Talmud Arakhin, Chapitre 9 (ט) · Daf 29b à 34a

Daf 29b

1. מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ בִּשְׁעַת הַיּוֹבֵל — אֵינוֹ מוּתָּר לִגְאוֹל פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכׇּר לָךְ״. matni' hamokhér et sadéou bichat hayovél — éno moutar ligol pa'hot michté chanim, cheneemar: "bemispar chené tevouot yimkor lakh".
2. הָיְתָה שְׁנַת שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן, אוֹ שְׁנַת שְׁבִיעִית — אֵינָו עוֹלָה מִן הַמִּנְיָן. נָרָהּ אוֹ הוֹבִירָהּ — עוֹלָה לוֹ מִן הַמִּנְיָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְכָרָהּ לוֹ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִיא מְלֵיאָה פֵּירוֹת — הֲרֵי זֶה אוֹכֵל מִמֶּנָּה שָׁלֹשׁ תְּבוּאוֹת בִּשְׁתֵּי שָׁנִים. hayta chenat chidafon veyérakon, o chenat cheviit — éna ola min haminyan. narah o hovirah — ola lo min haminyan. rabi eliezer omér: mekharah lo lifné roch hachana vehi meléa pérot — haré ze okhél mimena chaloch tevouot bichté chanim.
3. גְּמָ׳ הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ בִּשְׁעַת הַיּוֹבֵל וְכוּ׳. ״אֵינוֹ גּוֹאֵל״ לָא קָתָנֵי, אֶלָּא ״אֵינוֹ מוּתָּר לִגְאוֹל״, אַלְמָא קָסָבַר: אִיסּוּרָא נָמֵי אִיכָּא, דַּאֲפִילּוּ קַרְקוֹשֵׁי זוּזֵי נָמֵי אָסוּר. gema' hamokhér sadéou bichat hayovél vekhou'. "éno goél" la katané, ela "éno moutar ligol", alma kasavar: isoura namé ika, daafilou karkoché zouzé namé asour.
4. וְלָא מִיבַּעְיָא מוֹכֵר, דְּקָאֵי בַּעֲשֵׂה, דִּכְתִיב: ״בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכׇּר לָךְ״, אֶלָּא אֲפִילּוּ לוֹקֵחַ נָמֵי קָאֵי בַּעֲשֵׂה, דְּבָעֵינַן ״שָׁנִים תִּקְנֶה״, וְלֵיכָּא. vela mibaya mokhér, dekaé baasé, dikhtiv: "bemispar chené tevouot yimkor lakh", ela afilou loké'ha namé kaé baasé, devaénan "chanim tikne", veléka.
5. אִיתְּמַר: הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ, רַב אָמַר: מְכוּרָה וְיוֹצְאָה, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵינָהּ מְכוּרָה כׇּל עִיקָּר. מַאי טַעְמָא דִּשְׁמוּאֵל? קַל וָחוֹמֶר, וּמָה מְכוּרָה כְּבָר יוֹצְאָה, שֶׁאֵינָהּ מְכוּרָה אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּימָּכֵר? itemar: hamokhér sadéou bichnat hayovél atsmah, rav amar: mekhoura veotsa, ouchmouél amar: énah mekhoura kol ikar. ma tama dichmouél? kal va'homer, ouma mekhoura kevar yotsa, cheénah mekhoura éno din chelo timakhér?
6. וּלְרַב, לָא אָמְרִינַן קַל וָחוֹמֶר כִּי הַאי גַוְונָא? וְהָתַנְיָא: יָכוֹל יִמְכּוֹר אָדָם אֶת בִּתּוֹ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה? אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר: וּמָה מְכוּרָה כְּבָר — יוֹצְאָה עַכְשָׁיו, שֶׁאֵינָהּ מְכוּרָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּימָּכֵר? oulrav, la amrinan kal va'homer ki ha gavna? vehatanya: yakhol yimkor adam et bito kechehi naara? amarta kal va'homer: ouma mekhoura kevar — yotsa akhcha, cheénah mekhoura — éno din chelo timakhér?
7. הָתָם לָא הָדְרָא מִיזְדַּבְּנָא, הָכָא הָדְרָא מִיזְדַּבְּנָא. hatam la hadra mizdabena, hakha hadra mizdabena.
8. מֵיתִיבִי: ״אַחַר הַיּוֹבֵל שָׁנִים תִּקְנֶה״ — מְלַמֵּד שֶׁמּוֹכְרִין סָמוּךְ לַיּוֹבֵל, מוּפְלָג מִן הַיּוֹבֵל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְפִי רֹב הַשָּׁנִים... וּלְפִי מְעוֹט הַשָּׁנִים״. métivi: "a'har hayovél chanim tikne" — melaméd chemokhrin samoukh layovél, mouflag min hayovél minayin? talmoud lomar: "lefi rov hachanim... oulfi meot hachanim".
9. וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ לֹא יִמְכּוֹר, וְאִם מָכַר — אֵינָהּ מְכוּרָה! אָמַר לְךָ רַב: אֵינָהּ מְכוּרָה לְמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאוֹת, אֲבָל מְכוּרָה הִיא וְיוֹצְאָה. ouvichnat hayovél atsmah lo yimkor, veim makhar — énah mekhoura! amar lekha rav: énah mekhoura lemispar chené tevouot, aval mekhoura hi veotsa.
10. וְאִי אִיזְדַּבּוֹנֵי מִיזְדַּבְּנָה, תֵּיקוּם בִּרְשׁוּתֵיהּ עַד בָּתַר יוֹבֵל, וּבָתַר יוֹבֵל נֵיכְלַיהּ שְׁנֵי תְבוּאוֹת וְנַיהְדְּרַהּ! מִי לָא תַּנְיָא: אֲכָלָהּ שָׁנָה אַחַת לִפְנֵי הַיּוֹבֵל — מַשְׁלִימִין לוֹ שָׁנָה אַחֶרֶת אַחַר הַיּוֹבֵל? הָתָם נָחֵית לַאֲכִילָה, הָכָא לָא נָחֵית לַאֲכִילָה. vei izdaboné mizdabena, tékoum birchoutéh ad batar yovél, ouvatar yovél nékhlah chené tevouot venahderah! mi la tanya: akhalah chana a'hat lifné hayovél — machlimin lo chana a'heret a'har hayovél? hatam na'hét laakhila, hakha la na'hét laakhila.
11. אָמַר רַב עָנָן: שְׁמַעִית מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל תַּרְתֵּי, חֲדָא הָךְ, וְאִידַּךְ הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ לְגוֹיִם אוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ יָצָא לְחֵירוּת. amar rav anan: chemait minéh demar chemouél tarté, 'hada hakh, veidakh hamokhér avdo legoyim o be'houtsa laarets yatsa le'hérout.
12. חֲדָא הָדְרִי זְבִינֵי, וַחֲדָא לָא הָדְרִי זְבִינֵי, וְלָא יָדַעְנָא הֵי (מיניה) [מִינַּיְהוּ]. 'hada hadri zeviné, va'hada la hadri zeviné, vela yadana hé (mn) [minayou].
13. אָמַר רַב יוֹסֵף: נִיחְזֵי אֲנַן, מִדְּתַנְיָא בְּבָרַיְיתָא: הַמּוֹכֵר עַבְדּוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ יָצָא לְחֵירוּת, וְצָרִיךְ גֵּט שִׁיחְרוּר מֵרַבּוֹ שֵׁנִי. שְׁמַע מִינַּהּ, מִדְּקָרֵי לֵיהּ לִשְׁנֵי ״רַבּוֹ״, אַלְמָא לָא הָדְרִי זְבִינֵי, וְכִי קָאָמַר שְׁמוּאֵל הָכָא: אֵינָהּ מְכוּרָה וּמָעוֹת חוֹזְרִין. amar rav yoséf: ni'hzé anan, midetanya bevarayta: hamokhér avdo be'houtsa laarets yatsa le'hérout, vetsarikh gét chi'hrour mérabo chéni. chema minah, midekaré léh lichné "rabo", alma la hadri zeviné, vekhi kaamar chemouél hakha: énah mekhoura oumaot 'hozrin.

