Talmud Bava Kamma, Chapitre 7 (ז) · Daf 66a à 76a

Daf 66a

1. ״הֵם״ וְלֹא וַלְדוֹתֵיהֶם הוּא דַּאֲתָא. וּבֵית הִלֵּל – תַּרְתֵּי שְׁמַעִית מִינַּהּ: ״הֵם״ וְלֹא שִׁינּוּיֵהֶם, ״הֵם״ וְלֹא וַלְדוֹתֵיהֶם. וּבֵית הִלֵּל, הָכְתִיב ״גַּם״! ״גַּם״ לְבֵית הִלֵּל קַשְׁיָא. "hém" velo valdotéhem hou daata. ouvét hilél – tarté chemait minah: "hém" velo chinouyéhem, "hém" velo valdotéhem. ouvét hilél, hakhtiv "gam"! "gam" levét hilél kachya.
2. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי, אֶלָּא דְּמָר סָבַר: שִׁינּוּי קוֹנֶה, וּמַר סָבַר: אֵין שִׁינּוּי קוֹנֶה; אֲבָל לְעִנְיַן שַׁלּוֹמֵי – כּוּלֵּי עָלְמָא כִּדְמֵעִיקָּרָא מְשַׁלֵּם, דְּקָתָנֵי: מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כְּעֵין שֶׁגָּנַב. ad kan la peligi, ela demar savar: chinou kone, oumar savar: én chinou kone; aval leinyan chalomé – koulé alma kidméikara mechalém, dekatané: mechalém tachloumé khefel vetachloumé arbaa va'hamicha keén cheganav.
3. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב, דְּאָמַר רַב: קֶרֶן – כְּעֵין שֶׁגָּנַב מְשַׁלֵּם, תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין? אָמַר רָבָא: טְלָאִים – כִּדְמֵעִיקָּרָא, דָּמִים – כְּשֶׁל עַכְשָׁיו. léma tehvé teouvta derav, deamar rav: keren – keén cheganav mechalém, tachloumé khefel vetachloumé arbaa va'hamicha – kichat haamada badin? amar rava: telaim – kidméikara, damim – kechel akhcha.
4. אָמַר רַבָּה: שִׁינּוּי קוֹנֶה – כְּתִיבָא וּתְנֵינָא. כְּתִיבָא – ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר גָּזָל״? אִם כְּעֵין שֶׁגָּזַל – יַחֲזִיר, וְאִם לָאו – דָּמִים בְּעָלְמָא בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי. amar raba: chinou kone – ketiva outnéna. ketiva – "vehéchiv et hagezéla acher gazal", ma talmoud lomar "acher gazal"? im keén chegazal – ya'hazir, veim la – damim bealma baé chalomé.
5. תְּנֵינָא – הַגּוֹזֵל עֵצִים וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, צֶמֶר וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים – מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה. tenéna – hagozél étsim vaasaan kélim, tsemer vaasaan begadim – mechalém kichat hagezéla.
6. אִי נָמֵי – לֹא הִסְפִּיק לִיתְּנוֹ לוֹ עַד שֶׁצְּבָעוֹ, פָּטוּר. אַלְמָא שִׁינּוּי קוֹנֶה. i namé – lo hispik liteno lo ad chetsevao, patour. alma chinou kone.
7. יֵאוּשׁ – אָמְרִי רַבָּנַן דְּנִיקְנֵי, מִיהוּ לָא יָדְעִינַן אִי דְּאוֹרָיְיתָא אִי דְּרַבָּנַן. yéouch – amri rabanan denikné, miou la yadinan i deorayta i derabanan.
8. אִי דְּאוֹרָיְיתָא – מִידֵּי דַּהֲוָה אַמּוֹצֵא אֲבֵידָה; מוֹצֵא אֲבֵידָה לָאו כֵּיוָן דְּמִיָּיאַשׁ מָרַהּ מִינַּהּ מִקַּמֵּי דְּתֵיתֵי לִידֵיהּ, קָנֵי לֵיהּ? הַאי נָמֵי, כֵּיוָן דִּמְיָיאֵשׁ מָרַהּ, קָנֵי לֵיהּ. אַלְמָא קָנֵי. i deorayta – midé dahava amotsé avéda; motsé avéda la kévan demiyaach marah minah mikamé detété lidéh, kané léh? ha namé, kévan dimyaéch marah, kané léh. alma kané.
9. אוֹ דִלְמָא לָא דָּמְיָא לַאֲבֵידָה, אֲבֵידָה הוּא דְּכִי אֲתַאי לִידֵיהּ – בְּהֶתֵּירָא אֲתַאי לִידֵיהּ; אֲבָל הַאי, כֵּיוָן דִּבְאִיסּוּרָא אֲתַאי לִידֵיהּ – מִדְּרַבָּנַן הוּא; o dilma la damya laavéda, avéda hou dekhi ata lidéh – behetéra ata lidéh; aval ha, kévan divisoura ata lidéh – miderabanan hou;
10. דַּאֲמוּר רַבָּנַן נִיקְנֵי, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים. daamour rabanan nikné, mipené takanat hachavim.
11. וְרַב יוֹסֵף אָמַר: יֵאוּשׁ אֵינוֹ קוֹנֶה, וַאֲפִילּוּ מִדְּרַבָּנַן. verav yoséf amar: yéouch éno kone, vaafilou miderabanan.
12. אֵיתִיבֵיהּ רַב יוֹסֵף לְרַבָּה: גָּזַל חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, étivéh rav yoséf leraba: gazal 'haméts veavar ala hapesa'h,

Daf 66b

1. אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. וְהַאי, כֵּיוָן דִּמְטָא עִידָּן אִיסּוּרָא – וַדַּאי מִיָּיאַשׁ; וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יֵאוּשׁ קוֹנֶה, אַמַּאי אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״? דְּמֵי מְעַלְּיָא בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי לֵיהּ! omér lo: "haré chelekha lefanekha". veha, kévan dimta idan isoura – vada miyaach; vei salka datakh yéouch kone, ama omér lo: "haré chelekha lefanekha"? demé mealeya baé chalomé léh!
2. אֲמַר לֵיהּ: כִּי קָאָמֵינָא אֲנָא – זֶה מִתְיָיאֵשׁ וְזֶה רוֹצֶה לִקְנוֹת; הַאי – זֶה מִתְיָיאֵשׁ וְזֶה אֵינוֹ רוֹצֶה לִקְנוֹת. amar léh: ki kaaména ana – ze mityaéch veze rotse liknot; ha – ze mityaéch veze éno rotse liknot.
3. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי לְרַבָּה: ״קׇרְבָּנוֹ״ – וְלֹא הַגָּזוּל. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, לְמָה לִי קְרָא? פְּשִׁיטָא! étivéh abayé leraba: "korbano" – velo hagazoul. hékhi damé? iléma lifné yéouch, lema li kera? pechita!
4. אֶלָּא לָאו לְאַחַר יֵאוּשׁ? שְׁמַע מִינַּהּ יֵאוּשׁ לָא קָנֵי! ela la lea'har yéouch? chema minah yéouch la kané!
5. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דְּתַנְיָא: ״מִשְׁכָּבוֹ״ – וְלֹא הַגָּזוּל, amar léh rava: velitamakh, ha detanya: "michkavo" – velo hagazoul,
6. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דִּגְזַל עַמְרָא וְעַבְדֵיהּ מִשְׁכָּב, מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר שִׁינּוּי מַעֲשֶׂה לָא קָנֵי? אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – דִּגְזַל מִשְׁכָּב דְּחַבְרֵיהּ; הָכִי נָמֵי – דִּגְזַל קׇרְבָּן דְּחַבְרֵיהּ. hékhi damé? iléma digzal amra veavdéh michkav, mi ika leman deamar chinou maase la kané? ela ma it lakh lemémar – digzal michkav de'havréh; hakhi namé – digzal korban de'havréh.
7. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: עוֹרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן. étivéh abayé lerav yoséf: orot chel baal habayit – ma'hchava metameatan.
8. וְשֶׁל עַבְּדָן – אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן. vechel abedan – én ma'hchava metameatan.
9. שֶׁל גַּנָּב – מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן, שֶׁל גַּזְלָן – אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן. chel ganav – ma'hchava metameatan, chel gazlan – én ma'hchava metameatan.
10. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חִילּוּף הַדְּבָרִים – שֶׁל גַּזְלָן מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן, וְשֶׁל גַּנָּב אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתָן; לְפִי שֶׁלֹּא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. rabi chimon omér: 'hilouf hadevarim – chel gazlan ma'hchava metameatan, vechel ganav én ma'hchava metameatan; lefi chelo nityaachou habealim.
11. וּשְׁמַע מִינַּהּ, יֵאוּשׁ קֹנֶה! אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁקִּיצְּעָן. ouchma minah, yéouch kone! amar léh: hakha bema askinan – kegon chekitsean.
12. מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה בַּר רַב חָנָן: וַהֲלֹא עִיצְבָּא שָׁנוּ כָּאן, וְעִיצְבָּא אֵין צְרִיכָה קִיצּוּעַ! matkéf lah raba bar rav 'hanan: vahalo itsba chanou kan, veitsba én tserikha kitsoua!
13. דִּתְנַן: כׇּל מָקוֹם שֶׁאֵין חֶסְרוֹן מְלָאכָה – מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתוֹ, יֵשׁ חֶסְרוֹן מְלָאכָה – אֵין מַחְשָׁבָה מְטַמְּאָתוֹ; חוּץ מִן הָעֵיצְבָא. ditnan: kol makom cheén 'hesron melakha – ma'hchava metameato, yéch 'hesron melakha – én ma'hchava metameato; 'houts min haétsva.
14. אֶלָּא אָמַר רָבָא: הַאי מִילְּתָא קְשִׁי בַּהּ רַבָּה לְרַב יוֹסֵף עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין, וְלָא אִיפַּרְקָה עַד דְּיָתֵיב רַב יוֹסֵף בְּרֵישָׁא, וּפָרְקַהּ: שִׁינּוּי הַשֵּׁם – כְּשִׁינּוּי מַעֲשֶׂה דָּמֵי. ela amar rava: ha mileta kechi bah raba lerav yoséf esrin vetartén chenin, vela iparka ad deyatév rav yoséf berécha, oufarkah: chinou hachém – kechinou maase damé.
15. שִׁינּוּי מַעֲשֶׂה מַאי טַעְמָא – הָתָם מֵעִיקָּרָא עֵצִים, הַשְׁתָּא כֵּלִים; שִׁינּוּי הַשֵּׁם נָמֵי – מֵעִיקָּרָא קָרוּ לֵיהּ ״מַשְׁכָּא״, וְהַשְׁתָּא ״אַבַּרְזִין״. chinou maase ma tama – hatam méikara étsim, hachta kélim; chinou hachém namé – méikara karou léh "machka", vehachta "abarzin".
16. וַהֲרֵי מָרִישׁ – דְּאִיכָּא שִׁינּוּי הַשֵּׁם, דְּמֵעִיקָּרָא ״כְּשׁוּרָא״ וְהַשְׁתָּא ״טְלָלָא״; וּתְנַן: עַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בְּבִירָה שֶׁנּוֹטֵל דָּמָיו, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים. vaharé marich – deika chinou hachém, deméikara "kechoura" vehachta "telala"; outnan: al hamarich hagazoul chebenao bevira chenotél dama, mipené takanat hachavim.
17. טַעְמָא מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים, tama mipené takanat hachavim,

Daf 67a

1. הָא לָאו הָכִי – הָדַר בְּעֵינֵיהּ! אָמַר רַב יוֹסֵף: מָרִישׁ – שְׁמוֹ עָלָיו, דְּתַנְיָא: ״צַלְעוֹת הַבַּיִת״ – אֵלּוּ הַמַּלְטְטִין, ״וְהָעֻבִּים״ – אֵלּוּ הַמְּרִישׁוֹת. ha la hakhi – hadar beénéh! amar rav yoséf: marich – chemo ala, detanya: "tsalot habayit" – élou hamaltetin, "vehaoubim" – élou hamerichot.
2. רַבִּי זֵירָא אָמַר: שִׁינּוּי הַחוֹזֵר לִבְרִיָּיתוֹ – בְּשִׁינּוּי הַשֵּׁם – לָא הָוֵי שִׁינּוּי. rabi zéra amar: chinou ha'hozér livriyato – bechinou hachém – la havé chinou.
3. וְשִׁינּוּי הַשֵּׁם שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר לִבְרִיָּיתוֹ, מִי הָוֵי שִׁינּוּי? וַהֲרֵי צִינּוֹר – דְּמֵעִיקָּרָא ״קְצִיצְתָּא״ וְהַשְׁתָּא ״צִינּוֹרָא״, וְתַנְיָא: צִינּוֹר שֶׁחֲקָקוֹ וּלְבַסּוֹף קְבָעוֹ – פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה. vechinou hachém cheéno 'hozér livriyato, mi havé chinou? vaharé tsinor – deméikara "ketsitsta" vehachta "tsinora", vetanya: tsinor che'hakako oulvasof kevao – posél et hamikve.
4. קְבָעוֹ וּלְבַסּוֹף חֲקָקוֹ – אֵינוֹ פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה. kevao oulvasof 'hakako – éno posél et hamikve.
5. וְאִי אָמְרַתְּ שִׁינּוּי הַשֵּׁם מִילְּתָא הִיא, אֲפִילּוּ קְבָעוֹ וּלְבַסּוֹף חֲקָקוֹ נָמֵי לִיפְסֹל! vei amrate chinou hachém mileta hi, afilou kevao oulvasof 'hakako namé lifsol!
6. שָׁאנֵי שְׁאִיבָה, דְּמִדְּרַבָּנַן הִיא. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ דְּרֵישָׁא נָמֵי! הָתָם אִיכָּא תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו בְּתָלוּשׁ, הָכָא אֵין תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו בְּתָלוּשׁ. chané cheiva, demiderabanan hi. i hakhi, afilou derécha namé! hatam ika torat keli ala betalouch, hakha én torat keli ala betalouch.
7. מֵיתִיבִי: הַגַּנָּב וְהַגַּזְלָן וְהָאַנָּס – הֶקְדֵּישָׁן הֶקְדֵּשׁ, וּתְרוּמָתָן תְּרוּמָה, וּמַעְשְׂרוֹתָן מַעֲשֵׂר. métivi: haganav vehagazlan vehaanas – hekdéchan hekdéch, outroumatan terouma, oumaserotan maasér.
8. אָמְרִי: הָתָם אִיכָּא שִׁינּוּי הַשֵּׁם – דְּמֵעִיקָּרָא ״טִיבְלָא״ וְהַשְׁתָּא ״תְּרוּמָה״, הֶקְדֵּשׁ מֵעִיקָּרָא ״חוּלִּין״ וְהַשְׁתָּא ״הֶקְדֵּשׁ״. amri: hatam ika chinou hachém – deméikara "tivla" vehachta "terouma", hekdéch méikara "'houlin" vehachta "hekdéch".
9. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִין לְשִׁנּוּי שֶׁהוּא קוֹנֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר גָּזָל״? אִם כְּעֵין שֶׁגָּזַל – יַחֲזִיר, וְאִם לָאו – דָּמִים בְּעָלְמָא בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי. amar rav 'hisda amar rabi yonatan: minayin lechinou cheou kone? cheneemar: "vehéchiv et hagezéla" – ma talmoud lomar "acher gazal"? im keén chegazal – ya'hazir, veim la – damim bealma baé chalomé.
10. הַאי ״אֲשֶׁר גָּזָל״ מִיבְּעֵי לְמַעוֹטֵי גֶּזֶל אָבִיו, שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ עַל גֶּזֶל אָבִיו! ha "acher gazal" mibeé lemaoté gezel avi, cheéno mosif 'homech al gezel avi!
11. אִם כֵּן, נִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״וְהֵשִׁיב אֶת גְּזֵילוֹ״, ״אֲשֶׁר גָּזָל״ לְמָה לִי לְמִכְתַּב? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. im kén, nikhtov ra'hamana "vehéchiv et gezélo", "acher gazal" lema li lemikhtav? chema minah tarté.
12. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִין לְשִׁנּוּי שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵילָה״ – מִכׇּל מָקוֹם. וְהָא כְּתִיב: ״אֲשֶׁר גָּזָל״! הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ – עַל גְּזֵילוֹ שֶׁלּוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, וְאֵין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ עַל גֶּזֶל אָבִיו. veika deamri, amar rav 'hisda amar rabi yonatan: minayin lechinou cheéno kone – cheneemar: "vehéchiv et hagezéla" – mikol makom. veha ketiv: "acher gazal"! haou mibeé léh – al gezélo chelo mosif 'homech, veén mosif 'homech al gezel avi.
13. אָמַר עוּלָּא: מִנַּיִין לְיֵאוּשׁ שֶׁאֵינוֹ קוֹנֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל אֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה״ – גָּזוּל דּוּמְיָא דְּפִסֵּחַ, מָה פִּסֵּחַ דְּלֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא כְּלָל, amar oula: minayin leyéouch cheéno kone? cheneemar: "vahavétem gazoul et hapisé'ha veet ha'hole" – gazoul doumya defisé'ha, ma pisé'ha delét léh takanta kelal,

