Talmud Niddah, Chapitre 6 (ו) · Daf 35b à 47b

Daf 35b

1. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. cheou ose michkav oumochav.
2. אֵימַת? אִילֵּימָא בִּרְאִיָּיה שְׁנִיָּה — הֵיכָא הֲוָה בִּכְלַל בַּעַל קֶרִי? אֶלָּא פְּשִׁיטָא בִּרְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה, וְקָתָנֵי לְהָקֵל עָלָיו שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס! émat? iléma biriya cheniya — hékha hava bikhlal baal keri? ela pechita biriya richona, vekatané lehakél ala cheéno metamé beones!
3. וְתִסְבְּרָא לְהַחְמִיר עָלָיו שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, בִּרְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה בַּר מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב הוּא? vetisbera leha'hmir ala cheou ose michkav oumochav, biriya richona bar michkav oumochav hou?
4. אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: וַהֲלֹא זָב בִּכְלַל בַּעַל קֶרִי הָיָה בִּרְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה, וְלָמָּה יָצָא בִּרְאִיָּיה שְׁנִיָּיה — לְהָקֵל עָלָיו וּלְהַחְמִיר עָלָיו, לְהָקֵל עָלָיו — שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס, וּלְהַחְמִיר עָלָיו — שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. ela hakhi kaamar, rabi yits'hak omér: vahalo zav bikhlal baal keri haya biriya richona, velama yatsa biriya cheniya — lehakél ala oulha'hmir ala, lehakél ala — cheéno metamé beones, oulha'hmir ala — cheou ose michkav oumochav.
5. אָמַר רַב הוּנָא: זוֹב דּוֹמֶה לְמֵי בָצֵק שֶׁל שְׂעוֹרִים. זוֹב בָּא מִבְּשַׂר הַמֵּת, שִׁכְבַת זֶרַע בָּא מִבְּשַׂר הַחַי. זוֹב — דֵּיהֶה, וְדוֹמֶה לְלוֹבֶן בֵּיצָה הַמּוּזֶרֶת, שִׁכְבַת זֶרַע קְשׁוּרָה, וְדוֹמָה לְלוֹבֶן בֵּיצָה שֶׁאֵינָהּ מוּזֶרֶת. amar rav houna: zov dome lemé vatsék chel seorim. zov ba mibesar hamét, chikhvat zera ba mibesar ha'ha. zov — déhe, vedome leloven bétsa hamouzeret, chikhvat zera kechoura, vedoma leloven bétsa cheénah mouzeret.
6. דַּם הַיּוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבְלָה וְכוּ׳. dam hayoledet chelo tavla vekhou'.
7. תַּנְיָא, אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: אִי אַתֶּם מוֹדִים בְּנִדָּה שֶׁלֹּא טָבְלָה וְרָאֲתָה דָּם, שֶׁהִיא טְמֵאָה? אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּנִדָּה שֶׁאֲפִילּוּ טָבְלָה וְרָאֲתָה טְמֵאָה, תֹּאמְרוּ בְּיוֹלֶדֶת שֶׁאִם טָבְלָה וְרָאֲתָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה. tanya, amrou lahen bét hilél levét chama: i atem modim benida chelo tavla veraata dam, chehi teméa? amrou lahem bét chama: lo, im amartem benida cheafilou tavla veraata teméa, tomrou beoledet cheim tavla veraata chehi teora.
8. אָמְרוּ לָהֶם: יוֹלֶדֶת בְּזוֹב תּוֹכִיחַ, שֶׁאִם טָבְלָה וְרָאֲתָה לְאַחַר יְמֵי סְפִירָה — טְהוֹרָה, לֹא טָבְלָה וְרָאֲתָה — טְמֵאָה! amrou lahem: yoledet bezov tokhi'ha, cheim tavla veraata lea'har yemé sefira — teora, lo tavla veraata — teméa!
9. אָמְרוּ לָהֶם: הוּא הַדִּין, וְהִיא הַתְּשׁוּבָה. amrou lahem: hou hadin, vehi hatechouva.
10. לְמֵימְרָא דִּפְלִיגִי? וְהָתְנַן: וּמוֹדִים בְּיוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁהִיא מְטַמְּאָה לַח וְיָבֵשׁ! lemémra difligi? vehatnan: oumodim beoledet bezov chehi metamea la'h veyavéch!
11. לָא קַשְׁיָא — כָּאן שֶׁסָּפְרָה, כָּאן שֶׁלֹּא סָפְרָה. la kachya — kan chesafra, kan chelo safra.
12. וְהָתַנְיָא: יוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁסָּפְרָה וְלֹא טָבְלָה וְרָאֲתָה, הָלְכוּ בֵּית שַׁמַּאי לְשִׁיטָתָן, וּבֵית הִלֵּל לְשִׁיטָתָן. vehatanya: yoledet bezov chesafra velo tavla veraata, halkhou bét chama lechitatan, ouvét hilél lechitatan.
13. אִיתְּמַר: רַב אָמַר: מַעְיָן אֶחָד הוּא — הַתּוֹרָה טִמְּאַתּוּ וְהַתּוֹרָה טִהֲרַתּוּ. itemar: rav amar: mayan e'had hou — hatora timeatou vehatora tiharatou.
14. וְלֵוִי אָמַר: שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵם — נִסְתָּם הַטָּמֵא נִפְתָּח הַטָּהוֹר, נִסְתָּם הַטָּהוֹר נִפְתָּח הַטָּמֵא. velévi amar: chené mayanot hém — nistam hatamé nifta'h hataor, nistam hataor nifta'h hatamé.
15. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵינַיְיהוּ: שׁוֹפַעַת מִתּוֹךְ שִׁבְעָה לְאַחַר שִׁבְעָה, וּמִתּוֹךְ אַרְבָּעָה עָשָׂר לְאַחַר אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּמִתּוֹךְ אַרְבָּעִים לְאַחַר אַרְבָּעִים, וּמִתּוֹךְ שְׁמֹנִים לְאַחַר שְׁמֹנִים. ma bénayou? ika vénayou: chofaat mitokh chiva lea'har chiva, oumitokh arbaa asar lea'har arbaa asar, oumitokh arbaim lea'har arbaim, oumitokh chemonim lea'har chemonim.
16. לְרַב — רֵישָׁא לְקוּלָּא, וְסֵיפָא לְחוּמְרָא; lerav — récha lekoula, veséfa le'houmra;
17. לְלֵוִי — רֵישָׁא לְחוּמְרָא, וְסֵיפָא לְקוּלָּא. lelévi — récha le'houmra, veséfa lekoula.
18. מֵיתִיבִי: דַּם הַיּוֹלֶדֶת שֶׁלֹּא טָבְלָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כְּרוּקָּהּ וּכְמֵימֵי רַגְלֶיהָ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ. métivi: dam hayoledet chelo tavla, bét chama omrim: keroukah oukhmémé ragleha, ouvét hilél omrim: metamé la'h veyavéch.
19. קָא סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּפָסְקָה. בִּשְׁלָמָא לְרַב, דְּאָמַר: מַעְיָן אֶחָד הוּא, מִשּׁוּם הָכִי מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ. אֶלָּא לְלֵוִי, דְּאָמַר: שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵן, אַמַּאי מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ? ka salka datakh defaska. bichlama lerav, deamar: mayan e'had hou, michoum hakhi metamé la'h veyavéch. ela lelévi, deamar: chené mayanot hén, ama metamé la'h veyavéch?
20. אָמַר לָךְ לֵוִי: הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? בְּשׁוֹפַעַת, אִי בְּשׁוֹפַעַת, מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי? קָסָבְרִי בֵּית שַׁמַּאי: מַעְיָן אֶחָד הוּא. amar lakh lévi: hakha vema askinan? bechofaat, i bechofaat, ma tama devét chama? kasavri bét chama: mayan e'had hou.
21. בִּשְׁלָמָא לְלֵוִי, הַיְינוּ דְּאִיכָּא בֵּין בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, אֶלָּא לְרַב מַאי בֵּינַיְיהוּ? bichlama lelévi, haynou deika bén bét chama ouvét hilél, ela lerav ma bénayou?
22. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ יוֹמֵי וּטְבִילָה, דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי: בְּיוֹמֵי תְּלָה רַחֲמָנָא, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: בְּיוֹמֵי וּטְבִילָה. ika bénayou yomé outvila, devét chama savri: beomé tela ra'hamana, ouvét hilél savri: beomé outvila.
23. תָּא שְׁמַע, וּמוֹדִים בְּיוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁהִיא מְטַמְּאָה לַח וְיָבֵשׁ. סָלְקָא דַעְתָּךְ הָכָא נָמֵי דְּפָסְקָה. ta chema, oumodim beoledet bezov chehi metamea la'h veyavéch. salka datakh hakha namé defaska.
24. בִּשְׁלָמָא לְרַב, דְּאָמַר: מַעְיָן אֶחָד הוּא, מִשּׁוּם הָכִי מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ. אֶלָּא לְלֵוִי, דְּאָמַר: שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵן, אַמַּאי מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ? bichlama lerav, deamar: mayan e'had hou, michoum hakhi metamé la'h veyavéch. ela lelévi, deamar: chené mayanot hén, ama metamé la'h veyavéch?
25. אָמַר לָךְ: הָכָא נָמֵי — בְּשׁוֹפַעַת. אִי בְּשׁוֹפַעַת, לְמַאי אִיצְטְרִיךְ? amar lakh: hakha namé — bechofaat. i bechofaat, lema itsterikh?
26. לְבֵית שַׁמַּאי אִיצְטְרִיךְ, אַף עַל גַּב דְּקָאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי: מַעְיָן אֶחָד הוּא, וּבְיוֹמֵי תְּלָה רַחֲמָנָא — הָנֵי מִילֵּי בְּיוֹלֶדֶת גְּרֵידְתָּא, דִּשְׁלִימוּ לְהוּ יוֹמֵי, אֲבָל יוֹלֶדֶת בְּזוֹב דְּבָעֵי סְפִירָה — לָא. levét chama itsterikh, af al gav dekaamri bét chama: mayan e'had hou, ouvomé tela ra'hamana — hané milé beoledet gerédta, dichlimou leou yomé, aval yoledet bezov devaé sefira — la.
27. תָּא שְׁמַע: ״דְּוֹתָהּ תִּטְמָא״ — לְרַבּוֹת אֶת בּוֹעֲלָהּ. ta chema: "deotah titma" — lerabot et boalah.
28. ״דְּוֹתָהּ תִּטְמָא״ — לְרַבּוֹת הַלֵּילוֹת, ״דְּוֹתָהּ תִּטְמָא״ — לְרַבּוֹת הַיּוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁצְּרִיכָה שֶׁתֵּשֵׁב שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים. בִּשְׁלָמָא לְרַב דְּאָמַר מַעְיָן אֶחָד הוּא, מִשּׁוּם הָכִי בָּעֲיָא שִׁבְעָה יָמִים נְקִיִּים, "deotah titma" — lerabot halélot, "deotah titma" — lerabot hayoledet bezov chetserikha chetéchév chiva yamim nekiyim. bichlama lerav deamar mayan e'had hou, michoum hakhi baaya chiva yamim nekiyim,

Daf 36a

1. אֶלָּא לְלֵוִי דְּאָמַר שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵן, לְמָה לִי שִׁבְעָה? בְּמַשֶּׁהוּ סַגִּיא! ela lelévi deamar chené mayanot hén, lema li chiva? bemacheou sagi!
2. הָכִי קָאָמַר: צְרִיכָה שֶׁתִּפְסוֹק מַשֶּׁהוּ, שֶׁיַּעֲלוּ לָהּ לְשִׁבְעָה נְקִיִּים. hakhi kaamar: tserikha chetifsok macheou, cheyaalou lah lechiva nekiyim.
3. תָּא שְׁמַע: יְמֵי עִיבּוּרָהּ עוֹלִים לָהּ לִימֵי מְנִיקוּתָהּ, וִימֵי מְנִיקוּתָהּ עוֹלִים לָהּ לִימֵי עִיבּוּרָהּ. ta chema: yemé ibourah olim lah limé menikoutah, vimé menikoutah olim lah limé ibourah.
4. כֵּיצַד הִפְסִיקָה שְׁתַּיִם בִּימֵי עִיבּוּרָהּ, וְאַחַת בִּימֵי מְנִיקוּתָהּ; שְׁתַּיִם בִּימֵי מְנִיקוּתָהּ, וְאַחַת בִּימֵי עִיבּוּרָהּ; אַחַת וּמֶחֱצָה בִּימֵי עִיבּוּרָהּ, וְאַחַת וּמֶחֱצָה בִּימֵי מְנִיקוּתָהּ — עוֹלִין לָהּ לְשָׁלֹשׁ עוֹנוֹת. kétsad hifsika chetayim bimé ibourah, vea'hat bimé menikoutah; chetayim bimé menikoutah, vea'hat bimé ibourah; a'hat oume'hetsa bimé ibourah, vea'hat oume'hetsa bimé menikoutah — olin lah lechaloch onot.
5. בִּשְׁלָמָא לְרַב דְּאָמַר: מַעְיָן אֶחָד הוּא, מִשּׁוּם הָכִי בָּעֵי הֶפְסֵק שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת, אֶלָּא לְלֵוִי דְּאָמַר: שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵן, לְמָה לִי הֶפְסֵק שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת? בְּמַשֶּׁהוּ סַגִּי! bichlama lerav deamar: mayan e'had hou, michoum hakhi baé hefsék chaloch onot, ela lelévi deamar: chené mayanot hén, lema li hefsék chaloch onot? bemacheou sagi!
6. הָכִי קָאָמַר: צְרִיכָה שֶׁתִּפְסוֹק מַשֶּׁהוּ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלוּ לָהּ לְשָׁלֹשׁ עוֹנוֹת. hakhi kaamar: tserikha chetifsok macheou, kedé cheyaalou lah lechaloch onot.
7. תָּא שְׁמַע: וְשָׁוִין בְּרוֹאָה אַחַר דַּם טוֹהַר, שֶׁדַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. ta chema: vechavin beroa a'har dam tohar, chedayah cheatah.
8. בִּשְׁלָמָא לְלֵוִי דְּאָמַר: שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵן, מִשּׁוּם הָכִי דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ, אֶלָּא לְרַב דְּאָמַר: מַעְיָן אֶחָד הוּא, אַמַּאי דַּיָּה שְׁעָתָהּ? תְּטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת! bichlama lelévi deamar: chené mayanot hén, michoum hakhi dayah cheatah, ela lerav deamar: mayan e'had hou, ama daya cheatah? tetamé méét leét!
9. דְּלֵיכָּא שְׁהוּת. deléka cheout.
10. וּתְטַמֵּא מִפְּקִידָה לִפְקִידָה! כֵּיוָן דִּמְעֵת לְעֵת לֵיכָּא, מִפְּקִידָה לִפְקִידָה נָמֵי לָא גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן. outtamé mipekida lifkida! kévan dimét leét léka, mipekida lifkida namé la gezarou bah rabanan.
11. תָּא שְׁמַע: יוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁסָּפְרָה וְלֹא טָבְלָה וְרָאֲתָה, הָלְכוּ בֵּית שַׁמַּאי לְשִׁיטָתָן, וּבֵית הִלֵּל לְשִׁיטָתָן. ta chema: yoledet bezov chesafra velo tavla veraata, halkhou bét chama lechitatan, ouvét hilél lechitatan.
12. בִּשְׁלָמָא לְרַב, דְּאָמַר: מַעְיָן אֶחָד הוּא, מִשּׁוּם הָכִי מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ. אֶלָּא לְלֵוִי, דְּאָמַר: שְׁנֵי מַעְיָנוֹת הֵן, אַמַּאי מְטַמֵּא לַח וְיָבֵשׁ? bichlama lerav, deamar: mayan e'had hou, michoum hakhi metamé la'h veyavéch. ela lelévi, deamar: chené mayanot hén, ama metamé la'h veyavéch?
13. אָמַר לָךְ לֵוִי: אֲנָא דַּאֲמַרִי — כְּתַנָּא דְּשָׁוִין. amar lakh lévi: ana daamari — ketana dechavin.
14. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בְּשׁוֹפַעַת, וְהָא ״סָפְרָה״ קָתָנֵי! veibaét éma: bechofaat, veha "safra" katané!
15. הָכָא בְּיוֹלֶדֶת נְקֵבָה בְּזוֹב עָסְקִינַן, דְּשָׁבוּעַ קַמָּא פָּסְקָה, שָׁבוּעַ בָּתְרָא לָא פָּסְקָה, וְקָסָבַר: יְמֵי לֵידָתָהּ שֶׁאֵין רוֹאֶה בָּהֶן — עוֹלִין לָהּ לִסְפִירַת זִיבָתָהּ. hakha beoledet nekéva bezov askinan, dechavoua kama paska, chavoua batra la paska, vekasavar: yemé lédatah cheén roe bahen — olin lah lisfirat zivatah.
16. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אָמַר לַן רַב שֶׁמֶן מִסִּכְרָא: אִקְּלַע מָר זוּטְרָא לְאַתְרִין, וּדְרַשׁ: הִילְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב לְחוּמְרָא, וְהִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּלֵוִי לְחוּמְרָא. amar léh ravina lerav aché: amar lan rav chemen misikhra: ikela mar zoutra leatrin, oudrach: hilkheta kevatéh derav le'houmra, vehilkheta kevatéh delévi le'houmra.
17. רַב אָשֵׁי אָמַר: הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב, בֵּין לְקוּלָּא בֵּין לְחוּמְרָא. דָּרֵישׁ מָרִימָר: הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב, בֵּין לְקוּלָּא בֵּין לְחוּמְרָא. וְהִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב, בֵּין לְקוּלָּא בֵּין לְחוּמְרָא. rav aché amar: hilkheta kevatéh derav, bén lekoula bén le'houmra. daréch marimar: hilkheta kevatéh derav, bén lekoula bén le'houmra. vehilkheta kevatéh derav, bén lekoula bén le'houmra.

Daf 36b

1. מַתְנִי' הַמְקַשָּׁה — נִדָּה. קִשְּׁתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם, וְשָׁפְתָה מֵעֵת לְעֵת, וְיָלְדָה — הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. matni' hamkacha — nida. kicheta chelocha yamim betokh a'had asar yom, vechafta méét leét, veyalda — haré zo yoledet bezov, divré rabi eliezer.
2. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לַיְלָה וָיוֹם כְּלִילֵי שַׁבָּת וְיוֹמוֹ, שֶׁשָּׁפְתָה מִן הַצַּעַר וְלֹא מִן הַדָּם. rabi yeochoua omér: layla vaom kelilé chabat veomo, chechafta min hatsaar velo min hadam.
3. כַּמָּה הִיא קִישּׁוּיָהּ? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים יוֹם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דַּיָּהּ חׇדְשָׁהּ. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵין קִישּׁוּי יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. kama hi kichouyah? rabi méir omér: afilou arbaim va'hamichim yom. rabi yeouda omér: dayah 'hodchah. rabi yosé verabi chimon omrim: én kichou yotér micheté chabatot.
4. גְּמָ' אַטּוּ כׇּל הַמְקַשָּׁה נִדָּה הִיא? gema' atou kol hamkacha nida hi?
5. אָמַר רַב: נִדָּה לְיוֹמָא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תִּשְׁפֶּה. amar rav: nida leoma. ouchmouél amar: 'haychinan chema tichpe.
6. וְרַבִּי יִצְחָק אָמַר: הַמְקַשָּׁה אֵינָהּ כְּלוּם. וְהָקָתָנֵי: הַמְקַשָּׁה נִדָּה! verabi yits'hak amar: hamkacha énah keloum. vehakatané: hamkacha nida!
7. אָמַר רָבָא: בִּימֵי נִדָּה — נִדָּה, בִּימֵי זִיבָה — טְהוֹרָה. וְהָתַנְיָא: הַמְקַשָּׁה בִּימֵי נִדָּה — נִדָּה, בִּימֵי זִיבָה — טְהוֹרָה. amar rava: bimé nida — nida, bimé ziva — teora. vehatanya: hamkacha bimé nida — nida, bimé ziva — teora.
8. כֵּיצַד? קִשְּׁתָה יוֹם אֶחָד, וְשָׁפְתָה שְׁנַיִם, אוֹ שֶׁקִּשְּׁתָה שְׁנַיִם וְשָׁפְתָה יוֹם אֶחָד, אוֹ שֶׁשָּׁפְתָה וְקִשְּׁתָה וְחָזְרָה וְשָׁפְתָה — הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. kétsad? kicheta yom e'had, vechafta chenayim, o chekicheta chenayim vechafta yom e'had, o chechafta vekicheta ve'hazra vechafta — haré zo yoledet bezov.
9. אֲבָל שָׁפְתָה יוֹם אֶחָד וְקִשְּׁתָה שְׁנַיִם, אוֹ שֶׁשָּׁפְתָה שְׁנַיִם וְקִשְּׁתָה יוֹם אֶחָד, אוֹ שֶׁקִּשְּׁתָה וְשָׁפְתָה וְחָזְרָה וְקִשְּׁתָה — אֵין זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: קוֹשִׁי סָמוּךְ לַלֵּידָה — אֵין זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב, שׁוֹפִי סָמוּךְ לַלֵּידָה — הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. aval chafta yom e'had vekicheta chenayim, o chechafta chenayim vekicheta yom e'had, o chekicheta vechafta ve'hazra vekicheta — én zo yoledet bezov. kelalo chel davar: kochi samoukh laléda — én zo yoledet bezov, chofi samoukh laléda — haré zo yoledet bezov.
10. חֲנַנְיָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחָל קִישּׁוּיָהּ בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁלָּהּ, אֲפִילּוּ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ בְּשׁוֹפִי — אֵין זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. 'hananya ben a'hi rabi yeochoua omér: kol che'hal kichouyah bachelichi chelah, afilou kol hayom koulo bechofi — én zo yoledet bezov.
11. ״כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי דַּחֲנַנְיָא. "kelalo chel davar" leétoyé ma? leétoyé da'hananya.
12. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״דָּמָהּ״ — דָּמָהּ מֵחֲמַת עַצְמָהּ, וְלֹא מֵחֲמַת וָלָד. mena hané milé? detanou rabanan: "damah" — damah mé'hamat atsmah, velo mé'hamat valad.
13. אַתָּה אוֹמֵר מֵחֲמַת וָלָד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מֵחֲמַת אוֹנֶס? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ״, הֲרֵי אוֹנֶס אָמוּר. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״דָּמָהּ״? דָּמָהּ מֵחֲמַת עַצְמָהּ, וְלֹא מֵחֲמַת וָלָד. ata omér mé'hamat valad, o éno ela mé'hamat ones? kecheou omér "veicha ki yazouv zov damah", haré ones amour. ha ma ani mekayém "damah"? damah mé'hamat atsmah, velo mé'hamat valad.
14. וּמָה רָאִיתָ לְטַהֵר אֶת הַוָּלָד וּלְטַמֵּא בְּאוֹנֶס? מְטַהֵר אֲנִי בַּוָּלָד — שֶׁיֵּשׁ טׇהֳרָה אַחֲרָיו, וּמְטַמֵּא אֲנִי בְּאוֹנֶס — שֶׁאֵין טׇהֳרָה אַחֲרָיו. ouma raita letahér et havalad oultamé beones? metahér ani bavalad — cheyéch tohora a'hara, oumtamé ani beones — cheén tohora a'hara.
15. אַדְּרַבָּה, מְטַהֵר אֲנִי בְּאוֹנֶס, שֶׁכֵּן אוֹנֶס בְּזָב טָהוֹר! הַשְׁתָּא מִיהָא בְּאִשָּׁה קָיְימִינַן, וְאוֹנֶס בְּאִשָּׁה לָא אַשְׁכְּחַן. aderaba, metahér ani beones, chekén ones bezav taor! hachta miha beicha kayminan, veones beicha la achke'han.
16. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מַאי דַּעְתָּיךְ לְטַהוֹרֵי בְּאוֹנֶס, וּלְטַמּוֹיֵי בְּוָלָד? אֵין לָךְ אוֹנֶס גָּדוֹל מִזֶּה! veibaét éma: ma datakh letaoré beones, oultamoyé bevalad? én lakh ones gadol mize!
17. אִי הָכִי, נִדָּה נָמֵי נֵימָא: ״זָבָה״ — זוֹבָהּ מֵחֲמַת עַצְמָהּ, וְלֹא מֵחֲמַת וָלָד. i hakhi, nida namé néma: "zava" — zovah mé'hamat atsmah, velo mé'hamat valad.
18. אַתָּה אוֹמֵר וָלָד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אוֹנֶס? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה״ — הֲרֵי אוֹנֶס אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״זָבָה״? זוֹבָהּ מֵחֲמַת עַצְמָהּ, וְלֹא מֵחֲמַת וָלָד! ata omér valad, o éno ela ones? kecheou omér "veicha ki tihye zava" — haré ones amour, ha ma ani mekayém "zava"? zovah mé'hamat atsmah, velo mé'hamat valad!
19. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֲמַר קְרָא ״תֵּשֵׁב״, יֵשׁ לְךָ יְשִׁיבָה אַחֶרֶת שֶׁהִיא כָּזוֹ, וְאֵיזוֹ זוֹ? קוֹשִׁי בִּימֵי זִיבָה. וְאֵימָא: זוֹ קוֹשִׁי בִּימֵי נִדָּה! amar réch lakich: amar kera "téchév", yéch lekha yechiva a'heret chehi kazo, veézo zo? kochi bimé ziva. veéma: zo kochi bimé nida!
20. אֶלָּא אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: אָמַר קְרָא ״וּטְמֵאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ״ וְלֹא כְּזִיבָתָהּ, מִכְּלָל דְּזִיבָתָהּ טָהוֹר, וְאֵיזוֹ זוֹ — קוֹשִׁי בִּימֵי זִיבָה. ela amar avouh dichmouél: amar kera "outméa chevouayim kenidatah" velo kezivatah, mikelal dezivatah taor, veézo zo — kochi bimé ziva.
21. וְהַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״וְטָמְאָה שְׁבוּעַיִם כְּנִדָּתָהּ״, ״דָּמָהּ״ לְמָה לִי? אִי לָאו ״דָּמָהּ״, הֲוָה אָמֵינָא כְּנִדָּתָהּ וְלֹא כְּזִיבָתָהּ, וַאֲפִילּוּ בְּשׁוֹפִי. קָא מַשְׁמַע לַן. vehachta dikhtiv "vetama chevouayim kenidatah", "damah" lema li? i la "damah", hava aména kenidatah velo kezivatah, vaafilou bechofi. ka machma lan.
22. שֵׁילָא בַּר אֲבִינָא עֲבַד עוֹבָדָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב. כִּי קָא נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אֲמַר לֵיהּ לְרַב אַסִּי: זִיל צַנְּעֵיהּ, וְאִי לָא צָיֵית — גָּרְיֵיהּ. הוּא סָבַר ״גַּדְּיֵיהּ״ אֲמַר לֵיהּ. chéla bar avina avad ovada kevatéh derav. ki ka na'h nafchéh derav amar léh lerav asi: zil tsaneéh, vei la tsayét — garyéh. hou savar "gadeyéh" amar léh.
23. בָּתַר דְּנָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב, אָמַר לֵיהּ: ״הֲדַר בָּךְ״, דַּהֲדַר בֵּיהּ רַב. אֲמַר לֵיהּ: אִם אִיתָא דַּהֲדַר בֵּיהּ, לְדִידִי הֲוָה אָמַר לִי. לָא צָיֵית גַּדְּיֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: וְלָא מִסְתְּפֵי מָר מִדְּלֵיקְתָּא? batar dena'h nafchéh derav, amar léh: "hadar bakh", dahadar béh rav. amar léh: im ita dahadar béh, ledidi hava amar li. la tsayét gadeyéh. amar léh: vela mistefé mar midelékta?
24. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא אִיסִי בֶּן יְהוּדָה, דְּהוּא אִיסִי בֶּן גּוּר אַרְיֵה, דְּהוּא אִיסִי בֶּן גַּמְלִיאֵל, דְּהוּא אִיסִי בֶּן מַהֲלַלְאֵל — אֲסִיתָא דִּנְחָשָׁא דְּלָא שָׁלֵיט בֵּיהּ רִקְבָּא. אֲמַר לֵיהּ: וַאֲנָא שֵׁילָא בַּר אֲבִינָא — בּוּכְנָא דְּפַרְזְלָא דִּמְתַבַּר אֲסִיתָא דִּנְחָשָׁא. amar léh: ana isi ben yeouda, deou isi ben gour aryé, deou isi ben gamliél, deou isi ben mahalalél — asita din'hacha dela chalét béh rikba. amar léh: vaana chéla bar avina — boukhna defarzela dimtabar asita din'hacha.
25. חֲלַשׁ רַב אַסִּי. עַיְּילוּהּ בְּחַמִּימֵי אַפְּקוּהּ מִקָּרִירֵי, עַיְּילוּהּ בְּקָרִירֵי אַפְּקוּהּ מֵחַמִּימֵי, נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אַסִּי. 'halach rav asi. ayelouh be'hamimé apekouh mikariré, ayelouh bekariré apekouh mé'hamimé, na'h nafchéh derav asi.

