Talmud Bava Batra, Chapitre 8 (ח) · Daf 124a à 140a

Daf 124a

1. אַף מוּחְכֶּרֶת וּמוּשְׂכֶּרֶת – שְׁבָחָא דְּמִמֵּילָא קָא אָתֵי, דְּלָא חָסְרִי בַּהּ מְזוֹנֵי. af mou'hkeret oumouskeret – cheva'ha demiméla ka até, dela 'hasri bah mezoné.
2. מַנִּי – רַבִּי הִיא, דְּתַנְיָא: אֵין בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּשֶׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי: בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּשֶׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן, אֲבָל לֹא בְּשֶׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחוּ יְתוֹמִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. mani – rabi hi, detanya: én bekhor notél pi chenayim becheva'h chechav'hou nekhasim lea'har mitat avihen. rabi omér, omér ani: bekhor notél pi chenayim becheva'h chechav'hou nekhasim lea'har mitat avihen, aval lo becheva'h chehichbi'hou yetomim lea'har mitat avihen.
3. יָרְשׁוּ שְׁטַר חוֹב – בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. יָצָא עֲלֵיהֶן שְׁטַר חוֹב – בְּכוֹר נוֹתֵן פִּי שְׁנַיִם. וְאִם אָמַר: ״אֵינִי נוֹתֵן, וְאֵינִי נוֹטֵל״ – רַשַּׁאי. yarchou chetar 'hov – bekhor notél pi chenayim. yatsa aléhen chetar 'hov – bekhor notén pi chenayim. veim amar: "éni notén, veéni notél" – racha.
4. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? אָמַר קְרָא: ״לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם״ – ״מַתָּנָה״ קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא; מָה מַתָּנָה – עַד דְּמָטְיָא לִידֵיהּ, אַף חֵלֶק בְּכוֹרָה – עַד דְּמָטְיָא לִידֵיהּ. ma tamayou derabanan? amar kera: "latet lo pi chenayim" – "matana" karyéh ra'hamana; ma matana – ad dematya lidéh, af 'hélek bekhora – ad dematya lidéh.
5. וְרַבִּי אוֹמֵר, אָמַר קְרָא: ״פִּי שְׁנַיִם״ – מַקִּישׁ חֵלֶק בְּכוֹרָה לְחֵלֶק פָּשׁוּט; מָה חֵלֶק פָּשׁוּט – אַף עַל גַּב דְּלָא מְטָא לִידֵיהּ, אַף חֵלֶק בְּכוֹרָה – אַף עַל גַּב דְּלָא מְטָא לִידֵיהּ. verabi omér, amar kera: "pi chenayim" – makich 'hélek bekhora le'hélek pachout; ma 'hélek pachout – af al gav dela meta lidéh, af 'hélek bekhora – af al gav dela meta lidéh.
6. וְרַבָּנַן נָמֵי, הָכְתִיב: ״פִּי שְׁנַיִם״! הָהוּא לְמִיתְּבָא לֵיהּ אַחַד מִצְרָא. verabanan namé, hakhtiv: "pi chenayim"! haou lemiteva léh a'had mitsra.
7. וְרַבִּי נָמֵי הָכְתִיב: ״לָתֶת לוֹ״! הַהוּא שֶׁאִם אָמַר: ״אֵינִי נוֹטֵל וְאֵינִי נוֹתֵן״ – רַשַּׁאי. verabi namé hakhtiv: "latet lo"! haou cheim amar: "éni notél veéni notén" – racha.
8. אָמַר רַב פָּפָּא: דִּיקְלָא וַאֲלֵים, אַרְעָא וְאַסֵּיק שִׂירְטוֹן – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּשָׁקֵיל. כִּי פְּלִיגִי – בַּחֲפוּרָה וַהֲוָה שׁוּבְלֵי, שְׁלוּפְפֵי וַהֲווֹ תַּמְרֵי; דְּמָר סָבַר: שְׁבָחָא דְּמִמֵּילָא, וּמָר סָבַר: אִישְׁתַּנִּי. amar rav papa: dikla vaalém, ara veasék sirton – dekhoulé alma la peligi dechakél. ki peligi – ba'hafoura vahava chouvlé, chelouffé vahao tamré; demar savar: cheva'ha demiméla, oumar savar: ichtani.
9. אָמַר רַבָּה בַּר חָנָא אָמַר רַבִּי חִיָּיא: עָשָׂה כְּדִבְרֵי רַבִּי – עָשָׂה. כְּדִבְרֵי חֲכָמִים – עָשָׂה. amar raba bar 'hana amar rabi 'hiya: asa kedivré rabi – asa. kedivré 'hakhamim – asa.

Daf 124b

1. מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵחֲבֵירוֹ – וְלֹא מֵחֲבֵירָיו; אוֹ הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵחֲבֵירוֹ – וַאֲפִילּוּ מֵחֲבֵירָיו. mesapeka léh i halakha kerabi mé'havéro – velo mé'havéra; o halakha kerabi mé'havéro – vaafilou mé'havéra.
2. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב: אָסוּר לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי רַבִּי. קָא סָבַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵחֲבֵירוֹ – וְלֹא מֵחֲבֵירָיו. amar rav na'hman amar rav: asour laasot kedivré rabi. ka savar: halakha kerabi mé'havéro – velo mé'havéra.
3. וְרַב נַחְמָן דִּידֵיהּ אָמַר: מוּתָּר לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי רַבִּי. קָא סָבַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵחֲבֵירוֹ – וַאֲפִילּוּ מֵחֲבֵירָיו. verav na'hman didéh amar: moutar laasot kedivré rabi. ka savar: halakha kerabi mé'havéro – vaafilou mé'havéra.
4. אָמַר רָבָא: אָסוּר לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי רַבִּי, וְאִם עָשָׂה – עָשׂוּי. קָא סָבַר: מַטִּין אִיתְּמַר. amar rava: asour laasot kedivré rabi, veim asa – asou. ka savar: matin itemar.
5. תָּנֵי רַב נַחְמָן בִּשְׁאָר סִפְרֵי דְּבֵי רַב: ״בְּכׇל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ״ – פְּרָט לְשֶׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחוּ יוֹרְשִׁין לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. אֲבָל שֶׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן – שָׁקֵיל. וּמַנִּי – רַבִּי הִיא. tané rav na'hman bichar sifré devé rav: "bekhol acher yimatsé lo" – perat lecheva'h chehichbi'hou yorchin lea'har mitat avihen. aval cheva'h chechav'hou nekhasim lea'har mitat avihen – chakél. oumani – rabi hi.
6. תָּנֵי רָמֵי בַּר חָמָא בִּשְׁאָר סִפְרֵי דְּבֵי רַב: ״בְּכׇל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ״ – פְּרָט לְשֶׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן, וְכׇל שֶׁכֵּן שֶׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחוּ יוֹרְשִׁין לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן – דְּלָא שָׁקֵיל. וּמַנִּי – רַבָּנַן הִיא. tané ramé bar 'hama bichar sifré devé rav: "bekhol acher yimatsé lo" – perat lecheva'h chechav'hou nekhasim lea'har mitat avihen, vekhol chekén cheva'h chehichbi'hou yorchin lea'har mitat avihen – dela chakél. oumani – rabanan hi.
7. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בַּמִּלְוָה. לְמַאן? אִילֵּימָא לְרַבָּנַן, הַשְׁתָּא שְׁבָחָא דְּאִיתֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ – אָמְרִי רַבָּנַן לָא שָׁקֵיל; מִלְוָה מִבַּעְיָא?! amar rav yeouda amar chemouél: én bekhor notél pi chenayim bamilva. leman? iléma lerabanan, hachta cheva'ha deitéh birchoutéh – amri rabanan la chakél; milva mibaya?!
8. אֶלָּא לְרַבִּי. ela lerabi.
9. וְאֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: יָרְשׁוּ שְׁטַר חוֹב – בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, בֵּין בַּמִּלְוָה בֵּין בָּרִבִּית. מַנִּי? לָא רַבִּי וְלָא רַבָּנַן! veela ha detanya: yarchou chetar 'hov – bekhor notél pi chenayim, bén bamilva bén baribit. mani? la rabi vela rabanan!
10. לְעוֹלָם לְרַבָּנַן, וְאִצְטְרִיךְ – סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: מִלְוָה – כֵּיוָן דְּנָקֵיט שְׁטָרָא, כְּמַאן דְּגַבְיָא דָּמְיָא; קָא מַשְׁמַע לַן. leolam lerabanan, veitsterikh – salka datakh aména: milva – kévan denakét chetara, keman degavya damya; ka machma lan.
11. שְׁלַחוּ מִתָּם: בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בַּמִּלְוָה, אֲבָל לֹא בָּרִבִּית. chela'hou mitam: bekhor notél pi chenayim bamilva, aval lo baribit.
12. לְמַאן? אִילֵּימָא לְרַבָּנַן, הַשְׁתָּא שְׁבָחָא דְּאִיתֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ – אָמְרִי רַבָּנַן דְּלָא שָׁקֵיל; מִלְוָה מִבַּעְיָא?! leman? iléma lerabanan, hachta cheva'ha deitéh birchoutéh – amri rabanan dela chakél; milva mibaya?!
13. אֶלָּא לְרַבִּי. וּלְרַבִּי, בָּרִבִּית לָא?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, בֵּין בַּמִּלְוָה בֵּין בָּרִבִּית! ela lerabi. oulrabi, baribit la?! vehatanya, rabi omér: bekhor notél pi chenayim, bén bamilva bén baribit!
14. לְעוֹלָם רַבָּנַן הִיא, וּמִלְוָה כְּמַאן דְּגַבְיָא דָּמְיָא. leolam rabanan hi, oumilva keman degavya damya.
15. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר רַב לְרָבִינָא: אִיקְּלַע אַמֵּימָר לְאַתְרִין, וְדָרֵישׁ: בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בַּמִּלְוָה, אֲבָל לֹא בָּרִבִּית. אֲמַר לֵיהּ: נְהַרְדָּעֵי לְטַעְמַיְיהוּ – amar léh rav a'ha bar rav leravina: ikela amémar leatrin, vedaréch: bekhor notél pi chenayim bamilva, aval lo baribit. amar léh: nehardaé letamayou –
16. דְּאָמַר רַבָּה: גָּבוּ קַרְקַע – יֵשׁ לוֹ, גָּבוּ מָעוֹת – אֵין לוֹ. וְרַב נַחְמָן אָמַר: גָּבוּ מָעוֹת – יֵשׁ לוֹ, גָּבוּ קַרְקַע – אֵין לוֹ. deamar raba: gavou karka – yéch lo, gavou maot – én lo. verav na'hman amar: gavou maot – yéch lo, gavou karka – én lo.
17. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַבָּה: לְדִידָךְ קַשְׁיָא, לְרַב נַחְמָן קַשְׁיָא. לְדִידָךְ קַשְׁיָא, amar léh abayé leraba: ledidakh kachya, lerav na'hman kachya. ledidakh kachya,

Daf 125a

1. מַאי שְׁנָא מָעוֹת דְּלָא – דְּלָאו הָנֵי מָעוֹת שְׁבַק אֲבוּהוֹן; קַרְקַע נָמֵי – לָאו הָא קַרְקַע שְׁבַק אֲבוּהוֹן! ma chena maot dela – dela hané maot chevak avouon; karka namé – la ha karka chevak avouon!
2. וְעוֹד, הָא אַתְּ הוּא דְּאָמְרַתְּ: מִסְתַּבֵּר טַעְמָא דִּבְנֵי מַעְרְבָא, דְּאִי קְדֵים סָבְתָּא וְזַבְּנָא – זְבִינַהּ זְבִינֵי! veod, ha ate hou deamrate: mistabér tama divné mareva, dei kedém savta vezabena – zevinah zeviné!
3. לְרַב נַחְמָן קַשְׁיָא, מַאי שְׁנָא קַרְקַע דְּלָא – דְּלָאו הָא קַרְקַע שְׁבַק אֲבוּהוֹן; מָעוֹת נָמֵי – לָאו הָנֵי מָעוֹת שְׁבַק אֲבוּהוֹן! lerav na'hman kachya, ma chena karka dela – dela ha karka chevak avouon; maot namé – la hané maot chevak avouon!
4. וְעוֹד, הָא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: יְתוֹמִים שֶׁגָּבוּ קַרְקַע בְּחוֹבַת אֲבִיהֶן – בַּעַל חוֹב חוֹזֵר וְגוֹבָהּ מֵהֶן! veod, ha amar rav na'hman amar raba bar avouh: yetomim chegavou karka be'hovat avihen – baal 'hov 'hozér vegovah méhen!
5. אֲמַר לֵיהּ: לָא לְדִידִי קַשְׁיָא, וְלָא לְרַב נַחְמָן קַשְׁיָא; טַעְמָא דִּבְנֵי מַעְרְבָא קָאָמְרִינַן, וְלַן לָא סְבִירָא לַן. amar léh: la ledidi kachya, vela lerav na'hman kachya; tama divné mareva kaamrinan, velan la sevira lan.
6. מַאי סָבְתָּא? דְּהַהוּא דַּאֲמַר לְהוּ: ma savta? dehaou daamar leou:

Daf 125b

1. ״נִכְסַי לְסָבְתָּא, וּבָתְרַהּ לְיָרְתַאי״. הַוְיָא לֵיהּ בְּרַתָּא דַּהֲוָה נְסִיבָא, שְׁכִיבָא בְּחַיֵּי בַּעְלַהּ וּבְחַיֵּי סָבְתָּא. בָּתַר דִּשְׁכִיבָא סָבְתָּא, אֲתָא בַּעַל קָא תָּבַע. "nikhsa lesavta, ouvatrah leyarta". havya léh berata dahava nesiva, chekhiva be'hayé balah ouv'hayé savta. batar dichkhiva savta, ata baal ka tava.
2. אָמַר רַב הוּנָא: ״לְיָרְתַי״ – וַאֲפִילּוּ לְיָרְתֵי יָרְתַי. וְרַב עָנָן אָמַר: ״לְיָרְתַי״ – וְלָא לְיָרְתֵי יָרְתַי. amar rav houna: "leyarta" – vaafilou leyarté yarta. verav anan amar: "leyarta" – vela leyarté yarta.
3. שְׁלַחוּ מִתָּם: הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב עָנָן, וְלָאו מִטַּעְמֵיהּ. הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב עָנָן – דְּבַעַל לָא יָרֵית, וְלָאו מִטַּעְמֵיהּ; דְּאִילּוּ רַב עָנָן סָבַר: אַף עַל גַּב דַּהֲוָה לֵיהּ בְּרָא לִבְרַתֵּיהּ, לָא יָרֵית; וְלָא הִיא, דְּאִילּוּ הֲוָה לֵיהּ בְּרָא לִבְרַתֵּיהּ, וַדַּאי יָרֵית; וּבַעַל הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא יָרֵית – מִשּׁוּם דַּהֲוָה לֵיהּ רָאוּי, וְאֵין הַבַּעַל נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק. chela'hou mitam: hilkheta keotéh derav anan, vela mitaméh. hilkheta keotéh derav anan – devaal la yarét, vela mitaméh; deilou rav anan savar: af al gav dahava léh bera livratéh, la yarét; vela hi, deilou hava léh bera livratéh, vada yarét; ouvaal haynou tama dela yarét – michoum dahava léh raou, veén habaal notél baraou kivmou'hzak.
4. מִכְּלָל דְּרַב הוּנָא סָבַר: בַּעַל נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק?! mikelal derav houna savar: baal notél baraou kivmou'hzak?!
5. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דָּבָר זֶה נִפְתַּח בִּגְדוֹלִים וְנִסְתַּיֵּים בִּקְטַנִּים, כׇּל הָאוֹמֵר: ״אַחֲרֶיךָ״, כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי. amar rabi elazar: davar ze nifta'h bigdolim venistayém biktanim, kol haomér: "a'harekha", keomér "méakhcha" damé.
6. אָמַר רַבָּה: מִסְתַּבְּרָא טַעְמָא דִּבְנֵי מַעְרְבָא, דְּאִי קְדֵים סָבְתָּא וְזַבִּנָא – זְבִינַהּ זְבִינֵי. amar raba: mistabera tama divné mareva, dei kedém savta vezabina – zevinah zeviné.
7. אָמַר רַב פָּפָּא, הִלְכְתָא: אֵין הַבַּעַל נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק, וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק. וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בַּמִּלְוָה – בֵּין שֶׁגָּבוּ קַרְקַע, בֵּין שֶׁגָּבוּ מָעוֹת. amar rav papa, hilkheta: én habaal notél baraou kivmou'hzak, veén habekhor notél baraou kivmou'hzak. veén habekhor notél pi chenayim bamilva – bén chegavou karka, bén chegavou maot.

Daf 126a

1. וּמִלְוָה שֶׁעִמּוֹ, פָּלְגִי. oumilva cheimo, palgi.
2. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב אַסִּי: בְּכוֹר שֶׁמִּיחָה – מִיחָה. amar rav houna amar rav asi: bekhor chemi'ha – mi'ha.
3. אָמַר רַבָּה: מִסְתַּבֵּר טַעְמֵיהּ דְּרַב אַסִּי בַּעֲנָבִים – וּבְצָרוּם, זֵיתִים – וּמְסָקוּם; אֲבָל דְּרָכוּם – לָא. וְרַב יוֹסֵף אָמַר: אֲפִילּוּ דְּרָכוּם. amar raba: mistabér taméh derav asi baanavim – ouvtsaroum, zétim – oumsakoum; aval derakhoum – la. verav yoséf amar: afilou derakhoum.
4. דְּרָכוּם?! מֵעִיקָּרָא עִינְבֵי, הַשְׁתָּא חַמְרָא! derakhoum?! méikara invé, hachta 'hamra!
5. כִּדְאָמַר רַב עוּקְבָא בַּר חָמָא: לִיתֵּן לוֹ דְּמֵי הֶיזֵּק עֲנָבָיו; הָכָא נָמֵי – נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי הֶיזֵּק עֲנָבָיו. kidamar rav oukva bar 'hama: litén lo demé hezék anava; hakha namé – notén lo demé hezék anava.
6. הֵיכָא אִיתְּמַר דְּרַב עוּקְבָא בַּר חָמָא? אַהָא – דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּכוֹר וּפָשׁוּט שֶׁהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן עֲנָבִים, וּבְצָרוּם; זֵיתִים, וּמְסָקוּם – בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, אֲפִילּוּ דְּרָכוּם. דְּרָכוּם?! מֵעִיקָּרָא עִינְבֵי, הַשְׁתָּא חַמְרָא! אָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חָמָא: לִיתֵּן לוֹ דְּמֵי הֶיזֵּק עֲנָבָיו. hékha itemar derav oukva bar 'hama? aha – deamar rav yeouda amar chemouél: bekhor oufachout chehini'ha lahen avihen anavim, ouvtsaroum; zétim, oumsakoum – bekhor notél pi chenayim, afilou derakhoum. derakhoum?! méikara invé, hachta 'hamra! amar mar oukva bar 'hama: litén lo demé hezék anava.
7. אָמַר רַב אַסִּי: בְּכוֹר שֶׁנָּטַל חֵלֶק כְּפָשׁוּט – וִיתֵּר. מַאי ״וִיתֵּר״? רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: וִיתֵּר בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה. רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: וִיתֵּר בְּכׇל הַנְּכָסִים כּוּלָּן. amar rav asi: bekhor chenatal 'hélek kefachout – vitér. ma "vitér"? rav papa micheméh derava amar: vitér beotah sade. rav papi micheméh derava amar: vitér bekhol hanekhasim koulan.
8. רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: וִיתֵּר בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה – קָא סָבַר: אֵין לוֹ לַבְּכוֹר קוֹדֶם חֲלוּקָּה; וּמָה דַּאֲתָא לִידֵיהּ – אַחֵיל, אִידַּךְ לָא אַחֵיל. rav papa micheméh derava amar: vitér beotah sade – ka savar: én lo labekhor kodem 'halouka; ouma daata lidéh – a'hél, idakh la a'hél.
9. וְרַב פַּפֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: וִיתֵּר בְּכׇל הַנְּכָסִים כּוּלָּן – קָא סָבַר: יֵשׁ לוֹ לִבְכוֹר קוֹדֶם חֲלוּקָּה; וּמִדְּאַחֵיל בְּהָא – אַחֵיל בְּכוּלְּהוּ. verav papé micheméh derava amar: vitér bekhol hanekhasim koulan – ka savar: yéch lo livkhor kodem 'halouka; oumidea'hél beha – a'hél bekhouleou.
10. וְהָא דְּרַב פַּפֵּי וְרַב פָּפָּא – לָאו בְּפֵירוּשׁ אִיתְּמַר, אֶלָּא מִכְּלָלָא אִיתְּמַר – דְּהָהוּא בְּכוֹר דַּאֲזַל זַבֵּין נִכְסֵי דִּידֵיהּ וּדְפָשׁוּט. אֲזוּל יַתְמֵי בְּנֵי פָּשׁוּט לְמֵיכַל תַּמְרֵי מֵהָנְהוּ לָקוֹחוֹת, מְחוֹנְהוּ. אָמְרִי לְהוּ קְרוֹבִים: לָא מִיסָּתְיָיא דִּזְבַנְתִּינְהוּ לְנִכְסַיְיהוּ, אֶלָּא מִימְחֵא נָמֵי מָחִיתוּ לְהוּ? אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לְהוּ: לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. veha derav papé verav papa – la beférouch itemar, ela mikelala itemar – dehaou bekhor daazal zabén nikhsé didéh oudfachout. azoul yatmé bené pachout lemékhal tamré méhanou lako'hot, me'honou. amri leou kerovim: la misatya dizvantinou lenikhsayou, ela mim'hé namé ma'hitou leou? ato lekaméh derava, amar leou: lo asa velo kheloum.

