Talmud Arakhin, Chapitre 8 (ח) · Daf 25a à 29a

Daf 25a

1. בְּאֶמְצַע יוֹבֵל, דְּכֹל כַּמָּה דְּלָא מָלְיָא לֵיהּ שָׁנָה לָא מְגָרַע לֵיהּ. beemtsa yovél, dekhol kama dela malya léh chana la megara léh.
2. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאֵין מְחַשְּׁבִין חֳדָשִׁים עִם הַהֶקְדֵּשׁ? הָא בְּהֶדְיָא קָתָנֵי: ״אֵין מְחַשְּׁבִין חֳדָשִׁים עִם הַהֶקְדֵּשׁ!״ מָה טַעַם קָאָמַר: מָה טַעַם לֹא גּוֹאֲלִין לְאַחַר יוֹבֵל פָּחוֹת מִשָּׁנָה — מִשּׁוּם דְּאֵין מְחַשְּׁבִין חֳדָשִׁים עִם הַהֶקְדֵּשׁ. ma ka machma lan, deén me'hachevin 'hodachim im hahekdéch? ha behedya katané: "én me'hachevin 'hodachim im hahekdéch!" ma taam kaamar: ma taam lo goalin lea'har yovél pa'hot michana — michoum deén me'hachevin 'hodachim im hahekdéch.
3. אֵין מְחַשְּׁבִין חֳדָשִׁים וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין חֳדָשִׁים עִם הַהֶקְדֵּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת״ — שָׁנִים אַתָּה מְחַשֵּׁב, וְאִי אַתָּה מְחַשֵּׁב חֳדָשִׁים. én me'hachevin 'hodachim vekhou'. tanou rabanan: minayin cheén me'hachevin 'hodachim im hahekdéch? talmoud lomar: "ve'hichav lo hakohén et hakesef al pi hachanim hanotarot" — chanim ata me'hachév, vei ata me'hachév 'hodachim.
4. מִנַּיִין שֶׁאִם אַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת חֳדָשִׁים לַשָּׁנָה עוֹשֶׂה? הֵיכִי דָּמֵי — כְּגוֹן דְּאַקְדְּשֵׁיהּ בְּפַלְגָא דְּאַרְבְּעִין וְתַמְנֵי. minayin cheim ata rotse laasot 'hodachim lachana ose? hékhi damé — kegon deakdechéh befalga dearbein vetamné.
5. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן״, מִכׇּל מָקוֹם. talmoud lomar: "ve'hichav lo hakohén", mikol makom.
6. מַתְנִי׳ הַמַּקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ בִּשְׁעַת הַיּוֹבֵל, נוֹתֵן בְּזֶרַע חוֹמֶר שְׂעוֹרִים ״חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף״. הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמוּקִּים עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים — אֵינָן נִמְדָּדִין עִמָּהּ, פָּחוֹת מִכָּאן — נִמְדָּדִין עִמָּהּ. matni' hamakdich sadéou bichat hayovél, notén bezera 'homer seorim "'hamichim chekel kasef". haou cham nekaim amoukim asara tefa'him, o selaim gevohim asara tefa'him — énan nimdadin imah, pa'hot mikan — nimdadin imah.
7. הִקְדִּישָׁהּ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים לִפְנֵי הַיּוֹבֵל — נוֹתֵן סֶלַע וּפוּנְדְּיוֹן לְשָׁנָה, וְאִם אָמַר: ״הֲרֵינִי נוֹתֵן דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה״ — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא נוֹתֵן אֶת כּוּלּוֹ כְּאֶחָד. אֶחָד בְּעָלִים וְאֶחָד כׇּל הָאָדָם, מָה בֵּין בְּעָלִים לְכׇל אָדָם? אֶלָּא שֶׁבְּעָלִים נוֹתְנִין חוֹמֶשׁ, וְכׇל אָדָם אֵין נוֹתְנִין חוֹמֶשׁ. hikdichah chetayim vechaloch chanim lifné hayovél — notén sela oufoundeon lechana, veim amar: "haréni notén devar chana bechana" — én chomin lo, ela notén et koulo kee'had. e'had bealim vee'had kol haadam, ma bén bealim lekhol adam? ela chebealim notnin 'homech, vekhol adam én notnin 'homech.
8. גְּמָ׳ תָּנָא: כּוֹר זֶרַע, וְלֹא כּוֹר תְּבוּאָה, מַפּוֹלֶת יָד, וְלֹא מַפּוֹלֶת שְׁוָורִים. תָּנֵי לֵוִי: לֹא מְעֻבֶּה וְלָא מֵידֵק, אֶלָּא בֵּינוֹנִי. gema' tana: kor zera, velo kor tevoua, mapolet yad, velo mapolet chevarim. tané lévi: lo meoube vela médék, ela bénoni.
9. הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמוּקִּים כּוּ׳. וְלִיקְדְּשׁוּ בְּאַנְפֵּי נַפְשַׁיְיהוּ! haou cham nekaim amoukim kou'. velikdechou beanpé nafchayou!
10. וְכִי תֵּימָא, כֵּיוָן דְּלָא הָווּ בֵּית כּוֹר, לָא (הֲווֹ) קָדְשִׁי, וְהָתַנְיָא: שְׂדֵה, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״זֶרַע חוֹמֶר שְׂעוֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף״, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהִקְדִּישׁ כָּעִנְיָן הַזֶּה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת לֶתֶךְ וַחֲצִי לֶתֶךְ, סְאָה וְתַרְקַב וַחֲצִי תַרְקַב? תַּלְמוּד לוֹמַר ״שָׂדֶה״, מִכׇּל מָקוֹם! vekhi téma, kévan dela haou bét kor, la (hao) kadchi, vehatanya: sedé, ma talmoud lomar? lefi cheneemar "zera 'homer seorim ba'hamichim chekel kasef", én li ela chehikdich kainyan haze, minayin lerabot letekh va'hatsi letekh, sea vetarkav va'hatsi tarkav? talmoud lomar "sade", mikol makom!
11. אָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חָמָא: הָכָא בִּנְקָעִים מְלֵאִים מַיִם, דְּלָאו בְּנֵי זְרִיעָה נִינְהוּ. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי דּוּמְיָא דִסְלָעִים, שְׁמַע מִינַּהּ. amar mar oukva bar 'hama: hakha binkaim meléim mayim, dela bené zeria ninou. dayka namé, dekatané doumya dislaim, chema minah.
12. אִי הָכִי, פָּחוֹת מִכָּאן נָמֵי! הָנְהוּ נְגָאנֵי דְאַרְעָא מִיקְּרוּ, שִׁידְרֵי דְּאַרְעָא מִיקְּרוּ. i hakhi, pa'hot mikan namé! hanou negané deara mikerou, chidré deara mikerou.
13. הִקְדִּישָׁהּ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: hikdichah chetayim vechaloch vekhou'. tanou rabanan:
14. ״וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ״, אַף מִן הַהֶקְדֵּשׁ, שֶׁאִם אֲכָלָהּ הֶקְדֵּשׁ שָׁנָה אוֹ שְׁתַּיִם, אִי נָמֵי לֹא אֲכָלָהּ, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו — נוֹתֵן סֶלַע וּפוּנְדְּיוֹן לְשָׁנָה. "venigra méerkekha", af min hahekdéch, cheim akhalah hekdéch chana o chetayim, i namé lo akhalah, ela chehayta lefana — notén sela oufoundeon lechana.
15. וְאִם אָמַר ״הֲרֵינִי נוֹתֵן״ כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁאִם אָמְרוּ בְּעָלִים ״הֲרֵינוּ נוֹתְנִין דְּבַר שָׁנָה בְּשָׁנָה״, שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לָהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף״, עַד שֶׁיְּהֵא כֶּסֶף כּוּלּוֹ כְּאֶחָד. אֶחָד בְּעָלִים וְאֶחָד כׇּל אָדָם, מָה בֵּין בְּעָלִים לְכׇל אָדָם? שֶׁהַבְּעָלִים נוֹתְנִין חוֹמֶשׁ, וְכׇל אָדָם אֵין נוֹתְנִין חוֹמֶשׁ. veim amar "haréni notén" kou'. tanou rabanan: minayin cheim amrou bealim "harénou notnin devar chana bechana", cheén chomin lahem? talmoud lomar: "ve'hichav lo hakohén et hakesef", ad cheyehé kesef koulo kee'had. e'had bealim vee'had kol adam, ma bén bealim lekhol adam? chehabealim notnin 'homech, vekhol adam én notnin 'homech.
16. מַתְנִי׳ הִקְדִּישָׁהּ וּגְאָלָהּ — אֵינָהּ יוֹצְאָה מִיָּדוֹ בַּיּוֹבֵל, גְּאָלָהּ בְּנוֹ — יוֹצְאָה לְאָבִיו בְּיוֹבֵל, גְּאָלָהּ אַחֵר אוֹ אֶחָד מֵהַקְּרוֹבִים, וּגְאָלָהּ מִיָּדוֹ — יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל. matni' hikdichah ougalah — énah yotsa miyado bayovél, gealah beno — yotsa leavi beovél, gealah a'hér o e'had méhakerovim, ougalah miyado — yotsa lakohanim bayovél.
17. גְּאָלָהּ אֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים, וַהֲרֵי הִיא תַּחַת יָדוֹ, לֹא יֹאמַר: הוֹאִיל וְהִיא יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל וַהֲרֵי הִיא תַּחַת יְדֵי — הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי, אֶלָּא יוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ וּמִתְחַלֶּקֶת לְכׇל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. gealah e'had min hakohanim, vaharé hi ta'hat yado, lo yomar: hoil vehi yotsa lakohanim bayovél vaharé hi ta'hat yedé — haré hi cheli, ela yotsa mita'hat yado oumit'haleket lekhol e'ha hakohanim.

