Talmud Sanhedrin, Chapitre 2 (ב) · Daf 11b à 19a

Daf 11b

1. תַּקִּיפֵאי קַדְמָאֵי, לְעִינְוְותָנֵי בָּתְרָאֵי. takifé kadmaé, leinvetané batraé.
2. דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּב מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת, וְהָיָה יוֹחָנָן סוֹפֵר הַלָּז עוֹמֵד לְפָנָיו, וְשָׁלֹשׁ אִיגְּרוֹת חֲתוּכוֹת לְפָנָיו מוּנָּחוֹת. detanya: maase beraban gamliél chehaya yochév al gav maala behar habayit, vehaya yo'hanan sofér halaz oméd lefana, vechaloch igerot 'hatoukhot lefana mouna'hot.
3. אָמַר לוֹ: טוֹל אִיגַּרְתָּא חֲדָא וּכְתוֹב: לַאֲחַנָא בְּנֵי גָּלִילָאה עִילָּאָה וְלַאֲחַנָא בְּנֵי גָּלִילָאה תַּתָּאָה, שְׁלוֹמְכוֹן יִסְגֵּא. מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָא לְכוֹן דִּזְמַן בִּיעוּרָא מְטָא לְאַפְרוֹשֵׁי מַעְשְׂרָא מִמַּעְטָנָא דְזֵיתָא. וְטוֹל אִיגַּרְתָּא חֲדָא וּכְתוֹב: לַאֲחַנָא בְּנֵי דָרוֹמָא, שְׁלוֹמְכוֹן יִסְגֵּא. מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָא לְכוֹן דִּזְמַן בִּיעוּרָא מְטָא לְאַפְרוֹשֵׁי מַעְשְׂרָא מֵעוּמְרֵי שׁוּבְלַיָּא. amar lo: tol igarta 'hada oukhtov: laa'hana bené galila ilaa velaa'hana bené galila tataa, chelomkhon yisgé. meodin ana'hna lekhon dizman bioura meta leafroché masera mimatana dezéta. vetol igarta 'hada oukhtov: laa'hana bené daroma, chelomkhon yisgé. meodin ana'hna lekhon dizman bioura meta leafroché masera méoumré chouvlaya.
4. וְטוֹל אִיגַּרְתָּא חֲדָא וּכְתוֹב: לַאֲחַנָא בְּנֵי גָּלְוָותָא בְּבָבֶל, וְלַאֲחַנָא דִּבְמָדַי, וְלִשְׁאָר כֹּל גָּלְווֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל, שְׁלוֹמְכוֹן יִסְגֵּא לְעָלַם. מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָא לְכוֹן דְּגוֹזָלַיָּא רַכִּיכִין, וְאִימְּרַיָּא דַּעְדְּקִין, וְזִמְנָא דַאֲבִיבָא לָא מְטָא, וּשְׁפַרָא מִילְּתָא בְּאַנְפַּאי וּבְאַנְפֵּי חֲבֵירַיי, וְאוֹסֵיפִית עַל שַׁתָּא דָּא יוֹמִין תְּלָתִין. דִּילְמָא בָּתַר דְּעַבְּרוּהּוֹ. vetol igarta 'hada oukhtov: laa'hana bené galvata bevavel, velaa'hana divmada, velichar kol galota deyisraél, chelomkhon yisgé lealam. meodin ana'hna lekhon degozalaya rakikhin, veimeraya dadekin, vezimna daaviva la meta, ouchfara mileta beanpa ouvanpé 'havéra, veoséfit al chata da yomin telatin. dilma batar deaberouho.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה – עַל הָאָבִיב, וְעַל פֵּירוֹת הָאִילָן, וְעַל הַתְּקוּפָה. עַל שְׁנַיִם מֵהֶן מְעַבְּרִין, וְעַל אֶחָד מֵהֶן אֵין מְעַבְּרִין. tanou rabanan: al chelocha devarim meaberin et hachana – al haaviv, veal pérot hailan, veal hatekoufa. al chenayim méhen meaberin, veal e'had méhen én meaberin.
6. וּבִזְמַן שֶׁאָבִיב אֶחָד מֵהֶן – הַכֹּל שְׂמֵחִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל הַתְּקוּפָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: עַל הַתְּקוּפָה שְׂמֵחִין, אוֹ עַל הַתְּקוּפָה מְעַבְּרִין? תֵּיקוּ. ouvizman cheaviv e'had méhen – hakol semé'hin. raban chimon ben gamliél omér: al hatekoufa. ibaya leou: al hatekoufa semé'hin, o al hatekoufa meaberin? tékou.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: עַל שְׁלֹשָׁה אֲרָצוֹת מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה – יְהוּדָה, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהַגָּלִיל. עַל שְׁתַּיִם מֵהֶן מְעַבְּרִין, וְעַל אַחַת מֵהֶן אֵין מְעַבְּרִין. וּבִזְמַן שֶׁיְּהוּדָה אַחַת מֵהֶן – הַכֹּל שְׂמֵחִין, שֶׁאֵין עוֹמֶר בָּא אֶלָּא מִיהוּדָה. tanou rabanan: al chelocha aratsot meaberin et hachana – yeouda, veéver hayardén, vehagalil. al chetayim méhen meaberin, veal a'hat méhen én meaberin. ouvizman cheyeouda a'hat méhen – hakol semé'hin, cheén omer ba ela miouda.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנִים אֶלָּא בִּיהוּדָה, וְאִם עִיבְּרוּהָ בַּגָּלִיל – מְעוּבֶּרֶת. הֵעִיד חֲנַנְיָה אִישׁ אוֹנוֹ: אִם עִיבְּרוּהָ בַּגָּלִיל – אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: מַאי טַעְמָא דַּחֲנַנְיָה אִישׁ אוֹנוֹ? אָמַר קְרָא: ״לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה״, כׇּל דְּרִישׁוֹת שֶׁאַתָּה דּוֹרֵשׁ לֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּשִׁכְנוֹ שֶׁל מָקוֹם. tanou rabanan: én meaberin et hachanim ela biouda, veim iberouha bagalil – meouberet. héid 'hananya ich ono: im iberouha bagalil – énah meouberet. amar rabi yeouda beréh derabi chimon ben pazi: ma tama da'hananya ich ono? amar kera: "lechikhno tidrechou ouvata chama", kol derichot cheata doréch lo yihou ela bechikhno chel makom.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא בְּיוֹם, וְאִם עִיבְּרוּהָ בַּלַּיְלָה – אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ אֶלָּא בַּיּוֹם, וְאִם קִידְּשׁוּהוּ בַּלַּיְלָה – אֵינוֹ מְקוּדָּשׁ. אָמַר רַב אַבָּא: מַאי קְרָא: ״תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ״. אֵיזֶהוּ חַג שֶׁהַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בּוֹ? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּכְתִיב: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״. מָה מִשְׁפָּט בַּיּוֹם – אַף קִידּוּשׁ הַחֹדֶשׁ בְּיוֹם. tanou rabanan: én meaberin et hachana ela beom, veim iberouha balayla – énah meouberet. veén mekadechin et ha'hodech ela bayom, veim kidechouou balayla – éno mekoudach. amar rav aba: ma kera: "tikou va'hodech chofar bakése leom 'hagénou". ézeou 'hag cheha'hodech mitkase bo? hevé omér: ze roch hachana. oukhtiv: "ki 'hok leyisraél hou michpat lélohé yaakov". ma michpat bayom – af kidouch ha'hodech beom.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה tanou rabanan: én meaberin et hachana

Daf 12a

1. בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן. bichné reavon.
2. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִישָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים וְגוֹ׳״. tanya, rabi omér: "veich ba mibaal chalicha vayavé leich haelohim le'hem bikourim esrim le'hem seorim vego'".
3. וְאֵין לְךָ קַלָּה בְּכׇל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבַשֵּׁל פֵּירוֹתֶיהָ יוֹתֵר מִבַּעַל שָׁלִישָׁה, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא בִּכְּרָה אֶלָּא מִין אֶחָד. שֶׁמָּא תֹּאמַר: חִטִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שְׂעוֹרִים״. שֶׁמָּא תֹּאמַר: לִפְנֵי הָעוֹמֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ״. אַחַר הָעוֹמֶר הָיָה. veén lekha kala bekhol erets yisraél levachél péroteha yotér mibaal chalicha, veaf al pi khén lo bikera ela min e'had. chema tomar: 'hitim? talmoud lomar: "seorim". chema tomar: lifné haomer? talmoud lomar: "tén laam veyokhélou". a'har haomer haya.
4. אֱמוֹר מֵעַתָּה: רְאוּיָה הָיְתָה אוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁתִּתְעַבֵּר, וּמִפְּנֵי מָה לֹא עִיבְּרָהּ אֱלִישָׁע? שֶׁשְּׁנַת בַּצּוֹרֶת הָיְתָה, וְהָיוּ הַכֹּל רָצִין לְבֵית הַגֳּרָנוֹת. emor méata: reouya hayta otah chana chetitabér, oumipené ma lo iberah elicha? chechenat batsoret hayta, vehaou hakol ratsin levét hagoranot.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאִם עִיבְּרוּהָ – אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. אֲבָל מִפְּנֵי הַדְּחָק מְעַבְּרִין אוֹתָהּ אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִיָּד, וְאַף עַל פִּי כֵּן אֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא אֲדָר. tanou rabanan: én meaberin et hachana lifné roch hachana, veim iberouha – énah meouberet. aval mipené hade'hak meaberin otah a'har roch hachana miyad, veaf al pi kén én meaberin ela adar.
6. אִינִי? וְהָא שְׁלַחוּ לֵיהּ לְרָבָא: זוּג בָּא מֵרַקַּת, וּתְפָשׂוֹ נֶשֶׁר, וּבְיָדוֹ דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּלוּז. וּמַאי נִיהוּ? תְּכֵלֶת. בִּזְכוּת הָרַחֲמִים וּבִזְכוּתָם יָצְאוּ בְּשָׁלוֹם. ini? veha chela'hou léh lerava: zoug ba mérakat, outfaso necher, ouvyado devarim hanaasim belouz. ouma niou? tekhélet. bizkhout hara'hamim ouvizkhoutam yatsou bechalom.
7. וַעֲמוּסֵי יְרֵיכֵי נַחְשׁוֹן בִּקְּשׁוּ לִקְבּוֹעַ נְצִיב אֶחָד, וְלֹא הִנִּיחָן אֲדוֹמִי הַלָּז. אֲבָל בַּעֲלֵי אֲסוּפּוֹת נֶאֶסְפוּ וְקָבְעוּ לוֹ נְצִיב אֶחָד בְּיֶרַח שֶׁמֵּת בּוֹ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. חַשּׁוֹבֵי – מְחַשְּׁבִי, גַּלּוֹיֵי – לָא מְגַלּוּ. vaamousé yerékhé na'hchon bikechou likboa netsiv e'had, velo hini'han adomi halaz. aval baalé asoupot neesfou vekavou lo netsiv e'had beyera'h chemét bo aharon hakohén. 'hachové – me'hachevi, galoyé – la megalou.
8. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״נְצִיב״ לִישָּׁנָא דְּיַרְחָא הוּא? דִּכְתִיב: ״וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כׇּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת אֲנָשָׁיו חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה״. וְהָכְתִיב: ״וּנְצִיב אֶחָד [אֲשֶׁר] בָּאָרֶץ״? רַב יְהוּדָה וְרַב נַחְמָן, חַד אָמַר: אֶחָד מְמוּנֶּה עַל כּוּלָּם, וְחַד אָמַר: כְּנֶגֶד חֹדֶשׁ הָעִיבּוּר. ma machma deha "netsiv" lichana deyar'ha hou? dikhtiv: "velichlomo cheném asar nitsavim al kol yisraél vekhilkelou et hamelekh veet anacha 'hodech bachana". vehakhtiv: "ountsiv e'had [acher] baarets"? rav yeouda verav na'hman, 'had amar: e'had memoune al koulam, ve'had amar: keneged 'hodech haibour.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לֹא מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ, וְלֹא שָׁלֹשׁ שָׁנִים זוֹ אַחַר זוֹ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְעִיבֵּר שָׁלֹשׁ שָׁנִים זוֹ אַחַר זוֹ. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה? בֵּית דִּין יָשְׁבוּ וְקָבְעוּ אַחַת אַחַת בִּזְמַנָּהּ. tanou rabanan: én meaberin et hachana lo michana la'havertah, velo chaloch chanim zo a'har zo. amar rabi chimon: maase berabi akiva chehaya 'havouch bevét haasourim, veibér chaloch chanim zo a'har zo. amrou lo: micham reaya? bét din yachvou vekavou a'hat a'hat bizmanah.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לֹא בִּשְׁבִיעִית וְלֹא בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. אֵימָתַי רְגִילִין לְעַבֵּר? עֶרֶב שְׁבִיעִית. שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיוּ מְעַבְּרִין בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. tanou rabanan: én meaberin et hachana lo bichviit velo bemotsaé cheviit. émata regilin leabér? erev cheviit. chel bét raban gamliél haou meaberin bemotsaé cheviit.
11. וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: אֵין מְבִיאִין יָרָק מֵחוּצָה לָאָרֶץ, וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: חוֹשְׁשִׁין לְגוּשֵׁיהֶן אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. ouviflougta dehané tanaé, detanya: én meviin yarak mé'houtsa laarets, veraboténou hitirou. ma bénayou? amar rabi yirmeya: 'hochchin legouchéhen ika bénayou.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה. tanou rabanan: én meaberin et hachana mipené hatouma.
13. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְעַבְּרִין. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּחִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁעִיבֵּר אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה, וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ, דִּכְתִיב: ״כִּי מַרְבִּית הָעָם רַבַּת מֵאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה יִשָּׂשכָר וּזְבֻלוּן לֹא הִטֶּהָרוּ rabi yeouda omér: meaberin. amar rabi yeouda: maase be'hizkiya melekh yeouda cheibér et hachana mipené hatouma, ouvikéch ra'hamim al atsmo, dikhtiv: "ki marbit haam rabat méefrayim oumnache yisachkhar ouzvouloun lo hiteharou

