְּמָרָא. veén melinin bah et hamét – gemara.
16. אֵין מְגַדְּלִין חֲזִירִים בְּכׇל מָקוֹם. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁצָּרוּ בֵּית חַשְׁמוֹנַאי זֶה עַל זֶה, הָיָה הוּרְקָנוֹס מִבִּפְנִים וַאֲרִיסְטוֹבְּלוּס מִבַּחוּץ. וּבְכׇל יוֹם הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִים לָהֶם בְּקוּפָּה דִּינָרִין, וְהָיוּ מַעֲלִים לָהֶם תְּמִידִים. én megadelin 'hazirim bekhol makom. tanou rabanan: kechetsarou bét 'hachmona ze al ze, haya hourkanos mibifnim vaaristobelous miba'houts. ouvkhol yom haou mechalchelim lahem bekoupa dinarin, vehaou maalim lahem temidim.
17. הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּחׇכְמַת יְווֹנִית, אָמַר לָהֶם: כׇּל זְמַן שֶׁעוֹסְקִין בָּעֲבוֹדָה – אֵין נִמְסָרִים בְּיֶדְכֶם. לְמָחָר שִׁילְשְׁלוּ דִּינָרִין בְּקוּפָּה, וְהֶעֱלוּ לָהֶם חֲזִיר. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי הַחוֹמָה, נָעַץ צִפׇּרְנָיו בַּחוֹמָה, וְנִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. haya cham zakén e'had chehaya makir be'hokhmat yeonit, amar lahem: kol zeman cheoskin baavoda – én nimsarim beyedkhem. lema'har chilchelou dinarin bekoupa, veheelou lahem 'hazir. kévan chehigia la'hatsi ha'homa, naats tsiporna ba'homa, venizdazea erets yisraél arba méot parsa al arba méot parsa.
18. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: אָרוּר הָאִישׁ שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִירִים, וְאָרוּר הָאָדָם שֶׁיְּלַמֵּד אֶת בְּנוֹ חׇכְמַת יְווֹנִית. וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁנִינוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא עוֹמֶר מִגַּנּוֹת הַצְּרִיפִין, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר. beotah chaa amrou: arour haich cheyegadél 'hazirim, vearour haadam cheyelaméd et beno 'hokhmat yeonit. veal otah chaa chaninou: maase cheba omer miganot hatserifin, ouchté hale'hem mibikat én sokhér.
19. וְחׇכְמַת יְווֹנִית מִי אֲסִירָא?! וְהָתַנְיָא: אָמַר רַבִּי: בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – ve'hokhmat yeonit mi asira?! vehatanya: amar rabi: beerets yisraél –

Daf 83a

1. לָשׁוֹן סוּרְסִי לָמָּה? אוֹ לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אוֹ לָשׁוֹן יְוָנִית! וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: [בְּ]בָבֶל – לְשׁוֹן אֲרַמִּי לָמָּה? אוֹ לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אוֹ לָשׁוֹן פָּרְסִי! אָמְרִי: לָשׁוֹן יְוָנִי לְחוּד, חׇכְמַת יְוָנִית לְחוּד. lachon soursi lama? o lechon hakodech, o lachon yevanit! veamar rabi yosé: [be]vavel – lechon arami lama? o lechon hakodech, o lachon parsi! amri: lachon yevani le'houd, 'hokhmat yevanit le'houd.
2. וְחׇכְמַת יְוָנִית מִי אֲסִירָא?! וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: ״עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי״ – אֶלֶף יְלָדִים הָיוּ בְּבֵית אַבָּא; חֲמֵשׁ מֵאוֹת מֵהֶם לָמְדוּ תּוֹרָה, חֲמֵשׁ מֵאוֹת לָמְדוּ חׇכְמַת יְוָנִית; וְלֹא נִשְׁתַּיֵּיר מֵהֶם אֶלָּא אֲנִי – כָּאן, וּבֶן אֲחִי אַבָּא – בְּעַסְיָא! ve'hokhmat yevanit mi asira?! vehaamar rav yeouda amar chemouél michoum raban chimon ben gamliél: "éni olla lenafchi mikol benot iri" – elef yeladim haou bevét aba; 'haméch méot méhem lamdou tora, 'haméch méot lamdou 'hokhmat yevanit; velo nichtayér méhem ela ani – kan, ouven a'hi aba – beasya!
3. אָמְרִי: שָׁאנֵי בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לַמַּלְכוּת. וְכִדְתַנְיָא: הַמְסַפֵּר קוֹמֵי – הֲרֵי זֶה מִדַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. אַבְטוּלְמוֹס בַּר רְאוּבֵן הִתִּירוּ לוֹ לְסַפֵּר קוֹמֵי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָרוֹב לַמַּלְכוּת. שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִתִּירוּ לָהֶם לְסַפֵּר בְּחׇכְמַת יְוָנִית, מִפְּנֵי שֶׁקְּרוֹבִים לַמַּלְכוּת. amri: chané bét raban gamliél, chehaou kerovim lamalkhout. vekhidtanya: hamsapér komé – haré ze midarkhé haemori. avtoulmos bar reouvén hitirou lo lesapér komé, mipené cheou karov lamalkhout. chel bét raban gamliél hitirou lahem lesapér be'hokhmat yevanit, mipené chekerovim lamalkhout.
4. לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם כֵּן קָשׁוּר בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: לֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב – אֶלָּא אִם כֵּן קָשׁוּר בְּשַׁלְשֶׁלֶת. אֲבָל מְגַדֵּל הוּא בָּעִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר, וְקוֹשְׁרוֹ בַּיּוֹם וּמַתִּירוֹ בַּלַּיְלָה. lo yegadél adam et hakelev ela im kén kachour bechalchelaot kou'. tanou rabanan: lo yegadél adam et hakelev – ela im kén kachour bechalchelet. aval megadél hou bair hasemoukha lasefar, vekochro bayom oumatiro balayla.
5. תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: הַמְגַדֵּל כְּלָבִים – כִּמְגַדֵּל חֲזִירִים. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמֵיקַם עֲלֵיהּ בְּאָרוּר. tanya rabi eliezer hagadol omér: hamgadél kelavim – kimgadél 'hazirim. lema nafka minah? lemékam aléh bearour.
6. אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: בָּבֶל – כְּעִיר הַסְּמוּכָה לַסְּפָר דָּמֵי. תַּרְגְּמַהּ: נְהַרְדְּעָא. amar rav yoséf bar minomé amar rav na'hman: bavel – keir hasemoukha lasefar damé. targemah: nehardea.
7. דָּרֵישׁ רַבִּי דּוֹסְתַּאי דְּמִן בֵּירֵי: ״וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה׳ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל״ – לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה עַל יִשְׂרָאֵל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁנֵי רְבָבוֹת. חָסֵר אַחַת, וְהָיְתָה אִשָּׁה מְעוּבֶּרֶת בֵּינֵיהֶם וּרְאוּיָה לְהַשְׁלִים, וְנָבַח בָּהּ כֶּלֶב וְהִפִּילָה, נִמְצָא זֶה גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל. daréch rabi dosta demin béré: "ouvnou'ho yomar chouva h' rivvot alfé yisraél" – lelamedkha, cheén chekhina chora al yisraél pa'hot michené alafim ouchné revavot. 'hasér a'hat, vehayta icha meouberet bénéhem ourouya lehachlim, venava'h bah kelev vehipila, nimtsa ze gorém lachekhina chetistalék miyisraél.
8. הָהִיא אִיתְּתָא דְּעַלַּת לְמֵיפָא בְּהָהוּא בֵּיתָא, נְבַח בַּהּ כַּלְבָּא. אֲמַר לַהּ מָרֵיהּ: לָא תִּיסְתְּפַי מִינֵּיהּ, שְׁקִילִי נִיבֵיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: שְׁקִילָה טֵיבוּתָיךְ וְשַׁדְיָא אַחִיזְרֵי, כְּבָר נָד וָלָד. hahi iteta dealat leméfa behaou béta, neva'h bah kalba. amar lah maréh: la tistefa minéh, chekili nivéh. amara léh: chekila tévoutakh vechadya a'hizré, kevar nad valad.
9. אֵין פּוֹרְסִין נִישְׁבִּין לְיוֹנִים וְכוּ׳. וּמִי אָזְלִי כּוּלֵּי הַאי? וְהָתְנַן: מַרְחִיקִין אֶת הַשּׁוֹבָךְ מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה! אָמַר אַבָּיֵי: מֵישָׁט שָׁיְיטִי טוּבָא, כַּרְסַיְיהוּ בַּחֲמִשִּׁים אַמָּה מַלְיָא. én porsin nichbin leonim vekhou'. oumi azli koulé ha? vehatnan: mar'hikin et hachovakh min hair 'hamichim ama! amar abayé: méchat chayti touva, karsayou ba'hamichim ama malya.
10. וּמֵישָׁט שְׁלֹשִׁים רִיס וְתוּ לָא? וְהָתַנְיָא: בַּיִּשּׁוּב – אֲפִילּוּ מֵאָה מִיל לֹא יִפְרוֹס! רַב יוֹסֵף אָמַר: בְּיִשּׁוּב כְּרָמִים. רַבָּה אָמַר: בְּיִשּׁוּב שׁוֹבָכִין. ouméchat chelochim ris vetou la? vehatanya: bayichouv – afilou méa mil lo yifros! rav yoséf amar: beyichouv keramim. raba amar: beyichouv chovakhin.
11. וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם שׁוֹבָכִין גּוּפַיְיהוּ! אִיבָּעֵית אֵימָא: בִּדְגוֹי, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בִּדְהֶפְקֵר, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בְּדִידֵיהּ. vetipok léh michoum chovakhin goufayou! ibaét éma: bidgo, veibaét éma: bidhefkér, veibaét éma: bedidéh.
12. הֲדַרַן עֲלָךְ מְרוּבָּה hadaran alakh merouba

