Talmud Yoma, Chapitre 1 (א) · Daf 2a à 13a

Daf 2a

1. שִׁבְעַת יָמִים קוֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים מַפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל מִבֵּיתוֹ לְלִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין. וּמַתְקִינִין לוֹ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו שֶׁמָּא יֶאֱרַע בּוֹ פְּסוּל. chivat yamim kodem yom hakipourim mafrichin kohén gadol mibéto lelichkat parhedrin. oumatkinin lo kohén a'hér ta'hta chema yeera bo pesoul.
2. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף אִשָּׁה אַחֶרֶת מַתְקִינִין לוֹ, שֶׁמָּא תָּמוּת אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ״, ״בֵּיתוֹ״ — זוֹ אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, אֵין לַדָּבָר סוֹף. rabi yeouda omér: af icha a'heret matkinin lo, chema tamout ichto, cheneemar: "vekhiper baado ouvad béto", "béto" — zo ichto. amrou lo: im kén, én ladavar sof.
3. גְּמָ׳ תְּנַן הָתָם: שִׁבְעַת יָמִים קוֹדֶם שְׂרֵיפַת הַפָּרָה הָיוּ מַפְרִישִׁין כֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה מִבֵּיתוֹ לַלִּשְׁכָּה שֶׁעַל פְּנֵי הַבִּירָה צָפוֹנָה מִזְרָחָה, וְלִשְׁכַּת בֵּית הָאֶבֶן הָיְתָה נִקְרֵאת. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ לִשְׁכַּת בֵּית הָאֶבֶן — שֶׁכׇּל מַעֲשֶׂיהָ בִּכְלֵי גְלָלִים, בִּכְלֵי אֲבָנִים, וּבִכְלֵי אֲדָמָה. gema' tenan hatam: chivat yamim kodem seréfat hapara haou mafrichin kohén hasoréf et hapara mibéto lalichka cheal pené habira tsafona mizra'ha, velichkat bét haeven hayta nikrét. velama nikra chemah lichkat bét haeven — chekol maaseha bikhlé gelalim, bikhlé avanim, ouvikhlé adama.
4. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דִּטְבוּל יוֹם כָּשֵׁר בַּפָּרָה, דִּתְנַן: מְטַמְּאִין הָיוּ הַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ, לְהוֹצִיא מִלִּבָּן שֶׁל צַדּוּקִין, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: בִּמְעוֹרְבֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה נַעֲשֵׂית. ma tama? kévan ditvoul yom kachér bapara, ditnan: metamein haou hakohén hasoréf et hapara oumatbilin oto, leotsi miliban chel tsadoukin, chehaou omrim: bimorvé hachemech hayta naasét.
5. תַּקִּינוּ לַהּ רַבָּנַן: כְּלֵי גְלָלִים, כְּלֵי אֲבָנִים, וּכְלֵי אֲדָמָה — דְּלָא לִיקַבְּלוּ טוּמְאָה, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיזַלְזְלוּ בַּהּ. takinou lah rabanan: kelé gelalim, kelé avanim, oukhlé adama — dela likabelou touma, ki hékhi dela lizalzelou bah.
6. מַאי שְׁנָא צָפוֹנָה מִזְרָחָה? כֵּיוָן דְּחַטָּאת הִיא, וְחַטָּאת טְעוּנָה צָפוֹנָה. וּכְתִיב בָּהּ: ״אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד״ — תַּקִּינוּ לַהּ רַבָּנַן לִשְׁכָּה צָפוֹנָה מִזְרָחָה, כִּי הֵיכִי דְּלֶהֱוֵי לַהּ הֶיכֵּירָא. ma chena tsafona mizra'ha? kévan de'hatat hi, ve'hatat teouna tsafona. oukhtiv bah: "el nokha'h pené ohel moéd" — takinou lah rabanan lichka tsafona mizra'ha, ki hékhi delehevé lah hekéra.
7. מַאי ״בִּירָה״? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָקוֹם הָיָה בְּהַר הַבַּיִת וּ״בִירָה״ שְׁמוֹ. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כׇּל הַמִּקְדָּשׁ כּוּלּוֹ קָרוּי ״בִּירָה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי״. ma "bira"? amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: makom haya behar habayit ou"vira" chemo. veréch lakich amar: kol hamikdach koulo karou "bira", cheneemar: "habira acher hakhinoti".
8. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב מִנְיוֹמֵי בַּר חִלְקִיָּה אָמַר רַבִּי מַחְסֵיָא בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר קְרָא: ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם״. ״לַעֲשׂוֹת״ — אֵלּוּ מַעֲשֵׂי פָרָה, ״לְכַפֵּר״ — אֵלּוּ מַעֲשֵׂי יוֹם הַכִּפּוּרִים. mena hané milé? amar rav minomé bar 'hilkiya amar rabi ma'hséya bar idi amar rabi yo'hanan, amar kera: "kaacher asa bayom haze tsiva h' laasot lekhapér alékhem". "laasot" — élou maasé fara, "lekhapér" — élou maasé yom hakipourim.
9. בִּשְׁלָמָא, כּוּלֵּיהּ קְרָא בְּפָרָה לֹא מִתּוֹקַם — ״לְכַפֵּר״ כְּתִיב, וּפָרָה לָאו בַּת כַּפָּרָה הִיא. אֶלָּא, אֵימָא כּוּלֵּיהּ קְרָא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּתִיב! bichlama, kouléh kera befara lo mitokam — "lekhapér" ketiv, oufara la bat kapara hi. ela, éma kouléh kera beom hakipourim ketiv!
10. אָמְרִי: יָלֵיף ״צִוָּה״ ״צִוָּה״. כְּתִיב הָכָא: ״צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת״, וּכְתִיב הָתָם: ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר״. מָה לְהַלָּן פָּרָה, אַף כָּאן פָּרָה. וּמָה כָּאן פְּרִישָׁה, אַף לְהַלָּן פְּרִישָׁה. amri: yaléf "tsiva" "tsiva". ketiv hakha: "tsiva h' laasot", oukhtiv hatam: "zot 'houkat hatora acher tsiva h' lémor". ma lehalan para, af kan para. ouma kan pericha, af lehalan pericha.

Daf 2b

1. וְאֵימָא, ״צִוָּה״ [״צִוָּה״] דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, דִּכְתִיב: ״וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״? דָּנִין ״צִוָּה״ דְּלִפְנֵי עֲשִׂיָּה מִ״צִּוָּה״ דְּלִפְנֵי עֲשִׂיָּה, וְאֵין דָּנִין ״צִוָּה״ דִּלְאַחַר עֲשִׂיָּה מִ״צִּוָּה״ דְּלִפְנֵי עֲשִׂיָּה. veéma, "tsiva" ["tsiva"] deom hakipourim, dikhtiv: "vayaas kaacher tsiva h' et moche"? danin "tsiva" delifné asiya mi"tsiva" delifné asiya, veén danin "tsiva" dila'har asiya mi"tsiva" delifné asiya.
2. וְאֵימָא ״צִוָּה״ דְּקׇרְבָּנוֹת, דִּכְתִיב: ״בְּיוֹם צַוֹּתוֹ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״? דָּנִין ״צִוָּה״ מִ״צִּוָּה״ וְאֵין דָּנִין ״צַוֹּתוֹ״ מִ״צִּוָּה״. veéma "tsiva" dekorbanot, dikhtiv: "beom tsaoto et bené yisraél"? danin "tsiva" mi"tsiva" veén danin "tsaoto" mi"tsiva".
3. וּמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? וְהָתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְשָׁב הַכֹּהֵן״ ״וּבָא הַכֹּהֵן״, זוֹ הִיא ״שִׁיבָה״, זוֹ הִיא ״בִּיאָה״! ouma nafka minah? vehatana devé rabi yichmaél: "vechav hakohén" "ouva hakohén", zo hi "chiva", zo hi "bia"!
4. הָנֵי מִילֵּי, הֵיכָא דְּלֵיכָּא דְּדָמֵי לֵיהּ. אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא דְּדָמֵי לֵיהּ — מִדְּדָמֵי לֵיהּ יָלְפִינַן. hané milé, hékha deléka dedamé léh. aval hékha deika dedamé léh — midedamé léh yalfinan.
5. ״לְכַפֵּר״ אֵלּוּ מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְאֵימָא כַּפָּרָה דְּקׇרְבָּנוֹת! "lekhapér" élou maasé yom hakipourim. veéma kapara dekorbanot!
6. מִי יָדְעִינַן הֵי כֹּהֵן מִתְרְמֵי, דְּבָעֵי לֵיהּ פְּרִישָׁה? אָמְרִי, אַלְּמָה לָא?! נִיבְעֵי לֵיהּ פְּרִישָׁה לְכוּלֵּיהּ מִשְׁמֶרֶת בֵּית אָב! דָּנִין דָּבָר שֶׁקָּבוּעַ לוֹ זְמַן מִדָּבָר שֶׁקָּבוּעַ לוֹ זְמַן, לְאַפּוֹקֵי קׇרְבָּנוֹת, דְּכׇל יוֹמָא אִיתַנְהוּ. mi yadinan hé kohén mitremé, devaé léh pericha? amri, alema la?! nivé léh pericha lekhouléh michmeret bét av! danin davar chekavoua lo zeman midavar chekavoua lo zeman, leapoké korbanot, dekhol yoma itanou.
7. וְאֵימָא רְגָלִים! דָּנִין דָּבָר שֶׁנּוֹהֵג פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה מִדָּבָר הַנּוֹהֵג פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, לְאַפּוֹקֵי רְגָלִים, דְּלָאו פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה נִינְהוּ. veéma regalim! danin davar chenohég paam a'hat bachana midavar hanohég paam a'hat bachana, leapoké regalim, dela paam a'hat bachana ninou.
8. וְאֵימָא רֶגֶל אֶחָד! וְכִי תֵּימָא: לָא יָדְעִינַן הֵי מִינַּיְיהוּ, אִי חַג הַמַּצּוֹת, הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה, אִי חַג הַסּוּכּוֹת, הוֹאִיל וּמְרוּבָּה מִצְוָתוֹ! veéma regel e'had! vekhi téma: la yadinan hé minayou, i 'hag hamatsot, hoil oufata'h bo hakatouv te'hila, i 'hag hasoukot, hoil oumrouba mitsvato!
9. אֶלָּא: דָּנִין פְּרִישַׁת שִׁבְעָה לְיוֹם אֶחָד, מִפְּרִישַׁת שִׁבְעָה לְיוֹם אֶחָד. וְאֵין דָּנִין פְּרִישַׁת שִׁבְעָה לְשִׁבְעָה, מִפְּרִישַׁת שִׁבְעָה לְיוֹם אֶחָד. ela: danin perichat chiva leom e'had, miperichat chiva leom e'had. veén danin perichat chiva lechiva, miperichat chiva leom e'had.
10. וְאֵימָא שְׁמִינִי, דִּפְרִישַׁת שִׁבְעָה לְיוֹם אֶחָד הוּא! דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין קְדוּשָּׁה לְפָנָיו מִדָּבָר שֶׁאֵין קְדוּשָּׁה לְפָנָיו, וְאֵין דָּנִין דָּבָר שֶׁיֵּשׁ קְדוּשָּׁה לְפָנָיו מִדָּבָר שֶׁאֵין קְדוּשָּׁה לְפָנָיו. veéma chemini, difrichat chiva leom e'had hou! danin davar cheén kedoucha lefana midavar cheén kedoucha lefana, veén danin davar cheyéch kedoucha lefana midavar cheén kedoucha lefana.
11. וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא? הַשְׁתָּא דָּבָר שֶׁאֵין קְדוּשָּׁה לְפָנָיו בָּעֵי פְּרִישָׁה, דָּבָר שֶׁיֵּשׁ קְדוּשָּׁה לְפָנָיו — לָא כׇּל שֶׁכֵּן! אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: לָא, ״הַזֶּה״ כְּתִיב: כָּזֶה. vela kal va'homer hou? hachta davar cheén kedoucha lefana baé pericha, davar cheyéch kedoucha lefana — la kol chekén! amar rav mecharcheya: la, "haze" ketiv: kaze.
12. רַב אָשֵׁי אָמַר: מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּעִיקַּר רֶגֶל לָא בָּעֵי פְּרִישָׁה, טָפֵל דִּידֵיהּ בָּעֵי פְּרִישָׁה? וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא, הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן rav aché amar: mi ika midé deikar regel la baé pericha, tafél didéh baé pericha? vaafilou leman deamar chemini regel bifné atsmo hou, hané milé leinyan

Daf 3a

1. פָּזֵ״ר קֶשֶׁ״ב. pazé"r keche"v.
2. אֲבָל לְעִנְיַן תַּשְׁלוּמִין, תַּשְׁלוּמִין דְּרִאשׁוֹן הוּא, דְּהָא תְּנַן: מִי שֶׁלֹּא חָג בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג — חוֹגֵג וְהוֹלֵךְ כָּל הָרֶגֶל כּוּלּוֹ, וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג. aval leinyan tachloumin, tachloumin derichon hou, deha tenan: mi chelo 'hag beom tov harichon chel 'hag — 'hogég veolékh kal haregel koulo, veom tov haa'haron chel 'hag.
3. וְאֵימָא עֲצֶרֶת, דִּפְרִישַׁת שִׁבְעָה לְיוֹם אֶחָד הוּא! אָמַר רַבִּי אַבָּא: דָּנִין פַּר אֶחָד וְאַיִל אֶחָד מִפַּר אֶחָד וְאַיִל אֶחָד, לְאַפּוֹקֵי עֲצֶרֶת דִּשְׁנֵי אֵילִים נִינְהוּ. veéma atseret, difrichat chiva leom e'had hou! amar rabi aba: danin par e'had veayil e'had mipar e'had veayil e'had, leapoké atseret dichné élim ninou.
4. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר יוֹם הַכִּפּוּרִים אַיִל אֶחָד הוּא, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שְׁנֵי אֵילִים נִינְהוּ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר! דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אַיִל אֶחָד, הוּא הָאָמוּר כָּאן, הוּא הָאָמוּר בְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵי אֵילִים הֵם, אֶחָד הָאָמוּר כָּאן, וְאֶחָד הָאָמוּר בְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים! hani'ha leman deamar yom hakipourim ayil e'had hou, ela leman deamar chené élim ninou, ma ika lemémar! detanya, rabi omér: ayil e'had, hou haamour kan, hou haamour be'homech hapekoudim. rabi eliezer berabi chimon omér: chené élim hém, e'had haamour kan, vee'had haamour be'homech hapekoudim!
5. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: הָתָם חַד לְחוֹבַת הַיּוֹם, וְחַד לְמוּסָפִין. לְאַפּוֹקֵי עֲצֶרֶת, דְּתַרְוַיְיהוּ חוֹבַת הַיּוֹם נִינְהוּ. afilou téma rabi eliezer berabi chimon: hatam 'had le'hovat hayom, ve'had lemousafin. leapoké atseret, detarvayou 'hovat hayom ninou.
6. וְאֵימָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה, דִּפְרִישַׁת שִׁבְעָה לְיוֹם אֶחָד הוּא! אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: דָּנִין פָּר וָאַיִל שֶׁלּוֹ מִפָּר וָאַיִל שֶׁלּוֹ. לְאַפּוֹקֵי עֲצֶרֶת וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּצִיבּוּר נִינְהוּ. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר ״קַח לְךָ״ — מִשֶּׁלְּךָ, veéma roch hachana, difrichat chiva leom e'had hou! amar rabi avaou: danin par vaayil chelo mipar vaayil chelo. leapoké atseret veroch hachana, detsibour ninou. hani'ha leman deamar "ka'h lekha" — michelekha,

