Talmud Arakhin, Chapitre 2 (ב) · Daf 4b à 8a

Daf 4b

1. אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ שֶׁהֶעֱרִיךְ בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, אִשָּׁה שֶׁהֶעֱרִיכָה אִישׁ, אִשָּׁה שֶׁהֶעֱרִיכָה אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נְפָשֹׁת״. én li ela ich cheheerikh bén ich bén icha, icha cheheerikha ich, icha cheheerikha icha minayin? talmoud lomar "nefachot".
2. דָּבָר אַחֵר: ״נְפָשֹׁת״ — לְרַבּוֹת מְנוָּּול וּמוּכֵּה שְׁחִין. davar a'hér: "nefachot" — lerabot menval oumouké che'hin.
3. שֶׁיָּכוֹל ״נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ״: כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּדָמִים — יֶשְׁנוֹ בַּעֲרָכִין, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בְּדָמִים — אֵינוֹ בַּעֲרָכִין, תַּלְמוּד לוֹמַר ״נְפָשֹׁת״. cheyakhol "neder beerkekha": kol cheyechno bedamim — yechno baarakhin, vekhol cheéno bedamim — éno baarakhin, talmoud lomar "nefachot".
4. ״וְהָיָה עֶרְכְּךָ״ — לְרַבּוֹת טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס לְדָמִים, שֶׁיָּכוֹל: נֶדֶר ״בְּעֶרְכְּךָ״ — כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּעֲרָכִין יֶשְׁנוֹ בְּדָמִים, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בַּעֲרָכִין אֵינוֹ בְּדָמִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהָיָה עֶרְכְּךָ״. "vehaya erkekha" — lerabot toumtoum veanderoginos ledamim, cheyakhol: neder "beerkekha" — kol cheyechno baarakhin yechno bedamim, vekhol cheéno baarakhin éno bedamim, talmoud lomar: "vehaya erkekha".
5. ״הַזָּכָר״ — זָכָר, וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. יָכוֹל לֹא יְהוּ בְּעֵרֶךְ אִישׁ, אֲבָל יִהְיוּ בְּעֵרֶךְ אִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהָיָה עֶרְכְּךָ הַזָּכָר... וְאִם נְקֵבָה הִיא״ — זָכָר וַדַּאי, נְקֵבָה וַדָּאִית, וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. "hazakhar" — zakhar, velo toumtoum veanderoginos. yakhol lo yeou beérekh ich, aval yihou beérekh icha? talmoud lomar: "vehaya erkekha hazakhar... veim nekéva hi" — zakhar vada, nekéva vadait, velo toumtoum veanderoginos.
6. אָמַר מָר: ״בְּעֶרְכְּךָ״ — לְרַבּוֹת עֵרֶךְ סָתוּם. מַאי עֵרֶךְ סָתוּם? amar mar: "beerkekha" — lerabot érekh satoum. ma érekh satoum?
7. דְּתַנְיָא: הָאוֹמֵר ״עֵרֶךְ סָתוּם עָלַי״ נוֹתֵן כַּפָּחוֹת שֶׁבָּעֲרָכִין, וְכַמָּה פָּחוֹת שֶׁבָּעֲרָכִין? שְׁלֹשֶׁת שְׁקָלִים. detanya: haomér "érekh satoum ala" notén kapa'hot chebaarakhin, vekhama pa'hot chebaarakhin? chelochet chekalim.
8. וְאֵימָא חֲמִשִּׁים! תָּפַשְׂתָּה מְרוּבֶּה — לֹא תָּפַשְׂתָּה, תָּפַשְׂתָּה מוּעָט — תָּפַשְׂתָּה. veéma 'hamichim! tafasta meroube — lo tafasta, tafasta mouat — tafasta.
9. וְאֵימָא שֶׁקֶל, דִּכְתִיב: ״וְכׇל עֶרְכְּךָ יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ״! הָהוּא בְּהֶשֵּׂג יָד הוּא דִּכְתִיב. veéma chekel, dikhtiv: "vekhol erkekha yihye bechekel hakodech"! haou beheség yad hou dikhtiv.
10. וְאֶלָּא קָרָא לְמָה לִי? אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ נִידּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד. מַאי טַעְמָא? כִּמְפָרֵשׁ דָּמֵי. veela kara lema li? amar rav na'hman amar raba bar avouh: lomar cheéno nidon beheség yad. ma tama? kimfaréch damé.
11. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: נִידּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא כִּמְפָרֵשׁ דָּמֵי, קָמַשְׁמַע לַן. ika deamri, amar rav na'hman amar raba bar avouh: nidon beheség yad. pechita! maou detéma kimfaréch damé, kamachma lan.
12. דָּבָר אַחֵר: ״בְּעֶרְכְּךָ״ — עֵרֶךְ כּוּלּוֹ הוּא נוֹתֵן, וְאֵינוֹ נוֹתֵן עֵרֶךְ דְּמֵי אֵבָרִים. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְעֵרֶךְ סְתָם? קְרִי בֵּיהּ ״עֵרֶךְ״ ״בְּעֶרְכְּךָ״. davar a'hér: "beerkekha" — érekh koulo hou notén, veéno notén érekh demé évarim. veha apéktéh leérekh setam? keri béh "érekh" "beerkekha".
13. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נְפָשֹׁת״, ״נְפָשֹׁת״ — וְלֹא אֶת הַמֵּת. yakhol cheani motsi davar chehanechama telouya bo, talmoud lomar: "nefachot", "nefachot" — velo et hamét.
14. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ! קְרִי בֵּיהּ ״נֶפֶשׁ״, ״נְפָשֹׁת״. veha apéktéh! keri béh "nefech", "nefachot".
15. אוֹצִיא אֶת הַמֵּת, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַגּוֹסֵס? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהָעֲמִיד וְהֶעֱרִיךְ״. otsi et hamét, velo otsi et hagosés? talmoud lomar: "vehaamid veheerikh".
16. אִי הָכִי, מֵת נָמֵי תִּיפּוֹק לִי מִ״וְּהֶעֱמִיד וְהֶעֱרִיךְ״? הָכִי נָמֵי! וְאֶלָּא, ״נֶפֶשׁ״ ״נְפָשֹׁת״ לְמָה לִי? כִּדְבָעֵינַן לְמֵימַר קַמַּן. i hakhi, mét namé tipok li mi"ouheemid veheerikh"? hakhi namé! veela, "nefech" "nefachot" lema li? kidvaénan lemémar kaman.
17. דָּבָר אַחֵר, ״נְפָשֹׁת״ — אֵין לִי אֶלָּא אֶחָד שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶחָד, אֶחָד שֶׁהֶעֱרִיךְ מֵאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נְפָשֹׁת״. davar a'hér, "nefachot" — én li ela e'had cheheerikh e'had, e'had cheheerikh méa minayin? talmoud lomar "nefachot".
18. דָּבָר אַחֵר, ״נְפָשֹׁת״ — אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ שֶׁהֶעֱרִיךְ, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, אִשָּׁה שֶׁהֶעֱרִיכָה אִישׁ, וְאִשָּׁה שֶׁהֶעֱרִיכָה אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נְפָשֹׁת״. davar a'hér, "nefachot" — én li ela ich cheheerikh, bén ich bén icha, icha cheheerikha ich, veicha cheheerikha icha minayin? talmoud lomar: "nefachot".
19. דָּבָר אַחֵר: ״נְפָשֹׁת״ — לְהָבִיא מְנוָּּול וּמוּכֵּה שְׁחִין. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְהָנָךְ! davar a'hér: "nefachot" — lehavi menval oumouké che'hin. veha apéktéh lehanakh!
20. הָנָךְ לָא צְרִיכִי קְרָא, מַאי טַעְמָא? כִּי שָׁקוּל הוּא, וְיָבוֹאוּ כּוּלָּם כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא, לִמְנוָּּול וּמוּכֵּה שְׁחִין הוּא דְּאִצְטְרִיךְ. hanakh la tserikhi kera, ma tama? ki chakoul hou, veyavoou koulam ki itsterikh kera, limnval oumouké che'hin hou deitsterikh.
21. וְהָיָה עֶרְכְּךָ — לְרַבּוֹת טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס לְדָמִים. דָּמִים לְמָה לִי קְרָא? לֹא יְהֵא אֶלָּא דְּמֵי דִיקְלָא, אִילּוּ אָמַר ״דְּמֵי דִיקְלָא״ מִי לָא יָהֵיב? vehaya erkekha — lerabot toumtoum veanderoginos ledamim. damim lema li kera? lo yehé ela demé dikla, ilou amar "demé dikla" mi la yahév?
22. אָמַר רָבָא: לוֹמַר שֶׁנִּידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ. amar rava: lomar chenidon bikhvodo.
23. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ״ כְּתִיב, כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּעֲרָכִין — נִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בַּעֲרָכִין — אֵינוֹ נִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ. salka datakh aména: "neder beerkekha" ketiv, kol cheyechno baarakhin — nidon bikhvodo, vekhol cheéno baarakhin — éno nidon bikhvodo.
24. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּדְלָא אִיתֵיהּ בַּעֲרָכִין, מִי נִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ? וְהָתַנְיָא: ״רֹאשׁ עֶבֶד זֶה הֶקְדֵּשׁ״ הוּא וְהֶקְדֵּשׁ שׁוּתָּפִין בּוֹ, ״רֹאשׁ עֶבֶד מָכוּר לְךָ״ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶם, ״רֹאשׁ חֲמוֹר זֶה הֶקְדֵּשׁ״ הוּא וְהֶקְדֵּשׁ שׁוּתָּפִין בּוֹ, ״רֹאשׁ חֲמוֹר מָכוּר לָךְ״ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶם. amar léh abayé: oudla itéh baarakhin, mi nidon bikhvodo? vehatanya: "roch eved ze hekdéch" hou vehekdéch choutafin bo, "roch eved makhour lekha" mechamenin bénéhem, "roch 'hamor ze hekdéch" hou vehekdéch choutafin bo, "roch 'hamor makhour lakh" mechamenin bénéhem.
25. ״רֹאשׁ פָּרָה מָכוּר לְךָ״ — לֹא מָכַר אֶלָּא רֹאשָׁהּ שֶׁל פָּרָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ: ״רֹאשׁ פָּרָה הֶקְדֵּשׁ״ אֵין לַהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא רֹאשָׁהּ. וְאָמַר רַב פָּפָּא: דְּהָא מִזְדַּבַּן רֵישָׁא דְתוֹרָא בְּבֵי טַבָּחָא. "roch para makhour lekha" — lo makhar ela rochah chel para. velo od, ela afilou: "roch para hekdéch" én lahekdéch ela rochah. veamar rav papa: deha mizdaban récha detora bevé taba'ha.
26. וְהָא חֲמוֹר וּפָרָה לֵיתַנְהוּ בַּעֲרָכִין, וְאֵין נִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ! וְלִיטַעְמָיךְ, תִּיקְשֵׁי לָךְ עֶבֶד, דְּאִיתֵיהּ בַּעֲרָכִין, וְאֵין נִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ! veha 'hamor oufara létanou baarakhin, veén nidon bikhvodo! velitamakh, tikché lakh eved, deitéh baarakhin, veén nidon bikhvodo!
27. אֶלָּא לָא קַשְׁיָא: הָא בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, הָא בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. ela la kachya: ha bekodché mizbé'ha, ha bekodché bedek habayit.
28. בְּמַאי אוֹקֵימְתַּהּ, בְּקׇדְשֵׁי מִזְבַּח? אֵימָא סֵיפָא: וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמַר ״רֹאשׁ פָּרָה זוֹ הֶקְדֵּשׁ״ — אֵין לַהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא רֹאשָׁהּ. אַמַּאי? תִּפְשׁוֹט קְדוּשָּׁה בְּכוּלַּהּ! מִי לָא תַּנְיָא: הָאוֹמֵר bema okémtah, bekodché mizba'h? éma séfa: velo od, ela afilou amar "roch para zo hekdéch" — én lahekdéch ela rochah. ama? tifchot kedoucha bekhoulah! mi la tanya: haomér