Daf 37a

1. אֲזַל שֵׁילָא, אֲמַר לִדְבֵיתְהוּ: צְבִית לִי זְוַודְתָּא דְּלָא לֵיזִיל וְלֵימָא לֵיהּ לְרַב מִילֵּי עִילָּוַאי. צְבִיתָה לֵיהּ זְוַודְתָּא. נָח נַפְשֵׁיהּ דְּשֵׁילָא, חֲזוֹ דְּפָרְחָא אָסָא מֵהַאי פּוּרְיָא לְהַאי פּוּרְיָא, אָמְרִי: שְׁמַע מִינַּהּ עֲבַדוּ רַבָּנַן פְּיָיסָא. azal chéla, amar lidvétou: tsevit li zevadta dela lézil veléma léh lerav milé ilava. tsevita léh zevadta. na'h nafchéh dechéla, 'hazo defar'ha asa méha pourya leha pourya, amri: chema minah avadou rabanan peyasa.
2. בָּעֵי רָבָא: קוֹשִׁי מַהוּ שֶׁתִּסְתּוֹר בְּזִיבָה? baé rava: kochi maou chetistor beziva?
3. דָּבָר הַמְטַמֵּא סוֹתֵר, וְהַאי נָמֵי מְטַמֵּא כִּימֵי נִדָּה הוּא, אוֹ דִילְמָא דָּבָר הַגּוֹרֵם סוֹתֵר, וְהַאי לָאו גּוֹרֵם הוּא? davar hamtamé sotér, veha namé metamé kimé nida hou, o dilma davar hagorém sotér, veha la gorém hou?
4. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אוֹנֶס בְּזִיבָה יוֹכִיחַ, שֶׁאֵינוֹ גּוֹרֵם, וְסוֹתֵר! amar léh abayé: ones beziva yokhi'ha, cheéno gorém, vesotér!
5. אֲמַר לֵיהּ: לָאיֵי, הַאי נָמֵי גּוֹרֵם הוּא, דִּתְנַן: רָאָה רְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה — בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, שְׁנִיָּה — בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, שְׁלִישִׁית — אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. amar léh: layé, ha namé gorém hou, ditnan: raa reiya richona — bodkin oto, cheniya — bodkin oto, chelichit — én bodkin oto.
6. וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר: אַף בַּשְּׁלִישִׁית בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, הָכִי נָמֵי כֵּיוָן דְּלָא גָרֵים לָא סָתַר? אֲמַר לֵיהּ: לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָכִי נָמֵי. oulrabi eliezer, deamar: af bachelichit bodkin oto, hakhi namé kévan dela garém la satar? amar léh: lerabi eliezer, hakhi namé.
7. תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף בַּשְּׁלִישִׁית בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, בָּרְבִיעִית אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. מַאי לַָאו לִסְתִירָה? ta chema: rabi eliezer omér, af bachelichit bodkin oto, barviit én bodkin oto. ma la listira?
8. לָא, לְטַמּוֹיֵהּ לְהַהִיא טִיפָּה בְּמַשָּׂא. la, letamoyéh lehahi tipa bemasa.
9. תָּא שְׁמַע: בַּשְּׁלִישִׁית, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, בָּרְבִיעִית אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. לְקׇרְבָּן אָמַרְתִּי, וְלֹא לִסְתִירָה. ta chema: bachelichit, rabi eliezer omér bodkin oto, barviit én bodkin oto. lekorban amarti, velo listira.
10. אֶלָּא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, תִּפְשׁוֹט דְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ גּוֹרֵם סוֹתֵר, לְרַבָּנַן מַאי? ela lerabi eliezer, tifchot dedavar cheéno gorém sotér, lerabanan ma?
11. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין: מָה גָּרַם לוֹ זוֹבוֹ — שִׁבְעָה, לְפִיכָךְ סוֹתֵר שִׁבְעָה; מָה גָּרַם לוֹ קִרְיוֹ — יוֹם אֶחָד, לְפִיכָךְ סוֹתֵר יוֹם אֶחָד. ta chema, detané avouh derabi avin: ma garam lo zovo — chiva, lefikhakh sotér chiva; ma garam lo kiro — yom e'had, lefikhakh sotér yom e'had.
12. מַאי שִׁבְעָה? אִילֵּימָא דִּמְטַמֵּא שִׁבְעָה — הַאי ״מָה זוֹבוֹ טָמֵא שִׁבְעָה״ מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא לָאו דָּבָר הַגּוֹרֵם סוֹתֵר, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ גּוֹרֵם אֵינוֹ סוֹתֵר? שְׁמַע מִינַּהּ. ma chiva? iléma dimtamé chiva — ha "ma zovo tamé chiva" mibaé léh, ela la davar hagorém sotér, davar cheéno gorém éno sotér? chema minah.
13. אָמַר אַבָּיֵי: נָקְטִינַן, אֵין קוֹשִׁי סוֹתֵר בְּזִיבָה. וְאִי מַשְׁכַּחַתְּ תַּנָּא דְּאָמַר סוֹתֵר — הָהוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. amar abayé: naktinan, én kochi sotér beziva. vei machka'hate tana deamar sotér — haou rabi eliezer hi.
14. תַּנְיָא, רַבִּי מָרִינוּס אוֹמֵר: אֵין לֵידָה סוֹתֶרֶת בְּזִיבָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁתַּעֲלֶה? אַבָּיֵי אָמַר: אֵינָהּ סוֹתֶרֶת וְאֵינָהּ עוֹלָה. רָבָא אָמַר: אֵינָהּ סוֹתֶרֶת וְעוֹלָה. tanya, rabi marinous omér: én léda soteret beziva. ibaya leou: maou chetaale? abayé amar: énah soteret veénah ola. rava amar: énah soteret veola.
15. אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: ״וְאַחַר תִּטְהָר״ — ״אַחַר״, ״אַחַר״ לְכוּלָּן, שֶׁלֹּא תְּהֵא טוּמְאָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם. amar rava: mena aména lah? detanya: "vea'har tithar" — "a'har", "a'har" lekhoulan, chelo tehé touma mafseket bénéhem.
16. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא עוֹלָה — הַיְינוּ דְּלָא מַפְסְקָה טוּמְאָה, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אֵינָהּ עוֹלָה — אַפְסִיק לֵיהּ לֵידָה! וְאַבָּיֵי אָמַר לָךְ: שֶׁלֹּא תְּהֵא טוּמְאַת זִיבָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם. i amrate bichlama ola — haynou dela mafseka touma, ela i amrate énah ola — afsik léh léda! veabayé amar lakh: chelo tehé toumat ziva mafseket bénéhem.
17. אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: ״מִזּוֹבָהּ״ — ״מִזּוֹבָהּ״ וְלֹא מִנִּגְעָהּ, ״מִזּוֹבָהּ״ וְלֹא מִלֵּידָתָהּ. וְאַבָּיֵי אָמַר לָךְ: תְּנִי חֲדָא ״מִזּוֹבָהּ״ וְלֹא מִנִּגְעָהּ, וְלָא תִּתְנֵי ״וְלֹא מִלֵּידָתָהּ״. amar rava: mena aména lah? detanya: "mizovah" — "mizovah" velo minigah, "mizovah" velo milédatah. veabayé amar lakh: teni 'hada "mizovah" velo minigah, vela titné "velo milédatah".
18. וְרָבָא, הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ״מִזּוֹבָהּ״ וְלֹא מִלֵּידָתָהּ, אַיְּידֵי דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לֵידָה, תְּנָא נִגְעָהּ אַטּוּ לֵידָה. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ״מִזּוֹבָהּ״ וְלֹא מִנִּגְעָהּ, הַאי מִ״וְּכִי יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ״ נָפְקָא — ״מִזּוֹבוֹ״ וְלֹא מִנִּגְעוֹ! verava, ha ma? i amrate bichlama "mizovah" velo milédatah, ayedé deitsterikh léh léda, tena nigah atou léda. ela i amrate "mizovah" velo minigah, ha mi"oukhi yithar hazav mizovo" nafka — "mizovo" velo minigo!
19. וְאַבָּיֵי — חַד בְּזָב וְחַד בְּזָבָה. וּצְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא veabayé — 'had bezav ve'had bezava. outsrikhi, dei ketav ra'hamana

Daf 37b

1. בְּזָב — מִשּׁוּם דְּלָא מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס, אֲבָל זָבָה — דִּמְטַמְּיָא בְּאוֹנֶס אֵימָא לָא, צְרִיכָא. bezav — michoum dela metamé beones, aval zava — dimtameya beones éma la, tserikha.
2. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בְּזָבָה — מִשּׁוּם דְּלָא מְטַמְּיָא בִּרְאִיּוֹת כִּבְיָמִים, אֲבָל זָב דִּמְטַמֵּא בִּרְאִיּוֹת כִּבְיָמִים — אֵימָא לָא, צְרִיכָא. vei ketav ra'hamana bezava — michoum dela metameya biriyot kivyamim, aval zav dimtamé biriyot kivyamim — éma la, tserikha.
3. אָמַר אַבָּיֵי: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: ״דְּוֹתָהּ תִּטְמָא״ — לְרַבּוֹת אֶת בּוֹעֲלָהּ. amar abayé: mena aména lah? detanya: "deotah titma" — lerabot et boalah.
4. ״דְּוֹתָהּ תִּטְמָא״ — לְרַבּוֹת אֶת הַלֵּילוֹת, ״דְּוֹתָהּ תִּטְמָא״ — לְרַבּוֹת אֶת הַיּוֹלֶדֶת בְּזוֹב, שֶׁצְּרִיכָה שֶׁתֵּשֵׁב שִׁבְעָה נְקִיִּים. "deotah titma" — lerabot et halélot, "deotah titma" — lerabot et hayoledet bezov, chetserikha chetéchév chiva nekiyim.
5. מַאי לַָאו נְקִיִּים מִלֵּידָה? לָא, מִדָּם. ma la nekiyim miléda? la, midam.
6. וְאָמַר אַבָּיֵי: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: ״כִּימֵי נִדָּתָהּ״ — כָּךְ יְמֵי לֵידָתָהּ, מָה יְמֵי נִדָּתָהּ אֵין רְאוּיִן לְזִיבָה וְאֵין סְפִירַת שִׁבְעָה עוֹלָה מֵהֶן, אַף יְמֵי לֵידָתָהּ שֶׁאֵין רְאוּיִן לְזִיבָה — אֵין סְפִירַת שִׁבְעָה עוֹלָה מֵהֶן. veamar abayé: mena aména lah? detanya: "kimé nidatah" — kakh yemé lédatah, ma yemé nidatah én reouyin leziva veén sefirat chiva ola méhen, af yemé lédatah cheén reouyin leziva — én sefirat chiva ola méhen.
7. וְרָבָא, הָא מַנִּי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: מִסְתָּר נָמֵי סָתְרָה. verava, ha mani? rabi eliezer hi, deamar: mistar namé satra.
8. וְכִי דָנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר? vekhi danin efchar michei efchar?
9. אָמַר רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר דָּנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: עַל כׇּרְחָךְ הִקִּישָׁן הַכָּתוּב. אִיכָּא דְאָמְרִי: אָמַר רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר דָּנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר. וְרַב פָּפָּא אָמַר: עַל כׇּרְחָךְ הִקִּישָׁן הַכָּתוּב. amar rav a'hadvou bar amé: rabi eliezer hi, deamar danin efchar michei efchar. verav chéchet amar: al kor'hakh hikichan hakatouv. ika deamri: amar rav a'hadvou bar amé amar rav chéchet: rabi eliezer hi, deamar danin efchar michei efchar. verav papa amar: al kor'hakh hikichan hakatouv.
10. קִשְּׁתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים וְכוּ׳. kicheta chelocha yamim vekhou'.
11. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שָׁפְתָה מִזֶּה וּמִזֶּה, מַהוּ? רַב חִסְדָּא אָמַר: טְמֵאָה, רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: טְהוֹרָה. ibaya leou: chafta mize oumize, maou? rav 'hisda amar: teméa, rabi 'hanina amar: teora.
12. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁיָּצָא, וַחֲיָילוֹתָיו לְפָנָיו — בְּיָדוּעַ שֶׁחֲיָילוֹתָיו שֶׁל מֶלֶךְ הֵן. amar rabi 'hanina: machal lemelekh cheyatsa, va'hayalota lefana — beyadoua che'hayalota chel melekh hén.
13. וְרַב חִסְדָּא אָמַר: כׇּל שֶׁכֵּן דְּבָעֵי נַפֵּישׁ חַיָּילוֹת טְפֵי. verav 'hisda amar: kol chekén devaé napéch 'hayalot tefé.
14. תְּנַן: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לַיְלָה וָיוֹם כְּלֵילֵי שַׁבָּת וְיוֹמוֹ, שֶׁשָּׁפְתָה מִן הַצַּעַר וְלֹא מִן הַדָּם. טַעְמָא דְּמִן הַצַּעַר וְלֹא מִן הַדָּם, הָא מִזֶּה וּמִזֶּה — טְהוֹרָה. תְּיוּבְתָּא דְּרַב חִסְדָּא! tenan: rabi yeochoua omér: layla vaom kelélé chabat veomo, chechafta min hatsaar velo min hadam. tama demin hatsaar velo min hadam, ha mize oumize — teora. teouvta derav 'hisda!
15. אָמַר לְךָ רַב חִסְדָּא: לָא מִבַּעְיָא מִזֶּה וּמִזֶּה דִּטְמֵאָה, דְּפָסְקִי לְהוּ חַיָּילוֹת לִגְמָרֵי, אֲבָל מִן הַצַּעַר וְלֹא מִן הַדָּם, אֵימַר: כִּי הֵיכִי דְּמִדָּם לָא פָּסְקָה, מִקּוֹשִׁי נָמֵי לָא פָּסְקָה, וְהָא תּוּנְבָּא בְּעָלְמָא הוּא דִּנְקַט לַהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. amar lekha rav 'hisda: la mibaya mize oumize ditméa, defaski leou 'hayalot ligmaré, aval min hatsaar velo min hadam, émar: ki hékhi demidam la paska, mikochi namé la paska, veha tounba bealma hou dinkat lah, ka machma lan.
16. תְּנַן: קִשְּׁתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם, וְשָׁפְתָה מֵעֵת לְעֵת, וְיָלְדָה — הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. tenan: kicheta chelocha yamim betokh a'had asar yom, vechafta méét leét, veyalda — haré zo yoledet bezov.
17. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא כִּדְקָתָנֵי, לְמָה לִי שָׁלֹשׁ? בִּתְרֵי בְּקוֹשִׁי וְחַד בְּשׁוֹפִי סַגִּי! hékhi damé? iléma kidkatané, lema li chaloch? bitré bekochi ve'had bechofi sagi!
18. אֶלָּא לָאו הָכִי קָאָמַר: קִשְּׁתָה שְׁלֹשָׁה, וְשָׁפְתָה מִזֶּה וּמִזֶּה, אוֹ שֶׁקִּשְּׁתָה שְׁנַיִם, וְשָׁפְתָה מֵעֵת לְעֵת — הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב, וּתְיוּבְתָּא דְּרַבִּי חֲנִינָא! ela la hakhi kaamar: kicheta chelocha, vechafta mize oumize, o chekicheta chenayim, vechafta méét leét — haré zo yoledet bezov, outouvta derabi 'hanina!
19. אָמַר לָךְ רַבִּי חֲנִינָא: לָא, לְעוֹלָם כִּדְקָתָנֵי, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּאַף עַל גַּב דְּמַתְחֵיל קִישּׁוּי בַּשְּׁלִישִׁי, וְשָׁפְתָה מֵעֵת לְעֵת — טְמֵאָה, לְאַפּוֹקֵי מֵרַבִּי חֲנִינָא. amar lakh rabi 'hanina: la, leolam kidkatané, veha ka machma lan deaf al gav demat'hél kichou bachelichi, vechafta méét leét — teméa, leapoké mérabi 'hanina.
20. כַּמָּה הִיא קִשּׁוּיָהּ? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר וְכוּ׳. הַשְׁתָּא חֲמִשִּׁים מְקַשְּׁיָא, אַרְבָּעִים מִיבַּעְיָא? אָמַר רַב חִסְדָּא: לָא קַשְׁיָא — כָּאן לְחוֹלָה, כָּאן לִבְרִיאָה. kama hi kichouyah? rabi méir omér vekhou'. hachta 'hamichim mekacheya, arbaim mibaya? amar rav 'hisda: la kachya — kan le'hola, kan livria.
21. אָמַר רַבִּי לֵוִי: אֵין הַוָּלָד מְטַהֵר אֶלָּא יָמִים הָרְאוּיִין לִהְיוֹת בָּהֶן זָבָה, וְרַב אָמַר: אֲפִילּוּ בְּיָמִים הָרְאוּיִין לִסְפִירַת זָבָה. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: וּלְטַעְמֵיהּ דְּרַב amar rabi lévi: én havalad metahér ela yamim harouyin lihot bahen zava, verav amar: afilou beyamim harouyin lisfirat zava. amar rav ada bar ahava: oultaméh derav

Daf 38a

1. אֲפִילּוּ יָמִים הָרְאוּיִין לִסְפִירַת סְתִירַת זָבָה. afilou yamim harouyin lisfirat setirat zava.
2. תְּנַן: כַּמָּה הוּא קִשּׁוּיָהּ? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים יוֹם. tenan: kama hou kichouyah? rabi méir omér: arbaim va'hamichim yom.
3. בִּשְׁלָמָא לְרַב, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, אֶלָּא לְלֵוִי — קַשְׁיָא. bichlama lerav, machka'hate lah kerav ada bar ahava, ela lelévi — kachya.
4. אָמַר לָךְ לֵוִי: מִי קָתָנֵי ״טְהוֹרָה בְּכוּלָּן״? בִּימֵי נִדָּה — נִדָּה, בִּימֵי זִיבָה — טְהוֹרָה. amar lakh lévi: mi katané "teora bekhoulan"? bimé nida — nida, bimé ziva — teora.
5. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי: אָמַר רַבִּי לֵוִי: אֵין הַוָּלָד מְטַהֵר אֶלָּא יָמִים הָרְאוּיִין לִהְיוֹת בָּהֶן זָבָה גְּדוֹלָה. מַאי טַעְמָא? דָּמָהּ ״יָמִים רַבִּים״ כְּתִיב. lichana a'harina amri: amar rabi lévi: én havalad metahér ela yamim harouyin lihot bahen zava gedola. ma tama? damah "yamim rabim" ketiv.
6. אַבָּא שָׁאוּל מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר: אֲפִילּוּ יָמִים הָרְאוּיִין לִהְיוֹת בָּהֶן זָבָה קְטַנָּה, מַאי טַעְמָא? ״יְמֵי״ וְ״כׇל יְמֵי״ הָתָם כְּתִיבִי. aba chaoul micheméh derav amar: afilou yamim harouyin lihot bahen zava ketana, ma tama? "yemé" ve"khol yemé" hatam ketivi.
7. תְּנַן: כַּמָּה הוּא קִשּׁוּיָהּ? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים יוֹם. קַשְׁיָא לְתַרְוַיְיהוּ! מִי קָתָנֵי ״טְהוֹרָה בְּכוּלָּן״? קִשְּׁתָה בִּימֵי נִדָּתָהּ — נִדָּה, בִּימֵי זִיבָתָהּ — טְהוֹרָה. tenan: kama hou kichouyah? rabi méir omér: afilou arbaim va'hamichim yom. kachya letarvayou! mi katané "teora bekhoulan"? kicheta bimé nidatah — nida, bimé zivatah — teora.
8. תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ מְקַשָּׁה מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם, וְאֵין זִיבָה עוֹלָה בָּהֶן. כֵּיצַד? שְׁנַיִם בְּלֹא עֵת. tanya, haya rabi méir omér: yéch mekacha méa va'hamichim yom, veén ziva ola bahen. kétsad? chenayim belo ét.
9. וְשִׁבְעָה נִדָּה, וּשְׁנַיִם שֶׁל אַחַר הַנִּדָּה, וַחֲמִשִּׁים שֶׁהַוָּלָד מְטַהֵר. vechiva nida, ouchnayim chel a'har hanida, va'hamichim chehavalad metahér.
10. וּשְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה, וְשִׁבְעָה נִדָּה, וּשְׁנַיִם שֶׁל אַחַר הַנִּדָּה. ouchmonim chel nekéva, vechiva nida, ouchnayim chel a'har hanida.
11. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, יֵשׁ מְקַשָּׁה כׇּל יָמֶיהָ, וְאֵין זִיבָה עוֹלָה בָּהֶן! amrou lo: im kén, yéch mekacha kol yameha, veén ziva ola bahen!
12. אָמַר לָהֶן: מַאי דַּעְתַּיְיכוּ? מִשּׁוּם נְפָלִים? אֵין קוֹשִׁי לִנְפָלִים. amar lahen: ma dataykhou? michoum nefalim? én kochi linfalim.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: יֵשׁ רוֹאָה מֵאָה יוֹם, וְאֵין זִיבָה עוֹלָה בָּהֶן. כֵּיצַד? שְׁנַיִם בְּלֹא עֵת, וְשִׁבְעָה נִדָּה, וּשְׁנַיִם שֶׁל אַחַר הַנִּדָּה, וּשְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה, וְשִׁבְעָה נִדָּה, וּשְׁנַיִם שֶׁל אַחַר הַנִּדָּה. tanou rabanan: yéch roa méa yom, veén ziva ola bahen. kétsad? chenayim belo ét, vechiva nida, ouchnayim chel a'har hanida, ouchmonim chel nekéva, vechiva nida, ouchnayim chel a'har hanida.
14. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? לְאַפּוֹקֵי מִמַּאן דְּאָמַר אִי אֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם, קָא מַשְׁמַע לַן דְּאֶפְשָׁר לִפְתִיחַת הַקֶּבֶר בְּלֹא דָּם. ma ka machma lan? leapoké miman deamar i efchar lifti'hat hakever belo dam, ka machma lan deefchar lifti'hat hakever belo dam.
15. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר דַּיָּהּ וְכוּ׳. תַּנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן: דַּיָּהּ חׇדְשָׁהּ, וְיֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. rabi yeouda omér dayah vekhou'. tanya: rabi yeouda omér michoum rabi tarfon: dayah 'hodchah, veyéch badavar lehakél oulha'hamir.
16. כֵּיצַד? קִשְּׁתָה שְׁנַיִם בְּסוֹף שְׁמִינִי וְאֶחָד בִּתְחִלַּת תְּשִׁיעִי, וַאֲפִילּוּ בִּתְחִלַּת תְּשִׁיעִי יָלְדָה — הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. kétsad? kicheta chenayim besof chemini vee'had bit'hilat techii, vaafilou bit'hilat techii yalda — haré zo yoledet bezov.
17. אֲבָל קִשְּׁתָה יוֹם אֶחָד בְּסוֹף שְׁמִינִי וּשְׁתַּיִם בִּתְחִלַּת תְּשִׁיעִי, וַאֲפִילּוּ בְּסוֹף תְּשִׁיעִי יָלְדָה — אֵין זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. aval kicheta yom e'had besof chemini ouchtayim bit'hilat techii, vaafilou besof techii yalda — én zo yoledet bezov.
18. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: שְׁמַע מִינַּהּ קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה שִׁיפּוּרָא גָּרֵים. אִינִי? וְהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת וְיוֹלֶדֶת אֶלָּא לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְאֶחָד יוֹם, אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם יוֹם, אוֹ לְמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה! amar rav ada bar ahava: chema minah kasavar rabi yeouda chipoura garém. ini? veha amar chemouél: én icha mitaberet veoledet ela lematayim vechivim vee'had yom, o lematayim vechivim ouchnayim yom, o lematayim vechivim ouchlocha!
19. הוּא דְּאָמַר כַּחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים, דְּתַנְיָא: חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ מְשַׁמְּשִׁין מִטּוֹתֵיהֶן אֶלָּא בִּרְבִיעִי בְּשַׁבָּת, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ נְשׁוֹתֵיהֶן hou deamar ka'hasidim harichonim, detanya: 'hasidim harichonim lo haou mechamechin mitotéhen ela birvii bechabat, chelo yavoou nechotéhen

