Talmud Bava Kamma, Chapitre 1 (א) · Daf 2a à 7b

Daf 2a

1. מַתְנִי׳ אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין: הַשּׁוֹר, וְהַבּוֹר, וְהַמַּבְעֶה, וְהַהֶבְעֵר. matni' arbaa avot nezikin: hachor, vehabor, vehamave, vehahevér.
2. לֹא הֲרֵי הַשּׁוֹר כַּהֲרֵי הַמַּבְעֶה, וְלֹא הֲרֵי הַמַּבְעֶה כַּהֲרֵי הַשּׁוֹר; וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים, כַּהֲרֵי הָאֵשׁ שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים; lo haré hachor kaharé hamave, velo haré hamave kaharé hachor; velo ze vaze cheyéch bahen rou'ha 'hayim, kaharé haéch cheén bo rou'ha 'hayim;
3. וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁדַּרְכָּן לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק, כַּהֲרֵי הַבּוֹר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק. velo ze vaze chedarkan lélékh oulhazik, kaharé habor cheén darko lélékh oulhazik.
4. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁדַּרְכָּן לְהַזִּיק, וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ; וּכְשֶׁהִזִּיק – חָב הַמַּזִּיק לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק, בְּמֵיטַב הָאָרֶץ. hatsad hachave chebahen – chedarkan lehazik, ouchmiratan alekha; oukhchehizik – 'hav hamazik lechalém tachloumé nezek, bemétav haarets.
5. גְּמָ׳ מִדְּקָתָנֵי ״אָבוֹת״ – מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלְדוֹת; תּוֹלְדוֹתֵיהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, אוֹ לָאו כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? gema' midekatané "avot" – mikelal deika toldot; toldotéhen kayotsé bahen, o la kayotsé bahen?
6. גַּבֵּי שַׁבָּת תְּנַן: אֲבוֹת מְלָאכוֹת – אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. ״אָבוֹת״ – מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלָדוֹת, gabé chabat tenan: avot melakhot – arbaim 'hasér a'hat. "avot" – mikelal deika toladot,
7. תּוֹלְדוֹתֵיהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן; לָא שְׁנָא אָב – חַטָּאת, וְלָא שְׁנָא תּוֹלָדָה – חַטָּאת; לָא שְׁנָא אָב – סְקִילָה, וְלָא שְׁנָא תּוֹלָדָה – סְקִילָה. toldotéhen kayotsé bahen; la chena av – 'hatat, vela chena tolada – 'hatat; la chena av – sekila, vela chena tolada – sekila.
8. וּמַאי אִיכָּא בֵּין אָב לְתוֹלָדָה? נָפְקָא מִינַּהּ, דְּאִילּוּ עָבֵיד שְׁתֵּי אָבוֹת בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, אִי נָמֵי שְׁתֵּי תוֹלָדוֹת בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – מִחַיַּיב אַכׇּל חֲדָא וַחֲדָא; וְאִילּוּ עָבֵיד אָב וְתוֹלָדָה דִּידֵיהּ – לָא מִחַיַּיב אֶלָּא חֲדָא. ouma ika bén av letolada? nafka minah, deilou avéd cheté avot bahadé hadadé, i namé cheté toladot bahadé hadadé – mi'hayav akol 'hada va'hada; veilou avéd av vetolada didéh – la mi'hayav ela 'hada.
9. וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – דִּמְחַיֵּיב אַתּוֹלָדָה בִּמְקוֹם אָב; אַמַּאי קָרֵי לֵיהּ אָב, וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ תּוֹלָדָה? הָךְ דַּהֲוָה בְּמִשְׁכָּן חֲשִׁיבָא – קָרֵי לֵיהּ אָב, הָךְ דְּלָא הֲוֵי בְּמִשְׁכָּן חֲשִׁיבָא – קָרֵי לַהּ תּוֹלָדָה. oulrabi eliezer – dim'hayév atolada bimkom av; ama karé léh av, veama karé lah tolada? hakh dahava bemichkan 'hachiva – karé léh av, hakh dela havé bemichkan 'hachiva – karé lah tolada.
10. גַּבַּי טוּמְאוֹת תְּנַן: אָבוֹת הַטּוּמְאוֹת – הַשֶּׁרֶץ, וְהַשִׁכְבַת זֶרַע, gaba toumot tenan: avot hatoumot – hacherets, vehachikhvat zera,

Daf 2b

1. וּטְמֵא מֵת. תּוֹלְדוֹתֵיהֶן לָאו כַּיּוֹצֵא בָּהֶן; דְּאִילּוּ אָב – מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים, וְאִילּוּ תּוֹלָדוֹת – אוֹכָלִין וּמַשְׁקִין מְטַמֵּא, אָדָם וְכֵלִים לֹא מְטַמֵּא. outmé mét. toldotéhen la kayotsé bahen; deilou av – metamé adam vekhélim, veilou toladot – okhalin oumachkin metamé, adam vekhélim lo metamé.
2. הָכָא מַאי? אָמַר רַב פָּפָּא: יֵשׁ מֵהֶן כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, וְיֵשׁ מֵהֶן לָאו כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. hakha ma? amar rav papa: yéch méhen kayotsé bahen, veyéch méhen la kayotsé bahen.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה אָבוֹת נֶאֶמְרוּ בְּשׁוֹר – הַקֶּרֶן, וְהַשֵּׁן, וְהָרֶגֶל. tanou rabanan: chelocha avot neemrou bechor – hakeren, vehachén, veharegel.
4. קֶרֶן מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כִּי יִגַּח״ – אֵין נְגִיחָה אֶלָּא קֶרֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַשׂ לוֹ צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה קַרְנֵי בַרְזֶל, וַיֹּאמֶר: כֹּה אָמַר ה׳, בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם וְגוֹ׳״. וְאוֹמֵר: ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח״. keren menalan? detanou rabanan: "ki yiga'h" – én negi'ha ela keren, cheneemar: "vayaas lo tsidkiya ven kenaana karné varzel, vayomer: ko amar h', beéle tenaga'h et aram vego'". veomér: "bekhor choro hadar lo, vekarné reém karna, bahem amim yenaga'h".
5. מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא דִּבְרֵי תוֹרָה מִדִּבְרֵי קַבָּלָה לָא יָלְפִינַן, תָּא שְׁמַע: ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ״. ma "veomér"? vekhi téma divré tora midivré kabala la yalfinan, ta chema: "bekhor choro hadar lo".
6. וְהַאי מֵילָף הוּא?! גִּילּוּי מִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא, דִּנְגִיחָה בְּקֶרֶן הוּא! veha mélaf hou?! gilou mileta bealma hou, dingi'ha bekeren hou!
7. אֶלָּא מַהוּ דְּתֵימָא, כִּי פַּלֵּיג רַחֲמָנָא בֵּין תָּם לְמוּעָד – הָנֵי מִילֵּי בִּתְלוּשָׁה, אֲבָל בִּמְחוּבֶּרֶת – אֵימָא כּוּלָּהּ מוּעֶדֶת הִיא; ela maou detéma, ki palég ra'hamana bén tam lemouad – hané milé bitloucha, aval bim'houberet – éma koulah mouedet hi;
8. תָּא שְׁמַע: ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְגוֹ׳״. ta chema: "bekhor choro hadar lo vego'".
9. תּוֹלָדָה דְקֶרֶן מַאי הִיא? נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה, וּבְעִיטָה. tolada dekeren ma hi? negifa, nechikha, revitsa, ouvita.
10. מַאי שְׁנָא נְגִיחָה דְּקָרֵי לַהּ אָב – דִּכְתִיב ״כִּי יִגַּח״, נְגִיפָה נָמֵי כְּתִיב ״כִּי יִגֹּף״! הַאי נְגִיפָה – נְגִיחָה הִיא. דְּתַנְיָא: פָּתַח בִּ״נְגִיפָה״ וְסִיֵּים בִּ״נְגִיחָה״, לוֹמַר לָךְ: זוֹ הִיא נְגִיפָה זוֹ הִיא נְגִיחָה. ma chena negi'ha dekaré lah av – dikhtiv "ki yiga'h", negifa namé ketiv "ki yigof"! ha negifa – negi'ha hi. detanya: pata'h bi"negifa" vesiyém bi"negi'ha", lomar lakh: zo hi negifa zo hi negi'ha.
11. מַאי שְׁנָא גַּבֵּי אָדָם דִּכְתִיב ״כִּי יִגַּח״, וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי בְּהֵמָה דִּכְתִיב ״כִּי יִגֹּף״? ma chena gabé adam dikhtiv "ki yiga'h", ouma chena gabé behéma dikhtiv "ki yigof"?
12. אָדָם – דְּאִית לֵיהּ מַזָּלָא, כְּתִיב ״כִּי יִגַּח״; בְּהֵמָה – דְּלֵית לַהּ מַזָּלָא, כְּתִיב ״כִּי יִגֹּף״. adam – deit léh mazala, ketiv "ki yiga'h"; behéma – delét lah mazala, ketiv "ki yigof".
13. וּמִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן – דְּמוּעָד לְאָדָם הָוֵי מוּעָד לִבְהֵמָה וּמוּעָד לִבְהֵמָה לָא הָוֵי מוּעָד לְאָדָם. oumileta agav or'héh ka machma lan – demouad leadam havé mouad livhéma oumouad livhéma la havé mouad leadam.
14. נְשִׁיכָה – תּוֹלָדָה דְשֵׁן הִיא! לָא; שֵׁן – יֵשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקָהּ, הָא – אֵין הֲנָאָה לְהֶזֵּיקָהּ. nechikha – tolada dechén hi! la; chén – yéch hanaa lehezékah, ha – én hanaa lehezékah.
15. רְבִיצָה וּבְעִיטָה – תּוֹלָדָה דְרֶגֶל הִיא! לָא; רֶגֶל – הֶזֵּיקָהּ מָצוּי, הָנֵי – אֵין הֶזֵּיקָן מָצוּי. revitsa ouvita – tolada deregel hi! la; regel – hezékah matsou, hané – én hezékan matsou.
16. אֶלָּא ״תּוֹלְדוֹתֵיהֶן לָאו כַּיּוֹצֵא בָּהֶן״ דְּאָמַר רַב פָּפָּא, אַהֵיָיא? ela "toldotéhen la kayotsé bahen" deamar rav papa, ahéya?
17. אִילֵּימָא אַהָנֵי; מַאי שְׁנָא קֶרֶן – דְּכַוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – כַּוּוֹנָתָן לְהַזִּיק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ! iléma ahané; ma chena keren – dekhaouonato lehazik, oumamonkha ouchmirato alekha; hané namé – kaouonatan lehazik, oumamonkha ouchmiratan alekha!
18. אֶלָּא תּוֹלָדָה דְקֶרֶן כְּקֶרֶן, וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא – אַשֵּׁן וָרֶגֶל. ela tolada dekeren kekeren, vekhi kaamar rav papa – achén varegel.
19. שֵׁן וָרֶגֶל הֵיכָא כְּתִיבִי? דְּתַנְיָא: ״וְשִׁלַּח״ – זֶה הָרֶגֶל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר״. chén varegel hékha ketivi? detanya: "vechila'h" – ze haregel, vekhén hou omér: "mechale'hé regel hachor veha'hamor".
20. ״וּבִעֵר״ – זוֹ הַשֵּׁן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר "ouviér" – zo hachén, vekhén hou omér: "kaacher yevaér

