Talmud Bava Kamma, Chapitre 10 (י) · Daf 105a à 119b

Daf 105a

1. בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין. אִי בְּשֶׁעָמַד בַּדִּין, אֲפִילּוּ חוֹמֶשׁ נָמֵי מְשַׁלֵּם! אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לְפִי שֶׁאֵין מְשַׁלְּמִין חוֹמֶשׁ עַל כְּפִירַת שִׁעְבּוּד קַרְקָעוֹת. becheamad badin. i becheamad badin, afilou 'homech namé mechalém! amar rav houna beréh derav yeochoua: lefi cheén mechalemin 'homech al kefirat chiboud karkaot.
2. רָבָא אָמַר: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה דִּיסַקַּיָּיא שֶׁל אָבִיו מוּפְקֶדֶת בְּיַד אֲחֵרִים; קֶרֶן מְשַׁלֵּם – דְּהָא אִיתֵיהּ, חוֹמֶשׁ לָא מְשַׁלֵּם – דְּכִי אִישְׁתְּבַע בְּקוּשְׁטָא אִישְׁתְּבַע, דְּהָא לָא הֲוָה יָדַע. rava amar: hakha bema askinan – kegon chehayta disakaya chel avi moufkedet beyad a'hérim; keren mechalém – deha itéh, 'homech la mechalém – dekhi ichteva bekouchta ichteva, deha la hava yada.
3. חוּץ מִפָּחוֹת שָׁוֶה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן כּוּ׳. אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין גְּזֵילָה קַיֶּימֶת, אֲבָל גְּזֵילָה קַיֶּימֶת – צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו; חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תִּיַּיקֵּר. 'houts mipa'hot chave perouta bakeren kou'. amar rav papa: lo chanou ela cheén gezéla kayemet, aval gezéla kayemet – tsarikh lélékh a'hara; 'haychinan chema tiyakér.
4. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב פָּפָּא: לָא שְׁנָא גְּזֵילָה קַיֶּימֶת וְלָא שְׁנָא שֶׁאֵין גְּזֵילָה קַיֶּימֶת – אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו; לְשֶׁמָּא תִּיַּיקֵּר לָא חָיְישִׁינַן. ika deamri, amar rav papa: la chena gezéla kayemet vela chena cheén gezéla kayemet – éno tsarikh lélékh a'hara; lechema tiyakér la 'haychinan.
5. אָמַר רָבָא: גָּזַל שָׁלֹשׁ אֲגוּדּוֹת בְּשָׁלֹשׁ פְּרוּטוֹת, וְהוּזְלוּ וְעָמְדוּ עַל שְׁתַּיִם; אִם הֶחְזִיר לוֹ שְׁתַּיִם – חַיָּיב לְהַחֲזִיר לוֹ אַחֶרֶת. וְתַנָּא תּוּנָא: גָּזַל חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח – אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. amar rava: gazal chaloch agoudot bechaloch peroutot, veouzlou veamdou al chetayim; im he'hzir lo chetayim – 'hayav leha'hazir lo a'heret. vetana touna: gazal 'haméts veavar ala hapesa'h – omér lo: "haré chelekha lefanekha".
6. טַעְמָא דְּאִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ; הָא לֵיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא לָאו מָמוֹנָא, כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא מָמוֹנָא הוּא – בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי; הָכָא נָמֵי, אַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא לֹא שָׁוֶה פְּרוּטָה [כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא הָוֵי שָׁוֶה פְּרוּטָה] – בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי. tama deitéh beénéh; ha létéh beénéh, af al gav dehachta la mamona, kévan deméikara mamona hou – baé chalomé; hakha namé, af al gav dehachta lo chave perouta [kévan deméikara havé chave perouta] – baé chalomé.
7. בָּעֵי רָבָא: גָּזַל שְׁתֵּי אֲגוּדּוֹת, בִּפְרוּטָה וְהֶחְזִיר לוֹ אַחַת מֵהֶן – מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: הַשְׁתָּא לֵיכָּא גְּזֵילָה; אוֹ דִלְמָא, הָא לָא [אַ]הְדַּר גְּזֵילָה דַּהֲוַאי גַּבֵּיהּ? baé rava: gazal cheté agoudot, bifrouta vehe'hzir lo a'hat méhen – maou? mi amrinan: hachta léka gezéla; o dilma, ha la [a]hedar gezéla dahava gabéh?
8. הֲדַר פַּשְׁטַהּ: גְּזֵילָה אֵין כָּאן, הֲשָׁבָה אֵין כָּאן. אִי גְּזֵילָה אֵין כָּאן – הֲשָׁבָה יֵשׁ כָּאן! הָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁגְּזֵילָה אֵין כָּאן, מִצְוַת הֲשָׁבָה אֵין כָּאן. hadar pachtah: gezéla én kan, hachava én kan. i gezéla én kan – hachava yéch kan! hakhi kaamar: af al pi chegezéla én kan, mitsvat hachava én kan.
9. וְאָמַר רָבָא, הֲרֵי אָמְרוּ: נָזִיר שֶׁגִּילַּח וְשִׁיֵּיר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת – לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם; בָּעֵי רָבָא: גִּילַּח אַחַת וְנָשְׁרָה אַחַת, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: נָזִיר שֶׁגִּילַּח אַחַת אַחַת קָא מִבַּעְיָא לֵיהּ לְרָבָא?! veamar rava, haré amrou: nazir chegila'h vechiyér cheté searot – lo asa velo kheloum; baé rava: gila'h a'hat venachra a'hat, maou? amar léh rav a'ha midifti leravina: nazir chegila'h a'hat a'hat ka mibaya léh lerava?!
10. אֲמַר לֵיהּ: לָא צְרִיכָא, כְּגוֹן שֶׁנָּשְׁרָ[ה] אַחַת מֵהֶן, וְגִילַּח אַחַת; מִי אָמְרִינַן: הַשְׁתָּא מִיהַת הָא לֵיכָּא שִׁיעוּר; אוֹ דִלְמָא, הָא לָאו גִּילּוּחַ הוּא – דְּמֵעִיקָּרָא הָא שַׁיַּיר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְהַשְׁתָּא כִּי גִּילַּח לָא הָוֵי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת? amar léh: la tserikha, kegon chenachra[h] a'hat méhen, vegila'h a'hat; mi amrinan: hachta mihat ha léka chiour; o dilma, ha la gilou'ha hou – deméikara ha chayar cheté searot, vehachta ki gila'h la havé cheté searot?
11. הֲדַר פַּשְׁטַהּ: שֵׂעָר אֵין כָּאן, גִּילּוּחַ אֵין כָּאן. אִי שֵׂעָר אֵין כָּאן – גִּילּוּחַ יֵשׁ כָּאן! הָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁשֵּׂעָר אֵין כָּאן, מִצְוַת גִּילּוּחַ אֵין כָּאן. hadar pachtah: séar én kan, gilou'ha én kan. i séar én kan – gilou'ha yéch kan! hakhi kaamar: af al pi cheséar én kan, mitsvat gilou'ha én kan.
12. וְאָמַר רָבָא, הֲרֵי אָמְרוּ: חָבִית שֶׁנִּיקְּבָה, וּסְתָמוּהָ שְׁמָרִים – הִצִּילוּהָ. בָּעֵי רָבָא: אָגַף חֶצְיָהּ, מַהוּ? veamar rava, haré amrou: 'havit chenikeva, oustamouha chemarim – hitsilouha. baé rava: agaf 'hetsyah, maou?
13. אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרַב אָשֵׁי: לָאו מִשְׁנָתֵנוּ הִיא זוֹ? דִּתְנַן: חָבִית שֶׁנִּיקְּבָה וּסְתָמוּהָ שְׁמָרִים – הִצִּילוּהָ. פְּקָקָהּ בִּזְמוֹרָה – עַד שֶׁיְּמָרַח. הָיוּ בָּהּ שְׁתַּיִם – עַד שֶׁיְּמָרַח מִן הַצְּדָדִים, וּבֵין זְמוֹרָה לַחֲבֶירְתָּהּ. amar léh rav yémar lerav aché: la michnaténou hi zo? ditnan: 'havit chenikeva oustamouha chemarim – hitsilouha. pekakah bizmora – ad cheyemara'h. haou bah chetayim – ad cheyemara'h min hatsedadim, ouvén zemora la'havertah.
14. טַעְמָא דְּמָרַח, הָא לָא מָרַח – לָא; אַמַּאי? וְתִיהְוֵי כִּי אָגַף חֶצְיָהּ! tama demara'h, ha la mara'h – la; ama? vetihvé ki agaf 'hetsyah!
15. אָמְרִי: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – אִי לָא מָרַח לָא קָאֵי, אָגַף חֶצְיָהּ – בְּמִידֵּי דְּקָאֵי קָאֵי. amri: hakhi hachta?! hatam – i la mara'h la kaé, agaf 'hetsyah – bemidé dekaé kaé.
16. וְאָמַר רָבָא, הֲרֵי אָמְרוּ: גָּזַל חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח – אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. בָּעֵי רָבָא: veamar rava, haré amrou: gazal 'haméts veavar ala hapesa'h – omér lo: "haré chelekha lefanekha". baé rava:

Daf 105b

1. נִשְׁבַּע עָלָיו, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּאִי מִיגְּנֵב בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי לֵיהּ – מָמוֹנָא קָא כָפַר לֵיהּ; אוֹ דִלְמָא, הַשְׁתָּא מִיהַת הָא מַנַּח וְעַפְרָא בְּעָלְמָא הוּא, וְלָא כָּפַר לֵיהּ מָמוֹנָא? nichba ala, maou? mi amrinan: kévan dei migenév baé chalomé léh – mamona ka khafar léh; o dilma, hachta mihat ha mana'h veafra bealma hou, vela kafar léh mamona?
2. מִילְּתָא דְּאִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרָבָא, פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְרַבָּה – דְּאָמַר רַבָּה: ״שׁוֹרִי גָּנַבְתָּ״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא גָּנַבְתִּי״; mileta deibaya léh lerava, pechita léh leraba – deamar raba: "chori ganavta", veou omér: "lo ganavti";
3. ״מָה טִיבוֹ אֶצְלְךָ?״ ״שׁוֹמֵר חִנָּם אֲנִי עָלָיו״ – חַיָּיב, שֶׁהֲרֵי פָּטַר עַצְמוֹ מִגְּנֵיבָה וַאֲבֵידָה. "ma tivo etslekha?" "chomér 'hinam ani ala" – 'hayav, cheharé patar atsmo migenéva vaavéda.
4. ״שׁוֹמֵר שָׂכָר אֲנִי עָלָיו״ – חַיָּיב, שֶׁהֲרֵי פָּטַר עַצְמוֹ מִשְּׁבוּרָה וּמֵתָה. "chomér sakhar ani ala" – 'hayav, cheharé patar atsmo michevoura ouméta.
5. ״שׁוֹאֵל אֲנִי עָלָיו״ – חַיָּיב, שֶׁהֲרֵי פָּטַר עַצְמוֹ מִמֵּתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה. "choél ani ala" – 'hayav, cheharé patar atsmo miméta mé'hamat melakha.
6. אַלְמָא אַף עַל גַּב דְּהָא קָאֵים – כֵּיוָן דְּאִי מִיגְּנֵיב מָמוֹנָא קָא כָפַר, הַשְׁתָּא נָמֵי מָמוֹנָא קָא כָפַר; הָכָא נָמֵי, אַף עַל גַּב דְּעַפְרָא בְּעָלְמָא הוּא – כֵּיוָן דְּאִי מִיגְּנִיב בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי לֵיהּ מָמוֹנָא מְעַלְּיָא, הַשְׁתָּא נָמֵי מָמוֹנָא קָא כָפַר לֵיהּ. alma af al gav deha kaém – kévan dei migenév mamona ka khafar, hachta namé mamona ka khafar; hakha namé, af al gav deafra bealma hou – kévan dei migeniv baé chalomé léh mamona mealeya, hachta namé mamona ka khafar léh.
7. יָתֵיב רָבָא וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֵיתִיבֵיהּ רַב עַמְרָם לְרָבָא: ״וְכִחֵשׁ בָּהּ״ – פְּרָט לְמוֹדֶה בָּעִיקָּר. yatév rava vekaamar leha chemata. étivéh rav amram lerava: "vekhi'héch bah" – perat lemode baikar.
8. כֵּיצַד? ״שׁוֹרִי גָּנַבְתָּ״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא גָּנַבְתִּי״; kétsad? "chori ganavta", veou omér: "lo ganavti";
9. ״מָה טִיבוֹ אֶצְלְךָ?״ ״אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי״; ״אַתָּה נְתַתּוֹ לִי בְּמַתָּנָה״; ״אָבִיךָ מְכָרוֹ לִי״; ״אָבִיךָ נְתָנוֹ לִי בְּמַתָּנָה״; ״אַחַר פָּרָתִי רָץ״; ״מֵאֵלָיו בָּא אֶצְלִי״; ״תּוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ מְצָאתִיו״; ״שׁוֹמֵר חִנָּם אֲנִי עָלָיו״; ״שׁוֹמֵר שָׂכָר אֲנִי עָלָיו״; ״שׁוֹאֵל אֲנִי עָלָיו״ – וְנִשְׁבַּע וְהוֹדָה; יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכִחֵשׁ בָּהּ״ – פְּרָט לְמוֹדֶה בָּעִיקָּר. "ma tivo etslekha?" "ata mekharto li"; "ata netato li bematana"; "avikha mekharo li"; "avikha netano li bematana"; "a'har parati rats"; "mééla ba etsli"; "toe baderekh metsati"; "chomér 'hinam ani ala"; "chomér sakhar ani ala"; "choél ani ala" – venichba veoda; yakhol yehé 'hayav? talmoud lomar: "vekhi'héch bah" – perat lemode baikar.
10. אֲמַר לֵיהּ: תְּדוֹרָא! כִּי תַּנְיָא הָהִיא – דְּקָאָמַר לֵיהּ: ״הֵילָךְ״, כִּי קָאָמֵינָא – דְּקָיְימָא בַּאֲגַם. amar léh: tedora! ki tanya hahi – dekaamar léh: "hélakh", ki kaaména – dekayma baagam.
11. ״אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי״ – מַאי מוֹדֶה בָּעִיקָּר אִיכָּא? לָא צְרִיכָא, דְּאָמַר לֵיהּ: ״לֹא נָתַתִּי לְךָ דְּמֵי, שְׁקֹיל תּוֹרָךְ וְזִיל״. "ata mekharto li" – ma mode baikar ika? la tserikha, deamar léh: "lo natati lekha demé, chekol torakh vezil".
12. ״אַתָּה נְתַתּוֹ לִי״; ״אָבִיךָ נְתָנוֹ לִי״ – מַאי מוֹדֶה בָּעִיקָּר אִיכָּא? דְּאָמַר לֵיהּ: ״עַל מְנָת דְּעָבֵידְנָא לָךְ נְיָיח דְּנַפְשָׁא, וְלָא עֲבַדִי לָךְ, שְׁקֹיל תּוֹרָךְ וְזִיל״. "ata netato li"; "avikha netano li" – ma mode baikar ika? deamar léh: "al menat deavédna lakh neya'h denafcha, vela avadi lakh, chekol torakh vezil".
13. ״תּוֹעֶה בַּדֶּרֶךְ מְצָאתִיו״ – לֵימָא: אִיבְּעִי לָךְ לְאַהֲדוֹרֵיהּ לִי! אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל, בְּאוֹמֵר: ״שְׁבוּעָה – אֲבֵידָה מָצָאתִי, וְלֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא שֶׁלְּךָ שֶׁאַחְזִירֶנָּה לָךְ״. "toe baderekh metsati" – léma: ibei lakh leahadoréh li! amar avouh dichmouél, beomér: "chevoua – avéda matsati, velo hayiti yodéa chehi chelekha chea'hzirena lakh".
14. תַּנְיָא, אָמַר בֶּן עַזַּאי: שָׁלֹשׁ שְׁבוּעוֹת הֵן – הִכִּיר בָּהּ וְלֹא בְּמוֹצְאָהּ, בְּמוֹצְאָהּ וְלֹא בָּהּ, לֹא בָּהּ וְלֹא בְּמוֹצְאָהּ. tanya, amar ben aza: chaloch chevouot hén – hikir bah velo bemotsah, bemotsah velo bah, lo bah velo bemotsah.
15. לֹא בָּהּ וְלֹא בְּמוֹצְאָהּ?! קוּשְׁטָא אִשְׁתְּבַע! אֵימָא: בָּהּ וּבְמוֹצְאָהּ. lo bah velo bemotsah?! kouchta ichteva! éma: bah ouvmotsah.
16. לְמַאי הִלְכְתָא? רַב אַמֵּי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לִפְטוּר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לְחִיּוּב. lema hilkheta? rav amé amar rabi 'hanina: liftour, ouchmouél amar: le'hiyouv.
17. וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: הַמַּשְׁבִּיעַ עֵד אֶחָד – פָּטוּר, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מְחַיֵּיב. ouviflougta dehané tanaé, detanya: hamachbia éd e'had – patour, verabi elazar berabi chimon me'hayév.
18. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן – כְּמָמוֹן דָּמֵי, וּמָר סָבַר: לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי. bema ka mipalgi? mar savar: davar hagorém lemamon – kemamon damé, oumar savar: la kemamon damé.
19. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הַכּוֹפֵר בְּפִקָּדוֹן – נַעֲשֶׂה עָלָיו גַּזְלָן, וְחַיָּיב בָּאוֹנָסִין. וְתַנָּא תּוּנָא: ״וְכִחֵשׁ בָּהּ״ – לָמַדְנוּ עוֹנֶשׁ. אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תְכַחֲשׁוּ״. מַאי, לָאו לְעוֹנֶשׁ מָמוֹן? amar rav chéchet: hakofér befikadon – naase ala gazlan, ve'hayav baonasin. vetana touna: "vekhi'héch bah" – lamadnou onech. azhara minayin? talmoud lomar: "lo tekha'hachou". ma, la leonech mamon?
20. לָא, לְעוֹנֶשׁ שְׁבוּעָה. הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא וְאִישְׁתְּבַע, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא דְּלָא אִישְׁתְּבַע – דְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר״ – לָמַדְנוּ עוֹנֶשׁ. אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תְשַׁקְּרוּ״. וּמִדְּסֵיפָא דְּאִישְׁתְּבַע, רֵישָׁא דְּלָא אִישְׁתְּבַע! la, leonech chevoua. ha midekatané séfa veichteva, mikelal derécha dela ichteva – dekatané séfa: "venichba al chaker" – lamadnou onech. azhara minayin? talmoud lomar: "lo techakerou". oumideséfa deichteva, récha dela ichteva!
21. אָמְרִי: אִידֵּי וְאִידֵּי דְּאִישְׁתְּבַע; כָּאן שֶׁהוֹדָה, כָּאן שֶׁבָּאוּ עֵדִים. אֲתוֹ עֵדִים – חַיָּיב בְּאוּנְסִין. אוֹדוֹיֵי אוֹדִי – חַיָּיב בְּקֶרֶן וְחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. amri: idé veidé deichteva; kan cheoda, kan chebaou édim. ato édim – 'hayav beounsin. odoyé odi – 'hayav bekeren ve'homech veacham.
22. מֵתִיב רָמֵי בַּר חָמָא: וְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה – כֵּיצַד? אֶחָד שְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וְאֶחָד שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, וַאֲפִילּוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא. métiv ramé bar 'hama: vechekenegdo 'hachoud al hachevoua – kétsad? e'had chevouat haédout, vee'had chevouat hapikadon, vaafilou chevouat chav.
23. וְאִם אִיתָא, בִּכְפִירָה הוּא דְּאִיפְּסִיל לֵיהּ! veim ita, bikhfira hou deipesil léh!
24. אָמְרִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּקָאֵי בַּאֲגַם, דְּלָאו כְּפִירָה הוּא; דְּסָבַר: אִשְׁתְּמִיטְנָא לֵיהּ אַדְּאָזֵילְנָא וּמַיְיתֵינָא לֵיהּ. amri: hakha bema askinan – dekaé baagam, dela kefira hou; desavar: ichtemitna léh adeazélna oumayténa léh.
25. תִּדַּע, דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: הַכּוֹפֵר בְּמִלְוָה – כָּשֵׁר לְעֵדוּת. tida, deamar rav idi bar avin: hakofér bemilva – kachér leédout.

Daf 106a

1. בְּפִקָּדוֹן – פָּסוּל לְעֵדוּת. befikadon – pasoul leédout.
2. וְהָאָמַר אִילְפָא: שְׁבוּעָה קוֹנָה: שְׁבוּעָה הִיא דְּקָנְיָא, אֲבָל כְּפִירָה לָא קָנְיָא! הָכָא נָמֵי – דְּקָיְימָא בַּאֲגַם. vehaamar ilfa: chevoua kona: chevoua hi dekanya, aval kefira la kanya! hakha namé – dekayma baagam.
3. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מַאי ״שְׁבוּעָה קוֹנָה״ – כִּדְרַב הוּנָא; דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״אֵין לְךָ בְּיָדִי״; וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם״ – כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ הַבְּעָלִים שְׁבוּעָה, שׁוּב אֵין מְשַׁלֵּם מָמוֹן. veibaét éma: ma "chevoua kona" – kidrav houna; deamar rav houna amar rav: "mane li beyadkha", vehala omér: "én lekha beyadi"; venichba, vea'har kakh baou édim – patour, cheneemar: "velaka'h beala velo yechalém" – kévan chekibelou habealim chevoua, chouv én mechalém mamon.
4. גּוּפָא. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״אֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם״; וְנִשְׁבַּע, וּבָאוּ עֵדִים – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם״ – כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ בְּעָלִים שְׁבוּעָה, שׁוּב אֵין מְשַׁלְּמִין מָמוֹן. goufa. amar rav houna amar rav: "mane li beyadkha", vehala omér: "én lekha beyadi keloum"; venichba, ouvaou édim – patour, cheneemar: "velaka'h beala velo yechalém" – kévan chekibelou bealim chevoua, chouv én mechalemin mamon.
5. אָמַר רָבָא: מִסְתַּבְּרָא מִילְּתֵיהּ דְּרַב – בְּמִלְוָה, דִּלְהוֹצָאָה נִיתְּנָה; אֲבָל פִּקָּדוֹן – בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּמָרֵיהּ קָאֵי. וְהָאֱלֹהִים – אָמַר רַב אֲפִילּוּ בְּפִקָּדוֹן; דְּכִי כְּתִיב קְרָא – בְּפִקָּדוֹן כְּתִיב. amar rava: mistabera miletéh derav – bemilva, dilotsaa nitena; aval pikadon – birchoutéh demaréh kaé. vehaelohim – amar rav afilou befikadon; dekhi ketiv kera – befikadon ketiv.
6. יָתֵיב רַב נַחְמָן וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֵיתִיבֵיהּ רַב אַחָא בַּר מִנְיוֹמֵי לְרַב נַחְמָן: ״הֵיכָן פִּקְדוֹנִי?״ אָמַר לוֹ: ״אָבַד״. ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר: ״אָמֵן״, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ – מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם! yatév rav na'hman vekaamar leha chemata. étivéh rav a'ha bar minomé lerav na'hman: "hékhan pikdoni?" amar lo: "avad". "machbiakha ani", veamar: "amén", vehaédim meidim oto cheakhalo – mechalém et hakeren. hoda méatsmo – mechalém keren va'homech veacham!
7. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּנִשְׁבַּע חוּץ לְבֵית דִּין. אֲמַר לֵיהּ: אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: ״הֵיכָן פִּקְדוֹנִי״? אָמַר לוֹ: ״נִגְנַב״. ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר: ״אָמֵן״, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ חוּץ לְבֵית דִּין, מִי אִיכָּא כֶּפֶל? amar léh rav na'hman: hakha bema askinan – kegon denichba 'houts levét din. amar léh: i hakhi, éma séfa: "hékhan pikdoni"? amar lo: "nignav". "machbiakha ani", veamar: "amén", vehaédim meidim oto chegenavo – mechalém tachloumé khefel. hoda méatsmo – mechalém keren va'homech veacham. vei salka datakh 'houts levét din, mi ika kefel?
8. אֲמַר לֵיהּ, יָכֵילְנָא לְשַׁנּוֹיֵי לָךְ: רֵישָׁא חוּץ לְבֵית דִּין, וְסֵיפָא בְּבֵית דִּין; מִיהוּ שִׁינּוּיָא דְּחִיקָא לָא מְשַׁנֵּינָא לָךְ. אִידֵּי וְאִידֵּי בְּבֵית דִּין – וְלָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּקָפַץ, כָּאן בְּשֶׁלֹּא קָפַץ. amar léh, yakhélna lechanoyé lakh: récha 'houts levét din, veséfa bevét din; miou chinouya de'hika la mechanéna lakh. idé veidé bevét din – vela kachya; kan bekafats, kan bechelo kafats.
9. אֲמַר לֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא לְרַב נַחְמָן: מִכְּדֵי דְּרַב לָא סְבִירָא לָךְ, מַשְׁכּוֹנֵי נַפְשָׁךְ אַדְּרַב לְמָה לָךְ? אֲמַר לֵיהּ: לְפָרוֹשַׁהּ לִדְרַב, דְּרַב הָכִי מְתָרֵץ לַהּ לְמַתְנִיתִין. amar léh ramé bar 'hama lerav na'hman: mikedé derav la sevira lakh, machkoné nafchakh aderav lema lakh? amar léh: lefarochah lidrav, derav hakhi metaréts lah lematnitin.
10. וְהָא רַב קְרָא קָאָמַר! אָמְרִי: קְרָא לְ״כׇל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה – נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין״ הוּא דַּאֲתָא, ״וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם״ – מִי שֶׁעָלָיו לְשַׁלֵּם, הוּא נִשְׁבָּע. veha rav kera kaamar! amri: kera le"khol hanichbain chebatora – nichbain velo mechalemin" hou daata, "velaka'h beala velo yechalém" – mi cheala lechalém, hou nichba.
11. מֵתִיב רַב הַמְנוּנָא: הִשְׁבִּיעַ עָלָיו חֲמִשָּׁה פְּעָמִים, בֵּין בִּפְנֵי בֵּית דִּין וּבֵין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין, וְכָפַר עָלָיו – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה טַעַם? הוֹאִיל וְיָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת! métiv rav hamnouna: hichbia ala 'hamicha peamim, bén bifné bét din ouvén chelo bifné bét din, vekhafar ala – 'hayav al kol a'hat vea'hat. veamar rabi chimon: ma taam? hoil veyakhol la'hazor oulodot!
12. וְהָכָא, קָפַץ לָא מָצֵית אָמְרַתְּ – ״הִשְׁבִּיעַ עָלָיו״ קָתָנֵי; חוּץ לְבֵית דִּין לָא מָצֵית אָמְרַתְּ – ״בִּפְנֵי בֵּית דִּין״ קָתָנֵי! vehakha, kafats la matsét amrate – "hichbia ala" katané; 'houts levét din la matsét amrate – "bifné bét din" katané!
13. הוּא מוֹתֵיב לַהּ, וְהוּא מְפָרֵק לַהּ; לִצְדָדִין קָתָנֵי: הִשְׁבִּיעַ עָלָיו – חוּץ לְבֵית דִּין, וּבְבֵית דִּין – קָפַץ. hou motév lah, veou mefarék lah; litsdadin katané: hichbia ala – 'houts levét din, ouvvét din – kafats.
14. מֵתִיב רָבָא: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁטָּעַן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן וְנִשְׁבַּע, וְהוֹדָה, וּבָאוּ עֵדִים – אִם עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ עֵדִים הוֹדָה, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם; וְאִם מִשֶּׁבָּאוּ עֵדִים הוֹדָה, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאָשָׁם. métiv rava: baal habayit chetaan taanat ganav befikadon venichba, veoda, ouvaou édim – im ad chelo baou édim hoda, mechalém keren va'homech veacham; veim michebaou édim hoda, mechalém tachloumé khefel veacham.
15. וְהָכָא חוּץ לְבֵית דִּין וְקָפַץ לָא מָצֵית אָמְרַתְּ – ״כֶּפֶל״ קָתָנֵי! vehakha 'houts levét din vekafats la matsét amrate – "kefel" katané!
16. אֶלָּא אָמַר רָבָא: כֹּל הוֹדָה, לָא שְׁנָא טוֹעֵן טַעֲנַת אָבַד, וְלָא שְׁנָא טוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב – נָמֵי לָא אָמַר רַב, דְּהָא כְּתִיב ״וְהִתְוַדָּה״ – דְּבָעֵי שַׁלּוֹמֵי קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ. ela amar rava: kol hoda, la chena toén taanat avad, vela chena toén taanat ganav – namé la amar rav, deha ketiv "vehitvada" – devaé chalomé keren va'homech.
17. טוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב וּבָאוּ עֵדִים נָמֵי לָא אָמַר רַב – דְּהָא כְּתִיב תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. כִּי קָאָמַר, כְּגוֹן שֶׁטּוֹעֵן טַעֲנַת אָבַד, וְנִשְׁבַּע וְלֹא הוֹדָה, וּבָאוּ עֵדִים. toén taanat ganav ouvaou édim namé la amar rav – deha ketiv tachloumé khefel. ki kaamar, kegon chetoén taanat avad, venichba velo hoda, ouvaou édim.
18. אֲזַל רַב גַּמָּדָא, וְאַמְרַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי. אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא וּמָה רַב הַמְנוּנָא, תַּלְמִידֵיהּ דְּרַב – וְיָדַע דְּאָמַר רַב הוֹדָה, וְקָמוֹתֵיב הוֹדָה; וְאַתְּ אָמְרַתְּ: הוֹדָה לָא אָמַר רַב?! azal rav gamada, veamrah lichmata kaméh derav aché. amar léh: hachta ouma rav hamnouna, talmidéh derav – veyada deamar rav hoda, vekamotév hoda; veate amrate: hoda la amar rav?!
19. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא סָבָא לְרַב אָשֵׁי, רַב הַמְנוּנָא הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: amar léh rav a'ha sava lerav aché, rav hamnouna hakhi ka kachya léh:

Daf 106b

1. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא נִשְׁבַּע – כִּי אֲתוֹ עֵדִים מִיחַיַּיב, אַמְּטוּ לְהָכִי מְחַיְּיבִינַן לֵיהּ קׇרְבָּן אַשְּׁבוּעָה בָּתְרָיְיתָא, הוֹאִיל וְיָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת; i amrate bichlama nichba – ki ato édim mi'hayav, ametou lehakhi me'hayevinan léh korban achevoua batrayta, hoil veyakhol la'hazor oulodot;
2. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ כִּי אֲתוֹ עֵדִים פָּטוּר, מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּאִילּוּ אָתוּ סָהֲדִי וּמַסְהֲדִי בֵּיהּ – פָּטוּר, וַאֲנַן נֵיקוּ נִיחַיְּיבֵיהּ קׇרְבָּן אַשְּׁבוּעָה הוֹאִיל וְיָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת?! הַשְׁתָּא מִיהַת לָא אוֹדִי! ela i amrate ki ato édim patour, mi ika midé deilou atou sahadi oumashadi béh – patour, vaanan nékou ni'hayevéh korban achevoua hoil veyakhol la'hazor oulodot?! hachta mihat la odi!
3. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: hatoén taanat ganav befikadon – mechalém tachloumé khefel. tava'h oumakhar – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
4. הוֹאִיל וְגַנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל – מָה גַּנָּב, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם כֶּפֶל, טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה; אַף טוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן, כְּשֶׁהוּא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. hoil veganav mechalém tachloumé khefel, vetoén taanat ganav mechalém tachloumé khefel – ma ganav, cheou mechalém kefel, tava'h oumakhar mechalém tachloumé arbaa va'hamicha; af toén taanat ganav befikadon, kecheou mechalém tachloumé khefel, tava'h oumakhar mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
5. מָה לְגַנָּב – שֶׁכֵּן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה, תֹּאמַר בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב – שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה?! ma leganav – chekén mechalém tachloumé khefel chelo bichvoua, tomar betoén taanat ganav – cheén mechalém tachloumé khefel ela bichvoua?!
6. אָמְרִי: הֶיקֵּישָׁא הִיא, וְאֵין מְשִׁיבִין עַל הֶיקֵּישָׁא. amri: hekécha hi, veén mechivin al hekécha.
7. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר הַאי ״אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב״, וְ״אִם לֹא יִמָּצֵא״ – תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב; מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar 'had beganav ve'had betoén taanat ganav, chapir. ela leman deamar ha "im yimatsé haganav", ve"im lo yimatsé" – tarvayou betoén taanat ganav; ma ika lemémar?
8. אָמְרִי: ״גַּנָּב–הַגַּנָּב״. amri: "ganav–haganav".
9. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן: ״הֵיכָן שׁוֹרִי?״ ״נִגְנַב״. ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר: ״אָמֵן״, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. וְהָא הָכָא, דְּאִי אֶפְשָׁר לִכְזַיִת בָּשָׂר בְּלֹא שְׁחִיטָה, וְקָתָנֵי: מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל; תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל – אִין, תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה – לָא! étivéh rabi 'hiya bar aba lerabi yo'hanan: "hékhan chori?" "nignav". "machbiakha ani", veamar: "amén", vehaédim meidim oto cheakhalo – mechalém tachloumé khefel. veha hakha, dei efchar likhzayit basar belo che'hita, vekatané: mechalém tachloumé khefel; tachloumé khefel – in, tachloumé arbaa va'hamicha – la!
10. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁאֲכָלוֹ נְבֵילָה. hakha bema askinan – kegon cheakhalo nevéla.
11. וְלִישַׁנֵּי לֵיהּ כְּגוֹן שֶׁאֲכָלוֹ טְרֵיפָה! כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה – שְׁמָהּ שְׁחִיטָה. velichané léh kegon cheakhalo teréfa! kerabi méir, deamar: che'hita cheénah reouya – chemah che'hita.
12. וְלִישַׁנֵּי לֵיהּ בְּבֶן פְּקוּעָה! כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: בֶּן פְּקוּעָה טָעוּן שְׁחִיטָה. velichané léh beven pekoua! kerabi méir, deamar: ben pekoua taoun che'hita.
13. וְלִישַׁנֵּי לֵיהּ כְּגוֹן שֶׁעָמַד בַּדִּין, וְאָמְרוּ לוֹ: ״צֵא תֵּן לוֹ״! דְּהָא אָמַר רָבָא: ״צֵא תֵּן לוֹ״, טָבַח וּמָכַר – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּפַסְקֵיהּ לְמִילְּתֵיהּ, וְטָבַח וּמָכַר – הָוֵי גַּזְלָן, וְגַזְלָן לָא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. velichané léh kegon cheamad badin, veamrou lo: "tsé tén lo"! deha amar rava: "tsé tén lo", tava'h oumakhar – patour. ma tama? kévan defaskéh lemiletéh, vetava'h oumakhar – havé gazlan, vegazlan la mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
14. ״חַיָּיב אַתָּה לִיתֵּן לוֹ״, וְטָבַח וּמָכַר – חַיָּיב. מַאי טַעְמָא? כֹּל כַּמָּה דְּלָא פְּסִיקָא לֵיהּ מִילְּתָא, אַכַּתִּי גַּנָּב הוּא. "'hayav ata litén lo", vetava'h oumakhar – 'hayav. ma tama? kol kama dela pesika léh mileta, akati ganav hou.
15. אָמְרִי: וְלִיטַעְמָיךְ, לִישַׁנֵּי לֵיהּ בְּשׁוּתָּף שֶׁטָּבַח שֶׁלֹּא מִדַּעַת חֲבֵירוֹ! אֶלָּא חֲדָא מִתְּרֵי וּתְלָתָא נָקֵט. amri: velitamakh, lichané léh bechoutaf chetava'h chelo midaat 'havéro! ela 'hada miteré outlata nakét.
16. וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בַּאֲבֵידָה, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. מַאי טַעְמָא? דִּכְתִיב: ״עַל כׇּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר״. veamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: hatoén taanat ganav baavéda, mechalém tachloumé khefel. ma tama? dikhtiv: "al kol avéda acher yomar".
17. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: ״כִּי יִתֵּן אִישׁ״ – אֵין נְתִינַת קָטָן כְּלוּם. וְאֵין לִי אֶלָּא שֶׁנְּתָנוֹ כְּשֶׁהוּא קָטָן, וּתְבָעוֹ כְּשֶׁהוּא קָטָן; נְתָנוֹ כְּשֶׁהוּא קָטָן וּתְבָעוֹ כְּשֶׁהוּא גָּדוֹל – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם״ – עַד שֶׁתְּהֵא נְתִינָה וּתְבִיעָה שָׁוִין כְּאֶחָד. étivéh rabi aba bar memel lerabi 'hiya bar aba: "ki yitén ich" – én netinat katan keloum. veén li ela chenetano kecheou katan, outvao kecheou katan; netano kecheou katan outvao kecheou gadol – minayin? talmoud lomar: "ad haelohim yavo devar chenéhem" – ad chetehé netina outvia chavin kee'had.
18. וְאִם אִיתָא, תֶּיהְוֵי נָמֵי כַּאֲבֵידָה! אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁאֲכָלוֹ כְּשֶׁהוּא קָטָן. veim ita, tehvé namé kaavéda! amar léh: hakha bema askinan – kegon cheakhalo kecheou katan.
19. אֲבָל כְּשֶׁהוּא גָּדוֹל מַאי, הָכִי נָמֵי דִּמְשַׁלֵּם? אִי הָכִי, אַדִּתְנָא: עַד שֶׁתְּהֵא נְתִינָה וּתְבִיעָה שָׁוִין כְּאֶחָד, לִיתְנֵי: עַד שֶׁתְּהֵא אֲכִילָה וּתְבִיעָה שָׁוִין כְּאֶחָד! אֲמַר לֵיהּ, תְּנִי: עַד שֶׁתְּהֵא אֲכִילָה וּתְבִיעָה שָׁוִין כְּאֶחָד. aval kecheou gadol ma, hakhi namé dimchalém? i hakhi, aditna: ad chetehé netina outvia chavin kee'had, litné: ad chetehé akhila outvia chavin kee'had! amar léh, teni: ad chetehé akhila outvia chavin kee'had.
20. רַב אָשֵׁי אָמַר: לָא דָּמֵי; אֲבֵידָה – קָא אָתְיָא מִכֹּחַ בֶּן דַּעַת, וְהָא – לָא אָתְיָא מִכֹּחַ בֶּן דַּעַת. rav aché amar: la damé; avéda – ka atya miko'ha ben daat, veha – la atya miko'ha ben daat.
21. וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן, אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּכְפּוֹר בְּמִקְצָת וְיוֹדֶה בְּמִקְצָת. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״כִּי הוּא זֶה״. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף – דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף: veamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: hatoén taanat ganav befikadon, éno 'hayav ad cheyikhpor bemiktsat veode bemiktsat. ma tama? deamar kera: "ki hou ze". oufliga derabi 'hiya bar yoséf – deamar rabi 'hiya bar yoséf:

