Talmud Horayot, Chapitre 3 (ג) · Daf 9b à 14a

Daf 9b

1. קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי! kachyan ahadadé!
2. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לָא קַשְׁיָא. כָּאן – בְּדַלּוּת, כָּאן – בְּדַלֵּי דַלּוּת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא בַּחֲדָא וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא: סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא בְּדַלֵּי דַלּוּת דְּפָטוּר, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בְּדַלּוּת. amar rav houna beréh derav yeochoua: la kachya. kan – bedalout, kan – bedalé dalout. verabi chimon savar lah kerabi akiva ba'hada ouflig aléh ba'hada: savar lah kerabi akiva bedalé dalout defatour, ouflig aléh bedalout.
3. אֶלָּא שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל חַיָּיב כּוּ׳. אָמַר חִזְקִיָּה: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דִּכְתִיב: ״וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִתּוֹךְ הַקָּהָל״, מִי שֶׁקׇּרְבָּנוֹ שָׁוֶה לַקָּהָל. יָצָא זֶה שֶׁאֵין קׇרְבָּנוֹ שָׁוֶה לַקָּהָל. ela cheén kohén gadol 'hayav kou'. amar 'hizkiya: ma tama derabi chimon? dikhtiv: "venikhreta hanefech hahi mitokh hakahal", mi chekorbano chave lakahal. yatsa ze cheén korbano chave lakahal.
4. אִם כֵּן, נָשִׂיא נָמֵי – אֵין קׇרְבָּנוֹ שָׁוֶה לַקָּהָל! שָׁוֶה בְּכַפָּרָה דְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִם כֵּן, כֹּהֲנִים נָמֵי לֹא שָׁווּ לַקָּהָל בְּכַפָּרָה דְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים! כֹּהֲנִים שָׁווּ לַקָּהָל בִּשְׁאָר מִצְוֹת דְּשָׁנָה כּוּלָּהּ. im kén, nasi namé – én korbano chave lakahal! chave bekhapara deom hakipourim. im kén, kohanim namé lo chaou lakahal bekhapara deom hakipourim! kohanim chaou lakahal bichar mitsot dechana koulah.
5. מָשִׁיחַ נָמֵי, הָא שָׁוֶה בִּשְׁאָר מִצְוֹת דְּשָׁנָה! אֶלָּא אָמַר רָבָא, אֵימָא הָכִי: מִי שֶׁחַטָּאתוֹ שָׁוָה לִיחִידִים, וּמַאי נִיהוּ קָהָל. machi'ha namé, ha chave bichar mitsot dechana! ela amar rava, éma hakhi: mi che'hatato chava li'hidim, ouma niou kahal.
6. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, הוֹאִיל וְנֶאֱמַר כָּרֵת בּוֹ כְּבִקְבוּעָה. rabi eliezer omér: hanasi mévi sair vekhou'. amar rabi yo'hanan: lo amar rabi eliezer ela betoumat mikdach vekadacha, hoil veneemar karét bo kevikvoua.
7. אָמַר רַב פָּפָּא: הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עַל כּוּלְּהוֹן קָאָמַר, מִכְּדִי שְׂעִיר נָשִׂיא וּפַר מָשִׁיחַ בִּמְקוֹם יָחִיד לְחַטָּאת קָאֵי. נִיתְנֵי נָמֵי: מָשִׁיחַ מֵבִיא פַּר בִּשְׁמִיעַת קוֹל וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם. אֶלָּא מִדְּלָא קָתָנֵי מָשִׁיחַ, שְׁמַע מִינַּהּ אַטּוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו קָאֵי, דְּמָשִׁיחַ פָּטוּר. amar rav papa: hakhi namé mistabera, dei salka datakh rabi eliezer al kouleon kaamar, mikedi seir nasi oufar machi'ha bimkom ya'hid le'hatat kaé. nitné namé: machi'ha mévi par bichmiat kol ouvitou sefatayim. ela midela katané machi'ha, chema minah atoumat mikdach vekadacha kaé, demachi'ha patour.
8. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פָּפָּא: מִמַּאי? דִּלְמָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַכּוּלְּהוֹן קָאֵי, וּבְמָשִׁיחַ סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: מָשִׁיחַ פָּטוּר בְּכוּלָּן! אֲמַר לֵיהּ: וְרַבִּי עֲקִיבָא מִי פָּטַר לֵיהּ מִפַּר? וְתוּ לָא מִידִּי. amar léh rav houna beréh derav natan lerav papa: mima? dilma rabi eliezer akouleon kaé, ouvmachi'ha savar lah kerabi akiva, deamar: machi'ha patour bekhoulan! amar léh: verabi akiva mi patar léh mipar? vetou la midi.
9. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁאֵין מֵבִיא אָשָׁם. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת: אָשָׁם תָּלוּי בָּא עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. אֲמַר לֵיהּ: דַּאֲמַר לָךְ מַנִּי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר בּוֹ כָּרֵת כְּבִקְבוּעָה, מַיְיתֵי נָשִׂיא שָׂעִיר עָלֶיהָ. וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי! קַשְׁיָא. amar rabi yo'hanan: mode rabi eliezer cheén mévi acham. tané tana kaméh derav chéchet: acham talou ba al toumat mikdach vekadacha. amar léh: daamar lakh mani? rabi eliezer hi, deamar: hoil veneemar bo karét kevikvoua, mayté nasi sair aleha. vehaamar rabi yo'hanan: mode rabi eliezer cheén mévi acham talou! kachya.
10. הֲדַרַן עֲלָיךְ הוֹרָה כֹּהֵן מָשִׁיחַ hadaran alakh hora kohén machi'ha
11. מַתְנִי׳ כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ, וְכֵן נָשִׂיא שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ – כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פַּר, וְהַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר. מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא, וְכֵן הַנָּשִׂיא שֶׁעָבַר מִגְּדוּלָּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא – כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פַּר, וְהַנָּשִׂיא כְּהֶדְיוֹט. matni' kohén machi'ha che'hata vea'har kakh avar mimechi'houto, vekhén nasi che'hata vea'har kakh avar migedoulato – kohén machi'ha mévi par, vehanasi mévi sair. machi'ha cheavar mimechi'houto vea'har kakh 'hata, vekhén hanasi cheavar migedoulato vea'har kakh 'hata – kohén machi'ha mévi par, vehanasi kehedot.
12. גְּמָ׳ הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר: עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ, gema' hachta yéch lomar: avar mimechi'houto,

