Talmud Bava Kamma, Chapitre 6 (ו) · Daf 57b à 65b

Daf 57b

1. לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹמֵר חִנָּם – שֶׁכֵּן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, תֹּאמַר בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר – שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל? lo; im amarta bechomér 'hinam – chekén mechalém tachloumé khefel, tomar bechomér sakhar – cheéno mechalém tachloumé khefel?
2. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לִסְטִים מְזוּיָּין גַּנָּב הוּא, נִמְצָא בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל – בְּטוֹעֵן טַעֲנַת לִסְטִים מְזוּיָּין! vei salka datakh listim mezouyan ganav hou, nimtsa bechomér sakhar mechalém tachloumé khefel – betoén taanat listim mezouyan!
3. אֲמַר לֵיהּ, הָכִי קָאָמַר: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹמֵר חִנָּם – שֶׁכֵּן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל בְּכׇל טַעֲנוֹתָיו, תֹּאמַר בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר – שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל אֶלָּא בְּטוֹעֵן טַעֲנַת לִסְטִים מְזוּיָּין. amar léh, hakhi kaamar: lo; im amarta bechomér 'hinam – chekén mechalém tachloumé khefel bekhol taanota, tomar bechomér sakhar – cheéno mechalém tachloumé khefel ela betoén taanat listim mezouyan.
4. אֵיתִיבֵיהּ: ״וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת״ – אֵין לִי אֶלָּא שְׁבוּרָה וּמֵתָה, גְּנֵיבָה וַאֲבֵידָה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר – וּמָה שׁוֹמֵר שָׂכָר, שֶׁפָּטַר בּוֹ שְׁבוּרָה וּמֵתָה, חַיָּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה; שׁוֹאֵל, שֶׁחַיָּיב בִּשְׁבוּרָה וּמֵתָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁחַיָּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה? וְזֶהוּ קַל וְחוֹמֶר שֶׁאֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה. étivéh: "venichbar o mét" – én li ela chevoura ouméta, genéva vaavéda minayin? amarta kal va'homer – ouma chomér sakhar, chepatar bo chevoura ouméta, 'hayav bignéva vaavéda; choél, che'hayav bichvoura ouméta – éno din che'hayav bignéva vaavéda? vezeou kal ve'homer cheén ala techouva.
5. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לִסְטִים מְזוּיָּין גַּנָּב הוּא, אַמַּאי אֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה? אִיכָּא לְמִפְרַךְ: מָה לְשׁוֹמֵר שָׂכָר – שֶׁכֵּן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל בְּטוֹעֵן טַעֲנַת לִסְטִים מְזוּיָּין! vei salka datakh listim mezouyan ganav hou, ama én ala techouva? ika lemifrakh: ma lechomér sakhar – chekén mechalém tachloumé khefel betoén taanat listim mezouyan!
6. אֲמַר לֵיהּ, קָסָבַר הַאי תַּנָּא: קַרְנָא בְּלֹא שְׁבוּעָה עֲדִיפָא מִכְּפֵילָא בִּשְׁבוּעָה. amar léh, kasavar ha tana: karna belo chevoua adifa mikeféla bichvoua.
7. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הַשּׂוֹכֵר פָּרָה מֵחֲבֵירוֹ, וְנִגְנְבָה, וְאָמַר הַלָּה: ״הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם וְאֵינִי נִשְׁבָּע״, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַגַּנָּב – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל לַשּׂוֹכֵר. léma mesaya léh: hasokhér para mé'havéro, venigneva, veamar hala: "haréni mechalém veéni nichba", vea'har kakh nimtsa haganav – mechalém tachloumé khefel lasokhér.
8. סַבְרוּהָ – כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר דָּמֵי; וּמִדְּקָתָנֵי: וְאָמַר ״הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם וְאֵינִי נִשְׁבָּע״ – מִכְּלָל דְּאִי בָּעֵי, פָּטַר (לֵיהּ) נַפְשֵׁיהּ בִּשְׁבוּעָה. savrouha – kerabi yeouda, deamar: sokhér kenosé sakhar damé; oumidekatané: veamar "haréni mechalém veéni nichba" – mikelal dei baé, patar (léh) nafchéh bichvoua.
9. הֵיכִי דָּמֵי – כְּגוֹן דְּקָא טָעֵין טַעֲנַת לִסְטִים מְזוּיָּין; וְקָתָנֵי: וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַגַּנָּב – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל לַשּׂוֹכֵר; שְׁמַע מִינַּהּ: לִסְטִים מְזוּיָּין גַּנָּב הוּא! hékhi damé – kegon deka taén taanat listim mezouyan; vekatané: vea'har kakh nimtsa haganav – mechalém tachloumé khefel lasokhér; chema minah: listim mezouyan ganav hou!
10. אָמְרִי, מִי סָבְרַתְּ כְּרַבִּי יְהוּדָה – דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר דָּמֵי? דִּלְמָא כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּשׁוֹמֵר חִנָּם דָּמֵי. amri, mi savrate kerabi yeouda – deamar: sokhér kenosé sakhar damé? dilma kerabi méir sevira léh, deamar: sokhér kechomér 'hinam damé.
11. אִיבָּעֵית אֵימָא, כִּדְמַחְלֵיף רַבָּה בַּר אֲבוּהּ וְתָנֵי: שׂוֹכֵר כֵּיצַד מְשַׁלֵּם? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר חִנָּם. ibaét éma, kidma'hléf raba bar avouh vetané: sokhér kétsad mechalém? rabi méir omér: kechomér sakhar, rabi yeouda omér: kechomér 'hinam.
12. רַבִּי זֵירָא אָמַר: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּטוֹעֵן טַעֲנַת לִסְטִים מְזוּיָּין, וְנִמְצָא לִסְטִים שֶׁאֵינוֹ מְזוּיָּין. rabi zéra amar: hakha bema askinan – betoén taanat listim mezouyan, venimtsa listim cheéno mezouyan.
13. נָפְלָה לְגִינָּה וְנֶהֱנֵית – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית. אָמַר רַב: בְּנֶחְבְּטָה; nafla legina venehenét – mechalemet ma chenehenét. amar rav: bene'hbeta;
14. אֲבָל אָכְלָה – אֲפִילּוּ מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית אֵינָהּ מְשַׁלֶּמֶת. לֵימָא רַב לְטַעְמֵיהּ, דַּאֲמַר רַב: הָיָה לַהּ שֶׁלֹּא תֹּאכַל? aval akhla – afilou ma chenehenét énah mechalemet. léma rav letaméh, daamar rav: haya lah chelo tokhal?
15. אָמְרִי: הָכִי הַשְׁתָּא?! אֵימוֹר דְּאָמַר רַב הָתָם ״הָיָה לַהּ שֶׁלֹּא תֹּאכַל״ – הֵיכָא דְּאִיתַּזְקָא הִיא, דְּמָצֵי אֲמַר לֵיהּ מָרֵיהּ דְּפֵירֵי: ״לָא מְשַׁלַּמְנָא, הָיָה לַהּ שֶׁלֹּא תֹּאכַל״; לְאַזּוֹקֵי הִיא אַחֲרִינֵי, דִּפְטִירָה לְשַׁלּוֹמֵי, מִי אָמַר?! amri: hakhi hachta?! émor deamar rav hatam "haya lah chelo tokhal" – hékha deitazka hi, dematsé amar léh maréh deféré: "la mechalamna, haya lah chelo tokhal"; leazoké hi a'hariné, diftira lechalomé, mi amar?!
16. אֶלָּא ela

Daf 58a

1. ״לָא מִבַּעְיָא״ קָאָמַר: לָא מִבַּעְיָא אָכְלָה – דִּמְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁנֶּהֱנֵית; אֲבָל נֶחְבְּטָה – אֵימָא מַבְרִיחַ אֲרִי מִנִּכְסֵי חֲבֵירוֹ הוּא, וּמַה שֶּׁנֶּהֱנֵית נָמֵי לָא מְשַׁלֵּם; קָא מַשְׁמַע לַן. "la mibaya" kaamar: la mibaya akhla – dimchalemet ma chenehenét; aval ne'hbeta – éma mavri'ha ari minikhsé 'havéro hou, ouma chenehenét namé la mechalém; ka machma lan.
2. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי! veéma hakhi namé!
3. מַבְרִיחַ אֲרִי מִנִּכְסֵי חֲבֵירוֹ – מִדַּעְתּוֹ הוּא, הַאי – לָאו מִדַּעְתּוֹ. אִי נָמֵי, מַבְרִיחַ אֲרִי מִנִּכְסֵי חֲבֵירוֹ – לֵית לֵיהּ פְּסֵידָא, הַאי – אִית לֵיהּ פְּסֵידָא. mavri'ha ari minikhsé 'havéro – midato hou, ha – la midato. i namé, mavri'ha ari minikhsé 'havéro – lét léh peséda, ha – it léh peséda.
4. הֵיכִי נָפַל? רַב כָּהֲנָא אָמַר: שֶׁהוּחְלְקָה בְּמֵימֵי רַגְלֶיהָ, רָבָא אָמַר: שֶׁדְּחָפַתָּה חֲבֶרְתָּהּ. hékhi nafal? rav kahana amar: cheou'hleka bemémé ragleha, rava amar: chede'hafata 'havertah.
5. מַאן דְּאָמַר שֶׁדְּחָפַתָּה חֲבֶרְתָּהּ – כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁהוּחְלְקָה בְּמֵימֵי רַגְלֶיהָ. וּמַאן דְּאָמַר שֶׁהוּחְלְקָה בְּמֵימֵי רַגְלֶיהָ – אֲבָל דְּחָפַתָּה חֲבֶרְתָּהּ, פָּשְׁעָה, וּמְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה; דַּאֲמַר לֵיהּ: אִיבְּעִי לָךְ עַבּוֹרֵי חֲדָא חֲדָא. man deamar chede'hafata 'havertah – kol chekén cheou'hleka bemémé ragleha. ouman deamar cheou'hleka bemémé ragleha – aval de'hafata 'havertah, pacha, oumchalemet ma chehizika; daamar léh: ibei lakh aboré 'hada 'hada.
6. אָמַר רַב כָּהֲנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאוֹתָהּ עֲרוּגָה, אֲבָל מֵעֲרוּגָה לַעֲרוּגָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ מֵעֲרוּגָה לַעֲרוּגָה, וַאֲפִילּוּ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ – עַד שֶׁתֵּצֵא וְתַחֲזוֹר לְדַעַת. amar rav kahana: lo chanou ela beotah arouga, aval méarouga laarouga – mechalemet ma chehizika. verabi yo'hanan amar: afilou méarouga laarouga, vaafilou kol hayom koulo – ad chetétsé veta'hazor ledaat.
7. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא תֵּימָא עַד שֶׁתֵּצֵא לְדַעַת וְתַחֲזוֹר לְדַעַת, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁיָּצְתָה לְדַעַת – אַף עַל פִּי שֶׁחָזְרָה שֶׁלֹּא לְדַעַת. מַאי טַעְמָא? דַּאֲמַר לֵיהּ: כֵּיוָן דְּיָלְפָא, כֹּל אֵימַת דְּמִשְׁתַּמְטָא – לְהָתָם רָהֲטָא. amar rav papa: la téma ad chetétsé ledaat veta'hazor ledaat, ela kévan cheyatsta ledaat – af al pi che'hazra chelo ledaat. ma tama? daamar léh: kévan deyalfa, kol émat demichtamta – lehatam rahata.
8. יָרְדָה כְּדַרְכָּהּ וְהִזִּיקָה – מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: יָרְדָה כְּדַרְכָּהּ וְהִזִּיקָה בְּמֵי לֵידָה, מַהוּ? yarda kedarkah vehizika – mechalemet ma chehizika. baé rabi yirmeya: yarda kedarkah vehizika bemé léda, maou?
9. אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס חַיָּיב, לָא תִּיבְּעֵי לָךְ; כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר תְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס פָּטוּר; מַאי? aliba deman deamar te'hilato bifchia vesofo beones 'hayav, la tibeé lakh; ki tibeé lakh – aliba deman deamar te'hilato bifchia vesofo beones patour; ma?
10. מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דִּתְחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאוֹנֶס – פָּטוּר; אוֹ דִלְמָא, הָכָא כּוּלַּהּ בִּפְשִׁיעָה הוּא – דְּכֵיוָן דְּקָא חָזֵי דִּקְרִיבָה לַהּ לְמֵילַד, אִיבְּעִי לֵיהּ לְנָטוֹרַהּ mi amrinan: kévan dit'hilato bifchia vesofo beones – patour; o dilma, hakha koulah bifchia hou – dekhévan deka 'hazé dikriva lah lemélad, ibei léh lenatorah

Daf 58b

1. וּלְאִסְתַּמּוֹרֵי בְּגַוַּהּ? תֵּיקוּ. oulistamoré begavah? tékou.
2. כֵּיצַד מְשַׁלֶּמֶת מַה שֶּׁהִזִּיקָה וְכוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? kétsad mechalemet ma chehizika vekhou'. mena hané milé?
3. אָמַר רַב מַתְנָה, דְּאָמַר קְרָא: ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ – מְלַמֵּד שֶׁשָּׁמִין עַל גַּב שָׂדֶה אַחֵר. amar rav matna, deamar kera: "ouviér bisdé a'hér" – melaméd chechamin al gav sade a'hér.
4. הַאי ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ מִבְּעֵי לֵיהּ לְאַפּוֹקֵי רְשׁוּת הָרַבִּים! ha "ouviér bisdé a'hér" mibeé léh leapoké rechout harabim!
5. אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה חֲבֵירוֹ״, אִי נָמֵי ״שְׂדֵה אַחֵר״! מַאי ״בִּשְׂדֵה אַחֵר״? שֶׁשָּׁמִין עַל גַּב שָׂדֶה אַחֵר. im kén, likhtov ra'hamana "ouviér bisdé 'havéro", i namé "sedé a'hér"! ma "bisdé a'hér"? chechamin al gav sade a'hér.
6. וְאֵימָא כּוּלֵּיהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא; לְאַפּוֹקֵי רְשׁוּת הָרַבִּים מְנָלַן? veéma kouléh lehakhi hou daata; leapoké rechout harabim menalan?
7. אִם כֵּן, לִכְתְּבֵיהּ רַחֲמָנָא גַּבֵּי תַשְׁלוּמִין – ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם בִּשְׂדֵה אַחֵר״! לְמָה לִי דְּכַתְבֵיהּ רַחֲמָנָא גַּבֵּי ״וּבִעֵר״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. im kén, likhtevéh ra'hamana gabé tachloumin – "métav sadéou oumétav karmo yechalém bisdé a'hér"! lema li dekhatvéh ra'hamana gabé "ouviér"? chema minah tarté.
8. הֵיכִי שָׁיְימִינַן? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: סְאָה בְּשִׁשִּׁים סְאִין. רַבִּי יַנַּאי אָמַר: תַּרְקַב בְּשִׁשִּׁים תַּרְקַבִּים. חִזְקִיָּה אָמַר: קֶלַח בְּשִׁשִּׁים קְלָחִים. hékhi chayminan? amar rabi yosé bar 'hanina: sea bechichim sein. rabi yana amar: tarkav bechichim tarkabim. 'hizkiya amar: kela'h bechichim kela'him.
9. מֵיתִיבִי: אָכְלָה קַב אוֹ קַבַּיִים – אֵין אוֹמְרִים תְּשַׁלֵּם דְּמֵיהֶן, אֶלָּא רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא עֲרוּגָה קְטַנָּה, וּמְשַׁעֲרִים אוֹתָהּ. מַאי, לָאו בִּפְנֵי עַצְמָהּ? métivi: akhla kav o kabayim – én omrim techalém deméhen, ela roin otah keilou hi arouga ketana, oumchaarim otah. ma, la bifné atsmah?
10. לָא, בְּשִׁשִּׁים. la, bechichim.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין שָׁמִין קַב – מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחוֹ, וְלֹא בֵּית כּוֹר – מִפְּנֵי שֶׁפּוֹגְמוֹ. tanou rabanan: én chamin kav – mipené chemachbi'ho, velo bét kor – mipené chepogmo.
12. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: אֵין שָׁמִין קַב בְּשִׁשִּׁים קַבִּים – מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחַ מַזִּיק, וְלֹא כּוֹר בְּשִׁשִּׁים כּוֹרִין – מִפְּנֵי שֶׁפּוֹגֵם מַזִּיק. ma kaamar? amar rav papa, hakhi kaamar: én chamin kav bechichim kabim – mipené chemachbi'ha mazik, velo kor bechichim korin – mipené chepogém mazik.
13. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ: הַאי ״וְלֹא בֵּית כּוֹר״?! ״וְלֹא כּוֹר״ מִבְּעֵי לֵיהּ! matkéf lah rav houna bar mano'ha: ha "velo bét kor"?! "velo kor" mibeé léh!
14. אֶלָּא אָמַר רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא, הָכִי קָתָנֵי: אֵין שָׁמִין קַב בִּפְנֵי עַצְמוֹ – מִפְּנֵי שֶׁמַּשְׁבִּיחַ נִיזָּק, וְלֹא קַב בְּבֵית כּוֹר – מִפְּנֵי שֶׁפּוֹגֵם נִיזָּק; אֶלָּא בְּשִׁשִּׁים. ela amar rav houna bar mano'ha micheméh derav a'ha beréh derav ika, hakhi katané: én chamin kav bifné atsmo – mipené chemachbi'ha nizak, velo kav bevét kor – mipené chepogém nizak; ela bechichim.
15. הָהוּא גַּבְרָא דְּקַץ קַשְׁבָּא מֵחַבְרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרֵישׁ גָּלוּתָא, אֲמַר לֵיהּ: לְדִידִי חֲזֵי לִי, וּתְלָתָא תָּאלָתָא בְּקִינָּא הֲווֹ קָיְימִי, וַהֲווֹ שָׁווּ מְאָה זוּזֵי. זִיל הַב לֵיהּ תְּלָתִין וּתְלָתָא וְתִילְתָּא. אָמַר: גַּבֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא דְּדָאֵין דִּינָא דְּפָרְסָאָה, לְמָה לִי? אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לֵיהּ: בְּשִׁשִּׁים. haou gavra dekats kachba mé'havréh. ata lekaméh deréch galouta, amar léh: ledidi 'hazé li, outlata talata bekina hao kaymi, vahao chaou mea zouzé. zil hav léh telatin outlata vetilta. amar: gabé réch galouta dedaén dina defarsaa, lema li? ata lekaméh derav na'hman, amar léh: bechichim.
16. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִם אָמְרוּ בְּנִזְקֵי מָמוֹנוֹ, יֹאמְרוּ בְּנִזְקֵי גוּפוֹ?! amar léh rava: im amrou benizké mamono, yomrou benizké goufo?!
17. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: בְּנִזְקֵי גוּפוֹ מַאי דַּעְתָּיךְ – דְּתַנְיָא: הַמַּבְכִּיר כַּרְמוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ סְמָדַר – רוֹאִין אוֹתוֹ כַּמָּה הָיָה יָפֶה קוֹדֶם לָכֵן, וְכַמָּה הוּא יָפֶה לְאַחַר מִכָּאן; וְאִילּוּ בְּשִׁשִּׁים לָא קָתָנֵי? amar léh abayé lerava: benizké goufo ma datakh – detanya: hamavkir karmo chel 'havéro semadar – roin oto kama haya yafe kodem lakhén, vekhama hou yafe lea'har mikan; veilou bechichim la katané?
18. אַטּוּ גַּבֵּי בְהֶמְתּוֹ נָמֵי מִי לָא תַּנְיָא כִּי הַאי גַוְונָא?! דְּתַנְיָא: קָטְמָה נְטִיעָה – רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, גּוֹזְרֵי גְזֵירוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם אוֹמְרִים: נְטִיעָה בַּת שְׁנָתָהּ – שְׁתֵּי כֶּסֶף, בַּת שְׁתֵּי שָׁנִים – אַרְבָּעָה כֶּסֶף. אָכְלָה חֲזִיז – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: נִידּוֹן בַּמְשׁוּיָּיר שֶׁבּוֹ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: רוֹאִין אוֹתָהּ כַּמָּה הָיְתָה יָפָה, וְכַמָּה הִיא יָפָה. atou gabé vehemto namé mi la tanya ki ha gavna?! detanya: katma netia – rabi yosé omér, gozré gezérot chebirouchalayim omrim: netia bat chenatah – cheté kesef, bat cheté chanim – arbaa kesef. akhla 'haziz – rabi yosé hagelili omér: nidon bamchouyar chebo, va'hakhamim omrim: roin otah kama hayta yafa, vekhama hi yafa.

