Talmud Shabbat, Chapitre 4 (ד) · Daf 29a à 30b

Daf 29a

1. גּוֹי שֶׁחָקַק קַב בִּבְקַעַת — יִשְׂרָאֵל מַסִּיקָהּ בְּיוֹם טוֹב. וְאַמַּאי? נוֹלָד הוּא! לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי עֲקִיבָא קָאָמַר לֵיהּ, וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ. go che'hakak kav bivkaat — yisraél masikah beom tov. veama? nolad hou! ledivréhem derabi eliezer verabi akiva kaamar léh, veléh la sevira léh.
2. רָבָא אָמַר, הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְפִי שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בִּפְתִילָה שֶׁאֵינָהּ מְחוֹרֶכֶת וְלֹא בִּסְמַרְטוּטִין שֶׁאֵינָן מְחוֹרָכִין. אֶלָּא הָא דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף ״שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ מְצוּמְצָמוֹת״ לְמַאי הִלְכְתָא? לְעִנְיַן טוּמְאָה. דִּתְנַן: שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ שֶׁאָמְרוּ — חוּץ מִן הַמְּלָל, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ מְכֻוּוֹנוֹת. rava amar, haynou tama derabi eliezer: lefi cheén madlikin biftila cheénah me'horekhet velo bismartoutin cheénan me'horakhin. ela ha detané rav yoséf "chaloch al chaloch metsoumtsamot" lema hilkheta? leinyan touma. ditnan: chaloch al chaloch cheamrou — 'houts min hamelal, divré rabi chimon. va'hakhamim omrim: chaloch al chaloch mekhououonot.
3. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַסִּיקִין בְּכֵלִים וְאֵין מַסִּיקִין בְּשִׁבְרֵי כֵלִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. מַסִּיקִין בִּתְמָרִין, אֲכָלָן אֵין מַסִּיקִין בְּגַרְעִינֵיהֶן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. מַסִּיקִין בֶּאֱגוֹזִים, אֲכָלָן אֵין מַסִּיקִין בִּקְלִיפּוֹתֵיהֶן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. amar rav yeouda amar rav: masikin bekhélim veén masikin bechivré khélim, divré rabi yeouda. verabi chimon matir. masikin bitmarin, akhalan én masikin begarinéhen, divré rabi yeouda. verabi chimon matir. masikin beegozim, akhalan én masikin biklipotéhen, divré rabi yeouda. verabi chimon matir.
4. וּצְרִיכָא. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא, בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא כְּלִי וְהַשְׁתָּא שֶׁבֶר כְּלִי, וְהָוֵה לֵיהּ נוֹלַד, וְאָסוּר. אֲבָל תְּמָרִים, דְּמֵעִיקָּרָא גַּרְעִינִין וְהַשְׁתָּא גַּרְעִינִין — אֵימָא שַׁפִּיר דָּמֵי. וְאִי אַשְׁמְעִינַן גַּרְעִינִין, הֲוָה אָמֵינָא דְּמֵעִיקָּרָא מִכַּסְּיָין וְהַשְׁתָּא מִיגַּלְּיָין. אֲבָל קְלִיפֵּי אֱגוֹזִין, דְּמֵעִיקָּרָא מִיגַּלּוּ וְהַשְׁתָּא מִיגַּלּוּ — אֵימָא שַׁפִּיר דָּמֵי. צְרִיכָא. outsrikha. dei achmeinan kamayta, behahi kaamar rabi yeouda, michoum deméikara keli vehachta chever keli, vehavé léh nolad, veasour. aval temarim, deméikara garinin vehachta garinin — éma chapir damé. vei achmeinan garinin, hava aména deméikara mikaseyan vehachta migaleyan. aval kelipé egozin, deméikara migalou vehachta migalou — éma chapir damé. tserikha.
5. וְהָא דְּרַב לָאו בְּפֵירוּשׁ אִיתְּמַר, אֶלָּא מִכְּלָלָא אִיתְּמַר. דְּרַב אֲכַל תַּמְרֵי וּשְׁדָא קַשְׁיָיתָא לְבוּכְיָא. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא: בַּר פַּחֲתֵי, כְּנֶגְדּוֹ בְּיוֹם טוֹב אָסוּר. קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ אוֹ לָא קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ? veha derav la beférouch itemar, ela mikelala itemar. derav akhal tamré ouchda kachyata levoukhya. amar léh rabi 'hiya: bar pa'haté, kenegdo beom tov asour. kabelah minéh o la kabelah minéh?
6. תָּא שְׁמַע: דְּכִי אֲתָא רַב לְבָבֶל, אֲכַל תַּמְרֵי וּשְׁדָא קַשְׁיָיתָא לְחֵיוָתָא. מַאי לָאו בְּפַרְסָיָיאתָא, וְלָא קַבְּלַהּ? — לָא, בַּאֲרַמָּיָאתָא — הוֹאִיל וַחֲזֵי אַגַּב אִימַּיְיהוּ. ta chema: dekhi ata rav levavel, akhal tamré ouchda kachyata le'hévata. ma la befarsayata, vela kabelah? — la, baaramayata — hoil va'hazé agav imayou.
7. אֲמַר לֵיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר בַּר חָנָה לְרַב יוֹסֵף: לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר מַסִּיקִין בְּכֵלִים וְאֵין מַסִּיקִין בְּשִׁבְרֵי כֵלִים, כֵּיוָן דְּאַדְלֵיק בְּהוּ פּוּרְתָּא הָוֵה לֵיהּ שִׁבְרֵי כֵלִים, וְכִי קָא מְהַפֵּךְ — בְּאִיסּוּרָא קָא מְהַפֵּךְ? — דַּעֲבַד כִּדְרַב מַתְנָה. דְּאָמַר רַב מַתְנָה אָמַר רַב: עֵצִים שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הַדֶּקֶל לְתַנּוּר בְּיוֹם טוֹב, מַרְבֶּה עֵצִים מוּכָנִין וּמַסִּיקָן. amar léh rav chemouél bar bar 'hana lerav yoséf: lerabi yeouda deamar masikin bekhélim veén masikin bechivré khélim, kévan deadlék beou pourta havé léh chivré khélim, vekhi ka mehapékh — beisoura ka mehapékh? — daavad kidrav matna. deamar rav matna amar rav: étsim chenachrou min hadekel letanour beom tov, marbe étsim moukhanin oumasikan.