Daf 126b

1. מָר סָבַר: לֹא עָשָׂה כְּלוּם – בְּפַלְגָא. וּמָר סָבַר: בְּכוּלְּהוּ. mar savar: lo asa keloum – befalga. oumar savar: bekhouleou.
2. שְׁלַחוּ מִתָּם: בְּכוֹר שֶׁמָּכַר קוֹדֶם חֲלוּקָּה – לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אַלְמָא אֵין לוֹ לַבְּכוֹר קוֹדֶם חֲלוּקָּה. וְהִלְכְתָא: יֵשׁ לַבְּכוֹר קוֹדֶם חֲלוּקָּה. chela'hou mitam: bekhor chemakhar kodem 'halouka – lo asa keloum. alma én lo labekhor kodem 'halouka. vehilkheta: yéch labekhor kodem 'halouka.
3. מָר זוּטְרָא מִדְּרִישְׁבָּא פְּלַג בְּצַנָּא דְפִלְפְּלֵי בַּהֲדֵי אַחִין, בְּשָׁוֶה. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי, אֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וִיתַּרְתָּה בְּמִקְצָת – וִיתַּרְתָּה בְּכׇל הַנְּכָסִים כּוּלָּן. mar zoutra miderichba pelag betsana defilpelé bahadé a'hin, bechave. ata lekaméh derav aché, amar léh: hoil vitarta bemiktsat – vitarta bekhol hanekhasim koulan.
4. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר: ״אִישׁ פְּלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹר לֹא יִטּוֹל פִּי שְׁנַיִם״; ״אִישׁ פְּלוֹנִי בְּנִי לֹא יִירַשׁ עִם אֶחָיו״ – לֹא אָמַר כְּלוּם, שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. matni' haomér: "ich peloni beni bekhor lo yitol pi chenayim"; "ich peloni beni lo yirach im e'ha" – lo amar keloum, chehitna al ma chekatouv batora.
5. הַמְחַלֵּק נְכָסָיו עַל פִּיו; רִיבָּה לְאֶחָד וּמִיעֵט לְאֶחָד, וְהִשְׁוָה לָהֶן אֶת הַבְּכוֹר – דְּבָרָיו קַיָּימִין. וְאִם אָמַר מִשּׁוּם יְרוּשָּׁה – לֹא אָמַר כְּלוּם. כָּתַב בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין בַּסּוֹף – מִשּׁוּם מַתָּנָה, דְּבָרָיו קַיָּימִין. ham'halék nekhasa al pi; riba lee'had oumiét lee'had, vehichva lahen et habekhor – devara kayamin. veim amar michoum yeroucha – lo amar keloum. katav bén bate'hila bén baemtsa bén basof – michoum matana, devara kayamin.
6. גְּמָ׳ לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה? דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה, הָאָמַר: בְּדָבָר שֶׁל מָמוֹן תְּנָאוֹ קַיָּים! gema' léma matnitin dela kerabi yeouda? dei rabi yeouda, haamar: bedavar chel mamon tenao kayam!
7. דְּתַנְיָא, הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי, עַל מְנָת שֶׁאֵין לִיךְ עָלַי שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה״ – הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת, וּתְנָאוֹ בָּטֵל; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּדָבָר שֶׁל מָמוֹן – תְּנָאוֹ קַיָּים! detanya, haomér leicha: "haré ate mekoudechet li, al menat cheén likh ala cheér kesout veona" – haré zo mekoudechet, outnao batél; divré rabi méir. rabi yeouda omér: bedavar chel mamon – tenao kayam!
8. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה: הָתָם יָדְעָה וְקָא מָחֲלָה, הָכָא לָא קָא מָחֵיל. afilou téma rabi yeouda: hatam yada veka ma'hala, hakha la ka ma'hél.
9. אָמַר רַב יוֹסֵף, אָמַר: ״אִישׁ פְּלוֹנִי בְּנִי, בְּכוֹרִי הוּא״ – נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. ״אִישׁ פְּלוֹנִי בְּכוֹר הוּא״ – אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם, דִּלְמָא בּוּכְרָא דְאִמָּא קָאָמַר. amar rav yoséf, amar: "ich peloni beni, bekhori hou" – notél pi chenayim. "ich peloni bekhor hou" – éno notél pi chenayim, dilma boukhra deima kaamar.
10. הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה, אֲמַר לֵיהּ: מוּחְזְקַנִי בָּזֶה שֶׁהוּא בְּכוֹר. אֲמַר לֵיהּ: מְנָא יָדְעַתְּ? דַּהֲוָה קָרֵי לֵיהּ אֲבוּהּ ״בּוּכְרָא סַכְלָא״. דִּלְמָא בּוּכְרָא דְאִמָּא הוּא, דְּכׇל בּוּכְרָא דְאִמָּא נָמֵי ״בּוּכְרָא סַכְלָא״ קָארוּ לֵיהּ. haou daata lekaméh deraba bar bar 'hana, amar léh: mou'hzekani baze cheou bekhor. amar léh: mena yadate? dahava karé léh avouh "boukhra sakhla". dilma boukhra deima hou, dekhol boukhra deima namé "boukhra sakhla" karou léh.
11. הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, אֲמַר לֵיהּ: מוּחְזְקַנִי בָּזֶה שֶׁהוּא בְּכוֹר. אֲמַר לֵיהּ: מְנָא יָדְעַתְּ? אֲמַר לֵיהּ: דְּכִי הֲווֹ אָתוּ לְגַבֵּי אֲבוּהּ, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ לְגַבֵּי שִׁכְחַת בְּרִי, דְּבוּכְרָא הוּא וּמַסֵּי רוּקֵּיהּ. haou daata lekaméh derabi 'hanina, amar léh: mou'hzekani baze cheou bekhor. amar léh: mena yadate? amar léh: dekhi hao atou legabé avouh, amar leou: zilou legabé chikh'hat beri, devoukhra hou oumasé roukéh.
12. וְדִלְמָא בּוּכְרָא דְאִמָּא הוּא! גְּמִירִי: בּוּכְרָא דְאַבָּא – מַסֵּי רוּקֵּיהּ, בּוּכְרָא דְאִמָּא – לָא מַסֵּי רוּקֵּיהּ. vedilma boukhra deima hou! gemiri: boukhra deaba – masé roukéh, boukhra deima – la masé roukéh.
13. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: טוּמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר, אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם; דְּאָמַר קְרָא: ״וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר לַשְּׂנִיאָה״ – עַד שֶׁיְּהֵא בֵּן מִשְּׁעַת הֲוָיָה. amar rabi amé: toumtoum chenikra venimtsa zakhar, éno notél pi chenayim; deamar kera: "vehaya habén habekhor lasenia" – ad cheyehé bén micheat havaya.
14. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַף אֵינוֹ נִידּוֹן כְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, דְּאָמַר קְרָא: ״כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה״ – עַד שֶׁיְּהֵא בֵּן מִשְּׁעַת הֲוָיָה. rav na'hman bar yits'hak amar: af éno nidon kevén sorér oumore, deamar kera: "ki yihye leich bén sorér oumore" – ad cheyehé bén micheat havaya.

Daf 127a

1. אַמֵּימָר אָמַר: אַף אֵינוֹ מְמַעֵט חֵלֶק בְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָלְדָה לוֹ בָּנִים״ – עַד שֶׁיְּהֵא בֵּן בִּשְׁעַת לֵידָה. amémar amar: af éno memaét 'hélek bekhora, cheneemar: "veyalda lo banim" – ad cheyehé bén bichat léda.
2. רַב שֵׁיזְבִי אָמַר: אַף אֵינוֹ נִימּוֹל לִשְׁמֹנָה, דְּאָמַר קְרָא: ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר״, ״וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל״ – עַד שֶׁיְּהֵא זָכָר מִשְּׁעַת לֵידָה. rav chézvi amar: af éno nimol lichmona, deamar kera: "icha ki tazria veyalda zakhar", "ouvayom hachemini yimol" – ad cheyehé zakhar micheat léda.
3. רַב שֵׁרֵבְיָא אָמַר: אַף אֵין אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה, דְּאָמַר קְרָא: ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים״ – עַד שֶׁיְּהֵא זָכָר מִשְּׁעַת לֵידָה. rav chérévya amar: af én imo teméa léda, deamar kera: "icha ki tazria veyalda zakhar vetama chivat yamim" – ad cheyehé zakhar micheat léda.
4. מֵיתִיבִי: הַמַּפֶּלֶת טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס – תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵיבָה. תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב שֵׁרֵבְיָא! תְּיוּבְתָּא. métivi: hamapelet toumtoum veanderoginos – téchév lezakhar velinkéva. teouvtéh derav chérévya! teouvta.
5. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב שֵׁיזְבִי? léma tehvé teouvta derav chézvi?
6. תַּנָּא סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ, וּלְחוּמְרָא. tana sapoké mesapeka léh, oul'houmra.
7. אִי הָכִי, ״תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה וּלְנִדָּה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! קַשְׁיָא. i hakhi, "téchév lezakhar velinkéva oulnida" mibeé léh! kachya.
8. אָמַר רָבָא, תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי: ״בֵּן״ – וְלֹא טוּמְטוּם, ״בְּכוֹר״ – וְלֹא סָפֵק. amar rava, tanya keotéh derabi amé: "bén" – velo toumtoum, "bekhor" – velo safék.
9. בִּשְׁלָמָא ״בֵּן״ וְלֹא טוּמְטוּם – כִּדְרַבִּי אַמֵּי. אֶלָּא ״בְּכוֹר״ וְלֹא סָפֵק – לְאַפּוֹקֵי מַאי? bichlama "bén" velo toumtoum – kidrabi amé. ela "bekhor" velo safék – leapoké ma?
10. לְאַפּוֹקֵי מִדְּדָרֵשׁ רָבָא, דְּדָרֵשׁ רָבָא: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁיָּלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים בְּמַחֲבֵא, כּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה זֶה לָזֶה. leapoké midedaréch rava, dedaréch rava: cheté nachim cheyaldou chené zekharim bema'havé, kotvin harchaa ze laze.
11. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא, וְהָא שְׁלַח רָבִין: דָּבָר זֶה שָׁאַלְתִּי לְכׇל רַבּוֹתַי וְלֹא אָמְרוּ לִי דָּבָר, בְּרַם כָּךְ אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי: הוּכְּרוּ, וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ – כּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה זֶה לָזֶה. לֹא הוּכְּרוּ – אֵין כּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה זֶה לָזֶה! amar léh rav papa lerava, veha chela'h ravin: davar ze chaalti lekhol rabota velo amrou li davar, beram kakh amrou michoum rabi yana: houkerou, oulvasof nitarvou – kotvin harchaa ze laze. lo houkerou – én kotvin harchaa ze laze!
12. הֲדַר אוֹקִי רָבָא אָמוֹרָא עֲלֵיהּ, וּדְרַשׁ: דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם – טָעוּת הֵן בְּיָדִי, בְּרַם כָּךְ אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי: הוּכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ – כּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה זֶה לְזֶה, לֹא הוּכְּרוּ – אֵין כּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה זֶה לָזֶה. hadar oki rava amora aléh, oudrach: devarim cheamarti lakhem – taout hén beyadi, beram kakh amrou michoum rabi yana: houkerou oulvasof nitarvou – kotvin harchaa ze leze, lo houkerou – én kotvin harchaa ze laze.
13. שְׁלַחוּ לֵיהּ בְּנֵי אַקְרָא דְאַגְמָא לִשְׁמוּאֵל, יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ: הָיוּ מוּחְזָקִין בָּזֶה – שֶׁהוּא בְּכוֹר, וְאָמַר אָבִיו עַל אַחֵר ״בְּכוֹר הוּא״, מַהוּ? שְׁלַח לְהוּ: כּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה chela'hou léh bené akra deagma lichmouél, yelamedénou rabénou: haou mou'hzakin baze – cheou bekhor, veamar avi al a'hér "bekhor hou", maou? chela'h leou: kotvin harchaa

Daf 127b

1. זֶה לָזֶה. ze laze.
2. מָה נַפְשָׁךְ? אִי כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ, לִישְׁלַח לְהוּ כְּרַבָּנַן; אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ, לִישְׁלַח לְהוּ כְּרַבִּי יְהוּדָה! ma nafchakh? i kerabanan sevira léh, lichla'h leou kerabanan; i kerabi yeouda sevira léh, lichla'h leou kerabi yeouda!
3. מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה אִי כְּרַבָּנַן. mesapeka léh i kerabi yeouda i kerabanan.
4. מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: ״יַכִּיר״, יַכִּירֶנּוּ לַאֲחֵרִים. ma hi? detanya: "yakir", yakirenou laa'hérim.
5. מִכָּאן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר: ״זֶה בְּנִי בְּכוֹר״. וּכְשֵׁם שֶׁנֶּאֱמָן אָדָם לוֹמַר ״זֶה בְּנִי בְּכוֹר״, כָּךְ נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר ״זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה״ וְ״זֶה בֶּן חֲלוּצָה״. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ נֶאֱמָן. mikan amar rabi yeouda: neeman adam lomar: "ze beni bekhor". oukhchém cheneeman adam lomar "ze beni bekhor", kakh neeman adam lomar "ze ben geroucha" ve"ze ben 'haloutsa". va'hakhamim omrim: éno neeman.
6. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא: בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה – הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״יַכִּיר״. אֶלָּא לְרַבָּנַן, ״יַכִּיר״ לְמָה לִי? amar léh rav na'hman bar yits'hak lerava: bichlama lerabi yeouda – haynou dikhtiv: "yakir". ela lerabanan, "yakir" lema li?
7. בִּצְרִיךְ הֶיכֵּרָא. bitsrikh hekéra.
8. לְמַאי הִלְכְתָא, לְמִיתְּבָא לוֹ פִּי שְׁנַיִם? לֹא יְהֵא אֶלָּא אַחֵר – אִילּוּ בָּעֵי לְמִיתְּבָא לֵיהּ בְּמַתָּנָה, מִי לָא יָהֵיב לֵיהּ?! lema hilkheta, lemiteva lo pi chenayim? lo yehé ela a'hér – ilou baé lemiteva léh bematana, mi la yahév léh?!
9. לָא צְרִיכָא, בִּנְכָסִים שֶׁנָּפְלוּ לוֹ לְאַחַר מִכָּאן. la tserikha, binkhasim chenaflou lo lea'har mikan.
10. וּלְרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, ״יַכִּיר״ לְמָה לִי? oulrabi méir, deamar: adam makne davar chelo ba laolam, "yakir" lema li?
11. בִּנְכָסִים שֶׁנָּפְלוּ לוֹ כְּשֶׁהוּא גּוֹסֵס. binkhasim chenaflou lo kecheou gosés.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: הָיוּ מוּחְזָקִין בּוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר, וְאָמַר אָבִיו עַל אַחֵר שֶׁהוּא בְּכוֹר – נֶאֱמָן. הָיוּ מוּחְזָקִין בּוֹ שֶׁאֵינוֹ בְּכוֹר, וְאָמַר אָבִיו: בְּכוֹר הוּא – אֵינוֹ נֶאֱמָן. tanou rabanan: haou mou'hzakin bo cheou bekhor, veamar avi al a'hér cheou bekhor – neeman. haou mou'hzakin bo cheéno bekhor, veamar avi: bekhor hou – éno neeman.
13. רֵישָׁא רַבִּי יְהוּדָה, וְסֵיפָא רַבָּנַן. récha rabi yeouda, veséfa rabanan.
14. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָמַר ״בְּנִי הוּא״, וְחָזַר וְאָמַר ״עַבְדִּי הוּא״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן. ״עַבְדִּי הוּא״, וְחָזַר וְאָמַר ״בְּנִי הוּא״ – נֶאֱמָן, דִּמְשַׁמֵּשׁ לִי כְּעַבְדָּא קָאָמַר. amar rabi yo'hanan: amar "beni hou", ve'hazar veamar "avdi hou" – éno neeman. "avdi hou", ve'hazar veamar "beni hou" – neeman, dimchaméch li keavda kaamar.
15. וְחִילּוּפֵיהּ אַבֵּית הַמֶּכֶס – הָיָה עוֹבֵר עַל בֵּית הַמֶּכֶס וְאָמַר ״בְּנִי הוּא״, וְחָזַר וְאָמַר ״עַבְדִּי הוּא״ – נֶאֱמָן. אָמַר ״עַבְדִּי הוּא״, וְחָזַר וְאָמַר ״בְּנִי הוּא״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן. ve'hilouféh abét hamekhes – haya ovér al bét hamekhes veamar "beni hou", ve'hazar veamar "avdi hou" – neeman. amar "avdi hou", ve'hazar veamar "beni hou" – éno neeman.
16. מֵיתִיבִי: הָיָה מְשַׁמְּשׁוֹ כְּבֵן, וּבָא וְאָמַר ״בְּנִי הוּא״, וְחָזַר וְאָמַר ״עַבְדִּי הוּא״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן. הָיָה מְשַׁמְּשׁוֹ כְּעֶבֶד, וּבָא וְאָמַר ״עַבְדִּי הוּא״, וְחָזַר וְאָמַר ״בְּנִי הוּא״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן. métivi: haya mechamecho kevén, ouva veamar "beni hou", ve'hazar veamar "avdi hou" – éno neeman. haya mechamecho keeved, ouva veamar "avdi hou", ve'hazar veamar "beni hou" – éno neeman.
17. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הָתָם, דְּקָארוּ לֵיהּ: ״עַבְדָּא מְצַר מְאָה״. מַאי ״מְצַר מְאָה״? מְצַר עַבְדָּא מְאָה זוּזֵי. amar rav na'hman bar yits'hak: hatam, dekarou léh: "avda metsar mea". ma "metsar mea"? metsar avda mea zouzé.
18. שְׁלַח לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא, הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״עַבְדִּי גָּנַבְתָּ״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא גָּנַבְתִּי״. ״מָה טִיבוֹ אֶצְלְךָ?״ ״אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי; chela'h léh rabi aba lerav yoséf bar 'hama, haomér la'havéro: "avdi ganavta", veou omér: "lo ganavti". "ma tivo etslekha?" "ata mekharto li;

Daf 128a

1. אַתָּה נְתַתּוֹ לִי בְּמַתָּנָה. רְצוֹנְךָ הִשָּׁבַע וְטוֹל?״ וְנִשְׁבַּע – אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזוֹר בּוֹ. ata netato li bematana. retsonkha hichava vetol?" venichba – éno yakhol la'hzor bo.
2. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא, אָמַר לוֹ: ״נֶאֱמָן עָלַי אַבָּא״; ״נֶאֱמָן עָלַי אָבִיךָ״; ״נֶאֱמָנִין עָלַי שְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָקָר״ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ! ma ka machma lan? tenéna, amar lo: "neeman ala aba"; "neeman ala avikha"; "neemanin ala chelocha roé vakar" – rabi méir omér: yakhol la'hazor bo, va'hakhamim omrim: éno yakhol la'hazor bo!
3. הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דִּבְ״אֶתֵּן לָךְ״ מַחְלוֹקֶת, וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. ha ka machma lan – div"etén lakh" ma'hloket, vahalakha kedivré 'hakhamim.
4. שְׁלַח לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא, הֲלָכָה: גּוֹבִין מִן הָעֲבָדִים. וְרַב נַחְמָן אָמַר: אֵין גּוֹבִין. chela'h léh rabi aba lerav yoséf bar 'hama, halakha: govin min haavadim. verav na'hman amar: én govin.
5. שְׁלַח לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא, הֲלָכָה: שְׁלִישִׁי בְּשֵׁנִי – כָּשֵׁר. רָבָא אָמַר: אַף בְּרִאשׁוֹן. chela'h léh rabi aba lerav yoséf bar 'hama, halakha: chelichi bechéni – kachér. rava amar: af berichon.
6. מָר בַּר רַב אָשֵׁי אַכְשַׁר בְּאַבָּא דְאַבָּא; וְלֵית הִלְכְתָא כְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי. mar bar rav aché akhchar beaba deaba; velét hilkheta kemar bar rav aché.
7. שְׁלַח לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא: הָיָה יוֹדֵעַ לוֹ בְּעֵדוּת קַרְקַע עַד שֶׁלֹּא נִסְתַּמֵּא, וְנִסְתַּמֵּא – פָּסוּל. chela'h léh rabi aba lerav yoséf bar 'hama: haya yodéa lo beédout karka ad chelo nistamé, venistamé – pasoul.
8. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כָּשֵׁר, אֶפְשָׁר דִּמְכַוֵּין מִצְרָנַהָא. אֲבָל גְּלִימָא – לָא. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֲפִילּוּ גְּלִימָא, אֶפְשָׁר דִּמְכַוֵּין מִדַּת אׇרְכּוֹ וּמִדַּת רׇחְבּוֹ. אֲבָל נְסָכָא – לָא. וְרַב פָּפָּא אָמַר: אֲפִילּוּ נְסָכָא, אֶפְשָׁר דִּמְכַוֵּין מִדַּת מִשְׁקְלוֹתָיו. ouchmouél amar: kachér, efchar dimkhavén mitsranaha. aval gelima – la. verav chéchet amar: afilou gelima, efchar dimkhavén midat orko oumidat ro'hbo. aval nesakha – la. verav papa amar: afilou nesakha, efchar dimkhavén midat michkelota.
9. מֵיתִיבִי: הָיָה יוֹדֵעַ לוֹ בְּעֵדוּת עַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה חֲתָנוֹ, וְנַעֲשָׂה חֲתָנוֹ; פִּיקֵּחַ, וְנִתְחָרֵשׁ; פִּיתֵּחַ, וְנִסְתַּמֵּא; שָׁפוּי, וְנִשְׁתַּטָּה – פָּסוּל. métivi: haya yodéa lo beédout ad chelo naasa 'hatano, venaasa 'hatano; piké'ha, venit'haréch; pité'ha, venistamé; chafou, venichtata – pasoul.
10. אֲבָל הָיָה יוֹדֵעַ לוֹ בְּעֵדוּת עַד שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה חֲתָנוֹ, וְנַעֲשָׂה חֲתָנוֹ וּמֵתָה בִּתּוֹ; פִּיקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ וְחָזַר וְנִתְפַּקֵּחַ; פִּיתֵּחַ וְנִסְתַּמֵּא וְחָזַר וְנִתְפַּתֵּחַ; שָׁפוּי וְנִשְׁתַּטָּה וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה – כָּשֵׁר. aval haya yodéa lo beédout ad chelo naasa 'hatano, venaasa 'hatano ouméta bito; piké'ha venit'haréch ve'hazar venitpaké'ha; pité'ha venistamé ve'hazar venitpaté'ha; chafou venichtata ve'hazar venichtapa – kachér.
11. זֶה הַכְּלָל: כׇּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ אוֹ סוֹפוֹ בְּפַסְלוּת – פָּסוּל, תְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ בְּכַשְׁרוּת – כָּשֵׁר. ze hakelal: kol chete'hilato o sofo befaslout – pasoul, te'hilato vesofo bekhachrout – kachér.

