Talmud Sanhedrin, Chapitre 8 (ח) · Daf 74b à 85a

Daf 74b

1. אֲפִילּוּ לְשַׁנּוֹיֵי עַרְקְתָא דִּמְסָאנָא. afilou lechanoyé arketa dimsana.
2. וְכַמָּה פַּרְהֶסְיָא? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין פַּרְהֶסְיָא פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם. פְּשִׁיטָא, יִשְׂרְאֵלִים בָּעֵינַן, דִּכְתִיב: ״וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: תִּשְׁעָה יִשְׂרָאֵל וְגוֹי אֶחָד, מַהוּ? vekhama parhesya? amar rabi yaakov amar rabi yo'hanan: én parhesya pe'houta méasara bené adam. pechita, yisreélim baénan, dikhtiv: "venikdachti betokh bené yisraél". baé rabi yirmeya: ticha yisraél vego e'had, maou?
3. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַב יַנַּאי אֲחוּהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: אָתְיָא ״תּוֹךְ״ ״תּוֹךְ״ – כְּתִיב הָכָא: ״וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וּכְתִיב הָתָם: ״הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת״. מָה לְהַלָּן עֲשָׂרָה וְכוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, אַף כָּאן עֲשָׂרָה וְכוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל. ta chema, detané rav yana a'houh derabi 'hiya bar aba: atya "tokh" "tokh" – ketiv hakha: "venikdachti betokh bené yisraél", oukhtiv hatam: "hibadlou mitokh haéda hazot". ma lehalan asara vekhouleou yisraél, af kan asara vekhouleou yisraél.
4. וְהָא אֶסְתֵּר פַּרְהֶסְיָא הֲוַאי? אָמַר אַבָּיֵי: אֶסְתֵּר קַרְקַע עוֹלָם הָיְתָה. veha estér parhesya hava? amar abayé: estér karka olam hayta.
5. רָבָא אָמַר: הֲנָאַת עַצְמָן שָׁאנֵי. rava amar: hanaat atsman chané.
6. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָנֵי קְוָואקֵי וְדֵימוֹנִיקֵי הֵיכִי יָהֲבִינַן לְהוּ? אֶלָּא הֲנָאַת עַצְמָן שָׁאנֵי. הָכָא נָמֵי, הֲנָאַת עַצְמָן שָׁאנֵי. dei la téma hakhi, hané kevaké vedémoniké hékhi yahavinan leou? ela hanaat atsman chané. hakha namé, hanaat atsman chané.
7. וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: גּוֹי דְּאָמַר לֵיהּ לְהַאי יִשְׂרָאֵל, ״קְטוֹל אַסְפַּסְתָּא בְּשַׁבְּתָא וּשְׁדִי לְחֵיוָתָא, וְאִי לָא קָטֵילְנָא לָךְ״ – לִיקְטוֹל וְלָא לִקְטְלֵיהּ. ״שְׁדִי לְנַהְרָא״ – לִיקְטְלֵיהּ וְלָא לִיקְטוֹל. מַאי טַעְמָא? לְעַבּוֹרֵי מִילְּתָא קָא בָּעֵי. veazda rava letaméh, deamar rava: go deamar léh leha yisraél, "ketol aspasta bechabeta ouchdi le'hévata, vei la katélna lakh" – liktol vela likteléh. "chedi lenahra" – likteléh vela liktol. ma tama? leaboré mileta ka baé.
8. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַבִּי אַמֵּי: בֵּן נֹחַ מְצוֶּּוה עַל קְדוּשַּׁת הַשֵּׁם, אוֹ אֵין מְצוֶּּוה עַל קְדוּשַּׁת הַשֵּׁם? beo minéh mérabi amé: bén no'ha metsve al kedouchat hachém, o én metsve al kedouchat hachém?
9. אָמַר אַבָּיֵי, תָּא שְׁמַע: שֶׁבַע מִצְוֹת נִצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ. וְאִם אִיתָא, תַּמְנֵי הָוְיָין! אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִינְהוּ וְכֹל אַבְזְרַיְיהוּ. amar abayé, ta chema: cheva mitsot nitstaouou bené no'ha. veim ita, tamné havyan! amar léh rava: inou vekhol avzerayou.
10. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אָמְרִי בֵּי רַב, כְּתִיב: ״לַדָּבָר הַזֶּה יִסְלַח ה׳ לְעַבְדֶּךָ בְּבוֹא אֲדֹנִי בֵית רִמּוֹן לְהִשְׁתַּחֲוֹת שָׁמָּה וְהוּא נִשְׁעָן עַל יָדִי וְהִשְׁתַּחֲוֵיתִי״, וּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר לוֹ לֵךְ לְשָׁלוֹם״. ma havé alah? amar rav ada bar ahava: amri bé rav, ketiv: "ladavar haze yisla'h h' leavdekha bevo adoni vét rimon lehichta'haot chama veou nichan al yadi vehichta'havéti", oukhtiv: "vayomer lo lékh lechalom".

Daf 75a

1. וְאִם אִיתָא, לָא לֵימָא לֵיהּ? הָא בְּצִנְעָה, הָא בְּפַרְהֶסְיָא. veim ita, la léma léh? ha betsina, ha befarhesya.
2. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּאִשָּׁה אַחַת, וְהֶעֱלָה לִבּוֹ טִינָא. וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ לָרוֹפְאִים, וְאָמְרוּ: אֵין לוֹ תַּקָּנָה עַד שֶׁתִּבָּעֵל. אָמְרוּ חֲכָמִים: יָמוּת וְאַל תִּבָּעֵל לוֹ. תַּעֲמוֹד לְפָנָיו עֲרוּמָּה: יָמוּת וְאַל תַּעֲמוֹד לְפָנָיו עֲרוּמָּה. תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר: יָמוּת וְלֹא תְּסַפֵּר עִמּוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר. amar rav yeouda amar rav: maase beadam e'had chenatan éna beicha a'hat, veheela libo tina. ouvaou vechaalou larofim, veamrou: én lo takana ad chetibaél. amrou 'hakhamim: yamout veal tibaél lo. taamod lefana arouma: yamout veal taamod lefana arouma. tesapér imo méa'horé hagadér: yamout velo tesapér imo méa'horé hagadér.
3. פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: חַד אָמַר: אֵשֶׁת אִישׁ הָיְתָה, וְחַד אָמַר: פְּנוּיָה הָיְתָה. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אֵשֶׁת אִישׁ הָיְתָה – שַׁפִּיר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר פְּנוּיָה הָיְתָה – מַאי כּוּלֵּי הַאי? peligi bah rabi yaakov bar idé verabi chemouél bar na'hmani: 'had amar: échet ich hayta, ve'had amar: penouya hayta. bichlama leman deamar échet ich hayta – chapir, ela leman deamar penouya hayta – ma koulé ha?
4. רַב פָּפָּא אָמַר: מִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל פְּרוּצוֹת בַּעֲרָיוֹת. rav papa amar: michoum pegam michpa'ha. rav a'ha beréh derav ika amar: kedé chelo yeou benot yisraél peroutsot baaraot.
5. וְלִינְסְבַהּ מִינְסָב? לָא מְיַיתְּבָה דַּעְתֵּיהּ, כִּדְרַבִּי יִצְחָק. דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נִיטְּלָה טַעַם בִּיאָה וְנִיתְּנָה לְעוֹבְרֵי עֲבֵירָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם״. velinsevah minsav? la meyateva datéh, kidrabi yits'hak. deamar rabi yits'hak: miyom che'harav bét hamikdach, nitela taam bia venitena leovré avéra, cheneemar "mayim genouvim yimtakou vele'hem setarim yinam".
6. הֲדַרַן עֲלָךְ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. hadaran alakh bén sorér oumore.
7. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין: הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ, וּבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה. matni' veélou hén hanisrafin: haba al icha ouvitah, ouvat kohén chezineta.
8. יֵשׁ בִּכְלַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ: בִּתּוֹ, וּבַת בִּתּוֹ, וּבַת בְּנוֹ, וּבַת אִשְׁתּוֹ, וּבַת בִּתָּהּ, וּבַת בְּנָהּ, חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חָמִיו. yéch bikhlal icha ouvitah: bito, ouvat bito, ouvat beno, ouvat ichto, ouvat bitah, ouvat benah, 'hamoto, veém 'hamoto, veém 'hami.
9. גְּמָ׳ הַבָּא עַל אִשָּׁה שֶׁנָּשָׂא בִּתָּהּ – לָא קָתָנֵי, אֶלָּא הַבָּא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ. מִכְּלָל דְּתַרְוַיְיהוּ לְאִיסּוּרָא, וּמַאן נִינְהוּ? חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ. gema' haba al icha chenasa bitah – la katané, ela haba al icha ouvitah. mikelal detarvayou leisoura, ouman ninou? 'hamoto veém 'hamoto.
10. וְקָתָנֵי: ״יֵשׁ בִּכְלַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ״, מִכְּלָל דְּתַרְוַיְיהוּ כְּתִיבִי בְּהֶדְיָא, וְהָנָךְ מִדְּרָשָׁא אָתְיָא. vekatané: "yéch bikhlal icha ouvitah", mikelal detarvayou ketivi behedya, vehanakh mideracha atya.
11. הָנִיחָא לְאַבָּיֵי, דְּאָמַר: מַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא. hani'ha leabayé, deamar: machmaout dorchin ika bénayou. matnitin mani? rabi akiva hi.
12. אֶלָּא לְרָבָא דְּאָמַר: חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, מַתְנִיתִין מַנִּי? אָמַר לָךְ רָבָא: תְּנִי ״הַבָּא עַל אִשָּׁה שֶׁנָּשָׂא בִּתָּהּ״. ela lerava deamar: 'hamoto lea'har mita ika bénayou, matnitin mani? amar lakh rava: teni "haba al icha chenasa bitah".
13. יֵשׁ בִּכְלַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ: חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חֲמוֹתוֹ, וְאֵם חָמִיו. לְאַבָּיֵי, אַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵא אֵם חָמִיו, תָּנֵי נָמֵי חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ. yéch bikhlal icha ouvitah: 'hamoto, veém 'hamoto, veém 'hami. leabayé, ayedé deka baé lemitné ém 'hami, tané namé 'hamoto veém 'hamoto.
14. לְרָבָא, אַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵא אֵם חָמִיו וְאֵם חֲמוֹתוֹ, תָּנֵי נָמֵי חֲמוֹתוֹ. lerava, ayedé deka baé lemitné ém 'hami veém 'hamoto, tané namé 'hamoto.
15. מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אִשָּׁה וְאֶת אִמָּהּ״ – אֵין לִי אֶלָּא אִשָּׁה וְאִמָּהּ. בַּת אִשָּׁה, וּבַת בִּתָּהּ, וּבַת בְּנָהּ מִנַּיִן? menahané milé? detanou rabanan: "ich acher yika'h et icha veet imah" – én li ela icha veimah. bat icha, ouvat bitah, ouvat benah minayin?
16. נֶאֱמַר כָּאן ״זִמָּה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״זִמָּה״. מָה לְהַלָּן – בִּתָּהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ, אַף כָּאן – בִּתָּהּ וּבַת בִּתָּהּ וּבַת בְּנָהּ. neemar kan "zima", veneemar lehalan "zima". ma lehalan – bitah ouvat bitah ouvat benah, af kan – bitah ouvat bitah ouvat benah.
17. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת? נֶאֱמַר כָּאן ״זִמָּה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״זִמָּה״. מָה לְהַלָּן זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת, אַף כָּאן זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת. minayin laasot zekharim kinkévot? neemar kan "zima", veneemar lehalan "zima". ma lehalan zekharim kinkévot, af kan zekharim kinkévot.
18. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה? נֶאֱמַר כָּאן ״זִמָּה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״זִמָּה״. מָה לְהַלָּן לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה, אַף כָּאן לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה. וּמָה כָּאן לְמַעְלָה כִּלְמַטָּה, אַף לְהַלָּן לְמַעְלָה כִּלְמַטָּה. minayin laasot lemata kilmala? neemar kan "zima", veneemar lehalan "zima". ma lehalan lemata kilmala, af kan lemata kilmala. ouma kan lemala kilmata, af lehalan lemala kilmata.
19. אָמַר מָר: מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת. מַאי ״זְכָרִים כִּנְקֵבוֹת״? אִילֵּימָא בַּת בְּנָהּ כְּבַת בִּתָּהּ? בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתְיָאן! amar mar: minayin laasot zekharim kinkévot. ma "zekharim kinkévot"? iléma bat benah kevat bitah? bahadé hadadé kaatyan!
20. אֶלָּא, אֵם חָמִיו כְּאֵם חֲמוֹתוֹ. הַשְׁתָּא, אֵם חֲמוֹתוֹ לָא קָמָה לַן, אֵם חָמִיו מִיהְדָּר עֲלַהּ? ela, ém 'hami keém 'hamoto. hachta, ém 'hamoto la kama lan, ém 'hami mihdar alah?

Daf 75b

1. אָמַר אַבָּיֵי: הָכִי קָאָמַר, מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאֵר הַבָּא מִמֶּנּוּ כִּשְׁאֵר הַבָּא מִמֶּנָּה? נֶאֱמַר כָּאן ״זִמָּה״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״זִמָּה״ וְכוּ׳. וְהָא בִּשְׁאֵר דִּידֵיהּ לָא כְּתִיבָא בֵּיהּ ״זִמָּה״! amar abayé: hakhi kaamar, minayin laasot cheér haba mimenou kichér haba mimena? neemar kan "zima" veneemar lehalan "zima" vekhou'. veha bichér didéh la ketiva béh "zima"!
2. אָמַר רָבָא: אֲמַר לִי רַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי, אָתְיָא ״הֵנָּה״ ״הֵנָּה״, אָתְיָא ״זִמָּה״ ״זִמָּה״. amar rava: amar li rav yits'hak bar avoudimi, atya "héna" "héna", atya "zima" "zima".
3. אָמַר מָר: מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה. מַאי ״לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה״? אִילֵּימָא בַּת בְּנָהּ וּבַת בִּתָּהּ כְּבִתָּהּ, בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתְיָין! amar mar: minayin laasot lemata kilmala. ma "lemata kilmala"? iléma bat benah ouvat bitah kevitah, bahadé hadadé kaatyan!
4. אֶלָּא, אֵם חָמִיו וְאֵם חֲמוֹתוֹ כַּחֲמוֹתוֹ. הַאי ״לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה״? ״לְמַעְלָה כִּלְמַטָּה״ הוּא! תְּנִי: ״לְמַעְלָה כִּלְמַטָּה״. ela, ém 'hami veém 'hamoto ka'hamoto. ha "lemata kilmala"? "lemala kilmata" hou! teni: "lemala kilmata".
5. אִי הָכִי, נֶאֱמַר כָּאן ״זִמָּה״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״זִמָּה״, וּמָה הַשְׁתָּא: אִינְהִי לָא כְּתִיבָא, זִמָּה דִּידְהוּ כְּתִיבָא? i hakhi, neemar kan "zima" veneemar lehalan "zima", ouma hachta: inhi la ketiva, zima didou ketiva?
6. אָמַר אַבָּיֵי: הָכִי קָאָמַר, מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת לְמַעְלָה כִּשְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת לְמַטָּה? נֶאֱמַר לְמַטָּה ״זִמָּה״ וְנֶאֱמַר לְמַעְלָה ״זִמָּה״. מָה לְמַטָּה שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת, אַף לְמַעְלָה שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת. amar abayé: hakhi kaamar, minayin laasot chelocha dorot lemala kichlocha dorot lemata? neemar lemata "zima" veneemar lemala "zima". ma lemata chelocha dorot, af lemala chelocha dorot.
7. וּמָה בָּעוֹנֶשׁ עָשָׂה לְמַטָּה כִּלְמַעְלָה, אַף בָּאַזְהָרָה נָמֵי עָשָׂה לְמַעְלָה כִּלְמַטָּה. ouma baonech asa lemata kilmala, af baazhara namé asa lemala kilmata.
8. רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם כִּדְקָתָנֵי, וּמַאי ״לְמַטָּה״? לְמַטָּה בְּאִיסּוּר. rav aché amar: leolam kidkatané, ouma "lemata"? lemata beisour.
9. אִי: מָה הִיא – אֵם אִמָּהּ אֲסוּרָה, אַף הוּא – אֵם אִמּוֹ אֲסוּרָה? i: ma hi – ém imah asoura, af hou – ém imo asoura?
10. אָמַר אַבָּיֵי: אָמַר קְרָא ״אִמְּךָ הִיא״, מִשּׁוּם אִמּוֹ אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ מִשּׁוּם אֵם אִמּוֹ. amar abayé: amar kera "imekha hi", michoum imo ata me'hayevo, vei ata me'hayevo michoum ém imo.
11. רָבָא אָמַר: בֵּין לְמַאן דְּאָמַר ״דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ״, וּבֵין לְמַאן דְּאָמַר ״דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְאַתְרַהּ״ – לָא אָתְיָא. rava amar: bén leman deamar "doun minah ouminah", ouvén leman deamar "doun minah veoké veatrah" – la atya.
12. לְמַאן דְּאָמַר: דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ, מָה הִיא אֵם אִמָּהּ אֲסוּרָה – אַף הוּא נָמֵי אֵם אִמּוֹ אֲסוּרָה. וּמִינַּהּ: מָה הִיא בִּשְׂרֵיפָה – אַף הוּא נָמֵי בִּשְׂרֵיפָה. leman deamar: doun minah ouminah, ma hi ém imah asoura – af hou namé ém imo asoura. ouminah: ma hi bisréfa – af hou namé bisréfa.
13. לְמַאן דְּאָמַר: שְׂרֵיפָה חֲמוּרָה, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ. מָה לְהִיא – שֶׁכֵּן אִמָּהּ בִּשְׂרֵיפָה, תֹּאמַר בְּהוּא – שֶׁאִמּוֹ בִּסְקִילָה? leman deamar: seréfa 'hamoura, ika lemifrakh. ma lehi – chekén imah bisréfa, tomar beou – cheimo biskila?
14. וְעוֹד: אִמּוֹ בִּסְקִילָה, אֵם אִמּוֹ בִּשְׂרֵיפָה? veod: imo biskila, ém imo bisréfa?
15. וְעוֹד: מָה הִיא – לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ בֵּין אִמָּהּ לְאֵם אִמָּהּ, אַף הוּא – נָמֵי לָא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין אִמּוֹ לְאֵם אִמּוֹ? veod: ma hi – lo 'hilakta bah bén imah leém imah, af hou – namé la ta'hlok bo bén imo leém imo?
16. וּלְמַאן דְּאָמַר סְקִילָה חֲמוּרָה, מֵהַאי קוּשְׁיָא לָא נְידוּנַהּ. oulman deamar sekila 'hamoura, méha kouchya la nedounah.
17. וּלְמַאן דְּאָמַר, דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְאַתְרַהּ: מָה הִיא – אֵם אִמָּהּ אֲסוּרָה, אַף הוּא נָמֵי – אֵם אִמּוֹ אֲסוּרָה. וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ: הָתָם הוּא דְּבִשְׂרֵיפָה, אֲבָל הָכָא בִּסְקִילָה, כִּדְאַשְׁכְּחַן בְּאִמּוֹ. oulman deamar, doun minah veoké veatrah: ma hi – ém imah asoura, af hou namé – ém imo asoura. veoké beatrah: hatam hou devisréfa, aval hakha biskila, kidachke'han beimo.
18. לְמַאן דְּאָמַר שְׂרֵיפָה חֲמוּרָה, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: leman deamar seréfa 'hamoura, ika lemifrakh:

Daf 76a

1. מָה לְהִיא – שֶׁכֵּן אִמָּהּ בִּשְׂרֵפָה, תֹּאמַר בְּהוּא – שֶׁאִמּוֹ בִּסְקִילָה? ma lehi – chekén imah bisréfa, tomar beou – cheimo biskila?
2. וְעוֹד, הוּא כְּהִיא: מָה הִיא – לֹא חִלַּקְתָּה בָּהּ בֵּין בִּתָּהּ לְאֵם אִמָּהּ, אַף הוּא – לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין בִּתּוֹ לְאֵם אִמּוֹ. veod, hou kehi: ma hi – lo 'hilakta bah bén bitah leém imah, af hou – lo ta'hlok bo bén bito leém imo.
3. וּלְמַאן דְּאָמַר סְקִילָה חֲמוּרָה, מֵהַאי קוּשְׁיָא לָא נְידוּנַהּ. oulman deamar sekila 'hamoura, méha kouchya la nedounah.
4. אִי: מָה הוּא – כַּלָּתוֹ אֲסוּרָה, אַף הִיא – כַּלָּתָהּ אֲסוּרָה? i: ma hou – kalato asoura, af hi – kalatah asoura?
5. אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא: ״אֵשֶׁת בִּנְךָ הִיא״. מִשּׁוּם אֵשֶׁת בִּנְךָ אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ מִשּׁוּם אֵשֶׁת בְּנָהּ. amar abayé, amar kera: "échet binkha hi". michoum échet binkha ata me'hayevo, vei ata me'hayevo michoum échet benah.
6. רָבָא אָמַר: בֵּין לְמַאן דְּאָמַר ״דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ״, בֵּין לְמַאן דְּאָמַר ״דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְאַתְרַהּ״ – לָא אָתְיָא. rava amar: bén leman deamar "doun minah ouminah", bén leman deamar "doun minah veoké veatrah" – la atya.
7. לְמַאן דְּאָמַר: דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ, מָה הוּא – כַּלָּתוֹ אֲסוּרָה, אַף הִיא נָמֵי – כַּלָּתָהּ אֲסוּרָה. וּמִינַּהּ: מָה הוּא בִּסְקִילָה, אַף הִיא נָמֵי בִּסְקִילָה. leman deamar: doun minah ouminah, ma hou – kalato asoura, af hi namé – kalatah asoura. ouminah: ma hou biskila, af hi namé biskila.
8. לְמַאן דְּאָמַר: סְקִילָה חֲמוּרָה, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהוּא – שֶׁכֵּן אִמּוֹ בִּסְקִילָה, תֹּאמַר בְּהִיא – שֶׁאִמָּהּ בִּשְׂרֵפָה? leman deamar: sekila 'hamoura, ika lemifrakh: ma leou – chekén imo biskila, tomar behi – cheimah bisréfa?
9. וְעוֹד: בִּתָּהּ בִּשְׂרֵפָה וְכַלָּתָהּ בִּסְקִילָה? הוּא בְּעַצְמוֹ יוֹכִיחַ, דְּבִתּוֹ בִּשְׂרֵפָה וְכַלָּתוֹ בִּסְקִילָה. veod: bitah bisréfa vekhalatah biskila? hou beatsmo yokhi'ha, devito bisréfa vekhalato biskila.
10. אֶלָּא: מָה הוּא – לֹא חִלַּקְתָּ בּוֹ בֵּין אִמּוֹ לְכַלָּתוֹ, אַף הִיא – לֹא תַּחְלוֹק בָּהּ בֵּין אִמָּהּ לְכַלָּתָהּ. וּלְמַאן דְּאָמַר שְׂרֵפָה חֲמוּרָה, מֵהַאי קוּשְׁיָא לָא נְידוּנֵין. ela: ma hou – lo 'hilakta bo bén imo lekhalato, af hi – lo ta'hlok bah bén imah lekhalatah. oulman deamar seréfa 'hamoura, méha kouchya la nedounén.
11. וּלְמַאן דְּאָמַר: דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְאַתְרַהּ, מָה הוּא – כַּלָּתוֹ אֲסוּרָה, אַף הִיא – כַּלָּתָהּ אֲסוּרָה. וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ: הָתָם הוּא דְּבִסְקִילָה, אֲבָל הָכָא – בִּשְׂרֵפָה, כִּדְאַשְׁכְּחַן בְּאִמָּהּ. oulman deamar: doun minah veoké veatrah, ma hou – kalato asoura, af hi – kalatah asoura. veoké beatrah: hatam hou deviskila, aval hakha – bisréfa, kidachke'han beimah.
12. לְמַאן דְּאָמַר סְקִילָה חֲמוּרָה, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהוּא – שֶׁכֵּן אִמּוֹ בִּסְקִילָה, תֹּאמַר בְּהִיא – שֶׁאִמָּהּ בִּשְׂרֵפָה? leman deamar sekila 'hamoura, ika lemifrakh: ma leou – chekén imo biskila, tomar behi – cheimah bisréfa?
13. וְעוֹד: מָה הוּא – חִלַּקְתָּ בּוֹ בֵּין בִּתּוֹ לְכַלָּתוֹ? אַף הִיא – תַּחְלוֹק בָּהּ בֵּין בִּתָּהּ לְכַלָּתָהּ. וּלְמַאן דְּאָמַר נָמֵי שְׂרֵפָה חֲמוּרָה, מֵהַאי קוּשְׁיָא לָא נְידוּנֵין. veod: ma hou – 'hilakta bo bén bito lekhalato? af hi – ta'hlok bah bén bitah lekhalatah. oulman deamar namé seréfa 'hamoura, méha kouchya la nedounén.
14. בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ מִנַּיִן? הָאָמַר אַבָּיֵי: קַל וָחוֹמֶר, עַל בַּת בִּתּוֹ עָנוּשׁ – עַל בִּתּוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? bito méanousato minayin? haamar abayé: kal va'homer, al bat bito anouch – al bito lo kol chekén?
15. וְכִי עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין? גַּלּוֹיֵי מִילְּתָא בְעָלְמָא הוּא. vekhi onchin min hadin? galoyé mileta vealma hou.
16. רָבָא אָמַר, אָמַר לִי רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: אָתְיָא ״הֵנָּה״ ״הֵנָּה״, אָתְיָא ״זִמָּה״ ״זִמָּה״. rava amar, amar li rabi yits'hak bar avdimi: atya "héna" "héna", atya "zima" "zima".
17. תָּנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין: לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ לְבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ, הוּצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר ״וּבַת אִישׁ כֹּהֵן״. tané avouh derabi avin: lefi chelo lamadnou levito méanousato, houtsrakh hakatouv lomar "ouvat ich kohén".
18. אִי: מָה בַּת כֹּהֵן – הִיא בִּשְׂרֵפָה וְאֵין בּוֹעֲלָהּ בִּשְׂרֵפָה, אַף בִּתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ – הִיא בִּשְׂרֵפָה וְאֵין בּוֹעֲלָהּ בִּשְׂרֵפָה? i: ma bat kohén – hi bisréfa veén boalah bisréfa, af bito méanousato – hi bisréfa veén boalah bisréfa?
19. אָמַר אַבָּיֵי: אָמַר קְרָא ״אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת״, מִי שֶׁמְּחַלֶּלֶת אֶת אָבִיהָ – יָצְתָה זוֹ שֶׁאָבִיהָ מְחַלְּלָהּ. amar abayé: amar kera "et aviha hi me'halelet", mi cheme'halelet et aviha – yatsta zo cheaviha me'halelah.
20. רָבָא אָמַר: בִּשְׁלָמָא הָתָם, אַפֵּיקְתֵּיהּ מִדִּינָא דְּבַת כֹּהֵן וְאוֹקֵימְתֵּהּ אַדִּינָא דְּבַת יִשְׂרָאֵל. הָכָא, אַדִּינָא דְּמַאן מוֹקְמַתְּ לֵיהּ? אַדִּינָא דִּפְנוּיָיה מוֹקְמַתְּ לֵיהּ? rava amar: bichlama hatam, apéktéh midina devat kohén veokémtéh adina devat yisraél. hakha, adina deman mokmate léh? adina difnouya mokmate léh?
21. אַזְהָרָה לְבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ מִנַּיִין? בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי וְרָבָא, מֵהֵיכָא דְּנָפְקָא לְהוּ עוֹנֶשׁ, מֵהָתָם נָפְקָא לְהוּ אַזְהָרָה. azhara levito méanousato minayin? bichlama leabayé verava, méhékha denafka leou onech, méhatam nafka leou azhara.
22. אֶלָּא לִדְתָנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין, מַאי? אָמַר רַבִּי אִילְעָא: אָמַר קְרָא, ״אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ״. ela lidtané avouh derabi avin, ma? amar rabi ila: amar kera, "al te'halél et bitekha lehaznotah".
23. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יַעֲקֹב אֲחוּהּ דְּרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הַאי ״אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ״ – יָכוֹל בְּכֹהֵן הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לְלֵוִי וְיִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְהַזְנוֹתָהּ״ – בְּחִילּוּל שֶׁבִּזְנוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בְּמוֹסֵר אֶת בִּתּוֹ שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִישׁוּת. matkéf lah rabi yaakov a'houh derav a'ha bar yaakov: ha "al te'halél et bitekha lehaznotah" lehakhi hou daata? ha mibeé léh lekhidtanya: "al te'halél et bitekha lehaznotah" – yakhol bekhohén hamasi et bito lelévi veyisraél hakatouv medabér? talmoud lomar: "lehaznotah" – be'hiloul chebiznout hakatouv medabér, bemosér et bito chelo lechém ichout.
24. אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״אַל תַּחֵל״! מַאי ״אַל תְּחַלֵּל״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. וְאַבָּיֵי וְרָבָא, הַאי ״אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? אָמַר רַבִּי מָנִי: זֶה הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לְזָקֵן. im kén, léma kera "al ta'hél"! ma "al te'halél"? chema minah tarté. veabayé verava, ha "al te'halél et bitekha lehaznotah" ma avdi léh? amar rabi mani: ze hamasi et bito lezakén.
25. כִּדְתַנְיָא: ״אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ״. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לְזָקֵן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: זֶה הַמַּשְׁהֶא בִּתּוֹ בּוֹגֶרֶת. kidtanya: "al te'halél et bitekha lehaznotah". rabi eliezer omér: ze hamasi et bito lezakén. rabi akiva omér: ze hamachhe bito bogeret.
26. אָמַר רַב כָּהֲנָא מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: אֵין לְךָ עָנִי בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא רָשָׁע עָרוּם, וְהַמַּשְׁהֶא בִּתּוֹ בּוֹגֶרֶת. אַטּוּ הַמַּשְׁהֶא בִּתּוֹ בּוֹגֶרֶת לָאו רָשָׁע עָרוּם הוּא? amar rav kahana michoum rabi akiva: én lekha ani beyisraél ela racha aroum, vehamachhe bito bogeret. atou hamachhe bito bogeret la racha aroum hou?
27. אָמַר אַבָּיֵי: amar abayé:

Daf 76b

1. הָכִי קָאָמַר: אֵיזֶהוּ עָנִי רָשָׁע עָרוּם? זֶה הַמַּשְׁהֶא בִּתּוֹ בּוֹגֶרֶת. וְאָמַר רַב כָּהֲנָא מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא: הֱוֵי זָהִיר מִן הַיּוֹעֶצְךָ לְפִי דַּרְכּוֹ. hakhi kaamar: ézeou ani racha aroum? ze hamachhe bito bogeret. veamar rav kahana michoum rabi akiva: hevé zahir min hayoetskha lefi darko.
2. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַמַּשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לְזָקֵן, וְהַמַּשִּׂיא אִשָּׁה לִבְנוֹ קָטָן, וְהַמַּחְזִיר אֲבֵידָה לְנׇכְרִי – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה. לֹא יֹאבֶה ה׳ סְלֹחַ לוֹ״. amar rav yeouda amar rav: hamasi et bito lezakén, vehamasi icha livno katan, vehama'hzir avéda lenokhri – ala hakatouv omér: "lemaan sefot harava et hatseméa. lo yove h' selo'ha lo".
3. מֵיתִיבִי: הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִירְקָן – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אׇהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא״. סָמוּךְ לְפִירְקָן – שָׁאנֵי. métivi: haohév et ichto kegoufo, vehamkhabedah yotér migoufo, vehamadrikh bana ouvnota bederekh yechara, vehamasian samoukh lefirkan – ala hakatouv omér: "veyadata ki chalom oholekha oufakadta navkha velo te'heta". samoukh lefirkan – chané.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: הָאוֹהֵב אֶת שְׁכֵינָיו, וְהַמְקָרֵב אֶת קְרוֹבָיו, וְהַנּוֹשֵׂא אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ, וְהַמַּלְוֶה סֶלַע לְעָנִי בִּשְׁעַת דּוֹחְקוֹ – עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״אָז תִּקְרָא וַה׳ יַעֲנֶה״. tanou rabanan: haohév et chekhéna, vehamkarév et kerova, vehanosé et bat a'hoto, vehamalve sela leani bichat do'hko – ala hakatouv omér: "az tikra va' yaane".
5. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֹתוֹ וְאֶתְהֶן״ – אוֹתוֹ וְאֶת אַחַת מֵהֶן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אוֹתוֹ וְאֶת שְׁתֵּיהֶן. tanou rabanan: "oto veethen" – oto veet a'hat méhen, divré rabi yichmaél. rabi akiva omér: oto veet chetéhen.
6. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: מַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁים אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. ma bénayou? amar abayé: machmaout dorchim ika bénayou.
7. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: ״אֹתוֹ וְאֶתְהֶן״ – אוֹתוֹ וְאֶת אַחַת מֵהֶן, שֶׁכֵּן בְּלָשׁוֹן יְוָנִי קוֹרִין לְאַחַת ״הִינָא״. וְאֵם חֲמוֹתוֹ – מִדְּרָשָׁא אָתְיָא. רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: ״אֹתוֹ וְאֶתְהֶן״ – אוֹתוֹ וְאֶת שְׁתֵּיהֶן, וְאֵם חֲמוֹתוֹ הָכָא כְּתִיבָא. rabi yichmaél savar: "oto veethen" – oto veet a'hat méhen, chekén belachon yevani korin lea'hat "hina". veém 'hamoto – mideracha atya. rabi akiva savar: "oto veethen" – oto veet chetéhen, veém 'hamoto hakha ketiva.
8. רָבָא אָמַר: חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה בִּשְׂרֵפָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: אִיסּוּרָא בְּעָלְמָא. rava amar: 'hamoto lea'har mita ika bénayou. rabi yichmaél savar: 'hamoto lea'har mita bisréfa, verabi akiva savar: isoura bealma.
9. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ הַנֶּהֱרָגִין: הָרוֹצֵחַ, וְאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת. matni' veélou haneheragin: harotsé'ha, veanché ir hanida'hat.
10. רוֹצֵחַ שֶׁהִכָּה אֵת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְּבַרְזֶל, וְכָבַשׁ עָלָיו לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם וָמֵת – חַיָּיב. rotsé'ha chehika ét rééou beeven o bevarzel, vekhavach ala letokh hamayim o letokh haour, veéno yakhol laalot micham vamét – 'hayav.
11. דְּחָפוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר, וְיָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם וָמֵת – פָּטוּר. שִׁיסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב, שִׁיסָּה בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ – פָּטוּר. הִשִּׁיךְ בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ: רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. de'hafo letokh hamayim o letokh haour, veyakhol laalot micham vamét – patour. chisa bo et hakelev, chisa bo et hana'hach – patour. hichikh bo et hana'hach: rabi yeouda me'hayév, va'hakhamim potrin.
12. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֶמְרָה ״יָד״ בַּבַּרְזֶל? שֶׁהַבַּרְזֶל מֵמִית בְּכׇל שֶׁהוּא. gema' amar chemouél: mipené ma lo neemra "yad" babarzel? chehabarzel mémit bekhol cheou.
13. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: רַבִּי אוֹמֵר, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁהַבַּרְזֶל מֵמִית בְּכׇל שֶׁהוּא, לְפִיכָךְ לֹא נָתְנָה תּוֹרָה בּוֹ שִׁיעוּר. וְהָנֵי מִילֵּי דְּבַרְזֵיהּ מִיבְרָז. tanya namé hakhi: rabi omér, galou veyadoua lifné mi cheamar vehaya haolam chehabarzel mémit bekhol cheou, lefikhakh lo natna tora bo chiour. vehané milé devarzéh mivraz.
14. וְכָבַשׁ עָלָיו לְתוֹךְ הַמַּיִם. רֵישָׁא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן, וְסֵיפָא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן. רֵישָׁא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן: אַף עַל גַּב דְּלָאו אִיהוּ דְּחָפוֹ, כֵּיוָן דְּאֵין יָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם וָמֵת – חַיָּיב. סֵיפָא רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לַן: אַף עַל גַּב דִּדְחָפוֹ, כֵּיוָן דְּיָכוֹל לַעֲלוֹת מִשָּׁם וָמֵת – פָּטוּר. vekhavach ala letokh hamayim. récha revouta ka machma lan, veséfa revouta ka machma lan. récha revouta ka machma lan: af al gav dela iou de'hafo, kévan deén yakhol laalot micham vamét – 'hayav. séfa revouta ka machma lan: af al gav did'hafo, kévan deyakhol laalot micham vamét – patour.
15. כָּבַשׁ – מְנָלַן? אָמַר שְׁמוּאֵל: דְּאָמַר קְרָא ״אוֹ בְאֵיבָה״, לְרַבּוֹת אֶת הַמְצַמְצֵם. kavach – menalan? amar chemouél: deamar kera "o veéva", lerabot et hamtsamtsém.
16. הָהוּא גַּבְרָא דְּצַמְצְמַהּ לְחֵיוְתָא דְּחַבְרֵיהּ בְּשִׁימְשָׁא, וּמִתָה. רָבִינָא מְחַיֵּיב, רַב אַחָא בַּר רַב פָּטַר. haou gavra detsamtsemah le'hévta de'havréh bechimcha, oumita. ravina me'hayév, rav a'ha bar rav patar.
17. רָבִינָא מְחַיֵּיב, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה רוֹצֵחַ שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְאוֹנֶס כְּרָצוֹן, חִיֵּיב בּוֹ אֶת הַמְצַמְצֵם. ravina me'hayév, kal va'homer: ouma rotsé'ha chelo asa bo chogég kemézid veones keratson, 'hiyév bo et hamtsamtsém.