Daf 3b

1. ״עֲשֵׂה לְךָ״ — מִשֶּׁלְּךָ, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִשֶּׁל צִבּוּר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? "asé lekha" — michelekha, ela leman deamar michel tsibour, ma ika lemémar?
2. דְּתַנְיָא: ״קַח לְךָ״ — מִשֶּׁלְּךָ, וַ״עֲשֵׂה לְךָ״ — מִשֶּׁלְּךָ, ״וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ״ — מִשֶּׁל צִבּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: בֵּין ״קַח לְךָ״, בֵּין ״וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ״ — מִשֶּׁל צִבּוּר, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״קַח לְךָ״ — כִּבְיָכוֹל מִשֶּׁלְּךָ אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר מִשֶּׁלָּהֶם. detanya: "ka'h lekha" — michelekha, va"asé lekha" — michelekha, "veyik'hou élekha" — michel tsibour, divré rabi yochiya. rabi yonatan omér: bén "ka'h lekha", bén "veyik'hou élekha" — michel tsibour, ouma talmoud lomar "ka'h lekha" — kivyakhol michelekha ani rotse yotér michelahem.
3. אַבָּא חָנָן אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים״, הָא כֵּיצַד? כָּאן בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם! aba 'hanan amar michoum rabi elazar, katouv e'had omér: "veasita lekha aron éts", vekhatouv e'had omér: "veasou aron atsé chitim", ha kétsad? kan bizman cheyisraél osin retsono chel makom, kan bizman cheén osin retsono chel makom!
4. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא בְּקִיחוֹת דְּעָלְמָא וַעֲשִׂיּוֹת דְּעָלְמָא. קִיחוֹת דְּעָלְמָא — ״קַח לְךָ סַמִּים״. עֲשִׂיּוֹת דְּעָלְמָא — ״עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף״. אֲבָל הָנָךְ פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ דְּמִשֶּׁלְּךָ הוּא. בְּמִלּוּאִים מִכְּדֵי כְּתִיב: ״וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר קְחוּ שְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת״. ״וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: ״קַח לְךָ״ — מִשֶּׁלְּךָ הוּא. ad kan la peligi ela beki'hot dealma vaasiyot dealma. ki'hot dealma — "ka'h lekha samim". asiyot dealma — "asé lekha cheté 'hatsotsrot kesef". aval hanakh paroché ka mefaréch demichelekha hou. bemilouim mikedé ketiv: "veel bené yisraél tedabér lémor ke'hou seir izim le'hatat". "vayomer el aharon ka'h lekha égel ben bakar le'hatat" lema li? chema minah: "ka'h lekha" — michelekha hou.
5. בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִכְּדֵי כְּתִיב: ״בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְגוֹ׳ ... וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת״. ״וְהִקְרִיב אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: הַאי ״לוֹ״ — מִשֶּׁלּוֹ הוּא. beom hakipourim mikedé ketiv: "bezot yavo aharon el hakodech befar ben bakar le'hatat vego' ... ouméét adat bené yisraél yika'h chené seiré izim le'hatat". "vehikriv et par ha'hatat acher lo" lema li? chema minah: ha "lo" — michelo hou.
6. רַב אָשֵׁי אָמַר: דָּנִין פַּר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעוֹלָה מִפַּר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעוֹלָה, לְאַפּוֹקֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה וַעֲצֶרֶת — דְּתַרְוַיְיהוּ עוֹלוֹת נִינְהוּ. rav aché amar: danin par le'hatat veayil leola mipar le'hatat veayil leola, leapoké roch hachana vaatseret — detarvayou olot ninou.
7. רָבִינָא אָמַר: דָּנִין עֲבוֹדָה בְּכֹהֵן גָּדוֹל מֵעֲבוֹדָה בְּכֹהֵן גָּדוֹל, לְאַפּוֹקֵי כּוּלְּהוּ קוּשְׁיָיתִין — דְּלָאו עֲבוֹדָה בְּכֹהֵן גָּדוֹל נִינְהוּ. ravina amar: danin avoda bekhohén gadol méavoda bekhohén gadol, leapoké kouleou kouchyatin — dela avoda bekhohén gadol ninou.
8. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אָמַר רָבִינָא: דָּנִין עֲבוֹדָה תְּחִלָּה מֵעֲבוֹדָה תְּחִלָּה, לְאַפּוֹקֵי הָנֵי — דְּלָאו תְּחִלָּה נִינְהוּ. מַאי תְּחִלָּה? אִילֵּימָא תְּחִלָּה בְּכֹהֵן גָּדוֹל — הַיְינוּ קַמַּיְיתָא. אֶלָּא, עֲבוֹדָה תְּחִלָּה בַּמָּקוֹם מֵעֲבוֹדָה תְּחִלָּה בַּמָּקוֹם. veika deamri amar ravina: danin avoda te'hila méavoda te'hila, leapoké hané — dela te'hila ninou. ma te'hila? iléma te'hila bekhohén gadol — haynou kamayta. ela, avoda te'hila bamakom méavoda te'hila bamakom.
9. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: רַבִּי יוֹחָנָן מַתְנֵי חֲדָא, [רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי] מַתְנֵי תַּרְתֵּי. רַבִּי יוֹחָנָן מַתְנֵי חֲדָא: ״לַעֲשׂוֹת לְכַפֵּר״ — אֵלּוּ מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים. [וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי] מַתְנֵי תַּרְתֵּי: ״לַעֲשׂוֹת״ — אֵלּוּ מַעֲשֵׂה פָרָה, ״לְכַפֵּר״ — אֵלּוּ מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים. ki ata rav dimi, amar: rabi yo'hanan matné 'hada, [rabi yeochoua ben lévi] matné tarté. rabi yo'hanan matné 'hada: "laasot lekhapér" — élou maasé yom hakipourim. [viochoua ben lévi] matné tarté: "laasot" — élou maasé fara, "lekhapér" — élou maasé yom hakipourim.
10. רַבִּי יוֹחָנָן מַתְנֵי חֲדָא? וְהָא אֲנַן תְּנַן: שִׁבְעַת יָמִים קוֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְשִׁבְעַת יָמִים קוֹדֶם שְׂרֵיפַת הַפָּרָה! מַעֲלָה בְּעָלְמָא. rabi yo'hanan matné 'hada? veha anan tenan: chivat yamim kodem yom hakipourim, vechivat yamim kodem seréfat hapara! maala bealma.
11. וְהָא אָמַר רַבִּי מִנְיוֹמֵי בַּר חִלְקִיָּה אָמַר רַבִּי מַחְסֵיָא בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם״, ״לַעֲשׂוֹת״ — אֵלּוּ מַעֲשֵׂה פָרָה, ״לְכַפֵּר״ — אֵלּוּ מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים! הָהוּא דְּרַבֵּיהּ. דְּכִי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״לַעֲשׂוֹת״ — אֵלּוּ מַעֲשֵׂה פָרָה, ״לְכַפֵּר״ — אֵלּוּ מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים. veha amar rabi minomé bar 'hilkiya amar rabi ma'hséya bar idé amar rabi yo'hanan: "kaacher asa bayom haze tsiva h' laasot lekhapér alékhem", "laasot" — élou maasé fara, "lekhapér" — élou maasé yom hakipourim! haou derabéh. dekhi ata ravin, amar rabi yo'hanan michoum rabi yichmaél: "laasot" — élou maasé fara, "lekhapér" — élou maasé yom hakipourim.
12. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: מֵהֵיכָא קָא יָלְפַתְּ לַהּ — מִמִּלּוּאִים, אִי מָה מִלּוּאִים כׇּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב בָּהֶן, אַף הָכָא נָמֵי — כׇּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב בָּהֶן. amar léh réch lakich lerabi yo'hanan: méhékha ka yalfate lah — mimilouim, i ma milouim kol hakatouv bahen meakév bahen, af hakha namé — kol hakatouv bahen meakév bahen.
13. וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָתְנַן: ״וּמַתְקִינִין לוֹ כֹּהֵן אַחֵר״, וְלָא קָתָנֵי ״מַפְרִישִׁין״! וְכִי תֵּימָא: מַאי ״מַתְקִינִין״ — ״מַפְרִישִׁין״, לִיתְנֵי אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי ״מַתְקִינִין״, אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי ״מַפְרִישִׁין״. vekhi téma hakhi namé, vehatnan: "oumatkinin lo kohén a'hér", vela katané "mafrichin"! vekhi téma: ma "matkinin" — "mafrichin", litné o idé veidé "matkinin", o idé veidé "mafrichin".
14. אֲמַר לֵיהּ: אֶלָּא מָר מֵהֵיכָא יָלֵיף לַהּ? אָמַר: מִסִּינַי, דִּכְתִיב: ״וַיִּשְׁכּוֹן כְּבוֹד ה׳ עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״, מִכְּדֵי כְּתִיב: ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״, מַאי ״שֵׁשֶׁת יָמִים״? זֶה בָּנָה אָב: שֶׁכׇּל הַנִּכְנָס בְּמַחֲנֵה שְׁכִינָה, טָעוּן פְּרִישַׁת שִׁשָּׁה. amar léh: ela mar méhékha yaléf lah? amar: misina, dikhtiv: "vayichkon kevod h' al har sina vaykhaséou heanan chéchet yamim vayikra el moche bayom hachevii", mikedé ketiv: "vayikra el moche bayom hachevii", ma "chéchet yamim"? ze bana av: chekol hanikhnas bema'hané chekhina, taoun perichat chicha.
15. וְהָא אֲנַן שִׁבְעָה תְּנַן! מַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא הִיא, דְּחָיֵישׁ veha anan chiva tenan! matnitin rabi yeouda ben betéra hi, de'hayéch

Daf 4a

1. לְטוּמְאַת בֵּיתוֹ. letoumat béto.
2. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דְּיָלֵיפְנָא מִמִּלּוּאִים, הַיְינוּ דְּתַנְיָא: זֶה וְזֶה מַזִּין עָלָיו כׇּל שִׁבְעָה מִכׇּל חַטָּאוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, דַּהֲוַאי נָמֵי הַזָּאָה בְּמִלּוּאִים. אֶלָּא לְדִידָךְ דְּיָלְפַתְּ מִסִּינַי, הַזָּאָה בְּסִינַי מִי הֲוַאי? amar léh rabi yo'hanan leréch lakich: bichlama ledidi deyaléfna mimilouim, haynou detanya: ze veze mazin ala kol chiva mikol 'hataot chehaou cham, dahava namé hazaa bemilouim. ela ledidakh deyalfate misina, hazaa besina mi hava?
3. אֲמַר לֵיהּ: וּלְטַעְמָיךְ מִי נִיחָא? בְּמִלּוּאִים דָּם, הָכָא מַיִם! הָא לָא קַשְׁיָא, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: נִכְנְסוּ מַיִם תַּחַת דָּם. אֶלָּא לְדִידָךְ, הַזָּאָה בְּסִינַי מִי הֲוַאי? אֲמַר לֵיהּ: מַעֲלָה בְּעָלְמָא. amar léh: oultamakh mi ni'ha? bemilouim dam, hakha mayim! ha la kachya, detané rabi 'hiya: nikhnesou mayim ta'hat dam. ela ledidakh, hazaa besina mi hava? amar léh: maala bealma.
4. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: ״בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ״, בְּמַה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן, מַאי הִיא — בְּעִנְיָן דְּמִלּוּאִים. וּמָה אָמוּר בְּעִנְיָן דְּמִלּוּאִים — אַהֲרֹן פֵּירַשׁ שִׁבְעָה וְשִׁמֵּשׁ יוֹם אֶחָד, וּמֹשֶׁה מָסַר לוֹ כׇּל שִׁבְעָה כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בָּעֲבוֹדָה. tanya keotéh derabi yo'hanan, tanya keotéh deréch lakich. tanya keotéh derabi yo'hanan: "bezot yavo aharon el hakodech", bema cheamour bainyan, ma hi — beinyan demilouim. ouma amour beinyan demilouim — aharon pérach chiva vechiméch yom e'had, oumoche masar lo kol chiva kedé le'hanekho baavoda.
5. וְאַף לְדוֹרוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל פּוֹרֵשׁ שִׁבְעָה וּמְשַׁמֵּשׁ יוֹם אֶחָד, וּשְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתַּלְמִידָיו שֶׁל מֹשֶׁה — לְאַפּוֹקֵי צַדּוּקִין, מוֹסְרִין לוֹ כׇּל שִׁבְעָה כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בָּעֲבוֹדָה. veaf ledorot kohén gadol poréch chiva oumchaméch yom e'had, ouchné talmidé 'hakhamim mitalmida chel moche — leapoké tsadoukin, mosrin lo kol chiva kedé le'hanekho baavoda.
6. מִכָּאן אָמְרוּ: שִׁבְעַת יָמִים קוֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים מַפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל מִבֵּיתוֹ לְלִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין. וּכְשֵׁם שֶׁמַּפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל, כָּךְ מַפְרִישִׁין כֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה לַלִּשְׁכָּה שֶׁעַל פְּנֵי הַבִּירָה צָפוֹנָה מִזְרָחָה. וְאֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה מַזִּין עָלָיו כׇּל שִׁבְעָה מִכׇּל חַטָּאוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם. mikan amrou: chivat yamim kodem yom hakipourim mafrichin kohén gadol mibéto lelichkat parhedrin. oukhchém chemafrichin kohén gadol, kakh mafrichin kohén hasoréf et hapara lalichka cheal pené habira tsafona mizra'ha. vee'had ze vee'had ze mazin ala kol chiva mikol 'hataot chehaou cham.
7. וְאִם תֹּאמַר: בְּמִלּוּאִים דָּם, הָכָא מַיִם, אָמַרְתָּ: נִכְנְסוּ מַיִם תַּחַת דָּם. וְאוֹמֵר ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם״. ״לַעֲשׂוֹת״ — אֵלּוּ מַעֲשֵׂה פָרָה, ״לְכַפֵּר״ — אֵלּוּ מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים. veim tomar: bemilouim dam, hakha mayim, amarta: nikhnesou mayim ta'hat dam. veomér "kaacher asa bayom haze tsiva h' laasot lekhapér alékhem". "laasot" — élou maasé fara, "lekhapér" — élou maasé yom hakipourim.
8. וְהַאי ״בְּזֹאת״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ, בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעוֹלָה! אָמְרִי: אִי לְקׇרְבָּן לְחוֹדֵיהּ, לֵימָא קְרָא ״בְּזֶה״ אוֹ ״בְּאֵלֶּה״, מַאי ״בָּזֹאת״ — שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי. veha "bezot" mibeé léh legouféh, befar ben bakar le'hatat veayil leola! amri: i lekorban le'hodéh, léma kera "beze" o "beéle", ma "bazot" — chamate minah tarté.
9. מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא: יוֹם הַכִּפּוּרִים קַמָּא הוּא דְּבָעֵי פְּרִישָׁה, כִּדְאַשְׁכְּחַן בְּמִלּוּאִים אֲבָל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים דְּעָלְמָא לָא. אִי נָמֵי: כֹּהֵן גָּדוֹל קַמָּא הוּא דְּבָעֵי פְּרִישָׁה, אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּעָלְמָא לָא, תָּא שְׁמַע: ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה וְכוּ׳״. ma "veomér"? vekhi téma: yom hakipourim kama hou devaé pericha, kidachke'han bemilouim aval beom hakipourim dealma la. i namé: kohén gadol kama hou devaé pericha, aval kohén gadol bealma la, ta chema: "kaacher asa vekhou'".
10. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: מֹשֶׁה עָלָה בֶּעָנָן, וְנִתְכַּסָּה בֶּעָנָן, וְנִתְקַדֵּשׁ בֶּעָנָן, כְּדֵי לְקַבֵּל תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁכּוֹן כְּבוֹד ה׳ עַל הַר סִינַי״ — זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה אַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהָיוּ תְּחִלָּה לְאַרְבָּעִים יוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. tanya keotéh deréch lakich: moche ala beanan, venitkasa beanan, venitkadéch beanan, kedé lekabél tora leyisraél bikdoucha, cheneemar: "vayichkon kevod h' al har sina" — ze haya maase a'har aseret hadiberot, chehaou te'hila learbaim yom, divré rabi yosé hagelili.
11. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״וַיִּשְׁכּוֹן כְּבוֹד ה׳״ — מֵרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. rabi akiva omér: "vayichkon kevod h'" — méroch 'hodech.

Daf 4b

1. ״וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן״, לָהָר. ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה״ — [מֹשֶׁה] וְכׇל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין, וְלֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לַחְלֹק כָּבוֹד לְמֹשֶׁה. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְמָרֵק אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁבְּמֵעָיו, לְשׂוּמוֹ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. "vaykhaséou heanan", lahar. "vayikra el moche" — [moche] vekhol yisraél omdin, velo ba hakatouv ela la'hlok kavod lemoche. rabi natan omér: lo ba hakatouv ela lemarék akhila ouchtiya chebeméa, lesoumo kemalakhé hacharét.
2. רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאַיֵּים עָלָיו, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא תּוֹרָה נִיתֶּנֶת בְּאֵימָה, בִּרְתֵת וּבְזִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עִבְדוּ אֶת ה׳ בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה״. מַאי ״וְגִילוּ בִּרְעָדָה״? אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה אָמַר רַב: בִּמְקוֹם גִּילָה שָׁם תְּהֵא רְעָדָה. rabi matya ben 'harach omér: lo ba hakatouv ela leayém ala, kedé chetehé tora nitenet beéma, birtét ouvzia, cheneemar: "ivdou et h' beyira vegilou birada". ma "vegilou birada"? amar rav ada bar matna amar rav: bimkom gila cham tehé reada.
3. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא? בִּפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: בְּשִׁשָּׁה בַּחוֹדֶשׁ נִיתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּשִׁבְעָה בּוֹ. מַאן דְּאָמַר בְּשִׁשָּׁה: בְּשִׁשָּׁה נִיתְּנָה, וּבְשִׁבְעָה עָלָה (דִּכְתִיב: ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״). מַאן דְּאָמַר בְּשִׁבְעָה: בְּשִׁבְעָה נִיתְּנָה, וּבְשִׁבְעָה עָלָה, [דִּכְתִיב: ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״]. bema ka mipalgi rabi yosé hagelili verabi akiva? biflougta dehané tanaé, detanya: bechicha ba'hodech nitena tora leyisraél, rabi yosé omér: bechiva bo. man deamar bechicha: bechicha nitena, ouvchiva ala (dikhtiv: "vayikra el moche bayom hachevii"). man deamar bechiva: bechiva nitena, ouvchiva ala, [dikhtiv: "vayikra el moche bayom hachevii"].
4. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר לַהּ כְּתַנָּא קַמָּא, דְּאָמַר בְּשִׁשָּׁה בַּחוֹדֶשׁ נִיתְּנָה תּוֹרָה, הִלְכָּךְ זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה אַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. ״וַיִּשְׁכּוֹן כְּבוֹד ה׳ עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים״ — לְמֹשֶׁה, ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״ — לְקַבּוֹלֵי שְׁאָר תּוֹרָה. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ ״וַיִּשְׁכּוֹן כְּבוֹד ה׳״ מֵרֹאשׁ חוֹדֶשׁ, ״וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן לָהָר וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״ לְקַבּוֹלֵי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, הָא קַבִּילוּ לְהוּ מִשִּׁשָּׁה, וְהָא אִסְתַּלַּק עָנָן מִשִּׁשָּׁה! rabi yosé hagelili savar lah ketana kama, deamar bechicha ba'hodech nitena tora, hilkakh ze haya maase a'har aseret hadiberot. "vayichkon kevod h' al har sina vaykhaséou heanan chéchet yamim" — lemoche, "vayikra el moche bayom hachevii" — lekabolé chear tora. dei salka datakh "vayichkon kevod h'" méroch 'hodech, "vaykhaséou heanan lahar vayikra el moche bayom hachevii" lekabolé aseret hadiberot, ha kabilou leou michicha, veha istalak anan michicha!
5. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: בְּשִׁבְעָה בַּחֹדֶשׁ נִיתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי עֲקִיבָא, הַיְינוּ דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת: עֶשְׂרִין וְאַרְבְּעָה דְּסִיוָן, וְשִׁיתְּסַר דְּתַמּוּז, מָלוּ לְהוּ אַרְבְּעִין יוֹמִין דַּהֲוָה בָּהָר, וּבְשִׁבְסַר בְּתַמּוּז נְחֵית וַאֲתָא וְתַבְרִינְהוּ לְלוּחוֹת. verabi akiva savar lah kerabi yosé, deamar: bechiva ba'hodech nitena tora leyisraél. bichlama lerabi akiva, haynou demachka'hate lah bechiva asar betamouz nichtaberou halou'hot: esrin vearbea desivan, vechitesar detamouz, malou leou arbein yomin dahava bahar, ouvchivsar betamouz ne'hét vaata vetavrinou lelou'hot.
6. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּאָמַר: שִׁשָּׁה דִפְרִישָׁה וְאַרְבְּעִין דְּהַר, עַד עֶשְׂרִין וּתְלָת בְּתַמּוּז לָא אִתַּבּוּר לוּחוֹת! אָמַר לְךָ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: אַרְבְּעִין דְּהַר בַּהֲדֵי שִׁשָּׁה דִפְרִישָׁה. ela lerabi yosé hagelili, deamar: chicha difricha vearbein dehar, ad esrin outlat betamouz la itabour lou'hot! amar lekha rabi yosé hagelili: arbein dehar bahadé chicha difricha.
7. אָמַר מָר: ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה״ — מֹשֶׁה וְכׇל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין, מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר. דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה״ — מֹשֶׁה וְכׇל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין, וְלֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לַחְלֹק לוֹ כָּבוֹד לְמֹשֶׁה. amar mar: "vayikra el moche" — moche vekhol yisraél omdin, mesaya léh lerabi elazar. deamar rabi elazar: "vayikra el moche" — moche vekhol yisraél omdin, velo ba hakatouv ela la'hlok lo kavod lemoche.
8. מֵיתִיבִי: ״קוֹל לוֹ״, ״קוֹל אֵלָיו״ — מֹשֶׁה שָׁמַע וְכׇל יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ! לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּסִינַי, הָא — בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְאִי בָּעֵית אֵימָא, לָא קַשְׁיָא: הָא — בִּקְרִיאָה, הָא — בְּדִבּוּר. métivi: "kol lo", "kol éla" — moche chama vekhol yisraél lo chamou! la kachya: ha — besina, ha — beohel moéd. vei baét éma, la kachya: ha — bikria, ha — bedibour.
9. רַבִּי זְרִיקָא רָמֵי קְרָאֵי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי זְרִיקָא: רַבִּי אֶלְעָזָר רָמֵי, כְּתִיב: ״וְלֹא יָכוֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן״, וּכְתִיב: ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן״! מְלַמֵּד שֶׁתְּפָסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וֶהֱבִיאוֹ בֶּעָנָן. rabi zerika ramé keraé kaméh derabi elazar, veamri lah amar rabi zerika: rabi elazar ramé, ketiv: "velo yakhol moche lavo el ohel moéd ki chakhan ala heanan", oukhtiv: "vayavo moche betokh heanan"! melaméd chetefaso hakadoch baroukh hou lemoche vehevio beanan.
10. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: נֶאֱמַר כָּאן ״בְּתוֹךְ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״בְּתוֹךְ״ — ״וְיָבוֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם״. מָה לְהַלָּן שְׁבִיל, דִּכְתִיב: ״וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה״, אַף כָּאן שְׁבִיל. devé rabi yichmaél tana: neemar kan "betokh", veneemar lehalan "betokh" — "veyavoou vené yisraél betokh hayam". ma lehalan chevil, dikhtiv: "vehamayim lahem 'homa", af kan chevil.
11. ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר״, לָמָּה הִקְדִּים קְרִיאָה לְדִיבּוּר? לִימְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם דָּבָר לַחֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן קוֹרֵהוּ. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא. דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לֹא יֹאמַר אָדָם דָּבָר לַחֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן קוֹרֵהוּ. ״לֵאמֹר״, אָמַר רַבִּי (מוּסְיָא בַּר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי מַסְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מוּסְיָא) רַבָּה: מִנַּיִין לָאוֹמֵר דָּבָר לַחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא בְּבַל יֹאמַר עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ: לֵךְ אֱמוֹר — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר״. "vayikra el moche vaydabér", lama hikdim keria ledibour? limeda tora derekh erets, chelo yomar adam davar la'havéro ela im kén koréou. mesaya léh lerabi 'hanina. deamar rabi 'hanina: lo yomar adam davar la'havéro ela im kén koréou. "lémor", amar rabi (mousya bar beréh derabi masya micheméh derabi mousya) raba: minayin laomér davar la'havéro cheou beval yomar ad cheyomar lo: lékh emor — cheneemar: "vaydabér h' éla méohel moéd lémor".
12. מִכְלָל דְּתַרְוַויְיהוּ סְבִירָא לְהוּ מִלּוּאִים כׇּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב בָּהֶן. דְּאִיתְּמַר: מִלּוּאִים, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי חֲנִינָא, חַד אָמַר: כׇּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב בָּהֶן, וְחַד אָמַר: דָּבָר הַמְעַכֵּב לְדוֹרוֹת — מְעַכֵּב בָּהֶן, שֶׁאֵין מְעַכֵּב לְדוֹרוֹת — אֵין מְעַכֵּב בָּהֶן. mikhlal detarvayou sevira leou milouim kol hakatouv bahen meakév bahen. deitemar: milouim, rabi yo'hanan verabi 'hanina, 'had amar: kol hakatouv bahen meakév bahen, ve'had amar: davar hamakév ledorot — meakév bahen, cheén meakév ledorot — én meakév bahen.
13. תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי יוֹחָנָן הוּא דְּאָמַר כׇּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב בָּהֶן. מִדְּקָאָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אִי מָה מִלּוּאִים כׇּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב בָּהֶן, וְלָא קָא מַהְדַּר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי. תִּסְתַּיֵּים. tistayém derabi yo'hanan hou deamar kol hakatouv bahen meakév bahen. midekaamar léh rabi chimon ben lakich lerabi yo'hanan: i ma milouim kol hakatouv bahen meakév bahen, vela ka mahdar léh vela midé. tistayém.
14. מַאי בֵּינַיְיהוּ? ma bénayou?

