Talmud Rosh Hashanah, Chapitre 1 (א) · Daf 2a à 10a

Daf 2a

1. אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם, בְּאֶחָד בְּנִיסָן — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. arbaa raché chanim hém, bee'had benisan — roch hachana lamelakhim velargalim.
2. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי. bee'had beeloul — roch hachana lemasar behéma. rabi elazar verabi chimon omrim: bee'had betichri.
3. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִיטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לִנְטִיעָה וְלִירָקוֹת. bee'had betichri — roch hachana lachanim velachemitin velayovlot, lintia velirakot.
4. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ. bee'had bichvat — roch hachana lailan kedivré bét chama. bét hilél omrim: ba'hamicha asar bo.
5. גְּמָ׳ לַמְּלָכִים, לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב חִסְדָּא: לִשְׁטָרוֹת. gema' lamelakhim, lema hilkheta? amar rav 'hisda: lichtarot.
6. דִּתְנַן: שִׁטְרֵי חוֹב הַמּוּקְדָּמִין — פְּסוּלִין, וְהַמְאוּחָרִין — כְּשֵׁרִין. ditnan: chitré 'hov hamoukdamin — pesoulin, vehamou'harin — kechérin.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: מֶלֶךְ שֶׁעָמַד בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בַּאֲדָר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶחָד בְּנִיסָן — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה. וְאִם לֹא עָמַד אֶלָּא בְּאֶחָד בְּנִיסָן — אֵין מוֹנִין לוֹ שָׁנָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ נִיסָן אַחֵר. tanou rabanan: melekh cheamad beesrim veticha baadar, kévan chehigia e'had benisan — alta lo chana. veim lo amad ela bee'had benisan — én monin lo chana ad cheyagia nisan a'hér.
8. אָמַר מָר: מֶלֶךְ שֶׁעָמַד בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בַּאֲדָר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶחָד בְּנִיסָן — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה. הָא amar mar: melekh cheamad beesrim veticha baadar, kévan chehigia e'had benisan — alta lo chana. ha

Daf 2b

1. קָא מַשְׁמַע לַן דְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִמְלָכִים, וְיוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה. וְאִם לֹא עָמַד אֶלָּא בְּאֶחָד בְּנִיסָן, אֵין מוֹנִין לוֹ שָׁנָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ נִיסָן אַחֵר. פְּשִׁיטָא! ka machma lan denisan roch hachana limlakhim, veom e'had bachana 'hachouv chana. veim lo amad ela bee'had benisan, én monin lo chana ad cheyagia nisan a'hér. pechita!
2. לָא צְרִיכָא, דְּאִימְּנוֹ עֲלֵיהּ מֵאֲדָר. מַהוּ דְּתֵימָא, נִימְנוֹ לֵיהּ תַּרְתֵּין שְׁנִין, קָא מַשְׁמַע לַן. la tserikha, deimeno aléh méadar. maou detéma, nimno léh tartén chenin, ka machma lan.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: מֵת בַּאֲדָר וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בַּאֲדָר — מוֹנִין שָׁנָה לְזֶה וְלָזֶה. מֵת בְּנִיסָן וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בְּנִיסָן — מוֹנִין שָׁנָה לְזֶה וְלָזֶה. מֵת בַּאֲדָר וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בְּנִיסָן — מוֹנִין רִאשׁוֹנָה לָרִאשׁוֹן, וּשְׁנִיָּה לַשֵּׁנִי. tanou rabanan: mét baadar veamad a'hér ta'hta baadar — monin chana leze velaze. mét benisan veamad a'hér ta'hta benisan — monin chana leze velaze. mét baadar veamad a'hér ta'hta benisan — monin richona larichon, ouchniya lachéni.
4. אָמַר מַר: מֵת בַּאֲדָר וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בַּאֲדָר — מוֹנִין שָׁנָה לְזֶה וְלָזֶה. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: שַׁתָּא לְבֵי תְרֵי לָא מָנִינַן, קָא מַשְׁמַע לַן. amar mar: mét baadar veamad a'hér ta'hta baadar — monin chana leze velaze. pechita! maou detéma: chata levé teré la maninan, ka machma lan.
5. מֵת בְּנִיסָן וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בְּנִיסָן — מוֹנִין שָׁנָה לְזֶה וְלָזֶה. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: כִּי אָמְרִינַן יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה — בְּסוֹף שָׁנָה. אֲבָל בִּתְחִלַּת שָׁנָה — לָא אָמְרִינַן, קָא מַשְׁמַע לַן. mét benisan veamad a'hér ta'hta benisan — monin chana leze velaze. pechita! maou detéma: ki amrinan yom e'had bachana 'hachouv chana — besof chana. aval bit'hilat chana — la amrinan, ka machma lan.
6. מֵת בַּאֲדָר וְעָמַד אַחֵר תַּחְתָּיו בְּנִיסָן — מוֹנִין רִאשׁוֹנָה לָרִאשׁוֹן וּשְׁנִיָּה לַשֵּׁנִי. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִימְּנוֹ עֲלֵיהּ מֵאֲדָר, וּמֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ הוּא, מַהוּ דְּתֵימָא: נִימְנוֹ לֵיהּ תַּרְתֵּין שְׁנִין, קָא מַשְׁמַע לַן. mét baadar veamad a'hér ta'hta benisan — monin richona larichon ouchniya lachéni. pechita! la tserikha, deimeno aléh méadar, oumelekh ben melekh hou, maou detéma: nimno léh tartén chenin, ka machma lan.
7. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן לַמְּלָכִים שֶׁאֵין מוֹנִין לָהֶם אֶלָּא מִנִּיסָן — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִיו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל״. מַקִּישׁ מַלְכוּת שְׁלֹמֹה לִיצִיאַת מִצְרַיִם: מָה יְצִיאַת מִצְרַיִם מִנִּיסָן — אַף מַלְכוּת שְׁלֹמֹה מִנִּיסָן. amar rabi yo'hanan: minayin lamelakhim cheén monin lahem ela minisan — cheneemar: "vayhi vichmonim chana vearba méot chana letsét bené yisraél méerets mitsrayim bachana harviit be'hodech zi hou ha'hodech hachéni limlokh chelomo al yisraél". makich malkhout chelomo litsiat mitsrayim: ma yetsiat mitsrayim minisan — af malkhout chelomo minisan.
8. וִיצִיאַת מִצְרַיִם גּוּפַהּ מְנָלַן דְּמִנִּיסָן מָנִינַן? דִּילְמָא מִתִּשְׁרִי מָנִינַן! vitsiat mitsrayim goufah menalan deminisan maninan? dilma mitichri maninan!
9. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה׳ וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ״, וּכְתִיב: ״וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה וְגוֹ׳״. מִדְּקָאֵי בְּאָב וְקָרֵי לַהּ ״שְׁנַת אַרְבָּעִים״, וְקָאֵי בִּשְׁבָט וְקָרֵי לַהּ ״שְׁנַת אַרְבָּעִים״ — מִכְּלָל דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאו תִּשְׁרֵי הוּא. la salka datakh, dikhtiv: "vayaal aharon hakohén el hor hahar al pi h' vayamot cham bichnat haarbaim letsét bené yisraél méerets mitsrayim ba'hodech ha'hamichi bee'had la'hodech", oukhtiv: "vayhi bearbaim chana beachté asar 'hodech bee'had la'hodech diber moche vego'". midekaé beav vekaré lah "chenat arbaim", vekaé bichvat vekaré lah "chenat arbaim" — mikelal deroch hachana la tichré hou.
10. בִּשְׁלָמָא הַיְאךְ — מְפָרֵשׁ דְּלִיצִיאַת מִצְרַיִם, אֶלָּא הַאי, מִמַּאי דְּלִיצִיאַת מִצְרַיִם, דִּילְמָא לַהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן? bichlama haykh — mefaréch delitsiat mitsrayim, ela ha, mima delitsiat mitsrayim, dilma lahakamat hamichkan?
11. כִּדְאָמַר רַב פָּפָּא: ״שְׁנַת עֶשְׂרִים״ ״שְׁנַת עֶשְׂרִים״ — לִגְזֵרָה שָׁוָה, הָכָא נָמֵי: ״שְׁנַת אַרְבָּעִים״ ״שְׁנַת אַרְבָּעִים״ — לִגְזֵרָה שָׁוָה: מָה כָּאן לִיצִיאַת מִצְרַיִם — אַף כָּאן לִיצִיאַת מִצְרַיִם. kidamar rav papa: "chenat esrim" "chenat esrim" — ligzéra chava, hakha namé: "chenat arbaim" "chenat arbaim" — ligzéra chava: ma kan litsiat mitsrayim — af kan litsiat mitsrayim.
12. וּמִמַּאי דְּמַעֲשֶׂה דְּאָב קָדֵים, דִּילְמָא מַעֲשֶׂה דִּשְׁבָט קָדֵים! oumima demaase deav kadém, dilma maase dichvat kadém!
13. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֶת סִיחוֹן״, וְכִי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּאַהֲרֹן אַכַּתִּי הֲוָה סִיחוֹן קַיָּים, דִּכְתִיב: la salka datakh, dikhtiv: "a'haré hakoto et si'hon", vekhi na'h nafchéh deaharon akati hava si'hon kayam, dikhtiv:

Daf 3a

1. ״וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד״, מָה שְׁמוּעָה שָׁמַע? שָׁמַע שֶׁמֵּת אַהֲרֹן, וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד, וּכְסָבוּר נִיתְּנָה רְשׁוּת לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיִּרְאוּ כׇּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן״, "vayichma hakenaani melekh arad", ma chemoua chama? chama chemét aharon, venistalekou anné kavod, oukhsavour nitena rechout lehila'hém beyisraél. vehaynou dikhtiv: "vayirou kol haéda ki gava aharon",
2. וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אַל תִּקְרֵי ״וַיִּרְאוּ״, אֶלָּא ״וַיִּירָאוּ״, כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, ״כִּי״ מְשַׁמֵּשׁ בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת: אִי, דִּילְמָא, אֶלָּא, דְּהָא. veamar rabi avaou: al tikré "vayirou", ela "vayiraou", kidréch lakich. deamar réch lakich, "ki" mechaméch bearba lechonot: i, dilma, ela, deha.
3. מִי דָּמֵי? הָתָם כְּנַעַן, הָכָא סִיחוֹן! תָּנָא: הוּא סִיחוֹן, הוּא עֲרָד, הוּא כְּנַעַן. סִיחוֹן — שֶׁדּוֹמֶה לִסְיָיח בַּמִּדְבָּר, כְּנַעַן — עַל שֵׁם מַלְכוּתוֹ, וּמָה שְׁמוֹ — עֲרָד שְׁמוֹ. אִיכָּא דְּאָמְרִי: עֲרָד — שֶׁדּוֹמֶה לְעָרוֹד בַּמִּדְבָּר, כְּנַעַן — עַל שֵׁם מַלְכוּתוֹ, וּמָה שְׁמוֹ — סִיחוֹן שְׁמוֹ. mi damé? hatam kenaan, hakha si'hon! tana: hou si'hon, hou arad, hou kenaan. si'hon — chedome lisya'h bamidbar, kenaan — al chém malkhouto, ouma chemo — arad chemo. ika deamri: arad — chedome learod bamidbar, kenaan — al chém malkhouto, ouma chemo — si'hon chemo.
4. וְאֵימָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִיָּיר! veéma roch hachana iyar!
5. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן״, וּכְתִיב: ״וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדוּת״, מִדְּקָאֵי בְּנִיסָן וְקָרֵי לַהּ ״שָׁנָה שֵׁנִית״, וְקָאֵי בְּאִיָּיר וְקָרֵי לַהּ ״שָׁנָה שֵׁנִית״ — מִכְּלָל דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאו אִיָּיר הוּא! la salka datakh, dikhtiv: "vayhi ba'hodech harichon bachana hachénit bee'had la'hodech houkam hamichkan", oukhtiv: "vayhi bachana hachénit ba'hodech hachéni naala heanan méal michkan haédout", midekaé benisan vekaré lah "chana chénit", vekaé beiyar vekaré lah "chana chénit" — mikelal deroch hachana la iyar hou!
6. וְאֵימָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה סִיוָן? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״, וְאִם אִיתָא — ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאת וְגוֹ׳״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! veéma roch hachana sivan? la salka datakh, dikhtiv: "ba'hodech hachelichi letsét bené yisraél méerets mitsrayim", veim ita — "ba'hodech hachelichi bachana hachénit letsét vego'" mibeé léh!
7. וְאֵימָא תַּמּוּז! וְאֵימָא אָב! וְאֵימָא אֲדָר! veéma tamouz! veéma av! veéma adar!
8. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מֵהָכָא: ״וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשֵּׁנִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ״. מַאי ״שֵׁנִי״? לָאו שֵׁנִי לְיֶרַח שֶׁמּוֹנִין בּוֹ לְמַלְכוּתוֹ?! ela amar rabi elazar, méhakha: "vaya'hel livnot ba'hodech hachéni bachéni bichnat arba lemalkhouto". ma "chéni"? la chéni leyera'h chemonin bo lemalkhouto?!
9. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: וְאֵימָא שֵׁנִי בַּחֹדֶשׁ! אִם כֵּן, ״שֵׁנִי בַּחֹדֶשׁ״ בְּהֶדְיָא הֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ. matkéf lah ravina: veéma chéni ba'hodech! im kén, "chéni ba'hodech" behedya hava ketiv béh.
10. וְאֵימָא בְּשֵׁנִי בַּשַּׁבָּת! חֲדָא, דְּלָא אַשְׁכְּחַן שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת דִּכְתִיב. וְעוֹד: מַקִּישׁ שֵׁנִי בָּתְרָא לְשֵׁנִי קַמָּא: מָה שֵׁנִי קַמָּא — חֹדֶשׁ, אַף שֵׁנִי בָּתְרָא — חֹדֶשׁ. veéma bechéni bachabat! 'hada, dela achke'han chéni bachabat dikhtiv. veod: makich chéni batra lechéni kama: ma chéni kama — 'hodech, af chéni batra — 'hodech.
11. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִין שֶׁאֵין מוֹנִין לָהֶם לַמְּלָכִים אֶלָּא מִנִּיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה׳ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ״. tanya keotéh derabi yo'hanan: minayin cheén monin lahem lamelakhim ela minisan, cheneemar: "vayhi vichmonim chana vearba méot chana letsét bené yisraél méerets mitsrayim vego'", oukhtiv: "vayaal aharon hakohén el hor hahar al pi h' vego'", oukhtiv: "vayhi bearbaim chana beachté asar 'hodech".
12. וּכְתִיב: ״אַחֲרֵי הַכּוֹתוֹ אֶת סִיחוֹן וְגוֹ׳״, וְאוֹמֵר: ״וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי וְגוֹ׳״, וְאוֹמֵר: ״וַיִּרְאוּ כׇּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וְגוֹ׳״, וְאוֹמֵר: ״וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וְגוֹ׳״. oukhtiv: "a'haré hakoto et si'hon vego'", veomér: "vayichma hakenaani vego'", veomér: "vayirou kol haéda ki gava aharon vego'", veomér: "vayhi ba'hodech harichon bachana hachénit vego'".
13. וְאוֹמֵר: ״וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְגוֹ׳״, וְאוֹמֵר: ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״, וְאוֹמֵר: ״וַיָּחֶל לִבְנוֹת וְגוֹ׳״. veomér: "vayhi bachana hachénit ba'hodech hachéni vego'", veomér: "ba'hodech hachelichi letsét bené yisraél vego'", veomér: "vaya'hel livnot vego'".
14. אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם — מִתִּשְׁרִי מָנִינַן, ״שֶׁנֶּאֱמַר: ״דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵיו שְׁנַת עֶשְׂרִים וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא וְגוֹ׳״. amar rav 'hisda: lo chanou ela lemalkhé yisraél, aval lemalkhé oumot haolam — mitichri maninan, "cheneemar: "divré ne'hemya ben 'hakhalya vayhi ve'hodech kislé chenat esrim vego'", oukhtiv: "vayhi be'hodech nisan chenat esrim learta'hchaste vego'".
15. מִדְּקָאֵי בְּכִסְלֵיו וְקָרֵי לֵיהּ ״שְׁנַת עֶשְׂרִים״, וְקָאֵי בְּנִיסָן וְקָרֵי לֵיהּ ״שְׁנַת עֶשְׂרִים״ — מִכְּלָל דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאו נִיסָן הוּא. midekaé bekhislé vekaré léh "chenat esrim", vekaé benisan vekaré léh "chenat esrim" — mikelal deroch hachana la nisan hou.
16. בִּשְׁלָמָא הַיְאךְ — מְפָרֵשׁ דִּלְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא, אֶלָּא הַאי — מִמַּאי דִּלְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא? דִּילְמָא bichlama haykh — mefaréch dilarta'hchaste, ela ha — mima dilarta'hchaste? dilma

