Talmud Bava Batra, Chapitre 7 (ז) · Daf 116a à 123b

Daf 116a

1. וְלֹא תְּהֵא תּוֹרָה שְׁלֵמָה שֶׁלָּנוּ, כְּשִׂיחָה בְּטֵלָה שֶׁלָּכֶם. מָה לְבַת בְּנוֹ – שֶׁכֵּן יִפָּה כֹּחָהּ בִּמְקוֹם הָאַחִין; תֹּאמַר בְּבִתּוֹ – שֶׁהוֹרַע כֹּחָהּ בִּמְקוֹם אַחִין. וְנִצְּחוּם, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם עֲשָׂאוּהוּ יוֹם טוֹב. velo tehé tora cheléma chelanou, kesi'ha betéla chelakhem. ma levat beno – chekén yipa ko'hah bimkom haa'hin; tomar bevito – cheora ko'hah bimkom a'hin. venitse'houm, veoto hayom asaouou yom tov.
2. ״וַיֹּאמְרוּ יְרֻשַּׁת פְּלֵטָה לְבִנְיָמִן, וְלֹא יִמָּחֶה שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל״ – "vayomrou yerouchat peléta levinyamin, velo yima'he chévet miyisraél" –
3. אָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי: מְלַמֵּד שֶׁהִתְנוּ עַל שֵׁבֶט בִּנְיָמִין, שֶׁלֹּא תִּירַשׁ בַּת הַבֵּן עִם הָאַחִין. amar rabi yits'hak devé rabi amé: melaméd chehitnou al chévet binyamin, chelo tirach bat habén im haa'hin.
4. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיוֹרְשׁוֹ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָלֵא עָלָיו עֶבְרָה. כְּתִיב הָכָא: ״וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ״, וּכְתִיב הָתָם: ״יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא״. amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: kol cheéno mani'ha bén leorcho – hakadoch baroukh hou malé ala evra. ketiv hakha: "vehaavartem et na'halato", oukhtiv hatam: "yom evra hayom haou".
5. ״אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים״ – רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, חַד אָמַר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן. וְחַד אָמַר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ תַּלְמִיד. "acher én 'halifot lamo velo yarou elohim" – rabi yo'hanan verabi yeochoua ben lévi, 'had amar: kol cheéno mani'ha bén. ve'had amar: kol cheéno mani'ha talmid.
6. תִּסְתַּיֵּים רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר תַּלְמִיד – דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דֵּין גַּרְמֵיהּ דַּעֲשִׂירָאָה בִּיר. תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר תַּלְמִיד. tistayém rabi yo'hanan deamar talmid – deamar rabi yo'hanan: dén garméh daasiraa bir. tistayém derabi yo'hanan deamar talmid.
7. וּמִדְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר תַּלְמִיד – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בֵּן?! oumiderabi yo'hanan amar talmid – rabi yeochoua ben lévi amar bén?!
8. וְהָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לָא אָזֵיל לְבֵי טַמְיָא אֶלָּא לְבֵי מַאן דְּשָׁכֵיב בְּלָא בְּנֵי, דִּכְתִיב: ״בְּכוּ בָכֹה לַהֹלֵךְ״, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לַהוֹלֵךְ בְּלֹא בֵּן זָכָר! אֶלָּא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הוּא דְּאָמַר תַּלְמִיד. veha rabi yeochoua ben lévi la azél levé tamya ela levé man dechakhév bela bené, dikhtiv: "bekhou vakho laholékh", veamar rav yeouda amar rav: laolékh belo bén zakhar! ela rabi yeochoua ben lévi hou deamar talmid.
9. וּמִדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הוּא דְּאָמַר תַּלְמִיד – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר בֵּן?! oumiderabi yeochoua ben lévi hou deamar talmid – rabi yo'hanan amar bén?!
10. קַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן! לָא קַשְׁיָא, הָא דִידֵיהּ, הָא דְרַבֵּיהּ. kachya derabi yo'hanan aderabi yo'hanan! la kachya, ha didéh, ha derabéh.
11. (סִימָן: הֲדַד, עָנִי וְחָכָם.) (siman: hadad, ani ve'hakham.)
12. דָּרַשׁ רַבִּי פִּנְחָס בֶּן חָמָא, מַאי דִּכְתִיב: ״וַהֲדַד שָׁמַע בְּמִצְרַיִם כִּי שָׁכַב דָּוִד עִם אֲבוֹתָיו, וְכִי מֵת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא״? מִפְּנֵי מָה בְּדָוִד נֶאֶמְרָה בּוֹ ״שְׁכִיבָה״, וּבְיוֹאָב נֶאֶמְרָה בּוֹ ״מִיתָה״? דָּוִד, שֶׁהִנִּיחַ בֵּן – נֶאֶמְרָה בּוֹ שְׁכִיבָה. יוֹאָב, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן – נֶאֶמְרָה בּוֹ מִיתָה. darach rabi pin'has ben 'hama, ma dikhtiv: "vahadad chama bemitsrayim ki chakhav david im avota, vekhi mét yoav sar hatsava"? mipené ma bedavid neemra bo "chekhiva", ouvoav neemra bo "mita"? david, chehini'ha bén – neemra bo chekhiva. yoav, chelo hini'ha bén – neemra bo mita.
13. וְיוֹאָב לֹא הִנִּיחַ בֵּן?! וְהָכְתִיב: ״מִבְּנֵי יוֹאָב – עֹבַדְיָה בֶּן יְחִיאֵל״! אֶלָּא: דָּוִד, שֶׁהִנִּיחַ בֵּן כְּמוֹתוֹ – נֶאֶמְרָה בּוֹ ״שְׁכִיבָה״. יוֹאָב, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ בֵּן כְּמוֹתוֹ – נֶאֶמְרָה בּוֹ ״מִיתָה״. veoav lo hini'ha bén?! vehakhtiv: "mibené yoav – ovadya ben ye'hiél"! ela: david, chehini'ha bén kemoto – neemra bo "chekhiva". yoav, chelo hini'ha bén kemoto – neemra bo "mita".
14. דָּרַשׁ רַבִּי פִּנְחָס בֶּן חָמָא: קָשָׁה עֲנִיּוּת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים מַכּוֹת – שֶׁנֶּאֱמַר: ״חׇנֻּנִי חׇנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי, כִּי יַד אֱלוֹהַּ נָגְעָה בִּי״, וְקָא אָמְרִי לֵיהּ חַבְרֵיהּ: ״הִשָּׁמֶר אַל תֵּפֶן אֶל אָוֶן, כִּי עַל זֶה בָּחַרְתָּ מֵעֹנִי״. darach rabi pin'has ben 'hama: kacha aniyout betokh béto chel adam, yotér mé'hamichim makot – cheneemar: "'honouni 'honouni atem réa, ki yad eloha naga bi", veka amri léh 'havréh: "hichamer al téfen el aven, ki al ze ba'harta méoni".
15. דָּרַשׁ רַבִּי פִּנְחָס בַּר חָמָא: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִיבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים – שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת, וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה״. darach rabi pin'has bar 'hama: kol cheyéch lo 'hole betokh béto, yélékh étsel 'hakham vivakéch ala ra'hamim – cheneemar: "'hamat melekh malakhé mavet, veich 'hakham yekhaperena".
16. זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה – יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ קוֹדְמִין, וְהָאָב קוֹדֵם לְכׇל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: אֲבִי הָאָב וַאֲחֵי הָאָב – כְּגוֹן אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנִכְסֵי עֵשָׂו, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הָאָב קוֹדֵם לְכׇל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ. וְרָמֵי בַּר חָמָא – ze hakelal: kol hakodém bana'hala – yotsé yerékho kodmin, vehaav kodém lekhol yotsé yerékho. baé ramé bar 'hama: avi haav vaa'hé haav – kegon avraham veyichmaél benikhsé ésa, éze méhen kodém? amar rava, ta chema: haav kodém lekhol yotsé yerékho. veramé bar 'hama –

Daf 116b

1. אַגַּב חוּרְפֵּיהּ לָא עַיֵּין בָּהּ. agav 'hourpéh la ayén bah.
2. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: אֲבִי הָאָב וְאָחִיו – כְּגוֹן אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב בְּנִכְסֵי עֵשָׂו, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? אֲמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הָאָב קוֹדֵם לְכׇל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ. וְרָמֵי בַּר חָמָא – יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁל בְּנוֹ. baé ramé bar 'hama: avi haav vea'hi – kegon avraham veyaakov benikhsé ésa, éze méhen kodém? amar rava, ta chema: haav kodém lekhol yotsé yerékho. veramé bar 'hama – yotsé yerékho chelo, velo yotsé yerékho chel beno.
3. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי: זֶה הַכְּלָל, כׇּל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה – יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ קוֹדְמִין; וְאִילּוּ אִיתֵיהּ לְיִצְחָק – יִצְחָק קוֹדֵם, הַשְׁתָּא נָמֵי דְּלֵיתֵיהּ יִצְחָק – יַעֲקֹב קוֹדֵם; שְׁמַע מִינַּהּ. hakhi namé mistabera, dekatané: ze hakelal, kol hakodém bana'hala – yotsé yerékho kodmin; veilou itéh leyits'hak – yits'hak kodém, hachta namé delétéh yits'hak – yaakov kodém; chema minah.
4. מַתְנִי׳ בְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בַּנַּחֲלָה: חֵלֶק אֲבִיהֶן – שֶׁהָיָה עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר, וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים. matni' benot tselaf'had natlou chelocha 'halakim bana'hala: 'hélek avihen – chehaya im yotsé mitsrayim, ve'helko im e'ha benikhsé 'héfer, vechehaya bekhor notél chené 'halakim.

Daf 117a

1. גְּמָ׳ תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ – gema' tenan keman deamar leotsé mitsrayim nit'haleka haarets –
2. דְּתַנְיָא, רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ״. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה״? ״לָאֵלֶּה״ – כָּאֵלֶּה, לְהוֹצִיא אֶת הַטְּפָלִים. detanya, rabi yochiya omér: leotsé mitsrayim nit'haleka haarets, cheneemar: "lichmot matot avotam yin'halou". ela ma ani mekayém "laéle té'halék haarets bena'hala"? "laéle" – kaéle, leotsi et hatefalim.
3. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה״. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ״? מְשׁוּנָּה נַחֲלָה זוֹ מִכׇּל נְחָלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם; שֶׁכׇּל נְחָלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם – חַיִּין יוֹרְשִׁין מֵתִים, וְכָאן – מֵתִים יוֹרְשִׁין חַיִּין. rabi yonatan omér: levaé haarets nit'haleka haarets, cheneemar: "laéle té'halék haarets bena'hala". ela ma ani mekayém "lichmot matot avotam yin'halou"? mechouna na'hala zo mikol ne'halot chebaolam; chekol ne'halot chebaolam – 'hayin yorchin métim, vekhan – métim yorchin 'hayin.
4. אָמַר רַבִּי: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי אַחִין כֹּהֲנִים שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת, לְאֶחָד יֵשׁ לוֹ בֵּן אֶחָד, וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בָנִים, וְהָלְכוּ לַגּוֹרֶן. זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן אֶחָד – נוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד, וְזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָנִים – נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים. וּמַחְזִירִין אֵצֶל אֲבִיהֶן, וְחוֹזְרִין וְחוֹלְקִין בְּשָׁוֶה. amar rabi: emchol lekha machal, lema hadavar dome? lichné a'hin kohanim chehaou beir a'hat, lee'had yéch lo bén e'had, vee'had yéch lo chené vanim, vehalkhou lagoren. ze cheyéch lo bén e'had – notél 'hélek e'had, veze cheyéch lo chené vanim – notél chené 'halakim. ouma'hzirin étsel avihen, ve'hozrin ve'holkin bechave.
5. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: rabi chimon ben elazar omér:

Daf 117b

1. לְאֵלּוּ וּלְאֵלּוּ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, כְּדֵי לְקַיֵּים שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ – הָא כֵּיצַד? הָיָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם – נוֹטֵל חֶלְקוֹ עִם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, הָיָה מִבָּאֵי הָאָרֶץ – נוֹטֵל חֶלְקוֹ עִם בָּאֵי הָאָרֶץ, מִכָּאן וּמִכָּאן – נוֹטֵל חֶלְקוֹ מִכָּאן וּמִכָּאן. leélou oulélou nit'haleka haarets, kedé lekayém chené mikraot halalou – ha kétsad? haya miyotsé mitsrayim – notél 'helko im yotsé mitsrayim, haya mibaé haarets – notél 'helko im baé haarets, mikan oumikan – notél 'helko mikan oumikan.
2. מְרַגְּלִים – יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב נָטְלוּ חֶלְקָם. מִתְלוֹנְנִים וַעֲדַת קֹרַח – לֹא הָיָה לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ; הַבָּנִים נָטְלוּ בִּזְכוּת אֲבִי אֲבִיהֶן, וּבִזְכוּת אֲבִי אִמּוֹתֵיהֶן. meragelim – yeochoua vekhalév natlou 'helkam. mitlonnim vaadat kora'h – lo haya lahem 'hélek baarets; habanim natlou bizkhout avi avihen, ouvizkhout avi imotéhen.
3. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי: ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם״ – בְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם כְּתִיב? דִּלְמָא לִשְׁבָטִים קָאָמַר לַהּ! דִּכְתִיב: ״וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה׳״ – יְרוּשָּׁה הִיא לָכֶם מֵאֲבוֹתֵיכֶם; וּלְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם קָאָמַר לְהוּ. ma machma deha: "lichmot matot avotam" – beotsé mitsrayim ketiv? dilma lichvatim kaamar lah! dikhtiv: "venatati otah lakhem moracha ani h'" – yeroucha hi lakhem méavotékhem; oulotsé mitsrayim kaamar leou.
4. (סִימָן: לָרַב, צְלָפְחָד, וְיוֹסֵף, אִיכְּפַל, מְנַשֶּׁה, יְחַשֵּׁב.) (siman: larav, tselaf'had, veoséf, ikefal, menache, ye'hachév.)
5. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ״. amar léh rav papa leabayé: bichlama leman deamar leotsé mitsrayim nit'haleka haarets, haynou dikhtiv: "larav tarbe na'halato velamat tamit na'halato".

Daf 118a

1. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ, מַאי ״לָרַב תַּרְבּוּ נַחֲלָתוֹ״? קַשְׁיָא. ela leman deamar levaé haarets, ma "larav tarbou na'halato"? kachya.
2. וַאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, הַיְינוּ דְּקָא צָוְוחָן בְּנוֹת צְלָפְחָד. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ, אַמַּאי צָוְוחָן? הָא לֵיתֵיהּ דְּלִשְׁקוֹל! vaamar léh rav papa leabayé: bichlama leman deamar leotsé mitsrayim, haynou deka tsav'han benot tselaf'had. ela leman deamar levaé haarets, ama tsav'han? ha létéh delichkol!
3. אֶלָּא לַחֲזָרָה, וְלִיטּוֹל בְּנִכְסֵי חֵפֶר. ela la'hazara, velitol benikhsé 'héfer.
4. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, הַיְינוּ דְּקָא צָוְוחָן בְּנֵי יוֹסֵף – דִּכְתִיב: ״וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ, מַאי קָא צָוְוחִי? כּוּלְּהוּ שְׁקוּל! bichlama leman deamar leotsé mitsrayim, haynou deka tsav'han bené yoséf – dikhtiv: "vaydaberou bené yoséf". ela leman deamar levaé haarets, ma ka tsav'hi? kouleou chekoul!
5. מִשּׁוּם טְפָלִים דַּהֲווֹ נְפִישִׁי לְהוּ. michoum tefalim dahao nefichi leou.
6. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ, לָא הֲוָה חַד דְּלָא שָׁקֵיל; דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ הֲוָה חַד דְּלָא שָׁקֵיל, אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִצְוַוח! וְכִי תֵּימָא: דִּצְוַוח וְאַהֲנִי – כַּתְבֵיהּ קְרָא, דִּצְוַוח וְלָא אַהֲנִי – לָא כַּתְבֵיהּ קְרָא; הָא בְּנֵי יוֹסֵף – דְּצָוְוחִי וְלָא אַהֲנִי, וְכַתְבִינְהוּ קְרָא! amar abayé: chema minah, la hava 'had dela chakél; dei salka datakh hava 'had dela chakél, ibei léh lemitsva'h! vekhi téma: ditsva'h veahani – katvéh kera, ditsva'h vela ahani – la katvéh kera; ha bené yoséf – detsav'hi vela ahani, vekhatvinou kera!
7. הָתָם עֵצָה טוֹבָה קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְאִינִישׁ לְאִיזְדְּהוֹרֵי מֵעֵינָא בִּישָׁא. וְהַיְינוּ דְּקָאָמַר לְהוּ יְהוֹשֻׁעַ – דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ, אִם עַם רַב אַתָּה, עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה״. אֲמַר לְהוּ: לְכוּ וְהַחְבִּאוּ עַצְמְכֶם בִּיעָרִים, שֶׁלֹּא תִּשְׁלוֹט בָּכֶם עַיִן רַע. hatam étsa tova ka machma lan, deibei léh leinich leizdeoré mééna bicha. vehaynou dekaamar leou yeochoua – dikhtiv: "vayomer aléhem yeochoua, im am rav ata, alé lekha hayara". amar leou: lekhou veha'hbiou atsmekhem biarim, chelo tichlot bakhem ayin ra.

Daf 118b

1. אֲמַרוּ לֵיהּ: אֲנַן מִזַּרְעָא דְּיוֹסֵף, דְּלָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִּישָׁא – דִּכְתִיב: ״בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן״, וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אַל תִּקְרֵי ״עֲלֵי עָיִן״, אֶלָּא ״עוֹלֵי עָיִן״. amarou léh: anan mizara deoséf, dela chalta béh éna bicha – dikhtiv: "bén porat yoséf, bén porat alé ayin", veamar rabi avaou: al tikré "alé ayin", ela "olé ayin".
2. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אֲמַר מֵהָכָא: ״וְיִדְגּוּ לָרוֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ״; מָה דָּגִים שֶׁבַּיָּם – מַיִם מְכַסִּים עֲלֵיהֶם וְאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, אַף זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף – אֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם. rabi yosé berabi 'hanina amar méhakha: "veyidgou larov bekerev haarets"; ma dagim chebayam – mayim mekhasim aléhem veén haayin choletet bahem, af zaro chel yoséf – én haayin choletet bahem.
3. מְרַגְּלִים – יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב נָטְלוּ חֶלְקָם. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר עוּלָּא, דְּאָמַר קְרָא: ״וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם״ – מַאי ״חָיוּ״? אִילֵּימָא חָיוּ מַמָּשׁ, וְהָא כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא: ״וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ, כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן״! אֶלָּא מַאי ״חָיוּ״ – שֶׁחָיוּ בְּחֶלְקָם. meragelim – yeochoua vekhalév natlou 'helkam. menahané milé? amar oula, deamar kera: "viochoua bin noun vekhalév ben yefoune 'haou min haanachim hahém" – ma "'haou"? iléma 'haou mamach, veha ketiv kera a'harina: "velo notar méhem ich, ki im kalév ben yefoune viochoua bin noun"! ela ma "'haou" – che'haou be'helkam.
4. מִתְלוֹנְנִין וַעֲדַת קֹרַח – לֹא הָיָה לָהֶן חֵלֶק בָּאָרֶץ. וְהָתַנְיָא: מְרַגְּלִים, מִתְלוֹנְנִים וַעֲדַת קֹרַח – יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב נָטְלוּ חֶלְקָם! לָא קַשְׁיָא; מָר מַקֵּישׁ מִתְלוֹנְנִים לִמְרַגְּלִים, מָר לָא מַקֵּישׁ מִתְלוֹנְנִים לִמְרַגְּלִים. mitlonnin vaadat kora'h – lo haya lahen 'hélek baarets. vehatanya: meragelim, mitlonnim vaadat kora'h – yeochoua vekhalév natlou 'helkam! la kachya; mar makéch mitlonnim limragelim, mar la makéch mitlonnim limragelim.
5. דְּתַנְיָא: ״אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר״ – זֶה צְלָפְחָד. ״וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה״ – זֶה עֲדַת מְרַגְּלִים. ״הַנּוֹעָדִים עַל ה׳״ – אֵלּוּ מִתְלוֹנְנִים. ״בַּעֲדַת קֹרַח״ – כְּמַשְׁמָעוֹ. detanya: "avinou mét bamidbar" – ze tselaf'had. "veou lo haya betokh haéda" – ze adat meragelim. "hanoadim al h'" – élou mitlonnim. "baadat kora'h" – kemachmao.
6. מָר מַקֵּישׁ מִתְלוֹנְנִים לִמְרַגְּלִים, וּמָר לָא מַקֵּישׁ מִתְלוֹנְנִים לִמְרַגְּלִים. mar makéch mitlonnim limragelim, oumar la makéch mitlonnim limragelim.
7. וַאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וּלְמַאן דְּמַקֵּישׁ מִתְלוֹנְנִים לִמְרַגְּלִים, אִיכְּפוּל יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב וִירִתוּ לְכוּלַּהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל?! אֲמַר לֵיהּ: מִתְלוֹנְנִים שֶׁבַּעֲדַת קֹרַח קָאָמְרִינַן. vaamar léh rav papa leabayé: oulman demakéch mitlonnim limragelim, ikefoul yeochoua vekhalév viritou lekhoulah erets yisraél?! amar léh: mitlonnim chebaadat kora'h kaamrinan.
8. וַאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה״ – שִׁיתָּא דְּשִׁיתָּא בָּתֵּי אָבוֹת, וְאַרְבְּעָה דִּידְהוּ – הָא עֲשָׂרָה. vaamar léh rav papa leabayé: bichlama leman deamar leotsé mitsrayim nit'haleka haarets, haynou dikhtiv: "vayipelou 'havlé menache asara" – chita dechita baté avot, vearbea didou – ha asara.
9. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ, תְּמָנְיָא הוּא דַּהֲווֹ – שִׁיתָּא דְּשִׁיתָּא בָּתֵּי אָבוֹת, וּתְרֵי דִּידְהוּ – הָא תְּמָנְיָא! ela leman deamar levaé haarets, temanya hou dahao – chita dechita baté avot, outré didou – ha temanya!
10. וְלִיטַעְמָיךְ, וּלְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, תִּשְׁעָה הֲווֹ! אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – חַד אַחָא דְאַבָּא הֲוָה לְהוּ; הָכִי נָמֵי, תְּרֵי אַחֵי דְאַבָּא הֲוָה לְהוּ – velitamakh, oulman deamar leotsé mitsrayim nit'haleka haarets, ticha hao! ela ma it lakh lemémar – 'had a'ha deaba hava leou; hakhi namé, teré a'hé deaba hava leou –
11. דְּתַנְיָא: ״נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם״ זוֹ נַחֲלַת אֲבִיהֶן. ״בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן״ – זוֹ נַחֲלַת אֲבִי אֲבִיהֶן. ״וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן״ – זוֹ חֵלֶק בְּכוֹרָה. detanya: "naton titén lahem" zo na'halat avihen. "betokh a'hé avihen" – zo na'halat avi avihen. "vehaavarta et na'halat avihen lahen" – zo 'hélek bekhora.
12. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אַף חֵלֶק אֲחִי אֲבִיהֶם נָטְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָתֹן תִּתֵּן״. וּלְמַאן דְּאָמַר תְּרֵי אַחֵי דְּאַבָּא הֲוָה לְהוּ, הַהוּא מֵ״אֲחֻזַּת נַחֲלָה״ נָפְקָא. rabi eliezer ben yaakov omér: af 'hélek a'hi avihem natlou, cheneemar: "naton titén". oulman deamar teré a'hé deaba hava leou, haou mé"a'houzat na'hala" nafka.
13. וַאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: קְרָא מַאי קָא חָשֵׁיב? אִי טְפָלִים קָא חָשֵׁיב, טוּבָא הֲווֹ! אִי בָּתֵּי אָבוֹת קָחָשֵׁיב, שִׁיתָּא הֲווֹ! vaamar léh rav papa leabayé: kera ma ka 'hachév? i tefalim ka 'hachév, touva hao! i baté avot ka'hachév, chita hao!

