Talmud Menachot, Chapitre 4 (ד) · Daf 20b à 26a

Daf 20b

1. אַדְּרַבָּה: דָּם הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן מַתִּיר כְּמוֹתָהּ, נִפְסָל בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה כְּמוֹתָהּ! הָנָךְ נְפִישָׁן. aderaba: dam hava léh leraboyé, chekén matir kemotah, nifsal bichkiat ha'hama kemotah! hanakh nefichan.
2. אָמַר מָר: שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ עֵצִים וָדָם שֶׁנִּקְרְאוּ קׇרְבָּן. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר עֵצִים אִיקְּרוֹ קׇרְבָּן? רַבִּי! לְרַבִּי מִבַּעְיָא בָּעוּ מֶלַח! amar mar: choméa ani afilou étsim vadam chenikreou korban. man chamate léh deamar étsim ikero korban? rabi! lerabi mibaya baou mela'h!
3. דְּתַנְיָא: ״קׇרְבַּן מִנְחָה״ – מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין עֵצִים, וְכַמָּה? שְׁנֵי גְּזִרִין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים״, רַבִּי אָמַר: עֵצִים קׇרְבַּן מִנְחָה הֵן, וּטְעוּנִין מֶלַח, וּטְעוּנִין הַגָּשָׁה. detanya: "korban min'ha" – melaméd chemitnadevin étsim, vekhama? chené gezirin, vekhén hou omér: "vehagoralot hipalnou al kourban haétsim", rabi amar: étsim korban min'ha hén, outounin mela'h, outounin hagacha.
4. וְאָמַר רָבָא: לְדִבְרֵי רַבִּי, עֵצִים טְעוּנִין קְמִיצָה. וְאָמַר רַב פָּפָּא: לְדִבְרֵי רַבִּי, עֵצִים צְרִיכִין עֵצִים. veamar rava: ledivré rabi, étsim teounin kemitsa. veamar rav papa: ledivré rabi, étsim tserikhin étsim.
5. סְמִי מִיכָּן עֵצִים, וְאֶלָּא קְרָא לְמַעוֹטֵי מַאי? אִי לְמַעוֹטֵי דָּם – מֵ״עַל מִנְחָתֶךָ״ נָפְקָא! semi mikan étsim, veela kera lemaoté ma? i lemaoté dam – mé"al min'hatekha" nafka!

Daf 21a

1. אַפֵּיק עֵצִים וְעַיֵּיל נְסָכִים, דְּתַנְיָא: אֲבָל הַיַּיִן וְהַדָּם וְהָעֵצִים וְהַקְּטֹרֶת אֵין טְעוּנִין מֶלַח. apék étsim veayél nesakhim, detanya: aval hayayin vehadam vehaétsim vehaketoret én teounin mela'h.
2. מַנִּי? אִי רַבִּי – קַשְׁיָא עֵצִים, אִי רַבָּנַן – קַשְׁיָא קְטֹרֶת. mani? i rabi – kachya étsim, i rabanan – kachya ketoret.
3. הַאי תַּנָּא הוּא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר שֶׁמְּקַבֵּל טוּמְאָה, וְעוֹלֶה לָאִשִּׁים, וְיֶשְׁנוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, אַף כׇּל דָּבָר הַמְקַבֵּל טוּמְאָה וְעוֹלֶה לָאִשִּׁים וְיֶשְׁנוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. ha tana hou, detanya: rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka omér: ma haperat meforach – davar chemekabél touma, veole laichim, veyechno al mizbé'ha ha'hitson, af kol davar hamkabél touma veole laichim veyechno al mizbé'ha ha'hitson.
4. יָצְאוּ עֵצִים – שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טוּמְאָה, יָצְאוּ דָּם וָיַיִן – שֶׁאֵין עוֹלִים לָאִשִּׁים, יָצְאָה קְטֹרֶת – שֶׁאֵינָהּ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. yatsou étsim – cheén mekabelin touma, yatsou dam vayayin – cheén olim laichim, yatsa ketoret – cheénah al mizbé'ha ha'hitson.
5. אֶלָּא טַעְמָא דְּמַעֲטֵיהּ קְרָא לְדָם, הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא דָּם לִיבְעֵי מֶלַח? כֵּיוָן דְּמַלְחֵיהּ נָפֵיק לֵיהּ מִתּוֹרַת דָּם, דְּאָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: דָּם שֶׁבִּישְּׁלוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו, וְרַב יְהוּדָה אָמַר זְעֵירִי: דָּם שֶׁמְּלָחוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. ela tama demaatéh kera ledam, ha la hakhi hava aména dam livé mela'h? kévan demal'héh nafék léh mitorat dam, deamar zeéri amar rabi 'hanina: dam chebichelo éno ovér ala, verav yeouda amar zeéri: dam chemela'ho éno ovér ala.
6. וְרַב יְהוּדָה דִּידֵיהּ אָמַר: אֵבָרִים שֶׁצְּלָאָן וְהֶעֱלָן, אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם ״לְרֵיחַ נִיחוֹחַ״. verav yeouda didéh amar: évarim chetselaan veheelan, én bahem michoum "leré'ha ni'ho'ha".
7. מַהוּ דְּתֵימָא: מִישְׁדֵּא בַּהּ מַשֶּׁהוּ לְמִצְוָה בְּעָלְמָא – קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: michdé bah macheou lemitsva bealma – ka machma lan.
8. גּוּפָא, אָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: דָּם שֶׁבִּישְּׁלוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. יָתֵיב רָבָא וְקָא אָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: הִקְפָּה אֶת הַדָּם וַאֲכָלוֹ, אוֹ שֶׁהִמְחָה אֶת הַחֵלֶב וּגְמָעוֹ – חַיָּיב. goufa, amar zeéri amar rabi 'hanina: dam chebichelo éno ovér ala. yatév rava veka amar lah leha chemata, étivéh abayé: hikpa et hadam vaakhalo, o chehim'ha et ha'hélev ougmao – 'hayav.
9. לָא קַשְׁיָא, כָּאן שֶׁהִקְפָּה בָּאוּר, כָּאן שֶׁהִקְפָּה בַּחַמָּה. בְּאוּר – לָא הָדַר, בַּחַמָּה – הָדַר. la kachya, kan chehikpa baour, kan chehikpa ba'hama. beour – la hadar, ba'hama – hadar.
10. בַּחַמָּה נָמֵי לֵימָא: הוֹאִיל וְאִידְּחִי אִידְּחִי, דְּהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי מָנִי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: דָּם שֶׁקָּרַשׁ וַאֲכָלוֹ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וְנִדְחָה יִדָּחֶה. אִישְׁתִּיק. ba'hama namé léma: hoil veide'hi ide'hi, deha bea minéh rabi mani mérabi yo'hanan: dam chekarach vaakhalo, maou? amar léh: hoil venid'ha yida'he. ichtik.
11. אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא וַדַּאי, כָּאן בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, כָּאן בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת! amar léh: dilma vada, kan be'hataot ha'hitsoniyot, kan be'hataot hapenimiyot!
12. אֲמַר, אַדְכַּרְתַּן מִילְּתָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: דָּם שֶׁקָּרַשׁ בְּחַטָּאוֹת וַאֲכָלוֹ – חַיָּיב, ״וְלָקַח וְנָתַן״ אָמַר רַחֲמָנָא, בַּר לְקִיחָה וּנְתִינָה הוּא. בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת וַאֲכָלוֹ – פָּטוּר, ״וְטָבַל וְהִזָּה״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי לָאו בַּר טְבִילָה וְהַזָּאָה הוּא. amar, adkartan mileta deamar rav 'hisda: dam chekarach be'hataot vaakhalo – 'hayav, "velaka'h venatan" amar ra'hamana, bar leki'ha ountina hou. be'hataot hapenimiyot vaakhalo – patour, "vetaval vehiza" amar ra'hamana, veha la bar tevila vehazaa hou.
13. וְרָבָא דִּידֵיהּ אָמַר: אֲפִילּוּ בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת וַאֲכָלוֹ – חַיָּיב, הוֹאִיל וּכְנֶגְדּוֹ רָאוּי בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ דָּם חֲמוֹר שֶׁקָּרַשׁ וַאֲכָלוֹ – חַיָּיב, הוֹאִיל וּכְנֶגְדּוֹ רָאוּי בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת. verava didéh amar: afilou be'hataot hapenimiyot vaakhalo – 'hayav, hoil oukhnegdo raou be'hataot ha'hitsonot. amar rav papa: hilkakh dam 'hamor chekarach vaakhalo – 'hayav, hoil oukhnegdo raou be'hataot ha'hitsonot.
14. אָמַר רַב גִּידֵּל, אָמַר זְעֵירִי: דָּם, בֵּין לַח בֵּין יָבֵשׁ, חוֹצֵץ. מֵיתִיבִי: הַדָּם וְהַדְּיוֹ וְהַדְּבַשׁ וְהֶחָלָב, יְבֵשִׁין – חוֹצְצִין, לַחִין – אֵינָן חוֹצְצִין. לָא קַשְׁיָא, הָא דְּסָרֵיךְ, הָא דְּלָא סָרֵיךְ. amar rav gidél, amar zeéri: dam, bén la'h bén yavéch, 'hotséts. métivi: hadam vehadeo vehadevach vehe'halav, yevéchin – 'hotstsin, la'hin – énan 'hotstsin. la kachya, ha desarékh, ha dela sarékh.
15. ״תִּמְלָח״, לְמַאי אֲתָא? לְכִדְתַנְיָא: ״בַּמֶּלַח״ – יָכוֹל תְּבוֹנֵהוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּמְלָח״. אִי ״תִּמְלָח״ – יָכוֹל בְּמֵי מֶלַח? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּמֶּלַח״. "timla'h", lema ata? lekhidtanya: "bamela'h" – yakhol tevonéou? talmoud lomar: "timla'h". i "timla'h" – yakhol bemé mela'h? talmoud lomar: "bamela'h".
16. ״וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח״ – הָבֵא מֶלַח שֶׁאֵינָהּ שׁוֹבֶתֶת, וְאֵיזוֹ זוֹ? מֶלַח סְדוֹמִית. וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא מֶלַח סְדוֹמִית שֶׁמֵּבִיא מֶלַח אִיסְתְּרוֹקָנִית? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תַּקְרִיב״ – ״תַּקְרִיב״ כׇּל שֶׁהוּא, ״תַּקְרִיב״ מִכׇּל מָקוֹם, ״תַּקְרִיב״ וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת, ״תַּקְרִיב״ וַאֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה. "velo tachbit mela'h" – havé mela'h cheénah chovetet, veézo zo? mela'h sedomit. ouminayin cheim lo matsa mela'h sedomit chemévi mela'h isterokanit? talmoud lomar "takriv" – "takriv" kol cheou, "takriv" mikol makom, "takriv" vaafilou bechabat, "takriv" vaafilou betouma.
17. מַאי ״תְּבוֹנֵהוּ״? אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: הָכִי קָאָמַר, יָכוֹל יִתְבּוֹנֶנּוּ כְּתֶבֶן בְּטִיט. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי הָכִי, ״יִתְבּוֹנֶנּוּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: יָכוֹל יַעֲשֶׂנּוּ כְּבִנְיָן. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, ״יִבְנֶנּוּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא אָמַר רָבָא: יָכוֹל תְּבוּנֵהוּ. ma "tevonéou"? amar raba bar oula: hakhi kaamar, yakhol yitbonenou keteven betit. amar léh abayé: i hakhi, "yitbonenou" mibeé léh! ela amar abayé: yakhol yaasenou kevinyan. amar léh rava: i hakhi, "yivnenou" mibeé léh! ela amar rava: yakhol tevounéou.
18. מַאי ״תְּבוּנֵהוּ״? אָמַר רַב אָשֵׁי: יָכוֹל יִתֵּן בּוֹ טַעַם כְּבִינָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּמְלָח״. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? מֵבִיא הָאֵבֶר וְנוֹתֵן עָלָיו מֶלַח, וְחוֹזֵר וְהוֹפְכוֹ וְנוֹתֵן עָלָיו מֶלַח, וּמַעֲלֵהוּ. ma "tevounéou"? amar rav aché: yakhol yitén bo taam kevina? talmoud lomar: "timla'h". kétsad hou ose? mévi haéver venotén ala mela'h, ve'hozér veofkho venotén ala mela'h, oumaaléou.
19. אָמַר אַבָּיֵי: וְכֵן לִקְדֵירָה. amar abayé: vekhén likdéra.