Daf 3a

1. הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ״. hagalal ad toumo".
2. אָמַר מָר: ״וְשִׁלַּח״ זוֹ הָרֶגֶל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר״. טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר״, הָא לָאו הָכִי – בְּמַאי מוֹקְמַתְּ לַהּ? amar mar: "vechila'h" zo haregel, vekhén hou omér: "mechale'hé regel hachor veha'hamor". tama dikhtav ra'hamana "mechale'hé regel hachor veha'hamor", ha la hakhi – bema mokmate lah?
3. אִי קֶרֶן – כְּתִיב! אִי שֵׁן – כְּתִיב! i keren – ketiv! i chén – ketiv!
4. אִצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: אִידֵּי וְאִידֵּי אַשֵּׁן, וְהָא דְּמִכַּלְיָא קַרְנָא, הָא דְּלָא מִכַּלְיָא קַרְנָא; קָא מַשְׁמַע לַן. itsterikh; salka datakh aména: idé veidé achén, veha demikalya karna, ha dela mikalya karna; ka machma lan.
5. וְהַשְׁתָּא דְּאוֹקֵימְנָא אַרֶגֶל, שֵׁן דְּלָא מִכַּלְיָא קַרְנָא – מְנָלַן? vehachta deokémna aregel, chén dela mikalya karna – menalan?
6. דּוּמְיָא דְרֶגֶל, מָה רֶגֶל – לָא שְׁנָא מִכַּלְיָא קַרְנָא, וְלָא שְׁנָא לָא מִכַּלְיָא קַרְנָא; אַף שֵׁן – לָא שְׁנָא מִכַּלְיָא קַרְנָא, וְלָא שְׁנָא לָא מִכַּלְיָא קַרְנָא. doumya deregel, ma regel – la chena mikalya karna, vela chena la mikalya karna; af chén – la chena mikalya karna, vela chena la mikalya karna.
7. אָמַר מָר: ״וּבִעֵר״ זוֹ הַשֵּׁן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ״. טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ״, הָא לָאו הָכִי – בְּמַאי אוֹקֵימְנָא לַהּ? amar mar: "ouviér" zo hachén, vekhén hou omér: "kaacher yevaér hagalal ad toumo". tama dikhtav ra'hamana "kaacher yevaér hagalal ad toumo", ha la hakhi – bema okémna lah?
8. אִי קֶרֶן – כְּתִיב! אִי רֶגֶל – כְּתִיב! אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אִידֵּי וְאִידֵּי אַרֶגֶל, הָא דְּאָזֵיל מִמֵּילָא, הָא דְּשַׁלַּח שַׁלּוֹחֵי; קָא מַשְׁמַע לַן. i keren – ketiv! i regel – ketiv! itsterikh; salka datakh aména: idé veidé aregel, ha deazél miméla, ha dechala'h chalo'hé; ka machma lan.
9. וְהַשְׁתָּא דְּאוֹקֵי אַשֵּׁן, רֶגֶל דְּאָזְלָה מִמֵּילָא – מְנָלַן? vehachta deoké achén, regel deazla miméla – menalan?
10. דּוּמְיָא דְשֵׁן, מָה שֵׁן – לָא שְׁנָא שַׁלְּחַהּ שַׁלּוֹחֵי, לָא שְׁנָא דְּאָזֵל מִמֵּילָא; אַף רֶגֶל – לָא שְׁנָא שַׁלְּחַהּ שַׁלּוֹחֵי, לָא שְׁנָא אָזְלָה מִמֵּילָא. doumya dechén, ma chén – la chena chale'hah chalo'hé, la chena deazél miméla; af regel – la chena chale'hah chalo'hé, la chena azla miméla.
11. וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״וְשִׁלַּח״, וְלָא בָּעֵי ״וּבִעֵר״; דְּמַשְׁמַע רֶגֶל וּמַשְׁמַע שֵׁן – מַשְׁמַע רֶגֶל, דִּכְתִיב: ״מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר״; וּמַשְׁמַע שֵׁן, דִּכְתִיב: ״וְשֵׁן בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח בָּם״! velikhtov ra'hamana "vechila'h", vela baé "ouviér"; demachma regel oumachma chén – machma regel, dikhtiv: "mechale'hé regel hachor veha'hamor"; oumachma chén, dikhtiv: "vechén behémot achala'h bam"!
12. אִי לָאו קְרָא יַתִּירָה, הֲוָה אָמֵינָא: אוֹ הָא אוֹ הָא – אוֹ רֶגֶל דְּהֶזֵּיקוֹ מָצוּי, אוֹ שֵׁן דְּיֵשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ. i la kera yatira, hava aména: o ha o ha – o regel dehezéko matsou, o chén deyéch hanaa lehezéko.
13. מִכְּדֵי שְׁקוּלִין הֵן, וַיָּבֹאוּ שְׁנֵיהֶם – דְּהֵי מִנַּיְיהוּ מַפְּקַתְּ? אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכִי דְּשַׁלַּח שַׁלּוֹחֵי, אֲבָל אָזְלָא מִמֵּילָא – לָא; קָא מַשְׁמַע לַן. mikedé chekoulin hén, vayavoou chenéhem – dehé minayou mapekate? itsterikh; salka datakh aména: hané milé hékhi dechala'h chalo'hé, aval azla miméla – la; ka machma lan.
14. תּוֹלָדָה דְשֵׁן מַאי הִיא? נִתְחַכְּכָה בְּכוֹתֶל לַהֲנָאָתָהּ, וְטִינְּפָה פֵּירוֹת לַהֲנָאָתָהּ. tolada dechén ma hi? nit'hakekha bekhotel lahanaatah, vetinefa pérot lahanaatah.
15. מַאי שְׁנָא שֵׁן – דְּיֵשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – יֵשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקָן, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ! אֶלָּא תּוֹלָדָה דְשֵׁן כְּשֵׁן, וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא – אַתּוֹלָדָה דְרֶגֶל. ma chena chén – deyéch hanaa lehezéko, oumamonkha ouchmirato alekha; hané namé – yéch hanaa lehezékan, oumamonkha ouchmiratan alekha! ela tolada dechén kechén, vekhi kaamar rav papa – atolada deregel.
16. תּוֹלָדָה דְרֶגֶל מַאי הִיא? הִזִּיקָה בְּגוּפָהּ דֶּרֶךְ הִילּוּכָהּ, בִּשְׂעָרָהּ דֶּרֶךְ הִילּוּכָהּ, בִּשְׁלִיף שֶׁעָלֶיהָ, בִּפְרוּמְבְּיָא שֶׁבְּפִיהָ, בְּזוֹג שֶׁבְּצַוָּארָהּ. tolada deregel ma hi? hizika begoufah derekh hiloukhah, bisarah derekh hiloukhah, bichlif chealeha, bifroumbeya chebefiha, bezog chebetsavarah.
17. מַאי שְׁנָא רֶגֶל – דְּהֶזֵּיקוֹ מָצוּי, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – הֶזֵּיקָן מָצוּי, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ! אֶלָּא תּוֹלָדָה דְרֶגֶל כְּרֶגֶל, וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא – אַתּוֹלָדָה דְבוֹר. ma chena regel – dehezéko matsou, oumamonkha ouchmirato alekha; hané namé – hezékan matsou, oumamonkha ouchmiratan alekha! ela tolada deregel keregel, vekhi kaamar rav papa – atolada devor.
18. תּוֹלָדָה דְבוֹר מַאי נִיהוּ? אִילֵּימָא אָב – עֲשָׂרָה, וְתוֹלָדָה – תִּשְׁעָה; לָא תִּשְׁעָה כְּתִיבִי, וְלָא עֲשָׂרָה כְּתִיבִי! tolada devor ma niou? iléma av – asara, vetolada – ticha; la ticha ketivi, vela asara ketivi!
19. הָא לָא קַשְׁיָא; ״וְהַמֵּת יִהְיֶה לוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן, עֲשָׂרָה – עָבְדָן מִיתָה, תִּשְׁעָה – נְזִיקִין עָבְדִי, מִיתָה לָא עָבְדִי. ha la kachya; "vehamét yihye lo" amar ra'hamana, vekim leou lerabanan, asara – avdan mita, ticha – nezikin avdi, mita la avdi.
20. סוֹף סוֹף, זֶה אָב לְמִיתָה, וְזֶה אָב לִנְזָקִין! sof sof, ze av lemita, veze av linzakin!
21. אֶלָּא אַאַבְנוֹ, סַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ שֶׁהִנִּיחָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ. ela aavno, sakino oumasao chehini'han birchout harabim vehizikou.
22. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאַפְקְרִינְהוּ – בֵּין לְרַב וּבֵין לִשְׁמוּאֵל, הַיְינוּ בּוֹר. hékhi damé? i deafkerinou – bén lerav ouvén lichmouél, haynou bor.