Daf 12b

1. כִּי אָכְלוּ אֶת הַפֶּסַח בְּלֹא כַכָּתוּב כִּי הִתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ עֲלֵיהֶם לֵאמֹר ה׳ הַטּוֹב יְכַפֵּר בְּעַד״. ki akhlou et hapesa'h belo khakatouv ki hitpalél 'hizkiyaou aléhem lémor h' hatov yekhapér bead".
2. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה עִיבְּרוּהָ, מְעוּבֶּרֶת. אֶלָּא מִפְּנֵי מָה בִּיקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ? שֶׁאֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא אֲדָר, וְהוּא עִיבֵּר נִיסָן בְּנִיסָן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: מִפְּנֵי שֶׁהִשִּׂיא אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. rabi chimon omér: im mipené hatouma iberouha, meouberet. ela mipené ma bikéch ra'hamim al atsmo? cheén meaberin ela adar, veou ibér nisan benisan. rabi chimon ben yeouda omér michoum rabi chimon: mipené chehisi et yisraél laasot pesa'h chéni.
3. אָמַר מָר: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְעַבְּרִין. אַלְמָא, אִית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה: טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר. amar mar: rabi yeouda omér: meaberin. alma, it léh lerabi yeouda: touma de'houya hi betsibour.
4. וְהָא תַּנְיָא: צִיץ, בֵּין שֶׁיֶּשְׁנוֹ עַל מִצְחוֹ וּבֵין שֶׁאֵינוֹ עַל מִצְחוֹ – מְרַצֶּה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עוֹדוֹ עַל מִצְחוֹ – מְרַצֶּה, אֵין עוֹדוֹ עַל מִצְחוֹ – אֵינוֹ מְרַצֶּה. veha tanya: tsits, bén cheyechno al mits'ho ouvén cheéno al mits'ho – meratse, divré rabi chimon. rabi yeouda omér: odo al mits'ho – meratse, én odo al mits'ho – éno meratse.
5. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים יוֹכִיחַ, שֶׁאֵינוֹ עַל מִצְחוֹ וּמְרַצֶּה. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: הַנַּח לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים, שֶׁטּוּמְאָה הוּתְּרָה בְּצִיבּוּר. amar lo rabi chimon: kohén gadol beom hakipourim yokhi'ha, cheéno al mits'ho oumratse. amar lo rabi yeouda: hana'h leom hakipourim, chetouma houtera betsibour.
6. וְלִיטַעְמָיךְ, תִּיקְשֵׁי לָךְ הִיא גּוּפַהּ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְעַבְּרִין, וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּחִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁעִיבֵּר אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה, וּבִיקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ? אֶלָּא, חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה, וְאִם עִיבְּרוּהָ – מְעוּבֶּרֶת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה וְכוּ׳. velitamakh, tikché lakh hi goufah: rabi yeouda omér meaberin, veamar rabi yeouda: maase be'hizkiya melekh yeouda cheibér et hachana mipené hatouma, ouvikéch ra'hamim al atsmo? ela, 'hasoré me'hasera vehakhi katané: én meaberin et hachana mipené hatouma, veim iberouha – meouberet. rabi yeouda omér: énah meouberet. veamar rabi yeouda vekhou'.
7. אִי הָכִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה עִיבְּרוּהָ – מְעוּבֶּרֶת. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא? אָמַר רָבָא: לְכַתְּחִלָּה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה לְכַתְּחִילָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְעַבְּרִין. אֶלָּא מִפְּנֵי מָה בִּקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ? שֶׁאֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא אֲדָר, וְהוּא עִיבֵּר נִיסָן בְּנִיסָן. i hakhi, rabi chimon omér: im mipené hatouma iberouha – meouberet. haynou tana kama? amar rava: lekhate'hila ika bénayou. tanya namé hakhi: én meaberin et hachana mipené hatouma lekhate'hila. rabi chimon omér: meaberin. ela mipené ma bikéch ra'hamim al atsmo? cheén meaberin ela adar, veou ibér nisan benisan.
8. אָמַר מָר: שֶׁאֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא אֲדָר, וְהוּא עִיבֵּר נִיסָן בְּנִיסָן. וְלֵית לֵיהּ לְחִזְקִיָּה ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם״ – זֶה נִיסָן, וְאֵין אַחֵר נִיסָן! טְעָה בְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל אֲדָר, הוֹאִיל וְרָאוּי לְקוֹבְעוֹ נִיסָן. amar mar: cheén meaberin ela adar, veou ibér nisan benisan. velét léh le'hizkiya "ha'hodech haze lakhem" – ze nisan, veén a'hér nisan! tea bedichmouél, deamar chemouél: én meaberin et hachana beom chelochim chel adar, hoil veraou lekovo nisan.
9. וְאִיהוּ סָבַר: ״הוֹאִיל וְרָאוּי״ לָא אָמְרִינַן. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל אֲדָר, הוֹאִיל וְרָאוּי לְקוֹבְעוֹ נִיסָן. veiou savar: "hoil veraou" la amrinan. tanya namé hakhi: én meaberin et hachana beom chelochim chel adar, hoil veraou lekovo nisan.
10. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: מִפְּנֵי שֶׁהִשִּׂיא אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר רַב אָשֵׁי: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מֶחֱצָה טְמֵאִים, מֶחֱצָה טְהוֹרִים, וְנָשִׁים מַשְׁלִימוֹת לַטְּהוֹרִים וְעוֹדְפוֹת עֲלֵיהֶם. rabi chimon ben yeouda omér michoum rabi chimon: mipené chehisi et yisraél laasot pesa'h chéni. hékhi damé? amar rav aché: kegon chehaou yisraél me'hetsa teméim, me'hetsa teorim, venachim machlimot lateorim veodfot aléhem.
11. מֵעִיקָּרָא סְבַר: נָשִׁים בָּרִאשׁוֹן חוֹבָה, דְּהָווּ מִיעוּטָן טְמֵאִים, וּמִיעוּטָן מִידְּחוּ לְפֶסַח שֵׁנִי. וּלְבַסּוֹף סְבַר: נָשִׁים בָּרִאשׁוֹן רְשׁוּת, דְּהָווּ לְהוּ טְמֵאִים רוּבָּא, וְרוּבָּא לָא מִדְּחוּ לְפֶסַח שֵׁנִי. méikara sevar: nachim barichon 'hova, dehaou mioutan teméim, oumioutan mide'hou lefesa'h chéni. oulvasof sevar: nachim barichon rechout, dehaou leou teméim rouba, verouba la mide'hou lefesa'h chéni.
12. גּוּפָא, אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל אֲדָר, הוֹאִיל וְרָאוּי לְקוֹבְעוֹ נִיסָן. עִיבְּרוּהָ, מַאי? אָמַר עוּלָּא: אֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ. קִידְּשׁוּ, מַאי? אָמַר רָבָא: בָּטֵל הָעִיבּוּר. רַב נַחְמָן אָמַר: מְעוּבָּר וּמְקוּדָּשׁ. goufa, amar chemouél: én meaberin et hachana beom chelochim chel adar, hoil veraou lekovo nisan. iberouha, ma? amar oula: én mekadechin et ha'hodech. kidechou, ma? amar rava: batél haibour. rav na'hman amar: meoubar oumkoudach.
13. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: מִכְּדֵי מִפּוּרַיָּא לְפִיסְחָא תְּלָתִין יוֹמִין הֲווֹ, וּמִפּוּרַיָּא דָּרְשִׁינַן בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח, דְּתַנְיָא: שׁוֹאֲלִין בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח קוֹדֶם לְפֶסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. וְכִי מָטֵי רֵישׁ יַרְחָא מְרַחֲקִין לֵיהּ? אָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בְּחָמֵץ! amar léh rava lerav na'hman: mikedé mipouraya lefis'ha telatin yomin hao, oumipouraya darchinan behilkhot hapesa'h, detanya: choalin behilkhot hapesa'h kodem lefesa'h chelochim yom. raban chimon ben gamliél omér: cheté chabatot. vekhi maté réch yar'ha mera'hakin léh? até lezalzolé be'haméts!
14. אֲמַר לֵיהּ: מִידָּע יָדְיעִי דְּשַׁתָּא מְעַבַּרְתָּא בְּחוּשְׁבָּנָא תַּלְיָא מִילְּתָא. אָמְרִי: חוּשְׁבָּנָא הוּא דְּלָא סְלֵיק לְהוּ לְרַבָּנַן עַד הַשְׁתָּא. amar léh: mida yadi dechata meabarta be'houchbana talya mileta. amri: 'houchbana hou dela selék leou lerabanan ad hachta.
15. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה תְּקוּפָה חֲסֵירָה רוּבֹּה שֶׁל חוֹדֶשׁ. וְכַמָּה רוּבֹּה שֶׁל חוֹדֶשׁ? שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. amar rav yeouda amar chemouél: én meaberin et hachana ela im kén hayta tekoufa 'haséra roubo chel 'hodech. vekhama roubo chel 'hodech? chicha asar yom; divré rabi yeouda.

Daf 13a

1. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם. וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״חַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה״. מָר סָבַר: כּוּלֵּיהּ חַג בָּעֵינַן בִּתְקוּפָה חֲדָשָׁה, וּמָר סָבַר: מִקְצָת חַג בָּעֵינַן בִּתְקוּפָה חֲדָשָׁה. rabi yosé omér: e'had veesrim yom. ouchnéhem mikra e'had darchou: "'hag haasif tekoufat hachana". mar savar: kouléh 'hag baénan bitkoufa 'hadacha, oumar savar: miktsat 'hag baénan bitkoufa 'hadacha.
2. מַאי קָא סָבְרִי? אִי קָסָבְרִי יוֹם תְּקוּפָה גּוֹמֵר, בְּלָאו הָכִי נָמֵי, לָא לְמַאן דְּאָמַר כּוּלֵּיהּ חַג אִיכָּא, וְלָא לְמַאן דְּאָמַר מִקְצָת חַג אִיכָּא. אֶלָּא קָסָבְרִי יוֹם תְּקוּפָה מַתְחִיל. ma ka savri? i kasavri yom tekoufa gomér, bela hakhi namé, la leman deamar kouléh 'hag ika, vela leman deamar miktsat 'hag ika. ela kasavri yom tekoufa mat'hil.
3. מֵיתִיבִי: יוֹם תְּקוּפָה גּוֹמֵר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יוֹם תְּקוּפָה מַתְחִיל. métivi: yom tekoufa gomér, divré rabi yeouda. rabi yosé omér: yom tekoufa mat'hil.
4. וְעוֹד, תַּנְיָא: אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה תְּקוּפָה חֲסֵירָה רוּבּוֹ שֶׁל חוֹדֶשׁ. וְכַמָּה רוּבּוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ? שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁתֵּי יָדוֹת בַּחוֹדֶשׁ. וְכַמָּה שְׁתֵּי יָדוֹת בַּחֹדֶשׁ? עֶשְׂרִים יוֹם. veod, tanya: én meaberin et hachana ela im kén hayta tekoufa 'haséra roubo chel 'hodech. vekhama roubo chel 'hodech? chicha asar yom. rabi yeouda omér: cheté yadot ba'hodech. vekhama cheté yadot ba'hodech? esrim yom.
5. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְחַשְּׁבִין שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַפֶּסַח, מְעַבְּרִין; שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַחַג, אֵין מְעַבְּרִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַחַג מְעַבְּרִין. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מִיעוּטוֹ, וְכַמָּה מִיעוּטוֹ? אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם. קַשְׁיָא! rabi yosé omér: me'hachevin chicha asar lifné hapesa'h, meaberin; chicha asar lifné ha'hag, én meaberin. rabi chimon omér: af chicha asar lifné ha'hag meaberin. a'hérim omrim: miouto, vekhama miouto? arbaa asar yom. kachya!
6. אָמַר מָר: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁתֵּי יָדוֹת בַּחוֹדֶשׁ, עֶשְׂרִים יוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְחַשְּׁבִין שִׁשָּׁה עָשָׂר יוֹם לִפְנֵי הַפֶּסַח, מְעַבְּרִין. הַיְינוּ רַבִּי יְהוּדָה! amar mar: rabi yeouda omér: cheté yadot ba'hodech, esrim yom. rabi yosé omér: me'hachevin chicha asar yom lifné hapesa'h, meaberin. haynou rabi yeouda!
7. יוֹם תְּקוּפָה גּוֹמֵר, וְיוֹם תְּקוּפָה מַתְחִיל – אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. yom tekoufa gomér, veom tekoufa mat'hil – ika bénayou.
8. אָמַר מָר: שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַחַג אֵין מְעַבְּרִין. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי, שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַחַג הוּא דְּלָא, הָא שִׁיבְסַר וְתַמְנֵיסַר מְעַבְּרִין? amar mar: chicha asar lifné ha'hag én meaberin. ela lerabi yosé, chicha asar lifné ha'hag hou dela, ha chivsar vetamnésar meaberin?
9. וְהָאָמַר: שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַפֶּסַח – אִין, בְּצִיר – לָא! vehaamar: chicha asar lifné hapesa'h – in, betsir – la!
10. לָא, אִידִי וְאִידִי אֵין מְעַבְּרִין, וְאַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ״שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַפֶּסַח״, תְּנָא נָמֵי ״שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַחַג״. la, idi veidi én meaberin, veayedé ditna récha "chicha asar lifné hapesa'h", tena namé "chicha asar lifné ha'hag".
11. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף שִׁשָּׁה עָשָׂר לִפְנֵי הַחַג מְעַבְּרִין. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא? rabi chimon omér: af chicha asar lifné ha'hag meaberin. haynou tana kama?

Daf 13b

1. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ יוֹם תְּקוּפָה מַתְחִיל וְיוֹם תְּקוּפָה גּוֹמֵר. וְלָא מְסַיְּימִי. ika bénayou yom tekoufa mat'hil veom tekoufa gomér. vela mesayemi.
2. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מִיעוּטוֹ, וְכַמָּה מִיעוּטוֹ? אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם. מַאי קָסָבְרִי? אִי קָסָבְרִי יוֹם תְּקוּפָה גּוֹמֵר, וְכוּלֵּיהּ חַג בָּעֵינַן – הָאִיכָּא! אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: אֲחֵרִים בִּתְקוּפַת נִיסָן קָיְימִי, דִּכְתִיב: ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב״ – שְׁמוֹר אָבִיב שֶׁל תְּקוּפָה שֶׁיְּהֵא בְּחֹדֶשׁ נִיסָן. a'hérim omrim: miouto, vekhama miouto? arbaa asar yom. ma kasavri? i kasavri yom tekoufa gomér, vekhouléh 'hag baénan – haika! amar rav chemouél bar rav yits'hak: a'hérim bitkoufat nisan kaymi, dikhtiv: "chamor et 'hodech haaviv" – chemor aviv chel tekoufa cheyehé be'hodech nisan.
3. וְלִיעַבְּרֵיהּ לַאֲדָר? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: תַּנָּא מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה קָחָשֵׁיב, וְהָכִי קָאָמַר: עַד מִיעוּטוֹ מְעַבְּרִין. וְכַמָּה מִיעוּטוֹ? אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם. veliaberéh laadar? amar rav a'ha bar yaakov: tana milemala lemata ka'hachév, vehakhi kaamar: ad miouto meaberin. vekhama miouto? arbaa asar yom.
4. רָבִינָא אָמַר: לְעוֹלָם אֲחֵרִים בְּתִשְׁרִי קָיְימִי, וְקָסָבְרִי אֲחֵרִים כּוּלֵּיהּ חַג בָּעֵינַן, וְיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן. יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן? ״חַג הָאָסִיף״ כְּתִיב! חַג הַבָּא בִּזְמַן אֲסִיפָה. ravina amar: leolam a'hérim betichri kaymi, vekasavri a'hérim kouléh 'hag baénan, veom tov richon. yom tov richon? "'hag haasif" ketiv! 'hag haba bizman asifa.
5. סְמִיכַת זְקֵנִים. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְסָמְכוּ זִקְנֵי״ – יָכוֹל זִקְנֵי הַשּׁוּק? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עֵדָה״. semikhat zekénim. tanou rabanan: "vesamkhou zikné" – yakhol zikné hachouk? talmoud lomar "éda".
6. אִי ״עֵדָה״ – יָכוֹל קְטַנֵּי עֵדָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״הָעֵדָה״ – מְיוּחָדִין שֶׁבָּעֵדָה. וְכַמָּה הֵן? ״וְסָמְכוּ״ – שְׁנַיִם, ״זִקְנֵי״ – שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן חֲמִשָּׁה. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״זִקְנֵי״ – שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה. i "éda" – yakhol ketané éda? talmoud lomar "haéda" – meou'hadin chebaéda. vekhama hén? "vesamkhou" – chenayim, "zikné" – chenayim, veén bét din chakoul mosifin aléhem od e'had, haré kan 'hamicha. divré rabi yeouda. rabi chimon omér: "zikné" – chenayim, veén bét din chakoul mosifin aléhen od e'had, haré kan chelocha.
7. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָכְתִיב ״וְסָמְכוּ״? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ. וְרַבִּי יְהוּדָה? לְגוּפֵיהּ לָא צְרִיךְ, דְּאִם כֵּן דְּלָא אָתֵי ״וְסָמְכוּ״ לִדְרָשָׁה, לִיכְתּוֹב ״זִקְנֵי הָעֵדָה יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר״. verabi chimon, hakhtiv "vesamkhou"? haou mibeé léh legouféh. verabi yeouda? legouféh la tserikh, deim kén dela até "vesamkhou" lidracha, likhtov "zikné haéda yedéhem al roch hapar".
8. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אִי כְּתִיב הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא: מַאי ״עַל״? בְּסָמוּךְ. וְרַבִּי יְהוּדָה גָּמַר ״רֹאשׁ״ ״רֹאשׁ״ מֵעוֹלָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לָא גָּמַר ״רֹאשׁ״ ״רֹאשׁ״ מֵעוֹלָה. verabi chimon, i ketiv hakhi, hava aména: ma "al"? besamoukh. verabi yeouda gamar "roch" "roch" méola. verabi chimon la gamar "roch" "roch" méola.
9. תָּנָא: סְמִיכָה וּסְמִיכַת זְקֵנִים בִּשְׁלֹשָׁה. מַאי סְמִיכָה וּמַאי סְמִיכַת זְקֵנִים? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִיסְמַךְ סָבֵי. tana: semikha ousmikhat zekénim bichlocha. ma semikha ouma semikhat zekénim? amar rabi yo'hanan: mismakh savé.
10. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מִיסְמַךְ סָבֵי בִּשְׁלֹשָׁה מְנָלַן? אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב ״וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו״, אִי הָכִי תִּסְגֵּי בְּחַד! וְכִי תֵּימָא מֹשֶׁה בִּמְקוֹם שִׁבְעִים וְחַד קָאֵי, אִי הָכִי לִיבְעֵי שִׁבְעִים וְחַד! קַשְׁיָא. amar léh abayé lerav yoséf: mismakh savé bichlocha menalan? iléma midikhtiv "vayismokh et yada ala", i hakhi tisgé be'had! vekhi téma moche bimkom chivim ve'had kaé, i hakhi livé chivim ve'had! kachya.
11. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: בִּידָא מַמָּשׁ סָמְכִין לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: סָמְכִין לֵיהּ בִּשְׁמָא, קָרוּ לֵיהּ ״רַבִּי״, וְיָהֲבִי לֵיהּ רְשׁוּתָא לְמֵידַן דִּינֵי קְנָסוֹת. amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: bida mamach samkhin léh? amar léh: samkhin léh bichma, karou léh "rabi", veyahavi léh rechouta lemédan diné kenasot.
12. וְחַד לָא סָמֵיךְ? וְהָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּרַם, זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב, וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא שְׁמוֹ, שֶׁאִילְמָלֵא הוּא נִשְׁתַּכְחוּ דִּינֵי קְנָסוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. נִשְׁתַּכְחוּ? נִגְרוֹסִינְהוּ! אֶלָּא ve'had la samékh? veha amar rav yeouda amar rav: beram, zakhour oto haich latov, verabi yeouda ben bava chemo, cheilmalé hou nichtakh'hou diné kenasot miyisraél. nichtakh'hou? nigrosinou! ela