Daf 59a

1. אָכְלָה סְמָדַר – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֵן עֲנָבִים עוֹמְדוֹת לִיבָּצֵר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: רוֹאִין כַּמָּה הָיְתָה יָפָה וְכַמָּה הִיא יָפָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּזְמַן שֶׁאָכְלָה לוּלְבֵי גְפָנִים וְיִחוּרֵי תְאֵנִים, אֲבָל אָכְלָה פַּגִּים אוֹ בוֹסֶר – רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ עֲנָבִים עוֹמְדוֹת לִיבָּצֵר. akhla semadar – rabi yeochoua omér: roin otan keilou hén anavim omdot libatsér, va'hakhamim omrim: roin kama hayta yafa vekhama hi yafa. rabi chimon ben yeouda omér michoum rabi chimon: bame devarim amourim – bizman cheakhla loulvé gefanim veyi'houré teénim, aval akhla pagim o voser – roin otan keilou anavim omdot libatsér.
2. קָתָנֵי מִיהַת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: רוֹאִין אוֹתָן כַּמָּה הָיְתָה יָפָה, וְכַמָּה הִיא יָפָה – וְלָא קָתָנֵי בְּשִׁשִּׁים! katané mihat, va'hakhamim omrim: roin otan kama hayta yafa, vekhama hi yafa – vela katané bechichim!
3. אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – בְּשִׁשִּׁים; הָכָא נָמֵי בְּשִׁשִּׁים. ela ma it lakh lemémar – bechichim; hakha namé bechichim.
4. אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. amar abayé: rabi yosé hagelili verabi yichmaél amrou davar e'had.
5. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – הָא דַּאֲמַרַן. rabi yosé hagelili – ha daamaran.
6. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – דְּתַנְיָא: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל נִיזָּק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל נִיזָּק; דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִגְבּוֹת לַנִּיזָּקִין מִן הָעִידִּית, וְקַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ. rabi yichmaél – detanya: "métav sadéou oumétav karmo yechalém" – métav sadéou chel nizak, oumétav karmo chel nizak; divré rabi yichmaél. rabi akiva omér: lo ba hakatouv ela ligbot lanizakin min haidit, vekal va'homer lahekdéch.
7. וְלָא תֵּימָא כְּרַב אִידִי בַּר אָבִין – דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: כְּגוֹן שֶׁאָכְלָה עֲרוּגָה בֵּין הָעֲרוּגוֹת, וְלָא יָדְעִינַן אִי כְּחוּשָׁה הֲוַאי אִי שְׁמֵינָה הֲוַאי, דְּאָמַר: קוּם שַׁלֵּים שְׁמֵינָה בְּמֵיטַב דְּאִיכָּא הַשְׁתָּא; דְּהָכִי לָא אָמְרִינַן. vela téma kerav idi bar avin – deamar rav idi bar avin: kegon cheakhla arouga bén haarougot, vela yadinan i ke'houcha hava i cheména hava, deamar: koum chalém cheména bemétav deika hachta; dehakhi la amrinan.
8. מַאי טַעְמָא? הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. אֶלָּא בְּמֵיטַב דִּלְקַמֵּיהּ, וּמַאי נִיהוּ – כִּי הַיְאךְ דְּסָלֵיק. ma tama? hamotsi mé'havéro ala haraya. ela bemétav dilkaméh, ouma niou – ki haykh desalék.
9. אָמַר מָר, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁאָכְלָה לוּלְבֵי גְפָנִים וְיִחוּרֵי תְאֵנִים. הָא סְמָדַר – רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ עֲנָבִים עוֹמְדוֹת לִיבָּצֵר. אֵימָא סֵיפָא: אָכְלָה פַּגִּים אוֹ בוֹסֶר הוּא דְּרוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ עֲנָבִים עוֹמְדוֹת לִיבָּצֵר, הָא סְמָדַר – רוֹאִין אוֹתָן כַּמָּה הִיא יָפָה וְכַמָּה הָיְתָה יָפָה! amar mar, rabi chimon ben yeouda omér michoum rabi chimon: bame devarim amourim – cheakhla loulvé gefanim veyi'houré teénim. ha semadar – roin otan keilou anavim omdot libatsér. éma séfa: akhla pagim o voser hou deroin otan keilou anavim omdot libatsér, ha semadar – roin otan kama hi yafa vekhama hayta yafa!
10. אָמַר רָבִינָא, כְּרוֹךְ וּתְנִי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּזְמַן שֶׁאָכְלָה לוּלְבֵי גְפָנִים וְיִחוּרֵי תְאֵנִים, אֲבָל אָכְלָה סְמָדַר פַּגִּין אוֹ בוֹסֶר – רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ עֲנָבִים עוֹמְדוֹת לִיבָּצֵר. amar ravina, kerokh outni: bame devarim amourim – bizman cheakhla loulvé gefanim veyi'houré teénim, aval akhla semadar pagin o voser – roin otan keilou anavim omdot libatsér.
11. אִי הָכִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה הַיְינוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ! i hakhi, rabi chimon ben yeouda haynou rabi yeochoua!
12. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ כְּחַשׁ גּוּפְנָא; וְלָא מְסַיְּימִי. ika bénayou ke'hach goufna; vela mesayemi.
13. אַבָּיֵי אָמַר: מְסַיְּימִי וּמְסַיְּימִי! מַאן תַּנָּא דְּחָיֵישׁ לִכְחַשׁ גּוּפְנָא – רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: אוֹנֵס אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַצַּעַר, מִפְּנֵי שֶׁסּוֹפָהּ לְהִצְטַעֵר תַּחַת בַּעְלָהּ. אָמְרוּ לוֹ: אֵינוֹ דּוֹמֶה נִבְעֶלֶת בְּרָצוֹן לְנִבְעֶלֶת בְּאוֹנֶס. abayé amar: mesayemi oumsayemi! man tana de'hayéch likh'hach goufna – rabi chimon ben yeouda hi, detanya, rabi chimon ben yeouda omér michoum rabi chimon ben menasya: onés éno mechalém et hatsaar, mipené chesofah lehitstaér ta'hat balah. amrou lo: éno dome nivelet beratson lenivelet beones.
14. אָמַר אַבָּיֵי: הָנֵי תַּנָּאֵי, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה, אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה – הָא דַּאֲמַרַן. הָנֵי תַּנָּאֵי מַאי הִיא – amar abayé: hané tanaé, verabi chimon ben yeouda, amrou davar e'had. rabi chimon ben yeouda – ha daamaran. hané tanaé ma hi –
15. דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נְכֵי חַיָּה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: נְכֵי מְזוֹנוֹת. detanya, rabi yosé omér: nekhé 'haya. ben aza omér: nekhé mezonot.
16. מַאן דְּאָמַר נְכֵי חַיָּה, כׇּל שֶׁכֵּן נְכֵי מְזוֹנוֹת. וּמַאן דְּאָמַר נְכֵי מְזוֹנוֹת, אֲבָל נְכֵי חַיָּה – לָא, דְּאָמַר לֵיהּ: אִתְּתָא דִּידִי פְּקִיחָא הִיא, וְלָא מִבַּעְיָא חַיָּה. man deamar nekhé 'haya, kol chekén nekhé mezonot. ouman deamar nekhé mezonot, aval nekhé 'haya – la, deamar léh: iteta didi peki'ha hi, vela mibaya 'haya.
17. רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ עֲבוּד עוֹבָדָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בְּשִׁשִּׁים. rav papa verav houna beréh derav yeochoua avoud ovada keotéh derav na'hman bechichim.
18. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ שָׁמוּ דִּקְלָא אַגַּב קַטִּינָא דְאַרְעָא. lichana a'harina: rav papa verav houna beréh derav yeochoua chamou dikla agav katina deara.
19. וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ בְּדִקְלָא (דַ)אֲרַמָּאָה, וְהִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרֵישׁ גָּלוּתָא בְּדִקְלָא פָרְסָאָה. vehilkheta keotéh derav papa verav houna beréh derav yeochoua bedikla (da)aramaa, vehilkheta keotéh deréch galouta bedikla farsaa.
20. אֱלִיעֶזֶר זְעֵירָא eliezer zeéra

Daf 59b

1. הֲוָה סָיֵים מְסָאנֵי אוּכָּמֵי, וְקָאֵי בְּשׁוּקָא דִנְהַרְדְּעָא. אַשְׁכְּחוּהּ דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא וַאֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי שְׁנָא הָנֵי מְסָאנֵי? אֲמַר לְהוּ: דְּקָא מִאֲבִילְנָא אַיְּרוּשָׁלַיִם. אֲמַרוּ לֵיהּ: אַתְּ חֲשִׁיבַתְּ לְאִיתְאֲבוֹלֵי אַיְּרוּשָׁלַיִם? סְבוּר יוּהֲרָא הֲוָה, אַתְיוּהּ וְחַבְשׁוּהּ. hava sayém mesané oukamé, vekaé bechouka dinhardea. achke'houh devé réch galouta vaamarou léh: ma chena hané mesané? amar leou: deka miavilna ayerouchalayim. amarou léh: ate 'hachivate leitavolé ayerouchalayim? sevour youhara hava, atouh ve'havchouh.
2. אֲמַר לְהוּ: גַּבְרָא רַבָּה אֲנָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: מְנָא יָדְעִינַן? אֲמַר לְהוּ: אוֹ אַתּוּן בְּעוֹ מִינַּאי מִילְּתָא, אוֹ אֲנָא אִיבְעֵי מִינַּיְיכוּ מִילְּתָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: בְּעִי אַתְּ. amar leou: gavra raba ana. amarou léh: mena yadinan? amar leou: o atoun beo mina mileta, o ana ivé minaykhou mileta. amarou léh: bei ate.
3. אֲמַר לְהוּ: הַאי מַאן דְּקַץ כּוּפְרָא, מַאי מְשַׁלֵּם? אֲמַרוּ לֵיהּ: מְשַׁלֵּם דְּמֵי כוּפְרָא. וְהָא הֲווֹ תַּמְרֵי! אֲמַרוּ לֵיהּ: מְשַׁלֵּם דְּמֵי תַמְרֵי. אֲמַר לְהוּ: וְהָא לָאו תַּמְרֵי שְׁקַל מִינֵּיהּ! amar leou: ha man dekats koufra, ma mechalém? amarou léh: mechalém demé khoufra. veha hao tamré! amarou léh: mechalém demé tamré. amar leou: veha la tamré chekal minéh!
4. אֲמַרוּ לֵיהּ: אֵימָא לַן אַתְּ. אֲמַר לְהוּ: בְּשִׁשִּׁים. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאן אָמַר כְּווֹתָיךְ? אֲמַר לְהוּ: הָא שְׁמוּאֵל חַי וּבֵית דִּינוֹ קַיָּים. שַׁדַּרוּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לְהוּ: שַׁפִּיר קָאָמַר לְכוּ בְּשִׁשִּׁים, וְשַׁבְקוּהּו. amarou léh: éma lan ate. amar leou: bechichim. amarou léh: man amar keotakh? amar leou: ha chemouél 'ha ouvét dino kayam. chadarou kaméh dichmouél, amar leou: chapir kaamar lekhou bechichim, vechavkouh.
5. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אָכְלָה פֵּירוֹת גְּמוּרִים כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? הָא דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״ – מְלַמֵּד שֶׁשָּׁמִין עַל גַּב הַשָּׂדֶה, הָנֵי מִילֵּי מִידֵּי דִּצְרִיךְ לְשָׂדֶה; הָנֵי, כֵּיוָן דְּלָא צְרִיכִי לְשָׂדֶה – בְּעֵינַיְיהוּ בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי. rabi chimon omér: akhla pérot gemourim kou'. ma tama? ha deamar ra'hamana "ouviér bisdé a'hér" – melaméd chechamin al gav hasade, hané milé midé ditsrikh lesade; hané, kévan dela tserikhi lesade – beénayou baé chalomé.
6. אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: דָּן רַב כְּרַבִּי מֵאִיר, וּפְסַק הִלְכְתָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. amar rav houna bar 'hiya amar rabi yirmeya bar aba: dan rav kerabi méir, oufsak hilkheta kerabi chimon.
7. דָּן רַב כְּרַבִּי מֵאִיר – דְּתַנְיָא: כָּתַב לָרִאשׁוֹן וְלֹא חָתְמָה לוֹ, לַשֵּׁנִי וְחָתְמָה לוֹ – אִבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יְכוֹלָה הִיא שֶׁתֹּאמַר: נַחַת רוּחַ עָשִׂיתִי לְבַעְלִי, אַתֶּם מָה לָכֶם עָלַי. dan rav kerabi méir – detanya: katav larichon velo 'hatma lo, lachéni ve'hatma lo – ibeda ketoubatah, divré rabi méir. rabi yeouda omér, yekhola hi chetomar: na'hat rou'ha asiti levali, atem ma lakhem ala.
8. וּפְסַק הִלְכְתָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – כִּי הָא דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אָכְלָה פֵּירוֹת גְּמוּרִין – מְשַׁלֶּמֶת פֵּירוֹת גְּמוּרִין; אִם סְאָה – סְאָה, אִם סָאתַיִם – סָאתַיִם. oufsak hilkheta kerabi chimon – ki ha ditnan, rabi chimon omér: akhla pérot gemourin – mechalemet pérot gemourin; im sea – sea, im satayim – satayim.
9. מַתְנִי׳ הַמַּגְדִּישׁ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וַאֲכָלָתַן בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה – פָּטוּר. וְאִם הוּזְּקָה בָּהֶן – בַּעַל הַגָּדִישׁ חַיָּיב. וְאִם הִגְדִּישׁ בִּרְשׁוּת – בַּעַל הַשָּׂדֶה חַיָּיב. matni' hamagdich betokh sedé 'havéro chelo birchout, vaakhalatan behemto chel baal hasade – patour. veim houzeka bahen – baal hagadich 'hayav. veim higdich birchout – baal hasade 'hayav.
10. גְּמָ׳ לֵימָא תְּנַן דְּלָא כְּרַבִּי? דְּאִי כְּרַבִּי, הָאָמַר: עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו בַּעַל הַבַּיִת לִשְׁמוֹר! אָמַר רַב פָּפָּא: הָכָא – בְּנָטַר בֵּי דָרֵי עָסְקִינַן, דְּכֵיוָן דַּאֲמַר לֵיהּ: ״עַיֵּיל וּגְדוֹשׁ״ – ״עַיֵּיל וְאֶנְטַר לָךְ״ הוּא. gema' léma tenan dela kerabi? dei kerabi, haamar: ad cheyekabél ala baal habayit lichmor! amar rav papa: hakha – benatar bé daré askinan, dekhévan daamar léh: "ayél ougdoch" – "ayél veentar lakh" hou.
11. מַתְנִי׳ הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵרָה בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – פָּטוּר בְּדִינֵי אָדָם, וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. שִׁלַּח בְּיַד פִּקֵּחַ – הַפִּקֵּחַ חַיָּיב. matni' hacholé'ha et habeéra beyad 'héréch chote vekatan – patour bediné adam, ve'hayav bediné chamayim. chila'h beyad piké'ha – hapiké'ha 'hayav.
12. אֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים – הַמֵּבִיא אֶת הָעֵצִים חַיָּיב. אֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר – הַמֵּבִיא אֶת הָאוּר חַיָּיב. e'had hévi et haour vee'had hévi et haétsim – hamévi et haétsim 'hayav. e'had hévi et haétsim vee'had hévi et haour – hamévi et haour 'hayav.
13. בָּא אַחֵר וְלִיבָּה – הַמְלַבֶּה חַיָּיב. לִיבְּתָה הָרוּחַ – כּוּלָּן פְּטוּרִין. ba a'hér veliba – hamlabe 'hayav. libeta harou'ha – koulan petourin.
14. גְּמָ׳ אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשְּׁמֵיהּ דְּחִזְקִיָּה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁמָּסַר לוֹ גַּחֶלֶת וְלִיבָּהּ, אֲבָל מָסַר לוֹ שַׁלְהֶבֶת – חַיָּיב, מַאי טַעְמָא? מַעֲשָׂיו קָא גָרְמוּ לוֹ. gema' amar réch lakich micheméh de'hizkiya: lo chanou ela chemasar lo ga'helet velibah, aval masar lo chalhevet – 'hayav, ma tama? maasa ka garmou lo.
15. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ מָסַר לוֹ שַׁלְהֶבֶת – פָּטוּר, מַאי טַעְמָא? צְבָתָא דְחֵרֵשׁ גָּרְמָה לוֹ. וְלָא מִחַיַּיב עַד שֶׁיִּמְסוֹר לוֹ גְּווֹזָא, verabi yo'hanan amar: afilou masar lo chalhevet – patour, ma tama? tsevata de'héréch garma lo. vela mi'hayav ad cheyimsor lo geoza,