Daf 83b

1. מַתְנִי׳ הַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ, חַיָּיב עָלָיו מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה דְּבָרִים: בְּנֶזֶק, בְּצַעַר, בְּרִיפּוּי, בְּשֶׁבֶת וּבוֹשֶׁת. matni' ha'hovél ba'havéro, 'hayav ala michoum 'hamicha devarim: benezek, betsaar, beripou, bechevet ouvochet.
2. בְּנֶזֶק כֵּיצַד? סִימֵּא אֶת עֵינוֹ; קָטַע אֶת יָדוֹ; שִׁיבֵּר אֶת רַגְלוֹ – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא עֶבֶד נִמְכָּר בַּשּׁוּק, וְשָׁמִין כַּמָּה הָיָה יָפֶה וְכַמָּה הוּא יָפֶה. benezek kétsad? simé et éno; kata et yado; chibér et raglo – roin oto keilou hou eved nimkar bachouk, vechamin kama haya yafe vekhama hou yafe.
3. צַעַר – כְּוָאוֹ (אוֹ) בְּשַׁפּוּד אוֹ בְּמַסְמֵר, וַאֲפִילּוּ עַל צִיפּוֹרְנוֹ מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה – אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָּזֶה רוֹצֶה לִיטּוֹל, לִהְיוֹת מִצְטַעֵר כָּךְ. tsaar – kevao (o) bechapoud o bemasmér, vaafilou al tsiporno mekom cheéno ose 'haboura – omdin kama adam kayotsé baze rotse litol, lihot mitstaér kakh.
4. רִיפּוּי – הִכָּהוּ, חַיָּיב לְרַפּאוֹתוֹ. עָלָה בּוֹ צְמָחִים, אִם מֵחֲמַת הַמַּכָּה – חַיָּיב, שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמַּכָּה – פָּטוּר. חָיְיתָה וְנִסְתְּרָה חָיְיתָה וְנִסְתְּרָה – חַיָּיב לְרַפּאוֹתוֹ. חָיְיתָה כׇּל צוֹרְכָּהּ – אֵינוֹ חַיָּיב לְרַפּאוֹתוֹ. ripou – hikaou, 'hayav lerapoto. ala bo tsema'him, im mé'hamat hamaka – 'hayav, chelo mé'hamat hamaka – patour. 'hayta venistera 'hayta venistera – 'hayav lerapoto. 'hayta kol tsorkah – éno 'hayav lerapoto.
5. שֶׁבֶת – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין, שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ דְּמֵי יָדוֹ וּדְמֵי רַגְלוֹ. chevet – roin oto keilou hou chomér kichouin, chekevar natan lo demé yado oudmé raglo.
6. בּוֹשֶׁת – הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּישׁ וְהַמִּתְבַּיֵּישׁ. bochet – hakol lefi hamvayéch vehamitbayéch.
7. גְּמָ׳ אַמַּאי? ״עַיִן תַּחַת עַיִן״ אָמַר רַחֲמָנָא – אֵימָא עַיִן מַמָּשׁ! gema' ama? "ayin ta'hat ayin" amar ra'hamana – éma ayin mamach!
8. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דְּתַנְיָא: יָכוֹל סִימֵּא אֶת עֵינוֹ – מְסַמֵּא אֶת עֵינוֹ, קָטַע אֶת יָדוֹ – מְקַטֵּעַ אֶת יָדוֹ, שִׁיבֵּר אֶת רַגְלוֹ – מְשַׁבֵּר אֶת רַגְלוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מַכֵּה אָדָם״ וּ״מַכֵּה בְהֵמָה״; מָה מַכֵּה בְהֵמָה – לְתַשְׁלוּמִין, אַף מַכֵּה אָדָם – לְתַשְׁלוּמִין. la salka datakh; detanya: yakhol simé et éno – mesamé et éno, kata et yado – mekatéa et yado, chibér et raglo – mechabér et raglo? talmoud lomar: "maké adam" ou"maké vehéma"; ma maké vehéma – letachloumin, af maké adam – letachloumin.
9. וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת״ – לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵין חוֹזְרִין. veim nafchekha lomar, haré hou omér: "lo tik'hou khofer lenefech rotsé'ha, acher hou racha lamout" – lenefech rotsé'ha i ata loké'ha kofer, aval ata loké'ha kofer leraché évarim cheén 'hozrin.
10. הֵי ״מַכֶּה״? אִילֵימָא ״מַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה, וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת״ – הָהוּא בִּקְטָלָא כְּתִיב! hé "make"? iléma "maké vehéma yechalemena, oumaké adam youmat" – haou biktala ketiv!
11. אֶלָּא מֵהָכָא: ״מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה, נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לוֹ״. הַאי לָאו ״מַכֶּה״ הוּא! ״הַכָּאָה״–״הַכָּאָה״ קָאָמְרִינַן; מָה הַכָּאָה הָאֲמוּרָה בִּבְהֵמָה – לְתַשְׁלוּמִין, אַף הַכָּאָה הָאֲמוּרָה בְּאָדָם – לְתַשְׁלוּמִין. ela méhakha: "maké nefech behéma yechalemena, nefech ta'hat nafech", ousmikh léh: "veich ki yitén moum baamito, kaacher asa kén yéase lo". ha la "make" hou! "hakaa"–"hakaa" kaamrinan; ma hakaa haamoura bivhéma – letachloumin, af hakaa haamoura beadam – letachloumin.
12. וְהָא כְּתִיב: ״וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כׇּל נֶפֶשׁ אָדָם, מוֹת יוּמָת״! בְּמָמוֹן. מִמַּאי דִּבְמָמוֹן? אֵימָא בְּמִיתָה מַמָּשׁ! veha ketiv: "veich ki yake kol nefech adam, mot youmat"! bemamon. mima divmamon? éma bemita mamach!
13. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ. חֲדָא – דְּהָא אִיתַּקַּשׁ לְ״מַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה״. וְעוֹד, כְּתִיב בָּתְרֵיהּ: ״כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ״ – וּשְׁמַע מִינַּהּ מָמוֹן. la salka datakh. 'hada – deha itakach le"maké vehéma yechalemena". veod, ketiv batréh: "kaacher yitén moum baadam, kén yinaten bo" – ouchma minah mamon.
14. וּמַאי ״אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר״? תּוּ קָא קַשְׁיָא לְתַנָּא – מַאי חָזֵית דְּיָלְפַתְּ מִמַּכֵּה בְהֵמָה? לֵילַף מִמַּכֵּה אָדָם! ouma "im nafchekha lomar"? tou ka kachya letana – ma 'hazét deyalfate mimaké vehéma? lélaf mimaké adam!
15. אָמְרִי: דָּנִין נְיזָקִין מִנְּיזָקִין, וְאֵין דָּנִין נְיזָקִין מִמִּיתָה. אַדְּרַבָּה! דָּנִין אָדָם מֵאָדָם, וְאֵין דָּנִין אָדָם מִבְּהֵמָה! amri: danin nezakin minezakin, veén danin nezakin mimita. aderaba! danin adam méadam, veén danin adam mibehéma!
16. הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ״אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר״ – הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת, כִּי מוֹת יוּמָת״ – לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין. haynou dekatané "im nafchekha lomar" – haré hou omér: "lo tik'hou khofer lenefech rotsé'ha acher hou racha lamout, ki mot youmat" – lenefech rotsé'ha i ata loké'ha kofer, aval ata loké'ha kofer leraché évarim cheénan 'hozrin.
17. וְהַאי ״לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ״ – לְמַעוֹטֵי רָאשֵׁי אֵבָרִים הוּא דַּאֲתָא? הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ דְּאָמַר רַחֲמָנָא לָא תַּעֲבֵיד בֵּיהּ תַּרְתֵּי – לָא תִּשְׁקוֹל מִינֵּיהּ מָמוֹן וְתִקְטְלֵיהּ! הַאי מִ״כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ״ נָפְקָא – רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת. veha "lo tik'hou khofer lenefech rotsé'ha" – lemaoté raché évarim hou daata? ha mibeé léh deamar ra'hamana la taavéd béh tarté – la tichkol minéh mamon vetikteléh! ha mi"kedé richato" nafka – richa a'hat ata me'hayevo, vei ata me'hayevo cheté richaot.
18. וְאַכַּתִּי מִבְּעֵי לֵיהּ, דְּקָאָמַר רַחֲמָנָא: לָא תִּשְׁקוֹל מָמוֹן וְתִפְטְרֵיהּ! אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״לֹא תִקְּחוּ כוֹפֶר לַאֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת״; ״לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: לְנֶפֶשׁ רוֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כּוֹפֶר לְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִין. veakati mibeé léh, dekaamar ra'hamana: la tichkol mamon vetifteréh! im kén, likhtov ra'hamana "lo tike'hou khofer laacher hou racha lamout"; "lenefech rotsé'ha" lema li? chema minah: lenefech rotsé'ha i ata loké'ha kofer, aval ata loké'ha kofer leraché évarim cheénan 'hozrin.
19. וְכִי מֵאַחַר דִּכְתִיב ״לֹא תִקְּחוּ כֹפֶר״, ״מַכֵּה״–״מַכֵּה״ לְמָה לִי? אָמְרִי: אִי מֵהַאי, הֲוָה אָמֵינָא: אִי בָּעֵי – עֵינוֹ נִיתֵּיב, וְאִי בָּעֵי – דְּמֵי עֵינוֹ נִיתֵּיב; קָא מַשְׁמַע לַן מִבְּהֵמָה, מָה מַכֵּה בְהֵמָה – לְתַשְׁלוּמִין, אַף מַכֵּה אָדָם – לְתַשְׁלוּמִין. vekhi méa'har dikhtiv "lo tike'hou khofer", "maké"–"maké" lema li? amri: i méha, hava aména: i baé – éno nitév, vei baé – demé éno nitév; ka machma lan mibehéma, ma maké vehéma – letachloumin, af maké adam – letachloumin.
20. תַּנְיָא, רַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״עַיִן תַּחַת עַיִן״ – מָמוֹן. אַתָּה אוֹמֵר מָמוֹן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַיִן מַמָּשׁ? אָמַרְתָּ, הֲרֵי שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ שֶׁל זֶה גְּדוֹלָה וְעֵינוֹ שֶׁל זֶה קְטַנָּה, הֵיאַךְ אֲנִי קוֹרֵא בֵּיהּ ״עַיִן תַּחַת עַיִן״? tanya, rabi dosta ben yeouda omér: "ayin ta'hat ayin" – mamon. ata omér mamon, o éno ela ayin mamach? amarta, haré chehayta éno chel ze gedola veéno chel ze ketana, héakh ani koré béh "ayin ta'hat ayin"?
21. וְכִי תֵּימָא: כָּל כִּי הַאי – שָׁקֵיל מִינֵּיהּ מָמוֹנָא; הַתּוֹרָה אָמְרָה: ״מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם״ – מִשְׁפָּט הַשָּׁוֶה לְכוּלְּכֶם! vekhi téma: kal ki ha – chakél minéh mamona; hatora amra: "michpat e'had yihye lakhem" – michpat hachave lekhoulekhem!
22. אָמְרִי: מַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא נְהוֹרָא שְׁקַיל מִינֵּיהּ, נְהוֹרָא אָמַר רַחֲמָנָא נִישְׁקוֹל מִינֵּיהּ! דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, amri: ma kouchya? dilma neora chekal minéh, neora amar ra'hamana nichkol minéh! dei la téma hakhi,