Daf 25b

1. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: gema' tanou rabanan:
2. ״אִם לֹא יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה״ — בְּעָלִים, ״וְאִם מָכַר אֶת הַשָּׂדֶה״ — גִּיזְבָּר. "im lo yigal et hasade" — bealim, "veim makhar et hasade" — gizbar.
3. ״לְאִישׁ אַחֵר״ — לְאַחֵר, וְלֹא לַבֵּן. אַתָּה אוֹמֵר: לְאַחֵר וְלֹא לַבֵּן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחֵר וְלֹא לָאָח? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אִישׁ״ — הֲרֵי אָח אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״אַחֵר״ — וְלֹא לַבֵּן. "leich a'hér" — lea'hér, velo labén. ata omér: lea'hér velo labén, o éno ela lea'hér velo laa'h? kecheou omér "ich" — haré a'h amour, ha ma ani mekayém "a'hér" — velo labén.
4. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת הַבֵּן וּלְהוֹצִיא אֶת הָאָח? מְרַבֶּה אֲנִי הַבֵּן, שֶׁכֵּן קָם תַּחַת אָבִיו לִיעִידָה וּלְעֶבֶד עִבְרִי. ouma raita lerabot et habén oulotsi et haa'h? merabe ani habén, chekén kam ta'hat avi liida ouleved ivri.
5. אַדְּרַבָּה, מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הָאָח, שֶׁכֵּן קָם תַּחַת אָחִיו לְיִיבּוּם. כְּלוּם יֵשׁ יִבּוּם אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין בֵּן? הָא יֵשׁ בֵּן — אֵין יִבּוּם. aderaba, merabe ani et haa'h, chekén kam ta'hat a'hi leyiboum. keloum yéch yiboum ela bimkom cheén bén? ha yéch bén — én yiboum.
6. וְתִיפּוֹק לֵיהּ, דְּהָכָא תַּרְתֵּי, וְהָכָא חֲדָא! vetipok léh, dehakha tarté, vehakha 'hada!
7. מִשּׁוּם דְּעֶבֶד עִבְרִי מֵהַאי פִּירְכָא נָמֵי הוּא דְּנָפְקָא לֵיהּ: כְּלוּם יֵשׁ יִבּוּם אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין בֵּן? michoum deeved ivri méha pirkha namé hou denafka léh: keloum yéch yiboum ela bimkom cheén bén?
8. בָּעֵי רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: בַּת מַהוּ שֶׁתַּעֲמִיד שָׂדֶה לְאָבִיהָ? כֵּיוָן דִּלְעִנְיַן יִבּוּם, בֵּן וּבַת כִּי הֲדָדֵי פָּטְרִי — מוֹקְמָה, אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דִּלְעִנְיַן נַחֲלָה, בַּת בִּמְקוֹם בֵּן כִּי אַחֵר דָּמְיָא — לָא מוֹקְמָה. baé raba bar avouh: bat maou chetaamid sade leaviha? kévan dilinyan yiboum, bén ouvat ki hadadé patri — mokma, o dilma kévan dilinyan na'hala, bat bimkom bén ki a'hér damya — la mokma.
9. תָּא שְׁמַע, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כֹּל שֶׁהוּא אַחֵר בִּמְקוֹם בֵּן, וְהָא נָמֵי בִּמְקוֹם בֵּן כִּי אַחֵר דָּמְיָא. ta chema, detana devé rabi yichmaél: kol cheou a'hér bimkom bén, veha namé bimkom bén ki a'hér damya.
10. בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: אִשָּׁה מִי מַעֲמִיד לָהּ שָׂדֶה? בַּעַל מוֹקֵים לַהּ, שֶׁכֵּן יוֹרְשָׁהּ, אוֹ דִילְמָא בֵּן מוֹקֵים לַהּ, שֶׁכֵּן נוֹטֵל בָּרָאוּי כְּבַמּוּחְזָק? תֵּיקוּ. baé rabi zéra: icha mi maamid lah sade? baal mokém lah, chekén yorchah, o dilma bén mokém lah, chekén notél baraou kevamou'hzak? tékou.
11. בְּעָא מִינֵּיהּ רָמֵי בַּר חָמָא מֵרַב חִסְדָּא: הִקְדִּישָׁהּ פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים לִפְנֵי הַיּוֹבֵל, מַהוּ שֶׁתֵּצֵא לַכֹּהֲנִים? bea minéh ramé bar 'hama mérav 'hisda: hikdichah pa'hot michté chanim lifné hayovél, maou chetétsé lakohanim?
12. אֲמַר לֵיהּ: מַאי דַּעְתָּיךְ? ״וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ... וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיּוֹבֵל״ — דְּבַת גֵּירָעוֹן — אִין, דְּלָאו בַּת גֵּירָעוֹן — לָא. amar léh: ma datakh? "venigra méerkekha... vehaya hasade betséto vayovél" — devat géraon — in, dela bat géraon — la.
13. אַדְּרַבָּה, ״אִם לֹא יִגְאַל הַשָּׂדֶה... וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיּוֹבֵל״, וְהַאי נָמֵי בַּת גְּאוּלָּה הִיא. aderaba, "im lo yigal hasade... vehaya hasade betséto vayovél", veha namé bat geoula hi.
14. גְּאָלָהּ אֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחוּזָּתוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? gealah e'had min hakohanim kou'. tanou rabanan: "lakohén tihye a'houzato", ma talmoud lomar?
15. מִנַּיִן לְשָׂדֶה שֶׁיּוֹצָא לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל, וּגְאָלָהּ אֶחָד מִן הַכֹּהֲנִים, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר: ״הוֹאִיל וְיוֹצְאָה לַכֹּהֵן, הֲרֵי תַּחַת יָדִי, וּתְהֵא שֶׁלִּי?״ וְדִין הוּא: בְּשֶׁל אֲחֵרִים אֲנִי זוֹכֶה, בְּשֶׁל עַצְמִי לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? minayin lesade cheyotsa lakohanim bayovél, ougalah e'had min hakohanim, minayin chelo yomar: "hoil veotsa lakohén, haré ta'hat yadi, outhé cheli?" vedin hou: bechel a'hérim ani zokhe, bechel atsmi lo kol chekén?
16. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲחוּזָּתוֹ״, אֲחוּזָּה שֶׁלּוֹ, וְאֵין זֶה שֶׁלּוֹ. הָא כֵּיצַד? יוֹצָא מִתַּחַת יָדוֹ וּמִתְחַלֶּקֶת לְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים. talmoud lomar: "a'houzato", a'houza chelo, veén ze chelo. ha kétsad? yotsa mita'hat yado oumit'haleket lee'ha hakohanim.
17. מַתְנִי׳ הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה, הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ וְנוֹתְנִין אֶת דָּמֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נִכְנָסִין וְלֹא נוֹתְנִין. matni' higia yovél velo nigala, hakohanim nikhnasin letokhah venotnin et dameha, divré rabi yeouda. rabi chimon omér: nikhnasin velo notnin.
18. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא נִכְנָסִין וְלֹא נוֹתְנִין, אֶלָּא נִקְרֵאת ״שְׂדֵה רְטוּשִׁין״ עַד הַיּוֹבֵל הַשֵּׁנִי. הִגִּיעַ הַיּוֹבֵל הַשֵּׁנִי וְלֹא נִגְאֲלָה, נִקְרֵאת ״רְטוּשֵׁי רְטוּשִׁין״ עַד הַיּוֹבֵל הַשְּׁלִישִׁי. לְעוֹלָם אֵין הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ עַד שֶׁיִּגְאָלֶנָּה אַחֵר. rabi eliezer omér: lo nikhnasin velo notnin, ela nikrét "sedé retouchin" ad hayovél hachéni. higia hayovél hachéni velo nigala, nikrét "retouché retouchin" ad hayovél hachelichi. leolam én hakohanim nikhnasin letokhah ad cheyigalena a'hér.
19. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? גָּמַר ״קֹדֶשׁ״ ״קֹדֶשׁ״ מִמַּקְדִּישׁ בַּיִת, gema' ma tama derabi yeouda? gamar "kodech" "kodech" mimakdich bayit,
20. מָה לְהַלָּן בְּדָמִים — אַף כָּאן בְּדָמִים. ma lehalan bedamim — af kan bedamim.
21. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, גָּמַר ״קֹדֶשׁ״ ״קֹדֶשׁ״ מִכִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, מָה לְהַלָּן בְּחִנָּם, אַף כָּאן בְּחִנָּם. verabi chimon, gamar "kodech" "kodech" mikivsé atseret, ma lehalan be'hinam, af kan be'hinam.
22. וְרַבִּי [יְהוּדָה] נָמֵי נֵילַיף מִכִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת! דָּנִין קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת verabi [yeouda] namé nélaf mikivsé atseret! danin kodché bedek habayit

