Talmud Yevamot, Chapitre 2 (ב) · Daf 6a à 14b

Daf 6a

1. לָאו דִּמְחַמֵּר, וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא דָּחֵי. la dim'hamér, vaafilou hakhi la da'hé.
2. אֶלָּא דְּקַיְימָא לַן דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה, לִיגְמַר מֵהָכָא דְּלָא לִידְחֵי! ela dekayma lan deaté asé veda'hé lo taase, ligmar méhakha dela lid'hé!
3. וְכִי תֵּימָא, שָׁאנֵי לָאוֵי דְּשַׁבָּת דַּחֲמִירִי — וְהָא תַּנָּא בְּעָלְמָא קָאֵי, וְלָא קָפָרֵיךְ! vekhi téma, chané lavé dechabat da'hamiri — veha tana bealma kaé, vela kafarékh!
4. דְּתַנְיָא, יָכוֹל אָמַר לוֹ אָבִיו: הִיטַּמֵּא, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: אַל תַּחְזִיר, יָכוֹל יִשְׁמַע לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ״, כּוּלְּכֶם חַיָּיבִין בִּכְבוֹדִי. detanya, yakhol amar lo avi: hitamé, o cheamar lo: al ta'hzir, yakhol yichma lo? talmoud lomar: "ich imo veavi tiraou veet chabetota tichmorou", koulekhem 'hayavin bikhvodi.
5. אֶלָּא, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: ela, michoum deika lemifrakh:
6. מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן הֶכְשֵׁר מִצְוָה. ma lehanakh chekén hekhchér mitsva.
7. אֶלָּא, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: תֵּיתֵי מִבִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. דְּתַנְיָא: יָכוֹל יְהֵא בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ״ — כּוּלְּכֶם חַיָּיבִין בִּכְבוֹדִי. ela, salka datakh aména: tété mibinyan bét hamikdach. detanya: yakhol yehé binyan bét hamikdach do'he chabat — talmoud lomar: "et chabetota tichmorou oumikdachi tiraou" — koulekhem 'hayavin bikhvodi.
8. מַאי לָאו, בְּבוֹנֶה וְסוֹתֵר, וְטַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ״, הָא לָאו הָכִי — דָּחֵי! ma la, bevone vesotér, vetama dikhtav ra'hamana "et chabetota tichmorou", ha la hakhi — da'hé!
9. לָא, לָאו דִּמְחַמֵּר, וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא דָּחֵי. וְאֶלָּא דְּקַיְימָא לַן דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה, לִיגְמַר מֵהָכָא דְּלָא דָּחֵי! la, la dim'hamér, vaafilou hakhi la da'hé. veela dekayma lan deaté asé veda'hé lo taase, ligmar méhakha dela da'hé!
10. וְכִי תֵּימָא, שָׁאנֵי לָאוֵי דְּשַׁבָּת דַּחֲמִירִי — וְהָא תַּנָּא בְּעָלְמָא קָאֵי, וְלָא קָא פָרֵיךְ! דְּתַנְיָא, יָכוֹל אָמַר לוֹ אָבִיו: הִיטַּמֵּא, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: אַל תַּחְזִיר, יָכוֹל יִשְׁמַע לוֹ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְגוֹ׳״ — כּוּלְּכֶם חַיָּיבִים בִּכְבוֹדִי. vekhi téma, chané lavé dechabat da'hamiri — veha tana bealma kaé, vela ka farékh! detanya, yakhol amar lo avi: hitamé, o cheamar lo: al ta'hzir, yakhol yichma lo — talmoud lomar: "ich imo veavi tiraou vego'" — koulekhem 'hayavim bikhvodi.
11. אֶלָּא, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן הֶכְשֵׁר מִצְוָה. הֶכְשֵׁר מִצְוָה תִּיפּוֹק לִי מֵהָתָם? ela, michoum deika lemifrakh: ma lehanakh chekén hekhchér mitsva. hekhchér mitsva tipok li méhatam?
12. אִין הָכִי נָמֵי. וְ״אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ״ לְמָה לִי? מִיבְּעֵי לֵיהּ, לְכִדְתַנְיָא: יָכוֹל יִתְיָירֵא אָדָם מִמִּקְדָּשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ וְאֶת מִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ״. נֶאֶמְרָה שְׁמִירָה בַּשַּׁבָּת, וְנֶאֶמְרָה מוֹרָא בַּמִּקְדָּשׁ. מָה שְׁמִירָה הָאֲמוּרָה בַּשַּׁבָּת — in hakhi namé. ve"et chabetota tichmorou oumikdachi tiraou" lema li? mibeé léh, lekhidtanya: yakhol yityaré adam mimikdach, talmoud lomar: "et chabetota tichmorou veet mikdachi tiraou". neemra chemira bachabat, veneemra mora bamikdach. ma chemira haamoura bachabat —

Daf 6b

1. לֹא מִשַּׁבָּת אַתָּה מִתְיָירֵא, אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַשַּׁבָּת, אַף מוֹרָא הָאֲמוּרָה בַּמִּקְדָּשׁ — לֹא מִמִּקְדָּשׁ אַתָּה מִתְיָירֵא, אֶלָּא מִמִּי שֶׁהִזְהִיר עַל הַמִּקְדָּשׁ. lo michabat ata mityaré, ela mimi chehizhir al hachabat, af mora haamoura bamikdach — lo mimikdach ata mityaré, ela mimi chehizhir al hamikdach.
2. וְאֵי זוֹ הִיא מוֹרָא מִקְדָּשׁ? לֹא יִכָּנֵס אָדָם בְּהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ, בְּמִנְעָלוֹ, בְּפוּנְדָּתוֹ, וּבְאָבָק שֶׁעַל גַּבֵּי רַגְלָיו, וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָא. וּרְקִיקָה מִקַּל וָחוֹמֶר. veé zo hi mora mikdach? lo yikanés adam behar habayit bemaklo, beminalo, befoundato, ouvavak cheal gabé ragla, velo yaasenou kapandarya. ourkika mikal va'homer.
3. וְאֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים — מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמוֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ״. מָה שְׁמִירָה הָאֲמוּרָה בְּשַׁבָּת — לְעוֹלָם, אַף מוֹרָא הָאֲמוּרָה בַּמִּקְדָּשׁ — לְעוֹלָם. veén li ela bizman chebét hamikdach kayam, bizman cheén bét hamikdach kayam — minayin? talmoud lomar: "et chabetota tichmorou oumikdachi tiraou". ma chemira haamoura bechabat — leolam, af mora haamoura bamikdach — leolam.
4. אֶלָּא, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: תֵּיתֵי מֵהַבְעָרָה. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? ela, salka datakh aména: tété méhavara. detana devé rabi yichmaél: "lo tevaarou éch bekhol mochvotékhem", ma talmoud lomar?
5. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר?! אִי לְרַבִּי יוֹסֵי — לְלָאו. אִי לְרַבִּי נָתָן — לְחַלֵּק. ma talmoud lomar?! i lerabi yosé — lela. i lerabi natan — le'halék.
6. דְּתַנְיָא: הַבְעָרָה לְלָאו יָצָתָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לְחַלֵּק. detanya: havara lela yatsata, divré rabi yosé. rabi natan omér: le'halék.
7. וְאָמַר רָבָא: תַּנָּא ״מוֹשָׁבוֹת״ קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: ״מוֹשָׁבוֹת״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? veamar rava: tana "mochavot" ka kachya léh: "mochavot" ma talmoud lomar?
8. מִכְּדֵי שַׁבָּת חוֹבַת הַגּוּף הִיא, וְחוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ, ״מוֹשָׁבוֹת״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא בְּשַׁבָּת — לְמָה לִּי? mikedé chabat 'hovat hagouf hi, ve'hovat hagouf noheget bén baarets bén be'houts laarets, "mochavot" dikhtav ra'hamana bechabat — lema li?
9. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בַּחוֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת״ — בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת, חוּץ מִמִּיתַת בֵּית דִּין. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ מִיתַת בֵּית דִּין, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְהוּמָת״ — בַּחוֹל וְלֹא בַּשַּׁבָּת. michoum rabi yichmaél amar talmid e'had, lefi cheneemar: "vekhi yihye veich 'hét michpat mavet veoumat", choméa ani bén ba'hol bén bachabat. ouma ani mekayém "me'haleleha mot youmat" — bichar melakhot, 'houts mimitat bét din. o éno ela afilou mitat bét din, ouma ani mekayém "veoumat" — ba'hol velo bachabat.
10. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ בַּשַּׁבָּת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדוֹרוֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם״, o éno ela afilou bachabat, talmoud lomar: "lo tevaarou éch bekhol mochvotékhem", oulhalan hou omér: "vehaou éle lakhem le'houkat michpat ledorotékhem bekhol mochvotékhem",
11. מָה מוֹשָׁבוֹת הָאֲמוּרִים לְהַלָּן — בְּבֵית דִּין, אַף מוֹשָׁבוֹת הָאֲמוּרִים כָּאן — בְּבֵית דִּין, וְאָמַר רַחֲמָנָא: ״לֹא תְבַעֲרוּ״. ma mochavot haamourim lehalan — bevét din, af mochavot haamourim kan — bevét din, veamar ra'hamana: "lo tevaarou".
12. מַאי לָאו: רַבִּי נָתָן הִיא, דְּאָמַר: לְחַלֵּק יָצָתָה. וְטַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״לֹא תְבַעֲרוּ״, הָא לָאו הָכִי — דָּחֵי? ma la: rabi natan hi, deamar: le'halék yatsata. vetama dikhtav ra'hamana "lo tevaarou", ha la hakhi — da'hé?
13. לָא, רַבִּי יוֹסֵי. וְתִיהְוֵי נָמֵי רַבִּי יוֹסֵי, אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: הַבְעָרָה לְלָאו יָצָתָה — הַבְעָרָה גְּרֵידְתָּא, la, rabi yosé. vetihvé namé rabi yosé, émar deamar rabi yosé: havara lela yatsata — havara gerédta,
14. הַבְעָרָה דְּבֵית דִּין — בִּישּׁוּל פְּתִילָה הוּא! havara devét din — bichoul petila hou!
15. וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מָה לִי בִּישּׁוּל פְּתִילָה, מָה לִי בִּישּׁוּל סַמָּנִין. veamar rav chéchet: ma li bichoul petila, ma li bichoul samanin.
16. אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: הַאי תַּנָּא לָא מִשּׁוּם דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּמַיְיתֵי מִקַּל וָחוֹמֶר. וְהָכִי קָאָמַר: מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת״ — בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת, חוּץ מִמִּיתַת בֵּית דִּין. אֲבָל מִיתַת בֵּית דִּין — דָּחֲיָא שַׁבָּת מִקַּל וָחוֹמֶר, amar rav chimi bar aché: ha tana la michoum deaté asé veda'hé lo taase, ela michoum demayté mikal va'homer. vehakhi kaamar: ma ani mekayém "me'haleleha mot youmat" — bichar melakhot, 'houts mimitat bét din. aval mitat bét din — da'haya chabat mikal va'homer,

Daf 7a

1. וּמָה עֲבוֹדָה, שֶׁהִיא חֲמוּרָה וְדוֹחָה שַׁבָּת — רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת״, שַׁבָּת, שֶׁנִּדְחֵת מִפְּנֵי עֲבוֹדָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ? ouma avoda, chehi 'hamoura vedo'ha chabat — retsi'ha do'ha otah, cheneemar: "méim mizbe'hi tika'henou lamout", chabat, chenid'hét mipené avoda — éno din chetehé retsi'ha do'ha otah?
2. וּמַאי ״אוֹ אֵינוֹ״ דְּקָאָמַר — הָכִי קָאָמַר: קְבוּרַת מֵת מִצְוָה תּוֹכִיחַ, שֶׁדּוֹחָה אֶת הָעֲבוֹדָה, וְאֵין דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. הֲדַר אָמַר: קְבוּרַת מֵת מִצְוָה תִּדְחֶה שַׁבָּת מִקַּל וָחוֹמֶר: וּמָה עֲבוֹדָה שֶׁהִיא דּוֹחָה שַׁבָּת — קְבוּרַת מֵת מִצְוָה דּוֹחָה אוֹתָהּ, ouma "o éno" dekaamar — hakhi kaamar: kevourat mét mitsva tokhi'ha, chedo'ha et haavoda, veén do'ha et hachabat. hadar amar: kevourat mét mitsva tid'he chabat mikal va'homer: ouma avoda chehi do'ha chabat — kevourat mét mitsva do'ha otah,
3. מִ״וּלְאַחוֹתוֹ״, שַׁבָּת שֶׁנִּדְחֵת מִפְּנֵי עֲבוֹדָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא קְבוּרַת מֵת מִצְוָה דּוֹחָה אוֹתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תְבַעֲרוּ״. mi"oula'hoto", chabat chenid'hét mipené avoda — éno din chetehé kevourat mét mitsva do'ha otah? talmoud lomar: "lo tevaarou".
4. וּלְמַאי דִּסְלֵיק אַדַּעְתֵּיהּ מֵעִיקָּרָא דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה, מַאי ״אוֹ אֵינוֹ״ דְּקָאָמַר? oulma dislék adatéh méikara deaté asé veda'hé lo taase, ma "o éno" dekaamar?
5. הָכִי קָאָמַר: מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת״ — בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת חוּץ מִמִּיתַת בֵּית דִּין. אֲבָל מִיתַת בֵּית דִּין דָּחֵי שַׁבָּת, דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה. hakhi kaamar: ma ani mekayém "me'haleleha mot youmat" — bichar melakhot 'houts mimitat bét din. aval mitat bét din da'hé chabat, deaté asé veda'hé lo taase.
6. הֲדַר אָמַר: אֵימַר דְּאָמְרִינַן דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה — לֹא תַעֲשֶׂה גְּרֵידָא, לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּדָחֵי? הֲדַר אָמַר: אַטּוּ ״עֲשֵׂה דּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה״, לָאו לֹא תַעֲשֶׂה חָמוּר מִינֵּיהּ, וְקָאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֵיהּ? hadar amar: émar deamrinan deaté asé veda'hé lo taase — lo taase geréda, lo taase cheyéch bo karét mi chamate léh deda'hé? hadar amar: atou "asé do'he et lo taase", la lo taase 'hamour minéh, vekaaté asé veda'hé léh?
7. מָה לִי חוּמְרָא זוּטָא וּמָה לִי חוּמְרָא רַבָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תְבַעֲרוּ״. ma li 'houmra zouta ouma li 'houmra raba, talmoud lomar: "lo tevaarou".
8. אֶלָּא [אִיצְטְרִיךְ], סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: תִּיהְוֵי הַאי אֵשֶׁת אָח דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד — לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כּוּלּוֹ יָצָא. ela [itsterikh], salka datakh aména: tihvé ha échet a'h davar chehaya bakelal veyatsa min hakelal lelaméd — lo lelaméd al atsmo yatsa, ela lelaméd al hakelal koulo yatsa.
9. דְּתַנְיָא: דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל וְכוּ׳, כֵּיצַד? detanya: davar chehaya bakelal veyatsa min hakelal vekhou', kétsad?
10. ״וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים וְטוּמְאָתוֹ עָלָיו״, וַהֲלֹא שְׁלָמִים בִּכְלָל קֳדָשִׁים הָיוּ, וְלָמָּה יָצְאוּ — לְהַקִּישׁ אֲלֵיהֶן, וְלוֹמַר לָךְ: מָה שְׁלָמִים מְיוּחָדִים קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ — אַף כֹּל קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. יָצְאוּ קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת. "vehanefech acher tokhal basar mizeva'h hachelamim vetoumato ala", vahalo chelamim bikhlal kodachim haou, velama yatsou — lehakich aléhen, velomar lakh: ma chelamim meou'hadim kodché mizbé'ha — af kol kodché mizbé'ha. yatsou kodché bedek habayit.
11. הָכָא נָמֵי: הָא אֵשֶׁת אָח בִּכְלַל כׇּל הָעֲרָיוֹת הָיְתָה, וְלָמָּה יָצְתָה — לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ, וְלוֹמַר לָךְ: מָה אֵשֶׁת אָח שַׁרְיָא — אַף כׇּל עֲרָיוֹת נָמֵי שַׁרְיָין. hakha namé: ha échet a'h bikhlal kol haaraot hayta, velama yatsta — lehakich éleha, velomar lakh: ma échet a'h charya — af kol araot namé charyan.
12. מִי דָּמֵי? הָתָם: כְּלָל בְּאִיסּוּר, וּפְרָט בְּאִיסּוּר. הָכָא: כְּלָל בְּאִיסּוּר, וּפְרָט בְּהֶיתֵּר. mi damé? hatam: kelal beisour, oufrat beisour. hakha: kelal beisour, oufrat behetér.
13. הָא לָא דָּמֵי אֶלָּא לְדָבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל, וְיָצָא לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ — שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ לִכְלָלוֹ, עַד שֶׁיַּחְזִירֶנּוּ לְךָ הַכָּתוּב בְּפֵירוּשׁ. דְּתַנְיָא: דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל, וְיָצָא לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ — אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחְזִירוֹ לִכְלָלוֹ, עַד שֶׁיַּחְזִירֶנּוּ לְךָ הַכָּתוּב בְּפֵירוּשׁ. ha la damé ela ledavar chehaya bakelal, veyatsa lidon bedavar he'hadach — chei ata yakhol leha'haziro likhlalo, ad cheya'hzirenou lekha hakatouv beférouch. detanya: davar chehaya bakelal, veyatsa lidon bedavar he'hadach — i ata racha leha'hziro likhlalo, ad cheya'hzirenou lekha hakatouv beférouch.
14. כֵּיצַד? ״וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הָעוֹלָה בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא לַכֹּהֵן״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כַּחַטָּאת הָאָשָׁם״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כַּחַטָּאת הָאָשָׁם״? kétsad? "vecha'hat et hakeves bimkom acher yich'hat et ha'hatat veet haola bimkom hakodech ki ka'hatat haacham hou lakohén", cheén talmoud lomar: "ka'hatat haacham", ouma talmoud lomar: "ka'hatat haacham"?
15. לְפִי שֶׁיָּצָא אֲשַׁם מְצוֹרָע לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ, בְּבֹהֶן יָד וּבֹהֶן רֶגֶל הַיְמָנִית. יָכוֹל לֹא יְהֵא טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ — lefi cheyatsa acham metsora lidon bedavar he'hadach, bevohen yad ouvohen regel haymanit. yakhol lo yehé taoun matan damim veémourim legabé mizbé'ha —