Daf 84a

1. קָטָן שֶׁהָרַג אֶת הַגָּדוֹל וְגָדוֹל שֶׁהָרַג אֶת הַקָּטָן, הֵיכִי קָטְלִינַן לֵיהּ? הַתּוֹרָה אָמְרָה: ״מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם״ – מִשְׁפָּט הַשָּׁוֶה לְכוּלְּכֶם! אֶלָּא נְשָׁמָה שְׁקַיל מִינֵּיהּ, נְשָׁמָה אָמַר רַחֲמָנָא נִשְׁקוֹל מִינֵּיהּ; הָכִי נָמֵי, נְהוֹרָא שְׁקַיל מִינֵּיהּ, נְהוֹרָא אָמַר רַחֲמָנָא נִשְׁקוֹל מִינֵּיהּ! katan cheharag et hagadol vegadol cheharag et hakatan, hékhi katlinan léh? hatora amra: "michpat e'had yihye lakhem" – michpat hachave lekhoulekhem! ela nechama chekal minéh, nechama amar ra'hamana nichkol minéh; hakhi namé, neora chekal minéh, neora amar ra'hamana nichkol minéh!
2. תַּנְיָא אִידַּךְ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: ״עַיִן תַּחַת עַיִן״ – מָמוֹן. אַתָּה אוֹמֵר מָמוֹן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַיִן מַמָּשׁ? הֲרֵי שֶׁהָיָה סוֹמֵא, וְסִימֵּא; קִיטֵּעַ, וְקִיטַּע; חִיגֵּר, וְחִיגֵּר; הֵיאַךְ אֲנִי מְקַיֵּים בָּזֶה ״עַיִן תַּחַת עַיִן״ – וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם״, מִשְׁפָּט הַשָּׁוֶה לְכוּלְּכֶם? tanya idakh, rabi chimon ben yo'ha omér: "ayin ta'hat ayin" – mamon. ata omér mamon, o éno ela ayin mamach? haré chehaya somé, vesimé; kitéa, vekita; 'higér, ve'higér; héakh ani mekayém baze "ayin ta'hat ayin" – vehatora amra: "michpat e'had yihye lakhem", michpat hachave lekhoulekhem?
3. אָמְרִי: וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר – אֶפְשָׁר; הֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר – לָא אֶפְשָׁר, וּפָטְרִינַן לֵיהּ! דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, טְרֵפָה שֶׁהָרַג אֶת הַשָּׁלֵם – מַאי עָבְדִינַן לֵיהּ? amri: ouma kouchya? dilma hékha deefchar – efchar; hékha dela efchar – la efchar, oufatrinan léh! dei la téma hakhi, teréfa cheharag et hachalém – ma avdinan léh?
4. אֶלָּא הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר – אֶפְשָׁר; הֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר – לָא אֶפְשָׁר, וּפָטְרִינַן לֵיהּ! ela hékha deefchar – efchar; hékha dela efchar – la efchar, oufatrinan léh!
5. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא, אָמַר קְרָא: ״כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ״ – וְאֵין נְתִינָה אֶלָּא מָמוֹן. אֶלָּא מֵעַתָּה, ״כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם״ – הָכִי נָמֵי דְּמָמוֹן הוּא? devé rabi yichmaél tana, amar kera: "kén yinaten bo" – veén netina ela mamon. ela méata, "kaacher yitén moum baadam" – hakhi namé demamon hou?
6. אָמְרִי: דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – קְרָא יַתִּירָא דָּרְשִׁי; מִכְּדֵי כְּתִיב: ״וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לוֹ״; ״כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: מָמוֹן. ״כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם״ – לְמָה לִי? אַיְּידֵי דְּבָעֵי מִיכְתַּב ״כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ״, כְּתַב נָמֵי ״כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם״. amri: devé rabi yichmaél – kera yatira darchi; mikedé ketiv: "veich ki yitén moum baamito, kaacher asa kén yéase lo"; "kén yinaten bo" lema li? chema minah: mamon. "kaacher yitén moum baadam" – lema li? ayedé devaé mikhtav "kén yinaten bo", ketav namé "kaacher yitén moum baadam".
7. דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא תָּנָא, אָמַר קְרָא: ״יָד בְּיָד״ – דָּבָר הַנִּיתָּן מִיָּד לְיָד; וּמַאי נִיהוּ? מָמוֹן. אֶלָּא מֵעַתָּה, ״רֶגֶל בְּרָגֶל״ נָמֵי הָכִי הוּא?! devé rabi 'hiya tana, amar kera: "yad beyad" – davar hanitan miyad leyad; ouma niou? mamon. ela méata, "regel beragel" namé hakhi hou?!
8. אָמְרִי: דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא – קְרָא יַתִּירָא קָא דָרְשִׁי; מִכְּדֵי כְּתִיב: ״וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו״; אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מַמָּשׁ, ״יָד בְּיָד״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: מָמוֹן. ״רֶגֶל בְּרָגֶל״ לְמָה לִי? אַיְּידֵי דִּכְתִיב ״יָד בְּיָד״, כְּתַב נָמֵי ״רֶגֶל בְּרָגֶל״. amri: devé rabi 'hiya – kera yatira ka darchi; mikedé ketiv: "vaasitem lo kaacher zamam laasot lea'hi"; i salka datakh mamach, "yad beyad" lema li? chema minah: mamon. "regel beragel" lema li? ayedé dikhtiv "yad beyad", ketav namé "regel beragel".
9. אַבָּיֵי אוֹמֵר: אָתְיָא מִדְּתָנֵי דְּבֵי חִזְקִיָּה, דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: ״עַיִן תַּחַת עַיִן״; ״נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ״ – וְלֹא נֶפֶשׁ וְעַיִן תַּחַת עַיִן. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מַמָּשׁ, זִימְנִין דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ עַיִן וָנֶפֶשׁ תַּחַת עַיִן – דְּבַהֲדֵי דְּעַוַּיר לֵיהּ, נְפַקָא לֵיהּ נִשְׁמְתֵיהּ. abayé omér: atya midetané devé 'hizkiya, detana devé 'hizkiya: "ayin ta'hat ayin"; "nefech ta'hat nafech" – velo nefech veayin ta'hat ayin. vei salka datakh mamach, zimnin demachka'hate lah ayin vanefech ta'hat ayin – devahadé deavar léh, nefaka léh nichmetéh.
10. וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא מֵימָד אָמְדִינַן לֵיהּ; אִי מָצֵי מְקַבֵּל – עָבְדִינַן, וְאִי לָא מָצֵי מְקַבֵּל – לָא עָבְדִינַן; וְאִי אָמְדִינַן דְּמָצֵי מְקַבֵּל, וְעָבְדִינַן בֵּיהּ וּנְפַק רוּחֵיהּ – אִי מָיֵית, לֵימוּת! מִי לָא תְּנַן גַּבֵּי מַלְקוֹת: אֲמָדוּהוּ, וּמֵת תַּחַת יָדוֹ – פָּטוּר? ouma kouchya? dilma mémad amdinan léh; i matsé mekabél – avdinan, vei la matsé mekabél – la avdinan; vei amdinan dematsé mekabél, veavdinan béh ounfak rou'héh – i mayét, lémout! mi la tenan gabé malkot: amadouou, oumét ta'hat yado – patour?
11. רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבָּה אָמַר, אָמַר קְרָא: ״פֶּצַע תַּחַת פָּצַע״ – לִיתֵּן צַעַר בִּמְקוֹם נֶזֶק. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מַמָּשׁ – כִּי הֵיכִי דִּלְהַאי הָוֵי לֵיהּ צַעֲרָא, לְהַאי נָמֵי אִית לֵיהּ צַעֲרָא! rav zevid micheméh deraba amar, amar kera: "petsa ta'hat patsa" – litén tsaar bimkom nezek. vei salka datakh mamach – ki hékhi dilha havé léh tsaara, leha namé it léh tsaara!
12. וּמַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא אִיכָּא אִינִישׁ דִּמְפַנַּק – אִית לֵיהּ צַעֲרָא טְפֵי, וְאִיכָּא אִינִישׁ דְּלָא מְפַנַּק – לֵית לֵיהּ צַעֲרָא! לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִתַּבי לֵיהּ הַיְאךְ דְּבֵינֵי בֵּינֵי. ouma kouchya? dilma ika inich dimfanak – it léh tsaara tefé, veika inich dela mefanak – lét léh tsaara! lema nafka minah? lemitav léh haykh devéné béné.
13. רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר, אָמַר קְרָא: ״וְרַפֹּא יְרַפֵּא״ – לִיתֵּן רְפוּאָה בִּמְקוֹם נֶזֶק. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מַמָּשׁ – כִּי הֵיכִי דְּהַאי בָּעֵי אָסְיָיא, הַאי נָמֵי בָּעֵי אָסְיָיא! rav papa micheméh derava amar, amar kera: "verapo yerapé" – litén refoua bimkom nezek. vei salka datakh mamach – ki hékhi deha baé asya, ha namé baé asya!
14. מַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא אִיכָּא דְּסָלֵיק בִּשְׂרֵיהּ הַיָּיא, וְאִיכָּא דְּלָא סָלֵיק בִּשְׂרֵיהּ הַיָּיא! לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִיתַּב לֵיהּ הַיְאךְ דְּבֵינֵי בֵּינֵי. ma kouchya? dilma ika desalék bisréh haya, veika dela salék bisréh haya! lema nafka minah? lemitav léh haykh devéné béné.
15. רַב אָשֵׁי אָמַר: אָתְיָא ״תַּחַת״–״תַּחַת״ מִשּׁוֹר; כְּתִיב הָכָא: ״עַיִן תַּחַת עַיִן״, וּכְתִיב הָתָם: ״שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר״ – מָה לְהַלָּן מָמוֹן, אַף כָּאן מָמוֹן. rav aché amar: atya "ta'hat"–"ta'hat" michor; ketiv hakha: "ayin ta'hat ayin", oukhtiv hatam: "chalém yechalém chor ta'hat hachor" – ma lehalan mamon, af kan mamon.
16. מַאי חָזֵית דְּיָלְפַתְּ ״תַּחַת״–״תַּחַת״ מִשּׁוֹר? נֵילַף ״תַּחַת״–״תַּחַת״ מֵאָדָם – דִּכְתִיב: ״וְנָתַתָּ נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ״; מָה לְהַלָּן מַמָּשׁ, אַף כָּאן מַמָּשׁ! ma 'hazét deyalfate "ta'hat"–"ta'hat" michor? nélaf "ta'hat"–"ta'hat" méadam – dikhtiv: "venatata nefech ta'hat nefech"; ma lehalan mamach, af kan mamach!
17. אָמְרִי: דָּנִין נְזָקִין מִנְּזָקִין, וְאֵין דָּנִין נְזָקִין מִמִּיתָה. אַדְּרַבָּה! דָּנִין אָדָם מֵאָדָם, וְאֵין דָּנִין אָדָם מִבְּהֵמָה! amri: danin nezakin minezakin, veén danin nezakin mimita. aderaba! danin adam méadam, veén danin adam mibehéma!
18. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מִ״תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ״ יָלֵיף לֵיהּ – אָדָם מֵאָדָם, וּנְזִיקִין מִנְּזִיקִין. ela amar rav aché: mi"ta'hat acher inah" yaléf léh – adam méadam, ounzikin minezikin.
19. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״עַיִן תַּחַת עַיִן״ – מַמָּשׁ. ״מַמָּשׁ״ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֵית לֵיהּ כְּכֹל הָנֵי תַּנָּאֵי?! tanya, rabi eliezer omér: "ayin ta'hat ayin" – mamach. "mamach" salka datakh?! rabi eliezer lét léh kekhol hané tanaé?!
20. אָמַר רַבָּה: לוֹמַר שֶׁאֵין שָׁמִין אוֹתוֹ כְּעֶבֶד. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא כְּמַאן, כְּבֶן חוֹרִין?! בֶּן חוֹרִין מִי אִית לֵיהּ דָּמֵי? אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: לוֹמַר שֶׁאֵין שָׁמִין אוֹתוֹ בְּנִיזָּק, אֶלָּא בְּמַזִּיק. amar raba: lomar cheén chamin oto keeved. amar léh abayé: ela keman, keven 'horin?! ben 'horin mi it léh damé? ela amar rav aché: lomar cheén chamin oto benizak, ela bemazik.
21. הָהוּא חַמְרָא דְּקַטַּע יְדָא דְיָנוֹקָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ שׁוּמוּ לֵיהּ אַרְבָּעָה דְּבָרִים. אָמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא אֲנַן חֲמִשָּׁה תְּנַן! אֲמַר לֵיהּ: לְבַר מִנֶּזֶק קָאָמֵינָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא חֲמוֹר הוּא, וַחֲמוֹר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא נֶזֶק! אֲמַר לְהוּ: זִילוּ שׁוּמוּ לֵיהּ נִזְקֵיהּ. וְהָא כְּעַבְדָּא בָּעֵי לְמִשְׁיְימֵיהּ! אֲמַר לְהוּ: זִילוּ שַׁיְימוּהּו כְּעַבְדָּא. haou 'hamra dekata yeda deyanoka. ata lekaméh derav papa bar chemouél, amar leou: zilou choumou léh arbaa devarim. amar léh rava: veha anan 'hamicha tenan! amar léh: levar minezek kaaména. amar léh abayé: veha 'hamor hou, va'hamor éno mechalém ela nezek! amar leou: zilou choumou léh nizkéh. veha keavda baé lemichyeméh! amar leou: zilou chaymouh keavda.
22. אֲמַר לְהוּ אֲבוּהּ דְּיָנוֹקָא: לָא בָּעֵינָא, דְּזִילָא בֵּיהּ מִילְּתָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: וְהָא קָא מְחַיְּיבַתְּ לֵיהּ לְיָנוֹקָא! אֲמַר לְהוּ: לְכִי גָדֵיל, מְפַיֵּיסְנָא לֵיהּ מִדִּידִי. amar leou avouh deyanoka: la baéna, dezila béh mileta. amarou léh: veha ka me'hayevate léh leyanoka! amar leou: lekhi gadél, mefayésna léh mididi.
23. הָהוּא תּוֹרָא דַּאֲלַס יְדֵיהּ דְּיָנוֹקָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ שַׁיְימוּהּו כְּעַבְדָּא. אֲמַרוּ לֵיהּ: וְהָא מָר הוּא דְּאָמַר: כׇּל הַנִּישּׁוֹם כְּעֶבֶד – אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ בְּבָבֶל! אֲמַר לְהוּ: לָא צְרִיכָא, דְּאִי תְּפַס. haou tora daalas yedéh deyanoka. ata lekaméh derava, amar leou: zilou chaymouh keavda. amarou léh: veha mar hou deamar: kol hanichom keeved – én govin oto bevavel! amar leou: la tserikha, dei tefas.
24. רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: נִזְקֵי שׁוֹר בְּשׁוֹר, וְנִזְקֵי שׁוֹר בְּאָדָם – גּוֹבִין אוֹתוֹ בְּבָבֶל. נִזְקֵי אָדָם בְּאָדָם, וְנִזְקֵי אָדָם בְּשׁוֹר – אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ בְּבָבֶל. rava letaméh, deamar rava: nizké chor bechor, venizké chor beadam – govin oto bevavel. nizké adam beadam, venizké adam bechor – én govin oto bevavel.
25. מַאי שְׁנָא נִזְקֵי אָדָם בְּאָדָם וְנִזְקֵי אָדָם בְּשׁוֹר, דְּלָא – ״אֱלֹהִים״ בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא; נִזְקֵי שׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם נָמֵי – ma chena nizké adam beadam venizké adam bechor, dela – "elohim" baénan, veléka; nizké chor bechor vechor beadam namé –