Daf 26a

1. מִקׇּדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, וְאֵין דָּנִין קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת מִקׇּדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. mikodché bedek habayit, veén danin kodché bedek habayit mikodché mizbé'ha.
2. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן נָמֵי, נֵילַף מִמַּקְדִּישׁ בַּיִת! דָּנִין דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֲנִים, מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֲנִים, וְאֵין דָּנִין דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֲנִים, מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַתָּנָה לַכֹּהֲנִים. verabi chimon namé, nélaf mimakdich bayit! danin davar chematana lakohanim, midavar chematana lakohanim, veén danin davar chematana lakohanim, midavar cheéno matana lakohanim.
3. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא נִכְנָסִין, וְלֹא נוֹתְנִין. rabi eliezer omér: lo nikhnasin, velo notnin.
4. אָמַר רַבָּה: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אָמַר קְרָא: ״וְאִם לֹא יִגְאַל אֶת הַשָּׂדֶה לֹא יִגָּאֵל עוֹד, וְאִם מָכַר אֶת הַשָּׂדֶה וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיּוֹבֵל״. amar raba: ma tama derabi eliezer? amar kera: "veim lo yigal et hasade lo yigaél od, veim makhar et hasade vehaya hasade betséto vayovél".
5. אָמַר אַבָּיֵי: סַכִּינָא חֲרִיפָא מַפְסְקָא קְרָאֵי? אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כִּדְתַנְיָא: ״לֹא יִגָּאֵל״ — יָכוֹל לֹא תְּהֵא נִגְאֶלֶת שֶׁתְּהֵא לְפָנָיו כִּשְׂדֵה מִקְנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עוֹד״ — לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה אֵינָהּ נִגְאֶלֶת, אֲבָל נִגְאֶלֶת שֶׁתְּהֵא לְפָנָיו כִּשְׂדֵה מִקְנָה. amar abayé: sakina 'harifa mafseka keraé? ela amar abayé: tama derabi eliezer kidtanya: "lo yigaél" — yakhol lo tehé nigelet chetehé lefana kisdé mikna? talmoud lomar "od" — likhmot chehayta énah nigelet, aval nigelet chetehé lefana kisdé mikna.
6. אֵימַת? אִילֵּימָא בְּיוֹבֵל רִאשׁוֹן — אַמַּאי אֵינָהּ נִגְאֶלֶת? שְׂדֵה אֲחוּזָּה נָמֵי הָוְיָא! אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּיוֹבֵל שֵׁנִי. émat? iléma beovél richon — ama énah nigelet? sedé a'houza namé havya! ela pechita beovél chéni.
7. וּלְמַאן? אִילֵימָא לְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, לְכֹהֲנִים נָפְקָא! אֶלָּא לָאו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וּשְׁמַע מִינַּהּ טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵהָכָא. oulman? iléma lerabi yeouda verabi chimon, lekhohanim nafka! ela la rabi eliezer, ouchma minah tama derabi eliezer méhakha.
8. וְתִסְבְּרָא, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַאי ״עוֹד״ מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? אֶלָּא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בְּשָׂדֶה שֶׁיָּצְאָה לַכֹּהֲנִים, וְהִקְדִּישָׁהּ כֹּהֵן, וְאָתוּ בְּעָלִים לְמִיפְרְקַהּ. vetisbera, rabi yeouda verabi chimon ha "od" ma darchi béh? ela, hakha bema askinan — besade cheyatsa lakohanim, vehikdichah kohén, veatou bealim lemifrekah.
9. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לָא תִּיפְרוֹק, שֶׁתְּהֵא לְפָנָיו כִּשְׂדֵה מִקְנָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹד״, לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה אֵינָהּ נִגְאֶלֶת, אֲבָל נִגְאֶלֶת שֶׁתְּהֵא לְפָנָיו כִּשְׂדֵה מִקְנָה. salka datakh aména: la tifrok, chetehé lefana kisdé mikna — talmoud lomar: "od", likhmot chehayta énah nigelet, aval nigelet chetehé lefana kisdé mikna.
10. וְהָתַנְיָא: ״בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּב הַשָּׂדֶה לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ״, יָכוֹל יַחְזוֹר לַגִּזְבָּר שֶׁלְּקָחוֹ מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ״. vehatanya: "bichnat hayovél yachouv hasade laacher kanaou méito", yakhol ya'hzor lagizbar cheleka'ho mimenou? talmoud lomar: "laacher lo a'houzat haarets".
11. יֵאָמֵר: ״לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ״? שָׂדֶה שֶׁיָּצָאת לַכֹּהֲנִים, וּמְכָרָהּ כֹּהֵן, וְהִקְדִּישָׁהּ לוֹקֵחַ, וּגְאָלָהּ אַחֵר — יָכוֹל תַּחְזוֹר לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לַאֲשֶׁר קָנָהוּ״. yéamér: "laacher lo a'houzat haarets", ma talmoud lomar "laacher kanaou méito"? sade cheyatsat lakohanim, oumkharah kohén, vehikdichah loké'ha, ougalah a'hér — yakhol ta'hzor labealim harichonim? talmoud lomar: "laacher kanaou".
12. וְאִיצְטְרִיךְ ״לֹא יִגָּאֵל״, וְאִיצְטְרִיכָא לְמִיכְתַּב ״לַאֲשֶׁר קָנָהוּ״. veitsterikh "lo yigaél", veitsterikha lemikhtav "laacher kanaou".
13. דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״לֹא יִגָּאֵל״, דְּלָא קָא הָדְרָה כְּלָל, אֲבָל הָכָא דְּקָא הָדְרָה, תִּיהְדַּר לְמָרַהּ קַמָּא, כְּתַב רַחֲמָנָא ״לַאֲשֶׁר קָנָהוּ״. dei ketav ra'hamana "lo yigaél", dela ka hadra kelal, aval hakha deka hadra, tihdar lemarah kama, ketav ra'hamana "laacher kanaou".
14. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״לַאֲשֶׁר קָנָהוּ״, דְּלָא קָא יָהֲבִי בְּעָלִים דָּמֵי, אֲבָל הָכָא, דְּקָא יָהֲבִי דְּמֵי, תֵּיקוּם בִּידַיְיהוּ, כְּתַב רַחֲמָנָא ״לֹא יִגָּאֵל״. vei ketav ra'hamana "laacher kanaou", dela ka yahavi bealim damé, aval hakha, deka yahavi demé, tékoum bidayou, ketav ra'hamana "lo yigaél".
15. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״לֹא יִגָּאֵל״, וְלָא כְּתַב ״עוֹד״, הֲוָה אָמֵינָא: לָא תִּיפְרוֹק כְּלָל, כְּתַב רַחֲמָנָא ״עוֹד״, לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה אֵינָהּ נִגְאֶלֶת, אֲבָל נִגְאֶלֶת שֶׁתְּהֵא לְפָנָיו כִּשְׂדֵה מִקְנָה. vei ketav ra'hamana "lo yigaél", vela ketav "od", hava aména: la tifrok kelal, ketav ra'hamana "od", likhmot chehayta énah nigelet, aval nigelet chetehé lefana kisdé mikna.
16. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיּוֹבֵל״, בְּצֵאתוֹ מִיַּד אַחֵר. ma havé alah? amar rava, amar kera: "vehaya hasade betséto vayovél", betséto miyad a'hér.

Daf 26b

1. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּעָלִים בְּיוֹבֵל שֵׁנִי, כְּאַחֵר דָּמוּ אוֹ לָא? ibaya leou: bealim beovél chéni, kea'hér damou o la?
2. תָּא שְׁמַע: ״לֹא יִגָּאֵל״ — יָכוֹל לֹא תְּהֵא נִגְאֶלֶת, שֶׁתְּהֵא לְפָנָיו כִּשְׂדֵה מִקְנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עוֹד״ — לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה אֵינָהּ נִגְאֶלֶת, אֲבָל נִגְאֶלֶת שֶׁתְּהֵא לְפָנָיו כִּשְׂדֵה מִקְנָה. ta chema: "lo yigaél" — yakhol lo tehé nigelet, chetehé lefana kisdé mikna? talmoud lomar "od" — likhmot chehayta énah nigelet, aval nigelet chetehé lefana kisdé mikna.
3. אֵימַת? אִילֵּימָא בְּיוֹבֵל רִאשׁוֹן — אַמַּאי אֵינָהּ נִגְאֶלֶת? אֲחוּזָּה נָמֵי הָוְיָא! אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּיוֹבֵל שֵׁנִי. émat? iléma beovél richon — ama énah nigelet? a'houza namé havya! ela pechita beovél chéni.
4. וּלְמַאן? אִי לְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן — לְכֹהֲנִים נָפְקָא! אֶלָּא לָאו לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וּשְׁמַע מִינַּהּ: בְּעָלִים בְּיוֹבֵל שֵׁנִי כְּאַחֵר דָּמוּ. oulman? i lerabi yeouda verabi chimon — lekhohanim nafka! ela la lerabi eliezer, ouchma minah: bealim beovél chéni kea'hér damou.
5. וְתִסְבְּרַאּ?! רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַאי ״עוֹד״ מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? אֶלָּא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּשָׂדֶה שֶׁיָּצְאָה לַכֹּהֲנִים, וְהִקְדִּישָׁהּ כֹּהֵן, וַאֲתוֹ בְּעָלִים לְמִיפְרְקַהּ. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לָא תִּיפְרוֹק, שֶׁתְּהֵא כִּשְׂדֵה מִקְנָה. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹד״ — לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה אֵינָהּ נִגְאֶלֶת, אֲבָל נִגְאֶלֶת שֶׁתְּהֵא לְפָנָיו כִּשְׂדֵה מִקְנָה. vetisbera?! rabi yeouda verabi chimon ha "od" ma darchi béh? ela, hakha bema askinan? besade cheyatsa lakohanim, vehikdichah kohén, vaato bealim lemifrekah. salka datakh aména: la tifrok, chetehé kisdé mikna. talmoud lomar: "od" — likhmot chehayta énah nigelet, aval nigelet chetehé lefana kisdé mikna.
6. וְהָתַנְיָא: ״יָשׁוּב הַשָּׂדֶה לַאֲשֶׁר קָנָהוּ מֵאִתּוֹ״, יָכוֹל יַחְזוֹר לַגִּזְבָּר שֶׁלְּקָחָהּ הֵימֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ״. vehatanya: "yachouv hasade laacher kanaou méito", yakhol ya'hzor lagizbar cheleka'hah hémenou? talmoud lomar: "laacher lo a'houzat haarets".
7. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַאֲשֶׁר קָנָהוּ״? שָׂדֶה שֶׁיָּצְאָה לַכֹּהֲנִים, וּמְכָרָהּ כֹּהֵן, וְהִקְדִּישָׁהּ לוֹקֵחַ, וּגְאָלָהּ אַחֵר — יָכוֹל תַּחְזוֹר לַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַאֲשֶׁר קָנָהוּ״. ma talmoud lomar "laacher kanaou"? sade cheyatsa lakohanim, oumkharah kohén, vehikdichah loké'ha, ougalah a'hér — yakhol ta'hzor labealim harichonim? talmoud lomar "laacher kanaou".
8. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״לֹא יִגָּאֵל״, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״לַאֲשֶׁר קָנָהוּ״, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״לֹא יִגָּאֵל״ דְּלָא קָא הָדְרָא כְּלָל, כְּתַב רַחֲמָנָא ״לַאֲשֶׁר קָנָהוּ״. veitsterikh lemikhtav "lo yigaél", veitsterikh lemikhtav "laacher kanaou", dei ketav ra'hamana "lo yigaél" dela ka hadra kelal, ketav ra'hamana "laacher kanaou".
9. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״לַאֲשֶׁר קָנָהוּ״, דְּלָא קָיָהֲבִי בְּעָלִים דְּמֵי, אֲבָל הָכָא, דְּיָהֲבִי בְּעָלִים דְּמֵי, דְּתֵיקוּם בִּידַיְהוּ, כְּתַב רַחֲמָנָא ״לֹא יִגָּאֵל״. vei ketav ra'hamana "laacher kanaou", dela kayahavi bealim demé, aval hakha, deyahavi bealim demé, detékoum bidayou, ketav ra'hamana "lo yigaél".
10. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״לֹא יִגָּאֵל״, וְלָא כְּתַב ״עוֹד״, הֲוָה אָמֵינָא לָא תִּיפְרוֹק כְּלָל, כְּתַב רַחֲמָנָא ״עוֹד״, לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה אֵינָהּ נִגְאֶלֶת, אֲבָל נִגְאֶלֶת שֶׁתְּהֵא לְפָנָיו כִּשְׂדֵה מִקְנָה. vei ketav ra'hamana "lo yigaél", vela ketav "od", hava aména la tifrok kelal, ketav ra'hamana "od", likhmot chehayta énah nigelet, aval nigelet chetehé lefana kisdé mikna.
11. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: גְּאָלָהּ בְּעָלִים בְּיוֹבֵל שֵׁנִי — יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל. ma havé alah? ta chema: rabi eliezer omér: gealah bealim beovél chéni — yotsa lakohanim bayovél.
12. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הָאֲנַן לָא תְּנַן הָכִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ עַד שֶׁיִּגְאָלֶנָּה אַחֵר! אֲמַר לֵיהּ: בְּעָלִים בְּיוֹבֵל שֵׁנִי כְּאַחֵר דָּמוּ. amar léh ravina lerav aché: haanan la tenan hakhi, rabi eliezer omér: én hakohanim nikhnasin letokhah ad cheyigalena a'hér! amar léh: bealim beovél chéni kea'hér damou.
13. אִיכָּא דְּאָמְרִי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: גְּאָלָהּ בְּיוֹבֵל שֵׁנִי — אֵינָהּ יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ עַד שֶׁיִּגְאָלֶנָּה אַחֵר! אֲמַר לֵיהּ: אִי מִמַּתְנִיתִין הֲוָה אָמֵינָא: בְּעָלִים בְּיוֹבֵל שֵׁנִי כְּאַחֵר דָּמוּ, קָא מַשְׁמַע לַן. ika deamri: rabi eliezer omér: gealah beovél chéni — énah yotsa lakohanim bayovél. amar léh ravina lerav aché: af anan namé tenéna, rabi eliezer omér: én hakohanim nikhnasin letokhah ad cheyigalena a'hér! amar léh: i mimatnitin hava aména: bealim beovél chéni kea'hér damou, ka machma lan.
14. מַתְנִי׳ הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה מֵאָבִיו, וּמֵת אָבִיו, וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישָׁהּ — הֲרֵי הִיא כִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה. הִקְדִּישָׁהּ וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו — הֲרֵי הִיא כְּשָׂדֶה מִקְנָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. matni' haloké'ha sade méavi, oumét avi, vea'har kakh hikdichah — haré hi kisdé a'houza. hikdichah vea'har kakh mét avi — haré hi kesade mikna, divré rabi méir.
15. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: הֲרֵי הִיא כִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם מִשְּׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ״, שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחוּזָּה, יָצְתָה זוֹ שֶׁהִיא רְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחוּזָּה. rabi yeouda verabi chimon omrim: haré hi kisdé a'houza, cheneemar: "im misedé miknato acher lo misedé a'houzato", sade cheénah reouya lihot sedé a'houza, yatsta zo chehi reouya lihot sedé a'houza.
16. שְׂדֵה מִקְנָה אֵינָהּ יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל, שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מַקְדִּישִׁין לְעוֹלָם, וְגוֹאֲלִין לְעוֹלָם, בֵּין לִפְנֵי הַיּוֹבֵל בֵּין לְאַחַר הַיּוֹבֵל. sedé mikna énah yotsa lakohanim bayovél, cheén adam makdich davar cheéno chelo. hakohanim vehalviyim makdichin leolam, vegoalin leolam, bén lifné hayovél bén lea'har hayovél.
17. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לְלוֹקֵחַ שָׂדֶה מֵאָבִיו וְהִקְדִּישָׁהּ וְאַחַר כָּךְ מֵת אָבִיו, מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא לְפָנָיו כִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִם מִשְּׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ״ — שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחוּזָּה, יָצְתָה זוֹ, שֶׁרְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחוּזָּה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. gema' tanou rabanan: minayin leloké'ha sade méavi vehikdichah vea'har kakh mét avi, minayin chetehé lefana kisdé a'houza? talmoud lomar: "veim misedé miknato acher lo misedé a'houzato" — sade cheénah reouya lihot sedé a'houza, yatsta zo, cherouya lihot sedé a'houza, divré rabi yeouda verabi chimon.
18. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן לְלוֹקֵחַ שָׂדֶה מֵאָבִיו, וּמֵת אָבִיו וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישָׁהּ, מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא לְפָנָיו כִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִם מִשְּׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ״ — שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שְׂדֵה אֲחוּזָּה, יָצָאת זוֹ שֶׁהִיא שְׂדֵה אֲחוּזָּה. rabi méir omér: minayin leloké'ha sade méavi, oumét avi vea'har kakh hikdichah, minayin chetehé lefana kisdé a'houza? talmoud lomar: "veim misedé miknato acher lo misedé a'houzato" — sade cheénah sedé a'houza, yatsat zo chehi sedé a'houza.
19. לֵימָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. léma beha ka mipalgi, derabi méir savar: kinyan pérot kekinyan hagouf damé.
20. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבְרִי: קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי. rabi yeouda verabi chimon savri: kinyan pérot la kekinyan hagouf damé.
21. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: בְּעָלְמָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יְהוּדָה קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי, amar rav na'hman bar yits'hak: bealma lerabi chimon verabi yeouda kinyan pérot kekinyan hagouf damé,

