Talmud Arakhin, Chapitre 7 (ז) · Daf 21b à 24b

Daf 21b

1. לְדַעַת — יָצָא, שֶׁלֹּא לְדַעַת — לֹא יָצָא. ledaat — yatsa, chelo ledaat — lo yatsa.
2. ״עוֹלָתוֹ וּשְׁלָמָיו שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי״, בֵּין לְדַעַת בֵּין שֶׁלֹּא לְדַעַת — יָצָא. "olato ouchlama chel peloni ala", bén ledaat bén chelo ledaat — yatsa.
3. אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל: כִּי תַּנְיָא הָהִיא בִּשְׁעַת כַּפָּרָה, דְּאִירַצִּי בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה, כִּי קָאָמֵינָא אֲנָא בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה. amar lekha chemouél: ki tanya hahi bichat kapara, deiratsi bichat hafracha, ki kaaména ana bichat hafracha.
4. וּפְלִיגָא דְּעוּלָּא, דְּאָמַר עוּלָּא: לֹא חִילְּקוּ בֵּין חַטָּאת לְעוֹלָה, אֶלָּא שֶׁחַטָּאת צְרִיכָה דַּעַת בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה, וְעוֹלָה אֵין צְרִיכָה דַּעַת בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה, אֲבָל בִּשְׁעַת כַּפָּרָה — אִידֵּי וְאִידֵּי לְדַעַת — יָצָא, שֶׁלֹּא לְדַעַת — לֹא יָצָא. oufliga deoula, deamar oula: lo 'hilekou bén 'hatat leola, ela che'hatat tserikha daat bichat hafracha, veola én tserikha daat bichat hafracha, aval bichat kapara — idé veidé ledaat — yatsa, chelo ledaat — lo yatsa.
5. מֵיתִיבִי: חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ עוֹלָתוֹ וּשְׁלָמָיו שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי, לְדַעַת — יָצָא, שֶׁלֹּא לְדַעַת — לֹא יָצָא! métivi: 'hatato vaachamo olato ouchlama chel peloni ala, ledaat — yatsa, chelo ledaat — lo yatsa!
6. שְׁמוּאֵל מוֹקֵי לַהּ בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה, עוּלָּא מוֹקֵי לַהּ בִּשְׁעַת כַּפָּרָה. אָמַר רַב פָּפָּא: מַתְנְיָיתָא אַהֲדָדֵי לָא קַשְׁיָין, הָא בִּשְׁעַת כַּפָּרָה, הָא בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה. chemouél moké lah bichat hafracha, oula moké lah bichat kapara. amar rav papa: matneyata ahadadé la kachyan, ha bichat kapara, ha bichat hafracha.
7. (וְאָמוֹרָאֵי) [לְאָמוֹרָאֵי] נָמֵי לָא קַשְׁיָא: שְׁמוּאֵל מוֹקֵי קַמַּיְיתָא בִּשְׁעַת כַּפָּרָה, בָּתְרָיְיתָא בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה, עוּלָּא מוֹקֵי אִיפְּכָא. אָמוֹרָאֵי וַדַּאי פְּלִיגִי. פְּשִׁיטָא! (veamoraé) [leamoraé] namé la kachya: chemouél moké kamayta bichat kapara, batrayta bichat hafracha, oula moké ipekha. amoraé vada peligi. pechita!
8. מַהוּ דְּתֵימָא: מַאי ״בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה״ דְּקָאָמַר שְׁמוּאֵל? אַף בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה, וְאַף עַל גַּב דְּהָךְ קַמַּיְיתָא תְּיוּבְתֵּיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: ma "bichat hafracha" dekaamar chemouél? af bichat hafracha, veaf al gav dehakh kamayta teouvtéh, ka machma lan.
9. וְכֵן בְּגִיטֵּי נָשִׁים כּוֹפִין וְכוּ׳. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הַאי מַאן דְּמָסַר מוֹדָעָא אַגִּיטָּא — מוֹדָעֵיהּ מוֹדָעָא. פְּשִׁיטָא? vekhén begité nachim kofin vekhou'. amar rav chéchet: ha man demasar modaa agita — modaéh modaa. pechita?
10. לָא צְרִיכָא, דְּעַשְּׂאוּהּ וְאִירַצִּי, מַהוּ דְּתֵימָא: בַּטּוֹלֵי בַּטְּלֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. la tserikha, deaseouh veiratsi, maou detéma: batolé bateléh, ka machma lan.
11. דְּאִם כֵּן, לִיתְנֵי: עַד שֶׁיִּתֵּן! מַאי עַד שֶׁיֹּאמַר? עַד דִּמְבַטֵּל לֵיהּ לְמוֹדָעֵיהּ. deim kén, litné: ad cheyitén! ma ad cheyomar? ad dimvatél léh lemodaéh.
12. הֲדַרַן עֲלָךְ הָאוֹמֵר מִשְׁקָלִי. hadaran alakh haomér michkali.
13. מַתְנִי׳ שׁוּם הַיְּתוֹמִים — שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְשׁוּם הַהֶקְדֵּשׁ — שִׁשִּׁים יוֹם, וּמַכְרִיזִין בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב. matni' choum hayetomim — chelochim yom, vechoum hahekdéch — chichim yom, oumakhrizin baboker ouvaerev.
14. גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּשְׁעַת הוֹצָאַת פּוֹעֲלִים וּבִשְׁעַת הַכְנָסַת פּוֹעֲלִים. בִּשְׁעַת הוֹצָאַת פּוֹעֲלִים — דְּאִיכָּא דְּנִיחָא לְמִיזְבַּן, אֲמַר לְהוּ לְפוֹעֲלִים: אֵיזִילוּ סַיְּירוּ לַהּ נִיהֲלַי. בִּשְׁעַת הַכְנָסַת פּוֹעֲלִים — דְּנִידְּכַר דְּאָמַר לְהוּ: נֵיזִיל נִישַׁיְּילִינְהוּ. gema' ma chena baboker ouvaerev? amar rav yeouda amar rav: bichat hotsaat poalim ouvichat hakhnasat poalim. bichat hotsaat poalim — deika deni'ha lemizban, amar leou lefoalim: ézilou sayerou lah nihala. bichat hakhnasat poalim — denidekhar deamar leou: nézil nichayelinou.
15. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שׁוּם הַיְּתוֹמִים שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְשׁוּם הַהֶקְדֵּשׁ שִׁשִּׁים יוֹם, וּמַכְרִיזִין בַּבֹּקֶר וּבְעָרֵב, בִּשְׁעַת הוֹצָאַת פּוֹעֲלִים וּבִשְׁעַת הַכְנָסַת פּוֹעֲלִים. tanya namé hakhi: choum hayetomim chelochim yom, vechoum hahekdéch chichim yom, oumakhrizin baboker ouvarév, bichat hotsaat poalim ouvichat hakhnasat poalim.
16. אוֹמֵר: שְׂדֵה פְלוֹנִי בְּסִימָנֶיהָ וּבִמְצָרֶיהָ, כָּךְ הִיא יָפָה, וְכָךְ הִיא שׁוּמָא, כׇּל הָרוֹצֶה לִיקַּח יָבֹא וְיִקַּח, עַל מְנָת לִיתֵּן לְאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָהּ, וּלְבַעַל חוֹב בְּחוֹבוֹ. omér: sedé feloni besimaneha ouvimtsareha, kakh hi yafa, vekhakh hi chouma, kol harotse lika'h yavo veyika'h, al menat litén leicha bikhtoubatah, oulvaal 'hov be'hovo.
17. לְמָה לִי לְמֵימַר ״עַל מְנָת לִיתֵּן לְאִשָּׁה כְּתוּבָּתָהּ וּלְבַעַל חוֹב חוֹבוֹ״? דְּאִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּבַעַל חוֹב, דְּמֵיקֵל בְּזוּזֵי, וְאִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּאִשָּׁה, דְּשָׁקְלָה עַל יָד עַל יָד. lema li lemémar "al menat litén leicha ketoubatah oulvaal 'hov 'hovo"? deika deni'ha léh bevaal 'hov, demékél bezouzé, veika deni'ha léh beicha, dechakla al yad al yad.