Daf 60a

1. סִלְתָּא, שְׁרָגָא, דְּהָהוּא וַדַּאי מַעֲשֵׂה דִידֵיהּ גָּרְמוּ. silta, cheraga, dehaou vada maasé didéh garmou.
2. שִׁלַּח בְּיַד פִּקֵּחַ – הַפִּקֵּחַ חַיָּיב וְכוּ׳. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאן דְּתָנֵי ״לִיבָּה״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, וּמַאן דְּתָנֵי ״נִיבָּה״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ. chila'h beyad piké'ha – hapiké'ha 'hayav vekhou'. amar rav na'hman bar yits'hak: man detané "liba" la michtabach, ouman detané "niba" la michtabach.
3. מַאן דְּתָנֵי ״לִיבָּה״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ – דִּכְתִיב: ״בְּלַבַּת אֵשׁ״. וּמַאן דְּתָנֵי ״נִיבָּה״ לָא מִשְׁתַּבַּשׁ – דִּכְתִיב: ״בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם״. man detané "liba" la michtabach – dikhtiv: "belabat éch". ouman detané "niba" la michtabach – dikhtiv: "boré niv sefatayim".
4. לִבְּתָה הָרוּחַ – כּוּלָּן פְּטוּרִין. תָּנוּ רַבָּנַן: לִיבָּה וְלִבְּתָה הָרוּחַ, אִם יֵשׁ בְּלִבּוּיוֹ כְּדֵי לְלַבּוֹתָהּ – חַיָּיב, וְאִם לָאו – פָּטוּר. libeta harou'ha – koulan petourin. tanou rabanan: liba velibeta harou'ha, im yéch belibouo kedé lelabotah – 'hayav, veim la – patour.
5. אַמַּאי? לֶיהֱוֵי כְּזוֹרֶה וְרוּחַ מְסַיַּיעְתּוֹ! ama? lehevé kezore verou'ha mesayato!
6. אָמַר אַבָּיֵי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁלִּיבָּה מִצַּד אֶחָד, וְלִבַּתּוּ הָרוּחַ מִצַּד אַחֵר. רָבָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁלִּיבָּה בְּרוּחַ מְצוּיָה, וְלִבַּתּוּ הָרוּחַ בְּרוּחַ שֶׁאֵינָהּ מְצוּיָה. רַבִּי זֵירָא אָמַר: כְּגוֹן דְּצַמְּרַהּ צַמּוֹרֵי. amar abayé: hakha bema askinan – kegon cheliba mitsad e'had, velibatou harou'ha mitsad a'hér. rava amar: kegon cheliba berou'ha metsouya, velibatou harou'ha berou'ha cheénah metsouya. rabi zéra amar: kegon detsamerah tsamoré.
7. רַב אָשֵׁי אָמַר: כִּי אָמְרִינַן זוֹרֶה וְרוּחַ מְסַיַּיעְתּוֹ – הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שַׁבָּת, דִּמְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה; אֲבָל הָכָא – גְּרָמָא בְּעָלְמָא הוּא, וּגְרָמָא בִּנְזָקִין פָּטוּר. rav aché amar: ki amrinan zore verou'ha mesayato – hané milé leinyan chabat, dimlekhet ma'hchevet asra tora; aval hakha – gerama bealma hou, ougrama binzakin patour.
8. מַתְנִי׳ הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵרָה, וְאָכְלָה עֵצִים אוֹ אֲבָנִים אוֹ עָפָר – חַיָּיב; שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים, וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה״. matni' hacholé'ha et habeéra, veakhla étsim o avanim o afar – 'hayav; cheneemar: "ki tétsé éch oumatsa kotsim, veneekhal gadich o hakama o hasade, chalém yechalém hamavir et habeéra".
9. גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״קוֹצִים״, ״גָּדִישׁ״, ״קָמָה״ וְ״שָׂדֶה״? gema' amar rava: lema li dikhtav ra'hamana "kotsim", "gadich", "kama" ve"sade"?
10. צְרִיכִי; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״קוֹצִים״, הֲוָה אָמֵינָא: קוֹצִים הוּא דְּחַיַּיב רַחֲמָנָא – מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחַ אֵשׁ גַּבַּיְיהוּ, וּשְׁכִיחַ דְּפָשַׁע; אֲבָל גָּדִישׁ – דְּלָא שְׁכִיחַ אֵשׁ גַּבַּיְיהוּ, וְלָא שְׁכִיחַ דְּפָשַׁע, אֵימָא לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״גָּדִישׁ״, הֲוָה אָמֵינָא: גָּדִישׁ חַיַּיב רַחֲמָנָא – מִשּׁוּם דְּהֶפְסֵד מְרוּבֶּה הוּא; אֲבָל קוֹצִים – דְּהֶפְסֵד מוּעָט, אֵימָא לָא. tserikhi; dei ketav ra'hamana "kotsim", hava aména: kotsim hou de'hayav ra'hamana – michoum dichkhi'ha éch gabayou, ouchkhi'ha defacha; aval gadich – dela chekhi'ha éch gabayou, vela chekhi'ha defacha, éma la. vei ketav ra'hamana "gadich", hava aména: gadich 'hayav ra'hamana – michoum dehefséd meroube hou; aval kotsim – dehefséd mouat, éma la.
11. ״קָמָה״ לְמָה לִי? מָה קָמָה בְּגָלוּי – אַף כֹּל בְּגָלוּי. "kama" lema li? ma kama begalou – af kol begalou.
12. וּלְרַבִּי יְהוּדָה דִּמְחַיֵּיב אַנִּזְקֵי טָמוּן בָּאֵשׁ, ״קָמָה״ לְמָה לִי? לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קוֹמָה. וְרַבָּנַן, לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קוֹמָה מְנָא לְהוּ? נָפְקָא לְהוּ מֵ״אוֹ הַקָּמָה״. oulrabi yeouda dim'hayév anizké tamoun baéch, "kama" lema li? lerabot kol baalé koma. verabanan, lerabot kol baalé koma mena leou? nafka leou mé"o hakama".
13. וְרַבִּי יְהוּדָה – ״אוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק. וְרַבָּנַן לְחַלֵּק מְנָא לְהוּ? נָפְקָא לְהוּ מֵ״אוֹ הַשָּׂדֶה״. verabi yeouda – "o" mibeé léh le'halék. verabanan le'halék mena leou? nafka leou mé"o hasade".
14. וְרַבִּי יְהוּדָה – אַיְּידֵי דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״אוֹ הַקָּמָה״, כְּתַב ״אוֹ הַשָּׂדֶה״. verabi yeouda – ayedé dikhtav ra'hamana "o hakama", ketav "o hasade".
15. ״שָׂדֶה״ לְמָה לִי? לְאֵתוֹיֵי לִחֲכָה נִירוֹ וְסִכְסְכָה אֲבָנָיו. וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״שָׂדֶה״, וְלָא בָּעֵי הָנָךְ! צְרִיכָא; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״שָׂדֶה״, הֲוָה אָמֵינָא: מַה שֶּׁבַּשָּׂדֶה – אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא; קָא מַשְׁמַע לַן. "sade" lema li? leétoyé li'hakha niro vesikhsekha avana. velikhtov ra'hamana "sade", vela baé hanakh! tserikha; dei ketav ra'hamana "sade", hava aména: ma chebasade – in, midé a'harina – la; ka machma lan.
16. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: אֵין פּוּרְעָנוּת בָּאָה לָעוֹלָם אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם, וְאֵינָהּ מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים״ – אֵימָתַי אֵשׁ יוֹצְאָה? בִּזְמַן שֶׁקּוֹצִים מְצוּיִין לָהּ. וְאֵינָהּ מַתְחֶלֶת אֶלָּא מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ״; ״וְאָכַל גָּדִישׁ״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ״ – שֶׁנֶּאֱכַל גָּדִישׁ כְּבָר. amar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan: én pouranout baa laolam ela bizman cheharchaim baolam, veénah mat'helet ela min hatsadikim te'hila, cheneemar: "ki tétsé éch oumatsa kotsim" – émata éch yotsa? bizman chekotsim metsouyin lah. veénah mat'helet ela min hatsadikim te'hila, cheneemar: "veneekhal gadich"; "veakhal gadich" lo neemar, ela "veneekhal gadich" – cheneekhal gadich kevar.
17. תָּאנֵי רַב יוֹסֵף, מַאי דִּכְתִיב: ״וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר״? כֵּיוָן שֶׁנִּיתַּן רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית, אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּתְחִיל מִן הַצַּדִּיקִים תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע״. tané rav yoséf, ma dikhtiv: "veatem lo tétsou ich mipeta'h béto ad boker"? kévan chenitan rechout lamach'hit, éno mav'hin bén tsadikim lirchaim. velo od, ela chemat'hil min hatsadikim te'hila, cheneemar: "vehikhrati mimékh tsadik veracha".
18. בָּכֵי רַב יוֹסֵף: כּוּלֵּי הַאי נָמֵי לְאַיִן דּוֹמִין. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: טֵיבוּתָא הוּא לְגַבַּיְיהוּ, דִּכְתִיב: ״כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק״. bakhé rav yoséf: koulé ha namé leayin domin. amar léh abayé: tévouta hou legabayou, dikhtiv: "ki mipené haraa neesaf hatsadik".
19. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: amar rav yeouda amar rav:

Daf 60b

1. לְעוֹלָם יִכָּנֵס אָדָם בְּ״כִי טוֹב״ וְיֵצֵא בְּ״כִי טוֹב״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר״. leolam yikanés adam be"khi tov" veyétsé be"khi tov", cheneemar: "veatem lo tétsou ich mipeta'h béto ad boker".
2. תָּנוּ רַבָּנַן: דֶּבֶר בָּעִיר – כַּנֵּס רַגְלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר״. וְאוֹמֵר: ״לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ, וּסְגוֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ״. וְאוֹמֵר: ״מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב, וּמֵחֲדָרִים אֵימָה״. tanou rabanan: dever bair – kanés raglekha, cheneemar: "veatem lo tétsou ich mipeta'h béto ad boker". veomér: "lékh ami bo va'hadarekha, ousgor delatkha baadekha". veomér: "mi'houts techakel 'herev, oumé'hadarim éma".
3. מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא: הָנֵי מִילֵּי בְּלֵילְיָא, אֲבָל בִּימָמָא לָא; תָּא שְׁמַע: ״לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ, וּסְגוֹר דְּלָתְךָ״. ma "veomér"? vekhi téma: hané milé belélya, aval bimama la; ta chema: "lékh ami bo va'hadarekha, ousgor delatkha".
4. וְכִי תֵּימָא: הָנֵי מִילֵּי [הֵיכָא] דְּלֵיכָּא אֵימָה מִגַּוַּאי, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא אֵימָה מִגַּוַּאי – כִּי נָפֵיק יָתֵיב בֵּינֵי אִינָשֵׁי בְּצַוְותָּא בְּעָלְמָא, טְפֵי מְעַלֵּי; תָּא שְׁמַע: ״מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה״ – אַף עַל גַּב דְּמֵחֲדָרִים אֵימָה, מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב. vekhi téma: hané milé [hékha] deléka éma migava, aval hékha deika éma migava – ki nafék yatév béné inaché betsavta bealma, tefé mealé; ta chema: "mi'houts techakel 'herev oumé'hadarim éma" – af al gav demé'hadarim éma, mi'houts techakel 'herev.
5. רָבָא, בְּעִידָּן רִתְחָא הֲוָה סָכַר כַּוֵּי, דִּכְתִיב: ״כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ״. rava, beidan rit'ha hava sakhar kavé, dikhtiv: "ki ala mavet be'halonénou".
6. תָּנוּ רַבָּנַן: רָעָב בָּעִיר – פַּזֵּר רַגְלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה [לָגוּר] (וַיָּגׇר) שָׁם״. וְאוֹמֵר: ״אִם אָמַרְנוּ נָבוֹא הָעִיר וְהָרָעָב בָּעִיר, וָמַתְנוּ שָׁם״. tanou rabanan: raav bair – pazér raglekha, cheneemar: "vayhi raav baarets, vayéred avram mitsrayma [lagour] (vayagor) cham". veomér: "im amarnou navo hair veharaav bair, vamatnou cham".
7. מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא סְפֵק נְפָשׁוֹת, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא סְפֵק נְפָשׁוֹת – לָא; תָּא שְׁמַע: ״לְכוּ וְנִפְּלָה אֶל מַחֲנֵה אֲרָם, אִם יְחַיֻּנוּ נִחְיֶה״. ma "veomér"? vekhi téma: hané milé hékha deléka sefék nefachot, aval hékha deika sefék nefachot – la; ta chema: "lekhou venipela el ma'hané aram, im ye'hayounou ni'hye".
8. תָּנוּ רַבָּנַן: דֶּבֶר בָּעִיר – אַל יְהַלֵּךְ אָדָם בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מְהַלֵּךְ בְּאֶמְצַע הַדְּרָכִים. דְּכֵיוָן דִּיהִיבָא לֵיהּ רְשׁוּתָא, מְסַגֵּי לְהֶדְיָא. שָׁלוֹם בָּעִיר – אַל יְהַלֵּךְ בְּצִדֵּי דְרָכִים. דְּכֵיוָן דְּלֵית לֵיהּ רְשׁוּתָא, מִחַבֵּי חַבּוֹיֵי וּמְסַגֵּי. tanou rabanan: dever bair – al yehalékh adam beemtsa haderekh, mipené chemalakh hamavet mehalékh beemtsa haderakhim. dekhévan dihiva léh rechouta, mesagé lehedya. chalom bair – al yehalékh betsidé derakhim. dekhévan delét léh rechouta, mi'habé 'haboyé oumsagé.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: דֶּבֶר בָּעִיר – אַל יִכָּנֵס אָדָם יָחִיד לְבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מַפְקִיד שָׁם כֵּלָיו. וְהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא קָרוּ בֵּיהּ דַּרְדְּקֵי, וְלָא מְצַלּוּ בֵּיהּ עֲשָׂרָה. tanou rabanan: dever bair – al yikanés adam ya'hid levét hakeneset, chemalakh hamavet mafkid cham kéla. vehané milé hékha dela karou béh dardeké, vela metsalou béh asara.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּלָבִים בּוֹכִים – מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּא לָעִיר. כְּלָבִים מְשַׂחֲקִים – אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא לָעִיר. וְהָנֵי מִילֵּי דְּלֵית בְּהוּ נְקֵבָה. tanou rabanan: kelavim bokhim – malakh hamavet ba lair. kelavim mesa'hakim – éliyaou hanavi ba lair. vehané milé delét beou nekéva.
11. יָתֵיב רַב אַמֵּי וְרַב אַסִּי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא. מָר אֲמַר לֵיהּ: לֵימָא מָר שְׁמַעְתְּתָא, וּמָר אֲמַר לֵיהּ: לֵימָא מָר אַגָּדְתָּא. פָּתַח לְמֵימַר אַגָּדְתָּא – וְלָא שָׁבֵיק מָר, פָּתַח לְמֵימַר שְׁמַעְתָּתָא – וְלָא שָׁבֵיק מָר. yatév rav amé verav asi kaméh derabi yits'hak napa'ha. mar amar léh: léma mar chemateta, oumar amar léh: léma mar agadta. pata'h lemémar agadta – vela chavék mar, pata'h lemémar chematata – vela chavék mar.
12. אָמַר לָהֶם: אֶמְשׁוֹל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת יַלְדָּה וְאַחַת זְקֵינָה. יַלְדָּה מְלַקֶּטֶת לוֹ לְבָנוֹת, זְקֵינָה מְלַקֶּטֶת לוֹ שְׁחוֹרוֹת. נִמְצָא קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן. amar lahem: emchol lakhem machal, lema hadavar dome? leadam cheyéch lo cheté nachim, a'hat yalda vea'hat zekéna. yalda melaketet lo levanot, zekéna melaketet lo che'horot. nimtsa kéré'ha mikan oumikan.
13. אָמַר לָהֶן: אִי הָכִי, אֵימָא לְכוּ מִלְּתָא דְּשָׁוְיָא לְתַרְוַיְיכוּ: ״כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים״ – ״תֵּצֵא״ מֵעַצְמָהּ, ״שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה״. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עָלַי לְשַׁלֵּם אֶת הַבְּעֵרָה שֶׁהִבְעַרְתִּי – amar lahen: i hakhi, éma lekhou mileta dechavya letarvaykhou: "ki tétsé éch oumatsa kotsim" – "tétsé" méatsmah, "chalém yechalém hamavir et habeéra". amar hakadoch baroukh hou: ala lechalém et habeéra chehivarti –
14. אֲנִי הִצַּיתִּי אֵשׁ בְּצִיּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּצֶּת אֵשׁ בְּצִיּוֹן, וַתֹּאכַל יְסוֹדוֹתֶיהָ״; וַאֲנִי עָתִיד לִבְנוֹתָהּ בָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ״. ani hitsati éch betsiyon, cheneemar: "vayatset éch betsiyon, vatokhal yesodoteha"; vaani atid livnotah baéch, cheneemar: "vaani ehye lah 'homat éch saviv, oulkhavod ehye vetokhah".
15. שְׁמַעְתְּתָא – פָּתַח הַכָּתוּב בְּנִזְקֵי מָמוֹנוֹ, וְסִיֵּים בְּנִזְקֵי גּוּפוֹ; לוֹמַר לָךְ: אִשּׁוֹ מִשּׁוּם חִצָּיו. chemateta – pata'h hakatouv benizké mamono, vesiyém benizké goufo; lomar lakh: icho michoum 'hitsa.
16. ״וַיִּתְאַוֶּה דָוִד וַיֹּאמַר: מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר. וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבּוֹרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר [וְגוֹ׳]״. "vayitave david vayomar: mi yachkéni mayim mibor bét le'hem acher bachaar. vayivkeou chelochet hagiborim bema'hané felichtim, vayichavou mayim mibor bét le'hem acher bachaar [vego']".
17. מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: טָמוּן בָּאֵשׁ קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה אִי כְּרַבָּנַן, וּפְשַׁטוּ לֵיהּ מַאי דִּפְשַׁטוּ לֵיהּ. ma ka mibaya léh? amar rava amar rav na'hman: tamoun baéch kamibaya léh, i kerabi yeouda i kerabanan, oufchatou léh ma difchatou léh.
18. רַב הוּנָא אָמַר: גְּדִישִׁים דִּשְׂעוֹרִים דְּיִשְׂרָאֵל הֲווֹ, דַּהֲווֹ מִטַּמְּרִי פְּלִשְׁתִּים בְּהוּ, וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: מַהוּ לְהַצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵירוֹ? rav houna amar: gedichim disorim deyisraél hao, dahao mitameri pelichtim beou, veka mibaya léh: maou lehatsil atsmo bemamon 'havéro?
19. שְׁלַחוּ לֵיהּ: אָסוּר לְהַצִּיל עַצְמוֹ בְּמָמוֹן חֲבֵירוֹ; אֲבָל אַתָּה מֶלֶךְ אַתָּה, [וּמֶלֶךְ] פּוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ וְאֵין מוֹחִין בְּיָדוֹ. chela'hou léh: asour lehatsil atsmo bemamon 'havéro; aval ata melekh ata, [oumelekh] poréts laasot lo derekh veén mo'hin beyado.
20. וְרַבָּנַן וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר מָרִי אָמְרוּ: גְּדִישִׁים דִּשְׂעוֹרִין דְּיִשְׂרָאֵל הֲווֹ, וּגְדִישִׁין דַּעֲדָשִׁים דִּפְלִשְׁתִּים; וְקָא מִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לִיטּוֹל גְּדִישִׁין שֶׁל שְׂעוֹרִין דְּיִשְׂרָאֵל לִיתֵּן לִפְנֵי בְּהֶמְתּוֹ, עַל מְנָת לְשַׁלֵּם גְּדִישִׁין שֶׁל עֲדָשִׁים דִּפְלִשְׁתִּים? verabanan veitéma raba bar mari amrou: gedichim disorin deyisraél hao, ougdichin daadachim diflichtim; veka mibaya leou: maou litol gedichin chel seorin deyisraél litén lifné behemto, al menat lechalém gedichin chel adachim diflichtim?
21. שְׁלַחוּ לֵיהּ: ״חֲבֹל יָשִׁיב רָשָׁע, גְּזֵלָה יְשַׁלֵּם״ – אַף עַל פִּי שֶׁגְּזֵילָה מְשַׁלֵּם, רָשָׁע הוּא. אֲבָל אַתָּה מֶלֶךְ אַתָּה, וּמֶלֶךְ פּוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ וְאֵין מוֹחִין בְּיָדוֹ. chela'hou léh: "'havol yachiv racha, gezéla yechalém" – af al pi chegezéla mechalém, racha hou. aval ata melekh ata, oumelekh poréts laasot lo derekh veén mo'hin beyado.
22. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְאַחְלוֹפֵי – הַיְינוּ דִּכְתִיב חַד קְרָא: ״וַתְּהִי שָׁם חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה עֲדָשִׁים״, וּכְתִיב חַד קְרָא: ״וַתְּהִי חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה שְׂעוֹרִים״; bichlama leman deamar lea'hlofé – haynou dikhtiv 'had kera: "vatehi cham 'helkat hasade meléa adachim", oukhtiv 'had kera: "vatehi 'helkat hasade meléa seorim";
23. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְמִקְלֵי, מַאי אִיבַּעְיָא לְהוּ לְהָנֵי תְּרֵי קְרָאֵי? אָמַר לָךְ: דַּהֲווֹ נָמֵי גְּדִישִׁים דַּעֲדָשִׁים דְּיִשְׂרָאֵל, דַּהֲווֹ מִיטַּמְּרוּ בְּהוּ פְּלִשְׁתִּים. ela leman deamar lemiklé, ma ibaya leou lehané teré keraé? amar lakh: dahao namé gedichim daadachim deyisraél, dahao mitamerou beou pelichtim.
24. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְמִקְלֵי – הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיִּתְיַצֵּב בְּתוֹךְ הַחֶלְקָה וַיַּצִּילֶהָ״; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְאַחְלוֹפֵי, מַאי ״וַיַּצִּילֶהָ״? bichlama leman deamar lemiklé – haynou dikhtiv: "vayityatsév betokh ha'helka vayatsileha"; ela leman deamar lea'hlofé, ma "vayatsileha"?
25. דְּלָא שְׁבַק לְהוּ לְאַחְלוֹפֵי. dela chevak leou lea'hlofé.
26. בִּשְׁלָמָא הָנֵי תַּרְתֵּי, הַיְינוּ דִּכְתִיב תְּרֵי קְרָאֵי; bichlama hané tarté, haynou dikhtiv teré keraé;

Daf 61a

1. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טָמוּן בָּאֵשׁ קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, מַאי אִיבְּעִי לֵיהּ קְרָאֵי? אָמַר לָךְ: טָמוּן וַחֲדָא מֵהָנָךְ קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ. ela leman deamar tamoun baéch kamibaya léh, ma ibei léh keraé? amar lakh: tamoun va'hada méhanakh kamibaya léh.
2. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר הָנֵי תַּרְתֵּי, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וְלֹא אָבָה (דָּוִד) לִשְׁתוֹתָם״ – אֲמַר: כֵּיוָן דְּאִיכָּא אִיסּוּרָא, לָא נִיחָא לִי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טָמוּן בָּאֵשׁ קָא מִבַּעְיָא לֵיהּ – מִכְּדִי גְּמָרָא הוּא דִּשְׁלַחוּ לֵיהּ, מַאי ״לֹא אָבָה (דָּוִד) לִשְׁתוֹתָם״? bichlama leman deamar hané tarté, haynou dikhtiv: "velo ava (david) lichtotam" – amar: kévan deika isoura, la ni'ha li. ela leman deamar tamoun baéch ka mibaya léh – mikedi gemara hou dichla'hou léh, ma "lo ava (david) lichtotam"?
3. דְּלָא אַמְרִינְהוּ מִשְּׁמַיְיהוּ. אָמַר, כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי: כׇּל הַמּוֹסֵר עַצְמוֹ לָמוּת עַל דִּבְרֵי תוֹרָה – אֵין אוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה מִשְּׁמוֹ. dela amrinou michemayou. amar, kakh mekoubelani mibét dino chel chemouél haramati: kol hamosér atsmo lamout al divré tora – én omrim devar halakha michemo.
4. ״וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַה׳״ – בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר הָנֵי תַּרְתֵּי, מִשּׁוּם דַּעֲבַד לְשֵׁם שָׁמַיִם. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טָמוּן בָּאֵשׁ, מַאי ״וַיַּסֵּךְ אֹתָם לַה׳״? דְּאַמְרִינְהוּ מִשְּׁמָא דִגְמָרָא. "vayasékh otam la'" – bichlama leman deamar hané tarté, michoum daavad lechém chamayim. ela leman deamar tamoun baéch, ma "vayasékh otam la'"? deamrinou michema digmara.
5. מַתְנִי׳ עָבְרָה גָּדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת, אוֹ דֶרֶךְ הָרַבִּים, אוֹ נָהָר – פָּטוּר. matni' avra gadér cheou gavoha arba amot, o derekh harabim, o nahar – patour.
6. גְּמָ׳ וְהָתַנְיָא: עָבְרָה גָּדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ אַרְבַּע אַמּוֹת – חַיָּיב! gema' vehatanya: avra gadér cheou gavoha arba amot – 'hayav!
7. אָמַר רַב פָּפָּא: תַּנָּא דִּידַן קָא חָשֵׁיב מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה: שֵׁשׁ אַמּוֹת – פָּטוּר, חָמֵשׁ אַמּוֹת – פָּטוּר, עַד אַרְבַּע אַמּוֹת – פָּטוּר. תַּנָּא בָּרָא מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה קָא חָשֵׁיב: שְׁתֵּי אַמּוֹת – חַיָּיב, שָׁלֹשׁ אַמּוֹת – חַיָּיב, עַד אַרְבַּע אַמּוֹת – חַיָּיב. amar rav papa: tana didan ka 'hachév milemala lemata: chéch amot – patour, 'haméch amot – patour, ad arba amot – patour. tana bara milemata lemala ka 'hachév: cheté amot – 'hayav, chaloch amot – 'hayav, ad arba amot – 'hayav.
8. אָמַר רָבָא: אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָמְרוּ דְּפָטוּר – אֲפִילּוּ בִּשְׂדֵה קוֹצִים. אָמַר רַב פָּפָּא: וּמִשְּׂפַת קוֹצִים וּלְמַעְלָה אַרְבַּע אַמּוֹת. amar rava: arba amot cheamrou defatour – afilou bisdé kotsim. amar rav papa: oumisefat kotsim oulmala arba amot.
9. אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקוֹלַחַת, אֲבָל בְּנִכְפֶּפֶת – אֲפִילּוּ עַד מֵאָה אַמָּה חַיָּיב. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מַתְנִיתִין בְּנִכְפֶּפֶת, אֲבָל בְּקוֹלַחַת – אֲפִילּוּ כׇּל שֶׁהוּא פָּטוּר. amar rav: lo chanou ela bekola'hat, aval benikhpefet – afilou ad méa ama 'hayav. ouchmouél amar: matnitin benikhpefet, aval bekola'hat – afilou kol cheou patour.
10. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּקוֹלַחַת, אֲבָל בְּנִכְפֶּפֶת וְעֵצִים מְצוּיִין לָהּ – אֲפִילּוּ עַד מֵאָה מִיל חַיָּיב. עָבְרָה נָהָר אוֹ שְׁלוּלִית שֶׁהֵם רְחָבִים שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת – פָּטוּר. tanya keotéh derav: bame devarim amourim – bekola'hat, aval benikhpefet veétsim metsouyin lah – afilou ad méa mil 'hayav. avra nahar o cheloulit chehém re'havim chemone amot – patour.
11. דֶּרֶךְ הָרַבִּים. מַאן תַּנָּא? אָמַר רָבָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא – דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת כְּדֶרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים (פָּטוּר). derekh harabim. man tana? amar rava: rabi eliezer hi – ditnan, rabi eliezer omér: chéch esré amot kederekh rechout harabim (patour).
12. אוֹ נָהָר. רַב אָמַר: נָהָר מַמָּשׁ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲרִיתָּא דְּדַלָּאֵי. o nahar. rav amar: nahar mamach, ouchmouél amar: arita dedalaé.
13. מַאן דְּאָמַר נְהַר מַמָּשׁ, אַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא מַיָּא; וּמַאן דְּאָמַר אֲרִיתָּא דְּדַלָּאֵי, אִי אִית בֵּיהּ מַיָּא – אִין, אֲבָל לֵית בֵּיהּ מַיָּא – לָא. man deamar nehar mamach, af al gav deléka maya; ouman deamar arita dedalaé, i it béh maya – in, aval lét béh maya – la.
14. תְּנַן הָתָם: וְאֵלּוּ מַפְסִיקִין לַפֵּאָה – הַנַּחַל, וְהַשְּׁלוּלִית, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד, וְדֶרֶךְ הָרַבִּים. tenan hatam: veélou mafsikin lapéa – hana'hal, vehacheloulit, vederekh haya'hid, vederekh harabim.
15. מַאי שְׁלוּלִית? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְקוֹם שֶׁמֵּי גְשָׁמִים שׁוֹלְלִין שָׁם. רַב בִּיבִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַמַּת הַמַּיִם שֶׁמְּחַלֶּקֶת שָׁלָל לַאֲגַפֶּיהָ. ma cheloulit? amar rav yeouda amar chemouél: mekom chemé gechamim chollin cham. rav bivi amar rabi yo'hanan: amat hamayim cheme'haleket chalal laagapeha.
16. מַאן דְּאָמַר מְקוֹם שֶׁמֵּי גְשָׁמִים שׁוֹלְלִין שָׁם – כׇּל שֶׁכֵּן אַמַּת הַמַּיִם; וּמַאן דְּאָמַר אַמַּת הַמַּיִם – אֲבָל מְקוֹם שֶׁמֵּי גְשָׁמִים שׁוֹלְלִין שָׁם לָא מַפְסְקִי, דְּהָנְהוּ man deamar mekom chemé gechamim chollin cham – kol chekén amat hamayim; ouman deamar amat hamayim – aval mekom chemé gechamim chollin cham la mafseki, dehanou