Daf 119a

1. לְעוֹלָם בָּתֵּי אָבוֹת קָא חָשֵׁיב, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן – דִּבְנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ חֵלֶק בְּכוֹרָה; אַלְמָא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מוּחְזֶקֶת הִיא. leolam baté avot ka 'hachév, veha ka machma lan – divnot tselaf'had natlou 'hélek bekhora; alma erets yisraél mou'hzeket hi.
2. אָמַר מָר: וְהַבָּנִים נָטְלוּ בִּזְכוּת אֲבִי אֲבִיהֶם, וּבִזְכוּת אֲבִי אִמּוֹתֵיהֶן. וְהָתַנְיָא: בִּזְכוּת עַצְמָן! לָא קַשְׁיָא; הָא כְּמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, הָא כְּמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ. amar mar: vehabanim natlou bizkhout avi avihem, ouvizkhout avi imotéhen. vehatanya: bizkhout atsman! la kachya; ha keman deamar leotsé mitsrayim, ha keman deamar levaé haarets.
3. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא לְבָאֵי הָאָרֶץ, וְלָא קַשְׁיָא; הָא דַּהֲוָה בֶּן עֶשְׂרִים. הָא דְּלָא הֲוָה בֶּן עֶשְׂרִים. veibaét éma: ha veha levaé haarets, vela kachya; ha dahava ben esrim. ha dela hava ben esrim.
4. וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים. וְאַמַּאי? רָאוּי הוּא, וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק! אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּיִתְדוֹת אֹהָלִים. vechehaya bekhor notél chené 'halakim. veama? raou hou, veén habekhor notél baraou kivmou'hzak! amar rav yeouda amar chemouél: beyitdot ohalim.
5. מֵתִיב רַבָּה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ אַרְבָּעָה חֲלָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּפְּלוּ חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה״! אֶלָּא אָמַר רַבָּה: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מוּחְזֶקֶת הִיא. métiv raba, rabi yeouda omér: benot tselaf'had natlou arbaa 'halakim, cheneemar: "vayipelou 'havlé menache asara"! ela amar raba: erets yisraél mou'hzeket hi.
6. מֵיתִיבִי, אָמַר רַבִּי חִידְקָא: שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְכָךְ הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי אוֹמֵר: יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁבְּנוֹת צְלָפְחָד יוֹרְשׁוֹת הֵן, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אִם נוֹטְלוֹת חֵלֶק בְּכוֹרָה אִם לָאו; métivi, amar rabi 'hidka: chimon hachikmoni haya li 'havér mitalmidé rabi akiva, vekhakh haya rabi chimon hachikmoni omér: yodéa haya moche rabénou chebenot tselaf'had yorchot hén, aval lo haya yodéa im notlot 'hélek bekhora im la;
7. וּרְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת נַחֲלוֹת לִיכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁזָּכוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד וְנִכְתְּבָה עַל יָדָן. ourouya hayta parachat na'halot likatév al yedé moche, ela chezakhou benot tselaf'had venikhteva al yadan.
8. וְיוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁהַמְקוֹשֵׁשׁ בְּמִיתָה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת״, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵי זוֹ מִיתָה הוּא יָמוּת; וּרְאוּיָהּ הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה, אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּיב מְקוֹשֵׁשׁ וְנִכְתְּבָה עַל יָדוֹ. לְלַמֶּדְךָ, veodéa haya moche rabénou chehamkochéch bemita – cheneemar: "me'haleleha mot youmat", aval lo haya yodéa beé zo mita hou yamout; ourouyah hayta parachat mekochéch chetikatév al yedé moche, ela chenit'hayév mekochéch venikhteva al yado. lelamedkha,

Daf 119b

1. שֶׁמְּגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי, וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּיב. chemegalgelim zekhout al yedé zaka, ve'hova al yedé 'hayav.
2. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מוּחְזֶקֶת, מַאי קָא מִסְתַּפְּקָא לֵיהּ? vei salka datakh erets yisraél mou'hzeket, ma ka mistapeka léh?
3. הִיא גּוּפַהּ קָא מִסְתַּפְּקָא לֵיהּ – דִּכְתִיב: ״וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה׳״ – יְרוּשָּׁה הִיא לָכֶם מֵאֲבוֹתֵיכֶם; אוֹ דִלְמָא, שֶׁמּוֹרִישִׁין וְאֵינָן יוֹרְשִׁין? hi goufah ka mistapeka léh – dikhtiv: "venatati otah lakhem moracha ani h'" – yeroucha hi lakhem méavotékhem; o dilma, chemorichin veénan yorchin?
4. וּפְשַׁטוּ לֵיהּ תַּרְוַיְיהוּ: יְרוּשָּׁה לָכֶם מֵאֲבוֹתֵיכֶם, וּמוֹרִישִׁין וְאֵינָן יוֹרְשִׁין. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ״ – ״תְּבִיאֵנוּ״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״תְּבִיאֵמוֹ״; מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַבְּאִין, וְאֵינָן יוֹדְעִין מָה מִתְנַבְּאִין. oufchatou léh tarvayou: yeroucha lakhem méavotékhem, oumorichin veénan yorchin. vehaynou dikhtiv: "teviémo vetitaémo behar na'halatkha" – "teviénou" lo neemar, ela "teviémo"; melaméd chemitnabein, veénan yodin ma mitnabein.
5. ״וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְכׇל הָעֵדָה״ – אֶפְשָׁר עָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה כּוּ׳ וְלֹא אָמְרוּ לָהֶן דָּבָר, וְעָמְדוּ לִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְכׇל הָעֵדָה?! "vataamodna lifné moche velifné elazar hakohén velifné hanesiim vekhol haéda" – efchar amdou lifné moche kou' velo amrou lahen davar, veamdou lifné hanesiim vekhol haéda?!
6. אֶלָּא סָרֵס הַמִּקְרָא וְדׇרְשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חָנָן אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וְהָלְכוּ וְעָמְדוּ לָהֶן לִפְנֵי כּוּלָּן. ela sarés hamikra vedorchéou, divré rabi yochiya. aba 'hanan amar michoum rabi eliezer: bevét hamidrach haou yochvin, vehalkhou veamdou lahen lifné koulan.
7. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: חוֹלְקִין כָּבוֹד לְתַלְמִיד בִּמְקוֹם הָרַב, וּמַר סָבַר: אֵין חוֹלְקִין. bema kamipalgi? mar savar: 'holkin kavod letalmid bimkom harav, oumar savar: én 'holkin.
8. וְהִלְכְתָא: חוֹלְקִין, וְהִלְכְתָא: אֵין חוֹלְקִין. קַשְׁיָא הִלְכְתָא אַהִלְכְתָא! הִלְכְתָא אַהִלְכְתָא לָא קַשְׁיָא – הָא דִּפְלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא, הָא דְּלָא פְּלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא. vehilkheta: 'holkin, vehilkheta: én 'holkin. kachya hilkheta ahilkheta! hilkheta ahilkheta la kachya – ha diflig léh rabéh yekara, ha dela pelig léh rabéh yekara.
9. תָּנָא: בְּנוֹת צְלָפְחָד חַכְמָנִיּוֹת הֵן, דַּרְשָׁנִיּוֹת הֵן, צִדְקָנִיּוֹת הֵן. tana: benot tselaf'had 'hakhmaniyot hén, darchaniyot hén, tsidkaniyot hén.
10. חַכְמָנִיּוֹת הֵן – שֶׁלְּפִי שָׁעָה דִּבְּרוּ. דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָשַׁת יְבָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו״. אָמְרוּ לוֹ: אִם כְּבֵן אָנוּ חֲשׁוּבִין – תְּנָה לָנוּ נַחֲלָה כְּבֵן; אִם לָאו – תִּתְיַבֵּם אִמֵּנוּ! מִיָּד – ״וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה׳״. 'hakhmaniyot hén – chelefi chaa diberou. deamar rabi chemouél bar rav yits'hak: melaméd chehaya moche rabénou yochév vedoréch befarachat yevamin, cheneemar: "ki yéchvou a'him ya'hda". amrou lo: im kevén anou 'hachouvin – tena lanou na'hala kevén; im la – tityabém iménou! miyad – "vayakrév moche et michpatan lifné h'".
11. דַּרְשָׁנִיּוֹת הֵן – שֶׁהָיוּ אוֹמְרוֹת: אִילּוּ הָיָה לוֹ בֵּן, לֹא דִּבַּרְנוּ. וְהָתַנְיָא: ״בַּת״! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: סְמִי מִכָּאן ״בַּת״. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ הָיָה בַּת לַבֵּן – לֹא דִּבַּרְנוּ. darchaniyot hén – chehaou omrot: ilou haya lo bén, lo dibarnou. vehatanya: "bat"! amar rabi yirmeya: semi mikan "bat". abayé amar: afilou haya bat labén – lo dibarnou.
12. צִדְקָנִיּוֹת הֵן – שֶׁלֹּא נִישְּׂאוּ אֶלָּא לְהָגוּן לָהֶן. תָּנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: אֲפִילּוּ קְטַנָּה שֶׁבָּהֶן לֹא נִשֵּׂאת פְּחוּתָה מֵאַרְבָּעִים שָׁנָה. tsidkaniyot hén – chelo niseou ela lehagoun lahen. tané rabi eliezer ben yaakov: afilou ketana chebahen lo nisét pe'houta méarbaim chana.
13. אִינִי?! וְהָא אָמַר רַב חִסְדָּא: נִיסַּת פְּחוּתָה מִבַּת עֶשְׂרִים – יוֹלֶדֶת עַד שִׁשִּׁים, בַּת עֶשְׂרִים – יוֹלֶדֶת עַד אַרְבָּעִים, בַּת אַרְבָּעִים – שׁוּב אֵינָהּ יוֹלֶדֶת! אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁצִּדְקָנִיּוֹת הֵן, נַעֲשָׂה לָהֶן נֵס – כְּיוֹכֶבֶד, דִּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי, וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי״ – ini?! veha amar rav 'hisda: nisat pe'houta mibat esrim – yoledet ad chichim, bat esrim – yoledet ad arbaim, bat arbaim – chouv énah yoledet! ela mitokh chetsidkaniyot hén, naasa lahen nés – keokheved, dikhtiv: "vayélekh ich mibét lévi, vayika'h et bat lévi" –