Daf 7b

1. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא״. מָה חַטָּאת טְעוּנָה מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ — אַף אָשָׁם טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. talmoud lomar: "ki ka'hatat haacham hou". ma 'hatat teouna matan damim veémourim legabé mizbé'ha — af acham taoun matan damim veémourim legabé mizbé'ha.
2. וְאִי לָא אַהְדְּרֵיהּ קְרָא — הֲוָה אָמֵינָא: לְמַאי דִּנְפַק — נְפַק, וּלְמַאי דְּלָא נְפַק — לָא נְפַק. הָכָא נָמֵי, הֲוָה אָמֵינָא: אֵשֶׁת אָח דְּאִישְׁתְּרַא[י] — אִישְׁתְּרַאי, שְׁאָר עֲרָיוֹת — לָא. vei la ahderéh kera — hava aména: lema dinfak — nefak, oulma dela nefak — la nefak. hakha namé, hava aména: échet a'h deichtera[y] — ichtera, chear araot — la.
3. אֶלָּא, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: תֵּיתֵי בְּ״מָה מָצִינוּ״ מֵאֵשֶׁת אָח. מָה אֵשֶׁת אָח מִיַּיבְּמָה — אַף אֲחוֹת אִשָּׁה תִּתְיַיבֵּם. ela, salka datakh aména: tété be"ma matsinou" mééchet a'h. ma échet a'h miyabema — af a'hot icha tityabém.
4. מִי דָּמֵי? הָתָם חַד אִיסּוּרָא — הָכָא תְּרֵי אִיסּוּרֵי! מַהוּ דְּתֵימָא: הוֹאִיל וְאִישְׁתְּרִי — אִישְׁתְּרִי. mi damé? hatam 'had isoura — hakha teré isouré! maou detéma: hoil veichteri — ichteri.
5. וּמְנָא תֵּימְרָא דְּאָמְרִינַן הוֹאִיל וְאִישְׁתְּרִי אִישְׁתְּרִי — דְּתַנְיָא: מְצוֹרָע שֶׁחָל שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ בָּעֶרֶב הַפֶּסַח, וְרָאָה קֶרִי בּוֹ בַּיּוֹם, וְטָבַל, אָמְרוּ חֲכָמִים: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם אַחֵר נִכְנָס, זֶה — נִכְנָס. oumna témra deamrinan hoil veichteri ichteri — detanya: metsora che'hal chemini chelo baerev hapesa'h, veraa keri bo bayom, vetaval, amrou 'hakhamim: af al pi cheén tevoul yom a'hér nikhnas, ze — nikhnas.
6. מוּטָב שֶׁיָּבֹא עֲשֵׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת וְיִדְחֶה עֲשֵׂה שֶׁאֵין בּוֹ כָּרֵת. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּבַר תּוֹרָה אֲפִילּוּ עֲשֵׂה לֵית בֵּיהּ, moutav cheyavo asé cheyéch bo karét veyid'he asé cheén bo karét. veamar rabi yo'hanan: devar tora afilou asé lét béh,
7. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעֲמוֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה לִפְנֵי הֶחָצֵר הַחֲדָשָׁה״. מַאי ״חָצֵר הַחֲדָשָׁה״? אָמַר (רַבִּי יוֹחָנָן): שֶׁחִדְּשׁוּ בָּהּ דְּבָרִים, וְאָמְרוּ: טְבוּל יוֹם לֹא יִכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה. cheneemar: "vayaamod yeochafat bikhal yeouda lifné he'hatsér ha'hadacha". ma "'hatsér ha'hadacha"? amar (rabi yo'hanan): che'hidechou bah devarim, veamrou: tevoul yom lo yikanés lema'hané leviya.
8. וְאָמַר עוּלָּא: מַה טַּעַם? הוֹאִיל וְהוּתַּר לְצָרַעְתּוֹ — הוּתַּר לְקִרְויוֹ. מִי דָּמֵי לִדְעוּלָּא? veamar oula: ma taam? hoil veoutar letsarato — houtar lekiro. mi damé lidoula?

Daf 8a

1. תִּינַח הֵיכָא דְּנָשָׂא מֵת וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא חַי. דְּמִגּוֹ דְּאִישְׁתְּרִי אִיסּוּר אֵשֶׁת אָח — אִישְׁתְּרִי נָמֵי אִיסּוּר אֲחוֹת אִשָּׁה. tina'h hékha denasa mét vea'har kakh nasa 'ha. demigo deichteri isour échet a'h — ichteri namé isour a'hot icha.
2. אֶלָּא נָשָׂא חַי, וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא מֵת — אִיסּוּר אֲחוֹת אִשָּׁה קָדֵים. ela nasa 'ha, vea'har kakh nasa mét — isour a'hot icha kadém.
3. וַאֲפִילּוּ נָשָׂא מֵת נָמֵי, תִּינַח הֵיכָא דְּנָשָׂא מֵת, וּמֵת, וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא חַי — דְּחַזְיָא לֵיהּ דְּבֵינֵי בֵּינֵי. אֶלָּא נָשָׂא מֵת, וְלֹא מֵת, וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא חַי — לָא אִיחַזְיָא לֵיהּ כְּלָל. vaafilou nasa mét namé, tina'h hékha denasa mét, oumét, vea'har kakh nasa 'ha — de'hazya léh devéné béné. ela nasa mét, velo mét, vea'har kakh nasa 'ha — la i'hazya léh kelal.
4. מִי לָא מוֹדֵי עוּלָּא שֶׁאִם רָאָה קֶרִי בְּלֵיל שְׁמִינִי, שֶׁאֵין מַכְנִיס יָדָיו לַבְּהוֹנוֹת, שֶׁלֹּא יָצָא בְּשָׁעָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהָבִיא בָּהּ קׇרְבָּן. mi la modé oula cheim raa keri belél chemini, cheén makhnis yada labeonot, chelo yatsa bechaa chehi reouya lehavi bah korban.
5. אֶלָּא: כִּי אִיצְטְרִיךְ ״עָלֶיהָ״ — הֵיכָא דְּנָשָׂא מֵת, וּמֵת, וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא חַי. ela: ki itsterikh "aleha" — hékha denasa mét, oumét, vea'har kakh nasa 'ha.
6. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: אָתְיָא בְּהֶיקֵּישָׁא מִדְּרַבִּי יוֹנָה. דְּאָמַר רַבִּי יוֹנָה, וְאִיתֵּימָא רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר קְרָא: ״כִּי כׇּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ״, הוּקְשׁוּ כׇּל הָעֲרָיוֹת כּוּלָּן לְאֵשֶׁת אָח: מָה אֵשֶׁת אָח — שַׁרְיָא, אַף כׇּל עֲרָיוֹת — נָמֵי שַׁרְיָין, כְּתַב רַחֲמָנָא ״עָלֶיהָ״. vei baét éma: atya behekécha miderabi yona. deamar rabi yona, veitéma rav houna beréh derav yeochoua, amar kera: "ki kol acher yaase mikol hatoévot haéle venikhretou", houkchou kol haaraot koulan leéchet a'h: ma échet a'h — charya, af kol araot — namé charyan, ketav ra'hamana "aleha".
7. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: מִכְּדִי כֹּל עֲרָיוֹת, אִיכָּא לְאַקּוֹשִׁינְהוּ לְאֵשֶׁת אָח, וְאִיכָּא לְאַקּוֹשִׁינְהוּ לַאֲחוֹת אִשָּׁה. מַאי חָזֵית דְּאַקֵּשְׁתְּ לַאֲחוֹת אִשָּׁה? אַקְּשִׁינְהוּ לְאֵשֶׁת אָח! amar léh rav a'ha midifti leravina: mikedi kol araot, ika leakochinou leéchet a'h, veika leakochinou laa'hot icha. ma 'hazét deakéchte laa'hot icha? akechinou leéchet a'h!
8. אִיבָּעֵית אֵימָא: לְקוּלָּא וְחוּמְרָא — לְחוּמְרָא מַקְּשִׁינַן. אִיבָּעֵית אֵימָא: הָכָא תְּרֵי אִיסּוּרֵי, וְהָכָא תְּרֵי אִיסּוּרֵי — וּתְרֵי מִתְּרֵי יָלְפִינַן. אֲבָל הָכָא חֲדָא אִיסּוּרָא — וּתְרֵי מֵחֲדָא לָא יָלְפִינַן. ibaét éma: lekoula ve'houmra — le'houmra makechinan. ibaét éma: hakha teré isouré, vehakha teré isouré — outré miteré yalfinan. aval hakha 'hada isoura — outré mé'hada la yalfinan.
9. רָבָא אָמַר: עֶרְוָה לָא צְרִיכָא קְרָא, דְּאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת. כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמֵיסַר צָרָה. rava amar: erva la tserikha kera, deén asé do'he lo taase cheyéch bo karét. ki itsterikh kera lemésar tsara.
10. וְעֶרְוָה לָא צְרִיכָא קְרָא? וְהָא תַּנְיָא: אֵין לִי אֶלָּא הִיא! veerva la tserikha kera? veha tanya: én li ela hi!
11. מִשּׁוּם צָרָתָהּ. michoum tsaratah.
12. וְהָא קָתָנֵי: אֵין לִי אֶלָּא הֵן! מִשּׁוּם צָרוֹתֵיהֶן. veha katané: én li ela hén! michoum tsarotéhen.
13. תָּא שְׁמַע, רַבִּי אוֹמֵר: ״וְלָקַח״ ״וּלְקָחָהּ״, ״וְיִבֵּם״ ״וְיִבְּמָהּ״ — לֶאֱסוֹר צָרוֹת וַעֲרָיוֹת. ta chema, rabi omér: "velaka'h" "oulka'hah", "veyibém" "veyibemah" — leesor tsarot vaaraot.
14. אֵימָא: לֶאֱסוֹר צָרוֹת שֶׁל עֲרָיוֹת. וְהָא תְּרֵי קְרָאֵי קָנָסֵיב לֵיהּ, מַאי לָאו: חַד לְעֶרְוָה וְחַד לְצָרָה? éma: leesor tsarot chel araot. veha teré keraé kanasév léh, ma la: 'had leerva ve'had letsara?
15. לָא, אִידִי וְאִידִי לְצָרָה: חַד לְמֵיסַר צָרָה בִּמְקוֹם מִצְוָה, וְחַד לְמִישְׁרֵי צָרָה שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה. la, idi veidi letsara: 'had lemésar tsara bimkom mitsva, ve'had lemichré tsara chelo bimkom mitsva.
16. מַאי טַעְמָא — ״וְיִבֵּם״ ״וְיִבְּמָהּ״: בִּמְקוֹם יִיבּוּם הוּא דַּאֲסִירָא צָרָה, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם יִיבּוּם — שַׁרְיָא צָרָה. ma tama — "veyibém" "veyibemah": bimkom yiboum hou daasira tsara, chelo bimkom yiboum — charya tsara.
17. אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן. וְאִילּוּ ״פְּטוּרוֹת וּפוֹטְרוֹת״ לָא קָתָנֵי. שְׁמַע מִינַּהּ. amar rav aché: matnitin namé dayka, dekatané: 'haméch esré nachim potrot tsarotéhen. veilou "petourot oufotrot" la katané. chema minah.
18. וּמַאי שְׁנָא עֶרְוָה דְּלָא צְרִיכָא קְרָא — דְּאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת? צָרָה נָמֵי לָא תִּיבְּעֵי קְרָא — מִשּׁוּם דְּאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת! ouma chena erva dela tserikha kera — deén asé do'he lo taase cheyéch bo karét? tsara namé la tibeé kera — michoum deén asé do'he lo taase cheyéch bo karét!
19. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר בִּיבִי מָר לְרָבִינָא: הָכִי קָאָמְרִינַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: צָרָה נָמֵי לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא. כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא amar léh rav a'ha bar bivi mar leravina: hakhi kaamrinan micheméh derava: tsara namé la itsterikh kera. ki itsterikh kera