Daf 30a

1. וְרַב עָנָן בָּרָיְיתָא לָא שְׁמִיעָא לֵיהּ, וְדִשְׁמוּאֵל מִמַּאי דְּאֵינָהּ מְכוּרָה וּמָעוֹת חוֹזְרִין? דִּלְמָא אֵינָהּ מְכוּרָה וּמָעוֹת מַתָּנָה, מִידֵּי דְּהָוֵה אַמְּקַדֵּשׁ אֲחוֹתוֹ, דְּאִיתְּמַר: הַמְקַדֵּשׁ אֲחוֹתוֹ — רַב אָמַר: מָעוֹת חוֹזְרִין, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מָעוֹת מַתָּנָה. verav anan barayta la chemia léh, vedichmouél mima deénah mekhoura oumaot 'hozrin? dilma énah mekhoura oumaot matana, midé dehavé amekadéch a'hoto, deitemar: hamkadéch a'hoto — rav amar: maot 'hozrin, ouchmouél amar: maot matana.
2. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מַאי חָזֵית דְּקָנְסִינַן לֵיהּ לְלוֹקֵחַ? נִקְנְסֵיהּ לְמוֹכֵר! amar léh abayé lerav yoséf: ma 'hazét dekansinan léh leloké'ha? nikneséh lemokhér!
3. אֲמַר לֵיהּ: לָאו עַכְבְּרָא גַּנָּב, אֶלָּא חוֹרָא גַּנָּב. אִי לָאו עַכְבְּרָא, חוֹרָא מְנָא לֵיהּ? מִסְתַּבְּרָא, הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ לְאִיסּוּרָא קָנְסִינַן. amar léh: la akhbera ganav, ela 'hora ganav. i la akhbera, 'hora mena léh? mistabera, hékha deitéh leisoura kansinan.
4. הָיְתָה שְׁנַת שִׁדָּפוֹן כּוּ׳. הַשְׁתָּא הוֹבִירָהּ עוֹלָה לוֹ, נָרָהּ מִיבַּעְיָא? hayta chenat chidafon kou'. hachta hovirah ola lo, narah mibaya?
5. נָרָהּ אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ — סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, אָמְרִינַן לֵיהּ: הַב לֵיהּ דְּמֵיהּ וְלִיסַּק, קָא מַשְׁמַע לַן. narah itsterikh léh — salka datakh aména, amrinan léh: hav léh deméh velisak, ka machma lan.
6. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְכָרָהּ לוֹ כּוּ׳. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאִם מְכָרָהּ לוֹ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מְלֵיאָה פֵּירוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ: ״הַנַּח לְפָנַי כְּדֶרֶךְ שֶׁהִנַּחְתִּי לְפָנֶיךָ״? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְּבוּאוֹת יִמְכׇּר לָךְ״, פְּעָמִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל שָׁלֹשׁ תְּבוּאוֹת בִּשְׁתֵּי שָׁנִים. rabi eliezer omér: mekharah lo kou'. tanya, rabi eliezer omér: minayin cheim mekharah lo lifné roch hachana meléa pérot, chelo yomar lo: "hana'h lefana kederekh chehina'hti lefanekha"? talmoud lomar: "bemispar chené tevouot yimkor lakh", peamim cheadam okhél chaloch tevouot bichté chanim.
7. מַתְנִי׳ מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָנֶה, וּמָכַר רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָאתַיִם, אֵינוֹ מְחַשֵּׁב אֶלָּא עִם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר מָכַר לוֹ״. matni' mekharah larichon bemane, oumakhar richon lachéni bematayim, éno me'hachév ela im harichon, cheneemar: "acher makhar lo".
8. מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָאתַיִם, וּמָכַר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָנֶה — אֵינוֹ מְחַשֵּׁב אֶלָּא עִם הָאַחֲרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְחִשַּׁב אֶת שְׁנֵי מִמְכָּרוֹ וְהֵשִׁיב אֶת הָעוֹדֵף לָאִישׁ אֲשֶׁר מָכַר לוֹ״, לָאִישׁ אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ. mekharah larichon bematayim, oumakhar harichon lachéni bemane — éno me'hachév ela im haa'haron, cheneemar: "ve'hichav et chené mimkaro vehéchiv et haodéf laich acher makhar lo", laich acher betokho.
9. לֹא יִמְכּוֹר בְּרָחוֹק וְיִגְאַל בְּקָרוֹב, בְּרָעָה וְיִגְאַל בְּיָפָה, וְלֹא יִלְוֶה וְיִגְאַל, וְלֹא יִגְאַל לַחֲצָאִין, וּבַהֶקְדֵּשׁ מוּתָּר בְּכוּלָּן. זֶה חוֹמֶר בַּהֶדְיוֹט מִבַּהֶקְדֵּשׁ. lo yimkor bera'hok veyigal bekarov, beraa veyigal beyafa, velo yilve veyigal, velo yigal la'hatsain, ouvahekdéch moutar bekhoulan. ze 'homer bahedot mibahekdéch.
10. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָנֶה, וּמְכָרָהּ רִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָאתַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ מְחַשֵּׁב אֶלָּא עִם הָרִאשׁוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״[לָאִישׁ] אֲשֶׁר מָכַר לוֹ״. gema' tanou rabanan: mekharah larichon bemane, oumkharah richon lachéni bematayim, minayin cheéno me'hachév ela im harichon? talmoud lomar: "[laich] acher makhar lo".
11. מְכָרָהּ לָרִאשׁוֹן בְּמָאתַיִם, וּמָכַר הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי בְּמָנֶה, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין אֶלָּא עִם הַשֵּׁנִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לָאִישׁ [לָאִישׁ] אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ״, דִּבְרֵי רַבִּי. mekharah larichon bematayim, oumakhar harichon lachéni bemane, minayin cheén me'hachevin ela im hachéni? talmoud lomar: "laich [laich] acher betokho", divré rabi.
12. רַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: מְכָרָהּ לוֹ בְּמָנֶה, וְהִשְׁבִּיחָהּ וְעָמְדָה עַל מָאתַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ מְחַשֵּׁב אֶלָּא בְּמָנֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵשִׁיב אֶת הָעוֹדֵף״ — הָעוֹדֵף שֶׁבְּיָדוֹ. rabi dosta ben yeouda omér: mekharah lo bemane, vehichbi'hah veamda al matayim, minayin cheéno me'hachév ela bemane? cheneemar: "vehéchiv et haodéf" — haodéf chebeyado.
13. מְכָרָהּ לוֹ בְּמָאתַיִם, וְהִכְסִיפָה וְעָמְדָה עַל מָנֶה, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין אֶלָּא בְּמָנֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵשִׁיב אֶת הָעוֹדֵף״ — הָעוֹדֵף שֶׁבַּקַּרְקַע. mekharah lo bematayim, vehikhsifa veamda al mane, minayin cheén me'hachevin ela bemane? cheneemar: "vehéchiv et haodéf" — haodéf chebakarka.
14. מַאי בֵּינַיְיהוּ? דְּאִיַּיקַּר, וְזָל, וְאִיַּיקַּר. ma bénayou? deiyakar, vezal, veiyakar.
15. וּמִמַּאי דִּלְקוּלָּא? דִּלְמָא לְחוּמְרָא! oumima dilkoula? dilma le'houmra!
16. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּגָמַר ״גְּאוּלָּה״ ״גְּאוּלָּה״ מֵעֶבֶד עִבְרִי. la salka datakh, degamar "geoula" "geoula" méeved ivri.
17. וְהָתָם מְנָלַן? דְּתַנְיָא: נִמְכַּר בְּמָנֶה, וְהִשְׁבִּיחַ וְעָמַד עַל מָאתַיִם, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין אֶלָּא מִמָּנֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ״. vehatam menalan? detanya: nimkar bemane, vehichbi'ha veamad al matayim, minayin cheén me'hachevin ela mimane? cheneemar: "mikesef miknato".
18. נִמְכַּר בְּמָאתַיִם, וְהִכְסִיף וְעָמַד עַל מָנֶה, מִנַּיִן שֶׁאֵין מְחַשְּׁבִין אֶלָּא מִמָּנֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּפִי שָׁנָיו״. nimkar bematayim, vehikhsif veamad al mane, minayin cheén me'hachevin ela mimane? cheneemar: "kefi chana".
19. וְאֵין לִי אֶלָּא עֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְגוֹי, שֶׁנִּגְאָל וְיָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, נִמְכָּר לְיִשְׂרָאֵל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שָׂכִיר״ ״שָׂכִיר״ לִגְזֵירָה שָׁוָה. veén li ela eved ivri hanimkar lego, chenigal veyado al haelona, nimkar leyisraél minayin? talmoud lomar: "sakhir" "sakhir" ligzéra chava.
20. אָמַר אַבָּיֵי: amar abayé:

Daf 30b

1. הֲרֵינִי כְּבֶן עַזַּאי בְּשׁוּקֵי טְבֶרְיָא. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְאַבָּיֵי: אִיכָּא לְמִידְרְשִׁינְהוּ לְקוּלָּא, וְאִיכָּא לְמִידְרְשִׁינְהוּ לְחוּמְרָא, מִמַּאי דִּלְקוּלָּא? אֵימָא לְחוּמְרָא! haréni keven aza bechouké teverya. amar léh haou mérabanan leabayé: ika lemidrechinou lekoula, veika lemidrechinou le'houmra, mima dilkoula? éma le'houmra!
2. לָא סָלְקָא דַּעְתָּיךְ, מִדְּאַקֵּיל רַחֲמָנָא גַּבֵּיהּ, דְּתַנְיָא: ״כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ״ — עִמָּךְ בַּמַּאֲכָל, עִמְּךָ בַּמִּשְׁתֶּה, שֶׁלֹּא תְּהֵא אוֹכֵל פַּת נְקִיָּה וְהוּא אוֹכֵל פַּת קִיבָּר, אַתָּה שׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן וְהוּא שׁוֹתֶה יַיִן חָדָשׁ, אַתָּה יָשֵׁן עַל גַּבֵּי מוֹכִין וְהוּא יָשֵׁן עַל גַּבֵּי קַרְקַע; מִיכָּן אָמְרוּ: הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי כְּקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ. la salka datakh, mideakél ra'hamana gabéh, detanya: "ki tov lo imakh" — imakh bamaakhal, imekha bamichte, chelo tehé okhél pat nekiya veou okhél pat kibar, ata chote yayin yachan veou chote yayin 'hadach, ata yachén al gabé mokhin veou yachén al gabé karka; mikan amrou: hakone eved ivri kekone adon leatsmo.
3. אַדְּרַבָּה, נַחְמִיר עֲלֵיהּ מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא! דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: ״בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשֶׁה אֲבָקָהּ שֶׁל שְׁבִיעִית״. aderaba, na'hmir aléh miderabi yosé berabi 'hanina! deamar rabi yosé berabi 'hanina: "bo ouré kama kache avakah chel cheviit".
4. אָדָם נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּפֵירוֹת שְׁבִיעִית, לְסוֹף מוֹכֵר אֶת מִטַּלְטְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשׁוּבוּ אִישׁ אֶל אֲחוּזָּתוֹ״, וּכְתִיב: ״וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ״, דָּבָר הַנִּקְנֶה מִיָּד לְיָד. adam nosé venotén beférot cheviit, lesof mokhér et mitaltela, cheneemar: "bichnat hayovél hazot tachouvou ich el a'houzato", oukhtiv: "vekhi timkerou mimkar laamitekha o kano miyad amitekha", davar hanikne miyad leyad.
5. לֹא הִרְגִּישׁ — לַסּוֹף מוֹכֵר אֶת שְׂדוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָכַר מֵאֲחֻזָּתוֹ״. lo hirgich — lasof mokhér et sedota, cheneemar: "vekhi yamoukh a'hikha oumakhar méa'houzato".
6. לֹא בָּאת לְיָדוֹ — לַסּוֹף מוֹכֵר אֶת בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִישׁ כִּי יִמְכּוֹר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה״. מַאי שְׁנָא הָתָם דְּקָאָמַר ״לֹא הִרְגִּישׁ״, וּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּקָאָמַר ״לֹא בָּאת לְיָדוֹ״? כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ, הוּתְּרָה לוֹ. lo bat leyado — lasof mokhér et béto, cheneemar: "veich ki yimkor bét mochav ir 'homa". ma chena hatam dekaamar "lo hirgich", ouma chena hakha dekaamar "lo bat leyado"? kidrav houna, deamar rav houna: kévan cheavar adam avéra vechana bah, houtera lo.
7. הוּתְּרָה לוֹ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶיתֵּר. houtera lo salka datakh?! ela éma: naasét lo kehetér.
8. לֹא בָּאת לְיָדוֹ — לַסּוֹף שֶׁלֹּוֶה בְּרִבִּית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית״. lo bat leyado — lasof chelove beribit, cheneemar: "vekhi yamoukh a'hikha vego'", oukhtiv: "al tika'h méito nechekh vetarbit".
9. לֹא בָּאת לְיָדוֹ — עַד שֶׁמּוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִי יִמְכּוֹר אִישׁ [אֶת] בִּתּוֹ לְאָמָה״, וְאַף עַל גַּב דְּבִתּוֹ בְּהַאי עִנְיָנָא לֵיתַהּ, נִיחָא לְאִינִישׁ דְּלִיזַבֵּין בְּרַתֵּיה וְלָא לֵיזִיף בְּרִיבִּיתָא, דְּאִילּוּ הָתָם מְיגָרְעָא וְאָזְלָא, וְאִילּוּ הָכָא קָא מוֹסְפָא וְאָזְלָא. lo bat leyado — ad chemokhér et bito, cheneemar: "vekhi yimkor ich [et] bito leama", veaf al gav devito beha inyana létah, ni'ha leinich delizabén beraté vela lézif beribita, deilou hatam megara veazla, veilou hakha ka mosfa veazla.
10. לֹא בָּאת לְיָדוֹ — לַסּוֹף שֶׁמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ״; לֹא לָךְ אֶלָּא לְגֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְגֵר״, וְלֹא לְגֵר צֶדֶק אֶלָּא לְגֵר תּוֹשָׁב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְגֵר תּוֹשָׁב״. lo bat leyado — lasof chemokhér et atsmo, cheneemar: "ki yamoukh a'hikha imakh venimkar lakh"; lo lakh ela legér, cheneemar: "legér", velo legér tsedek ela legér tochav, cheneemar: "legér tochav".
11. ״מִשְׁפַּחַת גֵּר״ — זֶה הַגּוֹי. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר״ — זֶה הַנִּמְכָּר וְנַעֲשֶׂה מְשָׁרֵת לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ. "michpa'hat gér" — ze hago. kecheou omér "o leéker michpa'hat gér" — ze hanimkar venaase mecharét laavoda zara atsmah.
12. אֲמַר לֵיהּ: הָא אַהְדְּרֵיהּ קְרָא, וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הוֹאִיל וְהָלַךְ וּמָכַר עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה, אֶידְחֶה אֶבֶן אַחֵר הַנּוֹפֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גְּאוּלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיּוֹבֵל יֵצֵא״. אֵימָא: גְּאוּלָּה תִּהְיֶה לוֹ — דְּלָא לִיטַּמַּע בַּגּוֹיִם, וּלְעוֹלָם לְעִנְיַן פִּדְיוֹנוֹ נַחְמִיר! amar léh: ha ahderéh kera, vetana devé rabi yichmaél: hoil vehalakh oumakhar atsmo laavoda zara, ed'he even a'hér hanofél? talmoud lomar: "geoulat olam tihye lo ouvayovél yétsé". éma: geoula tihye lo — dela litama bagoyim, oulolam leinyan pidono na'hmir!
13. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כְּתִיב ״אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים״, וּכְתִיב ״אִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים״. amar rav na'hman bar yits'hak: ketiv "im od rabot bachanim", oukhtiv "im meat nichar bachanim".
14. וְכִי יֵשׁ שָׁנִים מְרוּבּוֹת וְיֵשׁ שָׁנִים מוּעָטוֹת? אֶלָּא: נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ — ״מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ״, נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ — ״כְּפִי שָׁנָיו״. vekhi yéch chanim meroubot veyéch chanim mouatot? ela: nitraba kaspo — "mikesef miknato", nitmaét kaspo — "kefi chana".
15. וְאֵימָא: הֵיכָא דַּעֲבַד תַּרְתֵּי וּפָיְישִׁי אַרְבְּעֵי — לִיתֵּב לֵיהּ אַרְבַּע ״מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ״, וְהֵיכָא דַּעֲבַד אַרְבַּע וּפָיְישִׁי תַּרְתֵּי — לִיתֵּב לֵיהּ תַּרְתֵּי ״כְּפִי שָׁנָיו״! veéma: hékha daavad tarté oufaychi arbeé — litév léh arba "mikesef miknato", vehékha daavad arba oufaychi tarté — litév léh tarté "kefi chana"!
16. אִם כֵּן, נִכְתּוֹב ״אִם עוֹד רַבּוֹת שָׁנִים״, מַאי ״בַּשָּׁנִים״? נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ בַּשָּׁנִים — מִ״כֶּסֶף מִקְנָתוֹ״, נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ בַּשָּׁנִים — ״כְּפִי שָׁנָיו״. אָמַר רַב יוֹסֵף: דַּרְשִׁינְהוּ רַב נַחְמָן לְהָנֵי קְרָאֵי כְּסִינַי. im kén, nikhtov "im od rabot chanim", ma "bachanim"? nitraba kaspo bachanim — mi"kesef miknato", nitmaét kaspo bachanim — "kefi chana". amar rav yoséf: darchinou rav na'hman lehané keraé kesina.
17. לֹא יִמְכּוֹר בְּרָחוֹק כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְהִשִּׂיגָה יָדוֹ״ — יַד עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא יִלְוֶה וְיִגְאַל. lo yimkor bera'hok kou'. mena hané milé? detanou rabanan: "vehisiga yado" — yad atsmo, chelo yilve veyigal.
18. ״וּמָצָא״ — פְּרָט לְמָצוּי, שֶׁלֹּא יִמְכּוֹר בְּרָחוֹק וְיִגְאוֹל בְּקָרוֹב, בְּרַע וְיִגְאוֹל בְּיָפֶה; ״כְּדֵי גְאוּלָּתוֹ״ — כְּדֵי גְאוּלָּה הוּא גּוֹאֵל, וְאֵינוֹ גּוֹאֵל לַחֲצָאִין. "oumatsa" — perat lematsou, chelo yimkor bera'hok veyigol bekarov, bera veyigol beyafe; "kedé geoulato" — kedé geoula hou goél, veéno goél la'hatsain.
19. לְמֵימְרָא דְּ״מָצָא״ הַשְׁתָּא מַשְׁמַע? וּרְמִינְהוּ: ״וּמָצָא״ — פְּרָט לְמַמְצִיא עַצְמוֹ, מִיכָּן אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִם מִשֶּׁיָּצְאָה אֶבֶן מִתַּחַת יָדוֹ, הוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִיבְּלָהּ — פָּטוּר; אַלְמָא ״מָצָא״ מִידֵי דְּאִיתֵיהּ מֵעִיקָּרָא מַשְׁמַע! lemémra de"matsa" hachta machma? ourminou: "oumatsa" — perat lemamtsi atsmo, mikan amar rabi eliezer: im micheyatsa even mita'hat yado, hotsi hala et rocho vekibelah — patour; alma "matsa" midé deitéh méikara machma!
20. אָמַר רָבָא: הָכָא מֵעִנְיָנָא דִקְרָא, וְהָכָא מֵעִנְיָנָא דִקְרָא. הָכָא דּוּמְיָא דְּ״הִשִּׂיגָה יָדוֹ״, מָה ״הִשִּׂיגָה יָדוֹ״ דְּהַשְׁתָּא, אַף ״מָצָא״ נָמֵי דְּהַשְׁתָּא. וְהָכָא דּוּמְיָא דְּ״יַעַר״, מָה יַעַר מִילְּתָא דְּאִיתֵיהּ מֵעִיקָּרָא, אַף ״מָצָא״ מִילְּתָא דְּאִיתֵיהּ מֵעִיקָּרָא. amar rava: hakha méinyana dikra, vehakha méinyana dikra. hakha doumya de"hisiga yado", ma "hisiga yado" dehachta, af "matsa" namé dehachta. vehakha doumya de"yaar", ma yaar mileta deitéh méikara, af "matsa" mileta deitéh méikara.
21. וּבְהֶקְדֵּשׁ כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְאִם גָּאֹל יִגְאַל״ — מְלַמֵּד שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל, וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין. ouvhekdéch kou'. mena hané milé? detanou rabanan: "veim gaol yigal" — melaméd chelove vegoél, vegoél la'hatsain.
22. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה טַעַם? לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּמוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ, שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה חוֹזֶרֶת לַבְּעָלִים בַּיּוֹבֵל — הוֹרַע כֹּחוֹ, שֶׁאֵינוֹ לֹוֶה וְגוֹאֵל, וְאֵינוֹ גּוֹאֵל לַחֲצָאִין. amar rabi chimon: ma taam? lefi chematsinou bemokhér sedé a'houza cheyipa ko'ho, cheim higia yovél velo nigala 'hozeret labealim bayovél — hora ko'ho, cheéno love vegoél, veéno goél la'hatsain.
23. אֲבָל מַקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחוּזָּה, הוֹאִיל שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ, שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה יוֹצָא לַכֹּהֲנִים, יִפָּה כֹּחוֹ שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין. aval makdich sedé a'houza, hoil cheora ko'ho, cheim higia yovél velo nigala yotsa lakohanim, yipa ko'ho chelove vegoél vegoél la'hatsain.

Daf 31a

1. תָּנֵי חֲדָא: לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין, וְתַנְיָא אִידַּךְ: אֵינוֹ לֹוֶה וְגוֹאֵל וְאֵינוֹ גּוֹאֵל לַחֲצָאִין. לָא קַשְׁיָא, הָא רַבָּנַן וְהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן. tané 'hada: love vegoél vegoél la'hatsain, vetanya idakh: éno love vegoél veéno goél la'hatsain. la kachya, ha rabanan veha rabi chimon.
2. מַתְנִי׳ הַמּוֹכֵר בֵּית בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה — הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל מִיָּד, וְגוֹאֵל כׇּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, הֲרֵי זֶה כְּמִין רִבִּית, וְאֵינוֹ רִבִּית. matni' hamokhér bét bevaté aré 'homa — haré ze goél miyad, vegoél kol cheném asar 'hodech, haré ze kemin ribit, veéno ribit.
3. מֵת הַמּוֹכֵר — יִגְאַל בְּנוֹ, מֵת הַלּוֹקֵחַ — יִגְאַל מִיַּד בְּנוֹ. אֵין מוֹנִין שָׁנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁמָּכַר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה״. mét hamokhér — yigal beno, mét haloké'ha — yigal miyad beno. én monin chana ela michaa chemakhar, cheneemar: "ad melot lo chana".
4. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״תְּמִימָה״, לְהָבִיא אֶת חֹדֶשׁ הָעִיבּוּר. רַבִּי אוֹמֵר: לִיתֵּן לוֹ שָׁנָה וְעִיבּוּרָהּ. הִגִּיעַ יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְלֹא נִגְאֲלָה — הָיְתָה חֲלוּטָה לוֹ. אֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַנִּיתָּן לוֹ בְּמַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לַצְּמִיתוּת״. kecheou omér "temima", lehavi et 'hodech haibour. rabi omér: litén lo chana veibourah. higia yom cheném asar 'hodech velo nigala — hayta 'halouta lo. e'had haloké'ha vee'had hanitan lo bematana, cheneemar: "latsemitout".
5. גְּמָ׳ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי, דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: ״יָמִים״ — אֵין יָמִים פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. gema' matnitin dela kerabi, detanya: rabi omér: "yamim" — én yamim pa'hot michenayim.
6. וְרַבָּנַן, הַאי ״יָמִים״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ מִיּוֹם לְיוֹם. וְרַבִּי, מִיּוֹם לְיוֹם מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מֵ״עַד תּוֹם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ״. verabanan, ha "yamim" ma avdi léh? mibeé léh miyom leom. verabi, miyom leom mena léh? nafka léh mé"ad tom chenat mimkaro".
7. וְרַבָּנַן? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ שְׁנַת מִמְכָּרוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא (שְׁנַת) [שָׁנָה] שֶׁל מִנְיַן עוֹלָם. וְיָמִים מִיבְּעֵי לְהוּ לְמֵעֵת לְעֵת, דְּאִי מֵ״עַד תּוֹם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ״ הֲוָה אָמֵינָא: מִיּוֹם לְיוֹם — אִין, מֵעֵת לְעֵת — לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא ״יָמִים״. verabanan? haou mibeé léh chenat mimkaro chelo, velo (chenat) [chana] chel minyan olam. veyamim mibeé leou leméét leét, dei mé"ad tom chenat mimkaro" hava aména: miyom leom — in, méét leét — la, ketav ra'hamana "yamim".
8. וְרַבִּי, מֵעֵת לְעֵת מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ״תְּמִימָה״. וְרַבָּנַן? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְעִיבּוּרַהּ. verabi, méét leét mena léh? nafka léh mi"temima". verabanan? haou mibeé léh leibourah.
9. וְרַבִּי נָמֵי, הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְעִיבּוּרַהּ! הָכִי נָמֵי, מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵעֵת לְעֵת מֵ״עַד תּוֹם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ״ נָפְקָא. verabi namé, ha mibeé léh leibourah! hakhi namé, miyom leom ouméét leét mé"ad tom chenat mimkaro" nafka.
10. הֲרֵי זוֹ כְּמִין רִבִּית וְכוּ׳. וְהָתַנְיָא: הֲרֵי זוֹ רִבִּית גְּמוּרָה, אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה הִתִּירַתּוּ! haré zo kemin ribit vekhou'. vehatanya: haré zo ribit gemoura, ela chehatora hitiratou!
11. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי יְהוּדָה וְהָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, וְעָשָׂה לוֹ שָׂדֵהוּ מֶכֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמּוֹכֵר אוֹכֵל פֵּירוֹת — מוּתָּר, לוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת — אָסוּר. amar rabi yo'hanan: la kachya, ha rabi yeouda veha rabanan. detanya: haré chehaya noche ba'havéro mane, veasa lo sadéou mekher, bizman chehamokhér okhél pérot — moutar, loké'ha okhél pérot — asour.
12. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף בִּזְמַן שֶׁהַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת — מוּתָּר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּבַיְתוֹס בֶּן זוֹנִין שֶׁעָשָׂה שָׂדֵהוּ מֶכֶר עַל פִּי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְלוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת הָיָה. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָיה? מוֹכֵר אוֹכֵל פֵּירוֹת הָיָה, וְלֹא לוֹקֵחַ. rabi yeouda omér: af bizman chehaloké'ha okhél pérot — moutar. amar rabi yeouda: maase bevaytos ben zonin cheasa sadéou mekher al pi rabi elazar ben azarya, veloké'ha okhél pérot haya. amrou lo: micham reaya? mokhér okhél pérot haya, velo loké'ha.
13. מַאי בֵּינַיְיהוּ? צַד אֶחָד בְּרִבִּית אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: צַד אֶחָד בְּרִבִּית אָסוּר, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: צַד אֶחָד בְּרִבִּית מוּתָּר. ma bénayou? tsad e'had beribit ika bénayou, tana kama savar: tsad e'had beribit asour, verabi yeouda savar: tsad e'had beribit moutar.