Daf 22a

1. תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוּם הַיְּתוֹמִים שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְשׁוּם הַהֶקְדֵּשׁ שִׁשִּׁים יוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוּם הַיְּתוֹמִים שִׁשִּׁים יוֹם, וְשׁוּם הַהֶקְדֵּשׁ תִּשְׁעִים יוֹם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה שִׁשִּׁים יוֹם. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: הֲלָכָה שׁוּם הַיְּתוֹמִים שִׁשִּׁים יוֹם. tanou rabanan: choum hayetomim chelochim yom, vechoum hahekdéch chichim yom, divré rabi méir. rabi yeouda omér: choum hayetomim chichim yom, vechoum hahekdéch tichim yom. va'hakhamim omrim: e'had ze vee'had ze chichim yom. amar rav 'hisda amar avimi: halakha choum hayetomim chichim yom.
2. יָתֵיב רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין: שִׁשִּׁים קָאָמְרַתְּ אוֹ שְׁלֹשִׁים קָאָמְרַתְּ? אֲמַר לֵיהּ: שִׁשִּׁים. דִּיתוֹמִים אוֹ דְּהֶקְדֵּשׁ? אֲמַר לֵיהּ: דִּיתוֹמִים. yatév rabi 'hiya bar avin vekaamar leha chemata. amar léh rav na'hman bar yits'hak lerabi 'hiya bar avin: chichim kaamrate o chelochim kaamrate? amar léh: chichim. ditomim o dehekdéch? amar léh: ditomim.
3. כְּרַבִּי מֵאִיר אוֹ כְּרַבִּי יְהוּדָה? אֲמַר לֵיהּ: כְּרַבִּי מֵאִיר, וְהָא רַבִּי מֵאִיר שְׁלֹשִׁים קָאָמַר! kerabi méir o kerabi yeouda? amar léh: kerabi méir, veha rabi méir chelochim kaamar!
4. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַב חִסְדָּא: מֵאֲבִימִי קוּלְפֵי טָאבֵי בְּלַעִי עֲלַהּ דְּהָא שְׁמַעְתָּא, בָּא לְהַכְרִיז רְצוּפִים — שְׁלֹשִׁים. amar léh: hakhi amar rav 'hisda: méavimi koulfé tavé belai alah deha chemata, ba lehakhriz retsoufim — chelochim.
5. בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, שִׁשִּׁים, וְאַף עַל גַּב דְּכִי חָשֵׁיב לְהוּ מָר לְיוֹמֵי הַכְרָזָה לָא הָווּ אֶלָּא תְּמָנֵיסַר יוֹמֵי, כֵּיוָן דְּמָשְׁכָא מִילְּתָא שָׁמְעִי אִינָשֵׁי. bechéni ouva'hamichi, chichim, veaf al gav dekhi 'hachév leou mar leomé hakhraza la haou ela temanésar yomé, kévan demachkha mileta chami inaché.
6. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: אֵין נִזְקָקִין לְנִכְסֵי יְתוֹמִים, אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה רִבִּית אוֹכֶלֶת בָּהֶן. וְרַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אוֹ לִשְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רִבִּית, אוֹ לִכְתוּבַּת אִשָּׁה מִשּׁוּם מְזוֹנֵי. amar rav yeouda amar rav asi: én nizkakin lenikhsé yetomim, ela im kén hayta ribit okhelet bahen. verabi yo'hanan omér: o lichtar cheyéch bo ribit, o likhtoubat icha michoum mezoné.
7. וְרַב אַסִּי מַאי טַעְמָא לָא אָמַר לִכְתוּבַּת אִשָּׁה? דְּהָא תַּקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וְאִידַּךְ? זִימְנִין דְּלָא סָפְקָה. verav asi ma tama la amar likhtoubat icha? deha takinou lé rabanan maasé yadeha, veidakh? zimnin dela safka.
8. תְּנַן: שׁוּם הַיְּתוֹמִים שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְשׁוּם הַהֶקְדֵּשׁ שִׁשִּׁים יוֹם, וּמַכְרִיזִין בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּבַעַל חוֹב גּוֹי, מִי צָיֵית? אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּבַעַל חוֹב יִשְׂרָאֵל. אִי דְּקָאָכֵיל רִיבִּיתָא, מִי שָׁבְקִינַן לֵיהּ? וְאֶלָּא דְּלָא קָאָכֵיל רִיבִּיתָא, וְקָתָנֵי: נִזְקָקִין! tenan: choum hayetomim chelochim yom, vechoum hahekdéch chichim yom, oumakhrizin baboker ouvaerev. bema askinan? iléma bevaal 'hov go, mi tsayét? ela pechita bevaal 'hov yisraél. i dekaakhél ribita, mi chavkinan léh? veela dela kaakhél ribita, vekatané: nizkakin!
9. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, מוֹקֵי לַהּ בִּכְתוּבַּת אִשָּׁה, אֶלָּא לְרַב אַסִּי קַשְׁיָא. אָמַר לְךָ רַב אַסִּי: וּלְרַבִּי יוֹחָנָן מִי נִיחָא? מִי שָׁבְקִינַן מְזוֹנֵי דְּוַדַּאי קָא מַפְסְדָא, וְנָקְטִינַן הַכְרָזָה דְּלָא יָדְעִינַן אִי מַרְוְוחִינַן אִי לָא מַרְוְוחִינַן? bichlama lerabi yo'hanan, moké lah bikhtoubat icha, ela lerav asi kachya. amar lekha rav asi: oulrabi yo'hanan mi ni'ha? mi chavkinan mezoné devada ka mafseda, venaktinan hakhraza dela yadinan i marve'hinan i la marve'hinan?
10. הָא לָא קַשְׁיָא, בְּתוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ בְּבֵית דִּין, כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַתּוֹבַעַת כְּתוּבָּתָהּ בְּבֵית דִּין אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת. ha la kachya, betovaat ketoubatah bevét din, kidrav yeouda amar chemouél, deamar rav yeouda amar chemouél: hatovaat ketoubatah bevét din én lah mezonot.
11. אִי הָכִי, אִיזְדְּקוֹקֵי לָא מִיזְדַּקְקִינַן לַהּ, אֶלָּא כֵּיוָן דְּאִיזְדַּקְקִינַן לַהּ מֵעִיקָּרָא, מִיזְדַּקְקִינַן לַהּ לְבַסּוֹף. i hakhi, izdekoké la mizdakkinan lah, ela kévan deizdakkinan lah méikara, mizdakkinan lah levasof.
12. מִכׇּל מָקוֹם, לְרַב אַסִּי קַשְׁיָא! לְעוֹלָם בְּבַעַל חוֹב גּוֹי, שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לָדוּן בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. mikol makom, lerav asi kachya! leolam bevaal 'hov go, chekibél ala ladoun bediné yisraél.