Daf 3b

1. לְמִנְיָנָא אַחֲרִינָא הוּא? אָמַר רַב פָּפָּא: ״שְׁנַת עֶשְׂרִים״ ״שְׁנַת עֶשְׂרִים״ — לִגְזֵירָה שָׁוָה: מָה הָתָם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא, אַף הָכָא לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא. leminyana a'harina hou? amar rav papa: "chenat esrim" "chenat esrim" — ligzéra chava: ma hatam learta'hchaste, af hakha learta'hchaste.
2. וּמִמַּאי דְּמַעֲשֶׂה דְּכִסְלֵיו קָדֵים, דִּילְמָא מַעֲשֶׂה דְּנִיסָן קָדֵים? oumima demaase dekhislé kadém, dilma maase denisan kadém?
3. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּתַנְיָא: דְּבָרִים שֶׁאָמַר חֲנָנִי לִנְחֶמְיָה בְּכִסְלֵיו, אֲמָרָן נְחֶמְיָה לַמֶּלֶךְ בְּנִיסָן. la salka datakh, detanya: devarim cheamar 'hanani lin'hemya bekhislé, amaran ne'hemya lamelekh benisan.
4. דְּבָרִים שֶׁאָמַר חֲנָנִי לִנְחֶמְיָה בְּכִסְלֵיו — שֶׁנֶּאֱמַר: ״דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵיו שְׁנַת עֶשְׂרִים וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי וְעַל יְרוּשָׁלִָם. וַיֹּאמְרוּ לִי הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה בְּרָעָה גְדוֹלָה וּבְחֶרְפָּה וְחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מְפוֹרָצֶת וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ״. devarim cheamar 'hanani lin'hemya bekhislé — cheneemar: "divré ne'hemya ben 'hakhalya vayhi ve'hodech kislé chenat esrim vaani hayiti bechouchan habira. vayavo 'hanani e'had méa'ha hou vaanachim miouda vaechalém al hayeoudim hapeléta acher nicharou min hachevi veal yerouchalam. vayomrou li hanicharim acher nicharou min hachevi cham bamedina beraa gedola ouv'herpa ve'homat yerouchalam meforatset ouchareha nitsetou vaéch".
5. אֲמָרָן נְחֶמְיָה לַמֶּלֶךְ בְּנִיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ יַיִן לְפָנָיו וָאֶשָּׂא אֶת הַיַּיִן וָאֶתְּנָה לַמֶּלֶךְ וְלֹא הָיִיתִי רַע לְפָנָיו. וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים וְאַתָּה אֵינְךָ חוֹלֶה אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב וָאִירָא הַרְבֵּה מְאֹד. וָאוֹמַר לַמֶּלֶךְ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה מַדּוּעַ לֹא יֵרְעוּ פָנַי אֲשֶׁר הָעִיר בֵּית קִבְרוֹת אֲבוֹתַי חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ אוּכְּלוּ בָאֵשׁ״. amaran ne'hemya lamelekh benisan, cheneemar: "vayhi be'hodech nisan chenat esrim learta'hchaste hamelekh yayin lefana vaesa et hayayin vaetena lamelekh velo hayiti ra lefana. vayomer li hamelekh madoua panekha raim veata énkha 'hole én ze ki im roa lév vaira harbé meod. vaomar lamelekh hamelekh leolam yi'hye madoua lo yérou fana acher hair bét kivrot avota 'haréva ouchareha oukelou vaéch".
6. ״וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ עַל מַה זֶּה אַתָּה מְבַקֵּשׁ וָאֶתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם. וָאוֹמַר לַמֶּלֶךְ אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם יִיטַב עַבְדְּךָ לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי אֶל יְהוּדָה אֶל עִיר קִבְרוֹת אֲבוֹתַי וְאֶבְנֶנָּה. וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ עַד מָתַי יִהְיֶה מַהֲלָכְךָ וּמָתַי תָּשׁוּב וַיִּיטַב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלָחֵנִי וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן״. "vayomer li hamelekh al ma ze ata mevakéch vaetpalél el elohé hachamayim. vaomar lamelekh im al hamelekh tov veim yitav avdekha lefanekha acher tichla'héni el yeouda el ir kivrot avota veevnena. vayomer li hamelekh vehachégal yochevet etslo ad mata yihye mahalakhkha oumata tachouv vayitav lifné hamelekh vayichla'héni vaetena lo zeman".
7. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ״בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ״, וּכְתִיב: ״בַּשְּׁבִיעִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ״. וְאִם אִיתָא — ״בַּשְּׁבִיעִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! métiv rav yoséf: "beom esrim vearbaa la'hodech bachichi bichnat chetayim ledaryavech", oukhtiv: "bachevii bichnat chetayim beesrim vee'had la'hodech". veim ita — "bachevii bichnat chaloch" mibeé léh!
8. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ כָּשֵׁר הָיָה, לְפִיכָךְ מָנוּ לוֹ כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל. amar rabi avaou: korech melekh kachér haya, lefikhakh manou lo kemalkhé yisraél.
9. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: חֲדָא — דְּאִם כֵּן קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי, דִּכְתִיב: ״וְשֵׁיצִיא בַּיְתָא דְנָא עַד יוֹם תְּלָתָא לִירַח אֲדָר דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁית לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא״, וְתַנְיָא: בְּאוֹתוֹ זְמַן לַשָּׁנָה הַבָּאָה עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וְגָלוּתוֹ עִמּוֹ, וּכְתִיב: ״וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי הִיא שְׁנַת הַשְּׁבִיעִית לַמֶּלֶךְ״, וְאִם אִיתָא — ״שְׁנַת הַשְּׁמִינִית״ מִיבְּעֵי לֵיהּ. matkéf lah rav yoséf: 'hada — deim kén kachou keraé ahadadé, dikhtiv: "vechétsi bayta dena ad yom telata lira'h adar di hi chenat chét lemalkhout daryavech malka", vetanya: beoto zeman lachana habaa ala ezra mibavel vegalouto imo, oukhtiv: "vayavo yerouchalam ba'hodech ha'hamichi hi chenat hacheviit lamelekh", veim ita — "chenat hacheminit" mibeé léh.
10. וְעוֹד: מִי דָּמֵי? הָתָם כּוֹרֶשׁ, הָכָא דָּרְיָוֶשׁ! תָּנָא: הוּא כּוֹרֶשׁ, הוּא דָּרְיָוֶשׁ, הוּא אַרְתַּחְשַׁסְתְּא. כּוֹרֶשׁ — שֶׁמֶּלֶךְ כָּשֵׁר הָיָה, אַרְתַּחְשַׁסְתְּא — עַל שֵׁם מַלְכוּתוֹ, וּמָה שְׁמוֹ — דָּרְיָוֶשׁ שְׁמוֹ. veod: mi damé? hatam korech, hakha daryavech! tana: hou korech, hou daryavech, hou arta'hchaste. korech — chemelekh kachér haya, arta'hchaste — al chém malkhouto, ouma chemo — daryavech chemo.
11. מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא! אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לָא קַשְׁיָא: כָּאן קוֹדֶם שֶׁהֶחְמִיץ, כָּאן לְאַחַר שֶׁהֶחְמִיץ. mikol makom kachya! amar rabi yits'hak, la kachya: kan kodem chehe'hmits, kan lea'har chehe'hmits.
12. מַתְקֵיף לַהּ רַב כָּהֲנָא: וּמִי הֶחְמִיץ? וְהָכְתִיב: matkéf lah rav kahana: oumi he'hmits? vehakhtiv:

Daf 4a

1. ״וּמָה חַשְׁחָן וּבְנֵי תוֹרִין וְדִכְרִין וְאִמְּרִין לַעֲלָוָן לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא חִנְטִין מְלַח חֲמַר וּמְשַׁח כְּמֵאמַר כָּהֲנַיָּא דִי בִירוּשְׁלֶם לֶהֱוֵא מִתְיְהֵב לְהֹם יוֹם בְּיוֹם דִּי לָא שָׁלוּ״! אָמַר לוֹ רַבִּי יִצְחָק: רַבִּי, מִטּוּנָךְ: ״דִּי לֶהֱוֹן מְהַקְרְבִין נִיחוֹחִין לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא וּמְצַלַּיִן לְחַיֵּי מַלְכָּא וּבְנוֹהִי״. "ouma 'hach'han ouvné torin vedikhrin veimerin laalavan leelah chemaya 'hintin mela'h 'hamar oumcha'h kemémar kahanaya di virouchlem lehevé mityehév lehom yom beom di la chalou"! amar lo rabi yits'hak: rabi, mitounakh: "di leheon mehakrevin ni'ho'hin leelah chemaya oumtsalayin le'hayé malka ouvnohi".
2. וּמַאן דְּעָבֵד הָכִי לָאו מְעַלְּיוּתָא הִיא? וְהָתַנְיָא, הָאוֹמֵר: ״סֶלַע זוֹ לִצְדָקָה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּחְיוּ בָּנַי״, וּ״בִשְׁבִיל שֶׁאֶזְכֶּה בָּהּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא״ — הֲרֵי זֶה צַדִּיק גָּמוּר. ouman deavéd hakhi la mealeouta hi? vehatanya, haomér: "sela zo litsdaka bichvil cheyi'hou bana", ou"vichvil cheezke bah le'hayé haolam haba" — haré ze tsadik gamour.
3. לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּיִשְׂרָאֵל, כָּאן בְּגוֹיִם. la kachya: kan beyisraél, kan begoyim.
4. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מְנָלַן דְּאַחְמִיץ — דִּכְתִיב: ״נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל תְּלָתָא וְנִדְבָּךְ דִּי אָע חֲדַת וְנִפְקְתָא מִן בֵּית מַלְכָּא תִּתְיְהִב״, לְמָה לֵיהּ דַּעֲבַד הָכִי? סָבַר: אִי מָרְדוּ בִּי יְהוּדָאֵי — אִיקְלְיֵיהּ בְּנוּרָא. veibaét éma: menalan dea'hmits — dikhtiv: "nidbakhin di even gelal telata venidbakh di a 'hadat venifketa min bét malka tityehiv", lema léh daavad hakhi? savar: i mardou bi yeoudaé — ikleyéh benoura.
5. אַטּוּ שְׁלֹמֹה לָא עֲבַד הָכִי? וְהָכְתִיב: ״שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתוֹת אֲרָזִים״! שְׁלֹמֹה עֲבַד מִלְּמַעְלָה, וְאִיהוּ עֲבַד מִלְּמַטָּה. שְׁלֹמֹה שַׁקְּעֵיהּ בְּבִנְיָנָא, אִיהוּ לָא שַׁקְּעֵיהּ בְּבִנְיָנָא. שְׁלֹמֹה סַדְיֵיהּ בְּסִידָא, אִיהוּ לָא סַדְיֵיהּ בְּסִידָא. atou chelomo la avad hakhi? vehakhtiv: "chelocha touré gazit vetour keroutot arazim"! chelomo avad milemala, veiou avad milemata. chelomo chakeéh bevinyana, iou la chakeéh bevinyana. chelomo sadyéh besida, iou la sadyéh besida.
6. אָמַר רַב יוֹסֵף, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: מְנָלַן דְּאַחְמִיץ — מֵהָכָא: ״וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ״. מַאי ״שֵׁגַל״? אָמַר רַבָּה בַּר לִימָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כַּלְבְּתָא. amar rav yoséf, veitéma rabi yits'hak: menalan dea'hmits — méhakha: "vayomer li hamelekh vehachégal yochevet etslo". ma "chégal"? amar raba bar lima micheméh derav: kalbeta.
7. אֶלָּא מֵעַתָּה, הָא דִּכְתִיב: ״וְעַל מָרֵא שְׁמַיָּא הִתְרוֹמַמְתָּ וּלְמָאנַיָּיא דִי בַיְתֵיהּ הַיְתִיו קׇדָמָךְ וְאַנְתְּ וְרַבְרְבָנָךְ שֵׁגְלָתָךְ וּלְחֵנָתָךְ חַמְרָא שָׁתַיִן בְּהוֹן״, וְאִי ״שֵׁגַל״ כַּלְבְּתָא הִיא, כַּלְבְּתָא בַּת מִשְׁתְּיָא חַמְרָא הִיא? הָא לָא קַשְׁיָא, דְּמַלְּפָא לָה וְשָׁתְיָיא. ela méata, ha dikhtiv: "veal maré chemaya hitromamta oulmanaya di vaytéh hayti kodamakh veante veravrevanakh chéglatakh oul'hénatakh 'hamra chatayin beon", vei "chégal" kalbeta hi, kalbeta bat michteya 'hamra hi? ha la kachya, demalefa la vechatya.
8. אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב: ״בְּנוֹת מְלָכִים בְּיִקְּרוֹתֶיךָ נִצְּבָה שֵׁגַל לִימִינְךָ בְּכֶתֶם אוֹפִיר״, וְאִי שֵׁגַל כַּלְבְּתָא הִיא, מַאי קָא מְבַשַּׂר לְהוּ נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל?! הָכִי קָאָמַר: בִּשְׂכַר שֶׁחֲבִיבָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל כְּשֵׁגַל לַגּוֹיִם — זְכִיתֶם לְכֶתֶם אוֹפִיר. ela méata dikhtiv: "benot melakhim beyikerotekha nitseva chégal liminkha bekhetem ofir", vei chégal kalbeta hi, ma ka mevasar leou navi leyisraél?! hakhi kaamar: biskhar che'haviva tora leyisraél kechégal lagoyim — zekhitem lekhetem ofir.
9. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם ״שֵׁגַל״ — מַלְכְּתָא הִיא, וְרַבָּה בַּר לִימָא גְּמָרָא, גְּמִיר לַהּ. וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ ״שֵׁגַל״? שֶׁהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו כְּשֵׁגַל. אִי נָמֵי: שֶׁהוֹשִׁיבָהּ בִּמְקוֹם שֵׁגַל. veibaét éma: leolam "chégal" — malketa hi, veraba bar lima gemara, gemir lah. veama karé lah "chégal"? chehayta 'haviva ala kechégal. i namé: cheochivah bimkom chégal.
10. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מְנָלַן דְּאַחְמִיץ — מֵהָכָא: ״עַד כְּסַף כַּכְּרִין מְאָה וְעַד חִנְטִין כּוֹרִין מְאָה וְעַד חֲמַר בַּתִּין מְאָה וְעַד בַּתִּין מְשַׁח מְאָה וּמְלַח דִּי לָא כְתָב וְגוֹ׳״. מֵעִיקָּרָא — בְּלָא קִיצּוּתָא, וְהַשְׁתָּא — בְּקִיצּוּתָא. veibaét éma: menalan dea'hmits — méhakha: "ad kesaf kakerin mea vead 'hintin korin mea vead 'hamar batin mea vead batin mecha'h mea oumla'h di la khetav vego'". méikara — bela kitsouta, vehachta — bekitsouta.
11. וְדִילְמָא מֵעִיקָּרָא לָא הֲוָה קִים לֵיהּ בְּקִיצּוּתָא? אֶלָּא, מְחַוַּורְתָּא כִּדְשַׁנִּיין מֵעִיקָּרָא. vedilma méikara la hava kim léh bekitsouta? ela, me'havarta kidchanin méikara.
12. וְלָרְגָלִים. רְגָלִים בְּאֶחָד בְּנִיסָן הוּא? בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן הוּא! אָמַר רַב חִסְדָּא: רֶגֶל שֶׁבּוֹ, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָרְגָלִים. velargalim. regalim bee'had benisan hou? ba'hamicha asar benisan hou! amar rav 'hisda: regel chebo, roch hachana largalim.
13. נָפְקָא מִינַּהּ לְנוֹדֵר, לְמֵיקַם עֲלֵיהּ בְּ״בַל תְּאַחֵר״, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּתַנְיָא: אֶחָד הַנּוֹדֵר, וְאֶחָד הַמַּקְדִּישׁ, וְאֶחָד הַמַּעֲרִיךְ, כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה רְגָלִים — עוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״. nafka minah lenodér, lemékam aléh be"val tea'hér", verabi chimon hi. detanya: e'had hanodér, vee'had hamakdich, vee'had hamaarikh, kévan cheavrou ala chelocha regalim — ovér be"val tea'hér".
14. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה רְגָלִים כְּסִדְרָן, וְחַג הַמַּצּוֹת תְּחִילָּה. וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: רְגָלִים, פְּעָמִים שְׁלֹשָׁה, פְּעָמִים אַרְבָּעָה, פְּעָמִים חֲמִשָּׁה. כֵּיצַד? נָדַר לִפְנֵי הַפֶּסַח — שְׁלֹשָׁה. לִפְנֵי עֲצֶרֶת — חֲמִשָּׁה. לִפְנֵי הֶחָג — אַרְבָּעָה. rabi chimon omér: chelocha regalim kesidran, ve'hag hamatsot te'hila. vekhén haya rabi chimon ben yo'ha omér: regalim, peamim chelocha, peamim arbaa, peamim 'hamicha. kétsad? nadar lifné hapesa'h — chelocha. lifné atseret — 'hamicha. lifné he'hag — arbaa.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: חַיָּיבֵי הַדָּמִין וְהָעֲרָכִין, הַחֲרָמִין וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת, חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים, צְדָקוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וּפֶסַח, tanou rabanan: 'hayavé hadamin vehaarakhin, ha'haramin vehahekdéchot, 'hataot vaachamot, olot ouchlamim, tsedakot oumaasrot, bekhor oumaasér oufesa'h,

Daf 4b

1. לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שְׁלֹשָׁה רְגָלִים — עוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה רְגָלִים כְּסִדְרָן, וְחַג הַמַּצּוֹת תְּחִלָּה. leket chikh'ha ouféa, kévan cheavrou aléhen chelocha regalim — ovér be"val tea'hér". rabi chimon omér: chelocha regalim kesidran, ve'hag hamatsot te'hila.
2. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן רֶגֶל אֶחָד — עוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שְׁנֵי רְגָלִים — עוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶן חַג הַסּוּכּוֹת — עוֹבֵר עֲלֵיהֶן בְּ״בַל תְּאַחֵר״. rabi méir omér: kévan cheavar aléhen regel e'had — ovér be"val tea'hér". rabi eliezer ben yaakov omér: kévan cheavrou aléhen chené regalim — ovér be"val tea'hér". rabi elazar berabi chimon omér: kévan cheavar aléhen 'hag hasoukot — ovér aléhen be"val tea'hér".
3. מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא — מִכְּדֵי מִינַּיְיהוּ סָלֵיק, לְמָה לִי לְמֶהְדַּר וּמִיכְתַּב: ״בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסּוּכּוֹת״? שְׁמַע מִינַּהּ לְ״בַל תְּאַחֵר״. ma tama detana kama — mikedé minayou salék, lema li lemehdar oumikhtav: "be'hag hamatsot ouv'hag hachavouot ouv'hag hasoukot"? chema minah le"val tea'hér".
4. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר ״בְּחַג הַסּוּכּוֹת״, שֶׁבּוֹ דִּיבֵּר הַכָּתוּב, לָמָּה נֶאֱמַר — לוֹמַר שֶׁזֶּה אַחֲרוֹן. verabi chimon omér: éno tsarikh lomar "be'hag hasoukot", chebo dibér hakatouv, lama neemar — lomar cheze a'haron.
5. וְרַבִּי מֵאִיר — מַאי טַעְמָא? דִּכְתִיב: ״וּבָאתָ שָּׁמָּה ... וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה״. verabi méir — ma tama? dikhtiv: "ouvata chama ... vahavétem chama".
6. וְרַבָּנַן — הַהוּא לַעֲשֵׂה. verabanan — haou laasé.
7. וְרַבִּי מֵאִיר, כֵּיוָן דְּאָמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא אַיְיתִי וְלָא אַיְיתִי — מִמֵּילָא קָם לֵיהּ בְּ״בַל תְּאַחֵר״. verabi méir, kévan deamar léh ra'hamana ayti vela ayti — miméla kam léh be"val tea'hér".
8. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, מַאי טַעְמָא? דִּכְתִיב: ״אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה׳ בְּמוֹעֲדֵיכֶם״ — מִיעוּט מוֹעֲדִים שְׁנַיִם. verabi eliezer ben yaakov, ma tama? dikhtiv: "éle taasou la' bemoadékhem" — miout moadim chenayim.
9. וְרַבָּנַן — הַהוּא לְכִדְרַבִּי יוֹנָה. דְּאָמַר רַבִּי יוֹנָה: הוּקְשׁוּ כׇּל הַמּוֹעֲדִים כּוּלָּם זֶה לָזֶה, שֶׁכּוּלָּן מְכַפְּרִים עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. verabanan — haou lekhidrabi yona. deamar rabi yona: houkchou kol hamoadim koulam ze laze, chekoulan mekhaperim al toumat mikdach vekadacha.
10. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי טַעְמָא? דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא יֵאָמֵר ״חַג הַסּוּכּוֹת״, שֶׁבּוֹ דִּיבֵּר הַכָּתוּב, לָמָּה נֶאֱמַר — לוֹמַר שֶׁזֶּה גּוֹרֵם. verabi elazar berabi chimon, ma tama? detanya, rabi elazar berabi chimon omér: lo yéamér "'hag hasoukot", chebo dibér hakatouv, lama neemar — lomar cheze gorém.
11. וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: הַאי ״בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסּוּכּוֹת״ מַאי דָּרְשׁוּ בֵּיהּ? מִיבְּעֵי לְהוּ לְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא. דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מִנַּיִין לַעֲצֶרֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כׇּל שִׁבְעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסּוּכּוֹת״, מַקִּישׁ חַג הַשָּׁבוּעוֹת לְחַג הַמַּצּוֹת: מָה חַג הַמַּצּוֹת יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין כׇּל שִׁבְעָה — אַף חַג הַשָּׁבוּעוֹת יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין כׇּל שִׁבְעָה. verabi méir verabi eliezer ben yaakov: ha "be'hag hamatsot ouv'hag hachavouot ouv'hag hasoukot" ma darchou béh? mibeé leou lekhidrabi elazar amar rabi ochaya. deamar rabi elazar amar rabi ochaya: minayin laatseret cheyéch lah tachloumin kol chiva? talmoud lomar: "be'hag hamatsot ouv'hag hachavouot ouv'hag hasoukot", makich 'hag hachavouot le'hag hamatsot: ma 'hag hamatsot yéch lo tachloumin kol chiva — af 'hag hachavouot yéch lo tachloumin kol chiva.
12. וְלַיקִּשׁ לְחַג הַסּוּכּוֹת: מָה לְּהַלָּן שְׁמוֹנָה — אַף כָּאן שְׁמוֹנָה! שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא. velakich le'hag hasoukot: ma lehalan chemona — af kan chemona! chemini regel bifné atsmo hou.
13. אֵימוֹר דְּאָמְרִינַן שְׁמִינִי רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְעִנְיַן פָּזֵ״ר קָשֶׁ״ב, אֲבָל לְעִנְיַין תַּשְׁלוּמִין — דִּבְרֵי הַכֹּל תַּשְׁלוּמִין דְּרִאשׁוֹן הוּא! émor deamrinan chemini regel bifné atsmo leinyan pazé"r kache"v, aval leinyan tachloumin — divré hakol tachloumin derichon hou!
14. דִּתְנַן: מִי שֶׁלֹּא חָג יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג — חוֹגֵג אֶת כָּל הָרֶגֶל וְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג. ditnan: mi chelo 'hag yom tov harichon chel 'hag — 'hogég et kal haregel veom tov haa'haron chel 'hag.
15. תָּפַשְׂתָּ מְרוּבֶּה — לֹא תָּפַשְׂתָּ, תָּפַשְׂתָּ מוּעָט — תָּפַשְׂתָּ. tafasta meroube — lo tafasta, tafasta mouat — tafasta.
16. אֶלָּא לְמַאי הִלְכְתָא כַּתְבֵיהּ רַחֲמָנָא לְחַג הַסּוּכּוֹת? לְאַקּוֹשֵׁיהּ לְחַג הַמַּצּוֹת: ela lema hilkheta katvéh ra'hamana le'hag hasoukot? leakochéh le'hag hamatsot:

Daf 5a

1. מָה חַג הַמַּצּוֹת טָעוּן לִינָה — אַף חַג הַסּוּכּוֹת טָעוּן לִינָה. ma 'hag hamatsot taoun lina — af 'hag hasoukot taoun lina.
2. וְהָתָם מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ״. vehatam menalan? dikhtiv: "oufanita vaboker vehalakhta leohalekha".
3. וְתַנָּא קַמָּא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן (בֶּן אֶלְעָזָר) — תַּשְׁלוּמִין לַעֲצֶרֶת מְנָא לְהוּ? vetana kama verabi chimon (ben elazar) — tachloumin laatseret mena leou?
4. נָפְקָא לְהוּ מִדְּתָנֵי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל. דְּתָנֵי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: אָמְרָה תּוֹרָה מְנֵה יָמִים וְקַדֵּשׁ חֹדֶשׁ, מְנֵה יָמִים וְקַדֵּשׁ עֲצֶרֶת. מָה חֹדֶשׁ לִמְנוּיָו — אַף עֲצֶרֶת לִמְנוּיָו. nafka leou midetané raba bar chemouél. detané raba bar chemouél: amra tora mené yamim vekadéch 'hodech, mené yamim vekadéch atseret. ma 'hodech limnouya — af atseret limnouya.
5. אֵימָא עֲצֶרֶת חַד יוֹמָא? אָמַר רָבָא: אַטּוּ עֲצֶרֶת יוֹמֵי מָנִינַן, שָׁבוּעֵי לָא מָנִינַן? וְהָאָמַר מָר: מִצְוָה לְמִימְנֵי יוֹמֵי, וּמִצְוָה לְמִימְנֵי שָׁבוּעֵי. וְעוֹד: ״חַג שָׁבוּעוֹת״ כְּתִיב. éma atseret 'had yoma? amar rava: atou atseret yomé maninan, chavoué la maninan? vehaamar mar: mitsva lemimné yomé, oumitsva lemimné chavoué. veod: "'hag chavouot" ketiv.
6. וּפֶסַח בַּר מִיקְרַב בִּרְגָלִים הוּא? פֶּסַח זִימְנָא קְבִיעָא לֵיהּ, אִי אַקְרְבֵיהּ — אַקְרְבֵיהּ, וְאִי לָא אַקְרְבֵיהּ — אִידְּחִי לֵיהּ! oufesa'h bar mikrav birgalim hou? pesa'h zimna kevia léh, i akrevéh — akrevéh, vei la akrevéh — ide'hi léh!
7. אָמַר רַב חִסְדָּא: פֶּסַח כְּדִי נַסְבֵהּ. amar rav 'hisda: pesa'h kedi nasvéh.
8. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: מַאי ״פֶּסַח״ — שַׁלְמֵי פֶסַח. rav chéchet amar: ma "pesa'h" — chalmé fesa'h.
9. אִי הָכִי — הַיְינוּ שְׁלָמִים! תְּנָא שְׁלָמִים הַבָּאִין מֵחֲמַת פֶּסַח, וּתְנָא שְׁלָמִים הַבָּאִין מֵחֲמַת עַצְמָן. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּמֵחֲמַת פֶּסַח קָאָתוּ, i hakhi — haynou chelamim! tena chelamim habain mé'hamat pesa'h, outna chelamim habain mé'hamat atsman. salka datakh aména: hoil oumé'hamat pesa'h kaatou,

Daf 5b

1. כְּפֶסַח דָּמוּ — קָא מַשְׁמַע לַן. kefesa'h damou — ka machma lan.
2. מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כִּי תִדּוֹר נֶדֶר״, אֵין לִי אֶלָּא נֶדֶר. נְדָבָה מִנַּיִן? menahané milé? detanou rabanan: "ki tidor neder", én li ela neder. nedava minayin?
3. נֶאֱמַר כָּאן ״נֶדֶר״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״אִם נֶדֶר אוֹ נְדָבָה״. מָה לְהַלָּן — נְדָבָה עִמּוֹ, אַף כָּאן — נְדָבָה עִמּוֹ. neemar kan "neder", veneemar lehalan "im neder o nedava". ma lehalan — nedava imo, af kan — nedava imo.
4. ״לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״ — אֵלּוּ הַדָּמִין הָעֲרָכִין וְהַחֲרָמִין וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת. ״לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ״ — הוּא וְלֹא חִילּוּפָיו. ״כִּי דָרוֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ״ — אֵלּוּ חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים. "la' elohekha" — élou hadamin haarakhin veha'haramin vehahekdéchot. "lo tea'hér lechalemo" — hou velo 'hiloufa. "ki daroch yidrechenou" — élou 'hataot vaachamot olot ouchlamim.
5. ״ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ — אֵלּוּ צְדָקוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וּבְכוֹר. ״מֵעִמָּךְ״ — זֶה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה. ״וְהָיָה בְךָ חֵטְא״ — וְלֹא בְּקׇרְבָּנְךָ חֵטְא. "h' elohekha" — élou tsedakot oumaasrot ouvkhor. "méimakh" — ze leket chikh'ha ouféa. "vehaya vekha 'hét" — velo bekorbankha 'hét.
6. אָמַר מָר: ״לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ״ — הוּא וְלֹא חִילּוּפָיו. חִילּוּפֵי מַאי? אִי חִילּוּפֵי עוֹלָה וּשְׁלָמִים — מִקְרָב קָרְבִי. amar mar: "lo tea'hér lechalemo" — hou velo 'hiloufa. 'hiloufé ma? i 'hiloufé ola ouchlamim — mikrav karvi.
7. אִי חִילּוּפֵי חַטָּאת, לְמִיתָה אָזְלָא. אֶלָּא מַאי חִילּוּפָיו — חִילּוּפֵי תוֹדָה. i 'hiloufé 'hatat, lemita azla. ela ma 'hiloufa — 'hiloufé toda.
8. דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: תּוֹדָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּתְמוּרָתָהּ, וּמֵתָה אַחַת מֵהֶן — חֲבֶרְתָּהּ אֵין לָהּ תַּקָּנָה. detané rabi 'hiya: toda chenitarva bitmouratah, ouméta a'hat méhen — 'havertah én lah takana.
9. הֵיכִי לֶיעְבֵּיד? לַיקְרְבַהּ וְלַיקְרֵיב לֶחֶם בַּהֲדַהּ — דִּלְמָא תְּמוּרָה הִיא. לַיקְרְבַהּ בְּלָא לֶחֶם — דִּלְמָא תּוֹדָה הִיא. hékhi lebéd? lakrevah velakrév le'hem bahadah — dilma temoura hi. lakrevah bela le'hem — dilma toda hi.
10. וְהָא כֵּיוָן דְּלָאו בַּת הַקְרָבָה הִיא, קְרָא לְמַעוֹטֵי לְמָה לִי? veha kévan dela bat hakrava hi, kera lemaoté lema li?
11. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לְעוֹלָם לְמַעוֹטֵי חִילּוּפֵי עוֹלָה וּשְׁלָמִים, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שְׁנֵי רְגָלִים וְהוּמַם, וְחִילְּלוֹ עַל אַחֵר, וְעָבַר עָלָיו רֶגֶל אֶחָד. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּמִכֹּחַ קַמָּא קָאָתֵי — כְּמַאן דְּעָבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה רְגָלִים דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. amar rav chéchet: leolam lemaoté 'hiloufé ola ouchlamim, vehakha bema askinan? kegon cheavrou ala chené regalim veoumam, ve'hilelo al a'hér, veavar ala regel e'had. salka datakh aména: hoil oumiko'ha kama kaaté — keman deavrou ala chelocha regalim damé, ka machma lan.
12. וּלְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר: כֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלָיו רֶגֶל אֶחָד עוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁהוּמַם בְּתוֹךְ הָרֶגֶל, וְחִילְּלוֹ, וְעָבַר עָלָיו הָרֶגֶל. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּמִכֹּחַ קַמָּא קָאָתֵי — כְּמַאן דְּעָבַר עֲלֵיהּ כּוּלֵּיהּ רֶגֶל דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. oulrabi méir deamar: kévan cheavar ala regel e'had ovér be"val tea'hér", ma ika lemémar? amar rava: hakha bema askinan, kegon cheoumam betokh haregel, ve'hilelo, veavar ala haregel. salka datakh aména: hoil oumiko'ha kama kaaté — keman deavar aléh kouléh regel damé, ka machma lan.
13. ״וְהָיָה בְּךָ חֵטְא״, וְלֹא בְּקׇרְבָּנְךָ חֵטְא. וְהָא מֵהָכָא נָפְקָא? מִדַּאֲחֵרִים נָפְקָא, דְּתַנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: יָכוֹל יְהֵא בְּכוֹר שֶׁעָבְרָה שְׁנָתוֹ כִּפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין, וְיִפָּסֵל — "vehaya bekha 'hét", velo bekorbankha 'hét. veha méhakha nafka? midaa'hérim nafka, detanya, a'hérim omrim: yakhol yehé bekhor cheavra chenato kifsoulé hamoukdachin, veyipasél —
14. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירוֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכוֹרוֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ״, מַקִּישׁ בְּכוֹר לְמַעֲשֵׂר: מָה מַעֲשֵׂר אֵינוֹ נִפְסָל מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ, אַף בְּכוֹר אֵינוֹ נִפְסָל מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ. talmoud lomar: "veakhalta lifné h' elohekha masar degankha tirochkha veyitsharekha ouvkhorot bekarkha vetsonekha", makich bekhor lemaasér: ma maasér éno nifsal michana la'havertah, af bekhor éno nifsal michana la'havertah.
15. אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי בְּכוֹר, דְּלָאו בַּר הַרְצָאָה הוּא, אֲבָל קׇדָשִׁים, דִּבְנֵי הַרְצָאָה נִינְהוּ — אֵימָא לָא לִירַצּוֹ, קָא מַשְׁמַע לַן. itsterikh, salka datakh aména: hané milé bekhor, dela bar hartsaa hou, aval kodachim, divné hartsaa ninou — éma la liratso, ka machma lan.
16. וְאַכַּתִּי, veakati,