Daf 67b

1. אַף גָּזוּל דְּלֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא; לָא שְׁנָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, וְלָא שְׁנָא אַחַר יֵאוּשׁ. af gazoul delét léh takanta; la chena lifné yéouch, vela chena a'har yéouch.
2. רָבָא אָמַר מֵהָכָא: ״קׇרְבָּנוֹ״ – וְלֹא הַגָּזוּל. אֵימַת? אִילֵּימָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ – פְּשִׁיטָא, לְמָה לִי קְרָא? rava amar méhakha: "korbano" – velo hagazoul. émat? iléma lifné yéouch – pechita, lema li kera?
3. אֶלָּא לָאו לְאַחַר יֵאוּשׁ – וּשְׁמַע מִינַּהּ יֵאוּשׁ לָא קָנֵי? שְׁמַע מִינַּהּ. ela la lea'har yéouch – ouchma minah yéouch la kané? chema minah.
4. וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר דִּגְזַל קׇרְבָּן דְּחַבְרֵיהּ! אִיבָּעֵית אֵימָא: הֲדַר בֵּיהּ, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: חַד מִינַּיְיהוּ רַב פָּפָּא אַמְרַהּ. veha rava hou deamar digzal korban de'havréh! ibaét éma: hadar béh, veibaét éma: 'had minayou rav papa amrah.
5. וּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה וְכוּ׳. oumidat tachloumé arbaa va'hamicha vekhou'.
6. וְאַמַּאי? נֵילַף ״שׁוֹר״–״שׁוֹר״ מִשַּׁבָּת – מָה לְהַלָּן חַיָּה וְעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, אַף כָּאן חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בָּהֶן! veama? nélaf "chor"–"chor" michabat – ma lehalan 'haya veof kayotsé bahen, af kan 'haya vaof kayotsé bahen!
7. אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״שׁוֹר וָשֶׂה״ ״שׁוֹר וָשֶׂה״ שְׁנֵי פְּעָמִים – שׁוֹר וָשֶׂה אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא. amar rava, amar kera: "chor vase" "chor vase" chené peamim – chor vase in, midé a'harina la.
8. אָמְרִי: הֵי מְיַיתַּר? אִילֵימָא ״שׁוֹר וָשֶׂה״ דְּסֵיפָא מְיַיתַּר, דְּנִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״כִּי יִגְנֹב שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ וּמְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחְתָּיו וְאַרְבַּע צֹאן תַּחְתָּיו״; אִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי תִּשְׁעָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד! amri: hé meyatar? iléma "chor vase" deséfa meyatar, denikhtov ra'hamana: "ki yignov chor o se outva'ho oumkharo, 'hamicha vakar yechalém ta'hta vearba tson ta'hta"; i ketav ra'hamana hakhi, hava aména baé chalomé ticha lekhol e'had vee'had!
9. וְכִי תֵּימָא הָא כְּתִיב ״תַּחְתָּיו״ ״תַּחְתָּיו״ – חַד ״תַּחְתָּיו״ מְיַיתַּר; vekhi téma ha ketiv "ta'hta" "ta'hta" – 'had "ta'hta" meyatar;
10. הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִדְרָשָׁה אַחֲרִינָא – דְּתַנְיָא: יָכוֹל גָּנַב שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה, יְשַׁלֵּם תַּחְתָּיו [חֲמִשָּׁה] נְגִידִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תַּחְתָּיו״ ״תַּחְתָּיו״. haou mibeé léh lidracha a'harina – detanya: yakhol ganav chor chave mane, yechalém ta'hta ['hamicha] negidin? talmoud lomar: "ta'hta" "ta'hta".
11. אֶלָּא ״שׁוֹר וָשֶׂה״ דְּרֵישָׁא מְיַיתַּר – דְּנִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״כִּי יִגְנֹב אִישׁ וּטְבָחוֹ וּמְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה״. ela "chor vase" derécha meyatar – denikhtov ra'hamana: "ki yignov ich outva'ho oumkharo, 'hamicha vakar yechalém ta'hat hachor, vearba tson ta'hat hase".
12. אִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא: עַד דְּגָנֵיב תְּרֵי וְטָבַח לְהוּ! ״וּטְבָחוֹ״ כְּתִיב – לְחַד. i ketav ra'hamana hakhi, hava aména: ad deganév teré vetava'h leou! "outva'ho" ketiv – le'had.
13. וְאֵימָא: עַד דְּגָנֵיב תַּרְוַיְיהוּ וּמְזַבֵּין לְהוּ! ״וּמְכָרוֹ״ כְּתִיב – לְחַד. veéma: ad deganév tarvayou oumzabén leou! "oumkharo" ketiv – le'had.
14. וְאֵימָא: הָוֵה אָמֵינָא עַד דְּגָנֵיב תְּרֵי, וְטָבַח חַד וּמְזַבֵּין חַד! ״אוֹ מְכָרוֹ״ כְּתִיב. veéma: havé aména ad deganév teré, vetava'h 'had oumzabén 'had! "o mekharo" ketiv.
15. וְאַכַּתִּי הֲוָה אָמֵינָא עַד דְּגָנֵיב תַּרְוַיְיהוּ וְטָבַח חַד וּמְשַׁיַּיר חַד, אוֹ מְזַבֵּין חַד וּמְשַׁיַּיר חַד! veakati hava aména ad deganév tarvayou vetava'h 'had oumchayar 'had, o mezabén 'had oumchayar 'had!
16. אֶלָּא: ״שׁוֹר״ דְּסֵיפָא וְ״שֶׂה״ דְּרֵישָׁא מְיַיתַּר, דְּנִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר וּטְבָחוֹ וּמְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחְתָּיו, וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה״; ״שׁוֹר״ דְּסֵיפָא וְ״שֶׂה״ דְּרֵישָׁא לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: שׁוֹר וָשֶׂה אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא. ela: "chor" deséfa ve"se" derécha meyatar, denikhtov ra'hamana: "ki yignov ich chor outva'ho oumkharo, 'hamicha vakar yechalém ta'hta, vearba tson ta'hat hase"; "chor" deséfa ve"se" derécha lema li? chema minah: chor vase in, midé a'harina la.
17. אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, אֲבָל לְאַחַר יֵאוּשׁ – קְנָאוֹ גַּנָּב רִאשׁוֹן, וְגַנָּב שֵׁנִי מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל לְגַנָּב רִאשׁוֹן. én hagonév a'har haganav mechalém tachloumé khefel. amar rav: lo chanou ela lifné yéouch, aval lea'har yéouch – kenao ganav richon, veganav chéni mechalém tachloumé khefel leganav richon.
18. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אָמֵינָא כִּי נָיֵים וְשָׁכֵיב רַב אָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתָּרֵשׁ בַּחֵטְא. אֵימַת? אִילֵּימָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, amar rav chéchet: aména ki nayém vechakhév rav amar leha chemata. detanya, amar rabi akiva: mipené ma amra tora tava'h oumakhar mechalém tachloumé arbaa va'hamicha? mipené chenichtaréch ba'hét. émat? iléma lifné yéouch,

Daf 68a

1. מִי אִיכָּא נִשְׁתָּרֵשׁ? אֶלָּא לְאַחַר יֵאוּשׁ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יֵאוּשׁ קָנֵי, אַמַּאי מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר! mi ika nichtaréch? ela lea'har yéouch. vei salka datakh yéouch kané, ama mechalém tachloumé arbaa va'hamicha? chelo hou tové'ha, chelo hou mokhér!
2. אָמְרִי, כִּדְאָמַר רָבָא: מִפְּנֵי שֶׁשָּׁנָה בַּחֵטְא; הָכָא נָמֵי, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁנָה בַּחֵטְא. amri, kidamar rava: mipené chechana ba'hét; hakha namé, mipené chechana ba'hét.
3. תָּא שְׁמַע: ״וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ״; מַה טְבִיחָה – שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת, אַף מְכִירָה – שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת. ta chema: "outva'ho o mekharo"; ma tevi'ha – cheénah 'hozeret, af mekhira – cheénah 'hozeret.
4. אֵימַת? אִילֵּימָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, אַמַּאי אֵינָהּ חוֹזֶרֶת? אֶלָּא לְאַחַר יֵאוּשׁ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קַנְיֵיהּ, אַמַּאי מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר! émat? iléma lifné yéouch, ama énah 'hozeret? ela lea'har yéouch. vei salka datakh kanyéh, ama mechalém arbaa va'hamicha? chelo hou tové'ha, chelo hou mokhér!
5. כִּדְאָמַר רַב נַחְמָן: פְּרָט לְשֶׁהִקְנָה לִשְׁלשִׁים יוֹם, הָכָא נָמֵי, פְּרָט לְשֶׁהִקְנָה לִשְׁלשִׁים יוֹם. kidamar rav na'hman: perat lechehikna lichlchim yom, hakha namé, perat lechehikna lichlchim yom.
6. מֵיתִיבִי: גָּנַב וּבָא אַחֵר וּגְנָבוֹ – הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן בִּלְבָד. métivi: ganav ouva a'hér ougnavo – harichon mechalém tachloumé khefel, vehachéni éno mechalém ela keren bilvad.
7. גָּנַב וּמָכַר, וּבָא אַחֵר וּגְנָבוֹ – הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְהַשֵּׁנִי מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. גָּנַב וְטָבַח, וּבָא אַחֵר וּגְנָבוֹ – הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, אֶלָּא קֶרֶן בִּלְבָד. ganav oumakhar, ouva a'hér ougnavo – harichon mechalém tachloumé arbaa va'hamicha, vehachéni mechalém tachloumé khefel. ganav vetava'h, ouva a'hér ougnavo – harichon mechalém tachloumé arbaa va'hamicha, vehachéni éno mechalém tachloumé khefel, ela keren bilvad.
8. קָתָנֵי מִיהָא מְצִיעֲתָא: גָּנַב וּמָכַר, וּבָא אַחֵר וּגְנָבוֹ – הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְהַשֵּׁנִי מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. katané miha metsiata: ganav oumakhar, ouva a'hér ougnavo – harichon mechalém tachloumé arbaa va'hamicha, vehachéni mechalém tachloumé khefel.
9. אֵימַת? אִילֵּימָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, שֵׁנִי אַמַּאי מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל? שִׁינּוּי רְשׁוּת בְּלֹא יֵאוּשׁ מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּקָנֵי? émat? iléma lifné yéouch, chéni ama mechalém tachloumé khefel? chinou rechout belo yéouch mi ika leman deamar dekané?
10. אֶלָּא פְּשִׁיטָא לְאַחַר יֵאוּשׁ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יֵאוּשׁ קוֹנֶה, אַמַּאי מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? דִּידֵיהּ הוּא דְּזַבֵּין! ela pechita lea'har yéouch. vei salka datakh yéouch kone, ama mechalém tachloumé arbaa va'hamicha? didéh hou dezabén!
11. וְתוּ, דְּקָתָנֵי רֵישָׁא: גָּנַב, וּבָא אַחֵר וּגְנָבוֹ – רִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְהַשֵּׁנִי אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן. vetou, dekatané récha: ganav, ouva a'hér ougnavo – richon mechalém tachloumé khefel, vehachéni én mechalém ela keren.
12. מִכְּדֵי לְאַחַר יֵאוּשׁ קָיְימִינַן; וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יֵאוּשׁ קוֹנֶה, שֵׁנִי אַמַּאי אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן? אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ יֵאוּשׁ לָא קָנֵי, וְקַשְׁיָא לְרַב? mikedé lea'har yéouch kayminan; vei salka datakh yéouch kone, chéni ama éno mechalém ela keren? ela la chema minah yéouch la kané, vekachya lerav?
13. אָמַר רָבָא: וְתִסְבְּרָא הָא מְתָרַצְתָּא הִיא?! אֶלָּא דְּקָתָנֵי סֵיפָא: גָּנַב וְטָבַח, וּבָא אַחֵר וּגְנָבוֹ – רִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְשֵׁנִי אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן; וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר שִׁינּוּי מַעֲשֶׂה לָא קָנֵי? amar rava: vetisbera ha metaratsta hi?! ela dekatané séfa: ganav vetava'h, ouva a'hér ougnavo – richon mechalém tachloumé arbaa va'hamicha, vechéni éno mechalém ela keren; oumi ika leman deamar chinou maase la kané?
14. אֶלָּא לְעוֹלָם כּוּלַּהּ לִפְנֵי יֵאוּשׁ, וְאֵיפוֹךְ סֵיפָא לִמְצִיעֲתָא וּמְצִיעֲתָא לְסֵיפָא, וְאֵימָא הָכִי: גָּנַב וּמָכַר, וּבָא אַחֵר וּגְנָבוֹ – הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן – דְּשִׁינּוּי רְשׁוּת בְּלֹא יֵאוּשׁ לָא קָנֵי. ela leolam koulah lifné yéouch, veéfokh séfa limtsiata oumtsiata leséfa, veéma hakhi: ganav oumakhar, ouva a'hér ougnavo – harichon mechalém tachloumé arbaa va'hamicha, vehachéni éno mechalém ela keren – dechinou rechout belo yéouch la kané.
15. גָּנַב וְטָבַח, וּבָא אַחֵר וּגְנָבוֹ – הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְהַשֵּׁנִי מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל; דְּקַנְיֵיהּ בְּשִׁינּוּי מַעֲשֶׂה. ganav vetava'h, ouva a'hér ougnavo – harichon mechalém tachloumé arbaa va'hamicha, vehachéni mechalém tachloumé khefel; dekanyéh bechinou maase.
16. רַב פָּפָּא אָמַר: לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ; סֵיפָא בֵּית שַׁמַּאי הִיא, דְּאָמְרִי: שִׁינּוּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד. rav papa amar: leolam la téfokh; séfa bét chama hi, deamri: chinou bimkomo oméd.
17. אִי הָכִי, קַשְׁיָא רֵישָׁא וּמְצִיעֲתָא לְרַב! i hakhi, kachya récha oumtsiata lerav!
18. אָמַר רַב זְבִיד: לְעוֹלָם כּוּלַּהּ לִפְנֵי יֵאוּשׁ, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁנִּתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים בְּלוֹקֵחַ וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ בְּגַנָּב, דְּהָוֵה לֵיהּ יֵאוּשׁ וְשִׁינּוּי רְשׁוּת. amar rav zevid: leolam koulah lifné yéouch, vehakha bema askinan – chenityaachou habealim beloké'ha velo nityaachou beganav, dehavé léh yéouch vechinou rechout.
19. וְלָא תֵּימָא מִשּׁוּם דְּבָעֵינַן יֵאוּשׁ וְשִׁינּוּי רְשׁוּת, אֶלָּא אֲפִילּוּ בְּיֵאוּשׁ לְחוֹדֵיהּ נָמֵי קָנֵי גַּבֵּי גַנָּב; vela téma michoum devaénan yéouch vechinou rechout, ela afilou beyéouch le'hodéh namé kané gabé ganav;
20. אֶלָּא דְּלָא מַשְׁכַּחַתְּ דִּמְשַׁלְּמִי תַּרְוַיְיהוּ גַּנָּב רִאשׁוֹן וְגַנָּב שֵׁנִי, אֶלָּא בְּהָכִי. ela dela machka'hate dimchalemi tarvayou ganav richon veganav chéni, ela behakhi.
21. אִיתְּמַר: הַמּוֹכֵר לִפְנֵי יֵאוּשׁ – רַב נַחְמָן אָמַר: חַיָּיב, רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: פָּטוּר. itemar: hamokhér lifné yéouch – rav na'hman amar: 'hayav, rav chéchet amar: patour.
22. רַב נַחְמָן אָמַר חַיָּיב – ״וּמְכָרוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא זַבֵּין; לָא שְׁנָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, לָא שְׁנָא לְאַחַר יֵאוּשׁ. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר פָּטוּר – חִיּוּבֵיהּ לְאַחַר יֵאוּשׁ הוּא, דְּאַהֲנוֹ מַעֲשָׂיו; אֲבָל לִפְנֵי יֵאוּשׁ דְּלָא אַהֲנוֹ מַעֲשָׂיו – לָא מִיחַיַּיב; דֻּומְיָא דִּטְבִיחָה בָּעֵינַן, דְּאַהֲנוֹ מַעֲשָׂיו. rav na'hman amar 'hayav – "oumkharo" amar ra'hamana, veha zabén; la chena lifné yéouch, la chena lea'har yéouch. rav chéchet amar patour – 'hiyouvéh lea'har yéouch hou, deahano maasa; aval lifné yéouch dela ahano maasa – la mi'hayav; doumya ditvi'ha baénan, deahano maasa.
23. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מְנָא אָמֵינָא לָהּ? דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה טָבַח וּמָכַר מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁתָּרֵשׁ בַּחֵטְא. amar rav chéchet: mena aména lah? detanya, amar rabi akiva: mipené ma amra tora tava'h oumakhar mechalém arbaa va'hamicha? mipené chenichtaréch ba'hét.
24. אֵימַת? אִילֵּימָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, מִי אִיכָּא נִשְׁתָּרֵשׁ? אֶלָּא לָאו לְאַחַר יֵאוּשׁ הוּא? אָמַר רָבָא: מִפְּנֵי שֶׁשָּׁנָה בַּחֵטְא. émat? iléma lifné yéouch, mi ika nichtaréch? ela la lea'har yéouch hou? amar rava: mipené chechana ba'hét.
25. תָּא שְׁמַע: ״וּטְבָחוֹ וּמְכָרוֹ״; מָה טְבִיחָה – שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת, אַף מְכִירָה – שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת. אֵימַת? אִילֵּימָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, אַמַּאי אֵינָהּ חוֹזֶרֶת? אֶלָּא לְאַחַר יֵאוּשׁ – וּשְׁמַע מִינַּהּ חִיּוּבָא לְאַחַר יֵאוּשׁ הוּא! תַּרְגְּמַהּ רַב נַחְמָן: פְּרָט לְשֶׁהִקְנָה לוֹ לִשְׁלשִׁים יוֹם. ta chema: "outva'ho oumkharo"; ma tevi'ha – cheénah 'hozeret, af mekhira – cheénah 'hozeret. émat? iléma lifné yéouch, ama énah 'hozeret? ela lea'har yéouch – ouchma minah 'hiyouva lea'har yéouch hou! targemah rav na'hman: perat lechehikna lo lichlchim yom.
26. וְאַף רַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר חִיּוּבֵיהּ לְאַחַר יֵאוּשׁ הוּא, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: veaf rabi elazar savar 'hiyouvéh lea'har yéouch hou, deamar rabi elazar:

Daf 68b

1. תֵּדַע שֶׁסְּתָם גְּנֵיבָה יֵאוּשׁ בְּעָלִים הוּא – téda chesetam genéva yéouch bealim hou –
2. שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. וְדִלְמָא לָא אִיָּיאַשׁ! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: סְתָם גְּנֵיבָה – יֵאוּשׁ בְּעָלִים הִיא. cheharé amra tora: tava'h oumakhar – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha. vedilma la iyaach! ela la michoum deamrinan: setam genéva – yéouch bealim hi.
3. וְדִלְמָא אַף עַל גַּב דְּלָא אִיָּיאַשׁ! vedilma af al gav dela iyaach!
4. אָמְרִי: לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דּוּמְיָא דִטְבִיחָה – מָה טְבִיחָה דְּאַהֲנוֹ מַעֲשָׂיו, אַף מְכִירָה דְּאַהֲנוֹ מַעֲשָׂיו. וְאִי לִפְנֵי יֵאוּשׁ, מַאי אַהֲנוֹ? amri: la salka datakh; doumya ditvi'ha – ma tevi'ha deahano maasa, af mekhira deahano maasa. vei lifné yéouch, ma ahano?
5. וְדִלְמָא דְּשַׁמְעִינֵיהּ דְּאִיָּיאַשׁ! אָמְרִי: לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דּוּמְיָא דִטְבִיחָה – מָה טְבִיחָה לְאַלְתַּר, אַף מְכִירָה לְאַלְתַּר. vedilma dechaminéh deiyaach! amri: la salka datakh; doumya ditvi'ha – ma tevi'ha lealtar, af mekhira lealtar.
6. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן: גְּנֵיבָה בְּנֶפֶשׁ תּוֹכִיחַ – שֶׁאֵין יֵאוּשׁ בְּעָלִים, וְחַיָּיב! מִכְּלָל דְּסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן: לִפְנֵי יֵאוּשׁ חַיָּיב. amar lo rabi yo'hanan: genéva benefech tokhi'ha – cheén yéouch bealim, ve'hayav! mikelal desavar rabi yo'hanan: lifné yéouch 'hayav.
7. לְאַחַר יֵאוּשׁ מַאי? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר. lea'har yéouch ma? rabi yo'hanan amar: 'hayav, veréch lakich amar: patour.
8. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב – חִיּוּבֵיהּ בֵּין לִפְנֵי יֵאוּשׁ, בֵּין לְאַחַר יֵאוּשׁ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּטוּר – חִיּוּבֵיהּ לִפְנֵי יֵאוּשׁ הוּא, אֲבָל לְאַחַר יֵאוּשׁ – קָנָה, וְשֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ וְשֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר. rabi yo'hanan amar 'hayav – 'hiyouvéh bén lifné yéouch, bén lea'har yéouch. réch lakich amar patour – 'hiyouvéh lifné yéouch hou, aval lea'har yéouch – kana, vechelo hou tové'ha vechelo hou mokhér.
9. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: גָּנַב וְהִקְדִּישׁ, וְאַחַר כָּךְ טָבַח – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. étivéh rabi yo'hanan leréch lakich: ganav vehikdich, vea'har kakh tava'h – mechalém tachloumé khefel, veéno mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
10. אֵימַת? אִלֵּימָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ, מִי קָדוֹשׁ?! ״אִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ״ אָמַר רַחֲמָנָא – מָה בֵּיתוֹ שֶׁלּוֹ, אַף כֹּל שֶׁלּוֹ! émat? iléma lifné yéouch, mi kadoch?! "ich ki yakdich et béto kodech" amar ra'hamana – ma béto chelo, af kol chelo!
11. אֶלָּא פְּשִׁיטָא לְאַחַר יֵאוּשׁ; וְטַעְמָא דְּהִקְדִּישׁ הוּא דְּאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, דְּכִי קָא טָבַח – דְּהֶקְדֵּשׁ קָא טָבַח, אֲבָל לֹא הִקְדִּישׁ – טָבַח מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יֵאוּשׁ קוֹנֶה, אַמַּאי מְשַׁלֵּם? שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר! ela pechita lea'har yéouch; vetama dehikdich hou deéno mechalém tachloumé arbaa va'hamicha, dekhi ka tava'h – dehekdéch ka tava'h, aval lo hikdich – tava'h mechalém tachloumé arbaa va'hamicha. vei salka datakh yéouch kone, ama mechalém? chelo hou tové'ha, chelo hou mokhér!
12. אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּישׁוּהוּ בְּעָלִים בְּיַד גַּנָּב. amar léh: hakha bema askinan – kegon chehikdichouou bealim beyad ganav.
13. וּמִי קָדוֹשׁ?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גָּזַל וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים – שְׁנֵיהֶן אֵינָן יְכוֹלִין לְהַקְדִּישׁ, זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ! אָמְרִי: הוּא דְּאָמַר – כִּצְנוּעִין, oumi kadoch?! vehaamar rabi yo'hanan: gazal velo nityaachou habealim – chenéhen énan yekholin lehakdich, ze lefi cheéno chelo, veze lefi cheéno birchouto! amri: hou deamar – kitsnouin,
14. דִּתְנַן: הַצְּנוּעִין מַנִּיחִין אֶת הַמָּעוֹת, וְאוֹמְרִים: כׇּל הַנִּלְקָט מִזֶּה, יְהֵא מְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ. ditnan: hatsenouin mani'hin et hamaot, veomrim: kol hanilkat mize, yehé me'houlal al hamaot haélou.
15. וַהֲרֵי חָזְרָה קֶרֶן לַבְּעָלִים! vaharé 'hazra keren labealim!
16. כְּשֶׁעָמַד בַּדִּין. kecheamad badin.
17. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאָמְרִי ״צֵא תֵּן לוֹ״ – מַאי אִירְיָא הִקְדִּישׁ? אֲפִילּוּ לֹא הִקְדִּישׁ נָמֵי לָא לִיחַיְּיבֵיהּ! hékhi damé? i deamri "tsé tén lo" – ma irya hikdich? afilou lo hikdich namé la li'hayevéh!
18. דְּאָמַר רָבָא: ״צֵא תֵּן לוֹ״, טָבַח וּמָכַר – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? deamar rava: "tsé tén lo", tava'h oumakhar – patour. ma tama?
19. כֵּיוָן דְּפַסְקוּהָ לְמִילְּתֵיהּ וְטָבַח וּמָכַר – הָוֵה לֵיהּ גַּזְלָן, וְגַזְלָן אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. kévan defaskouha lemiletéh vetava'h oumakhar – havé léh gazlan, vegazlan éno mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.

Daf 69a

1. ״חַיָּיב אַתָּה לִיתֵּן לוֹ״, טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּלָא פְּסִקָה מִילְּתָא, אַכַּתִּי גַּנָּב הוּא! "'hayav ata litén lo", tava'h oumakhar – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha. ma tama? kévan dela pesika mileta, akati ganav hou!
2. לָא צְרִיכָא, דְּאָמְרִי לֵיהּ: ״חַיָּיב אַתָּה לִיתֵּן לוֹ״. la tserikha, deamri léh: "'hayav ata litén lo".
3. גּוּפָא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גָּזַל וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים – שְׁנֵיהֶם אֵינָן יְכוֹלִים לְהַקְדִּישׁ. זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה; goufa, amar rabi yo'hanan: gazal velo nityaachou habealim – chenéhem énan yekholim lehakdich. ze lefi cheéno chelo, veze lefi cheéno birchouto. oumi amar rabi yo'hanan hakhi? vehaamar rabi yo'hanan: halakha kistam michna;
4. וּתְנַן: כֶּרֶם רְבָעִי הָיוּ מְצַיְּינִין אוֹתוֹ בִּקְזוּזוֹת אֲדָמָה – סִימָנָא כִּי אֲדָמָה, מָה אֲדָמָה – אִיכָּא הֲנָאָה מִינַּהּ, אַף הַאי נָמֵי כִּי מִפַּרְקָא – שְׁרֵי לְאִיתְהֲנוֹיֵי מִינַּהּ. outnan: kerem revai haou metsayenin oto bikzouzot adama – simana ki adama, ma adama – ika hanaa minah, af ha namé ki miparka – cheré leithanoyé minah.
5. וְשֶׁל עׇרְלָה בְּחַרְסִית – סִימָנָא כְּחַרְסִית, מָה חַרְסִית שֶׁאֵין הֲנָאָה מִינַּהּ, אַף הַאי דְּלֵית (בֵּיהּ) הֲנָאָה מִינֵּיהּ. vechel orla be'harsit – simana ke'harsit, ma 'harsit cheén hanaa minah, af ha delét (béh) hanaa minéh.
6. וְשֶׁל קְבָרוֹת בְּסִיד – סִימָנָא דְּחִיוָּר כַּעֲצָמוֹת. וּמְמַחֶה וְשׁוֹפֵךְ כִּי הֵיכִי דְּנִיחַוַּור טְפֵי. vechel kevarot besid – simana de'hivar kaatsamot. oumma'he vechofékh ki hékhi deni'havar tefé.
7. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּשְׁבִיעִית, דְּהֶפְקֵר נִינְהוּ; amar raban chimon ben gamliél: bame devarim amourim – bichviit, dehefkér ninou;
8. אֲבָל בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ – הַלְעִיטֵהוּ לָרָשָׁע וְיָמוּת. aval bichar chené chavoua – halitéou laracha veyamout.
9. וְהַצְּנוּעִין מַנִּיחִין אֶת הַמָּעוֹת, וְאוֹמְרִים: ״כׇּל הַנִּלְקָט מִזֶּה, מְחוּלָּל עַל הַמָּעוֹת הַלָּלוּ״! vehatsenouin mani'hin et hamaot, veomrim: "kol hanilkat mize, me'houlal al hamaot halalou"!
10. וְכִי תֵּימָא: מַאן תְּנָא צְנוּעִין – רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וְרַבִּי יוֹחָנָן כִּסְתָם יְחִידָאָה לָא אָמַר; vekhi téma: man tena tsenouin – raban chimon ben gamliél, verabi yo'hanan kistam ye'hidaa la amar;
11. וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמִשְׁנָתֵנוּ – הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, חוּץ מֵעָרֵב וְצַיְדָן וּרְאָיָה אַחֲרוֹנָה! vehaamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: kol makom chechana raban chimon ben gamliél bemichnaténou – halakha kemoto, 'houts méarév vetsaydan ouraya a'harona!
12. אָמְרִי: לָא תֵּימָא ״כׇּל הַנִּלְקָט מִזֶּה״, אֶלָּא אֵימָא ״כָּל הַמִּתְלַקֵּט מִזֶּה״. amri: la téma "kol hanilkat mize", ela éma "kal hamitlakét mize".
13. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: צְנוּעִין וְרַבִּי דּוֹסָא אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד; וְרַבִּי דּוֹסָא ״נִלְקָט״ קָאָמַר! oumi amar rabi yo'hanan hakhi? vehaamar rabi yo'hanan: tsenouin verabi dosa amrou davar e'had; verabi dosa "nilkat" kaamar!
14. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שַׁחֲרִית – בַּעַל הַבַּיִת עוֹמֵד וְאוֹמֵר: ״כׇּל שֶׁיְּלַקְּטוּ עֲנִיִּים הַיּוֹם, יְהֵא הֶפְקֵר״. detanya, rabi yeouda omér: cha'harit – baal habayit oméd veomér: "kol cheyelaketou aniyim hayom, yehé hefkér".
15. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר, לְעִיתּוֹתֵי עֶרֶב אוֹמֵר: ״כׇּל שֶׁלָּקְטוּ עֲנִיִּים יְהֵא הֶפְקֵר״! rabi dosa omér, leitoté erev omér: "kol chelaktou aniyim yehé hefkér"!
16. אֵיפוֹךְ דְּרַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי דּוֹסָא, וְרַבִּי דּוֹסָא לְרַבִּי יְהוּדָה. אַמַּאי אָפְכַתְּ מַתְנִיתָא? אִפְכַהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, וְאֵימָא: ״צְנוּעִין וְרַבִּי יְהוּדָה אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד״! éfokh derabi yeouda lerabi dosa, verabi dosa lerabi yeouda. ama afkhate matnita? ifkhah lerabi yo'hanan, veéma: "tsenouin verabi yeouda amrou davar e'had"!
17. אָמְרִי: לָא סַגִּיא דְּלָא מִתְהַפְכָא מַתְנִיתָא; דִּבְהָא מַתְנִיתִין קָתָנֵי דְּאִית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בְּרֵירָה, וְשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בְּעָלְמָא דְּלֵית לֵיהּ בְּרֵירָה – דִּתְנַן: amri: la sagi dela mithafkha matnita; divha matnitin katané deit léh lerabi yeouda beréra, vechaminan léh lerabi yeouda bealma delét léh beréra – ditnan:

Daf 69b

1. הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִים, אוֹמֵר: שְׁנֵי לוּגִּין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ – הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה; עֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן; תִּשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי; וּמֵיחֵל וְשׁוֹתֶה מִיָּד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. haloké'ha yayin mibén hakoutim, omér: chené lougin cheani atid lehafrich – haré hén terouma; asara maasér richon; ticha maasér chéni; oumé'hél vechote miyad, divré rabi méir.
2. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסְרִין. rabi yeouda verabi yosé verabi chimon osrin.
3. אָמְרִי: סוֹף סוֹף, אַמַּאי קָא אָפְכַתְּ לַהּ לְמַתְנִיתִין – מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה; הַשְׁתָּא נָמֵי – קַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן, amri: sof sof, ama ka afkhate lah lematnitin – michoum dekachya derabi yeouda aderabi yeouda; hachta namé – kachya derabi yo'hanan aderabi yo'hanan,
4. דְּאָמְרַתְּ לְרַבִּי יוֹחָנָן לָא תֵּימָא ״כׇּל הַנִּלְקָט״, אֶלָּא אֵימָא ״כָּל הַמִּתְלַקֵּט״ – אַלְמָא אִית לֵיהּ בְּרֵירָה; וְהָא רַבִּי יוֹחָנָן לֵית לֵיהּ בְּרֵירָה, deamrate lerabi yo'hanan la téma "kol hanilkat", ela éma "kal hamitlakét" – alma it léh beréra; veha rabi yo'hanan lét léh beréra,
5. דְּאָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ – לָקוֹחוֹת הֵן, וּמַחְזִירִין זֶה לָזֶה בַּיּוֹבֵל! deamar rav asi amar rabi yo'hanan: haa'hin che'halkou – lako'hot hén, ouma'hzirin ze laze bayovél!
6. אֶלָּא לְעוֹלָם ״כׇּל הַנִּלְקָט״, ela leolam "kol hanilkat",
7. וְרַבִּי יוֹחָנָן סְתָמָא אַחֲרִינָא אַשְׁכַּח – דִּתְנַן: אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. אַמַּאי? בִּשְׁלָמָא לְגַנָּב רִאשׁוֹן לָא מְשַׁלֵּם – ״וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ״, וְלֹא מִבֵּית הַגַּנָּב; אֶלָּא לִבְעָלִים – נְשַׁלֵּם! verabi yo'hanan setama a'harina achka'h – ditnan: én hagonév a'har haganav mechalém tachloumé khefel. ama? bichlama leganav richon la mechalém – "vegounav mibét haich", velo mibét haganav; ela livalim – nechalém!
8. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. ela la chema minah: ze lefi cheéno chelo, veze lefi cheéno birchouto.
9. וּמַאי חָזֵי(ת) דְּאָזֵיל בָּתַר הַהִיא סְתָמָא? לֶיעְבֵּיד כִּי הַאי סְתָמָא דִּצְנוּעִין! ouma 'hazé(t) deazél batar hahi setama? lebéd ki ha setama ditsnouin!
10. מִשּׁוּם דִּמְסַיַּיע לֵיהּ קְרָא: ״וְאִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַה׳״ – מָה בֵּיתוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, אַף כֹּל בִּרְשׁוּתוֹ. michoum dimsaya léh kera: "veich ki yakdich et béto kodech la'" – ma béto birchouto, af kol birchouto.
11. אָמַר אַבָּיֵי: אִי לָאו דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן צְנוּעִין, וְרַבִּי דּוֹסָא אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, הֲוָה אָמֵינָא: צְנוּעִין אִית לְהוּ דְּרַבִּי דּוֹסָא, וְרַבִּי דּוֹסָא לֵית לֵיהּ דִּצְנוּעִין. amar abayé: i la deamar rabi yo'hanan tsenouin, verabi dosa amrou davar e'had, hava aména: tsenouin it leou derabi dosa, verabi dosa lét léh ditsnouin.
12. צְנוּעִין אִית לְהוּ דְּרַבִּי דּוֹסָא – וּמָה בְּגַנָּב עֲבַדוּ רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא, עֲנִיִּים צְרִיכָא לְמֵימַר? רַבִּי דּוֹסָא לֵית לֵיהּ דִּצְנוּעִין – עֲנִיִּים הוּא דַּעֲבַדוּ לְהוּ רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא, אֲבָל גַּנָּב לָא עֲבַדוּ לַיהּ רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא. tsenouin it leou derabi dosa – ouma beganav avadou rabanan takanta, aniyim tserikha lemémar? rabi dosa lét léh ditsnouin – aniyim hou daavadou leou rabanan takanta, aval ganav la avadou lah rabanan takanta.
13. אָמַר רָבָא, אִי לָאו דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: צְנוּעִין וְרַבִּי דּוֹסָא אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, הֲוָה אָמֵינָא: מַאן תְּנָא צְנוּעִין – רַבִּי מֵאִיר הִיא; amar rava, i la deamar rabi yo'hanan: tsenouin verabi dosa amrou davar e'had, hava aména: man tena tsenouin – rabi méir hi;
14. לָאו אָמַר רַבִּי מֵאִיר: מַעֲשֵׂר מָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא, וַאֲפִילּוּ הָכִי לְעִנְיַן פְּדִיָּיה אוֹקְמֵיהּ רַחֲמָנָא בִּרְשׁוּתֵיהּ? דִּכְתִיב: ״וְאִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ, חֲמִשִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו״ – la amar rabi méir: maasér mamon gavoha hou, vaafilou hakhi leinyan pediya okméh ra'hamana birchoutéh? dikhtiv: "veim gaol yigal ich mimaasro, 'hamichito yoséf ala" –
15. קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא ״מַעַשְׂרוֹ״, וּמוֹסִיף חוֹמֶשׁ. karyéh ra'hamana "maasro", oumosif 'homech.
16. כֶּרֶם רְבָעִי נָמֵי – גָּמַר ״קֹדֶשׁ״ ״קֹדֶשׁ״ מִמַּעֲשֵׂר, כְּתִיב הָכָא: ״קֹדֶשׁ הִלּוּלִים״, וּכְתִיב גַּבֵּי מַעֲשֵׂר: ״וְכׇל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַה׳ הוּא קֹדֶשׁ״; kerem revai namé – gamar "kodech" "kodech" mimaasér, ketiv hakha: "kodech hiloulim", oukhtiv gabé maasér: "vekhol masar haarets mizera haarets miperi haéts la' hou kodech";
17. מָה ״קֹדֶשׁ״ דִּכְתִיב גַּבֵּי מַעֲשֵׂר – אַף עַל גַּב דְּמָמוֹן גָּבוֹהַּ הוּא, לְעִנְיַן פְּדִיָּיה אוֹקְמֵיהּ רַחֲמָנָא בִּרְשׁוּתֵיהּ; אַף הַאי ״קֹדֶשׁ״ נָמֵי דִּכְתִיב גַּבֵּי כֶּרֶם רְבָעִי – אַף עַל גַּב דְּלָאו מָמוֹן דִּידֵיהּ הוּא, לְעִנְיַן אַחוֹלֵי אוֹקְמֵיהּ רַחֲמָנָא בִּרְשׁוּתֵיהּ; ma "kodech" dikhtiv gabé maasér – af al gav demamon gavoha hou, leinyan pediya okméh ra'hamana birchoutéh; af ha "kodech" namé dikhtiv gabé kerem revai – af al gav dela mamon didéh hou, leinyan a'holé okméh ra'hamana birchoutéh;
18. דְּהָא כִּי אִיתֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ נָמֵי – הָא לָאו דִּידֵיהּ הוּא, וְהָא מָצֵי מַחֵיל; מִשּׁוּם הָכִי מָצֵי מַחֵיל. deha ki itéh birchoutéh namé – ha la didéh hou, veha matsé ma'hél; michoum hakhi matsé ma'hél.
19. אֲבָל גַּבֵּי לֶקֶט – כֵּיוָן דְּמָמוֹנָא דִּידֵיהּ, כִּי אִיתֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ הוּא דְּמָצֵי מַפְקַר לֵיהּ, כִּי לֵיתֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ לָא מָצֵי מַפְקַר לֵיהּ. aval gabé leket – kévan demamona didéh, ki itéh birchoutéh hou dematsé mafkar léh, ki létéh birchoutéh la matsé mafkar léh.
20. אָמַר רָבִינָא: אִי לָאו דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן צְנוּעִין וְרַבִּי דּוֹסָא אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, הֲוָה אָמֵינָא: מַאן תַּנָּא צְנוּעִין – רַבִּי דּוֹסָא הִיא, כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּקְשֵׁי סְתַם מִשְׁנָה לְרַבִּי יוֹחָנָן. וְרַבִּי יוֹחָנָן – amar ravina: i la deamar rabi yo'hanan tsenouin verabi dosa amrou davar e'had, hava aména: man tana tsenouin – rabi dosa hi, ki hékhi dela tikché setam michna lerabi yo'hanan. verabi yo'hanan –