13. אִי הָכִי, רִבִּית נָמֵי לָא לִישְׁקוֹל! שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לָזוֹ, וְלֹא קִיבֵּל עָלָיו לָזוֹ. i hakhi, ribit namé la lichkol! chekibél ala lazo, velo kibél ala lazo.
14. תָּא שְׁמַע: ״אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית״. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּבַעַל חוֹב גּוֹי — מִי צָאֵית? אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּבַעַל חוֹב יִשְׂרָאֵל. אִי אָכֵיל רִיבִּיתָא — מִי שָׁבְקִינַן לֵיהּ? אֶלָּא דְּלָא אָכֵיל רִיבִּיתָא, וְקָתָנֵי: נִזְקָקִין! ta chema: "én nifrain minikhsé yetomim ela min hazibourit". bema askinan? iléma bevaal 'hov go — mi tsaét? ela pechita bevaal 'hov yisraél. i akhél ribita — mi chavkinan léh? ela dela akhél ribita, vekatané: nizkakin!
15. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, מוֹקֵי לַהּ בִּכְתוּבַּת אִשָּׁה, אֶלָּא לְרַב אַסִּי קַשְׁיָא. אָמַר לְךָ רַב אַסִּי: וּלְרַבִּי יוֹחָנָן מִי נִיחָא? אִי כְּתוּבָּה, מַאי אִירְיָא מִיַּתְמֵי? אֲפִילּוּ מִינֵּיהּ דִּידֵיהּ נָמֵי בְּזִיבּוּרִית! bichlama lerabi yo'hanan, moké lah bikhtoubat icha, ela lerav asi kachya. amar lekha rav asi: oulrabi yo'hanan mi ni'ha? i ketouba, ma irya miyatmé? afilou minéh didéh namé bezibourit!
16. הָא לָא קַשְׁיָא, רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: כְּתוּבַּת אִשָּׁה בְּבֵינוֹנִית, וּמִיַּתְמֵי בְּזִיבּוּרִית. ha la kachya, rabi méir hi, deamar: ketoubat icha bevénonit, oumiyatmé bezibourit.
17. מִכׇּל מָקוֹם, לְרַב אַסִּי קַשְׁיָא! לְעוֹלָם בְּבַעַל חוֹב גּוֹי, שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לָדוּן בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. אִי הָכִי, רִבִּית נָמֵי לָא נִישְׁקוֹל! שֶׁקִּיבֵּל לְזוֹ, וְלֹא קִיבֵּל עָלָיו לָזוֹ. mikol makom, lerav asi kachya! leolam bevaal 'hov go, chekibél ala ladoun bediné yisraél. i hakhi, ribit namé la nichkol! chekibél lezo, velo kibél ala lazo.
18. תָּא שְׁמַע: עַל מְנָת לִיתֵּן לָאִשָּׁה כְּתוּבָּתָהּ וּלְבַעַל חוֹב חוֹבוֹ. בִּשְׁלָמָא בַּעַל חוֹב, בֵּין מָר וּבֵין מָר — כִּדְשַׁנִּין. ta chema: al menat litén laicha ketoubatah oulvaal 'hov 'hovo. bichlama baal 'hov, bén mar ouvén mar — kidchanin.
19. אֶלָּא כְּתוּבָּתָהּ, בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן נִיחָא, אֶלָּא לְרַב אַסִּי קַשְׁיָא! ela ketoubatah, bichlama lerabi yo'hanan ni'ha, ela lerav asi kachya!
20. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, כּוּלְּהוּ נָמֵי כְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה. hakha bema askinan — keche'hayav mode. hachta deatét lehakhi, kouleou namé keche'hayav mode.
21. מָרִימָר אַגְבֵּי (כתובתה) [כְּתוּבָּה] לִגְרוּשָׁה מִנִּכְסֵי דְּיַתְמֵי. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְאַמֵּימָר: וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: ״אֵין נִזְקָקִין לְנִכְסֵי יְתוֹמִין אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה רִבִּית אוֹכֶלֶת בָּהֶן״. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אוֹ לִשְׁטָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רִבִּית, אוֹ לִכְתוּבַּת אִשָּׁה מִשּׁוּם מְזוֹנֵי! marimar agbé (khtvt) [ketouba] ligroucha minikhsé deyatmé. amar léh ravina leamémar: vehaamar rav yeouda amar rav asi: "én nizkakin lenikhsé yetomin ela im kén hayta ribit okhelet bahen". rabi yo'hanan omér: o lichtar cheyéch bo ribit, o likhtoubat icha michoum mezoné!
22. וַאֲפִילּוּ רַבִּי יוֹחָנָן לָא קָאָמַר אֶלָּא בְּאַלְמָנָה, דְּקָמַפְסְדָא מְזוֹנֵי, אֲבָל גְּרוּשָׁה לָא! vaafilou rabi yo'hanan la kaamar ela bealmana, dekamafseda mezoné, aval geroucha la!
23. אֲמַר לֵיהּ: הָא אֲנַן דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם חִינָּא מַתְנִינַן לַהּ. amar léh: ha anan derabi yo'hanan michoum 'hina matninan lah.
24. אָמַר רַב נַחְמָן: מֵרֵישָׁא לָא הֲוָה מִיזְדְּקִיקְנָא לְנִכְסֵי יַתְמֵי, כֵּיוָן דִּשְׁמַעְנָא לְהָא דְּרַב הוּנָא חַבְרִין מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: ״יַתְמֵי דְּאָכְלִי דְּלָא דִּידְהוּ לֵיזְלוּ בָּתַר שִׁיבְקַיְיהוּ״, מִכָּאן וְאֵילָךְ מִיזְדְּקִקְנָא. amar rav na'hman: mérécha la hava mizdekikna lenikhsé yatmé, kévan dichmana leha derav houna 'havrin micheméh derav: "yatmé deakhli dela didou lézlou batar chivkayou", mikan veélakh mizdekikna.
25. מֵעִיקָּרָא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר רַב פָּפָּא: פְּרִיעַת בַּעַל חוֹב מִצְוָה, וְיַתְמֵי לָא בְּנֵי מֶיעְבַּד מִצְוָה נִינְהוּ. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: אֵימַר צְרָרֵי אַתְפְּסֵיהּ. méikara ma tama la amar rav papa: periat baal 'hov mitsva, veyatmé la bené mebad mitsva ninou. rav houna beréh derav yeochoua amar: émar tseraré atpeséh.
26. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ בְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה, אִי נָמֵי שַׁמְּתוּהּ וּמִית בְּשַׁמְתֵּיהּ. ma bénayou? ika bénayou beche'hayav mode, i namé chametouh oumit bechamtéh.
27. שְׁלַחוּ מִתָּם, דְּשַׁמְּתוּהּ וּמִית בְּשַׁמְתֵּיהּ, וְהִלְכְתָא כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ. chela'hou mitam, dechametouh oumit bechamtéh, vehilkheta kerav houna beréh derav yeochoua.

