Talmud Bava Kamma, Chapitre 2 (ב) · Daf 8a à 16b

Daf 8a

1. עִידִּית וְזִיבּוּרִית – נִזָּקִין בְּעִידִּית, וּבַעַל חוֹב וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית. idit vezibourit – nizakin beidit, ouvaal 'hov oukhtoubat icha bezibourit.
2. קָתָנֵי מִיהָא מְצִיעָא: בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית – נִזָּקִין וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית. וְאִי אָמְרַתְּ בְּשֶׁלּוֹ הֵן שָׁמִין; תֵּעָשֶׂה בֵּינוֹנִית שֶׁלּוֹ – כְּעִידִּית, וְיִדְחֶה בַּעַל חוֹב אֵצֶל זִיבּוּרִית! katané miha metsia: bénonit vezibourit – nizakin ouvaal 'hov bevénonit, oukhtoubat icha bezibourit. vei amrate bechelo hén chamin; téase bénonit chelo – keidit, veyid'he baal 'hov étsel zibourit!
3. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ עִידִּית, וּמְכָרָהּ. hakha bema askinan – kegon chehayta lo idit, oumkharah.
4. וְכֵן אָמַר רַב חִסְדָּא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ עִידִּית, וּמְכָרָהּ. vekhén amar rav 'hisda: kegon chehayta lo idit, oumkharah.
5. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא – מִדְּקָתָנֵי אַחֲרִיתִי: בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית – נִזָּקִין בְּבֵינוֹנִית, בַּעַל חוֹב וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית. קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי! hakhi namé mistabera – midekatané a'hariti: bénonit vezibourit – nizakin bevénonit, baal 'hov oukhtoubat icha bezibourit. kachyan ahadadé!
6. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: כָּאן שֶׁהָיְתָה לוֹ עִידִּית וּמְכָרָהּ, כָּאן – שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ עִידִּית וּמְכָרָהּ? ela la chema minah: kan chehayta lo idit oumkharah, kan – chelo hayta lo idit oumkharah?
7. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ עִידִּית וּמְכָרָהּ; וְלָא קַשְׁיָא, הָא דְּשָׁוְיָא בֵּינוֹנִית שֶׁלּוֹ כְּעִידִּית דְּעָלְמָא, וְכָאן דְּלָא שָׁוְיָא בֵּינוֹנִית שֶׁלּוֹ כְּעִידִּית דְּעָלְמָא. vei baét éma: idé veidé chelo hayta lo idit oumkharah; vela kachya, ha dechavya bénonit chelo keidit dealma, vekhan dela chavya bénonit chelo keidit dealma.
8. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה בֵּינוֹנִית שֶׁלּוֹ כְּבֵינוֹנִית דְּעָלְמָא, וְהָכָא בְּהָא פְּלִיגִי – מָר סָבַר: בְּשֶׁלּוֹ הֵן שָׁמִין. וּמָר סָבַר: בְּשֶׁל עוֹלָם הֵן שָׁמִין. veibaét éma: idé veidé kegon chehayta bénonit chelo kevénonit dealma, vehakha beha peligi – mar savar: bechelo hén chamin. oumar savar: bechel olam hén chamin.
9. רָבִינָא אָמַר: בִּדְעוּלָּא פְּלִיגִי – דְּאָמַר עוּלָּא: דְּבַר תּוֹרָה – בַּעַל חוֹב בְּזִיבּוּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּחוּץ תַּעֲמוֹד, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה״ – מָה דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לְהוֹצִיא לַחוּץ – פָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים. וּמָה טַעַם אָמְרוּ בַּעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית – כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּנְעוֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין. ravina amar: bidoula peligi – deamar oula: devar tora – baal 'hov bezibourit, cheneemar: "ba'houts taamod, vehaich acher ata noche vo yotsi élekha et haavot ha'houtsa" – ma darko chel adam leotsi la'houts – pa'hout chebakélim. ouma taam amrou baal 'hov bevénonit – kedé chelo tinol delet bifné lovin.
10. מָר אִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא דְּעוּלָּא, וּמָר לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא דְּעוּלָּא. mar it léh takanta deoula, oumar lét léh takanta deoula.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: מָכַר לְאֶחָד אוֹ לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד – כּוּלָּן נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים. tanou rabanan: makhar lee'had o lichlocha bené adam kee'had – koulan nikhnesou ta'hat habealim.
12. בְּזֶה אַחַר זֶה – כּוּלָּן גּוֹבִין מִן הָאַחֲרוֹן. אֵין לוֹ – גּוֹבֶה מִשֶּׁלְּפָנָיו, אֵין לוֹ – גּוֹבֶה מִשֶּׁלִּפְנֵי פָנָיו. beze a'har ze – koulan govin min haa'haron. én lo – gove michelefana, én lo – gove michelifné fana.
13. ״מְכָרָן לְאֶחָד״ הֵיכִי דָּמֵי? "mekharan lee'had" hékhi damé?
14. אִילֵימָא בְּבַת אַחַת – הַשְׁתָּא לִשְׁלֹשָׁה, דְּאִיכָּא לְמֵימַר חַד מִינַּיְיהוּ קָדֵים, אָמְרַתְּ כּוּלָּן נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים; מְכָרָן לְאֶחָד מִיבַּעְיָא? iléma bevat a'hat – hachta lichlocha, deika lemémar 'had minayou kadém, amrate koulan nikhnesou ta'hat habealim; mekharan lee'had mibaya?
15. אֶלָּא פְּשִׁיטָא – בְּזֶה אַחַר זֶה. ela pechita – beze a'har ze.
16. וּמַאי שְׁנָא שְׁלֹשָׁה – דְּכֹל חַד וְחַד אָמַר לֵיהּ: הִנַּחְתִּי לְךָ מָקוֹם לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ; ouma chena chelocha – dekhol 'had ve'had amar léh: hina'hti lekha makom ligbot mimenou;
17. הַאי נָמֵי – אַכֹּל חַד וְחַד לֵימָא לֵיהּ: הִנַּחְתִּי לְךָ מָקוֹם לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ! ha namé – akol 'had ve'had léma léh: hina'hti lekha makom ligbot mimenou!
18. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁלָּקַח עִידִּית בָּאַחֲרוֹנָה. וְכֵן אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כְּגוֹן שֶׁלָּקַח עִידִּית בָּאַחֲרוֹנָה. hakha bema askinan – kegon chelaka'h idit baa'harona. vekhén amar rav chéchet: kegon chelaka'h idit baa'harona.
19. אִי הָכִי, לֵיתוֹ כּוּלְּהוּ וְלִיגְבּוֹ מֵעִידִּית! i hakhi, léto kouleou veligbo méidit!
20. מִשּׁוּם דְּאָמַר לְהוּ: אִי שָׁתְקִיתוּ וְשָׁקְלִיתוּ כְּדִינַיְיכוּ – שָׁקְלִיתוּ, וְאִי לָא – מַהְדַּרְנָא שְׁטָרָא דְּזִיבּוּרִית לְמָרֵיהּ, וְשָׁקְלִיתוּ כּוּלְּכוּ מִזִּיבּוּרִית. michoum deamar leou: i chatkitou vechaklitou kedinaykhou – chaklitou, vei la – mahdarna chetara dezibourit lemaréh, vechaklitou koulekhou mizibourit.
21. אִי הָכִי, i hakhi,

Daf 8b

1. בְּנִזָּקִין נָמֵי נֵימָא הָכִי! benizakin namé néma hakhi!
2. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּיַתְמֵי, דְּלָאו בְּנֵי פֵרָעוֹן נִינְהוּ, וְשִׁיעְבּוּדָא דִּילֵיהּ עֲלֵיהּ דִּידֵיהּ רַמְיָא; ela hakha bema askinan – beyatmé, dela bené féraon ninou, vechibouda diléh aléh didéh ramya;
3. הִלְכָּךְ לֵיכָּא לְמֵימַר הָכִי. hilkakh léka lemémar hakhi.
4. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאָמַר לְהוּ: טַעְמָא מַאי אֲמוּר רַבָּנַן אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִין מְשׁוּעְבָּדִים בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי חוֹרִין – מִשּׁוּם תַּקַּנְתָּא דִּידִי; אֲנָא בְּהָא תַּקַּנְתָּא לָא נִיחָא לִי. ela michoum deamar leou: tama ma amour rabanan én nifrain minekhasin mechoubadim bemakom cheyéch bené 'horin – michoum takanta didi; ana beha takanta la ni'ha li.
5. כִּדְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: כׇּל הָאוֹמֵר אִי אֶפְשִׁי בְּתַקָּנַת חֲכָמִים כְּגוֹן זוֹ – שׁוֹמְעִין לוֹ. kidrava – deamar rava: kol haomér i efchi betakanat 'hakhamim kegon zo – chomin lo.
6. מַאי ״כְּגוֹן זוֹ״? ma "kegon zo"?
7. כִּדְרַב הוּנָא – דְּאָמַר רַב הוּנָא, יְכוֹלָה אִשָּׁה שֶׁתֹּאמַר לְבַעְלָהּ: אֵינִי נִיזּוֹנֶית, וְאֵינִי עוֹשָׂה. kidrav houna – deamar rav houna, yekhola icha chetomar levalah: éni nizonet, veéni osa.
8. פְּשִׁיטָא, מָכַר לוֹקֵחַ בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית, וְשִׁיֵּיר עִידִּית לְפָנָיו – לֵיתוֹ כּוּלְּהוּ וְלִיגְבּוֹ מֵעִידִּית; pechita, makhar loké'ha bénonit vezibourit, vechiyér idit lefana – léto kouleou veligbo méidit;
9. דְּהָא אַחֲרוֹנָה הִיא, וּבֵינוֹנִית וְזִיבּוּרִית לֵיתַנְהוּ גַּבֵּיהּ דְּמָצֵי לְמֵימַר לְהוּ: גְּבוֹ מִבֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית, דְּלָא נִיחָא לִי בְּתַקַּנְתָּא דְּרַבָּנַן. deha a'harona hi, ouvénonit vezibourit létanou gabéh dematsé lemémar leou: gevo mibénonit vezibourit, dela ni'ha li betakanta derabanan.
10. אֲבָל מָכַר עִידִּית, וְשִׁיֵּיר בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית, מַאי? aval makhar idit, vechiyér bénonit vezibourit, ma?
11. סְבַר אַבָּיֵי לְמֵימַר: אָתוּ כּוּלְּהוּ גָּבוּ מֵעִידִּית. sevar abayé lemémar: atou kouleou gavou méidit.
12. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מָה מָכַר רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי – כׇּל זְכוּת שֶׁתָּבֹא לְיָדוֹ; וְכֵיוָן דְּאִילּוּ אָתוּ גַּבֵּי לוֹקֵחַ רִאשׁוֹן – מָצֵי (אַגְבֵּי לְהוּ) [לְאַגְבּוֹיִינְהוּ] מִבֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית, וְאַף עַל פִּי דְּכִי זַבְנִי[נְהוּ לְ]בֵינוֹנִית וְזִיבּוּרִית אַכַּתִּי עִידִּית (בְּנֵי) [בַּת] חוֹרִין הֲוַאי – וְאֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים כׇּל זְמַן דְּאִיכָּא בְּנֵי חוֹרִין; מָצֵי אָמַר לְהוּ: לָא נִיחָא לִי בְּהַאי תַּקָּנָה; amar léh rava: ma makhar richon lachéni – kol zekhout chetavo leyado; vekhévan deilou atou gabé loké'ha richon – matsé (agbé leou) [leagboyinou] mibénonit vezibourit, veaf al pi dekhi zavni[neou le]vénonit vezibourit akati idit (bené) [bat] 'horin hava – veén nifrain minekhasim mechoubadim kol zeman deika bené 'horin; matsé amar leou: la ni'ha li beha takana;
13. לוֹקֵחַ שֵׁנִי נָמֵי, מָצֵי אָמַר לְהוּ: גְּבֵי בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית. דְּכִי זָבֵין לוֹקֵחַ שֵׁנִי, אַדַּעְתָּא דְּכֹל זְכוּתָא דַּהֲוָה לֵיהּ לְרִאשׁוֹן בְּגַוַּהּ זָבֵין. loké'ha chéni namé, matsé amar leou: gevé bénonit vezibourit. dekhi zavén loké'ha chéni, adata dekhol zekhouta dahava léh lerichon begavah zavén.
14. אָמַר רָבָא: רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר כׇּל שְׂדוֹתָיו לְשִׁמְעוֹן, וְהָלַךְ שִׁמְעוֹן וּמָכַר שָׂדֶה אַחַת לְלֵוִי, וּבָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן; רָצָה – מִזֶּה גּוֹבֶה, רָצָה – מִזֶּה גּוֹבֶה. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דִּזְבַן בֵּינוֹנִית, amar rava: reouvén chemakhar kol sedota lechimon, vehalakh chimon oumakhar sade a'hat lelévi, ouva baal 'hov dirouvén; ratsa – mize gove, ratsa – mize gove. vela amaran ela dizvan bénonit,
15. אֲבָל זְבַן עִידִּית וְזִיבּוּרִית – לָא, דַּאֲמַר לֵיהּ: לְהָכִי דְּיַיקִי וּזְבַנִי עִידִּית וְזִיבּוּרִית, אַרְעָא דְּלָא חַזְיָא לָךְ. aval zevan idit vezibourit – la, daamar léh: lehakhi deyaki ouzvani idit vezibourit, ara dela 'hazya lakh.
16. וַאֲפִילּוּ זְבַן בֵּינוֹנִית נָמֵי, לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא שַׁיַּיר בֵּינוֹנִית דִּכְווֹתַיהּ, דְּלָא מָצֵי אָמַר לֵיהּ: הִנַּחְתִּי לְךָ מָקוֹם לְגַבֵּי שִׁמְעוֹן. אֲבָל שַׁיַּיר בֵּינוֹנִית דִּכְווֹתַיהּ גַּבֵּי שִׁמְעוֹן – לָא גָּבֵי מִינֵּיהּ, דְּמָצֵי אָמַר לֵיהּ: הִנַּחְתִּי לְךָ מָקוֹם לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ. vaafilou zevan bénonit namé, la amaran ela dela chayar bénonit dikhotah, dela matsé amar léh: hina'hti lekha makom legabé chimon. aval chayar bénonit dikhotah gabé chimon – la gavé minéh, dematsé amar léh: hina'hti lekha makom ligbot mimenou.
17. אָמַר אַבָּיֵי: רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן בְּאַחְרָיוּת, וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן וּטְרַף מִשִּׁמְעוֹן, דִּינָא הוּא דְּאָזֵיל רְאוּבֵן וּמִשְׁתַּעֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ; וְלָא מָצֵי אָמַר לֵיהּ: לָאו בַּעַל דְּבָרִים דִּידִי אַתְּ, דְּאָמַר לֵיהּ: אִי מַפְּקַתְּ מִינֵּיהּ – עֲלַי הָדַר. amar abayé: reouvén chemakhar sade lechimon bea'hraout, vaata baal 'hov dirouvén outraf michimon, dina hou deazél reouvén oumichtaé dina bahadéh; vela matsé amar léh: la baal devarim didi ate, deamar léh: i mapekate minéh – ala hadar.
18. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת נָמֵי, דְּאָמַר לֵיהּ: לָא נִיחָא לִי דְּתֶהְוֵי לְשִׁמְעוֹן תַּרְעוֹמֶת עֲלַי. veika deamri: afilou chelo bea'hraout namé, deamar léh: la ni'ha li detehvé lechimon taromet ala.
19. וְאָמַר אַבָּיֵי: רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת, veamar abayé: reouvén chemakhar sade lechimon chelo bea'hraout,