Daf 10a

1. וְאַחַר כָּךְ חָטָא מֵבִיא פַּר, חָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ צְרִיכָא לְמֵימַר? מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי גַּבֵּי נָשִׂיא, דְּכִי עָבַר מִנְּשִׂיאוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ חָטָא – כְּהֶדְיוֹט מַיְיתֵי, אַהָכִי תָּנֵי גַּבֵּי מָשִׁיחַ [חָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר] מֵבִיא פַּר. vea'har kakh 'hata mévi par, 'hata vea'har kakh avar mimechi'houto tserikha lemémar? michoum dekatané gabé nasi, dekhi avar minesiouto vea'har kakh 'hata – kehedot mayté, ahakhi tané gabé machi'ha ['hata vea'har kakh avar] mévi par.
2. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ״, מְלַמֵּד שֶׁמֵּבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר, mena hané milé? detanou rabanan: "vehikriv al 'hatato", melaméd chemévi 'hatato micheavar,
3. שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה נָשִׂיא שֶׁמֵּבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – אֵין מֵבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר, מָשִׁיחַ שֶׁאֵין מֵבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – [לֹא] כׇּל שֶׁכֵּן! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ״, מְלַמֵּד שֶׁמֵּבִיא עַל חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר. cheyakhol, vahalo din hou: ouma nasi chemévi bechiggat maase – én mévi 'hatato micheavar, machi'ha cheén mévi bechiggat maase ela al helém davar im chiggat maase – [lo] kol chekén! talmoud lomar: "vehikriv al 'hatato", melaméd chemévi al 'hatato micheavar.
4. וְנַיְיתֵי נָמֵי נָשִׂיא מִקַּל וָחוֹמֶר: וּמָה מָשִׁיחַ שֶׁאֵין מֵבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – מֵבִיא חַטָּאת מִשֶּׁעָבַר, נָשִׂיא שֶׁמֵּבִיא חַטָּאת בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – אֵינוֹ דִּין שֶׁמֵּבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״, כְּשֶׁהוּא נָשִׂיא – אִין, כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט – לָא. venayté namé nasi mikal va'homer: ouma machi'ha cheén mévi bechiggat maase – mévi 'hatat micheavar, nasi chemévi 'hatat bechiggat maase – éno din chemévi 'hatato micheavar! talmoud lomar: "acher nasi ye'heta", kecheou nasi – in, kecheou hedot – la.
5. מַתְנִי׳ חָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ, וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנּוּ – הֲרֵי אֵלּוּ כְּהֶדְיוֹטוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם נוֹדַע לָהֶם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ – חַיָּיבִים, וּמִשֶּׁנִּתְמַנּוּ – פְּטוּרִים. matni' 'hatou ad chelo nitmanou, vea'har kakh nitmanou – haré élou kehedotot. rabi chimon omér: im noda lahem ad chelo nitmanou – 'hayavim, oumichenitmanou – petourim.
6. אֵיזֶהוּ נָשִׂיא? זֶה מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִכׇּל מִצְוֹת ה׳ אֱלֹהָיו״, שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה׳ אֱלֹהָיו. ézeou nasi? ze melekh, cheneemar: "mikol mitsot h' eloha", cheén al gaba ela h' eloha.
7. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא (לְאַשְׁמַת)״ – פְּרָט לַקּוֹדְמוֹת, gema' mena hané milé? detanou rabanan: "im hakohén hamachi'ha ye'heta (leachmat)" – perat lakodmot,
8. שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה נָשִׂיא שֶׁמֵּבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – אֵין מֵבִיא עַל הַקּוֹדְמוֹת, מָשִׁיחַ שֶׁאֵין מֵבִיא אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יָבִיא עַל הַקּוֹדְמוֹת! cheyakhol, vahalo din hou: ouma nasi chemévi bechiggat maase – én mévi al hakodmot, machi'ha cheén mévi ela al helém davar im chiggat maase – éno din chelo yavi al hakodmot!
9. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנָשִׂיא – שֶׁכֵּן אֵין מֵבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר, תֹּאמַר בְּמָשִׁיחַ – שֶׁמֵּבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר, הוֹאִיל וּמֵבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר – יָבִיא עַל הַקּוֹדְמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא״, חָטָא כְּשֶׁהוּא מָשִׁיחַ – מֵבִיא, כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט – אֵינוֹ מֵבִיא. lo, im amarta benasi – chekén én mévi 'hatato micheavar, tomar bemachi'ha – chemévi 'hatato micheavar, hoil oumévi 'hatato micheavar – yavi al hakodmot? talmoud lomar: "hamachi'ha ye'heta", 'hata kecheou machi'ha – mévi, kecheou hedot – éno mévi.
10. וְתַנְיָא נָמֵי גַּבֵּי נָשִׂיא כְּהַאי גַּוְונָא: ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״ – פְּרָט לַקּוֹדְמוֹת, vetanya namé gabé nasi keha gavna: "acher nasi ye'heta" – perat lakodmot,
11. שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה מָשִׁיחַ שֶׁמֵּבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר – אֵינוֹ מֵבִיא עַל הַקּוֹדְמוֹת, נָשִׂיא שֶׁאֵין מֵבִיא חַטָּאתוֹ מִשֶּׁעָבַר – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יָבִיא עַל הַקּוֹדְמוֹת? cheyakhol vahalo din hou: ouma machi'ha chemévi 'hatato micheavar – éno mévi al hakodmot, nasi cheén mévi 'hatato micheavar – éno din chelo yavi al hakodmot?
12. מָה לְמָשִׁיחַ שֶׁכֵּן אֵין מֵבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, תֹּאמַר בְּנָשִׂיא שֶׁמֵּבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה? הוֹאִיל וּמֵבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה – יָבִיא עַל הַקּוֹדְמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״ – שֶׁחָטָא וַהֲרֵי הוּא נָשִׂיא, וְלֹא שֶׁחָטָא וְעוֹדֵהוּ הֶדְיוֹט. ma lemachi'ha chekén én mévi bechiggat maase, tomar benasi chemévi bechiggat maase? hoil oumévi bechiggat maase – yavi al hakodmot? talmoud lomar: "acher nasi ye'heta" – che'hata vaharé hou nasi, velo che'hata veodéou hedot.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״, יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא״, מָה לְהַלָּן לִכְשֶׁיֶּחֱטָא – אַף כָּאן לִכְשֶׁיֶּחֱטָא. tanou rabanan: "acher nasi ye'heta", yakhol gezéra? talmoud lomar: "im hakohén hamachi'ha ye'heta", ma lehalan likhcheye'heta – af kan likhcheye'heta.
14. אָמַר מָר: יָכוֹל גְּזֵרָה, גְּזֵרָה מֵהֵיכָא תֵּיתֵי? amar mar: yakhol gezéra, gezéra méhékha tété?
15. אָמְרִי אִין, אַשְׁכְּחַן, דִּכְתִיב: ״וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם״, בְּשׂוֹרָה הִיא לָהֶם שֶׁנְּגָעִים בָּאִים עֲלֵיהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: פְּרָט לְנִגְעֵי אוֹנָסִין. לָאו אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשׂוֹרָה? הָכָא נָמֵי אֵימָא גְּזֵרָה הִיא! הִלְכָּךְ כְּתִיב: ״אִם״. amri in, achke'han, dikhtiv: "venatati nega tsaraat bevét erets a'houzatkhem", besora hi lahem chenegaim baim aléhem, divré rabi yeouda. rabi chimon omér: perat lenigé onasin. la amar rabi yeouda besora? hakha namé éma gezéra hi! hilkakh ketiv: "im".
16. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן, נִגְעֵי אוֹנָסִין מִי לָא מְטַמּוּ? וְהָא תַּנְיָא: ״אָדָם כִּי יִהְיֶה״ – מִן הַדִּבּוּר וְאֵילָךְ. וַהֲלֹא דִּין הוּא: טָמֵא בְּזָב וְטָמֵא בִּנְגָעִים, מָה זָב – מִן הַדִּבּוּר וְאֵילָךְ, אַף נְגָעִים – מִן הַדִּבּוּר וְאֵילָךְ? oulrabi chimon, nigé onasin mi la metamou? veha tanya: "adam ki yihye" – min hadibour veélakh. vahalo din hou: tamé bezav vetamé bingaim, ma zav – min hadibour veélakh, af negaim – min hadibour veélakh?
17. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּזָב שֶׁכֵּן אֵין מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס, תֹּאמַר בִּנְגָעִים שֶׁמְּטַמְּאִין בְּאוֹנֶס? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אָדָם כִּי יִהְיֶה״, מִן הַדִּבּוּר וְאֵילָךְ. רָבָא אָמַר: פְּרָט לְנִגְעֵי רוּחוֹת. רַב פָּפָּא אָמַר: פְּרָט לְנִגְעֵי כְשָׁפִים. lo, im amarta bezav chekén én metamé beones, tomar bingaim chemetamein beones? talmoud lomar: "adam ki yihye", min hadibour veélakh. rava amar: perat lenigé rou'hot. rav papa amar: perat lenigé khechafim.
18. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״ – פְּרָט לְחוֹלֶה. מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ חוֹלֶה, אִידְּחִי לֵיהּ מִנְּשִׂיאוּתֵיהּ? אָמַר רַב אַבְדִּימִי בַּר חָמָא: פְּרָט לְנָשִׂיא שֶׁנִּצְטָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְנַגַּע ה׳ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחׇפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת״. מִדְּקָאָמַר ״בְּבֵית הַחׇפְשִׁית״, מִכְּלָל דְּעַד הַשְׁתָּא עֶבֶד הֲוָה. tanou rabanan: "acher nasi ye'heta" – perat le'hole. michoum dehavé léh 'hole, ide'hi léh minesioutéh? amar rav avdimi bar 'hama: perat lenasi chenitstara, cheneemar: "vaynaga h' et hamelekh vayhi metsora ad yom moto vayéchev bevét ha'hofchit veotam ben hamelekh al habayit". midekaamar "bevét ha'hofchit", mikelal dead hachta eved hava.
19. כִּי הָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֲווֹ אָזְלִי בִּסְפִינְתָּא, בַּהֲדֵי דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הֲוָה פִּיתָּא, בַּהֲדֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הֲוָה פִּיתָּא וְסוּלְתָּא. שְׁלִים פִּיתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל, סְמַךְ אַסּוּלְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. אֲמַר לֵיהּ: מִי הֲוָה יָדְעַתְּ דְּהָוֵה לַן עִכּוּבָא כּוּלֵּי הַאי דְּאַיְתֵית סוּלְתָּא? אֲמַר לֵיהּ: כּוֹכָב אֶחָד לְשִׁבְעִים שָׁנָה עוֹלֶה וּמַתְעֶה אֶת (הַסְּפִינוֹת) [הַסַּפָּנִים], וְאָמַרְתִּי: שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיַתְעֶה [אוֹתָנוּ]. ki ha deraban gamliél verabi yeochoua hao azli bisfinta, bahadé deraban gamliél hava pita, bahadé rabi yeochoua hava pita vesoulta. chelim pitéh deraban gamliél, semakh asoultéh derabi yeochoua. amar léh: mi hava yadate dehavé lan ikouva koulé ha deaytét soulta? amar léh: kokhav e'had lechivim chana ole oumate et (hasefinot) [hasapanim], veamarti: chema yaale veyate [otanou].
20. אֲמַר לֵיהּ: כׇּל כָּךְ בְּיָדְךָ, וְאַתָּה עוֹלֶה בִּסְפִינָה? אֲמַר לֵיהּ: עַד שֶׁאַתָּה תָּמֵהַּ עָלַי, תְּמַהּ עַל שְׁנֵי תַּלְמִידִים שֶׁיֵּשׁ לְךָ בַּיַּבָּשָׁה, רַבִּי אֶלְעָזָר חַסָּמָא וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּוּדְגְּדָא, שֶׁיּוֹדְעִין לְשַׁעֵר כַּמָּה טִפּוֹת יֵשׁ בַּיָּם, וְאֵין לָהֶם פַּת לֶאֱכוֹל וְלֹא בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ! נָתַן דַּעְתּוֹ לְהוֹשִׁיבָם בָּרֹאשׁ. amar léh: kol kakh beyadkha, veata ole bisfina? amar léh: ad cheata taméha ala, temah al chené talmidim cheyéch lekha bayabacha, rabi elazar 'hasama verabi yo'hanan ben goudgeda, cheyodin lechaér kama tipot yéch bayam, veén lahem pat leekhol velo beged lilboch! natan dato leochivam baroch.
21. כְּשֶׁעָלָה, שָׁלַח לָהֶם וְלֹא בָּאוּ, חָזַר וְשָׁלַח וּבָאוּ. אָמַר לָהֶם: כִּמְדוּמִּין אַתֶּם שֶׁשְּׂרָרָה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם? kecheala, chala'h lahem velo baou, 'hazar vechala'h ouvaou. amar lahem: kimdoumin atem cheserara ani notén lakhem?