Daf 38b

1. לִידֵי חִלּוּל שַׁבָּת. בִּרְבִיעִי וְתוּ לָא? אֵימָא: מֵרְבִיעִי וְאֵילָךְ. lidé 'hiloul chabat. birvii vetou la? éma: mérvii veélakh.
2. אָמַר מָר זוּטְרָא: מַאי טַעְמַיְיהוּ דַּחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים? דִּכְתִיב ״וַיִּתֵּן [ה׳] לָהּ הֵרָיוֹן״ — ״הֵרָיוֹן״ בְּגִימַטְרִיָּא מָאתַן וְשִׁבְעִים וְחַד הָווּ. amar mar zoutra: ma tamayou da'hasidim harichonim? dikhtiv "vayitén [h'] lah héraon" — "héraon" begimatriya matan vechivim ve'had haou.
3. אָמַר מָר זוּטְרָא: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִים, יוֹלֶדֶת לְשִׁבְעָה יוֹלֶדֶת לִמְקוּטָּעִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי לִתְקוּפוֹת הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן״, מִיעוּט ״תְּקוּפוֹת״ — שְׁנַיִם, מִיעוּט ״יָמִים״ — שְׁנַיִם. amar mar zoutra: afilou leman deamar yoledet leticha énah yoledet limkoutaim, yoledet lechiva yoledet limkoutaim, cheneemar "vayhi litkoufot hayamim vatahar 'hana vatéled bén", miout "tekoufot" — chenayim, miout "yamim" — chenayim.
4. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵין קוֹשִׁי יוֹתֵר מִשְּׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. אָמַר שְׁמוּאֵל: מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? דִּכְתִיב: ״וְטָמְאָה שְׁבוּעַיִם כְּנִדָּתָהּ״ — כְּנִדָּתָהּ וְלֹא כְּזִיבָתָהּ, מִכְּלָל דְּזִיבָתָהּ טְהוֹרָה. וְכַמָּה שְׁבוּעַיִם? rabi yosé verabi chimon omrim: én kochi yotér micheté chabatot. amar chemouél: ma tamayou derabanan? dikhtiv: "vetama chevouayim kenidatah" — kenidatah velo kezivatah, mikelal dezivatah teora. vekhama chevouayim?
5. תָּנוּ רַבָּנַן: יֵשׁ מְקַשָּׁה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יוֹם, וְאֵין זִיבָה עוֹלָה בָּהֶן. כֵּיצַד? שְׁנַיִם בְּלֹא עֵת, וְשִׁבְעָה נִדָּה, וּשְׁנַיִם שֶׁלְּאַחַר נִדָּה, וְאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהַוָּלָד מְטַהֵר. tanou rabanan: yéch mekacha esrim va'hamicha yom, veén ziva ola bahen. kétsad? chenayim belo ét, vechiva nida, ouchnayim chelea'har nida, vearbaa asar chehavalad metahér.
6. וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְקַשֶּׁה עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה יוֹם בְּלֹא וָלָד, וְלֹא תְּהֵא יוֹלֶדֶת בְּזוֹב. vei efchar chetitkache esrim vechicha yom belo valad, velo tehé yoledet bezov.
7. בְּלֹא וָלָד? בִּתְלָתָא נָמֵי סַגִּי! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אֵימָא ״בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ וָלָד״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא ״בְּלֹא וָלָד״ קָתָנֵי! belo valad? bitlata namé sagi! amar rav chéchet: éma "bimkom cheyéch valad". amar léh rava: veha "belo valad" katané!
8. אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְקַשֶּׁה עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה יוֹם בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ וָלָד וְלֹא תְּהֵא יוֹלֶדֶת בְּזוֹב, וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין וָלָד אֶלָּא נֵפֶל — בִּתְלָתָא נָמֵי הָוְיָא זָבָה, מַאי טַעְמָא? אֵין קוֹשִׁי לִנְפָלִים. ela amar rava, hakhi kaamar: i efchar chetitkache esrim vechicha yom bimkom cheyéch valad velo tehé yoledet bezov, ouvimkom cheén valad ela néfel — bitlata namé havya zava, ma tama? én kochi linfalim.
9. מַתְנִי' הַמְקַשָּׁה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה — כׇּל דָּמִים שֶׁהִיא רוֹאָה טְהוֹרִין עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא. matni' hamkacha betokh chemonim chel nekéva — kol damim chehi roa teorin ad cheyétsé havalad, verabi eliezer metamé.
10. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר בְּדַם הַשּׁוֹפִי, הֵיקֵל בְּדַם הַקּוֹשִׁי; מְקוֹם שֶׁהֵיקֵל בְּדַם הַשּׁוֹפִי, אֵינוֹ דִּין שֶׁנָּקֵל בְּדַם הַקּוֹשִׁי? amrou lo lerabi eliezer: ouma bimkom chehe'hmir bedam hachofi, hékél bedam hakochi; mekom chehékél bedam hachofi, éno din chenakél bedam hakochi?
11. אָמַר לָהֶן: דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, מִמָּה הֵיקֵל עָלֶיהָ? מִטּוּמְאַת זִיבָה, אֲבָל טְמֵאָה טוּמְאַת נִדָּה. amar lahen: dayo laba min hadin lihot kanidon, mima hékél aleha? mitoumat ziva, aval teméa toumat nida.
12. גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: ״תֵּשֵׁב״ — לְרַבּוֹת הַמְקַשָּׁה בְּתוֹךְ שְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה, שֶׁכׇּל דָּמִים שֶׁהִיא רוֹאָה טְהוֹרִין עַד שֶׁיָּצָא הַוָּלָד, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַמֵּא. gema' tanou rabanan: "téchév" — lerabot hamkacha betokh chemonim chel nekéva, chekol damim chehi roa teorin ad cheyatsa havalad, verabi eliezer metamé.
13. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר בְּשׁוֹפִי שֶׁלִּפְנֵי הַוָּלָד, הֵיקֵל בְּשׁוֹפִי שֶׁלְּאַחַר הַוָּלָד; מְקוֹם שֶׁהֵיקֵל בְּקוֹשִׁי שֶׁלִּפְנֵי הַוָּלָד, אֵינוֹ דִּין שֶׁנָּקֵל בְּקוֹשִׁי שֶׁלְּאַחַר הַוָּלָד? amrou lo lerabi eliezer: ouma bimkom chehe'hmir bechofi chelifné havalad, hékél bechofi chelea'har havalad; mekom chehékél bekochi chelifné havalad, éno din chenakél bekochi chelea'har havalad?
14. אָמַר לָהֶם: דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, מִמָּה הֵיקֵל עָלֶיהָ? מִטּוּמְאַת זִיבָה, אֲבָל מְטַמְּאָה טוּמְאַת נִדָּה. amar lahem: dayo laba min hadin lihot kanidon, mima hékél aleha? mitoumat ziva, aval metamea toumat nida.
15. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי אָנוּ מְשִׁיבִין לְךָ לָשׁוֹן אַחֵר, וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר בְּשׁוֹפִי שֶׁלִּפְנֵי הַוָּלָד — הֵיקֵל בְּקוֹשִׁי שֶׁעִמּוֹ. מָקוֹם שֶׁהֵיקֵל בְּשׁוֹפִי שֶׁלְּאַחַר הַוָּלָד — אֵינוֹ דִּין שֶׁנָּקֵל בְּקוֹשִׁי שֶׁעִמּוֹ? amrou lo: haré anou mechivin lekha lachon a'hér, ouma bimkom chehe'hmir bechofi chelifné havalad — hékél bekochi cheimo. makom chehékél bechofi chelea'har havalad — éno din chenakél bekochi cheimo?
16. אָמַר לָהֶם: אֲפִילּוּ אַתֶּם מְשִׁיבִין כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, מִמָּה הֵיקֵל עָלֶיהָ מִטּוּמְאַת זִיבָה, אֲבָל מְטַמְּאָה טוּמְאַת נִדָּה. amar lahem: afilou atem mechivin kol hayom koulo, dayo laba min hadin lihot kanidon, mima hékél aleha mitoumat ziva, aval metamea toumat nida.
17. אָמַר רָבָא: בְּהָא זַכִּינְהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבָּנַן, לָאו אָמְרִיתוּ ״דָּמָהּ״ — דָּמָה מֵחֲמַת עַצְמָהּ וְלֹא מֵחֲמַת וָלָד, הָכִי נָמֵי ״וְטָהֲרָה מִמְּקוֹר דָּמֶיהָ״ — דָּמֶיהָ מֵחֲמַת עַצְמָהּ וְלֹא מֵחֲמַת וָלָד. amar rava: beha zakinou rabi eliezer lerabanan, la amritou "damah" — dama mé'hamat atsmah velo mé'hamat valad, hakhi namé "vetahara mimekor dameha" — dameha mé'hamat atsmah velo mé'hamat valad.
18. אֵימָא: בִּימֵי נִדָּה — נִדָּה, בִּימֵי זִיבָה — טְהוֹרָה? אָמַר קְרָא ״תֵּשֵׁב״ — יְשִׁיבָה אַחַת לְכוּלָּן. éma: bimé nida — nida, bimé ziva — teora? amar kera "téchév" — yechiva a'hat lekhoulan.
19. מַתְנִי' כׇּל אַחַד עָשָׂר יוֹם בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה. matni' kol a'had asar yom be'hezkat tohora.

Daf 39a

1. יָשְׁבָה לָהּ וְלֹא בָּדְקָה, שָׁגְגָה, נֶאֶנְסָה, הֵזִידָה וְלֹא בָּדְקָה — טְהוֹרָה. yachva lah velo badka, chagga, neensa, hézida velo badka — teora.
2. הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ, וְלֹא בָּדְקָה — הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה בְּמַחֲבֵא, וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ, וְלֹא בָּדְקָה — הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים. higia cheat vistah, velo badka — haré zo teméa. rabi méir omér: im hayta bema'havé, vehigia cheat vistah, velo badka — haré zo teora, mipené che'harada mesaleket et hadamim.
3. אֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה, וְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם — הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת טוּמְאָה. aval yemé hazav vehazava, vechomeret yom keneged yom — haré élou be'hezkat touma.
4. גְּמָ' לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב יְהוּדָה: לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה. וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״יָשְׁבָה וְלֹא בָּדְקָה״ — מִכְּלָל דִּלְכַתְּחִלָּה בָּעֲיָא בְּדִיקָה! gema' lema hilkheta? amar rav yeouda: lomar cheénah tserikha bedika. veha midekatané séfa: "yachva velo badka" — mikelal dilkhate'hila baaya bedika!
5. סֵיפָא אֲתָאן לִימֵי נִדָּה, וְהָכִי קָאָמַר: כׇּל אַחַד עָשָׂר בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה, וְלָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה, אֲבָל בִּימֵי נִדָּתָהּ — בָּעֲיָא בְּדִיקָה. יָשְׁבָה וְלֹא בָּדְקָה, שָׁגְגָה, נֶאֶנְסָה, הֵזִידָה וְלֹא בָּדְקָה — טְהוֹרָה. séfa atan limé nida, vehakhi kaamar: kol a'had asar be'hezkat tohora, vela baaya bedika, aval bimé nidatah — baaya bedika. yachva velo badka, chagga, neensa, hézida velo badka — teora.
6. רַב חִסְדָּא אָמַר: לָא צְרִיכָא אֶלָּא לְרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: אִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת אֲסוּרָה לְשַׁמֵּשׁ. הָנֵי מִילֵּי בִּימֵי נִדָּתָהּ, אֲבָל בִּימֵי זִיבָתָהּ בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה קָיְימָא. rav 'hisda amar: la tserikha ela lerabi méir, deamar: icha cheén lah veset asoura lechaméch. hané milé bimé nidatah, aval bimé zivatah be'hezkat tohora kayma.
7. אִי הָכִי, אַמַּאי אָמַר רַבִּי מֵאִיר: יוֹצִיא וְלֹא יַחְזִיר עוֹלָמִית? דִּלְמָא אָתְיָא לְקַלְקוֹלֵאּ בִּימֵי נִדָּה. i hakhi, ama amar rabi méir: yotsi velo ya'hzir olamit? dilma atya lekalkolé bimé nida.
8. הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה״ — מִכְּלָל דִּבְאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת עָסְקִינַן! חַסּוֹרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: כׇּל אַחַד עָשָׂר בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה, וְשַׁרְיָא לְבַעְלָהּ, וּבִימֵי נִדָּה אֲסוּרָה. ha midekatané séfa: "higia cheat vistah velo badka" — mikelal divicha cheyéch lah veset askinan! 'hasoré mi'hasera vehakhi katané: kol a'had asar be'hezkat tohora, vecharya levalah, ouvimé nida asoura.
9. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶסֶת, אֲבָל יֵשׁ לָהּ וֶסֶת מוּתֶּרֶת, וּצְרִיכָה בְּדִיקָה. יָשְׁבָה וְלֹא בָּדְקָה, שָׁגְגָה, נֶאֶנְסָה, הֵזִידָה וְלֹא בָּדְקָה — טְהוֹרָה. הִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה — טְמֵאָה. bame devarim amourim? beicha cheén lah veset, aval yéch lah veset mouteret, outsrikha bedika. yachva velo badka, chagga, neensa, hézida velo badka — teora. higia cheat vistah velo badka — teméa.
10. הָא מִדְּסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר, רֵישָׁא לָאו רַבִּי מֵאִיר! כּוּלַּהּ רַבִּי מֵאִיר הִיא, וְהָכִי קָאָמַר: אִם לֹא הָיְתָה בְּמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה — טְמֵאָה, שֶׁרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה בְּמַחֲבֵא וְהִגִּיעַ שְׁעַת וִסְתָּהּ וְלֹא בָּדְקָה — טְהוֹרָה, שֶׁחֲרָדָה מְסַלֶּקֶת אֶת הַדָּמִים. ha mideséfa rabi méir, récha la rabi méir! koulah rabi méir hi, vehakhi kaamar: im lo hayta bema'havé vehigia cheat vistah velo badka — teméa, cherabi méir omér: im hayta bema'havé vehigia cheat vistah velo badka — teora, che'harada mesaleket et hadamim.
11. רָבָא אָמַר: לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. rava amar: lomar cheénah metamea méét leét.
12. מֵיתִיבִי: הַנִּדָּה, וְהַזָּבָה, וְהַשּׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, וְהַיּוֹלֶדֶת — כּוּלָּן מְטַמְּאוֹת מֵעֵת לְעֵת. תְּיוּבְתָּא! métivi: hanida, vehazava, vehachomeret yom keneged yom, vehayoledet — koulan metameot méét leét. teouvta!
13. רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר שְׁמוּאֵל: לוֹמַר שֶׁאֵינָהּ קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעַ לִי הָא שְׁמַעְתְּתָא. rav houna bar 'hiya amar chemouél: lomar cheénah kovaat lah veset betokh yemé zivatah. amar rav yoséf: la chemia li ha chemateta.
14. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן, וְאַהָא אֲמַרְתְּ לַן: הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר (יוֹם), וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין לְשַׁמֵּשׁ. שִׁינְּתָה פַּעֲמַיִם לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין. amar léh abayé: ate amarte nihalan, veaha amarte lan: hayta lemouda lihot roa yom 'hamicha asar (yom), vechineta leom esrim — ze vaze asourin lechaméch. chineta paamayim leom esrim — ze vaze asourin.
15. וַאֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לָא שְׁנָא אֶלָּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִטְבִילָתָהּ, שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לִרְאִיָּתָהּ, דְּהָתָם בִּימֵי נִדָּתָהּ קָאֵי לַהּ, אֲבָל חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִרְאִיָּתָהּ, דְּבִימֵי זִיבָתָהּ קָאֵי — לָא קָבְעָה. vaamarte lan alah, amar rav yeouda amar chemouél: la chena ela 'hamicha asar litvilatah, chehén esrim ouchnayim liriyatah, dehatam bimé nidatah kaé lah, aval 'hamicha asar liriyatah, devimé zivatah kaé — la kava.
16. אָמַר רַב פָּפָּא: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ רַב יְהוּדָה מִדִּסְקַרְתָּא, מִקְבָּע לָא קָבְעָה, מֵיחָשׁ מַהוּ דְּנֵיחוּשׁ לַהּ? amar rav papa: amritah lichmata kaméh rav yeouda midiskarta, mikba la kava, mé'hach maou dené'houch lah?
17. אִישְׁתִּיק וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵי. אָמַר רַב פָּפָּא: ״נֶחְזֵי אֲנַן״, הָיְתָה לְמוּדָה לִהְיוֹת רוֹאָה לְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים — זֶה וָזֶה אֲסוּרִין. ichtik vela amar léh vela midé. amar rav papa: "ne'hzé anan", hayta lemouda lihot roa leom 'hamicha asar vechineta leom esrim — ze vaze asourin.

Daf 39b

1. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לָא שְׁנָא אֶלָּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִטְבִילָתָהּ, שֶׁהֵן עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם לִרְאִיָּיתָהּ, veamar rav yeouda amar chemouél: la chena ela 'hamicha asar litvilatah, chehén esrim ouchnayim liriyatah,
2. וְשִׁינְּתָה לְיוֹם עֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה; דְּכִי הָדְרִי וְאָתוּ עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּי — קָיְימָא לַהּ בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ, וְקָתָנֵי: זֶה וָזֶה אֲסוּרִין — אַלְמָא דְּחָיְישִׁינַן לַהּ. vechineta leom esrim vechiva; dekhi hadri veatou esrin vetarté — kayma lah betokh yemé zivatah, vekatané: ze vaze asourin — alma de'haychinan lah.
3. וְקָסָבַר רַב פָּפָּא: עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין — מֵעֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין מָנֵינַן, נִדָּה וּפִתְחָהּ — מֵעֶשְׂרִין וְשִׁבְעָה מָנֵינַן. vekasavar rav papa: esrin vetartén — méesrin vetartén manénan, nida oufit'hah — méesrin vechiva manénan.
4. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא: מִמַּאי? דִּלְמָא עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין נָמֵי מֵעֶשְׂרִין וְשִׁבְעָה מָנֵינַן, דְּכִי הָדְרִי וְאָתוּ עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין — קָיְימָא לַהּ בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ. amar léh rav houna beréh derav yeochoua lerav papa: mima? dilma esrin vetartén namé méesrin vechiva manénan, dekhi hadri veatou esrin vetartén — kayma lah betokh yemé nidoutah.
5. וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא; דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הַאי תַּרְנְגוֹלְתָּא דְּרָמְיָא יוֹמָא וְכָבְשָׁה יוֹמָא, וְרָמְיָא יוֹמָא וְכָבְשָׁה יוֹמָא, וְכָבְשָׁה תְּרֵי יוֹמֵי וְרָמְיָא חַד יוֹמָא, vehakhi namé mistabera; dei la téma hakhi, ha tarnegolta deramya yoma vekhavcha yoma, veramya yoma vekhavcha yoma, vekhavcha teré yomé veramya 'had yoma,
6. כִּי הָדְרָה נָקְטָה — כְּדִלְקַמֵּיהּ נָקְטָה, אוֹ כִּדְמֵעִיקָּרָא נָקְטָה? עַל כׇּרְחָךְ כְּדִלְקַמֵּיהּ נָקְטָה. ki hadra nakta — kedilkaméh nakta, o kidméikara nakta? al kor'hakh kedilkaméh nakta.
7. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא: אֶלָּא הָא דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי זִיבָתָהּ, וְאֵין אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ — הֵיכִי דָּמֵי? amar léh rav papa: ela ha deamar réch lakich: icha kovaat lah veset betokh yemé zivatah, veén icha kovaat lah veset betokh yemé nidoutah. verabi yo'hanan amar: icha kovaat lah veset betokh yemé nidoutah — hékhi damé?
8. לָאו כְּגוֹן דַּחֲזַאי רֵישׁ יַרְחָא, וְחַמְשָׁא בְּיַרְחָא, וְרֵישׁ יַרְחָא, וְחַמְשָׁא בְּיַרְחָא, וְהַשְׁתָּא חֲזַאי בְּחַמְשָׁא בְּיַרְחָא, וּבְרֵישׁ יַרְחָא לָא חֲזַאי, la kegon da'haza réch yar'ha, ve'hamcha beyar'ha, veréch yar'ha, ve'hamcha beyar'ha, vehachta 'haza be'hamcha beyar'ha, ouvréch yar'ha la 'haza,
9. וְקָאָמַר: אִשָּׁה קוֹבַעַת לָהּ וֶסֶת בְּתוֹךְ יְמֵי נִדּוּתָהּ, אַלְמָא מֵרֵישׁ יַרְחָא מָנֵינָא! vekaamar: icha kovaat lah veset betokh yemé nidoutah, alma méréch yar'ha manéna!
10. אֲמַר לֵיהּ: לָא, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן דַּחֲזַאי רֵישׁ יַרְחָא, וְרֵישׁ יַרְחָא, וְעֶשְׂרִין וְחַמְשָׁה בְּיַרְחָא, וְרֵישׁ יַרְחָא, דְּאָמְרִינַן דָּמֵי יַתִּירִי הוּא דְּאִתּוֹסַפוּ בַּהּ. amar léh: la, hakhi amar rabi yo'hanan: kegon da'haza réch yar'ha, veréch yar'ha, veesrin ve'hamcha beyar'ha, veréch yar'ha, deamrinan damé yatiri hou deitosafou bah.
11. וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין וְכֹל נָחוֹתֵי יַמָּא, אַמְרוּהָ כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ. vekhén ki ata ravin vekhol na'hoté yama, amrouha kerav houna beréh derav yeochoua.
12. הֲדַרַן עֲלָךְ בְּנוֹת כּוּתִים. hadaran alakh benot koutim.