Daf 27a

1. וְהָכָא קְרָא אַשְׁכֻּחַ וּדְרֻשׁי: לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״אִם מִשְּׂדֵה מִקְנָתוֹ אֲשֶׁר לֹא שְׂדֵה אֲחוּזָּתוֹ״, אִי נָמֵי: ״אֲשֶׁר לֹא שְׂדֵה אֲחוּזָּה״, מַאי ״מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ״? שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחוּזָּה, יָצְתָה זוֹ שֶׁרְאוּיָה לִהְיוֹת שְׂדֵה אֲחוּזָּה. vehakha kera achkou'ha oudrouch: likhtov ra'hamana "im misedé miknato acher lo sedé a'houzato", i namé: "acher lo sedé a'houza", ma "misedé a'houzato"? sade cheénah reouya lihot sedé a'houza, yatsta zo cherouya lihot sedé a'houza.
2. הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מַקְדִּישִׁין לְעוֹלָם וְכוּ׳. בִּשְׁלָמָא גּוֹאֲלִין אִצְטְרִיךְ, לְאַפּוֹקֵי מִדְּיִשְׂרָאֵל דְּלָא פָּרְקִי אֶלָּא עַד יוֹבֵל, קָא מַשְׁמַע לַן דְּכֹהֲנִים וּלְוִיִּם גּוֹאֲלִין לְעוֹלָם. אֶלָּא מַקְדִּישִׁין, מַאי אִירְיָא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם? אֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל נָמֵי! hakohanim vehalviyim makdichin leolam vekhou'. bichlama goalin itsterikh, leapoké mideyisraél dela parki ela ad yovél, ka machma lan dekhohanim oulviyim goalin leolam. ela makdichin, ma irya kohanim oulviyim? afilou yisraél namé!
3. וְכִי תֵּימָא בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ, הָנִיחָא לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר: ״בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ לָא קָדְשָׁה״, קָא מַשְׁמַע לַן דְּכֹהֲנִים וּלְוִיִּם מַקְדִּישִׁין לְעוֹלָם, אֶלָּא לְרַב, מַאי אִירְיָא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם? אֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל נָמֵי! vekhi téma bichnat hayovél atsmah, hani'ha lichmouél deamar: "bichnat hayovél atsmah la kadcha", ka machma lan dekhohanim oulviyim makdichin leolam, ela lerav, ma irya kohanim oulviyim? afilou yisraél namé!
4. וּלְטַעְמָיךְ, בֵּין לִפְנֵי הַיּוֹבֵל בֵּין לְאַחַר הַיּוֹבֵל לְמָה לִי? אֶלָּא, אַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ״לִפְנֵי הַיּוֹבֵל וּלְאַחַר הַיּוֹבֵל״, תְּנָא סֵיפָא נָמֵי ״בֵּין לְאַחַר הַיּוֹבֵל בֵּין לִפְנֵי הַיּוֹבֵל״. oultamakh, bén lifné hayovél bén lea'har hayovél lema li? ela, ayedé ditna récha "lifné hayovél oula'har hayovél", tena séfa namé "bén lea'har hayovél bén lifné hayovél".
5. וְאַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ״אֵין מַקְדִּישִׁין וְלֹא גּוֹאֲלִין״, תְּנָא נָמֵי סֵיפָא ״מַקְדִּישִׁין וְגוֹאֲלִין״. veayedé ditna récha "én makdichin velo goalin", tena namé séfa "makdichin vegoalin".
6. הֲדַרַן עֲלָךְ אֵין מַקְדִּישִׁין. hadaran alakh én makdichin.
7. מַתְנִי׳ הַמַּקְדִּישׁ אֶת שָׂדֵהוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הַיּוֹבֵל, אוֹמֵר לוֹ: ״פְּתַח אַתָּה רִאשׁוֹן״, שֶׁהַבְּעָלִים נוֹתְנִין חוֹמֶשׁ, וְכׇל אָדָם אֵין נוֹתְנִין חוֹמֶשׁ. matni' hamakdich et sadéou bechaa cheén hayovél, omér lo: "peta'h ata richon", chehabealim notnin 'homech, vekhol adam én notnin 'homech.
8. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ, אָמְרוּ לוֹ: פְּתַח אַתָּה רִאשׁוֹן. אָמַר: הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי בְּאִיסָּר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לֹא אָמַר זֶה ״בְּאִיסָּר״, אֶלָּא ״בְּבֵיצָה״, שֶׁהֶקְדֵּשׁ נִפְדֶּה בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶּסֶף, אָמַר לוֹ: ״הִגַּעְתִּיךָ״, נִמְצָא מַפְסִיד אִיסָּר וְשָׂדֵהוּ לְפָנָיו. maase bee'had chehikdich sadéou mipené raatah, amrou lo: peta'h ata richon. amar: haré hi cheli beisar. amar rabi yosé: lo amar ze "beisar", ela "bevétsa", chehekdéch nifde bekhesef ouvchave kesef, amar lo: "higatikha", nimtsa mafsid isar vesadéou lefana.
9. גְּמָ׳ הַמַּקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ בְּשָׁעָה כּוּ׳. אוֹמְרִין? וְהָתַנְיָא כּוֹפִין! מַאי ״אוֹמְרִין״ נָמֵי? כּוֹפִין. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מֵעִיקָּרָא אוֹמְרִין, אִי צָאֵית — צָאֵית, וְאִי לָא — כּוֹפִין. gema' hamakdich sadéou bechaa kou'. omrin? vehatanya kofin! ma "omrin" namé? kofin. veibaét éma: méikara omrin, i tsaét — tsaét, vei la — kofin.
10. שֶׁהַבְּעָלִים נוֹתְנִין חוֹמֶשׁ וְכוּ׳. מַאי אִירְיָא שֶׁהַבְּעָלִים נוֹתְנִין חוֹמֶשׁ? תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּאַיְּידֵי דַּחֲבִיבָה עֲלֵיהּ טָפֵי וּפָרֵיק לַהּ! וְעוֹד, מִצְוַת גְּאוּלָּה בָּאָדוֹן! chehabealim notnin 'homech vekhou'. ma irya chehabealim notnin 'homech? tipok léh deayedé da'haviva aléh tafé oufarék lah! veod, mitsvat geoula baadon!
11. חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר, חֲדָא: דְּאַיְּידֵי דַּחֲבִיבָה עֲלֵיהּ טָפֵי וּפָרֵיק לַהּ, וְעוֹד: מִצְוַת גְּאוּלָּה בָּאָדוֹן הִיא, וְעוֹד: שֶׁהַבְּעָלִים נוֹתְנִין חוֹמֶשׁ כּוּ׳. 'hada veod kaamar, 'hada: deayedé da'haviva aléh tafé oufarék lah, veod: mitsvat geoula baadon hi, veod: chehabealim notnin 'homech kou'.
12. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וְכוּ׳. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: שָׁוֶה כֶּסֶף כְּכֶסֶף, וְרַבָּנַן סָבְרִי: שָׁוֶה כֶּסֶף אֵינוֹ כְּכֶסֶף. maase bee'had chehikdich sadéou vekhou'. léma beha kamipalgi, derabi yosé savar: chave kesef kekhesef, verabanan savri: chave kesef éno kekhesef.
13. וְהָא קַיְימָא לַן, דְּשָׁוֶה כֶּסֶף כְּכֶסֶף! דְּכוּלֵּי עָלְמָא שָׁוֶה כֶּסֶף כְּכֶסֶף, וְהָכָא בְּפוֹדִין בְּדָבָר שֶׁאֵין בְּחוּמְשׁוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה קָמִיפַּלְגִי. תַּנָּא קַמָּא סָבַר: אִיסָּר, דְּאִיכָּא בְּחוּמְשׁוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה — פָּרְקִינַן, וְרַבִּי יוֹסֵי: כְּבֵיצָה נָמֵי פָּרְקִינַן. veha kayma lan, dechave kesef kekhesef! dekhoulé alma chave kesef kekhesef, vehakha befodin bedavar cheén be'houmcho chave perouta kamipalgi. tana kama savar: isar, deika be'houmcho chave perouta — parkinan, verabi yosé: kevétsa namé parkinan.
14. אָמַר לוֹ: ״הִגַּעְתִּיךָ״, נִמְצָא מַפְסִיד אִיסָּר וְשָׂדֵהוּ לְפָנָיו. סְתָמָא כְּרַבָּנַן. amar lo: "higatikha", nimtsa mafsid isar vesadéou lefana. setama kerabanan.
15. מַתְנִי׳ אָמַר אֶחָד: ״הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי בְּעֶשֶׂר סְלָעִים״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״בְּעֶשְׂרִים״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״בִּשְׁלֹשִׁים״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״בְּאַרְבָּעִים״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״בַּחֲמִשִּׁים״. חָזַר בּוֹ שֶׁל חֲמִשִּׁים — מְמַשְׁכְּנִין מִנְּכָסָיו עַד עֶשֶׂר. חָזַר בּוֹ שֶׁל אַרְבָּעִים — מְמַשְׁכְּנִין מִנְּכָסָיו עַד עֶשֶׂר. matni' amar e'had: "haré hi cheli beeser selaim", vee'had omér: "beesrim", vee'had omér: "bichlochim", vee'had omér: "bearbaim", vee'had omér: "ba'hamichim". 'hazar bo chel 'hamichim — memachkenin minekhasa ad eser. 'hazar bo chel arbaim — memachkenin minekhasa ad eser.
16. חָזַר בּוֹ שֶׁל שְׁלֹשִׁים — מְמַשְׁכְּנִין מִנְּכָסָיו עַד עֶשֶׂר, חָזַר בּוֹ שֶׁל עֶשְׂרִים — מְמַשְׁכְּנִין מִנְּכָסָיו עַד עֶשֶׂר, חָזַר בּוֹ שֶׁל עֶשֶׂר — מוֹכְרִין אוֹתוֹ בְּשׇׁוְויוֹ, וְנִפְרָעִין מִשֶּׁל עֶשֶׂר אֶת הַמּוֹתָר. 'hazar bo chel chelochim — memachkenin minekhasa ad eser, 'hazar bo chel esrim — memachkenin minekhasa ad eser, 'hazar bo chel eser — mokhrin oto bechovo, venifrain michel eser et hamotar.
17. הַבְּעָלִים אוֹמְרִים בְּעֶשְׂרִים, וְכׇל אָדָם אוֹמְרִים בְּעֶשְׂרִים — הַבְּעָלִים קוֹדְמִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מוֹסִיפִין חוֹמֶשׁ. אָמַר אֶחָד: ״הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי בְּעֶשְׂרִים וְאַחַת״ — habealim omrim beesrim, vekhol adam omrim beesrim — habealim kodmin, mipené chehém mosifin 'homech. amar e'had: "haré hi cheli beesrim vea'hat" —

