Talmud Bava Kamma, Chapitre 4 (ד) · Daf 33b à 46b

Daf 33b

1. כֵּיוָן דִּמְשַׁעְבַּד לֵיהּ לְנִיזָּק – לָאו כֹּל כְּמִינֵּיהּ? אֲמַר לֵיהּ: אֵינוֹ מָכוּר. kévan dimchabad léh lenizak – la kol keminéh? amar léh: éno makhour.
2. וְהָתַנְיָא: מְכָרוֹ – מָכוּר! חוֹזֵר וְגוֹבֵהוּ. וְכִי מֵאַחַר שֶׁחוֹזֵר וְגוֹבֵהוּ, לָמָּה מָכוּר? לְרִידְיָא. vehatanya: mekharo – makhour! 'hozér vegovéou. vekhi méa'har che'hozér vegovéou, lama makhour? leridya.
3. שְׁמַע מִינַּהּ: לֹוֶה וּמוֹכֵר מִטַּלְטְלִין – בֵּית דִּין גּוֹבִין לוֹ מֵהֶם? שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְמַאן דַּעֲשָׂאוֹ אַפּוֹתֵיקֵי דָּמֵי. chema minah: love oumokhér mitaltelin – bét din govin lo méhem? chané hatam, dikhman daasao apotéké damé.
4. וְהָאָמַר רָבָא: עָשָׂה עַבְדּוֹ אַפּוֹתֵיקֵי, וּמְכָרוֹ – בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה הֵימֶנּוּ. שׁוֹרוֹ אַפּוֹתֵיקֵי וּמְכָרוֹ – אֵין בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה הֵימֶנּוּ! vehaamar rava: asa avdo apotéké, oumkharo – baal 'hov gove hémenou. choro apotéké oumkharo – én baal 'hov gove hémenou!
5. עֶבֶד מַאי טַעְמָא – מִשּׁוּם דְּאִית לֵיהּ קָלָא; הַאי נָמֵי, כֵּיוָן דִּנְגַח – קָלָא אִית לֵיהּ, דְּ״תוֹרָא נַגְחָנָא״ קָרוּ לֵיהּ. eved ma tama – michoum deit léh kala; ha namé, kévan dinga'h – kala it léh, de"tora nag'hana" karou léh.
6. תָּנֵי רַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעְרְבָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ: מְכָרוֹ – אֵין מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ – מוּקְדָּשׁ. tané rav ta'hlifa bar mareva kaméh derabi avaou: mekharo – én makhour, hikdicho – moukdach.
7. מְכָרוֹ מַאן? אִילֵימָא מַזִּיק, ״מְכָרוֹ אֵין מָכוּר״ מַנִּי – רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: הוּחְלַט הַשּׁוֹר; וְ״הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ״ – אֲתָאן לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: יוּשַׁם הַשּׁוֹר בְּבֵית דִּין! mekharo man? iléma mazik, "mekharo én makhour" mani – rabi akiva hi, deamar: hou'hlat hachor; ve"hikdicho moukdach" – atan lerabi yichmaél, deamar: youcham hachor bevét din!
8. אֶלָּא נִיזָּק? ״מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר״ מַנִּי – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, ״הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ״ אֲתָאן לְרַבִּי עֲקִיבָא! ela nizak? "mekharo éno makhour" mani – rabi yichmaél, "hikdicho moukdach" atan lerabi akiva!
9. לְעוֹלָם מַזִּיק, וְדִבְרֵי הַכֹּל; ״מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר״ – אֲפִילּוּ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּהָא מְשַׁעְבְּדָא לֵיהּ לְנִיזָּק. leolam mazik, vedivré hakol; "mekharo éno makhour" – afilou lerabi yichmaél, deha mechabeda léh lenizak.
10. ״הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ״ – אֲפִילּוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא, מִשּׁוּם דְּרַבִּי אֲבָהוּ; דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הֶקְדֵּשׁ יוֹצֵא בְּלֹא פִּדְיוֹן. "hikdicho moukdach" – afilou lerabi akiva, michoum derabi avaou; deamar rabi avaou: gezéra chema yomrou hekdéch yotsé belo pidon.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר תָּם שֶׁהִזִּיק; עַד שֶׁלֹּא עָמַד בַּדִּין – מְכָרוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ וּנְתָנוֹ בְּמַתָּנָה – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי. מִשֶּׁעָמַד בַּדִּין – מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ אֵינוֹ מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ וּנְתָנוֹ בְּמַתָּנָה – לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. tanou rabanan: chor tam chehizik; ad chelo amad badin – mekharo makhour, hikdicho moukdach, che'hato ountano bematana – ma cheasa asou. micheamad badin – mekharo éno makhour, hikdicho éno moukdach, che'hato ountano bematana – lo asa velo kheloum.
12. קָדְמוּ בַּעֲלֵי חוֹבוֹת (וְהִגְבִּיהוֹ) [וְגָבוּהוּ]; בֵּין חָב עַד שֶׁלֹּא הִזִּיק, בֵּין הִזִּיק עַד שֶׁלֹּא חָב – לֹא עָשׂוּ וְלֹא כְּלוּם, לְפִי שֶׁאֵין מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ. kadmou baalé 'hovot (vehigbio) [vegavouou]; bén 'hav ad chelo hizik, bén hizik ad chelo 'hav – lo asou velo keloum, lefi cheén michtalém ela migoufo.
13. מוּעָד שֶׁהִזִּיק – בֵּין שֶׁעָמַד בַּדִּין, בֵּין שֶׁלֹּא עָמַד בַּדִּין; מְכָרוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ וּנְתָנוֹ בְּמַתָּנָה – מָה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי. קָדְמוּ בַּעֲלֵי חוֹבוֹת (וְהִגְבִּיהוּ) [וְגָבוּהוּ]; בֵּין חָב עַד שֶׁלֹּא הִזִּיק, בֵּין הִזִּיק עַד שֶׁלֹּא חָב – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, לְפִי שֶׁאֵין מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא מִן הָעֲלִיָּיה. mouad chehizik – bén cheamad badin, bén chelo amad badin; mekharo makhour, hikdicho moukdach, che'hato ountano bematana – ma cheasa asou. kadmou baalé 'hovot (vehigbiou) [vegavouou]; bén 'hav ad chelo hizik, bén hizik ad chelo 'hav – ma cheasa asou, lefi cheén michtalém ela min haaliya.
14. אָמַר מָר: ״מְכָרוֹ מָכוּר״ – לְרִדְיָא. amar mar: "mekharo makhour" – leridya.
15. ״הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ״ – מִשּׁוּם דְּרַבִּי אֲבָהוּ. "hikdicho moukdach" – michoum derabi avaou.
16. ״שְׁחָטוֹ וּנְתָנוֹ בְּמַתָּנָה, מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי״; בִּשְׁלָמָא נְתָנוֹ בְּמַתָּנָה, מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי – לְרִדְיָא; אֶלָּא שְׁחָטוֹ – לֵיתֵי וְלִשְׁתַּלַּם מִבִּשְׂרֵיהּ! "che'hato ountano bematana, ma cheasa asou"; bichlama netano bematana, ma cheasa asou – leridya; ela che'hato – lété velichtalam mibisréh!
17. דְּתַנְיָא: ״חַי״ – אֵין לִי אֶלָּא חַי, שְׁחָטוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר״ מִכׇּל מָקוֹם. detanya: "'ha" – én li ela 'ha, che'hato minayin? talmoud lomar: "oumakhrou et hachor" mikol makom.
18. אָמַר רַב שֵׁיזְבִי: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לִפְחַת שְׁחִיטָה. amar rav chézvi: lo nitsrekha ela lif'hat che'hita.
19. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: זֹאת אוֹמֶרֶת, הַמַּזִּיק שִׁעְבּוּדוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ – פָּטוּר. amar rav houna beréh derav yeochoua: zot omeret, hamazik chiboudo chel 'havéro – patour.
20. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, הָתָם הוּא דְּאָמַר לֵיהּ: לָא חַסַּרְתָּיךְ וְלָא מִידֵּי – דְּאָמַר לֵיהּ: זִיקָא בְּעָלְמָא הוּא דִּשְׁקַלִי מִינָּךְ; אֲבָל בְּעָלְמָא לִיחַיַּיב; קָא מַשְׁמַע לַן. pechita! maou detéma, hatam hou deamar léh: la 'hasartakh vela midé – deamar léh: zika bealma hou dichkali minakh; aval bealma li'hayav; ka machma lan.
21. הָא נָמֵי רַבָּה אַמְרַהּ – דְּאָמַר רַבָּה: הַשּׂוֹרֵף שְׁטָרוֹתָיו שֶׁל חֲבֵירוֹ – פָּטוּר! ha namé raba amrah – deamar raba: hasoréf chetarota chel 'havéro – patour!
22. מַהוּ דְּתֵימָא, הָתָם הוּא דְּאָמַר לֵיהּ: נְיָירָא בְּעָלְמָא קְלַאי מִינָּךְ; אֲבָל הֵיכָא דְּחָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, לִיחַיַּיב; קָא מַשְׁמַע לַן – דְּהָא הָכָא כְּמַאן דְּחָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת דָּמֵי, וְקָאָמַר: מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי. maou detéma, hatam hou deamar léh: neyara bealma kela minakh; aval hékha de'hafar bah borot chi'hin oumarot, li'hayav; ka machma lan – deha hakha keman de'hafar bah borot chi'hin oumarot damé, vekaamar: ma cheasa asou.
23. קָדְמוּ בַּעֲלֵי חוֹבוֹת (וְהִגְבִּיהוּ) [וְגָבוּהוּ]; בֵּין חָב עַד שֶׁלֹּא הִזִּיק, בֵּין הִזִּיק עַד שֶׁלֹּא חָב – לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם, לְפִי שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ. kadmou baalé 'hovot (vehigbiou) [vegavouou]; bén 'hav ad chelo hizik, bén hizik ad chelo 'hav – lo asa velo kheloum, lefi cheén mechalém ela migoufo.
24. בִּשְׁלָמָא הִזִּיק עַד שֶׁלֹּא חָב – נִיזָּקִין קָדְמוּ. אֲבָל חָב עַד שֶׁלֹּא הִזִּיק – בַּעַל חוֹב קְדֵים! bichlama hizik ad chelo 'hav – nizakin kadmou. aval 'hav ad chelo hizik – baal 'hov kedém!

Daf 34a

1. וַאֲפִילּוּ הִזִּיק עַד שֶׁלֹּא חָב – בַּעַל חוֹב קְדֵים! שְׁמַע מִינַּהּ, בַּעַל חוֹב מְאוּחָר שֶׁקָּדַם וְגָבָה – מַה שֶּׁגָּבָה לֹא גָּבָה?! vaafilou hizik ad chelo 'hav – baal 'hov kedém! chema minah, baal 'hov meou'har chekadam vegava – ma chegava lo gava?!
2. לָא, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: מַה שֶּׁגָּבָה גָּבָה; וְשָׁאנֵי הָתָם, דַּאֲמַר לֵיהּ: אִילּוּ גַּבָּךְ הֲוָה – לָא מִינָּךְ (הֲוָה) גְּבַי לֵיהּ? דְּהַאי תּוֹרָא דְּאַזְּקַן, מִינֵּיהּ מִשְׁתַּלֵּמְנָא. la, leolam éma lakh: ma chegava gava; vechané hatam, daamar léh: ilou gabakh hava – la minakh (hava) geva léh? deha tora deazekan, minéh michtalémna.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְחָבַל בּוֹ בַּחֲמִשִּׁים זוּז, וְשָׁבַח וְעָמַד עַל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז – שֶׁאִלְמָלֵא לֹא הִזִּיקוֹ הָיָה עוֹמֵד עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת זוּז; נוֹתֵן כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק. tanou rabanan: chor chave matayim chenaga'h chor chave matayim, ve'haval bo ba'hamichim zouz, vechava'h veamad al arba méot zouz – cheilmalé lo hiziko haya oméd al chemone méot zouz; notén kichat hanezek.
4. כָּחַשׁ – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. ka'hach – kichat haamada badin.
5. שָׁבַח מַזִּיק – נוֹתֵן לוֹ כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק. כָּחַשׁ – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. chava'h mazik – notén lo kichat hanezek. ka'hach – kichat haamada badin.
6. אָמַר מָר: שָׁבַח מַזִּיק – נוֹתֵן כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק. מַנִּי – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּאָמַר: בַּעַל חוֹב הוּא, וְזוּזֵי הוּא דְּמַסֵּיק לֵיהּ; amar mar: chava'h mazik – notén kichat hanezek. mani – rabi yichmaél hi, deamar: baal 'hov hou, vezouzé hou demasék léh;
7. אֵימָא סֵיפָא: כָּחַשׁ – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. אֲתָאן לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: שׁוּתָּפֵי נִינְהוּ! רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא?! éma séfa: ka'hach – kichat haamada badin. atan lerabi akiva, deamar: choutafé ninou! récha rabi yichmaél veséfa rabi akiva?!
8. לָא, כּוּלַּהּ רַבִּי עֲקִיבָא הִיא; וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁפִּיטְּמוֹ. la, koulah rabi akiva hi; vehakha bema askinan – kechepitemo.
9. אִי כְּשֶׁפִּיטְּמוֹ, אֵימָא רֵישָׁא: שָׁבַח וְעָמַד עַל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז – נוֹתֵן לוֹ כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק. אִי כְּשֶׁפִּיטְּמו,ֹ צְרִיכָא לְמֵימַר?! i kechepitemo, éma récha: chava'h veamad al arba méot zouz – notén lo kichat hanezek. i kechepitem,ֹ tserikha lemémar?!
10. אָמַר רַב פָּפָּא: רֵישָׁא – מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בֵּין דְּפַטְּמַהּ פַּטּוֹמֵי בֵּין דִּשְׁבַחָא מִמֵּילָא, וְאִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּהֵיכָא דִּשְׁבַחָא מִמֵּילָא – נוֹתֵן לוֹ כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק. סֵיפָא – לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אֶלָּא כְּשֶׁפִּטְּמוֹ. amar rav papa: récha – machka'hate lah bén defatemah patomé bén dichva'ha miméla, veitsterikh leachmoinan dehékha dichva'ha miméla – notén lo kichat hanezek. séfa – la machka'hate lah ela kechepitemo.
11. כָּחַשׁ – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. כָּחַשׁ מֵחֲמַת מַאי? אִילֵימָא דְּכָחֲשָׁה מֵחֲמַת מְלָאכָה, לֵימָא לֵיהּ: אַתְּ מַכְחֲשַׁתְּ, וַאֲנָא יָהֵיבְנָא?! ka'hach – kichat haamada badin. ka'hach mé'hamat ma? iléma dekha'hacha mé'hamat melakha, léma léh: ate makh'hachate, vaana yahévna?!
12. אָמַר רַב אָשֵׁי: דִּכְחַשׁ מֵחֲמַת מַכָּה, דַּאֲמַר לֵיהּ: קַרְנָא דְּתוֹרָךְ קְבִירָא בֵּיהּ. amar rav aché: dikh'hach mé'hamat maka, daamar léh: karna detorakh kevira béh.
13. מַתְנִי׳ שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵילָה יָפָה כְּלוּם – אָמַר רַבִּי מֵאִיר, עַל זֶה נֶאֱמַר: ״וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ״. matni' chor chave matayim chenaga'h chor chave matayim, veén hanevéla yafa keloum – amar rabi méir, al ze neemar: "oumakhrou et hachor ha'ha ve'hatsou et kaspo".
14. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: וְכֵן הֲלָכָה; קִיַּימְתָּ ״וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ״, וְלֹא קִיַּימְתָּ ״וְגַם הַמֵּת יֶחֱצוּן״! וְאֵיזֶה? זֶה שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵילָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז; שֶׁזֶּה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת. amar lo rabi yeouda: vekhén halakha; kiyamta "oumakhrou et hachor ha'ha ve'hatsou et kaspo", velo kiyamta "vegam hamét ye'hetsoun"! veéze? ze chor chave matayim chenaga'h chor chave matayim, vehanevéla yafa 'hamichim zouz; cheze notél 'hatsi ha'ha va'hatsi hamét, veze notél 'hatsi ha'ha va'hatsi hamét.
15. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵילָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז – זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶהוּ שׁוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. gema' tanou rabanan: chor chave matayim chenaga'h chor chave matayim, vehanevéla yafa 'hamichim zouz – ze notél 'hatsi ha'ha va'hatsi hamét, veze notél 'hatsi ha'ha va'hatsi hamét, vezeou chor haamour batora; divré rabi yeouda.
16. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין זֶהוּ שׁוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, אֶלָּא שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵילָה יָפָה כְּלוּם, עַל זֶה נֶאֱמַר: ״וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ״. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן״? פְּחָת שֶׁפְּחָתַתּוּ מִיתָה – מַחֲצִין בַּחַי. rabi méir omér: én zeou chor haamour batora, ela chor chave matayim chenaga'h lechor chave matayim, veén hanevéla yafa keloum, al ze neemar: "oumakhrou et hachor ha'ha ve'hatsou et kaspo". ela ma ani mekayém "vegam et hamét ye'hetsoun"? pe'hat chepe'hatatou mita – ma'hatsin ba'ha.
17. מִכְּדֵי בֵּין רַבִּי מֵאִיר בֵּין רַבִּי יְהוּדָה – הַאי מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה שָׁקֵיל, וְהַאי מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה שָׁקֵיל; מַאי בֵּינַיְיהוּ? mikedé bén rabi méir bén rabi yeouda – ha méa veesrim va'hamicha chakél, veha méa veesrim va'hamicha chakél; ma bénayou?
18. אָמַר רָבָא: פְּחַת נְבֵילָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: פְּחַת נְבֵילָה – דְּנִיזָּק הָוֵי, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: פְּחַת נְבֵילָה – דְּמַזִּיק הָוֵי פַּלְגָא. amar rava: pe'hat nevéla ika bénayou. rabi méir savar: pe'hat nevéla – denizak havé, verabi yeouda savar: pe'hat nevéla – demazik havé palga.
19. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִם כֵּן, מָצִינוּ לְרַבִּי יְהוּדָה amar léh abayé: im kén, matsinou lerabi yeouda

Daf 34b

1. תָּם חָמוּר מִמּוּעָד! tam 'hamour mimouad!
2. וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי – כְּדִתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּם חַיָּיב, וּמוּעָד פָּטוּר; אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה – לְעִנְיַן שְׁמִירָה, דִּכְתִיבִי קְרָאֵי; לְעִנְיַן תַּשְׁלוּמִין מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ?! vekhi téma hakhi namé – keditnan, rabi yeouda omér: tam 'hayav, oumouad patour; émar dechamate léh lerabi yeouda – leinyan chemira, dikhtivi keraé; leinyan tachloumin mi chamate léh?!
3. וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָכוֹל שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה חָמֵשׁ סְלָעִים, וְהַנְּבֵילָה יָפָה סֶלַע – זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת? vehatanya, rabi yeouda omér: yakhol chor chave mane chenaga'h chor chave 'haméch selaim, vehanevéla yafa sela – ze notél 'hatsi ha'ha va'hatsi hamét, veze notél 'hatsi ha'ha va'hatsi hamét?
4. אָמַרְתָּ: וְכִי מוּעָד לָמָּה יוֹצֵא – לְהַחְמִיר עָלָיו אוֹ לְהָקֵל עָלָיו? הֱוֵי אוֹמֵר לְהַחְמִיר עָלָיו; וּמָה מוּעָד אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מַה שֶּׁהִזִּיק, תָּם הַקַּל לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? amarta: vekhi mouad lama yotsé – leha'hmir ala o lehakél ala? hevé omér leha'hmir ala; ouma mouad éno mechalém ela ma chehizik, tam hakal lo kol chekén?
5. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁבַח נְבֵילָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּמָר סָבַר: דְּנִיזָּק הָוֵי, וּמָר סָבַר: פַּלְגָא. ela amar rabi yo'hanan: cheva'h nevéla ika bénayou, demar savar: denizak havé, oumar savar: palga.
6. וְהַיְינוּ דְּקָא קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה – הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ חָס רַחֲמָנָא עִילָּוֵיהּ דְּמַזִּיק, דְּשָׁקֵיל בִּשְׁבָחָא; יָכוֹל שׁוֹר שָׁוֶה חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה, וְהַנְּבֵילָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז – זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת? vehaynou deka kachya léh lerabi yeouda – hachta deamrate 'has ra'hamana ilavéh demazik, dechakél bichva'ha; yakhol chor chave 'haméch selaim chenaga'h chor chave mane, vehanevéla yafa 'hamichim zouz – ze notél 'hatsi ha'ha va'hatsi hamét, veze notél 'hatsi ha'ha va'hatsi hamét?
7. אָמַרְתָּ: הֵיכָן מָצִינוּ מַזִּיק נִשְׂכָּר, שֶׁזֶּה נִשְׂכָּר? וְאוֹמֵר: ״שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״ – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין, וְאֵין בְּעָלִים נוֹטְלִין. amarta: hékhan matsinou mazik niskar, cheze niskar? veomér: "chalém yechalém" – bealim mechalemin, veén bealim notlin.
8. מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִיכָּא פְּסֵידָא לְנִיזָּק; אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא פְּסֵידָא לְנִיזָּק – כְּגוֹן שׁוֹר שָׁוֶה חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה חָמֵשׁ סְלָעִים, וְהַנְּבֵילָה יָפָה שְׁלֹשִׁים זוּז – שָׁקֵיל נָמֵי מַזִּיק בִּשְׁבָחָא; ma "veomér"? vekhi téma: hané milé hékha deika peséda lenizak; aval hékha deléka peséda lenizak – kegon chor chave 'haméch selaim chenaga'h chor chave 'haméch selaim, vehanevéla yafa chelochim zouz – chakél namé mazik bichva'ha;
9. וְאוֹמֵר: ״שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״ – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין, וְאֵין בְּעָלִים נוֹטְלִין. veomér: "chalém yechalém" – bealim mechalemin, veén bealim notlin.
10. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר תַּחְלִיפָא לְרָבָא: אִם כֵּן, מָצִינוּ לְרַבִּי יְהוּדָה תָּם מְשַׁלֵּם יוֹתֵר מֵחֲצִי נֶזֶק, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ״! amar léh rav a'ha bar ta'hlifa lerava: im kén, matsinou lerabi yeouda tam mechalém yotér mé'hatsi nezek, vehatora amra: "oumakhrou et hachor ha'ha ve'hatsou et kaspo"!
11. אִית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה: פְּחָת שֶׁפָּחֲתָה מִיתָה – מַחֲצִין בַּחַי. it léh lerabi yeouda: pe'hat chepa'hata mita – ma'hatsin ba'ha.
12. מְנָא לֵיהּ? מִ״וְּגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן״?! וְהָא אַפְּקֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה לְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת! mena léh? mi"ougam et hamét ye'hetsoun"?! veha apekéh rabi yeouda leze notél 'hatsi ha'ha va'hatsi hamét, veze notél 'hatsi ha'ha va'hatsi hamét!
13. אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא: ״וְאֶת הַמֵּת״! מַאי ״וְגַם״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. im kén, nikhtov kera: "veet hamét"! ma "vegam"? chema minah tarté.
14. מַתְנִי׳ יֵשׁ חַיָּיב עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ וּפָטוּר עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ, פָּטוּר עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ וְחַיָּיב עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ. matni' yéch 'hayav al maasé choro oufatour al maasé atsmo, patour al maasé choro ve'hayav al maasé atsmo.
15. כֵּיצַד? שׁוֹרוֹ שֶׁבִּיֵּישׁ – פָּטוּר, וְהוּא שֶׁבִּיֵּישׁ – חַיָּיב. שׁוֹרוֹ שֶׁסִּימֵּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ – פָּטוּר, וְהוּא שֶׁסִּימֵּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ – חַיָּיב. kétsad? choro chebiyéch – patour, veou chebiyéch – 'hayav. choro chesimé et én avdo vehipil et chino – patour, veou chesimé et én avdo vehipil et chino – 'hayav.
16. שׁוֹרוֹ שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ – חַיָּיב, וְהוּא שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וְאִמּוֹ – פָּטוּר. שׁוֹרוֹ שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת – חַיָּיב, וְהוּא שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת – פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ. choro che'haval beavi ouvimo – 'hayav, veou che'haval beavi veimo – patour. choro chehidlik et hagadich bechabat – 'hayav, veou chehidlik et hagadich bechabat – patour, mipené cheou mit'hayév benafcho.
17. גְּמָ׳ תָּנֵי רַבִּי אֲבָהוּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמְקַלְקְלִין פְּטוּרִין, חוּץ מֵחוֹבֵל וּמַבְעִיר. אֲמַר לֵיהּ: פּוֹק תָּנֵי לְבָרָא! חוֹבֵל וּמַבְעִיר אֵינָהּ מִשְׁנָה. וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר מִשְׁנָה; חוֹבֵל – בְּצָרִיךְ לְכַלְבּוֹ, מַבְעִיר – בְּצָרִיךְ לְאֶפְרוֹ. gema' tané rabi avaou kaméh derabi yo'hanan: kol hamkalkelin petourin, 'houts mé'hovél oumavir. amar léh: pok tané levara! 'hovél oumavir énah michna. veim timtsé lomar michna; 'hovél – betsarikh lekhalbo, mavir – betsarikh leefro.
18. תְּנַן: שׁוֹרוֹ שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת – חַיָּיב, וְהוּא שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת – פָּטוּר. וְקָתָנֵי הוּא דּוּמְיָא דְשׁוֹרוֹ – מָה שׁוֹרוֹ דְּלָא קָבָעֵי לֵיהּ, tenan: choro chehidlik et hagadich bechabat – 'hayav, veou chehidlik et hagadich bechabat – patour. vekatané hou doumya dechoro – ma choro dela kavaé léh,

