Talmud Arakhin, Chapitre 1 (א) · Daf 2a à 4a

Daf 2a

1. מַתְנִי׳ הַכֹּל מַעֲרִיכִין, וְנֶעֱרָכִין, נוֹדְרִין וְנִידָּרִין — כֹּהֲנִים, לֹוִים וְיִשְׂרְאֵלִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים. matni' hakol maarikhin, veneerakhin, nodrin venidarin — kohanim, lovim veyisreélim, nachim vaavadim.
2. טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, נוֹדְרִין וְנִידָּרִין וּמַעֲרִיכִין, אֲבָל לֹא נֶעֱרָכִין, שֶׁאֵינוֹ נֶעֱרָךְ אֶלָּא הַזָּכָר וַדַּאי וּנְקֵבָה וַדָּאִית. toumtoum veanderoginos, nodrin venidarin oumaarikhin, aval lo neerakhin, cheéno neerakh ela hazakhar vada ounkéva vadait.
3. חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן נִידָּרִין וְנֶעֱרָכִין, אֲבָל לֹא נוֹדְרִין וְלֹא מַעֲרִיכִין, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת. 'héréch chote vekatan nidarin veneerakhin, aval lo nodrin velo maarikhin, mipené cheén bahem daat.
4. גְּמָ׳ ״הַכֹּל מַעֲרִיכִין״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ. gema' "hakol maarikhin" — leétoyé ma? leétoyé moufla samoukh leich.
5. ״נֶעֱרָכִין״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי מְנוָּּול וּמוּכֵּה שְׁחִין. "neerakhin" — leétoyé ma? leétoyé menval oumouké che'hin.
6. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ״ כְּתִיב, כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּדָמִים — יֶשְׁנוֹ בַּעֲרָכִין, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בְּדָמִים — אֵינוֹ בַּעֲרָכִין. salka datakh aména: "neder beerkekha" ketiv, kol cheyechno bedamim — yechno baarakhin, vekhol cheéno bedamim — éno baarakhin.
7. קָא מַשְׁמַע לַן ״נְפָשֹׁת״, כָּל דְּהוּ. ka machma lan "nefachot", kal deou.
8. ״נוֹדְרִין״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? נִידָּרִין אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ. "nodrin" — leétoyé ma? nidarin itsterikh léh.
9. ״נִידָּרִין״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? אִי לְאֵתוֹיֵי טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לְהוּ! וְאִי לְאֵתוֹיֵי חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן — בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לְהוּ! "nidarin" — leétoyé ma? i leétoyé toumtoum veanderoginos — behedya katané leou! vei leétoyé 'héréch chote vekatan — behedya katané leou!
10. אִי לְאֵתוֹיֵי פָּחוֹת מִבֶּן חוֹדֶשׁ, בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לְהוּ! וְאִי לְאֵתוֹיֵי נָכְרִי, בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לְהוּ! לְעוֹלָם לְאֵתוֹיֵי פָּחוֹת מִבֶּן חוֹדֶשׁ, וְתָנֵי וַהֲדַר מְפָרֵשׁ. i leétoyé pa'hot miben 'hodech, behedya katané leou! vei leétoyé nakhri, behedya katané leou! leolam leétoyé pa'hot miben 'hodech, vetané vahadar mefaréch.
11. ״הַכֹּל סוֹמְכִין״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי יוֹרֵשׁ, וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. "hakol somkhin" — leétoyé ma? leétoyé yoréch, oudla kerabi yeouda.
12. ״הַכֹּל מְמִירִין״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי יוֹרֵשׁ, וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. "hakol memirin" — leétoyé ma? leétoyé yoréch, oudla kerabi yeouda.
13. דְּתַנְיָא: יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ מֵימֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵימֵר. detanya: yoréch somékh, yoréch mémér. rabi yeouda omér: yoréch éno somékh, yoréch éno mémér.
14. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? ״קׇרְבָּנוֹ״ וְלֹא קׇרְבַּן אָבִיו, וְיָלֵיף תְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ מִסּוֹף הֶקְדֵּשׁ — מָה סוֹף הֶקְדֵּשׁ יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ, אַף תְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵימֵר. ma tama derabi yeouda? "korbano" velo korban avi, veyaléf te'hilat hekdéch misof hekdéch — ma sof hekdéch yoréch éno somékh, af te'hilat hekdéch yoréch éno mémér.
15. וְרַבָּנַן, הָמֵר יָמִיר — לְרַבּוֹת אֶת הַיּוֹרֵשׁ, וְיָלְפִינַן סוֹף הֶקְדֵּשׁ מִתְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ: מָה תְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ — יוֹרֵשׁ מֵימֵר, אַף סוֹף הֶקְדֵּשׁ — יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ. verabanan, hamér yamir — lerabot et hayoréch, veyalfinan sof hekdéch mite'hilat hekdéch: ma te'hilat hekdéch — yoréch mémér, af sof hekdéch — yoréch somékh.