Daf 70a

1. כִּסְתָם יְחִידָאָה לָא אָמַר. kistam ye'hidaa la amar.
2. אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: לָא כָּתְבִינַן אוֹרָכְתָּא אַמִּטַּלְטְלִי. אָמַר רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר: מַאי טַעְמָא? אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דְּרַבִּי יוֹחָנָן, amri nehardaé: la katvinan orakhta amitalteli. amar rav aché leamémar: ma tama? amar léh: michoum derabi yo'hanan,
3. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גָּזַל וְלֹא נִתְיָיאֲשׁוּ הַבְּעָלִים – שְׁנֵיהֶם אֵינָן יְכוֹלִין לְהַקְדִּישׁ; זֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְזֶה לְפִי שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. deamar rabi yo'hanan: gazal velo nityaachou habealim – chenéhem énan yekholin lehakdich; ze lefi cheéno chelo, veze lefi cheéno birchouto.
4. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: לָא כָּתְבִינַן אוֹרָכְתָּא אַמִּטַּלְטְלִי דְּכַפְרֵיהּ. טַעְמָא דְּכַפְרֵיהּ, דְּמִיחֲזֵי כְּשִׁיקְרָא; אֲבָל לָא כַּפְרֵיהּ – כָּתְבִינַן. ika deamri, amri nehardaé: la katvinan orakhta amitalteli dekhafréh. tama dekhafréh, demi'hazé kechikra; aval la kafréh – katvinan.
5. וְאָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: אוֹרָכְתָּא דְּלָא כְּתִיב בֵּיהּ ״זִיל דּוּן וּזְכִי וְאַפֵּיק לְנַפְשָׁךְ״ – לֵית בֵּיהּ מְשָׁשָׁא. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ הַאיְךְ: לָאו בַּעַל דְּבָרִים דִּידִי אַתְּ. veamri nehardaé: orakhta dela ketiv béh "zil doun ouzkhi veapék lenafchakh" – lét béh mechacha. ma tama? michoum deamar léh haykhe: la baal devarim didi ate.
6. אָמַר אַבָּיֵי: וְאִי כְּתִיב בֵּיהּ לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ, מִיגּוֹ דְּמִשְׁתַּעֵי דִּינָא אַפַּלְגָא, מִשְׁתַּעֵי דִּינָא אַכּוּלֵּהּ. amar abayé: vei ketiv béh leme'hetsa lichlich velirvia, migo demichtaé dina apalga, michtaé dina akouléh.
7. אָמַר אַמֵּימָר: אִי תְּפַס – לָא מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ. רַב אָשֵׁי אָמַר: כֵּיוָן דְּכַתְבֵיהּ לֵיהּ ״כֹּל דְּמִתְעֲנֵי מִן דִּינָא קַבֵּילִית עֲלַי״ – שָׁלִיחַ שַׁוְּיֵהּ. amar amémar: i tefas – la mapekinan minéh. rav aché amar: kévan dekhatvéh léh "kol demitané min dina kabélit ala" – chali'ha chaouyéh.
8. וְאִיכָּא דְּאָמַר: שׁוּתָּפָא שַׁוְּיֵהּ. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִיתְפַּס פַּלְגָא. וְהִלְכְתָא: שָׁלִיחַ שַׁוְּיֵהּ. veika deamar: choutafa chaouyéh. lema nafka minah? lemitpas palga. vehilkheta: chali'ha chaouyéh.
9. מַתְנִי׳ גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם, וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּיהֶם, אוֹ עַל פִּי שְׁנַיִם אֲחֵרִים – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. matni' ganav al pi chenayim, vetava'h oumakhar al pihem, o al pi chenayim a'hérim – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
10. גָּנַב וּמָכַר בְּשַׁבָּת; גָּנַב וּמָכַר לַעֲבוֹדָה זָרָה; גָּנַב וְטָבַח בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים; ganav oumakhar bechabat; ganav oumakhar laavoda zara; ganav vetava'h beom hakipourim;
11. גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְטָבַח וּמָכַר, וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו; גָּנַב וְטָבַח, וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. ganav michel avi vetava'h oumakhar, vea'har kakh mét avi; ganav vetava'h, vea'har kakh hikdich – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
12. גָּנַב וְטָבַח לִרְפוּאָה אוֹ לִכְלָבִים; הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה; הַשּׁוֹחֵט חוּלִּין בַּעֲזָרָה – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. ganav vetava'h lirfoua o likhlavim; hacho'hét venimtsét teréfa; hacho'hét 'houlin baazara – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
13. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בִּשְׁנֵי אֵלּוּ. rabi chimon potér bichné élou.
14. גְּמָ׳ לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא? gema' léma matnitin dela kerabi akiva?
15. דְּאִי רַבִּי עֲקִיבָא, הָאָמַר: ״דָּבָר״ – וְלֹא חֲצִי דָבָר! dei rabi akiva, haamar: "davar" – velo 'hatsi davar!
16. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: כְּשֶׁהָלַךְ אַבָּא חֲלַפְתָּא אֵצֶל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְאָמְרִי לַהּ: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אֵצֶל אַבָּא detanya, amar rabi yosé: kechehalakh aba 'halafta étsel rabi yo'hanan ben nouri lilmod tora, veamri lah: rabi yo'hanan ben nouri étsel aba

Daf 70b

1. חֲלַפְתָּא, אָמַר לוֹ: 'halafta, amar lo:
2. הֲרֵי שֶׁאֲכָלָהּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם, שְׁנִיָּה בִּפְנֵי שְׁנַיִם, שְׁלִישִׁית בִּפְנֵי שְׁנַיִם, מַהוּ? haré cheakhalah chana richona bifné chenayim, cheniya bifné chenayim, chelichit bifné chenayim, maou?
3. אָמַר לוֹ: הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. אָמַר לוֹ: אַף אֲנִי אוֹמֵר כֵּן, אֶלָּא שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא חוֹלֵק בַּדָּבָר. שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״דָּבָר״ – וְלֹא חֲצִי דָבָר. amar lo: haré zo 'hazaka. amar lo: af ani omér kén, ela cherabi akiva 'holék badavar. chehaya rabi akiva omér: "davar" – velo 'hatsi davar.
4. אָמַר אַבָּיֵי: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא – מִי לָא מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּשְׁנַיִם אוֹמְרִים ״קִידֵּשׁ״ וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים ״בָּעַל״, amar abayé: afilou téma rabi akiva – mi la mode rabi akiva bichnayim omrim "kidéch" ouchnayim omrim "baal",
5. דְּאַף עַל גַּב דְּעֵדֵי בִיאָה צְרִיכִי לְעֵדֵי קִדּוּשִׁין – כֵּיוָן דְּעֵדֵי קִדּוּשִׁין לָא צְרִיכִי לְעֵדֵי בִיאָה, ״דָּבָר״ קָרֵינָא בֵּיהּ? deaf al gav deédé via tserikhi leédé kidouchin – kévan deédé kidouchin la tserikhi leédé via, "davar" karéna béh?
6. הָכָא נָמֵי, אַף עַל גַּב דְּעֵדֵי טְבִיחָה צְרִיכִי לְעֵדֵי גְנֵיבָה – כֵּיוָן דְּעֵדֵי גְנֵיבָה לָא צְרִיכִי לְעֵדֵי טְבִיחָה, ״דָּבָר״ קָרֵינָא בֵּיהּ. hakha namé, af al gav deédé tevi'ha tserikhi leédé genéva – kévan deédé genéva la tserikhi leédé tevi'ha, "davar" karéna béh.
7. וְרַבָּנַן – הַאי ״דָּבָר״ וְלֹא חֲצִי דָבָר, לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי אֶחָד אוֹמֵר אֶחָד בְּגַבָּהּ, וְאֶחָד אוֹמֵר אֶחָד בִּכְרֵיסָהּ. verabanan – ha "davar" velo 'hatsi davar, lemaoté ma? lemaoté e'had omér e'had begabah, vee'had omér e'had bikhrésah.
8. הַאי חֲצִי דָבָר וַחֲצִי עֵדוּת הוּא! ha 'hatsi davar va'hatsi édout hou!
9. אֶלָּא לְמַעוֹטֵי שְׁנַיִם אוֹמְרִים אֶחָד בְּגַבָּהּ, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים אֶחָד בִּכְרֵיסָהּ – הָנֵי אָמְרִי קְטַנָּה הִיא, וְהָנֵי אָמְרִי קְטַנָּה הִיא. ela lemaoté chenayim omrim e'had begabah, ouchnayim omrim e'had bikhrésah – hané amri ketana hi, vehané amri ketana hi.
10. גָּנַב וּמָכַר בְּשַׁבָּת [וְכוּ׳]. וְהָתַנְיָא: פָּטוּר! ganav oumakhar bechabat [vekhou']. vehatanya: patour!
11. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא דְּפָטוּר – בְּאוֹמֵר לוֹ: ״עֲקוֹץ לְךָ תְּאֵינָה מִתְּאֵינָתִי, וְתִיקְּנֵי לִי גְּנֵיבוּתָיךְ״. amar ramé bar 'hama: ki tanya hahi defatour – beomér lo: "akots lekha teéna miteénati, vetikené li genévoutakh".
12. אָמְרִי: וְכֵיוָן דְּכִי תָבַע לֵיהּ קַמַּן בְּדִינָא לָא אָמְרִינַן לֵיהּ: ״זִיל שַׁלֵּים״ – דְּמִחַיַּיב בְּנַפְשׁוֹ הוּא; הָא מְכִירָה נָמֵי לָאו מְכִירָה הִיא! amri: vekhévan dekhi tava léh kaman bedina la amrinan léh: "zil chalém" – demi'hayav benafcho hou; ha mekhira namé la mekhira hi!
13. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא, בְּאוֹמֵר לוֹ: ״זְרוֹק גְּנֵיבוּתָיךְ לַחֲצֵרִי, וְתִיקְּנֵי לִי גְּנֵיבוּתָיךְ״. ela amar rav papa, beomér lo: "zerok genévoutakh la'hatséri, vetikené li genévoutakh".
14. כְּמַאן? כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: קְלוּטָה – כְּמִי שֶׁהוּנְּחָה דָּמְיָא. keman? kerabi akiva, deamar: kelouta – kemi cheoune'ha damya.
15. דְּאִי כְּרַבָּנַן, כֵּיוָן דְּמָטְיָא לַחֲצַר בֵּיתוֹ – קָנָה, לְעִנְיַן שַׁבָּת – לָא מְחַיַּיב עַד דְּמָטְיָא לְאַרְעָא! dei kerabanan, kévan dematya la'hatsar béto – kana, leinyan chabat – la me'hayav ad dematya leara!
16. בְּאוֹמֵר: ״לֹא תִּיקְּנֵי לִי גְּנֵיבוּתָיךְ עַד שֶׁתָּנוּחַ״. beomér: "lo tikené li genévoutakh ad chetanou'ha".
17. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם כְּרָמֵי בַּר חָמָא; אֶתְנַן אָסְרָה תּוֹרָה – וַאֲפִילּוּ בָּא עַל אִמּוֹ; וְאִי תָּבְעָה לֵיהּ קַמַּן בְּדִינָא, מִי אָמְרִינַן לֵיהּ: ״קוּם הַב לַהּ אֶתְנַן״?! rava amar: leolam keramé bar 'hama; etnan asra tora – vaafilou ba al imo; vei tava léh kaman bedina, mi amrinan léh: "koum hav lah etnan"?!
18. אֶלָּא אַף עַל גַּב דְּכִי קָא תָבְעָה לֵיהּ בְּדִינָא – לָא אָמְרִינַן לֵיהּ ״זִיל הַב לָהּ״, כֵּיוָן דְּכִי יָהֵיב לַהּ – הָוֵי אֶתְנַן; הָכָא נָמֵי, אַף עַל גַּב דִּלְעִנְיַן תַּשְׁלוּמִין – אִי תָּבַע [לֵיהּ] בְּדִינָא קַמַּן לָא אָמְרִינַן לֵיהּ ״זִיל שַׁלֵּים״, ela af al gav dekhi ka tava léh bedina – la amrinan léh "zil hav lah", kévan dekhi yahév lah – havé etnan; hakha namé, af al gav dilinyan tachloumin – i tava [léh] bedina kaman la amrinan léh "zil chalém",

Daf 71a

1. אֲפִילּוּ הָכִי כֵּיוָן דְּקָא מַקְנֵי לֵיהּ בְּהָכִי – הָוְיָא מְכִירָה. afilou hakhi kévan deka makné léh behakhi – havya mekhira.
2. גָּנַב וְטָבַח בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְכוּ׳. אָמְרִי: אַמַּאי? נְהִי דִּקְטָלָא לֵיכָּא, מַלְקוֹת מִיהָא אִיכָּא – וְקַיְימָא לַן דְּאֵינוֹ לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם! ganav vetava'h beom hakipourim vekhou'. amri: ama? nehi diktala léka, malkot miha ika – vekayma lan deéno loke oumchalém!
3. אָמְרִי: הָא מַנִּי – רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. amri: ha mani – rabi méir hi, deamar: loke oumchalém.
4. אִי רַבִּי מֵאִיר, אֲפִילּוּ טָבַח בְּשַׁבָּת! וְכִי תֵּימָא: לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם אִית לֵיהּ, מֵת וּמְשַׁלֵּם לֵית לֵיהּ; i rabi méir, afilou tava'h bechabat! vekhi téma: loke oumchalém it léh, mét oumchalém lét léh;
5. וְלָא?! וְהָתַנְיָא: גָּנַב וְטָבַח בַּשַּׁבָּת; גָּנַב וְטָבַח לַעֲבוֹדָה זָרָה; גָּנַב שׁוֹר הַנִּסְקָל וּטְבָחוֹ – מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין! vela?! vehatanya: ganav vetava'h bachabat; ganav vetava'h laavoda zara; ganav chor haniskal outva'ho – mechalém arbaa va'hamicha, divré rabi méir. va'hakhamim potrin!
6. אָמְרִי: בַּר מִינַּהּ דְּהַהִיא, דְּהָא אִתְּמַר עֲלַהּ: אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי אָבִין וְרַבִּי אִלְעָא וְכֹל חֲבוּרָתָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: בְּטוֹבֵחַ עַל יְדֵי אַחֵר. amri: bar minah dehahi, deha itemar alah: amar rabi yaakov amar rabi yo'hanan, veamri lah amar rabi yirmeya amar rabi chimon ben lakich, rabi avin verabi ila vekhol 'havourata micheméh derabi yo'hanan amri: betové'ha al yedé a'hér.
7. וְכִי זֶה חוֹטֵא וְזֶה מִתְחַיֵּיב?! vekhi ze 'hoté veze mit'hayév?!
8. אָמַר רָבָא: שָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר קְרָא: ״וּטְבָחוֹ וּמְכָרוֹ״ – מָה מְכִירָה עַל יְדֵי אַחֵר, אַף טְבִיחָה עַל יְדֵי אַחֵר. amar rava: chané hakha, deamar kera: "outva'ho oumkharo" – ma mekhira al yedé a'hér, af tevi'ha al yedé a'hér.
9. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״אוֹ״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיחַ. דְּבֵי חִזְקִיָּה תָּנָא: ״תַּחַת״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיחַ. devé rabi yichmaél tana: "o" – lerabot et hachali'ha. devé 'hizkiya tana: "ta'hat" – lerabot et hachali'ha.
10. מַתְקֵיף לַהּ מָר זוּטְרָא: מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּאִילּוּ עָבֵיד אִיהוּ – לָא מִיחַיַּיב, וְעָבֵיד שָׁלִיחַ וּמִיחַיַּיב? matkéf lah mar zoutra: mi ika midé deilou avéd iou – la mi'hayav, veavéd chali'ha oumi'hayav?
11. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי: הָתָם לָאו מִשּׁוּם דְּלָא מִיחַיַּיב הוּא, אֶלָּא דְּקָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ. amar léh rav aché: hatam la michoum dela mi'hayav hou, ela dekam léh bidraba minéh.
12. וְאִי בְּטוֹבֵחַ עַל יְדֵי אַחֵר, מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן דְּפָטְרִי? vei betové'ha al yedé a'hér, ma tama derabanan defatri?
13. אָמְרִי: מַאן חֲכָמִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה – לֹא שְׁמָהּ שְׁחִיטָה. amri: man 'hakhamim – rabi chimon, deamar: che'hita cheénah reouya – lo chemah che'hita.
14. אָמְרִי: בִּשְׁלָמָא עֲבוֹדָה זָרָה וְשׁוֹר הַנִּסְקָל – שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה הִיא; אֶלָּא שַׁבָּת – שְׁחִיטָה רְאוּיָה הִיא! דִּתְנַן: הַשּׁוֹחֵט בַּשַּׁבָּת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁירָה! amri: bichlama avoda zara vechor haniskal – che'hita cheénah reouya hi; ela chabat – che'hita reouya hi! ditnan: hacho'hét bachabat ouvom hakipourim, af al pi chemit'hayév benafcho – che'hitato kechéra!
15. אָמְרִי: סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. amri: savar lah kerabi yo'hanan hasandelar.
16. דִּתְנַן: הַמְבַשֵּׁל בַּשַּׁבָּת – בְּשׁוֹגֵג יֵאָכֵל, בְּמֵזִיד לֹא יֵאָכֵל; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג – יֵאָכֵל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, בְּמֵזִיד – לֹא יֵאָכֵל עוֹלָמִית. ditnan: hamvachél bachabat – bechogég yéakhél, bemézid lo yéakhél; divré rabi méir. rabi yeouda omér: bechogég – yéakhél bemotsaé chabat, bemézid – lo yéakhél olamit.
17. רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג – יֵאָכֵל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לַאֲחֵרִים, וְלֹא לוֹ; בְּמֵזִיד – לֹא יֵאָכֵל עוֹלָמִית, לֹא לוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים. rabi yo'hanan hasandelar omér: bechogég – yéakhél lemotsaé chabat laa'hérim, velo lo; bemézid – lo yéakhél olamit, lo lo velo laa'hérim.
18. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר? כִּדְדָרֵישׁ רַבִּי חִיָּיא אַפִּיתְחָא דְּבֵי נְשִׂיאָה: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם״ – מָה קֹדֶשׁ אָסוּר בַּאֲכִילָה, אַף מַעֲשֵׂה שַׁבָּת אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה. ma tama derabi yo'hanan hasandelar? kiddaréch rabi 'hiya apit'ha devé nesia: "ouchmartem et hachabat ki kodech hi lakhem" – ma kodech asour baakhila, af maasé chabat asourin baakhila.
19. אִי – מָה קֹדֶשׁ אָסוּר בַּהֲנָאָה, אַף מַעֲשֵׂה שַׁבָּת אָסוּר בַּהֲנָאָה?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לָכֶם״ – שֶׁלָּכֶם יְהֵא. i – ma kodech asour bahanaa, af maasé chabat asour bahanaa?! talmoud lomar: "lakhem" – chelakhem yehé.
20. יָכוֹל אֲפִילּוּ בְּשׁוֹגֵג? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת״ – בְּמֵזִיד אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא בְּשׁוֹגֵג. yakhol afilou bechogég? talmoud lomar: "me'haleleha mot youmat" – bemézid amarti lekha, velo bechogég.
21. פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא, חַד אָמַר: מַעֲשֵׂה שַׁבָּת דְּאוֹרָיְיתָא, וְחַד אָמַר: מַעֲשֵׂה שַׁבָּת דְּרַבָּנַן. peligi bah rav a'ha veravina, 'had amar: maasé chabat deorayta, ve'had amar: maasé chabat derabanan.
22. מַאן דְּאָמַר דְּאוֹרָיְיתָא – כְּדַאֲמַרַן. וּמַאן דְּאָמַר דְּרַבָּנַן – אָמַר קְרָא: ״קֹדֶשׁ הוּא״ – הוּא קֹדֶשׁ, וְאֵין מַעֲשָׂיו קֹדֶשׁ. man deamar deorayta – kedaamaran. ouman deamar derabanan – amar kera: "kodech hou" – hou kodech, veén maasa kodech.
23. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר דְּאוֹרָיְיתָא, אַמְּטוּ bichlama leman deamar deorayta, ametou