Daf 35a

1. אַף הוּא נָמֵי דְּלָא קָבָעֵי לֵיהּ; וְקָתָנֵי: פָּטוּר – מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ! af hou namé dela kavaé léh; vekatané: patour – mipené cheou nidon benafcho!
2. לֹא; שׁוֹרוֹ דּוּמְיָא דִידֵיהּ – מָה הוּא דְּקָבָעֵי לֵיהּ, אַף שׁוֹרוֹ דְּקָבָעֵי לֵיהּ. lo; choro doumya didéh – ma hou dekavaé léh, af choro dekavaé léh.
3. שׁוֹרוֹ הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אֲמַר לֵיהּ רַב אַוְיָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּשׁוֹר פִּקֵּחַ שֶׁעָלְתָה לוֹ נְשִׁיכָה בְּגַבּוֹ, וְקָא בָּעֵי לְמִקְלְיֵיהּ וְאִיגַּנְדַּר בְּקִוטְמָא. choro hékhi machka'hate lah? amar léh rav avya: hakha bema askinan – bechor piké'ha chealta lo nechikha begabo, veka baé lemikleyéh veigandar bekitma.
4. וּמְנָא יָדְעִינַן? דִּלְבָתַר דְּקַלְיֵיהּ קָמִגַּנְדַּר בְּקִוטְמָא. oumna yadinan? dilvatar dekalyéh kamigandar bekitma.
5. וּמִי אִיכָּא כִּי הַאי גַוְונָא? אִין; דְּהָהוּא תּוֹרָא דַּהֲוָה בֵּי רַב פָּפָּא דַּהֲוָה כָּיְבִין לֵיהּ חִינְכֵיהּ, עָיֵיל וּפַתְקֵיהּ לְנָזְיָיתָא, וְשָׁתֵי שִׁיכְרָא וְאִיתַּסִּי. oumi ika ki ha gavna? in; dehaou tora dahava bé rav papa dahava kayvin léh 'hinkhéh, ayél oufatkéh lenazyata, vechaté chikhra veitasi.
6. אֲמַרוּ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא: מִי מָצֵית אָמְרַתְּ שׁוֹרוֹ דּוּמְיָא דִידֵיהּ?! וְהָא קָתָנֵי: שׁוֹרוֹ שֶׁבִּיֵּישׁ – פָּטוּר, וְהוּא שֶׁבִּיֵּישׁ – חַיָּיב. שׁוֹרוֹ דּוּמְיָא דִידֵיהּ נִתְכַּוֵּון לְבַיֵּישׁ – הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? amarou rabanan kaméh derav papa: mi matsét amrate choro doumya didéh?! veha katané: choro chebiyéch – patour, veou chebiyéch – 'hayav. choro doumya didéh nitkavén levayéch – hékhi machka'hate lah?
7. כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְהַזִּיק. דְּאָמַר מָר: נִתְכַּוֵּון לְהַזִּיק – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון לְבַיֵּישׁ. kegon chenitkavén lehazik. deamar mar: nitkavén lehazik – af al pi chelo nitkavén levayéch.
8. רָבָא אָמַר: מַתְנִיתִין בְּשׁוֹגֵג, rava amar: matnitin bechogég,
9. וְכִדְתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה – דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: מַכֵּה אָדָם וּמַכֵּה בְּהֵמָה; vekhidtana devé 'hizkiya – detana devé 'hizkiya: maké adam oumaké behéma;
10. מָה מַכֵּה בְּהֵמָה – לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד, בֵּין מִתְכַּוֵּון לְשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּון, בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּיה, לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן; אַף מַכֵּה אָדָם – לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, בֵּין מִתְכַּוֵּון לְשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּון, בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּיה, לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן. ma maké behéma – lo 'hilakta bah bén chogég bén mézid, bén mitkavén lecheén mitkavén, bén derekh yerida lederekh aliya, lefotro mamon ela le'hayevo mamon; af maké adam – lo ta'hlok bo bén chogég lemézid, bén mitkavén lecheén mitkavén, bén derekh yerida lederekh aliya, le'hayevo mamon ela lefotro mamon.
11. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא: מִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לַהּ בְּשׁוֹגֵג? וְהָא ״מִפְּנֵי שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ״ קָתָנֵי! amarou léh rabanan lerava: mi matsét mokmate lah bechogég? veha "mipené chenidon benafcho" katané!
12. הָכִי קָאָמַר: כֵּיוָן דִּבְמֵזִיד נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ, וְהֵיכִי דָּמֵי – דְּקָא בָּעֵי לְאֶפְרוֹ; הַשְׁתָּא בְּשׁוֹגֵג – פָּטוּר. hakhi kaamar: kévan divmézid nidon benafcho, vehékhi damé – deka baé leefro; hachta bechogég – patour.
13. מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר שׁוֹר אַחֵר, וְהוּזַּק; זֶה אוֹמֵר: ״שׁוֹרְךָ הִזִּיק״, וְזֶה אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא בְּסֶלַע לָקָה״ – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. matni' chor chehaya rodéf a'har chor a'hér, veouzak; ze omér: "chorkha hizik", veze omér: "lo khi, ela besela laka" – hamotsi mé'havéro ala haraya.
14. הָיוּ שְׁנַיִם רוֹדְפִים אַחַר אֶחָד, זֶה אוֹמֵר: ״שׁוֹרְךָ הִזִּיק״, וְזֶה אוֹמֵר: ״שׁוֹרְךָ הִזִּיק״ – haou chenayim rodfim a'har e'had, ze omér: "chorkha hizik", veze omér: "chorkha hizik" –

Daf 35b

1. שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים. אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁל אִישׁ אֶחָד – שְׁנֵיהֶם חַיָּיבִים. chenéhem petourim. im haou chenéhem chel ich e'had – chenéhem 'hayavim.
2. הָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּיזָּק אוֹמֵר: ״גָּדוֹל הִזִּיק״, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן הִזִּיק״; אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּיזָּק אוֹמֵר: ״מוּעָד הִזִּיק״, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא תָּם הִזִּיק״ – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. haya e'had gadol vee'had katan, hanizak omér: "gadol hizik", vehamazik omér: "lo khi, ela katan hizik"; e'had tam vee'had mouad, hanizak omér: "mouad hizik", vehamazik omér: "lo khi, ela tam hizik" – hamotsi mé'havéro ala haraya.
3. הָיוּ הַנִּיזָּקִין שְׁנַיִם – אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, וְהַמַּזִּיקִין שְׁנַיִם – אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן; הַנִּיזָּק אוֹמֵר: ״גָּדוֹל הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל, וְקָטָן אֶת הַקָּטָן״, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן אֶת הַגָּדוֹל, וְגָדוֹל אֶת הַקָּטָן״; אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּיזָּק אוֹמֵר: ״מוּעָד הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל, וְתָם אֶת הַקָּטָן״, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא תָּם אֶת הַגָּדוֹל, וּמוּעָד אֶת הַקָּטָן״ – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. haou hanizakin chenayim – e'had gadol vee'had katan, vehamazikin chenayim – e'had gadol vee'had katan; hanizak omér: "gadol hizik et hagadol, vekatan et hakatan", vehamazik omér: "lo khi, ela katan et hagadol, vegadol et hakatan"; e'had tam vee'had mouad, hanizak omér: "mouad hizik et hagadol, vetam et hakatan", vehamazik omér: "lo khi, ela tam et hagadol, oumouad et hakatan" – hamotsi mé'havéro ala haraya.
4. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: [זֹאת אוֹמֶרֶת] חֲלוּקִים עָלָיו חֲבֵירָיו עַל סוֹמְכוֹס, דְּאָמַר: מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק – חוֹלְקִין. gema' amar rabi 'hiya bar aba: [zot omeret] 'haloukim ala 'havéra al somkhos, deamar: mamon hamoutal besafék – 'holkin.
5. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: אָמַר סוֹמְכוֹס אֲפִילּוּ בָּרִי וּבָרִי? אֲמַר לֵיהּ: אִין, אָמַר סוֹמְכוֹס אֲפִילּוּ בָּרִי וּבָרִי. amar léh rabi aba bar memel lerabi 'hiya bar aba: amar somkhos afilou bari ouvari? amar léh: in, amar somkhos afilou bari ouvari.
6. וּמִמַּאי דְּמַתְנִיתִין בְּבָרִי וּבָרִי הוּא? דְּקָתָנֵי: זֶה אוֹמֵר שׁוֹרְךָ הִזִּיק, וְזֶה אוֹמֵר לֹא כִי. oumima dematnitin bevari ouvari hou? dekatané: ze omér chorkha hizik, veze omér lo khi.
7. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: מִדְּרֵישָׁא בָּרִי וּבָרִי – סֵיפָא נָמֵי בָּרִי וּבָרִי; matkéf lah rav papa: miderécha bari ouvari – séfa namé bari ouvari;
8. אֵימָא סֵיפָא: הָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, נִיזָּק אוֹמֵר: ״גָּדוֹל הִזִּיק״, וּמַזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן הִזִּיק״; אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, נִיזָּק אוֹמֵר: ״מוּעָד הִזִּיק״, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא תָּם הִזִּיק״ – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה; éma séfa: haya e'had gadol vee'had katan, nizak omér: "gadol hizik", oumazik omér: "lo khi, ela katan hizik"; e'had tam vee'had mouad, nizak omér: "mouad hizik", vehamazik omér: "lo khi, ela tam hizik" – hamotsi mé'havéro ala haraya;
9. הָא לָא מַיְיתֵי רְאָיָה – שָׁקֵיל כִּדְאָמַר מַזִּיק; נֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה בַּר נָתָן – דְּאָמַר: טְעָנוֹ חִטִּים וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִים – פָּטוּר? ha la mayté reaya – chakél kidamar mazik; néma tihvé teouvta deraba bar natan – deamar: teano 'hitim veoda lo bisorim – patour?
10. אֶלָּא בְּבָרִי וְשֶׁמָּא. ela bevari vechema.
11. דְּקָאָמַר בָּרִי מַאן, דְּקָאָמַר שֶׁמָּא מַאן? אִי נֵימָא דְּקָאָמַר נִיזָּק בָּרִי וְקָאָמַר מַזִּיק שֶׁמָּא, אַכַּתִּי לֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה בַּר נָתָן! dekaamar bari man, dekaamar chema man? i néma dekaamar nizak bari vekaamar mazik chema, akati léma tihvé teouvta deraba bar natan!
12. אֶלָּא דְּקָאָמַר נִיזָּק שֶׁמָּא, וְקָאָמַר מַזִּיק בָּרִי. ela dekaamar nizak chema, vekaamar mazik bari.
13. וּמִדְּסֵיפָא נִיזָּק שֶׁמָּא וּמַזִּיק בָּרִי, רֵישָׁא נָמֵי נִיזָּק שֶׁמָּא וּמַזִּיק בָּרִי; oumideséfa nizak chema oumazik bari, récha namé nizak chema oumazik bari;
14. וְאָמַר סוֹמְכוֹס אֲפִילּוּ בְּהָא – דְּאִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּלָא?! veamar somkhos afilou beha – deitsterikh leachmoinan dela?!
15. לָא; סֵיפָא נִיזָּק שֶׁמָּא וּמַזִּיק בָּרִי, רֵישָׁא נִיזָּק בָּרִי וּמַזִּיק שֶׁמָּא. la; séfa nizak chema oumazik bari, récha nizak bari oumazik chema.
16. וְהָא לָא דָּמְיָא רֵישָׁא לְסֵיפָא! veha la damya récha leséfa!
17. אָמְרִי: בָּרִי וְשֶׁמָּא, שֶׁמָּא וּבָרִי – חַד מִילְּתָא הִיא; בָּרִי וּבָרִי, שֶׁמָּא וּבָרִי – תְּרֵי מִילֵּי נִינְהוּ. amri: bari vechema, chema ouvari – 'had mileta hi; bari ouvari, chema ouvari – teré milé ninou.
18. גּוּפָא – אָמַר רַבָּה בַּר נָתָן: טְעָנוֹ חִטִּין וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִין – פָּטוּר. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: טְעָנוֹ חִטִּין וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִין – פָּטוּר! goufa – amar raba bar natan: teano 'hitin veoda lo bisorin – patour. ma ka machma lan? tenéna: teano 'hitin veoda lo bisorin – patour!
19. אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: פָּטוּר מִדְּמֵי חִטִּין, וְחַיָּיב בִּדְמֵי שְׂעוֹרִין. קָא מַשְׁמַע לַן דְּפָטוּר לִגְמָרֵי. i méhatam, hava aména: patour midemé 'hitin, ve'hayav bidmé seorin. ka machma lan defatour ligmaré.
20. תְּנַן: הָיוּ הַנִּיזָּקִין שְׁנַיִם – אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן וְכוּ׳. הָא לָא מַיְיתֵי רְאָיָה – שָׁקֵיל כִּדְקָאָמַר מַזִּיק; אַמַּאי? חִטִּים וּשְׂעוֹרִים נִינְהוּ! tenan: haou hanizakin chenayim – e'had gadol vee'had katan vekhou'. ha la mayté reaya – chakél kidkaamar mazik; ama? 'hitim ousorim ninou!
21. רָאוּי לִיטּוֹל – וְאֵין לוֹ. raou litol – veén lo.
22. וְהָתַנְיָא: הֲרֵי זֶה מִשְׁתַּלֵּם עַל הַקָּטָן מִן הַגָּדוֹל, וְלַגָּדוֹל מִן הַקָּטָן! vehatanya: haré ze michtalém al hakatan min hagadol, velagadol min hakatan!
23. דִּתְפַס. ditfas.
24. תְּנַן: הָיָה אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, הַנִּיזָּק אוֹמֵר: ״מוּעָד הִזִּיק אֶת הַגָּדוֹל, וְתָם אֶת הַקָּטָן״, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא תָּם אֶת הַגָּדוֹל, וּמוּעָד אֶת הַקָּטָן״ – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. הָא לָא מַיְיתֵי רְאָיָה – שָׁקֵיל כִּדְקָאָמַר מַזִּיק; וְאַמַּאי? חִטִּין וּשְׂעוֹרִין נִינְהוּ! tenan: haya e'had tam vee'had mouad, hanizak omér: "mouad hizik et hagadol, vetam et hakatan", vehamazik omér: "lo khi, ela tam et hagadol, oumouad et hakatan" – hamotsi mé'havéro ala haraya. ha la mayté reaya – chakél kidkaamar mazik; veama? 'hitin ousorin ninou!

Daf 36a

1. רָאוּי לִיטּוֹל, וְאֵין לוֹ. וְהָתַנְיָא: הֲרֵי זֶה מִשְׁתַּלֵּם לַקָּטָן מִן הַמּוּעָד, וְלַגָּדוֹל מִן הַתָּם! דִּתְפַס. raou litol, veén lo. vehatanya: haré ze michtalém lakatan min hamouad, velagadol min hatam! ditfas.
2. הָיוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁל אִישׁ אֶחָד – שְׁנֵיהֶם חַיָּיבִים. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזִיקָא לְרַב אָשֵׁי: שְׁמַע מִינַּהּ, שְׁוָורִים תַּמִּים שֶׁהִזִּיקוּ – רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה, רָצָה מִזֶּה גּוֹבֶה. haou chenéhem chel ich e'had – chenéhem 'hayavim. amar léh rava miparzika lerav aché: chema minah, chevarim tamim chehizikou – ratsa mize gove, ratsa mize gove.
3. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמוּעָדִין. hakha bema askinan – bemouadin.
4. אִי בְּמוּעָדִין, אֵימָא סֵיפָא: הָיָה אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן, הַנִּיזָּק אוֹמֵר: ״גָּדוֹל הִזִּיק״, וְהַמַּזִּיק אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא קָטָן הִזִּיק״ – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. אִי בְּמוּעָדִין, מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינֵּיהּ? סוֹף סוֹף, דְּמֵי תּוֹרָא מְעַלְּיָא בָּעֵי לְשַׁלּוֹמֵי! i bemouadin, éma séfa: haya e'had gadol vee'had katan, hanizak omér: "gadol hizik", vehamazik omér: "lo khi, ela katan hizik" – hamotsi mé'havéro ala haraya. i bemouadin, ma nafka léh minéh? sof sof, demé tora mealeya baé lechalomé!
5. אֲמַר לֵיהּ: סֵיפָא בְּתַמִּין, וְרֵישָׁא בְּמוּעָדִין. amar léh: séfa betamin, verécha bemouadin.
6. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא סָבָא לְרַב אָשֵׁי: אִי בְּמוּעָדִין, ״חַיָּיבִים״?! ״חַיָּיב גַּבְרָא״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! וְתוּ, מַאי ״שְׁנֵיהֶם״? amar léh rav a'ha sava lerav aché: i bemouadin, "'hayavim"?! "'hayav gavra" mibeé léh! vetou, ma "chenéhem"?
7. אֶלָּא לְעוֹלָם בְּתַמִּין; וְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: שׁוּתָּפִין נִינְהוּ; וְטַעְמָא דְּאִיתַנְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ – דְּלָא מָצֵי מְדַחֵי לֵיהּ, אֲבָל לֵיתַנְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ – מָצֵי אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי רְאָיָה דְּהַאי תּוֹרָא אַזְּקָךְ, וַאֲשַׁלֵּם לָךְ. ela leolam betamin; verabi akiva hi, deamar: choutafin ninou; vetama deitanou letarvayou – dela matsé meda'hé léh, aval létanou letarvayou – matsé amar léh: zil ayti reaya deha tora azekakh, vaachalém lakh.
8. הֲדַרַן עֲלָךְ הַמַּנִּיחַ hadaran alakh hamani'ha
9. מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שְׁוָורִים זֶה אַחַר זֶה – יְשַׁלֵּם לָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם, וְאִם יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר – יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו, וְאִם יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר – יַחֲזִיר לְשֶׁלִּפְנֵי פָנָיו, וְהָאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. matni' chor chenaga'h arbaa va'hamicha chevarim ze a'har ze – yechalém laa'haron chebahem, veim yéch bo motar – ya'hazir lechelefana, veim yéch bo motar – ya'hazir lechelifné fana, vehaa'haron a'haron niskar; divré rabi méir.
10. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְּלוּם – זֶה נוֹטֵל מָנֶה, וְזֶה נוֹטֵל מָנֶה. rabi chimon omér: chor chave matayim chenaga'h lechor chave matayim, veén hanevéla yafa keloum – ze notél mane, veze notél mane.
11. חָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר שָׁוֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה; וְשֶׁלְּפָנָיו – זֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז, וְזֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז. 'hazar venaga'h chor a'hér chave matayim – haa'haron notél mane; vechelefana – ze notél 'hamichim zouz, veze notél 'hamichim zouz.
12. חָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר שָׁוֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו חֲמִשִּׁים זוּז, וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים – דִּינַר זָהָב. 'hazar venaga'h chor a'hér chave matayim – haa'haron notél mane, vechelefana 'hamichim zouz, ouchnayim harichonim – dinar zahav.
13. גְּמָ׳ מַתְנִיתִין מַנִּי? דְּלָא כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וּדְלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא! gema' matnitin mani? dela kerabi yichmaél, oudla kerabi akiva!
14. אִי כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר בַּעֲלֵי חוֹבוֹת נִינְהוּ, הַאי ״אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר״?! ״רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן נִשְׂכָּר״ מִבְּעֵי לֵיהּ! אִי כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר תּוֹרָא דְשׁוּתָּפֵי הוּא, הַאי ״יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר – i kerabi yichmaél deamar baalé 'hovot ninou, ha "a'haron a'haron niskar"?! "richon richon niskar" mibeé léh! i kerabi akiva deamar tora dechoutafé hou, ha "yéch bo motar –

Daf 36b

1. יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו״?! ״לְכוּלָּם״ מִבְּעֵי לֵיהּ! ya'hazir lechelefana"?! "lekhoulam" mibeé léh!
2. אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – דְּאָמַר בַּעֲלֵי חוֹבוֹת נִינְהוּ; וּדְקַשְׁיָא לָךְ: ״אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר״?! ״רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן נִשְׂכָּר״ מִבְּעֵי לֵיהּ! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁתְּפָסוֹ נִיזָּק לִגְבּוֹת הֵימֶנּוּ, וְנַעֲשָׂה עָלָיו כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר לִנְזָקִין. amar rava: leolam kerabi yichmaél – deamar baalé 'hovot ninou; oudkachya lakh: "a'haron a'haron niskar"?! "richon richon niskar" mibeé léh! hakha bema askinan – kegon chetefaso nizak ligbot hémenou, venaasa ala kechomér sakhar linzakin.
3. אִי הָכִי, ״יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר – יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו״?! ״יַחֲזִיר לַבְּעָלִים״ מִבְּעֵי לֵיהּ! i hakhi, "yéch bo motar – ya'hazir lechelefana"?! "ya'hazir labealim" mibeé léh!
4. אָמַר רָבִינָא, הָכִי קָתָנֵי: אִם יֵשׁ בּוֹ מוֹתָר בִּנְזָקָיו – יַחֲזִיר לְשֶׁלְּפָנָיו. amar ravina, hakhi katané: im yéch bo motar binzaka – ya'hazir lechelefana.
5. וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשּׁוּם פְּשִׁיעַת שׁוֹמְרִין נָגְעוּ בָּהּ. vekhén ki ata ravin, amar rabi yo'hanan: michoum pechiat chomrin nagou bah.
6. בְּמַאי אוֹקֵימְתַּהּ – כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל; אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְּלוּם – זֶה נוֹטֵל מָנֶה וְזֶה נוֹטֵל מָנֶה. bema okémtah – kerabi yichmaél; i hakhi, éma séfa, rabi chimon omér: chor chave matayim chenaga'h chor chave matayim, veén hanevéla yafa keloum – ze notél mane veze notél mane.
7. חָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר שָׁוֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו – זֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז, וְזֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז. חָזַר וְנָגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז, וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים דִּינַר זָהָב. 'hazar venaga'h chor a'hér chave matayim – haa'haron notél mane, vechelefana – ze notél 'hamichim zouz, veze notél 'hamichim zouz. 'hazar venaga'h chor chave matayim – haa'haron notél mane, vechelefana notél 'hamichim zouz, ouchnayim harichonim dinar zahav.
8. אֲתָאן לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: תּוֹרָא דְשׁוּתָּפֵי הוּא; רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא? atan lerabi akiva, deamar: tora dechoutafé hou; récha rabi yichmaél veséfa rabi akiva?
9. אָמְרִי: אִין, דְּהָא אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, שְׁבוֹק מַתְנִיתִין וְתָא בָּתְרַאי – רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא. amri: in, deha amar léh chemouél lerav yeouda: chinana, chevok matnitin veta batra – récha rabi yichmaél veséfa rabi akiva.
10. אִתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִקְדִּישׁוֹ נִיזָּק אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. itemar namé, amar rabi yo'hanan: hikdicho nizak ika bénayou.
11. תְּנַן הָתָם: הַתּוֹקֵעַ לַחֲבֵירוֹ – נוֹתֵן לוֹ סֶלַע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָנֶה. tenan hatam: hatokéa la'havéro – notén lo sela. rabi yeouda omér michoum rabi yosé hagelili: mane.
12. הָהוּא גַּבְרָא דִּתְקַע לְחַבְרֵיהּ. שַׁלְּחֵיהּ רַב טוֹבִיָּה בַּר מַתְנָה לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף: סֶלַע צוֹרִי תְּנַן, אוֹ סֶלַע מְדִינָה תְּנַן? haou gavra ditka le'havréh. chale'héh rav toviya bar matna lekaméh derav yoséf: sela tsori tenan, o sela medina tenan?
13. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים דִּינַר זָהָב. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ תָּנֵי תַּנָּא סֶלַע מְדִינָה, נִפְלוֹג וְנִתְנֵי עַד תְּרֵיסַר וְסֶלַע! amar léh, tenétouha: ouchnayim harichonim dinar zahav. vei salka datakh tané tana sela medina, niflog venitné ad terésar vesela!
14. אֲמַר לֵיהּ: תַּנָּא כִּי רוֹכְלָא לִיתְנֵי וְלֵיזִיל?! amar léh: tana ki rokhla litné velézil?!
15. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? פַּשְׁטוּהָ מֵהָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל כֶּסֶף הָאָמוּר בַּתּוֹרָה – כֶּסֶף צוֹרִי, וְשֶׁל דִּבְרֵיהֶם – כֶּסֶף מְדִינָה. ma havé alah? pachtouha méha deamar rav yeouda amar rav: kol kesef haamour batora – kesef tsori, vechel divréhem – kesef medina.
16. אֲמַר לֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא: הוֹאִיל וּפַלְגָא דְזוּזָא הוּא – לָא בָּעֵינָא, נִתְּבֵיהּ לַעֲנִיִּים. הֲדַר אֲמַר לֵיהּ: נִתְּבֵיהּ נִיהֲלִי, אֵיזִיל וְאַבְרֵי בֵּיהּ נַפְשַׁאי. amar léh haou gavra: hoil oufalga dezouza hou – la baéna, nitevéh laaniyim. hadar amar léh: nitevéh nihali, ézil veavré béh nafcha.
17. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: כְּבָר זְכוֹ בֵּיהּ עֲנִיִּים. וְאַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא עֲנִיִּים הָכָא, אֲנַן יַד עֲנִיִּים אֲנַן. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: יְתוֹמִים amar léh rav yoséf: kevar zekho béh aniyim. veaf al gav deléka aniyim hakha, anan yad aniyim anan. deamar rav yeouda amar chemouél: yetomim