Daf 22b

1. תְּנַן: שׁוּם הַיְּתוֹמִים שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְשׁוּם הַהֶקְדֵּשׁ שִׁשִּׁים יוֹם, וּמַכְרִיזִין בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּבַעַל חוֹב גּוֹי — מִי צָאֵית? אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּבַעַל חוֹב יִשְׂרָאֵל. tenan: choum hayetomim chelochim yom, vechoum hahekdéch chichim yom, oumakhrizin baboker ouvaerev. bema askinan? iléma bevaal 'hov go — mi tsaét? ela pechita bevaal 'hov yisraél.
2. בִּשְׁלָמָא לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, מוֹקֵי לַהּ בְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה, אֶלָּא לְרַב פָּפָּא — קַשְׁיָא! bichlama lerav houna beréh derav yeochoua, moké lah beche'hayav mode, ela lerav papa — kachya!
3. אָמַר לְךָ רַב פָּפָּא: אִי בָּעֵית אֵימָא — כְּתוּבָּה מִשּׁוּם חִינָּא, וְאִי בָּעֵית אֵימָא — בְּבַעַל חוֹב גּוֹי שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לָדוּן בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. amar lekha rav papa: i baét éma — ketouba michoum 'hina, vei baét éma — bevaal 'hov go chekibél ala ladoun bediné yisraél.
4. אִי קִיבֵּל עָלָיו, לִינְטַר לְהוּ עַד דְּגָדְלִי! שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לָזוֹ, וְלֹא קִיבֵּל עָלָיו לָזוֹ. i kibél ala, lintar leou ad degadli! chekibél ala lazo, velo kibél ala lazo.
5. תָּא שְׁמַע: עַל מְנָת לִיתֵּן לָאִשָּׁה כְּתוּבָּתָהּ, וּלְבַעַל חוֹב חוֹבוֹ. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּבַעַל חוֹב גּוֹי — מִי צָיֵית? אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּבַעַל חוֹב יִשְׂרָאֵל. ta chema: al menat litén laicha ketoubatah, oulvaal 'hov 'hovo. bema askinan? iléma bevaal 'hov go — mi tsayét? ela pechita bevaal 'hov yisraél.
6. בִּשְׁלָמָא לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, מוֹקֵי לַהּ בְּשֶׁחַיָּיב מוֹדֶה. אֶלָּא לְרַב פָּפָּא, בִּשְׁלָמָא כְּתוּבָּה — מִשּׁוּם חִינָּא, אֶלָּא בַּעַל חוֹב קַשְׁיָא! bichlama lerav houna beréh derav yeochoua, moké lah beche'hayav mode. ela lerav papa, bichlama ketouba — michoum 'hina, ela baal 'hov kachya!
7. לְעוֹלָם בְּבַעַל חוֹב גּוֹי, וּכְגוֹן שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לָדוּן בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל. אִי קִיבֵּל עָלָיו, לִינְטַר לְהוּ עַד דְּגָדְלִי! שֶׁקִּיבֵּל עָלָיו לָזוֹ, וְלֹא קִיבֵּל עָלָיו לָזוֹ. leolam bevaal 'hov go, oukhgon chekibél ala ladoun bediné yisraél. i kibél ala, lintar leou ad degadli! chekibél ala lazo, velo kibél ala lazo.
8. רָבָא אָמַר: מִשּׁוּם שׁוֹבָר. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא: וּמִי חָיְישִׁינַן לְשׁוֹבָר? וְהָתְנַן: הַנִּפְרַעַת שֶׁלֹּא בְּפָנָיו — לֹא תִּפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה. rava amar: michoum chovar. amar léh rav houna beréh derav yeochoua lerava: oumi 'haychinan lechovar? vehatnan: hanifraat chelo befana — lo tipara ela bichvoua.
9. וְאָמַר רַבִּי אַחָא שַׂר הַבִּירָה: מַעֲשֶׂה בָּא לִפְנֵי רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא לְאַנְטוֹכְיָא, וְאָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְּתוּבַּת אִשָּׁה מִשּׁוּם חִינָּא, אֲבָל בַּעַל חוֹב — לָא, וְרַבָּה אָמַר רַב נַחְמָן: אֲפִילּוּ בַּעַל חוֹב נָמֵי, veamar rabi a'ha sar habira: maase ba lifné rabi yits'hak napa'ha leantokhya, veamar: lo chanou ela ketoubat icha michoum 'hina, aval baal 'hov — la, veraba amar rav na'hman: afilou baal 'hov namé,
10. וְאִי חָיְישַׁתְּ לְשׁוֹבָר — הָתָם נָמֵי נֵיחוּשׁ! אֲמַר לֵיהּ: הָתָם, כִּדְאָמְרִינַן טַעְמָא, שֶׁלֹּא יְהֵא כׇּל אֶחָד נוֹטֵל מְעוֹתָיו שֶׁל חֲבֵירוֹ וְהוֹלֵךְ וְיוֹשֵׁב לוֹ בִּמְדִינַת הַיָּם. vei 'haychate lechovar — hatam namé né'houch! amar léh: hatam, kidamrinan tama, chelo yehé kol e'had notél meota chel 'havéro veolékh veochév lo bimdinat hayam.
11. אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא: אֵין נִזְקָקִין לְנִכְסֵי יְתוֹמִין, וְאִם אָמַר: ״תְּנוּ״ — נִזְקָקִין. ״שָׂדֶה זוֹ״ וּ״מָנֶה זוֹ״ — נִזְקָקִין וְאֵין מַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, ״שָׂדֶה״ סְתָם וּ״מָנֶה״ סְתָם — נִזְקָקִין וּמַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס. amar rava, hilkheta: én nizkakin lenikhsé yetomin, veim amar: "tenou" — nizkakin. "sade zo" ou"mane zo" — nizkakin veén maamidin apotropos, "sade" setam ou"mane" setam — nizkakin oumaamidin apotropos.
12. אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: בְּכוּלְּהוּ נִזְקָקִין וּמַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, לְבַד מִנִּמְצֵאת שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ, דְּאַחְזוֹקֵי סָהֲדֵי בְּשַׁקָּרֵי לָא מַחְזְקִינַן. amri nehardaé: bekhouleou nizkakin oumaamidin apotropos, levad minimtsét sade cheénah chelo, dea'hzoké sahadé bechakaré la ma'hzekinan.
13. אָמַר רַב אָשֵׁי: הִלְכָּךְ אִזְדְּקוֹקֵי לָא מִזְדַּקְקִינַן, דְּהָא אָמַר רָבָא: הִלְכְתָא אֵין נִזְקָקִין, וְאִי מִזְדַּקְקִינַן מוֹקְמִינַן אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, דְּאָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: בְּכוּלְּהוּ נִזְקָקִין וּמַעֲמִידִין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, לְבַד מִנִּמְצֵאת שָׂדֶה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ, דְּאַחְזוֹקֵי סָהֲדֵי בְּשַׁקָּרֵי לָא מַחְזְקִינַן. amar rav aché: hilkakh izdekoké la mizdakkinan, deha amar rava: hilkheta én nizkakin, vei mizdakkinan mokminan apotropos, deamri nehardaé: bekhouleou nizkakin oumaamidin apotropos, levad minimtsét sade cheénah chelo, dea'hzoké sahadé bechakaré la ma'hzekinan.