Daf 107a

1. עֵירוּב פָּרָשִׁיּוֹת כָּתוּב כָּאן, וְכִי כְּתִיב: ״כִּי הוּא זֶה״ – אַמִּלְוָה הוּא דִּכְתִיב. וּמַאי שְׁנָא מִלְוָה? érouv parachiyot katouv kan, vekhi ketiv: "ki hou ze" – amilva hou dikhtiv. ouma chena milva?
2. כִּדְרַבָּה – דְּאָמַר רַבָּה, מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה: מוֹדֶה בְּמִקְצָת הַטַּעֲנָה יִשָּׁבַע? חֲזָקָה אֵין אָדָם מֵעִיז פָּנָיו בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ; וְהַאי – בְּכוּלֵּי[הּ] בָּעֵי דְּנִכְפְּרֵיהּ, וְהַאי דְּלָא כַּפְרֵיהּ – מִשּׁוּם דְּאֵין אָדָם מֵעִיז פָּנָיו. kidraba – deamar raba, mipené ma amra tora: mode bemiktsat hataana yichava? 'hazaka én adam méiz pana bifné baal 'hovo; veha – bekhoulé[h] baé denikhperéh, veha dela kafréh – michoum deén adam méiz pana.
3. וּבְכוּלֵּי[הּ] בָּעֵי דְּלוֹדֵי לֵיהּ, וְהַאי דִּכְפַר לֵיהּ בְּמִקְצָת – סָבַר: אִי מוֹדֵינָא לֵיהּ בְּכוּלֵּיהּ – תָּבַע לִי בְּכוּלֵּיהּ; אֶישְׁתְּמֵיט לֵי[הּ] מִיהָא הַשְׁתָּא אַדְּהָווּ לִי זוּזֵי, וּפָרַעְנָא. הִלְכָּךְ רְמָא רַחֲמָנָא שְׁבוּעָה עִילָּוֵיהּ – כִּי הֵיכִי דְּלוֹדֵי לֵיהּ בְּכוּלֵּיהּ. ouvkhoulé[h] baé delodé léh, veha dikhfar léh bemiktsat – savar: i modéna léh bekhouléh – tava li bekhouléh; echtemét lé[h] miha hachta adehaou li zouzé, oufarana. hilkakh rema ra'hamana chevoua ilavéh – ki hékhi delodé léh bekhouléh.
4. וְגַבֵּי מִלְוָה הוּא דְּאִיכָּא לְמֵימַר הָכִי, אֲבָל גַּבֵּי פִּקָּדוֹן – מֵעִיז וּמֵעִיז. vegabé milva hou deika lemémar hakhi, aval gabé pikadon – méiz ouméiz.
5. תָּנֵי רָמֵי בַּר חָמָא: אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין tané ramé bar 'hama: arbaa chomrin

Daf 107b

1. צְרִיכִין כְּפִירָה בְּמִקְצָת וְהוֹדָאָה בְּמִקְצָת, וְאֵלּוּ הֵן: שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. tserikhin kefira bemiktsat veodaa bemiktsat, veélou hén: chomér 'hinam vehachoél, nosé sakhar vehasokhér.
2. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרָמֵי בַּר חָמָא? שׁוֹמֵר חִנָּם – בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ: ״כִּי הוּא זֶה״. שׁוֹמֵר שָׂכָר – יָלֵיף ״נְתִינָה״–״נְתִינָה״ מִשּׁוֹמֵר חִנָּם. amar rava: ma tama deramé bar 'hama? chomér 'hinam – behedya ketiv béh: "ki hou ze". chomér sakhar – yaléf "netina"–"netina" michomér 'hinam.
3. שׁוֹאֵל – ״וְכִי יִשְׁאַל״, וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן. שׂוֹכֵר – אִי לְמַאן דְּאָמַר כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, הַיְינוּ שׁוֹמֵר שָׂכָר; אִי לְמַאן דְּאָמַר כְּשׁוֹמֵר חִנָּם, הַיְינוּ שׁוֹמֵר חִנָּם. choél – "vekhi yichal", va mosif al inyan richon. sokhér – i leman deamar kechomér sakhar, haynou chomér sakhar; i leman deamar kechomér 'hinam, haynou chomér 'hinam.
4. וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן, אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּשְׁלַח בּוֹ יָד. מַאי טַעְמָא? ״וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים, אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ״, מִכְּלָל דְּאִי שָׁלַח בָּהּ יָד – מִיחַיַּיב; לְמֵימְרָא דִּבְשָׁלַח בָּהּ יָד עָסְקִינַן. veamar rabi 'hiya bar yoséf: hatoén taanat ganav befikadon, éno 'hayav ad cheyichla'h bo yad. ma tama? "venikrav baal habayit el haelohim, im lo chala'h yado bimlekhet rééou", mikelal dei chala'h bah yad – mi'hayav; lemémra divchala'h bah yad askinan.
5. אֲמַר לְהוּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּעוֹמֶדֶת עַל אֲבוּסָהּ שָׁנוּ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: דַּוְקָא בְּעוֹמֶדֶת עַל אֲבוּסָהּ קָאָמַר, אֲבָל שָׁלַח בָּהּ יָד – קָנָה, וּשְׁבוּעָה לָא מַהְנְיָא בֵּיהּ כְּלוּם; אוֹ דִלְמָא, אֲפִילּוּ עוֹמֶדֶת עַל אֲבוּסָהּ קָאָמַר? amar leou rabi 'hiya bar aba, hakhi amar rabi yo'hanan: beomedet al avousah chanou. amar léh rabi zéra lerabi 'hiya bar aba: davka beomedet al avousah kaamar, aval chala'h bah yad – kana, ouchvoua la mahneya béh keloum; o dilma, afilou omedet al avousah kaamar?
6. אֲמַר לֵיהּ: זוֹ לֹא שָׁמַעְתִּי, כַּיּוֹצֵא בָּהּ שָׁמַעְתִּי; דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת אָבַד וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע, וּבָאוּ עֵדִים – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא, לָאו מִשּׁוּם דְּקָנָה בִּשְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה? amar léh: zo lo chamati, kayotsé bah chamati; deamar rabi asi amar rabi yo'hanan: hatoén taanat avad venichba, ve'hazar vetaan taanat ganav venichba, ouvaou édim – patour. ma tama, la michoum dekana bichvoua richona?
7. אֲמַר לֵיהּ: לָא, הוֹאִיל וְיָצָא יְדֵי בְּעָלִים בִּשְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה. amar léh: la, hoil veyatsa yedé bealim bichvoua richona.
8. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת אֲבֵידָה בְּפִקָּדוֹן וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת גְּנֵיבָה וְנִשְׁבַּע, וּבָאוּ עֵדִים – פָּטוּר, הוֹאִיל וְיָצָא יְדֵי בְּעָלִים בִּשְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה. itemar namé, amar rabi avin amar rabi ila amar rabi yo'hanan: hatoén taanat avéda befikadon venichba, ve'hazar vetaan taanat genéva venichba, ouvaou édim – patour, hoil veyatsa yedé bealim bichvoua richona.
9. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן, כֵּיוָן שֶׁשָּׁלַח בּוֹ יָד – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: ״וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים, אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ וְגוֹ׳״, הָא שָׁלַח יָדוֹ – פָּטוּר. amar rav chéchet: hatoén taanat ganav befikadon, kévan chechala'h bo yad – patour. ma tama? hakhi kaamar ra'hamana: "venikrav baal habayit el haelohim, im lo chala'h yado vego'", ha chala'h yado – patour.
10. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן, וַהֲלֹא שָׁלֹשׁ שָׁבוּעוֹת מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פָּשַׁעְתִּי בָּהּ״; ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא שָׁלַחְתִּי בָּהּ יָד״; ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתִי״. מַאי, לָאו ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא שָׁלַחְתִּי בָּהּ יָד״ – דֻּומְיָא דִּשְׁבוּעָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתִי״? מָה ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתִי״, כִּי מִיגַּלְּיָא מִילְּתָא דְּאִיתֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ – חַיָּיב; ״אַף שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא שָׁלַחְתִּי בָּהּ יָד״, כִּי מִיגַּלְּיָא מִילְּתָא דִּשְׁלַח בָּהּ יָד – חַיָּיב! amar léh rav na'hman, vahalo chaloch chavouot machbiin oto: "chevoua chelo pachati bah"; "chevoua chelo chala'hti bah yad"; "chevoua cheénah birchouti". ma, la "chevoua chelo chala'hti bah yad" – doumya dichvoua cheénah birchouti"? ma "chevoua cheénah birchouti", ki migaleya mileta deitéh birchoutéh – 'hayav; "af chevoua chelo chala'hti bah yad", ki migaleya mileta dichla'h bah yad – 'hayav!
11. אֲמַר לֵיהּ: לָא; ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא שָׁלַחְתִּי בָּהּ יָד״ – דּוּמְיָא דְּ״שֶׁלֹּא פָּשַׁעְתִּי בָּהּ״. מָה ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פָּשַׁעְתִּי בָּהּ״ – כִּי מִיגַּלְּיָא מִילְּתָא דְּפָשַׁע בָּהּ, פָּטוּר מִכֶּפֶל; אַף ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא שָׁלַחְתִּי בָּהּ יָד״ – כִּי מִיגַּלְּיָא מִילְּתָא דִּשְׁלַח בָּהּ יָד, פָּטוּר מִכֶּפֶל. amar léh: la; "chevoua chelo chala'hti bah yad" – doumya de"chelo pachati bah". ma "chevoua chelo pachati bah" – ki migaleya mileta defacha bah, patour mikefel; af "chevoua chelo chala'hti bah yad" – ki migaleya mileta dichla'h bah yad, patour mikefel.
12. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: מָמוֹן הַמְחַיְּיבוֹ כֶּפֶל פּוֹטְרוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ, אוֹ דִלְמָא שְׁבוּעָה הַמְחַיַּיבְתּוֹ כֶּפֶל פּוֹטַרְתּוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ? baé ramé bar 'hama: mamon ham'hayevo kefel potro min ha'homech, o dilma chevoua ham'hayavto kefel potarto min ha'homech?
13. הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן שֶׁטָּעַן טַעֲנַת גַּנָּב וְנִשְׁבַּע, וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת אָבַד וְנִשְׁבַּע; hékhi damé? kegon chetaan taanat ganav venichba, ve'hazar vetaan taanat avad venichba;

Daf 108a

1. וּבָאוּ עֵדִים אַקַּמַּיְיתָא, וְהוֹדָה אַבָּתְרָיְיתָא. מַאי? ouvaou édim akamayta, veoda abatrayta. ma?
2. מָמוֹן הַמְחַיְּיבוֹ כֶּפֶל פּוֹטְרוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ – וְהָא אִיחַיַּיב לֵיהּ עִילָּוֵיהּ כְּפֵילָא; אוֹ דִלְמָא שְׁבוּעָה הַמְחַיַּיבְתּוֹ כֶּפֶל פּוֹטַרְתּוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ – וְהָא שְׁבוּעָה בָּתְרָיְיתָא, הוֹאִיל דְּלָא קָא מְחַיְּיבָא לֵיהּ כְּפֵילָא, תְּחַיְּיבֵיהּ חוּמְשָׁא? mamon ham'hayevo kefel potro min ha'homech – veha i'hayav léh ilavéh keféla; o dilma chevoua ham'hayavto kefel potarto min ha'homech – veha chevoua batrayta, hoil dela ka me'hayeva léh keféla, te'hayevéh 'houmcha?
3. אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע, אָמַר לְאֶחָד מִן הַשּׁוּק: ״הֵיכָן שׁוֹרִי שֶׁגָּנַבְתָּ?״ וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא גָּנַבְתִּי״. ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר: ״אָמֵן״. וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. וְאִם הוֹדָה מֵעַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. amar rava: ta chema, amar lee'had min hachouk: "hékhan chori cheganavta?" veou omér: "lo ganavti". "machbiakha ani", veamar: "amén". vehaédim meidim oto chegenavo – mechalém tachloumé khefel. veim hoda méatsmo – mechalém keren va'homech veacham.
4. וְהָא הָכָא, עֵדִים הוּא דִּמְחַיְּיבִי לֵיהּ כְּפֵילָא; הוֹדָה מֵעַצְמוֹ – אִין, אֲבָל הוֹדָה אַחַר עֵדִים – לָא; veha hakha, édim hou dim'hayevi léh keféla; hoda méatsmo – in, aval hoda a'har édim – la;
5. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שְׁבוּעָה הַמְחַיַּיבְתּוֹ כֶּפֶל פּוֹטַרְתּוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ, אַמַּאי הוֹדָה אַחַר עֵדִים לָא? מִכְּדִי הָא שְׁבוּעָה לָא קָא מְיחַיְּיבָא לֵיהּ כְּפֵילָא, תְּחַיְּיבֵיהּ חוּמְשָׁא! vei salka datakh chevoua ham'hayavto kefel potarto min ha'homech, ama hoda a'har édim la? mikedi ha chevoua la ka me'hayeva léh keféla, te'hayevéh 'houmcha!
6. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: מָמוֹן הַמְחַיְּיבוֹ כֶּפֶל – פּוֹטְר(תּ)וֹ מִן הַחוֹמֶשׁ? שְׁמַע מִינַּהּ. ela la chema minah: mamon ham'hayevo kefel – potr(t)o min ha'homech? chema minah.
7. בָּעֵי רָבִינָא: חוֹמֶשׁ וּכְפֵילָא בִּתְרֵי גַבְרֵי, מַאי? הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן שֶׁמָּסַר שׁוֹרוֹ לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, וְטָעֲנוּ בּוֹ טַעֲנַת גַּנָּב. חַד נִשְׁבַּע וְהוֹדָה, וְחַד נִשְׁבַּע וּבָאוּ עֵדִים. מַאי? baé ravina: 'homech oukhféla bitré gavré, ma? hékhi damé? kegon chemasar choro lichné bené adam, vetaanou bo taanat ganav. 'had nichba veoda, ve'had nichba ouvaou édim. ma?
8. מִי אָמְרִינַן: בְּחַד גַּבְרָא קָפֵיד רַחֲמָנָא דְּלָא מְשַׁלֵּם חוּמְשָׁא וּכְפֵילָא; הַאי נְשַׁלֵּם כְּפֵילָא, וְהַאי נְשַׁלֵּם חוּמְשָׁא; אוֹ דִלְמָא, עִלָּוֵי חַד מָמוֹנָא קָפֵיד רַחֲמָנָא דְּלָא נְשַׁלֵּם עֲלֵהּ חוּמְשָׁא וּכְפֵילָא – וְהָכָא נָמֵי חַד מָמוֹנָא הוּא? תֵּיקוּ. mi amrinan: be'had gavra kaféd ra'hamana dela mechalém 'houmcha oukhféla; ha nechalém keféla, veha nechalém 'houmcha; o dilma, ilavé 'had mamona kaféd ra'hamana dela nechalém aléh 'houmcha oukhféla – vehakha namé 'had mamona hou? tékou.
9. בָּעֵי רַב פָּפָּא: תְּרֵי חוּמְשֵׁי אוֹ תְּרֵי כְפֵילֵי בְּחַד גַּבְרָא, מַאי? הֵיכִי דָּמֵי? שֶׁטָּעַן טַעֲנַת אָבַד, וְנִשְׁבַּע, וְהוֹדָה, וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת אָבַד, וְנִשְׁבַּע, וְהוֹדָה. אִי נָמֵי, כְּגוֹן שֶׁטָּעַן טַעֲנַת גַּנָּב, וְנִשְׁבַּע, וּבָאוּ עֵדִים, וְחָזַר וְטָעַן טַעֲנַת גַּנָּב, וְנִשְׁבַּע, וּבָאוּ עֵדִים, מַאי? baé rav papa: teré 'houmché o teré khefélé be'had gavra, ma? hékhi damé? chetaan taanat avad, venichba, veoda, ve'hazar vetaan taanat avad, venichba, veoda. i namé, kegon chetaan taanat ganav, venichba, ouvaou édim, ve'hazar vetaan taanat ganav, venichba, ouvaou édim, ma?
10. מִי אָמְרִינַן: תְּרֵי גַּוְונֵי מָמוֹנָא קָאָמַר רַחֲמָנָא דְּלָא נִשְׁתַּלְּמוּ עִילָּוֵי חַד מָמוֹנָא – וְהָכָא חַד גַּוְונָא הוּא; אוֹ דִלְמָא, תְּרֵי מָמוֹנֵי אָמַר רַחֲמָנָא דְּלָא לִשְׁתַּלְּמוּ עִילָּוֵי חַד מָמוֹנָא – וְהָכָא נָמֵי תְּרֵי מָמוֹנֵי נִינְהוּ? mi amrinan: teré gavné mamona kaamar ra'hamana dela nichtalemou ilavé 'had mamona – vehakha 'had gavna hou; o dilma, teré mamoné amar ra'hamana dela lichtalemou ilavé 'had mamona – vehakha namé teré mamoné ninou?
11. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רָבָא: ״וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו״ – הַתּוֹרָה רִיבְּתָה חֲמִישִׁיּוֹת הַרְבֵּה לְקֶרֶן אַחַת! שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema, deamar rava: "va'hamichita yoséf ala" – hatora ribeta 'hamichiyot harbé lekeren a'hat! chema minah.
12. תְּבָעוּהוּ בְּעָלִים לַשּׁוֹמֵר, וְנִשְׁבַּע, וְשִׁילֵּם, וְהוּכַּר הַגַּנָּב – כֶּפֶל לְמִי? אַבָּיֵי אָמַר: לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, רָבָא אָמַר: לְמִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ. tevaouou bealim lachomér, venichba, vechilém, veoukar haganav – kefel lemi? abayé amar: levaal hapikadon, rava amar: lemi chehapikadon etslo.
13. אַבָּיֵי אָמַר לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן – כֵּיוָן דְּאַטְרְחֵיהּ בִּשְׁבוּעָה, לָא מַקְנֵי לֵיהּ כְּפֵילָא. רָבָא אָמַר לְמִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ – כֵּיוָן דְּשִׁילֵּם, מַקְנֵי לֵיהּ כְּפֵילָא. abayé amar levaal hapikadon – kévan deatre'héh bichvoua, la makné léh keféla. rava amar lemi chehapikadon etslo – kévan dechilém, makné léh keféla.
14. וְקָא מִיפַּלְגִי בְּדִיּוּקָא דְמַתְנִיתִין, דִּתְנַן: הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵירוֹ בְּהֵמָה אוֹ כֵלִים, וְנִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָבְדוּ; שִׁילֵּם וְלֹא רָצָה לִישָּׁבַע – שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ: שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע וְיוֹצֵא; נִמְצָא הַגַּנָּב – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְמִי הוּא מְשַׁלֵּם? לְמִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ. veka mipalgi bediyouka dematnitin, ditnan: hamafkid étsel 'havéro behéma o khélim, venignevou o cheavdou; chilém velo ratsa lichava – cheharé amrou: chomér 'hinam nichba veotsé; nimtsa haganav – mechalém tachloumé khefel. tava'h oumakhar – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha. lemi hou mechalém? lemi chehapikadon etslo.
15. נִשְׁבַּע וְלֹא רָצָה לְשַׁלֵּם, וְנִמְצָא הַגַּנָּב – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְמִי הוּא מְשַׁלֵּם? לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן. nichba velo ratsa lechalém, venimtsa haganav – mechalém tachloumé khefel. tava'h oumakhar – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha. lemi hou mechalém? levaal hapikadon.
16. אַבָּיֵי דָּיֵיק מֵרֵישָׁא, רָבָא דָּיֵיק מִסֵּיפָא. אַבָּיֵי דָּיֵיק מֵרֵישָׁא – דְּקָתָנֵי: שִׁילֵּם וְלֹא רָצָה לִישָּׁבַע. טַעְמָא דְּלֹא רָצָה לִישָּׁבַע, abayé dayék mérécha, rava dayék miséfa. abayé dayék mérécha – dekatané: chilém velo ratsa lichava. tama delo ratsa lichava,

Daf 108b

1. הָא נִשְׁבַּע – אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁילֵּם; לְמִי מְשַׁלֵּם? לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן. ha nichba – af al pi chechilém; lemi mechalém? levaal hapikadon.
2. רָבָא דָּיֵיק מִסֵּיפָא – נִשְׁבַּע וְלֹא רָצָה לְשַׁלֵּם. טַעְמָא דְּלֹא רָצָה לְשַׁלֵּם, הָא שִׁילֵּם – אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁבַּע; לְמִי מְשַׁלֵּם? לְמִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ. rava dayék miséfa – nichba velo ratsa lechalém. tama delo ratsa lechalém, ha chilém – af al pi chenichba; lemi mechalém? lemi chehapikadon etslo.
3. לְאַבָּיֵי, קַשְׁיָא סֵיפָא! אָמַר לָךְ אַבָּיֵי, הָכִי קָתָנֵי: נִשְׁבַּע, וְלֹא רָצָה לְשַׁלֵּם קוֹדֶם הַשְּׁבוּעָה אֶלָּא לְאַחַר הַשְּׁבוּעָה, לְמִי מְשַׁלֵּם? לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן. לְרָבָא, קַשְׁיָא רֵישָׁא! אָמַר לָךְ רָבָא, הָכִי קָתָנֵי: שִׁילֵּם, וְלֹא רָצָה לַעֲמוֹד בִּשְׁבוּעָתוֹ אֶלָּא שִׁילֵּם, לְמִי מְשַׁלֵּם? לְמִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ. leabayé, kachya séfa! amar lakh abayé, hakhi katané: nichba, velo ratsa lechalém kodem hachevoua ela lea'har hachevoua, lemi mechalém? levaal hapikadon. lerava, kachya récha! amar lakh rava, hakhi katané: chilém, velo ratsa laamod bichvouato ela chilém, lemi mechalém? lemi chehapikadon etslo.
4. תְּבָעוּהוּ בְּעָלִים לַשּׁוֹמֵר, וְנִשְׁבַּע, וְהוּכַּר הַגַּנָּב; תְּבָעוֹ שׁוֹמֵר, וְהוֹדָה; תְּבָעוּהוּ בְּעָלִים, וְכָפַר, וְהֵבִיאוּ עֵדִים – מִי נִפְטַר הַגַּנָּב בְּהוֹדָאַת שׁוֹמֵר, אוֹ לֹא נִפְטַר הַגַּנָּב בְּהוֹדָאַת שׁוֹמֵר? tevaouou bealim lachomér, venichba, veoukar haganav; tevao chomér, veoda; tevaouou bealim, vekhafar, vehéviou édim – mi niftar haganav beodaat chomér, o lo niftar haganav beodaat chomér?
5. אָמַר רָבָא: אִם בֶּאֱמֶת נִשְׁבַּע – נִפְטַר הַגַּנָּב בְּהוֹדָאַת שׁוֹמֵר. אִם בְּשֶׁקֶר נִשְׁבַּע – לֹא נִפְטַר הַגַּנָּב בְּהוֹדָאַת שׁוֹמֵר. amar rava: im beemet nichba – niftar haganav beodaat chomér. im becheker nichba – lo niftar haganav beodaat chomér.
6. בָּעֵי רָבָא: עָמַד לִישָּׁבַע בְּשֶׁקֶר וְלֹא הִנִּיחוּהוּ, מַהוּ? תֵּיקוּ. רַב כָּהֲנָא מַתְנֵי הָכִי; רַב טָבְיוֹמֵי מַתְנֵי – בָּעֵי רָבָא: נִשְׁבַּע לַשֶּׁקֶר, מַהוּ? תֵּיקוּ. baé rava: amad lichava becheker velo hini'houou, maou? tékou. rav kahana matné hakhi; rav tavomé matné – baé rava: nichba lacheker, maou? tékou.
7. תְּבָעוּהוּ בְּעָלִים לַשּׁוֹמֵר – וְשִׁילֵּם, וְהוּכַּר הַגַּנָּב, תְּבָעוּהוּ בְּעָלִים – וְהוֹדָה, תְּבָעוֹ שׁוֹמֵר – וְכָפַר, וְהֵבִיא עֵדִים; נִפְטַר גַּנָּב בְּהוֹדָאַת בְּעָלִים, אוֹ לֹא? tevaouou bealim lachomér – vechilém, veoukar haganav, tevaouou bealim – veoda, tevao chomér – vekhafar, vehévi édim; niftar ganav beodaat bealim, o lo?
8. מִי אָמְרִינַן מָצֵי אָמַר לֵיהּ שׁוֹמֵר לִבְעָלִים: ״אַתּוּן, כֵּיוָן דְּשָׁקְלִיתוּ לְכוּ דְּמֵי – אִסְתְּלִיקְתּוּ לְכוּ מֵהָכָא״; אוֹ דִלְמָא, מָצֵי אָמְרִי לֵיהּ: ״כִּי הֵיכִי דְּאַתְּ עֲבַדְתְּ לַן מִילְּתָא, אֲנַן נָמֵי עָבְדִינַן לָךְ – טָרְחִינַן בָּתַר גַּנָּבָא; (שָׁקֵלְנָא) [שָׁקְלִינַן] אֲנַן דִּידַן, וּשְׁקוֹל אַתְּ דִּידָךְ״? תֵּיקוּ. mi amrinan matsé amar léh chomér livalim: "atoun, kévan dechaklitou lekhou demé – isteliktou lekhou méhakha"; o dilma, matsé amri léh: "ki hékhi deate avadte lan mileta, anan namé avdinan lakh – tar'hinan batar ganava; (chakélna) [chaklinan] anan didan, ouchkol ate didakh"? tékou.
9. אִתְּמַר: נִגְנְבָה בְּאוֹנֶס וְהוּכַּר הַגַּנָּב, אָמַר אַבָּיֵי: אִם שׁוֹמֵר חִנָּם הוּא – רָצָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין, רָצָה נִשְׁבָּע. אִם שׁוֹמֵר שָׂכָר הוּא – עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין, וְאֵינוֹ נִשְׁבָּע. רָבָא אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין וְאֵינוֹ נִשְׁבָּע. itemar: nigneva beones veoukar haganav, amar abayé: im chomér 'hinam hou – ratsa ose imo din, ratsa nichba. im chomér sakhar hou – ose imo din, veéno nichba. rava amar: e'had ze vee'had ze – ose imo din veéno nichba.
10. לֵימָא פְּלִיגָא אַדְּרַב הוּנָא בַּר אָבִין? דִּשְׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין: נִגְנְבָה בְּאוֹנֶס וְהוּכַּר הַגַּנָּב, אִם שׁוֹמֵר חִנָּם הוּא – רָצָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין, רָצָה נִשְׁבָּע; וְאִם שׁוֹמֵר שָׂכָר הוּא – עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין וְאֵינוֹ נִשְׁבָּע. léma peliga aderav houna bar avin? dichla'h rav houna bar avin: nigneva beones veoukar haganav, im chomér 'hinam hou – ratsa ose imo din, ratsa nichba; veim chomér sakhar hou – ose imo din veéno nichba.
11. אָמַר לָךְ רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁקָּדַם וְנִשְׁבַּע. וְהָא ״רָצָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין, רָצָה נִשְׁבָּע״ קָאָמַר! הָכִי קָאָמַר: רָצָה שׁוֹמֵר חִנָּם – עוֹמֵד בִּשְׁבוּעָתוֹ, רָצָה – עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין. amar lakh rava: hakha bema askinan – kegon chekadam venichba. veha "ratsa ose imo din, ratsa nichba" kaamar! hakhi kaamar: ratsa chomér 'hinam – oméd bichvouato, ratsa – ose imo din.
12. רַבָּה זוּטֵי בָּעֵי לַהּ הָכִי: נִגְנְבָה בְּאוֹנֶס, וְהֶחְזִיר גַּנָּב בְּבֵית שׁוֹמֵר, וּמֵתָה בִּפְשִׁיעָה, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּנִגְנְבָה בְּאוֹנֶס – כָּלְיָא לֵיהּ שְׁמִירָתוֹ, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּ[אַ]הְדְּרַהּ – הֲדַרָה לִשְׁמִירָתוֹ? תֵּיקוּ. raba zouté baé lah hakhi: nigneva beones, vehe'hzir ganav bevét chomér, ouméta bifchia, maou? mi amrinan: kévan denigneva beones – kalya léh chemirato, o dilma kévan de[a]hederah – hadara lichmirato? tékou.
13. מַתְנִי׳ ״הֵיכָן פִּקְדוֹנִי?״ אָמַר לוֹ: ״אָבַד״. ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר ״אָמֵן״, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן. [הוֹדָה מֵעַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם.] matni' "hékhan pikdoni?" amar lo: "avad". "machbiakha ani", veamar "amén", vehaédim meidim oto cheakhalo – mechalém keren. [hoda méatsmo – mechalém keren va'homech veacham.]
14. ״הֵיכָן פִּקְדוֹנִי?״ אָמַר לוֹ: ״נִגְנַב״. ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר: ״אָמֵן״, וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן, חוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. "hékhan pikdoni?" amar lo: "nignav". "machbiakha ani", veamar: "amén", vehaédim meidim oto chegenavo – mechalém tachloumé khefel. hoda méatsmo – mechalém keren, 'homech veacham.
15. הַגּוֹזֵל אֶת אָבִיו, וְנִשְׁבַּע לוֹ, וָמֵת – הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה אוֹ שֶׁאֵין לוֹ – לֹוֶה וּבַעֲלֵי חוֹב בָּאִין וְנִפְרָעִים. hagozél et avi, venichba lo, vamét – haré ze mechalém keren va'homech veacham levana o lee'ha. veim éno rotse o cheén lo – love ouvaalé 'hov bain venifraim.
16. הָאוֹמֵר לִבְנוֹ: ״קוּנָּם אִי אַתָּה נֶהֱנֶה מִשֶּׁלִּי״, אִם מֵת – יִירָשֶׁנּוּ. haomér livno: "kounam i ata nehene micheli", im mét – yirachenou.

Daf 109a

1. בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ, אִם מֵת – לֹא יִירָשֶׁנּוּ, וְיַחְזִיר לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו. וְאִם אֵין לוֹ – לֹוֶה וּבַעֲלֵי חוֹב בָּאִים וְנִפְרָעִים. be'haya ouvmoto, im mét – lo yirachenou, veya'hzir levana o lee'ha. veim én lo – love ouvaalé 'hov baim venifraim.
2. גְּמָ׳ אָמַר רַב יוֹסֵף: אֲפִילּוּ לְאַרְנָקִי שֶׁל צְדָקָה. אָמַר רַב פָּפָּא: וְצָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: ״זֶה גֶּזֶל אָבִי״. gema' amar rav yoséf: afilou learnaki chel tsedaka. amar rav papa: vetsarikh cheyomar: "ze gezel avi".
3. אַמַּאי? נִמְחֲלֵיהּ לְנַפְשֵׁיהּ! מִי לָא תְּנַן: מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַחוֹמֶשׁ? אַלְמָא בַּר מְחִילָה הוּא! ama? nim'haléh lenafchéh! mi la tenan: ma'hal lo al hakeren velo ma'hal lo al ha'homech? alma bar me'hila hou!
4. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, הָא רַבִּי עֲקִיבָא. amar rabi yo'hanan: la kachya; ha rabi yosé hagelili, ha rabi akiva.
5. דְּתַנְיָא: ״וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם״ – וְכִי יֵשׁ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֲלִים? אֶלָּא בְּגֶזֶל הַגֵּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר – detanya: "veim én laich goél lehachiv haacham" – vekhi yéch adam beyisraél cheén lo goalim? ela begezel hagér hakatouv medabér –
6. הֲרֵי שֶׁגָּזַל הַגֵּר, וְנִשְׁבַּע לוֹ; וְשָׁמַע שֶׁמֵּת הַגֵּר, וְהָיָה מַעֲלֶה כַּסְפּוֹ וַאֲשָׁמוֹ לִירוּשָׁלַיִם; וּפָגַע בְּאוֹתוֹ הַגֵּר, וּזְקָפוֹ עָלָיו בְּמִלְוָה, וּמֵת – זָכָה הַלָּה בְּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיּוֹצִיא גְּזֵילוֹ מִתַּחַת יָדוֹ. haré chegazal hagér, venichba lo; vechama chemét hagér, vehaya maale kaspo vaachamo lirouchalayim; oufaga beoto hagér, ouzkafo ala bemilva, oumét – zakha hala bema chebeyado, divré rabi yosé hagelili. rabi akiva omér: én lo takana ad cheyotsi gezélo mita'hat yado.
7. לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – לָא שְׁנָא לְנַפְשֵׁיהּ לָא שְׁנָא לַאֲחֵרִים, מָצֵי מָחֵיל; וּלְרַבִּי עֲקִיבָא – לָא שְׁנָא לַאֲחֵרִים וְלָא שְׁנָא לְנַפְשֵׁיהּ, לָא מָצֵי מָחֵיל. lerabi yosé hagelili – la chena lenafchéh la chena laa'hérim, matsé ma'hél; oulrabi akiva – la chena laa'hérim vela chena lenafchéh, la matsé ma'hél.
8. וּלְרַבִּי יוֹסֵי – הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ לֹא זְקָפוֹ בְּמִלְוָה, וְהַאי דְּקָתָנֵי ״זְקָפוֹ עָלָיו בְּמִלְוָה״ – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי עֲקִיבָא, דַּאֲפִילּוּ זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוָה, אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁיּוֹצִיא גְּזֵילָה מִתַּחַת יָדוֹ. oulrabi yosé – hou hadin daafilou lo zekafo bemilva, veha dekatané "zekafo ala bemilva" – leodiakha ko'ho derabi akiva, daafilou zekafan ala bemilva, én lo takana ad cheyotsi gezéla mita'hat yado.
9. מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: אִי הָכִי, לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – לַשְׁמְעִינַן לְנַפְשֵׁיהּ, וְכׇל שֶׁכֵּן לַאֲחֵרִים! לְרַבִּי עֲקִיבָא – לַשְׁמְעִינַן לַאֲחֵרִים דְּלָא מָצֵי מָחֵיל, וְכׇל שֶׁכֵּן לְנַפְשֵׁיהּ דְּלָא מָצֵי מָחֵיל! matkéf lah rav chéchet: i hakhi, lerabi yosé hagelili – lachmeinan lenafchéh, vekhol chekén laa'hérim! lerabi akiva – lachmeinan laa'hérim dela matsé ma'hél, vekhol chekén lenafchéh dela matsé ma'hél!
10. אֶלָּא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָא וְהָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי; כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי דְּמָצֵי מָחֵיל – לַאֲחֵרִים, אֲבָל לְנַפְשֵׁיהּ – לָא מָצֵי מָחֵיל. אֶלָּא אַמַּאי זָכָה הַלָּה בְּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ? מִשּׁוּם דִּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוָה. ela amar rav chéchet: ha veha rabi yosé hagelili; ki kaamar rabi yosé hagelili dematsé ma'hél – laa'hérim, aval lenafchéh – la matsé ma'hél. ela ama zakha hala bema chebeyado? michoum dizkafan ala bemilva.
11. רָבָא אָמַר: הָא וְהָא רַבִּי עֲקִיבָא; כִּי אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא דְּלָא מָצֵי מָחֵיל – לְנַפְשֵׁיהּ, אֲבָל לַאֲחֵרִים – מָצֵי מָחֵיל. rava amar: ha veha rabi akiva; ki amar rabi akiva dela matsé ma'hél – lenafchéh, aval laa'hérim – matsé ma'hél.