Daf 21b

1. תָּנוּ רַבָּנַן: מֶלַח שֶׁעַל גַּבֵּי הָאֵבֶר – מוֹעֲלִין בּוֹ, שֶׁעַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ וְשֶׁבְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ – אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ. (ואמר) [אָמַר] רַב מַתְנָה: מַאי קְרָאָה? ״וְהִקְרַבְתָּם לִפְנֵי ה׳ וְהִשְׁלִיכוּ הַכֹּהֲנִים עֲלֵיהֶם מֶלַח וְהֶעֱלוּ אוֹתָם עֹלָה לַה׳״. tanou rabanan: mela'h cheal gabé haéver – moalin bo, cheal gabé hakevech vecheberocho chel mizbé'ha – én moalin bo. (vmr) [amar] rav matna: ma keraa? "vehikravtam lifné h' vehichlikhou hakohanim aléhem mela'h veheelou otam ola la'".
2. תְּנַן הָתָם: עַל הַמֶּלַח וְעַל הָעֵצִים, שֶׁיְּהוּ הַכֹּהֲנִים נְאוֹתִין בָּהֶן. אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְקׇרְבָּנָם, אֲבָל לַאֲכִילָה – לָא. tenan hatam: al hamela'h veal haétsim, cheyeou hakohanim neotin bahen. amar chemouél: lo chanou ela lekorbanam, aval laakhila – la.
3. קָא סָלְקָא דַּעְתִּין, מַאי לְקׇרְבָּנָם – לִמְלוֹחַ קׇרְבָּנָם. לֶאֱכוֹל – אֲכִילַת קָדָשִׁים. הַשְׁתָּא לִמְלוֹחַ עוֹרוֹת קָדָשִׁים יָהֲבִינַן, לַאֲכִילַת קֳדָשִׁים לָא יָהֲבִינַן? ka salka datin, ma lekorbanam – limlo'ha korbanam. leekhol – akhilat kadachim. hachta limlo'ha orot kadachim yahavinan, laakhilat kodachim la yahavinan?
4. דְּתַנְיָא: נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר, בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַמֶּלַח נְתוּנָה: בְּלִשְׁכַּת הַמֶּלַח, וְעַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ, וּבְרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. בְּלִשְׁכַּת הַמֶּלַח – שֶׁשָּׁם מוֹלְחִין עוֹרוֹת קָדָשִׁים, עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ – שֶׁשָּׁם מוֹלְחִים אֶת הָאֵבָרִים, בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ – שֶׁשָּׁם מוֹלְחִין הַקּוֹמֶץ וְהַלְּבוֹנָה וְהַקְּטוֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּמִנְחַת נְסָכִים, וְעוֹלַת הָעוֹף. detanya: nimtséta ata omér, bichlocha mekomot hamela'h netouna: belichkat hamela'h, veal gabé hakevech, ouvrocho chel mizbé'ha. belichkat hamela'h – checham mol'hin orot kadachim, al gabé hakevech – checham mol'him et haévarim, berocho chel mizbé'ha – checham mol'hin hakomets vehalevona vehaketoret, oumin'hat kohanim oumin'hat kohén machi'ha oumin'hat nesakhim, veolat haof.
5. אֶלָּא מַאי לְקׇרְבָּנָם – לַאֲכִילַת קׇרְבָּנָם, וּמַאי לַאֲכִילָה – אֲכִילָה דְחוּלִּין. ela ma lekorbanam – laakhilat korbanam, ouma laakhila – akhila de'houlin.
6. חוּלִּין, פְּשִׁיטָא! מַאי בָּעוּ הָתָם? אַף עַל גַּב דְּאָמַר מָר ״יֹאכְלוּ״, שֶׁיֹּאכְלוּ עִמָּהּ חוּלִּין וּתְרוּמָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נֶאֱכֶלֶת עַל הַשּׂוֹבַע, אֲפִילּוּ הָכִי מֶלַח דְּקָדָשִׁים לָא יָהֲבִינַן לְהוּ. 'houlin, pechita! ma baou hatam? af al gav deamar mar "yokhlou", cheyokhlou imah 'houlin outrouma kedé chetehé neekhelet al hasova, afilou hakhi mela'h dekadachim la yahavinan leou.
7. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מַאי לְקׇרְבָּנָם – לִמְלוֹחַ, טַעְמָא דְּאַתְנִי בֵּית דִּין, הָא לָא אַתְנִי בֵּית דִּין – לָא? הַשְׁתָּא לְיִשְׂרָאֵל יָהֲבִינַן, לְכֹהֲנִים לָא יָהֲבִינַן? amar léh ravina lerav aché: hakhi namé mistabera, dei salka datakh ma lekorbanam – limlo'ha, tama deatni bét din, ha la atni bét din – la? hachta leyisraél yahavinan, lekhohanim la yahavinan?
8. דְּתַנְיָא: יָכוֹל הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מִנְחָה״ – יָבִיא מֶלַח מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּבִיא לְבוֹנָה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ? וְדִין הוּא: נֶאֱמַר הָבֵיא מִנְחָה וְהָבֵיא מֶלַח, וְנֶאֱמַר הָבֵיא מִנְחָה וְהָבֵיא לְבוֹנָה, מָה לְבוֹנָה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ – אַף מֶלַח מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ. detanya: yakhol haomér "haré ala min'ha" – yavi mela'h mitokh béto, kederekh chemévi levona mitokh béto? vedin hou: neemar havé min'ha vehavé mela'h, veneemar havé min'ha vehavé levona, ma levona mitokh béto – af mela'h mitokh béto.
9. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֱמַר הָבֵיא מִנְחָה וְהָבֵיא מֶלַח, וְנֶאֱמַר הָבֵיא מִנְחָה וְהָבֵיא עֵצִים – מָה עֵצִים מִשֶּׁל צִיבּוּר, אַף מֶלַח מִשֶּׁל צִיבּוּר! o kelakh lederekh zo: neemar havé min'ha vehavé mela'h, veneemar havé min'ha vehavé étsim – ma étsim michel tsibour, af mela'h michel tsibour!
10. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה, דָּנִין דָּבָר הַנּוֹהֵג בְּכׇל הַזְּבָחִים מִדָּבָר הַנּוֹהֵג בְּכׇל הַזְּבָחִים, וְאַל תּוֹכִיחַ לְבוֹנָה שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּכׇל הַזְּבָחִים. nire lemi dome, danin davar hanohég bekhol hazeva'him midavar hanohég bekhol hazeva'him, veal tokhi'ha levona cheénah noheget bekhol hazeva'him.
11. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין דָּבָר הַבָּא עִמָּהּ בִּכְלִי אֶחָד, מִדָּבָר הַבָּא עִמָּהּ בִּכְלִי אֶחָד, וְאַל יוֹכִיחוּ עֵצִים שֶׁאֵינָן בָּאִין עִמָּהּ בִּכְלִי אֶחָד! o kelakh lederekh zo: danin davar haba imah bikhli e'had, midavar haba imah bikhli e'had, veal yokhi'hou étsim cheénan bain imah bikhli e'had!
12. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם״, מָה לְהַלָּן מִשֶּׁל צִיבּוּר, אַף כָּאן מִשֶּׁל צִיבּוּר. talmoud lomar: "berit mela'h olam hi", oulhalan hou omér: "méét bené yisraél berit olam", ma lehalan michel tsibour, af kan michel tsibour.
13. אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי: הָכִי קָאָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְבֶן בּוּכְרִי. amar léh rav mardokha lerav aché: hakhi kaamar rav chicha beréh derav idi: lo nitsrekha ela leven boukhri.
14. דִּתְנַן: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הֵעִיד בֶּן בּוּכְרִי בְּיַבְנֶה: כׇּל כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹקֵל אֵינוֹ חוֹטֵא. אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: לֹא כִי, אֶלָּא כׇּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ שׁוֹקֵל חוֹטֵא, אֶלָּא שֶׁהַכֹּהֲנִים דּוֹרְשִׁין מִקְרָא זֶה לְעַצְמָן: ditnan: amar rabi yeouda, héid ben boukhri beyavne: kol kohén chechokél éno 'hoté. amar lo raban yo'hanan ben zaka: lo khi, ela kol kohén cheéno chokél 'hoté, ela chehakohanim dorchin mikra ze leatsman:
15. ״וְכׇל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל״, הוֹאִיל וְעוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁלָּנוּ הִיא, הֵיאַךְ נֶאֱכָלִין? "vekhol min'hat kohén kalil tihye lo téakhél", hoil veomer ouchté hale'hem vele'hem hapanim chelanou hi, héakh neekhalin?
16. וּלְבֶן בּוּכְרִי, כֵּיוָן דִּלְכַתְּחִילָּה לָא מִיחַיַּיב לְאֵיתוֹיֵי, כִּי מַיְיתֵי נָמֵי חוֹטֵא הוּא, דְּקָא מְעַיֵּיל חוּלִּין לָעֲזָרָה, דְּמַיְיתֵי וּמָסַר לְהוֹן לְצִיבּוּר. oulven boukhri, kévan dilkhate'hila la mi'hayav leétoyé, ki mayté namé 'hoté hou, deka meayél 'houlin laazara, demayté oumasar leon letsibour.
17. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: salka datakh aména:

Daf 22a

1. כִּי זַכִּי לְהוּ רַחֲמָנָא – לְיִשְׂרָאֵל, דְּאִית לְהוּ לִשְׁכָּה. לְכֹהֲנִים, דְּלֵית לְהוּ לִשְׁכָּה – לָא זַכִּי לְהוּ רַחֲמָנָא, קָא מַשְׁמַע לַן. ki zaki leou ra'hamana – leyisraél, deit leou lichka. lekhohanim, delét leou lichka – la zaki leou ra'hamana, ka machma lan.
2. וְעֵצִים, דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לְתַנָּא דְּמִשֶּׁל צִיבּוּר, מְנָלַן? דְּתַנְיָא: יָכוֹל הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״ יָבִיא עֵצִים מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּבִיא נְסָכִים מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ״ – מָה מִזְבֵּחַ מִשֶּׁל צִיבּוּר, אַף עֵצִים וָאֵשׁ מִשֶּׁל צִיבּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי שִׁמְעוֹן. veétsim, difchita léh letana demichel tsibour, menalan? detanya: yakhol haomér "haré ala ola" yavi étsim mitokh béto, kederekh chemévi nesakhim mitokh béto? talmoud lomar: "al haétsim acher al haéch acher al hamizbé'ha" – ma mizbé'ha michel tsibour, af étsim vaéch michel tsibour, divré rabi elazar bar rabi chimon.
3. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: מָה מִזְבֵּחַ – שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ הֶדְיוֹט, אַף עֵצִים וָאֵשׁ – שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הֶדְיוֹט. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ חַדְתֵי. rabi elazar ben chamoua omér: ma mizbé'ha – chelo nichtaméch bo hedot, af étsim vaéch – chelo nichtaméch bahen hedot. ma bénayou? ika bénayou 'hadté.
4. וְעַתִּיקֵי לָא? וְהָכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל דָּוִד יִקַּח וְיַעַל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָיו רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה וְהַמֹּרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לְעֵצִים״! הָכָא נָמֵי בְּחַדְתֵי. veatiké la? vehakhtiv: "vayomer aravna el david yika'h veyaal adoni hamelekh hatov beéna reé habakar laola vehamorigim oukhlé habakar leétsim"! hakha namé be'hadté.
5. מַאי ״מוֹרִיגִּים״? אָמַר עוּלָּא: מִטָּה שֶׁל טַרְבֵּל. מַאי מִטָּה שֶׁל טַרְבֵּל? אָמַר רַב יְהוּדָה: עִיזָּא דְּקוּרְקְסָא דְּדָשׁוּ בַּהּ דִּשְׁתָּאֵי. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קְרָאָה? ״הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ הָרִים״. ma "morigim"? amar oula: mita chel tarbél. ma mita chel tarbél? amar rav yeouda: iza dekourkesa dedachou bah dichtaé. amar rav yoséf: ma keraa? "hiné samtikh lemorag 'harouts 'hadach baal pifiyot tadouch harim".
6. מַתְנִי׳ נִתְעָרֵב קוּמְצָהּ בְּקוֹמֶץ חֲבֶירְתָּהּ, בְּמִנְחַת כֹּהֲנִים, בְּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, בְּמִנְחַת נְסָכִים – כְּשֵׁרָה. matni' nitarév koumtsah bekomets 'havertah, bemin'hat kohanim, bemin'hat kohén machi'ha, bemin'hat nesakhim – kechéra.
7. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, בְּמִנְחַת נְסָכִים – פְּסוּלָה, שֶׁזּוֹ בְּלִילָתָהּ עָבָה, וְזוֹ בְּלִילָתָהּ רַכָּה, וְהֵן בּוֹלְעוֹת זוֹ מִזּוֹ. rabi yeouda omér: bemin'hat kohén machi'ha, bemin'hat nesakhim – pesoula, chezo belilatah ava, vezo belilatah raka, vehén bolot zo mizo.
8. גְּמָ׳ תְּנַן הָתָם: דָּם שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם, אִם יֵשׁ בּוֹ מַרְאִית דָּם – כָּשֵׁר. נִתְעָרֵב בְּיַיִן – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא מַיִם. נִתְעָרֵב בְּדַם בְּהֵמָה אוֹ בְּדַם חַיָּה – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא מַיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם. gema' tenan hatam: dam chenitarév bemayim, im yéch bo marit dam – kachér. nitarév beyayin – roin oto keilou hou mayim. nitarév bedam behéma o bedam 'haya – roin oto keilou hou mayim. rabi yeouda omér: én dam mevatél dam.
9. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, ״וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר״. הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁדָּמוֹ שֶׁל פַּר מְרוּבֶּה מִדָּמוֹ שֶׁל שָׂעִיר. רַבָּנַן סָבְרִי: amar rabi yo'hanan: ouchnéhem mikra e'had darchou, "velaka'h midam hapar oumidam hasair". hadavar yadoua chedamo chel par meroube midamo chel sair. rabanan savri:

Daf 22b

1. מִכָּאן לָעוֹלִין שֶׁאֵין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מִכָּאן לְמִין בְּמִינוֹ שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל. mikan laolin cheén mevatelin ze et ze, verabi yeouda savar: mikan lemin bemino cheéno batél.
2. רַבָּנַן סָבְרִי מִכָּאן לָעוֹלִין שֶׁאֵין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה, וְדִלְמָא מִשּׁוּם דְּמִין בְּמִינוֹ הוּא! rabanan savri mikan laolin cheén mevatelin ze et ze, vedilma michoum demin bemino hou!
3. אִי אַשְׁמְעִינַן מִין בְּמִינוֹ, וְלָא אַשְׁמְעִינַן עוֹלִין, כִּדְקָא אָמְרַתְּ. הַשְׁתָּא דְּאַשְׁמְעִינַן עוֹלִין, מִשּׁוּם דְּעוֹלִין. i achmeinan min bemino, vela achmeinan olin, kidka amrate. hachta deachmeinan olin, michoum deolin.
4. וְדִלְמָא עַד דְּאִיכָּא מִין בְּמִינוֹ וְעוֹלִין? קַשְׁיָא. vedilma ad deika min bemino veolin? kachya.
5. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִכָּאן לְמִין בְּמִינוֹ שֶׁאֵינוֹ בָּטֵל, וְדִלְמָא מִשּׁוּם דְּעוֹלִין הוּא! verabi yeouda savar mikan lemin bemino cheéno batél, vedilma michoum deolin hou!
6. אִי אַשְׁמְעִינַן עוֹלִין מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ – כִּדְקָאָמְרַתְּ, הַשְׁתָּא דְּאַשְׁמְעִינַן מִין בְּמִינוֹ – מִשּׁוּם דְּמִין בְּמִינוֹ הוּא. i achmeinan olin min becheéno mino – kidkaamrate, hachta deachmeinan min bemino – michoum demin bemino hou.
7. וְדִילְמָא עַד דְּאִיכָּא מִין בְּמִינוֹ וְעוֹלִין? קַשְׁיָא. vedilma ad deika min bemino veolin? kachya.
8. תְּנַן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּמִנְחַת כֹּהֲנִים, בְּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּבְמִנְחַת נְסָכִים – פְּסוּלָה, שֶׁזּוֹ בְּלִילָתָהּ עָבָה וְזוֹ בְּלִילָתָהּ רַכָּה, וְהֵן בּוֹלְעוֹת זוֹ מִזּוֹ. וְכִי בּוֹלְעוֹת זוֹ מִזּוֹ מָה הָוֵי? מִין בְּמִינוֹ הוּא! tenan: rabi yeouda omér: bemin'hat kohanim, bemin'hat kohén machi'ha, ouvmin'hat nesakhim – pesoula, chezo belilatah ava vezo belilatah raka, vehén bolot zo mizo. vekhi bolot zo mizo ma havé? min bemino hou!