Daf 10b

1. עַבְדוּת אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו לֵאמֹר אִם הַיּוֹם תִּהְיֶה עֶבֶד לָעָם הַזֶּה״. avdout ani notén lakhem, cheneemar: "vaydaberou éla lémor im hayom tihye eved laam haze".
2. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ. אִם נָשִׂיא שֶׁלּוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן, צָרִיךְ אַתָּה לוֹמַר מַהוּ הֶדְיוֹט! וְאִם עַל שִׁגְגָתוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן, צָרִיךְ אַתָּה לוֹמַר מַהוּ זְדוֹנוֹ! tanou rabanan: "acher nasi ye'heta", amar rabi yo'hanan ben zaka: achré hador chehanasi chelo mévi korban al chiggato. im nasi chelo mévi korban, tsarikh ata lomar maou hedot! veim al chiggato mévi korban, tsarikh ata lomar maou zedono!
3. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה: אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: ״וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם״, וּבְיָרׇבְעָם בֶּן נְבָט, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא״, הָכִי נָמֵי דְּאַשְׁרֵי הַדּוֹר הוּא! שָׁאנֵי הָכָא, דְּשַׁנִּי קְרָא בְּדִבּוּרֵיהּ. matkéf lah rava beréh deraba: ela méata, dikhtiv: "veét acher 'hata min hakodech yechalém", ouvyarovam ben nevat, dikhtiv béh: "acher 'hata vaacher he'heti", hakhi namé deachré hador hou! chané hakha, dechani kera bedibouréh.
4. דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא, מַאי דִּכְתִיב: ״יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ וְגוֹ׳״ – אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים, שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה. אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים, שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה. darach rav na'hman bar rav 'hisda, ma dikhtiv: "yech hevel acher naasa al haarets vego'" – achréhem latsadikim, chemagia aléhem kemaasé harchaim chel olam haba baolam haze. o lahem larchaim, chemagia aléhem kemaasé hatsadikim chel olam haba baolam haze.
5. אָמַר רָבָא: אַטּוּ צַדִּיקֵי אִי אָכְלִי תְּרֵי עָלְמֵי מִי סְנֵי לְהוּ? אֶלָּא אָמַר רָבָא: אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹי לָהֶם לָרְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה. amar rava: atou tsadiké i akhli teré almé mi sené leou? ela amar rava: achréhem latsadikim chemagia aléhem kemaasé harchaim chel olam haze baolam haze, o lahem larchaim chemagia aléhem kemaasé hatsadikim chel olam haze baolam haze.
6. רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לְהוּ: אוֹקֵימְתּוּן מַסֶּכְתָּא פְּלָן וּמַסֶּכְתָּא פְּלָן? אֲמַרוּ לֵיהּ: אִין. אִיעַתְּרִיתוּ פּוּרְתָּא? אֲמַרוּ לֵיהּ: אִין, דִּזְבַנַן קַטִּינָא דְּאַרְעָא. קָרֵי עֲלַיְיהוּ: אַשְׁרֵיהֶם לַצַּדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה. rav papa verav houna beréh derav yeochoua ato lekaméh derava, amar leou: okémtoun masekhta pelan oumasekhta pelan? amarou léh: in. iateritou pourta? amarou léh: in, dizvanan katina deara. karé alayou: achréhem latsadikim chemagia aléhem kemaasé harchaim chebaolam haze baolam haze.
7. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב: ״כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה׳ וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם״? מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁצָּלוּ פִּסְחֵיהֶם, אֶחָד אֲכָלוֹ לְשׁוּם מִצְוָה, וְאֶחָד אֲכָלוֹ לְשׁוּם אֲכִילָה גַּסָּה. זֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשׁוּם מִצְוָה – ״צַדִּקִים יֵלְכוּ בָם״, זֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשׁוּם אֲכִילָה גַּסָּה – ״וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם״. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan, ma dikhtiv: "ki yecharim darkhé h' vetsadikim yélkhou vam oufochim yikachlou vam"? machal lichné bené adam chetsalou pis'héhem, e'had akhalo lechoum mitsva, vee'had akhalo lechoum akhila gasa. ze cheakhalo lechoum mitsva – "tsadikim yélkhou vam", ze cheakhalo lechoum akhila gasa – "oufochim yikachlou vam".
8. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ: רָשָׁע קָרֵית לֵיהּ? נְהִי דְּלָא עָבֵיד מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר, פֶּסַח מִי לָא קָאָכֵיל? אֶלָּא: מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, זֶה אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת, וְזֶה אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת, אֶחָד נִזְדַּמְּנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ, וְאֶחָד נִזְדַּמְּנָה לוֹ אֲחוֹתוֹ, זֶה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ – ״צַדִּקִים יֵלְכוּ בָּם״, וְזֶה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ אֲחוֹתוֹ – ״וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם״. amar léh réch lakich: racha karét léh? nehi dela avéd mitsva min hamouv'har, pesa'h mi la kaakhél? ela: machal lichné bené adam, ze ichto vaa'hoto imo babayit, veze ichto vaa'hoto imo babayit, e'had nizdamena lo ichto, vee'had nizdamena lo a'hoto, ze chenizdamena lo ichto – "tsadikim yélkhou bam", veze chenizdamena lo a'hoto – "oufochim yikachlou vam".
9. מִי דָּמֵי? אֲנַן קָאָמְרִינַן חֲדָא דֶּרֶךְ, וְהָכָא שְׁנֵי דְּרָכִים! אֶלָּא מָשָׁל לְלוֹט וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו, הֵן שֶׁנִּתְכַּוְּונוּ לְשֵׁם מִצְוָה – ״צַדִּקִים יֵלְכוּ בָם״, הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְשֵׁם עֲבֵירָה – ״וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם״. mi damé? anan kaamrinan 'hada derekh, vehakha chené derakhim! ela machal lelot ouchté venota, hén chenitkaounou lechém mitsva – "tsadikim yélkhou vam", hou chenitkavén lechém avéra – "oufochim yikachlou vam".
10. וְדִלְמָא הוּא נָמֵי לְשֵׁם מִצְוָה (הוּא מְכַוֵּין) [אִיכַּוַּון]! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, כׇּל הַפָּסוּק הַזֶּה לְשֵׁם עֲבֵירָה נֶאֱמַר. vedilma hou namé lechém mitsva (hou mekhavén) [ikavan]! amar rabi yo'hanan, kol hapasouk haze lechém avéra neemar.
11. ״וַיִּשָּׂא לוֹט״ – ״וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ״, ״אֶת עֵינָיו״ – ״וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן [וְגוֹ׳] אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי״, ״וַיַּרְא״ – ״וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר״, ״אֶת כׇּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן״ – ״כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם״, ״כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה״ – ״אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁקּוּיָי״. "vayisa lot" – "vatisa échet adona et éneha", "et éna" – "vayomer chimchon [vego'] otah ka'h li ki hi yachra veéna", "vayar" – "vayar otah chekhem ben 'hamor", "et kol kikar hayardén" – "ki vead icha zona ad kikar la'hem", "ki khoulah machke" – "élkha a'haré meahava notné la'hmi ouméma tsamri oufichti chamni vechikouya".
12. וְהָא מֵינָס אֲנִיס! תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חוֹנִי: לָמָּה נָקוּד עַל וָיו שֶׁבְּ״קוּמָהּ״ שֶׁל בְּכִירָה? לוֹמַר לָךְ, שֶׁבְּשִׁכְבָהּ לָא יָדַע אֲבָל בְּקוּמָהּ יָדַע. וּמַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד? מַאי דַּהֲוָה הֲוָה! נָפְקָא מִינַּהּ דִּלְפַנְיָא אַחֲרִינָא לָא אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִישְׁתֵּי. veha ménas anis! tana michoum rabi yosé bar rabi 'honi: lama nakoud al va chebe"koumah" chel bekhira? lomar lakh, chebechikhvah la yada aval bekoumah yada. ouma hava léh lemebad? ma dahava hava! nafka minah dilfanya a'harina la ibei léh lemichté.
13. דָּרֵשׁ רַבָּה, מַאי דִּכְתִיב: ״אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן״? ״אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז״ – זֶה לוֹט שֶׁפֵּירַשׁ מֵאַבְרָהָם, ״וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן״ – שֶׁהֵטִיל מִדְיָנִים בֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַמּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה׳״. daréch raba, ma dikhtiv: "a'h nifcha mikiryat oz oumidyanim kivri'ha armon"? "a'h nifcha mikiryat oz" – ze lot chepérach méavraham, "oumidyanim kivri'ha armon" – chehétil midyanim bén yisraél leamon, cheneemar: "lo yavo amoni oumoavi bikhal h'".
14. דָּרֵשׁ רָבָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב: ״לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד (וּבְכָל) [בְּכָל] תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע״? ״לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד״ – זֶה לוֹט שֶׁנִּפְרָד מֵאַבְרָהָם. ״(וּבְכָל) [בְּכָל] תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע״ – שֶׁנִּתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. דִּתְנַן: עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אֲסוּרִין אִסּוּר עוֹלָם. daréch rava, veitéma rabi yits'hak, ma dikhtiv: "letaava yevakéch nifrad (ouvkhal) [bekhal] touchiya yitgala"? "letaava yevakéch nifrad" – ze lot chenifrad méavraham. "(ouvkhal) [bekhal] touchiya yitgala" – chenitgala kelono bevaté kenésiyot ouvvaté midrachot. ditnan: amoni oumoavi asourin isour olam.
15. וְאָמַר עוּלָּא: תָּמָר זִנְּתָה וְזִימְרִי זִינָּה. תָּמָר זִנְּתָה – יָצְאוּ מִמֶּנָּה מְלָכִים וּנְבִיאִים, זִימְרִי זִינָּה – נָפְלוּ כַּמָּה רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: גְּדוֹלָה עֲבֵירָה לִשְׁמָהּ מִמִּצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ״, מַאן נִינְהוּ ״נָשִׁים בָּאֹהֶל״? שָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה. veamar oula: tamar zineta vezimri zina. tamar zineta – yatsou mimena melakhim ounviim, zimri zina – naflou kama revavot miyisraél. amar rav na'hman bar yits'hak: gedola avéra lichmah mimitsva chelo lichmah, cheneemar: "tevorakh minachim yaél échet 'hever hakéni minachim baohel tevorakh", man ninou "nachim baohel"? sara, rivka, ra'hél veléa.
16. אִינִי? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ. אֵימָא: כְּמִצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. ini? vehaamar rav yeouda amar rav: leolam yaasok adam betora ouvmitsot afilou chelo lichmah, chemitokh chelo lichmah ba lichmah. éma: kemitsva chelo lichmah.
17. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁבַע בְּעִילוֹת בָּעַל אוֹתוֹ רָשָׁע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב וְגוֹ׳״. וְהָא קָא מִיתְהַנְיָא מֵעֲבֵירָה? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אֲפִילּוּ טוֹבָתָם שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל צַדִּיקִים. amar rabi yo'hanan: cheva beilot baal oto racha beotah chaa, cheneemar: "bén ragleha kara nafal chakhav vego'". veha ka mithanya méavéra? amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: afilou tovatam chel rechaim raa hi étsel tsadikim.
18. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ, שֶׁבִּשְׂכַר אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם קׇרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב בָּלָק הָרָשָׁע, זָכָה וְיָצְתָה מִמֶּנּוּ רוּת, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: רוּת בַּת בְּנוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן, בֶּן בְּנוֹ שֶׁל בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב. amar rav yeouda amar rav: leolam yaasok adam batora ouvamitsot afilou chelo lichmah, chemitokh chelo lichmah ba lichmah, chebiskhar arbaim ouchnayim korbanot chehikriv balak haracha, zakha veyatsta mimenou rout, deamar rabi yosé berabi 'hanina: rout bat beno chel eglon, ben beno chel balak melekh moav.
19. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ אֲפִילּוּ שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה? מֵהָכָא, דְּאִילּוּ בְּכִירָה דִּקְרָיתֵיהּ מוֹאָב, אֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה: ״אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָם מִלְחָמָה״. מִלְחָמָה amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: minayin cheén hakadoch baroukh hou mekapé'ha afilou sekhar si'ha naa? méhakha, deilou bekhira dikratéh moav, amar léh ra'hamana lemoche: "al tatsar et moav veal titgar vam mil'hama". mil'hama