Daf 6a

1. מִדְּבֶן עַזַּאי נָפְקָא, דְּתַנְיָא: בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: ״אוֹתוֹ״ mideven aza nafka, detanya: ben aza omér: "oto"
2. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף מְאַחֵר נִדְרוֹ בְּ״בַל יֵרָצֶה״, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹתוֹ״ — אוֹתוֹ בְּ״לֹא יֵרָצֶה״, וְאֵין מְאַחֵר נִדְרוֹ בְּ״לֹא יֵרָצֶה״, ma talmoud lomar? lefi cheneemar: "lo tea'hér lechalemo", choméa ani af mea'hér nidro be"val yératse", talmoud lomar: "oto" — oto be"lo yératse", veén mea'hér nidro be"lo yératse",
3. אֶלָּא: ״בְּךָ חֵטְא״ — וְלֹא בְּאִשְׁתְּךָ חֵטְא. ela: "bekha 'hét" — velo beichtekha 'hét.
4. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאִי תֵּימָא רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה אֶלָּא אִם כֵּן מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ מָמוֹן וְאֵין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ״, אֵימָא בְּהַאי עָוֹן דְּ״בַל תְּאַחֵר״ נָמֵי אִשְׁתּוֹ מֵתָה, קָא מַשְׁמַע לַן. salka datakh aména: hoil veamar rabi yo'hanan, vei téma rabi elazar: én ichto chel adam méta ela im kén mevakechin mimenou mamon veén lo, cheneemar: "im én lekha lechalém lama yika'h michkavkha mita'htekha", éma beha aon de"val tea'hér" namé ichto méta, ka machma lan.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ״ — זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, ״תִּשְׁמוֹר״ — זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, ״וְעָשִׂיתָ״ — אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁיְּעַשּׂוּךְ, ״כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ״ — זֶה נֶדֶר, ״לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״ — אֵלּוּ חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים, ״נְדָבָה״ — כְּמַשְׁמָעוֹ, ״אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ״ — אֵלּוּ קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, ״בְּפִיךְ״ — זוֹ צְדָקָה. tanou rabanan: "motsa sefatekha" — zo mitsvat asé, "tichmor" — zo mitsvat lo taase, "veasita" — azhara levét din cheyeasoukh, "kaacher nadarta" — ze neder, "la' elohekha" — élou 'hataot vaachamot olot ouchlamim, "nedava" — kemachmao, "acher dibarta" — élou kodché bedek habayit, "befikh" — zo tsedaka.
6. אָמַר מָר: ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ״ — זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. לְמָה לִי? מִ״וּבָאתָ שָּׁמָּה ... וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה״ נָפְקָא! ״תִּשְׁמוֹר״ — זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. לְמָה לִי? מִ״לֹּא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ״ נָפְקָא! amar mar: "motsa sefatekha" — zo mitsvat asé. lema li? mi"ouvata chama ... vahavétem chama" nafka! "tichmor" — zo mitsvat lo taase. lema li? mi"lo tea'hér lechalemo" nafka!
7. ״וְעָשִׂיתָ״ — אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁיְּעַשּׂוּךְ. לְמָה לִי? מִ״יַּקְרִיב אוֹתוֹ״ נָפְקָא, דְּתַנְיָא: ״יַקְרִיב אוֹתוֹ״ — מְלַמֵּד שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ. יָכוֹל בְּעַל כׇּרְחוֹ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לִרְצוֹנוֹ״, הָא כֵּיצַד? כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר ״רוֹצֶה אֲנִי״. "veasita" — azhara levét din cheyeasoukh. lema li? mi"yakriv oto" nafka, detanya: "yakriv oto" — melaméd chekofin oto. yakhol beal kor'ho — talmoud lomar: "lirtsono", ha kétsad? kofin oto ad cheyomar "rotse ani".
8. חַד, דַּאֲמַר וְלָא אַפְרֵישׁ, וְחַד, אַפְרֵישׁ וְלָא אַקְרֵיב. 'had, daamar vela afréch, ve'had, afréch vela akrév.
9. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן אֲמַר וְלָא אַפְרֵישׁ, מִשּׁוּם דְּלָא קַיְּימֵיהּ לְדִיבּוּרֵיהּ, אֲבָל אַפְרֵישׁ וְלָא אַקְרֵיב, אֵימָא: כֹּל הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ — בֵּי גַזָּא דְּרַחֲמָנָא אִיתֵיהּ. צְרִיכָא. outsrikha, dei achmeinan amar vela afréch, michoum dela kayeméh ledibouréh, aval afréch vela akrév, éma: kol hékha deitéh — bé gaza dera'hamana itéh. tserikha.
10. וְאִי אַשְׁמְעִינַן אַפְרֵישׁ וְלָא אַקְרֵיב, דְּקָא מַשְׁהֵי לֵיהּ גַּבֵּיהּ, אֲבָל אָמַר וְלָא אַפְרֵישׁ, אֵימָא דִּיבּוּרָא לֹא כְּלוּם הוּא. צְרִיכָא. vei achmeinan afréch vela akrév, deka machhé léh gabéh, aval amar vela afréch, éma diboura lo keloum hou. tserikha.
11. וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ דְּאָמַר וְלָא אַפְרֵישׁ? וְהָא נְדָבָה כְּתִיבָא, וּתְנַן: אֵי זֶהוּ נֶדֶר — הָאוֹמֵר: הֲרֵי עָלַי עוֹלָה. וְאֵי זוֹ הִיא נְדָבָה — הָאוֹמֵר: הֲרֵי זוֹ עוֹלָה. oumi matsét amrate deamar vela afréch? veha nedava ketiva, outnan: é zeou neder — haomér: haré ala ola. veé zo hi nedava — haomér: haré zo ola.
12. וּמָה בֵּין נֶדֶר לִנְדָבָה? נֶדֶר, מֵת אוֹ נִגְנַב — חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ. נְדָבָה, מֵתָה אוֹ נִגְנְבָה — אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָהּ. ouma bén neder lindava? neder, mét o nignav — 'hayav bea'hraouto. nedava, méta o nigneva — éno 'hayav bea'hraoutah.
13. אָמַר רָבָא: מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, כְּגוֹן דְּאָמַר: הֲרֵי עָלַי עוֹלָה עַל מְנָת שֶׁאֵינִי חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָהּ. amar rava: machka'hate lah, kegon deamar: haré ala ola al menat cheéni 'hayav bea'hraoutah.
14. ״בְּפִיךְ״ — זוֹ צְדָקָה. אָמַר רָבָא: וּצְדָקָה — מִיחַיַּיב עֲלַהּ לְאַלְתַּר. מַאי טַעְמָא — דְּהָא קָיְימִי עֲנִיִּים. "befikh" — zo tsedaka. amar rava: outsdaka — mi'hayav alah lealtar. ma tama — deha kaymi aniyim.
15. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דִּבְעִנְיָינָא דְּקׇרְבָּנוֹת כְּתִיבָא, עַד דְּעָבְרִי עֲלַהּ שְׁלֹשָׁה רְגָלִים כְּקׇרְבָּנוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן: הָתָם הוּא דִּתְלִינְהוּ רַחֲמָנָא בִּרְגָלִים, אֲבָל הָכָא לָא — דְּהָא שְׁכִיחִי עֲנִיִּים. pechita! maou detéma: kévan divinyana dekorbanot ketiva, ad deavri alah chelocha regalim kekorbanot, ka machma lan: hatam hou ditlinou ra'hamana birgalim, aval hakha la — deha chekhi'hi aniyim.
16. אָמַר רָבָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלָיו רֶגֶל אֶחָד — עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. amar rava: kévan cheavar ala regel e'had — ovér baasé.
17. מֵיתִיבִי: הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי פַּפְּיָיס עַל וָלָד שְׁלָמִים שֶׁיִּקְרַב שְׁלָמִים. אָמַר רַבִּי פַּפְּיָיס: אֲנִי מֵעִיד שֶׁהָיְתָה לָנוּ פָּרָה שֶׁל זִבְחֵי שְׁלָמִים וַאֲכַלְנוּהָ בַּפֶּסַח, וְאָכַלְנוּ וְלָדָהּ שְׁלָמִים בֶּחָג. métivi: héid rabi yeochoua verabi papeyas al valad chelamim cheyikrav chelamim. amar rabi papeyas: ani méid chehayta lanou para chel ziv'hé chelamim vaakhalnouha bapesa'h, veakhalnou veladah chelamim be'hag.
18. בִּשְׁלָמָא בְּפֶסַח לָא אַקְרְבוּהּ, אֵימוֹר דִּמְחוּסָּר זְמַן הֲוָה. אֶלָּא וַלְדַּהּ בַּעֲצֶרֶת הֵיכִי מַשְׁהִי לֵהּ וְעָבְרִי עֲלֵיהּ בַּעֲשֵׂה! bichlama befesa'h la akrevouh, émor dim'housar zeman hava. ela valdah baatseret hékhi machhi léh veavri aléh baasé!
19. אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: כְּגוֹן amar rav zevid micheméh derava: kegon

Daf 6b

1. שֶׁהָיָה חוֹלֶה בָּעֲצֶרֶת. רַב אָשֵׁי אָמַר: מַאי ״וְאָכַלְנוּ וְלָדָהּ שְׁלָמִים בֶּחָג״ דְּקָתָנֵי — חַג הַשָּׁבוּעוֹת. chehaya 'hole baatseret. rav aché amar: ma "veakhalnou veladah chelamim be'hag" dekatané — 'hag hachavouot.
2. וְאִידַּךְ: כֹּל הֵיכָא דְּתָנֵי פֶּסַח, תָּנֵי עֲצֶרֶת. veidakh: kol hékha detané pesa'h, tané atseret.
3. אָמַר רָבָא: כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה רְגָלִים, בְּכׇל יוֹם וָיוֹם עוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״. מֵיתִיבִי: אֶחָד בְּכוֹר, וְאֶחָד כׇּל הַקֳּדָשִׁים, כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם שָׁנָה בְּלֹא רְגָלִים, רְגָלִים בְּלֹא שָׁנָה — עוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״. amar rava: kévan cheavrou ala chelocha regalim, bekhol yom vaom ovér be"val tea'hér". métivi: e'had bekhor, vee'had kol hakodachim, kévan cheavrou aléhem chana belo regalim, regalim belo chana — ovér be"val tea'hér".
4. וְהַאי מַאי תְּיוּבְתֵּיהּ? אָמַר רַב כָּהֲנָא: מַאן דְּקָא מוֹתֵיב — שַׁפִּיר קָא מוֹתֵיב: מִכְּדֵי תַּנָּא אַלָּאוֵי קָא מְהַדַּר, לִיתְנֵי: בְּכׇל יוֹם וָיוֹם עוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״. veha ma teouvtéh? amar rav kahana: man deka motév — chapir ka motév: mikedé tana alavé ka mehadar, litné: bekhol yom vaom ovér be"val tea'hér".
5. וְאִידַּךְ — תַּנָּא לְמִיקְבְּעֵיהּ בְּלָאו קָא מְהַדַּר, בְּלָאוֵי יְתֵירִי לָא קָא מְהַדַּר. veidakh — tana lemikbeéh bela ka mehadar, belavé yetéri la ka mehadar.
6. גּוּפָא: אֶחָד בְּכוֹר וְאֶחָד כׇּל הַקֳּדָשִׁים, כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם שָׁנָה בְּלֹא רְגָלִים, רְגָלִים בְּלֹא שָׁנָה — עוֹבֵר בְּ״בַל תְּאַחֵר״. בִּשְׁלָמָא רְגָלִים בְּלֹא שָׁנָה מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, אֶלָּא שָׁנָה בְּלֹא רְגָלִים הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? goufa: e'had bekhor vee'had kol hakodachim, kévan cheavrou aléhem chana belo regalim, regalim belo chana — ovér be"val tea'hér". bichlama regalim belo chana machka'hate lah, ela chana belo regalim hékhi machka'hate lah?
7. הָנִיחָא לְמַאן דְּאִית לֵיהּ כְּסִדְרָן, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ. אֶלָּא לְמַאן דְּלֵית לֵיהּ כְּסִדְרָן, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? hani'ha leman deit léh kesidran, machka'hate lah. ela leman delét léh kesidran, hékhi machka'hate lah?
8. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּשָׁנָה מְעוּבֶּרֶת. דְּתַנְיָא: ״שָׁנָה תְּמִימָה״, רַבִּי אוֹמֵר: מוֹנֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם כְּמִנְיָן יְמוֹת הַחַמָּה, bichlama lerabi machka'hate lah bechana meouberet. detanya: "chana temima", rabi omér: mone cheloch méot vechichim va'hamicha yom keminyan yemot ha'hama,
9. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מוֹנֶה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִיּוֹם לְיוֹם, וְאִם נִתְעַבְּרָה שָׁנָה — נִתְעַבְּרָה לוֹ. מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לְרַבִּי דְּאַקְדְּשַׁהּ בָּתַר חַג הַמַּצּוֹת, דְּכִי מְטָא שִׁילְהֵי אֲדָר בָּתְרָאָה — שָׁנָה מַלְיָא, רְגָלִים לָא מְלוּ. אֶלָּא לְרַבָּנַן, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? va'hakhamim omrim: mone cheném asar 'hodech miyom leom, veim nitabera chana — nitabera lo. machka'hate lah lerabi deakdechah batar 'hag hamatsot, dekhi meta chilhé adar batraa — chana malya, regalim la melou. ela lerabanan, hékhi machka'hate lah?
10. כִּדְתָנֵי רַב שְׁמַעְיָה: עֲצֶרֶת פְּעָמִים חֲמִשָּׁה, פְּעָמִים שִׁשָּׁה, פְּעָמִים שִׁבְעָה. הָא כֵּיצַד? שְׁנֵיהֶן מְלֵאִין — חֲמִשָּׁה, שְׁנֵיהֶן חֲסֵרִין — שִׁבְעָה, אֶחָד מָלֵא וְאֶחָד חָסֵר — שִׁשָּׁה. kidtané rav chemaya: atseret peamim 'hamicha, peamim chicha, peamim chiva. ha kétsad? chenéhen meléin — 'hamicha, chenéhen 'hasérin — chiva, e'had malé vee'had 'hasér — chicha.
11. וּמַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַב שְׁמַעְיָה — אֲחֵרִים הִיא. דְּתַנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אֵין בֵּין עֲצֶרֶת לַעֲצֶרֶת, אֵין בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֶלָּא אַרְבָּעָה יָמִים בִּלְבַד. וְאִם הָיְתָה שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת — חֲמִשָּׁה. ouman tana diflig aléh derav chemaya — a'hérim hi. detanya, a'hérim omrim: én bén atseret laatseret, én bén roch hachana leroch hachana, ela arbaa yamim bilvad. veim hayta chana meouberet — 'hamicha.
12. בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: יוֹרֵשׁ, מַהוּ בְּ״בַל תְּאַחֵר״? ״כִּי תִדּוֹר נֶדֶר״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא לָא נְדַר, אוֹ דִלְמָא: ״וּבָאתָ שָּׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה״, וְהָא מִיחַיַּיב. baé rabi zéra: yoréch, maou be"val tea'hér"? "ki tidor neder" amar ra'hamana, veha la nedar, o dilma: "ouvata chama vahavétem chama", veha mi'hayav.
13. תָּא שְׁמַע: דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא — ״מֵעִמָּךְ״, פְּרָט לְיוֹרֵשׁ. ta chema: detané rabi 'hiya — "méimakh", perat leoréch.
14. וְהַאי ״מֵעִמָּךְ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ, זֶה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה! קְרִי בֵּיהּ ״עִמָּךְ״, וּקְרִי בֵּיהּ ״מֵעִמָּךְ״. veha "méimakh" mibeé léh, ze leket chikh'ha ouféa! keri béh "imakh", oukri béh "méimakh".
15. בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: אִשָּׁה, מַה הִיא בְּ״בַל תְּאַחֵר״? מִי אָמְרִינַן: הָא לָא מִיחַיְּיבָא בִּרְאִיָּה, אוֹ דִלְמָא הָא אִיתַהּ בְּשִׂמְחָה? baé rabi zéra: icha, ma hi be"val tea'hér"? mi amrinan: ha la mi'hayeva biriya, o dilma ha itah besim'ha?
16. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּהָא אִיתַהּ בְּשִׂמְחָה. וּמִי אָמַר אַבָּיֵי הָכִי? וְהָאָמַר אַבָּיֵי: אִשָּׁה — בַּעֲלָהּ מְשַׂמְּחָהּ! לִדְבָרָיו דְּרַבִּי זֵירָא קָאָמַר. amar léh abayé: vetipok léh deha itah besim'ha. oumi amar abayé hakhi? vehaamar abayé: icha — baalah mesame'hah! lidvara derabi zéra kaamar.
17. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּכוֹר, מֵאֵימָתַי מוֹנִין לוֹ שָׁנָה? אַבָּיֵי אָמַר: מִשָּׁעָה שֶׁנּוֹלַד, רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: מִשָּׁעָה שֶׁנִּרְאָה לְהַרְצָאָה. ibaya leou: bekhor, méémata monin lo chana? abayé amar: michaa chenolad, rav a'ha bar yaakov amar: michaa chenira lehartsaa.
18. וְלָא פְּלִיגִי: הָא בְּתָם, vela peligi: ha betam,