Daf 23a

1. אָמַר רָבָא: קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה, כׇּל שֶׁהוּא מִין בְּמִינוֹ וְדָבָר אַחֵר – סַלֵּק אֶת מִינוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ, וְשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ רָבֶה עָלָיו וּמְבַטְּלוֹ. amar rava: kasavar rabi yeouda, kol cheou min bemino vedavar a'hér – salék et mino kemi cheéno, vecheéno mino rave ala oumvatelo.
2. אִיתְּמַר: קוֹמֶץ דְּמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁשִּׁמְּנוֹ, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: פָּסוּל, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: הוּא עַצְמוֹ מְשַׁכְשְׁכוֹ בִּשְׁיָרֵי הַלּוֹג וּמַעֲלֵהוּ. itemar: komets demin'hat 'hoté chechimeno, rabi yo'hanan omér: pasoul, veréch lakich amar: hou atsmo mechakhchekho bichyaré halog oumaaléou.
3. וְהָכְתִיב: ״לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבוֹנָה״? הַהוּא שֶׁלֹּא יִקְבַּע לָהּ שֶׁמֶן כְּחַבְרוֹתֶיהָ. vehakhtiv: "lo yasim aleha chemen velo yitén aleha levona"? haou chelo yikba lah chemen ke'havroteha.
4. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: חָרֵב שֶׁנִּתְעָרֵב בְּבָלוּל – יַקְרִיב, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יַקְרִיב. מַאי לָאו, קוֹמֶץ דְּמִנְחַת חוֹטֵא דְּאִיעָרַב בְּקוֹמֶץ דְּמִנְחַת נְדָבָה? étivéh rabi yo'hanan leréch lakich: 'harév chenitarév bevaloul – yakriv, rabi yeouda omér: lo yakriv. ma la, komets demin'hat 'hoté deiarav bekomets demin'hat nedava?
5. לֹא, מִנְחַת פָּרִים וְאֵילִים בְּמִנְחַת כְּבָשִׂים. lo, min'hat parim veélim bemin'hat kevasim.
6. וְהָא בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לַהּ: מִנְחַת פָּרִים וְאֵילִים בְּמִנְחַת כְּבָשִׂים, וְחָרֵב שֶׁנִּתְעָרֵב בְּבָלוּל – יִקְרַב, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יִקְרַב. פָּרוּשֵׁי קָמְפָרֵשׁ לַהּ. veha behedya katané lah: min'hat parim veélim bemin'hat kevasim, ve'harév chenitarév bevaloul – yikrav, rabi yeouda omér: lo yikrav. parouché kamfaréch lah.
7. בָּעֵי רָבָא: קוֹמֶץ שֶׁמִּיצָּה שַׁמְנוֹ עַל גַּבֵּי עֵצִים, מַהוּ? חִיבּוּרֵי עוֹלִין כְּעוֹלִין דָּמוּ, אוֹ לָאו כְּעוֹלִין דָּמוּ? אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: לָאו הַיְינוּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ? baé rava: komets chemitsa chamno al gabé étsim, maou? 'hibouré olin keolin damou, o la keolin damou? amar léh ravina lerav aché: la haynou derabi yo'hanan veréch lakich?
8. דְּאִיתְּמַר: הַמַּעֲלֶה אֵבֶר שֶׁאֵין בּוֹ כְּזַיִת, וְעֶצֶם מַשְׁלִימוֹ לִכְזַיִת – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר. deitemar: hamaale éver cheén bo kezayit, veetsem machlimo likhzayit – rabi yo'hanan amar: 'hayav, réch lakich amar: patour.
9. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב, חִיבּוּרֵי עוֹלִין כְּעוֹלִין דָּמוּ, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּטוּר, חִיבּוּרֵי עוֹלִין לָאו כְּעוֹלִין דָּמוּ. rabi yo'hanan amar 'hayav, 'hibouré olin keolin damou, veréch lakich amar patour, 'hibouré olin la keolin damou.
10. תִּיבְּעֵי לְרַבִּי יוֹחָנָן, וְתִיבְּעֵי לְרֵישׁ לָקִישׁ. תִּיבְּעֵי לְרַבִּי יוֹחָנָן: עַד כָּאן לָא קָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָתָם, אֶלָּא בְּעֶצֶם, דְּמִינָא דְּבָשָׂר הוּא, אֲבָל הַאי דְּלָאו דְּמִינָא דְּקוֹמֶץ הוּא – לָא. tibeé lerabi yo'hanan, vetibeé leréch lakich. tibeé lerabi yo'hanan: ad kan la ka amar rabi yo'hanan hatam, ela beetsem, demina devasar hou, aval ha dela demina dekomets hou – la.
11. אוֹ דִלְמָא, אֲפִילּוּ לְרֵישׁ לָקִישׁ לָא קָא אָמַר אֶלָּא בְּעֶצֶם, דְּבַר מִפְרַשׁ הוּא, וְאִי פָּרֵישׁ – לָאו מִצְוָה לְאַהְדּוֹרֵי, אֲבָל שֶׁמֶן דְּלָאו בַּר מִפְרַשׁ הוּא – לָא, אוֹ דִּלְמָא לָא שְׁנָא. תֵּיקוּ. o dilma, afilou leréch lakich la ka amar ela beetsem, devar mifrach hou, vei paréch – la mitsva leahdoré, aval chemen dela bar mifrach hou – la, o dilma la chena. tékou.
12. מַתְנִי׳ שְׁתֵּי מְנָחוֹת שֶׁלֹּא נִקְמְצוּ וְנִתְעָרְבוּ זוֹ בָּזוֹ, אִם יָכוֹל לִקְמוֹץ מִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּמִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ – כְּשֵׁירוֹת, וְאִם לָאו – פְּסוּלוֹת. matni' cheté mena'hot chelo nikmetsou venitarvou zo bazo, im yakhol likmots mizo bifné atsmah oumizo bifné atsmah – kechérot, veim la – pesoulot.
13. קוֹמֶץ שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמִנְחָה שֶׁלֹּא נִקְמְצָה – לֹא יַקְטִיר, וְאִם הִקְטִיר – זוֹ שֶׁנִּקְמְצָה עָלַת לַבְּעָלִים, וְזוֹ שֶׁלֹּא נִקְמְצָה לֹא עָלַת לַבְּעָלִים. komets chenitarév bemin'ha chelo nikmetsa – lo yaktir, veim hiktir – zo chenikmetsa alat labealim, vezo chelo nikmetsa lo alat labealim.
14. נִתְעָרֵב קוּמְצָהּ בִּשְׁיָרֶיהָ, אוֹ בִּשְׁיָרֶיהָ שֶׁל חֲבֶירְתָּהּ – לֹא יַקְטִיר, וְאִם הִקְטִיר – עָלַת לַבְּעָלִים. nitarév koumtsah bichyareha, o bichyareha chel 'havertah – lo yaktir, veim hiktir – alat labealim.
15. גְּמָ׳ אָמַר רַב חִסְדָּא: נְבֵילָה בְּטֵילָה בִּשְׁחוּטָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁחוּטָה שֶׁתֵּעָשֶׂה נְבֵילָה. gema' amar rav 'hisda: nevéla betéla bich'houta, chei efchar lich'houta chetéase nevéla.
16. וּשְׁחוּטָה אֵינָהּ בְּטֵילָה בִּנְבֵילָה, שֶׁאֶפְשָׁר לִנְבֵילָה שֶׁתֵּעָשֶׂה שְׁחוּטָה, דִּלְכִי מַסְרְחָה פָּרְחָה טוּמְאָתָהּ. ouch'houta énah betéla binvéla, cheefchar linvéla chetéase che'houta, dilkhi masre'ha par'ha toumatah.
17. וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: כׇּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ – אֵינוֹ בָּטֵל, וְכֹל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ – בָּטֵל. verabi 'hanina amar: kol cheefchar lo lihot kamoou – éno batél, vekhol chei efchar lo lihot kamoou – batél.
18. אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִי אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן, הָא אָמְרִי: עוֹלִין הוּא דְּלָא מְבַטְּלִי אַהֲדָדֵי, אֲבָל מִין בְּמִינוֹ – בָּטֵל. aliba deman? i aliba derabanan, ha amri: olin hou dela mevateli ahadadé, aval min bemino – batél.
19. אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, וְהָא i aliba derabi yeouda, veha