Daf 31b

1. רָבָא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא צַד אֶחָד בְּרִבִּית אָסוּר, וְהָכָא בְּרִבִּית עַל מְנָת לְהַחְזִיר אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ — מָר סָבַר: אָסוּר, וּמָר סָבַר: מוּתָּר. rava amar: dekhoulé alma tsad e'had beribit asour, vehakha beribit al menat leha'hzir ika bénayou — mar savar: asour, oumar savar: moutar.
2. מֵת הַמּוֹכֵר יִגְאַל בְּנוֹ. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ״וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי לָאו מְכַר, קָמַשְׁמַע לַן: ״וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ״ — מִכׇּל מָקוֹם. mét hamokhér yigal beno. pechita! maou detéma: "veich ki yimkor bét mochav" amar ra'hamana, veha la mekhar, kamachma lan: "vehayta geoulato" — mikol makom.
3. מֵת הַלּוֹקֵחַ יִגְאַל מִיָּד בְּנוֹ וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ״לַקּוֹנֶה אוֹתוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא לָא קְנָה — קָא מַשְׁמַע לַן: ״וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ״ מִכׇּל מָקוֹם. mét haloké'ha yigal miyad beno vekhou'. pechita! maou detéma: "lakone oto" amar ra'hamana, veha la kena — ka machma lan: "vehayta geoulato" mikol makom.
4. אֵין מוֹנִין לוֹ שָׁנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁמָּכַר כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: שָׁנָה — אֵינִי יוֹדֵעַ אִם שָׁנָה לָרִאשׁוֹן אִם שָׁנָה לַשֵּׁנִי, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה״ — הֱוֵי שָׁנָה לָרִאשׁוֹן. én monin lo chana ela michaa chemakhar kou'. tanou rabanan: chana — éni yodéa im chana larichon im chana lachéni, kecheou omér "ad melot lo chana temima" — hevé chana larichon.
5. לְמִי חָלוּט? רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לָרִאשׁוֹן חָלוּט, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לַשֵּׁנִי חָלוּט. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר דִּלְדִידֵיהּ קָא מָנֵינַן, אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: מָה מָכַר לוֹ רִאשׁוֹן לְשֵׁנִי — כׇּל זְכוּת שֶׁתָּבֹא לְיָדוֹ. lemi 'halout? rabi elazar omér: larichon 'halout, rabi yo'hanan amar: lachéni 'halout. bichlama lerabi elazar dildidéh ka manénan, ela lerabi yo'hanan ma tama? amar rabi aba bar memel: ma makhar lo richon lechéni — kol zekhout chetavo leyado.
6. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: מָכַר שְׁנֵי בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה, אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן וְאֶחָד בְּאֶחָד בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי; זֶה שֶׁמָּכַר לוֹ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם אֶחָד בַּאֲדָר שֶׁל שָׁנָה הַבָּאָה — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה; זֶה שֶׁמָּכַר לוֹ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁל אֲדָר הָרִאשׁוֹן — לֹא עָלְתָה לוֹ שָׁנָה עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר שֶׁל שָׁנָה הַבָּאָה. amar rabi aba bar memel: makhar chené baté aré 'homa, e'had ba'hamicha asar baadar harichon vee'had bee'had baadar hachéni; ze chemakhar lo baadar hachéni, kévan chehigia yom e'had baadar chel chana habaa — alta lo chana; ze chemakhar lo ba'hamicha asar chel adar harichon — lo alta lo chana ad 'hamicha asar baadar chel chana habaa.
7. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא, וְלֵימָא לֵיהּ: ״אֲנָא קָדֵים שָׁחֵין נוּרָא מִקַּמֵּא דִּידָךְ״! מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: ״אַתְּ נְחֵית לְעִיבּוּרָא״. matkéf lah ravina, veléma léh: "ana kadém cha'hén noura mikamé didakh"! michoum daamar léh: "ate ne'hét leiboura".
8. וְאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: נוֹלְדוּ לוֹ שְׁנֵי טְלָאִים, אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁל אֲדָר הָרִאשׁוֹן וְאֶחָד בְּאֶחָד בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי, זֶה שֶׁנּוֹלַד בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם אֶחָד בַּאֲדָר שֶׁל שָׁנָה הַבָּאָה — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה, זֶה שֶׁנּוֹלַד לוֹ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן — לֹא עָלְתָה לוֹ שָׁנָה עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר שֶׁל שָׁנָה הַבָּאָה. veamar rabi aba bar memel: noldou lo chené telaim, e'had ba'hamicha asar chel adar harichon vee'had bee'had baadar hachéni, ze chenolad baadar hachéni, kévan chehigia yom e'had baadar chel chana habaa — alta lo chana, ze chenolad lo ba'hamicha asar baadar harichon — lo alta lo chana ad 'hamicha asar baadar chel chana habaa.
9. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא, וְלֵימָא לֵיהּ: אֲנָא קָדֵים אָכֵיל יְרוּקָּא מִקַּמָּךְ דִּידָךְ! מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: אַתְּ נְחֵיתְתְּ לְעִיבּוּרָא, אֲנָא לָא נְחֵיתְנָא לְעִיבּוּרָא. matkéf lah ravina, veléma léh: ana kadém akhél yerouka mikamakh didakh! michoum daamar léh: ate ne'hétte leiboura, ana la ne'hétna leiboura.
10. הָא תּוּ לְמָה לִי? הַיְינוּ הָךְ! מַהוּ דְּתֵימָא: הָתָם, דִּכְתִיב ״תְּמִימָה״, הָכָא, דְּלָא כְּתִיב ״תְּמִימָה״ — לָא. קָא מַשְׁמַע לַן, דְּ״שָׁנָה״ ״שָׁנָה״ מֵהֲדָדֵי גָּמְרִי. ha tou lema li? haynou hakh! maou detéma: hatam, dikhtiv "temima", hakha, dela ketiv "temima" — la. ka machma lan, de"chana" "chana" méhadadé gamri.
11. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״תְּמִימָה״ כּוּ׳. רַבִּי אוֹמֵר: לִיתֵּן שְׁנַת עִיבּוּרָהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: ״שָׁנָה תְּמִימָה״, רַבִּי אוֹמֵר: מוֹנֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יָמִים כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מוֹנֶה שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ מִיּוֹם לְיוֹם, וְאִם נִתְעַבְּרָה — נִתְעַבְּרָה לוֹ. kecheou omér "temima" kou'. rabi omér: litén chenat ibourah. tanou rabanan: "chana temima", rabi omér: mone cheloch méot vechichim va'hamicha yamim keminyan yemot ha'hama, va'hakhamim omrim: mone cheném asar 'hodech miyom leom, veim nitabera — nitabera lo.
12. הִגִּיעַ יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְלֹא נִגְאָל כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״לַצְּמִיתוּת״ — לַחֲלוּטִין. דָּבָר אַחֵר: ״לַצְּמִיתוּת״ — לְרַבּוֹת אֶת הַמַּתָּנָה. מַאי טַעְמָא? ״צְמִית״ ״צְמִיתוּת״. higia yom cheném asar 'hodech velo nigal kou'. tanou rabanan: "latsemitout" — la'haloutin. davar a'hér: "latsemitout" — lerabot et hamatana. ma tama? "tsemit" "tsemitout".
13. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, כְּמַאן? דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאִי כְּרַבִּי מֵאִיר — הָאָמַר מַתָּנָה אֵינָהּ כְּמֶכֶר! אָמַר רַב פָּפָּא: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, שָׁאנֵי הָכָא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא ״לַצְּמִיתוּת״. amrouha rabanan kaméh derav papa, keman? dela kerabi méir, dei kerabi méir — haamar matana énah kemekher! amar rav papa: afilou téma rabi méir, chané hakha derabi ra'hamana "latsemitout".
14. אֲמַרוּ רַבָּנַן לְרַב פָּפָּא, וַאֲמַר לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא: וְהָא גַּבֵּי יוֹבֵל, דִּכְתִיב ״תָּשׁוּבוּ״ לְרַבּוֹת אֶת הַמַּתָּנָה, וְרַבִּי מֵאִיר לָא קָא מְרַבֵּי! אֶלָּא הָא וַדַּאי דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר. amarou rabanan lerav papa, vaamar lah rav houna beréh derav yeochoua lerav papa: veha gabé yovél, dikhtiv "tachouvou" lerabot et hamatana, verabi méir la ka merabé! ela ha vada dela kerabi méir.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּקְדִּישׁ בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה — הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל, וְגוֹאֵל לְעוֹלָם. גְּאָלוֹ אַחֵר מִיַּד הֶקְדֵּשׁ, הִגִּיעַ יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ וְלֹא נִגְאַל — הָיָה חָלוּט לוֹ. tanou rabanan: hamakdich bayit bevaté aré 'homa — haré ze goél, vegoél leolam. gealo a'hér miyad hekdéch, higia yom cheném asar 'hodech velo nigal — haya 'halout lo.
16. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר שְׁמוּאֵל, דְּאָמַר קְרָא: ״לַקּוֹנֶה אוֹתוֹ״, וַאֲפִילּוּ מִיַּד הֶקְדֵּשׁ. וְלַחְלְטֵיהּ הֶקְדֵּשׁ? אָמַר קְרָא: ״לְדוֹרוֹתָיו״, יָצָא הֶקְדֵּשׁ שֶׁאֵין לוֹ דּוֹרוֹת. mena hané milé? amar chemouél, deamar kera: "lakone oto", vaafilou miyad hekdéch. vela'hletéh hekdéch? amar kera: "ledorota", yatsa hekdéch cheén lo dorot.
17. לֹא יֵצֵא בַּיּוֹבֵל, לְמָה לִי? אָמַר רַב סָפְרָא: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְמוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, וּפָגַע בּוֹ יוֹבֵל בְּתוֹךְ שְׁנָתוֹ. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לִיפּוֹק בְּיוֹבֵל, קָא מַשְׁמַע לַן: ״לֹא יֵצֵא בַּיּוֹבֵל״. lo yétsé bayovél, lema li? amar rav safra: lo nitsrekha ela lemokhér bayit bevaté aré 'homa, oufaga bo yovél betokh chenato. salka datakh aména: lipok beovél, ka machma lan: "lo yétsé bayovél".
18. מַתְנִי׳ בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה נִטְמָן יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא חָלוּט לוֹ. הִתְקִין הִלֵּל שֶׁיְּהֵא חוֹלֵשׁ מְעוֹתָיו לַלִּשְׁכָּה, וִיהֵא שׁוֹבֵר אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנָס, אֵימָתַי שֶׁיִּרְצֶה הַלָּז יָבֹא וְיִטּוֹל אֶת מְעוֹתָיו. matni' barichona haya nitman yom cheném asar 'hodech, kedé cheyehé 'halout lo. hitkin hilél cheyehé 'holéch meota lalichka, vihé chovér et hadelet venikhnas, émata cheyirtse halaz yavo veyitol et meota.
19. גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: מִתַּקָּנָתוֹ שֶׁל הַלֵּל — ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״, וּנְתָנָהּ לוֹ מִדַּעְתּוֹ — מְגוֹרֶשֶׁת, בְּעַל כׇּרְחוֹ — אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. gema' amar rava: mitakanato chel halél — "haré ze gitikh al menat chetiteni li matayim zouz", ountanah lo midato — megorechet, beal kor'ho — énah megorechet.