Daf 23a

1. מַתְנִי׳ הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיְתָה עָלָיו כְּתוּבַּת אִשָּׁה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּשֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה יִדּוֹר הֲנָאָה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. כַּיּוֹצֵא בְּדָבָר אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: אַף הֶעָרֵב לָאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָהּ וְהָיָה בַּעְלָהּ מְגָרְשָׁהּ יַדִּירֶנָּה הֲנָאָה, שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה קִינוּנְיָא עַל נְכָסִים שֶׁל זֶה וְיַחְזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ. matni' hamakdich nekhasa vehayta ala ketoubat icha, rabi eliezer omér: kecheyegarchena yidor hanaa, rabi yeochoua omér: éno tsarikh. kayotsé bedavar amar raban chimon ben gamliél: af hearév laicha bikhtoubatah vehaya balah megarchah yadirena hanaa, chema yaase kinounya al nekhasim chel ze veya'hzir et ichto.
2. גְּמָ׳ בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: אָדָם עוֹשֶׂה קִינוּנְיָא עַל הַהֶקְדֵּשׁ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר: אֵין אָדָם עוֹשֶׂה קִינוּנְיָא עַל הַהֶקְדֵּשׁ. gema' bema kamipalgi? rabi eliezer savar: adam ose kinounya al hahekdéch, verabi yeochoua savar: én adam ose kinounya al hahekdéch.
3. וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא: שְׁכִיב מְרַע שֶׁהִקְדִּישׁ כׇּל נְכָסָיו, וְאָמַר: ״מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי״ — נֶאֱמָן, חֲזָקָה אֵין עוֹשֶׂה קִינוּנְיָא עַל הֶקְדֵּשׁ, לֵימָא כְּתַנָּאֵי אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ? veela ha deamar rav houna: chekhiv mera chehikdich kol nekhasa, veamar: "mane lifloni beyadi" — neeman, 'hazaka én ose kinounya al hekdéch, léma ketanaé amrah lichmatéh?
4. לָא, עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא בְּבָרִיא, אֲבָל בִּשְׁכִיב מְרַע — דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין אָדָם עוֹשֶׂה קִינוּנְיָא עַל הַהֶקְדֵּשׁ. מַאי טַעְמָא? אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ. la, ad kan la peligi ela bevari, aval bichkhiv mera — divré hakol én adam ose kinounya al hahekdéch. ma tama? én adam 'hoté velo lo.
5. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּבָרִיא דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאֵין אָדָם עוֹשֶׂה קִינוּנְיָא עַל הֶקְדֵּשׁ, וְהָכָא בְּנֶדֶר שֶׁהוּדַּר בְּרַבִּים קָמִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה, וּמַר סָבַר: אֵין לוֹ הֲפָרָה. ika deamri: bevari dekhoulé alma la peligi deén adam ose kinounya al hekdéch, vehakha beneder cheoudar berabim kamipalgi, mar savar: yéch lo hafara, oumar savar: én lo hafara.
6. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בָּרַבִּים יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה, וְהָכָא בְּנֶדֶר שֶׁהוּדַּר עַל דַּעַת רַבִּים קָמִיפַּלְגִי. veibaét éma: dekhoulé alma neder cheoudar barabim yéch lo hafara, vehakha beneder cheoudar al daat rabim kamipalgi.
7. וְאֶלָּא הָא דְּאָמַר אַמֵּימָר: נֶדֶר שֶׁהוּדַּר בָּרַבִּים יֵשׁ לוֹ הֲפָרָה, עַל דַּעַת רַבִּים אֵין לוֹ הֲפָרָה — לֵימָא כְּתַנָּאֵי אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ? וְתוּ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: ״אֵינוֹ צָרִיךְ״? ״אֵינוֹ מוֹעִיל״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! veela ha deamar amémar: neder cheoudar barabim yéch lo hafara, al daat rabim én lo hafara — léma ketanaé amrah lichmatéh? vetou, rabi yeochoua omér: "éno tsarikh"? "éno moil" mibeé léh!
8. אֶלָּא הָכָא בִּשְׁאֵלָה דְּהֶקְדֵּשׁ קָמִיפַּלְגִי. ela hakha bichéla dehekdéch kamipalgi.
9. וְהָתַנְיָא: הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיְתָה עָלָיו כְּתוּבַּת אִשָּׁה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא מְגָרְשָׁהּ יִדּוֹר הֲנָאָה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: הֵן הֵן דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, הֵן הֵן דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. vehatanya: hamakdich nekhasa vehayta ala ketoubat icha, rabi eliezer omér: kecheou megarchah yidor hanaa, rabi yeochoua omér: éno tsarikh, veamar rabi elazar berabi chimon: hén hén divré bét chama, hén hén divré bét hilél.
10. שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ טָעוּת הֶקְדֵּשׁ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ טָעוּת אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. chebét chama omrim: hekdéch taout hekdéch, ouvét hilél omrim: hekdéch taout éno hekdéch.
11. וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וְכוּ׳. מֹשֶׁה בַּר עַצְרִי עָרְבָא דְּכַלְּתֵיהּ הֲוָה, וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הֲוָה, וּדְחִיקָא לֵיהּ מִילְּתָא. אָמַר אַבָּיֵי: לֵיכָּא דְּנַסְּבֵיהּ עֵצָה לְרַב הוּנָא, דְּלִיגָרֵשׁ לִדְבֵיתְהוּ וְתִיתְבַּע כְּתוּבְּתַהּ מֵאֲבוּהּ, וְלַהְדְּרַהּ מִיהֲדָרי. vekhén haya raban chimon ben gamliél omér vekhou'. moche bar atsri arva dekhaletéh hava, verav houna beréh tsourba mérabanan hava, oud'hika léh mileta. amar abayé: léka denasevéh étsa lerav houna, deligaréch lidvétou vetitba ketoubetah méavouh, velahderah mihadar.
12. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָאֲנַן ״יִדּוֹר הֲנָאָה״ תְּנַן! וְאַבָּיֵי — אַטּוּ כֹּל דִּמְגָרֵשׁ בְּבֵי דִינָא מְגָרֵשׁ? לְסוֹף אִיגַּלַּאי מִלְּתָא דְּכֹהֵן הֲוָה. אָמַר אַבָּיֵי: בָּתַר עַנְיָא אָזְלָא עַנְיוּתָא. amar léh rava: vehaanan "yidor hanaa" tenan! veabayé — atou kol dimgaréch bevé dina megaréch? lesof igala mileta dekhohén hava. amar abayé: batar anya azla anouta.
13. וּמִי אָמַר אַבָּיֵי הָכִי? וְהָאָמַר אַבָּיֵי: אֵיזֶהוּ רָשָׁע עָרוּם? זֶה הַמַּשִּׂיא עֵצָה לִמְכּוֹר בִּנְכָסִים, כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. oumi amar abayé hakhi? vehaamar abayé: ézeou racha aroum? ze hamasi étsa limkor binkhasim, keraban gamliél.
14. בְּרֵיהּ שָׁאנֵי, וְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן שָׁאנֵי. beréh chané, vetsourba mérabanan chané.
15. וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּעָרֵב דִּכְתוּבָּה לָא מִשְׁתַּעְבַּד! vetipok léh dearév dikhtouba la michtabad!