Daf 23b

1. רַבִּי יְהוּדָה בָּתַר חֲזוּתָא אָזֵיל, וְאִידֵּי וְאִידֵּי מִין בְּמִינוֹ הוּא. rabi yeouda batar 'hazouta azél, veidé veidé min bemino hou.
2. אֶלָּא, אַלִּיבָּא דְּרַבִּי חִיָּיא, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: נְבֵילָה וּשְׁחוּטָה בְּטֵילוֹת זוֹ בָּזוֹ. ela, aliba derabi 'hiya, detané rabi 'hiya: nevéla ouch'houta betélot zo bazo.
3. רַבִּי חִיָּיא אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִי אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן – הָא אָמְרִי: עוֹלִין הוּא דְּלָא מְבַטְּלִי אַהֲדָדֵי, הָא מִין בְּמִינוֹ בָּטֵיל! וְאִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה – כׇּל מִין בְּמִינוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה לֹא בָּטֵיל! rabi 'hiya aliba deman? i aliba derabanan – ha amri: olin hou dela mevateli ahadadé, ha min bemino batél! vei aliba derabi yeouda – kol min bemino lerabi yeouda lo batél!
4. לְעוֹלָם אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, וְכִי קָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִין בְּמִינוֹ לֹא בָּטֵל – הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר לֵיהּ לְמִיהְוֵי כְּוָותֵיהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר לֵיהּ לְמִיהְוֵי כְּוָותֵיהּ – בָּטֵל. leolam aliba derabi yeouda, vekhi ka amar rabi yeouda: min bemino lo batél – hané milé hékha deefchar léh lemihvé kevatéh, aval hékha dela efchar léh lemihvé kevatéh – batél.
5. וּבְהָא קָא מִיפַּלְגִי, דְּרַב חִסְדָּא סָבַר: בָּתַר מְבַטֵּל אָזְלִינַן. ouvha ka mipalgi, derav 'hisda savar: batar mevatél azlinan.
6. וְרַבִּי חֲנִינָא סָבַר: בָּתַר בָּטֵל אָזְלִינַן. verabi 'hanina savar: batar batél azlinan.
7. תְּנַן: שְׁתֵּי מְנָחוֹת שֶׁלֹּא נִקְמְצוּ וְנִתְעָרְבוּ זוֹ בְּזוֹ, אִם יָכוֹל לִקְמוֹץ מִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּמִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ – כְּשֵׁרוֹת, וְאִם לָאו – פְּסוּלוֹת. וְהָא הָכָא, כֵּיוָן דְּקָמֵיץ לֵיהּ מֵחֲדָא – אִידַּךְ הֲוָה לֵיהּ שִׁירַיִם, וְלָא קָא מְבַטְּלִי שִׁירַיִם לְטִיבְלָא. tenan: cheté mena'hot chelo nikmetsou venitarvou zo bezo, im yakhol likmots mizo bifné atsmah oumizo bifné atsmah – kechérot, veim la – pesoulot. veha hakha, kévan dekaméts léh mé'hada – idakh hava léh chirayim, vela ka mevateli chirayim letivla.
8. מַנִּי? אִי רַבָּנַן – הָא אָמְרִי: עוֹלִין הוּא דְּלָא מְבַטְּלִי הֲדָדֵי, הָא מִין בְּמִינוֹ בָּטֵל! אֶלָּא פְּשִׁיטָא – רַבִּי יְהוּדָה. mani? i rabanan – ha amri: olin hou dela mevateli hadadé, ha min bemino batél! ela pechita – rabi yeouda.
9. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: בָּתַר בָּטֵל אָזְלִינַן, בָּטֵל הָוֵי כִּמְבַטֵּל, דִּלְכִי קָמֵיץ מֵאִידַּךְ – הָווּ לְהוּ שִׁירַיִם כִּי הָנֵי. bichlama leman deamar: batar batél azlinan, batél havé kimvatél, dilkhi kaméts méidakh – haou leou chirayim ki hané.
10. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר מְבַטֵּל אָזְלִינַן, שִׁירַיִם מִי קָא הָווּ טִיבְלָא? לֵימָא אַלִּיבָּא דְּרַב חִסְדָּא, דְּלָא כְּרַבִּי חִיָּיא. ela leman deamar batar mevatél azlinan, chirayim mi ka haou tivla? léma aliba derav 'hisda, dela kerabi 'hiya.
11. הָתָם, כִּדְרַבִּי זֵירָא, דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: נֶאֶמְרָה הַקְטָרָה בְּקוֹמֶץ, וְנֶאֶמְרָה הַקְטָרָה בְּשִׁירַיִם. hatam, kidrabi zéra, deamar rabi zéra: neemra haktara bekomets, veneemra haktara bechirayim.
12. מָה הַקְטָרָה הָאֲמוּרָה בַּקּוֹמֶץ – אֵין הַקּוֹמֶץ מְבַטֵּל אֶת חֲבֵירוֹ, אַף הַקְטָרָה הָאֲמוּרָה בַּשִּׁירַיִם – אֵין שִׁירַיִם מְבַטְּלִין אֶת הַקּוֹמֶץ. ma haktara haamoura bakomets – én hakomets mevatél et 'havéro, af haktara haamoura bachirayim – én chirayim mevatelin et hakomets.
13. תָּא שְׁמַע: הַקּוֹמֶץ שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמִנְחָה שֶׁלֹּא נִקְמְצָה – לֹא יַקְטִיר, וְאִם הִקְטִיר – זוֹ שֶׁנִּקְמְצָה עָלְתָה לַבְּעָלִים, וְזוֹ שֶׁלֹּא נִקְמְצָה לֹא עָלְתָה לַבְּעָלִים, וְלָא קָא מְבַטֵּיל לֵיהּ טִיבְלָא לְקוֹמֶץ. ta chema: hakomets chenitarév bemin'ha chelo nikmetsa – lo yaktir, veim hiktir – zo chenikmetsa alta labealim, vezo chelo nikmetsa lo alta labealim, vela ka mevatél léh tivla lekomets.
14. מַנִּי? אִי רַבָּנַן – הָא אָמְרִי: עוֹלִין הוּא דְּלָא מְבַטְּלִי הֲדָדֵי, הָא מִין בְּמִינוֹ בְּטִיל! אֶלָּא פְּשִׁיטָא – רַבִּי יְהוּדָה. mani? i rabanan – ha amri: olin hou dela mevateli hadadé, ha min bemino betil! ela pechita – rabi yeouda.
15. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר: בָּתַר מְבַטֵּל אָזְלִינַן, מְבַטֵּל הָוֵי כְּבָטֵל, דְּכֹל פּוּרְתָּא חֲזֵי לְמִקְמַץ מִינֵּיהּ, וְהָוֵי לֵיהּ מִין וּמִינוֹ, וּמִין בְּמִינוֹ לֹא בָּטֵל. bichlama leman deamar: batar mevatél azlinan, mevatél havé kevatél, dekhol pourta 'hazé lemikmats minéh, vehavé léh min oumino, oumin bemino lo batél.
16. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר בָּטֵל אָזְלִינַן, קוֹמֶץ מִי קָא הָוֵי טִיבְלָא? לֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי חִיָּיא? הָא נָמֵי כִּדְרַבִּי זֵירָא. ela leman deamar batar batél azlinan, komets mi ka havé tivla? léma dela kerabi 'hiya? ha namé kidrabi zéra.
17. תָּא שְׁמַע: נִתְעָרֵב קוּמְצָהּ בְּשִׁירַיִם שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ – לֹא יַקְטִיר, וְאִם הִקְטִיר – עָלְתָה לַבְּעָלִים. וְהָא הָכָא דְּלָא הָוֵי מְבַטֵּל כְּבָטֵיל, וְלָא קָא מְבַטְּלִי לֵיהּ שִׁירַיִם לְקוֹמֶץ. ta chema: nitarév koumtsah bechirayim chel 'havertah – lo yaktir, veim hiktir – alta labealim. veha hakha dela havé mevatél kevatél, vela ka mevateli léh chirayim lekomets.
18. מַנִּי? אִי רַבָּנַן וְכוּ׳. mani? i rabanan vekhou'.
19. אָמַר רַבִּי זֵירָא: נֶאֶמְרָה הַקְטָרָה בַּקּוֹמֶץ, וְנֶאֶמְרָה הַקְטָרָה בַּשִּׁירַיִם, מָה הַקְטָרָה הָאֲמוּרָה בַּקּוֹמֶץ – אֵין קוֹמֶץ מְבַטֵּל אֶת חֲבֵירוֹ, אַף הַקְטָרָה הָאֲמוּרָה בַּשִּׁירַיִם – אֵין שִׁירַיִם מְבַטְּלִין אֶת הַקּוֹמֶץ. amar rabi zéra: neemra haktara bakomets, veneemra haktara bachirayim, ma haktara haamoura bakomets – én komets mevatél et 'havéro, af haktara haamoura bachirayim – én chirayim mevatelin et hakomets.
20. תָּא שְׁמַע: תִּיבְּלָהּ בְּקֶצַח, בְּשׁוּמְשְׁמִין, וּבְכׇל מִינֵי תַּבְלִין – כְּשֵׁרָה. מַצָּה הִיא, אֶלָּא שֶׁנִּקְרֵאת מַצָּה מְתוּבֶּלֶת. קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּאַפֵּישׁ לַהּ תַּבְלִין טְפֵי מִמַּצָּה. ta chema: tibelah beketsa'h, bechoumchemin, ouvkhol miné tavlin – kechéra. matsa hi, ela chenikrét matsa metoubelet. ka salka datakh deapéch lah tavlin tefé mimatsa.
21. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר בָּטֵל אָזְלִינַן, בָּטֵיל הָוֵי כִּמְבַטֵּל, דִּלְכִי מִעַפְּשָׁא (הוי) [הָוְיָא] לַהּ כְּתַבְלִין. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר מְבַטֵּל אָזְלִינַן, תַּבְלִין מִי קָא הֲווֹ מַצָּה? bichlama leman deamar batar batél azlinan, batél havé kimvatél, dilkhi miapecha (h) [havya] lah ketavlin. ela leman deamar batar mevatél azlinan, tavlin mi ka hao matsa?
22. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? דְּלָא אַפִּישׁ לַהּ תַּבְלִין, דְּרוּבַּהּ מַצָּה הִיא, וְלָא בָּטְלָה. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: מַצָּה הִיא, אֶלָּא שֶׁנִּקְרֵאת מַצָּה מְתוּבֶּלֶת, שְׁמַע מִינַּהּ. hakha bema askinan? dela apich lah tavlin, deroubah matsa hi, vela batla. dayka namé, dekatané: matsa hi, ela chenikrét matsa metoubelet, chema minah.
23. כִּי סְלֵיק רַב כָּהֲנָא, אַשְׁכְּחִינְהוּ לִבְנֵי רַבִּי חִיָּיא דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי: עִשָּׂרוֹן שֶׁחִלְּקוֹ ki selék rav kahana, achke'hinou livné rabi 'hiya deyatvi vekaamri: isaron che'hileko

Daf 24a

1. וְהִנִּיחוֹ בְּבִיסָא, וְנָגַע טְבוּל יוֹם בְּאֶחָד מֵהֶן, מַהוּ? כִּי תְּנַן: כְּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקֹּדֶשׁ, הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּנָגְעִי בַּהֲדָדֵי, אֲבָל הֵיכָא דְּלָא נָגְעִי בַּהֲדָדֵי – לָא, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא? vehini'ho bevisa, venaga tevoul yom bee'had méhen, maou? ki tenan: keli metsaréf ma chebetokho lakodech, hané milé hékha denagi bahadadé, aval hékha dela nagi bahadadé – la, o dilma la chena?
2. אֲמַר לְהוּ אִיהוּ: מִי תְּנַן ״כְּלִי מְחַבֵּר״? ״כְּלִי מְצָרֵף״ תְּנַן, כֹּל דְּהוּ. הוֹשִׁיט אֶחָד לְבֵינֵיהֶן – מַהוּ? amar leou iou: mi tenan "keli me'habér"? "keli metsaréf" tenan, kol deou. hochit e'had levénéhen – maou?
3. אֲמַר לְהוּ: צָרִיךְ לִכְלִי – כְּלִי מְצָרְפוֹ, אֵין צָרִיךְ לִכְלִי – אֵין כְּלִי מְצָרְפוֹ. amar leou: tsarikh likhli – keli metsarfo, én tsarikh likhli – én keli metsarfo.
4. הוֹשִׁיט טְבוּל יוֹם אֶת אֶצְבָּעוֹ בֵּינֵיהֶן, מַהוּ? אֲמַר לְהוּ: אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמְּטַמֵּא מֵאֲוִירוֹ אֶלָּא כְּלִי חֶרֶס בִּלְבַד. hochit tevoul yom et etsbao bénéhen, maou? amar leou: én lekha davar chemetamé méaviro ela keli 'heres bilvad.
5. הֲדַר אִיהוּ בְּעָא מִינַּיְיהוּ: מַהוּ לִקְמוֹץ מִזֶּה עַל זֶה? צֵירוּף דְּאוֹרָיְיתָא אוֹ דְּרַבָּנַן? hadar iou bea minayou: maou likmots mize al ze? tsérouf deorayta o derabanan?
6. אָמְרוּ לוֹ: זוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ, כַּיּוֹצֵא בּוֹ שָׁמַעְנוּ, דִּתְנַן: שְׁתֵּי מְנָחוֹת שֶׁלֹּא נִקְמְצוּ וְנִתְעָרְבוּ זוֹ בָּזוֹ, אִם יָכוֹל לִקְמוֹץ מִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּמִזּוֹ בִּפְנֵי עַצְמָהּ – כְּשֵׁירוֹת, וְאִם לָאו – פְּסוּלוֹת. amrou lo: zo lo chamanou, kayotsé bo chamanou, ditnan: cheté mena'hot chelo nikmetsou venitarvou zo bazo, im yakhol likmots mizo bifné atsmah oumizo bifné atsmah – kechérot, veim la – pesoulot.
7. כִּי יָכוֹל לִקְמוֹץ מִיהָא כְּשֵׁירוֹת, אַמַּאי? הָךְ דִּמְעָרַב הָא לָא נָגַע! ki yakhol likmots miha kechérot, ama? hakh dimarav ha la naga!
8. אָמַר רָבָא: דִּלְמָא בְּגוּשִּׁין הַמְחוּלָּקִין הָעֲשׂוּיִין כְּמַסְרֵק. amar rava: dilma begouchin ham'houlakin haasouyin kemasrék.
9. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: ״וְהֵרִים מִמֶּנּוּ״ – מִן הַמְחוּבָּר, שֶׁלֹּא יָבִיא עִשָּׂרוֹן בִּשְׁנֵי כֵּלִים וְיִקְמוֹץ. הָא בִּכְלִי אֶחָד דּוּמְיָא דִּשְׁנֵי כֵּלִים – קָמֵיץ. ma havé alah? amar rava: ta chema, detanya: "vehérim mimenou" – min ham'houbar, chelo yavi isaron bichné kélim veyikmots. ha bikhli e'had doumya dichné kélim – kaméts.
10. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דִּילְמָא שְׁנֵי כֵּלִים הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן קְפִיזָא בְּקַבָּא, דְּאַף עַל גַּב דַּעֲרִיבִי מֵעִילַּאי, כֵּיוָן דְּמִיפַּסְקָן מְחִיצָתָא דִּקְפִיזָא מִתַּתָּא. amar léh abayé: dilma chené kélim hékhi damé? kegon kefiza bekaba, deaf al gav daarivi méila, kévan demipaskan me'hitsata dikfiza mitata.
11. הָא כְּלִי אֶחָד דּוּמְיָא דִּשְׁנֵי כֵּלִים, הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן עֲרֵיבַת תַּרְנְגוֹלִין, וְאַף עַל גַּב דְּמִיפַּסְקָן מְחִיצָתָא הָא נְגִיעַ, אֲבָל הָכָא דְּלָא נְגִיעַ כְּלָל – תִּיבְּעֵי לָךְ. ha keli e'had doumya dichné kélim, hékhi damé? kegon arévat tarnegolin, veaf al gav demipaskan me'hitsata ha negia, aval hakha dela negia kelal – tibeé lakh.
12. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: צֵירוּף כְּלִי וְחִיבּוּר מַיִם, מַהוּ? baé rabi yirmeya: tsérouf keli ve'hibour mayim, maou?
13. כִּי תְּנַן כְּלִי מְצָרֵף מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ לַקֹּדֶשׁ, הָנֵי מִילֵּי דְּגַוַּאי, אֲבָל דְּבָרַאי – לָא, אוֹ דִילְמָא, כֵּיוָן דִּמְחַבַּר – מְחַבַּר. ki tenan keli metsaréf ma chebetokho lakodech, hané milé degava, aval devara – la, o dilma, kévan dim'habar – me'habar.
14. וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר: כֵּיוָן דִּמְחַבַּר מְחַבַּר, חִיבּוּר מַיִם וְצֵירוּף כְּלִי, וְנָגַע טְבוּל יוֹם מִבַּחוּץ – מַהוּ? veim timtsé lomar: kévan dim'habar me'habar, 'hibour mayim vetsérouf keli, venaga tevoul yom miba'houts – maou?
15. כִּי תְּנַן ״כְּלִי מְצָרֵף״, הָנֵי מִילֵּי דְּנָגַע מִגַּוַּאי, אֲבָל מִבָּרַאי – לָא, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא? תֵּיקוּ. ki tenan "keli metsaréf", hané milé denaga migava, aval mibara – la, o dilma la chena? tékou.
16. בָּעֵי רָבָא: עִשָּׂרוֹן שֶׁחִלְּקוֹ, וְנִטְמָא אֶחָד מֵהֶן, וְהִנִּיחוֹ בְּבִיסָא, וְחָזַר טְבוּל יוֹם וְנָגַע בְּאוֹתוֹ טָמֵא – מַהוּ? מִי אָמְרִינַן שְׂבַע לוֹ טוּמְאָה, אוֹ לָא? baé rava: isaron che'hileko, venitma e'had méhen, vehini'ho bevisa, ve'hazar tevoul yom venaga beoto tamé – maou? mi amrinan seva lo touma, o la?
17. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּמִי אָמְרִינַן שְׂבַע לֵיהּ טוּמְאָה? וְהָתְנַן: סָדִין טָמֵא amar léh abayé: oumi amrinan seva léh touma? vehatnan: sadin tamé