Daf 8b

1. לְמִישְׁרֵי צָרָה שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה. מַאי טַעְמָא — אָמַר קָרָא ״עָלֶיהָ״: בִּמְקוֹם ״עָלֶיהָ״ הוּא דַּאֲסִירָא, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם עָלֶיהָ — שַׁרְיָא. lemichré tsara chelo bimkom mitsva. ma tama — amar kara "aleha": bimkom "aleha" hou daasira, chelo bimkom aleha — charya.
2. אֲמַר לֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא לְרָבָא: אֵימָא עֶרְוָה גּוּפֵיהּ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה תִּישְׁתְּרֵי! וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא? בִּמְקוֹם מִצְוָה אֲסִירָא — שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה שַׁרְיָא?! amar léh ramé bar 'hama lerava: éma erva gouféh chelo bimkom mitsva tichteré! vela kal va'homer hou? bimkom mitsva asira — chelo bimkom mitsva charya?!
3. אֲמַר לֵיהּ: צָרָה תּוֹכִיחַ, דְּבִמְקוֹם מִצְוָה אֲסִירָא וְשֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה שַׁרְיָא! אֲמַר לֵיהּ: עָלֶיךָ אָמַר קְרָא ״בְּחַיֶּיהָ״ — כֹּל שֶׁבְּחַיֶּיהָ. amar léh: tsara tokhi'ha, devimkom mitsva asira vechelo bimkom mitsva charya! amar léh: alekha amar kera "be'hayeha" — kol chebe'hayeha.
4. הַאי ״בְּחַיֶּיהָ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי לְאַחַר מִיתָה! הָהִיא מִ״וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ״ נָפְקָא. ha "be'hayeha" mibeé léh lemaoté lea'har mita! hahi mi"veicha el a'hotah" nafka.
5. אִי מִ״וְאִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ״, הֲוָה אָמֵינָא: נִתְגָּרְשָׁה — שַׁרְיָא, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּחַיֶּיהָ״ — כֹּל שֶׁבְּחַיֶּיהָ, דְּאַף עַל גַּב דְּנִתְגָּרְשָׁה לֹא! i mi"veicha el a'hotah", hava aména: nitgarcha — charya, talmoud lomar: "be'hayeha" — kol chebe'hayeha, deaf al gav denitgarcha lo!
6. אֶלָּא אָמַר רַב הוּנָא בַּר תַּחְלִיפָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי. כְּתִיב: ״אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרוֹר״, וּכְתִיב: ״לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ״, דַּחֲדָא מַשְׁמַע. הָא כֵּיצַד? בִּמְקוֹם מִצְוָה — שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה — הִיא אֲסוּרָה וְצָרָתָהּ מוּתֶּרֶת. ela amar rav houna bar ta'hlifa micheméh derava: teré keraé ketivi. ketiv: "icha el a'hotah lo tika'h litsror", oukhtiv: "legalot ervatah", da'hada machma. ha kétsad? bimkom mitsva — chetéhen asourot, chelo bimkom mitsva — hi asoura vetsaratah mouteret.
7. אֵיפוֹךְ אֲנָא: בִּמְקוֹם מִצְוָה — הִיא אֲסוּרָה וְצָרָתָהּ מוּתֶּרֶת, וְשֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה — שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת. אִם כֵּן, לֹא יֵאָמֵר ״עָלֶיהָ״. éfokh ana: bimkom mitsva — hi asoura vetsaratah mouteret, vechelo bimkom mitsva — chetéhen asourot. im kén, lo yéamér "aleha".
8. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא: מִמַּאי דְּהַאי ״עָלֶיהָ״ לְאִיסּוּרָא, דִּלְמָא לְהֶתֵּירָא, וְהָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: ״אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ לֹא תִקָּח לִצְרוֹר״, לֹא הִיא וְלֹא צָרָתָהּ — שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם ״עָלֶיהָ״, אֲבָל בִּמְקוֹם ״עָלֶיהָ״ — שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. amar léh rav aché lerav kahana: mima deha "aleha" leisoura, dilma lehetéra, vehakhi kaamar ra'hamana: "icha el a'hotah lo tika'h litsror", lo hi velo tsaratah — chelo bimkom "aleha", aval bimkom "aleha" — chetéhen moutarot.
9. אִם כֵּן, ״לְגַלּוֹת עֶרְוָה״ דַּחֲדָא הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אִי בִּמְקוֹם מִצְוָה — שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת, אִי שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה — שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת?! im kén, "legalot erva" da'hada hékhi machka'hate lah? i bimkom mitsva — chetéhen moutarot, i chelo bimkom mitsva — chetéhen asourot?!
10. גּוּפָא. רַבִּי אוֹמֵר: ״וְלָקַח״ ״וּלְקָחָהּ״, ״וְיִבֵּם״ ״וְיִבְּמָהּ״, לֶאֱסוֹר צָרוֹת וַעֲרָיוֹת. מִידֵי ״צָרוֹת״ כְּתִיבָא הָכָא? וְעוֹד: צָרוֹת מִ״לִּצְרוֹר״ נָפְקָא! goufa. rabi omér: "velaka'h" "oulka'hah", "veyibém" "veyibemah", leesor tsarot vaaraot. midé "tsarot" ketiva hakha? veod: tsarot mi"litsror" nafka!
11. ״לִצְרוֹר״ מַפֵּיק לֵיהּ רַבִּי לְכִדְרַבִּי שִׁמְעוֹן. "litsror" mapék léh rabi lekhidrabi chimon.
12. צָרָה הָכָא כְּתִיב? הָכִי קָאָמַר: אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״וְלָקַח״, מַאי ״וּלְקָחָהּ״ — כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא תְּרֵי לִקּוּחִין, דְּאִי בָּעֵי נָסֵיב הַאי וְאִי בָּעֵי נָסֵיב הַאי — שַׁרְיָא. וְאִי לָא — תַּרְוַיְיהוּ אֲסִירִין. tsara hakha ketiv? hakhi kaamar: im kén, léma kera "velaka'h", ma "oulka'hah" — kol hékha deika teré likou'hin, dei baé nasév ha vei baé nasév ha — charya. vei la — tarvayou asirin.
13. ״וְיִבְּמָהּ״ — בִּמְקוֹם יִיבּוּם הוּא דַּאֲסִירָא צָרָה, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם יִיבּוּם — שַׁרְיָא צָרָה. וְרַבָּנַן, הַאי ״וּלְקָחָהּ״ — מַאי עָבְדִי לֵיהּ? "veyibemah" — bimkom yiboum hou daasira tsara, chelo bimkom yiboum — charya tsara. verabanan, ha "oulka'hah" — ma avdi léh?
14. מִיבְּעֵי לְהוּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: ״וּלְקָחָהּ״ — מְלַמֵּד שֶׁמְּגָרְשָׁה בְּגֵט וּמַחְזִירָהּ. ״וְיִבְּמָהּ״ — עַל כׇּרְחָהּ. mibeé leou lekhidrabi yosé bar 'hanina. deamar rabi yosé bar 'hanina: "oulka'hah" — melaméd chemegarcha begét ouma'hzirah. "veyibemah" — al kor'hah.
15. וְרַבִּי? דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא — מִ״לְּאִשָּׁה״ נָפְקָא, עַל כׇּרְחָהּ — מִ״יְּבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ״ נָפְקָא. verabi? derabi yosé bar 'hanina — mi"leicha" nafka, al kor'hah — mi"yevama yavo aleha" nafka.
16. וְרַבִּי, הַאי ״עָלֶיהָ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: אֵין חַיָּיבִין בֵּית דִּין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. וְכֵן הַמָּשִׁיחַ. verabi, ha "aleha" ma avéd léh? mibeé léh lekhidtanya: én 'hayavin bét din ela al davar chezedono karét vechiggato 'hatat. vekhén hamachi'ha.

Daf 9a

1. וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. וּתְנַן נָמֵי: כׇּל מִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, יָחִיד — מֵבִיא כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, נָשִׂיא — מֵבִיא שָׂעִיר, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין — מְבִיאִין פַּר. velo baavoda zara, ela al davar che'hayavin al zedono karét vechiggato 'hatat. outnan namé: kol mitsva chebatora che'hayavin al zedono karét veal chiggato 'hatat, ya'hid — mévi kisba o seira, nasi — mévi sair, machi'ha ouvét din — meviin par.
2. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה, יָחִיד נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ — מְבִיאִין שְׂעִירָה, צִבּוּר — מְבִיאִים פַּר וְשָׂעִיר, פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? ouvaavoda zara, ya'hid nasi oumachi'ha — meviin seira, tsibour — meviim par vesair, par leola vesair le'hatat. mena hané milé?
3. דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ״, רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״עָלֶיהָ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״עָלֶיהָ״. מָה לְהַלָּן דָּבָר שֶׁחַיָּיבִים עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, אַף כָּאן דָּבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. detanou rabanan: "venoda ha'hatat acher 'hatou aleha", rabi omér: neemar kan "aleha", veneemar lehalan "aleha". ma lehalan davar che'hayavim al zedono karét veal chiggato 'hatat, af kan davar che'hayavin al zedono karét veal chiggato 'hatat.
4. אַשְׁכְּחַן צִבּוּר, מָשִׁיחַ מְנָלַן? דִּכְתִיב בְּמָשִׁיחַ: ״לְאַשְׁמַת הָעָם״, הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר. achke'han tsibour, machi'ha menalan? dikhtiv bemachi'ha: "leachmat haam", haré machi'ha ketsibour.
5. יָחִיד וְנָשִׂיא — אָתְיָא ״מִצְוֹת״ ״מִצְוֹת״. ya'hid venasi — atya "mitsot" "mitsot".
6. וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. צִבּוּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה יָלֵיף מֵ״עֵינֵי״ ״מֵעֵינֵי״. velo baavoda zara ela al davar che'hayavin al zedono karét veal chiggato 'hatat. tsibour baavoda zara yaléf mé"éné" "mééné".
7. יָחִיד, נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ מִ״וְּאִם נֶפֶשׁ אַחַת״ — אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד נָשִׂיא וְאֶחָד מָשִׁיחַ בַּמַּשְׁמָע. וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, ya'hid, nasi oumachi'ha mi"ouim nefech a'hat" — e'had ya'hid vee'had nasi vee'had machi'ha bamachma. va mosif al inyan richon,
8. וְיִלְמַד תַּחְתּוֹן מִן הָעֶלְיוֹן. veyilmad ta'hton min haelon.
9. וְרַבָּנַן, הַאי סְבָרָא מְנָא לְהוּ? נָפְקָא לְהוּ, מִדְּמַקְרֵי לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לִבְרֵיהּ: ״תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעוֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה״, ״וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה״ — verabanan, ha sevara mena leou? nafka leou, midemakré léh rabi yeochoua livréh: "tora a'hat yihye lakhem laose bichgaga", "vehanefech acher taase beyad rama" —
10. הוּקְּשָׁה כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה: מָה עֲבוֹדָה זָרָה — דָּבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, אַף כׇּל דָּבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. houkecha kal hatora koulah laavoda zara: ma avoda zara — davar che'hayavin al zedono karét veal chiggato 'hatat, af kol davar che'hayavin al zedono karét veal chiggato 'hatat.
11. אַשְׁכְּחַן יָחִיד וְנָשִׂיא וּמָשִׁיחַ, בֵּין בַּעֲבוֹדָה זָרָה וּבֵין בִּשְׁאָר מִצְוֹת. צִבּוּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה מִנַּיִן? אָמַר קְרָא: ״וְאִם נֶפֶשׁ״, וְיִלְמַד עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן. achke'han ya'hid venasi oumachi'ha, bén baavoda zara ouvén bichar mitsot. tsibour baavoda zara minayin? amar kera: "veim nefech", veyilmad elon mita'hton.
12. אֶלָּא, צִבּוּר בִּשְׁאָר מִצְוֹת מְנָלַן? יָלֵיף ״מֵעֵינֵי״ ״מֵעֵינֵי״. וְרַבִּי, הַאי ״תּוֹרָה אַחַת״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין יְחִידִים לִמְרוּבִּים, ela, tsibour bichar mitsot menalan? yaléf "mééné" "mééné". verabi, ha "tora a'hat" ma avéd léh? mibeé léh lekhidtanya: lefi chematsinou che'hilék hakatouv bén ye'hidim limroubim,
13. יְחִידִים בִּסְקִילָה — לְפִיכָךְ מָמוֹנָן פָּלֵט, מְרוּבִּין בְּסַיִיף — לְפִיכָךְ מָמוֹנָן אָבֵד. ye'hidim biskila — lefikhakh mamonan palét, meroubin besayif — lefikhakh mamonan avéd.
14. יָכוֹל נַחְלוֹק בְּקׇרְבְּנוֹתֵיהֶן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם״. yakhol na'hlok bekorbenotéhen — talmoud lomar: "tora a'hat yihye lakhem".
15. מַתְקֵיף לַהּ רַב חִלְקִיָּה מֵהַגְרוֹנְיָא: טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם״, הָא לָאו הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא נַחְלֹק. מַאי לַיְיתוֹ? לַיְיתוֹ פַּר — צִבּוּר בִּשְׁאָר מִצְוֹת הוּא דְּמַיְיתוּ. matkéf lah rav 'hilkiya méhagronya: tama dikhtav ra'hamana "tora a'hat yihye lakhem", ha la hakhi, hava aména na'hlok. ma layto? layto par — tsibour bichar mitsot hou demaytou.
16. כִּשְׂבָּה — יָחִיד בִּשְׁאָר מִצְוֹת הוּא דְּמַיְיתֵי, שְׂעִיר — נָשִׂיא בִּשְׁאָר מִצְוֹת הוּא דְּמַיְיתֵי. פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת — צִבּוּר בָּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא דְּמַיְיתוּ, וְאֶלָּא מַאי, שְׂעִירָה — יָחִיד נָמֵי הַיְינוּ קׇרְבָּנוֹ! kisba — ya'hid bichar mitsot hou demayté, seir — nasi bichar mitsot hou demayté. par leola vesair le'hatat — tsibour baavoda zara hou demaytou, veela ma, seira — ya'hid namé haynou korbano!
17. אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְצִבּוּר בְּהוֹרָאָה מַיְיתוּ פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת, אִינְהוּ נָמֵי נַיְתוֹ אִיפְּכָא. itsterikh, salka datakh aména: hoil vetsibour beoraa maytou par leola vesair le'hatat, inou namé nayto ipekha.
18. אִי נָמֵי, צָרִיךְ וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה קָא מַשְׁמַע לַן. i namé, tsarikh veén lo takana ka machma lan.
19. אֲמַר לֵיהּ לֵוִי לְרַבִּי: מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה? לִיתְנֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה! אֲמַר לֵיהּ: כִּמְדוּמֶּה לִי שֶׁאֵין לוֹ מוֹחַ בְּקׇדְקֳדוֹ. amar léh lévi lerabi: ma irya detané 'haméch esré? litné chéch esré! amar léh: kimdoume li cheén lo mo'ha bekodkodo.
20. מַאי דַּעְתָּךְ, אִמּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו? ma datakh, imo anousat avi?
21. אִמּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו — פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנַן הִיא, וּבִפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי. imo anousat avi — pelougta derabi yeouda verabanan hi, ouviflougta la ka mayré.
22. וְלָא? וַהֲרֵי אִיסּוּר מִצְוָה וְאִיסּוּר קְדוּשָּׁה, vela? vaharé isour mitsva veisour kedoucha,
23. דִּפְלִיגִי רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבָּנַן — וְקָתָנֵי! difligi rabi akiva verabanan — vekatané!
24. בְּפִרְקִין קָא אָמְרִינַן. וְהָא בֵּית שַׁמַּאי מַתִּירִין אֶת הַצָּרוֹת לָאַחִין, וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִין! befirkin ka amrinan. veha bét chama matirin et hatsarot laa'hin, ouvét hilél osrin!
25. בֵּית שַׁמַּאי בִּמְקוֹם בֵּית הִלֵּל אֵינָהּ מִשְׁנָה. וַהֲרֵי אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ, bét chama bimkom bét hilél énah michna. vaharé échet a'hi chelo haya beolamo,