Daf 71b

1. לְהָכִי פָּטְרִי רַבָּנַן; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּרַבָּנַן, אַמַּאי פָּטְרִי רַבָּנַן? lehakhi patri rabanan; ela leman deamar derabanan, ama patri rabanan?
2. אַשְּׁאָרָא – אַעֲבוֹדָה זָרָה וְשׁוֹר הַנִּסְקָל. acheara – aavoda zara vechor haniskal.
3. וְרַבִּי מֵאִיר – אַמַּאי מְחַיֵּיב שׁוֹחֵט לַעֲבוֹדָה זָרָה? verabi méir – ama me'hayév cho'hét laavoda zara?
4. כֵּיוָן דִּשְׁחַט בַּהּ פּוּרְתָּא – אַסְרַהּ; אִידַּךְ – אִיסּוּרֵי הֲנָאָה הוּא, וְלָא דְּמָרַיהּ קָא טָבַח (וְלָא דִּידֵיהּ קָא טָבַח)! kévan dich'hat bah pourta – asrah; idakh – isouré hanaa hou, vela demarah ka tava'h (vela didéh ka tava'h)!
5. אָמַר רָבָא: בְּאוֹמֵר בִּגְמַר זְבִיחָה הוּא עוֹבְדָהּ. amar rava: beomér bigmar zevi'ha hou ovdah.
6. שׁוֹר הַנִּסְקָל – אִיסּוּרֵי הֲנָאָה נִינְהוּ; לָאו דְּמָרֵיהּ קָא טָבַח, וְלָאו דִּידֵיהּ קָא טָבַח! chor haniskal – isouré hanaa ninou; la demaréh ka tava'h, vela didéh ka tava'h!
7. אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁמְּסָרוֹ לְשׁוֹמֵר; וְהִזִּיק בְּבֵית שׁוֹמֵר, וְהוּעַד בְּבֵית שׁוֹמֵר, וְנִגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית שׁוֹמֵר. וְרַבִּי מֵאִיר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יַעֲקֹב, וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן; amar rava: hakha bema askinan – kegon chemesaro lechomér; vehizik bevét chomér, veouad bevét chomér, venigmar dino bevét chomér. verabi méir savar lah kerabi yaakov, vesavar lah kerabi chimon;
8. סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יַעֲקֹב – דְּאָמַר: אַף מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ, הֶחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לַבְּעָלִים – מוּחְזָר. savar lah kerabi yaakov – deamar: af michenigmar dino, he'hziro chomér labealim – mou'hzar.
9. וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – דְּאָמַר: דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן, כְּמָמוֹן דָּמֵי. vesavar lah kerabi chimon – deamar: davar hagorém lemamon, kemamon damé.
10. דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קֳדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – חַיָּיב; אַלְמָא דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן – כְּמָמוֹן דָּמֵי. ditnan, rabi chimon omér: kodachim che'hayav bea'hraoutan – 'hayav; alma davar hagorém lemamon – kemamon damé.
11. אָמַר רַב כָּהֲנָא, אַמְרִיתָא לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא: מִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ מַתְנִיתִין כְּרַבִּי מֵאִיר, וְלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? וְהָא קָתָנֵי סֵיפָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בִּשְׁנֵי אֵלּוּ; מִכְּלָל דִּבְכוּלַּהּ מַתְנִיתִין מוֹדֵה! amar rav kahana, amrita lichmata kaméh derav zevid minehardea: mi matsét mokmate matnitin kerabi méir, vela kerabi chimon? veha katané séfa: rabi chimon potér bichné élou; mikelal divkhoulah matnitin modé!
12. אֲמַר לֵיהּ: לָא; מִכְּלָל דְּמוֹדֵה בְּטָבַח וּמָכַר לִרְפוּאָה וְלִכְלָבִים. amar léh: la; mikelal demodé betava'h oumakhar lirfoua velikhlavim.
13. גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְטָבַח וּמָכַר וְכוּ׳. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: גָּנַב שׁוֹר שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין, וּטְבָחוֹ, וְהוֹדָה לְאֶחָד מֵהֶן, מַהוּ? ganav michel avi vetava'h oumakhar vekhou'. bea minéh rava mérav na'hman: ganav chor chel chené choutafin, outva'ho, veoda lee'had méhen, maou?
14. ״חֲמִשָּׁה בָּקָר״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא חֲמִשָּׁה חֲצָאֵי בָקָר; אוֹ דִּלְמָא, ״חֲמִשָּׁה בָּקָר״ אָמַר רַחֲמָנָא – וַאֲפִילּוּ חֲמִשָּׁה חֲצָאֵי בָקָר? אֲמַר לֵיהּ: ״חֲמִשָּׁה בָּקָר״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא חֲמִשָּׁה חֲצָאֵי בָקָר. "'hamicha bakar" amar ra'hamana – velo 'hamicha 'hatsaé vakar; o dilma, "'hamicha bakar" amar ra'hamana – vaafilou 'hamicha 'hatsaé vakar? amar léh: "'hamicha bakar" amar ra'hamana – velo 'hamicha 'hatsaé vakar.
15. אֵיתִיבֵיהּ: גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו, וְטָבַח וּמָכַר, וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. וְהָא הָכָא, כֵּיוָן דְּמֵת אָבִיו – כְּמוֹ שֶׁקָּדַם וְהוֹדָה לְאֶחָד מֵהֶן דָּמֵי, וְקָתָנֵי: מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה! étivéh: ganav michel avi, vetava'h oumakhar, vea'har kakh mét avi – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha. veha hakha, kévan demét avi – kemo chekadam veoda lee'had méhen damé, vekatané: mechalém tachloumé arbaa va'hamicha!
16. אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁעָמַד אָבִיו בַּדִּין. amar léh: hakha bema askinan – kegon cheamad avi badin.
17. אֲבָל לֹא עָמַד בַּדִּין, מַאי – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי סֵיפָא: גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו, וָמֵת, וְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה; נִיפְלוֹג בְּדִידֵיהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – כְּשֶׁעָמַד בַּדִּין, אֲבָל לֹא עָמַד בַּדִּין – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה! aval lo amad badin, ma – éno mechalém tachloumé arbaa va'hamicha? i hakhi, adetané séfa: ganav michel avi, vamét, vea'har kakh tava'h oumakhar – éno mechalém tachloumé arbaa va'hamicha; niflog bedidéh: bame devarim amourim – kecheamad badin, aval lo amad badin – éno mechalém tachloumé arbaa va'hamicha!
18. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי נָמֵי; אַיְּידֵי דְּנָסֵיב רֵישָׁא: גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו, וְטָבַח וּמָכַר, וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו; נָסֵיב סֵיפָא נָמֵי: גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו, וּמֵת אָבִיו, וְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר. amar léh: hakhi namé; ayedé denasév récha: ganav michel avi, vetava'h oumakhar, vea'har kakh mét avi; nasév séfa namé: ganav michel avi, oumét avi, vea'har kakh tava'h oumakhar.
19. לְצַפְרָא אֲמַר לֵיהּ: ״חֲמִשָּׁה בָּקָר״ אָמַר רַחֲמָנָא – וַאֲפִילּוּ חֲמִשָּׁה חֲצָאֵי בָּקָר. וְהַאי דְּלָא אֲמַרִי לָךְ בְּאוּרְתָּא – letsafra amar léh: "'hamicha bakar" amar ra'hamana – vaafilou 'hamicha 'hatsaé bakar. veha dela amari lakh beourta –

Daf 72a

1. דְּלָא אֲכַלִי בִּשְׂרָא דְתוֹרָא. dela akhali bisra detora.
2. וְאֶלָּא מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? veela ma chena récha ouma chena séfa?
3. אֲמַר לֵיהּ: רֵישָׁא קָרֵינָא בֵּיהּ ״וּטְבָחוֹ״ כּוּלּוֹ בְּאִיסּוּרָא, סֵיפָא לָא קָרֵינָא בַּיהּ ״וּטְבָחוֹ״ כּוּלּוֹ בְּאִיסּוּרָא. amar léh: récha karéna béh "outva'ho" koulo beisoura, séfa la karéna bah "outva'ho" koulo beisoura.
4. הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה וְכוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רַב חֲבִיבִי מָחוֹזְנָאָה לְרַב אָשֵׁי: שְׁמַע מִינַּהּ, אֵינָהּ לִשְׁחִיטָה אֶלָּא לְבַסּוֹף. hacho'hét venimtsét teréfa vekhou'. amar léh rav 'havivi ma'hoznaa lerav aché: chema minah, énah lich'hita ela levasof.
5. דְּאִי יֶשְׁנָהּ לִשְׁחִיטָה מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף, כֵּיוָן דִּשְׁחַט בַּהּ פּוּרְתָּא – אַסְרַהּ, אִידַּךְ – לָא דְּמָרַיהּ קָא טָבַח! dei yechnah lich'hita mite'hila vead sof, kévan dich'hat bah pourta – asrah, idakh – la demarah ka tava'h!
6. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: כִּי קָא מִחַיַּיב – אַהָהוּא פּוּרְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי: לָא תִּידְחֲיַ[יהּ], ״וּטְבָחוֹ״ כּוּלּוֹ בָּעֵינַן – וְלֵיכָּא. amar léh rav houna beréh derava: ki ka mi'hayav – ahaou pourta. amar léh rav aché: la tid'haya[yh], "outva'ho" koulo baénan – veléka.
7. אֶלָּא קַשְׁיָא! אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב גַּמָּדָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: כְּגוֹן שֶׁשָּׁחַט מִקְצָת סִימָנִין בַּחוּץ, וּגְמָרָן בִּפְנִים. ela kachya! amar léh, hakhi amar rav gamada micheméh derava: kegon checha'hat miktsat simanin ba'houts, ougmaran bifnim.
8. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם דְּרַבִּי לֵוִי סָבָא: אֵינָהּ לִשְׁחִיטָה אֶלָּא לְבַסּוֹף. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: יֶשְׁנָהּ לִשְׁחִיטָה מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף. אֲמַר לֵיהּ רַב חֲבִיבִי מָחוֹזְנָאָה לְרַב אָשֵׁי, לֵימָא קָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן: חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה – לָאו דְּאוֹרָיְיתָא? ika dematné lah aha – amar rabi chimon michoum derabi lévi sava: énah lich'hita ela levasof. verabi yo'hanan amar: yechnah lich'hita mite'hila vead sof. amar léh rav 'havivi ma'hoznaa lerav aché, léma kasavar rabi yo'hanan: 'houlin chenich'hatou baazara – la deorayta?

Daf 72b

1. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּאוֹרָיְיתָא, מִכִּי שָׁחֵיט לַהּ פּוּרְתָּא – אַסְרַהּ, אִידַּךְ – לָאו דְּמָרַהּ קָא טָבַח! dei salka datakh deorayta, miki cha'hét lah pourta – asrah, idakh – la demarah ka tava'h!
2. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: כִּי קָא מִחַיַּיב נָמֵי – אַהָהוּא פּוּרְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי: לָא תִּידְחֲיַהּ, ״וּטְבָחוֹ״ כּוּלּוֹ בָּעֵינַן – וְלֵיכָּא. amar léh rav a'ha beréh derava: ki ka mi'hayav namé – ahaou pourta. amar léh rav aché: la tid'hayah, "outva'ho" koulo baénan – veléka.
3. אֶלָּא קַשְׁיָא! אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב גַּמָּדָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: כִּי קָא מְחַיֵּיב – כְּגוֹן שֶׁשָּׁחַט מִקְצָת סִימָנִין בַּחוּץ, וּגְמָרָן בִּפְנִים. ela kachya! amar léh, hakhi amar rav gamada micheméh derava: ki ka me'hayév – kegon checha'hat miktsat simanin ba'houts, ougmaran bifnim.
4. מַתְנִי׳ גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם, וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּיהֶן, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִים – מְשַׁלְּמִין הַכֹּל. matni' ganav al pi chenayim, vetava'h oumakhar al pihen, venimtseou zommim – mechalemin hakol.
5. גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם, וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּי שְׁנַיִם אֲחֵרִים, אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִמְצְאוּ זוֹמְמִין – הָרִאשׁוֹנִים מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְאַחֲרוֹנִים מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה. ganav al pi chenayim, vetava'h oumakhar al pi chenayim a'hérim, élou vaélou nimtseou zommin – harichonim mechalemin tachloumé khefel, vea'haronim mechalemin tachloumé chelocha.
6. נִמְצְאוּ אַחֲרוֹנִים זוֹמְמִין – הוּא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְהֵן מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה. nimtseou a'haronim zommin – hou mechalém tachloumé khefel, vehén mechalemin tachloumé chelocha.
7. אֶחָד מִן אַחֲרוֹנִים זוֹמְמִין – בָּטְלָה עֵדוּת שְׁנִיָּה. אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים זוֹמְמִין – בָּטְלָה כׇּל הָעֵדוּת; שֶׁאִם אֵין גְּנֵיבָה – אֵין טְבִיחָה וְאֵין מְכִירָה. e'had min a'haronim zommin – batla édout cheniya. e'had min harichonim zommin – batla kol haédout; cheim én genéva – én tevi'ha veén mekhira.
8. גְּמָ׳ אִיתְּמַר: עֵד זוֹמֵם – אַבָּיֵי אָמַר: לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל, רָבָא אָמַר: מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא נִפְסָל. gema' itemar: éd zomém – abayé amar: lemafréa hou nifsal, rava amar: mikan oulhaba hou nifsal.
9. אַבָּיֵי אָמַר לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל – מֵהָהוּא שַׁעְתָּא דְּאַסְהֵיד הָוֵה לֵיהּ רָשָׁע, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״אַל תָּשֶׁת רָשָׁע עֵד״. abayé amar lemafréa hou nifsal – méhaou chata deashéd havé léh racha, vehatora amra: "al tachet racha éd".
10. רָבָא אָמַר מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא נִפְסָל – עֵד זוֹמֵם חִידּוּשׁ הוּא; דְּהָא תְּרֵי וּתְרֵי נִינְהוּ – מַאי חָזֵית דְּצָיְיתַ[תְּ] לְהָנֵי? צְיֵית לְהָנֵי! rava amar mikan oulhaba hou nifsal – éd zomém 'hidouch hou; deha teré outré ninou – ma 'hazét detsayta[te] lehané? tseyét lehané!
11. הִלְכָּךְ אֵין לְךָ בּוֹ אֶלָּא מִשְּׁעַת חִידּוּשׁ וְאֵילָךְ. hilkakh én lekha bo ela micheat 'hidouch veélakh.
12. אִיכָּא דְאָמְרִי: רָבָא נָמֵי כְּאַבַּיֵּי סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל; וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמֵיהּ דְּרָבָא – ika deamri: rava namé keabayé sevira léh, deamar lemafréa hou nifsal; vehakha haynou taméh derava –