Daf 7a

1. הָא בְּבַעַל מוּם. ha bevaal moum.
2. בַּעַל מוּם מִי מָצֵי אָכֵיל לֵיהּ? דְּקִים לֵיהּ בֵּיהּ שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו. baal moum mi matsé akhél léh? dekim léh béh chekalou lo 'hodacha.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָחֳדָשִׁים, וּלְעִיבּוּרִין, וְלִתְרוּמַת שְׁקָלִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לִשְׂכִירוּת בָּתִּים. tanou rabanan: bee'had benisan roch hachana la'hodachim, oulibourin, velitroumat chekalim. veyéch omrim: af liskhirout batim.
4. לָחֳדָשִׁים מְנָלַן — דִּכְתִיב: ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה. דַּבְּרוּ אֶל כׇּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבוֹת שֶׂה לַבָּיִת. וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אוֹתוֹ וְגוֹ׳״. וּכְתִיב: ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב״, אֵיזֶהוּ חֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אָבִיב, הֱוֵי אוֹמֵר — זֶה נִיסָן, וְקָרֵי לֵיהּ רִאשׁוֹן. la'hodachim menalan — dikhtiv: "ha'hodech haze lakhem roch 'hodachim richon hou lakhem le'hodché hachana. daberou el kol adat yisraél lémor beasor la'hodech haze veyik'hou lahem ich se levét avot se labayit. vehaya lakhem lemichmeret ad arbaa asar yom la'hodech haze vecha'hatou oto vego'". oukhtiv: "chamor et 'hodech haaviv", ézeou 'hodech cheyéch bo aviv, hevé omér — ze nisan, vekaré léh richon.
5. וְאֵימָא אִיָּיר? בָּעֵינָא אָבִיב, וְלֵיכָּא. וְאֵימָא אֲדָר? בָּעֵינָא רוֹב אָבִיב, וְלֵיכָּא. מִידֵּי ״רוֹב אָבִיב״ כְּתִיב? veéma iyar? baéna aviv, veléka. veéma adar? baéna rov aviv, veléka. midé "rov aviv" ketiv?
6. אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא, מֵהָכָא: ״אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאׇסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ״, אֵיזֶהוּ חֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲסִיפָה, הֱוֵי אוֹמֵר — זֶה תִּשְׁרִי, וְקָא קָרֵי לֵיהּ ״שְׁבִיעִי״. ela amar rav 'hisda, méhakha: "akh ba'hamicha asar yom la'hodech hachevii beospekhem et tevouat haarets", ézeou 'hodech cheyéch bo asifa, hevé omér — ze tichri, veka karé léh "chevii".
7. וְאֵימָא מְרַחְשְׁוָן, וּמַאי ״שְׁבִיעִי״ — שְׁבִיעִי לְאִיָּיר? בָּעֵינָא אָסִיף, וְלֵיכָּא. וְאֵימָא אֱלוּל, וּמַאי ״שְׁבִיעִי״ — שְׁבִיעִי לַאֲדָר? בָּעֵינָא רוֹב אָסִיף, וְלֵיכָּא. מִידֵּי ״רוֹב אָסִיף״ כְּתִיב? veéma mera'hchevan, ouma "chevii" — chevii leiyar? baéna asif, veléka. veéma eloul, ouma "chevii" — chevii laadar? baéna rov asif, veléka. midé "rov asif" ketiv?
8. אֶלָּא אָמַר רָבִינָא, דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ, מִדִּבְרֵי קַבָּלָה לָמַדְנוּ: ״בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט״. רַבָּה בַּר עוּלָּא אָמַר מֵהָכָא: ״וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת״. ela amar ravina, davar ze mitorat moche rabénou lo lamadnou, midivré kabala lamadnou: "beom esrim vearbaa leachté asar 'hodech hou 'hodech chevat". raba bar oula amar méhakha: "vatilaka'h estér el hamelekh a'hachvéroch el bét malkhouto ba'hodech haasiri hou 'hodech tévét".
9. רַב כָּהֲנָא אָמַר מֵהָכָא: ״בְּאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי בְּכִסְלֵו״. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר מֵהָכָא: ״וַיִּקָּרְאוּ סוֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן״. רַב אָשֵׁי אָמַר מֵהָכָא: ״הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, מֵהָכָא: ״בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן״. rav kahana amar méhakha: "bearbaa la'hodech hatechii bekhislé". rav a'ha bar yaakov amar méhakha: "vayikarou sofré hamelekh baét hahi ba'hodech hachelichi hou 'hodech sivan". rav aché amar méhakha: "hipil pour hou hagoral lifné haman miyom leom oumé'hodech le'hodech cheném asar hou 'hodech adar". veibaét éma, méhakha: "ba'hodech harichon hou 'hodech nisan".
10. וְכוּלְּהוּ, מַאי טַעְמָא לָא אָמְרִי מֵהַאי? דִּלְמָא מַאי ״רִאשׁוֹן״ — רִאשׁוֹן לְמִילְּתֵיהּ. vekhouleou, ma tama la amri méha? dilma ma "richon" — richon lemiletéh.
11. וְתַנָּא דִּידַן — בְּשָׁנִים קָמַיְירֵי, בָּחֳדָשִׁים לָא קָמַיְירֵי. vetana didan — bechanim kamayré, ba'hodachim la kamayré.
12. וּלְעִיבּוּרִין לְעִיבּוּרִין מִנִּיסָן מָנִינַן? וְהָתַנְיָא: אֵין מְעַבְּרִין הַשָּׁנָה לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאִם עִיבְּרוּהָ — אֵינָהּ מְעוּבֶּרֶת. אֲבָל מִפְּנֵי הַדְּחָק — מְעַבְּרִין אוֹתָהּ אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִיָּד. וְאַף עַל פִּי כֵּן, אֵין מְעַבְּרִין אֶלָּא אֲדָר. oulibourin leibourin minisan maninan? vehatanya: én meaberin hachana lifné roch hachana, veim iberouha — énah meouberet. aval mipené hade'hak — meaberin otah a'har roch hachana miyad. veaf al pi kén, én meaberin ela adar.
13. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאי עִיבּוּרִין — הַפְסָקַת עִיבּוּרִין. דִּתְנַן: הֵן הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין הַשָּׁנָה כׇּל אֲדָר. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים — עַד הַפּוּרִים. amar rav na'hman bar yits'hak: ma ibourin — hafsakat ibourin. ditnan: hén héidou chemeaberin hachana kol adar. chehaou omrim — ad hapourim.
14. מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר עַד הַפּוּרִים? כֵּיוָן דְּאָמַר מָר: שׁוֹאֲלִין בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח קוֹדֶם לַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם, אָתֵי לְזַלְזוֹלֵי בְּחָמֵץ. ma tama deman deamar ad hapourim? kévan deamar mar: choalin behilkhot hapesa'h kodem lapesa'h chelochim yom, até lezalzolé be'haméts.
15. וְאִידַּךְ — מִידָּע יְדִיעַ דְּשַׁתָּא מְעַבַּרְתָּא בְּחוּשְׁבָּנָא תַּלְיָא מִלְּתָא, וְסָבְרִי: חוּשְׁבָּנָא הוּא דְּלָא סְלֵיק לְהוּ לְרַבָּנַן עַד הָאִידָּנָא. veidakh — mida yedia dechata meabarta be'houchbana talya mileta, vesavri: 'houchbana hou dela selék leou lerabanan ad haidana.
16. וְתַנָּא דִּידַן? בְּהַתְחָלָה קָמַיְירֵי, בְּהַפְסָקָה לָא קָמַיְירֵי. vetana didan? behat'hala kamayré, behafsaka la kamayré.
17. וְלִתְרוּמַת שְׁקָלִים. מְנָלַן? אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה, אָמַר קְרָא: ״זֹאת עוֹלַת חֹדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה״ — אָמְרָה תּוֹרָה: חַדֵּשׁ וְהָבֵא קׇרְבָּן מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה. וְגָמְרִי ״שָׁנָה״ ״שָׁנָה״ מִנִּיסָן, דִּכְתִיב: ״רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה״. velitroumat chekalim. menalan? amar rabi yochiya, amar kera: "zot olat 'hodech be'hodcho le'hodché hachana" — amra tora: 'hadéch vehavé korban miterouma 'hadacha. vegamri "chana" "chana" minisan, dikhtiv: "richon hou lakhem le'hodché hachana".
18. וְלִגְמוֹר ״שָׁנָה״ ״שָׁנָה״ מִתִּשְׁרִי, דִּכְתִיב: ״מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה״! דָּנִין שָׁנָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ חֳדָשִׁים מִשָּׁנָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ חֳדָשִׁים, וְאֵין דָּנִין שָׁנָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ חֳדָשִׁים מִשָּׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים. veligmor "chana" "chana" mitichri, dikhtiv: "méréchit hachana"! danin chana cheyéch imah 'hodachim michana cheyéch imah 'hodachim, veén danin chana cheyéch imah 'hodachim michana cheén imah 'hodachim.
19. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר הַבָּאִין בְּאֶחָד בְּנִיסָן — מִצְוָה לְהָבִיא מִן הֶחָדָשׁ. וְאִם הֵבִיא מִן הַיָּשָׁן — יָצָא, אֶלָּא שֶׁחִיסֵּר מִצְוָה. amar rav yeouda amar chemouél: korbenot tsibour habain bee'had benisan — mitsva lehavi min he'hadach. veim hévi min hayachan — yatsa, ela che'hisér mitsva.
20. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר הַבָּאִין בְּאֶחָד בְּנִיסָן — מִצְוָה לְהָבִיא מִן הֶחָדָשׁ, וְאִם הֵבִיא מִן הַיָּשָׁן — יָצָא, אֶלָּא שֶׁחִיסֵּר מִצְוָה. וְיָחִיד שֶׁהִתְנַדֵּב מִשֶּׁלּוֹ — כְּשֵׁרִין, בִּלְבַד שֶׁיִּמְסְרֵם לַצִּבּוּר. tanya namé hakhi: korbenot tsibour habain bee'had benisan — mitsva lehavi min he'hadach, veim hévi min hayachan — yatsa, ela che'hisér mitsva. veya'hid chehitnadév michelo — kechérin, bilvad cheyimserém latsibour.
21. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: לֵיחוּשׁ שֶׁמָּא pechita! maou detéma: lé'houch chema

Daf 7b

1. לֹא יִמְסְרֵם לַצִּבּוּר יָפֶה יָפֶה, קָא מַשְׁמַע לַן. lo yimserém latsibour yafe yafe, ka machma lan.
2. וְתַנָּא דִּידַן? כֵּיוָן דְּקָתָנֵי: אִם הֵבִיא יָצָא — לָא פְּסִיקָא לֵיהּ. vetana didan? kévan dekatané: im hévi yatsa — la pesika léh.
3. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לִשְׂכִירוּת בָּתִּים. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ לְשָׁנָה — מוֹנֶה שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ מִיּוֹם לְיוֹם. וְאִם אָמַר ״לְשָׁנָה זוֹ״, אֲפִילּוּ לֹא עָמַד אֶלָּא בְּאֶחָד בַּאֲדָר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם אֶחָד בְּנִיסָן — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה. veyéch omrim: af liskhirout batim. tanou rabanan: hamaskir bayit la'havéro lechana — mone cheném asar 'hodech miyom leom. veim amar "lechana zo", afilou lo amad ela bee'had baadar, kévan chehigia yom e'had benisan — alta lo chana.
4. וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה — שָׁאנֵי הָכָא, דְּלָא טָרַח אִינִישׁ לְמֵיגַר בֵּיתָא לִבְצִיר מִתְּלָתִין יוֹמִין. vaafilou leman deamar yom e'had bachana 'hachouv chana — chané hakha, dela tara'h inich lemégar béta livtsir mitelatin yomin.
5. וְאֵימָא תִּשְׁרִי? סְתָם כִּי אָגַר אִינִישׁ בֵּיתָא — לְכוּלְּהוּ יְמוֹת הַגְּשָׁמִים אָגַר. veéma tichri? setam ki agar inich béta — lekhouleou yemot hagechamim agar.
6. וְתַנָּא קַמָּא דְּבָרַיְיתָא, וְתַנָּא דִּידַן? בְּנִיסָן נָמֵי מִישְׁכָּח שְׁכִיחִי קִיטְרֵי. vetana kama devarayta, vetana didan? benisan namé michka'h chekhi'hi kitré.
7. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. מַנִּי — רַבִּי מֵאִיר הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. bee'had beeloul roch hachana lemasar behéma. mani — rabi méir hi. detanya, rabi méir omér: bee'had beeloul roch hachana lemasar behéma.
8. וְלָרְגָלִים. מַנִּי — רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי. רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, וּמְצִיעֲתָא רַבִּי מֵאִיר! velargalim. mani — rabi chimon hi. éma séfa, rabi elazar verabi chimon omrim: bee'had betichri. récha veséfa rabi chimon, oumtsiata rabi méir!
9. אָמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי הִיא, וְנָסֵיב לַהּ אַלִּיבָּא דְּתַנָּאֵי. בִּרְגָלִים סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וּבְמַעְשַׂר בְּהֵמָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר. amar rav yoséf: rabi hi, venasév lah aliba detanaé. birgalim savar lah kerabi chimon, ouvmasar behéma savar lah kerabi méir.
10. אִי הָכִי, אַרְבָּעָה? חֲמִשָּׁה הָווּ! אָמַר רָבָא: אַרְבָּעָה לְדִבְרֵי הַכֹּל; לְרַבִּי מֵאִיר אַרְבָּעָה — דַּל רְגָלִים, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אַרְבָּעָה — דַּל מַעְשַׂר בְּהֵמָה. i hakhi, arbaa? 'hamicha haou! amar rava: arbaa ledivré hakol; lerabi méir arbaa — dal regalim, lerabi chimon arbaa — dal masar behéma.
11. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וּבָהֶן כַּמָּה רָאשֵׁי שָׁנִים. rav na'hman bar yits'hak amar: arbaa 'hodachim ouvahen kama raché chanim.
12. מֵיתִיבִי: שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָעוֹמֶר. שִׁשָּׁה בְּסִיוָן — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם. לְרָבָא לִיתְנֵי שִׁשָּׁה, לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לִיתְנֵי חֲמִשָּׁה? métivi: chicha asar benisan — roch hachana laomer. chicha besivan — roch hachana lichté hale'hem. lerava litné chicha, lerav na'hman bar yits'hak litné 'hamicha?
13. אָמַר רַב פָּפָּא: כִּי קָא חָשֵׁיב — מִידֵּי דְּחָיֵיל מֵאוּרְתָּא. מִידֵּי דְּלָא חָיֵיל מֵאוּרְתָּא — לָא קָא חָשֵׁיב. amar rav papa: ki ka 'hachév — midé de'hayél méourta. midé dela 'hayél méourta — la ka 'hachév.
14. וַהֲרֵי רְגָלִים, דְּלָא חָיְילִי מֵאוּרְתָּא, וְקָחָשֵׁיב! כֵּיוָן שֶׁצָּרִיךְ לְאֵיתוֹיֵי מֵעִיקָּרָא, מִיחַיַּיב וְקָאֵי. vaharé regalim, dela 'hayli méourta, veka'hachév! kévan chetsarikh leétoyé méikara, mi'hayav vekaé.
15. וַהֲרֵי יוֹבְלוֹת, דְּלָא חָיְילִי מֵאוּרְתָּא, וְקָחָשֵׁיב! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא הִיא, דְּאָמַר: מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה חָיֵיל יוֹבֵל. vaharé yovlot, dela 'hayli méourta, veka'hachév! rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka hi, deamar: méroch hachana 'hayél yovél.
16. רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר: כִּי קָא חָשֵׁיב — מִידֵּי דְּלָא תְּלֵי בְּמַעֲשֶׂה, מִידֵּי דִּתְלֵי בְּמַעֲשֶׂה — לָא קָא חָשֵׁיב. rav chicha beréh derav idi amar: ki ka 'hachév — midé dela telé bemaase, midé ditlé bemaase — la ka 'hachév.
17. וַהֲרֵי רְגָלִים, מִידֵּי דִּתְלֵי בְּמַעֲשֶׂה, וְקָא חָשֵׁיב! ״בַּל תְּאַחֵר״ מִמֵּילָא חָיֵיל. vaharé regalim, midé ditlé bemaase, veka 'hachév! "bal tea'hér" miméla 'hayél.