Daf 3b

1. וְאִי דְּלָא אַפְקְרִינְהוּ – אִי לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: כּוּלָּם מִבּוֹרוֹ לָמַדְנוּ, הַיְינוּ בּוֹר; וְאִי לְרַב, דְּאָמַר: כּוּלָּם מִשּׁוֹרוֹ לָמַדְנוּ, הַיְינוּ שׁוֹר! vei dela afkerinou – i lichmouél, deamar: koulam miboro lamadnou, haynou bor; vei lerav, deamar: koulam michoro lamadnou, haynou chor!
2. מַאי שְׁנָא בּוֹר – שֶׁכֵּן תְּחִלַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – תְּחִלַּת עֲשִׂיָּיתָן לְנֵזֶק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ! אֶלָּא תּוֹלָדָה דְבוֹר כְּבוֹר, וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא – אַתּוֹלָדָה דְמַבְעֶה. ma chena bor – chekén te'hilat asiyato lenézek, oumamonkha ouchmirato alekha; hané namé – te'hilat asiyatan lenézek, oumamonkha ouchmiratan alekha! ela tolada devor kevor, vekhi kaamar rav papa – atolada demave.
3. מַאי נִיהוּ? אִי לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: מַבְעֶה זוֹ שֵׁן – הָא אוֹקֵימְנָא תּוֹלָדָה דְשֵׁן כְּשֵׁן. אִי לְרַב, דְּאָמַר: מַבְעֶה זֶה אָדָם – מַאי אָבוֹת וּמַאי תּוֹלָדוֹת אִית בֵּיהּ? ma niou? i lichmouél, deamar: mave zo chén – ha okémna tolada dechén kechén. i lerav, deamar: mave ze adam – ma avot ouma toladot it béh?
4. וְכִי תֵּימָא: אָב – נֵיעוֹר, תּוֹלָדָה – יָשֵׁן; וְהָתְנַן: אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם, בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן! vekhi téma: av – néor, tolada – yachén; vehatnan: adam mouad leolam, bén ér bén yachén!
5. אֶלָּא אַכִּיחוֹ וְנִיעוֹ. הֵיכִי דָּמֵי? אִי בַּהֲדֵי דְּאָזְלִי קָמַזְּקִי – כֹּחוֹ הָוֵה! אִי בָּתַר דְּנָיַיח – בֵּין לְרַב בֵּין לִשְׁמוּאֵל, הַיְינוּ בּוֹר! אֶלָּא תּוֹלָדָה דְמַבְעֶה כְּמַבְעֶה. וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא, אַתּוֹלָדָה דְאֵשׁ. ela aki'ho venio. hékhi damé? i bahadé deazli kamazeki – ko'ho havé! i batar denaya'h – bén lerav bén lichmouél, haynou bor! ela tolada demave kemave. vekhi kaamar rav papa, atolada deéch.
6. תּוֹלָדָה דְאֵשׁ מַאי נִיהוּ? אִילֵּימָא אַבְנוֹ, סַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ שֶׁהִנִּיחָן בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ, וְנָפְלוּ בְּרוּחַ מְצוּיָה וְהִזִּיקוּ; הֵיכִי דָמֵי? אִי בַּהֲדֵי דְּאָזְלוּ קָא מַזְּקִי – הַיְינוּ אֵשׁ, tolada deéch ma niou? iléma avno, sakino oumasao chehini'han beroch gago, venaflou berou'ha metsouya vehizikou; hékhi damé? i bahadé deazlou ka mazeki – haynou éch,
7. מַאי שְׁנָא אֵשׁ – דְּכֹחַ אַחֵר מְעוֹרָב בָּהֶן, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – כֹּחַ אַחֵר מְעוֹרָב בָּהֶן, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ! אֶלָּא תּוֹלָדָה דְאֵשׁ כְּאֵשׁ, וְכִי קָאָמַר רַב פָּפָּא – אַתּוֹלָדָה דְרֶגֶל. ma chena éch – dekho'ha a'hér meorav bahen, oumamonkha ouchmirato alekha; hané namé – ko'ha a'hér meorav bahen, oumamonkha ouchmiratan alekha! ela tolada deéch keéch, vekhi kaamar rav papa – atolada deregel.
8. רֶגֶל?! הָא אוֹקֵימְנָא תּוֹלָדָה דְרֶגֶל כְּרֶגֶל! בַּחֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת, דְּהִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ. regel?! ha okémna tolada deregel keregel! ba'hatsi nezek tserorot, dehilkheta gemiri lah.
9. וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ תּוֹלָדָה דְרֶגֶל? לְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּיה. veama karé lah tolada deregel? lechalém min haaliya.
10. וְהָא מִבַּעְיָא בָּעֵי רָבָא – דְּבָעֵי רָבָא: חֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת – מִגּוּפוֹ מְשַׁלֵּם, אוֹ מִן הָעֲלִיָּיה מְשַׁלֵּם? veha mibaya baé rava – devaé rava: 'hatsi nezek tserorot – migoufo mechalém, o min haaliya mechalém?
11. לְרָבָא מִבַּעְיָא לֵיהּ, לְרַב פָּפָּא פְּשִׁיטָא לֵיהּ. lerava mibaya léh, lerav papa pechita léh.
12. לְרָבָא דְּמִבַּעְיָא לֵיהּ, אַמַּאי קָרֵי לַהּ תּוֹלָדָה דְרֶגֶל? לְפוֹטְרָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. lerava demibaya léh, ama karé lah tolada deregel? lefotrah birchout harabim.
13. הַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר כּוּ׳. מַאי ״מַבְעֶה״? רַב אָמַר: מַבְעֶה זֶה אָדָם, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מַבְעֶה זֶה הַשֵּׁן. hamave vehahevér kou'. ma "mave"? rav amar: mave ze adam, ouchmouél amar: mave ze hachén.
14. רַב אָמַר מַבְעֶה זֶה אָדָם, דִּכְתִיב: ״אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה, אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ״. rav amar mave ze adam, dikhtiv: "amar chomér ata voker vegam layla, im tivaoun beaou".
15. וּשְׁמוּאֵל אָמַר מַבְעֶה זֶה הַשֵּׁן, דִּכְתִיב: ״אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו, נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו״. מַאי מַשְׁמַע? כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף: אֵיכְדֵין אִיתְבְּלֵישׁ עֵשָׂו, אִתְגַּלִּין מַטְמֹרוֹהִי. ouchmouél amar mave ze hachén, dikhtiv: "ékh ne'hpesou ésa, nivou matspouna". ma machma? kedimtargém rav yoséf: ékhdén itbeléch ésa, itgalin matmorohi.
16. וְרַב, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כִּשְׁמוּאֵל? אָמַר לָךְ: מִי קָתָנֵי ״נִבְעֶה״? verav, ma tama la amar kichmouél? amar lakh: mi katané "nive"?
17. וּשְׁמוּאֵל, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב? אָמַר לְךָ: מִי קָתָנֵי ״בּוֹעֶה״? ouchmouél, ma tama la amar kerav? amar lekha: mi katané "boe"?
18. מִכְּדֵי קְרָאֵי לָא כְּמַר דָּיְיקִי וְלָא כְּמַר דָּיְיקִי, רַב מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כִּשְׁמוּאֵל? תְּנָא שׁוֹר – וְכׇל מִילֵּי דְשׁוֹר. mikedé keraé la kemar dayki vela kemar dayki, rav ma tama la amar kichmouél? tena chor – vekhol milé dechor.
19. וּשְׁמוּאֵל נָמֵי, הָא תְּנָא לֵיהּ שׁוֹר! אָמַר רַב יְהוּדָה: תְּנָא שׁוֹר – לְקַרְנוֹ, וּמַבְעֶה – לְשִׁינּוֹ. וְהָכִי קָאָמַר: לֹא רְאִי הַקֶּרֶן – שֶׁאֵין הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ, כִּרְאִי הַשֵּׁן – שֶׁיֵּשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקָהּ. ouchmouél namé, ha tena léh chor! amar rav yeouda: tena chor – lekarno, oumave – lechino. vehakhi kaamar: lo rei hakeren – cheén hanaa lehezéko, kiri hachén – cheyéch hanaa lehezékah.