Daf 5a

1. אָמַר רַב יוֹסֵף: סְמִיכָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר כׇּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב בָּהֶן — סְמִיכָה מְעַכְּבָא, לְמַאן דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין מְעַכֵּב לְדוֹרוֹת אֵין מְעַכֵּב בָּהֶן — סְמִיכָה לָא מְעַכְּבָא. amar rav yoséf: semikha ika bénayou. leman deamar kol hakatouv bahen meakév bahen — semikha meakeva, leman deamar davar cheén meakév ledorot én meakév bahen — semikha la meakeva.
2. וּלְדוֹרוֹת מְנָא לַן דְּלָא מְעַכְּבָא? דְּתַנְיָא: ״וְסָמַךְ״ ״וְנִרְצָה״. וְכִי סְמִיכָה מְכַפֶּרֶת? וַהֲלֹא אֵין כַּפָּרָה אֶלָּא בְּדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר״! ouldorot mena lan dela meakeva? detanya: "vesamakh" "venirtsa". vekhi semikha mekhaperet? vahalo én kapara ela bedam, cheneemar: "ki hadam hou banefech yekhapér"!
3. וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְסָמַךְ״ ״וְנִרְצָה״? שֶׁאִם עֲשָׂאָהּ לִסְמִיכָה שְׁיָרֵי מִצְוָה — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ לֹא כִּפֵּר, וְכִפֵּר! ouma talmoud lomar "vesamakh" "venirtsa"? cheim asaah lismikha cheyaré mitsva — maale ala hakatouv keilou lo kipér, vekhipér!
4. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: תְּנוּפָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר כׇּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב בָּהֶן — מְעַכְּבָא. וּלְמַאן דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין מְעַכֵּב לְדוֹרוֹת אֵין מְעַכֵּב בָּהֶן — לָא מְעַכְּבָא. rav na'hman bar yits'hak amar: tenoufa ika bénayou. leman deamar kol hakatouv bahen meakév bahen — meakeva. oulman deamar davar cheén meakév ledorot én meakév bahen — la meakeva.
5. וּלְדוֹרוֹת מְנָא לַן דְּלָא מְעַכְּבָא? דְּתַנְיָא: ״לִתְנוּפָה לְכַפֵּר״. וְכִי תְּנוּפָה מְכַפֶּרֶת? וַהֲלֹא אֵין כַּפָּרָה אֶלָּא בְּדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר״! וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לִתְנוּפָה לְכַפֵּר״? שֶׁאִם עֲשָׂאָהּ לִתְנוּפָה שְׁיָרֵי מִצְוָה — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ לֹא כִּפֵּר, וְכִפֵּר. ouldorot mena lan dela meakeva? detanya: "litnoufa lekhapér". vekhi tenoufa mekhaperet? vahalo én kapara ela bedam, cheneemar: "ki hadam hou banefech yekhapér"! ouma talmoud lomar "litnoufa lekhapér"? cheim asaah litnoufa cheyaré mitsva — maale ala hakatouv keilou lo kipér, vekhipér.
6. רַב פָּפָּא אָמַר: פְּרִישַׁת שִׁבְעָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר כׇּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב בָּהֶן — מְעַכְּבָא. לְמַאן דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב לְדוֹרוֹת אֵינוֹ מְעַכֵּב בָּהֶן — לָא מְעַכְּבָא. rav papa amar: perichat chiva ika bénayou. leman deamar kol hakatouv bahen meakév bahen — meakeva. leman deamar davar cheéno meakév ledorot éno meakév bahen — la meakeva.
7. וּלְדוֹרוֹת מְנָא לַן דְּלָא מְעַכְּבָא? מִדְּקָא תָנֵי ״מַתְקִינִין״, וְלָא קָתָנֵי ״מַפְרִישִׁין״. ouldorot mena lan dela meakeva? mideka tané "matkinin", vela katané "mafrichin".
8. רָבִינָא אָמַר: רִיבּוּי שִׁבְעָה וּמְשִׁיחָה שִׁבְעָה, אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר כׇּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב בָּהֶן — מְעַכְּבָא. לְמַאן דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין מְעַכֵּב לְדוֹרוֹת אֵין מְעַכֵּב בָּהֶן — לָא מְעַכְּבָא. ravina amar: ribou chiva oumchi'ha chiva, ika bénayou. leman deamar kol hakatouv bahen meakév bahen — meakeva. leman deamar davar cheén meakév ledorot én meakév bahen — la meakeva.
9. וּלְדוֹרוֹת מְנָא לַן דְּלָא מְעַכְּבָא? דְּתַנְיָא: ״וְכִפֵּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אוֹתוֹ וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? ouldorot mena lan dela meakeva? detanya: "vekhipér hakohén acher yimcha'h oto vaacher yemalé et yado lekhahén ta'hat avi", ma talmoud lomar?
10. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו״, אֵין לִי אֶלָּא נִתְרַבָּה שִׁבְעָה וְנִמְשַׁח שִׁבְעָה. נִתְרַבָּה שִׁבְעָה וְנִמְשַׁח יוֹם אֶחָד, נִתְרַבָּה יוֹם אֶחָד וְנִמְשַׁח שִׁבְעָה מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר יִמְשַׁח אוֹתוֹ וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ״ — מִכׇּל מָקוֹם. lefi cheneemar: "chivat yamim yilbacham hakohén ta'hta mibana", én li ela nitraba chiva venimcha'h chiva. nitraba chiva venimcha'h yom e'had, nitraba yom e'had venimcha'h chiva minayin? talmoud lomar: "acher yimcha'h oto vaacher yemalé et yado" — mikol makom.
11. אַשְׁכְּחַן רִיבּוּי שִׁבְעָה לְכַתְּחִלָּה, מְשִׁיחָה שִׁבְעָה לְכַתְּחִלָּה מְנָא לַן? achke'han ribou chiva lekhate'hila, mechi'ha chiva lekhate'hila mena lan?
12. אִיבָּעֵית אֵימָא מִדְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטַהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא דְּאָמַר קְרָא: ״וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו לְמׇשְׁחָה בָהֶם וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם״, אִיתַּקַּשׁ מְשִׁיחָה לְרִיבּוּי: מָה רִיבּוּי שִׁבְעָה, אַף מְשִׁיחָה שִׁבְעָה. ibaét éma mideitsterikh kera lemaotah. veibaét éma deamar kera: "ouvigdé hakodech acher leaharon yihou levana a'hara lemoch'ha vahem oulmalé vam et yadam", itakach mechi'ha leribou: ma ribou chiva, af mechi'ha chiva.
13. מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר כׇּל הַכָּתוּב בָּהֶן מְעַכֵּב? אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא, אָמַר קְרָא: ״וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה״. ״כָּכָה״ עִיכּוּבָא הוּא. תִּינַח כֹּל ma tama deman deamar kol hakatouv bahen meakév? amar rabi yits'hak bar bisna, amar kera: "veasita leaharon oulvana kakha". "kakha" ikouva hou. tina'h kol

Daf 5b

1. מִילְּתָא דִּכְתִיבָא בְּהַאי עִנְיָנָא. מִילְּתָא דְּלָא כְּתִיבָא בְּהַאי עִנְיָנָא מְנָא לַן? mileta dikhtiva beha inyana. mileta dela ketiva beha inyana mena lan?
2. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: יָלֵיף ״פֶּתַח״ ״פֶּתַח״. רַב מְשַׁרְשְׁיָא אָמַר: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה׳״ — עִכּוּבָא. רַב אָשֵׁי אָמַר: ״כִּי כֵן צֻוֵּיתִי״ — עִכּוּבָא. amar rav na'hman bar yits'hak: yaléf "peta'h" "peta'h". rav mecharcheya amar: "ouchmartem et michmeret h'" — ikouva. rav aché amar: "ki khén tsouvéti" — ikouva.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: ״כִּי כֵן צֻוֵּיתִי״, ״כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי״, ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳״. ״כִּי כֵן צֻוֵּיתִי״ — בַּאֲנִינוּת יֹאכְלוּהָ. ״כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי״ — בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָמַר לָהֶם. ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳״ — וְלֹא מֵאֵלַי אֲנִי אוֹמֵר. tanou rabanan: "ki khén tsouvéti", "kaacher tsivéti", "kaacher tsiva h'". "ki khén tsouvéti" — baaninout yokhlouha. "kaacher tsivéti" — bichat maase amar lahem. "kaacher tsiva h'" — velo mééla ani omér.
4. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מִכְנָסַיִם אֵין כְּתוּבִין בַּפָּרָשָׁה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן״ — לְהָבִיא הַמִּכְנָסַיִם וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. amar rabi yosé bar 'hanina: mikhnasayim én ketouvin baparacha, kecheou omér "veze hadavar acher taase lahem lekadéch otam lekhahén" — lehavi hamikhnasayim vaasirit haéfa.
5. בִּשְׁלָמָא מִכְנָסַיִם כְּתִיבִי בְּעִנְיָנָא דִבְגָדִים, אֶלָּא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה מְנָא לַן? אָתְיָא ״זֶה״ ״זֶה״ מִ״וְּזֶה קׇרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳ עֲשִׂירִית הָאֵיפָה״. bichlama mikhnasayim ketivi beinyana divgadim, ela asirit haéfa mena lan? atya "ze" "ze" mi"ouze korban aharon ouvana acher yakrivou la' asirit haéfa".
6. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מִנַּיִין שֶׁאַף מִקְרָא פָּרָשָׁה מְעַכֵּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעֵדָה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״ — אֲפִילּוּ דִּיבּוּר מְעַכֵּב. amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: minayin cheaf mikra paracha meakév, talmoud lomar: "vayomer moche el haéda ze hadavar acher tsiva h'" — afilou dibour meakév.
7. כֵּיצַד הִלְבִּישָׁן? כֵּיצַד הִלְבִּישָׁן?! מַאי דַהֲוָה הֲוָה! אֶלָּא: כֵּיצַד מַלְבִּישָׁן לֶעָתִיד לָבוֹא? לֶעָתִיד לָבוֹא נָמֵי, לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו וּמֹשֶׁה עִמָּהֶם! kétsad hilbichan? kétsad hilbichan?! ma dahava hava! ela: kétsad malbichan leatid lavo? leatid lavo namé, likhcheyavoou aharon ouvana oumoche imahem!
8. אֶלָּא: כֵּיצַד הִלְבִּישָׁן לְמִיסְבַּר קְרָאֵי. פְּלִיגִי בָּהּ בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹחָנָן. חַד אָמַר: אַהֲרֹן וְאַחַר כָּךְ בָּנָיו, וְחַד אָמַר: אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּבַת אַחַת. ela: kétsad hilbichan lemisbar keraé. peligi bah bené rabi 'hiya verabi yo'hanan. 'had amar: aharon vea'har kakh bana, ve'had amar: aharon ouvana bevat a'hat.
9. אָמַר אַבָּיֵי: בְּכֻתּוֹנֶת וּמִצְנֶפֶת כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאַהֲרֹן וְאַחַר כָּךְ בָּנָיו. דְּבֵין בְּצַוּוֹאָה וּבֵין בַּעֲשִׂיָּה אַהֲרֹן קָדֵים. כִּי פְּלִיגִי בְּאַבְנֵט. מַאן דְּאָמַר אַהֲרֹן וְאַחַר כָּךְ בָּנָיו, דִּכְתִיב: ״וַיַּחְגּוֹר אוֹתוֹ בָּאַבְנֵט״, וַהֲדַר כְּתִיב: ״וַיַּחְגּוֹר אוֹתָם אַבְנֵט״. וּמַאן דְּאָמַר אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּבַת אַחַת, דִּכְתִיב: ״וְחָגַרְתָּ אוֹתָם״. וּלְמַאן דְּאָמַר אַהֲרֹן וּבָנָיו בְּבַת אַחַת, הָכְתִיב: ״וַיַּחְגּוֹר אוֹתוֹ בְּאַבְנֵט״ וַהֲדַר כְּתִיב: ״וַיַּחְגּוֹר אוֹתָם אַבְנֵט״! amar abayé: bekhoutonet oumitsnefet koulé alma la peligi deaharon vea'har kakh bana. devén betsaouoa ouvén baasiya aharon kadém. ki peligi beavnét. man deamar aharon vea'har kakh bana, dikhtiv: "vaya'hgor oto baavnét", vahadar ketiv: "vaya'hgor otam avnét". ouman deamar aharon ouvana bevat a'hat, dikhtiv: "ve'hagarta otam". oulman deamar aharon ouvana bevat a'hat, hakhtiv: "vaya'hgor oto beavnét" vahadar ketiv: "vaya'hgor otam avnét"!

Daf 6a

1. אָמַר לָךְ: הַהוּא אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא זֶה הוּא אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט. amar lakh: haou avnéto chel kohén gadol lo ze hou avnéto chel kohén hedot.
2. וּלְמַאן דְּאָמַר אַהֲרֹן וְאַחַר כָּךְ בָּנָיו, וְהָכְתִיב: ״וְחָגַרְתָּ אוֹתָם אַבְנֵט״! אָמַר לָךְ: הַהוּא קָא מַשְׁמַע לַן, אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל זֶהוּ אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט. oulman deamar aharon vea'har kakh bana, vehakhtiv: "ve'hagarta otam avnét"! amar lakh: haou ka machma lan, avnéto chel kohén gadol zeou avnéto chel kohén hedot.
3. ״וַיַּחְגּוֹר אוֹתוֹ אַבְנֵט״ ״וַיַּחְגּוֹר אוֹתָם״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ אַהֲרֹן וְאַחַר כָּךְ בָּנָיו. וּבְבַת אַחַת מִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? לָא צְרִיכָא, דְּאַקְדֵּים. "vaya'hgor oto avnét" "vaya'hgor otam" lema li? chema minah aharon vea'har kakh bana. ouvvat a'hat mi machka'hate lah? la tserikha, deakdém.
4. מַפְרִישִׁין כֹּהֵן גָּדוֹל וְכוּ׳. לָמָּה מַפְרִישִׁין? לָמָּה מַפְרִישִׁין?! כִּדְקָאָמְרִינַן, אִי לְרַבִּי יוֹחָנָן כִּדְאִית לֵיהּ, אִי לְרֵישׁ לָקִישׁ כִּדְאִית לֵיהּ! mafrichin kohén gadol vekhou'. lama mafrichin? lama mafrichin?! kidkaamrinan, i lerabi yo'hanan kidit léh, i leréch lakich kidit léh!
5. הָכִי קָאָמַר: מִבֵּיתוֹ לָמָּה פֵּירַשׁ? תַּנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר: שֶׁמָּא תִּמָּצֵא אִשְׁתּוֹ סָפֵק נִדָּה וְיָבֹא עָלֶיהָ. hakhi kaamar: mibéto lama pérach? tanya: rabi yeouda ben betira omér: chema timatsé ichto safék nida veyavo aleha.
6. אַטּוּ בְּרַשִּׁיעֵי עָסְקִינַן? אֶלָּא: שֶׁמָּא יָבֹא עַל אִשְׁתּוֹ וְתִמָּצֵא סָפֵק נִדָּה. atou berachié askinan? ela: chema yavo al ichto vetimatsé safék nida.
7. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא: כְּמַאן — כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: נִדָּה מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. דְּאִי רַבָּנַן, הָא אָמְרִי: אֵין נִדָּה מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. amrouha rabanan kaméh derav 'hisda: keman — kerabi akiva, deamar: nida metamea et boalah. dei rabanan, ha amri: én nida metamea et boalah.
8. אֲמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא: אֲפִילּוּ תֵּימְרוּ רַבָּנַן, עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא בְּאַחַר אַחַר, אֲבָל בְּחַד אַחַר — מוֹדוּ לֵיהּ. amar leou rav 'hisda: afilou témrou rabanan, ad kan la peligi rabanan aléh derabi akiva ela bea'har a'har, aval be'had a'har — modou léh.
9. אָמַר רַבִּי זֵירָא: שְׁמַע מִינַּהּ בּוֹעֵל נִדָּה אֵינוֹ כְּנִדָּה, וְטוֹבֵל בַּיּוֹם. amar rabi zéra: chema minah boél nida éno kenida, vetovél bayom.
10. דְּאִי אָמְרַתְּ בּוֹעֵל נִדָּה כְּנִדָּה, אֵימַת טָבֵיל — בְּלֵילְיָא. לִמְחַר הֵיכִי עָבֵיד עֲבוֹדָה? וְהָא בָּעֵי הֶעֱרֵב הַשֶּׁמֶשׁ. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ בּוֹעֵל נִדָּה אֵינוֹ כְּנִדָּה. dei amrate boél nida kenida, émat tavél — belélya. lim'har hékhi avéd avoda? veha baé heerév hachemech. ela la chema minah boél nida éno kenida.
11. רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בּוֹעֵל נִדָּה כְּנִדָּה, דְּמַפְרְשִׁינַן לֵיהּ שָׁעָה אַחַת סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה. rav chimi minehardea amar: afilou téma boél nida kenida, demafrechinan léh chaa a'hat samoukh lichkiat ha'hama.
12. מֵיתִיבִי: כׇּל חַיָּיבֵי טְבִילוֹת טְבִילָתָן בַּיּוֹם, נִדָּה וְיוֹלֶדֶת טְבִילָתָן בַּלַּיְלָה. נִדָּה אִין, בּוֹעֵל נִדָּה לָא! métivi: kol 'hayavé tevilot tevilatan bayom, nida veoledet tevilatan balayla. nida in, boél nida la!
13. נִדָּה וְכׇל דְּאָתֵי מֵרִבּוּיָיא. nida vekhol deaté méribouya.
14. מֵיתִיבִי: בַּעַל קֶרִי כְּמַגַּע שֶׁרֶץ, בּוֹעֵל נִדָּה כִּטְמֵא מֵת. מַאי לָאו לִטְבִילָה? לֹא, לְטוּמְאָתָן. métivi: baal keri kemaga cherets, boél nida kitmé mét. ma la litvila? lo, letoumatan.
15. טוּמְאָתָן?! בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ. הַאי טוּמְאַת שִׁבְעָה כְּתִיב בֵּיהּ, וְהַאי טוּמְאַת שִׁבְעָה כְּתִיב בֵּיהּ, toumatan?! behedya ketiv beou. ha toumat chiva ketiv béh, veha toumat chiva ketiv béh,

