Talmud Arakhin, Chapitre 6 (ו) · Daf 18b à 21a

Daf 18b

1. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו״, רֹאשׁוֹ וְלֹא רֹאשׁוֹ בַּכְּלָל, רַגְלָיו וְלֹא רַגְלָיו בַּכְּלָל? kainyan cheneemar "mérocho vead ragla", rocho velo rocho bakelal, ragla velo ragla bakelal?
2. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב״. רַבִּי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, ״רִאשׁוֹן״ וְ״רִאשׁוֹן״ בַּכְּלָל, ״שְׁבִיעִי״ וּ״שְׁבִיעִי״ בַּכְּלָל! talmoud lomar: "ad yom hae'had veesrim la'hodech baarev". rabi omér: éno tsarikh, "richon" ve"richon" bakelal, "chevii" ou"chevii" bakelal!
3. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי, שַׁקּוֹלֵי מְשַׁקְּלִי קְרָאֵי. מִכְּדֵי כְּתִיב: ״מִבֶּן חֹדֶשׁ וְעַד בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים״, תּוּ ״מִבֶּן חָמֵשׁ וְעַד בֶּן עֶשְׂרִים״ לְמָה לִי? הִילְכָּךְ אִישְׁתְּקִלוּ לְהוּ. afilou téma rabi, chakolé mechakeli keraé. mikedé ketiv: "miben 'hodech vead ben 'haméch chanim", tou "miben 'haméch vead ben esrim" lema li? hilkakh ichtekilou leou.
4. אָמַר מָר: ״רֹאשׁוֹ״ — וְלָא רֹאשׁוֹ בַּכְּלָל, ״רַגְלָיו״ — וְלֹא רַגְלָיו בַּכְּלָל. מְנָלַן? אִיבָּעֵית אֵימָא: שָׁאנֵי סִימָנִים דְּגוּפוֹ מִסִּימָנִים דְּרֹאשׁוֹ. אִיבָּעֵית אֵימָא: ״לְכׇל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן״. amar mar: "rocho" — vela rocho bakelal, "ragla" — velo ragla bakelal. menalan? ibaét éma: chané simanim degoufo misimanim derocho. ibaét éma: "lekhol maré éné hakohén".
5. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּהוּ יְתֵירוֹת עַל הַשָּׁנִים חוֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״לְמַעְלָה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״חֹדֶשׁ וָמַעְלָה״, מָה לְהַלָּן מִבֶּן חוֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד, אַף כָּאן מִבֶּן חוֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד. rabi eliezer omér: ad cheyeou yetérot al hachanim 'hodech veom e'had. tanya, rabi eliezer omér: neemar kan "lemala", veneemar lehalan "'hodech vamala", ma lehalan miben 'hodech veom e'had, af kan miben 'hodech veom e'had.
6. וְאֵימָא כִּי הָתָם, מָה הָתָם חַד יוֹמָא, אַף כָּאן חַד יוֹמָא? אִם כֵּן, גְּזֵירָה שָׁוָה מַאי אַהֲנִי! veéma ki hatam, ma hatam 'had yoma, af kan 'had yoma? im kén, gezéra chava ma ahani!
7. תָּנוּ רַבָּנַן: שָׁנָה הָאֲמוּרָה בְּקָדָשִׁים, שָׁנָה הָאֲמוּרָה בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, שְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁבִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה, וְשֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁבְּעֶבֶד עִבְרִי, וְכֵן שֶׁבַּבֵּן וְשֶׁבַּבַּת — כּוּלָּן מֵעֵת לְעֵת. tanou rabanan: chana haamoura bekadachim, chana haamoura bevaté aré 'homa, cheté chanim chebisdé a'houza, vechéch chanim chebeeved ivri, vekhén chebabén vechebabat — koulan méét leét.
8. שָׁנָה הָאֲמוּרָה בְּקָדָשִׁים, מְנָלַן? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, אָמַר קְרָא: ״כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ״, שְׁנָתוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא שֶׁל מִנְיַן עוֹלָם. chana haamoura bekadachim, menalan? amar rav a'ha bar yaakov, amar kera: "keves ben chenato", chenato chelo, velo chel minyan olam.
9. שָׁנָה הָאֲמוּרָה בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה — דִּכְתִיב: ״עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ״, מִמְכָּרוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא שָׁנָה לְמִנְיַן עוֹלָם. chana haamoura bevaté aré 'homa — dikhtiv: "ad tom chenat mimkaro", mimkaro chelo, velo chana leminyan olam.
10. שְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁבִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה, דִּכְתִיב: ״בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכׇּר לָךְ״, פְּעָמִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל שָׁלֹשׁ תְּבוּאוֹת בִּשְׁתֵּי שָׁנִים. cheté chanim chebisdé a'houza, dikhtiv: "bemispar chené tevouot yimkor lakh", peamim cheadam okhél chaloch tevouot bichté chanim.
11. שֵׁשׁ שֶׁבְּעֶבֶד עִבְרִי — דִּכְתִיב: ״שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית״, זִימְנִין דְּבִשְׁבִיעִית נָמֵי יַעֲבוֹד. chéch chebeeved ivri — dikhtiv: "chéch chanim yaavod ouvacheviit", zimnin devichviit namé yaavod.
12. וְשֶׁבַּבֵּן וְשֶׁבַּבַּת כּוּלָּן מֵעֵת לְעֵת. לְמַאי הִילְכְתָא? אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: לַעֲרָכִין. רַב יוֹסֵף אָמַר: לְפִרְקִין דְּ״יוֹצֵא דּוֹפֶן״. vechebabén vechebabat koulan méét leét. lema hilkheta? amar rav gidél amar rav: laarakhin. rav yoséf amar: lefirkin de"yotsé dofen".
13. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מִי פְּלִיגִיתוּ? אֲמַר לֵיהּ: לָא, אֲנָא אֲמַרִי חֲדָא, וְהוּא אֲמַר חֲדָא. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ פְּלִיגִי, מַאן דְּאָמַר לַעֲרָכִין לָא אָמַר לְ״יוֹצֵא דּוֹפֶן״? וְהָאָמַר רַב: הִילְכְתָא בְּכוּלֵּהּ פִּירְקָא מֵעֵת לְעֵת. amar léh abayé lerav yoséf: mi peligitou? amar léh: la, ana amari 'hada, veou amar 'hada. hakhi namé mistabera, dei salka datakh peligi, man deamar laarakhin la amar le"yotsé dofen"? vehaamar rav: hilkheta bekhouléh pirka méét leét.
14. וְאֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לַעֲרָכִין, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר לְ״יוֹצֵא דּוֹפֶן״? דּוּמְיָא דְּהָנָךְ, מָה הָנָךְ דִּכְתִיבָא, אַף הָנָךְ דִּכְתִיבָא. veela leman deamar laarakhin, ma tama la amar le"yotsé dofen"? doumya dehanakh, ma hanakh dikhtiva, af hanakh dikhtiva.
15. וְאִידַּךְ, אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ דִּכְתִיבָא, הַאי ״שֶׁבַּבֵּן וְשֶׁבַּבַּת״ — veidakh, i salka datakh dikhtiva, ha "chebabén vechebabat" —

Daf 19a

1. ״שֶׁבְּזָכָר וְשֶׁבִּנְקֵבָה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ. "chebezakhar vechebinkéva" mibeé léh.
2. וּמַאי שְׁנָא נְקֵבָה, דְּכִי מִיזַּקְנָא קָיְימָא אַתִּילְּתָא, וּמַאי שְׁנָא זָכָר דְּלָא קָאֵי אַתִּילְּתָא? אָמַר חִזְקִיָּה: אָמְרִי אִינָשֵׁי: סָבָא בְּבֵיתָא — פָּאחָא בְּבֵיתָא, סָבְתָא בְּבֵיתָא — סִימָא בְּבֵיתָא. ouma chena nekéva, dekhi mizakna kayma atileta, ouma chena zakhar dela kaé atileta? amar 'hizkiya: amri inaché: sava bevéta — pa'ha bevéta, savta bevéta — sima bevéta.
3. הֲדַרַן עֲלָךְ הֶשֵּׂג יָד. hadaran alakh heség yad.
4. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר: ״מְשַׁקְּלִי עָלַי״ נוֹתֵן מִשְׁקָלוֹ, אִם כֶּסֶף כָּסֶף, וְאִם זָהָב זָהָב. מַעֲשֶׂה בְּאַמָּה שֶׁל יַרְמַטְיָא שֶׁאָמְרָה: ״מִשְׁקַל בִּתִּי עָלַי״, וְעָלְתָה לִירוּשָׁלַיִם וְשַׁקְלַהּ מִשְׁקָלָהּ זָהָב. matni' haomér: "mechakeli ala" notén michkalo, im kesef kasef, veim zahav zahav. maase beama chel yarmatya cheamra: "michkal biti ala", vealta lirouchalayim vechaklah michkalah zahav.
5. ״מִשְׁקַל יְדֵי עָלַי״, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְמַלֵּא חָבִית מַיִם, וּמַכְנִיסָהּ עַד מַרְפֵּיקוֹ, וְשׁוֹקֵל מִבְּשַׂר חֲמוֹר וַעֲצָמוֹת וְגִידִים וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְכַוֵּין בָּשָׂר כְּנֶגֶד בָּשָׂר וַעֲצָמוֹת כְּנֶגֶד עֲצָמוֹת? אֶלָּא שָׁמִין אֶת הַיָּד כַּמָּה הִיא רְאוּיָה לִשְׁקוֹל. "michkal yedé ala", rabi yeouda omér: memalé 'havit mayim, oumakhnisah ad marpéko, vechokél mibesar 'hamor vaatsamot vegidim venotén letokhah ad chetitmalé. amar rabi yosé: vekhi héakh efchar lekhavén basar keneged basar vaatsamot keneged atsamot? ela chamin et hayad kama hi reouya lichkol.
6. גְּמָ׳ מַאי ״אִם כֶּסֶף כֶּסֶף אִם זָהָב זָהָב״? אָמַר רַב יְהוּדָה: פֵּירַשׁ כֶּסֶף — כֶּסֶף, פֵּירַשׁ זָהָב — זָהָב. פְּשִׁיטָא! הָא קָא מַשְׁמַע לַן: טַעְמָא דְּפֵירַשׁ, הָא לֹא פֵּירֵשׁ — פָּטַר נַפְשֵׁיהּ בְּכֹל דְּהוּ. gema' ma "im kesef kesef im zahav zahav"? amar rav yeouda: pérach kesef — kesef, pérach zahav — zahav. pechita! ha ka machma lan: tama deférach, ha lo péréch — patar nafchéh bekhol deou.
7. כִּרְחָבָה, דְּאָמַר רַחֲבָה: בְּאַתְרָא דְּתִקְלֵי כּוֹפְרָא — פָּטַר נַפְשֵׁיהּ אֲפִילּוּ בַּכּוֹפְרָא. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא דִּתְקֵל וְאִיכָּא דְּכָיֵיל. מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דְּכוּלְּהוּ לָא תִּקְלֵי — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. kir'hava, deamar ra'hava: beatra detiklé kofra — patar nafchéh afilou bakofra. pechita! la tserikha, deika ditkél veika dekhayél. maou detéma: kévan dekhouleou la tiklé — la, ka machma lan.
8. אָמַר רַב פָּפָּא: בְּאַתְרָא דְּתִקְלֵי שַׁמְכֵי, פָּטַר נַפְשֵׁיהּ אֲפִילּוּ בְּשַׁמְכֵי. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּבָתַר דְּשָׁקְלִי שָׁדוּ תְּרֵי תְּלָתָא. מַהוּ דְּתֵימָא: בְּטִיל תּוֹרַת מִשְׁקַל, קָא מַשְׁמַע לַן. amar rav papa: beatra detiklé chamkhé, patar nafchéh afilou bechamkhé. pechita! la tserikha, devatar dechakli chadou teré telata. maou detéma: betil torat michkal, ka machma lan.
9. מַעֲשֶׂה בְּאַמָּה שֶׁל יַרְמַטְיָא וְכוּ׳. מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר?! maase beama chel yarmatya vekhou'. maase listor?!
10. חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, וְאִם אָדָם חָשׁוּב הוּא, אַף עַל גַּב דְּלָא פָּרֵישׁ — לְפִי כְּבוֹדוֹ אָמְרִינַן, וּמַעֲשֶׂה בְּאַמָּה שֶׁל יַרְמַטְיָא שֶׁאָמְרָה ״מִשְׁקַל בִּתִּי עָלַי״, וְעָלְתָה לִירוּשָׁלַיִם וְשַׁקְלוּהּ וְנָתְנָה מִשְׁקָלָהּ זָהָב. 'hasoré me'hasera vehakhi katané, veim adam 'hachouv hou, af al gav dela paréch — lefi kevodo amrinan, oumaase beama chel yarmatya cheamra "michkal biti ala", vealta lirouchalayim vechaklouh venatna michkalah zahav.