Daf 23b

1. קַבְּלָן הֲוָה. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: קַבְּלָן, אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ נְכָסִים לְלֹוֶה — מִשְׁתַּעְבַּד, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: אִית לֵיהּ — מִשְׁתַּעְבַּד, לֵית לֵיהּ — לָא מִשְׁתַּעְבַּד, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? kabelan hava. hani'ha leman deamar: kabelan, af al gav delét léh nekhasim lelove — michtabad, ela leman deamar: it léh — michtabad, lét léh — la michtabad, ma ika lemémar?
2. אִיבָּעֵית אֵימָא: רַב הוּנָא הֲוָה לֵיהּ וְאִישְׁתְּדוּף, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אַבָּא לְגַבֵּיהּ בְּרֵיהּ שַׁעְבּוֹדֵי מְשַׁעְבֵּד נַפְשֵׁיהּ. ibaét éma: rav houna hava léh veichtedouf, veibaét éma: aba legabéh beréh chabodé mechabéd nafchéh.
3. דְּאִיתְּמַר: עָרֵב דִּכְתוּבָּה — דִּבְרֵי הַכֹּל לָא מִשְׁתַּעְבַּד, קַבְּלָן דְּבַעַל חוֹב — דִּבְרֵי הַכֹּל מִשְׁתַּעְבַּד, עָרֵב דְּבַעַל חוֹב וְקַבְּלָן דִּכְתוּבָּה — פְּלִיגִי. אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר: אִית לֵיהּ נִכְסֵי לְלֹוֶה — מִשְׁתַּעְבַּד, לֵית לֵיהּ — לָא מִשְׁתַּעְבַּד, וְאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר: אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ — מִשְׁתַּעְבַּד. deitemar: arév dikhtouba — divré hakol la michtabad, kabelan devaal 'hov — divré hakol michtabad, arév devaal 'hov vekabelan dikhtouba — peligi. ika leman deamar: it léh nikhsé lelove — michtabad, lét léh — la michtabad, veika leman deamar: af al gav delét léh — michtabad.
4. וְהִלְכְתָא בְּכוּלְּהוּ, אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ נָמֵי מִשְׁתַּעְבַּד, לְבַר מֵעָרֵב דִּכְתוּבָּה, דְּאַף עַל גַּב דְּאִית לֵיהּ לָא מִשְׁתַּעְבַּד. מַאי טַעְמָא? מִצְוָה קָעָבֵיד, וְלָא מִידֵּי חַסְּרֵיהּ. vehilkheta bekhouleou, af al gav delét léh namé michtabad, levar méarév dikhtouba, deaf al gav deit léh la michtabad. ma tama? mitsva kaavéd, vela midé 'haseréh.
5. הָהוּא גַּבְרָא דְּזַבְּנִינְהוּ לְנִכְסֵיהּ, וְקָא (גרשה) [מְגָרְשַׁהּ] לִדְבֵיתְהוּ. שַׁלְחַהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא: עָרֵב תְּנַן, הֶקְדֵּשׁ תְּנַן, לוֹקֵחַ מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: תַּנָּא כִּי רוֹכְלָא נִיחַשֵּׁיב וְנֵיזִיל? haou gavra dezabeninou lenikhséh, veka (grch) [megarchah] lidvétou. chal'hah rav yoséf beréh derava lekaméh derav papa: arév tenan, hekdéch tenan, loké'ha maou? amar léh: tana ki rokhla ni'hachév venézil?
6. נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי: דִּתְנַן תְּנַן, דְּלָא תְּנַן לָא תְּנַן. אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: מַאי טַעְמָא דִּנְהַרְדָּעֵי? בִּשְׁלָמָא הֶקְדֵּשׁ — מִשּׁוּם רֶיוַח דְּהֶקְדֵּשׁ, עָרֵב נָמֵי — מִצְוָה הוּא דַּעֲבַד, וְלָאו מִידֵּי חַסְּרֵיהּ. nehardaé amri: ditnan tenan, dela tenan la tenan. amar rav mecharcheya: ma tama dinhardaé? bichlama hekdéch — michoum reva'h dehekdéch, arév namé — mitsva hou daavad, vela midé 'haseréh.
7. אֶלָּא לוֹקֵחַ, מִכְּדֵי מִידָּע יָדַע דְּכֹל חַד וְחַד אִיכָּא עֲלֵיהּ כְּתוּבָּה, אַמַּאי נֵיזִיל וְנִיזְבּוֹן? אִיהוּ הוּא דְּאַפְסֵיד אַנַּפְשֵׁיהּ! ela loké'ha, mikedé mida yada dekhol 'had ve'had ika aléh ketouba, ama nézil venizbon? iou hou deafséd anafchéh!
8. מַתְנִי׳ הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו, וְהָיְתָה עָלָיו כְּתוּבַּת אִשָּׁה וּבַעַל חוֹב — אֵין הָאִשָּׁה יְכוֹלָה לִגְבּוֹת כְּתוּבָּתָהּ מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וְלֹא בַּעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ, אֶלָּא הַפּוֹדֶה פּוֹדֶה עַל מְנָת לִיתֵּן לְאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָהּ וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ. הִקְדִּישׁ תִּשְׁעִים מָנֶה וְהָיָה חוֹבוֹ מֵאָה מָנֶה — מוֹסִיף עוֹד דִּינָר, וּפוֹדֶה אֶת הַנְּכָסִים הָאֵלּוּ עַל מְנָת לִיתֵּן לָאִשָּׁה כְּתוּבָּתָהּ וּלְבַעַל חוֹב אֶת חוֹבוֹ. matni' hamakdich nekhasa, vehayta ala ketoubat icha ouvaal 'hov — én haicha yekhola ligbot ketoubatah min hahekdéch, velo baal 'hov et 'hovo, ela hapode pode al menat litén leicha bikhtoubatah oulvaal 'hov et 'hovo. hikdich tichim mane vehaya 'hovo méa mane — mosif od dinar, oufode et hanekhasim haélou al menat litén laicha ketoubatah oulvaal 'hov et 'hovo.
9. גְּמָ׳ לְמָה לִי לְמֵימַר ״הַפּוֹדֶה פּוֹדֶה״? מִשּׁוּם דְּרַבִּי אֲבָהוּ, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הֶקְדֵּשׁ יוֹצֵא בְּלֹא פִּדְיוֹן. gema' lema li lemémar "hapode pode"? michoum derabi avaou, deamar rabi avaou: chelo yomrou hekdéch yotsé belo pidon.
10. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דְּתַנְיָא: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם הָיָה חוֹבוֹ כְּנֶגֶד הֶקְדֵּשׁוֹ — פּוֹדֶה, matnitin dela keraban chimon ben gamliél, detanya: raban chimon ben gamliél omér: im haya 'hovo keneged hekdécho — pode,
11. וְאִם לָאו — אֵינוֹ פּוֹדֶה. וְרַבָּנַן, עַד כַּמָּה? אָמַר רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: עַד פַּלְגָא. veim la — éno pode. verabanan, ad kama? amar rav houna bar yeouda amar rav chéchet: ad palga.
12. מַתְנִי׳ אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ חַיָּיבֵי עֲרָכִין מְמַשְׁכְּנִין (אוֹתוֹ) [אוֹתָן], נוֹתְנִין לוֹ מְזוֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּכְסוּת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, מִטָּה מוּצַּעַת, וְסַנְדָּלָיו, וּתְפִלָּיו — לוֹ, אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וּלְבָנָיו. matni' af al pi cheamrou 'hayavé arakhin memachkenin (oto) [otan], notnin lo mezon chelochim yom, oukhsout cheném asar 'hodech, mita moutsaat, vesandala, outfila — lo, aval lo leichto oulvana.
13. אִם הָיָה אוּמָּן — נוֹתֵן לוֹ שְׁנֵי כְּלֵי אוּמָּנוּת מִכׇּל מִין וּמִין, חָרָשׁ — נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מַעֲצָדִין וּשְׁנֵי מְגֵירוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם הָיָה אִיכָּר — נוֹתֵן לוֹ צִמְדּוֹ, חַמָּר — נוֹתֵן לוֹ חֲמוֹרוֹ. im haya ouman — notén lo chené kelé oumanout mikol min oumin, 'harach — notnin lo chené maatsadin ouchné megérot. rabi eliezer omér: im haya ikar — notén lo tsimdo, 'hamar — notén lo 'hamoro.
14. הָיָה לוֹ מִין אֶחָד מְרוּבֶּה וּמִין אֶחָד מוּעָט — אֵין אוֹמֵר לִמְכּוֹר אֶת הַמְרוּבֶּה וְלִיקַּח מִן הַמּוּעָט, אֶלָּא נוֹתְנִין לוֹ שְׁנֵי מִינִין מִן הַמְרוּבֶּה וְכֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִן הַמּוּעָט. הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו — מַעֲלִין לוֹ תְּפִילָּיו. haya lo min e'had meroube oumin e'had mouat — én omér limkor et hamroube velika'h min hamouat, ela notnin lo chené minin min hamroube vekhol cheyéch lo min hamouat. hamakdich nekhasa — maalin lo tefila.
15. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: gema' ma tama? deamar kera:

Daf 24a

1. ״וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכֶּךָ״ — הַחֲיֵיהוּ מֵעֶרְכֶּךָ. "veim makh hou méerkekha" — ha'hayéou méerkekha.
2. אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? ״הוּא מֵעֶרְכֶּךָ״, וְלֹא אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו מֵעֶרְכֶּךָ. aval lo leichto ouvana vekhou'. ma tama? "hou méerkekha", velo ichto ouvana méerkekha.
3. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם הָיָה אִיכָּר, נוֹתֵן לוֹ צִמְדּוֹ. וְרַבָּנַן? הָנְהוּ לָאו כְּלֵי אוּמָּנוּת נִינְהוּ, אֶלָּא נְכָסִים נִינְהוּ. rabi eliezer omér: im haya ikar, notén lo tsimdo. verabanan? hanou la kelé oumanout ninou, ela nekhasim ninou.
4. הָיָה לוֹ מִין אֶחָד. פְּשִׁיטָא! כִּי הֵיכִי דְּסַגִּי לֵיהּ עַד הַשְׁתָּא, הַשְׁתָּא נָמֵי סַגִּי לֵיהּ. haya lo min e'had. pechita! ki hékhi desagi léh ad hachta, hachta namé sagi léh.
5. מַהוּ דְּתֵימָא: עַד הָאִידָּנָא דַּהֲוָה לֵיהּ לְאוֹשׁוֹלֵי הֲוָה מוֹשְׁלִי לֵיהּ, הַשְׁתָּא דְּלֵיכָּא דְּמֹשֵׁיל לֵיהּ — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: ad haidana dahava léh leocholé hava mochli léh, hachta deléka demochél léh — la, ka machma lan.
6. הַמַּקְדִּישׁ אֶת נְכָסָיו מַעֲלִין לוֹ תְּפִילִּין. הָהוּא גַּבְרָא דְּזַבְּנִינְהוּ לְנִכְסֵיהּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יֵימַר, אֲמַר לְהוּ: סַלִּיקוּ לֵיהּ תְּפִילִּין. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? מַתְנִיתִין הִיא! ״הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו מַעֲלִין לוֹ תְּפִילָּיו״. hamakdich et nekhasa maalin lo tefilin. haou gavra dezabeninou lenikhséh, ata lekaméh derav yémar, amar leou: salikou léh tefilin. ma ka machma lan? matnitin hi! "hamakdich nekhasa maalin lo tefila".
7. מַהוּ דְּתֵימָא, הָתָם הוּא דְּסָבַר מִצְוָה קָא עָבֵידְנָא, אֲבָל לְעִנְיַן זַבּוֹנֵי — מִצְוָה דְּגוּפֵיהּ לָא (זבין) [מְזַבֵּין] אִינִישׁ, קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma, hatam hou desavar mitsva ka avédna, aval leinyan zaboné — mitsva degouféh la (zvn) [mezabén] inich, ka machma lan.
8. מַתְנִי׳ אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו, וְאֶחָד הַמַּעֲרִיךְ עַצְמוֹ, אֵין לוֹ בִּכְסוּת אִשְׁתּוֹ, וְלֹא בִּכְסוּת בָּנָיו, וְלֹא בְּצֶבַע שֶׁצָּבַע לִשְׁמָן, וְלֹא בְּסַנְדָּלִים חֲדָשִׁים שֶׁלְּקָחָן לִשְׁמָן. matni' e'had hamakdich nekhasa, vee'had hamaarikh atsmo, én lo bikhsout ichto, velo bikhsout bana, velo betseva chetsava lichman, velo besandalim 'hadachim cheleka'han lichman.
9. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: עֲבָדִים נִמְכָּרִין בִּכְסוּתָן לְשֶׁבַח, שֶׁאִם תִּלָּקַח לוֹ כְּסוּת בִּשְׁלֹשִׁים דִּינָר מְשׁוּבָּח מָנֶה, וְכֵן פָּרָה אִם מַמְתִּינִין אוֹתָהּ לָאִיטְלֵיס מְשׁוּבַּחַת הִיא, וְכֵן מַרְגָּלִית אִם מַעֲלִין אוֹתָהּ לַכְּרַךְ מְשׁוּבַּחַת הִיא — אֵין לַהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ. af al pi cheamrou: avadim nimkarin bikhsoutan lecheva'h, cheim tilaka'h lo kesout bichlochim dinar mechouba'h mane, vekhén para im mamtinin otah laitlés mechouba'hat hi, vekhén margalit im maalin otah lakerakh mechouba'hat hi — én lahekdéch ela mekomo ouchato.
10. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ בַּיּוֹם הַהוּא״ — שֶׁלֹּא יְשַׁהֶה מַרְגָּלִית לְקַלִּים, ״קֹדֶשׁ לַה׳״ — סְתָם הַהֶקְדֵּישׁוֹת לְבֶדֶק הַבַּיִת. gema' tanou rabanan: "venatan et haerkekha bayom haou" — chelo yechahe margalit lekalim, "kodech la'" — setam hahekdéchot levedek habayit.
11. הֲדַרַן עֲלָךְ שׁוּם הַיְּתוֹמִים. hadaran alakh choum hayetomim.
12. מַתְנִי׳ אֵין מַקְדִּישִׁין לִפְנֵי הַיּוֹבֵל פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים, וְלֹא גּוֹאֲלִין אַחַר הַיּוֹבֵל פָּחוֹת מִשָּׁנָה אַחַת. אֵין מְחַשְּׁבִין חֳדָשִׁים לַהֶקְדֵּשׁ, אֲבָל הֶקְדֵּשׁ מְחַשֵּׁב חֳדָשִׁים. matni' én makdichin lifné hayovél pa'hot michté chanim, velo goalin a'har hayovél pa'hot michana a'hat. én me'hachevin 'hodachim lahekdéch, aval hekdéch me'hachév 'hodachim.
13. גְּמָ׳ וּרְמִינְהוּ: מַקְדִּישִׁין בֵּין לִפְנֵי הַיּוֹבֵל בֵּין לְאַחַר הַיּוֹבֵל, וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ לֹא יַקְדִּישׁ, וְאִם הִקְדִּישׁ אֵינָהּ קְדוֹשָׁה! gema' ourminou: makdichin bén lifné hayovél bén lea'har hayovél, ouvichnat hayovél atsmah lo yakdich, veim hikdich énah kedocha!
14. רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֵין מַקְדִּישִׁין לִיגָּאֵל בְּגֵירוּעַ פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים, וְכֵיוָן דְּאֵין מַקְדִּישִׁין לִיגָּאֵל בְּגֵירוּעַ פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים — יְהֵא אָדָם חָס עַל נְכָסָיו וְאַל יַקְדִּישׁ פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים. rav ouchmouél deamri tarvayou: én makdichin ligaél begéroua pa'hot michté chanim, vekhévan deén makdichin ligaél begéroua pa'hot michté chanim — yehé adam 'has al nekhasa veal yakdich pa'hot michté chanim.
15. אִיתְּמַר: הַמַּקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ, רַב אָמַר: קְדוֹשָׁה, וְנוֹתֵן חֲמִשִּׁים, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵינָהּ קְדוֹשָׁה כׇּל עִיקָּר. itemar: hamakdich sadéou bichnat hayovél atsmah, rav amar: kedocha, venotén 'hamichim, ouchmouél amar: énah kedocha kol ikar.
16. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: בִּשְׁלָמָא לְעִנְיַן מְכִירָה, דִּפְלִיג שְׁמוּאֵל עֲלֵיהּ דְּרַב, אִיכָּא לְמֵימַר קַל וָחוֹמֶר — וּמָה מְכוּרָה כְּבָר יוֹצְאָה עַכְשָׁיו, שֶׁאֵינָהּ מְכוּרָה אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּימָּכֵר? matkéf lah rav yoséf: bichlama leinyan mekhira, diflig chemouél aléh derav, ika lemémar kal va'homer — ouma mekhoura kevar yotsa akhcha, cheénah mekhoura éno din chelo timakhér?
17. אֶלָּא הָכָא, מִי אִיכָּא לְמֵימַר קַל וָחוֹמֶר? וְהָא תְּנַן: הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה — כֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְתוֹכָהּ וְנוֹתְנִין דָּמֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ela hakha, mi ika lemémar kal va'homer? veha tenan: higia yovél velo nigala — kohanim nikhnasin letokhah venotnin dameha, divré rabi yeouda.
18. שְׁמוּאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: ״נִכְנָסִין וְלֹא נוֹתְנִין״. chemouél kerabi chimon sevira léh, deamar: "nikhnasin velo notnin".