Daf 5a

1. ״רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה״ — יָכוֹל תְּהֵא כּוּלָּהּ עוֹלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַה׳ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ״ — מִמֶּנּוּ קוֹדֶשׁ וְלֹא כּוּלָּהּ קוֹדֶשׁ. "raglah chel zo ola" — yakhol tehé koulah ola? talmoud lomar "kol acher yitén mimenou la' yihye kodech" — mimenou kodech velo koulah kodech.
2. יָכוֹל תֵּצֵא לְחוּלִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יִהְיֶה״ — בַּהֲוָיָיתָהּ תְּהֵא. הָא כֵּיצַד? תִּמָּכֵר לְצוֹרְכֵי עוֹלוֹת, וְדָמֶיהָ חוּלִּין, חוּץ מִדְּמֵי אוֹתוֹ אֵבֶר שֶׁבָּהּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. yakhol tétsé le'houlin? talmoud lomar: "yihye" — bahavayatah tehé. ha kétsad? timakhér letsorkhé olot, vedameha 'houlin, 'houts midemé oto éver chebah, divré rabi méir.
3. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִנַּיִן לָאוֹמֵר ״רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה״, שֶׁכּוּלָּהּ עוֹלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַה׳ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ״, לְרַבּוֹת אֶת כּוּלָּהּ. rabi yeouda verabi yosé verabi chimon omrim: minayin laomér "raglah chel zo ola", chekoulah ola? talmoud lomar: "kol acher yitén mimenou la' yihye kodech", lerabot et koulah.
4. וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר אֵין כּוּלָּהּ עוֹלָה, הָנֵי מִילֵּי דְּאַקְדֵּישׁ דָּבָר שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, אֲבָל דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ — קָדְשָׁה כּוּלָּהּ. vaafilou leman deamar én koulah ola, hané milé deakdéch davar cheén hanechama telouya bo, aval davar chehanechama telouya bo — kadcha koulah.
5. אֶלָּא, לָא קַשְׁיָא: הָא בִּקְדוּשַּׁת הַגּוּף, הָא בִּקְדוּשַּׁת דָּמִים. ela, la kachya: ha bikdouchat hagouf, ha bikdouchat damim.
6. וְהָא מָר הוּא דְּאָמַר: מַקְדִּישׁ זָכָר לְדָמָיו — קָדוֹשׁ קְדוּשַּׁת הַגּוּף! veha mar hou deamar: makdich zakhar ledama — kadoch kedouchat hagouf!
7. לָא קַשְׁיָא: הָא דְּאַקְדֵּישׁ כּוּלָּהּ, הָא דְּאַקְדֵּישׁ חַד אֵבֶר. la kachya: ha deakdéch koulah, ha deakdéch 'had éver.
8. חַד אֵבֶר נָמֵי אִיבְּעוֹיֵי אִיבַּעְיָא לַן, דְּבָעֵי רַבָּה: הִקְדִּישׁ אֵבֶר לְדָמָיו, מַהוּ? 'had éver namé ibeoyé ibaya lan, devaé raba: hikdich éver ledama, maou?
9. כִּי אִיבְּעִי לַן בְּתָם, הָכָא בְּבַעַל מוּם, דּוּמְיָא דַּחֲמוֹר. ki ibei lan betam, hakha bevaal moum, doumya da'hamor.
10. בַּעַל מוּם נָמֵי אִיבְּעוֹיֵי אִיבַּעְיָא לַן, דְּבָעֵי רַבָּה: ״דְּמֵי רֹאשִׁי לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ״ מַהוּ? כִּי אִבַּעְיָא לָן מִקַּמֵּי דְּאֶשְׁמְעַהּ לְהָא מַתְנִיתָא, הַשְׁתָּא דְּשַׁמְעַהּ הָא מַתְנִיתָא — לָא מִיבַּעְיָא לַן. baal moum namé ibeoyé ibaya lan, devaé raba: "demé rochi legabé mizbé'ha" maou? ki ibaya lan mikamé deechmeah leha matnita, hachta dechamah ha matnita — la mibaya lan.
11. גּוּפָא, בָּעֵי רַבָּה: ״דְּמֵי רֹאשִׁי לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ״ מַהוּ? נִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ, אוֹ אֵינוֹ נִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ? goufa, baé raba: "demé rochi legabé mizbé'ha" maou? nidon bikhvodo, o éno nidon bikhvodo?
12. לָא אַשְׁכְּחַן בְּדָמִים דְּאֵינוֹ נִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ, אוֹ דִלְמָא לָא אַשְׁכְּחַן לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ דְּנִידּוֹן בִּכְבוֹדוֹ? תֵּיקוּ. la achke'han bedamim deéno nidon bikhvodo, o dilma la achke'han legabé mizbé'ha denidon bikhvodo? tékou.
13. בָּעֵי רָבָא: ״עֶרְכִּי עָלַי לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ״ מַהוּ? נִידּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד, אוֹ אֵין נִידּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד? baé rava: "erki ala legabé mizbé'ha" maou? nidon beheség yad, o én nidon beheség yad?
14. לָא אַשְׁכְּחַן בַּעֲרָכִין דְּאֵין נִידּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד, אוֹ דִלְמָא לָא אַשְׁכְּחַן לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ דְּמִיפְּרִיק אֶלָּא בְּשׇׁוְיוֹ? תֵּיקוּ. la achke'han baarakhin deén nidon beheség yad, o dilma la achke'han legabé mizbé'ha demiperik ela bechovo? tékou.
15. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: הִקְדִּישׁ שְׂדֵה אֲחוּזָּה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: לָא אַשְׁכְּחַן שְׂדֵה אֲחוּזָּה דְּמִיפָּרְקָא אֶלָּא ״בֵּית זֶרַע חוֹמֶר שְׂעוֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף״, אוֹ דִלְמָא לָא אַשְׁכְּחַן לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ דְּמִיפְּרִיק אֶלָּא בְּשׇׁוְיוֹ? תֵּיקוּ. baé rav aché: hikdich sedé a'houza legabé mizbé'ha, maou? mi amrinan: la achke'han sedé a'houza demiparka ela "bét zera 'homer seorim ba'hamichim chekel kasef", o dilma la achke'han legabé mizbé'ha demiperik ela bechovo? tékou.
16. מַתְנִי׳ פָּחוֹת מִבֶּן חֹדֶשׁ נִידָּר, אֲבָל לֹא נֶעֱרָךְ. matni' pa'hot miben 'hodech nidar, aval lo neerakh.
17. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּעֲרִיךְ פָּחוֹת מִבֶּן חֹדֶשׁ, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן דָּמָיו, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא אָמַר כְּלוּם. gema' tanou rabanan: hamaarikh pa'hot miben 'hodech, rabi méir omér: notén dama, va'hakhamim omrim: lo amar keloum.
18. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי מֵאִיר סָבַר: אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין עֲרָכִין לְפָחוֹת מִבֶּן חֹדֶשׁ, וְגָמַר וְאָמַר לְשֵׁם דָּמִים; וְרַבָּנַן סָבְרִי: אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה. bema kamipalgi? rabi méir savar: én adam motsi devara levatala, yodéa cheén arakhin lefa'hot miben 'hodech, vegamar veamar lechém damim; verabanan savri: adam motsi devara levatala.
19. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: הָאוֹמֵר ״עֵרֶךְ כְּלִי עָלַי״ נוֹתֵן דָּמִים — כְּרַבִּי מֵאִיר. פְּשִׁיטָא דִּכְרַבִּי מֵאִיר אַתְיָא! keman azla ha deamar rav gidél amar rav: haomér "érekh keli ala" notén damim — kerabi méir. pechita dikhrabi méir atya!
20. מַהוּ דְּתֵימָא, אֲפִילּוּ כְּרַבָּנַן, הָתָם הוּא דְּטָעֵי, סָבַר: כִּי הֵיכִי דְּאִיכָּא עֲרָכִין לְבֶן חוֹדֶשׁ, אִיכָּא נָמֵי לְפָחוֹת מִבֶּן חוֹדֶשׁ. maou detéma, afilou kerabanan, hatam hou detaé, savar: ki hékhi deika arakhin leven 'hodech, ika namé lefa'hot miben 'hodech.
21. אֲבָל הָכָא דְּלֵיכָּא לְמִיטְעֵי, וַדַּאי אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין עֵרֶךְ לִכְלִי, וְגָמַר וְאָמַר לְשֵׁם דָּמִים, קָמַשְׁמַע לַן. aval hakha deléka lemité, vada adam yodéa cheén érekh likhli, vegamar veamar lechém damim, kamachma lan.