Daf 109b

1. מִכְּלָל דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: אֲפִילּוּ לְנַפְשֵׁיהּ נָמֵי מָצֵי מָחֵיל?! אֶלָּא גֶּזֶל הַגֵּר דְּקָאָמַר רַחֲמָנָא נְתִינָה לְכֹהֲנִים, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? mikelal derabi yosé hagelili savar: afilou lenafchéh namé matsé ma'hél?! ela gezel hagér dekaamar ra'hamana netina lekhohanim, hékhi machka'hate lah?
2. אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁגָּזַל אֶת הַגֵּר, וְנִשְׁבַּע לוֹ, וּמֵת הַגֵּר, וְהוֹדָה לְאַחַר מִיתָה; דִּבְעִידָּנָא דְּאוֹדִי – קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לְכֹהֲנִים. amar rava: hakha bema askinan – kechegazal et hagér, venichba lo, oumét hagér, veoda lea'har mita; dividana deodi – kenao hachém ountano lekhohanim.
3. בָּעֵי רָבִינָא: גֶּזֶל הַגִּיּוֹרֶת, מַהוּ? ״אִישׁ״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא אִשָּׁה, אוֹ דִלְמָא אוֹרְחֵיהּ דִּקְרָא הוּא? baé ravina: gezel hagiyoret, maou? "ich" amar ra'hamana – velo icha, o dilma or'héh dikra hou?
4. אֲמַר לֵיהּ רַב אַהֲרֹן לְרָבִינָא: תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: ״אִישׁ״ – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״הַמּוּשָׁב״ – הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, amar léh rav aharon leravina: ta chema, detanya: "ich" – én li ela ich; icha minayin? kecheou omér "hamouchav" – haré kan chenayim,
5. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ״? אִישׁ אַתָּה צָרִיךְ לַחֲזוֹר אַחֲרָיו אִם יֵשׁ לוֹ גּוֹאֲלִים אִם לָאו, קָטָן אִי אַתָּה צָרִיךְ לַחֲזוֹר אַחֲרָיו; בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֲלִין. im kén ma talmoud lomar "ich"? ich ata tsarikh la'hazor a'hara im yéch lo goalim im la, katan i ata tsarikh la'hazor a'hara; beyadoua cheén lo goalin.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: ״לַה׳ לַכֹּהֵן״ – קְנָאוֹ הַשֵּׁם, וּנְתָנוֹ לַכֹּהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר. אַתָּה אוֹמֵר לַכֹּהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְכׇל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו״ – הֲרֵי לַכֹּהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. tanou rabanan: "la' lakohén" – kenao hachém, ountano lakohén chebeoto michmar. ata omér lakohén chebeoto michmar; o éno ela lekhol kohén cheyirtse? kecheou omér "milevad él hakipourim acher yekhaper bo ala" – haré lakohén chebeoto michmar hakatouv medabér.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: הֲרֵי שֶׁהָיָה גּוֹזֵל כֹּהֵן, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר: הוֹאִיל וְיוֹצֵא לַכֹּהֲנִים, וַהֲרֵי הוּא תַּחַת יָדִי – יְהֵא שֶׁלִּי? וְדִין הוּא – אִי בְּשֶׁל אֲחֵרִים הוּא זוֹכֶה, בְּשֶׁל עַצְמוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? tanou rabanan: haré chehaya gozél kohén, minayin chelo yomar: hoil veotsé lakohanim, vaharé hou ta'hat yadi – yehé cheli? vedin hou – i bechel a'hérim hou zokhe, bechel atsmo lo kol chekén?
8. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן אַחֵר: וּמָה דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בּוֹ עַד שֶׁיִּכָּנֵס בִּרְשׁוּתוֹ – כְּשֶׁיִּכָּנֵס לִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִיָּדוֹ; דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּרְשׁוּתוֹ – מִשֶּׁנִּכְנַס לִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ דִּין דְּאֵין אַחֵר יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִיָּדוֹ? rabi natan omér belachon a'hér: ouma davar cheén lo 'hélek bo ad cheyikanés birchouto – kecheyikanés lirchouto éno yakhol leotsio miyado; davar cheyéch lo 'hélek bo ad chelo yikanés birchouto – michenikhnas lirchouto éno din deén a'hér yakhol leotsio miyado?
9. לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּדָבָר שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בּוֹ – שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בּוֹ כָּךְ אֵין לַאֲחֵרִים חֵלֶק בּוֹ, תֹּאמַר בְּגָזֵל – שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בּוֹ, כָּךְ יֵשׁ לַאֲחֵרִים חֵלֶק בּוֹ?! אֶלָּא גְּזֵילוֹ יוֹצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, וּמִתְחַלֵּק לְכׇל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. lo; im amarta bedavar cheén lo 'hélek bo – chekechém cheén lo 'hélek bo kakh én laa'hérim 'hélek bo, tomar begazél – chekechém cheyéch lo 'hélek bo, kakh yéch laa'hérim 'hélek bo?! ela gezélo yotsé mita'hat yado, oumit'halék lekhol e'ha hakohanim.
10. וְהָכְתִיב: ״וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ״! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּכֹהֵן טָמֵא. vehakhtiv: "veich et kodacha lo yihou"! hakha bema askinan – bekhohén tamé.
11. אִי בְּכֹהֵן טָמֵא, ״דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בּוֹ״ מִי אִית לֵיהּ?! אֶלָּא אָתְיָא ״לַכֹּהֵן״–״לַכֹּהֵן״ מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּה. i bekhohén tamé, "davar cheyéch lo 'hélek bo" mi it léh?! ela atya "lakohén"–"lakohén" misedé a'houza.
12. דְּתַנְיָא: ״אֲחֻזָּתוֹ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? מִנַּיִן לְשָׂדֶה הַיּוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל – וּגְאָלָהּ אֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר: הוֹאִיל וְיוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל, וַהֲרֵי הִיא תַּחַת יָדִי, תְּהֵא שֶׁלִּי? detanya: "a'houzato" – ma talmoud lomar? minayin lesade hayotsa lakohanim bayovél – ougalah e'had min hakohanim, minayin chelo yomar: hoil veotsa lakohanim bayovél, vaharé hi ta'hat yadi, tehé cheli?
13. וְדִין הוּא – בְּשֶׁל אֲחֵרִים אֲנִי זוֹכֶה, בְּשֶׁל עַצְמִי לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! vedin hou – bechel a'hérim ani zokhe, bechel atsmi lo kol chekén?!
14. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ״ – אֲחוּזָּה שֶׁלּוֹ, וְאֵין זוֹ שֶׁלּוֹ. הָא כֵּיצַד? יוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ, וּמִתְחַלֶּקֶת לְכׇל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. talmoud lomar: "kisdé ha'hérem lakohén tihye a'houzato" – a'houza chelo, veén zo chelo. ha kétsad? yotsa mita'hat yado, oumit'haleket lekhol e'ha hakohanim.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לְכֹהֵן – שֶׁבָּא וּמַקְרִיב קׇרְבְּנוֹתָיו בְּכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבָא בְּכׇל אַוַּת נַפְשׁוֹ״, ״וְשֵׁרֵת״. tanou rabanan: minayin lekhohén – cheba oumakriv korbenota bekhol ét ouvkhol chaa cheyirtse? talmoud lomar: "ouva bekhol avat nafcho", "vechérét".
16. וּמִנַּיִין שֶׁעֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ שֶׁלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ״. הָא כֵּיצַד? אִם הָיָה בַּעַל מוּם – נוֹתְנָהּ לְכֹהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר, וַעֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ שֶׁלּוֹ. ouminayin cheavodatah veorah chelo? talmoud lomar: "veich et kodacha lo yihou". ha kétsad? im haya baal moum – notnah lekhohén chebeoto michmar, vaavodatah veorah chelo.

Daf 110a

1. וְאִם הָיָה זָקֵן אוֹ חוֹלֶה – נוֹתְנָהּ לְכׇל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה, וַעֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר. veim haya zakén o 'hole – notnah lekhol kohén cheyirtse, vaavodatah veorah leanché michmar.
2. הַאי זָקֵן אוֹ חוֹלֶה, הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּמָצֵי עָבֵיד עֲבוֹדָה – עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ נָמֵי תֶּיהְוֵי דִּידֵיהּ! וְאִי דְּלָא מָצֵי עָבֵיד עֲבוֹדָה – שָׁלִיחַ הֵיכִי מְשַׁוֵּי? ha zakén o 'hole, hékhi damé? i dematsé avéd avoda – avodatah veorah namé tehvé didéh! vei dela matsé avéd avoda – chali'ha hékhi mechavé?
3. אָמַר רַב פָּפָּא: שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי הַדְּחָק. עֲבוֹדָה – דְּכִי עָבֵיד לֵיהּ עַל יְדֵי הַדְּחָק עֲבוֹדָה הִיא, וּמְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ; אֲכִילָה – דְּכִי אָכֵיל עַל יְדֵי הַדְּחָק אֲכִילָה גַּסָּה הִיא, וַאֲכִילָה גַּסָּה לָאו כְּלוּם הוּא; מִשּׁוּם הָכִי עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר. amar rav papa: cheyakhol laasot al yedé hade'hak. avoda – dekhi avéd léh al yedé hade'hak avoda hi, oumchavé chali'ha; akhila – dekhi akhél al yedé hade'hak akhila gasa hi, vaakhila gasa la keloum hou; michoum hakhi avodatah veorah leanché michmar.
4. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אִם הָיָה כֹּהֵן טָמֵא בְּקׇרְבַּן צִבּוּר – נוֹתְנָהּ לְכׇל מִי שֶׁיִּרְצֶה, וַעֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא טְהוֹרִים, טְמֵאִים מִי מָצוּ עָבְדִי?! וְאִי דְּלֵיכָּא טְהוֹרִים, עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר?! הָא טְמֵאִים נִינְהוּ, וְלָא מָצוּ אָכְלִי! amar rav chéchet: im haya kohén tamé bekorban tsibour – notnah lekhol mi cheyirtse, vaavodatah veorah leanché michmar. hékhi damé? i deika teorim, teméim mi matsou avdi?! vei deléka teorim, avodatah veorah leanché michmar?! ha teméim ninou, vela matsou akhli!
5. אָמַר רָבָא, אֵימָא: לְבַעֲלֵי מוּמִין טְהוֹרִין שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר. amar rava, éma: levaalé moumin teorin chebeoto michmar.
6. אָמַר רַב אָשֵׁי: אִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל אוֹנֵן – נוֹתְנָהּ לְכׇל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה, וַעֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן, וְאֵינוֹ אוֹכֵל, וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב! amar rav aché: im haya kohén gadol onén – notnah lekhol kohén cheyirtse, vaavodatah veorah leanché michmar. ma ka machma lan? tenéna: kohén gadol makriv onén, veéno okhél, veéno 'holék leekhol laerev!
7. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כִּי חָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ דְּכֹהֵן גָּדוֹל – לְקָרוֹבֵי הוּא, אֲבָל לְשַׁוּוֹיֵי שָׁלִיחַ – לָא מָצֵי מְשַׁוֵּי; קָא מַשְׁמַע לַן. salka datakh aména: ki 'has ra'hamana aléh dekhohén gadol – lekarové hou, aval lechaouoyé chali'ha – la matsé mechavé; ka machma lan.
8. מַתְנִי׳ הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר, וְנִשְׁבַּע לוֹ, וָמֵת – הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים, וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ; שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם אֵין לָאִישׁ גּוֹאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו, הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה׳ לַכֹּהֵן, מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו״. matni' hagozél et hagér, venichba lo, vamét – haré ze mechalém keren va'homech lakohanim, veacham lamizbé'ha; cheneemar: "veim én laich goél lehachiv haacham éla, haacham hamouchav la' lakohén, milevad él hakipourim acher yekhaper bo ala".
9. הָיָה מַעֲלֶה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וָמֵת – הַכֶּסֶף יִנָּתֵן לְבָנָיו, וְהָאָשָׁם יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב – וְיִמָּכֵר, וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה. נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וָמֵת – אֵין הַיּוֹרְשִׁין יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִיָּדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן – לוֹ יִהְיֶה״. haya maale et hakesef veet haacham, vamét – hakesef yinatén levana, vehaacham yire ad cheyistaév – veyimakhér, veyipelou dama lindava. natan hakesef leanché michmar, vamét – én hayorchin yekholin leotsi miyadam, cheneemar: "veich acher yitén lakohén – lo yihye".
10. נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב, וְאָשָׁם לִידַעְיָה – יָצָא. אָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה – אִם קַיָּים הָאָשָׁם, יַקְרִיבוּהוּ בְּנֵי יְדַעְיָה; וְאִם לֹא, יַחֲזִיר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר. שֶׁהַמֵּבִיא גְּזֵילוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ – יָצָא; הֵבִיא אֲשָׁמוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא גְּזֵילוֹ – לֹא יָצָא. natan hakesef lioyariv, veacham lidaya – yatsa. acham lioyariv vekhesef lidaya – im kayam haacham, yakrivouou bené yedaya; veim lo, ya'hazir veyavi acham a'hér. chehamévi gezélo ad chelo hévi achamo – yatsa; hévi achamo ad chelo hévi gezélo – lo yatsa.
11. נָתַן אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן אֶת הַחוֹמֶשׁ – אֵין הַחוֹמֶשׁ מְעַכֵּב. natan et hakeren velo natan et ha'homech – én ha'homech meakév.
12. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״אָשָׁם״ – זֶה קֶרֶן, ״הַמּוּשָׁב״ – זֶה חוֹמֶשׁ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא: ״אָשָׁם״ – זֶה אַיִל? gema' tanou rabanan: "acham" – ze keren, "hamouchav" – ze 'homech. o éno ela: "acham" – ze ayil?
13. וּלְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְאַפּוֹקֵי מִדְּרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: גֶּזֶל הַגֵּר שֶׁהֶחְזִירוֹ בַּלַּיְלָה – לֹא יָצָא. הֶחְזִירוֹ חֲצָאִין – לֹא יָצָא. מַאי טַעְמָא? ״אָשָׁם״ קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא. oulma nafka minah? leapoké miderava, deamar rava: gezel hagér chehe'hziro balayla – lo yatsa. he'hziro 'hatsain – lo yatsa. ma tama? "acham" karyéh ra'hamana.
14. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים״, הֱוֵי אוֹמֵר: ״אָשָׁם״ – זֶה קֶרֶן. kecheou omér "milevad él hakipourim", hevé omér: "acham" – ze keren.
15. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״אָשָׁם״ – זֶה קֶרֶן, ״הַמּוּשָׁב״ – זֶה חוֹמֶשׁ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא: ״אָשָׁם״ – זֶה חוֹמֶשׁ? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְאַפּוֹקֵי מִמַּתְנִיתִין, דִּתְנַן: נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַחוֹמֶשׁ – אֵין הַחוֹמֶשׁ מְעַכֵּב. אַדְּרַבָּה, חוֹמֶשׁ מְעַכֵּב. tanya idakh: "acham" – ze keren, "hamouchav" – ze 'homech. o éno ela: "acham" – ze 'homech? lema nafka minah? leapoké mimatnitin, ditnan: natan lo et hakeren velo natan lo et ha'homech – én ha'homech meakév. aderaba, 'homech meakév.
16. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וַחֲמִישִׁתוֹ״, הֱוֵי אוֹמֵר: ״אָשָׁם״ – זֶה קֶרֶן. kecheou omér: "vehéchiv et achamo berocho, va'hamichito", hevé omér: "acham" – ze keren.
17. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״אָשָׁם״ – זֶה קֶרֶן, ״הַמּוּשָׁב״ – זֶה חוֹמֶשׁ; וּבְגֶזֶל הַגֵּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא: ״הַמּוּשָׁב״ – זֶה כֶּפֶל, וּבִגְנֵיבַת הַגֵּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וַחֲמִישִׁתוֹ״ – הֲרֵי בְּמָמוֹן הַמִּשְׁתַּלֵּם בָּרֹאשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. tanya idakh: "acham" – ze keren, "hamouchav" – ze 'homech; ouvgezel hagér hakatouv medabér. o éno ela: "hamouchav" – ze kefel, ouvignévat hagér hakatouv medabér? kecheou omér: "vehéchiv et achamo berocho, va'hamichito" – haré bemamon hamichtalém baroch hakatouv medabér.
18. גּוּפָא – אָמַר רָבָא: גֶּזֶל הַגֵּר שֶׁהֶחְזִירוֹ בַּלַּיְלָה – לֹא יָצָא. הֶחְזִירוּהוּ חֲצָאִין – לֹא יָצָא. מַאי טַעְמָא? ״אָשָׁם״ קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא. goufa – amar rava: gezel hagér chehe'hziro balayla – lo yatsa. he'hzirouou 'hatsain – lo yatsa. ma tama? "acham" karyéh ra'hamana.
19. וְאָמַר רָבָא: גֶּזֶל הַגֵּר שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה לְכׇל כֹּהֵן וְכֹהֵן – לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. מַאי טַעְמָא? דִּכְתִיב: ״הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב״ – עַד שֶׁיְּהֵא הֲשָׁבָה לְכׇל כֹּהֵן וְכֹהֵן. veamar rava: gezel hagér cheén bo chave perouta lekhol kohén vekhohén – lo yatsa yedé 'hovato. ma tama? dikhtiv: "haacham hamouchav" – ad cheyehé hachava lekhol kohén vekhohén.
20. בָּעֵי רָבָא: אֵין בּוֹ לְמִשְׁמֶרֶת יְהוֹיָרִיב וְיֵשׁ בּוֹ baé rava: én bo lemichmeret yeoyariv veyéch bo

Daf 110b

1. לְמִשְׁמֶרֶת יְדַעְיָה, מַהוּ? lemichmeret yedaya, maou?
2. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּיַהֲבֵיהּ לִידַעְיָה בְּמִשְׁמֶרֶת יְדַעְיָה – הָא אִית בֵּיהּ! hékhi damé? iléma deyahavéh lidaya bemichmeret yedaya – ha it béh!
3. לָא צְרִיכָא, דְּיַהֲבֵיהּ לִידַעְיָה בְּמִשְׁמַרְתּוֹ דִּיהוֹיָרִיב. מַאי? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּלָאו מִשְׁמַרְתּוֹ הוּא – וְלָא כְּלוּם הוּא; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ מֵעִיקָּרָא – לִידַעְיָה קָאֵי? תֵּיקוּ. la tserikha, deyahavéh lidaya bemichmarto dioyariv. ma? mi amrinan: kévan dela michmarto hou – vela keloum hou; o dilma, kévan dela 'hazé léh méikara – lidaya kaé? tékou.
4. בָּעֵי רָבָא: כֹּהֲנִים, מַהוּ שֶׁיַּחְלְקוּ גֶּזֶל הַגֵּר כְּנֶגֶד גֶּזֶל הַגֵּר? baé rava: kohanim, maou cheya'hlekou gezel hagér keneged gezel hagér?
5. מִי אָמְרִינַן: ״אָשָׁם״ קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא – מָה אָשָׁם אֵין חוֹלְקִין אָשָׁם כְּנֶגֶד אָשָׁם, אַף גֶּזֶל אֵין חוֹלְקִין גֶּזֶל הַגֵּר כְּנֶגֶד גֶּזֶל הַגֵּר; אוֹ דִּלְמָא, גֶּזֶל הַגֵּר מָמוֹנָא הוּא? mi amrinan: "acham" karyéh ra'hamana – ma acham én 'holkin acham keneged acham, af gezel én 'holkin gezel hagér keneged gezel hagér; o dilma, gezel hagér mamona hou?
6. הֲדַר פַּשְׁטַהּ: ״אָשָׁם״ קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מַתְנֵי לַהּ בְּהֶדְיָא – אָמַר רָבָא: כֹּהֲנִים אֵין חוֹלְקִין גֶּזֶל הַגֵּר כְּנֶגֶד גֶּזֶל הַגֵּר. מַאי טַעְמָא? ״אָשָׁם״ קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא. hadar pachtah: "acham" karyéh ra'hamana. rav a'ha beréh derava matné lah behedya – amar rava: kohanim én 'holkin gezel hagér keneged gezel hagér. ma tama? "acham" karyéh ra'hamana.
7. בָּעֵי רָבָא: כֹּהֲנִים בְּגֶזֶל הַגֵּר – יוֹרְשִׁין הָווּ, אוֹ מְקַבְּלֵי מַתָּנוֹת הָווּ? baé rava: kohanim begezel hagér – yorchin haou, o mekabelé matanot haou?
8. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? כְּגוֹן שֶׁגָּזַל חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח. אִי אָמְרַתְּ יוֹרְשִׁין הָווּ – הַיְינוּ הַאי דְּיָרְתִי מוֹרֵית. וְאִי אָמְרַתְּ מְקַבְּלֵי מַתָּנוֹת הָווּ – מַתָּנָה קָאָמַר רַחֲמָנָא דְּנִיתֵּיב לְהוּ, וְהָא לָא קָא יָהֵיב לְהוּ מִידֵּי – דְּעַפְרָא בְּעָלְמָא הוּא. lema nafka minah? kegon chegazal 'haméts cheavar ala hapesa'h. i amrate yorchin haou – haynou ha deyarti morét. vei amrate mekabelé matanot haou – matana kaamar ra'hamana denitév leou, veha la ka yahév leou midé – deafra bealma hou.
9. רַב זְעֵירָא בָּעֵי הָכִי: אֲפִילּוּ אִם תִּימְצֵי לוֹמַר מְקַבְּלֵי מַתָּנָה הָווּ, הָא – לָא אִיבַּעְיָא לַן, דְּהַהִיא מַתָּנָה אָמַר רַחֲמָנָא דְּנִיתֵּיב לְהוּ. rav zeéra baé hakhi: afilou im timtsé lomar mekabelé matana haou, ha – la ibaya lan, dehahi matana amar ra'hamana denitév leou.
10. אֶלָּא כִּי קָמִבַּעְיָא לַן – כְּגוֹן שֶׁנָּפְלוּ לוֹ עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת בְּגֶזֶל הַגֵּר. [מִי] מִחַיְּיבִי לְאַפְרוֹשֵׁי מִינַּיְיהוּ מַעֲשֵׂר, אוֹ לָא? ela ki kamibaya lan – kegon chenaflou lo eser behémot begezel hagér. [mi] mi'hayevi leafroché minayou maasér, o la?
11. יוֹרְשִׁין הָווּ – דְּאָמַר מָר: קָנוּ בִּתְפִיסַת הַבַּיִת – חַיָּיבִין; אוֹ דִלְמָא מְקַבְּלֵי מַתָּנוֹת הָווּ – וּתְנַן: הַלּוֹקֵחַ וְהַנִּיתָּן לוֹ בְּמַתָּנָה – פָּטוּר מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה. מַאי? yorchin haou – deamar mar: kanou bitfisat habayit – 'hayavin; o dilma mekabelé matanot haou – outnan: haloké'ha vehanitan lo bematana – patour mimasar behéma. ma?
12. תָּא שְׁמַע: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה נִיתְּנוּ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, וְכוּלָּן נִיתְּנוּ בִּכְלָל וּפְרָט וּכְלָל, וּבְרִית מֶלַח. ta chema: esrim vearba matenot keouna nitenou leaharon oulvana, vekhoulan nitenou bikhlal oufrat oukhlal, ouvrit mela'h.
13. כׇּל הַמְקַיְּימָן – כְּאִילּוּ מְקַיֵּים כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל וּבְרִית מֶלַח, כׇּל הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם – כְּאִילּוּ עוֹבֵר עַל כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל וּבְרִית מֶלַח. kol hamkayeman – keilou mekayém kelal oufrat oukhlal ouvrit mela'h, kol haovér aléhem – keilou ovér al kelal oufrat oukhlal ouvrit mela'h.
14. וְאֵלּוּ הֵן: עֶשֶׂר בַּמִּקְדָּשׁ, וְאַרְבַּע בִּירוּשָׁלַיִם, וְעֶשֶׂר בַּגְּבוּלִים. עֶשֶׂר בַּמִּקְדָּשׁ – חַטַּאת בְּהֵמָה, וְחַטַּאת הָעוֹף, וְאָשָׁם וַדַּאי, וְאָשָׁם תָּלוּי, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע, וּמוֹתַר הָעוֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת. veélou hén: eser bamikdach, vearba birouchalayim, veeser bagevoulim. eser bamikdach – 'hatat behéma, ve'hatat haof, veacham vada, veacham talou, veziv'hé chalmé tsibour, velog chemen chel metsora, oumotar haomer, ouchté hale'hem, vele'hem hapanim, ouchyaré mena'hot.
15. וְאַרְבַּע בִּירוּשָׁלַיִם – הַבְּכוֹרָה, וְהַבִּיכּוּרִים, וְהַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר, וְעוֹרוֹת קֳדָשִׁים. vearba birouchalayim – habekhora, vehabikourim, vehamouram min hatoda veél nazir, veorot kodachim.
16. וַעֲשָׂרָה בַּגְּבוּלִין: תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְחַלָּה, וְרֵאשִׁית הַגֵּז, וְהַמַּתָּנוֹת, וּפִדְיוֹן הַבֵּן, וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר, וּשְׂדֵה אֲחוּזָּה, וּשְׂדֵה חֲרָמִים, וְגֶזֶל הַגֵּר. vaasara bagevoulin: terouma, outroumat maasér, ve'hala, veréchit hagéz, vehamatanot, oufidon habén, oufidon peter 'hamor, ousdé a'houza, ousdé 'haramim, vegezel hagér.
17. וְקָא קָרֵי מִיהַת ״מַתָּנָה״ – שְׁמַע מִינַּהּ מְקַבְּלֵי מַתָּנוֹת הָווּ! שְׁמַע מִינַּהּ. veka karé mihat "matana" – chema minah mekabelé matanot haou! chema minah.
18. נָתַן אֶת הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר [וְכוּ׳]. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ, כֶּסֶף מְכַפֵּר מֶחֱצָה. דְּאִי לָא מְכַפֵּר, הֲוָה אָמֵינָא: מַהְדַּר לְיוֹרְשִׁין. מַאי טַעְמָא? אַדַּעְתָּא דְּהָכִי לָא יְהַב לֵיהּ. natan et hakesef leanché michmar [vekhou']. amar abayé: chema minah, kesef mekhapér me'hetsa. dei la mekhapér, hava aména: mahdar leorchin. ma tama? adata dehakhi la yehav léh.
19. אֶלָּא מֵעַתָּה, חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ תִּיפּוֹק לְחוּלִּין – דְּאַדַּעְתָּא דְּהָכִי לָא אַפְרְשַׁהּ! אָמְרִי: חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ, הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ דִּלְמִיתָה אָזְלָא. ela méata, 'hatat chemétou bealeha tipok le'houlin – deadata dehakhi la afrechah! amri: 'hatat chemétou bealeha, hilkheta gemiri lah dilmita azla.
20. אֶלָּא מֵעַתָּה, אָשָׁם שֶׁמֵּתוּ בְּעָלָיו לִיפּוֹק לְחוּלִּין – דְּאַדַּעְתָּא דְּהָכִי לָא אַפְרְשֵׁיהּ! אָשָׁם נָמֵי הִלְכְתָא גְּמִירִי לָהּ – כֹּל שֶׁבַּחַטָּאת מֵתָה, בְּאָשָׁם רוֹעֶה. ela méata, acham chemétou beala lipok le'houlin – deadata dehakhi la afrechéh! acham namé hilkheta gemiri lah – kol cheba'hatat méta, beacham roe.
21. אֶלָּא מֵעַתָּה, יְבָמָה שֶׁנָּפְלָה לִפְנֵי מוּכֵּה שְׁחִין תִּיפּוֹק בְּלָא חֲלִיצָה, דְּאַדַּעְתָּא דְּהָכִי לֹא קִדְּשָׁה עַצְמָהּ! הָתָם אֲנַן סָהֲדִי ela méata, yevama chenafla lifné mouké che'hin tipok bela 'halitsa, deadata dehakhi lo kidecha atsmah! hatam anan sahadi

Daf 111a

1. דְּמֵינָח נִיחָא לַהּ בְּכֹל דְּהוּ – כְּרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: טָב לְמֵיתַב טַן דּוּ, מִלְּמֵיתַב אַרְמְלוּ. deména'h ni'ha lah bekhol deou – keréch lakich, deamar réch lakich: tav lemétav tan dou, milemétav armelou.
2. נָתַן אֶת הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: נָתַן אָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה – יַחֲזִיר כֶּסֶף אֵצֶל אָשָׁם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יַחֲזִיר אָשָׁם אֵצֶל כֶּסֶף. natan et hakesef lioyariv vekhou'. tanou rabanan: natan acham lioyariv vekhesef lidaya – ya'hazir kesef étsel acham, divré rabi yeouda. va'hakhamim omrim: ya'hazir acham étsel kesef.
3. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּיָהֵיב לֵיהּ אָשָׁם לִיהוֹיָרִיב בְּמִשְׁמַרְתּוֹ דִיהוֹיָרִיב, וְכֶסֶף לִידַעְיָה בְּמִשְׁמַרְתּוֹ דִידַעְיָה – זֶה זָכָה בְּשֶׁלּוֹ וְזֶה זָכָה בְּשֶׁלּוֹ! hékhi damé? iléma deyahév léh acham lioyariv bemichmarto dioyariv, vekhesef lidaya bemichmarto didaya – ze zakha bechelo veze zakha bechelo!
4. אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּיָהֵיב אָשָׁם לִיהוֹיָרִיב בְּמִשְׁמַרְתּוֹ דִיהוֹיָרִיב, וְכֶסֶף לִידַעְיָה בְּמִשְׁמַרְתּוֹ דִיהוֹיָרִיב. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: כֵּיוָן דְּלָאו מִשְׁמַרְתּ[וֹ] דִּידַעְיָה הִיא – לִידַעְיָה קָנְסִינַן לֵיהּ, הִלְכָּךְ יַחֲזִיר כֶּסֶף אֵצֶל אָשָׁם; וְרַבָּנַן סָבְרִי: שֶׁלֹּא כַּדִּין (הוּא) עֲבוּד בְּנֵי יְהוֹיָרִיב דְּקַיבִּלוּ אָשָׁם מִקַּמֵּי כֶסֶף, הִלְכָּךְ לְדִידְהוּ קָנְסִינַן לְהוּ, וְיַחְזוֹר אָשָׁם אֵצֶל כֶּסֶף. amar rava: hakha bema askinan – deyahév acham lioyariv bemichmarto dioyariv, vekhesef lidaya bemichmarto dioyariv. rabi yeouda savar: kévan dela michmart[o] didaya hi – lidaya kansinan léh, hilkakh ya'hazir kesef étsel acham; verabanan savri: chelo kadin (hou) avoud bené yeoyariv dekabilou acham mikamé khesef, hilkakh ledidou kansinan leou, veya'hzor acham étsel kesef.
5. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי: לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, אִם קָדְמוּ בְּנֵי יְהוֹיָרִיב וְהִקְרִיבוּ אֶת הָאָשָׁם – יַחְזוֹר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר וְיַקְרִיבוּהוּ בְּנֵי יְדַעְיָה, וְזָכוּ הַלָּלוּ בְּמַה שֶּׁבְּיָדָן. tanya, amar rabi: ledivré rabi yeouda, im kadmou bené yeoyariv vehikrivou et haacham – ya'hzor veyavi acham a'hér veyakrivouou bené yedaya, vezakhou halalou bema chebeyadan.
6. אָמְרִי: לְמַאי חֲזֵי? אָשָׁם פָּסוּל הוּא! אָמַר רָבָא: לְעוֹרוֹ. amri: lema 'hazé? acham pasoul hou! amar rava: leoro.
7. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי: לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, אִם קַיָּים אָשָׁם – יַחֲזִיר אָשָׁם אֵצֶל כֶּסֶף. tanya, amar rabi: ledivré rabi yeouda, im kayam acham – ya'hazir acham étsel kesef.
8. וְהָא רַבִּי יְהוּדָה – יַחֲזִיר כֶּסֶף אֵצֶל אָשָׁם אִית לֵיהּ! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דִּנְפַק מִשְׁמַרְתּוֹ דִיהוֹיָרִיב, וְלָא תְּבַעוּ. וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּאַחוֹלֵי אַחִילוּ גַּבַּיְיהוּ. veha rabi yeouda – ya'hazir kesef étsel acham it léh! hakha bema askinan – kegon dinfak michmarto dioyariv, vela tevaou. veha ka machma lan – dea'holé a'hilou gabayou.
9. תַּנְיָא אִידַּךְ, אָמַר רַבִּי: לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, אִם קַיָּים אָשָׁם – יַחְזוֹר כֶּסֶף אֵצֶל אָשָׁם. פְּשִׁיטָא – הָכִי אִית לֵיהּ! tanya idakh, amar rabi: ledivré rabi yeouda, im kayam acham – ya'hzor kesef étsel acham. pechita – hakhi it léh!
10. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דִּנְפַק מִשְׁמַרְתָּם דְּהָנֵי וּדְהָנֵי, וְלָא תְּבַעוּ. מַהוּ דְּתֵימָא אַחוֹלֵי גַּבֵּי הֲדָדֵי, קָא מַשְׁמַע לַן דְּאָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּלָא תָּבְעִי, לִהְדְּרוּ בְּרֵישָׁא. hakha bema askinan – kegon dinfak michmartam dehané oudhané, vela tevaou. maou detéma a'holé gabé hadadé, ka machma lan deamrinan: kévan dela tavi, lihderou berécha.
11. שֶׁהַמֵּבִיא גְּזֵילוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ [וְכוּ׳]. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רָבָא, דְּאָמַר קְרָא: ״הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה׳ לַכֹּהֵן, מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ״ – מִכְּלָל דְּכֶסֶף בְּרֵישָׁא. chehamévi gezélo ad chelo hévi achamo [vekhou']. menahané milé? amar rava, deamar kera: "haacham hamouchav la' lakohén, milevad él hakipourim acher yekhaper bo" – mikelal dekhesef berécha.
12. אָמַר הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, ״מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר״ – הָכִי נָמֵי מִכְּלָל דְּמוּסָפִין בְּרֵישָׁא? amar haou mérabanan lerava: ela méata, "milevad olat haboker" – hakhi namé mikelal demousafin berécha?
13. וְהָתַנְיָא: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה״, וְאָמַר רָבָא: ״הָעוֹלָה״ – עוֹלָה רִאשׁוֹנָה! vehatanya: minayin chelo yehé davar kodém letamid chel cha'har? talmoud lomar: "vearakh aleha haola", veamar rava: "haola" – ola richona!
14. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא מֵ״אֲשֶׁר יְכַפֵּר בּוֹ״ נָפְקָא לֵיהּ, וַעֲדַיִין לֹא כִּיפֵּר. amar léh: ana mé"acher yekhapér bo" nafka léh, vaadayin lo kipér.
15. נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁאִם הֵבִיא מְעִילָתוֹ וְלֹא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ; אֲשָׁמוֹ וְלֹא הֵבִיא מְעִילָתוֹ – שֶׁלֹּא יָצָא? natan lo et hakeren vekhou'. tanou rabanan: minayin cheim hévi meilato velo hévi achamo; achamo velo hévi meilato – chelo yatsa?
16. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לוֹ״. talmoud lomar: "beél haacham venisla'h lo".
17. וּמִנַּיִן שֶׁאִם הֵבִיא אֲשָׁמוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא מְעִילָתוֹ, שֶׁלֹּא יָצָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּאֵיל הָאָשָׁם״ – הָאָשָׁם בִּכְבָר. ouminayin cheim hévi achamo ad chelo hévi meilato, chelo yatsa? talmoud lomar: "beél haacham" – haacham bikhvar.
18. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאַיִל וְאָשָׁם מְעַכְּבִים, כָּךְ חוֹמֶשׁ מְעַכֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לוֹ״ – אַיִל וְאָשָׁם מְעַכְּבִים בְּהֶקְדֵּשׁ, וְאֵין חוֹמֶשׁ מְעַכֵּב. yakhol kechém cheayil veacham meakevim, kakh 'homech meakév? talmoud lomar: "beél haacham venisla'h lo" – ayil veacham meakevim behekdéch, veén 'homech meakév.
19. וְיִלְמַד הֶקְדֵּשׁ מֵהֶדְיוֹט, וְהֶדְיוֹט מֵהֶקְדֵּשׁ. veyilmad hekdéch méhedot, vehedot méhekdéch.
20. הֶקְדֵּשׁ מֵהֶדְיוֹט – מָה ״אָשָׁם״ דְּהָתָם קֶרֶן, אַף ״אָשָׁם״ דְּהָכָא קֶרֶן. וְהֶדְיוֹט מֵהֶקְדֵּשׁ – מָה הֶקְדֵּשׁ אֵין חוֹמֶשׁ מְעַכֵּב, אַף הֶדְיוֹט נָמֵי אֵין חוֹמֶשׁ מְעַכֵּב. hekdéch méhedot – ma "acham" dehatam keren, af "acham" dehakha keren. vehedot méhekdéch – ma hekdéch én 'homech meakév, af hedot namé én 'homech meakév.
21. הֲדַרַן עֲלָךְ הַגּוֹזֵל עֵצִים. hadaran alakh hagozél étsim.