Daf 40a

1. מַתְנִי' יוֹצֵא דּוֹפֶן — אֵין יוֹשְׁבִין עָלָיו יְמֵי טוּמְאָה וִימֵי טׇהֳרָה, וְאֵין חַיָּיבִין עָלָיו קׇרְבָּן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה כְּיָלוּד. matni' yotsé dofen — én yochvin ala yemé touma vimé tohora, veén 'hayavin ala korban. rabi chimon omér: haré ze keyaloud.
2. כׇּל הַנָּשִׁים מְטַמְּאוֹת בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דָּם יִהְיֶה זוֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ״, אֲבָל הַזָּב וּבַעַל קֶרִי אֵינָן מְטַמְּאִין, עַד שֶׁתֵּצֵא טוּמְאָתָן לַחוּץ. kol hanachim metameot babayit ha'hitson, cheneemar: "dam yihye zovah bivsarah", aval hazav ouvaal keri énan metamein, ad chetétsé toumatan la'houts.
3. הָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה, וְהִרְגִּישׁ שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵבָרָיו — אוֹחֵז בָּאַמָּה וּבוֹלֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה, וּמְטַמְּאִין בְּכֹל שֶׁהוּא, אֲפִילּוּ כְּעֵין הַחַרְדָּל, וּבְפָחוֹת מִכֵּן. haya okhél bitrouma, vehirgich chenizdazeou évara — o'héz baama ouvoléa et haterouma, oumtamein bekhol cheou, afilou keén ha'hardal, ouvfa'hot mikén.
4. גְּמָ' אָמַר רַבִּי מָנִי בַּר פַּטִּישׁ: מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? אָמַר קְרָא ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר״ — עַד שֶׁתֵּלֵד בִּמְקוֹם שֶׁהִיא מַזְרַעַת. gema' amar rabi mani bar patich: ma tamayou derabanan? amar kera "icha ki tazria veyalda zakhar" — ad chetéléd bimkom chehi mazraat.
5. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן? הָהִיא — דַּאֲפִילּוּ לֹא יָלְדָה אֶלָּא כְּעֵין שֶׁהִזְרִיעָה, אִמּוֹ טְמֵאָה לֵידָה. verabi chimon? hahi — daafilou lo yalda ela keén chehizria, imo teméa léda.
6. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי טַעְמֵיהּ? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָמַר קְרָא ״תֵּלֵד״ — לְרַבּוֹת יוֹצֵא דּוֹפֶן. verabi chimon, ma taméh? amar réch lakich: amar kera "téléd" — lerabot yotsé dofen.
7. וְרַבָּנַן? הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: ״זָכָר״ וּ״נְקֵבָה״ כְּתִיב — זָכָר וַדַּאי, נְקֵבָה וַדָּאִית, וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, קָא מַשְׁמַע לַן. verabanan? ha mibeé léh lerabot toumtoum veanderoginos, desalka datakh aména: "zakhar" ou"nekéva" ketiv — zakhar vada, nekéva vadait, velo toumtoum veanderoginos, ka machma lan.
8. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתָנֵי בַּר לֵיוַאי, דְּתָנֵי בַּר לֵיוַאי: ״לְבֵן״ — לְבֵן מִכׇּל מָקוֹם, ״לְבַת״ — לְבַת מִכׇּל מָקוֹם. verabi chimon? nafka léh midetané bar léva, detané bar léva: "levén" — levén mikol makom, "levat" — levat mikol makom.
9. וְרַבָּנַן? הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ לְחַיֵּיב עַל כׇּל בֵּן וּבֵן, וּלְחַיֵּיב עַל כׇּל בַּת וּבַת. verabanan? ha mibeé léh le'hayév al kol bén ouvén, oul'hayév al kol bat ouvat.
10. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתָנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת: ״זֹאת תּוֹרַת הַיּוֹלֶדֶת״, מְלַמֵּד שֶׁמְּבִיאָה קׇרְבָּן אֶחָד עַל וְלָדוֹת הַרְבֵּה. יָכוֹל תָּבִיא עַל לֵידָה וְעַל זִיבָה כְּאֶחָת? verabi chimon? nafka léh midetané tana kaméh derav chéchet: "zot torat hayoledet", melaméd chemevia korban e'had al veladot harbé. yakhol tavi al léda veal ziva kee'hat?
11. אֶלָּא, יוֹלֶדֶת דְּאָכְלָה דָּם וְיוֹלֶדֶת דְּאָכְלָה חֵלֶב, בְּחַד קׇרְבָּן תִּסְגֵּי לַהּ? ela, yoledet deakhla dam veoledet deakhla 'hélev, be'had korban tisgé lah?
12. אֶלָּא, יָכוֹל תָּבִיא עַל לֵידָה שֶׁלִּפְנֵי מְלֹאת וְעַל לֵידָה שֶׁלְּאַחַר מְלֹאת כְּאַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֹאת״. וְרַבָּנַן, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב ״זֹאת״, אִיצְטְרִיךְ ״לְבֵן אוֹ לְבַת״. ela, yakhol tavi al léda chelifné melot veal léda chelea'har melot kea'hat? talmoud lomar "zot". verabanan, af al gav dikhtiv "zot", itsterikh "levén o levat".
13. סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: בִּתְרֵי עִיבּוּרֵי (דְּחַד הָוֵי נֵפֶל), אֲבָל בְּחַד עִבּוּרָא, כְּגוֹן יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא, אֵימַר בְּחַד קׇרְבָּן סַגִּי לַהּ — קָא מַשְׁמַע לַן. salka datakh aména: bitré ibouré (de'had havé néfel), aval be'had iboura, kegon yeouda ve'hizkiya bené rabi 'hiya, émar be'had korban sagi lah — ka machma lan.
14. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּקָדָשִׁים שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ. מַאי טַעְמָא? גָּמַר ״לֵידָה״ ״לֵידָה״ מִבְּכוֹר — מָה הָתָם ״פֶּטֶר רֶחֶם״, אַף כָּאן ״פֶּטֶר רֶחֶם״. amar rabi yo'hanan: oumode rabi chimon bekadachim cheéno kadoch. ma tama? gamar "léda" "léda" mibekhor — ma hatam "peter re'hem", af kan "peter re'hem".
15. וְלִגְמַר ״לֵידָה״ ״לֵידָה״ מֵאָדָם — מָה הָתָם יוֹצֵא דּוֹפֶן, אַף כָּאן יוֹצֵא דּוֹפֶן! veligmar "léda" "léda" méadam — ma hatam yotsé dofen, af kan yotsé dofen!
16. מִסְתַּבְּרָא מִבְּכוֹר הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן אִמּוֹ מֵ״אִמּוֹ״, אַדְּרַבָּה, מֵאָדָם הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן פָּשׁוּט מִפָּשׁוּט! mistabera mibekhor hava léh lemélaf, chekén imo mé"imo", aderaba, méadam hava léh lemélaf, chekén pachout mipachout!
17. אֶלָּא, מִבְּכוֹר הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן אִם בֶּהֱמַת קָדָשִׁים, פִּגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. ela, mibekhor hava léh lemélaf, chekén im behemat kadachim, pigoul, notar, vetamé.
18. אַדְּרַבָּה, מֵאָדָם הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן פָּשׁוּט, זָכָר, קָדוֹשׁ, בְּמַתָּנָה! הָנָךְ נְפִישָׁן. aderaba, méadam hava léh lemélaf, chekén pachout, zakhar, kadoch, bematana! hanakh nefichan.
19. אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה הִיא הָעוֹלָה״ — הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה מִיעוּטִין, amar rav 'hiya beréh derav houna micheméh derava: tanya dimsaya léh lerabi yo'hanan, rabi yeouda omér: "zot torat haola hi haola" — haré élou chelocha mioutin,

Daf 40b

1. פָּרַט לְנִשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה, וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים שֶׁאִם עָלְתָה תֵּרֵד. parat lenich'hata balayla, vechenichpakh damah, vecheyatsa damah 'houts lakelaim cheim alta téréd.
2. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עוֹלָה — אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה כְּשֵׁרָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה, וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים, וְהַלָּן, וְהַיּוֹצֵא, וְהַטָּמֵא, וְהַנּוֹתָר, וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, rabi chimon omér: ola — én li ela ola kechéra, minayin lerabot chenich'hata balayla, vechenichpakh damah, vecheyatsa damah 'houts lakelaim, vehalan, vehayotsé, vehatamé, vehanotar, vechenich'hat 'houts lizmano ve'houts limkomo,
3. וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָן, וְהַנִּתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה, וְהַנִּתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה, וְהַנִּתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים, וְהַנִּתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, וְהַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, מִנַּיִן? vechekibelou pesoulin vezarkou et daman, vehanitanin lemala chenetanan lemata, vehanitanin lemata chenetanan lemala, vehanitanin ba'houts chenetanan bifnim, vehanitanin bifnim chenetanan ba'houts, vehapesa'h veha'hatat cheche'hatan chelo lichman, minayin?
4. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה״ — רִיבָּה תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הָעוֹלִין, שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. talmoud lomar: "zot torat haola" — riba tora a'hat lekhol haolin, cheim alou lo yérdou.
5. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הָרוֹבֵעַ, וְהַנִּרְבָּע, וְהַמּוּקְצֶה, וְהַנֶּעֱבָד, וְאֶתְנַן, וְהַמְחִיר, וְהַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵפָה, וְיוֹצֵא דּוֹפֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֹאת״. yakhol cheani merabe et harovéa, vehanirba, vehamouktse, vehaneevad, veetnan, veham'hir, vehakilayim, vehateréfa, veotsé dofen? talmoud lomar "zot".
6. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ? ouma raita lerabot et élou oulotsi et élou?

Daf 41a

1. אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב וּמִיעֵט, אָמַרְתָּ: מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ. a'har cheriba hakatouv oumiét, amarta: merabe ani et élou chehaya pesoulan bakodech, oumotsi ani et élou chelo haya pesoulan bakodech.
2. קָתָנֵי מִיהַת יוֹצֵא דּוֹפֶן דְּלָא, מַאי לַָאו יוֹצֵא דּוֹפֶן דְּקָדָשִׁים? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן: לָא, יוֹצֵא דּוֹפֶן דִּבְכוֹר. katané mihat yotsé dofen dela, ma la yotsé dofen dekadachim? amar rav houna beréh derav natan: la, yotsé dofen divkhor.
3. בְּכוֹר — מִ״פֶּטֶר רֶחֶם״ נָפְקָא! bekhor — mi"peter re'hem" nafka!
4. אֶלָּא מַאי, דְּקָדָשִׁים? מֵ״אִמּוֹ״ ״אִמּוֹ״ נָפְקָא! ela ma, dekadachim? mé"imo" "imo" nafka!
5. הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דְּקָדָשִׁים — הַיְינוּ דְּאִצְטְרִיכִי תְּרֵי קְרָאֵי; חַד לְבֶהֱמַת חוּלִּין דְּאוֹלִיד דֶּרֶךְ דּוֹפֶן וְאַקְדְּשַׁהּ, ha ma? i amrate bichlama dekadachim — haynou deitsterikhi teré keraé; 'had levehemat 'houlin deolid derekh dofen veakdechah,
6. וְחַד לְבֶהֱמַת קָדָשִׁים דְּאוֹלִיד דֶּרֶךְ דּוֹפֶן, וְקָסָבַר וַלְדוֹת קָדָשִׁים בַּהֲוָיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁים. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דִּבְכוֹר — מִ״פֶּטֶר רֶחֶם״ נָפְקָא! ve'had levehemat kadachim deolid derekh dofen, vekasavar valdot kadachim bahavayatan hén kedochim. ela i amrate divkhor — mi"peter re'hem" nafka!
7. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָתָנֵי: ״הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וְהַמּוּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד וְהַכִּלְאַיִם״. hakhi namé mistabera, midekatané: "harovéa vehanirba vehamouktse vehaneevad vehakilayim".
8. הָנֵי מֵהָכָא נָפְקָא? מֵהָתָם נָפְקָא! ״מִן הַבְּהֵמָה״ — לְהוֹצִיא הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע, ״מִן הַבָּקָר״ — לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד, ״מִן הַצֹּאן״ — לְהוֹצִיא אֶת הַמּוּקְצֶה, ״וּמִן הַצֹּאן״ — לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ. hané méhakha nafka? méhatam nafka! "min habehéma" — leotsi harovéa vehanirba, "min habakar" — leotsi et haneevad, "min hatson" — leotsi et hamouktse, "oumin hatson" — leotsi et hanogé'ha.
9. וְתוּ, כִּלְאַיִם מֵהָכָא נָפְקָא? מֵהָתָם נָפְקָא: ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז״ — ״שׁוֹר״ פְּרָט לְכִלְאַיִם, ״אוֹ עֵז״ פְּרָט לְנִדְמֶה! vetou, kilayim méhakha nafka? méhatam nafka: "chor o khesev o éz" — "chor" perat lekhilayim, "o éz" perat lenidme!
10. אֶלָּא, אִצְטְרִיכוּ תְּרֵי קְרָאֵי: חַד לְבֶהֱמַת חוּלִּין, וְחַד לְבֶהֱמַת קָדָשִׁים. הָכָא נָמֵי: אִיצְטְרִיךְ תְּרֵי קְרָאֵי. ela, itsterikhou teré keraé: 'had levehemat 'houlin, ve'had levehemat kadachim. hakha namé: itsterikh teré keraé.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְקַשָּׁה שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְיָצָא וָלָד דֶּרֶךְ דּוֹפֶן — הֲרֵי זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין זוֹ יוֹלֶדֶת בְּזוֹב, וְדָם הַיּוֹצֵא מִשָּׁם טָמֵא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר. tanou rabanan: hamkacha chelocha yamim, veyatsa valad derekh dofen — haré zo yoledet bezov, verabi chimon omér: én zo yoledet bezov, vedam hayotsé micham tamé, verabi chimon metahér.
12. בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא — רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ וְרַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ, אֶלָּא סֵיפָא בְּמַאי פְּלִיגִי? אָמַר רָבִינָא: כְּגוֹן שֶׁיָּצָא וָלָד דֶּרֶךְ דּוֹפֶן bichlama récha — rabi chimon letaméh verabanan letamayou, ela séfa bema peligi? amar ravina: kegon cheyatsa valad derekh dofen

Daf 41b

1. וְדָם דֶּרֶךְ רֶחֶם, וְאַזְדָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ וְרַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ. vedam derekh re'hem, veazda rabi chimon letaméh verabanan letamayou.
2. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: חֲדָא — דְּהַיְינוּ רֵישָׁא, וְעוֹד — ״מִשָּׁם״ מְקוֹם וָלָד מַשְׁמַע! matkéf lah rav yoséf: 'hada — dehaynou récha, veod — "micham" mekom valad machma!
3. אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּגוֹן שֶׁיָּצָא וָלָד וְדָם דֶּרֶךְ דּוֹפֶן, ela amar rav yoséf: kegon cheyatsa valad vedam derekh dofen,
4. וּבְמָקוֹר מְקוֹמוֹ טָמֵא קָמִיפַּלְגִי; מָר סָבַר: מָקוֹר מְקוֹמוֹ טָמֵא, וּמָר סָבַר: מָקוֹר מְקוֹמוֹ טָהוֹר. ouvmakor mekomo tamé kamipalgi; mar savar: makor mekomo tamé, oumar savar: makor mekomo taor.
5. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לְדִבְרֵי הַמְטַמֵּא בַּדָּם — מְטַמֵּא בָּאִשָּׁה, לְדִבְרֵי הַמְטַהֵר בַּדָּם — מְטַהֵר בָּאִשָּׁה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף לְדִבְרֵי הַמְטַמֵּא בַּדָּם — מְטַהֵר בָּאִשָּׁה. amar réch lakich: ledivré hamtamé badam — metamé baicha, ledivré hamtahér badam — metahér baicha. verabi yo'hanan amar: af ledivré hamtamé badam — metahér baicha.
6. וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִנַּיִן שֶׁאֵין אִשָּׁה טְמֵאָה עַד שֶׁיֵּצֵא מַדְוֶהָ דֶּרֶךְ עֶרְוָתָהּ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקוֹרָהּ הֶעֱרָה״, מְלַמֵּד שֶׁאֵין אִשָּׁה טְמֵאָה עַד שֶׁיֵּצֵא מַדְוֶהָ דֶּרֶךְ עֶרְוָתָהּ. veazda rabi yo'hanan letaméh, deamar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: minayin cheén icha teméa ad cheyétsé madveha derekh ervatah? cheneemar: "veich acher yichkav et icha dava vegila et ervatah et mekorah heera", melaméd cheén icha teméa ad cheyétsé madveha derekh ervatah.
7. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה: מָקוֹר שֶׁנֶּעֱקַר וְנָפַל לָאָרֶץ — טְמֵאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעַן הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ וַתִּגָּלֶה עֶרְוָתֵךְ״. amar réch lakich michoum rabi yeouda nesia: makor cheneekar venafal laarets — teméa, cheneemar: "yaan hichafékh ne'houchtékh vatigale ervatékh".
8. לְמַאי? אִילֵימָא לְטוּמְאַת שִׁבְעָה — דָּם אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא חֲתִיכָה! אֶלָּא לְטוּמְאַת עֶרֶב. lema? iléma letoumat chiva — dam amar ra'hamana, velo 'hatikha! ela letoumat erev.
9. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָקוֹר שֶׁהִזִּיעַ כִּשְׁתֵּי טִיפֵּי מַרְגָּלִיּוֹת — טְמֵאָה. לְמַאי? אִילֵימָא לְטוּמְאַת שִׁבְעָה — חֲמִשָּׁה דָּמִים טְמֵאִין בָּאִשָּׁה וְתוּ לָא! אֶלָּא לְטוּמְאַת עֶרֶב. וְדַוְוקָא תַּרְתֵּי, אֲבָל חֲדָא — אֵימָא מֵעָלְמָא אָתְיָא. amar rabi yo'hanan: makor chehizia kichté tipé margaliyot — teméa. lema? iléma letoumat chiva — 'hamicha damim teméin baicha vetou la! ela letoumat erev. vedavka tarté, aval 'hada — éma méalma atya.
10. כׇּל הַנָּשִׁים מְטַמְּאִין בַּבַּיִת הַחִיצוֹן. הֵי נִיהוּ בַּיִת הַחִיצוֹן? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כֹּל שֶׁתִּינוֹקֶת יוֹשֶׁבֶת וְנִרְאַת. kol hanachim metamein babayit ha'hitson. hé niou bayit ha'hitson? amar réch lakich: kol chetinoket yochevet venirat.
11. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹתוֹ מָקוֹם גָּלוּי הוּא אֵצֶל שֶׁרֶץ! אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עַד בֵּין הַשִּׁינַּיִם. amar léh rabi yo'hanan: oto makom galou hou étsel cherets! ela amar rabi yo'hanan: ad bén hachinayim.
12. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בֵּין הַשִּׁינַּיִם כְּלִפְנִים אוֹ כְּלַחוּץ? תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַבִּי זַכַּאי: עַד בֵּין הַשִּׁינַּיִם, בֵּין הַשִּׁינַּיִם עַצְמָן כְּלִפְנִים. ibaya leou: bén hachinayim kelifnim o kela'houts? ta chema, detané rabi zaka: ad bén hachinayim, bén hachinayim atsman kelifnim.
13. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: מְקוֹם דִּישָׁה. מַאי ״מְקוֹם דִּישָׁה״? אָמַר רַב יְהוּדָה: מְקוֹם שֶׁהַשַּׁמָּשׁ דָּשׁ. bematnita tana: mekom dicha. ma "mekom dicha"? amar rav yeouda: mekom chehachamach dach.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: ״בִּבְשָׂרָהּ״ — מְלַמֵּד שֶׁמְּטַמְּאָה בִּפְנִים כְּבַחוּץ, וְאֵין לִי אֶלָּא נִדָּה, זָבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זָבָה בִּבְשָׂרָהּ״. tanou rabanan: "bivsarah" — melaméd chemetamea bifnim keva'houts, veén li ela nida, zava minayin? talmoud lomar "zava bivsarah".
15. פּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִהְיֶה״. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: דַּיָּהּ כְּבוֹעֲלָהּ — מָה בּוֹעֲלָהּ אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁתֵּצֵא טוּמְאָה לַחוּץ, אַף הִיא אֵינָהּ מְטַמְּאָה עַד שֶׁתֵּצֵא טוּמְאָתָהּ לַחוּץ. poletet chikhvat zera, minayin? talmoud lomar "yihye". verabi chimon omér: dayah kevoalah — ma boalah éno metamé ad chetétsé touma la'houts, af hi énah metamea ad chetétsé toumatah la'houts.
16. וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דַּיָּהּ כְּבוֹעֲלָהּ? וְהָתַנְיָא: ״וְרָחֲצוּ בַמַּיִם וְטָמְאוּ עַד הָעָרֶב״, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי מָה בָּא זֶה לְלַמְּדֵנוּ? אִם לְעִנְיַן נוֹגֵעַ בְּשִׁכְבַת זֶרַע — הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר לְמַטָּה: ״אוֹ אִישׁ״. vesavar rabi chimon dayah kevoalah? vehatanya: "vera'hatsou vamayim vetamou ad haarev", amar rabi chimon: vekhi ma ba ze lelamedénou? im leinyan nogéa bechikhvat zera — haré kevar neemar lemata: "o ich".
17. אֶלָּא, מִפְּנֵי שֶׁטּוּמְאַת בֵּית הַסְּתָרִים הִיא, וְטוּמְאַת בֵּית הַסְּתָרִים אֵינָהּ מְטַמְּאָה, אֶלָּא שֶׁגְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא! ela, mipené chetoumat bét hasetarim hi, vetoumat bét hasetarim énah metamea, ela chegezérat hakatouv hi!
18. לָא קַשְׁיָא — כָּאן בִּמְשַׁמֶּשֶׁת, כָּאן בְּפוֹלֶטֶת. la kachya — kan bimchamechet, kan befoletet.
19. פּוֹלֶטֶת — תִּיפּוֹק לֵיהּ, דְּהָא שִׁמְּשָׁה! בְּשֶׁטָּבְלָה לְשִׁמּוּשָׁהּ. poletet — tipok léh, deha chimecha! bechetavla lechimouchah.
20. לְמֵימְרָא דִּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּטוּמְאַת עֶרֶב סַגִּי לַהּ? וְהָא אָמַר רָבָא: מְשַׁמֶּשֶׁת — כׇּל שְׁלֹשָׁה יָמִים אֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ שֶׁלֹּא תִּפְלוֹט. lemémra dimchamechet betoumat erev sagi lah? veha amar rava: mechamechet — kol chelocha yamim asoura leekhol bitrouma, chei efchar lah chelo tiflot.
21. הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? שֶׁהִטְבִּילוּהָ בַּמִּטָּה, מִכְּלָל דְּכִי קָאָמַר רָבָא דְּאָזְלָה אִיהִי בְּכַרְעַהּ וְטָבְלָה, דִּילְמָא בַּהֲדֵי דְּקָאָזְלָה שְׁדֵיתֵאּ? hakha vema askinan? chehitbilouha bamita, mikelal dekhi kaamar rava deazla ihi bekharah vetavla, dilma bahadé dekaazla chedété?

Daf 42a

1. וְכִי תֵּימָא דִּילְמָא אִשְׁתְּיַיר — אִי הָכִי, ״חָיְישִׁינַן שְׁמָא נִשְׁתַּיֵּיר״ מִבְּעֵי לֵיהּ! vekhi téma dilma ichteyar — i hakhi, "'haychinan chema nichtayér" mibeé léh!
2. אֶלָּא: לְרָבָא נָמֵי, שֶׁהִטְבִּילוּהָ בַּמִּטָּה, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּמִתְהַפֶּכֶת, כָּאן בְּשֶׁאֵינָהּ מִתְהַפֶּכֶת. ela: lerava namé, chehitbilouha bamita, vela kachya: kan bemithapekhet, kan becheénah mithapekhet.
3. וְרָבָא אַקְּרָא קָאֵי, וְהָכִי קָאָמַר: כִּי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְרָחֲצוּ בַמַּיִם וְטָמְאוּ עַד הָעָרֶב״ בְּשֶׁאֵינָהּ מִתְהַפֶּכֶת, אֲבָל בְּמִתְהַפֶּכֶת כׇּל שְׁלֹשָׁה יָמִים אֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ שֶׁלֹּא תִּפְלוֹט. verava akera kaé, vehakhi kaamar: ki ketav ra'hamana "vera'hatsou vamayim vetamou ad haarev" becheénah mithapekhet, aval bemithapekhet kol chelocha yamim asoura leekhol bitrouma, chei efchar lah chelo tiflot.
4. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר בִּיסְנָא מֵאַבָּיֵי: פּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע, רוֹאָה הָוְיָא אוֹ נוֹגַעַת הָוְיָא? bea minéh rav chemouél bar bisna méabayé: poletet chikhvat zera, roa havya o nogaat havya?
5. נָפְקָא מִינַּהּ לִסְתּוֹר, וּלְטַמֵּא בְּמַשֶּׁהוּ, וּלְטַמֵּא בִּפְנִים כְּבַחוּץ. nafka minah listor, oultamé bemacheou, oultamé bifnim keva'houts.
6. מָה נַפְשָׁךְ? אִי שְׁמִיעַ לֵיהּ מַתְנִיתִין — לְרַבָּנַן רוֹאָה הָוְיָא, וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן נוֹגַעַת הָוְיָא. ma nafchakh? i chemia léh matnitin — lerabanan roa havya, oulrabi chimon nogaat havya.
7. וְאִי לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ מַתְנִיתִין, מִסְתַּבְּרָא נוֹגַעַת הָוְיָא! vei la chemia léh matnitin, mistabera nogaat havya!
8. לְעוֹלָם שְׁמִיעַ לֵיהּ מַתְנִיתִין, וְאַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן — לָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, כִּי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ — אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. leolam chemia léh matnitin, vealiba derabanan — la kamibaya léh, ki ka mibaya léh — aliba derabi chimon.
9. וּלְטַמֵּא בִּפְנִים כְּבַחוּץ — לָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, כִּי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ — לִסְתּוֹר וּלְטַמֵּא בְּכֹל שֶׁהוּא, מַאי? oultamé bifnim keva'houts — la kamibaya léh, ki kamibaya léh — listor oultamé bekhol cheou, ma?
10. כִּי קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דַּיָּהּ כְּבוֹעֲלָהּ — הָנֵי מִילֵּי לְטַמּוֹיֵי בִּפְנִים כְּבַחוּץ, אֲבָל לִסְתּוֹר וּלְטַמֵּא בְּכֹל שֶׁהוּא — רוֹאֶה הָוְיָא, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא? ki kaamar rabi chimon dayah kevoalah — hané milé letamoyé bifnim keva'houts, aval listor oultamé bekhol cheou — roe havya, o dilma la chena?
11. אִיכָּא דְאָמְרִי, לְעוֹלָם לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ מַתְנִיתָא, וְהָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: מִדְּאַחְמַיר רַחֲמָנָא אַבַּעֲלֵי קְרָיִין בְּסִינַי — רוֹאָה הָוְיָא. ika deamri, leolam la chemia léh matnita, vehakhi kamibaya léh: midea'hmar ra'hamana abaalé kerayin besina — roa havya.
12. אוֹ דִילְמָא: לָא גָּמְרִינַן מִסִּינַי, דְּחִדּוּשׁ הוּא, דְּהָא זָבִין וּמְצוֹרָעִים דַּחֲמִירִי, וְלָא אַחְמַיר בְּהוּ רַחֲמָנָא. o dilma: la gamrinan misina, de'hidouch hou, deha zavin oumtsoraim da'hamiri, vela a'hmar beou ra'hamana.
13. אֲמַר לֵיהּ: רוֹאָה הָוְיָא. אֲתָא שַׁיְילֵיהּ לְרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: רוֹאָה הָוְיָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אֲמַר לֵיהּ: רוֹאָה הָוְיָא. הֲדַר אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי, אֲמַר לֵיהּ: כּוּלְּכוּ בְּרוּקָּא חֲדָא תָּפִיתוּ. amar léh: roa havya. ata chayléh lerava, amar léh: roa havya. ata lekaméh derav yoséf, amar léh: roa havya. hadar ata lekaméh deabayé, amar léh: koulekhou berouka 'hada tafitou.
14. אֲמַר לֵיהּ: שַׁפִּיר אָמְרִי לָךְ, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דַּיָּהּ כְּבוֹעֲלָהּ אֶלָּא לְטַמֵּא בִּפְנִים כְּבַחוּץ, אֲבָל לִסְתּוֹר וּלְטַמֵּא בְּכֹל שֶׁהוּא — רוֹאָה הָוְיָא. amar léh: chapir amri lakh, ad kan la kaamar rabi chimon dayah kevoalah ela letamé bifnim keva'houts, aval listor oultamé bekhol cheou — roa havya.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: הַנִּדָּה, וְהַזָּבָה, וְהַשּׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם, וְהַיּוֹלֶדֶת — כּוּלָּן מְטַמְּאוֹת בִּפְנִים כְּבַחוּץ. tanou rabanan: hanida, vehazava, vehachomeret yom keneged yom, vehayoledet — koulan metameot bifnim keva'houts.
16. בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ — לְחַיֵּי, אֶלָּא יוֹלֶדֶת: אִי בִּימֵי נִדָּה — נִדָּה, אִי בִּימֵי זִיבָה — זִיבָה! bichlama kouleou — le'hayé, ela yoledet: i bimé nida — nida, i bimé ziva — ziva!
17. לָא צְרִיכָא — שֶׁיָּרְדָה לִטְבּוֹל מִטּוּמְאָה לְטׇהֳרָה. la tserikha — cheyarda litbol mitouma letohora.
18. וְכִי הָא דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי, אָמַר רַב: יוֹלֶדֶת שֶׁיָּרְדָה לִטְבּוֹל מִטּוּמְאָה לְטׇהֳרָה, וְנֶעֱקַר מִמֶּנָּה דָּם בַּיְּרִידָה — טְמֵאָה, בָּעֲלִיָּיה — טְהוֹרָה. vekhi ha deamar rabi zéra, amar rabi 'hiya bar aché, amar rav: yoledet cheyarda litbol mitouma letohora, veneekar mimena dam bayerida — teméa, baaliya — teora.
19. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: בַּיְּרִידָה אַמַּאי טְמֵאָה? טוּמְאָה בְּלוּעָה הִיא! אֲמַר לֵיהּ: זִיל שַׁיְילֵיהּ לְרַבִּי אָבִין, דְּאַסְבַּרִית נִיהֲלֵיהּ, וְכַרְכֵּישׁ לִי בְּרֵישֵׁיהּ בֵּי מִדְרְשָׁא. amar léh rabi yirmeya lerabi zéra: bayerida ama teméa? touma beloua hi! amar léh: zil chayléh lerabi avin, deasbarit nihaléh, vekharkéch li beréchéh bé midrecha.
20. אֲזַל שַׁיְילֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: עֲשָׂאוּהָ כְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר שֶׁמְּטַמְּאָה בְּגָדִים בְּבֵית הַבְּלִיעָה. מִי דָּמֵי? azal chayléh, amar léh: asaouha kenivlat of taor chemetamea begadim bevét habelia. mi damé?