11. אָמַר רַב יְהוּדָה: הָאוֹמֵר ״קוֹמָתִי עָלַי״ נוֹתֵן שַׁרְבִיט שֶׁאֵינוֹ נִכְפָּף, ״מָלֵא קוֹמָתִי עָלַי״ נוֹתֵן שַׁרְבִיט הַנִּכְפָּף. מֵיתִיבִי: ״קוֹמָתִי עָלַי״, ״מָלֵא קוֹמָתִי עָלַי״ — נוֹתֵן שַׁרְבִיט שֶׁאֵינוֹ נִכְפָּף. amar rav yeouda: haomér "komati ala" notén charvit cheéno nikhpaf, "malé komati ala" notén charvit hanikhpaf. métivi: "komati ala", "malé komati ala" — notén charvit cheéno nikhpaf.
12. הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּדָיֵיק לִישָּׁנָא יַתִּירָא, דִּתְנַן: לֹא אֶת הַבּוֹר וְלֹא הַדּוּת, אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב עוֹמְקָהּ וְרוּמַהּ, וְצָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. hou deamar kerabi akiva, dedayék lichana yatira, ditnan: lo et habor velo hadout, af al pi chekatav omkah veroumah, vetsarikh lika'h lo derekh, divré rabi akiva.
13. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ, וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ ״חוּץ מֵאֵלּוּ״ שֶׁאֵין צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. אַלְמָא, כֵּיוָן דְּלָא צְרִיךְ וְקָאָמַר — לְטַפּוֹיֵי מִילְּתָא קָאָתֵי, הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּלָא צְרִיךְ וְקָאָמַר — לְטַפּוֹיֵי מִילְּתָא קָאָתֵי. va'hakhamim omrim: éno tsarikh, oumode rabi akiva bizman cheamar lo "'houts méélou" cheén tsarikh lika'h lo derekh. alma, kévan dela tserikh vekaamar — letapoyé mileta kaaté, hakha namé, kévan dela tserikh vekaamar — letapoyé mileta kaaté.
14. אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״עוֹמְדֵי״ מַהוּ? ibaya leou: "omdé" maou?

Daf 19b

1. ״רוֹחְבּוֹ״ מַהוּ? ״יְשִׁיבָתוֹ״ מַהוּ? ״עוֹבְיוֹ״ מַהוּ? ״הִיקִּיפוּ״ מַהוּ? תֵּיקוּ. "ro'hbo" maou? "yechivato" maou? "ovo" maou? "hikifou" maou? tékou.
2. מִשְׁקַל יָדִי עָלַי וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מִשְׁקָל יְדֵי״ וּ״מִשְׁקַל רַגְלֵי עָלַי״, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֵבִיא חָבִית וּמְמַלֵּא מַיִם, וּמַכְנִיס בְּיַד עַד הָאַצִּיל, וּבָרֶגֶל עַד הָאַרְכּוּבָּה. michkal yadi ala vekhou'. tanou rabanan: "michkal yedé" ou"michkal raglé ala", rabi yeouda omér: mévi 'havit oummalé mayim, oumakhnis beyad ad haatsil, ouvaregel ad haarkouba.
3. וְשׁוֹקֵל בְּשַׂר חֲמוֹר גִּידִים וַעֲצָמוֹת, וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לְדָבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם״. vechokél besar 'hamor gidim vaatsamot, venotén letokhah ad chetitmalé, veaf al pi cheén reaya ledavar, zékher ladavar, cheneemar: "acher besar 'hamorim besaram".
4. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְכַוֵּין בָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּשַׂר, גִּידִים כְּנֶגֶד גִּידִים, עֲצָמוֹת כְּנֶגֶד עֲצָמוֹת? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: אוֹמְדִין. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: עַד שֶׁאוֹמְדִין, יָמוֹדּוּ אֶת הַיָּד. וְרַבִּי יְהוּדָה: כַּמָּה דְּאֶפְשָׁר עָבְדִינַן. amar lo rabi yosé: héakh efchar lekhavén basar keneged besar, gidim keneged gidim, atsamot keneged atsamot? amar lo rabi yeouda: omdin. amar lo rabi yosé: ad cheomdin, yamodou et hayad. verabi yeouda: kama deefchar avdinan.
5. בַּיָּד עַד הָאַצִּיל, וּרְמִינְהוּ: קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּמִקְדָּשׁ עַד הַפֶּרֶק. bayad ad haatsil, ourminou: kidouch yadayim veraglayim bemikdach ad haperek.
6. דְּאוֹרָיְיתָא עַד הַפֶּרֶק, בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וּדְאוֹרָיְיתָא עַד הַפֶּרֶק? וְהָא גַּבֵּי תְּפִילִּין דִּכְתִיב ״יָדְךָ״, וְתַנָּא דְבֵי מְנַשֶּׁה: ״יָדְךָ״ — זוֹ קִיבּוֹרִית! deorayta ad haperek, bindarim halékh a'har lechon bené adam, oudorayta ad haperek? veha gabé tefilin dikhtiv "yadkha", vetana devé menache: "yadkha" — zo kiborit!
7. דְּאוֹרָיְיתָא — קִיבּוּרִית כּוּלַּהּ, בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ — הִילְכְתָא גְּמִירִי לַהּ. deorayta — kibourit koulah, bindarim halékh a'har lechon bené adam, vekidouch yadayim veraglayim bamikdach — hilkheta gemiri lah.
8. בָּרֶגֶל עַד הָאַרְכּוּבָּה, וּרְמִינְהוּ: ״רְגָלִים״ — פְּרָט לְבַעֲלֵי קַבִּין! baregel ad haarkouba, ourminou: "regalim" — perat levaalé kabin!
9. בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וּדְאוֹרָיְיתָא — פְּרָט לְבַעֲלֵי קַבִּין? bindarim halékh a'har lechon bené adam, oudorayta — perat levaalé kabin?