Daf 120a

1. אֶפְשָׁר בַּת מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְקֹרֵא לָהּ: ״בַּת״?! דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: זוֹ יוֹכֶבֶד; שֶׁהוֹרָתָהּ בַּדֶּרֶךְ, וְנוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת – דִּכְתִיב: ״אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם״ – efchar bat méa ouchlochim chana, vekoré lah: "bat"?! deamar rabi 'hama bar 'hanina: zo yokheved; cheoratah baderekh, venolda bén ha'homot – dikhtiv: "acher yalda otah lelévi bemitsrayim" –
2. לֵידָתָהּ בְּמִצְרַיִם, וְהוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בְּמִצְרַיִם. וְאַמַּאי קָרוּ לַהּ ״בַּת״? אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר זְבִידָא: מְלַמֵּד שֶׁנּוֹלְדוּ בָּהּ סִימָנֵי נַעֲרוּת, נִתְעַדֵּן הַבָּשָׂר, נִתְפַּשְּׁטוּ הַקְּמָטִין, וְחָזַר הַיּוֹפִי לִמְקוֹמוֹ. lédatah bemitsrayim, veoratah chelo bemitsrayim. veama karou lah "bat"? amar rav yeouda bar zevida: melaméd chenoldou bah simané naarout, nitadén habasar, nitpachetou hakematin, ve'hazar hayofi limkomo.
3. ״וַיִּקַּח״?! ״וַיַּחְזוֹר״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר זְבִידָא: מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה לָהּ מַעֲשֵׂה לִקּוּחִין – הוֹשִׁיבָה בְּאַפִּרְיוֹן, וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם מְשׁוֹרְרִים לְפָנֶיהָ, וּמַלְאֲכֵי שָׁרֵת אוֹמְרִים: ״אֵם הַבָּנִים שִׂמְחָה״. "vayika'h"?! "vaya'hzor" mibeé léh! amar rav yeouda bar zevida: melaméd cheasa lah maasé likou'hin – hochiva beapiron, veaharon oumiryam mechorrim lefaneha, oumalakhé charét omrim: "ém habanim sim'ha".
4. לְהַלָּן מְנָאָן הַכָּתוּב דֶּרֶךְ גְּדוּלָּתָן, וְכָאן דֶּרֶךְ חׇכְמָתָן; מְסַיְּיעָא לֵיהּ לְרַבִּי אַמֵּי, דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי: בִּישִׁיבָה – הַלֵּךְ אַחַר חׇכְמָה. בִּמְסִיבָּה – הַלֵּךְ אַחַר זִקְנָה. אָמַר רַב אָשֵׁי: וְהוּא דְּמַפְלַיג בְּחׇכְמָה, וְהוּא דְּמַפְלַיג בְּזִקְנָה. lehalan menaan hakatouv derekh gedoulatan, vekhan derekh 'hokhmatan; mesayea léh lerabi amé, deamar rabi amé: bichiva – halékh a'har 'hokhma. bimsiba – halékh a'har zikna. amar rav aché: veou demaflag be'hokhma, veou demaflag bezikna.
5. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּנוֹת צְלָפְחָד שְׁקוּלוֹת הָיוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּהְיֶינָה״ – הֲוָיָה אַחַת לְכוּלָּן. tana devé rabi yichmaél: benot tselaf'had chekoulot haou, cheneemar: "vatihyena" – havaya a'hat lekhoulan.
6. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּנוֹת צְלָפְחָד הוּתְּרוּ לְהִנָּשֵׂא לְכׇל הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים״; אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים״? עֵצָה טוֹבָה הִשִּׂיאָן הַכָּתוּב, שֶׁלֹּא יִנָּשְׂאוּ אֶלָּא לְהָגוּן לָהֶן. amar rav yeouda amar chemouél: benot tselaf'had houterou lehinasé lekhol hachevatim, cheneemar: "latov beénéhem tihyena lenachim"; ela ma ani mekayém "akh lemichpa'hat maté avihem tihyena lenachim"? étsa tova hisian hakatouv, chelo yinasou ela lehagoun lahen.
7. מוֹתֵיב רַבָּה: ״אֱמוֹר אֲלֵיהֶם״ – לְאוֹתָן הָעוֹמְדִים עַל הַר סִינַי, ״לְדֹרֹתֵיכֶם״ – אֵלּוּ דּוֹרוֹת הַבָּאִים. אִם נֶאֱמַר אָבוֹת – לָמָּה נֶאֱמַר בָּנִים? וְאִם נֶאֱמַר בָּנִים – לָמָּה נֶאֱמַר אָבוֹת? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּאָבוֹת מַה שֶּׁאֵין בַּבָּנִים, וְיֵשׁ בַּבָּנִים מַה שֶּׁאֵין בָּאָבוֹת – motév raba: "emor aléhem" – leotan haomdim al har sina, "ledorotékhem" – élou dorot habaim. im neemar avot – lama neemar banim? veim neemar banim – lama neemar avot? mipené cheyéch baavot ma cheén babanim, veyéch babanim ma cheén baavot –
8. בָּאָבוֹת הוּא אוֹמֵר: ״וְכׇל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה״; וְהַרְבֵּה מִצְוֹת נִצְטַוּוּ בָּנִים, שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ אָבוֹת. הָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּאָבוֹת שֶׁאֵין בַּבָּנִים, וְיֵשׁ בַּבָּנִים מַה שֶּׁאֵין בָּאָבוֹת – הוּצְרַךְ לוֹמַר אָבוֹת, הוּצְרַךְ לוֹמַר בָּנִים. baavot hou omér: "vekhol bat yorechet na'hala"; veharbé mitsot nitstaouou banim, chelo nitstaouou avot. ha mipené cheyéch baavot cheén babanim, veyéch babanim ma cheén baavot – houtsrakh lomar avot, houtsrakh lomar banim.
9. קָתָנֵי מִיהַת, בָּאָבוֹת הוּא אוֹמֵר: ״וְכׇל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה״! הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ – לְבַר מִבְּנוֹת צְלָפְחָד. katané mihat, baavot hou omér: "vekhol bat yorechet na'hala"! hou motév lah veou mefarék lah – levar mibenot tselaf'had.
10. אָמַר מָר, בָּאָבוֹת הוּא אוֹמֵר: ״וְכׇל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה״ – בָּאָבוֹת אִין, בַּבָנִים לָא. מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״זֶה הַדָּבָר״ – דָּבָר זֶה לֹא יְהֵא נוֹהֵג אֶלָּא בְּדוֹר זֶה. amar mar, baavot hou omér: "vekhol bat yorechet na'hala" – baavot in, bavanim la. ma machma? amar rava, amar kera: "ze hadavar" – davar ze lo yehé nohég ela bedor ze.
11. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה זוּטֵי לְרַב אָשֵׁי: אֶלָּא מֵעַתָּה, ״זֶה הַדָּבָר״ דִּשְׁחוּטֵי חוּץ – הָכִי נָמֵי דְּלָא יְהֵא נוֹהֵג אֶלָּא בְּדוֹר זֶה? שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: ״לְדֹרֹתָם״. amar léh raba zouté lerav aché: ela méata, "ze hadavar" dich'houté 'houts – hakhi namé dela yehé nohég ela bedor ze? chané hatam, dikhtiv: "ledorotam".

Daf 120b

1. ״זֶה הַדָּבָר״ דְּרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת – הָכִי נָמֵי דְּלָא יְהֵא נוֹהֵג אֶלָּא בְּדוֹר זֶה? אֲמַר לֵיהּ: הָהוּא, יָלֵיף ״זֶה״–״זֶה״ מֵהָתָם. "ze hadavar" deraché hamatot – hakhi namé dela yehé nohég ela bedor ze? amar léh: haou, yaléf "ze"–"ze" méhatam.
2. הַאי נָמֵי, לֵילַיף ״זֶה״–״זֶה״ מֵהָתָם! הַאי מַאי? בִּשְׁלָמָא הָתָם, אִיצְטְרִיךְ לִגְזֵרָה שָׁוָה; הָכָא – לְמַאי אִיצְטְרִיךְ? לִשְׁתּוֹק קְרָא מִינֵּיהּ, וַאֲנָא יָדַעְנָא דִּלְדוֹרוֹת הוּא! ha namé, lélaf "ze"–"ze" méhatam! ha ma? bichlama hatam, itsterikh ligzéra chava; hakha – lema itsterikh? lichtok kera minéh, vaana yadana dildorot hou!
3. מַאי גְּזֵרָה שָׁוָה? דְּתַנְיָא: נֶאֱמַר כָּאן: ״זֶה הַדָּבָר״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ״זֶה הַדָּבָר״; מָה לְהַלָּן – אַהֲרֹן וּבָנָיו וְכׇל יִשְׂרָאֵל, אַף כָּאן – אַהֲרֹן וּבָנָיו וְכׇל יִשְׂרָאֵל. וּמָה כָּאן – רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, אַף לְהַלָּן – רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת. ma gezéra chava? detanya: neemar kan: "ze hadavar", veneemar lehalan: "ze hadavar"; ma lehalan – aharon ouvana vekhol yisraél, af kan – aharon ouvana vekhol yisraél. ouma kan – raché hamatot, af lehalan – raché hamatot.
4. אָמַר מָר: מָה לְהַלָּן אַהֲרֹן וּבָנָיו וְכׇל יִשְׂרָאֵל, אַף כָּאן אַהֲרֹן וּבָנָיו וְכׇל יִשְׂרָאֵל. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: לוֹמַר שֶׁהֲפָרַת נְדָרִים בִּשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת. amar mar: ma lehalan aharon ouvana vekhol yisraél, af kan aharon ouvana vekhol yisraél. lema hilkheta? amar rav a'ha bar yaakov: lomar chehafarat nedarim bichlocha hedotot.
5. וְהָא ״רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת״ כְּתִיב בֵּיהּ! כִּדְאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּיָחִיד מוּמְחֶה, הָכִי נָמֵי – בְּיָחִיד מוּמְחֶה. veha "raché hamatot" ketiv béh! kidamar rav 'hisda amar rabi yo'hanan: beya'hid moum'he, hakhi namé – beya'hid moum'he.
6. וּמָה כָּאן רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, אַף לְהַלָּן רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ שְׁאֵלָה בְּהֶקְדֵּשׁ. ouma kan raché hamatot, af lehalan raché hamatot. lema hilkheta? amar rav chéchet: lomar cheyéch cheéla behekdéch.
7. וּלְבֵית שַׁמַּאי, דְּאָמְרִי: אֵין שְׁאֵלָה בְּהֶקְדֵּשׁ – דִּתְנַן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ טָעוּת – הֶקְדֵּשׁ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ; הַאי ״זֶה״ וְ״זֶה״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? oulvét chama, deamri: én cheéla behekdéch – ditnan, bét chama omrim: hekdéch taout – hekdéch, ouvét hilél omrim: éno hekdéch; ha "ze" ve"ze" ma avdi léh?
8. ״זֶה הַדָּבָר״ דִּשְׁחוּטֵי חוּץ – מִיבְּעֵי לֵיהּ ״עַל הַשּׁוֹחֵט הוּא חַיָּיב, וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הַמּוֹלֵק״. ״זֶה הַדָּבָר״ דְּרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת – מִיבְּעֵי לֵיהּ לְ״חָכָם מַתִּיר, וְאֵין בַּעַל מַתִּיר. בַּעַל מֵפֵר, וְאֵין חָכָם מֵפֵר״. "ze hadavar" dich'houté 'houts – mibeé léh "al hacho'hét hou 'hayav, veéno 'hayav al hamolék". "ze hadavar" deraché hamatot – mibeé léh le"'hakham matir, veén baal matir. baal méfér, veén 'hakham méfér".
9. וּלְבֵית שַׁמַּאי דְּלֵית לְהוּ גְּזֵרָה שָׁוָה, הֲפָרַת נְדָרִים בִּשְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת מְנָא לְהוּ? נָפְקָא לְהוּ מִדְּתַנְיָא: ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה׳ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: oulvét chama delét leou gezéra chava, hafarat nedarim bichlocha hedotot mena leou? nafka leou midetanya: "vaydabér moche et moadé h' el bené yisraél" – rabi yosé hagelili omér:

Daf 121a

1. מוֹעֲדֵי ה׳ נֶאֶמְרוּ, שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית לֹא נֶאֶמְרָה. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: מוֹעֲדֵי ה׳ נֶאֶמְרוּ, הֲפָרַת נְדָרִים לֹא נֶאֶמְרָה. moadé h' neemrou, chabat beréchit lo neemra. ben aza omér: moadé h' neemrou, hafarat nedarim lo neemra.
2. רַבִּי יוֹסֵי בַּר נָתָן גְּמִיר לַהּ לְהָא מַתְנִיתָא, וְלָא יָדַע לֵיהּ לְפָרוֹשַׁהּ. אֲזַל בָּתְרֵיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת לִנְהַרְדְּעָא, וְלָא אַשְׁכְּחֵיהּ. אֲזַל בָּתְרֵיהּ לְמָחוֹזָא, אַשְׁכְּחֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי ״מוֹעֲדֵי ה׳ נֶאֶמְרוּ, שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית לֹא נֶאֶמְרָה״? rabi yosé bar natan gemir lah leha matnita, vela yada léh lefarochah. azal batréh derav chéchet linhardea, vela achke'héh. azal batréh lema'hoza, achke'héh. amar léh: ma "moadé h' neemrou, chabat beréchit lo neemra"?
3. אֲמַר לֵיהּ: מוֹעֲדֵי ה׳ צְרִיכִין קִידּוּשׁ בֵּית דִּין, שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית אֵינָהּ צְרִיכָה קִידּוּשׁ בֵּית דִּין. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיבִי גַּבֵּי מוֹעֲדוֹת, תִּיבְּעֵי קִידּוּשׁ בֵּית דִּין כְּמוֹעֲדוֹת; קָא מַשְׁמַע לַן. amar léh: moadé h' tserikhin kidouch bét din, chabat beréchit énah tserikha kidouch bét din. salka datakh aména: hoil oukhtivi gabé moadot, tibeé kidouch bét din kemoadot; ka machma lan.
4. מַאי ״מוֹעֲדֵי ה׳ נֶאֶמְרוּ, הֲפָרַת נְדָרִים לֹא נֶאֶמְרָה״? מוֹעֲדֵי ה׳ צְרִיכִין מוּמְחִין, הֲפָרַת נְדָרִים אֵינָהּ צְרִיכָה מוּמְחִין. ma "moadé h' neemrou, hafarat nedarim lo neemra"? moadé h' tserikhin moum'hin, hafarat nedarim énah tserikha moum'hin.
5. וְהָא ״רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת״ כְּתִיב! אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּיָחִיד מוּמְחֶה. veha "raché hamatot" ketiv! amar rav 'hisda amar rabi yo'hanan: beya'hid moum'he.
6. תְּנַן הָתָם, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּישׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. בִּשְׁלָמָא יוֹם הַכִּפּוּרִים – יוֹם סְלִיחָה וּמְחִילָה, יוֹם שֶׁנִּתְּנוּ בּוֹ לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת. אֶלָּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב – מַאי הִיא? tenan hatam, amar raban chimon ben gamliél: lo haou yamim tovim leyisraél ka'hamicha asar beav oukhom hakipourim, chebahen benot yerouchalayim yotsot bikhlé lavan cheoulin, chelo levayéch et mi cheén lo. bichlama yom hakipourim – yom seli'ha oum'hila, yom chenitenou bo lou'hot a'haronot. ela 'hamicha asar beav – ma hi?
7. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: יוֹם שֶׁהוּתְּרוּ שְׁבָטִים לָבֹא זֶה בָּזֶה. מַאי דְּרוּשׁ? ״זֶה הַדָּבָר״ – דָּבָר זֶה לֹא יְהֵא נוֹהֵג אֶלָּא בְּדוֹר זֶה. amar rav yeouda amar chemouél: yom cheouterou chevatim lavo ze baze. ma derouch? "ze hadavar" – davar ze lo yehé nohég ela bedor ze.
8. רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יוֹם שֶׁהוּתַּר שֵׁבֶט בִּנְיָמִן לָבֹא בַּקָּהָל, דִּכְתִיב: ״וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִשְׁבַּע בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר: אִישׁ מִמֶּנּוּ לֹא יִתֵּן בִּתּוֹ לְבִנְיָמִן לְאִשָּׁה״. מַאי דְּרוּשׁ? ״מִמֶּנּוּ״ – וְלֹא מִבָּנֵינוּ. raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: yom cheoutar chévet binyamin lavo bakahal, dikhtiv: "veich yisraél nichba bamitspa lémor: ich mimenou lo yitén bito levinyamin leicha". ma derouch? "mimenou" – velo mibanénou.
9. רַב דִּימִי בַּר יוֹסֵף אָמַר רַב נַחְמָן: יוֹם שֶׁכָּלוּ בּוֹ מֵתֵי מִדְבָּר; דְּאָמַר מָר: עַד שֶׁלֹּא כָּלוּ מֵתֵי מִדְבָּר, rav dimi bar yoséf amar rav na'hman: yom chekalou bo mété midbar; deamar mar: ad chelo kalou mété midbar,

Daf 121b

1. לֹא הָיָה דִּיבּוּר עִם מֹשֶׁה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כׇּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֵלַי לֵאמֹר״ – אֵלַי הָיָה הַדִּיבּוּר. lo haya dibour im moche – cheneemar: "vayhi kaacher tamou kol anché hamil'hama lamout mikerev haam", ousmikh léh: "vaydabér h' éla lémor" – éla haya hadibour.
2. עוּלָּא אָמַר: יוֹם שֶׁבִּיטֵּל בּוֹ הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה פַּרְדְּסָאוֹת שֶׁהוֹשִׁיב יָרׇבְעָם עַל הַדְּרָכִים, שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל. oula amar: yom chebitél bo hochéa ben éla pardesaot cheochiv yarovam al haderakhim, chelo yaalou yisraél laregel.
3. רַב מַתְנָה אָמַר: יוֹם שֶׁנִּתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵיתָר לִקְבוּרָה. דְּאָמַר רַב מַתְנָה: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵיתָר לִקְבוּרָה – תִּקְנוּ בְּיַבְנֶה ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״; ״הַטּוֹב״ – שֶׁלֹּא הִסְרִיחוּ, ״וְהַמֵּטִיב״ – שֶׁנִּתְּנוּ לִקְבוּרָה. rav matna amar: yom chenitenou harougé vétar likvoura. deamar rav matna: oto hayom chenitenou harougé vétar likvoura – tiknou beyavne "hatov vehamétiv"; "hatov" – chelo hisri'hou, "vehamétiv" – chenitenou likvoura.
4. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: יוֹם שֶׁפּוֹסְקִין בּוֹ מִלִּכְרוֹת עֵצִים לַמַּעֲרָכָה. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב – תָּשַׁשׁ כֹּחָהּ שֶׁל חַמָּה, וְלֹא הָיוּ כּוֹרְתִין עֵצִים לַמַּעֲרָכָה. אָמַר רַב מְנַשֶּׁה: וְקָרוּ לֵיהּ ״יוֹם תְּבַר מַגָּל״. raba verav yoséf deamri tarvayou: yom cheposkin bo milikhrot étsim lamaarakha. tanya, rabi eliezer hagadol omér: kévan chehigia 'hamicha asar beav – tachach ko'hah chel 'hama, velo haou kortin étsim lamaarakha. amar rav menache: vekarou léh "yom tevar magal".
5. מִכָּאן וְאֵילָךְ, דְּמוֹסִיף – יוֹסִיף, שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף – יְסִיף. מַאי ״יְסִיף״? תָּנֵי רַב יוֹסֵף: תִּקְבְּרֵיהּ אִמֵּיהּ. mikan veélakh, demosif – yosif, cheéno mosif – yesif. ma "yesif"? tané rav yoséf: tikberéh iméh.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁבְעָה קִפְּלוּ אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ – מְתוּשֶׁלַח רָאָה אָדָם, שֵׁם רָאָה מְתוּשֶׁלַח, יַעֲקֹב רָאָה אֶת שֵׁם, עַמְרָם רָאָה אֶת יַעֲקֹב, אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי רָאָה אֶת עַמְרָם, אֵלִיָּהוּ רָאָה אֶת אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי – וַעֲדַיִין קַיָּים. tanou rabanan: chiva kipelou et kal haolam koulo – metouchela'h raa adam, chém raa metouchela'h, yaakov raa et chém, amram raa et yaakov, a'hiya hachiloni raa et amram, éliyaou raa et a'hiya hachiloni – vaadayin kayam.
7. וַאֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי רָאָה אֶת עַמְרָם? וְהָא כְּתִיב: ״וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ, כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן״! vaa'hiya hachiloni raa et amram? veha ketiv: "velo notar méhem ich, ki im kalév ben yefoune viochoua bin noun"!
8. אָמַר רַב הַמְנוּנָא: לֹא נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, דִּכְתִיב: ״בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכׇל פְּקֻדֵיכֶם לְכׇל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה״ – מִי שֶׁפְּקוּדָיו מִבֶּן עֶשְׂרִים; יָצָא שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי, שֶׁפְּקוּדָיו מִבֶּן שְׁלֹשִׁים. amar rav hamnouna: lo nigzera gezéra al chivto chel lévi, dikhtiv: "bamidbar haze yipelou figrékhem vekhol pekoudékhem lekhol misparkhem miben esrim chana vamala" – mi chepekouda miben esrim; yatsa chivto chel lévi, chepekouda miben chelochim.
9. וּמִשְּׁאָר שְׁבָטִים לָא עֲיֻיל? וְהָתַנְיָא: יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וּמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה נוֹלְדוּ בִּימֵי יַעֲקֹב, וְלֹא מֵתוּ עַד שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ״, וְתַנְיָא: שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מַמָּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. oumichear chevatim la ayoul? vehatanya: yair ben menache oumakhir ben menache noldou bimé yaakov, velo métou ad chenikhnesou yisraél laarets – cheneemar: "vayakou méhem anché haa kichlochim vechicha ich", vetanya: chelochim vechicha mamach, divré rabi yeouda.
10. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה: וְכִי נֶאֱמַר ״שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה״? וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה״! אֶלָּא זֶה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה, שֶׁשָּׁקוּל כְּרוּבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְרִין! amar lo rabi ne'hemya: vekhi neemar "chelochim vechicha"? vahalo lo neemar ela "kichlochim vechicha"! ela ze yair ben menache, chechakoul keroubah chel sanhedrin!
11. אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: לֹא נִגְזְרָה גְּזֵירָה לֹא עַל פָּחוּת מִבֶּן עֶשְׂרִים, וְלֹא עַל יָתֵר מִבֶּן שִׁשִּׁים. לֹא עַל פָּחוּת מִבֶּן עֶשְׂרִים – דִּכְתִיב: ״מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּמַעְלָה״. וְלֹא עַל יָתֵר מִבֶּן שִׁשִּׁים – גָּמַר ״וּמַעְלָה״–״וּמַעְלָה״ מֵעֲרָכִין; מָה לְהַלָּן – יָתֵר מִבֶּן שִׁשִּׁים כְּפָחוּת מִבֶּן עֶשְׂרִים, אַף כָּאן – יָתֵר מִבֶּן שִׁשִּׁים כְּפָחוּת מִבֶּן עֶשְׂרִים. ela amar rav a'ha bar yaakov: lo nigzera gezéra lo al pa'hout miben esrim, velo al yatér miben chichim. lo al pa'hout miben esrim – dikhtiv: "miben esrim chana oumala". velo al yatér miben chichim – gamar "oumala"–"oumala" méarakhin; ma lehalan – yatér miben chichim kefa'hout miben esrim, af kan – yatér miben chichim kefa'hout miben esrim.
12. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – לִשְׁבָטִים אִיפְּלוּג, אוֹ דִּלְמָא לְקַרְקַף גַּבְרֵי אִיפְּלוּג? ibaya leou: erets yisraél – lichvatim ipeloug, o dilma lekarkaf gavré ipeloug?