Daf 27b

1. הַבְּעָלִים נוֹתְנִין עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ, ״בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם״ — הַבְּעָלִים נוֹתְנִין עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע, habealim notnin esrim vachéch, "beesrim ouchtayim" — habealim notnin esrim vacheva,
2. ״בְּעֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ״ — הַבְּעָלִים נוֹתְנִין עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה, ״בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע״ — הַבְּעָלִים נוֹתְנִין עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע, ״בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ״ — הַבְּעָלִים נוֹתְנִין שְׁלֹשִׁים, שֶׁאֵין מוֹסִיפִין חוֹמֶשׁ עַל עִלּוּיוֹ שֶׁל זֶה. "beesrim vechaloch" — habealim notnin esrim ouchmone, "beesrim vearba" — habealim notnin esrim vatécha, "beesrim ve'haméch" — habealim notnin chelochim, cheén mosifin 'homech al ilouo chel ze.
3. אָמַר אֶחָד: ״הֲרֵי שֶׁלִּי בְּעֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ״, אִם רָצוּ הַבְּעָלִים לִיתֵּן שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד וְדִינָר — הַבְּעָלִים קוֹדְמִין, וְאִם לָאו — אוֹמֵר לוֹ: ״הִגַּעְתִּיךָ״. amar e'had: "haré cheli beesrim vachéch", im ratsou habealim litén chelochim vee'had vedinar — habealim kodmin, veim la — omér lo: "higatikha".
4. גְּמָ׳ אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁבֶּן אַרְבָּעִים עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ. gema' amar rav 'hisda: lo chanou ela cheben arbaim oméd bimkomo.
5. אֲבָל אֵין בֶּן אַרְבָּעִים עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶן. aval én ben arbaim oméd bimkomo, mechalechin bénéhen.
6. תְּנַן: חָזַר בּוֹ שֶׁל אַרְבָּעִים — מְמַשְׁכְּנִין עַד עֶשֶׂר. אַמַּאי? לִיתֵּן בַּר חַמְשִׁין בַּהֲדֵיהּ! דְּלֵיכָּא בֶּן חֲמִשִּׁים. tenan: 'hazar bo chel arbaim — memachkenin ad eser. ama? litén bar 'hamchin bahadéh! deléka ben 'hamichim.
7. חָזַר בּוֹ בֶּן שְׁלֹשִׁים — מְמַשְׁכְּנִין מִנְּכָסָיו עַד עֶשֶׂר, אַמַּאי? וְלִיתֵּן דְּבֶן אַרְבָּעִים בַּהֲדֵיהּ! דְּלֵיכָּא בֶּן אַרְבָּעִים. חָזַר בּוֹ בֶּן עֶשְׂרִים — מְמַשְׁכְּנִין מִנְּכָסָיו עַד עֶשֶׂר, אַמַּאי? לִיתֵּן דְּבֶן שְׁלֹשִׁים בַּהֲדֵיהּ! דְּלֵיכָּא בֶּן שְׁלֹשִׁים. 'hazar bo ben chelochim — memachkenin minekhasa ad eser, ama? velitén deven arbaim bahadéh! deléka ben arbaim. 'hazar bo ben esrim — memachkenin minekhasa ad eser, ama? litén deven chelochim bahadéh! deléka ben chelochim.
8. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: חָזַר בּוֹ שֶׁל עֶשֶׂר, מוֹכְרִין אוֹתָהּ בְּשׇׁוְיָהּ וְנִפְרָעִין מִשֶּׁל עֶשֶׂר אֶת הַמּוֹתָר, לִיתֵּב דְּבֶן עֶשְׂרִים בַּהֲדֵיהּ! וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי דְּלֵיכָּא בֶּן עֶשְׂרִים, אִי הָכִי, ״נִפְרָעִין מִשֶּׁל עֲשָׂרָה״ — ״נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! i hakhi, éma séfa: 'hazar bo chel eser, mokhrin otah bechovyah venifrain michel eser et hamotar, litév deven esrim bahadéh! vekhi téma hakha namé deléka ben esrim, i hakhi, "nifrain michel asara" — "nifrain mimenou" mibeé léh!
9. אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּבַת אַחַת, כָּאן בְּזֶה אַחַר זֶה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: חָזְרוּ כּוּלָּן כְּאֶחָד — מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶם. וְהָא אֲנַן תְּנַן: מְמַשְׁכְּנִין מִנְּכָסָיו עַד עֶשֶׂר! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ כִּדְרַב חִסְדָּא, שְׁמַע מִינַּהּ. ela amar rav 'hisda: la kachya, kan bevat a'hat, kan beze a'har ze. tanya namé hakhi: 'hazrou koulan kee'had — mechalechin bénéhem. veha anan tenan: memachkenin minekhasa ad eser! ela la chema minah kidrav 'hisda, chema minah.
10. אִיכָּא דְּרָמֵי לְהוּ מִירְמָא: תְּנַן: חָזַר בּוֹ שֶׁל עֶשֶׂר, מוֹכְרִין אוֹתָהּ בְּשׇׁוְיָהּ וְנִפְרָעִין מִשֶּׁל עֶשֶׂר אֶת הַמּוֹתָר, וְהָתַנְיָא: מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶם! אָמַר רַב חִסְדָּא: לָא קַשְׁיָא, כָּאן — בְּבַת אַחַת, כָּאן — בְּזֶה אַחַר זֶה. ika deramé leou mirma: tenan: 'hazar bo chel eser, mokhrin otah bechovyah venifrain michel eser et hamotar, vehatanya: mechalechin bénéhem! amar rav 'hisda: la kachya, kan — bevat a'hat, kan — beze a'har ze.
11. הַבְּעָלִים אוֹמְרִים בְּעֶשְׂרִים וְכׇל אָדָם בְּעֶשְׂרִים וְכוּ׳. לְמֵימְרָא דְּחוֹמֶשׁ עֲדִיף? וּרְמִינְהוּ: בַּעַל הַבַּיִת אוֹמֵר בְּסֶלַע, וְאֶחָד אוֹמֵר בְּסֶלַע וְאִיסָּר — שֶׁל סֶלַע וְאִיסָּר קוֹדֵם, מִפְּנֵי שֶׁמּוֹסִיף עַל הַקֶּרֶן! habealim omrim beesrim vekhol adam beesrim vekhou'. lemémra de'homech adif? ourminou: baal habayit omér besela, vee'had omér besela veisar — chel sela veisar kodém, mipené chemosif al hakeren!
12. הָכָא דְּחוּמְשָׁא רַוְוחָא דְּהֶקְדֵּשׁ הוּא — חוֹמֶשׁ עֲדִיף, הָתָם דְּחוּמְשָׁא רַוְוחָא דְּבַעַל הַבַּיִת — קַרְנָא תִּיפְרוֹק שַׁפִּיר, חוּמְשָׁא לָא אִיכְפַּת לַן. hakha de'houmcha rav'ha dehekdéch hou — 'homech adif, hatam de'houmcha rav'ha devaal habayit — karna tifrok chapir, 'houmcha la ikhpat lan.
13. אָמַר אֶחָד: הֲרֵי הוּא שֶׁלִּי כּוּ׳. בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ נוֹתְנִין שְׁלֹשִׁים. וְלֵימְרוּ הַבְּעָלִים: אֲתָא גַּבְרָא בַּחֲרִיקִין! דַּאֲמוּר בְּעָלִים דִּינָר. amar e'had: haré hou cheli kou'. beesrim ve'haméch notnin chelochim. velémrou habealim: ata gavra ba'harikin! daamour bealim dinar.
14. וְלִיתְנֵי דִּינָר! לָא דָּק. וְלָא? וְהָא קָתָנֵי: אִם רָצוּ הַבְּעָלִים לִיתֵּן שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד וְדִינָר — בְּעָלִים קוֹדְמִין! אֶלָּא אָמַר רָבָא: דַּאֲמוּר בְּעָלִים פְּרוּטָה, וְלָא דָּק. velitné dinar! la dak. vela? veha katané: im ratsou habealim litén chelochim vee'had vedinar — bealim kodmin! ela amar rava: daamour bealim perouta, vela dak.
15. שֶׁאֵין מוֹסִיפִין חוֹמֶשׁ עַל עִלּוּיוֹ כּוּ׳. אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא נִישּׁוֹם הֶקְדֵּשׁ בִּשְׁלֹשָׁה, אֲבָל נִישּׁוֹם הֶקְדֵּשׁ בִּשְׁלֹשָׁה — מוֹסִיפִין. cheén mosifin 'homech al ilouo kou'. amar rav 'hisda: lo chanou ela chelo nichom hekdéch bichlocha, aval nichom hekdéch bichlocha — mosifin.
16. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מוֹסִיפִין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין מוֹסִיפִין. הֵיכִי דָּמֵי? אִי לָא נִישּׁוֹם, מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי? אֶלָּא דְּנִישּׁוֹם. tanya namé hakhi: bét chama omrim: mosifin, ouvét hilél omrim: én mosifin. hékhi damé? i la nichom, ma tama devét chama? ela denichom.
17. לֵימָא רַב חִסְדָּא דְּאָמַר כְּבֵית שַׁמַּאי? לְעוֹלָם דְּלָא נִישּׁוֹם, וּבֵית שַׁמַּאי מַחְמִירִין. léma rav 'hisda deamar kevét chama? leolam dela nichom, ouvét chama ma'hmirin.
18. אִי בָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם דְּנִישּׁוֹם, וְאֵיפוֹךְ — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹסִיף. וְלִיתְנְיַהּ גַּבֵּי קוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וְחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל! אֶלָּא לְעוֹלָם דְּלֹא נִישּׁוֹם, וּבֵית שַׁמַּאי מַחְמִירִין. i baét éma: leolam denichom, veéfokh — bét chama omrim: én mosif. velitneyah gabé koulé bét chama ve'houmré bét hilél! ela leolam delo nichom, ouvét chama ma'hmirin.
19. אָמַר אֶחָד: הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי בְּעֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ כּוּ׳. רָצוּ — אִין, לֹא רָצוּ — לָא. amar e'had: haré hi cheli beesrim vachéch kou'. ratsou — in, lo ratsou — la.
20. אָמְרִי: אֲתָא גַּבְרָא בַּחֲרִיקִין. amri: ata gavra ba'harikin.
21. וְדִינָר מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכִי קָאָמַר, אִם רָצוּ בְּעָלִים מֵעִיקָּרָא לִיתֵּן חֶשְׁבּוֹן הַמַּגִּיעַ לְאֶחָד וּשְׁלֹשִׁים וְדִינָר; vedinar ma avidtéh? amar rav chéchet: hakhi kaamar, im ratsou bealim méikara litén 'hechbon hamagia lee'had ouchlochim vedinar;