Daf 6b

1. אֶלָּא לָאו, לִטְבִילָתָן! ela la, litvilatan!
2. לָא, לְעוֹלָם לְטוּמְאָתָן, סֵיפָא אִצְטְרִיכָא לֵיהּ: אֶלָּא שֶׁחָמוּר מִמֶּנּוּ בּוֹעֵל נִדָּה, שֶׁמְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב בְּטוּמְאָה קַלָּה, לְטַמֵּא אוֹכָלִין וּמַשְׁקִין. la, leolam letoumatan, séfa itsterikha léh: ela che'hamour mimenou boél nida, chemetamé michkav oumochav betouma kala, letamé okhalin oumachkin.
3. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַמְּצוֹרָע וְהַמְצוֹרַעַת וּבוֹעֵל נִדָּה וּטְמֵא מֵת טְבִילָתָן בַּיּוֹם, נִדָּה וְיוֹלֶדֶת טְבִילָתָן בַּלַּיְלָה! תְּיוּבְתָּא. ta chema, detané rabi 'hiya: hazav vehazava vehametsora vehamtsoraat ouvoél nida outmé mét tevilatan bayom, nida veoledet tevilatan balayla! teouvta.
4. וְעַד שֶׁאַתָּה מַפְרִישׁוֹ מִטּוּמְאַת בֵּיתוֹ, הַפְרִישֵׁהוּ מִטּוּמְאַת הַמֵּת! אָמַר רַב תַּחְלִיפָא אֲבוּהּ דְּרַב הוּנָא (בַּר תַּחְלִיפָא) מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: זֹאת אוֹמֶרֶת: טוּמְאַת הַמֵּת הוּתְּרָה הִיא בְּצִיבּוּר. vead cheata mafricho mitoumat béto, hafrichéou mitoumat hamét! amar rav ta'hlifa avouh derav houna (bar ta'hlifa) micheméh derava: zot omeret: toumat hamét houtera hi betsibour.
5. רָבִינָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא טוּמְאַת הַמֵּת דְּחוּיָה הִיא בְּצִבּוּר. טוּמְאַת הַמֵּת לָא שְׁכִיחָא, טוּמְאַת בֵּיתוֹ שְׁכִיחָא. ravina amar: afilou téma toumat hamét de'houya hi betsibour. toumat hamét la chekhi'ha, toumat béto chekhi'ha.
6. אִיתְּמַר, טוּמְאַת הַמֵּת, רַב נַחְמָן אָמַר: הוּתְּרָה הִיא בְּצִיבּוּר, וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר. itemar, toumat hamét, rav na'hman amar: houtera hi betsibour, verav chéchet amar: de'houya hi betsibour.
7. הֵיכָא דְּאִיכָּא טְמֵאִין וּטְהוֹרִין בְּהָהוּא בֵּית אָב — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּטְהוֹרִין עָבְדִי, טְמֵאִין לָא עָבְדִי. כִּי פְּלִיגִי לְאַהְדּוֹרֵי וּלְאֵתוֹיֵי טְהוֹרִין מִבֵּית אָב אַחֲרִינָא. hékha deika teméin outorin behaou bét av — koulé alma la peligi ditorin avdi, teméin la avdi. ki peligi leahdoré oulétoyé teorin mibét av a'harina.
8. רַב נַחְמָן אָמַר: הֶיתֵּר הִיא בְּצִיבּוּר, וְלָא מַהְדְּרִינַן. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר, וּמַהְדְּרִינַן. rav na'hman amar: hetér hi betsibour, vela mahderinan. verav chéchet amar: de'houya hi betsibour, oumahderinan.
9. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲפִילּוּ הֵיכָא דְּאִיכָּא טְהוֹרִין וּטְמֵאִין בְּהָהוּא בֵּית אָב פְּלִיג רַב נַחְמָן, וְאָמַר: עָבְדִי נָמֵי טְמֵאִין, ika deamri: afilou hékha deika teorin outméin behaou bét av pelig rav na'hman, veamar: avdi namé teméin,

Daf 7a

1. דְּכֹל טוּמְאַת מֵת בְּצִיבּוּר רַחֲמָנָא שַׁרְיַיהּ. dekhol toumat mét betsibour ra'hamana charyah.
2. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דְּתַנְיָא: הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב מִנְחַת הָעוֹמֶר וְנִטְמֵאת בְּיָדוֹ, אוֹמֵר וּמְבִיאִין אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ. וְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא הִיא, אוֹמְרִין לוֹ: הֱוֵי פִּקֵּחַ וּשְׁתוֹק. amar rav chéchet: mena aména lah, detanya: haya oméd oumakriv min'hat haomer venitmét beyado, omér oumviin a'heret ta'hteha. veim én cham ela hi, omrin lo: hevé piké'ha ouchtok.
3. קָתָנֵי מִיהַת אוֹמֵר וּמְבִיאִין אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ! אָמַר רַב נַחְמָן: מוֹדֵינָא הֵיכָא דְּאִיכָּא שִׁירַיִים לַאֲכִילָה. katané mihat omér oumviin a'heret ta'hteha! amar rav na'hman: modéna hékha deika chirayim laakhila.
4. מֵיתִיבִי: הָיָה מַקְרִיב מִנְחַת פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים, וְנִטְמֵאת בְּיָדוֹ, אוֹמֵר וּמְבִיאִין אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ. וְאִם אֵין שָׁם אֶלָּא הִיא, אוֹמְרִין לוֹ: הֱוֵי פִּקֵּחַ וּשְׁתוֹק. métivi: haya makriv min'hat parim veélim oukhvasim, venitmét beyado, omér oumviin a'heret ta'hteha. veim én cham ela hi, omrin lo: hevé piké'ha ouchtok.
5. מַאי לָאו, פָּרִים אֵילִים וּכְבָשִׂים דְּחַג! ma la, parim élim oukhvasim de'hag!
6. אָמַר לְךָ רַב נַחְמָן: לָא: פָּרִים — פַּר עֲבוֹדָה זָרָה, אַף עַל גַּב דְּצִיבּוּר הוּא, כֵּיוָן דְּלָא קְבִיעַ לֵיהּ זְמַן — מַהְדְּרִינַן. אֵילִים — בְּאֵילוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, דְּאַף עַל גַּב דִּקְבִיעַ לֵיהּ זְמַן, כֵּיוָן דְּיָחִיד הוּא — מְהַדְּרִינַן. כְּבָשִׂים — בְּכֶבֶשׂ הַבָּא עִם הָעוֹמֶר, דְּאִיכָּא שִׁירַיִים לַאֲכִילָה. amar lekha rav na'hman: la: parim — par avoda zara, af al gav detsibour hou, kévan dela kevia léh zeman — mahderinan. élim — beélo chel aharon, deaf al gav dikvia léh zeman, kévan deya'hid hou — mehaderinan. kevasim — bekheves haba im haomer, deika chirayim laakhila.
7. מֵיתִיבִי: דָּם שֶׁנִּטְמָא וּזְרָקוֹ, בְּשׁוֹגֵג — הוּרְצָה, בְּמֵזִיד — לֹא הוּרְצָה. כִּי תַּנְיָא הָהִיא דְּיָחִיד. métivi: dam chenitma ouzrako, bechogég — hourtsa, bemézid — lo hourtsa. ki tanya hahi deya'hid.
8. תָּא שְׁמַע: עַל מָה הַצִּיץ מְרַצֶּה, עַל הַדָּם וְעַל הַבָּשָׂר וְעַל הַחֵלֶב שֶׁנִּטְמָא, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּיָחִיד בֵּין בְּצִיבּוּר. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ טוּמְאָה הֶיתֵּר הִיא בְּצִיבּוּר — לְמָה לִי לְרַצּוֹיֵי? ta chema: al ma hatsits meratse, al hadam veal habasar veal ha'hélev chenitma, bén bechogég bén bemézid, bén beones bén beratson, bén beya'hid bén betsibour. vei salka datakh touma hetér hi betsibour — lema li leratsoyé?
9. אָמַר לְךָ רַב נַחְמָן: כִּי קָתָנֵי ״הַצִּיץ מְרַצֶּה״ אַדְּיָחִיד. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּצִיבּוּר, בְּהָנָךְ דְּלָא קְבִיעַ לָהּ זְמַן. amar lekha rav na'hman: ki katané "hatsits meratse" adeya'hid. veibaét éma: afilou téma betsibour, behanakh dela kevia lah zeman.
10. מֵיתִיבִי: ״וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים״, וְכִי אֵיזֶה עָוֹן הוּא נוֹשֵׂא? אִם עֲוֹן פִּיגּוּל — הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״לֹא יֵרָצֶה״, וְאִם עֲוֹן נוֹתָר — הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״לֹא יֵחָשֵׁב״, métivi: "venasa aharon et aon hakodachim", vekhi éze aon hou nosé? im aon pigoul — haré kevar neemar: "lo yératse", veim aon notar — haré kevar neemar: "lo yé'hachév",

Daf 7b

1. הָא אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶלָּא עֲוֹן טוּמְאָה שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ בְּצִיבּוּר. וְקַשְׁיָא לְרַב שֵׁשֶׁת! תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: צִיץ, בֵּין שֶׁיֶּשְׁנוֹ עַל מִצְחוֹ בֵּין שֶׁאֵינוֹ עַל מִצְחוֹ — מְרַצֶּה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. ha éno nosé ela aon touma cheoutera mikelalah betsibour. vekachya lerav chéchet! tanaé hi. detanya: tsits, bén cheyechno al mits'ho bén cheéno al mits'ho — meratse, divré rabi chimon.
2. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עוֹדֵהוּ עַל מִצְחוֹ — מְרַצֶּה. אֵין עוֹדֵהוּ עַל מִצְחוֹ — אֵינוֹ מְרַצֶּה. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין עוֹדֵהוּ עַל מִצְחוֹ, וּמְרַצֶּה! rabi yeouda omér: odéou al mits'ho — meratse. én odéou al mits'ho — éno meratse. amar lo rabi chimon: kohén gadol beom hakipourim yokhi'ha, cheén odéou al mits'ho, oumratse!
3. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: הַנַּח לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁטּוּמְאָה הוּתְּרָה לוֹ בְּצִיבּוּר. מִכְּלָל דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר. amar lo rabi yeouda: hana'h lekhohén gadol beom hakipourim, chetouma houtera lo betsibour. mikelal derabi chimon savar touma de'houya hi betsibour.
4. אָמַר אַבָּיֵי: בְּנִשְׁבַּר הַצִּיץ דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא מְרַצֶּה. כִּי פְּלִיגִי דִּתְלֵי בְּסִיכְּתָא, רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: ״עַל מֵצַח ... וְנָשָׂא״, amar abayé: benichbar hatsits dekhoulé alma la peligi dela meratse. ki peligi ditlé besiketa, rabi yeouda savar: "al métsa'h ... venasa",
5. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר ״תָּמִיד לְרָצוֹן לִפְנֵי ה׳״. מַאי ״תָּמִיד״? אִילֵּימָא: תָּמִיד עַל מִצְחוֹ, מִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?! מִי לָא בָּעֵי מֵיעַל לְבֵית הַכִּסֵּא, וּמִי לָא בָּעֵי מֵינַם?! אֶלָּא: תָּמִיד מְרַצֶּה הוּא. verabi chimon savar "tamid leratson lifné h'". ma "tamid"? iléma: tamid al mits'ho, mi machka'hate lah?! mi la baé méal levét hakisé, oumi la baé ménam?! ela: tamid meratse hou.
6. וּלְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי, הָא כְּתִיב ״תָּמִיד״! הָהוּא תָּמִיד שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ, כִּדְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא. דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: חַיָּיב אָדָם לְמַשְׁמֵשׁ בִּתְפִילָּיו בְּכׇל שָׁעָה וְשָׁעָה, קַל וָחוֹמֶר מִצִּיץ: oulrabi yeouda namé, ha ketiv "tamid"! haou tamid chelo yasi'ha dato mimenou, kidraba bar rav houna. deamar raba bar rav houna: 'hayav adam lemachméch bitfila bekhol chaa vechaa, kal va'homer mitsits:

Daf 8a

1. וּמָה צִיץ, שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא אַזְכָּרָה אַחַת, אָמְרָה תּוֹרָה: ״עַל מִצְחוֹ תָּמִיד״ — שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ. תְּפִילִּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אַזְכָּרוֹת הַרְבֵּה — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. ouma tsits, cheén bo ela azkara a'hat, amra tora: "al mits'ho tamid" — chelo yasi'ha dato mimenou. tefilin cheyéch bahen azkarot harbé — al a'hat kama vekhama.
2. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר תָּמִיד מְרַצֶּה, וְהָא כְּתִיב ״עַל מִצְחוֹ וְנָשָׂא״! הָהוּא לִקְבּוֹעַ לוֹ מָקוֹם הוּא דַּאֲתָא. oulrabi chimon deamar tamid meratse, veha ketiv "al mits'ho venasa"! haou likboa lo makom hou daata.
3. וְרַבִּי יְהוּדָה לִקְבּוֹעַ לוֹ מָקוֹם מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מֵ״עַל מִצְחוֹ״. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן נָמֵי, תִּיפּוֹק לֵיהּ מֵ״עַל מִצְחוֹ״? אִין הָכִי נָמֵי. verabi yeouda likboa lo makom mena léh? nafka léh mé"al mits'ho". verabi chimon namé, tipok léh mé"al mits'ho"? in hakhi namé.
4. אֶלָּא, ״עַל מִצְחוֹ וְנָשָׂא״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? אָמַר לָךְ: רָאוּי לַמֵּצַח מְרַצֶּה, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַמֵּצַח אֵינוֹ מְרַצֶּה. לְאַפּוֹקֵי נִשְׁבַּר הַצִּיץ, דְּלֹא מְרַצֶּה. ela, "al mits'ho venasa" ma avéd léh? amar lakh: raou lamétsa'h meratse, cheéno raou lamétsa'h éno meratse. leapoké nichbar hatsits, delo meratse.
5. וּלְרַבִּי יְהוּדָה, נִשְׁבַּר הַצִּיץ מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ״מֵּצַח״ ״מִצְחוֹ״. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, ״מֵצַח״ ״מִצְחוֹ״ לָא מַשְׁמַע לֵיהּ. oulrabi yeouda, nichbar hatsits mena léh? nafka léh mi"métsa'h" "mits'ho". verabi chimon, "métsa'h" "mits'ho" la machma léh.
6. נֵימָא הָנֵי תַּנָּאֵי כְּהָנֵי תַּנָּאֵי. דְּתַנְיָא: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה מַזִּין עָלָיו כׇּל שִׁבְעָה מִכׇּל חַטָּאוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין מַזִּין עָלָיו אֶלָּא שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי בִּלְבַד. רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: כֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה מַזִּין עָלָיו כׇּל שִׁבְעָה, כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין מַזִּין עָלָיו אֶלָּא שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי. néma hané tanaé kehané tanaé. detanya: e'had ze vee'had ze mazin ala kol chiva mikol 'hataot chehaou cham — divré rabi méir. rabi yosé omér: én mazin ala ela chelichi ouchvii bilvad. rabi 'hanina segan hakohanim omér: kohén hasoréf et hapara mazin ala kol chiva, kohén gadol beom hakipourim én mazin ala ela chelichi ouchvii.
7. מַאי לָאו בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, רַבִּי מֵאִיר סָבַר: טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: טוּמְאָה הֶיתֵּר הִיא בְּצִיבּוּר. ma la beha ka mipalgi, rabi méir savar: touma de'houya hi betsibour. verabi yosé savar: touma hetér hi betsibour.
8. וְתִסְבְּרָא? אִי סָבַר רַבִּי יוֹסֵי הֶיתֵּר הִיא בְּצִיבּוּר — הַזָּאָה כְּלָל לְמָה לִי? אֶלָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא הָנֵי תַּנָּאֵי סָבְרִי טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר. vetisbera? i savar rabi yosé hetér hi betsibour — hazaa kelal lema li? ela dekhoulé alma hané tanaé savri touma de'houya hi betsibour.
9. וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, רַבִּי מֵאִיר סָבַר: אָמְרִינַן טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: לָא אָמְרִינַן טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה. vehakha beha kamipalgi, rabi méir savar: amrinan tevila bizmanah mitsva. verabi yosé savar: la amrinan tevila bizmanah mitsva.
10. וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי לָא אָמְרִינַן טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה? וְהָתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה שֵׁם כָּתוּב עַל בְּשָׂרוֹ — הֲרֵי זֶה לֹא יִרְחַץ וְלֹא יָסוּךְ וְלֹא יַעֲמוֹד בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת. נִזְדַּמְּנָה לוֹ טְבִילָה שֶׁל מִצְוָה — כּוֹרֵךְ עָלָיו גֶּמִי וְטוֹבֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יוֹרֵד וְטוֹבֵל כְּדַרְכּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְשַׁפְשֵׁף. vesavar rabi yosé la amrinan tevila bizmanah mitsva? vehatanya: haré chehaya chém katouv al besaro — haré ze lo yir'hats velo yasoukh velo yaamod bimkom hatinofet. nizdamena lo tevila chel mitsva — korékh ala gemi vetovél. rabi yosé omér: yoréd vetovél kedarko, ouvilvad chelo yechafchéf.
11. וְקַיְימָא לַן דְּבִטְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה קָא מִיפַּלְגִי, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: לָא אָמְרִינַן טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: אָמְרִינַן טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה. אֶלָּא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לְהָנֵי תַּנָּאֵי אָמְרִינַן טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ מִצְוָה. vekayma lan devitvila bizmanah mitsva ka mipalgi, detana kama savar: la amrinan tevila bizmanah mitsva, verabi yosé savar: amrinan tevila bizmanah mitsva. ela, dekhoulé alma lehané tanaé amrinan tevila bizmanah mitsva.
12. וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, רַבִּי מֵאִיר סָבַר: מַקְּשִׁינַן הַזָּאָה לִטְבִילָה, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: לָא מַקְּשִׁינַן הַזָּאָה לִטְבִילָה. vehakha beha kamipalgi, rabi méir savar: makechinan hazaa litvila, verabi yosé savar: la makechinan hazaa litvila.
13. וְרַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים? אִי מַקֵּישׁ הַזָּאָה לִטְבִילָה — אֲפִילּוּ כֹּהֵן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נָמֵי, אִי לָא מַקֵּישׁ הַזָּאָה לִטְבִילָה — אֲפִילּוּ כֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה נָמֵי לָא! verabi 'hanina segan hakohanim? i makéch hazaa litvila — afilou kohén beom hakipourim namé, i la makéch hazaa litvila — afilou kohén hasoréf et hapara namé la!
14. לְעוֹלָם לָא מַקֵּישׁ, וְכֹהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה מַעֲלָה בְּעָלְמָא. leolam la makéch, vekhohén hasoréf et hapara maala bealma.
15. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: אֵין בֵּין כֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֶלָּא keman azla ha detanou rabanan: én bén kohén hasoréf et hapara lekhohén gadol beom hakipourim ela