Daf 14a

1. בָּטְלוּ דִּינֵי קְנָסוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שְׁמָד עַל יִשְׂרָאֵל – שֶׁכׇּל הַסּוֹמֵךְ יֵהָרֵג, וְכׇל הַנִּסְמָךְ יֵהָרֵג, וְעִיר שֶׁסּוֹמְכִין בָּהּ תֵּיחָרֵב, וּתְחוּמִין שֶׁסּוֹמְכִין בָּהֶן יֵעָקְרוּ. batlou diné kenasot miyisraél, chepaam a'hat gazra malkhout harchaa chemad al yisraél – chekol hasomékh yéharég, vekhol hanismakh yéharég, veir chesomkhin bah té'harév, out'houmin chesomkhin bahen yéakrou.
2. מָה עָשָׂה יְהוּדָה בֶּן בָּבָא? הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ בֵּין שְׁנֵי הָרִים גְּדוֹלִים, וּבֵין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת, וּבֵין שְׁנֵי תְּחוּמֵי שַׁבָּת, בֵּין אוּשָׁא לִשְׁפַרְעָם, וְסָמַךְ שָׁם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים. וְאֵלּוּ הֵן: רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ. רַב אַוְיָא מוֹסִיף: אַף רַבִּי נְחֶמְיָה. ma asa yeouda ben bava? halakh veyachav lo bén chené harim gedolim, ouvén cheté ayarot gedolot, ouvén chené te'houmé chabat, bén oucha lichfaram, vesamakh cham 'hamicha zekénim. veélou hén: rabi méir, verabi yeouda, verabi chimon, verabi yosé, verabi elazar ben chamoua. rav avya mosif: af rabi ne'hemya.
3. כֵּיוָן שֶׁהִכִּירוּ אוֹיְבֵיהֶם בָּהֶן, אָמַר לָהֶן: בָּנַיי, רוּצוּ! אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, מָה תְּהֵא עָלֶיךָ? אָמַר לָהֶן: הֲרֵינִי מוּטָל לִפְנֵיהֶם כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִים. אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁנָּעֲצוּ בּוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לוּנְכִיאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וַעֲשָׂאוּהוּ כִּכְבָרָה. kévan chehikirou oyvéhem bahen, amar lahen: bana, routsou! amrou lo: rabi, ma tehé alekha? amar lahen: haréni moutal lifnéhem keeven cheén lah hofkhim. amrou: lo zazou micham ad chenaatsou bo cheloch méot lounkhiot chel barzel vaasaouou kikhvara.
4. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אַחֲרִינֵי הֲווֹ בַּהֲדֵיהּ, וְהַאי דְּלָא חָשֵׁיב לְהוּ – מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ דְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא. וְרַבִּי מֵאִיר, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא סַמְכֵיהּ? וְהָא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הָאוֹמֵר רַבִּי מֵאִיר לֹא סְמָכוֹ רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה! סַמְכֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא וְלֹא קַיבְּלוּהּ, סְמָכֶיהָ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא וְקַיבְּלוּהּ. rabi yeouda ben bava a'hariné hao bahadéh, veha dela 'hachév leou – michoum kevodo derabi yeouda ben bava. verabi méir, rabi yeouda ben bava samkhéh? veha amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: kol haomér rabi méir lo semakho rabi akiva éno ela toe! samkhéh rabi akiva velo kabelouh, semakheha rabi yeouda ben bava vekabelouh.
5. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֵין סְמִיכָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ. מַאי ״אֵין סְמִיכָה״? אִילֵּימָא דְּלָא דָּיְינִי דִּינֵי קְנָסוֹת כְּלָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְהָא תְּנַן: סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ וּבֵין בְּחוּצָה לָאָרֶץ! אֶלָּא, דְּלָא סָמְכִינַן בְּחוּצָה לָאָרֶץ. amar rabi yeochoua ben lévi: én semikha be'houtsa laarets. ma "én semikha"? iléma dela dayni diné kenasot kelal be'houtsa laarets, veha tenan: sanhedrin noheget bén baarets ouvén be'houtsa laarets! ela, dela samkhinan be'houtsa laarets.
6. פְּשִׁיטָא: סוֹמְכִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְנִסְמָכִין בָּאָרֶץ, הָא אָמְרִינַן דְּלָא. אֶלָּא, סוֹמְכִין בָּאָרֶץ וְנִסְמָכִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ – מַאי? pechita: somkhin be'houtsa laarets venismakhin baarets, ha amrinan dela. ela, somkhin baarets venismakhin be'houtsa laarets – ma?
7. תָּא שְׁמַע: דְּרַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מִצְטַעֵר עֲלֵיהּ דְּרַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא, דְּלָא הֲוָה גַּבַּיְיהוּ דְּלִיסְמְכֵיהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זֵירוּד וְחַד דְּעִימֵּיהּ, וּמַנּוּ? רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַכְמַאי. וְאָמְרִי לַהּ: רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַכְמַאי וְחַד דְּעִימֵּיהּ, וּמַנּוּ? רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זֵירוּד. חַד דַּהֲוָה גַּבַּיְיהוּ – סַמְכוּהּו, וְחַד דְּלָא הֲוָה גַּבַּיְיהוּ – לָא סַמְכוּהּו. ta chema: derabi yo'hanan hava mitstaér aléh derav chemen bar aba, dela hava gabayou delismekhéh. rabi chimon ben zéroud ve'had deiméh, oumanou? rabi yonatan ben akhma. veamri lah: rabi yonatan ben akhma ve'had deiméh, oumanou? rabi chimon ben zéroud. 'had dahava gabayou – samkhouh, ve'had dela hava gabayou – la samkhouh.
8. רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא הֲוָה קָא מִשְׁתְּקִיד רַבִּי יוֹחָנָן לְמִיסְמְכִינְהוּ. לָא הֲוָה מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא, הֲוָה קָא מִצְטַעַר טוּבָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: לָא נִצְטַעַר מָר, דַּאֲנַן מִדְּבֵית עֵלִי קָאָתֵינַן. rabi 'hanina verabi hochaya hava ka michtekid rabi yo'hanan lemismekhinou. la hava mistayea mileta, hava ka mitstaar touva. amarou léh: la nitstaar mar, daanan midevét éli kaaténan.
9. דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִין שֶׁאֵין נִסְמָכִין לְבֵית עֵלִי? שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כׇּל הַיָּמִים״. מַאי זָקֵן? אִילֵּימָא זָקֵן מַמָּשׁ, וְהָכְתִיב: ״כׇּל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים״! אֶלָּא סְמִיכָה. deamar rabi chemouél bar na'hman amar rabi yonatan: minayin cheén nismakhin levét éli? cheneemar: "lo yihye zakén bevétkha kol hayamim". ma zakén? iléma zakén mamach, vehakhtiv: "kol marbit bétkha yamoutou anachim"! ela semikha.
10. רַבִּי זֵירָא הֲוָה מִיטַּמַּר מִלְּמִיסְמְכֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם הֱוֵה קָבֵל וְקַיָּים. כֵּיוָן דְּשַׁמְעַהּ לְהָא דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֵין אָדָם עוֹלֶה לִגְדוּלָּה אֶלָּא אִם כֵּן מוֹחֲלִין לוֹ עַל כׇּל עֲוֹנוֹתָיו, אַמְצִי נַפְשֵׁיהּ. rabi zéra hava mitamar milemismekhéh, deamar rabi elazar: leolam hevé kavél vekayam. kévan dechamah leha deamar rabi elazar, én adam ole ligdoula ela im kén mo'halin lo al kol aonota, amtsi nafchéh.
11. כִּי סַמְכוּהּ לְרַבִּי זֵירָא, שָׁרוּ לֵיהּ הָכִי: ״לֹא כַּחַל וְלֹא שָׂרָק וְלֹא פִּירְכּוּס, וְיַעֲלַת חֵן״. כִּי סַמְכוּהּ לְרַבִּי אַמֵּי וּלְרַבִּי אַסִּי, שָׁרוּ לְהוּ הָכִי: ״כֹּל מִן דֵּין, כֹּל מִן דֵּין, סְמוּכוּ לַנָא. לָא תִּסְמְכוּ לַנָא לָא מִסַּרְמִיטִין וְלָא מִסַּרְמִיסִין״. וְאָמְרִי לַהּ: ״לָא מֵחֲמִיסִין וְלָא מִטּוּרְמִיסִין״. ki samkhouh lerabi zéra, charou léh hakhi: "lo ka'hal velo sarak velo pirkous, veyaalat 'hén". ki samkhouh lerabi amé oulrabi asi, charou leou hakhi: "kol min dén, kol min dén, semoukhou lana. la tismekhou lana la misarmitin vela misarmisin". veamri lah: "la mé'hamisin vela mitourmisin".
12. רַבִּי אֲבָהוּ, כִּי הֲוָה אָתֵי מִמְּתִיבְתָּא לְבֵי קֵיסָר, נָפְקִי מַטְרוֹנְיָתָא דְּבֵי קֵיסָר וּמְשַׁרְיָין לֵיהּ: ״רַבָּה דְּעַמֵּיהּ, מְדַבְּרָנָא דְּאוּמְּתֵיהּ, בּוּצִינָא דִּנְהוֹרָא, בְּרִיךְ מֵתְיָיךְ לִשְׁלָם״. rabi avaou, ki hava até mimetivta levé késar, nafki matronyata devé késar oumcharyan léh: "raba deaméh, medaberana deoumetéh, boutsina dinora, berikh métyakh lichlam".
13. עֲרִיפַת עֶגְלָה בִּשְׁלֹשָׁה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ״. ״זְקֵנֶיךָ״ – שְׁנַיִם, ״שֹׁפְטֶיךָ״ – שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן חֲמִשָּׁה. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״זְקֵנֶיךָ״ – שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה. arifat egla bichlocha. tanou rabanan: "veyatsou zekénekha vechoftekha". "zekénekha" – chenayim, "choftekha" – chenayim, veén bét din chakoul mosifin aléhen od e'had, haré kan 'hamicha. divré rabi yeouda. rabi chimon omér: "zekénekha" – chenayim, veén bét din chakoul mosifin aléhem od e'had, haré kan chelocha.
14. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי ״שֹׁפְטֶיךָ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִמְיוּחָדִין שֶׁבְּשׁוֹפְטֶיךָ. וְרַבִּי יְהוּדָה? מִ״זִּקְנֵי״ ״זְקֵנֶיךָ״ נָפְקָא. verabi chimon, ha "choftekha" ma avéd léh? haou mibeé léh limou'hadin chebechoftekha. verabi yeouda? mi"zikné" "zekénekha" nafka.
15. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן: אִי מִ״זִּקְנֵי״ הֲוָה אָמֵינָא זִקְנֵי הַשּׁוּק, כְּתַב רַחֲמָנָא ״זְקֵנֶיךָ״. וְאִי כְּתִיב ״זְקֵנֶיךָ״ – הֲוָה אָמֵינָא סַנְהֶדְרִי קְטַנָּה, כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְשֹׁפְטֶיךָ״ – מִמְּיוּחָדִין שֶׁבְּשׁוֹפְטֶיךָ. וְרַבִּי יְהוּדָה גָּמַר ״זִקְנֵי״ ״זִקְנֵי״ מִ״וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת יְדֵיהֶם״ – מָה לְהַלָּן מְיוּחָדִין שֶׁבָּעֵדָה, אַף כָּאן מְיוּחָדִין שֶׁבִּזְקֵנֶיךָ. verabi chimon: i mi"zikné" hava aména zikné hachouk, ketav ra'hamana "zekénekha". vei ketiv "zekénekha" – hava aména sanhedri ketana, ketav ra'hamana "vechoftekha" – mimeou'hadin chebechoftekha. verabi yeouda gamar "zikné" "zikné" mi"vesamkhou zikné haéda et yedéhem" – ma lehalan meou'hadin chebaéda, af kan meou'hadin chebizkénekha.
16. אִי יָלֵיף – לֵילַף כּוּלַּהּ מֵהָתָם! ״זְקֵנֶיךָ״ ״וְשֹׁפְטֶיךָ״ לְמָה לִי? אֶלָּא, וָיו ״וְשֹׁפְטֶיךָ״ לְמִנְיָינָא. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – וָיו לָא דָּרֵישׁ. i yaléf – lélaf koulah méhatam! "zekénekha" "vechoftekha" lema li? ela, va "vechoftekha" leminyana. verabi chimon – va la daréch.
17. אֶלָּא מֵעַתָּה, ״וְיָצְאוּ״ – שְׁנַיִם, ״וּמָדְדוּ״ – שְׁנַיִם, לְרַבִּי יְהוּדָה הֲרֵי תִּשְׁעָה, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן שִׁבְעָה? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״וְיָצְאוּ״ – הֵן וְלֹא שְׁלוּחָן, ״וּמָדְדוּ״ – שֶׁאֲפִילּוּ נִמְצָא ela méata, "veyatsou" – chenayim, "oumaddou" – chenayim, lerabi yeouda haré ticha, lerabi chimon chiva? haou mibeé léh lekhidtanya: "veyatsou" – hén velo chelou'han, "oumaddou" – cheafilou nimtsa

Daf 14b

1. בַּעֲלִיל לָעִיר, צָרִיךְ לַעֲסוֹק בִּמְדִידָה. baalil lair, tsarikh laasok bimdida.
2. מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: ״וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ״, ״זְקֵנֶיךָ״ – זוֹ סַנְהֶדְרִין, ״וְשֹׁפְטֶיךָ״ – זֶה מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל. מֶלֶךְ – דִּכְתִיב: ״מֶלֶךְ בַּמִּשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ״. כֹּהֵן גָּדוֹל – דִּכְתִיב: ״וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט״. matnitin dela ki ha tana, detanya: rabi eliezer ben yaakov omér: "veyatsou zekénekha vechoftekha", "zekénekha" – zo sanhedrin, "vechoftekha" – ze melekh vekhohén gadol. melekh – dikhtiv: "melekh bamichpat yaamid arets". kohén gadol – dikhtiv: "ouvata el hakohanim halviyim veel hachofét".
3. אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב בַּחֲדָא פְּלִיג אוֹ בְּתַרְתֵּי פְּלִיג? בְּמֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל פְּלִיג, אֲבָל בְּסַנְהֶדְרֵי – אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה אִי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אוֹ דִילְמָא בְּסַנְהֶדְרֵי נָמֵי פְּלִיג, דְּאָמַר: כּוּלַּהּ סַנְהֶדְרִי בָּעֵינַן? ibaya leou: rabi eliezer ben yaakov ba'hada pelig o betarté pelig? bemelekh vekhohén gadol pelig, aval besanhedré – i kerabi yeouda i kerabi chimon? o dilma besanhedré namé pelig, deamar: koulah sanhedri baénan?
4. אָמַר רַב יוֹסֵף: תָּא שְׁמַע, מְצָאָן אַבֵּית פַּגֵּי וְהִמְרָה עֲלֵיהֶן, יָכוֹל תְּהֵא הַמְרָאָתוֹ הַמְרָאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם״, מְלַמֵּד שֶׁהַמָּקוֹם גּוֹרֵם. amar rav yoséf: ta chema, metsaan abét pagé vehimra aléhen, yakhol tehé hamraato hamraa? talmoud lomar: "vekamta vealita el hamakom", melaméd chehamakom gorém.
5. דִּנְפוּק כַּמָּה? אִילֵּימָא מִקְצָתָן, דִּילְמָא הָנָךְ דְּאִיכָּא גַּוַּאי קָיְימִי כְּוָותֵיהּ? אֶלָּא פְּשִׁיטָא דִּנְפוּק כּוּלְּהוּ. לְמַאי? אִילֵימָא לִדְבַר הָרְשׁוּת, מִי מָצוּ נָפְקִי? וְהָכְתִיב: ״שׇׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג״! אֶלָּא פְּשִׁיטָא לִדְבַר מִצְוָה. dinfouk kama? iléma miktsatan, dilma hanakh deika gava kaymi kevatéh? ela pechita dinfouk kouleou. lema? iléma lidvar harchout, mi matsou nafki? vehakhtiv: "chorrékh agan hasahar al ye'hsar hamazeg"! ela pechita lidvar mitsva.
6. הֵיכִי דָּמֵי? לָאו לִמְדִידַת עֶגְלָה, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא, דְּאָמַר: כּוּלֵּי סַנְהֶדְרֵי בָּעֵינַן? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לָא, כְּגוֹן שֶׁיָּצְאוּ לְהוֹסִיף עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת, כְּדִתְנַן: אֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. hékhi damé? la limdidat egla, verabi eliezer ben yaakov hi, deamar: koulé sanhedré baénan? amar léh abayé: la, kegon cheyatsou leosif al hair veal haazarot, keditnan: én mosifin al hair veal haazarot ela bevét din chel chivim vee'had.
7. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף: מְצָאָן אַבֵּית פָּאגֵי וְהִמְרָה עֲלֵיהֶן, כְּגוֹן שֶׁיָּצְאוּ לִמְדִידַת עֶגְלָה וּלְהוֹסִיף עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת, יָכוֹל שֶׁתְּהֵא הַמְרָאָתוֹ הַמְרָאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם״, מְלַמֵּד שֶׁהַמָּקוֹם גּוֹרֵם. tanya kevatéh derav yoséf: metsaan abét pagé vehimra aléhen, kegon cheyatsou limdidat egla oulosif al hair veal haazarot, yakhol chetehé hamraato hamraa? talmoud lomar: "vekamta vealita el hamakom", melaméd chehamakom gorém.
8. נֶטַע רְבָעִי וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵין דָּמָיו יְדוּעִין, בִּשְׁלֹשָׁה. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵין דָּמָיו יְדוּעִין? פֵּירוֹת שֶׁהִרְקִיבוּ, וְיַיִן שֶׁהִקְרִיס, וּמָעוֹת שֶׁהֶחְלִידוּ. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵין דָּמָיו יְדוּעִין, פּוֹדִין אוֹתוֹ בִּשְׁלֹשָׁה לָקוֹחוֹת, אֲבָל לֹא בִּשְׁלֹשָׁה שֶׁאֵין לָקוֹחוֹת. אֲפִילּוּ גּוֹי אֶחָד מֵהֶן, אֲפִילּוּ אֶחָד מֵהֶם בְּעָלִים. neta revai oumaasér chéni cheén dama yedouin, bichlocha. tanou rabanan: ézeou maasér chéni cheén dama yedouin? pérot chehirkivou, veyayin chehikris, oumaot chehe'hlidou. tanou rabanan: maasér chéni cheén dama yedouin, podin oto bichlocha lako'hot, aval lo bichlocha cheén lako'hot. afilou go e'had méhen, afilou e'had méhem bealim.
9. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: שְׁלֹשָׁה וּמְטִילִין לְתוֹךְ כִּיס אֶחָד, מַהוּ? תָּא שְׁמַע: אִישׁ וּשְׁתֵּי נָשָׁיו פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵין דָּמָיו יְדוּעִין. דִּילְמָא כְּגוֹן רַב פָּפָּא וּבַת אַבָּא סוּרָאָה. baé rabi yirmeya: chelocha oumtilin letokh kis e'had, maou? ta chema: ich ouchté nacha podin maasér chéni cheén dama yedouin. dilma kegon rav papa ouvat aba souraa.
10. הַהֶקְדֵּשׁוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, אֲפִילּוּ צִינּוֹרָא שֶׁל הֶקְדֵּשׁ צְרִיכָה עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם לִפְדּוֹתָהּ. hahekdéchot bichlocha. matnitin dela ki ha tana, detanya: rabi eliezer ben yaakov omér, afilou tsinora chel hekdéch tserikha asara bené adam lifdotah.
11. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, דְּאָמַר כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים כְּתוּבִין בַּפָּרָשָׁה, אֶלָּא לְרַבָּנַן – שְׁלֹשָׁה מְנָא לְהוּ? amar léh rav papa leabayé: bichlama lerabi eliezer ben yaakov, deamar kichmouél, deamar chemouél: asara kohanim ketouvin baparacha, ela lerabanan – chelocha mena leou?
12. וְכִי תֵּימָא דִּכְתִיב בְּהוּ שְׁלֹשָׁה, קַרְקָעוֹת דִּכְתִיב בְּהוּ אַרְבָּעָה תִּיסְגֵּי בְּאַרְבָּעָה? וְכִי תֵּימָא: הָכִי נָמֵי, אַלְּמָה תְּנַן: הַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן? vekhi téma dikhtiv beou chelocha, karkaot dikhtiv beou arbaa tisgé bearbaa? vekhi téma: hakhi namé, alema tenan: hakarkaot ticha vekhohén?
13. אֶלָּא מַאי, דְּמַשְׁלְמִי בְּהוּ עֲשָׂרָה? הֶקְדֵּשׁוֹת, דְּמַשְׁלְמִי בְּהוּ שִׁיתָּא, לִיבְעוֹ שִׁיתָּא! קַשְׁיָא. ela ma, demachlemi beou asara? hekdéchot, demachlemi beou chita, livo chita! kachya.
14. הָעֲרָכִין כּוּ׳. מַאי עֲרָכִין הַמִּטַּלְטְלִין? אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: בְּאוֹמֵר ״עֵרֶךְ כְּלִי זֶה עָלַי״. דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: haarakhin kou'. ma arakhin hamitaltelin? amar rav gidél amar rav: beomér "érekh keli ze ala". deamar rav gidél amar rav:

Daf 15a

1. הָאוֹמֵר: ״עֵרֶךְ כְּלִי זֶה עָלַי״ – נוֹתֵן דָּמָיו. מַאי טַעְמָא? אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין עֵרֶךְ לִכְלִי, וְגָמַר וְאָמַר לְשׁוּם דָּמִים. מִשּׁוּם הָכִי נוֹתֵן דָּמָיו. הַאי ״עֲרָכִין הַמִּטַּלְטְלִין״? ״עֲרָכִין שֶׁל מִטַּלְטְלִין״ מִבַּעְיָא לֵיהּ! תְּנִי: עֲרָכִין שֶׁל מִטַּלְטְלִין. haomér: "érekh keli ze ala" – notén dama. ma tama? adam yodéa cheén érekh likhli, vegamar veamar lechoum damim. michoum hakhi notén dama. ha "arakhin hamitaltelin"? "arakhin chel mitaltelin" mibaya léh! teni: arakhin chel mitaltelin.
2. רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: בְּמַתְפִּיס מִטַּלְטְלִין לַעֲרָכִין. הַאי ״עֲרָכִין הַמִּטַּלְטְלִין״? ״מִטַּלְטְלִין שֶׁל עֲרָכִין״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! תְּנִי: מִטַּלְטְלִין שֶׁל עֲרָכִין. rav 'hisda amar avimi: bematpis mitaltelin laarakhin. ha "arakhin hamitaltelin"? "mitaltelin chel arakhin" mibeé léh! teni: mitaltelin chel arakhin.
3. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: בְּאוֹמֵר ״עֶרְכִּי עָלַי״, בָּא כֹּהֵן לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ מִטַּלְטְלִין – בִּשְׁלֹשָׁה, קַרְקָעוֹת – בַּעֲשָׂרָה. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: בִּשְׁלָמָא לְאַפּוֹקֵי מֵהֶקְדֵּשׁ בָּעֵינַן שְׁלֹשָׁה, אֶלָּא לְעַיּוֹלֵי לְהֶקְדֵּשׁ שְׁלֹשָׁה לְמָה לִי? rabi avaou amar: beomér "erki ala", ba kohén ligbot mimenou mitaltelin – bichlocha, karkaot – baasara. amar léh rav a'ha midifti leravina: bichlama leapoké méhekdéch baénan chelocha, ela leayolé lehekdéch chelocha lema li?
4. אֲמַר לֵיהּ: סְבָרָא הוּא, מָה לִי עַיּוֹלֵי, מָה לִי אַפּוֹקֵי? אַפּוֹקֵי מַאי טַעְמָא: דִילְמָא טָעֵי. עַיּוֹלֵי נָמֵי דִּילְמָא טָעֵי. amar léh: sevara hou, ma li ayolé, ma li apoké? apoké ma tama: dilma taé. ayolé namé dilma taé.
5. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כּוּ׳. אָמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״כֹּהֵן״. אֶלָּא לְרַבָּנַן, ״כֹּהֵן״ לְמָה לְהוּ? קַשְׁיָא. rabi yeouda omér kou'. amar léh rav papa leabayé: bichlama lerabi yeouda, haynou dikhtiv "kohén". ela lerabanan, "kohén" lema leou? kachya.
6. הַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר שְׁמוּאֵל: עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים כְּתוּבִין בַּפָּרָשָׁה, חַד לְגוּפֵיהּ, הָנָךְ הָוֵי מִיעוּט אַחַר מִיעוּט, וְאֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת, דַּאֲפִילּוּ תִּשְׁעָה יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֵן. hakarkaot ticha vekhohén. menahané milé? amar chemouél: asara kohanim ketouvin baparacha, 'had legouféh, hanakh havé miout a'har miout, veén miout a'har miout ela lerabot, daafilou ticha yisraél vee'had kohén.
7. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן: אֵימָא, חֲמִשָּׁה כֹּהֲנִים וַחֲמִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִים? קַשְׁיָא! matkéf lah rav houna beréh derav natan: éma, 'hamicha kohanim va'hamicha yisreélim? kachya!
8. וְאָדָם כְּיוֹצֵא בָּהֶן. אָדָם מִי קָדוֹשׁ? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: בְּאוֹמֵר ״דָּמַי עָלַי״. דְּתַנְיָא: הָאוֹמֵר ״דָּמַי עָלַי״ – שָׁמִין אוֹתוֹ כְּעֶבֶד הַנִּמְכָּר בַּשּׁוּק. וְעֶבֶד אִתַּקַּשׁ לְקַרְקָעוֹת. veadam keotsé bahen. adam mi kadoch? amar rabi avaou: beomér "dama ala". detanya: haomér "dama ala" – chamin oto keeved hanimkar bachouk. veeved itakach lekarkaot.
9. בָּעֵי רַבִּי אָבִין: שֵׂעָר הָעוֹמֵד לְיִגָּזֵז, בְּכַמָּה? כְּגָזוּז דָּמֵי, וּבִשְׁלֹשָׁה? אוֹ כִּמְחוּבָּר דָּמֵי, וּבַעֲשָׂרָה? baé rabi avin: séar haoméd leyigazéz, bekhama? kegazouz damé, ouvichlocha? o kim'houbar damé, ouvaasara?
10. תָּא שְׁמַע: הַמַּקְדִּישׁ אֶת עַבְדּוֹ – אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מוֹעֲלִין בִּשְׂעָרוֹ. וְקַיְימָא לַן דְּבִשְׂעָרוֹ הָעוֹמֵד לִיגָּזֵז פְּלִיגִי. שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema: hamakdich et avdo – én moalin bo. raban chimon ben gamliél omér: moalin bisaro. vekayma lan devisaro haoméd ligazéz peligi. chema minah.
11. נֵימָא: הָנֵי תַּנָּאֵי כְּהָנֵי תַּנָּאֵי. דִּתְנַן, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן כַּקַּרְקַע וְאֵינָן כַּקַּרְקַע, וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ. כֵּיצַד? עֶשֶׂר גְּפָנִים טְעוּנוֹת מָסַרְתִּי לָךְ, וְהַלָּה אוֹמֵר: אֵינָן אֶלָּא חָמֵשׁ – רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל הַמְחוּבָּר לַקַּרְקַע הֲרֵי הוּא כַּקַּרְקַע. néma: hané tanaé kehané tanaé. ditnan, rabi méir omér: yéch devarim chehén kakarka veénan kakarka, veén 'hakhamim modim lo. kétsad? eser gefanim teounot masarti lakh, vehala omér: énan ela 'haméch – rabi méir me'hayév, va'hakhamim omrim: kol ham'houbar lakarka haré hou kakarka.
12. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: בַּעֲנָבִים הָעוֹמְדוֹת לִיבָּצֵר עָסְקִינַן. מָר סָבַר: כִּבְצוּרוֹת דָּמְיָין, וּמָר סָבַר: לָאו כִּבְצוּרוֹת דָּמְיָין. לָא, אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר. עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר הָתָם, (כֹּל) כַּמָּה דְּשָׁבְקַתְּ לְהוּ מִיכְחָשׁ כָּחֲשִׁי. אֲבָל שְׂעָרוֹ, (כֹּל) כַּמָּה דְּשָׁבְקַתְּ לְהוּ אַשְׁבּוֹחֵי מַשְׁבַּח. veamar rabi yosé bar 'hanina: baanavim haomdot libatsér askinan. mar savar: kivtsourot damyan, oumar savar: la kivtsourot damyan. la, afilou téma rabi méir. ad kan la kaamar rabi méir hatam, (kol) kama dechavkate leou mikh'hach ka'hachi. aval searo, (kol) kama dechavkate leou achbo'hé machba'h.
13. דִּינֵי נְפָשׁוֹת כּוּ׳. קָא פָּסֵיק וְתָנֵי, לָא שְׁנָא רוֹבֵעַ זָכָר וְלָא שְׁנָא רוֹבֵעַ נְקֵבָה. בִּשְׁלָמָא רוֹבֵעַ נְקֵבָה, דִּכְתִיב: ״וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה״. אֶלָּא רוֹבֵעַ זָכָר, מְנָא לַן? diné nefachot kou'. ka pasék vetané, la chena rovéa zakhar vela chena rovéa nekéva. bichlama rovéa nekéva, dikhtiv: "veharagta et haicha veet habehéma". ela rovéa zakhar, mena lan?
14. דִּכְתִיב: ״כׇּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת״. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשׁוֹכֵב, תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְנִשְׁכָּב. וְאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן שׁוֹכֵב, לְאַקּוֹשֵׁי נִשְׁכָּב לְשׁוֹכֵב: מָה שׁוֹכֵב – הוּא וּבְהֶמְתּוֹ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, אַף נִשְׁכָּב – הוּא וּבְהֶמְתּוֹ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. dikhtiv: "kol chokhév im behéma mot youmat". im éno inyan lechokhév, tenéou inyan lenichkav. veapekéh ra'hamana bilchon chokhév, leakoché nichkav lechokhév: ma chokhév – hou ouvhemto beesrim ouchlocha, af nichkav – hou ouvhemto beesrim ouchlocha.
15. שׁוֹר הַנִּסְקָל בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת״. כְּמִיתַת הַבְּעָלִים כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: מִמַּאי דְּהַאי ״וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת״ לִכְמִיתַת בְּעָלִים כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר הוּא דַּאֲתָא? chor haniskal beesrim ouchlocha, cheneemar: "hachor yisakél vegam beala youmat". kemitat habealim kakh mitat hachor. amar léh abayé lerava: mima deha "vegam beala youmat" likhmitat bealim kakh mitat hachor hou daata?

Daf 15b

1. אֵימָא לִקְטָלָא הוּא דַּאֲתָא! אִם כֵּן, לִיכְתּוֹב ״וְגַם בְּעָלָיו״, וְלִישְׁתּוֹק! éma liktala hou daata! im kén, likhtov "vegam beala", velichtok!
2. אִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא בִּסְקִילָה. בִּסְקִילָה סָלְקָא דַּעְתָּךְ? קְטַל אִיהוּ – בְּסַיִיף, מָמוֹנוֹ – בִּסְקִילָה? i ketav ra'hamana hakhi, hava aména biskila. biskila salka datakh? ketal iou – besayif, mamono – biskila?
3. וְדִילְמָא הַאי דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״יוּמָת״ לְאַקּוֹלֵי עִילָּוֵיהּ, לְאַפּוֹקֵי מִסַּיִיף לְחֶנֶק? הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר חֶנֶק חָמוּר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר חֶנֶק קִיל, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? vedilma ha dikhtav ra'hamana "youmat" leakolé ilavéh, leapoké misayif le'henek? hani'ha leman deamar 'henek 'hamour, ela leman deamar 'henek kil, ma ika lemémar?
4. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו״. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בַּר קְטָלָא הוּא, וְהָכְתִיב: ״לֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ״! la salka datakh, dikhtiv: "im kofer youchat ala". vei salka datakh bar ketala hou, vehakhtiv: "lo tik'hou khofer lenefech rotsé'ha"!
5. אַדְּרַבָּה, מִשּׁוּם הִיא גּוּפַהּ: קְטַל אִיהוּ – לָא תִּיסְגֵּי לֵיהּ בְּמָמוֹנָא אֶלָּא בִּקְטָלָא. קְטַל שׁוֹרוֹ – לִיפְרוֹק נַפְשֵׁיהּ בְּמָמוֹנָא. אֶלָּא, אָמַר חִזְקִיָּה וְכֵן תָּנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: אָמַר קְרָא ״מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה רֹצֵחַ הוּא״ – עַל רְצִיחָתוֹ אַתָּה הוֹרְגוֹ, וְאִי אַתָּה הוֹרְגוֹ עַל רְצִיחַת שׁוֹרוֹ. aderaba, michoum hi goufah: ketal iou – la tisgé léh bemamona ela biktala. ketal choro – lifrok nafchéh bemamona. ela, amar 'hizkiya vekhén tana devé 'hizkiya: amar kera "mot youmat hamake rotsé'ha hou" – al retsi'hato ata horgo, vei ata horgo al retsi'hat choro.
6. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שׁוֹר סִינַי בְּכַמָּה? מִי גָּמַר שָׁעָה מִדּוֹרוֹת, אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: ״אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה״ – מָה אִישׁ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, אַף בְּהֵמָה בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. ibaya leou: chor sina bekhama? mi gamar chaa midorot, o la? ta chema, detané ramé bar ye'hezkél: "im behéma im ich lo yi'hye" – ma ich beesrim ouchlocha, af behéma beesrim ouchlocha.
7. הָאֲרִי וְהַזְּאֵב כּוּ׳. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: וְהוּא שֶׁהֵמִיתוּ, אֲבָל לֹא הֵמִיתוּ – לָא. אַלְמָא קָסָבַר: יֵשׁ לָהֶן תַּרְבּוּת וְיֵשׁ לָהֶן בְּעָלִים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵמִיתוּ. אַלְמָא קָסָבַר: אֵין לָהֶם תַּרְבּוּת וְאֵין לָהֶם בְּעָלִים. haari vehazeév kou'. amar réch lakich: veou chehémitou, aval lo hémitou – la. alma kasavar: yéch lahen tarbout veyéch lahen bealim. rabi yo'hanan amar: af al pi chelo hémitou. alma kasavar: én lahem tarbout veén lahem bealim.
8. תְּנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל הַקּוֹדֵם לְהוֹרְגָן זָכָה. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, לְמַאי זָכָה? זָכָה לְעוֹרָן. אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ, לְמַאי זָכָה? כֵּיוָן שֶׁהֵמִיתוּ, שַׁוִּינְהוּ רַבָּנַן כְּמַאן דִּגְמַר דִּינַיְיהוּ, וְאִיסּוּרֵי הֲנָאָה נִינְהוּ. tenan, rabi eliezer omér: kol hakodém leorgan zakha. bichlama lerabi yo'hanan, lema zakha? zakha leoran. ela leréch lakich, lema zakha? kévan chehémitou, chavinou rabanan keman digmar dinayou, veisouré hanaa ninou.
9. מַאי ״זָכָה״? זָכָה לַשָּׁמַיִם. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: אֶחָד שׁוֹר שֶׁהֵמִית וְאֶחָד בְּהֵמָה וְחַיָּה שֶׁהֵמִיתוּ – בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שׁוֹר שֶׁהֵמִית – בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, וּשְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה שֶׁהֵמִיתוּ – כׇּל הַקּוֹדֵם לְהוֹרְגָן זָכָה בָּהֶן לַשָּׁמַיִם. ma "zakha"? zakha lachamayim. tanya kevatéh deréch lakich: e'had chor chehémit vee'had behéma ve'haya chehémitou – beesrim ouchlocha. rabi eliezer omér: chor chehémit – beesrim ouchlocha, ouchar behéma ve'haya chehémitou – kol hakodém leorgan zakha bahen lachamayim.
10. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר וְכוּ׳. רַבִּי עֲקִיבָא הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ נָחָשׁ. rabi akiva omér vekhou'. rabi akiva haynou tana kama? ika bénayou na'hach.
11. אֵין דָּנִין כּוּ׳. הַאי שֵׁבֶט דַּחֲטָא בְּמַאי? אִילֵימָא שֵׁבֶט שֶׁחִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, אֵימַר דְּפַלֵּיג רַחֲמָנָא בֵּין יְחִידִים לִמְרוּבִּין לְעִנְיַן עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, בִּשְׁאָר מִצְוֹת מִי פְּלִיג? אֶלָּא בְּשֵׁבֶט שֶׁהוּדַּח. én danin kou'. ha chévet da'hata bema? iléma chévet che'hilél et hachabat, émar defalég ra'hamana bén ye'hidim limroubin leinyan avodat kokhavim, bichar mitsot mi pelig? ela bechévet cheouda'h.
12. לְמֵימְרָא דִּבְדִינָא דְּרַבִּים דָּיְינִינַן לֵיהּ? כְּמַאן: לָא כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה וְלָא כְּרַבִּי יוֹנָתָן! דְּתַנְיָא: עַד כַּמָּה עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת? מֵעֲשָׂרָה וְעַד מֵאָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִמֵּאָה וְעַד רוּבּוֹ שֶׁל שֵׁבֶט. lemémra divdina derabim dayninan léh? keman: la kerabi yochiya vela kerabi yonatan! detanya: ad kama osin ir hanida'hat? méasara vead méa, divré rabi yochiya. rabi yonatan omér: miméa vead roubo chel chévet.
13. וַאֲפִילּוּ רַבִּי יוֹנָתָן לָא קָאָמַר אֶלָּא רוּבּוֹ, אֲבָל כּוּלּוֹ לָא. אָמַר רַב מַתְנָה: הָכָא vaafilou rabi yonatan la kaamar ela roubo, aval koulo la. amar rav matna: hakha