Daf 61b

1. בָּאגָנֵי דְאַרְעָא מִקְּרוּ. bagané deara mikerou.
2. מַתְנִי׳ הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, עַד כַּמָּה תַּעֲבוֹר הַדְּלֵיקָה? רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא בְּאֶמְצַע בֵּית כּוֹר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמּוֹת, כְּדֶרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשִּׁים אַמָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה״ – הַכֹּל לְפִי הַדְּלֵיקָה. matni' hamadlik betokh chelo, ad kama taavor hadeléka? rabi elazar ben azarya omér: roin oto keilou hou beemtsa bét kor. rabi eliezer omér: chéch esré amot, kederekh rechout harabim. rabi akiva omér: 'hamichim ama. rabi chimon omér: "chalém yechalém hamavir et habeéra" – hakol lefi hadeléka.
3. גְּמָ׳ וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן שִׁיעוּרָא בִּדְלֵיקָה? gema' velét léh lerabi chimon chioura bidléka?
4. וְהָתְנַן: לֹא יַעֲמִיד אָדָם תַּנּוּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עַל גַּבּוֹ גּוֹבַהּ דְּאַרְבַּע אַמּוֹת. הָיָה מַעֲמִידוֹ בַּעֲלִיָּיה – עַד שֶׁיְּהֵא תַּחְתָּיו מַעֲזִיבָה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וּבַכִּירָה – טֶפַח. וְאִם הִזִּיק – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. vehatnan: lo yaamid adam tanour betokh habayit, ela im kén yéch al gabo govah dearba amot. haya maamido baaliya – ad cheyehé ta'hta maaziva chelocha tefa'him. ouvakira – tefa'h. veim hizik – mechalém ma chehizik.
5. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרוּ שִׁיעוּרִין הַלָּלוּ, אֶלָּא שֶׁאִם הִזִּיק – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם! rabi chimon omér: lo neemrou chiourin halalou, ela cheim hizik – patour milechalém!
6. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הַכֹּל לְפִי גּוֹבַהּ הַדְּלֵיקָה. amar rav na'hman amar raba bar avouh: hakol lefi govah hadeléka.
7. אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. amar rav yoséf amar rav yeouda amar chemouél: halakha kerabi chimon. vekhén amar rav na'hman amar chemouél: halakha kerabi chimon.
8. מַתְנִי׳ הַמַּדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ, וְהָיוּ בּוֹ כֵּלִים וְדָלְקוּ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא גָּדִישׁ שֶׁל חִטִּין אוֹ שֶׁל שְׂעוֹרִין. matni' hamadlik et hagadich, vehaou bo kélim vedalkou, rabi yeouda omér: mechalém ma chebetokho, va'hakhamim omrim: éno mechalém ela gadich chel 'hitin o chel seorin.
9. הָיָה גְּדִי כָּפוּת לוֹ, וְעֶבֶד סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ – חַיָּיב. עֶבֶד כָּפוּת לוֹ, וּגְדִי סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ – פָּטוּר. haya gedi kafout lo, veeved samoukh lo venisraf imo – 'hayav. eved kafout lo, ougdi samoukh lo venisraf imo – patour.
10. וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַדְלִיק אֶת הַבִּירָה, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ; שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַנִּיחַ בַּבָּתִּים. oumodim 'hakhamim lerabi yeouda bemadlik et habira, cheou mechalém kol ma chebetokhah; chekén derekh bené adam lehani'ha babatim.
11. גְּמָ׳ אָמַר רַב כָּהֲנָא: מַחֲלוֹקֶת בְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהָלְכָה וְאָכְלָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ – דְּרַבִּי יְהוּדָה מְחַיַּיב אַנִּזְקֵי טָמוּן בָּאֵשׁ, וְרַבָּנַן פָּטְרִי; אֲבָל בְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ – דִּבְרֵי הַכֹּל מְשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ. gema' amar rav kahana: ma'haloket bemadlik betokh chelo vehalkha veakhla betokh chel 'havéro – derabi yeouda me'hayav anizké tamoun baéch, verabanan patri; aval bemadlik betokh chel 'havéro – divré hakol mechalém kol ma chebetokho.
12. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי סֵיפָא: מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַדְלִיק אֶת הַבִּירָה – שֶׁמְּשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַנִּיחַ בַּבָּתִּים; לִפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְהָלְכָה וְאָכְלָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ; אֲבָל מַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ – דִּבְרֵי הַכֹּל מְשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹכוֹ! amar léh rava: i hakhi, adetané séfa: modim 'hakhamim lerabi yeouda bemadlik et habira – chemechalém kol ma chebetokhah, chekén derekh bené adam lehani'ha babatim; liflog velitné bedidah: bame devarim amourim – bemadlik betokh chelo, vehalkha veakhla betokh chel 'havéro; aval madlik betokh chel 'havéro – divré hakol mechalém kol ma chehaya betokho!
13. אֶלָּא אָמַר רָבָא: בְּתַרְתֵּי פְּלִיגִי; פְּלִיגִי בְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהָלְכָה וְאָכְלָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ – דְּרַבִּי יְהוּדָה מְחַיַּיב אַטָּמוּן בָּאֵשׁ, וְרַבָּנַן סָבְרִי לָא מִחַיַּיב. וּפְלִיגִי נָמֵי בְּמַדְלִיק בְּשֶׁל חֲבֵירוֹ – דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מְשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ, וַאֲפִילּוּ אַרְנְקִי, וְרַבָּנַן סָבְרִי: כֵּלִים שֶׁדַּרְכָּן לְהַטְמִין בְּגָדִישׁ, כְּגוֹן מוֹרִיגִּין וּכְלֵי בָּקָר – הוּא דִּמְשַׁלֵּם; כֵּלִים שֶׁאֵין דַּרְכָּן לְהַטְמִין בְּגָדִישׁ – לָא מְשַׁלֵּם. ela amar rava: betarté peligi; peligi bemadlik betokh chelo vehalkha veakhla betokh chel 'havéro – derabi yeouda me'hayav atamoun baéch, verabanan savri la mi'hayav. oufligi namé bemadlik bechel 'havéro – derabi yeouda savar: mechalém kol ma chebetokho, vaafilou arneki, verabanan savri: kélim chedarkan lehatmin begadich, kegon morigin oukhlé bakar – hou dimchalém; kélim cheén darkan lehatmin begadich – la mechalém.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ, וְהָיוּ בּוֹ כֵּלִים וְדָלְקוּ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹכוֹ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא גָּדִישׁ שֶׁל חִטִּין אוֹ גָדִישׁ שֶׁל שְׂעוֹרִין. וְרוֹאִין מְקוֹם כֵּלִים כְּאִילּוּ הוּא מָלֵא תְּבוּאָה. tanou rabanan: hamadlik et hagadich, vehaou bo kélim vedalkou, rabi yeouda omér: mechalém kol ma chehaya betokho, va'hakhamim omrim: éno mechalém ela gadich chel 'hitin o gadich chel seorin. veroin mekom kélim keilou hou malé tevoua.

Daf 62a

1. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּמַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהָלְכָה וְדָלְקָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ, אֲבָל מַדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ – דִּבְרֵי הַכֹּל מְשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁהָיָה בְּתוֹכוֹ. bame devarim amourim – bemadlik betokh chelo vehalkha vedalka betokh chel 'havéro, aval madlik betokh chel 'havéro – divré hakol mechalém kol ma chehaya betokho.
2. וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לַחֲכָמִים בְּמַשְׁאִיל מָקוֹם לַחֲבֵירוֹ לְהַגְדִּישׁ גָּדִישׁ, וְהִגְדִּישׁ וְהִטְמִין, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי גָדִישׁ בִּלְבָד. לְהַגְדִּישׁ חִטִּין וְהִגְדִּישׁ שְׂעוֹרִין; שְׂעוֹרִין וְהִגְדִּישׁ חִטִּין; חִטִּין וְחִיפָּן בִּשְׂעוֹרִין; שְׂעוֹרִין וְחִיפָּן בְּחִטִּים – שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי שְׂעוֹרִין בִּלְבָד. oumode rabi yeouda la'hakhamim bemachil makom la'havéro lehagdich gadich, vehigdich vehitmin, cheén mechalém ela demé gadich bilvad. lehagdich 'hitin vehigdich seorin; seorin vehigdich 'hitin; 'hitin ve'hipan bisorin; seorin ve'hipan be'hitim – cheéno mechalém ela demé seorin bilvad.
3. אָמַר רָבָא: הַנּוֹתֵן דִּינַר זָהָב לְאִשָּׁה, וְאָמַר לָהּ: ״הִזָּהֲרִי בּוֹ, שֶׁל כֶּסֶף הוּא״; הִזִּיקַתּוּ – מְשַׁלֶּמֶת דִּינַר זָהָב, מִשּׁוּם דְּאָמַר לַהּ: מַאי הֲוָה לִיךְ גַּבֵּיהּ דְּאַזַּקְתֵּיהּ. פָּשְׁעָה בּוֹ – מְשַׁלֶּמֶת שֶׁל כֶּסֶף, דְּאָמְרָה לֵיהּ: נְטִירוּתָא דְכַסְפָּא קַבֵּילִי עֲלַי, נְטִירוּתָא דְּדַהֲבָא לָא קַבֵּילִי עֲלַי. amar rava: hanotén dinar zahav leicha, veamar lah: "hizahari bo, chel kesef hou"; hizikatou – mechalemet dinar zahav, michoum deamar lah: ma hava likh gabéh deazaktéh. pacha bo – mechalemet chel kesef, deamra léh: netirouta dekhaspa kabéli ala, netirouta dedahava la kabéli ala.
4. אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי: אַתּוּן – בִּדְרָבָא מַתְנִיתוּ לַהּ; אֲנַן – מִמַּתְנִיתָא פְּשִׁיטָא לַן: חִטִּין וְחִיפָּן בִּשְׂעוֹרִין, שְׂעוֹרִין וְחִיפָּן בְּחִטִּין – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי שְׂעוֹרִין בִּלְבָד. אַלְמָא אֲמַר לֵיהּ: ״נְטִירוּתָא דִשְׂעָרֵי קַבֵּילִי עֲלַי״, הָכָא נָמֵי אֲמַרָה לֵיהּ: ״נְטִירוּתָא דְּדַהֲבָא לָא קַבֵּילִי עֲלַי״. amar léh rav mardokha lerav aché: atoun – bidrava matnitou lah; anan – mimatnita pechita lan: 'hitin ve'hipan bisorin, seorin ve'hipan be'hitin – éno mechalém ela demé seorin bilvad. alma amar léh: "netirouta disaré kabéli ala", hakha namé amara léh: "netirouta dedahava la kabéli ala".
5. אָמַר רַב: שְׁמַעִית מִילְּתָא לְרַבִּי יְהוּדָה, וְלָא יָדַעְנָא מַאי הִיא. אָמַר שְׁמוּאֵל: וְלָא יָדַע אַבָּא מַאי שְׁמִיעַ לֵיהּ? לְרַבִּי יְהוּדָה, דִּמְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי טָמוּן בָּאֵשׁ – עָשׂוּ תַּקָּנַת נִגְזָל בְּאִשּׁוֹ. amar rav: chemait mileta lerabi yeouda, vela yadana ma hi. amar chemouél: vela yada aba ma chemia léh? lerabi yeouda, dim'hayév al nizké tamoun baéch – asou takanat nigzal beicho.
6. בָּעֵי אַמֵּימָר: עָשׂוּ תַּקָּנַת נִגְזָל בְּמָסוֹר, אוֹ לָא? אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר לָא דָּיְינִינַן דִּינָא דִגְרָמֵי – לָא תִּבְּעֵי לָךְ, דְּמָסוֹרוֹת נָמֵי לָא דָּיְינִינַן; baé amémar: asou takanat nigzal bemasor, o la? aliba deman deamar la dayninan dina digramé – la tibeé lakh, demasorot namé la dayninan;
7. אֶלָּא כִּי תִּבְּעֵי לָךְ, אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר דָּיְינִינַן דִּינָא דִגְרָמֵי – עָשׂוּ תַּקָּנַת נִגְזָל בְּמָסוֹר, דְּמִשְׁתְּבַע וְשָׁקֵיל, אוֹ לָא? תֵּיקוּ. ela ki tibeé lakh, aliba deman deamar dayninan dina digramé – asou takanat nigzal bemasor, demichteva vechakél, o la? tékou.
8. הָהוּא גַּבְרָא דִּבְטַשׁ בְּכַסְפְּתָא דְחַבְרֵיהּ, שַׁדְיַיהּ בְּנַהֲרָא. אֲתָא מָרֵיהּ וְאָמַר: הָכִי וְהָכִי הֲוָה לִי בְּגַוַּהּ. יָתֵיב רַב אָשֵׁי וְקָא מְעַיֵּין בֵּיהּ: כִּי הַאי גַוְונָא מַאי? haou gavra divtach bekhaspeta de'havréh, chadyah benahara. ata maréh veamar: hakhi vehakhi hava li begavah. yatév rav aché veka meayén béh: ki ha gavna ma?
9. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא, וְאָמְרִי לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: לָאו הַיְינוּ מַתְנִיתִין? דִּתְנַן: וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַדְלִיק אֶת הַבִּירָה, שֶׁמְּשַׁלֵּם כׇּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ; שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַנִּיחַ בַּבָּתִּים. amar léh ravina lerav a'ha beréh derava, veamri lah rav a'ha beréh derava lerav aché: la haynou matnitin? ditnan: oumodim 'hakhamim lerabi yeouda bemadlik et habira, chemechalém kol ma chebetokho; chekén derekh bené adam lehani'ha babatim.
10. אֲמַר לֵיהּ: אִי דְּקָא טָעֵין זוּזֵי – הָכָא נָמֵי, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּקָא טָעֵין מַרְגָּנִיתָא. מַאי? מִי מַנְּחִי אִינָשֵׁי מַרְגָּנִיתָא בְּכַסְפְּתָא, אוֹ לָא? תֵּיקוּ. amar léh: i deka taén zouzé – hakha namé, hakha bema askinan – deka taén marganita. ma? mi mane'hi inaché marganita bekhaspeta, o la? tékou.
11. אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרַב אָשֵׁי: טָעֵין כָּסָא דְכַסְפָּא בְּבִירָה, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: (חָזֵינָא) [חָזֵינַן], אִי אִינִישׁ אֲמִיד הוּא – דְּאִית לֵיהּ כָּסָא דְכַסְפָּא, אִי נָמֵי אִינִישׁ מְהֵימְנָא הוּא – דְּמַפְקְדִי אִינָשֵׁי גַּבֵּיהּ; מִשְׁתְּבַע וְשָׁקֵיל. וְאִי לָא, לָאו כֹּל כְּמִינֵּיהּ. amar léh rav yémar lerav aché: taén kasa dekhaspa bevira, ma? amar léh: ('hazéna) ['hazénan], i inich amid hou – deit léh kasa dekhaspa, i namé inich mehémna hou – demafkedi inaché gabéh; michteva vechakél. vei la, la kol keminéh.
12. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: מָה בֵּין גַּזְלָן לְחַמְסָן? אֲמַר לֵיהּ: חַמְסָן – יָהֵיב דְּמֵי, גַּזְלָן – לָא יָהֵיב דְּמֵי. amar léh rav ada beréh derav avya lerav aché: ma bén gazlan le'hamsan? amar léh: 'hamsan – yahév demé, gazlan – la yahév demé.
13. אֲמַר לֵיהּ: אִי יָהֵיב דְּמֵי – חַמְסָן קָרֵית לֵיהּ?! וְהָאָמַר רַב הוּנָא: תְּלוּהּ וְזַבֵּין – זְבִינֵיהּ זְבִינֵי! לָא קַשְׁיָא, הָא דְּאָמַר ״רוֹצֶה אֲנִי״, הָא דְּלָא אָמַר ״רוֹצֶה אֲנִי״. amar léh: i yahév demé – 'hamsan karét léh?! vehaamar rav houna: telouh vezabén – zevinéh zeviné! la kachya, ha deamar "rotse ani", ha dela amar "rotse ani".