Daf 9b

1. דִּפְלִיגִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן, וְקָתָנֵי! difligi rabi chimon verabanan, vekatané!
2. בְּנוֹלַד וּלְבַסּוֹף יִיבֵּם — לָא פְּלִיג רַבִּי שִׁמְעוֹן. benolad oulvasof yibém — la pelig rabi chimon.
3. וְהָאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: חָלוּק הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אַף בָּרִאשׁוֹנָה! vehaamar rabi ochaya: 'halouk haya rabi chimon af barichona!
4. הָא אִיתּוֹתַב רַבִּי אוֹשַׁעְיָא. ha itotav rabi ochaya.
5. וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְכֵן תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: בְּכוּלָּן אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן הָאֲסוּרָה לָזֶה — מוּתֶּרֶת לָזֶה, וְהָאֲסוּרָה לָזֶה — מוּתֶּרֶת לָזֶה, וַאֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת. vehaamar rav yeouda amar rav, vekhén tané rabi 'hiya: bekhoulan ani koré bahen haasoura laze — mouteret laze, vehaasoura laze — mouteret laze, vaa'hotah chehi yevimtah 'holetset o mityabemet.
6. וְרַב יְהוּדָה מְתַרְגֵּם מֵחֲמוֹתוֹ וְאֵילָךְ. אֲבָל שִׁיתָּא בָּבֵי דְּרֵישָׁא — לָא. מַאי טַעְמָא? verav yeouda metargém mé'hamoto veélakh. aval chita bavé derécha — la. ma tama?
7. כֵּיוָן דְּבִתּוֹ kévan devito
8. בְּאוּנְסִין מַשְׁכַּחַתְּ, בְּנִשּׂוּאִין לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ. בְּנִשּׂוּאִין קָמַיְירֵי, בְּאוּנְסִין לָא קָא מַיְירֵי. beounsin machka'hate, benisouin la machka'hate lah. benisouin kamayré, beounsin la ka mayré.
9. וְאַבָּיֵי מְתַרְגֵּם אַף בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ — כֵּיוָן דְּאַשְׁכּוֹחֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, אִי בָּעֲיָא מִן הָאוּנְסִין תִּהְוֵי, [אִי בָּעֲיָא מִן הַנִּשּׂוּאִין תִּהְוֵי]. אֲבָל אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ — לָא. מַאי טַעְמָא? veabayé metargém af bito méanousato — kévan deachko'hé machka'hate lah, i baaya min haounsin tihvé, [i baaya min hanisouin tihvé]. aval échet a'hi chelo haya beolamo — la. ma tama?
10. כֵּיוָן דִּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, לְרַבָּנַן לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ — בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי. kévan dilrabi chimon hou demachka'hate lah, lerabanan la machka'hate lah — biflougta la ka mayré.
11. וְרַב סָפְרָא מְתַרְגֵּם אַף אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ, וּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּשִׁיתָּא אַחִים, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. verav safra metargém af échet a'hi chelo haya beolamo, oumachka'hate lah bechita a'him, vealiba derabi chimon.

Daf 10a

1. וְסִימָנָיךְ: מֵת, נוֹלַד, וְיִבֵּם. מֵת, נוֹלַד, וְיִבֵּם. vesimanakh: mét, nolad, veyibém. mét, nolad, veyibém.
2. אֶלָּא לְרַבִּי הָנֵי כְּלָלֵי לֵית לֵיהּ. רַב אַדָּא קַרְחִינָא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: לְעוֹלָם אִית לֵיהּ לְרַבִּי הָנֵי כְּלָלֵי, וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אִמּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו — בַּחֲדָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, בְּתַרְתֵּי לָא קָמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ. ela lerabi hané kelalé lét léh. rav ada kar'hina kaméh derav kahana amar micheméh derava: leolam it léh lerabi hané kelalé, vehakhi kaamar léh: imo anousat avi — ba'hada machka'hate lah, betarté la kamachka'hate lah.
3. אִי יַעֲקֹב שְׁתֵּי אֲחָיוֹת אָנַס, אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, הָאֲסוּרָה לָזֶה מוּתֶּרֶת לָזֶה — לָא מַשְׁכַּחַתְּ. i yaakov cheté a'haot anas, a'hotah chehi yevimtah — machka'hate lah, haasoura laze mouteret laze — la machka'hate.
4. וְאִי שְׁתֵּי נׇכְרִיּוֹת אָנַס, הָאֲסוּרָה לָזֶה מוּתֶּרֶת לָזֶה — מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ — לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ. vei cheté nokhriyot anas, haasoura laze mouteret laze — machka'hate lah, a'hotah chehi yevimtah — la machka'hate lah.
5. רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם לֵית לֵיהּ לְרַבִּי הָנֵי כְּלָלֵי, וּבִפְלוּגְתָּא קָמַיְירֵי, וּמַאי ״כִּמְדוּמֶּה אֲנִי שֶׁאֵין לוֹ מוֹחַ בְּקׇדְקֳדוֹ״ דְּקָאָמַר לֵיהּ — rav aché amar: leolam lét léh lerabi hané kelalé, ouviflougta kamayré, ouma "kimdoume ani cheén lo mo'ha bekodkodo" dekaamar léh —
6. הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא דָּיְיקַתְּ מַתְנִיתִין? דְּמַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הִיא [דְּאָסַר בַּאֲנוּסַת אָבִיו]. hakhi kaamar léh: ma tama la daykate matnitin? dematnitin rabi yeouda hi [deasar baanousat avi].
7. דְּקָתָנֵי: שֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵלּוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נְשׂוּאוֹת לַאֲחֵרִים צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת: אִמּוֹ, וְאֵשֶׁת אָבִיו, וַאֲחוֹת אָבִיו. מַאי אִמּוֹ? אִילֵּימָא נְשׂוּאַת אָבִיו — הַיְינוּ אֵשֶׁת אָבִיו! dekatané: chéch araot 'hamourot méélou, mipené chehén nesouot laa'hérim tsarotéhen moutarot: imo, veéchet avi, vaa'hot avi. ma imo? iléma nesouat avi — haynou échet avi!
8. אֶלָּא לָאו — אֲנוּסַת אָבִיו. וְקָתָנֵי: מִפְּנֵי שֶׁהֵן נְשׂוּאוֹת לַאֲחֵרִים: לַאֲחֵרִים אִין, לָאַחִין לָא. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאִית לֵיהּ הַאי סְבָרָא — רַבִּי יְהוּדָה, דְּאָסַר בַּאֲנוּסַת אָבִיו. מִשּׁוּם הָכִי לָא תָּנֵי לֵיהּ. ela la — anousat avi. vekatané: mipené chehén nesouot laa'hérim: laa'hérim in, laa'hin la. man chamate léh deit léh ha sevara — rabi yeouda, deasar baanousat avi. michoum hakhi la tané léh.
9. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: לְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ — דְּאִי עֲבַר וּנְסֵיב? ״דְּאִי״ לָא קָתָנֵי. amar léh ravina lerav aché: lerabi yeouda namé machka'hate lah — dei avar ounsév? "dei" la katané.
10. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא, בְּלָא ״דְּאִי״ נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ: יַעֲקֹב אָנַס כַּלָּתוֹ וְהוֹלִיד מִמֶּנָּה בֵּן, וּמֵת [רְאוּבֵן] בְּלֹא בָּנִים. וּנְפַלָה לַהּ קַמֵּי בְּרַהּ, וּמִיגּוֹ דְּאִיהִי אֲסִירָה — צָרָתָהּ נָמֵי אֲסִירָה. amar léh rav aché lerav kahana, bela "dei" namé machka'hate lah: yaakov anas kalato veolid mimena bén, oumét [reouvén] belo banim. ounfala lah kamé berah, oumigo deihi asira — tsaratah namé asira.
11. אֲמַר לֵיהּ: בְּאַחְוָתָה דְּהֶתֵּירָא קָמַיְירֵי, בְּאַחְוָתָה דְּאִיסּוּרָא לָא קָמַיְירֵי. וְאַף עַל פִּי כֵן, בַּדְקַהּ לֵוִי בְּמַתְנִיתֵיהּ. amar léh: bea'hvata dehetéra kamayré, bea'hvata deisoura la kamayré. veaf al pi khén, badkah lévi bematnitéh.
12. דְּתָנֵי לֵוִי: אִמּוֹ, פְּעָמִים פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ, וּפְעָמִים אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. כֵּיצַד? הָיְתָה אִמּוֹ נְשׂוּאַת אָבִיו, וְנִשֵּׂאת לְאָחִיו מֵאָבִיו, וּמֵת — זוֹ הִיא אִמּוֹ שֶׁאֵין פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. detané lévi: imo, peamim poteret tsaratah, oufamim énah poteret tsaratah. kétsad? hayta imo nesouat avi, venisét lea'hi méavi, oumét — zo hi imo cheén poteret tsaratah.

Daf 10b

1. הָיְתָה אִמּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו, וְנִשֵּׂאת לְאָחִיו מֵאָבִיו, וּמֵת — זוֹ הִיא אִמּוֹ שֶׁפּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. hayta imo anousat avi, venisét lea'hi méavi, oumét — zo hi imo chepoteret tsaratah.
2. וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁנוּ חֲכָמִים בְּמִשְׁנָתֵנוּ ״חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה״, יֵשׁ לָנוּ לְהוֹסִיף שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה כְּגוֹן זוֹ. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: לְלֵוִי דַּאֲמַר ״דְּאִי״ נָמֵי קָתָנֵי — לִתְנֵי: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ, וּמֵת בְּלֹא בָּנִים, דְּמִגּוֹ דְּאִיהִי אֲסוּרָה — צָרָתָהּ נָמֵי אֲסִירָא! veaf al pi chechanou 'hakhamim bemichnaténou "'haméch esré", yéch lanou leosif chéch esré kegon zo. amar léh réch lakich lerabi yo'hanan: lelévi daamar "dei" namé katané — litné: ha'holéts livimto ve'hazar vekidechah, oumét belo banim, demigo deihi asoura — tsaratah namé asira!
3. אֲמַר לֵיהּ: לְפִי שֶׁאֵינָהּ בְּצָרַת צָרָה. amar léh: lefi cheénah betsarat tsara.
4. וְלֵימָא לֵיהּ: חַיָּיבֵי לָאוִין הִיא, וְחַיָּיבֵי לָאוִין בְּנֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם נִינְהוּ. veléma léh: 'hayavé lavin hi, ve'hayavé lavin bené 'halitsa veyiboum ninou.
5. לִדְבָרָיו קָאָמַר לֵיהּ: לְדִידִי — חַיָּיבֵי לָאוִין הֵם, וְחַיָּיבֵי לָאוִין בְּנֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם נִינְהוּ. אֶלָּא לְדִידָךְ — חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת נִינְהוּ. לְפִי שֶׁאֵינָן בְּצָרַת צָרָה. lidvara kaamar léh: ledidi — 'hayavé lavin hém, ve'hayavé lavin bené 'halitsa veyiboum ninou. ela ledidakh — 'hayavé karétot ninou. lefi cheénan betsarat tsara.
6. אִיתְּמַר: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הוּא — אֵין חַיָּיב עַל הַחֲלוּצָה כָּרֵת, itemar: ha'holéts livimto ve'hazar vekidechah, amar réch lakich: hou — én 'hayav al ha'haloutsa karét,
7. וְהָאַחִין — חַיָּיבִין עַל הַחֲלוּצָה כָּרֵת. עַל הַצָּרָה, בֵּין הוּא וּבֵין הָאַחִים — חַיָּיבִין עַל הַצָּרָה כָּרֵת. vehaa'hin — 'hayavin al ha'haloutsa karét. al hatsara, bén hou ouvén haa'him — 'hayavin al hatsara karét.
8. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בֵּין הוּא וּבֵין הָאַחִין אֵינָן חַיָּיבִין לֹא עַל הַחֲלוּצָה כָּרֵת, וְלֹא עַל הַצָּרָה כָּרֵת. מַאי טַעְמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ? אָמַר קְרָא: ״אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה״, כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּנָה — שׁוּב לֹא יִבְנֶה. verabi yo'hanan amar: bén hou ouvén haa'hin énan 'hayavin lo al ha'haloutsa karét, velo al hatsara karét. ma tama deréch lakich? amar kera: "acher lo yivne", kévan chelo bana — chouv lo yivne.
9. אִיהוּ הוּא דְּקָאֵי בְּ״לֹא יִבְנֶה״, אֲבָל אֶחָיו — כִּדְקָיְימִי קָיְימִי. iou hou dekaé be"lo yivne", aval e'ha — kidkaymi kaymi.
10. וַעֲלֵהּ דִּידַהּ, הוּא דְּקָאֵי בְּ״לֹא יִבְנֶה״, הָא צָרָה — כִּדְקָיְימָא קָיְימָא. vaaléh didah, hou dekaé be"lo yivne", ha tsara — kidkayma kayma.
11. וְרַבִּי יוֹחָנָן: מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמֵעִיקָּרָא אִי בָּעֵי הַאי — חָלֵיץ, וְאִי בָּעֵי הַאי — חָלֵיץ, וְאִי בָּעֵי — לְהַאי חָלֵיץ, וְאִי בָּעֵי — לְהַאי חָלֵיץ, וְהַשְׁתָּא קָאֵי עֲלַהּ בְּכָרֵת? verabi yo'hanan: mi ika midé deméikara i baé ha — 'haléts, vei baé ha — 'haléts, vei baé — leha 'haléts, vei baé — leha 'haléts, vehachta kaé alah bekharét?
12. אֶלָּא, אִיהוּ שְׁלִיחוּתָא דְאַחִים קָעָבֵיד, אִיהִי שְׁלִיחוּתָא דְצָרָה קָעָבְדָה. ela, iou cheli'houta dea'him kaavéd, ihi cheli'houta detsara kaavda.
13. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ, וּמֵת — צְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא חַיָּיבֵי לָאוִין נִינְהוּ, הַיְינוּ דִּצְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין. étivéh rabi yo'hanan leréch lakich: ha'holéts livimto, ve'hazar vekidechah, oumét — tserikha 'halitsa min haa'hin. bichlama ledidi, deaména 'hayavé lavin ninou, haynou ditsrikha 'halitsa min haa'hin.
14. אֶלָּא לְדִידָךְ, אַמַּאי צְרִיכָה חֲלִיצָה? ela ledidakh, ama tserikha 'halitsa?
15. וּלְטַעְמָיךְ, אֵימָא סֵיפָא: עָמַד אֶחָד מִן הָאַחִין וְקִדְּשָׁהּ, אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם. וְאִי חַיָּיבֵי לָאוִין נִינְהוּ, אַמַּאי אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם? oultamakh, éma séfa: amad e'had min haa'hin vekidechah, én lah ala keloum. vei 'hayavé lavin ninou, ama én lah ala keloum?
16. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: סֵיפָא אֲתָאן לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין. וְלִיתְנֵי: לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא אֵין לוֹ עָלָיו כְּלוּם! amar rav chéchet: séfa atan lerabi akiva, deamar: én kidouchin tofsin be'hayavé lavin. velitné: ledivré rabi akiva én lo ala keloum!