Daf 9a

1. וְיָצְאוּ עָלֶיהָ עֲסִיקִין; עַד שֶׁלֹּא הֶחְזִיק בָּהּ – יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ, מִשֶּׁהֶחְזִיק בָּהּ – אֵין יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. veyatsou aleha asikin; ad chelo he'hzik bah – yakhol la'hazor bo, michehe'hzik bah – én yakhol la'hazor bo.
2. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר לֵיהּ: חַיְיתָא דְּקִטְרֵי סְבַרְתְּ וְקַבֵּלְתְּ. ma tama? deamar léh: 'hayta dekitré sevarte vekabélte.
3. מֵאֵימַת הֲוַאי חֲזָקָה? מִכִּי דָיֵישׁ אַמִּצְרֵי. méémat hava 'hazaka? miki dayéch amitsré.
4. וְדַוְקָא שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת, אֲבָל בְּאַחְרָיוּת – לָא. vedavka chelo bea'hraout, aval bea'hraout – la.
5. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲפִילּוּ בְּאַחְרָיוּת נָמֵי, דַּאֲמַר לֵיהּ: אַחְוִי טִירְפָךְ וַאֲשַׁלֵּם לָךְ. veika deamri: afilou bea'hraout namé, daamar léh: a'hvi tirfakh vaachalém lakh.
6. רַב הוּנָא אָמַר: אוֹ כֶּסֶף אוֹ מֵיטַב. rav houna amar: o kesef o métav.
7. אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב הוּנָא: ״יָשִׁיב״ – לְרַבּוֹת שָׁוֶה כֶּסֶף, אֲפִילּוּ סוּבִּין! étivéh rav na'hman lerav houna: "yachiv" – lerabot chave kesef, afilou soubin!
8. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בִּדְלֵית לֵיהּ. אִי דְּלֵית לֵיהּ, פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, אָמְרִינַן לֵיהּ: זִיל טְרַח זַבֵּין, וְאַיְיתִי לֵיהּ כְּסַף; קָא מַשְׁמַע לַן. hakha bema askinan – bidlét léh. i delét léh, pechita! maou detéma, amrinan léh: zil tera'h zabén, veayti léh kesaf; ka machma lan.
9. אָמַר רַב אַסִּי: כְּסָפִים הֲרֵי הֵן כְּקַרְקַע. לְמַאי הִלְכְתָא? אִילֵּימָא לְעִנְיַן מֵיטַב – הַיְינוּ דְּרַב הוּנָא! amar rav asi: kesafim haré hén kekarka. lema hilkheta? iléma leinyan métav – haynou derav houna!
10. אֶלָּא לִשְׁנֵי אַחִים שֶׁחָלְקוּ, וְנָטַל אֶחָד קַרְקַע וְאֶחָד כְּסָפִים, וּבָא בַּעַל חוֹב וְנָטַל קַרְקַע; דְּאָזֵיל הַאי, וְשָׁקֵיל פַּלְגָא בִּכְסָפִים בַּהֲדֵיהּ. ela lichné a'him che'halkou, venatal e'had karka vee'had kesafim, ouva baal 'hov venatal karka; deazél ha, vechakél palga bikhsafim bahadéh.
11. פְּשִׁיטָא! הַאי בְּרָא וְהַאי לָאו בְּרָא?! pechita! ha bera veha la bera?!
12. אִיכָּא דְּאָמְרִי אַדְּרַבָּה, לְאִידַּךְ גִּיסָא – דַּאֲמַר לֵיהּ: לְהָכִי שְׁקַלִי כְּסָפִים, דְּאִי מִגַּנְבִי – לָא מִשְׁתַּלַּמְנָא מִינָּךְ; וּלְהָכִי שָׁקְלַתְּ אַרְעָא – דְּאִי מִטַּרְפָא, לָא מִשְׁתַּלְּמָא לָךְ מִידֵּי מִינַּאי! ika deamri aderaba, leidakh gisa – daamar léh: lehakhi chekali kesafim, dei miganvi – la michtalamna minakh; oulhakhi chaklate ara – dei mitarfa, la michtalema lakh midé mina!
13. אֶלָּא לִשְׁנֵי אַחִים שֶׁחָלְקוּ, וּבָא בַּעַל חוֹב וְנָטַל חֶלְקוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן. ela lichné a'him che'halkou, ouva baal 'hov venatal 'helko chel e'had méhen.
14. וְהָא אַמְרַהּ רַב אַסִּי חֲדָא זִימְנָא – דְּאִיתְּמַר: הָאַחִים שֶׁחָלְקוּ, וּבָא בַּעַל חוֹב וְנָטַל חֶלְקוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, רַב אָמַר: בָּטְלָה מַחְלוֹקֶת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: וִיתֵּר. וְרַב אַסִּי אָמַר: נוֹטֵל רְבִיעַ בְּקַרְקַע, וּרְבִיעַ בְּמָעוֹת. veha amrah rav asi 'hada zimna – deitemar: haa'him che'halkou, ouva baal 'hov venatal 'helko chel e'had méhen, rav amar: batla ma'hloket. ouchmouél amar: vitér. verav asi amar: notél revia bekarka, ourvia bemaot.
15. רַב אָמַר: בָּטְלָה מַחְלוֹקֶת – קָסָבַר: הָאַחִים שֶׁחָלְקוּ, כְּיוֹרְשִׁים הָווּ. rav amar: batla ma'hloket – kasavar: haa'him che'halkou, keorchim haou.
16. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: וִיתֵּר – קָסָבַר: הָאַחִים שֶׁחָלְקוּ לָקוֹחוֹת, וּכְלוֹקֵחַ שֶׁלֹּא בְּאַחְרָיוּת דָּמֵי. ouchmouél amar: vitér – kasavar: haa'him che'halkou lako'hot, oukhloké'ha chelo bea'hraout damé.
17. וְרַב אַסִּי אָמַר: נוֹטֵל רְבִיעַ בְּקַרְקַע וּרְבִיעַ בְּמָעוֹת – מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי כְּיוֹרְשִׁין דָּמוּ אִי כְּלָקוֹחוֹת דָּמוּ, הִלְכָּךְ נוֹטֵל רְבִיעַ בְּקַרְקַע, וּרְבִיעַ בְּמָעוֹת! verav asi amar: notél revia bekarka ourvia bemaot – mesapeka léh i keorchin damou i kelako'hot damou, hilkakh notél revia bekarka, ourvia bemaot!
18. אֶלָּא: מַאי ״הֲרֵי הֵן כְּקַרְקַע״ – לְעִנְיַן מֵיטַב. ela: ma "haré hén kekarka" – leinyan métav.
19. אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּרַב הוּנָא! אֵימָא: וְכֵן אָמַר רַב אַסִּי. i hakhi, haynou derav houna! éma: vekhén amar rav asi.
20. אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב הוּנָא: בְּמִצְוָה – עַד שְׁלִישׁ. amar rabi zéra amar rav houna: bemitsva – ad chelich.
21. מַאי שְׁלִישׁ? ma chelich?

Daf 9b

1. אִילֵּימָא שְׁלִישׁ בֵּיתוֹ, אֶלָּא מֵעַתָּה, אִי אִיתְרְמִי לֵיהּ תְּלָתָא מִצְוָתָא – לִיתֵּיב לְכוּלֵּיהּ בֵּיתֵיהּ?! iléma chelich béto, ela méata, i itremi léh telata mitsvata – litév lekhouléh bétéh?!
2. אֶלָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא: בְּהִידּוּר מִצְוָה – עַד שְׁלִישׁ בְּמִצְוָה. ela amar rabi zéra: behidour mitsva – ad chelich bemitsva.
3. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: שְׁלִישׁ מִלְּגָיו, אוֹ שְׁלִישׁ מִלְּבַר? תֵּיקוּ. baé rav aché: chelich milega, o chelich milevar? tékou.
4. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא: עַד שְׁלִישׁ – מִשֶּׁלּוֹ. מִכָּאן וְאֵילָךְ – מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. bemareva amri micheméh derabi zéra: ad chelich – michelo. mikan veélakh – michel hakadoch baroukh hou.
5. מַתְנִי׳ כֹּל שֶׁחַבְתִּי בִּשְׁמִירָתוֹ – הִכְשַׁרְתִּי אֶת נִזְקוֹ. הִכְשַׁרְתִּי בְּמִקְצָת נִזְקוֹ – חַבְתִּי בְּתַשְׁלוּמֵי נִזְקוֹ כְּהֶכְשֵׁר כׇּל נִזְקוֹ. matni' kol che'havti bichmirato – hikhcharti et nizko. hikhcharti bemiktsat nizko – 'havti betachloumé nizko kehekhchér kol nizko.
6. נְכָסִים שֶׁאֵין בָּהֶן מְעִילָה, נְכָסִים שֶׁהֵן שֶׁל בְּנֵי בְּרִית, נְכָסִים הַמְיוּחָדִים. nekhasim cheén bahen meila, nekhasim chehén chel bené berit, nekhasim hamou'hadim.
7. וּבְכׇל מָקוֹם, חוּץ מֵרְשׁוּת הַמְיוּחֶדֶת לַמַּזִּיק, ouvkhol makom, 'houts mérchout hamou'hedet lamazik,
8. וּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק. ourchout hanizak vehamazik.
9. כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק בְּמֵיטַב הָאָרֶץ. kechehizik 'hav hamazik lechalém tachloumé nezek bemétav haarets.
10. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כֹּל שֶׁחַבְתִּי בִּשְׁמִירָתוֹ – הִכְשַׁרְתִּי אֶת נִזְקוֹ. כֵּיצַד? שׁוֹר וּבוֹר שֶׁמְּסָרָן לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְהִזִּיקוּ – חַיָּיב לְשַׁלֵּם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאֵשׁ. gema' tanou rabanan: kol che'havti bichmirato – hikhcharti et nizko. kétsad? chor ouvor chemesaran le'héréch chote vekatan, vehizikou – 'hayav lechalém. ma cheén kén beéch.
11. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּשׁוֹר קָשׁוּר וּבוֹר מְכוּסֶּה, דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי אֵשׁ – גַּחֶלֶת; מַאי שְׁנָא הָכָא וּמַאי שְׁנָא הָכָא? bema askinan? iléma bechor kachour ouvor mekhouse, dikhotah gabé éch – ga'helet; ma chena hakha ouma chena hakha?
12. אֶלָּא בְּשׁוֹר מוּתָּר וּבוֹר מְגוּלֶּה, דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי אֵשׁ – שַׁלְהֶבֶת; ״מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאֵשׁ״ – דְּפָטוּר?! וְהָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשְּׁמֵיהּ דְּחִזְקִיָּה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁמָּסַר לוֹ גַּחֶלֶת – וְלִיבָּהּ, אֲבָל שַׁלְהֶבֶת – חַיָּיב! מַאי טַעְמָא? דְּהָא בָּרִי הֶזֵּיקָא. ela bechor moutar ouvor megoule, dikhotah gabé éch – chalhevet; "ma cheén kén beéch" – defatour?! veha amar réch lakich micheméh de'hizkiya: lo chanou ela chemasar lo ga'helet – velibah, aval chalhevet – 'hayav! ma tama? deha bari hezéka.
13. לְעוֹלָם בְּשׁוֹר קָשׁוּר וּבוֹר מְכוּסֶּה, וְדִכְווֹתַהּ גַּבֵּי אֵשׁ – גַּחֶלֶת. וּדְקָא אָמְרַתְּ: מַאי שְׁנָא הָכָא וּמַאי שְׁנָא הָכָא? leolam bechor kachour ouvor mekhouse, vedikhotah gabé éch – ga'helet. oudka amrate: ma chena hakha ouma chena hakha?
14. שׁוֹר – דַּרְכֵּיהּ לְנַתּוֹקֵי; בּוֹר – דַּרְכֵּיהּ לְנַתּוֹרֵי; גַּחֶלֶת – כַּמָּה דְּשָׁבֵיק לַהּ, מִעְמָיא עָמְיָא וְאָזְלָא. chor – darkéh lenatoké; bor – darkéh lenatoré; ga'helet – kama dechavék lah, mima amya veazla.
15. וּלְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: אֲפִילּוּ מָסַר לוֹ שַׁלְהֶבֶת – נָמֵי פָּטוּר, דִּכְווֹתַהּ הָכָא – בְּשׁוֹר מוּתָּר וּבוֹר מְגוּלֶּה; מַאי שְׁנָא הָכָא וּמַאי שְׁנָא הָכָא? oulrabi yo'hanan deamar: afilou masar lo chalhevet – namé patour, dikhotah hakha – bechor moutar ouvor megoule; ma chena hakha ouma chena hakha?
16. הָתָם – צְבָתָא דְחֵרֵשׁ קָא גָּרֵים, הָכָא – לָא צְבָתָא דְחֵרֵשׁ קָא גָּרֵים. hatam – tsevata de'héréch ka garém, hakha – la tsevata de'héréch ka garém.
17. תָּנוּ רַבָּנַן: חוֹמֶר בְּשׁוֹר מִבְּבוֹר, חוֹמֶר בְּבוֹר מִבְּשׁוֹר. tanou rabanan: 'homer bechor mibevor, 'homer bevor mibechor.
18. חוֹמֶר בְּשׁוֹר מִבְּבוֹר – שֶׁהַשּׁוֹר מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר, וְחַיָּיב בִּשְׁלֹשִׁים שֶׁל עֶבֶד, נִגְמַר דִּינוֹ – אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְדַרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק; מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר. חוֹמֶר בְּבוֹר מִבְּשׁוֹר – שֶׁהַבּוֹר תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק, וּמוּעָד מִתְּחִילָּתוֹ; מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשׁוֹר. 'homer bechor mibevor – chehachor mechalém et hakofer, ve'hayav bichlochim chel eved, nigmar dino – asour bahanaa, vedarko lélékh oulhazik; ma cheén kén bevor. 'homer bevor mibechor – chehabor te'hilat asiyato lenézek, oumouad mite'hilato; ma cheén kén bechor.

Daf 10a

1. חוֹמֶר בְּשׁוֹר מִבְּאֵשׁ, חוֹמֶר בְּאֵשׁ מִבְּשׁוֹר. 'homer bechor mibeéch, 'homer beéch mibechor.
2. חוֹמֶר בְּשׁוֹר מִבְּאֵשׁ – שֶׁהַשּׁוֹר מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר, וְחַיָּיב בִּשְׁלֹשִׁים שֶׁל עֶבֶד, נִגְמַר דִּינוֹ – אָסוּר בַּהֲנָאָה, מְסָרוֹ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – חַיָּיב; מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאֵשׁ. חוֹמֶר בְּאֵשׁ מִבְּשׁוֹר – שֶׁהָאֵשׁ מוּעֶדֶת מִתְּחִילָּתָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשׁוֹר. 'homer bechor mibeéch – chehachor mechalém kofer, ve'hayav bichlochim chel eved, nigmar dino – asour bahanaa, mesaro le'héréch chote vekatan – 'hayav; ma cheén kén beéch. 'homer beéch mibechor – chehaéch mouedet mite'hilatah, ma cheén kén bechor.
3. חוֹמֶר בְּאֵשׁ מִבְּבוֹר, וְחוֹמֶר בְּבוֹר מִבְּאֵשׁ. 'homer beéch mibevor, ve'homer bevor mibeéch.
4. חוֹמֶר בְּבוֹר מִבְּאֵשׁ – שֶׁתְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק, מְסָרוֹ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – חַיָּיב; מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאֵשׁ. חוֹמֶר בְּאֵשׁ מִבְּבוֹר – שֶׁהָאֵשׁ דַּרְכָּהּ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק, וּמוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל בֵּין דָּבָר הָרָאוּי לָהּ, וּבֵין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ; מָה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר. 'homer bevor mibeéch – chete'hilat asiyato lenézek, mesaro le'héréch chote vekatan – 'hayav; ma cheén kén beéch. 'homer beéch mibevor – chehaéch darkah lélékh oulhazik, oumouedet leekhol bén davar haraou lah, ouvén davar cheéno raou lah; ma cheén kén bevor.
5. וְלִיתְנֵי חוֹמֶר בְּשׁוֹר מִבְּבוֹר – שֶׁהַשּׁוֹר חִיֵּיב בּוֹ אֶת הַכֵּלִים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר! velitné 'homer bechor mibevor – chehachor 'hiyév bo et hakélim, ma cheén kén bevor!
6. הָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דִּמְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי כֵלִים בְּבוֹר. ha mani – rabi yeouda hi, dim'hayév al nizké khélim bevor.
7. אִי רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָא סֵיפָא: חוֹמֶר בְּאֵשׁ מִבְּבוֹר – שֶׁהָאֵשׁ דַּרְכָּהּ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק, וּמוּעֶדֶ[ת] לֶאֱכוֹל בֵּין דָּבָר הָרָאוּי לָהּ וּבֵין דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר. ״דָּבָר הָרָאוּי לָהּ״ מַאי נִינְהוּ – עֵצִים; ״דָּבָר שֶׁאֵין רָאוּי לָהּ״ מַאי נִינְהוּ – כֵּלִים; ״מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר״. אִי רַבִּי יְהוּדָה – הָא אָמְרַתְּ מְחַיֵּיב הָיָה רַבִּי יְהוּדָה עַל נִזְקֵי כֵלִים בְּבוֹר! i rabi yeouda, éma séfa: 'homer beéch mibevor – chehaéch darkah lélékh oulhazik, oumouede[t] leekhol bén davar haraou lah ouvén davar cheéno raou lah, ma cheén kén bevor. "davar haraou lah" ma ninou – étsim; "davar cheén raou lah" ma ninou – kélim; "ma cheén kén bevor". i rabi yeouda – ha amrate me'hayév haya rabi yeouda al nizké khélim bevor!
8. אֶלָּא לְעוֹלָם רַבָּנַן הִיא, וּתְנָא וְשַׁיַּיר. מַאי שַׁיַּיר דְּהַאי שַׁיַּיר? שַׁיַּיר טָמוּן. ela leolam rabanan hi, outna vechayar. ma chayar deha chayar? chayar tamoun.
9. אִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה, וְ״דָבָר שֶׁאֵין רָאוּי לָהּ״ לָאו לְאֵתוֹיֵי כֵּלִים, אֶלָּא לְאֵתוֹיֵי לִיחֲכָה נִירוֹ וְסִכְסְכָה אֲבָנָיו. ibaét éma: leolam rabi yeouda, ve"davar cheén raou lah" la leétoyé kélim, ela leétoyé li'hakha niro vesikhsekha avana.
10. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: לִיתְנֵי חוֹמֶר בְּשׁוֹר מִבְּבוֹר – שֶׁהַשּׁוֹר חִיֵּיב בּוֹ שׁוֹר פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבוֹר! matkéf lah rav aché: litné 'homer bechor mibevor – chehachor 'hiyév bo chor pesoulé hamoukdachin, ma cheén kén bevor!
11. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רַבָּנַן הִיא, אַיְּידֵי דְּשַׁיַּיר הָךְ – שַׁיַּיר נָמֵי הָךְ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רַבִּי יְהוּדָה, מַאי שַׁיַּיר דְּהַאי שַׁיַּיר? i amrate bichlama rabanan hi, ayedé dechayar hakh – chayar namé hakh. ela i amrate rabi yeouda, ma chayar deha chayar?
12. שַׁיַּיר דָּשׁ בְּנִירוֹ. אִי מִשּׁוּם דָּשׁ בְּנִירוֹ – לָאו שִׁיּוּרָא הוּא, דְּהָ[קָ]תָנֵא: שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק! chayar dach beniro. i michoum dach beniro – la chiyoura hou, deha[ka]tané: chekén darko lélékh oulhazik!
13. הִכְשַׁרְתִּי בְּמִקְצָת נִזְקוֹ. hikhcharti bemiktsat nizko.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: הִכְשַׁרְתִּי מִקְצָת נִזְקוֹ – חַבְתִּי בְּתַשְׁלוּמֵי נִזְקוֹ כְּהֶכְשֵׁר כׇּל נִזְקוֹ. כֵּיצַד? הַחוֹפֵר בּוֹר תִּשְׁעָה, וּבָא אַחֵר וְהִשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה – הָאַחֲרוֹן חַיָּיב. tanou rabanan: hikhcharti miktsat nizko – 'havti betachloumé nizko kehekhchér kol nizko. kétsad? ha'hofér bor ticha, ouva a'hér vehichlimo laasara – haa'haron 'hayav.
15. וּדְלָא כְּרַבִּי – דְּתַנְיָא: הַחוֹפֵר בּוֹר תִּשְׁעָה, וּבָא אַחֵר וְהִשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה – אַחֲרוֹן חַיָּיב. רַבִּי אוֹמֵר: אַחַר אַחֲרוֹן לְמִיתָה, אַחַר שְׁנֵיהֶם לִנְזָקִין. oudla kerabi – detanya: ha'hofér bor ticha, ouva a'hér vehichlimo laasara – a'haron 'hayav. rabi omér: a'har a'haron lemita, a'har chenéhem linzakin.
16. רַב פָּפָּא אָמַר: לְמִיתָה, וְדִבְרֵי הַכֹּל. rav papa amar: lemita, vedivré hakol.
17. אִיכָּא דְאָמְרִי: לֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי? אָמַר רַב פָּפָּא: לְמִיתָה, וְדִבְרֵי הַכֹּל. ika deamri: léma dela kerabi? amar rav papa: lemita, vedivré hakol.
18. מַתְקֵיף לָהּ רַבִּי זֵירָא: וְתוּ לֵיכָּא? וְהָא אִיכָּא: מָסַר שׁוֹרוֹ לַחֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם, וּפָשַׁע בּוֹ אֶחָד מֵהֶן – וְהִזִּיק, חַיָּיב. matkéf lah rabi zéra: vetou léka? veha ika: masar choro la'hamicha bené adam, oufacha bo e'had méhen – vehizik, 'hayav.
19. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דִּבְלָאו אִיהוּ לָא הֲוָה מִינְּטַר, פְּשִׁיטָא דְּאִיהוּ קָעָבֵיד! אֶלָּא דִּבְלָאו אִיהוּ נָמֵי מִינְּטַר? מַאי קָעָבֵיד? hékhi damé? iléma divla iou la hava minetar, pechita deiou kaavéd! ela divla iou namé minetar? ma kaavéd?
20. מַתְקֵיף לָהּ רַב שֵׁשֶׁת: וְהָא אִיכָּא מַרְבֶּה בַּחֲבִילָה! matkéf lah rav chéchet: veha ika marbe ba'havila!
21. הֵיכִי דָּמֵי? hékhi damé?

