Talmud Niddah, Chapitre 1 (א) · Daf 2a à 8a

Daf 2a

1. מַתְנִי' שַׁמַּאי אוֹמֵר: כׇּל הַנָּשִׁים דַּיָּין שְׁעָתָן. הִלֵּל אוֹמֵר: מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, וַאֲפִילּוּ לְיָמִים הַרְבֵּה. matni' chama omér: kol hanachim dayan cheatan. hilél omér: mipekida lifkida, vaafilou leyamim harbé.
2. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא כְּדִבְרֵי זֶה, וְלֹא כְּדִבְרֵי זֶה, אֶלָּא מֵעֵת לְעֵת מְמַעֶטֶת עַל יָד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה מְמַעֶטֶת עַל יָד מֵעֵת לְעֵת. va'hakhamim omrim: lo kedivré ze, velo kedivré ze, ela méét leét memaetet al yad mipekida lifkida, oumipekida lifkida memaetet al yad méét leét.
3. כׇּל אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת — דַּיָּה שְׁעָתָהּ, וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעֵדִים — הֲרֵי זוֹ כִּפְקִידָה, וּמְמַעֶטֶת עַל יָד מֵעֵת לְעֵת וְעַל יָד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה. kol icha cheyéch lah veset — daya cheatah, vehamchamechet beédim — haré zo kifkida, oummaetet al yad méét leét veal yad mipekida lifkida.
4. כֵּיצַד דַּיָּה שְׁעָתָהּ? הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּמִּטָּה וַעֲסוּקָה בִּטְהָרוֹת, וּפָרְשָׁה וְרָאֲתָה — הִיא טְמֵאָה וְהֵן טְהוֹרוֹת. kétsad daya cheatah? hayta yochevet bamita vaasouka bitharot, oufarcha veraata — hi teméa vehén teorot.
5. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ, מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, אֵינָהּ מוֹנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאֲתָה. af al pi cheamrou, metamea méét leét, énah mona ela michaa cheraata.
6. גְּמָ' מַאי טַעְמֵיהּ דְּשַׁמַּאי? קָסָבַר: הַעֲמֵד אִשָּׁה עַל חֶזְקָתָהּ, וְאִשָּׁה בְּחֶזְקַת טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת. וְהִלֵּל? כִּי אָמַר: הַעֲמֵד דָּבָר עַל חֶזְקָתוֹ — הֵיכָא דְּלֵית לֵיהּ רֵיעוּתָא מִגּוּפֵיהּ, אֲבָל אִיתְּתָא gema' ma taméh dechama? kasavar: haaméd icha al 'hezkatah, veicha be'hezkat teora omedet. vehilél? ki amar: haaméd davar al 'hezkato — hékha delét léh réouta migouféh, aval iteta

Daf 2b

1. כֵּיוָן דְּמִגּוּפַהּ קָחָזְיָא — לָא אָמְרִינַן אוֹקְמַהּ אַחֶזְקָתַהּ. kévan demigoufah ka'hazya — la amrinan okmah a'hezkatah.
2. וּמַאי שְׁנָא מִמִּקְוֶה? דִּתְנַן: מִקְוֶה שֶׁנִּמְדַּד וְנִמְצָא חָסֵר — כׇּל טְהָרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבָּיו לְמַפְרֵעַ, בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד — טְמֵאוֹת. ouma chena mimikve? ditnan: mikve chenimdad venimtsa 'hasér — kol teharot chenaasou al gaba lemafréa, bén birchout harabim bén birchout haya'hid — teméot.
3. לְשַׁמַּאי קַשְׁיָא לְמַפְרֵעַ. lechama kachya lemafréa.
4. לְהִלֵּל קַשְׁיָא וַדַּאי, דְּאִילּוּ מֵעֵת לְעֵת שֶׁבְּנִדָּה תּוֹלִין — לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין, וְאִילּוּ הָכָא טוּמְאָה וַדַּאי! lehilél kachya vada, deilou méét leét chebenida tolin — lo okhlin velo sorfin, veilou hakha touma vada!
5. הָתָם, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר: הַעֲמֵד טָמֵא עַל חֶזְקָתוֹ, וְאֵימָא לֹא טָבַל. אַדְּרַבָּה, הַעֲמֵד מִקְוֶה עַל חֶזְקָתוֹ, וְאֵימָא לֹא חָסַר! הֲרֵי חָסֵר לְפָנֶיךָ! hatam, michoum deika lemémar: haaméd tamé al 'hezkato, veéma lo taval. aderaba, haaméd mikve al 'hezkato, veéma lo 'hasar! haré 'hasér lefanekha!
6. הָכָא נָמֵי, הֲרֵי דָּם לְפָנֶיךָ! הַשְׁתָּא הוּא דַּחֲזַאי. הָכָא נָמֵי, הַשְׁתָּא הוּא דַּחֲסַר! hakha namé, haré dam lefanekha! hachta hou da'haza. hakha namé, hachta hou da'hasar!
7. הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם אִיכָּא לְמֵימַר: חֲסַר וַאֲתָא, חֲסַר וַאֲתָא. הָכָא מִי אִיכָּא לְמֵימַר: חֲזַאי וַאֲתָא, חֲזַאי וַאֲתָא? וּמַאי קוּשְׁיָא?! דִּלְמָא הַגַּס הַגַּס חֲזֵיתֵיהּ! hakhi hachta? hatam ika lemémar: 'hasar vaata, 'hasar vaata. hakha mi ika lemémar: 'haza vaata, 'haza vaata? ouma kouchya?! dilma hagas hagas 'hazétéh!
8. הָתָם אִיכָּא תַּרְתֵּי לְרֵיעוּתָא, הָכָא אִיכָּא חֲדָא לְרֵיעוּתָא. hatam ika tarté leréouta, hakha ika 'hada leréouta.
9. וּמַאי שְׁנָא מֵחָבִית? דִּתְנַן: הָיָה בּוֹדֵק אֶת הֶחָבִית לִהְיוֹת מַפְרִישׁ עָלֶיהָ תְּרוּמָה וְהוֹלֵךְ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא חוֹמֶץ — כׇּל שְׁלֹשָׁה יָמִים (הָרִאשׁוֹנִים) וַדַּאי, ouma chena mé'havit? ditnan: haya bodék et he'havit lihot mafrich aleha terouma veolékh, vea'har kakh nimtsa 'homets — kol chelocha yamim (harichonim) vada,
10. מִכָּאן וְאֵילָךְ — סָפֵק. קַשְׁיָא לְשַׁמַּאי! mikan veélakh — safék. kachya lechama!
11. הָתָם, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר: הַעֲמֵד טֶבֶל עַל חֶזְקָתוֹ, וְאֵימַר לֹא נִתְקַן. אַדְּרַבָּה, הַעֲמֵד יַיִן עַל חֶזְקָתוֹ, וְאֵימַר לֹא הֶחְמִיץ! hatam, michoum deika lemémar: haaméd tevel al 'hezkato, veémar lo nitkan. aderaba, haaméd yayin al 'hezkato, veémar lo he'hmits!
12. הֲרֵי הֶחְמִיץ לְפָנֶיךָ! הָכָא נָמֵי, הֲרֵי דָּם לְפָנֶיךָ! הַשְׁתָּא הוּא דַּחֲזַאי. הָתָם נָמֵי, הַשְׁתָּא הוּא דְּהֶחְמִיץ! haré he'hmits lefanekha! hakha namé, haré dam lefanekha! hachta hou da'haza. hatam namé, hachta hou dehe'hmits!
13. הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם אִיכָּא לְמֵימַר: הֶחְמִיץ וַאֲתָא, הֶחְמִיץ וַאֲתָא. הָכָא מִי אִיכָּא לְמֵימַר: חֲזַאי וַאֲתָא, חֲזַאי וַאֲתָא? וּמַאי קוּשְׁיָא?! דִּלְמָא הַגַּס הַגַּס חֲזֵיתֵיהּ! hakhi hachta? hatam ika lemémar: he'hmits vaata, he'hmits vaata. hakha mi ika lemémar: 'haza vaata, 'haza vaata? ouma kouchya?! dilma hagas hagas 'hazétéh!
14. הָתָם אִיכָּא תַּרְתֵּי לְרֵיעוּתָא, הָכָא אִיכָּא חֲדָא לְרֵיעוּתָא. hatam ika tarté leréouta, hakha ika 'hada leréouta.
15. וּרְמִי חָבִית אַמִּקְוֶה: מַאי שְׁנָא הָכָא וַדַּאי, וּמַאי שְׁנָא הָכָא סָפֵק? ourmi 'havit amikve: ma chena hakha vada, ouma chena hakha safék?
16. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִסּוּרָא: מַאן תְּנָא חָבִית? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דִּלְגַבֵּי מִקְוֶה נָמֵי סְפֵקָא מְשַׁוֵּי לֵיהּ. amar rabi 'hanina misoura: man tena 'havit? rabi chimon hi, dilgabé mikve namé seféka mechavé léh.
17. דִּתְנַן: מִקְוֶה שֶׁנִּמְדַּד וְנִמְצָא חָסֵר — כָּל הַטְּהָרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל גַּבָּיו לְמַפְרֵעַ, בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, טְמֵאוֹת. ditnan: mikve chenimdad venimtsa 'hasér — kal hateharot chenaasou al gaba lemafréa, bén birchout harabim bén birchout haya'hid, teméot.
18. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טְהוֹרוֹת, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד תּוֹלִין. rabi chimon omér: birchout harabim teorot, birchout haya'hid tolin.