Daf 11a

1. הוּא דְּלָא, הָא צַעוֹרֵי צַעֲרִינְהוּ. וְאִילּוּ צְעִירָה דִּקְרָיתֵיהּ ״בֶּן עַמִּי״, אֲמַר לֵיהּ: ״אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם״, כְּלָל, אֲפִילּוּ צַעוֹרֵי לָא. hou dela, ha tsaoré tsaarinou. veilou tseira dikratéh "ben ami", amar léh: "al tetsourém veal titgar bam", kelal, afilou tsaoré la.
2. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם לִדְבַר מִצְוָה, שֶׁבִּשְׂכַר לַיְלָה אַחַת שֶׁקָּדְמָה בְּכִירָה לַצְּעִירָה, זָכְתָה וּקְדָמַתָּה אַרְבַּע דּוֹרוֹת לַמַּלְכוּת. amar rabi 'hiya bar avin amar rabi yeochoua ben kor'ha: leolam yakdim adam lidvar mitsva, chebiskhar layla a'hat chekadma bekhira latseira, zakhta oukdamata arba dorot lamalkhout.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מֵעַם הָאָרֶץ״ – פְּרָט לְמָשִׁיחַ. ״מֵעַם הָאָרֶץ״ – פְּרָט לְנָשִׂיא, tanou rabanan: "méam haarets" – perat lemachi'ha. "méam haarets" – perat lenasi,
4. וַהֲלֹא כְּבָר יָצְאוּ מָשִׁיחַ לִידּוֹן בְּפַר, נָשִׂיא לִידּוֹן בְּשָׂעִיר! שֶׁיָּכוֹל: מָשִׁיחַ עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה מֵבִיא פַּר, עַל שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה לְחוֹדֵיהּ מֵבִיא כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מֵעַם הָאָרֶץ״ – פְּרָט לְמָשִׁיחַ. ״מֵעַם הָאָרֶץ״ – פְּרָט לְנָשִׂיא. vahalo kevar yatsou machi'ha lidon befar, nasi lidon besair! cheyakhol: machi'ha al helém davar im chiggat maase mévi par, al chiggat maase le'hodéh mévi kisba ousira? talmoud lomar: "méam haarets" – perat lemachi'ha. "méam haarets" – perat lenasi.
5. תִּינַח מָשִׁיחַ, אֶלָּא נָשִׂיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה הוּא דְּמַיְיתֵי! tina'h machi'ha, ela nasi bechiggat maase hou demayté!
6. אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁאָכַל כְּזַיִת חֵלֶב כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט, וְנִתְמַנָּה וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא נַיְיתֵי כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, קָמַשְׁמַע לַן. הָנִיחָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָזֵל בָּתַר יְדִיעָה, אֶלָּא לְרַבָּנַן (דְּאָזְלוּ) [דְּאָזְלִי] בָּתַר חֲטָאָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? amar rav zevid micheméh derava: hakha bema askinan? kegon cheakhal kezayit 'hélev kecheou hedot, venitmana vea'har kakh noda lo. salka datakh aména nayté kisba o seira, kamachma lan. hani'ha lerabi chimon deazél batar yedia, ela lerabanan (deazlou) [deazli] batar 'hataa, ma ika lemémar?
7. אֶלָּא אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁאָכַל חֲצִי כְּזַיִת חֵלֶב כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט, וְנִתְמַנָּה וְהִשְׁלִימוֹ, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע לוֹ. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא נִצְטְרֵף וְנַיְיתֵי כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, קָא מַשְׁמַע לַן. ela amar rav zevid micheméh derava: hakha bema askinan? kegon cheakhal 'hatsi kezayit 'hélev kecheou hedot, venitmana vehichlimo, vea'har kakh noda lo. salka datakh aména nitsteréf venayté kisba o seira, ka machma lan.
8. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: נְשִׂיאוּת מַהוּ שֶׁתַּפְסִיק, הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן שֶׁאָכַל חֲצִי כְּזַיִת חֵלֶב כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט, וְנִתְמַנָּה וְעָבַר, וְהִשְׁלִימוֹ – הָתָם הוּא דְּלָא מִצְטְרֵף, דְּאַכְלֵיהּ פַּלְגָא כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט וּפַלְגָא כְּשֶׁהוּא נָשִׂיא, אֲבָל הָכָא דְּאִידֵּי וְאִידֵּי כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט אַכְלֵיהּ מִצְטְרֵף, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? מַאי? bea minéh rava mérav na'hman: nesiout maou chetafsik, hékhi damé? kegon cheakhal 'hatsi kezayit 'hélev kecheou hedot, venitmana veavar, vehichlimo – hatam hou dela mitsteréf, deakhléh palga kecheou hedot oufalga kecheou nasi, aval hakha deidé veidé kecheou hedot akhléh mitsteréf, o dilma la chena? ma?
9. תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מֵהָא דְּאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן וְנִשְׁתַּמֵּד וְחָזַר בּוֹ, הוֹאִיל וְנִדְחָה – יִדָּחֶה. הָכִי הַשְׁתָּא? מְשׁוּמָּד לָאו בַּר אֵתוֹיֵי קׇרְבָּן הוּא, הַאי בַּר אֵתוֹיֵי קׇרְבָּן הוּא. tifchot léh méha deamar oula amar rabi yo'hanan: akhal 'hélev vehifrich korban venichtaméd ve'hazar bo, hoil venid'ha – yida'he. hakhi hachta? mechoumad la bar étoyé korban hou, ha bar étoyé korban hou.
10. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַב שֵׁשֶׁת: אָכַל סָפֵק חֵלֶב כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט, וְנִתְמַנָּה וְנוֹדַע לוֹ עַל סְפֵקוֹ, מַהוּ? אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן דְּאָזְלִי בָּתַר חֲטָאָה לָא תִּבְּעֵי לָךְ, דְּמַיְיתֵי אָשָׁם תָּלוּי, אֶלָּא כִּי תִּבְּעֵי לָךְ – אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. bea minéh rabi zéra mérav chéchet: akhal safék 'hélev kecheou hedot, venitmana venoda lo al seféko, maou? aliba derabanan deazli batar 'hataa la tibeé lakh, demayté acham talou, ela ki tibeé lakh – aliba derabi chimon.
11. מִדְּאִשְׁתַּנִּי לְוַדַּאי, אִשְׁתַּנִּי לְסָפֵק, אוֹ דִלְמָא כִּי אִשְׁתַּנִּי לְוַדַּאי, דְּאִשְׁתַּנִּי קׇרְבָּן דִּידֵיהּ – אֲבָל הָכָא דְּלָא אִשְׁתַּנִּי קׇרְבָּן דִּידֵיהּ, אֵימָא לַיְיתֵי אָשָׁם תָּלוּי? תֵּיקוּ. mideichtani levada, ichtani lesafék, o dilma ki ichtani levada, deichtani korban didéh – aval hakha dela ichtani korban didéh, éma layté acham talou? tékou.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מֵעַם הָאָרֶץ״ – פְּרָט לִמְשׁוּמָּד. tanou rabanan: "méam haarets" – perat limchoumad.
13. רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: ״אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם״, הַשָּׁב בִּידִיעָתוֹ – מֵבִיא קׇרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ, לֹא שָׁב בִּידִיעָתוֹ – אֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ. rabi chimon bar yosé omér michoum rabi chimon: "acher lo téasena bichgaga veachém", hachav bidiato – mévi korban al chiggato, lo chav bidiato – éno mévi korban al chiggato.
14. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַבִּי הַמְנוּנָא: מְשׁוּמָּד לֶאֱכוֹל חֵלֶב וּמֵבִיא קׇרְבָּן עַל הַדָּם – אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. מָר סָבַר: כֵּיוָן דִּמְשׁוּמָּד לֶאֱכוֹל חֵלֶב – לְדָם נָמֵי מְשׁוּמָּד הָוֵי, וּמָר סָבַר: לְדָם מִיהָא שָׁב בִּידִיעָתוֹ הוּא. ma bénayou? amar rabi hamnouna: mechoumad leekhol 'hélev oumévi korban al hadam – ika bénayou. mar savar: kévan dimchoumad leekhol 'hélev – ledam namé mechoumad havé, oumar savar: ledam miha chav bidiato hou.
15. וְהָא רָבָא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא מְשׁוּמָּד לֶאֱכוֹל חֵלֶב לָא הָוֵי מְשׁוּמָּד לְדָם! אֶלָּא, הָכָא בְּאוֹכֵל נְבֵלָה לְתֵאָבוֹן וְנִתְחַלֵּף לוֹ בְּשׁוּמָּן וַאֲכָלוֹ קָמִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: כֵּיוָן דִּלְתֵאָבוֹן אָכֵיל בְּמֵזִיד – מְשׁוּמָּד הוּא, וּמָר סָבַר: כֵּיוָן דְּאִילּוּ אַשְׁכַּח דְּהֶיתֵּרָא לָא אֲכַל דְּאִיסּוּרָא – לָאו מְשׁוּמָּד הוּא. veha rava amar: dekhoulé alma mechoumad leekhol 'hélev la havé mechoumad ledam! ela, hakha beokhél nevéla letéavon venit'haléf lo bechouman vaakhalo kamipalgi, mar savar: kévan diltéavon akhél bemézid – mechoumad hou, oumar savar: kévan deilou achka'h dehetéra la akhal deisoura – la mechoumad hou.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: אָכַל חֵלֶב – זֶהוּ מְשׁוּמָּד, וְאֵיזֶהוּ מְשׁוּמָּד? אָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, וְשָׁתָה יֵין נֶסֶךְ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַלּוֹבֵשׁ כִּלְאַיִם. אָמַר מָר: אָכַל חֵלֶב זֶהוּ מְשׁוּמָּד, וְאֵיזֶהוּ מְשׁוּמָּד? אוֹכֵל נְבֵילוֹת כּוּ׳. מַאי קָאָמַר? tanou rabanan: akhal 'hélev – zeou mechoumad, veézeou mechoumad? akhal nevélot outréfot, chekatsim ourmasim, vechata yén nesekh. rabi yeouda omér: af halovéch kilayim. amar mar: akhal 'hélev zeou mechoumad, veézeou mechoumad? okhél nevélot kou'. ma kaamar?
17. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הָכִי קָאָמַר: אָכַל חֵלֶב לְתֵאָבוֹן – הֲרֵי זֶה מְשׁוּמָּד, לְהַכְעִיס – הֲרֵי זֶה מִין. וְאֵיזֶהוּ מְשׁוּמָּד דְּבִסְתָמוֹ מִין? הֱוֵי אוֹמֵר: אוֹכֵל נְבֵילָה וּטְרֵיפָה, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, וְשָׁתָה יֵין נֶסֶךְ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַלּוֹבֵשׁ כִּלְאַיִם. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan, hakhi kaamar: akhal 'hélev letéavon – haré ze mechoumad, lehakhis – haré ze min. veézeou mechoumad devistamo min? hevé omér: okhél nevéla outréfa, chekatsim ourmasim, vechata yén nesekh. rabi yosé berabi yeouda omér: af halovéch kilayim.
18. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ כִּלְאַיִם דְּרַבָּנַן. מָר סָבַר: מִדְּאוֹרָיְיתָא הָוֵי מְשׁוּמָּד, דְּרַבָּנַן לָא הָוֵי מְשׁוּמָּד. וּמָר סָבַר: כִּלְאַיִם כֵּיוָן דִּמְפַרְסַם אִסּוּרֵיהּ, אֲפִילּוּ בִּדְרַבָּנַן הָוֵי מְשׁוּמָּד. ma bénayou? ika bénayou kilayim derabanan. mar savar: mideorayta havé mechoumad, derabanan la havé mechoumad. oumar savar: kilayim kévan dimfarsam isouréh, afilou bidrabanan havé mechoumad.
19. פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא, חַד אָמַר: לְתֵאָבוֹן – מְשׁוּמָּד, לְהַכְעִיס – מִין. וְחַד אָמַר: לְהַכְעִיס נָמֵי מְשׁוּמָּד, אֶלָּא אֵיזֶהוּ מִין? כָּל הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. מֵיתִיבִי: אָכַל פַּרְעוֹשׁ אֶחָד אוֹ יַתּוּשׁ אֶחָד – הֲרֵי זֶה מְשׁוּמָּד. וְהָא הָכָא דִּלְהַכְעִיס הוּא, וְקָא קָרֵי לֵיהּ מְשׁוּמָּד! הָתָם דְּאָמַר: אֶטְעוֹם טַעַם דְּאִיסּוּרָא. peligi bah rav a'ha veravina, 'had amar: letéavon – mechoumad, lehakhis – min. ve'had amar: lehakhis namé mechoumad, ela ézeou min? kal haovéd avoda zara. métivi: akhal paroch e'had o yatouch e'had – haré ze mechoumad. veha hakha dilhakhis hou, veka karé léh mechoumad! hatam deamar: etom taam deisoura.
20. וְאֵיזֶהוּ נָשִׂיא? זֶה מֶלֶךְ כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״נָשִׂיא״ – יָכוֹל נְשִׂיא שֵׁבֶט כְּנַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִכׇּל מִצְוֹת ה׳ אֱלֹהָיו״, וּלְהַלָּן: הוּא אוֹמֵר ״לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה׳ אֱלֹהָיו״. veézeou nasi? ze melekh kou'. tanou rabanan: "nasi" – yakhol nesi chévet kena'hchon ben aminadav? talmoud lomar: "mikol mitsot h' eloha", oulhalan: hou omér "lemaan yilmad leyira et h' eloha".