Daf 4a

1. וְלֹא רְאִי הַשֵּׁן – שֶׁאֵין כַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק, כִּרְאִי הַקֶּרֶן – שֶׁכַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק. velo rei hachén – cheén kaouonato lehazik, kiri hakeren – chekaouonato lehazik.
2. וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא – וּמָה שֵׁן, שֶׁאֵין כַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק – חַיָּיב; קֶרֶן, שֶׁכַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מִידֵּי דְּהָוֵה אַעֶבֶד וְאָמָה – עֶבֶד וְאָמָה, לָאו אַף עַל גַּב דְּכַוּוֹנָתָן לְהַזִּיק, אֲפִילּוּ הָכִי פְּטִירִי? הָכִי נָמֵי לָא שְׁנָא. vela kal va'homer hou – ouma chén, cheén kaouonato lehazik – 'hayav; keren, chekaouonato lehazik – lo kol chekén? itsterikh, salka datakh aména: midé dehavé aeved veama – eved veama, la af al gav dekhaouonatan lehazik, afilou hakhi petiri? hakhi namé la chena.
3. אָמַר רַב אָשֵׁי: אַטּוּ עֶבֶד וְאָמָה לָאו טַעְמָא רַבָּה אִית בְּהוּ? שֶׁמָּא יַקְנִיטֶנּוּ רַבּוֹ, וְיֵלֵךְ וְיַדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, וְנִמְצָא זֶה מְחַיֵּיב אֶת רַבּוֹ מֵאָה מָנֶה בְּכׇל יוֹם! amar rav aché: atou eved veama la tama raba it beou? chema yaknitenou rabo, veyélékh veyadlik gedicho chel 'havéro, venimtsa ze me'hayév et rabo méa mane bekhol yom!
4. אֶלָּא פָּרֵיךְ הָכִי: לֹא רְאִי הַקֶּרֶן – שֶׁכַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק, כִּרְאִי הַשֵּׁן – שֶׁאֵין כַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק; וְלֹא רְאִי הַשֵּׁן – שֶׁיֵּשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ, כִּרְאִי הַקֶּרֶן – שֶׁאֵין הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ. ela parékh hakhi: lo rei hakeren – chekaouonato lehazik, kiri hachén – cheén kaouonato lehazik; velo rei hachén – cheyéch hanaa lehezéko, kiri hakeren – cheén hanaa lehezéko.
5. וְרֶגֶל מַאי? שַׁיְּירֵיהּ?! ״כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק״ – לְאֵתוֹיֵי רֶגֶל. veregel ma? chayeréh?! "kechehizik 'hav hamazik" – leétoyé regel.
6. וְלִיתְנְיֵיהּ בְּהֶדְיָא! velitneyéh behedya!
7. אֶלָּא אָמַר רָבָא: תְּנָא שׁוֹר – לְרַגְלוֹ, וּמַבְעֶה – לְשִׁינּוֹ. וְהָכִי קָאָמַר: לֹא רְאִי הָרֶגֶל – שֶׁהֶזֵּיקָהּ מָצוּי, כִּרְאִי הַשֵּׁן – שֶׁאֵין הֶזֵּיקָהּ מָצוּי; וְלֹא רְאִי הַשֵּׁן – שֶׁיֵּשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ, כִּרְאִי הָרֶגֶל – שֶׁאֵין הֲנָאָה לְהֶזֵּיקוֹ. ela amar rava: tena chor – leraglo, oumave – lechino. vehakhi kaamar: lo rei haregel – chehezékah matsou, kiri hachén – cheén hezékah matsou; velo rei hachén – cheyéch hanaa lehezéko, kiri haregel – cheén hanaa lehezéko.
8. וְקֶרֶן מַאי? שַׁיְּירֵיהּ?! ״כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק״ – לְאֵתוֹיֵי קֶרֶן. vekeren ma? chayeréh?! "kechehizik 'hav hamazik" – leétoyé keren.
9. וְלִיתְנְיֵיהּ בְּהֶדְיָא! בְּמוּעָדִין מִתְּחִילָּתָן קָמַיְירֵי, בְּתַמִּין וּלְבַסּוֹף מוּעָדִין לָא קָמַיְירֵי. velitneyéh behedya! bemouadin mite'hilatan kamayré, betamin oulvasof mouadin la kamayré.
10. וּשְׁמוּאֵל, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַב? אָמַר לָךְ: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אָדָם, הָא קָתָנֵי סֵיפָא: שׁוֹר הַמּוּעָד, וְשׁוֹר הַמַּזִּיק בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק, וְהָאָדָם! ouchmouél, ma tama la amar kerav? amar lakh: i salka datakh adam, ha katané séfa: chor hamouad, vechor hamazik birchout hanizak, vehaadam!
11. וְלִיתְנֵי בְּרֵישָׁא! בְּנִזְקֵי מָמוֹן קָמַיְירֵי, בְּנִזְקֵי גוּפוֹ לָא קָמַיְירֵי. velitné berécha! benizké mamon kamayré, benizké goufo la kamayré.
12. וְרַב נָמֵי, הָא קָתָנֵי אָדָם בְּסֵיפָא! אָמַר לְךָ רַב: הָהוּא לְמֶחְשְׁבֵיהּ בַּהֲדֵי מוּעָדִין הוּא דַּאֲתָא. verav namé, ha katané adam beséfa! amar lekha rav: haou leme'hchevéh bahadé mouadin hou daata.
13. וּמַאי ״לֹא הֲרֵי״? ouma "lo haré"?
14. הָכִי קָאָמַר: לֹא רְאִי הַשּׁוֹר – שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר, כִּרְאִי הָאָדָם – שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר; וְלֹא רְאִי הָאָדָם – שֶׁחַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, כִּרְאִי הַשּׁוֹר – שֶׁאֵין בּוֹ אַרְבָּעָה דְּבָרִים. hakhi kaamar: lo rei hachor – chemechalém et hakofer, kiri haadam – cheén mechalém et hakofer; velo rei haadam – che'hayav bearbaa devarim, kiri hachor – cheén bo arbaa devarim.
15. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁדַּרְכָּן לְהַזִּיק. וְכִי שׁוֹר דַּרְכּוֹ לְהַזִּיק?! בְּמוּעָד. וּמוּעָד – דַּרְכּוֹ לְהַזִּיק?! כֵּיוָן דְּאִיַּיעַד – אוֹרְחֵיהּ הוּא. hatsad hachave chebahen – chedarkan lehazik. vekhi chor darko lehazik?! bemouad. oumouad – darko lehazik?! kévan deiyaad – or'héh hou.
16. אָדָם דַּרְכּוֹ לְהַזִּיק?! בְּיָשֵׁן. יָשֵׁן דַּרְכּוֹ לְהַזִּיק?! כֵּיוָן דְּכָיֵיף וּפָשֵׁיט – אוֹרְחֵיהּ הוּא. adam darko lehazik?! beyachén. yachén darko lehazik?! kévan dekhayéf oufachét – or'héh hou.
17. ״וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ״?! אָדָם – שְׁמִירַת גּוּפוֹ עָלָיו הוּא! "ouchmiratan alekha"?! adam – chemirat goufo ala hou!
18. וּלְטַעְמָיךְ, הָא דְּתָנֵי קַרְנָא: אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין, וְאָדָם אֶחָד מֵהֶן; אָדָם – שְׁמִירַת גּוּפוֹ עָלָיו הוּא! אֶלָּא כְּדַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֲבָהוּ לְתַנָּא: תְּנִי: אָדָם – שְׁמִירַת גּוּפוֹ עָלָיו; oultamakh, ha detané karna: arbaa avot nezikin, veadam e'had méhen; adam – chemirat goufo ala hou! ela kedaamar léh rabi avaou letana: teni: adam – chemirat goufo ala;

Daf 4b

1. הָכָא נָמֵי, תְּנִי: אָדָם – שְׁמִירַת גּוּפוֹ עָלָיו. hakha namé, teni: adam – chemirat goufo ala.
2. מַתְקֵיף לַהּ רַב מָרִי, וְאֵימָא ״מַבְעֶה״ זֶה הַמַּיִם, כְּדִכְתִיב: ״כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים, מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ״! מִי כְּתִיב ״מַיִם נִבְעוּ״?! ״תִּבְעֶה אֵשׁ״ כְּתִיב. matkéf lah rav mari, veéma "mave" ze hamayim, kedikhtiv: "kikdo'ha éch hamasim, mayim tive éch"! mi ketiv "mayim nivou"?! "tive éch" ketiv.
3. מַתְקֵיף לַהּ רַב זְבִיד: וְאֵימָא ״מַבְעֶה״ זֶה הָאֵשׁ, דְּכִי כְּתִיב ״תִּבְעֶה״ – בְּאֵשׁ הוּא דִּכְתִיב! אִי הָכִי, מַאי ״הַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר״? וְכִי תֵּימָא פָּרוֹשֵׁי קָמְפָרֵשׁ; אִי הָכִי, אַרְבָּעָה?! שְׁלֹשָׁה הָווּ! matkéf lah rav zevid: veéma "mave" ze haéch, dekhi ketiv "tive" – beéch hou dikhtiv! i hakhi, ma "hamave vehahevér"? vekhi téma paroché kamfaréch; i hakhi, arbaa?! chelocha haou!
4. וְכִי תֵּימָא, תְּנָא שׁוֹר דְּאִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי; אִי הָכִי, ״לָא זֶה וְזֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים״ – אֵשׁ מַאי רוּחַ חַיִּים אִית בֵּיהּ? וְתוּ, מַאי ״כַּהֲרֵי הָאֵשׁ״? vekhi téma, tena chor deit béh tarté; i hakhi, "la ze veze cheyéch bahen rou'ha 'hayim" – éch ma rou'ha 'hayim it béh? vetou, ma "kaharé haéch"?
5. תָּנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֲבוֹת נְזִיקִין: שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר; נֶזֶק, צַעַר, וְרִיפּוּי, שֶׁבֶת, וּבוֹשֶׁת; וְאַרְבָּעָה דְמַתְנִיתִין – הָא תְּלֵיסַר. tané rabi ochaya, chelocha asar avot nezikin: chomér 'hinam, vehachoél, nosé sakhar, vehasokhér; nezek, tsaar, veripou, chevet, ouvochet; vearbaa dematnitin – ha telésar.
6. וְתַנָּא דִּידַן – מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי הָנֵי? בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוּאֵל – בְּנִזְקֵי מָמוֹן קָמַיְירֵי, בְּנִזְקֵי גוּפוֹ לָא קָמַיְירֵי; אֶלָּא לְרַב, לִיתְנֵי! תַּנָּא אָדָם – וְכׇל מִילֵּי דְאָדָם. vetana didan – ma tama la tané hané? bichlama lichmouél – benizké mamon kamayré, benizké goufo la kamayré; ela lerav, litné! tana adam – vekhol milé deadam.
7. וּלְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא נָמֵי, הָא תָּנֵי לֵיהּ אָדָם! תְּרֵי גַוְונֵי אָדָם; תְּנָא אָדָם דְּאַזֵּיק אָדָם, וְתַנָּא אָדָם דְּאַזֵּיק שׁוֹר. oulrabi ochaya namé, ha tané léh adam! teré gavné adam; tena adam deazék adam, vetana adam deazék chor.
8. אִי הָכִי, שׁוֹר נָמֵי, לִיתְנֵי תְּרֵי גַוְונֵי שׁוֹר – לִיתְנֵי שׁוֹר דְּאַזֵּיק שׁוֹר, וְלִיתְנֵי שׁוֹר דְּאַזֵּיק אָדָם! i hakhi, chor namé, litné teré gavné chor – litné chor deazék chor, velitné chor deazék adam!
9. הַאי מַאי? בִּשְׁלָמָא אָדָם דְּאַזֵּיק שׁוֹר – נֵזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם, אָדָם דְּאַזֵּיק אָדָם – מְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה דְּבָרִים; אֶלָּא שׁוֹר, מָה לִי שׁוֹר דְּאַזֵּיק שׁוֹר, מָה לִי שׁוֹר דְּאַזֵּיק אָדָם; אִידֵּי וְאִידֵּי נֶזֶק הוּא דִּמְשַׁלֵּם. ha ma? bichlama adam deazék chor – nézek hou dimchalém, adam deazék adam – mechalém arbaa devarim; ela chor, ma li chor deazék chor, ma li chor deazék adam; idé veidé nezek hou dimchalém.
10. וְהָא שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר, דְּאָדָם דְּאַזֵּיק שׁוֹר הוּא, וְקָתָנֵי! veha chomér 'hinam vehachoél nosé sakhar vehasokhér, deadam deazék chor hou, vekatané!
11. תָּנֵי הֶזֵּיקָא דִבְיָדַיִם, וְקָתָנֵי הֶזֵּיקָא דְמִמֵּילָא. tané hezéka divyadayim, vekatané hezéka demiméla.
12. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא, עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין: תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְגַנָּב, וְגַזְלָן, וְעֵדִים זוֹמְמִין, tané rabi 'hiya, esrim vearbaa avot nezikin: tachloumé khefel, vetachloumé arbaa va'hamicha, veganav, vegazlan, veédim zommin,
13. וְהָאוֹנֶס, וְהַמְפַתֶּה, וּמוֹצִיא שֵׁם רַע, וְהַמְטַמֵּא, וְהַמְדַמֵּעַ, וְהַמְנַסֵּךְ; וְהָנֵי תְּלֵיסַר – הָא עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה. vehaones, vehamfate, oumotsi chém ra, vehamtamé, vehamdaméa, vehamnasékh; vehané telésar – ha esrim vearbea.
14. וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא – מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי הָנֵי? בְּמָמוֹנָא קָמַיְירֵי, בִּקְנָסָא לָא קָמַיְירֵי. verabi ochaya – ma tama la tané hané? bemamona kamayré, biknasa la kamayré.
15. גַּנָּב וְגַזְלָן, דְּמָמוֹנָא הוּא, לִיתְנֵי! הָא קָתָנֵי לֵיהּ שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל. ganav vegazlan, demamona hou, litné! ha katané léh chomér 'hinam vehachoél.
16. וְרַבִּי חִיָּיא נָמֵי, הָא תְּנָא לֵיהּ שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל! תָּנֵי מָמוֹנָא דַּאֲתָא לִידֵיהּ בְּהֶיתֵּירָא, וְקָתָנֵי מָמוֹנָא דַּאֲתָא לִידֵיהּ בְּאִיסּוּרָא. verabi 'hiya namé, ha tena léh chomér 'hinam vehachoél! tané mamona daata lidéh behetéra, vekatané mamona daata lidéh beisoura.