Daf 128b

1. תְּיוּבְתָּא דְכוּלְּהוּ! תְּיוּבְתָּא. teouvta dekhouleou! teouvta.
2. שְׁלַח רַבִּי אַבָּא לְרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא: הָאוֹמֵר עַל תִּינוֹק בֵּין הַבָּנִים – נֶאֱמָן. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינוֹ נֶאֱמָן. chela'h rabi aba lerav yoséf bar 'hama: haomér al tinok bén habanim – neeman. verabi yo'hanan amar: éno neeman.
3. מַאי קָאָמַר? אָמַר אַבָּיֵי: הָכִי קָאָמַר, הָאוֹמֵר עַל תִּינוֹק בֵּין הַבָּנִים: ״יִירַשׁ כׇּל נְכָסַי״ – נֶאֱמָן, כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינוֹ נֶאֱמָן, כְּרַבָּנַן. ma kaamar? amar abayé: hakhi kaamar, haomér al tinok bén habanim: "yirach kol nekhasa" – neeman, kerabi yo'hanan ben beroka. verabi yo'hanan amar: éno neeman, kerabanan.
4. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: הַאי ״נֶאֱמָן״ וְ״אֵינוֹ נֶאֱמָן״?! ״יִירַשׁ״ וְ״לֹא יִירַשׁ״ מִבַּעְיָא לֵיהּ! matkéf lah rava: ha "neeman" ve"éno neeman"?! "yirach" ve"lo yirach" mibaya léh!
5. אֶלָּא אָמַר רָבָא: הָכִי קָאָמַר, הָאוֹמֵר עַל תִּינוֹק בֵּין הַבָּנִים: ״בְּכוֹר הוּא״ – נֶאֱמָן, כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינוֹ נֶאֱמָן, כְּרַבָּנַן. ela amar rava: hakhi kaamar, haomér al tinok bén habanim: "bekhor hou" – neeman, kerabi yeouda. verabi yo'hanan amar: éno neeman, kerabanan.
6. שְׁלַח לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא: הָאוֹמֵר ״תִּטּוֹל אִשְׁתִּי כְּאֶחָד מִן הַבָּנִים״ – נוֹטֶלֶת כְּאֶחָד מִן הַבָּנִים. אָמַר רָבָא: וּבִנְכָסִים שֶׁל עַכְשָׁיו, וּבְבָנִים הַבָּאִין לְאַחַר מִכָּאן. chela'h léh rabi aba lerav yoséf bar 'hama: haomér "titol ichti kee'had min habanim" – notelet kee'had min habanim. amar rava: ouvinkhasim chel akhcha, ouvvanim habain lea'har mikan.
7. שְׁלַח לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא: הַמּוֹצִיא שְׁטַר חוֹב עַל חֲבֵירוֹ; מַלְוֶה אוֹמֵר: לֹא נִפְרַעְתִּי כְּלוּם, וְלֹוֶה אוֹמֵר: פָּרַעְתִּי מֶחֱצָה, וְהָעֵדִים מְעִידִין שֶׁפָּרַע כּוּלּוֹ – הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע, וְגוֹבֶה מֶחֱצָה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין; אֲבָל מִמְּשׁוּעְבָּדִין לָא, דְּאָמְרִי: אֲנַן אַעֵדִים סָמְכִינַן. chela'h léh rabi aba lerav yoséf bar 'hama: hamotsi chetar 'hov al 'havéro; malve omér: lo nifrati keloum, velove omér: parati me'hetsa, vehaédim meidin chepara koulo – haré ze nichba, vegove me'hetsa minekhasim bené 'horin; aval mimechoubadin la, deamri: anan aédim samkhinan.
8. וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: מֵשִׁיב אֲבֵדָה הָוֵי – הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא עֵדִים, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא עֵדִים – אִירְתוֹתֵי אִירְתַת. vaafilou lerabi akiva, deamar: méchiv avéda havé – hané milé hékha deléka édim, aval hékha deika édim – irtoté irtat.
9. מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי: אַדְּרַבָּה, אֲפִילּוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר דְּאָמַר: מוֹדֶה מִקְצָת הַטַּעֲנָה הָוֵי – הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא עֵדִים דְּקָא מְסַיְּיעִי לֵיהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא עֵדִים דְּקָא מְסַיְּיעִי לֵיהּ – וַדַּאי מֵשִׁיב אֲבֵדָה הָוֵי. matkéf lah mar bar rav aché: aderaba, afilou lerabi chimon ben elazar deamar: mode miktsat hataana havé – hané milé hékha deléka édim deka mesayei léh, aval hékha deika édim deka mesayei léh – vada méchiv avéda havé.
10. דָּרֵשׁ מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: הִלְכְתָא בְּכׇל הָנֵי שְׁמַעְתָּתָא, כְּדִשְׁלַח לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: דְּרַב נַחְמָן, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: ״אֵין גּוֹבִין״ מַתְנֵינַן לַהּ, וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן. daréch mar zoutra micheméh derav chimi bar aché: hilkheta bekhol hané chematata, kedichla'h léh rabi aba lerav yoséf bar 'hama. amar léh ravina lerav aché: derav na'hman, ma? amar léh: "én govin" matnénan lah, vekhén amar rav na'hman.
11. וְאֶלָּא הִלְכְתָא – לְאַפּוֹקֵי מַאי? veela hilkheta – leapoké ma?

Daf 129a

1. אִי לְאַפּוֹקֵי מִדְּרָבָא – מוֹסִיף הוּא! אִי דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי – לֵית הִלְכְתָא כְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי! אִי לְאַפּוֹקֵי מִדִּשְׁמוּאֵל וְרַב שֵׁשֶׁת וְרַב פָּפָּא – הָא אִיתּוֹתְבוּ! i leapoké miderava – mosif hou! i demar bar rav aché – lét hilkheta kemar bar rav aché! i leapoké midichmouél verav chéchet verav papa – ha itotvou!
2. אֶלָּא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן, וּמֵאַתְקָפְתָּא דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי. ela leapoké miderabi yo'hanan, ouméatkafta demar bar rav aché.
3. הַמְחַלֵּק נְכָסָיו עַל פִּיו, רִיבָּה לְאֶחָד וּמִיעֵט לְאֶחָד כּוּ׳. הֵיכִי דָּמֵי מַתָּנָה בַּתְּחִלָּה, הֵיכִי דָּמֵי בָּאֶמְצַע, הֵיכִי דָּמֵי בַּסּוֹף? ham'halék nekhasa al pi, riba lee'had oumiét lee'had kou'. hékhi damé matana bate'hila, hékhi damé baemtsa, hékhi damé basof?
4. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״תִּנָּתֵן שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי, וְיִירָשֶׁהָ״ – זוֹ הִיא מַתָּנָה בַּתְּחִלָּה. ״וְיִירָשֶׁהָ וְתִנָּתֵן לוֹ״ – זוֹ הִיא מַתָּנָה בַּסּוֹף. ״יִירָשֶׁהָ וְתִנָּתֵן לוֹ וְיִירָשֶׁהָ״ – זוֹ הִיא מַתָּנָה בָּאֶמְצַע. ki ata rav dimi amar rabi yo'hanan: "tinatén sade pelonit lifloni, veyiracheha" – zo hi matana bate'hila. "veyiracheha vetinatén lo" – zo hi matana basof. "yiracheha vetinatén lo veyiracheha" – zo hi matana baemtsa.
5. וְדַוְקָא בְּאָדָם אֶחָד וְשָׂדֶה אַחַת; אֲבָל בְּאָדָם אֶחָד וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת, שָׂדֶה אַחַת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם – לֹא. vedavka beadam e'had vesade a'hat; aval beadam e'had ouchté sadot, sade a'hat ouchné bené adam – lo.
6. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אָדָם אֶחָד וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת, שָׂדֶה אַחַת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם; אֲבָל בִּשְׁתֵּי שָׂדוֹת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם – לֹא. rabi elazar omér: afilou adam e'had ouchté sadot, sade a'hat ouchné bené adam; aval bichté sadot ouchné bené adam – lo.
7. כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר: ״תִּנָּתֵן שָׂדֶה פְּלוֹנִית לִפְלוֹנִי, וְיִירַשׁ פְּלוֹנִי שָׂדֶה פְּלוֹנִית״ – רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: קָנָה, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֹא קָנָה. ki ata ravin, amar: "tinatén sade pelonit lifloni, veyirach peloni sade pelonit" – rabi yo'hanan omér: kana, rabi elazar omér: lo kana.
8. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבִין: אַנְחֵתְתְּ לַן חֲדָא, וְאַתְקֵפְתְּ לַן חֲדָא! בִּשְׁלָמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אַדְּרַבִּי אֶלְעָזָר לָא קַשְׁיָא – כָּאן בְּאָדָם אֶחָד וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת, כָּאן בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת; amar léh abayé leravin: an'hétte lan 'hada, veatkéfte lan 'hada! bichlama derabi elazar aderabi elazar la kachya – kan beadam e'had ouchté sadot, kan bichné bené adam ouchté sadot;
9. אֶלָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן – קַשְׁיָא! ela derabi yo'hanan aderabi yo'hanan – kachya!
10. אָמוֹרָאֵי נִינְהוּ וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן. amoraé ninou vealiba derabi yo'hanan.
11. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר, לֹא קָנָה עַד שֶׁיֹּאמַר: ״פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי יִירְשׁוּ שָׂדֶה פְּלוֹנִית וּפְלוֹנִית שֶׁנְּתַתִּים לָהֶם בְּמַתָּנָה, וְיִירָשׁוּם״. veréch lakich amar, lo kana ad cheyomar: "peloni oufloni yirchou sade pelonit ouflonit chenetatim lahem bematana, veyirachoum".
12. בִּפְלוּגְתָּא – אָמַר רַב הַמְנוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא אָדָם אֶחָד וְשָׂדֶה אַחַת; אֲבָל אָדָם אֶחָד וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת, שָׂדֶה אַחַת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם – לֹא. וְרַב נַחְמָן אָמַר: אֲפִילּוּ אָדָם אֶחָד וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת, שָׂדֶה אַחַת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם; אֲבָל שְׁתֵּי שָׂדוֹת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם – לֹא. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֲפִילּוּ שְׁתֵּי שָׂדוֹת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. biflougta – amar rav hamnouna: lo chanou ela adam e'had vesade a'hat; aval adam e'had ouchté sadot, sade a'hat ouchné bené adam – lo. verav na'hman amar: afilou adam e'had ouchté sadot, sade a'hat ouchné bené adam; aval cheté sadot ouchné bené adam – lo. verav chéchet amar: afilou cheté sadot ouchné bené adam.
13. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא, הָאוֹמֵר: ״תְּנוּ שֶׁקֶל לְבָנַי בְּשַׁבָּת״, וּרְאוּיִן לִיתֵּן סֶלַע – נוֹתֵן לָהֶן סֶלַע. וְאִם אָמַר: ״אַל תִּתְּנוּ לָהֶן אֶלָּא שֶׁקֶל״ – אֵין נוֹתְנִין לָהֶן אֶלָּא שֶׁקֶל. וְאִם אָמַר: ״אִם מֵתוּ, amar rav chéchet: mena aména lah? detanya, haomér: "tenou chekel levana bechabat", ourouyin litén sela – notén lahen sela. veim amar: "al titenou lahen ela chekel" – én notnin lahen ela chekel. veim amar: "im métou,

Daf 129b

1. יִירְשׁוּ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם״ – בֵּין שֶׁאָמַר ״תְּנוּ״ בֵּין שֶׁאָמַר ״אַל תִּתְּנוּ״ – אֵין נוֹתְנִין לָהֶן אֶלָּא שֶׁקֶל. yirchou a'hérim ta'htéhem" – bén cheamar "tenou" bén cheamar "al titenou" – én notnin lahen ela chekel.
2. וְהָא הָכָא, דְּכִשְׁתֵּי שָׂדוֹת וְכִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם דָּמֵי, וְקָתָנֵי דְּקָנֵי! veha hakha, dekhichté sadot vekhichné vené adam damé, vekatané dekané!
3. הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ – בְּרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא. hou motév lah veou mefarék lah – beraou leorcho, verabi yo'hanan ben beroka hi.
4. אָמַר רַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: ״נְכָסַי לְךָ, וְאַחֲרֶיךָ יִירַשׁ פְּלוֹנִי, וְאַחֲרֵי אַחֲרֶיךָ יִירַשׁ פְּלוֹנִי״ – מֵת רִאשׁוֹן, קָנָה שֵׁנִי; מֵת שֵׁנִי, קָנָה שְׁלִישִׁי. וְאִם מֵת שֵׁנִי בְּחַיֵּי רִאשׁוֹן – יַחְזְרוּ נְכָסִים לְיוֹרְשֵׁי רִאשׁוֹן. amar rav aché, ta chema: "nekhasa lekha, vea'harekha yirach peloni, vea'haré a'harekha yirach peloni" – mét richon, kana chéni; mét chéni, kana chelichi. veim mét chéni be'hayé richon – ya'hzerou nekhasim leorché richon.
5. וְהָא הָכָא, דְּכִשְׁתֵּי שָׂדוֹת וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם דָּמֵי, וְקָתָנֵי דְּקָנָה! veha hakha, dekhichté sadot ouchné bené adam damé, vekatané dekana!
6. וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי בְּרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא; אִי הָכִי, מֵת שֵׁנִי קָנָה שְׁלִישִׁי?! vekhi téma: hakha namé beraou leorcho, verabi yo'hanan ben beroka hi; i hakhi, mét chéni kana chelichi?!
7. הָא שְׁלַח רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב עַוְיָא: לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה, ״נְכָסַי לְךָ, וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי״, וְרִאשׁוֹן רָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ – אֵין לַשֵּׁנִי בִּמְקוֹם רִאשׁוֹן כְּלוּם, שֶׁאֵין זֶה לְשׁוֹן מַתָּנָה אֶלָּא לְשׁוֹן יְרוּשָּׁה, וִירוּשָּׁה אֵין לָהּ הֶפְסֵק! ha chela'h rav a'ha beréh derav avya: ledivré rabi yo'hanan ben beroka, "nekhasa lekha, vea'harekha lifloni", verichon raou leorcho – én lachéni bimkom richon keloum, cheén ze lechon matana ela lechon yeroucha, viroucha én lah hefsék!
8. תְּיוּבְתָּא דְכוּלְּהוּ! תְּיוּבְתָּא. teouvta dekhouleou! teouvta.
9. לֵימָא נָמֵי תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ? וְתִסְבְּרָא?! וְהָא אָמַר רָבָא: הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ בְּהָנֵי תְּלָת! léma namé tehvé teouvtéh deréch lakich? vetisbera?! veha amar rava: hilkheta kevatéh deréch lakich behané telat!
10. לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר, כָּאן לְאַחַר כְּדֵי דִבּוּר. la kachya; kan betokh kedé dibour, kan lea'har kedé dibour.
11. וְהִלְכְתָא: כׇּל תּוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר כְּדִבּוּר דָּמֵי, לְבַר מֵעֲבוֹדָה זָרָה vehilkheta: kol tokh kedé dibour kedibour damé, levar méavoda zara

Daf 130a

1. וְקִדּוּשִׁין. vekidouchin.
2. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר ״אִישׁ פְּלוֹנִי יִירָשֵׁנִי״ בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ בַּת; ״בִּתִּי תִּירָשֵׁנִי״ בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּן – לֹא אָמַר כְּלוּם, שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אִם אָמַר עַל מִי שֶׁרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ – דְּבָרָיו קַיָּימִין; וְעַל מִי שֶׁאֵין רָאוּי לוֹ לְיוֹרְשׁוֹ – אֵין דְּבָרָיו קַיָּימִין. matni' haomér "ich peloni yirachéni" bimkom cheyéch bat; "biti tirachéni" bimkom cheyéch bén – lo amar keloum, chehitna al ma chekatouv batora. rabi yo'hanan ben beroka omér: im amar al mi cheraou leorcho – devara kayamin; veal mi cheén raou lo leorcho – én devara kayamin.
3. גְּמָ׳ טַעְמָא דְּאַחֵר בִּמְקוֹם בַּת, וּבַת בִּמְקוֹם בֵּן; הָא בֵּן בֵּין הַבָּנִים, וּבַת בֵּין הַבָּנוֹת – דְּבָרָיו קַיָּימִין. אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אִם אָמַר עַל מִי שֶׁרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ – דְּבָרָיו קַיָּימִין. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! gema' tama dea'hér bimkom bat, ouvat bimkom bén; ha bén bén habanim, ouvat bén habanot – devara kayamin. éma séfa, rabi yo'hanan ben beroka omér: im amar al mi cheraou leorcho – devara kayamin. haynou tana kama!
4. וְכִי תֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה – אֲפִילּוּ אַחֵר בִּמְקוֹם בַּת וּבַת בִּמְקוֹם בֵּן קָאָמַר; וְהָתַנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: לֹא נֶחְלְקוּ אַבָּא וַחֲכָמִים עַל אַחֵר בִּמְקוֹם בַּת וּבַת בִּמְקוֹם בֵּן, שֶׁלֹּא אָמַר כְּלוּם; vekhi téma rabi yo'hanan ben beroka – afilou a'hér bimkom bat ouvat bimkom bén kaamar; vehatanya, rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka omér: lo ne'hlekou aba va'hakhamim al a'hér bimkom bat ouvat bimkom bén, chelo amar keloum;
5. עַל מָה נֶחְלְקוּ – עַל בֵּן בֵּין הַבָּנִים, וּבַת בֵּין הַבָּנוֹת; שֶׁאַבָּא אוֹמֵר: יִירַשׁ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא יִירַשׁ! al ma ne'hlekou – al bén bén habanim, ouvat bén habanot; cheaba omér: yirach, va'hakhamim omrim: lo yirach!
6. אִיבָּעֵית אֵימָא: מִדְּקָאָמַר ״לֹא נֶחְלְקוּ״ – מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: נֶחְלְקוּ. ibaét éma: midekaamar "lo ne'hlekou" – mikelal detana kama savar: ne'hlekou.
7. אִיבָּעֵית אֵימָא: כּוּלֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא, וְחַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: הָאוֹמֵר ״אִישׁ פְּלוֹנִי יִירָשֵׁנִי״ בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ בַּת; ״בִּתִּי תִּירָשֵׁנִי״ בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּן – לֹא אָמַר כְּלוּם. הָא בַּת בֵּין הַבָּנוֹת וּבֵן בֵּין הַבָּנִים – אִם אָמַר ״יִירַשׁ כׇּל נְכָסָיו״, דְּבָרָיו קַיָּימִין; שֶׁרַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אִם אָמַר עַל מִי שֶׁרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ – דְּבָרָיו קַיָּימִין. ibaét éma: kouléh derabi yo'hanan ben beroka hi, ve'hasoré me'hasera vehakhi katané: haomér "ich peloni yirachéni" bimkom cheyéch bat; "biti tirachéni" bimkom cheyéch bén – lo amar keloum. ha bat bén habanot ouvén bén habanim – im amar "yirach kol nekhasa", devara kayamin; cherabi yo'hanan omér: im amar al mi cheraou leorcho – devara kayamin.
8. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. וְכֵן אָמַר רָבָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. amar rav yeouda amar chemouél: halakha kerabi yo'hanan ben beroka. vekhén amar rava: halakha kerabi yo'hanan ben beroka.
9. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה? אָמַר קְרָא: ״וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו״ – הַתּוֹרָה נָתְנָה רְשׁוּת לָאָב לְהַנְחִיל לְכׇל מִי שֶׁיִּרְצֶה. amar rava: ma taméh derabi yo'hanan ben beroka? amar kera: "vehaya beom han'hilo et bana" – hatora natna rechout laav lehan'hil lekhol mi cheyirtse.
10. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הָא – מִ״לֹּא יוּכַל לְבַכֵּר״ נָפְקָא! amar léh abayé: ha – mi"lo youkhal levakér" nafka!
11. הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, אַבָּא חָנָן אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: haou mibeé léh lekhidtanya, aba 'hanan amar michoum rabi eliezer:

Daf 130b

1. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יוּכַל לְבַכֵּר״? ma talmoud lomar: "lo youkhal levakér"?
2. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו״. שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִין הוּא – וּמָה פָּשׁוּט, שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ, שֶׁנּוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק – הַתּוֹרָה נָתְנָה רְשׁוּת לָאָב לְהַנְחִיל לְכׇל מִי שֶׁיִּרְצֶה; בְּכוֹר, שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ, שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יוּכַל לְבַכֵּר״. lefi cheneemar: "vehaya beom han'hilo et bana". cheyakhol vahalo din hou – ouma pachout, cheyipa ko'ho, chenotél baraou kivmou'hzak – hatora natna rechout laav lehan'hil lekhol mi cheyirtse; bekhor, cheora ko'ho, cheéno notél baraou kivmou'hzak – lo kol chekén? talmoud lomar: "lo youkhal levakér".
3. וְיֹאמַר ״לֹא יוּכַל לְבַכֵּר״; מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו״? veyomar "lo youkhal levakér"; ma talmoud lomar: "vehaya beom han'hilo et bana"?
4. שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא – וּמָה בְּכוֹר, שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ, שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק – אָמְרָה תּוֹרָה: ״לֹא יוּכַל לְבַכֵּר״; פָּשׁוּט, שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ, שֶׁנּוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! cheyakhol vahalo din hou – ouma bekhor, cheora ko'ho, cheéno notél baraou kivmou'hzak – amra tora: "lo youkhal levakér"; pachout, cheyipa ko'ho, chenotél baraou kivmou'hzak – lo kol chekén?!
5. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו״ – הַתּוֹרָה נָתְנָה רְשׁוּת לָאָב לְהַנְחִיל לְכׇל מִי שֶׁיִּרְצֶה. talmoud lomar: "vehaya beom han'hilo et bana" – hatora natna rechout laav lehan'hil lekhol mi cheyirtse.
6. אָמַר רַבִּי זְרִיקָא אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר רַבִּי: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא: ״הוֹרָה״ אִיתְּמַר. amar rabi zerika amar rabi amé amar rabi 'hanina amar rabi: halakha kerabi yo'hanan ben beroka. amar léh rabi aba: "hora" itemar.
7. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: הֲלָכָה עֲדִיפָא, וּמָר סָבַר: מַעֲשֶׂה רַב. bema kamipalgi? mar savar: halakha adifa, oumar savar: maase rav.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין לְמֵדִין הֲלָכָה לֹא מִפִּי תַלְמוּד, וְלֹא מִפִּי מַעֲשֶׂה, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. שָׁאַל וְאָמְרוּ לוֹ הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה – יֵלֵךְ וְיַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְדַמֶּה. tanou rabanan: én lemédin halakha lo mipi talmoud, velo mipi maase, ad cheyomrou lo halakha lemaase. chaal veamrou lo halakha lemaase – yélékh veyaase maase, ouvilvad chelo yedame.
9. מַאי ״וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְדַמֶּה״? וְהָא כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ דַּמּוֹיֵי מְדַמֵּינַן לַהּ! ma "ouvilvad chelo yedame"? veha kol hatora koulah damoyé medaménan lah!
10. אָמַר רַב אָשֵׁי, הָכִי קָאָמַר: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְדַמֶּה בִּטְרֵפוֹת. amar rav aché, hakhi kaamar: ouvilvad chelo yedame bitréfot.
11. דְּתַנְיָא: אֵין אוֹמְרִים בִּטְרֵפוֹת זוֹ דּוֹמָה לָזוֹ. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי חוֹתְכָהּ מִכָּאן וּמֵתָה, חוֹתְכָהּ מִכָּאן וְחָיְתָה. detanya: én omrim bitréfot zo doma lazo. veal titmah, cheharé 'hotkhah mikan ouméta, 'hotkhah mikan ve'hayta.
12. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַסִּי לְרַבִּי יוֹחָנָן: כִּי אָמַר לַן מָר ״הֲלָכָה הָכִי״, נַעֲבֵיד מַעֲשֶׂה? אָמַר: לָא תַּעְבְּידוּ עַד דְּאָמֵינָא הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה. amar léh rabi asi lerabi yo'hanan: ki amar lan mar "halakha hakhi", naavéd maase? amar: la tabedou ad deaména halakha lemaase.
13. אֲמַר לְהוּ רָבָא לְרַב פָּפָּא וּלְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: כִּי אָתֵי פִּסְקָא דְּדִינָא דִּידִי לְקַמַּיְיכוּ, וְחָזֵיתוּ בֵּיהּ פִּירְכָא – לָא תִּקְרְעוּהוּ עַד דְּאָתֵיתוּ לְקַמַּאי; אִי אִית לִי טַעְמָא – אָמֵינָא לְכוּ, וְאִי לָא – הָדַרְנָא בִּי. לְאַחַר מִיתָה, לָא מִיקְרָע תִּקְרְעוּהוּ, וּמִגְמָר נָמֵי לָא תִּגְמְרוּ מִינֵּיהּ. לָא מִיקְרָע תִּקְרְעוּנֵיהּ – דְּאִי הֲוַאי הָתָם דִּלְמָא הֲוָה אָמֵינָא לְכוּ טַעְמָא; amar leou rava lerav papa oulrav houna beréh derav yeochoua: ki até piska dedina didi lekamaykhou, ve'hazétou béh pirkha – la tikreouou ad deatétou lekama; i it li tama – aména lekhou, vei la – hadarna bi. lea'har mita, la mikra tikreouou, oumigmar namé la tigmerou minéh. la mikra tikreounéh – dei hava hatam dilma hava aména lekhou tama;

Daf 131a

1. מִגְמָר נָמֵי לָא תִּגְמְרוּ מִינֵּיהּ – דְּאֵין לַדַּיָּין אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת. migmar namé la tigmerou minéh – deén ladayan ela ma cheéna root.
2. בָּעֵי רָבָא: בְּבָרִיא הֵיאַךְ? כִּי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה – בִּשְׁכִיב מְרַע, דְּבַר אוֹרוֹתֵי הוּא; אֲבָל בְּבָרִיא – לָא; אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ בְּבָרִיא נָמֵי? baé rava: bevari héakh? ki kaamar rabi yo'hanan ben beroka – bichkhiv mera, devar oroté hou; aval bevari – la; o dilma afilou bevari namé?
3. אֲמַר לֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לְרָבָא: תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר לוֹ רַבִּי נָתָן לְרַבִּי: שְׁנִיתֶם מִשְׁנַתְכֶם כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה! דִּתְנַן: לֹא כָּתַב לָהּ ״בְּנִין דִּיכְרִין דְּיִהְוֹין לִיךְ מִינַּאי, אִינּוּן יִרְתוּן כֶּסֶף כְּתוּבְּתִיךְ יוֹתֵר עַל חוּלַקְיהוֹן דְּעִם אֲחוּהוֹן״ – חַיָּיב, שֶׁתְּנַאי בֵּית דִּין הוּא. amar léh rav mecharcheya lerava: ta chema, deamar lo rabi natan lerabi: chenitem michnatkhem kerabi yo'hanan ben beroka! ditnan: lo katav lah "benin dikhrin deyihon likh mina, inoun yirtoun kesef ketoubetikh yotér al 'houlakon deim a'houon" – 'hayav, chetena bét din hou.
4. וְאָמַר לוֹ רַבִּי: ״יִסְּבוּן״ תְּנַן. veamar lo rabi: "yisevoun" tenan.
5. וְאָמַר רַבִּי: יַלְדוּת הָיְתָה בִּי וְהֵעַזְתִּי פָּנַי בְּנָתָן הַבַּבְלִי – אֶלָּא דְּקַיְימָא לַן: בְּנִין דִּכְרִין לָא טָרְפָא מִמְּשַׁעְבְּדִי; אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ ״יִסְּבוּן״ תְּנַן, אַמַּאי לָא טָרְפָא מִמְּשַׁעְבְּדִי? אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: ״יִרְתוּן״ תְּנַן. veamar rabi: yaldout hayta bi vehéazti pana benatan habavli – ela dekayma lan: benin dikhrin la tarfa mimechabedi; i salka datakh "yisevoun" tenan, ama la tarfa mimechabedi? ela chema minah: "yirtoun" tenan.
6. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאִית לֵיהּ הַאי סְבָרָא – רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה, וּשְׁמַע מִינַּהּ אֲפִילּוּ בְּבָרִיא. man chamate léh deit léh ha sevara – rabi yo'hanan ben beroka, ouchma minah afilou bevari.
7. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: בֵּין לְמַאן דְּאָמַר ״יִסְּבוּן״, וּבֵין לְמַאן דְּאָמַר ״יִרְתוּן״, הָא אֵין אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם! amar léh rav papa leabayé: bén leman deamar "yisevoun", ouvén leman deamar "yirtoun", ha én adam makne davar chelo ba laolam!
8. וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר: אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, הָנֵי מִילֵּי לְדָבָר שֶׁיֶּשְׁנוֹ בָּעוֹלָם, אֲבָל לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ בָּעוֹלָם – לֹא! vaafilou lerabi méir deamar: adam makne davar chelo ba laolam, hané milé ledavar cheyechno baolam, aval ledavar cheéno baolam – lo!
9. אֶלָּא תְּנַאי בֵּית דִּין שָׁאנֵי; הָכָא נָמֵי – תְּנַאי בֵּית דִּין שָׁאנֵי! ela tena bét din chané; hakha namé – tena bét din chané!
10. אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דְּקָא מַפֵּיק לַהּ בִּלְשׁוֹן ״יִרְתוּן״. amar léh: michoum deka mapék lah bilchon "yirtoun".
11. הֲדַר אָמַר אַבָּיֵי: לָאו מִילְּתָא הִיא דַּאֲמַרִי, דִּתְנַן: לֹא כָּתַב לָהּ ״בְּנָן נוּקְבָן דְּיִהְוְיָין לִיכִי מִינַּאי, יִהְוְיָין יָתְבָן בְּבֵיתִי וְיִתַּזְנָן מִנִּכְסַאי עַד דְּתִילַּקְחָן לְגוּבְרִין״ – חַיָּיב, שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין. hadar amar abayé: la mileta hi daamari, ditnan: lo katav lah "benan noukvan deyihveyan likhi mina, yihveyan yatvan bevéti veyitaznan minikhsa ad detilak'han legouvrin" – 'hayav, cheou tena bét din.
12. וְהָוֵה לָזֶה בְּמַתָּנָה וְלָזֶה בִּירוּשָׁה, וְכֹל לָזֶה בִּירוּשָּׁה וְלָזֶה בְּמַתָּנָה – אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ. vehavé laze bematana velaze biroucha, vekhol laze biroucha velaze bematana – afilou rabanan modou.
13. אֲמַר לֵיהּ רַב נְחוּמִי וְאִית דְּאָמַר רַב חֲנַנְיָה בַּר מִנְיוֹמֵי, לְאַבָּיֵי: amar léh rav ne'houmi veit deamar rav 'hananya bar minomé, leabayé:

Daf 131b

1. מִמַּאי דִּבְחַד בֵּי דִינָא אִיתְּקוּן? דִּלְמָא בִּתְרֵי בֵּי דִינָא אִיתְּקוּן! mima div'had bé dina itekoun? dilma bitré bé dina itekoun!
2. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּקָתָנֵי רֵישָׁא: זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה: הַבָּנִים יִירְשׁוּ וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ; מָה הַבָּנִים אֵינָן יוֹרְשִׁין אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶם, אַף בָּנוֹת לֹא יִזּוֹנוּ אֶלָּא לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. la salka datakh, dekatané récha: ze midrach darach rabi elazar ben azarya lifné 'hakhamim bakerem beyavne: habanim yirchou vehabanot yizonou; ma habanim énan yorchin ela lea'har mitat avihem, af banot lo yizonou ela lea'har mitat avihen.
3. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּחַד בֵּי דִינָא אִיתְּקוּן, הַיְינוּ דְּיָלְפִינַן תַּקָּנָה מִתַּקָּנָה. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בִּתְרֵי בֵּי דִינָא אִיתְּקוּן, הֵיכִי יָלְפִינַן תַּקָּנָה מִתַּקָּנָה? i amrate bichlama be'had bé dina itekoun, haynou deyalfinan takana mitakana. ela i amrate bitré bé dina itekoun, hékhi yalfinan takana mitakana?
4. מִמַּאי? דִּלְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ בִּתְרֵי בֵּי דִינָא אִיתְּקוּן; וּבֵי דִינָא בָּתְרָא תַּקּוּן כְּבֵי דִינָא קַמָּא, כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּקְשֵׁה תַּקַּנְתָּא אַתַּקַּנְתָּא. mima? dilma leolam éma lakh bitré bé dina itekoun; ouvé dina batra takoun kevé dina kama, ki hékhi dela tikché takanta atakanta.
5. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַכּוֹתֵב כׇּל נְכָסָיו לְאִשְׁתּוֹ – לֹא עֲשָׂאָהּ אֶלָּא אַפּוֹטְרוֹפָּא. amar rav yeouda amar chemouél: hakotév kol nekhasa leichto – lo asaah ela apotropa.
6. פְּשִׁיטָא, בְּנוֹ הַגָּדוֹל – לֹא עֲשָׂאוֹ אֶלָּא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס. בְּנוֹ הַקָּטָן מַאי? pechita, beno hagadol – lo asao ela apotropos. beno hakatan ma?
7. אִיתְּמַר, רַב חֲנִילַאי בַּר אִידֵּי אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִילּוּ בְּנוֹ קָטָן הַמּוּטָּל בַּעֲרִיסָה. itemar, rav 'hanila bar idé amar chemouél: afilou beno katan hamoutal baarisa.
8. פְּשִׁיטָא, בְּנוֹ וְאַחֵר – אַחֵר בְּמַתָּנָה, וּבְנוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס. אִשְׁתּוֹ וְאַחֵר – לְאַחֵר בְּמַתָּנָה, וְאִשְׁתּוֹ אַפּוֹטְרוֹפּוֹס. pechita, beno vea'hér – a'hér bematana, ouvno apotropos. ichto vea'hér – lea'hér bematana, veichto apotropos.
9. אִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה וְאִשְׁתּוֹ גְּרוּשָׁה – בְּמַתָּנָה. ichto arousa veichto geroucha – bematana.
10. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בַּת אֵצֶל הַבָּנִים, וְאִשָּׁה אֵצֶל הָאַחִים, וְאִשָּׁה אֵצֶל בְּנֵי הַבַּעַל, מַהוּ? ibaya leou: bat étsel habanim, veicha étsel haa'him, veicha étsel bené habaal, maou?
11. אָמַר רָבִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: בְּכוּלְּהוּ לֹא קָנָה, לְבַר מֵאִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה וְאִשְׁתּוֹ גְּרוּשָׁה. רַב עַוִּירָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: בְּכוּלְּהוּ קָנֵי, לְבַר מֵהָאִשָּׁה אֵצֶל הָאַחִין וְאִשָּׁה אֵצֶל בְּנֵי הַבַּעַל. amar ravina micheméh derava: bekhouleou lo kana, levar méichto arousa veichto geroucha. rav avira micheméh derava amar: bekhouleou kané, levar méhaicha étsel haa'hin veicha étsel bené habaal.

Daf 132a

1. בָּעֵי רָבָא: בְּבָרִיא הֵיאַךְ? בִּשְׁכִיב מְרַע הוּא דְּנִיחָא לֵיהּ – דְּלִישְׁתַּמְעוּן מִלֵּהּ, אֲבָל בְּבָרִיא – הָא קָאֵי אִיהוּ; אוֹ דִלְמָא בָּרִיא נָמֵי נִיחָא לֵיהּ, דְּלִישְׁתַּמְעוּן מִלֵּהּ מֵהַשְׁתָּא? baé rava: bevari héakh? bichkhiv mera hou deni'ha léh – delichtamoun miléh, aval bevari – ha kaé iou; o dilma bari namé ni'ha léh, delichtamoun miléh méhachta?
2. תָּא שְׁמַע: הַכּוֹתֵב פֵּירוֹת נְכָסָיו לְאִשְׁתּוֹ – גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ מִן הַקַּרְקַע. לְמֶחֱצָה, לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ – גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ מִן הַשְּׁאָר. ta chema: hakotév pérot nekhasa leichto – gova ketoubatah min hakarka. leme'hetsa, lichlich velirvia – gova ketoubatah min hachear.
3. כָּתַב כׇּל נְכָסָיו לְאִשְׁתּוֹ, וְיָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תִּקָּרַע מַתְּנָתָהּ וְתַעֲמוֹד עַל כְּתוּבָּתָהּ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תִּקָּרַע כְּתוּבָּתָהּ וְתַעֲמוֹד עַל מַתְּנָתָהּ; וְנִמְצֵאת קֵרַחַת מִכָּאן וּמִכָּאן. katav kol nekhasa leichto, veyatsa ala chetar 'hov – rabi eliezer omér: tikara matenatah vetaamod al ketoubatah. va'hakhamim omrim: tikara ketoubatah vetaamod al matenatah; venimtsét kéra'hat mikan oumikan.
4. וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַנַּחְתּוֹם: מַעֲשֶׂה וְאֵירַע הַדָּבָר בְּבַת אֲחוֹתִי כַּלָּה, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְאָמְרוּ: תִּקָּרַע כְּתוּבָּתָהּ וְתַעֲמוֹד עַל מַתְּנָתָהּ, וְנִמְצֵאת קֵרַחַת מִכָּאן וּמִכָּאן. veamar rabi yeouda hana'htom: maase veéra hadavar bevat a'hoti kala, ouva maase lifné 'hakhamim, veamrou: tikara ketoubatah vetaamod al matenatah, venimtsét kéra'hat mikan oumikan.
5. טַעְמָא דְּיָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב, הָא לֹא יָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב – קָנְיָא. וּבְמַאי? אִילֵּימָא בִּשְׁכִיב מְרַע – וְהָא אָמְרַתְּ לֹא עֲשָׂאָהּ אֶלָּא אַפּוֹטְרוֹפּוֹס! אֶלָּא לָאו בְּבָרִיא? tama deyatsa ala chetar 'hov, ha lo yatsa ala chetar 'hov – kanya. ouvma? iléma bichkhiv mera – veha amrate lo asaah ela apotropos! ela la bevari?
6. לְעוֹלָם בִּשְׁכִיב מְרַע; וְרַב עַוִּירָא מוֹקֵי לַהּ בְּכוּלְּהוּ, רָבִינָא מוֹקֵי לַהּ בְּאִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה וְאִשְׁתּוֹ גְּרוּשָׁה. leolam bichkhiv mera; verav avira moké lah bekhouleou, ravina moké lah beichto arousa veichto geroucha.
7. אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן, הֲלָכָה: תִּקָּרַע כְּתוּבָּתָהּ וְתַעֲמוֹד עַל מַתְּנָתָהּ, וְנִמְצֵאת קֵרַחַת מִכָּאן וּמִכָּאן. amar rav yoséf bar minomé amar rav na'hman, halakha: tikara ketoubatah vetaamod al matenatah, venimtsét kéra'hat mikan oumikan.
8. לְמֵימְרָא דְּלָא אָזֵיל רַב נַחְמָן בָּתַר אוּמְדָּנָא?! lemémra dela azél rav na'hman batar oumdana?!
9. וְהָתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָלַךְ בְּנוֹ לִמְדִינַת הַיָּם, וְשָׁמַע שֶׁמֵּת בְּנוֹ, וְעָמַד וְכָתַב כׇּל נְכָסָיו לַאֲחֵרִים, וְאַחַר כָּךְ בָּא בְּנוֹ – מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵין מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה – שֶׁאִילּוּ הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבְּנוֹ קַיָּים, לֹא כְּתָבָן. וְאָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא. vehatanya: haré chehalakh beno limdinat hayam, vechama chemét beno, veamad vekhatav kol nekhasa laa'hérim, vea'har kakh ba beno – matenato matana. rabi chimon ben menasya omér: én matenato matana – cheilou haya yodéa chebeno kayam, lo ketavan. veamar rav na'hman: halakha kerabi chimon ben menasya.
10. שָׁאנֵי הָתָם, דְּנִיחָא לַהּ דְּתִיפּוֹק עֲלַהּ קָלָא דְּכַתְבִינְהוּ נִיהֲלַהּ לְהָנְהוּ נְכָסִים. chané hatam, deni'ha lah detipok alah kala dekhatvinou nihalah lehanou nekhasim.
11. תְּנַן הָתָם: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו, וְכָתַב לְאִשְׁתּוֹ קַרְקַע כׇּל שֶׁהוּא – אִבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ. מִשּׁוּם דְּכָתַב לָהּ קַרְקַע כׇּל שֶׁהוּא – אִבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ?! tenan hatam: hakotév nekhasa levana, vekhatav leichto karka kol cheou – ibeda ketoubatah. michoum dekhatav lah karka kol cheou – ibeda ketoubatah?!
12. אָמַר רַב: בִּמְזַכֶּה לָהֶן עַל יָדָהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בִּמְחַלֵּק לְפָנֶיהָ וְהִיא שׁוֹתֶקֶת. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אֲמַר: בְּאוֹמֵר לָהּ: ״טְלִי קַרְקַע זוֹ בִּכְתוּבָּתִךְ״. amar rav: bimzake lahen al yadah. ouchmouél amar: bim'halék lefaneha vehi choteket. rabi yosé berabi 'hanina amar: beomér lah: "teli karka zo bikhtoubatikh".

