Talmud Menachot, Chapitre 2 (ב) · Daf 6b à 12a

Daf 6b

1. שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר, וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה? שֶׁלֹּא יְהֵא קׇרְבָּנוֹ מְהוּדָּר. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא יְהֵא קׇרְבָּנוֹ מְהוּדָּר, כִּי קָמְצִי לַהּ פְּסוּלִין נָמֵי תִּתַּכְשַׁר, קָא מַשְׁמַע לַן. chelo yehé 'hoté niskar, oumipené ma énah teouna? chelo yehé korbano meoudar. salka datakh aména: hoil veamar rabi chimon chelo yehé korbano meoudar, ki kamtsi lah pesoulin namé titakhchar, ka machma lan.
2. אִי הָכִי, הָתָם נָמֵי לִיתְנֵי: אֶחָד חַטַּאת חֵלֶב וְאֶחָד כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁקִּבְּלוּ דָּמָן זָר וְאוֹנֵן, וְלֵימָא: לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִצְטְרִיךְ. i hakhi, hatam namé litné: e'had 'hatat 'hélev vee'had kol hazeva'him chekibelou daman zar veonén, veléma: lerabi chimon itsterikh.
3. אַלְמָא, כֵּיוָן דִּתְנָא לֵיהּ ״כׇּל״ וְלָא קָתָנֵי ״חוּץ״ – כּוּלְּהוּ מַשְׁמַע, הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דִּתְנָא ״כׇּל״ וְלָא קָתָנֵי ״חוּץ״ – כּוּלְּהוּ מַשְׁמַע. alma, kévan ditna léh "kol" vela katané "'houts" – kouleou machma, hakha namé, kévan ditna "kol" vela katané "'houts" – kouleou machma.
4. אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאוֹקֵימְנָא לְרֵישָׁא דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, סֵיפָא נָמֵי דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, קָא מַשְׁמַע לַן. itsterikh, salka datakh aména: hoil veokémna lerécha dela kerabi chimon, séfa namé dela kerabi chimon, ka machma lan.
5. אָמַר רַב: זָר שֶׁקָּמַץ – יַחְזִיר, וְהָא אֲנַן ״פָּסַל״ תְּנַן? מַאי ״פָּסַל״? פָּסַל עַד שֶׁיַּחֲזִיר. amar rav: zar chekamats – ya'hzir, veha anan "pasal" tenan? ma "pasal"? pasal ad cheya'hazir.
6. אִי הָכִי, הַיְינוּ בֶּן בְּתִירָא? אִי דְּאִיתֵיהּ לְקוֹמֶץ בְּעֵינֵיהּ – לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּבֶן בְּתִירָא, כִּי פְּלִיגִי – דַּחֲסַר קוֹמֶץ. רַבָּנַן סָבְרִי: לָא יָבִיא מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וִימַלְּאֶנּוּ, בֶּן בְּתִירָא סָבַר: יָבִיא מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וִימַלְּאֶנּוּ. i hakhi, haynou ben betira? i deitéh lekomets beénéh – la peligi rabanan aléh deven betira, ki peligi – da'hasar komets. rabanan savri: la yavi mitokh béto vimaleenou, ben betira savar: yavi mitokh béto vimaleenou.
7. אִי הָכִי, בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: יַחְזִיר וְיַחֲזוֹר וְיִקְמוֹץ בְּיָמִין?! בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: יַחְזִיר וְיָבִיא מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וִימַלְּאֶנּוּ, וְיַחֲזוֹר וְיִקְמוֹץ בְּיָמִין, מִיבְּעֵי לֵיהּ! i hakhi, ben betira omér: ya'hzir veya'hazor veyikmots beyamin?! ben betira omér: ya'hzir veyavi mitokh béto vimaleenou, veya'hazor veyikmots beyamin, mibeé léh!
8. כִּי קָא אָמַר רַב לְבֶן בְּתִירָא, פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: עַד כָּאן לָא קָא מַכְשַׁר בֶּן בְּתִירָא אֶלָּא בִּשְׂמֹאל, אֲבָל בִּשְׁאָר פְּסוּלִין לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. ki ka amar rav leven betira, pechita! maou detéma: ad kan la ka makhchar ben betira ela bismol, aval bichar pesoulin la, ka machma lan.
9. מַאי שְׁנָא שְׂמֹאל, דְּאַשְׁכְּחַן לֵהּ הֶכְשֵׁירָא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים? זָר נָמֵי אַשְׁכְּחַן לֵהּ הֶכְשֵׁירָא בִּשְׁחִיטָה! ma chena semol, deachke'han léh hekhchéra beom hakipourim? zar namé achke'han léh hekhchéra bich'hita!
10. שְׁחִיטָה לָאו עֲבוֹדָה הִיא. che'hita la avoda hi.
11. וְלָא? וְהָאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: שְׁחִיטַת פָּרָה בְּזָר פְּסוּלָה, וְאָמַר רַב עֲלַהּ: ״אֶלְעָזָר״ וְ״חוּקָּה״ כְּתִיב בַּהּ. שָׁאנֵי פָּרָה, דְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הִיא. vela? vehaamar rabi zéra amar rav: che'hitat para bezar pesoula, veamar rav alah: "elazar" ve"'houka" ketiv bah. chané para, dekodché bedek habayit hi.
12. וְלָאו כָּל דְּכֵן הוּא? קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת בָּעוּ כְּהוּנָּה, קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לָא בָּעוּ כְּהוּנָּה?! אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מִידֵּי דְּהָוֵה אַמַּרְאוֹת נְגָעִים, דְּלָאו עֲבוֹדָה נִינְהוּ וּבָעֵי כְּהוּנָּה. vela kal dekhén hou? kodché bedek habayit baou keouna, kodché mizbé'ha la baou keouna?! amar rav chicha beréh derav idi: midé dehavé amarot negaim, dela avoda ninou ouvaé keouna.
13. וְנֵילַף מִבָּמָה? venélaf mibama?
14. וְכִי תֵימָא, מִבָּמָה לָא יָלְפִינַן, וְהָתַנְיָא: מִנַּיִן לַיּוֹצֵא, שֶׁאִם עָלָה לֹא יֵרֵד, שֶׁהֲרֵי יוֹצֵא כָּשֵׁר בְּבָמָה! vekhi téma, mibama la yalfinan, vehatanya: minayin layotsé, cheim ala lo yéréd, cheharé yotsé kachér bevama!
15. תְּנָא אַ״זֹּאת תּוֹרַת הָעֹלָה״ סְמִיךְ לֵיהּ. tena a"zot torat haola" semikh léh.
16. אֶלָּא טַעְמָא דְּאַשְׁמְעִינַן רַב, הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא בִּשְׁאָר פְּסוּלִין פָּסַל בֶּן בְּתִירָא? וְהָתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מַכְשִׁיר הָיָה בֶּן בְּתִירָא בְּכׇל הַפְּסוּלִין כּוּלָּן! ela tama deachmeinan rav, ha la hakhi hava aména bichar pesoulin pasal ben betira? vehatanya: rabi yosé berabi yeouda verabi elazar berabi chimon omrim: makhchir haya ben betira bekhol hapesoulin koulan!
17. וְתַנְיָא: ״וְקָמַץ מִשָּׁם״ – מִמָּקוֹם שֶׁרַגְלֵי הַזָּר עוֹמְדוֹת. vetanya: "vekamats micham" – mimakom cheraglé hazar omdot.
18. בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁאִם קָמַץ בִּשְׂמֹאל שֶׁיַּחֲזִיר וְיַחֲזוֹר וְיִקְמוֹץ בְּיָמִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְקָמַץ מִשָּׁם״, מִמָּקוֹם שֶׁקָּמַץ כְּבָר. ben betira omér, minayin cheim kamats bismol cheya'hazir veya'hazor veyikmots beyamin? talmoud lomar: "vekamats micham", mimakom chekamats kevar.
19. וְכֵיוָן דִּקְרָא סְתָמָא כְּתִיב בַּהּ, מָה לִי שְׂמֹאל, וּמָה לִי שְׁאָר הַפְּסוּלִין? vekhévan dikra setama ketiv bah, ma li semol, ouma li chear hapesoulin?
20. אֶלָּא, הָא קָמַשְׁמַע לַן רַב: קָמַץ וַאֲפִילּוּ קִידֵּשׁ, וּלְאַפּוֹקֵי מֵהָנֵי תַּנָּאֵי דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי בֶּן יוֹסֵי בֶּן יָאסְיָין וְרַבִּי יְהוּדָה הַנַּחְתּוֹם אָמְרוּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁקָּמַץ וְלֹא קִידֵּשׁ, אֲבָל קִידֵּשׁ – פָּסַל. ela, ha kamachma lan rav: kamats vaafilou kidéch, oulapoké méhané tanaé detanya: rabi yosé ben yosé ben yasyan verabi yeouda hana'htom amrou: bame devarim amourim – chekamats velo kidéch, aval kidéch – pasal.
21. וְאִיכָּא דְאָמְרִי: קָמַץ – אִין, קִידֵּשׁ – לָא. כְּמַאן? כְּהָנֵי תַּנָּאֵי, וּלְאַפּוֹקֵי מִתַּנָּא קַמָּא. veika deamri: kamats – in, kidéch – la. keman? kehané tanaé, oulapoké mitana kama.
22. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן: מַאי קָא סָבְרִי הָנֵי תַּנָּאֵי? אִי קְמִיצַת פְּסוּלִין עֲבוֹדָה הִיא, אַף עַל גַּב דְּלָא עָבֵיד לֵיהּ מַתַּן כְּלִי! אִי קְמִיצַת פְּסוּלִין לָאו עֲבוֹדָה הִיא, כִּי עֲבַד לֵהּ מַתַּן כְּלִי מַאי הֲוָה? matkéf lah rav na'hman: ma ka savri hané tanaé? i kemitsat pesoulin avoda hi, af al gav dela avéd léh matan keli! i kemitsat pesoulin la avoda hi, ki avad léh matan keli ma hava?
23. הֲדַר אָמַר רַב נַחְמָן: לְעוֹלָם עֲבוֹדָה הִיא, וְלָא גָּמְרָה עֲבוֹדָתָהּ עַד דְּעָבֵיד לֵהּ מַתַּן כְּלִי. hadar amar rav na'hman: leolam avoda hi, vela gamra avodatah ad deavéd léh matan keli.
24. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ לֹא קִידֵּשׁ, i hakhi, afilou lo kidéch,