16. וְרַבָּנַן, הַאי ״קׇרְבָּנוֹ״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ: ״קׇרְבָּנוֹ״ — וְלֹא קׇרְבַּן גּוֹי, ״קׇרְבָּנוֹ״ — וְלֹא קׇרְבַּן חֲבֵירוֹ, ״קׇרְבָּנוֹ״ — לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי חוֹבְרִין לִסְמִיכָה. verabanan, ha "korbano" ma avdi léh? mibeé léh: "korbano" — velo korban go, "korbano" — velo korban 'havéro, "korbano" — lerabot kol baalé 'hovrin lismikha.
17. וְרַבִּי יְהוּדָה, לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי חוֹבְרִין לִסְמִיכָה לֵית לֵיהּ, וְאִי נָמֵי אִית לֵיהּ, verabi yeouda, lerabot kol baalé 'hovrin lismikha lét léh, vei namé it léh,

Daf 2b

1. גּוֹי וַחֲבֵירוֹ מֵחַד קְרָא נָפְקִי, אִיַּיתַּרִי לְהוּ תְּרֵי: חַד ״קׇרְבָּנוֹ״ וְלֹא קׇרְבַּן אָבִיו, וְאִידָּךְ לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי חוֹבְרִין לִסְמִיכָה. go va'havéro mé'had kera nafki, iyatari leou teré: 'had "korbano" velo korban avi, veidakh lerabot kol baalé 'hovrin lismikha.
2. וְרַבִּי יְהוּדָה, הַאי ״הָמֵר יָמִיר״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה, דְּתַנְיָא: לְפִי שֶׁכׇּל הָעִנְיָן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּלְשׁוֹן זָכָר, מַה סּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְאִם הָמֵר יָמִיר״. verabi yeouda, ha "hamér yamir" ma avéd léh? mibeé léh lerabot et haicha, detanya: lefi chekol hainyan éno medabér ela bilchon zakhar, ma sofénou lerabot et haicha? talmoud lomar "veim hamér yamir".
3. וְרַבָּנַן? מִ״וְּאִם״, וְרַבִּי יְהוּדָה ״וְאִם״ לָא דָּרֵישׁ. verabanan? mi"ouim", verabi yeouda "veim" la daréch.
4. ״הַכֹּל חַיָּיבִין בְּסוּכָּה״ — לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לְאֵיתוֹיֵי קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ, דִּתְנַן: קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ חַיָּיב בְּסוּכָּה. "hakol 'hayavin besouka" — leétoyé ma? leétoyé katan cheéno tsarikh leimo, ditnan: katan cheéno tsarikh leimo 'hayav besouka.
5. ״הַכֹּל חַיָּיבִין בְּלוּלָב״ — לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לְאֵיתוֹיֵי קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ, דִּתְנַן: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ חַיָּיב בְּלוּלָב. "hakol 'hayavin beloulav" — leétoyé ma? leétoyé katan hayodéa lenanéa, ditnan: katan hayodéa lenanéa 'hayav beloulav.
6. ״הַכֹּל חַיָּיבִין בְּצִיצִית״ — לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לְאֵיתוֹיֵי קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף, דְּתַנְיָא: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף — חַיָּיב בְּצִיצִית. "hakol 'hayavin betsitsit" — leétoyé ma? leétoyé katan hayodéa lehitatéf, detanya: katan hayodéa lehitatéf — 'hayav betsitsit.
7. ״הַכֹּל חַיָּיבִין בִּתְפִילִּין״ — לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לְאֵיתוֹיֵי קָטָן הַיּוֹדֵעַ לִשְׁמוֹר תְּפִלִּין, דְּתַנְיָא: קָטָן הַיּוֹדֵעַ לִשְׁמוֹר תְּפִלִּין — אָבִיו לוֹקֵחַ לוֹ תְּפִלִּין. "hakol 'hayavin bitfilin" — leétoyé ma? leétoyé katan hayodéa lichmor tefilin, detanya: katan hayodéa lichmor tefilin — avi loké'ha lo tefilin.
8. ״הַכֹּל חַיָּיבִין בִּרְאִיָּיה״ — לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לְאֵיתוֹיֵי מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. "hakol 'hayavin biriya" — leétoyé ma? leétoyé mi che'hetso eved ve'hetso ben 'horin.
9. וּלְרָבִינָא דְּאָמַר: מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין פָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה, לְאֵיתוֹיֵי חִיגֵּר בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְנִתְפַּשֵּׁט בְּיוֹם שֵׁנִי. oulravina deamar: mi che'hetso eved ve'hetso ben 'horin patour min hariya, leétoyé 'higér beom richon venitpachét beom chéni.
10. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: כּוּלָּן תַּשְׁלוּמִין זֶה לָזֶה, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: כּוּלָּן תַּשְׁלוּמִין לָרִאשׁוֹן — לְאֵיתוֹיֵי מַאי? hani'ha leman deamar: koulan tachloumin ze laze, ela leman deamar: koulan tachloumin larichon — leétoyé ma?
11. לְאֵיתוֹיֵי סוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו, וּדְלָא כִּי הַאי תַּנָּא. leétoyé souma bea'hat mééna, oudla ki ha tana.
12. דְּתַנְיָא, יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה: סוּמָא בְּאַחַת מֵעֵינָיו פָּטוּר מִן הָרְאִיָּיה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִרְאֶה״ ״יֵרָאֶה״, כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּא לִרְאוֹת כָּךְ בָּא לֵירָאוֹת, מַה לִּרְאוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינָיו — אַף לֵירָאוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינָיו. detanya, yo'hanan ben dahava omér michoum rabi yeouda: souma bea'hat mééna patour min hariya, cheneemar: "yire" "yérae", kederekh cheba lirot kakh ba léraot, ma lirot bichté éna — af léraot bichté éna.
13. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם לְאֵיתוֹיֵי מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ דְּרָבִינָא — לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּמִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה, כָּאן בְּמִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה. veibaét éma: leolam leétoyé mi che'hetso eved ve'hetso ben 'horin, oudka kachya lakh deravina — la kachya: kan bemichna richona, kan bemichna a'harona.
14. דִּתְנַן: מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, עוֹבֵד אֶת רַבּוֹ יוֹם אֶחָד, וְאֶת עַצְמוֹ יוֹם אֶחָד, דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. ditnan: mi che'hetso eved ve'hetso ben 'horin, ovéd et rabo yom e'had, veet atsmo yom e'had, divré bét hilél.
15. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: תִּיקַּנְתֶּם אֶת רַבּוֹ, וְאֶת עַצְמוֹ לֹא תִּיקַּנְתֶּם? לִישָּׂא שִׁפְחָה אֵינוֹ יָכוֹל, בַּת חוֹרִין אֵינוֹ יָכוֹל, יִבָּטֵל? וַהֲלֹא לֹא נִבְרָא הָעוֹלָם אֶלָּא לִפְרִיָּה וּרְבִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ״! amrou lahem bét chama: tikantem et rabo, veet atsmo lo tikantem? lisa chif'ha éno yakhol, bat 'horin éno yakhol, yibatél? vahalo lo nivra haolam ela lifriya ourviya, cheneemar: "lo toou veraah lachevet yetsarah"!
16. אֶלָּא, מִפְּנֵי תִּיקּוּן הָעוֹלָם, כּוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ בֶּן חוֹרִין, וְכוֹתֵב שְׁטָר עַל חֲצִי דָּמָיו, וְחָזְרוּ בֵּית הִלֵּל לְהוֹרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. ela, mipené tikoun haolam, kofin et rabo veose oto ben 'horin, vekhotév chetar al 'hatsi dama, ve'hazrou bét hilél leorot kedivré bét chama.
17. ״הַכֹּל חַיָּיבִין בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר״ — לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לְאֵיתוֹיֵי קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִינּוּךְ, דִּתְנַן: אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַקָּטָן מִלִּתְקוֹעַ בְּיוֹם טוֹב. "hakol 'hayavin bitkiat chofar" — leétoyé ma? leétoyé katan chehigia le'hinoukh, ditnan: én meakevin et hakatan militkoa beom tov.
18. ״הַכֹּל חַיָּיבִין בְּמִקְרָא מְגִילָּה״, ״הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה״ — לְאֵיתוֹיֵי "hakol 'hayavin bemikra megila", "hakol kechérin likrot et hamegila" — leétoyé

Daf 3a

1. מַאי? לְאֵתוֹיֵי נָשִׁים, וְכִדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נָשִׁים חַיָּיבוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה, שֶׁאַף הֵן הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַנֵּס. ma? leétoyé nachim, vekhidrabi yeochoua ben lévi, deamar rabi yeochoua ben lévi: nachim 'hayavot bemikra megila, cheaf hén haou beoto hanés.
2. ״הַכֹּל חַיָּיבִין בְּזִימּוּן״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי נָשִׁים וַעֲבָדִים, דְּתַנְיָא: נָשִׁים מְזַמְּנוֹת לְעַצְמָן, וַעֲבָדִים מְזַמְּנִין לְעַצְמָן. "hakol 'hayavin bezimoun" — leétoyé ma? leétoyé nachim vaavadim, detanya: nachim mezamenot leatsman, vaavadim mezamenin leatsman.