Daf 3a

1. וּשְׁנֵיהֶם לֹא לְמָדוּהָ אֶלָּא מִסּוֹטָה. ouchnéhem lo lemadouha ela misota.
2. רַבָּנַן סָבְרִי: כִּי סוֹטָה, מָה סוֹטָה סָפֵק הִיא, וַעֲשָׂאוּהָ כְּוַדַּאי — הָכָא נָמֵי סָפֵק, וַעֲשָׂאוּהָ כְּוַדַּאי. rabanan savri: ki sota, ma sota safék hi, vaasaouha kevada — hakha namé safék, vaasaouha kevada.
3. אִי מִסּוֹטָה, אֵימָא כִּי סוֹטָה: מָה סוֹטָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר, הָכָא נָמֵי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר! i misota, éma ki sota: ma sota birchout harabim taor, hakha namé birchout harabim taor!
4. הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם מִשּׁוּם סְתִירָה הוּא, וּסְתִירָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לֵיכָּא. הָכָא מִשּׁוּם חָסֵר הוּא, מָה לִי חָסֵר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, מָה לִי חָסֵר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. hakhi hachta? hatam michoum setira hou, oustira birchout harabim léka. hakha michoum 'hasér hou, ma li 'hasér birchout harabim, ma li 'hasér birchout haya'hid.
5. וְכִי תֵּימָא, הָא כׇּל סְפֵק טוּמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר! כֵּיוָן דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי לְרֵיעוּתָא — כְּוַדַּאי טוּמְאָה דָּמֵי. vekhi téma, ha kol sefék touma birchout harabim taor! kévan deika tarté leréouta — kevada touma damé.
6. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: כִּי סוֹטָה, מָה סוֹטָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים — טָהוֹר, הָכָא נָמֵי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים — טָהוֹר. verabi chimon savar: ki sota, ma sota birchout harabim — taor, hakha namé birchout harabim — taor.
7. אִי מִסּוֹטָה, אֵימָא כִּי סוֹטָה: מָה סוֹטָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד — טְמֵאָה וַדַּאי, הָכָא נָמֵי בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד — טְמֵאָה וַדַּאי! i misota, éma ki sota: ma sota birchout haya'hid — teméa vada, hakha namé birchout haya'hid — teméa vada!
8. הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם יֵשׁ רַגְלַיִם לַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי קִינֵּא לָהּ וְנִסְתְּרָה. הָכָא מַאי רַגְלַיִם לַדָּבָר אִיכָּא? hakhi hachta?! hatam yéch raglayim ladavar, cheharé kiné lah venistera. hakha ma raglayim ladavar ika?
9. וְאִי בָּעֵית אֵימָא, הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: גָּמַר סוֹף טוּמְאָה מִתְּחִלַּת טוּמְאָה. vei baét éma, haynou tama derabi chimon: gamar sof touma mite'hilat touma.
10. מָה תְּחִלַּת טוּמְאָה, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע — בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר, אַף סוֹף טוּמְאָה, סָפֵק טָבַל סָפֵק לֹא טָבַל — בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר. ma te'hilat touma, safék naga safék lo naga — birchout harabim taor, af sof touma, safék taval safék lo taval — birchout harabim taor.
11. וְרַבָּנַן? הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם גַּבְרָא בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה קָאֵי, מִסְּפֵקָא לָא מַחֲתִינַן לֵיהּ לְטוּמְאָה. הָכָא גַּבְרָא בְּחֶזְקַת טוּמְאָה קָאֵי, מִסְּפֵקָא לָא מַפְּקִינַן לֵיהּ מִטּוּמְאָתוֹ. verabanan? hakhi hachta?! hatam gavra be'hezkat tohora kaé, miseféka la ma'hatinan léh letouma. hakha gavra be'hezkat touma kaé, miseféka la mapekinan léh mitoumato.
12. וּמַאי שְׁנָא מִמָּבוֹי? דִּתְנַן: הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַּמָּבוֹי — מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, עַד שֶׁיֹּאמַר: ״בָּדַקְתִּי אֶת הַמָּבוֹי הַזֶּה וְלֹא הָיָה בּוֹ שֶׁרֶץ״, אוֹ עַד שְׁעַת הַכִּיבּוּד! ouma chena mimavo? ditnan: hacherets chenimtsa bamavo — metamé lemafréa, ad cheyomar: "badakti et hamavo haze velo haya bo cherets", o ad cheat hakiboud!
13. הָתָם נָמֵי, כֵּיוָן דְּאִיכָּא שְׁרָצִים דְּגוּפֵיהּ, וּשְׁרָצִים דְּאָתוּ מֵעָלְמָא — כְּתַרְתֵּי לְרֵיעוּתָא דָּמֵי. hatam namé, kévan deika cheratsim degouféh, ouchratsim deatou méalma — ketarté leréouta damé.
14. וְאִי בָּעֵית אֵימָא, הַיְינוּ טַעְמָא דְּשַׁמַּאי: הוֹאִיל וְאִשָּׁה מַרְגֶּשֶׁת בְּעַצְמָהּ, וְהִלֵּל — כִּסְבוּרָה הַרְגָּשַׁת מֵי רַגְלַיִם הִיא. vei baét éma, haynou tama dechama: hoil veicha margechet beatsmah, vehilél — kisvoura hargachat mé raglayim hi.
15. וּלְשַׁמַּאי, הָאִיכָּא יְשֵׁנָה? יְשֵׁנָה נָמֵי, אַגַּב צַעֲרַהּ מִיתַּעְרָא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַהַרְגָּשַׁת מֵי רַגְלַיִם. oulchama, haika yechéna? yechéna namé, agav tsaarah mitara, midé dehavé ahargachat mé raglayim.
16. וְהָאִיכָּא שׁוֹטָה! מוֹדֶה שַׁמַּאי בְּשׁוֹטָה. הָא ״כׇּל הַנָּשִׁים״ קָתָנֵי! ״כׇּל הַנָּשִׁים״ — פִּקְּחוֹת. vehaika chota! mode chama bechota. ha "kol hanachim" katané! "kol hanachim" — pike'hot.
17. וְלִיתְנֵי ״נָשִׁים״! לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: ״אַרְבַּע נָשִׁים״ וְתוּ לָא, קָא מַשְׁמַע לַן: כׇּל הַנָּשִׁים. velitné "nachim"! leapoké miderabi eliezer, deamar rabi eliezer: "arba nachim" vetou la, ka machma lan: kol hanachim.
18. וְהָאִיכָּא כְּתָמִים! לֵימָא תְּנַן כְּתָמִים דְּלָא כְּשַׁמַּאי? אָמַר אַבָּיֵי: מוֹדֶה שַׁמַּאי בִּכְתָמִים. מַאי טַעְמָא? בְּצִפּוֹר לֹא נִתְעַסְּקָה, בְּשׁוּק שֶׁל טַבָּחִים לֹא עָבְרָה, הַאי דָּם מֵהֵיכָא אָתֵי? vehaika ketamim! léma tenan ketamim dela kechama? amar abayé: mode chama bikhtamim. ma tama? betsipor lo nitaseka, bechouk chel taba'him lo avra, ha dam méhékha até?
19. אִי בָּעֵית אֵימָא, הַיְינוּ טַעְמֵיהּ דְּשַׁמַּאי: דְּאִם אִיתָא דַּהֲוָה דָּם מֵעִיקָּרָא — הֲוָה אָתֵי. וְהִלֵּל — כּוֹתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם הֶעֱמִידוּהוּ, וְשַׁמַּאי — כּוֹתְלֵי בֵּית הָרֶחֶם לָא מוֹקְמִי דָּם. i baét éma, haynou taméh dechama: deim ita dahava dam méikara — hava até. vehilél — kotlé bét hare'hem heemidouou, vechama — kotlé bét hare'hem la mokmi dam.
20. מְשַׁמֶּשֶׁת בְּמוֹךְ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמַר אַבָּיֵי: מוֹדֶה שַׁמַּאי בִּמְשַׁמֶּשֶׁת בְּמוֹךְ. mechamechet bemokh, ma ika lemémar? amar abayé: mode chama bimchamechet bemokh.
21. רָבָא אָמַר: מוֹךְ נָמֵי, אַגַּב זֵיעָה מִכְוָיץ כָּוֵיץ, וּמוֹדֶה רָבָא בְּמוֹךְ דָּחוּק. rava amar: mokh namé, agav zéa mikhvats kavéts, oumode rava bemokh da'houk.
22. וּמַאי אִיכָּא בֵּין הָנֵי לִישָּׁנֵי לְהַאיְךְ לִישָּׁנָא? ouma ika bén hané lichané lehaykhe lichana?

Daf 3b

1. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְמִרְמֵי חָבִית וּמִקְוֶה וּמָבוֹי — לְהַאיְךְ לִישָּׁנָא אִיכָּא לְמִרְמִינְהוּ, לְהָנֵי לִישָּׁנֵי לֵיכָּא לְמִרְמֵי. ika bénayou lemirmé 'havit oumikve oumavo — lehaykhe lichana ika lemirminou, lehané lichané léka lemirmé.
2. וּמַאי אִיכָּא בֵּין הַאי לִישָּׁנָא לְהַאיְךְ לִישָּׁנָא? לְאַבָּיֵי אִיכָּא מוֹךְ, ouma ika bén ha lichana lehaykhe lichana? leabayé ika mokh,
3. לְרָבָא אִיכָּא מוֹךְ דָּחוּק. lerava ika mokh da'houk.
4. תַּנְיָא כִּי הַאי לִישָּׁנָא, דְּאִם אִיתָא דַּהֲוָה דָּם מֵעִיקָּרָא הֲוָה אָתֵי. אָמַר לוֹ הִלֵּל לְשַׁמַּאי: אִי אַתָּה מוֹדֶה בְּקוּפָּה שֶׁנִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ טְהָרוֹת בְּזָוִית זוֹ, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּזָוִית אַחֶרֶת, שֶׁטְּהָרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת טְמֵאוֹת? אָמַר לוֹ: אֲבָל! tanya ki ha lichana, deim ita dahava dam méikara hava até. amar lo hilél lechama: i ata mode bekoupa chenichtamechou bah teharot bezavit zo, venimtsa cherets bezavit a'heret, cheteharot harichonot teméot? amar lo: aval!
5. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זוֹ לָזוֹ? לָזוֹ יֵשׁ לָהּ שׁוּלַיִם, לְזוֹ אֵין לָהּ שׁוּלַיִם. ouma hefréch bén zo lazo? lazo yéch lah choulayim, lezo én lah choulayim.
6. רָבָא אָמַר: טַעְמָא דְשַׁמַּאי מִשּׁוּם בִּטּוּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אָמַר לוֹ שַׁמַּאי לְהִלֵּל: אִם כֵּן, בִּטַּלְתָּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה. rava amar: tama dechama michoum bitoul periya ourviya. tanya namé hakhi: amar lo chama lehilél: im kén, bitalta benot yisraél miperiya ourviya.
7. וּמַאן דְּתָנֵי הַאי לִישָּׁנָא, הָא תַּנְיָא כִּי הַאיְךְ לִישָּׁנָא, דְּאִם אִיתָא דַּהֲוָה דָּם מֵעִיקָּרָא הֲוָה אָתֵי. הָתָם, הִלֵּל הוּא דְּקָטָעֵי, הוּא סָבַר טַעְמָא דְּשַׁמַּאי דְּאִם אִיתָא דַּהֲוָה דָּם מֵעִיקָּרָא הֲוָה אָתֵי, וְקָא מַקְשֵׁי לֵיהּ קוּפָּה. ouman detané ha lichana, ha tanya ki haykhe lichana, deim ita dahava dam méikara hava até. hatam, hilél hou dekataé, hou savar tama dechama deim ita dahava dam méikara hava até, veka makché léh koupa.
8. וְאָמַר לֵיהּ שַׁמַּאי: טַעְמָא דִּידִי מִשּׁוּם בִּטּוּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וּלְמַאי דְּקָטָעֵית נָמֵי דְּקָמַקְשֵׁית קוּפָּה — לָזוֹ יֵשׁ לָהּ שׁוּלַיִם, וּלָזוֹ אֵין לָהּ שׁוּלַיִם. veamar léh chama: tama didi michoum bitoul periya ourviya, oulma dekataét namé dekamakchét koupa — lazo yéch lah choulayim, oulazo én lah choulayim.
9. וּלְמַאן דְּתָנֵי הַאי לִישָּׁנָא, הָא תַּנְיָא כִּי הַאיְךְ לִישָּׁנָא, מִשּׁוּם בִּטּוּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה! oulman detané ha lichana, ha tanya ki haykhe lichana, michoum bitoul periya ourviya!
10. הָכִי קָאָמַר לֵיהּ הִלֵּל לְשַׁמַּאי: אִין, טַעְמָא קָאָמְרַתְּ, דְּאִם אִיתָא דַּהֲוָה דָּם מֵעִיקָּרָא הֲוָה אָתֵי, וּמִיהוּ עֲשֵׂה סְיָיג לִדְבָרֶיךָ, דְּמַאי שְׁנָא מִכׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ דְּעָבְדִינַן סְיָיג? hakhi kaamar léh hilél lechama: in, tama kaamrate, deim ita dahava dam méikara hava até, oumiou asé seyag lidvarekha, dema chena mikol hatora koulah deavdinan seyag?
11. אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, בִּטַּלְתָּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה! וְהִלֵּל — מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה מִי קָאָמֵינָא? לִטְהָרוֹת הוּא דְּקָאָמֵינָא! amar léh: im kén, bitalta benot yisraél miperiya ourviya! vehilél — miperiya ourviya mi kaaména? litharot hou dekaaména!
12. וְשַׁמַּאי — לִטְהָרוֹת נָמֵי לָא, דְּאִם כֵּן לִבּוֹ נוֹקְפוֹ וּפוֹרֵשׁ. vechama — litharot namé la, deim kén libo nokfo ouforéch.
13. (שׁוּלַיִם, בְּדוּקִין, מְכוּסִּין בְּזָוִית — סִימָן). אִיתְּמַר: קוּפָּה שֶׁנִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ טְהָרוֹת בְּזָוִית זוֹ, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּזָוִית אַחֶרֶת — חִזְקִיָּה אָמַר: טְהָרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת טְהוֹרוֹת, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: טְהָרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת טְמֵאוֹת. וְהָא (בֵּית) שַׁמַּאי וְהִלֵּל מוֹדוּ בְּקוּפָּה דִּטְהָרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת טְמֵאוֹת! (choulayim, bedoukin, mekhousin bezavit — siman). itemar: koupa chenichtamechou bah teharot bezavit zo, venimtsa cherets bezavit a'heret — 'hizkiya amar: teharot harichonot teorot, rabi yo'hanan amar: teharot harichonot teméot. veha (bét) chama vehilél modou bekoupa ditharot harichonot teméot!
14. כִּי מוֹדוּ שַׁמַּאי וְהִלֵּל בְּקוּפָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שׁוּלַיִם, כִּי פְּלִיגִי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּקוּפָּה שֶׁאֵין לָהּ שׁוּלַיִם. ki modou chama vehilél bekoupa cheyéch lah choulayim, ki peligi 'hizkiya verabi yo'hanan bekoupa cheén lah choulayim.
15. אֵין לָהּ שׁוּלַיִם, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן? אֵין לָהּ שׁוּלַיִם, וְיֵשׁ לָהּ אֳוגָנִים. én lah choulayim, ma tama derabi yo'hanan? én lah choulayim, veyéch lah oganim.
16. וְהָתַנְיָא: הַמַּדְלֶה עֲשָׂרָה דְּלָיִים מַיִם בְּזֶה אַחַר זֶה, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּאֶחָד מֵהֶן — הוּא טָמֵא, וְכוּלָּן טְהוֹרִין. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין לָהּ אֳוגָנִים, אֲבָל יֵשׁ לָהּ אֳוגָנִים — כּוּלָּן טְמֵאִין. vehatanya: hamadle asara delayim mayim beze a'har ze, venimtsa cherets bee'had méhen — hou tamé, vekhoulan teorin. veamar réch lakich michoum rabi yana: lo chanou ela cheén lah oganim, aval yéch lah oganim — koulan teméin.
17. לֵימָא חִזְקִיָּה לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי יַנַּאי? מַיָּא שָׁרְקִי, פֵּירֵי לָא שָׁרְקִי. léma 'hizkiya lét léh derabi yana? maya charki, péré la charki.
18. אִי נָמֵי: מַיָּא לָא קָפֵיד עֲלַיְיהוּ, פֵּירֵי קָפֵיד עֲלַיְיהוּ. i namé: maya la kaféd alayou, péré kaféd alayou.
19. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כִּי מוֹדוּ שַׁמַּאי וְהִלֵּל בְּקוּפָּה שֶׁאֵינָהּ בְּדוּקָה, vei baét éma: ki modou chama vehilél bekoupa cheénah bedouka,