Daf 73a

1. מִשּׁוּם פְּסֵידָא דְלָקוֹחוֹת. michoum peséda delako'hot.
2. מַאי בֵּינַיְיהוּ? דְּאַסְהִידוּ בֵּיהּ תְּרֵי לְחַד, וּתְרֵי לְחַד. אִי נָמֵי דְּפַסְלִינְהוּ בְּגַזְלָנוּתָא. ma bénayou? deashidou béh teré le'had, outré le'had. i namé defaslinou begazlanouta.
3. לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ מִשּׁוּם חִידּוּשׁ – לֵיכָּא. לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ מִשּׁוּם פְּסֵידָא דְלָקוֹחוֹת – אִיכָּא. lehakh lichana deamrate michoum 'hidouch – léka. lehakh lichana deamrate michoum peséda delako'hot – ika.
4. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי: עֲבַד רַב פָּפָּא עוֹבָדָא כְּווֹתֵיהּ דְּרָבָא. רַב אָשֵׁי אָמַר: הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּאַבָּיֵי. וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּאַבָּיֵי בְּיע״ל קג״ם. amar rabi yirmeya midifti: avad rav papa ovada keotéh derava. rav aché amar: hilkheta keotéh deabayé. vehilkheta keotéh deabayé be"l kg"m.
5. תְּנַן: גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם, וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּיהֶם, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין – מְשַׁלְּמִין אֶת הַכֹּל. tenan: ganav al pi chenayim, vetava'h oumakhar al pihem, venimtseou zommin – mechalemin et hakol.
6. מַאי, לָאו שֶׁהֵעִידוּ עַל הַגְּנֵיבָה, וְחָזְרוּ וְהֵעִידוּ עַל הַטְּבִיחָה, וְהוּזַּמּוּ עַל הַגְּנֵיבָה וְחָזְרוּ וְהוּזַּמּוּ עַל הַטְּבִיחָה? ma, la chehéidou al hagenéva, ve'hazrou vehéidou al hatevi'ha, veouzamou al hagenéva ve'hazrou veouzamou al hatevi'ha?
7. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל, הָנֵי – כֵּיוָן דְּאִיתַּזַּמוּ לְהוּ אַגְּנֵיבָה, אִיגַּלַּאי מִילְּתָא לְמַפְרֵעַ דְּכִי אַסְהִדוּ אַטְּבִיחָה – פְּסוּלִין הֲווֹ; אַמַּאי מְשַׁלְּמִין אַטְּבִיחָה? vei salka datakh lemafréa hou nifsal, hané – kévan deitazamou leou agenéva, igala mileta lemafréa dekhi ashidou atevi'ha – pesoulin hao; ama mechalemin atevi'ha?
8. אָמְרִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהוּזַּמּוּ עַל הַטְּבִיחָה תְּחִילָּה. amri: hakha bema askinan – kegon cheouzamou al hatevi'ha te'hila.
9. אָמְרִי: סוֹף סוֹף, כִּי הָדְרִי מִיתַּזְּמִי אַגְּנֵיבָה, אִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּכִי אַסְהִדוּ אַטְּבִיחָה – פְּסוּלִין הֲווֹ; אַמַּאי מְשַׁלְּמִי אַטְּבִיחָה? amri: sof sof, ki hadri mitazemi agenéva, igala mileta dekhi ashidou atevi'ha – pesoulin hao; ama mechalemi atevi'ha?
10. וְהִלְכְתָא: שֶׁהֵעִידוּ בְּבַת אַחַת, וְהוּזַּמּוּ. vehilkheta: chehéidou bevat a'hat, veouzamou.
11. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: הָיוּ שְׁנַיִם מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁגָּנַב, וְהֵן מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁטָּבַח, וְהוּזַּמּוּ עַל הַגְּנֵיבָה – עֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ, בָּטְלָה כּוּלָּהּ. léma ketanaé: haou chenayim meidin oto cheganav, vehén meidin oto chetava'h, veouzamou al hagenéva – édout chebatla miktsatah, batla koulah.
12. הוּזַּמּוּ עַל הַטְּבִיחָה – הוּא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְהֵן מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה. houzamou al hatevi'ha – hou mechalém tachloumé khefel, vehén mechalemin tachloumé chelocha.
13. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּשְׁתֵּי עֵדִיּוֹת, אֲבָל בְּעֵדוּת אַחַת – עֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ, בָּטְלָה כּוּלָּהּ. amar rabi yosé: bame devarim amourim – bichté édiyot, aval beédout a'hat – édout chebatla miktsatah, batla koulah.
14. מַאי ״בִּשְׁתֵּי עֵדִיּוֹת״, וּמַאי ״בְּעֵדוּת אַחַת״? אִילֵימָא ״בִּשְׁתֵּי עֵדִיּוֹת״ – בִּשְׁתֵּי עֵדִיּוֹת מַמָּשׁ, בִּשְׁתֵּי כִּתּוֹת; ״בְּעֵדוּת אַחַת״ – בְּכַת אַחַת בְּזֶה אַחַר זֶה; ma "bichté édiyot", ouma "beédout a'hat"? iléma "bichté édiyot" – bichté édiyot mamach, bichté kitot; "beédout a'hat" – bekhat a'hat beze a'har ze;
15. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בְּעֵדוּת אַחַת – בְּכַת אַחַת בְּזֶה אַחַר זֶה, כִּי מַסְהֲדִי אַגְּנֵיבָה וַהֲדַר מַסְהֲדִי אַטְּבִיחָה, כִּי מִתַּזְּמִי אַטְּבִיחָה – עֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ בָּטְלָה כּוּלָּהּ, וְאִיתַּזַּמוּ לְהוּ אַגְּנֵיבָה; מֵהֵיכָא תֵּיתֵי הָךְ? veamar rabi yosé: beédout a'hat – bekhat a'hat beze a'har ze, ki mashadi agenéva vahadar mashadi atevi'ha, ki mitazemi atevi'ha – édout chebatla miktsatah batla koulah, veitazamou leou agenéva; méhékha tété hakh?
16. אֶלָּא לָאו ״בִּשְׁתֵּי עֵדִיּוֹת״ – בְּעֵדוּת אַחַת כְּעֵין שְׁתֵּי עֵדִיּוֹת, וּמַאי נִינְהוּ – כַּת אַחַת בְּזֶה אַחַר זֶה; אֲבָל בְּעֵדוּת אַחַת בְּבַת אַחַת – לֹא. ela la "bichté édiyot" – beédout a'hat keén cheté édiyot, ouma ninou – kat a'hat beze a'har ze; aval beédout a'hat bevat a'hat – lo.
17. וְסַבְרוּהָ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא: תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר – כְּדִיבּוּר דָּמֵי. vesavrouha, dekhoulé alma: tokh kedé dibour – kedibour damé.
18. מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּרַבָּנַן סָבְרִי: מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא נִפְסָל, וְכֵיוָן דְּמֵהַהִיא שַׁעְתָּא קָא מִיתַּזְּמִי – אַטְּבִיחָה דְּקָא מִיתַּזְּמִי, אִיתַּזּוּם; אַגְּנֵיבָה דְּלָא מִיתַּזְּמִי, לָא אִיתַּזּוּם. ma, la beha kamipalgi – derabanan savri: mikan oulhaba hou nifsal, vekhévan deméhahi chata ka mitazemi – atevi'ha deka mitazemi, itazoum; agenéva dela mitazemi, la itazoum.
19. רַבִּי יוֹסֵי סָבַר: לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל, וְכֵיוָן דְּמִיָּד כִּי אַסְהִידוּ הוּא דְּמִיפַּסְלִי, אִי אִיתַּזַּמוּ לְהוּ אַטְּבִיחָה – אִיתַּזַּמוּ לְהוּ נָמֵי אַגְּנֵיבָה, דְּהָא תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר – כְּדִיבּוּר דָּמֵי. rabi yosé savar: lemafréa hou nifsal, vekhévan demiyad ki ashidou hou demipasli, i itazamou leou atevi'ha – itazamou leou namé agenéva, deha tokh kedé dibour – kedibour damé.
20. אָמְרִי: אִי תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר כְּדִיבּוּר דָּמֵי, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לְמַפְרֵעַ הוּא נִפְסָל. אֶלָּא הָכָא בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר כְּדִיבּוּר דָּמֵי קָא מִיפַּלְגִי – רַבָּנַן סָבְרִי: תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר amri: i tokh kedé dibour kedibour damé, dekhoulé alma lemafréa hou nifsal. ela hakha betokh kedé dibour kedibour damé ka mipalgi – rabanan savri: tokh kedé dibour

Daf 73b

1. לָאו כְּדִיבּוּר דָּמֵי, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר כְּדִיבּוּר דָּמֵי. la kedibour damé, verabi yosé savar: tokh kedé dibour kedibour damé.
2. וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי: תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר כְּדִיבּוּר דָּמֵי? וְהָתְנַן: ״הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה, תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ – הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. vesavar rabi yosé: tokh kedé dibour kedibour damé? vehatnan: "haré zo temourat ola, temourat chelamim" – haré zo temourat ola, divré rabi méir.
3. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם לְכָךְ נִתְכַּוֵּון מִתְּחִילָּה, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאֶחָד – דְּבָרָיו קַיָּימִין. וְאִם אָמַר: ״תְּמוּרַת עוֹלָה״, וְנִמְלַךְ וְאָמַר: ״תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ – הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה. rabi yosé omér: im lekhakh nitkavén mite'hila, hoil vei efchar likrot chené chémot kee'had – devara kayamin. veim amar: "temourat ola", venimlakh veamar: "temourat chelamim" – haré zo temourat ola.
4. וְהָוֵינַן בַּהּ: נִמְלַךְ – פְּשִׁיטָא! vehavénan bah: nimlakh – pechita!
5. וְאָמַר רַב פָּפָּא: נִמְלַךְ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר קָאָמְרִינַן. veamar rav papa: nimlakh betokh kedé dibour kaamrinan.
6. אָמְרִי: תְּרֵי ״תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר״ הָוֵי – חַד כְּדֵי שְׁאֵילַת תַּלְמִיד לְרַב, וְחַד כְּדֵי שְׁאֵילַת הָרַב לְתַלְמִיד. כִּי לֵית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי – כְּדֵי שְׁאֵילַת תַּלְמִיד לְרַב ״שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי״, דִּנְפִישׁ; כְּדֵי שְׁאֵילַת הָרַב לְתַלְמִיד ״שָׁלוֹם עָלֶיךָ״ – אִית לֵיהּ. amri: teré "tokh kedé dibour" havé – 'had kedé cheélat talmid lerav, ve'had kedé cheélat harav letalmid. ki lét léh lerabi yosé – kedé cheélat talmid lerav "chalom alekha rabi oumori", dinfich; kedé cheélat harav letalmid "chalom alekha" – it léh.
7. אָמַר רָבָא: עֵדִים שֶׁהוּכְחֲשׁוּ וּלְבַסּוֹף הוּזַּמּוּ – נֶהֱרָגִין. דְּהַכְחָשָׁה תְּחִילַּת הֲזַמָּה הִיא, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִגְמְרָה. amar rava: édim cheoukh'hachou oulvasof houzamou – neheragin. dehakh'hacha te'hilat hazama hi, ela chelo nigmera.
8. אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: ״מְעִידַנִי בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁסִּימֵּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ״ – שֶׁהֲרֵי הָרַב אוֹמֵר כֵּן; וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין – מְשַׁלְּמִין דְּמֵי עַיִן לָעֶבֶד. amar rava: mena aména lah? detanya: "meidani beich peloni chesimé et én avdo vehipil et chino" – cheharé harav omér kén; venimtseou zommin – mechalemin demé ayin laeved.
9. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא כִּדְקָתָנֵי, דְּלֵיכָּא כַּת אַחֲרִינָא; מְשַׁלְּמִין דְּמֵי עַיִן לָעֶבֶד?! בָּתַר דְּמַפְּקִי לֵיהּ לְחֵירוּת – דְּמֵי עֵינוֹ קָבָעֵי שַׁלּוֹמֵי? hékhi damé? iléma kidkatané, deléka kat a'harina; mechalemin demé ayin laeved?! batar demapeki léh le'hérout – demé éno kavaé chalomé?
10. וְעוֹד, דְּמֵי כּוּלֵּיהּ עֶבֶד לְרַב בָּעֵי לְשַׁלּוֹמֵי! וְעוֹד, ״שֶׁהֲרֵי הָרַב אוֹמֵר כֵּן״ – הָרַב מִי נִיחָא לֵיהּ? veod, demé kouléh eved lerav baé lechalomé! veod, "cheharé harav omér kén" – harav mi ni'ha léh?
11. אֶלָּא לָאו כְּגוֹן דַּאֲתוֹ בֵּי תְרֵי, וְאָמְרִי: ״הִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ, סִימֵּא אֶת עֵינוֹ״ – דְּבָעֵי מֵיתִיב לֵיהּ הָרַב דְּמֵי עֵינוֹ; וַאֲתוֹ בֵּי תְרֵי מְצִיעָאֵי, וְאָמְרִי: ״עֵינוֹ, וַהֲדַר שִׁינּוֹ״ – דְּלָא בָּעֵי לְמִיתַּב לֵיהּ אֶלָּא דְּמֵי שִׁינּוֹ, דְּקָא מַכְחֲשִׁי לֵיהּ קַמָּאֵי לִמְצִיעָאֵי. ela la kegon daato bé teré, veamri: "hipil et chino, simé et éno" – devaé métiv léh harav demé éno; vaato bé teré metsiaé, veamri: "éno, vahadar chino" – dela baé lemitav léh ela demé chino, deka makh'hachi léh kamaé limtsiaé.
12. וְהַיְינוּ ״שֶׁהֲרֵי הָרַב אוֹמֵר כֵּן״ – דְּנִיחָא לֵיהּ בְּמַאי דְּקָאָמְרִי. vehaynou "cheharé harav omér kén" – deni'ha léh bema dekaamri.
13. וְקָתָנֵי: ״וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין״ – מְצִיעָאֵי, ״מְשַׁלְּמִין דְּמֵי עַיִן לָעֶבֶד״. vekatané: "venimtseou zommin" – metsiaé, "mechalemin demé ayin laeved".
14. שְׁמַע מִינַּהּ: הַכְחָשָׁה – תְּחִילַּת הֲזַמָּה הִיא! chema minah: hakh'hacha – te'hilat hazama hi!
15. אָמַר אַבָּיֵי: לָא, amar abayé: la,
16. דְּאַפְכִינְהוּ וְאַזְּמִינְהוּ. deafkhinou veazeminou.
17. מִמַּאי? mima?

Daf 74a

1. מִדְּסֵיפָא בְּמֵיפַךְ וַהֲזַמָּה, רֵישָׁא נָמֵי בְּמֵיפַךְ וַהֲזַמָּה. mideséfa beméfakh vahazama, récha namé beméfakh vahazama.
2. דְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״מֵעִידַנוּ אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהִפִּיל אֶת שֵׁן עַבְדּוֹ, וְסִימֵּא אֶת עֵינוֹ״ – שֶׁהֲרֵי הָעֶבֶד אוֹמֵר כֵּן; וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין – מְשַׁלְּמִין דְּמֵי עַיִן לָרַב. dekatané séfa: "méidanou et ich peloni chehipil et chén avdo, vesimé et éno" – cheharé haeved omér kén; venimtseou zommin – mechalemin demé ayin larav.
3. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלָא קָא מוֹדוּ לְהוּ בָּתְרָאֵי בְּחַבְלָא כְּלָל, דְּמֵי כּוּלֵּיהּ עֶבֶד לְרַב בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי לֵיהּ! hékhi damé? i dela ka modou leou batraé be'havla kelal, demé kouléh eved lerav baé chalomé léh!
4. אֶלָּא פְּשִׁיטָא – דְּקָא מוֹדוּ כּוּלְּהוּ בְּחַבְלָא, ela pechita – deka modou kouleou be'havla,
5. (וּדְקָא אָפְכִינַן) [וּדְאַפְכִינְהוּ] וְאַזְּמִינְהוּ. (oudka afkhinan) [oudafkhinou] veazeminou.
6. וְהֵיכִי דָמֵי? אִי דְּקָא מְאַחֲרִי אַחוֹרֵי הָנֵי בָּתְרָאֵי – אַכַּתִּי דְּמֵי עֶבֶד לְרַב בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי; vehékhi damé? i deka mea'hari a'horé hané batraé – akati demé eved lerav baé chalomé;
7. דְּכִי מְחַיְּיבִי לֵיהּ לְגַבְרָא – אַכַּתִּי גַּבְרָא לָאו בַּר חִיּוּבָא הוּא! אֶלָּא דְּקָא מְקַדְּמִי קַדּוֹמֵי הָנֵי בָּתְרָאֵי. dekhi me'hayevi léh legavra – akati gavra la bar 'hiyouva hou! ela deka mekademi kadomé hané batraé.
8. וְאִי דְּלָא עָמַד בַּדִּין – אַכַּתִּי דְּמֵי כּוּלֵּיהּ עֶבֶד לְרַב בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי לֵיהּ, דְּאַכַּתִּי גַּבְרָא לָא מִיחַיַּיב! vei dela amad badin – akati demé kouléh eved lerav baé chalomé léh, deakati gavra la mi'hayav!
9. אֶלָּא דְּעָמַד בַּדִּין. ela deamad badin.
10. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא לְרַב אָשֵׁי: דּוּקְיָא דְרָבָא מֵהֵיכָא? אִילֵּימָא מֵרֵישָׁא, רֵישָׁא מִי קָא מִתַּכְחֲשִׁי מְצִיעָאֵי? amar léh rav a'ha beréh derav ika lerav aché: doukya derava méhékha? iléma mérécha, récha mi ka mitakh'hachi metsiaé?
11. כֵּיוָן דְּאִי לָא מִתַּזְּמִי – סָהֲדוּתָא כְּווֹתַיְיהוּ קָא קָיְימָא, דְּדִינָא כְּווֹתַיְיהוּ פָּסְקִינַן, דְּיֵשׁ בִּכְלַל מָאתַיִם מָנֶה; kévan dei la mitazemi – sahadouta keotayou ka kayma, dedina keotayou paskinan, deyéch bikhlal matayim mane;
12. הִלְכָּךְ קַמָּאֵי הוּא דְּקָא מִתַּכְחֲשִׁי, מְצִיעָאֵי לָא מִתַּכְחֲשִׁי מִידֵּי! hilkakh kamaé hou deka mitakh'hachi, metsiaé la mitakh'hachi midé!
13. אֲמַר לֵיהּ, רָבָא סָבַר: מִדְּרֵישָׁא בְּשָׁלֹשׁ כִּיתּוֹת – סֵיפָא נָמֵי בְּשָׁלֹשׁ; וְדָיֵיק מִסֵּיפָא – amar léh, rava savar: miderécha bechaloch kitot – séfa namé bechaloch; vedayék miséfa –
14. כְּגוֹן דְּאָתוּ בֵּי תְרֵי, וְאָמְרִי: ״הִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ וְסִימֵּא עֵינוֹ״, וּפַסְקִינֵיהּ לְדִינָא אַפּוּמַּיְיהוּ; kegon deatou bé teré, veamri: "hipil et chino vesimé éno", oufaskinéh ledina apoumayou;
15. וְאָתוּ בֵּי תְרֵי אַחֲרִינֵי, וְאָמְרִי: ״סִימֵּא אֶת עֵינוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ״, דְּקָא מַכְחֲשִׁי לְהוּ לְהָנֵי קַמָּאֵי; וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין קַמָּאֵי – מְשַׁלְּמִין דְּמֵי עַיִן לְרַב. veatou bé teré a'hariné, veamri: "simé et éno vehipil et chino", deka makh'hachi leou lehané kamaé; venimtseou zommin kamaé – mechalemin demé ayin lerav.
16. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הַכְחָשָׁה לָאו תְּחִילַּת הֲזָמָה הִיא, אַמַּאי מְשַׁלְּמִי? הָא אִתַּכְחַשׁוּ לְהוּ מֵעִיקָּרָא! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ, הַכְחָשָׁה – תְּחִילַּת הֲזָמָה הִיא. vei salka datakh hakh'hacha la te'hilat hazama hi, ama mechalemi? ha itakh'hachou leou méikara! ela chema minah, hakh'hacha – te'hilat hazama hi.
17. וְאַבַּיֵּי אָמַר לָךְ: בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא – לָא סַגִּי דְּלָא שָׁלֹשׁ כִּיתּוֹת, שֶׁהֲרֵי קָתָנֵי ״הָרַב אוֹמֵר כֵּן״; veabayé amar lakh: bichlama récha – la sagi dela chaloch kitot, cheharé katané "harav omér kén";
18. אֶלָּא סֵיפָא – לְמָה לִי שָׁלֹשׁ כִּיתּוֹת? ״שֶׁהֲרֵי הָעֶבֶד אוֹמֵר כֵּן״?! ela séfa – lema li chaloch kitot? "cheharé haeved omér kén"?!
19. עֶבֶד – כֹּל דְּהוּ מֵימָר אָמַר, דְּנִיחָא לֵיהּ דְּנִיפּוֹק לְחֵירוּת. eved – kol deou mémar amar, deni'ha léh denipok le'hérout.
20. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא, אֵימָא: סִימֵּא אֶת עֵינוֹ – matkéf lah rabi zéra, éma: simé et éno –