3. ״הַכֹּל מִצְטָרְפִין לְזִימּוּן״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין, דְּאָמַר רַב נַחְמָן: יוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין — מְזַמְּנִין עָלָיו. "hakol mitstarfin lezimoun" — leétoyé ma? leétoyé katan hayodéa lemi mevarkhin, deamar rav na'hman: yodéa lemi mevarkhin — mezamenin ala.
4. ״הַכֹּל מִטַּמְּאִין בְּזִיבָה״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ, דְּתַנְיָא: ״אִישׁ״ — מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״? לְרַבּוֹת תִּינוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד שֶׁמְטַמֵּא בְּזִיבָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. "hakol mitamein beziva" — leétoyé ma? leétoyé tinok ben yomo, detanya: "ich" — ma talmoud lomar "ich ich"? lerabot tinok ben yom e'had chemtamé beziva, divré rabi yeouda.
5. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה״, ״לַזָּכָר״ — כֹּל שֶׁהוּא זָכָר, בֵּין קָטָן בֵּין גָּדוֹל, ״לַנְּקֵבָה״ — כֹּל שֶׁהִיא נְקֵבָה, בֵּין קְטַנָּה בֵּין גְּדוֹלָה. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״? דִּבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka omér: éno tsarikh, haré hou omér: "vehazav et zovo lazakhar velanekéva", "lazakhar" — kol cheou zakhar, bén katan bén gadol, "lanekéva" — kol chehi nekéva, bén ketana bén gedola. im kén, ma talmoud lomar "ich ich"? dibera tora khilchon bené adam.
6. ״הַכֹּל מִטַּמְּאִין בִּטְמֵא מֵת״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי קָטָן; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״אִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא״ — ״אִישׁ״ אִין, קָטָן לָא, קָא מַשְׁמַע לַן: ״וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם״. "hakol mitamein bitmé mét" — leétoyé ma? leétoyé katan; salka datakh aména: "ich acher yitma velo yit'hata" — "ich" in, katan la, ka machma lan: "veal hanefachot acher haou cham".
7. אֶלָּא, ״אִישׁ״ לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי קָטָן מִכָּרֵת. ela, "ich" lemaoté ma? lemaoté katan mikarét.
8. ״הַכֹּל מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי קָטָן. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״אִישׁ צָרוּעַ״ כְּתִיב — אִישׁ אִין, קָטָן לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. "hakol mitamein bingaim" — leétoyé ma? leétoyé katan. salka datakh aména: "ich tsaroua" ketiv — ich in, katan la, ka machma lan.
9. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי! אָדָם ״כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ״, מִכׇּל מָקוֹם. veéma hakhi namé! adam "ki yihye veor besaro", mikol makom.
10. וְאֶלָּא ״אִישׁ״ לְמָה לִי? לְכִדְתַנְיָא: ״אִישׁ״ — אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מִנַּיִן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְהַצָּרוּעַ״ — הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם. veela "ich" lema li? lekhidtanya: "ich" — én li ela ich, icha minayin? kecheou omér "vehatsaroua" — haré kan chenayim.
11. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ״? לָעִנְיָן שֶׁל מַטָּה — אִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם, וְאֵין הָאִשָּׁה פּוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת. im kén, ma talmoud lomar "ich"? lainyan chel mata — ich poréa ouforém, veén haicha poraat ouforemet.
12. ״הַכֹּל רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים״, ״הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִרְאוֹת אֶת הַנְּגָעִים״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בָּהֶן וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן. "hakol roin et hanegaim", "hakol kechérin lirot et hanegaim" — leétoyé ma? leétoyé cheéno baki bahen ouvichmotéhen.
13. וְהָאָמַר מַר: אֵינוֹ בָּקִי בָּהֶן וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן — אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים! אָמַר רָבִינָא: לָא קַשְׁיָא, הָא דְּמַסְבְּרִי לֵיהּ וְסָבַר, הָא דְּמַסְבְּרִי לֵיהּ וְלָא סָבַר. vehaamar mar: éno baki bahen ouvichmotéhen — éno roe et hanegaim! amar ravina: la kachya, ha demasberi léh vesavar, ha demasberi léh vela savar.
14. ״הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְקַדֵּשׁ״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְרַבִּי יְהוּדָה לְאֵתוֹיֵי קָטָן, וּלְרַבָּנַן לְאֵתוֹיֵי אִשָּׁה. דִּתְנַן: הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְקַדֵּשׁ, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן; רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן, וּפוֹסֵל בְּאִשָּׁה וּבְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. "hakol kechérin lekadéch" — leétoyé ma? lerabi yeouda leétoyé katan, oulrabanan leétoyé icha. ditnan: hakol kechérin lekadéch, 'houts mé'héréch chote vekatan; rabi yeouda makhchir bekatan, oufosél beicha ouvanderoginos.