Daf 11b

1. מָה לְהַלָּן שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה׳ אֱלֹהָיו, אַף נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה׳ אֱלֹהָיו. ma lehalan cheén al gaba ela h' eloha, af nasi cheén al gaba ela h' eloha.
2. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי מֵרַבִּי חִיָּיא: כְּגוֹן אֲנִי, מַהוּ בְּשָׂעִיר? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי צָרָתְךָ בְּבָבֶל. אֵיתִיבֵיהּ: מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וּמַלְכֵי בֵּית דָּוִד, אֵלּוּ מְבִיאִים לְעַצְמָם, וְאֵלּוּ מְבִיאִים לְעַצְמָם! אֲמַר לֵיהּ: הָתָם לָא כַּיְיפִי אַהֲדָדֵי, הָכָא אֲנַן כַּיְיפִינַן לְהוּ לְדִידְהוּ. bea minéh rabi mérabi 'hiya: kegon ani, maou besair? amar léh: haré tsaratkha bevavel. étivéh: malkhé yisraél oumalkhé bét david, élou meviim leatsmam, veélou meviim leatsmam! amar léh: hatam la kayfi ahadadé, hakha anan kayfinan leou ledidou.
3. רַב סָפְרָא מַתְנֵי הָכִי. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי מֵרַבִּי חִיָּיא: כְּגוֹן אֲנִי מַהוּ בְּשָׂעִיר? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם ״שֵׁבֶט״, הָכָא ״מְחוֹקֵק״, וְתַנְיָא: ״לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה״ – זֶה רֹאשׁ גּוֹלָה שֶׁבְּבָבֶל, שֶׁרוֹדֶה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּמַקֵּל. ״וּמְחוֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו״ – אֵלּוּ בְּנֵי בָנָיו שֶׁל הִלֵּל שֶׁמְלַמְּדִים תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בָּרַבִּים. rav safra matné hakhi. bea minéh rabi mérabi 'hiya: kegon ani maou besair? amar léh: hatam "chévet", hakha "me'hokék", vetanya: "lo yasour chévet miouda" – ze roch gola chebevavel, cherode et yisraél bemakél. "oum'hokék mibén ragla" – élou bené vana chel hilél chemlamedim tora leyisraél barabim.
4. מַתְנִי׳ וְאֵיזֶהוּ הַמָּשִׁיחַ? הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, לֹא הַמְרוּבֶּה בִּבְגָדִים. אֵין בֵּין כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרוּבֵּה בְּגָדִים, אֶלָּא פַּר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת. matni' veézeou hamachi'ha? hamachou'ha bechemen hamich'ha, lo hamroube bivgadim. én bén kohén hamachou'ha bechemen hamich'ha limroubé begadim, ela par haba al kol hamitsot.
5. וְאֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. veén bén kohén mechaméch lekhohén cheavar ela par yom hakipourim vaasirit haéfa.
6. זֶה וָזֶה שָׁוִים בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּיפּוּרִים, וּמְצֻוִּוים עַל הַבְּתוּלָה, וַאֲסוּרִים עַל הָאַלְמָנָה, וְאֵינָם מִטַּמְּאִים בִּקְרוֹבֵיהֶם, וְלֹא פּוֹרְעִים, וְלֹא פּוֹרְמִים, וּמַחְזִירִין הָרוֹצֵחַ. ze vaze chavim baavodat yom hakipourim, oumtsouvim al habetoula, vaasourim al haalmana, veénam mitameim bikrovéhem, velo porim, velo pormim, ouma'hzirin harotsé'ha.
7. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר הָיוּ שׁוֹלְקִים בּוֹ אֶת הָעִיקָּרִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: וַהֲלֹא לָסוּךְ אֶת הָעִקָּרִים אֵינוֹ סוֹפֵק?! אֶלָּא: שׁוֹרִין אֶת הָעִקָּרִים בְּמַיִם, וּמֵצִיף עָלָיו שֶׁמֶן, וְקוֹלֵט אֶת הָרֵיחַ וְקוֹפְחוֹ. gema' tanou rabanan: chemen hamich'ha cheasa moche bamidbar haou cholkim bo et haikarim, divré rabi yeouda. rabi yosé omér: vahalo lasoukh et haikarim éno sofék?! ela: chorin et haikarim bemayim, oumétsif ala chemen, vekolét et haré'ha vekof'ho.
8. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: וְכִי נֵס אֶחָד נַעֲשָׂה בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה? וַהֲלֹא תְּחִלָּתוֹ שְׁנֵים עָשָׂר לוּגִּין, וּמִמֶּנּוּ הָיָה נִמְשָׁח מִשְׁכָּן וְכֵלָיו אַהֲרֹן וּבָנָיו כׇּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וְכוּלּוֹ קַיָּים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדוֹרוֹתֵיכֶם״. amar lo rabi yeouda: vekhi nés e'had naasa bechemen hamich'ha? vahalo te'hilato cheném asar lougin, oumimenou haya nimcha'h michkan vekhéla aharon ouvana kol chivat yemé hamilouim, vekhoulo kayam leatid lavo, cheneemar: "chemen mich'hat kodech yihye ze li ledorotékhem".
9. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח [אֶת] הַמִּשְׁכָּן [וְאֶת] כׇּל אֲשֶׁר בּוֹ״, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר, כַּמָּה נִסִּים נַעֲשׂוּ בּוֹ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, תְּחִלָּתוֹ לֹא הָיָה אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוּגִּין, רְאֵה כַּמָּה יוֹרָה בּוֹלַעַת, וְכַמָּה עִקָּרִים בּוֹלְעִים, וְכַמָּה הָאוּר שׂוֹרֵף, וּבוֹ נִמְשַׁח מִשְׁכָּן וְכֵלָיו וְאַהֲרֹן וּבָנָיו כׇּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וּבוֹ נִמְשְׁחוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים. tanya idakh: "vayika'h moche et chemen hamich'ha vayimcha'h [et] hamichkan [veet] kol acher bo", rabi yeouda omér: chemen hamich'ha cheasa moche bamidbar, kama nisim naasou bo mite'hila vead sof, te'hilato lo haya ela cheném asar lougin, reé kama yora bolaat, vekhama ikarim bolim, vekhama haour soréf, ouvo nimcha'h michkan vekhéla veaharon ouvana kol chivat yemé hamilouim, ouvo nimche'hou kohanim gedolim oumlakhim.
10. וַאֲפִילּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל טָעוּן מְשִׁיחָה, וְאֵין מוֹשְׁחִים מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ. וְאִם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה מָשְׁחוּ אֶת שְׁלֹמֹה? מִפְּנֵי מַחְלוּקְתּוֹ שֶׁל אֲדוֹנִיָּה, וְאֶת יוֹאָשׁ מִפְּנֵי עֲתַלְיָה, וְאֶת יְהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים, שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים. וְאוֹתוֹ שֶׁמֶן קַיָּים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדוֹרוֹתֵיכֶם״, ״זֶה״ – בְּגִימַטְרִיָּא שְׁנֵים עָשָׂר לוּגִּין הֲווֹ. vaafilou kohén gadol ben kohén gadol taoun mechi'ha, veén moch'him melekh ben melekh. veim tomar: mipené ma mach'hou et chelomo? mipené ma'hloukto chel adoniya, veet yoach mipené atalya, veet yeoa'haz mipené yeoyakim, chehaya gadol mimenou cheté chanim. veoto chemen kayam leatid lavo, cheneemar: "chemen mich'hat kodech yihye ze li ledorotékhem", "ze" – begimatriya cheném asar lougin hao.
11. אָמַר מָר: וַאֲפִילּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל בֶּן כֹּהֵן גָּדוֹל טָעוּן מְשִׁיחָה. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו״, נֵימָא קְרָא ״וְהַכֹּהֵן מִתַּחְתָּיו מִבָּנָיו״, מַאי ״הַמָּשִׁיחַ״? קָא מַשְׁמַע לַן דְּמִבָּנָיו דְּכֹהֵן גָּדוֹל, אִי הָוֵי מָשִׁיחַ – הָוֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, וְאִי לָא – לָא הָוֵי כֹּהֵן גָּדוֹל. amar mar: vaafilou kohén gadol ben kohén gadol taoun mechi'ha. menalan? dikhtiv: "vehakohén hamachi'ha ta'hta mibana", néma kera "vehakohén mita'hta mibana", ma "hamachi'ha"? ka machma lan demibana dekhohén gadol, i havé machi'ha – havé kohén gadol, vei la – la havé kohén gadol.
12. אָמַר מָר: וְאֵין מוֹשְׁחִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ. מְנָלַן? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, דִּכְתִיב: ״לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ וְגוֹ׳״, יְרוּשָּׁה הִיא לָכֶם. וּמְנָלַן דְּכִי אִיכָּא מַחְלוֹקֶת בָּעֵי מְשִׁיחָה, וְלָאו כָּל דְּבָעֵי מַלְכָּא מוֹרֵית מַלְכוּתָא לִבְנֵיהּ, אָמַר רַב פָּפָּא אָמַר קְרָא: ״הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל״. בִּזְמַן שֶׁשָּׁלוֹם בְּיִשְׂרָאֵל קָרֵינָא בֵּיהּ ״הוּא וּבָנָיו״, וַאֲפִילּוּ בְּלֹא מְשִׁיחָה. amar mar: veén moch'hin melekh ben melekh. menalan? amar rav a'ha bar yaakov, dikhtiv: "lemaan yaarikh yamim al mamlakhto vego'", yeroucha hi lakhem. oumnalan dekhi ika ma'hloket baé mechi'ha, vela kal devaé malka morét malkhouta livnéh, amar rav papa amar kera: "hou ouvana bekerev yisraél". bizman chechalom beyisraél karéna béh "hou ouvana", vaafilou belo mechi'ha.
13. תָּנָא: אַף יֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי לֹא נִמְשַׁח אֶלָּא מִפְּנֵי מַחְלוּקְתּוֹ שֶׁל יוֹרָם. וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם דְּרִאשׁוֹן הוּא! חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: מַלְכֵי בֵּית דָּוִד מְשׁוּחִין, מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מְשׁוּחִין. מְנָלַן? אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה וְגוֹ׳״ – זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה, וְאֵין אַחֵר טָעוּן מְשִׁיחָה. tana: af yéou ben nimchi lo nimcha'h ela mipené ma'hloukto chel yoram. vetipok léh michoum derichon hou! 'hasoré me'hasera vehakhi katané: malkhé bét david mechou'hin, malkhé yisraél én mechou'hin. menalan? amar rava, amar kera: "koum mecha'héou ki ze vego'" – ze taoun mechi'ha, veén a'hér taoun mechi'ha.
14. אָמַר מָר: אַף יֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי לֹא נִמְשַׁח אֶלָּא מִפְּנֵי מַחְלוּקְתּוֹ שֶׁל יוֹרָם. וּמִשּׁוּם מַחְלוּקְתּוֹ שֶׁל יוֹרָם בֶּן אַחְאָב נִמְעוֹל בְּשֶׁמֶן? כִּדְאָמַר רַב פָּפָּא: בַּאֲפַרְסְמָא דַּכְיָא, הָכִי נָמֵי בַּאֲפַרְסְמָא דַּכְיָא. amar mar: af yéou ben nimchi lo nimcha'h ela mipené ma'hloukto chel yoram. oumichoum ma'hloukto chel yoram ben a'hav nimol bechemen? kidamar rav papa: baafarsema dakhya, hakhi namé baafarsema dakhya.
15. וְאֶת יְהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים, שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים. וּמִי קַשִּׁישׁ מִינֵּיהּ? וְהָכְתִיב: ״וּבְנֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַבְּכוֹר יוֹחָנָן הַשֵּׁנִי יְהוֹיָקִים הַשְּׁלִישִׁי צִדְקִיָּהוּ הָרְבִיעִי שַׁלּוּם״, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּהוּ, הוּא יוֹחָנָן הוּא יְהוֹאָחָז. לְעוֹלָם יְהוֹיָקִים קַשִּׁישׁ, וּמַאי ״בְּכוֹר״? בְּכוֹר לַמַּלְכוּת. veet yeoa'haz mipené yeoyakim, chehaya gadol mimenou cheté chanim. oumi kachich minéh? vehakhtiv: "ouvné yochiyaou habekhor yo'hanan hachéni yeoyakim hachelichi tsidkiyaou harvii chaloum", veamar rabi yo'hanan: hou chaloum hou tsidkiyaou, hou yo'hanan hou yeoa'haz. leolam yeoyakim kachich, ouma "bekhor"? bekhor lamalkhout.
16. וּמִי מָלְכִי זוּטְרֵי מִקַּמֵּי קַשִּׁישֵׁי? וְהָא כְּתִיב: ״וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר״! יְהוֹרָם מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה, יְהוֹיָקִים לָאו מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו הֲוָה. oumi malkhi zoutré mikamé kachiché? veha ketiv: "veet hamamlakha natan lioram ki hou habekhor"! yeoram memalé mekom avota hava, yeoyakim la memalé mekom avota hava.
17. אָמַר מָר: הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּהוּ, הוּא יוֹחָנָן הוּא יְהוֹאָחָז. וְהָא חַד חַד קָא חָשֵׁיב, דִּכְתִיב: ״הַשְּׁלִישִׁי הָרְבִיעִי״! מַאי ״שְׁלִישִׁי״ – שְׁלִישִׁי לַבָּנִים, וּמַאי ״רְבִיעִי״ – רְבִיעִי לַמַּלְכוּת. דְּמֵעִיקָּרָא מְלַךְ יְהוֹאָחָז, וּלְבַסּוֹף יְהוֹיָקִים, וּלְבַסּוֹף יְכׇנְיָה, וּלְבַסּוֹף צִדְקִיָּהוּ. amar mar: hou chaloum hou tsidkiyaou, hou yo'hanan hou yeoa'haz. veha 'had 'had ka 'hachév, dikhtiv: "hachelichi harvii"! ma "chelichi" – chelichi labanim, ouma "revii" – revii lamalkhout. deméikara melakh yeoa'haz, oulvasof yeoyakim, oulvasof yekhonya, oulvasof tsidkiyaou.
18. תָּנוּ רַבָּנַן: הוּא שַׁלּוּם הוּא צִדְקִיָּהוּ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁלּוּם? שֶׁהָיָה מְשׁוּלָּם בְּמַעֲשָׂיו. אִיכָּא דְּאָמְרִי: ״שַׁלּוּם״ – שֶׁשָּׁלְמָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד בְּיָמָיו, וּמָה שְׁמוֹ? מַתַּנְיָה שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶת מַתַּנְיָה דוֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ״. אֲמַר לֵיהּ: יָהּ יַצְדִּיק עָלֶיךָ אֶת הַדִּין אִם תִּמְרוֹד בִּי, (שֶׁנֶּאֱמַר וַיְבִאֵהוּ בָּבֶלָה) וּכְתִיב: ״וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים״. tanou rabanan: hou chaloum hou tsidkiyaou. velama nikra chemo chaloum? chehaya mechoulam bemaasa. ika deamri: "chaloum" – chechalma malkhout bét david beyama, ouma chemo? matanya chemo, cheneemar: "vayamlékh melekh bavel et matanya dodo ta'hta vayasév et chemo tsidkiyaou". amar léh: yah yatsdik alekha et hadin im timrod bi, (cheneemar vayviéou bavela) oukhtiv: "vegam bamelekh nevoukhadnetsar marad acher hichbio bélohim".