Daf 132b

1. וּמִקּוּלֵּי כְתוּבָּה שָׁנוּ כָּאן. oumikoulé khetouba chanou kan.
2. תְּנַן, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם קִבְּלָה עָלֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָּתַב לָהּ – אִבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ. מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: כְּתִיבָה וְקַבָּלָה בָּעֵי! tenan, rabi yosé omér: im kibela aleha, af al pi chelo katav lah – ibeda ketoubatah. mikelal detana kama savar: ketiva vekabala baé!
3. וְכִי תֵּימָא: כּוּלַּהּ רַבִּי יוֹסֵי הִיא; וְהָא תַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי – שֶׁהָיְתָה שָׁם וְקִבְּלָה עָלֶיהָ; אֲבָל הָיְתָה שָׁם וְלֹא קִבְּלָה עָלֶיהָ, קִבְּלָה עָלֶיהָ וְלֹא הָיְתָה שָׁם – לֹא אִבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ! תְּיוּבְתָּא דְכוּלְּהוּ! תְּיוּבְתָּא. vekhi téma: koulah rabi yosé hi; veha tanya, amar rabi yeouda: émata – chehayta cham vekibela aleha; aval hayta cham velo kibela aleha, kibela aleha velo hayta cham – lo ibeda ketoubatah! teouvta dekhouleou! teouvta.
4. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: הָא רַב, הָא שְׁמוּאֵל, הָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא. מָר – מַאי סְבִירָא לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁעֲשָׂאָהּ שׁוּתָּף בֵּין הַבָּנִים – אִבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ. amar léh rava lerav na'hman: ha rav, ha chemouél, ha rabi yosé berabi 'hanina. mar – ma sevira léh? amar léh, cheani omér: kévan cheasaah choutaf bén habanim – ibeda ketoubatah.
5. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: כֵּיוָן שֶׁעֲשָׂאָהּ שׁוּתָּף בֵּין הַבָּנִים – אִבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ. itemar namé, amar rav yoséf bar minomé amar rav na'hman: kévan cheasaah choutaf bén habanim – ibeda ketoubatah.
6. בָּעֵי רָבָא: בְּבָרִיא הֵיאַךְ? מִי אָמְרִינַן: בִּשְׁכִיב מְרַע הוּא דְּיָדְעָה דְּלֵית לֵיהּ – וְקָמָחֲלָה, אֲבָל בְּבָרִיא – סָבְרָה הָדַר קָנֵי; אוֹ דִלְמָא, הַשְׁתָּא מִיהַת לֵית לֵיהּ? תֵּיקוּ. baé rava: bevari héakh? mi amrinan: bichkhiv mera hou deyada delét léh – vekama'hala, aval bevari – savra hadar kané; o dilma, hachta mihat lét léh? tékou.
7. הַהוּא דַּאֲמַר לְהוּ: ״פַּלְגָא לִבְרַת, וּפַלְגָא לִבְרַת, וְתִילְתָּא לְאִיתַּת בְּפֵירֵי״. אִיקְּלַע רַב נַחְמָן לְסוּרָא, עוּל לְגַבֵּי רַב חִסְדָּא, אֲמַר לֵיהּ: כִּי הַאי גַוְונָא מַאי? אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִילּוּ לֹא הִקְנָה לָהּ אֶלָּא דֶּקֶל אֶחָד לְפֵירוֹתָיו – אִבְּדָה כְּתוּבָּתָהּ. haou daamar leou: "palga livrat, oufalga livrat, vetilta leitat beféré". ikela rav na'hman lesoura, oul legabé rav 'hisda, amar léh: ki ha gavna ma? amar léh, hakhi amar chemouél: afilou lo hikna lah ela dekel e'had leférota – ibeda ketoubatah.
8. אֲמַר לֵיהּ: אֵימוֹר דְּאָמַר שְׁמוּאֵל הָתָם – דְּאַקְנִי לַהּ בְּגוּפַהּ דְּאַרְעָא; הָכָא – פֵּירָא הוּא! אֲמַר לֵיהּ: מִטַּלְטְלִי קָא אָמְרַתְּ? מִטַּלְטְלִי וַדַּאי לָא קָא אָמֵינָא. amar léh: émor deamar chemouél hatam – deakni lah begoufah deara; hakha – péra hou! amar léh: mitalteli ka amrate? mitalteli vada la ka aména.
9. הַהוּא דַּאֲמַר לְהוּ: ״תִּלְתָּא לִבְרַת, וְתִלְתָּא לִבְרַת, וְתִלְתָּא לְאִיתַּת״. שְׁכִיבָא חֲדָא מִבְּנָתֵיהּ. סְבַר רַב פַּפֵּי לְמֵימַר: לָא שָׁקְלָא אֶלָּא תְּלָתָא. haou daamar leou: "tilta livrat, vetilta livrat, vetilta leitat". chekhiva 'hada mibenatéh. sevar rav papé lemémar: la chakla ela telata.

Daf 133a

1. אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא: אִילּוּ הָדַר קָנֵי, מִי לָא שָׁקְלָא? וְכֵיוָן דְּאִילּוּ הָדַר קָנֵי – שָׁקְלָא, הַשְׁתָּא נָמֵי שָׁקְלָא. amar léh rav kahana: ilou hadar kané, mi la chakla? vekhévan deilou hadar kané – chakla, hachta namé chakla.
2. הַהוּא דְּפַלְגִינְהוּ לְנִכְסֵיהּ לְאִתְּתֵיהּ וְלִבְנֵיהּ, שַׁיַּיר חַד דִּיקְלָא. סְבַר רָבִינָא לְמֵימַר: לֵית לַהּ אֶלָּא חַד דִּיקְלָא. אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרָבִינָא: אִי לֵית לַהּ, חַד דִּיקְלָא נָמֵי לֵית לַהּ! אֶלָּא מִיגּוֹ דְּנָחֲתָא לְדִיקְלָא, נָחֲתָא נָמֵי לְכוּלְּהוּ נִכְסֵי. haou defalginou lenikhséh leitetéh velivnéh, chayar 'had dikla. sevar ravina lemémar: lét lah ela 'had dikla. amar léh rav yémar leravina: i lét lah, 'had dikla namé lét lah! ela migo dena'hata ledikla, na'hata namé lekhouleou nikhsé.
3. אָמַר רַב הוּנָא: שְׁכִיב מְרַע שֶׁכָּתַב כׇּל נְכָסָיו לְאַחֵר – רוֹאִין; אִם רָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ – נוֹטְלָן מִשּׁוּם יְרוּשָּׁה, וְאִם לָאו – נוֹטְלָן מִשּׁוּם מַתָּנָה. amar rav houna: chekhiv mera chekatav kol nekhasa lea'hér – roin; im raou leorcho – notlan michoum yeroucha, veim la – notlan michoum matana.
4. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: גַּנָּבָא גַּנּוֹבֵי לְמָה לָךְ? אִי סְבִירָא לָךְ כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה, אֵימָא: ״הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה״ – דְּהָא שְׁמַעְתְּתָיךְ כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הוּא דְּאָזְלָא! amar léh rav na'hman: ganava ganové lema lakh? i sevira lakh kerabi yo'hanan ben beroka, éma: "halakha kerabi yo'hanan ben beroka" – deha chematetakh kerabi yo'hanan ben beroka hou deazla!
5. דִּלְמָא כִּי הָא קָאָמְרַתְּ – דְּהָהוּא דַּהֲוָה קָא שָׁכֵיב, וַאֲמַרוּ לֵיהּ: נִכְסֵיהּ לְמַאן, דִּלְמָא לִפְלָנְיָא? וַאֲמַר לְהוּ: אֶלָּא לְמַאן? וַאֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ: אִם רָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ – נוֹטְלָן מִשּׁוּם יְרוּשָּׁה, וְאִם לָאו – נוֹטְלָן מִשּׁוּם מַתָּנָה. אָמַר לֵיהּ: אִין, הָכִי קָאָמֵינָא. dilma ki ha kaamrate – dehaou dahava ka chakhév, vaamarou léh: nikhséh leman, dilma liflanya? vaamar leou: ela leman? vaamarte lan alah: im raou leorcho – notlan michoum yeroucha, veim la – notlan michoum matana. amar léh: in, hakhi kaaména.
6. לְמַאי הִלְכְתָא? סָבַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה קַמֵּיהּ דְּרָבָא לְמֵימַר: אִם רָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ – אַלְמְנָתוֹ נִזּוֹנֶית מִנְּכָסָיו, וְאִם לָאו – אֵין אַלְמְנָתוֹ נִזּוֹנֶית מִנְּכָסָיו. lema hilkheta? savar rav ada bar ahava kaméh derava lemémar: im raou leorcho – almenato nizonet minekhasa, veim la – én almenato nizonet minekhasa.
7. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מִיגְרָע גָּרְעָא?! הַשְׁתָּא בִּירוּשָׁה – דְּאוֹרָיְיתָא, אָמְרַתְּ אַלְמְנָתוֹ נִזּוֹנֶית מִנְּכָסָיו; בְּמַתָּנָה – דְּרַבָּנַן, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! amar léh rava: migra gara?! hachta biroucha – deorayta, amrate almenato nizonet minekhasa; bematana – derabanan, lo kol chekén?!
8. אֶלָּא אָמַר רָבָא, כְּדִשְׁלַח רַב אַחָא בַּר רַב עַוְיָא: לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה, ״נְכָסַי לְךָ, וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי״, אִם הָיָה רִאשׁוֹן רָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ – אֵין לַשֵּׁנִי בִּמְקוֹם רִאשׁוֹן כְּלוּם; שֶׁאֵין לְשׁוֹן מַתָּנָה אֶלָּא לְשׁוֹן יְרוּשָּׁה, וִירוּשָּׁה אֵין לָהּ הֶפְסֵק. ela amar rava, kedichla'h rav a'ha bar rav avya: ledivré rabi yo'hanan ben beroka, "nekhasa lekha, vea'harekha lifloni", im haya richon raou leorcho – én lachéni bimkom richon keloum; cheén lechon matana ela lechon yeroucha, viroucha én lah hefsék.
9. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: וְהָא אַפְסְקַהּ! הוּא סָבַר – יֵשׁ לָהּ הֶפְסֵק, וְרַחֲמָנָא אָמַר: אֵין לָהּ הֶפְסֵק. amar léh rava lerav na'hman: veha afsekah! hou savar – yéch lah hefsék, vera'hamana amar: én lah hefsék.

Daf 133b

1. הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״נְכָסַי לְךָ, וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי״, וְרִאשׁוֹן רָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ הֲוָה. שָׁכֵיב רִאשׁוֹן, אֲתָא שֵׁנִי קָא תָבַע. haou daamar léh le'havréh: "nekhasa lekha, vea'harekha lifloni", verichon raou leorcho hava. chakhév richon, ata chéni ka tava.
2. סְבַר רַב עִילִישׁ קַמֵּיהּ דְּרָבָא לְמֵימַר: שֵׁנִי נָמֵי שָׁקֵיל. אֲמַר לֵיהּ: דַּיָּינֵי דַחֲצַצְתָּא הָכִי דָּיְינִי! לָאו הַיְינוּ דִּשְׁלַח רַב אַחָא בַּר רַב עַוְיָא? sevar rav ilich kaméh derava lemémar: chéni namé chakél. amar léh: dayané da'hatsatsta hakhi dayni! la haynou dichla'h rav a'ha bar rav avya?
3. אִכְּסִיף. קָרֵי עֲלֵיהּ ״אֲנִי ה׳ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה״. ikesif. karé aléh "ani h' beitah a'hichena".
4. מַתְנִי׳ הַכּוֹתֵב אֶת נְכָסָיו לַאֲחֵרִים וְהִנִּיחַ אֶת בָּנָיו – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, אֶלָּא אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם לֹא הָיוּ בָּנָיו נוֹהֲגִים כַּשּׁוּרָה – זָכוּר לַטּוֹב. matni' hakotév et nekhasa laa'hérim vehini'ha et bana – ma cheasa asou, ela én rou'ha 'hakhamim no'ha hémenou. raban chimon ben gamliél omér: im lo haou bana nohagim kachoura – zakhour latov.
5. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אוֹ לָא? gema' ibaya leou: mi peligi rabanan aléh deraban chimon ben gamliél, o la?
6. תָּא שְׁמַע: דְּיוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר הָיָה לוֹ בֵּן שֶׁלֹּא הָיָה נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה. הֲוָה לֵיהּ עִילִּיתָא דְּדִינָרֵי, קָם אַקְדְּשַׁהּ. אֲזַל נְסֵיב בַּת גָּאדֵיל כְּלִילֵי דְּיַנַּאי מַלְכָּא. אוֹלִידָה דְּבֵיתְהוּ, זַבֵּין לַהּ בִּינִיתָא. קַרְעַהּ, אַשְׁכַּח בָּהּ מַרְגָּלִיתָא. ta chema: deoséf ben yoezer haya lo bén chelo haya nohég kachoura. hava léh ilita dedinaré, kam akdechah. azal nesév bat gadél kelilé deyana malka. olida devétou, zabén lah binita. karah, achka'h bah margalita.
7. אֲמַרָה לֵיהּ: לָא תַּמְטְיַיהּ לְמַלְכָּא, דְּשָׁקְלִי לַהּ מִינָּךְ בִּדְמֵי קַלִּילֵי; זִיל אַמְטְיַיהּ לְגַבֵּי גִּזְבָּרֵי. וְלָא תְּשַׁיְּימַהּ אַתְּ, דַּאֲמִירָתוֹ לְגָבוֹהַּ כִּמְסִירָתוֹ לְהֶדְיוֹט, אֶלָּא לְשַׁיְּימוּהָ אִינְהוּ. amara léh: la tamteyah lemalka, dechakli lah minakh bidmé kalilé; zil amteyah legabé gizbaré. vela techayemah ate, daamirato legavoha kimsirato lehedot, ela lechayemouha inou.
8. אַמְטְיַיהּ, שָׁמוּהָ בִּתְלֵיסְרֵי עִלִּיָּאתָא דְּדִינָרֵי. אָמְרִי לֵיהּ: שְׁבַע אִיכָּא, שֵׁית לֵיכָּא. אֲמַר לְהוּ: שְׁבַע הַבוּ לִי, שֵׁית הֲרֵי הֵן מוּקְדָּשׁוֹת לַשָּׁמַיִם. amteyah, chamouha bitlésré iliyata dedinaré. amri léh: cheva ika, chét léka. amar leou: cheva havou li, chét haré hén moukdachot lachamayim.
9. עָמְדוּ וְכָתְבוּ: יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר הִכְנִיס אַחַת, וּבְנוֹ הִכְנִיס שֵׁשׁ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר הִכְנִיס אַחַת, וּבְנוֹ הוֹצִיא שֶׁבַע. amdou vekhatvou: yoséf ben yoezer hikhnis a'hat, ouvno hikhnis chéch. veika deamri: yoséf ben yoezer hikhnis a'hat, ouvno hotsi cheva.
10. מִדְּקָא אָמְרִי ״הִכְנִיס״, מִכְּלָל דְּשַׁפִּיר עֲבַד! אַדְּרַבָּה, מִדְּקָא אָמְרִי ״הוֹצִיא״, מִכְּלָל דְּלָאו שַׁפִּיר עֲבַד! אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ. mideka amri "hikhnis", mikelal dechapir avad! aderaba, mideka amri "hotsi", mikelal dela chapir avad! ela méha léka lemichma minah.
11. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע, דַּאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, לָא תְּיהַוֵּי בֵּי עַבּוֹרֵי אַחְסָנְתָּא; וַאֲפִילּוּ מִבְּרָא בִּישָׁא לִבְרָא טָבָא, וְכׇל שֶׁכֵּן מִבְּרָא לְבַרְתָּא. ma havé alah? ta chema, daamar léh chemouél lerav yeouda: chinana, la tehavé bé aboré a'hsanta; vaafilou mibera bicha livra tava, vekhol chekén mibera levarta.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּנָיו נוֹהֲגִין כַּשּׁוּרָה, עָמַד וְכָתַב נְכָסָיו לְיוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל. מָה עָשָׂה יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל? מָכַר שְׁלִישׁ, וְהִקְדִּישׁ שְׁלִישׁ, וְהֶחֱזִיר לְבָנָיו שְׁלִישׁ. tanou rabanan: maase beadam e'had chelo haou bana nohagin kachoura, amad vekhatav nekhasa leonatan ben ouziél. ma asa yonatan ben ouziél? makhar chelich, vehikdich chelich, vehe'hezir levana chelich.
13. בָּא עָלָיו שַׁמַּאי בְּמַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ. אָמַר לוֹ: שַׁמַּאי, אִם אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת מַה שֶּׁמָּכַרְתִּי וּמַה שֶּׁהִקְדַּשְׁתִּי – אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא מַה שֶּׁהֶחְזַרְתִּי, ba ala chama bemaklo vetarmilo. amar lo: chama, im ata yakhol leotsi et ma chemakharti ouma chehikdachti – ata yakhol leotsi ma chehe'hzarti,

Daf 134a

1. אִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לְהוֹצִיא מַה שֶּׁהֶחְזַרְתִּי. אָמַר: הֵטִיחַ עָלַי בֶּן עוּזִּיאֵל! הֵטִיחַ עָלַי בֶּן עוּזִּיאֵל! im la – i ata yakhol leotsi ma chehe'hzarti. amar: héti'ha ala ben ouziél! héti'ha ala ben ouziél!
2. מֵעִיקָּרָא מַאי סָבַר? מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה דְּבֵית חוֹרוֹן. méikara ma savar? michoum maase devét 'horon.
3. דִּתְנַן: מַעֲשֶׂה בְּבֵית חוֹרוֹן, בְּאֶחָד שֶׁהָיָה אָבִיו מוּדָּר הֵימֶנּוּ הֲנָאָה, וְהָיָה מַשִּׂיא בְּנוֹ; וְאָמַר לַחֲבֵירוֹ: הֲרֵי חָצֵר וּסְעוּדָה נְתוּנִין לְךָ בְּמַתָּנָה, וְאֵינָן לְפָנֶיךָ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּבֹא אַבָּא וְיֹאכַל עִמָּנוּ בַּסְּעוּדָה. ditnan: maase bevét 'horon, bee'had chehaya avi moudar hémenou hanaa, vehaya masi beno; veamar la'havéro: haré 'hatsér ousouda netounin lekha bematana, veénan lefanekha ela kedé cheyavo aba veyokhal imanou baseouda.
4. אָמַר לוֹ: אִם שֶׁלִּי הֵן – הֲרֵי הֵן מוּקְדָּשִׁין לַשָּׁמַיִם! אָמַר לוֹ: לֹא נָתַתִּי לְךָ אֶת שֶׁלִּי שֶׁתַּקְדִּישֵׁם לַשָּׁמַיִם! אָמַר לוֹ: לֹא נָתַתָּ לִי אֶת שֶׁלְּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא אַתָּה וְאָבִיךְ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמְרַצִּין זֶה לָזֶה, וִיהֵא עָוֹן תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ! amar lo: im cheli hén – haré hén moukdachin lachamayim! amar lo: lo natati lekha et cheli chetakdichém lachamayim! amar lo: lo natata li et chelekha ela chetehé ata veavikh okhlin vechotin oumratsin ze laze, vihé aon talou berocho!
5. אָמְרוּ חֲכָמִים: כׇּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ מוּקְדֶּשֶׁת – אֵינָהּ מַתָּנָה. amrou 'hakhamim: kol matana cheénah cheim hikdichah moukdechet – énah matana.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁמוֹנִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְהִלֵּל הַזָּקֵן; שְׁלֹשִׁים מֵהֶן רְאוּיִם שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶן שְׁכִינָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ, שְׁלֹשִׁים מֵהֶן רְאוּיִם שֶׁתַּעֲמוֹד לָהֶן חַמָּה כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, עֶשְׂרִים בֵּינוֹנִיִּים. גָּדוֹל שֶׁבְּכוּלָּן – יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל, קָטָן שֶׁבְּכוּלָּן – רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. tanou rabanan: chemonim talmidim haou lo lehilél hazakén; chelochim méhen reouyim chetichre aléhen chekhina kemoche rabénou, chelochim méhen reouyim chetaamod lahen 'hama kiochoua bin noun, esrim bénoniyim. gadol chebekhoulan – yonatan ben ouziél, katan chebekhoulan – raban yo'hanan ben zaka.
7. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ מִקְרָא, וּמִשְׁנָה, תַּלְמוּד, הֲלָכוֹת, וְאַגָּדוֹת, דִּקְדּוּקֵי תוֹרָה, וְדִקְִדּוּקֵי סוֹפְרִים, וְקַלִּין וַחֲמוּרִין, וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת, וּתְקוּפוֹת, וְגִמַטְרִיָּאוֹת, וּמִשְׁלוֹת כּוֹבְסִים, וּמִשְׁלוֹת שׁוּעָלִים, שִׂיחַת שֵׁדִים, וְשִׂיחַת דְּקָלִים, וְשִׂיחַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְדָבָר גָּדוֹל, וְדָבָר קָטָן. amrou ala al raban yo'hanan ben zaka, chelo hini'ha mikra, oumichna, talmoud, halakhot, veagadot, dikdouké tora, vedikidouké sofrim, vekalin va'hamourin, ougzérot chaot, outkoufot, vegimatriyaot, oumichlot kovsim, oumichlot choualim, si'hat chédim, vesi'hat dekalim, vesi'hat malakhé hacharét, vedavar gadol, vedavar katan.
8. ״דָּבָר גָּדוֹל״ – מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, ״וְדָבָר קָטָן״ – הֲוָיוֹת דְּאַבָּיֵי וְרָבָא. לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ, וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא״. "davar gadol" – maasé merkava, "vedavar katan" – havaot deabayé verava. lekayém ma cheneemar: "lehan'hil ohava yéch, veotsrotéhem amalé".
9. וְכִי מֵאַחַר דְּקָטָן שֶׁבְּכוּלָּם כֵּן, גָּדוֹל שֶׁבְּכוּלָּם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – כׇּל עוֹף שֶׁפּוֹרֵחַ עָלָיו נִשְׂרָף. vekhi méa'har dekatan chebekhoulam kén, gadol chebekhoulam – al a'hat kama vekhama. amrou ala al yonatan ben ouziél, bechaa cheyochév veosék batora – kol of cheporé'ha ala nisraf.
10. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר ״זֶה בְּנִי״ – נֶאֱמָן, ״זֶה אָחִי״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן, וְיִטּוֹל עִמּוֹ בְּחֶלְקוֹ. matni' haomér "ze beni" – neeman, "ze a'hi" – éno neeman, veyitol imo be'helko.
11. מֵת – יַחְזְרוּ נְכָסִים לִמְקוֹמָן. mét – ya'hzerou nekhasim limkoman.
12. נָפְלוּ לוֹ נְכָסִים מִמָּקוֹם אַחֵר, יִירְשׁוּ אֶחָיו עִמּוֹ. naflou lo nekhasim mimakom a'hér, yirchou e'ha imo.
13. גְּמָ׳ ״זֶה בְּנִי״ – נֶאֱמָן. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לְיוֹרְשׁוֹ, וְלִפְטוֹר אֶת אִשְׁתּוֹ מִן הַיִּבּוּם. gema' "ze beni" – neeman. lema hilkheta? amar rav yeouda amar chemouél: leorcho, veliftor et ichto min hayiboum.