Daf 24b

1. מִדְרָס וַעֲשָׂאוֹ וִילוֹן – טָהוֹר מִן הַמִּדְרָס, אֲבָל טָמֵא מַגַּע מִדְרָס. midras vaasao vilon – taor min hamidras, aval tamé maga midras.
2. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בְּאֵיזֶה מִדְרָס נָגַע זֶה? אֶלָּא שֶׁאִם נָגַע בּוֹ הַזָּב, טָמֵא מַגַּע הַזָּב. amar rabi yosé: beéze midras naga ze? ela cheim naga bo hazav, tamé maga hazav.
3. כִּי נָגַע בּוֹ הַזָּב מִיהָא טָמֵא, וַאֲפִילּוּ לְבַסּוֹף כְּטָמֵא מִדְרָס, וְאַחַר כָּךְ מַגַּע הַזָּב, אַמַּאי? לֵימָא: שְׂבַע לֵיהּ טוּמְאָה! ki naga bo hazav miha tamé, vaafilou levasof ketamé midras, vea'har kakh maga hazav, ama? léma: seva léh touma!
4. אֲמַר לֵיהּ: וּמִמַּאי דְּהַאי ״שֶׁאִם נָגַע בּוֹ הַזָּב״ לְבָתַר מִדְרָס? דִּילְמָא מִקַּמֵּי מִדְרָס, דְּהָוְיָא טוּמְאָה חֲמוּרָה עַל טוּמְאָה קַלָּה. amar léh: oumima deha "cheim naga bo hazav" levatar midras? dilma mikamé midras, dehavya touma 'hamoura al touma kala.
5. אֲבָל הָכָא, דְּאִידֵּי וְאִידֵּי טוּמְאָה קַלָּה – לָא. aval hakha, deidé veidé touma kala – la.
6. אֶלָּא מִסֵּיפָא, מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בִּשְׁנֵי סְדִינִין הַמְקוּפָּלִין וּמוּנָּחִין זֶה עַל זֶה וְיָשַׁב זָב עֲלֵיהֶן, שֶׁהָעֶלְיוֹן טָמֵא מִדְרָס, וְהַתַּחְתּוֹן טָמֵא מִדְרָס וּמַגַּע מִדְרָס. וְאַמַּאי? לֵימָא: שְׂבַע לֵיהּ טוּמְאָה! ela miséfa, mode rabi yosé bichné sedinin hamkoupalin oumouna'hin ze al ze veyachav zav aléhen, chehaelon tamé midras, vehata'hton tamé midras oumaga midras. veama? léma: seva léh touma!
7. הָתָם בְּבַת אַחַת, הָכָא בְּזֶה אַחַר זֶה. hatam bevat a'hat, hakha beze a'har ze.
8. אָמַר רָבָא: עִשָּׂרוֹן שֶׁחִלְּקוֹ, וְאָבַד אֶחָד מֵהֶן, וְהִפְרִישׁ אַחֵר תַּחְתָּיו, וְנִמְצָא הָרִאשׁוֹן, וַהֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן מוּנָּחִין בְּבִיסָא – נִטְמָא אָבוּד, אָבוּד וְרִאשׁוֹן מִצְטָרְפִין, מוּפְרָשׁ אֵין מִצְטָרֵף. amar rava: isaron che'hileko, veavad e'had méhen, vehifrich a'hér ta'hta, venimtsa harichon, vaharé chelachtan mouna'hin bevisa – nitma avoud, avoud verichon mitstarfin, moufrach én mitstaréf.
9. נִטְמָא מוּפְרָשׁ – מוּפְרָשׁ וְרִאשׁוֹן מִצְטָרְפִין, אָבוּד אֵין מִצְטָרֵף; נִטְמָא רִאשׁוֹן – שְׁנֵיהֶם מִצְטָרְפִין. nitma moufrach – moufrach verichon mitstarfin, avoud én mitstaréf; nitma richon – chenéhem mitstarfin.
10. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ נִטְמָא אֶחָד מֵהֶן נָמֵי – שְׁנֵיהֶם מִצְטָרְפִין, מַאי טַעְמָא? כּוּלְּהוּ בְּנֵי בִיקְתָּא דַּהֲדָדֵי נִינְהוּ. abayé amar: afilou nitma e'had méhen namé – chenéhem mitstarfin, ma tama? kouleou bené vikta dahadadé ninou.
11. וְכֵן לְעִנְיַן קְמִיצָה, קָמַץ מִן הָאָבוּד – שְׁיָרָיו וְרִאשׁוֹן נֶאֱכָלִין, מוּפְרָשׁ אֵינוֹ נֶאֱכָל; קָמַץ מִן הַמּוּפְרָשׁ – שְׁיָרָיו וְרִאשׁוֹן נֶאֱכָלִין, אָבוּד אֵינוֹ נֶאֱכָל. vekhén leinyan kemitsa, kamats min haavoud – cheyara verichon neekhalin, moufrach éno neekhal; kamats min hamoufrach – cheyara verichon neekhalin, avoud éno neekhal.
12. קָמַץ מִן רִאשׁוֹן – שְׁנֵיהֶם אֵינָן נֶאֱכָלִין. kamats min richon – chenéhem énan neekhalin.
13. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ קָמַץ מֵאֶחָד מֵהֶן, שְׁנֵיהֶן אֵינָן נֶאֱכָלִין. מַאי טַעְמָא? כּוּלְּהוּ נָמֵי בְּנֵי בִיקְתָּא דַּהֲדָדֵי נִינְהוּ. abayé amar: afilou kamats mée'had méhen, chenéhen énan neekhalin. ma tama? kouleou namé bené vikta dahadadé ninou.
14. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: וְשִׁירַיִם דִּידֵיהּ מִיהָא נֶאֱכָלִין? הָא אִיכָּא דַּנְקָא דְּקוֹמֶץ דְּלָא קָרֵיב! matkéf lah rav papa: vechirayim didéh miha neekhalin? ha ika danka dekomets dela karév!
15. מַתְקֵיף לַהּ רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב מְשַׁרְשְׁיָא: וְקוֹמֶץ גּוּפֵיהּ הֵיכִי קָרֵיב? הָא אִיכָּא תְּלָתָא חוּלִּין. matkéf lah rav yits'hak beréh derav mecharcheya: vekomets gouféh hékhi karév? ha ika telata 'houlin.
16. רַב אָשֵׁי אָמַר: קוֹמֶץ בְּדַעְתָּא דְּכֹהֵן תַּלְיָא מִילְּתָא, וְכֹהֵן כִּי קָמֵיץ – אַעִשָּׂרוֹן קָא קָמֵיץ. rav aché amar: komets bedata dekhohén talya mileta, vekhohén ki kaméts – aisaron ka kaméts.