10. וְהָא גַּבֵּי חֲלִיצָה, דִּכְתִיב: ״רַגְלוֹ״, וְתָנָא: חָלְצָה מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּה — חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה! veha gabé 'halitsa, dikhtiv: "raglo", vetana: 'haltsa min haarkouba oulmata — 'halitsatah kechéra!
11. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״מֵעַל רַגְלוֹ״. אִי הָכִי, לְמַעְלָה מֵהָאַרְכּוּבָּה נָמֵי? ״מָעַל״, וְלֹא מָעַל דְּמֵעַל. chané hatam, deamar kera: "méal raglo". i hakhi, lemala méhaarkouba namé? "maal", velo maal deméal.
12. אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינַּהּ, הַאי אִיסְתְּוֵירָא עַד אַרְעָא נָחֵית, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִיפְסָק פְּסֵיק, הֲוָה לֵיהּ אִיסְתְּוֵירָא ״מֵעַל״, וְשָׁקָא ״מֵעַל״ דְּ״מֵעַל״. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא מִיפְסָק פְּסֵיק, כֹּל דְּבַהֲדֵי כַּרְעָא כְּכַרְעָא דָּמֵי. amar rav papa: chema minah, ha istevéra ad ara na'hét, dei salka datakh mifsak pesék, hava léh istevéra "méal", vechaka "méal" de"méal". rav aché amar: afilou téma mifsak pesék, kol devahadé kara kekhara damé.
13. מַתְנִי׳ ״דָּמֵי יְדֵי עָלַי״ — שָׁמִין אוֹתוֹ כַּמָּה הוּא שָׁוָה בַּיָּד וּבְלֹא יָד. זֶה חוֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּעֲרָכִין. matni' "damé yedé ala" — chamin oto kama hou chava bayad ouvlo yad. ze 'homer banedarim mibaarakhin.
14. גְּמָ׳ הֵיכִי שָׁיְימִינַן לֵיהּ? אָמַר רָבָא: אוֹמְדִין אוֹתוֹ אוֹמֶד שֶׁל נִזָּקִין. gema' hékhi chayminan léh? amar rava: omdin oto omed chel nizakin.
15. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? הָתָם גַּבְרָא זִילָא הוּא, הָכָא גַּבְרָא שְׁבִיחַ הוּא. amar léh abayé: mi damé? hatam gavra zila hou, hakha gavra chevi'ha hou.
16. אָמַר אַבָּיֵי: אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִיתֵּן בְּעֶבֶד הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיָדוֹ אַחַת לָעוֹשֶׂה בִּשְׁתֵּי יָדָיו. יָדוֹ אַחַת מַאי נִיהוּ, וְאִידַּךְ פְּסִיקָא? הַיְינוּ הָךְ! אֶלָּא, יָדוֹ מוּכְתֶּבֶת לְרַבּוֹ רִאשׁוֹן. amar abayé: omdin kama adam rotse litén beeved haose melakha beyado a'hat laose bichté yada. yado a'hat ma niou, veidakh pesika? haynou hakh! ela, yado moukhtevet lerabo richon.
17. בָּעֵי רָבָא: אֲמָדוּהוּ אוֹמֶד שֶׁל נִזָּקִין, וְאָמַר ״דְּמֵי עָלַי״, מַהוּ? מִי אָמַר: הָא אֲמָדוּהוּ חֲדָא זִימְנָא, אוֹ דִילְמָא שָׁאנֵי אוּמְדָּנָא דְּבֵי עַשְׂרָה מֵאוּמְדָּנָא דְּבֵי תְלָתָא? baé rava: amadouou omed chel nizakin, veamar "demé ala", maou? mi amar: ha amadouou 'hada zimna, o dilma chané oumdana devé asra méoumdana devé telata?
18. אִם תִּמְצָא לוֹמַר: שָׁאנֵי אוּמְדָּנָא דְּבֵי עֲשָׂרָה מֵאוּמְדָּנָא דְּבֵי תְּלָתָא, אָמַר: ״דְּמֵי עָלַי״ וַאֲמָדוּהוּ, וְחָזַר וְאָמַר: ״דְּמֵי עָלַי״, מַהוּ? הָכָא וַדַּאי אֲמָדוּהוּ בֵּי עֲשָׂרָה, אוֹ דִילְמָא שָׁבַח בֵּינֵי וּבֵינֵי? im timtsa lomar: chané oumdana devé asara méoumdana devé telata, amar: "demé ala" vaamadouou, ve'hazar veamar: "demé ala", maou? hakha vada amadouou bé asara, o dilma chava'h béné ouvéné?
19. אָמַר: ״דְּמֵי עָלַי״, וְלֹא אֲמָדוּהוּ, וְחָזַר וְאָמַר: ״דְּמֵי עָלַי״, מַהוּ? הָכָא וַדַּאי amar: "demé ala", velo amadouou, ve'hazar veamar: "demé ala", maou? hakha vada

Daf 20a

1. בְּחַד זִימְנָא אָמְדִינַן לֵיהּ, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דִּבְזֶה אַחַר זֶה נָדַר, תְּרֵי זִימְנֵי אָמְדִינַן לֵיהּ? be'had zimna amdinan léh, o dilma kévan divze a'har ze nadar, teré zimné amdinan léh?
2. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר: כֵּיוָן דִּבְזֶה אַחַר זֶה נָדַר תְּרֵי זִימְנֵי אָמְדִינַן לֵיהּ, אָמַר: ״שְׁנֵי דָּמַי עָלַי״ בְּבַת אַחַת, מַהוּ? הָכָא וַדַּאי בְּבַת אַחַת נָדַר, בְּבַת אַחַת אָמְדִינַן לֵיהּ, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּקָאָמַר ״שְׁנֵי״, כְּזֶה אַחַר זֶה דָּמֵי? veim timtsa lomar: kévan divze a'har ze nadar teré zimné amdinan léh, amar: "chené dama ala" bevat a'hat, maou? hakha vada bevat a'hat nadar, bevat a'hat amdinan léh, o dilma kévan dekaamar "chené", keze a'har ze damé?
3. אִם תִּימְצֵי לוֹמַר: כֵּיוָן דְּקָאָמַר ״שְׁנֵי״ כְּזֶה אַחַר זֶה דָּמֵי, אֲמָדוּהוּ מֵאֵלָיו מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: הָא אֲמִיד מֵאֵלָיו וְקָאֵי, אוֹ דִלְמָא בָּעֵינַן כַּוָּונָה לְאוּמְדָּנָא? im timtsé lomar: kévan dekaamar "chené" keze a'har ze damé, amadouou mééla maou? mi amrinan: ha amid mééla vekaé, o dilma baénan kavana leoumdana?