Daf 122a

1. תָּא שְׁמַע: ״בֵּין רַב לִמְעָט״. ta chema: "bén rav limat".
2. וְעוֹד, תַּנְיָא: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּתְחַלֵּק לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבָטִים – שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. וְלֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא בְּכֶסֶף – שֶׁנֶּאֱמַר: ״בֵּין רַב לִמְעָט״. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: סְאָה בִּיהוּדָה, שָׁוָה חָמֵשׁ סְאִין בַּגָּלִיל. veod, tanya: atida erets yisraél chetit'halék lichlocha asar chevatim – chebate'hila lo nit'haleka ela lichném asar chevatim. velo nit'haleka ela bekhesef – cheneemar: "bén rav limat". amar rabi yeouda: sea biouda, chava 'haméch sein bagalil.
3. וְלֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא בְּגוֹרָל – שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ בְּגוֹרָל״. וְלֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא בְּאוּרִים וְתוּמִּים – שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל פִּי הַגּוֹרָל״. velo nit'haleka ela begoral – cheneemar: "akh begoral". velo nit'haleka ela beourim vetoumim – cheneemar: "al pi hagoral".
4. הָא כֵּיצַד? אֶלְעָזָר מְלוּבָּשׁ אוּרִים וְתוּמִּים, וִיהוֹשֻׁעַ וְכׇל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים לְפָנָיו; וְקַלְפִּי שֶׁל שְׁבָטִים וְקַלְפִּי שֶׁל תְּחוּמִין מוּנָּחִין לְפָנָיו; ha kétsad? elazar meloubach ourim vetoumim, viochoua vekhol yisraél omdim lefana; vekalpi chel chevatim vekalpi chel te'houmin mouna'hin lefana;
5. וְהָיָה מְכַוֵּין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאוֹמֵר: זְבוּלֻן עוֹלֶה, תְּחוּם עַכּוֹ עוֹלֶה עִמּוֹ. טָרַף בְּקַלְפִּי שֶׁל שְׁבָטִים – וְעָלָה בְּיָדוֹ זְבוּלֻן, טָרַף בְּקַלְפִּי שֶׁל תְּחוּמִין – וְעָלָה בְּיָדוֹ תְּחוּם עַכּוֹ. vehaya mekhavén berou'ha hakodech veomér: zevouloun ole, te'houm ako ole imo. taraf bekalpi chel chevatim – veala beyado zevouloun, taraf bekalpi chel te'houmin – veala beyado te'houm ako.
6. וְחוֹזֵר וּמְכַוֵּין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאוֹמֵר: נַפְתָּלִי עוֹלֶה, וּתְחוּם גִּינּוֹסַר עוֹלֶה עִמּוֹ. טָרַף בְּקַלְפִּי שֶׁל שְׁבָטִים – וְעָלָה בְּיָדוֹ נַפְתָּלִי, טָרַף בְּקַלְפִּי שֶׁל תְּחוּמִין – וְעָלָה בְּיָדוֹ תְּחוּם גִּינּוֹסַר. וְכֵן כׇּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט. ve'hozér oumkhavén berou'ha hakodech veomér: naftali ole, out'houm ginosar ole imo. taraf bekalpi chel chevatim – veala beyado naftali, taraf bekalpi chel te'houmin – veala beyado te'houm ginosar. vekhén kol chévet vachévet.
7. וְלֹא כַּחֲלוּקָּה שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, חֲלוּקָּה שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. הָעוֹלָם הַזֶּה, אָדָם יֵשׁ לוֹ שְׂדֵה לָבָן – אֵין לוֹ שְׂדֵה פַרְדֵּס, שְׂדֵה פַרְדֵּס – אֵין לוֹ שְׂדֵה לָבָן. לָעוֹלָם הַבָּא, אֵין לָךְ כׇּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁאֵין לוֹ בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבָעֵמֶק, שֶׁנֶּאֱמַר: שַׁעַר רְאוּבֵן אֶחָד, שַׁעַר יְהוּדָה אֶחָד, שַׁעַר לֵוִי אֶחָד״. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַלֵּק לָהֶן בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵלֶּה מַחְלְקֹתָם נְאֻם ה׳״. velo ka'halouka chel olam haze, 'halouka chel olam haba. haolam haze, adam yéch lo sedé lavan – én lo sedé fardés, sedé fardés – én lo sedé lavan. laolam haba, én lakh kol e'had vee'had cheén lo bahar ouvacheféla ouvaémek, cheneemar: chaar reouvén e'had, chaar yeouda e'had, chaar lévi e'had". hakadoch baroukh hou me'halék lahen beatsmo, cheneemar: "veéle ma'hlekotam neoum h'".
8. קָתָנֵי מִיהַת: ״שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים״; שְׁמַע מִינַּהּ, לִשְׁבָטִים אִיפְּלוּג! שְׁמַע מִינַּהּ. katané mihat: "chebate'hila lo nit'haleka ela lichném asar chevatim"; chema minah, lichvatim ipeloug! chema minah.
9. אָמַר מָר: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּתְחַלֵּק לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבָטִים. אִידַּךְ לְמַאן? אָמַר רַב חִסְדָּא: לְנָשִׂיא, דִּכְתִיב: ״וְהָעֹבֵד הָעִיר יַעַבְדוּהוּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל״. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי, אֵימָא רוּנְגָּר בְּעָלְמָא! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וְהַנּוֹתָר לַנָּשִׂיא מִזֶּה וּמִזֶּה, לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וְלַאֲחֻזַּת הָעִיר״. amar mar: atida erets yisraél chetit'halék lichlocha asar chevatim. idakh leman? amar rav 'hisda: lenasi, dikhtiv: "vehaovéd hair yaavdouou mikol chivté yisraél". amar léh rav papa leabayé, éma roungar bealma! la salka datakh, dikhtiv: "vehanotar lanasi mize oumize, litroumat hakodech velaa'houzat hair".
10. וְלֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא לִכְסָפִים – שֶׁנֶּאֱמַר: ״בֵּין רַב לִמְעָט״. לְמַאי? אִילֵּימָא לְשׁוּפְרָא וְסַנְיָא, אַטּוּ בְּשׁוּפְטָנֵי עָסְקִינַן? אֶלָּא לִקְרוֹבָה וּרְחוֹקָה. velo nit'haleka ela likhsafim – cheneemar: "bén rav limat". lema? iléma lechoufra vesanya, atou bechouftané askinan? ela likrova our'hoka.
11. כְּתַנָּאֵי – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּכְסָפִים הֶעֱלוּהָ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּקַרְקַע הֶעֱלוּהָ. ketanaé – rabi eliezer omér: bikhsafim heelouha. rabi yeochoua omér: bekarka heelouha.
12. וְלֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא בְּגוֹרָל – שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ בְּגוֹרָל״. תָּנָא: ״אַךְ בְּגוֹרָל״ – יָצְאוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב. לְמַאי? אִילֵּימָא דְּלָא שְׁקוּל כְּלָל; הַשְׁתָּא דְּלָאו דִּידְהוּ שְׁקוּל, דִּידְהוּ מִיבַּעְיָא?! אֶלָּא שֶׁלֹּא נָטְלוּ בְּגוֹרָל, אֶלָּא עַל פִּי ה׳. יְהוֹשֻׁעַ – דִּכְתִיב: ״עַל פִּי ה׳ נָתְנוּ לוֹ אֶת הָעִיר אֲשֶׁר שָׁאָל, אֶת תִּמְנַת סֶרַח בְּהַר אֶפְרָיִם״. velo nit'haleka ela begoral – cheneemar: "akh begoral". tana: "akh begoral" – yatsou yeochoua vekhalév. lema? iléma dela chekoul kelal; hachta dela didou chekoul, didou mibaya?! ela chelo natlou begoral, ela al pi h'. yeochoua – dikhtiv: "al pi h' natnou lo et hair acher chaal, et timnat sera'h behar efrayim".

Daf 122b

1. כְּתִיב: ״סֶרַח״, וּכְתִיב: ״חֶרֶס״! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בַּתְּחִלָּה פֵּירוֹתֶיהָ כְּחֶרֶס, וּלְבַסּוֹף פֵּירוֹתֶיהָ מַסְרִיחִין. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: בַּתְּחִלָּה מַסְרִיחִין, וּלְבַסּוֹף כְּחֶרֶס. ketiv: "sera'h", oukhtiv: "'heres"! amar rabi elazar: bate'hila péroteha ke'heres, oulvasof péroteha masri'hin. veika deamri: bate'hila masri'hin, oulvasof ke'heres.
2. כָּלֵב – דִּכְתִיב: ״וַיִּתְּנוּ לְכָלֵב אֶת חֶבְרוֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה, וַיּוֹרֶשׁ מִשָּׁם אֶת שְׁלֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק״. חֶבְרוֹן עִיר מִקְלָט הֲוַאי! אָמַר אַבָּיֵי: פַּרְוורַהָא, דִּכְתִיב: ״וְאֶת שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת חֲצֵרֶיהָ נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה בַּאֲחֻזָּתוֹ״. kalév – dikhtiv: "vayitenou lekhalév et 'hevron kaacher diber moche, vayorech micham et chelocha bené haanak". 'hevron ir miklat hava! amar abayé: parraha, dikhtiv: "veet sedé hair veet 'hatséreha natnou lekhalév ben yefoune baa'houzato".
3. מַתְנִי׳ אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת בַּנַּחֲלָה; אֶלָּא שֶׁהַבֵּן נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּנִכְסֵי הָאָב, וְאֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּנִכְסֵי הָאֵם. וְהַבָּנוֹת – נִזּוֹנוֹת מִנִּכְסֵי הָאָב, וְאֵינָן נִזּוֹנוֹת מִנִּכְסֵי הָאֵם. matni' e'had habén vee'had habat bana'hala; ela chehabén notél pi chenayim benikhsé haav, veéno notél pi chenayim benikhsé haém. vehabanot – nizonot minikhsé haav, veénan nizonot minikhsé haém.
4. גְּמָ׳ מַאי ״אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת לְנַחֲלָה״? אִילֵּימָא דְּיָרְתִי כִּי הֲדָדֵי, הָא תְּנַן: בֵּן קוֹדֵם לַבַּת, כׇּל יוֹצְאֵי יְרֵיכוֹ שֶׁל בֵּן קוֹדְמִין לַבַּת! gema' ma "e'had habén vee'had habat lena'hala"? iléma deyarti ki hadadé, ha tenan: bén kodém labat, kol yotsé yerékho chel bén kodmin labat!
5. (סִימָן: נַפְשָׁ״ם.) אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, הָכִי קָאָמַר: אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת נוֹטְלִין בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק. (siman: nafcha"m.) amar rav na'hman bar yits'hak, hakhi kaamar: e'had habén vee'had habat notlin baraou kivmou'hzak.
6. הָא נָמֵי תְּנֵינָא: בְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בַּנַּחֲלָה – חֵלֶק אֲבִיהֶן שֶׁהָיָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר! ha namé tenéna: benot tselaf'had natlou chelocha 'halakim bana'hala – 'hélek avihen chehaya miyotsé mitsrayim, ve'helko im e'ha benikhsé 'héfer!
7. וְעוֹד, מַאי ״אֶלָּא״? veod, ma "ela"?
8. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא, הָכִי קָאָמַר: אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת נוֹטְלִין חֵלֶק בִּבְכוֹרָה. ela amar rav papa, hakhi kaamar: e'had habén vee'had habat notlin 'hélek bivkhora.
9. הָא נָמֵי תְּנֵינָא: וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר נוֹטֵל שְׁנֵי חֲלָקִים! וְעוֹד, מַאי ״אֶלָּא״? ha namé tenéna: vechehaya bekhor notél chené 'halakim! veod, ma "ela"?
10. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי, הָכִי קָאָמַר: אֶחָד בֵּן בֵּין הַבָּנִים וְאֶחָד בַּת בֵּין הַבָּנוֹת, אִם אָמַר: ״יִירַשׁ כׇּל נְכָסַי״ – דְּבָרָיו קַיָּימִין. ela amar rav aché, hakhi kaamar: e'had bén bén habanim vee'had bat bén habanot, im amar: "yirach kol nekhasa" – devara kayamin.
11. כְּמַאן, כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא?! הָא קָתָנֵי לַהּ לְקַמַּן – רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: אִם אָמַר עַל מִי שֶׁרָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ – דְּבָרָיו קַיָּימִין, עַל מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְיוֹרְשׁוֹ – אֵין דְּבָרָיו קַיָּימִין! keman, kerabi yo'hanan ben beroka?! ha katané lah lekaman – rabi yo'hanan ben beroka omér: im amar al mi cheraou leorcho – devara kayamin, al mi cheéno raou leorcho – én devara kayamin!
12. וְכִי תֵּימָא: קָא סָתַם לַן כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא; סְתָם וְאַחַר כָּךְ מַחֲלוֹקֶת הִיא, וּסְתָם וְאַחַר כָּךְ מַחֲלוֹקֶת – אֵין הֲלָכָה כַּסְּתָם! vekhi téma: ka satam lan kerabi yo'hanan ben beroka; setam vea'har kakh ma'haloket hi, oustam vea'har kakh ma'haloket – én halakha kasetam!
13. וְעוֹד, מַאי ״אֶלָּא״? veod, ma "ela"?
14. אֶלָּא אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי, הָכִי קָאָמַר: אֶחָד הַבֵּן וְאֶחָד הַבַּת שָׁוִין בְּנִכְסֵי הָאֵם וּבְנִכְסֵי הָאָב, אֶלָּא שֶׁהַבֵּן נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּנִכְסֵי הָאָב, וְאֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּנִכְסֵי הָאֵם. ela amar mar bar rav aché, hakhi kaamar: e'had habén vee'had habat chavin benikhsé haém ouvnikhsé haav, ela chehabén notél pi chenayim benikhsé haav, veéno notél pi chenayim benikhsé haém.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: ״לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם״ – פִּי שְׁנַיִם כְּאֶחָד. אַתָּה אוֹמֵר פִּי שְׁנַיִם כְּאֶחָד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פִּי שְׁנַיִם בְּכׇל הַנְּכָסִים? וְדִין הוּא – tanou rabanan: "latet lo pi chenayim" – pi chenayim kee'had. ata omér pi chenayim kee'had, o éno ela pi chenayim bekhol hanekhasim? vedin hou –