Daf 134b

1. לְיוֹרְשׁוֹ – פְּשִׁיטָא! לִפְטוֹר אֶת אִשְׁתּוֹ מִן הַיִּבּוּם אִצְטְרִיכָא לֵיהּ. leorcho – pechita! liftor et ichto min hayiboum itsterikha léh.
2. הָא נָמֵי תְּנֵינָא – מִי שֶׁאָמַר בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: ״יֵשׁ לִי בָּנִים״ – נֶאֱמָן. ״יֵשׁ לִי אַחִים״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן! ha namé tenéna – mi cheamar bichat mitato: "yéch li banim" – neeman. "yéch li a'him" – éno neeman!
3. הָתָם – דְּלָא מוּחְזָק לַן בְּאָח, הָכָא – אַף עַל גַּב דְּמוּחְזָק לֵיהּ בְּאָח. hatam – dela mou'hzak lan bea'h, hakha – af al gav demou'hzak léh bea'h.
4. אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ: ״זֶה בְּנִי״ – נֶאֱמָן? הוֹאִיל וּבַעַל שֶׁאָמַר: ״גֵּרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי״ – נֶאֱמָן. amar rav yoséf amar rav yeouda amar chemouél, mipené ma amrou: "ze beni" – neeman? hoil ouvaal cheamar: "gérachti et ichti" – neeman.
5. אָמַר רַב יוֹסֵף: מָרֵיהּ דְּאַבְרָהָם! תָּלֵי תַּנְיָא בִּדְלָא תַּנְיָא?! amar rav yoséf: maréh deavraham! talé tanya bidla tanya?!
6. אֶלָּא אִי אִתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ: ״זֶה בְּנִי״ נֶאֱמָן? הוֹאִיל וּבְיָדוֹ לְגָרְשָׁהּ. ela i itemar hakhi itemar: amar rav yeouda amar chemouél, mipené ma amrou: "ze beni" neeman? hoil ouvyado legarchah.
7. אָמַר רַב יוֹסֵף: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ אָמְרִינַן ״הוֹאִיל״, בַּעַל שֶׁאָמַר ״גֵּרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי״ – נֶאֱמָן, הוֹאִיל וּבְיָדוֹ לְגָרְשָׁהּ. amar rav yoséf: hachta deamrate amrinan "hoil", baal cheamar "gérachti et ichti" – neeman, hoil ouvyado legarchah.
8. כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּעַל שֶׁאָמַר ״גֵּרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן. מְנַפַּח רַב שֵׁשֶׁת בִּידֵיהּ: אֲזַל לֵיהּ ״הוֹאִיל״ דְּרַב יוֹסֵף. ki ata rav yits'hak bar yoséf, amar rabi yo'hanan: baal cheamar "gérachti et ichti" – éno neeman. menapa'h rav chéchet bidéh: azal léh "hoil" derav yoséf.
9. אִינִי?! וְהָא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּעַל שֶׁאָמַר ״גֵּרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי״ – נֶאֱמָן! ini?! veha amar rabi 'hiya bar avin amar rabi yo'hanan: baal cheamar "gérachti et ichti" – neeman!
10. לָא קַשְׁיָא; כָּאן לְמַפְרֵעַ, la kachya; kan lemafréa,
11. כָּאן לְהַבָּא. kan lehaba.
12. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אָמַר לְמַפְרֵעַ, מַהוּ לְהֵימוֹנֵיהּ לְהַבָּא? ibaya leou: amar lemafréa, maou lehémonéh lehaba?
13. מִי פָּלְגִינַן דִּבּוּרָא, אוֹ לָא פָּלְגִינַן דִּבּוּרָא? רַב מָארִי וְרַב זְבִיד; חַד אָמַר: פָּלְגִינַן, וְחַד אָמַר: לָא פָּלְגִינַן. mi palginan diboura, o la palginan diboura? rav mari verav zevid; 'had amar: palginan, ve'had amar: la palginan.
14. מַאי שְׁנָא מִדְּרָבָא? דְּאָמַר רָבָא: ״אִישׁ פְּלוֹנִי בָּא עַל אִשְׁתִּי״ – הוּא וְאַחֵר מִצְטָרְפִין לְהוֹרְגוֹ. לְהוֹרְגוֹ, וְלֹא לְהוֹרְגָהּ! ma chena miderava? deamar rava: "ich peloni ba al ichti" – hou vea'hér mitstarfin leorgo. leorgo, velo leorgah!
15. בִּתְרֵי גוּפֵי פָּלְגִינַן, בְּחַד גּוּפָא לָא פָּלְגִינַן. bitré goufé palginan, be'had goufa la palginan.

Daf 135a

1. הָהוּא דַּהֲוָה קָא שָׁכֵיב, אֲמַרוּ לֵיהּ: אִתְּתֵיהּ לְמַאן? אֲמַר לְהוּ: חַזְיָא לְכָהֲנָא רַבָּה. haou dahava ka chakhév, amarou léh: itetéh leman? amar leou: 'hazya lekhahana raba.
2. אָמַר רָבָא: מַאי נֵיחוּשׁ לַהּ? הָא אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּעַל שֶׁאָמַר ״גֵּרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי״ – נֶאֱמָן! אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְהָא כִּי אֲתָא רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּעַל שֶׁאָמַר ״גֵּרַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתִּי״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן! אֲמַר לֵיהּ: (וְלָאו) מִי לָא שַׁנִּינְהוּ – כָּאן לְמַפְרֵעַ, וְכָאן לְהַבָּא? amar rava: ma né'houch lah? ha amar rav 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: baal cheamar "gérachti et ichti" – neeman! amar léh abayé, veha ki ata rabi yits'hak bar yoséf amar rabi yo'hanan: baal cheamar "gérachti et ichti" – éno neeman! amar léh: (vela) mi la chaninou – kan lemafréa, vekhan lehaba?
3. וְאַשִּׁנּוּיֵי נֵיקוּם וְלִסְמוֹךְ?! אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נָתָן בַּר אַמֵּי: חוּשׁ לַהּ. veachinouyé nékoum velismokh?! amar léh rava lerav natan bar amé: 'houch lah.
4. הָהוּא דַּהֲוָה מוּחְזָק לַן דְּלֵית לֵיהּ אַחֵי, וַאֲמַר בִּשְׁעַת מִיתָה דְּלֵית לֵיהּ אַחֵי. אֲמַר רַב יוֹסֵף: מַאי לֵיחוּשׁ לַהּ? חֲדָא, דְּמוּחְזָק לַן דְּלֵית לֵיהּ אַחִין. וְעוֹד, הָא אָמַר בִּשְׁעַת מִיתָה דְּלֵית לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הָא אָמְרִי דְּאִיכָּא עֵדִים בִּמְדִינַת הַיָּם דְּיָדְעִי דְּאִית לֵיהּ אַחֵי! haou dahava mou'hzak lan delét léh a'hé, vaamar bichat mita delét léh a'hé. amar rav yoséf: ma lé'houch lah? 'hada, demou'hzak lan delét léh a'hin. veod, ha amar bichat mita delét léh. amar léh abayé: ha amri deika édim bimdinat hayam deyadi deit léh a'hé!
5. הַשְׁתָּא מִיהַת הָא לֵיתַנְהוּ קַמַּן; לָאו הַיְינוּ דְּרַבִּי חֲנִינָא – דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: עֵדִים בְּצַד אַסְתָּן, וְתֵאָסֵר?! hachta mihat ha létanou kaman; la haynou derabi 'hanina – deamar rabi 'hanina: édim betsad astan, vetéasér?!
6. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִם הֵקַלְנוּ בִּשְׁבוּיָה – מִשּׁוּם דִּמְנַוְּולָא נַפְשָׁהּ לְגַבֵּי שַׁבַּאי; נָקֵל בְּאֵשֶׁת אִישׁ?! אָמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נָתָן בַּר אַמֵּי: חוּשׁ לַהּ. amar léh abayé: im hékalnou bichvouya – michoum dimnaoula nafchah legabé chaba; nakél beéchet ich?! amar léh rava lerav natan bar amé: 'houch lah.
7. ״זֶה אָחִי״ – אֵינוֹ נֶאֱמָן. וְאִידַּךְ מַאי קָאָמְרִי? אִי קָאָמְרִי ״אֲחוּנָא הוּא״, אַמַּאי יִטּוֹל עִמּוֹ בְּחֶלְקוֹ וְתוּ לָא? אֶלָּא דְּקָא אָמְרִי ״לָאו אָחִינוּ הוּא״? "ze a'hi" – éno neeman. veidakh ma kaamri? i kaamri "a'houna hou", ama yitol imo be'helko vetou la? ela deka amri "la a'hinou hou"?
8. אֵימָא סֵיפָא: נָפְלוּ לוֹ נְכָסִים מִמָּקוֹם אַחֵר – יִירְשׁוּ אֶחָיו עִמּוֹ. הָא אָמְרִי לֵיהּ: ״לָאו אֲחוּנָא הוּא״! éma séfa: naflou lo nekhasim mimakom a'hér – yirchou e'ha imo. ha amri léh: "la a'houna hou"!
9. לָא צְרִיכָא, דְּקָא אָמְרִי: ״אֵין אָנוּ יוֹדְעִין״. la tserikha, deka amri: "én anou yodin".
10. אָמַר רָבָא, זֹאת אוֹמֶרֶת: ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״, וְהַלָּה אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ – פָּטוּר. amar rava, zot omeret: "mane li beyadkha", vehala omér "éni yodéa" – patour.
11. אַבָּיֵי אָמַר: abayé amar:

Daf 135b

1. לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ חַיָּיב; וְשָׁאנֵי הָכָא, דִּכְ״מָנֶה לְאַחֵר בְּיָדְךָ״ דָּמֵי. leolam éma lakh 'hayav; vechané hakha, dikh"mane lea'hér beyadkha" damé.
2. מֵת – יַחְזְרוּ נְכָסִים לִמְקוֹמָן. בָּעֵי רָבָא: שֶׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים מֵאֲלֵיהֶם, מַהוּ? mét – ya'hzerou nekhasim limkoman. baé rava: cheva'h chechav'hou nekhasim méaléhem, maou?
3. בְּשֶׁבַח הַמַּגִּיעַ לַכְּתֵפַיִם – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּכִי נָפְלוּ לוֹ נְכָסִים מִמָּקוֹם אַחֵר דָּמֵי. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – בְּשֶׁבַח שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ לַכְּתֵפַיִם; כְּגוֹן דִּיקְלָא וַאֲלֵים, אַרְעָא וְאַסְּקָא שִׂרְטוֹן; מַאי? תֵּיקוּ. becheva'h hamagia laketéfayim – la tibeé lakh, dekhi naflou lo nekhasim mimakom a'hér damé. ki tibeé lakh – becheva'h cheéno magia laketéfayim; kegon dikla vaalém, ara veaseka sirton; ma? tékou.
4. מַתְנִי׳ מִי שֶׁמֵּת וְנִמְצֵאת דְּיָיתֵיקֵי קְשׁוּרָה עַל יְרֵיכוֹ – הֲרֵי זוֹ אֵינָהּ כְּלוּם. זִיכָּה בָּהּ לְאַחֵר – בֵּין מִן הַיּוֹרְשִׁין, בֵּין שֶׁאֵינָן מִן הַיּוֹרְשִׁין – דְּבָרָיו קַיָּימִין. matni' mi chemét venimtsét deyatéké kechoura al yerékho – haré zo énah keloum. zika bah lea'hér – bén min hayorchin, bén cheénan min hayorchin – devara kayamin.
5. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶה הִיא דְּיָיתֵיקֵי? כֹּל שֶׁכָּתוּב בָּהּ: ״דָּא תְּהֵא לְמֵיקַם וְלִהְיוֹת״. וְאֵיזֶה הִיא מַתָּנָה? כֹּל שֶׁכָּתוּב בָּהּ: ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״. gema' tanou rabanan: éze hi deyatéké? kol chekatouv bah: "da tehé lemékam velihot". veéze hi matana? kol chekatouv bah: "méhayom oula'har mita".
6. אֶלָּא ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ – הוּא דְּהָוְיָא מַתָּנָה, ״מֵעַכְשָׁיו״ – לָא הָוְיָא מַתָּנָה?! אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: אֵיזוֹ הִיא מַתְּנַת בָּרִיא שֶׁהִיא כְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע – דְּלָא קָנֵי אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה? כֹּל שֶׁכָּתוּב בָּהּ: ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״. ela "méhayom oula'har mita" – hou dehavya matana, "méakhcha" – la havya matana?! amar abayé, hakhi kaamar: ézo hi matenat bari chehi kematenat chekhiv mera – dela kané ela lea'har mita? kol chekatouv bah: "méhayom oula'har mita".
7. יָתֵיב רַבָּה בַּר רַב הוּנָא בְּאַכְסַדְרָא דְּבֵי רַב, וְיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר ״כִּתְבוּ וּתְנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי״, וּמֵת – אֵין כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין; שֶׁמָּא לֹא גָּמַר לְהַקְנוֹתוֹ אֶלָּא בִּשְׁטָר, וְאֵין שְׁטָר לְאַחַר מִיתָה. yatév raba bar rav houna beakhsadra devé rav, veyatév vekaamar micheméh derabi yo'hanan: chekhiv mera cheamar "kitvou outnou mane lifloni", oumét – én kotvin venotnin; chema lo gamar lehaknoto ela bichtar, veén chetar lea'har mita.
8. אֲמַר לְהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר: אִיזְדְּהַרוּ בַּהּ. רַב שֵׁיזְבִי אָמַר: רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרָה, וַאֲמַר לְהוּ רַבִּי יוֹחָנָן: אִיזְדְּהַרוּ בַּהּ. amar leou rabi elazar: izdeharou bah. rav chézvi amar: rabi elazar amra, vaamar leou rabi yo'hanan: izdeharou bah.
9. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כְּוָתֵיהּ דְּרַב שֵׁיזְבִי מִסְתַּבְּרָא. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רַבִּי אֶלְעָזָר אַמְרַהּ, אִצְטְרִיךְ רַבִּי יוֹחָנָן לְאַסְהוֹדֵי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רַבִּי יוֹחָנָן אַמְרַהּ, אִצְטְרִיךְ רַבִּי אֶלְעָזָר לְאַסְהוֹדֵי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן רַבֵּיהּ?! amar rav na'hman bar yits'hak: kevatéh derav chézvi mistabera. i amrate bichlama rabi elazar amrah, itsterikh rabi yo'hanan leasodé aléh derabi elazar. ela i amrate rabi yo'hanan amrah, itsterikh rabi elazar leasodé aléh derabi yo'hanan rabéh?!
10. וְעוֹד, תָּא שְׁמַע דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אַמְרַהּ, דִּשְׁלַח רָבִין מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ: הֱווּ יוֹדְעִים שֶׁשָּׁלַח רַבִּי אֶלְעָזָר לַגּוֹלָה מִשּׁוּם רַבֵּינוּ: שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר ״כִּתְבוּ וּתְנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי״, וּמֵת – אֵין כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין; שֶׁמָּא לֹא גָּמַר לְהַקְנוֹתוֹ אֶלָּא בִּשְׁטָר, וְאֵין שְׁטָר לְאַחַר מִיתָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: תִּיבָּדֵק. veod, ta chema derabi elazar amrah, dichla'h ravin micheméh derabi avaou: heou yodim chechala'h rabi elazar lagola michoum rabénou: chekhiv mera cheamar "kitvou outnou mane lifloni", oumét – én kotvin venotnin; chema lo gamar lehaknoto ela bichtar, veén chetar lea'har mita. verabi yo'hanan amar: tibadék.
11. מַאי ״תִּיבָּדֵק״? כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: דְּיָיתֵיקֵי מְבַטֶּלֶת דְּיָיתֵיקֵי. שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״כִּתְבוּ וּתְנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי״, וּמֵת – רוֹאִין; אִם כִּמְיַפֶּה אֶת כֹּחוֹ – כּוֹתְבִין, וְאִם לָאו – אֵין כּוֹתְבִין. ma "tibadék"? ki ata rav dimi amar: deyatéké mevatelet deyatéké. chekhiv mera cheamar: "kitvou outnou mane lifloni", oumét – roin; im kimyape et ko'ho – kotvin, veim la – én kotvin.
12. מֵתִיב רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: בָּרִיא שֶׁאָמַר ״כִּתְבוּ וּתְנוּ מָנֶה לִפְלוֹנִי״, וּמֵת – אֵין כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין. הָא שְׁכִיב מְרַע – כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין! הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ – בִּמְיַפֶּה אֶת כֹּחוֹ. métiv rabi aba bar memel: bari cheamar "kitvou outnou mane lifloni", oumét – én kotvin venotnin. ha chekhiv mera – kotvin venotnin! hou motév lah veou mefarék lah – bimyape et ko'ho.
13. הֵיכִי דָּמֵי מְיַפֶּה אֶת כֹּחוֹ? hékhi damé meyape et ko'ho?

Daf 136a

1. כִּדְאָמַר רַב חִסְדָּא: ״וּקְנֵינָא מִינֵּיהּ מוֹסִיף עַל מַתַּנְתָּא דָּא״; הָכָא נָמֵי – דְּאָמַר: ״אַף כְּתוֹבוּ וַחֲתוֹמוּ וְהַבוּ לֵיהּ״. kidamar rav 'hisda: "ouknéna minéh mosif al matanta da"; hakha namé – deamar: "af ketovou va'hatomou vehavou léh".
2. אִיתְּמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, הֲלָכָה: כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין. וְכֵן אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן, הֲלָכָה: כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין. itemar rav yeouda amar chemouél, halakha: kotvin venotnin. vekhén amar rava amar rav na'hman, halakha: kotvin venotnin.
3. מַתְנִי׳ הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו, צָרִיךְ שֶׁיִּכְתּוֹב ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. matni' hakotév nekhasa levana, tsarikh cheyikhtov "méhayom oula'har mita", divré rabi yeouda. rabi yosé omér: éno tsarikh.
4. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ – הָאָב אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּתוּבִין לַבֵּן; וְהַבֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת הָאָב. hakotév nekhasa livno lea'har moto – haav éno yakhol limkor, mipené chehén ketouvin labén; vehabén éno yakhol limkor, mipené chehén birchout haav.
5. מָכַר הָאָב – מְכוּרִים עַד שֶׁיָּמוּת. מָכַר הַבֵּן – אֵין לַלּוֹקֵחַ בָּהֶן כְּלוּם עַד שֶׁיָּמוּת הָאָב. makhar haav – mekhourim ad cheyamout. makhar habén – én laloké'ha bahen keloum ad cheyamout haav.
6. גְּמָ׳ וְכִי כָּתַב ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״, מַאי הָוֵי? הָא תְּנַן: ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ – גֵּט וְאֵינוֹ גֵּט; וְאִם מֵת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת! gema' vekhi katav "méhayom oula'har mita", ma havé? ha tenan: "méhayom oula'har mita" – gét veéno gét; veim mét, 'holetset velo mityabemet!
7. הָתָם – מְסַפְּקָא לַן אִי תְּנָאָה הָוֵי, אִי חֲזָרָה הָוֵי; אֲבָל הָכָא – הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: גּוּפָא קְנִי מֵהַיּוֹם, פֵּירָא לְאַחַר מִיתָה. hatam – mesapeka lan i tenaa havé, i 'hazara havé; aval hakha – hakhi kaamar léh: goufa keni méhayom, péra lea'har mita.
8. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. רַבָּה בַּר אֲבוּהּ חֲלַשׁ, עָל לְגַבֵּיהּ רַב הוּנָא וְרַב נַחְמָן. אָמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַב נַחְמָן, בְּעִי מִינֵּיהּ: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, אוֹ אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי? אָמַר לֵיהּ: טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי לָא יָדַעְנָא, הֲלָכָה אֶיבְעֵי מִינֵּיהּ? אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ בְּעִי מִינֵּיהּ אִי הֲלָכָה אִי לָא, וְטַעְמֵיהּ אֲנָא אָמֵינָא לָךְ. rabi yosé omér: éno tsarikh. raba bar avouh 'halach, al legabéh rav houna verav na'hman. amar léh rav houna lerav na'hman, bei minéh: halakha kerabi yosé, o én halakha kerabi yosé? amar léh: taméh derabi yosé la yadana, halakha evé minéh? amar léh: ate bei minéh i halakha i la, vetaméh ana aména lakh.
9. בְּעָא מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. בָּתַר דִּנְפַקוּ, אֲמַר לֵיהּ: הַיְינוּ טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, מִפְּנֵי שֶׁזְּמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו. bea minéh. amar léh, hakhi amar rav: halakha kerabi yosé. batar dinfakou, amar léh: haynou taméh derabi yosé, deamar: zemano chel chetar mokhi'ha ala. tanya namé hakhi, rabi yosé omér: éno tsarikh, mipené chezemano chel chetar mokhi'ha ala.
10. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: בְּהַקְנָאָה, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: בְּהַקְנָאָה – אֵינוֹ צָרִיךְ. bea minéh rava mérav na'hman: behaknaa, maou? amar léh: behaknaa – éno tsarikh.
11. רַב פַּפֵּי אָמַר: אִיכָּא אַקְנְיָתָא דִּצְרִיךְ, וְאִיכָּא אַקְנְיָתָא דְּלָא צְרִיךְ. ״אַקְנְיֵיהּ וּקְנֵינָא מִינֵּיהּ״ – לָא צָרִיךְ. ״קְנֵינָא מִינֵּיהּ וְאַקְנְיֵיהּ״ – צְרִיךְ. rav papé amar: ika akneyata ditsrikh, veika akneyata dela tserikh. "akneyéh ouknéna minéh" – la tsarikh. "kenéna minéh veakneyéh" – tserikh.
12. מַתְקֵיף לַהּ רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא: מִי אִיכָּא מִידֵּי דַּאֲנַן לָא יָדְעִינַן, וְסָפְרֵי יָדְעִי? שְׁאֵלוּנְהוּ לְסָפְרֵי דְאַבָּיֵי – וְיָדְעִי, וּלְסָפְרֵי דְרָבָא – וְיָדְעִי. matkéf lah rav 'hanina misoura: mi ika midé daanan la yadinan, vesafré yadi? cheélounou lesafré deabayé – veyadi, oulsafré derava – veyadi.
13. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: בֵּין ״אַקְנְיֵיהּ וּקְנֵינָא מִינֵּיהּ״, בֵּין ״קְנֵינָא מִינֵּיהּ וְאַקְנְיֵיהּ״ – לָא צְרִיךְ; וּבְ״דוּכְרַן פִּתְגָמֵי דַּהֲוֵי בְּאַנְפַּנָא״ פְּלִיגִי. rav houna beréh derav yeochoua amar: bén "akneyéh ouknéna minéh", bén "kenéna minéh veakneyéh" – la tserikh; ouv"doukhran pitgamé dahavé beanpana" peligi.
14. אָמַר רַב כָּהֲנָא: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא, וַאֲמַר לִי: אַתּוּן – הָכִי מַתְנִיתוּ לַהּ; אֲנַן – הָכִי מַתְנֵינַן לָהּ: אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן, בְּהַקְנָאָה, אֵינוֹ צָרִיךְ – בֵּין ״אַקְנְיֵיהּ וּקְנֵינָא מִינֵּיהּ״, בֵּין ״קְנֵינָא מִינֵּיהּ וְאַקְנְיֵיהּ״ – לָא צְרִיךְ. בְּ״דוּכְרַן פִּתְגָמֵי דַּהֲווֹ בְּאַנְפַּנָא״ – פְּלִיגִי. amar rav kahana: amritah lichmata kaméh derav zevid minehardea, vaamar li: atoun – hakhi matnitou lah; anan – hakhi matnénan lah: amar rava amar rav na'hman, behaknaa, éno tsarikh – bén "akneyéh ouknéna minéh", bén "kenéna minéh veakneyéh" – la tserikh. be"doukhran pitgamé dahao beanpana" – peligi.
15. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לִבְנוֹ לְאַחַר מוֹתוֹ. אִיתְּמַר: מָכַר הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב, וּמֵת הַבֵּן בְּחַיֵּי הָאָב – hakotév nekhasa livno lea'har moto. itemar: makhar habén be'hayé haav, oumét habén be'hayé haav –