Daf 74b

1. נִיפּוֹק בְּעֵינוֹ; הִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ – נִיפּוֹק בְּשִׁינּוֹ; סִימֵּא אֶת עֵינוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ – נִיפּוֹק בְּעֵינוֹ וְשִׁינּוֹ! nipok beéno; hipil et chino – nipok bechino; simé et éno vehipil et chino – nipok beéno vechino!
2. אָמַר אַבָּיֵי, עָלֶיךָ אָמַר קְרָא: ״תַּחַת עֵינוֹ״ – וְלֹא תַּחַת עֵינוֹ וְשִׁינּוֹ, ״תַּחַת שִׁינּוֹ״ – וְלֹא תַּחַת שִׁינּוֹ וְעֵינוֹ. amar abayé, alekha amar kera: "ta'hat éno" – velo ta'hat éno vechino, "ta'hat chino" – velo ta'hat chino veéno.
3. אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם, וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּיהֶם, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין – מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶת הַכֹּל. amar rav idi bar avin, af anan namé tenéna: ganav al pi chenayim, vetava'h oumakhar al pihem, venimtseou zommin – mechalemin lo et hakol.
4. מַאי, לָאו דְּהֵעִידוּ עַל הַגְּנֵיבָה וְחָזְרוּ וְהֵעִידוּ עַל הַטְּבִיחָה, וְהוּזַּמּוּ עַל הַגְּנֵיבָה וְחָזְרוּ וְהוּזַּמּוּ עַל הַטְּבִיחָה? ma, la dehéidou al hagenéva ve'hazrou vehéidou al hatevi'ha, veouzamou al hagenéva ve'hazrou veouzamou al hatevi'ha?
5. וְהָא כֵּיוָן שֶׁהוּזַּמּוּ עַל הַגְּנֵיבָה – לְגַבֵּי טְבִיחָה הָווּ לְהוּ מוּכְחָשִׁין, וְקָתָנֵי: מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶת הַכֹּל. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הַכְחָשָׁה לָאו תְּחִילַּת הֲזָמָה הִיא, אַטְּבִיחָה אַמַּאי מְשַׁלְּמִין? אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ הַכְחָשָׁה תְּחִילַּת הֲזָמָה הִיא? veha kévan cheouzamou al hagenéva – legabé tevi'ha haou leou moukh'hachin, vekatané: mechalemin lo et hakol. vei salka datakh hakh'hacha la te'hilat hazama hi, atevi'ha ama mechalemin? ela la chema minah hakh'hacha te'hilat hazama hi?
6. אָמְרִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהוּזַּמּוּ עַל הַטְּבִיחָה תְּחִילָּה, amri: hakha bema askinan – kegon cheouzamou al hatevi'ha te'hila,
7. וּבִפְלוּגְתָּא: עֵדִים שֶׁהוּכְחֲשׁוּ וּלְבַסּוֹף הוּזַּמּוּ – רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר, חַד אָמַר: נֶהֱרָגִין, וְחַד אָמַר: אֵין נֶהֱרָגִין. ouviflougta: édim cheoukh'hachou oulvasof houzamou – rabi yo'hanan verabi elazar, 'had amar: neheragin, ve'had amar: én neheragin.
8. תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי אֶלְעָזָר הוּא דְּאָמַר אֵין נֶהֱרָגִין – דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֵדִים שֶׁהוּכְחֲשׁוּ בְּנֶפֶשׁ – לוֹקִין. tistayém derabi elazar hou deamar én neheragin – deamar rabi elazar: édim cheoukh'hachou benefech – lokin.
9. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ רַבִּי אֶלְעָזָר הוּא דְּאָמַר נֶהֱרָגִין – אַמַּאי לוֹקִין? הָוֵה לֵיהּ לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין, וְכׇל לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין – אֵין לוֹקִין עָלָיו! vei salka datakh rabi elazar hou deamar neheragin – ama lokin? havé léh la chenitan leazharat mitat bét din, vekhol la chenitan leazharat mitat bét din – én lokin ala!
10. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, רַבִּי אֶלְעָזָר הוּא דְּאָמַר אֵין נֶהֱרָגִין? תִּסְתַּיַּים. ela la chema minah, rabi elazar hou deamar én neheragin? tistayam.
11. לוֹקִין?! תְּרֵי וּתְרֵי נִינְהוּ, מַאי חָזֵית דְּסָמְכַתְּ אַהָנֵי? סְמוֹךְ אַהָנֵי! lokin?! teré outré ninou, ma 'hazét desamkhate ahané? semokh ahané!
12. אָמַר אַבָּיֵי: בְּבָא הָרוּג בְּרַגְלָיו. amar abayé: beva haroug beragla.
13. מַתְנִי׳ גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם, וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. matni' ganav al pi chenayim, vetava'h oumakhar al pi éd e'had o al pi atsmo – mechalém tachloumé khefel, veéno mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
14. גָּנַב וְטָבַח בַּשַּׁבָּת; גָּנַב וְטָבַח לַעֲבוֹדָה זָרָה; גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו, וּמֵת אָבִיו, וְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר; גָּנַב וְהִקְדִּישׁ, וְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. ganav vetava'h bachabat; ganav vetava'h laavoda zara; ganav michel avi, oumét avi, vea'har kakh tava'h oumakhar; ganav vehikdich, vea'har kakh tava'h oumakhar – mechalém tachloumé khefel, veéno mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
15. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קֳדָשִׁים – שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָם, מְשַׁלֵּם. תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה – שֶׁאֵין חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָם, פָּטוּר. rabi chimon omér: kodachim – che'hayav bea'hraoutam, mechalém. tachloumé arbaa va'hamicha – cheén 'hayav bea'hraoutam, patour.
16. גְּמָ׳ עַל פִּי עֵד אֶחָד – פְּשִׁיטָא! gema' al pi éd e'had – pechita!
17. אָמְרִי: הָא קָא מַשְׁמַע לַן, עַל פִּי עַצְמוֹ – דּוּמְיָא דְּעַל פִּי עֵד אֶחָד; מָה עַל פִּי [עֵד] אֶחָד – כִּי אָתֵי עֵד אֶחָד מִצְטָרֵף בַּהֲדֵיהּ, מִיחַיַּיב; עַל פִּי עַצְמוֹ נָמֵי – כִּי אָתוּ עֵדִים, מִיחַיַּיב. amri: ha ka machma lan, al pi atsmo – doumya deal pi éd e'had; ma al pi [éd] e'had – ki até éd e'had mitstaréf bahadéh, mi'hayav; al pi atsmo namé – ki atou édim, mi'hayav.
18. לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב הוּנָא אָמַר רַב – דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מוֹדֶה בִּקְנָס, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – פָּטוּר. leapoké miderav houna amar rav – deamar rav houna amar rav: mode biknas, vea'har kakh baou édim – patour.
19. גּוּפָא – אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מוֹדֶה בִּקְנָס, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – פָּטוּר. אֵיתִיבֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הוּנָא: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁסִּימֵּא אֶת עֵין טָבִי עַבְדּוֹ, וְהָיָה שָׂמֵחַ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה. goufa – amar rav houna amar rav: mode biknas, vea'har kakh baou édim – patour. étivéh rav 'hisda lerav houna: maase beraban gamliél chesimé et én tavi avdo, vehaya samé'ha sim'ha gedola.
20. מְצָאוֹ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לוֹ: ״אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁטָּבִי עַבְדִּי יָצָא לְחֵירוּת?״ אָמַר לוֹ: ״לָמָּה?״ אָמַר לוֹ: ״שֶׁסִּמִּיתִי אֶת עֵינוֹ״. אָמַר לוֹ: ״אֵין בִּדְבָרֶיךָ כְּלוּם, שֶׁכְּבָר אֵין לוֹ עֵדִים״. metsao lerabi yeochoua, amar lo: "i ata yodéa chetavi avdi yatsa le'hérout?" amar lo: "lama?" amar lo: "chesimiti et éno". amar lo: "én bidvarekha keloum, chekevar én lo édim".
21. הָא יֵשׁ לוֹ עֵדִים – חַיָּיב, וְשָׁמְעִינַן מִינַּהּ: מוֹדֶה בִּקְנָס, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – חַיָּיב! ha yéch lo édim – 'hayav, vechaminan minah: mode biknas, vea'har kakh baou édim – 'hayav!
22. אֲמַר לֵיהּ: שָׁאנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, דְּלָא בִּפְנֵי בֵּית דִּין אוֹדִי. וְהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַב בֵּית דִּין הֲוָה! amar léh: chané raban gamliél, dela bifné bét din odi. veha rabi yeochoua av bét din hava!

Daf 75a

1. שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין הֲוָה קָאֵי. chelo bevét din hava kaé.
2. וְהָתַנְיָא, אָמַר לוֹ: אֵין בִּדְבָרֶיךָ כְּלוּם, שֶׁכְּבָר הוֹדִיתָ, vehatanya, amar lo: én bidvarekha keloum, chekevar hodita,
3. מַאי, לָאו תַּנָּאֵי הִיא – הַאי תַּנָּא דְּאָמַר ״שֶׁכְּבָר אֵין לְךָ עֵדִים״, סָבַר: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – חַיָּיב; וְהַאי תַּנָּא דְּאָמַר ״שֶׁכְּבָר הוֹדִיתָ״, סָבַר: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – פָּטוּר? ma, la tanaé hi – ha tana deamar "chekevar én lekha édim", savar: mode biknas vea'har kakh baou édim – 'hayav; veha tana deamar "chekevar hodita", savar: mode biknas vea'har kakh baou édim – patour?
4. לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא, מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – פָּטוּר; וּבְהָא קָמִיפַּלְגִי – הַאי תַּנָּא דְּאָמַר ״שֶׁכְּבָר אֵין לְךָ עֵדִים״, סָבַר: חוּץ לְבֵית דִּין הֲוָה. וְהָךְ תַּנָּא דְּאָמַר ״שֶׁכְּבָר הוֹדִיתָ״, סָבַר: בְּבֵית דִּין הֲוָה. la; dekhoulé alma, mode biknas vea'har kakh baou édim – patour; ouvha kamipalgi – ha tana deamar "chekevar én lekha édim", savar: 'houts levét din hava. vehakh tana deamar "chekevar hodita", savar: bevét din hava.
5. אִיתְּמַר: מוֹדֶה בִּקְנָס, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – רַב אָמַר: פָּטוּר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: חַיָּיב. itemar: mode biknas, vea'har kakh baou édim – rav amar: patour, ouchmouél amar: 'hayav.
6. אָמַר רָבָא בַּר אֲהִילַאי: מַאי טַעְמָא דְּרַב? ״אִם הִמָּצֵא״ – בְּעֵדִים, ״תִמָּצֵא״ – בְּדַיָּינִין; פְּרָט לְמַרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ. amar rava bar ahila: ma tama derav? "im himatsé" – beédim, "timatsé" – bedayanin; perat lemarchia et atsmo.
7. לְמָה לִי? מֵ״אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן״ נָפְקָא! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ, מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – פָּטוּר! lema li? mé"acher yarchioun" nafka! ela chema minah, mode biknas vea'har kakh baou édim – patour!
8. וּשְׁמוּאֵל אָמַר לָךְ: הָהוּא מִבְּעֵי לֵיהּ לְגַנָּב עַצְמוֹ, כִּדְתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה. ouchmouél amar lakh: haou mibeé léh leganav atsmo, kidtana devé 'hizkiya.
9. אֵיתִיבֵיהּ רַב לִשְׁמוּאֵל: רָאָה עֵדִים שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים, וְאָמַר: ״גָּנַבְתִּי, אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי״ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן! אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁחָזְרוּ עֵדִים לַאֲחוֹרֵיהֶם. étivéh rav lichmouél: raa édim chememachmechim ouvaim, veamar: "ganavti, aval lo tava'hti velo makharti" – éno mechalém ela keren! amar léh: hakha bema askinan – kegon che'hazrou édim laa'horéhem.
10. וְהָא מִדְּתָנֵי סֵיפָא, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יָבוֹאוּ עֵדִים וְיָעִידוּ; מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: לָא! veha midetané séfa, rabi elazar berabi chimon omér: yavoou édim veyaidou; mikelal detana kama savar: la!
11. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל: לָאו אִיכָּא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּקָאֵי כְּווֹתִי? אֲנָא דַּאֲמַרִי – כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. amar léh chemouél: la ika rabi elazar berabi chimon dekaé keoti? ana daamari – kerabi elazar berabi chimon.
12. לִשְׁמוּאֵל וַדַּאי תַּנָּאֵי הִיא; לְרַב מִי לֵימָא תַּנָּאֵי הִיא? lichmouél vada tanaé hi; lerav mi léma tanaé hi?
13. אָמַר לְךָ רַב: אֲנָא דַּאֲמַרִי – אֲפִילּוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן; עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הָתָם, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָא מוֹדֵי מֵחֲמַת בִּיעֲתוּתָא דְעֵדִים; אֲבָל הָכָא, דְּמוֹדֶה מֵעַצְמוֹ – אֲפִילּוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה. amar lekha rav: ana daamari – afilou lerabi elazar berabi chimon; ad kan la kaamar rabi elazar berabi chimon hatam, ela michoum deka modé mé'hamat biatouta deédim; aval hakha, demode méatsmo – afilou rabi elazar berabi chimon mode.
14. אָמַר רַב הַמְנוּנָא: מִסְתַּבְּרָא מִילְּתֵיהּ דְּרַב בְּאוֹמֵר ״גָּנַבְתִּי״, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב – פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי חִיֵּיב עַצְמוֹ בְּקֶרֶן. amar rav hamnouna: mistabera miletéh derav beomér "ganavti", ouvaou édim cheganav – patour, cheharé 'hiyév atsmo bekeren.
15. אֲבָל אָמַר ״לֹא גָּנַבְתִּי״, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב, וְחָזַר וְאָמַר ״טָבַחְתִּי וּמָכַרְתִּי״, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁטָּבַח וּמָכַר – חַיָּיב, שֶׁהֲרֵי פָּטַר עַצְמוֹ מִכְּלוּם. aval amar "lo ganavti", ouvaou édim cheganav, ve'hazar veamar "tava'hti oumakharti", ouvaou édim chetava'h oumakhar – 'hayav, cheharé patar atsmo mikeloum.
16. אָמַר רָבָא: קַפַּחְתִּינְהוּ לְסָבֵי דְּבֵי רַב. דְּהָא רַבָּן גַּמְלִיאֵל פּוֹטֵר עַצְמוֹ מִכְּלוּם הֲוָה, וְקָאָמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הוּנָא – וְלָא קָא מְשַׁנֵּי לֵיהּ. amar rava: kapa'htinou lesavé devé rav. deha raban gamliél potér atsmo mikeloum hava, vekaamar léh rav 'hisda lerav houna – vela ka mechané léh.
17. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״גָּנַבְתִּי״, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב – פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי חִיֵּיב עַצְמוֹ בְּקֶרֶן. אֲבָל אָמַר ״לֹא גָּנַבְ[תִּי]״, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב, וְחָזַר וְאָמַר ״טָבַחְתִּי וּמָכַרְתִּי״, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁטָּבַח וּמָכַר – חַיָּיב, שֶׁהֲרֵי פָּטַר עַצְמוֹ מִכְּלוּם. itemar namé, amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: "ganavti", ouvaou édim cheganav – patour, cheharé 'hiyév atsmo bekeren. aval amar "lo ganav[ti]", ouvaou édim cheganav, ve'hazar veamar "tava'hti oumakharti", ouvaou édim chetava'h oumakhar – 'hayav, cheharé patar atsmo mikeloum.
18. אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין וּבָרַיְיתָא נָמֵי דַּיְקָא; מַתְנִיתִין – דִּתְנַן: גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם, וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. amar rav aché: matnitin ouvarayta namé dayka; matnitin – ditnan: ganav al pi chenayim, vetava'h oumakhar al pi éd e'had o al pi atsmo – mechalém tachloumé khefel, veéno mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
19. לְמָה לִי דְּתָנֵי גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם? לִיתְנֵי: גָּנַב וְטָבַח [וּמָכַר] עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא הַקֶּרֶן! lema li detané ganav al pi chenayim? litné: ganav vetava'h [oumakhar] al pi éd e'had o al pi atsmo – éno mechalém ela hakeren!