Daf 32a

1. מִדְּאִיצְטְרִיךְ לֵיהּ לְהִלֵּל לְתַקּוֹנֵי נְתִינָה בְּעַל כׇּרְחוֹ הָוְיָא נְתִינָה, הָא בְּעָלְמָא נְתִינָה בְּעַל כׇּרְחוֹ לָא הָוְיָא נְתִינָה. mideitsterikh léh lehilél letakoné netina beal kor'ho havya netina, ha bealma netina beal kor'ho la havya netina.
2. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא, וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי: וְדִילְמָא כִּי אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ לְהִלֵּל לְתַקּוֹנֵי שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אֲבָל בְּפָנָיו — בֵּין מִדַּעְתּוֹ בֵּין בְּעַל כׇּרְחוֹ הָוְיָא מַתָּנָה! matkéf lah rav papa, veitéma rav aché: vedilma ki itsterikha léh lehilél letakoné chelo befana, aval befana — bén midato bén beal kor'ho havya matana!
3. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: מִתַּקָּנָתוֹ שֶׁל הִלֵּל — הֲרֵי זֶה ״גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״, וּנְתָנָהּ לוֹ, בֵּין מִדַּעְתּוֹ בֵּין בְּעַל כׇּרְחוֹ — הָוְיָא נְתִינָה. וְכִי אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ לְהִלֵּל לְתַקּוֹנֵי — שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אֲבָל בְּפָנָיו — בֵּין מִדַּעְתּוֹ בֵּין בְּעַל כׇּרְחוֹ הָוְיָא נְתִינָה. ika deamri, amar rava: mitakanato chel hilél — haré ze "gitikh al menat chetiteni li matayim zouz", ountanah lo, bén midato bén beal kor'ho — havya netina. vekhi itsterikh léh lehilél letakoné — chelo befana, aval befana — bén midato bén beal kor'ho havya netina.
4. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא, וְאִיתֵּימָא רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: וְדִילְמָא בֵּין בְּפָנָיו בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, מִדַּעְתּוֹ — אִין, בְּעַל כׇּרְחוֹ — לָא, וְהִלֵּל מַאי דְּאִיצְטְרִיךְ לֵיהּ תַּקֵּין! matkéf lah rav papa, veitéma rav chimi bar aché: vedilma bén befana bén chelo befana, midato — in, beal kor'ho — la, vehilél ma deitsterikh léh takén!
5. מַתְנִי׳ כׇּל שֶׁהוּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה — הֲרֵי הוּא כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, חוּץ מִן הַשָּׂדוֹת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הַשָּׂדוֹת. בַּיִת הַבָּנוּי בַּחוֹמָה — רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כּוֹתֶל הַחִיצוֹן הִיא חוֹמָתוֹ. matni' kol cheou lifnim min ha'homa — haré hou kevaté aré 'homa, 'houts min hasadot. rabi méir omér: af hasadot. bayit habanou ba'homa — rabi yeouda omér: éno kevaté aré 'homa. rabi chimon omér: kotel ha'hitson hi 'homato.
6. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּית — אֵין לִי אֶלָּא בַּיִת, מִנַּיִן לְרַבּוֹת בָּתֵּי בַדִּים וּבָתֵּי מֶרְחֲצָאוֹת וּמִגְדָּלוֹת וְשׁוֹבָכִין וּבוֹרוֹת וְשִׁיחִין וּמְעָרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר בָּעִיר״. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף הַשָּׂדוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיִת״, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. gema' tanou rabanan: bét — én li ela bayit, minayin lerabot baté vadim ouvaté mer'hatsaot oumigdalot vechovakhin ouvorot vechi'hin oumarot? talmoud lomar: "acher bair". yakhol cheani merabe af hasadot? talmoud lomar: "bayit", divré rabi yeouda.
7. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נאמר ״בַּיִת״ — אֵין לִי אֶלָּא בַּיִת, מִנַּיִן לְרַבּוֹת בָּתֵּי בַדִּים וּבָתֵּי מֶרְחֲצָאוֹת, וּמִגְדָּלוֹת וְשׁוֹבָכִין, וּבוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, וַאֲפִילּוּ שָׂדוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר בָּעִיר״. rabi méir omér: nmr "bayit" — én li ela bayit, minayin lerabot baté vadim ouvaté mer'hatsaot, oumigdalot vechovakhin, ouvorot chi'hin oumarot, vaafilou sadot? talmoud lomar: "acher bair".
8. וְאֶלָּא הָא כְּתִיב ״בַּיִת״! אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב קַטִּינָא: חוֹלְסִית וּמְצוּלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, וְהָתַנְיָא: חוֹלְסִית וּמְצוּלָה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כְּבָתִּים, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּשָׂדוֹת. veela ha ketiv "bayit"! amar rav 'hisda amar rav katina: 'holsit oumtsoula ika bénayou, vehatanya: 'holsit oumtsoula, rabi méir omér: kevatim, rabi yeouda omér: kesadot.
9. בַּיִת הַבָּנוּי בַּחוֹמָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, ״וַתּוֹרִידֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת״. רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר כִּפְשָׁטֵיהּ דִּקְרָא, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: ״בַּחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת״ וְלֹא בְּעִיר חוֹמָה. bayit habanou ba'homa, rabi yeouda omér: éno kevaté aré 'homa. amar rabi yo'hanan: ouchnéhem mikra e'had darchou, "vatoridém ba'hevel bead ha'halon ki vétah bekir ha'homa ouva'homa hi yochavet". rabi chimon savar kifchatéh dikra, verabi yeouda savar: "ba'homa hi yochavet" velo beir 'homa.
10. מַתְנִי׳ עִיר שֶׁגַּגּוֹתֶיהָ חוֹמָתָהּ, וְשֶׁאֵינָהּ מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אֵינָהּ כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה. וְאֵלּוּ הֵן בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה: שָׁלֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָתִּים, מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, כְּגוֹן קַצְרָה הַיְּשָׁנָה שֶׁל צִיפּוֹרִי, וְחַקְרָה שֶׁל גּוּשׁ חָלָב, וְיוֹדְפַת הַיְּשָׁנָה, וְגַמְלָא, וּגְדוֹד, וְחָדִיד, וְאוֹנוֹ, וִירוּשָׁלַיִם, וְכֵן כְּיוֹצֵא בָּהֶן. matni' ir chegagoteha 'homatah, vecheénah moukefet 'homa mimot yeochoua bin noun, énah kevaté aré 'homa. veélou hén baté aré 'homa: chaloch 'hatsérot chel chené vatim, moukefet 'homa mimot yeochoua bin noun, kegon katsra hayechana chel tsipori, ve'hakra chel gouch 'halav, veodfat hayechana, vegamla, ougdod, ve'hadid, veono, virouchalayim, vekhén keotsé bahen.
11. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״חוֹמָה״ — וְלֹא שׁוּר אִיגָּר, ״סָבִיב״ — פְּרָט לִטְבֶרְיָה שִׂימָה חוֹמָתָהּ. gema' tanou rabanan: "'homa" — velo chour igar, "saviv" — perat litverya sima 'homatah.
12. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר לוֹא חוֹמָה״ — אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְהָיָה לוֹ קוֹדֶם לָכֵן. rabi eliezer bar yosé omér: "acher lo 'homa" — af al pi cheén lo akhcha vehaya lo kodem lakhén.
13. וְאֵלּוּ הֵן בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה כּוּ׳. תָּנָא: גַּמְלָא בַּגָּלִיל, וּגְדוֹד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְחָדִיד וְאוֹנוֹ וִירוּשָׁלַיִם בִּיהוּדָה. מַאי קָאָמַר? veélou hén baté aré 'homa kou'. tana: gamla bagalil, ougdod beéver hayardén, ve'hadid veono virouchalayim biouda. ma kaamar?