Daf 42b

1. הָתָם אֵין לָהּ טוּמְאָה בַּחוּץ, הָכָא כִּי נָפֵיק לְבָרַאי לִיטַמֵּי! הָכָא נָמֵי כְּשֶׁיָּצָא לַחוּץ. hatam én lah touma ba'houts, hakha ki nafék levara litamé! hakha namé kecheyatsa la'houts.
2. אִי יָצָא לַחוּץ — מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: מִגּוֹ דְּמַהֲנֵי טְבִילָה לְדָם דְּאִיכָּא גַּוַּאי, תַּהֲנֵי נָמֵי לְהַאי — קָא מַשְׁמַע לַן. i yatsa la'houts — ma lemémra? maou detéma: migo demahané tevila ledam deika gava, tahané namé leha — ka machma lan.
3. שְׁמַעְתִּין אִיפְּרִיק, אֶלָּא יוֹלֶדֶת: אִי בִּימֵי נִדָּה — נִדָּה, אִי בִּימֵי זִיבָה — זִיבָה. chematin iperik, ela yoledet: i bimé nida — nida, i bimé ziva — ziva.
4. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּלֵידָה יַבִּשְׁתָּא. לֵידָה יַבִּשְׁתָּא, מַאי מְטַמֵּא בִּפְנִים כְּבַחוּץ אִיכָּא? hakha bema askinan? beléda yabichta. léda yabichta, ma metamé bifnim keva'houts ika?
5. כְּגוֹן שֶׁהוֹצִיא וָלָד רֹאשׁוֹ חוּץ לַפְּרוֹזְדוֹר, וְכִדְרַב אוֹשַׁעְיָא, דְּאָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: גְּזֵרָה שֶׁמָּא יוֹצִיא הַוָּלָד רֹאשׁוֹ חוּץ לַפְּרוֹזְדוֹר. kegon cheotsi valad rocho 'houts laperozdor, vekhidrav ochaya, deamar rav ochaya: gezéra chema yotsi havalad rocho 'houts laperozdor.
6. וְכִי הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: מַהוּ לְמִמְהַל בְּשַׁבְּתָא? אֲמַר לֵיהּ: שַׁפִּיר דָּמֵי. בָּתַר דִּנְפַק, אָמַר רָבָא: סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּהַהוּא גַבְרָא לָא יָדַע דִּשְׁרֵי לְמִמְהַל בְּשַׁבְּתָא?! אֲזַל בָּתְרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא לִי אִיזִי, גּוּפָא דְּעוֹבָדָא הֵיכִי הֲוָה? vekhi haou daata lekaméh derava, amar léh: maou lemimhal bechabeta? amar léh: chapir damé. batar dinfak, amar rava: salka datakh dehaou gavra la yada dichré lemimhal bechabeta?! azal batréh, amar léh: éma li izi, goufa deovada hékhi hava?
7. אֲמַר לֵיהּ: שְׁמַעִית וָלָד דְּצָוֵיץ אַפַּנְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, וְלָא אִתְיְלִיד עַד שַׁבְּתָא. אֲמַר לֵיהּ: הַאי הוֹצִיא רֹאשׁוֹ חוּץ לַפְּרוֹזְדוֹר הוּא, וְהָוֵי מִילָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, וְכׇל מִילָה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ אֵין מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת. amar léh: chemait valad detsavéts apanya demaalé chabeta, vela ityelid ad chabeta. amar léh: ha hotsi rocho 'houts laperozdor hou, vehavé mila chelo bizmanah, vekhol mila chelo bizmanah én me'halelin aleha et hachabat.
8. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל אִשָּׁה, בָּלוּעַ הָוֵי אוֹ בֵּית הַסְּתָרִים הָוֵי? ibaya leou: oto makom chel icha, baloua havé o bét hasetarim havé?
9. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ — כְּגוֹן שֶׁתָּחֲבָה לָהּ חֲבֶירְתָּהּ כְּזַיִת נְבֵלָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. אִי אָמְרַתְּ בָּלוּעַ הָוֵי — טוּמְאָה בְּלוּעָה לָא מְטַמְּאָה, וְאִי אָמְרַתְּ בֵּית הַסְּתָרִים הָוֵי — נְהִי דִּבְמַגָּע לָא מְטַמְּיָא, בְּמַשָּׂא מִיהָא מְטַמְּיָא! lema nafka minah — kegon cheta'hava lah 'havertah kezayit nevéla beoto makom. i amrate baloua havé — touma beloua la metamea, vei amrate bét hasetarim havé — nehi divmaga la metameya, bemasa miha metameya!
10. אַבָּיֵי אָמַר: בָּלוּעַ הָוֵי, רָבָא אָמַר: בֵּית הַסְּתָרִים הָוֵי. אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: ״אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁטּוּמְאַת בֵּית הַסְּתָרִים הִיא״. abayé amar: baloua havé, rava amar: bét hasetarim havé. amar rava: mena aména lah? detanya: "ela mipené chetoumat bét hasetarim hi".
11. וְטוּמְאַת בֵּית הַסְּתָרִים לֹא מְטַמְּאָה, אֶלָּא שֶׁגְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא. vetoumat bét hasetarim lo metamea, ela chegezérat hakatouv hi.
12. וְאַבַּיֵּי, חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר: חֲדָא, דְּטוּמְאָה בְּלוּעָה הִיא; וְעוֹד, אֲפִילּוּ אִם תִּמְצֵי לוֹמַר טוּמְאַת בֵּית הַסְּתָרִים הִיא — אֵינָהּ מְטַמְּאָה, אֶלָּא שֶׁגְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא. veabayé, 'hada veod kaamar: 'hada, detouma beloua hi; veod, afilou im timtsé lomar toumat bét hasetarim hi — énah metamea, ela chegezérat hakatouv hi.
13. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מְקוֹם נִבְלַת עוֹף טָהוֹר — בָּלוּעַ הָוֵי, אוֹ בֵּית הַסְּתָרִים הָוֵי? ibaya leou: mekom nivlat of taor — baloua havé, o bét hasetarim havé?
14. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? כְּגוֹן שֶׁתָּחַב לוֹ חֲבֵירוֹ כְּזַיִת נְבֵלָה לְתוֹךְ פִּיו. אִי אָמְרַתְּ בָּלוּעַ הָוֵי — טוּמְאָה בְּלוּעָה לָא מְטַמְּיָא, (אֶלָּא אי) [וְאִי] אָמְרַתְּ בֵּית הַסְּתָרִים הָוֵי — נְהִי נָמֵי דִּבְמַגָּע לֹא מְטַמֵּא, בְּמַשָּׂא מִיהָא מְטַמֵּא. lema nafka minah? kegon cheta'hav lo 'havéro kezayit nevéla letokh pi. i amrate baloua havé — touma beloua la metameya, (ela ) [vei] amrate bét hasetarim havé — nehi namé divmaga lo metamé, bemasa miha metamé.
15. אַבָּיֵי אָמַר: בָּלוּעַ הָוֵי, וְרָבָא אָמַר: בֵּית הַסְּתָרִים הָוֵי. אָמַר אַבָּיֵי: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: יָכוֹל תְּהֵא נִבְלַת בְּהֵמָה מְטַמְּאָה בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטׇמְאָה בָהּ״. abayé amar: baloua havé, verava amar: bét hasetarim havé. amar abayé: mena aména lah? detanya: yakhol tehé nivlat behéma metamea begadim abét habelia? talmoud lomar: "nevéla outréfa lo yokhal letoma vah".
16. מִי שֶׁאֵין לָהּ טוּמְאָה אֶלָּא אֲכִילָתָהּ — יָצְתָה זוֹ שֶׁטְּמֵאָה קוֹדֶם שֶׁיֹּאכְלֶנָּה. mi cheén lah touma ela akhilatah — yatsta zo cheteméa kodem cheyokhlena.
17. וְתֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִנִּבְלַת עוֹף טָהוֹר, וּמָה נִבְלַת עוֹף טָהוֹר שֶׁאֵין לָהּ טוּמְאָה בַּחוּץ — יֵשׁ לָהּ טוּמְאָה בִּפְנִים, זוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהּ טוּמְאָה בַּחוּץ — אֵינוֹ דִּין שֶׁיֵּשׁ לָהּ טוּמְאָה בִּפְנִים? vetété bekal va'homer minivlat of taor, ouma nivlat of taor cheén lah touma ba'houts — yéch lah touma bifnim, zo cheyéch lah touma ba'houts — éno din cheyéch lah touma bifnim?
18. אָמַר קְרָא: ״בָּהּ״ — בָּהּ וְלֹא בְּאַחֶרֶת. amar kera: "bah" — bah velo bea'heret.
19. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהָאוֹכֵל״? im kén, ma talmoud lomar "vehaokhél"?
20. לִיתֵּן שִׁיעוּר לְנוֹגֵעַ וּלְנוֹשֵׂא, כְּאוֹכֵל — מָה אוֹכֵל בִּכְזַיִת, אַף נוֹגֵעַ וְנוֹשֵׂא בִּכְזַיִת. litén chiour lenogéa oulnosé, keokhél — ma okhél bikhzayit, af nogéa venosé bikhzayit.
21. אָמַר רָבָא: שֶׁרֶץ בְּקוּמְּטוֹ — טָהוֹר, נְבֵלָה בְּקוּמְּטוֹ — טָמֵא. amar rava: cherets bekoumeto — taor, nevéla bekoumeto — tamé.
22. שֶׁרֶץ בְּקוּמְּטוֹ, טָהוֹר — שֶׁרֶץ בִּנְגִיעָה הוּא דִּמְטַמֵּא, וּבֵית הַסְּתָרִים לָאו בַּר מַגָּע הוּא. נְבֵלָה בְּקוּמְּטוֹ, טָמֵא — נְהִי דִּבְמַגָּע לָא מְטַמֵּא, בְּמַשָּׂא מִיהָא מְטַמֵּא. cherets bekoumeto, taor — cherets bingia hou dimtamé, ouvét hasetarim la bar maga hou. nevéla bekoumeto, tamé — nehi divmaga la metamé, bemasa miha metamé.
23. שֶׁרֶץ בְּקוּמְּטוֹ, וְהִכְנִיסוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר — טָמֵא. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ״תּוֹכוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, cherets bekoumeto, vehikhniso laavir hatanour — tamé. pechita! maou detéma: "tokho" amar ra'hamana,

Daf 43a

1. וְלֹא תּוֹךְ תּוֹכוֹ — קָא מַשְׁמַע לַן. velo tokh tokho — ka machma lan.
2. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: קָנֶה בְּקוּמְטוֹ שֶׁל זָב, וְהֵסִיט בּוֹ אֶת הַטָּהוֹר — טָהוֹר. קָנֶה בְּקוּמְטוֹ שֶׁל טָהוֹר, וְהֵסִיט בּוֹ אֶת הַזָּב — טָמֵא. amar réch lakich: kane bekoumto chel zav, vehésit bo et hataor — taor. kane bekoumto chel taor, vehésit bo et hazav — tamé.
3. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא ״וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם״ — זֶהוּ הֱסֵיטוֹ שֶׁל זָב, שֶׁלֹּא מָצִינוּ לוֹ טוּמְאָה בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ. ma tama? deamar kera "vekhol acher yiga bo hazav veyada lo chataf bamayim" — zeou heséto chel zav, chelo matsinou lo touma bekhol hatora koulah.
4. וְאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן נְגִיעָה, לְמֵימְרָא דֶּהֱיסֵט וּנְגִיעָה כְּיָדָיו, מָה הָתָם מֵאַבָּרַאי, אַף הָכָא מֵאַבָּרַאי. veapekéh ra'hamana bilchon negia, lemémra dehesét oungia keyada, ma hatam méabara, af hakha méabara.
5. אֲבָל הַזָּב וּבַעַל קֶרִי אֵינָן מְטַמְּאִין וְכוּ׳. זָב — דִּכְתִיב ״כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ״ — עַד שֶׁיֵּצֵא זוֹבוֹ מִבְּשָׂרוֹ, בַּעַל קֶרִי — דִּכְתִיב ״וְאִישׁ כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע״. aval hazav ouvaal keri énan metamein vekhou'. zav — dikhtiv "ki yihye zav mibesaro" — ad cheyétsé zovo mibesaro, baal keri — dikhtiv "veich ki tétsé mimenou chikhvat zara".
6. הָיָה אוֹכֵל בִּתְרוּמָה וְהִרְגִּישׁ וְכוּ׳. אוֹחֵז? וְהָתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל הָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין, כְּאִילּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם! haya okhél bitrouma vehirgich vekhou'. o'héz? vehatanya: rabi eliezer omér: kol hao'héz baama oumachtin, keilou mévi maboul laolam!
7. אָמַר אַבָּיֵי: בְּמַטְלִית עָבָה. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּמַטְלִית רַכָּה, כֵּיוָן דַּעֲקַר — עֲקַר. וְאַבָּיֵי חָיֵישׁ דִּילְמָא אָתֵי לְאוֹסוֹפֵי, וְרָבָא — לְאוֹסוֹפֵי לָא חָיֵישׁ. amar abayé: bematlit ava. rava amar: afilou téma bematlit raka, kévan daakar — akar. veabayé 'hayéch dilma até leosofé, verava — leosofé la 'hayéch.
8. וְהָתַנְיָא: לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן, שֶׁכׇּל זְמַן שֶׁאֶצְבַּע בְּעַיִן — מַדְמַעַת וְחוֹזֶרֶת וּמַדְמַעַת. vehatanya: lema ze dome? lenotén etsba baayin, chekol zeman cheetsba beayin — madmaat ve'hozeret oumadmaat.
9. וְרָבָא, כֹּל אִחֲמוֹמֵי וַהֲדַר אִחֲמוֹמֵי בְּשַׁעְתָּא — לָא שְׁכִיחַ. verava, kol i'hamomé vahadar i'hamomé bechata — la chekhi'ha.
10. אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵין כׇּל גּוּפוֹ מַרְגִּישׁ בָּהּ אֵינָהּ מְטַמְּאָה. מַאי טַעְמָא? ״שִׁכְבַת זֶרַע״ אָמַר רַחֲמָנָא — בִּרְאוּיָה לְהַזְרִיעַ. amar chemouél: kol chikhvat zera cheén kol goufo margich bah énah metamea. ma tama? "chikhvat zera" amar ra'hamana — birouya lehazria.
11. מֵיתִיבִי: הָיָה מְהַרְהֵר בַּלַּיְלָה, וְעָמַד וּמָצָא בְּשָׂרוֹ חַם — טָמֵא! תַּרְגְּמַאּ רַב הוּנָא: בִּמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בַּחֲלוֹמוֹ, דְּאִי אֶפְשָׁר לְשַׁמֵּשׁ בְּלֹא הַרְגָּשָׁה. métivi: haya meharhér balayla, veamad oumatsa besaro 'ham — tamé! targema rav houna: bimchaméch mitato ba'halomo, dei efchar lechaméch belo hargacha.
12. לִישָּׁנָא אַחְרִינָא, אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינוֹ יוֹרֶה כְּחֵץ אֵינָהּ מְטַמְּאָה. מַאי אִיכָּא בֵּין הַאי לִישָּׁנָא לְהַאי לִישָּׁנָא? אִיכָּא בֵינַיְיהוּ: נֶעֶקְרָה בְּהַרְגָּשָׁה וְיָצְאָה שֶׁלֹּא בְּהַרְגָּשָׁה. lichana a'hrina, amar chemouél: kol chikhvat zera cheéno yore ke'héts énah metamea. ma ika bén ha lichana leha lichana? ika vénayou: neekra behargacha veyatsa chelo behargacha.
13. מִילְּתָא דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרָבָא. דְּבָעֵי רָבָא: נֶעֶקְרָה בְּהַרְגָּשָׁה וְיָצְתָה שֶׁלֹּא בְּהַרְגָּשָׁה, מַהוּ? mileta difchita léh lichmouél, mibaya léh lerava. devaé rava: neekra behargacha veyatsta chelo behargacha, maou?
14. תָּא שְׁמַע: בַּעַל קֶרִי שֶׁטָּבַל וְלֹא הֵטִיל מַיִם, לִכְשֶׁיָּטִיל מַיִם טָמֵא. שָׁאנֵי הָתָם, דְּרוּבַּהּ בְּהַרְגָּשָׁה נְפַק. ta chema: baal keri chetaval velo hétil mayim, likhcheyatil mayim tamé. chané hatam, deroubah behargacha nefak.
15. לִישָּׁנָא אַחְרִינָא אָמְרִי לַהּ, אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינוֹ יוֹרֶה כְּחֵץ אֵינָהּ מַזְרַעַת. אַזְרוֹעֵי הוּא דְּלָא מַזְרְעָא, הָא טַמּוֹיֵי מְטַמְּיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה״ — אֲפִילּוּ קֶרִי בָּעוֹלָם. lichana a'hrina amri lah, amar chemouél: kol chikhvat zera cheéno yore ke'héts énah mazraat. azroé hou dela mazrea, ha tamoyé metameya, cheneemar: "ki yihye vekha ich acher lo yihye taor mikeré" — afilou keri baolam.
16. בָּעֵי רָבָא: גּוֹי שֶׁהִרְהֵר, וְיָרַד וְטָבַל — מַהוּ? baé rava: go chehirhér, veyarad vetaval — maou?
17. אִם תִּמְצֵי לוֹמַר בָּתַר עֲקִירָה אָזְלִינַן, הָנֵי מִילֵּי לְחוּמְרָא, אֲבָל הָכָא דִּלְקוּלָּא — לָא אָמְרִינַן, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא? תֵּיקוּ. im timtsé lomar batar akira azlinan, hané milé le'houmra, aval hakha dilkoula — la amrinan, o dilma la chena? tékou.
18. בָּעֵי רָבָא: זָבָה שֶׁנֶּעֶקְרוּ מֵימֵי רַגְלֶיהָ, וְיָרְדָה וְטָבְלָה — מַהוּ? baé rava: zava cheneekrou mémé ragleha, veyarda vetavla — maou?
19. אִם תִּמְצָא לוֹמַר בָּתַר עֲקִירָה אָזְלִינַן, הָנֵי מִילֵּי שִׁכְבַת זֶרַע, דְּלָא מָצֵי נָקֵיט לַהּ, אֲבָל מֵימֵי רַגְלֶיהָ, דְּמָצֵי נָקֵיט לַהּ — לָא, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא? תֵּיקוּ. im timtsa lomar batar akira azlinan, hané milé chikhvat zera, dela matsé nakét lah, aval mémé ragleha, dematsé nakét lah — la, o dilma la chena? tékou.
20. בָּעֵי רָבָא: גּוֹיָה זָבָה שֶׁנֶּעֶקְרוּ מֵימֵי רַגְלֶיהָ, baé rava: goya zava cheneekrou mémé ragleha,