Daf 7a

1. וְכִי מַהְדַּר לֵיהּ לְקוֹמֶץ לְדוּכְתֵּיהּ, (תִּקְדּוֹשׁ) [לִקְדּוֹשׁ] וְלִפְסוֹל. vekhi mahdar léh lekomets ledoukhtéh, (tikdoch) [likdoch] velifsol.
2. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, זֹאת אוֹמֶרֶת: כְּלֵי שָׁרֵת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִדַּעַת. amar rabi yo'hanan, zot omeret: kelé charét én mekadechin ela midaat.
3. הָא מִדַּעַת מְקַדְּשִׁין? וְהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: כְּלֵי שָׁרֵת מַהוּ שֶׁיְּקַדְּשׁוּ פְּסוּלִין לְכַתְּחִילָּה לִיקְרַב? וַאֲמַר לֵיהּ: אֵין מְקַדְּשִׁין! אֲמַר לֵיהּ: אֵין מְקַדְּשִׁין לִיקְרַב, אֲבָל מִקַּדְּשִׁין לִיפָּסֵל. ha midaat mekadechin? veha bea minéh réch lakich mérabi yo'hanan: kelé charét maou cheyekadechou pesoulin lekhate'hila likrav? vaamar léh: én mekadechin! amar léh: én mekadechin likrav, aval mikadechin lipasél.
4. רַב עַמְרָם אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהֶחְזִירוֹ לְבִיסָא גְּדוּשָׁה. rav amram amar: kegon chehe'hziro levisa gedoucha.
5. וּמִקְמָץ הֵיכִי קְמַץ? אֶלָּא, כְּגוֹן שֶׁהֶחְזִירוֹ לְבִיסָא טְפוּפָה. oumikmats hékhi kemats? ela, kegon chehe'hziro levisa tefoufa.
6. וְכֵיוָן דִּקְמַץ לֵיהּ עֲבַד לֵיהּ גּוּמָּא, כִּי מַהְדַּר לְגַוֵּויהּ דְּמָנָא קָא מַהְדַּר לֵיהּ! מִכִּי מַהְדַּר לֵיהּ, מַנַּח לֵיהּ אַדֻּפְנָא דְּמָנָא, וּמְנִיד לֵיהּ וְנָפֵל מִמֵּילָא, דְּנַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁהֶחְזִירוֹ הַקּוֹף. vekhévan dikmats léh avad léh gouma, ki mahdar legavéh demana ka mahdar léh! miki mahdar léh, mana'h léh adoufna demana, oumnid léh venafél miméla, denaasa kemi chehe'hziro hakof.
7. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: וְלוֹקְמַהּ כְּגוֹן שֶׁהֶחְזִירוֹ לִכְלִי הַמּוּנָּח עַל גַּבֵּי קַרְקַע! אֶלָּא, שְׁמַע מִינַּהּ קוֹמְצִין מִכְּלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע? אֲמַר לֵיהּ: קָא נָגְעַתְּ בְּבַעְיָא דְּאִיבַּעְיָא לַן, דְּרַבִּי אֲבִימִי תָּנֵי מְנָחוֹת בֵּי רַב חִסְדָּא. amar léh rabi yirmeya lerabi zéra: velokmah kegon chehe'hziro likhli hamouna'h al gabé karka! ela, chema minah komtsin mikeli cheal gabé karka? amar léh: ka nagate bevaya deibaya lan, derabi avimi tané mena'hot bé rav 'hisda.
8. וַאֲבִימִי בֵּי רַב חִסְדָּא תָּנֵי? וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: קוּלְפֵי טָאבֵי בְּלַעִי מֵאֲבִימִי עֲלַהּ דְּהָא שְׁמַעְתָּא, בָּא לְהַכְרִיז רְצוּפִין – שְׁלֹשִׁים יוֹם, שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי – שִׁשִּׁים יוֹם. vaavimi bé rav 'hisda tané? vehaamar rav 'hisda: koulfé tavé belai méavimi alah deha chemata, ba lehakhriz retsoufin – chelochim yom, chéni va'hamichi vechéni – chichim yom.
9. אֲבִימִי מַסֶּכְתָּא אִיתְעֲקַרָא (אִיתְעֲקַר) לֵיהּ, וַאֲתָא קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְאִדְּכוֹרֵי גְּמָרֵיהּ. וְלִישְׁלַח לֵיהּ וְלֵיתֵי לְגַבֵּיהּ? סְבַר: הָכִי מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא טְפֵי. avimi masekhta itakara (itakar) léh, vaata kaméh derav 'hisda leidekhoré gemaréh. velichla'h léh velété legabéh? sevar: hakhi mistayea mileta tefé.
10. פְּגַע בֵּיהּ רַב נַחְמָן, אֲמַר לֵיהּ: כֵּיצַד קוֹמְצִין? אֲמַר לֵיהּ: מִכְּלִי זֶה. אֲמַר לֵיהּ: וְכִי קוֹמְצִין מִכְּלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע? אֲמַר לֵיהּ: דְּמַגְבַּה לֵיהּ כֹּהֵן. pega béh rav na'hman, amar léh: kétsad komtsin? amar léh: mikeli ze. amar léh: vekhi komtsin mikeli cheal gabé karka? amar léh: demagba léh kohén.
11. כֵּיצַד מְקַדְּשִׁין אֶת הַמְּנָחוֹת? אֲמַר לֵיהּ: נוֹתְנָהּ לִכְלִי זֶה. וְכִי מְקַדְּשִׁין בִּכְלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע? אֲמַר לֵיהּ: דְּמַגְבַּה לֵיהּ כֹּהֵן. kétsad mekadechin et hamena'hot? amar léh: notnah likhli ze. vekhi mekadechin bikhli cheal gabé karka? amar léh: demagba léh kohén.
12. אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, הוּצְרַכְתָּה שְׁלֹשָׁה כֹּהֲנִים! אֲמַר לֵיהּ: וּתְהֵא צְרִיכָה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, כַּתָּמִיד. amar léh: im kén, houtsrakhta chelocha kohanim! amar léh: outhé tserikha chelocha asar, katamid.
13. אֵיתִיבֵיהּ: זֶה הַכְּלָל, כׇּל הַקּוֹמֵץ וְנוֹתֵן בִּכְלִי, הַמּוֹלִיךְ וְהַמַּקְטִיר, לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל וְכוּ׳. étivéh: ze hakelal, kol hakométs venotén bikhli, hamolikh vehamaktir, leekhol davar chedarko leekhol vekhou'.
14. וְאִילּוּ מַגְבִּיהַּ לָא קָתָנֵי? תַּנָּא סֵדֶר עֲבוֹדוֹת נָקֵיט, וְלָא סֵדֶר כֹּהֲנִים. veilou magbiha la katané? tana séder avodot nakét, vela séder kohanim.
15. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מִדְּרַב שֵׁשֶׁת: מַהוּ לִקְמוֹץ מִכְּלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע? אֲמַר לֵיהּ: פּוֹק חֲזִי מָה עָבְדִין לְגָאו. אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים נִכְנָסִין, שְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי סְדָרִים, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בָּזִיכִין, וְאַרְבָּעָה מְקַדְּמִין לִפְנֵיהֶם, שְׁנַיִם לִיטּוֹל שְׁנֵי סְדָרִים, וּשְׁנַיִם לִיטּוֹל שְׁנֵי בָּזִיכִין. beo minéh miderav chéchet: maou likmots mikeli cheal gabé karka? amar léh: pok 'hazi ma avdin lega. arbaa kohanim nikhnasin, chenayim beyadam chené sedarim, ouchnayim beyadam chené bazikhin, vearbaa mekademin lifnéhem, chenayim litol chené sedarim, ouchnayim litol chené bazikhin.

Daf 7b

1. וְאִילּוּ מַגְבִּיהַּ אֶת הַשּׁוּלְחָן לָא קָתָנֵי. veilou magbiha et hachoul'han la katané.
2. לָאו אָמְרַתְּ הָתָם, סֵדֶר עֲבוֹדוֹת נָקֵט? הָכָא נָמֵי סֵדֶר עֲבוֹדוֹת נָקֵט. la amrate hatam, séder avodot nakét? hakha namé séder avodot nakét.
3. מִי דָּמֵי? הָתָם לָא נָחֵית לְמִנְיָינָא דְּכֹהֲנִים, הָכָא נָחֵית לְמִנְיָינָא דְּכֹהֲנִים. אִם אִיתָא – לִיתְנֵי מַגְבִּיהַּ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: קוֹמְצִין מִכְּלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע. שְׁמַע מִינַּהּ. mi damé? hatam la na'hét leminyana dekhohanim, hakha na'hét leminyana dekhohanim. im ita – litné magbiha! ela chema minah: komtsin mikeli cheal gabé karka. chema minah.
4. אָמַר רָבָא: פְּשִׁיטָא לִי, קוֹמֵץ מִכְּלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע – שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּסִילּוּק בָּזִיכִין. מְקַדְּשִׁין מִנְחָה בִּכְלִי שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע – שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּסִידּוּר בָּזִיכִין. amar rava: pechita li, kométs mikeli cheal gabé karka – chekén matsinou besilouk bazikhin. mekadechin min'ha bikhli cheal gabé karka – chekén matsinou besidour bazikhin.
5. בָּעֵי רָבָא: קִידּוּשׁ קוֹמֶץ מַאי? מִמִּנְחָה יָלְפִינַן לַהּ, אוֹ מִדָּם יָלְפִינַן לַהּ? הֲדַר פַּשְׁטַהּ: מִדָּם יָלְפִינַן לַהּ. baé rava: kidouch komets ma? mimin'ha yalfinan lah, o midam yalfinan lah? hadar pachtah: midam yalfinan lah.
6. וּמִי אָמַר רָבָא הָכִי? וְהָא אִתְּמַר: קוֹמֶץ שֶׁחִלְּקוֹ בִּשְׁנֵי כֵּלִים, רַב נַחְמָן אָמַר: אֵינוֹ קָדוֹשׁ, וְרָבָא אָמַר: קָדוֹשׁ. וְאִם אִיתָא, לֵילַף מִדָּם! הֲדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהַהִיא. oumi amar rava hakhi? veha itemar: komets che'hileko bichné kélim, rav na'hman amar: éno kadoch, verava amar: kadoch. veim ita, lélaf midam! hadar béh rava méhahi.
7. וָדָם מְנָלַן דְּלָא קָדוֹשׁ לַחֲצָאִין? דְּתָנֵי רַב תַּחְלִיפָא בֶּן שָׁאוּל: קִידֵּשׁ פָּחוֹת מִכְּדֵי הַזָּאָה בִּכְלִי זֶה, וּפָחוֹת מִכְּדֵי הַזָּאָה בִּכְלִי זֶה – לֹא קִידֵּשׁ. vadam menalan dela kadoch la'hatsain? detané rav ta'hlifa ben chaoul: kidéch pa'hot mikedé hazaa bikhli ze, oufa'hot mikedé hazaa bikhli ze – lo kidéch.
8. וְאִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּדָם מַאי? הִלְכְתָא הִיא, וּמֵהִלְכְתָא לָא יָלְפִינַן. veibaya leou: bedam ma? hilkheta hi, ouméhilkheta la yalfinan.
9. אוֹ דִלְמָא הָתָם מַאי טַעְמָא – דִּכְתִיב ״וְטָבַל בַּמַּיִם״, הָכָא נָמֵי הָכְתִיב ״וְטָבַל בַּדָּם״? o dilma hatam ma tama – dikhtiv "vetaval bamayim", hakha namé hakhtiv "vetaval badam"?
10. וְאִיתְּמַר, אָמַר רַבִּי זְרִיקָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַף בְּדָם לֹא קִידֵּשׁ. אָמַר רָבָא: תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, בִּפְנֵי כֹּהֵן מַנִּיחַ, ״וְטָבַל״ וְלֹא מְסַפֵּיג. veitemar, amar rabi zerika amar rabi elazar: af bedam lo kidéch. amar rava: tanya namé hakhi, bifné kohén mani'ha, "vetaval" velo mesapég.
11. ״בַּדָּם״ – שֶׁיְּהֵא בַּדָּם שִׁיעוּר טְבִילָה מֵעִיקָּרוֹ, ״מִן הַדָּם״ – מִן הַדָּם שֶׁבָּעִנְיָן. "badam" – cheyehé badam chiour tevila méikaro, "min hadam" – min hadam chebainyan.
12. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״וְטָבַל״, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״בַּדָּם״, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְטָבַל״ הֲוָה אָמֵינָא: אַף עַל גַּב דְּלֹא קִיבֵּל שִׁיעוּר טְבִילוֹת, דְּהַיְינוּ הַזָּאָה שֶׁבַע פְּעָמִים מֵעִיקָּרוֹ, כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּדָּם״. veitsterikh lemikhtav "vetaval", veitsterikh lemikhtav "badam", dei ketav ra'hamana "vetaval" hava aména: af al gav delo kibél chiour tevilot, dehaynou hazaa cheva peamim méikaro, ketav ra'hamana "badam".
13. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּדָּם״, הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ מְסַפֵּיג, כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְטָבַל״. vei ketav ra'hamana "badam", hava aména afilou mesapég, ketav ra'hamana "vetaval".
14. ״מִן הַדָּם״ שֶׁבָּעִנְיָן, לְמַעוֹטֵי מַאי? אָמַר רָבָא: לְמַעוֹטֵי שִׁירַיִם שֶׁבָּאֶצְבַּע, מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר: שִׁירַיִם שֶׁבָּאֶצְבַּע פְּסוּלִין. "min hadam" chebainyan, lemaoté ma? amar rava: lemaoté chirayim chebaetsba, mesaya léh lerabi elazar, deamar: chirayim chebaetsba pesoulin.
15. אֲמַר לֵיהּ רָבִין בַּר רַב אַדָּא לְרָבָא: אָמְרִי תַּלְמִידָךְ אָמַר רַב עַמְרָם, תַּנְיָא: הָיָה מַזֶּה וְנִתְּזָה הַזָּאָה מִיָּדוֹ, אִם עַד שֶׁלֹּא הִזָּה – טָעוּן כִּיבּוּס, מִשֶּׁהִזָּה – אֵין טָעוּן כִּיבּוּס. amar léh ravin bar rav ada lerava: amri talmidakh amar rav amram, tanya: haya maze veniteza hazaa miyado, im ad chelo hiza – taoun kibous, michehiza – én taoun kibous.
16. מַאי לָאו עַד שֶׁלֹּא גָּמַר הַזָּאָתוֹ, וּמִשֶּׁגָּמַר הַזָּאָתוֹ? שְׁמַע מִינַּהּ דְּשִׁירַיִם שֶׁבָּאֶצְבַּע כְּשֵׁרִים. ma la ad chelo gamar hazaato, oumichegamar hazaato? chema minah dechirayim chebaetsba kechérim.
17. לֹא, עַד שֶׁלֹּא יָצְתָה מִיָּדוֹ הַזָּאָה – טָעוּן כִּיבּוּס, וּמִשֶּׁיָּצְאָה הַזָּאָה מִיָּדוֹ וְנִתְּזָה מִמַּה שֶּׁנִּשְׁאַר – אֵין טָעוּן כִּיבּוּס. lo, ad chelo yatsta miyado hazaa – taoun kibous, oumicheyatsa hazaa miyado veniteza mima chenichar – én taoun kibous.
18. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: גָּמַר מִלְּהַזּוֹת – מְקַנֵּחַ יָדוֹ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה. גָּמַר – אִין, לֹא גָּמַר – לָא. étivéh abayé: gamar milehazot – mekané'ha yado begoufah chel para. gamar – in, lo gamar – la.
19. אֲמַר לֵיהּ: גָּמַר – מְקַנֵּחַ יָדוֹ, לֹא גָּמַר – מְקַנֵּחַ אֶצְבָּעוֹ. amar léh: gamar – mekané'ha yado, lo gamar – mekané'ha etsbao.
20. בִּשְׁלָמָא גָּמַר מְקַנֵּחַ יָדוֹ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה, דִּכְתִיב: ״וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו״, אֶלָּא לֹא גָּמַר מְקַנֵּחַ אֶצְבָּעוֹ, בְּמַאי מְקַנֵּחַ? דְּאִי אָמְרַתְּ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה, אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִיתְנֵי: מְקַנֵּחַ יָדוֹ וְאֶצְבָּעוֹ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה! מִדְּלָא קָתָנֵי הָכִי, שְׁמַע מִינַּהּ דְּלָא בָּעֵי קִינּוּחַ. bichlama gamar mekané'ha yado begoufah chel para, dikhtiv: "vesaraf et hapara leéna", ela lo gamar mekané'ha etsbao, bema mekané'ha? dei amrate begoufah chel para, ibei léh lemitné: mekané'ha yado veetsbao begoufah chel para! midela katané hakhi, chema minah dela baé kinou'ha.
21. אָמַר אַבָּיֵי: בִּשְׂפַת מִזְרָק, כְּדִכְתִיב: ״כְּפוֹרֵי זָהָב וְגוֹ׳״. amar abayé: bisfat mizrak, kedikhtiv: "keforé zahav vego'".
22. וּמִי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הָכִי? וְהָא אִיתְּמַר: חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינָהּ קְדוֹשָׁה לַחֲצָאִין, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: מִתּוֹךְ שֶׁקְּרֵבָה לַחֲצָאִין, קְדוֹשָׁה לַחֲצָאִין. oumi amar rabi elazar hakhi? veha itemar: 'havité kohén gadol – rabi yo'hanan amar: énah kedocha la'hatsain, rabi elazar amar: mitokh chekeréva la'hatsain, kedocha la'hatsain.