Daf 62b

1. מַתְנִי׳ גֵּץ שֶׁיָּצָא מִתַּחַת הַפַּטִּישׁ וְהִזִּיק – חַיָּיב. matni' géts cheyatsa mita'hat hapatich vehizik – 'hayav.
2. גָּמָל שֶׁהָיָה טָעוּן פִּשְׁתָּן, וְעָבַר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנִכְנְסָה פִּשְׁתָּנוֹ לְתוֹךְ הַחֲנוּת וְדָלְקָה בְּנֵרוֹ שֶׁל חֶנְוָנִי, וְהִדְלִיק אֶת הַבִּירָה – בַּעַל גָּמָל חַיָּיב. הִנִּיחַ חֶנְוָנִי נֵרוֹ מִבַּחוּץ – הַחֶנְוָנִי חַיָּיב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּנֵר חֲנוּכָּה – פָּטוּר. gamal chehaya taoun pichtan, veavar birchout harabim, venikhnesa pichtano letokh ha'hanout vedalka benéro chel 'henvani, vehidlik et habira – baal gamal 'hayav. hini'ha 'henvani néro miba'houts – ha'henvani 'hayav. rabi yeouda omér: benér 'hanouka – patour.
3. גְּמָ׳ אָמַר רָבִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַבִּי יְהוּדָה, נֵר חֲנוּכָּה – מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה. דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, אַמַּאי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נֵר חֲנוּכָּה פָּטוּר? לֵימָא לֵיהּ: הֲוָה לֵיהּ לְאַנּוֹחַהּ לְמַעְלָה מִגָּמָל וְרוֹכְבוֹ! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה? gema' amar ravina micheméh derava: chema minah miderabi yeouda, nér 'hanouka – mitsva lehani'hah betokh asara. dei salka datakh lemala méasara, ama amar rabi yeouda: nér 'hanouka patour? léma léh: hava léh leano'hah lemala migamal verokhvo! ela la chema minah: mitsva lehani'hah betokh asara?
4. אָמְרִי: לָא; לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ אֲפִילּוּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, מַאי אָמְרַתְּ – אִבְּעִי לָךְ לְאַנּוֹחַהּ לְמַעְלָה מִגָּמָל וְרוֹכְבוֹ? כֵּיוָן דִּבְמִצְוָה קָא עָסֵיק, כּוּלֵּי הַאי לָא אַטְרְחוּהּ רַבָּנַן. amri: la; leolam éma lakh afilou lemala méasara, ma amrate – ibei lakh leano'hah lemala migamal verokhvo? kévan divmitsva ka asék, koulé ha la atre'houh rabanan.
5. אָמַר רַב כָּהֲנָא, דָּרֵשׁ רַב נָתָן בַּר מִנְיוֹמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי תַּנְחוּם: נֵר חֲנוּכָּה שֶׁהִנִּיחָהּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה – פְּסוּלָה, כְּסוּכָּה וּכְמָבוֹי. amar rav kahana, daréch rav natan bar minomé micheméh derabi tan'houm: nér 'hanouka chehini'hah lemala méesrim ama – pesoula, kesouka oukhmavo.
6. הֲדַרַן עֲלָךְ הַכּוֹנֵס. hadaran alakh hakonés.
7. מַתְנִי׳ מְרוּבָּה מִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מִמִּדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. שֶׁמִּדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל נוֹהֶגֶת בֵּין בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים וּבֵין בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּשׁוֹר וָשֶׂה בִּלְבַד – שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ וְגוֹ׳״. matni' merouba midat tachloumé khefel mimidat tachloumé arbaa va'hamicha. chemidat tachloumé khefel noheget bén bedavar cheyéch bo rou'ha 'hayim ouvén bedavar cheén bo rou'ha 'hayim, oumidat tachloumé arbaa va'hamicha énah noheget ela bechor vase bilvad – cheneemar: "ki yignov ich chor o se outva'ho o mekharo vego'".
8. אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְלֹא הַטּוֹבֵחַ וְלֹא הַמּוֹכֵר אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. én hagonév a'har haganav mechalém tachloumé khefel, velo hatové'ha velo hamokhér a'har haganav mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
9. גְּמָ׳ וְאִילּוּ ״מִדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל נוֹהֶגֶת בֵּין בְּגַנָּב בֵּין בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, וּמִדַּת תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּגַנָּב בִּלְבַד״ – לָא קָתָנֵי. gema' veilou "midat tachloumé khefel noheget bén beganav bén betoén taanat ganav, oumidat tachloumé arbaa va'hamicha énah noheget ela beganav bilvad" – la katané.
10. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. mesaya léh lerabi 'hiya bar aba, deamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: hatoén taanat ganav befikadon – mechalém tachloumé khefel. tava'h oumakhar – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
11. אִיכָּא דְאָמְרִי: לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא – דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? ika deamri: léma mesaya léh lerabi 'hiya bar aba – deamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: hatoén taanat ganav befikadon – mechalém tachloumé khefel. tava'h oumakhar – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha?
12. מִי קָתָנֵי: ״אֵין בֵּין״?! ״מְרוּבָּה״ קָתָנֵי – תְּנָא וְשַׁיַּיר. mi katané: "én bén"?! "merouba" katané – tena vechayar.
13. שֶׁמִּדַּת תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל נוֹהֶגֶת כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״עַל כׇּל דְּבַר פֶּשַׁע״ – כָּלַל, ״עַל שׁוֹר, עַל חֲמוֹר, עַל שֶׂה וְעַל שַׂלְמָה״ – פָּרַט, ״עַל כׇּל אֲבֵדָה״ – חָזַר וְכָלַל; chemidat tachloumé khefel noheget kou'. mena hané milé detanou rabanan: "al kol devar pecha" – kalal, "al chor, al 'hamor, al se veal salma" – parat, "al kol avéda" – 'hazar vekhalal;
14. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כֹּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן. kelal oufrat oukhlal – i ata dan ela keén haperat; ma haperat meforach – davar hamitaltél vegoufo mamon, af kol davar hamitaltél vegoufo mamon.
15. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת – שֶׁאֵינָן מִטַּלְטְלִין; יָצְאוּ עֲבָדִים – שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת; יָצְאוּ שְׁטָרוֹת – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּטַּלְטְלִין, אֵין גּוּפָן מָמוֹן; יָצָא הֶקְדֵּשׁ – ״רֵעֵהוּ״ כְּתִיב. yatsou karkaot – cheénan mitaltelin; yatsou avadim – cheoukechou lekarkaot; yatsou chetarot – cheaf al pi chemitaltelin, én goufan mamon; yatsa hekdéch – "rééou" ketiv.
16. אִי, מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר שֶׁנִּבְלָתוֹ מְטַמְּאָ[ה] בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, אַף כֹּל דָּבָר שֶׁנִּבְלָתוֹ מְטַמְּאָ[ה] בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, אֲבָל עוֹפוֹת לָא! i, ma haperat meforach – davar chenivlato metamea[h] bemaga ouvmasa, af kol davar chenivlato metamea[h] bemaga ouvmasa, aval ofot la!
17. וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי? וְהָא ״שַׂלְמָה״ כְּתִיב! אָמְרִי: אֲנַן בְּבַעֲלֵי חַיִּים קָאָמְרִינַן; אֵימָא בְּבַעֲלֵי חַיִּים, דָּבָר שֶׁנִּבְלָתוֹ מְטַמְּאָ[ה] בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – אִין, דָּבָר שֶׁאֵין נִבְלָתוֹ מְטַמְּאָ[ה] בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – לָא, oumi matsét amrate hakhi? veha "salma" ketiv! amri: anan bevaalé 'hayim kaamrinan; éma bevaalé 'hayim, davar chenivlato metamea[h] bemaga ouvmasa – in, davar cheén nivlato metamea[h] bemaga ouvmasa – la,

Daf 63a

1. דְּהָא כֹּל חַד וְחַד כְּלָל וּפְרָט בְּאַפֵּי נַפְשֵׁיהּ דָּרְשִׁינַן לֵיהּ; אֲבָל עוֹפוֹת – לָא! deha kol 'had ve'had kelal oufrat beapé nafchéh darchinan léh; aval ofot – la!
2. אִם כֵּן, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא חַד פְּרָטָא! im kén, nikhtov ra'hamana 'had perata!
3. הֵי נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא? אִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״שׁוֹר״, הֲוָה אָמֵינָא: קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – אִין, שֶׁאֵין קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״חֲמוֹר״, הֲוָה אָמֵינָא קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה – אִין, שֶׁאֵין קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה – לָא! hé nikhtov ra'hamana? i ketav ra'hamana "chor", hava aména: karév legabé mizbé'ha – in, cheén karév legabé mizbé'ha – la. vei ketav ra'hamana "'hamor", hava aména kadoch bivkhora – in, cheén kadoch bivkhora – la!
4. אָמְרִי: אִם כֵּן, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״שׁוֹר וַחֲמוֹר״, ״שֶׂה״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לְאֵתוֹיֵי עוֹפוֹת. amri: im kén, nikhtov ra'hamana "chor va'hamor", "se" lema li? chema minah leétoyé ofot.
5. וְאֵימָא לְאֵתוֹיֵי עוֹפוֹת טְהוֹרִים – דּוּמְיָא דְשֶׂה, דִּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; אֲבָל עוֹפוֹת טְמֵאִים – דְּלֵית בְּהוּ טוּמְאָה, דְּלָא מְטַמְּאִי בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, לָא! ״כֹּל״ – רִיבּוּיָא הוּא. veéma leétoyé ofot teorim – doumya dese, dimtamé begadim abét habelia; aval ofot teméim – delét beou touma, dela metamei begadim abét habelia, la! "kol" – ribouya hou.
6. וְכֹל הֵיכָא דִּכְתַב ״כֹּל״ – רִיבּוּיָא הוּא? וְהָא גַּבֵּי מַעֲשֵׂר, דִּכְתִיב ״כֹּל״, וְקָא דָרְשִׁינַן לֵיהּ בִּכְלָל וּפְרָט! vekhol hékha dikhtav "kol" – ribouya hou? veha gabé maasér, dikhtiv "kol", veka darchinan léh bikhlal oufrat!
7. דְּתַנְיָא: ״וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ״ – כָּלַל, ״בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר״ – פָּרַט, ״וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאׇלְךָ נַפְשֶׁךָ״ – חָזַר וְכָלַל; כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע, אַף כֹּל פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע. detanya: "venatata hakesef bekhol acher teave nafchekha" – kalal, "babakar ouvatson ouvayayin ouvachékhar" – parat, "ouvkhol acher ticholkha nafchekha" – 'hazar vekhalal; kelal oufrat oukhlal – i ata dan ela keén haperat, ma haperat meforach – peri miperi vegidoulé karka, af kol peri miperi vegidoulé karka.
8. אָמְרִי: ״בַּכֹּל״ – כְּלָלָא, ״כֹּל״ – רִיבּוּיָא הוּא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: ״כֹּל״ – כְּלָלָא הוּא, מִיהוּ ״כֹּל״ דְּהָכָא – רִיבּוּיָא הוּא. amri: "bakol" – kelala, "kol" – ribouya hou. veibaét éma: "kol" – kelala hou, miou "kol" dehakha – ribouya hou.
9. מִכְּדֵי כְּתִיב מֵעִיקָּרָא כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – דִּכְתִיב: ״כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ״ – כָּלַל, ״כֶּסֶף אוֹ כֵלִים״ – פָּרַט, ״לִשְׁמוֹר״ – (הֲדַר) [חָזַר] וְכָלַל; mikedé ketiv méikara kelal oufrat oukhlal – dikhtiv: "ki yitén ich el rééou" – kalal, "kesef o khélim" – parat, "lichmor" – (hadar) ['hazar] vekhalal;
10. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הַאי ״עַל כׇּל דְּבַר פֶּשַׁע״ נָמֵי לִכְלָל וּפְרָט הוּא דַּאֲתָא, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא לְהָנֵי פְּרָטֵי גַּבֵּי הַאיְךְ כְּלָל וּפְרָט; ״עַל כׇּל דְּבַר פֶּשַׁע״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: רִיבּוּיָא הוּא. vei salka datakh ha "al kol devar pecha" namé likhlal oufrat hou daata, nikhtov ra'hamana lehané peraté gabé haykhe kelal oufrat; "al kol devar pecha" lema li? chema minah: ribouya hou.
11. הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ ״כֹּל״ – רִיבּוּיָא, כֹּל הָנֵי פְּרָטֵי לְמָה לִי? חַד לְמַעוֹטֵי קַרְקַע, וְחַד לְמַעוֹטֵי עֲבָדִים, וְחַד לְמַעוֹטֵי שְׁטָרוֹת. ״שַׂלְמָה״ – לְמַעוֹטֵי דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסוּיָּים, ״עַל כׇּל אֲבֵדָה״ – לְכִדְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב hachta deamrate "kol" – ribouya, kol hané peraté lema li? 'had lemaoté karka, ve'had lemaoté avadim, ve'had lemaoté chetarot. "salma" – lemaoté davar cheéno mesouyam, "al kol avéda" – lekhidrabi 'hiya bar aba, deamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: hatoén taanat ganav

Daf 63b

1. בַּאֲבֵידָה, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל; שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כׇּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר״. baavéda, mechalém tachloumé khefel; cheneemar: "al kol avéda acher yomar".
2. תְּנַן הָתָם: ״הֵיכָן פִּקְדוֹנִי?״ אֲמַר לֵיהּ: ״אָבַד״, ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר: ״אָמֵן״; וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ – מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן. הוֹדָה עַל פִּי עַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. tenan hatam: "hékhan pikdoni?" amar léh: "avad", "machbiakha ani", veamar: "amén"; vehaédim meidim oto cheakhalo – mechalém et hakeren. hoda al pi atsmo – mechalém keren va'homech veacham.
3. ״הֵיכָן פִּקְדוֹנִי?״ אָמַר לוֹ: ״נִגְנַב״, ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר: ״אָמֵן״; וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. "hékhan pikdoni?" amar lo: "nignav", "machbiakha ani", veamar: "amén"; vehaédim meidim oto chegenavo – mechalém tachloumé khefel. hoda méatsmo – mechalém keren va'homech veacham.
4. קָתָנֵי מִיהָא בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב דִּמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל – אֲבָל בְּטוֹעֵן טַעֲנַת אָבַד לָא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. וַאֲפִילּוּ טוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב – בִּשְׁבוּעָה הוּא דִּמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. katané miha betoén taanat ganav dimchalém tachloumé khefel – aval betoén taanat avad la mechalém tachloumé khefel. vaafilou toén taanat ganav – bichvoua hou dimchalém tachloumé khefel, aval chelo bichvoua éno mechalém tachloumé khefel.
5. מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב״ – בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. menahané milé? detanou rabanan: "im yimatsé haganav" – betoén taanat ganav hakatouv medabér.
6. אַתָּה אוֹמֵר בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב – אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּגַנָּב עַצְמוֹ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב״ – בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. ata omér betoén taanat ganav – o éno ela beganav atsmo? kecheou omér: "im lo yimatsé haganav" – betoén taanat ganav hakatouv medabér.
7. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב״ – בְּגַנָּב עַצְמוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּגַנָּב עַצְמוֹ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב״ – הֲרֵי טוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים: ״אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב״? בְּגַנָּב עַצְמוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. tanya idakh: "im yimatsé haganav" – beganav atsmo hakatouv medabér. ata omér beganav atsmo, o éno ela betoén taanat ganav? kecheou omér: "im lo yimatsé haganav" – haré toén taanat ganav amour, ha ma ani mekayém: "im yimatsé haganav"? beganav atsmo hakatouv medabér.
8. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת, ״אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב״ – בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב כְּתִיב. מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רָבָא: ״אִם לֹא יִמָּצֵא״ כְּמָה שֶׁאָמַר, אֶלָּא שֶׁהוּא עַצְמוֹ גְּנָבוֹ – יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם. dekhoulé alma mihat, "im lo yimatsé haganav" – betoén taanat ganav ketiv. ma machma? amar rava: "im lo yimatsé" kema cheamar, ela cheou atsmo genavo – yechalém chenayim.
9. וּמְנָלַן דְּבִשְׁבוּעָה? oumnalan devichvoua?
10. דְּתַנְיָא: ״וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים״ – לִשְׁבוּעָה. אַתָּה אוֹמֵר לִשְׁבוּעָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְדִין? נֶאֱמַר שְׁלִיחוּת יָד לְמַטָּה, וְנֶאֱמַר שְׁלִיחוּת יָד לְמַעְלָה; מָה לְהַלָּן לִשְׁבוּעָה, אַף כָּאן לִשְׁבוּעָה. detanya: "venikrav baal habayit el haelohim" – lichvoua. ata omér lichvoua, o éno ela ledin? neemar cheli'hout yad lemata, veneemar cheli'hout yad lemala; ma lehalan lichvoua, af kan lichvoua.
11. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב – הַיְינוּ דִּכְתִיבִי תְּרֵי קְרָאֵי; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, תְּרֵי קְרָאֵי לְמָה לִי? bichlama leman deamar 'had beganav ve'had betoén taanat ganav – haynou dikhtivi teré keraé; ela leman deamar tarvayou betoén taanat ganav, teré keraé lema li?
12. אָמְרִי: חַד לְמַעוֹטֵי טַעֲנַת אָבַד. amri: 'had lemaoté taanat avad.
13. וּלְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דְּלָא מְיַיתַּר, לְמַעוֹטֵי טַעֲנַת אָבַד מְנָא לֵיהּ? מִ״גַּנָּב–הַגַּנָּב״. oulman deamar 'had beganav ve'had betoén taanat ganav, dela meyatar, lemaoté taanat avad mena léh? mi"ganav–haganav".
14. וּלְמַאן דְּאָמַר תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דְּמַיעֵט לֵיהּ טוֹעֵן טַעֲנַת אָבַד, ״גַּנָּב–הַגַּנָּב״ מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? oulman deamar tarvayou betoén taanat ganav, demaét léh toén taanat avad, "ganav–haganav" ma daréch béh?
15. אָמַר לָךְ: מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן – דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. טָבַח וּמָכַר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. amar lakh: mibeé léh lekhidrabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan – deamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: hatoén taanat ganav befikadon – mechalém tachloumé khefel. tava'h oumakhar – mechalém tachloumé arbaa va'hamicha.
16. לְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דְּהַאי ״גַּנָּב–הַגַּנָּב״ אַפְּקֵיהּ לְמַעוֹטֵי טַעֲנַת אָבַד, דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא מְנָא לֵיהּ? leman deamar 'had beganav ve'had betoén taanat ganav, deha "ganav–haganav" apekéh lemaoté taanat avad, derabi 'hiya bar aba mena léh?
17. אָמַר לָךְ: הֶקֵּישָׁא הוּא, וְאֵין מְשִׁיבִין עַל הֶקֵּישָׁא. amar lakh: hekécha hou, veén mechivin al hekécha.
18. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב – שַׁפִּיר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב – גַּנָּב עַצְמוֹ מְנָא לֵיהּ? bichlama leman deamar 'had beganav ve'had betoén taanat ganav – chapir, ela leman deamar tarvayou betoén taanat ganav – ganav atsmo mena léh?
19. וְכִי תֵּימָא: לֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב; דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, מָה לְהַלָּן בִּשְׁבוּעָה – אַף כָּאן בִּשְׁבוּעָה! vekhi téma: lété bekal va'homer mitoén taanat ganav; dayo laba min hadin lihot kanidon, ma lehalan bichvoua – af kan bichvoua!
20. נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה, דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: יֵאָמֵר ״שׁוֹר״ וּ״גְנֵיבָה״ – וְהַכֹּל בַּכְּלָל! nafka léh midetana devé 'hizkiya, detana devé 'hizkiya: yéamér "chor" ou"genéva" – vehakol bakelal!
21. אִילּוּ כָּךְ, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף כֹּל קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – שֶׂה, ilou kakh, hayiti omér: ma haperat meforach – karév legabé mizbé'ha, af kol karév legabé mizbé'ha. ma yéch lekha lehavi – se,