8. רַב הַמְנוּנָא אָמַר: הָכָא בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה עָסְקִינַן, מִקּוּלֵּי מַטְלָנִיּוֹת שָׁנוּ כָּאן. rav hamnouna amar: hakha befa'hot michelocha al chelocha askinan, mikoulé matlaniyot chanou kan.
9. וְאָזְדָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ וְרַבִּי עֲקִיבָא לְטַעְמֵיהּ. דִּתְנַן: פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה שֶׁהִתְקִינוֹ לִפְקֹק בּוֹ אֶת הַמֶּרְחָץ וּלְנַעֵר בּוֹ אֶת הַקְּדֵירָה וּלְקַנֵּחַ בּוֹ אֶת הָרֵחַיִים — בֵּין מִן הַמּוּכָן וּבֵין שֶׁאֵין מִן הַמּוּכָן — טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בֵּין מִן הַמּוּכָן וּבֵין שֶׁלֹּא מִן הַמּוּכָן — טָהוֹר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִן הַמּוּכָן — טָמֵא, וְשֶׁלֹּא מִן הַמּוּכָן — טָהוֹר. וְאָמַר עוּלָּא, וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים זְרָקוֹ בָּאַשְׁפָּה — דִּבְרֵי הַכֹּל טָהוֹר. veazda rabi eliezer letaméh verabi akiva letaméh. ditnan: pa'hot michelocha al chelocha chehitkino lifkok bo et hamer'hats oulnaér bo et hakedéra oulkané'ha bo et haré'hayim — bén min hamoukhan ouvén cheén min hamoukhan — tamé, divré rabi eliezer. verabi yeochoua omér: bén min hamoukhan ouvén chelo min hamoukhan — taor. rabi akiva omér: min hamoukhan — tamé, vechelo min hamoukhan — taor. veamar oula, veitéma raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: hakol modim zerako baachpa — divré hakol taor.

Daf 29b

1. הִנִּיחוֹ בְּקוּפְסָא — דִּבְרֵי הַכֹּל טָמֵא. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא שֶׁתְּלָאוֹ בְּמַגּוֹד אוֹ שֶׁהִנִּיחוֹ לַאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר מִדְּלֹא זְרָקוֹ בָּאַשְׁפָּה דַּעְתֵּיהּ עִילָּוֵיהּ. וּמַאי קָרֵי לֵיהּ ״שֶׁלֹּא מִן הַמּוּכָן״ — דִּלְגַבֵּי קוּפְסָא לָאו מוּכָן הוּא. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר מִדְּלֹא הִנִּיחוֹ בְּקוּפְסָא בַּטּוֹלֵי בַּטְּלֵיהּ, וּמַאי קָרֵי לֵיהּ ״מוּכָן״ — דִּלְגַבֵּי אַשְׁפָּה מוּכָן הוּא. וְרַבִּי עֲקִיבָא, בִּתְלָאוֹ בְּמַגּוֹד סָבַר כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בְּהִנִּיחוֹ אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. hini'ho bekoufsa — divré hakol tamé. lo ne'hlekou ela chetelao bemagod o chehini'ho laa'horé hadelet. rabi eliezer savar midelo zerako baachpa datéh ilavéh. ouma karé léh "chelo min hamoukhan" — dilgabé koufsa la moukhan hou. verabi yeochoua savar midelo hini'ho bekoufsa batolé bateléh, ouma karé léh "moukhan" — dilgabé achpa moukhan hou. verabi akiva, bitlao bemagod savar kerabi eliezer, behini'ho a'horé hadelet savar lah kerabi yeochoua.
2. וַהֲדַר בֵּיהּ רַבִּי עֲקִיבָא לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מִמַּאי? אָמַר רָבָא: מִדְּקָתָנֵי ״פְּתִילַת הַבֶּגֶד״. מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי ״פְּתִילַת הַבֶּגֶד״? לִיתְנֵי ״פְּתִילָה שֶׁל בֶּגֶד״. מַאי ״פְּתִילַת הַבֶּגֶד״ — דַּעֲדַיִין בֶּגֶד הוּא. vahadar béh rabi akiva legabéh derabi yeochoua. mima? amar rava: midekatané "petilat habeged". ma irya detané "petilat habeged"? litné "petila chel beged". ma "petilat habeged" — daadayin beged hou.
3. מַתְנִי׳ לֹא יִקּוֹב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וִימַלְּאֶנָּה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי הַנֵּר בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת, וַאֲפִילּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס. וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. אֲבָל אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה — מוּתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּלִי אֶחָד. לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁל שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת. וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. matni' lo yikov adam chefoferet chel bétsa vimaleena chemen veyitenena al pi hanér bichvil chetehé menatefet, vaafilou hi chel 'heres. verabi yeouda matir. aval im 'hiberah hayotsér mite'hila — moutar, mipené cheou keli e'had. lo yemalé adam keara chel chemen veyitenena betsad hanér veyitén roch hapetila betokhah bichvil chetehé choevet. verabi yeouda matir.