Daf 12a

1. וּמִי הֲוָה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה? וְהָתַנְיָא: מִשֶּׁנִּגְנַז אָרוֹן, נִגְנַז שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְצִנְצֶנֶת הַמָּן וּמַקְלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שְׁקֵדֶיהָ וּפְרָחֶיהָ וְאַרְגַּז שֶׁשָּׁלְחוּ פְּלִשְׁתִּים דּוֹרוֹן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ״. oumi hava chemen hamich'ha? vehatanya: michenignaz aron, nignaz chemen hamich'ha vetsintsenet haman oumaklo chel aharon chekédeha oufra'heha veargaz chechal'hou pelichtim doron leyisraél, cheneemar: "veét kelé hazahav acher hachévotem lo acham tasimou vaargaz mitsido vechila'htem oto vehalakh".
2. וּמִי גְּנָזוֹ? יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה גְּנָזוֹ, שֶׁרָאָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: ״יוֹלֵךְ ה׳ אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ וְגוֹ׳״, צִוָּה וּגְנָזוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכׇל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה׳ תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל״. oumi genazo? yochiyaou melekh yeouda genazo, cheraa chekatouv batora: "yolékh h' otkha veet malkekha vego'", tsiva ougnazoum, cheneemar: "vayomer lalviyim hamevinim lekhol yisraél hakedochim la' tenou et aron hakodech babayit acher bana chelomo ven david melekh yisraél én lakhem masa bakatéf ata ivdou et h' elohékhem veét amo yisraél".
3. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָתְיָא ״שָׁם״ ״שָׁם״, אַתְיָא ״מִשְׁמֶרֶת״ ״מִשְׁמֶרֶת״, אָתְיָא ״דּוֹרוֹת״ ״דּוֹרוֹת״! אָמַר רַב פָּפָּא: בַּאֲפַרְסְמָא דַּכְיָא. veamar rabi elazar: atya "cham" "cham", atya "michmeret" "michmeret", atya "dorot" "dorot"! amar rav papa: baafarsema dakhya.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד מוֹשְׁחִין אֶת הַמְּלָכִים? כְּמִין נֵזֶר. וְאֶת הַכֹּהֲנִים? כְּמִין כִּי. מַאי ״כְּמִין כִּי״? אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא בַּר גַּדָּא: כְּמִין כָּף יְוָנִי. tanou rabanan: kétsad moch'hin et hamelakhim? kemin nézer. veet hakohanim? kemin ki. ma "kemin ki"? amar rav menacheya bar gada: kemin kaf yevani.
5. תָּנֵי חֲדָא: בַּתְּחִלָּה מוֹצְקִין שֶׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ, וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנִין לוֹ שֶׁמֶן בֵּין רִיסֵי עֵינָיו. וְתַנְיָא אַחֲרִיתִי: בַּתְּחִלָּה נוֹתְנִין לוֹ שֶׁמֶן בֵּין רִיסֵי עֵינָיו, וְאַחַר כָּךְ מוֹצְקִים לוֹ שֶׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ! תַּנָּאֵי הִיא, אִיכָּא דְאָמְרִי: מְשִׁיחָה עֲדִיפָא, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: יְצִיקָה עֲדִיפָא. tané 'hada: bate'hila motskin chemen al rocho, vea'har kakh notnin lo chemen bén risé éna. vetanya a'hariti: bate'hila notnin lo chemen bén risé éna, vea'har kakh motskim lo chemen al rocho! tanaé hi, ika deamri: mechi'ha adifa, veika deamri: yetsika adifa.
6. מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר יְצִיקָה עֲדִיפָא? דִּכְתִיב: ״וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ״. וּמַאן דְּאָמַר מְשִׁיחָה עֲדִיפָא, מַאי טַעְמָא? קָסָבַר: שֶׁכֵּן אַתָּה מוֹצֵא אֵצֶל כְּלֵי שָׁרֵת. וְהָכְתִיב ״וַיִּצֹק״, וּבַסּוֹף ״וַיִּמְשַׁח״! הָכִי קָאָמַר: מַאי טַעַם ״וַיִּצֹק״? מִשּׁוּם דְּ״וַיִּמְשַׁח״. ma tama deman deamar yetsika adifa? dikhtiv: "vayitsok michemen hamich'ha al roch aharon vayimcha'h oto lekadecho". ouman deamar mechi'ha adifa, ma tama? kasavar: chekén ata motsé étsel kelé charét. vehakhtiv "vayitsok", ouvasof "vayimcha'h"! hakhi kaamar: ma taam "vayitsok"? michoum de"vayimcha'h".
7. תָּנוּ רַבָּנַן: ״כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב [וְגוֹ׳] יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן וְגוֹ׳״ – כְּמִין שְׁנֵי טִפֵּי מַרְגָּלִיּוֹת הָיוּ תְּלוּיוֹת לְאַהֲרֹן בִּזְקָנוֹ. אָמַר רַב פָּפָּא, תָּנָא: כְּשֶׁהוּא מְסַפֵּר, עוֹלוֹת וְיוֹשְׁבוֹת לוֹ בְּעִיקַּר זְקָנוֹ, וְעַל דָּבָר זֶה הָיָה מֹשֶׁה דּוֹאֵג, אָמַר: שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם מָעַלְתִּי בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה? יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״כְּשֶׁמֶן הַטּוֹב וְגוֹ׳ כְּטַל חֶרְמוֹן״, מָה טַל חֶרְמוֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה, אַף שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁבִּזְקַן אַהֲרֹן אֵין בּוֹ מְעִילָה. tanou rabanan: "kachemen hatov [vego'] yoréd al hazakan zekan aharon vego'" – kemin chené tipé margaliyot haou telouot leaharon bizkano. amar rav papa, tana: kecheou mesapér, olot veochvot lo beikar zekano, veal davar ze haya moche doég, amar: chema 'has vechalom maalti bechemen hamich'ha? yatsta bat kol veamra: "kechemen hatov vego' ketal 'hermon", ma tal 'hermon én bo meila, af chemen hamich'ha chebizkan aharon én bo meila.
8. וַעֲדַיִין הָיָה אַהֲרֹן דּוֹאֵג, אָמַר: שֶׁמָּא מֹשֶׁה לֹא מָעַל, אֲבָל אֲנִי מָעַלְתִּי? יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: ״הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד״, מָה מֹשֶׁה לֹא מָעַל, אַף אַתָּה לֹא מָעַלְתָּ. vaadayin haya aharon doég, amar: chema moche lo maal, aval ani maalti? yatsta bat kol veamra lo: "hiné ma tov ouma naim chevet a'him gam ya'had", ma moche lo maal, af ata lo maalta.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מוֹשְׁחִים אֶת הַמְּלָכִים אֶלָּא עַל הַמַּעְיָין, כְּדֵי שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מַלְכוּתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם [וְגוֹ׳] וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן״. tanou rabanan: én moch'him et hamelakhim ela al hamayan, kedé chetimachékh malkhoutam, cheneemar: "vayomer hamelekh lahem ke'hou imakhem et avdé adonékhem [vego'] veoradtem oto el gi'hon".
10. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: הַאי מַאן דְּבָעֵי לִידַּע אִי מַסֵּיק שַׁתֵּיהּ אִי לָא, נִיתְלֵי שְׁרָגָא בַּעֲשָׂרָה יוֹמֵי דְּבֵין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים בְּבֵיתָא דְּלָא נָשֵׁיב זִיקָא. אִי מָשֵׁיךְ נְהוֹרֵיהּ – נִידַּע דְּמַסֵּיק שַׁתֵּיהּ. amar rabi amé: ha man devaé lida i masék chatéh i la, nitlé cheraga baasara yomé devén roch hachana leom hakipourim bevéta dela nachév zika. i machékh neoréh – nida demasék chatéh.
11. וּמַאן דְּבָעֵי לְמִיעְבַּד בְּעִיסְקָא, וּבָעֵי לְמִידַּע אִי מַצְלַח אִי לָא מַצְלַח, לִירַבֵּי תַּרְנְגוֹלָא. אִי שָׁמֵין וְשָׁפַר, מַצְלַח. ouman devaé lemibad beiska, ouvaé lemida i matsla'h i la matsla'h, lirabé tarnegola. i chamén vechafar, matsla'h.
12. הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמִיפַּק [לְאוֹרְחָא] וּבָעֵי לְמִידַּע אִי (חָזַר) [הָדַר] וְאָתֵי לְבֵיתָא, אִי לָא – נֵיקוּם בְּבֵיתָא דְּחַבָּרָא, אִי חָזֵי בָּבוּאָה דְבָבוּאָה לִידַּע דְּהָדַר וְאָתֵי לְבֵיתֵאּ. וְלָאו מִלְּתָא הִיא, דִּלְמָא חָלְשָׁא דַּעְתֵּיהּ, וּמִיתְּרַע מַזָּלֵיהּ. אָמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ סִימָנָא מִילְּתָא הִיא, [לְעוֹלָם] יְהֵא רָגִיל לְמִיחְזֵי בְּרֵישׁ שַׁתָּא קָרָא וְרוּבְּיָא, כַּרָּתֵי וְסִילְקָא וְתַמְרֵי. ha man devaé lemipak [leor'ha] ouvaé lemida i ('hazar) [hadar] veaté levéta, i la – nékoum bevéta de'habara, i 'hazé bavoua devavoua lida dehadar veaté levété. vela mileta hi, dilma 'halcha datéh, oumitera mazaléh. amar abayé: hachta deamrate simana mileta hi, [leolam] yehé ragil lemi'hzé beréch chata kara veroubeya, karaté vesilka vetamré.
13. אֲמַר לְהוּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לִבְרֵיהּ: כִּי בָּעֵיתוּ מֵיעַל וּמִיגְמַרי קַמֵּי רַבַּיְיכוּ, גְּרֻסוּ מַתְנִיתָא וְעַלּוּ לְקַמֵּי רַבַּיְיכוּ. וְכִי יָתְבִיתוּ קַמֵּיהּ, חֲזוֹ לְפוּמֵּיהּ, דִּכְתִיב: ״וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ״. וְכִי גָרְסִיתוּ, גְּרֻסוּ עַל נַהֲרָא דְּמַיָּא, דְּכִי הֵיכִי דְּמָשְׁכִן מַיָּא מׇשְׁכָן שְׁמַעְתָּתַיְיכוּ. וְתִיבוּ אַקִּילְקְלֵי דְּמָתָא מַחְסֵיָא, וְלָא תִּיבוּ אַפַּדְנֵי דְפוּמְבְּדִיתָא – טָב גִּלְדָּנָא סַרְיָא [דְּמָתָא מַחְסֵיָא לְמֵיכַל], מִכּוּתָּחָא דְּרָמֵי כֵּיפֵי. amar leou rav mecharcheya livréh: ki baétou méal oumigmar kamé rabaykhou, gerousou matnita vealou lekamé rabaykhou. vekhi yatvitou kaméh, 'hazo lefouméh, dikhtiv: "vehaou énekha root et morekha". vekhi garsitou, gerousou al nahara demaya, dekhi hékhi demachkhin maya mochkhan chematataykhou. vetivou akilkelé demata ma'hséya, vela tivou apadné defoumbedita – tav gildana sarya [demata ma'hséya lemékhal], mikouta'ha deramé kéfé.
14. ״רָמָה קַרְנִי בֵּאלֹהָי״, ״רָמָה קַרְנִי״ וְלֹא רָמָה פַּכִּי, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּקֶרֶן – נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָן, שָׁאוּל וְיֵהוּא שֶׁנִּמְשְׁחוּ בְּפַךְ – לֹא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתָן. "rama karni béloha", "rama karni" velo rama paki, david ouchlomo chenimche'hou bekeren – nimchekha malkhoutan, chaoul veyéou chenimche'hou befakh – lo nimchekha malkhoutan.
15. הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מָשִׁיחַ״ – יָכוֹל מֶלֶךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֹּהֵן״. אִי כֹּהֵן, יָכוֹל מְרוּבֵּה בְגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מָשִׁיחַ״. אִי מָשִׁיחַ, יָכוֹל מְשׁוּחַ מִלְחָמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ״, שֶׁאֵינוֹ מָשִׁיחַ עַל גַּבָּיו. hamachou'ha bechemen hamich'ha vekhou'. tanou rabanan: "machi'ha" – yakhol melekh? talmoud lomar: "kohén". i kohén, yakhol meroubé vegadim? talmoud lomar: "machi'ha". i machi'ha, yakhol mechou'ha mil'hama? talmoud lomar: "vehakohén hamachi'ha", cheéno machi'ha al gaba.
16. מַאי מַשְׁמַע? כִּדְאָמַר רָבָא: ״הַיָּרֵךְ״ – הַמְיוּמֶּנֶת שֶׁבַּיָּרֵךְ, הָכָא נָמֵי: ״הַמָּשִׁיחַ״ – הַמְיוּמָּן שֶׁבַּמְּשׁוּחִים. ma machma? kidamar rava: "hayarékh" – hamoumenet chebayarékh, hakha namé: "hamachi'ha" – hamouman chebamechou'him.
17. אָמַר מָר: ״מָשִׁיחַ״ – יָכוֹל מֶלֶךְ. מֶלֶךְ פַּר הוּא דְּמַיְיתֵי? שָׂעִיר הוּא דְּמַיְיתֵי! אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: עַל שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה יָבִיא שָׂעִיר, עַל הֶעְלֵם דָּבָר יָבִיא פַּר, קָא מַשְׁמַע לַן. amar mar: "machi'ha" – yakhol melekh. melekh par hou demayté? sair hou demayté! itsterikh, salka datakh aména: al chiggat maase yavi sair, al helém davar yavi par, ka machma lan.
18. אֵין בֵּין מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה כּוּ׳. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאִי רַבִּי מֵאִיר, הָא תַּנְיָא: מְרוּבֵּה בְגָדִים מֵבִיא פַּר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים. én bén machou'ha bechemen hamich'ha kou'. matnitin dela kerabi méir, dei rabi méir, ha tanya: meroubé vegadim mévi par haba al kol hamitsot, divré rabi méir, velo hodou lo 'hakhamim.
19. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? דְּתַנְיָא: ״מָשִׁיחַ״ – אֵין לִי אֶלָּא מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְרוּבֵּה בְגָדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ״. ma tama derabi méir? detanya: "machi'ha" – én li ela machou'ha bechemen hamich'ha, meroubé vegadim minayin? talmoud lomar: "hakohén hamachi'ha".
20. בְּמַאי אוֹקֵימְתֵּיהּ? כְּרַבָּנַן, bema okémtéh? kerabanan,