Daf 28a

1. הֵיכִי דָּמֵי? דַּאֲמוּר בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד — הַבְּעָלִים קוֹדְמִין, וְאִם לָאו — אוֹמֵר לוֹ: הִגַּעְתִּיךָ. hékhi damé? daamour beesrim vee'had — habealim kodmin, veim la — omér lo: higatikha.
2. מַתְנִי׳ מַחֲרִים אָדָם מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, וּמֵעֲבָדָיו וּמִשִּׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים, וּמִשְּׂדֵה אֲחוּזָּתוֹ, וְאִם הֶחְרִים אֶת כּוּלָּם אֵינָם מוּחְרָמִים, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מָה אִם לַגָּבוֹהַּ אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהַחְרִים כׇּל נְכָסָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּהֵא אָדָם חָס עַל נְכָסָיו! matni' ma'harim adam mitsono oumibekaro, ouméavada oumichif'hota hakenaanim, oumisedé a'houzato, veim he'hrim et koulam énam mou'hramim, divré rabi eliezer. amar rabi elazar ben azarya: ma im lagavoha én adam racha leha'hrim kol nekhasa, al a'hat kama vekhama cheyehé adam 'has al nekhasa!
3. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״מִכׇּל אֲשֶׁר לוֹ״ — וְלֹא כׇּל אֲשֶׁר לוֹ, ״מֵאָדָם״ — וְלֹא כׇּל אָדָם, ״מִבְּהֵמָה״ — וְלֹא כׇּל בְּהֵמָה, ״מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּה״ — וְלֹא כׇּל שְׂדֵה אֲחוּזָּה. gema' mena hané milé? detanou rabanan: "mikol acher lo" — velo kol acher lo, "méadam" — velo kol adam, "mibehéma" — velo kol behéma, "misedé a'houza" — velo kol sedé a'houza.
4. יָכוֹל לֹא יַחְרִים, וְאִם הֶחְרִים יְהוּ מוּחְרָמִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַךְ״, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מָה אִם לַגָּבוֹהַּ אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהַחְרִים כׇּל נְכָסָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּהֵא אָדָם חָס עַל נְכָסָיו! yakhol lo ya'hrim, veim he'hrim yeou mou'hramin? talmoud lomar: "akh", divré rabi eliezer. amar rabi elazar ben azarya: ma im lagavoha én adam racha leha'hrim kol nekhasa, al a'hat kama vekhama cheyehé adam 'has al nekhasa!
5. וּצְרִיכָא, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״מִכׇּל אֲשֶׁר לוֹ״, הֲוָה אָמֵינָא: כֹּל דְּאִית לֵיהּ לָא לַחְרֵים, אֲבָל מִין אֶחָד לַיחְרְמֵיהּ כּוּלֵּיהּ, כְּתַב רַחֲמָנָא ״מֵאָדָם״ — וְלֹא כׇּל אָדָם. outsrikha, dei ketav ra'hamana "mikol acher lo", hava aména: kol deit léh la la'hrém, aval min e'had la'hreméh kouléh, ketav ra'hamana "méadam" — velo kol adam.
6. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״מֵאָדָם״, דְּלָא סַגִּיא לֵיהּ בְּלָא עֲבוֹדָה, אֲבָל שָׂדֶה — סַגִּיא לֵיהּ בְּדִיסְתּוּרָן. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי, מִשּׁוּם דְּהָכָא חִיּוּתָא וְהָכָא חִיּוּתָא, אֲבָל מְטַלְטְלִין — לַיחְרְמִינְהוּ כּוּלְּהוּ, צְרִיכִי. vei ketav ra'hamana "méadam", dela sagi léh bela avoda, aval sade — sagi léh bedistouran. vei achmeinan hané tarté, michoum dehakha 'hiyouta vehakha 'hiyouta, aval metaltelin — la'hreminou kouleou, tserikhi.
7. ״בְּהֵמָה״ לְמָה לִי? לְכִדְתַנְיָא: יָכוֹל יַחְרִים אָדָם בְּנוֹ וּבִתּוֹ, עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִיִּים, וּשְׂדֵה מִקְנָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּהֵמָה״, מָה בְּהֵמָה יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְמוֹכְרָהּ, אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְמוֹכְרָהּ. "behéma" lema li? lekhidtanya: yakhol ya'hrim adam beno ouvito, avdo vechif'hato haivriyim, ousdé miknato? talmoud lomar: "behéma", ma behéma yéch lo rechout lemokhrah, af kol cheyéch lo rechout lemokhrah.
8. וַהֲלֹא בִּתּוֹ קְטַנָּה יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְמוֹכְרָהּ, יָכוֹל יַחְרִימֶנָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּהֵמָה״, מָה בְּהֵמָה יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְמוֹכְרָהּ לְעוֹלָם, אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לְמוֹכְרָהּ לְעוֹלָם. vahalo bito ketana yéch lo rechout lemokhrah, yakhol ya'hrimena? talmoud lomar: "behéma", ma behéma yéch lo rechout lemokhrah leolam, af kol cheyéch lo rechout lemokhrah leolam.
9. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: אִם לַגָּבוֹהַּ אֵין אָדָם רַשַּׁאי כּוּ׳. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! amar rabi elazar ben azarya: im lagavoha én adam racha kou'. haynou tana kama!
10. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּרַבִּי אִילָא, דְּאָמַר רַבִּי אִילָא: בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ, הַמְבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחוֹמֶשׁ. ika bénayou derabi ila, deamar rabi ila: beoucha hitkinou, hamvazbéz al yevazbéz yotér mé'homech.
11. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ לְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחוֹמֶשׁ, וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ חֲבֵרָיו. וּמַנּוּ? רַבִּי יְשֵׁבָב, וְאָמְרִי לַהּ: רַבִּי יְשֵׁבָב, וְלֹא הִנִּיחוּ לוֹ חֲבֵירָיו. וּמַנּוּ? רַבִּי עֲקִיבָא. maase bee'had chebikéch levazbéz yotér mé'homech, velo hini'hou lo 'havéra. oumanou? rabi yechévav, veamri lah: rabi yechévav, velo hini'hou lo 'havéra. oumanou? rabi akiva.
12. מַתְנִי׳ הַמַּחְרִים בְּנוֹ וּבִתּוֹ, וְעַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, וּשְׂדֵה מִקְנָתוֹ — אֵין מוּחְרָמִין, שֶׁאֵין אָדָם מַחְרִים דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֵין מַחְרִימִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַכֹּהֲנִים אֵין מַחְרִימִין — שֶׁהַחֲרָמִין שֶׁלָּהֶן, וְהַלְוִיִּם מַחְרִימִין — שֶׁאֵין הַחֲרָמִין שֶׁלָּהֶן. matni' hama'hrim beno ouvito, veavdo vechif'hato haivrim, ousdé miknato — én mou'hramin, cheén adam ma'hrim davar cheéno chelo. hakohanim vehalviyim én ma'hrimin, divré rabi yeouda. rabi chimon omér: hakohanim én ma'hrimin — cheha'haramin chelahen, vehalviyim ma'hrimin — cheén ha'haramin chelahen.
13. אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּקַרְקָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הִיא לָהֶם״, וְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּמִטַּלְטְלִין, שֶׁאֵין הַחֲרָמִין שֶׁלָּהֶן. amar rabi: nirin divré rabi yeouda bekarkaot, cheneemar: "ki a'houzat olam hi lahem", vedivré rabi chimon bemitaltelin, cheén ha'haramin chelahen.
14. גְּמָ׳ וְרַבִּי יְהוּדָה, בִּשְׁלָמָא כֹּהֲנִים אֵין מַחְרִימִין — שֶׁחֲרָמִין שֶׁלָּהֶן, אֶלָּא לְוִיִּם, בִּשְׁלָמָא מְקַרְקְעֵי לָא מַחְרְמִי — דִּכְתִיב: ״כִּי אֲחוּזַּת עוֹלָם הִיא לָהֶם״, אֶלָּא מִטַּלְטְלֵי לַיחְרְמֻי! אָמַר קְרָא: ״מִכֹּל אֲשֶׁר לוֹ... וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ״ — מַקִּישׁ מִטַּלְטְלִין לְקַרְקָעוֹת. gema' verabi yeouda, bichlama kohanim én ma'hrimin — che'haramin chelahen, ela leviyim, bichlama mekarkeé la ma'hremi — dikhtiv: "ki a'houzat olam hi lahem", ela mitaltelé la'hremou! amar kera: "mikol acher lo... oumisedé a'houzato" — makich mitaltelin lekarkaot.
15. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, בִּשְׁלָמָא כֹּהֲנִים — כְּדַאֲמַרַן, אֶלָּא לְוִיִּם, בִּשְׁלָמָא מְטַלְטְלִים לַחְרֵים — דְּלָא מַקֵּישׁ, אֶלָּא מְקַרְקְעֵי אַמַּאי? הָכְתִיב ״אֲחֻזַּת עוֹלָם הִיא לָהֶם״! מַאי ״מַחְרִימִין״ נָמֵי דְּקָאָמַר? מִטַּלְטְלֵי. verabi chimon, bichlama kohanim — kedaamaran, ela leviyim, bichlama metaltelim la'hrém — dela makéch, ela mekarkeé ama? hakhtiv "a'houzat olam hi lahem"! ma "ma'hrimin" namé dekaamar? mitaltelé.
16. וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בִּמְקַרְקְעֵי וְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּמִטַּלְטְלֵי, מִכְּלָל דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מְקַרְקְעֵי נָמֵי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּקַרְקָעוֹת, שֶׁאַף רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא נֶחְלַק אֶלָּא בְּמִטַּלְטְלִין, אֲבָל בְּקַרְקָעוֹת מוֹדֵה לֵיהּ. veha midekatané séfa: amar rabi: nirin divré rabi yeouda bimkarkeé vedivré rabi chimon bemitaltelé, mikelal derabi chimon mekarkeé namé kaamar? hakhi kaamar: amar rabi: nirin divré rabi yeouda lerabi chimon bekarkaot, cheaf rabi chimon lo ne'hlak ela bemitaltelin, aval bekarkaot modé léh.
17. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין: הֶחְרִים מְטַלְטְלִין — נוֹתְנָן לְכׇל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל amar rabi 'hiya bar avin: he'hrim metaltelin — notnan lekhol kohén cheyirtse, cheneemar: "kol 'hérem beyisraél