Daf 8a

1. וְאִם אִיתַהּ, לֵילַף מִדָּם? וְכִי תֵּימָא: רַבִּי אֶלְעָזָר מִילְּתָא מִמִּילְּתָא לָא גָּמַר? וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנְחָה שֶׁקְּמָצָהּ בַּהֵיכָל כְּשֵׁרָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּסִילּוּק בָּזִיכִין. veim itah, lélaf midam? vekhi téma: rabi elazar mileta mimileta la gamar? veha amar rabi elazar: min'ha chekematsah bahékhal kechéra, chekén matsinou besilouk bazikhin.
2. מִנְחָה מִמִּנְחָה יָלֵיף, מִנְחָה מִדָּם לָא יָלֵיף. min'ha mimin'ha yaléf, min'ha midam la yaléf.
3. וּמִנְחָה מִמִּנְחָה מִי יָלֵיף? וְהָתַנְיָא: עַד שֶׁלֹּא פֵּרְקָהּ נִפְרַס לַחְמָהּ – הַלֶּחֶם פָּסוּל, וְאֵין מַקְטִיר עָלָיו אֶת הַבָּזִיכִין. מִשֶּׁפֵּרְקָהּ נִפְרַס לַחְמָהּ – הַלֶּחֶם פָּסוּל, וּמַקְטִיר עָלָיו אֶת הַבָּזִיכִין. oumin'ha mimin'ha mi yaléf? vehatanya: ad chelo pérkah nifras la'hmah – hale'hem pasoul, veén maktir ala et habazikhin. michepérkah nifras la'hmah – hale'hem pasoul, oumaktir ala et habazikhin.
4. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא פֵּרְקָהּ מַמָּשׁ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לְפָרֵק, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרְקָהּ, כְּמִי שֶׁפֵּרְקָהּ דָּמְיָא. veamar rabi elazar: lo pérkah mamach, ela kévan chehigia zemanah lefarék, af al pi chelo pérkah, kemi chepérkah damya.
5. וְאַמַּאי? תֶּיהְוֵי כְּמִנְחָה שֶׁחָסְרָה קוֹדֶם קְמִיצָה! veama? tehvé kemin'ha che'hasra kodem kemitsa!
6. הָא לָא קַשְׁיָא, מִנְחָה לָא בְּרִיר (בְּרֵירָה) קוֹמֶץ דִּידַהּ, וְהָא בְּרִיר (בְּרֵירָה) קוֹמֶץ דִּידַהּ, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לְפָרֵק – כְּמַאן דְּפָרְקַהּ דָּמְיָא. ha la kachya, min'ha la berir (beréra) komets didah, veha berir (beréra) komets didah, vekhévan chehigia zemanah lefarék – keman defarkah damya.
7. אֶלָּא מֵעַתָּה, תֶּיהְוֵי כְּשִׁירַיִם שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה, דְּאֵין מַקְטִירִין קוֹמֶץ עֲלֵיהֶן! לָאו פְּלוּגְתָּא נִינְהוּ? רַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר: שִׁירַיִם שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה – מַקְטִיר קוֹמֶץ עֲלֵיהֶן. ela méata, tehvé kechirayim che'hasrou bén kemitsa lehaktara, deén maktirin komets aléhen! la pelougta ninou? rabi elazar savar lah keman deamar: chirayim che'hasrou bén kemitsa lehaktara – maktir komets aléhen.
8. גּוּפָא: חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינָהּ קְדוֹשָׁה לַחֲצָאִין, וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: מִתּוֹךְ שֶׁקְּרֵבָה לַחֲצָאִין, קְדוֹשָׁה לַחֲצָאִין. אָמַר רַבִּי אַחָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן? אָמַר קְרָא: ״מִנְחָה מַחֲצִיתָהּ״, הָבֵיא מִנְחָה וְאַחַר כָּךְ חֳצֵיהוּ. goufa: 'havité kohén gadol, rabi yo'hanan amar: énah kedocha la'hatsain, verabi elazar amar: mitokh chekeréva la'hatsain, kedocha la'hatsain. amar rabi a'ha: ma tama derabi yo'hanan? amar kera: "min'ha ma'hatsitah", havé min'ha vea'har kakh 'hotséou.
9. מֵיתִיבִי: חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא הָיוּ בָּאוֹת חֲצָאִין, אֶלָּא מֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם וְחוֹצֵהוּ; וְתַנְיָא: אִילּוּ נֶאֱמַר ״מִנְחָה מַחֲצִית״, הָיִיתִי אוֹמֵר: מֵבִיא חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ שַׁחֲרִית וּמַקְרִיב, חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ עַרְבִית וּמַקְרִיב; תַּלְמוּד לוֹמַר ״מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר״ – מֶחֱצָה מִשָּׁלֵם הוּא מֵבִיא. métivi: 'havité kohén gadol lo haou baot 'hatsain, ela mévi isaron chalém ve'hotséou; vetanya: ilou neemar "min'ha ma'hatsit", hayiti omér: mévi 'hatsi isaron mibéto cha'harit oumakriv, 'hatsi isaron mibéto arvit oumakriv; talmoud lomar "ma'hatsitah baboker" – me'hetsa michalém hou mévi.
10. לְמִצְוָה. אֲמַר לֵיהּ רַב גְּבִיהָא מִבֵּי כְתִיל לְרַב אָשֵׁי: וְהָא ״חוּקָּה״ כְּתִיב בַּהּ, אֲמַר לֵיהּ: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַהֲבִיאָהּ שָׁלֵם מִבֵּיתוֹ. lemitsva. amar léh rav geviha mibé khetil lerav aché: veha "'houka" ketiv bah, amar léh: lo nitsrekha ela lahaviah chalém mibéto.
11. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָא אִיתְּמַר: הִפְרִישׁ חֲצִי עִשָּׂרוֹן, וְדַעְתּוֹ לְהוֹסִיף – רַב אָמַר: אֵינוֹ קָדוֹשׁ, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: קָדוֹשׁ. וְאִם אִיתָא, לֵילַף מֵחֲבִיתִּין! oumi amar rabi yo'hanan hakhi? veha itemar: hifrich 'hatsi isaron, vedato leosif – rav amar: éno kadoch, verabi yo'hanan amar: kadoch. veim ita, lélaf mé'havitin!
12. וְכִי תֵּימָא, רַבִּי יוֹחָנָן מִילְּתָא מִמִּילְּתָא לָא יָלֵיף, וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן בַּהֵיכָל כְּשֵׁירִין, דִּכְתִיב: ״וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, שֶׁלֹּא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מֵעִיקָּר. vekhi téma, rabi yo'hanan mileta mimileta la yaléf, vehaamar rabi yo'hanan: chelamim cheche'hatan bahékhal kechérin, dikhtiv: "ouch'hato peta'h ohel moéd", chelo yehé tafél 'hamour méikar.
13. דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף שָׁאנֵי, דְּתַנְיָא: ״מְלֵאִים״ – אֵין ״מְלֵאִים״ אֶלָּא שְׁלֵמִים (כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ עַד שֶׁיְּהֵא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם), וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁדַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף – רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָדוֹשׁ. dato leosif chané, detanya: "meléim" – én "meléim" ela chelémim (kelomar cheéno kadoch ad cheyehé isaron chalém), veamar rabi yosé: émata? bizman cheén dato leosif, aval bizman chedato leosif – richon richon kadoch.
14. וְרַב, בְּחָבִיתִין כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ? אִי כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, לֵילַף מֵחֲבִיתִּין! verav, be'havitin keman sevira léh? i kerabi elazar, lélaf mé'havitin!
15. וְכִי תֵּימָא רַב מִילְּתָא מִמִּילְּתָא לָא יָלֵיף, וְהָאָמַר רַב: מִנְחָה קְדוֹשָׁה בְּלֹא שֶׁמֶן (וּבְלֹא לְבוֹנָה) – שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּלֶחֶם הַפָּנִים. בְּלֹא לְבוֹנָה – שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמִנְחַת נְסָכִים. vekhi téma rav mileta mimileta la yaléf, vehaamar rav: min'ha kedocha belo chemen (ouvlo levona) – chekén matsinou bele'hem hapanim. belo levona – chekén matsinou bemin'hat nesakhim.
16. בְּלֹא שֶׁמֶן וּבְלֹא לְבוֹנָה – שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמִנְחַת חוֹטֵא, עַל כׇּרְחָיךְ רַב כְּרַבִּי יוֹחָנָן סְבִירָא לֵיהּ. belo chemen ouvlo levona – chekén matsinou bemin'hat 'hoté, al kor'hakh rav kerabi yo'hanan sevira léh.
17. גּוּפָא, אָמַר רַב: מִנְחָה קְדוֹשָׁה בְּלֹא שֶׁמֶן, וְאֵין דִּינָה כְּעִשָּׂרוֹן חָסֵר – שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּלֶחֶם הַפָּנִים. בְּלֹא לְבוֹנָה – שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמִנְחַת נְסָכִים. בְּלֹא שֶׁמֶן וּבְלֹא לְבוֹנָה – שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמִנְחַת חוֹטֵא. goufa, amar rav: min'ha kedocha belo chemen, veén dina keisaron 'hasér – chekén matsinou bele'hem hapanim. belo levona – chekén matsinou bemin'hat nesakhim. belo chemen ouvlo levona – chekén matsinou bemin'hat 'hoté.
18. וְשֶׁמֶן וּלְבוֹנָה קׇדְשִׁי הַאי בְּלָא הַאי וְהַאי בְּלָא הַאי; שֶׁמֶן – שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע, לְבוֹנָה – שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה בְּבָזִיכִין, וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: vechemen oulvona kodchi ha bela ha veha bela ha; chemen – chekén matsinou belog chemen chel metsora, levona – chekén matsinou bilvona habaa bevazikhin, verabi 'hanina amar:

Daf 8b

1. לֹא זוֹ קְדוֹשָׁה בְּלֹא זוֹ וְלֹא זוֹ קְדוֹשָׁה בְּלֹא זוֹ. lo zo kedocha belo zo velo zo kedocha belo zo.
2. וּלְרַבִּי חֲנִינָא, עִשָּׂרוֹן לָמָּה נִמְשַׁח? (וַהֲלֹא אֵינוֹ עָשׂוּי אֶלָּא לִמְדִידַת קֶמַח בִּלְבַד, וְהַקֶּמַח אֵינוֹ קָדוֹשׁ בְּלֹא שֶׁמֶן!) לְמִנְחַת חוֹטֵא. oulrabi 'hanina, isaron lama nimcha'h? (vahalo éno asou ela limdidat kema'h bilvad, vehakema'h éno kadoch belo chemen!) lemin'hat 'hoté.
3. וְלוֹג, לָמָּה נִמְשַׁח? לְלוֹג שֶׁל מְצוֹרָע. velog, lama nimcha'h? lelog chel metsora.
4. וְאַף שְׁמוּאֵל סָבַר לַהּ לְהָא דְּרַב, דִּתְנַן: כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַלַּח, וּמִדּוֹת הַיָּבֵשׁ מְקַדְּשִׁין אֶת הַיָּבֵשׁ, וְאֵין כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַיָּבֵשׁ, וְלֹא מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ מְקַדְּשִׁין אֶת הַלַּח. veaf chemouél savar lah leha derav, ditnan: kelé hala'h mekadechin et hala'h, oumidot hayavéch mekadechin et hayavéch, veén kelé hala'h mekadechin et hayavéch, velo midot hayavéch mekadechin et hala'h.
5. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִדּוֹת, אֲבָל מִזְרָקוֹת (שֶׁל דָּם) מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַיָּבֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה״. veamar chemouél: lo chanou ela midot, aval mizrakot (chel dam) mekadechot et hayavéch, cheneemar: "chenéhem meléim solet beloula vachemen lemin'ha".
6. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: מִנְחָה לַחָה הִיא! אֲמַר לֵיהּ: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לַיָּבֵשׁ שֶׁבָּהּ, (דְּהַיְינוּ לְבוֹנָה. amar léh rav a'ha midifti leravina: min'ha la'ha hi! amar léh: lo nitsrekha ela layavéch chebah, (dehaynou levona.
7. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קָסָבַר שְׁמוּאֵל: אֵין מִנְחָה קְדוֹשָׁה עַד שֶׁיְּהוּ כּוּלָּן, יָבֵשׁ שֶׁבָּהּ הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? וַהֲלֹא כּוּלָּן לַחִים הֵן מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶן! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ קָסָבַר שְׁמוּאֵל: הַאי בְּלֹא הַאי.) vei salka datakh kasavar chemouél: én min'ha kedocha ad cheyeou koulan, yavéch chebah hékhi machka'hate lah? vahalo koulan la'him hén mipené hachemen! ela chema minah kasavar chemouél: ha belo ha.)
8. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִנְחָה, לְגַבֵּי דָּם – כְּיָבֵשׁ דָּמְיָא. veibaét éma: min'ha, legabé dam – keyavéch damya.
9. גּוּפָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנְחָה שֶׁקְּמָצָהּ בַּהֵיכָל – כְּשֵׁרָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּסִילּוּק בָּזִיכִין. goufa, amar rabi elazar: min'ha chekematsah bahékhal – kechéra, chekén matsinou besilouk bazikhin.
10. מֵתִיב רַבִּי יִרְמְיָה: ״וְקָמַץ מִשָּׁם״ – מִמָּקוֹם שֶׁרַגְלֵי הַזָּר עוֹמְדוֹת. métiv rabi yirmeya: "vekamats micham" – mimakom cheraglé hazar omdot.
11. בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאִם קָמַץ בִּשְׂמֹאל, שֶׁיַּחֲזִיר וְיִקְמוֹץ בְּיָמִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְקָמַץ מִשָּׁם״ – מִמָּקוֹם שֶׁקָּמַץ כְּבָר. ben betira omér: minayin cheim kamats bismol, cheya'hazir veyikmots beyamin? talmoud lomar: "vekamats micham" – mimakom chekamats kevar.
12. אִיכָּא דְּאָמְרִי: הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ. אִיכָּא דְאָמְרִי: אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יַעֲקֹב לְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר תַּחְלִיפָא, אַסְבְּרַהּ לָךְ – לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְהַכְשִׁיר אֶת כׇּל עֲזָרָה כּוּלָּהּ, שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הוֹאִיל וְעוֹלָה קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּמִנְחָה קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, מָה עוֹלָה טְעוּנָה צָפוֹן – אַף מִנְחָה טְעוּנָה צָפוֹן. ika deamri: hou motév lah veou mefarék lah. ika deamri: amar léh rabi yaakov lerabi yirmeya bar ta'hlifa, asberah lakh – lo nitsrekha ela lehakhchir et kol azara koulah, chelo tomar: hoil veola kodché kadachim, oumin'ha kodché kadachim, ma ola teouna tsafon – af min'ha teouna tsafon.
13. מָה לְעוֹלָה, שֶׁכֵּן כָּלִיל, מֵחַטָּאת. ma leola, chekén kalil, mé'hatat.
14. מָה לְחַטָּאת, שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת, מֵאָשָׁם. ma le'hatat, chekén mekhaperet al 'hayavé kharétot, méacham.
15. מָה לְאָשָׁם, שֶׁכֵּן מִינֵי דָמִים! מִכּוּלְּהוּ נָמֵי, שֶׁכֵּן מִינֵי דָמִים! ma leacham, chekén miné damim! mikouleou namé, chekén miné damim!
16. אֶלָּא אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּכְתִיב: ״וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ וְקָמַץ״, מָה הַגָּשָׁה בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, אַף קְמִיצָה נָמֵי בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, קָא מַשְׁמַע לַן. ela itsterikh, salka datakh aména, hoil oukhtiv: "vehikrivah el hakohén vehigichah el hamizbé'ha vekamats", ma hagacha bekeren deromit maaravit, af kemitsa namé bekeren deromit maaravit, ka machma lan.
17. גּוּפָא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן בַּהֵיכָל – כְּשֵׁרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, וְלֹא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר. goufa, amar rabi yo'hanan: chelamim cheche'hatan bahékhal – kechérin, cheneemar: "ouch'hato peta'h ohel moéd", velo yehé tafél 'hamour min haikar.
18. מֵיתִיבִי: רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁאִם הִקִּיפוּ גּוֹיִם אֶת הָעֲזָרָה, שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לַהֵיכָל וְאוֹכְלִין בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: métivi: rabi yeouda ben betira omér, minayin cheim hikifou goyim et haazara, chehakohanim nikhnasin lahékhal veokhlin bekodché kadachim ouchyaré mena'hot? talmoud lomar:

Daf 9a

1. ״בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ״. "bekodech hakodachim tokhlenou".
2. וְהָא לְמָה לִי קְרָא? לֵימָא: ״בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ״, וְלֹא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר. veha lema li kera? léma: "ba'hatsar ohel moéd yokhlouha", velo yehé tafél 'hamour min haikar.
3. עֲבוֹדָה, דְּאָדָם עוֹבֵד בִּמְקוֹם רַבּוֹ, אָמְרִינַן שֶׁלֹּא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר. אֲכִילָה, שֶׁאֵין אָדָם אוֹכֵל בִּמְקוֹם רַבּוֹ, טַעְמָא דִּכְתַב קְרָא, הָא לָא כְּתַב קְרָא – לֹא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר לָא אָמְרִינַן. avoda, deadam ovéd bimkom rabo, amrinan chelo yehé tafél 'hamour min haikar. akhila, cheén adam okhél bimkom rabo, tama dikhtav kera, ha la ketav kera – lo yehé tafél 'hamour min haikar la amrinan.
4. אִיתְּמַר: בְּלָלָהּ חוּץ לְחוֹמַת עֲזָרָה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: פְּסוּלָה, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כְּשֵׁרָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר כְּשֵׁרָה, דִּכְתִיב: ״וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבוֹנָה״, וַהֲדַר ״וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים וְקָמַץ״. itemar: belalah 'houts le'homat azara, rabi yo'hanan amar: pesoula, réch lakich amar: kechéra. réch lakich amar kechéra, dikhtiv: "veyatsak aleha chemen venatan aleha levona", vahadar "veheviah el bené aharon hakohanim vekamats".
5. מִקְּמִיצָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהוּנָּה, לִימֵּד עַל יְצִיקָה וּבְלִילָה שֶׁכְּשֵׁרִין בְּזָר, וּמִדִּכְהוּנָּה לָא בָּעֲיָא, פְּנִים נָמֵי לָא בָּעֲיָא. mikemitsa veélakh mitsvat keouna, liméd al yetsika ouvlila chekechérin bezar, oumidikhouna la baaya, penim namé la baaya.
6. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: פְּסוּלָה, כֵּיוָן דַּעֲשִׂיָּיתָהּ בִּכְלִי הוּא, נְהִי דִּכְהוּנָּה לָא בָּעֲיָא, פְּנִים מִיהַת בָּעֲיָא. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: בְּלָלָהּ זָר – כְּשֵׁרָה, חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה – פְּסוּלָה. verabi yo'hanan amar: pesoula, kévan daasiyatah bikhli hou, nehi dikhouna la baaya, penim mihat baaya. tanya kevatéh derabi yo'hanan: belalah zar – kechéra, 'houts le'homat haazara – pesoula.
7. אִיתְּמַר: מִנְחָה שֶׁחָסְרָה קוֹדֶם קְמִיצָה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: יָבִיא מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וִימַלְּאֶנָּה, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: לָא יָבִיא מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וִימַלְּאֶנָּה. itemar: min'ha che'hasra kodem kemitsa, rabi yo'hanan amar: yavi mitokh béto vimaleena, réch lakich amar: la yavi mitokh béto vimaleena.
8. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵבִיא מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וִימַלְּאֶנָּה, קְמִיצָה קָבְעָה לֵיהּ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: לָא יָבִיא מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ וִימַלְּאֶנָּה, קְדוּשַּׁת כְּלִי קָבְעָה לֵיהּ. rabi yo'hanan amar: mévi mitokh béto vimaleena, kemitsa kava léh. réch lakich amar: la yavi mitokh béto vimaleena, kedouchat keli kava léh.
9. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: חָסֵר הַלּוֹג, אִם עַד שֶׁלֹּא יָצַק – יְמַלְּאֶנּוּ, תְּיוּבְתָּא. étivéh rabi yo'hanan lerabi chimon ben lakich: 'hasér halog, im ad chelo yatsak – yemaleenou, teouvta.
10. אִיתְּמַר: שִׁירַיִם שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מַקְטִיר קוֹמֶץ עֲלֵיהֶן, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵין מַקְטִיר קוֹמֶץ עֲלֵיהֶן. אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. itemar: chirayim che'hasrou bén kemitsa lehaktara, rabi yo'hanan amar: maktir komets aléhen, veréch lakich amar: én maktir komets aléhen. aliba derabi eliezer koulé alma la peligi, ki peligi aliba derabi yeochoua.
11. דִּתְנַן: נִטְמְאוּ שְׁיָרֶיהָ, נִשְׂרְפוּ שְׁיָרֶיהָ, אָבְדוּ שְׁיָרֶיהָ – כְּמִדַּת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֵׁרָה, כְּמִדַּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פְּסוּלָה. ditnan: nitmeou cheyareha, nisrefou cheyareha, avdou cheyareha – kemidat rabi eliezer kechéra, kemidat rabi yeochoua pesoula.
12. מַאן דְּפָסֵל – כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וּמַאן דְּמַכְשַׁר – עַד כָּאן לֹא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָתָם אֶלָּא דְּלָא אִישְׁתְּיַיר, אֲבָל הֵיכָא דְּאִישְׁתְּיַיר – אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה לֵיהּ. man defasél – kerabi yeochoua, ouman demakhchar – ad kan lo amar rabi yeochoua hatam ela dela ichteyar, aval hékha deichteyar – afilou rabi yeochoua mode léh.
13. דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶם כְּזַיִת בָּשָׂר אוֹ כְּזַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק הַדָּם, כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר כַּחֲצִי זַיִת חֵלֶב – אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. detanya: rabi yeochoua omér: kol hazeva'him chebatora chenichtayér méhem kezayit basar o kezayit 'hélev – zorék hadam, ka'hatsi zayit basar ka'hatsi zayit 'hélev – éno zorék et hadam.
14. וּבָעוֹלָה, אֲפִילּוּ כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם, מִפְּנֵי שֶׁבָּעוֹלָה כּוּלָּהּ כָּלִיל, וּבַמִּנְחָה, אַף עַל פִּי שֶׁכּוּלָּהּ קַיֶּימֶת – לֹא יִזְרוֹק. ouvaola, afilou ka'hatsi zayit basar vekha'hatsi zayit 'hélev – zorék et hadam, mipené chebaola koulah kalil, ouvamin'ha, af al pi chekoulah kayemet – lo yizrok.