Daf 16a

1. בִּנְשִׂיא שֵׁבֶט שֶׁחָטָא עָסְקִינַן. מִי לָא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: ״כׇּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ״ – דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל? הַאי נָמֵי גָּדוֹל הוּא. binsi chévet che'hata askinan. mi la amar rav ada bar ahava: "kol hadavar hagadol yaviou élekha" – devara chel gadol? ha namé gadol hou.
2. עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּבָאִין עַל עִסְקֵי נְחָלוֹת, וְכִתְחִילָּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מָה תְּחִילָּתָהּ שִׁבְעִים וְאֶחָד, אַף כָּאן – שִׁבְעִים וְאֶחָד. oula amar rabi elazar: bevain al iské ne'halot, vekhit'hilatah chel erets yisraél. ma te'hilatah chivim vee'had, af kan – chivim vee'had.
3. אִי, מָה תְּחִילָּתָהּ קַלְפִּי, אוּרִים וְתוּמִּים, וְכׇל יִשְׂרָאֵל – אַף כָּאן קַלְפִּי, אוּרִים וְתוּמִּים, וְכׇל יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְרַב מַתְנָה. i, ma te'hilatah kalpi, ourim vetoumim, vekhol yisraél – af kan kalpi, ourim vetoumim, vekhol yisraél? ela me'havarta kidrav matna.
4. רָבִינָא אָמַר: לְעוֹלָם בְּשֵׁבֶט שֶׁהוּדַּח, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ – בְּדִינָא דְּרַבִּים דָּיְינִינַן לֵיהּ? אִין, אַף עַל גַּב דְּקָטְלִינַן בְּיָחִיד, בֵּי דִינָא דְּרַבִּים דָּיְינִינַן לֵיהּ. ravina amar: leolam bechévet cheouda'h, oudka kachya lakh – bedina derabim dayninan léh? in, af al gav dekatlinan beya'hid, bé dina derabim dayninan léh.
5. מִי לָא אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: ״וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִוא וְגוֹ׳״? אִישׁ וְאִשָּׁה אַתָּה מוֹצִיא לִשְׁעָרֶיךָ, וְאִי אַתָּה מוֹצִיא כָּל הָעִיר כּוּלָּהּ לִשְׁעָרֶיךָ. הָכָא נָמֵי: אִישׁ וְאִשָּׁה אַתָּה מוֹצִיא לִשְׁעָרֶיךָ, וְאִי אַתָּה מוֹצִיא כׇּל הַשֵּׁבֶט כּוּלּוֹ לִשְׁעָרֶיךָ. mi la amar rabi 'hama berabi yosé amar rabi ochaya: "veotséta et haich haou o et haicha hahi vego'"? ich veicha ata motsi licharekha, vei ata motsi kal hair koulah licharekha. hakha namé: ich veicha ata motsi licharekha, vei ata motsi kol hachévet koulo licharekha.
6. לֹא אֶת נְבִיא הַשֶּׁקֶר. מְנָהָנֵי מִילֵּי? lo et nevi hacheker. menahané milé?
7. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: אַתְיָא ״הֲזָדָה״ ״הֲזָדָה״ מִזָּקֵן מַמְרֵא, מָה לְהַלָּן בְּשִׁבְעִים וְאֶחָד – אַף כָּאן בְּשִׁבְעִים וְאֶחָד. amar rabi yosé berabi 'hanina: atya "hazada" "hazada" mizakén mamré, ma lehalan bechivim vee'had – af kan bechivim vee'had.
8. וְהָא ״הֲזָדָה״ כִּי כְּתִיבָא, בִּקְטָלָא הוּא דִּכְתִיבָא, וּקְטָלָא בְּעֶשְׂרִין וּתְלָתָא הוּא! אֶלָּא, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: גָּמַר ״דָּבָר״ ״דָּבָר״ מֵהַמְרָאָתוֹ. veha "hazada" ki ketiva, biktala hou dikhtiva, ouktala beesrin outlata hou! ela, amar réch lakich: gamar "davar" "davar" méhamraato.
9. וְלֶהְדַּר זָקֵן מַמְרֵא, וְלִגְמַר ״הֲזָדָה״ ״הֲזָדָה״ מִנְּבִיא הַשֶּׁקֶר? ״דָּבָר״ ״דָּבָר״ גְּמִיר, ״הֲזָדָה״ ״הֲזָדָה״ לָא גְּמִיר. velehdar zakén mamré, veligmar "hazada" "hazada" minevi hacheker? "davar" "davar" gemir, "hazada" "hazada" la gemir.
10. וְלֹא אֶת כֹּהֵן גָּדוֹל. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: דְּאָמַר קְרָא ״כׇּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ״, דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל. velo et kohén gadol. menahané milé? amar rav ada bar ahava: deamar kera "kol hadavar hagadol yaviou élekha", devara chel gadol.
11. מֵיתִיבִי: ״דָּבָר גָּדֹל״ – דָּבָר קָשֶׁה. אַתָּה אוֹמֵר דָּבָר קָשֶׁה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה״, הֲרֵי דָּבָר קָשֶׁה אָמוּר. métivi: "davar gadol" – davar kache. ata omér davar kache, o éno ela devara chel gadol? kecheou omér "et hadavar hakache yevioun el moche", haré davar kache amour.
12. הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: ״דָּבָר גָּדֹל״ – דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל. אַתָּה אוֹמֵר דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דָּבָר הַקָּשֶׁה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״הַדָּבָר הַקָּשֶׁה״, הֲרֵי דָּבָר קָשֶׁה אָמוּר. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״דָּבָר גָּדֹל״? דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל. hou deamar ki ha tana, detanya: "davar gadol" – devara chel gadol. ata omér devara chel gadol, o éno ela davar hakache? kecheou omér "hadavar hakache", haré davar kache amour. ha ma ani mekayém "davar gadol"? devara chel gadol.
13. וְהַאי תַּנָּא, תְּרֵי קְרָאֵי לְמָה לִי? חַד לְצַוָּאָה בְּעָלְמָא, וְחַד לַעֲשִׂיָּיה. וְאִידַּךְ? אִם כֵּן, לִכְתּוֹב אוֹ ״גָּדוֹל״ ״גָּדוֹל״, אוֹ ״קָשֶׁה״ ״קָשֶׁה״. מַאי ״גָּדוֹל״ וּמַאי ״קָשֶׁה״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. veha tana, teré keraé lema li? 'had letsavaa bealma, ve'had laasiya. veidakh? im kén, likhtov o "gadol" "gadol", o "kache" "kache". ma "gadol" ouma "kache"? chema minah tarté.
14. בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: שׁוֹרוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, בְּכַמָּה? לְמִיתַת בְּעָלִים דִּידֵיהּ מְדַמֵּינַן לֵיהּ, אוֹ דִילְמָא לְמִיתַת בְּעָלִים דְּעָלְמָא מְדַמֵּינַן לֵיהּ? אָמַר אַבָּיֵי: מִדְּקָא מִבַּעְיָא לֵיהּ שׁוֹרוֹ, מִכְלָל דְּמָמוֹנוֹ פְּשִׁיטָא לֵיהּ. baé rabi elazar: choro chel kohén gadol, bekhama? lemitat bealim didéh medaménan léh, o dilma lemitat bealim dealma medaménan léh? amar abayé: mideka mibaya léh choro, mikhlal demamono pechita léh.
15. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: הוֹאִיל וְכָתַב ״כׇּל הַדָּבָר הַגָּדֹל״, כׇּל דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל – קָא מַשְׁמַע לַן. pechita! maou detéma: hoil vekhatav "kol hadavar hagadol", kol devara chel gadol – ka machma lan.
16. אֵין מוֹצִיאִין וְכוּ׳. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: דְּאָמַר קְרָא ״וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד״. én motsiin vekhou'. menahané milé? amar rabi avaou: deamar kera "velifné elazar hakohén yaamod".
17. ״הוּא״ – זֶה מֶלֶךְ, ״וְכׇל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ״ – זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, ״וְכׇל הָעֵדָה״ – זֶה סַנְהֶדְרֵי. "hou" – ze melekh, "vekhol bené yisraél ito" – ze mechou'ha mil'hama, "vekhol haéda" – ze sanhedré.
18. וְדִילְמָא לְסַנְהֶדְרֵי הוּא דְּקָאָמַר לְהוּ רַחֲמָנָא, דְּלִישַׁיְּילוּ בְּאוּרִים וְתוּמִּים? vedilma lesanhedré hou dekaamar leou ra'hamana, delichayelou beourim vetoumim?
19. אֶלָּא, כִּי הָא דְּאָמַר רַב אַחָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה, רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ וְהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו. מִיָּד הָיָה דָּוִד עוֹמֵד וְעוֹסֵק בְּתוֹרָה עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר. כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ. ela, ki ha deamar rav a'ha bar bizna amar rabi chimon 'hasida: kinor haya talou lemala mimitato chel david. kévan chehigia 'hatsot layla, rou'ha tsefonit menachevet bo vehaya menagén mééla. miyad haya david oméd veosék betora ad cheala amoud hacha'har. kévan cheala amoud hacha'har, nikhnesou 'hakhmé yisraél etslo.
20. אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶךְ, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְפַרְנָסָה. אָמַר לָהֶן: לְכוּ וְהִתְפַּרְנְסוּ זֶה מִזֶּה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין הַקּוֹמֶץ מַשְׂבִּיעַ אֶת הָאֲרִי, וְאֵין הַבּוֹר מִתְמַלֵּא מֵחוּלְיָיתוֹ. אָמַר לָהֶם: לְכוּ פִּשְׁטוּ יְדֵיכֶם בִּגְדוּד. amrou lo: adonénou hamelekh, amekha yisraél tserikhin lefarnasa. amar lahen: lekhou vehitparnesou ze mize. amrou lo: én hakomets masbia et haari, veén habor mitmalé mé'houlyato. amar lahem: lekhou pichtou yedékhem bigdoud.
21. מִיָּד יוֹעֲצִין בַּאֲחִיתוֹפֶל, וְנִמְלָכִין בְּסַנְהֶדְרִין, וְשׁוֹאֲלִין בְּאוּרִים וְתוּמִּים. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קְרָא? miyad yoatsin baa'hitofel, venimlakhin besanhedrin, vechoalin beourim vetoumim. amar rav yoséf: ma kera?

Daf 16b

1. ״וְאַחֲרֵי אֲחִיתֹפֶל בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְאֶבְיָתָר וְשַׂר צָבָא לַמֶּלֶךְ יוֹאָב״. ״אֲחִיתוֹפֶל״ – זֶה יוֹעֵץ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַעֲצַת אֲחִיתֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ וְגוֹ׳״. וּ״בְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע״ – זוֹ סַנְהֶדְרִין. ״אֶבְיָתָר״ – אֵלּוּ אוּרִים וְתוּמִּים. "vea'haré a'hitofel benayaou ben yeoyada veevyatar vesar tsava lamelekh yoav". "a'hitofel" – ze yoéts, vekhén hou omér: "vaatsat a'hitofel acher yaats vego'". ou"venayaou ben yeoyada" – zo sanhedrin. "evyatar" – élou ourim vetoumim.
2. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע עַל הַכְּרֵתִי וְעַל הַפְּלֵתִי״. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן כְּרֵתִי וּפְלֵתִי? כְּרֵתִי – שֶׁכּוֹרְתִין דִּבְרֵיהֶן, וּפְלֵתִי – שֶׁמּוּפְלָאִין מַעֲשֵׂיהֶן. וְאַחַר כָּךְ ״שַׂר הַצָּבָא לַמֶּלֶךְ יוֹאָב״. vekhén hou omér: "ouvnayaou ben yeoyada al hakeréti veal hapeléti". velama nikra cheman keréti oufléti? keréti – chekortin divréhen, oufléti – chemouflain maaséhen. vea'har kakh "sar hatsava lamelekh yoav".
3. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב אַדָּא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי: מַאי קְרָא? ״עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר״. amar rabi yits'hak beréh derav ada, veamri lah amar rabi yits'hak bar avoudimi: ma kera? "oura khevodi oura hanével vekhinor aira cha'har".
4. וְאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא, אָמַר קְרָא: ״כְּכׇל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ – לְדוֹרוֹת הַבָּאִין. veén mosifin al hair. menahané milé? amar rav chimi bar 'hiya, amar kera: "kekhol acher ani mare otkha ét tavnit hamichkan vekhén taasou" – ledorot habain.
5. מֵתִיב רָבָא: כׇּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, מְשִׁיחָתָן מְקַדַּשְׁתָּן. מִיכָּן וְאֵילָךְ, עֲבוֹדָתָן מְחַנַּכְתָּן. וְאַמַּאי? נֵימָא ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ לְדוֹרוֹת הַבָּאִין! métiv rava: kol hakélim cheasa moche, mechi'hatan mekadachtan. mikan veélakh, avodatan me'hanakhtan. veama? néma "vekhén taasou" ledorot habain!
6. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם״ – אוֹתָם בִּמְשִׁיחָה, וְלֹא לְדוֹרוֹת בִּמְשִׁיחָה. chané hatam, deamar kera: "vayimcha'hém vaykadéch otam" – otam bimchi'ha, velo ledorot bimchi'ha.
7. וְאֵימָא: אוֹתָם בִּמְשִׁיחָה, וּלְדוֹרוֹת – אִי בִּמְשִׁיחָה אִי בַּעֲבוֹדָה? אָמַר רַב פָּפָּא: אָמַר קְרָא ״אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ״, הַכָּתוּב תְּלָאָן בְּשֵׁירוּת. veéma: otam bimchi'ha, ouldorot – i bimchi'ha i baavoda? amar rav papa: amar kera "acher yechartou vam bakodech", hakatouv telaan bechérout.
8. אֶלָּא ״אֹתָם״ לְמָה לִי? אִי לָאו ״אֹתָם״, הֲוָה אָמֵינָא: לְדוֹרוֹת בִּמְשִׁיחָה וּבַעֲבוֹדָה, דְּהָא כְּתִיב ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״. כְּתַב רַחֲמָנָא ״אֹתָם״ – אוֹתָם בִּמְשִׁיחָה, וְלֹא לְדוֹרוֹת בִּמְשִׁיחָה. ela "otam" lema li? i la "otam", hava aména: ledorot bimchi'ha ouvaavoda, deha ketiv "vekhén taasou". ketav ra'hamana "otam" – otam bimchi'ha, velo ledorot bimchi'ha.
9. וְאֵין עוֹשִׂין סַנְהֶדְרָאוֹת כּוּ׳. מְנָא לַן? כִּדְאַשְׁכְּחַן בְּמֹשֶׁה, דְּאוֹקִי סַנְהֶדְרָאוֹת, וּמֹשֶׁה בִּמְקוֹם שִׁבְעִים וְחַד קָאֵי. veén osin sanhedraot kou'. mena lan? kidachke'han bemoche, deoki sanhedraot, oumoche bimkom chivim ve'had kaé.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִין שֶׁמַּעֲמִידִין שׁוֹפְטִים לְיִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שֹׁפְטִים תִּתֵּן״. שֹׁטְרִים לְיִשְׂרָאֵל מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שֹׁטְרִים תִּתֵּן״. שׁוֹפְטִים לְכׇל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שֹׁפְטִים לִשְׁבָטֶיךָ״. שׁוֹטְרִים לְכׇל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שֹׁטְרִים לִשְׁבָטֶיךָ״. tanou rabanan: minayin chemaamidin choftim leyisraél? talmoud lomar: "choftim titén". chotrim leyisraél minayin? talmoud lomar: "chotrim titén". choftim lekhol chévet vechévet minayin? talmoud lomar: "choftim lichvatekha". chotrim lekhol chévet vechévet minayin? talmoud lomar: "chotrim lichvatekha".
11. שׁוֹפְטִים לְכׇל עִיר וָעִיר מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שֹׁפְטִים לִשְׁעָרֶיךָ״. שׁוֹטְרִים לְכׇל עִיר וָעִיר מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שֹׁטְרִים לִשְׁעָרֶיךָ״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶחָד מְמוּנֶּה עַל כּוּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תִּתֶּן לְךָ״. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: ״לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ״ – מִצְוָה בַּשֵּׁבֶט לָדוּן אֶת שִׁבְטוֹ. choftim lekhol ir vair minayin? talmoud lomar: "choftim licharekha". chotrim lekhol ir vair minayin? talmoud lomar: "chotrim licharekha". rabi yeouda omér: e'had memoune al koulan, cheneemar: "titen lekha". raban chimon ben gamliél omér: "lichvatekha vechaftou" – mitsva bachévet ladoun et chivto.
12. וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: דְּאָמַר קְרָא ״וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הָהִיא״. אִישׁ וְאִשָּׁה אַתָּה מוֹצִיא לִשְׁעָרֶיךָ, וְאִי אַתָּה מוֹצִיא כָּל הָעִיר כּוּלָּהּ לִשְׁעָרֶיךָ. veén osin ir hanida'hat. mena hané milé? amar rabi 'hiya bar yoséf amar rabi ochaya: deamar kera "veotséta et haich haou o et haicha hahi". ich veicha ata motsi licharekha, vei ata motsi kal hair koulah licharekha.
13. אֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר. מַאי טַעְמָא? ״מִקִּרְבֶּךָ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא מִן הַסְּפָר. én osin ir hanida'hat basefar. ma tama? "mikirbekha" amar ra'hamana, velo min hasefar.
14. וְלֹא שָׁלֹשׁ עָרֵי הַנִּדַּחַת, דִּכְתִיב: ״אַחַת״, אֲבָל עוֹשִׂין אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, דִּכְתִיב: ״עָרֶיךָ״. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אַחַת״ – אַחַת וְלֹא שָׁלֹשׁ. אַתָּה אוֹמֵר: אַחַת וְלֹא שָׁלֹשׁ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״עָרֶיךָ״, הֲרֵי שְׁתַּיִם אָמוּר. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״אַחַת״? אַחַת וְלֹא שָׁלֹשׁ. velo chaloch aré hanida'hat, dikhtiv: "a'hat", aval osin a'hat o chetayim, dikhtiv: "arekha". tanou rabanan: "a'hat" – a'hat velo chaloch. ata omér: a'hat velo chaloch, o éno ela a'hat velo chetayim? kecheou omér: "arekha", haré chetayim amour. ha ma ani mekayém "a'hat"? a'hat velo chaloch.
15. זִימְנִין אָמַר רַב: בְּבֵית דִּין אֶחָד הוּא דְּאֵין עוֹשִׂין, הָא בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה בָּתֵּי דִינִין – עוֹשִׂין. וְזִימְנִין אָמַר רַב: אֲפִילּוּ בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה בָּתֵּי דִינִין לְעוֹלָם אֵין עוֹשִׂין. מַאי טַעְמָא דְּרַב? מִשּׁוּם קׇרְחָה. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּמָקוֹם אֶחָד, אֲבָל בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת – עוֹשִׂין. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין עוֹשִׂין מִשּׁוּם קׇרְחָה. zimnin amar rav: bevét din e'had hou deén osin, ha bichnayim ouchlocha baté dinin – osin. vezimnin amar rav: afilou bichnayim ouchlocha baté dinin leolam én osin. ma tama derav? michoum kor'ha. amar réch lakich: lo chanou ela bemakom e'had, aval bichnayim ouchlocha mekomot – osin. rabi yo'hanan amar: én osin michoum kor'ha.
16. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אֵין עוֹשִׂין שָׁלֹשׁ עֲיָירוֹת מְנוּדָּחוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל עוֹשִׂין אוֹתָם שְׁתַּיִם, כְּגוֹן אַחַת בִּיהוּדָה וְאַחַת בַּגָּלִיל. אֲבָל שְׁתַּיִם בִּיהוּדָה וּשְׁתַּיִם בַּגָּלִיל – אֵין עוֹשִׂין. וּסְמוּכָה לַסְּפָר – אֲפִילּוּ אַחַת אֵין עוֹשִׂין. מַאי טַעְמָא? שֶׁמָּא יִשְׁמְעוּ גּוֹיִם וְיַחְרִיבוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. tanya kevatéh derabi yo'hanan: én osin chaloch ayarot menouda'hot beerets yisraél, aval osin otam chetayim, kegon a'hat biouda vea'hat bagalil. aval chetayim biouda ouchtayim bagalil – én osin. ousmoukha lasefar – afilou a'hat én osin. ma tama? chema yichmeou goyim veya'hrivou et erets yisraél.
17. וְתִיפּוֹק לִי דְּ״מִקִּרְבֶּךָ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא מִן הַסְּפָר? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּדָרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא. vetipok li de"mikirbekha" amar ra'hamana, velo min hasefar? rabi chimon hi, dedaréch tama dikra.
18. סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה הָיְתָה. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי וּמֹשֶׁה עַל גַּבֵּיהֶן? אָמַר קְרָא: ״וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם sanhedri gedola hayta. ma tamayou derabanan deamri oumoche al gabéhen? amar kera: "vehityatsevou cham