Daf 10b

1. אִי דִּבְלָאו אִיהוּ לָא אָזְלָא – פְּשִׁיטָא! אֶלָּא דִּבְלָאו אִיהוּ אָזְלָא – מַאי קָא עָבֵיד? i divla iou la azla – pechita! ela divla iou azla – ma ka avéd?
2. מַתְקֵיף לָהּ רַב פָּפָּא, וְהָא אִיכָּא הָא דְּתַנְיָא: חֲמִשָּׁה שֶׁיָּשְׁבוּ עַל סַפְסָל אֶחָד וְלֹא שְׁבָרוּהוּ, וּבָא אֶחָד וְיָשַׁב עָלָיו וּשְׁבָרוֹ – הָאַחֲרוֹן חַיָּיב. וְאָמַר רַב פָּפָּא: כְּגוֹן פָּפָּא בַּר אַבָּא. matkéf lah rav papa, veha ika ha detanya: 'hamicha cheyachvou al safsal e'had velo chevarouou, ouva e'had veyachav ala ouchvaro – haa'haron 'hayav. veamar rav papa: kegon papa bar aba.
3. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דִּבְלָאו אִיהוּ לָא אִיתְּבַר – פְּשִׁיטָא. אֶלָּא דִּבְלָאו אִיהוּ נָמֵי אִיתְּבַר – מַאי קָעָבֵיד? hékhi damé? iléma divla iou la itevar – pechita. ela divla iou namé itevar – ma kaavéd?
4. סוֹף סוֹף, מַתְנִיתָא הֵיכָא מִתָּרְצָא? sof sof, matnita hékha mitartsa?
5. לָא צְרִיכָא; דִּבְלָאו אִיהוּ הָוֵי מִיתְּבַר בִּתְרֵי שָׁעֵי, וְהַשְׁתָּא אִיתְּבַר בַּחֲדָא שָׁעָה; דְּאָמְרִי לֵיהּ: אִי לָאו אַתְּ – הָוֵי יָתְבִינַן טְפֵי פּוּרְתָּא, וְקָיְימִין. la tserikha; divla iou havé mitevar bitré chaé, vehachta itevar ba'hada chaa; deamri léh: i la ate – havé yatvinan tefé pourta, vekaymin.
6. וְלֵימָא לְהוּ: אִי לָאו אַתּוּן – בְּדִידִי לָא הֲוָה מִיתְּבַר! veléma leou: i la atoun – bedidi la hava mitevar!
7. לָא צְרִיכָא, דְּבַהֲדֵי דְּסָמֵיךְ בְּהוּ, תְּבַר. la tserikha, devahadé desamékh beou, tevar.
8. פְּשִׁיטָא! pechita!
9. מַהוּ דְּתֵימָא, כֹּחוֹ – לָאו כְּגוּפוֹ דָּמֵי; קָא מַשְׁמַע לַן דְּכֹחוֹ כְּגוּפוֹ דָּמֵי, דְּכֹל הֵיכָא דְּגוּפוֹ תָּבַר – כֹּחוֹ נָמֵי תָּבַר. maou detéma, ko'ho – la kegoufo damé; ka machma lan dekho'ho kegoufo damé, dekhol hékha degoufo tavar – ko'ho namé tavar.
10. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָא אִיכָּא הָא דְּתַנְיָא: הִכּוּהוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם בְּעֶשֶׂר מַקְלוֹת, בֵּין בְּבַת אַחַת בֵּין בָּזֶה אַחַר זֶה, וָמֵת – כּוּלָּן פְּטוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: בְּזֶה אַחַר זֶה – הָאַחֲרוֹן חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁקֵּירַב אֶת מִיתָתוֹ! vetou léka? veha ika ha detanya: hikouou asara bené adam beeser maklot, bén bevat a'hat bén baze a'har ze, vamét – koulan petourin. rabi yeouda ben betéra omér: beze a'har ze – haa'haron 'hayav, mipené chekérav et mitato!
11. בִּקְטָלָא לָא קָמַיְירֵי. biktala la kamayré.
12. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בִּפְלוּגְתָּא לָא קָמַיְירֵי. וְלָא?! וְהָא אוֹקֵימְנַן דְּלָא כְּרַבִּי! דְּלָא כְּרַבִּי – וּכְרַבָּנַן, מוֹקְמִינַן; כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא – וְלָא כְּרַבָּנַן, לָא מוֹקְמִינַן. veibaét éma: biflougta la kamayré. vela?! veha okémnan dela kerabi! dela kerabi – oukhrabanan, mokminan; kerabi yeouda ben betéra – vela kerabanan, la mokminan.
13. חַבְתִּי בְּתַשְׁלוּמֵי נִזְקוֹ. ״חַבְתִּי בְּנִזְקוֹ״ לָא קָתָנֵי, אֶלָּא ״בְּתַשְׁלוּמֵי נִזְקוֹ״, 'havti betachloumé nizko. "'havti benizko" la katané, ela "betachloumé nizko",
14. תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק – מְלַמֵּד שֶׁהַבְּעָלִים מִטַּפְּלִין בַּנְּבֵילָה. tenéna leha detanou rabanan: tachloumé nezek – melaméd chehabealim mitapelin banevéla.
15. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אַמֵּי, דְּאָמַר קְרָא: ״מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה, יְשַׁלְּמֶנָּה״ – אַל תִּקְרֵי ״יְשַׁלְּמֶנָּה״, אֶלָּא ״יַשְׁלִימֶנָּה״. mena hané milé? amar rabi amé, deamar kera: "maké nefech behéma, yechalemena" – al tikré "yechalemena", ela "yachlimena".
16. רַב כָּהֲנָא אָמַר, מֵהָכָא: ״אִם טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד, הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם״ – ״עַד טְרֵפָה יְשַׁלֵּם״, טְרֵפָה עַצְמָהּ לֹא יְשַׁלֵּם. rav kahana amar, méhakha: "im tarof yitaréf yeviéou éd, hateréfa lo yechalém" – "ad teréfa yechalém", teréfa atsmah lo yechalém.
17. חִזְקִיָּה אָמַר, מֵהָכָא: ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ – לַנִּיזָּק. 'hizkiya amar, méhakha: "vehamét yihye lo" – lanizak.
18. וְכֵן תָּנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ – לַנִּיזָּק. אַתָּה אוֹמֵר לַנִּיזָּק, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַמַּזִּיק? אָמַרְתָּ: לֹא כָּךְ הָיָה. vekhén tana devé 'hizkiya: "vehamét yihye lo" – lanizak. ata omér lanizak, o éno ela lamazik? amarta: lo kakh haya.
19. מַאי ״לֹא כָּךְ הָיָה״? ma "lo kakh haya"?
20. אָמַר אַבָּיֵי: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ נְבֵילָה דְּמַזִּיק הָוְיָא, לִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר״, וְלִישְׁתּוֹק; ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ – לַנִּיזָּק. amar abayé: i salka datakh nevéla demazik havya, likhtov ra'hamana "chor ta'hat hachor", velichtok; "vehamét yihye lo" lema li? chema minah – lanizak.
21. וּצְרִיכָא; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״מַכֵּה בְּהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה״ – מִשּׁוּם דְּלָא שְׁכִיחָא; אֲבָל טְרֵפָה, דִּשְׁכִיחָא – אֵימָא לָא; צְרִיכָא. outsrikha; dei ketav ra'hamana "maké behéma yechalemena" – michoum dela chekhi'ha; aval teréfa, dichkhi'ha – éma la; tserikha.
22. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן טְרֵפָה – מִשּׁוּם דְּמִמֵּילָא; אֲבָל מַכֵּה בְּהֵמָה, דִּבְיָדַיִם – אֵימָא לָא. vei achmoinan teréfa – michoum demiméla; aval maké behéma, divyadayim – éma la.
23. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי – הָא מִשּׁוּם דְּלָא שְׁכִיחָא, וְהָא מִשּׁוּם דְּמִמֵּילָא; אֲבָל ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ – דִּשְׁכִיחָא וּבְיָדַיִם, אֵימָא לָא. vei achmoinan hané tarté – ha michoum dela chekhi'ha, veha michoum demiméla; aval "vehamét yihye lo" – dichkhi'ha ouvyadayim, éma la.
24. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן ״הַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ – מִשּׁוּם דְּמָמוֹנָא קָא מַזֵּיק; אֲבָל הָכָא, דִּבְגוּפָא מַזֵּיק – אֵימָא לָא, צְרִיכָא. vei achmoinan "hamét yihye lo" – michoum demamona ka mazék; aval hakha, divgoufa mazék – éma la, tserikha.
25. אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב: אֶלָּא טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״, הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא: נְבֵילָה – דְּמַזִּיק הָוְיָא? amar léh rav kahana lerav: ela tama dikhtav ra'hamana "vehamét yihye lo", ha la hakhi hava aména: nevéla – demazik havya?
26. הַשְׁתָּא אִי אִית לֵיהּ לְדִידֵיהּ כַּמָּה טְרֵיפוֹת – יָהֵיב לֵיהּ, דְּאָמַר מָר: ״יָשִׁיב״ – לְרַבּוֹת שָׁוֶה כֶּסֶף, וַאֲפִילּוּ סוּבִּין; דִּידֵיהּ מִבַּעְיָא?! hachta i it léh ledidéh kama teréfot – yahév léh, deamar mar: "yachiv" – lerabot chave kesef, vaafilou soubin; didéh mibaya?!
27. לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לִפְחַת נְבֵילָה. lo nitsrekha ela lif'hat nevéla.
28. לֵימָא פְּחַת נְבֵילָה תַּנָּאֵי הִיא? דְּתַנְיָא: ״אִם טָרֹף יִטָּרֵף יְבִיאֵהוּ עֵד״ – léma pe'hat nevéla tanaé hi? detanya: "im tarof yitaréf yeviéou éd" –

Daf 11a

1. יָבִיא עֵדִים שֶׁנִּטְרְפָה בְּאוֹנֶס, וּפָטוּר. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: יָבִיא עֲדוּדָה לְבֵית דִּין. yavi édim chenitrefa beones, oufatour. aba chaoul omér: yavi adouda levét din.
2. מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: פְּחַת נְבֵילָה דְּנִיזָּק הָוֵי, וּמָר סָבַר: דְּמַזִּיק הָוֵי? ma, la beha kamipalgi – demar savar: pe'hat nevéla denizak havé, oumar savar: demazik havé?
3. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא דְּנִיזָּק, וְהָכָא בְּטוֹרַח נְבֵילָה קָמִיפַּלְגִי; la, dekhoulé alma denizak, vehakha betora'h nevéla kamipalgi;
4. וְהָתַנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מִנַּיִין שֶׁעַל בַּעַל הַבּוֹר לְהַעֲלוֹת שׁוֹר מִבּוֹרוֹ – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו, וְהַמֵּת״. vehatanya, a'hérim omrim: minayin cheal baal habor lehaalot chor miboro – talmoud lomar: "kesef yachiv livala, vehamét".
5. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: הַאי טוֹרַח נְבֵילָה, הֵיכִי דָּמֵי? amar léh abayé lerava: ha tora'h nevéla, hékhi damé?
6. אִילֵימָא דִּבְבֵירָא שָׁוְיָא זוּזָא, וְאַגּוּדָּא שָׁוְיָא אַרְבַּע; כִּי טָרַח – בִּדְנַפְשֵׁיהּ טָרַח! iléma divvéra chavya zouza, veagouda chavya arba; ki tara'h – bidnafchéh tara'h!
7. אֲמַר לֵיהּ: לָא צְרִיכָא, דִּבְבֵירָא שָׁוְיָא זוּזָא, וְאַגּוּדָּא נָמֵי שָׁוְיָא זוּזָא. amar léh: la tserikha, divvéra chavya zouza, veagouda namé chavya zouza.
8. וּמִי אִיכָּא כְּהַאי גַוְונָא? אִין, דְּהָא אָמְרִי אִינָשֵׁי: כְּשׁוּרָא בְּמָתָא בְּזוּזָא, כְּשׁוּרָא בְּדַבְרָא בְּזוּזָא. oumi ika keha gavna? in, deha amri inaché: kechoura bemata bezouza, kechoura bedavra bezouza.
9. אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין שָׁמִין לֹא לְגַנָּב וְלֹא לְגַזְלָן, אֶלָּא לְנִזָּקִין. וַאֲנִי אוֹמֵר: אַף לְשׁוֹאֵל. וְאַבָּא מוֹדֶה לִי. amar chemouél: én chamin lo leganav velo legazlan, ela lenizakin. vaani omér: af lechoél. veaba mode li.
10. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הָכִי קָאָמַר – אַף לְשׁוֹאֵל שָׁמִין, וְאַבָּא מוֹדֶה לִי; אוֹ דִלְמָא, הָכִי קָאָמַר – וַאֲנִי אוֹמֵר: אַף לְשׁוֹאֵל אֵין שָׁמִין, וְאַבָּא מוֹדֶה לִי? ibaya leou: hakhi kaamar – af lechoél chamin, veaba mode li; o dilma, hakhi kaamar – vaani omér: af lechoél én chamin, veaba mode li?
11. תָּא שְׁמַע, דְּהָהוּא גַּבְרָא דִּשְׁאֵיל נַרְגָּא מֵחַבְרֵיהּ, תַּבְרֵהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: זִיל שַׁלֵּים לֵיהּ נַרְגָּא מְעַלְּיָא. שְׁמַע מִינַּהּ אֵין שָׁמִין! ta chema, dehaou gavra dichél narga mé'havréh, tavréh. ata lekaméh derav, amar léh: zil chalém léh narga mealeya. chema minah én chamin!
12. אַדְּרַבָּה, מִדְּאָמְרִי לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב: ״דִּינָא הָכִי?!״ וּשְׁתֵיק, שְׁמַע מִינַּהּ שָׁמִין. aderaba, mideamri léh rav kahana verav asi lerav: "dina hakhi?!" ouchték, chema minah chamin.
13. אִיתְּמַר, אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שָׁמִין לְגַנָּב וּלְגַזְלָן. רַב פַּפֵּי אָמַר: אֵין שָׁמִין. וְהִלְכְתָא: אֵין שָׁמִין לֹא לְגַנָּב וְלֹא לְגַזְלָן, אֲבָל לְשׁוֹאֵל שָׁמִין – כִּדְרַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי. itemar, amar oula amar rabi elazar: chamin leganav oulgazlan. rav papé amar: én chamin. vehilkheta: én chamin lo leganav velo legazlan, aval lechoél chamin – kidrav kahana verav asi.
14. וְאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שִׁלְיָא שֶׁיָּצְתָה מִקְצָתָהּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן וּמִקְצָתָהּ בְּיוֹם שֵׁנִי, מוֹנִין לָהּ מִן הָרִאשׁוֹן. veamar oula amar rabi elazar: chilya cheyatsta miktsatah beom richon oumiktsatah beom chéni, monin lah min harichon.
15. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מָה דַעְתָּךְ, לְחוּמְרָא?! amar léh rava: ma datakh, le'houmra?!
16. חוּמְרָא דְּאָתֵי לִידֵי קוּלָּא הוּא – דְּקָא מְטַהֲרַתְּ לַהּ מֵרִאשׁוֹן! 'houmra deaté lidé koula hou – deka metaharate lah mérichon!
17. אֶלָּא אָמַר רָבָא: לָחוֹשׁ – חוֹשֶׁשֶׁת; מִימְנָא לָא (מ)מָנְיָא אֶלָּא לְשֵׁנִי. ela amar rava: la'hoch – 'hochechet; mimna la (m)manya ela lechéni.
18. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן – דְּאֵין מִקְצָת שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד? תְּנֵינָא: שִׁלְיָא שֶׁיָּצְתָה מִקְצָתָהּ – אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה; סִימָן וָלָד בְּאִשָּׁה, סִימָן וָלָד בִּבְהֵמָה! ma ka machma lan – deén miktsat chilya belo valad? tenéna: chilya cheyatsta miktsatah – asoura baakhila; siman valad beicha, siman valad bivhéma!
19. אִי מִמַּתְנִיתָא, הֲוָה אָמֵינָא i mimatnita, hava aména