Daf 8a

1. וַהֲרֵי יוֹבְלוֹת! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא. vaharé yovlot! rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka hi.
2. וְרַב אָשֵׁי אָמַר: אַרְבַּע רָאשֵׁי הַשָּׁנִים הֵם שֶׁהֵן בְּאַרְבַּע רָאשֵׁי חֳדָשִׁים. verav aché amar: arba raché hachanim hém chehén bearba raché 'hodachim.
3. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט — כְּבֵית שַׁמַּאי? הָכִי קָאָמַר: שְׁלֹשָׁה לְדִבְרֵי הַכֹּל, בְּאֶחָד בִּשְׁבָט — מַחְלוֹקֶת בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל. bee'had bichvat — kevét chama? hakhi kaamar: chelocha ledivré hakol, bee'had bichvat — ma'hloket bét chama ouvét hilél.
4. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: אֵימָתַי לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן — בִּזְמַן שֶׁעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר. וְאֵימָתַי עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר — בַּאֲדָר, מִתְעַבְּרוֹת בַּאֲדָר וְיוֹלְדוֹת בְּאָב, רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶן אֱלוּל. rabi elazar verabi chimon omrim bee'had betichri. amar rabi yo'hanan: ouchnéhem mikra e'had darchou, cheneemar: "lavchou kharim hatson vaamakim yaatfou var yitroaou af yachirou". rabi méir savar: émata lavchou kharim hatson — bizman cheamakim yaatfou var. veémata amakim yaatfou var — baadar, mitaberot baadar veoldot beav, roch hachana chelahen eloul.
5. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵימָתַי ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן״ — בִּזְמַן שֶׁ״יִּתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״, אֵימָתַי שִׁבֳּלִים אוֹמְרוֹת שִׁירָה — בְּנִיסָן, מִתְעַבְּרוֹת בְּנִיסָן וְיוֹלְדוֹת בֶּאֱלוּל, רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלָּהֶן תִּשְׁרֵי. rabi elazar verabi chimon omrim: émata "lavchou kharim hatson" — bizman che"yitroaou af yachirou", émata chibolim omrot chira — benisan, mitaberot benisan veoldot beeloul, roch hachana chelahen tichré.
6. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב: ״יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״! הָהוּא בְּאַפְלָתָא, דְּהָוְיָין בְּנִיסָן. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב: ״וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר״! הָהוּא בְּחָרַפְיָיתָא, דְּאָתְיָין מֵאֲדָר. veidakh namé, ha ketiv: "yitroaou af yachirou"! haou beaflata, dehavyan benisan. veidakh namé, hakhtiv: "vaamakim yaatfou var"! haou be'harafyata, deatyan méadar.
7. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, כְּדִכְתִיב: ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן״ — בִּזְמַן שֶׁ״עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר״, וְאִיכָּא נָמֵי ״יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״. אֶלָּא לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אִיפְּכָא מִיבְּעֵי לֵיהּ: ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן״ — בִּזְמַן שֶׁ״יִּתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ״, וְאִיכָּא נָמֵי דַּ״עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר״. bichlama lerabi méir, kedikhtiv: "lavchou kharim hatson" — bizman che"amakim yaatfou var", veika namé "yitroaou af yachirou". ela lerabi elazar verabi chimon, ipekha mibeé léh: "lavchou kharim hatson" — bizman che"yitroaou af yachirou", veika namé da"amakim yaatfou var".
8. אֶלָּא אָמַר רָבָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא ״לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן״ — בִּזְמַן שֶׁ״עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר״ בַּאֲדָר, וְהָכָא בְּהַאי קְרָא קָמִיפַּלְגִי: ״עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר״ — בִּשְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר: אֶחָד מַעְשַׂר בְּהֵמָה וְאֶחָד מַעֲשֵׂר דָּגָן. ela amar rava: dekhoulé alma "lavchou kharim hatson" — bizman che"amakim yaatfou var" baadar, vehakha beha kera kamipalgi: "asér teasér" — bichné maasrot hakatouv medabér: e'had masar behéma vee'had maasér dagan.
9. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: מַקִּישׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן: מָה מַעֲשֵׂר דָּגָן — סָמוּךְ לִגְמָרוֹ עִישּׂוּרוֹ, אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה — סָמוּךְ לִגְמָרוֹ עִישּׂוּרוֹ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבְרִי: מַקִּישׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן: מָה מַעֲשֵׂר דָּגָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ תִּשְׁרִי — אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלּוֹ תִּשְׁרִי. rabi méir savar: makich masar behéma lemaasér dagan: ma maasér dagan — samoukh ligmaro isouro, af masar behéma — samoukh ligmaro isouro. verabi elazar verabi chimon savri: makich masar behéma lemaasér dagan: ma maasér dagan roch hachana chelo tichri — af masar behéma roch hachana chelo tichri.
10. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב פָּפָּא: לִשְׁטָרוֹת. דִּתְנַן: שִׁטְרֵי חוֹב הַמּוּקְדָּמִין — פְּסוּלִין, וְהַמְאוּחָרִין — כְּשֵׁירִין. bee'had betichri roch hachana lachanim. lema hilkheta? amar rav papa: lichtarot. ditnan: chitré 'hov hamoukdamin — pesoulin, vehamou'harin — kechérin.
11. וְהָתְנַן: בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים, וְאָמְרִינַן: לְמַאי הִלְכְתָא — וְאָמַר רַב חִסְדָּא לִשְׁטָרוֹת. vehatnan: bee'had benisan roch hachana lamelakhim, veamrinan: lema hilkheta — veamar rav 'hisda lichtarot.
12. לָא קַשְׁיָא: כָּאן לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, כָּאן לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם. la kachya: kan lemalkhé yisraél, kan lemalkhé oumot haolam.
13. אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם מִתִּשְׁרִי מָנִינַן — רַב חִסְדָּא מַתְנִיתִין אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן?! ela ha deamar rav 'hisda: lo chanou ela lemalkhé yisraél, aval lemalkhé oumot haolam mitichri maninan — rav 'hisda matnitin ata leachmoinan?!
14. לָא, רַב חִסְדָּא קְרָאֵי אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן. la, rav 'hisda keraé ata leachmoinan.
15. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: רַב חִסְדָּא כְּרַבִּי זֵירָא מַתְנֵי לַהּ. דְּרַבִּי זֵירָא אָמַר: לַתְּקוּפָה, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם. veibaét éma: rav 'hisda kerabi zéra matné lah. derabi zéra amar: latekoufa, verabi eliezer hi, deamar betichri nivra haolam.
16. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: לַדִּין, דִּכְתִיב: ״מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה״, מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה נִידּוֹן מָה יְהֵא בְּסוֹפָהּ. rav na'hman bar yits'hak amar: ladin, dikhtiv: "méréchit hachana vead a'harit chana", méréchit hachana nidon ma yehé besofah.
17. מִמַּאי דְּתִשְׁרִי הוּא? דִּכְתִיב: ״תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ״, אֵיזֶהוּ חַג mima detichri hou? dikhtiv: "tikou va'hodech chofar bakése leom 'hagénou", ézeou 'hag

Daf 8b

1. שֶׁהַחֹדֶשׁ מִתְכַּסֶּה בּוֹ — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּכְתִיב: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״. cheha'hodech mitkase bo — hevé omér ze roch hachana. oukhtiv: "ki 'hok leyisraél hou michpat lélohé yaakov".
2. תָּנוּ רַבָּנַן: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״ — מְלַמֵּד שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה נִכְנָסִין לַדִּין אֶלָּא אִם כֵּן קִידְּשׁוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה אֶת הַחֹדֶשׁ. tanou rabanan: "ki 'hok leyisraél hou michpat lélohé yaakov" — melaméd cheén bét din chel mala nikhnasin ladin ela im kén kidechou bét din chel mata et ha'hodech.
3. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא״ — אֵין לִי אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל״, מְלַמֵּד שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִכְנָסִין תְּחִילָּה לַדִּין. tanya idakh: "ki 'hok leyisraél hou" — én li ela leyisraél, leoumot haolam minayin? talmoud lomar: "michpat lélohé yaakov". im kén, ma talmoud lomar: "ki 'hok leyisraél", melaméd cheyisraél nikhnasin te'hila ladin.
4. כִּדְרַב חִסְדָּא. דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: מֶלֶךְ וְצִיבּוּר — מֶלֶךְ נִכְנָס תְּחִילָּה לַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ״. kidrav 'hisda. deamar rav 'hisda: melekh vetsibour — melekh nikhnas te'hila ladin, cheneemar: "michpat avdo oumichpat amo".
5. מַאי טַעְמָא? אִי בָּעֵית אֵימָא: לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְמֵיקַם מַלְכָּא אַבָּרַאי, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִקַּמֵּי דְּלִיפּוֹשׁ חֲרוֹן אַף. ma tama? i baét éma: la ora'h ara lemékam malka abara, veibaét éma: mikamé delipoch 'haron af.
6. וְלַשְּׁמִיטִּין. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ״, וְגָמַר ״שָׁנָה״ ״שָׁנָה״ מִתִּשְׁרִי, דִּכְתִיב: ״מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה״. velachemitin. menalan? dikhtiv: "ouvachana hacheviit chabat chabaton yihye laarets", vegamar "chana" "chana" mitichri, dikhtiv: "méréchit hachana".
7. וְלִגְמוֹר ״שָׁנָה״ ״שָׁנָה״ מִנִּיסָן, דִּכְתִיב: ״רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה״! דָּנִין שָׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים מִשָּׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים, וְאֵין דָּנִין שָׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים מִשָּׁנָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ חֳדָשִׁים. veligmor "chana" "chana" minisan, dikhtiv: "richon hou lakhem le'hodché hachana"! danin chana cheén imah 'hodachim michana cheén imah 'hodachim, veén danin chana cheén imah 'hodachim michana cheyéch imah 'hodachim.
8. וְלַיּוֹבְלוֹת. יוֹבְלוֹת בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי הוּא? יוֹבְלוֹת בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרִי הוּא, דִּכְתִיב: ״בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר״! velayovlot. yovlot bee'had betichri hou? yovlot baasara betichri hou, dikhtiv: "beom hakipourim taavirou chofar"!
9. הָא מַנִּי — רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא הִיא. דְּתַנְיָא: ״וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים״ — יָכוֹל לֹא תְּהֵא מִתְקַדֶּשֶׁת אֶלָּא מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים וְאֵילָךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים״, מְלַמֵּד שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת מִתְּחִילָּתָהּ. ha mani — rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka hi. detanya: "vekidachtem ét chenat ha'hamichim chana", ma talmoud lomar? lefi cheneemar "beom hakipourim" — yakhol lo tehé mitkadechet ela miyom hakipourim veélakh, talmoud lomar: "vekidachtem ét chenat ha'hamichim", melaméd chemitkadechet veolekhet mite'hilatah.
10. מִכָּאן אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא: מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הָיוּ עֲבָדִים נִפְטָרִין לְבָתֵּיהֶן, וְלֹא מִשְׁתַּעְבְּדִין לַאֲדוֹנֵיהֶם — אֶלָּא אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְעַטְרוֹתֵיהֶן בְּרָאשֵׁיהֶן. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים, תָּקְעוּ בֵּית דִּין בְּשׁוֹפָר, נִפְטְרוּ עֲבָדִים לְבָתֵּיהֶן וְשָׂדוֹת חוֹזְרוֹת לְבַעְלֵיהֶן. mikan amar rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka: méroch hachana ad yom hakipourim lo haou avadim niftarin levatéhen, velo michtabedin laadonéhem — ela okhlin vechotin ousmé'hin, veatrotéhen berachéhen. kévan chehigia yom hakipourim, takou bét din bechofar, nifterou avadim levatéhen vesadot 'hozrot levaléhen.
11. וְרַבָּנַן — שָׁנִים אַתָּה מְקַדֵּשׁ, וְאִי אַתָּה מְקַדֵּשׁ חֳדָשִׁים. verabanan — chanim ata mekadéch, vei ata mekadéch 'hodachim.
12. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״יוֹבֵל הִיא״ — מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים״, יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁמִּתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת מִתְּחִילָּתָהּ, כָּךְ מִתְקַדֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת בְּסוֹפָהּ. וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי מוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל קֹדֶשׁ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יוֹבֵל הִיא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים״ — שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים אַתָּה מְקַדֵּשׁ, וְאִי אַתָּה מְקַדֵּשׁ שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים וְאַחַת. tanya idakh: "yovél hi" — ma talmoud lomar? lefi cheneemar: "vekidachtem ét chenat ha'hamichim", yakhol kechém chemitkadechet veolekhet mite'hilatah, kakh mitkadechet veolekhet besofah. veal titmah, cheharé mosifin mé'hol al kodech — talmoud lomar: "yovél hi chenat ha'hamichim" — chenat ha'hamichim ata mekadéch, vei ata mekadéch chenat ha'hamichim vea'hat.