Daf 84b

1. ״אֱלֹהִים״ בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא! "elohim" baénan, veléka!
2. אֶלָּא מַאי שְׁנָא שׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם? דִּשְׁלִיחוּתַיְיהוּ קָא עָבְדִינַן – מִידֵּי דְּהָוֵה אַהוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת. אָדָם בְּאָדָם וְאָדָם בְּשׁוֹר נָמֵי, שְׁלִיחוּתַיְיהוּ קָא עָבְדִינַן – מִידֵּי דְּהָוֵה אַהוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת! ela ma chena chor bechor vechor beadam? dichli'houtayou ka avdinan – midé dehavé aodaot vehalvaot. adam beadam veadam bechor namé, cheli'houtayou ka avdinan – midé dehavé aodaot vehalvaot!
3. אָמְרִי: כִּי קָא עָבְדִינַן שְׁלִיחוּתַיְיהוּ – בְּמִידֵּי דְּקִים לַן בְּגַוֵּיהּ; בְּמִידֵּי דְּלָא קִים לַן בְּגַוֵּיהּ – לָא עָבְדִינַן שְׁלִיחוּתַיְיהוּ. amri: ki ka avdinan cheli'houtayou – bemidé dekim lan begavéh; bemidé dela kim lan begavéh – la avdinan cheli'houtayou.
4. אָמְרִי: שׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם נָמֵי לָא קִים לַן בְּגַוֵּיהּ – אֶלָּא פּוֹק חֲזִי (הֵיכָא) [כַּמָּה] מִזְדַּבְּנִי תּוֹרֵי בְּשׁוּקָא; אָדָם בְּאָדָם וְאָדָם בְּשׁוֹר נָמֵי, פּוֹק חֲזִי (הֵיכָא) [כַּמָּה] מִזְדַּבְּנִי עַבְדֵי בְּשׁוּקָא! amri: chor bechor vechor beadam namé la kim lan begavéh – ela pok 'hazi (hékha) [kama] mizdabeni toré bechouka; adam beadam veadam bechor namé, pok 'hazi (hékha) [kama] mizdabeni avdé bechouka!
5. וְעוֹד, תַּשְׁלוּם כֶּפֶל וְתַשְׁלוּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, דְּקִיצִי, נַעֲבֵד שְׁלִיחוּתַיְיהוּ! veod, tachloum kefel vetachloum arbaa va'hamicha, dekitsi, naavéd cheli'houtayou!
6. אָמְרִי: כִּי קָא עָבְדִינַן שְׁלִיחוּתַיְיהוּ – בְּמָמוֹנָא, בִּקְנָסָא – לָא עָבְדִינַן שְׁלִיחוּתַיְיהוּ. amri: ki ka avdinan cheli'houtayou – bemamona, biknasa – la avdinan cheli'houtayou.
7. אָדָם בְּאָדָם, דְּמָמוֹנָא הוּא, נַעֲבֵד שְׁלִיחוּתַיְיהוּ! כִּי קָא עָבְדִינַן שְׁלִיחוּתַיְיהוּ בְּמִילְּתָא דִשְׁכִיחָא, אָדָם בְּאָדָם דְּלָא שְׁכִיחָא – לָא עָבְדִינַן שְׁלִיחוּתַיְיהוּ. adam beadam, demamona hou, naavéd cheli'houtayou! ki ka avdinan cheli'houtayou bemileta dichkhi'ha, adam beadam dela chekhi'ha – la avdinan cheli'houtayou.
8. הֲרֵי בּוֹשֶׁת וּפְגָם, דִּשְׁכִיחַ, נַעֲבֵיד שְׁלִיחוּתַיְיהוּ! אָמְרִי: הָכִי נָמֵי; דְּהָא רַב פָּפָּא אַגְבִּי אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי לְבוֹשֶׁת. וְהָא לֵיתֵיהּ לִדְרַב פָּפָּא! דִּשְׁלַח לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב נַחְמָן, וּשְׁלַח לֵיהּ: חִסְדָּא חִסְדָּא, קְנָסָא קָא מַגְבֵּית בְּבָבֶל?! haré bochet oufgam, dichkhi'ha, naavéd cheli'houtayou! amri: hakhi namé; deha rav papa agbi arba mea zouzé levochet. veha létéh lidrav papa! dichla'h léh rav 'hisda lerav na'hman, ouchla'h léh: 'hisda 'hisda, kenasa ka magbét bevavel?!
9. אֶלָּא כִּי עָבְדִינַן שְׁלִיחוּתַיְיהוּ – בְּמִילְּתָא דִשְׁכִיחָא, וְאִית בֵּיהּ חֶסְרוֹן כִּיס; אֲבָל מִילְּתָא דִשְׁכִיחָא וְלֵית בֵּיהּ חֶסְרוֹן כִּיס, אִי נָמֵי מִילְּתָא דְלָא שְׁכִיחָא וְאִית בֵּיהּ חֶסְרוֹן כִּיס – לָא עָבְדִינַן שְׁלִיחוּתַיְיהוּ. הִלְכָּךְ, אָדָם בְּאָדָם – אַף עַל גַּב דְּאִית בֵּיהּ חֶסְרוֹן כִּיס, כֵּיוָן דְּלָא שְׁכִיחָא – לָא עָבְדִינַן שְׁלִיחוּתַיְיהוּ; בּוֹשֶׁת – אַף עַל גַּב דִשְׁכִיחָא, כֵּיוָן דְּלֵית בֵּיהּ חֶסְרוֹן כִּיס – לָא עָבְדִינַן שְׁלִיחוּתַיְיהוּ. ela ki avdinan cheli'houtayou – bemileta dichkhi'ha, veit béh 'hesron kis; aval mileta dichkhi'ha velét béh 'hesron kis, i namé mileta dela chekhi'ha veit béh 'hesron kis – la avdinan cheli'houtayou. hilkakh, adam beadam – af al gav deit béh 'hesron kis, kévan dela chekhi'ha – la avdinan cheli'houtayou; bochet – af al gav dichkhi'ha, kévan delét béh 'hesron kis – la avdinan cheli'houtayou.
10. וְשׁוֹר בְּשׁוֹר גּוֹבִין בְּבָבֶל? וְהָאָמַר רָבָא: שׁוֹר שֶׁהִזִּיק – אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ בְּבָבֶל. דְּאַזֵּיק מַאן? אִילֵימָא דְּאַזֵּיק אָדָם, מַאי אִירְיָא שׁוֹר דְּאַזֵּיק אָדָם? אֲפִילּוּ אָדָם דְּאַזֵּיק אָדָם נָמֵי אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ בְּבָבֶל! אֶלָּא פְּשִׁיטָא – דְּאַזֵּיק שׁוֹר, וְקָתָנֵי: אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ בְּבָבֶל! vechor bechor govin bevavel? vehaamar rava: chor chehizik – én govin oto bevavel. deazék man? iléma deazék adam, ma irya chor deazék adam? afilou adam deazék adam namé én govin oto bevavel! ela pechita – deazék chor, vekatané: én govin oto bevavel!
11. אָמְרִי: הָתָם בְּתָם, הָכָא בְּמוּעָד. וְהָאָמַר רָבָא: אֵין מוּעָד בְּבָבֶל! אָמְרִי: דְּאִיַּיעַד הָתָם וְאַיְּיתוּהּ לְהָכָא. amri: hatam betam, hakha bemouad. vehaamar rava: én mouad bevavel! amri: deiyaad hatam veayetouh lehakha.
12. וְהָא מִילְּתָא דְּלָא שְׁכִיחָא הִיא, וּמִילְּתָא דְלָא שְׁכִיחָא הָא אָמְרַתְּ דְּלָא עָבְדִינַן שְׁלִיחוּתַיְיהוּ! דַּאֲתוֹ רַבָּנַן דְּהָתָם, וְיַיעֲדוּהּ הָכָא. סוֹף סוֹף, מִילְּתָא דְלָא שְׁכִיחָא הִיא, וְאַתְּ אָמְרַתְּ מִילְּתָא דְלָא שְׁכִיחָא לָא (קָא) עָבְדִינַן שְׁלִיחוּתַיְיהוּ! veha mileta dela chekhi'ha hi, oumileta dela chekhi'ha ha amrate dela avdinan cheli'houtayou! daato rabanan dehatam, veyaadouh hakha. sof sof, mileta dela chekhi'ha hi, veate amrate mileta dela chekhi'ha la (ka) avdinan cheli'houtayou!
13. אֶלָּא כִּי קָאָמַר רָבָא – בְּשֵׁן וָרֶגֶל, דְּמוּעָדִין מִתְּחִילָּתָן נִינְהוּ. ela ki kaamar rava – bechén varegel, demouadin mite'hilatan ninou.
14. צַעַר – כְּווֹאוֹ בְּשַׁפּוּד אוֹ בְּמַסְמֵר וְכוּ׳. צַעַר שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם נֶזֶק מִשְׁתַּלֵּם – מַאן תַּנָּא? אָמַר רָבָא: בֶּן עַזַּאי הִיא – דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״כְּוִיָּה״ נֶאֶמְרָה תְּחִילָּה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: ״חַבּוּרָה״ נֶאֶמְרָה תְּחִילָּה. tsaar – keoo bechapoud o bemasmér vekhou'. tsaar chelo bimkom nezek michtalém – man tana? amar rava: ben aza hi – detanya, rabi omér: "keviya" neemra te'hila. ben aza omér: "'haboura" neemra te'hila.
15. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבִּי סָבַר: ״כְּוִיָּה״ – דְּלֵית בַּהּ חַבּוּרָה מַשְׁמַע; כְּתַב רַחֲמָנָא ״חַבּוּרָה״ לְגַלּוֹיֵי עֲלַהּ דִּכְוִיָּה – דְּאִית בַּהּ חַבּוּרָה אִין, אִי לָא לָא. bema ka mipalgi? rabi savar: "keviya" – delét bah 'haboura machma; ketav ra'hamana "'haboura" legaloyé alah dikhviya – deit bah 'haboura in, i la la.
16. וּבֶן עַזַּאי סָבַר: ״כְּוִיָּה״ – דְּאִית בַּהּ חַבּוּרָה מַשְׁמַע; כְּתַב רַחֲמָנָא ״חַבּוּרָה״ לְגַלּוֹיֵי עֲלַהּ דִּכְוִיָּה – דְּלֵית בַּהּ חַבּוּרָה. ouven aza savar: "keviya" – deit bah 'haboura machma; ketav ra'hamana "'haboura" legaloyé alah dikhviya – delét bah 'haboura.
17. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: אַדְּרַבָּה, אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא! רַבִּי אוֹמֵר ״כְּוִיָּה״ נֶאֶמְרָה תְּחִילָּה – סָבַר: ״כְּוִיָּה״ – דְּאִית בַּהּ חַבּוּרָה מַשְׁמַע; כְּתַב רַחֲמָנָא ״חַבּוּרָה״ לְגַלּוֹיֵי עֲלַהּ דִּכְוִיָּה – דְּלֵית בַּהּ חַבּוּרָה. matkéf lah rav papa: aderaba, ipekha mistabera! rabi omér "keviya" neemra te'hila – savar: "keviya" – deit bah 'haboura machma; ketav ra'hamana "'haboura" legaloyé alah dikhviya – delét bah 'haboura.
18. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר ״חַבּוּרָה״ נֶאֶמְרָה תְּחִילָּה – סָבַר: ״כְּוִיָּה״ – דְּלֵית בַּהּ חַבּוּרָה מַשְׁמַע; כְּתַב רַחֲמָנָא ״חַבּוּרָה״ לְגַלּוֹיֵי עֲלַהּ דִּכְוִיָּה – דְּאִית בַּהּ חַבּוּרָה אִין, אִי לָא לָא. וְאַמַּסְּקָנָא קָיְימִי. ben aza omér "'haboura" neemra te'hila – savar: "keviya" – delét bah 'haboura machma; ketav ra'hamana "'haboura" legaloyé alah dikhviya – deit bah 'haboura in, i la la. veamasekana kaymi.
19. אִי נָמֵי, דְּכוּלֵּי עָלְמָא: ״כְּוִיָּה״ – בֵּין דְּאִית בָּהּ חַבּוּרָה בֵּין דְּלֵית בַּהּ חַבּוּרָה מַשְׁמַע; וְהָכָא i namé, dekhoulé alma: "keviya" – bén deit bah 'haboura bén delét bah 'haboura machma; vehakha