Daf 11b

1. דְּיֵשׁ מִקְצָת שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד, וּגְזֵירָה מִקְצָתַהּ אַטּוּ כּוּלַּהּ; קָא מַשְׁמַע לַן. deyéch miktsat chilya belo valad, ougzéra miktsatah atou koulah; ka machma lan.
2. וְאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּכוֹר שֶׁנִּטְרַף בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם – אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ. veamar oula amar rabi elazar: bekhor chenitraf betokh chelochim yom – én podin oto.
3. וְכֵן תָּנֵי רָמֵי בַּר חָמָא, מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּדֹה תִפְדֶּה״, יָכוֹל אֲפִילּוּ נִטְרַף בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַךְ״ – חִלֵּק. vekhén tané ramé bar 'hama, mitokh cheneemar: "pado tifde", yakhol afilou nitraf betokh chelochim yom? talmoud lomar: "akh" – 'hilék.
4. וְאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּהֵמָה גַּסָּה נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה. veamar oula amar rabi elazar: behéma gasa niknét bimchikha.
5. וְהָא אֲנַן תְּנַן בִּמְסִירָה! הוּא דְּאָמַר – כִּי הַאי תַּנָּא: דְּתַנְיָא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זוֹ וָזוֹ בִּמְשִׁיכָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: זוֹ וָזוֹ בְּהַגְבָּהָה. veha anan tenan bimsira! hou deamar – ki ha tana: detanya, va'hakhamim omrim: zo vazo bimchikha. rabi chimon omér: zo vazo behagbaha.
6. וְאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ, מַה שֶּׁעֲלֵיהֶן – שָׁמִין, וּמַה שֶּׁעַל בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן – אֵין שָׁמִין. veamar oula amar rabi elazar: haa'hin che'halkou, ma chealéhen – chamin, ouma cheal benéhen ouvnotéhen – én chamin.
7. אָמַר רַב פָּפָּא: פְּעָמִים אַף מַה שֶּׁעֲלֵיהֶן אֵין שָׁמִין – מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בִּגְדוֹל אַחֵי, דְּנִיחָא לְהוּ דְּלִשְׁתַּמְעוּן מִילֵּיהּ. amar rav papa: peamim af ma chealéhen én chamin – machka'hate lah bigdol a'hé, deni'ha leou delichtamoun miléh.
8. וְאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר – פָּטוּר. וְלָא מִיבַּעְיָא שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר שָׂכָר – דְּעַלּוֹיֵי עַלְּיַיהּ לִשְׁמִירָתוֹ; אֶלָּא אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם – דְּהַשְׁתָּא גָּרוֹעֵי גָּרְעַיהּ לִשְׁמִירָתוֹ, נָמֵי פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי מָסַר לְבֶן דַּעַת. veamar oula amar rabi elazar: chomér chemasar lechomér – patour. vela mibaya chomér 'hinam chemasar lechomér sakhar – dealoyé aleyah lichmirato; ela afilou chomér sakhar chemasar lechomér 'hinam – dehachta garoé garah lichmirato, namé patour, cheharé masar leven daat.
9. רָבָא אָמַר: שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר – חַיָּיב. וְלָא מִיבַּעְיָא שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם – דְּגָרוֹעֵי גָּרְעַיהּ לִשְׁמִירָתוֹ; אֶלָּא אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר שָׂכָר – חַיָּיב, rava amar: chomér chemasar lechomér – 'hayav. vela mibaya chomér sakhar chemasar lechomér 'hinam – degaroé garah lichmirato; ela afilou chomér 'hinam chemasar lechomér sakhar – 'hayav,
10. דְּאָמַר לֵיהּ: אַתְּ מְהֵימְנַתְּ לִי בִּשְׁבוּעָה, הַאי לָא מְהֵימַן לִי בִּשְׁבוּעָה. deamar léh: ate mehémnate li bichvoua, ha la mehéman li bichvoua.
11. וְאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הִלְכְתָא: גּוֹבִין מִן הָעֲבָדִים. veamar oula amar rabi elazar, hilkheta: govin min haavadim.
12. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְעוּלָּא: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֲפִילּוּ מִיַּתְמֵי? לָא, מִינֵּיהּ. מִינֵּיהּ?! אֲפִילּוּ מִגְּלִימָא דְּעַל כַּתְפֵּיהּ! amar léh rav na'hman leoula: amar rabi elazar afilou miyatmé? la, minéh. minéh?! afilou migelima deal katpéh!
13. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁעֲשָׂאוֹ אַפּוֹתֵיקֵי. כִּדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: עָשָׂה עַבְדּוֹ אַפּוֹתֵיקֵי, וּמְכָרוֹ – בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה הֵימֶנּוּ. שׁוֹרוֹ אַפּוֹתֵיקֵי, וּמְכָרוֹ – אֵין בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה הֵימֶנּוּ. hakha bema askinan – cheasao apotéké. kidrava, deamar rava: asa avdo apotéké, oumkharo – baal 'hov gove hémenou. choro apotéké, oumkharo – én baal 'hov gove hémenou.
14. מַאי טַעְמָא? הָא אִית לֵיהּ קָלָא, וְהָא לֵית לֵיהּ קָלָא. ma tama? ha it léh kala, veha lét léh kala.

Daf 12a

1. לְבָתַר דִּנְפַק, אֲמַר לְהוּ עוּלָּא, הָכִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֲפִילּוּ מִיַּתְמֵי. אָמַר רַב נַחְמָן: אִשְׁתְּמִיטַן עוּלָּא. levatar dinfak, amar leou oula, hakhi amar rabi elazar: afilou miyatmé. amar rav na'hman: ichtemitan oula.
2. הֲוָה עוֹבָדָא בִּנְהַרְדְּעָא, וְאַגְבּוֹ דַּיָּינֵי דִנְהַרְדְּעָא. הֲוָה עוֹבָדָא בְּפוּמְבְּדִיתָא, וְאַגְבְּיֵהּ רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא. אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן: זִילוּ אַהֲדוּרוּ, וְאִי לָא – מַגְבִּינַן לְכוּ לְאַפַּדְנַיְיכוּ. hava ovada binhardea, veagbo dayané dinhardea. hava ovada befoumbedita, veagbeyéh rav 'hana bar bizna. amar leou rav na'hman: zilou ahadourou, vei la – magbinan lekhou leapadnaykhou.
3. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: הָא עוּלָּא, הָא רַבִּי אֶלְעָזָר, הָא דַּיָּינֵי דִנְהַרְדְּעָא וְהָא רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא; מָר – כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ? amar léh rava lerav na'hman: ha oula, ha rabi elazar, ha dayané dinhardea veha rav 'hana bar bizna; mar – keman sevira léh?
4. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא מַתְנִיתָא יָדַעְנָא – דְּתָנֵי אֲבִימִי: פְּרוֹזְבּוּל חָל עַל הַקַּרְקַע, וְאֵינוֹ חָל עַל הָעֲבָדִים. מִטַּלְטְלִין נִקְנִין עִם הַקַּרְקַע, וְאֵינָן נִקְנִין עִם הָעֲבָדִים. amar léh: ana matnita yadana – detané avimi: perozboul 'hal al hakarka, veéno 'hal al haavadim. mitaltelin niknin im hakarka, veénan niknin im haavadim.
5. לֵימָא כְּתַנָּאֵי – léma ketanaé –
6. מָכַר לוֹ עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת; הֶחְזִיק בַּעֲבָדִים – לֹא קָנָה קַרְקָעוֹת, בְּקַרְקָעוֹת – לֹא קָנָה עֲבָדִים. קַרְקָעוֹת וּמִטַּלְטְלִין; הֶחְזִיק בְּקַרְקַע – קָנָה מִטַּלְטְלִין, בְּמִטַּלְטְלִין – לֹא קָנָה קַרְקַע. עֲבָדִים וּמִטַּלְטְלִין; הֶחְזִיק בַּעֲבָדִים – לֹא קָנָה מִטַּלְטְלִין, בְּמִטַּלְטְלִין – לֹא קָנָה עֲבָדִים. makhar lo avadim vekarkaot; he'hzik baavadim – lo kana karkaot, bekarkaot – lo kana avadim. karkaot oumitaltelin; he'hzik bekarka – kana mitaltelin, bemitaltelin – lo kana karka. avadim oumitaltelin; he'hzik baavadim – lo kana mitaltelin, bemitaltelin – lo kana avadim.
7. וְהָתַנְיָא: הֶחְזִיק בַּעֲבָדִים – קָנָה מִטַּלְטְלִין! vehatanya: he'hzik baavadim – kana mitaltelin!
8. מַאי, לָאו בְּהָא קָמִפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: עֲבָדִים כִּמְקַרְקְעֵי דָּמֵי, וּמָר סָבַר: עֲבָדִים כְּמִטַּלְטְלִין דָּמֵי? ma, la beha kamipalgi – demar savar: avadim kimkarkeé damé, oumar savar: avadim kemitaltelin damé?
9. אָמַר רַב אִיקָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי: דְּכוּלֵּי עָלְמָא – עֲבָדִים כִּמְקַרְקְעֵי דָּמֵי. וְהָדְתַנְיָא קָנָה – שַׁפִּיר; וְהָדְתַנְיָא לֹא קָנָה – בָּעֵינַן קַרְקַע דֻּומְיָא דְּ״עָרִים מְצוּרוֹת בִּיהוּדָה״ – דְּלָא נָיְידִי. amar rav ika beréh derav amé: dekhoulé alma – avadim kimkarkeé damé. vehadtanya kana – chapir; vehadtanya lo kana – baénan karka doumya de"arim metsourot biouda" – dela naydi.
10. דִּתְנַן: נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶם אַחְרָיוּת נִקְנִין עִם נְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת – בְּכֶסֶף, בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר חִזְקִיָּה, דְּאָמַר קְרָא: ״וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת, עִם עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה״. ditnan: nekhasim cheén lahem a'hraout niknin im nekhasim cheyéch lahem a'hraout – bekhesef, bichtar ouva'hazaka. menahané milé? amar 'hizkiya, deamar kera: "vayitén lahem avihem matanot rabot lekhesef oulzahav oulmigdanot, im aré metsourot biouda".
11. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב אִיקָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי: דְּכוּלֵּי עָלְמָא – עַבְדֵי כְּמִטַּלְטְלִין דָּמֵי. וְהָדְתַנְיָא לֹא קָנָה – שַׁפִּיר; הָא דְּתַנְיָא קָנָה – בְּעוֹדָן עָלָיו. ika deamri, amar rav ika beréh derav amé: dekhoulé alma – avdé kemitaltelin damé. vehadtanya lo kana – chapir; ha detanya kana – beodan ala.
12. וְכִי עוֹדָן עָלָיו מַאי הָוֵי? חָצֵר מְהַלֶּכֶת הִיא, וְחָצֵר מְהַלֶּכֶת – לֹא קָנָה! וְכִי תֵּימָא בְּעוֹמֵד, וְהָא אָמַר רָבָא: כֹּל שֶׁאִילּוּ מְהַלֵּךְ לֹא קָנָה – עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב לֹא קָנָה! vekhi odan ala ma havé? 'hatsér mehalekhet hi, ve'hatsér mehalekhet – lo kana! vekhi téma beoméd, veha amar rava: kol cheilou mehalékh lo kana – oméd veochév lo kana!
13. וְהִלְכְתָא בְּכָפוּת. vehilkheta bekhafout.
14. וְהָתַנְיָא: הֶחְזִיק בְּקַרְקַע – קָנָה עֲבָדִים! vehatanya: he'hzik bekarka – kana avadim!
15. הָתָם בְּעוֹמְדִין בְּתוֹכָהּ. hatam beomdin betokhah.
16. מִכְּלָל דְּהַאי ״לֹא קָנָה״ – כְּשֶׁאֵין עוֹמְדִין בְּתוֹכָהּ? mikelal deha "lo kana" – kecheén omdin betokhah?
17. הָנִיחָא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר רַב אִיקָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי: עַבְדָּא כְּמִטַּלְטְלִי דָּמֵי; הַיְינוּ דְּאִי עוֹמְדִין בְּתוֹכָהּ – אִין, אִי לָא – לָא. hani'ha lehakh lichana deamar rav ika beréh derav amé: avda kemitalteli damé; haynou dei omdin betokhah – in, i la – la.
18. אֶלָּא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר: עַבְדָּא כִּמְקַרְקְעֵי דָּמֵי; לְמָה לִי עוֹמְדִין בְּתוֹכָהּ? הָא אָמַר שְׁמוּאֵל: מָכַר לוֹ עֶשֶׂר שָׂדוֹת בְּעֶשֶׂר מְדִינוֹת, כֵּיוָן שֶׁהֶחְזִיק בְּאַחַת מֵהֶן – קָנָה כּוּלָּן! ela lehakh lichana deamar: avda kimkarkeé damé; lema li omdin betokhah? ha amar chemouél: makhar lo eser sadot beeser medinot, kévan chehe'hzik bea'hat méhen – kana koulan!
19. וְלִיטַעְמָיךְ, לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר: עַבְדָּא כְּמִטַּלְטְלִין דָּמֵי; לְמָה לִי עוֹמֵד בְּתוֹכָהּ? velitamakh, lehakh lichana deamar: avda kemitaltelin damé; lema li oméd betokhah?

Daf 12b

1. הָא קַיְימָא לַן דְּלָא בָּעֵינַן צְבוּרִין! ha kayma lan dela baénan tsevourin!
2. אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – שָׁאנֵי מִטַּלְטְלִי דְּנָיְידִי מִמִּטַּלְטְלִי דְּלָא נָיְידִי; ela ma it lakh lemémar – chané mitalteli denaydi mimitalteli dela naydi;
3. הָכָא נָמֵי, שָׁאנֵי מְקַרְקְעֵי דְּנָיְידִי מִמְּקַרְקְעֵי דְּלָא נָיְידִי. עַבְדָּא – מְקַרְקְעֵי דְּנָיְידִי הוּא, הָתָם – סַדָּנָא דְאַרְעָא חַד הוּא. hakha namé, chané mekarkeé denaydi mimekarkeé dela naydi. avda – mekarkeé denaydi hou, hatam – sadana deara 'had hou.
4. נְכָסִים שֶׁאֵין בָּהֶן מְעִילָה וְכוּ׳. nekhasim cheén bahen meila vekhou'.
5. מְעִילָה הוּא דְּלֵית בְּהוּ, הָא מִקְדָּשׁ – קָדְשִׁי; meila hou delét beou, ha mikdach – kadchi;
6. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּקָדָשִׁים קַלִּים – וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּאָמַר: מָמוֹן בְּעָלִים הוּא. man tana? amar rabi yo'hanan: bekadachim kalim – vealiba derabi yosé hagelili, deamar: mamon bealim hou.
7. דְּתַנְיָא: ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳״ – לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֵן מָמוֹנוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. detanya: "oumaala maal ba'" – lerabot kodachim kalim chehén mamono, divré rabi yosé hagelili.
8. וְהָתְנַן: הַמְקַדֵּשׁ בְּחֶלְקוֹ, בֵּין בְּקׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים בֵּין בְּקָדָשִׁים קַלִּים – אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. לֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי? vehatnan: hamkadéch be'helko, bén bekodché kodachim bén bekadachim kalim – énah mekoudechet. léma dela kerabi yosé hagelili?
9. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, כִּי אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – מֵחַיִּים, אֲבָל לְאַחַר שְׁחִיטָה – אֲפִילּוּ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מוֹדֶה, דְּכִי קָא זָכוּ – מִשֻּׁלְחַן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ. afilou téma rabi yosé hagelili, ki amar rabi yosé hagelili – mé'hayim, aval lea'har che'hita – afilou rabi yosé hagelili mode, dekhi ka zakhou – michoul'han gavoha ka zakhou.
10. וּמֵחַיִּים מִי אָמַר? וְהָתְנַן: בְּכוֹר, מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּם – חַי (וְלֹא שָׁחוּט), וּבַעַל מוּם – חַי וְשָׁחוּט. וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה. oumé'hayim mi amar? vehatnan: bekhor, mokhrin oto tam – 'ha (velo cha'hout), ouvaal moum – 'ha vecha'hout. oumkadechin bo et haicha.
11. וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּכוֹר בַּזְּמַן הַזֶּה – דְּכֵיוָן דְּלָא חֲזֵי לְהַקְרָבָה, אִית לְהוּ לְכֹהֲנִים זְכִיָּיה בְּגַוֵּייהּו; אֲבָל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים – דַּחֲזֵי לְהַקְרָבָה, לָא. veamar rav na'hman amar raba bar avouh: lo chanou ela bekhor bazeman haze – dekhévan dela 'hazé lehakrava, it leou lekhohanim zekhiya begavéh; aval bizman chebét hamikdach kayam – da'hazé lehakrava, la.
12. וְאֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳״ – לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֵן מָמוֹנוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי! veétivéh rava lerav na'hman: "oumaala maal ba'" – lerabot kodachim kalim chehén mamono, divré rabi yosé hagelili!
13. וּמְשַׁנֵּי רָבִינָא: בִּבְכוֹר בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: אִם בָּאוּ תְּמִימִים – יִקְרְבוּ. אִם בָּאוּ – אִין, לְכַתְּחִלָּה – לָא. oumchané ravina: bivkhor be'houtsa laarets, vealiba derabi chimon deamar: im baou temimim – yikrevou. im baou – in, lekhate'hila – la.
14. וְאִם אִיתָא דְּכִי אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מָמוֹנוֹ הוּא – מֵחַיִּים, veim ita dekhi amar rabi yosé hagelili mamono hou – mé'hayim,