4. גְּמָ׳ וּצְרִיכָא. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה — בְּהָא קָאָמְרִי רַבָּנַן, דְּכֵיוָן דְּלָא מְאִיסָא אָתֵי לְאִסְתַּפּוֹקֵי מִינַּהּ. אֲבָל שֶׁל חֶרֶס דִּמְאִיסָא — אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה. וְאִי אַשְׁמְעִינַן שֶׁל חֶרֶס — בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֲבָל בְּהַהִיא — אֵימָא מוֹדֵי לְהוּ לְרַבָּנַן. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנָךְ תַּרְתֵּי, בְּהָנֵי קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם דְּלָא מִיפְּסַק, אֲבָל קְעָרָה דְּמִיפַּסְקָא — אֵימָא מוֹדֵי לְהוּ לְרַבָּנַן. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהַהִיא, בְּהַהִיא קָאָמְרִי רַבָּנַן, אֲבָל בְּהָנֵי תַּרְתֵּי — אֵימָא מוֹדוּ לְרַבִּי יְהוּדָה. צְרִיכָא. gema' outsrikha. dei achmeinan chefoferet chel bétsa — beha kaamri rabanan, dekhévan dela meisa até leistapoké minah. aval chel 'heres dimisa — éma modou léh lerabi yeouda. vei achmeinan chel 'heres — beha kaamar rabi yeouda, aval behahi — éma modé leou lerabanan. vei achmeinan hanakh tarté, behané kaamar rabi yeouda michoum dela mipesak, aval keara demipaska — éma modé leou lerabanan. vei achmeinan behahi, behahi kaamri rabanan, aval behané tarté — éma modou lerabi yeouda. tserikha.
5. וְאִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה מוּתָּר וְכוּ׳. תָּנָא אִם חִבְּרָהּ בְּסִיד וּבְחַרְסִית מוּתָּר. וְהָאֲנַן ״יוֹצֵר״ תְּנַן! מַאי ״יוֹצֵר״, כְּעֵין יוֹצֵר. veim 'hiberah hayotsér mite'hila moutar vekhou'. tana im 'hiberah besid ouv'harsit moutar. vehaanan "yotsér" tenan! ma "yotsér", keén yotsér.
6. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: פַּעַם אַחַת שָׁבַתְנוּ בַּעֲלִיַּית בֵּית נַתְּזָה בְּלוֹד, וְהֵבִיאוּ לָנוּ שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וּמִלֵּאנוּהָ שֶׁמֶן וּנְקַבְנוּהָ וְהִנַּחְנוּהָ עַל פִּי הַנֵּר. וְהָיָה שָׁם רַבִּי טַרְפוֹן וּזְקֵנִים, וְלֹא אָמְרוּ לָנוּ דָּבָר. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה?! שָׁאנֵי בֵּית נַתְּזָה דִּזְרִיזִין הֵן. tanya amar rabi yeouda: paam a'hat chavatnou baaliyat bét nateza belod, vehéviou lanou chefoferet chel bétsa oumilénouha chemen ounkavnouha vehina'hnouha al pi hanér. vehaya cham rabi tarfon ouzkénim, velo amrou lanou davar. amrou lo: micham reaya?! chané bét nateza dizrizin hén.
7. אָבִין צִיפּוֹרָאָה גְּרַר סַפְסַלָּא בְּעִילִּיתָא דְשֵׁישָׁא לְעִילָּא מֵרַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר. אֲמַר לֵיהּ: אִי שְׁתִיקִי לָךְ כְּדִשְׁתִיקוּ לֵיהּ חַבְרַיָּא לְרַבִּי יְהוּדָה נָפֵיק מִינֵּיהּ חוּרְבָּא. גְּזֵירָה עִלִּיתָא דְשֵׁישָׁא אַטּוּ עִלִּיתָא דְעָלְמָא. avin tsiporaa gerar safsala beilita dechécha leila mérabi yits'hak ben elazar. amar léh: i chetiki lakh kedichtikou léh 'havraya lerabi yeouda nafék minéh 'hourba. gezéra ilita dechécha atou ilita dealma.
8. רֵישׁ כְּנִישְׁתָּא דְּבׇצְרָה גְּרַר סַפְסַלָּא לְעֵילָּא מֵרַבִּי יִרְמְיָה רַבָּה. אֲמַר לֵיהּ: כְּמַאן, כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? — אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּגְדוֹלִים דְּלָא אֶפְשָׁר, בִּקְטַנִּים מִי אָמַר?! וּפְלִיגָא דְּעוּלָּא. דְּאָמַר עוּלָּא מַחֲלוֹקֶת בִּקְטַנִּים, אֲבָל בִּגְדוֹלִים דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. réch kenichta devotsra gerar safsala leéla mérabi yirmeya raba. amar léh: keman, kerabi chimon? — émar deamar rabi chimon bigdolim dela efchar, biktanim mi amar?! oufliga deoula. deamar oula ma'haloket biktanim, aval bigdolim divré hakol moutar.
9. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר גּוֹרֵר אָדָם מִטָּה כִּסֵּא וְסַפְסָל, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹת חָרִיץ. קָתָנֵי גְּדוֹלִים, וְקָתָנֵי קְטַנִּים, קַשְׁיָא לְתַרְוַויְיהוּ! métiv rav yoséf: rabi chimon omér gorér adam mita kisé vesafsal, ouvilvad chelo yitkavén laasot 'harits. katané gedolim, vekatané ketanim, kachya letarvayou!
10. עוּלָּא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ וְרַבִּי יִרְמְיָה רַבָּה מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ: עוּלָּא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ — מִטָּה דּוּמְיָא דְּכִסֵּא. וְרַבִּי יִרְמְיָה רַבָּה מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ — כִּסֵּא דּוּמְיָא דְּמִטָּה. oula metaréts letaméh verabi yirmeya raba metaréts letaméh: oula metaréts letaméh — mita doumya dekhisé. verabi yirmeya raba metaréts letaméh — kisé doumya demita.