Daf 111b

1. מַתְנִי׳ הַגּוֹזֵל וּמַאֲכִיל אֶת בָּנָיו, וְהִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם – פְּטוּרִין מִלְּשַׁלֵּם. וְאִם הָיָה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַחְרָיוּת – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם. matni' hagozél oumaakhil et bana, vehini'ha lifnéhem – petourin milechalém. veim haya davar cheyéch bo a'hraout – 'hayavin lechalém.
2. גְּמָ׳ אָמַר רַב חִסְדָּא: גָּזַל וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, וּבָא אַחֵר וַאֲכָלוֹ מִמֶּנּוּ – רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה, רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה. מַאי טַעְמָא? כֹּל כַּמָּה דְּלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים – בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּמָרֵיהּ קָאֵי. gema' amar rav 'hisda: gazal velo nityaachou habealim, ouva a'hér vaakhalo mimenou – ratsa mize gove, ratsa mize gove. ma tama? kol kama delo nityaachou habealim – birchoutéh demaréh kaé.
3. תְּנַן: הַגּוֹזֵל וּמַאֲכִיל אֶת בָּנָיו, וְהִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם – פְּטוּרִין מִלְּשַׁלֵּם. תְּיוּבְתָּא דְּרַב חִסְדָּא! אָמַר לְךָ רַב חִסְדָּא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – לְאַחַר יֵאוּשׁ. tenan: hagozél oumaakhil et bana, vehini'ha lifnéhem – petourin milechalém. teouvta derav 'hisda! amar lekha rav 'hisda: ki tanya hahi – lea'har yéouch.
4. אִם הִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם – פְּטוּרִין מִלְּשַׁלֵּם. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא, זֹאת אוֹמֶרֶת: רְשׁוּת יוֹרֵשׁ כִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ דָּמֵי. im hini'ha lifnéhem – petourin milechalém. amar ramé bar 'hama, zot omeret: rechout yoréch kirchout loké'ha damé.
5. רָבָא אָמַר: רְשׁוּת יוֹרֵשׁ לָאו כִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ דָּמֵי, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁאֲכָלוּם. rava amar: rechout yoréch la kirchout loké'ha damé, vehakha bema askinan – kecheakhaloum.
6. הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: אִם הָיָה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַחְרָיוּת – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא בִּגְזֵילָה קַיֶּימֶת עָסְקִינַן! אָמַר לָךְ רָבָא, הָכִי קָאָמַר: אִם הִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם אַחְרָיוּת נְכָסִים, חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם. ha midekatané séfa: im haya davar cheyéch bo a'hraout – 'hayavin lechalém, mikelal derécha bigzéla kayemet askinan! amar lakh rava, hakhi kaamar: im hini'ha lahem avihem a'hraout nekhasim, 'hayavin lechalém.
7. וְהָא מַתְנֵי לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ: לֹא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַחְרָיוּת מַמָּשׁ; אֶלָּא אֲפִילּוּ פָּרָה וְחוֹרֵשׁ בָּהּ, חֲמוֹר וּמְחַמֵּר אַחֲרָיו – חַיָּיבִין לְהַחְזִיר, מִפְּנֵי כְּבוֹד אֲבִיהֶן. veha matné léh rabi lerabi chimon beréh: lo davar cheyéch bo a'hraout mamach; ela afilou para ve'horéch bah, 'hamor oum'hamér a'hara – 'hayavin leha'hzir, mipené kevod avihen.
8. אֶלָּא אָמַר רָבָא: כִּי שָׁכֵיבְנָא – רַבִּי אוֹשַׁעְיָא נָפֵיק לְווֹתִי, דְּתָרֵיצְנָא מַתְנִיתִין כְּווֹתֵיהּ. דְּתָנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: הַגּוֹזֵל וּמַאֲכִיל אֶת בָּנָיו – פְּטוּרִין מִלְּשַׁלֵּם. הִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם – גְּזֵילָה קַיֶּימֶת, חַיָּיבִין; אֵין הַגְּזֵילָה קַיֶּימֶת, פְּטוּרִין. הִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם אַחְרָיוּת נְכָסִים – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם. ela amar rava: ki chakhévna – rabi ochaya nafék leoti, detarétsna matnitin keotéh. detané rabi ochaya: hagozél oumaakhil et bana – petourin milechalém. hini'ha lifnéhem – gezéla kayemet, 'hayavin; én hagezéla kayemet, petourin. hini'ha lahem avihem a'hraout nekhasim – 'hayavin lechalém.
9. אָמַר מָר: אֵין הַגְּזֵילָה קַיֶּימֶת – פְּטוּרִין. נֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב חִסְדָּא? אָמַר לָךְ רַב חִסְדָּא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – לְאַחַר יֵאוּשׁ. amar mar: én hagezéla kayemet – petourin. néma tehvé teouvta derav 'hisda? amar lakh rav 'hisda: ki tanya hahi – lea'har yéouch.
10. אָמַר מָר: גְּזֵילָה קַיֶּימֶת – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם. נֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרָמֵי בַּר חָמָא? אָמַר לָךְ רָמֵי בַּר חָמָא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – amar mar: gezéla kayemet – 'hayavin lechalém. néma tehvé teouvta deramé bar 'hama? amar lakh ramé bar 'hama: ki tanya hahi –

Daf 112a

1. לִפְנֵי יֵאוּשׁ. lifné yéouch.
2. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה מַתְנֵי לְהָא דְּרָמֵי בַּר חָמָא אַהָא: הִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן מָעוֹת שֶׁל רִבִּית, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהֵן שֶׁל רִבִּית – אֵין חַיָּיבִין לְהַחְזִיר. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא, זֹאת אוֹמֶרֶת: רְשׁוּת יוֹרֵשׁ כִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ דָּמֵי. rav ada bar ahava matné leha deramé bar 'hama aha: hini'ha lahen avihen maot chel ribit, af al pi cheyodin chehén chel ribit – én 'hayavin leha'hzir. amar ramé bar 'hama, zot omeret: rechout yoréch kirchout loké'ha damé.
3. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ רְשׁוּת יוֹרֵשׁ לָאו כִּרְשׁוּת לוֹקֵחַ דָּמֵי, וְשָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר קְרָא: ״אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית״ – אַהְדַּר לֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּנֵחֵי בַּהֲדָךְ; לְדִידֵיהּ קָא מַזְהַר לֵיהּ רַחֲמָנָא, לִבְרֵיהּ לָא מַזְהַר לֵיהּ רַחֲמָנָא. rava amar: leolam éma lakh rechout yoréch la kirchout loké'ha damé, vechané hakha deamar kera: "al tika'h méito nechekh vetarbit" – ahdar léh, ki hékhi dené'hé bahadakh; ledidéh ka mazhar léh ra'hamana, livréh la mazhar léh ra'hamana.
4. מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַבָּרַיְיתָא – כׇּל שֶׁכֵּן אַמַּתְנִיתִין. מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַמַּתְנִיתִין – אֲבָל אַבָּרַיְיתָא, רָמֵי בַּר חָמָא כְּרָבָא מַתְנֵי לַהּ. man dematné lah abarayta – kol chekén amatnitin. man dematné lah amatnitin – aval abarayta, ramé bar 'hama kerava matné lah.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: הַגּוֹזֵל וּמַאֲכִיל אֶת בָּנָיו – פְּטוּרִין מִלְּשַׁלֵּם. הִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם – גְּדוֹלִים, חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם; קְטַנִּים, פְּטוּרִין מִלְּשַׁלֵּם. וְאִם אָמְרוּ גְּדוֹלִים: אֵין אָנוּ יוֹדְעִין חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁחִשֵּׁב אָבִינוּ עִמָּךְ – פְּטוּרִין. tanou rabanan: hagozél oumaakhil et bana – petourin milechalém. hini'ha lifnéhem – gedolim, 'hayavin lechalém; ketanim, petourin milechalém. veim amrou gedolim: én anou yodin 'hechbonot che'hichév avinou imakh – petourin.
6. מִשּׁוּם דְּאָמְרִי: ״אֵין אָנוּ יוֹדְעִין״ – פְּטוּרִים?! אָמַר רָבָא: הָכִי קָאָמַר, גְּדוֹלִים שֶׁאָמְרוּ: יוֹדְעִים אָנוּ חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁחִשֵּׁב אָבִינוּ עִמָּךְ, וְלָא פָּשׁ לָךְ גַּבֵּיהּ וְלָא מִידֵּי – פְּטוּרִין. michoum deamri: "én anou yodin" – petourim?! amar rava: hakhi kaamar, gedolim cheamrou: yodim anou 'hechbonot che'hichév avinou imakh, vela pach lakh gabéh vela midé – petourin.
7. תַּנְיָא אִידַּךְ: הַגּוֹזֵל וּמַאֲכִיל בָּנָיו – פְּטוּרִין מִלְּשַׁלֵּם. הִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם וַאֲכָלוּם – בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, חַיָּיבִין. קְטַנִּים מִי מִיחַיְּיבִי?! לֹא יְהֵא אֶלָּא דְּאַזֵּיק אַזּוֹקֵי! אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: הִנִּיחַ לִפְנֵיהֶם וַעֲדַיִין לֹא אֲכָלוּם – בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, חַיָּיבִין. tanya idakh: hagozél oumaakhil bana – petourin milechalém. hini'ha lifnéhem vaakhaloum – bén gedolim bén ketanim, 'hayavin. ketanim mi mi'hayevi?! lo yehé ela deazék azoké! amar rav papa, hakhi kaamar: hini'ha lifnéhem vaadayin lo akhaloum – bén gedolim bén ketanim, 'hayavin.
8. אָמַר רָבָא: הִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם פָּרָה שְׁאוּלָה – מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּהּ כׇּל יְמֵי שְׁאֵלָתָהּ. מֵתָה – אֵין חַיָּיבִין בְּאוֹנְסֶיהָ. כִּסְבוּרִים שֶׁל אֲבִיהֶם הִיא, וּטְבָחוּהָ וַאֲכָלוּהָ – מְשַׁלְּמִין דְּמֵי בָשָׂר בְּזוֹל. הִנִּיחַ לָהֶם אֲבִיהֶם אַחְרָיוּת נְכָסִים – חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם. amar rava: hini'ha lahem avihem para cheoula – michtamechin bah kol yemé cheélatah. méta – én 'hayavin beonseha. kisvourim chel avihem hi, outva'houha vaakhalouha – mechalemin demé vasar bezol. hini'ha lahem avihem a'hraout nekhasim – 'hayavin lechalém.
9. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַרֵישָׁא, וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא. ika dematné lah arécha, veika dematné lah aséfa.
10. מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַרֵישָׁא – כׇּל שֶׁכֵּן אַסֵּיפָא, וּפְלִיגָא דְּרַב פָּפָּא. מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא – אֲבָל אַרֵישָׁא לָא, וְהַיְינוּ דְּרַב פָּפָּא. man dematné lah arécha – kol chekén aséfa, oufliga derav papa. man dematné lah aséfa – aval arécha la, vehaynou derav papa.
11. דְּאָמַר רַב פָּפָּא: הָיְתָה פָּרָה גְּנוּבָה לוֹ, וּטְבָחָהּ בְּשַׁבָּת – חַיָּיב; שֶׁכְּבָר חַיָּיב בִּגְנֵיבָה, קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא לִידֵי אִיסּוּר שַׁבָּת. הָיְתָה פָּרָה שְׁאוּלָה לוֹ, וּטְבָחָהּ בְּשַׁבָּת – פָּטוּר; שֶׁאִיסּוּר שַׁבָּת וְאִיסּוּר גְּנֵיבָה בָּאִין כְּאֶחָד. deamar rav papa: hayta para genouva lo, outva'hah bechabat – 'hayav; chekevar 'hayav bignéva, kodem cheyavo lidé isour chabat. hayta para cheoula lo, outva'hah bechabat – patour; cheisour chabat veisour genéva bain kee'had.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵילָה אֲשֶׁר גָּזָל״; מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר גָּזָל״? יַחֲזִיר כְּעֵין שֶׁגָּזַל. tanou rabanan: "vehéchiv et hagezéla acher gazal"; ma talmoud lomar "acher gazal"? ya'hazir keén chegazal.
13. מִכָּאן אָמְרוּ: הַגּוֹזֵל וּמַאֲכִיל אֶת בָּנָיו – פְּטוּרִין מִלְּשַׁלֵּם. הִנִּיחַ לִפְנֵיהֶן – בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, חַיָּיבִין. מִשּׁוּם סוֹמְכוֹס אָמְרוּ: גְּדוֹלִים חַיָּיבִין, קְטַנִּים פְּטוּרִין. mikan amrou: hagozél oumaakhil et bana – petourin milechalém. hini'ha lifnéhen – bén gedolim bén ketanim, 'hayavin. michoum somkhos amrou: gedolim 'hayavin, ketanim petourin.
14. בַּר חֲמוּהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה טְרַק גַּלָּא בְּאַפֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אָבִין, bar 'hamouh derabi yirmeya terak gala beapéh derabi yirmeya. ata lekaméh derabi avin,
15. אָמַר: שֶׁלּוֹ הוּא תּוֹבֵעַ. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא מַיְיתִינָא סָהֲדִי דְּאַחְזַקִי בֵּיהּ בְּחַיֵּי דַּאֲבוּהּ! אֲמַר לֵיהּ: וְכִי מְקַבְּלִין עֵדִים amar: chelo hou tovéa. amar léh: veha maytina sahadi dea'hzaki béh be'hayé daavouh! amar léh: vekhi mekabelin édim

Daf 112b

1. שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּין?! וְלָא? וְהָא קָתָנֵי: בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, חַיָּיבִין! אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי מַחְלוֹקֶת סוֹמְכוֹס בְּצִידָּךְ. אֲמַר: אִיכְּפַל כּוּלֵּי עָלְמָא וְקָאֵי כְּסוֹמְכוֹס – לְאַפְקוֹעַן לְדִידִי? chelo bifné baal din?! vela? veha katané: bén gedolim bén ketanim, 'hayavin! amar léh: haré ma'hloket somkhos betsidakh. amar: ikefal koulé alma vekaé kesomkhos – leafkoan ledidi?
2. אַדְּהָכִי אִיגַּלְגַּל מִילְּתָא, אֲתָא וּמְטָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ. אָמַר: לָא שְׁמִיעַ לְכוּ הָא דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא? דְּאָמַר רַב יוֹסֵף בַּר חָמָא אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: תִּינוֹק שֶׁתָּקַף בַּעֲבָדָיו, וְיָרַד לְתוֹךְ שָׂדֶה שֶׁל חֲבֵירוֹ וְאָמַר ״שֶׁלִּי הוּא״, אֵין אוֹמְרִים: נַמְתִּין עַד שֶׁיַּגְדִּיל; אֶלָּא מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ מִיָּד, וְלִכְשֶׁיַּגְדִּיל יָבִיא עֵדִים וְנִרְאֶה! adehakhi igalgal mileta, ata oumta lekaméh derabi avaou. amar: la chemia lekhou ha derav yoséf bar 'hama amar rabi ochaya? deamar rav yoséf bar 'hama amar rabi ochaya: tinok chetakaf baavada, veyarad letokh sade chel 'havéro veamar "cheli hou", én omrim: namtin ad cheyagdil; ela motsiin miyado miyad, velikhcheyagdil yavi édim venire!
3. מִי דָּמֵי? הָתָם הוּא דְּמַפְּקִינַן מִינֵּיהּ – דְּלָא קָיְימָא לֵיהּ אַחֲזָקָה דַּאֲבוּהּ; אֲבָל הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ חֲזָקָה דַּאֲבוּהּ, לָא. mi damé? hatam hou demapekinan minéh – dela kayma léh a'hazaka daavouh; aval hékha deit léh 'hazaka daavouh, la.
4. אָמַר רַב אָשֵׁי אָמַר רַבִּי שַׁבְּתַאי: מְקַבְּלִין עֵדִים שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּין. תָּהֵי בַּהּ רַבִּי יוֹחָנָן, וְכִי מְקַבְּלִין עֵדִים שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּין?! amar rav aché amar rabi chabeta: mekabelin édim chelo bifné baal din. tahé bah rabi yo'hanan, vekhi mekabelin édim chelo bifné baal din?!
5. קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כְּגוֹן שֶׁהָיָה הוּא חוֹלֶה אוֹ עֵדָיו חוֹלִים, אוֹ שֶׁהָיוּ עֵדָיו מְבַקְּשִׁין לֵילֵךְ לִמְדִינַת הַיָּם, וְשָׁלְחוּ לוֹ וְלֹא בָּא. kabelah minéh rabi yosé bar 'hanina: kegon chehaya hou 'hole o éda 'holim, o chehaou éda mevakechin lélékh limdinat hayam, vechal'hou lo velo ba.
6. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְקַבְּלִין עֵדִים שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּין. אָמַר מָר עוּקְבָא, לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל: כְּגוֹן דִּפְתַחוּ לֵיהּ בְּדִינֵיהּ, וּשְׁלַחוּ לֵיהּ וְלָא אֲתָא. אֲבָל לָא פְּתַחוּ לֵיהּ בְּדִינָא, מָצֵי אָמַר לֵיהּ: אֲנָא לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל אָזֵילְנָא. amar rav yeouda amar chemouél: mekabelin édim chelo bifné baal din. amar mar oukva, ledidi miparcha li minéh dichmouél: kegon difta'hou léh bedinéh, ouchla'hou léh vela ata. aval la peta'hou léh bedina, matsé amar léh: ana levét din hagadol azélna.
7. אִי הָכִי, כִּי פָתְחוּ לֵיהּ נָמֵי, מָצֵי אָמַר לֵיהּ: לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל אָזֵילְנָא! אָמַר רָבִינָא: כְּגוֹן דְּנָקֵט דִּיסְקָא מִבֵּית דִּין הַגָּדוֹל. i hakhi, ki fat'hou léh namé, matsé amar léh: levét din hagadol azélna! amar ravina: kegon denakét diska mibét din hagadol.
8. אָמַר רַב: מְקַיְּימִין אֶת הַשְּׁטָר שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּין. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין מְקַיְּימִין אֶת הַשְּׁטָר שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּין. אֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר אֲבָהוּ: אַסְבְּרַהּ לָךְ טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן – אָמַר קְרָא: ״וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״, אָמְרָה תּוֹרָה: יָבֹא בַּעַל הַשּׁוֹר, וְיַעֲמוֹד עַל שׁוֹרוֹ. amar rav: mekayemin et hachetar chelo bifné baal din. verabi yo'hanan amar: én mekayemin et hachetar chelo bifné baal din. amar léh rav chéchet lerabi yosé bar avaou: asberah lakh taméh derabi yo'hanan – amar kera: "veouad bivala velo yichmerenou", amra tora: yavo baal hachor, veyaamod al choro.
9. אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא: מְקַיְּימִין אֶת הַשְּׁטָר שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּין, וַאֲפִילּוּ עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ. וְאִי אָמַר: נְקִיטוּ לִי זִימְנָא עַד דְּמַיְיתֵינָא סָהֲדִי וּמַרַעְנָא לֵיהּ לִשְׁטָרָא – נָקְטִינַן לֵיהּ. אִי אֲתָא – אֲתָא, אִי לָא אֲתָא – נָטְרִינַן לֵיהּ שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי; amar rava, hilkheta: mekayemin et hachetar chelo bifné baal din, vaafilou oméd vetsové'ha. vei amar: nekitou li zimna ad demayténa sahadi oumarana léh lichtara – naktinan léh. i ata – ata, i la ata – natrinan léh chéni va'hamichi vechéni;
10. אִי לָא אֲתָא – כָּתְבִינַן פְּתִיחָא עִלָּוֵיהּ תִּשְׁעִין יוֹמִין. תְּלָתִין קַמָּאֵי לָא נָחֲתִינַן לְנִכְסֵיהּ, דְּאָמְרִינַן: קָא טָרַח בְּזוּזֵי וְנֵיזוֹף. מְצִיעָאֵי נָמֵי לָא נָחֲתִינַן לֵיהּ לְנִכְסֵיהּ, דְּאָמַר: דִּלְמָא לָא אַשְׁכַּח לְמֵיזַף, וְקָא טָרַח וּמְזַבֵּין. בָּתְרָאֵי נָמֵי לָא נָחֲתִינַן לְנִכְסֵיהּ, דְּאָמַר: לוֹקֵחַ גּוּפֵיהּ קָא טָרַח בְּזוּזֵי. i la ata – katvinan peti'ha ilavéh tichin yomin. telatin kamaé la na'hatinan lenikhséh, deamrinan: ka tara'h bezouzé venézof. metsiaé namé la na'hatinan léh lenikhséh, deamar: dilma la achka'h lemézaf, veka tara'h oumzabén. batraé namé la na'hatinan lenikhséh, deamar: loké'ha gouféh ka tara'h bezouzé.
11. לָא אֲתָא – כָּתְבִינַן אַדְרַכְתָּא אַנִּיכְסֵיהּ. וְהָנֵי מִילֵּי דַּאֲמַר ״אָתֵינָא״, אֲבָל אָמַר ״לָא אָתֵינָא״ – לְאַלְתַּר כָּתְבִינַן. la ata – katvinan adrakhta anikhséh. vehané milé daamar "aténa", aval amar "la aténa" – lealtar katvinan.
12. וְהָנֵי מִילֵּי בְּמִלְוֶה, אֲבָל בְּפִקָּדוֹן – לְאַלְתַּר כָּתְבִינַן. vehané milé bemilve, aval befikadon – lealtar katvinan.
13. וְכִי כָּתְבִינַן – אַמְּקַרְקְעֵי, אֲבָל אַמִּטַּלְטְלִי – לָא; דִּלְמָא שָׁמֵיט וְאָכֵיל לְהוּ מַלְוֶה לְמִטַּלְטְלֵי, וְכִי אָתֵי לֹוֶה וּמַיְיתֵי סָהֲדִי וּמַרַע לֵיהּ לִשְׁטָרָא – לָא מַשְׁכַּח מִידֵּי לְמִיגְבֵּה. vekhi katvinan – amekarkeé, aval amitalteli – la; dilma chamét veakhél leou malve lemitaltelé, vekhi até love oumayté sahadi oumara léh lichtara – la machka'h midé lemigbé.
14. וְאִי אִית לֵיהּ מְקַרְקְעֵי לְמַלְוֶה – כָּתְבִינַן. וְלָא הִיא; אַדְרַכְתָּא אַמִּטַּלְטְלִי לָא כָּתְבִינַן, אַף עַל גַּב דְּאִית לֵיהּ מְקַרְקְעֵי; חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תַּכְסִיף. vei it léh mekarkeé lemalve – katvinan. vela hi; adrakhta amitalteli la katvinan, af al gav deit léh mekarkeé; 'haychinan chema takhsif.
15. וְכִי כָּתְבִינַן אַדְרַכְתָּא – מוֹדְעִינַן לֵיהּ. וְהָנֵי מִילֵּי דִּמְיקָרַב, אֲבָל מְרַחַק – לָא. vekhi katvinan adrakhta – modinan léh. vehané milé dimkarav, aval mera'hak – la.
16. וְאִי מְרַחַק וְאִיכָּא קְרוֹבִים, אִי נָמֵי אִיכָּא שְׁיָירָתָא דְּאָזְלִי וְאָתוּ הָתָם, מְשַׁהֵינַן לֵיהּ תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא עַד דְּאָזְלָא וְאָתֵי שְׁיָירָא. כִּי הָא דְּרָבִינָא שְׁהָא לְמָר אַחָא תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, עַד דְּאָזְלָא וְאָתְיָיא שְׁיָירָא מִבֵּי חוֹזָאֵי. vei mera'hak veika kerovim, i namé ika cheyarata deazli veatou hatam, mechahénan léh terésar yar'hé chata ad deazla veaté cheyara. ki ha deravina cheha lemar a'ha terésar yar'hé chata, ad deazla veatya cheyara mibé 'hozaé.
17. וְלָא הִיא; הָתָם – אִינִישׁ אַלִּימָא הֲוָה, אִי הַוְיָא מָטְיָא אַדְרַכְתָּא לִידֵיהּ לָא הֲוָה אֶפְשָׁר לְאַפּוֹקֵי מִינֵּיהּ. אֲבָל הָכָא – לָא נָטְרִינַן לֵיהּ אֶלָּא עַד דְּאָזֵיל שְׁלִיחָא בִּתְלָתָא בְּשַׁבְּתָא וְאָתֵי בְּאַרְבְּעָה בְּשַׁבְּתָא, וּלְחַמְשָׁא בְּשַׁבְּתָא קָאֵי בְּדִינֵיהּ. vela hi; hatam – inich alima hava, i havya matya adrakhta lidéh la hava efchar leapoké minéh. aval hakha – la natrinan léh ela ad deazél cheli'ha bitlata bechabeta veaté bearbea bechabeta, oul'hamcha bechabeta kaé bedinéh.
18. אָמַר רָבִינָא: הַאי שְׁלוּחָא דְרַבָּנַן, מְהֵימְנִינַן לֵיהּ כְּבֵי תְרֵי. וְהָנֵי מִילֵּי לְשַׁמְתָּא, אֲבָל לִפְתִיחָא – כֵּיוָן דְּמָמוֹנָא קָא מְחַסַּר לֵיהּ, דְּקָא בָעֵי לֵיהּ לְמִיתַּב לֵיהּ זוּזֵי לְסָפְרָא – לָא. amar ravina: ha chelou'ha derabanan, mehémninan léh kevé teré. vehané milé lechamta, aval lifti'ha – kévan demamona ka me'hasar léh, deka vaé léh lemitav léh zouzé lesafra – la.
19. אָמַר רָבִינָא: יָהֲבִינַן זִימְנָא אַפּוּמָּא דְאִיתְּתָא וְאִפּוּמָא דְשִׁיבָבֵי. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵיתֵיהּ בְּמָתָא, amar ravina: yahavinan zimna apouma deiteta veipouma dechivavé. vela amaran ela delétéh bemata,

Daf 113a

1. אֲבָל אִיתֵיהּ בְּמָתָא – לָא; דְּאָמְרִינַן: אֵימַר לָא אֲמַרוּ לֵיהּ, דְּאָמְרִי: (אַשְׁכְּחִינְהוּ) [אַשְׁכְּחֵיהּ] שְׁלִיחָא דְּבֵית דִּין, וַאֲמַר לֵיהּ. aval itéh bemata – la; deamrinan: émar la amarou léh, deamri: (achke'hinou) [achke'héh] cheli'ha devét din, vaamar léh.
2. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא חָלֵיף אַבָּבָא דְּבֵי דִּינָא, אֲבָל חָלֵיף אַבָּבָא דְּבֵי דִינָא – לָא; אָמְרִי: אַשְׁכְּחוּהּ בֵּי דִינָא, וְאָמְרִי לֵיהּ. vela amaran ela dela 'haléf abava devé dina, aval 'haléf abava devé dina – la; amri: achke'houh bé dina, veamri léh.
3. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּאָתֵי בְּיוֹמֵיהּ, אֲבָל לָא אָתֵי בְּיוֹמֵיהּ – לָא; אֵימָא אִישְׁתְּלוֹיֵי אִשְׁתְּלִי. vela amaran ela deaté beoméh, aval la até beoméh – la; éma ichteloyé ichteli.
4. אָמַר רָבָא: הַאי מַאן דִּכְתִיב עֲלֵיהּ פְּתִיחָא עַל דְּלָא אָתֵי לְדִינָא – עַד דְּאָתֵי לְדִינָא, לָא מְקָרְעִינַן לֵיהּ. עַל דְּלָא צָיֵית לְדִינָא – עַד דְּצָיֵית, לָא מְקָרְעִינַן לֵיהּ. וְלָא הִיא, כֵּיוָן דְּאָמַר: ״צָיֵיתְנָא״ – קָרְעִינַן לֵיהּ. amar rava: ha man dikhtiv aléh peti'ha al dela até ledina – ad deaté ledina, la mekarinan léh. al dela tsayét ledina – ad detsayét, la mekarinan léh. vela hi, kévan deamar: "tsayétna" – karinan léh.
5. אָמַר רַב חִסְדָּא: קוֹבְעִים זְמַן שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי – זִמְנָא וְזִמְנָא בָּתַר זִמְנָא, וּלְמָחָר כָּתְבִינַן. amar rav 'hisda: kovim zeman chéni va'hamichi vechéni – zimna vezimna batar zimna, oulma'har katvinan.
6. רַב אַסִּי אִיקְּלַע בֵּי רַב כָּהֲנָא. חֲזָא הָהִיא אִיתְּתָא דְּאַזְמְנַהּ לְדִינָא בְּפַנְיָא, וּבְצַפְרָא כְּתֻיב עֲלַהּ פְּתִיחָא. אֲמַר לֵיהּ, לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: קוֹבְעִין זְמַן שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי? rav asi ikela bé rav kahana. 'haza hahi iteta deazmenah ledina befanya, ouvtsafra ketouv alah peti'ha. amar léh, la savar lah mar leha deamar rav 'hisda: kovin zeman chéni va'hamichi vechéni?
7. אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי גַּבְרָא, דַּאֲנִיס וְלֵיתֵיהּ בְּמָתָא; אֲבָל אִיתְּתָא, כֵּיוָן דְּאִיתַהּ בְּמָתָא וְלָא אָתְיָא – מוֹרֶדֶת הִיא. amar léh: hané milé gavra, daanis velétéh bemata; aval iteta, kévan deitah bemata vela atya – moredet hi.
8. אָמַר רַב יְהוּדָה: לָא (יָהֲבִינָא) [יָהֲבִינַן] זִמְנָא לָא בְּיוֹמֵי נִיסָן וְלָא בְּיוֹמֵי תִּשְׁרֵי, לָא בְּמַעֲלֵי יוֹמָא טָבָא וְלָא בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא. אֲבָל מִנִּיסָן לְבָתַר יוֹמֵי נִיסָן, וּבְיוֹמֵי תִּשְׁרֵי לְבָתַר תִּשְׁרֵי – קָבְעִינַן. מִמַּעֲלֵי שַׁבְּתָא לְבָתַר מַעֲלֵי שַׁבְּתָא – לָא קָבְעִינַן. מַאי טַעְמָא? בַּעֲבִידְתֵּיהּ דְּשַׁבְּתָא טְרִיד. amar rav yeouda: la (yahavina) [yahavinan] zimna la beomé nisan vela beomé tichré, la bemaalé yoma tava vela bemaalé chabeta. aval minisan levatar yomé nisan, ouvomé tichré levatar tichré – kavinan. mimaalé chabeta levatar maalé chabeta – la kavinan. ma tama? baavidtéh dechabeta terid.
9. אָמַר רַב נַחְמָן: לָא יָהֲבִינַן זִמְנָא לָא לִבְנֵי כַלָּה בְּכַלָּה, וְלָא לִבְנֵי רִיגְלָא בְּרִיגְלָא. כִּי הֲווֹ אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לְהוּ: וְכִי לְדִידְכוּ כִּנּוּפַיְיכוּ?! וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא רַמָּאֵי – חָיְישִׁינַן. amar rav na'hman: la yahavinan zimna la livné khala bekhala, vela livné rigla berigla. ki hao atou lekaméh derav na'hman, amar leou: vekhi ledidkhou kinoufaykhou?! vehaidana deika ramaé – 'haychinan.
10. אִם הָיָה דְבַר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַחְרָיוּת – חַיָּיב לְשַׁלֵּם. מַתְנֵי לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ: לֹא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַחְרָיוּת מַמָּשׁ, אֶלָּא אֲפִילּוּ פָּרָה וְחוֹרֵשׁ בָּהּ, חֲמוֹר וּמְחַמֵּר אַחֲרָיו – חַיָּיבִין לְהַחֲזִיר, מִפְּנֵי כְּבוֹד אֲבִיהֶן. im haya devar cheyéch bo a'hraout – 'hayav lechalém. matné léh rabi lerabi chimon beréh: lo davar cheyéch bo a'hraout mamach, ela afilou para ve'horéch bah, 'hamor oum'hamér a'hara – 'hayavin leha'hazir, mipené kevod avihen.
11. בָּעֵי מִינֵּיהּ רַב כָּהֲנָא מֵרַב: מִטָּה וּמֵיסֵב עָלֶיהָ, שׁוּלְחָן וְאוֹכֵל עָלָיו, מַהוּ? אָמַר לוֹ: ״תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד״. baé minéh rav kahana mérav: mita oumésév aleha, choul'han veokhél ala, maou? amar lo: "tén le'hakham veye'hkam od".
12. מַתְנִי׳ אֵין פּוֹרְטִין לֹא מִתֵּיבַת הַמּוֹכְסִין, וְלֹא מִכִּיס שֶׁל גַּבָּאִין, וְאֵין נוֹטְלִין מֵהֶם צְדָקָה. אֲבָל נוֹטֵל הוּא מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ מִן הַשּׁוּק. matni' én portin lo mitévat hamokhsin, velo mikis chel gabain, veén notlin méhem tsedaka. aval notél hou mitokh béto o min hachouk.
13. גְּמָ׳ תָּנָא: אֲבָל נוֹתֵן לוֹ דִּינָר, וְנוֹתֵן לוֹ אֶת הַשְּׁאָר. gema' tana: aval notén lo dinar, venotén lo et hachear.
14. וּמוֹכְסִין. וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא! oumokhsin. vehaamar chemouél: dina demalkhouta dina!
15. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר כָּהֲנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמוֹכֵס שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִי: בְּמוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו. amar rabi 'hanina bar kahana amar chemouél: bemokhés cheén lo kitsva. devé rabi yana amri: bemokhés haoméd mééla.
16. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא: לֹא יִלְבַּשׁ אָדָם כִּלְאַיִם אֲפִילּוּ עַל גַּבֵּי עֲשָׂרָה בְּגָדִים, לְהַבְרִיחַ בּוֹ אֶת הַמֶּכֶס. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא. דְּתַנְיָא: אָסוּר לְהַבְרִיחַ אֶת הַמֶּכֶס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: מוּתָּר לְהַבְרִיחַ אֶת הַמֶּכֶס. ika dematné lah aha: lo yilbach adam kilayim afilou al gabé asara begadim, lehavri'ha bo et hamekhes. matnitin dela kerabi akiva. detanya: asour lehavri'ha et hamekhes. rabi chimon omér michoum rabi akiva: moutar lehavri'ha et hamekhes.
17. בִּשְׁלָמָא לְעִנְיַן כִּלְאַיִם, בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין מוּתָּר, וּמָר סָבַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין אָסוּר. אֶלָּא לְהַבְרִיחַ בּוֹ אֶת הַמֶּכֶס – מִי שְׁרֵי? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא! bichlama leinyan kilayim, beha kamipalgi – demar savar: davar cheén mitkavén moutar, oumar savar: davar cheén mitkavén asour. ela lehavri'ha bo et hamekhes – mi cheré? vehaamar chemouél: dina demalkhouta dina!
18. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר כָּהֲנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמוֹכֵס שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִי: בְּמוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו. amar rabi 'hanina bar kahana amar chemouél: bemokhés cheén lo kitsva. devé rabi yana amri: bemokhés haoméd mééla.
19. וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי אַהָא: נוֹדְרִין לֶהָרָגִין וְלֶחָרָמִין וְלַמּוֹכְסִין – שֶׁהִיא שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁהִיא שֶׁל בֵּית מֶלֶךְ; אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ שֶׁל תְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מֶלֶךְ: וְלַמּוֹכְסִין?! וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא! veika dematné aha: nodrin leharagin vele'haramin velamokhsin – chehi chel terouma, chehi chel bét melekh; af al pi cheénah chel terouma, af al pi cheénah chel melekh: velamokhsin?! vehaamar chemouél: dina demalkhouta dina!
20. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר כָּהֲנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמוֹכֵס שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה. דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי אָמְרִי: בְּמוֹכֵס הָעוֹמֵד מֵאֵלָיו. amar rabi 'hanina bar kahana amar chemouél: bemokhés cheén lo kitsva. devé rabi yana amri: bemokhés haoméd mééla.
21. רַב אָשֵׁי אָמַר: בְּמוֹכֵס גּוֹי. דְּתַנְיָא: יִשְׂרָאֵל וְגוֹי שֶׁבָּאוּ לַדִּין, אִם אַתָּה יָכוֹל לְזַכּוֹתוֹ בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל – זַכֵּהוּ, וֶאֱמוֹר לוֹ: כָּךְ דִּינֵינוּ. בְּדִינֵי גּוֹיִם – זַכֵּהוּ וֶאֱמוֹר לוֹ: כָּךְ דִּינְכֶם. וְאִם לָאו, בָּאִין עָלָיו בַּעֲקִיפִין; דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין בָּאִין עָלָיו בַּעֲקִיפִין, מִפְּנֵי קִידּוּשׁ הַשֵּׁם. rav aché amar: bemokhés go. detanya: yisraél vego chebaou ladin, im ata yakhol lezakoto bediné yisraél – zakéou, veemor lo: kakh dinénou. bediné goyim – zakéou veemor lo: kakh dinkhem. veim la, bain ala baakifin; divré rabi yichmaél. rabi akiva omér: én bain ala baakifin, mipené kidouch hachém.
22. וְרַבִּי עֲקִיבָא – טַעְמָא דְּאִיכָּא קִידּוּשׁ הַשֵּׁם, הָא לֵיכָּא קִידּוּשׁ הַשֵּׁם – בָּאִין; verabi akiva – tama deika kidouch hachém, ha léka kidouch hachém – bain;
23. וְגֶזֶל גּוֹי מִי שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּבַר זֶה דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא כְּשֶׁבָּא מִזְּפִירִין: מִנַּיִן לְגֶזֶל גּוֹי שֶׁהוּא אָסוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַחֲרֵי נִמְכַּר, גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ״ – vegezel go mi cheré? vehatanya: amar rabi chimon, devar ze darach rabi akiva kecheba mizefirin: minayin legezel go cheou asour? talmoud lomar: "a'haré nimkar, geoula tihye lo" –