Daf 24b

1. וְרַב סָבַר: סוֹף סוֹף לַבְּעָלִים מִי קָהָדְרָא? לְכֹהֲנִים הוּא דְּנָפְקָא, וְכֹהֲנִים מִשּׁוּלְחַן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ! verav savar: sof sof labealim mi kahadra? lekhohanim hou denafka, vekhohanim michoul'han gavoha ka zakhou!
2. מַאי טַעְמָא דְּרַב? דְּאָמַר קְרָא ״וְאִם מִשְּׁנַת הַיּוֹבֵל״, וּשְׁנַת הַיּוֹבֵל בַּכְּלָל. ma tama derav? deamar kera "veim michenat hayovél", ouchnat hayovél bakelal.
3. וּשְׁמוּאֵל, מִי כְּתִיב ״וְאִם בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל״? ״מִשְּׁנַת הַיּוֹבֵל״ כְּתִיב — מִשָּׁנָה שֶׁאַחַר הַיּוֹבֵל. ouchmouél, mi ketiv "veim bichnat hayovél"? "michenat hayovél" ketiv — michana chea'har hayovél.
4. בִּשְׁלָמָא לְרַב, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״אִם מִשְּׁנַת הַיּוֹבֵל״ ״וְאִם אַחַר הַיּוֹבֵל״, אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל, מַאי ״אַחַר הַיּוֹבֵל״? אַחַר אַחַר. bichlama lerav, haynou dikhtiv: "im michenat hayovél" "veim a'har hayovél", ela lichmouél, ma "a'har hayovél"? a'har a'har.
5. מֵיתִיבִי: מַקְדִּישִׁין בֵּין לִפְנֵי הַיּוֹבֵל בֵּין לְאַחַר הַיּוֹבֵל, וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ לֹא יַקְדִּישׁ, וְאִם הִקְדִּישׁ — אֵינָהּ קְדוֹשָׁה! אָמַר לְךָ רַב: אֵינָהּ קְדוֹשָׁה בְּגֵירוּעַ, אֲבָל קְדוֹשָׁה וְנוֹתְנִין חֲמִשִּׁים. métivi: makdichin bén lifné hayovél bén lea'har hayovél, ouvichnat hayovél atsmah lo yakdich, veim hikdich — énah kedocha! amar lekha rav: énah kedocha begéroua, aval kedocha venotnin 'hamichim.
6. מִכְּלָל דְּלִפְנֵי הַיּוֹבֵל קְדוֹשָׁה לִיגָּאֵל בְּגֵירוּעַ, וְהָא רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֵין מַקְדִּישִׁין לִיגָּאֵל בְּגֵירוּעַ פָּחוֹת מִשְׁתֵּי שָׁנִים! mikelal delifné hayovél kedocha ligaél begéroua, veha rav ouchmouél deamri tarvayou: én makdichin ligaél begéroua pa'hot michté chanim!
7. אָמַר לְךָ רַב: הָא מַנִּי? רַבָּנַן הִיא, וַאֲנָא דְּאָמְרִי כְּרַבִּי, דְּאָמַר: ״רִאשׁוֹן״ וְרִאשׁוֹן בַּכְּלָל, ״שְׁבִיעִי״ וּשְׁבִיעִי בַּכְּלָל; הָכָא נָמֵי ״בִּשְׁנַת״ וּשְׁנַת הַיּוֹבֵל בַּכְּלָל. amar lekha rav: ha mani? rabanan hi, vaana deamri kerabi, deamar: "richon" verichon bakelal, "chevii" ouchvii bakelal; hakha namé "bichnat" ouchnat hayovél bakelal.
8. אִי כְּרַבִּי, פּוּנְדְּיוֹן מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? i kerabi, poundeon ma avidtéh?
9. וְכִי תֵּימָא לֵית לֵיהּ, וְהָתְנַן: הִקְדִּישׁ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים לִפְנֵי הַיּוֹבֵל, רַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר אֲנִי נוֹתֵן סֶלַע וּפוּנְדְּיוֹן, רַבִּי כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: ״שְׁנַת חֲמִשִּׁים עוֹלָה לְכָאן וּלְכָאן״. vekhi téma lét léh, vehatnan: hikdich chetayim vechaloch chanim lifné hayovél, rabi omér: omér ani notén sela oufoundeon, rabi kerabi yeouda sevira léh, deamar: "chenat 'hamichim ola lekhan oulkhan".
10. לִשְׁמוּאֵל, לֵימָא רַבִּי כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ, דְּאִי כְּרַבִּי יְהוּדָה — סֶלַע וּשְׁתֵּי פוּנְדְּיוֹנוֹת מִיבְּעֵי לֵיהּ! עַל כׇּרְחָךְ לִשְׁמוּאֵל, רַבִּי כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ. lichmouél, léma rabi kerabanan sevira léh, dei kerabi yeouda — sela ouchté foundeonot mibeé léh! al kor'hakh lichmouél, rabi kerabanan sevira léh.
11. תָּא שְׁמַע: ״וְלֹא גּוֹאֲלִין אַחַר הַיּוֹבֵל פָּחוֹת מִשָּׁנָה״. בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוּאֵל — ״לֹא גּוֹאֲלִין לְאַחַר יוֹבֵל פָּחוֹת מִשָּׁנָה״, אֶלָּא לְרַב — מַאי ״אַחַר יוֹבֵל שָׁנָה״? ta chema: "velo goalin a'har hayovél pa'hot michana". bichlama lichmouél — "lo goalin lea'har yovél pa'hot michana", ela lerav — ma "a'har yovél chana"?
12. מִי סָבְרַתְּ אַחַר יוֹבֵל מַמָּשׁ? מַאי ״אַחַר יוֹבֵל״? mi savrate a'har yovél mamach? ma "a'har yovél"?

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Arakhin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)