Daf 5a

1. עֵדִים זוֹמְמִין, דְּמָמוֹנָא הוּא, לִיתְנֵי! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: אֵין מְשַׁלְּמִין עַל פִּי עַצְמָן. édim zommin, demamona hou, litné! savar lah kerabi akiva, deamar: én mechalemin al pi atsman.
2. אִי סָבַר לֵיהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, לִיתְנֵי תְּרֵי גַוְונֵי שׁוֹר – לִיתְנֵי שׁוֹר דְּאַזֵּיק שׁוֹר, וְלִיתְנֵי שׁוֹר דְּאַזֵּיק אָדָם; i savar léh kerabi akiva, litné teré gavné chor – litné chor deazék chor, velitné chor deazék adam;
3. דִּתְנַן, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף תָּם שֶׁחָבַל בְּאָדָם – מְשַׁלֵּם בַּמּוֹתָר נֶזֶק שָׁלֵם! ditnan, rabi akiva omér: af tam che'haval beadam – mechalém bamotar nezek chalém!
4. הָא תַּבְרֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא לִגְזִיזֵיהּ; דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל אַף תָּם שֶׁחָבַל בְּאָדָם, יְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּיה – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יֵעָשֶׂה לוֹ״ – מִגּוּפוֹ מְשַׁלֵּם, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּיה. ha tavréh rabi akiva ligzizéh; detanya, rabi akiva omér: yakhol af tam che'haval beadam, yechalém min haaliya – talmoud lomar: "yéase lo" – migoufo mechalém, veéno mechalém min haaliya.
5. הָאוֹנֶס וְהַמְפַתֶּה וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע, דְּמָמוֹנָא הוּא, לִיתְנֵי! haones vehamfate vehamotsi chém ra, demamona hou, litné!
6. מָה נַפְשָׁךְ; אִי נֵזֶק – תְּנָא לֵיהּ, אִי צַעַר – תְּנָא לֵיהּ, אִי בּשֶׁת – תְּנָא לֵיהּ, אִי פְּגָם – הַיְינוּ נֵזֶק. מָה אִית לָךְ לְמֵימַר – קְנָסָא? בִּקְנָסָא לָא קָמַיְירֵי. ma nafchakh; i nézek – tena léh, i tsaar – tena léh, i bchet – tena léh, i pegam – haynou nézek. ma it lakh lemémar – kenasa? biknasa la kamayré.
7. הַמְטַמֵּא וְהַמְדַמֵּעַ וְהַמְנַסֵּךְ, דְּמָמוֹנָא הוּא, לִיתְנֵי! hamtamé vehamdaméa vehamnasékh, demamona hou, litné!
8. מָה נַפְשָׁךְ; אִי הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק – הָא תְּנָא לֵיהּ נֵזֶק, אִי הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר לָא שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק – הָוֵה לֵיהּ קְנָסָא, וּבִקְנָסָא לָא קָמַיְירֵי. ma nafchakh; i hezék cheéno nikar cheméh hezék – ha tena léh nézek, i hezék cheéno nikar la cheméh hezék – havé léh kenasa, ouviknasa la kamayré.
9. לֵימָא קָסָבַר רַבִּי חִיָּיא הֶיזֵּק שֶׁאֵינוֹ נִיכָּר לָא שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק? דְּאִי שְׁמֵיהּ הֶיזֵּק, הָא תְּנָא לֵיהּ נֵזֶק! תְּנָא הֶיזֵּקָא דְּמִינַּכְרָא, וּתְנָא הֶיזֵּקָא דְּלָא מִינַּכְרָא. léma kasavar rabi 'hiya hezék cheéno nikar la cheméh hezék? dei cheméh hezék, ha tena léh nézek! tena hezéka deminakhra, outna hezéka dela minakhra.
10. בִּשְׁלָמָא לְתַנָּא דִּידַן, תְּנָא מִנְיָינָא – לְמַעוֹטֵי דְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא תְּנָא מִנְיָינָא – לְמַעוֹטֵי דְּרַבִּי חִיָּיא. אֶלָּא מִנְיָינָא דְּרַבִּי חִיָּיא, לְמַעוֹטֵי מַאי? bichlama letana didan, tena minyana – lemaoté derabi ochaya, verabi ochaya tena minyana – lemaoté derabi 'hiya. ela minyana derabi 'hiya, lemaoté ma?
11. לְמַעוֹטֵי מוֹסֵר וּמְפַגֵּל. lemaoté mosér oumfagél.
12. וְלִיתְנֵי! בִּשְׁלָמָא מְפַגֵּל – בְּקָדָשִׁים לָא קָמַיְירֵי. אֶלָּא מוֹסֵר, מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי? שָׁאנֵי מוֹסֵר – דְּדִיבּוּרָא, וּבְדִיבּוּרָא לָא קָמַיְירֵי. velitné! bichlama mefagél – bekadachim la kamayré. ela mosér, ma tama la tané? chané mosér – dediboura, ouvdiboura la kamayré.
13. וְהָא מוֹצִיא שֵׁם רַע, דְּדִיבּוּרָא הוּא, וְקָתָנֵי! דִּיבּוּרָא דְּאִית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה הוּא. veha motsi chém ra, dediboura hou, vekatané! diboura deit béh maase hou.
14. וְהָא עֵדִים זוֹמְמִין – דִּיבּוּרָא דְּלֵית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה הוּא, וְקָתָנֵי! הָתָם, אַף עַל גַּב דְּלֵית בֵּיהּ מַעֲשֶׂה, רַחֲמָנָא קַרְיֵיהּ מַעֲשֶׂה – דִּכְתִיב: ״וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו״. veha édim zommin – diboura delét béh maase hou, vekatané! hatam, af al gav delét béh maase, ra'hamana karyéh maase – dikhtiv: "vaasitem lo kaacher zamam laasot lea'hi".
15. בִּשְׁלָמָא לְתַנָּא דִּידַן, תַּנָּא ״אָבוֹת״ – מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלְדוֹת; אֶלָּא לְרַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, ״אָבוֹת״ – מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלְדוֹת?! תּוֹלְדוֹתֵיהֶן מַאי נִיהוּ? bichlama letana didan, tana "avot" – mikelal deika toldot; ela lerabi 'hiya verabi ochaya, "avot" – mikelal deika toldot?! toldotéhen ma niou?
16. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כּוּלָּן כְּאָבוֹת לְשַׁלֵּם מִמֵּיטַב. amar rabi avaou: koulan keavot lechalém mimétav.
17. מַאי טַעְמָא? אַתְיָא ״תַּחַת״, ״נְתִינָה״, ״יְשַׁלֵּם״, ״כֶּסֶף״. ma tama? atya "ta'hat", "netina", "yechalém", "kesef".
18. לֹא הֲרֵי הַשּׁוֹר כַּהֲרֵי הַמַּבְעֶה. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הָכִי קָאָמַר – לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא חֲדָא, וְתֵיתֵי אִידַּךְ מִינֵּיהּ; הֲדַר אֲמַר: חֲדָא מֵחֲדָא לָא אָתְיָא. lo haré hachor kaharé hamave. ma kaamar? amar rav zevid micheméh derava: hakhi kaamar – likhtov ra'hamana 'hada, vetété idakh minéh; hadar amar: 'hada mé'hada la atya.
19. וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הָכִי קָאָמַר – velo ze vaze cheyéch bahen rou'ha 'hayim. ma kaamar? amar rav mecharcheya micheméh derava: hakhi kaamar –

Daf 5b

1. לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא תַּרְתֵּי, וְתֵיתֵי אִידַּךְ מִינַּיְיהוּ; הֲדַר אָמַר: חֲדָא מִתַּרְתֵּי לָא אָתֵי. likhtov ra'hamana tarté, vetété idakh minayou; hadar amar: 'hada mitarté la até.
2. אָמַר רָבָא: וְכוּלְּהוּ כִּי שָׁדֵית בּוֹר בֵּינַיְיהוּ – אָתְיָא כּוּלְּהוּ בַּמֶּה הַצַּד, לְבַר מִקֶּרֶן; מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ, מָה לְכוּלְּהוּ שֶׁכֵּן מוּעָדִין מִתְּחִילָּתָן. amar rava: vekhouleou ki chadét bor bénayou – atya kouleou bame hatsad, levar mikeren; michoum deika lemifrakh, ma lekhouleou chekén mouadin mite'hilatan.
3. וּלְמַאן דְּאָמַר: אַדְּרַבָּה, קֶרֶן עֲדִיפָא – שֶׁכַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק; אֲפִילּוּ קֶרֶן נָמֵי אָתְיָא. oulman deamar: aderaba, keren adifa – chekaouonato lehazik; afilou keren namé atya.
4. אֶלָּא לְמַאי הִלְכְתָא כַּתְבִינְהוּ רַחֲמָנָא? לְהִלְכוֹתֵיהֶן. ela lema hilkheta katvinou ra'hamana? lehilkhotéhen.
5. קֶרֶן – לְחַלֵּק בֵּין תַּמָּה לְמוּעֶדֶת. keren – le'halék bén tama lemouedet.
6. שֵׁן וָרֶגֶל – לְפוֹטְרָן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. chén varegel – lefotran birchout harabim.
7. בּוֹר – לִפְטוֹר בּוֹ אֶת הַכֵּלִים. וּלְרַבִּי יְהוּדָה דִּמְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי כֵלִים בְּבוֹר – לִפְטוֹר בּוֹ אֶת הָאָדָם. bor – liftor bo et hakélim. oulrabi yeouda dim'hayév al nizké khélim bevor – liftor bo et haadam.
8. אָדָם – לְחַיְּיבוֹ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים. adam – le'hayevo bearbaa devarim.
9. אֵשׁ – לִפְטוֹר בּוֹ אֶת הַטָּמוּן. וּלְרַבִּי יְהוּדָה דִּמְחַיֵּיב עַל נִזְקֵי טָמוּן בָּאֵשׁ, לְאֵתוֹיֵי מַאי? éch – liftor bo et hatamoun. oulrabi yeouda dim'hayév al nizké tamoun baéch, leétoyé ma?