Daf 11a

1. קַשְׁיָא. רַב אָשֵׁי סָבַר לַהּ כְּרֵישׁ לָקִישׁ, וּמְתָרֵץ לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. רָבִינָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן, וּמְתָרֵץ כְּרַבָּנַן. kachya. rav aché savar lah keréch lakich, oumtaréts lah kerabi chimon. ravina savar lah kerabi yo'hanan, oumtaréts kerabanan.
2. רַב אָשֵׁי סָבַר לַהּ כְּרֵישׁ לָקִישׁ וּמְתָרֵץ לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ — צְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין. מַאן אַחִין — rav aché savar lah keréch lakich oumtaréts lah kerabi chimon: ha'holéts livimto ve'hazar vekidechah — tserikha 'halitsa min haa'hin. man a'hin —
3. אַחִין הַיִּלּוֹדִים. כְּמַאן — כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. a'hin hayilodim. keman — kerabi chimon.
4. עָמַד אֶחָד מִן הַנּוֹלָדִים וְקִדְּשָׁהּ — אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם, כְּמַאן — כְּרֵישׁ לָקִישׁ. amad e'had min hanoladim vekidechah — én lah ala keloum, keman — keréch lakich.
5. רָבִינָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן, וּמְתָרֵץ לַהּ אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ — צְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין. מַאן אַחִין — אַחִין הַנּוֹלָדִים, כְּמַאן — כְּרַבִּי יוֹחָנָן. ravina savar lah kerabi yo'hanan, oumtaréts lah aliba derabanan: ha'holéts livimto ve'hazar vekidechah — tserikha 'halitsa min haa'hin. man a'hin — a'hin hanoladim, keman — kerabi yo'hanan.
6. עָמַד אֶחָד מִן הַיִּלּוֹדִים וְקִדְּשָׁהּ — אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם, כְּמַאן — כְּרַבָּנַן. amad e'had min hayilodim vekidechah — én lah ala keloum, keman — kerabanan.
7. אִיתְּמַר: הַבָּא עַל יְבָמָה, וּבָא אֶחָד מִן הָאַחִין עַל צָרָתָהּ, פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא. חַד אָמַר: בְּכָרֵת. וְחַד אָמַר: בַּעֲשֵׂה. itemar: haba al yevama, ouva e'had min haa'hin al tsaratah, peligi bah rav a'ha veravina. 'had amar: bekharét. ve'had amar: baasé.
8. מַאן דְּאָמַר בְּכָרֵת — כְּרֵישׁ לָקִישׁ, וּמַאן דְּאָמַר בַּעֲשֵׂה — כְּרַבִּי יוֹחָנָן. man deamar bekharét — keréch lakich, ouman deamar baasé — kerabi yo'hanan.
9. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: צָרַת סוֹטָה אֲסוּרָה. amar rav yeouda amar rav: tsarat sota asoura.
10. טוּמְאָה כְּתִיב בָּהּ, כָּעֲרָיוֹת. touma ketiv bah, kaaraot.
11. מֵתִיב רַב חִסְדָּא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ מֵאָחִיו שֶׁל רִאשׁוֹן — פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. métiv rav 'hisda, rabi chimon omér: biatah o 'halitsatah méa'hi chel richon — poteret tsaratah.
12. [אָמַר לְךָ רַב:] אָמֵינָא לָךְ אֲנָא סוֹטָה דְּאוֹרָיְיתָא, וְאַתְּ אָמְרַתְּ לִי סוֹטָה דְּרַבָּנַן?! [amar lekha rav:] aména lakh ana sota deorayta, veate amrate li sota derabanan?!
13. וּדְקָאָרֵי לַהּ מַאי קָאָרֵי לַהּ? קָסָבַר כׇּל דְּתַקּוּן רַבָּנַן — כְּעֵין דְּאוֹרָיְיתָא תַּקּוּן. oudkaaré lah ma kaaré lah? kasavar kol detakoun rabanan — keén deorayta takoun.
14. מֵתִיב רַב אָשֵׁי: נִכְנְסָה עִמּוֹ לְסֵתֶר, וְשָׁהֲתָה עִמּוֹ כְּדֵי טוּמְאָה — אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ, וַאֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה. וְאִם מֵת, חוֹלֶצֶת métiv rav aché: nikhnesa imo leséter, vechahata imo kedé touma — asoura levétah, vaasoura leekhol bitrouma. veim mét, 'holetset

Daf 11b

1. וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. [אָמַר לְךָ רַב:] אָמֵינָא לָךְ אֲנָא סוֹטָה וַדַּאי, וְאָמְרַתְּ לִי אַתְּ סוֹטָה סָפֵק! וּמַאי שְׁנָא סוֹטָה וַדַּאי (מַאי טַעְמָא) — מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ טוּמְאָה, velo mityabemet. [amar lekha rav:] aména lakh ana sota vada, veamrate li ate sota safék! ouma chena sota vada (ma tama) — michoum dikhtiv bah touma,
2. סוֹטָה סָפֵק נָמֵי טוּמְאָה כְּתִיבָא בַּהּ! דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִן הַנִּישּׂוּאִין — אֲסוּרָה, מִן הָאֵירוּסִין — מוּתֶּרֶת, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה״. sota safék namé touma ketiva bah! detanya: rabi yosé ben kipar omér michoum rabi elazar: hama'hzir gerouchato min hanisouin — asoura, min haérousin — mouteret, michoum cheneemar: "a'haré acher houtamaa".
3. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ — אֲסוּרָה, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״אַחֲרֵי [אֲשֶׁר] הֻטַּמָּאָה״ — לְרַבּוֹת סוֹטָה שֶׁנִּסְתְּרָה. va'hakhamim omrim: a'hat zo vea'hat zo — asoura, ela ma ani mekayém "a'haré [acher] houtamaa" — lerabot sota chenistera.
4. וּמַאי ״נִסְתְּרָה״ — נִבְעֲלָה. וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ נִסְתְּרָה — לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא נָקֵט. נִבְעֲלָה, טוּמְאָה בְּהֶדְיָא כְּתִיב בַּהּ, ״וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה״? ouma "nistera" — nivala. veama karé léh nistera — lichana mealeya nakét. nivala, touma behedya ketiv bah, "venistera vehi nitmaa"?
5. לְמֵיקַם עֲלַהּ בְּלָאו. וְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר — לָאו בְּסוֹטָה לֵית לֵיהּ, וַאֲפִילּוּ זַנַּאי נָמֵי. lemékam alah bela. verabi yosé ben kipar — la besota lét léh, vaafilou zana namé.
6. מַאי טַעְמָא — הֲוָיָה וְאִישׁוּת כְּתִיב בַּהּ. ma tama — havaya veichout ketiv bah.
7. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב יְהוּדָה מֵרַב שֵׁשֶׁת: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּיסֵּת, וּמֵת, צָרָתָהּ מַהוּ? אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, כֵּיוָן דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר טוּמְאָה בְּמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ הוּא דִּכְתִיבָא — צָרָתָהּ כְּמוֹתָהּ. bea minéh rav yeouda mérav chéchet: hama'hzir gerouchato michenisét, oumét, tsaratah maou? aliba derabi yosé ben kipar la tibeé lakh, kévan deamar rabi yosé ben kipar touma bema'hazir gerouchato hou dikhtiva — tsaratah kemotah.
8. וְאִי מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ ״תּוֹעֵבָה הִיא״, הִיא תּוֹעֵבָה וְאֵין בָּנֶיהָ תּוֹעֲבִין — הָא צָרָתָהּ תּוֹעֵבָה. vei michoum dikhtiv bah "toéva hi", hi toéva veén baneha toavin — ha tsaratah toéva.
9. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן: אַף עַל גַּב דַּאֲמוּר רַבָּנַן טוּמְאָה בְּסוֹטָה הוּא דִּכְתִיב — אֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, ki tibeé lakh aliba derabanan: af al gav daamour rabanan touma besota hou dikhtiv — én mikra yotsé midé pechouto,
10. אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּאִיעֲקַר — אִיעֲקַר. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, כֵּיוָן דְּאִיתְעֲקַר — אִיעֲקַר. o dilma kévan deiakar — iakar. ika deamri: aliba derabanan la tibeé lakh, kévan deitakar — iakar.
11. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ — אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר, מַאי? אַף עַל גַּב דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר טוּמְאָה בְּמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ הוּא דִּכְתִיבָא — מִיעֵט רַחֲמָנָא הִיא תּוֹעֵבָה וְאֵין צָרָתָהּ תּוֹעֵבָה, אוֹ דִלְמָא: הִיא תּוֹעֵבָה וְאֵין בָּנֶיהָ תּוֹעֲבִין, הָא צָרָתָהּ — תּוֹעֵבָה? ki tibeé lakh — aliba derabi yosé ben kipar, ma? af al gav deamar rabi yosé ben kipar touma bema'hazir gerouchato hou dikhtiva — miét ra'hamana hi toéva veén tsaratah toéva, o dilma: hi toéva veén baneha toavin, ha tsaratah — toéva?
12. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: הָיְתָה אַחַת כְּשֵׁרָה וְאַחַת פְּסוּלָה, אִם הָיָה חוֹלֵץ — חוֹלֵץ לַפְּסוּלָה, וְאִם הָיָה מְיַיבֵּם — מְיַיבֵּם לַכְּשֵׁרָה. amar léh, tenétouha: hayta a'hat kechéra vea'hat pesoula, im haya 'holéts — 'holéts lapesoula, veim haya meyabém — meyabém lakechéra.
13. מַאי ״כְּשֵׁרָה״ וּמַאי ״פְּסוּלָה״? אִילֵּימָא ״כְּשֵׁרָה״ — כְּשֵׁרָה לְעָלְמָא, ״פְּסוּלָה״ — פְּסוּלָה לְעָלְמָא. כֵּיוָן דִּלְדִידֵיהּ חַזְיָא — מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינַּהּ? ma "kechéra" ouma "pesoula"? iléma "kechéra" — kechéra lealma, "pesoula" — pesoula lealma. kévan dildidéh 'hazya — ma nafka léh minah?
14. אֶלָּא לָאו: ״כְּשֵׁרָה״ — כְּשֵׁרָה לֵיהּ, ״פְּסוּלָה״ — פְּסוּלָה לֵיהּ, וּמַאי נִיהוּ — מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, וְקָתָנֵי: וְאִם הָיָה מְיַיבֵּם — מְיַיבֵּם לַכְּשֵׁרָה! ela la: "kechéra" — kechéra léh, "pesoula" — pesoula léh, ouma niou — ma'hazir gerouchato, vekatané: veim haya meyabém — meyabém lakechéra!
15. לָא, לְעוֹלָם ״כְּשֵׁרָה״ — כְּשֵׁרָה לְעָלְמָא, ״פְּסוּלָה״ — פְּסוּלָה לְעָלְמָא. וּדְקָאָמְרַתְּ: כֵּיוָן דִּלְדִידֵיהּ חַזְיָא, מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינַּהּ — מִשּׁוּם דְּרַב יוֹסֵף. la, leolam "kechéra" — kechéra lealma, "pesoula" — pesoula lealma. oudkaamrate: kévan dildidéh 'hazya, ma nafka léh minah — michoum derav yoséf.
16. דְּאָמַר רַב יוֹסֵף: כָּאן שָׁנָה רַבִּי: לֹא יִשְׁפּוֹךְ אָדָם מֵי בוֹרוֹ, וַאֲחֵרִים צְרִיכִים לָהֶם. deamar rav yoséf: kan chana rabi: lo yichpokh adam mé voro, vaa'hérim tserikhim lahem.
17. תָּא שְׁמַע: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת — הִיא וְצָרָתָהּ חוֹלֶצֶת. הִיא וְצָרָתָהּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ? [אֶלָּא] אֵימָא: אוֹ הִיא, אוֹ צָרָתָהּ. ta chema: hama'hzir gerouchato michenisét — hi vetsaratah 'holetset. hi vetsaratah salka datakh? [ela] éma: o hi, o tsaratah.
18. וְלָאו תָּרוֹצֵי קָמְתָרְצַתְּ לַהּ?! תָּרֵיץ הָכִי: הִיא — חוֹלֶצֶת, צָרָתָהּ — אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת. vela tarotsé kamtartsate lah?! taréts hakhi: hi — 'holetset, tsaratah — o 'holetset o mityabemet.
19. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, רַבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּיסֵּת, צָרָתָהּ מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי: וְתִיבְּעֵי לָךְ הִיא גּוּפַהּ? הִיא גּוּפַהּ לָא קָמִיבַּעְיָא לִי, amar rabi 'hiya bar aba, rabi yo'hanan baé: hama'hzir gerouchato michenisét, tsaratah maou? amar léh rabi amé: vetibeé lakh hi goufah? hi goufah la kamibaya li,
20. דְּאָמְרִינַן קַל וָחוֹמֶר: בַּמּוּתָּר לָהּ — אֲסוּרָה, בָּאָסוּר לָהּ — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! כִּי קָא מִיבַּעְיָא לִי: צָרָתָהּ, מַאי? מִי אַלִּים קַל וָחוֹמֶר לְמִידְחֵי צָרָה, אוֹ לָא? deamrinan kal va'homer: bamoutar lah — asoura, baasour lah — lo kol chekén?! ki ka mibaya li: tsaratah, ma? mi alim kal va'homer lemid'hé tsara, o la?
21. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנֵי הָכִי: אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּיסֵּת, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי: וְתִיבְּעֵי לָךְ צָרָתָהּ? צָרָתָהּ לָא קָמִיבַּעְיָא לִי, דְּלָא אַלִּים קַל וָחוֹמֶר לְמִידְחֵי צָרָה. אֶלָּא כִּי קָמִיבַּעְיָא לִי, הִיא גּוּפַהּ מַאי: מִי אַלִּים קַל וָחוֹמֶר בִּמְקוֹם מִצְוָה, אוֹ לָא? rav na'hman bar yits'hak matné hakhi: amar rabi 'hiya bar aba, baé rabi yo'hanan: hama'hzir gerouchato michenisét, maou? amar léh rabi amé: vetibeé lakh tsaratah? tsaratah la kamibaya li, dela alim kal va'homer lemid'hé tsara. ela ki kamibaya li, hi goufah ma: mi alim kal va'homer bimkom mitsva, o la?