Daf 123a

1. חֶלְקוֹ עִם אֶחָד, וְחֶלְקוֹ עִם חֲמִשָּׁה; מָה חֶלְקוֹ עִם אֶחָד – פִּי שְׁנַיִם כְּאֶחָד, אַף חֶלְקוֹ עִם חֲמִשָּׁה – פִּי שְׁנַיִם כְּאֶחָד! 'helko im e'had, ve'helko im 'hamicha; ma 'helko im e'had – pi chenayim kee'had, af 'helko im 'hamicha – pi chenayim kee'had!
2. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ – חֶלְקוֹ עִם אֶחָד, וְחֶלְקוֹ עִם חֲמִשָּׁה; מָה חֶלְקוֹ עִם אֶחָד – פִּי שְׁנַיִם בְּכׇל הַנְּכָסִים, אַף חֶלְקוֹ עִם חֲמִשָּׁה – פִּי שְׁנַיִם בְּכׇל הַנְּכָסִים! o kelakh lederekh zo – 'helko im e'had, ve'helko im 'hamicha; ma 'helko im e'had – pi chenayim bekhol hanekhasim, af 'helko im 'hamicha – pi chenayim bekhol hanekhasim!
3. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו״ – הַתּוֹרָה רִיבְּתָה נַחֲלָה אֵצֶל אַחִין; הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן. talmoud lomar: "vehaya beom han'hilo et bana" – hatora ribeta na'hala étsel a'hin; ha én alekha ladoun kalachon haa'haron, ela kalachon harichon.
4. וְאוֹמֵר: ״וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא הַבְּכוֹר, וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה״, וְאוֹמֵר: ״כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ, וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף״ – veomér: "ouvné reouvén bekhor yisraél, ki hou habekhor, ouv'halelo yetsoué avi nitena bekhorato livné yoséf ben yisraél, velo lehitya'hés labekhora", veomér: "ki yeouda gavar bee'ha oulnagid mimenou, vehabekhora leoséf" –
5. נֶאֶמְרָה ״בְּכוֹרָה״ לְיוֹסֵף, וְנֶאֶמְרָה ״בְּכוֹרָה״ לְדוֹרוֹת; מָה בְּכוֹרָה הָאֲמוּרָה לְיוֹסֵף – פִּי שְׁנַיִם כְּאֶחָד, אַף בְּכוֹרָה הָאֲמוּרָה לְדוֹרוֹת – פִּי שְׁנַיִם כְּאֶחָד. neemra "bekhora" leoséf, veneemra "bekhora" ledorot; ma bekhora haamoura leoséf – pi chenayim kee'had, af bekhora haamoura ledorot – pi chenayim kee'had.
6. וְאוֹמֵר: ״וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ, אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמוֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי״ – וְכִי בְּחַרְבּוֹ וּבְקַשְׁתּוֹ לָקַח?! וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח, וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי״! אֶלָּא ״חַרְבִּי״ – זוֹ תְּפִלָּה, ״קַשְׁתִּי״ – זוֹ בַּקָּשָׁה. veomér: "vaani natati lekha chekhem a'had al a'hekha, acher laka'hti miyad haemori be'harbi ouvkachti" – vekhi be'harbo ouvkachto laka'h?! vahalo kevar neemar: "ki lo vekachti evta'h, ve'harbi lo tochiéni"! ela "'harbi" – zo tefila, "kachti" – zo bakacha.
7. מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא הַאי לְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא הוּא דַּאֲתָא – תָּא שְׁמַע: ״וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל״. ma "veomér"? vekhi téma ha lekhidrabi yo'hanan ben beroka hou daata – ta chema: "ouvné reouvén bekhor yisraél".
8. וְכִי תֵּימָא ״בְּכוֹרָה״ מִ״בְּכוֹרָתוֹ״ לָא גָּמְרִינַן – תָּא שְׁמַע: ״וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף״. vekhi téma "bekhora" mi"bekhorato" la gamrinan – ta chema: "vehabekhora leoséf".
9. וְכִי תֵּימָא: יוֹסֵף גּוּפֵיהּ – מִמַּאי דְּפִי שְׁנַיִם כְּאֶחָד הֲוָה? תָּא שְׁמַע: ״וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ״. vekhi téma: yoséf gouféh – mima defi chenayim kee'had hava? ta chema: "vaani natati lekha chekhem a'had al a'hekha".
10. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אֵימָא דִּיקְלָא בְּעָלְמָא! אֲמַר לֵיהּ, עָלֶיךָ אָמַר קְרָא: ״אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה – כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי״. amar léh rav papa leabayé: éma dikla bealma! amar léh, alekha amar kera: "efrayim oumnache – kirouvén vechimon yihou li".
11. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי חֶלְבּוֹ מֵרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: מָה רָאָה יַעֲקֹב שֶׁנָּטַל בְּכוֹרָה מֵרְאוּבֵן, וּנְתָנָהּ לְיוֹסֵף? מָה רָאָה?! ״וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו״ כְּתִיב! אֶלָּא מָה רָאָה שֶׁנְּתָנָהּ לְיוֹסֵף? bea minéh rabi 'helbo mérabi chemouél bar na'hmani: ma raa yaakov chenatal bekhora mérouvén, ountanah leoséf? ma raa?! "ouv'halelo yetsoué avi" ketiv! ela ma raa chenetanah leoséf?
12. אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁגִּדֵּל יָתוֹם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ; לְיָמִים הֶעֱשִׁיר אוֹתוֹ יָתוֹם, וְאָמַר: אֲהַנֵּיהוּ לְבַעַל הַבַּיִת מִנְּכָסַי. אֲמַר לֵיהּ: וְאִי לָאו דַּחֲטָא רְאוּבֵן, לָא מְהַנֵּי לֵיהּ לְיוֹסֵף וְלָא מִדָּעַם?! emchol lekha machal, lema hadavar dome? levaal habayit chegidél yatom betokh béto; leyamim heechir oto yatom, veamar: ahanéou levaal habayit minekhasa. amar léh: vei la da'hata reouvén, la mehané léh leoséf vela midaam?!
13. אֶלָּא רַבִּי יוֹנָתָן רַבָּךְ לֹא כָּךְ אָמַר – רְאוּיָה הָיְתָה בְּכוֹרָה לָצֵאת מֵרָחֵל, דִּכְתִיב: ״אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף״, אֶלָּא שֶׁקְּדָמַתָּהּ לֵאָה בְּרַחֲמִים; וּמִתּוֹךְ צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בָּהּ בְּרָחֵל, הֶחְזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהּ. ela rabi yonatan rabakh lo kakh amar – reouya hayta bekhora latsét méra'hél, dikhtiv: "éle toldot yaakov, yoséf", ela chekedamatah léa bera'hamim; oumitokh tseniout chehayta bah bera'hél, he'hzirah hakadoch baroukh hou lah.
14. מַאי ״קְדָמַתָּהּ לֵאָה בְּרַחֲמִים״? דִּכְתִיב: ״וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת״ – מַאי ״רַכּוֹת״? אִילֵּימָא רַכּוֹת מַמָּשׁ, אֶפְשָׁר בִּגְנוּת בְּהֵמָה טְמֵאָה לֹא דִּבֵּר הַכָּתוּב, דִּכְתִיב: ״מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה״; בִּגְנוּת צַדִּיקִים דִּבֵּר הַכָּתוּב?! אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שֶׁמַּתְּנוֹתֶיהָ אֲרוּכּוֹת. ma "kedamatah léa bera'hamim"? dikhtiv: "veéné léa rakot" – ma "rakot"? iléma rakot mamach, efchar bignout behéma teméa lo dibér hakatouv, dikhtiv: "min habehéma hateora oumin habehéma acher énena tehora"; bignout tsadikim dibér hakatouv?! ela amar rabi elazar: chematenoteha aroukot.
15. רַב אָמַר: לְעוֹלָם רַכּוֹת מַמָּשׁ, וְלֹא גְּנַאי הוּא לָהּ, אֶלָּא שֶׁבַח הוּא לָהּ. שֶׁהָיְתָה שׁוֹמַעַת עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: שְׁנֵי בָנִים יֵשׁ לָהּ לְרִבְקָה, שְׁתֵּי בָנוֹת יֵשׁ לוֹ לְלָבָן, גְּדוֹלָה לַגָּדוֹל וּקְטַנָּה לַקָּטָן. rav amar: leolam rakot mamach, velo gena hou lah, ela cheva'h hou lah. chehayta chomaat al parachat derakhim bené adam chehaou omrim: chené vanim yéch lah lerivka, cheté vanot yéch lo lelavan, gedola lagadol ouktana lakatan.
16. וְהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים וּמְשָׁאֶלֶת: גָּדוֹל מָה מַעֲשָׂיו? אִישׁ רַע הוּא מְלַסְטֵם בְּרִיּוֹת. קָטָן מָה מַעֲשָׂיו? ״אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים״. וְהָיְתָה בּוֹכָה, עַד שֶׁנָּשְׁרוּ רִיסֵי עֵינֶיהָ. vehayta yochevet al parachat derakhim oumchaelet: gadol ma maasa? ich ra hou melastém beriyot. katan ma maasa? "ich tam yochév ohalim". vehayta bokha, ad chenachrou risé éneha.
17. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיַּרְא ה׳ כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה״ – מַאי ״שְׂנוּאָה״? אִילֵּימָא שְׂנוּאָה מַמָּשׁ; אֶפְשָׁר בִּגְנוּת בְּהֵמָה טְמֵאָה לֹא דִּבֵּר הַכָּתוּב, בִּגְנוּת צַדִּיקִים דִּבֵּר הַכָּתוּב?! אֶלָּא רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁשְּׂנוּאִין מַעֲשֵׂה עֵשָׂו בְּפָנֶיהָ, ״וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ״. vehaynou dikhtiv: "vayar h' ki senoua léa" – ma "senoua"? iléma senoua mamach; efchar bignout behéma teméa lo dibér hakatouv, bignout tsadikim dibér hakatouv?! ela raa hakadoch baroukh hou chesenouin maasé ésa befaneha, "vayifta'h et ra'hmah".
18. וּמַאי צְנִיעוּת הָיְתָה בָּהּ בְּרָחֵל? דִּכְתִיב: ״וַיַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא, וְכִי בֶן רִבְקָה הוּא״ וַהֲלֹא בֶּן אֲחוֹת אָבִיהָ הוּא! אֶלָּא אֲמַר לַהּ: מִינַּסְבַת לִי? אֲמַרָה לֵיהּ: אִין, מִיהוּ אַבָּא רַמָּאָה הוּא, וְלָא יָכְלַתְּ לֵיהּ. ouma tseniout hayta bah bera'hél? dikhtiv: "vayagéd yaakov lera'hél ki a'hi aviha hou, vekhi ven rivka hou" vahalo ben a'hot aviha hou! ela amar lah: minasvat li? amara léh: in, miou aba ramaa hou, vela yakhlate léh.
19. אֲמַר לַהּ: מַאי רַמָּאוּתֵיהּ? אֲמַרָה לֵיהּ: אִית לִי אֲחָתָא דְּקַשִּׁישָׁא מִינַּאי, וְלָא מַנְסְבָא לִי מִקַּמַּהּ. אֲמַר לַהּ: אָחִיו אֲנִי בְּרַמָּאוּת. אֲמַרָה לֵיהּ: וּמִי שְׁרֵי לְהוּ לְצַדִּיקֵי לְסַגּוֹיֵי בְּרַמָּאוּתָא? אִין, ״עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל״; מְסַר לַהּ סִימָנִין. amar lah: ma ramaoutéh? amara léh: it li a'hata dekachicha mina, vela manseva li mikamah. amar lah: a'hi ani beramaout. amara léh: oumi cheré leou letsadiké lesagoyé beramaouta? in, "im navar titavar veim ikéch titapal"; mesar lah simanin.
20. כִּי קָא מְעַיְּילִי לַהּ לְלֵאָה, סָבְרָה: הַשְׁתָּא מִיכַּסְפָא אֲחָתַאי. מְסַרְתִּינְהוּ נִיהֲלַהּ. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִיא לֵאָה״ – מִכְּלָל דְּעַד הַשְׁתָּא לָאו לֵאָה הִיא?! אֶלָּא מִתּוֹךְ סִימָנִים שֶׁמָּסַר לָהּ יַעֲקֹב לְרָחֵל, וּמְסָרָתַן לְלֵאָה – לָא הֲוָה יָדַע לַהּ עַד הַהִיא שַׁעְתָּא. ki ka meayeli lah leléa, savra: hachta mikasfa a'hata. mesartinou nihalah. vehaynou dikhtiv: "vayhi vaboker vehiné hi léa" – mikelal dead hachta la léa hi?! ela mitokh simanim chemasar lah yaakov lera'hél, oumsaratan leléa – la hava yada lah ad hahi chata.
21. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּא חֲלִיפָא קִרְוָיָא מֵרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: בִּכְלָלָן – אַתָּה מוֹצֵא שִׁבְעִים; בִּפְרָטָן – אַתָּה מוֹצֵא שִׁבְעִים חָסֵר אֶחָד! אֲמַר לֵיהּ: תְּאוֹמָה הָיְתָה עִם דִּינָה, דִּכְתִיב: ״וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ״. אֶלָּא מֵעַתָּה, תְּאוֹמָה הָיְתָה עִם בִּנְיָמִן – דִּכְתִיב: bea minéh aba 'halifa kirvaya mérabi 'hiya bar aba: bikhlalan – ata motsé chivim; bifratan – ata motsé chivim 'hasér e'had! amar léh: teoma hayta im dina, dikhtiv: "veét dina vito". ela méata, teoma hayta im binyamin – dikhtiv:

Daf 123b

1. ״וְאֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ״?! אֲמַר: מַרְגָּלִית טוֹבָה הָיְתָה בְּיָדִי, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לְאַבְּדָהּ מִמֶּנִּי; הָכִי אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: זוֹ יוֹכֶבֶד – שֶׁהוֹרָתָהּ בַּדֶּרֶךְ, וְלֵידָתָהּ בֵּין הַחוֹמוֹת; שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר יָלְדָה אוֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם״ – לֵידָתָהּ בְּמִצְרַיִם, וְאֵין הוֹרָתָהּ בְּמִצְרַיִם. "veet binyamin a'hi ben imo"?! amar: margalit tova hayta beyadi, veata mevakéch leabedah mimeni; hakhi amar rabi 'hama bar 'hanina: zo yokheved – cheoratah baderekh, velédatah bén ha'homot; cheneemar: "acher yalda otah lelévi bemitsrayim" – lédatah bemitsrayim, veén horataהּ bemitsrayim.
2. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי חֶלְבּוֹ מֵרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, כְּתִיב: ״וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף וְגוֹ׳״ – מַאי שְׁנָא כִּי אִתְיְלִיד יוֹסֵף? אֲמַר לֵיהּ: רָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁאֵין זַרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו נִמְסָר אֶלָּא בְּיַד זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ, וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְגוֹ׳״. bea minéh rabi 'helbo mérabi chemouél bar na'hmani, ketiv: "vayhi kaacher yalda ra'hél et yoséf vego'" – ma chena ki ityelid yoséf? amar léh: raa yaakov avinou cheén zaro chel ésa nimsar ela beyad zaro chel yoséf, cheneemar: "vehaya vét yaakov éch, ouvét yoséf lehava, ouvét ésa lekach vego'".
3. אֵיתִיבֵיהּ: ״וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמׇחֳרָתָם״! אֲמַר לֵיהּ: דְּאַקְרְיָךְ נְבִיאֵי לָא אַקְרְיָךְ כְּתוּבֵי; דִּכְתִיב: ״בְּלֶכְתּוֹ אֶל צִקְלַג, נָפְלוּ עָלָיו מִמְּנַשֶּׁה עַדְנָה וְיוֹזָבָד וִידִיעֲאֵל וּמִיכָאֵל וְיוֹזָבָד וֶאֱלִיהוּא וְצִלְּתָי – רָאשֵׁי הָאֲלָפִים אֲשֶׁר לִמְנַשֶּׁה״. étivéh: "vayakém david méhanechef vead haerev lemo'horatam"! amar léh: deakreyakh nevié la akreyakh ketouvé; dikhtiv: "belekhto el tsiklag, naflou ala mimenache adna veozavad vidiaél oumikhaél veozavad veeliou vetsileta – raché haalafim acher limnache".
4. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ״וּמֵהֶם מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר אֲנָשִׁים חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּפְלַטְיָה וּנְעַרְיָה וּרְפָיָה וְעֻזִּיאֵל בְּנֵי יִשְׁעִי בְּרֹאשָׁם, וַיַּכּוּ אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה לַעֲמָלֵק, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה״! אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא: יִשְׁעִי מִבְּנֵי מְנַשֶּׁה אָתֵי, דִּכְתִיב: ״וּבְנֵי מְנַשֶּׁה חֵפֶר וְיִשְׁעִי״. métiv rav yoséf: "ouméhem min bené chimon halkhou lehar séir anachim 'haméch méot, ouflatya ounarya ourfaya veouziél bené yichi berocham, vayakou et cheérit hapeléta laamalék, vayéchvou cham ad hayom haze"! amar raba bar chéla: yichi mibené menache até, dikhtiv: "ouvné menache 'héfer veyichi".
5. תָּנוּ רַבָּנַן: הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בַּזְּרוֹעַ וּבַלְּחָיַיִם וּבַקֵּיבָה, וּבְמוּקְדָּשִׁין, וּבְשֶׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים לְאַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן. tanou rabanan: habekhor notél pi chenayim bazeroa ouvale'hayayim ouvakéva, ouvmoukdachin, ouvcheva'h chechav'hou nekhasim lea'har mitat avihen.
6. כֵּיצַד? הִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן פָּרָה מוּחְכֶּרֶת וּמוּשְׂכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים, אוֹ שֶׁהָיְתָה רוֹעָה בָּאֲפָר; וְיָלְדָה – בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. אֲבָל בָּנוּ בָּתִּים וְנָטְעוּ כְּרָמִים – אֵין בְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. kétsad? hini'ha lahen avihen para mou'hkeret oumouskeret beyad a'hérim, o chehayta roa baafar; veyalda – bekhor notél pi chenayim. aval banou batim venatou keramim – én bekhor notél pi chenayim.
7. הַאי הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּיבָה – הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאָתֵי לִידֵי אֲבוּהוֹן, פְּשִׁיטָא! וְאִי דְּלָא אָתֵי לִידֵי אֲבוּהוֹן, רָאוּי הוּא – וְאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל בָּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק! ha hazeroa vehale'hayayim vehakéva – hékhi damé? i deaté lidé avouon, pechita! vei dela até lidé avouon, raou hou – veén habekhor notél baraou kivmou'hzak!
8. הָכָא בְּמַכִּירֵי כְהוּנָּה עָסְקִינַן, וּדְאִשְׁתְּחִיט בְּחַיֵּי דַּאֲבוּהוֹן; וְקָסָבַר: מַתָּנוֹת שֶׁלֹּא הוּרְמוּ, כְּמִי שֶׁהוּרְמוּ דָּמוּ. hakha bemakiré kheouna askinan, oudichte'hit be'hayé daavouon; vekasavar: matanot chelo hourmou, kemi cheourmou damou.
9. מוּקְדָּשִׁין – לָאו דִּידֵיהּ נִינְהוּ! moukdachin – la didéh ninou!
10. בְּקָדָשִׁים קַלִּים, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – דְּאָמַר: מָמוֹן בְּעָלִים הוּא. דְּתַנְיָא: ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳״ – לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים, שֶׁהֵן מָמוֹן בְּעָלִים; דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. bekadachim kalim, vealiba derabi yosé hagelili – deamar: mamon bealim hou. detanya: "oumaala maal ba'" – lerabot kodachim kalim, chehén mamon bealim; divré rabi yosé hagelili.
11. הִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן פָּרָה מוּחְכֶּרֶת וּמוּשְׂכֶּרֶת בְּיַד אֲחֵרִים, אוֹ שֶׁהָיְתָה רוֹעָה בָּאֲפָר; וְיָלְדָה – בְּכוֹר נוֹטֵל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם. הַשְׁתָּא מוּחְכֶּרֶת וּמוּשְׂכֶּרֶת – דְּלָאו בִּרְשׁוּתָא דְּמָרַהּ דִּידְהוּ קָיְימָא, אָמְרַתְּ שָׁקֵיל; רוֹעָה בָּאֲפָר מִיבַּעְיָא?! hini'ha lahen avihen para mou'hkeret oumouskeret beyad a'hérim, o chehayta roa baafar; veyalda – bekhor notél bah pi chenayim. hachta mou'hkeret oumouskeret – dela birchouta demarah didou kayma, amrate chakél; roa baafar mibaya?!
12. הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּמוּחְכֶּרֶת וּמוּשְׂכֶּרֶת, דּוּמְיָא דְּרוֹעָה בָּאֲפָר; מָה רוֹעָה בָּאֲפָר – שְׁבָחָא דְּמִמֵּילָא קָא אָתֵי, וְלָא קָא חָסְרִי בַּהּ מְזוֹנָא; ha ka machma lan – demou'hkeret oumouskeret, doumya deroa baafar; ma roa baafar – cheva'ha demiméla ka até, vela ka 'hasri bah mezona;

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bava Batra
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)