Daf 5b

1. וּלְרַבִּי מֵאִיר לְמַאי אִיצְטְרִיךְ? oulrabi méir lema itsterikh?
2. מַהוּ דְּתֵימָא: טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר הָתָם, דְּגָזַר פָּחוֹת מִבֶּן חוֹדֶשׁ אַטּוּ בֶּן חוֹדֶשׁ, אֲבָל הָכָא דְּלֵיכָּא לְמִיגְזַר — אֵימָא לָא. קָא מַשְׁמַע לַן: טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר דְּאֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה, לָא שְׁנָא הָכָא וְלָא שְׁנָא הָכָא. maou detéma: tama derabi méir hatam, degazar pa'hot miben 'hodech atou ben 'hodech, aval hakha deléka lemigzar — éma la. ka machma lan: tama derabi méir deén adam motsi devara levatala, la chena hakha vela chena hakha.
3. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר יוֹסֵף אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב יֵיבָא בַּר יוֹסֵי אָמַר רַב: הַמַּקְדִּישׁ בֶּהֱמַת חֲבֵירוֹ נוֹתֵן דָּמֶיהָ? כְּמַאן — כְּרַבִּי מֵאִיר. keman azla ha deamar raba bar yoséf amar rav, veamri lah amar rav yéva bar yosé amar rav: hamakdich behemat 'havéro notén dameha? keman — kerabi méir.
4. הָא אַמְרַהּ רַב חֲדָא זִימְנָא, דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: הָאוֹמֵר ״עֵרֶךְ כְּלִי עָלַי״ נוֹתֵן דָּמָיו! מַהוּ דְּתֵימָא הָתָם הוּא דְּיוֹדֵעַ שֶׁאֵין עֵרֶךְ לִכְלִי, וְגָמַר וְאָמַר לְשֵׁם דָּמִים. ha amrah rav 'hada zimna, deamar rav gidél amar rav: haomér "érekh keli ala" notén dama! maou detéma hatam hou deodéa cheén érekh likhli, vegamar veamar lechém damim.
5. אֲבָל בְּהֵמָה, דְּבַת מִיקְדַּשׁ הִיא, אִיכָּא לְמֵימַר דְּהָכִי קָאָמַר: אִי אָמֵינָא לֵהּ לְמַרַּהּ מְזַבֵּין לַהּ נִיהֲלִי, תִּיקְדּוֹשׁ לַהּ מֵהַשְׁתָּא וְאַקְרְבַהּ, אֲבָל דְּמֵי לָא קָאָמַר, קָא מַשְׁמַע לַן. aval behéma, devat mikdach hi, ika lemémar dehakhi kaamar: i aména léh lemarah mezabén lah nihali, tikdoch lah méhachta veakrevah, aval demé la kaamar, ka machma lan.
6. אָמַר רַב אָשֵׁי: וְהוּא דְּאָמַר ״עָלַי״, אֲבָל אָמַר ״הֲרֵי זוֹ״ — לֹא. amar rav aché: veou deamar "ala", aval amar "haré zo" — lo.
7. מַתְנִי׳ נָכְרִי — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נֶעֱרָךְ, אֲבָל לֹא מַעֲרִיךְ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַעֲרִיךְ, אֲבָל לֹא נֶעֱרָךְ. וְזֶה וָזֶה מוֹדִים שֶׁנּוֹדְרִין וְנִידָּרִין. matni' nakhri — rabi méir omér: neerakh, aval lo maarikh. rabi yeouda omér: maarikh, aval lo neerakh. veze vaze modim chenodrin venidarin.
8. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַעֲרִיכִין וְאֵין הַגּוֹיִם מַעֲרִיכִין. gema' tanou rabanan: bené yisraél maarikhin veén hagoyim maarikhin.
9. יָכוֹל לֹא יְהוּ נֶעֱרָכִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ״, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. yakhol lo yeou neerakhin? talmoud lomar: "ich", divré rabi méir.
10. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: וְכִי מֵאַחַר שֶׁמִּקְרָא אֶחָד מְרַבֶּה וּמִקְרָא אֶחָד מְמַעֵט, מִפְּנֵי מָה אֲנִי אוֹמֵר נֶעֱרָךְ וְלֹא מַעֲרִיךְ? amar rabi méir: vekhi méa'har chemikra e'had merabe oumikra e'had memaét, mipené ma ani omér neerakh velo maarikh?
11. מִפְּנֵי שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב בַּנֶּעֱרָכִין יוֹתֵר מִבַּמַּעֲרִיכִין, שֶׁהֲרֵי חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן נֶעֱרָךְ, אֲבָל לֹא מַעֲרִיכִין. mipené cheriba hakatouv baneerakhin yotér mibamaarikhin, cheharé 'héréch chote vekatan neerakh, aval lo maarikhin.
12. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶעֱרָכִין וְאֵין הַגּוֹיִם נֶעֱרָכִין; יָכוֹל לֹא יְהוּ מַעֲרִיכִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ״. rabi yeouda omér: bené yisraél neerakhin veén hagoyim neerakhin; yakhol lo yeou maarikhin? talmoud lomar "ich".
13. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: וְכִי מֵאַחַר שֶׁמִּקְרָא אֶחָד מְרַבֶּה וּמִקְרָא אֶחָד מְמַעֵט, מִפְּנֵי מָה אֲנִי אוֹמֵר נָכְרִי מַעֲרִיךְ וְלֹא נֶעֱרָךְ? מִפְּנֵי שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב בַּמַּעֲרִיכִין יוֹתֵר מִבַּנֶּעְרָכִין, שֶׁהֲרֵי טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מַעֲרִיכִין אֲבָל לֹא נֶעֱרָכִין. amar rabi yeouda: vekhi méa'har chemikra e'had merabe oumikra e'had memaét, mipené ma ani omér nakhri maarikh velo neerakh? mipené cheriba hakatouv bamaarikhin yotér mibanerakhin, cheharé toumtoum veanderoginos maarikhin aval lo neerakhin.
14. אָמַר רָבָא: הִלְכְתֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר מִסְתַּבְּרָא, טַעְמֵיהּ לָא מִסְתַּבְּרָא, טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה מִסְתַּבְּרָא, הִלְכְתֵיהּ לָא מִסְתַּבְּרָא. amar rava: hilkhetéh derabi méir mistabera, taméh la mistabera, tama derabi yeouda mistabera, hilkhetéh la mistabera.
15. הִלְכְתֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר מִסְתַּבְּרָא, דִּכְתִיב: ״לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ״, טַעְמֵיהּ לָא מִסְתַּבְּרָא, דְּקָא מַיְיתֵי לֵיהּ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, שָׁאנֵי חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן דְּלָאו בְּנֵי דֵעָה נִינְהוּ. hilkhetéh derabi méir mistabera, dikhtiv: "lo lakhem valanou livnot et bét elohénou", taméh la mistabera, deka mayté léh mé'héréch chote vekatan, chané 'héréch chote vekatan dela bené déa ninou.
16. טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה מִסְתַּבְּרָא, דְּקָא מַיְיתֵי לֵיהּ מִטּוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, דְּאַף עַל גַּב דִּבְנֵי דֵעָה נִינְהוּ מַעֲטִינְהוּ רַחֲמָנָא. הִלְכְתֵיהּ לָא מִסְתַּבְּרָא, דִּכְתִיב: ״לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ״. tama derabi yeouda mistabera, deka mayté léh mitoumtoum veanderoginos, deaf al gav divné déa ninou maatinou ra'hamana. hilkhetéh la mistabera, dikhtiv: "lo lakhem valanou livnot et bét elohénou".
17. וְרַבִּי יְהוּדָה, הַאי ״לָא לָכֶם וְלָנוּ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: וְעֶרְכּוֹ נִגְנָז. verabi yeouda, ha "la lakhem velanou" ma avéd léh? amar rav 'hisda amar avimi: veerko nignaz.
18. אֶלָּא מֵעַתָּה, לֹא יִמְעֲלוּ בּוֹ, דִּתְנַן: חָמֵשׁ חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת, וּמָעוֹת הַהוֹלְכוֹת לְיָם הַמֶּלַח — לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין! ela méata, lo yimalou bo, ditnan: 'haméch 'hataot hamétot, oumaot haolkhot leyam hamela'h — lo nehenin velo moalin!
19. אַלְּמָה תַּנְיָא גַּבֵּי קׇדְשֵׁי גוֹיִם: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, אֲבָל בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת מוֹעֲלִין בָּהֶן?! alema tanya gabé kodché goyim: bame devarim amourim — bekodché mizbé'ha, aval bekodché bedek habayit moalin bahen?!
20. אֶלָּא אָמַר רָבָא: מִשּׁוּם רִפְיוֹן יָדַיִם הוּא, דִּכְתִיב: ״וַיְהִי עַם הָאָרֶץ מְרַפִּין יְדֵי עַם יְהוּדָה וּמְבַהֲלִים אוֹתָם לִבְנוֹת״. ela amar rava: michoum rifon yadayim hou, dikhtiv: "vayhi am haarets merapin yedé am yeouda oumvahalim otam livnot".