Daf 28b

1. לְךָ יִהְיֶה״. הֶחְרִים שְׂדוֹתָיו — נוֹתְנָן לַכֹּהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ״, וְגָמַר ״לַכֹּהֵן״ ״לַכֹּהֵן״ מִגֶּזֶל הַגֵּר. lekha yihye". he'hrim sedota — notnan lakohén chebeoto michmar, cheneemar: "kisdé ha'hérem lakohén tihye a'houzato", vegamar "lakohén" "lakohén" migezel hagér.
2. וְהָתָם מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״לַה׳ לַכֹּהֵן״ — קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר. vehatam menalan? detanya: "la' lakohén" — kenao hachém ountano lakohén chebeoto michmar.
3. אַתָּה אוֹמֵר לַכֹּהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְכׇל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״מִלְּבַד אֵיל הַכִּיפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו״, הֲרֵי בְּכֹהֵן שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. ata omér lakohén chebeoto michmar, o éno ela lekhol kohén cheyirtse? kecheou omér: "milevad él hakipourim acher yekhaper bo ala", haré bekhohén chebeoto michmar hakatouv medabér.
4. שָׂדֶה הַיּוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל, נוֹתְנָהּ לַמִּשְׁמָר שֶׁפָּגַע בּוֹ יוֹבֵל. אִיבַּעְיָא לְהוּ: פָּגַע בּוֹ בְּשַׁבָּת, מַאי? אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּחוּלְפָּנָא: נוֹתְנָהּ לַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא. sade hayotsa lakohanim bayovél, notnah lamichmar chepaga bo yovél. ibaya leou: paga bo bechabat, ma? amar rav 'hiya bar amé micheméh de'houlpana: notnah lamichmar hayotsé.
5. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תַּנְיָא, נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר, אֶחָד יוֹבֵל וְאֶחָד שְׁבִיעִית מְשַׁמְּטִין כְּאֶחָד, אֶלָּא שֶׁיּוֹבֵל בִּתְחִילָּתוֹ וְהַשְּׁמִטָּה בְּסוֹפָהּ. amar rav na'hman bar yits'hak: tanya, nimtséta ata omér, e'had yovél vee'had cheviit mechametin kee'had, ela cheyovél bit'hilato vehachemita besofah.
6. אַדְּרַבָּה, מִשּׁוּם הָכִי הֲוַאי! אֵימָא: מִפְּנֵי שֶׁהַיּוֹבֵל כּוּ׳. aderaba, michoum hakhi hava! éma: mipené chehayovél kou'.
7. בִּשְׁלָמָא שְׁבִיעִית בְּסוֹפָהּ, דִּכְתִיב: ״מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה״, אֶלָּא יוֹבֵל בִּתְחִילָּתוֹ? בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים הוּא, דִּכְתִיב: ״בַּיּוֹם הַכִּיפּוּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכׇל אַרְצְכֶם״! הָא מַנִּי? רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא, דְּאָמַר: מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא דְּחָיֵיל יוֹבֵל. bichlama cheviit besofah, dikhtiv: "mikéts cheva chanim taase chemita", ela yovél bit'hilato? beom hakipourim hou, dikhtiv: "bayom hakipourim taavirou chofar bekhol artsekhem"! ha mani? rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka hi, deamar: méroch hachana hou de'hayél yovél.
8. שַׁמְעַהּ חִזְקִיָּה בַּר בִּילְוָטִי, וַאֲזַל אֲמַר קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ: וְלַיקֵּישׁ מִטַּלְטְלֵי לְקַרְקָעוֹת! chamah 'hizkiya bar bilvati, vaazal amar kaméh derabi avaou: velakéch mitaltelé lekarkaot!
9. לָאו תַּנָּאֵי הִיא? דְּאִיכָּא דְּמַקֵּישׁ, וְאִיכָּא דְּלָא מַקֵּישׁ, כְּמַאן דְּאָמַר: ״לָא מַקְּשִׁינַן״. la tanaé hi? deika demakéch, veika dela makéch, keman deamar: "la makechinan".
10. מַתְנִי׳ חֶרְמֵי כֹּהֲנִים, אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן, אֶלָּא נִותָּנִים לַכֹּהֲנִים כִּתְרוּמָה. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: סְתַם חֲרָמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה׳״. matni' 'hermé kohanim, én lahem pidon, ela nitanim lakohanim kitrouma. rabi yeouda ben betéra omér: setam 'haramim levedek habayit, cheneemar: "kol 'hérem kodech kadachim hou la'".
11. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: סְתַם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ״. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״כׇּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה׳״? שֶׁחָל עַל קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְעַל קָדָשִׁים קַלִּים. va'hakhamim omrim: setam 'haramim lakohanim, cheneemar: "kisdé ha'hérem lakohén tihye a'houzato". im kén, lama neemar "kol 'hérem kodech kadachim hou la'"? che'hal al kodché kadachim veal kadachim kalim.
12. מַחְרִים אָדָם אֶת קֳדָשָׁיו, בֵּין קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין קָדָשִׁים קַלִּים, אִם נֶדֶר — נוֹתֵן דְּמֵיהֶן. ma'hrim adam et kodacha, bén kodché kadachim bén kadachim kalim, im neder — notén deméhen.
13. וְאִם נְדָבָה, נוֹתֵן אֶת טוֹבָתָן. ״שׁוֹר זֶה עוֹלָה״ — אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן בְּשׁוֹר זֶה לְהַעֲלוֹתוֹ עוֹלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי. veim nedava, notén et tovatan. "chor ze ola" — omdin kama adam rotse litén bechor ze lehaaloto ola, af al pi cheéno racha.
14. הַבְּכוֹר, בֵּין תָּם בֵּין בַּעַל מוּם — מַחְרִימִין אוֹתוֹ, וְכֵיצַד פּוֹדִים אוֹתוֹ? אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן בִּבְכוֹר זֶה לִיתְּנוֹ לְבֶן בִּתּוֹ אוֹ לְבֶן אֲחוֹתוֹ. habekhor, bén tam bén baal moum — ma'hrimin oto, vekhétsad podim oto? omdin kama adam rotse litén bivkhor ze liteno leven bito o leven a'hoto.