15. ״הַכֹּל כְּשֵׁירִין לְהַזּוֹת״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי עָרֵל, וְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עָרֵל שֶׁהִזָּה — הַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה. "hakol kechérin lehazot" — leétoyé ma? leétoyé arél, vekhidrabi elazar, deamar rabi elazar: arél chehiza — hazaato kechéra.
16. ״הַכֹּל שׁוֹחֲטִין״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? חֲדָא לְאֵתוֹיֵי כּוּתִי, וַחֲדָא לְאֵתוֹיֵי יִשְׂרָאֵל מְשׁוּמָּד. "hakol cho'hatin" — leétoyé ma? 'hada leétoyé kouti, va'hada leétoyé yisraél mechoumad.
17. ״הַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? "hakol maalin leerets yisraél" — leétoyé ma?

Daf 3b

1. לְאֵתוֹיֵי עֲבָדִים, וּלְמַאן דְּתָנֵי עֲבָדִים בְּהֶדְיָא, לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי מִנָּוֶה הַיָּפָה לְנָוֶה הָרָעָה. leétoyé avadim, oulman detané avadim behedya, leétoyé ma? leétoyé minave hayafa lenave haraa.
2. ״וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין״ — לְאֵתוֹיֵי עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. "veén hakol motsiin" — leétoyé eved chebara'h mé'houtsa laarets laarets.
3. ״הַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם״ — לְאֵתוֹיֵי מִנָּוֶה הַיָּפָה לְנָוֶה הָרָעָה, ״וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין״ — לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי מִנָּוֶה הָרָעָה לְנָוֶה הַיָּפָה. "hakol maalin lirouchalayim" — leétoyé minave hayafa lenave haraa, "veén hakol motsiin" — leétoyé ma? leétoyé minave haraa lenave hayafa.
4. הַכֹּל חַיָּיבִין בְּסוּכָּה, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. פְּשִׁיטָא! אִי הָנֵי לָא מִחַיְּיבִי, מַאן מִיחַיְּיבִי? hakol 'hayavin besouka, kohanim leviyim veyisreélim. pechita! i hané la mi'hayevi, man mi'hayevi?
5. כֹּהֲנִים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ״, וְאָמַר מָר ״תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים״ כְּעֵין תָּדוּרוּ, מָה דִּירָה — אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, אַף סוּכָּה — אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, וְהָנֵי כֹּהֲנִים הוֹאִיל וּבְנֵי עֲבוֹדָה נִינְהוּ — לָא לִיחַיְּיבוּ. kohanim itsterikha léh, salka datakh aména: hoil oukhtiv "basoukot téchvou", veamar mar "téchvou chivat yamim" keén tadourou, ma dira — ich veichto, af souka — ich veichto, vehané kohanim hoil ouvné avoda ninou — la li'hayevou.
6. קָא מַשְׁמַע לַן: נְהִי דִּפְטִירִי בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, בְּלֹא שְׁעַת עֲבוֹדָה חַיּוֹבֵי מִיחַיְּיבִי, מִידֵּי דְּהָוֵה אַהוֹלְכֵי דְרָכִים, דְּאָמַר מָר: הוֹלְכֵי דְרָכִים בַּיּוֹם פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה בַּיּוֹם, וְחַיָּיבִים בַּלַּיְלָה. ka machma lan: nehi diftiri bichat avoda, belo cheat avoda 'hayové mi'hayevi, midé dehavé aolkhé derakhim, deamar mar: holkhé derakhim bayom petourin min hasouka bayom, ve'hayavim balayla.
7. הַכֹּל חַיָּיבִין בְּצִיצִית, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. פְּשִׁיטָא! hakol 'hayavin betsitsit, kohanim leviyim veyisreélim. pechita!
8. כֹּהֲנִים אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז... גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ״, מַאן דְּלָא אִישְׁתְּרִי כִּלְאַיִם לְגַבֵּיהּ בִּלְבִישָׁה הוּא דִּמְחַיַּיב בְּמִצְוַת צִיצִית, וְהָנֵי כֹּהֲנִים, הוֹאִיל וְאִישְׁתְּרִי כִּלְאַיִם לְגַבַּיְיהוּ, לָא לִחַיְּיבוּ. kohanim itsterikh léh, salka datakh aména: hoil oukhtiv "lo tilbach chaatnéz... gedilim taase lakh", man dela ichteri kilayim legabéh bilvicha hou dim'hayav bemitsvat tsitsit, vehané kohanim, hoil veichteri kilayim legabayou, la li'hayevou.
9. קָא מַשְׁמַע לַן: נְהִי דְּאִישְׁתְּרִי בְּעִידָּן עֲבוֹדָה, בְּלָא עִידָּן עֲבוֹדָה לָא אִישְׁתְּרִי. ka machma lan: nehi deichteri beidan avoda, bela idan avoda la ichteri.