Daf 77a

1. נְזָקִין, שֶׁעָשָׂה בָּהֶן שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְאוֹנֶס כְּרָצוֹן – אֵינוֹ דִּין שֶׁחִיֵּיב בָּהֶן אֶת הַמְצַמְצֵם? nezakin, cheasa bahen chogég kemézid veones keratson – éno din che'hiyév bahen et hamtsamtsém?
2. רַב אַחָא בַּר רַב פּוֹטֵר. אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: מַאי טַעְמָא דַּאֲבוּהּ דְּאַבָּא דְּפוֹטֵר? אָמַר קְרָא: ״מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה רֹצֵחַ הוּא״. בְּרוֹצֵחַ הוּא דְּחַיֵּיב לַן מְצַמְצֵם, בִּנְזָקִין לָא חַיֵּיב לַן מְצַמְצֵם. rav a'ha bar rav potér. amar rav mecharcheya: ma tama daavouh deaba defotér? amar kera: "mot youmat hamake rotsé'ha hou". berotsé'ha hou de'hayév lan metsamtsém, binzakin la 'hayév lan metsamtsém.
3. אָמַר רָבָא: כְּפָתוֹ וּמֵת בָּרָעָב – פָּטוּר. וְאָמַר רָבָא: כְּפָתוֹ בַּחַמָּה וָמֵת, בְּצִינָּה וָמֵת – חַיָּיב. סוֹף חַמָּה לָבֹא, סוֹף צִינָּה לָבֹא – פָּטוּר. amar rava: kefato oumét baraav – patour. veamar rava: kefato ba'hama vamét, betsina vamét – 'hayav. sof 'hama lavo, sof tsina lavo – patour.
4. וְאָמַר רָבָא: כְּפָתוֹ לִפְנֵי אֲרִי – פָּטוּר, לִפְנֵי יַתּוּשִׁין – חַיָּיב. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ לִפְנֵי יַתּוּשִׁין נָמֵי פָּטוּר, הָנֵי אָזְלִי וְהָנֵי אָתוּ. veamar rava: kefato lifné ari – patour, lifné yatouchin – 'hayav. rav aché amar: afilou lifné yatouchin namé patour, hané azli vehané atou.
5. אִיתְּמַר: כָּפָה עָלָיו גִּיגִית, וּפָרַע עָלָיו מַעֲזִיבָה – רָבָא וְרַבִּי זֵירָא, חַד אָמַר: חַיָּיב, וְחַד אָמַר: פָּטוּר. itemar: kafa ala gigit, oufara ala maaziva – rava verabi zéra, 'had amar: 'hayav, ve'had amar: patour.
6. תִּסְתַּיַּים דְּרָבָא הוּא דְּאָמַר פָּטוּר, דְּאָמַר רָבָא: כְּפָתוֹ וּמֵת בָּרָעָב – פָּטוּר. tistayam derava hou deamar patour, deamar rava: kefato oumét baraav – patour.
7. אַדְּרַבָּה, תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי זֵירָא הוּא דְּאָמַר פָּטוּר, דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: הַאי מַאן דְּעַיְּילֵיהּ לְחַבְרֵיהּ בְּבֵיתָא דְשֵׁישָׁא וְאַדְלֵיק לֵיהּ שְׁרָגָא וָמֵת – חַיָּיב. טַעְמָא דְּאַדְלֵיק לֵיהּ שְׁרָגָא, הָא לָא אַדְלֵיק לֵיהּ שְׁרָגָא – לָא. aderaba, tistayém derabi zéra hou deamar patour, deamar rabi zéra: ha man deayeléh le'havréh bevéta dechécha veadlék léh cheraga vamét – 'hayav. tama deadlék léh cheraga, ha la adlék léh cheraga – la.
8. אָמְרִי: הָתָם, בְּלָא שְׁרָגָא, לָא מַתְחֵיל הַבְלָא amri: hatam, bela cheraga, la mat'hél havla

Daf 77b

1. בְּשַׁעְתֵּיהּ. הָכָא, בְּלָא שְׁרָגָא נָמֵי מַתְחֵיל הַבְלָא בְּשַׁעְתֵּיהּ. bechatéh. hakha, bela cheraga namé mat'hél havla bechatéh.
2. (סִימָן: סוּלָּם, תְּרִיס, סַמָּנִין, בַּכּוֹתֶל). (siman: soulam, teris, samanin, bakotel).
3. אָמַר רָבָא: דְּחָפוֹ לְבוֹר, וְסוּלָּם בַּבּוֹר, וּבָא אַחֵר וְסִילְּקוֹ, וַאֲפִילּוּ הוּא קָדַם וְסִילְּקוֹ – פָּטוּר, דִּבְעִידָּנָא דְּשַׁדְיֵיהּ יָכוֹל לַעֲלוֹת הוּא. amar rava: de'hafo levor, vesoulam babor, ouva a'hér vesileko, vaafilou hou kadam vesileko – patour, dividana dechadyéh yakhol laalot hou.
4. וְאָמַר רָבָא: זָרַק חֵץ, וּתְרִיס בְּיָדוֹ, וּבָא אַחֵר וּנְטָלוֹ, וַאֲפִילּוּ הוּא קָדַם וּנְטָלוֹ – פָּטוּר, דִּבְעִידָּנָא דְּשַׁדְיֵיהּ בֵּיהּ מִיפְסָק פְּסִיקִי גִּירֵיהּ. veamar rava: zarak 'héts, outris beyado, ouva a'hér ountalo, vaafilou hou kadam ountalo – patour, dividana dechadyéh béh mifsak pesiki giréh.
5. וְאָמַר רָבָא: זָרַק בּוֹ חֵץ, וְסַמָּנִין בְּיָדוֹ, וּבָא אַחֵר וּפִיזְּרָן, וַאֲפִילּוּ הוּא קָדַם וּפִיזְּרָן – פָּטוּר, דִּבְעִידָּנָא דִּשְׁדָא בֵּיהּ יָכוֹל לְהִתְרַפְּאוֹת הֲוָה. veamar rava: zarak bo 'héts, vesamanin beyado, ouva a'hér oufizeran, vaafilou hou kadam oufizeran – patour, dividana dichda béh yakhol lehitrapeot hava.
6. אָמַר רַב אָשֵׁי: הִלְכָּךְ, אֲפִילּוּ סַמָּנִין בַּשּׁוּק. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: נִזְדַּמְּנוּ לוֹ סַמָּנִין, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי יָצָא מִבֵּית דִּין זַכַּאי. amar rav aché: hilkakh, afilou samanin bachouk. amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: nizdamenou lo samanin, maou? amar léh: haré yatsa mibét din zaka.
7. וְאָמַר רָבָא: זָרַק צְרוֹר בַּכּוֹתֶל, וְחָזְרָה לַאֲחוֹרֶיהָ וְהָרְגָה – חַיָּיב. וְתַנָּא תּוּנָא: כְּגוֹן אֵלּוּ הַמְשַׂחֲקִין בְּכַדּוּר שֶׁהָרְגוּ, בְּמֵזִיד – נֶהֱרָגִין, בְּשׁוֹגֵג – גּוֹלִין. veamar rava: zarak tseror bakotel, ve'hazra laa'horeha veharga – 'hayav. vetana touna: kegon élou hamsa'hakin bekhadour chehargou, bemézid – neheragin, bechogég – golin.
8. בְּשׁוֹגֵג גּוֹלִין, פְּשִׁיטָא! בְּמֵזִיד נֶהֱרָגִין אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ. מַהוּ דְּתֵימָא: הַתְרָאַת סָפֵק הִיא, מִי יֵימַר דְּהָדְרָה? קָא מַשְׁמַע לַן. bechogég golin, pechita! bemézid neheragin itsterikh léh. maou detéma: hatraat safék hi, mi yémar dehadra? ka machma lan.
9. תָּנֵי רַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעְרְבָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ: כְּגוֹן אֵלּוּ הַמְשַׂחֲקִין בְּכַדּוּר שֶׁהָרְגוּ, תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת – פָּטוּר, חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת – חַיָּיב. tané rav ta'hlifa bar mareva kaméh derabi avaou: kegon élou hamsa'hakin bekhadour chehargou, tokh arba amot – patour, 'houts learba amot – 'hayav.
10. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּקָא נִיחָא לֵיהּ, אֲפִילּוּ פּוּרְתָּא נָמֵי. אִי דְּלָא נִיחָא לֵיהּ, אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי לָא. אֲמַר לֵיהּ: סְתָם מְשַׂחֲקִין בְּכַדּוּר, כַּמָּה דְּעָיְילִי טְפֵי – מֵינָח נִיחָא לֵיהּ. amar léh ravina lerav aché: hékhi damé? i deka ni'ha léh, afilou pourta namé. i dela ni'ha léh, afilou touva namé la. amar léh: setam mesa'hakin bekhadour, kama deayli tefé – ména'h ni'ha léh.
11. לְמֵימְרָא דִּכְהַאי גַּוְונָא כֹּחוֹ הוּא? וּרְמִינְהוּ: הַמְקַדֵּשׁ, וְנָפַל קִידּוּשׁ עַל יָדוֹ אוֹ עַל הַצַּד, וְאַחַר כָּךְ נָפַל לְשׁוֹקֶת – פָּסוּל. lemémra dikhha gavna ko'ho hou? ourminou: hamkadéch, venafal kidouch al yado o al hatsad, vea'har kakh nafal lechoket – pasoul.
12. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּשׁוֹתֵת. hakha bema askinan? bechotét.
13. תָּא שְׁמַע: מַחַט שֶׁהָיָה נְתוּנָה עַל הַחֶרֶס, וְהִזָּה עָלֶיהָ – סָפֵק עַל הַמַּחַט הִזָּה, סָפֵק עַל הַחֶרֶס הִזָּה וּמִיצָּה עָלֶיהָ – הַזָּאָתוֹ פָּסוּל. ta chema: ma'hat chehaya netouna al ha'heres, vehiza aleha – safék al hama'hat hiza, safék al ha'heres hiza oumitsa aleha – hazaato pasoul.
14. אָמַר רַב חִינָּנָא בַּר יְהוּדָה מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: ״מָצָא״ אִיתְּמַר. amar rav 'hinana bar yeouda micheméh derav: "matsa" itemar.
15. אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דְּכַפְתֵיהּ לְחַבְרֵיהּ, וְאַשְׁקֵיל עֲלֵיהּ בִּידְקָא דְמַיָּא – גִּירֵי דִידֵיהּ הוּא, וּמִיחַיַּיב. הָנֵי מִילֵּי בְּכֹחַ רִאשׁוֹן, אֲבָל בְּכֹחַ שֵׁנִי – גְּרָמָא בְּעָלְמָא הוּא. amar rav papa: ha man dekhaftéh le'havréh, veachkél aléh bidka demaya – giré didéh hou, oumi'hayav. hané milé bekho'ha richon, aval bekho'ha chéni – gerama bealma hou.
16. וְאָמַר רַב פָּפָּא: זָרַק צְרוֹר לְמַעְלָה וְהָלְכָה לִצְדָדִין וְהָרְגָה – חַיָּיב. אֲמַר לֵיהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי לְרַב פָּפָּא: מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דְּכֹחוֹ הוּא? אִי כֹּחוֹ – תֵּיזִיל לְעֵיל, veamar rav papa: zarak tseror lemala vehalkha litsdadin veharga – 'hayav. amar léh mar bar rav aché lerav papa: ma tama? michoum dekho'ho hou? i ko'ho – tézil leél,

Daf 78a

1. וְאִי לָאו כֹּחוֹ הוּא – תֵּיזִיל לְתַחַת. אֶלָּא, כֹּחַ כָּחוּשׁ הוּא. vei la ko'ho hou – tézil leta'hat. ela, ko'ha ka'houch hou.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: הִכּוּהוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם בַּעֲשָׂרָה מַקְלוֹת וָמֵת, בֵּין בְּבַת אַחַת, בֵּין בְּזֶה אַחַר זֶה – פְּטוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: בְּזֶה אַחַר זֶה, הָאַחֲרוֹן חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁקֵּירַב אֶת מִיתָתוֹ. tanou rabanan: hikouou asara bené adam baasara maklot vamét, bén bevat a'hat, bén beze a'har ze – petourin. rabi yeouda ben betira omér: beze a'har ze, haa'haron 'hayav, mipené chekérav et mitato.
3. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, ״וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כׇּל נֶפֶשׁ אָדָם״. רַבָּנַן סָבְרִי: ״כָּל נֶפֶשׁ״ – עַד דְּאִיכָּא כׇּל נֶפֶשׁ, וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא סָבַר: ״כׇּל נֶפֶשׁ״ – כׇּל דְּהוּא נֶפֶשׁ. amar rabi yo'hanan: ouchnéhem mikra e'had darchou, "veich ki yake kol nefech adam". rabanan savri: "kal nefech" – ad deika kol nefech, verabi yeouda ben betira savar: "kol nefech" – kol deou nefech.
4. אָמַר רָבָא: הַכֹּל מוֹדִים בְּהוֹרֵג אֶת הַטְּרֵיפָה שֶׁהוּא פָּטוּר, בְּגוֹסֵס בִּידֵי שָׁמַיִם שֶׁהוּא חַיָּיב. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּגוֹסֵס בִּידֵי אָדָם. מָר מְדַמֵּי לֵיהּ לִטְרֵיפָה, וּמָר מְדַמֵּי לֵיהּ לְגוֹסֵס בִּידֵי שָׁמַיִם. amar rava: hakol modim beorég et hateréfa cheou patour, begosés bidé chamayim cheou 'hayav. lo ne'hlekou ela begosés bidé adam. mar medamé léh litréfa, oumar medamé léh legosés bidé chamayim.
5. מַאן דִּמְדַמֵּי לֵיהּ לִטְרֵיפָה, מַאי טַעְמָא לָא מְדַמֵּי לֵיהּ לְגוֹסֵס בִּידֵי שָׁמַיִם? גּוֹסֵס בִּידֵי שָׁמַיִם לָא אִיתְעֲבִיד בֵּיהּ מַעֲשֶׂה, הַאי אִיתְעֲבִיד בֵּיהּ מַעֲשֶׂה. man dimdamé léh litréfa, ma tama la medamé léh legosés bidé chamayim? gosés bidé chamayim la itavid béh maase, ha itavid béh maase.
6. וּמַאן דִּמְדַמֵּי לֵיהּ לְגוֹסֵס בִּידֵי שָׁמַיִם, מַאי טַעְמָא לָא מְדַמֵּי לֵיהּ לִטְרֵיפָה? טְרֵיפָה – מְחַתְּכִי סִימָנִים, הָא לָא מְחַתְּכִי סִימָנִים. ouman dimdamé léh legosés bidé chamayim, ma tama la medamé léh litréfa? teréfa – me'hatekhi simanim, ha la me'hatekhi simanim.
7. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת: ״וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כׇּל נֶפֶשׁ אָדָם״ – לְהָבִיא הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵירוֹ וְאֵין בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית, וּבָא אַחֵר וֶהֱמִיתוֹ, שֶׁהוּא חַיָּיב. tané tana kaméh derav chéchet: "veich ki yake kol nefech adam" – lehavi hamake et 'havéro veén bo kedé lehamit, ouva a'hér vehemito, cheou 'hayav.
8. אֵין בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית? פְּשִׁיטָא! אֶלָּא, יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית וּבָא אַחֵר וֶהֱמִיתוֹ, שֶׁהוּא חַיָּיב. וּסְתָמָא כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא. én bo kedé lehamit? pechita! ela, yéch bo kedé lehamit ouva a'hér vehemito, cheou 'hayav. oustama kerabi yeouda ben betira.
9. אָמַר רָבָא: הַהוֹרֵג אֶת הַטְּרֵיפָה – פָּטוּר. וּטְרֵיפָה שֶׁהָרַג בִּפְנֵי בֵּית דִּין – חַיָּיב, שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – פָּטוּר. amar rava: haorég et hateréfa – patour. outréfa cheharag bifné bét din – 'hayav, chelo bifné bét din – patour.
10. בִּפְנֵי בֵּית דִּין, מַאי טַעְמָא חַיָּיב? דִּכְתִיב: ״וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ״. שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – פָּטוּר, דְּהָוְיָא לַהּ עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ, וְכׇל עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ – לֹא שְׁמָהּ עֵדוּת. bifné bét din, ma tama 'hayav? dikhtiv: "ouviarta hara mikirbekha". chelo bifné bét din – patour, dehavya lah édout chei ata yakhol lahazimah, vekhol édout chei ata yakhol lahazimah – lo chemah édout.
11. וְאָמַר רָבָא: הָרוֹבֵעַ אֶת הַטְּרֵיפָה – חַיָּיב. טְרֵיפָה שֶׁרָבַע, בִּפְנֵי בֵּית דִּין – חַיָּיב, שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – פָּטוּר. בִּפְנֵי בֵּית דִּין חַיָּיב, דִּכְתִיב: ״וּבִעַרְתָּ הָרַע מִקִּרְבֶּךָ״. שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין פָּטוּר, דְּהָוְיָא לַהּ עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ. veamar rava: harovéa et hateréfa – 'hayav. teréfa cherava, bifné bét din – 'hayav, chelo bifné bét din – patour. bifné bét din 'hayav, dikhtiv: "ouviarta hara mikirbekha". chelo bifné bét din patour, dehavya lah édout chei ata yakhol lahazimah.
12. הָא תּוּ לְמָה לִי? הַיְינוּ הָךְ! הָרוֹבֵעַ אֶת הַטְּרֵיפָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. מַהוּ דְּתֵימָא: לֶיהֱוֵי כְּמַאן דִּמְשַׁמֵּשׁ מֵת, וְלִיפְּטַר? קָא מַשְׁמַע לַן, דְּמִשּׁוּם הֲנָאָה הוּא, וְהָא אִית לֵיהּ הֲנָאָה. ha tou lema li? haynou hakh! harovéa et hateréfa itsterikha léh. maou detéma: lehevé keman dimchaméch mét, velipetar? ka machma lan, demichoum hanaa hou, veha it léh hanaa.
13. וְאָמַר רָבָא: עֵדִים שֶׁהֵעִידוּ בִּטְרֵיפָה וְהוּזַּמּוּ, אֵין נֶהֱרָגִין. עֵדֵי טְרֵיפָה שֶׁהוּזַּמּוּ, נֶהֱרָגִין. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ עֵדֵי טְרֵיפָה שֶׁהוּזַּמּוּ אֵין נֶהֱרָגִין, לְפִי שֶׁאֵינָן בְּזוֹמְמֵי זוֹמְמִין. veamar rava: édim chehéidou bitréfa veouzamou, én neheragin. édé teréfa cheouzamou, neheragin. rav aché amar: afilou édé teréfa cheouzamou én neheragin, lefi cheénan bezommé zommin.
14. וְאָמַר רָבָא: שׁוֹר טְרֵיפָה שֶׁהָרַג – חַיָּיב, וְשׁוֹר שֶׁל אָדָם טְרֵיפָה שֶׁהָרַג – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת״. כֹּל הֵיכָא דְּקָרֵינָא בֵּיהּ ״וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת״, קָרֵינַן בֵּיהּ ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל״, וְכֹל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת״, לָא קָרֵינַן בֵּיהּ ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל״. veamar rava: chor teréfa cheharag – 'hayav, vechor chel adam teréfa cheharag – patour. ma tama? amar kera: "hachor yisakél vegam beala youmat". kol hékha dekaréna béh "vegam beala youmat", karénan béh "hachor yisakél", vekhol hékha dela karénan béh "vegam beala youmat", la karénan béh "hachor yisakél".
15. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ שׁוֹר טְרֵיפָה נָמֵי שֶׁהָרַג – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּאִילּוּ בְּעָלִים הֲווֹ פְּטִירִי, שׁוֹר נָמֵי פָּטוּר. rav aché amar: afilou chor teréfa namé cheharag – patour. ma tama? kévan deilou bealim hao petiri, chor namé patour.
16. שִׁיסָּה בּוֹ אֶת הַכֶּלֶב וְכוּ׳. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר, לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה – אֶרֶס נָחָשׁ בֵּין שִׁינָּיו הוּא עוֹמֵד. לְפִיכָךְ: מַכִּישׁ בְּסַיִיף, וְנָחָשׁ פָּטוּר. chisa bo et hakelev vekhou'. amar rav a'ha bar yaakov: kechetimtsa lomar, ledivré rabi yeouda – eres na'hach bén china hou oméd. lefikhakh: makich besayif, vena'hach patour.
17. לְדִבְרֵי חֲכָמִים, אֶרֶס נָחָשׁ מֵעַצְמוֹ הוּא מֵקִיא. לְפִיכָךְ: נָחָשׁ בִּסְקִילָה, וְהַמַּכִּישׁ פָּטוּר. ledivré 'hakhamim, eres na'hach méatsmo hou méki. lefikhakh: na'hach biskila, vehamakich patour.
18. מַתְנִי׳ הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵירוֹ, בֵּין בְּאֶבֶן בֵּין בְּאֶגְרוֹף, וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וְהֵיקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה, וּלְאַחַר מִכָּאן הִכְבִּיד וָמֵת – חַיָּיב. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: פָּטוּר, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. matni' hamake et 'havéro, bén beeven bén beegrof, vaamadouou lemita, vehékél mima chehaya, oula'har mikan hikhbid vamét – 'hayav. rabi ne'hemya omér: patour, cheraglayim ladavar.
19. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי נְחֶמְיָה, ״אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ gema' tanou rabanan: et zo darach rabi ne'hemya, "im yakoum vehithalékh ba'houts