Daf 136b

1. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא קָנָה לוֹקֵחַ. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: קָנָה לוֹקֵחַ. amar rabi yo'hanan: lo kana loké'ha. veréch lakich amar: kana loké'ha.
2. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא קָנָה לוֹקֵחַ – קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. rabi yo'hanan amar: lo kana loké'ha – kinyan pérot kekinyan hagouf damé.
3. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: קָנָה לוֹקֵחַ – קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. veréch lakich amar: kana loké'ha – kinyan pérot la kekinyan hagouf damé.
4. וְהָא אִיפְּלִיגוּ בַּהּ חֲדָא זִימְנָא! דְּאִיתְּמַר: הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ לְפֵירוֹת – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵבִיא וְקוֹרֵא. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מֵבִיא, וְאֵינוֹ קוֹרֵא. veha ipeligou bah 'hada zimna! deitemar: hamokhér sadéou leférot – rabi yo'hanan amar: mévi vekoré. veréch lakich amar: mévi, veéno koré.
5. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵבִיא וְקוֹרֵא – קָסָבַר: קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא – קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי! rabi yo'hanan amar mévi vekoré – kasavar: kinyan pérot kekinyan hagouf damé. veréch lakich amar: mévi veéno koré – kinyan pérot la kekinyan hagouf damé!
6. אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: אַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, הָכָא אִצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: אַבָּא לְגַבֵּי בְּרֵיהּ אַחוֹלֵי אַחֵיל, קָא מַשְׁמַע לַן. amar lakh rabi yo'hanan: af al gav divalma kinyan pérot kekinyan hagouf damé, hakha itsterikh; salka datakh aména: aba legabé beréh a'holé a'hél, ka machma lan.
7. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: אַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, הָכָא אִצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: כֹּל לְגַבֵּי נַפְשֵׁיהּ, אֲפִילּוּ בִּמְקוֹם בְּרֵיהּ, נַפְשֵׁיהּ עֲדִיפָא לֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן. verabi chimon ben lakich amar: af al gav divalma kinyan pérot la kekinyan hagouf damé, hakha itsterikh; salka datakh aména: kol legabé nafchéh, afilou bimkom beréh, nafchéh adifa léh; ka machma lan.
8. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: ״נְכָסַי לְךָ, וְאַחֲרֶיךָ יִירַשׁ פְּלוֹנִי, וְאַחֲרָיו יִירַשׁ פְּלוֹנִי״ – מֵת רִאשׁוֹן, קָנָה שֵׁנִי. מֵת שֵׁנִי, קָנָה שְׁלִישִׁי. étivéh rabi yo'hanan leréch lakich: "nekhasa lekha, vea'harekha yirach peloni, vea'hara yirach peloni" – mét richon, kana chéni. mét chéni, kana chelichi.
9. מֵת שֵׁנִי בְּחַיֵּי רִאשׁוֹן – יַחְזְרוּ נְכָסִים לְיוֹרְשֵׁי רִאשׁוֹן. mét chéni be'hayé richon – ya'hzerou nekhasim leorché richon.
10. וְאִם אִיתָא, לְיוֹרְשֵׁי נוֹתֵן מִיבְּעֵי לֵיהּ! veim ita, leorché notén mibeé léh!
11. אֲמַר לֵיהּ: כְּבָר תַּרְגְּמַהּ רַב הוֹשַׁעְיָא בְּבָבֶל: ״אַחֲרֶיךָ״ שָׁאנֵי. וְכֵן רָמֵי רַבָּה בַּר רַב הוּנָא קַמֵּיהּ דְּרַב, וְאָמַר: ״אַחֲרֶיךָ״ שָׁאנֵי. amar léh: kevar targemah rav hochaya bevavel: "a'harekha" chané. vekhén ramé raba bar rav houna kaméh derav, veamar: "a'harekha" chané.
12. וְהָתַנְיָא: יַחְזְרוּ לְיוֹרְשֵׁי נוֹתֵן! vehatanya: ya'hzerou leorché notén!

Daf 137a

1. תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: ״נְכָסַי לְךָ וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי״, וְיָרַד רִאשׁוֹן וּמָכַר וְאָכַל – הַשֵּׁנִי מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין לַשֵּׁנִי אֶלָּא מַה שֶּׁשִּׁיֵּיר רִאשׁוֹן. tanaé hi. detanya: "nekhasa lekha vea'harekha lifloni", veyarad richon oumakhar veakhal – hachéni motsi miyad halako'hot, divré rabi. raban chimon ben gamliél omér: én lachéni ela ma chechiyér richon.
2. וּרְמִינְהִי: ״נְכָסַי לְךָ וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי״ – יוֹרֵד רִאשׁוֹן וּמוֹכֵר וְאוֹכֵל, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין לָרִאשׁוֹן אֶלָּא אֲכִילַת פֵּירוֹת בִּלְבַד. ourminhi: "nekhasa lekha vea'harekha lifloni" – yoréd richon oumokhér veokhél, divré rabi. raban chimon ben gamliél omér: én larichon ela akhilat pérot bilvad.
3. קַשְׁיָא דְּרַבִּי אַדְּרַבִּי, וּדְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל! kachya derabi aderabi, oudraban chimon ben gamliél aderaban chimon ben gamliél!
4. דְּרַבִּי אַדְּרַבִּי לָא קַשְׁיָא – הָא לְגוּפָא, הָא לְפֵירָא. דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַדְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לָא קַשְׁיָא – הָא לְכַתְּחִלָּה, הָא דִּיעֲבַד. derabi aderabi la kachya – ha legoufa, ha leféra. deraban chimon ben gamliél aderaban chimon ben gamliél la kachya – ha lekhate'hila, ha diavad.
5. אָמַר אַבָּיֵי: אֵיזֶהוּ רָשָׁע עָרוּם? זֶה הַמַּשִּׂיא עֵצָה לִמְכּוֹר בִּנְכָסִים כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. amar abayé: ézeou racha aroum? ze hamasi étsa limkor binkhasim keraban chimon ben gamliél.
6. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וּמוֹדֶה, שֶׁאִם נְתָנָן בְּמַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע – לֹא עָשָׂה כְּלוּם. amar rabi yo'hanan: halakha keraban chimon ben gamliél. oumode, cheim netanan bematenat chekhiv mera – lo asa keloum.
7. מַאי טַעְמָא? אָמַר אַבָּיֵי: מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע לֹא קָנָה אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה, וּכְבָר קְדָמוֹ ״אַחֲרֶיךָ״. ma tama? amar abayé: matenat chekhiv mera lo kana ela lea'har mita, oukhvar kedamo "a'harekha".
8. וּמִי אָמַר אַבָּיֵי הָכִי? וְהָא אִיתְּמַר: מַתְּנַת שְׁכִיב מְרַע, מֵאֵימָתַי קָנָה? אַבָּיֵי אָמַר: עִם גְּמַר מִיתָה, וְרָבָא אָמַר: לְאַחַר גְּמַר מִיתָה! oumi amar abayé hakhi? veha itemar: matenat chekhiv mera, méémata kana? abayé amar: im gemar mita, verava amar: lea'har gemar mita!
9. הָדַר בֵּיהּ אַבָּיֵי מֵהַהִיא. מִמַּאי דְּמֵהַהִיא הֲדַר בֵּיהּ? דִּלְמָא מֵהָא הֲדַר בֵּיהּ! hadar béh abayé méhahi. mima deméhahi hadar béh? dilma méha hadar béh!
10. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּתְנַן: ״זֶה גִּיטֵּךְ אִם מַתִּי״; ״זֶה גִּיטֵּךְ מֵחוֹלִי זֶה״; ״זֶה גִּיטֵּךְ לְאַחַר מִיתָה״ – לֹא אָמַר כְּלוּם. la salka datakh, ditnan: "ze gitékh im mati"; "ze gitékh mé'holi ze"; "ze gitékh lea'har mita" – lo amar keloum.
11. אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וַאֲפִילּוּ הָיוּ בָּהֶן עֲבָדִים וְהוֹצִיאָן לְחֵירוּת. amar rabi zéra amar rabi yo'hanan: halakha keraban chimon ben gamliél, vaafilou haou bahen avadim veotsian le'hérout.
12. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, אֲמַר לֵיהּ: לְמֶיעְבַּד אִיסּוּרָא לָא יָהֲבִינַן לָךְ; קָא מַשְׁמַע לַן. pechita! maou detéma, amar léh: lemebad isoura la yahavinan lakh; ka machma lan.
13. אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וַאֲפִילּוּ עֲשָׂאָן תַּכְרִיכִין לְמֵת. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: לְשַׁוּוֹיִנְהוּ אִיסּוּרֵי הֲנָאָה לָא יְהַבִי לָךְ; קָא מַשְׁמַע לַן. amar rav yoséf amar rabi yo'hanan: halakha keraban chimon ben gamliél, vaafilou asaan takhrikhin lemét. pechita! maou detéma: lechaouoyinou isouré hanaa la yehavi lakh; ka machma lan.
14. דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא: ״אֶתְרוֹג זֶה נָתוּן לְךָ בְּמַתָּנָה, וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי״, נְטָלוֹ רִאשׁוֹן וְיָצָא בּוֹ – בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. darach rav na'hman bar rav 'hisda: "etrog ze natoun lekha bematana, vea'harekha lifloni", netalo richon veyatsa bo – banou lema'hloket rabi veraban chimon ben gamliél.
15. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבִּי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָתָם, אֶלָּא דְּמָר סָבַר: קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, וּמָר סָבַר: קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. אֶלָּא הָכָא, matkéf lah rav na'hman bar yits'hak: ad kan la peligi rabi veraban chimon ben gamliél hatam, ela demar savar: kinyan pérot kekinyan hagouf damé, oumar savar: kinyan pérot la kekinyan hagouf damé. ela hakha,

Daf 137b

1. אִי מִיפָּק לָא נָפֵיק בֵּיהּ, לְמַאי יַהֲבֵיהּ נִיהֲלֵיהּ? i mipak la nafék béh, lema yahavéh nihaléh?
2. אֶלָּא מִיפָּק – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, דְּנָפֵיק בֵּיהּ; מְכָרָהּ אוֹ אֲכָלָהּ – בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. ela mipak – dekhoulé alma la peligi, denafék béh; mekharah o akhalah – banou lema'hloket rabi veraban chimon ben gamliél.
3. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הָאַחִין שֶׁקָּנוּ אֶתְרוֹג בִּתְפוּסַת הַבַּיִת; נְטָלוֹ אֶחָד מֵהֶן וְיָצָא בּוֹ – אִם יָכוֹל לְאוֹכְלוֹ, יָצָא; וְאִם לָאו, לֹא יָצָא. amar raba bar rav houna: haa'hin chekanou etrog bitfousat habayit; netalo e'had méhen veyatsa bo – im yakhol leokhlo, yatsa; veim la, lo yatsa.
4. וְדַוְקָא דְּאִיכָּא אֶתְרוֹג לְכׇל חַד וְחַד, אֲבָל פָּרִישׁ אוֹ רִמּוֹן – לֹא. vedavka deika etrog lekhol 'had ve'had, aval parich o rimon – lo.
5. אָמַר רָבָא: ״אֶתְרוֹג זֶה נָתוּן לְךָ בְּמַתָּנָה, עַל מְנָת שֶׁתַּחְזִירֵהוּ לִי״, נְטָלוֹ וְיָצָא בּוֹ; הֶחְזִירוֹ – יָצָא, לֹא הֶחְזִירוֹ – לֹא יָצָא. קָא מַשְׁמַע לַן דְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר – שְׁמָהּ מַתָּנָה. amar rava: "etrog ze natoun lekha bematana, al menat cheta'hziréou li", netalo veyatsa bo; he'hziro – yatsa, lo he'hziro – lo yatsa. ka machma lan dematana al menat leha'hazir – chemah matana.
6. הַהִיא אִיתְּתָא דַּהֲוָה לַהּ דִּיקְלָא בְּאַרְעָא דְּרַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי. כׇּל אֵימַת דַּהֲוָת אָזְלָא לְמִיגְזְרֵיהּ, הֲוָה קָפֵיד עִילָּוַהּ. אַקְנִיתֵיהּ נִיהֲלֵיהּ כֹּל שְׁנֵי חַיָּיו. אֲזַל אִיהוּ אַקְנְיֵיהּ נִיהֲלֵיהּ לִבְנוֹ קָטָן. hahi iteta dahava lah dikla beara derav bivi bar abayé. kol émat dahavat azla lemigzeréh, hava kaféd ilavah. aknitéh nihaléh kol chené 'haya. azal iou akneyéh nihaléh livno katan.
7. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מִשּׁוּם דְּאָתוּ מִמּוּלָאֵי, אָמְרִיתוּ מִילֵּי מוּלְיָאתָא? אֲפִילּוּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לָא קָאָמַר אֶלָּא לְאַחֵר, אֲבָל לְעַצְמוֹ – לֹא. amar rav houna beréh derav yeochoua: michoum deatou mimoulaé, amritou milé moulyata? afilou raban chimon ben gamliél la kaamar ela lea'hér, aval leatsmo – lo.
8. אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: ״שׁוֹר זֶה נָתוּן לְךָ בְּמַתָּנָה, עַל מְנָת שֶׁתַּחְזִירֵהוּ לִי״; הִקְדִּישׁוֹ וְהֶחְזִירוֹ – הֲרֵי זֶה מוּקְדָּשׁ וּמוּחְזָר. amar rava amar rav na'hman: "chor ze natoun lekha bematana, al menat cheta'hziréou li"; hikdicho vehe'hziro – haré ze moukdach oumou'hzar.
9. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: מַאי אַהְדְּרֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: וּמַאי חַסְּרֵיהּ? אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן; אִי אֲמַר לֵיהּ: ״עַל מְנָת שֶׁתַּחְזִירֵהוּ״ – הָא אַהְדְּרֵיהּ. אִי אֲמַר לֵיהּ: ״עַל מְנָת שֶׁתַּחְזִירֵהוּ לִי״ – מִידֵּי דַּחֲזֵי לֵיהּ קָאָמַר לֵיהּ. amar léh rava lerav na'hman: ma ahderéh? amar léh: ouma 'haseréh? ela amar rav aché: 'hazénan; i amar léh: "al menat cheta'hziréou" – ha ahderéh. i amar léh: "al menat cheta'hziréou li" – midé da'hazé léh kaamar léh.
10. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְאַחֵר, וְאָמַר הַלָּה ״אִי אֶפְשִׁי בָּהֶן״ – קָנָה, וַאֲפִילּוּ עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא קָנָה. amar rav yeouda amar chemouél: hakotév nekhasa lea'hér, veamar hala "i efchi bahen" – kana, vaafilou oméd vetsové'ha. verabi yo'hanan amar: lo kana.
11. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: וְלָא פְּלִיגִי; amar rabi aba bar memel: vela peligi;

Daf 138a

1. כָּאן בְּצוֹוֵחַ מֵעִיקָּרָא, כָּאן בְּשׁוֹתֵק מֵעִיקָּרָא וּלְבַסּוֹף צוֹוֵחַ. kan betsové'ha méikara, kan bechoték méikara oulvasof tsové'ha.
2. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: זִיכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר, וְשָׁתַק וּלְבַסּוֹף צָוַוח – בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן, amar rav na'hman bar yits'hak: zika lo al yedé a'hér, vechatak oulvasof tsava'h – banou lema'hloket raban chimon ben gamliél verabanan,
3. דְּתַנְיָא: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְאַחֵר, וְהָיוּ בָּהֶן עֲבָדִים, וְאָמַר הַלָּה: ״אִי אֶפְשִׁי בָּהֶן״; אִם הָיָה רַבָּן שֵׁנִי כֹּהֵן – הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִין בִּתְרוּמָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁאָמַר הַלָּה: ״אִי אֶפְשִׁי בָּהֶן״ – כְּבָר זָכוּ בָּהֶן יוֹרְשִׁין. detanya: hakotév nekhasa lea'hér, vehaou bahen avadim, veamar hala: "i efchi bahen"; im haya raban chéni kohén – haré élou okhlin bitrouma. raban chimon ben gamliél omér: kévan cheamar hala: "i efchi bahen" – kevar zakhou bahen yorchin.
4. וְהָוֵינַן בַּהּ: וְתַנָּא קַמָּא – אֲפִילּוּ עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ?! vehavénan bah: vetana kama – afilou oméd vetsové'ha?!
5. אָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: בְּצוֹוֵחַ מֵעִיקָּרוֹ – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא קָנֵי. שָׁתַק וּלְבַסּוֹף צָוַוח – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּקָנֵי. amar rava, veitéma rabi yo'hanan: betsové'ha méikaro – dekhoulé alma la peligi dela kané. chatak oulvasof tsava'h – dekhoulé alma la peligi dekané.
6. כִּי פְּלִיגִי – שֶׁזִּיכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר וְשָׁתַק, וּלְבַסּוֹף צָוַוח; דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: מִדִּשְׁתֵיק – קְנִינְהוּ; וְהַאי דְּקָא צָוַוח – מִהְדָּר הוּא דְּקָא הָדַר בֵּיהּ. ki peligi – chezika lo al yedé a'hér vechatak, oulvasof tsava'h; detana kama savar: midichték – keninou; veha deka tsava'h – mihdar hou deka hadar béh.
7. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ; וְהַאי דְּלָא צָוַוח עַד הַשְׁתָּא – דְּסָבַר: כִּי לָא מָטוּ לִידִי, מַאי אֶצְוַוח. veraban chimon ben gamliél savar: hokhi'ha sofo al te'hilato; veha dela tsava'h ad hachta – desavar: ki la matou lidi, ma etsva'h.
8. תָּנוּ רַבָּנַן, שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת לִפְלוֹנִי, וְאַרְבַּע מֵאוֹת לִפְלוֹנִי״ – אֵין אוֹמְרִין: כׇּל הַקּוֹדֵם בִּשְׁטָר, זוֹכֶה. לְפִיכָךְ, יָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב – גּוֹבֶה מִכּוּלָּם. tanou rabanan, chekhiv mera cheamar: "tenou matayim zouz lifloni, ouchloch méot lifloni, vearba méot lifloni" – én omrin: kol hakodém bichtar, zokhe. lefikhakh, yatsa ala chetar 'hov – gove mikoulam.
9. אֲבָל אָמַר: ״תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי, וְאַחֲרָיו לִפְלוֹנִי, וְאַחֲרָיו לִפְלוֹנִי״ – אוֹמְרִין: כׇּל הַקּוֹדֵם בַּשְּׁטָר, זוֹכֶה. לְפִיכָךְ, יָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב – גּוֹבֶה מִן הָאַחֲרוֹן. אֵין לוֹ – גּוֹבֶה מִשֶּׁלְּפָנָיו. אֵין לוֹ – גּוֹבֶה מִשֶּׁלִּפְנֵי פָנָיו. aval amar: "tenou matayim zouz lifloni, vea'hara lifloni, vea'hara lifloni" – omrin: kol hakodém bachetar, zokhe. lefikhakh, yatsa ala chetar 'hov – gove min haa'haron. én lo – gove michelefana. én lo – gove michelifné fana.
10. תָּנוּ רַבָּנַן, שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי בְּנִי בְּכוֹר, כָּרָאוּי לוֹ״ – נוֹטְלָן, וְנוֹטֵל אֶת בְּכוֹרָתוֹ. אִם אָמַר: ״בִּבְכוֹרָתוֹ״ – יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה; רָצָה – נוֹטְלָן, רָצָה – נוֹטֵל בְּכוֹרָתוֹ. tanou rabanan, chekhiv mera cheamar: "tenou matayim zouz lifloni beni bekhor, karaou lo" – notlan, venotél et bekhorato. im amar: "bivkhorato" – yado al haelona; ratsa – notlan, ratsa – notél bekhorato.
11. וּשְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִית אִשְׁתִּי, כָּרָאוּי לָהּ״ – נוֹטַלְתָּן, וְנוֹטֶלֶת אֶת כְּתוּבָּתָהּ. אִם אָמַר ״בִּכְתוּבָּתָהּ״ – ouchkhiv mera cheamar: "tenou matayim zouz liflonit ichti, karaou lah" – notaltan, venotelet et ketoubatah. im amar "bikhtoubatah" –