Daf 6a

1. תָּנָא חֲדָא: גּוֹי שֶׁהִתְנַדֵּב נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת מְקַבְּלִים הֵימֶנּוּ, וְתַנְיָא אִידַּךְ: אֵין מְקַבְּלִין! tana 'hada: go chehitnadév nedava levedek habayit mekabelim hémenou, vetanya idakh: én mekabelin!
2. אָמַר רַבִּי אִילָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא קַשְׁיָא, הָא — בַּתְּחִילָּה, הָא — בַּסּוֹף. amar rabi ila amar rabi yo'hanan: la kachya, ha — bate'hila, ha — basof.
3. דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּתְחִילָּה, אֲפִילּוּ מַיִם וּמֶלַח אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם. בַּסּוֹף, דָּבָר הַמְסוּיָּים אֵין מְקַבְּלִין, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסוּיָּים מְקַבְּלִין. הֵיכִי דָּמֵי דָּבָר הַמְסוּיָּים? אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּגוֹן אַמָּה כָּלְיָא עוֹרֵב. deamar rabi asi amar rabi yo'hanan: bit'hila, afilou mayim oumela'h én mekabelin méhem. basof, davar hamsouyam én mekabelin, davar cheéno mesouyam mekabelin. hékhi damé davar hamsouyam? amar rav yoséf: kegon ama kalya orév.
4. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ״וְאִיגֶּרֶת אֶל אָסָף שׁוֹמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ וְגוֹ׳״. אֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵּי: שָׁאנֵי מַלְכוּתָא דְּלָא הָדְרָא בַּיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אִי אָמַר מַלְכוּתָא ״עָקַרְנָא טוּרֵי״, עָקַר טוּרֵי וְלָא הָדַר בֵּיהּ. métiv rav yoséf: "veigeret el asaf chomér hapardés acher lamelekh vego'". amar léh abayé: chané malkhouta dela hadra bah, deamar chemouél: i amar malkhouta "akarna touré", akar touré vela hadar béh.
5. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: גּוֹי שֶׁהִפְרִישׁ תְּרוּמָה מִכִּרְיוֹ, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, אִי בְּדַעַת יִשְׂרָאֵל הִפְרִישָׁהּ — תִּינָּתֵן לַכֹּהֵן, וְאִם לָאו — טְעוּנָה גְּנִיזָה, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא בְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. amar rav yeouda amar rav: go chehifrich terouma mikiro, bodkin oto, i bedaat yisraél hifrichah — tinatén lakohén, veim la — teouna geniza, 'haychinan chema belibo lachamayim.
6. מֵיתִיבִי: גּוֹי שֶׁהִתְנַדֵּב קוֹרָה, וְשֵׁם כָּתוּב עָלֶיהָ — בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, אִם אָמַר: ״בְּדַעַת יִשְׂרָאֵל הִפְרַשְׁתִּיהָ״ — יָגוֹד וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמּוֹתָר, וְאִם לָאו — טְעוּנָה גְּנִיזָה, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא בְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. métivi: go chehitnadév kora, vechém katouv aleha — bodkin oto, im amar: "bedaat yisraél hifrachtiha" — yagod veyichtaméch bamotar, veim la — teouna geniza, 'haychinan chema belibo lachamayim.
7. טַעְמָא דְּשֵׁם כָּתוּב עָלֶיהָ, דְּבָעֲיָא גְּנִיזָה; הָא אֵין שֵׁם כָּתוּב עָלֶיהָ — לָא בָּעֲיָא גְּנִיזָה! tama dechém katouv aleha, devaaya geniza; ha én chém katouv aleha — la baaya geniza!
8. הוּא הַדִּין דְּאַף עַל גַּב דְּאֵין שֵׁם כָּתוּב עָלֶיהָ נָמֵי בָּעֲיָא גְּנִיזָה, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאַף עַל גַּב דְּשֵׁם כָּתוּב עָלֶיהָ, יָגוֹד וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמּוֹתָר, דְּשֵׁם שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ לָאו קָדוֹשׁ. hou hadin deaf al gav deén chém katouv aleha namé baaya geniza, veha ka machma lan, deaf al gav dechém katouv aleha, yagod veyichtaméch bamotar, dechém chelo bimkomo la kadoch.
9. דִּתְנַן: הָיָה כָּתוּב עַל יְדוֹת הַכֵּלִים וְעַל כַּרְעֵי הַמִּטָּה — הֲרֵי זֶה יָגוֹד וְיִגְנוֹז. ditnan: haya katouv al yedot hakélim veal karé hamita — haré ze yagod veyignoz.
10. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבָהוּ: הָאוֹמֵר ״סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה״ — מוּתָּר לְשַׁנּוֹתָהּ. סְבוּר מִינַּהּ: לְעַצְמוֹ — אִין, לְאַחֵר — לָא. אִיתְּמַר: אָמַר רַב אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לְאַחֵר. amar rav na'hman amar raba bar avaou: haomér "sela zo litsdaka" — moutar lechanotah. sevour minah: leatsmo — in, lea'hér — la. itemar: amar rav amé amar rabi yo'hanan: bén leatsmo bén lea'hér.
11. אָמַר רַבִּי זְעֵירָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר ״עָלַי״, אֲבָל אָמַר ״הֲרֵי זוֹ״ — בְּעֵינַאּ בָּעֵי לְמִיתְּבַהּ. amar rabi zeéra: lo chanou ela deamar "ala", aval amar "haré zo" — beéna baé lemitevah.
12. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: אַדְּרַבָּה, אִיפְּכָא מִיסְתַּבְּרָא — אָמַר ״זוֹ״ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, כִּי הֵיכִי דְּלִיחַיַּיב בְּאַחְרָיוּתַהּ, אֲבָל אָמַר ״עָלַי״ — לָא! אֶלָּא, לָא שְׁנָא. matkéf lah rava: aderaba, ipekha mistabera — amar "zo" michtaméch bah, ki hékhi deli'hayav bea'hraoutah, aval amar "ala" — la! ela, la chena.
13. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא: נֶדֶר צְדָקָה, וְאֵין הֶקְדֵּשׁ צְדָקָה. מַאי קָאָמַר? לָא נֶדֶר וְלָא הֶקְדֵּשׁ צְדָקָה! tanya kevatéh derava: neder tsedaka, veén hekdéch tsedaka. ma kaamar? la neder vela hekdéch tsedaka!
14. אֶלָּא לָאו הָכִי קָאָמַר: צְדָקָה הֲרֵי הִיא בְּבַל תְּאַחֵר, וְאֵינָהּ כְּהֶקְדֵּשׁ, דְּאִילּוּ הֶקְדֵּשׁ אֲסִיר לְאִשְׁתַּמּוֹשֵׁי בֵּיהּ, וְאִילּוּ צְדָקָה שְׁרֵי לְאִשְׁתַּמּוֹשֵׁי בֵּיהּ. ela la hakhi kaamar: tsedaka haré hi beval tea'hér, veénah kehekdéch, deilou hekdéch asir leichtamoché béh, veilou tsedaka cheré leichtamoché béh.
15. אָמַר רַב כָּהֲנָא: אַמְרִיתָא לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא, אָמַר: אַתּוּן הָכִי מַתְנִיתוּ לַהּ, אֲנַן הָכִי מַתְנֵינַן לַהּ — אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: הָאוֹמֵר ״סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה״ מוּתָּר לְשַׁנּוֹתָהּ, בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לְאַחֵר, בֵּין אָמַר ״עָלַי״ בֵּין אָמַר ״הֲרֵי זוֹ״. amar rav kahana: amrita lichmata kaméh derav zevid minehardea, amar: atoun hakhi matnitou lah, anan hakhi matnénan lah — amar rav na'hman amar raba bar avouh amar rav: haomér "sela zo litsdaka" moutar lechanotah, bén leatsmo bén lea'hér, bén amar "ala" bén amar "haré zo".
16. תָּנוּ רַבָּנַן: ״סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה״ — עַד שֶׁלֹּא בָּאתָה לְיַד גַּבַּאי, מוּתָּר לְשַׁנּוֹתָהּ; מִשֶּׁבָּאתָה לְיַד גַּבַּאי, אָסוּר לְשַׁנּוֹתָהּ. tanou rabanan: "sela zo litsdaka" — ad chelo bata leyad gaba, moutar lechanotah; michebata leyad gaba, asour lechanotah.