Daf 4a

1. כִּי פְּלִיגִי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּקוּפָּה בְּדוּקָה, מָר סָבַר: הָא בַּדְקַהּ, וּמָר סָבַר: אֵימוֹר עִם סִילּוּק יָדוֹ נָפַל. ki peligi 'hizkiya verabi yo'hanan bekoupa bedouka, mar savar: ha badkah, oumar savar: émor im silouk yado nafal.
2. וְהָא דּוּמְיָא דְּאִשָּׁה קָתָנֵי, וְאִשָּׁה בְּדוּקָה הִיא! כֵּיוָן דִּשְׁכִיחִי בָּהּ דָּמִים — כְּשֶׁאֵינָהּ בְּדוּקָה דָּמְיָא. veha doumya deicha katané, veicha bedouka hi! kévan dichkhi'hi bah damim — kecheénah bedouka damya.
3. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי מוֹדוּ שַׁמַּאי וְהִלֵּל בְּקוּפָּה שֶׁאֵינָהּ מְכוּסָּה, כִּי פְּלִיגִי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּקוּפָּה מְכוּסָּה. מְכוּסָּה — הֵיכִי נְפַל? כְּגוֹן שֶׁתַּשְׁמִישָׁהּ עַל יְדֵי כִּסּוּי. veibaét éma: ki modou chama vehilél bekoupa cheénah mekhousa, ki peligi 'hizkiya verabi yo'hanan bekoupa mekhousa. mekhousa — hékhi nefal? kegon chetachmichah al yedé kisou.
4. וְהָא דּוּמְיָא דְאִשָּׁה קָתָנֵי, וְאִשָּׁה מְכוּסָּה הִיא, כֵּיוָן דִּשְׁכִיחִי בַּהּ דָּמִים — כְּשֶׁאֵין מְכוּסָּה דָּמְיָא. veha doumya deicha katané, veicha mekhousa hi, kévan dichkhi'hi bah damim — kecheén mekhousa damya.
5. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי מוֹדוּ שַׁמַּאי וְהִלֵּל בְּזָוִית קוּפָּה, כִּי פְּלִיגִי חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּזָוִית בַּיִת, וְהָא ״קוּפָּה״ קָאָמַר! veibaét éma: ki modou chama vehilél bezavit koupa, ki peligi 'hizkiya verabi yo'hanan bezavit bayit, veha "koupa" kaamar!
6. הָכִי קָאָמַר: קוּפָּה שֶׁנִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ טְהָרוֹת בְּזָוִית בַּיִת זוֹ, וְטִלְטְלוּהָ בְּזָוִית אַחֶרֶת, וְנִמְצָא שֶׁרֶץ בְּזָוִית אַחֶרֶת. חִזְקִיָּה סָבַר: לָא מַחְזְקִינַן טוּמְאָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: מַחְזְקִינַן. hakhi kaamar: koupa chenichtamechou bah teharot bezavit bayit zo, vetiltelouha bezavit a'heret, venimtsa cherets bezavit a'heret. 'hizkiya savar: la ma'hzekinan touma mimakom lemakom, verabi yo'hanan savar: ma'hzekinan.
7. וּמִי מַחְזְקִינַן? וְהָתְנַן: נָגַע בְּאֶחָד בַּלַּיְלָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם חַי אִם מֵת, וּלְמָחָר הִשְׁכִּים וּמְצָאוֹ מֵת — רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. oumi ma'hzekinan? vehatnan: naga bee'had balayla, veéno yodéa im 'ha im mét, oulma'har hichkim oumtsao mét — rabi méir metahér.
8. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין, שֶׁכׇּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן. va'hakhamim metamein, chekol hatoumot kichat metsiatan.
9. וְתָנֵי עֲלַהּ: כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן, וּבִמְקוֹם מְצִיאָתָן! vetané alah: kichat metsiatan, ouvimkom metsiatan!
10. וְכִי תֵּימָא: הָנֵי מִילֵּי לִשְׂרוֹף, אֲבָל לִתְלוֹת — תָּלֵינַן? וּמִי תָּלֵינַן?! vekhi téma: hané milé lisrof, aval litlot — talénan? oumi talénan?!
11. וְהָתְנַן: מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת מְלֵאָה חֲלוּדָּה אוֹ שְׁבוּרָה — טְהוֹרָה, שֶׁכׇּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן. וְאַמַּאי? לֵימָא: הַאי מֵעִיקָּרָא מַחַט מְעַלַּיְיתָא הִיא, וְהַשְׁתָּא הוּא דְּהֶעֱלָה חֲלוּדָּה. vehatnan: ma'hat chenimtsét meléa 'halouda o chevoura — teora, chekol hatoumot kichat metsiatan. veama? léma: ha méikara ma'hat mealayta hi, vehachta hou deheela 'halouda.
12. וְעוֹד תְּנַן: מָצָא שֶׁרֶץ שָׂרוּף עַל גַּבֵּי הַזֵּיתִים, וְכֵן מַטְלִית הַמְהוּמְהָם — טָהוֹר, שֶׁכׇּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן! veod tenan: matsa cherets sarouf al gabé hazétim, vekhén matlit hamoumham — taor, chekol hatoumot kichat metsiatan!
13. וְכִי תֵּימָא, כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן בֵּין לְקוּלָּא בֵּין לְחוּמְרָא, וּבִמְקוֹם מְצִיאָתָן, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מְצִיאָתָן — מִשְׂרָף לָא שָׂרְפִינַן, מִתְלֵא תָּלֵינַן. vekhi téma, kichat metsiatan bén lekoula bén le'houmra, ouvimkom metsiatan, aval chelo bimkom metsiatan — misraf la sarfinan, mitlé talénan.
14. וְהָתְנַן: כִּכָּר עַל גַּבֵּי הַדַּף, וּמַדָּף טָמֵא מוּנָּח תַּחְתָּיו, אַף עַל פִּי שֶׁאִם נָפְלָה אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא אִם כֵּן נָגְעָה — טְהוֹרָה, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: אָדָם טָהוֹר נִכְנַס לְשָׁם וּנְטָלָהּ, vehatnan: kikar al gabé hadaf, oumadaf tamé mouna'h ta'hta, af al pi cheim nafla i efchar ela im kén naga — teora, cheani omér: adam taor nikhnas lecham ountalah,
15. עַד שֶׁיֹּאמַר: ״בָּרִי לִי שֶׁלֹּא נִכְנַס אָדָם שָׁם״. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְקוֹם מִדְרוֹן! ad cheyomar: "bari li chelo nikhnas adam cham". veamar rabi elazar: lo nitsrekha ela limkom midron!
16. הָתָם כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא, hatam kidkatané tama,