Daf 37a

1. אֵינָן צְרִיכִין פְּרוֹזְבּוּל. énan tserikhin perozboul.
2. וְכֵן תָּנֵי רָמֵי בַּר חָמָא: הַיְּתוֹמִים אֵינָן צְרִיכִין פְּרוֹזְבּוּל – רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית דִּינוֹ אֲבִיהֶן שֶׁל יְתוֹמִין הָיוּ. vekhén tané ramé bar 'hama: hayetomim énan tserikhin perozboul – raban gamliél ouvét dino avihen chel yetomin haou.
3. חָנָן בִּישָׁא תְּקַע לֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, אֲמַר לֵיהּ: זִיל הַב לֵיהּ פַּלְגָא דְזוּזָא. הֲוָה לֵיהּ זוּזָא מָכָא, בָּעֵי לְמִיתְּבֵהּ לֵיהּ מִינֵּיהּ פַּלְגָא דְּזוּזָא, לָא הֲוָה מִשְׁתְּקִיל לֵיהּ. תְּקַע לֵיהּ אַחֲרִינָא, וְיַהֲבֵיהּ נִהֲלֵיהּ. 'hanan bicha teka léh lehaou gavra. ata lekaméh derav houna, amar léh: zil hav léh palga dezouza. hava léh zouza makha, baé lemitevéh léh minéh palga dezouza, la hava michtekil léh. teka léh a'harina, veyahavéh nihaléh.
4. מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁהוּא מוּעָד לְמִינוֹ, וְאֵינוֹ מוּעָד לְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ; מוּעָד לְאָדָם וְאֵינוֹ מוּעָד לִבְהֵמָה; מוּעָד לִקְטַנִּים וְאֵינוֹ מוּעָד לִגְדוֹלִים; אֶת שֶׁהוּא מוּעָד לוֹ – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מוּעָד לוֹ – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. matni' chor cheou mouad lemino, veéno mouad lecheéno mino; mouad leadam veéno mouad livhéma; mouad liktanim veéno mouad ligdolim; et cheou mouad lo – mechalém nezek chalém, veet cheéno mouad lo – mechalém 'hatsi nezek.
5. אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה: הֲרֵי זֶה מוּעָד לַשַּׁבָּתוֹת וְאֵינוֹ מוּעָד לַחוֹל? אָמַר לָהֶם: לַשַּׁבָּתוֹת – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, לִימוֹת הַחוֹל – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. amrou lifné rabi yeouda: haré ze mouad lachabatot veéno mouad la'hol? amar lahem: lachabatot – mechalém nezek chalém, limot ha'hol – mechalém 'hatsi nezek.
6. אֵימָתַי הוּא תָּם? מִשֶּׁיַּחְזוֹר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יְמֵי שַׁבָּתוֹת. émata hou tam? micheya'hzor bo chelocha yemé chabatot.
7. גְּמָ׳ אִיתְּמַר, רַב זְבִיד אָמַר: ״וְאֵינוֹ מוּעָד״ תְּנַן. רַב פָּפָּא אָמַר: ״אֵינוֹ מוּעָד״ תְּנַן. gema' itemar, rav zevid amar: "veéno mouad" tenan. rav papa amar: "éno mouad" tenan.
8. רַב זְבִיד אָמַר ״וְאֵינוֹ מוּעָד״ תְּנַן – הָא סְתָמָא הָוֵי מוּעָד. רַב פָּפָּא אָמַר ״אֵינוֹ מוּעָד״ תְּנַן – דִּסְתָמָא לָא הָוֵי מוּעָד. rav zevid amar "veéno mouad" tenan – ha setama havé mouad. rav papa amar "éno mouad" tenan – distama la havé mouad.
9. רַב זְבִיד דָּיֵיק מִסֵּיפָא, רַב פָּפָּא דָּיֵיק מֵרֵישָׁא. rav zevid dayék miséfa, rav papa dayék mérécha.
10. רַב זְבִיד דָּיֵיק מִסֵּיפָא – דְּקָתָנֵי: מוּעָד לִקְטַנִּים וְאֵינוֹ מוּעָד לִגְדוֹלִים. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ״וְאֵינוֹ מוּעָד״ קָתָנֵי – הָא סְתָמֵיהּ הָוֵי מוּעָד; הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דַּאֲפִילּוּ מִקְּטַנִּים לִגְדוֹלִים נָמֵי, מִסְּתָמָא הָוֵי מוּעָד. rav zevid dayék miséfa – dekatané: mouad liktanim veéno mouad ligdolim. i amrate bichlama "veéno mouad" katané – ha setaméh havé mouad; ha ka machma lan – daafilou miketanim ligdolim namé, misetama havé mouad.
11. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ״אֵינוֹ מוּעָד״ קָתָנֵי – סְתָמָא לָא הָוֵי מוּעָד, ela i amrate "éno mouad" katané – setama la havé mouad,
12. הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר מִקְּטַנִּים לִקְטַנִּים דְּעָלְמָא, סְתָמָא לָא הָוֵי מוּעָד; מִקְּטַנִּים לִגְדוֹלִים צְרִיכָא לְמֵימַר דְּלָא הָוֵי מוּעָד? hachta yéch lomar miketanim liktanim dealma, setama la havé mouad; miketanim ligdolim tserikha lemémar dela havé mouad?
13. וְרַב פָּפָּא אָמַר לָךְ: אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּיךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּפְרַץ בֵּיהּ בְּהָהוּא מִינָא – פְּרַץ בֵּיהּ, לָא שְׁנָא גְּדוֹלִים דִּידֵיהּ וְלָא שְׁנָא קְטַנִּים דִּידֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא הָוֵי מוּעָד. verav papa amar lakh: itsterikh, salka datakh aména: hoil oufrats béh behaou mina – perats béh, la chena gedolim didéh vela chena ketanim didéh; ka machma lan dela havé mouad.
14. רַב פָּפָּא דָּיֵיק מֵרֵישָׁא, דְּקָתָנֵי: מוּעָד לְאָדָם אֵינוֹ מוּעָד לִבְהֵמָה. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ״אֵינוֹ מוּעָד״ תְּנַן – סְתָמָא לָא הָוֵי מוּעָד; הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דַּאֲפִילּוּ מֵאָדָם לִבְהֵמָה נָמֵי, סְתָמָא לָא הָוֵי מוּעָד. rav papa dayék mérécha, dekatané: mouad leadam éno mouad livhéma. i amrate bichlama "éno mouad" tenan – setama la havé mouad; ha ka machma lan – daafilou méadam livhéma namé, setama la havé mouad.
15. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ״וְאֵינוֹ מוּעָד״ קָתָנֵי – הָא סְתָמָא הָוֵי מוּעָד; הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר: מִבְּהֵמָה לִבְהֵמָה סְתָמָא הָוֵי מוּעָד, מֵאָדָם לִבְהֵמָה צְרִיכָא לְמֵימַר דְּהָוֵי מוּעָד?! ela i amrate "veéno mouad" katané – ha setama havé mouad; hachta yéch lomar: mibehéma livhéma setama havé mouad, méadam livhéma tserikha lemémar dehavé mouad?!
16. וְרַב זְבִיד אָמַר לָךְ: רֵישָׁא אַחֲזָרָה קָאֵי – כְּגוֹן דַּהֲוָה מוּעָד לְאָדָם וּמוּעָד לִבְהֵמָה, וַהֲדַר בֵּיהּ מִבְּהֵמָה – דְּקָאֵי גַּבֵּי בְהֵמָה תְּלָתָא זִימְנֵי וְלָא נָגַח. מַהוּ דְּתֵימָא, כֵּיוָן דְּלָא הֲדַר בֵּיהּ מֵאָדָם – חֲזָרָה דִבְהֵמָה לָאו חֲזָרָה הִיא; קָא מַשְׁמַע לַן, דַּחֲזָרָה דִבְהֵמָה מִיהָא חֲזָרָה הִיא. verav zevid amar lakh: récha a'hazara kaé – kegon dahava mouad leadam oumouad livhéma, vahadar béh mibehéma – dekaé gabé vehéma telata zimné vela naga'h. maou detéma, kévan dela hadar béh méadam – 'hazara divhéma la 'hazara hi; ka machma lan, da'hazara divhéma miha 'hazara hi.
17. מֵיתִיבִי, סוֹמְכוֹס אוֹמֵר: מוּעָד לָאָדָם מוּעָד לִבְהֵמָה, מִקַּל וְחוֹמֶר – וּמָה לְאָדָם מוּעָד, לִבְהֵמָה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא ״אֵינוֹ מוּעָד״ קָאָמַר! métivi, somkhos omér: mouad laadam mouad livhéma, mikal ve'homer – ouma leadam mouad, livhéma lo kol chekén? mikelal detana kama "éno mouad" kaamar!
18. אָמַר לְךָ רַב זְבִיד: סוֹמְכוֹס – אַחֲזָרָה קָאֵי, וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ לְתַנָּא קַמָּא: דְּקָאָמְרַתְּ חֲזָרָה דִבְהֵמָה חֲזָרָה הִיא – חֲזָרָה דִבְהֵמָה לָאו חֲזָרָה הִיא, מִקַּל וָחוֹמֶר מֵאָדָם: וּמָה מֵאָדָם לָא קָא (מ)הָדַר בֵּיהּ, מִבְּהֵמָה לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? amar lekha rav zevid: somkhos – a'hazara kaé, vehakhi kaamar léh letana kama: dekaamrate 'hazara divhéma 'hazara hi – 'hazara divhéma la 'hazara hi, mikal va'homer méadam: ouma méadam la ka (m)hadar béh, mibehéma lo kol chekén?
19. אָמַר רַב אָשֵׁי: תָּא שְׁמַע, אָמְרוּ לִפְנֵי רַבִּי יְהוּדָה: הֲרֵי זֶה מוּעָד לְשַׁבָּתוֹת וְאֵינוֹ מוּעָד לִימוֹת הַחוֹל? אָמַר לָהֶן: לְשַׁבָּתוֹת – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, לִימוֹת הַחוֹל – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. amar rav aché: ta chema, amrou lifné rabi yeouda: haré ze mouad lechabatot veéno mouad limot ha'hol? amar lahen: lechabatot – mechalém nezek chalém, limot ha'hol – mechalém 'hatsi nezek.
20. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ״וְאֵינוֹ מוּעָד״ קָתָנֵי – שַׁיּוֹלֵי הוּא דְּקָא מְשַׁיְּילִי [לֵיהּ], וְהוּא נָמֵי קָמַהְדַּר לְהוּ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ״אֵינוֹ מוּעָד״ קָתָנֵי – אַגְמוֹרֵי הוּא דְּקָא מַגְמְרִי לֵיהּ?! וְתוּ, אִיהוּ מַאי קָא מַהְדַּר לְהוּ? i amrate bichlama "veéno mouad" katané – chayolé hou deka mechayeli [léh], veou namé kamahdar leou. ela i amrate "éno mouad" katané – agmoré hou deka magmeri léh?! vetou, iou ma ka mahdar leou?
21. אָמַר רַב יַנַּאי: מֵרֵישָׁא נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: אֶת שֶׁמּוּעָד לוֹ – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מוּעָד לוֹ – [מְשַׁלֵּם] חֲצִי נֶזֶק. amar rav yana: mérécha namé dayka, dekatané: et chemouad lo – mechalém nezek chalém, veet cheéno mouad lo – [mechalém] 'hatsi nezek.
22. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ״וְאֵינוֹ מוּעָד״ קָתָנֵי – פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ לַהּ. i amrate bichlama "veéno mouad" katané – paroché ka mefaréch lah.
23. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ״אֵינוֹ מוּעָד״ קָתָנֵי, פַּסְקַהּ; מַאי תּוּ ״אֶת שֶׁמּוּעָד לוֹ – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ מוּעָד לוֹ – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק״? עַד הַשְׁתָּא – לָא אַשְׁמְעִינַן דְּהָתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם? ela i amrate "éno mouad" katané, paskah; ma tou "et chemouad lo – mechalém nezek chalém, veet cheéno mouad lo – mechalém 'hatsi nezek"? ad hachta – la achmeinan dehatam mechalém 'hatsi nezek, oumouad mechalém nezek chalém?
24. וְאִי תִּימְצֵי לוֹמַר נָמֵי אִיתָא לִדְרַב פָּפָּא; נָגַח שׁוֹר חֲמוֹר וְגָמָל – נַעֲשָׂה מוּעָד לַכֹּל. vei timtsé lomar namé ita lidrav papa; naga'h chor 'hamor vegamal – naasa mouad lakol.
25. תָּנוּ רַבָּנַן: רָאָה שׁוֹר – נָגַח, שׁוֹר – לֹא נָגַח, שׁוֹר – נָגַח, שׁוֹר – לֹא נָגַח, שׁוֹר – נָגַח, שׁוֹר – לֹא נָגַח; נַעֲשָׂה מוּעָד לְסֵירוּגִין לִשְׁווֹרִים. tanou rabanan: raa chor – naga'h, chor – lo naga'h, chor – naga'h, chor – lo naga'h, chor – naga'h, chor – lo naga'h; naasa mouad lesérougin lichorim.
26. תָּנוּ רַבָּנַן: רָאָה שׁוֹר – נָגַח, חֲמוֹר – לֹא נָגַח, סוּס – נָגַח, גָּמָל – לֹא נָגַח, פֶּרֶד – נָגַח, עָרוֹד – לֹא נָגַח; נַעֲשָׂה מוּעָד לְסֵירוּגִין לַכֹּל. tanou rabanan: raa chor – naga'h, 'hamor – lo naga'h, sous – naga'h, gamal – lo naga'h, pered – naga'h, arod – lo naga'h; naasa mouad lesérougin lakol.
27. אִיבַּעְיָא לְהוּ: נָגַח ibaya leou: naga'h

Daf 37b

1. שׁוֹר, שׁוֹר וָשׁוֹר, חֲמוֹר וְגָמָל, מַהוּ? chor, chor vachor, 'hamor vegamal, maou?
2. הַאי שׁוֹר בָּתְרָא – בָּתַר שְׁווֹרִים שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאַכַּתִּי לִשְׁווֹרִים הוּא דְּאִיַּיעַד – לְמִידֵּי אַחֲרִינָא לָא אִיַּיעַד; אוֹ דִילְמָא, הַאי שׁוֹר בָּתְרָא – בָּתַר חֲמוֹר וְגָמָל שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאִיַּיעַד לֵיהּ לְכוּלְּהוּ מִינֵי? ha chor batra – batar cheorim chadénan léh, veakati lichorim hou deiyaad – lemidé a'harina la iyaad; o dilma, ha chor batra – batar 'hamor vegamal chadénan léh, veiyaad léh lekhouleou miné?
3. חֲמוֹר וְגָמָל, שׁוֹר, שׁוֹר וָשׁוֹר, מַהוּ? הַאי שׁוֹר קַמָּא – בָּתַר חֲמוֹר וְגָמָל שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאִיַּיעַד לֵיהּ לְכוּלְּהוּ מִינֵי; אוֹ דִילְמָא בָּתַר שְׁווֹרִים שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאַכַּתִּי לִשְׁווֹרִים הוּא דְּאִיַּיעַד – לְמִינָא אַחֲרִינָא לָא אִיַּיעַד? 'hamor vegamal, chor, chor vachor, maou? ha chor kama – batar 'hamor vegamal chadénan léh, veiyaad léh lekhouleou miné; o dilma batar cheorim chadénan léh, veakati lichorim hou deiyaad – lemina a'harina la iyaad?
4. שַׁבָּת, שַׁבָּת וְשַׁבָּת, אֶחָד בְּשַׁבָּת וְשֵׁנִי בְּשַׁבָּת, מַהוּ? הָא שַׁבָּת בָּתְרָיְיתָא – בָּתַר שַׁבָּת הוּא דְּשָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאַכַּתִּי לְשַׁבָּת הוּא דְּאִיַּיעַד – לִימוֹת הַחוֹל לָא אִיַּיעַד; אוֹ דִילְמָא בָּתַר אֶחָד בְּשַׁבָּת וְשֵׁנִי בְּשַׁבָּת שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאִיַּיעַד לֵיהּ לְכוּלֵּי יוֹמָא? chabat, chabat vechabat, e'had bechabat vechéni bechabat, maou? ha chabat batrayta – batar chabat hou dechadénan léh, veakati lechabat hou deiyaad – limot ha'hol la iyaad; o dilma batar e'had bechabat vechéni bechabat chadénan léh, veiyaad léh lekhoulé yoma?
5. חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְעֶרֶב שַׁבָּת וְשַׁבָּת, שַׁבָּת וְשַׁבָּת, מַהוּ? הָא שַׁבָּת קַמַּיְיתָא – בָּתַר חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת וְעֶרֶב שַׁבָּת שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְאִיַּיעַד לְכוּלְּהוּ יוֹמֵי; אוֹ דִילְמָא הָא שַׁבָּת קַמַּיְיתָא – בָּתַר שַׁבָּתוֹת הוּא דְּשָׁדֵינַן לֵיהּ, וּלְשֶׁבָּתוֹת הוּא דְּאִיַּיעַד? 'hamichi bechabat veerev chabat vechabat, chabat vechabat, maou? ha chabat kamayta – batar 'hamichi bechabat veerev chabat chadénan léh, veiyaad lekhouleou yomé; o dilma ha chabat kamayta – batar chabatot hou dechadénan léh, oulchebatot hou deiyaad?
6. תֵּיקוּ. tékou.
7. נָגַח שׁוֹר יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּחוֹדֶשׁ זֶה, וְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּחוֹדֶשׁ זֶה, וְיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּחוֹדֶשׁ זֶה – פְּלוּגְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל, naga'h chor yom 'hamicha asar be'hodech ze, veom chicha asar be'hodech ze, veom chiva asar be'hodech ze – pelougta derav ouchmouél,
8. דְּאִתְּמַר: רָאֲתָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּחֹדֶשׁ זֶה, וְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּחֹדֶשׁ זֶה, וְיוֹם שִׁבְעָה עָשָׂר בְּחֹדֶשׁ זֶה – רַב אָמַר: קָבְעָה לָהּ וֶסֶת, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַד שֶׁתְּשַׁלֵּשׁ בְּדִילּוּג. deitemar: raata yom 'hamicha asar be'hodech ze, veom chicha asar be'hodech ze, veom chiva asar be'hodech ze – rav amar: kava lah veset, ouchmouél amar: ad chetechaléch bediloug.
9. אָמַר רָבָא: שָׁמַע קוֹל שׁוֹפָר וְנָגַח, קוֹל שׁוֹפָר וְנָגַח, קוֹל שׁוֹפָר וְנָגַח – נַעֲשָׂה מוּעָד לְשׁוֹפָרוֹת. amar rava: chama kol chofar venaga'h, kol chofar venaga'h, kol chofar venaga'h – naasa mouad lechofarot.
10. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: הָךְ שׁוֹפָר קַמָּא – סְיוּטָא בְּעָלְמָא הוּא דְּנַקְטֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן. pechita! maou detéma: hakh chofar kama – seouta bealma hou denaktéh; ka machma lan.
11. מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, וְשֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹר רֵעֵהוּ״ – וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. matni' chor chel yisraél chenaga'h chor chel hekdéch, vechel hekdéch chenaga'h lechor chel hedot – patour, cheneemar: "chor rééou" – velo chor chel hekdéch.
12. שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר. וְשֶׁל גּוֹי שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. chor chel yisraél chenaga'h lechor chel go – patour. vechel go chenaga'h lechor chel yisraél – bén tam bén mouad, mechalém nezek chalém.
13. גּמ׳ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא, דְּתַנְיָא: שׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, וְשֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹר רֵעֵהוּ״ – וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט – פָּטוּר; וְשֶׁל הֶדְיוֹט שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. gm' matnitin dela kerabi chimon ben menasya, detanya: chor chel hedot chenaga'h chor chel hekdéch, vechel hekdéch chenaga'h chor chel hedot – patour, cheneemar: "chor rééou" – velo chor chel hekdéch. rabi chimon ben menasya omér: chor chel hekdéch chenaga'h chor chel hedot – patour; vechel hedot chenaga'h chor chel hekdéch – bén tam bén mouad, mechalém nezek chalém.
14. אָמְרִי: מַאי קָא סָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן? אִי ״רֵעֵהוּ״ דַּוְקָא – אֲפִילּוּ שֶׁל הֶדְיוֹט שֶׁנָּגַח שֶׁל הֶקְדֵּשׁ לִיפְּטַר! וְאִי ״רֵעֵהוּ״ לָאו דַּוְקָא – אֲפִילּוּ דְּהֶקְדֵּשׁ נָמֵי, כִּי נָגַח דְּהֶדְיוֹט לִיחַיַּיב! amri: ma ka savar rabi chimon? i "rééou" davka – afilou chel hedot chenaga'h chel hekdéch lipetar! vei "rééou" la davka – afilou dehekdéch namé, ki naga'h dehedot li'hayav!
15. וְכִי תֵּימָא: לְעוֹלָם קָסָבַר ״רֵעֵהוּ״ דַּוְקָא, וּמִיהוּ דְּהֶדְיוֹט כִּי נָגַח דְּהֶקְדֵּשׁ הַיְינוּ טַעְמָא דְּמִיחַיַּיב – מִשּׁוּם דְּקָא מַיְיתֵי לֵיהּ מִקַּל וָחוֹמֶר דְּהֶדְיוֹט: וּמָה הֶדְיוֹט שֶׁנָּגַח שֶׁל הֶדְיוֹט – חַיָּיב, כִּי נָגַח דְּהֶקְדֵּשׁ – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן דְּמִיחַיַּיב? vekhi téma: leolam kasavar "rééou" davka, oumiou dehedot ki naga'h dehekdéch haynou tama demi'hayav – michoum deka mayté léh mikal va'homer dehedot: ouma hedot chenaga'h chel hedot – 'hayav, ki naga'h dehekdéch – lo kol chekén demi'hayav?
16. דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין – לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן! מָה לְהַלָּן – תָּם חֲצִי נֶזֶק, הָכָא נָמֵי חֲצִי נֶזֶק! dayo laba min hadin – lihot kanidon! ma lehalan – tam 'hatsi nezek, hakha namé 'hatsi nezek!
17. אֶלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַכֹּל הָיוּ בִּכְלַל נֶזֶק שָׁלֵם; כְּשֶׁפָּרַט לְךָ הַכָּתוּב: ״רֵעֵהוּ״ גַּבֵּי תָם – רֵעֵהוּ הוּא דְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק; מִכְּלָל דְּהֶקְדֵּשׁ – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם; ela amar réch lakich: hakol haou bikhlal nezek chalém; kecheparat lekha hakatouv: "rééou" gabé tam – rééou hou detam mechalém 'hatsi nezek; mikelal dehekdéch – bén tam bén mouad mechalém nezek chalém;