4. פְּשׁוֹט מִיהָא חֲדָא, דִּתְנַן: ״דְּמֵי עָלַי״ וּמֵת — לֹא יִתְּנוּ יוֹרְשִׁין, שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים. pechot miha 'hada, ditnan: "demé ala" oumét — lo yitenou yorchin, cheén damim lamétim.
5. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמָדוּהוּ מֵאֵלָיו הָוֵי אוּמְדָּנָא, הָא אֲמִיד וְקָאֵי, מִי אִיכָּא גַּבְרָא דְּלָא שָׁוֵי אַרְבְּעָה זוּזֵי? vei salka datakh amadouou mééla havé oumdana, ha amid vekaé, mi ika gavra dela chavé arbea zouzé?
6. אֲמָדוּהוּ מֵאֵלָיו — נְחֵית לְאוּמְדָּנָא, ״דָּמַי עָלַי״ — לָא נְחֵית לְאוּמְדָּנָא. amadouou mééla — ne'hét leoumdana, "dama ala" — la ne'hét leoumdana.
7. מַתְנִי׳ חוֹמֶר בָּעֲרָכִין מִבַּנְּדָרִים, כֵּיצַד? הָאוֹמֵר: ״עֶרְכִּי עָלַי״ וָמֵת — יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁים, ״דָּמַי עָלַי״ וָמֵת — לֹא יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁים, שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים. matni' 'homer baarakhin mibanedarim, kétsad? haomér: "erki ala" vamét — yitenou hayorchim, "dama ala" vamét — lo yitenou hayorchim, cheén damim lamétim.
8. ״עֵרֶךְ יָדִי״, וְ״עֵרֶךְ רַגְלִי עָלַי״ — לָא אָמַר כְּלוּם. ״עֵרֶךְ רֹאשִׁי״, וְ״עֵרֶךְ כְּבֵידִי עָלַי״ — נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ — נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ. "érekh yadi", ve"érekh ragli ala" — la amar keloum. "érekh rochi", ve"érekh kevédi ala" — notén érekh koulo. ze hakelal: davar chehanechama telouya bo — notén érekh koulo.
9. ״חֲצִי עֶרְכִּי עָלַי״ — נוֹתֵן חֲצִי עֶרְכּוֹ, ״עֵרֶךְ חֶצְיִי עָלַי״ — נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ, ״חֲצִי דָּמַי עָלַי״ — נוֹתֵן חֲצִי דָּמָיו, ״דְּמֵי חֶצְיִי עָלַי״ — נוֹתֵן דְּמֵי כוּלּוֹ. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ — נוֹתֵן דְּמֵי כוּלּוֹ. "'hatsi erki ala" — notén 'hatsi erko, "érekh 'hetsyi ala" — notén érekh koulo, "'hatsi dama ala" — notén 'hatsi dama, "demé 'hetsyi ala" — notén demé khoulo. ze hakelal: davar chehanechama telouya bo — notén demé khoulo.
10. הָאוֹמֵר: ״עֶרְכּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי״, מֵת הַנּוֹדֵר וְהַנִּידָּר — יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין. ״דָּמָיו שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי״, וּמֵת הַנּוֹדֵר — יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין, מֵת הַנִּידָּר — לֹא יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁין, שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים. haomér: "erko chel peloni ala", mét hanodér vehanidar — yitenou hayorchin. "dama chel peloni ala", oumét hanodér — yitenou hayorchin, mét hanidar — lo yitenou hayorchin, cheén damim lamétim.
11. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: חוֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּעֲרָכִין, שֶׁהַנְּדָרִים חָלִין עַל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, וְאֵין נִדּוֹנִים בְּהֶשֵּׂג יָד, מָה שֶׁאֵין כֵּן בָּעֲרָכִין. gema' tanou rabanan: 'homer banedarim mibaarakhin, chehanedarim 'halin al behéma 'haya vaof, veén nidonim beheség yad, ma cheén kén baarakhin.
12. חוֹמֶר בָּעֲרָכִין מִבַּנְּדָרִים, כֵּיצַד? אָמַר: ״עֶרְכִּי עָלַי״ וָמֵת — יִתְּנוּ יוֹרְשִׁין, ״דָּמַי עָלַי״ וָמֵת — לֹא יִתְּנוּ יוֹרְשִׁין, שֶׁאֵין דָּמִים לַמֵּתִים. 'homer baarakhin mibanedarim, kétsad? amar: "erki ala" vamét — yitenou yorchin, "dama ala" vamét — lo yitenou yorchin, cheén damim lamétim.
13. אָמַר ״עֶרְכִּי עָלַי״ וָמֵת — יִתְּנוּ יוֹרְשִׁין. שְׁמַע מִינַּהּ מִלְוָה עַל פֶּה גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין? שָׁאנֵי הָכָא, דְּמִלְוָה כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה הִיא. amar "erki ala" vamét — yitenou yorchin. chema minah milva al pe gove min hayorchin? chané hakha, demilva ketouva batora hi.
14. שְׁמַע מִינַּהּ: מִלְוָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא? הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּשֶׁעָמַד בַּדִּין. chema minah: milva haketouva batora kikhtouva bichtar damya? hakha bema askinan — kecheamad badin.
15. דִּכְוָותַהּ גַּבֵּי ״דָּמַי עָלַי״ שֶׁעָמַד בַּדִּין, אַמַּאי לֹא יִתְּנוּ יוֹרְשִׁין ״דָּמַי עָלַי״? מְחוּסַּר אוּמְדָּנָא. ״עֶרְכִּי עָלַי״ — לֹא מְחוּסָּר וְלֹא כְלוּם. dikhvatah gabé "dama ala" cheamad badin, ama lo yitenou yorchin "dama ala"? me'housar oumdana. "erki ala" — lo me'housar velo kheloum.
16. עֵרֶךְ יָדִי וְרַגְלִי עָלַי וְכוּ׳. אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: וְנוֹתֵן דָּמֶיהָ. érekh yadi veragli ala vekhou'. amar rav gidél amar rav: venotén dameha.