Daf 4b

1. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: אָדָם טָהוֹר נִכְנַס לְשָׁם וּנְטָלָהּ. cheani omér: adam taor nikhnas lecham ountalah.
2. הָכָא נָמֵי נֵימָא: עוֹרֵב אֲתָא וּשְׁדָא! אָדָם דִּבְכַוָּנָה — אָמְרִינַן, עוֹרֵב דְּשֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה — לָא אָמְרִינַן. hakha namé néma: orév ata ouchda! adam divkhavana — amrinan, orév dechelo bekhavana — la amrinan.
3. מִכְּדִי הַאי כִּכָּר סְפֵק טוּמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא, וְכֹל סְפֵק טוּמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד — סְפֵקָהּ טָמֵא, מִשּׁוּם דְּהָוֵי דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל, וְכׇל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל, בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד — סְפֵקוֹ טָהוֹר. mikedi ha kikar sefék touma birchout haya'hid hou, vekhol sefék touma birchout haya'hid — sefékah tamé, michoum dehavé davar cheén bo daat lichaél, vekhol davar cheén bo daat lichaél, bén birchout harabim bén birchout haya'hid — seféko taor.
4. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: הָכָא בְּטוּמְאָה דְרַבָּנַן. דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי ״מַדָּף״, כְּדִכְתִיב ״עָלֶה נִדָּף״. vei baét éma: hakha betouma derabanan. dayka namé dekatané "madaf", kedikhtiv "ale nidaf".
5. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא כְּדִבְרֵי זֶה כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא כְּדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְּדִבְרֵי זֶה, לֹא כְּדִבְרֵי שַׁמַּאי — שֶׁלֹּא עָשָׂה סְיָיג לִדְבָרָיו, וְלֹא כְּדִבְרֵי הִלֵּל — שֶׁהִפְרִיז עַל מִדּוֹתָיו. va'hakhamim omrim: lo kedivré ze kou'. tanou rabanan: va'hakhamim omrim: lo kedivré ze velo kedivré ze, lo kedivré chama — chelo asa seyag lidvara, velo kedivré hilél — chehifriz al midota.
6. אֶלָּא, מֵעֵת לְעֵת מְמַעֶטֶת עַל יָד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה מְמַעֶטֶת עַל יָד מֵעֵת לְעֵת. ela, méét leét memaetet al yad mipekida lifkida, oumipekida lifkida memaetet al yad méét leét.
7. מֵעֵת לְעֵת מְמַעֶטֶת עַל יָד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, כֵּיצַד? בָּדְקָה עַצְמָהּ בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת וּמָצָאת טְהוֹרָה, וְיָשְׁבָה שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וְלֹא בָּדְקָה, וְלִרְבִיעִי בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה — אֵין אוֹמְרִים תְּטַמֵּא מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, אֶלָּא מֵעֵת לְעֵת. méét leét memaetet al yad mipekida lifkida, kétsad? badka atsmah bee'had bachabat oumatsat teora, veyachva chéni ouchlichi velo badka, velirvii badka oumatsa teméa — én omrim tetamé mipekida lifkida, ela méét leét.
8. וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה מְמַעֶטֶת עַל יָד מֵעֵת לְעֵת, כֵּיצַד? בָּדְקָה עַצְמָהּ בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה וּמָצָאת טְהוֹרָה, וְיָשְׁבָה לָהּ שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וְלֹא בָּדְקָה, וְלִרְבִיעִית בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה — אֵין אוֹמְרִים תְּטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת, אֶלָּא מִפְּקִידָה לִפְקִידָה. oumipekida lifkida memaetet al yad méét leét, kétsad? badka atsmah bechaa richona oumatsat teora, veyachva lah cheniya ouchlichit velo badka, velirviit badka oumatsa teméa — én omrim tetamé méét leét, ela mipekida lifkida.
9. פְּשִׁיטָא! כֵּיוָן דְּבָדְקָה עַצְמָהּ בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה וּמָצָאת טְהוֹרָה, לָא מְטַמֵּינַן לַהּ מֵעֵת לְעֵת. אַיְּידֵי דִּתְנָא מֵעֵת לְעֵת מְמַעֶטֶת עַל יָד מִפְּקִידָה לִפְקִידָה, תְּנָא נָמֵי מִפְּקִידָה לִפְקִידָה מְמַעֶטֶת עַל יָד מֵעֵת לְעֵת. pechita! kévan devadka atsmah bechaa richona oumatsat teora, la metaménan lah méét leét. ayedé ditna méét leét memaetet al yad mipekida lifkida, tena namé mipekida lifkida memaetet al yad méét leét.
10. אָמַר רַבָּה: מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? אִשָּׁה מַרְגֶּשֶׁת בְּעַצְמָהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִם כֵּן, תְּהֵא דַּיָּה שְׁעָתָהּ! וְרַבָּה לְחַדּוֹדֵי לְאַבָּיֵי הוּא דְּבָעֵי. אֶלָּא מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? amar raba: ma tamayou derabanan? icha margechet beatsmah. amar léh abayé: im kén, tehé daya cheatah! veraba le'hadodé leabayé hou devaé. ela ma tamayou derabanan?
11. כִּי הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: חֲכָמִים תִּקְּנוּ לָהֶן לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ בּוֹדְקוֹת עַצְמָן שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, שַׁחֲרִית — לְהַכְשִׁיר טְהָרוֹת שֶׁל לַיְלָה, וְעַרְבִית — לְהַכְשִׁיר טְהָרוֹת שֶׁל יוֹם. ki ha deamar rav yeouda, amar chemouél: 'hakhamim tikenou lahen livnot yisraél cheyeou bodkot atsman cha'harit vearvit, cha'harit — lehakhchir teharot chel layla, vearvit — lehakhchir teharot chel yom.
12. וְזוֹ הוֹאִיל וְלֹא בָּדְקָה — הִפְסִידָה עוֹנָה. מַאי ״עוֹנָה״? עוֹנָה יְתֵירָה. vezo hoil velo badka — hifsida ona. ma "ona"? ona yetéra.
13. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: וְהָא זִימְנִין מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת בְּמֵעֵת לְעֵת! הִשְׁווּ חֲכָמִים מִדּוֹתֵיהֶן, שֶׁלֹּא תַּחְלוֹק בְּמֵעֵת לְעֵת. amar léh rav papa lerava: veha zimnin machka'hate lah chaloch onot beméét leét! hichou 'hakhamim midotéhen, chelo ta'hlok beméét leét.
14. אִיבָּעֵית אֵימָא, שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. ibaét éma, chelo yehé 'hoté niskar.
15. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאִתְּנִיסָה, וְלָא בְּדַקָה. ma bénayou? ika bénayou deitenisa, vela bedaka.
16. כׇּל אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת [וְכוּ׳]. לֵימָא מַתְנִיתִין רַבִּי דּוֹסָא הִיא, וְלָא רַבָּנַן? דְּתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּין שְׁעָתָן — בְּתוּלָה, מְעוּבֶּרֶת, מְנִיקָה, וּזְקֵנָה. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: כׇּל אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת דַּיָּה שְׁעָתָהּ. kol icha cheyéch lah veset [vekhou']. léma matnitin rabi dosa hi, vela rabanan? detanya: rabi eliezer omér: arba nachim dayan cheatan — betoula, meouberet, menika, ouzkéna. rabi dosa omér: kol icha cheyéch lah veset daya cheatah.
17. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי דּוֹסָא אֶלָּא שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת וִסְתָּהּ, אֲבָל בִּשְׁעַת וִסְתָּהּ מוֹדוּ לֵיהּ, וּמַתְנִיתִין בִּשְׁעַת וִסְתָּהּ, וְדִבְרֵי הַכֹּל. afilou téma rabanan, ad kan la peligi rabanan aléh derabi dosa ela chelo bichat vistah, aval bichat vistah modou léh, oumatnitin bichat vistah, vedivré hakol.
18. מִכְּלָל דְּרַבִּי דּוֹסָא אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת וִסְתָּהּ אֲמַר? מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: אִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת — כִּתְמָהּ טָמֵא לְמַפְרֵעַ, שֶׁאִם תִּרְאֶה שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת וִסְתָּהּ — מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. mikelal derabi dosa afilou chelo bichat vistah amar? man tena leha detanou rabanan: icha cheyéch lah veset — kitmah tamé lemafréa, cheim tire chelo bichat vistah — metamea méét leét.
19. נֵימָא רַבָּנַן הִיא, וְלָא רַבִּי דּוֹסָא? אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי דּוֹסָא, עַד כָּאן לָא פְּלִיג רַבִּי דּוֹסָא עֲלַיְיהוּ דְּרַבָּנַן אֶלָּא בִּשְׁעַת וִסְתָּהּ, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת וִסְתָּהּ מוֹדֵי לְהוּ, וּמַתְנִיתִין בִּשְׁעַת וִסְתָּהּ וְרַבִּי דּוֹסָא הִיא, néma rabanan hi, vela rabi dosa? afilou téma rabi dosa, ad kan la pelig rabi dosa alayou derabanan ela bichat vistah, aval chelo bichat vistah modé leou, oumatnitin bichat vistah verabi dosa hi,

Daf 5a

1. וּבָרַיְיתָא דִּבְרֵי הַכֹּל. ouvarayta divré hakol.
2. וְלוֹקְמָא אִיפְּכָא! velokma ipekha!
3. כֵּיוָן דְּאִיכָּא לְאוֹקוֹמֵי לְקוּלָּא וּלְחוּמְרָא — לְחוּמְרָא מוֹקְמִינַן. kévan deika leokomé lekoula oul'houmra — le'houmra mokminan.
4. קָתָנֵי: שֶׁאִם תִּרְאֶה שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת וִסְתָּהּ מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת. טַעְמָא דְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶסֶת הוּא, דִּפְלִיגִי רַבָּנַן בֵּין כִּתְמָהּ לִרְאִיָּיתָהּ, katané: cheim tire chelo bichat vistah metamea méét leét. tama deicha cheyéch lah veset hou, difligi rabanan bén kitmah liriyatah,
5. הָא שְׁאָר נָשִׁים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים דַּיָּין שְׁעָתָן — כִּתְמָן כִּרְאִיָּיתָן. ha chear nachim cheamrou 'hakhamim dayan cheatan — kitman kiriyatan.
6. מַנִּי? רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס הִיא, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס: כׇּל הַנָּשִׁים כִּתְמָן טָמֵא לְמַפְרֵעַ, וְנָשִׁים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים דַּיָּין שְׁעָתָן — כִּתְמָן כִּרְאִיָּיתָן, חוּץ מִתִּינוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת, שֶׁאֲפִילּוּ סְדִינִין שֶׁלָּהּ מְלוּכְלָכִין בְּדָם — אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ. mani? rabi 'hanina ben antignos hi, deamar rav yeouda amar chemouél michoum rabi 'hanina ben antignos: kol hanachim kitman tamé lemafréa, venachim cheamrou 'hakhamim dayan cheatan — kitman kiriyatan, 'houts mitinoket chelo higia zemanah lirot, cheafilou sedinin chelah meloukhlakhin bedam — én 'hochchin lah.
7. וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא כֶּתֶם כְּלָל? וְהָתַנְיָא: כׇּל הַנָּשִׁים כִּתְמָן טָמֵא, וְנָשִׁים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים דַּיָּין שְׁעָתָן — כִּתְמָן טָמֵא. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: נָשִׁים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים דַּיָּין שְׁעָתָן — אֵין לָהֶן כֶּתֶם. מַאי לָאו אֵין לָהֶן כֶּתֶם כְּלָל? לָא, אֵין לָהֶן כֶּתֶם לְמַפְרֵעַ, אֲבָל יֵשׁ לָהֶן כֶּתֶם מִכָּאן וּלְהַבָּא. oumi it léh lerabi 'hanina ketem kelal? vehatanya: kol hanachim kitman tamé, venachim cheamrou 'hakhamim dayan cheatan — kitman tamé. rabi 'hanina ben antignos omér: nachim cheamrou 'hakhamim dayan cheatan — én lahen ketem. ma la én lahen ketem kelal? la, én lahen ketem lemafréa, aval yéch lahen ketem mikan oulhaba.
8. מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר אֲפִילּוּ לְמַפְרֵעַ? אִין, רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּמַחְמֵיר גַּבֵּי כְתָמִים. דְּתַנְיָא: כׇּל הַנָּשִׁים — כִּתְמָן טָמֵא לְמַפְרֵעַ, וְנָשִׁים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים דַּיָּין שְׁעָתָן — כִּתְמָן טָמֵא לְמַפְרֵעַ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. mikelal detana kama savar afilou lemafréa? in, rabi méir hi, dema'hmér gabé khetamim. detanya: kol hanachim — kitman tamé lemafréa, venachim cheamrou 'hakhamim dayan cheatan — kitman tamé lemafréa, divré rabi méir.
9. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: נָשִׁים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים דַּיָּין שְׁעָתָן, כִּתְמָן כִּרְאִיָּיתָן, וְתִינוֹקֶת שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת — יֵשׁ לָהּ כֶּתֶם, וְשֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת — אֵין לָהּ כֶּתֶם. וְאֵימָתַי הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לִרְאוֹת? מִשֶּׁהִגִּיעוּ יְמֵי הַנְּעוּרִים. rabi 'hanina ben antignos omér: nachim cheamrou 'hakhamim dayan cheatan, kitman kiriyatan, vetinoket chehigia zemanah lirot — yéch lah ketem, vechelo higia zemanah lirot — én lah ketem. veémata higia zemanah lirot? michehigiou yemé haneourim.
10. וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעֵדִים כּוּ׳. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: עֵד שֶׁלִּפְנֵי תַשְׁמִישׁ אֵינוֹ מְמַעֵט כִּפְקִידָה. vehamchamechet beédim kou'. amar rav yeouda amar chemouél: éd chelifné tachmich éno memaét kifkida.
11. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב קַטִּינָא: מִתּוֹךְ שֶׁמְּהוּמָּה לְבֵיתָהּ. וְכִי מְהוּמָּה לְבֵיתָהּ מַאי הָוֵי? מִתּוֹךְ שֶׁמְּהוּמָּה לְבֵיתָהּ — אֵינָהּ מַכְנֶסֶת לְחוֹרִין וְלִסְדָקִין. ma tama? amar rav katina: mitokh chemeouma levétah. vekhi meouma levétah ma havé? mitokh chemeouma levétah — énah makhneset le'horin velisdakin.
12. תְּנַן: הַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּעֵדִים, הֲרֵי זוֹ כִּפְקִידָה. מַאי לָאו חַד לִפְנֵי תַשְׁמִישׁ וְחַד לְאַחַר תַּשְׁמִישׁ? לָא, אִידֵּי וְאִידֵּי לְאַחַר תַּשְׁמִישׁ, וְאֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ. כְּדִתְנַן: דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּשׁוֹת בִּשְׁנֵי עֵדִים, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ. tenan: hamchamechet beédim, haré zo kifkida. ma la 'had lifné tachmich ve'had lea'har tachmich? la, idé veidé lea'har tachmich, vee'had lo vee'had lah. keditnan: derekh benot yisraél mechamechot bichné édim, e'had lo vee'had lah.
13. הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא חַד לִפְנֵי תַשְׁמִישׁ וְחַד לְאַחַר תַּשְׁמִישׁ — אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מִתּוֹךְ שֶׁמְּהוּמָּה לְבֵיתָהּ לָא בָּדְקָה שַׁפִּיר, קָא מַשְׁמַע לַן הֲרֵי זוֹ כִּפְקִידָה. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אִידֵּי וְאִידֵּי לְאַחַר תַּשְׁמִישׁ — פְּשִׁיטָא! ha ma? i amrate bichlama 'had lifné tachmich ve'had lea'har tachmich — itsterikh, salka datakh aména: mitokh chemeouma levétah la badka chapir, ka machma lan haré zo kifkida. ela i amrate idé veidé lea'har tachmich — pechita!
14. מַהוּ דְּתֵימָא, שֶׁמָּא תִּרְאֶה טִפַּת דָּם כְּחַרְדָּל וּתְחַפֶּנָּה שִׁכְבַת זֶרַע, קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma, chema tire tipat dam ke'hardal out'hapena chikhvat zera, ka machma lan.
15. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שְׁתֵּי בְדִיקוֹת אַצְרְכוּהָ רַבָּנַן, חַד לִפְנֵי תַשְׁמִישׁ וְחַד לְאַחַר תַּשְׁמִישׁ, וְכִי קָתָנֵי ״הֲרֵי זוֹ כִּפְקִידָה״ — אַלְּאַחַר תַּשְׁמִישׁ, וְהָא ״הַמְשַׁמֶּשֶׁת״ קָתָנֵי! תְּנִי: ״וּמְשַׁמֶּשֶׁת״. veibaét éma: cheté vedikot atsrekhouha rabanan, 'had lifné tachmich ve'had lea'har tachmich, vekhi katané "haré zo kifkida" — alea'har tachmich, veha "hamchamechet" katané! teni: "oumchamechet".
16. מְמַעֶטֶת עַל יָד מֵעֵת לְעֵת, הַשְׁתָּא מֵעֵת לְעֵת מְמַעֶטֶת, memaetet al yad méét leét, hachta méét leét memaetet,