Daf 12a

1. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: הָיְתָה אַחַת כְּשֵׁרָה וְאַחַת פְּסוּלָה, אִם הָיָה חוֹלֵץ — חוֹלֵץ לַפְּסוּלָה, וְאִם הָיָה מְיַיבֵּם — מְיַיבֵּם לַכְּשֵׁרָה. מַאי ״כְּשֵׁרָה״ וּמַאי ״פְּסוּלָה״? אִילֵּימָא ״כְּשֵׁרָה״ — כְּשֵׁרָה לְעָלְמָא, ״פְּסוּלָה״ — פְּסוּלָה לְעָלְמָא, כֵּיוָן דִּלְדִידֵיהּ חַזְיָא — מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינַּהּ? amar léh, tenétouha: hayta a'hat kechéra vea'hat pesoula, im haya 'holéts — 'holéts lapesoula, veim haya meyabém — meyabém lakechéra. ma "kechéra" ouma "pesoula"? iléma "kechéra" — kechéra lealma, "pesoula" — pesoula lealma, kévan dildidéh 'hazya — ma nafka léh minah?
2. אֶלָּא לָאו: ״כְּשֵׁרָה״ — כְּשֵׁרָה לֵיהּ, ״פְּסוּלָה״ — פְּסוּלָה לֵיהּ. וּמַאי נִיהוּ — מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ. וְקָתָנֵי: אִם הָיָה מְיַיבֵּם — מְיַיבֵּם לַכְּשֵׁרָה. ela la: "kechéra" — kechéra léh, "pesoula" — pesoula léh. ouma niou — ma'hazir gerouchato. vekatané: im haya meyabém — meyabém lakechéra.
3. לָא: כְּשֵׁרָה לְעָלְמָא, פְּסוּלָה לְעָלְמָא. וּדְקָאָמְרַתְּ, כֵּיוָן דִּלְדִידֵיהּ חַזְיָא, מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינַּהּ — מִשּׁוּם דְּרַב יוֹסֵף. דְּאָמַר רַב יוֹסֵף: כָּאן שָׁנָה רַבִּי לֹא יִשְׁפּוֹךְ אָדָם מֵי בוֹרוֹ וַאֲחֵרִים צְרִיכִים לָהֶם. la: kechéra lealma, pesoula lealma. oudkaamrate, kévan dildidéh 'hazya, ma nafka léh minah — michoum derav yoséf. deamar rav yoséf: kan chana rabi lo yichpokh adam mé voro vaa'hérim tserikhim lahem.
4. תָּא שְׁמַע: הַמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּיסֵּת — הִיא וְצָרָתָהּ חוֹלֶצֶת. הִיא וְצָרָתָהּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: אוֹ הִיא אוֹ צָרָתָהּ! וְלָאו תָּרוֹצֵי קָא מְתָרְצַתְּ לַהּ? תָּרֵיץ הָכִי: הִיא — חוֹלֶצֶת, צָרָתָהּ — אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת. ta chema: hama'hzir gerouchato michenisét — hi vetsaratah 'holetset. hi vetsaratah salka datakh? ela éma: o hi o tsaratah! vela tarotsé ka metartsate lah? taréts hakhi: hi — 'holetset, tsaratah — o 'holetset o mityabemet.
5. אָמַר רַב לֵילֵי בַּר מֶמֶל, אָמַר מָר עוּקְבָא, אָמַר שְׁמוּאֵל: צָרַת מְמָאֶנֶת אֲסוּרָה. לְמַאן? אִילֵימָא לָאַחִים: הַשְׁתָּא הִיא גּוּפַהּ שַׁרְיָא, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מֵיאֲנָה בָּזֶה מוּתֶּרֶת בָּזֶה — צָרָתָהּ מִיבַּעְיָא? amar rav lélé bar memel, amar mar oukva, amar chemouél: tsarat memaenet asoura. leman? iléma laa'him: hachta hi goufah charya, deamar chemouél: méana baze mouteret baze — tsaratah mibaya?
6. אֶלָּא לְדִידֵיהּ, וּמַאי שְׁנָא מְמָאֶנֶת דְּשַׁרְיָא לְאַחִין — דְּלָא עָבְדָא בְּהוּ מַעֲשֶׂה? צָרָה נָמֵי לָא עָבְדָא בְּהוּ מַעֲשֶׂה! ela ledidéh, ouma chena memaenet decharya lea'hin — dela avda beou maase? tsara namé la avda beou maase!
7. גְּזֵירָה מִשּׁוּם צָרַת בִּתּוֹ מְמָאֶנֶת. וְצָרַת בִּתּוֹ מְמָאֶנֶת מִי אֲסִירָא? וְהָתְנַן: וְכוּלָּן אִם מֵתוּ אוֹ מֵיאֲנוּ — צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת! gezéra michoum tsarat bito memaenet. vetsarat bito memaenet mi asira? vehatnan: vekhoulan im métou o méanou — tsarotéhen moutarot!
8. דְּמֵיאֲנָה בְּמַאן? אִילֵימָא דְּמֵיאֲנָה בְּבַעַל, הַיְינוּ גְּרוּשָׁה! אֶלָּא לָאו — בְּיָבָם. deméana beman? iléma deméana bevaal, haynou geroucha! ela la — beyavam.
9. לָא: לְעוֹלָם בְּבַעַל, וּתְרֵי גַּוְונֵי גֵּירוּשִׁין. וּמַאי שְׁנָא כִּי מֵיאֲנָה בְּבַעַל — דַּעֲקַרְ[תִּ]ינְהוּ לְנִשּׂוּאִין, la: leolam bevaal, outré gavné gérouchin. ouma chena ki méana bevaal — daakar[ti]ynou lenisouin,
10. כִּי מֵיאֲנָה בְּיָבָם נָמֵי — נִשּׂוּאִין קַמָּאֵי קָא עָקְרָא! ki méana beyavam namé — nisouin kamaé ka akra!
11. מִשּׁוּם דְּתָנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל. דְּתָנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: מֵיאֲנָה בַּבַּעַל — מוּתֶּרֶת לְאָבִיו, בַּיָּבָם — אֲסוּרָה לְאָבִיו. michoum detané ramé bar ye'hezkél. detané ramé bar ye'hezkél: méana babaal — mouteret leavi, bayavam — asoura leavi.
12. אַלְמָא, מִשְּׁעַת נְפִילָה נִרְאֵית כְּכַלָּתוֹ. alma, micheat nefila nirét kekhalato.
13. הָכָא נָמֵי, מִשְּׁעַת נְפִילָה נִרְאֵית כְּצָרַת בִּתּוֹ. hakha namé, micheat nefila nirét ketsarat bito.
14. אָמַר רַב אַסִּי: צָרַת אַיְלוֹנִית אֲסוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד״ — פְּרָט לָאַיְלוֹנִית שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת. amar rav asi: tsarat aylonit asoura, cheneemar: "vehaya habekhor acher téléd" — perat laaylonit cheénah yoledet.
15. מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: שְׁלֹשָׁה אַחִין נְשׂוּאִין שָׁלֹשׁ נָשִׁים נׇכְרִיּוֹת, וּמֵת אֶחָד מֵהֶם, וְעָשָׂה בָּהּ שֵׁנִי מַאֲמָר, métiv rav chéchet: chelocha a'hin nesouin chaloch nachim nokhriyot, oumét e'had méhem, veasa bah chéni maamar,
16. וּמֵת — הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַיבְּמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמֵת אֶחָד מֵהֶם יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ״, מִי שֶׁעָלֶיהָ זִיקַת יָבָם אֶחָד, וְלֹא זִיקַת שְׁנֵי יְבָמִין. oumét — haré élou 'holtsot velo mityabemot, cheneemar: "oumét e'had méhem yevamah yavo aleha", mi chealeha zikat yavam e'had, velo zikat chené yevamin.
17. וְקָתָנֵי עֲלַהּ, אָמַר רַב יוֹסֵף: זוֹ הִיא צָרַת אֵשֶׁת אָח מֵאָב, שֶׁאִיסּוּר נְפִילָה גָּרַם לָהּ. שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כְּגוֹן זֹאת. vekatané alah, amar rav yoséf: zo hi tsarat échet a'h méav, cheisour nefila garam lah. chelo matsinou bekhol hatora koulah kegon zot.
18. ״זוֹ הִיא״ — לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי צָרַת אַיְלוֹנִית, דְּשַׁרְיָא?! "zo hi" — lemaoté ma? la lemaoté tsarat aylonit, decharya?!
19. לָא, לְמַעוֹטֵי צָרַת אַיְלוֹנִית, דַּאֲסִירָא. וּמַאי ״זוֹ הִיא״ — זוֹ הִיא, דְּאִיסּוּר נְפִילָה גָּרַם לָהּ — צָרָתַהּ בָּעֲיָא חֲלִיצָה, אַיְלוֹנִית — אֲפִילּוּ חֲלִיצָה לָא בָּעֲיָא. מַאי טַעְמָא: הָא דְּאוֹרָיְיתָא, הָא דְּרַבָּנַן. la, lemaoté tsarat aylonit, daasira. ouma "zo hi" — zo hi, deisour nefila garam lah — tsaratah baaya 'halitsa, aylonit — afilou 'halitsa la baaya. ma tama: ha deorayta, ha derabanan.
20. תְּנַן: וְכוּלָּן אִם מֵתוּ אוֹ מֵיאֲנוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּמְצְאוּ אַיְלוֹנִית — צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. לָא קַשְׁיָא: כָּאן שֶׁהִכִּיר בָּהּ, tenan: vekhoulan im métou o méanou o nitgarchou o chenimtseou aylonit — tsarotéhen moutarot. la kachya: kan chehikir bah,
21. כָּאן שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ. kan chelo hikir bah.
22. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״שֶׁנִּמְצְאוּ״, וְלָא קָתָנֵי ״שֶׁהָיוּ״, שְׁמַע מִינַּהּ. אָמַר רָבָא, dayka namé, dekatané "chenimtseou", vela katané "chehaou", chema minah. amar rava,

Daf 12b

1. הִלְכְתָא: צָרַת אַיְלוֹנִית מוּתֶּרֶת, וַאֲפִילּוּ הִכִּיר בָּהּ. וַאֲפִילּוּ צָרַת בִּתּוֹ אַיְלוֹנִית. hilkheta: tsarat aylonit mouteret, vaafilou hikir bah. vaafilou tsarat bito aylonit.
2. וְאֶלָּא הָא דְּקָתָנֵי ״שֶׁנִּמְצְאוּ״ — תְּנִי ״שֶׁהָיוּ״. כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַחַת צָרַת מְמָאֶנֶת, וְאַחַת צָרַת אַיְלוֹנִית, וְאַחַת צָרַת מַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ — כּוּלָּן מוּתָּרוֹת. veela ha dekatané "chenimtseou" — teni "chehaou". ki ata ravin, amar rabi yo'hanan: a'hat tsarat memaenet, vea'hat tsarat aylonit, vea'hat tsarat ma'hazir gerouchato — koulan moutarot.
3. תָּנֵי רַב בִּיבִי קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, שָׁלֹשׁ נָשִׁים מְשַׁמְּשׁוֹת בְּמוֹךְ: קְטַנָּה, מְעוּבֶּרֶת, וּמְנִיקָה. קְטַנָּה — שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר וְשֶׁמָּא תָּמוּת. מְעוּבֶּרֶת — שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה עוּבָּרָהּ סַנְדָּל. מְנִיקָה — שֶׁמָּא תִּגְמוֹל בְּנָהּ וְיָמוּת. tané rav bivi kaméh derav na'hman, chaloch nachim mechamechot bemokh: ketana, meouberet, oumnika. ketana — chema titabér vechema tamout. meouberet — chema taase oubarah sandal. menika — chema tigmol benah veyamout.
4. וְאֵיזוֹ הִיא קְטַנָּה — מִבַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד עַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. פָּחוֹת מִכֵּאן וְיָתֵר עַל כֵּן — מְשַׁמֶּשֶׁת כְּדַרְכָּהּ וְהוֹלֶכֶת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת כְּדַרְכָּהּ וְהוֹלֶכֶת, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹמֵר פְּתָאִים ה׳״. veézo hi ketana — mibat a'hat esré chana veom e'had ad chetém esré chana veom e'had. pa'hot mikén veyatér al kén — mechamechet kedarkah veolekhet, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: a'hat zo vea'hat zo mechamechet kedarkah veolekhet, oumin hachamayim yera'hamou, michoum cheneemar: "chomér petaim h'".
5. מִדְּקָאָמַר שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר וְשֶׁמָּא תָּמוּת, מִכְּלָל דְּאִיכָּא קְטַנָּה דְּמִיעַבְּרָא וְלָא מֵתָה. אִם כֵּן, מָצִינוּ חֲמוֹתוֹ מְמָאֶנֶת. midekaamar chema titabér vechema tamout, mikelal deika ketana demiabera vela méta. im kén, matsinou 'hamoto memaenet.
6. וּתְנַן: אִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר בַּחֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו שֶׁנִּמְצְאוּ אַיְלוֹנִית אוֹ שֶׁמֵּיאֲנוּ! אֵימָא: שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר וְתָמוּת. outnan: i ata yakhol lomar ba'hamoto veém 'hamoto veém 'hami chenimtseou aylonit o cheméanou! éma: chema titabér vetamout.
7. דְּאָמַר רַבָּה בַּר לֵיוַאי: גְּבוּל יֵשׁ לָהּ, קוֹדֶם הַזְּמַן הַזֶּה — אֵינָהּ מִתְעַבֶּרֶת כׇּל עִיקָּר, תּוֹךְ הַזְּמַן הַזֶּה — הִיא מֵתָה וְעוּבָּרָהּ מֵת, לְאַחַר זְמַן הַזֶּה — הִיא חַיָּה וְעוּבָּרָהּ חַי. deamar raba bar léva: gevoul yéch lah, kodem hazeman haze — énah mitaberet kol ikar, tokh hazeman haze — hi méta veoubarah mét, lea'har zeman haze — hi 'haya veoubarah 'ha.
8. אִינִי? וְהָא תָּנֵי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: אִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר בַּחֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו שֶׁנִּמְצְאוּ אַיְלוֹנִית אוֹ שֶׁמֵּיאֲנוּ — שֶׁכְּבָר יָלְדוּ. אֶלָּא לְעוֹלָם: שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר וְשֶׁמָּא תָּמוּת. וְאֶלָּא קַשְׁיָא הָךְ! ini? veha tané raba bar chemouél: i ata yakhol lomar ba'hamoto veém 'hamoto veém 'hami chenimtseou aylonit o cheméanou — chekevar yaldou. ela leolam: chema titabér vechema tamout. veela kachya hakh!
9. אָמַר רַב סָפְרָא: בָּנִים הֲרֵי הֵם כְּסִימָנִים. וְאִית דְּאָמְרִי: בָּנִים עֲדִיפִי מִסִּימָנִים. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? דַּאֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר עַד שֶׁיִּרְבֶּה הַשָּׁחוֹר, בְּבָנִים מוֹדֶה. amar rav safra: banim haré hém kesimanim. veit deamri: banim adifi misimanim. lema nafka minah? daafilou lerabi yeouda deamar ad cheyirbe hacha'hor, bevanim mode.