Daf 8b

1. שֶׁזֶּה פְּרִישָׁתוֹ לִקְדוּשָּׁה וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים נוֹגְעִין בּוֹ, וְזֶה פְּרִישָׁתוֹ לְטׇהֳרָה וְאֵין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים נוֹגְעִין בּוֹ. כְּמַאן — אוֹ רַבִּי מֵאִיר אוֹ רַבִּי יוֹסֵי. דְּאִי רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים — הָא אִיכָּא נָמֵי הָא. cheze perichato likdoucha vee'ha hakohanim nogin bo, veze perichato letohora veén e'ha hakohanim nogin bo. keman — o rabi méir o rabi yosé. dei rabi 'hanina segan hakohanim — ha ika namé ha.
2. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: בִּשְׁלָמָא רִאשׁוֹן — שֶׁמָּא שְׁלִישִׁי. שֵׁנִי — שֶׁמָּא שְׁלִישִׁי. שְׁלִישִׁי — שֶׁמָּא שְׁלִישִׁי. חֲמִישִׁי — שֶׁמָּא שְׁבִיעִי. שִׁשִּׁי — שֶׁמָּא שְׁבִיעִי. שְׁבִיעִי — שֶׁמָּא שְׁבִיעִי. matkéf lah rabi yosé berabi 'hanina: bichlama richon — chema chelichi. chéni — chema chelichi. chelichi — chema chelichi. 'hamichi — chema chevii. chichi — chema chevii. chevii — chema chevii.
3. אֶלָּא רְבִיעִי לְמָה לִי הַזָּאָה כְּלָל? לָא בִּשְׁלִישִׁי אִיכָּא לְסַפּוֹקֵי, וְלֹא בִּשְׁבִיעִי אִיכָּא לְסַפּוֹקֵי? ela revii lema li hazaa kelal? la bichlichi ika lesapoké, velo bichvii ika lesapoké?
4. וּלְטַעְמָיךְ, הַזָּאָה כׇּל שִׁבְעָה מִי אִיכָּא? וְהָא קַיְימָא לַן דְּהַזָּאָה שְׁבוּת וְאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת! אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר — שִׁבְעָה לְבַר מִשַּׁבָּת, הָכָא נָמֵי — שִׁבְעָה לְבַר מֵרְבִיעִי. oultamakh, hazaa kol chiva mi ika? veha kayma lan dehazaa chevout veénah do'ha et hachabat! ela ma it lakh lemémar — chiva levar michabat, hakha namé — chiva levar mérvii.
5. אָמַר רָבָא: הִלְכָּךְ כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּלָא בְּדִידַן תַּלְיָא מִילְּתָא, אֶלָּא בִּקְבִיעָא דְיַרְחָא תַּלְיָא מִילְּתָא — בִּתְלָתָא בְּתִשְׁרִי בָּעֵי לְאַפְרוֹשֵׁי, וְכׇל אֵימַת דְּמִתְרְמֵי תְּלָתָא בְּתִשְׁרִי מַפְרְשִׁינַן לֵיהּ. אֲבָל כֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, דִּבְדִידַן תַּלְיָא מִילְּתָא — מַפְרְשִׁינַן לֵיהּ בִּרְבִיעִי בְּשַׁבָּת, כִּי הֵיכִי דְּנִיתְרְמֵי רְבִיעִי שֶׁלּוֹ בְּשַׁבָּת. amar rava: hilkakh kohén gadol beom hakipourim, dela bedidan talya mileta, ela bikvia deyar'ha talya mileta — bitlata betichri baé leafroché, vekhol émat demitremé telata betichri mafrechinan léh. aval kohén hasoréf et hapara, divdidan talya mileta — mafrechinan léh birvii bechabat, ki hékhi denitremé revii chelo bechabat.
6. לְלִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין. תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה: וְכִי לִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין הָיְתָה? וַהֲלֹא לִשְׁכַּת בָּלְווֹטֵי הָיְתָה! lelichkat parhedrin. tanya rabi yeouda: vekhi lichkat parhedrin hayta? vahalo lichkat baloté hayta!
7. אֶלָּא, בַּתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ לִשְׁכַּת בָּלְווֹטֵי. וּמִתּוֹךְ שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו מָמוֹן לַכְּהוּנָּה, וּמַחֲלִיפִין אוֹתָהּ כׇּל שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ כְּפַרְהֶדְרִין הַלָּלוּ שֶׁמַּחְלִיפִין אוֹתָם כׇּל שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ, לְפִיכָךְ הָיוּ קוֹרְאִין אוֹתָהּ לִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין. ela, bate'hila haou korin otah lichkat baloté. oumitokh chenotnin ala mamon lakeouna, ouma'halifin otah kol cheném asar 'hodech kefarhedrin halalou chema'hlifin otam kol cheném asar 'hodech, lefikhakh haou korin otah lichkat parhedrin.
8. תְּנַן הָתָם: הַנַּחְתּוֹמִין — לֹא חִיְּיבוּ אוֹתָן חֲכָמִים לְהַפְרִישׁ אֶלָּא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה. tenan hatam: hana'htomin — lo 'hiyevou otan 'hakhamim lehafrich ela teroumat maasér ve'hala.
9. בִּשְׁלָמָא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה לָא, דְּתַנְיָא: bichlama terouma gedola la, detanya:

Daf 9a

1. לְפִי שֶׁשָּׁלַח בְּכׇל גְּבוּלֵי יִשְׂרָאֵל, וְרָאָה שֶׁאֵין מַפְרִישִׁין אֶלָּא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה בִּלְבָד. lefi chechala'h bekhol gevoulé yisraél, veraa cheén mafrichin ela terouma gedola bilvad.
2. מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעְשַׂר עָנִי נָמֵי לָא, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. אֶלָּא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, נַפְרְשׁוּ וְנַסְּקוּ וְנֵיכְלוּהּ בִּירוּשָׁלַיִם? maasér richon oumasar ani namé la, hamotsi mé'havéro ala haraya. ela maasér chéni, nafrechou venasekou venékhlouh birouchalayim?
3. אָמַר עוּלָּא: מִתּוֹךְ שֶׁפַּרְהֶדְרִין הַלָּלוּ חוֹבְטִין אוֹתָן כׇּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְאוֹמְרִים לָהֶן: מִכְרוּ בְּזוֹל! מִכְרוּ בְּזוֹל! לָא אַטְרְחוּנְהוּ רַבָּנַן. מַאי פַּרְהֶדְרִין? פּוּרְסֵי. amar oula: mitokh cheparhedrin halalou 'hovtin otan kol cheném asar 'hodech, veomrim lahen: mikhrou bezol! mikhrou bezol! la atre'hounou rabanan. ma parhedrin? poursé.
4. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב: ״יִרְאַת ה׳ תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה״, ״יִרְאַת ה׳ תּוֹסִיף יָמִים״ זֶה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁעָמַד אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר שָׁנִים, וְלֹא שִׁמְּשׁוּ בּוֹ אֶלָּא שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan, ma dikhtiv: "yirat h' tosif yamim ouchnot rechaim tiktsorna", "yirat h' tosif yamim" ze mikdach richon cheamad arba méot veeser chanim, velo chimechou bo ela chemona asar kohanim gedolim,
5. ״וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה״ זֶה מִקְדָּשׁ שֵׁנִי, שֶׁעָמַד אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשִׁמְּשׁוּ בּוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים. צֵא מֵהֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, וּשְׁמוֹנִים שֶׁשִּׁמֵּשׁ יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל, עֶשֶׂר שֶׁשִּׁמֵּשׁ יִשְׁמָעֵאל בֶּן פִּאָבִי, וְאָמְרִי לַהּ אַחַת עֶשְׂרֵה שֶׁשִּׁמֵּשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם, מִכָּאן וְאֵילָךְ צֵא וַחֲשׁוֹב: כׇּל אֶחָד וְאֶחָד לֹא הוֹצִיא שְׁנָתוֹ. "ouchnot rechaim tiktsorna" ze mikdach chéni, cheamad arba méot veesrim chana vechimechou bo yotér micheloch méot kohanim. tsé méhem arbaim chana chechiméch chimon hatsadik, ouchmonim chechiméch yo'hanan kohén gadol, eser chechiméch yichmaél ben piavi, veamri lah a'hat esré chechiméch rabi elazar ben 'harsom, mikan veélakh tsé va'hachov: kol e'had vee'had lo hotsi chenato.
6. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן תּוֹרְתָּא: מִפְּנֵי מָה חָרְבָה שִׁילֹה — מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בָּהּ שְׁנֵי דְבָרִים: גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּבִזְיוֹן קֳדָשִׁים. גִּלּוּי עֲרָיוֹת דִּכְתִיב: ״וְעֵלִי זָקֵן מְאֹד וְשָׁמַע אֵת כׇּל אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן בָּנָיו לְכׇל יִשְׂרָאֵל וְאֵת אֲשֶׁר יִשְׁכְּבוּן אֶת הַנָּשִׁים הַצּוֹבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״. וְאַף עַל גַּב דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הָאוֹמֵר בְּנֵי עֵלִי חָטְאוּ אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה, מִתּוֹךְ amar rabi yo'hanan ben torta: mipené ma 'harva chilo — mipené chehaou bah chené devarim: gilou araot, ouvizon kodachim. gilou araot dikhtiv: "veéli zakén meod vechama ét kol acher yaasoun bana lekhol yisraél veét acher yichkevoun et hanachim hatsovot peta'h ohel moéd". veaf al gav deamar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yo'hanan: kol haomér bené éli 'hatou éno ela toe, mitokh

Daf 9b

1. שֶׁשִּׁהוּ אֶת קִינֵּיהֶן, מִיהָא מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִילּוּ שְׁכָבוּם. chechiou et kinéhen, miha maale aléhen hakatouv keilou chekhavoum.
2. בִּזְיוֹן קֳדָשִׁים, דִּכְתִיב: ״גַּם בְּטֶרֶם יַקְטִרוּן אֶת הַחֵלֶב וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן וְאָמַר לָאִישׁ הַזּוֹבֵחַ תְּנָה בָשָׂר לִצְלוֹת לַכֹּהֵן וְלֹא יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבוּשָּׁל כִּי אִם חָי. וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאִישׁ קַטֵּר יַקְטִירוּן כַּיּוֹם הַחֵלֶב וְקַח לְךָ כַּאֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וְאָמַר לוֹ כִּי עַתָּה תִתֵּן וְאִם לֹא לָקַחְתִּי בְחׇזְקָה. וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת פְּנֵי ה׳ כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת ה׳״. bizon kodachim, dikhtiv: "gam beterem yaktiroun et ha'hélev ouva naar hakohén veamar laich hazové'ha tena vasar litslot lakohén velo yika'h mimekha basar mevouchal ki im 'ha. vayomer éla haich katér yaktiroun kayom ha'hélev veka'h lekha kaacher teave nafchekha veamar lo ki ata titén veim lo laka'hti ve'hozka. vatehi 'hatat hanearim gedola meod et pené h' ki niatsou haanachim ét min'hat h'".
3. מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מָה חָרַב — מִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בּוֹ: עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב: ״כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ״. mikdach richon mipené ma 'harav — mipené chelocha devarim chehaou bo: avoda zara, vegilou araot, ouchfikhout damim. avoda zara, dikhtiv: "ki katsar hamatsa méhistaréa".
4. מַאי ״קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ״? אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: קָצַר מַצָּע זֶה מֵהִשְׂתָּרֵר עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים כְּאֶחָד. ma "katsar hamatsa méhistaréa"? amar rabi yonatan: katsar matsa ze méhistarér ala chené réim kee'had.
5. ״וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס״, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: כִּי מָטֵי רַבִּי יוֹנָתָן לְהַאי קְרָא בָּכֵי, אֲמַר: מַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ ״כּוֹנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם״, נַעֲשֵׂית לוֹ מַסֵּכָה צָרָה? "vehamasékha tsara kehitkanés", amar rabi chemouél bar na'hmani: ki maté rabi yonatan leha kera bakhé, amar: man dikhtiv béh "konés kanéd mé hayam", naasét lo masékha tsara?
6. גִּלּוּי עֲרָיוֹת, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶן תְּעַכַּסְנָה״. ״יַעַן כִּי גָּבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן״ — שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת אֲרוּכָּה בְּצַד קְצָרָה. ״וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן״ — שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת בְּקוֹמָה זְקוּפָה. ״וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם״ — דַּהֲווֹ מָלְיָין כּוּחְלָא עֵינֵיהֶן. ״הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה״ — שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת עָקֵב בְּצַד גּוּדָל. ״וּבְרַגְלֵיהֶן תְּעַכַּסְנָה״ — אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שֶׁהָיוּ מְבִיאוֹת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן וּמַנִּיחוֹת בְּמִנְעֲלֵיהֶן, וּכְשֶׁמַּגִּיעוֹת אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל בּוֹעֲטוֹת וּמַתִּיזוֹת עֲלֵיהֶן, וּמַכְנִיסִין בָּהֶן יֵצֶר הָרָע כְּאֶרֶס בְּכָעוּס. gilou araot, dikhtiv: "vayomer h' yaan ki gavou benot tsiyon vatélakhna netouot garon oumsakerot énayim halokh vetafof télakhna ouvragléhen teakasna". "yaan ki gavou benot tsiyon" — chehaou mehalekhot arouka betsad ketsara. "vatélakhna netouot garon" — chehaou mehalekhot bekoma zekoufa. "oumsakerot énayim" — dahao malyan kou'hla énéhen. "halokh vetafof télakhna" — chehaou mehalekhot akév betsad goudal. "ouvragléhen teakasna" — amar rabi yits'hak: chehaou meviot mor vaafarsemon oumani'hot beminaléhen, oukhchemagiot étsel ba'houré yisraél boatot oumatizot aléhen, oumakhnisin bahen yétser hara keeres bekhaous.
7. שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב: ״וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה [הַרְבֵּה מְאֹד] עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה״. chefikhout damim, dikhtiv: "vegam dam naki chafakh menache [harbé meod] ad acher milé et yerouchalam pe lafe".
8. אֲבָל מִקְדָּשׁ שֵׁנִי שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים, מִפְּנֵי מָה חָרַב? מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בּוֹ שִׂנְאַת חִנָּם. לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. aval mikdach chéni chehaou oskin betora ouvmitsot ougmilout 'hasadim, mipené ma 'harav? mipené chehayta bo sinat 'hinam. lelamedkha chechekoula sinat 'hinam keneged chaloch avérot: avoda zara, gilou araot, ouchfikhout damim.
9. רְשָׁעִים הָיוּ, אֶלָּא שֶׁתָּלוּ בִּטְחוֹנָם בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲתָאן לְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, דִּכְתִיב: ״רָאשֶׁיהָ בְּשׁוֹחַד יִשְׁפּוֹטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסוֹמוּ וְעַל ה׳ יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלֹא ה׳ בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה״. לְפִיכָךְ הֵבִיא עֲלֵיהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵירוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַים עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר״. rechaim haou, ela chetalou bit'honam behakadoch baroukh hou. atan lemikdach richon, dikhtiv: "racheha becho'had yichpotou vekhohaneha bim'hir yorou ounvieha bekhesef yiksomou veal h' yichaénou lémor halo h' bekirbénou lo tavo alénou raa". lefikhakh hévi aléhen hakadoch baroukh hou chaloch gezérot keneged chaloch avérot chebeyadam, cheneemar: "lakhén biglalkhem tsiyon sade té'haréch virouchalam iyin tihye vehar habayit levamot yaar".
10. וּבְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן לָא הֲוָה בֵּיהּ שִׂנְאַת חִנָּם? וְהָכְתִיב: ״מְגוּרֵי אֶל חֶרֶב הָיוּ אֶת עַמִּי לָכֵן סְפוֹק אֶל יָרֵךְ״, וְאָמַר רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר): אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין זֶה עִם זֶה וְדוֹקְרִין זֶה אֶת זֶה בַּחֲרָבוֹת שֶׁבִּלְשׁוֹנָם. ouvmikdach richon la hava béh sinat 'hinam? vehakhtiv: "megouré el 'herev haou et ami lakhén sefok el yarékh", veamar rabi (eliezer): élou bené adam cheokhlin vechotin ze im ze vedokrin ze et ze ba'haravot chebilchonam.
11. הַהִיא בִּנְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל הֲוַאי, דִּכְתִיב: ״זְעַק וְהֵילֵל בֶּן אָדָם כִּי הִיא הָיְתָה בְעַמִּי״, וְתַנְיָא: ״זְעַק וְהֵילֵל בֶּן אָדָם״, יָכוֹל לַכֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הִיא בְּכׇל נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל״. hahi binsié yisraél hava, dikhtiv: "zeak vehélél ben adam ki hi hayta veami", vetanya: "zeak vehélél ben adam", yakhol lakol? talmoud lomar: "hi bekhol nesié yisraél".
12. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: רִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְגַּלָּה עֲוֹנָם — נִתְגַּלָּה קִצָּם. אַחֲרוֹנִים שֶׁלֹּא נִתְגַּלָּה עֲוֹנָם — לֹא נִתְגַּלָּה קִצָּם. rabi yo'hanan verabi elazar deamri tarvayou: richonim chenitgala aonam — nitgala kitsam. a'haronim chelo nitgala aonam — lo nitgala kitsam.
13. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: טוֹבָה צִפּוֹרְנָן שֶׁל רִאשׁוֹנִים, מִכְּרֵיסוֹ שֶׁל אַחֲרוֹנִים. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ: אַדְּרַבָּה אַחֲרוֹנִים עֲדִיפִי, אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא שִׁעְבּוּד מַלְכִיּוֹת — קָא עָסְקִי בְּתוֹרָה. אֲמַר לֵיהּ: בִּירָה תּוֹכִיחַ, שֶׁחָזְרָה לָרִאשׁוֹנִים וְלֹא חָזְרָה לָאַחֲרוֹנִים. amar rabi yo'hanan: tova tsipornan chel richonim, mikeréso chel a'haronim. amar léh réch lakich: aderaba a'haronim adifi, af al gav deika chiboud malkhiyot — ka aski betora. amar léh: bira tokhi'ha, che'hazra larichonim velo 'hazra laa'haronim.
14. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר: רִאשׁוֹנִים גְּדוֹלִים, אוֹ אַחֲרוֹנִים גְּדוֹלִים? אָמַר לָהֶם: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בַּבִּירָה. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר לָהֶם: עֵידֵיכֶם בִּירָה, chaalou et rabi elazar: richonim gedolim, o a'haronim gedolim? amar lahem: tenou énékhem babira. ika deamri, amar lahem: édékhem bira,
15. רֵישׁ לָקִישׁ הֲוֵי סָחֵי בְּיַרְדְּנָא אֲתָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָה יְהַב לֵיהּ יְדָא. אֲמַר לֵיהּ: אֱלָהָא! סָנֵינָא לְכוּ — דִּכְתִיב: ״אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף וְאִם דֶּלֶת הִיא נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז״. אִם עֲשִׂיתֶם עַצְמְכֶם כְּחוֹמָה וַעֲלִיתֶם כּוּלְּכֶם בִּימֵי עֶזְרָא — נִמְשַׁלְתֶּם כְּכֶסֶף שֶׁאֵין רָקָב שׁוֹלֵט בּוֹ, עַכְשָׁיו שֶׁעֲלִיתֶם כִּדְלָתוֹת — נִמְשַׁלְתֶּם כְּאֶרֶז שֶׁהָרָקָב שׁוֹלֵט בּוֹ. réch lakich havé sa'hé beyardena ata raba bar bar 'hana yehav léh yeda. amar léh: elaha! sanéna lekhou — dikhtiv: "im 'homa hi nivne aleha tirat kasef veim delet hi natsour aleha lou'ha arez". im asitem atsmekhem ke'homa vaalitem koulekhem bimé ezra — nimchaltem kekhesef cheén rakav cholét bo, akhcha chealitem kidlatot — nimchaltem keerez cheharakav cholét bo.
16. מַאי אֶרֶז? אָמַר עוּלָּא: סַסְמָגוֹר. מַאי סַסְמָגוֹר? אָמַר רַבִּי אַבָּא: בַּת קוֹל. כִּדְתַנְיָא: מִשֶּׁמֵּתוּ נְבִיאִים הָאַחֲרוֹנִים חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וַעֲדַיִין הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּבַת קוֹל. ma erez? amar oula: sasmagor. ma sasmagor? amar rabi aba: bat kol. kidtanya: michemétou neviim haa'haronim 'haga zekharya oumalakhi nistaleka rou'ha hakodech miyisraél, vaadayin haou michtamechin bevat kol.
17. וְרֵישׁ לָקִישׁ, מִי מִשְׁתַּעֵי בַּהֲדֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָה? וּמָה רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר), דְּמָרָא דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה, וְלָא הֲוָה מִשְׁתַּעֵי רֵישׁ לָקִישׁ בַּהֲדֵיהּ, דְּמַאן דְּמִשְׁתַּעֵי רֵישׁ לָקִישׁ בַּהֲדֵיהּ בְּשׁוּקָא, יָהֲבוּ לֵיהּ עִיסְקָא בְּלָא סָהֲדֵי — בַּהֲדֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָה מִשְׁתַּעֵי?! veréch lakich, mi michtaé bahadé raba bar bar 'hana? ouma rabi (eliezer), demara deara deyisraél hava, vela hava michtaé réch lakich bahadéh, deman demichtaé réch lakich bahadéh bechouka, yahavou léh iska bela sahadé — bahadé raba bar bar 'hana michtaé?!
18. אָמַר רַב פָּפָּא, שְׁדִי גַּבְרָא בֵּינַיְיהוּ: אוֹ רֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה וּזְעֵירִי, אוֹ רַבָּה בַּר בַּר חָנָה הֲוָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר. כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ: לָאו הַיְינוּ טַעְמָא, אִי נָמֵי סְלִיקוּ כּוּלְּהוּ בִּימֵי עֶזְרָא לָא הֲוָה שָׁרְיָא שְׁכִינָה בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, דִּכְתִיב: ״יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאׇהֳלֵי שֵׁם״, amar rav papa, chedi gavra bénayou: o réch lakich hava ouzéri, o raba bar bar 'hana hava verabi elazar. ki ata lekaméh derabi yo'hanan, amar léh: la haynou tama, i namé selikou kouleou bimé ezra la hava charya chekhina bemikdach chéni, dikhtiv: "yafte elohim leyefet veyichkon beoholé chém",