Daf 17a

1. עִמָּךְ״, ״עִמָּךְ״ – וְאַתְּ בַּהֲדַיְיהוּ. וְרַבִּי יְהוּדָה: ״עִמָּךְ״ מִשּׁוּם שְׁכִינָה. imakh", "imakh" – veate bahadayou. verabi yeouda: "imakh" michoum chekhina.
2. וְרַבָּנַן, אָמַר קְרָא: ״וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם״, ״אִתְּךָ״ – וְאַתְּ בַּהֲדַיְיהוּ. וְרַבִּי יְהוּדָה: ״אִתְּךָ״ – בְּדוֹמִין לָךְ. verabanan, amar kera: "venasou itekha bemasa haam", "itekha" – veate bahadayou. verabi yeouda: "itekha" – bedomin lakh.
3. וְרַבָּנַן, מִ״וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ״ נָפְקָא. וְיָלְפָא סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה מִסַּנְהֶדְרִי קְטַנָּה. verabanan, mi"vehakél méalekha venasou itakh" nafka. veyalfa sanhedri gedola misanhedri ketana.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה״. יֵשׁ אוֹמְרִים: בַּקַּלְפִּי נִשְׁתַּיְּירוּ. tanou rabanan: "vayichaarou chené anachim bama'hane". yéch omrim: bakalpi nichtayerou.
5. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: ״אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל״, אָמַר מֹשֶׁה: כֵּיצַד אֶעֱשֶׂה? אֶבְרוֹר שִׁשָּׁה מִכׇּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט – נִמְצְאוּ שְׁנַיִם יְתֵירִים. אֶבְרוֹר חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה מִכׇּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט – נִמְצְאוּ עֲשָׂרָה חֲסֵרִים. אֶבְרוֹר שִׁשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה וַחֲמִשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה – הֲרֵינִי מֵטִיל קִנְאָה בֵּין הַשְּׁבָטִים. chebechaa cheamar lo hakadoch baroukh hou lemoche: "esfa li chivim ich mizikné yisraél", amar moche: kétsad eese? evror chicha mikol chévet vechévet – nimtseou chenayim yetérim. evror 'hamicha 'hamicha mikol chévet vechévet – nimtseou asara 'hasérim. evror chicha michévet ze va'hamicha michévet ze – haréni métil kina bén hachevatim.
6. מָה עָשָׂה? בֵּירַר שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה, וְהֵבִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם פִּיתְקִין. עַל שִׁבְעִים כָּתַב ״זָקֵן״, וּשְׁנַיִם הִנִּיחַ חָלָק. בְּלָלָן וּנְתָנָן בְּקַלְפִּי. אָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וּטְלוּ פִּיתְקֵיכֶם! כׇּל מִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ ״זָקֵן״, אָמַר: כְּבָר קִידֶּשְׁךָ שָׁמַיִם. מִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ חָלָק, אָמַר: הַמָּקוֹם לֹא חָפֵץ בְּךָ, אֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ? ma asa? bérar chicha chicha, vehévi chivim ouchnayim pitkin. al chivim katav "zakén", ouchnayim hini'ha 'halak. belalan ountanan bekalpi. amar lahem: boou outlou pitkékhem! kol mi cheala beyado "zakén", amar: kevar kidechkha chamayim. mi cheala beyado 'halak, amar: hamakom lo 'haféts bekha, ani ma eese lakh?
7. כְּיוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת״. אָמַר מֹשֶׁה: כֵּיצַד אֶעֱשֶׂה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל? אִם אוֹמַר לוֹ: תֵּן לִי פִּדְיוֹנְךָ וָצֵא, יֹאמַר לִי: כְּבָר פְּדָאַנִי בֶּן לֵוִי. keotsé badavar ata omér: "velaka'hta 'haméchet 'haméchet chekalim lagoulgolet". amar moche: kétsad eese lahen leyisraél? im omar lo: tén li pidonkha vatsé, yomar li: kevar pedaani ben lévi.
8. מָה עָשָׂה? הֵבִיא עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֲלָפִים פִּיתְקִין, וְכָתַב עֲלֵיהֶן ״בֶּן לֵוִי״, וְעַל שְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתַיִם כָּתַב עֲלֵיהֶן ״חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים״. בְּלָלָן וּנְתָנָן בְּקַלְפִּי. אָמַר לָהֶן: טְלוּ פִּיתְקֵיכֶם. מִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ ״בֶּן לֵוִי״, אָמַר לוֹ: כְּבָר פְּדָאֲךָ בֶּן לֵוִי. מִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ ״חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים״, אָמַר לוֹ: תֵּן פִּדְיוֹנְךָ וָצֵא. ma asa? hévi esrim ouchnayim alafim pitkin, vekhatav aléhen "ben lévi", veal chelocha vechivim oumatayim katav aléhen "'hamicha chekalim". belalan ountanan bekalpi. amar lahen: telou pitkékhem. mi cheala beyado "ben lévi", amar lo: kevar pedaakha ben lévi. mi cheala beyado "'haméchet chekalim", amar lo: tén pidonkha vatsé.
9. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בַּמַּחֲנֶה נִשְׁתַּיְּירוּ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה ״אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ״, אָמְרוּ אֶלְדָּד וּמֵידָד: אֵין אָנוּ רְאוּיִין לְאוֹתָהּ גְּדוּלָּה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוֹאִיל וּמִיעַטְתֶּם עַצְמְכֶם, הֲרֵינִי מוֹסִיף גְּדוּלָּה עַל גְּדוּלַּתְכֶם. וּמָה גְּדוּלָּה הוֹסִיף לָהֶם? שֶׁהַנְּבִיאִים כּוּלָּן נִתְנַבְּאוּ וּפָסְקוּ, וְהֵם נִתְנַבְּאוּ וְלֹא פָּסְקוּ. rabi chimon omér: bama'hane nichtayerou. bechaa cheamar lo hakadoch baroukh hou lemoche "esfa li chivim ich", amrou eldad oumédad: én anou reouyin leotah gedoula. amar hakadoch baroukh hou: hoil oumiattem atsmekhem, haréni mosif gedoula al gedoulatkhem. ouma gedoula hosif lahem? chehaneviim koulan nitnabeou oufaskou, vehém nitnabeou velo paskou.
10. וּמָה נְבוּאָה נִתְנַבְּאוּ? אָמְרוּ: מֹשֶׁה מֵת, יְהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַל עִסְקֵי שְׂלָיו הֵן מִתְנַבְּאִים: עֲלִי שְׂלָיו, עֲלִי שְׂלָיו. ouma nevoua nitnabeou? amrou: moche mét, yeochoua makhnis et yisraél laarets. aba 'hanin omér michoum rabi eliezer: al iské sela hén mitnabeim: ali sela, ali sela.
11. רַב נַחְמָן אָמַר: עַל עִסְקֵי גּוֹג וּמָגוֹג הָיוּ מִתְנַבְּאִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ אֱלֹהִים הַאַתָּה הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם וְגוֹ׳״. אַל תִּיקְרֵי ״שָׁנִים״ אֶלָּא ״שְׁנַיִם״. אֵילּוּ הֵן שְׁנַיִם נְבִיאִים שֶׁנִּתְנַבְּאוּ בְּפֶרֶק אֶחָד נְבוּאָה אַחַת? הֱוֵי אוֹמֵר: אֶלְדָּד וּמֵידָד. rav na'hman amar: al iské gog oumagog haou mitnabein, cheneemar: "ko amar h' elohim haata hou acher dibarti beyamim kadmonim beyad avada nevié yisraél hanibeim bayamim hahém chanim lehavi otkha aléhem vego'". al tikré "chanim" ela "chenayim". élou hén chenayim neviim chenitnabeou beferek e'had nevoua a'hat? hevé omér: eldad oumédad.
12. אָמַר מָר: כׇּל הַנְּבִיאִים כּוּלָּן נִתְנַבְּאוּ וּפָסְקוּ, וְהֵן נִתְנַבְּאוּ וְלֹא פָּסְקוּ. מְנָא לַן דְּפָסְקוּ? אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב: ״וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ״? אֶלָּא מֵעַתָּה: ״קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף״ – הָכִי נָמֵי דְּלָא אוֹסֵיף הוּא? אֶלָּא דְּלָא פְּסַק הוּא! amar mar: kol haneviim koulan nitnabeou oufaskou, vehén nitnabeou velo paskou. mena lan defaskou? iléma midikhtiv: "vayitnabeou velo yasafou"? ela méata: "kol gadol velo yasaf" – hakhi namé dela oséf hou? ela dela pesak hou!
13. אֶלָּא, הָכָא כְּתִיב: ״וַיִּתְנַבְּאוּ״, הָתָם כְּתִיב: ״מִתְנַבְּאִים״. עֲדַיִין מִתְנַבְּאִים וְהוֹלְכִים. ela, hakha ketiv: "vayitnabeou", hatam ketiv: "mitnabeim". adayin mitnabeim veolkhim.
14. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מֹשֶׁה מֵת, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר הָנָךְ תַּרְתֵּי, מַאי ״אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם״? דְּלָאו אוֹרַח אַרְעָא, דְּהָוֵה לֵיהּ כְּתַלְמִיד הַמּוֹרֶה הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ. bichlama leman deamar moche mét, haynou dikhtiv "adoni moche kelaém". ela leman deamar hanakh tarté, ma "adoni moche kelaém"? dela ora'h ara, dehavé léh ketalmid hamore halakha lifné rabo.
15. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר הָנָךְ תַּרְתֵּי, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״מִי יִתֵּן״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מֹשֶׁה מֵת, מֵינָח הֲוָה נִיחָא לֵיהּ? לָא סַיְּימוּהָ קַמֵּיהּ. bichlama leman deamar hanakh tarté, haynou dikhtiv: "mi yitén". ela leman deamar moche mét, ména'h hava ni'ha léh? la sayemouha kaméh.
16. מַאי ״כְּלָאֵם״? אֲמַר לֵיהּ: הַטֵּל עֲלֵיהֶן צׇרְכֵי צִיבּוּר, וְהֵן כָּלִין מֵאֵילֵיהֶן. ma "kelaém"? amar léh: hatél aléhen tsorkhé tsibour, vehén kalin mééléhen.
17. מִנַּיִין לְהָבִיא עוֹד שְׁלֹשָׁה? minayin lehavi od chelocha?
18. סוֹף סוֹף, לְרָעָה עַל פִּי שְׁנַיִם לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ. אִי אַחַד עָשָׂר מְזַכִּין וּשְׁנֵים עָשָׂר מְחַיְּיבִין – אַכַּתִּי חַד הוּא. אִי עֲשָׂרָה מְזַכִּין וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר מְחַיְּיבִין – תְּלָתָא הָווּ. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בְּמוֹסִיפִין, וְדִבְרֵי הַכֹּל, וּבְסַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר שִׁבְעִים. sof sof, leraa al pi chenayim la machka'hate lah. i a'had asar mezakin ouchném asar me'hayevin – akati 'had hou. i asara mezakin ouchlocha asar me'hayevin – telata haou. amar rabi avaou: i ata motsé ela bemosifin, vedivré hakol, ouvsanhedri gedola, vealiba derabi yeouda deamar chivim.
19. וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: בְּמוֹסִיפִין עוֹשִׂין בֵּית דִּין שָׁקוּל לְכַתְּחִילָּה. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: הַאי דְּקָאָמַר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי, וְאִי אָמַר מִילְּתָא – שָׁמְעִינַן לֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן דְּהַאי דְּקָאָמַר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי, וְאִי אָמַר טַעְמָא – לָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ. veamar rabi avaou: bemosifin osin bét din chakoul lekhate'hila. pechita! maou detéma: ha dekaamar "éni yodéa" keman deitéh damé, vei amar mileta – chaminan léh; ka machma lan deha dekaamar "éni yodéa" keman delétéh damé, vei amar tama – la chaminan léh.
20. אָמַר רַב כָּהֲנָא: סַנְהֶדְרִי שֶׁרָאוּ כּוּלָּן לְחוֹבָה – פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דִּגְמִירִי הֲלָנַת דִּין לְמֶעְבַּד לֵיהּ זְכוּתָא, וְהָנֵי תּוּ לָא חָזוּ לֵיהּ. amar rav kahana: sanhedri cheraou koulan le'hova – potrin oto. ma tama? kévan digmiri halanat din lemebad léh zekhouta, vehané tou la 'hazou léh.
21. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין מוֹשִׁיבִין בְּסַנְהֶדְרִי אֶלָּא בַּעֲלֵי קוֹמָה, וּבַעֲלֵי חׇכְמָה, וּבַעֲלֵי מַרְאֶה, וּבַעֲלֵי זִקְנָה, וּבַעֲלֵי כְשָׁפִים, וְיוֹדְעִים בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן – שֶׁלֹּא תְּהֵא סַנְהֶדְרִי שׁוֹמַעַת מִפִּי הַמְתוּרְגְּמָן. amar rabi yo'hanan: én mochivin besanhedri ela baalé koma, ouvaalé 'hokhma, ouvaalé mare, ouvaalé zikna, ouvaalé khechafim, veodim bechivim lachon – chelo tehé sanhedri chomaat mipi hamtourgeman.
22. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֵין מוֹשִׁיבִין בְּסַנְהֶדְרִין אֶלָּא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְטַהֵר אֶת הַשֶּׁרֶץ מִן הַתּוֹרָה. אָמַר רַב: אֲנִי אָדוּן וַאֲטַהֲרֶנּוּ. amar rav yeouda amar rav: én mochivin besanhedrin ela mi cheyodéa letahér et hacherets min hatora. amar rav: ani adoun vaataharenou.