Daf 6b

1. אִינִי? וְהָא רַבִּי יַנַּאי יָזֵיף וּפָרַע! שָׁאנֵי רַבִּי יַנַּאי, דְּנִיחָא לְהוּ לַעֲנִיִּים דְּכַמָּה דִּמְשַׁהֵי מְעַשֵּׂה וּמַיְיתֵי לְהוּ. ini? veha rabi yana yazéf oufara! chané rabi yana, deni'ha leou laaniyim dekhama dimchahé measé oumayté leou.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: יִשְׂרָאֵל שֶׁהִתְנַדֵּב מְנוֹרָה אוֹ נֵר לְבֵית הַכְּנֶסֶת — אָסוּר לְשַׁנּוֹתָהּ. סָבַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְמֵימָר: לָא שְׁנָא לִדְבַר הָרְשׁוּת וְלָא שְׁנָא לִדְבַר מִצְוָה. אֲמַר לֵיהּ רַב אַמֵּי: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן — לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִדְבַר הָרְשׁוּת, אֲבָל לִדְבַר מִצְוָה מוּתָּר לְשַׁנּוֹתָהּ. tanou rabanan: yisraél chehitnadév menora o nér levét hakeneset — asour lechanotah. savar rabi 'hiya bar aba lemémar: la chena lidvar harchout vela chena lidvar mitsva. amar léh rav amé: hakhi amar rabi yo'hanan — lo chanou ela lidvar harchout, aval lidvar mitsva moutar lechanotah.
3. מִדְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גּוֹי שֶׁהִתְנַדֵּב מְנוֹרָה אוֹ נֵר לְבֵית הַכְּנֶסֶת, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּקַּע שֵׁם בְּעָלֶיהָ — אָסוּר לְשַׁנּוֹתָהּ, מִשֶּׁנִּשְׁתַּקַּע שֵׁם בְּעָלֶיהָ — מוּתָּר לְשַׁנּוֹתָהּ. mideamar rabi asi amar rabi yo'hanan: go chehitnadév menora o nér levét hakeneset, ad chelo nichtaka chém bealeha — asour lechanotah, michenichtaka chém bealeha — moutar lechanotah.
4. לְמַאי? אִילֵימָא לִדְבַר הָרְשׁוּת, מַאי אִירְיָא גּוֹי? אֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל נָמֵי! lema? iléma lidvar harchout, ma irya go? afilou yisraél namé!
5. אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה, וְטַעְמָא דְּגוֹי הוּא דְּפָעֵי, אֲבָל יִשְׂרָאֵל דְּלָא פָּעֵי — שַׁפִּיר דָּמֵי. ela lidvar mitsva, vetama dego hou defaé, aval yisraél dela paé — chapir damé.
6. שַׁעַזְרַק טַיָּיעָא אִינַּדַּב שְׁרָגָא לְבֵי כְנִישְׁתָּא דְּרַב יְהוּדָה, שַׁנְּיֵיהּ רַחֲבָא וְאִיקְּפֵד רָבָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: שַׁנְּיֵיהּ רָבָא וְאִיקְּפֵד רַחֲבָא, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: שַׁנְּיֻיהּ חַזָּנֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא, וְאִיקְּפֵד רַחֲבָא וְאִיקְּפֵד רַבָּה. chaazrak tayaa inadav cheraga levé khenichta derav yeouda, chaneyéh ra'hava veikeféd rava. ika deamri: chaneyéh rava veikeféd ra'hava, veika deamri: chaneyouh 'hazané defoumbedita, veikeféd ra'hava veikeféd raba.
7. מַאן דְּשַׁנְּיֵיהּ סָבַר דְּלָא שְׁכִיחַ, וּמַאן דְּאִיקְּפֵד סָבַר זִמְנִין דְּמִקְּרֵי וְאָתֵי. man dechaneyéh savar dela chekhi'ha, ouman deikeféd savar zimnin demikeré veaté.
8. מַתְנִי׳ הַגּוֹסֵס וְהַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג — לֹא נִידָּר וְלֹא נֶעֱרָךְ. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: נֶעֱרָךְ, מִפְּנֵי שֶׁדָּמָיו קְצוּבִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נוֹדֵר וּמַעֲרִיךְ וּמַקְדִּישׁ, וְאִם הִזִּיק — חַיָּיב. matni' hagosés vehayotsé léharég — lo nidar velo neerakh. rabi 'hanina ben akavya omér: neerakh, mipené chedama ketsouvin. rabi yosé omér: nodér oumaarikh oumakdich, veim hizik — 'hayav.
9. גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא גּוֹסֵס לֹא נִידָּר — דְּלָאו בַּר דָּמִים הוּא, וְלֹא נֶעֱרָךְ — דְּלָאו בַּר הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה הוּא, אֶלָּא יוֹצֵא לֵיהָרֵג, בִּשְׁלָמָא לֹא נִידָּר — דְּלָאו בַּר דָּמִים הוּא, אֶלָּא לֹא נֶעֱרָךְ אַמַּאי לָא? gema' bichlama gosés lo nidar — dela bar damim hou, velo neerakh — dela bar haamada vehaarakha hou, ela yotsé léharég, bichlama lo nidar — dela bar damim hou, ela lo neerakh ama la?
10. דְּתַנְיָא: מִנַּיִן הַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג וְאָמַר ״עֶרְכִּי עָלַי״, שֶׁלֹּא אָמַר כְּלוּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל חֵרֶם לֹא יִפָּדֶה״. יָכוֹל אֲפִילּוּ קוֹדֶם שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִן הָאָדָם״, וְלֹא כׇּל הָאָדָם. detanya: minayin hayotsé léharég veamar "erki ala", chelo amar keloum? talmoud lomar: "kol 'hérem lo yipade". yakhol afilou kodem chenigmar dino? talmoud lomar: "min haadam", velo kol haadam.
11. וּלְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקַבְיָא, דְּאָמַר נֶעֱרָךְ מִפְּנֵי שֶׁדָּמָיו קְצוּבִין, הַאי ״כׇּל חֵרֶם״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? oulrabi 'hanina ben akavya, deamar neerakh mipené chedama ketsouvin, ha "kol 'hérem" ma avéd léh?
12. לְכִדְתַנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ לַמּוּמָתִים בִּידֵי שָׁמַיִם שֶׁנּוֹתְנִין מָמוֹן וּמִתְכַּפֵּר לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ״אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו״, יָכוֹל אַף בִּידֵי אָדָם כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כׇּל חֵרֶם לֹא יִפָּדֶה״. lekhidtanya, rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka omér: lefi chematsinou lamoumatim bidé chamayim chenotnin mamon oumitkapér lahem, cheneemar "im kofer youchat ala", yakhol af bidé adam kén? talmoud lomar "kol 'hérem lo yipade".
13. אֵין לִי אֶלָּא מִיתוֹת חֲמוּרוֹת, שֶׁלֹּא נִיתְּנָה שִׁגְגָתָן לְכַפָּרָה, מִיתוֹת קַלּוֹת, שֶׁנִּיתְּנָה שִׁגְגָתָן לְכַפָּרָה, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל חֵרֶם״. én li ela mitot 'hamourot, chelo nitena chiggatan lekhapara, mitot kalot, chenitena chiggatan lekhapara, minayin? talmoud lomar: "kol 'hérem".
14. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נוֹדֵר וּמַעֲרִיךְ כּוּ׳. וְתַנָּא קַמָּא מִי קָאָמַר דְּלָא? rabi yosé omér: nodér oumaarikh kou'. vetana kama mi kaamar dela?
15. אֶלָּא, בְּנוֹדֵר וּמַעֲרִיךְ וּמִקַּדִּישׁ — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, כִּי פְלִיגִי — בְּאִם הִזִּיק. תַּנָּא קַמָּא סָבַר: אִם הִזִּיק — אֵינוֹ חַיָּיב בְּתַשְׁלוּמִין, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: אִם הִזִּיק — חַיָּיב בְּתַשְׁלוּמִין. ela, benodér oumaarikh oumikadich — koulé alma la peligi, ki feligi — beim hizik. tana kama savar: im hizik — éno 'hayav betachloumin, verabi yosé savar: im hizik — 'hayav betachloumin.
16. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּמִלְוָה עַל פֶּה גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין קָמִיפַּלְגִי, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: מִלְוָה עַל פֶּה אֵינוֹ גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: מִלְוָה עַל פֶּה גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין. bema kamipalgi? amar rav yoséf: bemilva al pe gove min hayorchin kamipalgi, tana kama savar: milva al pe éno gove min hayorchin, verabi yosé savar: milva al pe gove min hayorchin.
17. רָבָא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִלְוָה עַל פֶּה אֵינוֹ גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין, וְהָכָא בְּמִלְוָה כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה קָמִיפַּלְגִי, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: מִלְוָה כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה לָאו כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא. rava amar: dekhoulé alma milva al pe éno gove min hayorchin, vehakha bemilva ketouva batora kamipalgi, tana kama savar: milva ketouva batora la kikhtouva bichtar damya, verabi yosé savar: kikhtouva bichtar damya.
18. וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא: הַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג, הוּא שֶׁחָבַל בַּאֲחֵרִים — חַיָּיב, אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בּוֹ — פְּטוּרִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף הוּא אִם חָבַל בַּאֲחֵרִים — פָּטוּר, שֶׁלֹּא נִיתַּן לַחֲזָרַת עֲמִידַת בֵּית דִּין. veika dematné lah aha: hayotsé léharég, hou che'haval baa'hérim — 'hayav, a'hérim che'havlou bo — petourin. rabi chimon ben elazar omér: af hou im 'haval baa'hérim — patour, chelo nitan la'hazarat amidat bét din.