Daf 13a

1. לִישַׁנֵּי: הָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, הָא רַבָּנַן! lichané: ha rabi yosé hagelili, ha rabanan!
2. (אֲמַר לֵיהּ), מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה קָאָמְרַתְּ? שָׁאנֵי מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה, דְּכִי קָא זָכוּ – מִשֻּׁלְחַן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ. (amar léh), matenot keouna kaamrate? chané matenot keouna, dekhi ka zakhou – michoul'han gavoha ka zakhou.
3. גּוּפָא: ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳״ – לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֵם מָמוֹנוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁלָמִים. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: לֹא אָמַר בֶּן עַזַּאי אֶלָּא בִּבְכוֹר בִּלְבָד. goufa: "oumaala maal ba'" – lerabot kodachim kalim chehém mamono, divré rabi yosé hagelili. ben aza omér: lerabot et hachelamim. aba yosé ben dosta omér: lo amar ben aza ela bivkhor bilvad.
4. אָמַר מָר, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁלָמִים. לְמַעוֹטֵי מַאי? amar mar, ben aza omér: lerabot et hachelamim. lemaoté ma?
5. אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי בְּכוֹר, הַשְׁתָּא וּמָה שְׁלָמִים – שֶׁטְּעוּנִים סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק, אָמְרַתְּ מָמוֹן בְּעָלִים הוּא; בְּכוֹר מִבַּעְיָא? iléma lemaoté bekhor, hachta ouma chelamim – cheteounim semikha ounsakhim outnoufat 'haze vachok, amrate mamon bealim hou; bekhor mibaya?
6. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְמַעוֹטֵי מַעֲשֵׂר – ela amar rabi yo'hanan: lemaoté maasér –
7. כִּדְתַנְיָא: בִּבְכוֹר נֶאֱמַר ״לֹא תִפְדֶּה״, וְנִמְכָּר תָּם – חַי, וּבַעַל מוּם – חַי וְשָׁחוּט; בְּמַעֲשֵׂר נֶאֱמַר ״לֹא יִגָּאֵל״, וְאֵינוֹ נִמְכָּר לֹא חַי וְלֹא שָׁחוּט, לֹא תָּם וְלֹא בַּעַל מוּם. kidtanya: bivkhor neemar "lo tifde", venimkar tam – 'ha, ouvaal moum – 'ha vecha'hout; bemaasér neemar "lo yigaél", veéno nimkar lo 'ha velo cha'hout, lo tam velo baal moum.
8. רָבִינָא מַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא – אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: לֹא אָמַר בֶּן עַזַּאי, אֶלָּא בִּבְכוֹר בִּלְבָד. לְמַעוֹטֵי מַאי? ravina matné lah aséfa – aba yosé ben dosta omér: lo amar ben aza, ela bivkhor bilvad. lemaoté ma?
9. אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי שְׁלָמִים, הַשְׁתָּא וּמָה בְּכוֹר – שֶׁקָּדוֹשׁ מֵרֶחֶם, מָמוֹנוֹ הוּא; שְׁלָמִים מִבַּעְיָא? iléma lemaoté chelamim, hachta ouma bekhor – chekadoch mére'hem, mamono hou; chelamim mibaya?
10. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְמַעוֹטֵי מַעֲשֵׂר. amar rabi yo'hanan: lemaoté maasér.
11. כִּדְתַנְיָא: בִּבְכוֹר נֶאֱמַר ״לֹא תִפְדֶּה״, וְנִמְכָּר תָּם – חַי, וּבַעַל מוּם – חַי וְשָׁחוּט; בְּמַעֲשֵׂר נֶאֱמַר ״לֹא יִגָּאֵל״, וְאֵינוֹ נִמְכָּר לֹא חַי וְלֹא שָׁחוּט, לֹא תָּם וְלֹא בַּעַל מוּם. kidtanya: bivkhor neemar "lo tifde", venimkar tam – 'ha, ouvaal moum – 'ha vecha'hout; bemaasér neemar "lo yigaél", veéno nimkar lo 'ha velo cha'hout, lo tam velo baal moum.
12. הָא בִּבְכוֹר בִּלְבַד קָאָמַר! קַשְׁיָא. ha bivkhor bilvad kaamar! kachya.
13. רָבָא אָמַר: מַאי ״נְכָסִים שֶׁאֵין בָּהֶן מְעִילָה״ – נְכָסִים שֶׁאֵין בָּהֶן דִּין מְעִילָה. וּמַאי נִינְהוּ – דְּהֶדְיוֹט. rava amar: ma "nekhasim cheén bahen meila" – nekhasim cheén bahen din meila. ouma ninou – dehedot.
14. וְלִיתְנֵי דְּהֶדְיוֹט! קַשְׁיָא. velitné dehedot! kachya.
15. אָמַר רַבִּי אַבָּא: שְׁלָמִים שֶׁהִזִּיקוּ – גּוֹבֶה מִבְּשָׂרָן, וְאֵינוֹ גּוֹבֶה מֵאֵימוּרֵיהֶן. amar rabi aba: chelamim chehizikou – gove mibesaran, veéno gove méémouréhen.
16. פְּשִׁיטָא, אֵימוּרִין לְגָבוֹהַּ סָלְקִי! pechita, émourin legavoha salki!
17. לָא צְרִיכָא, לְגוֹבֶה מִבְּשָׂרָן כְּנֶגֶד אֵימוּרִים. la tserikha, legove mibesaran keneged émourim.
18. אַלִּיבָּא דְּמַאן? aliba deman?
19. אִי אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן – פְּשִׁיטָא! הָא אָמְרִי כִּי לֵיכָּא לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מֵהַאי, לָא מִשְׁתַּלַּם מֵהַאי! i aliba derabanan – pechita! ha amri ki léka leichtalomé méha, la michtalam méha!
20. וְאִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי נָתָן – הָא אָמַר: כִּי לֵיכָּא לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מֵהַאי, מִשְׁתַּלַּם מֵהַאי! vei aliba derabi natan – ha amar: ki léka leichtalomé méha, michtalam méha!
21. אִי בָּעֵית אֵימָא: רַבִּי נָתָן, אִיבָּעֵית אֵימָא: רַבָּנַן. i baét éma: rabi natan, ibaét éma: rabanan.
22. אִיבָּעֵית אֵימָא רַבָּנַן – הָנֵי מִילֵּי בִּתְרֵי גוּפֵי, אֲבָל בְּחַד גּוּפָא מָצֵי אָמַר לֵיהּ: ״מִכֹּל הֵיכָא דְּבָעֵינָא – מִשְׁתַּלַּמְנָא״. ibaét éma rabanan – hané milé bitré goufé, aval be'had goufa matsé amar léh: "mikol hékha devaéna – michtalamna".
23. אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי נָתָן – הָתָם הוּא דַּאֲמַר לֵיהּ בַּעַל שׁוֹר לְבַעַל הַבּוֹר: ״אֲנָא תּוֹרַאי בְּבֵירָךְ אַשְׁכַּחְתֵּיהּ; מַאי דְּלֵית לִי לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מֵהַיְאךְ – מִשְׁתַּלַּימְנָא מִינָּךְ״; ibaét éma rabi natan – hatam hou daamar léh baal chor levaal habor: "ana tora bevérakh achka'htéh; ma delét li leichtalomé méhaykh – michtalamna minakh";

Daf 13b

1. אֲבָל הָכָא, מִי מָצֵי אָמַר: ״בָּשָׂר אַזֵּיק, אֵימוּרִין לָא אַזִּיק״?! aval hakha, mi matsé amar: "basar azék, émourin la azik"?!
2. אָמַר רָבָא: תּוֹדָה שֶׁהִזִּיקָה – גּוֹבֶה מִבְּשָׂרָהּ, וְאֵינוֹ גּוֹבֶה מִלַּחְמָהּ. amar rava: toda chehizika – gove mibesarah, veéno gove mila'hmah.
3. לֶחֶם – פְּשִׁיטָא! le'hem – pechita!
4. סֵיפָא אִצְטְרִיךְ לֵיהּ – נִיזָּק אוֹכֵל בָּשָׂר, וּמִתְכַּפֵּר מֵבִיא לֶחֶם. séfa itsterikh léh – nizak okhél basar, oumitkapér mévi le'hem.
5. הָא נָמֵי פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, כֵּיוָן דְּלֶחֶם הֶכְשֵׁירָא דְזֶבַח הוּא – לֵימָא לֵיהּ: אַתְּ אָכְלַתְּ בְּשַׂר, וַאֲנָא אַיְיתֵי לֶחֶם; קָא מַשְׁמַע לַן דְּלֶחֶם חִיּוּבָא דִּבְעָלִים הוּא. ha namé pechita! maou detéma, kévan dele'hem hekhchéra dezeva'h hou – léma léh: ate akhlate besar, vaana ayté le'hem; ka machma lan dele'hem 'hiyouva divalim hou.
6. נְכָסִים שֶׁהֵן שֶׁל בְּנֵי בְרִית. nekhasim chehén chel bené verit.
7. לְמַעוֹטֵי מַאי? אִי לְמַעוֹטֵי דְּגוֹי – הָא קָתָנֵי לַהּ לְקַמַּן: שׁוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל גּוֹי – פָּטוּר! תָּנֵי וַהֲדַר מְפָרֵשׁ. lemaoté ma? i lemaoté dego – ha katané lah lekaman: chor chel yisraél chenaga'h chor chel go – patour! tané vahadar mefaréch.
8. נְכָסִים הַמְיוּחָדִין. לְמַעוֹטֵי מַאי? אָמַר רַב יְהוּדָה: לְמַעוֹטֵי זֶה אוֹמֵר ״שׁוֹרְךָ הִזִּיק״, וְזֶה אוֹמֵר ״שׁוֹרְךָ הִזִּיק״. nekhasim hamou'hadin. lemaoté ma? amar rav yeouda: lemaoté ze omér "chorkha hizik", veze omér "chorkha hizik".
9. הָא תָּנֵי לְקַמַּן: הָיוּ שְׁנַיִם רוֹדְפִין אַחַר אֶחָד, זֶה אוֹמֵר: ״שׁוֹרְךָ הִזִּיק״, וְזֶה אוֹמֵר: ״שׁוֹרְךָ הִזִּיק״ – שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין! תָּנֵי וַהֲדַר מְפָרֵשׁ. ha tané lekaman: haou chenayim rodfin a'har e'had, ze omér: "chorkha hizik", veze omér: "chorkha hizik" – chenéhem petourin! tané vahadar mefaréch.
10. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: פְּרָט לְנִכְסֵי הֶפְקֵר. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דִּנְגַח תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דְהֶפְקֵר – מַאן תָּבַע לֵיהּ? אֶלָּא דִּנְגַח תּוֹרָא דְהֶפְקֵר לְתוֹרָא דִידַן – bematnita tana: perat lenikhsé hefkér. hékhi damé? iléma dinga'h tora didan letora dehefkér – man tava léh? ela dinga'h tora dehefkér letora didan –
11. לֵיזִיל וְלַיְתֵיהּ! בְּשֶׁקָּדַם וְזָכָה בּוֹ אַחֵר. lézil velaytéh! bechekadam vezakha bo a'hér.
12. רָבִינָא אָמַר: לְמַעוֹטֵי נָגַח וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ; נָגַח וְאַחַר כָּךְ הִפְקִיר. ravina amar: lemaoté naga'h vea'har kakh hikdich; naga'h vea'har kakh hifkir.
13. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲפִילּוּ נָגַח וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישׁ, נָגַח וְאַחַר כָּךְ הִפְקִיר – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְהֵמִית אִישׁ וְגוֹ׳״ – עַד שֶׁתְּהֵא מִיתָה וְהַעֲמָדָה בַּדִּין שָׁוִין כְּאֶחָד. tanya namé hakhi, yatér al kén amar rabi yeouda: afilou naga'h vea'har kakh hikdich, naga'h vea'har kakh hifkir – patour, cheneemar: "veouad bivala vehémit ich vego'" – ad chetehé mita vehaamada badin chavin kee'had.
14. וּגְמַר הַדִּין לָא בָּעֵינַן?! הָא ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל״ – בִּגְמַר דִּין הוּא דִּכְתִיב! ougmar hadin la baénan?! ha "hachor yisakél" – bigmar din hou dikhtiv!
15. אֶלָּא אֵימָא: עַד שֶׁתְּהֵא מִיתָה וְהַעֲמָדָה בְּדִין וּגְמַר דִּין שָׁוִין כְּאֶחָד. ela éma: ad chetehé mita vehaamada bedin ougmar din chavin kee'had.
16. חוּץ מֵרְשׁוּת הַמְיוּחֶדֶת לַמַּזִּיק. דְּאָמַר לֵיהּ: תּוֹרָךְ בִּרְשׁוּתִי מַאי בָּעֵי? 'houts mérchout hamou'hedet lamazik. deamar léh: torakh birchouti ma baé?
17. וּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק. ourchout hanizak vehamazik.
18. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: חֲצַר הַשּׁוּתָּפִין – חַיָּיב בָּהּ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל. וְהָכִי קָאָמַר: ״חוּץ מֵרְשׁוּת הַמְיוּחֶדֶת לַמַּזִּיק״ – דְּפָטוּר; ״וּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק – כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק״. amar rav 'hisda amar avimi: 'hatsar hachoutafin – 'hayav bah al hachén veal haregel. vehakhi kaamar: "'houts mérchout hamou'hedet lamazik" – defatour; "ourchout hanizak vehamazik – kechehizik 'hav hamazik".
19. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: פָּטוּר עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל. וְהָכִי קָאָמַר: ״חוּץ מֵרְשׁוּת הַמְיוּחֶדֶת לַמַּזִּיק, וּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק״ נָמֵי – פָּטוּר; ״וּכְשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק״ – לְאֵתוֹיֵי קֶרֶן. verabi elazar amar: patour al hachén veal haregel. vehakhi kaamar: "'houts mérchout hamou'hedet lamazik, ourchout hanizak vehamazik" namé – patour; "oukhchehizik 'hav hamazik" – leétoyé keren.
20. הָנִיחָא לִשְׁמוּאֵל, אֶלָּא לְרַב דְּאָמַר: תְּנָא שׁוֹר וְכֹל מִילֵּי דְשׁוֹר, ״חָב הַמַּזִּיק״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? hani'ha lichmouél, ela lerav deamar: tena chor vekhol milé dechor, "'hav hamazik" leétoyé ma?
21. לְאֵתוֹיֵי הָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק״ – לְהָבִיא שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר, שֶׁהִזִּיקָה בְּהֵמָה בִּרְשׁוּתָן; תָּם – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, וּמוּעָד – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. נִפְרְצָה בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִין, וְיָצְתָה וְהִזִּיקָה – פָּטוּר. leétoyé ha detanou rabanan: "kechehizik 'hav hamazik" – lehavi chomér 'hinam vehachoél nosé sakhar vehasokhér, chehizika behéma birchoutan; tam – mechalém 'hatsi nezek, oumouad – mechalém nezek chalém. nifretsa balayla o cheperatsouha listin, veyatsta vehizika – patour.
22. אָמַר מָר: כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק – לְהָבִיא שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. הֵיכִי דָּמֵי? amar mar: kechehizik 'hav hamazik – lehavi chomér 'hinam vehachoél nosé sakhar vehasokhér. hékhi damé?
23. אִילֵימָא דְּאַזְּקֵיהּ תּוֹרָא דְמַשְׁאִיל לְתוֹרָא דְשׁוֹאֵל – לֵימָא לֵיהּ: אִילּוּ אַזֵּיק בְּעָלְמָא – בָּעֵית לְשַׁלּוֹמֵי אַתְּ; הַשְׁתָּא דְּאַזְּקֵיהּ לְתוֹרָא דִידָךְ, בָּעֵינָא לְשַׁלּוֹמֵי?! iléma deazekéh tora demachil letora dechoél – léma léh: ilou azék bealma – baét lechalomé ate; hachta deazekéh letora didakh, baéna lechalomé?!
24. אֶלָּא דְּאַזְּקֵיהּ תּוֹרָא דְשׁוֹאֵל לְתוֹרָא דְמַשְׁאִיל – לֵימָא לֵיהּ: אִילּוּ אִיתַּזַּק מֵעָלְמָא – בָּעֵית לְשַׁלּוֹמֵי כּוּלֵּיהּ תּוֹרָא; הַשְׁתָּא דְּאַזְּקֵיהּ תּוֹרָא דִידָךְ, פַּלְגָא נִיזְקָא הוּא דִּמְשַׁלְּמַתְּ לִי?! ela deazekéh tora dechoél letora demachil – léma léh: ilou itazak méalma – baét lechalomé kouléh tora; hachta deazekéh tora didakh, palga nizka hou dimchalemate li?!
25. לְעוֹלָם דְּאַזְּקֵיהּ תּוֹרָא דְמַשְׁאִיל לְתוֹרָא דְשׁוֹאֵל, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת גּוּפוֹ, leolam deazekéh tora demachil letora dechoél, vehakha bema askinan – chekibél ala chemirat goufo,