10. הַכֹּל חַיָּיבִין בִּתְפִילִּין, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. פְּשִׁיטָא! כֹּהֲנִים אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶךָ״, כׇּל דְּאִיתֵיהּ בְּמִצְוָה דְיָד אִיתֵיהּ בְּמִצְוָה דְרֹאשׁ. hakol 'hayavin bitfilin, kohanim leviyim veyisreélim. pechita! kohanim itsterikh léh, salka datakh aména: hoil oukhtiv "oukchartam leot al yadekha vehaou letotafot bén énekha", kol deitéh bemitsva deyad itéh bemitsva deroch.
11. וְהָנֵי כֹּהֲנִים, הוֹאִיל וְלֵיתַנְהוּ בְּמִצְוָה דְיָד, דִּכְתִיב ״יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ״, שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ וּבֵין בְּשָׂרוֹ, אֵימָא בְּמִצְוָה דְרֹאשׁ נָמֵי לָא לִיחַיְּיבוּ. vehané kohanim, hoil velétanou bemitsva deyad, dikhtiv "yilbach al besaro", chelo yehé davar 'hotséts béno ouvén besaro, éma bemitsva deroch namé la li'hayevou.
12. קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא מְעַכְּבִי אַהֲדָדֵי, כְּדִתְנַן: תְּפִלָּה שֶׁל יָד אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שֶׁל רֹאשׁ, וְשֶׁל רֹאשׁ אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת שֶׁל יָד. ka machma lan dela meakevi ahadadé, keditnan: tefila chel yad énah meakevet chel roch, vechel roch énah meakevet chel yad.
13. וּמַאי שְׁנָא דְּיָד, דִּכְתִיב ״יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ״? רֹאשׁ נָמֵי, כְּתִיב ״וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ״! ouma chena deyad, dikhtiv "yilbach al besaro"? roch namé, ketiv "vesamta hamitsnefet al rocho"!
14. תָּנָא: שְׂעָרוֹ הָיָה נִרְאֶה בֵּין צִיץ לְמִצְנֶפֶת, שֶׁשָּׁם מַנִּיחַ תְּפִילִּין. tana: searo haya nire bén tsits lemitsnefet, checham mani'ha tefilin.
15. הַכֹּל חַיָּיבִין בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. פְּשִׁיטָא! כֹּהֲנִים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם״, מַאן דְּלֵיתֵיהּ אֶלָּא בִּתְקִיעָה דְּחַד יוֹמָא חַיָּיב. hakol 'hayavin bitkiat chofar, kohanim leviyim veyisreélim. pechita! kohanim itsterikha léh, salka datakh aména: hoil oukhtiv "yom teroua yihye lakhem", man delétéh ela bitkia de'had yoma 'hayav.
16. וְהָנֵי כֹּהֲנִים, הוֹאִיל וְאִיתַנְהוּ בִּתְקִיעָה כּוּלַּיהּ שַׁתָּא, דִּכְתִיב: ״וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם״, אֵימָא לָא לִיחַיְּיבוּ. מִי דָּמֵי? הָתָם חֲצוֹצְרוֹת, הָכָא שׁוֹפָר! vehané kohanim, hoil veitanou bitkia koulah chata, dikhtiv: "outkatem ba'hatsotsrot al olotékhem", éma la li'hayevou. mi damé? hatam 'hatsotsrot, hakha chofar!
17. אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּתְנַן: שָׁוֶה הַיּוֹבֵל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לַתְּקִיעָה וְלַבְּרָכוֹת, דְּאִיתֵיהּ בְּמִצְוַת יוֹבֵל — אִיתֵיהּ בְּמִצְוַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּלֵיתֵיהּ בְּמִצְוַת יוֹבֵל — לֵיתֵיהּ בְּמִצְוַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהָנֵי כָּהֲנֵי הוֹאִיל וְלֵיתַנְהוּ בְּמִצְוַת דְּיוֹבֵל, דִּתְנַן: כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מוֹכְרִין לְעוֹלָם itsterikh, salka datakh aména, hoil outnan: chave hayovél leroch hachana latekia velaberakhot, deitéh bemitsvat yovél — itéh bemitsvat roch hachana, delétéh bemitsvat yovél — létéh bemitsvat roch hachana, vehané kahané hoil velétanou bemitsvat deovél, ditnan: kohanim oulviyim mokhrin leolam

Daf 4a

1. וְגוֹאֲלִין לְעוֹלָם, אֵימָא בְּמִצְוַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה נָמֵי לָא לִיחַיְּיבוּ, קָמַשְׁמַע לַן: נְהִי דְּלֵיתַנְהוּ בְּהַשְׁמָטַת קַרְקַע בְּהַשְׁמָטַת כְּסָפִים — בְּשִׁילּוּחַ עֲבָדִים מִיהָא אִיתַנְהוּ. vegoalin leolam, éma bemitsvat roch hachana namé la li'hayevou, kamachma lan: nehi delétanou behachmatat karka behachmatat kesafim — bechilou'ha avadim miha itanou.