Daf 38a

1. דְּאִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא לְהַאי ״רֵעֵהוּ״ גַּבֵּי מוּעָד. deim kén, nikhtov kera leha "rééou" gabé mouad.
2. שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר. אָמְרִי: מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִי ״רֵעֵהוּ״ דַּוְקָא – דְּגוֹי כִּי נָגַח דְּיִשְׂרָאֵל נָמֵי לִיפְּטַר! וְאִי ״רֵעֵהוּ״ לָאו דַּוְקָא – אֲפִילּוּ דְּיִשְׂרָאֵל כִּי נָגַח דְּגוֹי נִחַיַּיב! chor chel yisraél chenaga'h chor chel go – patour. amri: mima nafchakh, i "rééou" davka – dego ki naga'h deyisraél namé lipetar! vei "rééou" la davka – afilou deyisraél ki naga'h dego ni'hayav!
3. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, אָמַר קְרָא: ״עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם״ – רָאָה שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי נֹחַ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא קִיְּימוּ – עָמַד וְהִתִּיר מָמוֹנָן לְיִשְׂרָאֵל. amar rabi avaou, amar kera: "amad vaymoded erets, raa vayatér goyim" – raa cheva mitsot chekibelou aléhem bené no'ha. kévan chelo kiyemou – amad vehitir mamonan leyisraél.
4. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵהָכָא: ״הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן״ – מִפָּארָן הוֹפִיעַ מָמוֹנָם לְיִשְׂרָאֵל. rabi yo'hanan amar méhakha: "hofia méhar paran" – miparan hofia mamonam leyisraél.
5. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר. שׁוֹר שֶׁל גּוֹי שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם״. וְאוֹמֵר: ״הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן״. tanya namé hakhi: chor chel yisraél chenaga'h chor chel go – patour. chor chel go chenaga'h chor chel yisraél – bén tam bén mouad mechalém nezek chalém, cheneemar: "amad vaymoded erets, raa vayatér goyim". veomér: "hofia méhar paran".
6. מַאי ״וְאוֹמֵר״? ma "veomér"?
7. וְכִי תֵּימָא, הַאי ״עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ״ – מִבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַב מַתְנָה וְכִדְרַב יוֹסֵף, תָּא שְׁמַע: ״הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן״ – מִפָּארָן הוֹפִיעַ מָמוֹנָן לְיִשְׂרָאֵל. מַאי דְּרַב מַתְנָה? דְּאָמַר רַב מַתְנָה: ״עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וְכוּ׳״. מָה רָאָה – רָאָה שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ עֲלֵיהֶן בְּנֵי נֹחַ וְלֹא קִיְּימוּם, עָמַד וְהִגְלָה אוֹתָם מֵעַל אַדְמָתָם. vekhi téma, ha "amad vaymoded erets" – mibaya léh lekhidrav matna vekhidrav yoséf, ta chema: "hofia méhar paran" – miparan hofia mamonan leyisraél. ma derav matna? deamar rav matna: "amad vaymoded erets, raa vekhou'". ma raa – raa cheva mitsot chenitstaouou aléhen bené no'ha velo kiyemoum, amad vehigla otam méal admatam.
8. וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״וַיַּתֵּר״ לִישָּׁנָא דְּאִגַּלּוֹיֵי הוּא? כְּתִיב הָכָא: ״וַיַּתֵּר גּוֹיִם״, וּכְתִיב הָתָם: ״לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ״ – וּמְתַרְגְּמִינַן: לְקַפָּצָא בְּהוֹן עַל אַרְעָא. ouma machma deha "vayatér" lichana deigaloyé hou? ketiv hakha: "vayatér goyim", oukhtiv hatam: "lenatér bahén al haarets" – oumtargeminan: lekapatsa beon al ara.
9. מַאי דְּרַב יוֹסֵף? דְּאָמַר רַב יוֹסֵף: ״עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וְכוּ׳״; מָה רָאָה? רָאָה שֶׁבַע מִצְוֹת שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי נֹחַ וְלֹא קִיְּימוּם, עָמַד וְהִתִּירָן לָהֶם. ma derav yoséf? deamar rav yoséf: "amad vaymoded erets, raa vekhou'"; ma raa? raa cheva mitsot chekibelou aléhem bené no'ha velo kiyemoum, amad vehitiran lahem.
10. אִיתְּגוֹרֵי אִתְּגוּר?! אִם כֵּן, מָצִינוּ חוֹטֵא נִשְׂכָּר! אָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרַבְנָא: לוֹמַר שֶׁאֲפִילּוּ מְקַיְּימִין אוֹתָן – אֵין מְקַבְּלִין עֲלֵיהֶן שָׂכָר. itegoré itegour?! im kén, matsinou 'hoté niskar! amar mar beréh deravna: lomar cheafilou mekayemin otan – én mekabelin aléhen sakhar.
11. וְלָא?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִילּוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם, וָחַי בָּהֶם״ – ״כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״אָדָם״; הָא לָמַדְתָּ, שֶׁאֲפִילּוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל! vela?! vehatanya, rabi méir omér: minayin cheafilou go veosék batora – cheou kekhohén gadol? talmoud lomar: "acher yaase otam haadam, va'ha bahem" – "kohanim oulviyim veyisreélim" lo neemar, ela "adam"; ha lamadta, cheafilou go veosék batora – haré hou kekhohén gadol!
12. אָמְרִי: אֵין מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶן שָׂכָר כִּמְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה, אֶלָּא כְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה. דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: גָּדוֹל הַמְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה. amri: én mekabelim aléhen sakhar kimtsouve veose, ela kemi cheéno metsouve veose. deamar rabi 'hanina: gadol hamtsouve veose yotér mimi cheéno metsouve veose.
13. תָּנוּ רַבָּנַן, וּכְבָר שָׁלְחָה מַלְכוּת רוֹמִי שְׁנֵי סְרַדְיוֹטוֹת אֵצֶל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל: לַמְּדוּנוּ תּוֹרַתְכֶם. קָרְאוּ וְשָׁנוּ וְשִׁלֵּשׁוּ. בִּשְׁעַת פְּטִירָתָן אָמְרוּ לָהֶם: דִּקְדַּקְנוּ בְּכׇל תּוֹרַתְכֶם – וֶאֱמֶת הוּא; חוּץ מִדָּבָר זֶה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר. שֶׁל גּוֹי שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד, מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. tanou rabanan, oukhvar chal'ha malkhout romi chené seradotot étsel 'hakhmé yisraél: lamedounou toratkhem. karou vechanou vechiléchou. bichat petiratan amrou lahem: dikdaknou bekhol toratkhem – veemet hou; 'houts midavar ze cheatem omrim: chor chel yisraél chenaga'h chor chel go – patour. chel go chenaga'h chor chel yisraél – bén tam bén mouad, mechalém nezek chalém.
14. מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִי ״רֵעֵהוּ״ דַּוְקָא – אֲפִילּוּ דְּגוֹי כִּי נָגַח דְּיִשְׂרָאֵל לִיפְּטַר; וְאִי ״רֵעֵהוּ״ לָאו דַּוְקָא – אֲפִילּוּ דְיִשְׂרָאֵל כִּי נָגַח דְּגוֹי לִחַיַּיב! וְדָבָר זֶה אֵין אָנוּ מוֹדִיעִים אוֹתוֹ לַמַּלְכוּת. mima nafchakh, i "rééou" davka – afilou dego ki naga'h deyisraél lipetar; vei "rééou" la davka – afilou deyisraél ki naga'h dego li'hayav! vedavar ze én anou modiim oto lamalkhout.
15. רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה שְׁכִיבָא לֵיהּ בְּרַתָּא, אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְעוּלָּא: קוּם נֵיזִל נִינַחֲמֵיהּ, אֲמַר לְהוּ: מַאי אִית לִי גַּבֵּי נֶחָמְתָּא דְבַבְלָאֵי – דְּגִידּוּפָא הוּא? דְּאָמְרִי: ״מַאי אֶפְשָׁר לְמִיעְבַּד״; הָא אֶפְשָׁר לְמִיעְבַּד – עָבְדִי. rav chemouél bar yeouda chekhiva léh berata, amarou léh rabanan leoula: koum nézil nina'haméh, amar leou: ma it li gabé ne'hamta devavlaé – degidoufa hou? deamri: "ma efchar lemibad"; ha efchar lemibad – avdi.
16. אֲזַל הוּא לְחוֹדֵיהּ גַּבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: ״וַיֹּאמֶר ה׳ (אֶל מֹשֶׁה) אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה״; וְכִי מָה עָלָה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת?! אֶלָּא נָשָׂא מֹשֶׁה קַל וָחוֹמֶר בְּעַצְמוֹ – אָמַר: וּמָה מִדְיָנִים שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶלָּא לַעֲזוֹר אֶת מוֹאָב, אָמְרָה תּוֹרָה: ״צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם״, azal hou le'hodéh gabéh. amar léh: "vayomer h' (el moche) al tatsar et moav veal titgar bam mil'hama"; vekhi ma ala al dato chel moche, laasot mil'hama chelo birchout?! ela nasa moche kal va'homer beatsmo – amar: ouma midyanim chelo baou ela laazor et moav, amra tora: "tsaror et hamidyanim vehikitem otam",

Daf 38b

1. מוֹאָבִים עַצְמָן לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? moavim atsman lo kol chekén?
2. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא כְּשֶׁעָלְתָה עַל דַּעְתְּךָ עָלְתָה עַל דַּעְתִּי, שְׁתֵּי פְּרִידוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ לִי לְהוֹצִיא מֵהֶן – רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית. amar lo hakadoch baroukh hou: lo kechealta al datekha alta al dati, cheté peridot tovot yéch li leotsi méhen – rout hamoaviya venaama haamonit.
3. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר, וּמָה בִּשְׁבִיל שְׁתֵּי פְּרִידוֹת טוֹבוֹת – חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל שְׁתֵּי אוּמּוֹת גְּדוֹלוֹת וְלֹא הֶחֱרִיבָן; בִּתּוֹ שֶׁל רַבִּי – אִם כְּשֵׁרָה הִיא וּרְאוּיָה הִיא לָצֵאת מִמֶּנָּה דָּבָר טוֹב, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דַּהֲוָה חַיָּה. vahalo devarim kal va'homer, ouma bichvil cheté peridot tovot – 'has hakadoch baroukh hou al cheté oumot gedolot velo he'herivan; bito chel rabi – im kechéra hi ourouya hi latsét mimena davar tov, al a'hat kama vekhama dahava 'haya.
4. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כׇּל בְּרִיָּה, אֲפִילּוּ שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: én hakadoch baroukh hou mekapé'ha sekhar kol beriya, afilou sekhar si'ha naa.
5. דְּאִילּוּ בְּכִירָה דְּקָאָמְרָה ״מוֹאָב״, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה ״אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָם מִלְחָמָה״ – מִלְחָמָה הוּא דְּלָא, הָא אַנְגַּרְיָא עֲבֵיד בְּהוּ; deilou bekhira dekaamra "moav", amar lo hakadoch baroukh hou lemoche "al tatsar et moav veal titgar vam mil'hama" – mil'hama hou dela, ha angarya avéd beou;
6. צְעִירָה דְּקָאָמְרָה ״בֶּן עַמִּי״, אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: ״וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן, אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם״ – כְּלָל, דַּאֲפִילּוּ אַנְגַּרְיָא לָא תַּעֲבֵיד בְּהוּ. tseira dekaamra "ben ami", amar léh hakadoch baroukh hou lemoche: "vekaravta moul bené amon, al tetsourém veal titgar bam" – kelal, daafilou angarya la taavéd beou.
7. וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם לִדְבַר מִצְוָה, שֶׁבִּשְׁבִיל לַיְלָה אַחַת שֶׁקְּדָמַתָּה בְּכִירָה לִצְעִירָה – קְדָמַתָּה אַרְבַּע דּוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל: עוֹבֵד, יִשַׁי, וְדָוִד, וּשְׁלֹמֹה; וְאִילּוּ צְעִירָה – עַד רְחַבְעָם, דִּכְתִיב: ״וְשֵׁם אִמּוֹ נַעֲמָה הָעַמֹּנִית״. veamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yeochoua ben kor'ha: leolam yakdim adam lidvar mitsva, chebichvil layla a'hat chekedamata bekhira litsira – kedamata arba dorot leyisraél: ovéd, yicha, vedavid, ouchlomo; veilou tseira – ad re'havam, dikhtiv: "vechém imo naama haamonit".
8. תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל כּוּתִי – פָּטוּר; וְשֶׁל כּוּתִי שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל – תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. tanou rabanan: chor chel yisraél chenaga'h chor chel kouti – patour; vechel kouti chenaga'h chor chel yisraél – tam mechalém 'hatsi nezek, oumouad mechalém nezek chalém.
9. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל כּוּתִי – פָּטוּר. וְשֶׁל כּוּתִי שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. rabi méir omér: chor chel yisraél chenaga'h chor chel kouti – patour. vechel kouti chenaga'h chor chel yisraél – bén tam bén mouad mechalém nezek chalém.
10. לְמֵימְרָא דְּסָבַר רַבִּי מֵאִיר: כּוּתִים גֵּרֵי אֲרָיוֹת הֵן? lemémra desavar rabi méir: koutim géré araot hén?
11. ורְמִינְהִי: כׇּל הַכְּתָמִים הַבָּאִים מֵרְקָם – טְהוֹרִים. רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא, מִפְּנֵי שֶׁהֵן גֵּרִים וְטוֹעִים. vrminhi: kol haketamim habaim mérkam – teorim. rabi yeouda metamé, mipené chehén gérim vetoim.
12. מִבֵּין הַגּוֹיִם – טְהוֹרִים. מִבֵּין יִשְׂרָאֵל וּמִבֵּין הַכּוּתִים – רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא; וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין – שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל כִּתְמֵיהֶן. mibén hagoyim – teorim. mibén yisraél oumibén hakoutim – rabi méir metamé; va'hakhamim metaharin – chelo ne'hchedou yisraél al kitméhen.
13. אַלְמָא קָסָבַר רַבִּי מֵאִיר כּוּתִים גֵּרֵי אֱמֶת הֵם! alma kasavar rabi méir koutim géré emet hém!
14. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: קְנָס הוּא שֶׁקָּנַס רַבִּי מֵאִיר בְּמָמוֹנָם, שֶׁלֹּא יִטָּמְעוּ בָּהֶם. amar rabi avaou: kenas hou chekanas rabi méir bemamonam, chelo yitamou bahem.
15. מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: וְאֵלּוּ נְעָרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם קְנָס – הַבָּא עַל הַמַּמְזֶרֶת, וְעַל הַנְּתִינָה, וְעַל הַכּוּתִית. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קָנַס רַבִּי מֵאִיר בְּמָמוֹנָם, הָכִי נָמֵי נִקְנוֹס, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטָּמְעוּ בָּהֶן! métiv rabi zéra: veélou nearot cheyéch lahem kenas – haba al hamamzeret, veal hanetina, veal hakoutit. vei salka datakh kanas rabi méir bemamonam, hakhi namé niknos, kedé chelo yitamou bahen!
16. אָמַר אַבָּיֵי: כְּדֵי amar abayé: kedé

Daf 39a

1. שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. chelo yehé 'hoté niskar.
2. וְנִתְּבֵיהּ לַעֲנִיִּים! אָמַר רַב מָרִי: מִשּׁוּם דְּהָוֵי מָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִים. venitevéh laaniyim! amar rav mari: michoum dehavé mamon cheén lo tovim.
3. מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁל פִּקֵּחַ שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – חַיָּיב. וְשֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל פִּקֵּחַ – פָּטוּר. matni' chor chel piké'ha chenaga'h chor chel 'héréch chote vekatan – 'hayav. vechel 'héréch chote vekatan chenaga'h chor chel piké'ha – patour.
4. שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח – בֵּית דִּין מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפּוֹס. chor chel 'héréch chote vekatan chenaga'h – bét din maamidin lahen apotropos, oumidin lahen bifné apotropos.
5. נִתְפַּקֵּחַ הַחֵרֵשׁ, נִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה וְהִגְדִּיל הַקָּטָן – חָזַר לְתַמּוּתוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ. nitpaké'ha ha'héréch, nichtapa hachote vehigdil hakatan – 'hazar letamouto, divré rabi méir. rabi yosé omér: haré hou be'hezkato.
6. שׁוֹר הָאִצְטָדִין – אֵינוֹ חַיָּיב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִגַּח״ – וְלֹא שֶׁיַּגִּיחוּהוּ. chor haitstadin – éno 'hayav mita, cheneemar: "ki yiga'h" – velo cheyagi'houou.
7. גְּמָ׳ הָא גוּפָא קַשְׁיָא – אָמְרַתְּ: שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל פִּקֵּחַ – פָּטוּר; אַלְמָא אֵין מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם – לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ. אֵימָא סֵיפָא: שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח – בֵּית דִּין מַעֲמִידִין לָהֶם אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וּמְעִידִין לָהֶם בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפּוֹס. אַלְמָא מַעֲמִידִין לָהֶם אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם, לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ! gema' ha goufa kachya – amrate: chor chel 'héréch chote vekatan, chenaga'h chor chel piké'ha – patour; alma én maamidin apotropos letam – ligbot migoufo. éma séfa: chor chel 'héréch chote vekatan chenaga'h – bét din maamidin lahem apotropos, oumidin lahem bifné apotropos. alma maamidin lahem apotropos letam, ligbot migoufo!
8. אָמַר רָבָא, הָכִי קָתָנֵי: וְאִם הוּחְזְקוּ נַגְחָנִין – מַעֲמִידִין לָהֶם אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וּמְשַׁוֵּינַן לְהוּ מוּעָד; דְּכִי הָדַר וְנָגַח – לְשַׁלֵּם מֵעֲלִיָּיה. amar rava, hakhi katané: veim hou'hzekou nag'hanin – maamidin lahem apotropos, oumidin lahen bifné apotropos, oumchavénan leou mouad; dekhi hadar venaga'h – lechalém méaliya.
9. מֵעֲלִיַּית מַאן? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵעֲלִיַּית יְתוֹמִין, רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: מֵעֲלִיַּית אַפּוֹטְרוֹפּוֹס. méaliyat man? rabi yo'hanan amar: méaliyat yetomin, rabi yosé bar 'hanina amar: méaliyat apotropos.
10. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: אֵין נִזְקָקִין לְנִכְסֵי יְתוֹמִין, אֶלָּא אִם כֵּן רִבִּית אוֹכֶלֶת בָּהֶן. oumi amar rabi yo'hanan hakhi? vehaamar rav yeouda amar rav asi: én nizkakin lenikhsé yetomin, ela im kén ribit okhelet bahen.
11. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אוֹ לִשְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רִבִּית, אוֹ לִכְתוּבַּת אִשָּׁה מִשּׁוּם מְזוֹנֵי! verabi yo'hanan amar: o lichtar cheyéch bo ribit, o likhtoubat icha michoum mezoné!
12. אֵיפוֹךְ – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵעֲלִיַּית אַפּוֹטְרוֹפְּסִין, רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: מֵעֲלִיַּית יְתוֹמִין. éfokh – rabi yo'hanan amar: méaliyat apotropesin, rabi yosé bar 'hanina amar: méaliyat yetomin.
13. אָמַר רָבָא: מִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן – מְשַׁוֵּית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא טוֹעֶה? וְהָא רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא דַּיָּינָא הוּא, וְנָחֵית לְעוּמְקֵיהּ דְּדִינָא! amar rava: michoum dekachya derabi yo'hanan aderabi yo'hanan – mechavét léh lerabi yosé bar 'hanina toe? veha rabi yosé bar 'hanina dayana hou, vena'hét leoumkéh dedina!
14. אֶלָּא לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, וּמַזִּיק שָׁאנֵי. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵעֲלִיַּית יְתוֹמִים – דְּאִי אָמְרַתְּ מֵעֲלִיַּית אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, ela leolam la téfokh, oumazik chané. rabi yo'hanan amar méaliyat yetomim – dei amrate méaliyat apotropos,

Daf 39b

1. מִמַּנְעִי וְלָא עָבְדִי. רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר מֵעֲלִיַּית אַפּוֹטְרוֹפּוֹס – וְחוֹזְרִין וְנִפְרָעִין מִן הַיְּתוֹמִים לְכִי גָדְלִי. mimani vela avdi. rabi yosé bar 'hanina amar méaliyat apotropos – ve'hozrin venifrain min hayetomim lekhi gadli.
2. וּ״מַעֲמִידִים לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפִּין לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ״ – תַּנָּאֵי הִיא, ou"maamidim lahen apotropin letam ligbot migoufo" – tanaé hi,
3. דְּתַנְיָא: שׁוֹר שֶׁנִּתְחָרְשׁוּ בְּעָלָיו, וְשֶׁנִּשְׁתַּטּוּ בְּעָלָיו, וְשֶׁהָלְכוּ בְּעָלָיו לִמְדִינַת הַיָּם – יְהוּדָה בֶּן נְקוֹסָא אָמַר סוֹמְכוֹס: הֲרֵי הוּא בְּתַמּוּתוֹ עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ בִּפְנֵי הַבְּעָלִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפִּין, וּמְעִידִין בָּהֶן בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפִּין. detanya: chor chenit'harchou beala, vechenichtatou beala, vechehalkhou beala limdinat hayam – yeouda ben nekosa amar somkhos: haré hou betamouto ad cheyaidou bo bifné habealim. va'hakhamim omrim: maamidin lahen apotropin, oumidin bahen bifné apotropin.
4. נִתְפַּקֵּחַ הַחֵרֵשׁ, נִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה וְהִגְדִּיל הַקָּטָן – וּבָאוּ בְּעָלָיו מִמְּדִינַת הַיָּם, יְהוּדָה בֶּן נְקוֹסָא אָמַר סוֹמְכוֹס: חָזַר לְתַמּוּתוֹ, עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ בִּפְנֵי בְעָלִים. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר: הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ. nitpaké'ha ha'héréch, nichtapa hachote vehigdil hakatan – ouvaou beala mimedinat hayam, yeouda ben nekosa amar somkhos: 'hazar letamouto, ad cheyaidou bo bifné vealim. rabi yosé amar: haré hou be'hezkato.
5. אֲמַרוּ: מַאי ״הֲרֵי הוּא בְּתַמּוּתוֹ״ דְּקָאָמַר סוֹמְכוֹס? אִילֵּימָא דְּלָא מִיַּיעַד כְּלָל – הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא ״חָזַר לְתַמּוּתוֹ״, מִכְּלָל דְּאִיַּיעַד! amarou: ma "haré hou betamouto" dekaamar somkhos? iléma dela miyaad kelal – ha midekatané séfa "'hazar letamouto", mikelal deiyaad!
6. אֶלָּא מַאי ״הֲרֵי הוּא בְּתַמּוּתוֹ״ – הֲרֵי הוּא בִּתְמִימוּתוֹ, דְּלָא מְחַסְּרִינַן לֵיהּ. אַלְמָא אֵין מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפּוֹס – אַלְמָא מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ. ela ma "haré hou betamouto" – haré hou bitmimouto, dela me'haserinan léh. alma én maamidin apotropos letam ligbot migoufo. va'hakhamim omrim: maamidin lahen apotropos, oumidin lahen bifné apotropos – alma maamidin apotropos letam ligbot migoufo.
7. וְסֵיפָא בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רְשׁוּת מְשַׁנָּה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – סוֹמְכוֹס סָבַר: רְשׁוּת מְשַׁנָּה, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: רְשׁוּת אֵינָהּ מְשַׁנָּה. veséfa bema kamipalgi? rechout mechana ika bénayou – somkhos savar: rechout mechana, verabi yosé savar: rechout énah mechana.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח – רַבִּי יַעֲקֹב מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. tanou rabanan: chor 'héréch chote vekatan chenaga'h – rabi yaakov mechalém 'hatsi nezek.
9. רַבִּי יַעֲקֹב מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? אֶלָּא אֵימָא, רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. rabi yaakov ma avidtéh? ela éma, rabi yaakov omér: mechalém 'hatsi nezek.
10. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִי בְּתָם – פְּשִׁיטָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא נָמֵי חֲצִי נֶזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם! וְאִי בְּמוּעָד, אִי דְּעָבְדִי לֵיהּ שְׁמִירָה – כְּלָל כְּלָל לָא בָּעֵי לְשַׁלּוֹמֵי, וְאִי דְּלָא עָבְדִי לֵיהּ שְׁמִירָה – כּוּלֵּיהּ נֶזֶק בָּעֵי שַׁלּוֹמֵי! bema askinan? i betam – pechita, dekhoulé alma namé 'hatsi nezek hou dimchalém! vei bemouad, i deavdi léh chemira – kelal kelal la baé lechalomé, vei dela avdi léh chemira – kouléh nezek baé chalomé!
11. אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם בְּמוּעָד, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּעָבְדִי שְׁמִירָה פְּחוּתָה, וְלָא עָבְדִי לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה. amar rava: leolam bemouad, vehakha bema askinan – deavdi chemira pe'houta, vela avdi léh chemira meoula.
12. וְרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה – דְּאָמַר: צַד תַּמּוּת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת; וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה – דְּאָמַר: מוּעָד סַגִּי לֵיהּ בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה; verabi yaakov savar lah kerabi yeouda – deamar: tsad tamout bimkomah omedet; vesavar lah kerabi yeouda – deamar: mouad sagi léh bichmira pe'houta;
13. וְסָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן – דְּאָמְרִי: מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ. vesavar lah kerabanan – deamri: maamidin apotropos letam ligbot migoufo.
14. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְלָא פְּלִיגִי?! וְהָתַנְיָא: שׁוֹר שֶׁל חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח – רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב, וְרַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: חֲצִי נֶזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם! אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: מַה שֶּׁמְּחַיֵּיב רַבִּי יְהוּדָה פֵּירֵשׁ רַבִּי יַעֲקֹב. amar léh abayé: vela peligi?! vehatanya: chor chel 'héréch, chote vekatan chenaga'h – rabi yeouda me'hayév, verabi yaakov omér: 'hatsi nezek hou dimchalém! amar raba bar oula: ma cheme'hayév rabi yeouda péréch rabi yaakov.
15. וּלְאַבָּיֵי דְּאָמַר פְּלִיגִי, בְּמַאי פְּלִיגִי? oulabayé deamar peligi, bema peligi?
16. אָמַר לָךְ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמוּעָד, וְלָא נַטְרֵיהּ כְּלָל. amar lakh: hakha bema askinan – bemouad, vela natréh kelal.
17. רַבִּי יַעֲקֹב סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא. סָבַר כְּרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲדָא – דְּאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: צַד תַּמּוּת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת; וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא – דְּאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לְתָם לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ, וְרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: אֵין מַעֲמִידִין, וְלָא מְשַׁלֵּם אֶלָּא פַּלְגָא דְמוּעָד. rabi yaakov savar lah kerabi yeouda ba'hada, ouflig aléh ba'hada. savar kerabi yeouda ba'hada – deilou rabi yeouda savar: tsad tamout bimkomah omedet; ouflig aléh ba'hada – deilou rabi yeouda savar: maamidin lahen apotropos letam ligbot migoufo, verabi yaakov savar: én maamidin, vela mechalém ela palga demouad.
18. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר אַבָּיֵי לְרָבִינָא: בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי דְּאָמַר פְּלִיגִי – שַׁפִּיר; אֶלָּא לְרָבָא דְּאָמַר לָא פְּלִיגִי – אַדְּמוֹקֵי לַהּ בְּמוּעָד, נוֹקְמַהּ בְּתָם! amar léh rav a'ha bar abayé leravina: bichlama leabayé deamar peligi – chapir; ela lerava deamar la peligi – ademoké lah bemouad, nokmah betam!