11. מֵתִיב רַבָּה: מוֹכְרֵי כְּסוּת מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, וְהַצְּנוּעִין מַפְשִׁילִין בְּמַקֵּל לַאֲחוֹרֵיהֶן. וְהָא הָכָא דְּאֶפְשָׁר לְמִיעְבַּד כִּצְנוּעִין — דְּכִי קְטַנִּים דָּמֵי, וְכִי לָא מִתְכַּוֵּין — שָׁרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן לְכַתְּחִלָּה. תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יִרְמְיָה רַבָּה. תְּיוּבְתָּא. métiv raba: mokhré kesout mokhrin kedarkan, ouvilvad chelo yitkavén ba'hama mipené ha'hama ouvagechamim mipené hagechamim, vehatsenouin mafchilin bemakél laa'horéhen. veha hakha deefchar lemibad kitsnouin — dekhi ketanim damé, vekhi la mitkavén — charé rabi chimon lekhate'hila. teouvta derabi yirmeya raba. teouvta.
12. מַתְנִי׳ הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גּוֹיִם וּמִפְּנֵי לִיסְטִים, מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה, מִפְּנֵי הַחוֹלֶה שֶׁיִּישַׁן — פָּטוּר. כְּחָס עַל הַנֵּר, כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן, כְּחָס עַל הַפְּתִילָה — חַיָּיב. רַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר בְּכוּלָּן, חוּץ מִן הַפְּתִילָה — מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ פֶּחָם. matni' hamkhabe et hanér mipené cheou mityaré mipené goyim oumipené listim, mipené rou'ha raa, mipené ha'hole cheyichan — patour. ke'has al hanér, ke'has al hachemen, ke'has al hapetila — 'hayav. rabi yosé potér bekhoulan, 'houts min hapetila — mipené cheou osah pe'ham.

Daf 30a

1. גְּמָ׳ מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא חַיָּיב — שְׁמַע מִינַּהּ רַבִּי יְהוּדָה הִיא. רֵישָׁא בְּמַאי עָסְקִינַן? אִי בְּחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה — ״מוּתָּר״ מִיבְּעֵי לֵיהּ. וְאִי בְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה ״חַיָּיב חַטָּאת״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! gema' midekatané séfa 'hayav — chema minah rabi yeouda hi. récha bema askinan? i be'hole cheyéch bo sakana — "moutar" mibeé léh. vei be'hole cheén bo sakana "'hayav 'hatat" mibeé léh!
2. לְעוֹלָם בְּחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, וּבְדִין הוּא דְּלִיתְנֵי ״מוּתָּר״, וְאַיְּידֵי דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא ״חַיָּיב״, תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא ״פָּטוּר״. וְהָדְתָנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אִם בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישַׁן לֹא יְכַבֶּה, וְאִם כִּבָּה, פָּטוּר אֲבָל אָסוּר! — הַהִיא בְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. leolam be'hole cheyéch bo sakana, ouvdin hou delitné "moutar", veayedé devaé lemitné séfa "'hayav", tena namé récha "patour". vehadtané rabi ochaya im bichvil ha'hole cheyichan lo yekhabe, veim kiba, patour aval asour! — hahi be'hole cheén bo sakana, verabi chimon hi.
3. שְׁאוּל שְׁאֵילָה זוֹ לְעֵילָּא מֵרַבִּי תַּנְחוּם דְּמִן נוֹי: מַהוּ לְכַבּוֹת בּוּצִינָא דְנוּרָא מִקַּמֵּי בְּאִישָׁא בְּשַׁבְּתָא? פְּתַח וַאֲמַר: אַנְתְּ שְׁלֹמֹה אָן חׇכְמְתָךְ, אָן סוּכְלְתָנוּתָךְ? לֹא דַּיֶּיךָּ שֶׁדְּבָרֶיךָ סוֹתְרִין דִּבְרֵי דָּוִד אָבִיךָ, אֶלָּא שֶׁדְּבָרֶיךָ סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה. דָּוִד אָבִיךָ אָמַר: ״לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ״, וְאַתְּ אָמַרְתָּ: ״וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ״, וְחָזַרְתָּ וְאָמַרְתָּ: ״כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת״! cheoul cheéla zo leéla mérabi tan'houm demin no: maou lekhabot boutsina denoura mikamé beicha bechabeta? peta'h vaamar: ante chelomo an 'hokhmetakh, an soukhletanoutakh? lo dayeka chedevarekha sotrin divré david avikha, ela chedevarekha sotrin ze et ze. david avikha amar: "lo hamétim yehallou yah", veate amarta: "vechabé'ha ani et hamétim chekevar métou", ve'hazarta veamarta: "ki lekhelev 'ha hou tov min haaryé hamét"!
4. לָא קַשְׁיָא, הָא דְּקָאָמַר דָּוִד ״לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ״ — הָכִי קָאָמַר: לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת קוֹדֶם שֶׁיָּמוּת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁמֵּת, בָּטֵל מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת וְאֵין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבַח בּוֹ. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִכְתִיב: ״בַּמֵּתִים חׇפְשִׁי״ — כֵּיוָן שֶׁמֵּת אָדָם נַעֲשֶׂה חׇפְשִׁי מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת. la kachya, ha dekaamar david "lo hamétim yehallou yah" — hakhi kaamar: leolam yaasok adam betora ouvmitsot kodem cheyamout, chekévan chemét, batél min hatora oumin hamitsot veén lehakadoch baroukh hou cheva'h bo. vehaynou deamar rabi yo'hanan, ma dikhtiv: "bamétim 'hofchi" — kévan chemét adam naase 'hofchi min hatora oumin hamitsot.