Daf 6a

1. לְאֵתוֹיֵי לִיחֲכָה נִירוֹ וְסִכְסְכָה אֲבָנָיו. leétoyé li'hakha niro vesikhsekha avana.
2. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן. לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר אַבָּיֵי: לְאֵתוֹיֵי אַבְנוֹ סַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ שֶׁהִנִּיחָן בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ, וְנָפְלוּ בְּרוּחַ מְצוּיָה וְהִזִּיקוּ. hatsad hachave chebahen. leétoyé ma? amar abayé: leétoyé avno sakino oumasao chehini'han beroch gago, venaflou berou'ha metsouya vehizikou.
3. הֵיכִי דָּמֵי? אִי בַּהֲדֵי דְּקָא אָזְלִי קָא מַזְּקִי – הַיְינוּ אֵשׁ! hékhi damé? i bahadé deka azli ka mazeki – haynou éch!
4. מַאי שְׁנָא אֵשׁ – דְּכֹחַ אַחֵר מְעוֹרָב בּוֹ, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי, כֹּחַ אַחֵר מְעוֹרָב בָּהֶן, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ! ma chena éch – dekho'ha a'hér meorav bo, oumamonkha ouchmirato alekha; hané namé, ko'ha a'hér meorav bahen, oumamonkha ouchmirato alekha!
5. וְאֶלָּא בָּתַר דְּנָיְיחִי. אִי דְּאַפְקְרִינְהוּ – בֵּין לְרַב בֵּין לִשְׁמוּאֵל, הַיְינוּ בּוֹר! veela batar denay'hi. i deafkerinou – bén lerav bén lichmouél, haynou bor!
6. מַאי שְׁנָא בּוֹר – שֶׁכֵּן תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי, תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתָן לְנֵזֶק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ! ma chena bor – chekén te'hilat asiyato lenézek, oumamonkha ouchmiratan alekha; hané namé, te'hilat asiyatan lenézek, oumamonkha ouchmiratan alekha!
7. אֶלָּא דְּלָא אַפְקְרִינְהוּ? לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: כּוּלָּם מִבּוֹרוֹ לָמַדְנוּ, הַיְינוּ בּוֹר! ela dela afkerinou? lichmouél, deamar: koulam miboro lamadnou, haynou bor!
8. לְעוֹלָם דְּאַפְקְרִינְהוּ; וְלָא דָּמוּ לְבוֹר, מָה לְבוֹר – שֶׁכֵּן אֵין כֹּחַ אַחֵר מְעוֹרָב בּוֹ; תֹּאמַר בְּהָנֵי, שֶׁכֹּחַ אַחֵר מְעוֹרָב בָּהֶן. leolam deafkerinou; vela damou levor, ma levor – chekén én ko'ha a'hér meorav bo; tomar behané, cheko'ha a'hér meorav bahen.
9. אֵשׁ תּוֹכִיחַ! éch tokhi'ha!
10. מָה לְאֵשׁ – שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק. ma leéch – chekén darko lélékh oulhazik.
11. בּוֹר תּוֹכִיחַ! וְחָזַר הַדִּין. bor tokhi'ha! ve'hazar hadin.
12. רָבָא אָמַר: לְאֵתוֹיֵי בּוֹר הַמִּתְגַּלְגֵּל בְּרַגְלֵי אָדָם וּבְרַגְלֵי בְּהֵמָה. rava amar: leétoyé bor hamitgalgél beraglé adam ouvraglé behéma.
13. הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאַפְקְרִינְהוּ – בֵּין לְרַב בֵּין לִשְׁמוּאֵל, הַיְינוּ בּוֹר; hékhi damé? i deafkerinou – bén lerav bén lichmouél, haynou bor;
14. מַאי שְׁנָא בּוֹר – שֶׁכֵּן תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק, וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתָן לְנֵזֶק, וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ! ma chena bor – chekén te'hilat asiyato lenézek, ouchmirato alekha; hané namé – te'hilat asiyatan lenézek, ouchmiratan alekha!
15. אֶלָּא דְּלָא אַפְקְרִינְהוּ? לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר כּוּלָּם מִבּוֹרוֹ לָמַדְנוּ – הַיְינוּ בּוֹר! ela dela afkerinou? lichmouél, deamar koulam miboro lamadnou – haynou bor!
16. לְעוֹלָם דְּאַפְקְרִינְהוּ; וְלָא דָּמֵי לְבוֹר – מָה לְבוֹר, שֶׁכֵּן מַעֲשָׂיו גָּרְמוּ לוֹ; תֹּאמַר בְּהָנֵי, שֶׁאֵין מַעֲשָׂיו גָּרְמוּ לוֹ. leolam deafkerinou; vela damé levor – ma levor, chekén maasa garmou lo; tomar behané, cheén maasa garmou lo.
17. שׁוֹר יוֹכִיחַ! chor yokhi'ha!
18. מָה לְשׁוֹר, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק. בּוֹר תּוֹכִיחַ! ma lechor, chekén darko lélékh oulhazik. bor tokhi'ha!
19. וְחָזַר הַדִּין, לֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה. ve'hazar hadin, lo rei ze khiri ze.
20. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר, לְאֵתוֹיֵי הָא דְּתַנְיָא: כׇּל אֵלּוּ שֶׁאָמְרוּ פּוֹתְקִין בִּיבוֹתֵיהֶן וְגוֹרְפִין מְעָרוֹתֵיהֶן; בִּימוֹת הַחַמָּה – אֵין לָהֶם רְשׁוּת, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים – יֵשׁ לָהֶם רְשׁוּת. אַף עַל פִּי שֶׁבִּרְשׁוּת, אִם הִזִּיקוּ – חַיָּיבִים לְשַׁלֵּם. rav ada bar ahava amar, leétoyé ha detanya: kol élou cheamrou potkin bivotéhen vegorfin mearotéhen; bimot ha'hama – én lahem rechout, bimot hagechamim – yéch lahem rechout. af al pi chebirchout, im hizikou – 'hayavim lechalém.
21. הֵיכִי דָּמֵי? אִי בַּהֲדֵי דְּקָאָזְלִי מַזְּקִי, כֹּחוֹ הוּא! hékhi damé? i bahadé dekaazli mazeki, ko'ho hou!
22. אֶלָּא בָּתַר דְּנָיַיח. הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאַפְקְרִינְהוּ – בֵּין לְרַב בֵּין לִשְׁמוּאֵל הַיְינוּ בּוֹר; מַאי שְׁנָא בּוֹר – דִּתְחִילַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתָן לְנֵזֶק, וּמָמוֹנְךָ וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ! ela batar denaya'h. hékhi damé? i deafkerinou – bén lerav bén lichmouél haynou bor; ma chena bor – dit'hilat asiyato lenézek, oumamonkha ouchmirato alekha; hané namé – te'hilat asiyatan lenézek, oumamonkha ouchmiratan alekha!
23. אֶלָּא דְּלָא אַפְקְרִינְהוּ? לִשְׁמוּאֵל – דְּאָמַר: כּוּלָּם מִבּוֹרוֹ לָמַדְנוּ, הַיְינוּ בּוֹר! ela dela afkerinou? lichmouél – deamar: koulam miboro lamadnou, haynou bor!
24. לְעוֹלָם דְּאַפְקְרִינְהוּ; וְלָא דָּמֵי לְבוֹר – מָה לְבוֹר שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, תֹּאמַר בְּהָנֵי דְּבִרְשׁוּת. leolam deafkerinou; vela damé levor – ma levor chekén chelo birchout, tomar behané devirchout.