Daf 85a

1. בִּכְלָל וּפְרָט הַמְרוּחָקִים זֶה מִזֶּה קָמִיפַּלְגִי – bikhlal oufrat hamrou'hakim ze mize kamipalgi –
2. רַבִּי סָבַר: אֵין דָּנִין אוֹתוֹ בִּכְלָל וּפְרָט, וּבֶן עַזַּאי סָבַר: דָּנִין אוֹתוֹ בִּכְלָל וּפְרָט. וְכִי תֵּימָא ״חַבּוּרָה״ לְרַבִּי לְמָה לִי? לְדָמִים יְתֵרִים. rabi savar: én danin oto bikhlal oufrat, ouven aza savar: danin oto bikhlal oufrat. vekhi téma "'haboura" lerabi lema li? ledamim yetérim.
3. אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם כַּיּוֹצֵא בָּזֶה רוֹצֶה לִיטּוֹל וְכוּ׳. צַעַר בִּמְקוֹם נֶזֶק, הֵיכִי שָׁיְימִינַן? omdin kama adam kayotsé baze rotse litol vekhou'. tsaar bimkom nezek, hékhi chayminan?
4. אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיטּוֹל לִקְטוֹעַ לוֹ יָדוֹ. לִקְטוֹעַ לוֹ יָדוֹ?! לָא צַעַר לְחוֹדֵיהּ הוּא – הָא כּוּלְּהוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אִיכָּא! וְעוֹד, בְּשׁוּפְטָנֵי עָסְקִינַן?! אֶלָּא לִקְטוֹעַ יָדוֹ הַקְּטוּעָה. יָדוֹ הַקְּטוּעָה נָמֵי לָא צַעַר לְחוֹדֵיהּ אִיכָּא, הָא צַעַר וּבוֹשֶׁת אִיכָּא – דִּכְסִיפָא לֵיהּ מִילְּתָא לְמִשְׁקַל מִבְּשָׂרוֹ לְמִשְׁדְּיֵיהּ לִכְלָבִים! amar avouh dichmouél: omdin kama adam rotse litol liktoa lo yado. liktoa lo yado?! la tsaar le'hodéh hou – ha kouleou 'hamicha devarim ika! veod, bechouftané askinan?! ela liktoa yado haketoua. yado haketoua namé la tsaar le'hodéh ika, ha tsaar ouvochet ika – dikhsifa léh mileta lemichkal mibesaro lemichdeyéh likhlavim!
5. אֶלָּא אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיטּוֹל לִקְטוֹעַ לוֹ יָדוֹ הַמּוּכְתֶּבֶת לַמַּלְכוּת, בֵּין סַם לְסַיִיף. אָמְרִי: הָכָא נָמֵי לָא שָׁקֵיל וּמְצַעַר נַפְשֵׁיהּ! ela omdin kama adam rotse litol liktoa lo yado hamoukhtevet lamalkhout, bén sam lesayif. amri: hakha namé la chakél oumtsaar nafchéh!
6. אֶלָּא אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן לִקְטוֹעַ לוֹ יָדוֹ הַמּוּכְתֶּבֶת לַמַּלְכוּת, בֵּין סַיִיף לְסַם. ela omdin kama adam rotse litén liktoa lo yado hamoukhtevet lamalkhout, bén sayif lesam.
7. הַאי ״לִיטּוֹל״?! ״לִיתֵּן״ מִבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לִיטּוֹל זֶה מִזֶּה, מַה שֶּׁנָּתַן זֶה. ha "litol"?! "litén" mibeé léh! amar rav houna beréh derav yeochoua: litol ze mize, ma chenatan ze.
8. רִפּוּי – הִכָּהוּ, חַיָּיב לְרַפּאוֹתוֹ וְכוּ׳. [תָּנוּ רַבָּנַן:] עָלוּ בּוֹ צְמָחִים מֵחֲמַת הַמַּכָּה, וְנִסְתְּרָה הַמַּכָּה – חַיָּיב לְרַפּאוֹתוֹ, וְחַיָּיב לִיתֵּן לוֹ דְּמֵי שִׁבְתּוֹ. שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמַּכָּה – אֵינוֹ חַיָּיב לְרַפּאוֹתוֹ, וְאֵינוֹ חַיָּיב לִיתֵּן לוֹ דְּמֵי שִׁבְתּוֹ. ripou – hikaou, 'hayav lerapoto vekhou'. [tanou rabanan:] alou bo tsema'him mé'hamat hamaka, venistera hamaka – 'hayav lerapoto, ve'hayav litén lo demé chivto. chelo mé'hamat hamaka – éno 'hayav lerapoto, veéno 'hayav litén lo demé chivto.
9. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף מֵחֲמַת הַמַּכָּה – חַיָּיב לְרַפּאוֹתוֹ, וְאֵינוֹ חַיָּיב לִיתֵּן לוֹ דְּמֵי שִׁבְתּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שִׁבְתּוֹ – וּרְפוּאָתוֹ; כֹּל שֶׁחַיָּיב בְּשֶׁבֶת – חַיָּיב בְּרִיפּוּי, וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּשֶׁבֶת – אֵינוֹ חַיָּיב בְּרִיפּוּי. rabi yeouda omér: af mé'hamat hamaka – 'hayav lerapoto, veéno 'hayav litén lo demé chivto. va'hakhamim omrim: chivto – ourfouato; kol che'hayav bechevet – 'hayav beripou, vecheéno 'hayav bechevet – éno 'hayav beripou.
10. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? אָמַר רַבָּה: אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְרַבָּנַן בְּבֵי רַב דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי: הָכָא בְּמַכָּה נִיתְּנָה לְאֶגֶד קָמִיפַּלְגִי – bema ka mipalgi? amar raba: achka'htinou lerabanan bevé rav deyatvi vekaamri: hakha bemaka nitena leeged kamipalgi –
11. רַבָּנַן סָבְרִי: מַכָּה נִיתְּנָה לְאֶגֶד. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מַכָּה לֹא נִיתְּנָה לְאֶגֶד; רִיפּוּי, דִּתְנָא בֵּיהּ קְרָא – מִיחַיַּיב; שֶׁבֶת, דְּלָא תְּנָא בֵּיהּ קְרָא – לָא מִיחַיַּיב. rabanan savri: maka nitena leeged. verabi yeouda savar: maka lo nitena leeged; ripou, ditna béh kera – mi'hayav; chevet, dela tena béh kera – la mi'hayav.
12. וְאָמֵינָא לְהוּ אֲנָא: אִי מַכָּה לֹא נִיתְּנָה לְאֶגֶד, רִיפּוּי נָמֵי לָא מִיחַיַּיב! אֶלָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא – מַכָּה נִיתְּנָה לְאֶגֶד, וְלֹא נִיתְּנָה לְאֶגֶד יְתֵירָה. veaména leou ana: i maka lo nitena leeged, ripou namé la mi'hayav! ela dekhoulé alma – maka nitena leeged, velo nitena leeged yetéra.
13. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: כֵּיוָן דְּלֹא נִיתְּנָה לְאֶגֶד יְתֵירָה, רִיפּוּי דִּתְנָא בֵּיהּ קְרָא – מִיחַיַּיב, שֶׁבֶת דְּלָא תְּנָא בֵּיהּ קְרָא – לָא מִיחַיַּיב. וְרַבָּנַן סָבְרִי: כֵּיוָן דִּתְנָא בֵּיהּ קְרָא בְּרִיפּוּי – אַשֶּׁבֶת נָמֵי מִיחַיַּיב, דְּאִיתַּקַּשׁ לְרִיפּוּי. rabi yeouda savar: kévan delo nitena leeged yetéra, ripou ditna béh kera – mi'hayav, chevet dela tena béh kera – la mi'hayav. verabanan savri: kévan ditna béh kera beripou – achevet namé mi'hayav, deitakach leripou.
14. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: שֶׁבֶת לָא מִיחַיַּיב, דְּמַעֲטֵיהּ רַחֲמָנָא ״רַק״. וְרַבָּנַן – ״רַק״, לְשֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמַּכָּה הוּא דַּאֲתָא. verabi yeouda savar: chevet la mi'hayav, demaatéh ra'hamana "rak". verabanan – "rak", lechelo mé'hamat hamaka hou daata.
15. וּלְרַבָּנַן בָּתְרָאֵי, דְּאָמְרִי: כֹּל שֶׁחַיָּיב בְּשֶׁבֶת – חַיָּיב בְּרִיפּוּי, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּשֶׁבֶת – אֵינוֹ חַיָּיב בְּרִיפּוּי; רִיפּוּי דִּתְנָא בֵּיהּ קָרָא – לְמָה לִי? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – דְּתַנְיָא, דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״וְרַפֹּא יְרַפֵּא״ – מִכָּאן שֶׁנִּיתַּן רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפּאוֹת. oulrabanan batraé, deamri: kol che'hayav bechevet – 'hayav beripou, vekhol cheéno 'hayav bechevet – éno 'hayav beripou; ripou ditna béh kara – lema li? mibeé léh lekhidtana devé rabi yichmaél – detanya, devé rabi yichmaél omér: "verapo yerapé" – mikan chenitan rechout larofé lerapot.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁאִם עָלוּ בּוֹ צְמָחִים מֵחֲמַת הַמַּכָּה וְנִסְתְּרָה הַמַּכָּה, שֶׁחַיָּיב לְרַפּאוֹתוֹ, וְחַיָּיב לִיתֵּן לוֹ שִׁבְתּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן, וְרַפֹּא יְרַפֵּא״. יָכוֹל אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמַּכָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רַק״. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף מֵחֲמַת הַמַּכָּה פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רַק״. tanou rabanan: minayin cheim alou bo tsema'him mé'hamat hamaka venistera hamaka, che'hayav lerapoto, ve'hayav litén lo chivto? talmoud lomar: "rak chivto yitén, verapo yerapé". yakhol afilou chelo mé'hamat hamaka? talmoud lomar: "rak". rabi yosé bar yeouda omér: af mé'hamat hamaka patour, cheneemar: "rak".
17. אִיכָּא דְּאָמְרִי ״אַף מֵחֲמַת הַמַּכָּה פָּטוּר״ – לִגְמָרֵי, כְּרַבָּנַן בָּתְרָאֵי; וְאִיכָּא דְּאָמְרִי ״אַף מֵחֲמַת הַמַּכָּה פָּטוּר״ – מִשֶּׁבֶת, וְחַיָּיב בְּרִיפּוּי; כְּמַאן? כַּאֲבוּהּ. ika deamri "af mé'hamat hamaka patour" – ligmaré, kerabanan batraé; veika deamri "af mé'hamat hamaka patour" – michevet, ve'hayav beripou; keman? kaavouh.
18. אָמַר מָר: יָכוֹל אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמַּכָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רַק״. שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמַּכָּה בָּעֵי קְרָא?! amar mar: yakhol afilou chelo mé'hamat hamaka? talmoud lomar: "rak". chelo mé'hamat hamaka baé kera?!
19. אָמְרִי: מַאי ״שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמַּכָּה״ – כִּדְתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי רוֹפֵא וְאָכַל דְּבַשׁ אוֹ כׇּל מִינֵי מְתִיקָה, מִפְּנֵי שֶׁדְּבַשׁ וְכׇל מִינֵי מְתִיקָה קָשִׁין לַמַּכָּה; וְהֶעֱלָה מַכָּתוֹ גַּרְגּוּתְנִי; יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב לְרַפּאוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רַק״. מַאי ״גַּרְגּוּתְנִי״? אָמַר אַבָּיֵי: נָאתָא כְּרִיכְתָּא. מַאי אָסוּתֵיהּ? אַהֲלָא וְקִירָא וְקַלְבָּא. amri: ma "chelo mé'hamat hamaka" – kidtanya: haré cheavar al divré rofé veakhal devach o kol miné metika, mipené chedevach vekhol miné metika kachin lamaka; veheela makato gargoutni; yakhol yehé 'hayav lerapoto? talmoud lomar: "rak". ma "gargoutni"? amar abayé: nata kerikhta. ma asoutéh? ahala vekira vekalba.
20. וְאִי אֲמַר לֵיהּ: ״אָסְיָיךְ אֲנָא״, אֲמַר לֵיהּ: ״דָּמֵית עֲלַי כְּאַרְיָא אָרְבָא״. וְאִי אֲמַר לֵיהּ: ״מַיְיתִינָא אָסְיָא דְּמַגָּן (בְּמַגָּן)״, אֲמַר לֵיהּ: ״אָסְיָא דְּמַגָּן (בְּמַגָּן) – מַגָּן שָׁוֵה״. vei amar léh: "asyakh ana", amar léh: "damét ala kearya arva". vei amar léh: "maytina asya demagan (bemagan)", amar léh: "asya demagan (bemagan) – magan chavé".
21. וְאִי אָמַר: ״מַיְיתִינָא לָךְ אָסְיָא רַחִיקָא״, אֲמַר לֵיהּ: ״אָסְיָא רַחִיקָא – עֵינָא עָוַירא״. vei amar: "maytina lakh asya ra'hika", amar léh: "asya ra'hika – éna avar".
22. וְאִי אֲמַר לֵיהּ הַיְאךְ: ״הַב לִי לְדִידִי, וַאֲנָא מַסֵּינָא נַפְשַׁאי״, אֲמַר לֵיהּ: ״פָּשְׁעַתְּ בְּנַפְשָׁךְ וְשָׁקְלַתְּ מִינַּאי טְפֵי״. וְאִי אֲמַר לֵיהּ: ״קוּץ לִי מִקָּץ״, אֲמַר לֵיהּ: ״כׇּל שֶׁכֵּן דְּפָשְׁעַתְּ בְּנַפְשָׁךְ, וְקָרוּ לִי: ״שׁוֹר הַמַּזִּיק״. vei amar léh haykh: "hav li ledidi, vaana maséna nafcha", amar léh: "pachate benafchakh vechaklate mina tefé". vei amar léh: "kouts li mikats", amar léh: "kol chekén defachate benafchakh, vekarou li: "chor hamazik".
23. תָּנָא: וְכוּלָּן מִשְׁתַּלְּמִין בִּמְקוֹם נֶזֶק. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, אָמַר קְרָא: ״פֶּצַע תַּחַת פָּצַע״ – לִיתֵּן צַעַר בִּמְקוֹם נֶזֶק. tana: vekhoulan michtalemin bimkom nezek. menahané milé? amar rav zevid micheméh derava, amar kera: "petsa ta'hat patsa" – litén tsaar bimkom nezek.
24. הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ ha mibeé léh