Daf 13a

1. וְרַב זְבִיד אָמַר: אֵין בָּנִים בְּלֹא סִימָנִים. וְנִבְדּוֹק! חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא נָשְׁרוּ. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר חוֹשְׁשִׁין. verav zevid amar: én banim belo simanim. venivdok! 'haychinan chema nachrou. hani'ha leman deamar 'hochchin.
2. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין חוֹשְׁשִׁין — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר אֵין חוֹשְׁשִׁין — מִשּׁוּם צַעַר לֵידָה חָיְישִׁינַן. ela leman deamar én 'hochchin — ma ika lemémar? afilou leman deamar én 'hochchin — michoum tsaar léda 'haychinan.
3. כֵּיצַד פּוֹטְרוֹת צָרוֹתֵיהֶן וְכוּ׳. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב יְהוּדָה, דְּאָמַר קְרָא: ״לִצְרוֹר״ — הַתּוֹרָה רִיבְּתָה צָרוֹת הַרְבֵּה. kétsad potrot tsarotéhen vekhou'. menahané milé? amar rav yeouda, deamar kera: "litsror" — hatora ribeta tsarot harbé.
4. רַב אָשֵׁי אָמַר, סְבָרָא הִיא: צָרָה מַאי טַעְמָא אֲסִירָא — דְּבִמְקוֹם עֶרְוָה קָיְימָא, צָרַת צָרָה נָמֵי — בִּמְקוֹם עֶרְוָה קַיְימָא. rav aché amar, sevara hi: tsara ma tama asira — devimkom erva kayma, tsarat tsara namé — bimkom erva kayma.
5. כֵּיצַד אִם מֵתוּ הֵן כּוּ׳. וַאֲפִילּוּ כָּנַס וּלְבַסּוֹף גֵּירַשׁ. kétsad im métou hén kou'. vaafilou kanas oulvasof gérach.
6. וּרְמִינְהוּ: שְׁלֹשָׁה אַחִים, שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וְאֶחָד נָשׂוּי נׇכְרִית, גֵּירַשׁ אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת אִשְׁתּוֹ, וּמֵת הַנָּשׂוּי נׇכְרִית וּכְנָסָהּ הַמְגָרֵשׁ, וָמֵת, זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ: שֶׁאִם מֵתוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ — צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. ourminou: chelocha a'him, chenayim méhen nesouim cheté a'haot, vee'had nasou nokhrit, gérach e'had mibaalé a'haot ichto, oumét hanasou nokhrit oukhnasah hamgaréch, vamét, zo hi cheamrou: cheim métou o nitgarchou — tsarotéhen moutarot.
7. טַעְמָא דְּגֵירַשׁ וְאַחַר כָּךְ כָּנַס, אֲבָל כָּנַס וְאַחַר כָּךְ גֵּירַשׁ — לָא! tama degérach vea'har kakh kanas, aval kanas vea'har kakh gérach — la!
8. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: תַּבְרָא, מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ לֹא שָׁנָה זוֹ. הַאי תַּנָּא סָבַר — מִיתָה מַפֶּלֶת, amar rabi yirmeya: tavra, mi chechana zo lo chana zo. ha tana savar — mita mapelet,
9. וְהַאי תַּנָּא סָבַר — נִשּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים מַפִּילִים. veha tana savar — nisouin harichonim mapilim.
10. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם חַד תַּנָּא הוּא, וְזוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ קָתָנֵי. rava amar: leolam 'had tana hou, vezo veén tsarikh lomar zo katané.
11. וְכֹל שֶׁיְּכוֹלָה לְמָאֵן. וּתְמָאֵן הַשְׁתָּא, וְתִתְיַיבֵּם! לֵימָא מְסַיְּיעָא לֵיהּ לְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא. vekhol cheyekhola lemaén. outmaén hachta, vetityabém! léma mesayea léh lerabi ochaya.
12. דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מְמָאֶנֶת לְמַאֲמָרוֹ, וְאֵינָהּ מְמָאֶנֶת לְזִיקָּתוֹ. deamar rabi ochaya: memaenet lemaamaro, veénah memaenet lezikato.
13. לָא, צָרַת עֶרְוָה שָׁאנֵי. דְּתָנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: מֵיאֲנָה בַּבַּעַל — מוּתֶּרֶת לְאָבִיו. מֵיאֲנָה בְּיָבָם — אֲסוּרָה לְאָבִיו. la, tsarat erva chané. detané ramé bar ye'hezkél: méana babaal — mouteret leavi. méana beyavam — asoura leavi.
14. אַלְמָא: מִשְּׁעַת נְפִילָה נִרְאֵית כְּכַלָּתוֹ. הָכָא נָמֵי: מִשְּׁעַת נְפִילָה נִרְאֵית כְּצָרַת בִּתּוֹ. alma: micheat nefila nirét kekhalato. hakha namé: micheat nefila nirét ketsarat bito.
15. מַתְנִי׳ שֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵלּוּ, מִפְּנֵי שֶׁנְּשׂוּאוֹת לַאֲחֵרִים — צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת: matni' chéch araot 'hamourot méélou, mipené chenesouot laa'hérim — tsarotéhen moutarot:
16. אִמּוֹ, וְאֵשֶׁת אָבִיו, וַאֲחוֹת אָבִיו, אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו, וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְאֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו. imo, veéchet avi, vaa'hot avi, a'hoto méavi, veéchet a'hi avi, veéchet a'hi méavi.
17. בֵּית שַׁמַּאי מַתִּירִין הַצָּרוֹת לָאַחִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִים. bét chama matirin hatsarot laa'him, ouvét hilél osrim.

Daf 13b

1. חָלְצוּ — בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין מִן הַכְּהוּנָּה, וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. נִתְיַיבְּמוּ — בֵּית שַׁמַּאי מַכְשִׁירִין, וּבֵית הִלֵּל פּוֹסְלִין. 'haltsou — bét chama poslin min hakeouna, ouvét hilél makhchirin. nityabemou — bét chama makhchirin, ouvét hilél poslin.
2. אַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ אוֹסְרִים וְאֵלּוּ מַתִּירִין, אֵלּוּ פּוֹסְלִין וְאֵלּוּ מַכְשִׁירִין — לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּאי מִלִּישָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל, וְלָא בֵּית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּאי. כָּל הַטְּהָרוֹת וְהַטְּמָאוֹת שֶׁהָיוּ אֵלּוּ מְטַהֲרִים וְאֵלּוּ מְטַמְּאִין — לֹא נִמְנְעוּ עוֹשִׂין טְהָרוֹת אֵלּוּ עַל גַּבֵּי אֵלּוּ. af al pi cheélou osrim veélou matirin, élou poslin veélou makhchirin — lo nimneou bét chama milisa nachim mibét hilél, vela bét hilél mibét chama. kal hateharot vehatemaot chehaou élou metaharim veélou metamein — lo nimneou osin teharot élou al gabé élou.
3. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי, דִּכְתִיב: ״לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר״. ״חוּצָה״ — מִכְּלָל דְּאִיכָּא פְּנִימִית, וְאָמַר רַחֲמָנָא: ״לֹא תִהְיֶה״. gema' amar rabi chimon ben pazi: ma tama devét chama, dikhtiv: "lo tihye échet hamét ha'houtsa leich zar". "'houtsa" — mikelal deika penimit, veamar ra'hamana: "lo tihye".
4. וּבֵית הִלֵּל — מִיבְּעֵי לְהוּ לְכִדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁאֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בִּיבָמָה — שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר״. לֹא תִּהְיֶה בָּהּ הֲוָיָה לְזָר. ouvét hilél — mibeé leou lekhidrav yeouda amar rav. deamar rav yeouda amar rav: minayin cheén kidouchin tofsin bivama — cheneemar: "lo tihye échet hamét ha'houtsa leich zar". lo tihye bah havaya lezar.
5. וּבֵית שַׁמַּאי — מִי כְּתִיב ״לַחוּץ״? ״חוּצָה״ כְּתִיב. וּבֵית הִלֵּל — כֵּיוָן דִּכְתִיב ״חוּצָה״, כְּמַאן דִּכְתִיב ״לַחוּץ״ דָּמֵי. ouvét chama — mi ketiv "la'houts"? "'houtsa" ketiv. ouvét hilél — kévan dikhtiv "'houtsa", keman dikhtiv "la'houts" damé.
6. דְּתַנְיָא, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כׇּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶד בִּתְחִלָּתָהּ — הֵטִיל לָהּ הַכָּתוּב הֵא בְּסוֹפָהּ. וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כְּגוֹן ״אֵלִים״ — ״אֵלִימָה״, ״מַחֲנַיִם״ — ״מַחֲנָיְמָה״, ״מִצְרַיִם״ — ״מִצְרַיְמָה״, ״דִּבְלָתָיְמָה״, ״יְרוּשָׁלַיְמָה״, ״מִדְבָּרָה״. detanya, rabi ne'hemya omér: kol téva chetserikha lamed bit'hilatah — hétil lah hakatouv hé besofah. vetana devé rabi yichmaél: kegon "élim" — "élima", "ma'hanayim" — "ma'hanayma", "mitsrayim" — "mitsrayma", "divlatayma", "yerouchalayma", "midbara".
7. וּבֵית שַׁמַּאי, דְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב מְנָא לְהוּ? מִ״לְּאִישׁ זָר״ נָפְקָא. ouvét chama, derav yeouda amar rav mena leou? mi"leich zar" nafka.
8. וּבֵית הִלֵּל נָמֵי, תִּיפּוֹק לְהוּ מִ״לְּאִישׁ זָר״? אִין הָכִי נָמֵי. ״חוּצָה״ לְמָה לִי — לְרַבּוֹת הָאֲרוּסָה. ouvét hilél namé, tipok leou mi"leich zar"? in hakhi namé. "'houtsa" lema li — lerabot haarousa.
9. וְאִידַּךְ: מֵ״חוּצָה״ — ״הַחוּצָה״. וְאִידַּךְ: ״חוּצָה״ ״הַחוּצָה״ — לָא מַשְׁמַע לְהוּ. veidakh: mé"'houtsa" — "ha'houtsa". veidakh: "'houtsa" "ha'houtsa" — la machma leou.
10. רָבָא אָמַר: טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי דְּאֵין אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר. rava amar: tamayou devét chama deén isour 'hal al isour.
11. תִּינַח הֵיכָא דְּנָשָׂא מֵת, וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא חַי — לָא אָתֵי אִיסּוּר אֲחוֹת אִשָּׁה וְחָיֵיל אַאִיסּוּר אֵשֶׁת אָח. אֶלָּא נָשָׂא חַי וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא מֵת, אֲחוֹת אִשָּׁה קָדֵים! tina'h hékha denasa mét, vea'har kakh nasa 'ha — la até isour a'hot icha ve'hayél aisour échet a'h. ela nasa 'ha vea'har kakh nasa mét, a'hot icha kadém!
12. כֵּיוָן דְּלָא אָתֵי אִיסּוּר אֵשֶׁת אָח וְחָיֵיל אַאִיסּוּר אֲחוֹת אִשָּׁה, הָוְיָא לַהּ צָרַת עֶרְוָה שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה, וְשָׁרְיָא. kévan dela até isour échet a'h ve'hayél aisour a'hot icha, havya lah tsarat erva chelo bimkom mitsva, vecharya.
13. חָלְצוּ בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִים וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא! 'haltsou bét chama poslim vekhou'. pechita!
14. לְאַפּוֹקֵי דְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, דְּאָמַר: בּוֹאוּ וּנְתַקֵּן לָהֶם לַצָּרוֹת שֶׁיְּהוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַיבְּמוֹת. קָא מַשְׁמַע לַן דְּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. leapoké derabi yo'hanan ben nouri, deamar: boou ountakén lahem latsarot cheyeou 'holtsot velo mityabemot. ka machma lan devét hilél makhchirim.
15. נִתְיַיבְּמוּ, בֵּית הִלֵּל פּוֹסְלִין כּוּ׳. הָא תּוּ לְמָה לִי! אַיְּידֵי דִּתְנָא חָלְצוּ, תְּנָא נָמֵי נִתְיַיבְּמוּ. nityabemou, bét hilél poslin kou'. ha tou lema li! ayedé ditna 'haltsou, tena namé nityabemou.
16. תְּנַן הָתָם: מְגִילָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר, וּבִשְׁנֵים עָשָׂר, וּבִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. tenan hatam: megila nikrét bea'had asar, ouvichném asar, ouvichlocha asar, ouvarbaa asar, ouva'hamicha asar, lo pa'hot velo yotér.
17. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אִיקְּרִי כָּאן ״לֹא תִתְגּוֹדְדוּ״, לֹא תֵּעָשׂוּ אֲגוּדּוֹת אֲגוּדּוֹת? הַאי ״לֹא תִתְגּוֹדְדוּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ, דְּאָמַר רַחֲמָנָא: לֹא תַּעֲשׂוּ חַבּוּרָה עַל מֵת! amar léh réch lakich lerabi yo'hanan: ikeri kan "lo titgoddou", lo téasou agoudot agoudot? ha "lo titgoddou" mibeé léh legouféh, deamar ra'hamana: lo taasou 'haboura al mét!
18. אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״לֹא תְגוֹדְדוּ״. מַאי ״תִתְגּוֹדְדוּ״ — שְׁמַע מִינַּהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא. וְאֵימָא כּוּלֵּיהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא! אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״לֹא תָגוֹדּוּ״. מַאי ״לֹא תִתְגּוֹדְדוּ״ — שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. im kén, léma kera "lo tegoddou". ma "titgoddou" — chema minah lehakhi hou daata. veéma kouléh lehakhi hou daata! im kén, léma kera "lo tagodou". ma "lo titgoddou" — chema minah tarté.
19. אֲמַר לֵיהּ: עַד כָּאן לֹא שָׁנִיתָ מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּעַרְבֵי פְּסָחִים עַד חֲצוֹת — עוֹשִׂין, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת — אֵין עוֹשִׂין! amar léh: ad kan lo chanita makom chenahagou laasot melakha bearvé pesa'him ad 'hatsot — osin, makom chenahagou chelo laasot — én osin!
20. אֲמַר לֵיהּ: אָמֵינָא לָךְ אֲנָא אִיסּוּרָא, דְּאָמַר רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״לְקַיֵּים אֵת יְמֵי הַפּוּרִים בִּזְמַנֵּיהֶם״ — זְמַנִּים הַרְבֵּה תִּיקְּנוּ לָהֶם חֲכָמִים, וְאַתְּ אָמְרַתְּ לִי מִנְהָגָא?! amar léh: aména lakh ana isoura, deamar rav chemen bar aba amar rabi yo'hanan: "lekayém ét yemé hapourim bizmanéhem" — zemanim harbé tikenou lahem 'hakhamim, veate amrate li minhaga?!
21. וְהָתָם לָאו אִיסּוּרָא הוּיא? וְהָתְנַן: (בַּלַּיְלָה) בֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִין, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. vehatam la isoura hou? vehatnan: (balayla) bét chama osrin, ouvét hilél matirin.
22. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם, הָרוֹאֶה אוֹמֵר: מְלָאכָה הוּא דְּלֵית לֵיהּ. וְהָא בֵּית שַׁמַּאי מַתִּירִין הַצָּרוֹת לָאַחִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹסְרִים? amar léh: hatam, haroe omér: melakha hou delét léh. veha bét chama matirin hatsarot laa'him, ouvét hilél osrim?