Daf 6b

1. שׁוֹר יוֹכִיחַ! chor yokhi'ha!
2. מָה לְשׁוֹר שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק. ma lechor chekén darko lélékh oulhazik.
3. בּוֹר תּוֹכִיחַ! וְחָזַר הַדִּין. bor tokhi'ha! ve'hazar hadin.
4. רָבִינָא אָמַר, לְאֵתוֹיֵי הָא דִּתְנַן: הַכּוֹתֶל וְהָאִילָן שֶׁנָּפְלוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִזִּיקוּ – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. נָתְנוּ לוֹ זְמַן לָקוֹץ אֶת הָאִילָן וְלִסְתּוֹר אֶת הַכּוֹתֶל, וְנָפְלוּ בְּתוֹךְ הַזְּמַן וְהִזִּיקוּ – פָּטוּר. לְאַחַר הַזְּמַן – חַיָּיב. ravina amar, leétoyé ha ditnan: hakotel vehailan chenaflou lirchout harabim, vehizikou – patour milechalém. natnou lo zeman lakots et hailan velistor et hakotel, venaflou betokh hazeman vehizikou – patour. lea'har hazeman – 'hayav.
5. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאַפְקְרֵהּ, בֵּין לְרַב בֵּין לִשְׁמוּאֵל – הַיְינוּ בּוֹר; מַאי שְׁנָא בּוֹר – דְּהֶזֵּיקוֹ מָצוּי, וּשְׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ; הָנֵי נָמֵי – הֶזֵּיקָן מָצוּי, וּשְׁמִירָתָן עָלֶיךָ! hékhi damé? i deafkeréh, bén lerav bén lichmouél – haynou bor; ma chena bor – dehezéko matsou, ouchmirato alekha; hané namé – hezékan matsou, ouchmiratan alekha!
6. אִי דְּלָא אַפְקְרִינְהוּ, לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר: כּוּלָּם מִבּוֹרוֹ לָמַדְנוּ – הַיְינוּ בּוֹר! i dela afkerinou, lichmouél deamar: koulam miboro lamadnou – haynou bor!
7. לְעוֹלָם דְּאַפְקְרִינְהוּ; וְלָא דָּמֵי לְבוֹר, מָה לְבוֹר – שֶׁכֵּן תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתוֹ לְנֵזֶק; תֹּאמַר בְּהָנֵי – שֶׁאֵין תְּחִילַּת עֲשִׂיָּיתָן לְנֵזֶק. leolam deafkerinou; vela damé levor, ma levor – chekén te'hilat asiyato lenézek; tomar behané – cheén te'hilat asiyatan lenézek.
8. שׁוֹר יוֹכִיחַ! chor yokhi'ha!
9. מָה לְשׁוֹר – שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק. ma lechor – chekén darko lélékh oulhazik.
10. בּוֹר תּוֹכִיחַ! וְחָזַר הַדִּין. bor tokhi'ha! ve'hazar hadin.
11. כְּשֶׁהִזִּיק חָב הַמַּזִּיק. ״חָב הַמַּזִּיק״?! ״חַיָּיב הַמַּזִּיק״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַאי תַּנָּא יְרוּשַׁלְמִי הוּא, דְּתָנֵי לִישָּׁנָא קַלִּילָא. kechehizik 'hav hamazik. "'hav hamazik"?! "'hayav hamazik" mibeé léh! amar rav yeouda amar rav: ha tana yerouchalmi hou, detané lichana kalila.
12. לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל נִיזָּק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל נִיזָּק, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. lechalém tachloumé nezek. tanou rabanan: "métav sadéou oumétav karmo yechalém" – métav sadéou chel nizak, oumétav karmo chel nizak, divré rabi yichmaél.
13. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִגְבּוֹת לַנִּזָּקִין מִן הָעִידִּית. וְקַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ. rabi akiva omér: lo ba hakatouv ela ligbot lanizakin min haidit. vekal va'homer lahekdéch.
14. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָכַל שְׁמֵינָה – מְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה; אָכַל כְּחוּשָׁה – מְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה?! verabi yichmaél, akhal cheména – mechalém cheména; akhal ke'houcha – mechalém cheména?!
15. אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁאָכַל עֲרוּגָה בֵּין הָעֲרוּגוֹת, וְלָא יָדְעִינַן אִי כְּחוּשָׁה אֲכַל אִי שְׁמֵינָה אֲכַל; דִּמְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה. amar rav idi bar avin: hakha bema askinan – kegon cheakhal arouga bén haarougot, vela yadinan i ke'houcha akhal i cheména akhal; dimchalém cheména.
16. אָמַר רָבָא: וּמָה אִילּוּ יָדְעִינַן דִּכְחוּשָׁה אֲכַל – לָא מְשַׁלֵּם אֶלָּא כְּחוּשָׁה; הַשְׁתָּא, דְּלָא יָדְעִינַן אִי כְּחוּשָׁה אֲכַל אִי שְׁמֵינָה אֲכַל, מְשַׁלֵּם שְׁמֵינָה?! הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה! amar rava: ouma ilou yadinan dikh'houcha akhal – la mechalém ela ke'houcha; hachta, dela yadinan i ke'houcha akhal i cheména akhal, mechalém cheména?! hamotsi mé'havéro ala haraya!
17. אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה עִידִּית דְּנִיזָּק – כְּזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק. ela amar rav a'ha bar yaakov: hakha bema askinan, kegon chehayta idit denizak – kezibourit demazik.
18. וּבְהָא פְּלִיגִי – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן. ouvha peligi – rabi yichmaél savar: bidnizak chayminan, verabi akiva savar: bidmazik chayminan.
19. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? נֶאֱמַר ״שָׂדֶה״ לְמַטָּה, וְנֶאֱמַר ״שָׂדֶה״ לְמַעְלָה; מָה שָׂדֶה הָאָמוּר לְמַעְלָה – דְּנִיזָּק, אַף שָׂדֶה הָאָמוּר לְמַטָּה – דְּנִיזָּק. ma tama derabi yichmaél? neemar "sade" lemata, veneemar "sade" lemala; ma sade haamour lemala – denizak, af sade haamour lemata – denizak.
20. וְרַבִּי עֲקִיבָא, ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – דְּהַאיְךְ דְּקָא מְשַׁלֵּם. verabi akiva, "métav sadéou oumétav karmo yechalém" – dehaykhe deka mechalém.
21. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – אַהֲנִי גְּזֵרָה שָׁוָה, וְאַהְנִי קְרָא; אַהֲנִי גְּזֵרָה שָׁוָה – כִּדְקָאָמֵינָא. verabi yichmaél – ahani gezéra chava, veahni kera; ahani gezéra chava – kidkaaména.
22. אַהֲנִי קְרָא – כְּגוֹן דְּאִית לֵיהּ לְמַזִּיק עִידִּית וְזִיבּוּרִית, וְעִידִּית לְנִיזָּק; וְזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק לָא שַׁוְיָא כְּעִידִּית דְּנִיזָּק, דִּמְשַׁלֵּם לֵיהּ מִמֵּיטַב דִּידֵיהּ – ahani kera – kegon deit léh lemazik idit vezibourit, veidit lenizak; vezibourit demazik la chavya keidit denizak, dimchalém léh mimétav didéh –
23. דְּלָא מָצֵי אָמַר לֵיהּ: תָּא אַתְּ גְּבִי מִזִּיבּוּרִית, אֶלָּא גְּבִי מִמֵּיטָב. dela matsé amar léh: ta ate gevi mizibourit, ela gevi mimétav.
24. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִגְבּוֹת לַנִּיזָּקִין מִן הָעִידִּית, וְקַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ. מַאי ״קַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ״? rabi akiva omér: lo ba hakatouv ela ligbot lanizakin min haidit, vekal va'homer lahekdéch. ma "kal va'homer lahekdéch"?
25. אִילֵּימָא דִּנְגַח תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דְהֶקְדֵּשׁ, ״שׁוֹר רֵעֵהוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ! iléma dinga'h tora didan letora dehekdéch, "chor rééou" amar ra'hamana – velo chor chel hekdéch!
26. אֶלָּא לָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מָנֶה לְבֶדֶק הַבַּיִת״, דְּאָתֵי גִּזְבָּר וְשָׁקֵיל מֵעִידִּית. ela laomér "haré ala mane levedek habayit", deaté gizbar vechakél méidit.
27. לֹא יְהֵא אֶלָּא בַּעַל חוֹב, lo yehé ela baal 'hov,

Daf 7a

1. וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית! ouvaal 'hov bevénonit!
2. וְכִי תֵּימָא סָבַר רַבִּי עֲקִיבָא: בַּעַל חוֹב נָמֵי בְּעִידִּית; אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְבַעַל חוֹב – שֶׁכֵּן יִפָּה כֹּחוֹ בְּנִזָּקִין, תֹּאמַר בְּהֶקְדֵּשׁ – שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ בְּנִזָּקִין! vekhi téma savar rabi akiva: baal 'hov namé beidit; ika lemifrakh: ma levaal 'hov – chekén yipa ko'ho benizakin, tomar behekdéch – cheora ko'ho benizakin!
3. לְעוֹלָם דִּנְגַח תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דְהֶקְדֵּשׁ. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: ״שׁוֹר רֵעֵהוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ; רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא – leolam dinga'h tora didan letora dehekdéch. oudka kachya lakh: "chor rééou" amar ra'hamana – velo chor chel hekdéch; rabi akiva savar lah kerabi chimon ben menasya –
4. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט – פָּטוּר; שׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט שֶׁנָּגַח שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. detanya, rabi chimon ben menasya omér: chor chel hekdéch chenaga'h chor chel hedot – patour; chor chel hedot chenaga'h chor chel hekdéch, bén tam bén mouad – mechalém nezek chalém.
5. אִי הָכִי, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא – מִמַּאי דִּבְעִידִּית דְּנִיזָּק וְזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק פְּלִיגִי? דִּלְמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וְהָכָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא וְרַבָּנַן קָמִפַּלְגִי – i hakhi, rabi yichmaél verabi akiva – mima dividit denizak vezibourit demazik peligi? dilma dekhoulé alma bidnizak chayminan, vehakha biflougta derabi chimon ben menasya verabanan kamipalgi –
6. רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר כְּרַבָּנַן! rabi akiva savar kerabi chimon ben menasya, verabi yichmaél savar kerabanan!
7. אִם כֵּן, מַאי ״לֹא בָּא הַכָּתוּב״? im kén, ma "lo ba hakatouv"?
8. וְעוֹד, מַאי ״קַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ״? veod, ma "kal va'homer lahekdéch"?
9. וְעוֹד, הָא אָמַר רַב אָשֵׁי, תַּנְיָא בְּהֶדְיָא: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל נִיזָּק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל נִיזָּק, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מֵיטַב שָׂדֵהוּ שֶׁל מַזִּיק, וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁל מַזִּיק. veod, ha amar rav aché, tanya behedya: "métav sadéou oumétav karmo yechalém" – métav sadéou chel nizak, oumétav karmo chel nizak, divré rabi yichmaél. rabi akiva omér: métav sadéou chel mazik, oumétav karmo chel mazik.
10. רָמֵי לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא, כְּתִיב: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם״ – מֵיטַב אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא; ramé léh abayé lerava, ketiv: "métav sadéou oumétav karmo yechalém" – métav in, midé a'harina la;
11. וְהָתַנְיָא: ״יָשִׁיב״ – לְרַבּוֹת שָׁוֶה כֶּסֶף, וַאֲפִילּוּ סוּבִּין! vehatanya: "yachiv" – lerabot chave kesef, vaafilou soubin!
12. לָא קַשְׁיָא; כָּאן מִדַּעְתּוֹ, כָּאן בְּעַל כׇּרְחוֹ. la kachya; kan midato, kan beal kor'ho.
13. אָמַר עוּלָּא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילַּאי: דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב: ״יְשַׁלֵּם״ – בְּעַל כׇּרְחוֹ. amar oula beréh derav ila: dayka namé, dikhtiv: "yechalém" – beal kor'ho.
14. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי כְּתִיב ״יְשׁוּלַּם״?! ״יְשַׁלֵּם״ כְּתִיב – מִדַּעְתּוֹ מַשְׁמַע! amar léh abayé: mi ketiv "yechoulam"?! "yechalém" ketiv – midato machma!
15. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: כִּדְמָר – דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיוּ לוֹ בָּתִּים שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְאֵינוֹ מוֹצֵא לְמוֹכְרָן – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מַעְשַׂר עָנִי, עַד מֶחֱצָה. ela amar abayé: kidmar – detanya: haré chehaou lo batim sadot oukhramim, veéno motsé lemokhran – maakhilin oto masar ani, ad me'hetsa.
16. וְהָוֵי בָּהּ מָר: הֵיכִי דָמֵי? אִי (הוּזַל) [דְּזוּל] אַרְעָתָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא, וְדִידֵיהּ נָמֵי זָל בַּהֲדַיְיהוּ – אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי לִיסְפֵּי לֵיהּ, דְּהָא זוּל דְּכוּלֵּי עָלְמָא נָמֵי! vehavé bah mar: hékhi damé? i (houzal) [dezoul] arata dekhoulé alma, vedidéh namé zal bahadayou – afilou touva namé lispé léh, deha zoul dekhoulé alma namé!
17. אֶלָּא דְּאוֹקִיר אַרְעָתָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא, וְדִידֵיהּ – אַיְּידֵי דְּעָיֵיל וְנָפֵיק אַזּוּזֵי, זָל אַרְעֵיהּ? ela deokir arata dekhoulé alma, vedidéh – ayedé deayél venafék azouzé, zal aréh?