Daf 113b

1. שֶׁלֹּא יִמְשְׁכֶנּוּ וְיֵצֵא. יָכוֹל יִגְלוֹם עָלָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ״ – יְדַקְדֵּק עִם קוֹנֵהוּ! chelo yimchekhenou veyétsé. yakhol yiglom ala? talmoud lomar: "ve'hichav im konéou" – yedakdék im konéou!
2. אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא; הָא, בְּגוֹי, הָא בְּגֵר תּוֹשָׁב. amar rav yoséf: la kachya; ha, bego, ha begér tochav.
3. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְהָא תַּרְוַיְיהוּ גַּבֵּי הֲדָדֵי כְּתִיבִי: לֹא לְךָ, אֶלָּא לְגֵר – שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְגֵר״. וְלֹא לְגֵר צֶדֶק, אֶלָּא לְגֵר תּוֹשָׁב – שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְגֵר תּוֹשָׁב״. amar léh abayé, veha tarvayou gabé hadadé ketivi: lo lekha, ela legér – cheneemar: "legér". velo legér tsedek, ela legér tochav – cheneemar: "legér tochav".
4. ״מִשְׁפַּחַת גֵּר״ – זֶה הַגּוֹי; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אוֹ לְעֵקֶר״ – זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדָה זָרָה! "michpa'hat gér" – ze hago; kecheou omér: "o leéker" – ze hanimkar laavoda zara!
5. אֶלָּא אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא; כָּאן בִּגְזֵילוֹ, וְכָאן בְּהַפְקָעַת הַלְווֹאָתוֹ. ela amar rava: la kachya; kan bigzélo, vekhan behafkaat haloato.
6. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: עֶבֶד עִבְרִי – הַפְקָעַת הַלְווֹאָתוֹ הוּא! רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: עֶבֶד עִבְרִי גּוּפוֹ קָנוּי. amar léh abayé: eved ivri – hafkaat haloato hou! rava letaméh, deamar rava: eved ivri goufo kanou.
7. אָמַר רַב בִּיבִי בַּר גִּידֵּל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: גֶּזֶל גּוֹי אָסוּר, אֲבֵידָתוֹ מוּתֶּרֶת. גְּזֵילוֹ אָסוּר – דְּאָמַר רַב הוּנָא: מִנַּיִן לְגֶזֶל הַגּוֹי שֶׁהוּא אָסוּר? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָכַלְתָּ אֶת כׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ״ – בִּזְמַן שֶׁהֵן מְסוּרִים בְּיָדְךָ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁאֵינָם מְסוּרִין בְּיָדְךָ. amar rav bivi bar gidél amar rabi chimon 'hasida: gezel go asour, avédato mouteret. gezélo asour – deamar rav houna: minayin legezel hago cheou asour? cheneemar: "veakhalta et kol haamim acher h' elohekha notén lakh" – bizman chehén mesourim beyadkha, velo bizman cheénam mesourin beyadkha.
8. אֲבֵידָתוֹ מוּתֶּרֶת – דְּאָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: מִנַּיִן לַאֲבֵידַת הַגּוֹי שֶׁהִיא מוּתֶּרֶת? שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְכׇל אֲבֵדַת אָחִיךָ״ – לְאָחִיךָ אַתָּה מַחְזִיר, וְאִי אַתָּה מַחְזִיר לְגוֹי. avédato mouteret – deamar rav 'hama bar gourya amar rav: minayin laavédat hago chehi mouteret? cheneemar: "lekhol avédat a'hikha" – lea'hikha ata ma'hzir, vei ata ma'hzir lego.
9. וְאֵימָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא אֲתַי לִידֵיהּ, דְּלָא מִחַיַּיב לְאַהְדּוֹרֵי בָּתְרַהּ; אֲבָל הֵיכָא דְּאָתֵי לִידֵיהּ, אֵימָא לַיהְדְּרַהּ! אָמַר רָבִינָא: ״וּמְצָאתָהּ״ – דַּאֲתַאי לִידֵיהּ מַשְׁמַע. תַּנְיָא, רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר: בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִילּוּל הַשֵּׁם, אֲפִילּוּ אֲבֵידָתוֹ אָסוּר. veéma hané milé hékha dela ata lidéh, dela mi'hayav leahdoré batrah; aval hékha deaté lidéh, éma lahderah! amar ravina: "oumtsatah" – daata lidéh machma. tanya, rabi pin'has ben yair omér: bemakom cheyéch 'hiloul hachém, afilou avédato asour.
10. אָמַר שְׁמוּאֵל: טָעוּתוֹ מוּתֶּרֶת. כִּי הָא דִּשְׁמוּאֵל זְבַן מִגּוֹי לָקָנָא דְּדַהֲבָא בְּמַר דְּפַרְזְלָא – בְּאַרְבַּע זוּזֵי, וְאַבְלַע לֵיהּ חַד זוּזָא. amar chemouél: taouto mouteret. ki ha dichmouél zevan migo lakana dedahava bemar defarzela – bearba zouzé, veavla léh 'had zouza.
11. רַב כָּהֲנָא זְבַן מִגּוֹי מְאָה וְעֶשְׂרִין חָבְיָתָא בִּמְאָה, וְאַבְלַע לֵיהּ חַד זוּזָא; אֲמַר לֵיהּ: חֲזִי, דַּעֲלָךְ קָא סָמֵיכְנָא. רָבִינָא זְבַן דִּיקְלָא הוּא וְגוֹי לְצַלָּחָא, אֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ: קְדֵם וְאַיְיתִי מֵעִיקָּרוֹ, דְּגוֹי מִנְיָינָא יָדַע. rav kahana zevan migo mea veesrin 'havyata bima, veavla léh 'had zouza; amar léh: 'hazi, daalakh ka samékhna. ravina zevan dikla hou vego letsala'ha, amar léh lechamaéh: kedém veayti méikaro, dego minyana yada.
12. רַב אָשֵׁי הֲוָה קָאָזֵיל בְּאוֹרְחָא, חֲזָא שִׁיבְשָׁא דְגוּפְנָא בְּפַרְדֵּיסָא, וּתְלוּ בַּהּ קִיטּוּפֵי דְּעִינְבֵי. אֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ: זִיל חֲזִי, אִי דְּגוֹי נִינְהוּ – אַיְיתִי. אִי דְּיִשְׂרָאֵל נִינְהוּ – לָא אַיְיתִי לִי. שְׁמַע הָהוּא גּוֹי דַּהֲוָה יָתֵיב בְּפַרְדֵּיסָא, אֲמַר לֵיהּ: דְּגוֹי שְׁרֵי?! אֲמַר לֵיהּ: גּוֹי שָׁקֵיל דְּמֵי, יִשְׂרָאֵל לָא שָׁקֵיל דְּמֵי. rav aché hava kaazél beor'ha, 'haza chivcha degoufna befardésa, outlou bah kitoufé deinvé. amar léh lechamaéh: zil 'hazi, i dego ninou – ayti. i deyisraél ninou – la ayti li. chema haou go dahava yatév befardésa, amar léh: dego cheré?! amar léh: go chakél demé, yisraél la chakél demé.
13. גּוּפָא – אָמַר שְׁמוּאֵל: דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא. אָמַר רָבָא: תִּדַּע, דְּקָטְלִי דִּיקְלֵי וְגָשְׁרִי גִּישְׁרֵי – וְעָבְרִינַן עֲלַיְיהוּ. goufa – amar chemouél: dina demalkhouta dina. amar rava: tida, dekatli diklé vegachri gichré – veavrinan alayou.
14. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְדִלְמָא מִשּׁוּם דְּאִיַּיאוּשׁ לְהוּ מִינַּיְיהוּ מָרַיְיהוּ! אֲמַר לֵיהּ: אִי לָא דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא, הֵיכִי מִיָּיאֲשִׁי? amar léh abayé: vedilma michoum deiyaouch leou minayou marayou! amar léh: i la dina demalkhouta dina, hékhi miyaachi?
15. וְהָא לָא קָא עָבְדִי כִּדְאָמַר מַלְכָּא – מַלְכָּא אָמַר: זִילוּ וּקְטֻלוּ מִכֹּל בָּאגֵי, וְאִינְהוּ אָזְלוּ וְקָטְלוּ מֵחַד בָּאגָא! veha la ka avdi kidamar malka – malka amar: zilou ouktoulou mikol bagé, veinou azlou vekatlou mé'had baga!
16. שְׁלוּחָא דְמַלְכָּא – כְּמַלְכָּא, וְלָא טָרַח; וְאִינְהוּ אַפְסִיד אַנַּפְשַׁיְיהוּ – דְּאִיבְּעִי לְהוּ (דְּאִינְקוּט) [לְמִינְקַט] מִכּוּלֵּיהּ בָּאגֵי, וּמִשְׁקַל דְּמֵי. chelou'ha demalka – kemalka, vela tara'h; veinou afsid anafchayou – deibei leou (deinkout) [leminkat] mikouléh bagé, oumichkal demé.
17. אָמַר רָבָא: מַאן דְּמִשְׁתְּכַח בְּבֵי דָרֵי, פָּרַע מְנָתָא דְּמַלְכָּא. וְהָנֵי מִילֵּי שׁוּתָּפָא, אֲבָל אֲרִיסָא – אֲרִיסוּתֵיהּ הוּא דְּקָא מַפֵּיק. amar rava: man demichtekha'h bevé daré, para menata demalka. vehané milé choutafa, aval arisa – arisoutéh hou deka mapék.
18. וְאָמַר רָבָא: בַּר מָתָא אַבַּר מָתָא מִיעֲבָט. וְהָנֵי מִילֵּי דְּבֹרָלָא אַרְעָא וּכְרָגָא דְּהַאי שַׁתָּא, אֲבָל שַׁתָּא דַּחֲלֵיף – הוֹאִיל וְאִפַּיַּיס מַלְכָּא, חֲלֵיף. veamar rava: bar mata abar mata miavat. vehané milé devorala ara oukhraga deha chata, aval chata da'haléf – hoil veipayas malka, 'haléf.
19. וְאָמַר רָבָא: הָנֵי דְּדָיְירִי דָּרֵי בְּתוֹךְ הַתְּחוּם – אָסוּר לִיקַּח מֵהֶן. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דִּמְעָרְבָא חֵיוְתָא דְמָתָא בַּהֲדַיְיהוּ. veamar rava: hané dedayri daré betokh hate'houm – asour lika'h méhen. ma tama? michoum dimarva 'hévta demata bahadayou.
20. חוּץ לַתְּחוּם – מוּתָּר לִיקַּח מֵהֶם. אָמַר רָבִינָא: אִם הָיוּ בְּעָלִים מְרַדְּפִים אַחֲרֵיהֶם, אֲפִילּוּ חוּץ לַתְּחוּם אָסוּר. 'houts late'houm – moutar lika'h méhem. amar ravina: im haou bealim meradefim a'haréhem, afilou 'houts late'houm asour.
21. מַכְרֵיז רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַב הוּנָא: דְּסָלְקִין לְעֵילָּא וּדְנָחֲתִין לְתַתָּא – הַאי בַּר יִשְׂרָאֵל דְּיָדַע סָהֲדוּתָא דְגוֹי (וְלֹא תְּבָעוֹ מִינֵּיהּ), וְאָזֵיל וּמַסְהֵיד לֵיהּ בְּדִינָא דְגוֹיִם עַל יִשְׂרָאֵל חַבְרֵיהּ – מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ. מַאי טַעְמָא? דְּאִינְהוּ מַפְּקִי מָמוֹנָא makhréz rava, veitéma rav houna: desalkin leéla oudna'hatin letata – ha bar yisraél deyada sahadouta dego (velo tevao minéh), veazél oumashéd léh bedina degoyim al yisraél 'havréh – mechametinan léh. ma tama? deinou mapeki mamona

Daf 114a

1. אַפּוּמָּא דְחַד. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא חַד, אֲבָל בִּתְרֵי לָא. וְחַד נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּדִינֵי דְמָגִיסְתָּא, אֲבָל בֵּי דַוּוֹאר – אִינְהוּ נָמֵי חַד אַמּוֹמְתָא שָׁדוּ לֵיהּ. apouma de'had. vela amaran ela 'had, aval bitré la. ve'had namé la amaran ela bediné demagista, aval bé daouor – inou namé 'had amomta chadou léh.
2. אָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי הֲוֵינָא בֵּי רַב הוּנָא, אִיבַּעְיָא לַן: אָדָם חָשׁוּב דְּסָמְכִי עֲלֵיהּ כְּבֵי תְרֵי – מַפְּקִי מָמוֹנָא אַפּוּמֵּיהּ, וְלָא אִיבְּעִי לֵיהּ לְאַסְהוֹדֵי; אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּאָדָם חָשׁוּב הוּא – לָא מָצֵי מִשְׁתְּמִיט לְהוּ, וּמָצֵי לְאַסְהוֹדֵי? תֵּיקוּ. amar rav aché: ki havéna bé rav houna, ibaya lan: adam 'hachouv desamkhi aléh kevé teré – mapeki mamona apouméh, vela ibei léh leasodé; o dilma kévan deadam 'hachouv hou – la matsé michtemit leou, oumatsé leasodé? tékou.
3. אָמַר רַב אָשֵׁי: הַאי בַּר יִשְׂרָאֵל דְּזַבֵּין לֵיהּ אַרְעָא לְגוֹי אַמִּצְרָא דְּבַר יִשְׂרָאֵל חַבְרֵיהּ – מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ. מַאי טַעְמָא? אִי נֵימָא מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא, וְהָאָמַר מָר: זְבַן מִגּוֹי, וְזַבֵּין לְגוֹי, לֵיכָּא מִשּׁוּם דִּינָא דְּבַר מִצְרָא! amar rav aché: ha bar yisraél dezabén léh ara lego amitsra devar yisraél 'havréh – mechametinan léh. ma tama? i néma michoum dina devar mitsra, vehaamar mar: zevan migo, vezabén lego, léka michoum dina devar mitsra!
4. אֶלָּא דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: אַרְבַּעְתְּ לִי אַרְיָא אַמִּצְרַאי. מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ עַד דְּקַבֵּיל עֲלֵיהּ כֹּל אוּנְסָא דְּאָתֵי מֵחֲמָתֵיהּ. ela deamrinan léh: arbate li arya amitsra. mechametinan léh ad dekabél aléh kol ounsa deaté mé'hamatéh.
5. מַתְנִי׳ נָטְלוּ מוֹכְסִין אֶת חֲמוֹרוֹ וְנָתְנוּ לוֹ חֲמוֹר אַחֵר, נָטְלוּ לִסְטִים אֶת כְּסוּתוֹ וְנָתְנוּ לוֹ כְּסוּת אַחֶרֶת – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַבְּעָלִים מִתְיָיאֲשִׁין מֵהֶן. הַמַּצִּיל מִן הַנָּהָר אוֹ מִן הַגַּיִיס אוֹ מִן הַלִּסְטִין, אִם נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. וְכֵן נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים, אִם נִתְיָיאֲשׁוּ – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. matni' natlou mokhsin et 'hamoro venatnou lo 'hamor a'hér, natlou listim et kesouto venatnou lo kesout a'heret – haré élou chelo, mipené chehabealim mityaachin méhen. hamatsil min hanahar o min hagayis o min halistin, im nityaachou habealim – haré élou chelo. vekhén ne'hil chel devorim, im nityaachou – haré élou chelo.
6. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה: נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה אוֹ קָטָן לוֹמַר: מִכָּאן יָצָא נְחִיל זֶה. וּמְהַלֵּךְ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ לְהַצִּיל אֶת נְחִילוֹ, וְאִם הִזִּיק – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. אֲבָל לֹא יָקוֹץ אֶת סוֹכוֹ עַל מְנָת לִיתֵּן אֶת הַדָּמִים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אַף קוֹצֵץ וְנוֹתֵן אֶת הַדָּמִים. amar rabi yo'hanan ben beroka: neemenet icha o katan lomar: mikan yatsa ne'hil ze. oumhalékh betokh sedé 'havéro lehatsil et ne'hilo, veim hizik – mechalém ma chehizik. aval lo yakots et sokho al menat litén et hadamim. rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka omér: af kotséts venotén et hadamim.
7. גְּמָ׳ תָּנָא: אִם נָטַל – מַחְזִיר לִבְעָלִים הָרִאשׁוֹנִים. קָסָבַר: יֵאוּשׁ כְּדִי לָא קְנֵי, וּמֵעִיקָּרָא בְּאִיסּוּרָא אֲתָא לִידֵיהּ. gema' tana: im natal – ma'hzir livalim harichonim. kasavar: yéouch kedi la kené, ouméikara beisoura ata lidéh.
8. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אִם בָּא לְהַחְזִיר – יַחְזִיר לִבְעָלִים רִאשׁוֹנִים. מַאי טַעְמָא? יֵאוּשׁ כְּדִי קָנֵי. מִיהוּ אִי אָמַר: אִי אֶפְשִׁי בְּמָמוֹן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלִּי – מַחְזִיר לִבְעָלִים הָרִאשׁוֹנִים. veika deamri: im ba leha'hzir – ya'hzir livalim richonim. ma tama? yéouch kedi kané. miou i amar: i efchi bemamon cheéno cheli – ma'hzir livalim harichonim.
9. הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַבְּעָלִים כּוּ׳. אָמַר רַב אָשֵׁי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִסְטִים גּוֹי, אֲבָל לִיסְטִים יִשְׂרָאֵל – לָא; סָבַר: לִמְחַר נָקֵיטְנָא לֵיהּ בְּדִינָא. haré élou chelo, mipené chehabealim kou'. amar rav aché: lo chanou ela listim go, aval listim yisraél – la; savar: lim'har nakétna léh bedina.
10. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: אַדְּרַבָּה, אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא! גּוֹיִם, דְּדָיְינִי בְּגֵיתֵי – לָא מִיָּיאַשׁ; יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן דְּאָמְרִי מֵימָר – מִיָּיאַשׁ! matkéf lah rav yoséf: aderaba, ipekha mistabera! goyim, dedayni begété – la miyaach; yisraél, kévan deamri mémar – miyaach!
11. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר, אַסֵּיפָא אִיתְּמַר: הַמַּצִּיל מִן הַגּוֹיִם וּמִן הַלִּסְטִים, אִם נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים – אִין, סְתָמָא – לָא. ela i itemar, aséfa itemar: hamatsil min hagoyim oumin halistim, im nityaachou habealim – in, setama – la.
12. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא גּוֹי, מִשּׁוּם דְּדָיְינִי בְּגֵיתֵי; אֲבָל לִסְטִים יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן דְּאָמְרִי מֵימָר – מִיָּיאַשׁ. lo chanou ela go, michoum dedayni begété; aval listim yisraél, kévan deamri mémar – miyaach.
13. תְּנַן הָתָם: עוֹרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן; tenan hatam: orot chel baal habayit, ma'hchava metameatan;
14. וְשֶׁל עַבְּדָן, אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן. vechel abedan, én ma'hchava metameatan.
15. שֶׁל גַּזְלָן, אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן; וְשֶׁל גַּנָּב, מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן. chel gazlan, én ma'hchava metameatan; vechel ganav, ma'hchava metameatan.
16. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חִילּוּף הַדְּבָרִים – שֶׁל גַּזְלָן מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן, שֶׁל גַּנָּב אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן; לְפִי שֶׁלֹּא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. rabi chimon omér: 'hilouf hadevarim – chel gazlan ma'hchava metameatan, chel ganav én ma'hchava metameatan; lefi chelo nityaachou habealim.
17. אָמַר עוּלָּא: מַחֲלוֹקֶת בִּסְתָם, אֲבָל בְּיָדוּעַ – דִּבְרֵי הַכֹּל יֵאוּשׁ קָנֵי. רַבָּה אָמַר: בְּיָדוּעַ נָמֵי מַחֲלוֹקֶת. amar oula: ma'haloket bistam, aval beyadoua – divré hakol yéouch kané. raba amar: beyadoua namé ma'haloket.
18. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַבָּה: לָא תִּיפְלוֹג עֲלֵיהּ דְּעוּלָּא, דִּתְנַן בְּמַתְנִיתִין כְּווֹתֵיהּ – ״לְפִי שֶׁלֹּא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים״. טַעְמָא דְּלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, אֲבָל נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ! amar léh abayé leraba: la tiflog aléh deoula, ditnan bematnitin keotéh – "lefi chelo nityaachou habealim". tama delo nityaachou habealim, aval nityaachou habealim – haré élou chelo!
19. אֲמַר לֵיהּ: אֲנַן, ״לְפִי שֶׁאֵין יֵאוּשׁ לַבְּעָלִים״ מַתְנִינַן לַהּ. amar léh: anan, "lefi cheén yéouch labealim" matninan lah.
20. תְּנַן: נָטְלוּ מוֹכְסִין חֲמוֹרוֹ כּוּ׳. מַנִּי? tenan: natlou mokhsin 'hamoro kou'. mani?
21. אִי רַבָּנַן – קַשְׁיָא גַּזְלָן, אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן – קַשְׁיָא גַּנָּב! i rabanan – kachya gazlan, i rabi chimon – kachya ganav!
22. בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא, דְּאָמַר: בְּיָדוּעַ – קָנֵי; הָכָא נָמֵי בְּיָדוּעַ, וְדִבְרֵי הַכֹּל. bichlama leoula, deamar: beyadoua – kané; hakha namé beyadoua, vedivré hakol.
23. אֶלָּא לְרַבָּה, דְּאָמַר: בְּיָדוּעַ נָמֵי מַחְלוֹקֶת; הָא מַנִּי? לָא רַבָּנַן וְלָא רַבִּי שִׁמְעוֹן! בְּלִסְטִים מְזוּיָּין, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. ela leraba, deamar: beyadoua namé ma'hloket; ha mani? la rabanan vela rabi chimon! belistim mezouyan, verabi chimon hi.
24. אִי הָכִי, הַיְינוּ גַּזְלָן! תְּרֵי גַּוְונֵי גַּזְלָן. i hakhi, haynou gazlan! teré gavné gazlan.
25. תָּא שְׁמַע: הַגַּנָּב וְהַגַּזְלָן וְהָאַנָּס – הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ, וּתְרוּמָתָן תְּרוּמָה, וּמַעְשְׂרוֹתָן מַעֲשֵׂר. ta chema: haganav vehagazlan vehaanas – hekdéchan hekdéch, outroumatan terouma, oumaserotan maasér.
26. מַנִּי? אִי רַבָּנַן – קַשְׁיָא גַּזְלָן, אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן – קַשְׁיָא גַּנָּב! mani? i rabanan – kachya gazlan, i rabi chimon – kachya ganav!
27. בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא, דְּאָמַר בְּיָדוּעַ קָנֵי; הָכָא נָמֵי בְּיָדוּעַ, וְדִבְרֵי הַכֹּל הִיא. אֶלָּא לְרַבָּה, דְּאָמַר בְּיָדוּעַ נָמֵי מַחְלוֹקֶת; הָא מַנִּי? לָא רַבָּנַן וְלָא רַבִּי שִׁמְעוֹן! bichlama leoula, deamar beyadoua kané; hakha namé beyadoua, vedivré hakol hi. ela leraba, deamar beyadoua namé ma'hloket; ha mani? la rabanan vela rabi chimon!
28. הָכָא נָמֵי – בְּלִסְטִים מְזוּיָּין, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אִי הָכִי, הַיְינוּ גַּזְלָן! תְּרֵי גַּוְונֵי גַּזְלָן. hakha namé – belistim mezouyan, verabi chimon hi. i hakhi, haynou gazlan! teré gavné gazlan.
29. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא מַתְנִיתָא – רַבִּי הִיא; דְּתַנְיָא, רַבִּי אָמַר: גַּנָּב – כְּגַזְלָן, vei baét éma: ha matnita – rabi hi; detanya, rabi amar: ganav – kegazlan,

Daf 114b

1. וְקַיְמָא לַן כְּגַזְלָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. vekayma lan kegazlan lerabi chimon.
2. גּוּפָא – רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי: גַּנָּב – כְּגַזְלָן. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כְּגַזְלָן דְּרַבָּנַן קָאָמַר – וְלָא קָנֵי; אוֹ דִלְמָא כְּגַזְלָן דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן קָאָמַר, וּקְנֵי? goufa – rabi omér, omér ani: ganav – kegazlan. ibaya leou: kegazlan derabanan kaamar – vela kané; o dilma kegazlan derabi chimon kaamar, oukné?
3. תָּא שְׁמַע: נָטְלוּ מוֹכְסִין חֲמוֹרוֹ וְכוּ׳. ta chema: natlou mokhsin 'hamoro vekhou'.
4. מַנִּי? אִי רַבָּנַן, קַשְׁיָא גַּזְלָן! אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, קַשְׁיָא גַּנָּב! mani? i rabanan, kachya gazlan! i rabi chimon, kachya ganav!
5. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רַבִּי – כְּגַזְלָן דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן קָאָמַר, וְקָנֵי; הָא מַנִּי – רַבִּי הִיא, מִשּׁוּם הָכִי קָנֵי. i amrate bichlama rabi – kegazlan derabi chimon kaamar, vekané; ha mani – rabi hi, michoum hakhi kané.
6. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ כְּגַזְלָן דְּרַבָּנַן קָאָמַר, וְלָא קָנֵי; הָא מַנִּי? לָא רַבִּי וְלָא רַבִּי שִׁמְעוֹן וְלָא רַבָּנַן! ela i amrate kegazlan derabanan kaamar, vela kané; ha mani? la rabi vela rabi chimon vela rabanan!
7. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּלִסְטִים מְזוּיָּין, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אִי הָכִי, הַיְינוּ גַּזְלָן! תְּרֵי גַּוְונֵי גַּזְלָן. hakha bema askinan? belistim mezouyan, verabi chimon hi. i hakhi, haynou gazlan! teré gavné gazlan.
8. תָּא שְׁמַע: הַגַּנָּב וְהַגַּזְלָן וְהָאַנָּס – הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ, וּתְרוּמָתָן תְּרוּמָה, וּמַעְשְׂרוֹתָן מַעֲשֵׂר. ta chema: haganav vehagazlan vehaanas – hekdéchan hekdéch, outroumatan terouma, oumaserotan maasér.
9. מַנִּי? אִי רַבָּנַן – קַשְׁיָא גַּזְלָן, אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן – קַשְׁיָא גַּנָּב! mani? i rabanan – kachya gazlan, i rabi chimon – kachya ganav!
10. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא גַּנָּב כְּגַזְלָן דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן קָאָמַר, מִשּׁוּם הָכִי קָנֵי; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ גַּנָּב כְּגַזְלָן דְּרַבָּנַן, הָא מַנִּי? i amrate bichlama ganav kegazlan derabi chimon kaamar, michoum hakhi kané; ela i amrate ganav kegazlan derabanan, ha mani?
11. בְּלִסְטִים מְזוּיָּין, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אִי הָכִי, הַיְינוּ גַּזְלָן! תְּרֵי גַּוְונֵי גַּזְלָן. belistim mezouyan, verabi chimon hi. i hakhi, haynou gazlan! teré gavné gazlan.
12. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַבָּה: תָּא שְׁמַע, דְּמַתְנֵי רַבִּי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ: לֹא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַחְרָיוּת מַמָּשׁ; אֶלָּא אֲפִילּוּ פָּרָה וְחוֹרֵשׁ בָּהּ, חֲמוֹר וּמְחַמֵּר אַחֲרָיו – חַיָּיבִין לְהַחְזִיר, מִפְּנֵי כְּבוֹד אֲבִיהֶן. amar léh rav aché leraba: ta chema, dematné rabi lerabi chimon beréh: lo davar cheyéch bo a'hraout mamach; ela afilou para ve'horéch bah, 'hamor oum'hamér a'hara – 'hayavin leha'hzir, mipené kevod avihen.
13. טַעְמָא מִפְּנֵי כְּבוֹד אֲבִיהֶן, הָא לָאו כְּבוֹד אֲבִיהֶן – לָא; שְׁמַע מִינַּהּ: רַבִּי – גַּזְלָן דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן קָאָמַר! שְׁמַע מִינַּהּ. tama mipené kevod avihen, ha la kevod avihen – la; chema minah: rabi – gazlan derabi chimon kaamar! chema minah.
14. וְכֵן נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים. מַאי ״וְכֵן״? vekhén ne'hil chel devorim. ma "vekhén"?
15. הָכִי קָאָמַר: אֲפִילּוּ נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים, דְּקִנְיָן דְּרַבָּנַן הוּא. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הַאי, כֵּיוָן דְּרַבָּנַן בְּעָלְמָא הוּא דְּקָנֵי לֵיהּ – אֲפִילּוּ סְתָמָא נָמֵי מִיָּיאַשׁ; קָא מַשְׁמַע לַן: אִם נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים – אֵין, אִי לָא – לָא. hakhi kaamar: afilou ne'hil chel devorim, dekinyan derabanan hou. salka datakh aména: ha, kévan derabanan bealma hou dekané léh – afilou setama namé miyaach; ka machma lan: im nityaachou habealim – én, i la – la.
16. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה: נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה וְקָטָן כּוּ׳. amar rabi yo'hanan ben beroka: neemenet icha vekatan kou'.
17. אִשָּׁה וְקָטָן בְּנֵי עֵדוּת נִינְהוּ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָיוּ בְּעָלִים מְרַדְּפִין אַחֲרֵיהֶם, וְאִשָּׁה וְקָטָן מַסִּיחִין לְפִי תּוּמָּם, וְאוֹמֵר: מִכָּאן יָצָא נְחִיל זֶה. icha vekatan bené édout ninou? amar rav yeouda amar chemouél: hakha bema askinan – kegon chehaou bealim meradefin a'haréhem, veicha vekatan masi'hin lefi toumam, veomér: mikan yatsa ne'hil ze.
18. אָמַר רַב אָשֵׁי: אֵין מֵסִיחַ לְפִי תּוּמּוֹ כָּשֵׁר – אֶלָּא לְעֵדוּת אִשָּׁה בִּלְבָד. amar rav aché: én mési'ha lefi toumo kachér – ela leédout icha bilvad.
19. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וְלָא? וַהֲרֵי נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים – מֵסִיחַ לְפִי תּוּמּוֹ הוּא! שָׁאנֵי נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים, דְּקִנְיַן דְּרַבָּנַן הוּא. amar léh ravina lerav aché: vela? vaharé ne'hil chel devorim – mési'ha lefi toumo hou! chané ne'hil chel devorim, dekinyan derabanan hou.
20. וּדְאוֹרָיְיתָא לָא? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מֵסִיחַ לְפִי תּוּמּוֹ, וְאוֹמֵר: ״זְכוּרַנִי כְּשֶׁאֲנִי תִּינוֹק, וּמוּרְכָּבַנִי עַל כְּתֵיפוֹ שֶׁל אַבָּא, וְהוֹצִיאוּנִי מִבֵּית הַסֵּפֶר, וְהִפְשִׁיטוּנִי אֶת כֻּתׇּנְתִּי, וְהִטְבִּילוּנִי לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה לָעֶרֶב״. oudorayta la? vehaamar rav yeouda amar chemouél: maase beadam e'had chehaya mési'ha lefi toumo, veomér: "zekhourani kecheani tinok, oumourkavani al ketéfo chel aba, veotsiouni mibét haséfer, vehifchitouni et koutonti, vehitbilouni leekhol bitrouma laerev".
21. וְרַבִּי חֲנִינָא מְסַיֵּים בַּהּ הָכִי: ״וַחֲבֵירַי בְּדֵילִין מִמֶּנִּי, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתִי: יוֹחָנָן אוֹכֵל חַלּוֹת״. וְהֶעֱלָהוּ רַבִּי לַכְּהוּנָּה עַל פִּיו! verabi 'hanina mesayém bah hakhi: "va'havéra bedélin mimeni, vehaou korin oti: yo'hanan okhél 'halot". veheelaou rabi lakeouna al pi!
22. בִּתְרוּמָה דְּרַבָּנַן. bitrouma derabanan.
23. וְאַכַּתִּי, דְּאוֹרָיְיתָא לָא? וְהָא כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַב חָנָא קַרְטִיגָנָא, וְאָמְרִי לַהּ רַב אַחָא קַרְטִיגָנָא מִשְׁתַּעֵי: מַעֲשֶׂה בָּא לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וְאָמְרִי לַהּ מַעֲשֶׂה בָּא לִפְנֵי רַבִּי, בְּתִינוֹק אֶחָד שֶׁהָיָה מֵסִיחַ לְפִי תּוּמּוֹ, וְאָמַר: ״אֲנִי וְאִמִּי נִשְׁבִּינוּ לְבֵין הַגּוֹיִם, יָצָאתִי לִשְׁאוֹב מַיִם – דַּעְתִּי עַל אִמִּי, לִלְקוֹט עֵצִים – דַּעְתִּי עַל אִמִּי״. veakati, deorayta la? veha ki ata rav dimi amar rav 'hana kartigana, veamri lah rav a'ha kartigana michtaé: maase ba lifné rabi yeochoua ben lévi, veamri lah maase ba lifné rabi, betinok e'had chehaya mési'ha lefi toumo, veamar: "ani veimi nichbinou levén hagoyim, yatsati lichov mayim – dati al imi, lilkot étsim – dati al imi".
24. וְהִשִּׂיאָהּ רַבִּי עַל פִּיו לַכְּהוּנָּה! vehisiah rabi al pi lakeouna!
25. בִּשְׁבוּיָה הֵקֵילּוּ. bichvouya hékélou.
26. אֲבָל לֹא יָקוֹץ אֶת סוֹכוֹ [וְכוּ׳]. תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: תְּנַאי בֵּית דִּין הוּא, שֶׁיְּהֵא יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֶה שֶׁל חֲבֵירוֹ וְקוֹצֵץ סוֹכוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, לְהַצִּיל אֶת נְחִילוֹ. וְנוֹטֵל דְּמֵי סוֹכוֹ מִתּוֹךְ נְחִילוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. aval lo yakots et sokho [vekhou']. tanya, rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka omér: tena bét din hou, cheyehé yoréd letokh sade chel 'havéro vekotséts sokho chel 'havéro, lehatsil et ne'hilo. venotél demé sokho mitokh ne'hilo chel 'havéro.
27. וּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא, שֶׁיְּהֵא שׁוֹפֵךְ יֵינוֹ וּמַצִּיל אֶת דּוּבְשָׁנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וְנוֹטֵל דְּמֵי יֵינוֹ מִתּוֹךְ דּוּבְשָׁנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. וּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא, שֶׁיְּהֵא מְפָרֵק אֶת עֵצָיו וְטוֹעֵן פִּשְׁתָּנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וְנוֹטֵל דְּמֵי עֵצָיו מִתּוֹךְ פִּשְׁתָּנוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ. outna bét din hou, cheyehé chofékh yéno oumatsil et douvchano chel 'havéro, venotél demé yéno mitokh douvchano chel 'havéro. outna bét din hou, cheyehé mefarék et étsa vetoén pichtano chel 'havéro, venotél demé étsa mitokh pichtano chel 'havéro. cheal menat kén hin'hil yeochoua leyisraél et haarets.
28. מַתְנִי׳ הַמַּכִּיר כֵּלָיו וּסְפָרָיו בְּיַד אַחֵר, וְיָצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵיבָה בָּעִיר – יִשָּׁבַע לוֹ לוֹקֵחַ כַּמָּה נָתַן, וְיִטּוֹל. וְאִם לָאו – לָאו כֹּל הֵימֶנּוּ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: מְכָרָן לְאַחֵר, וּלְקָחָן זֶה הֵימֶנּוּ. matni' hamakir kéla ousfara beyad a'hér, veyatsa lo chém genéva bair – yichava lo loké'ha kama natan, veyitol. veim la – la kol hémenou, cheani omér: mekharan lea'hér, oulka'han ze hémenou.
29. גְּמָ׳ וְכִי יָצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵיבָה בָּעִיר – מַאי הָוֵי? לֵיחוּשׁ דִּילְמָא זַבְּנִינְהוּ, וְהוּא נִיהוּ קָא מַפֵּיק שְׁמָא! gema' vekhi yatsa lo chém genéva bair – ma havé? lé'houch dilma zabeninou, veou niou ka mapék chema!
30. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כְּגוֹן שֶׁבָּאוּ בְּנֵי אָדָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְעָמַד וְהִפְגִּין בַּלַּיְלָה, וְאָמַר: נִגְנְבוּ כֵלַיִי. כׇּל שֶׁכֵּן עִילָּא מָצָא! amar rav yeouda amar rav: kegon chebaou bené adam betokh béto, veamad vehifgin balayla, veamar: nignevou khélayi. kol chekén ila matsa!
31. רַב כָּהֲנָא מְסַיֵּים בַּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה מַחְתֶּרֶת חֲתוּרָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּבְנֵי אָדָם שֶׁלָּנוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – יָצְאוּ, וְאַנְבּוּרְקְרָאוֹת שֶׁל כֵּלִים עַל כִּתְפֵיהֶם, וְהַכֹּל אוֹמְרִים: ״נִגְנְבוּ כֵּלָיו שֶׁל פְּלוֹנִי״. rav kahana mesayém bah micheméh derav: kegon chehayta ma'hteret 'hatoura betokh béto, ouvné adam chelanou betokh béto – yatsou, veanbourkeraot chel kélim al kitféhem, vehakol omrim: "nignevou kéla chel peloni".
32. וְדִלְמָא כֵּלִים הֲווֹ, סְפָרִים לָא הֲווֹ! אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן דְּקָאָמְרִי נָמֵי סְפָרִים. vedilma kélim hao, sefarim la hao! amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: kegon dekaamri namé sefarim.
33. וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא זוּטְרֵי, וְקָא טָעֵין רַבְרְבֵי! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, דְּקָאָמְרִי: סֵפֶר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. velé'houch dilma zoutré, veka taén ravrevé! amar rabi yosé bar 'hanina, dekaamri: séfer peloni oufloni.
34. וְדִלְמָא הֲווֹ עַתִּיקֵי, וְקָא טָעֵין חַדְתֵי! אָמַר רַב, כְּגוֹן דְּאָמְרִי: ״הַלָּלוּ כֵּלָיו שֶׁל פְּלוֹנִי, הַלָּלוּ סְפָרָיו שֶׁל פְּלוֹנִי״. vedilma hao atiké, veka taén 'hadté! amar rav, kegon deamri: "halalou kéla chel peloni, halalou sefara chel peloni".
35. וּמִי אָמַר רַב הָכִי? וְהָאָמַר רַב: בָּא בַּמַּחְתֶּרֶת, וְנָטַל כֵּלִים וְיָצָא – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? בִּדְמֵי קְנָנְהוּ! oumi amar rav hakhi? vehaamar rav: ba bama'hteret, venatal kélim veyatsa – patour. ma tama? bidmé kenanou!
36. הָנֵי מִילֵּי דִּקְנָנְהוּ – בְּבָא בַּמַּחְתֶּרֶת, דְּמֵעִיקָּרָא מְסַר נַפְשֵׁיהּ לִקְטָלָא; אֲבָל הָנֵי, כֵּיוָן דְּלָא מְסַרוּ נַפְשַׁיְיהוּ לִקְטָלָא – לָא. hané milé diknanou – beva bama'hteret, deméikara mesar nafchéh liktala; aval hané, kévan dela mesarou nafchayou liktala – la.
37. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בַּעַל הַבַּיִת הֶעָשׂוּי לִמְכּוֹר כֵּלָיו, אֲבָל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לִמְכּוֹר כֵּלָיו – amar rava: lo chanou ela baal habayit heasou limkor kéla, aval baal habayit cheéno asou limkor kéla –