Daf 14a

1. וְלֹא קִבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת נְזָקָיו. velo kibél ala chemirat nezaka.
2. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: נִפְרְצָה בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים, וְיָצְתָה וְהִזִּיקָה – פָּטוּר. הָא בַּיּוֹם – חַיָּיב? הָא לֹא קִבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת נְזָקָיו! i hakhi, éma séfa: nifretsa balayla o cheperatsouha listim, veyatsta vehizika – patour. ha bayom – 'hayav? ha lo kibél ala chemirat nezaka!
3. הָכִי קָאָמַר: אִם קִבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת נְזָקָיו – חַיָּיב. נִפְרְצָה בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים, וְיָצְתָה וְהִזִּיקָה – פָּטוּר. hakhi kaamar: im kibél ala chemirat nezaka – 'hayav. nifretsa balayla o cheperatsouha listim, veyatsta vehizika – patour.
4. אִינִי?! וְהָא תָּנֵי רַב יוֹסֵף: חֲצַר הַשּׁוּתָּפִים, וְהַפּוּנְדָּק – חַיָּיב בָּהֶן עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל. תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר! ini?! veha tané rav yoséf: 'hatsar hachoutafim, vehapoundak – 'hayav bahen al hachén veal haregel. teouvta derabi elazar!
5. אָמַר לָךְ רַבִּי אֶלְעָזָר: וְתִסְבְּרַאּ?! מַתְנְיָתָא מִי לָא פְּלִיגִי? וְהָתַנְיָא, אַרְבָּעָה כְּלָלוֹת הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר בְּנִזָּקִין: כֹּל שֶׁהוּא רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלֹא לַמַּזִּיק – חַיָּיב בַּכֹּל. דְּמַזִּיק וְלֹא לַנִּיזָּק – פָּטוּר מִכֹּל. amar lakh rabi elazar: vetisbera?! matneyata mi la peligi? vehatanya, arbaa kelalot haya rabi chimon ben elazar omér benizakin: kol cheou rechout lanizak velo lamazik – 'hayav bakol. demazik velo lanizak – patour mikol.
6. לָזֶה וְלָזֶה, כְּגוֹן חֲצַר הַשּׁוּתָּפִים וְהַבִּקְעָה – פָּטוּר בָּהּ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל; עַל הַנְּגִיחָה וְעַל הַנְּגִיפָה וְעַל הַנְּשִׁיכָה וְעַל הָרְבִיצָה וְעַל הַבְּעִיטָה – תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. laze velaze, kegon 'hatsar hachoutafim vehabika – patour bah al hachén veal haregel; al hanegi'ha veal hanegifa veal hanechikha veal harvitsa veal habeita – tam mechalém 'hatsi nezek, mouad mechalém nezek chalém.
7. לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה, כְּגוֹן חָצֵר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל שְׁנֵיהֶם – חַיָּיב בּוֹ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל; עַל הַנְּגִיחָה וְעַל הַנְּשִׁיכָה וְעַל הַנְּגִיפָה וְעַל הָרְבִיצָה וְעַל הַבְּעִיטָה – תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. lo laze velo laze, kegon 'hatsér cheéno chel chenéhem – 'hayav bo al hachén veal haregel; al hanegi'ha veal hanechikha veal hanegifa veal harvitsa veal habeita – tam mechalém 'hatsi nezek, mouad mechalém nezek chalém.
8. קָתָנֵי מִיהַת, חֲצַר הַשּׁוּתָּפִין וְהַבִּקְעָה – פָּטוּר בָּהּ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל; katané mihat, 'hatsar hachoutafin vehabika – patour bah al hachén veal haregel;
9. קַשְׁיָא אַהֲדָדֵי! kachya ahadadé!
10. כִּי תַּנְיָא הָהִיא – בְּחָצֵר מְיוּחֶדֶת לָזֶה וְלָזֶה בֵּין לְפֵירוֹת בֵּין לִשְׁווֹרִים. הָהִיא דְּרַב יוֹסֵף – בְּחָצֵר מְיוּחֶדֶת לְפֵירוֹת, וְאֵינָהּ מְיוּחֶדֶת לִשְׁווֹרִים; דִּלְגַבֵּי שֵׁן – הָוְיָא לַהּ חֲצַר הַנִּיזָּק. ki tanya hahi – be'hatsér meou'hedet laze velaze bén leférot bén lichorim. hahi derav yoséf – be'hatsér meou'hedet leférot, veénah meou'hedet lichorim; dilgabé chén – havya lah 'hatsar hanizak.
11. דַּיְקָא נָמֵי – דְּקָתָנֵי הָכָא דּוּמְיָא דְפוּנְדָּק, וְקָתָנֵי הָתָם דּוּמְיָא דְבִקְעָה; שְׁמַע מִינַּהּ. dayka namé – dekatané hakha doumya defoundak, vekatané hatam doumya devika; chema minah.
12. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: כֵּיוָן דִּמְיוּחֶדֶת לְפֵירוֹת?! הָא בָּעֵינַן ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״, וְלֵיכָּא! matkéf lah rabi zéra: kévan dimou'hedet leférot?! ha baénan "ouviér bisdé a'hér", veléka!
13. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: כֵּיוָן דְּאֵינָהּ מְיוּחֶדֶת לִשְׁווֹרִים, ״שְׂדֵה אַחֵר״ קָרֵינָא בֵּיהּ. amar léh abayé: kévan deénah meou'hedet lichorim, "sedé a'hér" karéna béh.
14. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: לֵימָא מִדְּמַתְנְיָתָא לָא פְּלִיגִי, אָמוֹרָאֵי נָמֵי לָא פְּלִיגִי? amar léh rav a'ha midifti leravina: léma midematneyata la peligi, amoraé namé la peligi?
15. אֲמַר לֵיהּ: אִין. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר פְּלִיגִי – בְּקוּשְׁיָא דְּרַבִּי זֵירָא וּבְפֵירוּקָא דְאַבָּיֵי פְּלִיגִי. amar léh: in. veim timtsa lomar peligi – bekouchya derabi zéra ouvférouka deabayé peligi.
16. גּוּפָא – אַרְבָּעָה כְּלָלוֹת הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר בְּנִזָּקִין: כֹּל שֶׁהוּא רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלֹא לַמַּזִּיק – חַיָּיב בַּכֹּל. goufa – arbaa kelalot haya rabi chimon ben elazar omér benizakin: kol cheou rechout lanizak velo lamazik – 'hayav bakol.
17. ״עַל הַכֹּל״ לָא קָתָנֵי, אֶלָּא ״חַיָּיב בַּכֹּל״ – בְּכוּלֵּי[הּ] נֶזֶק; "al hakol" la katané, ela "'hayav bakol" – bekhoulé[h] nezek;
18. מַנִּי – רַבִּי טַרְפוֹן הִיא, דְּאָמַר: מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק, נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם. mani – rabi tarfon hi, deamar: mechoune keren ba'hatsar hanizak, nezek chalém mechalém.
19. אֵימָא סֵיפָא: לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה, כְּגוֹן חָצֵר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל שְׁנֵיהֶם – חַיָּיב בָּהּ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל. éma séfa: lo laze velo laze, kegon 'hatsér cheéno chel chenéhem – 'hayav bah al hachén veal haregel.
20. מַאי ״לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה״? אִילֵּימָא לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה כְּלָל – אֶלָּא דְּאַחֵר; וְהָא בָּעֵינָא ״וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר״, וְלֵיכָּא! ma "lo laze velo laze"? iléma lo laze velo laze kelal – ela dea'hér; veha baéna "ouviér bisdé a'hér", veléka!
21. אֶלָּא פְּשִׁיטָא, לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה – אֶלָּא דְּחַד; וְקָתָנֵי סֵיפָא: תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם; ela pechita, lo laze velo laze – ela de'had; vekatané séfa: tam mechalém 'hatsi nezek, oumouad mechalém nezek chalém;
22. אֲתָאן לְרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק, חֲצִי נֶזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם! atan lerabanan, deamri: mechoune keren ba'hatsar hanizak, 'hatsi nezek hou dimchalém!
23. רֵישָׁא רַבִּי טַרְפוֹן, וְסֵיפָא רַבָּנַן?! récha rabi tarfon, veséfa rabanan?!
24. אִין; דְּהָא אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, שְׁבוֹק מַתְנִיתִין וְתָא אַבַּתְרַאי – רֵישָׁא רַבִּי טַרְפוֹן, וְסֵיפָא רַבָּנַן. in; deha amar léh chemouél lerav yeouda: chinana, chevok matnitin veta abatra – récha rabi tarfon, veséfa rabanan.
25. רָבִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: כּוּלַּהּ רַבִּי טַרְפוֹן הִיא; וּמַאי לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה – לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה לְפֵירוֹת, אֶלָּא דְּחַד; לָזֶה וְלָזֶה לִשְׁווֹרִים. ravina micheméh derava amar: koulah rabi tarfon hi; ouma lo laze velo laze – lo laze velo laze leférot, ela de'had; laze velaze lichorim.
26. דִּלְגַבֵּי שֵׁן – הָוְיָא לַהּ חֲצַר הַנִּיזָּק, לְגַבֵּי קֶרֶן – הָוְיָא לַהּ רְשׁוּת הָרַבִּים. dilgabé chén – havya lah 'hatsar hanizak, legabé keren – havya lah rechout harabim.
27. אִי הָכִי, אַרְבָּעָה?! שְׁלֹשָׁה הָווּ! i hakhi, arbaa?! chelocha haou!
28. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: amar rav na'hman bar yits'hak:

Daf 14b

1. שְׁלֹשָׁה כְּלָלוֹת – בְּאַרְבָּעָ[ה] מְקוֹמוֹת. chelocha kelalot – bearbaa[h] mekomot.
2. מַתְנִי׳ שׁוּם כֶּסֶף, שָׁוֶה כֶּסֶף. בִּפְנֵי בֵּית דִּין, וְעַל פִּי עֵדִים – בְּנֵי חוֹרִין, בְּנֵי בְרִית. וְהַנָּשִׁים בִּכְלַל הַנֶּזֶק. וְהַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין. matni' choum kesef, chave kesef. bifné bét din, veal pi édim – bené 'horin, bené verit. vehanachim bikhlal hanezek. vehanizak vehamazik betachloumin.
3. גְּמָ׳ מַאי ״שׁוּם כֶּסֶף״? gema' ma "choum kesef"?
4. אָמַר רַב יְהוּדָה: שׁוּם זֶה לֹא יְהֵא אֶלָּא בְּכֶסֶף. amar rav yeouda: choum ze lo yehé ela bekhesef.
5. תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: פָּרָה שֶׁהִזִּיקָה טַלִּית, וְטַלִּית שֶׁהִזִּיקָה פָּרָה – אֵין אוֹמְרִים: תֵּצֵא פָּרָה בְּטַלִּית וְטַלִּית בְּפָרָה, אֶלָּא שָׁמִין אוֹתָהּ בְּדָמִים. tenéna leha detanou rabanan: para chehizika talit, vetalit chehizika para – én omrim: tétsé para betalit vetalit befara, ela chamin otah bedamim.
6. ״שָׁוֶה כֶּסֶף״ – "chave kesef" –
7. דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״שָׁוֶה כֶּסֶף״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין אֶלָּא לִנְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת. אֲבָל אִם קָדַם נִיזָּק וְתָפַס מִטַּלְטְלִין – בֵּית דִּין גּוֹבִין לוֹ מֵהֶן. detanou rabanan: "chave kesef" – melaméd cheén bét din nizkakin ela linkhasim cheyéch lahen a'hraout. aval im kadam nizak vetafas mitaltelin – bét din govin lo méhen.
8. אָמַר מָר: ״שָׁוֶה כֶּסֶף״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין אֶלָּא לִנְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת. מַאי מַשְׁמַע? amar mar: "chave kesef" – melaméd cheén bét din nizkakin ela linkhasim cheyéch lahen a'hraout. ma machma?
9. אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: דָּבָר הַשָּׁוֶה כֹּל כֶּסֶף. מַאי נִיהוּ? דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ אוֹנָאָה. עֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת נָמֵי אֵין לָהֶן אוֹנָאָה! amar raba bar oula: davar hachave kol kesef. ma niou? davar cheén lo onaa. avadim ouchtarot namé én lahen onaa!
10. אֶלָּא אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: דָּבָר הַנִּקְנֶה בְּכֶסֶף. עֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת נָמֵי נִקְנִין בְּכֶסֶף! ela amar raba bar oula: davar hanikne bekhesef. avadim ouchtarot namé niknin bekhesef!
11. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: ״שָׁוֶה כֶּסֶף״ – וְלֹא כֶּסֶף, וְהָנֵי כּוּלְּהוּ כֶּסֶף נִינְהוּ. ela amar rav aché: "chave kesef" – velo kesef, vehané kouleou kesef ninou.
12. רָמֵי לֵיהּ רַב יְהוּדָה בַּר חִינָּנָא לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, תָּנָא: ״שָׁוֶה כֶּסֶף״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִזְקָקִין אֶלָּא לִנְכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת. וְהָתַנְיָא: ״יָשִׁיב״ – לְרַבּוֹת שָׁוֶה כֶּסֶף, וַאֲפִילּוּ סוּבִּין! ramé léh rav yeouda bar 'hinana lerav houna beréh derav yeochoua, tana: "chave kesef" – melaméd cheén bét din nizkakin ela linkhasim cheyéch lahen a'hraout. vehatanya: "yachiv" – lerabot chave kesef, vaafilou soubin!
13. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּיַתְמֵי. hakha bema askinan – beyatmé.
14. אִי בְּיַתְמֵי, אֵימָא סֵיפָא: אִם קָדַם נִיזָּק וְתָפַס מִטַּלְטְלִין – בֵּית דִּין גּוֹבִין לוֹ מֵהֶן. אִי בְּיַתְמֵי, אַמַּאי בֵּית דִּין גּוֹבִין לוֹ מֵהֶן? i beyatmé, éma séfa: im kadam nizak vetafas mitaltelin – bét din govin lo méhen. i beyatmé, ama bét din govin lo méhen?
15. כִּדְאָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: שֶׁתָּפַס מֵחַיִּים; הָכָא נָמֵי – שֶׁתָּפַס מֵחַיִּים. kidamar rava amar rav na'hman: chetafas mé'hayim; hakha namé – chetafas mé'hayim.
16. ״בִּפְנֵי בֵּית דִּין״ – "bifné bét din" –
17. פְּרָט לְמוֹכֵר נְכָסָיו וְאַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ לְבֵית דִּין. perat lemokhér nekhasa vea'har kakh holékh levét din.
18. שְׁמַע מִינַּהּ – לָוָה וּמָכַר נְכָסָיו, וְאַחַר כָּךְ בָּא לְבֵית דִּין, אֵין בֵּית דִּין גּוֹבִין לוֹ מֵהֶן?! chema minah – lava oumakhar nekhasa, vea'har kakh ba levét din, én bét din govin lo méhen?!
19. אֶלָּא פְּרָט לְבֵית דִּין הֶדְיוֹטוֹת. ela perat levét din hedotot.
20. ״עַל פִּי עֵדִים״ – "al pi édim" –
21. פְּרָט לְמוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים, שֶׁהוּא פָּטוּר. perat lemode biknas vea'har kakh baou édim, cheou patour.
22. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – פָּטוּר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – חַיָּיב, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar: mode biknas vea'har kakh baou édim – patour. ela leman deamar: mode biknas vea'har kakh baou édim – 'hayav, ma ika lemémar?
23. סֵיפָא אִצְטְרִיךְ לֵיהּ – séfa itsterikh léh –