17. וְהָא ״לֹא אָמַר כְּלוּם״ קָתָנֵי! לֹא אָמַר כְּלוּם לְרַבָּנַן, וְנוֹתֵן דָּמֶיהָ לְרַבִּי מֵאִיר. veha "lo amar keloum" katané! lo amar keloum lerabanan, venotén dameha lerabi méir.
18. הָא אַמְרַהּ חֲדָא זִימְנָא, דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: הָאוֹמֵר ״עֵרֶךְ כְּלִי זֶה עָלַי״ נוֹתֵן דָּמָיו! ha amrah 'hada zimna, deamar rav gidél amar rav: haomér "érekh keli ze ala" notén dama!
19. מַהוּ דְּתֵימָא: הָתָם הוּא דְּאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין עֵרֶךְ לִכְלִי, וְגָמַר וְאָמַר לְשֵׁם דָּמִים, אֲבָל הָכָא מִיטְעָא קָטָעֵי, דְּסָבַר כִּי הֵיכִי דְּאִיכָּא ״עֵרֶךְ רֹאשִׁי״ וְ״עֵרֶךְ כְּבֵידִי״, אִיכָּא נָמֵי ״עֵרֶךְ יָדִי״ וְ״עֵרֶךְ רַגְלִי״, אֲבָל דְּמֵי לָא קָאָמַר — קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: hatam hou deadam yodéa cheén érekh likhli, vegamar veamar lechém damim, aval hakha mita kataé, desavar ki hékhi deika "érekh rochi" ve"érekh kevédi", ika namé "érekh yadi" ve"érekh ragli", aval demé la kaamar — ka machma lan.
20. ״עֵרֶךְ רֹאשִׁי״ וְ״עֵרֶךְ כְּבֵידִי״ — נוֹתֵן עֵרֶךְ כּוּלּוֹ. מַאי טַעְמָא? ״נְפָשׁוֹת״ קָאָמַר רַחֲמָנָא. "érekh rochi" ve"érekh kevédi" — notén érekh koulo. ma tama? "nefachot" kaamar ra'hamana.
21. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ וכו׳. לְאֵתוֹיֵי מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה. ze hakelal: davar chehanechama telouya bo vkh'. leétoyé min haarkouba oulmala.
22. חֲצִי עֶרְכִּי עָלַי נוֹתֵן כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״חֲצִי עֶרְכִּי עָלַי״ — נוֹתֵן חֲצִי עֶרְכּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לוֹקֶה וְנוֹתֵן עֵרֶךְ שָׁלֵם. 'hatsi erki ala notén kou'. tanou rabanan: "'hatsi erki ala" — notén 'hatsi erko. rabi yosé berabi yeouda omér: loke venotén érekh chalém.
23. לוֹקֶה?! אַמַּאי? אָמַר רַב פָּפָּא: לוֹקֶה בְּעֵרֶךְ שָׁלֵם, מַאי טַעְמָא? גְּזֵירָה ״חֲצִי (עֶרְכִּי) [עֶרְכּוֹ]״ אַטּוּ ״עֵרֶךְ חֶצְיוֹ״, וְעֵרֶךְ חֶצְיוֹ הָוֵי דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ. loke?! ama? amar rav papa: loke beérekh chalém, ma tama? gezéra "'hatsi (erki) [erko]" atou "érekh 'hetso", veérekh 'hetso havé davar chehanechama telouya bo.
24. ״חֲצִי דָּמַי עָלַי״ — נוֹתֵן כּוּ׳. ״דְּמֵי חֶצְיִי עָלַי״ — נוֹתֵן דְּמֵי כּוּלּוֹ, מַאי טַעְמָא? "'hatsi dama ala" — notén kou'. "demé 'hetsyi ala" — notén demé koulo, ma tama?
25. ״נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשׁוֹת״ כְּתִיב. "neder beerkekha nefachot" ketiv.
26. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, לְאֵתוֹיֵי מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה. ze hakelal: davar chehanechama telouya bo, leétoyé min haarkouba oulmala.
27. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּעֲרִיךְ חֲצִי עֵרֶךְ כְּלִי, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן דָּמָיו, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא אָמַר כְּלוּם. רָבָא חֲלַשׁ, עוּל לְגַבֵּיהּ אַבָּיֵי וְרַבָּנַן, וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי: בִּשְׁלָמָא רַבִּי מֵאִיר קָסָבַר אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה, לָא שְׁנָא כּוּלּוֹ וְלָא שְׁנָא חֶצְיוֹ. tanou rabanan: hamaarikh 'hatsi érekh keli, rabi méir omér: notén dama, va'hakhamim omrim: lo amar keloum. rava 'halach, oul legabéh abayé verabanan, veyatvi vekaamri: bichlama rabi méir kasavar én adam motsi devara levatala, la chena koulo vela chena 'hetso.
28. אֶלָּא רַבָּנַן מַאי קָסָבְרִי? אִי אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה — אֲפִילּוּ כּוּלּוֹ נָמֵי, וְאִי אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה — אֲפִילּוּ חֶצְיוֹ נָמֵי! ela rabanan ma kasavri? i adam motsi devara levatala — afilou koulo namé, vei én adam motsi devara levatala — afilou 'hetso namé!
29. אֲמַר לְהוּ רָבָא וְאַבָּיֵי: רַבָּנַן דְּהָכָא כְּרַבִּי מֵאִיר סָבְרִי לַהּ, וְסָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי׳ שִׁמְעוֹן. סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: ״אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה״. amar leou rava veabayé: rabanan dehakha kerabi méir savri lah, vesavri lah kerabi' chimon. savri lah kerabi méir, deamar: "én adam motsi devara levatala".
30. וְסָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִים; כּוּלֵּיהּ אוֹרְחֵיהּ לְאִיתְנַדּוֹבֵי, פַּלְגֵיהּ לָאו אוֹרְחֵיהּ לְאִיתְנַדּוֹבֵי. vesavri lah kerabi chimon, deamar chelo hitnadév kederekh hamitnadevim; kouléh or'héh leitnadové, palgéh la or'héh leitnadové.
31. הָאוֹמֵר ״עֶרְכּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי״, וּמֵת הַנּוֹדֵר כּוּ׳. מַאי נִיהוּ? שֶׁעָמַד בַּדִּין. haomér "erko chel peloni ala", oumét hanodér kou'. ma niou? cheamad badin.