Daf 40a

1. אִי לְרַבִּי יְהוּדָה – דַּעֲבַד לֵיהּ שְׁמִירָה פְּחוּתָה, וְלָא עֲבַד לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה. אִי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב – דְּלָא עָבֵיד לֵיהּ שְׁמִירָה כְּלָל; i lerabi yeouda – daavad léh chemira pe'houta, vela avad léh chemira meoula. i lerabi eliezer ben yaakov – dela avéd léh chemira kelal;
2. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד שֶׁשְּׁמָרָן שְׁמִירָה פְּחוּתָה – פְּטוּרִין. וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן רַבִּי יַעֲקֹב – דְּמַעֲמִידִין (לָהֶן) אַפּוֹטְרוֹפִּין לְתָם, לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ. detanya, rabi eliezer ben yaakov omér: e'had tam vee'had mouad chechemaran chemira pe'houta – petourin. veha ka machma lan rabi yaakov – demaamidin (lahen) apotropin letam, ligbot migoufo.
3. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי קָאָמַר – חֲדָא דְּאִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי טַעְמָא. amar léh: hakhi kaamar – 'hada deit béh tarté tama.
4. רָבִינָא אָמַר: רְשׁוּת מְשַׁנָּה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – כְּגוֹן דַּהֲוָה מוּעָד; וְנִתְפַּקֵּחַ הַחֵרֵשׁ, וְנִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה, וְהִגְדִּיל הַקָּטָן. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ, רַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: רְשׁוּת מְשַׁנָּה. ravina amar: rechout mechana ika bénayou – kegon dahava mouad; venitpaké'ha ha'héréch, venichtapa hachote, vehigdil hakatan. rabi yeouda savar: haré hou be'hezkato, rabi yaakov savar: rechout mechana.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: אַפּוֹטְרוֹפְּסִים מְשַׁלְּמִין מִן הָעֲלִיָּיה, וְאֵין מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר. tanou rabanan: apotropesim mechalemin min haaliya, veén mechalemin kofer.
6. מַאן תְּנָא כּוּפְרָא – כַּפָּרָה, וְיַתְמֵי לָאו בְּנֵי כַפָּרָה נִינְהוּ? man tena koufra – kapara, veyatmé la bené khapara ninou?
7. אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא, דְּתַנְיָא: ״וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ״ – דְּמֵי נִיזָּק. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: דְּמֵי מַזִּיק. amar rav 'hisda: rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka hi, detanya: "venatan pidyon nafcho" – demé nizak. rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka omér: demé mazik.
8. מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּרַבָּנַן סָבְרִי: כּוּפְרָא מָמוֹנָא הוּא; וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה סָבַר: כּוּפְרָא כַּפָּרָה? ma, la beha kamipalgi – derabanan savri: koufra mamona hou; verabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka savar: koufra kapara?
9. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא כּוּפְרָא כַּפָּרָה הוּא, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – רַבָּנַן סָבְרִי: בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה סָבַר: בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן. amar rav papa: la; dekhoulé alma koufra kapara hou, vehakha beha kamipalgi – rabanan savri: bidnizak chayminan, verabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka savar: bidmazik chayminan.
10. מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? נֶאֶמְרָה ״שִׁיתָה״ לְמַטָּה, וְנֶאֶמְרָה ״שִׁיתָה״ לְמַעְלָה; מָה לְהַלָּן בִּדְנִיזָּק, אַף כָּאן בִּדְנִיזָּק. ma tama derabanan? neemra "chita" lemata, veneemra "chita" lemala; ma lehalan bidnizak, af kan bidnizak.
11. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה סָבַר: ״וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ״ כְּתִיב. verabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka savar: "venatan pidyon nafcho" ketiv.
12. וְרַבָּנַן: אִין, ״פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ״ כְּתִיב; מִיהוּ כִּי שָׁיְימִינַן – בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן. verabanan: in, "pidon nafcho" ketiv; miou ki chayminan – bidnizak chayminan.
13. מְשַׁבַּח לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן בִּדְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא. אָמַר לֵיהּ: לִכְשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ, הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי. mechaba'h léh rava lerav na'hman bidrav a'ha bar yaakov, deadam gadol hou. amar léh: likhcheyavo leyadkha, haviéou leyadi.
14. כִּי אֲתָא לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: בָּעֵי מִינַּאי מִילְּתָא. בְּעָא מִינֵּיהּ: שׁוֹר שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין, כֵּיצַד מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר? ki ata legabéh, amar léh: baé mina mileta. bea minéh: chor chel chené choutafin, kétsad mechalemin kofer?
15. מְשַׁלֵּם הַאי כּוֹפֶר וְהַאי כּוֹפֶר? כּוֹפֶר אֶחָד אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא שְׁנֵי כוּפְרִין! הַאי חֲצִי כוֹפֶר וְהַאי חֲצִי כוֹפֶר? כּוֹפֶר שָׁלֵם אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא חֲצִי כוֹפֶר! mechalém ha kofer veha kofer? kofer e'had amar ra'hamana, velo chené khoufrin! ha 'hatsi khofer veha 'hatsi khofer? kofer chalém amar ra'hamana, velo 'hatsi khofer!
16. אַדְּיָתֵיב וְקָא מְעַיֵּין בַּהּ, אֲמַר לֵיהּ – תְּנַן: חַיָּיבֵי עֲרָכִין – מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן. חַיָּיבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת – אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן. חַיָּיבֵי כוּפְרִין מַאי? adeyatév veka meayén bah, amar léh – tenan: 'hayavé arakhin – memachkenin otan. 'hayavé 'hataot vaachamot – én memachkenin otan. 'hayavé khoufrin ma?
17. כֵּיוָן דְּכַפָּרָה הוּא – כְּחַטָּאת וְאָשָׁם דָּמֵי,ּ מִחְמָר חֲמִיר עִילָּוֵיהּ וְלָא בָּעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּלְחַבְרֵיהּ הוּא דְּבָעֵי מִיתְּבָא לֵיהּ – מָמוֹנָא הוּא וְלָא לְגָבוֹהַּ הוּא, וְלָא חֲמִיר עֲלֵיהּ, וּבָעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ? kévan dekhapara hou – ke'hatat veacham damé,ּ mi'hmar 'hamir ilavéh vela baé machkonéh; o dilma, kévan dil'havréh hou devaé miteva léh – mamona hou vela legavoha hou, vela 'hamir aléh, ouvaé machkonéh?
18. אִי נָמֵי, כֵּיוָן דְּהוּא לָא חֲטָא, וּמָמוֹנֵיהּ הוּא דְּאַזֵּיק – לָא חֲמִיר מִילְּתָא עִילָּוֵיהּ, וּבָעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ. i namé, kévan deou la 'hata, oumamonéh hou deazék – la 'hamir mileta ilavéh, ouvaé machkonéh.
19. אֲמַר לֵיהּ: שִׁבְקַן, אֶסְתַּגַּר בְּקַמַּיְיתָא. amar léh: chivkan, estagar bekamayta.
20. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת תָּם, וְנִמְצָא מוּעָד – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְשׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. tanou rabanan: chealo be'hezkat tam, venimtsa mouad – bealim mechalemin 'hatsi nezek, vechoél mechalém 'hatsi nezek.
21. הוּעַד בְּבֵית שׁוֹאֵל, וְהֶחְזִירוֹ לַבְּעָלִים – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְשׁוֹאֵל פָּטוּר מִכְּלוּם. houad bevét choél, vehe'hziro labealim – bealim mechalemin 'hatsi nezek, vechoél patour mikeloum.
22. אָמַר מָר: שְׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת תָּם, וְנִמְצָא מוּעָד – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְשׁוֹאֵל חֲצִי נֶזֶק. וְאַמַּאי? לֵימָא לֵיהּ: תּוֹרָא שְׁאֵילִי, אַרְיָא לָא שְׁאֵילִי! amar mar: chealo be'hezkat tam, venimtsa mouad – bealim mechalemin 'hatsi nezek, vechoél 'hatsi nezek. veama? léma léh: tora cheéli, arya la cheéli!
23. אָמַר רַב: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁהִכִּיר בּוֹ שֶׁהוּא נַגְחָן. amar rav: hakha bema askinan – chehikir bo cheou nag'han.
24. וְנֵימָא לֵיהּ: תָּם שְׁאֵילִי, מוּעָד לָא שְׁאֵילִי! venéma léh: tam cheéli, mouad la cheéli!
25. מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף אִי תָּם הֲוָה – פַּלְגָא נִזְקָא בָּעֵית שַׁלּוֹמֵי; הַשְׁתָּא נָמֵי, זִיל שַׁלֵּים פַּלְגָא נִזְקָא. michoum deamar léh: sof sof i tam hava – palga nizka baét chalomé; hachta namé, zil chalém palga nizka.
26. וְנֵימָא לֵיהּ: אִי תָּם – הֲוָה מִשְׁתַּלֵּם מִגּוּפוֹ! venéma léh: i tam – hava michtalém migoufo!
27. מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף, אַתְּ – לָאו תּוֹרָא בָּעֵית שַׁלּוֹמֵי לְדִידִי? michoum deamar léh: sof sof, ate – la tora baét chalomé ledidi?
28. וְנֵימָא לֵיהּ: venéma léh:

Daf 40b

1. אִם תָּם – הֲוָה מוֹדֵינָא, וּמִפְּטַרְינָא! im tam – hava modéna, oumipetarna!
2. וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר פַּלְגָא נִזְקָא מָמוֹנָא, נֵימָא לֵיהּ: אִי תָּם הוּא – הֲוָה מַעֲרֵיקְנָא לֵיהּ לְאַגְמָא! vaafilou leman deamar palga nizka mamona, néma léh: i tam hou – hava maarékna léh leagma!
3. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאַקְדֵּים בֵּי דִינָא, וְתַפְסֵיהּ. ela hakha bema askinan – kegon deakdém bé dina, vetafséh.
4. אִי הָכִי, בְּעָלִים אַמַּאי מְשַׁלְּמִים חֲצִי נֶזֶק? נֵימָא לֵיהּ: אַתְפַּסְתֵּיהּ לְתוֹרַאי – בִּידָא [דְּ]מַאן דְּלָא מָצֵינָא לְאִשְׁתַּעוֹיֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ! מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: אִי אַהְדַּרְתֵּיהּ נִיהֲלָךְ, לָאו מִינָּךְ הֲווֹ שָׁקְלִי לֵיהּ?! i hakhi, bealim ama mechalemim 'hatsi nezek? néma léh: atpastéh letora – bida [de]man dela matséna leichtaoyé dina bahadéh! michoum deamar léh: i ahdartéh nihalakh, la minakh hao chakli léh?!
5. וְנֵימָא לֵיהּ: אִי אַהְדַּרְתֵּיהּ נִיהֲלִי, הֲוָה מַעֲרֵיקְנָא לֵיהּ לְאַגְמָא! מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף, לָאו מֵעֲלִיָּיה הֲווֹ מִשְׁתַּלְּמִי?! venéma léh: i ahdartéh nihali, hava maarékna léh leagma! michoum deamar léh: sof sof, la méaliya hao michtalemi?!
6. הָנִיחָא הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ נִכְסֵי, הֵיכָא דְּלֵית לֵיהּ נִכְסֵי מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha hékha deit léh nikhsé, hékha delét léh nikhsé ma ika lemémar?
7. מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: כִּי הֵיכָא דְּמִשְׁתַּעְבַּדְנָא לְדִידָךְ, הָכִי נָמֵי מִשְׁתַּעְבַּדְנָא לְהַאיְךְ – מִדְּרַבִּי נָתָן. michoum deamar léh: ki hékha demichtabadna ledidakh, hakhi namé michtabadna lehaykhe – miderabi natan.
8. דְּתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן לַנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, וַחֲבֵירוֹ בַּחֲבֵירוֹ – מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִין מִזֶּה, וְנוֹתְנִים לָזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ״. detanya, rabi natan omér: minayin lanoche ba'havéro mane, va'havéro ba'havéro – minayin chemotsiin mize, venotnim laze? talmoud lomar: "venatan laacher acham lo".
9. הוּעַד בְּבֵית שׁוֹאֵל, וְהֶחְזִירוֹ לַבְּעָלִים – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְשׁוֹאֵל פָּטוּר מִכְּלוּם. houad bevét choél, vehe'hziro labealim – bealim mechalemin 'hatsi nezek, vechoél patour mikeloum.
10. סֵיפָא – רְשׁוּת מְשַׁנָּה, רֵישָׁא – רְשׁוּת אֵינָהּ מְשַׁנָּה! séfa – rechout mechana, récha – rechout énah mechana!
11. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תִּבְרַהּ; מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ לֹא שָׁנָה זוֹ. amar rabi yo'hanan: tivrah; mi chechana zo lo chana zo.
12. רַבָּה אָמַר: מִדְּרֵישָׁא רְשׁוּת אֵינָהּ מְשַׁנָּה, סֵיפָא נָמֵי רְשׁוּת אֵינָהּ מְשַׁנָּה. וְסֵיפָא הַיְינוּ טַעְמָא – מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: לָאו כֹּל כְּמִינָךְ דִּמְיַיעֲדַתְּ לֵיהּ לְתוֹרַאי. raba amar: miderécha rechout énah mechana, séfa namé rechout énah mechana. veséfa haynou tama – michoum deamar léh: la kol keminakh dimyaadate léh letora.
13. רַב פָּפָּא אָמַר: מִדְּסֵיפָא רְשׁוּת מְשַׁנָּה, רֵישָׁא נָמֵי רְשׁוּת מְשַׁנָּה; וְרֵישָׁא הַיְינוּ טַעְמָא – מִשּׁוּם דְּכׇל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ, שֵׁם בְּעָלָיו עָלָיו. rav papa amar: mideséfa rechout mechana, récha namé rechout mechana; verécha haynou tama – michoum dekhol makom cheolékh, chém beala ala.
14. שׁוֹר הָאִצְטָדִין אֵינוֹ חַיָּיב מִיתָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ? chor haitstadin éno 'hayav mita. ibaya leou: maou legabé mizbé'ha?
15. רַב אָמַר: כָּשֵׁר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: פָּסוּל. רַב אָמַר כָּשֵׁר – אָנוּס הוּא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר פָּסוּל – הֲרֵי נֶעֶבְדָ[ה] בּוֹ עֲבֵירָה. rav amar: kachér, ouchmouél amar: pasoul. rav amar kachér – anous hou. ouchmouél amar pasoul – haré neevda[h] bo avéra.
16. מֵיתִיבִי: ״מִן הַבְּהֵמָה״ – לְהוֹצִיא אֶת הָרוֹבֵעַ וְאֶת הַנִּרְבָּע. ״מִן הַבָּקָר״ – לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד. ״מִן הַצֹּאן״ – לְהוֹצִיא אֶת הַמּוּקְצֶה. ״וּמִן הַצֹּאן״ – לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ. métivi: "min habehéma" – leotsi et harovéa veet hanirba. "min habakar" – leotsi et haneevad. "min hatson" – leotsi et hamouktse. "oumin hatson" – leotsi et hanogé'ha.
17. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם נֶאֱמַר רוֹבֵעַ – לָמָּה נֶאֱמַר נוֹגֵחַ? וְאִם נֶאֱמַר נוֹגֵחַ – לָמָּה נֶאֱמַר רוֹבֵעַ? amar rabi chimon: im neemar rovéa – lama neemar nogé'ha? veim neemar nogé'ha – lama neemar rovéa?
18. מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּרוֹבֵעַ שֶׁאֵין בַּנּוֹגֵחַ, וְיֵשׁ בַּנּוֹגֵחַ שֶׁאֵין בָּרוֹבֵעַ. mipené cheyéch barovéa cheén banogé'ha, veyéch banogé'ha cheén barovéa.
19. רוֹבֵעַ – עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן, נוֹגֵחַ – לֹא עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן. נוֹגֵחַ – מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר, רוֹבֵעַ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר. לְפִיכָךְ הוּצְרַךְ לוֹמַר רוֹבֵעַ, וְהוּצְרַךְ לוֹמַר נוֹגֵחַ. rovéa – asa bo ones keratson, nogé'ha – lo asa bo ones keratson. nogé'ha – mechalém kofer, rovéa – éno mechalém et hakofer. lefikhakh houtsrakh lomar rovéa, veoutsrakh lomar nogé'ha.
20. קָתָנֵי מִיהַת, רוֹבֵעַ – עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן, נוֹגֵחַ – לֹא עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן. לְמַאי הִלְכְתָא? לָאו לְקׇרְבָּן? katané mihat, rovéa – asa bo ones keratson, nogé'ha – lo asa bo ones keratson. lema hilkheta? la lekorban?
21. לָא, לִקְטָלָא. la, liktala.
22. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא; דְּאִי אָמְרַתְּ לְקׇרְבָּן, ״נוֹגֵחַ לֹא עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן״?! לָאו אוֹנֶס דִּידֵיהּ כְּתִיב, וְלָאו רָצוֹן דִּידֵיהּ כְּתִיב! אֶלָּא לָאו לִקְטָלָא? hakhi namé mistabera; dei amrate lekorban, "nogé'ha lo asa bo ones keratson"?! la ones didéh ketiv, vela ratson didéh ketiv! ela la liktala?
23. אָמַר מָר: נוֹגֵחַ – מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר, רוֹבֵעַ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּרַבְעַהּ וְקַטְלַהּ – מָה לִי קַטְלַהּ בְּקַרְנָא, מָה לִי קַטְלַהּ בִּרְבִיעָה? amar mar: nogé'ha – mechalém et hakofer, rovéa – éno mechalém et hakofer. hékhi damé? iléma deravah vekatlah – ma li katlah bekarna, ma li katlah birvia?
24. וְאֶלָּא דְּרַבְעַהּ וְלָא קַטְלַהּ? הַאי דְּלָא מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר – מִשּׁוּם דְּלָא קַטְלַהּ הוּא! veela deravah vela katlah? ha dela mechalém kofer – michoum dela katlah hou!
25. אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם דְּרַבְעַהּ וְלָא קַטְלַהּ, דְּאַתְיוּהָ לְבֵי דִינָא וְקַטְלוּהָ; מַהוּ דְּתֵימָא amar abayé: leolam deravah vela katlah, deatouha levé dina vekatlouha; maou detéma

Daf 41a

1. כְּמַאן דְּקַטְלַהּ דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. keman dekatlah damé, ka machma lan.
2. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם דְּרַבְעַהּ וְקַטְלַהּ; וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: מָה לִי קַטְלַהּ בְּקַרְנַיִם, מָה לִי קַטְלַהּ בִּרְבִיעָה – קֶרֶן כַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק, הַאי כַּוּוֹנָתוֹ לַהֲנָאַת עַצְמוֹ הוּא. rava amar: leolam deravah vekatlah; oudka kachya lakh: ma li katlah bekarnayim, ma li katlah birvia – keren kaouonato lehazik, ha kaouonato lahanaat atsmo hou.
3. בְּמַאי פְּלִיגִי? בְּרֶגֶל שֶׁדָּרְסָה עַל גַּבֵּי תִּינוֹק בַּחֲצַר הַנִּיזָּק; לְאַבָּיֵי – מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר, לְרָבָא – לָא מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר. bema peligi? beregel chedarsa al gabé tinok ba'hatsar hanizak; leabayé – mechalém kofer, lerava – la mechalém kofer.
4. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב: שׁוֹר הָאִיצְטָדִין – אֵינוֹ חַיָּיב מִיתָה, וְכָשֵׁר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ; מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְעוּשֶּׂה. tanya keotéh derav: chor haitstadin – éno 'hayav mita, vekhachér legabé mizbé'ha; mipené cheou kimouse.
5. מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הָאָדָם, וּמֵת – מוּעָד מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר, וְתָם פָּטוּר מִן הַכּוֹפֶר. וְזֶה וְזֶה חַיָּיבִין מִיתָה. וְכֵן בַּבֵּן, וְכֵן בַּבַּת. נָגַח עֶבֶד אוֹ אָמָה – נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סְלָעִים; בֵּין שֶׁהוּא יָפֶה מֵאָה מָנֶה, וּבֵין שֶׁאֵינוֹ יָפֶה אֶלָּא דִּינָר אֶחָד. matni' chor chenaga'h et haadam, oumét – mouad mechalém kofer, vetam patour min hakofer. veze veze 'hayavin mita. vekhén babén, vekhén babat. naga'h eved o ama – notén chelochim selaim; bén cheou yafe méa mane, ouvén cheéno yafe ela dinar e'had.
6. גְּמָ׳ וְכִי מֵאַחַר דְּמִתָּם קָטְלִינַן לֵיהּ, מוּעָד הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? gema' vekhi méa'har demitam katlinan léh, mouad hékhi machka'hate lah?
7. אָמַר רַבָּה: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁאֲמָדוּהוּ לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם. amar raba: hakha bema askinan – kegon cheamadouou lichlocha bené adam.
8. רַב אָשֵׁי אָמַר: אוּמְדָּנָא לָאו כְּלוּם הוּא. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁסִּיכֵּן לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם. rav aché amar: oumdana la keloum hou. ela hakha bema askinan – kegon chesikén lichlocha bené adam.
9. רַב זְבִיד אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהָרַג שָׁלֹשׁה בְּהֵמוֹת. rav zevid amar: kegon cheharag chaloch behémot.
10. וּמוּעָד לִבְהֵמָה הָוֵי מוּעָד לְאָדָם? אֶלָּא אָמַר רַב שִׁימִי: כְּגוֹן שֶׁהָרַג שְׁלֹשָׁה גּוֹיִם. oumouad livhéma havé mouad leadam? ela amar rav chimi: kegon cheharag chelocha goyim.
11. וּמוּעָד לְגוֹיִם הָוֵי מוּעָד לְיִשְׂרָאֵל? אֶלָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כְּגוֹן שֶׁהָרַג שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם טְרֵפָה. oumouad legoyim havé mouad leyisraél? ela amar rabi chimon ben lakich: kegon cheharag chelocha bené adam teréfa.
12. וּמוּעָד לִטְרֵפָה הָוֵי מוּעָד לְשָׁלֵם? אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: דִּקְטַל וַעֲרַק לְאַגְמָא, דִּקְטַל וַעֲרַק לְאַגְמָא. oumouad litréfa havé mouad lechalém? ela amar rav papa: diktal vaarak leagma, diktal vaarak leagma.
13. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהוּזְמוּ זוֹמְמֵי זוֹמְמִין. rav a'ha beréh derav ika amar: kegon cheouzmou zommé zommin.
14. הָנִיחָא אִי לְיַיעוֹדֵי תּוֹרָא בָּעֵינַן – שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי לְיַיעוֹדֵי גַּבְרָא בָּעֵינַן, מֵימַר אֲמַר לֵיהּ: לָא הֲוָה יָדַעְנָא! כְּגוֹן דְּאָמְרִי: כֹּל אֵימַת דְּקָטֵיל תּוֹרֵיהּ, גַּבֵּיהּ הֲוָה קָאֵי. hani'ha i leyaodé tora baénan – chapir. ela i leyaodé gavra baénan, mémar amar léh: la hava yadana! kegon deamri: kol émat dekatél toréh, gabéh hava kaé.
15. רָבִינָא אָמַר: בְּמַכִּירִין אֶת בַּעַל הַשּׁוֹר, וְאֵין מַכִּירִין אֶת הַשּׁוֹר. ravina amar: bemakirin et baal hachor, veén makirin et hachor.
16. מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד? מִשּׁוּם דְּאָמְרִי לֵיהּ: תּוֹרָא נַגְחָנָא אִית לָךְ בְּבַקְרָךְ, אִיבְּעִי לָךְ נַטּוֹרֵי כּוּלֵּי בַּקְרָךְ. ma hava léh lemebad? michoum deamri léh: tora nag'hana it lakh bevakrakh, ibei lakh natoré koulé bakrakh.
17. וְזֶה וָזֶה חַיָּיבִין מִיתָה כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״סָקֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר״ – אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁנְּבֵילָה הִיא, וּנְבֵילָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה? מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״? מַגִּיד לְךָ הַכָּתוּב, שֶׁאִם שְׁחָטוֹ לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ – אָסוּר בַּאֲכִילָה. veze vaze 'hayavin mita kou'. tanou rabanan: mimachma cheneemar "sakol yisakél hachor" – éni yodéa chenevéla hi, ounvéla asoura baakhila? ma talmoud lomar "lo yéakhél et besaro"? magid lekha hakatouv, cheim che'hato lea'har chenigmar dino – asour baakhila.
18. אֵין לִי אֶלָּא בַּאֲכִילָה, בַּהֲנָאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי״. én li ela baakhila, bahanaa minayin? talmoud lomar: "ouvaal hachor naki".
19. מַאי מַשְׁמַע? שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״יָצָא אִישׁ פְּלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו, וְאֵין לוֹ בָּהֶם הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם״. ma machma? chimon ben zoma omér, keadam cheomér la'havéro: "yatsa ich peloni naki minekhasa, veén lo bahem hanaa chel keloum".
20. וּמִמַּאי דְּ״לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״ – לְהֵיכָא דִּשְׁחָטוֹ אַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ, שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה? אֵימָא דְּהֵיכָא דִּשְׁחָטוֹ לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ – שְׁרֵי בַּאֲכִילָה הוּא; וְהַאי ״לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״ – לְהֵיכָא דְּסַקְלֵיהּ מִסְקָל, דְּאָסוּר בַּהֲנָאָה הוּא – כִּדְרַבִּי אֲבָהוּ, oumima de"lo yéakhél et besaro" – lehékha dich'hato a'har chenigmar dino, cheasour baakhila? éma dehékha dich'hato lea'har chenigmar dino – cheré baakhila hou; veha "lo yéakhél et besaro" – lehékha desakléh miskal, deasour bahanaa hou – kidrabi avaou,
21. דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יֹאכַל״; ״לֹא תֹאכַל״; ״לֹא תֹאכְלוּ״ – אֶחָד אִיסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִיסּוּר הֲנָאָה בַּמַּשְׁמָע, deamar rabi avaou amar rabi elazar: kol makom cheneemar "lo yokhal"; "lo tokhal"; "lo tokhlou" – e'had isour akhila vee'had isour hanaa bamachma,
22. עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בִּנְבֵילָה – לַגֵּר בִּנְתִינָה, וְלַנׇּכְרִי בִּמְכִירָה! ad cheyifrot lekha hakatouv kederekh cheparat lekha binvéla – lagér bintina, velanokhri bimkhira!
23. אָמְרִי: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּנָפֵיק לֵיהּ אִיסּוּר אֲכִילָה וְאִיסּוּר הֲנָאָה מִקְּרָא – מִ״לֹּא יֹאכַל״; אֲבָל הָכָא, דְּאִיסּוּר אֲכִילָה מִ״סָּקֹל יִסָּקֵל״ נָפְקָא, אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הַאי ״לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״ אִיסּוּר הֲנָאָה הוּא, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״לֹא יֵהָנֶה״, אִי נָמֵי ״לֹא יֵאָכֵל״; ״אֶת בְּשָׂרוֹ״ לְמָה לִי? דְּאַף עַל גַּב דְּעַבְדֵיהּ כְּעֵין בָּשָׂר, דְּשַׁחְטֵיהּ – אָסוּר. amri: hané milé hékha denafék léh isour akhila veisour hanaa mikera – mi"lo yokhal"; aval hakha, deisour akhila mi"sakol yisakél" nafka, i salka datakh ha "lo yéakhél et besaro" isour hanaa hou, nikhtov ra'hamana: "lo yéhane", i namé "lo yéakhél"; "et besaro" lema li? deaf al gav deavdéh keén basar, decha'htéh – asour.
24. מַתְקֵיף לַהּ מָר זוּטְרָא: אֵימָא הָנֵי מִילֵּי matkéf lah mar zoutra: éma hané milé