Daf 32b

1. אָמַר אַבָּיֵי: הָכִי קָאָמַר — עַד גַּמְלָא בַּגָּלִיל, עַד גְּדוֹד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְחָדִיד וְאוֹנוֹ וִירוּשָׁלַיִם בִּיהוּדָה. amar abayé: hakhi kaamar — ad gamla bagalil, ad gedod beéver hayardén, ve'hadid veono virouchalayim biouda.
2. רָבָא אָמַר: גַּמְלָא בַּגָּלִיל, לְאַפּוֹקֵי גַּמְלָא דִּשְׁאָר אֲרָצוֹת; גְּדוֹד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְאַפּוֹקֵי גְּדוֹד דִּשְׁאָר אֲרָצוֹת; אִינָךְ דְּלָא אִיכָּא דִּכְוָתַיְיהוּ — לָא אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ. rava amar: gamla bagalil, leapoké gamla dichar aratsot; gedod beéver hayardén, leapoké gedod dichar aratsot; inakh dela ika dikhvatayou — la itsterikh léh.
3. וִירוּשָׁלַיִם מִי מִיחֲלַט בַּהּ? וְהָתַנְיָא: עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בִּירוּשָׁלַיִם, אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ! virouchalayim mi mi'halat bah? vehatanya: asara devarim neemrou birouchalayim, én habayit 'halout bah!
4. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כִּירוּשָׁלַיִם דְּמוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, וְלֹא כִּירוּשָׁלַיִם, דְּאִילּוּ יְרוּשָׁלַיִם אֵין הַבַּיִת חָלוּט בָּהּ, וְאִילּוּ הָכָא הַבַּיִת חָלוּט (בהן) [בָּהּ]. רַב אָשֵׁי אָמַר: לָאו אָמַר רַב יוֹסֵף תְּרֵי קָדֵשׁ הֲווֹ? הָכָא נָמֵי תְּרֵי יְרוּשָׁלַיִם הֲווֹ. amar rabi yo'hanan: kirouchalayim demoukefet 'homa mimot yeochoua bin noun, velo kirouchalayim, deilou yerouchalayim én habayit 'halout bah, veilou hakha habayit 'halout (vn) [bah]. rav aché amar: la amar rav yoséf teré kadéch hao? hakha namé teré yerouchalayim hao.
5. תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ, שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מָצְאוּ אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם, אֲבָל רִאשׁוֹנוֹת בָּטְלוּ מִשֶּׁבָּטְלָה קְדוּשַּׁת הָאָרֶץ. קָסָבַר: קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ, וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. tanya, rabi yichmaél berabi yosé: lama manou 'hakhamim et élou, chekechealou bené hagola matsou élou vekidechoum, aval richonot batlou michebatla kedouchat haarets. kasavar: kedoucha richona kidecha lichatah, velo kidecha leatid lavo.
6. וּרְמִינְהִי: אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: וְכִי אֵלּוּ בִּלְבַד הָיוּ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״שִׁשִּׁים עִיר כׇּל חֶבֶל אַרְגּוֹב... כׇּל אֵלֶּה עָרִים בְּצוּרוֹת״! אֶלָּא לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ? שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מָצְאוּ אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם. קִידְּשׁוּם? הָא אָמְרִינַן דְּלָא צְרִיךְ לְקַדּוֹשִׁינְהוּ! אֶלָּא מְנָאוּם. ourminhi: amar rabi yichmaél berabi yosé: vekhi élou bilvad haou? vahalo kevar neemar: "chichim ir kol 'hevel argov... kol éle arim betsourot"! ela lama manou 'hakhamim et élou? chekechealou bené hagola matsou élou vekidechoum. kidechoum? ha amrinan dela tserikh lekadochinou! ela menaoum.
7. וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבַד, אֶלָּא כֹּל שֶׁתַּעֲלֶה לְךָ מָסוֹרֶת בְּיָדְךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ שֶׁמּוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן — כׇּל מִצְוֹת הַלָּלוּ נוֹהֲגוֹת בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא! velo élou bilvad, ela kol chetaale lekha masoret beyadkha méavotekha chemoukefet 'homa mimot yeochoua bin noun — kol mitsot halalou nohagot bah, mipené chekedoucha richona kidecha lichatah vekidecha leatid lavo!
8. אִיבָּעֵית אֵימָא: תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: חַד מִינַּיְיהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אַמְרַהּ, דְּתַנְיָא: רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר לוֹא חוֹמָה״ — אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְהָיָה לוֹ קוֹדֶם לָכֵן. ibaét éma: teré tanaé vealiba derabi yichmaél, veibaét éma: 'had minayou rabi elazar bar yosé amrah, detanya: rabi elazar bar yosé omér: "acher lo 'homa" — af al pi cheén lo akhcha vehaya lo kodem lakhén.
9. מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר: קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא? דִּכְתִיב: ״וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סוּכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסּוּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד״. אֶפְשָׁר בָּא דָּוִד וְלֹא עָשׂוּ סוּכּוֹת עַד שֶׁבָּא עֶזְרָא? ma tama deman deamar: kedoucha richona kidecha lichatah velo kidecha leatid lavo? dikhtiv: "vayaasou bené hagola hachavim min hachevi soukot vayéchvou vasoukot ki lo asou mimé yéchoua bin noun kén bené yisraél vego' vatehi sim'ha gedola meod". efchar ba david velo asou soukot ad cheba ezra?
10. אֶלָּא מַקִּישׁ בִּיאָתָם בִּימֵי עֶזְרָא לְבִיאָתָם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, מָה בִּיאָתָם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת וְקִדְּשׁוּ עָרֵי חוֹמָה, אַף בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת וְקִדְּשׁוּ עָרֵי חוֹמָה. ela makich biatam bimé ezra leviatam bimé yeochoua, ma biatam bimé yeochoua manou chemitin veovlot vekidechou aré 'homa, af biatan bimé ezra manou chemitin veovlot vekidechou aré 'homa.
11. וְאוֹמֵר: ״וֶהֱבִיאֲךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ״, מַקִּישׁ יְרוּשָּׁתְךָ לִירוּשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ — מָה יְרוּשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ בְּחִידּוּשׁ כׇּל דְּבָרִים הַלָּלוּ, אַף יְרוּשָּׁתְךָ בְּחִידּוּשׁ כׇּל דְּבָרִים הַלָּלוּ. veomér: "veheviakha h' elohekha el haarets acher yarchou avotekha virichtah", makich yerouchatkha lirouchat avotekha — ma yerouchat avotekha be'hidouch kol devarim halalou, af yerouchatkha be'hidouch kol devarim halalou.
12. וְאִידַּךְ? דִּבְעוֹ רַחֲמֵי עַל יֵצֶר דַּעֲבוֹדָה זָרָה, וּבַטְּלֵיהּ, וְאַגֵּין זְכוּתָא עֲלַיְיהוּ כִּי סוּכָּה. veidakh? divo ra'hamé al yétser daavoda zara, ouvateléh, veagén zekhouta alayou ki souka.
13. וְהַיְינוּ דְּקָא קָפֵיד קְרָא עִילָּוֵיהּ דִּיהוֹשֻׁעַ, דִּבְכֹל דּוּכְתָּא כְּתִיב ״יְהוֹשֻׁעַ״, וְהָכָא כְּתִיב ״יֵשׁוּעַ״. בִּשְׁלָמָא מֹשֶׁה לָא בְּעָא רַחֲמֵי, דְּלָא הֲוָה זְכוּתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ דַּהֲוָה לֵיהּ זְכוּתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַמַּאי לָא לִיבְעֵי רַחֲמֵי? vehaynou deka kaféd kera ilavéh diochoua, divkhol doukhta ketiv "yeochoua", vehakha ketiv "yéchoua". bichlama moche la bea ra'hamé, dela hava zekhouta deerets yisraél, ela yeochoua dahava léh zekhouta deerets yisraél, ama la livé ra'hamé?
14. וְהָא כְתִיב: ״אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ״! הָכִי קָאָמַר: כֵּיוָן דְּיָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ — יָרַשְׁתָּ אַתְּ. veha khetiv: "acher yarchou avotekha virichtah"! hakhi kaamar: kévan deyarchou avotekha — yarachta ate.
15. וּמִי מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת? הַשְׁתָּא מִשֶּׁגָּלוּ שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בָּטְלוּ יוֹבְלוֹת, עֶזְרָא דִּכְתִיב בֵּיהּ ״כׇּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים״ הֲוָה מָנֵי? oumi manou chemitin veovlot? hachta michegalou chévet reouvén vechévet gad va'hatsi chévet menache batlou yovlot, ezra dikhtiv béh "kol hakahal kee'had arba ribo alpayim vechéch méot vechichim" hava mané?
16. דְּתַנְיָא: מִשֶּׁגָּלוּ שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָד וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה בָּטְלוּ יוֹבְלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכׇל יֹשְׁבֶיהָ״, בִּזְמַן שֶׁכֹּל יוֹשְׁבֶיהָ עָלֶיהָ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁגָּלוּ מִקְצָתָן. detanya: michegalou chévet reouvén vechévet gad va'hatsi chévet hamnache batlou yovlot, cheneemar: "oukratem deror baarets lekhol yochveha", bizman chekol yochveha aleha, velo bizman chegalou miktsatan.
17. יָכוֹל הָיוּ עָלֶיהָ וְהֵן מְעוֹרָבִין, שֵׁבֶט בִּנְיָמִין בִּיהוּדָה וְשֵׁבֶט יְהוּדָה בְּבִנְיָמִין, יְהֵא יוֹבֵל נוֹהֵג? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְכׇל יֹשְׁבֶיהָ״ — בִּזְמַן שֶׁיּוֹשְׁבֶיהָ כְּתִיקּוּנָן, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵן מְעוֹרָבִין! yakhol haou aleha vehén meoravin, chévet binyamin biouda vechévet yeouda bevinyamin, yehé yovél nohég? talmoud lomar: "lekhol yochveha" — bizman cheyochveha ketikounan, velo bizman chehén meoravin!
18. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מָנוּ יוֹבְלוֹת לְקַדֵּשׁ שְׁמִיטִּין. amar rav na'hman bar yits'hak: manou yovlot lekadéch chemitin.