Daf 17b

1. וּמָה נָחָשׁ שֶׁמֵּמִית וּמַרְבֶּה טוּמְאָה, טָהוֹר; שֶׁרֶץ שֶׁאֵינוֹ מֵמִית וּמַרְבֶּה טוּמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא טָהוֹר? וְלָא הִיא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַקּוֹץ בְּעָלְמָא. ouma na'hach chemémit oumarbe touma, taor; cherets cheéno mémit oumarbe touma, éno din cheyehé taor? vela hi, midé dehavé akots bealma.
2. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כׇּל עִיר שֶׁאֵין בָּהּ שְׁנַיִם לְדַבֵּר וְאֶחָד לִשְׁמוֹעַ, אֵין מוֹשִׁיבִין בָּהּ סַנְהֶדְרִי. וּבְבֵיתֵּר הֲווֹ שְׁלֹשָׁה, וּבְיַבְנֶה אַרְבָּעָה: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא, וְשִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי דָּן לִפְנֵיהֶם בַּקַּרְקַע. amar rav yeouda amar rav: kol ir cheén bah chenayim ledabér vee'had lichmoa, én mochivin bah sanhedri. ouvvétér hao chelocha, ouvyavne arbaa: rabi eliezer verabi yeochoua verabi akiva, vechimon hatimni dan lifnéhem bakarka.
3. מֵיתִיבִי: שְׁלִישִׁית – חֲכָמָה, רְבִיעִית – אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה. הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: שְׁנִיָּה – חֲכָמָה, שְׁלִישִׁית – אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה. métivi: chelichit – 'hakhama, reviit – én lemala hémena. hou deamar ki ha tana, detanya: cheniya – 'hakhama, chelichit – én lemala hémena.
4. לְמֵידִין לִפְנֵי חֲכָמִים – לֵוִי מֵרַבִּי. דָּנִין לִפְנֵי חֲכָמִים – שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי, וְשִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא, וְחָנָן הַמִּצְרִי, וַחֲנַנְיָא בֶּן חֲכִינַאי. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנֵי חֲמִשָּׁה: שִׁמְעוֹן, שִׁמְעוֹן, וְשִׁמְעוֹן, חָנָן, וַחֲנַנְיָה. lemédin lifné 'hakhamim – lévi mérabi. danin lifné 'hakhamim – chimon ben aza, vechimon ben zoma, ve'hanan hamitsri, va'hananya ben 'hakhina. rav na'hman bar yits'hak matné 'hamicha: chimon, chimon, vechimon, 'hanan, va'hananya.
5. רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּבָבֶל – רַב וּשְׁמוּאֵל. רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – רַבִּי אַבָּא. דַּיָּינֵי גוֹלָה – קַרְנָא. דַּיָּינֵי דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי. דַּיָּינֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא – רַב פָּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל. דַּיָּינֵי דִּנְהַרְדְּעָא – רַב אַדָּא בַּר מִנְיוֹמֵי. סָבֵי דְּסוּרָא – רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא. סָבֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא – רַב יְהוּדָה וְרַב עֵינָא. חֲרִיפֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא – עֵיפָה וַאֲבִימִי בְּנֵי רַחֲבָה. אָמוֹרָאֵי דְּפוּמְבְּדִיתָא – רַבָּה וְרַב יוֹסֵף. אָמוֹרָאֵי דִּנְהַרְדָּעֵי – רַב חָמָא. raboténou chebevavel – rav ouchmouél. raboténou chebeerets yisraél – rabi aba. dayané gola – karna. dayané deerets yisraél – rabi amé verabi asi. dayané defoumbedita – rav papa bar chemouél. dayané dinhardea – rav ada bar minomé. savé desoura – rav houna verav 'hisda. savé defoumbedita – rav yeouda verav éna. 'harifé defoumbedita – éfa vaavimi bené ra'hava. amoraé defoumbedita – raba verav yoséf. amoraé dinhardaé – rav 'hama.
6. נְהַרְבְּלָאֵי מַתְנוּ – רָמֵי בַּר בְּרַבִּי. אָמְרִי בֵּי רַב – רַב הוּנָא. וְהָאָמַר רַב הוּנָא: ״אָמְרִי בֵּי רַב״! אֶלָּא, רַב הַמְנוּנָא. אָמְרִי בְּמַעְרְבָא – רַבִּי יִרְמְיָה. שְׁלַחוּ מִתָּם – רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא. מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא – רַבִּי אֶלְעָזָר. neharbelaé matnou – ramé bar berabi. amri bé rav – rav houna. vehaamar rav houna: "amri bé rav"! ela, rav hamnouna. amri bemareva – rabi yirmeya. chela'hou mitam – rabi yosé bar 'hanina. ma'hakhou alah bemareva – rabi elazar.
7. וְהָא שְׁלַחוּ מִתָּם: לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא! אֶלָּא אֵיפוֹךְ: שְׁלַחוּ מִתָּם – רַבִּי אֶלְעָזָר; מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא – רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא. veha chela'hou mitam: ledivré rabi yosé bar 'hanina! ela éfokh: chela'hou mitam – rabi elazar; ma'hakhou alah bemareva – rabi yosé bar 'hanina.
8. וְכַמָּה יְהֵא בָּעִיר וִיהֵא רְאוּיָה לְסַנְהֶדְרִין? מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְכוּ׳. מֵאָה וְעֶשְׂרִים מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה כְּנֶגֶד סַנְהֶדְרִי קְטַנָּה, וְשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה – הֲרֵי תִּשְׁעִים וְתַרְתֵּי, וַעֲשָׂרָה בַּטְלָנִין שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת – הֲרֵי מְאָה וּתְרֵי. vekhama yehé bair vihé reouya lesanhedrin? méa veesrim vekhou'. méa veesrim ma avidtayou? esrim ouchlocha keneged sanhedri ketana, vechaloch chourot chel esrim ouchlocha – haré tichim vetarté, vaasara batlanin chel bét hakeneset – haré mea outré.
9. וּשְׁנֵי סוֹפְרִים, וּשְׁנֵי חַזָּנִין, וּשְׁנֵי בַּעֲלֵי דִינִין, וּשְׁנֵי עֵדִים, וּשְׁנֵי זוֹמְמִין, וּשְׁנֵי זוֹמְמֵי זוֹמְמִין – הֲרֵי מְאָה וְאַרְבֵּיסַר. ouchné sofrim, ouchné 'hazanin, ouchné baalé dinin, ouchné édim, ouchné zommin, ouchné zommé zommin – haré mea vearbésar.
10. וְתַנְיָא: כׇּל עִיר שֶׁאֵין בָּהּ עֲשָׂרָה דְּבָרִים הַלָּלוּ אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לָדוּר בְּתוֹכָהּ: בֵּית דִּין מַכִּין וְעוֹנְשִׁין, וְקוּפָּה שֶׁל צְדָקָה נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה, וּבֵית הַכְּנֶסֶת, וּבֵית הַמֶּרְחָץ, וּבֵית הַכִּסֵּא, רוֹפֵא, וְאוּמָּן, וְלַבְלָר, וְטַבָּח, וּמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת. מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא אָמְרוּ: אַף מִינֵי פֵירָא, מִפְּנֵי שֶׁמִּינֵי פֵירָא מְאִירִין אֶת הָעֵינַיִם. vetanya: kol ir cheén bah asara devarim halalou én talmid 'hakham racha ladour betokhah: bét din makin veonchin, vekoupa chel tsedaka nigbét bichnayim oumit'haleket bichlocha, ouvét hakeneset, ouvét hamer'hats, ouvét hakisé, rofé, veouman, velavlar, vetaba'h, oumlaméd tinokot. michoum rabi akiva amrou: af miné féra, mipené cheminé féra meirin et haénayim.
11. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר וְכוּ׳. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: rabi ne'hemya omér vekhou'. tanya, rabi omér:

Daf 18a

1. מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה. matayim vechivim vechiva.
2. וְהָתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: מָאתַיִם שִׁבְעִים וּשְׁמֹנָה! לָא קַשְׁיָא: הָא – רַבִּי יְהוּדָה, הָא – רַבָּנַן. vehatanya, rabi omér: matayim chivim ouchmona! la kachya: ha – rabi yeouda, ha – rabanan.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשַׂמְתָּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת״. ״שָׂרֵי אֲלָפִים״ – שֵׁשׁ מֵאוֹת, ״שָׂרֵי מֵאוֹת״ – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים, ״שָׂרֵי חֲמִשִּׁים״ – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף, ״שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת״ – שֵׁשֶׁת רִיבּוֹא. נִמְצְאוּ דַּיָּינֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. tanou rabanan: "vesamta aléhem saré alafim saré méot saré 'hamichim vesaré asarot". "saré alafim" – chéch méot, "saré méot" – chéchet alafim, "saré 'hamichim" – cheném asar elef, "saré asarot" – chéchet ribo. nimtseou dayané yisraél chivat ribo ouchmonat alafim vechéch méot.
4. הֲדַרַן עֲלָךְ דִּינֵי מָמוֹנוֹת. hadaran alakh diné mamonot.
5. מַתְנִי׳ כֹּהֵן גָּדוֹל דָּן וְדָנִין אוֹתוֹ, מֵעִיד וּמְעִידִין אוֹתוֹ, חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ, וּמְיַיבְּמִין אֶת אִשְׁתּוֹ. אֲבָל הוּא אֵינוֹ מְיַיבֵּם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אָסוּר בָּאַלְמָנָה. matni' kohén gadol dan vedanin oto, méid oumidin oto, 'holéts ve'holtsin leichto, oumyabemin et ichto. aval hou éno meyabém, mipené cheou asour baalmana.
6. מֵת לוֹ מֵת, אֵינוֹ יוֹצֵא אַחַר הַמִּטָּה, אֶלָּא הֵן נִכְסִין וְהוּא נִגְלֶה, הֵן נִגְלִין וְהוּא נִכְסֶה, וְיוֹצֵא עִמָּהֶן עַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. mét lo mét, éno yotsé a'har hamita, ela hén nikhsin veou nigle, hén niglin veou nikhse, veotsé imahen ad peta'h chaar hair, divré rabi méir.
7. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ יוֹצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא״. rabi yeouda omér: éno yotsé min hamikdach, michoum cheneemar: "oumin hamikdach lo yétsé".
8. וּכְשֶׁהוּא מְנַחֵם אֲחֵרִים, דֶּרֶךְ כׇּל הָעָם עוֹבְרִין בְּזֶה אַחַר זֶה, וְהַמְמוּנֶּה מְמַצְּעוֹ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם. וּכְשֶׁהוּא מִתְנַחֵם מֵאֲחֵרִים, כׇּל הָעָם אוֹמְרִים לוֹ: אֲנַחְנוּ כַּפָּרָתְךָ, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶן: תִּתְבָּרְכוּ מִן הַשָּׁמַיִם. וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ, כׇּל הָעָם מְסוּבִּין עַל הָאָרֶץ, וְהוּא מֵיסֵב עַל הַסַּפְסָל. oukhcheou mena'hém a'hérim, derekh kol haam ovrin beze a'har ze, vehammoune mematseo béno levén haam. oukhcheou mitna'hém méa'hérim, kol haam omrim lo: ana'hnou kaparatkha, veou omér lahen: titbarkhou min hachamayim. oukhchemavrin oto, kol haam mesoubin al haarets, veou mésév al hasafsal.
9. הַמֶּלֶךְ לֹא דָּן, וְלֹא דָּנִין אוֹתוֹ, לֹא מֵעִיד וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ, לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין לְאִשְׁתּוֹ, לֹא מְיַיבֵּם וְלֹא מְיַיבְּמִין לְאִשְׁתּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם רָצָה לַחֲלוֹץ אוֹ לְיַיבֵּם – זָכוּר לַטּוֹב. אָמְרוּ לוֹ: אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. hamelekh lo dan, velo danin oto, lo méid velo meidin oto, lo 'holéts velo 'holtsin leichto, lo meyabém velo meyabemin leichto. rabi yeouda omér: im ratsa la'halots o leyabém – zakhour latov. amrou lo: én chomin lo.
10. וְאֵין נוֹשְׂאִין אַלְמְנָתוֹ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נוֹשֵׂא הַמֶּלֶךְ אַלְמְנָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּדָוִד שֶׁנָּשָׂא אַלְמְנָתוֹ שֶׁל שָׁאוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ״. veén nosin almenato, rabi yeouda omér: nosé hamelekh almenato chel melekh, chekén matsinou bedavid chenasa almenato chel chaoul, cheneemar: "vaetena lekha et bét adonekha veet neché adonekha be'hékekha".
11. גְּמָ׳ כֹּהֵן גָּדוֹל דָּן. פְּשִׁיטָא! דָּנִין אוֹתוֹ אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. הָא נָמֵי פְּשִׁיטָא: אִי לָא דָּיְינִינַן לֵיהּ, אִיהוּ הֵיכִי דָּיֵין? וְהָכְתִיב ״הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ״, וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: קְשֹׁט עַצְמְךָ וְאַחַר כָּךְ קְשֹׁט אֲחֵרִים. gema' kohén gadol dan. pechita! danin oto itsterikha léh. ha namé pechita: i la dayninan léh, iou hékhi dayén? vehakhtiv "hitkochchou vakochou", veamar réch lakich: kechot atsmekha vea'har kakh kechot a'hérim.
12. אֶלָּא, אַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵי מֶלֶךְ לֹא דָּן וְלֹא דָּנִין אוֹתוֹ, תְּנָא נָמֵי כֹּהֵן גָּדוֹל דָּן וְדָנִין. וְאִי בָּעֵית אֵימָא, הָא קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְתַנְיָא: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּמֵזִיד – נֶהֱרָג, בְּשׁוֹגֵג – גּוֹלֶה, וְעוֹבֵר עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה, וַהֲרֵי הוּא כְּהֶדְיוֹט לְכׇל דְּבָרָיו. ela, ayedé deka baé lemitné melekh lo dan velo danin oto, tena namé kohén gadol dan vedanin. vei baét éma, ha ka machma lan kidtanya: kohén gadol cheharag et hanefech bemézid – neherag, bechogég – gole, veovér al asé veal lo taase, vaharé hou kehedot lekhol devara.
13. בְּמֵזִיד נֶהֱרָג – פְּשִׁיטָא! בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. bemézid neherag – pechita! bechogég gole itsterikha léh.
14. הָא נָמֵי פְּשִׁיטָא! אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל״, אֵימָא: כֹּל דְּאִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בַּחֲזָרָה – לִיגְלֵי, דְּלֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בַּחֲזָרָה – לָא לִיגְלֵי, דִּתְנַן: ha namé pechita! itsterikh, salka datakh aména: hoil oukhtiv "veyachav bah ad mot hakohén hagadol", éma: kol deit léh takanta ba'hazara – liglé, delét léh takanta ba'hazara – la liglé, ditnan:

Daf 18b

1. הַהוֹרֵג כֹּהֵן גָּדוֹל, אוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ – אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם; אֵימָא לָא לִיגְלֵי – קָא מַשְׁמַע לַן. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי? אָמַר קְרָא ״לָנוּס שָׁמָּה כׇּל רֹצֵחַ״ – אֲפִילּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל בַּמַּשְׁמָע. haorég kohén gadol, o kohén gadol cheharag et hanefech – éno yotsé micham leolam; éma la liglé – ka machma lan. veéma hakhi namé? amar kera "lanous chama kol rotsé'ha" – afilou kohén gadol bamachma.
2. עוֹבֵר עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה. לָא סַגִּי דְּלָא עָבַר? הָכִי קָאָמַר: אִם עָבַר עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה, הֲרֵי הוּא כְּהֶדְיוֹט לְכׇל דְּבָרָיו. ovér al asé veal lo taase. la sagi dela avar? hakhi kaamar: im avar al asé veal lo taase, haré hou kehedot lekhol devara.
3. פְּשִׁיטָא! סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּתְנַן: אֵין דָּנִין לֹא אֶת הַשֵּׁבֶט וְלֹא אֶת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא אֶת כֹּהֵן גָּדוֹל אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, וְאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: ״כׇּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ״ – דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, אֵימָא כׇּל דְּבָרָיו שֶׁל גָּדוֹל, קָא מַשְׁמַע לַן. pechita! salka datakh aména, hoil outnan: én danin lo et hachévet velo et nevi hacheker velo et kohén gadol ela al pi bét din chel chivim vee'had, veamar rav ada bar ahava: "kol hadavar hagadol yaviou élekha" – devara chel gadol, éma kol devara chel gadol, ka machma lan.
4. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי: מִי כְּתִיב דִּבְרֵי גָדוֹל? ״הַדָּבָר הַגָּדֹל״ כְּתִיב, דָּבָר גָּדוֹל מַמָּשׁ. veéma hakhi namé: mi ketiv divré gadol? "hadavar hagadol" ketiv, davar gadol mamach.
5. מֵעִיד וּמְעִידִין אוֹתוֹ. מֵעִיד? וְהָתַנְיָא: ״וְהִתְעַלַּמְתָּ״ – פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם, וּפְעָמִים שֶׁאִי אַתָּה מִתְעַלֵּם. הָא כֵּיצַד? méid oumidin oto. méid? vehatanya: "vehitalamta" – peamim cheata mitalém, oufamim chei ata mitalém. ha kétsad?
6. כֹּהֵן וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, זָקֵן וְאֵינָהּ לְפִי כְּבוֹדוֹ, אוֹ שֶׁהָיְתָה מְלָאכָה שֶׁלּוֹ מְרוּבָּה מִשֶּׁל חֲבֵירוֹ – לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְהִתְעַלַּמְתָּ״. kohén veou bevét hakevarot, zakén veénah lefi kevodo, o chehayta melakha chelo merouba michel 'havéro – lekhakh neemar "vehitalamta".
7. אָמַר רַב יוֹסֵף: מֵעִיד לַמֶּלֶךְ. וְהָתְנַן: לֹא דָּן וְלֹא דָּנִין אוֹתוֹ, לֹא מֵעִיד וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ? אֶלָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא: מֵעִיד לְבֶן מֶלֶךְ. בֶּן מֶלֶךְ הֶדְיוֹט הוּא! amar rav yoséf: méid lamelekh. vehatnan: lo dan velo danin oto, lo méid velo meidin oto? ela amar rabi zéra: méid leven melekh. ben melekh hedot hou!
8. אֶלָּא, מֵעִיד בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְהָא אֵין מוֹשִׁיבִין מֶלֶךְ בְּסַנְהֶדְרִין! מִשּׁוּם יְקָרָא דְּכֹהֵן גָּדוֹל אֲתָא וְיָתֵיב. מְקַבְּלִי נִיהֲלֵיהּ לְסָהֲדוּתֵיהּ, קָאֵי הוּא וְאָזֵיל, וּמְעַיְּינִינָא לֵיהּ אֲנַן בְּדִינֵיהּ. ela, méid bifné hamelekh. veha én mochivin melekh besanhedrin! michoum yekara dekhohén gadol ata veyatév. mekabeli nihaléh lesahadoutéh, kaé hou veazél, oumayenina léh anan bedinéh.
9. גּוּפָא: אֵין מוֹשִׁיבִין מֶלֶךְ בַּסַּנְהֶדְרִין, וְלֹא מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּעִיבּוּר שָׁנָה. מֶלֶךְ בַּסַּנְהֶדְרִין – דִּכְתִיב: ״לֹא תַעֲנֶה עַל רִב״ – לֹא תַעֲנֶה עַל רַב. goufa: én mochivin melekh basanhedrin, velo melekh vekhohén gadol beibour chana. melekh basanhedrin – dikhtiv: "lo taane al riv" – lo taane al rav.
10. לֹא מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל בְּעִיבּוּר שָׁנָה. מֶלֶךְ – מִשּׁוּם אַפְסַנְיָא, כֹּהֵן גָּדוֹל – מִשּׁוּם צִינָּה. lo melekh vekhohén gadol beibour chana. melekh – michoum afsanya, kohén gadol – michoum tsina.
11. אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינַּהּ, שַׁתָּא בָּתַר יַרְחָא אָזֵיל. אִינִי? וְהָא הָנָךְ שְׁלֹשָׁה רוֹעֵי בָקָר דַּהֲווֹ קָיְימִי, וְשַׁמְעִינְהוּ רַבָּנַן דְּקָאָמְרִי: amar rav papa: chema minah, chata batar yar'ha azél. ini? veha hanakh chelocha roé vakar dahao kaymi, vechaminou rabanan dekaamri:
12. חַד אָמַר: אִם בַּכִּיר וְלַקִּישׁ כַּחֲדָא יֵינֵץ – דֵּין הוּא אֲדָר, וְאִם לָאו – לֵית דֵּין אֲדָר. וְחַד אָמַר: אִם תּוֹר בִּצְפַר בִּתְלַג יְמוּת, וּבְטִיהֲרָא בְּטוּל תְּאֵינָה יִדְמוֹךְ יַשְׁלַח מַשְׁכֵּיהּ – דֵּין הוּא אֲדָר, וְאִם לָאו – לֵית דֵּין אֲדָר. וְחַד אָמַר: אִם קִידּוּם תַּקִּיף לַחֲדָא יְהֵא, יִפַּח בְּלוֹעָךְ נָפֵיק לְקִיבְלֵיהּ – דֵּין הוּא אֲדָר, וְאִם לָאו – לֵית דֵּין אֲדָר. וְעַבְּרוּהָ רַבָּנַן לְהַהִיא שַׁתָּא. 'had amar: im bakir velakich ka'hada yénéts – dén hou adar, veim la – lét dén adar. ve'had amar: im tor bitsfar bitlag yemout, ouvtihara betoul teéna yidmokh yachla'h machkéh – dén hou adar, veim la – lét dén adar. ve'had amar: im kidoum takif la'hada yehé, yipa'h beloakh nafék lekivléh – dén hou adar, veim la – lét dén adar. veaberouha rabanan lehahi chata.
13. וְתִסְבְּרָא רַבָּנַן אַרָעֲווֹתָא סְמוּךְ? אֶלָּא, רַבָּנַן אַחוּשְׁבָּנַיְיהוּ סְמוּךְ, וְרוֹעֵי בָקָר אִיסְתַּיּוֹעֵי הוּא דְּאִיסְתַּיַּיעָא מִילְּתַיְיהוּ. vetisbera rabanan araaota semoukh? ela, rabanan a'houchbanayou semoukh, veroé vakar istayoé hou deistayaa miletayou.
14. חוֹלֵץ וְחוֹלְצִין כּוּ׳. קָא פָּסֵיק וְתָנֵי, לָא שְׁנָא מִן הָאֵירוּסִין וְלָא שְׁנָא מִן הַנִּישּׂוּאִין. בִּשְׁלָמָא מִן הַנִּישּׂוּאִין, הָוֵי עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה - 'holéts ve'holtsin kou'. ka pasék vetané, la chena min haérousin vela chena min hanisouin. bichlama min hanisouin, havé asé velo taase -

Daf 19a

1. וְאֵין עֲשֵׂה דּוֹחֶה לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. אֶלָּא מִן הָאֵירוּסִין אַמַּאי? יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה לֹא תַעֲשֶׂה! veén asé do'he lo taase vaasé. ela min haérousin ama? yavo asé veyid'he lo taase!
2. גְּזֵירָה בִּיאָה רִאשׁוֹנָה, אַטּוּ בִּיאָה שְׁנִיָּה. gezéra bia richona, atou bia cheniya.
3. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אִם קָדְמוּ וּבָעֲלוּ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה – קָנוּ, וְאָסוּר לְקַיְּימָן בְּבִיאָה שְׁנִיָּה. tanya namé hakhi: im kadmou ouvaalou bia richona – kanou, veasour lekayeman bevia cheniya.
4. מֵת לוֹ מֵת כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא״ – לֹא יֵצֵא עִמָּהֶן, אֲבָל יוֹצֵא הוּא אַחֲרֵיהֶן. כֵּיצַד? הֵן נִכְסִין וְהוּא נִגְלֶה, הֵן נִיגְלִין וְהוּא נִכְסֶה. mét lo mét kou'. tanou rabanan: "oumin hamikdach lo yétsé" – lo yétsé imahen, aval yotsé hou a'haréhen. kétsad? hén nikhsin veou nigle, hén niglin veou nikhse.
5. וְיוֹצֵא עַד פֶּתַח כּוּ׳. שַׁפִּיר קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה. veotsé ad peta'h kou'. chapir kaamar rabi yeouda.
6. אָמַר לָךְ רַבִּי מֵאִיר: אִי הָכִי, לְבֵיתוֹ נָמֵי לָא! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: ״מִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא״ – מִקְּדוּשָּׁתוֹ לֹא יֵצֵא. וְכֵיוָן דְּאִית לֵיהּ הֶכֵּירָא, לָא אָתֵי לְמִינְגַּע. amar lakh rabi méir: i hakhi, levéto namé la! ela hakhi kaamar: "min hamikdach lo yétsé" – mikedouchato lo yétsé. vekhévan deit léh hekéra, la até leminga.
7. וְרַבִּי יְהוּדָה: אַגַּב מְרָרֵיהּ, דִּילְמָא מִקְּרֵי וְאָתֵי וְנָגַע. verabi yeouda: agav meraréh, dilma mikeré veaté venaga.
8. כְּשֶׁהוּא מְנַחֵם. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁהוּא עוֹבֵר בַּשּׁוּרָה לְנַחֵם אֶת אֲחֵרִים – סְגָן וּמָשׁוּחַ שֶׁעָבַר בִּימִינוֹ, וְרֹאשׁ בֵּית אָב וַאֲבֵלִים וְכׇל הָעָם מִשְּׂמֹאלוֹ. וּכְשֶׁהוּא עוֹמֵד בַּשּׁוּרָה וּמִתְנַחֵם מֵאֲחֵרִים – סְגָן מִימִינוֹ, וְרֹאשׁ בֵּית אָב וְכׇל הָעָם מִשְּׂמֹאלוֹ. kecheou mena'hém. tanou rabanan: kecheou ovér bachoura lena'hém et a'hérim – segan oumachou'ha cheavar bimino, veroch bét av vaavélim vekhol haam misemolo. oukhcheou oméd bachoura oumitna'hém méa'hérim – segan mimino, veroch bét av vekhol haam misemolo.
9. אֲבָל מָשׁוּחַ שֶׁעָבַר לָא אָתֵי גַּבֵּיהּ. מַאי טַעְמָא? חָלְשָׁא דַּעְתֵּיהּ. סָבַר: קָא חָדֵי בִּי. אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינַּהּ מֵהָא מַתְנִיתָא תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ: הַיְינוּ סְגַן הַיְינוּ מְמוּנֶּה, וּשְׁמַע מִינַּהּ: אֲבֵלִים עוֹמְדִין וְכׇל הָעָם עוֹבְרִין, וּשְׁמַע מִינַּהּ: אֲבֵלִים לִשְׂמֹאל הַמְנַחֲמִין הֵן עוֹמְדִין. aval machou'ha cheavar la até gabéh. ma tama? 'halcha datéh. savar: ka 'hadé bi. amar rav papa: chema minah méha matnita telat. chema minah: haynou segan haynou memoune, ouchma minah: avélim omdin vekhol haam ovrin, ouchma minah: avélim lismol hamna'hamin hén omdin.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אֲבֵלִים עוֹמְדִין, וְכׇל הָעָם עוֹבְרִין. וְהָיוּ שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת בִּירוּשָׁלַיִם מִתְגָּרוֹת זוֹ בָּזוֹ, זֹאת אוֹמֶרֶת: ״אֲנִי עוֹבֶרֶת תְּחִלָּה״, וְזֹאת אוֹמֶרֶת: ״אֲנִי עוֹבֶרֶת תְּחִלָּה״. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא הָעָם עוֹמְדִין וַאֲבֵלִים עוֹבְרִין. tanou rabanan: barichona haou avélim omdin, vekhol haam ovrin. vehaou cheté michpa'hot birouchalayim mitgarot zo bazo, zot omeret: "ani overet te'hila", vezot omeret: "ani overet te'hila". hitkinou cheyehé haam omdin vaavélim ovrin.
11. (חָזַר, וְהָלַךְ, וְסִיפֵּר. סִימָן). ('hazar, vehalakh, vesipér. siman).
12. אָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא: הֶחְזִיר רַבִּי יוֹסֵי אֶת הַדָּבָר לְיוֹשְׁנוֹ בְּצִיפּוֹרִי, שֶׁיִּהְיוּ אֲבֵלִים עוֹמְדִין וְכׇל הָעָם עוֹבְרִין. וְאָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא: הִתְקִין רַבִּי יוֹסֵי בְּצִיפּוֹרִי שֶׁלֹּא תְּהֵא אִשָּׁה מְהַלֶּכֶת בַּשּׁוּק וּבְנָהּ אַחֲרֶיהָ, מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. וְאָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא: הִתְקִין רַבִּי יוֹסֵי בְּצִיפּוֹרִי שֶׁיִּהְיוּ נָשִׁים מְסַפְּרוֹת בְּבֵית הַכִּסֵּא, מִשּׁוּם יִיחוּד. amar ramé bar aba: he'hzir rabi yosé et hadavar leochno betsipori, cheyihou avélim omdin vekhol haam ovrin. veamar ramé bar aba: hitkin rabi yosé betsipori chelo tehé icha mehalekhet bachouk ouvnah a'hareha, michoum maase chehaya. veamar ramé bar aba: hitkin rabi yosé betsipori cheyihou nachim mesaperot bevét hakisé, michoum yi'houd.
13. אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא בַּר עוּת: שְׁאֵילִית אֶת רַבִּי יֹאשִׁיָּה רַבָּה בְּבֵית עָלְמִין דְּהוּצָל, וְאָמַר לִי: אֵין שׁוּרָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם, וְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן. בֵּין שֶׁאֲבֵלִים עוֹמְדִין וְכׇל הָעָם עוֹבְרִין, בֵּין שֶׁאֲבֵלִים עוֹבְרִין וְכׇל הָעָם עוֹמְדִין. amar rav menacheya bar out: cheélit et rabi yochiya raba bevét almin deoutsal, veamar li: én choura pe'houta méasara bené adam, veén avélim min haminyan. bén cheavélim omdin vekhol haam ovrin, bén cheavélim ovrin vekhol haam omdin.
14. כְּשֶׁהוּא מִתְנַחֵם כּוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כִּי מְנַחֵם הוּא אַחֲרִינֵי, הֵיכִי אָמַר לְהוּ? תָּא שְׁמַע: וְהוּא אוֹמֵר תִּתְנַחֲמוּ. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא כִּי מְנַחֲמִי אַחֲרִינֵי לְדִידֵיהּ, אָמַר לְהוּ אִיהוּ תִּתְנַחֲמוּ? נְחָשָׁא קָא רָמֵי לְהוּ! אֶלָּא, כִּי מְנַחֵם לְאַחֲרִינֵי אֲמַר לְהוּ תִּתְנַחֲמוּ. שְׁמַע מִינַּהּ. kecheou mitna'hém kou'. ibaya leou: ki mena'hém hou a'hariné, hékhi amar leou? ta chema: veou omér titna'hamou. hékhi damé? iléma ki mena'hami a'hariné ledidéh, amar leou iou titna'hamou? ne'hacha ka ramé leou! ela, ki mena'hém lea'hariné amar leou titna'hamou. chema minah.
15. מֶלֶךְ לֹא דָּן כּוּ׳. אָמַר רַב יוֹסֵף: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מַלְכֵי בֵּית דָּוִד דָּן וְדָנִין אוֹתָן, דִּכְתִיב: ״בֵּית דָּוִד כֹּה אָמַר ה׳ דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט״. וְאִי לָא דָּיְינִינַן לֵיהּ, אִינְהוּ הֵיכִי דָּיְינִי? וְהָכְתִיב: ״הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ״, וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: קְשֹׁט עַצְמְךָ וְאַחַר כָּךְ קְשֹׁט אֲחֵרִים. melekh lo dan kou'. amar rav yoséf: lo chanou ela malkhé yisraél, aval malkhé bét david dan vedanin otan, dikhtiv: "bét david ko amar h' dinou laboker michpat". vei la dayninan léh, inou hékhi dayni? vehakhtiv: "hitkochchou vakochou", veamar réch lakich: kechot atsmekha vea'har kakh kechot a'hérim.
16. אֶלָּא מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל מַאי טַעְמָא לָא? מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה, דְּעַבְדֵּיהּ דְּיַנַּאי מַלְכָּא קְטַל נַפְשָׁא. אֲמַר לְהוּ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח לַחֲכָמִים: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בּוֹ וּנְדוּנֶנּוּ. שְׁלַחוּ לֵיהּ: עַבְדָּךְ קְטַל נַפְשָׁא. שַׁדְּרֵיהּ לְהוּ. שְׁלַחוּ לֵיהּ: תָּא אַנְתְּ נָמֵי לְהָכָא, ״וְהוּעַד בִּבְעָלָיו״ אָמְרָה תּוֹרָה – יָבֹא בַּעַל הַשּׁוֹר וְיַעֲמוֹד עַל שׁוֹרוֹ. ela malkhé yisraél ma tama la? michoum maase chehaya, deavdéh deyana malka ketal nafcha. amar leou chimon ben chata'h la'hakhamim: tenou énékhem bo oundounenou. chela'hou léh: avdakh ketal nafcha. chaderéh leou. chela'hou léh: ta ante namé lehakha, "veouad bivala" amra tora – yavo baal hachor veyaamod al choro.
17. אֲתָא וִיתֵיב. אֲמַר לֵיהּ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח: יַנַּאי הַמֶּלֶךְ, עֲמוֹד עַל רַגְלֶיךָ וְיָעִידוּ בָּךְ. וְלֹא לְפָנֵינוּ אַתָּה עוֹמֵד, אֶלָּא לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אַתָּה עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב וְגוֹ״. אָמַר לוֹ: לֹא כְּשֶׁתֹּאמַר אַתָּה, אֶלָּא כְּמָה שֶׁיֹּאמְרוּ חֲבֵרֶיךָ. ata vitév. amar léh chimon ben chata'h: yana hamelekh, amod al raglekha veyaidou bakh. velo lefanénou ata oméd, ela lifné mi cheamar vehaya haolam ata oméd, cheneemar: "veamdou chené haanachim acher lahem hariv vego". amar lo: lo kechetomar ata, ela kema cheyomrou 'havérekha.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Sanhedrin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)