5. וּדְקָאָמַר שְׁלֹמֹה ״וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ״, שֶׁכְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, עָמַד מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר כַּמָּה תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים לְפָנָיו וְלֹא נַעֲנָה, וּכְשֶׁאָמַר ״זְכוֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ״ — מִיָּד נַעֲנָה. וְלֹא יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה ״וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ״? דָּבָר אַחֵר: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם גּוֹזֵר גְּזֵרָה — סָפֵק מְקַיְּימִין אוֹתָהּ סָפֵק אֵין מְקַיְּימִין אוֹתָהּ. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר מְקַיְּימִין אוֹתָהּ — בְּחַיָּיו מְקַיְּימִין אוֹתָהּ בְּמוֹתוֹ אֵין מְקַיְּימִין אוֹתָהּ. וְאִילּוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ גָּזַר כַּמָּה גְּזֵירוֹת וְתִיקֵּן כַּמָּה תַּקָּנוֹת וְקַיָּימוֹת הֵן לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וְלֹא יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה ״וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים וְגוֹ׳״?! oudkaamar chelomo "vechabé'ha ani et hamétim chekevar métou", chekeche'hatou yisraél bamidbar, amad moche lifné hakadoch baroukh hou veamar kama tefilot veta'hanounim lefana velo naana, oukhcheamar "zekhor leavraham leyits'hak oulyisraél avadekha" — miyad naana. velo yafe amar chelomo "vechabé'ha ani et hamétim chekevar métou"? davar a'hér: minhago chel olam, melekh basar vadam gozér gezéra — safék mekayemin otah safék én mekayemin otah. veim timtsé lomar mekayemin otah — be'haya mekayemin otah bemoto én mekayemin otah. veilou moche rabénou gazar kama gezérot vetikén kama takanot vekayamot hén leolam oulolmé olamim. velo yafe amar chelomo "vechabé'ha ani et hamétim vego'"?!
6. דָּבָר אַחֵר: ״וְשַׁבֵּחַ אֲנִי וְגוֹ׳״, כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַאי דִכְתִיב ״עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂוֹנְאַי וְיֵבוֹשׁוּ״ — אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מְחוֹל לִי עַל אוֹתוֹ עָוֹן. אָמַר לוֹ: מָחוּל לָךְ. אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת בְּחַיַּי. אָמַר לוֹ: בְּחַיֶּיךָ אֵינִי מוֹדִיעַ, בְּחַיַּי שְׁלֹמֹה בִּנְךָ אֲנִי מוֹדִיעַ. davar a'hér: "vechabé'ha ani vego'", kidrav yeouda amar rav. deamar rav yeouda amar rav: ma dikhtiv "asé imi ot letova veyirou sona veyévochou" — amar david lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, me'hol li al oto aon. amar lo: ma'houl lakh. amar lo: asé imi ot be'haya. amar lo: be'hayekha éni modia, be'haya chelomo binkha ani modia.
7. כְּשֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בִּיקֵּשׁ לְהַכְנִיס אָרוֹן לְבֵית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. דָּבְקוּ שְׁעָרִים זֶה בָּזֶה. אָמַר שְׁלֹמֹה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רְנָנוֹת, וְלֹא נַעֲנָה. פָּתַח וְאָמַר: ״שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד״. רְהַטוּ בָּתְרֵיהּ לְמִיבְלְעֵיהּ, אֲמַרוּ: ״מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד״. אֲמַר לְהוּ: ״ה׳ עִזּוּז וְגִבּוֹר״. חָזַר וְאָמַר: ״שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ה׳ צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה״, וְלֹא נַעֲנָה. כֵּיוָן שֶׁאָמַר: ״ה׳ אֱלֹהִים אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ״, מִיָּד נַעֲנָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נֶהְפְּכוּ פְּנֵי כׇּל שׂוֹנְאֵי דָוִד כְּשׁוּלֵי קְדֵירָה, וַיֵּדְעוּ כׇל הָעָם וְכׇל יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ עָוֹן. וְלֹא יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: ״וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ״?! kechebana chelomo et bét hamikdach, bikéch lehakhnis aron levét kodché hakodachim. davkou chearim ze baze. amar chelomo esrim vearbaa renanot, velo naana. pata'h veamar: "seou chearim rachékhem vehinasou pit'hé olam veyavo melekh hakavod". rehatou batréh lemivleéh, amarou: "mi hou ze melekh hakavod". amar leou: "h' izouz vegibor". 'hazar veamar: "seou chearim rachékhem ousou pit'hé olam veyavo melekh hakavod mi hou ze melekh hakavod h' tsevaot hou melekh hakavod sela", velo naana. kévan cheamar: "h' elohim al tachév pené mechi'hekha zakhra le'hasdé david avdekha", miyad naana. beotah chaa nehpekhou pené kol soné david kechoulé kedéra, vayédou khol haam vekhol yisraél chema'hal lo hakadoch baroukh hou al oto aon. velo yafe amar chelomo: "vechabé'ha ani et hamétim chekevar métou"?!
8. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאׇהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כׇּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ״. ״וַיֵּלְכוּ לְאׇהֳלֵיהֶם״ — שֶׁמָּצְאוּ נְשׁוֹתֵיהֶן בְּטָהֳרָה. ״שְׂמֵחִים״ — שֶׁנֶּהֱנוּ מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. ״וְטוֹבֵי לֵב״ — שֶׁנִּתְעַבְּרוּ נְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל כׇּל אֶחָד וְאֶחָד וְיָלְדָה זָכָר. ״עַל כׇּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ לְדָוִד עַבְדּוֹ (וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ״. ״לְדָוִד עַבְדּוֹ)״ — שֶׁמָּחַל לוֹ עַל אוֹתוֹ עָוֹן. ״וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ״ — דְּאַחֵיל לְהוּ עָוֹן דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. vehaynou dikhtiv: "bayom hachemini chila'h et haam vayvarakhou et hamelekh vayélkhou leoholéhem semé'him vetové lév al kol hatova acher asa h' ledavid avdo oulyisraél amo". "vayélkhou leoholéhem" — chematsou nechotéhen betahora. "semé'him" — chenehenou mizi hachekhina. "vetové lév" — chenitaberou nechotéhen chel kol e'had vee'had veyalda zakhar. "al kol hatova acher asa h' ledavid avdo (oulyisraél amo". "ledavid avdo)" — chema'hal lo al oto aon. "oulyisraél amo" — dea'hél leou aon deom hakipourim.