Daf 9b

1. מִנְחָה מַאי עֲבִידְתֵּהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: מִנְחַת נְסָכִים. min'ha ma avidtéh? amar rav papa: min'hat nesakhim.
2. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּבַהֲדֵי זֶבַח אָתְיָא – כִּי גּוּפֵיהּ דְּזֶבַח דָּמְיָא, קָא מַשְׁמַע לַן. salka datakh aména: hoil ouvahadé zeva'h atya – ki gouféh dezeva'h damya, ka machma lan.
3. וּמַאן דְּפָסֵל – שָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר קְרָא: ״וְהֵרִים הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה״, ״הַמִּנְחָה״ – עַד דְּאִיתַהּ לְכוּלַּהּ מִנְחָה לֹא יַקְטִיר. ouman defasél – chané hakha, deamar kera: "vehérim hakohén min hamin'ha et azkaratah vehiktir hamizbé'ha", "hamin'ha" – ad deitah lekhoulah min'ha lo yaktir.
4. וְאִידָּךְ, ״מִן הַמִּנְחָה״ – מִנְחָה שֶׁהָיְתָה כְּבָר שְׁלֵימָה בִּשְׁעַת קְמִיצָה יַקְטִיר, אַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא אֵינָהּ שְׁלֵימָה. veidakh, "min hamin'ha" – min'ha chehayta kevar cheléma bichat kemitsa yaktir, af al gav dehachta énah cheléma.
5. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: עַד שֶׁלֹּא פֵּרְקָהּ נִפְרַס הַלֶּחֶם – פָּסוּל, וְאֵין מַקְטִיר עָלָיו אֶת הַבָּזִיכִין, וְאִם מִשֶּׁפֵּרְקָהּ נִפְרַס לַחְמָהּ – הַלֶּחֶם פָּסוּל, וּמַקְטִיר עָלָיו אֶת הַבָּזִיכִין. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא פֵּרְקָהּ מַמָּשׁ, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לְפָרֵק, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פִּירְקָהּ. étivéh rabi yo'hanan leréch lakich: ad chelo pérkah nifras hale'hem – pasoul, veén maktir ala et habazikhin, veim michepérkah nifras la'hmah – hale'hem pasoul, oumaktir ala et habazikhin. veamar rabi elazar: lo pérkah mamach, ela kévan chehigia zemanah lefarék, veaf al pi chelo pirkah.
6. אֲמַר לֵיהּ: הָא מַנִּי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא אָמֵינָא לָךְ מִשְׁנָה שְׁלֵימָה, וְאָמְרַתְּ לִי אַתְּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר? amar léh: ha mani? rabi eliezer hi. amar léh: ana aména lakh michna cheléma, veamrate li ate rabi eliezer?
7. אִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַאי אִירְיָא נִפְרַס? אֲפִילּוּ שָׂרוּף וְאָבוּד נָמֵי מַכְשַׁר! אִישְׁתִּיק. i rabi eliezer, ma irya nifras? afilou sarouf veavoud namé makhchar! ichtik.
8. וְאַמַּאי שְׁתֵק? לֵימָא לֵיהּ: צִבּוּר שָׁאנֵי, הוֹאִיל וְאִישְׁתְּרַי טוּמְאָה לְגַבַּיְיהוּ – אִישְׁתְּרַי נָמֵי חֲסֵרוֹת! אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: זֹאת אוֹמֶרֶת, הַחֶסְרוֹן כְּבַעַל מוּם דָּמֵי, וְאֵין בַּעַל מוּם בַּצִּבּוּר. veama cheték? léma léh: tsibour chané, hoil veichtera touma legabayou – ichtera namé 'hasérot! amar rav ada bar ahava: zot omeret, ha'hesron kevaal moum damé, veén baal moum batsibour.
9. יָתֵיב רַב פָּפָּא וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא, אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף בַּר שְׁמַעְיָה לְרַב פָּפָּא: מִי לָא עָסְקִינַן דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ בְּמִנְחַת הָעוֹמֶר דְּצִיבּוּר הִיא, וּפְלִיגִי? yatév rav papa vekaamar leha chemata, amar léh rav yoséf bar chemaya lerav papa: mi la askinan derabi yo'hanan veréch lakich bemin'hat haomer detsibour hi, oufligi?
10. אָמַר רַב מַלְכִּיּוֹ, תָּנָא חֲדָא: ״מִסׇּלְתָּהּ״ – שֶׁאִם חָסְרָה כׇּל שֶׁהוּא פְּסוּלָה, ״מִשַּׁמְנָהּ״ – שֶׁאִם חָסְרָה כׇּל שֶׁהוּא פָּסוּל. amar rav malkiyo, tana 'hada: "misoltah" – cheim 'hasra kol cheou pesoula, "michamnah" – cheim 'hasra kol cheou pasoul.
11. וְתַנְיָא אִידַּךְ: ״וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה״ – פְּרָט לַמִּנְחָה שֶׁחָסְרָה הִיא, וְשֶׁחָסַר קוּמְצָהּ, וְשֶׁלֹּא הִקְטִיר מִלְּבוֹנָתָהּ כְּלוּם. vetanya idakh: "vehanoteret min hamin'ha" – perat lamin'ha che'hasra hi, veche'hasar koumtsah, vechelo hiktir milevonatah keloum.
12. תְּרֵי קְרָאֵי בַּחֲסֵרוֹת לְמָה לִי? לָאו חַד לְמִנְחָה שֶׁחָסְרָה קוֹדֶם קְמִיצָה, וְחַד לְשִׁירַיִם שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה, teré keraé ba'hasérot lema li? la 'had lemin'ha che'hasra kodem kemitsa, ve'had lechirayim che'hasrou bén kemitsa lehaktara,
13. וּתְיוּבְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן בְּתַרְוַיְיהוּ? outouvta derabi yo'hanan betarvayou?
14. לָא, חַד לְמִנְחָה שֶׁחָסְרָה קוֹדֶם קְמִיצָה, דְּאִי מֵבִיא מִבֵּיתוֹ וִימַלְּאֶנָּה – אִין, וְאִי לָא – לָא, וְחַד לְשִׁירַיִם שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה, דְּאַף עַל גַּב דְּמַקְטִיר קוֹמֶץ עֲלֵיהֶן – אוֹתָן שִׁירַיִם אֲסוּרִים לַאֲכִילָה. la, 'had lemin'ha che'hasra kodem kemitsa, dei mévi mibéto vimaleena – in, vei la – la, ve'had lechirayim che'hasrou bén kemitsa lehaktara, deaf al gav demaktir komets aléhen – otan chirayim asourim laakhila.
15. דְּאִיבַּעְיָא לְהוּ: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר שִׁירַיִם שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה מַקְטִיר קוֹמֶץ עֲלֵיהֶן, אוֹתָן שִׁירַיִם מָה הֵן בַּאֲכִילָה? deibaya leou: ledivré haomér chirayim che'hasrou bén kemitsa lehaktara maktir komets aléhen, otan chirayim ma hén baakhila?
16. אָמַר זְעֵירִי, אָמַר קְרָא: ״וְהַנּוֹתֶרֶת״, וְלֹא הַנּוֹתֶרֶת מִן הַנּוֹתֶרֶת. וְרַבִּי יַנַּאי אָמַר: ״מֵהַמִּנְחָה״ – מִנְחָה שֶׁהָיְתָה כְּבָר. amar zeéri, amar kera: "vehanoteret", velo hanoteret min hanoteret. verabi yana amar: "méhamin'ha" – min'ha chehayta kevar.
17. קָמַץ בִּשְׂמֹאל – מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי זֵירָא, דְּאָמַר קְרָא: ״וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה וַיְמַלֵּא כַפּוֹ מִמֶּנָּה״ – כַּף זֶה אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְלָקַח הַכֹּהֵן מִלּוֹג הַשָּׁמֶן וְיָצַק עַל כַּף הַכֹּהֵן הַשְּׂמָאלִית״ – כָּאן שְׂמָאלִית, הָא כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״כַּף״ אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין. kamats bismol – mena hané milé? amar rabi zéra, deamar kera: "vayakrév et hamin'ha vaymalé khapo mimena" – kaf ze éni yodéa maou, kecheou omér: "velaka'h hakohén milog hachamen veyatsak al kaf hakohén hasemalit" – kan semalit, ha kol makom cheneemar "kaf" éno ela yamin.
18. וְהָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ? ״שְׂמָאלִית״ אַחֲרִינָא כְּתִיב. veha mibeé léh legouféh? "semalit" a'harina ketiv.
19. וְאֵימָא: אֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת? ״שְׂמָאלִית״ אַחֲרִינָא כְּתִיב. כָּאן שְׂמָאלִית, וְאֵין אַחֵר שְׂמָאלִית. veéma: én miout a'har miout ela lerabot? "semalit" a'harina ketiv. kan semalit, veén a'hér semalit.
20. וְאֵימָא: אַדְּרַבָּה, מָה כָּאן שְׂמָאלִית – אַף בְּעָלְמָא נָמֵי שְׂמָאלִית! אַרְבָּעָה ״שְׂמָאלִית״ כְּתִיבִי: תְּרֵי בְּעָנִי, וּתְרֵי בְּעָשִׁיר. veéma: aderaba, ma kan semalit – af bealma namé semalit! arbaa "semalit" ketivi: teré beani, outré beachir.
21. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: ״עַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית״ דִּכְתִיב בְּשֶׁמֶן דִּמְצוֹרָע עָשִׁיר לְמָה לִּי? amar léh rabi yirmeya lerabi zéra: "al bohen yado haymanit veal bohen raglo haymanit" dikhtiv bechemen dimtsora achir lema li?