Daf 29a

1. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: חֶרְמֵי כֹהֲנִים אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן וְנִותָּנִין לַכֹּהֵן. חֲרָמִים כׇּל זְמַן שֶׁהֵן בְּבֵית בְּעָלִים הֲרֵי הֵן כְּהֶקְדֵּשׁ לְכׇל דִּבְרֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה׳״. נְתָנָן לְכֹהֵן — הֲרֵי הֵן לְכׇל דִּבְרֵיהֶן כְּחוּלִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה״. gema' tanou rabanan: 'hermé khohanim én lahen pidon venitanin lakohén. 'haramim kol zeman chehén bevét bealim haré hén kehekdéch lekhol divréhen, cheneemar: "kol 'hérem beyisraél kodech kadachim hou la'". netanan lekhohén — haré hén lekhol divréhen ke'houlin, cheneemar: "kol 'hérem beyisraél lekha yihye".
2. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: סְתַם חֲרָמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת כּוּ׳. בִּשְׁלָמָא רַבָּנַן כִּדְקָא מְפָרְשִׁי טַעְמַיְיהוּ וְטַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא, אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא הַאי ״כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? rabi yeouda ben betira omér: setam 'haramim levedek habayit kou'. bichlama rabanan kidka mefarchi tamayou vetama derabi yeouda ben betira, ela rabi yeouda ben betira ha "kisdé ha'hérem" ma avéd léh?
3. מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? מִנַּיִן לְכֹהֵן שֶׁהִקְדִּישׁ שְׂדֵה חֶרְמוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמַר: הוֹאִיל וְיוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים, וַהֲרֵי הִיא תַּחַת יָדִי — תְּהֵא שֶׁלִּי? mibaya léh lekhidtanya: "kisdé ha'hérem lakohén tihye a'houzato", ma talmoud lomar? minayin lekhohén chehikdich sedé 'hermo, chelo yomar: hoil veotsa lakohanim, vaharé hi ta'hat yadi — tehé cheli?
4. וְדִין הוּא: בְּשֶׁל אֲחֵרִים אֲנִי זוֹכֶה, בְּשֶׁל עַצְמִי לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ״. vedin hou: bechel a'hérim ani zokhe, bechel atsmi lo kol chekén? talmoud lomar: "kisdé ha'hérem lakohén tihye a'houzato".
5. וְכִי מָה לָמַדְנוּ מִשְּׂדֵה חֵרֶם מֵעַתָּה? הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד: מַקִּישׁ שְׂדֵה חֶרְמוֹ לִשְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל. vekhi ma lamadnou misedé 'hérem méata? haré ze ba lelaméd venimtsa laméd: makich sedé 'hermo lisdé a'houza chel yisraél.
6. מָה שְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, יוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ, וּמִתְחַלֶּקֶת לַכֹּהֲנִים, אַף שָׂדֶה חֶרְמוֹ, יוֹצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ, וּמִתְחַלֶּקֶת לְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים. ma sedé a'houza chel yisraél, yotsa mita'hat yado, oumit'haleket lakohanim, af sade 'hermo, yotsa mita'hat yado, oumit'haleket lee'ha hakohanim.
7. וְאִידָּךְ? מֵ״חֵרֶם״ ״הַחֵרֶם״. וְאִידַּךְ, ״חֵרֶם״ ״הַחֵרֶם״ לָא מַשְׁמַע לֵיהּ. veidakh? mé"'hérem" "ha'hérem". veidakh, "'hérem" "ha'hérem" la machma léh.
8. וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא, דְּחָל עַל קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְעַל קָדָשִׁים קַלִּים, מְנָא לֵיהּ? סָבַר לֵיהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל. verabi yeouda ben betira, de'hal al kodché kadachim veal kadachim kalim, mena léh? savar léh kerabi yichmaél.
9. אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא, וְרַב שָׁבֵיק רַבָּנַן וְעָבֵיד כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא? בָּרַיְיתָא אִיפְּכָא תַּנְיָא, שָׁבֵיק מַתְנִיתִין וְעָבֵיד כְּבָרַיְיתָא? רַב מַתְנִיתִין נָמֵי אִיפְּכָא תָּנֵי. amar rav: halakha kerabi yeouda ben betira, verav chavék rabanan veavéd kerabi yeouda ben betira? barayta ipekha tanya, chavék matnitin veavéd kevarayta? rav matnitin namé ipekha tané.
10. מַאי חֲזֵית דְּאָפְכַתְּ מַתְנִיתִין מִקַּמֵּי בָּרַיְיתָא? נֵפֵיךְ בָּרַיְיתָא מִקַּמֵּי מַתְנִיתִין! רַב גְּמָרֵיהּ גְּמִיר. אִי הָכִי, כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא? כְּרַבָּנַן מִיבְּעֵי לֵיהּ! הָכִי קָאָמַר: לְמַאי דְּאָפְכִיתוּ וְתָנֵיתוּ, הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא. ma 'hazét deafkhate matnitin mikamé barayta? néfékh barayta mikamé matnitin! rav gemaréh gemir. i hakhi, kerabi yeouda ben betira? kerabanan mibeé léh! hakhi kaamar: lema deafkhitou vetanétou, halakha kerabi yeouda ben betira.
11. הָהוּא גַּבְרָא דְּאַחְרְמִינְהוּ לְנִכְסֵיהּ בְּפוּמְבְּדִיתָא, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, אֲמַר לֵיהּ: שְׁקוֹל אַרְבְּעָה זוּזֵי וְאַחֵיל עֲלַיְיהוּ, וּשְׁדִינְהוּ בְּנַהֲרָא, וְלִישְׁתְּרוֹ לָךְ. אַלְמָא קָסָבַר: סְתַם חֲרָמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת. haou gavra dea'hreminou lenikhséh befoumbedita, ata lekaméh derav yeouda, amar léh: chekol arbea zouzé vea'hél alayou, ouchdinou benahara, velichtero lakh. alma kasavar: setam 'haramim levedek habayit.
12. כְּמַאן? כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: הֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה מָנֶה שֶׁחִילְּלוֹ עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה מְחוּלָּל. אֵימַר דְּאָמַר שְׁמוּאֵל שֶׁחִילְּלוֹ, לְכַתְּחִלָּה מִי אָמַר? keman? kichmouél, deamar: hekdéch chave mane che'hilelo al chave perouta me'houlal. émar deamar chemouél che'hilelo, lekhate'hila mi amar?
13. הָנֵי מִילֵּי בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, דְּאִיכָּא פְּסֵידָא, אֲבָל בִּזְמַן הַזֶּה אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ פְּרוּטָה נָמֵי? פַּרְסוֹמֵי מִלְּתָא. hané milé bizman chebét hamikdach kayam, deika peséda, aval bizman haze afilou lekhate'hila. i hakhi, afilou perouta namé? parsomé mileta.
14. אָמַר עוּלָּא: אִי הֲוַאי הָתָם, הֲוָה יָהֵיבְנָא כּוּלְּהוּ לְכֹהֲנִים. אַלְמָא קָסָבַר עוּלָּא: סְתַם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים. amar oula: i hava hatam, hava yahévna kouleou lekhohanim. alma kasavar oula: setam 'haramim lakohanim.
15. מֵיתִיבִי: אֵין עֶבֶד עִבְרִי נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל יַעֲבֹד עִמָּךְ״. métivi: én eved ivri nohég ela bizman chehayovél nohég, cheneemar: "ad chenat hayovél yaavod imakh".
16. וְאֵין שְׂדֵה הַחֵרֶם נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָצָא בַּיּוֹבֵל וְשָׁב לַאֲחֻזָּתוֹ״. אֵין בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יֵצֵא בַּיּוֹבֵל״. veén sedé ha'hérem noheget ela bizman chehayovél nohég, cheneemar: "veyatsa bayovél vechav laa'houzato". én baté aré 'homa nohagin ela bizman chehayovél nohég, cheneemar: "lo yétsé bayovél".
17. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין שְׂדֵה חֲרָמִין נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיּוֹבֵל קֹדֶשׁ לַה׳ כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם״. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין גֵּר תּוֹשָׁב נוֹהֵג אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג. rabi chimon ben yo'ha omér: én sedé 'haramin nohagin ela bizman chehayovél nohég, cheneemar: "vehaya hasade betséto vayovél kodech la' kisdé ha'hérem". rabi chimon ben elazar omér: én gér tochav nohég ela bizman chehayovél nohég.
18. אָמַר רַב בִּיבִי: מַאי טַעְמָא? אַתְיָא ״טוֹב״ ״טוֹב״, כְּתִיב הָכָא: ״כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ״, וּכְתִיב הָתָם: ״בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ״! amar rav bivi: ma tama? atya "tov" "tov", ketiv hakha: "ki tov lo imakh", oukhtiv hatam: "batov lo lo tonenou"!
19. לָא קַשְׁיָא: הָא בִּמְקַרְקְעֵי, הָא בְּמִטַּלְטְלֵי. וְהָא מַעֲשֶׂה דְּפוּמְבְּדִיתָא בִּמְקַרְקְעֵי נָמֵי הֲוָה! מְקַרְקְעֵי דְּחוּצָה לָאָרֶץ כְּמִטַּלְטְלֵי דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דָּמֵי. la kachya: ha bimkarkeé, ha bemitaltelé. veha maase defoumbedita bimkarkeé namé hava! mekarkeé de'houtsa laarets kemitaltelé deerets yisraél damé.
20. מַתְנִי׳ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״תַּקְדִּישׁ״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״לֹא יַקְדִּישׁ״. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר ״תַּקְדִּישׁ״ — שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״לֹא יַקְדִּישׁ״, אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר ״לֹא יַקְדִּישׁ״ — שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״תַּקְדִּישׁ״. matni' rabi yichmaél omér: katouv e'had omér "takdich", vekhatouv e'had omér "lo yakdich". i efchar lomar "takdich" — cheharé kevar neemar "lo yakdich", i efchar lomar "lo yakdich" — cheharé kevar neemar "takdich".
21. הָא כֵּיצַד? מַקְדִּישׁוֹ אַתָּה הֶקְדֵּשׁ עִלּוּי, וְאִי אַתָּה מַקְדִּישׁוֹ הֶקְדֵּשׁ מִזְבֵּחַ. ha kétsad? makdicho ata hekdéch ilou, vei ata makdicho hekdéch mizbé'ha.
22. גּמ׳, וְרַבָּנַן: ״אַל תַּקְדִּישׁ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְלָאו, ״תַּקְדִּישׁ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: מִנַּיִן לְנוֹלַד בְּכוֹר בְּעֶדְרוֹ שֶׁמִּצְוָה לְהַקְדִּישׁוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ״. gm', verabanan: "al takdich" mibeé léh lela, "takdich" mibeé léh lekhidtanya: minayin lenolad bekhor beedro chemitsva lehakdicho? cheneemar: "hazakhar takdich".
23. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אִי לָא מַקְדֵּישׁ לֵיהּ, לָא קָדֵישׁ? קְדוּשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם הוּא, וְכֵיוָן דְּכִי לָא מַקְדֵּישׁ לֵיהּ קָדוֹשׁ, לָא צְרִיךְ לְאַקְדּוֹשֵׁיהּ. verabi yichmaél, i la makdéch léh, la kadéch? kedouchato mére'hem hou, vekhévan dekhi la makdéch léh kadoch, la tserikh leakdochéh.
24. הֲדַרַן עֲלָךְ הַמַּקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ. hadaran alakh hamakdich sadéou.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Arakhin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)