Daf 138b

1. יָדָהּ עַל הָעֶלְיוֹנָה; רָצָה – נוֹטַלְתָּן, רָצָה – נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּתָהּ. yadah al haelona; ratsa – notaltan, ratsa – notelet ketoubatah.
2. וּשְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״תְּנוּ מָאתַיִם זוּז לִפְלוֹנִי בַּעַל חוֹבִי, כָּרָאוּי לוֹ״ – נוֹטְלָן, וְנוֹטֵל אֶת חוֹבוֹ. וְאִם אָמַר: ״בְּחוֹבוֹ״ – נוֹטְלָן בְּחוֹבוֹ. ouchkhiv mera cheamar: "tenou matayim zouz lifloni baal 'hovi, karaou lo" – notlan, venotél et 'hovo. veim amar: "be'hovo" – notlan be'hovo.
3. מִשּׁוּם דְּאָמַר ״כָּרָאוּי לוֹ״ – נוֹטְלָן וְנוֹטֵל אֶת חוֹבוֹ?! וְדִלְמָא ״כָּרָאוּי לוֹ בְּחוֹבוֹ״ קָאָמַר! michoum deamar "karaou lo" – notlan venotél et 'hovo?! vedilma "karaou lo be'hovo" kaamar!
4. אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר לִי הוּנָא: הָא מַנִּי – רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּדָיֵיק לִישָּׁנָא יַתִּירָא; amar rav na'hman, amar li houna: ha mani – rabi akiva hi, dedayék lichana yatira;
5. דִּתְנַן: וְלֹא אֶת הַבּוֹר וְלֹא אֶת הַדּוּת, אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ עוּמְקָא וְרוּמָא. וְצָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. ditnan: velo et habor velo et hadout, af al pi chekatav lo oumka verouma. vetsarikh lika'h lo derekh, divré rabi akiva.
6. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ ״חוּץ מֵאֵלּוּ״ – שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. va'hakhamim omrim: éno tsarikh lika'h lo derekh. oumode rabi akiva bizman cheamar lo "'houts méélou" – cheéno tsarikh lika'h lo derekh.
7. אַלְמָא, כֵּיוָן דְּלָא צְרִיךְ, וְקָאָמַר – לְטַפּוֹיֵי מִלְּתָא קָאָתֵי; הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּלָא צְרִיךְ, וְקָאָמַר – לְטַפּוֹיֵי מִלְּתָא קָא אָתֵי. alma, kévan dela tserikh, vekaamar – letapoyé mileta kaaté; hakha namé, kévan dela tserikh, vekaamar – letapoyé mileta ka até.
8. תָּנוּ רַבָּנַן, שְׁכִיב מְרַע שֶׁאָמַר: ״מָנֶה יֵשׁ לִי אֵצֶל פְּלוֹנִי״ – הָעֵדִים כּוֹתְבִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַכִּירִין. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁהוּא גּוֹבֶה – צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין כּוֹתְבִין אֶלָּא אִם כֵּן מַכִּירִין, לְפִיכָךְ כְּשֶׁהוּא גּוֹבֶה – אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה. tanou rabanan, chekhiv mera cheamar: "mane yéch li étsel peloni" – haédim kotvin, af al pi cheén makirin. lefikhakh, kecheou gove – tsarikh lehavi reaya, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: én kotvin ela im kén makirin, lefikhakh kecheou gove – én tsarikh lehavi reaya.
9. אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר לִי הוּנָא: תָּנָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין כּוֹתְבִין, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כּוֹתְבִין. וְאַף רַבִּי מֵאִיר לָא אָמַר אֶלָּא מִשּׁוּם בֵּית דִּין טוֹעִין. אָמַר רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא, הִלְכְתָא: אֵין חוֹשְׁשִׁין לְבֵית דִּין טוֹעִין. amar rav na'hman, amar li houna: tana, rabi méir omér: én kotvin, va'hakhamim omrim: kotvin. veaf rabi méir la amar ela michoum bét din toin. amar rav dimi minehardea, hilkheta: én 'hochchin levét din toin.
10. וּמַאי שְׁנָא מִדְּרָבָא? דְּאָמַר רָבָא: אֵין חוֹלְצִין אֶלָּא אִם כֵּן מַכִּירִין, וְאֵין מְמָאֲנִין אֶלָּא אִם כֵּן מַכִּירִין. לְפִיכָךְ כּוֹתְבִין גֵּט חֲלִיצָה וְגֵט מֵיאוּן, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַכִּירִין. ouma chena miderava? deamar rava: én 'holtsin ela im kén makirin, veén memaanin ela im kén makirin. lefikhakh kotvin gét 'halitsa vegét méoun, veaf al pi cheén makirin.
11. מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּחוֹשְׁשִׁין לְבֵית דִּין טוֹעִין? ma tama? la michoum de'hochchin levét din toin?
12. לָא; בֵּית דִּינָא בָּתַר בֵּית דִּינָא – לָא דָּיְיקִי, בֵּית דִּינָא בָּתַר עֵדִים – דָּיְיקִי. la; bét dina batar bét dina – la dayki, bét dina batar édim – dayki.
13. מַתְנִי׳ הָאָב תּוֹלֵשׁ וּמַאֲכִיל לְכׇל מִי שֶׁיִּרְצֶה, וּמַה שֶּׁהִנִּיחַ תָּלוּשׁ – הֲרֵי הוּא שֶׁל יוֹרְשִׁין. matni' haav toléch oumaakhil lekhol mi cheyirtse, ouma chehini'ha talouch – haré hou chel yorchin.
14. גְּמָ׳ תָּלוּשׁ אִין, מְחוּבָּר לֹא. gema' talouch in, me'houbar lo.

Daf 139a

1. וְהָא תַּנְיָא: שָׁמִין אֶת הַמְחוּבָּרִין לַלּוֹקֵחַ! veha tanya: chamin et ham'houbarin laloké'ha!
2. אָמַר עוּלָּא: לָא קַשְׁיָא; כָּאן בִּבְנוֹ, כָּאן בְּאַחֵר; הוֹאִיל וְדַעְתּוֹ שֶׁל אָדָם קְרוֹבָה אֵצֶל בְּנוֹ. amar oula: la kachya; kan bivno, kan bea'hér; hoil vedato chel adam kerova étsel beno.
3. מַתְנִי׳ הִנִּיחַ בָּנִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים – אֵין הַגְּדוֹלִים מִתְפַּרְנְסִין עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, וְלֹא הַקְּטַנִּים נִזּוֹנִין עַל הַגְּדוֹלִים, אֶלָּא חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. matni' hini'ha banim gedolim ouktanim – én hagedolim mitparnesin al yedé haketanim, velo haketanim nizonin al hagedolim, ela 'holkin bechave.
4. נָשְׂאוּ הַגְּדוֹלִים – יִשׂאוּ הַקְּטַנִּים. וְאִם אָמְרוּ קְטַנִּים: הֲרֵי אָנוּ נוֹשְׂאִין כְּדֶרֶךְ שֶׁנְּשָׂאתֶם אַתֶּם – אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶם; אֶלָּא מַה שֶׁנָּתַן לָהֶם אֲבִיהֶם, נָתַן. nasou hagedolim – yisou haketanim. veim amrou ketanim: haré anou nosin kederekh chenesatem atem – én chomin lahem; ela ma chenatan lahem avihem, natan.
5. הִנִּיחַ בָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת – אֵין הַגְּדוֹלוֹת מִתְפַּרְנְסוֹת עַל יְדֵי הַקְּטַנּוֹת, וְלֹא הַקְּטַנּוֹת נִזּוֹנוֹת עַל הַגְּדוֹלוֹת, אֶלָּא חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה. hini'ha banot gedolot ouktanot – én hagedolot mitparnesot al yedé haketanot, velo haketanot nizonot al hagedolot, ela 'holkot bechave.
6. נָשְׂאוּ גְּדוֹלוֹת – יִשְּׂאוּ קְטַנּוֹת. וְאִם אָמְרוּ קְטַנּוֹת: הֲרֵי אָנוּ נוֹשְׂאוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁנְּשָׂאתֶם אַתֶּם – אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן. nasou gedolot – yiseou ketanot. veim amrou ketanot: haré anou nosot kederekh chenesatem atem – én chomin lahen.
7. זֶה חוֹמֶר בַּבָּנוֹת מִבַּבָּנִים – שֶׁהַבָּנוֹת נִזּוֹנוֹת עַל הַבָּנִים, וְאֵין נִזּוֹנוֹת עַל הַבָּנוֹת. ze 'homer babanot mibabanim – chehabanot nizonot al habanim, veén nizonot al habanot.
8. גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: הַאי גְּדוֹל אֲחֵי דִּלְבַשׁ וְאִיכַּסִּי מִבֵּיתָא – מַאי דַּעֲבַד עֲבַד. gema' amar rava: ha gedol a'hé dilvach veikasi mibéta – ma daavad avad.
9. וְהָא אֲנַן תְּנַן: אֵין הַגְּדוֹלִים מִתְפַּרְנְסִין עַל הַקְּטַנִּים! מַתְנִיתִין – בִּשְׁרָכָא. veha anan tenan: én hagedolim mitparnesin al haketanim! matnitin – bichrakha.
10. שְׁרָכָא – פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: נִיחָא לְהוּ דְּלָא נִינַּוַּול; קָא מַשְׁמַע לַן. cherakha – pechita! maou detéma: ni'ha leou dela ninaval; ka machma lan.
11. נָשְׂאוּ גְּדוֹלִים יִשְּׂאוּ קְטַנִּים. מַאי קָאָמַר? nasou gedolim yiseou ketanim. ma kaamar?
12. אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָאָמַר: נָשְׂאוּ גְּדוֹלִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן – יִשְּׂאוּ קְטַנִּים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. אֲבָל נָשְׂאוּ גְּדוֹלִים בְּחַיֵּי אֲבִיהֶן, וְאָמְרוּ קְטַנִּים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן: ״הֲרֵי אָנוּ נוֹשְׂאִין כְּדֶרֶךְ שֶׁנְּשָׂאתֶם אַתֶּם״ – אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן, אֶלָּא מָה שֶׁנָּתַן לָהֶן אֲבִיהֶן – נָתַן. amar rav yeouda, hakhi kaamar: nasou gedolim lea'har mitat avihen – yiseou ketanim lea'har mitat avihen. aval nasou gedolim be'hayé avihen, veamrou ketanim lea'har mitat avihen: "haré anou nosin kederekh chenesatem atem" – én chomin lahen, ela ma chenatan lahen avihen – natan.
13. הִנִּיחַ בָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת. שְׁלַח לֵיהּ אֲבוּהּ בַּר גְּנִיבָא לְרָבָא, יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּינוּ: לָוְותָה וְאָכְלָה, וְעָמְדָה וְנִשֵּׂאת – בַּעַל לוֹקֵחַ הָוֵי, אוֹ יוֹרֵשׁ הָוֵי? hini'ha banot gedolot ouktanot. chela'h léh avouh bar geniva lerava, yelamedénou rabénou: lavta veakhla, veamda venisét – baal loké'ha havé, o yoréch havé?
14. לוֹקֵחַ הָוֵי – וּמִלְוֶה עַל פֶּה אֵינוֹ גּוֹבֶה מִן הַלָּקוֹחוֹת; אוֹ דִּלְמָא יוֹרֵשׁ הָוֵי – וּמִלְוֶה עַל פֶּה גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין? loké'ha havé – oumilve al pe éno gove min halako'hot; o dilma yoréch havé – oumilve al pe gove min hayorchin?
15. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵינָא: נָשְׂאוּ גְּדוֹלוֹת – יִשְּׂאוּ קְטַנּוֹת. מַאי, לָאו נָשְׂאוּ גְּדוֹלוֹת לְבַעַל – יִשְּׂאוּ קְטַנּוֹת מִבַּעַל? amar léh, tenéna: nasou gedolot – yiseou ketanot. ma, la nasou gedolot levaal – yiseou ketanot mibaal?
16. לֹא; נָשְׂאוּ גְּדוֹלוֹת לְבַעַל – יִשְּׂאוּ קְטַנּוֹת לְבַעַל. lo; nasou gedolot levaal – yiseou ketanot levaal.
17. אִינִי?! וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: נָשְׂאוּ גְּדוֹלוֹת לְבַעַל – יִשְּׂאוּ קְטַנּוֹת מִבַּעַל! ini?! veha tané rabi 'hiya: nasou gedolot levaal – yiseou ketanot mibaal!
18. דִּלְמָא שָׁאנֵי פַּרְנָסָה, דְּאִית לַהּ קָלָא. dilma chané parnasa, deit lah kala.
19. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא, לָאו הַיְינוּ דִּשְׁלַח רָבִין בְּאִגַּרְתֵּיהּ: מִי שֶׁמֵּת, וְהִנִּיחַ אַלְמָנָה וּבַת – אַלְמְנָתוֹ נִזּוֹנֶת מִנְּכָסָיו. נִשֵּׂאת הַבַּת – אַלְמְנָתוֹ נִזּוֹנֶת מִנְּכָסָיו. מֵתָה הַבַּת – אָמַר רַב יְהוּדָה בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי [בֶּן חֲנִינָא]: עַל יָדִי הָיָה מַעֲשֶׂה, וְאָמְרוּ: אַלְמְנָתוֹ נִזּוֹנֶת מִנְּכָסָיו. amar léh rav papa lerava, la haynou dichla'h ravin beigartéh: mi chemét, vehini'ha almana ouvat – almenato nizonet minekhasa. nisét habat – almenato nizonet minekhasa. méta habat – amar rav yeouda ben a'hoto chel rabi yosé [ben 'hanina]: al yadi haya maase, veamrou: almenato nizonet minekhasa.
20. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא יוֹרֵשׁ הָוֵי, מִשּׁוּם הָכִי אַלְמְנָתוֹ נִזּוֹנֶת מִנְּכָסָיו; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לוֹקֵחַ הָוֵי, אַמַּאי נִזּוֹנֶת מִנְּכָסָיו? i amrate bichlama yoréch havé, michoum hakhi almenato nizonet minekhasa; ela i amrate loké'ha havé, ama nizonet minekhasa?
21. אָמַר אַבָּיֵי: אִי לָאו דִּשְׁלַח רָבִין, אֲנַן לָא יָדְעִינַן? וְהָא תְּנַן: אֵלּוּ הֵן שֶׁאֵין חוֹזְרִין בַּיּוֹבֵל – הַבְּכוֹרָה, amar abayé: i la dichla'h ravin, anan la yadinan? veha tenan: élou hén cheén 'hozrin bayovél – habekhora,

Daf 139b

1. וְהַיּוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ! vehayoréch et ichto!
2. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהַשְׁתָּא דִּשְׁלַח, מִי יָדְעִינַן?! הָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ, הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה נִכְסֵי מְלוֹג בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, וּמֵתָה – הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת. amar léh rava: vehachta dichla'h, mi yadinan?! haamar rabi yosé berabi 'hanina: beoucha hitkinou, haicha chemakhra nikhsé melog be'hayé balah, ouméta – habaal motsi miyad halako'hot.
3. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: בַּעַל – שַׁוְּיוּהוּ רַבָּנַן כְּיוֹרֵשׁ, וְשַׁוְּיוּהוּ רַבָּנַן כְּלוֹקֵחַ, וְהֵיכָא דְּטָבָא לֵיהּ עֲבַדוּ לֵיהּ; גַּבֵּי יוֹבֵל – שַׁוְּיוּהוּ רַבָּנַן כְּיוֹרֵשׁ, מִשּׁוּם פְּסֵידָא דִידֵיהּ. גַּבֵּי דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא – שַׁוְּיוּהוּ רַבָּנַן כְּלוֹקֵחַ, מִשּׁוּם פְּסֵידָא דִידֵיהּ. גַּבֵּי דְּרָבִין – מִשּׁוּם פְּסֵידָא דְּאַלְמָנָה, שַׁוְּיוּהוּ רַבָּנַן כְּיוֹרֵשׁ. ela amar rav aché: baal – chaououou rabanan keoréch, vechaououou rabanan keloké'ha, vehékha detava léh avadou léh; gabé yovél – chaououou rabanan keoréch, michoum peséda didéh. gabé derabi yosé berabi 'hanina – chaououou rabanan keloké'ha, michoum peséda didéh. gabé deravin – michoum peséda dealmana, chaououou rabanan keoréch.
4. וְהָא גַּבֵּי דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאִיכָּא פְּסֵידָא לְלָקוֹחוֹת, וְשַׁוְּיוּהוּ רַבָּנַן כְּלוֹקֵחַ! veha gabé derabi yosé berabi 'hanina, deika peséda lelako'hot, vechaououou rabanan keloké'ha!
5. הָתָם, אִינְהוּ אַפְסִידוּ אַנַּפְשַׁיְיהוּ – כֵּיוָן דְּאִיכָּא בַּעַל, לָא אִיבְּעִי לְהוּ לְמִיזְבַּן מֵאִיתְּתָא דְּיָתְבָא תּוּתֵי גַּבְרָא. hatam, inou afsidou anafchayou – kévan deika baal, la ibei leou lemizban méiteta deyatva touté gavra.
6. הֲדַרַן עֲלָךְ יֵשׁ נוֹחֲלִין hadaran alakh yéch no'halin
7. מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת; בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרוּבִּין – הַבָּנִים יִירְשׁוּ, וְהַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ. נְכָסִים מוּעָטִין – הַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ, וְהַבָּנִים יִשְׁאֲלוּ עַל הַפְּתָחִים. אַדְמוֹן אוֹמֵר: בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר, הִפְסַדְתִּי?! אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן. mi chemét vehini'ha banim ouvanot; bizman chehanekhasim meroubin – habanim yirchou, vehabanot yizonou. nekhasim mouatin – habanot yizonou, vehabanim yichalou al hapeta'him. admon omér: bichvil cheani zakhar, hifsadti?! amar raban gamliél: roe ani et divré admon.
8. גְּמָ׳ וְכַמָּה מְרוּבִּין? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כְּדֵי שֶׁיִּזּוֹנוּ מֵהֶן אֵלּוּ וָאֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. כִּי אַמְרִיתָא קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר: זוֹ דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּר רַבִּי, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: כְּדֵי שֶׁיִּזּוֹנוּ מֵהֶן אֵלּוּ וָאֵלּוּ עַד שֶׁיִּבְגְּרוּ. gema' vekhama meroubin? amar rav yeouda amar rav: kedé cheyizonou méhen élou vaélou cheném asar 'hodech. ki amrita kaméh dichmouél, amar: zo divré raban gamliél bar rabi, aval 'hakhamim omrim: kedé cheyizonou méhen élou vaélou ad cheyivgerou.
9. אִיתְּמַר נָמֵי: כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כֹּל שֶׁיִּזּוֹנוּ מֵהֶן אֵלּוּ וָאֵלּוּ עַד שֶׁיִּבְגְּרוּ – הֵן מְרוּבִּין; פָּחוֹת מִכָּאן – הֲרֵי אֵלּוּ מוּעָטִין. itemar namé: ki ata ravin amar rabi yo'hanan, veamri lah amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: kol cheyizonou méhen élou vaélou ad cheyivgerou – hén meroubin; pa'hot mikan – haré élou mouatin.
10. וְאִי לֵיכָּא לְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עַד שֶׁיִּבְגְּרוּ, vei léka leélou vaélou ad cheyivgerou,

Daf 140a

1. שָׁקְלִי לְהוּ בָּנוֹת לְכוּלְּהוּ?! אֶלָּא אָמַר רָבָא: מוֹצִיאִין לָהֶן מְזוֹנוֹת לַבָּנוֹת עַד שֶׁיִּבְגְּרוּ, וְהַשְּׁאָר לַבָּנִים. chakli leou banot lekhouleou?! ela amar rava: motsiin lahen mezonot labanot ad cheyivgerou, vehachear labanim.
2. פְּשִׁיטָא – מְרוּבִּין וְנִתְמַעֲטוּ, כְּבָר זָכוּ בָּהֶן יוֹרְשִׁין. מוּעָטִין וְנִתְרַבּוּ, מַאי? בִּרְשׁוּת יוֹרְשִׁין קָיְימִי – הִלְכָּךְ בִּרְשׁוּת יוֹרְשִׁין שְׁבוּח; אוֹ דִּלְמָא, סַלּוֹקֵי מְסַלְּקִי יוֹרְשִׁין מֵהָכָא? pechita – meroubin venitmaatou, kevar zakhou bahen yorchin. mouatin venitrabou, ma? birchout yorchin kaymi – hilkakh birchout yorchin chevou'h; o dilma, saloké mesaleki yorchin méhakha?
3. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יְתוֹמִין שֶׁקָּדְמוּ וּמָכְרוּ בִּנְכָסִים מוּעָטִין – מַה שֶּׁמָּכְרוּ, מָכְרוּ. ta chema, deamar rabi asi amar rabi yo'hanan: yetomin chekadmou oumakhrou binkhasim mouatin – ma chemakhrou, makhrou.
4. יָתֵיב רַבִּי יִרְמְיָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ, וְקָא בָּעֵי מִינֵּיהּ: אַלְמְנָתוֹ, מַהוּ שֶׁתְּמַעֵט בַּנְּכָסִים? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּאִית לַהּ מְזוֹנֵי – מְמַעֲטָא; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּאִילּוּ מִנַּסְבָא – לֵית לַהּ, הַשְׁתָּא נָמֵי לֵית לַהּ? yatév rabi yirmeya kaméh derabi avaou, veka baé minéh: almenato, maou chetemaét banekhasim? mi amrinan: kévan deit lah mezoné – memaata; o dilma, kévan deilou minasva – lét lah, hachta namé lét lah?
5. אִם תִּמְצָא לוֹמַר: כֵּיוָן דְּאִילּוּ מִנַּסְבָא לֵית לַהּ – הַשְׁתָּא נָמֵי לֵית לַהּ; בַּת אִשְׁתּוֹ, מַהוּ שֶׁתְּמַעֵט בַּנְּכָסִים? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּכִי מִנַּסְבָא נָמֵי אִית לַהּ – וּמְמַעֲטָא; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּאִילּוּ מֵתָה לֵית לַהּ – וְלָא מְמַעֲטָא? im timtsa lomar: kévan deilou minasva lét lah – hachta namé lét lah; bat ichto, maou chetemaét banekhasim? mi amrinan: kévan dekhi minasva namé it lah – oummaata; o dilma, kévan deilou méta lét lah – vela memaata?
6. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר: כֵּיוָן דְּאִילּוּ מֵתָה לֵית לַהּ – וְלָא מְמַעֲטָא; בַּעַל חוֹב – מַהוּ שֶׁיְּמַעֵט בַּנְּכָסִים? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּכִי מָיֵית נָמֵי אִית לֵיהּ, מְמַעֵט; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּמְחַסְּרִי גּוּבְיָינָא, לָא מְמַעֵט? veim timtsa lomar: kévan deilou méta lét lah – vela memaata; baal 'hov – maou cheyemaét banekhasim? mi amrinan: kévan dekhi mayét namé it léh, memaét; o dilma, kévan dim'haseri gouvyana, la memaét?
7. וְאִיכָּא דְּבָעֵי לַהּ לְאִידַּךְ גִּיסָא – בַּעַל חוֹב, מַהוּ שֶׁיְּמַעֵט בַּנְּכָסִים? veika devaé lah leidakh gisa – baal 'hov, maou cheyemaét banekhasim?

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bava Batra
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)