Daf 14a

1. מִי סָבְרַתְּ עָשׂוּ בֵּית שַׁמַּאי כְּדִבְרֵיהֶם? לֹא עָשׂוּ בֵּית שַׁמַּאי כְּדִבְרֵיהֶם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: עָשׂוּ וְעָשׂוּ. וּבִפְלוּגְתָּא [דְּרַב וּשְׁמוּאֵל]. דְּרַב אוֹמֵר: לֹא עָשׂוּ בֵּית שַׁמַּאי כְּדִבְרֵיהֶם, וּשְׁמוּאֵל אֹמֵר: עָשׂוּ וְעָשׂוּ. mi savrate asou bét chama kedivréhem? lo asou bét chama kedivréhem. verabi yo'hanan amar: asou veasou. ouviflougta [derav ouchmouél]. derav omér: lo asou bét chama kedivréhem, ouchmouél omér: asou veasou.
2. אֵימַת? אִילֵּימָא קוֹדֶם בַּת קוֹל — מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר לֹא עָשׂוּ? וְאֶלָּא לְאַחַר בַּת קוֹל — מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר עָשׂוּ? émat? iléma kodem bat kol — ma tama deman deamar lo asou? veela lea'har bat kol — ma tama deman deamar asou?
3. אִי בָּעֵית אֵימָא קוֹדֶם בַּת קוֹל, וְאִי בָּעֵית אֵימָא לְאַחַר בַּת קוֹל. אִי בָּעֵית אֵימָא קוֹדֶם בַּת קוֹל, וּכְגוֹן דְּבֵית הִלֵּל רוּבָּא, לְמַאן דְּאָמַר לֹא עָשׂוּ — דְּהָא בֵּית הִלֵּל רוּבָּא. i baét éma kodem bat kol, vei baét éma lea'har bat kol. i baét éma kodem bat kol, oukhgon devét hilél rouba, leman deamar lo asou — deha bét hilél rouba.
4. וּמַאן דְּאָמַר עָשׂוּ, כִּי אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא — הֵיכָא דְּכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ. הָכָא, בֵּית שַׁמַּאי מְחַדְּדִי טְפֵי. ouman deamar asou, ki azlinan batar rouba — hékha dekhi hadadé ninou. hakha, bét chama me'hadedi tefé.
5. וְאִי בָּעֵית אֵימָא לְאַחַר בַּת קוֹל, מַאן דְּאָמַר לֹא עָשׂוּ — דְּהָא נְפַקָא בַּת קוֹל, וּמַאן דַּאֲמַר עָשׂוּ — רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא, דְּאָמַר: אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּבַת קוֹל. vei baét éma lea'har bat kol, man deamar lo asou — deha nefaka bat kol, ouman daamar asou — rabi yeochoua hi, deamar: én machgi'hin bevat kol.
6. וּמַאן דַּאֲמַר עָשׂוּ, קָרֵינַן כָּאן ״לֹא תִתְגּוֹדְדוּ״ — לֹא תֵּעָשׂוּ אֲגוּדּוֹת אֲגוּדּוֹת! אֲמַר אַבָּיֵי: כִּי אָמְרִינַן ״לֹא תִתְגּוֹדְדוּ״ — כְּגוֹן שְׁתֵּי בָּתֵּי דִינִים בְּעִיר אַחַת, הַלָּלוּ מוֹרִים כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וְהַלָּלוּ מוֹרִים כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אֲבָל שְׁתֵּי בָּתֵּי דִינִים בִּשְׁתֵּי עֲיָירוֹת — לֵית לַן בַּהּ. ouman daamar asou, karénan kan "lo titgoddou" — lo téasou agoudot agoudot! amar abayé: ki amrinan "lo titgoddou" — kegon cheté baté dinim beir a'hat, halalou morim kedivré bét chama, vehalalou morim kedivré bét hilél. aval cheté baté dinim bichté ayarot — lét lan bah.
7. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל כִּשְׁתֵּי בָּתֵּי דִינִים בְּעִיר אַחַת דָּמֵי! אֶלָּא אָמַר רָבָא: כִּי אָמְרִינַן ״לֹא תִתְגּוֹדְדוּ״ — כְּגוֹן בֵּית דִּין בְּעִיר אַחַת, פְּלַג מוֹרִין כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וּפְלַג מוֹרִין כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אֲבָל שְׁתֵּי בָּתֵּי דִינִין בְּעִיר אַחַת — לֵית לַן בַּהּ. amar léh rava: veha bét chama ouvét hilél kichté baté dinim beir a'hat damé! ela amar rava: ki amrinan "lo titgoddou" — kegon bét din beir a'hat, pelag morin kedivré bét chama, ouflag morin kedivré bét hilél. aval cheté baté dinin beir a'hat — lét lan bah.
8. תָּא שְׁמַע: בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיוּ כּוֹרְתִים עֵצִים לַעֲשׂוֹת פֶּחָמִים בְּשַׁבָּת לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל. בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הָיוּ אוֹכְלִים בְּשַׂר עוֹף בְּחָלָב. ta chema: bimkomo chel rabi eliezer haou kortim étsim laasot pe'hamim bechabat laasot barzel. bimkomo chel rabi yosé hagelili haou okhlim besar of be'halav.
9. בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר — אִין, בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא — לָא. דְּתַנְיָא, כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כׇּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת — אֵין דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. bimkomo chel rabi eliezer — in, bimkomo chel rabi akiva — la. detanya, kelal amar rabi akiva: kol melakha cheefchar laasotah méerev chabat — én do'ha et hachabat.
10. וְהַאי מַאי תְּיוּבְתָּא? מְקוֹמוֹת מְקוֹמוֹת שָׁאנֵי! וּדְקָאָרֵי לַהּ — מַאי קָאָרֵי לַהּ?! veha ma teouvta? mekomot mekomot chané! oudkaaré lah — ma kaaré lah?!
11. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא מִשּׁוּם חוּמְרָא דְשַׁבָּת — כְּמָקוֹם אֶחָד דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. salka datakh aména michoum 'houmra dechabat — kemakom e'had damé, ka machma lan.
12. תָּא שְׁמַע, דְּרַבִּי אֲבָהוּ כִּי אִיקְּלַע לְאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲוָה מְטַלְטֵל שְׁרָגָא. וְכִי אִיקְּלַע לְאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, לָא הֲוָה מְטַלְטֵל שְׁרָגָא. ta chema, derabi avaou ki ikela leatréh derabi yeochoua ben lévi hava metaltél cheraga. vekhi ikela leatréh derabi yo'hanan, la hava metaltél cheraga.
13. וְהַאי מַאי קוּשְׁיָא? וְלָא אָמְרִינַן מְקוֹמוֹת שָׁאנֵי? אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן: רַבִּי אֲבָהוּ, הֵיכִי עָבֵיד הָכָא הָכִי, וְהֵיכִי עָבֵיד הָכָא הָכִי? veha ma kouchya? vela amrinan mekomot chané? anan hakhi kaamrinan: rabi avaou, hékhi avéd hakha hakhi, vehékhi avéd hakha hakhi?
14. רַבִּי אֲבָהוּ כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי סְבִירָא לֵיהּ, וְכִי מִקְּלַע לְאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן לָא הֲוָה מְטַלְטֵל מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ דְרַבִּי יוֹחָנָן. וְהָאִיכָּא שַׁמָּעָא! דְּמוֹדַע לֵיהּ לְשַׁמָּעָא. rabi avaou kerabi yeochoua ben lévi sevira léh, vekhi mikela leatréh derabi yo'hanan la hava metaltél michoum kevodo derabi yo'hanan. vehaika chamaa! demoda léh lechamaa.
15. תָּא שְׁמַע: אַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ אוֹסְרִים וְאֵלּוּ מַתִּירִים — לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּאי מִלִּישָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל, וְלֹא בֵּית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּאי. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לֹא עָשׂוּ, מִשּׁוּם הָכִי לֹא נִמְנְעוּ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ עָשׂוּ, אַמַּאי לֹא נִמְנְעוּ? ta chema: af al pi cheélou osrim veélou matirim — lo nimneou bét chama milisa nachim mibét hilél, velo bét hilél mibét chama. i amrate bichlama lo asou, michoum hakhi lo nimneou. ela i amrate asou, ama lo nimneou?
16. בִּשְׁלָמָא בֵּית שַׁמַּאי מִבֵּית הִלֵּל לֹא נִמְנְעוּ, דִּבְנֵי חַיָּיבֵי לָאוִין נִינְהוּ. bichlama bét chama mibét hilél lo nimneou, divné 'hayavé lavin ninou.
17. אֶלָּא בֵּית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּאי אַמַּאי לֹא נִמְנְעוּ? בְּנֵי חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת — מַמְזֵרִים נִינְהוּ? ela bét hilél mibét chama ama lo nimneou? bené 'hayavé karétot — mamzérim ninou?
18. וְכִי תֵּימָא קָסָבְרִי בֵּית הִלֵּל דְּאֵין מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת — וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּצָרוֹת, מוֹדִים שֶׁאֵין מַמְזֵר אֶלָּא מִמִּי שֶׁאִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עֶרְוָה וְעָנוּשׁ כָּרֵת! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, לֹא עָשׂוּ! vekhi téma kasavri bét hilél deén mamzér mé'hayavé karétot — vehaamar rabi elazar: af al pi chene'hlekou bét chama ouvét hilél betsarot, modim cheén mamzér ela mimi cheisouro isour erva veanouch karét! ela la chema minah, lo asou!
19. לָא, לְעוֹלָם עָשׂוּ, דְּמוֹדְעִי לְהוּ וּפָרְשִׁי. la, leolam asou, demodi leou oufarchi.
20. וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: כָּל הַטְּהָרוֹת וְכׇל הַטְּמָאוֹת שֶׁהָיוּ אֵלּוּ מְטַהֲרִין וְאֵלּוּ מְטַמְּאִין — לֹא נִמְנְעוּ עוֹשִׂים טְהָרוֹת אֵלּוּ עַל גַּבֵּי אֵלּוּ. vehakhi namé mistabera, dekatané séfa: kal hateharot vekhol hatemaot chehaou élou metaharin veélou metamein — lo nimneou osim teharot élou al gabé élou.

Daf 14b

1. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דְּמוֹדְעִי לְהוּ — מִשּׁוּם הָכִי לֹא נִמְנְעוּ, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּלָא מוֹדְעִי לְהוּ, בִּשְׁלָמָא בֵּית שַׁמַּאי מִבֵּית הִלֵּל לֹא נִמְנְעוּ — דִּטְמָאוֹת דְּבֵית הִלֵּל, לְבֵית שַׁמַּאי טְהָרוֹת נִינְהוּ. i amrate bichlama demodi leou — michoum hakhi lo nimneou, ela i amrate dela modi leou, bichlama bét chama mibét hilél lo nimneou — ditmaot devét hilél, levét chama teharot ninou.
2. אֶלָּא בֵּית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּאי לָמָּה לֹא נִמְנְעוּ? טְהָרוֹת דְּבֵית שַׁמַּאי, לְבֵית הִלֵּל טְמָאוֹת נִינְהוּ! אֶלָּא לָאו דְּמוֹדְעִי לְהוּ, שְׁמַע מִינַּהּ. ela bét hilél mibét chama lama lo nimneou? teharot devét chama, levét hilél temaot ninou! ela la demodi leou, chema minah.
3. וּמַאי אוּלְמֵיהּ דְּהָךְ מֵהָךְ? מַהוּ דְּתֵימָא צָרָה קָלָא אִית לַהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. ouma oulméh dehakh méhakh? maou detéma tsara kala it lah, ka machma lan.
4. גּוּפָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּצָרוֹת, מוֹדִים שֶׁאֵין מַמְזֵר אֶלָּא מִמִּי שֶׁאִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עֶרְוָה וְעָנוּשׁ כָּרֵת. מַאן מוֹדִים? אִילֵּימָא בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל — פְּשִׁיטָא! בְּנֵי חַיָּיבֵי לָאוִין, כְּשֵׁרִים נִינְהוּ! goufa, amar rabi elazar: af al pi chene'hlekou bét chama ouvét hilél betsarot, modim cheén mamzér ela mimi cheisouro isour erva veanouch karét. man modim? iléma bét chama levét hilél — pechita! bené 'hayavé lavin, kechérim ninou!
5. אֶלָּא בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי — הִיא גּוּפַהּ חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת הִיא! ela bét hilél levét chama — hi goufah 'hayavé karétot hi!
6. לְעוֹלָם בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל, וּלְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: יֵשׁ מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין, קָא מַשְׁמַע לַן דְּאֵין מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין. leolam bét chama levét hilél, oulapoké miderabi akiva, deamar: yéch mamzér mé'hayavé lavin, ka machma lan deén mamzér mé'hayavé lavin.
7. תָּא שְׁמַע: אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל בְּצָרוֹת וּבַאֲחָיוֹת, ta chema: af al pi chene'hlekou bét chama ouvét hilél betsarot ouvaa'haot,
8. בְּגֵט יָשָׁן, וּבִסְפֵק אֵשֶׁת אִישׁ, וּבִמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלָנָה עִמּוֹ בְּפוּנְדָּק, begét yachan, ouvisfék échet ich, ouvimgaréch et ichto velana imo befoundak,
9. בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶּסֶף, בִּפְרוּטָה וּבְשָׁוֶה פְּרוּטָה — bekhesef ouvchave kesef, bifrouta ouvchave perouta —
10. לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּאי מִלִּישָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל, וְלֹא בֵּית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּאי. לְלַמֶּדְךָ שֶׁחִיבָּה וְרֵיעוּת נוֹהֲגִים זֶה בָּזֶה, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ״. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נִמְנְעוּ הֵן מִן הַוַּדַּאי, וְלֹא נִמְנְעוּ מִן הַסָּפֵק. lo nimneou bét chama milisa nachim mibét hilél, velo bét hilél mibét chama. lelamedkha che'hiba veréout nohagim ze baze, lekayém ma cheneemar: "haemet vehachalom ehavou". rabi chimon omér: nimneou hén min havada, velo nimneou min hasafék.
11. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא עָשׂוּ — מִשּׁוּם הָכִי נִמְנְעוּ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לֹא עָשׂוּ, אַמַּאי נִמְנְעוּ? וְתִסְבְּרָא? נְהִי נָמֵי דְּעָשׂוּ, בִּשְׁלָמָא בֵּית הִלֵּל — נִמְנְעוּ מִבֵּית שַׁמַּאי, דְּחַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת נִינְהוּ, וּמַמְזֵרִים הֵם לְבֵית הִלֵּל. i amrate bichlama asou — michoum hakhi nimneou. ela i amrate lo asou, ama nimneou? vetisbera? nehi namé deasou, bichlama bét hilél — nimneou mibét chama, de'hayavé karétot ninou, oumamzérim hém levét hilél.
12. אֶלָּא בֵּית שַׁמַּאי — אַמַּאי נִמְנְעוּ מִבֵּית הִלֵּל? בְּנֵי חַיָּיבֵי לָאוִין נִינְהוּ, וּכְשֵׁרִים נִינְהוּ! כִּדְאָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַצָּרָה עַצְמָהּ, הָכָא נָמֵי: לָא נִצְרְכָה אֶלָּא לַצָּרָה עַצְמָהּ. ela bét chama — ama nimneou mibét hilél? bené 'hayavé lavin ninou, oukhchérim ninou! kidamar rav na'hman bar yits'hak: lo nitsrekha ela latsara atsmah, hakha namé: la nitsrekha ela latsara atsmah.
13. וּמַאי שְׁנָא מִן הַוַּדַּאי — דְּאִיסּוּרָא הוּא, סָפֵק נָמֵי אִיסּוּרָא הוּא! ouma chena min havada — deisoura hou, safék namé isoura hou!
14. לָא תֵּימָא: מִן הַסָּפֵק, אֶלָּא אֵימָא: מִן הַסְּתָם, דְּמוֹדְעִי לְהוּ וּפָרְשִׁי. la téma: min hasafék, ela éma: min hasetam, demodi leou oufarchi.
15. וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאַהֲבָה וְרֵיעוּת נוֹהֲגִים זֶה בָּזֶה? הַיְינוּ רֵישָׁא! הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּכוּלַּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. ouma ka machma lan, deahava veréout nohagim ze baze? haynou récha! ha ka machma lan dekhoulah rabi chimon hi.
16. תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: הֵיאַךְ הֲלָכָה זוֹ רוֹוַחַת בְּיִשְׂרָאֵל? נַעֲשֶׂה כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי — הַוָּלָד מַמְזֵר לְדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל, נַעֲשֶׂה כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל — הַוָּלָד פָּגוּם לְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. בּוֹאוּ וּנְתַקֵּן לָהֶן לַצָּרוֹת, ta chema deamar rabi yo'hanan ben nouri: héakh halakha zo rova'hat beyisraél? naase kedivré bét chama — havalad mamzér ledivré bét hilél, naase kedivré bét hilél — havalad pagoum ledivré bét chama. boou ountakén lahen latsarot,

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Yevamot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)