Daf 33a

1. הָנִיחָא לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי: שְׁנַת חֲמִשִּׁים אֵינָהּ מִן הַמִּנְיָן, אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: שְׁנַת חֲמִשִּׁים עוֹלָה לְכָאן וּלְכָאן, לְמָה לִי? בִּשְׁמִיטִּין סַגִּיא! הָא וַדַּאי דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. hani'ha lerabanan deamri: chenat 'hamichim énah min haminyan, ela lerabi yeouda deamar: chenat 'hamichim ola lekhan oulkhan, lema li? bichmitin sagi! ha vada dela kerabi yeouda.
2. וְלֹא מָנוּ שְׁמִיטִּין וְיוֹבְלוֹת? וְהָכְתִיב: ״מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת אָחִיו הָעִבְרִי אֲשֶׁר יִמָּכֵר לְךָ״! velo manou chemitin veovlot? vehakhtiv: "mikéts cheva chanim techale'hou ich et a'hi haivri acher yimakhér lekha"!
3. וְהָוֵינַן בְּהוּ: ״מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים״? וְהָכְתִיב: ״וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים״! וְאָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: שֵׁשׁ לַנִּמְכָּר, וְשֶׁבַע לַנִּרְצָע. vehavénan beou: "mikéts cheva chanim"? vehakhtiv: "vaavadkha chéch chanim"! veamar rav na'hman bar yits'hak: chéch lanimkar, vecheva lanirtsa.
4. הָהוּא בְּתוֹכָחָה כְּתִיב, וְקָאָמַר נָבִיא: הֲשִׁלַּחְתֶּם? וְהָכְתִיב: ״וַיִּשְׁמְעוּ וַיְשַׁלֵּחוּ״! haou betokha'ha ketiv, vekaamar navi: hachila'htem? vehakhtiv: "vayichmeou vaychalé'hou"!
5. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יִרְמְיָה הֶחְזִירָן, וְיֹאשִׁיָּה בֶּן אָמוֹן מָלַךְ עֲלֵיהֶן. וּמְנָא לַן דַּהֲדוּר? דִּכְתִיב: ״כִּי הַמּוֹכֵר אֶל הַמִּמְכָּר לֹא יָשׁוּב״. אֶפְשָׁר יוֹבֵל בָּטֵל, וְנָבִיא מִתְנַבֵּא עָלָיו שֶׁיִּבְטַל? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֶחְזִירָן יִרְמְיָה. ela amar rabi yo'hanan: yirmeya he'hziran, veyochiya ben amon malakh aléhen. oumna lan dahadour? dikhtiv: "ki hamokhér el hamimkar lo yachouv". efchar yovél batél, venavi mitnabé ala cheyivtal? ela melaméd chehe'hziran yirmeya.
6. וּמְנָלַן דְּיֹאשִׁיָּה מָלַךְ עֲלֵיהֶן? דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר מָה הַצִּיּוּן הַלָּז אֲשֶׁר אֲנִי רוֹאֶה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה וַיִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים עַל הַמִּזְבֵּחַ בֵּית אֵל״. oumnalan deyochiya malakh aléhen? dikhtiv: "vayomer ma hatsiyoun halaz acher ani roe, vayomrou éla anché hair hakever ich haelohim acher ba miouda vayikra et hadevarim al hamizbé'ha bét él".
7. וְכִי מָה טִיבוֹ שֶׁל יֹאשִׁיָּהוּ בְּבֵית אֵל? אֶלָּא כְּשֶׁהֶחְזִירָן יִרְמְיָהוּ, יֹאשִׁיָּהוּ מָלַךְ עֲלֵיהֶם. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא: ״גַּם יְהוּדָה שָׁת קָצִיר לָךְ בְּשׁוּבִי שְׁבוּת עַמִּי״. vekhi ma tivo chel yochiyaou bevét él? ela kechehe'hziran yirmeyaou, yochiyaou malakh aléhem. rav na'hman bar yits'hak amar méhakha: "gam yeouda chat katsir lakh bechouvi chevout ami".
8. מַתְנִי׳ בָּתֵּי הַחֲצֵרִים נוֹתְנִין לָהֶם כֹּחַ יָפֶה שֶׁבְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה וְכֹחַ יָפֶה שֶׁבַּשָּׂדוֹת, וְנִגְאָלִין מִיָּד וְכׇל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כְּבָתִּים, וְיוֹצְאִין בַּיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף כְּשָׂדוֹת. matni' baté ha'hatsérim notnin lahem ko'ha yafe chebevaté aré 'homa vekho'ha yafe chebasadot, venigalin miyad vekhol cheném asar 'hodech kevatim, veotsin bayovél ouvgiron kesef kesadot.
9. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב״ — הִקִּישׁוֹ הַכָּתוּב לִשְׂדֵה אֲחוּזָּה, מָה שְׂדֵה אֲחוּזָּה יוֹצֵא בַּיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף, אַף בָּתֵּי הַחֲצֵרִים יוֹצְאִין בַּיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף. gema' tanou rabanan: "al sedé haarets yé'hachév" — hikicho hakatouv lisdé a'houza, ma sedé a'houza yotsé bayovél ouvgiron kesef, af baté ha'hatsérim yotsin bayovél ouvgiron kesef.
10. אִי מָה שְׂדֵה אֲחוּזָּה אֵינָהּ נִגְאֶלֶת בְּפָחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים, אַף בָּתֵּי הַחֲצֵרִים אֵינָם נִגְאָלִים פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גְּאוּלָּה תִּהְיֶה לוֹ״ — מִיָּד. הוֹאִיל וְנָתַתָּ לָהֶם כֹּחַ יָפֶה שֶׁבַּשָּׂדוֹת וְכֹחַ יָפֶה שֶׁבַּבָּתִּים, יָכוֹל לֹא יֵצְאוּ בַּיּוֹבֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבַיּוֹבֵל יֵצֵא״. i ma sedé a'houza énah nigelet befa'hot michté chanim, af baté ha'hatsérim énam nigalim pa'hot michté chanim? talmoud lomar: "geoula tihye lo" — miyad. hoil venatata lahem ko'ha yafe chebasadot vekho'ha yafe chebabatim, yakhol lo yétsou bayovél? talmoud lomar: "ouvayovél yétsé".
11. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב הוּנָא: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְמַקְדִּישׁ בַּיִת בְּבָתֵּי הַחֲצֵרִים, וּגְאָלוֹ אַחֵר מִיַּד הֶקְדֵּשׁ, וּפָגַע בּוֹ יוֹבֵל בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה. ma kaamar? amar rav houna: lo nitsrekha ela lemakdich bayit bevaté ha'hatsérim, ougalo a'hér miyad hekdéch, oufaga bo yovél bechana cheniya.
12. לְמַאי מְדַמֵּית לֵיהּ? אִי לְבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה מְדַמֵּית לֵיהּ — אִיחֲלֵיט לֵיהּ לְלוֹקֵחַ, אִי לִשְׂדֵה אֲחוּזָּה מְדַמֵּית — לְכֹהֲנִים נָפְקָא, לְהָכִי אִצְטְרִיךְ ״וּבְיֹבֵל יָצָא״. lema medamét léh? i levaté aré 'homa medamét léh — i'halét léh leloké'ha, i lisdé a'houza medamét — lekhohanim nafka, lehakhi itsterikh "ouvyovél yatsa".
13. מַתְקֵיף לַהּ רַב זְעֵירָא: מַאי אִירְיָא גְּאָלוֹ אַחֵר? אֲפִילּוּ לֹא גְּאָלוֹ נָמֵי! אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הֶקְדֵּשׁ יוֹצֵא בְּלֹא פִּדְיוֹן. matkéf lah rav zeéra: ma irya gealo a'hér? afilou lo gealo namé! amar léh abayé: chelo yomrou hekdéch yotsé belo pidon.
14. מְנָלַן? מִבֶּן לֵוִי — מָה בֶּן לֵוִי שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ בְּמִמְכָּרוֹ, הוֹרַע כֹּחוֹ בְּהֶקְדֵּשׁוֹ; יִשְׂרָאֵל — שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ בְּמִמְכָּרוֹ, אֵין דִּין שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ בְּהֶקְדֵּשׁוֹ? menalan? miben lévi — ma ben lévi cheyipa ko'ho bemimkaro, hora ko'ho behekdécho; yisraél — cheora ko'ho bemimkaro, én din cheora ko'ho behekdécho?
15. וְהָתָם מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״וְיָצָא מִמְכָּר״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ עֲבָדָיו מִטַּלְטְלָיו וּשְׁטָרָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיִת וְעִיר אֲחֻזָּתוֹ״. vehatam menalan? detanya: "veyatsa mimkar", choméa ani afilou avada mitaltela ouchtara, talmoud lomar: "bayit veir a'houzato".
16. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִמְכַּר״? מִמְכָּריוֹ יוֹצֵא בְּחִנָּם, וְאֵין הֶקְדֵּשׁ יוֹצֵא בְּחִנָּם, אֶלָּא בְּפִדְיוֹן. ma talmoud lomar "mimkar"? mimkaro yotsé be'hinam, veén hekdéch yotsé be'hinam, ela befidon.
17. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: הַכֹּל הָיוּ בִּכְלַל ״וְנָתַן הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ״. oufliga derabi ochaya, deamar rabi ochaya: hakol haou bikhlal "venatan hakesef vekam lo".
18. כְּשֶׁפָּרַט הַכָּתוּב בִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה ״וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ לַה׳״ — שָׂדֶה הוּא דִּפְרַק לֵיהּ וְנָפְקָא לְכֹהֲנִים, אֲבָל הָנָךְ כִּדְקָיְימִי קָיְימִי. kecheparat hakatouv bisdé a'houza "vehaya hasade betséto vayovél kodech la'" — sade hou difrak léh venafka lekhohanim, aval hanakh kidkaymi kaymi.
19. ״וּבַיּוֹבֵל יֵצֵא״, לְמָה לִי? אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְמוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי הַחֲצֵרִים, וּפָגַע בּוֹ יוֹבֵל בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה. "ouvayovél yétsé", lema li? amar rav papa: lo nitsrekha ela lemokhér bayit bevaté ha'hatsérim, oufaga bo yovél bechana cheniya.
20. לְמַאי מְדַמֵּית לֵיהּ? אִי לְבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה מְדַמֵּית לֵיהּ — אִיחֲלֵט לֵיהּ לְלוֹקֵחַ, אִי לִשְׂדֵה אֲחוּזָּה מְדַמֵּית לֵיהּ — הַשְׁלָמָה בָּעֵי, לְהָכִי אִצְטְרִיךְ ״וּבַיּוֹבֵל יֵצֵא״. lema medamét léh? i levaté aré 'homa medamét léh — i'halét léh leloké'ha, i lisdé a'houza medamét léh — hachlama baé, lehakhi itsterikh "ouvayovél yétsé".
21. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב הוּנָא, וּתְיוּבְתָּא דְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא: הַמַּקְדִּישׁ בַּיִת בְּבָתֵּי הַחֲצֵרִים — הֲרֵי זֶה גּוֹאֵל מִיָּד וְגוֹאֲלוֹ לְעוֹלָם; גְּאָלוֹ אַחֵר מִיַּד הֶקְדֵּשׁ, הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאַל — חוֹזֵר לַבְּעָלִים בַּיּוֹבֵל. tanya kevatéh derav houna, outouvta derabi ochaya: hamakdich bayit bevaté ha'hatsérim — haré ze goél miyad vegoalo leolam; gealo a'hér miyad hekdéch, higia yovél velo nigal — 'hozér labealim bayovél.