2. הַכֹּל חַיָּיבִים בְּמִקְרָא מְגִילָּה, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא לִיבַטֵּיל עֲבוֹדָתָם, וְכִדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָן, וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן — מְבַטְּלִין עֲבוֹדָתָם וּבָאִין לִשְׁמוֹעַ מִקְרָא מְגִילָּה. hakol 'hayavim bemikra megila, kohanim leviyim veyisreélim. pechita! la tserikha livatél avodatam, vekhidrav yeouda amar chemouél, deamar rav yeouda amar chemouél: kohanim baavodatam, oulviyim bedoukhanan, veyisraél bemaamadan — mevatelin avodatam ouvain lichmoa mikra megila.
3. הַכֹּל חַיָּיבִין בְּזִימּוּן, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּקָאָכְלִי קׇדָשִׁים. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״וְאָכְלוּ אוֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא כַּפָּרָה הִיא. hakol 'hayavin bezimoun, kohanim leviyim veyisreélim. pechita! la tserikha, dekaakhli kodachim. salka datakh aména: "veakhlou otam acher koupar bahem" amar ra'hamana, veha kapara hi.
4. קָא מַשְׁמַע לַן, ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא אִיתַנְהוּ. ka machma lan, "veakhalta vesavata" amar ra'hamana, veha itanou.
5. הַכֹּל מִצְטָרְפִין לְזִימּוּן, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּקָאָכְלִי כֹּהֲנִים תְּרוּמָה אוֹ קׇדָשִׁים, וְזָר קָאָכֵיל חוּלִּין. hakol mitstarfin lezimoun, kohanim leviyim veyisreélim. pechita! la tserikha, dekaakhli kohanim terouma o kodachim, vezar kaakhél 'houlin.
6. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאִי בָּעֵי זָר לְמֵיכַל בַּהֲדֵי כֹּהֵן לָא מָצֵי אָכֵיל, אֵימָא לָא לִיצְטָרֵף, קָא מַשְׁמַע לַן: נְהִי דְּזָר בַּהֲדֵי כֹּהֵן לָא מָצֵי אָכֵיל, כֹּהֵן בַּהֲדֵי זָר מָצֵי אָכֵיל. salka datakh aména: hoil vei baé zar lemékhal bahadé kohén la matsé akhél, éma la litstaréf, ka machma lan: nehi dezar bahadé kohén la matsé akhél, kohén bahadé zar matsé akhél.
7. הַכֹּל מַעֲרִיכִין, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים. פְּשִׁיטָא! אָמַר רָבָא: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְבֶן בּוּכְרִי, דִּתְנַן: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הֵעִיד בֶּן בּוּכְרִי בְּיַבְנֶה: כׇּל כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹקֵל אֵינוֹ חוֹטֵא. hakol maarikhin, kohanim leviyim veyisreélim. pechita! amar rava: lo nitsrekha ela leven boukhri, ditnan: amar rabi yeouda, héid ben boukhri beyavne: kol kohén chechokél éno 'hoté.
8. אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: לֹא כֵּן, אֶלָּא כׇּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ שׁוֹקֵל חוֹטֵא, אֶלָּא שֶׁהַכֹּהֲנִים דּוֹרְשִׁין מִקְרָא זֶה לְעַצְמָן: ״וְכׇל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל״. amar lo raban yo'hanan ben zaka: lo kén, ela kol kohén cheéno chokél 'hoté, ela chehakohanim dorchin mikra ze leatsman: "vekhol min'hat kohén kalil tihye lo téakhél".
9. הוֹאִיל וְעוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁלָּנוּ הֵם, הֵיאַךְ הֵם נֶאֱכָלִין? hoil veomer ouchté hale'hem vele'hem hapanim chelanou hém, héakh hém neekhalin?
10. וּלְבֶן בּוּכְרִי נָמֵי, כֵּיוָן דִּלְכַתְּחִילָּה לָא מִיחַיְּיבִי לְאֵיתוֹיֵי, כִּי מַיְיתֵי נָמֵי — חוֹטֵא הוּא, דְּקָא מְעַיֵּיל חוּלִּין לָעֲזָרָה! דְּמַיְיתֵי לְהוּ וּמָסַר לַצִּבּוּר. oulven boukhri namé, kévan dilkhate'hila la mi'hayevi leétoyé, ki mayté namé — 'hoté hou, deka meayél 'houlin laazara! demayté leou oumasar latsibour.
11. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״וְכׇל עֶרְכְּךָ יִהְיֶה בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ״, כׇּל דְּאִיתֵיהּ בִּשְׁקָלִים — אִיתֵיהּ בַּעֲרָכִין, וְהָנֵי כֹּהֲנִים, הוֹאִיל וְלֵיתַנְהוּ בִּשְׁקָלִים — לֵיתַנְהוּ בַּעֲרָכִין, קָא מַשְׁמַע לַן. salka datakh aména: hoil oukhtiv "vekhol erkekha yihye bechekel hakodech", kol deitéh bichkalim — itéh baarakhin, vehané kohanim, hoil velétanou bichkalim — létanou baarakhin, ka machma lan.
12. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הַאי ״וְכׇל עֶרְכְּךָ״, לְכׇל עֲרָכִין שֶׁאַתָּה מַעֲרִיךְ לֹא יְהוּ פְּחוּתִין מִסֶּלַע הוּא דַּאֲתָא! amar léh abayé: ha "vekhol erkekha", lekhol arakhin cheata maarikh lo yeou pe'houtin misela hou daata!
13. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ״, כׇּל דְּאִיתֵיהּ בְּפִדְיוֹן הַבֵּן — אִיתֵיהּ בַּעֲרָכִין, וְהָנֵי כֹּהֲנִים הוֹאִיל וְלֵיתַנְהוּ בְּפִדְיוֹן הַבֵּן — לֵיתַנְהוּ בַּעֲרָכִין, קָא מַשְׁמַע לַן. ela amar abayé: itsterikh, salka datakh aména: hoil oukhtiv "oufdouya miben 'hodech tifde beerkekha", kol deitéh befidon habén — itéh baarakhin, vehané kohanim hoil velétanou befidon habén — létanou baarakhin, ka machma lan.
14. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי אֵיל אָשָׁם, דִּכְתִיב: ״וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַה׳ אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ״, הָכִי נָמֵי דְּכׇל דְּאִיתֵיהּ בַּעֲרָכִין אִיתֵיהּ בְּאֵיל הָאָשָׁם, טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס דְּלֵיתַנְהוּ בַּעֲרָכִין לֵיתַנְהוּ בְּאֵיל הָאָשָׁם? amar léh rava: ela méata, gabé él acham, dikhtiv: "veet achamo yavi la' ayil tamim min hatson beerkekha", hakhi namé dekhol deitéh baarakhin itéh beél haacham, toumtoum veanderoginos delétanou baarakhin létanou beél haacham?
15. אֶלָּא אָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּכְתִיב ״וְהֶעֱמִידוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֵן״, וְלֹא כֹּהֵן לִפְנֵי כֹּהֵן, קָא מַשְׁמַע לַן. ela amar rava, veitéma rav aché: itsterikh, salka datakh aména, hoil oukhtiv "veheemido lifné hakohén", velo kohén lifné kohén, ka machma lan.
16. ״נֶעֱרָכִין״ — לְאֵתוֹיֵי מְנוָּּול וּמוּכֵּה שְׁחִין. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? "neerakhin" — leétoyé menval oumouké che'hin. mena hané milé?
17. דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״בְּעֶרְכְּךָ״ — לְהָבִיא עֵרֶךְ סָתוּם. דָּבָר אַחֵר: ״בְּעֶרְכְּךָ״ — עֵרֶךְ כּוּלּוֹ הוּא נוֹתֵן, וְלֹא עֵרֶךְ אֵבָרִים. detanou rabanan: "beerkekha" — lehavi érekh satoum. davar a'hér: "beerkekha" — érekh koulo hou notén, velo érekh évarim.
18. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נְפָשׁוֹת״, נְפָשׁוֹת — וְלֹא הַמֵּת. yakhol cheani motsi af davar chehanechama telouya bo? talmoud lomar "nefachot", nefachot — velo hamét.
19. אוֹצִיא אֶת הַמֵּת, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַגּוֹסֵס? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהֶעֱמִיד... וְהֶעֱרִיךְ״ — כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהַעֲמָדָה, יֶשְׁנוֹ בְּהַעֲרָכָה, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בְּהַעֲמָדָה, אֵינוֹ בְּהַעֲרָכָה. otsi et hamét, velo otsi et hagosés? talmoud lomar: "veheemid... veheerikh" — kol cheyechno behaamada, yechno behaarakha, vekhol cheéno behaamada, éno behaarakha.
20. דָּבָר אַחֵר: ״נְפָשֹׁת״, אֵין לִי אֶלָּא אֶחָד שֶׁהֶעֱרִיךְ אֶחָד, אֶחָד שֶׁהֶעֱרִיךְ מֵאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נְפָשֹׁת״. דָּבָר אַחֵר: ״נְפָשֹׁת״, davar a'hér: "nefachot", én li ela e'had cheheerikh e'had, e'had cheheerikh méa minayin? talmoud lomar "nefachot". davar a'hér: "nefachot",

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Arakhin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)