Daf 10a

1. (דְּהָא כְּתִב ״עַל דַּם הָאָשָׁם״!), חַד לְהַכְשִׁיר צְדָדִין, וְחַד לִפְסוֹל צִידֵּי צְדָדִין. (deha ketiv "al dam haacham"!), 'had lehakhchir tsedadin, ve'had lifsol tsidé tsedadin.
2. ״עַל דַּם הָאָשָׁם״, (על) [וְ״עַל] מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם״ – לְמַאי אָתוּ? "al dam haacham", (l) [ve"al] mekom dam haacham" – lema atou?
3. הָנֵי צְרִיכִי, אִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״עַל דַּם הָאָשָׁם״, הֲוָה אָמֵינָא: אִיתֵיהּ – אִין, נִתְקַנֵּחַ – לָא, כְּתַב רַחֲמָנָא ״עַל מְקוֹם״. hané tserikhi, i ketav ra'hamana "al dam haacham", hava aména: itéh – in, nitkané'ha – la, ketav ra'hamana "al mekom".
4. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״עַל מְקוֹם״, הֲוָה אָמֵינָא: דַּוְקָא נִתְקַנֵּחַ, אֲבָל אִיתֵיהּ – אֵימָא הָוֵי חֲצִיצָה, קָא מַשְׁמַע לַן ״עַל דַּם הָאָשָׁם״. vei ketav ra'hamana "al mekom", hava aména: davka nitkané'ha, aval itéh – éma havé 'hatsitsa, ka machma lan "al dam haacham".
5. אָמַר רָבָא: מֵאַחַר דִּכְתִיב ״עַל דַּם הָאָשָׁם״ וְ״עַל מְקוֹם [דַּם] הָאָשָׁם״, וּכְתִיבָא יְמָנִית בְּדָם ״עַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית״, וּכְתִיבִי בְּשֶׁמֶן דִּמְצוֹרָע עָשִׁיר וְעָנִי, לְמָה לִי? amar rava: méa'har dikhtiv "al dam haacham" ve"al mekom [dam] haacham", oukhtiva yemanit bedam "al bohen yado haymanit veal bohen raglo haymanit", oukhtivi bechemen dimtsora achir veani, lema li?
6. אֶלָּא אָמַר רָבָא: ״יָד״ ״יָד״ לִקְמִיצָה. ela amar rava: "yad" "yad" likmitsa.
7. ״רֶגֶל״ ״רֶגֶל״ לַחֲלִיצָה. "regel" "regel" la'halitsa.
8. ״אוֹזֶן״ ״אוֹזֶן״ לִרְצִיעָה. "ozen" "ozen" lirtsia.
9. ״שְׂמָאלִית״ (הֶעָנִי) לְמַאי אֲתָא? אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: לִיפְסוֹל יָמִין דְּכֹהֵן בִּמְצוֹרָע, שֶׁלֹּא תֹּאמַר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא נִתְרַבְּתָה שְׂמֹאל נִתְרַבְּתָה יָמִין, בְּמָקוֹם שֶׁנִּתְרַבְּתָה שְׂמֹאל אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּתְרַבְּתָה יָמִין? "semalit" (heani) lema ata? amar rav chicha beréh derav idi: lifsol yamin dekhohén bimtsora, chelo tomar: ouma bimkom chelo nitrabeta semol nitrabeta yamin, bemakom chenitrabeta semol éno din chenitrabeta yamin?
10. וְאִידָּךְ ״שְׂמָאלִית״ (וְיָד וָרֶגֶל יְמָנִית דְּעָנִי), לְמַאי אֲתָא? לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כׇּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה וְנִשְׁנֵית, לֹא נִשְׁנֵית אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ. veidakh "semalit" (veyad varegel yemanit deani), lema ata? lekhidtana devé rabi yichmaél: kol paracha cheneemra venichnét, lo nichnét ela bichvil davar chenit'hadéch bah.
11. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֶמְרָה אֶצְבַּע וּכְהוּנָּה, אֵינָהּ אֶלָּא יָמִין. amar raba bar bar 'hana, amar rabi chimon ben lakich: kol makom cheneemra etsba oukhouna, énah ela yamin.
12. קָא סָלְקָא דַּעְתִּין, אֶצְבַּע וּכְהוּנָּה בָּעֵינַן, כְּדִכְתִיב: ״וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ״, וְגָמַר מִמְּצוֹרָע, דִּכְתִיב: ״וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית״. הֲרֵי קְמִיצָה דְּלָא כְּתִיבָא בָּהּ אֶלָּא כְּהוּנָּה, וּתְנַן: קָמַץ בִּשְׂמֹאל פָּסוּל! ka salka datin, etsba oukhouna baénan, kedikhtiv: "velaka'h hakohén midam ha'hatat beetsbao", vegamar mimetsora, dikhtiv: "vetaval hakohén et etsbao haymanit". haré kemitsa dela ketiva bah ela keouna, outnan: kamats bismol pasoul!
13. אָמַר רָבָא: אוֹ ״אֶצְבַּע״ אוֹ ״כְּהוּנָּה״. amar rava: o "etsba" o "keouna".
14. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הֲרֵי הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, דִּכְתִיב בְּהוּ כְּהוּנָּה, דִּכְתִיב: ״וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה״, וְאָמַר מָר: זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, וּתְנַן: הָרֶגֶל שֶׁל יָמִין בִּשְׂמֹאל וּבֵית עוֹרָהּ לַחוּץ. amar léh abayé: haré holakhat évarim lakevech, dikhtiv beou keouna, dikhtiv: "vehikriv hakohén et hakol hamizbé'ha", veamar mar: zo holakhat évarim lakevech, outnan: haregel chel yamin bismol ouvét orah la'houts.
15. כִּי אָמְרִינַן ״אוֹ אֶצְבַּע אוֹ כְּהוּנָּה״ – בְּדָבָר הַמְעַכֵּב כַּפָּרָה. ki amrinan "o etsba o keouna" – bedavar hamakév kapara.
16. וַהֲרֵי קַבָּלָה (דבר) [דְּדָבָר] הַמְעַכֵּב כַּפָּרָה הוּא, וּכְתִב בָּהּ כְּהוּנָּה, דִּכְתִיב: ״וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם״ – זוֹ קַבָּלַת הַדָּם, וּתְנַן: קִבֵּל בִּשְׂמֹאל פָּסַל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. vaharé kabala (dvr) [dedavar] hamakév kapara hou, oukhtiv bah keouna, dikhtiv: "vehikrivou bené aharon hakohanim et hadam" – zo kabalat hadam, outnan: kibél bismol pasal, verabi chimon makhchir.
17. לְרַבִּי שִׁמְעוֹן קָאָמְרַתְּ? רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּרְתֵּי בָּעֵי. lerabi chimon kaamrate? rabi chimon tarté baé.
18. וּמִי בָּעֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּרְתֵּי? וְהָתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֶמְרָה ״יָד״ – אֵינָהּ אֶלָּא יָמִין, ״אֶצְבַּע״ – אֵינָהּ אֶלָּא יָמִין! אֶצְבַּע לָא בָּעֲיָא כְּהוּנָּה, כְּהוּנָּה בָּעֲיָא אֶצְבַּע. oumi baé rabi chimon tarté? vehatanya: rabi chimon omér: kol makom cheneemra "yad" – énah ela yamin, "etsba" – énah ela yamin! etsba la baaya keouna, keouna baaya etsba.
19. אֶלָּא כֹּהֵן לְמָה לִּי? בְּכִהוּנוֹ. ela kohén lema li? bekhiouno.

Daf 10b

1. וַהֲרֵי זְרִיקָה דְּלָא כְּתִיב בַּיהּ אֶלָּא כְּהוּנָּה, וּתְנַן: זָרַק בִּשְׂמֹאל פָּסוּל, וְלָא פְּלִיג רַבִּי שִׁמְעוֹן? אָמַר אַבָּיֵי: פְּלִיג בְּבָרַיְיתָא, דְּתַנְיָא: קִבֵּל בִּשְׂמֹאל פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר; זָרַק בִּשְׂמֹאל פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. vaharé zerika dela ketiv bah ela keouna, outnan: zarak bismol pasoul, vela pelig rabi chimon? amar abayé: pelig bevarayta, detanya: kibél bismol pasoul, verabi chimon makhchir; zarak bismol pasoul, verabi chimon makhchir.
2. וְאֶלָּא, הָא דְּאָמַר רָבָא: ״יָד״ ״יָד״ לִקְמִיצָה, לְמָה לִי? מִכְּהוּנָּה נָפְקָא! veela, ha deamar rava: "yad" "yad" likmitsa, lema li? mikeouna nafka!
3. חַד לְקוֹמֶץ, וְחַד לְקִידּוּשׁ קוֹמֶץ. 'had lekomets, ve'had lekidouch komets.
4. לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלָא בָּעֵי קִידּוּשׁ קוֹמֶץ, וּלְמַאן דְּאָמַר נָמֵי דְּבָעֵי קִידּוּשׁ קוֹמֶץ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וּבִשְׂמֹאל אַכְשׁוֹרֵי מַכְשַׁר – ״יָד״ ״יָד״ דְּרָבָא לְמָה לִי? lerabi chimon dela baé kidouch komets, oulman deamar namé devaé kidouch komets lerabi chimon, ouvismol akhchoré makhchar – "yad" "yad" derava lema li?
5. אִי לִקְמִיצָה גּוּפַהּ, אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, מִדְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא נָפְקָא, דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דְּאָמַר קְרָא: ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִיא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם״. i likmitsa goufah, aliba derabi chimon, miderabi yeouda beréh derabi 'hiya nafka, deamar rabi yeouda beréh derabi 'hiya: ma tama derabi chimon? deamar kera: "kodech kadachim hi ka'hatat vekhaacham".
6. בָּא לְעוֹבְדָהּ בַּיָּד – עוֹבְדָהּ בְּיָמִין, כְּחַטָּאת; בָּא לְעוֹבְדָהּ בִּכְלִי – עוֹבְדָהּ בִּשְׂמֹאל, כְּאָשָׁם. ba leovdah bayad – ovdah beyamin, ke'hatat; ba leovdah bikhli – ovdah bismol, keacham.
7. לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְקוֹמֶץ דְּמִנְחַת חוֹטֵא, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא יְהֵא קׇרְבָּנוֹ מְהוּדָּר, כִּי קָמֵיץ לַהּ נָמֵי בִּשְׂמֹאל תִּתַּכְשַׁר, קָמַשְׁמַע לַן. lo nitsrekha ela lekomets demin'hat 'hoté, salka datakh aména: hoil veamar rabi chimon chelo yehé korbano meoudar, ki kaméts lah namé bismol titakhchar, kamachma lan.
8. קָמַץ וְעָלָה בְּיָדוֹ צְרוֹר, אוֹ גַרְגֵּר מֶלַח, kamats veala beyado tseror, o gargér mela'h,