Daf 7a

1. מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: נִיתַּן לַחֲזָרַת עֲמִידַת בֵּית דִּין?! mikelal detana kama savar: nitan la'hazarat amidat bét din?!
2. אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּמִלְוָה עַל פֶּה גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין קָמִיפַּלְגִי, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: מִלְוָה עַל פֶּה גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר סָבַר: אֵינוֹ גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין. amar rav yoséf: bemilva al pe gove min hayorchin kamipalgi, tana kama savar: milva al pe gove min hayorchin, verabi chimon ben elazar savar: éno gove min hayorchin.
3. רַבָּה אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִלְוָה עַל פֶּה אֵינוֹ גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין, וְהָכָא בְּמִלְוָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר קָמִיפַּלְגִי, תַּנָּא קַמָּא סָבַר: כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר סָבַר: לָאו כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא. raba amar: dekhoulé alma milva al pe éno gove min hayorchin, vehakha bemilva haketouva batora kikhtouva bichtar kamipalgi, tana kama savar: kikhtouva bichtar damya, verabi chimon ben elazar savar: la kikhtouva bichtar damya.
4. מֵיתִיבִי: הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנָפַל עָלָיו שׁוֹר וַהֲרָגוֹ — פָּטוּר, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאִם מֵת הַשּׁוֹר — יוֹרְשֵׁי בַּעַל הַבּוֹר חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם דְּמֵי שׁוֹר לִבְעָלָיו! métivi: ha'hofér bor birchout harabim, venafal ala chor vaharago — patour, velo od, ela cheim mét hachor — yorché baal habor 'hayavin lechalém demé chor livala!
5. אָמַר רַבִּי אִילָא אָמַר רַב: כְּשֶׁעָמַד בַּדִּין, וְהָא ״הֲרָגוֹ״ קָתָנֵי! אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: כְּשֶׁעֲשָׂאוֹ טְרֵיפָה. amar rabi ila amar rav: kecheamad badin, veha "harago" katané! amar rav ada bar ahava: kecheasao teréfa.
6. וְהָאָמַר רַב נַחְמָן, תָּנֵי חַגָּא: מֵת וּקְבָרוֹ! וְהִילְכְתָא דְּיָיתְבִי דַּיָּינֵי אַפּוּמָּא דְבֵירָא. vehaamar rav na'hman, tané 'haga: mét oukvaro! vehilkheta deyatvi dayané apouma devéra.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: הַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג — מַזִּין עָלָיו מִדַּם חַטָּאתוֹ וּמִדַּם אֲשָׁמוֹ, חָטָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה — אֵין נִזְקָקִין לוֹ. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְעַנִּין אֶת דִּינוֹ. tanou rabanan: hayotsé léharég — mazin ala midam 'hatato oumidam achamo, 'hata beotah chaa — én nizkakin lo. ma tama? amar rav yoséf: mipené cheén meanin et dino.
8. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ רֵישָׁא נָמֵי! כְּגוֹן שֶׁהָיָה זִבְחוֹ זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. amar léh abayé: i hakhi, afilou récha namé! kegon chehaya ziv'ho zavou'ha beotah chaa.
9. אֲבָל אֵין זִבְחוֹ זָבוּחַ, מַאי? לָא? אַדְּתָנֵי ״חָטָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֵין נִזְקָקִין לוֹ״, לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁהָיָה זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲבָל אֵין זֶבַח זָבוּחַ — לֹא! aval én ziv'ho zavou'ha, ma? la? adetané "'hata beotah chaa én nizkakin lo", liflog velitné bedidah: bame devarim amourim — chehaya zeva'h zavou'ha beotah chaa, aval én zeva'h zavou'ha — lo!
10. הָכִי נָמֵי קָאָמַר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁהָיָה זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲבָל אֵין זֶבַח זָבוּחַ — נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁחָטָא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְאֵין נִזְקָקִין לוֹ. hakhi namé kaamar: bame devarim amourim — chehaya zeva'h zavou'ha beotah chaa, aval én zeva'h zavou'ha — naasa kemi che'hata beotah chaa, veén nizkakin lo.
11. מַתְנִי׳ הָאִשָּׁה שֶׁיָּצְאָה לֵיהָרֵג, אֵין מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד. הָאִשָּׁה שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַמַּשְׁבֵּר, מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד. הָאִשָּׁה שֶׁנֶּהֶרְגָה, נֶהֱנִין בִּשְׂעָרָהּ. בְּהֵמָה שֶׁנֶּהֶרְגָה, אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה. matni' haicha cheyatsa léharég, én mamtinin lah ad chetéléd. haicha cheyachva al hamachbér, mamtinin lah ad chetéléd. haicha cheneherga, nehenin bisarah. behéma cheneherga, asoura bahanaa.
12. גְּמָ׳ פְּשִׁיטָא, גּוּפַהּ הִיא! אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה״, מָמוֹנָא דְבַעַל הוּא, וְלָא לַיפְסְדֵיהּ מִינֵּיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. gema' pechita, goufah hi! itsterikh, salka datakh aména: hoil oukhtiv "kaacher yachit ala baal haicha", mamona devaal hou, vela lafsedéh minéh, ka machma lan.
13. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי! אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָמַר קְרָא ״וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם״ — לְרַבּוֹת אֶת הַוָּולָד. veéma hakhi namé! amar rabi avaou amar rabi yo'hanan: amar kera "oumétou gam chenéhem" — lerabot et havalad.
14. וְהַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ, עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה! כִּי קָאָמְרִינַן מִ״גַּם״. veha mibeé léh, ad cheyeou chenéhen chavin, divré rabi yochiya! ki kaamrinan mi"gam".
15. יָשְׁבָה עַל הַמַּשְׁבֵּר וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּעָקַר, גּוּפָא אַחֲרִינָא הוּא. yachva al hamachbér vekhou'. ma tama? kévan deakar, goufa a'harina hou.
16. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הָאִשָּׁה הַיּוֹצְאָה לֵיהָרֵג, מַכִּין אוֹתָהּ כְּנֶגֶד בֵּית הֵרָיוֹן, כְּדֵי שֶׁיָּמוּת הַוָּולָד תְּחִילָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תָּבֹא לִידֵי נִיוּוּל. לְמֵימְרָא דְּהִיא קָדְמָה וּמֵתָה בְּרֵישָׁא? וְהָא קַיְימָא לַן דְּוָולָד מָיֵית בְּרֵישָׁא! amar rav yeouda amar chemouél: haicha hayotsa léharég, makin otah keneged bét héraon, kedé cheyamout havalad te'hila, kedé chelo tavo lidé niououl. lemémra dehi kadma ouméta berécha? veha kayma lan devalad mayét berécha!
17. דִּתְנַן: תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ נוֹחֵל וּמַנְחִיל, וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: נוֹחֵל בְּנִכְסֵי הָאֵם לְהַנְחִיל לָאַחִין מִן הָאָב. ditnan: tinok ben yomo no'hél ouman'hil, veamar rav chéchet: no'hél benikhsé haém lehan'hil laa'hin min haav.
18. דַּוְוקָא בֶּן יוֹם אֶחָד, אֲבָל עוּבָּר — לָא, דְּהוּא מָיֵית בְּרֵישָׁא, וְאֵין הַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת אִמּוֹ בְּקֶבֶר לְהַנְחִיל לָאַחִין מִן הָאָב! davka ben yom e'had, aval oubar — la, deou mayét berécha, veén habén yoréch et imo bekever lehan'hil laa'hin min haav!
19. הָנֵי מִילֵּי לְגַבֵּי מִיתָה, אַיְּידֵי דְּוָולָד זוּטְרָא חַיּוּתֵיהּ, עָיְילָא טִיפָּה דְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת וּמְחַתֵּךְ לְהוּ לְסִימָנִין, אֲבָל נֶהֶרְגָה — הִיא מֵתָה בְּרֵישָׁא. hané milé legabé mita, ayedé devalad zoutra 'hayoutéh, ayla tipa demalakh hamavet oum'hatékh leou lesimanin, aval neherga — hi méta berécha.
20. וְהָא הֲוָה עוֹבָדָא, וּפַרְכֵּיס עַד תְּלָת פִּרְכּוּסֵי! מִידֵּי דְּהָוֵי אַזְּנַב הַלְּטָאָה דִּמְפַרְכֶּסֶת. veha hava ovada, oufarkés ad telat pirkousé! midé dehavé azenav haletaa dimfarkeset.
21. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: הָאִשָּׁה שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַמַּשְׁבֵּר וּמֵתָה בְּשַׁבָּת, מְבִיאִין סַכִּין וּמְקָרְעִים אֶת כְּרֵיסָהּ, וּמוֹצִיאִין אֶת הַוָּולָד. פְּשִׁיטָא, מַאי עָבֵיד? amar rav na'hman amar chemouél: haicha cheyachva al hamachbér ouméta bechabat, meviin sakin oumkarim et kerésah, oumotsiin et havalad. pechita, ma avéd?