32. הַיְינוּ הָךְ! סֵיפָא אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, דָּמָיו שֶׁל פְּלוֹנִי עָלָיו, וּמֵת הַנּוֹדֵר — יִתְּנוּ הַיּוֹרְשִׁים. haynou hakh! séfa itsterikh léh, dama chel peloni ala, oumét hanodér — yitenou hayorchim.

Daf 20b

1. מַהוּ דְּתֵימָא, כֵּיוָן דְּלָא אֲמָדוּהוּ לָא אִישְׁתַּעְבּוּד נִכְסֵי, קָא מַשְׁמַע לַן: כֵּיוָן דְּעָמַד בַּדִּין אִישְׁתַּעְבּוֹדֵי אִישְׁתַּעְבּוּד נִכְסֵי, וְאוּמְדָּנָא גַּלּוֹיֵי מִילְּתָא בְעָלְמָא הוּא. maou detéma, kévan dela amadouou la ichtaboud nikhsé, ka machma lan: kévan deamad badin ichtabodé ichtaboud nikhsé, veoumdana galoyé mileta vealma hou.
2. מַתְנִי׳ ״שׁוֹר זֶה עוֹלָה״, וּ״בַיִת זֶה קׇרְבָּן״, וּמֵת הַשּׁוֹר וְנָפַל הַבַּיִת — פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. ״שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה״, וּ״בַיִת זֶה עָלַי קׇרְבָּן״, מֵת הַשּׁוֹר וְנָפַל הַבַּיִת — חַיָּיב לְשַׁלֵּם. matni' "chor ze ola", ou"vayit ze korban", oumét hachor venafal habayit — patour milechalém. "chor ze ala ola", ou"vayit ze ala korban", mét hachor venafal habayit — 'hayav lechalém.
3. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר ״דְּמֵי שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה״, אֲבָל אָמַר ״שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה״, כֵּיוָן דְּאָמַר ״זֶה״ וָמֵת — אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ, ״עָלַי לַהֲבִיאוֹ״ קָאָמַר. gema' amar rabi 'hiya bar rav: lo chanou ela deamar "demé chor ze ala ola", aval amar "chor ze ala ola", kévan deamar "ze" vamét — éno 'hayav bea'hraouto, "ala lahavio" kaamar.
4. מֵיתִיבִי: שׁוֹר זֶה עוֹלָה — הַשּׁוֹר הֶקְדֵּשׁ וּמוֹעֲלִין בּוֹ, מֵת אוֹ נִגְנַב — אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ. ״שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה״ — הַשּׁוֹר הֶקְדֵּשׁ וּמוֹעֲלִין בּוֹ, מֵת אוֹ נִגְנַב — חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ. métivi: chor ze ola — hachor hekdéch oumoalin bo, mét o nignav — éno 'hayav bea'hraouto. "chor ze ala ola" — hachor hekdéch oumoalin bo, mét o nignav — 'hayav bea'hraouto.
5. מִי אַלִּימָא מִמַּתְנִיתִין, דְּאוֹקֵימְנָא דְּקָאָמַר ״דְּמֵי״? הָכָא נָמֵי דְּקָאָמַר ״דְּמֵי״. mi alima mimatnitin, deokémna dekaamar "demé"? hakha namé dekaamar "demé".
6. וְהָא מִדְּסֵיפָא דְּקָאָמַר ״דְּמֵי״, רֵישָׁא דְּלָא קָאָמַר ״דְּמֵי״! דְּקָתָנֵי סֵיפָא: דְּמֵי שׁוֹר עוֹלָה — הַשּׁוֹר חוּלִּין וְאֵין מוֹעֲלִין בּוֹ, מֵת אוֹ נִגְנַב — אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ, אָבֵל חַיָּיב בְּאַחְרָיוּת דָּמָיו! veha mideséfa dekaamar "demé", récha dela kaamar "demé"! dekatané séfa: demé chor ola — hachor 'houlin veén moalin bo, mét o nignav — éno 'hayav bea'hraouto, avél 'hayav bea'hraout dama!
7. רֵישָׁא וְסֵיפָא דְּקָאָמַר ״דְּמֵי״, רֵישָׁא דְּאָמַר: ״יִקְדַּישׁ הַשּׁוֹר לְדָמָיו״, וְסֵיפָא דְּקָאָמַר: ״לִכְשֶׁיָּבֹאוּ דָּמָיו יִקְדְּשׁוּ״. récha veséfa dekaamar "demé", récha deamar: "yikdach hachor ledama", veséfa dekaamar: "likhcheyavoou dama yikdechou".
8. וְהָא אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הָא מַנִּי? רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. veha én adam makdich davar chelo ba laolam? amar rav yeouda amar rav: ha mani? rabi méir hi, deamar: adam makdich davar chelo ba laolam.
9. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי, וְאָמְרִי לַהּ רָמֵי בַּר חָמָא לְרַב חִסְדָּא: כְּמַאן? כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם? אֲמַר לֵיהּ: וְאֶלָּא כְּמַאן? ika deamri, amar léh rav papa leabayé, veamri lah ramé bar 'hama lerav 'hisda: keman? kerabi méir, deamar: adam makdich davar chelo ba laolam? amar léh: veela keman?
10. וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא, הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ וְנִתְנַגֵּעַ, אַף עַל פִּי שֶׁחֲלָטוֹ כֹּהֵן, אוֹמֵר לוֹ: ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״, נְתָצוֹ — חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ בַּיִת. veika dematné lah aha, hamaskir bayit la'havéro venitnagéa, af al pi che'halato kohén, omér lo: "haré chelekha lefanekha", netatso — 'hayav lehaamid lo bayit.

Daf 21a

1. הִקְדִּישׁוֹ הַדָּר בּוֹ — מַעֲלֶה שָׂכָר לַהֶקְדֵּשׁ. הִקְדִּישׁוֹ הַדָּר בּוֹ? הֵיכִי מָצֵי מַקְדֵּישׁ לֵהּ? ״אִישׁ כִּי יַקְדִּישׁ בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ״ אָמַר רַחֲמָנָא, מָה בֵּיתוֹ בִּרְשׁוּתוֹ — אַף כֹּל בִּרְשׁוּתוֹ! הָכִי קָאָמַר: הִקְדִּישׁוֹ מַשְׂכִּיר — הַדָּר בּוֹ מַעֲלֶה שָׂכָר לַהֶקְדֵּשׁ. hikdicho hadar bo — maale sakhar lahekdéch. hikdicho hadar bo? hékhi matsé makdéch léh? "ich ki yakdich béto kodech" amar ra'hamana, ma béto birchouto — af kol birchouto! hakhi kaamar: hikdicho maskir — hadar bo maale sakhar lahekdéch.