Daf 10a

1. אַף עַל גַּב דְּ״יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת״ — אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאׇהֳלֵי שֵׁם. af al gav de"yafte elohim leyefet" — én hachekhina chora ela beoholé chém.
2. וּפָרְסָאֵי מְנָא לַן דְּמִיֶּפֶת קָאָתוּ, דִּכְתִיב: ״בְּנֵי יֶפֶת גּוֹמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתוּבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס״. גּוֹמֶר — זֶה גֶּרְמַמְיָא, מָגוֹג — זוֹ קַנְדִּיָּא, מָדַי — זוֹ מַקֵדוֹנְיָא, יָוָן — כְּמַשְׁמָעוֹ, תּוּבָל — זֶה בֵּית אוּנַיְיקִי, מֶשֶׁךְ — זוֹ מוּסְיָא, תִּירָס, פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי סִימַאי וְרַבָּנַן, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי סִימוֹן וְרַבָּנַן, חַד אָמַר: זוֹ בֵּית תְּרַיְיקִי, וְחַד אָמַר: זוֹ פָּרַס. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: תִּירָס — זוֹ פָּרַס. oufarsaé mena lan demiyefet kaatou, dikhtiv: "bené yefet gomer oumagog oumada veyavan vetouval oumechekh vetiras". gomer — ze germamya, magog — zo kandiya, mada — zo makédonya, yavan — kemachmao, touval — ze bét ounayki, mechekh — zo mousya, tiras, peligi bah rabi sima verabanan, veamri lah rabi simon verabanan, 'had amar: zo bét terayki, ve'had amar: zo paras. tané rav yoséf: tiras — zo paras.
3. ״סַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא״, תָּנֵי רַב יוֹסֵף: סַקִּיסְתָּן גַּוָּיְיתָא וְסַקִּיסְתָּן בָּרַיְיתָא, בֵּין חֲדָא לַחֲדָא מְאָה פַּרְסֵי, וְהֶיקֵּפַהּ אַלְפָּא פַּרְסֵי. "savta verama vesavtekha", tané rav yoséf: sakistan gavayta vesakistan barayta, bén 'hada la'hada mea parsé, vehekéfah alpa parsé.
4. ״וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה״, בָּבֶל — כְּמַשְׁמְעָה, אֶרֶךְ — זֶה אוֹרִיכוּת, וְאַכַּד — זֶה בַּשְׁכַּר, כַּלְנֵה — זֶה נוּפַר נִינְפִי. "vatehi réchit mamlakhto bavel veerekh veakad vekhalné", bavel — kemachmea, erekh — ze orikhout, veakad — ze bachkar, kalné — ze noufar ninfi.
5. ״מִן הָאָרֶץ הָהִיא יָצָא אַשּׁוּר״, תָּנֵי רַב יוֹסֵף: אַשּׁוּר — זֶה סִילַק. ״וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחוֹבוֹת עִיר וְאֶת כָּלַח״, נִינְוֵה — כְּמַשְׁמָעוֹ, רְחוֹבוֹת עִיר — זוֹ פְּרָת דְּמֵישָׁן, כָּלַח — זוֹ פְּרָת דְּבוֹרְסִיף. ״וְאֶת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה״, רֶסֶן — זֶה אַקְטִיסְפוֹן. ״הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה״ — אֵינִי יוֹדֵעַ אִם נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, אִם רֶסֶן הָעִיר הַגְּדוֹלָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים״, הֱוֵי אוֹמֵר: נִינְוֵה הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה. "min haarets hahi yatsa achour", tané rav yoséf: achour — ze silak. "vayiven et ninvé veet re'hovot ir veet kala'h", ninvé — kemachmao, re'hovot ir — zo perat deméchan, kala'h — zo perat devorsif. "veet resen bén ninvé ouvén kala'h hi hair hagedola", resen — ze aktisfon. "hi hair hagedola" — éni yodéa im ninvé hair hagedola, im resen hair hagedola. kecheou omér "veninvé hayta ir gedola lélohim mahalakh chelochet yamim", hevé omér: ninvé hi hair hagedola.
6. ״וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק״, תָּנָא: אֲחִימַן — מְיוּמָּן שֶׁבָּאַחִים, שֵׁשַׁי — שֶׁמֵּשִׂים אֶת הָאָרֶץ כִּשְׁחִיתוֹת, תַּלְמַי — שֶׁמֵּשִׂים אֶת הָאָרֶץ תְּלָמִים תְּלָמִים. דָּבָר אַחֵר: אֲחִימַן בָּנָה עֲנָת, שֵׁשַׁי בָּנָה אָלוּשׁ, תַּלְמַי בָּנָה תַּלְבּוּשׁ. ״יְלִידֵי הָעֲנָק״ — שֶׁמַּעֲנִיקִין הַחַמָּה בְּקוֹמָתָן. "vecham a'himan chécha vetalma yelidé haanak", tana: a'himan — meouman chebaa'him, chécha — chemésim et haarets kich'hitot, talma — chemésim et haarets telamim telamim. davar a'hér: a'himan bana anat, chécha bana alouch, talma bana talbouch. "yelidé haanak" — chemaanikin ha'hama bekomatan.
7. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר רַבִּי: עֲתִידָה רוֹמִי שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד פָּרַס, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת ה׳ אֲשֶׁר יָעַץ (עַל) אֱדוֹם וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב (עַל) יוֹשְׁבֵי תֵימָן אִם לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם״. amar rabi yeochoua ben lévi amar rabi: atida romi chetipol beyad paras, cheneemar: "lakhén chimou atsat h' acher yaats (al) edom ouma'hchevota acher 'hachav (al) yochvé téman im lo yis'havoum tseiré hatson im lo yachim aléhem nevéhem".
8. מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה בַּר עוּלָּא: מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״צְעִירֵי הַצֹּאן״ פָּרַס הוּא — דִּכְתִיב: ״הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנָיִם (הוּא) מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס״. וְאֵימָא יָוָן, דִּכְתִיב: ״וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן״! matkéf lah raba bar oula: ma machma deha "tseiré hatson" paras hou — dikhtiv: "haayil acher raita baal hakeranayim (hou) malkhé mada oufaras". veéma yavan, dikhtiv: "vehatsafir hasair melekh yavan"!
9. כִּי סְלֵיק רַב חֲבִיבָא בַּר סוֹרְמַקִי, אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּהָהוּא מֵרַבָּנַן, אֲמַר לֵיהּ: מַאן דְּלָא יָדַע פָּרוֹשֵׁי קְרָאֵי מוֹתֵיב תְּיוּבְתָּא לְרַבִּי?! מַאי ״צְעִירֵי הַצֹּאן״ — זוּטְרָא דַּאֲחוֹהִי. דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: תִּירָס — זֶה פָּרַס. ki selék rav 'haviva bar sormaki, amrah kaméh dehaou mérabanan, amar léh: man dela yada paroché keraé motév teouvta lerabi?! ma "tseiré hatson" — zoutra daa'hohi. detané rav yoséf: tiras — ze paras.
10. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי: עֲתִידָה רוֹמִי שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד פָּרַס, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן שֶׁבְּנָאוּהוּ בְּנֵי שֵׁם וְהֶחְרִיבוּהוּ כַּשְׂדִּיִּים — נָפְלוּ כַּשְׂדִּיִּים בְּיַד פָּרְסִיִּים. מִקְדָּשׁ שֵׁנִי שֶׁבְּנָאוּהוּ פָּרְסִיִּים וְהֶחְרִיבוּהוּ רוֹמִיִּים — אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְּלוּ רוֹמִיִּים בְּיַד פָּרְסִיִּים? amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan michoum rabi yeouda berabi ila: atida romi chetipol beyad paras, kal va'homer: ouma mikdach richon chebenaouou bené chém vehe'hrivouou kasdiyim — naflou kasdiyim beyad parsiyim. mikdach chéni chebenaouou parsiyim vehe'hrivouou romiyim — éno din cheyipelou romiyim beyad parsiyim?
11. אָמַר רַב: עֲתִידָה פָּרַס שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד רוֹמִי. אֲמַרוּ לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב: בָּנוֹיֵי בְּיַד סָתוֹרֵי?! אֲמַר לְהוּ: אִין, גְּזֵירַת מֶלֶךְ הִיא. אִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר (לֵיהּ): אִינְהוּ נָמֵי הָא קָא סָתְרִי בֵּי כְנִישְׁתָּא. amar rav: atida paras chetipol beyad romi. amarou léh rav kahana verav asi lerav: banoyé beyad satoré?! amar leou: in, gezérat melekh hi. ika deamri, amar (léh): inou namé ha ka satri bé khenichta.
12. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: עֲתִידָה פָּרַס שֶׁתִּפּוֹל בְּיַד רוֹמִי, חֲדָא — דְּסָתְרִי בֵּי כְנִישְׁתָּא, וְעוֹד: גְּזֵירַת מֶלֶךְ הוּא שֶׁיִּפְּלוּ בּוֹנִין בְּיַד סוֹתְרִין. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּפְשׁוֹט מַלְכוּת רוֹמִי הָרְשָׁעָה בְּכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה וְיֶתֶר אֶחָיו יְשׁוּבוּן עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. tanya namé hakhi: atida paras chetipol beyad romi, 'hada — desatri bé khenichta, veod: gezérat melekh hou cheyipelou bonin beyad sotrin. deamar rav yeouda amar rav: én ben david ba ad chetifchot malkhout romi harchaa bekhol haolam koulo ticha 'hodachim, cheneemar: "lakhén yiteném ad ét yoléda yalada veyeter e'ha yechouvoun al bené yisraél".
13. תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַלְּשָׁכוֹת שֶׁהָיוּ בְּמִקְדָּשׁ לֹא הָיוּ לָהֶן מְזוּזָה, חוּץ מִלִּשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין, שֶׁהָיָה בָּהּ בֵּית דִּירָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. tanou rabanan: kol halechakhot chehaou bemikdach lo haou lahen mezouza, 'houts milichkat parhedrin, chehaya bah bét dira lekhohén gadol.
14. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: וַהֲלֹא כַּמָּה לְשָׁכוֹת הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ שֶׁהָיָה לָהֶן בֵּית דִּירָה, וְלֹא הָיָה לָהֶן מְזוּזָה? אֶלָּא לִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין גְּזֵירָה הָיְתָה. amar rabi yeouda: vahalo kama lechakhot haou bemikdach chehaya lahen bét dira, velo haya lahen mezouza? ela lichkat parhedrin gezéra hayta.
15. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר (רָבָא): קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה: כׇּל בַּיִת שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לִימוֹת הַחַמָּה וְלִימוֹת הַגְּשָׁמִים — אֵינוֹ בַּיִת. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי, וְהָכְתִיב: ״וְהִכֵּיתִי (אֶת) בֵּית הַחוֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ״! אֲמַר לֵיהּ: ״בֵּית חוֹרֶף״ וּ״בֵית קַיִץ״ אִיקְּרִי, ״בַּיִת״ סְתָמָא לָא אִיקְּרִי. ma tama derabi yeouda? amar (rava): kasavar rabi yeouda: kol bayit cheéno asou limot ha'hama velimot hagechamim — éno bayit. étivéh abayé, vehakhtiv: "vehikéti (et) bét ha'horef al bét hakayits"! amar léh: "bét 'horef" ou"vét kayits" ikeri, "bayit" setama la ikeri.
16. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: סוּכַּת הֶחָג בֶּחָג, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. וְתָנֵי עֲלַהּ: רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב בְּעֵירוּב וּבִמְזוּזָה וּבְמַעֲשֵׂר! étivéh abayé: soukat he'hag be'hag, rabi yeouda me'hayév va'hakhamim potrin. vetané alah: rabi yeouda me'hayév beérouv ouvimzouza ouvmaasér!
17. וְכִי תֵּימָא מִדְּרַבָּנַן, בִּשְׁלָמָא עֵירוּב וּמְזוּזָה אִיכָּא לְמֵימַר מִדְּרַבָּנַן, אֶלָּא מַעֲשֵׂר, מִי אִיכָּא לְמֵימַר מִדְּרַבָּנַן? vekhi téma miderabanan, bichlama érouv oumzouza ika lemémar miderabanan, ela maasér, mi ika lemémar miderabanan?

Daf 10b

1. דִּילְמָא אָתֵי לְאַפְרוֹשֵׁי מִן הַחִיּוּב עַל הַפְּטוּר וּמִן הַפְּטוּר עַל הַחִיּוּב. dilma até leafroché min ha'hiyouv al hapetour oumin hapetour al ha'hiyouv.
2. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: בְּשִׁבְעָה — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמִיחַיְּיבָא. כִּי פְּלִיגִי בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. רַבָּנַן סָבְרִי: גָּזְרִינַן שְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה אַטּוּ שִׁבְעָה, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: לָא גָּזְרִינַן. ela amar abayé: bechiva — dekhoulé alma la peligi demi'hayeva. ki peligi bichar yemot hachana. rabanan savri: gazrinan chear yemot hachana atou chiva, verabi yeouda savar: la gazrinan.
3. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא סוּכַּת הֶחָג בֶּחָג קָתָנֵי? amar léh rava: veha soukat he'hag be'hag katané?
4. אֶלָּא אָמַר רָבָא: בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּפְטוּרָה. כִּי פְּלִיגִי בְּשִׁבְעָה. וְסוּכָּה טַעְמָא לְחוּד, וְלִשְׁכָּה טַעְמָא לְחוּד. ela amar rava: bichar yemot hachana koulé alma la peligi diftoura. ki peligi bechiva. vesouka tama le'houd, velichka tama le'houd.
5. סוּכָּה טַעְמָא לְחוּד — רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: סוּכָּה דִּירַת קֶבַע בָּעֵינַן, וּמִיחַיְּיבָא בִּמְזוּזָה. וְרַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאָמְרִי: סוּכָּה דִּירַת עֲרַאי בָּעֵינַן, וְלָא מִיחַיְּיבָא בִּמְזוּזָה. souka tama le'houd — rabi yeouda letaméh, deamar: souka dirat keva baénan, oumi'hayeva bimzouza. verabanan letamayou, deamri: souka dirat ara baénan, vela mi'hayeva bimzouza.
6. וְלִשְׁכָּה טַעְמָא לְחוּד, רַבָּנַן סָבְרִי: דִּירָה בְּעַל כׇּרְחָהּ שְׁמָהּ דִּירָה. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: דִּירָה בְּעַל כׇּרְחָהּ לֹא שְׁמָהּ דִּירָה, וּמִדְּרַבָּנַן הוּא דְּתַקִּינוּ לַהּ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: כֹּהֵן גָּדוֹל חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. velichka tama le'houd, rabanan savri: dira beal kor'hah chemah dira. verabi yeouda savar: dira beal kor'hah lo chemah dira, oumiderabanan hou detakinou lah, chelo yomrou: kohén gadol 'havouch bevét haasourin.
7. מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: man tena leha detanou rabanan:

Daf 11a

1. כׇּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם לֹא הָיָה לָהֶם מְזוּזָה, חוּץ מִשַּׁעַר נִיקָנוֹר, שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ לִשְׁכַּת פַּרְהֶדְרִין. kol hachearim chehaou cham lo haya lahem mezouza, 'houts michaar nikanor, chelifnim mimenou lichkat parhedrin.
2. לֵימָא רַבָּנַן הִיא וְלָא רַבִּי יְהוּדָה? דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה, הִיא גּוּפַהּ גְּזֵירָה, וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִגְזוֹר גְּזֵירָה לִגְזֵירָה? אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, כּוּלַּהּ חֲדָא גְּזֵירָה הִיא. léma rabanan hi vela rabi yeouda? dei rabi yeouda, hi goufah gezéra, vaanan nékoum venigzor gezéra ligzéra? afilou téma rabi yeouda, koulah 'hada gezéra hi.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: ״בִּשְׁעָרֶיךָ״ — אֶחָד שַׁעֲרֵי בָתִּים וְאֶחָד שַׁעֲרֵי חֲצֵירוֹת וְאֶחָד שַׁעֲרֵי מְדִינוֹת וְאֶחָד שַׁעֲרֵי עֲיָירוֹת יֵשׁ בָּהֶן חוֹבַת מִצְוָה לַמָּקוֹם, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ״. tanou rabanan: "bicharekha" — e'had chaaré vatim vee'had chaaré 'hatsérot vee'had chaaré medinot vee'had chaaré ayarot yéch bahen 'hovat mitsva lamakom, michoum cheneemar: "oukhtavtam al mezouzot bétekha ouvicharekha".
4. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב סָפְרָא: הָנֵי אֲבוּלֵּי דְמָחוֹזָא מַאי טַעְמָא לָא עֲבַדוּ לְהוּ רַבָּנַן מְזוּזָה? אֲמַר לֵיהּ: הָנְהוּ חִזּוּק לְאַקְרָא דְכוּבֵי הוּא דַּעֲבִידִי. אָמַר לֵיהּ: וְאַקְרָא דְכוּבֵי גּוּפַהּ תִּבְעֵי מְזוּזָה, דְּהָא אִית בַּהּ דִּירָה לְשׁוֹמֵר בֵּית הָאֲסוּרִין, דְּהָא תַּנְיָא: בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית דִּירָה לְחַזַּן הַכְּנֶסֶת חַיֶּיבֶת בִּמְזוּזָה! amar léh abayé lerav safra: hané avoulé dema'hoza ma tama la avadou leou rabanan mezouza? amar léh: hanou 'hizouk leakra dekhouvé hou daavidi. amar léh: veakra dekhouvé goufah tivé mezouza, deha it bah dira lechomér bét haasourin, deha tanya: bét hakeneset cheyéch bo bét dira le'hazan hakeneset 'hayevet bimzouza!
5. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מִשּׁוּם סַכָּנָה. דְּתַנְיָא: מְזוּזַת יָחִיד נִבְדֶּקֶת פַּעֲמַיִם בַּשָּׁבוּעַ, וְשֶׁל רַבִּים פַּעֲמַיִם בַּיּוֹבֵל. ela amar abayé: michoum sakana. detanya: mezouzat ya'hid nivdeket paamayim bachavoua, vechel rabim paamayim bayovél.
6. וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּאַרְטָבִין אֶחָד שֶׁהָיָה בּוֹדֵק מְזוּזוֹת בַּשּׁוּק הָעֶלְיוֹן שֶׁל צִפּוֹרִי, וּמְצָאוֹ קַסְדּוֹר אֶחָד וְנָטַל מִמֶּנּוּ אֶלֶף זוּז. וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵין נִיזּוֹקִין? הֵיכָא דִּקְבִיעַ הֶיזֵּקָא, שָׁאנֵי. דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי וַיֹּאמֶר ה׳ עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבּוֹחַ לַה׳ בָּאתִי״. veamar rabi yeouda: maase beartavin e'had chehaya bodék mezouzot bachouk haelon chel tsipori, oumtsao kasdor e'had venatal mimenou elef zouz. vehaamar rabi elazar: chelou'hé mitsva én nizokin? hékha dikvia hezéka, chané. dikhtiv: "vayomer chemouél ékh élékh vechama chaoul vaharagani vayomer h' eglat bakar tika'h beyadekha veamarta lizbo'ha la' bati".
7. תָּנֵי רַב כָּהֲנָא קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה: בֵּית הַתֶּבֶן וּבֵית הַבָּקָר וּבֵית הָעֵצִים וּבֵית הָאוֹצָרוֹת פְּטוּרִים מִן הַמְּזוּזָה, מִפְּנֵי שֶׁהַנָּשִׁים נְאוֹתוֹת בָּהֶן. וּמַאי ״נְאוֹתוֹת״? רוֹחֲצוֹת. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה: טַעְמָא דְּרוֹחֲצוֹת, הָא סְתָמָא — חַיָּיבִין? וְהָתַנְיָא: רֶפֶת בָּקָר פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה! tané rav kahana kaméh derav yeouda: bét hateven ouvét habakar ouvét haétsim ouvét haotsarot petourim min hamezouza, mipené chehanachim neotot bahen. ouma "neotot"? ro'hatsot. amar léh rav yeouda: tama dero'hatsot, ha setama — 'hayavin? vehatanya: refet bakar petoura min hamezouza!
8. אֶלָּא: מַאי ״נְאוֹתוֹת״ — מִתְקַשְּׁטוֹת. וְהָכִי קָתָנֵי: אַף עַל פִּי שֶׁהַנָּשִׁים מִתְקַשְּׁטוֹת בָּהֶן, פְּטוּרִין. אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא: וְשֶׁהַנָּשִׁים מִתְקַשְּׁטוֹת בָּהֶן פְּטוּרִין, וְהָתַנְיָא: רֶפֶת בָּקָר פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה, וְשֶׁהַנָּשִׁים מִתְקַשְּׁטוֹת בָּהּ חַיֶּיבֶת בִּמְזוּזָה! ela: ma "neotot" — mitkachetot. vehakhi katané: af al pi chehanachim mitkachetot bahen, petourin. amar léh rav kahana: vechehanachim mitkachetot bahen petourin, vehatanya: refet bakar petoura min hamezouza, vechehanachim mitkachetot bah 'hayevet bimzouza!
9. אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר, מִתְקַשְּׁטוֹת תַּנָּאֵי הִיא? לְדִידִי נָמֵי סְתָמָא תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: ״בֵּיתֶךָ״ — בֵּיתְךָ הַמְיוּחָד לָךְ, פְּרָט לְבֵית הַתֶּבֶן וּלְבֵית הַבָּקָר וּלְבֵית הָעֵצִים וּלְבֵית הָאוֹצָרוֹת, שֶׁפְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה, וְיֵשׁ מְחַיְּיבִין. ela ma it lakh lemémar, mitkachetot tanaé hi? ledidi namé setama tanaé hi. detanya: "bétekha" — bétkha hamou'had lakh, perat levét hateven oulvét habakar oulvét haétsim oulvét haotsarot, chepetourin min hamezouza, veyéch me'hayevin.
10. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, בֵּית הַכִּסֵּא וּבֵית הַבּוּרְסְקִי וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַטְּבִילָה, וְשֶׁהַנָּשִׁים נְאוֹתוֹת בָּהֶן פְּטוּרִים מִן הַמְּזוּזָה. רַב כָּהֲנָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ וְרַב יְהוּדָה מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ. beemet amrou, bét hakisé ouvét habourseki ouvét hamer'hats ouvét hatevila, vechehanachim neotot bahen petourim min hamezouza. rav kahana metaréts letaméh verav yeouda metaréts letaméh.
11. רַב כָּהֲנָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: ״בֵּיתֶךָ״ — בֵּיתְךָ הַמְיוּחָד לָךְ, פְּרָט לְבֵית הַתֶּבֶן וּלְבֵית הַבָּקָר וּלְבֵית הָעֵצִים וּלְבֵית הָאוֹצָרוֹת, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמְּזוּזָה בִּסְתָם. וְיֵשׁ שֶׁמְּחַיְּיבִים בִּסְתָם. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: בֵּית הַכִּסֵּא וּבֵית הַבּוּרְסְקִי וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַטְּבִילָה וְשֶׁהַנָּשִׁים נְאוֹתוֹת בָּהֶן, וּמַאי ״נְאוֹתוֹת״ — רוֹחֲצוֹת, פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה. rav kahana metaréts letaméh: "bétekha" — bétkha hamou'had lakh, perat levét hateven oulvét habakar oulvét haétsim oulvét haotsarot, chepetourim min hamezouza bistam. veyéch cheme'hayevim bistam. beemet amrou: bét hakisé ouvét habourseki ouvét hamer'hats ouvét hatevila vechehanachim neotot bahen, ouma "neotot" — ro'hatsot, petourin min hamezouza.
12. אִי הָכִי, הַיְינוּ מֶרְחָץ! אַשְׁמְעִינַן מֶרְחָץ דְּרַבִּים וְאַשְׁמְעִינַן מֶרְחָץ דְּיָחִיד. דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מֶרְחָץ דְּרַבִּים דִּנְפִישׁ זוּהֲמֵיהּ, אֲבָל מֶרְחָץ דְּיָחִיד דְּלָא נְפִישׁ זוּהֲמֵיהּ — אֵימָא לִיחַיַּיב בִּמְזוּזָה, קָא מַשְׁמַע לַן. i hakhi, haynou mer'hats! achmeinan mer'hats derabim veachmeinan mer'hats deya'hid. desalka datakh aména: mer'hats derabim dinfich zouhaméh, aval mer'hats deya'hid dela nefich zouhaméh — éma li'hayav bimzouza, ka machma lan.
13. וְרַב יְהוּדָה מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ, הָכִי קָתָנֵי: ״בֵּיתֶךָ״ — בֵּיתְךָ הַמְיוּחָד לָךְ, פְּרָט לְבֵית הַתֶּבֶן וּבֵית הַבָּקָר וּבֵית הָעֵצִים וּבֵית הָאוֹצָרוֹת שֶׁפְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה, אֲפִילּוּ מִתְקַשְּׁטוֹת, וְיֵשׁ מְחַיְּיבִין בְּמִתְקַשְּׁטוֹת, אֲבָל סְתָם דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: בֵּית הַכִּסֵּא וּבֵית הַבּוּרְסְקִי וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַטְּבִילָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַנָּשִׁים מִתְקַשְּׁטוֹת בָּהֶן פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה, מִשּׁוּם דִּנְפִישׁ זוּהֲמֵיהּ. verav yeouda metaréts letaméh, hakhi katané: "bétekha" — bétkha hamou'had lakh, perat levét hateven ouvét habakar ouvét haétsim ouvét haotsarot chepetourin min hamezouza, afilou mitkachetot, veyéch me'hayevin bemitkachetot, aval setam divré hakol patour. beemet amrou: bét hakisé ouvét habourseki ouvét hamer'hats ouvét hatevila, af al pi chehanachim mitkachetot bahen petourin min hamezouza, michoum dinfich zouhaméh.
14. וּלְרַב יְהוּדָה סְתָמָא דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר, וְהָתַנְיָא: ״בִּשְׁעָרֶיךָ״ — אֶחָד שַׁעֲרֵי בָתִּים וְאֶחָד שַׁעֲרֵי חֲצֵירוֹת וְאֶחָד שַׁעֲרֵי מְדִינוֹת וְאֶחָד שַׁעֲרֵי עֲיָירוֹת, וְרֶפֶת וְלוּלִין וּמַתְבֵּן וְאוֹצְרוֹת יַיִן וְאוֹצְרוֹת שֶׁמֶן חַיָּיבִין בִּמְזוּזָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף oulrav yeouda setama divré hakol patour, vehatanya: "bicharekha" — e'had chaaré vatim vee'had chaaré 'hatsérot vee'had chaaré medinot vee'had chaaré ayarot, verefet veloulin oumatbén veotsrot yayin veotsrot chemen 'hayavin bimzouza. yakhol cheani merabe af

Daf 11b

1. בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיִת״, מָה בַּיִת מְיוּחָד לְדִירָה, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין מְיוּחָדִין לְדִירָה. bét chaar, akhsadra oumirpeset — talmoud lomar: "bayit", ma bayit meou'had ledira, yatsou élou cheén meou'hadin ledira.
2. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף בֵּית הַכִּסֵּא וּבֵית הַבּוּרְסְקִי וּבֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַטְּבִילָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיִת״, מָה בַּיִת הֶעָשׂוּי לְכָבוֹד — אַף כֹּל הֶעָשׂוּי לְכָבוֹד, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין לְכָבוֹד. yakhol cheani merabe af bét hakisé ouvét habourseki ouvét hamer'hats ouvét hatevila — talmoud lomar: "bayit", ma bayit heasou lekhavod — af kol heasou lekhavod, yatsou élou cheén asouyin lekhavod.
3. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף הַר הַבַּיִת וְהַלְּשָׁכוֹת וְהָעֲזָרוֹת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיִת״, מָה בַּיִת שֶׁהוּא חוֹל — אַף כֹּל שֶׁהוּא חוֹל, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁהֵן קוֹדֶשׁ. תְּיוּבְתָּא. yakhol cheani merabe af har habayit vehalechakhot vehaazarot — talmoud lomar: "bayit", ma bayit cheou 'hol — af kol cheou 'hol, yatsou élou chehén kodech. teouvta.
4. תָּנֵי רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה קַמֵּיהּ דְּרָבָא: שִׁשָּׁה שְׁעָרִים פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה: בֵּית הַתֶּבֶן, וּבֵית הַבָּקָר, וּבֵית הָעֵצִים, וּבֵית הָאוֹצָרוֹת, וְשַׁעַר הַמָּדִי, וְשַׁעַר שֶׁאֵינוֹ מְקוֹרֶה, וְשַׁעַר שֶׁאֵינוֹ גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה. אֲמַר לֵיהּ: פָּתְחַתְּ בְּשִׁשָּׁה, וְסָלְקַתְּ בְּשִׁבְעָה! tané rav chemouél bar yeouda kaméh derava: chicha chearim petourin min hamezouza: bét hateven, ouvét habakar, ouvét haétsim, ouvét haotsarot, vechaar hamadi, vechaar cheéno mekore, vechaar cheéno gavoha asara. amar léh: pat'hate bechicha, vesalkate bechiva!
5. אֲמַר לֵיהּ: שַׁעַר הַמָּדִי תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: כִּיפָּה, רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב בִּמְזוּזָה, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים. וְשָׁוִין שֶׁאִם יֵשׁ בְּרַגְלָהּ עֲשָׂרָה, שֶׁחַיֶּיבֶת בִּמְזוּזָה. אָמַר אַבָּיֵי: דְּכוּלֵּי עָלְמָא, גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה וְאֵין בְּרַגְלָהּ שְׁלֹשָׁה — וְלָאו כְּלוּם הִיא. אִי נָמֵי, יֵשׁ בְּרַגְלָהּ שְׁלֹשָׁה וְאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה — וְלָאו כְּלוּם הִיא. amar léh: chaar hamadi tanaé hi. detanya: kipa, rabi méir me'hayév bimzouza, va'hakhamim potrim. vechavin cheim yéch beraglah asara, che'hayevet bimzouza. amar abayé: dekhoulé alma, gevoha asara veén beraglah chelocha — vela keloum hi. i namé, yéch beraglah chelocha veénah gevoha asara — vela keloum hi.
6. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בִּגְבוֹהָה עֲשָׂרָה וְיֵשׁ בְּרַגְלָהּ שְׁלֹשָׁה וְאֵין בְּרׇחְבָּהּ אַרְבָּעָה, וְיֵשׁ בָּהּ לָחוֹק לְהַשְׁלִימָהּ לְאַרְבָּעָה. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: חוֹקְקִין לְהַשְׁלִים. וְרַבָּנַן סָבְרִי: אֵין חוֹקְקִין לְהַשְׁלִים. lo ne'hlekou ela bigvoha asara veyéch beraglah chelocha veén bero'hbah arbaa, veyéch bah la'hok lehachlimah learbaa. rabi méir savar: 'hokkin lehachlim. verabanan savri: én 'hokkin lehachlim.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הָאִשָּׁה וּבֵית הַשּׁוּתָּפִין חַיֶּיבֶת בִּמְזוּזָה. פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: ״בֵּיתֶךָ״ — וְלֹא בֵּיתָהּ, ״בֵּיתֶךָ״ — וְלֹא בָּתֵּיהֶם, קָמַשְׁמַע לַן. tanou rabanan: bét hakeneset ouvét haicha ouvét hachoutafin 'hayevet bimzouza. pechita? maou detéma: "bétekha" — velo bétah, "bétekha" — velo batéhem, kamachma lan.
8. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי? אָמַר קְרָא: ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם״, הָנֵי בָּעוּ חַיֵּי וְהָנֵי לָא בָּעוּ חַיֵּי?! veéma hakhi namé? amar kera: "lemaan yirbou yemékhem vimé venékhem", hané baou 'hayé vehané la baou 'hayé?!
9. אֶלָּא, ״בֵּיתֶךָ״ לְמָה לִי? כִּדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: דֶּרֶךְ בִּיאָתְךָ, וְכִי עָקַר אִינִישׁ — כַּרְעֵיהּ דְּיַמִּינָא עָקַר בְּרֵישָׁא. ela, "bétekha" lema li? kidrava, deamar rava: derekh biatkha, vekhi akar inich — karéh deyamina akar berécha.
10. תַּנְיָא אִידַּךְ: בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַשּׁוּתָּפִין וּבֵית הָאִשָּׁה מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים. פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: ״וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת״, ״לוֹ״ — וְלֹא לָהּ, ״לוֹ״ — וְלֹא לָהֶן, קָא מַשְׁמַע לַן. tanya idakh: bét hakeneset ouvét hachoutafin ouvét haicha mitamein bingaim. pechita? maou detéma: "ouva acher lo habayit", "lo" — velo lah, "lo" — velo lahen, ka machma lan.
11. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי! אָמַר קְרָא: ״בְּבֵית אֶרֶץ אֲחוּזַּתְכֶם״. אֶלָּא ״לוֹ״ לְמָה לִי? מִי שֶׁמְּיַיחֵד בֵּיתוֹ לוֹ, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁאִיל כֵּלָיו וְאוֹמֵר שֶׁאֵין לוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַרְסְמוֹ כְּשֶׁמְּפַנֶּה אֶת בֵּיתוֹ. פְּרָט לְמַשְׁאִיל כֵּלָיו לַאֲחֵרִים. veéma hakhi namé! amar kera: "bevét erets a'houzatkhem". ela "lo" lema li? mi chemeya'héd béto lo, cheéno rotse lehachil kéla veomér cheén lo, hakadoch baroukh hou mefarsemo kechemefane et béto. perat lemachil kéla laa'hérim.
12. וּבֵית הַכְּנֶסֶת מִי מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים? וְהָתַנְיָא: יָכוֹל יִהְיוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת״ — מִי שֶׁמְיוּחָד לוֹ, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין מְיוּחָדִין לוֹ! ouvét hakeneset mi mitamé bingaim? vehatanya: yakhol yihou baté khenésiyot ouvaté midrachot mitamein bingaim, talmoud lomar: "ouva acher lo habayit" — mi chemou'had lo, yatsou élou cheén meou'hadin lo!
13. לָא קַשְׁיָא: הָא — רַבִּי מֵאִיר, הָא — רַבָּנַן. דְּתַנְיָא: בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּירָה לְחַזַּן הַכְּנֶסֶת — חַיָּיב בִּמְזוּזָה, וְשֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּירָה — רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. la kachya: ha — rabi méir, ha — rabanan. detanya: bét hakeneset cheyéch bah bét dira le'hazan hakeneset — 'hayav bimzouza, vecheén bah bét dira — rabi méir me'hayév, va'hakhamim potrin.
14. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא רַבָּנַן, וְלָא קַשְׁיָא: הָא — דְּאִית בַּהּ בֵּית דִּירָה, הָא — דְּלֵית בַּהּ בֵּית דִּירָה. veibaét éma: ha veha rabanan, vela kachya: ha — deit bah bét dira, ha — delét bah bét dira.
15. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דְּלֵית בָּהּ בֵּית דִּירָה, vei baét éma: ha veha delét bah bét dira,