Daf 41b

1. הֵיכָא דְּבָדַק צוּר וְשָׁחַט בּוֹ – דְּעַבְדֵיהּ כְּעֵין סְקִילָה, אֲבָל הֵיכָא דְּשַׁחְטֵיהּ בְּסַכִּין – לָא! hékha devadak tsour vecha'hat bo – deavdéh keén sekila, aval hékha decha'htéh besakin – la!
2. אָמְרִי: אַטּוּ סַכִּין כְּתִיבָא בְּאוֹרָיְיתָא? וְהָתְנַן: הַשּׁוֹחֵט בְּמַגַּל יָד, בְּצוֹר וּבְקָנֶה – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁירָה. amri: atou sakin ketiva beorayta? vehatnan: hacho'hét bemagal yad, betsor ouvkane – che'hitato kechéra.
3. וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ אִיסּוּר אֲכִילָה וְאִיסּוּר הֲנָאָה מִ״לֹּא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״, ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ לְמָה לִי? לַהֲנָאַת עוֹרוֹ. דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: בְּשָׂרוֹ הוּא דְּאָסוּר בַּהֲנָאָה, עוֹרוֹ נִשְׁתְּרֵי בַּהֲנָאָה; קָמַשְׁמַע לַן ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״. vehachta denafka léh isour akhila veisour hanaa mi"lo yéakhél et besaro", "baal hachor naki" lema li? lahanaat oro. desalka datakh aména: besaro hou deasour bahanaa, oro nichteré bahanaa; kamachma lan "baal hachor naki".
4. וּלְהָנָךְ תַּנָּאֵי דְּמַפְּקִי לֵיהּ לְהַאי ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ לִדְרָשָׁה אַחֲרִינָא [כִּדְבָעֵינַן לְמֵימַר קַמַּן], הֲנָאַת עוֹרוֹ מְנָא לְהוּ? oulhanakh tanaé demapeki léh leha "baal hachor naki" lidracha a'harina [kidvaénan lemémar kaman], hanaat oro mena leou?
5. נָפְקָא לְהוּ מֵ״אֶת בְּשָׂרוֹ״ – אֶת הַטָּפֵל לִבְשָׂרוֹ, מַאי נִיהוּ – עוֹרוֹ. nafka leou mé"et besaro" – et hatafél livsaro, ma niou – oro.
6. וְהַאי תַּנָּא – ״אֶת״ לָא דָּרֵישׁ. veha tana – "et" la daréch.
7. כִּדְתַנְיָא: שִׁמְעוֹן הָעַמְסוֹנִי, וְאָמְרִי לַהּ נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי, הָיָה דּוֹרֵשׁ כׇּל ״אֶתִּין״ שֶׁבַּתּוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״, פֵּירַשׁ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כׇּל ״אֶתִּין״ שֶׁדָּרַשְׁתָּ – מָה תְּהֵא עֲלֵיהֶן? אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה, כָּךְ קִבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַפְּרִישָׁה. kidtanya: chimon haamsoni, veamri lah ne'hemya haamsoni, haya doréch kol "etin" chebatora. kévan chehigia le"et h' elohekha tira", pérach. amrou lo talmida: rabi, kol "etin" chedarachta – ma tehé aléhen? amar lahem: kechém chekibalti sakhar al hadericha, kakh kibalti sakhar al hapericha.
8. עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא, וְלִימֵּד: ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״ – לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. ad cheba rabi akiva, veliméd: "et h' elohekha tira" – lerabot talmidé 'hakhamim.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נָקִי מֵחֲצִי כוֹפֶר. tanou rabanan: "ouvaal hachor naki" – rabi eliezer omér: naki mé'hatsi khofer.
10. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וַהֲלֹא הוּא עַצְמוֹ אֵין מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ, ״הֲבִיאֵהוּ לְבֵית דִּין, וִישַׁלֶּם לָךְ״! amar lo rabi akiva: vahalo hou atsmo én michtalém ela migoufo, "haviéou levét din, vichalem lakh"!
11. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כָּךְ אֲנִי בְּעֵינֶיךָ, שֶׁדִּינִי בָּזֶה שֶׁחַיָּיב מִיתָה? אֵין דִּינִי אֶלָּא כְּשֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם עַל פִּי עֵד אֶחָד, אוֹ עַל פִּי בְעָלִים. amar lo rabi eliezer: kakh ani beénekha, chedini baze che'hayav mita? én dini ela kechehémit et haadam al pi éd e'had, o al pi vealim.
12. עַל פִּי בְעָלִים?! מוֹדֶה בִּקְנָס הוּא! al pi vealim?! mode biknas hou!
13. קָסָבַר כּוּפְרָא – כַּפָּרָה. kasavar koufra – kapara.
14. תַּנְיָא אִידַּךְ, אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עֲקִיבָא, כָּךְ אֲנִי בְּעֵינֶיךָ, שֶׁדִּינִי בָּזֶה שֶׁחַיָּיב מִיתָה? אֵין דִּינִי אֶלָּא בְּמִתְכַּוֵּון לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם; לְגוֹי וְהָרַג יִשְׂרָאֵל; לִנְפָלִים וְהָרַג בֶּן קַיָּימָא. tanya idakh, amar lo rabi eliezer: akiva, kakh ani beénekha, chedini baze che'hayav mita? én dini ela bemitkavén laharog et habehéma veharag et haadam; lego veharag yisraél; linfalim veharag ben kayama.
15. הֵי אֲמַר לֵיהּ בְּרֵישָׁא? רַב כָּהֲנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: ״מִתְכַּוֵּון״ אֲמַר לֵיהּ בְּרֵישָׁא. רַב טָבְיוֹמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: ״הֵמִית״ אֲמַר לֵיהּ בְּרֵישָׁא. hé amar léh berécha? rav kahana micheméh derava amar: "mitkavén" amar léh berécha. rav tavomé micheméh derava amar: "hémit" amar léh berécha.
16. רַב כָּהֲנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר ״מִתְכַּוֵּון״ אֲמַר לֵיהּ בְּרֵישָׁא – מָשָׁל לְצַיָּד שֶׁשּׁוֹלֶה דָּגִים מִן הַיָּם, rav kahana micheméh derava amar "mitkavén" amar léh berécha – machal letsayad chechole dagim min hayam,

Daf 42a

1. מַשְׁכַּח רַבְרְבֵי – שָׁקֵיל, זוּטְרֵי – שָׁקֵיל. machka'h ravrevé – chakél, zoutré – chakél.
2. רַב טָבְיוֹמֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר ״הֵמִית״ אֲמַר לֵיהּ בְּרֵישָׁא – מָשָׁל לְצַיָּיד שֶׁשּׁוֹלֶה דָּגִים מִן הַיָּם, מַשְׁכַּח זוּטְרֵי – שָׁקֵיל, מַשְׁכַּח רַבְרְבֵי – שָׁדֵי זוּטְרֵי וְשָׁקֵיל רַבְרְבֵי. rav tavomé micheméh derava amar "hémit" amar léh berécha – machal letsayad chechole dagim min hayam, machka'h zoutré – chakél, machka'h ravrevé – chadé zoutré vechakél ravrevé.
3. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: נָקִי מִדְּמֵי וְלָדוֹת. tanya idakh: "baal hachor naki" – rabi yosé hagelili omér: naki midemé veladot.
4. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה״ – אֲנָשִׁים, וְלֹא שְׁוָורִים. amar lo rabi akiva, haré hou omér: "ki yinatsou anachim venagfou icha" – anachim, velo chevarim.
5. שַׁפִּיר קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא! chapir kaamar rabi akiva!
6. אָמַר רַב עוּלָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אֲנָשִׁים – וְלֹא שְׁוָורִים הַדּוֹמִין לַאֲנָשִׁים; מָה אֲנָשִׁים מוּעָדִין – אַף שְׁוָורִים מוּעָדִין, הָא תָּם – מִיחַיַּיב; כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – דְּפָטוּר. amar rav oula beréh derav idi: itsterikh, salka datakh aména: anachim – velo chevarim hadomin laanachim; ma anachim mouadin – af chevarim mouadin, ha tam – mi'hayav; ketav ra'hamana "baal hachor naki" – defatour.
7. אָמַר רָבָא: יַצִּיבָא בְּאַרְעָא, וְגִיּוֹרָא בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא?! amar rava: yatsiva beara, vegiyora bichmé chemaya?!
8. אֶלָּא אָמַר רָבָא: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אֲנָשִׁים – וְלֹא שְׁוָורִים הַדּוֹמִין לַאֲנָשִׁים; מָה אֲנָשִׁים מוּעָדִין – אַף שְׁוָורִים מוּעָדִין, וְקַל וָחוֹמֶר לְתַמִּין דִּפְטִירִי; הֲדַר כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – תָּם פָּטוּר, וּמוּעָד חַיָּיב. ela amar rava: itsterikh, salka datakh aména: anachim – velo chevarim hadomin laanachim; ma anachim mouadin – af chevarim mouadin, vekal va'homer letamin diftiri; hadar ketav ra'hamana "baal hachor naki" – tam patour, oumouad 'hayav.
9. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי בּוֹשֶׁת נָמֵי נֵימָא הָכִי: אֲנָשִׁים – וְלֹא שְׁוָורִים הַדּוֹמִין לַאֲנָשִׁים; מָה אֲנָשִׁים מוּעָדִין – אַף שְׁוָורִים מוּעָדִין, וְקַל וָחוֹמֶר לְתַמִּין דִּפְטִירִי; הֲדַר כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – תָּם פָּטוּר, וּמוּעָד חַיָּיב! amar léh abayé: ela méata, gabé bochet namé néma hakhi: anachim – velo chevarim hadomin laanachim; ma anachim mouadin – af chevarim mouadin, vekal va'homer letamin diftiri; hadar ketav ra'hamana "baal hachor naki" – tam patour, oumouad 'hayav!
10. וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, אִי הָכִי, לִיתְנֵי: ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: פָּטוּר מִדְּמֵי וְלָדוֹת וּמִבּוֹשֶׁת! vekhi téma hakhi namé, i hakhi, litné: "baal hachor naki" – rabi yosé hagelili omér: patour midemé veladot oumibochet!
11. אֶלָּא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֲנָשִׁים – אֵין אָסוֹן בְּאִשָּׁה יֵעָנְשׁוּ, יֵשׁ אָסוֹן בָּאִשָּׁה לֹא יֵעָנְשׁוּ. וְלֹא שְׁוָורִים – דְּאַף עַל גַּב דְּיֵשׁ אָסוֹן, יֵעָנְשׁוּ. הֲדַר כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – דְּפָטוּר. ela abayé verava deamri tarvayou: anachim – én ason beicha yéanchou, yéch ason baicha lo yéanchou. velo chevarim – deaf al gav deyéch ason, yéanchou. hadar ketav ra'hamana "baal hachor naki" – defatour.
12. מַתְקֵיף לַהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אַטּוּ בְּאָסוֹן תַּלְיָא מִילְּתָא? בְּכַוָּונָה תַּלְיָא מִילְּתָא! matkéf lah rav ada bar ahava: atou beason talya mileta? bekhavana talya mileta!
13. אֶלָּא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אֲנָשִׁים – כִּי נִתְכַּוְּנוּ זֶה לָזֶה, אַף עַל גַּב שֶׁיֵּשׁ אָסוֹן בָּאִשָּׁה, יֵעָנְשׁוּ; כִּי נִתְכַּוְּנוּ לָאִשָּׁה עַצְמָהּ, לֹא יֵעָנְשׁוּ. וְלֹא שְׁוָורִים – דַּאֲפִילּוּ נִתְכַּוְּנוּ לָאִשָּׁה עַצְמָהּ, ״יֵעָנְשׁוּ״. כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – דִּפְטִירִי. ela amar rav ada bar ahava: anachim – ki nitkaounou ze laze, af al gav cheyéch ason baicha, yéanchou; ki nitkaounou laicha atsmah, lo yéanchou. velo chevarim – daafilou nitkaounou laicha atsmah, "yéanchou". ketav ra'hamana "baal hachor naki" – diftiri.
14. וְכֵן כִּי אֲתָא רַב חַגַּי מִדָּרוֹמָא, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ כְּווֹתֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה. vekhén ki ata rav 'haga midaroma, ata veayti matnita bidéh keotéh derav ada bar ahava.
15. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד. tanya idakh: "baal hachor naki" – rabi akiva omér: naki midemé eved.

Daf 42b

1. וְנֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא לְנַפְשֵׁיהּ – וַהֲלֹא עַצְמוֹ אֵין מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ, הֲבִיאֵהוּ לְבֵית דִּין וִישַׁלֶּם לָךְ! venéma rabi akiva lenafchéh – vahalo atsmo én michtalém ela migoufo, haviéou levét din vichalem lakh!
2. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: כְּשֶׁקָּדַם בְּעָלָיו וּשְׁחָטוֹ; מַהוּ דְּתֵימָא: לִישְׁתַּלַּם מִינֵּיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן, הוֹאִיל וּבַר קְטָלָא הוּא, אַף עַל גַּב דְּשַׁחְטֵיהּ – לָא לִישְׁתַּלַּם מִינֵּיהּ. amar rav chemouél bar rav yits'hak: kechekadam beala ouch'hato; maou detéma: lichtalam minéh; ka machma lan, hoil ouvar ketala hou, af al gav decha'htéh – la lichtalam minéh.
3. אִי הָכִי, לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָמֵי – כְּשֶׁקָּדַם וּשְׁחָטוֹ! i hakhi, lerabi eliezer namé – kechekadam ouch'hato!
4. הָכִי נָמֵי; וְסָבַר: דִּלְמָא אִית לֵיהּ טַעְמָא אַחֲרִינָא דַּעֲדִיף מֵהַאי, וְנֵימָא לֵיהּ. hakhi namé; vesavar: dilma it léh tama a'harina daadif méha, venéma léh.
5. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָמֵי – לִישַׁנֵּי לֵיהּ שֶׁקָּדַם וּשְׁחָטוֹ! אָמַר לָךְ: הָתָם הוּא דְּנִתְכַּוֵּון לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם, דְּשׁוֹר לָאו בַּר קְטָלָא הוּא כְּלָל; דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא נִיחַיַּיב – אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי; אֲבָל הָכָא, דְּמֵעִיקָּרָא בַּר קְטָלָא הֲוָה – לָא צְרִיךְ קְרָא, אַף עַל גַּב דְּשַׁחְטֵיהּ. verabi eliezer namé – lichané léh chekadam ouch'hato! amar lakh: hatam hou denitkavén laharog et habehéma veharag et haadam, dechor la bar ketala hou kelal; desalka datakh aména ni'hayav – itsterikh kera lemaoté; aval hakha, deméikara bar ketala hava – la tserikh kera, af al gav decha'htéh.
6. וּלְרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי, וַדַּאי הָכִי הֲוָה! oulrabi akiva namé, vada hakhi hava!
7. אֶלָּא אָמַר רַב אַסִּי: הַאי מִילְּתָא – מִפִּי דְּגַבְרָא רַבָּה שְׁמִיעַ לִי, וּמַנּוּ – רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אַף תָּם שֶׁחָבַל בָּאָדָם מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם, מִשְׁתַּלַּם נָמֵי [דְּמֵי עֶבֶד] מֵעֲלִיָּיה; כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״. ela amar rav asi: ha mileta – mipi degavra raba chemia li, oumanou – rabi yosé berabi 'hanina; salka datakh aména, hoil veamar rabi akiva: af tam che'haval baadam mechalém bamotar nezek chalém, michtalam namé [demé eved] méaliya; ketav ra'hamana "baal hachor naki".
8. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַב אַסִּי: וְהָא תַּבְרֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא לִגְזִיזֵיהּ – דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל יְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּיה – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לוֹ״ – מִגּוּפוֹ מְשַׁלֵּם, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּיה! amar léh rabi zéra lerav asi: veha tavréh rabi akiva ligzizéh – detanya, rabi akiva omér: yakhol yechalém min haaliya – talmoud lomar: "kamichpat haze yéase lo" – migoufo mechalém, veéno mechalém min haaliya!
9. אֶלָּא אָמַר רָבָא: אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּמַחְמִירַנִי בְּעֶבֶד יוֹתֵר מִבֶּן חוֹרִין, שֶׁבֶּן חוֹרִין יָפֶה סֶלַע – נוֹתֵן סֶלַע, שְׁלֹשִׁים – נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים, וְעֶבֶד יָפֶה סֶלַע – נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים; מִשְׁתַּלַּם נָמֵי דְּמֵי עֶבֶד מִן הָעֲלִיָּיה; כְּתַב רַחֲמָנָא: ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״. ela amar rava: itsterikh, salka datakh aména: hoil ouma'hmirani beeved yotér miben 'horin, cheben 'horin yafe sela – notén sela, chelochim – notén chelochim, veeved yafe sela – notén chelochim; michtalam namé demé eved min haaliya; ketav ra'hamana: "baal hachor naki".
10. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרָבָא: ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד. tanya kevatéh derava: "baal hachor naki" – rabi akiva omér: naki midemé eved.
11. וַהֲלֹא דִּין הוּא – הוֹאִיל וְחַיָּיב בְּעֶבֶד וְחַיָּיב בְּבֶן חוֹרִין; מָה כְּשֶׁחִיֵּיב בְּבֶן חוֹרִין – חָלַקְתָּ בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד, אַף כְּשֶׁחִיֵּיב בְּעֶבֶד – נַחְלֹק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד! vahalo din hou – hoil ve'hayav beeved ve'hayav beven 'horin; ma keche'hiyév beven 'horin – 'halakta bo bén tam lemouad, af keche'hiyév beeved – na'hlok bo bén tam lemouad!
12. וְעוֹד, קַל וָחוֹמֶר – וּמָה בֶּן חוֹרִין, שֶׁנּוֹתֵן כׇּל שׇׁוְויוֹ, חָלַקְתָּ בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד; עֶבֶד, שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא שְׁלֹשִׁים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד? veod, kal va'homer – ouma ben 'horin, chenotén kol chovo, 'halakta bo bén tam lemouad; eved, cheéno notén ela chelochim, éno din chena'hlok bo bén tam lemouad?
13. לֹא, מַחְמִירַנִי בְּעֶבֶד יוֹתֵר מִבֶּן חוֹרִין; שֶׁבֶּן חוֹרִין יָפֶה סֶלַע – נוֹתֵן סֶלַע, שְׁלֹשִׁים – נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים; וְעֶבֶד יָפֶה סֶלַע – נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים, יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד. lo, ma'hmirani beeved yotér miben 'horin; cheben 'horin yafe sela – notén sela, chelochim – notén chelochim; veeved yafe sela – notén chelochim, yakhol yehé 'hayav? talmoud lomar: "baal hachor naki" – naki midemé eved.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה״ – אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: וְכִי מָה בָּא זֶה לְלַמְּדֵנוּ? אִם לְחַיֵּיב עַל הָאִשָּׁה כָּאִישׁ – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״כִּי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה״! tanou rabanan: "vehémit ich o icha" – amar rabi akiva: vekhi ma ba ze lelamedénou? im le'hayév al haicha kaich – haré kevar neemar: "ki yiga'h chor et ich o et icha"!
15. אֶלָּא לְהַקִּישׁ אִשָּׁה לְאִישׁ, מָה אִישׁ – נְזָקָיו לְיוֹרְשָׁיו, אַף אִשָּׁה – נְזָקֶיהָ לְיוֹרְשֶׁיהָ. ela lehakich icha leich, ma ich – nezaka leorcha, af icha – nezakeha leorcheha.
16. וְסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא: לָא יָרֵית לַהּ בַּעַל? וְהָתַנְיָא: ״וְיָרַשׁ אוֹתָהּ״ – מִכָּאן שֶׁהַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא! vesavar rabi akiva: la yarét lah baal? vehatanya: "veyarach otah" – mikan chehabaal yoréch et ichto, divré rabi akiva!
17. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא אָמַר אֶלָּא בְּכוֹפֶר – הוֹאִיל וְאֵין מִשְׁתַּלֵּם אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, וְהָוֵה לֵיהּ רָאוּי, וְאֵין הַבַּעַל נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק. amar réch lakich: lo amar ela bekhofer – hoil veén michtalém ela lea'har mita, vehavé léh raou, veén habaal notél baraou kivmou'hzak.
18. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת. אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו״. ma tama? amar kera: "vehémit ich o icha, hachor yisakél vegam beala youmat. im kofer youchat ala".
19. וּבִנְזָקִין לֹא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא? ouvinzakin lo amar rabi akiva?
20. וְהָתַנְיָא: הִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ – נוֹתֵן נֶזֶק וָצַעַר לָאִשָּׁה, וּדְמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל. אֵין הַבַּעַל – נוֹתֵן לְיוֹרְשָׁיו, אֵין הָאִשָּׁה – נוֹתֶנֶת לְיוֹרְשֶׁיהָ. הָיְתָה שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה, vehatanya: hika et haicha veyatsou yeladeha – notén nezek vatsaar laicha, oudmé veladot labaal. én habaal – notén leorcha, én haicha – notenet leorcheha. hayta chif'ha venichta'hrera,

Daf 43a

1. אוֹ גִיּוֹרֶת – זָכָה! o giyoret – zakha!
2. אָמַר רַבָּה: בִּגְרוּשָׁה. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן: בִּגְרוּשָׁה. amar raba: bigroucha. vekhén amar rav na'hman: bigroucha.
3. אָמְרִי: גְּרוּשָׁה נָמֵי תִּיפְלוֹג בִּדְמֵי וְלָדוֹת! amri: geroucha namé tiflog bidmé veladot!
4. אָמַר רַב פָּפָּא: הַתּוֹרָה זִכְּתָה דְּמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל, אֲפִילּוּ בָּא עָלֶיהָ בִּזְנוּת. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא ״כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה״. amar rav papa: hatora ziketa demé veladot labaal, afilou ba aleha biznout. ma tama? amar kera "kaacher yachit ala baal haicha".
5. וְנוֹקְמַהּ לְרַבָּה כְּגוֹן שֶׁגָּבוּ מָעוֹת, וּלְרַב נַחְמָן כְּגוֹן שֶׁגָּבוּ קַרְקַע! venokmah leraba kegon chegavou maot, oulrav na'hman kegon chegavou karka!
6. דְּאָמַר רַבָּה: גָּבוּ קַרְקַע – יֵשׁ לוֹ, גָּבוּ מָעוֹת – אֵין לוֹ. וְרַב נַחְמָן אָמַר: גָּבוּ מָעוֹת – יֵשׁ לוֹ, גָּבוּ קַרְקַע – אֵין לוֹ. deamar raba: gavou karka – yéch lo, gavou maot – én lo. verav na'hman amar: gavou maot – yéch lo, gavou karka – én lo.
7. הָנֵי מִילֵּי לִבְנֵי מַעְרְבָא – אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן; hané milé livné mareva – aliba derabanan;
8. כִּי קָאָמְרִי הָכָא – כְּרַבִּי. ki kaamri hakha – kerabi.
9. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: שׁוֹר שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – פָּטוּר מִשְּׁלֹשִׁים שְׁקָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו, וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל״ – כׇּל זְמַן שֶׁהַשּׁוֹר בִּסְקִילָה, הַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים; אֵין הַשּׁוֹר בִּסְקִילָה, אֵין הַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים. amar rabi chimon ben lakich: chor chehémit et haeved chelo bekhavana – patour michelochim chekalim, cheneemar: "kesef chelochim chekalim yitén ladona, vehachor yisakél" – kol zeman chehachor biskila, habealim mechalemin chelochim chekalim; én hachor biskila, én habealim mechalemin chelochim chekalim.
10. אָמַר רַבָּה: שׁוֹר שֶׁהֵמִית בֶּן חוֹרִין שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – פָּטוּר מִכּוֹפֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל, וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת. אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו״ – כׇּל זְמַן שֶׁהַשּׁוֹר בִּסְקִילָה – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר, אֵין הַשּׁוֹר בִּסְקִילָה – אֵין בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר. amar raba: chor chehémit ben 'horin chelo bekhavana – patour mikofer, cheneemar: "hachor yisakél, vegam beala youmat. im kofer youchat ala" – kol zeman chehachor biskila – bealim mechalemin kofer, én hachor biskila – én bealim mechalemin kofer.
11. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: ״הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי״, אוֹ ״שׁוֹרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״ – הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. מַאי, לָאו כּוֹפֶר? étivéh abayé: "hémit chori et peloni", o "choro chel peloni" – haré ze mechalém al pi atsmo. ma, la kofer?
12. לָא, דָּמִים. la, damim.
13. אִי דָּמִים, אֵימָא סֵיפָא: ״הֵמִית שׁוֹרִי אֶת עַבְדּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. וְאִי דָּמִים, אַמַּאי לָא? i damim, éma séfa: "hémit chori et avdo chel peloni" – éno mechalém al pi atsmo. vei damim, ama la?
14. אֲמַר לֵיהּ, יָכֵילְנָא לְשַׁנּוֹיֵי לָךְ: רֵישָׁא דָּמִים, וְסֵיפָא קְנָס; מִיהוּ שִׁנּוּיָיא דְחִיקָא לָא מְשַׁנֵּינָא לָךְ. אִידֵּי וְאִידֵּי דָּמִים. amar léh, yakhélna lechanoyé lakh: récha damim, veséfa kenas; miou chinouya de'hika la mechanéna lakh. idé veidé damim.