Daf 115a

1. לָא צָרִיךְ לְאַהְדּוֹרֵי עֲלֵיהּ כּוּלֵּי הַאי. la tsarikh leahdoré aléh koulé ha.
2. וְדִלְמָא אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ זוּזֵי, וְזַבֵּין! אָמַר רַב אָשֵׁי: הֲרֵי יָצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵיבָה בָּעִיר. vedilma itsterikh léh zouzé, vezabén! amar rav aché: haré yatsa lo chém genéva bair.
3. אִיתְּמַר: גָּנַב וּמָכַר, וְאַחַר כָּךְ הוּכַּר הַגַּנָּב – רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא אָמַר: הַדִּין עִם הָרִאשׁוֹן. רַבִּי יוֹחָנָן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי אָמַר: הַדִּין עִם הַשֵּׁנִי. itemar: ganav oumakhar, vea'har kakh houkar haganav – rav micheméh derabi 'hiya amar: hadin im harichon. rabi yo'hanan micheméh derabi yana amar: hadin im hachéni.
4. אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא פְּלִיגִי; כָּאן לִפְנֵי יֵאוּשׁ – הַדִּין עִם הַשֵּׁנִי, כָּאן לְאַחַר יֵאוּשׁ – הַדִּין עִם הָרִאשׁוֹן. amar rav yoséf: la peligi; kan lifné yéouch – hadin im hachéni, kan lea'har yéouch – hadin im harichon.
5. וְתַרְוַיְיהוּ אִית לְהוּ דְּרַב חִסְדָּא. vetarvayou it leou derav 'hisda.
6. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְלָא פְּלִיגִי? הָא מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה כְּלִפְנֵי יֵאוּשׁ דָּמֵי, וּפְלִיגִי! דִּתְנַן, אָמַר לוֹ: ״מְכוֹר לִי מֵעֶיהָ שֶׁל פָּרָה״, וְהָיוּ בָּהֶן מַתָּנוֹת – נוֹתְנָן לְכֹהֵן, וְאֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים. לָקַח הֵימֶנּוּ בְּמִשְׁקָל – נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן, וּמְנַכֶּה לוֹ מִן הַדָּמִים. amar léh abayé: vela peligi? ha matenot keouna kelifné yéouch damé, oufligi! ditnan, amar lo: "mekhor li méeha chel para", vehaou bahen matanot – notnan lekhohén, veéno menake lo min hadamim. laka'h hémenou bemichkal – notno lekhohén, oumnake lo min hadamim.
7. וְאָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁשָּׁקַל לְעַצְמוֹ, אֲבָל שָׁקַל לוֹ הַטַּבָּח – הַדִּין עִם הַטַּבָּח. veamar rav: lo chanou ela chechakal leatsmo, aval chakal lo hataba'h – hadin im hataba'h.
8. אֵימָא: אַף דִּין עִם הַטַּבָּח. מַהוּ דְּתֵימָא: אֵין מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה נִגְזָלוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן. éma: af din im hataba'h. maou detéma: én matenot keouna nigzalot, ka machma lan.
9. וּלְאַבָּיֵי דְּאָמַר פְּלִיגִי, בְּמַאי פְּלִיגִי? בִּדְרַב חִסְדָּא. oulabayé deamar peligi, bema peligi? bidrav 'hisda.
10. רַב זְבִיד אָמַר: כְּגוֹן שֶׁנִּתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים בְּיַד לוֹקֵחַ, וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ בְּיַד גַּנָּב. rav zevid amar: kegon chenityaachou habealim beyad loké'ha, velo nityaachou beyad ganav.
11. וּבְהָא פְּלִיגִי – מָר סָבַר: יֵאוּשׁ וְאַחַר כָּךְ שִׁינּוּי רְשׁוּת – קָנֵי, שִׁינּוּי רְשׁוּת וְאַחַר כָּךְ יֵאוּשׁ – לָא קָנֵי; וּמָר סָבַר: לָא שְׁנָא. ouvha peligi – mar savar: yéouch vea'har kakh chinou rechout – kané, chinou rechout vea'har kakh yéouch – la kané; oumar savar: la chena.
12. רַב פָּפָּא אָמַר: בִּגְלִימָא – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּהָדַר לְמָרֵיהּ, וְהָכָא בְּעָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק קָמִיפַּלְגִי – rav papa amar: biglima – dekhoulé alma la peligi dehadar lemaréh, vehakha beasou bo takanat hachouk kamipalgi –
13. רַב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא אָמַר הַדִּין עִם הָרִאשׁוֹן – דִּינָא דְּלוֹקֵחַ דְּלִישְׁקוֹל זוּזֵי מִגַּנָּב, וְלֹא עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק. וְרַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם דְּרַבִּי יַנַּאי אָמַר הַדִּין עִם הַשֵּׁנִי – דִּינָא דְּלוֹקֵחַ דְּלִישְׁקוֹל מִבַּעַל הַבַּיִת, וְעָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק. rav micheméh derabi 'hiya amar hadin im harichon – dina deloké'ha delichkol zouzé miganav, velo asou bo takanat hachouk. verabi yo'hanan michoum derabi yana amar hadin im hachéni – dina deloké'ha delichkol mibaal habayit, veasou bo takanat hachouk.
14. וְסָבַר רַב לֹא עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק? וְהָא רַב הוּנָא תַּלְמִידֵיהּ דְּרַב הֲוָה, וְחָנָן בִּישָׁא גְּנַב גְּלִימָא וְזַבְּנַהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, אֲמַר לֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא: זִיל שְׁרִי עֲבִיטָךְ! vesavar rav lo asou bo takanat hachouk? veha rav houna talmidéh derav hava, ve'hanan bicha genav gelima vezabenah. ata lekaméh derav houna, amar léh lehaou gavra: zil cheri avitakh!
15. שָׁאנֵי חָנָן בִּישָׁא, כֵּיוָן דְּלֵיכָּא לְאִישְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ – כְּלֹא הוּכַּר דָּמֵי. chané 'hanan bicha, kévan deléka leichtalomé minéh – kelo houkar damé.
16. אָמַר רָבָא: אִם גַּנָּב מְפוּרְסָם הוּא, לֹא עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק. וְהָא חָנָן בִּישָׁא, דִּמְפוּרְסָם הֲוָה, וְעָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק! נְהִי דִּמְפוּרְסַם לְבִישׁוּתָא, לִגְנִיבוּתָא לָא מְפוּרְסַם. amar rava: im ganav mefoursam hou, lo asou bo takanat hachouk. veha 'hanan bicha, dimfoursam hava, veasou bo takanat hachouk! nehi dimfoursam levichouta, lignivouta la mefoursam.
17. אִיתְּמַר: גָּנַב וּפָרַע בְּחוֹבוֹ, גָּנַב וּפָרַע בְּהֶיקֵּיפוֹ – לֹא עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק, דְּאָמְרִי: לָא אַדַּעְתָּא דְּהָנְהוּ יְהַבְתְּ לֵיהּ מִידֵּי. itemar: ganav oufara be'hovo, ganav oufara behekéfo – lo asou bo takanat hachouk, deamri: la adata dehanou yehavte léh midé.
18. מַשְׁכַּנְתָּא; שָׁוֵי מָאתַן בִּמְאָה – עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק. שָׁוֶה בְּשָׁוֶה – אַמֵּימָר אָמַר: לֹא עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק, מָר זוּטְרָא אָמַר: עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק. machkanta; chavé matan bima – asou bo takanat hachouk. chave bechave – amémar amar: lo asou bo takanat hachouk, mar zoutra amar: asou bo takanat hachouk.
19. וְהִלְכְתָא: עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק. vehilkheta: asou bo takanat hachouk.
20. זְבִינָא; שָׁוֶה בְּשָׁוֶה – עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק. שָׁוֵי מְאָה בְּמָאתַן – רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: לֹא עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק, רָבָא אָמַר: עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק. zevina; chave bechave – asou bo takanat hachouk. chavé mea bematan – rav chéchet amar: lo asou bo takanat hachouk, rava amar: asou bo takanat hachouk.
21. וְהִלְכְתָא: בְּכוּלְּהוּ עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק, לְבַר מִגָּנַב וּפָרַע בְּחוֹבוֹ, גָּנַב וּפָרַע בְּהֶיקֵּיפוֹ. vehilkheta: bekhouleou asou bo takanat hachouk, levar miganav oufara be'hovo, ganav oufara behekéfo.
22. אֲבִימִי בַּר נָאזִי חֲמוּהּ דְּרָבִינָא הֲוָה מַסֵּיק בְּהָהוּא גַּבְרָא אַרְבְּעָה זוּזֵי. גְּנַב גְּלִימָא אֵתְיַאּ נִיהֲלֵיהּ, אוֹזְפֵיהּ אַרְבְּעָה זוּזֵי אַחֲרִינֵי. לְסוֹף הוּכַּר הַגַּנָּב. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבִינָא, avimi bar nazi 'hamouh deravina hava masék behaou gavra arbea zouzé. genav gelima étya nihaléh, ozféh arbea zouzé a'hariné. lesof houkar haganav. ata lekaméh deravina,
23. אֲמַר: קַמָּאֵי – גָּנַב וּפָרַע בְּחוֹבוֹ, וְלָא בָּעֵי לְמִיתַּב לֵיהּ וְלָא מִידֵּי; הָנָךְ אַרְבְּעָה זוּזֵי אַחֲרִינֵי – שְׁקוֹל זוּזָךְ, וְ[אַ]הְדַּר גְּלִימֵי[הּ]. amar: kamaé – ganav oufara be'hovo, vela baé lemitav léh vela midé; hanakh arbea zouzé a'hariné – chekol zouzakh, ve[a]hedar gelimé[h].
24. מַתְקֵיף לַהּ רַב כֹּהֵן: וְדִלְמָא גְּלִימָא – בְּהָנֵי זוּזֵי קַמָּאֵי יַהֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ, ״גָּנַב וּפָרַע בְּחוֹבוֹ, גָּנַב וּפָרַע בְּהֶיקֵּיפוֹ״; וְאַרְבְּעָה זוּזֵי בָּתְרָאֵי – הֵימוֹנֵי הֵימְנֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּהֵימְנֵיהּ מֵעִיקָּרָא! אִיגַּלְגַּל מִילְּתָא, מְטָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, אָמַר: הִלְכְתָא כְּרַב כֹּהֵן. matkéf lah rav kohén: vedilma gelima – behané zouzé kamaé yahavah nihaléh, "ganav oufara be'hovo, ganav oufara behekéfo"; vearbea zouzé batraé – hémoné hémnéh, ki hékhi dehémnéh méikara! igalgal mileta, meta lekaméh derabi avaou, amar: hilkheta kerav kohén.
25. נַרְשָׁאָה גְּנַב סִפְרָא, זַבְּנֵיהּ לְפַפּוּנָאָה בִּתְמָנַן זוּזֵי. אֲזַל פַּפּוּנָאָה, זַבְּנֵיהּ לְבַר מָחוֹזָאָה בִּמְאָה וְעֶשְׂרִין זוּזֵי. לְסוֹף הוּכַּר הַגַּנָּב. אָמַר אַבָּיֵי: לֵיזִיל מָרֵי דְסִפְרָא וְיָהֵב לֵיהּ לְבַר מָחוֹזָא תְּמָנַן זוּזֵי וְשָׁקֵיל סִפְרֵיהּ, וְאָזֵיל בַּר מָחוֹזָאָה וְשָׁקֵיל אַרְבְּעִין מִפַּפּוּנָאָה. narchaa genav sifra, zabenéh lefapounaa bitmanan zouzé. azal papounaa, zabenéh levar ma'hozaa bima veesrin zouzé. lesof houkar haganav. amar abayé: lézil maré desifra veyahév léh levar ma'hoza temanan zouzé vechakél sifréh, veazél bar ma'hozaa vechakél arbein mipapounaa.
26. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: הַשְׁתָּא לוֹקֵחַ מִגַּנָּב – עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנַת הַשּׁוּק, לוֹקֵחַ מִלּוֹקֵחַ מִיבַּעְיָא? matkéf lah rava: hachta loké'ha miganav – asou bo takanat hachouk, loké'ha miloké'ha mibaya?
27. אֶלָּא אָמַר רָבָא: לֵיזִיל מָרֵיהּ דְּסִפְרָא וְיָהֵיב לֵיהּ לְבַר מָחוֹזָאָה מְאָה וְעֶשְׂרִין זוּזֵי וְשָׁקֵיל סִפְרֵיהּ, וְלֵיזִיל מָרֵי[הּ] דְסִפְרָא וְלִישְׁקוֹל אַרְבְּעִין מִפַּפּוּנָאָה, וּתְמָנַן מִנַּרְשָׁאָה. ela amar rava: lézil maréh desifra veyahév léh levar ma'hozaa mea veesrin zouzé vechakél sifréh, velézil maré[h] desifra velichkol arbein mipapounaa, outmanan minarchaa.
28. מַתְנִי׳ זֶה בָּא בְּחָבִיתוֹ שֶׁל יַיִן וְזֶה בָּא בְּכַדּוֹ שֶׁל דְּבַשׁ, נִסְדְּקָה חָבִית שֶׁל דְּבַשׁ, וְשָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ וְהִצִּיל אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹכוֹ – matni' ze ba be'havito chel yayin veze ba bekhado chel devach, nisdeka 'havit chel devach, vechafakh ze et yéno vehitsil et hadevach letokho –

Daf 115b

1. אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. וְאִם אָמַר: ״אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ, וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְּמֵי שֶׁלִּי״ – חַיָּיב לִיתֵּן לוֹ. én lo ela sekharo. veim amar: "atsil et chelekha, veata notén li demé cheli" – 'hayav litén lo.
2. שָׁטַף נַחַל חֲמוֹרוֹ וַחֲמוֹר חֲבֵירוֹ, שֶׁלּוֹ יָפֶה מָנֶה וְשֶׁל חֲבֵירוֹ מָאתַיִם, וְהִנִּיחַ זֶה אֶת שֶׁלּוֹ וְהִצִּיל אֶת שֶׁל חֲבֵירוֹ – אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. וְאִם אָמַר לוֹ: ״אֲנִי אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ, וְאַתָּה נוֹתֵן לִי אֶת שֶׁלִּי״ – חַיָּיב לִיתֵּן לוֹ. chataf na'hal 'hamoro va'hamor 'havéro, chelo yafe mane vechel 'havéro matayim, vehini'ha ze et chelo vehitsil et chel 'havéro – én lo ela sekharo. veim amar lo: "ani atsil et chelekha, veata notén li et cheli" – 'hayav litén lo.
3. גְּמָ׳ וְאַמַּאי? לֵימָא לֵיהּ: מֵהֶפְקֵירָא קָא זָכֵינָא! מִי לָא תַּנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה טָעוּן כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן, וְרָאָה שֶׁהֵן מִשְׁתַּבְּרוֹת, לֹא יֹאמַר: ״הֲרֵי זֶה תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר עַל פֵּירוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי״, וְאִם אָמַר – לֹא אָמַר כְּלוּם? gema' veama? léma léh: méhefkéra ka zakhéna! mi la tanya: haré chehaya taoun kadé yayin vekhadé chemen, veraa chehén michtaberot, lo yomar: "haré ze terouma oumaasér al pérot cheyéch li betokh béti", veim amar – lo amar keloum?
4. כִּדְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: כְּשֶׁעֵקֶל בֵּית הַבַּד כָּרוּךְ עָלֶיהָ; הָכִי נָמֵי, כְּשֶׁעֵקֶל בֵּית הַבַּד כָּרוּךְ עָלֶיהָ. kidamar rabi yirmeya: kecheékel bét habad karoukh aleha; hakhi namé, kecheékel bét habad karoukh aleha.
5. וְאִם אָמַר – לֹא אָמַר כְּלוּם? וְהָתַנְיָא: מִי שֶׁבָּא בַּדֶּרֶךְ וּמָעוֹת בְּיָדוֹ וְאַנָּס כְּנֶגְדּוֹ, לֹא יֹאמַר: ״הֲרֵי פֵּירוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּתוֹךְ בֵּיתִי מְחוּלָּלִים עַל מָעוֹת הַלָּלוּ״, וְאִם אָמַר – דְּבָרָיו קַיָּימִין! veim amar – lo amar keloum? vehatanya: mi cheba baderekh oumaot beyado veanas kenegdo, lo yomar: "haré pérot cheyéch li betokh béti me'houlalim al maot halalou", veim amar – devara kayamin!
6. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּשֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל. אִי בְּשֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל, לְכַתְּחִלָּה אַמַּאי לֹא יֹאמַר? בְּשֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל עַל יְדֵי הַדְּחָק. hakha bema askinan – becheyakhol lehatsil. i becheyakhol lehatsil, lekhate'hila ama lo yomar? becheyakhol lehatsil al yedé hade'hak.
7. וְכֹל הֵיכָא דְּאִיכָּא הֶפְסֵידָא, לְכַתְּחִלָּה לֹא יֹאמַר? וְהָתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיוּ לוֹ עֶשֶׂר חָבִיּוֹת שֶׁל טֶבֶל טָמֵא, וְרָאָה אַחַת מֵהֶן שֶׁנִּשְׁבְּרָה אוֹ שֶׁנִּתְגַּלְּתָה, אוֹמֵר: ״הֲרֵי הִיא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל תֵּשַׁע חַבְרוֹתֶיהָ״. וּבְשֶׁמֶן לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן, מִפְּנֵי הֶפְסֵד כֹּהֵן! vekhol hékha deika hefséda, lekhate'hila lo yomar? vehatanya: haré chehaou lo eser 'haviyot chel tevel tamé, veraa a'hat méhen chenichbera o chenitgaleta, omér: "haré hi teroumat maasér al técha 'havroteha". ouvchemen lo yaase kén, mipené hefséd kohén!
8. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: כְּשֶׁעֵקֶל בֵּית הַבַּד כָּרוּךְ עָלֶיהָ. בִּשְׁלָמָא שֶׁנִּשְׁבְּרָה – חַזְיָא, אֶלָּא נִתְגַּלְּתָה – לְמַאי חַזְיָא? amar rabi yirmeya: kecheékel bét habad karoukh aleha. bichlama chenichbera – 'hazya, ela nitgaleta – lema 'hazya?
9. וְכִי תֵּימָא חַזְיָא לְזִילּוּף, וְהָתַנְיָא: מַיִם שֶׁנִּתְגַּלּוּ – הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁפְּכֵם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; וְלֹא יְגַבֵּל בָּהֶן אֶת הַטִּיט; וְלֹא יְרַבֵּץ בָּהֶן אֶת הַבַּיִת; וְלֹא יַשְׁקֶה מֵהֶם אֶת בְּהֶמְתּוֹ, וְלֹא בֶּהֱמַת חֲבֵירוֹ! vekhi téma 'hazya lezilouf, vehatanya: mayim chenitgalou – haré ze lo yichpekhém birchout harabim; velo yegabél bahen et hatit; velo yerabéts bahen et habayit; velo yachke méhem et behemto, velo behemat 'havéro!
10. דְּעַבַּר לָהּ בִּמְסַנֶּנֶת, כְּרַבִּי נְחֶמְיָה – דְּתַנְיָא: מְסַנֶּנֶת, יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם גִּילּוּי. אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁהַתַּחְתּוֹנָה מְגוּלָּה, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַתַּחְתּוֹנָה מְכוּסָּה – אַף עַל פִּי שֶׁהָעֶלְיוֹנָה מְגוּלָּה, אֵין בָּהּ מִשּׁוּם גִּילּוּי; לְפִי שֶׁאֶרֶס שֶׁל נָחָשׁ דּוֹמֶה לִסְפוֹג, וְצָף וְעוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ. deabar lah bimsanenet, kerabi ne'hemya – detanya: mesanenet, yéch bah michoum gilou. amar rabi ne'hemya: émata – bizman chehata'htona megoula, aval bizman chehata'htona mekhousa – af al pi chehaelona megoula, én bah michoum gilou; lefi cheeres chel na'hach dome lisfog, vetsaf veoméd bimkomo.
11. לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי סִימוֹן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא טְרָקוֹ, אֲבָל טְרָקוֹ – אָסוּר? la itemar alah, amar rabi simon amar rabi yeochoua ben lévi: lo chanou ela chelo terako, aval terako – asour?
12. הָתָם נָמֵי, אֶפְשָׁר דְּמַנַּח מִידֵּי אַפּוּמָּא דְחָבִיתָא, (דְּשָׁפֵי) [וְשָׁפֵי] לֵיהּ. hatam namé, efchar demana'h midé apouma de'havita, (dechafé) [vechafé] léh.
13. וְרַבִּי נְחֶמְיָה – (מִטָּמֵא אַטָּמֵא) מִי תָּרְמִינַן? verabi ne'hemya – (mitamé atamé) mi tarminan?
14. וְהָתַנְיָא: תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּמֵא, וּמִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּהוֹר, וּמִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא; אֲבָל לֹא מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אַף מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּמֵא לֹא הִתִּירוּ לִתְרוֹם, אֶלָּא בְּשֶׁל דְּמַאי! הָכָא נָמֵי בְּשֶׁל דְּמַאי. vehatanya: tormin min hatamé al hatamé, oumin hataor al hataor, oumin hataor al hatamé; aval lo min hatamé al hataor. rabi ne'hemya omér: af min hatamé al hatamé lo hitirou litrom, ela bechel dema! hakha namé bechel dema.
15. אָמַר מָר: וּבְשֶׁמֶן לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן, מִפְּנֵי הֶפְסֵד כֹּהֵן. מַאי שְׁנָא שֶׁמֶן – דְּרָאוּי לְהַדְלִיק? יַיִן נָמֵי רָאוּי לְזִילּוּף! וְכִי תֵּימָא זִילּוּף לָאו מִילְּתָא הִיא, וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי חִיָּיא: שׁוֹתִין מִלּוֹג בְּסֶלַע, וּמְזַלְּפִין מִלּוֹג בִּשְׁתַּיִם! amar mar: ouvchemen lo yaase kén, mipené hefséd kohén. ma chena chemen – deraou lehadlik? yayin namé raou lezilouf! vekhi téma zilouf la mileta hi, vehaamar chemouél michoum rabi 'hiya: chotin milog besela, oumzalefin milog bichtayim!
16. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּחָדָשׁ. וְהָא רָאוּי לְיַשְּׁנוֹ! אָתֵי בֵּיהּ לִידֵי תַּקָּלָה. hakha bema askinan – be'hadach. veha raou leyacheno! até béh lidé takala.
17. שֶׁמֶן נָמֵי אָתֵי בֵּיהּ לִידֵי תַּקָּלָה! דְּמַנַּח [לֵיהּ] בִּכְלִי מָאוּס. יַיִן נָמֵי מַנַּח לֵיהּ בִּכְלִי מָאוּס! הַשְׁתָּא לְזִילּוּף קָא בָּעֵי לֵיהּ, בִּכְלִי מָאוּס קָא מַנַּח לֵיהּ?! chemen namé até béh lidé takala! demana'h [léh] bikhli maous. yayin namé mana'h léh bikhli maous! hachta lezilouf ka baé léh, bikhli maous ka mana'h léh?!
18. וְתַקָּלָה עַצְמָהּ תַּנָּאֵי הִיא – דְּתַנְיָא: חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁנִּטְמֵאת – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: vetakala atsmah tanaé hi – detanya: 'havit chel yayin chel terouma, chenitmét – bét chama omrim:

Daf 116a

1. תִּשָּׁפֵךְ הַכֹּל, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: תֵּעָשֶׂה זִילּוּף. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: אֲנִי אַכְרִיעַ; בַּבַּיִת – תֵּעָשֶׂה זִילּוּף, וּבַשָּׂדֶה – תִּשָּׁפֵךְ הַכֹּל. tichafékh hakol, ouvét hilél omrim: téase zilouf. amar rabi yichmaél berabi yosé: ani akhria; babayit – téase zilouf, ouvasade – tichafékh hakol.
2. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּיָשָׁן – תֵּעָשֶׂה זִילּוּף, וּבְחָדָשׁ – תִּשָּׁפֵךְ הַכֹּל. אָמְרוּ לוֹ: אֵין הַכְרָעָה שְׁלִישִׁית מַכְרַעַת. ika deamri: beyachan – téase zilouf, ouv'hadach – tichafékh hakol. amrou lo: én hakhraa chelichit makhraat.
3. אִם אָמַר לוֹ: ״אַצִּיל אֶת שֶׁלְּךָ וְכוּ׳״. אַמַּאי? וְנֵימָא לֵיהּ: ״מְשַׁטֶּה אֲנִי בָּךְ״! im amar lo: "atsil et chelekha vekhou'". ama? venéma léh: "mechate ani bakh"!
4. מִי לָא תַּנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מִבֵּית הָאֲסוּרִין וְהָיְתָה מַעְבּוֹרֶת לְפָנָיו, אָמַר לוֹ: ״טוֹל דִּינָר, וְהַעֲבִירֵנִי״ – אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. אַלְמָא אָמַר לֵיהּ: ״מְשַׁטֶּה אֲנִי בָּךְ״; הָכָא נָמֵי, לֵימָא לֵיהּ: ״מְשַׁטֶּה אֲנִי בָּךְ״! mi la tanya: haré chehaya boré'ha mibét haasourin vehayta maboret lefana, amar lo: "tol dinar, vehaaviréni" – én lo ela sekharo. alma amar léh: "mechate ani bakh"; hakha namé, léma léh: "mechate ani bakh"!
5. הָא לָא דָּמֵי אֶלָּא לְסֵיפָא – וְאִם אָמַר לוֹ: ״טוֹל דִּינָר זֶה בִּשְׂכָרְךָ, וְהַעֲבִירֵנִי״ – נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם. ha la damé ela leséfa – veim amar lo: "tol dinar ze biskharkha, vehaaviréni" – notén lo sekharo michalém.
6. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: בְּצַיָּיד הַשּׁוֹלֶה דָּגִים מִן הַיָּם, וְאָמַר לֵיהּ: אַפְסֵדְתַּנִי כְּווֹרֵי בְּזוּזָא. ma chena récha ouma chena séfa? amar ramé bar 'hama: betsayad hachole dagim min hayam, veamar léh: afsédtani keoré bezouza.
7. שָׁטַף נָהָר חֲמוֹרוֹ וַחֲמוֹר חֲבֵירוֹ, שֶׁלּוֹ יָפֶה מָנֶה וְכוּ׳. וּצְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא, הָתָם הוּא דְּכִי פֵּירֵשׁ יָהֵיב לֵיהּ דְּמֵי כּוּלֵּיהּ, מִשּׁוּם דִּבְיָדַיִם קָא פָסֵיד; אֲבָל הָכָא דְּמִמֵּילָא, נֵימָא: אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. chataf nahar 'hamoro va'hamor 'havéro, chelo yafe mane vekhou'. outsrikha; dei achmeinan kamayta, hatam hou dekhi péréch yahév léh demé kouléh, michoum divyadayim ka faséd; aval hakha demiméla, néma: én lo ela sekharo.
8. וְאִי אַשְׁמְעִינַן סֵיפָא, הָכָא הוּא דְּבִסְתָמָא אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ, מִשּׁוּם דְּמִמֵּילָא; אֲבָל הָתָם, דִּבְיָדַיִם, אֵימָא אֲפִילּוּ בִּסְתָמָא יָהֵיב לֵיהּ דְּמֵי כּוּלֵּהּ; צְרִיכָא. vei achmeinan séfa, hakha hou devistama én lo ela sekharo, michoum demiméla; aval hatam, divyadayim, éma afilou bistama yahév léh demé kouléh; tserikha.
9. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב כָּהֲנָא מֵרַב: יָרַד לְהַצִּיל, וְעָלָה שֶׁלּוֹ מֵאֵלָיו, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: מִשְּׁמַיָּא רְחִימוּ עֲלֵיהּ. bea minéh rav kahana mérav: yarad lehatsil, veala chelo mééla, maou? amar léh: michemaya re'himou aléh.
10. כִּי הָא דְּרַב סָפְרָא הֲוָה קָא אָזֵיל בִּשְׁיָירְתָּא, לַוִּינְהוּ הָהוּא אֲרִי. כֹּל לֵילְיָא קָא (שַׁדַּר) [שָׁדוּ] לֵיהּ חֲמָרָא דְּחַד מִינַּיְיהוּ, וְקָא אָכֵיל. כִּי מְטָא זִמְנֵיהּ דְּרַב סָפְרָא, (שַׁדַּר) [שְׁדָא] לֵיהּ חֲמָרֵאּ וְלָא אַכְלֵיהּ. קְדֵים רַב סָפְרָא וּזְכָה בֵּיהּ. ki ha derav safra hava ka azél bichyarta, lavinou haou ari. kol lélya ka (chadar) [chadou] léh 'hamara de'had minayou, veka akhél. ki meta zimnéh derav safra, (chadar) [cheda] léh 'hamaré vela akhléh. kedém rav safra ouzkha béh.
11. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: לְמָה לֵיהּ לְמִיזְכֵּי בֵּיהּ? נְהִי דְּכִי אַפְקְרֵיהּ – אַדַּעְתָּא דְאַרְיָה אַפְקְרֵיהּ, אַדַּעְתָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא אַפְקְרֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ: רַב סָפְרָא לְרַוְוחָא דְמִילְּתָא הוּא דַּעֲבַד. amar léh rav a'ha midifti leravina: lema léh lemizké béh? nehi dekhi afkeréh – adata dearya afkeréh, adata dekhoulé alma la afkeréh! amar léh: rav safra lerav'ha demileta hou daavad.
12. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב מֵרַבִּי: יָרַד לְהַצִּיל וְלֹא הִצִּיל, מַהוּ? אָמַר לוֹ: וְזוֹ שְׁאֵילָה, אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. bea minéh rav mérabi: yarad lehatsil velo hitsil, maou? amar lo: vezo cheéla, én lo ela sekharo.
13. אֵיתִיבֵיהּ: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל étivéh: hasokhér et hapoél

Daf 116b

1. לְהָבִיא כְּרוּב וְדוּרְמַסְקָנִין לַחוֹלֶה, וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁמֵּת אוֹ שֶׁהִבְרִיא – נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם! lehavi kerouv vedourmaskanin la'hole, vehalakh oumtsao chemét o chehivri – notén lo sekharo michalém!
2. אֲמַר לֵיהּ: מִי דָּמֵי?! הָתָם עָבֵיד שָׁלִיחַ שְׁלִיחוּתֵיהּ, הָכָא לָא עָבֵיד שָׁלִיחַ שְׁלִיחוּתֵיהּ. amar léh: mi damé?! hatam avéd chali'ha cheli'houtéh, hakha la avéd chali'ha cheli'houtéh.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁיָירָא שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר, וְעָמַד עָלֶיהָ גַּיִיס לְטוֹרְפָהּ – מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן, וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי נְפָשׁוֹת. tanou rabanan: cheyara chehayta mehalekhet bamidbar, veamad aleha gayis letorfah – me'hachevin lefi mamon, veén me'hachevin lefi nefachot.
4. וְאִם שָׂכְרוּ תַּיָּיר הַהוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם – מְחַשְּׁבִין אַף לְפִי נְפָשׁוֹת; וְלֹא יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַחַמָּרִין. veim sakhrou tayar haolékh lifnéhem – me'hachevin af lefi nefachot; velo yechanou miminhag ha'hamarin.
5. רַשָּׁאִין הַחַמָּרִין לְהַתְנוֹת שֶׁכׇּל מִי שֶׁיֹּאבַד לוֹ חֲמוֹרוֹ נַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. בְּכוּסְיָא – אֵין מַעֲמִידִין, שֶׁלֹּא בְּכוּסְיָא – מַעֲמִידִין לוֹ. וְאִם אָמַר: ״תְּנוּ לִי, וַאֲנִי אֶשְׁמוֹר״ – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. rachain ha'hamarin lehatnot chekol mi cheyovad lo 'hamoro naamid lo 'hamor a'hér. bekhousya – én maamidin, chelo bekhousya – maamidin lo. veim amar: "tenou li, vaani echmor" – én chomin lo.
6. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִית לֵיהּ חֲמָרָא אַחֲרִינָא. מַהוּ דְּתֵימָא: הָא קָא מְינַטַּר לֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן – שָׁאנֵי נְטִירוּתָא דְחַד מִנְּטִירוּתָא דְבֵי תְרֵי. pechita! la tserikha, deit léh 'hamara a'harina. maou detéma: ha ka menatar léh; ka machma lan – chané netirouta de'had minetirouta devé teré.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: סְפִינָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּיָּם; עָמַד עָלֶיהָ נַחְשׁוֹל לְטוֹבְעָהּ, וְהֵקֵילּוּ מִמַּשָּׂאָהּ – מְחַשְּׁבִין לְפִי מַשּׂאוֹי, וְאֵין מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן; וְלֹא יְשַׁנּוּ מִמִּנְהַג הַסַּפָּנִים. tanou rabanan: sefina chehayta mehalekhet bayam; amad aleha na'hchol letovah, vehékélou mimasaah – me'hachevin lefi maso, veén me'hachevin lefi mamon; velo yechanou miminhag hasapanim.
8. וְרַשָּׁאִין הַסַּפָּנִים לְהַתְנוֹת, שֶׁכׇּל מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ סְפִינָה נַעֲמִיד לוֹ סְפִינָה אַחֶרֶת. אָבְדָה לוֹ בְּכוּסְיָא – אֵין מַעֲמִידִין, שֶׁלֹּא בְּכוּסְיָא – מַעֲמִידִין לוֹ. וְאִי פֵּירַשׁ לְמָקוֹם שֶׁאֵין הַסְּפִינוֹת הוֹלְכִין – אֵין מַעֲמִידִין. verachain hasapanim lehatnot, chekol mi cheavda lo sefina naamid lo sefina a'heret. avda lo bekhousya – én maamidin, chelo bekhousya – maamidin lo. vei pérach lemakom cheén hasefinot holkhin – én maamidin.
9. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דִּבְנִיסָן מְרַחֲקִי חַד אַשְׁלָא, וּבְתִשְׁרִי מְרַחֲקִי תְּרֵי אַשְׁלֵי, וְקָא אָזֵיל בְּיוֹמֵי נִיסָן לִמְקוֹם תִּשְׁרֵי; מַהוּ דְּתֵימָא: דַּוְושֵׁיהּ נָקֵיט וְאָזֵיל, קָא מַשְׁמַע לַן. pechita! la tserikha, divnisan mera'haki 'had achla, ouvtichri mera'haki teré achlé, veka azél beomé nisan limkom tichré; maou detéma: davchéh nakét veazél, ka machma lan.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁיָירָא שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּמִּדְבָּר וְעָמַד גַּיִיס וּטְרָפָהּ, וְעָמַד אֶחָד מֵהֶן וְהִצִּיל – הִצִּיל לָאֶמְצַע. וְאִם אָמַר: ״אֲנִי אַצִּיל לְעַצְמִי״ – הִצִּיל לְעַצְמוֹ. tanou rabanan: cheyara chehayta mehalekhet bamidbar veamad gayis outrafah, veamad e'had méhen vehitsil – hitsil laemtsa. veim amar: "ani atsil leatsmi" – hitsil leatsmo.
11. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּיָכוֹל לְהַצִּיל, אֲפִילּוּ סֵיפָא נָמֵי לָאֶמְצַע! וְאִי דְּלֹא יָכוֹל לְהַצִּיל, אֲפִילּוּ רֵישָׁא נָמֵי לְעַצְמוֹ! hékhi damé? i deyakhol lehatsil, afilou séfa namé laemtsa! vei delo yakhol lehatsil, afilou récha namé leatsmo!
12. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: הָכָא בְּשׁוּתָּפִין עָסְקִינַן, וּכְגוֹן זֶה – שׁוּתָּף חוֹלֵק שֶׁלֹּא לְדַעַת חֲבֵירוֹ; אֲמַר – פָּלֵיג, לָא אֲמַר – לָא פָּלֵיג. amar ramé bar 'hama: hakha bechoutafin askinan, oukhgon ze – choutaf 'holék chelo ledaat 'havéro; amar – palég, la amar – la palég.
13. רָבָא אָמַר: הָכָא בְּפוֹעֲלִין עָסְקִינַן, וּכְרַב – דְּאָמַר רַב: פּוֹעֵל יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ אֲפִילּוּ בַּחֲצִי הַיּוֹם. rava amar: hakha befoalin askinan, oukhrav – deamar rav: poél yakhol la'hazor bo afilou ba'hatsi hayom.
14. וְכַמָּה דְּלָא הֲדַר בֵּיהּ – כְּבִרְשׁוּתֵיהּ דְּבַעַל הַבַּיִת דָּמֵי, וְכִי הָדַר בֵּיהּ – טַעְמָא אַחֲרִינָא הוּא, דִּכְתִיב: ״כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים״ – וְלֹא עֲבָדִים לַעֲבָדִים. vekhama dela hadar béh – kevirchoutéh devaal habayit damé, vekhi hadar béh – tama a'harina hou, dikhtiv: "ki li vené yisraél avadim" – velo avadim laavadim.
15. רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּשֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל עַל יְדֵי הַדְּחָק. גַּלִּי דַּעְתֵּיהּ – לְעַצְמוֹ, לָא גַּלִּי דַּעְתֵּיהּ – לָאֶמְצַע. rav aché amar: kecheyakhol lehatsil al yedé hade'hak. gali datéh – leatsmo, la gali datéh – laemtsa.
16. מַתְנִי׳ הַגּוֹזֵל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וּנְטָלוּהָ מַסִּיקִין, אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא – אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״; אִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֵר. matni' hagozél sade mé'havéro ountalouha masikin, im makat medina hi – omér lo: "haré chelekha lefanekha"; im mé'hamat hagazlan – 'hayav lehaamid lo sade a'hér.
17. גְּמָ׳ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאן דְּתָנֵי ״מַסִּיקִין״ – לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, וּמַאן דְּתָנֵי ״מַצִּיקִין״ – לָא מִשְׁתַּבַּשׁ. מַאן דְּתָנֵי ״מַצִּיקִין״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, דִּכְתִיב: ״בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק״. gema' amar rav na'hman bar yits'hak: man detané "masikin" – la michtabach, ouman detané "matsikin" – la michtabach. man detané "matsikin" la michtabach, dikhtiv: "bematsor ouvmatsok".
18. וּמַאן דְּתָנֵי ״מַסִּיקִין״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, דִּכְתִיב: ״יְיָרֵשׁ הַצְּלָצַל״ – וּמְתַרְגְּמִינַן: יַחְסְנִינֵּיהּ סַקָּאָה. ouman detané "masikin" la michtabach, dikhtiv: "yeyaréch hatselatsal" – oumtargeminan: ya'hseninéh sakaa.
19. אִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן – חַיָּיב. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאַנְסוּהָ לְאַרְעָא דִידֵיהּ וְלָא אֲנַסוּה כּוּלֵּי אַרְעָתָא, הָא מֵרֵישָׁא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא כּוּ׳, אִי לָא – לָא! im mé'hamat hagazlan – 'hayav. hékhi damé? iléma deansouha leara didéh vela anasou koulé arata, ha mérécha chamate minah: im makat medina hi kou', i la – la!
20. לָא צְרִיכָא, דְּאַחְוַי אַחְווֹיֵי. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאַנְסוּהּ גּוֹיִים, (וְאָמְרִי) [וְאַחְוִי] לֵיהּ אַחְוֹיֵי אַרְעָתֵיהּ, וְאַחְוִי הָהִוא בַּהֲדַיְיהוּ. la tserikha, dea'hva a'hoyé. lichana a'harina: hakha bema askinan – kegon deansouh goyim, (veamri) [vea'hvi] léh a'hoyé aratéh, vea'hvi hahi bahadayou.
21. הָהוּא גַּבְרָא דְּאַחְוִי אַכַּרְיָא דְחִטֵּי דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, חַיְּיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְשַׁלּוֹמֵי. יָתֵיב רַב יוֹסֵף אֲחוֹרֵיהּ דְּרַב הוּנָא בַּר חִיָּיא, וְיָתֵיב רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא לְרַב נַחְמָן: דִּינָא אוֹ קְנָסָא? haou gavra dea'hvi akarya de'hité devé réch galouta. ata lekaméh derav na'hman, 'hayevéh rav na'hman lechalomé. yatév rav yoséf a'horéh derav houna bar 'hiya, veyatév rav houna bar 'hiya kaméh derav na'hman, amar léh rav houna bar 'hiya lerav na'hman: dina o kenasa?
22. אֲמַר לֵיהּ: מַתְנִיתִין הִיא, דִּתְנַן: אִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה; וְאוֹקִימְנָא דְּאַחְוִי אַחְווֹיֵי. בָּתַר דִּנְפַק, אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף לְרַב הוּנָא בַּר חִיָּיא: מַאי נָפְקָא לָךְ מִינֵּיהּ amar léh: matnitin hi, ditnan: im mé'hamat hagazlan – 'hayav lehaamid lo sade; veokimna dea'hvi a'hoyé. batar dinfak, amar léh rav yoséf lerav houna bar 'hiya: ma nafka lakh minéh