Daf 12b

1. אֵימָא סֵיפָא: אֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. אֲתָאן לְרַבִּי מֵאִיר. דְּתַנְיָא: אֵירַע בּוֹ פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְעָבַר וּמִינּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו – הָרִאשׁוֹן חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ, וְהַשֵּׁנִי כׇּל מִצְוֹת כְּהוּנָּה עָלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. [רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רִאשׁוֹן חוֹזֵר לַעֲבוֹדָתוֹ, וְשֵׁנִי אֵינוֹ רָאוּי לֹא לְכֹהֵן גָּדוֹל וְלֹא לְכֹהֵן הֶדְיוֹט]. éma séfa: én bén kohén mechaméch lekhohén cheavar ela par yom hakipourim vaasirit haéfa. atan lerabi méir. detanya: éra bo pesoul bekhohén gadol veavar ouminou kohén a'hér ta'hta – harichon 'hozér laavodato, vehachéni kol mitsot keouna ala, divré rabi méir. [rabi yosé omér: richon 'hozér laavodato, vechéni éno raou lo lekhohén gadol velo lekhohén hedot].
2. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף בֶּן אִילֵּים מִצִּפּוֹרִי שֶׁאֵירַע בּוֹ פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל, וְעָבַר, וּמִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו, וְלֹא הֱנִיחוּהוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לִהְיוֹת לֹא כֹּהֵן גָּדוֹל וְלֹא כֹּהֵן הֶדְיוֹט. כֹּהֵן גָּדוֹל מִשּׁוּם אֵיבָה, כֹּהֵן הֶדְיוֹט מִשּׁוּם מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְאֵין מוֹרִידִין. amar rabi yosé: maase beoséf ben ilém mitsipori cheéra bo pesoul bekhohén gadol, veavar, ouminou a'hér ta'hta, velo heni'houou e'ha hakohanim lihot lo kohén gadol velo kohén hedot. kohén gadol michoum éva, kohén hedot michoum maalin bakodech veén moridin.
3. רֵישָׁא רַבָּנַן וְסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר? אָמַר רַב חִסְדָּא: אִין, רֵישָׁא רַבָּנַן וְסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר. רַב יוֹסֵף אָמַר: רַבִּי הִיא, וְנָסֵיב לַהּ אַלִּיבָּא דְתַנָּאֵי. récha rabanan veséfa rabi méir? amar rav 'hisda: in, récha rabanan veséfa rabi méir. rav yoséf amar: rabi hi, venasév lah aliba detanaé.
4. רָבָא אָמַר: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא. rava amar: rabi chimon hi vesavar lah kerabi méir ba'hada, ouflig aléh ba'hada.
5. דְּתַנְיָא: דְּבָרִים שֶׁבֵּין כֹּהֵן גָּדוֹל לְכֹהֵן הֶדְיוֹט אֵלּוּ הֵם: פַּר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת, וּפַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וְלֹא פּוֹרֵעַ וְלֹא פּוֹרֵם. אֲבָל הוּא פּוֹרֵם מִלְּמַטָּה וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָה. וְאֵין מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים, וּמוּזְהָר עַל הַבְּתוּלָה, וְאָסוּר בָּאַלְמָנָה, וּמַחְזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ, detanya: devarim chebén kohén gadol lekhohén hedot élou hém: par haba al kol hamitsot, oufar yom hakipourim, vaasirit haéfa, velo poréa velo porém. aval hou porém milemata vehahedot milmala. veén mitamé likrovim, oumouzhar al habetoula, veasour baalmana, ouma'hzir et harotsé'ha,
6. וּמַקְרִיב אוֹנֵן, וְאֵינוֹ אוֹכֵל [וְאֵינוֹ חוֹלֵק]. מַקְרִיב חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וּמְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמוֹנָה כֵּלִים. וְכׇל עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינָהּ כְּשֵׁרָה אֶלָּא בּוֹ, וּפָטוּר עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. oumakriv onén, veéno okhél [veéno 'holék]. makriv 'hélek baroch, venotél 'hélek baroch, oumchaméch bichmona kélim. vekhol avodat yom hakipourim énah kechéra ela bo, oufatour al toumat mikdach vekadacha.
7. וְכוּלָּן נוֹהֲגִין בִּמְרוּבֵּה בְגָדִים חוּץ מִפַּר הַמֵּבִיא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת, וְכוּלָּן נוֹהֲגִין בְּמָשִׁיחַ שֶׁעָבַר חוּץ מִפַּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וְכוּלָּן אֵין נוֹהֲגִין בִּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה חוּץ מֵחֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה: לֹא פּוֹרֵעַ וְלֹא פּוֹרֵם, וְאֵין מִטַּמֵּא לִקְרוֹבִים, וּמוּזְהָר עַל הַבְּתוּלָה, וְאָסוּר בָּאַלְמָנָה, וּמַחֲזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מַחְזִיר. vekhoulan nohagin bimroubé vegadim 'houts mipar hamévi al kol hamitsot, vekhoulan nohagin bemachi'ha cheavar 'houts mipar yom hakipourim vaasirit haéfa, vekhoulan én nohagin bimchou'ha mil'hama 'houts mé'hamicha devarim haamourim baparacha: lo poréa velo porém, veén mitamé likrovim, oumouzhar al habetoula, veasour baalmana, ouma'hazir et harotsé'ha, divré rabi yeouda. va'hakhamim omrim: éno ma'hzir.
8. וְהַאי מִמַּאי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא? אָמַר רַב פָּפָּא: מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר פָּטוּר עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו? רַבִּי שִׁמְעוֹן. veha mima derabi chimon hi? amar rav papa: man chamate léh deamar patour al toumat mikdach vekadacha? rabi chimon.
9. חוּץ מֵחֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו״ – זֶה כֹּהֵן גָּדוֹל, ״אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה״ – זֶה מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, ״וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים״ – זֶה מְרוּבֵּה בְגָדִים. עַל כּוּלָּן הוּא אוֹמֵר: ״רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם וְעַל כׇּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא״. 'houts mé'hamicha devarim haamourim baparacha. mena hané milé? detanou rabanan: "vehakohén hagadol mée'ha" – ze kohén gadol, "acher youtsak al rocho chemen hamich'ha" – ze mechou'ha mil'hama, "oumilé et yado lilboch et habegadim" – ze meroubé vegadim. al koulan hou omér: "rocho lo yifra ouvgada lo yifrom veal kol nafchot mét lo yavo".
10. יָכוֹל יְהוּ כּוּלָּן מַקְרִיבִין אוֹנְנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו״ – ״עָלָיו״ וְלֹא עַל חֲבֵירוֹ. וְאַחַר שֶׁחָלְקוּ הַכָּתוּב, יָכוֹל לֹא יְהֵא מְצֻוֶּוה עַל הַבְּתוּלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהוּא״. yakhol yeou koulan makrivin onnim? talmoud lomar: "ki nézer chemen mich'hat eloha ala" – "ala" velo al 'havéro. vea'har che'halkou hakatouv, yakhol lo yehé metsouve al habetoula? talmoud lomar: "veou".
11. כְּתַנָּאֵי: ״וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח״, אַחַר שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב, רִיבָּה. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא שֶׁעָבַר מֵחֲמַת קִרְיוֹ, מֵחֲמַת מוּמִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהוּא״. ketanaé: "veou icha vivtouleha yika'h", a'har che'hilék hakatouv, riba. divré rabi yichmaél. rabi akiva omér: én li ela cheavar mé'hamat kiro, mé'hamat moumin minayin? talmoud lomar: "veou".
12. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: מָשִׁיחַ שֶׁנִּצְטָרַע, מַהוּ בְּאַלְמָנָה? מִידְחָא דָּחֵי, אוֹ מִיפְטָר פָּטַר? לָא הֲוָה בִּידֵיהּ. bea minéh rava mérav na'hman: machi'ha chenitstara, maou bealmana? mid'ha da'hé, o miftar patar? la hava bidéh.
13. זִימְנִין הָוֵי יָתֵיב רַב פָּפָּא וְקָמִבַּעְיָא לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לְרַב פָּפָּא, תְּנֵינָא: אֵין לִי אֶלָּא שֶׁעָבַר מֵחֲמַת קִרְיוֹ, עָבַר מֵחֲמַת מוּמִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהוּא״. קָם נַשְּׁקֵיהּ בְּרֵישֵׁיהּ וִיהַיב לֵיהּ בְּרַתֵּיה. zimnin havé yatév rav papa vekamibaya léh. amar léh houna beréh derav na'hman lerav papa, tenéna: én li ela cheavar mé'hamat kiro, avar mé'hamat moumin minayin? talmoud lomar: "veou". kam nachekéh beréchéh vihav léh beraté.