Daf 7b

1. מְחַתֵּךְ בְּבָשָׂר הוּא! אָמַר רַבָּה: לֹא נִצְרְכָה לְהָבִיא סַכִּין דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים. me'hatékh bevasar hou! amar raba: lo nitsrekha lehavi sakin derekh rechout harabim.
2. וּמַאי קָמַשְׁמַע לַן, דְּמִסְּפֵיקָא מְחַלְּלִינַן שַׁבְּתָא? תְּנֵינָא: מִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת, סָפֵק הוּא שָׁם, סָפֵק אֵינוֹ שָׁם, סָפֵק חַי, סָפֵק מֵת, סָפֵק נׇכְרִי, סָפֵק יִשְׂרָאֵל — מְפַקְּחִין עָלָיו אֶת הַגַּל! ouma kamachma lan, demiseféka me'halelinan chabeta? tenéna: mi chenafla ala mapolet, safék hou cham, safék éno cham, safék 'ha, safék mét, safék nokhri, safék yisraél — mefake'hin ala et hagal!
3. מַהוּ דְּתֵימָא: הָתָם הוּא דַּהֲוָה לֵיהּ חֲזָקָה דְּחַיּוּתָא, אֲבָל הָכָא דְּלָא הֲוָה לֵיהּ חֲזָקָה דְּחַיּוּתָא מֵעִיקָּרָא — אֵימָא לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: hatam hou dahava léh 'hazaka de'hayouta, aval hakha dela hava léh 'hazaka de'hayouta méikara — éma la, ka machma lan.
4. הָאִשָּׁה שֶׁנֶּהֶרְגָה וְכוּ׳. וְאַמַּאי? אִיסּוּרֵי הֲנָאָה נִינְהוּ! אָמַר רַב: בְּאוֹמֶרֶת ״תְּנוּ שְׂעָרִי לְבִתִּי״. אִילּוּ אָמְרָה ״תְּנוּ יָדִי לְבִתִּי״, מִי יָהֲבִינַן לַהּ?! haicha cheneherga vekhou'. veama? isouré hanaa ninou! amar rav: beomeret "tenou seari leviti". ilou amra "tenou yadi leviti", mi yahavinan lah?!
5. אָמַר רַב: בְּפֵאָה נׇכְרִית, טַעְמָא דְּאָמְרָה ״תְּנוּ״, הָא לֹא אָמְרָה ״תְּנוּ״ — גּוּפַהּ הוּא וּמִיתְּסַר. amar rav: beféa nokhrit, tama deamra "tenou", ha lo amra "tenou" — goufah hou oumitesar.
6. וְהָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּבָעֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שְׂעַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת מַהוּ? veha mibaya léh lerabi yosé berabi 'hanina, devaé rabi yosé berabi 'hanina: sear nachim tsidkaniyot maou?
7. וְאָמַר רָבָא: בְּפֵאָה נׇכְרִית לָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, כִּי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא דִּתְלֵי בְּסִיכְּתָא. veamar rava: beféa nokhrit la kamibaya léh, ki kamibaya léh lerabi yosé berabi 'hanina ditlé besiketa.
8. הָכָא דִּמְחַבַּר בַּהּ, טַעְמָא דְּאָמְרָה ״תְּנוּ״, הָא לֹא אָמְרָה ״תְּנוּ״ — גּוּפַהּ הוּא וּמִיתְּסַר. hakha dim'habar bah, tama deamra "tenou", ha lo amra "tenou" — goufah hou oumitesar.
9. קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְהָא דּוּמְיָא דִּבְהֵמָה קָתָנֵי, מָה הָתָם גּוּפַיהּ — אַף הָכָא נָמֵי גּוּפַיהּ! kachya léh lerav na'hman bar yits'hak, veha doumya divhéma katané, ma hatam goufah — af hakha namé goufah!
10. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן: זוֹ מִיתָתָהּ אוֹסַרְתָּהּ, וְזוֹ גְּמַר דִּינָה אוֹסַרְתָּהּ. ela amar rav na'hman: zo mitatah osartah, vezo gemar dina osartah.
11. תָּנֵי לֵוִי כְּוָותֵיהּ דְּרַב, תָּנֵי לֵוִי כְּוָותֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק. תָּנֵי לֵוִי כְּוָותֵיהּ דְּרַב: הָאִשָּׁה שֶׁיּוֹצְאָה לֵיהָרֵג וְאָמְרָה: ״תְּנוּ שְׂעָרִי לְבִתִּי״ — נוֹתְנִין, מֵתָה — אֵין נוֹתְנִין, מִפְּנֵי שֶׁהַמֵּת אָסוּר בַּהֲנָאָה. tané lévi kevatéh derav, tané lévi kevatéh derav na'hman bar yits'hak. tané lévi kevatéh derav: haicha cheyotsa léharég veamra: "tenou seari leviti" — notnin, méta — én notnin, mipené chehamét asour bahanaa.
12. פְּשִׁיטָא! אֶלָּא שֶׁנּוֹיֵי הַמֵּת אָסוּר בַּהֲנָאָה. pechita! ela chenoyé hamét asour bahanaa.
13. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הָאִשָּׁה שֶׁמֵּתָה — נֶהֱנִין בִּשְׂעָרָהּ, בְּהֵמָה שֶׁנֶּהֶרְגָה — אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה; וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה? זוֹ — מִיתָתָהּ אוֹסַרְתָּהּ, וְזוֹ — גָּמַר דִּינָה אוֹסַרְתָּהּ. tanya kevatéh derav na'hman bar yits'hak: haicha cheméta — nehenin bisarah, behéma cheneherga — asoura bahanaa; ouma hefréch bén ze laze? zo — mitatah osartah, vezo — gamar dina osartah.
14. הֲדַרַן עֲלָךְ הַכֹּל מַעֲרִיכִין. hadaran alakh hakol maarikhin.
15. מַתְנִי׳ אֵין נֶעֱרָכִין פָּחוֹת מִסֶּלַע, וְלֹא יָתֵר עַל חֲמִשִּׁים סֶלַע. כֵּיצַד? נָתַן סֶלַע וְהֶעֱשִׁיר — אֵינוֹ נוֹתֵן כְּלוּם, פָּחוֹת מִסֶּלַע וְהֶעֱשִׁיר — נוֹתֵן חֲמִשִּׁים סֶלַע. matni' én neerakhin pa'hot misela, velo yatér al 'hamichim sela. kétsad? natan sela veheechir — éno notén keloum, pa'hot misela veheechir — notén 'hamichim sela.
16. הָיוּ בְּיָדָיו חָמֵשׁ סְלָעִים, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא אַחַת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נוֹתֵן אֶת כּוּלָּן. אֵין נֶעֱרָכִין פָּחוֹת מִסֶּלַע, וְלֹא יָתֵר עַל חֲמִשִּׁים סֶלַע. haou beyada 'haméch selaim, rabi méir omér: éno notén ela a'hat, va'hakhamim omrim: notén et koulan. én neerakhin pa'hot misela, velo yatér al 'hamichim sela.
17. גּמ׳ אֵין נֶעֱרָכִין פָּחוֹת מִסֶּלַע. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְכׇל עֶרְכְּךָ יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ״, כׇּל עֲרָכִין שֶׁאַתָּה מַעֲרִיךְ לֹא יְהוּ פְּחוּתִין מִשְׁקָל. gm' én neerakhin pa'hot misela. menalan? dikhtiv: "vekhol erkekha yihye bechekel hakodech", kol arakhin cheata maarikh lo yeou pe'houtin michkal.
18. וְלֹא יָתֵר עַל חֲמִשִּׁים סְלָעִים. דִּכְתִיב: ״חֲמִשִּׁים״. velo yatér al 'hamichim selaim. dikhtiv: "'hamichim".
19. הָיוּ בְּיָדָיו חֲמִשָּׁה כּוּ׳. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? כְּתִיב ״חֲמִשִּׁים״ וּכְתִיב ״שֶׁקֶל״, אוֹ חֲמִשִּׁים אוֹ שֶׁקֶל. haou beyada 'hamicha kou'. ma tama derabi méir? ketiv "'hamichim" oukhtiv "chekel", o 'hamichim o chekel.
20. וְרַבָּנַן? הַהוּא, לְכׇל עֲרָכִין שֶׁאַתָּה מַעֲרִיךְ לֹא יְהוּ פְּחוּתִים מִשְׁקָל הוּא דַּאֲתָא, הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ — אָמַר קְרָא: ״אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יַד הַנּוֹדֵר״, וַהֲרֵי יָדוֹ מַשֶּׂגֶת. verabanan? haou, lekhol arakhin cheata maarikh lo yeou pe'houtim michkal hou daata, hékha deit léh — amar kera: "acher tasig yad hanodér", vaharé yado maseget.
21. וְרַבִּי מֵאִיר? הָהוּא ״יַד הַנּוֹדֵר וְלֹא יַד הַנִּידָּר״ הוּא דַּאֲתָא, וְרַבָּנַן, לָאו מִמֵּילָא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ דְּהֵיכָא דְּיָדוֹ מַשֶּׂגֶת שְׁקוֹל מִינֵּיהּ? verabi méir? haou "yad hanodér velo yad hanidar" hou daata, verabanan, la miméla chamate minah dehékha deyado maseget chekol minéh?
22. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הָיוּ בְּיָדָיו חָמֵשׁ סְלָעִים, וְאָמַר ״עֶרְכִּי עָלַי״, וְחָזַר וְאָמַר ״עֶרְכִּי עָלַי״, וְנָתַן אַרְבַּע לַשְּׁנִיָּה וְאֶחָד לָרִאשׁוֹנָה — יָצָא יְדֵי שְׁתֵּיהֶן. amar rav ada bar ahava: haou beyada 'haméch selaim, veamar "erki ala", ve'hazar veamar "erki ala", venatan arba lacheniya vee'had larichona — yatsa yedé chetéhen.
23. מַאי טַעְמָא? בַּעַל חוֹב מְאוּחָר שֶׁקָּדַם וְגָבָה — מַה שֶּׁגָּבָה גָּבָה. ma tama? baal 'hov meou'har chekadam vegava — ma chegava gava.
24. בְּעִידָּנָא דְּיָהֵיב לַשְּׁנִיָּה, מְשַׁעְבַּד לְרִאשׁוֹנָה. בְּעִידָּנָא דְּיָהֵיב לָרִאשׁוֹנָה, תּוּ לֵית לֵיהּ. beidana deyahév lacheniya, mechabad lerichona. beidana deyahév larichona, tou lét léh.