Daf 43b

1. וְיָרְדָה וְטָבְלָה — מַהוּ? veyarda vetavla — maou?
2. אִם תִּמְצֵי לוֹמַר בָּתַר עֲקִירָה אָזְלִינַן, אַף עַל גַּב דְּמָצֵי נָקֵיט לְהוּ — הָנֵי מִילֵּי יִשְׂרְאֵלִית דִּטְמֵאָה דְּאוֹרָיְיתָא, אֲבָל גּוֹיָה זָבָה דִּטְמֵאָה דְּרַבָּנַן — לָא, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא? תֵּיקוּ. im timtsé lomar batar akira azlinan, af al gav dematsé nakét leou — hané milé yisreélit ditméa deorayta, aval goya zava ditméa derabanan — la, o dilma la chena? tékou.
3. וּמְטַמְּאִין בְּכֹל שֶׁהֵן. אָמַר שְׁמוּאֵל: זָב צָרִיךְ כַּחֲתִימַת פִּי הָאַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ״. oumtamein bekhol chehén. amar chemouél: zav tsarikh ka'hatimat pi haama, cheneemar: "o he'htim besaro mizovo".
4. וְהָאֲנַן תְּנַן: מְטַמְּאִין בְּכׇל שֶׁהֵן! הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי נָתָן, דְּתַנְיָא: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: זָב צָרִיךְ כַּחֲתִימַת פִּי הָאַמָּה, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. vehaanan tenan: metamein bekhol chehén! hou deamar kerabi natan, detanya: rabi natan omér michoum rabi yichmaél: zav tsarikh ka'hatimat pi haama, velo hodou lo.
5. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? דְּאָמַר קְרָא: ״אוֹ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ״. ma tama derabi yichmaél? deamar kera: "o he'htim besaro mizovo".
6. וְרַבָּנַן? הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ: לַח מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא יָבֵשׁ. verabanan? haou mibaé léh: la'h metamé, veéno metamé yavéch.
7. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? הָהוּא מֵ״רָר״ נָפְקָא. verabi yichmaél? haou mé"rar" nafka.
8. וְרַבָּנַן? הָהוּא לְמִנְיָנָא הוּא דַּאֲתָא: ״זוֹבוֹ״ — חֲדָא, ״רָר בְּשָׂרוֹ״ — תְּרֵי, ״אֶת זוֹבוֹ״ — תְּלָת, לִימֵּד עַל זָב בַּעַל שָׁלֹשׁ רְאִיּוֹת שֶׁחַיָּיב בְּקׇרְבָּן. verabanan? haou leminyana hou daata: "zovo" — 'hada, "rar besaro" — teré, "et zovo" — telat, liméd al zav baal chaloch reiyot che'hayav bekorban.
9. ״אוֹ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ טָמֵא״, מִקְצָת זוֹבוֹ טָמֵא, לִימֵּד עַל זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מִנְיָנָא מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי סִימַאי. "o he'htim besaro mizovo tamé", miktsat zovo tamé, liméd al zav baal cheté reiyot chemetamé michkav oumochav. verabi yichmaél, minyana mena léh? nafka léh miderabi sima.
10. דְּתַנְיָא, רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: מָנָה הַכָּתוּב שְׁתַּיִם וּקְרָאוֹ ״טָמֵא״, שָׁלֹשׁ וּקְרָאוֹ ״טָמֵא״. הָא כֵיצַד? שְׁתַּיִם לַטּוּמְאָה, וְשָׁלֹשׁ לַקׇּרְבָּן. detanya, rabi sima omér: mana hakatouv chetayim oukrao "tamé", chaloch oukrao "tamé". ha khétsad? chetayim latouma, vechaloch lakorban.
11. וּלְמַאן דְּנָפְקָא לֵיהּ תַּרְוַיְיהוּ מִ״זֹּאת תִּהְיֶה טוּמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ״, ״אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִבָּעֵי לֵיהּ עַד שֶׁיֵּצֵא מִבְּשָׂרוֹ. oulman denafka léh tarvayou mi"zot tihye toumato bezovo", "ich ich ki yihye zav mibesaro" ma avéd léh? mibaé léh ad cheyétsé mibesaro.
12. ״זוֹבוֹ טָמֵא״ לְמָה לִי? לִימֵּד עַל הַזּוֹב שֶׁהוּא טָמֵא. "zovo tamé" lema li? liméd al hazov cheou tamé.
13. אָמַר רַב חֲנִילַאי מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: שִׁכְבַת זֶרַע — לְרוֹאֶה בְּמַשֶּׁהוּ, לְנוֹגֵעַ בְּכַעֲדָשָׁה. וְהָאֲנַן ״מְטַמְּאִין בְּכֹל שֶׁהֵן״ תְּנַן! מַאי לַָאו לְנוֹגֵעַ? לֹא, לְרוֹאֶה. amar rav 'hanila michoum rabi elazar berabi chimon: chikhvat zera — leroe bemacheou, lenogéa bekhaadacha. vehaanan "metamein bekhol chehén" tenan! ma la lenogéa? lo, leroe.
14. תָּא שְׁמַע: חוֹמֶר בְּשִׁכְבַת זֶרַע מִבְּשֶׁרֶץ, וָחוֹמֶר בְּשֶׁרֶץ מִבְּשִׁכְבַת זֶרַע. חוֹמֶר בְּשֶׁרֶץ — שֶׁהַשֶּׁרֶץ אֵין חֲלוּקָה טוּמְאָתוֹ, מָה שֶׁאֵין כֵּן בְּשִׁכְבַת זֶרַע. חוֹמֶר בְּשִׁכְבַת זֶרַע — שֶׁהַשִׁכְבַת זֶרַע מְטַמֵּא בְּכֹל שֶׁהוּא, מָה שֶׁאֵין כֵּן בְּשֶׁרֶץ. ta chema: 'homer bechikhvat zera mibecherets, va'homer becherets mibechikhvat zera. 'homer becherets — chehacherets én 'halouka toumato, ma cheén kén bechikhvat zera. 'homer bechikhvat zera — chehachikhvat zera metamé bekhol cheou, ma cheén kén becherets.
15. מַאי לַָאו לְנוֹגֵעַ? לָא, לְרוֹאֶה. ma la lenogéa? la, leroe.
16. וְהָא דּוּמְיָא דְּשֶׁרֶץ קָתָנֵי, מָה שֶׁרֶץ בִּנְגִיעָה — אַף שִׁכְבַת זֶרַע בִּנְגִיעָה! אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: שׁוּם שֶׁרֶץ קָתָנֵי, וְשׁוּם שִׁכְבַת זֶרַע קָתָנֵי. veha doumya decherets katané, ma cherets bingia — af chikhvat zera bingia! amar rav ada bar ahava: choum cherets katané, vechoum chikhvat zera katané.
17. וְשֶׁרֶץ לָא מְטַמֵּא בְּמַשֶּׁהוּ? וְהָא אֲנַן תְּנַן: הָאֵבָרִים אֵין לָהֶם שִׁיעוּר, פָּחוֹת מִכְּזַיִת בְּשַׂר הַמֵּת, וּפָחוֹת מִכְּזַיִת בְּשַׂר נְבֵלָה, וּפָחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ. vecherets la metamé bemacheou? veha anan tenan: haévarim én lahem chiour, pa'hot mikezayit besar hamét, oufa'hot mikezayit besar nevéla, oufa'hot mikaadacha min hacherets.
18. שָׁאנֵי אֵבֶר — דְּכוּלֵּיהּ בִּמְקוֹם עֲדָשָׁה קָאֵי, דְּהָא אִילּוּ חָסַר פּוּרְתָּא אֵבֶר — מִי קָמְטַמֵּיא? chané éver — dekhouléh bimkom adacha kaé, deha ilou 'hasar pourta éver — mi kamtamé?
19. שִׁכְבַת זֶרַע דַּחֲלוּקָה טוּמְאָתוֹ — מַאי הִיא? אִילֵימָא בֵּין יִשְׂרָאֵל לִדְגוֹיִם — הָכִי נָמֵי אִיכָּא עַכְבָּר דְּיָם וְעַכְבָּר דְּיַבָּשָׁה! chikhvat zera da'halouka toumato — ma hi? iléma bén yisraél lidgoyim — hakhi namé ika akhbar deyam veakhbar deyabacha!
20. אֶלָּא, בֵּין קָטָן לְגָדוֹל. ela, bén katan legadol.
21. אָמַר רַב פָּפָּא: כְּתַנָּאֵי, מִנַּיִן לְרַבּוֹת נוֹגֵעַ בְּשִׁכְבַת זֶרַע? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אוֹ אִישׁ״. amar rav papa: ketanaé, minayin lerabot nogéa bechikhvat zera? talmoud lomar "o ich".
22. וּפְלִיגִי תַּנָּאֵי בְּעָלְמָא, דְּאִיכָּא דְּאָמְרִי: דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ, וְאִיכָּא דְאָמְרִי: דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ. oufligi tanaé bealma, deika deamri: doun minah ouminah, veika deamri: doun minah veoké beatrah.
23. לְמַאן דְּאָמַר דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ — מָה שֶׁרֶץ בִּנְגִיעָה, אַף שִׁכְבַת זֶרַע בִּנְגִיעָה; וּמִינַּהּ — מָה שֶׁרֶץ בְּכַעֲדָשָׁה, אַף שִׁכְבַת זֶרַע בְּכַעֲדָשָׁה. leman deamar doun minah ouminah — ma cherets bingia, af chikhvat zera bingia; ouminah — ma cherets bekhaadacha, af chikhvat zera bekhaadacha.
24. וּלְמַאן דְּאָמַר דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ, מָה שֶׁרֶץ בִּנְגִיעָה — אַף שִׁכְבַת זֶרַע בִּנְגִיעָה, וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ — מָה שִׁכְבַת זֶרַע לָרוֹאֶה בְּמַשֶּׁהוּ, אַף לַנּוֹגֵעַ בְּמַשֶּׁהוּ. oulman deamar doun minah veoké beatrah, ma cherets bingia — af chikhvat zera bingia, veoké beatrah — ma chikhvat zera laroe bemacheou, af lanogéa bemacheou.
25. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פָּפָּא: מִמַּאי דְּמֵ״אוֹ אִישׁ״ דְּשֶׁרֶץ קָמְרַבֵּי לֵיהּ? דִּילְמָא מֵ״אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע״ קָמְרַבֵּי לֵיהּ, וּדְכוּלֵּי עָלְמָא דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ? amar léh rav houna beréh derav natan lerav papa: mima demé"o ich" decherets kamrabé léh? dilma mé"o ich acher tétsé mimenou chikhvat zara" kamrabé léh, oudkhoulé alma doun minah ouminah?
26. שַׁיְילִינְהוּ לְתַנָּאֵי, אִיכָּא דְּתָנֵי כְּרַב פָּפָּא, וְאִיכָּא דְּתָנֵי כְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן. chaylinou letanaé, ika detané kerav papa, veika detané kerav houna beréh derav natan.
27. מַתְנִי' תִּנוֹקֶת בַּת יוֹם אֶחָד — מִטַּמְּאָה בְּנִדָּה. בַּת עֲשָׂרָה יָמִים — מִטַּמְּאָה בְּזִיבָה. matni' tinoket bat yom e'had — mitamea benida. bat asara yamim — mitamea beziva.
28. תִּנוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד — מִטַּמֵּא בְּזִיבָה, וּמִטַּמֵּא בִּנְגָעִים, וּמִטַּמֵּא בִּטְמֵא מֵת, וְזוֹקֵק לְיִבּוּם, וּפוֹטֵר מִן הַיִּבּוּם, וּמַאֲכִיל בִּתְרוּמָה, וּפוֹסֵל (אֶת) [מִן] הַתְּרוּמָה, tinok ben yom e'had — mitamé beziva, oumitamé bingaim, oumitamé bitmé mét, vezokék leyiboum, oufotér min hayiboum, oumaakhil bitrouma, oufosél (et) [min] haterouma,

Daf 44a

1. וְנוֹחֵל וּמַנְחִיל, וְהַהוֹרְגוֹ חַיָּיב, וַהֲרֵי הוּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וּלְכׇל קְרוֹבָיו כְּחָתָן שָׁלֵם. veno'hél ouman'hil, vehaorgo 'hayav, vaharé hou leavi oulimo oulkhol kerova ke'hatan chalém.
2. גְּמָ' מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִשָּׁה״ — אֵין לִי אֶלָּא אִשָּׁה, בַּת יוֹם אֶחָד לְנִדָּה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִשָּׁה״. gema' menahané milé? detanou rabanan: "icha" — én li ela icha, bat yom e'had lenida minayin? talmoud lomar: "veicha".
3. בַּת עֲשָׂרָה יָמִים לְזִיבָה — מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִשָּׁה״ — אֵין לִי אֶלָּא אִשָּׁה, בַּת עֲשָׂרָה יָמִים לְזִיבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִשָּׁה״. bat asara yamim leziva — mena hané milé? detanou rabanan: "icha" — én li ela icha, bat asara yamim leziva minayin? talmoud lomar: "veicha".
4. תִּינוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ אִישׁ״ — מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״? לְרַבּוֹת בֶּן יוֹם אֶחָד שֶׁמְּטַמֵּא בְּזִיבָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. tinok ben yom e'had kou'. mena hané milé? detanou rabanan: "ich ich" — ma talmoud lomar "ich ich"? lerabot ben yom e'had chemetamé beziva, divré rabi yeouda.
5. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה״, ״לַזָּכָר״ — כֹּל שֶׁהוּא, בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן, ״לַנְּקֵבָה״ — כֹּל שֶׁהִיא, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״? דִּבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka omér: éno tsarikh, haré hou omér: "vehazav et zovo lazakhar velanekéva", "lazakhar" — kol cheou, bén gadol bén katan, "lanekéva" — kol chehi, bén gedola bén ketana. im kén ma talmoud lomar "ich ich"? dibera tora khilchon bené adam.
6. וּמִטַּמֵּא בִּנְגָעִים. דִּכְתִיב: ״אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ״ — ״אָדָם״, כֹּל שֶׁהוּ. oumitamé bingaim. dikhtiv: "adam ki yihye veor besaro" — "adam", kol cheou.
7. וּמְטַמֵּא בִּטְמֵא מֵת. דִּכְתִיב: ״וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם״ — נֶפֶשׁ כֹּל דְּהוּ. oumtamé bitmé mét. dikhtiv: "veal hanefachot acher haou cham" — nefech kol deou.
8. וְזוֹקֵק לְיִבּוּם. דִּכְתִיב: ״כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו״ — אַחִים שֶׁהָיָה לָהֶם יְשִׁיבָה אַחַת בָּעוֹלָם. vezokék leyiboum. dikhtiv: "ki yéchvou a'him ya'hda" — a'him chehaya lahem yechiva a'hat baolam.
9. וּפוֹטֵר מִן הַיִּבּוּם. ״וּבֵן אֵין לוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא אִית לֵיהּ. oufotér min hayiboum. "ouvén én lo" amar ra'hamana, veha it léh.
10. וּמַאֲכִיל בִּתְרוּמָה. דִּכְתִיב: ״וִילִיד בֵּיתוֹ הֵם יֹאכְלוּ בְלַחְמוֹ״, קְרִי בֵיהּ: ״יַאֲכִילוּ בְּלַחְמוֹ״. oumaakhil bitrouma. dikhtiv: "vilid béto hém yokhlou vela'hmo", keri véh: "yaakhilou bela'hmo".
11. וּפוֹסֵל מִן הַתְּרוּמָה. ״וְזֶרַע אֵין לָהּ״ אָמַר רַחֲמָנָא — וְהָא אִית לַהּ. oufosél min haterouma. "vezera én lah" amar ra'hamana — veha it lah.
12. מַאי אִירְיָא זֶרַע? אֲפִילּוּ עוּבָּר נָמֵי! דִּכְתִיב ״כִּנְעוּרֶיהָ״ — פְּרָט לִמְעוּבֶּרֶת. ma irya zera? afilou oubar namé! dikhtiv "kinoureha" — perat limouberet.
13. וּצְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְזֶרַע אֵין לָהּ״, מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא חַד גּוּפָא וְהַשְׁתָּא תְּרֵי גּוּפֵי, אֲבָל הָכָא — דְּמֵעִיקָּרָא חַד גּוּפָא וְהַשְׁתָּא חַד גּוּפָא — אֵימָא תֵּיכוֹל, כְּתַב רַחֲמָנָא ״כִּנְעוּרֶיהָ״. outsrikhi, dei ketav ra'hamana "vezera én lah", michoum deméikara 'had goufa vehachta teré goufé, aval hakha — deméikara 'had goufa vehachta 'had goufa — éma tékhol, ketav ra'hamana "kinoureha".
14. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״כִּנְעוּרֶיהָ״, מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא גּוּפָא סְרִיקָא וְהַשְׁתָּא גּוּפָא מַלְיָא, אֲבָל הָכָא — דְּמֵעִיקָּרָא גּוּפָא סְרִיקָא וְהַשְׁתָּא גּוּפָא סְרִיקָא, אֵימָא תֵּיכוֹל — צְרִיכָא. vei ketav ra'hamana "kinoureha", michoum deméikara goufa serika vehachta goufa malya, aval hakha — deméikara goufa serika vehachta goufa serika, éma tékhol — tserikha.
15. קְרָאֵי אִתָּרוּץ, אֶלָּא מַתְנִיתִין מַאי אִרְיָא ״בֶּן יוֹם אֶחָד״? אֲפִילּוּ עוּבָּר נָמֵי! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? בְּכֹהֵן שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת גְּרוּשָׁה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ גְּרוּשָׁה, וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים מִשֶּׁאֵינָהּ גְּרוּשָׁה, וְיֵשׁ לוֹ בֶּן יוֹם אֶחָד מִן הַגְּרוּשָׁה. keraé itarouts, ela matnitin ma irya "ben yom e'had"? afilou oubar namé! amar rav chéchet: hakha vema askinan? bekhohén cheyéch lo cheté nachim, a'hat geroucha vea'hat cheénah geroucha, veyéch lo banim micheénah geroucha, veyéch lo ben yom e'had min hageroucha.
16. דְּפוֹסֵל בְּעַבְדֵי אָבִיו מִלֶּאֱכוֹל בִּתְרוּמָה, וּלְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: עוּבָּר נָמֵי פּוֹסֵל, קָא מַשְׁמַע לַן: בֶּן יוֹם אֶחָד — אִין, עוּבָּר — לָא. defosél beavdé avi mileekhol bitrouma, oulapoké miderabi yosé, deamar: oubar namé posél, ka machma lan: ben yom e'had — in, oubar — la.
17. נוֹחֵל וּמַנְחִיל. נוֹחֵל, מִמַּאן? מֵאָבִיו. וּמַנְחִיל, לְמַאן? לְאָחִיו מֵאָבִיו. אִי בָּעֵי מֵאֲבוּהּ (לֵירְתֵי) [לֵירְתוּ], וְאִי בָּעֵי מִינֵּיהּ (לֵירְתֵי) [לֵירְתוּ]! no'hél ouman'hil. no'hél, miman? méavi. ouman'hil, leman? lea'hi méavi. i baé méavouh (lérté) [lértou], vei baé minéh (lérté) [lértou]!
18. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: נוֹחֵל בְּנִכְסֵי הָאֵם לְהַנְחִיל לְאֶחָיו מִן הָאָב. וְדַוְקָא בֶּן יוֹם אֶחָד, אֲבָל עוּבָּר — לָא. מַאי טַעְמָא? דְּהוּא מָיֵית בְּרֵישָׁא, וְאֵין הַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת אִמּוֹ amar rav chéchet: no'hél benikhsé haém lehan'hil lee'ha min haav. vedavka ben yom e'had, aval oubar — la. ma tama? deou mayét berécha, veén habén yoréch et imo

Daf 44b

1. בַּקֶּבֶר לְהַנְחִיל לְאֶחָיו מִן הָאָב. bakever lehan'hil lee'ha min haav.
2. אִינִי? וְהָא הֲוָה עוֹבָדָא, וּפַרְכֵּס עַד תְּלָת פִּרְכּוּסֵי! אָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי: מִידֵּי דְּהָוֵה אַזְּנַב הַלְּטָאָה דִּמְפַרְכֶּסֶת. ini? veha hava ovada, oufarkés ad telat pirkousé! amar mar beréh derav aché: midé dehavé azenav haletaa dimfarkeset.
3. מָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: לוֹמַר שֶׁמְּמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה, וְאָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: בֵּן שֶׁנּוֹלַד אַחַר מִיתַת הָאָב אֵינוֹ מְמַעֵט בְּחֵלֶק בְּכוֹרָה, מַאי טַעְמָא? ״וְיָלְדוּ לוֹ״ בָּעֵינַן. mar beréh derav yoséf micheméh derava amar: lomar chememaét be'hélek bekhora, veamar mar beréh derav yoséf micheméh derava: bén chenolad a'har mitat haav éno memaét be'hélek bekhora, ma tama? "veyaldou lo" baénan.
4. בְּסוּרָא מַתְנוּ הָכִי, בְּפוּמְבְּדִיתָא מַתְנוּ הָכִי: אָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא — בְּכוֹר שֶׁנּוֹלַד לְאַחַר מִיתַת אָבִיו אֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. מַאי טַעְמָא? ״יַכִּיר״ בָּעֵינַן, וְהָא לֵיכָּא. besoura matnou hakhi, befoumbedita matnou hakhi: amar mar beréh derav yoséf micheméh derava — bekhor chenolad lea'har mitat avi éno notél pi chenayim. ma tama? "yakir" baénan, veha léka.
5. וְהִלְכְתָא: כְּכֹל הָנֵי לִישָּׁנֵי דְּמָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא. vehilkheta: kekhol hané lichané demar beréh derav yoséf micheméh derava.
6. וְהַהוֹרְגוֹ חַיָּיב. דִּכְתִיב ״וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כׇּל נֶפֶשׁ״ — מִכׇּל מָקוֹם. vehaorgo 'hayav. dikhtiv "veich ki yake kol nefech" — mikol makom.
7. וַהֲרֵי הוּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וּלְכׇל קְרוֹבָיו כְּחָתָן שָׁלֵם. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב פָּפָּא: לְעִנְיַן אֲבֵלוּת. vaharé hou leavi oulimo oulkhol kerova ke'hatan chalém. lema hilkheta? amar rav papa: leinyan avélout.
8. כְּמַאן? דְּלָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, דְּאָמַר: כֹּל שֶׁשָּׁהָה שְׁלֹשִׁים יוֹם בָּאָדָם אֵינוֹ נֵפֶל. הָא לֹא שָׁהָה — סָפֵק הָוֵי! הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? דְּקִים לֵיהּ שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו. keman? dela keraban chimon ben gamliél, deamar: kol chechaha chelochim yom baadam éno néfel. ha lo chaha — safék havé! hakha vema askinan? dekim léh chekalou lo 'hodacha.
9. מַתְנִי' בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה, וְאִם בָּא עָלֶיהָ יָבָם — קְנָאָהּ, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, matni' bat chaloch chanim veom e'had — mitkadechet bevia, veim ba aleha yavam — kenaah, ve'hayavin aleha michoum échet ich,
10. וּמְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן. oumtamea et boalah letamé michkav ta'hton kaelon.
11. נִשֵּׂאת לַכֹּהֵן — תֹּאכַל בִּתְרוּמָה; בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַפְּסוּלִין — פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה; בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכׇּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה — מוּמָתִין עָלֶיהָ, וְהִיא פְּטוּרָה. nisét lakohén — tokhal bitrouma; ba aleha e'had min hapesoulin — pesalah min hakeouna; ba aleha e'had mikol haaraot haamourot batora — moumatin aleha, vehi petoura.
12. פָּחוֹת מִכֵּן — כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן. pa'hot mikén — kenotén etsba baayin.
13. גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. gema' tanou rabanan: bat chaloch chanim mitkadechet bevia, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: bat chaloch chanim veom e'had. ma bénayou? amri devé rabi yana: erev roch hachana ika bénayou.
14. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָּׁנָה חֲשׁוּבִין שָׁנָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. verabi yo'hanan amar: chelochim yom bachana 'hachouvin chana ika bénayou.
15. מֵיתִיבִי: בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וַאֲפִילּוּ בַּת שְׁתֵּי שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — מִתְקַדֶּשֶׁת בְּבִיאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. métivi: bat chaloch chanim, vaafilou bat cheté chanim veom e'had — mitkadechet bevia, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: bat chaloch chanim veom e'had.