Daf 85b

1. לְרַבּוֹת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְאוֹנֶס כְּרָצוֹן! אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא: ״פֶּצַע בְּפָצַע״; מַאי ״פֶּצַע תַּחַת פָּצַע״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. lerabot chogég kemézid veones keratson! im kén, nikhtov kera: "petsa befatsa"; ma "petsa ta'hat patsa"? chema minah tarté.
2. רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר, אָמַר קְרָא: ״וְרַפֹּא יְרַפֵּא״ – לִיתֵּן רְפוּאָה בִּמְקוֹם נֶזֶק. rav papa micheméh derava amar, amar kera: "verapo yerapé" – litén refoua bimkom nezek.
3. הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְרַפֹּא יְרַפֵּא״ – מִכָּאן שֶׁנִּיתְּנָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפּאוֹת! אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא ״וְרוֹפֵא יְרַפֵּא״! שְׁמַע מִינַּהּ, לִיתֵּן רְפוּאָה בִּמְקוֹם נֶזֶק. ha mibeé léh lekhidtana devé rabi yichmaél, detana devé rabi yichmaél: "verapo yerapé" – mikan chenitena rechout larofé lerapot! im kén, nikhtov kera "verofé yerapé"! chema minah, litén refoua bimkom nezek.
4. וְאַכַּתִּי מִבְּעֵי לֵיהּ לִכְדַאֲמַרַן, לְמִיתְנֵי בֵּיהּ קְרָא בְּרִיפּוּי! אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא אוֹ ״רַפֹּא רַפֹּא״ אוֹ ״יְרַפֵּא יְרַפֵּא״, מַאי ״וְרַפֹּא יְרַפֵּא״? שְׁמַע מִינַּהּ לִיתֵּן רְפוּאָה בִּמְקוֹם נֶזֶק. veakati mibeé léh likhdaamaran, lemitné béh kera beripou! im kén, léma kera o "rapo rapo" o "yerapé yerapé", ma "verapo yerapé"? chema minah litén refoua bimkom nezek.
5. מִכְלָל דְּמַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם נֶזֶק. שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם נֶזֶק הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ? mikhlal demachka'hate leou chelo bimkom nezek. chelo bimkom nezek hékhi machka'hate leou?
6. צַעַר – כִּדְקָתָנֵי: צַעַר – כְּווֹאוֹ בְּשַׁפּוּד אוֹ בְּמַסְמֵר, וַאֲפִילּוּ עַל צִפּוֹרְנוֹ מְקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה. רִיפּוּי – דַּהֲוָה כָּאֵיב לֵיהּ מִידֵּי, וּסְלֵיק וְאַיְיתִי לֵיהּ סַמָּא חֲרִיפָא, וְאַחְוְורֵיהּ לְבִישְׂרֵיהּ; דִּצְרִיךְ לְאוֹתֹבֵי לֵיהּ סַמָּא לְאַנְקוֹטֵיהּ גַּוְונָא דְּבִישְׂרֵיהּ. tsaar – kidkatané: tsaar – keoo bechapoud o bemasmér, vaafilou al tsiporno mekom cheéno ose 'haboura. ripou – dahava kaév léh midé, ouslék veayti léh sama 'harifa, vea'hveréh levisréh; ditsrikh leotové léh sama leankotéh gavna devisréh.
7. שֶׁבֶת – דְּהַדְּקֵיהּ בְּאִינְדְּרוֹנָא, וּבַטְּלֵיהּ. בּוֹשֶׁת – דְּרַק לֵיהּ בְּאַפֵּיהּ. chevet – dehadekéh beinderona, ouvateléh. bochet – derak léh beapéh.
8. שֶׁבֶת – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין. תָּנוּ רַבָּנַן: שֶׁבֶת – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין. וְאִם תֹּאמַר: לָקְתָה מִדַּת הַדִּין; דְּכִי מִיתְּפַח הַאי גַּבְרָא, לָאו אַגְרָא דְּשׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין הוּא שָׁקֵיל, אֶלָּא דָּלֵי דַּוְולָא וְשָׁקֵיל אַגְרָא; אִי נָמֵי אָזֵיל בִּשְׁלִיח[וּתָא] וְשָׁקֵיל אַגְרָא! chevet – roin oto keilou hou chomér kichouin. tanou rabanan: chevet – roin oto keilou hou chomér kichouin. veim tomar: lakta midat hadin; dekhi mitefa'h ha gavra, la agra dechomér kichouin hou chakél, ela dalé davla vechakél agra; i namé azél bichli'h[outa] vechakél agra!
9. מִדַּת הַדִּין לֹא לָקְתָה, שֶׁכְּבָר נָתַן לוֹ דְּמֵי יָדוֹ וּדְמֵי רַגְלוֹ. midat hadin lo lakta, chekevar natan lo demé yado oudmé raglo.
10. אָמַר רָבָא: קִטַּע אֶת יָדוֹ – נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי יָדוֹ, וְשֶׁבֶת – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא שׁוֹמֵר קִישּׁוּאִין. שִׁיבֵּר אֶת רַגְלוֹ – נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי רַגְלוֹ, וְשֶׁבֶת – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַפֶּתַח. amar rava: kita et yado – notén lo demé yado, vechevet – roin oto keilou hou chomér kichouin. chibér et raglo – notén lo demé raglo, vechevet – roin oto keilou hou chomér et hapeta'h.
11. סִימֵּא אֶת עֵינוֹ – נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ, וְשֶׁבֶת – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא מַטְחִינוֹ בְּרֵיחַיִם. חֵירְשׁוֹ – נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי כוּלּוֹ. simé et éno – notén lo demé éno, vechevet – roin oto keilou hou mat'hino beré'hayim. 'hércho – notén lo demé khoulo.
12. בָּעֵי רָבָא: קִטַּע אֶת יָדוֹ וְלֹא אֲמָדוּהוּ, שִׁיבֵּר אֶת רַגְלוֹ וְלֹא אֲמָדוּהוּ, סִימֵּא אֶת עֵינוֹ וְלֹא אֲמָדוּהוּ – וּלְבַסּוֹף חֵירְשׁוֹ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּלָא אֲמָדוּהוּ – בְּחַד אוּמְדָּנָא סַגִּי לֵיהּ, וְיָהֵיב לֵיהּ דְּמֵי כוּלֵּיהּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי? אוֹ דִלְמָא, חֲדָא חֲדָא אָמְדִינַן וְיָהֲבִינַן לֵיהּ – baé rava: kita et yado velo amadouou, chibér et raglo velo amadouou, simé et éno velo amadouou – oulvasof 'hércho, maou? mi amrinan: kévan dela amadouou – be'had oumdana sagi léh, veyahév léh demé khouléh bahadé hadadé? o dilma, 'hada 'hada amdinan veyahavinan léh –
13. נָפְקָא מִינֵּיהּ דְּבָעֵי לְמִיתַּב לֵיהּ צַעַר וּבוֹשֶׁת דְּכֹל חֲדָא וַחֲדָא; נְהִי דְּנֶזֶק וְרִיפּוּי וְשֶׁבֶת דְּכֹל חֲדָא וַחֲדָא לָא יָהֲבִינַן לֵיהּ – דְּכֵיוָן דְּקָא יָהֵיב לֵיהּ דְּמֵי כוּלֵּיהּ, כְּמַאן דְּקַטְלֵיהּ דָּמֵי, וְהָא יְהַיב לֵיהּ דְּמֵי כוּלֵּיהּ; צַעַר וּבוֹשֶׁת מִיהַת דְּכֹל חֲדָא וַחֲדָא יָהֵיב, דְּהָא הֲוָה לֵיהּ צַעַר וּבוֹשֶׁת? nafka minéh devaé lemitav léh tsaar ouvochet dekhol 'hada va'hada; nehi denezek veripou vechevet dekhol 'hada va'hada la yahavinan léh – dekhévan deka yahév léh demé khouléh, keman dekatléh damé, veha yehav léh demé khouléh; tsaar ouvochet mihat dekhol 'hada va'hada yahév, deha hava léh tsaar ouvochet?
14. וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר: כֵּיוָן דְּלֹא אֲמָדוּהוּ, קָא יָהֵיב לֵיהּ דְּמֵי כּוּלֵּיהּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי; אֲמָדוּהוּ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דַּאֲמָדוּהוּ – חֲדָא חֲדָא בָּעֵי לְמִיתַּב לֵיהּ; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּלָא שַׁלֵּים – יָהֵיב לֵיהּ דְּמֵי כוּלֵּיהּ? תֵּיקוּ. veim timtsé lomar: kévan delo amadouou, ka yahév léh demé kouléh bahadé hadadé; amadouou, maou? mi amrinan: kévan daamadouou – 'hada 'hada baé lemitav léh; o dilma, kévan dela chalém – yahév léh demé khouléh? tékou.
15. בָּעֵי רַבָּה: שֶׁבֶת הַפּוֹחַתְתּוֹ בְּדָמִים, מַהוּ? הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן שֶׁהִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָמְתָה יָדוֹ, וְסוֹפָהּ לַחֲזוֹר; מַאי? כֵּיוָן דְּסוֹפָהּ לַחֲזוֹר – לָא יָהֵיב לֵיהּ וְלָא מִידֵּי; אוֹ דִלְמָא, הַשְׁתָּא מִיהַת אַפְחֲתֵיהּ? baé raba: chevet hapo'hatto bedamim, maou? hékhi damé? kegon chehikaou al yado vetsamta yado, vesofah la'hazor; ma? kévan desofah la'hazor – la yahév léh vela midé; o dilma, hachta mihat af'hatéh?
16. תָּא שְׁמַע: הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ וְלֹא עָשָׂה בָּהֶן חַבּוּרָה, וְהַחוֹבֵל בַּחֲבֵירוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – ta chema: hamake avi veimo velo asa bahen 'haboura, veha'hovél ba'havéro beom hakipourim –