Daf 12a

1. וְהָא — דִּכְרַכִּים, וְהָא — דִּכְפָרִים. veha — dikhrakim, veha — dikhfarim.
2. וְדִכְרַכִּים אֵין מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים? וְהָתַנְיָא: ״אֲחוּזַּתְכֶם״, אֲחוּזַּתְכֶם מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים, וְאֵין יְרוּשָׁלָיִם מִטַּמְּאָה בִּנְגָעִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא מְקוֹם מִקְדָּשׁ בִּלְבַד. הָא בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת מִטַּמְּאִין בִּנְגָעִים, וְאַף עַל גַּב דִּכְרָכִים נִינְהוּ! אֵימָא: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא מְקוֹם מְקוּדָּשׁ בִּלְבַד. vedikhrakim én mitamé bingaim? vehatanya: "a'houzatkhem", a'houzatkhem mitamea bingaim, veén yerouchalayim mitamea bingaim. amar rabi yeouda: ani lo chamati ela mekom mikdach bilvad. ha baté khenésiyot ouvaté midrachot mitamein bingaim, veaf al gav dikhrakhim ninou! éma: amar rabi yeouda: ani lo chamati ela mekom mekoudach bilvad.
3. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? תַּנָּא קַמָּא סָבַר יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר יְרוּשָׁלַיִם נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים. bema ka mipalgi? tana kama savar yerouchalayim lo nit'haleka lichvatim, verabi yeouda savar yerouchalayim nit'haleka lichvatim.
4. וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי. דְּתַנְיָא: מֶה הָיָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה — הַר הַבַּיִת, הַלְּשָׁכוֹת וְהָעֲזָרוֹת. וּמֶה הָיָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין — אוּלָם וְהֵיכָל וּבֵית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וּרְצוּעָה הָיְתָה יוֹצְאָה מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה וְנִכְנֶסֶת לְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וּבָהּ הָיָה מִזְבֵּחַ בָּנוּי, וּבִנְיָמִין הַצַּדִּיק הָיָה מִצְטַעֵר עָלֶיהָ לְבׇלְעָהּ בְּכׇל יוֹם, ouviflougta dehané tanaé. detanya: me haya be'helko chel yeouda — har habayit, halechakhot vehaazarot. oume haya be'helko chel binyamin — oulam vehékhal ouvét kodché hakodachim, ourtsoua hayta yotsa mé'helko chel yeouda venikhneset le'helko chel binyamin, ouvah haya mizbé'ha banou, ouvinyamin hatsadik haya mitstaér aleha levolah bekhol yom,
5. שֶׁנֶּאֱמַר: ״חוֹפֵף עָלָיו כׇּל הַיּוֹם״. לְפִיכָךְ זָכָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק וְנַעֲשָׂה אוּשְׁפִּיזְכָן לִגְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״. cheneemar: "'hoféf ala kol hayom". lefikhakh zakha binyamin hatsadik venaasa ouchpizkhan ligvoura, cheneemar: "ouvén ketéfa chakhén".
6. וְהַאי תַּנָּא סָבַר יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִתְחַלְּקָה לִשְׁבָטִים, דְּתַנְיָא: אֵין מַשְׂכִּירִין בָּתִּים בִּירוּשָׁלַיִם לְפִי שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהֶן. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר (צָדוֹק) אוֹמֵר: אַף לֹא מִטּוֹת. לְפִיכָךְ, עוֹרוֹת קָדָשִׁים — בַּעֲלֵי אוּשְׁפִּיזְכָנִין נוֹטְלִין אוֹתָן בִּזְרוֹעַ. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ, אוֹרַח אַרְעָא לְמִישְׁבַּק אִינִישׁ גּוּלְפָּא וּמַשְׁכָּא לְאוּשְׁפִּיזֵיהּ. veha tana savar yerouchalayim lo nit'haleka lichvatim, detanya: én maskirin batim birouchalayim lefi cheénah chelahen. rabi elazar bar (tsadok) omér: af lo mitot. lefikhakh, orot kadachim — baalé ouchpizkhanin notlin otan bizroa. amar abayé: chema minah, ora'h ara lemichbak inich goulpa oumachka leouchpizéh.
7. וְדִכְפָרִים מִי מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים? וְהָתַנְיָא: ״לַאֲחוּזָּה״, עַד שֶׁיִּכְבְּשׁוּ אוֹתָהּ. כָּבְשׁוּ אוֹתָהּ וְלֹא חִלְּקוּהָ לִשְׁבָטִים, חִלְּקוּ לִשְׁבָטִים וְלֹא חִלְּקוּ לְבֵית אָבוֹת, חִלְּקוּ לְבֵית אָבוֹת וְאֵין כׇּל אֶחָד מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ, מִנַּיִין? vedikhfarim mi mitamé bingaim? vehatanya: "laa'houza", ad cheyikhbechou otah. kavchou otah velo 'hilekouha lichvatim, 'hilekou lichvatim velo 'hilekou levét avot, 'hilekou levét avot veén kol e'had makir et chelo, minayin?
8. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת״, מִי שֶׁמְיוּחָד לוֹ, יָצָא אֵלּוּ שֶׁאֵין מְיוּחָדִין לוֹ. אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְשַׁנִּין מֵעִיקָּרָא. talmoud lomar: "ouva acher lo habayit", mi chemou'had lo, yatsa élou cheén meou'hadin lo. ela me'havarta kidchanin méikara.
9. וּמַתְקִינִין לוֹ כֹּהֵן אַחֵר. פְּשִׁיטָא אֵירַע בּוֹ פְּסוּל קוֹדֶם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר — מְחַנְּכִין אוֹתוֹ בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר. אֶלָּא אֵירַע בּוֹ פְּסוּל אַחַר תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, בַּמֶּה מְחַנְּכִין אוֹתוֹ? oumatkinin lo kohén a'hér. pechita éra bo pesoul kodem tamid chel cha'har — me'hanekhin oto betamid chel cha'har. ela éra bo pesoul a'har tamid chel cha'har, bame me'hanekhin oto?
10. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: בְּאַבְנֵט. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, זֶה הוּא אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא זֶהוּ אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? amar rav ada bar ahava: beavnét. hani'ha leman deamar avnéto chel kohén gadol, ze hou avnéto chel kohén hedot. ela leman deamar avnéto chel kohén gadol lo zeou avnéto chel kohén hedot, ma ika lemémar?
11. אָמַר אַבָּיֵי: לוֹבֵשׁ שְׁמוֹנָה, וּמְהַפֵּךְ בְּצִינּוֹרָא, וְכִדְרַב הוּנָא. דְּאָמַר רַב הוּנָא: זָר שֶׁהִפֵּךְ בְּצִינּוֹרָא — חַיָּיב מִיתָה. וְרַב פָּפָּא אָמַר: amar abayé: lovéch chemona, oumhapékh betsinora, vekhidrav houna. deamar rav houna: zar chehipékh betsinora — 'hayav mita. verav papa amar:

Daf 12b

1. עֲבוֹדָתוֹ מְחַנַּכְתּוֹ. מִי לָא תַּנְיָא כׇּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה — מְשִׁיחָתָן מְקַדַּשְׁתָּן, מִכָּאן וְאֵילָךְ — עֲבוֹדָתָן מְחַנַּכְתָּן. הָכָא נָמֵי — עֲבוֹדָתוֹ מְחַנַּכְתּוֹ. avodato me'hanakhto. mi la tanya kol hakélim cheasa moche — mechi'hatan mekadachtan, mikan veélakh — avodatan me'hanakhtan. hakha namé — avodato me'hanakhto.
2. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט, רַבִּי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, חַד אָמַר: שֶׁל כִּלְאַיִם, וְחַד אָמַר: שֶׁל בּוּץ. ki ata rav dimi, amar: avnéto chel kohén hedot, rabi verabi elazar berabi chimon, 'had amar: chel kilayim, ve'had amar: chel bouts.
3. תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי הוּא דְּאָמַר שֶׁל כִּלְאַיִם. דְּתַנְיָא: אֵין בֵּין כֹּהֵן גָּדוֹל לְכֹהֵן הֶדְיוֹט אֶלָּא אַבְנֵט, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף לֹא אַבְנֵט. אֵימַת? אִי נֵימָא בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה — טוּבָא אִיכָּא: כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה וְהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה! tistayém derabi hou deamar chel kilayim. detanya: én bén kohén gadol lekhohén hedot ela avnét, divré rabi. rabi elazar berabi chimon omér: af lo avnét. émat? i néma bichar yemot hachana — touva ika: kohén gadol mechaméch bichmona vehedot bearbaa!
4. אֶלָּא לָאו, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. ela la, beom hakipourim.
5. אָמְרִי: לָא, לְעוֹלָם בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּבְהָנָךְ דְּשָׁוִין. amri: la, leolam bichar yemot hachana, ouvhanakh dechavin.
6. כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר: אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים — דִּבְרֵי הַכֹּל שֶׁל בּוּץ. בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה — דִּבְרֵי הַכֹּל שֶׁל כִּלְאַיִם. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּאַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בֵּין בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, בֵּין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. שֶׁרַבִּי אוֹמֵר: שֶׁל כִּלְאַיִם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שֶׁל בּוּץ. ki ata ravin, amar: avnéto chel kohén gadol beom hakipourim — divré hakol chel bouts. bichar yemot hachana — divré hakol chel kilayim. lo ne'hlekou ela beavnéto chel kohén hedot bén bichar yemot hachana, bén beom hakipourim. cherabi omér: chel kilayim, verabi elazar berabi chimon omér: chel bouts.
7. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: ״עַל בְּשָׂרוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִלְבַּשׁ״? לְהָבִיא מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט לַהֲרָמַת הַדֶּשֶׁן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. amar rav na'hman bar yits'hak: af anan namé tenéna: "al besaro", ma talmoud lomar "yilbach"? lehavi mitsnefet veavnét laharamat hadechen, divré rabi yeouda.
8. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: לְהָבִיא בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֵן כְּשֵׁרִין לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. רַבִּי אוֹמֵר: שְׁתֵּי תְשׁוּבוֹת בַּדָּבָר. חֲדָא: דְּאַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים לֹא זֶה הוּא אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט. rabi dosa omér: lehavi bigdé kohén gadol beom hakipourim, chehén kechérin lekhohén hedot. rabi omér: cheté techouvot badavar. 'hada: deavnéto chel kohén gadol beom hakipourim lo ze hou avnéto chel kohén hedot.
9. וְעוֹד: בְּגָדִים שֶׁנִּשְׁתַּמַּשְׁתָּה בָּהֶן קְדוּשָּׁה חֲמוּרָה, תְּשַׁמֵּשׁ בָּהֶן קְדוּשָּׁה קַלָּה? אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִלְבַּשׁ״? לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁחָקִין. veod: begadim chenichtamachta bahen kedoucha 'hamoura, techaméch bahen kedoucha kala? ela ma talmoud lomar "yilbach"? lerabot et hache'hakin.
10. וְאַזְדָּא רַבִּי דּוֹסָא לְטַעְמֵיהּ, דְּתַנְיָא: ״וְהִנִּיחָם שָׁם״, מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר. veazda rabi dosa letaméh, detanya: "vehini'ham cham", melaméd cheteounin geniza. rabi dosa omér: chelo yichtaméch bahen yom hakipourim a'hér.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵירַע בּוֹ פְּסוּל וּמִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו, רִאשׁוֹן — חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ, שֵׁנִי — כׇּל מִצְוֹת כְּהוּנָּה גְּדוֹלָה עָלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. tanou rabanan: éra bo pesoul ouminou a'hér ta'hta, richon — 'hozér laavodato, chéni — kol mitsot keouna gedola ala, divré rabi méir.
12. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רִאשׁוֹן — חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ, שֵׁנִי — אֵינוֹ רָאוּי לֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְלֹא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, rabi yosé omér: richon — 'hozér laavodato, chéni — éno raou lo lekhohén gadol, velo lekhohén hedot,
13. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף בֶּן אִלֵּם בְּצִיפּוֹרִי שֶׁאֵירַע בּוֹ פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל וּמִינּוּהוּ תַּחְתָּיו, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: רִאשׁוֹן — חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ, שֵׁנִי — אֵינוֹ רָאוּי לֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל, וְלֹא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. כֹּהֵן גָּדוֹל — מִשּׁוּם אֵיבָה. כֹּהֵן הֶדְיוֹט, מִשּׁוּם מַעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. amar rabi yosé: maase beoséf ben ilém betsipori cheéra bo pesoul bekhohén gadol ouminouou ta'hta, veamrou 'hakhamim: richon — 'hozér laavodato, chéni — éno raou lo lekhohén gadol, velo lekhohén hedot. kohén gadol — michoum éva. kohén hedot, michoum maalin bakodech velo moridin.
14. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan:

Daf 13a

1. הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי שֶׁאִם עָבַר וְעָבַד — עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי שֶׁאִם מֵת רִאשׁוֹן, שֶׁחוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ. halakha kerabi yosé, oumode rabi yosé cheim avar veavad — avodato kechéra. amar rav yeouda amar rav: halakha kerabi yosé, oumode rabi yosé cheim mét richon, che'hozér laavodato.
2. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, הָוְיָא לֵיהּ צָרָה מֵחַיִּים. קָא מַשְׁמַע לַן. pechita! maou detéma, havya léh tsara mé'hayim. ka machma lan.
3. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף אִשָּׁה אַחֶרֶת מַתְקִינִין לוֹ. וְרַבָּנַן נָמֵי, הָא חָיְישִׁי לְשֶׁמָּא? אָמְרִי לָךְ רַבָּנַן: טוּמְאָה שְׁכִיחָא, מִיתָה לָא שְׁכִיחָא. rabi yeouda omér: af icha a'heret matkinin lo. verabanan namé, ha 'haychi lechema? amri lakh rabanan: touma chekhi'ha, mita la chekhi'ha.
4. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, אֵין לַדָּבָר סוֹף. שַׁפִּיר קָא אָמְרִי לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה! וְרַבִּי יְהוּדָה — אָמַר לָךְ: לְמִיתָה דַחֲדָא — חָיְישִׁינַן. לְמִיתָה דְתַרְתֵּי — לָא חָיְישִׁינַן. וְרַבָּנַן? אִי אִיכָּא לְמֵיחַשׁ — אֲפִילּוּ לְמִיתָה דִּתְרֵין חָיְישִׁינַן. amrou lo: im kén, én ladavar sof. chapir ka amri léh lerabi yeouda! verabi yeouda — amar lakh: lemita da'hada — 'haychinan. lemita detarté — la 'haychinan. verabanan? i ika lemé'hach — afilou lemita ditrén 'haychinan.
5. וְרַבָּנַן, נֵימְרוּ אִינְהוּ לְנַפְשַׁיְיהוּ! אָמְרִי לָךְ רַבָּנַן: כֹּהֵן גָּדוֹל זָרִיז הוּא. אִי זָרִיז הוּא, לָמָּה מַתְקִינִין כֹּהֵן אַחֵר? כֵּיוָן דְּעָבְדִינַן לֵיהּ צָרָה, כׇּל שֶׁכֵּן דְּמִזְדָּרַז טְפֵי. verabanan, némrou inou lenafchayou! amri lakh rabanan: kohén gadol zariz hou. i zariz hou, lama matkinin kohén a'hér? kévan deavdinan léh tsara, kol chekén demizdaraz tefé.
6. וּמִי סַגִּי לֵיהּ בְּתַקַּנְתָּא? ״בֵּיתוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָךְ לָאו בֵּיתוֹ הִיא! דִּמְקַדֵּשׁ לַהּ. וְהָא כַּמָּה דְּלָא כָּנֵיס לַהּ — לָאו בֵּיתוֹ הִיא! דְּכָנֵיס לָהּ. אִם כֵּן, הָוֵה לֵיהּ שְׁנֵי בָתִּים, וְרַחֲמָנָא אָמַר: ״וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ״, וְלֹא בְּעַד שְׁנֵי בָתִּים! oumi sagi léh betakanta? "béto" amar ra'hamana, vehakh la béto hi! dimkadéch lah. veha kama dela kanés lah — la béto hi! dekhanés lah. im kén, havé léh chené vatim, vera'hamana amar: "vekhiper baado ouvad béto", velo bead chené vatim!
7. דַּהֲדַר מְגָרֵשׁ לַהּ. אִי מְגָרֵשׁ לַהּ, הָדְרָא קוּשְׁיַין לְדוּכְתָּא! לָא צְרִיכָא, דִּמְגָרֵשׁ לַהּ עַל תְּנַאי. דְּאָמַר לַהּ: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת [שֶׁתָּמוּתִי. וְדִילְמָא לָא מָיְיתָא, וְהָוֵה לֵיהּ שְׁנֵי בָתִּים! dahadar megaréch lah. i megaréch lah, hadra kouchyan ledoukhta! la tserikha, dimgaréch lah al tena. deamar lah: haré ze gitékh al menat [chetamouti. vedilma la mayta, vehavé léh chené vatim!
8. אֶלָּא דְּאָמַר לַהּ: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת] שֶׁלֹּא תָּמוּתִי. אִי לָא מָיְתָה — מִיגָּרְשָׁא לַהּ. וְאִי מָיְתָה הָא — קָיְימָא הָךְ. וְדִילְמָא הִיא לָא מָיְתָה, וְהָוֵה לֵיהּ גִּיטָּא דְּהַאי גִּיטָּא, וּמָיְיתָא חֲבֶרְתַּהּ, וְקָם לֵיהּ בְּלֹא בַּיִת! ela deamar lah: haré ze gitékh al menat] chelo tamouti. i la mayta — migarcha lah. vei mayta ha — kayma hakh. vedilma hi la mayta, vehavé léh gita deha gita, oumayta 'havertah, vekam léh belo bayit!
9. אֶלָּא, דְּאָמַר לַהּ: עַל מְנָת שֶׁתָּמוּת [אַחַת מִכֶּם]. מָיְתָה הָא — קָיְימָא הָךְ, מָיְתָה הָךְ — הָא קָיְימָא הָא. וְדִילְמָא לָא מָיְיתָא וְלָא חֲדָא מִינַּיְיהוּ, וְהָוֵה לֵיהּ שְׁנֵי בָתִּים? ela, deamar lah: al menat chetamout [a'hat mikem]. mayta ha — kayma hakh, mayta hakh — ha kayma ha. vedilma la mayta vela 'hada minayou, vehavé léh chené vatim?
10. וְעוֹד: כִּי הַאי גַּוְונָא מִי הָוֵי גִּיטָּא? וְהָאָמַר רָבָא: ״הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן כׇּל יְמֵי חַיַּי וְחַיַּיְכִי״ — אֵין זֶה כְּרִיתוּת. veod: ki ha gavna mi havé gita? vehaamar rava: "haré ze gitékh al menat chelo tichti yayin kol yemé 'haya ve'hayaykhi" — én ze keritout.
11. כׇּל יְמֵי חַיַּי פְּלוֹנִי — הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת! kol yemé 'haya peloni — haré ze keritout!
12. אֶלָּא, דְּאָמַר לַהּ: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תָּמוּת חֲבֶרְתִּיךְ. אִי לָא מָיְתָה חֲבֶרְתַּהּ — מִיגָּרְשָׁא, וְאִי מָיְתָה הָא — הָא קָיְימָא הָא. וְדִילְמָא מָיְיתָא חֲבֶרְתַּהּ בְּפַלְגָא דַעֲבוֹדָה, וְאִיגַּלַּי מִלְּתָא ela, deamar lah: haré ze gitékh al menat chelo tamout 'havertikh. i la mayta 'havertah — migarcha, vei mayta ha — ha kayma ha. vedilma mayta 'havertah befalga daavoda, veigala mileta

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Yoma
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)