Daf 25a

1. מַתְנִי׳ נִטְמָא הַקּוֹמֶץ וְהִקְרִיבוֹ – הַצִּיץ מְרַצֶּה, יָצָא וְהִקְרִיבוֹ – אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה, שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא. matni' nitma hakomets vehikrivo – hatsits meratse, yatsa vehikrivo – én hatsits meratse, chehatsits meratse al hatamé veéno meratse al hayotsé.
2. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים״ – וְכִי אֵיזֶה עָוֹן הוּא נוֹשֵׂא? אִם תֹּאמַר עֲוֹן פִּיגּוּל – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״לֹא יֵחָשֵׁב״! אִם תֹּאמַר עֲוֹן נוֹתָר – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״לֹא יֵרָצֶה״! gema' tanou rabanan: "venasa aharon et aon hakodachim" – vekhi éze aon hou nosé? im tomar aon pigoul – haré kevar neemar "lo yé'hachév"! im tomar aon notar – haré kevar neemar "lo yératse"!
3. הָא אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶלָּא עֲוֹן טוּמְאָה, שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ בְּצִיבּוּר. ha éno nosé ela aon touma, cheoutera mikelalah betsibour.
4. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: אֵימָא עֲוֹן יוֹצֵא, שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ בְּבָמָה. matkéf lah rabi zéra: éma aon yotsé, cheoutar mikelalo bevama.
5. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא: ״לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה׳״, עָוֹן דְּלִפְנֵי ה׳ – אִין, עָוֹן דְּיוֹצֵא – לָא. amar léh abayé, amar kera: "leratson lahem lifné h'", aon delifné h' – in, aon deotsé – la.
6. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אִילְעָא: אֵימָא עֲוֹן שְׂמֹאל, שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. matkéf lah rabi ila: éma aon semol, cheoutar mikelalo beom hakipourim.
7. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אָמַר קְרָא ״עָוֹן״ – עָוֹן שֶׁהָיָה בּוֹ וּדְחִיתִיו, לְאַפּוֹקֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים דְּהֶכְשֵׁירוֹ בִּשְׂמֹאל הוּא. amar léh abayé: amar kera "aon" – aon chehaya bo oud'hiti, leapoké yom hakipourim dehekhchéro bismol hou.
8. רַב אָשֵׁי אָמַר: ״עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים״, וְלֹא ״עֲוֹן הַמַּקְדִּישִׁין״. rav aché amar: "aon hakodachim", velo "aon hamakdichin".
9. אֲמַר לֵיהּ רַב סִימָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי לְרַב אָשֵׁי, וְאָמְרִי לַהּ רַב סִימָא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרַב אָשֵׁי: וְאֵימָא עֲוֹן בַּעַל מוּם שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ בְּעוֹפוֹת, דְּאָמַר מָר: תַּמּוּת וְזַכְרוּת בִּבְהֵמָה, וְאֵין תַּמּוּת וְזַכְרוּת בְּעוֹפוֹת! amar léh rav sima beréh derav idi lerav aché, veamri lah rav sima beréh derav aché lerav aché: veéma aon baal moum cheoutar mikelalo beofot, deamar mar: tamout vezakhrout bivhéma, veén tamout vezakhrout beofot!
10. אֲמַר לֵיהּ: עָלֶיךָ אָמַר קְרָא, ״לֹא יֵרָצֶה״, ״כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם״. amar léh: alekha amar kera, "lo yératse", "ki lo leratson yihye lakhem".
11. תָּנוּ רַבָּנַן: דָּם שֶׁנִּטְמָא וּזְרָקוֹ בְּשׁוֹגֵג – הוּרְצָה, בְּמֵזִיד – לֹא הוּרְצָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיָחִיד, אֲבָל בְּצִיבּוּר, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד – הוּרְצָה, וּבְגוֹי, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן – tanou rabanan: dam chenitma ouzrako bechogég – hourtsa, bemézid – lo hourtsa. bame devarim amourim? beya'hid, aval betsibour, bén bechogég bén bemézid – hourtsa, ouvgo, bén bechogég bén bemézid, bén beones bén beratson –

Daf 25b

1. לֹא הוּרְצָה. lo hourtsa.
2. ורְמִינְהִי: עַל מָה הַצִּיץ מְרַצֶּה? עַל הַדָּם וְעַל הַבָּשָׂר וְעַל הַחֵלֶב שֶׁנִּטְמָא, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּיָחִיד בֵּין בְּצִיבּוּר. vrminhi: al ma hatsits meratse? al hadam veal habasar veal ha'hélev chenitma, bén bechogég bén bemézid, bén beones bén beratson, bén beya'hid bén betsibour.
3. אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי יוֹסֵי, הָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא: אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר, וְאִם תָּרַם בְּשׁוֹגֵג – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, בְּמֵזִיד – אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד – תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. amar rav yoséf: la kachya, ha rabi yosé, ha rabanan. detanya: én tormin min hatamé al hataor, veim taram bechogég – teroumato terouma, bemézid – én teroumato terouma. rabi yosé omér: bén bechogég bén bemézid – teroumato terouma.
4. אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי דְּלָא קָנֵיס, דִּמְרַצֵּה צִיץ עַל אֲכִילוֹת מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? וְהָתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת. émar dechamate léh lerabi yosé dela kanés, dimratsé tsits al akhilot mi chamate léh? vehatanya: rabi eliezer omér: hatsits meratse al akhilot, rabi yosé omér: én hatsits meratse al akhilot.
5. אֵיפוֹךְ: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת. éfokh: rabi eliezer omér: én hatsits meratse al akhilot, rabi yosé omér: hatsits meratse al akhilot.
6. מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: וּמִי מָצֵית אָפְכַתְּ לַהּ? וְהָתַנְיָא: יָכוֹל בָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים יְהוּ חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם טוּמְאָה? matkéf lah rav chéchet: oumi matsét afkhate lah? vehatanya: yakhol basar chenitma lifné zerikat damim yeou 'hayavin aléhen michoum touma?
7. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר״, ״וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה׳ וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה״, הַנִּיתָּר לִטְהוֹרִין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם טוּמְאָה, talmoud lomar: "kol taor yokhal basar", "vehanefech acher tokhal basar mizeva'h hachelamim acher la' vetoumato ala venikhreta", hanitar litorin 'hayavin ala michoum touma,
8. וְשֶׁאֵינוֹ נִיתָּר לִטְהוֹרִין, אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם טוּמְאָה. vecheéno nitar litorin, én 'hayavin ala michoum touma.
9. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא: נֶאֱכָל לִטְהוֹרִין – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם טוּמְאָה, וְשֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל לִטְהוֹרִין – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם טוּמְאָה, אוֹצִיא אֲנִי אֶת הַלָּן וְאֶת הַיּוֹצֵא, שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין לִטְהוֹרִים. o éno ela: neekhal litorin – 'hayavin ala michoum touma, vecheéno neekhal litorin – én 'hayavin ala michoum touma, otsi ani et halan veet hayotsé, cheénan neekhalin litorim.
10. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר לַה׳״ – רִיבָּה. talmoud lomar: "acher la'" – riba.
11. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַפִּיגּוּלִין וְאֶת הַנּוֹתָרוֹת? yakhol cheani merabe et hapigoulin veet hanotarot?
12. נוֹתָרוֹת הַיְינוּ לָן, אֶלָּא אַף הַפִּיגּוּלִין כַּנּוֹתָרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים״ – מִיעֵט. notarot haynou lan, ela af hapigoulin kanotarot? talmoud lomar "mizeva'h hachelamim" – miét.
13. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ? אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב וּמִיעֵט, אָמַרְתָּ: מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהָיְתָה לָהֶן שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהֶן שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. ouma raita lerabot et élou oulotsi et élou? a'har cheriba hakatouv oumiét, amarta: merabe ani et élou chehayta lahen cheat hakocher, oumotsi ani et élou chelo hayta lahen cheat hakocher.
14. וְאִם תֹּאמַר: בָּשָׂר שֶׁנִּטְמָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים וַאֲכָלוֹ לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים, מִפְּנֵי מָה חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם טוּמְאָה? מִפְּנֵי שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה. veim tomar: basar chenitma lifné zerikat damim vaakhalo lea'har zerikat damim, mipené ma 'hayavin ala michoum touma? mipené chehatsits meratse.
15. נִטְמָא – אִין, יוֹצֵא – לָא. nitma – in, yotsé – la.
16. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר: ״אֵין זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא״? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְקָתָנֵי דִּמְרַצֵּה צִיץ עַל אֲכִילוֹת. man chamate léh deamar: "én zerika moelet layotsé"? rabi eliezer, vekatané dimratsé tsits al akhilot.
17. אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא, לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָא רַבָּנַן. ela amar rav 'hisda, la kachya: ha rabi eliezer, ha rabanan.
18. אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּמְרַצֵּה צִיץ עַל אֲכִילוֹת, דְּלָא קָנֵיס מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? אִין, כִּי הֵיכִי דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי, שָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. émar dechamate léh lerabi eliezer dimratsé tsits al akhilot, dela kanés mi chamate léh? in, ki hékhi dechamate léh lerabi yosé, chamate léh lerabi eliezer, detanya: rabi eliezer omér: bén bechogég bén bemézid teroumato terouma.
19. אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּתְרוּמָה דְּקִילָּא, בְּקָדָשִׁים דַּחֲמִירִי מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? אִם כֵּן, הָא אַמַּאן תִּרְמְיַיהּ? émar dechamate léh lerabi eliezer bitrouma dekila, bekadachim da'hamiri mi chamate léh? im kén, ha aman tirmeyah?
20. רָבִינָא אָמַר: טוּמְאָתוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד – הוּרְצָה; זְרִיקָתוֹ, בְּשׁוֹגֵג – הוּרְצָה, בְּמֵזִיד – לֹא הוּרְצָה. ravina amar: toumato, bén bechogég bén bemézid – hourtsa; zerikato, bechogég – hourtsa, bemézid – lo hourtsa.
21. וְרַב שֵׁילָא אָמַר: זְרִיקָתוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד – הוּרְצָה. טוּמְאָתוֹ, בְּשׁוֹגֵג – הוּרְצָה, בְּמֵזִיד – לֹא הוּרְצָה. verav chéla amar: zerikato, bén bechogég bén bemézid – hourtsa. toumato, bechogég – hourtsa, bemézid – lo hourtsa.
22. וּלְרַב שֵׁילָא, דְּקָתָנֵי: שֶׁנִּטְמָא בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד – הָכִי קָאָמַר: נִטְמָא בְּשׁוֹגֵג וּזְרָקוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד. oulrav chéla, dekatané: chenitma bén bechogég bén bemézid – hakhi kaamar: nitma bechogég ouzrako, bén bechogég bén bemézid.