Daf 86a

1. חַיָּיב בְּכוּלָּן. 'hayav bekhoulan.
2. הַאי ״לֹא עָשָׂה בּוֹ חַבּוּרָה״, הֵיכִי דָּמֵי? לָאו כְּגוֹן שֶׁהִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְסוֹפוֹ לַחְזוֹר? וְקָתָנֵי: חַיָּיב בְּכוּלָּן! ha "lo asa bo 'haboura", hékhi damé? la kegon chehikaou al yado vesofo la'hzor? vekatané: 'hayav bekhoulan!
3. אָמְרִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁחֵירְשׁוֹ, וְלֹא עָשָׂה בּוֹ חַבּוּרָה. וְהָאָמַר רַבָּה: (הַחוֹרֵשׁ) [חֵרֵשׁ] אֶת אָבִיו – נֶהֱרָג, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַחֲרִישָׁה בְּלֹא חַבּוּרָה; טִיפְּתָא דִּדְמָא נְפַלָה לֵיהּ בְּאוּדְנֵיהּ! amri: hakha bema askinan – kegon che'hércho, velo asa bo 'haboura. vehaamar raba: (ha'horéch) ['héréch] et avi – neherag, lefi chei efchar la'haricha belo 'haboura; tipeta didma nefala léh beoudnéh!
4. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁגִּילְּחוֹ. גִּילְּחוֹ – מִהְדָּר הָדַר, וְהַיְינוּ בַּעְיָין! ela hakha bema askinan – kegon chegile'ho. gile'ho – mihdar hadar, vehaynou bayan!
5. אָמְרִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁסָּכוֹ נָשָׁא, דְּלָא הָדַר. amri: hakha bema askinan – kegon chesakho nacha, dela hadar.
6. צַעַר – דְּאִית לֵיהּ קַרְטוּפָנֵי בְּרֵישֵׁיהּ, וְצָוַוחי [לֵיהּ] מֵהָנְהוּ קַרְטוּפָנֵי. רִיפּוּי – דְּבָעֵי אַסּוֹיֵי. שֶׁבֶת – דַּהֲוָה מְרַקֵּיד בֵּי כוּבֵּי, דְּבָעֵיא מַחְוֵי גַּוְנֵי אַרֵישֵׁיהּ; וְלָא מַחְוֵי – מֵהָנְהוּ קַרְטוּפָנֵי. בּוֹשֶׁת – אֵין לְךָ בּוֹשֶׁת גָּדוֹל מִזֶּה. tsaar – deit léh kartoufané beréchéh, vetsava'h [léh] méhanou kartoufané. ripou – devaé asoyé. chevet – dahava merakéd bé khoubé, devaé ma'hvé gavné aréchéh; vela ma'hvé – méhanou kartoufané. bochet – én lekha bochet gadol mize.
7. וּמִילְּתָא דְּבַעְיָא לֵיהּ לְרַבָּה – פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְאַבָּיֵי לְהָךְ גִּיסָא, וּלְרָבָא לְהָךְ גִּיסָא. דְּאִתְּמַר: הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָמְתָה, וְסוֹפָהּ לַחֲזוֹר – אַבָּיֵי אָמַר: נוֹתֵן לוֹ שֶׁבֶת גְּדוֹלָה וְשֶׁבֶת קְטַנָּה. וְרָבָא אָמַר: אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא דְּמֵי שִׁבְתּוֹ שֶׁבְּכׇל יוֹם וָיוֹם. oumileta devaya léh leraba – pechita léh leabayé lehakh gisa, oulrava lehakh gisa. deitemar: hikaou al yado vetsamta, vesofah la'hazor – abayé amar: notén lo chevet gedola vechevet ketana. verava amar: éno notén lo ela demé chivto chebekhol yom vaom.
8. אִיתְּמַר: הַקּוֹטֵעַ יַד עֶבֶד עִבְרִי שֶׁל חֲבֵירוֹ – אַבָּיֵי אָמַר: נוֹתֵן לוֹ שֶׁבֶת גְּדוֹלָה לָעֶבֶד, וְשֶׁבֶת קְטַנָּה לָרַב. רָבָא אָמַר: הַכֹּל יִנָּתֵן לָעֶבֶד, וְיִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהָרַב אוֹכֵל פֵּירוֹת. itemar: hakotéa yad eved ivri chel 'havéro – abayé amar: notén lo chevet gedola laeved, vechevet ketana larav. rava amar: hakol yinatén laeved, veyilaka'h bahen karka veharav okhél pérot.
9. פְּשִׁיטָא – פִּיחֵת אֵצֶל עַצְמוֹ, וְאֵצֶל רַבּוֹ לֹא פִּיחֵת – הֵיכִי דָּמֵי? דְּפַסְקֵיהּ לְרֵישׁ אוּנֵּיה אוֹ לְרֵישׁ נְחִירֵיהּ – הַכֹּל לְעַצְמוֹ. פִּיחֵת אֵצֶל רַבּוֹ – פְּלוּגְתָּא דְּאַבָּיֵי וְרָבָא. pechita – pi'hét étsel atsmo, veétsel rabo lo pi'hét – hékhi damé? defaskéh leréch ouné o leréch ne'hiréh – hakol leatsmo. pi'hét étsel rabo – pelougta deabayé verava.
10. בּוֹשֶׁת – הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּישׁ וְהַמִּתְבַּיֵּישׁ. מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא רַבִּי מֵאִיר וְלָא רַבִּי יְהוּדָה, אֶלָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. bochet – hakol lefi hamvayéch vehamitbayéch. mani matnitin? la rabi méir vela rabi yeouda, ela rabi chimon hi.
11. דִּתְנַן: וְכוּלָּן – רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֵם בְּנֵי חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם, שֶׁהֵן בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַגָּדוֹל לְפִי גּוֹדְלוֹ, וְהַקָּטָן לְפִי קׇטְנוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עֲשִׁירִים – רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֵם בְּנֵי חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם, עֲנִיִּים – כִּפְחוּתִין שֶׁבָּהֶן. ditnan: vekhoulan – roin otan keilou hém bené 'horin cheyardou minikhséhem, chehén bené avraham yits'hak veyaakov; divré rabi méir. rabi yeouda omér: hagadol lefi godlo, vehakatan lefi kotno. rabi chimon omér: achirim – roin otan keilou hém bené 'horin cheyardou minikhséhem, aniyim – kif'houtin chebahen.
12. מַנִּי? הַשְׁתָּא אִי רַבִּי מֵאִיר – מַתְנִיתִין קָתָנֵי: הַכֹּל לְפִי הַמְבַיֵּישׁ וְהַמִּתְבַּיֵּישׁ; וְרַבִּי מֵאִיר – כּוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי נִינְהוּ! וְאִי רַבִּי יְהוּדָה – מַתְנִיתִין קָתָנֵי: הַמְבַיֵּישׁ אֶת הַסּוֹמֵא – חַיָּיב; וְאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סוֹמֵא אֵין לוֹ בּוֹשֶׁת! אֶלָּא לָאו רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא? mani? hachta i rabi méir – matnitin katané: hakol lefi hamvayéch vehamitbayéch; verabi méir – kouleou bahadé hadadé ninou! vei rabi yeouda – matnitin katané: hamvayéch et hasomé – 'hayav; veilou rabi yeouda omér: somé én lo bochet! ela la rabi chimon hi?
13. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, כִּי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה סוֹמֵא אֵין לוֹ בּוֹשֶׁת – לְמִשְׁקַל מִינֵּיהּ, אֲבָל לְמִיתְּבָא לֵיהּ – יָהֲבִינַן לֵיהּ. afilou téma rabi yeouda, ki amar rabi yeouda somé én lo bochet – lemichkal minéh, aval lemiteva léh – yahavinan léh.
14. וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: הַמְבַיֵּישׁ אֶת הַיָּשֵׁן – חַיָּיב, וְיָשֵׁן שֶׁבִּיֵּישׁ – פָּטוּר; וְלָא קָתָנֵי: סוֹמֵא שֶׁבִּיֵּישׁ – פָּטוּר; מִכְּלָל דְּלָא שְׁנָא הָכִי וְלָא שְׁנָא הָכִי! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא מַתְנִיתִין רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. veha midekatané séfa: hamvayéch et hayachén – 'hayav, veyachén chebiyéch – patour; vela katané: somé chebiyéch – patour; mikelal dela chena hakhi vela chena hakhi! ela me'havarta matnitin rabi chimon hi.
15. מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: נִתְכַּוֵּון לְבַיֵּישׁ אֶת הַקָּטָן, וּבִיֵּישׁ אֶת הַגָּדוֹל – נוֹתֵן לַגָּדוֹל דְּמֵי בוֹשְׁתּוֹ שֶׁל קָטָן. לְבַיֵּישׁ אֶת הָעֶבֶד, וּבִיֵּישׁ אֶת בֶּן חוֹרִין – נוֹתֵן לְבֶן חוֹרִין דְּמֵי בוֹשְׁתּוֹ שֶׁל עֶבֶד. מַנִּי? לָא רַבִּי מֵאִיר, וְלָא רַבִּי יְהוּדָה, וְלָא רַבִּי שִׁמְעוֹן! man tena leha detanou rabanan: nitkavén levayéch et hakatan, ouviyéch et hagadol – notén lagadol demé vochto chel katan. levayéch et haeved, ouviyéch et ben 'horin – notén leven 'horin demé vochto chel eved. mani? la rabi méir, vela rabi yeouda, vela rabi chimon!
16. קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ: קָטָן – קָטָן בִּנְכָסִים, גָּדוֹל – גָּדוֹל בִּנְכָסִים. אִי רַבִּי מֵאִיר, הָאָמַר: כּוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי נִינְהוּ! וְאִי רַבִּי יְהוּדָה, הָאָמַר: אֵין לַעֲבָדִים בּוֹשֶׁת! וְאִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָאָמַר: נִתְכַּוֵּון לְבַיֵּישׁ אֶת זֶה, וּבִיֵּישׁ אֶת זֶה – פָּטוּר! ka salka datakh: katan – katan binkhasim, gadol – gadol binkhasim. i rabi méir, haamar: kouleou bahadé hadadé ninou! vei rabi yeouda, haamar: én laavadim bochet! vei rabi chimon, haamar: nitkavén levayéch et ze, ouviyéch et ze – patour!
17. מַאי טַעְמָא? כִּקְטָלָא; מָה קְטָלָא – עַד דְּמִתְכַּוֵּון לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו״ – עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּון לוֹ; בּוֹשֶׁת נָמֵי – עַד דְּמִיכַּוֵּין לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו״ – עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּון לוֹ! ma tama? kiktala; ma ketala – ad demitkavén léh, dikhtiv: "vearav lo vekam ala" – ad cheyitkavén lo; bochet namé – ad demikavén léh, dikhtiv: "vechal'ha yadah vehe'hezika bimvoucha" – ad cheyitkavén lo!
18. לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה, וְכִי קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵין לַעֲבָדִים בּוֹשֶׁת – לְמִיתְּבָא לְהוּ; אֲבָל לְמֵישַׁם – שָׁיְימִינַן בְּהוּ. leolam rabi yeouda, vekhi kaamar rabi yeouda: én laavadim bochet – lemiteva leou; aval lemécham – chayminan beou.
19. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, מִי סָבְרַתְּ: גָּדוֹל – גָּדוֹל בִּנְכָסִים, קָטָן – קָטָן בִּנְכָסִים? לֹא; גָּדוֹל – גָּדוֹל מַמָּשׁ, וְקָטָן – קָטָן מַמָּשׁ. vei baét éma: afilou téma rabi méir, mi savrate: gadol – gadol binkhasim, katan – katan binkhasim? lo; gadol – gadol mamach, vekatan – katan mamach.
20. וְקָטָן בַּר בּוֹשֶׁת הוּא?! אִין; כִּדְאָמַר רַב פָּפָּא: דְּמַיכְלְמוּ לֵיהּ וּמִיכְּלַם; הָכָא נָמֵי – vekatan bar bochet hou?! in; kidamar rav papa: demakhlemou léh oumikelam; hakha namé –