Daf 7b

1. אֲפִילּוּ פּוּרְתָּא נָמֵי לָא לִיסְפּוֹ לֵיהּ! afilou pourta namé la lispo léh!
2. וְאָמַר מָר עֲלַהּ: לָא צְרִיכָא; דִּבְיוֹמֵי נִיסָן יָקְרָא אַרְעָתָא, וּבְיוֹמֵי תִּשְׁרֵי זָל אַרְעָתָא; veamar mar alah: la tserikha; divomé nisan yakra arata, ouvomé tichré zal arata;
3. דְּכוּלֵּי עָלְמָא – נָטְרִי עַד נִיסָן, וּמְזַבְּנִי; וְהַאי, הוֹאִיל וְאִצְטְרִיכָא לֵיהּ זוּזֵי – זָבֵין כִּדְהַשְׁתָּא. עַד פַּלְגָא – אוֹרְחֵיהּ לְמֵיזַל, טְפֵי – לָאו אוֹרְחֵיהּ לְמֵיזַל. dekhoulé alma – natri ad nisan, oumzabeni; veha, hoil veitsterikha léh zouzé – zavén kidhachta. ad palga – or'héh lemézal, tefé – la or'héh lemézal.
4. וְהָכָא נָמֵי גַּבֵּי נִזָּקִין – דִּינֵיהּ בְּעִידִּית; vehakha namé gabé nizakin – dinéh beidit;
5. וְאִי אֲמַר לֵיהּ אִיהוּ: הַב לִי בֵּינוֹנִית טְפֵי פּוּרְתָּא; אֲמַר לֵיהּ: אִי שָׁקְלַתְּ כְּדִינָךְ – שְׁקוֹל כִּדְהַשְׁתָּא, וְאִי לָא – שְׁקֹיל כִּי יוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ. vei amar léh iou: hav li bénonit tefé pourta; amar léh: i chaklate kedinakh – chekol kidhachta, vei la – chekol ki youkra dilkaméh.
6. מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אִם כֵּן, הוֹרַעְתָּ כֹּחָן שֶׁל נִזָּקִין אֵצֶל בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית – דְּרַחֲמָנָא אָמַר מִמֵּיטַב, וְאַתְּ אָמְרַתְּ מִבֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית נָמֵי לָא! matkéf lah rav a'ha bar yaakov: im kén, horata ko'han chel nizakin étsel bénonit vezibourit – dera'hamana amar mimétav, veate amrate mibénonit vezibourit namé la!
7. אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אִי אִיכָּא לְדַמּוֹיֵי – לְבַעַל חוֹב מְדַמֵּינַן לֵיהּ; בַּעַל חוֹב – דִּינֵיהּ בְּבֵינוֹנִית. וְאִי אָמַר לֵיהּ: הַב לִי זִיבּוּרִית טְפֵי פּוּרְתָּא, אָמַר לֵיהּ: אִי שָׁקְלַתְּ כְּדִינָךְ – שְׁקוֹל כִּדְהַשְׁתָּא, וְאִי לָא – שְׁקֹיל כִּי יוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ. ela amar rav a'ha bar yaakov: i ika ledamoyé – levaal 'hov medaménan léh; baal 'hov – dinéh bevénonit. vei amar léh: hav li zibourit tefé pourta, amar léh: i chaklate kedinakh – chekol kidhachta, vei la – chekol ki youkra dilkaméh.
8. מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: אִם כֵּן, נָעַלְתָּ דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין – דְּאָמַר לֵיהּ: אִילּוּ הֲווֹ לִי זוּזֵי, הֲוָה שְׁקַלִי כִּדְהַשְׁתָּא; הַשְׁתָּא דְּזוּזֵי גַּבָּךְ, אֶשְׁקוֹל כְּיוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ! matkéf lah rav a'ha beréh derav ika: im kén, naalta delet bifné lovin – deamar léh: ilou hao li zouzé, hava chekali kidhachta; hachta dezouzé gabakh, echkol keoukra dilkaméh!
9. אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: אִי אִיכָּא לְדַמּוֹיֵי – לִכְתוּבַּת אִשָּׁה מְדַמֵּינַן; דְּהָא כְּתוּבַּת אִשָּׁה דִּינָה בְּזִיבּוּרִית, וְאִי אָמְרָה לֵיהּ אִיהִי: הַב לִי בֵּינוֹנִית בְּצִיר פּוּרְתָּא; אָמַר לַהּ: אִי שָׁקְלַתְּ כְּדִינִךְ – שְׁקוּלִ[י] כִּדְהַשְׁתָּא, וְאִי לָא – שְׁקֻלִי כְּיוּקְרָא דִּלְקַמֵּיהּ. ela amar rav a'ha beréh derav ika: i ika ledamoyé – likhtoubat icha medaménan; deha ketoubat icha dina bezibourit, vei amra léh ihi: hav li bénonit betsir pourta; amar lah: i chaklate kedinikh – chekouli[y] kidhachta, vei la – chekouli keoukra dilkaméh.
10. מִכׇּל מָקוֹם, קַשְׁיָא! mikol makom, kachya!
11. אָמַר רָבָא: כֹּל דְּיָהֵיב לֵיהּ – מִמֵּיטַב לִיתֵּיב לֵיהּ. amar rava: kol deyahév léh – mimétav litév léh.
12. וְהָא ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ״ כְּתִיב! veha "métav sadéou" ketiv!
13. אֶלָּא כִּי אֲתָא רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִבֵּי רַב, פָּרְשׁוּהָ: כֹּל מִילֵּי – מֵיטַב הוּא, דְּאִי לָא מִזְדַּבַּן הָכָא – מִזְדַּבַּן בְּמָתָא אַחֲרִיתִי; לְבַר מֵאַרְעָא – דְּלִיתֵּיב לֵיהּ מִמֵּיטַב, כִּי הֵיכִי דְּלִקְפּוֹץ עֲלַהּ זָבוֹנָא. ela ki ata rav papa verav houna beréh derav yeochoua mibé rav, parchouha: kol milé – métav hou, dei la mizdaban hakha – mizdaban bemata a'hariti; levar méara – delitév léh mimétav, ki hékhi delikpots alah zavona.
14. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא מֵאַקְרוֹנְיָא – מֵרַבִּי אַבָּא: כְּשֶׁהֵן שָׁמִין – בְּשֶׁלּוֹ הֵן שָׁמִין, אוֹ בְּשֶׁל עוֹלָם הֵן שָׁמִין? bea minéh rav chemouél bar aba méakronya – mérabi aba: kechehén chamin – bechelo hén chamin, o bechel olam hén chamin?
15. אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לָא תִּבְּעֵי לָךְ, דְּאָמַר בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן. aliba derabi yichmaél la tibeé lakh, deamar bidnizak chayminan.
16. כִּי תִּבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא – דְּאָמַר בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן, ki tibeé lakh aliba derabi akiva – deamar bidmazik chayminan,
17. מַאי? ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא – לְמַעוֹטֵי דְּנִיזָּק; אוֹ דִלְמָא, לְמַעוֹטֵי דְּעָלְמָא נָמֵי? ma? "métav sadéou" amar ra'hamana – lemaoté denizak; o dilma, lemaoté dealma namé?
18. אֲמַר לֵיהּ, רַחֲמָנָא אָמַר: ״מֵיטַב שָׂדֵהוּ״, וְאַתְּ אָמְרַתְּ בְּשֶׁל עוֹלָם הֵן שָׁמִין?! amar léh, ra'hamana amar: "métav sadéou", veate amrate bechel olam hén chamin?!
19. אֵיתִיבֵיהּ: אֵין לוֹ אֶלָּא עִידִּית – כּוּלָּם גּוֹבִין מִן הָעִידִּית. בֵּינוֹנִית – כּוּלָּם גּוֹבִין בֵּינוֹנִית. זִיבּוּרִית – כּוּלָּם גּוֹבִין זִיבּוּרִית. étivéh: én lo ela idit – koulam govin min haidit. bénonit – koulam govin bénonit. zibourit – koulam govin zibourit.
20. הָיוּ לוֹ עִידִּית וּבֵינוֹנִית וְזִיבּוּרִית; נִזָּקִין – בְּעִידִּית, וּבַעַל חוֹב – בְּבֵינוֹנִית, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה – בְּזִיבּוּרִית. עִידִּית וּבֵינוֹנִית; נִזָּקִין – בְּעִידִּית, בַּעַל חוֹב וּכְתוּבַּת אִשָּׁה – בְּבֵינוֹנִית. בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית; נִזָּקִין וּבַעַל חוֹב – בְּבֵינוֹנִית, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה – בְּזִיבּוּרִית. haou lo idit ouvénonit vezibourit; nizakin – beidit, ouvaal 'hov – bevénonit, oukhtoubat icha – bezibourit. idit ouvénonit; nizakin – beidit, baal 'hov oukhtoubat icha – bevénonit. bénonit vezibourit; nizakin ouvaal 'hov – bevénonit, oukhtoubat icha – bezibourit.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bava Kamma
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)