Daf 78b

1. עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה״. וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁזֶּה מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק וְזֶה נֶהֱרָג? אֶלָּא זֶה שֶׁאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה, וּלְאַחַר כָּךְ הִכְבִּיד וָמֵת – שֶׁהוּא פָּטוּר. al michanto venika hamake". vekhi taale al datekha cheze mehalékh bachouk veze neherag? ela ze cheamadouou lemita, vehékél mima chehaya, oula'har kakh hikhbid vamét – cheou patour.
2. וְרַבָּנַן, הַאי ״וְנִקָּה הַמַּכֶּה״ מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? מְלַמֵּד שֶׁחוֹבְשִׁין אוֹתוֹ. verabanan, ha "venika hamake" ma darchi béh? melaméd che'hovchin oto.
3. וְרַבִּי נְחֶמְיָה, חֲבִישָׁה מְנָא לֵיהּ? יָלֵיף מִמְּקוֹשֵׁשׁ. verabi ne'hemya, 'havicha mena léh? yaléf mimekochéch.
4. וְרַבָּנַן נָמֵי לֵילְפוּ מִמְּקוֹשֵׁשׁ? מְקוֹשֵׁשׁ בַּר קְטָלָא הוּא, וּמֹשֶׁה לָא הֲוָה יָדַע קְטָלֵיהּ בְּמַאי. לְאַפּוֹקֵי הַאי, דְּלָא יָדְעִינַן אִי בַּר קְטָלָא הוּא אִי לָאו בַּר קְטָלָא הוּא. verabanan namé lélfou mimekochéch? mekochéch bar ketala hou, oumoche la hava yada ketaléh bema. leapoké ha, dela yadinan i bar ketala hou i la bar ketala hou.
5. וְרַבִּי נְחֶמְיָה יָלֵיף מִמְּגַדֵּף, דְּלָא הֲוָה יָדַע אִי בַּר קְטָלָא הוּא, וְחַבְשׁוּהּ. verabi ne'hemya yaléf mimegadéf, dela hava yada i bar ketala hou, ve'havchouh.
6. וְרַבָּנַן: מְגַדֵּף – הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. verabanan: megadéf – horaat chaa hayta.
7. כִּדְתַנְיָא: יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁהַמְקוֹשֵׁשׁ בְּמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת״, אֶלָּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה נֶהֱרָג, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֹא פֹרַשׁ וְגוֹ׳״. אֲבָל מְגַדֵּף לֹא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא ״לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי ה׳״, שֶׁלֹּא הָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ אִם הוּא בֶּן מִיתָה כׇּל עִיקָּר אִם לָאו. kidtanya: yodéa haya moche rabénou chehamkochéch bemita, cheneemar: "me'haleleha mot youmat", ela lo haya yodéa beézo mita neherag, cheneemar: "ki lo forach vego'". aval megadéf lo neemar bo ela "lifroch lahem al pi h'", chelo haya moche yodéa im hou ben mita kol ikar im la.
8. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי נְחֶמְיָה, הַיְינוּ דִּכְתִיבִי תְּרֵי אוּמְדָּנֵי: חַד – אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְחָיָה, וְחַד – אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה. אֶלָּא לְרַבָּנַן, תְּרֵי אוּמְדָּנֵי לְמָה לִי? bichlama lerabi ne'hemya, haynou dikhtivi teré oumdané: 'had – amadouou lemita ve'haya, ve'had – amadouou lemita vehékél mima chehaya. ela lerabanan, teré oumdané lema li?
9. חַד אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְחָיָה, וְחַד אֲמָדוּהוּ לְחַיִּים וָמֵת. 'had amadouou lemita ve'haya, ve'had amadouou le'hayim vamét.
10. וְרַבִּי נְחֶמְיָה, אֲמָדוּהוּ לְחַיִּים וָמֵת – לָא צְרִיךְ קְרָא, שֶׁהֲרֵי יָצָא מִבֵּית דִּין זַכַּאי. verabi ne'hemya, amadouou le'hayim vamét – la tserikh kera, cheharé yatsa mibét din zaka.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵירוֹ, וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וְחָיָה – פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה – אוֹמְדִין אוֹתוֹ אוֹמֶד שֵׁנִי לְמָמוֹן. וְאִם לְאַחַר כֵּן הִכְבִּיד וָמֵת – הַלֵּךְ אַחַר אוֹמֶד הָאֶמְצָעִי, דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין אוֹמֶד אַחַר אוֹמֶד. tanou rabanan: hamake et 'havéro, vaamadouou lemita, ve'haya – potrin oto. amadouou lemita vehékél mima chehaya – omdin oto omed chéni lemamon. veim lea'har kén hikhbid vamét – halékh a'har omed haemtsai, divré rabi ne'hemya. va'hakhamim omrim: én omed a'har omed.
12. תַּנְיָא אִידַּךְ: אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה – אוֹמְדִין אוֹתוֹ לְחַיִּים. לְחַיִּים – אֵין אוֹמְדִין אוֹתוֹ לְמִיתָה. אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְהֵקֵל מִמַּה שֶּׁהָיָה – אוֹמְדִין אוֹתוֹ אוֹמֶד שֵׁנִי לְמָמוֹן, וְאִם לְאַחַר כֵּן הִכְבִּיד וָמֵת – מְשַׁלֵּם נֶזֶק וָצַעַר לַיּוֹרְשִׁים. tanya idakh: amadouou lemita – omdin oto le'hayim. le'hayim – én omdin oto lemita. amadouou lemita vehékél mima chehaya – omdin oto omed chéni lemamon, veim lea'har kén hikhbid vamét – mechalém nezek vatsaar layorchim.
13. מֵאֵימָתַי מְשַׁלֵּם? מִשָּׁעָה שֶׁהִכָּהוּ. וּסְתָמָא כְּרַבִּי נְחֶמְיָה. méémata mechalém? michaa chehikaou. oustama kerabi ne'hemya.
14. מַתְנִי׳ נִתְכַּוֵּין לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה, וְהָרַג אֶת הָאָדָם; לַנׇּכְרִי, וְהָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל; לַנְּפָלִים, וְהָרַג אֶת בֶּן קַיָּימָא – פָּטוּר. matni' nitkavén laharog et habehéma, veharag et haadam; lanokhri, veharag et yisraél; lanefalim, veharag et ben kayama – patour.
15. נִתְכַּוֵּין לְהַכּוֹתוֹ עַל מׇתְנָיו, וְלֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ עַל מׇתְנָיו, וְהָלְכָה לָהּ עַל לִבּוֹ, וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ עַל לִבּוֹ, וָמֵת – פָּטוּר. נִתְכַּוֵּין לְהַכּוֹתוֹ עַל לִבּוֹ nitkavén lehakoto al motna, velo haya bah kedé lahamito al motna, vehalkha lah al libo, vehaya bah kedé lahamito al libo, vamét – patour. nitkavén lehakoto al libo

Daf 79a

1. וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל לִבּוֹ, וְהָלְכָה לָהּ עַל מׇתְנָיו, וְלֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מׇתְנָיו, וָמֵת – פָּטוּר. vehaya bah kedé lehamit al libo, vehalkha lah al motna, velo haya bah kedé lehamit al motna, vamét – patour.
2. נִתְכַּוֵּון לְהַכּוֹת אֶת הַגָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית הַגָּדוֹל, וְהָלְכָה לָהּ עַל הַקָּטָן, וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַקָּטָן, וָמֵת – פָּטוּר. נִתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת הַקָּטָן, וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַקָּטָן, וְהָלְכָה לָהּ עַל הַגָּדוֹל, וְלֹא הָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַגָּדוֹל, וָמֵת – פָּטוּר. nitkavén lehakot et hagadol, velo haya bah kedé lehamit hagadol, vehalkha lah al hakatan, vehaya bah kedé lehamit et hakatan, vamét – patour. nitkavén lehakot et hakatan, vehaya bah kedé lehamit et hakatan, vehalkha lah al hagadol, velo haya bah kedé lehamit et hagadol, vamét – patour.
3. אֲבָל נִתְכַּוֵּון לְהַכּוֹת עַל מׇתְנָיו, וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית עַל מׇתְנָיו, וְהָלְכָה לָהּ עַל לִבּוֹ, וָמֵת – חַיָּיב. נִתְכַּוֵּון לְהַכּוֹת אֶת הַגָּדוֹל, וְהָיָה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית אֶת הַגָּדוֹל, וְהָלְכָה לָהּ עַל הַקָּטָן, וָמֵת – חַיָּיב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ נִתְכַּוֵּון לַהֲרוֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה – פָּטוּר. aval nitkavén lehakot al motna, vehaya bah kedé lehamit al motna, vehalkha lah al libo, vamét – 'hayav. nitkavén lehakot et hagadol, vehaya bah kedé lehamit et hagadol, vehalkha lah al hakatan, vamét – 'hayav. rabi chimon omér: afilou nitkavén laharog et ze veharag et ze – patour.
4. גְּמָ׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַסֵּיפָא, ״רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! gema' rabi chimon ahéya? iléma aséfa, "rabi chimon potér" mibeé léh!
5. אֶלָּא אַרֵישָׁא: נִתְכַּוֵּון לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם, לַנׇּכְרִי וְהָרַג אֶת יִשְׂרָאֵל, לַנְּפָלִים וְהָרַג אֶת בֶּן קַיָּימָא – פָּטוּר. הָא נִתְכַּוֵּון לַהֲרוֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה – חַיָּיב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ נִתְכַּוֵּין לַהֲרוֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה – פָּטוּר. ela arécha: nitkavén laharog et habehéma veharag et haadam, lanokhri veharag et yisraél, lanefalim veharag et ben kayama – patour. ha nitkavén laharog et ze veharag et ze – 'hayav. rabi chimon omér: afilou nitkavén laharog et ze veharag et ze – patour.
6. פְּשִׁיטָא! קָאֵי רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, וְאָמַר: ״אֲנָא לִרְאוּבֵן קָא מִיכַּוַּונָא, לְשִׁמְעוֹן לָא קָא מִיכַּוַּונָא״ – הַיְינוּ פְּלוּגְתַּיְיהוּ. אָמַר: ״לְחַד מִינַּיְיהוּ״ – מַאי? אִי נָמֵי, כְּסָבוּר רְאוּבֵן וְנִמְצָא שִׁמְעוֹן – מַאי? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עַד שֶׁיֹּאמַר ״לִפְלוֹנִי אֲנִי מִתְכַּוֵּון״. pechita! kaé reouvén vechimon, veamar: "ana lirouvén ka mikavana, lechimon la ka mikavana" – haynou pelougtayou. amar: "le'had minayou" – ma? i namé, kesavour reouvén venimtsa chimon – ma? ta chema, detanya: rabi chimon omér, ad cheyomar "lifloni ani mitkavén".
7. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אָמַר קְרָא: ״וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו״, עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּון לוֹ. וְרַבָּנַן, אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: פְּרָט לְזוֹרֵק אֶבֶן לְגוֹ. ma tama derabi chimon? amar kera: "vearav lo vekam ala", ad cheyitkavén lo. verabanan, amri devé rabi yana: perat lezorék even lego.
8. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה גּוֹיִם וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶן, תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּרוּבָּא גּוֹיִם נִינְהוּ. אִי נָמֵי פַּלְגָא וּפַלְגָא, סְפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל. hékhi damé? iléma deika ticha goyim vee'had yisraél bénéhen, tipok léh derouba goyim ninou. i namé palga oufalga, sefék nefachot lehakél.
9. לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה יִשְׂרָאֵל וְגוֹי אֶחָד בֵּינֵיהֶן, דְּהָוֵה לֵיהּ גּוֹי קָבוּעַ, וְכׇל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי. la tserikha, deika ticha yisraél vego e'had bénéhen, dehavé léh go kavoua, vekhol kavoua keme'hetsa al me'hetsa damé.
10. בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי: נִתְכַּוֵּון לַהֲרוֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה – חַיָּיב, דִּכְתִיב: ״וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּמַצּוּת שֶׁבְּמִיתָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דִּכְתִיב: ״אִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ״. bichlama lerabanan deamri: nitkavén laharog et ze veharag et ze – 'hayav, dikhtiv: "vekhi yinatsou anachim venagfou icha hara". veamar rabi elazar: bematsout chebemita hakatouv medabér, dikhtiv: "im ason yihye venatata nefech ta'hat nafech".
11. אֶלָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי ״וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מָמוֹן. וְכִדְרַבִּי, דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר, ״וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ״ – מָמוֹן. אַתָּה אוֹמֵר מָמוֹן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נֶפֶשׁ מַמָּשׁ? נֶאֶמְרָה נְתִינָה לְמַטָּה, וְנֶאֶמְרָה ela lerabi chimon, ha "venatata nefech ta'hat nafech" ma avéd léh? mamon. vekhidrabi, detanya: rabi omér, "venatata nefech ta'hat nafech" – mamon. ata omér mamon, o éno ela nefech mamach? neemra netina lemata, veneemra

Daf 79b

1. נְתִינָה לְמַעְלָה: מָה לְהַלָּן מָמוֹן, אַף כָּאן מָמוֹן. netina lemala: ma lehalan mamon, af kan mamon.
2. אָמַר רָבָא: הָאי דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה מַפְּקָא מִדְּרַבִּי, וּמַפְּקָא מִדְּרַבָּנַן. דְּתָנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: ״מַכֵּה אָדָם״ וּ״מַכֵּה בְּהֵמָה״. amar rava: ha detana devé 'hizkiya mapeka miderabi, oumapeka miderabanan. detana devé 'hizkiya: "maké adam" ou"maké behéma".
3. מָה מַכֵּה בְּהֵמָה לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, בֵּין מִתְכַּוֵּין לְשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּין, בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּיה – לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן. אַף מַכֵּה אָדָם לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, בֵּין מִתְכַּוֵּין לְשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין, בֵּין דֶּרֶךְ יְרִידָה לְדֶרֶךְ עֲלִיָּיה – לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן. ma maké behéma lo 'hilakta bah bén chogég lemézid, bén mitkavén lecheéno mitkavén, bén derekh yerida lederekh aliya – lefotro mamon ela le'hayevo mamon. af maké adam lo ta'hlok bo bén chogég lemézid, bén mitkavén lecheén mitkavén, bén derekh yerida lederekh aliya – le'hayevo mamon ela lefotro mamon.
4. מַאי ״שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין״? אִילֵּימָא שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין כְּלָל – הַיְינוּ שׁוֹגֵג! אֶלָּא פְּשִׁיטָא שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין לָזֶה אֶלָּא לָזֶה, וְקָתָנֵי לְחַיְּיבוֹ מָמוֹן אֶלָּא לְפוֹטְרוֹ מָמוֹן. וְאִי בַּר קְטָלָא הוּא, מַאי אִיצְטְרִיךְ לְמִיפְטְרֵיהּ מָמוֹן? ma "cheén mitkavén"? iléma cheén mitkavén kelal – haynou chogég! ela pechita cheén mitkavén laze ela laze, vekatané le'hayevo mamon ela lefotro mamon. vei bar ketala hou, ma itsterikh lemifteréh mamon?
5. אֶלָּא, לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: לָאו בַּר קְטָלָא הוּא, וְלָאו בַּר מָמוֹנָא הוּא. ela, la chema minah: la bar ketala hou, vela bar mamona hou.
6. מַתְנִי׳ רוֹצֵחַ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים – כּוּלָּן פְּטוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹנְסִין אוֹתָן לַכִּיפָּה. matni' rotsé'ha chenitarév baa'hérim – koulan petourin. rabi yeouda omér: konsin otan lakipa.
7. כׇּל חַיָּיבֵי מִיתוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה – נִידּוֹנִין בַּקַּלָּה. הַנִּסְקָלִין בַּנִּשְׂרָפִין – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נִידּוֹנִין בִּסְקִילָה, שֶׁהַשְּׂרֵיפָה חֲמוּרָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נִידּוֹנִין בִּשְׂרֵיפָה, שֶׁהַסְּקִילָה חֲמוּרָה. kol 'hayavé mitot chenitarvou ze baze – nidonin bakala. haniskalin banisrafin – rabi chimon omér: nidonin biskila, chehaseréfa 'hamoura. va'hakhamim omrim: nidonin bisréfa, chehasekila 'hamoura.
8. אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִילּוּ לֹא הָיְתָה שְׂרֵיפָה חֲמוּרָה, לֹא נִתְּנָה לְבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה. אָמְרוּ לוֹ: אִילּוּ לֹא הָיְתָה סְקִילָה חֲמוּרָה, לֹא נִתְּנָה לִמְגַדֵּף וּלְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. amar lahen rabi chimon: ilou lo hayta seréfa 'hamoura, lo nitena levat kohén chezineta. amrou lo: ilou lo hayta sekila 'hamoura, lo nitena limgadéf oulovéd avoda zara.
9. הַנֶּהֱרָגִין בַּנֶּחְנָקִין, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּסַיִיף, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּחֶנֶק. haneheragin bane'hnakin, rabi chimon omér: besayif, va'hakhamim omrim: be'henek.
10. גְּמָ׳ מַאן אֲחֵרִים? אִילֵּימָא אֲחֵרִים כְּשֵׁרִים, פְּשִׁיטָא! וְתוּ, בְּהָא לֵימָא רַבִּי יְהוּדָה: כּוֹנְסִין אוֹתָן לְכִיפָּה? gema' man a'hérim? iléma a'hérim kechérim, pechita! vetou, beha léma rabi yeouda: konsin otan lekhipa?
11. (סימן בשק״ר).
12. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר שְׁמוּאֵל: הָכָא בְּרוֹצֵחַ שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ, שֶׁנִּתְעָרֵב בְּרוֹצְחִים אֲחֵרִים שֶׁנִּגְמַר דִּינָן, עָסְקִינַן. רַבָּנַן סָבְרִי: אֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא בְּפָנָיו, הִלְכָּךְ כּוּלָּן פְּטוּרִין. וְרַבִּי יְהוּדָה: מִיפְטְרִינְהוּ לִגְמָרֵי נָמֵי לָא, כֵּיוָן דְּרוֹצְחִין נִינְהוּ. הִלְכָּךְ כּוֹנְסִין אוֹתָן לַכִּיפָּה. amar rabi avaou amar chemouél: hakha berotsé'ha chelo nigmar dino, chenitarév berots'him a'hérim chenigmar dinan, askinan. rabanan savri: én gomrin dino chel adam ela befana, hilkakh koulan petourin. verabi yeouda: mifterinou ligmaré namé la, kévan derots'hin ninou. hilkakh konsin otan lakipa.
13. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: בְּאָדָם, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּפְטִירִי. אֲבָל הָכָא, בְּשׁוֹר שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁוָרִים אֲחֵרִים שֶׁנִּגְמַר דִּינָן, קָמִיפַּלְגִי. רַבָּנַן סָבְרִי: כְּמִיתַת בְּעָלִים כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר, וְאֵין גּוֹמְרִין דִּינוֹ שֶׁל שׁוֹר אֶלָּא בְּפָנָיו, הִלְכָּךְ כּוּלָּן פְּטוּרִין. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: כּוֹנְסִין אוֹתָן לַכִּיפָּה. réch lakich amar: beadam, dekhoulé alma la peligi diftiri. aval hakha, bechor chelo nigmar dino chenitarév bichvarim a'hérim chenigmar dinan, kamipalgi. rabanan savri: kemitat bealim kakh mitat hachor, veén gomrin dino chel chor ela befana, hilkakh koulan petourin. verabi yeouda savar: konsin otan lakipa.
14. אָמַר רָבָא: amar rava:

Daf 80a

1. אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי עֲלַהּ: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֲפִילּוּ אַבָּא חֲלַפְתָּא בֵּינֵיהֶן? i hakhi, haynou dekatané alah: amar rabi yosé: afilou aba 'halafta bénéhen?
2. אֶלָּא אָמַר רָבָא: הָכִי קָאָמַר, שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין, וְיָצָא חֵץ מִבֵּינֵיהֶם וְהָרַג – שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֲפִילּוּ אַבָּא חֲלַפְתָּא בֵּינֵיהֶן. ela amar rava: hakhi kaamar, chenayim chehaou omdin, veyatsa 'héts mibénéhem veharag – chenéhem petourin. veamar rabi yosé: afilou aba 'halafta bénéhen.
3. וְשׁוֹר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ, שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁוָורִין אֲחֵרִים מְעַלְּיֵי – סוֹקְלִין אוֹתָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹנְסִין אוֹתָן לַכִּיפָּה. vechor chenigmar dino, chenitarév bichvarin a'hérim mealeyé – soklin otan. rabi yeouda omér: konsin otan lakipa.
4. וְהָתַנְיָא: פָּרָה שֶׁהֵמִיתָה וְאַחַר כָּךְ יָלְדָה, אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינָה יָלְדָה – וְולָדָהּ מוּתָּר, אִם מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינָה יָלְדָה – וְולָדָהּ אָסוּר. נִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים וַאֲחֵרִים בַּאֲחֵרִים – כּוֹנְסִין אוֹתָן לַכִּיפָּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְבִיאִין אוֹתָן לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתָן. vehatanya: para chehémita vea'har kakh yalda, im ad chelo nigmar dina yalda – veladah moutar, im michenigmar dina yalda – veladah asour. nitarév baa'hérim vaa'hérim baa'hérim – konsin otan lakipa. rabi elazar berabi chimon omér: meviin otan levét din vesoklin otan.
5. אָמַר מָר: אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינָה יָלְדָה, וְולָדָהּ מוּתָּר. וְאַף עַל גַּב דְּכִי נְגַחָה הֲוָת מְיעַבְּרָה? וְהָאָמַר רָבָא: וְלַד הַנּוֹגַחַת אָסוּר – הִיא וּוְלָדָהּ נָגְחוּ; וְלַד הַנִּרְבַּעַת אָסוּר – הִיא וּוְלָדָהּ נִרְבְּעוּ! amar mar: im ad chelo nigmar dina yalda, veladah moutar. veaf al gav dekhi nega'ha havat meabera? vehaamar rava: velad hanoga'hat asour – hi ouvladah nag'hou; velad hanirbaat asour – hi ouvladah nirbeou!
6. אֵימָא: אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינָה עִיבְּרָה וְיָלְדָה – וְולָדָהּ מוּתָּר; אִם מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינָה עִיבְּרָה וְיָלְדָה – וְולָדָהּ אָסוּר. éma: im ad chelo nigmar dina ibera veyalda – veladah moutar; im michenigmar dina ibera veyalda – veladah asour.
7. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: זֶה וָזֶה גּוֹרֵם – אָסוּר. hani'ha leman deamar: ze vaze gorém – asour.