Daf 26a

1. תָּא שְׁמַע: דָּם שֶׁנִּטְמָא וּזְרָקוֹ בְּשׁוֹגֵג הוּרְצָה, בְּמֵזִיד לֹא הוּרְצָה – הָכִי קָאָמַר: דָּם שֶׁנִּטְמָא וּזְרָקוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד – נִטְמָא בְּשׁוֹגֵג הוּרְצָה, בְּמֵזִיד לֹא הוּרְצָה. ta chema: dam chenitma ouzrako bechogég hourtsa, bemézid lo hourtsa – hakhi kaamar: dam chenitma ouzrako, bén bechogég bén bemézid – nitma bechogég hourtsa, bemézid lo hourtsa.
2. מַתְנִי׳ נִטְמְאוּ שְׁיָרֶיהָ, נִשְׂרְפוּ שְׁיָרֶיהָ, אָבְדוּ שְׁיָרֶיהָ – כְּמִדַּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֵׁירָה, וּכְמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פְּסוּלָה. matni' nitmeou cheyareha, nisrefou cheyareha, avdou cheyareha – kemidat rabi eliezer kechéra, oukhmidat rabi yeochoua pesoula.
3. גְּמָ׳ אָמַר רַב: וְהוּא שֶׁנִּטְמְאוּ כׇּל שְׁיָרֶיהָ, אֲבָל מִקְצָת שְׁיָרֶיהָ – לָא. gema' amar rav: veou chenitmeou kol cheyareha, aval miktsat cheyareha – la.
4. קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ: נִטְמָא – אִין, אָבוּד וְשָׂרוּף – לָא. מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר: שִׁיּוּרָא מִילְּתָא הִיא – אֲפִילּוּ אָבוּד וְשָׂרוּף נָמֵי! אִי קָסָבַר: שִׁיּוּרָא לָאו מִילְּתָא הִיא, וְנִטְמָא מַאי טַעְמָא – דִּמְרַצֵּה צִיץ? אִי הָכִי, כׇּל שְׁיָרֶיהָ נָמֵי! ka salka datakh: nitma – in, avoud vesarouf – la. ma kasavar? i kasavar: chiyoura mileta hi – afilou avoud vesarouf namé! i kasavar: chiyoura la mileta hi, venitma ma tama – dimratsé tsits? i hakhi, kol cheyareha namé!
5. לְעוֹלָם קָסָבַר: שִׁיּוּרָא מִילְּתָא הִיא, וְנִטְמָא – וְהוּא הַדִּין לְאָבוּד וְשָׂרוּף, וְהַאי דְּקָאָמַר ״נִטְמָא״ – רֵישַׁיְיהוּ נָקֵט. leolam kasavar: chiyoura mileta hi, venitma – veou hadin leavoud vesarouf, veha dekaamar "nitma" – réchayou nakét.
6. כִּדְתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבְּתוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר אוֹ כְּזַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם. kidtanya, rabi yeochoua omér: kol hazeva'him chebetora chenichtayér méhen kezayit basar o kezayit 'hélev – zorék et hadam.
7. כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם, וּבָעוֹלָה אֲפִילּוּ כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם, מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ כָּלִיל, וּבַמִּנְחָה אֲפִילּוּ כּוּלָּהּ קַיֶּימֶת – לֹא יִזְרוֹק. ka'hatsi zayit basar vekha'hatsi zayit 'hélev – éno zorék et hadam, ouvaola afilou ka'hatsi zayit basar vekha'hatsi zayit 'hélev – zorék et hadam, mipené chekoulah kalil, ouvamin'ha afilou koulah kayemet – lo yizrok.
8. מִנְחָה מַאי עֲבִידְתַּהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: מִנְחַת נְסָכִים, סָלְקָא דַּעְתָּךְ – הוֹאִיל וּבַהֲדֵי זֶבַח קָא אָתְיָא, כְּגוּפֵיהּ דְּזִיבְחָא דָּמְיָא, קָא מַשְׁמַע לַן. min'ha ma avidtah? amar rav papa: min'hat nesakhim, salka datakh – hoil ouvahadé zeva'h ka atya, kegouféh deziv'ha damya, ka machma lan.
9. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וּמָטוּ בַּהּ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא: אָמַר קְרָא ״וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה׳״, חֵלֶב – וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר. menahané milé? amar rabi yo'hanan michoum rabi yichmaél, oumatou bah michoum rabi yeochoua ben 'hananya: amar kera "vehiktir ha'hélev leré'ha ni'ho'ha la'", 'hélev – veaf al pi cheén basar.
10. וְאַשְׁכְּחַן חֵלֶב, יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת מְנָלַן? דְּקָתָנֵי: וּבַמִּנְחָה, אֲפִילּוּ כּוּלָּהּ קַיֶּימֶת לֹא יִזְרוֹק. מִנְחָה הוּא דְּלֹא יִזְרוֹק, הָא יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת – יִזְרוֹק. veachke'han 'hélev, yoteret ouchté kelaot menalan? dekatané: ouvamin'ha, afilou koulah kayemet lo yizrok. min'ha hou delo yizrok, ha yoteret ouchté kelaot – yizrok.
11. מְנָלַן? רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר: ״לְרֵיחַ נִיחֹחַ״ – כֹּל שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ. menalan? rabi yo'hanan didéh amar: "leré'ha ni'ho'ha" – kol cheata maale leré'ha ni'ho'ha.
12. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״חֵלֶב״, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״לְרֵיחַ נִיחֹחַ״, דְּאִי כְּתַב ״חֵלֶב״ הֲוָה אָמֵינָא: חֵלֶב – אִין, יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת – לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא ״רֵיחַ נִיחֹחַ״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״לְרֵיחַ נִיחֹחַ״ הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ מִנְחָה, כְּתַב רַחֲמָנָא ״חֵלֶב״. veitsterikh lemikhtav "'hélev", veitsterikh lemikhtav "leré'ha ni'ho'ha", dei ketav "'hélev" hava aména: 'hélev – in, yoteret ouchté kelaot – la, ketav ra'hamana "ré'ha ni'ho'ha". vei ketav ra'hamana "leré'ha ni'ho'ha" hava aména: afilou min'ha, ketav ra'hamana "'hélev".
13. מַתְנִי׳ שֶׁלֹּא בִּכְלֵי שָׁרֵת – פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. הִקְטִיר קוּמְצָהּ פַּעֲמַיִם – כְּשֵׁרָה. matni' chelo bikhlé charét – pasoul, verabi chimon makhchir. hiktir koumtsah paamayim – kechéra.
14. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אָמַר קְרָא ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִיא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם״. בָּא לְעוֹבְדָהּ בַּיָּד כְּחַטָּאת – עוֹבְדָהּ בְּיָמִין, כְּחַטָּאת. בִּכְלִי – עוֹבְדָהּ בִּשְׂמֹאל, כְּאָשָׁם. gema' amar rabi yeouda beréh derabi 'hiya: ma tama derabi chimon? amar kera "kodech kadachim hi ka'hatat vekhaacham". ba leovdah bayad ke'hatat – ovdah beyamin, ke'hatat. bikhli – ovdah bismol, keacham.
15. וְרַבִּי יַנַּאי אָמַר: כֵּיוָן שֶׁקְּמָצוֹ מִכְּלֵי שָׁרֵת, מַעֲלֵהוּ וּמַקְטִירוֹ אֲפִילּוּ בְּהֶמְיָינוֹ, וַאֲפִילּוּ בִּמְקִידָּה שֶׁל חֶרֶשׂ. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: הַכֹּל מוֹדִים בַּקּוֹמֶץ שֶׁטָּעוּן קִידּוּשׁ. verabi yana amar: kévan chekematso mikelé charét, maaléou oumaktiro afilou behemyano, vaafilou bimkida chel 'heres. rav na'hman bar yits'hak amar: hakol modim bakomets chetaoun kidouch.
16. מֵיתִיבִי: הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים וְעֵצִים שֶׁהֶעֱלָן, בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי, בֵּין בְּיָמִין וּבֵין בִּשְׂמֹאל – כְּשֵׁרִין; הַקּוֹמֶץ וְהַקְּטוֹרֶת וְהַלְּבוֹנָה שֶׁהֶעֱלָן, בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי, בֵּין בְּיָמִין בֵּין בִּשְׂמֹאל – כְּשֵׁרִין. תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא! métivi: hektér 'halavim veévarim veétsim cheheelan, bén bayad bén bikhli, bén beyamin ouvén bismol – kechérin; hakomets vehaketoret vehalevona cheheelan, bén bayad bén bikhli, bén beyamin bén bismol – kechérin. teouvta derabi yeouda beréh derabi 'hiya!
17. אָמַר לָךְ רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: לִצְדָדִין קָתָנֵי – בַּיָּד בְּיָמִין, בִּכְלִי – בֵּין בְּיָמִין בֵּין בִּשְׂמֹאל. amar lakh rabi yeouda beréh derabi 'hiya: litsdadin katané – bayad beyamin, bikhli – bén beyamin bén bismol.
18. תָּא שְׁמַע: קְמָצוֹ שֶׁלֹּא מִכְּלֵי שָׁרֵת, וְקִידְּשׁוֹ שֶׁלֹּא בִּכְלֵי שָׁרֵת, וְהֶעֱלוֹ וְהִקְטִירוֹ שֶׁלֹּא בִּכְלִי שָׁרֵת – פָּסוּל, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין בְּמַתַּן כְּלִי. ta chema: kematso chelo mikelé charét, vekidecho chelo bikhlé charét, veheelo vehiktiro chelo bikhli charét – pasoul, rabi elazar verabi chimon makhchirin bematan keli.
19. אֵימָא: מִמַּתַּן כְּלִי וְאֵילָךְ. éma: mimatan keli veélakh.
20. תָּא שְׁמַע: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קוֹמֶץ טָעוּן כְּלִי שָׁרֵת, כֵּיצַד? קוֹמְצוֹ מִכְּלִי שָׁרֵת, וּמְקַדְּשׁוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת, וּמַעֲלוֹ וּמַקְטִירוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁקְּמָצוֹ מִכְּלִי שָׁרֵת, מַעֲלוֹ וּמַקְטִירוֹ שֶׁלֹּא בִּכְלִי שָׁרֵת וְדַיּוֹ. ta chema: va'hakhamim omrim: komets taoun keli charét, kétsad? komtso mikeli charét, oumkadecho bikhli charét, oumaalo oumaktiro bikhli charét. rabi chimon omér: kévan chekematso mikeli charét, maalo oumaktiro chelo bikhli charét vedayo.
21. אֵימָא: כֵּיוָן שֶׁקְּמָצוֹ וְקִדְּשׁוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת, מַעֲלוֹ וּמַקְטִירוֹ וְדַיּוֹ. éma: kévan chekematso vekidecho bikhli charét, maalo oumaktiro vedayo.
22. תָּא שְׁמַע: קָמַץ בִּימִינוֹ וְנָתַן בִּשְׂמֹאלוֹ – יַחְזִיר לִימִינוֹ, בִּשְׂמֹאלוֹ ta chema: kamats bimino venatan bismolo – ya'hzir limino, bismolo

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Menachot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)