Daf 75b

1. אֶלָּא לָאו הָא קָא מַשְׁמַע לַן: גָּנַב עַל פִּי שְׁנַיִם וְטָבַח עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ – הוּא דְּלָא מְחַיֵּיב עַצְמוֹ בְּקֶרֶן, ela la ha ka machma lan: ganav al pi chenayim vetava'h al pi éd e'had o al pi atsmo – hou dela me'hayév atsmo bekeren,
2. הוּא דְּאָמְרִינַן עַל פִּי עַצְמוֹ דּוּמְיָא דְּעַל פִּי עֵד אֶחָד; מָה עַל פִּי עֵד אֶחָד – כִּי אָתֵי עֵד אֶחָד מִצְטָרֵף בַּהֲדֵיהּ, מִחַיַּיב; עַל פִּי עַצְמוֹ נָמֵי – כִּי אָתוּ עֵדִים, מִחַיַּיב. hou deamrinan al pi atsmo doumya deal pi éd e'had; ma al pi éd e'had – ki até éd e'had mitstaréf bahadéh, mi'hayav; al pi atsmo namé – ki atou édim, mi'hayav.
3. אֲבָל גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ – דְּחִיֵּיב עַצְמוֹ בְּקֶרֶן, לָא אָמְרִינַן עַל פִּי עַצְמוֹ דֻּומְיָא דְּעַל פִּי עֵד אֶחָד. aval ganav vetava'h oumakhar al pi éd e'had o al pi atsmo – de'hiyév atsmo bekeren, la amrinan al pi atsmo doumya deal pi éd e'had.
4. בָּרַיְיתָא – דְּתַנְיָא: רָאָה עֵדִים שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין, וְאָמַר: ״גָּנַבְתִּי, אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי״ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן. לְמָה לִי לְמִיתְנֵא: ״וְאָמַר גָּנַבְתִּי אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי״? נִיתְנֵי: ״אוֹ גָּנַבְתִּי אוֹ טָבַחְתִּי וּמָכַרְתִּי״! barayta – detanya: raa édim chememachmechin ouvain, veamar: "ganavti, aval lo tava'hti velo makharti" – éno mechalém ela keren. lema li lemitné: "veamar ganavti aval lo tava'hti velo makharti"? nitné: "o ganavti o tava'hti oumakharti"!
5. אֶלָּא הָא קָא מַשְׁמַע לַן: טַעְמָא דְּאָמַר ״גָּנַבְתִּי״ הוּא דְּחִיֵּיב עַצְמוֹ בְּקֶרֶן – דְּפָטוּר; אֲבָל אָמַר ״לֹא גָּנַבְתִּי״ וּבָאוּ עֵדִים שֶׁגָּנַב, וְחָזַר וְאָמַר ״טָבַחְתִּי וּמָכַרְתִּי״ וּבָאוּ עֵדִים שֶׁטָּבַח וּמָכַר, דְּלֹא חִיֵּיב עַצְמוֹ בְּקֶרֶן – חַיָּיב. אַלְמָא הוֹדָאָה דִּטְבִיחָה לָאו הוֹדָאָה הִיא! ela ha ka machma lan: tama deamar "ganavti" hou de'hiyév atsmo bekeren – defatour; aval amar "lo ganavti" ouvaou édim cheganav, ve'hazar veamar "tava'hti oumakharti" ouvaou édim chetava'h oumakhar, delo 'hiyév atsmo bekeren – 'hayav. alma hodaa ditvi'ha la hodaa hi!
6. אָמְרִי: לָא, הִיא גּוּפַהּ קָא מַשְׁמַע לַן – דְּכֵיוָן דְּאָמַר: ״גָּנַבְתִּי״; אַף עַל גַּב דְּאָמַר ״לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי״, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁטָּבַח וּמָכַר – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? amri: la, hi goufah ka machma lan – dekhévan deamar: "ganavti"; af al gav deamar "lo tava'hti velo makharti", ouvaou édim chetava'h oumakhar – patour. ma tama?
7. תַּשְׁלוּמֵי (אַרְבַּע) חֲמִשָּׁה אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וְלֹא תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה. tachloumé (arba) 'hamicha amar ra'hamana, velo tachloumé arbaa velo tachloumé chelocha.
8. לֵימָא כְּתַנָּאֵי – הָיוּ שְׁנַיִם מְעִידִין שֶׁגָּנַב, וְהָיוּ שְׁנַיִם מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁטָּבַח וּמָכַר; הוּזַּמּוּ עֵדֵי גְנֵיבָה – עֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ בָּטְלָה כּוּלָּהּ. léma ketanaé – haou chenayim meidin cheganav, vehaou chenayim meidim oto chetava'h oumakhar; houzamou édé genéva – édout chebatla miktsatah batla koulah.
9. הוּזַּמּוּ עֵדֵי טְבִיחָה – הוּא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְהֵן מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה. מִשּׁוּם סוֹמְכוֹס אָמְרוּ: הֵן מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְהוּא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה לַפָּר וּשְׁנַיִם לָאַיִל. houzamou édé tevi'ha – hou mechalém tachloumé khefel, vehén mechalemin tachloumé chelocha. michoum somkhos amrou: hén mechalemin tachloumé khefel, veou mechalém tachloumé chelocha lapar ouchnayim laayil.
10. אַהֵיָיא קָאֵי סוֹמְכוֹס? אִילֵּימָא אַרֵישָׁא – לֵית לֵיהּ לְסוֹמְכוֹס עֵדוּת שֶׁבָּטְלָה מִקְצָתָהּ בָּטְלָה כּוּלָּהּ? ahéya kaé somkhos? iléma arécha – lét léh lesomkhos édout chebatla miktsatah batla koulah?
11. וְאֶלָּא אַסֵּיפָא – שַׁפִּיר קָאָמְרִי רַבָּנַן: הוּא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְהֵם מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה! veela aséfa – chapir kaamri rabanan: hou mechalém tachloumé khefel, vehém mechalemin tachloumé chelocha!
12. אֶלָּא מִילְּתָא אַחֲרִיתִי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – כְּגוֹן דְּאָתוּ בֵּי תְרֵי אָמְרִי לֵיהּ ״גָּנַבְתָּ״; אֲמַר לְהוּ: ״אִין, גָּנַבְתִּי וְטָבַחְתִּי וּמָכַרְתִּי, מִיהוּ לֹא בִּפְנֵיכֶם גָּנַבְתִּי״, וְאַיְיתִי סָהֲדִי וְאַזְּמִינְהוּ – דְּלָא בְּאַפַּיְיהוּ גְּנַב; וְאַיְיתִי בַּעַל הַבַּיִת סָהֲדֵי וְאַסְהִידוּ בֵּיהּ דְּגָנַב וְטָבַח וּמָכַר. ela mileta a'hariti ika bénayou – kegon deatou bé teré amri léh "ganavta"; amar leou: "in, ganavti vetava'hti oumakharti, miou lo bifnékhem ganavti", veayti sahadi veazeminou – dela beapayou genav; veayti baal habayit sahadé veashidou béh deganav vetava'h oumakhar.
13. וּבְהוֹדָאַת טְבִיחָה קָמִיפַּלְגִי – ouvodaat tevi'ha kamipalgi –
14. דְּרַבָּנַן סָבְרִי: אַף עַל גַּב דְּהוֹדָאָה דִגְנֵיבָה מֵחֲמַת עֵדִים הוּא דְּקָא מוֹדֵה, הוֹדָאָה דִטְבִיחָה הוֹדָאָה הִיא, וּפָטוּר. derabanan savri: af al gav deodaa dignéva mé'hamat édim hou deka modé, hodaa ditvi'ha hodaa hi, oufatour.
15. וְסוֹמְכוֹס סָבַר: כֵּיוָן דְּהוֹדָאָה דִּגְנֵיבָה מֵחֲמַת עֵדִים הוּא דְּקָא מוֹדֵה, דִּטְבִיחָה לָאו הוֹדָאָה. vesomkhos savar: kévan deodaa dignéva mé'hamat édim hou deka modé, ditvi'ha la hodaa.
16. וְהָנָךְ עֵדִים קַמָּאֵי דְּאַזְּמִינְהוּ – מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל; וְהוּא מְשַׁלֵּם שְׁלֹשָׁה לַפָּר וּשְׁנַיִם לָאַיִל. vehanakh édim kamaé deazeminou – mechalemin tachloumé khefel; veou mechalém chelocha lapar ouchnayim laayil.
17. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא – הוֹדָאָה דִטְבִיחָה לָאו הוֹדָאָה הִיא; amar rav a'ha beréh derav ika: la; dekhoulé alma – hodaa ditvi'ha la hodaa hi;
18. אֶלָּא בְּעֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ קָמִיפַּלְגִי – כְּגוֹן דְּאָתוּ סָהֲדֵי וְאָמְרִי לֵיהּ: ״גָּנַבְתָּ״, וְאָמַר לְהוּ: ״גָּנַבְתִּי וְטָבַחְתִּי וּמָכַרְתִּי, מִיהוּ לֹא בִּפְנֵיכֶם גָּנַבְתִּי אֶלָּא בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי״; וְאַיְיתִי סָהֲדִי וְאַזְּמִינְהוּ – דְּלָא בְּאַפַּיְיהוּ גְּנַב; וַאֲתוֹ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְאַסְהִידוּ בֵּיהּ דְּגָנַב וְטָבַח וּמָכַר. ela beédout chei ata yakhol lahazimah kamipalgi – kegon deatou sahadé veamri léh: "ganavta", veamar leou: "ganavti vetava'hti oumakharti, miou lo bifnékhem ganavti ela bifné peloni oufloni"; veayti sahadi veazeminou – dela beapayou genav; vaato peloni oufloni veashidou béh deganav vetava'h oumakhar.
19. וּבְהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּרַבָּנַן סָבְרִי הָוְיָא לַהּ עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ, וְכׇל עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ – לָא הָוְיָא עֵדוּת. ouvha kamipalgi – derabanan savri havya lah édout chei ata yakhol lahazimah, vekhol édout chei ata yakhol lahazimah – la havya édout.
20. וְסוֹמְכוֹס סָבַר: עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ – הָוְיָא עֵדוּת. vesomkhos savar: édout chei ata yakhol lahazimah – havya édout.
21. וְהָא קַיְימָא לַן דְּעֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ לָא הָוְיָא עֵדוּת! הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא יָדְעִי בְּאֵיזֶה יוֹם בְּאֵיזֶה שָׁעָה – דְּלֵיכָּא לְעֵדוּת כְּלָל; אֲבָל הָכָא – סַיּוֹעֵי הוּא דְּקָא מְסַיְּיעִי לֵיהּ. veha kayma lan deédout chei ata yakhol lahazimah la havya édout! hané milé hékha dela yadi beéze yom beéze chaa – deléka leédout kelal; aval hakha – sayoé hou deka mesayei léh.
22. אָמַר מָר: הֵן מְשַׁלְּמִין תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. מִדְּקָא מוֹדֵה דִּגְנַב – קֶרֶן בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי?! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב, תְּנִי: amar mar: hén mechalemin tachloumé khefel. mideka modé dignav – keren baé chalomé?! amar rabi elazar micheméh derav, teni:

Daf 76a

1. תַּשְׁלוּם דְּכֵפֶל. tachloum dekhéfel.
2. גָּנַב וְהִקְדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ טָבַח וּמָכַר כּוּ׳. אָמְרִי: בִּשְׁלָמָא אַטְּבִיחָה לָא מִחַיַּיב, דְּכִי קָא טָבַח – דְּהֶקְדֵּשׁ קָא טָבַח, וְלָא דְּמָרֵיהּ קָא טָבַח; ganav vehikdich vea'har kakh tava'h oumakhar kou'. amri: bichlama atevi'ha la mi'hayav, dekhi ka tava'h – dehekdéch ka tava'h, vela demaréh ka tava'h;
3. אֶלָּא אַהֶקְדֵּשׁ – לִיחַיַּיב! מָה לִי מְכָרוֹ לְהֶדְיוֹט, מָה לִי מְכָרוֹ לַשָּׁמַיִם? ela ahekdéch – li'hayav! ma li mekharo lehedot, ma li mekharo lachamayim?
4. הָא מַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: קֳדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – בִּרְשׁוּתֵיהּ דְּמָרֵיהּ קָיְימִי. ha mani – rabi chimon hi, deamar: kodachim che'hayav bea'hraoutan – birchoutéh demaréh kaymi.
5. הָא מִדְּסֵיפָא רַבִּי שִׁמְעוֹן הָוֵי, רֵישָׁא לָאו רַבִּי שִׁמְעוֹן! ha mideséfa rabi chimon havé, récha la rabi chimon!
6. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּקָדָשִׁים קַלִּים, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּאָמַר: קָדָשִׁים קַלִּים – מָמוֹן בְּעָלִים הוּא, וּבִרְשׁוּתֵיהּ קָיְימִי. ela hakha bema askinan – bekadachim kalim, vealiba derabi yosé hagelili, deamar: kadachim kalim – mamon bealim hou, ouvirchoutéh kaymi.
7. אֲבָל קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מַאי, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה?! אַדְּתָנֵי רֵישָׁא: גָּנַב וְטָבַח וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה; לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ: aval kodché kadachim ma, mechalém tachloumé arbaa va'hamicha?! adetané récha: ganav vetava'h vea'har kakh hikdich – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha; liflog velitné bedidah:
8. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּקָדָשִׁים קַלִּים, אֲבָל בְּקׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה! bame devarim amourim – bekadachim kalim, aval bekodché kodachim – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha!
9. אֶלָּא לְעוֹלָם – לָא שְׁנָא קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְלָא שְׁנָא קָדָשִׁים קַלִּים; וּדְקַשְׁיָא לָךְ: מָה לִי מְכָרוֹ לְהֶדְיוֹט מָה לִי מְכָרוֹ לַשָּׁמַיִם; מְכָרוֹ לְהֶדְיוֹט – מֵעִיקָּרָא תּוֹרָא דִרְאוּבֵן, וְהַשְׁתָּא תּוֹרָא דְשִׁמְעוֹן. מְכָרוֹ לַשָּׁמַיִם – מֵעִיקָּרָא תּוֹרָא דִרְאוּבֵן, וְהַשְׁתָּא תּוֹרָא דִרְאוּבֵן. ela leolam – la chena kodché kadachim, vela chena kadachim kalim; oudkachya lakh: ma li mekharo lehedot ma li mekharo lachamayim; mekharo lehedot – méikara tora dirouvén, vehachta tora dechimon. mekharo lachamayim – méikara tora dirouvén, vehachta tora dirouvén.
10. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר וְכוּ׳. אָמְרִי, נְהִי דְּסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה לִי מְכָרוֹ לְהֶדְיוֹט מָה לִי מְכָרוֹ לַשָּׁמַיִם; אִיפְּכָא מִיבְּעֵי לֵיהּ: rabi chimon omér vekhou'. amri, nehi desavar rabi chimon: ma li mekharo lehedot ma li mekharo lachamayim; ipekha mibeé léh:
11. קֳדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – פָּטוּר, דְּאַכַּתִּי לָא נְפַק מֵרְשׁוּתֵיהּ; kodachim che'hayav bea'hraoutan – patour, deakati la nefak mérchoutéh;
12. קֳדָשִׁים שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – חַיָּיב, דְּמַפְּקִי לֵיהּ מֵרְשׁוּתֵיהּ! kodachim cheéno 'hayav bea'hraoutan – 'hayav, demapeki léh mérchoutéh!
13. אָמְרִי: רַבִּי שִׁמְעוֹן – אַמִּילְּתָא אַחֲרִיתִי קָאֵי, amri: rabi chimon – amileta a'hariti kaé,
14. וְהָכִי קָתָנֵי: אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְכֵן גּוֹנֵב הֶקְדֵּשׁ מִבֵּית בְּעָלִים – פָּטוּר. vehakhi katané: én hagonév a'har haganav mechalém tachloumé arbaa va'hamicha, vekhén gonév hekdéch mibét bealim – patour.
15. מַאי טַעְמָא? ״וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ״ – וְלֹא מִבֵּית הֶקְדֵּשׁ. ma tama? "vegounav mibét haich" – velo mibét hekdéch.
16. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קֳדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – חַיָּיב. מַאי טַעְמָא? קָרֵינָא בֵּיהּ: ״וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ״. וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – פָּטוּר, דְּלָא קָרֵינַן בֵּיהּ: ״וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ״. rabi chimon omér: kodachim che'hayav bea'hraoutan – 'hayav. ma tama? karéna béh: "vegounav mibét haich". vecheéno 'hayav bea'hraoutan – patour, dela karénan béh: "vegounav mibét haich".
17. מִכְּדִי שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה – לֹא שְׁמָהּ שְׁחִיטָה; קֳדָשִׁים נָמֵי שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה הִיא! mikedi chaminan léh lerabi chimon deamar: che'hita cheénah reouya – lo chemah che'hita; kodachim namé che'hita cheénah reouya hi!
18. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּשׁוֹחֵט תְּמִימִים מִבִּפְנִים לְשֵׁם בְּעָלִים. ki ata rav dimi amar rabi yo'hanan: becho'hét temimim mibifnim lechém bealim.
19. וַהֲרֵי חָזְרָה קֶרֶן לַבְּעָלִים! אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אָבִין: שֶׁנִּשְׁפַּךְ הַדָּם. vaharé 'hazra keren labealim! amar rabi yits'hak bar avin: chenichpakh hadam.
20. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּשׁוֹחֵט תְּמִימִים בִּפְנִים שֶׁלֹּא לְשֵׁם בְּעָלִים. ki ata ravin amar rabi yo'hanan: becho'hét temimim bifnim chelo lechém bealim.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bava Kamma
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)