Daf 80b

1. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: זֶה וָזֶה גּוֹרֵם – מוּתָּר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? ela leman deamar: ze vaze gorém – moutar, ma ika lemémar?
2. אֶלָּא אָמַר רָבִינָא: אֵימָא, אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינָה עִיבְּרָה וְיָלְדָה – וְלָדָהּ מוּתָּר, וְאִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינָה עִיבְּרָה וּמִשֶּׁנִּגְמַר דִּינָה יָלְדָה – וְלָדָהּ אָסוּר. עוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא. ela amar ravina: éma, im ad chelo nigmar dina ibera veyalda – veladah moutar, veim ad chelo nigmar dina ibera oumichenigmar dina yalda – veladah asour. oubar yerekh imo hou.
3. כׇּל חַיָּיבֵי מִיתוֹת, שְׁמַע מִינַּהּ מוּתְרֶה לְדָבָר חָמוּר – הָוֵי מוּתְרֶה לְדָבָר קַל. kol 'hayavé mitot, chema minah moutre ledavar 'hamour – havé moutre ledavar kal.
4. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁהִתְרוּ בּוֹ סְתָם. וְהַאי תַּנָּא הוּא, דְּתַנְיָא: וּשְׁאָר חַיָּיבֵי מִיתוֹת שֶׁבְּתוֹרָה אֵין מְמִיתִין אוֹתָן אֶלָּא בְּעֵדָה וְעֵדִים וְהַתְרָאָה, וְעַד שֶׁיּוֹדִיעוּהוּ שֶׁהוּא חַיָּיב מִיתַת בֵּית דִּין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיּוֹדִיעוּהוּ בְּאֵיזֶה מִיתָה הוּא נֶהֱרָג. amar rabi yirmeya: hakha bema askinan? kegon chehitrou bo setam. veha tana hou, detanya: ouchar 'hayavé mitot chebetora én memitin otan ela beéda veédim vehatraa, vead cheyodiouou cheou 'hayav mitat bét din. rabi yeouda omér: ad cheyodiouou beéze mita hou neherag.
5. תַּנָּא קַמָּא יָלֵיף מִמְּקוֹשֵׁשׁ, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְקוֹשֵׁשׁ הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. tana kama yaléf mimekochéch, verabi yeouda omér: mekochéch horaat chaa hayta.
6. הַנִּסְקָלִין בַּנִּשְׂרָפִין, מַתְנֵי לֵיהּ רַב יְחֶזְקֵאל לְרָמֵי בְּרֵיהּ: הַנִּשְׂרָפִין בַּנִּסְקָלִין, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יִדּוֹנוּ בִּסְקִילָה, שֶׁהַשְּׂרֵיפָה חֲמוּרָה. haniskalin banisrafin, matné léh rav ye'hezkél leramé beréh: hanisrafin baniskalin, rabi chimon omér: yidonou biskila, chehaseréfa 'hamoura.
7. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה: אַבָּא, לָא תַּיתְנְיֵיהּ הָכִי. מַאי אִירְיָא דִּשְׂרֵיפָה חֲמוּרָה? תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּרוּבָּה נִסְקָלִין נִינְהוּ! אֶלָּא: הֵיכִי אַתְנְיֵיהּ? amar léh rav yeouda: aba, la tatneyéh hakhi. ma irya disréfa 'hamoura? tipok léh derouba niskalin ninou! ela: hékhi atneyéh?
8. הַנִּסְקָלִין בַּנִּשְׂרָפִין, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יִדּוֹנוּ בִּסְקִילָה, שֶׁהַשְּׂרֵיפָה חֲמוּרָה. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִדּוֹנוּ בִּשְׂרֵיפָה, שֶׁהַסְּקִילָה חֲמוּרָה. תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּרוּבָּה נִשְׂרָפִין נִינְהוּ! haniskalin banisrafin, rabi chimon omér: yidonou biskila, chehaseréfa 'hamoura. i hakhi, éma séfa: va'hakhamim omrim: yidonou bisréfa, chehasekila 'hamoura. tipok léh derouba nisrafin ninou!
9. הָתָם, רַבָּנַן הוּא דְּקָאָמְרוּ לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ שְׂרֵיפָה חֲמוּרָה, לָא! סְקִילָה חֲמוּרָה. hatam, rabanan hou dekaamrou léh lerabi chimon: ledidakh deamrate seréfa 'hamoura, la! sekila 'hamoura.
10. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, amar léh chemouél lerav yeouda: chinana,

Daf 81a

1. לָא תֵּימָא לֵיהּ לַאֲבוּךְ הָכִי, דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה אָבִיו עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, לֹא יֹאמַר לוֹ: ״אַבָּא, עָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה״, אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: ״אַבָּא, כָּךְ כְּתִיב בַּתּוֹרָה״. סוֹף סוֹף הַיְינוּ הָךְ! אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: ״אַבָּא, מִקְרָא כָּתוּב בַּתּוֹרָה כָּךְ הוּא״. la téma léh laavoukh hakhi, detanya: haré chehaya avi ovér al divré tora, lo yomar lo: "aba, avarta al divré tora", ela omér lo: "aba, kakh ketiv batora". sof sof haynou hakh! ela omér lo: "aba, mikra katouv batora kakh hou".
2. מַתְנִי׳ מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין – נִידּוֹן בַּחֲמוּרָה. עָבַר עֲבֵירָה שֶׁנִּתְחַיֵּיב שְׁתֵּי מִיתוֹת – נִידּוֹן בַּחֲמוּרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נִידּוֹן בַּזִּיקָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּאָה עָלָיו. matni' mi chenit'hayév bichté mitot bét din – nidon ba'hamoura. avar avéra chenit'hayév cheté mitot – nidon ba'hamoura. rabi yosé omér: nidon bazika harichona chebaa ala.
3. גְּמָ׳ פְּשִׁיטָא! אֶלָּא, אִיתְּגוֹרֵי אִיתְּגוּר? gema' pechita! ela, itegoré itegour?
4. אָמַר רָבָא: הָכִי בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁעָבַר עֲבֵירָה קַלָּה, וְנִגְמַר דִּינוֹ עַל עֲבֵירָה קַלָּה, וְחָזַר וְעָבַר עֲבֵירָה חֲמוּרָה. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דְּנִגְמַר דִּינוֹ לַעֲבֵירָה קַלָּה, הַאי גַּבְרָא קְטִילָא הוּא. קָא מַשְׁמַע לַן. amar rava: hakhi bema askinan? kegon cheavar avéra kala, venigmar dino al avéra kala, ve'hazar veavar avéra 'hamoura. salka datakh aména: kévan denigmar dino laavéra kala, ha gavra ketila hou. ka machma lan.
5. בְּעָא מִנֵּיהּ אֲבוּהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא מֵרַבָּה בַּר נָתָן: מְנַָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן, מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב שְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין נִידּוֹן בַּחֲמוּרָה? דִּכְתִיב: ״וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם [וְגוֹ׳] אֶל הֶהָרִים אָכַל וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא וְאֶל הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו״. bea minéh avouh derav yoséf bar 'hama méraba bar natan: mena ha mileta daamour rabanan, mi chenit'hayév cheté mitot bét din nidon ba'hamoura? dikhtiv: "veolid bén parits chofékh dam [vego'] el heharim akhal veet échet rééou timé veel hagiloulim nasa éna".
6. ״וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם״ – בְּסַיִיף, ״אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא״ – זוֹ אֵשֶׁת אִישׁ בְּחֶנֶק, ״וְאֶל הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו״ – זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בִּסְקִילָה. וּכְתִיב: ״מוֹת יוּמָת דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה״ – בִּסְקִילָה. "veolid bén parits chofékh dam" – besayif, "et échet rééou timé" – zo échet ich be'henek, "veel hagiloulim nasa éna" – zo avoda zara biskila. oukhtiv: "mot youmat dama bo yihye" – biskila.
7. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֵימָא כּוּלְּהוּ בִּסְקִילָה. ״וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שֹׁפֵךְ דָּם״ – זֶה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה דְּבִסְקִילָה, ״אֵשֶׁת רֵעֵהוּ טִמֵּא״ – זוֹ נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה דְּבִסְקִילָה, ״וְאֶל הַגִּלּוּלִים נָשָׂא עֵינָיו״ – זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה דְּבִסְקִילָה. matkéf lah rav na'hman bar yits'hak: éma kouleou biskila. "veolid bén parits chofékh dam" – ze bén sorér oumore deviskila, "échet rééou timé" – zo naara hamorasa deviskila, "veel hagiloulim nasa éna" – zo avoda zara deviskila.
8. אִם כֵּן, מַאי קָא מַשְׁמַע לַן יְחֶזְקֵאל? דִּלְמָא תּוֹרָה קָא מַהְדַּר. אִם כֵּן, אִיבְּעִי לֵיהּ לְאַהְדּוֹרַהּ כִּי הֵיכִי דְּאַהְדְּרַהּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ. im kén, ma ka machma lan ye'hezkél? dilma tora ka mahdar. im kén, ibei léh leahdorah ki hékhi deahderah moche rabénou.
9. דָּרֵשׁ רַב אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב ״אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל״? שֶׁלֹּא אָכַל בִּזְכוּת אֲבוֹתָיו. ״וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל״? שֶׁלֹּא הָלַךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה. daréch rav a'ha berabi 'hanina: ma dikhtiv "el heharim lo akhal"? chelo akhal bizkhout avota. "veéna lo nasa el giloulé bét yisraél"? chelo halakh bekoma zekoufa.
10. ״וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא״ – שֶׁלֹּא יָרַד לְאוּמָּנוּת חֲבֵירוֹ, ״וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב״ – שֶׁלֹּא נֶהֱנָה מִקּוּפָּה שֶׁל צְדָקָה. וּכְתִיב: ״צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה״. כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַגִּיעַ לְמִקְרָא הַזֶּה, הָיָה בּוֹכֶה. אֲמַר: מַאן דְּעָבֵיד לְכוּלְּהוּ הוּא דְּחָיֵי, בַּחֲדָא מִינַּיְיהוּ – לָא? "veet échet rééou lo timé" – chelo yarad leoumanout 'havéro, "veel icha nida lo yikrav" – chelo nehena mikoupa chel tsedaka. oukhtiv: "tsadik hou 'hayo yi'hye". kechehaya raban gamliél magia lemikra haze, haya bokhe. amar: man deavéd lekhouleou hou de'hayé, ba'hada minayou – la?
11. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא, אֶלָּא מֵעַתָּה: ״אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכׇל אֵלֶּה״, הָכִי נָמֵי בְּכוּלְּהוּ – אִין, בַּחֲדָא מִינַּיְיהוּ – לָא? אֶלָּא: בְּאַחַת מִכׇּל אֵלֶּה, הָכִי נָמֵי: בְּאַחַת מִכׇּל אֵלֶּה. amar léh rabi akiva, ela méata: "al titameou bekhol éle", hakhi namé bekhouleou – in, ba'hada minayou – la? ela: bea'hat mikol éle, hakhi namé: bea'hat mikol éle.
12. עָבַר עֲבֵירָה. תַּנְיָא: כֵּיצַד אָמַר רַבִּי יוֹסֵי? נִידּוֹן בְּזִיקָּה רִאשׁוֹנָה הַבָּאָה עָלָיו. חֲמוֹתוֹ וְנַעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ – נִידּוֹן בַּחֲמוֹתוֹ. אֵשֶׁת אִישׁ וְנַעֲשֵׂית חֲמוֹתוֹ – נִידּוֹן בְּאֵשֶׁת אִישׁ. avar avéra. tanya: kétsad amar rabi yosé? nidon bezika richona habaa ala. 'hamoto venaasét échet ich – nidon ba'hamoto. échet ich venaasét 'hamoto – nidon beéchet ich.
13. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: חֲמוֹתוֹ וְנַעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ, נִידּוֹן בַּחֲמוֹתוֹ? amar léh rav ada bar ahava lerava: 'hamoto venaasét échet ich, nidon ba'hamoto?
14. לִידּוֹן נָמֵי אַאִיסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ! דְּהָא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּאִיסּוּר מוֹסִיף. lidon namé aisour échet ich! deha amar rabi avaou: mode rabi yosé beisour mosif.

Daf 81b

1. אֲמַר לֵיהּ: אַדָּא בְּרִי, בִּתְרֵי קְטָלֵי קָטְלַתְּ לֵיהּ? amar léh: ada beri, bitré ketalé katlate léh?
2. מַתְנִי׳ מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה, בֵּית דִּין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה, וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִין עַד שֶׁכְּרֵיסוֹ מִתְבַּקַּעַת. matni' mi chelaka vechana, bét din makhnisin oto lakipa, oumaakhilin oto seorin ad chekeréso mitbakaat.
3. גְּמָ׳ מִשּׁוּם דְּלָקָה וְשָׁנָה, בֵּית דִּין כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: הָכָא בְּמַלְקִיּוֹת שֶׁל כָּרֵיתוֹת עָסְקִינַן, דְּגַבְרָא בַּר קְטָלָא הוּא, וְקָרוֹבֵי הוּא דְּלָא מְיקָרַב קְטָלֵיהּ. וְכֵיוָן דְּקָא מְוַותַּר לַהּ לְנַפְשֵׁיהּ, מְקָרְבִינַן לֵיהּ לִקְטָלֵיהּ עִילָּוֵיהּ. gema' michoum delaka vechana, bét din konsin oto lakipa? amar rabi yirmeya amar rabi chimon ben lakich: hakha bemalkiyot chel karétot askinan, degavra bar ketala hou, vekarové hou dela mekarav ketaléh. vekhévan deka mevatar lah lenafchéh, mekarvinan léh liktaléh ilavéh.
4. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יַעֲקֹב לְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר תַּחְלִיפָא: תָּא אַסְבְּרָא לָךְ, בְּמַלְקִיּוֹת שֶׁל כָּרֵת אַחַת, אֲבָל שֶׁל שְׁתַּיִם וְשֶׁל שָׁלֹשׁ כָּרֵיתוֹת – אִיסּוּרֵי הוּא דְּקָא טָעֵים, וְלָא מְוַותַּר כּוּלֵּי הַאי. amar léh rabi yaakov lerabi yirmeya bar ta'hlifa: ta asbera lakh, bemalkiyot chel karét a'hat, aval chel chetayim vechel chaloch karétot – isouré hou deka taém, vela mevatar koulé ha.
5. מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה. שָׁנָה אַף עַל גַּב דְּלָא שִׁילֵּשׁ. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל? דְּאִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הָא אָמַר: עַד תְּלָת זִימְנֵי לָא הָוְיָא חֲזָקָה. mi chelaka vechana. chana af al gav dela chiléch. léma matnitin dela keraban chimon ben gamliél? dei raban chimon ben gamliél, ha amar: ad telat zimné la havya 'hazaka.
6. אָמַר רָבִינָא: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, קָסָבַר עֲבֵירוֹת מַחֲזִיקוֹת. amar ravina: afilou téma raban chimon ben gamliél, kasavar avérot ma'hazikot.
7. מֵיתִיבִי: עָבַר עֲבֵירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַלְקוֹת, פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה מַלְקִין אוֹתוֹ, וּשְׁלִישִׁית כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף בַּשְּׁלִישִׁית מַלְקִין אוֹתוֹ, בָּרְבִיעִית כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה. מַאי לָאו דְּכוּלֵּי עָלְמָא מַלְקִיּוֹת מַחְזִיקוֹת, וּבִפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל קָמִיפַּלְגִי? métivi: avar avéra cheyéch bah malkot, paam richona ouchniya malkin oto, ouchlichit konsin oto lakipa. aba chaoul omér: af bachelichit malkin oto, barviit konsin oto lakipa. ma la dekhoulé alma malkiyot ma'hzikot, ouviflougta derabi veraban chimon ben gamliél kamipalgi?
8. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר עֲבֵירוֹת מַחְזִיקוֹת, וּמָר סָבַר מַלְקִיּוֹת מַחְזִיקוֹת. la, dekhoulé alma it leou deraban chimon ben gamliél, vehakha beha ka mipalgi: demar savar avérot ma'hzikot, oumar savar malkiyot ma'hzikot.
9. וְהָדְתַנְיָא: הִתְרוּ בּוֹ וְשָׁתַק, הִתְרוּ בּוֹ וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ – פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה מַתְרִין בּוֹ, שְׁלִישִׁית – כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף בַּשְּׁלִישִׁית מַתְרִין בּוֹ, בִּרְבִיעִית – כּוֹנְסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה. vehadtanya: hitrou bo vechatak, hitrou bo vehirkin rocho – paam richona ouchniya matrin bo, chelichit – konsin oto lakipa. aba chaoul omér: af bachelichit matrin bo, birviit – konsin oto lakipa.
10. וְהָתָם, מַלְקוֹת לֵיכָּא. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אָמַר רָבִינָא: בְּכִיפָּה צְרִיכָה הַתְרָאָה קָמִיפַּלְגִי. vehatam, malkot léka. bema kamipalgi? amar ravina: bekhipa tserikha hatraa kamipalgi.
11. וּמַאי כִּיפָּה? אָמַר רַב יְהוּדָה: מְלֹא קוֹמָתוֹ. וְהֵיכָא רְמִיזָא? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: ״תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה״. ouma kipa? amar rav yeouda: melo komato. vehékha remiza? amar réch lakich: "temotét racha raa".
12. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״כִּי [גַּם] לֹא יֵדַע הָאָדָם אֶת עִתּוֹ כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה״? מַאי ״מְצוֹדָה רָעָה״? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: חַכָּה. veamar réch lakich: ma dikhtiv "ki [gam] lo yéda haadam et ito kadagim chenee'hazim bimtsoda raa"? ma "metsoda raa"? amar réch lakich: 'haka.
13. מַתְנִי׳ הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים, מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ. matni' haorég nefech chelo beédim, makhnisin oto lakipa oumaakhilin oto le'hem tsar oumayim la'hats.
14. גְּמָ׳ מְנָא יָדְעִינַן? אָמַר רַב: בְּעֵדוּת מְיוּחֶדֶת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שֶׁלֹּא בְּהַתְרָאָה. gema' mena yadinan? amar rav: beédout meou'hedet. ouchmouél amar: chelo behatraa.
15. וְרַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: כְּגוֹן דְּאִיתַּכְחוּשׁ בִּבְדִיקוֹת וְלָא אִיתַּכְחוּשׁ בַּחֲקִירוֹת, כְּדִתְנַן: מַעֲשֶׂה וּבָדַק בֶּן זַכַּאי בְּעוּקְצֵי תְאֵנִים. verav 'hisda amar avimi: kegon deitakh'houch bivdikot vela itakh'houch ba'hakirot, keditnan: maase ouvadak ben zaka beouktsé teénim.
16. וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ. מַאי שְׁנָא הָכָא דְּקָתָנֵי: נוֹתְנִין לוֹ לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ, וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּקָתָנֵי: מַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִין עַד שֶׁכְּרֵיסוֹ מִתְבַּקַּעַת? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אִידֵּי וְאִידֵּי נוֹתְנִין לוֹ לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ עַד שֶׁיּוּקְטַן מַעְיָינוֹ, וַהֲדַר מַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִין עַד שֶׁכְּרֵיסוֹ מִתְבַּקַּעַת. oumaakhilin oto le'hem tsar oumayim la'hats. ma chena hakha dekatané: notnin lo le'hem tsar oumayim la'hats, ouma chena hatam dekatané: maakhilin oto seorin ad chekeréso mitbakaat? amar rav chéchet: idé veidé notnin lo le'hem tsar oumayim la'hats ad cheyouktan mayano, vahadar maakhilin oto seorin ad chekeréso mitbakaat.
17. מַתְנִי׳ הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְוָה, וְהַמְקַלֵּל בְּקוֹסֵם, וְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית – קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. כֹּהֵן שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּטוּמְאָה – אֵין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, אֶלָּא פִּרְחֵי כְהוּנָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעֲזָרָה וּמְפַצְיעִין אֶת מוֹחוֹ בִּגְזִירִין. זָר שֶׁשִּׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּחֶנֶק, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בִּידֵי שָׁמַיִם. matni' hagonév et hakasva, vehamkalél bekosém, vehaboél aramit – kanain pogin bo. kohén chechiméch betouma – én e'ha hakohanim meviin oto levét din, ela pir'hé kheouna motsiin oto 'houts laazara oumfatsin et mo'ho bigzirin. zar chechiméch bamikdach – rabi akiva omér: be'henek, va'hakhamim omrim: bidé chamayim.
18. גְּמָ׳ מַאי קַסְוָה? אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּלִי שָׁרֵת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְאֶת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ״. וְהֵיכָא רְמִיזָא? ״וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ״. gema' ma kasva? amar rav yeouda: keli charét. vekhén hou omér: "veet kesot hanasekh". vehékha remiza? "velo yavoou lirot kevala et hakodech vamétou".
19. וְהַמְקַלֵּל בְּקוֹסֵם. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: יַכֶּה קוֹסֵם אֶת קוֹסְמוֹ. רַבָּנַן, וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר מָרִי, אָמְרִי: יַכֵּהוּ קוֹסֵם לוֹ וּלְקוֹנוֹ וּלְמַקְנוֹ. vehamkalél bekosém. tané rav yoséf: yake kosém et kosmo. rabanan, veitéma raba bar mari, amri: yakéou kosém lo oulkono oulmakno.
20. וְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית, בְּעָא מִינֵּיהּ רַב כָּהֲנָא מֵרַב: vehaboél aramit, bea minéh rav kahana mérav:

Daf 82a

1. לֹא פָּגְעוּ בּוֹ קַנָּאִין, מַהוּ? אִינַּשְׁיֵיהּ רַב לִגְמָרֵיהּ. אַקְרְיוּהּ לְרַב כָּהֲנָא בְּחֶלְמֵיהּ: ״בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָים כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה׳ אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר״. אֲתָא אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אַקְרְיוּן. lo pagou bo kanain, maou? inachyéh rav ligmaréh. akreouh lerav kahana be'helméh: "bagda yeouda vetoéva neesta veyisraél ouvirouchalam ki 'hilél yeouda kodech h' acher ahév ouvaal bat él nékhar". ata amar léh: hakhi akreoun.
2. אִדַּכְרֵיהּ רַב לִגְמָרֵיהּ. ״בָּגְדָה יְהוּדָה״ – זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״כֵּן בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה׳״. ״וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָים״ – זֶה מִשְׁכַּב זְכוּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִיא״. ״כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה׳״ – זוֹ זוֹנָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״לֹא תִּהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל״. ״וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר״ – זֶה הַבָּא עַל הַגּוֹיָה. idakhréh rav ligmaréh. "bagda yeouda" – zo avoda zara, vekhén hou omér: "kén begadtem bi bét yisraél neoum h'". "vetoéva neesta veyisraél ouvirouchalam" – ze michkav zekhour, vekhén hou omér: "veet zakhar lo tichkav michkevé icha toéva hi". "ki 'hilél yeouda kodech h'" – zo zona, vekhén hou omér: "lo tihye kedécha mibenot yisraél". "ouvaal bat él nékhar" – ze haba al hagoya.
3. וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״יַכְרֵת ה׳ לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאׇהֳלֵי יַעֲקֹב וּמַגִּישׁ מִנְחָה לַה׳ צְבָאוֹת״. אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא – לֹא יִהְיֶה לוֹ עֵר בַּחֲכָמִים וְעוֹנֶה בַּתַּלְמִידִים. אִם כֹּהֵן הוּא – לֹא יִהְיֶה לוֹ בֵּן מַגִּישׁ מִנְחָה לַה׳ צְבָאוֹת. oukhtiv batréh: "yakhrét h' laich acher yaasena ér veone méoholé yaakov oumagich min'ha la' tsevaot". im talmid 'hakham hou – lo yihye lo ér ba'hakhamim veone batalmidim. im kohén hou – lo yihye lo bén magich min'ha la' tsevaot.
4. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אֲבוּיָה: כׇּל הַבָּא עַל הַגּוֹיָה, כְּאִילּוּ מִתְחַתֵּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב: ״וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר״. וְכִי בַּת יֵשׁ לוֹ לְאֵל נֵכָר? אֶלָּא זֶה הַבָּא עַל הַגּוֹיָה. amar rabi 'hiya bar avouya: kol haba al hagoya, keilou mit'hatén baavoda zara, dikhtiv: "ouvaal bat él nékhar". vekhi bat yéch lo leél nékhar? ela ze haba al hagoya.
5. וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אֲבוּיָה: כָּתוּב עַל גֻּלְגׇּלְתּוֹ שֶׁל יְהוֹיָקִים ״זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת״. זְקֵינוֹ דְּרַבִּי פְּרִידָא אַשְׁכַּח הָהוּא גּוּלְגֻּלְתָּא דַּהֲוָת שַׁדְיָא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם, וַהֲוָה כָּתוּב עִילָּוַיהּ ״זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת״. קַבְרַהּ וַהֲדַר נְבוּג, קַבְרַהּ וַהֲדַר נְבוּג. אֲמַר: הַאי גּוּלְגֻּלְתָּא דִּיהוֹיָקִים, דִּכְתִיב בֵּיהּ ״קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר סָחוֹב וְהַשְׁלֵךְ מֵהָלְאָה לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִָים״. veamar rabi 'hiya bar avouya: katouv al goulgolto chel yeoyakim "zot veod a'heret". zekéno derabi perida achka'h haou goulgoulta dahavat chadya bechaaré yerouchalayim, vahava katouv ilavah "zot veod a'heret". kavrah vahadar nevoug, kavrah vahadar nevoug. amar: ha goulgoulta dioyakim, dikhtiv béh "kevourat 'hamor yikavér sa'hov vehachlékh méhala lechaaré yerouchalam".
6. אֲמַר: מַלְכָּא הוּא, וְלָאו אוֹרַח אַרְעָא לְבַזּוֹיֵי. שַׁקְלַהּ, כַּרְכַהּ בְּשִׁירָאֵי, וְאוֹתְבַיהּ בְּסִיפְטָא. אֲתַאי דְּבֵיתְהוּ, חֲזֵיתַהּ. נְפַקַת, אֲמַרָה לְהוּ לְשִׁיבָבָתַהָא. אָמְרִי לַהּ: הַאי דְּאִיתְּתָא קַמַּיְיתָא הִיא, דְּלָא קָא מִנְּשֵׁי לַהּ. שְׁגַרְתַּא לְתַנּוּרָא וְקַלְתַהּ. כִּי אֲתָא, אֲמַר: הַיְינוּ דִּכְתִיב עִילָּוַיהּ: ״זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת״. amar: malka hou, vela ora'h ara levazoyé. chaklah, karkhah bechiraé, veotvah besifta. ata devétou, 'hazétah. nefakat, amara leou lechivavataha. amri lah: ha deiteta kamayta hi, dela ka mineché lah. chegarta letanoura vekaltah. ki ata, amar: haynou dikhtiv ilavah: "zot veod a'heret".
7. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: בֵּית דִּינוֹ שֶׁל חַשְׁמוֹנַאי גָּזְרוּ, הַבָּא עַל הַגּוֹיָה חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם נִדָּה, שִׁפְחָה, גּוֹיָה, אֵשֶׁת אִישׁ. ki ata rav dimi amar: bét dino chel 'hachmona gazrou, haba al hagoya 'hayav aleha michoum nida, chif'ha, goya, échet ich.
8. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: מִשּׁוּם נשג״ז – נִדָּה, שִׁפְחָה, גּוֹיָה, זוֹנָה. אֲבָל מִשּׁוּם אִישׁוּת לֵית לְהוּ. וְאִידַּךְ: נְשַׁיְיהוּ וַדַּאי לָא מַפְקְרִי. ki ata ravin amar: michoum nchg"z – nida, chif'ha, goya, zona. aval michoum ichout lét leou. veidakh: nechayou vada la mafkeri.
9. אָמַר רַב חִסְדָּא: הַבָּא לִימָּלֵךְ, אֵין מוֹרִין לוֹ. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַבָּא לִימָּלֵךְ, אֵין מוֹרִין לוֹ. amar rav 'hisda: haba limalékh, én morin lo. itemar namé, amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: haba limalékh, én morin lo.
10. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאִם פֵּירַשׁ זִמְרִי וַהֲרָגוֹ פִּנְחָס – נֶהֱרָג עָלָיו. נֶהְפַּךְ זִמְרִי וַהֲרָגוֹ לְפִנְחָס – אֵין נֶהֱרָג עָלָיו, שֶׁהֲרֵי רוֹדֵף הוּא. velo od, ela cheim pérach zimri vaharago pin'has – neherag ala. nehpakh zimri vaharago lefin'has – én neherag ala, cheharé rodéf hou.
11. ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״. הָלַךְ שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אֵצֶל זִמְרִי בֶּן סָלוּא, אָמְרוּ לוֹ: הֵן דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת וְאַתָּה יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֵק?! מָה עָשָׂה? עָמַד וְקִיבֵּץ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל וְהָלַךְ אֵצֶל כׇּזְבִּי. אֲמַר לַהּ: הִשָּׁמֵיעִי לִי. אָמְרָה לוֹ: בַּת מֶלֶךְ אֲנִי, וְכֵן צִוָּה לִי אָבִי: לֹא תִּשָּׁמְעִי אֶלָּא לַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם. אֲמַר לַהּ: אַף הוּא נְשִׂיא שֵׁבֶט הוּא, וְלָא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא שֵׁנִי לַבֶּטֶן וְהוּא שְׁלִישִׁי לַבֶּטֶן. "vayomer moche el chofté yisraél vego'". halakh chivto chel chimon étsel zimri ben salou, amrou lo: hén danin diné nefachot veata yochév vechoték?! ma asa? amad vekibéts esrim vearbaa elef miyisraél vehalakh étsel kozbi. amar lah: hichaméi li. amra lo: bat melekh ani, vekhén tsiva li avi: lo tichami ela lagadol chebahem. amar lah: af hou nesi chévet hou, vela od ela cheou gadol mimenou, cheou chéni labeten veou chelichi labeten.
12. תְּפָשָׂהּ בִּבְלוֹרִיתָהּ וֶהֱבִיאָהּ אֵצֶל מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ: בֶּן עַמְרָם, זוֹ אֲסוּרָה אוֹ מוּתֶּרֶת? וְאִם תֹּאמַר אֲסוּרָה, בַּת יִתְרוֹ מִי הִתִּירָה לָךְ? נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה. גָּעוּ כּוּלָּם בִּבְכִיָּה, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״. וּכְתִיב: ״וַיַּרְא פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר״. tefasah bivloritah veheviah étsel moche. amar lo: ben amram, zo asoura o mouteret? veim tomar asoura, bat yitro mi hitira lakh? nitalema mimenou halakha. gaou koulam bivkhiya, vehaynou dikhtiv: "vehéma vokhim peta'h ohel moéd". oukhtiv: "vayar pin'has ben elazar".
13. מָה רָאָה? אָמַר רַב: רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה. אָמַר לוֹ: אֲחִי אֲבִי אַבָּא, לֹא כָּךְ לִימַּדְתַּנִי בְּרִדְתְּךָ מֵהַר סִינַי: הַבּוֹעֵל אֲרָמִית קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ? אָמַר לוֹ: קַרְיָינָא דְּאִיגַּרְתָּא אִיהוּ לֶיהֱוֵי פַּרְוָונְקָא. ma raa? amar rav: raa maase venizkar halakha. amar lo: a'hi avi aba, lo kakh limadtani beridtekha méhar sina: haboél aramit kanain pogin bo? amar lo: karyana deigarta iou lehevé parvanka.
14. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: רָאָה שֶׁאֵין חׇכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה׳. כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִילּוּל הַשֵּׁם, אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב. רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: רָאָה שֶׁבָּא מַלְאָךְ וְהִשְׁחִית בָּעָם. ouchmouél amar: raa cheén 'hokhma veén tevouna veén étsa leneged h'. kol makom cheyéch 'hiloul hachém, én 'holkin kavod larav. rabi yits'hak amar rabi eliezer: raa cheba malakh vehich'hit baam.
15. ״וַיָּקׇם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ״. מִיכָּן, שֶׁאֵין נִכְנָסִין בִּכְלֵי זַיִין לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. שָׁלַף שְׁנָנָהּ וְהִנִּיחָהּ בְּאוּנְקָלוֹ, וְהָיָה "vayakom mitokh haéda vayika'h roma'h beyado". mikan, cheén nikhnasin bikhlé zayin levét hamidrach. chalaf chenanah vehini'hah beounkalo, vehaya

Daf 82b

1. נִשְׁעָן וְהוֹלֵךְ עַל מַקְלוֹ, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אָמַר: הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי גָּדוֹל מִשֶּׁל שִׁמְעוֹן? אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ, אַף הוּא לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו נִכְנַס. הִתִּירוּ פְּרוּשִׁין אֶת הַדָּבָר. nichan veolékh al maklo, vekhévan chehigia étsel chivto chel chimon amar: hékhan matsinou chechivto chel lévi gadol michel chimon? amrou: hani'hou lo, af hou laasot tserakha nikhnas. hitirou perouchin et hadavar.
2. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁשָּׁה נִסִּים נַעֲשׂוּ לוֹ לְפִנְחָס. אֶחָד, שֶׁהָיָה לוֹ לְזִמְרִי לִפְרוֹשׁ וְלֹא פֵּירַשׁ. וְאֶחָד, שֶׁהָיָה לוֹ לְדַבֵּר וְלֹא דִּבֵּר. וְאֶחָד, שֶׁכִּוֵּון בְּזַכְרוּתוֹ שֶׁל אִישׁ וּבְנַקְבוּתָהּ שֶׁל אִשָּׁה. וְאֶחָד, שֶׁלֹּא נִשְׁמְטוּ מִן הָרוֹמַח. וְאֶחָד, שֶׁבָּא מַלְאָךְ וְהִגְבִּיהַּ אֶת הַמַּשְׁקוֹף. וְאֶחָד, שֶׁבָּא מַלְאָךְ וְהִשְׁחִית בָּעָם. amar rabi yo'hanan: chicha nisim naasou lo lefin'has. e'had, chehaya lo lezimri lifroch velo pérach. vee'had, chehaya lo ledabér velo dibér. vee'had, chekivén bezakhrouto chel ich ouvnakvoutah chel icha. vee'had, chelo nichmetou min haroma'h. vee'had, cheba malakh vehigbiha et hamachkof. vee'had, cheba malakh vehich'hit baam.
3. בָּא וַחֲבָטָן לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל אֵלּוּ יִפְּלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל? שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף״. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל״. ba va'havatan lifné hamakom, amar lefana: ribono chel olam, al élou yipelou esrim vearbaa elef miyisraél? cheneemar "vayihou hamétim bamagéfa arbaa veesrim alef". vehaynou dikhtiv: "vayaamod pin'has vayfalél".
4. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״וַיִּתְפַּלֵּל״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״וַיְפַלֵּל״. מְלַמֵּד כִּבְיָכוֹל, שֶׁעָשָׂה פְּלִילוּת עִם קוֹנוֹ. בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדׇחֳפוֹ. אָמַר לָהֶן: הַנִּיחוּ לוֹ, קַנַּאי בֶּן קַנַּאי הוּא, מֵשִׁיב חֵימָה בֶּן מֵשִׁיב חֵימָה הוּא. amar rabi elazar: "vayitpalél" lo neemar, ela "vayfalél". melaméd kivyakhol, cheasa pelilout im kono. bikechou malakhé hacharét ledo'hofo. amar lahen: hani'hou lo, kana ben kana hou, méchiv 'héma ben méchiv 'héma hou.
5. הִתְחִילוּ שְׁבָטִים מְבַזִּין אוֹתוֹ: רְאִיתֶם בֶּן פּוּטִי זֶה, שֶׁפִּיטֵּם אֲבִי אִמּוֹ עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהָרַג נְשִׂיא שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל? בָּא הַכָּתוּב וְיִחֲסוֹ: ״פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן״. hit'hilou chevatim mevazin oto: reitem ben pouti ze, chepitém avi imo agalim laavoda zara, veharag nesi chévet miyisraél? ba hakatouv veyi'haso: "pin'has ben elazar ben aharon hakohén".
6. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הַקְדֵּם לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם״. וּרְאוּיָה כַּפָּרָה זוֹ שֶׁתְּהֵא מְכַפֶּרֶת וְהוֹלֶכֶת לְעוֹלָם. amar lo hakadoch baroukh hou lemoche: hakdém lo chalom, cheneemar: "lakhén emor hinni notén lo et beriti chalom". ourouya kapara zo chetehé mekhaperet veolekhet leolam.
7. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״זַרְזִיר מׇתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ״? אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּעִילוֹת בָּעַל אוֹתוֹ רָשָׁע אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְהִמְתִּין לוֹ פִּנְחָס עַד שֶׁתָּשַׁשׁ כֹּחוֹ. וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁמֶּלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ. amar rav na'hman amar rav: ma dikhtiv "zarzir motnayim o tayich oumelekh alkoum imo"? arba méot veesrim vearba beilot baal oto racha oto hayom, vehimtin lo pin'has ad chetachach ko'ho. veou éno yodéa chemelekh alkoum imo.
8. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: שִׁשִּׁים, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה כְּבֵיצָה הַמּוּזֶרֶת, וְהִיא הָיְתָה כַּעֲרוּגָה מְלֵיאָה מַיִם. אָמַר רַב כָּהֲנָא: וּמוֹשָׁבָהּ בֵּית סְאָה. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: קֶבֶר שֶׁלָּהּ אַמָּה. bematnita tana: chichim, ad chenaasa kevétsa hamouzeret, vehi hayta kaarouga meléa mayim. amar rav kahana: oumochavah bét sea. tané rav yoséf: kever chelah ama.
9. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לֹא ״כׇּזְבִּי״ שְׁמָהּ, אֶלָּא ״שְׁוִילְנַאי בַּת צוּר״ שְׁמָהּ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״כׇּזְבִּי״? שֶׁכִּזְּבָה בְּאָבִיהָ. דָּבָר אַחֵר: ״כׇּזְבִּי״ – שֶׁאָמְרָה לְאָבִיהָ: ״כּוֹס בִּי עַם זֶה״. amar rav chéchet: lo "kozbi" chemah, ela "chevilna bat tsour" chemah. velama nikra chemah "kozbi"? chekizeva beaviha. davar a'hér: "kozbi" – cheamra leaviha: "kos bi am ze".
10. וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: ״בֵּין קְנֵי לְאוּרְבָּנֵי, שְׁוִילְנַאי מַאי בָּעֲיָא?״ ״בַּהֲדֵי קְלִפֵּי דִקְנֵי, שְׁוִילְנַאי מַאי בָּעֲיָא?״ גַּפְתָּהּ לְאִמַּהּ. vehaynou deamri inaché: "bén kené leourbané, chevilna ma baaya?" "bahadé kelipé dikné, chevilna ma baaya?" gaftah leimah.
11. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ: זִמְרִי, וּבֶן סָלוּא, וְשָׁאוּל, וּבֶן הַכְּנַעֲנִית, וּשְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִי שַׁדָּי. זִמְרִי – עַל שֶׁנַּעֲשָׂה כְּבֵיצָה הַמּוּזֶרֶת, בֶּן סָלוּא – עַל שֶׁהִסְלִיא עֲוֹנוֹת שֶׁל מִשְׁפַּחְתּוֹ, שָׁאוּל – עַל שֶׁהִשְׁאִיל עַצְמוֹ לִדְבַר עֲבֵירָה, בֶּן הַכְּנַעֲנִית – עַל שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה כְנַעַן, וּמָה שְׁמוֹ? שְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִי שַׁדָּי שְׁמוֹ. amar rabi yo'hanan: 'hamicha chémot yéch lo: zimri, ouven salou, vechaoul, ouven hakenaanit, ouchloumiél ben tsouri chada. zimri – al chenaasa kevétsa hamouzeret, ben salou – al chehisli aonot chel michpa'hto, chaoul – al chehichil atsmo lidvar avéra, ben hakenaanit – al cheasa maasé khenaan, ouma chemo? cheloumiél ben tsouri chada chemo.
12. כֹּהֵן שֶׁשִּׁימֵּשׁ בְּטוּמְאָה. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַחָא בַּר הוּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת: כֹּהֵן שֶׁשִּׁימֵּשׁ בְּטוּמְאָה, חַיָּיב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם אוֹ אֵין חַיָּיב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם? kohén chechiméch betouma. bea minéh rav a'ha bar houna mérav chéchet: kohén chechiméch betouma, 'hayav mita bidé chamayim o én 'hayav mita bidé chamayim?
13. אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵיתוּהָ, כֹּהֵן שֶׁשִּׁימֵּשׁ בְּטוּמְאָה אֵין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, אֶלָּא פִּירְחֵי כְהוּנָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעֲזָרָה וּפוֹצְעִין אֶת מוֹחוֹ בְּגִיזְרִין. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מְחַיֵּיב בִּידֵי שָׁמַיִם, לִישְׁבְּקֵיהּ דְּלִיקְטוֹל בִּידֵי שָׁמַיִם! אֶלָּא מַאי? אֵינוֹ חַיָּיב. amar léh: tenétouha, kohén chechiméch betouma én e'ha hakohanim meviin oto levét din, ela pir'hé kheouna motsiin oto 'houts laazara oufotsin et mo'ho begizrin. vei salka datakh me'hayév bidé chamayim, lichbekéh deliktol bidé chamayim! ela ma? éno 'hayav.
14. מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּרַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ, וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִיקְטוֹל לֵיהּ? וְלָא? וְהָתְנַן: מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה – בֵּית דִּין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לַכִּיפָּה. רַחֲמָנָא פַּטְרֵיהּ, וַאֲנַן קָטְלִינַן לֵיהּ! הָאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּמַלְקוֹת שֶׁל כָּרֵיתוֹת עָסְקִינַן, דְּגַבְרָא בַּר קְטָלָא הוּא. mi ika midé dera'hamana patréh, vaanan nékoum veniktol léh? vela? vehatnan: mi chelaka vechana – bét din makhnisin oto lakipa. ra'hamana patréh, vaanan katlinan léh! haamar rabi yirmeya amar réch lakich: bemalkot chel karétot askinan, degavra bar ketala hou.
15. וְהָא גּוֹנֵב הַקַּסְוָה? הָאָמַר רַב יְהוּדָה: בִּכְלִי שָׁרֵת עָסְקִינַן, וּרְמִיזָא: ״לֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ״. veha gonév hakasva? haamar rav yeouda: bikhli charét askinan, ourmiza: "lo yavoou lirot kevala et hakodech vamétou".
16. וְהָא הַמְקַלֵּל אֶת הַקּוֹסֵם? הָא תָּנֵי רַב יוֹסֵף: יַכֶּה קוֹסֵם אֶת קוֹסְמוֹ, דְּמִיחֲזֵי כִּמְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם. veha hamkalél et hakosém? ha tané rav yoséf: yake kosém et kosmo, demi'hazé kimvarékh et hachém.
17. וְהָא בּוֹעֵל אֲרָמִית? הָא אַקְרְיוּהּ לְרַב כָּהֲנָא בְּחֶלְמֵיהּ, וְאִדַּכְרֵיהּ רַב לִגְמָרֵיהּ. veha boél aramit? ha akreouh lerav kahana be'helméh, veidakhréh rav ligmaréh.
18. אֵיתִיבֵיהּ: הַיּוֹצֵק, וְהַבּוֹלֵל, וְהַפּוֹתֵת, הַמּוֹלֵחַ, הַמֵּנִיף, הַמַּגִּישׁ, וְהַמְסַדֵּר אֶת הַשּׁוּלְחָן, הַמֵּטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וְהַקּוֹמֵץ, וְהַמְקַבֵּל דָּמִים בַּחוּץ – פָּטוּר. étivéh: hayotsék, vehabolél, vehapotét, hamolé'ha, haménif, hamagich, vehamsadér et hachoul'han, hamétiv et hanérot, vehakométs, vehamkabél damim ba'houts – patour.
19. וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן veén 'hayavin aléhen