9. וּדְקָאָמַר שְׁלֹמֹה: ״כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת״, כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, מַאי דִכְתִיב: ״הוֹדִיעֵנִי ה׳ קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי״ — אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹדִיעֵנִי ה׳ קִצִּי. אָמַר לוֹ: גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי שֶׁאֵין מוֹדִיעִין קִצּוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. ״וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא״ — גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי שֶׁאֵין מוֹדִיעִין מִדַּת יָמָיו שֶׁל אָדָם. ״וְאֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי״ — אָמַר לוֹ: בְּשַׁבָּת תָּמוּת. אָמוּת בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת? אָמַר לוֹ: כְּבָר הִגִּיעָה מַלְכוּת שְׁלֹמֹה בִּנְךָ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִילּוּ כִּמְלֹא נִימָא. אָמוּת בְּעֶרֶב שַׁבָּת? אָמַר לוֹ: ״כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף״ — טוֹב לִי יוֹם אֶחָד שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מֵאֶלֶף עוֹלוֹת שֶׁעָתִיד שְׁלֹמֹה בִּנְךָ לְהַקְרִיב לְפָנַי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. oudkaamar chelomo: "ki lekhelev 'ha hou tov min haaryé hamét", kidrav yeouda amar rav. deamar rav yeouda amar rav, ma dikhtiv: "hodiéni h' kitsi oumidat yama ma hi éda me 'hadél ani" — amar david lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, hodiéni h' kitsi. amar lo: gezéra hi milefana cheén modiin kitso chel basar vadam. "oumidat yama ma hi" — gezéra hi milefana cheén modiin midat yama chel adam. "veéda me 'hadél ani" — amar lo: bechabat tamout. amout bee'had bechabat? amar lo: kevar higia malkhout chelomo binkha, veén malkhout nogaat ba'havertah afilou kimlo nima. amout beerev chabat? amar lo: "ki tov yom ba'hatsérekha méalef" — tov li yom e'had cheata yochév veosék batora méelef olot cheatid chelomo binkha lehakriv lefana al gabé hamizbé'ha.

Daf 30b

1. כׇּל יוֹמָא דְשַׁבְּתָא הֲוָה יָתֵיב וְגָרֵיס כּוּלֵּי יוֹמָא. הַהוּא יוֹמָא דְּבָעֵי לְמֵינַח נַפְשֵׁיהּ, קָם מַלְאַךְ הַמָּוֶת קַמֵּיהּ וְלָא יְכִיל לֵיהּ, דְּלָא הֲוָה פָּסֵק פּוּמֵּיהּ מִגִּירְסָא. אֲמַר: מַאי אַעֲבֵיד לֵיהּ? הֲוָה לֵיהּ בּוּסְתָּנָא אֲחוֹרֵי בֵּיתֵיהּ, אֲתָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת סָלֵיק וּבָחֵישׁ בְּאִילָנֵי. נְפַק לְמִיחְזֵי. הֲוָה סָלֵיק בְּדַרְגָּא, אִיפְּחִית דַּרְגָּא מִתּוּתֵיהּ, אִישְׁתִּיק וְנָח נַפְשֵׁיהּ. kol yoma dechabeta hava yatév vegarés koulé yoma. haou yoma devaé leména'h nafchéh, kam malakh hamavet kaméh vela yekhil léh, dela hava pasék pouméh migirsa. amar: ma aavéd léh? hava léh boustana a'horé bétéh, ata malakh hamavet salék ouva'héch beilané. nefak lemi'hzé. hava salék bedarga, ipe'hit darga mitoutéh, ichtik vena'h nafchéh.
2. שְׁלַח שְׁלֹמֹה לְבֵי מִדְרְשָׁא: אַבָּא מֵת וּמוּטָל בַּחַמָּה, וּכְלָבִים שֶׁל בֵּית אַבָּא רְעֵבִים — מָה אֶעֱשֶׂה? שְׁלַחוּ לֵיהּ: חֲתוֹךְ נְבֵלָה וְהַנַּח לִפְנֵי הַכְּלָבִים. וְאָבִיךְ, הַנַּח עָלָיו כִּכָּר אוֹ תִּינוֹק וְטַלְטְלוֹ. וְלֹא יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: ״כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת״. וּלְעִנְיַן שְׁאֵילָה דְּשָׁאֵילְנָא קֳדָמֵיכוֹן: נֵר קְרוּיָה ״נֵר״, וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם קְרוּיָה ״נֵר״. מוּטָב תִּכְבֶּה נֵר שֶׁל בָּשָׂר וָדָם מִפְּנֵי נֵרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. chela'h chelomo levé midrecha: aba mét oumoutal ba'hama, oukhlavim chel bét aba reévim — ma eese? chela'hou léh: 'hatokh nevéla vehana'h lifné hakelavim. veavikh, hana'h ala kikar o tinok vetaltelo. velo yafe amar chelomo: "ki lekhelev 'ha hou tov min haaryé hamét". oulinyan cheéla dechaélna kodamékhon: nér kerouya "nér", venichmato chel adam kerouya "nér". moutav tikhbe nér chel basar vadam mipené néro chel hakadoch baroukh hou.
3. אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: בִּקְּשׁוּ חֲכָמִים לִגְנוֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת מִפְּנֵי שֶׁדְּבָרָיו סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה. וּמִפְּנֵי מָה לֹא גְּנָזוּהוּ? — מִפְּנֵי שֶׁתְּחִילָּתוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה וְסוֹפוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה. תְּחִילָּתוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, דִּכְתִיב: ״מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכׇל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמוֹל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ״ — וְאָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ הוּא דְּאֵין לוֹ. קוֹדֶם שֶׁמֶשׁ — יֵשׁ לוֹ. סוֹפוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, דִּכְתִיב: ״סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כׇּל הָאָדָם״. מַאי ״כִּי זֶה כׇּל הָאָדָם״? — אָמַר רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) [אֶלְעָזָר]: כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה. רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא אָמַר: שָׁקוּל זֶה כְּנֶגֶד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, וְאָמְרִי לַהּ שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: לֹא נִבְרָא כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ אֶלָּא לִצְווֹת לָזֶה. amar rav yeouda beréh derav chemouél bar chilat micheméh derav: bikechou 'hakhamim lignoz séfer kohelet mipené chedevara sotrin ze et ze. oumipené ma lo genazouou? — mipené chete'hilato divré tora vesofo divré tora. te'hilato divré tora, dikhtiv: "ma yitron laadam bekhol amalo cheyaamol ta'hat hachemech" — veamri devé rabi yana ta'hat hachemech hou deén lo. kodem chemech — yéch lo. sofo divré tora, dikhtiv: "sof davar hakol nichma et haelohim yera veet mitsota chemor ki ze kol haadam". ma "ki ze kol haadam"? — amar rabi (eliezer) [elazar]: kol haolam koulo lo nivra ela bichvil ze. rabi aba bar kahana amar: chakoul ze keneged kol haolam koulo. chimon ben aza omér, veamri lah chimon ben zoma omér: lo nivra kol haolam koulo ela litsot laze.
4. וּמַאי ״דְּבָרָיו סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה״? כְּתִיב: ״טוֹב כַּעַס מִשְּׂחוֹק״, וּכְתִיב ״לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל״! כְּתִיב ״וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה״, וּכְתִיב ״וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עוֹשָׂה! לָא קַשְׁיָא ״טוֹב כַּעַס מִשְּׂחוֹק״: טוֹב כַּעַס שֶׁכּוֹעֵס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִשְּׂחוֹק שֶׁמְּשַׂחֵק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְ״לִשְׁחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל״ — זֶה שְׂחוֹק שֶׁמְּשַׂחֵק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַבָּא. ouma "devara sotrin ze et ze"? ketiv: "tov kaas mise'hok", oukhtiv "lis'hok amarti meolal"! ketiv "vechiba'hti ani et hasim'ha", oukhtiv "oulsim'ha ma zo osa! la kachya "tov kaas mise'hok": tov kaas chekoés hakadoch baroukh hou al hatsadikim baolam haze, mise'hok chemesa'hék hakadoch baroukh hou al harchaim baolam haze. ve"lich'hok amarti meolal" — ze se'hok chemesa'hék hakadoch baroukh hou im hatsadikim baolam haba.
5. ״וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה״ — שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. ״וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עוֹשָׂה״ — זוֹ שִׂמְחָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מִצְוָה. לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה לֹא מִתּוֹךְ עַצְבוּת וְלֹא מִתּוֹךְ עַצְלוּת וְלֹא מִתּוֹךְ שְׂחוֹק וְלֹא מִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ וְלֹא מִתּוֹךְ שִׂיחָה וְלֹא מִתּוֹךְ דְּבָרִים בְּטֵלִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה׳״. אָמַר רַב יְהוּדָה: וְכֵן לִדְבַר הֲלָכָה. אָמַר רָבָא: וְכֵן לַחֲלוֹם טוֹב. "vechiba'hti ani et hasim'ha" — sim'ha chel mitsva. "oulsim'ha ma zo osa" — zo sim'ha cheénah chel mitsva. lelamedkha cheén chekhina chora lo mitokh atsvout velo mitokh atslout velo mitokh se'hok velo mitokh kalout roch velo mitokh si'ha velo mitokh devarim betélim, ela mitokh devar sim'ha chel mitsva, cheneemar: "veata ke'hou li menagén vehaya kenagén hamnagén vatehi ala yad h'". amar rav yeouda: vekhén lidvar halakha. amar rava: vekhén la'halom tov.
6. אִינִי, וְהָאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: כׇּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ וְאֵין שִׂפְתוֹתָיו נוֹטְפוֹת מָר, תִּכָּוֶינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נוֹטְפוֹת מוֹר עוֹבֵר״: אַל תִּקְרֵי ״מוֹר עוֹבֵר״, אֶלָּא ״מָר עוֹבֵר״. אַל תִּקְרֵי ״שׁוֹשַׁנִּים״, אֶלָּא ״שֶׁשּׁוֹנִים״. לָא קַשְׁיָא: הָא בְּרַבָּה וְהָא בְּתַלְמִידָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא בְּרַבָּה, וְלָא קַשְׁיָא: הָא מִקַּמֵּי דְּלִפְתַּח, הָא לְבָתַר דִּפְתַח. כִּי הָא דְּרַבָּה מִקַּמֵּי דְּפָתַח לְהוּ לְרַבָּנַן אָמַר מִילְּתָא דִּבְדִיחוּתָא וּבָדְחִי רַבָּנַן, לְסוֹף יָתֵיב בְּאֵימְתָא וּפָתַח בִּשְׁמַעְתָּא. ini, vehaamar rav gidél amar rav: kol talmid 'hakham cheyochév lifné rabo veén siftota notfot mar, tikavena, cheneemar: "siftota chochanim notfot mor ovér": al tikré "mor ovér", ela "mar ovér". al tikré "chochanim", ela "chechonim". la kachya: ha beraba veha betalmida. veibaét éma ha veha beraba, vela kachya: ha mikamé delifta'h, ha levatar difta'h. ki ha deraba mikamé defata'h leou lerabanan amar mileta divdi'houta ouvad'hi rabanan, lesof yatév beémta oufata'h bichmata.