Daf 43b

1. מִיהוּ, בֶּן חוֹרִין דִּמְשַׁלֵּם כּוֹפֶר עַל פִּי עַצְמוֹ – וְהֵיכִי דָּמֵי? דְּאִי אֲתוֹ סָהֲדֵי וְאַסְהִידוּ בֵּיהּ דִּקְטַל, וְלָא יָדְעִי אִי תָּם הֲוָה אִי מוּעָד הֲוָה, וַאֲמַר מָרֵיהּ דְּמוּעָד הוּא, דִּמְשַׁלֵּם כּוֹפֶר עַל פִּי עַצְמוֹ – הֵיכָא דְּלֵיכָּא עֵדִים, מְשַׁלֵּם דָּמִים; miou, ben 'horin dimchalém kofer al pi atsmo – vehékhi damé? dei ato sahadé veashidou béh diktal, vela yadi i tam hava i mouad hava, vaamar maréh demouad hou, dimchalém kofer al pi atsmo – hékha deléka édim, mechalém damim;
2. גַּבֵּי עֶבֶד, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ – וְהֵיכִי דָּמֵי? דְּאִי אֲתוֹ עֵדִים וְאַסְהִידוּ בֵּיהּ דִּקְטַל, וְלָא יָדְעִי אִי תָּם הֲוָה אִי מוּעָד הֲוָה, וַאֲמַר מָרֵיהּ מוּעָד הוּא – לָא מִשְׁתַּלַּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ. הֵיכָא דְּלֵיכָּא עֵדִים – לָא מְשַׁלֵּם דָּמִים. gabé eved, cheéno mechalém kenas al pi atsmo – vehékhi damé? dei ato édim veashidou béh diktal, vela yadi i tam hava i mouad hava, vaamar maréh mouad hou – la michtalam kenas al pi atsmo. hékha deléka édim – la mechalém damim.
3. מֵתִיב רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: כֹּל שֶׁחַיָּיב בְּבֶן חוֹרִין – חַיָּיב בְּעֶבֶד, בֵּין בְּכוֹפֶר בֵּין בְּמִיתָה. métiv rav chemouél bar rav yits'hak: kol che'hayav beven 'horin – 'hayav beeved, bén bekhofer bén bemita.
4. כּוֹפֶר בְּעֶבֶד מִי אִיכָּא?! אֶלָּא לָאו דָּמִים? kofer beeved mi ika?! ela la damim?
5. אִיכָּא דְּאָמְרִי: הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ, אִיכָּא דְאָמְרִי: אֲמַר לֵיהּ רַבָּה – הָכִי קָתָנֵי: כֹּל שֶׁחַיָּיב בְּבֶן חוֹרִין בְּכַוָּונָה עַל פִּי עֵדִים, כּוֹפֶר – חַיָּיב בְּעֶבֶד קְנָס. וְכֹל שֶׁחַיָּיב בְּבֶן חוֹרִין שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה עַל פִּי עֵדִים, דָּמִים – חַיָּיב בְּעֶבֶד שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה עַל פִּי עֵדִים, דָּמִים. ika deamri: hou motév lah veou mefarék lah, ika deamri: amar léh raba – hakhi katané: kol che'hayav beven 'horin bekhavana al pi édim, kofer – 'hayav beeved kenas. vekhol che'hayav beven 'horin chelo bekhavana al pi édim, damim – 'hayav beeved chelo bekhavana al pi édim, damim.
6. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, אִשּׁוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה עַל פִּי עֵדִים – נְשַׁלֵּם דָּמִים! amar léh rava: i hakhi, icho chelo bekhavana al pi édim – nechalém damim!
7. וּמְנָא לֵיהּ לְרָבָא דְּלָא מְשַׁלֵּם? oumna léh lerava dela mechalém?
8. אִילֵּימָא מִדִּתְנַן: הָיָה גְּדִי כָּפוּת לוֹ, וְעֶבֶד סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ – חַיָּיב. עֶבֶד כָּפוּת לוֹ, וּגְדִי סָמוּךְ לוֹ וְנִשְׂרַף עִמּוֹ – פָּטוּר. iléma miditnan: haya gedi kafout lo, veeved samoukh lo venisraf imo – 'hayav. eved kafout lo, ougdi samoukh lo venisraf imo – patour.
9. הָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כְּגוֹן שֶׁהִצִּית בְּגוּפוֹ שֶׁל עֶבֶד, דְּקָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ! haamar réch lakich: kegon chehitsit begoufo chel eved, dekam léh bidraba minéh!
10. וְאֶלָּא מֵהָא דְּתַנְיָא: חוֹמֶר בְּאֵשׁ מִבְּבוֹר – שֶׁהָאֵשׁ מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל בֵּין דָּבָר הָרָאוּי לָהּ בֵּין דָּבָר שֶׁאֵין רָאוּי לָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר. וְאִילּוּ שֶׁהָאֵשׁ מְשַׁלֶּמֶת שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה דָּמִים – מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר, לָא קָתָנֵי! veela méha detanya: 'homer beéch mibevor – chehaéch mouedet leekhol bén davar haraou lah bén davar cheén raou lah, ma cheén kén bevor. veilou chehaéch mechalemet chelo bekhavana damim – ma cheén kén bevor, la katané!
11. דִּלְמָא תְּנָא וְשַׁיַּיר? dilma tena vechayar?
12. אֶלָּא רָבָא גּוּפֵיהּ אִבְּעוֹיֵי מִבַּעְיָא לֵיהּ: אִשּׁוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – מִי מְשַׁלֵּם דָּמִים, אוֹ לָא? ela rava gouféh ibeoyé mibaya léh: icho chelo bekhavana – mi mechalém damim, o la?
13. מִי אָמְרִינַן: גַּבֵּי שׁוֹר הוּא דִּבְכַוָּונָה מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר – שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה מְשַׁלֵּם דָּמִים; אֲבָל אִשּׁוֹ, דִּבְכַוָּונָה לָא מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר – שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה נָמֵי לָא מְשַׁלֵּם דָּמִים; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּגַבֵּי שׁוֹרוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – אַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא כּוֹפֶר, מְשַׁלֵּם דָּמִים; גַּבֵּי אִשּׁוֹ נָמֵי, אַף עַל גַּב דִּבְכַוָּונָה לָא מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר, שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה מִיהַת מְשַׁלֵּם דָּמִים? mi amrinan: gabé chor hou divkhavana mechalém kofer – chelo bekhavana mechalém damim; aval icho, divkhavana la mechalém kofer – chelo bekhavana namé la mechalém damim; o dilma, kévan degabé choro chelo bekhavana – af al gav deléka kofer, mechalém damim; gabé icho namé, af al gav divkhavana la mechalém kofer, chelo bekhavana mihat mechalém damim?
14. וְלָא יָדְעִינַן, תֵּיקוּ. vela yadinan, tékou.
15. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״כֹּפֶר״; מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִם כֹּפֶר״? לְרַבּוֹת כּוֹפֶר שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – כְּכוֹפֶר בְּכַוָּונָה. ki ata rav dimi, amar rabi yo'hanan: "kofer"; ma talmoud lomar "im kofer"? lerabot kofer chelo bekhavana – kekhofer bekhavana.
16. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, עֶבֶד נָמֵי – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִם עֶבֶד״? לְרַבּוֹת עֶבֶד שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – כְּעֶבֶד בְּכַוָּונָה! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שׁוֹר שֶׁהֵמִית אֶת הָעֶבֶד שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – פָּטוּר מִשְּׁלֹשִׁים שְׁקָלִים! amar léh abayé: ela méata, eved namé – ma talmoud lomar "im eved"? lerabot eved chelo bekhavana – keeved bekhavana! vekhi téma hakhi namé, vehaamar réch lakich: chor chehémit et haeved chelo bekhavana – patour michelochim chekalim!
17. אֲמַר לֵיהּ: גַּבְרָא אַגַּבְרָא קָא רָמֵית?! amar léh: gavra agavra ka ramét?!
18. כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״עֶבֶד״; מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִם עֶבֶד״? לְרַבּוֹת עֶבֶד שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – כְּעֶבֶד בְּכַוָּונָה. ki ata ravin, amar rabi yo'hanan: "eved"; ma talmoud lomar "im eved"? lerabot eved chelo bekhavana – keeved bekhavana.
19. וּלְרֵישׁ לָקִישׁ נָמֵי, נֵימָא: מִדְּ״עֶבֶד״ – ״אִם עֶבֶד״ לָא דָּרֵישׁ, ״כֹּפֶר״ – ״אִם כֹּפֶר״ נָמֵי לָא דָּרֵישׁ! oulréch lakich namé, néma: mide"eved" – "im eved" la daréch, "kofer" – "im kofer" namé la daréch!
20. אָמְרִי: לָא; ״עֶבֶד״ – ״אִם עֶבֶד״ לָא דָּרֵישׁ, ״כֹּפֶר״ – ״אִם כֹּפֶר״ דָּרֵישׁ. amri: la; "eved" – "im eved" la daréch, "kofer" – "im kofer" daréch.
21. וּמַאי שְׁנָא? ״עֶבֶד״ – ״אִם עֶבֶד״ לָא כְּתִיב בִּמְקוֹם תַּשְׁלוּמִין, ״כֹּפֶר״ – ״אִם כֹּפֶר״ כְּתִיב בִּמְקוֹם תַּשְׁלוּמִין. ouma chena? "eved" – "im eved" la ketiv bimkom tachloumin, "kofer" – "im kofer" ketiv bimkom tachloumin.
22. וְכֵן בְּבֵן אוֹ בְּבַת. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח״ – לְחַיֵּיב עַל הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִים. vekhén bevén o bevat. tanou rabanan: "o vén yiga'h o vat yiga'h" – le'hayév al haketanim kagedolim.
23. וַהֲלֹא דִּין הוּא – הוֹאִיל וְחִיֵּיב אָדָם בְּאָדָם, וְחִיֵּיב שׁוֹר בְּאָדָם; מָה כְּשֶׁחִיֵּיב אָדָם בְּאָדָם – לָא שְׁנָא בֵּין קְטַנִּים לִגְדוֹלִים, אַף כְּשֶׁחִיֵּיב שׁוֹר בְּאָדָם – לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין קְטַנִּים לִגְדוֹלִים! vahalo din hou – hoil ve'hiyév adam beadam, ve'hiyév chor beadam; ma keche'hiyév adam beadam – la chena bén ketanim ligdolim, af keche'hiyév chor beadam – lo ta'hlok bo bén ketanim ligdolim!
24. וְעוֹד, קַל וָחוֹמֶר הוּא: וּמָה אָדָם בְּאָדָם – שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, חִיֵּיב בּוֹ עַל הַקְּטַנִּים כִּגְדוֹלִים; veod, kal va'homer hou: ouma adam beadam – chelo asa bo ketanim kigdolim, 'hiyév bo al haketanim kigdolim;

Daf 44a

1. שׁוֹר בְּאָדָם – שֶׁעָשָׂה בּוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁחַיָּיב עַל הַקְּטַנִּים כִּגְדוֹלִים? chor beadam – cheasa bo ketanim kigdolim, éno din che'hayav al haketanim kigdolim?
2. לֹא, אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם – שֶׁכֵּן חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, תֹּאמַר בְּשׁוֹר – שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח״ – לְחַיֵּיב עַל הַקְּטַנִּים כִּגְדוֹלִים. lo, im amarta adam beadam – chekén 'hayav bearbaa devarim, tomar bechor – cheéno 'hayav bearbaa devarim? talmoud lomar: "o vén yiga'h o vat yiga'h" – le'hayév al haketanim kigdolim.
3. וְאֵין לִי אֶלָּא בְּמוּעָדִין, בְּתָם מִנַּיִן? veén li ela bemouadin, betam minayin?
4. דִּין הוּא – הוֹאִיל וְחִיֵּיב בְּאִישׁ וְאִשָּׁה, וְחִיֵּיב בְּבֵן וּבַת; מָה כְּשֶׁחִיֵּיב בְּאִישׁ וְאִשָּׁה – לֹא חִלַּקְתָּ בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד; אַף כְּשֶׁחִיֵּיב בְּבֵן וּבַת – לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד. din hou – hoil ve'hiyév beich veicha, ve'hiyév bevén ouvat; ma keche'hiyév beich veicha – lo 'hilakta bo bén tam lemouad; af keche'hiyév bevén ouvat – lo ta'hlok bo bén tam lemouad.
5. וְעוֹד, קַל וָחוֹמֶר – מָה אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחָם בִּנְזָקִין – לֹא חִלַּקְתָּ בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד; בֵּן וּבַת, שֶׁיִּפָּה כֹּחָם בִּנְזָקִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תַּחְלוֹק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד? veod, kal va'homer – ma ich veicha, chekén hora ko'ham binzakin – lo 'hilakta bo bén tam lemouad; bén ouvat, cheyipa ko'ham binzakin – éno din chelo ta'hlok bahen bén tam lemouad?
6. אָמַרְתָּ: וְכִי דָּנִין קַל מֵחָמוּר לְהַחְמִיר עָלָיו? אִם הֶחְמִיר בְּמוּעָד הֶחָמוּר, תַּחְמִיר בְּתָם הַקַּל? amarta: vekhi danin kal mé'hamour leha'hmir ala? im he'hmir bemouad he'hamour, ta'hmir betam hakal?
7. וְעוֹד: אִם אָמַרְתָּ בְּאִישׁ וְאִשָּׁה – שֶׁכֵּן חַיָּיבִין בְּמִצְוֹת, תֹּאמַר בְּבֵן וּבַת – שֶׁפְּטוּרִין מִן הַמִּצְוֹת? veod: im amarta beich veicha – chekén 'hayavin bemitsot, tomar bevén ouvat – chepetourin min hamitsot?
8. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח״ – נְגִיחָה בְּתָם נְגִיחָה בְּמוּעָד, נְגִיחָה לְמִיתָה נְגִיחָה לִנְזָקִין. talmoud lomar: "o vén yiga'h o vat yiga'h" – negi'ha betam negi'ha bemouad, negi'ha lemita negi'ha linzakin.
9. מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְחַכֵּךְ בַּכּוֹתֶל – וְנָפַל עַל הָאָדָם; נִתְכַּוֵּין לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה – וְהָרַג אֶת הָאָדָם; לְגוֹי – וְהָרַג בֶּן יִשְׂרָאֵל; לִנְפָלִים – וְהָרַג בֶּן קַיָּימָא; פָּטוּר. matni' chor chehaya mit'hakékh bakotel – venafal al haadam; nitkavén laharog et habehéma – veharag et haadam; lego – veharag ben yisraél; linfalim – veharag ben kayama; patour.
10. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: פָּטוּר מִמִּיתָה, וְחַיָּיב בְּכוֹפֶר. וְרַב אָמַר: פָּטוּר מִזֶּה וּמִזֶּה. gema' amar chemouél: patour mimita, ve'hayav bekhofer. verav amar: patour mize oumize.
11. וְאַמַּאי? הָא תָּם הוּא! כִּדְאָמַר רַב: בְּמוּעָד לִיפּוֹל עַל בְּנֵי אָדָם בְּבוֹרוֹת, הָכָא נָמֵי – בְּמוּעָד לְהִתְחַכֵּךְ עַל בְּנֵי אָדָם בִּכְתָלִים. veama? ha tam hou! kidamar rav: bemouad lipol al bené adam bevorot, hakha namé – bemouad lehit'hakékh al bené adam bikhtalim.
12. אִי הָכִי, בַּר קְטָלָא הוּא! בִּשְׁלָמָא הָתָם – דַּחֲזָא יְרוֹקָא וּנְפַל, אֶלָּא הָכָא – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? i hakhi, bar ketala hou! bichlama hatam – da'haza yeroka ounfal, ela hakha – ma ika lemémar?
13. הָכָא נָמֵי – בְּמִתְחַכֵּךְ בַּכּוֹתֶל לַהֲנָאָתוֹ. וּמְנָא יָדְעִינַן? דְּבָתַר דִּנְפַל קָא מִתְחַכַּךְ בֵּיהּ. hakha namé – bemit'hakékh bakotel lahanaato. oumna yadinan? devatar dinfal ka mit'hakakh béh.

Daf 44b

1. וְאַכַּתִּי צְרוֹרוֹת נִינְהוּ! אָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא: דְּקָאָזֵיל מִינֵּיהּ מִינֵּיהּ. veakati tserorot ninou! amar rav mari beréh derav kahana: dekaazél minéh minéh.
2. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל – וּתְיוּבְתָּא דְּרַב: יֵשׁ חַיָּיב בְּמִיתָה וּבְכוֹפֶר, וְיֵשׁ חַיָּיב בְּכוֹפֶר וּפָטוּר מִמִּיתָה, וְיֵשׁ חַיָּיב בְּמִיתָה וּפָטוּר מִן הַכּוֹפֶר, וְיֵשׁ פָּטוּר מִזֶּה וּמִזֶּה. tanya keotéh dichmouél – outouvta derav: yéch 'hayav bemita ouvkhofer, veyéch 'hayav bekhofer oufatour mimita, veyéch 'hayav bemita oufatour min hakofer, veyéch patour mize oumize.
3. הָא כֵּיצַד? מוּעָד בְּכַוָּונָה – חַיָּיב בְּמִיתָה וּבְכוֹפֶר. מוּעָד שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – חַיָּיב בְּכוֹפֶר וּפָטוּר מִמִּיתָה. תָּם בְּכַוָּונָה – חַיָּיב בְּמִיתָה וּפָטוּר מִכּוֹפֶר. תָּם שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – פָּטוּר מִזֶּה וּמִזֶּה. ha kétsad? mouad bekhavana – 'hayav bemita ouvkhofer. mouad chelo bekhavana – 'hayav bekhofer oufatour mimita. tam bekhavana – 'hayav bemita oufatour mikofer. tam chelo bekhavana – patour mize oumize.
4. וְהַנְּזָקִין שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה – רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. vehanezakin chelo bekhavana – rabi yeouda me'hayév, verabi chimon potér.
5. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? יָלֵיף מִכּוֹפְרוֹ; מָה כּוֹפְרוֹ – שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה חַיָּיב, אַף הַנְּזָקִין נָמֵי – שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה חַיָּיב. ma tama derabi yeouda? yaléf mikofro; ma kofro – chelo bekhavana 'hayav, af hanezakin namé – chelo bekhavana 'hayav.
6. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן יָלֵיף מִקְּטָלֵיהּ דְּשׁוֹר, מָה קְטָלֵיהּ – שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה פָּטוּר, אַף נְזָקִין – שֶׁלֹּא בְּכַוָּונָה פָּטוּר. verabi chimon yaléf miketaléh dechor, ma ketaléh – chelo bekhavana patour, af nezakin – chelo bekhavana patour.
7. וְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי, נֵילַף מִקְּטָלֵיהּ! דָּנִין תַּשְׁלוּמִין מִתַּשְׁלוּמִין, וְאֵין דָּנִין תַּשְׁלוּמִין מִמִּיתָה. verabi yeouda namé, nélaf miketaléh! danin tachloumin mitachloumin, veén danin tachloumin mimita.
8. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן נָמֵי, נֵילַף מִכּוֹפְרוֹ! דָּנִין חִיּוּבֵיהּ דְּשׁוֹר מֵחִיּוּבֵיהּ דְּשׁוֹר, לְאַפּוֹקֵי כּוֹפֶר דְּחִיּוּבֵיהּ דִּבְעָלִים הוּא. verabi chimon namé, nélaf mikofro! danin 'hiyouvéh dechor mé'hiyouvéh dechor, leapoké kofer de'hiyouvéh divalim hou.
9. נִתְכַּוֵּין לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם [וְכוּ׳] – פָּטוּר. הָא נִתְכַּוֵּין לַהֲרוֹג אֶת זֶה, וְהָרַג אֶת זֶה – חַיָּיב, מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ נִתְכַּוֵּין לַהֲרוֹג אֶת זֶה, וְהָרַג אֶת זֶה – פָּטוּר. nitkavén laharog et habehéma veharag et haadam [vekhou'] – patour. ha nitkavén laharog et ze, veharag et ze – 'hayav, matnitin dela kerabi chimon. detanya, rabi chimon omér: afilou nitkavén laharog et ze, veharag et ze – patour.
10. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דְּאָמַר קְרָא: ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת״ – כְּמִיתַת בְּעָלִים, כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר; מָה בְּעָלִים – עַד דְּמִיכַּוֵּין לֵיהּ, אַף שׁוֹר נָמֵי – עַד דְּמִיכַּוֵּין לֵיהּ. ma tama derabi chimon? deamar kera: "hachor yisakél vegam beala youmat" – kemitat bealim, kakh mitat hachor; ma bealim – ad demikavén léh, af chor namé – ad demikavén léh.
11. וּבְעָלִים גּוּפַיְיהוּ מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא: ״וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו״ – עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּין לוֹ. ouvalim goufayou menalan? deamar kera: "vearav lo vekam ala" – ad cheyitkavén lo.
12. וְרַבָּנַן, הַאי ״וְאָרַב לוֹ״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: פְּרָט לַזּוֹרֵק אֶבֶן לְגוֹ. verabanan, ha "vearav lo" ma avdi léh? amri devé rabi yana: perat lazorék even lego.
13. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה גּוֹיִם וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם – תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּרוּבָּא גּוֹיִם נִינְהוּ; אִי נָמֵי פַּלְגָא וּפַלְגָא – סְפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל! hékhi damé? iléma deika ticha goyim vee'had yisraél bénéhem – tipok léh derouba goyim ninou; i namé palga oufalga – sefék nefachot lehakél!
14. לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה יִשְׂרְאֵלִים וְאֶחָד גּוֹי. דְּאַף עַל גַּב דְּרוּבָּא יִשְׂרְאֵלִים נִינְהוּ; כֵּיוָן דְּאִיכָּא חֲדא גּוֹי בֵּינַיְיהוּ – הָוֵי לֵיהּ קָבוּעַ, וְכׇל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי, וְסָפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל. la tserikha, deika ticha yisreélim vee'had go. deaf al gav derouba yisreélim ninou; kévan deika 'had go bénayou – havé léh kavoua, vekhol kavoua keme'hetsa al me'hetsa damé, vesafék nefachot lehakél.
15. מַתְנִי׳ שׁוֹר הָאִשָּׁה, וְשׁוֹר הַיְּתוֹמִים, שׁוֹר הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס, שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ, שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין מִיתָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ, שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת – פְּטוּרִין מִן הַמִּיתָה, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים. matni' chor haicha, vechor hayetomim, chor haapotropos, chor hamidbar, chor hahekdéch, chor hagér chemét veén lo yorchin – haré élou 'hayavin mita. rabi yeouda omér: chor hamidbar, chor hahekdéch, chor hagér chemét – petourin min hamita, lefi cheén lahem bealim.
16. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״שׁוֹר״ ״שׁוֹר״ שִׁבְעָה – לְהָבִיא שׁוֹר הָאִשָּׁה, שׁוֹר הַיְּתוֹמִים, שׁוֹר הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס, שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ, שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ, שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין – פְּטוּרִין מִן הַמִּיתָה, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים. gema' tanou rabanan: "chor" "chor" chiva – lehavi chor haicha, chor hayetomim, chor haapotropos, chor hamidbar, chor hahekdéch, chor hagér chemét veén lo yorchin. rabi yeouda omér: chor hamidbar, chor hahekdéch, chor hagér chemét veén lo yorchin – petourin min hamita, lefi cheén lahem bealim.
17. אָמַר רַב הוּנָא: פּוֹטֵר הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אֲפִילּוּ נָגַח וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישׁ, נָגַח וּלְבַסּוֹף הִפְקִיר. amar rav houna: potér haya rabi yeouda afilou naga'h oulvasof hikdich, naga'h oulvasof hifkir.
18. מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי תַּרְתֵּי – שׁוֹר הַמִּדְבָּר, וְשׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין. שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת מַאי נִיהוּ? דְּכֵיוָן דְּאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין – הֲוָה לֵיהּ שׁוֹר הֶפְקֵר; הַיְינוּ שׁוֹר הַמִּדְבָּר, הַיְינוּ שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין! אֶלָּא לָאו הָא קָמַשְׁמַע לַן – דַּאֲפִילּוּ נָגַח וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישׁ, נָגַח וּלְבַסּוֹף הִפְקִיר? שְׁמַע מִינַּהּ. mima? midekatané tarté – chor hamidbar, vechor hagér chemét veén lo yorchin. chor hagér chemét ma niou? dekhévan deén lo yorchin – hava léh chor hefkér; haynou chor hamidbar, haynou chor hagér chemét veén lo yorchin! ela la ha kamachma lan – daafilou naga'h oulvasof hikdich, naga'h oulvasof hifkir? chema minah.
19. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲפִילּוּ נָגַח וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישׁ, נָגַח וּלְבַסּוֹף הִפְקִיר – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוּעַד בִּבְעָלָיו״ – ״וְהֵמִית וְגוֹ׳״, עַד שֶׁתְּהֵא מִיתָה וְהַעֲמָדָה בַּדִּין שָׁוִין כְּאֶחָד. tanya namé hakhi, yatér al kén amar rabi yeouda: afilou naga'h oulvasof hikdich, naga'h oulvasof hifkir – patour, cheneemar: "veouad bivala" – "vehémit vego'", ad chetehé mita vehaamada badin chavin kee'had.
20. וּגְמַר דִּין לָא בָּעֵינַן? וְהָא ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל״ גְּמַר דִּין הוּא! אֶלָּא אֵימָא: עַד שֶׁתְּהֵא מִיתָה, וְהַעֲמָדָה בַּדִּין, וּגְמַר דִּין שָׁוִין כְּאֶחָד. ougmar din la baénan? veha "hachor yisakél" gemar din hou! ela éma: ad chetehé mita, vehaamada badin, ougmar din chavin kee'had.
21. מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁהוּא יוֹצֵא לִיסָּקֵל, וְהִקְדִּישׁוֹ בְּעָלָיו – אֵינוֹ מוּקְדָּשׁ. שְׁחָטוֹ – בְּשָׂרוֹ אָסוּר. וְאִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ הִקְדִּישׁוֹ בְּעָלָיו – מוּקְדָּשׁ. וְאִם שְׁחָטוֹ – בְּשָׂרוֹ מוּתָּר. matni' chor cheou yotsé lisakél, vehikdicho beala – éno moukdach. che'hato – besaro asour. veim ad chelo nigmar dino hikdicho beala – moukdach. veim che'hato – besaro moutar.
22. מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם וּלְשׁוֹאֵל לְנוֹשֵׂא שָׂכָר וּלְשׂוֹכֵר – נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים; מוּעָד – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְתָם – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. mesaro lechomér 'hinam oulchoél lenosé sakhar oulsokhér – nikhnesou ta'hat habealim; mouad – mechalém nezek chalém, vetam – mechalém 'hatsi nezek.
23. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר שֶׁהֵמִית; עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ – מְכָרוֹ gema' tanou rabanan: chor chehémit; ad chelo nigmar dino – mekharo