Daf 86b

1. דְּמַיכְלְמוּ לֵיהּ וּמִיכְּלַם. demakhlemou léh oumikelam.
2. מַתְנִי׳ הַמְבַיֵּישׁ אֶת הֶעָרוֹם, הַמְבַיֵּישׁ אֶת הַסּוֹמֵא, וְהַמְבַיֵּישׁ אֶת הַיָּשֵׁן – חַיָּיב. וְיָשֵׁן שֶׁבִּיֵּישׁ – פָּטוּר. נָפַל מִן הַגָּג, וְהִזִּיק וּבִיֵּישׁ – חַיָּיב עַל הַנֶּזֶק, וּפָטוּר עַל הַבּוֹשֶׁת עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּין. matni' hamvayéch et hearom, hamvayéch et hasomé, vehamvayéch et hayachén – 'hayav. veyachén chebiyéch – patour. nafal min hagag, vehizik ouviyéch – 'hayav al hanezek, oufatour al habochet ad cheyehé mitkavén.
3. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: בִּיְּישׁוֹ עָרוֹם – חַיָּיב, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה בִּיְּישׁוֹ עָרוֹם לְבִיְּישׁוֹ לָבוּשׁ. בִּיְּישׁוֹ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ – חַיָּיב, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה בִּיְּישׁוֹ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ לְבִיְּישׁוֹ בַּשּׁוּק. gema' tanou rabanan: biyecho arom – 'hayav, veéno dome biyecho arom leviyecho lavouch. biyecho bevét hamer'hats – 'hayav, veéno dome biyecho bevét hamer'hats leviyecho bachouk.
4. אָמַר מָר: בִּיְּישׁוֹ עָרוֹם – חַיָּיב. עָרוֹם בַּר בּוֹשֶׁת הוּא?! אָמַר רַב פָּפָּא: מַאי ״עָרוֹם״ – דַּאֲתָא זִיקָא כַּרְכִינְהוּ לְמָאנֵיהּ, וַאֲתָא הוּא דַּלִּינְהוּ טְפֵי וּבַיְּישֵׁיהּ. amar mar: biyecho arom – 'hayav. arom bar bochet hou?! amar rav papa: ma "arom" – daata zika karkhinou lemanéh, vaata hou dalinou tefé ouvayechéh.
5. בִּיְּישׁוֹ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ – חַיָּיב. בֵּית הַמֶּרְחָץ בַּר בּוֹשֶׁת הוּא?! אָמַר רַב פָּפָּא: שֶׁבִּיְּישׁוֹ עַל גַּב הַנָּהָר. biyecho bevét hamer'hats – 'hayav. bét hamer'hats bar bochet hou?! amar rav papa: chebiyecho al gav hanahar.
6. בָּעֵי רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: בִּיְּישׁוֹ יָשֵׁן – וָמֵת, מַהוּ? מַאי קָמִבַּעְיָא לֵיהּ? אָמַר רַב זְבִיד, הָכִי קָמִבַּעְיָא לֵיהּ: מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא הוּא – וְהָא מִית לֵיהּ וְלֵית לֵיהּ כִּיסּוּפָא, אוֹ דִלְמָא מִשּׁוּם זִילוּתָא הוּא – וְהָא אוֹזְלֵיהּ? baé rabi aba bar memel: biyecho yachén – vamét, maou? ma kamibaya léh? amar rav zevid, hakhi kamibaya léh: michoum kisoufa hou – veha mit léh velét léh kisoufa, o dilma michoum zilouta hou – veha ozléh?
7. תָּא שְׁמַע, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: חֵרֵשׁ וְקָטָן – יֵשׁ לָהֶן בּוֹשֶׁת, שׁוֹטֶה – אֵין לוֹ בּוֹשֶׁת. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מִשּׁוּם זִילוּתָא, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי קָטָן; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא, קָטָן בַּר בּוֹשֶׁת הוּא?! ta chema, rabi méir omér: 'héréch vekatan – yéch lahen bochet, chote – én lo bochet. i amrate bichlama michoum zilouta, haynou dekatané katan; ela i amrate michoum kisoufa, katan bar bochet hou?!
8. אֶלָּא מַאי, מִשּׁוּם זִילוּתָא? אֲפִילּוּ שׁוֹטֶה נָמֵי! אָמְרִי: שׁוֹטֶה – אֵין לְךָ בּוֹשֶׁת גְּדוֹלָה מִזּוֹ. ela ma, michoum zilouta? afilou chote namé! amri: chote – én lekha bochet gedola mizo.
9. מִכׇּל מָקוֹם נִיפְשׁוֹט מִינַּהּ דְּמִשּׁוּם זִילוּתָא הוּא, דְּאִי מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא – קָטָן בַּר כִּיסּוּפָא הוּא? כִּדְאָמַר רַב פָּפָּא: דְּמַיכְלְמוּ לֵיהּ וּמִיכְּלַם, הָכָא נָמֵי – דְּמַיכְלְמוּ לֵיהּ וּמִיכְּלַם. mikol makom nifchot minah demichoum zilouta hou, dei michoum kisoufa – katan bar kisoufa hou? kidamar rav papa: demakhlemou léh oumikelam, hakha namé – demakhlemou léh oumikelam.
10. רַב פָּפָּא אָמַר, הָכִי קָמִבַּעְיָא לֵיהּ: מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא דִידֵיהּ הוּא – וְהוּא מִיית לֵיהּ, אוֹ דִלְמָא מִשּׁוּם בּוֹשֶׁת מִשְׁפָּחָה? rav papa amar, hakhi kamibaya léh: michoum kisoufa didéh hou – veou mit léh, o dilma michoum bochet michpa'ha?
11. תָּא שְׁמַע: חֵרֵשׁ וְקָטָן יֵשׁ לוֹ בּוֹשֶׁת, שׁוֹטֶה אֵין לוֹ בּוֹשֶׁת. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מִשּׁוּם בּוֹשֶׁת מִשְׁפָּחָה – הַיְינוּ דְּקָתָנֵי קָטָן. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא דִידֵיהּ – קָטָן בַּר בּוֹשֶׁת הוּא? ta chema: 'héréch vekatan yéch lo bochet, chote én lo bochet. i amrate bichlama michoum bochet michpa'ha – haynou dekatané katan. ela i amrate michoum kisoufa didéh – katan bar bochet hou?
12. אֶלָּא מַאי? מִשּׁוּם בּוֹשֶׁת דִּבְנֵי מִשְׁפָּחָה? אֲפִילּוּ שׁוֹטֶה נָמֵי! שׁוֹטֶה – אֵין לְךָ בּוֹשֶׁת גְּדוֹלָה מִזּוֹ. ela ma? michoum bochet divné michpa'ha? afilou chote namé! chote – én lekha bochet gedola mizo.
13. מִכׇּל מָקוֹם נִיפְשׁוֹט מִינַּהּ דְּמִשּׁוּם בּוֹשֶׁת מִשְׁפָּחָה, דְּאִי מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא – קָטָן בַּר כִּיסּוּפָא הוּא? אָמַר רַב פָּפָּא: אִין, דְּמַיכְלְמוּ לֵיהּ וּמִיכְּלַם. mikol makom nifchot minah demichoum bochet michpa'ha, dei michoum kisoufa – katan bar kisoufa hou? amar rav papa: in, demakhlemou léh oumikelam.
14. וְהָתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: חֵרֵשׁ – יֵשׁ לוֹ בּוֹשֶׁת. שׁוֹטֶה – אֵין לוֹ בּוֹשֶׁת. קָטָן – פְּעָמִים יֵשׁ לוֹ, פְּעָמִים אֵין לוֹ – הָא דְּמַיכְלְמוּ לֵיהּ וּמִיכְּלַם, הָא דְּמַיכְלְמוּ לֵיהּ וְלָא מִיכְּלַם. vehatanya, rabi omér: 'héréch – yéch lo bochet. chote – én lo bochet. katan – peamim yéch lo, peamim én lo – ha demakhlemou léh oumikelam, ha demakhlemou léh vela mikelam.
15. הַמְבַיֵּישׁ אֶת הַסּוֹמֵא וְכוּ׳. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה; דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סוֹמֵא – אֵין לוֹ בּוֹשֶׁת, וְכָךְ הָיָה רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר מֵחַיָּיבֵי גָלִיּוֹת, וּמֵחַיָּיבֵי מַלְקִיּוֹת, וּמֵחַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין. hamvayéch et hasomé vekhou'. matnitin dela kerabi yeouda; detanya, rabi yeouda omér: somé – én lo bochet, vekhakh haya rabi yeouda potér mé'hayavé galiyot, oumé'hayavé malkiyot, oumé'hayavé mitot bét din.
16. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? גָּמַר ״עֵינֶךָ״–״עֵינֶךָ״ מֵעֵדִים זוֹמְמִין; מָה הָתָם סוֹמִין לָא, אַף הָכָא סוֹמִין לָא. ma tama derabi yeouda? gamar "énekha"–"énekha" méédim zommin; ma hatam somin la, af hakha somin la.
17. מֵחַיָּיבֵי גָלִיּוֹת – דְּתַנְיָא: ״בְּלֹא רְאוֹת״ – פְּרָט לַסּוֹמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לְרַבּוֹת אֶת הַסּוֹמֵא. mé'hayavé galiyot – detanya: "belo reot" – perat lasomé, divré rabi yeouda. rabi méir omér: lerabot et hasomé.
18. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר לָךְ: ״וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים״ – וַאֲפִילּוּ סוֹמֵא; כְּתַב רַחֲמָנָא ״בְּלֹא רְאוֹת״ – לְמַעוֹטֵי. ma tama derabi yeouda? amar lakh: "vaacher yavo et rééou vayaar la'htov étsim" – vaafilou somé; ketav ra'hamana "belo reot" – lemaoté.
19. וְרַבִּי מֵאִיר – כְּתַב רַחֲמָנָא ״בְּלֹא רְאוֹת״ לְמַעוֹטֵי, וּכְתַב רַחֲמָנָא ״בִּבְלִי דַעַת״ לְמַעוֹטֵי; הָוֵי מִיעוּט אַחַר מִיעוּט, וְאֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת. verabi méir – ketav ra'hamana "belo reot" lemaoté, oukhtav ra'hamana "bivli daat" lemaoté; havé miout a'har miout, veén miout a'har miout ela lerabot.
20. וְרַבִּי יְהוּדָה – הָהוּא ״בִּבְלִי דַעַת״, פְּרָט לְמִתְכַּוֵּין הוּא דַּאֲתָא. verabi yeouda – haou "bivli daat", perat lemitkavén hou daata.
21. חַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין – אָתְיָא ״רֹצֵחַ״–״רֹצֵחַ״ מֵחַיָּיבֵי גָלִיּוֹת. 'hayavé mitot bét din – atya "rotsé'ha"–"rotsé'ha" mé'hayavé galiyot.
22. חַיָּיבֵי מַלְקִיּוֹת – אָתְיָא ״רָשָׁע״–״רָשָׁע״ מֵחַיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין. 'hayavé malkiyot – atya "racha"–"racha" mé'hayavé mitot bét din.
23. תַּנְיָא אִידַּךְ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סוֹמֵא אֵין לוֹ בּוֹשֶׁת. tanya idakh, rabi yeouda omér: somé én lo bochet.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bava Kamma
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)