Daf 11a

1. אוֹ קוֹרֶט לְבוֹנָה – פָּסוּל. כֹּל הָנֵי לְמָה לִי? o koret levona – pasoul. kol hané lema li?
2. צְרִיכָא, דְּאִי תְּנָא צְרוֹר – מִשּׁוּם דְּלָאו בַּת הַקְרָבָה הִיא, אֲבָל מֶלַח דְּבַת הַקְרָבָה הִיא – אֵימָא תִּתַּכְשַׁר. tserikha, dei tena tseror – michoum dela bat hakrava hi, aval mela'h devat hakrava hi – éma titakhchar.
3. וְאִי תְּנָא מֶלַח, דְּלָא אִיקְּבַע בַּהֲדֵי מִנְחָה מֵעִיקָּרָא (שֶׁאֵינוֹ מוֹלֵחַ אֶלָּא הַקּוֹמֶץ בִּלְבַד), אֲבָל לְבוֹנָה דְּאִיקְּבַע בַּהֲדֵי מִנְחָה מֵעִיקָּרָא – אֵימָא תִּתַּכְשַׁר, קָא מַשְׁמַע לַן. vei tena mela'h, dela ikeva bahadé min'ha méikara (cheéno molé'ha ela hakomets bilvad), aval levona deikeva bahadé min'ha méikara – éma titakhchar, ka machma lan.
4. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ: הַקּוֹמֶץ הֶחָסֵר אוֹ הַיָּתֵר פָּסוּל. מַאי אִירְיָא מִשּׁוּם חָסֵר וְיָתֵר? וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם חֲצִיצָה! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִן הַצַּד. mipené cheamrou: hakomets he'hasér o hayatér pasoul. ma irya michoum 'hasér veyatér? vetipok léh michoum 'hatsitsa! amar rabi yirmeya: min hatsad.
5. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: כֵּיצַד קוֹמְצִין? אֲמַר לֵיהּ: כִּדְקָמְצִי אִינָשֵׁי. אֵיתִיבֵיהּ: זוֹ זֶרֶת, זוֹ קְמִיצָה. amar léh abayé lerava: kétsad komtsin? amar léh: kidkamtsi inaché. étivéh: zo zeret, zo kemitsa.
6. זוֹ אַמָּה, זוֹ אֶצְבַּע, זוֹ גּוּדָל. zo ama, zo etsba, zo goudal.
7. אֶלָּא לְהַשְׁווֹת, (כְּלוֹמַר, קוֹמֵץ מְלֹא הַיָּד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא חָסֵר, וְאַחַר כָּךְ מוֹחֵק בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה מִלְּמַטָּה). ela lehachot, (kelomar, kométs melo hayad kedé chelo yehé 'hasér, vea'har kakh mo'hék beetsba ketana milemata).
8. הֵיכִי עָבֵיד? אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה, אָמַר רַב: חוֹפֶה שְׁלֹשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו, עַד שֶׁמַּגִּיעַ עַל פַּס יָדוֹ, וְקוֹמֵץ. hékhi avéd? amar rav zoutra bar toviya, amar rav: 'hofe cheloch etsbeota, ad chemagia al pas yado, vekométs.
9. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״מְלֹא קֻמְצוֹ״ – יָכוֹל מְבוֹרָץ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּקֻמְצוֹ״. tanya namé hakhi: "melo koumtso" – yakhol mevorats? talmoud lomar "bekoumtso".
10. אִי בְּקֻמְצוֹ, יָכוֹל בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מְלֹא קֻמְצוֹ״, הָא כֵּיצַד? חוֹפֶה שְׁלֹשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פַּס יָדוֹ וְקוֹמֵץ. i bekoumtso, yakhol beraché etsbeota? talmoud lomar: "melo koumtso", ha kétsad? 'hofe cheloch etsbeota al pas yado vekométs.
11. בְּמַחֲבַת וּבְמַרְחֶשֶׁת, מוֹחֵק בְּגוּדָלוֹ מִלְּמַעְלָה וּבְאֶצְבָּעוֹ קְטַנָּה מִלְּמַטָּה, וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. bema'havat ouvmar'hechet, mo'hék begoudalo milemala ouvetsbao ketana milemata, vezo hi avoda kacha chebamikdach.
12. זֶהוּ וְתוּ לָא? וְהָאִיכָּא מְלִיקָה, וְהָאִיכָּא חֲפִינָה! אֶלָּא זוֹ הִיא אַחַת מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. zeou vetou la? vehaika melika, vehaika 'hafina! ela zo hi a'hat méavodot kachot chebamikdach.
13. אָמַר רַב פָּפָּא: פְּשִׁיטָא לִי, ״מְלֹא קֻמְצוֹ״ כִּדְקָמְצִי אִינָשֵׁי. בָּעֵי רַב פָּפָּא: קָמַץ בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו, מַאי? amar rav papa: pechita li, "melo koumtso" kidkamtsi inaché. baé rav papa: kamats beraché etsbeota, ma?
14. מִן הַצְּדָדִין, מַאי? מִמַּטָּה לְמַעְלָה, מַאי? תֵּיקוּ. min hatsedadin, ma? mimata lemala, ma? tékou.
15. אָמַר רַב פָּפָּא: פְּשִׁיטָא לִי, ״מְלֹא חׇפְנָיו״ כִּדְחָפְנִי אִינָשֵׁי. בָּעֵי רַב פָּפָּא: חָפַן בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו מַהוּ? מִן הַצְּדָדִין מַהוּ? חָפַן בְּזוֹ וּבָזוֹ וְקֵרְבָן זוֹ אֵצֶל זוֹ מַהוּ? תֵּיקוּ. amar rav papa: pechita li, "melo 'hofna" kid'hafni inaché. baé rav papa: 'hafan beraché etsbeota maou? min hatsedadin maou? 'hafan bezo ouvazo vekérvan zo étsel zo maou? tékou.
16. בָּעֵי רַב פָּפָּא: דַּבְּקֵיהּ לְקוֹמֶץ בְּדַפְנֵיהּ דְּמָנָא, מַאי? תּוֹךְ כְּלִי בָּעֵינַן, וְהָאִיכָּא, אוֹ דִלְמָא הַנָּחָה בְּתוֹכוֹ בָּעֵינַן, וְלֵיכָּא? תֵּיקוּ. baé rav papa: dabekéh lekomets bedafnéh demana, ma? tokh keli baénan, vehaika, o dilma hana'ha betokho baénan, veléka? tékou.
17. בָּעֵי מָר בַּר רַב אָשֵׁי: הַפְכֵיהּ לְמָנָא, וְדַבְּקֵיהּ לְקוֹמֶץ בְּאַרְעִיתָא דְּמָנָא, מַאי? הַנָּחָה בְּתוֹכוֹ בָּעֵינַן, וְהָאִיכָּא, אוֹ דִלְמָא כְּתִיקְנוֹ בָּעִינַן, וְלֵיכָּא? תֵּיקוּ. baé mar bar rav aché: hafkhéh lemana, vedabekéh lekomets bearita demana, ma? hana'ha betokho baénan, vehaika, o dilma ketikno bainan, veléka? tékou.
18. מַתְנִי׳ כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? פּוֹשֵׁט אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פַּס יָדוֹ. רִיבָּה שַׁמְנָהּ, חִסֵּר שַׁמְנָהּ, חִיסֵּר לְבוֹנָתָהּ – פְּסוּלָה. matni' kétsad hou ose? pochét et etsbeota al pas yado. riba chamnah, 'hisér chamnah, 'hisér levonatah – pesoula.
19. גְּמָ׳ הֵיכִי דָמֵי רִיבָּה שַׁמְנָהּ? אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּגוֹן שֶׁהִפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי לוּגִּין. וְלוֹקְמַהּ כְּגוֹן דְּעָרֵיב בָּהּ שֶׁמֶן דְּחוּלִּין וָשֶׁמֶן דַּחֲבֶירְתַּהּ! gema' hékhi damé riba chamnah? amar rabi eliezer: kegon chehifrich lah chené lougin. velokmah kegon dearév bah chemen de'houlin vachemen da'havertah!
20. וְכִי תֵּימָא, שֶׁמֶן דְּחוּלִּין וָשֶׁמֶן דַּחֲבֶירְתַּהּ לָא פָּסֵל, מַתְקֵיף לַהּ רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה: אֶלָּא מֵעַתָּה, מִנְחַת חוֹטֵא דְּפָסֵל בָּהּ שֶׁמֶן, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? vekhi téma, chemen de'houlin vachemen da'havertah la pasél, matkéf lah rav zoutra bar toviya: ela méata, min'hat 'hoté defasél bah chemen, hékhi machka'hate lah?
21. אִי דִּידַהּ – הָא לֵית לַהּ, אִי דְּחוּלִּין וְדַחֲבֶירְתַּהּ – הָא אָמְרַתְּ לָא פָּסֵל, (וְאִי אָמְרַתְּ דְּאַפְרֵישׁ לֵהּ שֶׁמֶן – כֵּיוָן דְּלֵית לֵהּ שֶׁמֶן כְּלָל, חוּלִּין נִינְהוּ). i didah – ha lét lah, i de'houlin veda'havertah – ha amrate la pasél, (vei amrate deafréch léh chemen – kévan delét léh chemen kelal, 'houlin ninou).
22. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא דְּחוּלִּין וְדַחֲבֶירְתַּהּ דְּפָסֵיל, אֲבָל הִפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי לוּגִּין, הוֹאִיל וְהַאי חֲזֵי לֵיהּ וְהַאי חֲזֵי לֵיהּ, אֵימָא לָא לִיפְּסִיל – קָא מַשְׁמַע לַן. verabi eliezer la mibaya kaamar: la mibaya de'houlin veda'havertah defasél, aval hifrich lah chené lougin, hoil veha 'hazé léh veha 'hazé léh, éma la lipesil – ka machma lan.
23. וּמְנָא לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָא? אָמַר רָבָא: מַתְנִיתִין קְשִׁיתֵיהּ, מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי ״רִיבָּה שַׁמְנָהּ״? לִיתְנֵי ״רִיבָּה לָהּ שֶׁמֶן״! אֶלָּא הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאַף עַל גַּב דְּהִפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי לוּגִּין. oumna léh lerabi eliezer ha? amar rava: matnitin kechitéh, ma irya detané "riba chamnah"? litné "riba lah chemen"! ela ha ka machma lan, deaf al gav dehifrich lah chené lougin.
24. חִיסֵּר לְבוֹנָתָהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: חָסְרָה וְעָמְדָה עַל קוֹרֶט אֶחָד – פְּסוּלָה, עַל שְׁנֵי קְרָטִין – כְּשֵׁרָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַל קוֹרֶט אֶחָד – כְּשֵׁרָה, פָּחוֹת מִכָּאן – פְּסוּלָה. 'hisér levonatah. tanou rabanan: 'hasra veamda al koret e'had – pesoula, al chené keratin – kechéra, divré rabi yeouda. rabi chimon omér: al koret e'had – kechéra, pa'hot mikan – pesoula.