Daf 8a

1. נָתַן אַרְבַּע לָרִאשׁוֹנָה וְאַחַת לַשְּׁנִיָּה — יְדֵי שְׁנִיָּה יָצָא, יְדֵי רִאשׁוֹנָה לֹא יָצָא, כּוּלְּהוּ מְשַׁעְבְּדָן לְרִאשׁוֹנָה. natan arba larichona vea'hat lacheniya — yedé cheniya yatsa, yedé richona lo yatsa, kouleou mechabedan lerichona.
2. בָּעֵי רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הָיוּ בְּיָדוֹ חָמֵשׁ סְלָעִים וְאָמַר ״שֵׁנִי עֶרְכִּי עָלַי״ בְּבַת אַחַת, מַהוּ? כֵּיוָן דִּבְבַת אַחַת נָדַר — כִּי הֲדָדֵי תָּפְסָן, יָהֵיב תַּרְתֵּי וּפַלְגָא לְהַאי וְתַרְתֵּי וּפַלְגָא לְהַאי, אוֹ דִלְמָא כּוּלְּהוּ חַזְיָא לְהַאי וְכוּלְּהוּ חַזְיָא לְהַאי? תֵּיקוּ. baé rav ada bar ahava: haou beyado 'haméch selaim veamar "chéni erki ala" bevat a'hat, maou? kévan divvat a'hat nadar — ki hadadé tafsan, yahév tarté oufalga leha vetarté oufalga leha, o dilma kouleou 'hazya leha vekhouleou 'hazya leha? tékou.
3. אֵין בַּעֲרָכִין פָּחוֹת מִסֶּלַע וְלֹא יָתֵר כּוּ׳. הָא תּוּ לְמָה לִי? én baarakhin pa'hot misela velo yatér kou'. ha tou lema li?
4. הָא קָמַשְׁמַע לַן: פָּחוֹת מִסֶּלַע הוּא דְּלֵיכָּא, הָא יָתֵר עַל סֶלַע אִיכָּא; יָתֵר עַל חֲמִשִּׁים הוּא דְּלֵיכָּא, הָא פָּחוֹת מֵחֲמִשִּׁים אִיכָּא, וּסְתָמָא כְּרַבָּנַן. ha kamachma lan: pa'hot misela hou deléka, ha yatér al sela ika; yatér al 'hamichim hou deléka, ha pa'hot mé'hamichim ika, oustama kerabanan.
5. מַתְנִי׳ אֵין ״פֶּתַח בְּטוֹעָה״ פָּחוֹת מִשִּׁבְעָה, וְלֹא יָתֵר עַל שִׁבְעָה עָשָׂר. matni' én "peta'h betoa" pa'hot michiva, velo yatér al chiva asar.
6. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: טוֹעָה שֶׁאָמְרָה ״יוֹם אֶחָד טָמֵא רָאִיתִי״, פִּתְחָהּ שִׁבְעָה עָשָׂר. gema' tanou rabanan: toa cheamra "yom e'had tamé raiti", pit'hah chiva asar.
7. ״שְׁנֵי יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ שִׁבְעָה עָשָׂר. "chené yamim tamé raiti" — pit'hah chiva asar.
8. ״שְׁלֹשָׁה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ שִׁבְעָה עָשָׂר. "chelocha yamim tamé raiti" — pit'hah chiva asar.
9. ״אַרְבָּעָה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ שִׁשָּׁה עָשָׂר. "arbaa yamim tamé raiti" — pit'hah chicha asar.
10. ״חֲמִשָּׁה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ חֲמִשָּׁה עָשָׂר. ״שִׁשָּׁה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ אַרְבָּעָה עָשָׂר. "'hamicha yamim tamé raiti" — pit'hah 'hamicha asar. "chicha yamim tamé raiti" — pit'hah arbaa asar.
11. ״שִׁבְעָה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר. "chiva yamim tamé raiti" — pit'hah chelocha asar.
12. ״שְׁמוֹנָה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ שְׁנֵים עָשָׂר. "chemona yamim tamé raiti" — pit'hah cheném asar.
13. ״תִּשְׁעָה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ אַחַד עָשָׂר. "ticha yamim tamé raiti" — pit'hah a'had asar.
14. ״עֲשָׂרָה יָמִים טָמֵא רָאִיתִי״ — פִּתְחָהּ עֲשָׂרָה. ״אַחַד עָשָׂר״ — פִּתְחָהּ תִּשְׁעָה. "asara yamim tamé raiti" — pit'hah asara. "a'had asar" — pit'hah ticha.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Arakhin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)