Daf 117a

1. אִי דִּינָא אִי קְנָסָא? אֲמַר לֵיהּ: אִי דִּינָא – גָּמְרִינַן מִינֵּיהּ, אִי קְנָסָא – לָא גָּמְרִינַן מִינֵּיהּ. i dina i kenasa? amar léh: i dina – gamrinan minéh, i kenasa – la gamrinan minéh.
2. וּמְנָא תֵּימְרָא דְּמִקְּנָסָא לָא גָּמְרִינַן? דְּתַנְיָא, בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: הַמְטַמֵּא וְהַמְנַסֵּךְ; חָזְרוּ לוֹמַר: אַף הַמְדַמֵּעַ. oumna témra demikenasa la gamrinan? detanya, barichona haou omrim: hamtamé vehamnasékh; 'hazrou lomar: af hamdaméa.
3. חָזְרוּ – אִין, לֹא חָזְרוּ – לָא; מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דִּקְנָסָא הוּא, וּקְנָסָא לָא גָּמְרִינַן מִינֵּיהּ? 'hazrou – in, lo 'hazrou – la; ma tama? la michoum diknasa hou, ouknasa la gamrinan minéh?
4. לָא; מֵעִיקָּרָא סָבְרִי: לְהֶפְסֵד מְרוּבֶּה חָשְׁשׁוּ, לְהֶפְסֵד מוּעָט לֹא חָשְׁשׁוּ; וּלְבַסּוֹף סָבְרִי: לְהֶפְסֵד מוּעָט נָמֵי חָשְׁשׁוּ. la; méikara savri: lehefséd meroube 'hachchou, lehefséd mouat lo 'hachchou; oulvasof savri: lehefséd mouat namé 'hachchou.
5. אִינִי?! וְהָא תָּנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין, בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: הַמְטַמֵּא וְהַמְדַמֵּעַ; חָזְרוּ לוֹמַר: אַף הַמְנַסֵּךְ. חָזְרוּ – אִין, לֹא חָזְרוּ – לָא! ini?! veha tané avouh derabi avin, barichona haou omrim: hamtamé vehamdaméa; 'hazrou lomar: af hamnasékh. 'hazrou – in, lo 'hazrou – la!
6. מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּלָא גָּמְרִינַן מִקְּנָסָא? ma tama? la michoum dela gamrinan mikenasa?
7. לָא; מֵעִיקָּרָא סָבְרִי כְּרַבִּי אָבִין, וּלְבַסּוֹף סָבְרִי כְּרַבִּי יִרְמְיָה. la; méikara savri kerabi avin, oulvasof savri kerabi yirmeya.
8. מֵעִיקָּרָא סָבְרִי כְּרַבִּי אָבִין – דְּאָמַר רַבִּי אָבִין: זָרַק חֵץ מִתְּחִילַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע, וְקָרַע שִׁירָאִין בַּהֲלִיכָתוֹ – פָּטוּר; שֶׁהֲרֵי עֲקִירָה צוֹרֶךְ הַנָּחָה הִיא, וּמִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ. méikara savri kerabi avin – deamar rabi avin: zarak 'héts mite'hilat arba lesof arba, vekara chirain bahalikhato – patour; cheharé akira tsorekh hana'ha hi, oumit'hayév benafcho.
9. וּלְבַסּוֹף סָבְרִי כְּרַבִּי יִרְמְיָה – דְּאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִשְּׁעַת הַגְבָּהָה קַנְיֵיהּ, אִיחַיַּיב לֵיהּ מָמוֹן; מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ לָא הָוֵי עַד שְׁעַת נִיסּוּךְ. oulvasof savri kerabi yirmeya – deamar rabi yirmeya: micheat hagbaha kanyéh, i'hayav léh mamon; mit'hayév benafcho la havé ad cheat nisoukh.
10. רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אִיקְּלַע לְבֵי אֶבְיוֹנֵי. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: כְּלוּם מַעֲשֶׂה בָּא לִידָךְ? אֲמַר לֵיהּ: יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲנָסוּהוּ גּוֹיִם וְהֶרְאָה מָמוֹן חֲבֵירוֹ בָּא לְיָדִי, וְחִיַּיבְתִּיו. rav houna bar yeouda ikela levé evoné. ata lekaméh derava, amar léh: keloum maase ba lidakh? amar léh: yisraél cheanasouou goyim vehera mamon 'havéro ba leyadi, ve'hiyavti.
11. אֲמַר לֵיהּ: אַהְדַּר עוֹבָדָא לְמָרֵיהּ, דְּתַנְיָא: יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲנָסוּהוּ גּוֹיִם וְהֶרְאָה מָמוֹן חֲבֵירוֹ – פָּטוּר, וְאִם נָטַל וְנָתַן בַּיָּד – חַיָּיב! amar léh: ahdar ovada lemaréh, detanya: yisraél cheanasouou goyim vehera mamon 'havéro – patour, veim natal venatan bayad – 'hayav!
12. אָמַר רַבָּה: אִם הֶרְאָה מֵעַצְמוֹ, כְּנָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד דָּמֵי. amar raba: im hera méatsmo, kenasa venatan bayad damé.
13. הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲנָסוּהוּ גּוֹיִם, וְאַחְוִי אַחַמְרָא דְּרַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא. אֲמַרוּ לֵיהּ: ״דְּרִי וְאַמְטִי בַּהֲדַן״, דְּרָא וְאַמְטִי בַּהֲדַיְיהוּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי, פַּטְרִינֵּיהּ. haou gavra daanasouou goyim, vea'hvi a'hamra derav mari beréh derav pin'has beréh derav 'hisda. amarou léh: "deri veamti bahadan", dera veamti bahadayou. ata lekaméh derav aché, patrinéh.
14. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב אָשֵׁי, וְהָתַנְיָא: אִם נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד – חַיָּיב! אֲמַר לְהוּ: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא אוֹקְמֵיהּ עִילָּוֵיהּ מֵעִיקָּרָא, אֲבָל הֵיכָא דְּאוֹקְמֵיהּ עִילָּוֵיהּ מֵעִיקָּרָא – מִיקְלֵי קַלְיֵיהּ. amarou léh rabanan lerav aché, vehatanya: im nasa venatan bayad – 'hayav! amar leou: hané milé hékha dela okméh ilavéh méikara, aval hékha deokméh ilavéh méikara – miklé kalyéh.
15. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אֲבָהוּ לְרַב אָשֵׁי: אָמַר לוֹ אַנָּס ״הוֹשֵׁיט לִי פְּקִיעַ עָמִיר זֶה, אוֹ אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים זֶה״, וְהוֹשִׁיט לוֹ – חַיָּיב! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּקָאֵי בִּתְרֵי עֶבְרֵי נַהֲרָא. étivéh rabi avaou lerav aché: amar lo anas "hochét li pekia amir ze, o echkol anavim ze", veochit lo – 'hayav! hakha bema askinan – kegon dekaé bitré evré nahara.
16. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״הוֹשֵׁיט״ וְלָא תָּנֵי ״תֵּן״, שְׁמַע מִינַּהּ. dayka namé, dekatané "hochét" vela tané "tén", chema minah.
17. הָהוּא שׁוּתָא דַּהֲווֹ מִנְּצוּ עֲלַהּ בֵּי תְרֵי. הַאי אָמַר: דִּידִי הוּא, וְהַאי אָמַר: דִּידִי הוּא. אֲזַל חַד מִנַּיְיהוּ וּמַסְרַהּ לְפַרְהַגְ[בָּ]נָא דְמַלְכָּא. אָמַר אַבָּיֵי, יָכוֹל לוֹמַר: אֲנָא כִּי מְסַרִי – דִּידִי מְסַרִי. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְכׇל כְּמִינֵּיהּ?! אֶלָּא אָמַר רָבָא: מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ עַד דְּמַיְיתֵי לֵיהּ וְקָאֵי בְּדִינָא. haou chouta dahao minetsou alah bé teré. ha amar: didi hou, veha amar: didi hou. azal 'had minayou oumasrah lefarhag[ba]na demalka. amar abayé, yakhol lomar: ana ki mesari – didi mesari. amar léh rava: vekhol keminéh?! ela amar rava: mechametinan léh ad demayté léh vekaé bedina.
18. הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה בָּעֵי אַחְווֹיֵי אַתִּיבְנָא דְחַבְרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: ״לָא תַּחְוֵי וְלָא תַּחְוֵי!״ אֲמַר לֵיהּ: ״מַחְוֵינָא וּמַחְוֵינָא!״ יָתֵיב רַב כָּהֲנָא קַמֵּיהּ דְּרַב, שַׁמְטֵיהּ לְקוֹעֵיהּ מִינֵּיהּ. haou gavra dahava baé a'hoyé ativna de'havréh. ata lekaméh derav, amar léh: "la ta'hvé vela ta'hvé!" amar léh: "ma'hvéna ouma'hvéna!" yatév rav kahana kaméh derav, chamtéh lekoéh minéh.
19. קָרֵי רַב עִילָּוֵיהּ: ״בָּנַיִךְ עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כׇּל חוּצוֹת כְּתוֹא מִכְמָר״; מָה תּוֹא זֶה, כֵּיוָן שֶׁנָּפַל בְּמִכְמָר – אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו; אַף מָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁנָּפַל בְּיַד גּוֹיִם – אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו. karé rav ilavéh: "banayikh oulefou chakhvou beroch kol 'houtsot keto mikhmar"; ma to ze, kévan chenafal bemikhmar – én mera'hamin ala; af mamon chel yisraél, kévan chenafal beyad goyim – én mera'hamin ala.
20. אֲמַר לֵיהּ רַב: ״כָּהֲנָא, עַד הָאִידָּנָא הֲווֹ פָּרְסָאֵי – דְּלָא קָפְדִי אַשְּׁפִיכוּת דָּמִים, וְהַשְׁתָּא אִיכָּא יַוְונָאֵי – דְּקָפְדוּ אַשְּׁפִיכוּת דָּמִים, וְאָמְרִי ׳מַרְדִּין, מַרְדִּין׳. קוּם סַק לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, וְקַבֵּיל עֲלָךְ דְּלָא תַּקְשֵׁי לְרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁבַע שְׁנִין״. amar léh rav: "kahana, ad haidana hao parsaé – dela kafdi achefikhout damim, vehachta ika yavnaé – dekafdou achefikhout damim, veamri 'mardin, mardin'. koum sak leara deyisraél, vekabél alakh dela takché lerabi yo'hanan cheva chenin".
21. אֲזַיל, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ דְּיָתֵיב וְקָא מְסַיֵּים מְתִיבְתָּא דְיוֹמָא לְרַבָּנַן. אֲמַר לְהוּ: רֵישׁ לָקִישׁ הֵיכָא? אֲמַרוּ לֵיהּ: אַמַּאי? אֲמַר לְהוּ: הַאי קוּשְׁיָא וְהַאי קוּשְׁיָא, וְהַאי פֵּירוּקָא וְהַאי פֵּירוּקָא. אֲמַרוּ לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ. אֲזַל רֵישׁ לָקִישׁ אֲמַר לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: ״אֲרִי עָלָה מִבָּבֶל, לְעַיֵּין מָר בִּמְתִיבְתָּא דְּלִמְחַר״. azal, achke'héh leréch lakich deyatév veka mesayém metivta deoma lerabanan. amar leou: réch lakich hékha? amarou léh: ama? amar leou: ha kouchya veha kouchya, veha pérouka veha pérouka. amarou léh leréch lakich. azal réch lakich amar léh lerabi yo'hanan: "ari ala mibavel, leayén mar bimtivta delim'har".
22. לִמְחַר אוֹתְבוּהּ בְּדָרָא קַמָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אָמַר שְׁמַעְתְּתָא – וְלָא אַקְשִׁי, שְׁמַעְתְּתָא – וְלָא אַקְשִׁי; אַנְחֲתֵיהּ אֲחוֹרֵי שְׁבַע דָּרֵי, עַד דְּאוֹתְבֵיהּ בְּדָרָא בָּתְרָא. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: ״אֲרִי שֶׁאָמַרְתָּ – נַעֲשָׂה שׁוּעָל!״ lim'har otvouh bedara kama kaméh derabi yo'hanan. amar chemateta – vela akchi, chemateta – vela akchi; an'hatéh a'horé cheva daré, ad deotvéh bedara batra. amar léh rabi yo'hanan lerabi chimon ben lakich: "ari cheamarta – naasa choual!"
23. אָמַר: יְהֵא רַעֲוָא דְּהָנֵי שְׁבַע דָּרֵי לִהְווֹ חִילּוּף שְׁבַע שְׁנִין דַּאֲמַר לִי רַב. קָם אַכַּרְעֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: ״נֶהְדַּר מָר בְּרֵישָׁא״. אֲמַר שְׁמַעְתְּתָא, וְאַקְשִׁי. אוֹקְמֵיהּ בְּדָרָא קַמָּא. אָמַר שְׁמַעְתְּתָא, וְאַקְשִׁי. amar: yehé raava dehané cheva daré liho 'hilouf cheva chenin daamar li rav. kam akaréh, amar léh: "nehdar mar berécha". amar chemateta, veakchi. okméh bedara kama. amar chemateta, veakchi.
24. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה יָתֵיב אַשְּׁבַע בִּסְתַּרְקֵי, שָׁלְפִי לֵיהּ חֲדָא בִּסְתַּרְקָא מִתּוּתֵיהּ. אֲמַר שְׁמַעְתְּתָא – וְאַקְשִׁי לֵיהּ, עַד דְּשָׁלְפִי לֵיהּ כּוּלְּהוּ בִּסְתַּרְקֵי מִתּוּתֵיהּ, עַד דְּיָתֵיב עַל אַרְעָא. רַבִּי יוֹחָנָן גַּבְרָא סָבָא הֲוָה וּמְסָרְחִי גְּבִינֵיהּ, אֲמַר לְהוּ: דַּלּוֹ לִי עֵינַי וְאֶחְזְיֵיהּ. דַּלּוֹ לֵיהּ בְּמַכְחַלְתָּא דְכַסְפָּא. rabi yo'hanan hava yatév acheva bistarké, chalfi léh 'hada bistarka mitoutéh. amar chemateta – veakchi léh, ad dechalfi léh kouleou bistarké mitoutéh, ad deyatév al ara. rabi yo'hanan gavra sava hava oumsar'hi gevinéh, amar leou: dalo li éna vee'hzeyéh. dalo léh bemakh'halta dekhaspa.
25. חֲזָא דִּפְרִיטָה שִׂפְווֹתֵיהּ, סְבַר אַחוֹכֵי קָמְחַיֵּיךְ בֵּיהּ. חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ, וְנָח נַפְשֵׁיהּ. לִמְחַר אֲמַר לְהוּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבָּנַן: חָזֵיתוּ לְבַבְלָאָה הֵיכִי עָבֵיד? אֲמַרוּ לֵיהּ: דַּרְכֵּיהּ הָכִי. עָל לְגַבֵּי מְעָרְתָּא, חֲזָא דַּהֲוָה 'haza difrita sifotéh, sevar a'hokhé kam'hayékh béh. 'halach datéh, vena'h nafchéh. lim'har amar leou rabi yo'hanan lerabanan: 'hazétou levavlaa hékhi avéd? amarou léh: darkéh hakhi. al legabé mearta, 'haza dahava

Daf 117b

1. הָדְרָא לֵיהּ עַכְנָא. אֲמַר לֵיהּ: ״עַכְנָא, עַכְנָא, פְּתַח פּוּמָּיךְ וְיִכָּנֵס הָרַב אֵצֶל תַּלְמִיד״, וְלָא פְּתַח. ״יִכָּנֵס חָבֵר אֵצֶל חָבֵר״, וְלָא פְּתַח. ״יִכָּנֵס תַּלְמִיד אֵצֶל הָרַב״, פְּתַח לֵיהּ. בְּעָא רַחֲמֵי וְאוֹקְמֵיהּ. hadra léh akhna. amar léh: "akhna, akhna, peta'h poumakh veyikanés harav étsel talmid", vela peta'h. "yikanés 'havér étsel 'havér", vela peta'h. "yikanés talmid étsel harav", peta'h léh. bea ra'hamé veokméh.
2. אֲמַר לֵיהּ: ״אִי הֲוָה יָדַעְנָא דְּדַרְכֵּיהּ דְּמָר הָכִי, לָא חָלְשָׁא דַּעְתִּי; הַשְׁתָּא לֵיתֵי מָר בַּהֲדַן״. אֲמַר לֵיהּ: ״אִי מָצֵית לְמִיבְעֵי רַחֲמֵי דְּתוּ לָא שָׁכֵיבְנָא – אָזֵילְנָא, וְאִי לָא – לָא אָזֵילְנָא, הוֹאִיל וַחֲלֵיף שַׁעְתָּא, חֲלֵיף״. amar léh: "i hava yadana dedarkéh demar hakhi, la 'halcha dati; hachta lété mar bahadan". amar léh: "i matsét lemivé ra'hamé detou la chakhévna – azélna, vei la – la azélna, hoil va'haléf chata, 'haléf".
3. תַּיְּירֵיהּ אוֹקְמֵיהּ. שַׁיְילֵיהּ כֹּל סְפֵיקָא דַּהֲוָה לֵיהּ, וּפַשְׁטִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ. הַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״דִּילְכוֹן אֲמַרִי; דִּילְהוֹן הִיא״. tayeréh okméh. chayléh kol seféka dahava léh, oufachtinou nihaléh. haynou deamar rabi yo'hanan: "dilkhon amari; dilon hi".
4. הָהוּא דְּאַחְוִי אַמְּטַכְסָא דְּרַבִּי אַבָּא. יְתֵיב רַבִּי אֲבָהוּ וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא, וְיָתֵיב רַבִּי אִילְעָא גַּבַּיְיהוּ. haou dea'hvi ametakhsa derabi aba. yetév rabi avaou verabi 'hanina bar papi verabi yits'hak napa'ha, veyatév rabi ila gabayou.
5. סְבוּר לְחַיּוֹבֵיהּ מֵהָא דִּתְנַן: דָּן אֶת הַדִּין – זִיכָּה אֶת הַחַיָּיב וְחִיֵּיב אֶת הַזַּכַּאי, טִימֵּא אֶת הַטָּהוֹר וְטִיהֵר אֶת הַטָּמֵא – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. sevour le'hayovéh méha ditnan: dan et hadin – zika et ha'hayav ve'hiyév et hazaka, timé et hataor vetihér et hatamé – ma cheasa asou, vichalém mibéto.
6. אֲמַר לְהוּ רַבִּי אִילְעָא, הָכִי אָמַר רַב: וְהוּא שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן בַּיָּד. אָמְרִי לֵיהּ: זִיל לְגַבֵּי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְיָקִים וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת, דְּדָיְינִי דִּינָא דִגְרָמֵי. amar leou rabi ila, hakhi amar rav: veou chenasa venatan bayad. amri léh: zil legabé derabi chimon ben elyakim verabi elazar ben pedat, dedayni dina digramé.
7. אֲזַל לְגַבַּיְיהוּ, חַיְּיבֵיהּ מִמַּתְנִיתִין – אִם מֵחֲמַת הַגַּזְלָן, חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֵר; וְאוֹקִימְנָא דְּאַחְוִי אַחְווֹיֵי. azal legabayou, 'hayevéh mimatnitin – im mé'hamat hagazlan, 'hayav lehaamid lo sade a'hér; veokimna dea'hvi a'hoyé.
8. הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מִפְּקִיד לֵיהּ כָּסָא דְכַסְפָּא. סְלִיקוּ גַּנָּבֵי עִילָּוֵיהּ, שַׁקְלַהּ יַהֲבַהּ לְהוּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה, פַּטְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הַאי מַצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵירוֹ הוּא! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן; אִי אִינִישׁ אֲמִיד הוּא – אַדַּעְתָּא דִידֵיהּ אֲתוֹ, וְאִי לָא – אַדַּעְתָּא דְכַסְפָּא אֲתוֹ. haou gavra dahava mipekid léh kasa dekhaspa. selikou ganavé ilavéh, chaklah yahavah leou. ata lekaméh deraba, patréh. amar léh abayé: ha matsil atsmo bemamon 'havéro hou! ela amar rav aché: 'hazénan; i inich amid hou – adata didéh ato, vei la – adata dekhaspa ato.
9. הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מִפְּקִיד גַּבֵּיהּ אַרְנְקָא דְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים. סְלִיקוּ גַּנָּבֵי עִילָּוֵיהּ, שַׁקְלַהּ יַהֲבַהּ נִיהֲלַיְיהוּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, פַּטְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא מַצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵירוֹ הוּא! אֲמַר לֵיהּ: אֵין לְךָ פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים גָּדוֹל מִזֶּה. haou gavra dahava mipekid gabéh arneka defidon chevouyim. selikou ganavé ilavéh, chaklah yahavah nihalayou. ata lekaméh derava, patréh. amar léh abayé: veha matsil atsmo bemamon 'havéro hou! amar léh: én lekha pidon chevouyim gadol mize.
10. הָהוּא גַּבְרָא דְּאַקְדֵּים וְאַסֵּיק חֲמָרָא לְמַבָּרָא, קַמֵּי דִּסְלִיקוּ אִינָשֵׁי בְּמַבָּרָא. בָּעֵי לְאַטְבּוֹעֵי, אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא, מְלַח לֵיהּ לַחֲמָרָא דְּהָהוּא גַּבְרָא וְשַׁדְיֵיהּ לְנַהֲרָא, וּטְבַע. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה, פַּטְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא מַצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵירוֹ הוּא! אֲמַר לֵיהּ: הַאי – מֵעִיקָּרָא רוֹדֵף הֲוָה. haou gavra deakdém veasék 'hamara lemabara, kamé dislikou inaché bemabara. baé leatboé, ata haou gavra, mela'h léh la'hamara dehaou gavra vechadyéh lenahara, outva. ata lekaméh deraba, patréh. amar léh abayé: veha matsil atsmo bemamon 'havéro hou! amar léh: ha – méikara rodéf hava.
11. רַבָּה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבָּה: רוֹדֵף שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהוֹרְגוֹ, וְשִׁיבֵּר אֶת הַכֵּלִים, בֵּין שֶׁל נִרְדׇּף בֵּין שֶׁל כׇּל אָדָם – פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ. raba letaméh, deamar raba: rodéf chehaya rodéf a'har 'havéro leorgo, vechibér et hakélim, bén chel nirdof bén chel kol adam – patour, cheharé mit'hayév benafcho.
12. וְנִרְדׇּף שֶׁשִּׁיבֵּר אֶת הַכֵּלִים שֶׁל רוֹדֵף – פָּטוּר, שֶׁלֹּא יְהֵא מָמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ. אֲבָל שֶׁל כׇּל אָדָם – חַיָּיב, דְּאָסוּר לְהַצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵירוֹ. venirdof chechibér et hakélim chel rodéf – patour, chelo yehé mamono 'haviv ala migoufo. aval chel kol adam – 'hayav, deasour lehatsil atsmo bemamon 'havéro.
13. וְרוֹדֵף שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר רוֹדֵף לְהַצִּיל, וְשִׁבֵּר כֵּלִים, בֵּין שֶׁל נִרְדׇּף בֵּין שֶׁל כׇּל אָדָם – פָּטוּר. וְלֹא מִן הַדִּין, אֶלָּא שֶׁאִם אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן – אֵין לְךָ אָדָם שֶׁמַּצִּיל אֶת חֲבֵירוֹ מִן הָרוֹדֵף. verodéf chehaya rodéf a'har rodéf lehatsil, vechibér kélim, bén chel nirdof bén chel kol adam – patour. velo min hadin, ela cheim i ata omér kén – én lekha adam chematsil et 'havéro min harodéf.
14. מַתְנִי׳ שְׁטָפָהּ נָהָר, אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. matni' chetafah nahar, omér lo: "haré chelekha lefanekha".
15. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַגּוֹזֵל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וּשְׁטָפָהּ נָהָר – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה אַחֵר, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. gema' tanou rabanan: hagozél sade mé'havéro ouchtafah nahar – 'hayav lehaamid lo sade a'hér, divré rabi elazar. va'hakhamim omrim, omér lo: "haré chelekha lefanekha".
16. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבִּי אֶלְעָזָר דָּרֵשׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי; ״וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ״ – (רִיבּוּי) [רִיבָּה], ״בְּפִקָּדוֹן״ – מִיעֵט, ״כֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר״ – חָזַר וְרִיבָּה. bema ka mipalgi? rabi elazar daréch ribouyé oumiouté; "vekhi'héch baamito" – (ribou) [riba], "befikadon" – miét, "kol acher yichava ala lacheker" – 'hazar veriba.
17. רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה – רִיבָּה הַכֹּל; וּמַאי רַבִּי? רַבִּי כֹּל מִילֵּי. riba oumiét veriba – riba hakol; ouma rabi? rabi kol milé.
18. וּמַאי מִיעֵט? מִיעֵט שְׁטָרוֹת. ouma miét? miét chetarot.
19. וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי; ״וְכִחֵשׁ״ – כָּלַל, ״בְּפִקָּדוֹן״ – פָּרַט, ״אוֹ מִכֹּל״ – חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט; verabanan darchi kelalé oufraté; "vekhi'héch" – kalal, "befikadon" – parat, "o mikol" – 'hazar vekhalal. kelal oufrat oukhlal – i ata dan ela kheén haperat;
20. מָה הַפְּרָט – דָּבָר הַמִּיטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כֹּל דָּבָר הַמִּיטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת – שֶׁאֵין מִטַּלְטְלִין; יָצְאוּ עֲבָדִים – שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת; יָצְאוּ שְׁטָרוֹת – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּטַּלְטְלִין, אֵין גּוּפָן מָמוֹן. ma haperat – davar hamitaltél vegoufo mamon, af kol davar hamitaltél vegoufo mamon. yatsou karkaot – cheén mitaltelin; yatsou avadim – cheoukechou lekarkaot; yatsou chetarot – cheaf al pi chemitaltelin, én goufan mamon.
21. וְהָדְתַנְיָא: הַגּוֹזֵל אֶת הַפָּרָה וּשְׁטָפָהּ נָהָר – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ פָּרָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. הָתָם בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? vehadtanya: hagozél et hapara ouchtafah nahar – 'hayav lehaamid lo para, divré rabi elazar. va'hakhamim omrim, omér lo: "haré chelekha lefanekha". hatam bema kamipalgi?
22. אָמַר רַב פָּפָּא: הָתָם בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁגָּזַל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְהָיְתָה amar rav papa: hatam bema askinan – kegon chegazal sade mé'havéro vehayta

Daf 118a

1. פָּרָה רְבוּצָה בּוֹ, וּשְׁטָפָהּ נָהָר; דְּרַבִּי אֶלְעָזָר לְטַעְמֵיהּ, וְרַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ. para revoutsa bo, ouchtafah nahar; derabi elazar letaméh, verabanan letamayou.
2. מַתְנִי׳ הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ אוֹ שֶׁהִלְוָה הֵימֶנּוּ אוֹ שֶׁהִפְקִיד לוֹ, בַּיִּשּׁוּב – לֹא יַחֲזִיר לוֹ בַּמִּדְבָּר. עַל מְנָת לָצֵאת בַּמִּדְבָּר – יַחֲזִיר לוֹ בַּמִּדְבָּר. matni' hagozél et 'havéro o chehilva hémenou o chehifkid lo, bayichouv – lo ya'hazir lo bamidbar. al menat latsét bamidbar – ya'hazir lo bamidbar.
3. גְּמָ׳ וּרְמִינְהוּ: מִלְוָה מִשְׁתַּלֶּמֶת בְּכׇל מָקוֹם, אֲבֵידָה וּפִקָּדוֹן אֵין מִשְׁתַּלְּמִין אֶלָּא בִּמְקוֹמָן! אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: מִלְוָה נִיתְּנָה לִיתָּבַע בְּכׇל מָקוֹם, אֲבֵידָה וּפִקָּדוֹן לֹא נִיתְּנוּ לִיתָּבַע אֶלָּא בִּמְקוֹמָן. gema' ourminou: milva michtalemet bekhol makom, avéda oufikadon én michtalemin ela bimkoman! amar abayé, hakhi kaamar: milva nitena litava bekhol makom, avéda oufikadon lo nitenou litava ela bimkoman.
4. עַל מְנָת לָצֵאת בַּמִּדְבָּר. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דַּאֲמַר לֵיהּ: ״לֶיהֱוֵי הַאי פִּקָּדוֹן גַּבָּךְ, דַּאֲנָא לְמִדְבָּר נָפֵיקְנָא״, וַאֲמַר לֵיהּ אִיהוּ: ״אֲנָא לְמִדְבָּר נָמֵי בָּעֵינָא לְמִיפַּק. אִי בָּעֵינָא לְאַהְדֹּרִינְהוּ לָךְ, הָתָם מַהְדַּרְנָא לָךְ״. al menat latsét bamidbar. pechita! la tserikha, daamar léh: "lehevé ha pikadon gabakh, daana lemidbar nafékna", vaamar léh iou: "ana lemidbar namé baéna lemipak. i baéna leahdorinou lakh, hatam mahdarna lakh".
5. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״גְּזַלְתִּיךָ״; ״הִלְוִיתַנִי״; ״הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הֶחְזַרְתִּי לָךְ אִם לֹא הֶחְזַרְתִּי לָךְ״ – חַיָּיב לְשַׁלֵּם. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ״אֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּזַלְתִּיךָ״; ״אִם הִלְוִיתַנִי״; ״אִם הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי״ – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. matni' haomér la'havéro: "gezaltikha"; "hilvitani"; "hifkadta etsli, veéni yodéa im he'hzarti lakh im lo he'hzarti lakh" – 'hayav lechalém. aval im amar lo: "éni yodéa im gezaltikha"; "im hilvitani"; "im hifkadta etsli" – patour milechalém.
6. גְּמָ׳ אִיתְּמַר: ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ – רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה אָמְרִי: חַיָּיב, וְרַב נַחְמָן וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: פָּטוּר. gema' itemar: "mane li beyadkha", vehala omér: "éni yodéa" – rav houna verav yeouda amri: 'hayav, verav na'hman verabi yo'hanan amri: patour.
7. רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה אָמְרִי חַיָּיב – בָּרִי וְשֶׁמָּא, בָּרִי עָדִיף. רַב נַחְמָן וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי פָּטוּר – אוֹקִי מָמוֹנָא בְּחֶזְקַת מָרֵיהּ. rav houna verav yeouda amri 'hayav – bari vechema, bari adif. rav na'hman verabi yo'hanan amri patour – oki mamona be'hezkat maréh.
8. תְּנַן, אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: ״אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הִלְוִיתַנִי״ – פָּטוּר. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּלָא קָא תָבַע לֵיהּ – רֵישָׁא נָמֵי דְּלָא קָא תָבַע לֵיהּ; אַמַּאי חַיָּיב? אֶלָּא דְּקָתָבַע לֵיהּ, וְקָתָנֵי סֵיפָא: פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם! tenan, aval im amar lo: "éni yodéa im hilvitani" – patour. hékhi damé? iléma dela ka tava léh – récha namé dela ka tava léh; ama 'hayav? ela dekatava léh, vekatané séfa: patour milechalém!
9. לָא; לְעוֹלָם דְּלָא קָא תָבַע לֵיהּ, וְרֵישָׁא – בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. la; leolam dela ka tava léh, verécha – beva latsét yedé chamayim.
10. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״, וְהַלָּה אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ – חַיָּיב, בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. itemar namé, amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: haomér la'havéro "mane li beyadkha", vehala omér "éni yodéa" – 'hayav, beva latsét yedé chamayim.
11. מַתְנִי׳ הַגּוֹנֵב טָלֶה מִן הָעֵדֶר וְהֶחְזִירוֹ, וּמֵת אוֹ נִגְנַב – חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ. לֹא יָדְעוּ בְּעָלִים לֹא בִּגְנֵיבָתוֹ וְלֹא בַּחֲזִירָתוֹ, וּמָנוּ אֶת הַצֹּאן וּשְׁלֵימָה הִיא – פָּטוּר. matni' hagonév tale min haéder vehe'hziro, oumét o nignav – 'hayav bea'hraouto. lo yadou bealim lo bignévato velo ba'hazirato, oumanou et hatson ouchléma hi – patour.
12. גְּמָ׳ אָמַר רַב: לְדַעַת – צָרִיךְ דַּעַת. שֶׁלֹּא לְדַעַת – מִנְיָן פּוֹטֵר. וְכִי קָתָנֵי ״וּמָנוּ אֶת הַצֹּאן וְהִיא שְׁלֵימָה״ – אַסֵּיפָא. gema' amar rav: ledaat – tsarikh daat. chelo ledaat – minyan potér. vekhi katané "oumanou et hatson vehi cheléma" – aséfa.
13. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת – מִנְיָן פּוֹטֵר, וְכִי קָתָנֵי: ״וּמָנוּ וְהִיא שְׁלֵימָה, פָּטוּר״ – אַכּוּלַּהּ. ouchmouél amar: bén ledaat bén chelo ledaat – minyan potér, vekhi katané: "oumanou vehi cheléma, patour" – akoulah.
14. וְרַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: לְדַעַת – מִנְיָן פּוֹטֵר, שֶׁלֹּא לְדַעַת – אֲפִילּוּ מִנְיָן נָמֵי לָא צְרִיךְ. וְכִי קָתָנֵי: ״וּמָנוּ אֶת הַצֹּאן וְהִיא שְׁלֵימָה״ – אַרֵישָׁא. verabi yo'hanan omér: ledaat – minyan potér, chelo ledaat – afilou minyan namé la tserikh. vekhi katané: "oumanou et hatson vehi cheléma" – arécha.
15. רַב חִסְדָּא אָמַר: לְדַעַת – מִנְיָן פּוֹטֵר, שֶׁלֹּא לְדַעַת – צָרִיךְ דַּעַת. וְכִי קָתָנֵי: ״וּמָנוּ אֶת הַצֹּאן וְהִיא שְׁלֵימָה״ – אַרֵישָׁא. rav 'hisda amar: ledaat – minyan potér, chelo ledaat – tsarikh daat. vekhi katané: "oumanou et hatson vehi cheléma" – arécha.
16. אָמַר רָבָא: amar rava:

Daf 118b

1. מַאי טַעְמָא דְּרַב חִסְדָּא? הוֹאִיל וְאַנְקְטַהּ נִגְרֵי בָּרָיָיתָא. ma tama derav 'hisda? hoil veanketah nigré barayata.
2. וּמִי אָמַר רָבָא הָכִי? וְהָאָמַר רָבָא: הַאי מַאן דְּחַזְיֵיהּ לְחַבְרֵיהּ דְּאַגְבַּהּ אִימְּרָא מֵעֶדְרָא דִידֵיהּ, וּרְמָא בֵּיהּ קָלָא וְשַׁדְיֵיהּ, וְלָא יְדַע אִי הֲדַרָה אִי לָא הֲדַרָה, וּמֵת אוֹ נִגְנַב – חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ. oumi amar rava hakhi? vehaamar rava: ha man de'hazyéh le'havréh deagbah imera méedra didéh, ourma béh kala vechadyéh, vela yeda i hadara i la hadara, oumét o nignav – 'hayav bea'hraouto.
3. מַאי, לָאו אַף עַל גַּב דִּמְנִי? לָא, דְּלָא מְנִי. ma, la af al gav dimni? la, dela meni.
4. וּמִי אָמַר רַב הָכִי? וְהָאָמַר רַב: הֶחְזִירוֹ לְעֵדֶר שֶׁבַּמִּדְבָּר – יָצָא! אָמַר רַב חָנָן בַּר אַבָּא: מוֹדֶה רַב בִּרְקוֹעָתָא. oumi amar rav hakhi? vehaamar rav: he'hziro leéder chebamidbar – yatsa! amar rav 'hanan bar aba: mode rav birkoata.
5. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: הַגּוֹנֵב טָלֶה מִן הָעֵדֶר, וְסֶלַע מִן הַכִּיס – לִמְקוֹם שֶׁגָּנַב יַחֲזִיר, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: צָרִיךְ דַּעַת בְּעָלִים. léma ketanaé: hagonév tale min haéder, vesela min hakis – limkom cheganav ya'hazir, divré rabi yichmaél. rabi akiva omér: tsarikh daat bealim.
6. סַבְרוּהָ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי יִצְחָק – דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָדָם עָשׂוּי לְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ בְּכׇל שָׁעָה. מַאי, לָאו בְּסֶלַע לְדַעַת – וּבִפְלוּגְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל? savrouha, dekhoulé alma it leou derabi yits'hak – deamar rabi yits'hak: adam asou lemachméch bekhiso bekhol chaa. ma, la besela ledaat – ouviflougta derav ouchmouél?
7. לָא; בְּטָלֶה שֶׁלֹּא לְדַעַת, וּבִפְלוּגְתָּא דְּרַב חִסְדָּא וְרַבִּי יוֹחָנָן. la; betale chelo ledaat, ouviflougta derav 'hisda verabi yo'hanan.
8. אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: בְּשׁוֹמֵר שֶׁגָּנַב מֵרְשׁוּת בְּעָלִים – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, כִּדְרַב חִסְדָּא; וְהָכָא בְּשׁוֹמֵר שֶׁגָּנַב מֵרְשׁוּתוֹ, שֶׁיַּחֲזִיר לִמְקוֹם שֶׁגָּנַב קָמִיפַּלְגִי – רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: כָּלְתָה לוֹ שְׁמִירָתוֹ, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: לֹא כָּלְתָה לוֹ שְׁמִירָתוֹ. amar rav zevid micheméh derava: bechomér cheganav mérchout bealim – koulé alma la peligi, kidrav 'hisda; vehakha bechomér cheganav mérchouto, cheya'hazir limkom cheganav kamipalgi – rabi akiva savar: kalta lo chemirato, verabi yichmaél savar: lo kalta lo chemirato.
9. לֵימָא מִנְיָן פּוֹטֵר – תַּנָּאֵי הִיא? דְּתַנְיָא: הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ, וְהִבְלִיעַ לוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן – תָּנֵי חֲדָא: יָצָא, וְתַנְיָא אִידַּךְ: לֹא יָצָא. léma minyan potér – tanaé hi? detanya: hagozél et 'havéro, vehivlia lo be'hechbon – tané 'hada: yatsa, vetanya idakh: lo yatsa.
10. סַבְרוּהָ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר: אָדָם עָשׂוּי לְמַשְׁמֵשׁ בְּכִיסוֹ בְּכׇל שָׁעָה וְשָׁעָה. מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמַאן דְּאָמַר יָצָא, סָבַר: מִנְיָן פּוֹטֵר; וּמַאן דְּאָמַר לֹא יָצָא, סָבַר: מִנְיָן אֵינוֹ פּוֹטֵר? savrouha, dekhoulé alma it leou derabi yits'hak, deamar: adam asou lemachméch bekhiso bekhol chaa vechaa. ma, la beha kamipalgi – deman deamar yatsa, savar: minyan potér; ouman deamar lo yatsa, savar: minyan éno potér?
11. אָמְרִי: אִי סְבִירָא לַן כְּרַבִּי יִצְחָק – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמִנְיָן פּוֹטֵר; אֶלָּא בִּדְרַבִּי יִצְחָק קָמִיפַּלְגִי – מָר אִית לֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק, וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק. amri: i sevira lan kerabi yits'hak – koulé alma la peligi deminyan potér; ela bidrabi yits'hak kamipalgi – mar it léh derabi yits'hak, oumar lét léh derabi yits'hak.
12. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי יִצְחָק; וְלָא קַשְׁיָא, הָא דִּמְנִי וּרְמָא לֵיהּ בְּכִיסֵיהּ, וְהָא דִּמְנִי וּרְמָא לִידֵיהּ. vei baét éma: dekhoulé alma it leou derabi yits'hak; vela kachya, ha dimni ourma léh bekhiséh, veha dimni ourma lidéh.
13. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי דִּמְנִי וּרְמָא בְּכִיסֵיהּ; הָא דְּאִית לֵיהּ זוּזֵי אַחֲרִינֵי בְּכִיסֵיהּ, הָא דְּלֵית לֵיהּ זוּזֵי אַחֲרִינֵי בְּכִיסֵיהּ. veibaét éma: idé veidé dimni ourma bekhiséh; ha deit léh zouzé a'hariné bekhiséh, ha delét léh zouzé a'hariné bekhiséh.
14. מַתְנִי׳ אֵין לוֹקְחִין מִן הָרוֹעִים – צֶמֶר וְחָלָב וּגְדָיִים, וְלֹא מִשּׁוֹמְרֵי פֵירוֹת – עֵצִים וּפֵירוֹת. matni' én lok'hin min haroim – tsemer ve'halav ougdayim, velo michomré férot – étsim ouférot.
15. אֲבָל לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים – כְּלֵי צֶמֶר בִּיהוּדָה, וּכְלֵי פִשְׁתָּן בַּגָּלִיל, וַעֲגָלִים בַּשָּׁרוֹן. וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ לְהַטְמִין – אָסוּר. וְלוֹקְחִין בֵּיצִים וְתַרְנְגוֹלִין מִכׇּל מָקוֹם. aval lok'hin min hanachim – kelé tsemer biouda, oukhlé fichtan bagalil, vaagalim bacharon. vekhoulan cheamrou lehatmin – asour. velok'hin bétsim vetarnegolin mikol makom.
16. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹקְחִין מִן הָרוֹעִים לֹא עִזִּים וְלֹא גְּדָיִים וְלֹא גִּיזִּין וְלֹא תְּלוּשִׁין שֶׁל צֶמֶר, אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן תְּפוּרִין – מִפְּנֵי שֶׁהֵן שֶׁלָּהֶן. וְלוֹקְחִין מֵהֶן חָלָב וּגְבִינָה בַּמִּדְבָּר, וְלֹא בַּיִּשּׁוּב. gema' tanou rabanan: én lok'hin min haroim lo izim velo gedayim velo gizin velo telouchin chel tsemer, aval lok'hin méhen tefourin – mipené chehén chelahen. velok'hin méhen 'halav ougvina bamidbar, velo bayichouv.
17. וְלוֹקְחִין מֵהֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ צֹאן, אַרְבַּע וְחָמֵשׁ גִּיזִּין; אֲבָל לֹא שְׁתֵּי צֹאן וְלֹא שְׁתֵּי גִיזִּין. velok'hin méhen arba ve'haméch tson, arba ve'haméch gizin; aval lo cheté tson velo cheté gizin.
18. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּיָּיתוֹת לוֹקְחִין מֵהֶן, מִדְבָּרִיּוֹת אֵין לוֹקְחִין מֵהֶן. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כֹּל שֶׁהָרוֹעֶה מוֹכֵר וּבַעַל הַבַּיִת מַרְגִּישׁ בּוֹ – לוֹקְחִין מֵהֶן, אֵין מַרְגִּישׁ בּוֹ – אֵין לוֹקְחִין מֵהֶן. rabi yeouda omér: bayatot lok'hin méhen, midbariyot én lok'hin méhen. kelalo chel davar: kol cheharoe mokhér ouvaal habayit margich bo – lok'hin méhen, én margich bo – én lok'hin méhen.
19. אָמַר מָר: לוֹקְחִין מֵהֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ צֹאן, אַרְבַּע וְחָמֵשׁ גִּיזִּין. הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר אַרְבַּע זָבְנִינַן, חָמֵשׁ מִיבַּעְיָא? אָמַר רַב חִסְדָּא: אַרְבַּע מִתּוֹךְ חָמֵשׁ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב חִסְדָּא: אַרְבַּע מֵעֵדֶר קָטָן, וְחָמֵשׁ מֵעֵדֶר גָּדוֹל. amar mar: lok'hin méhen arba ve'haméch tson, arba ve'haméch gizin. hachta yéch lomar arba zavninan, 'haméch mibaya? amar rav 'hisda: arba mitokh 'haméch. veika deamri, amar rav 'hisda: arba mééder katan, ve'haméch mééder gadol.
20. הָא גוּפָא קַשְׁיָא – אָמְרַתְּ: ״אַרְבַּע וְחָמֵשׁ צֹאן, אַרְבַּע וְחָמֵשׁ גִיזִּין״, אַרְבַּע וְחָמֵשׁ – אִין, אֲבָל שָׁלֹשׁ – לָא; אֵימָא סֵיפָא: ״אֲבָל לֹא שְׁתֵּי צֹאן״ – הָא שָׁלֹשׁ זָבְנִינַן! ha goufa kachya – amrate: "arba ve'haméch tson, arba ve'haméch gizin", arba ve'haméch – in, aval chaloch – la; éma séfa: "aval lo cheté tson" – ha chaloch zavninan!
21. לָא קַשְׁיָא; הָא בְּבָרְיָיתָא, הָא בִּכְחִישָׁתָא. la kachya; ha bevaryata, ha bikh'hichata.
22. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּיָּיתוֹת לוֹקְחִין מֵהֶן, מִדְבָּרִיּוֹת אֵין לוֹקְחִין מֵהֶן כּוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי יְהוּדָה – אַרֵישָׁא קָאֵי, וּלְחוּמְרָא; אוֹ דִלְמָא אַסֵּיפָא קָאֵי, וּלְקוּלָּא? rabi yeouda omér: bayatot lok'hin méhen, midbariyot én lok'hin méhen kou'. ibaya leou: rabi yeouda – arécha kaé, oul'houmra; o dilma aséfa kaé, oulkoula?
23. אַרֵישָׁא קָאֵי, וּלְחוּמְרָא – דְּאָמַר: ״לוֹקְחִין מֵהֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ צֹאן״, הָנֵי מִילֵּי בַּיָּיתוֹת, אֲבָל מִדְבָּרִיּוֹת – אֲפִילּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ לֹא; אוֹ דִלְמָא אַסֵּיפָא קָאֵי, וּלְקוּלָּא – דְּאָמַר: ״אֲבָל לֹא שְׁתֵּי צֹאן וְלֹא שְׁתֵּי גִיזִּין״, הָנֵי מִילֵּי מִדְבָּרִיּוֹת, אֲבָל בַּיָּיתוֹת – שְׁתַּיִם נָמֵי לוֹקְחִין? arécha kaé, oul'houmra – deamar: "lok'hin méhen arba ve'haméch tson", hané milé bayatot, aval midbariyot – afilou arba ve'haméch lo; o dilma aséfa kaé, oulkoula – deamar: "aval lo cheté tson velo cheté gizin", hané milé midbariyot, aval bayatot – chetayim namé lok'hin?
24. תָּא שְׁמַע: דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לוֹקְחִין בַּיָּיתוֹת מֵהֶן, וְאֵין לוֹקְחִין מֵהֶן מִדְבָּרִיּוֹת. וּבְכׇל מָקוֹם לוֹקְחִין מֵהֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ צֹאן. ta chema: detanya, rabi yeouda omér: lok'hin bayatot méhen, veén lok'hin méhen midbariyot. ouvkhol makom lok'hin méhen arba ve'haméch tson.

Daf 119a

1. מִדְּאָמַר ״בְּכׇל מָקוֹם״, שְׁמַע מִינַּהּ אַסֵּיפָא קָאֵי, וּלְקוּלָּא! שְׁמַע מִינַּהּ. mideamar "bekhol makom", chema minah aséfa kaé, oulkoula! chema minah.
2. וְלֹא מִשּׁוֹמְרֵי פֵירוֹת כּוּ׳. רָבָא זָבֵין שְׁבִישָׁתָא מֵאֲרִיסָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְהָא תְּנַן: וְלֹא מִשּׁוֹמְרֵי פֵירוֹת – עֵצִים וּפֵירוֹת! אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי בְּשׁוֹמֵר, דְּלֵית לֵיהּ בְּגוּפָא דְאַרְעָא מִידֵּי; אֲבָל אָרִיס, דְּאִית לֵיהּ בְּגַוֵּויהּ – אֵימָא מִדְּנַפְשֵׁיהּ קָא מְזַבֵּין. velo michomré férot kou'. rava zavén chevichata méarisa. amar léh abayé, veha tenan: velo michomré férot – étsim ouférot! amar léh: hané milé bechomér, delét léh begoufa deara midé; aval aris, deit léh begavéh – éma midenafchéh ka mezabén.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹמְרֵי פֵירוֹת – לוֹקְחִין מֵהֶן כְּשֶׁהֵן יוֹשְׁבִין וּמוֹכְרִין, וְהַסַּלִּין לִפְנֵיהֶם, וְטוּרְטָנֵי לִפְנֵיהֶם. וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ: ״הַטְמֵן״ – אָסוּר. לוֹקְחִין מֵהֶן מִפֶּתַח הַגִּינָּה, אֲבָל לֹא מֵאֲחוֹרֵי הַגִּינָּה. tanou rabanan: chomré férot – lok'hin méhen kechehén yochvin oumokhrin, vehasalin lifnéhem, vetourtané lifnéhem. vekhoulan cheamrou: "hatmén" – asour. lok'hin méhen mipeta'h hagina, aval lo méa'horé hagina.
4. אִיתְּמַר: גַּזְלָן, מֵאֵימַת מוּתָּר לִקְנוֹת הֵימֶנּוּ? רַב אָמַר: עַד שֶׁתְּהֵא רוֹב מִשֶּׁלּוֹ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ מִיעוּט שֶׁלּוֹ. itemar: gazlan, méémat moutar liknot hémenou? rav amar: ad chetehé rov michelo, ouchmouél amar: afilou miout chelo.
5. אוֹרִי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לְאַדָּא דַּיָּילָא כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר אֲפִילּוּ מִיעוּט שֶׁלּוֹ. ori léh rav yeouda leada dayala kedivré haomér afilou miout chelo.
6. מָמוֹן מָסוֹר – רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה; חַד אָמַר: מוּתָּר לְאַבְּדוֹ בַּיָּד, וְחַד אָמַר: אָסוּר לְאַבְּדוֹ בַּיָּד. mamon masor – rav houna verav yeouda; 'had amar: moutar leabedo bayad, ve'had amar: asour leabedo bayad.
7. מַאן דְּאָמַר מוּתָּר לְאַבְּדוֹ בַּיָּד – לֹא יְהֵא מָמוֹנוֹ חָמוּר מִגּוּפוֹ. וּמַאן דְּאָמַר אָסוּר לְאַבְּדוֹ – דִּלְמָא הָוֵה לֵיהּ זַרְעָא מְעַלְּיָא, וּכְתִיב: ״יָכִין רָשָׁע וְצַדִּיק יִלְבַּשׁ״. man deamar moutar leabedo bayad – lo yehé mamono 'hamour migoufo. ouman deamar asour leabedo – dilma havé léh zara mealeya, oukhtiv: "yakhin racha vetsadik yilbach".
8. רַב חִסְדָּא הֲוָה לֵיהּ הָהוּא אֲרִיסָא, דַּהֲוָה תָּקֵיל וְיָהֵיב תָּקֵיל וְשָׁקֵיל. סַלְּקֵיהּ, קְרָא אַנַּפְשֵׁיהּ: ״וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא״. rav 'hisda hava léh haou arisa, dahava takél veyahév takél vechakél. salekéh, kera anafchéh: "vetsafoun latsadik 'hél 'hoté".
9. ״כִּי מַה תִּקְוַת חָנֵף כִּי יִבְצָע, כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשׁוֹ״ – רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא; חַד אָמַר: נַפְשׁוֹ דְּנִגְזָל, וְחַד אָמַר: נַפְשׁוֹ שֶׁל גַּזְלָן. "ki ma tikvat 'hanéf ki yivtsa, ki yéchel eloha nafcho" – rav houna verav 'hisda; 'had amar: nafcho denigzal, ve'had amar: nafcho chel gazlan.
10. מַאן דְּאָמַר נַפְשׁוֹ שֶׁל נִגְזָל – דִּכְתִיב: ״כֵּן אׇרְחוֹת כׇּל בֹּצֵעַ בָּצַע, אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח״. מַאן דְּאָמַר נַפְשׁוֹ שֶׁל גַּזְלָן – דִּכְתִיב: ״אַל תִּגְזׇל דַּל כִּי דַּל הוּא, וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר. כִּי ה׳ יָרִיב רִיבָם, וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ״. man deamar nafcho chel nigzal – dikhtiv: "kén or'hot kol botséa batsa, et nefech beala yika'h". man deamar nafcho chel gazlan – dikhtiv: "al tigzol dal ki dal hou, veal tedaké ani vachaar. ki h' yariv rivam, vekava et kovéhem nafech".
11. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב: ״נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח״! מַאי ״בְּעָלָיו״ – בְּעָלָיו דְּהַשְׁתָּא. veidakh namé, hakhtiv: "nefech beala yika'h"! ma "beala" – beala dehachta.
12. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב: ״וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ״! ״מָה טַעַם״ קָאָמַר – מָה טַעַם ״וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם״? מִשּׁוּם דְּקָבְעִי נֶפֶשׁ. veidakh namé, hakhtiv: "vekava et kovéhem nafech"! "ma taam" kaamar – ma taam "vekava et kovéhem"? michoum dekavi nefech.
13. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה – כְּאִילּוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֵּן אׇרְחוֹת כׇּל בּוֹצֵעַ בָּצַע, אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח״; וְאוֹמֵר: ״וְאָכַל קְצִירְךָ וְלַחְמֶךָ, בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ״. amar rabi yo'hanan: kol hagozél et 'havéro chave perouta – keilou notél nichmato mimenou, cheneemar: "kén or'hot kol botséa batsa, et nefech beala yika'h"; veomér: "veakhal ketsirkha vela'hmekha, banekha ouvnotekha".
14. וְאוֹמֵר: ״מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה, אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִי בְּאַרְצָם״; וְאוֹמֵר: ״אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים, עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים״. veomér: "mé'hamas bené yeouda, acher chafkhou dam naki beartsam"; veomér: "el chaoul veel bét hadamim, al acher hémit et hagivonim".
15. מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא נֶפֶשׁ דִּידֵיהּ, אֲבָל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו לָא – תָּא שְׁמַע: ״בְּשַׂר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו״. ma "veomér"? vekhi téma nefech didéh, aval nefech bana ouvnota la – ta chema: "besar bana ouvnota".
16. וְכִי תֵּימָא, הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא יָהֵיב דְּמֵי, אֲבָל הֵיכָא דְּיָהֵיב דְּמֵי לָא – תָּא שְׁמַע: ״מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה, אֲשֶׁר שָׁפְכוּ דָם נָקִי (בְּאַרְצְכֶם) [בְּאַרְצָם]״. vekhi téma, hané milé hékha dela yahév demé, aval hékha deyahév demé la – ta chema: "mé'hamas bené yeouda, acher chafkhou dam naki (beartsekhem) [beartsam]".
17. וְכִי תֵּימָא, הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָעָבֵיד בְּיָדַיִם, אֲבָל גְּרָמָא לָא – תָּא שְׁמַע: ״אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים, [עַל] אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים״; וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהָרַג שָׁאוּל אֶת הַגִּבְעוֹנִים? אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקִין לָהֶן מַיִם וּמָזוֹן, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הֲרָגָן. vekhi téma, hané milé hékha dekaavéd beyadayim, aval gerama la – ta chema: "el chaoul veel bét hadamim, [al] acher hémit et hagivonim"; vekhi hékhan matsinou cheharag chaoul et hagivonim? ela mitokh cheharag nov ir hakohanim chehaou maspikin lahen mayim oumazon, maale ala hakatouv keilou haragan.
18. אֲבָל לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים. תָּנוּ רַבָּנַן: לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים כְּלֵי צֶמֶר בִּיהוּדָה וּכְלֵי פִשְׁתָּן בַּגָּלִיל, אֲבָל לֹא יֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּסְלָתוֹת. וְלֹא מִן הָעֲבָדִים, וְלֹא מִן הַתִּינוֹקוֹת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: מוֹכֶרֶת אִשָּׁה בְּאַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה דִּינָרִ[ין], כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כִּפָּה לְרֹאשָׁהּ. וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ לְהַטְמִין – אָסוּר. aval lok'hin min hanachim. tanou rabanan: lok'hin min hanachim kelé tsemer biouda oukhlé fichtan bagalil, aval lo yénot ouchmanim ouslatot. velo min haavadim, velo min hatinokot. aba chaoul omér: mokheret icha bearbaa va'hamicha dinari[yn], kedé laasot kipa lerochah. vekhoulan cheamrou lehatmin – asour.
19. גַּבָּאֵי צְדָקָה לוֹקְחִין מֵהֶן דָּבָר מוּעָט, אֲבָל לֹא דָּבָר מְרוּבֶּה. gabaé tsedaka lok'hin méhen davar mouat, aval lo davar meroube.
20. וְהַבַּדָּדִין – לוֹקְחִין מֵהֶן זֵתִים בְּמִידָּה, וְשֶׁמֶן בְּמִידָּה. אֲבָל לֹא זֵיתִים בְּמוּעָט וְשֶׁמֶן בְּמוּעָט. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לוֹקְחִין מִנָּשִׁים זֵיתִים בְּמוּעָט בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן, שֶׁפְּעָמִים אָדָם בּוֹשׁ לִמְכּוֹר עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ, וְנוֹתֵן לְאִשְׁתּוֹ וּמוֹכֶרֶת. vehabadadin – lok'hin méhen zétim bemida, vechemen bemida. aval lo zétim bemouat vechemen bemouat. raban chimon ben gamliél omér: lok'hin minachim zétim bemouat bagalil haelon, chepeamim adam boch limkor al peta'h béto, venotén leichto oumokheret.
21. רָבִינָא אִיקְּלַע לְבֵי מָחוֹזָא, אֲתוֹ נְשֵׁי דְּבֵי מָחוֹזָא רְמוֹ קַמֵּיהּ כַּבְלֵי וְשֵׁירֵי, קַבֵּיל מִינַּיְיהוּ. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה תּוֹסְפָאָה לְרָבִינָא, וְהָתַנְיָא: גַּבָּאֵי צְדָקָה מְקַבְּלִין מֵהֶן דָּבָר מוּעָט, אֲבָל לֹא דָּבָר מְרוּבֶּה! אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי, לִבְנֵי מָחוֹזָא דָּבָר מוּעָט נִינְהוּ. ravina ikela levé ma'hoza, ato neché devé ma'hoza remo kaméh kavlé vechéré, kabél minayou. amar léh raba tosfaa leravina, vehatanya: gabaé tsedaka mekabelin méhen davar mouat, aval lo davar meroube! amar léh: hané, livné ma'hoza davar mouat ninou.
22. מַתְנִי׳ מוֹכִין שֶׁהַכּוֹבֵס מוֹצִיא – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, וְהַסּוֹרֵק מוֹצִיא – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. כּוֹבֵס נוֹטֵל שְׁלֹשָׁה חוּטִין – וְהֵן שֶׁלּוֹ, יָתֵר מִכֵּן – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אִם הָיָה שָׁחוֹר עַל גַּבֵּי הַלָּבָן – נוֹטֵל אֶת הַכֹּל וְהֵן שֶׁלּוֹ. matni' mokhin chehakovés motsi – haré élou chelo, vehasorék motsi – haré élou chel baal habayit. kovés notél chelocha 'houtin – vehén chelo, yatér mikén – haré élou chel baal habayit. im haya cha'hor al gabé halavan – notél et hakol vehén chelo.
23. הַחַיָּיט שֶׁשִּׁיֵּיר אֶת הַחוּט כְּדֵי לִתְפּוֹר בּוֹ, וּמַטְלֵית שֶׁהִיא שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. מָה שֶׁהֶחָרָשׁ מוֹצִיא בְּמַעֲצָד – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ, וּבְכַשִּׁיל – שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְאִם הָיָה עוֹשֶׂה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת – אַף הַנְּסָרִים שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. ha'hayat chechiyér et ha'hout kedé litpor bo, oumatlét chehi chaloch al chaloch – haré élou chel baal habayit. ma chehe'harach motsi bemaatsad – haré élou chelo, ouvkhachil – chel baal habayit. veim haya ose étsel baal habayit – af hanesarim chel baal habayit.
24. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: לוֹקְחִין מוֹכִין מִן הַכּוֹבֵס, מִפְּנֵי שֶׁהֵן שֶׁלּוֹ. הַכּוֹבֵס נוֹטֵל שְׁנֵי חוּטִין הָעֶלְיוֹנִים – וְהֵן שֶׁלּוֹ. gema' tanou rabanan: lok'hin mokhin min hakovés, mipené chehén chelo. hakovés notél chené 'houtin haelonim – vehén chelo.

Daf 119b

1. וְלֹא יָטִיל בּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה חוּבִּין, וְלֹא יִסְרוֹק הַבֶּגֶד לְשִׁתְיוֹ אֶלָּא לְעֶרְבּוֹ. וּמַשְׁוֵיהוּ לְאׇרְכּוֹ, אֲבָל לֹא לְרׇחְבּוֹ. וְאִם בָּא לְהַשְׁווֹתוֹ עַד טֶפַח – רַשַּׁאי. velo yatil bo yotér michelocha 'houbin, velo yisrok habeged lechito ela leerbo. oumachvéou leorko, aval lo lero'hbo. veim ba lehachoto ad tefa'h – racha.
2. אָמַר מָר: שְׁנֵי חוּטִין. וְהָאֲנַן תְּנַן: שָׁלֹשׁ! לָא קַשְׁיָא; הָא בְּאַלִּימֵי, וְהָא בְּקַטִּינֵי. amar mar: chené 'houtin. vehaanan tenan: chaloch! la kachya; ha bealimé, veha bekatiné.
3. וְלֹא יִסְרוֹק הַבֶּגֶד לְשִׁתְיוֹ, אֶלָּא לְעֶרְבּוֹ. וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא! לָא קַשְׁיָא; הָא בִּגְלִימָא, הָא בְּסַרְבָּלָא. velo yisrok habeged lechito, ela leerbo. vehatanya ipekha! la kachya; ha biglima, ha besarbala.
4. וְלֹא יָטִיל בּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשָׁה חוּבִּין. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: אַמְטוֹיֵי וְאֵתוֹיֵי חַד, אוֹ דִּלְמָא אַמְטוֹיֵי וְאֵתוֹיֵי תְּרֵי? תֵּיקוּ. velo yatil bo yotér michelocha 'houbin. baé rabi yirmeya: amtoyé veétoyé 'had, o dilma amtoyé veétoyé teré? tékou.
5. וּמַשְׁוֵיהוּ לְאׇרְכּוֹ אֲבָל לֹא לְרׇחְבּוֹ. וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא! לָא קַשְׁיָא; הָא בִּגְלִימָא, הָא בְּהֶמְיוֹנֵי. oumachvéou leorko aval lo lero'hbo. vehatanya ipekha! la kachya; ha biglima, ha behemoné.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹקְחִין מִן הַסּוֹרֵק מוֹכִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וּבִמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ – לוֹקְחִין. וּבְכׇל מָקוֹם לוֹקְחִין מֵהֶן כַּר מָלֵא מוֹכִין וְכֶסֶת מְלֵאָה מוֹכִין. מַאי טַעְמָא? קְנָנְהוּ בְּשִׁינּוּי. tanou rabanan: én lok'hin min hasorék mokhin, mipené cheéno chelo. ouvimkom chenahagou lihot chelo – lok'hin. ouvkhol makom lok'hin méhen kar malé mokhin vekheset meléa mokhin. ma tama? kenanou bechinou.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹקְחִין מִגַּרְדִּי לֹא אִירִין, וְלֹא נִירִין, וְלֹא פּוּנְקָלִין, וְלֹא שִׁיּוּרֵי פַּקְיעִיּוֹת. tanou rabanan: én lok'hin migardi lo irin, velo nirin, velo pounkalin, velo chiyouré pakiyot.
8. אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן בֶּגֶד מְנוּמָּר, עֵרֶב, וּשְׁתִי, טְוִוי, וְאָרִיג. aval lok'hin méhen beged menoumar, érev, ouchti, tevi, vearig.
9. אָמְרִי: הַשְׁתָּא טְוִוי שָׁקְלִי, אָרוּג מִבַּעְיָא? מַאי ״אָרִיג״ – תִּיכֵי. amri: hachta tevi chakli, aroug mibaya? ma "arig" – tikhé.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לוֹקְחִין מִן הַצַּבָּע לֹא אוֹתוֹת וְלֹא דּוּגְמוֹת וְלֹא תְּלוּשִׁים שֶׁל צֶמֶר, אֲבָל לוֹקְחִין מֵהֶן בֶּגֶד צָבוּעַ, טְוִוי, בְּגָדִים. הַשְׁתָּא טְוִוי שָׁקֵיל, בְּגָדִים מִיבַּעְיָא? מַאי ״בְּגָדִים״ – נַמְטֵי. tanou rabanan: én lok'hin min hatsaba lo otot velo dougmot velo telouchim chel tsemer, aval lok'hin méhen beged tsavoua, tevi, begadim. hachta tevi chakél, begadim mibaya? ma "begadim" – namté.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: הַנּוֹתֵן עוֹרוֹת לְעַבְּדָן; הַקִּיצּוּעִין וְהַתְּלוּשִׁין – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וְהָעוֹלֶה וּמִשַּׁטֵּף בְּמַיִם – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. tanou rabanan: hanotén orot leabedan; hakitsouin vehatelouchin – haré élou chel baal habayit, vehaole oumichatéf bemayim – haré élou chelo.
12. אִם הָיָה שָׁחוֹר [וְכוּ׳]. אָמַר רַב יְהוּדָה: קַצָּרָא שְׁמֵיהּ, וְקַצְרָא שָׁקֵיל לֵיהּ. אָמַר רַב יְהוּדָה: הַכֹּל עוֹלִין לְמִנְיַן תְּכֵלֶת; וְיִצְחָק בְּרִי קָפֵיד עֲלַיְיהוּ. im haya cha'hor [vekhou']. amar rav yeouda: katsara cheméh, vekatsra chakél léh. amar rav yeouda: hakol olin leminyan tekhélet; veyits'hak beri kaféd alayou.
13. הַחַיָּיט שֶׁשִּׁיֵּיר (מִן) [אֶת] הַחוּט כּוּ׳. וְכַמָּה לִתְפּוֹר? אָמַר רַב אַסִּי: מְלֹא מַחַט חוּץ לַמַּחַט. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מְלֹא מַחַט, וְחוּץ לַמַּחַט כִּמְלֹא מַחַט; אוֹ דִלְמָא מְלֹא מַחַט, וְחוּץ לַמַּחַט מַשֶּׁהוּ? ha'hayat chechiyér (min) [et] ha'hout kou'. vekhama litpor? amar rav asi: melo ma'hat 'houts lama'hat. ibaya leou: melo ma'hat, ve'houts lama'hat kimlo ma'hat; o dilma melo ma'hat, ve'houts lama'hat macheou?
14. תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: הַחַיָּיט שֶׁשִּׁיֵּיר אֶת הַחוּט פָּחוֹת מִכְּדֵי לִתְפּוֹר בּוֹ, וּמַטְלֵית שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ – בִּזְמַן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת; אֵין בַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. ta chema, detanya: ha'hayat chechiyér et ha'hout pa'hot mikedé litpor bo, oumatlét chehi pe'houta michaloch al chaloch – bizman chebaal habayit makpid aléhen, haré élou chel baal habayit; én baal habayit makpid aléhen, haré élou chelo.
15. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מְלֹא מַחַט, וְחוּץ לַמַּחַט כִּמְלֹא מַחַט – פָּחוֹת מִכָּאן חֲזֵי לְסִיכְּתָא; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מְלֹא מַחַט, וְחוּץ לַמַּחַט מַשֶּׁהוּ – פָּחוֹת מִכָּאן לְמַאי חֲזֵי? i amrate bichlama melo ma'hat, ve'houts lama'hat kimlo ma'hat – pa'hot mikan 'hazé lesiketa; ela i amrate melo ma'hat, ve'houts lama'hat macheou – pa'hot mikan lema 'hazé?
16. אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: מְלֹא מַחַט, וְחוּץ לַמַּחַט כִּמְלֹא מַחַט. שְׁמַע מִינַּהּ. ela chema minah: melo ma'hat, ve'houts lama'hat kimlo ma'hat. chema minah.
17. מַה שֶּׁהֶחָרָשׁ כּוּ׳. וּרְמִינְהִי: מַה שֶּׁהֶחָרָשׁ מוֹצִיא בְּמַעֲצָד, וְהַנִּפְסָק בִּמְגֵירָה – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת; וְהַיּוֹצֵא מִתַּחַת מַקְדֵּחַ וּמִתַּחַת רָהִיטְנֵי, וְהַנִּגְרָר בִּמְגֵירָה – הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ! ma chehe'harach kou'. ourminhi: ma chehe'harach motsi bemaatsad, vehanifsak bimgéra – haré élou chel baal habayit; vehayotsé mita'hat makdé'ha oumita'hat rahitné, vehanigrar bimgéra – haré élou chelo!
18. אָמַר רָבָא: בְּאַתְרָא דְּתַנָּא דִּידַן אִיכָּא תַּרְתֵּי חֲצִינֵי, לְרַבָּתִי קָרֵי לַהּ ״כַּשִּׁיל״, וּלְזוּטַרְתִּי קָרֵי לַהּ ״מַעֲצָד״. בְּאַתְרָא דְּתַנָּא בָּרָא חַד הוּא דְּאִיכָּא, וְקָרוּ לַהּ ״מַעֲצָד״. amar rava: beatra detana didan ika tarté 'hatsiné, lerabati karé lah "kachil", oulzoutarti karé lah "maatsad". beatra detana bara 'had hou deika, vekarou lah "maatsad".
19. וְאִם הָיָה עוֹשֶׂה אֵצֶל כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מְסַתְּתֵי אֲבָנִים – אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל. מְפַסְּגֵי אִילָנוֹת, מְפַסְּגֵי גְפָנִים, מְנַקְּפֵי הִיגֵי, מְנַכְּשִׁי זְרָעִים וְעוֹדְרֵי יְרָקוֹת – בִּזְמַן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶם, יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל; אֵין בַּעַל הַבַּיִת מַקְפִּיד עֲלֵיהֶן, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. veim haya ose étsel kou'. tanou rabanan: mesateté avanim – én bahem michoum gazél. mefasegé ilanot, mefasegé gefanim, menakefé higé, menakechi zeraim veodré yerakot – bizman chebaal habayit makpid aléhem, yéch bahen michoum gazél; én baal habayit makpid aléhen, haré élou chelo.
20. אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּשׁוּת וַחֲזִיז – אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם גָּזֵל. בְּאַתְרָא דְּקָפְדִי – יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם גָּזֵל. אָמַר רָבִינָא: וּמָתָא מַחְסֵיָא – אַתְרָא דְּקָפְדִי הוּא. amar rav yeouda: kechout va'haziz – én bahem michoum gazél. beatra dekafdi – yéch bahen michoum gazél. amar ravina: oumata ma'hséya – atra dekafdi hou.
21. הֲדַרַן עֲלָךְ הַגּוֹזֵל בָּתְרָא וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא hadaran alakh hagozél batra ouslika lah masekhet bava kama

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bava Kamma
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)