Daf 33b

1. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ הֵן בָּתֵּי הַחֲצֵרִים — שְׁנֵי חֲצֵרִים שֶׁל שְׁנֵי בָתִּים, אַף עַל פִּי שֶׁמּוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, הֲרֵי הֵן כְּבָתֵּי חֲצֵרִים. matni' veélou hén baté ha'hatsérim — chené 'hatsérim chel chené vatim, af al pi chemoukefet 'homa mimot yeochoua bin noun, haré hén kevaté 'hatsérim.
2. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״בָּתֵּי הַחֲצֵרִים״ אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לָהֶם חוֹמָה? מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חוֹמָה״? אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חוֹמָה כְּמִי שֶׁאֵין לָהֶם חוֹמָה. וְכַמָּה? בָּתִּים — שְׁנַיִם, חֲצֵירוֹת — שְׁנַיִם, שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָתִּים. gema' tanou rabanan: mimachma cheneemar "baté ha'hatsérim" éni yodéa cheén lahem 'homa? ma talmoud lomar "acher én lahem 'homa"? af al pi cheyéch lahem 'homa kemi cheén lahem 'homa. vekhama? batim — chenayim, 'hatsérot — chenayim, cheté 'hatsérot chel chené vatim.
3. וְאֵימָא בַּיִת וְחָצֵר! אִם כֵּן לִיכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״חֲצֵרִים״, וְכִי תֵּימָא אִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״חֲצֵרִים״ — חָצֵר בְּלֹא בַּיִת מַשְׁמַע, הַהוּא קַרְפֵּף אִיקְּרִי. veéma bayit ve'hatsér! im kén likhtov ra'hamana "'hatsérim", vekhi téma i ketav ra'hamana "'hatsérim" — 'hatsér belo bayit machma, haou karpéf ikeri.
4. מַתְנִי׳ יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרַשׁ אֲבִי אִמּוֹ לֵוִי — אֵינוֹ גּוֹאֵל כַּסֵּדֶר הַזֶּה. וְכֵן לֵוִי שֶׁיָּרַשׁ אֶת אֲבִי אִמּוֹ יִשְׂרָאֵל — אֵינוֹ גּוֹאֵל כַּסֵּדֶר הַזֶּה. matni' yisraél cheyarach avi imo lévi — éno goél kaséder haze. vekhén lévi cheyarach et avi imo yisraél — éno goél kaséder haze.
5. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בָתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם הִוא אֲחוּזָּתָם״, עַד שֶׁיְּהֵא לֵוִי וְעָרֵי הַלְוִיִּם, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין דְּבָרִים הַלָּלוּ אֲמוּרִים אֶלָּא בְּעָרֵי הַלְוִיִּם. cheneemar: "ki vaté aré halviyim hi a'houzatam", ad cheyehé lévi vearé halviyim, divré rabi. va'hakhamim omrim: én devarim halalou amourim ela bearé halviyim.
6. גְּמָ׳ וְאֶלָּא כְּמַאן? כְּבֶן לֵוִי. וַהֲדַר תָּנֵי: ״עַד שֶׁיְּהֵא לֵוִי וְעָרֵי הַלְוִיִּם״. gema' veela keman? keven lévi. vahadar tané: "ad cheyehé lévi vearé halviyim".
7. אֵימָא: אֵינוֹ גּוֹאֵל אֶלָּא כַּסֵּדֶר הַזֶּה, עַד שֶׁיְּהֵא לֵוִי וְעָרֵי הַלְוִיִּם, דִּבְרֵי רַבִּי. éma: éno goél ela kaséder haze, ad cheyehé lévi vearé halviyim, divré rabi.
8. בִּשְׁלָמָא עָרֵי הַלְוִיִּם — דִּכְתִיב: ״כִּי בָּתֵּי עָרֵי הַלְוִיִּם״, אֶלָּא לֵוִי מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וַאֲשֶׁר יִגְאַל מִן הַלְוִיִּם״. bichlama aré halviyim — dikhtiv: "ki baté aré halviyim", ela lévi menalan? dikhtiv: "vaacher yigal min halviyim".
9. תַּנְיָא: ״וַאֲשֶׁר יִגְאַל מִן הַלְוִיִּם״ — יָכוֹל לֵוִי מִיִּשְׂרָאֵל יִגְאַל, שֶׁזֶּה יִפָּה כֹּחוֹ וְזֶה הוֹרַע כֹּחוֹ, אֲבָל לֵוִי מִלֵּוִי לֹא, שֶׁזֶּה יִפָּה כֹּחוֹ וְזֶה יִפָּה כֹּחוֹ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִן הַלְוִיִּם״. tanya: "vaacher yigal min halviyim" — yakhol lévi miyisraél yigal, cheze yipa ko'ho veze hora ko'ho, aval lévi milévi lo, cheze yipa ko'ho veze yipa ko'ho — talmoud lomar: "min halviyim".
10. ״מִן הַלְוִיִּם״ — וְלֹא כׇּל הַלְוִיִּם, פְּרָט לְבֶן לֵוִי מַמְזֵר וְנָתִין. "min halviyim" — velo kol halviyim, perat leven lévi mamzér venatin.
11. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין דְּבָרִים הַלָּלוּ אֲמוּרִים אֶלָּא בְּעָרֵי הַלְוִיִּם. אֲבָל עַד שֶׁיְּהֵא לֵוִי — לָא אָמְרִינַן. va'hakhamim omrim: én devarim halalou amourim ela bearé halviyim. aval ad cheyehé lévi — la amrinan.
12. מַתְנִי׳ אֵין עוֹשִׂין שָׂדֶה מִגְרָשׁ, וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה, וְלֹא מִגְרָשׁ עִיר, וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ. matni' én osin sade migrach, velo migrach sade, velo migrach ir, velo ir migrach.
13. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעָרֵי הַלְוִיִּם, אֲבָל בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין שָׂדֶה מִגְרָשׁ, וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה, מִגְרָשׁ עִיר, וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ, שֶׁלֹּא יַחְרִיבוּ אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל. הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מוֹכְרִין לְעוֹלָם, וְגוֹאֲלִין לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גְּאוּלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם״. amar rabi elazar: bame devarim amourim? bearé halviyim, aval bearé yisraél osin sade migrach, velo migrach sade, migrach ir, velo ir migrach, chelo ya'hrivou et aré yisraél. hakohanim vehalviyim mokhrin leolam, vegoalin leolam, cheneemar: "geoulat olam tihye lalviyim".
14. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּעָרֵי הַלְוִיִּם, אֲבָל בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין״ וְכוּ׳. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא בְּדִלְוִיִּם לָא מְשַׁנֵּינַן, מְנָא הָנֵי מִילֵּי? gema' amar rabi elazar: "bame devarim amourim? bearé halviyim, aval bearé yisraél osin" vekhou'. dekhoulé alma miha bedilviyim la mechanénan, mena hané milé?
15. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר קְרָא: ״וּשְׂדֵה מִגְרַשׁ עָרֵיהֶם לֹא יִמָּכֵר״. מַאי ״לֹא יִמָּכֵר״? אִילֵּימָא לֹא יִמָּכֵר כְּלָל, וְהָא מִדִּכְתִיב: ״גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם״, מִכְּלָל דִּמְזַבְּנִי. אֶלָּא מַאי ״לֹא יִמָּכֵר״? לֹא יְשַׁנֶּה. amar rabi elazar, deamar kera: "ousdé migrach aréhem lo yimakhér". ma "lo yimakhér"? iléma lo yimakhér kelal, veha midikhtiv: "geoulat olam tihye lalviyim", mikelal dimzabeni. ela ma "lo yimakhér"? lo yechane.
16. הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מוֹכְרִין לְעוֹלָם וְגוֹאֲלִין לְעוֹלָם. תָּנוּ רַבָּנַן: ״גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכׇּר לָךְ״, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גְּאוּלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם״. hakohanim vehalviyim mokhrin leolam vegoalin leolam. tanou rabanan: "geoulat olam tihye lalviyim", ma talmoud lomar? lefi cheneemar: "bemispar chené tevouot yimkor lakh", yakhol af ze kén? talmoud lomar: "geoulat olam tihye lalviyim".
17. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ לַה׳״, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גְּאוּלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם״. lefi cheneemar: "vehaya hasade betséto vayovél kodech la'", yakhol af ze kén? talmoud lomar: "geoulat olam tihye lalviyim".
18. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר לוֹ חוֹמָה לַצְּמִיתוּת״, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גְּאוּלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְוִיִּם״. lefi cheneemar: "vekam habayit acher bair acher lo 'homa latsemitout", yakhol af ze kén? talmoud lomar: "geoulat olam tihye lalviyim".
19. בִּשְׁלָמָא הָנֵי תַּרְתֵּי לְחַיֵּי, אֶלָּא בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה לִלְוִיִּם מִי אִית לְהוּ? וְהָתַנְיָא: עָרִים הַלָּלוּ אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן לֹא כְּפָרִים קְטַנִּים וְלֹא כְּרַכִּים גְּדוֹלִים, אֶלָּא עֲיָירוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת! bichlama hané tarté le'hayé, ela baté aré 'homa lilviyim mi it leou? vehatanya: arim halalou én osin otan lo kefarim ketanim velo kerakim gedolim, ela ayarot bénoniyot!
20. אָמַר רַב כָּהֲנָא: לָא קַשְׁיָא, כָּאן — שֶׁהוּקַּף וּלְבַסּוֹף יָשַׁב, כָּאן — שֶׁיָּשַׁב וּלְבַסּוֹף הוּקַּף. amar rav kahana: la kachya, kan — cheoukaf oulvasof yachav, kan — cheyachav oulvasof houkaf.
21. וְכִי הַאי גַּוְונָא מִי הָוְיָא חוֹמָה? וְהָתַנְיָא: ״וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה״ — שֶׁהוּקַּף וּלְבַסּוֹף יָשַׁב, וְלֹא שֶׁיָּשַׁב וּלְבַסּוֹף הוּקַּף. vekhi ha gavna mi havya 'homa? vehatanya: "veich ki yimkor bét mochav ir 'homa" — cheoukaf oulvasof yachav, velo cheyachav oulvasof houkaf.
22. יָכוֹל אֲפִילּוּ הִקִּיפוּהָ יִשְׂרָאֵל? נֶאֱמַר כָּאן ״חוֹמָה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״חוֹמָה״, מָה לְהַלָּן גּוֹיִם, אַף כָּאן גּוֹיִם. yakhol afilou hikifouha yisraél? neemar kan "'homa", veneemar lehalan "'homa", ma lehalan goyim, af kan goyim.
23. יָכוֹל אֲפִילּוּ הִקִּיפוּהָ גּוֹיִם לְאַחַר מִכֵּן? נֶאֱמַר לְהַלָּן ״חוֹמָה״, וְנֶאֱמַר כָּאן ״חוֹמָה״, מָה לְהַלָּן גּוֹיִם קוֹדֶם לָכֵן, אַף כָּאן גּוֹיִם קוֹדֶם לָכֵן! yakhol afilou hikifouha goyim lea'har mikén? neemar lehalan "'homa", veneemar kan "'homa", ma lehalan goyim kodem lakhén, af kan goyim kodem lakhén!
24. תַּרְגְּמַהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַב סַלָּא חֲסִידָא קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, כְּגוֹן שֶׁנָּפְלוּ לָהֶן targemah rav yoséf beréh derav sala 'hasida kaméh derav papa, kegon chenaflou lahen

Daf 34a

1. הֵן וּמִגְרְשֵׁיהֶן, הֵן וּמִגְרְשֵׁיהֶן לְמִיסְתְּרִינְהוּ קָיְימִי. אָמַר רַב אָשֵׁי: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אַדְּמִסְתַּתְּרִי מִסְתַּתְּרִי, אִי מִיזְדַּבְּנִי לִיחַלְטוּ, קָא מַשְׁמַע לַן. hén oumigrechéhen, hén oumigrechéhen lemisterinou kaymi. amar rav aché: itsterikh, salka datakh aména: ademistateri mistateri, i mizdabeni li'haltou, ka machma lan.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? מִנַּיִן לְכֹהֵן שֶׁהִקְדִּישׁ שְׂדֵה חֶרְמוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמַר: הוֹאִיל וְיוֹצָא לַכֹּהֲנִים, וַהֲרֵי הִיא תַּחַת יָדִי — תְּהֵא שֶׁלִּי. tanou rabanan: kisdé ha'hérem lakohén tihye a'houzato, ma talmoud lomar? minayin lekhohén chehikdich sedé 'hermo, chelo yomar: hoil veotsa lakohanim, vaharé hi ta'hat yadi — tehé cheli.
3. וְדִין הוּא: בְּשֶׁל אֲחֵרִים אֲנִי זוֹכֶה, בְּשֶׁל עַצְמִי לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קוֹדֶשׁ לַה׳ כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם״. vedin hou: bechel a'hérim ani zokhe, bechel atsmi lo kol chekén? talmoud lomar: "vehaya hasade betséto vayovél kodech la' kisdé ha'hérem".
4. וְכִי מָה לָמַדְנוּ מִשְּׂדֵה הַחֵרֶם מֵעַתָּה? הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד, מַקִּישׁ שְׂדֵה חֶרְמוֹ לִשְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל: מָה שְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹצָא מִתַּחַת יָדוֹ וּמִתְחַלֶּקֶת לַכֹּהֲנִים, אַף שְׂדֵה חֶרְמוֹ יוֹצָא מִתַּחַת יָדוֹ וּמִתְחַלֶּקֶת לְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים. vekhi ma lamadnou misedé ha'hérem méata? haré ze ba lelaméd venimtsa laméd, makich sedé 'hermo lisdé a'houza chel yisraél: ma sedé a'houza chel yisraél yotsa mita'hat yado oumit'haleket lakohanim, af sedé 'hermo yotsa mita'hat yado oumit'haleket lee'ha hakohanim.
5. אָמַר מָר: בְּשֶׁל אֲחֵרִים אֲנִי זוֹכֶה. מִי דָּמֵי? הָתָם זוֹכֶה בְּעָלְמָא, הָכָא קָא שָׁקֵיל לֵיהּ. amar mar: bechel a'hérim ani zokhe. mi damé? hatam zokhe bealma, hakha ka chakél léh.
6. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ״, הָא נָמֵי כִּי קֳדָשָׁיו דָּמְיָא. amar ramé bar 'hama: itsterikh, salka datakh aména: hoil oukhtiv "veich et kodacha lo yihou", ha namé ki kodacha damya.
7. מִי דָּמֵי? קֳדָשָׁיו לָאו בִּרְשׁוּתוֹ, הָכָא בִּרְשׁוּתוֹ. mi damé? kodacha la birchouto, hakha birchouto.
8. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״כִּי אֲחוּזַּת עוֹלָם הוּא לָהֶם״, הָא נָמֵי אֲחוּזָּתוֹ הִיא, קָא מַשְׁמַע לַן ״אֲחוּזָּתוֹ״ — אֲחוּזָּתוֹ אִין, חֶרְמוֹ לָא. ela amar rav na'hman: itsterikh, salka datakh aména: hoil oukhtiv "ki a'houzat olam hou lahem", ha namé a'houzato hi, ka machma lan "a'houzato" — a'houzato in, 'hermo la.
9. הֲדַרַן עֲלָךְ הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ, וּסְלִיקָא לָהּ מַסֶּכֶת עֲרָכִין. hadaran alakh hamokhér sadéou, ouslika lah masekhet arakhin.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Arakhin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)