Daf 11b

1. וְהָתַנְיָא (רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר): קוֹמֶץ לְבוֹנָה שֶׁחָסַר כׇּל שֶׁהוּא – פָּסוּל. תְּנִי: קוֹרֶט לְבוֹנָה שֶׁחָסַר כׇּל שֶׁהוּא – פָּסוּל. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כָּאן בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה עִם הַמִּנְחָה, כָּאן בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. vehatanya (rabi chimon omér): komets levona che'hasar kol cheou – pasoul. teni: koret levona che'hasar kol cheou – pasoul. veibaét éma: kan bilvona habaa im hamin'ha, kan bilvona habaa bifné atsmah.
2. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שָׁלֹשׁ מַחְלוֹקֹת בַּדָּבָר, רַבִּי מֵאִיר סָבַר: קוֹמֵץ בַּתְּחִילָּה וְקוֹמֵץ בַּסּוֹף, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: קוֹמֶץ בַּתְּחִילָּה וּשְׁנֵי קְרָטִין בַּסּוֹף, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: קוֹמֶץ בַּתְּחִילָּה וְקוֹרֶט אֶחָד בַּסּוֹף. amar rabi yits'hak bar yoséf, amar rabi yo'hanan: chaloch ma'hlokot badavar, rabi méir savar: kométs bate'hila vekométs basof, verabi yeouda savar: komets bate'hila ouchné keratin basof, verabi chimon savar: komets bate'hila vekoret e'had basof.
3. וּשְׁלׇשְׁתָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, ״וְאֵת כׇּל הַלְּבוֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה״. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: עַד דְּאִיתָא לִלְבוֹנָה דְּאִיקְּבַעָה בַּהֲדֵי מִנְחָה מֵעִיקָּרָא, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: ״כׇּל״ – וַאֲפִילּוּ חַד קוֹרֶט, ״אֶת״ – לְרַבּוֹת קוֹרֶט אַחֵר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן ״אֶת״ לָא דָּרֵישׁ. ouchlochtan mikra e'had darchou, "veét kol halevona acher al hamin'ha". rabi méir savar: ad deita lilvona deikevaa bahadé min'ha méikara, verabi yeouda savar: "kol" – vaafilou 'had koret, "et" – lerabot koret a'hér, verabi chimon "et" la daréch.
4. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַחְלוֹקֶת בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה עִם הַמִּנְחָה, אֲבָל בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ – דִּבְרֵי הַכֹּל קוֹמֶץ בַּתְּחִילָּה וְקוֹמֶץ בַּסּוֹף. לְהָכִי אִיצְטְרִיךְ ״אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה״, דְּבַהֲדֵי מִנְחָה – אִין, בִּפְנֵי עַצְמָהּ – לָא. veamar rabi yits'hak bar yoséf, amar rabi yo'hanan: ma'hloket bilvona habaa im hamin'ha, aval bilvona habaa bifné atsmah – divré hakol komets bate'hila vekomets basof. lehakhi itsterikh "acher al hamin'ha", devahadé min'ha – in, bifné atsmah – la.
5. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַחְלוֹקֶת בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה עִם הַמִּנְחָה, אֲבָל בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה בְּבָזִיכִין – דִּבְרֵי הַכֹּל שְׁנֵי קְמָצִין בַּתְּחִילָּה, וּשְׁנֵי קְמָצִין בַּסּוֹף. veamar rabi yits'hak bar yoséf, amar rabi yo'hanan: ma'hloket bilvona habaa im hamin'ha, aval bilvona habaa bevazikhin – divré hakol chené kematsin bate'hila, ouchné kematsin basof.
6. פְּשִׁיטָא, מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דְּבַהֲדֵי לֶחֶם אָתְיָא, כַּ״אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה״ דָּמְיָא, קָא מַשְׁמַע לַן. pechita, maou detéma: kévan devahadé le'hem atya, ka"acher al hamin'ha" damya, ka machma lan.
7. פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא, חַד אָמַר: מַחְלוֹקֶת בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה עִם הַמִּנְחָה, אֲבָל בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ – דִּבְרֵי הַכֹּל קוֹמֶץ בַּתְּחִילָּה וְקוֹמֶץ בַּסּוֹף, וְחַד אָמַר: כְּמַחְלוֹקֶת בָּזוֹ כָּךְ מַחְלוֹקֶת בָּזוֹ. peligi bah rabi amé verabi yits'hak napa'ha, 'had amar: ma'hloket bilvona habaa im hamin'ha, aval bilvona habaa bifné atsmah – divré hakol komets bate'hila vekomets basof, ve'had amar: kema'hloket bazo kakh ma'hloket bazo.
8. חִיסֵּר לְבוֹנָתָהּ – הָא יָתֵיר כְּשֵׁרָה, וְהָתַנְיָא: יָתֵיר פְּסוּלָה! אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: כְּגוֹן שֶׁהִפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי קְמָצִין. 'hisér levonatah – ha yatér kechéra, vehatanya: yatér pesoula! amar ramé bar 'hama: kegon chehifrich lah chené kematsin.
9. וְאָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: הִפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי קְמָצִין, וְאָבַד אֶחָד מֵהֶן קוֹדֶם קְמִיצָה – לֹא הוּקְבְּעוּ, אַחַר קְמִיצָה – הוּקְבְּעוּ. veamar ramé bar 'hama: hifrich lah chené kematsin, veavad e'had méhen kodem kemitsa – lo houkbeou, a'har kemitsa – houkbeou.
10. וְאָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: הִפְרִישׁ אַרְבָּעָה קְמָצִין לִשְׁנֵי בָּזִיכִין, וְאָבְדוּ שְׁנַיִם מֵהֶן קוֹדֶם סִילּוּק בָּזִיכִין – לָא הוּקְבְּעוּ, לְאַחַר סִילּוּק בָּזִיכִין – הוּקְבְּעוּ. veamar ramé bar 'hama: hifrich arbaa kematsin lichné bazikhin, veavdou chenayim méhen kodem silouk bazikhin – la houkbeou, lea'har silouk bazikhin – houkbeou.
11. הָא תּוּ לְמָה לִי? הַיְינוּ הָךְ! ha tou lema li? haynou hakh!
12. מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דִּבְרִיר קוֹמֶץ דִּידַהּ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לְפוֹרְקָהּ – כְּמַאן דִּפְרִיקָה דָּמְיָא, קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: kévan divrir komets didah, kévan chehigia zemanah leforkah – keman difrika damya, ka machma lan.
13. מַתְנִי׳ הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה לֶאֱכוֹל שְׁיָרֶיהָ בַּחוּץ, אוֹ כְּזַיִת מִשְּׁיָרֶיהָ בַּחוּץ, לְהַקְטִיר קוּמְצָהּ בַּחוּץ, אוֹ כְּזַיִת קוּמְצָהּ בַּחוּץ, אוֹ לְהַקְטִיר לְבוֹנָתָהּ בַּחוּץ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. לֶאֱכוֹל שְׁיָרֶיהָ לְמָחָר, אוֹ כְּזַיִת מִשְּׁיָרֶיהָ לְמָחָר, לְהַקְטִיר קוּמְצָהּ לְמָחָר, אוֹ כְּזַיִת מִקּוּמְצָהּ לְמָחָר, אוֹ לְהַקְטִיר לְבוֹנָה לְמָחָר – matni' hakométs et hamin'ha leekhol cheyareha ba'houts, o kezayit micheyareha ba'houts, lehaktir koumtsah ba'houts, o kezayit koumtsah ba'houts, o lehaktir levonatah ba'houts – pasoul, veén bo karét. leekhol cheyareha lema'har, o kezayit micheyareha lema'har, lehaktir koumtsah lema'har, o kezayit mikoumtsah lema'har, o lehaktir levona lema'har –

Daf 12a

1. פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. pigoul, ve'hayavin ala karét.
2. זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַקּוֹמֵץ [אוֹ] נוֹתֵן בִּכְלִי, הַמּוֹלִיךְ, הַמַּקְטִיר, לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל, וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר, חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת, חוּץ לִזְמַנּוֹ – פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת, וּבִלְבַד שֶׁיַּקְרִיב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. ze hakelal: kol hakométs [o] notén bikhli, hamolikh, hamaktir, leekhol davar chedarko leekhol, oulhaktir davar chedarko lehaktir, 'houts limkomo – pasoul veén bo karét, 'houts lizmano – pigoul ve'hayavin ala karét, ouvilvad cheyakriv hamatir kemitsvato.
3. כֵּיצַד קָרֵב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ? קָמַץ בִּשְׁתִיקָה, נָתַן בִּכְלִי וְהוֹלִיךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִזְמַנּוֹ; אוֹ שֶׁקָּמַץ חוּץ לִזְמַנּוֹ, נָתַן בִּכְלִי וְהוֹלִיךְ וְהִקְטִיר בִּשְׁתִיקָה; אוֹ שֶׁקָּמַץ וְנָתַן בִּכְלִי וְהוֹלִיךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִזְמַנּוֹ – זֶהוּ שֶׁקָּרֵב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. kétsad karév hamatir kemitsvato? kamats bichtika, natan bikhli veolikh vehiktir 'houts lizmano; o chekamats 'houts lizmano, natan bikhli veolikh vehiktir bichtika; o chekamats venatan bikhli veolikh vehiktir 'houts lizmano – zeou chekarév hamatir kemitsvato.
4. כֵּיצַד לֹא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ? קָמַץ חוּץ לִמְקוֹמוֹ, נָתַן בִּכְלִי וְהוֹלִיךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִזְמַנּוֹ, אוֹ שֶׁקָּמַץ חוּץ לִזְמַנּוֹ, נָתַן בִּכְלִי וְהוֹלִיךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִמְקוֹמוֹ, אוֹ שֶׁקָּמַץ, נָתַן בִּכְלִי וְהוֹלִיךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִמְקוֹמוֹ – זֶהוּ שֶׁלֹּא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. kétsad lo karav hamatir kemitsvato? kamats 'houts limkomo, natan bikhli veolikh vehiktir 'houts lizmano, o chekamats 'houts lizmano, natan bikhli veolikh vehiktir 'houts limkomo, o chekamats, natan bikhli veolikh vehiktir 'houts limkomo – zeou chelo karav hamatir kemitsvato.
5. מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת קְנָאוֹת שֶׁקְּמָצָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, נָתַן בִּכְלִי וְהוֹלִיךְ וְהִקְטִיר חוּץ לִזְמַנּוֹ; אוֹ שֶׁקָּמַץ חוּץ לִזְמַנּוֹ, נָתַן בִּכְלִי וְהוֹלִיךְ וְהִקְטִיר שֶׁלֹּא לִשְׁמָן; אוֹ שֶׁקָּמַץ וְנָתַן בִּכְלִי וְהוֹלִיךְ וְהִקְטִיר שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – זֶהוּ שֶׁלֹּא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. min'hat 'hoté oumin'hat kenaot chekematsan chelo lichman, natan bikhli veolikh vehiktir 'houts lizmano; o chekamats 'houts lizmano, natan bikhli veolikh vehiktir chelo lichman; o chekamats venatan bikhli veolikh vehiktir chelo lichman – zeou chelo karav hamatir kemitsvato.
6. לֶאֱכוֹל כְּזַיִת בַּחוּץ כְּזַיִת לְמָחָר, כְּזַיִת לְמָחָר כְּזַיִת בַּחוּץ, כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר, כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ – פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. leekhol kezayit ba'houts kezayit lema'har, kezayit lema'har kezayit ba'houts, ka'hatsi zayit ba'houts ka'hatsi zayit lema'har, ka'hatsi zayit lema'har ka'hatsi zayit ba'houts – pasoul veén bo karét.
7. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל: אִם מַחְשֶׁבֶת הַזְּמַן קָדְמָה לְמַחְשֶׁבֶת הַמָּקוֹם – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. אִם מַחְשֶׁבֶת הַמָּקוֹם קָדְמָה לְמַחְשֶׁבֶת הַזְּמַן – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. amar rabi yeouda, ze hakelal: im ma'hchevet hazeman kadma lema'hchevet hamakom – pigoul, ve'hayavin ala karét. im ma'hchevet hamakom kadma lema'hchevet hazeman – pasoul, veén bo karét. va'hakhamim omrim: ze vaze pasoul veén bo karét.
8. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: שִׁירַיִם שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה מַקְטִיר קוֹמֶץ עֲלֵיהֶן, וְקַיְימָא לַן דְּאוֹתָן שִׁירַיִם אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה, מַהוּ דְּתִיהַנֵּי לְהוּ הַקְטָרָה לְמִיקְבְּעִינְהוּ בְּפִיגּוּל? gema' ibaya leou, ledivré haomér: chirayim che'hasrou bén kemitsa lehaktara maktir komets aléhen, vekayma lan deotan chirayim asourim baakhila, maou detihané leou haktara lemikbeinou befigoul?
9. (ולפקינהו) [וּלְאַפֹּקִינְהוּ] מִידֵי מְעִילָה? (vlfkn) [oulapokinou] midé meila?
10. אָמַר רַב הוּנָא: אֲפִילּוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר ״זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא״, הָנֵי מִילֵּי יוֹצֵא, amar rav houna: afilou lerabi akiva deamar "zerika moelet layotsé", hané milé yotsé,
11. דְּאִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ, וּפָסוּל מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר הוּא, אֲבָל חֶסְרוֹן, דִּפְסוּלָא דְּגוּפֵיהּ הוּא – לָא מַהְנְיָא לֵיהּ הַקְטָרָה. deitéh beénéh, oufasoul mé'hamat davar a'hér hou, aval 'hesron, difsoula degouféh hou – la mahneya léh haktara.
12. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אַדְּרַבָּה, אֲפִילּוּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר ״אֵין זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא״ – הָנֵי מִילֵּי יוֹצֵא, דְּלֵיתֵיהּ בִּפְנִים, אֲבָל חֶסְרוֹן דְּאִיתֵיהּ בִּפְנִים – מַהְנְיָא לֵיהּ הַקְטָרָה. amar léh rava: aderaba, afilou lerabi eliezer deamar "én zerika moelet layotsé" – hané milé yotsé, delétéh bifnim, aval 'hesron deitéh bifnim – mahneya léh haktara.
13. אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דִּתְנַן: הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה לֶאֱכוֹל שְׁיָרֶיהָ בַּחוּץ אוֹ כְּזַיִת מִשְּׁיָרֶיהָ בַּחוּץ, וְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה, וְלָא תָּנֵי ״אוֹ כְּזַיִת״. amar rava: mena aména lah, ditnan: hakométs et hamin'ha leekhol cheyareha ba'houts o kezayit micheyareha ba'houts, vetané rabi 'hiya: hakométs et hamin'ha, vela tané "o kezayit".
14. מַאי טַעְמָא לָא תָּנֵי ״אוֹ כְּזַיִת״? לָאו כְּגוֹן שֶׁחָסְרוּ שִׁירַיִם וְקָמוּ לְהוּ אַכְּזַיִת, וְכֵיוָן דִּבְמַתַּן כְּלִי, בְּהִילּוּךְ, וּבְהַקְטָרָה לָא מִתְּנֵי לֵיהּ ma tama la tané "o kezayit"? la kegon che'hasrou chirayim vekamou leou akezayit, vekhévan divmatan keli, behiloukh, ouvhaktara la mitené léh

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Menachot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)