Daf 45a

1. מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ – בְּשָׂרוֹ מוּתָּר, הֶחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לְבֵית בְּעָלָיו – מוּחְזָר. makhour, hikdicho moukdach, che'hato – besaro moutar, he'hziro chomér levét beala – mou'hzar.
2. מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר, הִקְדִּישׁוֹ אֵינוֹ מוּקְדָּשׁ, שְׁחָטוֹ – בְּשָׂרוֹ אָסוּר, הֶחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לְבֵית בְּעָלָיו – אֵינוֹ מוּחְזָר. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: אַף מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – הֶחְזִירוֹ שׁוֹמֵר לִבְעָלָיו, מוּחְזָר. michenigmar dino – mekharo éno makhour, hikdicho éno moukdach, che'hato – besaro asour, he'hziro chomér levét beala – éno mou'hzar. rabi yaakov omér: af michenigmar dino – he'hziro chomér livala, mou'hzar.
3. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין אוֹמְרִין בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״, וְרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: אוֹמְרִין בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״? léma beha kamipalgi – derabanan savri: én omrin beisouré hanaa "haré chelekha lefanekha", verabi yaakov savar: omrin beisouré hanaa "haré chelekha lefanekha"?
4. אָמַר רַבָּה: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אוֹמְרִין בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״, דְּאִם כֵּן – נִפְלוֹג לְעִנְיַן חָמֵץ בַּפֶּסַח. amar raba: dekhoulé alma omrin beisouré hanaa "haré chelekha lefanekha", deim kén – niflog leinyan 'haméts bapesa'h.
5. אֶלָּא הָכָא, בְּגוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו קָמִיפַּלְגִי – דְּרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר אֶלָּא בְּפָנָיו; דְּאָמַר לֵיהּ: אִי אַהְדַּרְתֵּיהּ נִיהֲלִי – הֲוָה מַעְרֵקְנָא לֵיהּ לְאַגְמָא, הַשְׁתָּא – אַתְפַּשְׂתֵּיהּ לְתוֹרַאי בִּידָא דְּלָא יָכֵילְנָא לְאִשְׁתַּעוֹיֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ. ela hakha, begomrin dino chel chor chelo befana kamipalgi – derabanan savri: én gomrin dino chel chor ela befana; deamar léh: i ahdartéh nihali – hava marékna léh leagma, hachta – atpastéh letora bida dela yakhélna leichtaoyé dina bahadéh.
6. וְרַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר שֶׁלֹּא בְּפָנָיו – דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף מִיגְמָר הֲווֹ גָּמְרִי לֵיהּ לְדִינָא. verabi yaakov savar: gomrin dino chel chor chelo befana – deamar léh: sof sof migmar hao gamri léh ledina.
7. מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת״ – כְּמִיתַת הַבְּעָלִים כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר; מָה בְּעָלִים בִּפְנֵיהֶם, אַף שׁוֹר בְּפָנָיו. ma tama derabanan? "hachor yisakél vegam beala youmat" – kemitat habealim kakh mitat hachor; ma bealim bifnéhem, af chor befana.
8. וְרַבִּי יַעֲקֹב – בִּשְׁלָמָא בְּעָלִים, בְּנֵי טַעֲנָה נִינְהוּ; אֶלָּא שׁוֹר, בַּר טַעַנְתָּא הוּא? verabi yaakov – bichlama bealim, bené taana ninou; ela chor, bar taanta hou?
9. מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם וּלְשׁוֹאֵל כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים, וְאֵלּוּ הֵן: שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. הָרְגוּ תַּמִּין – נֶהֱרָגִין, וּפְטוּרִין מִן הַכּוֹפֶר. מוּעָדִין – נֶהֱרָגִין, וּמְשַׁלְּמִין אֶת הַכּוֹפֶר. וְחַיָּיבִין לְהַחֲזִיר דְּמֵי שׁוֹר לִבְעָלָיו, חוּץ מִשּׁוֹמֵר חִנָּם. mesaro lechomér 'hinam oulchoél kou'. tanou rabanan: arbaa nikhnesou ta'hat habealim, veélou hén: chomér 'hinam vehachoél nosé sakhar vehasokhér. hargou tamin – neheragin, ouftourin min hakofer. mouadin – neheragin, oumchalemin et hakofer. ve'hayavin leha'hazir demé chor livala, 'houts michomér 'hinam.
10. אָמְרִי: הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּנַטְרֵיהּ – אֲפִילּוּ כּוּלְּהוּ נָמֵי לִיפַּטְרוּ! וְאִי דְּלָא נַטְרֵיהּ – אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם נִיחַיַּיב! amri: hékhi damé? i denatréh – afilou kouleou namé lipatrou! vei dela natréh – afilou chomér 'hinam ni'hayav!
11. אָמְרִי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּנַטְרֵיהּ שְׁמִירָה פְּחוּתָה, וְלָא נַטְרֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה. שׁוֹמֵר חִנָּם – כָּלְתָה לוֹ שְׁמִירָתוֹ, הָנָךְ – לָא כָּלְתָה שְׁמִירָתָן. amri: hakha bema askinan – denatréh chemira pe'houta, vela natréh chemira meoula. chomér 'hinam – kalta lo chemirato, hanakh – la kalta chemiratan.
12. אָמְרִי: כְּמַאן? אִי כְּרַבִּי מֵאִיר, amri: keman? i kerabi méir,

Daf 45b

1. דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּשׁוֹמֵר חִנָּם דָּמֵי, לִיתְנֵי: חוּץ מִשּׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׂוֹכֵר! deamar: sokhér kechomér 'hinam damé, litné: 'houts michomér 'hinam vehasokhér!
2. וְאִי כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר דָּמֵי – נִיתְנֵי: ״חוּץ מִשּׁוֹמֵר חִנָּם, וְכוּלָּן בְּמוּעָדִין פְּטוּרִין לְעִנְיַן כּוֹפֶר״! vei kerabi yeouda, deamar: sokhér kenosé sakhar damé – nitné: "'houts michomér 'hinam, vekhoulan bemouadin petourin leinyan kofer"!
3. אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא: הָא מַנִּי – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין; וּלְעִנְיַן שׂוֹכֵר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: שׂוֹכֵר כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר דָּמֵי. amar rav houna bar 'hinana: ha mani – rabi eliezer hi, deamar: én lo chemira ela sakin; oulinyan sokhér savar lah kerabi yeouda, deamar: sokhér kenosé sakhar damé.
4. אַבָּיֵי אָמַר: לְעוֹלָם כְּרַבִּי מֵאִיר – וְכִדְמַחְלִיף רַבָּה בַּר אֲבוּהּ, וְתָנֵי: שׂוֹכֵר כֵּיצַד מְשַׁלֵּם? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשׁוֹמֵר חִנָּם. abayé amar: leolam kerabi méir – vekhidma'hlif raba bar avouh, vetané: sokhér kétsad mechalém? rabi méir omér: kechomér sakhar, rabi yeouda omér: kechomér 'hinam.
5. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מָסַר שׁוֹרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם, הִזִּיק – חַיָּיב, הוּזַּק – פָּטוּר. amar rabi elazar: masar choro lechomér 'hinam, hizik – 'hayav, houzak – patour.
6. אָמְרִי: הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּקַבֵּיל עֲלֵיהּ שְׁמִירַת נְזָקָיו – אֲפִילּוּ הוּזַּק נָמֵי לִיחַיֵּיב! וְאִי דְּלָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ שְׁמִירַת נְזָקָיו – אֲפִילּוּ הִזִּיק נָמֵי לִיפְּטַר! amri: hékhi damé? i dekabél aléh chemirat nezaka – afilou houzak namé li'hayév! vei dela kabél aléh chemirat nezaka – afilou hizik namé lipetar!
7. אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת נְזָקָיו, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהִכִּיר בּוֹ שֶׁהוּא נַגְחָן. וּסְתָמָא דְּמִילְּתָא, דְּלָא אָזֵיל אִיהוּ וּמַזִּיק אַחֲרִינֵי – קַבֵּיל עֲלֵיהּ, דְּאָתֵי אַחֲרִינֵי וּמַזְּקִי לֵיהּ לְדִידֵיהּ – לָא אַסֵּיק אַדַּעְתֵּיהּ. amar rava: leolam chekibél ala chemirat nezaka, vehakha bema askinan – kegon chehikir bo cheou nag'han. oustama demileta, dela azél iou oumazik a'hariné – kabél aléh, deaté a'hariné oumazeki léh ledidéh – la asék adatéh.
8. מַתְנִי׳ קְשָׁרוֹ בְּעָלָיו בְּמוֹסֵרָה וְנָעַל בְּפָנָיו כָּרָאוּי, וְיָצָא וְהִזִּיק – אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד חַיָּיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. matni' kecharo beala bemoséra venaal befana karaou, veyatsa vehizik – e'had tam vee'had mouad 'hayav, divré rabi méir.
9. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּם חַיָּיב, וּמוּעָד פָּטוּר; שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו״ – וְשָׁמוּר הוּא זֶה. rabi yeouda omér: tam 'hayav, oumouad patour; cheneemar: "velo yichmerenou beala" – vechamour hou ze.
10. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין. rabi eliezer omér: én lo chemira ela sakin.
11. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? קָסָבַר: סְתָם שְׁווֹרִים – לָאו בְּחֶזְקַת שִׁימּוּר קָיְימִי; וְאָמַר רַחֲמָנָא תָּם נִיחַיַּיב – דְּנִיבְעֵי לֵיהּ שְׁמִירָה פְּחוּתָה, הֲדַר אָמַר רַחֲמָנָא ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״ גַּבֵּי מוּעָד – דְּנִבְעֵי לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה; וְיָלֵיף נְגִיחָה לְתָם – נְגִיחָה לְמוּעָד. gema' ma tama derabi méir? kasavar: setam cheorim – la be'hezkat chimour kaymi; veamar ra'hamana tam ni'hayav – denivé léh chemira pe'houta, hadar amar ra'hamana "velo yichmerenou" gabé mouad – denivé léh chemira meoula; veyaléf negi'ha letam – negi'ha lemouad.
12. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: סְתָם שְׁווֹרִים – בְּחֶזְקַת שִׁימּוּר קָיְימִי; אָמַר רַחֲמָנָא תָּם נְשַׁלֵּם, דְּנִיבְעֵי לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה; הֲדַר אָמַר רַחֲמָנָא ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״ גַּבֵּי מוּעָד – דְּנַעֲבֵיד לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה. הָוֵי רִיבּוּי אַחַר רִיבּוּי, וְאֵין רִיבּוּי אַחַר רִיבּוּי אֶלָּא לְמַעֵט – מִיעֵט הַכָּתוּב לִשְׁמִירָה מְעוּלָּה. rabi yeouda savar: setam cheorim – be'hezkat chimour kaymi; amar ra'hamana tam nechalém, denivé léh chemira meoula; hadar amar ra'hamana "velo yichmerenou" gabé mouad – denaavéd léh chemira meoula. havé ribou a'har ribou, veén ribou a'har ribou ela lemaét – miét hakatouv lichmira meoula.
13. וְכִי תֵּימָא: נְגִיחָה לְתָם נְגִיחָה לְמוּעָד – הָא מִיעֵט רַחֲמָנָא ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״ – לָזֶה, וְלֹא לְאַחֵר. vekhi téma: negi'ha letam negi'ha lemouad – ha miét ra'hamana "velo yichmerenou" – laze, velo lea'hér.
14. וְהָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְלָאו! אִם כֵּן, נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״וְלֹא יִשְׁמוֹר״, מַאי ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״? לָזֶה וְלֹא לְאַחֵר. veha mibeé léh lela! im kén, nikhtov ra'hamana "velo yichmor", ma "velo yichmerenou"? laze velo lea'hér.
15. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד שֶׁשְּׁמָרוֹ שְׁמִירָה פְּחוּתָה – פָּטוּר. tanya, rabi eliezer ben yaakov omér: e'had tam vee'had mouad chechemaro chemira pe'houta – patour.
16. מַאי טַעְמָא? סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: מוּעָד – בִּשְׁמִירָה פְּחוּתָה סַגִּי לֵיהּ, וְיָלֵיף נְגִיחָה לְתָם וּנְגִיחָה לְמוּעָד. ma tama? savar lah kerabi yeouda, deamar: mouad – bichmira pe'houta sagi léh, veyaléf negi'ha letam oungi'ha lemouad.
17. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: לָא פָּטַר רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא צַד הַעֲדָאָה שֶׁבּוֹ, אֲבָל צַד תַּמּוּת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת. amar rav ada bar ahava: la patar rabi yeouda ela tsad haadaa chebo, aval tsad tamout bimkomah omedet.
18. אָמַר רַב: מוּעָד לְקֶרֶן יָמִין – אֵינוֹ מוּעָד לְקֶרֶן שְׂמֹאל. amar rav: mouad lekeren yamin – éno mouad lekeren semol.
19. אָמְרִי: אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִי אַלִּיבָּא דְרַבִּי מֵאִיר, הָאָמַר: אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד, שְׁמִירָה מְעוּלָּה בָּעֵי! אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, מַאי אִרְיָא קֶרֶן שְׂמֹאל? אֲפִילּוּ בְּיָמִין נָמֵי – אִית בֵּיהּ צַד תַּמּוּת, וְאִית בֵּיהּ צַד מוּעָדֻת! amri: aliba deman? i aliba derabi méir, haamar: e'had tam vee'had mouad, chemira meoula baé! i aliba derabi yeouda, ma irya keren semol? afilou beyamin namé – it béh tsad tamout, veit béh tsad mouadout!
20. אָמְרִי: לְעוֹלָם כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְלָא סְבִירָא לֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה; וְהָכִי קָאָמַר: כִּי הַאי גַוְונָא הוּא דְּמַשְׁכַּחַתְּ בֵּיהּ צַד תַּמּוּת וּמוּעָדֻת, amri: leolam kerabi yeouda, vela sevira léh derav ada bar ahava; vehakhi kaamar: ki ha gavna hou demachka'hate béh tsad tamout oumouadout,

Daf 46a

1. אֲבָל מוּעָד לִגְמָרֵי – לָא מַשְׁכַּחַתְּ בֵּיהּ צַד תַּמּוּת כְּלָל. aval mouad ligmaré – la machka'hate béh tsad tamout kelal.
2. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין (כּוּ׳). אָמַר רַבָּה: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? דְּאָמַר קְרָא: ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״ – שׁוּב אֵין לוֹ שְׁמִירָה לָזֶה. rabi eliezer omér: én lo chemira ela sakin (kou'). amar raba: ma tama derabi eliezer? deamar kera: "velo yichmerenou" – chouv én lo chemira laze.
3. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב ״וְלֹא יְכַסֶּנּוּ״ נָמֵי – שׁוּב אֵין לוֹ כִּיסּוּי לָזֶה? amar léh abayé: ela méata, dikhtiv "velo yekhasenou" namé – chouv én lo kisou laze?
4. וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָתְנַן: כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וּמֵת – פָּטוּר. vekhi téma hakhi namé, vehatnan: kisaou karaou, venafal letokho chor o 'hamor oumét – patour.
5. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: הַיְינוּ טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – כִּדְתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִין שֶׁלֹּא יְגַדֵּל אָדָם כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאַל יַעֲמִיד סוּלָּם רָעוּעַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ״. ela amar abayé: haynou taméh derabi eliezer – kidtanya, rabi natan omér: minayin chelo yegadél adam kelev ra betokh béto, veal yaamid soulam raoua betokh béto? cheneemar: "velo tasim damim bevétekha".
6. הֲדַרַן עֲלָךְ שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה hadaran alakh chor chenaga'h arbaa va'hamicha
7. מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה וְנִמְצָא עוּבָּרָהּ בְּצִדָּהּ, וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נָגְחָה יָלְדָה, אִם מִשֶּׁנָּגְחָה יָלְדָה – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק לַפָּרָה, וּרְבִיעַ נֶזֶק לַוָּלָד. matni' chor chenaga'h et hapara venimtsa oubarah betsidah, veén yadoua im ad chelo nag'ha yalda, im michenag'ha yalda – mechalém 'hatsi nezek lapara, ourvia nezek lavalad.
8. וְכֵן פָּרָה שֶׁנָּגְחָה אֶת הַשּׁוֹר וְנִמְצָא וְלָדָהּ בְּצִדָּהּ, וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נָגְחָה יָלְדָה, אִם מִשֶּׁנָּגְחָה יָלְדָה – מִשְׁתַּלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִן הַפָּרָה, וּרְבִיעַ נֶזֶק מִן הַוָּלָד. vekhén para chenag'ha et hachor venimtsa veladah betsidah, veén yadoua im ad chelo nag'ha yalda, im michenag'ha yalda – michtalém 'hatsi nezek min hapara, ourvia nezek min havalad.
9. גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי סוֹמְכוֹס – דְּאָמַר: מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק – חוֹלְקִין. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּדִּין, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ – עָלָיו הָרְאָיָה. gema' amar rav yeouda amar chemouél: zo divré somkhos – deamar: mamon hamoutal besafék – 'holkin. aval 'hakhamim omrim: ze kelal gadol badin, hamotsi mé'havéro – ala haraya.
10. לְמָה לִי לְמֵימַר ״זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּדִּין״? אִצְטְרִיךְ, דַּאֲפִילּוּ נִיזָּק אוֹמֵר בָּרִי, וּמַזִּיק אוֹמֵר שֶׁמָּא – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. lema li lemémar "ze kelal gadol badin"? itsterikh, daafilou nizak omér bari, oumazik omér chema – hamotsi mé'havéro ala haraya.
11. אִי נָמֵי, לְכִי הָא דְּאִתְּמַר: הַמּוֹכֵר שׁוֹר לַחֲבֵירוֹ, וְנִמְצָא נַגְחָן – רַב אָמַר: הֲרֵי זֶה מִקָּח טָעוּת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: יָכוֹל שֶׁיֹּאמַר לוֹ ״לִשְׁחִיטָה מְכַרְתִּיו לָךְ״. i namé, lekhi ha deitemar: hamokhér chor la'havéro, venimtsa nag'han – rav amar: haré ze mika'h taout. ouchmouél amar: yakhol cheyomar lo "lich'hita mekharti lakh".
12. אַמַּאי? וְנִיחְזֵי אִי גַּבְרָא דְּזָבֵין לְרִדְיָא, אִי גַּבְרָא דְּזָבֵין לְנִכְסְתָא! לָא צְרִיכָא, בְּגַבְרָא דְּזָבֵין לְהָא וּלְהָא. ama? veni'hzé i gavra dezavén leridya, i gavra dezavén lenikhseta! la tserikha, begavra dezavén leha oulha.
13. וְנִיחְזֵי אִי דְּמֵי רִדְיָא – לְרִדְיָא, אִי דְּמֵי נִכְסְתָא – לְנִכְסְתָא! veni'hzé i demé ridya – leridya, i demé nikhseta – lenikhseta!
14. לָא צְרִיכָא, דְּאִיַּקַּיר בִּישְׂרָא, וְקָאֵי בִּדְמֵי רִדְיָא. la tserikha, deiyakar bisra, vekaé bidmé ridya.
15. אָמְרִי: amri:

Daf 46b

1. וְאִי לֵיכָּא לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ, לִישְׁקְלֵיהּ לְתוֹרָא בְּזוּזֵי! דְּאָמְרִי אֱנָשֵׁי: מִמָּרֵי רַשְׁווֹתָךְ פָּארֵי אִפְּרַע! vei léka leichtalomé minéh, lichkeléh letora bezouzé! deamri enaché: mimaré rachotakh paré ipera!
2. לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ. la tserikha, deika leichtalomé minéh.
3. רַב אָמַר הֲרֵי זֶה מִקָּח טָעוּת – זִיל בָּתַר רוּבָּא, וְרוּבָּא דְאִינָשֵׁי לְרִדְיָא הוּא דְּזָבְנִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר, יָכוֹל שֶׁיֹּאמַר לוֹ ״לִשְׁחִיטָה מְכַרְתִּיו לָךְ״ – וְלָא אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא. כִּי אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא – בְּאִיסּוּרָא, אֲבָל בְּמָמוֹנָא – לָא אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא, אֶלָּא הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. rav amar haré ze mika'h taout – zil batar rouba, verouba deinaché leridya hou dezavni. ouchmouél amar, yakhol cheyomar lo "lich'hita mekharti lakh" – vela azlinan batar rouba. ki azlinan batar rouba – beisoura, aval bemamona – la azlinan batar rouba, ela hamotsi mé'havéro ala haraya.
4. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה וְנִמְצָא עוּבָּרָהּ בְּצִדָּהּ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נְגָחָהּ יָלְדָה אִם מִשֶּׁנְּגָחָהּ יָלְדָה – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק לַפָּרָה, וּרְבִיעַ נֶזֶק לַוָּלָד; דִּבְרֵי סוֹמְכוֹס. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ – עָלָיו הָרְאָיָה. tanya namé hakhi: chor chenaga'h et hapara venimtsa oubarah betsidah, veéno yodéa im ad chelo nega'hah yalda im michenega'hah yalda – mechalém 'hatsi nezek lapara, ourvia nezek lavalad; divré somkhos. va'hakhamim omrim: hamotsi mé'havéro – ala haraya.
5. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: מִנַּיִין לְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם״ – יַגִּישׁ רְאָיָה אֲלֵיהֶם. amar rabi chemouél bar na'hmani: minayin lehamotsi mé'havéro ala haraya – cheneemar: "mi vaal devarim yigach aléhem" – yagich reaya aléhem.
6. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: הָא לְמָה לִי קְרָא? סְבָרָא הוּא – דְּכָאֵיב לֵיהּ כְּאֵיבָא, אָזֵיל לְבֵי אָסְיָא! matkéf lah rav aché: ha lema li kera? sevara hou – dekhaév léh keéva, azél levé asya!
7. אֶלָּא קְרָא לְכִדְרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ, דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מִנַּיִין שֶׁאֵין נִזְקָקִין אֶלָּא לַתּוֹבֵעַ תְּחִלָּה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם״ – יַגִּישׁ דְּבָרָיו אֲלֵיהֶם. ela kera lekhidrav na'hman amar raba bar avouh, deamar rav na'hman amar raba bar avouh: minayin cheén nizkakin ela latovéa te'hila? cheneemar: "mi vaal devarim yigach aléhem" – yagich devara aléhem.
8. אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: פְּעָמִים שֶׁנִּזְקָקִין לַנִּתְבָּע תְּחִלָּה. וְהֵיכִי דָּמֵי? דְּקָא זִילִי נִכְסֵיהּ. amri nehardaé: peamim chenizkakin lanitba te'hila. vehékhi damé? deka zili nikhséh.
9. וְכֵן פָּרָה שֶׁנָּגְחָה אֶת הַשּׁוֹר [וְכוּ׳]. חֲצִי נֶזֶק וּרְבִיעַ נֶזֶק?! פַּלְגָא נִזְקָא הוּא דְּבָעֵי שַׁלּוֹמֵי! כּוּלֵּי נִזְקָא נְכֵי רִבְעָא מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? vekhén para chenag'ha et hachor [vekhou']. 'hatsi nezek ourvia nezek?! palga nizka hou devaé chalomé! koulé nizka nekhé riva ma avidtéh?
10. אָמַר אַבָּיֵי: חֲצִי נֶזֶק – אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בַּנֶּזֶק, וּרְבִיעַ נֶזֶק – אֶחָד מִשְּׁמֹנָה בַּנֶּזֶק. amar abayé: 'hatsi nezek – e'had méarbaa banezek, ourvia nezek – e'had michemona banezek.
11. וְאִי פָּרָה וּוָלָד דְּחַד נִינְהוּ – הָכִי נָמֵי דְּמָצֵי אָמַר לֵיהּ לְבַעַל פָּרָה: מִמָּה נַפְשָׁךְ, חֲצִי נֶזֶק הַב לִי. אֶלָּא לָא צְרִיכָא, דְּפָרָה דְּחַד, וּוָלָד דְּחַד. vei para ouvalad de'had ninou – hakhi namé dematsé amar léh levaal para: mima nafchakh, 'hatsi nezek hav li. ela la tserikha, defara de'had, ouvalad de'had.
12. וְאִי דִּקְדֵים תַּבְעֵיהּ לְבַעַל פָּרָה תְּחִלָּה – הָכִי נָמֵי דְּאָמַר לֵיהּ לְבַעַל פָּרָה: פָּרָה דִּידָךְ אַזֵּיקְתַּן, הַב לִי רְאָיָה דְּאִית לָךְ שׁוּתָּפֵי. vei dikdém tavéh levaal para te'hila – hakhi namé deamar léh levaal para: para didakh azéktan, hav li reaya deit lakh choutafé.
13. אֶלָּא דִּקְדֵים תַּבְעֵיהּ לְבַעַל וָלָד תְּחִלָּה, דַּאֲמַר לֵיהּ: גַּלֵּית אַדַּעְתָּךְ דְּשׁוּתָּפָא אִית לִי. ela dikdém tavéh levaal valad te'hila, daamar léh: galét adatakh dechoutafa it li.
14. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אַף עַל גַּב דִּקְדֵים תַּבְעֵיהּ לְבַעַל פָּרָה תְּחִלָּה, מָצֵי מְדַחֵי לֵיהּ – דַּאֲמַר לֵיהּ: מִידָּע יְדַעִי אֲנָא דְּשׁוּתָּפָא אִית לִי. ika deamri: af al gav dikdém tavéh levaal para te'hila, matsé meda'hé léh – daamar léh: mida yedai ana dechoutafa it li.
15. אָמַר רָבָא: אַטּוּ ״אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בַּנֶּזֶק״ וְ״אֶחָד מִשְּׁמֹנָה בַּנֶּזֶק״ קָתָנֵי? ״חֲצִי נֶזֶק״ וּ״רְבִיעַ נֶזֶק״ קָתָנֵי! אֶלָּא אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם בְּפָרָה וּוָלָד דְּחַד, וְהָכִי קָאָמְרִינַן: אִיתַהּ לְפָרָה – מִשְׁתַּלַּם חֲצִי נֶזֶק מִפָּרָה. amar rava: atou "e'had méarbaa banezek" ve"e'had michemona banezek" katané? "'hatsi nezek" ou"revia nezek" katané! ela amar rava: leolam befara ouvalad de'had, vehakhi kaamrinan: itah lefara – michtalam 'hatsi nezek mipara.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bava Kamma
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)