Daf 15a

1. ״בְּנֵי חוֹרִין וּבְנֵי בְרִית״. ״בְּנֵי חוֹרִין״ – לְמַעוֹטֵי עֲבָדִים, ״בְּנֵי בְרִית״ – לְמַעוֹטֵי גּוֹיִם. "bené 'horin ouvné verit". "bené 'horin" – lemaoté avadim, "bené verit" – lemaoté goyim.
2. וּצְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן עֶבֶד – מִשּׁוּם דְּאֵין לוֹ חַיִיס, אֲבָל גּוֹי – דְּיֵשׁ לוֹ חַיִיס, אֵימָא לָא; וְאִי אַשְׁמְעִינַן גּוֹי – מִשּׁוּם דְּלָא שָׁיֵיךְ בְּמִצְוֹת, אֲבָל עֶבֶד – דְּשָׁיֵיךְ בְּמִצְוֹת, אֵימָא לָא; צְרִיכָא. outsrikha; dei achmeinan eved – michoum deén lo 'hayis, aval go – deyéch lo 'hayis, éma la; vei achmeinan go – michoum dela chayékh bemitsot, aval eved – dechayékh bemitsot, éma la; tserikha.
3. וְהַנָּשִׁים בִּכְלַל הַנֶּזֶק. מְנָהָנֵי מִילֵּי? vehanachim bikhlal hanezek. menahané milé?
4. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר קְרָא: ״אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת״ – הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל עוֹנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה. amar rav yeouda amar rav, vekhén tana devé rabi yichmaél, amar kera: "ich o icha ki yaasou mikol 'hatot" – hichva hakatouv icha leich lekhol onachin chebatora.
5. דְּבֵי רַבִּי אֶלְעָזָר תָּנָא: ״וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם״ – הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל דִּינִין שֶׁבַּתּוֹרָה. devé rabi elazar tana: "veéle hamichpatim acher tasim lifnéhem" – hichva hakatouv icha leich lekhol dinin chebatora.
6. דְּבֵי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי תָּנָא, אָמַר קְרָא: ״וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה״ – הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. devé 'hizkiya verabi yosé hagelili tana, amar kera: "vehémit ich o icha" – hichva hakatouv icha leich lekhol mitot chebatora.
7. וּצְרִיכִי; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא – הָתָם הוּא דְּחָס רַחֲמָנָא עֲלַהּ, כִּי הֵיכִי דְּתֶהְוֵי לַהּ כַּפָּרָה; אֲבָל דִּינִין – אִישׁ, דְּבַר מַשָּׂא וּמַתָּן – אִין, אִשָּׁה – לָא. outsrikhi; dei achmeinan kamayta – hatam hou de'has ra'hamana alah, ki hékhi detehvé lah kapara; aval dinin – ich, devar masa oumatan – in, icha – la.
8. וְאִי אַשְׁמְעִינַן דִּינִין – כִּי הֵיכִי דְּתִיהְוֵי לַהּ חַיּוּתָא; אֲבָל כַּפָּרָה – אִישׁ, דְּבַר מִצְוָה – אִין; אִשָּׁה, דְּלָאו בַּת מִצְוָה – לָא. vei achmeinan dinin – ki hékhi detihvé lah 'hayouta; aval kapara – ich, devar mitsva – in; icha, dela bat mitsva – la.
9. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי – הָכָא מִשּׁוּם כַּפָּרָה, וְהָכָא מִשּׁוּם חַיּוּתָא; אֲבָל לְעִנְיַן קְטָלָא – אִישׁ, דְּבַר מִצְוָה – לְשַׁלֵּם כּוֹפֶר; אִשָּׁה – לָא. vei achmeinan hané tarté – hakha michoum kapara, vehakha michoum 'hayouta; aval leinyan ketala – ich, devar mitsva – lechalém kofer; icha – la.
10. וְאִי אַשְׁמְעִינַן כּוֹפֶר – מִשּׁוּם דְּאִיכָּא אִיבּוּד נְשָׁמָה; אֲבָל הָנֵי תַּרְתֵּי, דְּלֵיכָּא אִיבּוּד נְשָׁמָה – אֵימָא לָא; צְרִיכָא. vei achmeinan kofer – michoum deika iboud nechama; aval hané tarté, deléka iboud nechama – éma la; tserikha.
11. הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין. hanizak vehamazik betachloumin.
12. אִתְּמַר: פַּלְגָא נִזְקָא – רַב פָּפָּא אָמַר: מָמוֹנָא, רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: קְנָסָא. itemar: palga nizka – rav papa amar: mamona, rav houna beréh derav yeochoua amar: kenasa.
13. רַב פָּפָּא אָמַר מָמוֹנָא – קָסָבַר: סְתָם שְׁווֹרִים לָאו בְּחֶזְקַת שִׁימּוּר קָיְימִי, וּבְדִין הוּא דְּבָעֵי לְשַׁלּוֹמֵי כּוּלֵּיהּ; וְרַחֲמָנָא הוּא דְּחָס עֲלֵיהּ, דְּאַכַּתִּי לָא אִיַּיעַד תּוֹרֵיהּ. rav papa amar mamona – kasavar: setam cheorim la be'hezkat chimour kaymi, ouvdin hou devaé lechalomé kouléh; vera'hamana hou de'has aléh, deakati la iyaad toréh.
14. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר קְנָסָא – קָסָבַר: סְתָם שְׁווֹרִים בְּחֶזְקַת שִׁימּוּר קָיְימִי, וּבְדִין הוּא דְּלָא לְשַׁלֵּם כְּלָל; וְרַחֲמָנָא הוּא דְּקַנְסֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלִנְטְרֵיהּ לְתוֹרֵיהּ. rav houna beréh derav yeochoua amar kenasa – kasavar: setam cheorim be'hezkat chimour kaymi, ouvdin hou dela lechalém kelal; vera'hamana hou dekanséh, ki hékhi delinteréh letoréh.
15. תְּנַן: הַנִּיזָּק וְהַמַּזִּיק בְּתַשְׁלוּמִין. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּלְגָא נִזְקָא מָמוֹנָא – הַיְינוּ דְּשָׁיֵיךְ נִיזָּק בְּתַשְׁלוּמִין; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר פַּלְגָא נִזְקָא קְנָסָא – הַשְׁתָּא דְּלָאו דִּידֵיהּ שָׁקֵיל, בְּתַשְׁלוּמִין אִיתֵיהּ?! tenan: hanizak vehamazik betachloumin. bichlama leman deamar palga nizka mamona – haynou dechayékh nizak betachloumin; ela leman deamar palga nizka kenasa – hachta dela didéh chakél, betachloumin itéh?!
16. לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לִפְחַת נְבֵילָה. lo nitsrekha ela lif'hat nevéla.
17. פְּחַת נְבֵילָה – הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא: ״תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק״ – מְלַמֵּד שֶׁהַבְּעָלִים מִטַּפְּלִין בִּנְבֵילָה! pe'hat nevéla – ha tena léh récha: "tachloumé nezek" – melaméd chehabealim mitapelin binvéla!
18. חֲדָא בְּתָם, וַחֲדָא בְּמוּעָד. 'hada betam, va'hada bemouad.
19. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן תָּם – מִשּׁוּם דְּאַכַּתִּי לָא אִיַּיעַד, אֲבָל מוּעָד אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן מוּעָד – מִשּׁוּם דְּקָא מְשַׁלֵּם כּוּלֵּיהּ, אֲבָל תָּם אֵימָא לָא; צְרִיכָא. outsrikha, dei achmeinan tam – michoum deakati la iyaad, aval mouad éma la. vei achmeinan mouad – michoum deka mechalém kouléh, aval tam éma la; tserikha.
20. תָּא שְׁמַע: מָה בֵּין תָּם לְמוּעָד? שֶׁהַתָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק – מִגּוּפוֹ, וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם – מִן הָעֲלִיָּיה. ta chema: ma bén tam lemouad? chehatam mechalém 'hatsi nezek – migoufo, oumouad mechalém nezek chalém – min haaliya.
21. וְאִם אִיתָא, לִיתְנֵי נָמֵי הָא – תָּם אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, מוּעָד מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ! veim ita, litné namé ha – tam éno mechalém al pi atsmo, mouad mechalém al pi atsmo!
22. תְּנָא וְשַׁיַּיר. מַאי שַׁיַּיר דְּהַאי שַׁיַּיר? tena vechayar. ma chayar deha chayar?
23. שַׁיַּיר חֲצִי כוֹפֶר. chayar 'hatsi khofer.
24. אִי מִשּׁוּם חֲצִי כוֹפֶר – לָאו שִׁיּוּרָא הוּא; הָא מַנִּי – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא, דְּאָמַר: תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי כוֹפֶר. i michoum 'hatsi khofer – la chiyoura hou; ha mani – rabi yosé hagelili hi, deamar: tam mechalém 'hatsi khofer.
25. תָּא שְׁמַע: ta chema:

Daf 15b

1. ״הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי״ אוֹ ״שׁוֹרוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״ – הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. "hémit chori et peloni" o "choro chel peloni" – haré ze mechalém al pi atsmo.
2. מַאי, לָאו בְּתָם? ma, la betam?
3. לָא, בְּמוּעָד. אֲבָל תָּם מַאי – הָכִי נָמֵי דְּאֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ? אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי סֵיפָא ״הֵמִית שׁוֹרִי אֶת עַבְדּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״ – אֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, לִפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידֵיהּ: la, bemouad. aval tam ma – hakhi namé deén mechalém al pi atsmo? i hakhi, adetané séfa "hémit chori et avdo chel peloni" – én mechalém al pi atsmo, liflog velitné bedidéh:
4. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּמוּעָד, אֲבָל בְּתָם – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ! bame devarim amourim – bemouad, aval betam – éno mechalém al pi atsmo!
5. כּוּלָּהּ בְּמוּעָד קָמַיְירֵי. koulah bemouad kamayré.
6. תָּא שְׁמַע: זֶה הַכְּלָל, כׇּל הַמְשַׁלֵּם יוֹתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. מַאי, לָאו הָא פָּחוֹת מִמַּה שֶׁהִזִּיק – מְשַׁלֵּם? ta chema: ze hakelal, kol hamchalém yotér al ma chehizik – éno mechalém al pi atsmo. ma, la ha pa'hot mima chehizik – mechalém?
7. לָא, הָא כְּמָה שֶׁהִזִּיק – מְשַׁלֵּם. la, ha kema chehizik – mechalém.
8. אֲבָל פָּחוֹת מַאי – הָכִי נָמֵי דְּלָא מְשַׁלֵּם? אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי: זֶה הַכְּלָל, כׇּל הַמְשַׁלֵּם יוֹתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ; לִיתְנֵי: זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם כְּמָה שֶׁהִזִּיק – דְּמַשְׁמַע פָּחוֹת, וּמַשְׁמַע יוֹתֵר! תְּיוּבְתָּא. aval pa'hot ma – hakhi namé dela mechalém? i hakhi, adetané: ze hakelal, kol hamchalém yotér al ma chehizik – éno mechalém al pi atsmo; litné: ze hakelal, kol cheéno mechalém kema chehizik – demachma pa'hot, oumachma yotér! teouvta.
9. וְהִלְכְתָא: פַּלְגָא נִזְקָא – קְנָסָא. vehilkheta: palga nizka – kenasa.
10. תְּיוּבְתָּא וְהִלְכְתָא?! teouvta vehilkheta?!
11. אִין, טַעְמָא מַאי הָוְיָא תְּיוּבְתָּא – מִשּׁוּם דְּלָא קָתָנֵי כְּמוֹ שֶׁהִזִּיק; in, tama ma havya teouvta – michoum dela katané kemo chehizik;
12. לָא פְּסִיקָא לֵיהּ. כֵּיוָן דְּאִיכָּא חֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת, דְּהִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ דְּמָמוֹנָא הוּא; מִשּׁוּם הָכִי לָא קָתָנֵי. la pesika léh. kévan deika 'hatsi nezek tserorot, dehilkheta gemiri lah demamona hou; michoum hakhi la katané.
13. וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ פַּלְגָא נִזְקָא קְנָסָא, הַאי כַּלְבָּא דַּאֲכַל אִימְּרֵי, וְשׁוּנָּרָא דַּאֲכַלה תַּרְנְגוֹלָא – מְשׁוּנֶּה הוּא, וְלָא מַגְבֵּינַן בְּבָבֶל. vehachta deamrate palga nizka kenasa, ha kalba daakhal imeré, vechounara daakhal tarnegola – mechoune hou, vela magbénan bevavel.
14. וְהָנֵי מִילֵּי בְּרַבְרְבֵי, אֲבָל בְּזוּטְרֵי – אוֹרְחֵיהּ הוּא. vehané milé beravrevé, aval bezoutré – or'héh hou.
15. וְאִי תְּפַס – לָא מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ. vei tefas – la mapekinan minéh.
16. וְאִי אָמַר: קִבְעוּ לִי זִימְנָא, דְּאָזֵילְנָא לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל – קָבְעִינַן לֵיהּ. וְאִי לָא אָזֵיל – מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ. vei amar: kivou li zimna, deazélna leara deyisraél – kavinan léh. vei la azél – mechametinan léh.
17. וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ עַד דִּמְסַלֵּק הֶזֵּיקָא – ouvén kakh ouvén kakh, mechametinan léh ad dimsalék hezéka –
18. מִדְּרַבִּי נָתָן. דְּתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִין שֶׁלֹּא יְגַדֵּל אָדָם כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאַל יַעֲמִיד סוּלָּם רָעוּעַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ״. miderabi natan. detanya, rabi natan omér: minayin chelo yegadél adam kelev ra betokh béto, veal yaamid soulam raoua betokh béto? talmoud lomar: "lo tasim damim bevétekha".
19. מַתְנִי׳ חֲמִשָּׁה תַּמִּין וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִין – matni' 'hamicha tamin va'hamicha mouadin –
20. הַבְּהֵמָה אֵינָהּ מוּעֶדֶת לֹא לִיגַּח, וְלֹא לִיגּוֹף, וְלֹא לִשּׁוֹךְ, וְלֹא לִרְבּוֹץ, וְלֹא לִבְעוֹט. habehéma énah mouedet lo liga'h, velo ligof, velo lichokh, velo lirbots, velo livot.
21. הַשֵּׁן – מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ; הָרֶגֶל – מוּעֶדֶת לִשְׁבּוֹר בְּדֶרֶךְ הִילּוּכָהּ; וְשׁוֹר הַמּוּעָד; וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק; וְהָאָדָם. hachén – mouedet leekhol et haraou lah; haregel – mouedet lichbor bederekh hiloukhah; vechor hamouad; vechor hamazik birchout hanizak; vehaadam.
22. הַזְּאֵב וְהָאֲרִי וְהַדּוֹב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלָס וְהַנָּחָשׁ – הֲרֵי אֵלּוּ מוּעָדִין. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁהֵן בְּנֵי תַרְבּוּת – אֵינָן מוּעָדִין. וְהַנָּחָשׁ מוּעָד לְעוֹלָם. hazeév vehaari vehadov vehanamér vehabardelas vehana'hach – haré élou mouadin. rabi elazar omér: bizman chehén bené tarbout – énan mouadin. vehana'hach mouad leolam.
23. גְּמָ׳ מִדְּקָתָנֵי הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל – מִכְּלָל דְּבַחֲצַר הַנִּיזָּק עָסְקִינַן; וְקָתָנֵי בְּהֵמָה אֵינָהּ מוּעֶדֶת לְשַׁלֵּם כּוּלֵּיהּ – אֲבָל חֲצִי נֶזֶק מְשַׁלֶּמֶת, gema' midekatané hachén mouedet leekhol – mikelal deva'hatsar hanizak askinan; vekatané behéma énah mouedet lechalém kouléh – aval 'hatsi nezek mechalemet,
24. מַנִּי – רַבָּנַן הִיא, דְּאָמְרִי: מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק, חֲצִי נֶזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם. mani – rabanan hi, deamri: mechoune keren ba'hatsar hanizak, 'hatsi nezek hou dimchalém.
25. אֵימָא סֵיפָא: שׁוֹר הַמּוּעָד, וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק, וְהָאָדָם – אֲתָאן לְרַבִּי טַרְפוֹן, דְּאָמַר: מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק, נֶזֶק שָׁלֵם הוּא דִּמְשַׁלֵּם! éma séfa: chor hamouad, vechor hamazik birchout hanizak, vehaadam – atan lerabi tarfon, deamar: mechoune keren ba'hatsar hanizak, nezek chalém hou dimchalém!
26. רֵישָׁא רַבָּנַן, וְסֵיפָא רַבִּי טַרְפוֹן?! récha rabanan, veséfa rabi tarfon?!
27. אִין, דְּהָאָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, שְׁבוֹק מַתְנִיתִין וְתָא אַבַּתְרַאי – רֵישָׁא רַבָּנַן וְסֵיפָא רַבִּי טַרְפוֹן. in, dehaamar léh chemouél lerav yeouda: chinana, chevok matnitin veta abatra – récha rabanan veséfa rabi tarfon.
28. רַבִּי אֶלְעָזָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר: rabi elazar micheméh derav amar:

Daf 16a

1. כּוּלַּהּ רַבִּי טַרְפוֹן הִיא; רֵישָׁא – בְּחָצֵר הַמְיוּחֶדֶת לְפֵירוֹת לְאֶחָד מֵהֶן, וְלָזֶה וְלָזֶה לִשְׁוָרִים; דִּלְגַבֵּי שֵׁן הָוְיָא לַהּ חֲצַר הַנִּיזָּק. וּלְגַבֵּי קֶרֶן הָוְיָא רְשׁוּת הָרַבִּים. koulah rabi tarfon hi; récha – be'hatsér hamou'hedet leférot lee'had méhen, velaze velaze lichvarim; dilgabé chén havya lah 'hatsar hanizak. oulgabé keren havya rechout harabim.
2. אָמַר רַב כָּהֲנָא: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא, וַאֲמַר לִי: מִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לַהּ כּוּלַּהּ כְּרַבִּי טַרְפוֹן?! הָקָתָנֵי: ״הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֶאֱכוֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ״; רָאוּי לָהּ – אִין, שֶׁאֵין רָאוּי לָהּ – לָא; amar rav kahana: amritah lichmata kaméh derav zevid minehardea, vaamar li: mi matsét mokmate lah koulah kerabi tarfon?! hakatané: "hachén mouedet leekhol et haraou lah"; raou lah – in, cheén raou lah – la;
3. וְאִי רַבִּי טַרְפוֹן, הָאָמַר: מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם! vei rabi tarfon, haamar: mechoune keren ba'hatsar hanizak nezek chalém mechalém!
4. אֶלָּא לְעוֹלָם רַבָּנַן הִיא; וְחַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: חֲמִשָּׁה תַּמִּים הֵן, וְאִם הוּעֲדוּ – חֲמִשְׁתָּן מוּעָדִין. ela leolam rabanan hi; ve'hasoré me'hasera, vehakhi katané: 'hamicha tamim hén, veim houadou – 'hamichtan mouadin.
5. וְשֵׁן וָרֶגֶל מוּעָדִין מִתְּחִילָּתָן. וְהֵיכָן הֶעָדָתָן? בַּחֲצַר הַנִּיזָּק. vechén varegel mouadin mite'hilatan. vehékhan headatan? ba'hatsar hanizak.
6. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא, הָא קָתָנֵי לְקַמַּן: ״שׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק כֵּיצַד״. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אַיְירִי בַּהּ, מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי ״כֵּיצַד״. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא אַיְירִי בַּהּ, מַאי ״כֵּיצַד״? matkéf lah ravina, ha katané lekaman: "chor hamazik birchout hanizak kétsad". i amrate bichlama ayri bah, michoum hakhi katané "kétsad". ela i amrate la ayri bah, ma "kétsad"?
7. אֶלָּא אָמַר רָבִינָא: חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: חֲמִשָּׁה תַּמִּים הֵן. וְאִם הוּעֲדוּ – חֲמִשְׁתָּן מוּעָדִין; ela amar ravina: 'hasoré me'hasera, vehakhi katané: 'hamicha tamim hén. veim houadou – 'hamichtan mouadin;
8. וְשֵׁן וָרֶגֶל – מוּעָדִין מִתְּחִילָּתָן; וְזֶהוּ שׁוֹר הַמּוּעָד. וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק – מַחְלוֹקֶת רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבָּנַן. וְיֵשׁ מוּעָדִים אֲחֵרִים כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ – הַזְּאֵב, וְהָאֲרִי, וְהַדּוֹב, וְהַבַּרְדְּלָס, וְהַנָּמֵר, וְהַנָּחָשׁ. vechén varegel – mouadin mite'hilatan; vezeou chor hamouad. vechor hamazik birchout hanizak – ma'hloket rabi tarfon verabanan. veyéch mouadim a'hérim kayotsé beélou – hazeév, vehaari, vehadov, vehabardelas, vehanamér, vehana'hach.
9. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: חֲמִשָּׁה תַּמִּים הֵן. וְאִם הוּעֲדוּ – חֲמִשְׁתָּן מוּעָדִין; וְשֵׁן וָרֶגֶל – מוּעָדִין מִתְּחִילָּתָן; וְזֶהוּ שׁוֹר הַמּוּעָד. וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק – מַחְלוֹקֶת רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבָּנַן. וְיֵשׁ מוּעָדִין אֲחֵרִים כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ – הַזְּאֵב, וְהָאֲרִי, הַדּוֹב, וְהַנָּמֵר, וְהַבַּרְדְּלָס, וְהַנָּחָשׁ. tanya namé hakhi: 'hamicha tamim hén. veim houadou – 'hamichtan mouadin; vechén varegel – mouadin mite'hilatan; vezeou chor hamouad. vechor hamazik birchout hanizak – ma'hloket rabi tarfon verabanan. veyéch mouadin a'hérim kayotsé beélou – hazeév, vehaari, hadov, vehanamér, vehabardelas, vehana'hach.
10. אִיכָּא דְּרָמוּ לַהּ מִירְמָא – תְּנַן: חֲמִשָּׁה תַּמִּים וַחֲמִשָּׁה מוּעָדִים. וְתוּ לֵיכָּא?! וְהָאִיכָּא הַזְּאֵב, הָאֲרִי, וְהַדּוֹב, וְהַנָּמֵר, וְהַבַּרְדְּלָס, וְהַנָּחָשׁ! ika deramou lah mirma – tenan: 'hamicha tamim va'hamicha mouadim. vetou léka?! vehaika hazeév, haari, vehadov, vehanamér, vehabardelas, vehana'hach!
11. וּמְשַׁנֵּי, אָמַר רָבִינָא: חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: חֲמִשָּׁה תַּמִּים הֵן. וְאִם הוּעֲדוּ – חֲמִשְׁתָּן מוּעָדִין; וְשֵׁן וָרֶגֶל מוּעָדִין מִתְּחִילָּתָן; וְזֶהוּ שׁוֹר הַמּוּעָד. וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק – מַחְלוֹקֶת רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבָּנַן. וְיֵשׁ מוּעָדִין אֲחֵרִים כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ – הַזְּאֵב, וְהָאֲרִי, הַדּוֹב, וְהַנָּמֵר, וְהַבַּרְדְּלָס, וְהַנָּחָשׁ. oumchané, amar ravina: 'hasoré me'hasera, vehakhi katané: 'hamicha tamim hén. veim houadou – 'hamichtan mouadin; vechén varegel mouadin mite'hilatan; vezeou chor hamouad. vechor hamazik birchout hanizak – ma'hloket rabi tarfon verabanan. veyéch mouadin a'hérim kayotsé beélou – hazeév, vehaari, hadov, vehanamér, vehabardelas, vehana'hach.
12. וְלֹא לִרְבּוֹץ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא פַּכִּין גְּדוֹלִים, אֲבָל פַּכִּין קְטַנִּים – אוֹרְחֵיהּ הוּא. velo lirbots. amar rabi elazar: lo chanou ela pakin gedolim, aval pakin ketanim – or'héh hou.
13. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ, וּלְשַׁבֵּר וּלְמַעֵךְ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַכֵּלִים. léma mesaya léh: habehéma mouedet lehalékh kedarkah, oulchabér oulmaékh et haadam veet habehéma veet hakélim.
14. דִּלְמָא מִן הַצַּד. dilma min hatsad.
15. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָא תֵּימָא פַּכִּין גְּדוֹלִים הוּא דְּלָאו אוֹרְחֵיהּ, אֲבָל פַּכִּין קְטַנִּים אוֹרְחֵיהּ הוּא; אֶלָּא אֲפִילּוּ פַּכִּין קְטַנִּים נָמֵי לָאו אוֹרְחֵיהּ הוּא. ika deamri, amar rabi elazar: la téma pakin gedolim hou dela or'héh, aval pakin ketanim or'héh hou; ela afilou pakin ketanim namé la or'héh hou.
16. מֵיתִיבִי: וּלְמַעֵךְ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַכֵּלִים! métivi: oulmaékh et haadam veet habehéma veet hakélim!
17. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דִּלְמָא מִן הַצַּד. amar rabi elazar: dilma min hatsad.
18. אִיכָּא דְּרָמֵי לַהּ מִירְמָא – תְּנַן: וְלֹא לִרְבּוֹץ. וְהָתַנְיָא: וּלְמַעֵךְ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַכֵּלִים! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּפַכִּין גְּדוֹלִים, כָּאן בְּפַכִּין קְטַנִּים. ika deramé lah mirma – tenan: velo lirbots. vehatanya: oulmaékh et haadam veet habehéma veet hakélim! amar rabi elazar: la kachya; kan befakin gedolim, kan befakin ketanim.
19. הַזְּאֵב וְהָאֲרִי וְכוּ׳. מַאי בַּרְדְּלָס? אָמַר רַב יְהוּדָה: נַפְרְזָא. מַאי נַפְרְזָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: אַפָּא. hazeév vehaari vekhou'. ma bardelas? amar rav yeouda: nafreza. ma nafreza? amar rav yoséf: apa.
20. מֵיתִיבִי, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הַצָּבוֹעַ. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף הַנָּחָשׁ. וְאָמַר רַב יוֹסֵף: צָבוֹעַ זוֹ אַפָּא! métivi, rabi méir omér: af hatsavoa. rabi elazar omér: af hana'hach. veamar rav yoséf: tsavoa zo apa!
21. לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּצָבוֹעַ זָכָר, כָּאן בְּצָבוֹעַ נְקִיבָה. la kachya, kan betsavoa zakhar, kan betsavoa nekiva.
22. דְּתַנְיָא: צָבוֹעַ זָכָר לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה עֲטַלֵּף, עֲטַלֵּף לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה עַרְפָּד, עַרְפָּד לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה קִימּוֹשׂ, קִימּוֹשׂ לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה חוֹחַ, חוֹחַ לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה שֵׁד. שִׁדְרוֹ שֶׁל אָדָם – לְאַחַר שֶׁבַע שָׁנִים נַעֲשֶׂה נָחָשׁ. וְהָנֵי מִילֵּי דְּלָא כָּרַע בְּ״מוֹדִים״. detanya: tsavoa zakhar lea'har cheva chanim naase ataléf, ataléf lea'har cheva chanim naase arpad, arpad lea'har cheva chanim naase kimos, kimos lea'har cheva chanim naase 'ho'ha, 'ho'ha lea'har cheva chanim naase chéd. chidro chel adam – lea'har cheva chanim naase na'hach. vehané milé dela kara be"modim".
23. אָמַר מָר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הַצָּבוֹעַ. amar mar, rabi méir omér: af hatsavoa.

Daf 16b

1. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף הַנָּחָשׁ. וְהָא אֲנַן תְּנַן, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁהֵן בְּנֵי תַרְבּוּת – אֵינָן מוּעָדִים; וְהַנָּחָשׁ מוּעָד לְעוֹלָם! rabi elazar omér: af hana'hach. veha anan tenan, rabi elazar omér: bizman chehén bené tarbout – énan mouadim; vehana'hach mouad leolam!
2. תְּנִי: נָחָשׁ. teni: na'hach.
3. אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲרִי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; דָּרַס וְאָכַל – פָּטוּר. טָרַף וְאָכַל – חַיָּיב. amar chemouél: ari birchout harabim; daras veakhal – patour. taraf veakhal – 'hayav.
4. דָּרַס וְאָכַל פָּטוּר – כֵּיוָן דְּאוֹרְחֵיהּ לְמִידְרַס, הָוֵה לֵיהּ כְּמוֹ שֶׁאָכְלָה פֵּירוֹת וִירָקוֹת, דְּהָוֵי לֵיהּ שֵׁן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּפָטוּר. טָרַף – לָאו אוֹרְחֵיהּ הוּא. daras veakhal patour – kévan deor'héh lemidras, havé léh kemo cheakhla pérot virakot, dehavé léh chén birchout harabim, oufatour. taraf – la or'héh hou.
5. לְמֵימְרָא דִּטְרֵיפָה לָאו אוֹרְחֵיהּ הוּא? וְהָכְתִיב ״אַרְיֵה טֹרֵף בְּדֵי גֹרוֹתָיו״! בִּשְׁבִיל גּוֹרוֹתָיו. ״וּמְחַנֵּק לְלִבְאֹתָיו״! בִּשְׁבִיל לִבְאוֹתָיו. ״וַיְמַלֵּא טֶרֶף חֹרָיו״! בִּשְׁבִיל חוֹרָיו. ״וּמְעֹנֹתָיו טְרֵפָה״! בִּשְׁבִיל מְעוֹנוֹתָיו. lemémra ditréfa la or'héh hou? vehakhtiv "aryé toréf bedé gorota"! bichvil gorota. "oum'hanék lelivota"! bichvil livota. "vaymalé teref 'hora"! bichvil 'hora. "oumonota teréfa"! bichvil meonota.
6. וְהָתַנְיָא: וְכֵן חַיָּה שֶׁנִּכְנְסָה לַחֲצַר הַנִּיזָּק, טָרְפָה בְּהֵמָה וְאָכְלָה בָּשָׂר – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם! vehatanya: vekhén 'haya chenikhnesa la'hatsar hanizak, tarfa behéma veakhla basar – mechalém nezek chalém!
7. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁטָּרְפָה לְהַנִּיחַ. הָא ״אָכְלָה״ קָתָנֵי! בְּשֶׁנִּמְלְכָה וְאָכְלָה. hakha bema askinan – chetarfa lehani'ha. ha "akhla" katané! bechenimlekha veakhla.
8. מְנָא יָדְעִינַן? וְעוֹד, דִּשְׁמוּאֵל נָמֵי – דִּלְמָא הָכִי הוּא? mena yadinan? veod, dichmouél namé – dilma hakhi hou?
9. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, לִצְדָדִין קָתָנֵי: שֶׁטָּרְפָה לְהַנִּיחַ, אוֹ דָרְסָה וְאָכְלָה – מְשַׁלֶּמֶת נֶזֶק שָׁלֵם. amar rav na'hman bar yits'hak, litsdadin katané: chetarfa lehani'ha, o darsa veakhla – mechalemet nezek chalém.
10. רָבִינָא אָמַר: כִּי קָאָמַר שְׁמוּאֵל – בַּאֲרִי תַּרְבּוּת, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר – דְּאָמַר: לָאו אוֹרְחֵיהּ. ravina amar: ki kaamar chemouél – baari tarbout, vealiba derabi elazar – deamar: la or'héh.
11. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ דָּרְסָה נָמֵי לִיחַיַּיב! i hakhi, afilou darsa namé li'hayav!
12. אֶלָּא דְּרָבִינָא לָאו אַשְּׁמוּאֵל אִתְּמַר, אֶלָּא אַמַּתְנִיתָא; כִּי תָּנֵי מַתְנִיתָא – בַּאֲרִי תַּרְבּוּת, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר: לָאו אוֹרְחֵיהּ. ela deravina la achemouél itemar, ela amatnita; ki tané matnita – baari tarbout, vealiba derabi elazar deamar: la or'héh.
13. אִי הָכִי, חֲצִי נֶזֶק בָּעֵי לְשַׁלּוֹמֵי! דְּאִיַּיעַד. i hakhi, 'hatsi nezek baé lechalomé! deiyaad.
14. אִי הָכִי, מַאי הַאי דְּקָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי תּוֹלָדָה דְשֵׁן? גַּבֵּי תּוֹלָדָה דְקֶרֶן בָּעֵי לְמִיתְנְיַיהּ! קַשְׁיָא. i hakhi, ma ha dekatané lah gabé tolada dechén? gabé tolada dekeren baé lemitneyah! kachya.
15. מַתְנִי׳ מָה בֵּין תָּם לְמוּעָד? matni' ma bén tam lemouad?
16. אֶלָּא שֶׁהַתָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִגּוּפוֹ, וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם מִן הָעֲלִיָּיה. ela chehatam mechalém 'hatsi nezek migoufo, oumouad mechalém nezek chalém min haaliya.
17. גְּמָ׳ מַאי ״עֲלִיָּיה״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בִּמְעוּלֶּה שֶׁבִּנְכָסָיו. gema' ma "aliya"? amar rabi elazar: bimoule chebinkhasa.
18. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַיִּשְׁכַּב חִזְקִיָּהוּ עִם אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּמַעֲלֵה קִבְרֵי בְנֵי דָוִיד״, וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״בְּמַעֲלֵה״ – אֵצֶל מְעוּלִּים שֶׁבַּמִּשְׁפָּחָה, וּמַאן נִינְהוּ – דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. vekhén hou omér: "vayichkav 'hizkiyaou im avota, vayikberouou bemaalé kivré vené david", veamar rabi elazar: "bemaalé" – étsel meoulim chebamichpa'ha, ouman ninou – david ouchlomo.
19. ״וַיִּקְבְּרֻהוּ בְקִבְרֹתָיו אֲשֶׁר כָּרָה לוֹ בְּעִיר דָּוִיד, וַיַּשְׁכִּיבֻהוּ בַּמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר מִלֵּא בְּשָׂמִים וּזְנִים״ – מַאי ״בְּשָׂמִים וּזְנִים״? רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: זְינֵי זְינֵי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: בְּשָׂמִים שֶׁכׇּל הַמֵּרִיחַ בָּהֶן בָּא לִידֵי זִימָּה. "vayikberouou vekivrota acher kara lo beir david, vayachkivouou bamichkav acher milé besamim ouznim" – ma "besamim ouznim"? rabi elazar amar: zené zené. rabi chemouél bar na'hmani amar: besamim chekol haméri'ha bahen ba lidé zima.
20. ״כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְלׇכְדֵנִי, וּפַחִים טָמְנוּ לְרַגְלָי״ – רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מִזּוֹנָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ. "ki kharou chou'ha lelokhdéni, oufa'him tamnou leragla" – rabi elazar amar: che'hachadouou mizona. rabi chemouél bar na'hmani amar: che'hachadouou mééchet ich.
21. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מִזּוֹנָה – הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ, מַאי ״שׁוּחָה״? אַטּוּ אֵשֶׁת אִישׁ מִי נָפְקָא מִכְּלַל זוֹנָה? bichlama leman deamar che'hachadouou mizona – haynou dikhtiv: "ki chou'ha amouka zona". ela leman deamar che'hachadouou mééchet ich, ma "chou'ha"? atou échet ich mi nafka mikelal zona?
22. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ – הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וְאַתָּה ה׳ יָדַעְתָּ אֶת כׇּל עֲצָתָם עָלַי לַמָּוֶת״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מִזּוֹנָה, מַאי ״לַמָּוֶת״? שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ לִבְאֵר טִיט. bichlama leman deamar che'hachadouou mééchet ich – haynou dikhtiv: "veata h' yadata et kol atsatam ala lamavet". ela leman deamar che'hachadouou mizona, ma "lamavet"? chehichlikhouou livér tit.
23. דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״יִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ, בְּעֵת אַפְּךָ עֲשֵׂה בָּהֶם״? אָמַר יִרְמְיָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשִׂין צְדָקָה – הַכְשִׁילֵם בִּבְנֵי אָדָם שֶׁאֵינָן מְהוּגָּנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶן שָׂכָר. daréch rava, ma dikhtiv: "yihou moukhchalim lefanekha, beét apekha asé bahem"? amar yirmeya lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, afilou bechaa cheosin tsedaka – hakhchilém bivné adam cheénan meouganim, kedé chelo yekabelou aléhen sakhar.
24. ״וְכָבוֹד עָשׂוּ לוֹ בְמוֹתוֹ״ – מְלַמֵּד שֶׁהוֹשִׁיבוּ יְשִׁיבָה עַל קִבְרוֹ. "vekhavod asou lo vemoto" – melaméd cheochivou yechiva al kivro.
25. פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי נָתָן וְרַבָּנַן, חַד אָמַר שְׁלֹשָׁה, peligi bah rabi natan verabanan, 'had amar chelocha,

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bava Kamma
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)