Daf 83a

1. לֹא מִשּׁוּם זָרוּת, וְלֹא מִשּׁוּם טוּמְאָה, וְלֹא מִשּׁוּם מְחוּסַּר בְּגָדִים, וְלֹא מִשּׁוּם רִחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. lo michoum zarout, velo michoum touma, velo michoum me'housar begadim, velo michoum ri'houts yadayim veraglayim.
2. הָא מְקַטֵּר – חַיָּיב. מַאי לָאו, מִיתָה? לָא, בְּאַזְהָרָה. ha mekatér – 'hayav. ma la, mita? la, beazhara.
3. אֶלָּא זָר נָמֵי לְאַזְהָרָה? וְהָכְתִיב: ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״! הָא כִּדְאִיתַאּ וְהָא כִּדְאִיתַאּ. ela zar namé leazhara? vehakhtiv: "vehazar hakarév youmat"! ha kidita veha kidita.
4. מִכְּלָל דְּיוֹצֵק וּבוֹלֵל לָאו נָמֵי לָא? וְהָתַנְיָא: אַזְהָרָה לְיוֹצֵק וּבוֹלֵל מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קְדֹשִׁים יִהְיוּ וְלֹא יְחַלְּלוּ״. מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. mikelal deotsék ouvolél la namé la? vehatanya: azhara leotsék ouvolél minayin? talmoud lomar: "kedochim yihou velo ye'halelou". miderabanan, oukra asmakhta bealma.
5. מֵיתִיבִי: וְאֵלּוּ הֵן שֶׁבְּמִיתָה – טָמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ. תְּיוּבְתָּא! métivi: veélou hén chebemita – tamé chechiméch. teouvta!
6. גּוּפָא: וְאֵלּוּ שֶׁבְּמִיתָה – הָאוֹכֵל אֶת הַטֶּבֶל, וְכֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְהוֹרָה, וְזָר שֶׁאָכַל אֶת הַתְּרוּמָה, וְזָר שֶׁשִּׁימֵּשׁ, וְטָמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ, וּטְבוּל יוֹם שֶׁשִּׁימֵּשׁ, וּמְחוּסַּר בְּגָדִים, וּמְחוּסַּר כַּפָּרָה, וְשֶׁלֹּא רָחַץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וּשְׁתוּיֵי יַיִן, וּפְרוּעֵי רֹאשׁ. goufa: veélou chebemita – haokhél et hatevel, vekhohén tamé cheakhal terouma teora, vezar cheakhal et haterouma, vezar chechiméch, vetamé chechiméch, outvoul yom chechiméch, oum'housar begadim, oum'housar kapara, vechelo ra'hats yadayim veraglayim, ouchtouyé yayin, oufroué roch.
7. אֲבָל עָרֵל, וְאוֹנֵן, וְיוֹשֵׁב – אֵינָן בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה. בַּעַל מוּם – רַבִּי אוֹמֵר: בְּמִיתָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בָּאַזְהָרָה. aval arél, veonén, veochév – énan bemita ela beazhara. baal moum – rabi omér: bemita, va'hakhamim omrim: baazhara.
8. הֵזִיד בִּמְעִילָה, רַבִּי אוֹמֵר: בְּמִיתָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בָּאַזְהָרָה. hézid bimila, rabi omér: bemita, va'hakhamim omrim: baazhara.
9. הָאוֹכֵל אֶת הַטֶּבֶל, מְנָלַן? דְּאָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִנַּיִין לְאוֹכֵל אֶת הַטֶּבֶל שֶׁהוּא בְּמִיתָה? דִּכְתִיב: ״וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קׇדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל [אֵת] אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה׳״. בַּעֲתִידִים לִתְרוֹם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. haokhél et hatevel, menalan? deamar chemouél michoum rabi eliezer: minayin leokhél et hatevel cheou bemita? dikhtiv: "velo ye'halelou et kodché bené yisraél [ét] acher yarimou la'". baatidim litrom hakatouv medabér.
10. וְיָלֵיף ״חִילּוּל״ ״חִילּוּל״ מִתְּרוּמָה, מָה לְהַלָּן בְּמִיתָה – אַף כָּאן בְּמִיתָה. veyaléf "'hiloul" "'hiloul" miterouma, ma lehalan bemita – af kan bemita.
11. וְנֵילַף ״חִילּוּל״ ״חִילּוּל״ מִנּוֹתָר: מָה לְהַלָּן בְּכָרֵת, אַף כָּאן בְּכָרֵת. venélaf "'hiloul" "'hiloul" minotar: ma lehalan bekharét, af kan bekharét.
12. מִסְתַּבְּרָא מִתְּרוּמָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן תְּרוּמָה: חוּצָה לָאָרֶץ, הוּתְּרָה, בְּרַבִּים, פֵּירוֹת, פִּיגּוּל וְנוֹתָר. mistabera miterouma hava léh lemélaf, chekén terouma: 'houtsa laarets, houtera, berabim, pérot, pigoul venotar.
13. אַדְּרַבָּה, מִנּוֹתָר הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן פְּסוּל אוֹכֶל, אֵין לוֹ הֶיתֵּר בְּמִקְוֶה. הָנָךְ נְפִישָׁן. רָבִינָא אָמַר: חִילּוּל דְּרַבִּים מֵחִילּוּל דְּרַבִּים עָדִיף. aderaba, minotar hava léh lemélaf, chekén pesoul okhel, én lo hetér bemikve. hanakh nefichan. ravina amar: 'hiloul derabim mé'hiloul derabim adif.
14. וְכֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְהוֹרָה מְנָלַן? דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מִנַּיִין לְכֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְהוֹרָה שֶׁהוּא בְּמִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם? דִּכְתִיב: ״וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי וְלֹא יִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא וְגוֹ׳״. vekhohén tamé cheakhal terouma teora menalan? deamar chemouél: minayin lekhohén tamé cheakhal terouma teora cheou bemita bidé chamayim? dikhtiv: "vechamrou et michmarti velo yisou ala 'hét vego'".
15. טְהוֹרָה – אִין, טְמֵאָה – לָא. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִנַּיִין לְכֹהֵן טָמֵא שֶׁאָכַל תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁאֵינוֹ בְּמִיתָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמֵתוּ בוֹ כִּי יְחַלְּלֻהוּ״, teora – in, teméa – la. deamar chemouél amar rabi eliezer: minayin lekhohén tamé cheakhal terouma teméa cheéno bemita? cheneemar: "oumétou vo ki ye'halelouou",

Daf 83b

1. פְּרָט לָזוֹ שֶׁמְּחוּלֶּלֶת וְעוֹמֶדֶת. perat lazo cheme'houlelet veomedet.
2. וְזָר שֶׁאָכַל אֶת הַתְּרוּמָה, אָמַר רַב: זָר שֶׁאָכַל אֶת הַתְּרוּמָה לוֹקֶה. אָמְרִי לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב: לֵימָא מָר בְּמִיתָה, דִּכְתִיב ״וְכׇל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ״? vezar cheakhal et haterouma, amar rav: zar cheakhal et haterouma loke. amri léh rav kahana verav asi lerav: léma mar bemita, dikhtiv "vekhol zar lo yokhal kodech"?
3. ״אֲנִי ה׳ מְקַדְּשָׁם״ – הִפְסִיק הָעִנְיָן. מֵיתִיבִי: וְאֵלּוּ הֵן שֶׁבְּמִיתָה – זָר הָאוֹכֵל אֶת הַתְּרוּמָה. מַתְנִיתָא אַדְּרַב קָא רָמֵית? רַב תַּנָּא הוּא וּפָלֵיג! "ani h' mekadecham" – hifsik hainyan. métivi: veélou hén chebemita – zar haokhél et haterouma. matnita aderav ka ramét? rav tana hou oufalég!
4. וְזָר שֶׁשִּׁימֵּשׁ, דִּכְתִיב: ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״. vezar chechiméch, dikhtiv: "vehazar hakarév youmat".
5. וְטָמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ, כְּדִבְעָא מִינֵּיהּ רַב חִיָּיא בַּר אָבִין מֵרַב יוֹסֵף: מִנַּיִין לְטָמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ שֶׁהוּא בְּמִיתָה? דִּכְתִיב: ״דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקׇּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי״. vetamé chechiméch, kediva minéh rav 'hiya bar avin mérav yoséf: minayin letamé chechiméch cheou bemita? dikhtiv: "dabér el aharon veel bana veyinazrou mikodché vené yisraél velo ye'halelou et chém kodchi".
6. וְיָלֵיף ״חִילּוּל״ ״חִילּוּל״ מִתְּרוּמָה, מָה לְהַלָּן בְּמִיתָה – אַף כָּאן בְּמִיתָה. veyaléf "'hiloul" "'hiloul" miterouma, ma lehalan bemita – af kan bemita.
7. וְנֵילַף ״חִילּוּל״ ״חִילּוּל״ מִנּוֹתָר: מָה לְהַלָּן כָּרֵת, אַף כָּאן כָּרֵת? venélaf "'hiloul" "'hiloul" minotar: ma lehalan karét, af kan karét?
8. מִסְתַּבְּרָא מִתְּרוּמָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן: גּוּף, טָמֵא, מִקְוֶה, בְּרַבִּים. mistabera miterouma hava léh lemélaf, chekén: gouf, tamé, mikve, berabim.
9. אַדְּרַבָּה, מִנּוֹתָר הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן קֹדֶשׁ, פְּנִים, פִּיגּוּל וְנוֹתָר! חִילּוּל דְּרַבִּים מֵחִילּוּל דְּרַבִּים עֲדִיף. aderaba, minotar hava léh lemélaf, chekén kodech, penim, pigoul venotar! 'hiloul derabim mé'hiloul derabim adif.
10. טְבוּל יוֹם שֶׁשִּׁימֵּשׁ, מְנָלַן? דְּתַנְיָא: רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר, רֶמֶז לִטְבוּל יוֹם שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קְדֹשִׁים יִהְיוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא יְחַלְּלוּ״. tevoul yom chechiméch, menalan? detanya: rabi sima omér, remez litvoul yom cheim avad 'hilél minayin? talmoud lomar: "kedochim yihou lélohéhem velo ye'halelou".
11. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְטָמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ, דְּנָפְקָא לַן מִ״וְיִנָּזְרוּ״, תְּנֵיהוּ עִנְיָן לִטְבוּל יוֹם שֶׁשִּׁימֵּשׁ. im éno inyan letamé chechiméch, denafka lan mi"veyinazrou", tenéou inyan litvoul yom chechiméch.
12. וְיָלֵיף חִילּוּל חִילּוּל מִתְּרוּמָה, מָה לְהַלָּן בְּמִיתָה – אַף כָּאן בְּמִיתָה. veyaléf 'hiloul 'hiloul miterouma, ma lehalan bemita – af kan bemita.
13. וּמְחוּסַּר בְּגָדִים מְנָלַן? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וּמָטוּ בָּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: ״וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט״. oum'housar begadim menalan? amar rabi avaou amar rabi yo'hanan, oumatou bah micheméh derabi elazar berabi chimon: "ve'hagarta otam avnét".
14. בִּזְמַן שֶׁבִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם – כְּהוּנָּתָם עֲלֵיהֶם; אֵין בִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם – אֵין כְּהוּנָּתָם עֲלֵיהֶם. וְהָווּ לְהוּ זָרִים, וְאָמַר מָר: זָר שֶׁשִּׁימֵּשׁ – בְּמִיתָה. bizman chebigdéhem aléhem – keounatam aléhem; én bigdéhem aléhem – én keounatam aléhem. vehaou leou zarim, veamar mar: zar chechiméch – bemita.
15. וּמְחוּסַּר כַּפָּרָה מְנָלַן? אָמַר רַב הוּנָא: דְּאָמַר קְרָא ״וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה״. טָהֵרָה, מִכְּלָל שֶׁהִיא טְמֵאָה. וְאָמַר מָר: טָמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ – בְּמִיתָה. oum'housar kapara menalan? amar rav houna: deamar kera "vekhiper aleha hakohén vetahéra". tahéra, mikelal chehi teméa. veamar mar: tamé chechiméch – bemita.
16. וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמוּתוּ״. vechelo re'houts yadayim veraglayim, menalan? dikhtiv: "bevoam el ohel moéd yir'hatsou mayim velo yamoutou".
17. וּשְׁתוּיֵי יַיִן, דִּכְתִיב: ״יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְגוֹ׳״. ouchtouyé yayin, dikhtiv: "yayin vechékhar al téchte vego'".
18. וּפְרוּעֵי רֹאשׁ, דִּכְתִיב: ״רֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְיַיִן לֹא יִשְׁתּוּ״. אִיתַּקַּשׁ פְּרוּעֵי רֹאשׁ לִשְׁתוּיֵי יַיִן: מָה שְׁתוּיֵי יַיִן בְּמִיתָה, אַף פְּרוּעֵי רֹאשׁ בְּמִיתָה. oufroué roch, dikhtiv: "rocham lo yegalé'hou oufera lo yechalé'hou", oukhtiv batréh: "veyayin lo yichtou". itakach peroué roch lichtouyé yayin: ma chetouyé yayin bemita, af peroué roch bemita.
19. אֲבָל עָרֵל, אוֹנֵן, יוֹשֵׁב – בְּאַזְהָרָה. עָרֵל מְנָלַן? אָמַר רַב חִסְדָּא: דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ, עַד שֶׁבָּא יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי וְלִמְּדָנוּ: ״כׇּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב aval arél, onén, yochév – beazhara. arél menalan? amar rav 'hisda: davar ze mitorat moche rabénou lo lamadnou, ad cheba ye'hezkél ben bouzi velimedanou: "kol ben nékhar erel lév