Daf 64a

1. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״שֶׂה״ – הֲרֵי שֶׂה אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר. kecheou omér "se" – haré se amour, ha ma ani mekayém "genéva"? lerabot kal davar.
2. יֵאָמֵר ״שׁוֹר״, ״שֶׂה״ וּ״גְנֵיבָה״, וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כָּךְ, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, אַף כֹּל דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה. yéamér "chor", "se" ou"genéva", vehakol bakelal! ilou kakh, hayiti omér: ma haperat meforach – davar hakadoch bivkhora, af kol davar hakadoch bivkhora.
3. מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – חֲמוֹר, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״חֲמוֹר״ – הֲרֵי חֲמוֹר אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר. ma yéch lekha lehavi – 'hamor, kecheou omér "'hamor" – haré 'hamor amour, ha ma ani mekayém "genéva"? lerabot kol davar.
4. יֵאָמֵר ״שׁוֹר״ וַ״חֲמוֹר״ ״שֶׂה״ וּ״גְנֵיבָה״ – וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כָּךְ, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – בַּעֲלֵי חַיִּים, אַף כֹּל בַּעֲלֵי חַיִּים. yéamér "chor" va"'hamor" "se" ou"genéva" – vehakol bakelal! ilou kakh, hayiti omér: ma haperat meforach – baalé 'hayim, af kol baalé 'hayim.
5. מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״חַיִּים״ – הֲרֵי חַיִּים אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר. ma yéch lekha lehavi – chear baalé 'hayim, kecheou omér "'hayim" – haré 'hayim amour, ha ma ani mekayém "genéva"? lerabot kol davar.
6. אָמַר מָר: יֵאָמֵר ״שׁוֹר״ וּ״גְנֵיבָה״. מִי כְּתִיב ״שׁוֹר״ וּ״גְנֵיבָה״? ״גְּנֵיבָה״ וָ״שׁוֹר״ הוּא דִּכְתִיב! amar mar: yéamér "chor" ou"genéva". mi ketiv "chor" ou"genéva"? "genéva" va"chor" hou dikhtiv!
7. וְכִי תֵּימָא ״אִילּוּ נֶאֱמַר״ קָאָמַר – אִילּוּ נֶאֱמַר ״שׁוֹר״ וּ״גְנֵיבָה״; וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ ״מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ״?! הָוֵה ״שׁוֹר״ פְּרָט וּ״גְנֵיבָה״ כְּלָל; פְּרָט וּכְלָל – נַעֲשָׂה כְּלָל מוֹסִיף עַל הַפְּרָט, וְאִיתְרַבּוּ לְהוּ כֹּל מִילֵּי! vekhi téma "ilou neemar" kaamar – ilou neemar "chor" ou"genéva"; oumi matsét amrate "ma haperat meforach"?! havé "chor" perat ou"genéva" kelal; perat oukhlal – naasa kelal mosif al haperat, veitrabou leou kol milé!
8. אֶלָּא כְּדִכְתִיב קָאָמְרִי – ״גְּנֵיבָה״ וְ״שׁוֹר״. מִי מָצֵית אָמְרַתְּ ״הַכֹּל בַּכְּלָל״, אוֹ ״מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ״? הָוֵה לֵיהּ ״גְּנֵיבָה״ כְּלָל וְ״שׁוֹר״ פְּרָט; כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; שׁוֹר אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא! ela kedikhtiv kaamri – "genéva" ve"chor". mi matsét amrate "hakol bakelal", o "ma haperat meforach"? havé léh "genéva" kelal ve"chor" perat; kelal oufrat – én bakelal ela ma chebaperat; chor in, midé a'harina la!
9. אָמַר רָבָא: תַּנָּא אַ״חַיִּים״ קָא סָמֵיךְ לֵיהּ, וּכְלָל וּפְרָט וּכְלָל קָאָמַר לֵיהּ. amar rava: tana a"'hayim" ka samékh léh, oukhlal oufrat oukhlal kaamar léh.
10. וְהָא לָא דָּמֵי כְּלָלָא בָּתְרָא לִכְלָלָא קַמָּא! הָא תַּנָּא – דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוּא, דִּכְהַאי גַּוְונָא דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי. veha la damé kelala batra likhlala kama! ha tana – devé rabi yichmaél hou, dikhha gavna daréch kelalé oufraté.
11. וְהָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ לְמָה לִי? יֵאָמֵר ״שׁוֹר״ וּ״גְנֵיבָה״ וְ״חַיִּים״ – וְהַכֹּל בַּכְּלָל! vehakhi ka kachya léh: "im himatsé timatsé" lema li? yéamér "chor" ou"genéva" ve"'hayim" – vehakol bakelal!
12. אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַקָּרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף כֹּל הַקָּרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. מָה יֵשׁ לְהָבִיא – ״שֶׂה״, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״שֶׂה״ – הֲרֵי שֶׂה אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר. ilou kén, hayiti omér: ma haperat meforach – davar hakarév legabé mizbé'ha, af kol hakarév legabé mizbé'ha. ma yéch lehavi – "se", kecheou omér "se" – haré se amour, ha ma ani mekayém "genéva"? lerabot kol davar.
13. יֵאָמֵר ״גְּנֵיבָה״ וְ״שׁוֹר״ וָ״שֶׂה״ וְחַיִּים״ – וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, אַף כֹּל דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה. yéamér "genéva" ve"chor" va"se" ve'hayim" – vehakol bakelal! ilou kén, hayiti omér: ma haperat meforach – davar hakadoch bivkhora, af kol davar hakadoch bivkhora.
14. מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – חֲמוֹר, [כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״חֲמוֹר״] הֲרֵי חֲמוֹר אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר. ma yéch lekha lehavi – 'hamor, [kecheou omér "'hamor"] haré 'hamor amour, ha ma ani mekayém "genéva"? lerabot kol davar.
15. יֵאָמֵר ״גְּנֵיבָה״, וְ״שׁוֹר״, וָ״שֶׂה״, וַ״חֲמוֹר״, וְ״חַיִּים״ – וְהַכֹּל בַּכְּלָל! אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – בַּעֲלֵי חַיִּים, אַף כֹּל בַּעֲלֵי חַיִּים. yéamér "genéva", ve"chor", va"se", va"'hamor", ve"'hayim" – vehakol bakelal! ilou kén, hayiti omér: ma haperat meforach – baalé 'hayim, af kol baalé 'hayim.
16. מָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא – שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״חַיִּים״ – הֲרֵי חַיִּים אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״גְּנֵיבָה״? לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר; ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ לְמָה לִי? ma yéch lekha lehavi – chear baalé 'hayim; kecheou omér "'hayim" – haré 'hayim amour, ha ma ani mekayém "genéva"? lerabot kol davar; "im himatsé timatsé" lema li?

Daf 64b

1. אִי הָכִי, שַׁפִּיר קַשְׁיָא לֵיהּ! i hakhi, chapir kachya léh!
2. מִשּׁוּם דְּאִית לֵיהּ פִּירְכָא: לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר מֵהֵיכָא קָמַיְיתֵי לֵיהּ – מִכְּלָל בָּתְרָא; כְּלָלָא גּוּפֵיהּ ״חַיִּים״ כְּתִיב בֵּיהּ! michoum deit léh pirkha: lerabot kol davar méhékha kamayté léh – mikelal batra; kelala gouféh "'hayim" ketiv béh!
3. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל מַאי קָא מַהֲנֵי לֵיהּ? אִי לְאֵתוֹיֵי כׇּל דָּבָר, הָא ״חַיִּים״ כְּתִיב – בַּעֲלֵי חַיִּים אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא! מִשּׁוּם הָכָא אִיצְטְרִיךְ ״אִם הִמָּצֵא״. kelal oufrat oukhlal ma ka mahané léh? i leétoyé kol davar, ha "'hayim" ketiv – baalé 'hayim in, midé a'harina la! michoum hakha itsterikh "im himatsé".
4. אָמְרִי: וְהָא שְׁנֵי כְלָלוֹת דִּסְמִיכִי אַהֲדָדֵי נִינְהוּ! אָמַר רָבִינָא, כִּדְאָמְרִי בְּמַעְרְבָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי כְלָלוֹת הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה – הַטֵּל פְּרָט בֵּינֵיהֶם, וְדוּנֵם בִּכְלָל וּפְרָט. amri: veha chené khelalot dismikhi ahadadé ninou! amar ravina, kidamri bemareva: kol makom cheata motsé chené khelalot hasemoukhim ze laze – hatél perat bénéhem, vedouném bikhlal oufrat.
5. שְׁדִי ״שׁוֹר״ בֵּין ״הִמָּצֵא״ לְ״תִמָּצֵא״ – לְאֵתוֹיֵי מַאי? אִי לְאֵתוֹיֵי בַּעֲלֵי חַיִּים, מֵ״חַיִּים״ נָפְקָא! אֶלָּא לְאֵתוֹיֵי דָּבָר שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים, וּדְרוֹשׁ הָכִי: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כֹּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן. chedi "chor" bén "himatsé" le"timatsé" – leétoyé ma? i leétoyé baalé 'hayim, mé"'hayim" nafka! ela leétoyé davar cheén baalé 'hayim, oudroch hakhi: ma haperat meforach – davar hamitaltél vegoufo mamon, af kol davar hamitaltél vegoufo mamon.
6. וְתוּ שְׁדִי ״חֲמוֹר״ בֵּין ״הִמָּצֵא״ לְ״תִמָּצֵא״ – לְאֵתוֹיֵי מַאי? אִי לְאֵתוֹיֵי דָּבָר שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים, מִשּׁוֹר נָפְקָא! אֶלָּא לְאֵתוֹיֵי דָּבָר מְסוּיָּים. vetou chedi "'hamor" bén "himatsé" le"timatsé" – leétoyé ma? i leétoyé davar cheén baalé 'hayim, michor nafka! ela leétoyé davar mesouyam.
7. אִי הָכִי, ״שֶׂה״ לְמָה לִי? אֶלָּא רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה הוּא, כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. i hakhi, "se" lema li? ela riba oumiét veriba hou, kidtana devé rabi yichmaél.
8. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״בַּמַּיִם״ ״בַּמַּיִם״ שְׁתֵּי פְּעָמִים – אֵין זֶה כְּלָל וּפְרָט, אֶלָּא רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה; רִיבָּה הַכֹּל. detana devé rabi yichmaél: "bamayim" "bamayim" cheté peamim – én ze kelal oufrat, ela riba oumiét veriba; riba hakol.
9. מַאי רַבִּי – רַבִּי כֹּל מִילֵּי? אִי הָכִי, כֹּל הָנֵי פְּרָטֵי לְמָה לִי? חַד לְמַעוֹטֵי קַרְקַע, וְחַד לְמַעוֹטֵי עֲבָדִים, וְחַד לְמַעוֹטֵי שְׁטָרוֹת. ״גְּנֵיבָה״ וְ״חַיִּים״ – לְכִדְרַב, דְּאָמַר: אַחֲיַיהּ לְקֶרֶן כְּעֵין שֶׁגָּנַב. ma rabi – rabi kol milé? i hakhi, kol hané peraté lema li? 'had lemaoté karka, ve'had lemaoté avadim, ve'had lemaoté chetarot. "genéva" ve"'hayim" – lekhidrav, deamar: a'hayah lekeren keén cheganav.
10. וּלְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, וְגַנָּב עַצְמוֹ נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב״, הַאי ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? oulman deamar 'had beganav ve'had betoén taanat ganav, veganav atsmo nafka léh mé"im yimatsé haganav", ha "im himatsé timatsé" ma daréch béh?
11. מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרָבָא בַּר אֲהִילַאי, דְּאָמַר רָבָא בַּר אֲהִילַאי: מַאי טַעְמָא דְּרַב, דְּאָמַר: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – פָּטוּר? דִּכְתִיב: ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ – אִם הִמָּצֵא בְּעֵדִים, תִּמָּצֵא בְּדַיָּינִים; פְּרָט לְמַרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ. mibeé léh lekhidrava bar ahila, deamar rava bar ahila: ma tama derav, deamar: mode biknas vea'har kakh baou édim – patour? dikhtiv: "im himatsé timatsé" – im himatsé beédim, timatsé bedayanim; perat lemarchia et atsmo.
12. וּלְמַאן דְּאָמַר תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דְּהַאי ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ מַפֵּיק לֵיהּ לְגַנָּב עַצְמוֹ, מַרְשִׁיעַ עַצְמוֹ מְנָלַן? מֵ״אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים״ – וְלֹא הַמַּרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ. oulman deamar tarvayou betoén taanat ganav, deha "im himatsé timatsé" mapék léh leganav atsmo, marchia atsmo menalan? mé"acher yarchioun elohim" – velo hamarchia et atsmo.
13. וּלְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דְּאַיְיתִי לֵיהּ מֵ״הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ לְמַרְשִׁיעַ אֶת עַצְמוֹ, הַאי ״אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן״ מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? אָמַר לָךְ: הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמוֹדֶה בִּקְנָס – דְּפָטוּר. oulman deamar 'had beganav ve'had betoén taanat ganav, deayti léh mé"himatsé timatsé" lemarchia et atsmo, ha "acher yarchioun" ma daréch béh? amar lakh: haou mibeé léh lemode biknas – defatour.
14. וּמַאן דְּאָמַר תַּרְוַיְיהוּ בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, קָסָבַר: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – חַיָּיב. ouman deamar tarvayou betoén taanat ganav, kasavar: mode biknas vea'har kakh baou édim – 'hayav.
15. וּלְמַאן דְּאָמַר חַד בְּגַנָּב וְחַד בְּטוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דְּנָפְקָא לֵיהּ גַּנָּב מֵהָתָם; בִּשְׁלָמָא ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ – לְכִדְרָבָא בַּר אֲהִילַאי. אֲבָל כֹּל הָנֵי פְּרָטֵי, לְמָה לִי? oulman deamar 'had beganav ve'had betoén taanat ganav, denafka léh ganav méhatam; bichlama "im himatsé timatsé" – lekhidrava bar ahila. aval kol hané peraté, lema li?
16. כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כׇּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה וְנִשְׁנֵית, לֹא נִשְׁנֵית אֶלָּא לְדָבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ. kidtana devé rabi yichmaél – detana devé rabi yichmaél: kol paracha cheneemra venichnét, lo nichnét ela ledavar chenit'hadéch bah.
17. וְאֵימָא גַּנָּב עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה! veéma ganav atsmo bichvoua!
18. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דְּתַנְיָא, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: ״שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם״ – שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה. אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה? אָמַרְתָּ לֹא כָּךְ הָיָה. la salka datakh; detanya, rabi yaakov omér: "chenayim yechalém" – chelo bichvoua. ata omér chelo bichvoua, o éno ela bichvoua? amarta lo kakh haya.
19. מַאי ״לֹא כָּךְ הָיָה״? אָמַר אַבָּיֵי: לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם״ בְּגַנָּב, וְלֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִטּוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב – וּמָה טוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב, דִּבְהֶיתֵּירָא אֲתָא לִידֵיהּ, אָמַר קְרָא לִישַׁלֵּם תְּרֵי; גַּנָּב עַצְמוֹ, דִּבְאִיסּוּרָא אֲתָא לִידֵיהּ, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! ma "lo kakh haya"? amar abayé: la likhtov ra'hamana "chenayim yechalém" beganav, velété bekal va'homer mitoén taanat ganav – ouma toén taanat ganav, divhetéra ata lidéh, amar kera lichalém teré; ganav atsmo, divisoura ata lidéh, lo kol chekén?!
20. אֶלָּא ״שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא בְּגַנָּב עַצְמוֹ, לְמָה לִי? דַּאֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה. ela "chenayim yechalém" dikhtav ra'hamana beganav atsmo, lema li? daafilou chelo bichvoua.
21. וְהַאי ״אִם הִמָּצֵא״ – לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״יָדוֹ״ – veha "im himatsé" – lehakhi hou daata? ha mibeé léh lekhidtanya: "yado" –