7. וְאַף סֵפֶר מִשְׁלֵי בִּקְּשׁוּ לִגְנוֹז שֶׁהָיוּ דְּבָרָיו סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה. וּמִפְּנֵי מָה לֹא גְּנָזוּהוּ? אָמְרִי: סֵפֶר קֹהֶלֶת לָאו עַיְינִינַן וְאַשְׁכְּחִינַן טַעְמָא? הָכָא נָמֵי לִיעַיֵּין. וּמַאי דְּבָרָיו סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה? — כְּתִיב ״אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ״, וּכְתִיב: ״עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ״. לָא קַשְׁיָא: הָא בְּדִבְרֵי תוֹרָה, הָא בְּמִילֵּי דְעָלְמָא. veaf séfer michlé bikechou lignoz chehaou devara sotrin ze et ze. oumipené ma lo genazouou? amri: séfer kohelet la ayninan veachke'hinan tama? hakha namé liayén. ouma devara sotrim ze et ze? — ketiv "al taan kesil keivalto", oukhtiv: "ané khesil keivalto". la kachya: ha bedivré tora, ha bemilé dealma.
8. כִּי הָא דְּהָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲמַר לֵיהּ: אִשְׁתְּךָ אִשְׁתִּי, וּבָנֶיךָ בָּנַי. אֲמַר לֵיהּ: רְצוֹנֶךָ שֶׁתִּשְׁתֶּה כּוֹס שֶׁל יַיִן? שָׁתָה וּפָקַע. הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לֵיהּ: אִמְּךָ אִשְׁתִּי, וְאַתָּה בְּנִי. אֲמַר לֵיהּ: רְצוֹנֶךָ שֶׁתִּשְׁתֶּה כּוֹס שֶׁל יַיִן? שָׁתָה וּפָקַע. אֲמַר רַבִּי חִיָּיא: אַהְנְיָא לֵיהּ צְלוֹתֵיהּ לְרַבִּי דְּלָא לְשַׁוּוֹיֵיהּ בְּנֵי מַמְזֵירֵי. דְּרַבִּי כִּי הֲוָה מְצַלֵּי אֲמַר: ״יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתַּצִּילֵנִי הַיּוֹם מֵעַזֵּי פָּנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים״. ki ha dehaou daata lekaméh derabi amar léh: ichtekha ichti, ouvanekha bana. amar léh: retsonekha chetichte kos chel yayin? chata oufaka. haou daata lekaméh derabi 'hiya, amar léh: imekha ichti, veata beni. amar léh: retsonekha chetichte kos chel yayin? chata oufaka. amar rabi 'hiya: ahneya léh tselotéh lerabi dela lechaouoyéh bené mamzéré. derabi ki hava metsalé amar: "yehi ratson milefanekha h' elohénou, chetatsiléni hayom méazé panim ouméazout panim".
9. בְּדִבְרֵי תוֹרָה מַאי הִיא? — כִּי הָא דְּיָתֵיב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְקָא דָרֵישׁ: עֲתִידָה אִשָּׁה שֶׁתֵּלֵד בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר ״הָרָה וְיוֹלֶדֶת יַחְדָּיו״. לִיגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד, אָמַר: ״אֵין כׇּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ״! אֲמַר לֵיהּ: בֹּא וְאַרְאֶךָּ דּוּגְמָתָן בָּעוֹלָם הַזֶּה. נְפַק אַחְוִי לֵיהּ תַּרְנְגוֹלֶת. bedivré tora ma hi? — ki ha deyatév raban gamliél veka daréch: atida icha chetéléd bekhal yom, cheneemar "hara veoledet ya'hda". liglég ala oto talmid, amar: "én kol 'hadach ta'hat hachamech"! amar léh: bo veareka dougmatan baolam haze. nefak a'hvi léh tarnegolet.
10. וְתוּ, יָתֵיב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְקָא דָרֵישׁ: עֲתִידִים אִילָנוֹת שֶׁמּוֹצִיאִין פֵּירוֹת בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי״ — מֶה עָנָף בְּכָל יוֹם אַף פְּרִי בְּכָל יוֹם. לִיגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד, אָמַר: וְהָכְתִיב ״אֵין כׇּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ״. אֲמַר לֵיהּ: בֹּא וְאַרְאֶךָּ דּוּגְמָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. נְפַק אַחְוִי לֵיהּ צָלָף. vetou, yatév raban gamliél veka daréch: atidim ilanot chemotsiin pérot bekhal yom, cheneemar: "venasa anaf veasa feri" — me anaf bekhal yom af peri bekhal yom. liglég ala oto talmid, amar: vehakhtiv "én kol 'hadach ta'hat hachamech". amar léh: bo veareka dougmatam baolam haze. nefak a'hvi léh tsalaf.
11. וְתוּ, יָתֵיב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְקָא דָרֵישׁ: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתּוֹצִיא גְּלוּסְקָאוֹת וּכְלֵי מֵילָת שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ״. לִיגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד וְאָמַר: ״אֵין כׇּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ״. אֲמַר לֵיהּ: בֹּא וְאַרְאֶךָּ דּוּגְמָתָן בָּעוֹלָם הַזֶּה. נְפַק אַחְוִי לֵיהּ כְּמֵיהִין וּפִטְרִיּוֹת. וְאַכְּלֵי מֵילָת — נְבָרָא בַּר קוֹרָא. vetou, yatév raban gamliél veka daréch: atida erets yisraél chetotsi gelouskaot oukhlé mélat cheneemar: "yehi fisat bar baarets". liglég ala oto talmid veamar: "én kol 'hadach ta'hat hachamech". amar léh: bo veareka dougmatan baolam haze. nefak a'hvi léh keméhin oufitriyot. veakelé mélat — nevara bar kora.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עַנְוְותָן כְּהִלֵּל וְאַל יְהֵא קַפְּדָן כְּשַׁמַּאי. מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם tanou rabanan: leolam yehé adam anvetan kehilél veal yehé kapedan kechama. maase bichné bené adam

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Shabbat
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)