2. הִקְדִּישׁוֹ מַשְׂכִּיר, הֵיכִי דָּיַיר בֵּיהּ? בִּמְעִילָה קָאֵי! וְתוּ מַעֲלֶה שָׂכָר לַהֶקְדֵּשׁ? כֵּיוָן דִּמְעַל בֵּיהּ, נָפֵיק לֵיהּ שָׂכָר לְחוּלִּין! hikdicho maskir, hékhi dayar béh? bimila kaé! vetou maale sakhar lahekdéch? kévan dimal béh, nafék léh sakhar le'houlin!
3. דְּאָמַר: ״לִכְשֶׁיָּבֹא שְׂכָרוֹ יִקְדַּשׁ״, וְהָא אֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם! deamar: "likhcheyavo sekharo yikdach", veha én adam makdich davar chelo ba laolam!
4. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הָא מַנִּי? רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי, וְאָמְרִי לַהּ רַב מָרִי בַּר חָמָא לְרַב חִסְדָּא: כְּמַאן? כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם? אֲמַר לֵיהּ: וְאֶלָּא כְּמַאן?! amar rav yeouda amar rav: ha mani? rabi méir hi, deamar: adam makdich davar chelo ba laolam. ika deamri: amar léh rav papa leabayé, veamri lah rav mari bar 'hama lerav 'hisda: keman? kerabi méir, deamar: adam makdich davar chelo ba laolam? amar léh: veela keman?!
5. מַתְנִי׳ חַיָּיבֵי עֲרָכִין — מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן, חַיָּיבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת — אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן, חַיָּיבֵי עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים — מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן. matni' 'hayavé arakhin — memachkenin otan, 'hayavé 'hataot vaachamot — én memachkenin otan, 'hayavé olot ouchlamim — memachkenin otan.
6. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִרְצוֹנוֹ״, כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר: ״רוֹצֶה אֲנִי״. וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בְּגִיטֵּי נָשִׁים, כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר: ״רוֹצֶה אֲנִי״. af al pi cheén mitkapér lo ad cheyitratse, cheneemar: "lirtsono", kofin oto ad cheyomar: "rotse ani". vekhén ata omér begité nachim, kofin oto ad cheyomar: "rotse ani".
7. גְּמָ׳ אָמַר רַב פָּפָּא: פְּעָמִים שֶׁחַיָּיבֵי חַטָּאוֹת מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן, חַיָּיבֵי עוֹלוֹת אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן. gema' amar rav papa: peamim che'hayavé 'hataot memachkenin otan, 'hayavé olot én memachkenin otan.
8. חַיָּיבֵי חַטָּאוֹת מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן בְּחַטַּאת נָזִיר, דְּכֵיוָן דְּאָמַר מָר: ״אִם גִּילַּח עַל אֶחָד מִשְּׁלׇשְׁתָּן יָצָא, וְאִם נִזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִיטַמֵּא לְמֵתִים״ — פָּשַׁע בַּהּ וְלָא מַיְיתֵי. 'hayavé 'hataot memachkenin otan be'hatat nazir, dekhévan deamar mar: "im gila'h al e'had michelochtan yatsa, veim nizrak ala e'had min hadamim houtar hanazir lichtot yayin velitamé lemétim" — pacha bah vela mayté.
9. חַיָּיבֵי עוֹלוֹת — אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן בְּעוֹלַת יוֹלֶדֶת. 'hayavé olot — én memachkenin otan beolat yoledet.
10. מַאי נִיהוּ דְּאַקְדְּמַיהּ קְרָא, וְהָאָמַר רָבָא: לְמִקְרָאָהּ הִקְדִּימָהּ הַכָּתוּב! ma niou deakdemah kera, vehaamar rava: lemikraah hikdimah hakatouv!
11. אֶלָּא בְּעוֹלַת מְצוֹרָע, דְּתַנְיָא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁחַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ עֹיכַבְתּוֹ, כָּךְ עוֹלָתוֹ עֹיכַבְתּוֹ. ela beolat metsora, detanya: rabi yichmaél beno chel rabi yeouda ben beroka omér: kechém che'hatato vaachamo okhavto, kakh olato okhavto.
12. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה, תָּנוּ רַבָּנַן: ״יַקְרִיב אוֹתוֹ״ — מְלַמֵּד שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ, יָכוֹל בְּעַל כׇּרְחוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לִרְצוֹנוֹ״, הָא כֵּיצַד? כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר ״רוֹצֶה אֲנִי״. veaf al pi cheén mitkapér lo ad cheyitratse, tanou rabanan: "yakriv oto" — melaméd chekofin oto, yakhol beal kor'ho? talmoud lomar: "lirtsono", ha kétsad? kofin oto ad cheyomar "rotse ani".
13. אָמַר שְׁמוּאֵל: עוֹלָה צְרִיכָה דַּעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִרְצוֹנוֹ״. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ עַד שֶׁיִּתְרַצֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִרְצוֹנוֹ״! amar chemouél: ola tserikha daat, cheneemar: "lirtsono". ma ka machma lan? tenéna: af al pi cheén mitkapér lo ad cheyitratse, cheneemar: "lirtsono"!
14. לָא צְרִיכָא, דְּפָרֵישׁ לֵיהּ חַבְרֵיהּ. מַהוּ דְּתֵימָא: כִּי בָּעֵינַן דַּעַת מִדִּידֵיהּ, אֲבָל מִדְּחַבְרֵיהּ לָא? קָא מַשְׁמַע לַן, זִימְנִין דְּלָא נִיחָא לֵיהּ דְּלִיכַּפַּר בְּמִידֵּי דְּלָא דִּידֵיהּ. la tserikha, defaréch léh 'havréh. maou detéma: ki baénan daat mididéh, aval mide'havréh la? ka machma lan, zimnin dela ni'ha léh delikapar bemidé dela didéh.
15. מֵיתִיבִי: ״חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי עָלַי״ métivi: "'hatato vaachamo chel peloni ala"

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Arakhin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)