Daf 5b

1. מִפְּקִידָה לִפְקִידָה מִיבַּעְיָא?! mipekida lifkida mibaya?!
2. מַהוּ דְּתֵימָא: מֵעֵת לְעֵת — חַשּׁוּ בַּהּ רַבָּנַן לִפְסֵידָא דִטְהָרוֹת, אֲבָל מִפְּקִידָה לִפְקִידָה — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: méét leét — 'hachou bah rabanan lifséda ditharot, aval mipekida lifkida — la, ka machma lan.
3. כֵּיצַד דַּיָּה שְׁעָתָהּ וְכוּ׳. לְמָה לִי לְמִיתְנֵי: ״הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּמִּטָּה וַעֲסֻקָה בִּטְהָרוֹת״? לִיתְנֵי: ״הָיְתָה עֲסוּקָה בִּטְהָרוֹת וּפָרְשָׁה וְרָאֲתָה״! kétsad daya cheatah vekhou'. lema li lemitné: "hayta yochevet bamita vaasouka bitharot"? litné: "hayta asouka bitharot oufarcha veraata"!
4. הָא קָא מַשְׁמַע לַן: טַעְמָא דְּדַיָּהּ שְׁעָתָהּ, הָא מֵעֵת לְעֵת — מִטָּה נָמֵי מְטַמְּיָא. מְסַיַּיע לֵיהּ לִזְעֵירִי, דְּאָמַר זְעֵירִי: מֵעֵת לְעֵת שֶׁבְּנִדָּה עוֹשָׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים. ha ka machma lan: tama dedayah cheatah, ha méét leét — mita namé metameya. mesaya léh lizéri, deamar zeéri: méét leét chebenida osa michkav oumochav, letamé adam letamé begadim.
5. מִכְּדִי הַאי מִטָּה דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל הוּא, וְכׇל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל — סְפֵקוֹ טָהוֹר! תַּרְגְּמַהּ זְעֵירִי כְּשֶׁחַבְרוֹתֶיהָ נוֹשְׂאוֹת אוֹתָהּ בַּמִּטָּה, דְּהָוְיָא לַיהּ יַד חַבְרוֹתֶיהָ. mikedi ha mita davar cheén bo daat lichaél hou, vekhol davar cheén bo daat lichaél — seféko taor! targemah zeéri keche'havroteha nosot otah bamita, dehavya lah yad 'havroteha.
6. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: סְפֵק טוּמְאָה הַבָּאָה בִּידֵי אָדָם — נִשְׁאָלִין עָלֶיהָ, אֲפִילּוּ בִּכְלִי מוּנָּח עַל גַּבֵּי קַרְקַע כְּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חַבְרוֹתֶיהָ נוֹשְׂאוֹת אוֹתָהּ בַּמִּטָּה. vehachta deamar rabi yo'hanan: sefék touma habaa bidé adam — nichalin aleha, afilou bikhli mouna'h al gabé karka kemi cheyéch bo daat lichaél, af al pi cheén 'havroteha nosot otah bamita.
7. גּוּפָא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: סְפֵק טוּמְאָה הַבָּאָה בִּידֵי אָדָם — נִשְׁאָלִים עָלֶיהָ, אֲפִילּוּ בִּכְלִי הַמּוּנָּח עַל גַּבֵּי קַרְקַע כְּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל. goufa, amar rabi yo'hanan: sefék touma habaa bidé adam — nichalim aleha, afilou bikhli hamouna'h al gabé karka kemi cheyéch bo daat lichaél.
8. מֵיתִיבִי: הָיָה מִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ, וּטְהָרוֹת וְטוּמְאוֹת בְּצִדּוֹ, וּטְהָרוֹת וְטוּמְאוֹת לְמַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ, סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע — טָהוֹר, וְאִם אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא אִם כֵּן נָגַע — טָמֵא. métivi: haya mitatéf betalito, outharot vetoumot betsido, outharot vetoumot lemala mérocho, safék naga safék lo naga — taor, veim i efchar ela im kén naga — tamé.
9. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אוֹמְרִים לוֹ: ״שְׁנֵה״, וְשׁוֹנֶה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין שׁוֹנִים בִּטְהָרוֹת. raban chimon ben gamliél omér: omrim lo: "chené", vechone. amrou lo: én chonim bitharot.
10. אַמַּאי? הָא סְפֵק טוּמְאָה הַבָּאָה בִּידֵי אָדָם הוּא! ama? ha sefék touma habaa bidé adam hou!
11. בַּר מִינֵּיהּ דְּהַהִיא, דְּתָנֵי רַב הוֹשַׁעְיָא: בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד — סְפֵקוֹ טָמֵא, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים — טָהוֹר. bar minéh dehahi, detané rav hochaya: birchout haya'hid — seféko tamé, birchout harabim — taor.
12. גּוּפָא: אָמַר זְעֵירִי: מֵעֵת לְעֵת שֶׁבְּנִדָּה עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים. goufa: amar zeéri: méét leét chebenida ose michkav oumochav, letamé adam letamé begadim.
13. אִינִי? וְהָא כִּי אֲתָא אֲבִימִי מִבֵּי חוֹזָאֵי, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: מֵעֵת לְעֵת שֶׁבְּנִדָּה — מִשְׁכָּבָהּ וּמוֹשָׁבָהּ כְּמַגָּעָהּ. מַאי לָאו, מָה מַגָּעָהּ לֹא מְטַמֵּא אָדָם, אַף מִשְׁכָּבָהּ לֹא מְטַמֵּא אָדָם! ini? veha ki ata avimi mibé 'hozaé, ata veayti matnita bidéh: méét leét chebenida — michkavah oumochavah kemagaah. ma la, ma magaah lo metamé adam, af michkavah lo metamé adam!
14. אָמַר רָבָא: וְתִסְבְּרָא? קַל וָחוֹמֶר הוּא: וּמָה כְּלִי חֶרֶס הַמּוּקָּף צָמִיד פָּתִיל, הַנִּיצּוֹל בְּאוֹהֶל הַמֵּת, אֵינוֹ נִיצּוֹל בְּמֵעֵת לְעֵת שֶׁבְּנִדָּה — מִשְׁכָּבוֹת וּמוֹשָׁבוֹת, שֶׁאֵינָן נִיצּוֹלִין בְּאֹהֶל הַמֵּת, אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵין נִיצּוֹלִין בְּמֵעֵת לְעֵת שֶׁבְּנִדָּה? amar rava: vetisbera? kal va'homer hou: ouma keli 'heres hamoukaf tsamid patil, hanitsol beohel hamét, éno nitsol beméét leét chebenida — michkavot oumochavot, cheénan nitsolin beohel hamét, éno din cheén nitsolin beméét leét chebenida?
15. וְהָא אֲבִימִי מִבֵּי חוֹזָאֵי מַתְנִיתָא קָאָמַר! אֵימָא: מִשְׁכָּבָהּ וּמוֹשָׁבָהּ veha avimi mibé 'hozaé matnita kaamar! éma: michkavah oumochavah