Daf 65a

1. אֵין לִי אֶלָּא יָדוֹ, גַּגּוֹ חֲצֵירוֹ וְקַרְפֵּיפוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ מִכׇּל מָקוֹם! én li ela yado, gago 'hatséro vekarpéfo minayin? talmoud lomar: "im himatsé timatsé" mikol makom!
2. אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא אוֹ ״הִמָּצֵא הִמָּצֵא״ אוֹ ״תִּמָּצֵא תִמָּצֵא״; מִדְּשַׁנִּי קְרָא, שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. im kén, léma kera o "himatsé himatsé" o "timatsé timatsé"; midechani kera, chema minah tarté.
3. גּוּפָא – אָמַר רַב: קֶרֶן – כְּעֵין שֶׁגָּנַב. תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. goufa – amar rav: keren – keén cheganav. tachloumé khefel vetachloumé arbaa va'hamicha – kichat haamada badin.
4. מַאי טַעְמָא דְּרַב? אָמַר קְרָא: ״גְּנֵיבָה״ וְ״חַיִּים״. אַמַּאי קָאָמַר רַחֲמָנָא ״חַיִּים״ בִּגְנֵיבָה? אַחֲיַיהּ לְקֶרֶן כְּעֵין שֶׁגָּנַב. ma tama derav? amar kera: "genéva" ve"'hayim". ama kaamar ra'hamana "'hayim" bignéva? a'hayah lekeren keén cheganav.
5. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אָמֵינָא, כִּי נָיֵים וְשָׁכֵיב רַב אָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. דְּתַנְיָא: כְּחוּשָׁה וְהִשְׁמִינָהּ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כְּעֵין שֶׁגָּנַב. amar rav chéchet: aména, ki nayém vechakhév rav amar leha chemata. detanya: ke'houcha vehichminah – mechalém tachloumé khefel vetachloumé arbaa va'hamicha keén cheganav.
6. אָמְרִי, מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: ״אֲנָא פַּטֵּימְנָא וְאַתְּ שָׁקְלַתְּ?!״ amri, michoum daamar léh: "ana patémna veate chaklate?!"
7. תָּא שְׁמַע: שְׁמֵינָה וְהִכְחִישָׁהּ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כְּעֵין שֶׁגָּנַב! ta chema: cheména vehikh'hichah – mechalém tachloumé khefel vetachloumé arbaa va'hamicha keén cheganav!
8. הָתָם נָמֵי – מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: מָה לִי קַטְלַהּ כּוּלַּהּ, מָה לִי קַטְלַהּ פַּלְגָא. כִּי קָאָמַר רַב – בְּיוּקְרָא וְזוּלָא הוּא דְּקָאָמַר. hatam namé – michoum deamrinan léh: ma li katlah koulah, ma li katlah palga. ki kaamar rav – beoukra vezoula hou dekaamar.
9. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא זוּזָא, וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא אַרְבְּעָה זוּזֵי – קֶרֶן כְּעֵין שֶׁגָּנַב; לֵימָא פְּלִיגָא דְּרַב אַדְּרַבָּה? דְּאָמַר רַבָּה: הַאי מַאן דִּגְזַל חָבִיתָא דְחַמְרָא מֵחַבְרֵיהּ, מֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא זוּזָא וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא אַרְבְּעָה זוּזֵי, תַּבְרַהּ אוֹ שַׁתְיַיהּ – מְשַׁלֵּם אַרְבְּעָ[ה]. אִיתְּבַר מִמֵּילָא – מְשַׁלֵּם זוּזָא. hékhi damé? iléma deméikara chavya zouza, oulvasof chavya arbea zouzé – keren keén cheganav; léma peliga derav aderaba? deamar raba: ha man digzal 'havita de'hamra mé'havréh, méikara chavya zouza oulvasof chavya arbea zouzé, tavrah o chatyah – mechalém arbea[h]. itevar miméla – mechalém zouza.
10. אָמְרִי: כִּי קָאָמַר רַב – כְּגוֹן דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא אַרְבְּעָ[ה] וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא זוּזָא; קֶרֶן – כְּעֵין שֶׁגָּנַב, תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. amri: ki kaamar rav – kegon deméikara chavya arbea[h] oulvasof chavya zouza; keren – keén cheganav, tachloumé khefel vetachloumé arbaa va'hamicha – kichat haamada badin.
11. תָּנֵי רַבִּי חֲנִינָא לְסַיּוֹעֵיהּ לְרַב: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁטָּעַן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן, וְנִשְׁבַּע, וְהוֹדָה, וּבָאוּ עֵדִים – אִם עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ עֵדִים הוֹדָה, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם; וְאִם מִשֶּׁבָּאוּ עֵדִים הוֹדָה – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאָשָׁם, וְחוּמְשׁוֹ עוֹלֶה לוֹ בִּכְפֵילוֹ; דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב. tané rabi 'hanina lesayoéh lerav: baal habayit chetaan taanat ganav befikadon, venichba, veoda, ouvaou édim – im ad chelo baou édim hoda, mechalém keren va'homech veacham; veim michebaou édim hoda – mechalém tachloumé khefel veacham, ve'houmcho ole lo bikhfélo; divré rabi yaakov.

Daf 65b

1. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: ״בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו״; מָמוֹן הַמִּשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ – מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, מָמוֹן שֶׁאֵין מִשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ – אֵין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵין חוֹמֶשׁ וְאָשָׁם מִשְׁתַּלֵּם בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֶּפֶל. va'hakhamim omrim: "berocho va'hamichita"; mamon hamichtalém beroch – mosif 'homech, mamon cheén michtalém beroch – én mosif 'homech. rabi chimon ben yo'ha omér: én 'homech veacham michtalém bemakom cheyéch kefel.
2. קָתָנֵי מִיהַת: חוּמְשׁוֹ עוֹלֶה לוֹ בִּכְפֵילוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא אַרְבְּעָה וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא אַרְבְּעָה, חוּמְשׁוֹ עוֹלֶה לוֹ בִּכְפֵילוֹ?! katané mihat: 'houmcho ole lo bikhfélo, divré rabi yaakov. hékhi damé? iléma deméikara chavya arbea oulvasof chavya arbea, 'houmcho ole lo bikhfélo?!
3. כְּפֵילָא אַרְבְּעָה, וְחוּמְשָׁא זוּזָא! אֶלָּא לָאו דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא אַרְבְּעָה, וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא זוּזָא, דִּכְפֵילָא זוּזָא וְחוּמְשֵׁיהּ זוּזָא? keféla arbea, ve'houmcha zouza! ela la deméikara chavya arbea, oulvasof chavya zouza, dikhféla zouza ve'houmchéh zouza?
4. אַלְמָא קֶרֶן כְּעֵין שֶׁגָּנַב, תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין! alma keren keén cheganav, tachloumé khefel vetachloumé arbaa va'hamicha kichat haamada badin!
5. אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא אַרְבְּעָה וְהַשְׁתָּא נָמֵי שָׁוְיָא אַרְבְּעָה, וּדְקָא קַשְׁיָא: כְּפֵילָא אַרְבְּעָה וְחוּמְשֵׁיהּ זוּזָא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע וְחָזַר וְנִשְׁבַּע אַרְבַּע פְּעָמִים, וְהוֹדָה; וְהַתּוֹרָה אָמְרָה ״וַחֲמִשִׁתָיו״ – amar rava: leolam deméikara chavya arbea vehachta namé chavya arbea, oudka kachya: keféla arbea ve'houmchéh zouza, hakha bema askinan – kegon chenichba ve'hazar venichba arba peamim, veoda; vehatora amra "va'hamichita" –
6. הַתּוֹרָה רִיבְּתָה חֲמִישִׁיּוֹת הַרְבֵּה בְּקֶרֶן אַחַת. hatora ribeta 'hamichiyot harbé bekeren a'hat.
7. אָמַר מָר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: ״בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו״ – מָמוֹן הַמִּשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, מָמוֹן שֶׁאֵין מִשְׁתַּלֵּם בְּרֹאשׁ אֵין מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. אֲבָל אָשָׁם – מַיְיתֵי, amar mar, va'hakhamim omrim: "berocho va'hamichita" – mamon hamichtalém beroch mosif 'homech, mamon cheén michtalém beroch én mosif 'homech. aval acham – mayté,
8. מַאי שְׁנָא חוֹמֶשׁ דְּלָא מְשַׁלֵּם – דִּכְתִיב: ״בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו״, אָשָׁם נָמֵי לָא מְשַׁלֵּם – דְּהָא כְּתִיב: ״בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו״, ״וְאֶת אֲשָׁמוֹ״! ma chena 'homech dela mechalém – dikhtiv: "berocho va'hamichita", acham namé la mechalém – deha ketiv: "berocho va'hamichita", "veet achamo"!
9. אָמְרִי לָךְ רַבָּנַן: ״אֶת״ פַּסְקֵיהּ קְרָא. amri lakh rabanan: "et" paskéh kera.
10. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי – ״וְאֶת״ עָרְבֵיהּ קְרָא. וְרַבָּנַן אָמְרִי לָךְ: לָא לִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא לָא וָיו וְלֹא ״אֶת״. verabi chimon ben yo'ha – "veet" arvéh kera. verabanan amri lakh: la likhtov ra'hamana la va velo "et".
11. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אָמַר לָךְ: ״אֶת״ לָא סַגִּיא דְּלָא כְּתַב – לְאַפְסוֹקֵי בֵּין מָמוֹן גָּבוֹהַּ לְמָמוֹן הֶדְיוֹט; הִלְכָּךְ אֲתָא וָיו עָרְבֵיהּ קְרָא. verabi chimon ben yo'ha amar lakh: "et" la sagi dela ketav – leafsoké bén mamon gavoha lemamon hedot; hilkakh ata va arvéh kera.
12. אָמַר רַבִּי אִילְעָא: גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר – נַעֲשָׂה שִׁינּוּי בְּיָדוֹ, וּקְנָאוֹ. טָבַח וּמָכַר – שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר. amar rabi ila: ganav tale venaasa ayil, égel venaasa chor – naasa chinou beyado, ouknao. tava'h oumakhar – chelo hou tové'ha, chelo hou mokhér.
13. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא לְרַבִּי אִילְעָא: גָּנַב טָלֶה וְנַעֲשָׂה אַיִל, עֵגֶל וְנַעֲשָׂה שׁוֹר – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, כְּעֵין שֶׁגָּנַב. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קַנְיֵיהּ בְּשִׁינּוּי, אַמַּאי מְשַׁלֵּם? שֶׁלּוֹ הוּא טוֹבֵחַ, שֶׁלּוֹ הוּא מוֹכֵר! étivéh rabi 'hanina lerabi ila: ganav tale venaasa ayil, égel venaasa chor – mechalém tachloumé khefel vetachloumé arbaa va'hamicha, keén cheganav. vei salka datakh kanyéh bechinou, ama mechalém? chelo hou tové'ha, chelo hou mokhér!
14. אֲמַר לֵיהּ: וְאֶלָּא מַאי, שִׁינּוּי לָא קָנֵי? אַמַּאי מְשַׁלֵּם כְּעֵין שֶׁגָּנַב? לְשַׁלֵּם כִּי הַשְׁתָּא! amar léh: veela ma, chinou la kané? ama mechalém keén cheganav? lechalém ki hachta!
15. אֲמַר לֵיהּ: כִּי הַשְׁתָּא הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא מְשַׁלֵּם – מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: ״תּוֹרָא גְּנַבִי מִמָּךְ?״ ״דִּיכְרָא גְּנַבִי מִמְּךָ?״ אֲמַר לֵיהּ: רַחֲמָנָא נַיצְּלַן מֵהַאי דַּעְתָּא! אֲמַר לֵיהּ: אַדְּרַבָּה, רַחֲמָנָא נַיצְּלַן מִדַּעְתָּא דִּידָךְ! amar léh: ki hachta haynou tama dela mechalém – michoum daamar léh: "tora genavi mimakh?" "dikhra genavi mimekha?" amar léh: ra'hamana natselan méha data! amar léh: aderaba, ra'hamana natselan midata didakh!
16. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: וְנִיקְנִינְהוּ בְּשִׁינּוּי הַשֵּׁם! matkéf lah rabi zéra: venikninou bechinou hachém!
17. אָמַר רָבָא: שׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי ״שׁוֹר״, אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי ״אַיִל״. שׁוֹר בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי ״שׁוֹר״ – דִּכְתִיב: ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד״. amar rava: chor ben yomo karou "chor", ayil ben yomo karou "ayil". chor ben yomo karou "chor" – dikhtiv: "chor o khesev o éz ki yivaléd".
18. אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי ״אַיִל״ – דִּכְתִיב: ״וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי״ – אֵילִים הוּא דְּלָא אֲכַל, כְּבָשִׂים אֲכַל?! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אַיִל בֶּן יוֹמוֹ ״קָרוּי״ אַיִל? ayil ben yomo karou "ayil" – dikhtiv: "veélé tsonkha lo akhalti" – élim hou dela akhal, kevasim akhal?! ela la chema minah ayil ben yomo "karou" ayil?
19. מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָא מַנִּי – בֵּית שַׁמַּאי הִיא, דְּאָמְרִי: שִׁינּוּי בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד(ת), וְלָא קָנֵי. mikol makom kachya! amar rav chéchet: ha mani – bét chama hi, deamri: chinou bimkomo oméd(t), vela kané.
20. דְּתַנְיָא: נָתַן לָהּ בְּאֶתְנַנָּהּ חִיטִּין וַעֲשָׂאָן סוֹלֶת, זֵיתִים וַעֲשָׂאָן שֶׁמֶן, עֲנָבִים וַעֲשָׂאָן יַיִן; תָּנֵי חֲדָא אָסוּר, וְתָנֵי חֲדָא מוּתָּר. וְאָמַר רַב יוֹסֵף, תָּנֵי גּוּרְיוֹן דְּמֵאַסְפּוֹרַק: בֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִין, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. detanya: natan lah beetnanah 'hitin vaasaan solet, zétim vaasaan chemen, anavim vaasaan yayin; tané 'hada asour, vetané 'hada moutar. veamar rav yoséf, tané gouron deméasporak: bét chama osrin, ouvét hilél matirin.
21. מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי? דִּכְתִיב: ״גַּם״ – לְרַבּוֹת שִׁינּוּיֵיהֶם. וּבֵית הִלֵּל – ״הֵם״ וְלֹא שִׁינּוּיֵיהֶם. ma tama devét chama? dikhtiv: "gam" – lerabot chinouyéhem. ouvét hilél – "hém" velo chinouyéhem.
22. וּבֵית שַׁמַּאי – הָהוּא ouvét chama – haou

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bava Kamma
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)