Daf 9a

1. וְרַבָּנַן? שְׁנַת חֲמִשִּׁים אַתָּה מוֹנֶה, וְאִי אַתָּה מוֹנֶה שְׁנַת חֲמִשִּׁים וְאַחַת — לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: שְׁנַת חֲמִשִּׁים עוֹלָה לְכָאן וּלְכָאן, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא. verabanan? chenat 'hamichim ata mone, vei ata mone chenat 'hamichim vea'hat — leapoké miderabi yeouda, deamar: chenat 'hamichim ola lekhan oulkhan, ka machma lan dela.
2. וּדְמוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל קֹדֶשׁ מְנָלַן? oudmosifin mé'hol al kodech menalan?
3. דְּתַנְיָא: ״בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבּוֹת״, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר חָרִישׁ וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְגוֹ׳״. אֶלָּא חָרִישׁ שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית הַנִּכְנָס לִשְׁבִיעִית, וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית הַיּוֹצֵא לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. detanya: "be'harich ouvakatsir tichbot", rabi akiva omér: éno tsarikh lomar 'harich vekatsir chel cheviit, cheharé kevar neemar "sadkha lo tizra vego'". ela 'harich chel erev cheviit hanikhnas lichviit, vekatsir chel cheviit hayotsé lemotsaé cheviit.
4. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מָה חָרִישׁ רְשׁוּת — אַף קָצִיר רְשׁוּת, יָצָא קְצִיר הָעוֹמֶר שֶׁהוּא מִצְוָה. rabi yichmaél omér: ma 'harich rechout — af katsir rechout, yatsa ketsir haomer cheou mitsva.
5. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל קֹדֶשׁ מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתַנְיָא: ״וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה״. יָכוֹל בְּתִשְׁעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בָּעֶרֶב״, אִי ״בָּעֶרֶב״ יָכוֹל מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּתִשְׁעָה״. הָא כֵּיצַד? מַתְחִיל וּמִתְעַנֶּה מִבְּעוֹד יוֹם — מְלַמֵּד שֶׁמּוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל קֹדֶשׁ. verabi yichmaél mosifin mé'hol al kodech mena léh? nafka léh midetanya: "veinitem et nafchotékhem beticha". yakhol beticha? talmoud lomar: "baerev", i "baerev" yakhol michete'hchakh? talmoud lomar: "beticha". ha kétsad? mat'hil oumitane mibeod yom — melaméd chemosifin mé'hol al kodech.
6. אֵין לִי אֶלָּא בִּכְנִיסָתוֹ, בִּיצִיאָתוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב״. én li ela bikhnisato, bitsiato minayin? talmoud lomar: "méerev ad erev".
7. אֵין לִי אֶלָּא יוֹם הַכִּפּוּרִים, שַׁבָּתוֹת מִנַּיִן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּשְׁבְּתוּ״. יָמִים טוֹבִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שַׁבַּתְּכֶם״. הָא כֵּיצַד? כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁבוּת — מוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל קֹדֶשׁ. én li ela yom hakipourim, chabatot minayin — talmoud lomar: "tichbetou". yamim tovim minayin? talmoud lomar: "chabatekhem". ha kétsad? kol makom cheyéch bo chevout — mosifin mé'hol al kodech.
8. וְרַבִּי עֲקִיבָא, הַאי ״וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ! מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנֵי חִיָּיא בַּר רַב מִדִּפְתִּי. דְּתָנֵי חִיָּיא בַּר רַב מִדִּפְתִּי: ״וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה״ וְכִי בְּתִשְׁעָה מִתְעַנִּין? וַהֲלֹא בַּעֲשִׂירִי מִתְעַנִּין! אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בִּתְשִׁיעִי, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב verabi akiva, ha "veinitem et nafchotékhem beticha" ma avéd léh! mibeé léh lekhidtané 'hiya bar rav midifti. detané 'hiya bar rav midifti: "veinitem et nafchotékhem beticha" vekhi beticha mitanin? vahalo baasiri mitanin! ela lomar lekha: kal haokhél vechote bitchii, maale ala hakatouv

Daf 9b

1. כְּאִילּוּ הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי. keilou hitana techii vaasiri.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: ״יוֹבֵל הִיא״ — אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמְטוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תָּקְעוּ. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁלְּחוּ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הִיא״, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. tanou rabanan: "yovél hi" — af al pi chelo chamtou, af al pi chelo takou. yakhol af al pi chelo chile'hou — talmoud lomar: "hi", divré rabi yeouda.
3. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ״יוֹבֵל הִיא״ — אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁמְטוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁלְּחוּ. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תָּקְעוּ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הִיא״. rabi yosé omér: "yovél hi" — af al pi chelo chamtou, af al pi chelo chile'hou. yakhol af al pi chelo takou — talmoud lomar: "hi".
4. וְכִי מֵאַחַר שֶׁמִּקְרָא אֶחָד מְרַבֶּה, וּמִקְרָא אֶחָד מְמַעֵיט, מִפְּנֵי מָה אֲנִי אוֹמֵר: ״יוֹבֵל הִיא״ — אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁלְּחוּ, וְאֵין יוֹבֵל אֶלָּא אִם כֵּן תָּקְעוּ? לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא שִׁילּוּחַ עֲבָדִים, וְאִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא תְּקִיעַת שׁוֹפָר. vekhi méa'har chemikra e'had merabe, oumikra e'had memaét, mipené ma ani omér: "yovél hi" — af al pi chelo chile'hou, veén yovél ela im kén takou? lefi cheefchar laolam belo chilou'ha avadim, vei efchar laolam belo tekiat chofar.
5. דָּבָר אַחֵר: זוֹ מְסוּרָה לְבֵית דִּין, וְזוֹ אֵינָהּ מְסוּרָה לְבֵית דִּין. davar a'hér: zo mesoura levét din, vezo énah mesoura levét din.
6. מַאי ״דָּבָר אַחֵר״? וְכִי תֵּימָא: אִי אֶפְשָׁר דְּלֵיכָּא חַד בְּסוֹף הָעוֹלָם דְּלָא מְשַׁלַּח — זוֹ מְסוּרָה לְבֵית דִּין, וְזוֹ אֵינָהּ מְסוּרָה לְבֵית דִּין. ma "davar a'hér"? vekhi téma: i efchar deléka 'had besof haolam dela mechala'h — zo mesoura levét din, vezo énah mesoura levét din.
7. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹסֵי — כִּדְקָאָמַר טַעְמֵיהּ, אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה — מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ״, וְקָסָבַר: מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו, וְלֹא לִפְנֵי פָנָיו. bichlama lerabi yosé — kidkaamar taméh, ela lerabi yeouda — ma tama? amar kera: "oukratem deror baarets", vekasavar: mikra nidrach lefana, velo lifné fana.
8. דְּכוּלֵּי עָלְמָא — ״דְּרוֹר״ לְשׁוֹן חֵירוּת, מַאי מַשְׁמַע? דְּתַנְיָא: אֵין ״דְּרוֹר״ אֶלָּא לְשׁוֹן חֵירוּת. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מָה לְשׁוֹן דְּרוֹר — כִּמְדַיַּיר בֵּי דַיָּירָא, וּמוֹבִיל סְחוֹרָה בְּכׇל מְדִינָה. dekhoulé alma — "deror" lechon 'hérout, ma machma? detanya: én "deror" ela lechon 'hérout. amar rabi yeouda: ma lechon deror — kimdayar bé dayara, oumovil se'hora bekhol medina.
9. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁלָשְׁתָּן מְעַכְּבוֹת בּוֹ. קָסָבְרִי: מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו, וְלִפְנֵי פָנָיו, וּלְאַחֲרָיו. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: zo divré rabi yeouda verabi yosé. aval 'hakhamim omrim: chelachtan meakevot bo. kasavri: mikra nidrach lefana, velifné fana, oula'hara.
10. וְהָכְתִיב: ״יוֹבֵל״! הַהוּא, דַּאֲפִילּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְהָכְתִיב: ״בָּאָרֶץ״! הָהוּא, בִּזְמַן שֶׁנּוֹהֵג דְּרוֹר בָּאָרֶץ — נוֹהֵג בְּחוּצָה לָאָרֶץ, בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בָּאָרֶץ — אֵינוֹ נוֹהֵג בְּחוּצָה לָאָרֶץ. vehakhtiv: "yovél"! haou, daafilou be'houtsa laarets. vehakhtiv: "baarets"! haou, bizman chenohég deror baarets — nohég be'houtsa laarets, bizman cheéno nohég baarets — éno nohég be'houtsa laarets.
11. וְלִנְטִיעָה. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״שָׁלֹשׁ שָׁנִים עֲרֵלִים״, וּכְתִיב: ״וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית״, וְיָלֵיף ״שָׁנָה״ ״שָׁנָה״ מִתִּשְׁרִי, דִּכְתִיב: ״מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה״: velintia. menalan? dikhtiv: "chaloch chanim arélim", oukhtiv: "ouvachana harviit", veyaléf "chana" "chana" mitichri, dikhtiv: "méréchit hachana":
12. וְלִיגְמַר ״שָׁנָה״ ״שָׁנָה״ מִנִּיסָן, דִּכְתִיב: ״רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה״?! דָּנִין שָׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים מִשָּׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים, וְאֵין דָּנִין שָׁנָה שֶׁאֵין עִמָּהּ חֳדָשִׁים מִשָּׁנָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ חֳדָשִׁים. veligmar "chana" "chana" minisan, dikhtiv: "richon hou lakhem le'hodché hachana"?! danin chana cheén imah 'hodachim michana cheén imah 'hodachim, veén danin chana cheén imah 'hodachim michana cheyéch imah 'hodachim.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: אֶחָד הַנּוֹטֵעַ אֶחָד הַמַּבְרִיךְ, וְאֶחָד הַמַּרְכִּיב עֶרֶב שְׁבִיעִית, שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה, וּמוּתָּר לְקַיְּימָן בַּשְּׁבִיעִית. פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה — לֹא עָלְתָה לוֹ שָׁנָה, וְאָסוּר לְקַיְּימָן בַּשְּׁבִיעִית. tanou rabanan: e'had hanotéa e'had hamavrikh, vee'had hamarkiv erev cheviit, chelochim yom lifné roch hachana — alta lo chana, oumoutar lekayeman bacheviit. pa'hot michelochim yom lifné roch hachana — lo alta lo chana, veasour lekayeman bacheviit.

Daf 10a

1. וּפֵירוֹת נְטִיעָה זוֹ אֲסוּרִין עַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט, אִם לְעׇרְלָה — עׇרְלָה, וְאִם לִרְבָעִי — רְבָעִי. ouférot netia zo asourin ad 'hamicha asar bichvat, im leorla — orla, veim lirvai — revai.
2. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וּמָטוּ בָּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי, אָמַר קְרָא: ״וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִית וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית״. mena hané milé? amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan, oumatou bah micheméh derabi yana, amar kera: "ouvachana harviit ouvachana ha'hamichit".
3. פְּעָמִים שֶׁבָּרְבִיעִית וַעֲדַיִין אֲסוּרָה מִשּׁוּם עׇרְלָה, וּפְעָמִים שֶׁבַּחֲמִישִׁית וַעֲדַיִין אֲסוּרָה מִשּׁוּם רְבָעִי. peamim chebarviit vaadayin asoura michoum orla, oufamim cheba'hamichit vaadayin asoura michoum revai.
4. לֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאִי רַבִּי מֵאִיר — הָא אָמַר: יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה. דְּתַנְיָא: פַּר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה סְתָם — בֶּן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. léma dela kerabi méir, dei rabi méir — ha amar: yom e'had bachana 'hachouv chana. detanya: par haamour batora setam — ben esrim vearbaa 'hodech veom e'had. divré rabi méir.
5. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בֶּן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ וּשְׁלֹשִׁים יוֹם. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עֵגֶל בַּתּוֹרָה סְתָם — בֶּן שָׁנָה, ״בֶּן בָּקָר״ — בֶּן שְׁתַּיִם, ״פַּר״ — בֶּן שָׁלֹשׁ. rabi elazar omér: ben esrim vearbaa 'hodech ouchlochim yom. chehaya rabi méir omér: kol makom cheneemar égel batora setam — ben chana, "ben bakar" — ben chetayim, "par" — ben chaloch.
6. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי מֵאִיר, כִּי קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה — בְּסוֹף שָׁנָה, אֲבָל בִּתְחִלַּת שָׁנָה — לָא. afilou téma rabi méir, ki kaamar rabi méir yom e'had bachana 'hachouv chana — besof chana, aval bit'hilat chana — la.
7. אָמַר רָבָא: וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא? וּמָה נִדָּה, שֶׁאֵין תְּחִילַּת הַיּוֹם עוֹלָה לָהּ בְּסוֹפָהּ — סוֹף הַיּוֹם עוֹלֶה לָהּ בִּתְחִלָּתָהּ. שָׁנָה, שֶׁיּוֹם אֶחָד עוֹלֶה לָהּ בְּסוֹפָהּ — amar rava: vela kal va'homer hou? ouma nida, cheén te'hilat hayom ola lah besofah — sof hayom ole lah bit'hilatah. chana, cheyom e'had ole lah besofah —

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Rosh Hashanah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)