Daf 45a

1. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, כִּי הֵיכִי דְּאִיכָּא תַּנָּא דְּקָאָמַר יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה חָשׁוּב שָׁנָה, הָכִי נָמֵי אִיכָּא תַּנָּא דְּאָמַר שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָּׁנָה חֲשׁוּבִין שָׁנָה. bichlama lerabi yo'hanan, ki hékhi deika tana dekaamar yom e'had bachana 'hachouv chana, hakhi namé ika tana deamar chelochim yom bachana 'hachouvin chana.
2. אֶלָּא לְרַבִּי יַנַּאי קַשְׁיָא! קַשְׁיָא. ela lerabi yana kachya! kachya.
3. פָּחוֹת מִכֵּן — כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הָנֵי בְּתוּלִין — מֵיזָל אָזְלִי וְאָתוּ, אוֹ דִלְמָא אִתְּצוֹדֵי הוּא דְּלָא מִתַּצְדִּי עַד לְאַחַר שָׁלֹשׁ? pa'hot mikén — kenotén etsba baayin. ibaya leou: hané betoulin — mézal azli veatou, o dilma itetsodé hou dela mitatsdi ad lea'har chaloch?
4. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? כְּגוֹן שֶׁבָּעַל בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ, וּמָצָא דָּם, וּבָעַל לְאַחַר שָׁלֹשׁ וְלֹא מָצָא דָּם. אִי אָמְרַתְּ מֵיזָל אָזְלִי וְאָתוּ — שְׁהוּת הוּא דְּלָא הָוְיָא לְהוּ. lema nafka minah? kegon chebaal betokh chaloch, oumatsa dam, ouvaal lea'har chaloch velo matsa dam. i amrate mézal azli veatou — cheout hou dela havya leou.
5. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ: אִתְּצוֹדֵי הוּא דְּלָא מִתַּצְדִּי עַד לְאַחַר שָׁלֹשׁ, הָא אַחֵר בָּא עָלֶיהָ — מַאי? ela i amrate: itetsodé hou dela mitatsdi ad lea'har chaloch, ha a'hér ba aleha — ma?
6. מַתְקֵיף לַהּ רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: וּמַאן לֵימָא לַן דְּמַכָּה שֶׁבְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לְאַלְתַּר? שֶׁמָּא חוֹזֶרֶת לְאַלְתַּר, וְהָא [וַדַּאי] אַחֵר בָּא עָלֶיהָ! matkéf lah rav 'hiya beréh derav ika: ouman léma lan demaka chebetokh chaloch énah 'hozeret lealtar? chema 'hozeret lealtar, veha [vada] a'hér ba aleha!
7. אֶלָּא נָפְקָא מִינַּהּ, כְּגוֹן שֶׁבָּעַל בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ וּמָצָא דָּם, וּבָעַל לְאַחַר שָׁלֹשׁ וּמָצָא דָּם. אִי אָמְרַתְּ מֵיזָל אָזְלִי וְאָתוּ — הַאי דַּם בְּתוּלִין הוּא, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אִתְּצוֹדֵי הוּא דְּלָא מִתַּצְדִּי אֶלָּא עַד לְאַחַר שָׁלֹשׁ — הַאי דַּם נִדָּה הוּא. מַאי? ela nafka minah, kegon chebaal betokh chaloch oumatsa dam, ouvaal lea'har chaloch oumatsa dam. i amrate mézal azli veatou — ha dam betoulin hou, ela i amrate itetsodé hou dela mitatsdi ela ad lea'har chaloch — ha dam nida hou. ma?
8. אָמַר רַב חִסְדָּא: תָּא שְׁמַע, פָּחוֹת מִכָּאן כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן. לְמָה לִי לְמִתְנֵי ״כְּנוֹתֵן אֶצְבַּע בָּעַיִן״? לִתְנֵי: פָּחוֹת מִכָּאן וְלֹא כְלוּם! מַאי לַָאו הָא קָא מַשְׁמַע לַן: מָה עַיִן מַדְמַעַת, וְחוֹזֶרֶת וּמַדְמַעַת, אַף בְּתוּלִין מֵיזָל אָזְלִי וְאָתוּ. amar rav 'hisda: ta chema, pa'hot mikan kenotén etsba baayin. lema li lemitné "kenotén etsba baayin"? litné: pa'hot mikan velo kheloum! ma la ha ka machma lan: ma ayin madmaat, ve'hozeret oumadmaat, af betoulin mézal azli veatou.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּיוֹסְטָנִי, בִּתּוֹ שֶׁל אַסְוִירוּס בֶּן אַנְטֹנִינוּס, שֶׁבָּאתָ לִפְנֵי רַבִּי. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אִשָּׁה בְּכַמָּה נִיסֵּת? אָמַר לָהּ: בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. tanou rabanan: maase beostani, bito chel asvirous ben antoninous, chebata lifné rabi. amra lo: rabi, icha bekhama nisét? amar lah: bat chaloch chanim veom e'had.
10. וּבְכַמָּה מִתְעַבֶּרֶת? אָמַר לָהּ: בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. אָמְרָה לוֹ: אֲנִי נִשֵּׂאתִי בְּשֵׁשׁ, וְיָלַדְתִּי בְּשֶׁבַע. אוֹי לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁאִבַּדְתִּי בְּבֵית אַבָּא! ouvkhama mitaberet? amar lah: bat chetém esré chana veom e'had. amra lo: ani niséti bechéch, veyaladti becheva. o lechaloch chanim cheibadti bevét aba!
11. וּמִי מִעַבְּרָה? וְהָתָנֵי רַב בִּיבִי קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: שָׁלֹשׁ נָשִׁים מְשַׁמְּשׁוֹת בְּמוֹךְ — קְטַנָּה, מְעוּבֶּרֶת, וּמְנִיקָה. oumi miabera? vehatané rav bivi kaméh derav na'hman: chaloch nachim mechamechot bemokh — ketana, meouberet, oumnika.
12. קְטַנָּה — שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר וְתָמוּת; מְעוּבֶּרֶת — שֶׁמָּא תַּעֲשֶׂה עוּבָּרָהּ סַנְדָּל; מְנִיקָה — שֶׁמָּא תִּגְמוֹל אֶת בְּנָהּ וְיָמוּת. ketana — chema titabér vetamout; meouberet — chema taase oubarah sandal; menika — chema tigmol et benah veyamout.
13. וְאֵיזוֹהִי קְטַנָּה? מִבַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וְעַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. פָּחוֹת מִכָּאן, אוֹ יָתֵר עַל כֵּן — מְשַׁמֶּשֶׁת [כְּדַרְכָּהּ] וְהוֹלֶכֶת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. veézohi ketana? mibat a'hat esré chana veom e'had vead chetém esré chana veom e'had. pa'hot mikan, o yatér al kén — mechamechet [kedarkah] veolekhet, divré rabi méir.
14. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת כְּדַרְכָּהּ וְהוֹלֶכֶת, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״שׁוֹמֵר פְּתָאיִם ה׳״! va'hakhamim omrim: a'hat zo vea'hat zo mechamechet kedarkah veolekhet, oumin hachamayim yera'hamou, cheneemar "chomér petayim h'"!
15. אִיבָּעֵית אֵימָא: ״אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם״, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: ״אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר״. ibaét éma: "acher besar 'hamorim besaram", veibaét éma: "acher pihem diber chav viminam yemin chaker".
16. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁבָּאת לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, נִבְעַלְתִּי בְּתוֹךְ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, מָה אֲנִי לִכְהוּנָּה? אָמַר לָהּ: כְּשֵׁרָה אַתְּ לַכְּהוּנָּה. tanou rabanan: maase beicha a'hat chebat lifné rabi akiva, amra lo: rabi, nivalti betokh chaloch chanim, ma ani likhouna? amar lah: kechéra ate lakeouna.
17. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְתִינוֹק שֶׁטָּמְנוּ לוֹ אֶצְבָּעוֹ בִּדְבַשׁ, פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה גּוֹעֵר בָּהּ, שְׁלִישִׁית מֹצְצָהּ. אָמַר לָהּ: אִם כֵּן, פְּסוּלָה אַתְּ לַכְּהוּנָּה. amra lo: rabi, emchol lekha machal, lema hadavar dome? letinok chetamnou lo etsbao bidvach, paam richona ouchniya goér bah, chelichit motstsah. amar lah: im kén, pesoula ate lakeouna.
18. רָאָה הַתַּלְמִידִים מִסְתַּכְּלִים זֶה בָּזֶה, אָמַר לָהֶם: לָמָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְּעֵינֵיכֶם? [אָמְרוּ לוֹ]: כְּשֵׁם שֶׁכׇּל הַתּוֹרָה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, כָּךְ פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וְאַף רַבִּי עֲקִיבָא לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא לְחַדֵּד בָּהּ אֶת הַתַּלְמִידִים. raa hatalmidim mistakelim ze baze, amar lahem: lama hadavar kache beénékhem? [amrou lo]: kechém chekol hatora halakha lemoche misina, kakh pe'houta mibat chaloch chanim kechéra lakeouna halakha lemoche misina. veaf rabi akiva lo amarah ela le'hadéd bah et hatalmidim.
19. מַתְנִי' בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ — קְנָאָהּ, וְאֵין נוֹתֵן גֵּט עַד שֶׁיַּגְדִּיל. matni' ben técha chanim veom e'had, cheba al yevimto — kenaah, veén notén gét ad cheyagdil.
20. וּמְטַמֵּא בְּנִדָּה לְטַמֵּא מִשְׁכָּב תַּחְתּוֹן כָּעֶלְיוֹן. oumtamé benida letamé michkav ta'hton kaelon.
21. וּפוֹסֵל, וְאֵינוֹ מַאֲכִיל בַּתְּרוּמָה, וּפוֹסֵל אֶת הַבְּהֵמָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְנִסְקֶלֶת עַל יָדוֹ, וְאִם בָּא עַל אַחַת מִכׇּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה — מוּמָתִין עַל יָדוֹ, וְהוּא פָּטוּר. oufosél, veéno maakhil baterouma, oufosél et habehéma méal gabé hamizbé'ha, veniskelet al yado, veim ba al a'hat mikol haaraot haamourot batora — moumatin al yado, veou patour.
22. גְּמָ' וְלִכְשֶׁיַּגְדִּיל. בְּגֵט סַגִּי לַהּ? וְהָתַנְיָא: עָשׂוּ בִּיאַת בֶּן תֵּשַׁע כְּמַאֲמָר בַּגָּדוֹל. gema' velikhcheyagdil. begét sagi lah? vehatanya: asou biat ben técha kemaamar bagadol.
23. מָה מַאֲמָר בַּגָּדוֹל — צָרִיךְ גֵּט לְמַאֲמָרוֹ וַחֲלִיצָה לְזִיקָּתוֹ, אַף בִּיאַת בֶּן תֵּשַׁע — צָרִיךְ גֵּט לְמַאֲמָרוֹ וַחֲלִיצָה לְזִיקָּתוֹ! ma maamar bagadol — tsarikh gét lemaamaro va'halitsa lezikato, af biat ben técha — tsarikh gét lemaamaro va'halitsa lezikato!
24. אָמַר רַב: הָכִי קָאָמַר, amar rav: hakhi kaamar,

Daf 45b

1. לִכְשֶׁיַּגְדִּיל יִבְעוֹל וְיִתֵּן גֵּט. likhcheyagdil yivol veyitén gét.
2. מַתְנִי' בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין. בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — נְדָרֶיהָ קַיָּימִין, וּבוֹדְקִין כׇּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. matni' bat a'hat esré chana veom e'had — nedareha nivdakin. bat chetém esré chana veom e'had — nedareha kayamin, ouvodkin kol chetém esré.
3. בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — נְדָרָיו נִבְדָּקִין, בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — נְדָרָיו קַיָּימִין, וּבוֹדְקִין כׇּל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה. ben chetém esré chana veom e'had — nedara nivdakin, ben cheloch esré chana veom e'had — nedara kayamin, ouvodkin kol cheloch esré.
4. קוֹדֶם לַזְּמַן הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: ״יוֹדְעִין אָנוּ לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ״, ״לְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ״ — אֵין נִדְרֵיהֶם נֶדֶר וְאֵין הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. לְאַחַר הַזְּמַן הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: ״אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ״, ״לְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ״ — נִדְרָן נֶדֶר וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. kodem lazeman haze, af al pi cheamrou: "yodin anou lechém mi nadarnou", "lechém mi hikdachnou" — én nidréhem neder veén hekdéchan hekdéch. lea'har hazeman haze, af al pi cheamrou: "én anou yodin lechém mi nadarnou", "lechém mi hikdachnou" — nidran neder vehekdéchan hekdéch.
5. גְּמָ' וְכֵיוָן דִּתְנָא ״בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין״, ״בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּימִין״ לְמָה לִי? סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: בּוֹדְקִין לְעוֹלָם, קָא מַשְׁמַע לַן. gema' vekhévan ditna "bat a'hat esré chana veom e'had nedareha nivdakin", "bat chetém esré chana veom e'had nedareha kayamin" lema li? salka datakh aména: bodkin leolam, ka machma lan.
6. וְכֵיוָן דְּתָנֵי בַּת ״שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּימִין״, ״בּוֹדְקִין כׇּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה״ לְמָה לִי? סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאָמַר מָר ״שְׁלֹשִׁים יוֹם בַּשָּׁנָה חֲשׁוּבִים שָׁנָה״, הֵיכָא דִּבְדַקְנָא שְׁלֹשִׁים וְלֹא יָדְעָה לְהַפְלוֹת, אֵימָא: תּוּ לָא לִיבְדּוֹק, קָא מַשְׁמַע לַן. vekhévan detané bat "chetém esré chana veom e'had nedareha kayamin", "bodkin kol chetém esré" lema li? salka datakh aména: hoil veamar mar "chelochim yom bachana 'hachouvim chana", hékha divdakna chelochim velo yada lehaflot, éma: tou la livdok, ka machma lan.
7. וְלִתְנֵי הָנֵי תַּרְתֵּי בָּבֵי: ״בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ קַיָּימִין, וּבוֹדְקִין כׇּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה״. ״בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה וְיוֹם אֶחָד נְדָרֶיהָ נִבְדָּקִין״ לְמָה לִי? velitné hané tarté bavé: "bat chetém esré chana veom e'had nedareha kayamin, ouvodkin kol chetém esré". "bat a'hat esré veom e'had nedareha nivdakin" lema li?
8. אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: סְתָמָא — בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בָּעֲיָא בְּדִיקָה, בְּאַחַת עֶשְׂרֵה לָא בָּעֲיָא בְּדִיקָה, וְהֵיכָא דְּחָזֵינַן לַהּ דַּחֲרִיפָא טְפֵי — (מִיבַּדְקָה) [לִיבְדְּקַהּ] בְּאַחַת עֶשְׂרֵה, קָא מַשְׁמַע לַן. itsterikh, salka datakh aména: setama — bichtém esré baaya bedika, bea'hat esré la baaya bedika, vehékha de'hazénan lah da'harifa tefé — (mibadka) [livdekah] bea'hat esré, ka machma lan.
9. קוֹדֶם הַזְּמַן הַזֶּה וְאַחַר הַזְּמַן הַזֶּה, לְמָה לִי? סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא קָאָמְרִי אִינְהוּ, אֲבָל הֵיכָא דְּקָאָמְרִי אִינְהוּ — נִסְמוֹךְ עֲלַיְיהוּ, קָא מַשְׁמַע לַן. kodem hazeman haze vea'har hazeman haze, lema li? salka datakh aména: hané milé hékha dela kaamri inou, aval hékha dekaamri inou — nismokh alayou, ka machma lan.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בְּתִינוֹקֶת — בְּתִינוֹק אֲמוּרִים, דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בְּתִינוֹק — בְּתִינוֹקֶת אֲמוּרִים. tanou rabanan: élou divré rabi. rabi chimon ben elazar omér: devarim haamourim betinoket — betinok amourim, devarim haamourim betinok — betinoket amourim.
11. אָמַר רַב חִסְדָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דִּכְתִיב ״וַיִּבֶן ה׳ [אֱלֹהִים] אֶת הַצֵּלָע״, מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּינָה יְתֵירָה בָּאִשָּׁה יוֹתֵר מִבָּאִישׁ. amar rav 'hisda: ma tama derabi? dikhtiv "vayiven h' [elohim] et hatséla", melaméd chenatan hakadoch baroukh hou bina yetéra baicha yotér mibaich.
12. וְאִידַּךְ, הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ לְכִדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: ״וַיִּבֶן ה׳ [אֱלֹהִים] אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם״ — מְלַמֵּד שֶׁקִּלְּעָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה וֶהֱבִיאָהּ אֵצֶל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְקַלָּעִיתָא — בַּנָּיְיתָא. veidakh, haou mibaé léh lekhidréch lakich, deamar réch lakich michoum rabi chimon ben menasya: "vayiven h' [elohim] et hatséla acher laka'h min haadam leicha vayvieha el haadam" — melaméd chekileah hakadoch baroukh hou le'hava veheviah étsel adam harichon, chekén bikhraké hayam korin lekalaita — banayta.
13. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מַאי טַעְמֵיהּ? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: מִתּוֹךְ שֶׁהַתִּינוֹק מָצוּי בְּבֵית רַבּוֹ, נִכְנֶסֶת בּוֹ עַרְמוּמִית תְּחִלָּה. verabi chimon ben elazar ma taméh? amar rav chemouél bar rav yits'hak: mitokh chehatinok matsou bevét rabo, nikhneset bo armoumit te'hila.
14. אִיבַּעְיָא לְהוּ: תּוֹךְ זְמַן — כְּלִפְנֵי זְמַן, אוֹ כִּלְאַחַר זְמַן? ibaya leou: tokh zeman — kelifné zeman, o kila'har zeman?
15. לְמַאי הִלְכְתָא? אִי לִנְדָרִים — לָאו כְּלִפְנֵי זְמַן דָּמְיָא, וְלָאו כִּלְאַחַר זְמַן דָּמְיָא. lema hilkheta? i lindarim — la kelifné zeman damya, vela kila'har zeman damya.
16. אֶלָּא, לָעֳונָשִׁין מַאי? רַב וְרַבִּי חֲנִינָא דְּאָמְרִי תַרְוַויְיהוּ: תּוֹךְ זְמַן כְּלִפְנֵי זְמַן, רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמְרִי תַרְוַויְיהוּ: תּוֹךְ זְמַן כִּלְאַחַר זְמַן. ela, laonachin ma? rav verabi 'hanina deamri tarvayou: tokh zeman kelifné zeman, rabi yo'hanan verabi yeochoua ben lévi deamri tarvayou: tokh zeman kila'har zeman.
17. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְסִימָנָיךְ ״וְזֹאת לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל״. amar rav na'hman bar yits'hak, vesimanakh "vezot lefanim beyisraél".
18. מֵתִיב רַב הַמְנוּנָא: אַחַר זְמַן הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ ״אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ״, ״לְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ״ — נִדְרֵיהֶם נֶדֶר וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. הָא תּוֹךְ זְמַן — כְּלִפְנֵי זְמַן! métiv rav hamnouna: a'har zeman haze, af al pi cheamrou "én anou yodim lechém mi nadarnou", "lechém mi hikdachnou" — nidréhem neder vehekdéchan hekdéch. ha tokh zeman — kelifné zeman!
19. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אֵימָא רֵישָׁא — קוֹדֶם הַזְּמַן הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ ״יוֹדְעִים אָנוּ לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ״, ״לְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ״ — אֵין נִדְרֵיהֶם נֶדֶר וְאֵין הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. הָא תּוֹךְ זְמַן — כִּלְאַחַר זְמַן! amar léh rava: éma récha — kodem hazeman haze, af al pi cheamrou "yodim anou lechém mi nadarnou", "lechém mi hikdachnou" — én nidréhem neder veén hekdéchan hekdéch. ha tokh zeman — kila'har zeman!
20. וְלָא הִיא, רָבָא קָטָעֵי. הוּא סָבַר רַב הַמְנוּנָא מִמִּשְׁנָה יְתֵירָה קָדָיֵיק, וְאַדְּדָיֵיק מִסֵּיפָא — לֵידוּק מֵרֵישָׁא. vela hi, rava kataé. hou savar rav hamnouna mimichna yetéra kadayék, veadedayék miséfa — lédouk mérécha.
21. וְלָא הִיא, רַב הַמְנוּנָא מִגּוּפָא דְּמַתְנִיתִין קָא דָיֵיק: הָא ״לְאַחַר זְמַן״ הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּלָא אַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — קָטָן הוּא, אֶלָּא לָאו דְּאַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, vela hi, rav hamnouna migoufa dematnitin ka dayék: ha "lea'har zeman" hékhi damé? i dela ayti cheté searot — katan hou, ela la deayti cheté searot,

Daf 46a

1. וְטַעְמָא דִּלְאַחַר זְמַן הוּא דְּגָמְרָה לַהּ לְמִילְּתֵיהּ? הָא תּוֹךְ זְמַן — כְּלִפְנֵי זְמַן. vetama dila'har zeman hou degamra lah lemiletéh? ha tokh zeman — kelifné zeman.
2. וְעוֹד מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: ״אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדּוֹר נֶדֶר״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ״? לְרַבּוֹת בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַפְלִיא — נְדָרָיו קַיָּימִין. veod métiv rabi zéra: "ich ki yafli lindor neder", ma talmoud lomar "ich"? lerabot ben cheloch esré chana veom e'had, cheaf al pi cheéno yodéa lehafli — nedara kayamin.
3. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלָא אַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — קָטָן הוּא! אֶלָּא לָאו דְּאַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְטַעְמָא דְּבֶן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וְיוֹם אֶחָד הוּא דְּהָוֵה לֵיהּ ״אִישׁ״, הָא תּוֹךְ זְמַן כְּלִפְנֵי זְמַן! תְּיוּבְתָּא. hékhi damé? i dela ayti cheté searot — katan hou! ela la deayti cheté searot, vetama deven cheloch esré veom e'had hou dehavé léh "ich", ha tokh zeman kelifné zeman! teouvta.
4. אָמַר רַב נַחְמָן: כְּתַנָּאֵי, בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — שׁוּמָא, מִבֶּן תֵּשַׁע וְעַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — שׁוּמָא. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סִימָן. בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד — דִּבְרֵי הַכֹּל סִימָן. amar rav na'hman: ketanaé, ben técha chanim chehévi cheté searot — chouma, miben técha vead chetém esré chana veom e'had — chouma. rabi yosé berabi yeouda omér: siman. ben cheloch esré chana veom e'had — divré hakol siman.
5. הָא גּוּפַאּ קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: ״מִבֶּן תֵּשַׁע וְעַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד״ — שׁוּמָא, הָא שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה גּוּפָא — סִימָן, וַהֲדַר תָּנֵי: ״בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד״ — סִימָן, הָא שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה גּוּפָא — שׁוּמָא! ha goufa kachya, amrate: "miben técha vead chetém esré chana veom e'had" — chouma, ha cheloch esré chana goufa — siman, vahadar tané: "ben cheloch esré chana veom e'had" — siman, ha cheloch esré chana goufa — chouma!
6. מַאי לַָאו תַּנָּאֵי הִיא: דְּמָר סָבַר תּוֹךְ זְמַן כִּלְאַחַר זְמַן, וּמָר סָבַר תּוֹךְ זְמַן כְּלִפְנֵי זְמַן? ma la tanaé hi: demar savar tokh zeman kila'har zeman, oumar savar tokh zeman kelifné zeman?
7. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא תּוֹךְ זְמַן כְּלִפְנֵי זְמַן, וְאִידִי וְאִידִי בְּתִינוֹקֶת, וְרֵישָׁא רַבִּי וְסֵיפָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. la, dekhoulé alma tokh zeman kelifné zeman, veidi veidi betinoket, verécha rabi veséfa rabi chimon ben elazar.
8. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא בְּתִינוֹק, וְרֵישָׁא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר וְסֵיפָא רַבִּי. veibaét éma: ha veha betinok, verécha rabi chimon ben elazar veséfa rabi.
9. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא רַבִּי, הָא — בְּתִינוֹק, הָא — בְּתִינוֹקֶת. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, הָא — בְּתִינוֹק, הָא — בְּתִינוֹקֶת. veibaét éma: ha veha rabi, ha — betinok, ha — betinoket. veibaét éma: ha veha rabi chimon ben elazar, ha — betinok, ha — betinoket.
10. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סִימָן. אָמַר רַבִּי כְּרוּסְפָּדַאי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שַׁבְּתַאי: וְהוּא שֶׁעוֹדָן בּוֹ. rabi yosé berabi yeouda omér: siman. amar rabi kerouspada beréh derabi chabeta: veou cheodan bo.
11. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — שׁוּמָא, מִבֶּן תֵּשַׁע וְעַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְעוֹדָן בּוֹ — שׁוּמָא. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סִימָן. tanya namé hakhi: ben técha chanim veom e'had chehévi cheté searot — chouma, miben técha vead chetém esré chana veom e'had, veodan bo — chouma. rabi yosé berabi yeouda omér: siman.
12. אָמַר רָבָא, הִילְכְתָא: תּוֹךְ זְמַן — כְּלִפְנֵי זְמַן. רַב שְׁמוּאֵל בַּר זוּטְרָא מַתְנֵי לַהּ לִשְׁמַעְתָּא דְּרָבָא בְּהַאי לִישָּׁנָא, אָמַר רָבָא: קְטַנָּה כׇּל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה מְמָאֶנֶת וְהוֹלֶכֶת, מִכָּאן וְאֵילָךְ אֵינָהּ מְמָאֶנֶת וְאֵינָהּ חוֹלֶצֶת. amar rava, hilkheta: tokh zeman — kelifné zeman. rav chemouél bar zoutra matné lah lichmata derava beha lichana, amar rava: ketana kol chetém esré chana memaenet veolekhet, mikan veélakh énah memaenet veénah 'holetset.
13. הָא גוּפַאּ קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ ״אֵינָהּ מְמָאֶנֶת״, אַלְמָא גְּדוֹלָה הִיא, אִי גְּדוֹלָה הִיא — תַּחְלוֹץ! ha goufa kachya: amrate "énah memaenet", alma gedola hi, i gedola hi — ta'hlots!
14. וְכִי תֵּימָא מְסַפְּקָא לֵיהּ, וּמִי מְסַפְּקָא לֵיהּ? וְהָאָמַר רָבָא: קְטַנָּה שֶׁהִגִּיעָה לִכְלַל שְׁנוֹתֶיהָ אֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה, חֲזָקָה הֵבִיאָה סִימָנִין! vekhi téma mesapeka léh, oumi mesapeka léh? vehaamar rava: ketana chehigia likhlal chenoteha énah tserikha bedika, 'hazaka hévia simanin!
15. הָנֵי מִילֵּי בִּסְתָמָא, אֲבָל הָכָא דִּבְדַקוּ וְלָא אַשְׁכַּחוּ — לָא. hané milé bistama, aval hakha divdakou vela achka'hou — la.
16. אִי הָכִי, תְּמָאֵן! חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נָשְׁרוּ. i hakhi, temaén! 'hochchin chema nachrou.
17. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר חוֹשְׁשִׁין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין חוֹשְׁשִׁין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּאִיתְּמַר: רַב פָּפָּא אָמַר: אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נָשְׁרוּ, רַב פַּפֵּי אָמַר: חוֹשְׁשִׁין. הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן חֲלִיצָה, אֲבָל לְעִנְיַן מֵיאוּן — חוֹשְׁשִׁין. hani'ha leman deamar 'hochchin, ela leman deamar én 'hochchin, ma ika lemémar? deitemar: rav papa amar: én 'hochchin chema nachrou, rav papé amar: 'hochchin. hané milé leinyan 'halitsa, aval leinyan méoun — 'hochchin.
18. מִכְּלָל דְּמַאן דְּאָמַר ״חוֹשְׁשִׁין״ — חוֹלֶצֶת? וְהָא ״חוֹשְׁשִׁין״ בְּעָלְמָא קָאָמַר! mikelal deman deamar "'hochchin" — 'holetset? veha "'hochchin" bealma kaamar!
19. אֶלָּא, לְעוֹלָם דְּלָא (בַּדְקֻהָ) [בַּדְקַן], וּלְעִנְיַן חֲלִיצָה חָיְישִׁינַן, וְכִי קָאָמַר רָבָא חֲזָקָה לְמֵיאוּן, אֲבָל לַחֲלִיצָה בָּעֲיָא בְּדִיקָה. ela, leolam dela (badkouha) [badkan], oulinyan 'halitsa 'haychinan, vekhi kaamar rava 'hazaka leméoun, aval la'halitsa baaya bedika.
20. אָמַר רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא: הִלְכְתָא, חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נָשְׁרוּ. amar rav dimi minehardea: hilkheta, 'hochchin chema nachrou.
21. וְהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקִדְּשָׁהּ בְּתוֹךְ זְמַן, וּבָעַל לְאַחַר זְמַן, דְּאִיכָּא סְפֵיקָא דְּאוֹרָיְיתָא, אֲבָל מֵעִיקָּרָא — לָא. vehané milé hékha dekidechah betokh zeman, ouvaal lea'har zeman, deika seféka deorayta, aval méikara — la.
22. אָמַר רַב הוּנָא: הִקְדִּישׁ וְאָכַל — לוֹקֶה. amar rav houna: hikdich veakhal — loke.
23. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדּוֹר״, וְ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״ — כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהַפְלָאָה יֶשְׁנוֹ בְּבַל יַחֵל, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בְּהַפְלָאָה אֵינוֹ בְּבַל יַחֵל. cheneemar: "ich ki yafli lindor", ve"lo ya'hél devaro" — kol cheyechno behaflaa yechno beval ya'hél, vekhol cheéno behaflaa éno beval ya'hél.
24. מֵתִיב רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה (לְרָבָא) לְסַיּוֹעֵי לְרַב הוּנָא: métiv rav houna bar yeouda (lerava) lesayoé lerav houna:

Daf 46b

1. לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהִשְׁוָה הַכָּתוּב הַקָּטָן כַּגָּדוֹל לִזְדוֹן שְׁבוּעָה וּלְאִיסָּר וּלְבַל יַחֵל, יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב עַל הֶקְדֵּשׁוֹ קׇרְבָּן? lefi chematsinou chehichva hakatouv hakatan kagadol lizdon chevoua oulisar oulval ya'hél, yakhol yehé 'hayav al hekdécho korban?
2. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֶה הַדָּבָר״. talmoud lomar: "ze hadavar".
3. קָתָנֵי מִיהַת לְאִיסָּר וּלְ״בַל יַחֵל״ חַיָּיב. אֵימָא: לְאִיסּוּר ״בַּל יַחֵל״. katané mihat leisar oul"val ya'hél" 'hayav. éma: leisour "bal ya'hél".
4. אִיסּוּר ״בַּל יַחֵל״ — מָה נַפְשָׁךְ: אִי מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ דְּאוֹרָיְיתָא — מִילְקָא נָמֵי לִילְקֵי, וְאִי מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ לָאו דְּאוֹרָיְיתָא — אִיסּוּר נָמֵי לֵיכָּא, לְאוֹתָן הַמּוּזְהָרִים עָלָיו. isour "bal ya'hél" — ma nafchakh: i moufla samoukh leich deorayta — milka namé lilké, vei moufla samoukh leich la deorayta — isour namé léka, leotan hamouzharim ala.
5. שְׁמַע מִינַּהּ: קָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת — בֵּית דִּין מְצוִּּוין עָלָיו לְהַפְרִישׁוֹ. הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁהִקְדִּישׁ הוּא, וְאָכְלוּ אֲחֵרִים. chema minah: katan okhél nevélot — bét din metsvin ala lehafricho. hakha vema askinan? kegon chehikdich hou, veakhlou a'hérim.
6. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: ״הִקְדִּישׁ הוּא וְאָכְלוּ אֲחֵרִים — לוֹקִין״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: ״אֵין לוֹקִין״ — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּאִיתְּמַר: הִקְדִּישׁ הוּא וְאָכְלוּ אֲחֵרִים, רַב כָּהֲנָא אָמַר: אֵין לוֹקִין, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַויְהוּ: לוֹקִין! hani'ha leman deamar: "hikdich hou veakhlou a'hérim — lokin", ela leman deamar: "én lokin" — ma ika lemémar? deitemar: hikdich hou veakhlou a'hérim, rav kahana amar: én lokin, rabi yo'hanan veréch lakich deamri tarvayou: lokin!
7. מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. miderabanan, oukra asmakhta bealma.
8. גּוּפָא: הִקְדִּישׁ וְאָכְלוּ אֲחֵרִים — רַב כָּהֲנָא אָמַר: אֵין לוֹקִין, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: לוֹקִין. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ דְּאוֹרָיְיתָא, וּמָר סָבַר: מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ מִדְּרַבָּנַן. goufa: hikdich veakhlou a'hérim — rav kahana amar: én lokin, rabi yo'hanan veréch lakich deamri tarvayou: lokin. bema kamipalgi? mar savar: moufla samoukh leich deorayta, oumar savar: moufla samoukh leich miderabanan.
9. מֵתִיב רַב יִרְמְיָה: יְתוֹמָה שֶׁנָּדְרָה — בַּעְלָהּ מֵפֵר לָהּ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מוּפְלָא סָמוּךְ לְאִישׁ דְּרַבָּנַן, אָתוּ נִשּׂוּאִין דְּרַבָּנַן וּמְבַטְּלִי נִדְרָא דְּרַבָּנַן; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּאוֹרָיְיתָא, אָתוּ נִשּׂוּאִין דְּרַבָּנַן וּמְבַטְּלִי נִדְרָא דְּאוֹרָיְיתָא? métiv rav yirmeya: yetoma chenadra — balah méfér lah. i amrate bichlama moufla samoukh leich derabanan, atou nisouin derabanan oumvateli nidra derabanan; ela i amrate deorayta, atou nisouin derabanan oumvateli nidra deorayta?
10. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: בַּעְלָהּ מֵפֵר לָהּ מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִי דְּרַבָּנַן — דְּרַבָּנַן הוּא, אִי דְּאוֹרָיְיתָא — קָטָן אוֹכֵל נְבֵלוֹת הוּא, וְאֵין בֵּית דִּין מְצוִּּוין עָלָיו לְהַפְרִישׁוֹ. amar rav yeouda, amar chemouél: balah méfér lah mima nafchakh, i derabanan — derabanan hou, i deorayta — katan okhél nevélot hou, veén bét din metsvin ala lehafricho.
11. וְהָא כִּי גָדְלָה אָכְלָה בַּהֲפָרָה קַמַּיְיתָא! veha ki gadla akhla bahafara kamayta!
12. אָמַר רַבָּה בַּר לֵיוַאי: בַּעְלָהּ מֵפֵר לָהּ כׇּל שָׁעָה וְשָׁעָה, וְהוּא שֶׁבָּעַל. amar raba bar léva: balah méfér lah kol chaa vechaa, veou chebaal.
13. וְהָא אֵין בַּעַל מֵפֵר בְּקוֹדְמִין, כִּדְרַב פִּינְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, דְּאָמַר רַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: כׇּל הַנּוֹדֶרֶת — עַל דַּעַת בַּעְלָהּ הִיא נוֹדֶרֶת. veha én baal méfér bekodmin, kidrav pin'has micheméh derava, deamar rav pin'has micheméh derava: kol hanoderet — al daat balah hi noderet.
14. אָמַר אַבָּיֵי: תָּא שְׁמַע, קָטָן שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁלֹּא בָּא לְעוֹנַת נְדָרִים — אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, מִשֶּׁבָּא לְעוֹנַת נְדָרִים — תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. amar abayé: ta chema, katan chelo hévi cheté searot, rabi yeouda omér: én teroumato terouma. rabi yosé omér: ad chelo ba leonat nedarim — én teroumato terouma, micheba leonat nedarim — teroumato terouma.
15. סַבְרוּהָ, קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי: תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּאוֹרָיְיתָא. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מוּפְלָא סָמוּךְ לָאִישׁ דְּאוֹרָיְיתָא — אָתֵי גַּבְרָא דְּאוֹרָיְיתָא וּמְתַקֵּן טִבְלָא דְּאוֹרָיְיתָא, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּרַבָּנַן — אָתֵי גַּבְרָא דְּרַבָּנַן וּמְתַקֵּן טִבְלָא דְּאוֹרָיְיתָא? לָא, קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי: תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן. savrouha, kasavar rabi yosé: terouma bazeman haze deorayta. i amrate bichlama moufla samoukh laich deorayta — até gavra deorayta oumtakén tivla deorayta, ela i amrate derabanan — até gavra derabanan oumtakén tivla deorayta? la, kasavar rabi yosé: terouma bazeman haze derabanan.
16. וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן? וְהָתַנְיָא בְּסֵדֶר עוֹלָם: ״אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ״, vesavar rabi yosé terouma bazeman haze derabanan? vehatanya beséder olam: "acher yarchou avotekha virichtah",
17. יְרוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה — יֵשׁ לָהֶן, שְׁלִישִׁית — אֵין לָהֶן. yeroucha richona ouchniya — yéch lahen, chelichit — én lahen.
18. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאן תְּנָא סֵדֶר עוֹלָם? רַבִּי יוֹסֵי. veamar rabi yo'hanan: man tena séder olam? rabi yosé.
19. רַבִּי יוֹסֵי תָּנֵי לַהּ, וְלָא סָבַר לַהּ. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּתַנְיָא: עִיסָּה שֶׁנִּדְמְעָה, אוֹ שֶׁנִּתְחַמְּצָה בִּשְׂאוֹר שֶׁל תְּרוּמָה — rabi yosé tané lah, vela savar lah. hakhi namé mistabera, detanya: isa chenidmea, o chenit'hametsa bisor chel terouma —

Daf 47a

1. חַיֶּיבֶת בְּחַלָּה וְאֵינָהּ נִפְסֶלֶת בִּטְבוּל יוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה; רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטְרִין מִן הַחַלָּה. 'hayevet be'hala veénah nifselet bitvoul yom, divré rabi méir verabi yeouda; rabi yosé verabi chimon potrin min ha'hala.
2. סַבְרוּהָ, מַאן דְּאָמַר תְּרוּמָה דְּאוֹרָיְיתָא — חַלָּה דְּאוֹרָיְיתָא, מַאן דְּאָמַר תְּרוּמָה דְּרַבָּנַן — חַלָּה דְּרַבָּנַן. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי חַלָּה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן, אָתֵי דִּמּוּעַ דְּרַבָּנַן וּמַפְקַע חַלָּה דְּרַבָּנַן. savrouha, man deamar terouma deorayta — 'hala deorayta, man deamar terouma derabanan — 'hala derabanan. i amrate bichlama kasavar rabi yosé 'hala bazeman haze derabanan, até dimoua derabanan oumafka 'hala derabanan.
3. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ חַלָּה דְּאוֹרָיְיתָא, אָתֵי דִּמּוּעַ דְּרַבָּנַן וּמַפְקַע חַלָּה דְּאוֹרָיְיתָא? ela i amrate 'hala deorayta, até dimoua derabanan oumafka 'hala deorayta?
4. וְדִלְמָא קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי: תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּאוֹרָיְיתָא, וְחַלָּה דְּרַבָּנַן? vedilma kasavar rabi yosé: terouma bazeman haze deorayta, ve'hala derabanan?
5. וְכִדְאַהְדַּר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְרַבָּנַן דְּבֵי רַב דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן, חַלָּה דְּאוֹרָיְיתָא. vekhidahdar rav houna beréh derav yeochoua, deamar rav houna beréh derav yeochoua: achka'htinou lerabanan devé rav deyatvi vekaamri: afilou leman deamar terouma bazeman haze derabanan, 'hala deorayta.
6. שֶׁהֲרֵי שֶׁבַע שֶׁכִּבְּשׁוּ, וְשֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ — נִתְחַיְּיבוּ בְּחַלָּה, וְלֹא נִתְחַיְּיבוּ בְּמַעֲשֵׂר. cheharé cheva chekibechou, vecheva che'hilekou — nit'hayevou be'hala, velo nit'hayevou bemaasér.
7. וְאָמֵינָא לְהוּ אֲנָא: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר תְּרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּאוֹרָיְיתָא, חַלָּה דְּרַבָּנַן, דְּתַנְיָא: אִי ״בְּבוֹאֲכֶם״ יָכוֹל מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָהּ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְרַגְּלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּבוֹאֲכֶם״ — בְּבִיאַת כּוּלְּכֶם אָמַרְתִּי, וְלֹא בְּבִיאַת מִקְצַתְכֶם. veaména leou ana: afilou leman deamar terouma bazeman haze deorayta, 'hala derabanan, detanya: i "bevoakhem" yakhol michenikhnesou lah chenayim ouchlocha meragelim? talmoud lomar "bevoakhem" — beviat koulekhem amarti, velo beviat miktsatkhem.
8. וְכִי אַסְּקִינְהוּ עֶזְרָא — לָא כּוּלְּהוּ סְלוּק. vekhi asekinou ezra — la kouleou selouk.
9. מַתְנִי' מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה — ״פַּגָּה״, ״בּוֹחַל״, וָ״צֶמֶל״. ״פַּגָּה״ — עוֹדָהּ תִּינוֹקֶת, ״בּוֹחַל״ — אֵלּוּ יְמֵי נְעוּרֶיהָ. matni' machal machlou 'hakhamim baicha — "paga", "bo'hal", va"tsemel". "paga" — odah tinoket, "bo'hal" — élou yemé neoureha.
10. בְּזוֹ וּבָזוֹ אָמְרוּ: אָבִיהָ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ, וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. צֶמֶל — כֵּיוָן שֶׁבָּגְרָה, שׁוּב אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּהּ. bezo ouvazo amrou: aviha zaka bimtsiatah, ouvmaasé yadeha, ouvahafarat nedareha. tsemel — kévan chebagra, chouv én leaviha rechout bah.
11. אֵיזֶהוּ סִימָנִין? רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט תַּחַת הַדַּד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּטּוּ הַדַּדִּים. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: מִשֶּׁתַּשְׁחִיר הַפִּיטּוֹמֶת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹתֵן יָדוֹ עַל הָעוֹקֶץ, וְהוּא שׁוֹקֵעַ וְשׁוֹהֶא לַחֲזוֹר. ézeou simanin? rabi yosé hagelili omér: micheyaale hakemet ta'hat hadad. rabi akiva omér: micheyatou hadadim. ben aza omér: michetach'hir hapitomet. rabi yosé omér: kedé cheyehé notén yado al haokets, veou chokéa vechohe la'hazor.
12. גְּמָ' פַּגָּה — עוֹדָהּ תִּינוֹקֶת, כְּדִכְתִיב: ״הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ״, בּוֹחַל — אֵלּוּ יְמֵי הַנְּעוּרִים, כְּדִתְנַן: הַתְּאֵנִים מִשֶּׁיִּבְחֲלוּ, וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר רַב: מִשֶּׁיַּלְבִּין רָאשֵׁיהֶן. gema' paga — odah tinoket, kedikhtiv: "hateéna 'hanta fageha", bo'hal — élou yemé haneourim, keditnan: hateénim micheyiv'halou, veamar raba bar bar 'hana amar rav: micheyalbin rachéhen.
13. וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא, ״וַתִּקְצַר נַפְשִׁי בָּהֶם וְגַם נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי״. צֶמֶל, כְּמַאן דְּאָמַר ״יָצְתָה מְלֵאָה״. veibaét éma méhakha, "vatiktsar nafchi bahem vegam nafcham ba'hala vi". tsemel, keman deamar "yatsta meléa".
14. וְאֵיזֶהוּ סִימָנִים? רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט. אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא מִשֶּׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתַּחְזִיר יָדֶיהָ לַאֲחוֹרֶיהָ, וְנִרְאֵית כְּמִי שֶׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט תַּחַת הַדַּד. veézeou simanim? rabi yosé hagelili omér: micheyaale hakemet. amar chemouél: lo micheyaale hakemet mamach, ela kedé cheta'hzir yadeha laa'horeha, venirét kemi cheyaale hakemet ta'hat hadad.
15. שְׁמוּאֵל בְּדַק בְּאַמְתֵיהּ, וִיהַב לַהּ אַרְבְּעָה זוּזֵי דְּמֵי בוֹשְׁתָּהּ. שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: ״לְעוֹלָם בָּהֶם תַּעֲבוֹדוּ״ — לַעֲבוֹדָה נְתַתִּים, וְלֹא לְבוּשָׁה. chemouél bedak beamtéh, vihav lah arbea zouzé demé vochtah. chemouél letaméh, deamar chemouél: "leolam bahem taavodou" — laavoda netatim, velo levoucha.
16. שְׁמוּאֵל מְיַיחֵד לְהוּ, רַב נַחְמָן מַחְלֵיף לְהוּ, רַב שֵׁשֶׁת מָסַר לְהוּ (לערבי) [לְעַרְבָיֵי] וְאָמַר לְהוּ: אִזְדְּהַרוּ מִיִּשְׂרָאֵל. chemouél meya'héd leou, rav na'hman ma'hléf leou, rav chéchet masar leou (lrv) [learvayé] veamar leou: izdeharou miyisraél.
17. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוּ׳. מַאי ״עוֹקֶץ״? אָמַר שְׁמוּאֵל: עוּקְצוֹ שֶׁל דַּד. rabi yosé omér kou'. ma "okets"? amar chemouél: ouktso chel dad.
18. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵלּוּ הֵן סִימָנֵי בַגְרוּת? רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: מִשֶּׁיִּתְקַשְׁקְשׁוּ הַדַּדִּין. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּכְסִיף רֹאשׁ הַחוֹטֶם. מִשֶּׁיַּכְסִיף? אַזְקִונַהּ לַהּ! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מִשֶּׁיַּפְצִיל רֹאשׁ הַחוֹטֶם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִשֶּׁתַּקִּיף הָעֲטָרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִשֶּׁנִּתְמַעֵךְ tanou rabanan: élou hén simané vagrout? rabi elazar berabi tsadok omér: micheyitkachkechou hadadin. rabi yo'hanan ben beroka omér: micheyakhsif roch ha'hotem. micheyakhsif? azkinah lah! ela amar rav aché: micheyaftsil roch ha'hotem. rabi yosé omér: michetakif haatara. rabi chimon omér: michenitmaékh

Daf 47b

1. הַכַּף. hakaf.
2. וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן (בֶּן יוֹחַי) אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה סִימָנִין נָתְנוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה מִלְּמַטָּה, וּכְנֶגְדָּן מִלְּמַעְלָה. פַּגָּה מִלְּמַעְלָה — בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, בּוֹחַל מִלְּמַעְלָה — בְּיָדוּעַ שֶׁהֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, צֶמֶל מִלְּמַעְלָה — בְּיָדוּעַ שֶׁנִּתְמַעֵךְ הַכַּף. vekhén haya rabi chimon (ben yo'ha) omér: chelocha simanin natnou 'hakhamim baicha milemata, oukhnegdan milemala. paga milemala — beyadoua chelo hévia cheté searot, bo'hal milemala — beyadoua chehévia cheté searot, tsemel milemala — beyadoua chenitmaékh hakaf.
3. מַאי כַּף? אָמַר רַב הוּנָא: מָקוֹם תָּפוּחַ יֵשׁ לְמַעְלָה מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁמְּגַדֶּלֶת מִתְמַעֵךְ וְהוֹלֵךְ. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי? (שְׁלַח לְהוּ) [אָמַר לָהֶן]: כְּדִבְרֵי כּוּלָּן לְהַחְמִיר. ma kaf? amar rav houna: makom tafou'ha yéch lemala méoto makom, kévan chemegadelet mitmaékh veolékh. chaalou et rabi: halakha kedivré mi? (chela'h leou) [amar lahen]: kedivré koulan leha'hmir.
4. רַב פָּפָּא וְרַב חִינָּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא, חַד מַתְנֵי אַהָא, וְחַד מַתְנֵי אַחָצֵר צוֹרִית, דִּתְנַן: אֵיזוֹהִי חָצֵר צוֹרִית שֶׁחַיֶּיבֶת בְּמַעֲשֵׂר? רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חָצֵר הַצּוֹרִית שֶׁהַכֵּלִים נִשְׁמָרִים בְּתוֹכָהּ. rav papa verav 'hinana beréh derav ika, 'had matné aha, ve'had matné a'hatsér tsorit, ditnan: ézohi 'hatsér tsorit che'hayevet bemaasér? rabi chimon omér: 'hatsér hatsorit chehakélim nichmarim betokhah.
5. מַאי ״חָצֵר הַצּוֹרִית״? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁכֵּן בְּצוֹר מוֹשִׁיבִין שׁוֹמֵר עַל פֶּתַח הֶחָצֵר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֶחָד פּוֹתֵחַ וְאֶחָד נוֹעֵל — פְּטוּרָה. ma "'hatsér hatsorit"? amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: chekén betsor mochivin chomér al peta'h he'hatsér. rabi akiva omér: kol chee'had poté'ha vee'had noél — petoura.
6. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין אָדָם בּוֹשׁ לֶאֱכוֹל בְּתוֹכָהּ — חַיֶּיבֶת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כֹּל שֶׁנִּכְנָסִים לָהּ וְאֵין אוֹמְרִים לוֹ ״מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ״ — פְּטוּרָה. rabi ne'hemya omér: kol cheén adam boch leekhol betokhah — 'hayevet. rabi yosé omér: kol chenikhnasim lah veén omrim lo "ma ata mevakéch" — petoura.
7. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ — הַפְּנִימִית חַיֶּיבֶת, וְהַחִיצוֹנָה פְּטוּרָה. rabi yeouda omér: cheté 'hatsérot zo lifnim mizo — hapenimit 'hayevet, veha'hitsona petoura.
8. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי מִי? אֲמַר (לְהוּ) [לָהֶן]: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי כּוּלָּן לְהַחְמִיר. chaalou et rabi: halakha kedivré mi? amar (leou) [lahen]: halakha kedivré koulan leha'hmir.
9. מַתְנִי' בַּת עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — תָּבִיא רְאָיָה שֶׁהִיא בַּת עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהִיא אַיְילוֹנִית — לֹא חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. matni' bat esrim chana chelo hévia cheté searot — tavi reaya chehi bat esrim chana, vehi aylonit — lo 'holetset velo mityabemet.
10. בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — יָבִיאוּ רְאָיָה שֶׁהוּא בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהוּא סָרִיס, לֹא חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם. אֵלּוּ דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. ben esrim chana chelo hévi cheté searot — yaviou reaya cheou ben esrim chana, veou saris, lo 'holéts velo meyabém. élou divré bét hilél. bét chama omrim: ze vaze ben chemone esré.
11. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַזָּכָר — כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל, וְהַנְּקֵבָה — כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, שֶׁהָאִשָּׁה מְמַהֶרֶת לָבֹא לִפְנֵי הָאִישׁ. rabi eliezer omér: hazakhar — kedivré bét hilél, vehanekéva — kedivré bét chama, chehaicha memaheret lavo lifné haich.
12. גְּמָ' וּרְמִינְהִי: אֶחָד לִי בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְאֶחָד לִי בֶּן עֶשְׂרִים שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת! gema' ourminhi: e'had li ben técha chanim veom e'had, vee'had li ben esrim chelo hévi cheté searot!
13. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, אָמַר רַב: וְהוּא שֶׁנּוֹלְדוּ בּוֹ סִימָנֵי סָרִיס. אָמַר רָבָא: דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״וְהוּא סָרִיס״, שְׁמַע מִינַּהּ. amar rav chemouél bar rav yits'hak, amar rav: veou chenoldou bo simané saris. amar rava: dayka namé, dekatané "veou saris", chema minah.
14. וְכִי לֹא נוֹלְדוּ לוֹ סִימָנֵי סָרִיס, עַד כַּמָּה? תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: עַד רוֹב שְׁנוֹתָיו. vekhi lo noldou lo simané saris, ad kama? tané rabi 'hiya: ad rov chenota.
15. כִּי אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אִי כְּחִישׁ — אֲמַר לְהוּ: ״אַבְרְיוּהּ״. אִי בָּרִיא — אֲמַר לְהוּ: ״אַכְחֲשׁוּהּ״, דְּהָנֵי סִימָנִים זִימְנִין דְּאָתוּ מֵחֲמַת כְּחִישׁוּתָא, זִימְנִין דְּאָתוּ מֵחֲמַת בְּרִיאוּתָא. ki atou lekaméh derabi 'hiya, i ke'hich — amar leou: "avreouh". i bari — amar leou: "akh'hachouh", dehané simanim zimnin deatou mé'hamat ke'hichouta, zimnin deatou mé'hamat beriouta.
16. אָמַר רַב: הִלְכְתָא בְּכוּלֵּי פִּרְקָא — מֵעֵת לְעֵת. וְעוּלָּא אָמַר: דִּתְנַן תְּנַן, וּדְלָא תְּנַן לָא תְּנַן. amar rav: hilkheta bekhoulé pirka — méét leét. veoula amar: ditnan tenan, oudla tenan la tenan.
17. בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא, הַיְינוּ דְקָתָנֵי הָכָא ״יוֹם אֶחָד״, וְהָכָא לָא קָתָנֵי. אֶלָּא לְרַב לִיתְנֵי! bichlama leoula, haynou dekatané hakha "yom e'had", vehakha la katané. ela lerav litné!
18. וְעוֹד תָּנֵי: רַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שְׁנַת עֶשְׂרִים שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם — הֲרֵי הִיא כִּשְׁנַת עֶשְׂרִים לְכׇל דְּבָרֶיהָ, וְכֵן הוֹרָה רַבִּי בְּלוֹד: שְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם — הֲרֵי הִיא כִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לְכׇל דְּבָרֶיהָ. veod tané: rabi yosé ben kipar omér michoum rabi eliezer, chenat esrim cheyatsou mimena chelochim yom — haré hi kichnat esrim lekhol devareha, vekhén hora rabi belod: chenat chemone esré cheyatsou mimena chelochim yom — haré hi kichnat chemone esré lekhol devareha.
19. בִּשְׁלָמָא דְּרַבִּי וּדְרַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר לָא קַשְׁיָא, הָא כְּבֵית שַׁמַּאי, הָא כְּבֵית הִילֵּל, אֶלָּא לְרַב קַשְׁיָא! bichlama derabi oudrabi yosé ben kipar la kachya, ha kevét chama, ha kevét hilél, ela lerav kachya!
20. תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: שָׁנָה הָאֲמוּרָה בַּקֳּדָשִׁים, שָׁנָה הָאֲמוּרָה בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה, שְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁבִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה. tanaé hi, detanya: chana haamoura bakodachim, chana haamoura bevaté aré 'homa, cheté chanim chebisdé a'houza.
21. שֵׁשׁ שָׁנִים שֶׁבְּעֶבֶד עִבְרִי, וְכֵן שֶׁבַּבֵּן וְשֶׁבַּבַּת — כּוּלָּן מֵעֵת לְעֵת. chéch chanim chebeeved ivri, vekhén chebabén vechebabat — koulan méét leét.
22. שָׁנָה הָאֲמוּרָה בַּקֳּדָשִׁים מְנָא לַן? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, אָמַר קְרָא: ״כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ״, שְׁנָתוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא שָׁנָה שֶׁל מִנְיַן עוֹלָם. chana haamoura bakodachim mena lan? amar rav a'ha bar yaakov, amar kera: "keves ben chenato", chenato chelo, velo chana chel minyan olam.
23. שָׁנָה הָאֲמוּרָה בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ״ — מִמְכָּרוֹ שֶׁלּוֹ, וְלֹא שָׁנָה שֶׁל מִנְיַן עוֹלָם. שְׁתֵּי שָׁנִים שֶׁבִּשְׂדֵה אֲחוּזָּה מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״בְּמִסְפַּר chana haamoura bevaté aré 'homa menalan? amar kera: "ad tom chenat mimkaro" — mimkaro chelo, velo chana chel minyan olam. cheté chanim chebisdé a'houza menalan? amar kera: "bemispar

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Niddah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)