Daf 84a

1. וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבוֹא אֶל מִקְדָּשִׁי (לְשָׁרְתֵנִי)״. veerel basar lo yavo el mikdachi (lecharténi)".
2. אוֹנֵן מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו״. הָא אַחֵר שֶׁלֹּא יָצָא, חִילֵּל. onén menalan? dikhtiv: "oumin hamikdach lo yétsé velo ye'halél ét mikdach eloha". ha a'hér chelo yatsa, 'hilél.
3. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא לְרָבָא: וְנֵילַף ״חִילּוּל״ ״חִילּוּל״ מִתְּרוּמָה, מָה לְהַלָּן בְּמִיתָה – אַף כָּאן בְּמִיתָה. amar léh rav ada lerava: venélaf "'hiloul" "'hiloul" miterouma, ma lehalan bemita – af kan bemita.
4. מִי כְּתִיב בֵּיהּ בְּגוּפֵיהּ? מִכְּלָלָא קָאָתֵי. הָוֵי דָּבָר הַבָּא מִן הַכְּלָל, וְכׇל דָּבָר הַבָּא מִן הַכְּלָל אֵין דָּנִין אוֹתוֹ בִּגְזֵרָה שָׁוָה. mi ketiv béh begouféh? mikelala kaaté. havé davar haba min hakelal, vekhol davar haba min hakelal én danin oto bigzéra chava.
5. יוֹשֵׁב מְנָלַן? אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן: אָמַר קְרָא ״כִּי בוֹ בָּחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ מִכׇּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת״. לַעֲמִידָה בְּחַרְתִּיו, וְלֹא לִישִׁיבָה. yochév menalan? amar rava amar rav na'hman: amar kera "ki vo ba'har h' elohekha mikol chevatekha laamod lecharét". laamida be'harti, velo lichiva.
6. בַּעַל מוּם: רַבִּי אוֹמֵר בְּמִיתָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בָּאַזְהָרָה. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דִּכְתִיב: ״אַךְ אֶל הַפָּרֹכֶת לֹא יָבֹא וְגוֹ׳״, וְיָלֵיף חִילּוּל חִילּוּל מִתְּרוּמָה. מָה לְהַלָּן בְּמִיתָה, אַף כָּאן בְּמִיתָה. baal moum: rabi omér bemita, va'hakhamim omrim baazhara. ma tama derabi? dikhtiv: "akh el haparokhet lo yavo vego'", veyaléf 'hiloul 'hiloul miterouma. ma lehalan bemita, af kan bemita.
7. וְנֵילַף ״חִילּוּל״ ״חִילּוּל״ מִנּוֹתָר: מָה לְהַלָּן בְּכָרֵת, אַף כָּאן בְּכָרֵת? venélaf "'hiloul" "'hiloul" minotar: ma lehalan bekharét, af kan bekharét?
8. מִסְתַּבְּרָא מִתְּרוּמָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן פְּסוּל הַגּוּף מִפְּסוּל הַגּוּף. אַדְּרַבָּה, מִנּוֹתָר הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן קוֹדֶשׁ, פְּנִים, פִּיגּוּל וְנוֹתָר. mistabera miterouma hava léh lemélaf, chekén pesoul hagouf mipesoul hagouf. aderaba, minotar hava léh lemélaf, chekén kodech, penim, pigoul venotar.
9. אֶלָּא, מִטָּמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ גָּמַר. פְּסוּל הַגּוּף מִפְּסוּל הַגּוּף, קוֹדֶשׁ פְּנִים פִּיגּוּל וְנוֹתָר מִקּוֹדֶשׁ פְּנִים פִּיגּוּל וְנוֹתָר. ela, mitamé chechiméch gamar. pesoul hagouf mipesoul hagouf, kodech penim pigoul venotar mikodech penim pigoul venotar.
10. וְרַבָּנַן, אָמַר קְרָא: ״בּוֹ״, וְלֹא בְּבַעַל מוּם. verabanan, amar kera: "bo", velo bevaal moum.
11. הֵזִיד בִּמְעִילָה: רַבִּי אוֹמֵר בְּמִיתָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בָּאַזְהָרָה. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: גָּמַר חֵטְא חֵטְא מִתְּרוּמָה. מָה לְהַלָּן בְּמִיתָה – אַף כָּאן בְּמִיתָה. hézid bimila: rabi omér bemita, va'hakhamim omrim baazhara. ma tama derabi? amar rabi avaou: gamar 'hét 'hét miterouma. ma lehalan bemita – af kan bemita.
12. וְרַבָּנַן אָמְרִי: אָמַר קְרָא ״בּוֹ״, ״בּוֹ״ וְלֹא בִּמְעִילָה. verabanan amri: amar kera "bo", "bo" velo bimila.
13. זָר שֶׁשִּׁימֵּשׁ בְּמִקְדָּשׁ: תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכָּן ה׳ יָמוּת״. מָה לְהַלָּן בִּידֵי שָׁמַיִם, אַף כָּאן בִּידֵי שָׁמַיִם. zar chechiméch bemikdach: tanya, rabi yichmaél omér: neemar kan "vehazar hakarév youmat", veneemar lehalan "kol hakarév hakarév el michkan h' yamout". ma lehalan bidé chamayim, af kan bidé chamayim.
14. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת״. מָה לְהַלָּן בִּסְקִילָה, אַף כָּאן בִּסְקִילָה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: מָה לְהַלָּן בְּחֶנֶק, אַף כָּאן בְּחֶנֶק. rabi akiva omér: neemar kan "vehazar hakarév youmat", veneemar lehalan "vehanavi haou o 'holém ha'halom haou youmat". ma lehalan biskila, af kan biskila. rabi yo'hanan ben nouri omér: ma lehalan be'henek, af kan be'henek.
15. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא? רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: דָּנִין ״יוּמָת״ מִ״יּוּמָת״, וְאֵין דָּנִין ״יוּמָת״ מִ״יָּמוּת״. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר: דָּנִין הֶדְיוֹט מֵהֶדְיוֹט, וְאֵין דָּנִין הֶדְיוֹט מִנָּבִיא. וְרַבִּי עֲקִיבָא: כֵּיוָן שֶׁהִדִּיחַ – אֵין לְךָ הֶדְיוֹט גָּדוֹל מִזֶּה. bema kamipalgi rabi yichmaél verabi akiva? rabi akiva savar: danin "youmat" mi"youmat", veén danin "youmat" mi"yamout". verabi yichmaél savar: danin hedot méhedot, veén danin hedot minavi. verabi akiva: kévan chehidi'ha – én lekha hedot gadol mize.
16. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי? בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן, דְּתַנְיָא: נָבִיא שֶׁהִדִּיחַ – בִּסְקִילָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּחֶנֶק. הָא אֲנַן תְּנַן: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּחֶנֶק. bema kamipalgi rabi akiva verabi yo'hanan ben nouri? biflougta derabi chimon verabanan, detanya: navi chehidi'ha – biskila. rabi chimon omér: be'henek. ha anan tenan: rabi akiva omér: be'henek.
17. תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. מַתְנִיתִין – רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. בָּרַיְיתָא – רַבָּנַן וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. teré tanaé vealiba derabi akiva. matnitin – rabi chimon vealiba derabi akiva. barayta – rabanan vealiba derabi akiva.
18. הֲדַרַן עֲלָךְ אֵלּוּ הֵן הַנִּשְׂרָפִין. hadaran alakh élou hén hanisrafin.

Daf 84b

1. מַתְנִי׳ אֵלּוּ הֵן הַנֶּחְנָקִין – הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ, וְגוֹנֵב נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, וְזָקֵן מַמְרֵא עַל פִּי בֵּית דִּין, וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר, וְהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, וְזוֹמְמֵי בַּת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ. matni' élou hén hane'hnakin – hamake avi veimo, vegonév nefech miyisraél, vezakén mamré al pi bét din, ounvi hacheker, vehamitnabé bechém avoda zara, vehaba al échet ich, vezommé bat kohén ouvoalah.
2. גְּמָ׳ מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת״, וְכׇל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה סְתָם – אֵינָהּ אֶלָּא חֶנֶק. gema' maké avi veimo menalan? dikhtiv: "oumaké avi veimo mot youmat", vekhol mita haamoura batora setam – énah ela 'henek.
3. אֵימָא: עַד דְּקָטֵיל לֵיהּ מִיקְטָל! סָלְקָא דַּעְתָּךְ? קְטַל חַד בְּסַיִיף, וְאָבִיו בְּחֶנֶק? éma: ad dekatél léh miktal! salka datakh? ketal 'had besayif, veavi be'henek?
4. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר חֶנֶק קַל, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר חֶנֶק חָמוּר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar 'henek kal, ela leman deamar 'henek 'hamour, ma ika lemémar?
5. אֶלָּא, מִדִּכְתִיב: ״מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת״, וּכְתִיב: ״אוֹ בְאֵיבָה הִכָּהוּ בְיָדוֹ וַיָּמֹת״, שְׁמַע מִינַּהּ: כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא הַכָּאָה סְתָם – לָאו מִיתָה הוּא. ela, midikhtiv: "maké ich vamét mot youmat", oukhtiv: "o veéva hikaou veyado vayamot", chema minah: kol hékha deika hakaa setam – la mita hou.
6. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״מַכֵּה אִישׁ״, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״כׇּל מַכֵּה נֶפֶשׁ״. דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״מַכֵּה אִישׁ וָמֵת״, הֲוָה אָמֵינָא: אִישׁ דְּבַר מִצְוָה – אִין, קָטָן – לָא. כְּתַב רַחֲמָנָא ״כׇּל מַכֵּה נֶפֶשׁ״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״כׇּל מַכֵּה נֶפֶשׁ״, הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ נְפָלִים, אֲפִילּוּ בֶּן שְׁמוֹנָה. צְרִיכִי. veitsterikh lemikhtav "maké ich", veitsterikh lemikhtav "kol maké nefech". dei ketav ra'hamana "maké ich vamét", hava aména: ich devar mitsva – in, katan – la. ketav ra'hamana "kol maké nefech". vei ketav ra'hamana "kol maké nefech", hava aména: afilou nefalim, afilou ben chemona. tserikhi.
7. וְאֵימָא: אַף עַל גַּב דְּלָא עָבֵיד בֵּיהּ חַבּוּרָה? אַלְּמָה תְּנַן: הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶן חַבּוּרָה! veéma: af al gav dela avéd béh 'haboura? alema tenan: hamake avi veimo éno 'hayav ad cheyaase bahen 'haboura!
8. אָמַר קְרָא: ״מַכֵּה אָדָם וּמַכֵּה בְהֵמָה״. מָה מַכֵּה בְהֵמָה – עַד דְּעָבֵיד בַּהּ חַבּוּרָה, דִּכְתִיב בַּהּ ״נֶפֶשׁ״, אַף מַכֵּה אָדָם – עַד דְּעָבֵיד חַבּוּרָה. amar kera: "maké adam oumaké vehéma". ma maké vehéma – ad deavéd bah 'haboura, dikhtiv bah "nefech", af maké adam – ad deavéd 'haboura.
9. מַתְקֵיף לַהּ רַב יִרְמְיָה: אֶלָּא מֵעַתָּה, הִכְחִישָׁהּ בַּאֲבָנִים – הָכִי נָמֵי דְּלָא מִיחַיַּיב? אֶלָּא, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְנֶפֶשׁ בְּהֵמָה – דְּהָא אִי נָמֵי הִכְחִישָׁהּ בַּאֲבָנִים חַיָּיב – תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְנֶפֶשׁ אָדָם. matkéf lah rav yirmeya: ela méata, hikh'hichah baavanim – hakhi namé dela mi'hayav? ela, im éno inyan lenefech behéma – deha i namé hikh'hichah baavanim 'hayav – tenéou inyan lenefech adam.
10. אֶלָּא, הֶקֵּישָׁא לְמָה לִי? לְכִדְתַנְיָא דְּבֵי חִזְקִיָּה. ela, hekécha lema li? lekhidtanya devé 'hizkiya.
11. הָנִיחָא לְמַאן דְּאִית לֵיהּ תַּנָּא דְּבֵי חִזְקִיָּה, אֶלָּא לְמַאן דְּלֵית לֵיהּ תַּנָּא דְּבֵי חִזְקִיָּה, הֶיקֵּישָׁא לְמָה לִי? hani'ha leman deit léh tana devé 'hizkiya, ela leman delét léh tana devé 'hizkiya, hekécha lema li?
12. מָה מַכֵּה בְהֵמָה לִרְפוּאָה – פָּטוּר, אַף מַכֵּה אָדָם לִרְפוּאָה – פָּטוּר. ma maké vehéma lirfoua – patour, af maké adam lirfoua – patour.
13. דְּאִיבַּעְיָא לְהוּ: בֵּן מַהוּ שֶׁיַּקִּיז דָּם לְאָבִיו? רַב מַתְנָא אָמַר: ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״. רַב דִּימִי בַּר חִינָּנָא אָמַר: מַכֵּה אָדָם וּמַכֵּה בְהֵמָה, מָה מַכֵּה בְהֵמָה לִרְפוּאָה – פָּטוּר, אַף מַכֵּה אָדָם לִרְפוּאָה – פָּטוּר. deibaya leou: bén maou cheyakiz dam leavi? rav matna amar: "veahavta leréakha kamokha". rav dimi bar 'hinana amar: maké adam oumaké vehéma, ma maké vehéma lirfoua – patour, af maké adam lirfoua – patour.
14. רַב לָא שָׁבֵיק לִבְרֵיהּ לְמִישְׁקַל לֵיהּ סִילְוָא. מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא לָא שָׁבֵיק לִבְרֵיהּ לְמִיפְתַּח לֵיהּ כְּוָותָא, דִּילְמָא חָבֵיל וְהָוְיָא לֵיהּ שִׁגְגַת אִיסּוּר. rav la chavék livréh lemichkal léh silva. mar beréh deravina la chavék livréh lemifta'h léh kevata, dilma 'havél vehavya léh chiggat isour.
15. אִי הָכִי, אַחֵר נָמֵי? אַחֵר – שִׁיגְגַת לָאו, בְּנוֹ – שִׁגְגַת חֶנֶק. i hakhi, a'hér namé? a'hér – chiggat la, beno – chiggat 'henek.
16. וְהָדִתְנַן: מַחַט שֶׁל יָד לִיטּוֹל בָּהּ אֶת הַקּוֹץ, לֵיחוּשׁ דִּילְמָא חָבֵיל וְהָוְיָא לַהּ שִׁגְגַת סְקִילָה? vehaditnan: ma'hat chel yad litol bah et hakots, lé'houch dilma 'havél vehavya lah chiggat sekila?
17. הָתָם מְקַלְקֵל הוּא. hatam mekalkél hou.
18. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: מְקַלְקֵל פָּטוּר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: חַיָּיב, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar: mekalkél patour, ela leman deamar: 'hayav, ma ika lemémar?
19. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר: מְקַלְקֵל בְּחַבּוּרָה חַיָּיב? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. man chamate léh deamar: mekalkél be'haboura 'hayav? rabi chimon hi.

Daf 85a

1. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הָאָמַר: כׇּל מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ – פָּטוּר עָלֶיהָ. verabi chimon haamar: kol melakha cheénah tserikha legoufah – patour aleha.
2. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת: בֵּן מַהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה שָׁלִיחַ לְאָבִיו, לְהַכּוֹתוֹ וּלְקַלְלוֹ? beo minéh mérav chéchet: bén maou cheyéase chali'ha leavi, lehakoto oulkallo?
3. אֲמַר לְהוּ: וְאַחֵר מִי הִתִּירוֹ? אֶלָּא, כְּבוֹד שָׁמַיִם עָדִיף. הָכָא נָמֵי, כְּבוֹד שָׁמַיִם עָדִיף. amar leou: vea'hér mi hitiro? ela, kevod chamayim adif. hakha namé, kevod chamayim adif.
4. מֵיתִיבִי: וּמָה מִי שֶׁמִּצְוָה לְהַכּוֹתוֹ, מִצְוָה שֶׁלֹּא לְהַכּוֹתוֹ; מִי שֶׁאֵינוֹ מִצְוָה לְהַכּוֹתוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁמִּצְוָה שֶׁלֹּא לְהַכּוֹתוֹ? métivi: ouma mi chemitsva lehakoto, mitsva chelo lehakoto; mi cheéno mitsva lehakoto, éno din chemitsva chelo lehakoto?
5. מַאי לָאו אִידֵּי וְאִידֵּי בִּמְקוֹם מִצְוָה? הָא – בִּבְנוֹ, הָא – בְּאַחֵר. ma la idé veidé bimkom mitsva? ha – bivno, ha – bea'hér.
6. לָא, אִידֵּי וְאִידִי לָא שְׁנָא בְּנוֹ וְלָא שְׁנָא אַחֵר. וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן – בִּמְקוֹם מִצְוָה, כָּאן – שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה. la, idé veidi la chena beno vela chena a'hér. vela kachya: kan – bimkom mitsva, kan – chelo bimkom mitsva.
7. וְהָכִי קָתָנֵי: וּמָה בִּמְקוֹם מִצְוָה, שֶׁמִּצְוָה לְהַכּוֹתוֹ – מִצְוָה שֶׁלֹּא לְהַכּוֹתוֹ; שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה, שֶׁאֵינוֹ מִצְוָה לְהַכּוֹתוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁמִּצְוָה שֶׁלֹּא לְהַכּוֹתוֹ? vehakhi katané: ouma bimkom mitsva, chemitsva lehakoto – mitsva chelo lehakoto; chelo bimkom mitsva, cheéno mitsva lehakoto – éno din chemitsva chelo lehakoto?
8. תָּא שְׁמַע: הַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג וּבָא בְּנוֹ וְהִכָּהוּ וְקִילְּלוֹ – חַיָּיב, בָּא אַחֵר וְהִכָּהוּ וְקִילְּלוֹ – פָּטוּר. וְהָוֵינַן בַּהּ: מַאי שְׁנָא בְּנוֹ וּמַאי שְׁנָא אַחֵר? וְאָמַר רַב חִסְדָּא: בִּמְסָרְבִין בּוֹ לָצֵאת וְאֵינוֹ יוֹצֵא. ta chema: hayotsé léharég ouva beno vehikaou vekilelo – 'hayav, ba a'hér vehikaou vekilelo – patour. vehavénan bah: ma chena beno ouma chena a'hér? veamar rav 'hisda: bimsarvin bo latsét veéno yotsé.
9. רַב שֵׁשֶׁת מוֹקֵי לַהּ בְּשֶׁאֵין מְסָרְבִין בּוֹ לָצֵאת. rav chéchet moké lah becheén mesarvin bo latsét.
10. אִי הָכִי, אַחֵר נָמֵי? אַחֵר – גַּבְרָא קְטִילָא הוּא. i hakhi, a'hér namé? a'hér – gavra ketila hou.
11. וְהָאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: בִּיְּישׁוֹ יָשֵׁן וָמֵת – חַיָּיב? הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּשֶׁהִכָּהוּ הַכָּאָה שֶׁאֵין בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה. vehaamar rav chéchet: biyecho yachén vamét – 'hayav? hakha bema askinan? bechehikaou hakaa cheén bah chave perouta.
12. וְהָאָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִכָּהוּ הַכָּאָה שֶׁאֵין בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה – לוֹקֶה? מַאי ״פָּטוּר״ דְּקָאָמַר? פָּטוּר מִמָּמוֹן. vehaamar rabi amé amar rabi yo'hanan: hikaou hakaa cheén bah chave perouta – loke? ma "patour" dekaamar? patour mimamon.
13. מִכְלָל דִּבְנוֹ חַיָּיב בְּמָמוֹן? אֶלָּא בְּדִינוֹ. הָכָא נָמֵי, בְּדִינוֹ. mikhlal divno 'hayav bemamon? ela bedino. hakha namé, bedino.
14. אֶלָּא, אַחֵר הַיְינוּ טַעְמָא דְּפָטוּר, דְּאָמַר קְרָא: ״וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר״ – בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עַמְּךָ. ela, a'hér haynou tama defatour, deamar kera: "venasi veamekha lo taor" – beose maasé amekha.
15. הָתִינַח קְלָלָה, הַכָּאָה מְנָלַן? דְּמַקְּשִׁינַן הַכָּאָה לִקְלָלָה. hatina'h kelala, hakaa menalan? demakechinan hakaa liklala.
16. אִי הָכִי, בְּנוֹ נָמֵי? כִּדְאָמַר רַב פִּינְחָס: בְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. הָכִי נָמֵי, בְּשֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. i hakhi, beno namé? kidamar rav pin'has: becheasa techouva. hakhi namé, becheasa techouva.
17. אִי הָכִי, אַחֵר נָמֵי? אָמַר רַב מָרִי: ״בְּעַמְּךָ״ – בִּמְקוּיָּם שֶׁבְּעַמְּךָ. i hakhi, a'hér namé? amar rav mari: "beamekha" – bimkouyam chebeamekha.
18. אִי הָכִי, בְּנוֹ נָמֵי? i hakhi, beno namé?

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Sanhedrin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)