Daf 6a

1. כְּמַגַּע עַצְמָהּ, מָה מַגַּע עַצְמָהּ מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, אַף מִשְׁכָּבָהּ וּמוֹשָׁבָהּ מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים. kemaga atsmah, ma maga atsmah metamé adam letamé begadim, af michkavah oumochavah metamé adam letamé begadim.
2. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא: הָרוֹאָה דָּם — מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, וּמָה הִיא מְטַמְּאָה? מִשְׁכָּבוֹת וּמוֹשָׁבוֹת, אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין, וּכְלִי חֶרֶס הַמּוּקָּף צָמִיד פָּתִיל, וְאֵינָהּ מְקוּלְקֶלֶת לְמִנְיָנָהּ, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ לְמַפְרֵעַ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ, וְאֵינָהּ מוֹנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאֲתָה. tanya kevatéh derava: haroa dam — metamea méét leét, ouma hi metamea? michkavot oumochavot, okhalin oumachkin, oukhli 'heres hamoukaf tsamid patil, veénah mekoulkelet leminyanah, veénah metamea et boalah lemafréa. rabi akiva omér: metamé et boalah, veénah mona ela michaa cheraata.
3. הָרוֹאָה כֶּתֶם, מְטַמְּאָה לְמַפְרֵעַ, וּמָה הִיא מְטַמְּאָה? אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין, מִשְׁכָּבוֹת וּמוֹשָׁבוֹת, וּכְלִי חֶרֶס הַמּוּקָּף צָמִיד פָּתִיל, וּמְקוּלְקֶלֶת לְמִנְיָנָהּ, וּמְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ, וְאֵינָהּ מוֹנָה אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁרָאֲתָה. haroa ketem, metamea lemafréa, ouma hi metamea? okhalin oumachkin, michkavot oumochavot, oukhli 'heres hamoukaf tsamid patil, oumkoulkelet leminyanah, oumtamea et boalah, veénah mona ela michaa cheraata.
4. וְזֶה וָזֶה תּוֹלִין, לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין. veze vaze tolin, lo okhlin velo sorfin.
5. וְרָבָא, אִי שְׁמִיעַ לֵיהּ מַתְנִיתָא — לֵימָא מַתְנִיתָא, וְאִי לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ מַתְנִיתָא — קַל וָחוֹמֶר מְנָא לֵיהּ? verava, i chemia léh matnita — léma matnita, vei la chemia léh matnita — kal va'homer mena léh?
6. לְעוֹלָם שְׁמִיעַ לֵיהּ מַתְנִיתָא, וְאִי מִמַּתְנִיתָא הֲוָה אָמֵינָא: אוֹ אָדָם אוֹ בְּגָדִים, אֲבָל אָדָם וּבְגָדִים — לָא, מִשּׁוּם הָכִי קָאָמַר קַל וָחוֹמֶר. leolam chemia léh matnita, vei mimatnita hava aména: o adam o begadim, aval adam ouvgadim — la, michoum hakhi kaamar kal va'homer.
7. אָמַר רַב הוּנָא: מֵעֵת לְעֵת שֶׁבְּנִדָּה לַקֹּדֶשׁ, אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה. אִי הָכִי, לִיתְנֵי גַּבֵּי מַעֲלוֹת! כִּי קָתָנֵי הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ דְּרָרָא דְּטוּמְאָה, אֲבָל הֵיכָא דְּלֵית לֵיהּ דְּרָרָא דְּטוּמְאָה — לָא קָתָנֵי. amar rav houna: méét leét chebenida lakodech, aval lo laterouma. i hakhi, litné gabé maalot! ki katané hékha deit léh derara detouma, aval hékha delét léh derara detouma — la katané.
8. מֵיתִיבִי: מָה הִיא מְטַמְּאָה? אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין. מַאי לָאו, בֵּין דְּקֹדֶשׁ בֵּין דִּתְרוּמָה? לָא, דְּקֹדֶשׁ. métivi: ma hi metamea? okhalin oumachkin. ma la, bén dekodech bén ditrouma? la, dekodech.
9. תָּא שְׁמַע: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף בִּשְׁעַת עֲבָרָתָן מִלֶּאֱכוֹל בִּתְרוּמָה. וְהָוֵינַן בַּהּ: מַאי דַהֲוָה הֲוָה! ta chema: rabi yeouda omér, af bichat avaratan mileekhol bitrouma. vehavénan bah: ma dahava hava!
10. אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְתַקֵּן שִׁירַיִם שֶׁבְּפָנֶיהָ. amar rav 'hisda: lo nitsrekha ela letakén chirayim chebefaneha.
11. רַב הוּנָא מַתְנֵי לִישְׂרוֹף שִׁירַיִם שֶׁבְּיָדֶיהָ, שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ כְּשִׁיעוּר וֶסֶת. rav houna matné lisrof chirayim chebeyadeha, chebadka atsmah kechiour veset.
12. תָּא שְׁמַע: מַעֲשֶׂה, וְעָשָׂה רַבִּי כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. ta chema: maase, veasa rabi kerabi eliezer.
13. לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר, אָמַר: כְּדַי הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִסְמוֹךְ עָלָיו lea'har chenizkar, amar: keda hou rabi eliezer lismokh ala

Daf 6b

1. בִּשְׁעַת הַדְּחָק. וְהָוֵינַן בַּהּ: מַאי ״לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר״? אִילֵּימָא לְאַחַר שֶׁנִּזְכַּר דְּאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא כְּרַבָּנַן, בִּשְׁעַת הַדְּחָק הֵיכִי עָבֵיד כְּוָתֵיהּ? bichat hade'hak. vehavénan bah: ma "lea'har chenizkar"? iléma lea'har chenizkar deén halakha kerabi eliezer ela kerabanan, bichat hade'hak hékhi avéd kevatéh?
2. אֶלָּא (לָאו) דְּלָא אִיתְּמַר הִלְכְתָא, לָא כְּמָר וְלָא כְּמָר, וְכֵיוָן שֶׁנִּזְכַּר דְּלָאו יָחִיד פְּלִיג עֲלֵיהּ, אֶלָּא רַבִּים פְּלִיגִי עֲלֵיהּ, אָמַר: ״כְּדַי הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִסְמוֹךְ עָלָיו בִּשְׁעַת הַדְּחָק״. ela (la) dela itemar hilkheta, la kemar vela kemar, vekhévan chenizkar dela ya'hid pelig aléh, ela rabim peligi aléh, amar: "keda hou rabi eliezer lismokh ala bichat hade'hak".
3. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לִתְרוּמָה, הַיְינוּ דַּהֲוַאי תְּרוּמָה בִּימֵי רַבִּי, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְקֹדֶשׁ — קֹדֶשׁ בִּימֵי רַבִּי מִי הֲוַאי? i amrate bichlama litrouma, haynou dahava terouma bimé rabi, ela i amrate lekodech — kodech bimé rabi mi hava?
4. כִּדְעוּלָּא, דְּאָמַר עוּלָּא: חַבְרַיָּא מְדַכַּן בְּגָלִילָא. הָכָא נָמֵי בִּימֵי רַבִּי. kidoula, deamar oula: 'havraya medakan begalila. hakha namé bimé rabi.
5. תָּא שְׁמַע: מַעֲשֶׂה בְּשִׁפְחָתוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיְתָה אוֹפָה כִּכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה, וּבֵין כׇּל אַחַת וְאַחַת מְדִיחָה יָדָהּ בְּמַיִם וּבוֹדֶקֶת, בָּאַחֲרוֹנָה בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה, וּבָאת וְשָׁאֲלָה אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְאָמַר לָהּ: כּוּלָּן טְמֵאוֹת. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, וַהֲלֹא בְּדִיקָה הָיְתָה לִי בֵּין כׇּל אַחַת וְאַחַת! אָמַר לָהּ: אִם כֵּן, הִיא טְמֵאָה וְכוּלָּן טְהוֹרוֹת. ta chema: maase bechif'hato chel raban gamliél chehayta ofa kikarot chel terouma, ouvén kol a'hat vea'hat medi'ha yadah bemayim ouvodeket, baa'harona badka oumatsa teméa, ouvat vechaala et raban gamliél, veamar lah: koulan teméot. amra lo: rabi, vahalo bedika hayta li bén kol a'hat vea'hat! amar lah: im kén, hi teméa vekhoulan teorot.
6. קָתָנֵי מִיהַת: כִּכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה. מַאי תְּרוּמָה? תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה. תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה בַּאֲפִיָּה מַאי בָּעֲיָא? katané mihat: kikarot chel terouma. ma terouma? teroumat la'hmé toda. teroumat la'hmé toda baafiya ma baaya?
7. דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּלֵישַׁיְיהוּ, וְכִי הָא דְּאָמַר רַב טוֹבִי בַּר רַב קַטִּינָא: לַחְמֵי תוֹדָה שֶׁאֲפָאָן אַרְבַּע חַלּוֹת — יָצָא, וְהָוֵינַן בַּהּ: וְהָא בָּעֵינַן אַרְבָּעִים! לְמִצְוָה. deafrechinou beléchayou, vekhi ha deamar rav tovi bar rav katina: la'hmé toda cheafaan arba 'halot — yatsa, vehavénan bah: veha baénan arbaim! lemitsva.
8. וְהָא בָּעֵינַן אַפְרוֹשֵׁי תְּרוּמָה מִינַּיְיהוּ! וְכִי תֵּימָא דְּמַפְרֵישׁ פְּרוּסָה מִכׇּל חַד וְחַד, ״אֶחָד״ אֲמַר רַחֲמָנָא, שֶׁלֹּא יִטּוֹל פְּרוּסָה, וְאָמְרִינַן דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּלֵישַׁיְיהוּ, הָכָא נָמֵי דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּלֵישַׁיְיהוּ. veha baénan afroché terouma minayou! vekhi téma demafréch perousa mikol 'had ve'had, "e'had" amar ra'hamana, chelo yitol perousa, veamrinan deafrechinou beléchayou, hakha namé deafrechinou beléchayou.
9. תָּא שְׁמַע: שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּשִׁפְחָה שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁהָיְתָה גָּפָה חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן, וּבֵין כׇּל אַחַת וְאַחַת מְדִיחָה יָדֶיהָ בְּמַיִם וּבוֹדֶקֶת, וּבָאַחֲרוֹנָה בָּדְקָה וּמָצְאָה טְמֵאָה, וּבָאת וְשָׁאֲלָה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְאָמַר לָהּ: כּוּלָּן טְמֵאוֹת. אָמְרָה לוֹ: וַהֲלֹא בְּדִיקָה הָיְתָה לִי בֵּין כׇּל אַחַת וְאַחַת! אֲמַר לַהּ: אִם כֵּן, הִיא טְמֵאָה וְכוּלָּן טְהוֹרוֹת. ta chema: chouv maase bechif'ha chel raban gamliél, chehayta gafa 'haviyot chel yayin, ouvén kol a'hat vea'hat medi'ha yadeha bemayim ouvodeket, ouvaa'harona badka oumatsa teméa, ouvat vechaala leraban gamliél, veamar lah: koulan teméot. amra lo: vahalo bedika hayta li bén kol a'hat vea'hat! amar lah: im kén, hi teméa vekhoulan teorot.
10. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא חֲדָא דְּקֹדֶשׁ, וַחֲדָא דִּתְרוּמָה הִיא, הַיְינוּ דְּהָדְרָה וְשָׁיְילָה. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אִידֵּי וְאִידֵּי דְּקֹדֶשׁ, לְמָה לַהּ לְמֶהְדַּר וּלְשַׁיּוֹלֵיהּ? מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה — בִּשְׁתֵּי שְׁפָחוֹת הָיָה. i amrate bichlama 'hada dekodech, va'hada ditrouma hi, haynou dehadra vechayla. ela i amrate idé veidé dekodech, lema lah lemehdar oulchayoléh? maase chehaya — bichté chefa'hot haya.
11. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ, אָמַר רַב הוּנָא: מֵעֵת לְעֵת שֶׁבְּנִדָּה מְטַמְּאָה בֵּין לַקֹּדֶשׁ וּבֵין לַתְּרוּמָה. מִמַּאי? מִדְּלָא קָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי מַעֲלוֹת. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: וְהָא תָּנֵי תַּנָּא לַקֹּדֶשׁ אֲבָל לֹא לַתְּרוּמָה! lichana a'harina amri lah, amar rav houna: méét leét chebenida metamea bén lakodech ouvén laterouma. mima? midela katané lah gabé maalot. amar léh rav na'hman: veha tané tana lakodech aval lo laterouma!
12. קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת קֹדֶשׁ, וְלֹא בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת תְּרוּמָה. kabelah minéh rav chemouél bar rav yits'hak: be'houlin chenaasou al tohorat kodech, velo be'houlin chenaasou al tohorat terouma.
13. תְּנַן הָתָם: נוֹלַד לָהּ סְפֵק טוּמְאָה, עַד שֶׁלֹּא גִּלְגְּלָה — תֵּעָשֶׂה בְּטוּמְאָה, מִשֶּׁגִּלְגְּלָה — תֵּעָשֶׂה בְּטׇהֳרָה. tenan hatam: nolad lah sefék touma, ad chelo gilgela — téase betouma, michegilgela — téase betohora.
14. עַד שֶׁלֹּא גִּלְגְּלָהּ — תֵּעָשֶׂה בְּטוּמְאָה, חוּלִּין נִינְהוּ, וּמוּתָּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; מִשֶּׁגִּלְגְּלָה — תֵּעָשֶׂה בְּטׇהֳרָה, חוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה כְּחָלָה דָּמוּ, וְאָסוּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחַלָּה. ad chelo gilgelah — téase betouma, 'houlin ninou, oumoutar ligrom touma le'houlin chebeerets yisraél; michegilgela — téase betohora, 'houlin hatevoulin le'hala ke'hala damou, veasour ligrom touma le'hala.
15. תָּנָא: tana:

Daf 7a

1. וְחַלָּתָהּ תְּלוּיָה, לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין. בְּאֵיזֶה סָפֵק אָמְרוּ? בִּסְפֵק חַלָּה. מַאי סְפֵק חַלָּה? ve'halatah telouya, lo okhlin velo sorfin. beéze safék amrou? bisfék 'hala. ma sefék 'hala?
2. אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: שֶׁלֹּא תֹּאמַר בְּהוֹכָחוֹת שָׁנִינוּ כְּמוֹ שְׁנֵי שְׁבִילִין, דְּהָתָם חוּלִּין גְּרֵידָא נָמֵי מְטַמּוּ. abayé verava deamri tarvayou: chelo tomar beokha'hot chaninou kemo chené chevilin, dehatam 'houlin geréda namé metamou.
3. אֶלָּא בְּנִשְׁעָן, דִּתְנַן: זָב וְטָהוֹר שֶׁהָיוּ פּוֹרְקִין מִן הַחֲמוֹר אוֹ טוֹעֲנִין, בִּזְמַן שֶׁמַּשָּׂאָן כָּבֵד — טָמֵא, מַשָּׂאָן קַל — טָהוֹר, וְכוּלָּן טְהוֹרִין לִבְנֵי הַכְּנֶסֶת, וּטְמֵאִין לִתְרוּמָה. ela benichan, ditnan: zav vetaor chehaou porkin min ha'hamor o toanin, bizman chemasaan kavéd — tamé, masaan kal — taor, vekhoulan teorin livné hakeneset, outméin litrouma.
4. וְחוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה כְּחַלָּה דָּמוּ? וְהָתַנְיָא: אִשָּׁה שֶׁהִיא טְבוּלַת יוֹם, לָשָׁה אֶת הָעִיסָּה, וְקוֹצָה הֵימֶנָּה חַלָּתָהּ, וּמַנִּיחָתָהּ בִּכְפִישָׁה אוֹ בְּאַנְחוּתָא, וּמַקֶּפֶת וְקוֹרָא לָהּ שֵׁם. ve'houlin hatevoulin le'hala ke'hala damou? vehatanya: icha chehi tevoulat yom, lacha et haisa, vekotsa hémena 'halatah, oumani'hatah bikhficha o bean'houta, oumakefet vekora lah chém.
5. מִפְּנֵי שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי, וּשְׁלִישִׁי טָהוֹר בְּחוּלִּין, וְאִי אָמְרַתְּ ״חוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה כְּחַלָּה דָּמוּ״, הָא טַמֵּיתִנְהוּ! mipené cheou chelichi, ouchlichi taor be'houlin, vei amrate "'houlin hatevoulin le'hala ke'hala damou", ha tamétinou!
6. אָמַר אַבָּיֵי: כֹּל שֶׁוַּדַּאי מְטַמֵּא חוּלִּין — גָּזְרוּ עַל סְפֵקוֹ מִשּׁוּם חוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה, וְהַאי טְבוּל יוֹם, כֵּיוָן דְּלֹא מְטַמֵּא וַדַּאי חוּלִּין — לֹא גָּזְרוּ עָלָיו מִשּׁוּם חוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה. amar abayé: kol chevada metamé 'houlin — gazrou al seféko michoum 'houlin hatevoulin le'hala, veha tevoul yom, kévan delo metamé vada 'houlin — lo gazrou ala michoum 'houlin hatevoulin le'hala.
7. וְהָא מֵעֵת לְעֵת שֶׁבְּנִדָּה, דְּוַדַּאי מְטַמֵּא חוּלִּין — וְלֹא גָּזְרוּ עַל סְפֵקָהּ מִשּׁוּם חוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה! veha méét leét chebenida, devada metamé 'houlin — velo gazrou al sefékah michoum 'houlin hatevoulin le'hala!
8. דְּאָמַר מָר: קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק, בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת קֹדֶשׁ, וְלֹא בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת תְּרוּמָה! deamar mar: kabelah minéh rav chemouél bar rav yits'hak, be'houlin chenaasou al tohorat kodech, velo be'houlin chenaasou al tohorat terouma!
9. הָתָם לָא פְּתִיכָא בְּהוּ תְּרוּמָה, הָכָא פְּתִיכָא בְּהוּ תְּרוּמָה. hatam la petikha beou terouma, hakha petikha beou terouma.
10. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הַנַּח מֵעֵת לְעֵת — דְּרַבָּנַן. veibaét éma: hana'h méét leét — derabanan.
11. מַתְנִי' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַרְבַּע נָשִׁים דַּיָּין שְׁעָתָן — בְּתוּלָה, מְעוּבֶּרֶת, מְנִיקָה, וּזְקֵינָה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא בְּתוּלָה. matni' rabi eliezer omér: arba nachim dayan cheatan — betoula, meouberet, menika, ouzkéna. amar rabi yeochoua: ani lo chamati ela betoula.

Daf 7b

1. אֲבָל הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. aval halakha kerabi eliezer.
2. אֵיזוֹ הִיא בְּתוּלָה — כֹּל שֶׁלֹּא רָאֲתָה דָּם מִיָּמֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁנְּשׂוּאָה. מְעוּבֶּרֶת — מִשֶּׁיִּוָּדַע עוּבָּרָהּ. מְנִיקָה — עַד שֶׁתִּגְמוֹל אֶת בְּנָהּ. נָתְנָה בְּנָהּ לִמְנִיקָה, גְּמָלַתּוּ, אוֹ מֵת — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. ézo hi betoula — kol chelo raata dam miyameha, af al pi chenesoua. meouberet — micheyivada oubarah. menika — ad chetigmol et benah. natna benah limnika, gemalatou, o mét — rabi méir omér: metamea méét leét, va'hakhamim omrim: dayah cheatah.
3. אֵיזוֹהִי זְקֵנָה — כֹּל שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת סָמוּךְ לְזִקְנָתָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל אִשָּׁה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת — דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְעוּבֶּרֶת וּמְנִיקָה שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת — דַּיָּין שְׁעָתָן. ézohi zekéna — kol cheavrou aleha chaloch onot samoukh leziknatah. rabi eliezer omér: kol icha cheavrou aleha chaloch onot — dayah cheatah. rabi yosé omér: meouberet oumnika cheavrou aléhen chaloch onot — dayan cheatan.
4. וּבַמָּה אָמַר ״דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ״ — בִּרְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה, אֲבָל בַּשְּׁנִיָּה מְטַמְּאָה מֵעֵת לְעֵת, וְאִם רָאֲתָה הָרִאשׁוֹנָה מֵאוֹנֶס — אַף הַשְּׁנִיָּה דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. ouvama amar "dayah cheatah" — biriya richona, aval bacheniya metamea méét leét, veim raata harichona méones — af hacheniya dayah cheatah.
5. גְּמָ' תַּנְיָא: אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: אַתָּה לֹא שָׁמַעְתָּ, אֲנִי שָׁמַעְתִּי; אַתָּה לֹא שָׁמַעְתָּ אֶלָּא אַחַת, וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי הַרְבֵּה. gema' tanya: amar lo rabi eliezer lerabi yeochoua: ata lo chamata, ani chamati; ata lo chamata ela a'hat, vaani chamati harbé.
6. אֵין אוֹמְרִים לְמִי שֶׁלֹּא רָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ ״יָבֹא וְיָעִיד״, אֶלָּא לְמִי שֶׁרָאָהוּ. כׇּל יָמָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיוּ עוֹשִׂין כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֶחְזִיר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדָּבָר לְיוֹשְׁנוֹ. én omrim lemi chelo raa et ha'hodech "yavo veyaid", ela lemi cheraaou. kol yama chel rabi eliezer haou osin kerabi yeochoua, lea'har petirato chel rabi eliezer he'hzir rabi yeochoua et hadavar leochno.
7. כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בְּחַיָּיו מַאי טַעְמָא לָא? מִשּׁוּם דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שַׁמּוּתִי הוּא, וְסָבַר: אִי עָבְדִינַן כְּוָותֵיהּ בַּחֲדָא, עָבְדִינַן כְּוָותֵיהּ בְּאַחְרָנְיָיתָא. kerabi eliezer, be'haya ma tama la? michoum derabi eliezer chamouti hou, vesavar: i avdinan kevatéh ba'hada, avdinan kevatéh bea'hranyata.
8. וּמִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לָא מָצֵינַן מָחֵינַן בְּהוּ. לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (דְּמָצִינוּ) [דְּמָצֵינַן] מָחֵינַן בְּהוּ, הֶחְזִיר אֶת הַדָּבָר לְיוֹשְׁנוֹ. oumichoum kevodo derabi eliezer, la matsénan ma'hénan beou. lea'har petirato chel rabi eliezer (dematsinou) [dematsénan] ma'hénan beou, he'hzir et hadavar leochno.
9. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּאַרְבַּע. חֲדָא: דַּאֲמַרַן. amar rav yeouda, amar chemouél: halakha kerabi eliezer bearba. 'hada: daamaran.
10. וְאִידָּךְ: הַמְקַשָּׁה כַּמָּה תִּשְׁפֶּה וּתְהֵא זָבָה? מֵעֵת לְעֵת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַהֲלָכָה כִּדְבָרָיו. veidakh: hamkacha kama tichpe outhé zava? méét leét, divré rabi eliezer, vahalakha kidvara.
11. וְאִידָּךְ: הַזָּב וְהַזָּבָה שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן יוֹם רִאשׁוֹן וּמָצְאוּ טָהוֹר, יוֹם שְׁבִיעִי וּמָצְאוּ טָהוֹר, וּשְׁאָר הַיָּמִים לֹא בָּדְקוּ — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין לָהֶן אֶלָּא יוֹם הָרִאשׁוֹן וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי בִּלְבָד. veidakh: hazav vehazava chebadkou atsman yom richon oumatsou taor, yom chevii oumatsou taor, ouchar hayamim lo badkou — rabi eliezer omér: haré élou be'hezkat tohora. rabi yeochoua omér: én lahen ela yom harichon veom hachevii bilvad.
12. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם שְׁבִיעִי בִּלְבָד. וְתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמְרִים: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִדִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא מִדִּבְרֵי כוּלָּן, אֲבָל הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. rabi akiva omér: én lahem ela yom chevii bilvad. vetanya: rabi chimon verabi yosé omrim: nirin divré rabi eliezer midivré rabi yeochoua, vedivré rabi akiva midivré khoulan, aval halakha kerabi eliezer.
13. וְאִידַּךְ, דִּתְנַן: אֲחוֹרֵי כֵלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמַשְׁקִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְטַמְּאִין אֶת הַמַּשְׁקִין וְאֵין פּוֹסְלִין אֶת הָאֳוכָלִין. מְטַמְּאִין אֶת הַמַּשְׁקִין, וַאֲפִילּוּ דְּחוּלִּין, וְאֵין פּוֹסְלִין אֶת הָאֳוכָלִין, וַאֲפִילּוּ דִּתְרוּמָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מְטַמְּאִין אֶת הַמַּשְׁקִין וּפוֹסְלִין אֶת הָאֳוכָלִין. veidakh, ditnan: a'horé khélim chenitmeou bemachkin, rabi eliezer omér: metamein et hamachkin veén poslin et haokhalin. metamein et hamachkin, vaafilou de'houlin, veén poslin et haokhalin, vaafilou ditrouma. rabi yeochoua omér: metamein et hamachkin oufoslin et haokhalin.
14. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: קַל וָחוֹמֶר, וּמָה טְבוּל יוֹם שֶׁאֵין מְטַמֵּא מַשְׁקֵה חוּלִּין, פּוֹסֵל אוֹכְלֵי תְרוּמָה, אֲחוֹרֵי כֵלִים שֶׁמְּטַמֵּא מַשְׁקֵה חוּלִּין, אֵינוֹ דִּין שֶׁפּוֹסֵל אוֹכְלֵי תְרוּמָה? amar rabi yeochoua: kal va'homer, ouma tevoul yom cheén metamé machké 'houlin, posél okhlé terouma, a'horé khélim chemetamé machké 'houlin, éno din cheposél okhlé terouma?
15. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֲחוֹרֵי כֵלִים דְּרַבָּנַן, וּטְבוּל יוֹם דְּאוֹרָיְיתָא, וְרַבָּנַן מִדְּאוֹרָיְיתָא לָא עָבְדִינַן קַל וָחוֹמֶר, דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא אֵין אוֹכֶל מְטַמֵּא כְּלִי, וְאֵין מַשְׁקֶה מְטַמֵּא כְּלִי. verabi eliezer, a'horé khélim derabanan, outvoul yom deorayta, verabanan mideorayta la avdinan kal va'homer, demideorayta én okhel metamé keli, veén machke metamé keli.
16. וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזוּר גְּזֵרָה, מִשּׁוּם מַשְׁקִין דְּזָב וְזָבָה, מַשְׁקִין דַּעֲלוּלִין לְקַבֵּל טוּמְאָה — גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן, אֳוכָלִין דְּאֵין עֲלוּלִין לְקַבֵּל טוּמְאָה — לָא גְּזַרוּ בְּהוּ רַבָּנַן. verabanan hou digzour gezéra, michoum machkin dezav vezava, machkin daaloulin lekabél touma — gezarou beou rabanan, okhalin deén aloulin lekabél touma — la gezarou beou rabanan.
17. וּמַאי שְׁנָא אֲחוֹרֵי כֵלִים דְּנָקֵט? מִשּׁוּם דְּקִילִּי, דִּתְנַן: כְּלִי שֶׁנִּטְמָא מֵאֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִין — אֲחוֹרָיו טָמֵא, תּוֹכוֹ, אׇזְנוֹ, אוֹגְנוֹ, יָדָיו — טְהוֹרִין. נִטְמָא תּוֹכוֹ — כּוּלּוֹ טָמֵא. ouma chena a'horé khélim denakét? michoum dekili, ditnan: keli chenitma méa'hora bemachkin — a'hora tamé, tokho, ozno, ogno, yada — teorin. nitma tokho — koulo tamé.
18. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן שְׁמוּאֵל? בְּכוּלְּהוּ תְּנַן הִלְכְתָא! ma ka machma lan chemouél? bekhouleou tenan hilkheta!
19. וְכִי תֵימָא, אֲחוֹרֵי כֵלִים קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא תְּנַן, וְלֵימָא הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּאֲחוֹרֵי כֵלִים! אֶלָּא הָא קָא מַשְׁמַע לַן, שֶׁאֵין לְמֵדִין הֲלָכָה מִפִּי תַלְמוּד. vekhi téma, a'horé khélim ka machma lan dela tenan, veléma halakha kerabi eliezer baa'horé khélim! ela ha ka machma lan, cheén lemédin halakha mipi talmoud.
20. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא דִּתְנַן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: vetou léka? vehaika ditnan: rabi eliezer omér:

Daf 8a

1. מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר! כִּי אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּאַרְבָּעָה בְּסֵדֶר טְהָרוֹת, אֲבָל בִּשְׁאָר סְדָרִים אִיכָּא טוּבָא. melamedin et haketana chetemaén bo, veamar rav yeouda amar chemouél: halakha kerabi eliezer! ki amar chemouél halakha kerabi eliezer bearbaa beséder teharot, aval bichar sedarim ika touva.
2. וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דִּתְנַן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הָרוֹדֶה וְנוֹתֵן לַסַּל, הַסַּל מְצָרְפָן לַחַלָּה. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. שְׁמַע מִינַּהּ. vehakhi namé mistabera, ditnan: rabi eliezer omér: af harode venotén lasal, hasal metsarfan la'hala. veamar rav yeouda amar chemouél: halakha kerabi eliezer. chema minah.
3. וּמַאי אוּלְמֵיהּ דְּהַאי מֵהַאי? מִשּׁוּם דְּקָאֵי רַבִּי אֶלְעָזָר כְּוָתֵיהּ. ouma oulméh deha méha? michoum dekaé rabi elazar kevatéh.
4. דִּתְנַן: רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ. ditnan: rabi elazar omér: melamedin et haketana chetemaén bo.
5. וּמִי קָאֵי? וְהָא אַצְרוֹכֵי מַצְרְכִינַן לְהוּ, וְלָא דָּמְיָין לַהֲדָדֵי! אֶלָּא, מִשּׁוּם דְּקָאֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא כְּוָתֵיהּ. oumi kaé? veha atsrokhé matsrekhinan leou, vela damyan lahadadé! ela, michoum dekaé rabi yeouda ben bava kevatéh.
6. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא הֵעִיד חֲמִשָּׁה דְּבָרִים: שֶׁמְּמָאֲנִים אֶת הַקְּטַנּוֹת. detanya, rabi yeouda ben bava héid 'hamicha devarim: chememaanim et haketanot.
7. וְשֶׁמַּשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה עַל פִּי עֵד אֶחָד, וְשֶׁנִּסְקַל תַּרְנְגוֹל בִּירוּשָׁלַיִם עַל שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְעַל יַיִן בֶּן אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁנִּתְנַסֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְעַל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר שֶׁקָּרַב בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. vechemasiin et haicha al pi éd e'had, vecheniskal tarnegol birouchalayim al cheharag et hanefech, veal yayin ben arbaim yom chenitnasékh al gabé hamizbé'ha, veal tamid chel cha'har chekarav bearba chaot.
8. מַאי קְטַנּוֹת? לָאו חֲדָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וְחַד דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? לָא, מַאי קְטַנּוֹת? קְטַנּוֹת דְּעָלְמָא. ma ketanot? la 'hada derabi elazar, ve'had derabi eliezer? la, ma ketanot? ketanot dealma.
9. אִי הָכִי, גַּבֵּי אִשָּׁה נָמֵי, נִתְנֵי ״נָשִׁים״ וְנֵימָא נָשִׁים דְּעָלְמָא! אֶלָּא, מִדְּהָכָא קָתָנֵי ״אִשָּׁה״, וְהָכָא קָתָנֵי ״קְטַנּוֹת״, שְׁמַע מִינַּהּ דַּוְקָא קָתָנֵי. שְׁמַע מִינַּהּ. i hakhi, gabé icha namé, nitné "nachim" venéma nachim dealma! ela, midehakha katané "icha", vehakha katané "ketanot", chema minah davka katané. chema minah.
10. וְכֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּאַרְבָּעָה. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָתְנַן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ, וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר! וְכִי תֵימָא: כִּי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּאַרְבָּעָה בְּסֵדֶר טְהָרוֹת, אֲבָל בִּשְׁאָר סִדְרֵי אִיכָּא. וּמִי אִיכָּא? vekhén amar rabi elazar: halakha kerabi eliezer bearbaa. vetou léka? vehatnan: rabi eliezer omér melamedin et haketana chetemaén bo, veamar rabi elazar: halakha kerabi eliezer! vekhi téma: ki amar rabi elazar halakha kerabi eliezer bearbaa beséder teharot, aval bichar sidré ika. oumi ika?
11. וְהָתְנַן: הַוֶּרֶד, וְהַכּוֹפֶר, וְהַלְּטוֹם, וְהַקְּטָף — יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית, וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, יֵשׁ לָהֶן בִּיעוּר, וְלִדְמֵיהֶן בִּיעוּר. וְאָמַר רַבִּי פְּדָת: מַאן תְּנָא קִטְפָא פֵּירָא? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. vehatnan: havered, vehakofer, vehaletom, vehaketaf — yéch lahen cheviit, velidméhen cheviit, yéch lahen biour, velidméhen biour. veamar rabi pedat: man tena kitfa péra? rabi eliezer.
12. וְאָמַר רַבִּי זֵירָא: חֲזִי דְּמִינָּךְ וּמֵאֲבוּךְ קָשָׁרֵיתוּ קִטְפָא לְעָלְמָא! אַתְּ אָמְרַתְּ: מַאן תַּנָּא קִטְפָא פֵּירָא? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַאֲבוּךְ אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּאַרְבָּעָה. veamar rabi zéra: 'hazi deminakh ouméavoukh kacharétou kitfa lealma! ate amrate: man tana kitfa péra? rabi eliezer, vaavoukh amar: halakha kerabi eliezer bearbaa.
13. וְאִם אִיתָא, לֵימָא לֵיהּ: כִּי אָמַר אַבָּא הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּאַרְבָּעָה בְּסֵדֶר טְהָרוֹת, אֲבָל בִּשְׁאָר סִדְרֵי אִיכָּא. veim ita, léma léh: ki amar aba halakha kerabi eliezer bearbaa beséder teharot, aval bichar sidré ika.
14. אֶלָּא קַשְׁיָא הָהִיא! מִשּׁוּם דְּקָאֵי רַבִּי אֶלְעָזָר כְּוָתֵיהּ, דִּתְנַן: רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מְלַמְּדִים אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ. ela kachya hahi! michoum dekaé rabi elazar kevatéh, ditnan: rabi elazar omér: melamedim et haketana chetemaén bo.
15. וּמִי קָאֵי, וְהָא אַצְרוֹכֵי מַצְרְכִינַן לְהוּ, וְלָא דָּמְיָין לַהֲדָדֵי! אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָאֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא כְּוָותֵיהּ. oumi kaé, veha atsrokhé matsrekhinan leou, vela damyan lahadadé! ela michoum dekaé rabi yeouda ben bava kevatéh.
16. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָתְנַן: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אוֹמְרָהּ בַּהוֹדָאָה, וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר! vetou léka? vehatnan: rabi akiva omér: omrah berakha reviit bifné atsmah, rabi eliezer omér: omrah baodaa, veamar rabi elazar: halakha kerabi eliezer!
17. אָמַר רַבִּי אַבָּא: הָהוּא דְּאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל, דְּתַנְיָא: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ, רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אוֹמְרָהּ בַּהוֹדָאָה. amar rabi aba: haou deamar michoum rabi 'hanina ben gamliél, detanya: rabi akiva omér: omrah berakha reviit bifné atsmah, rabi 'hanina ben gamliél omér: omrah baodaa.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Niddah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)