14. מַתְנִי׳ כֹּהֵן גָּדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּה, וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָה. כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְלֹא אוֹכֵל, וְהַהֶדְיוֹט לֹא מַקְרִיב וְלֹא אוֹכֵל. matni' kohén gadol porém milemata, vehahedot milmala. kohén gadol makriv onén velo okhél, vehahedot lo makriv velo okhél.
15. גְּמָ׳ אָמַר [רַב]: לְמַטָּה – לְמַטָּה מַמָּשׁ, לְמַעְלָה – לְמַעְלָה מַמָּשׁ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לְמַטָּה – לְמַטָּה מִקַּמֵּי שָׂפָה, לְמַעְלָה – לְמַעְלָה מִקַּמֵּי שָׂפָה. וְזֶה וָזֶה בַּצַּוָּאר. gema' amar [rav]: lemata – lemata mamach, lemala – lemala mamach. ouchmouél amar: lemata – lemata mikamé safa, lemala – lemala mikamé safa. veze vaze batsavar.
16. מֵיתִיבִי: עַל כׇּל הַמֵּתִים כּוּלָּן – רָצָה מַבְדִּיל קַמֵּי שָׂפָה שֶׁלּוֹ, רָצָה אֵינוֹ מַבְדִּיל קַמֵּי שָׂפָה שֶׁלּוֹ. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ – מַבְדִּיל, כֵּיוָן דִּבְעָלְמָא הָוֵי קֶרַע, קְרִי כָּאן ״בְּגָדָיו לֹא יִפְרֹם״! métivi: al kol hamétim koulan – ratsa mavdil kamé safa chelo, ratsa éno mavdil kamé safa chelo. al avi veal imo – mavdil, kévan divalma havé kera, keri kan "begada lo yifrom"!
17. שְׁמוּאֵל כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: כׇּל קֶרַע שֶׁאֵינוֹ מַבְדִּיל שָׂפָה שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא קֶרַע שֶׁל תִּפְלוּת. וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה קְרִיעָה בְּכֹהֵן גָּדוֹל? chemouél kerabi yeouda sevira léh, deamar: kol kera cheéno mavdil safa chelo, éno ela kera chel tiflout. oumi it léh lerabi yeouda keria bekhohén gadol?
18. וְהָא תַּנְיָא: אִילּוּ נֶאֱמַר ״רֹאשׁ לֹא יִפְרָע וּבֶגֶד לֹא יִפְרֹם״, הָיִיתִי אוֹמֵר: בְּרֹאשׁ וּבֶגֶד שֶׁל סוֹטָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם״, שֶׁאֵינוֹ בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה כׇּל עִיקָּר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ פּוֹרֵם כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם פּוֹרְמִין, אֶלָּא הוּא מִלְּמַטָּה וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָה. veha tanya: ilou neemar "roch lo yifra ouveged lo yifrom", hayiti omér: beroch ouveged chel sota hakatouv medabér, talmoud lomar: "et rocho lo yifra ouvgada lo yifrom", cheéno bifria oufrima kol ikar, divré rabi yeouda. rabi yichmaél omér: éno porém kederekh chebené adam pormin, ela hou milemata vehahedot milmala.
19. שְׁמוּאֵל סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא. chemouél savar lah kerabi yeouda ba'hada, ouflig aléh ba'hada.
20. מַתְנִי׳ כׇּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ, וְכׇל הַמְקוּדָּשׁ מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ. פַּר הַמָּשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה עוֹמְדִים – פַּר הַמָּשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה בְּכׇל מַעֲשָׂיו. matni' kol hatadir mé'havéro kodém et 'havéro, vekhol hamkoudach mé'havéro kodém et 'havéro. par hamachi'ha oufar haéda omdim – par hamachi'ha kodém lefar haéda bekhol maasa.
21. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר אַבָּיֵי, דְּאָמַר קְרָא: ״מִלְּבַד עוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד״, (לְמָה לִי) מִכְּדֵי כְּתִיב ״עוֹלַת הַבֹּקֶר״ – ״עוֹלַת הַתָּמִיד״ לְמָה לִי? הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: כֹּל דִּתְדִירָה קָדְמָה. gema' mena hané milé? amar abayé, deamar kera: "milevad olat haboker acher leolat hatamid", (lema li) mikedé ketiv "olat haboker" – "olat hatamid" lema li? hakhi kaamar ra'hamana: kol ditdira kadma.
22. וְכׇל הַמְקוּדָּשׁ מֵחֲבֵירוֹ הוּא קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ. מְנָלַן? דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְקִדַּשְׁתּוֹ״ – לְכׇל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה: לִפְתּוֹחַ רִאשׁוֹן, וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן, וְלִיטּוֹל מָנָה יָפָה רִאשׁוֹן. vekhol hamkoudach mé'havéro hou kodém et 'havéro. menalan? detana devé rabi yichmaél: "vekidachto" – lekhol davar chebikdoucha: lifto'ha richon, oulvarékh richon, velitol mana yafa richon.

Daf 13a

1. פַּר כֹּהֵן מָשׁוּחַ וּפַר עֵדָה כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְשָׂרַף אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״הָרִאשׁוֹן״? שֶׁיְּהֵא רִאשׁוֹן, קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה בְּכׇל מַעֲשָׂיו. par kohén machou'ha oufar éda kou'. mena hané milé? detanou rabanan: "vesaraf oto kaacher saraf ét hapar harichon", ma talmoud lomar "harichon"? cheyehé richon, kodém lefar haéda bekhol maasa.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה עוֹמְדִים – פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה בְּכׇל מַעֲשָׂיו. הוֹאִיל וּמָשִׁיחַ מְכַפֵּר, וְעֵדָה מִתְכַּפֶּרֶת – דִּין הוּא שֶׁיַּקְדִּים הַמְכַפֵּר לַמִּתְכַּפֵּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כׇּל קְהַל יִשְׂרָאֵל״. tanou rabanan: par kohén machi'ha oufar haéda omdim – par kohén machi'ha kodém lefar haéda bekhol maasa. hoil oumachi'ha mekhapér, veéda mitkaperet – din hou cheyakdim hamkhapér lamitkapér, vekhén hou omér: "vekhiper baado ouvad béto ouvad kol kehal yisraél".
3. פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר קוֹדֵם לְפַר שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה. מַאי טַעְמָא? הַאי חַטָּאת וְהַאי עוֹלָה, וְתַנְיָא: ״וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לְחַטָּאת רִאשׁוֹנָה״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? אִם לְלַמֵּד שֶׁתְּהֵא חַטָּאת רִאשׁוֹנָה, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עוֹלָה כַּמִּשְׁפָּט״! אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב שֶׁיְּהוּ כׇּל חַטָּאוֹת קוֹדְמוֹת לְעוֹלוֹת הַבָּאִים עִמָּהֶם, וְקַיְימָא לַן דַּאֲפִילּוּ חַטַּאת הָעוֹף קוֹדֶמֶת לְעוֹלַת בְּהֵמָה. par helém davar chel tsibour kodém lefar chel avoda zara. ma tama? ha 'hatat veha ola, vetanya: "vehikriv et acher le'hatat richona", ma talmoud lomar? im lelaméd chetehé 'hatat richona, haré kevar neemar: "veet hachéni yaase ola kamichpat"! ela ze bana av cheyeou kol 'hataot kodmot leolot habaim imahem, vekayma lan daafilou 'hatat haof kodemet leolat behéma.
4. פַּר עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לִשְׂעִיר עֲבוֹדָה זָרָה, אַמַּאי? הַאי חַטָּאת, וְהַאי עוֹלָה! אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בַּר מָרִי: חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה חַסִּירָא אָלֶף, ״לְחַטָּת״ כְּתִיב. רָבָא אָמַר: ״כַּמִּשְׁפָּט״ כְּתִיב בֵּיהּ. par avoda zara kodém lisir avoda zara, ama? ha 'hatat, veha ola! amri bemareva micheméh derava bar mari: 'hatat avoda zara 'hasira alef, "le'hatat" ketiv. rava amar: "kamichpat" ketiv béh.
5. שְׂעִיר עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לִשְׂעִיר נָשִׂיא. מַאי טַעְמָא? הַאי צִבּוּר וְהַאי יָחִיד. שְׂעִיר נָשִׂיא קוֹדֵם לִשְׂעִירַת יָחִיד. מַאי טַעְמָא? הַאי מֶלֶךְ וְהַאי הֶדְיוֹט. seir avoda zara kodém lisir nasi. ma tama? ha tsibour veha ya'hid. seir nasi kodém lisirat ya'hid. ma tama? ha melekh veha hedot.
6. שְׂעִירַת יָחִיד קוֹדֶמֶת לְכִבְשַׂת יָחִיד. וְהָא תַּנְיָא: כִּבְשַׂת יָחִיד קוֹדֶמֶת לִשְׂעִירַת יָחִיד! אָמַר אַבָּיֵי: תַּנָּאֵי הִיא, מָר סָבַר: שְׂעִירָה עֲדִיפָא, שֶׁכֵּן נִתְרַבְּתָה אֵצֶל עֲבוֹדָה זָרָה בְּיָחִיד. וּמָר סָבַר: כִּבְשָׂה עֲדִיפָא, שֶׁכֵּן נִתְרַבְּתָה בְּאַלְיָה. seirat ya'hid kodemet lekhivsat ya'hid. veha tanya: kivsat ya'hid kodemet lisirat ya'hid! amar abayé: tanaé hi, mar savar: seira adifa, chekén nitrabeta étsel avoda zara beya'hid. oumar savar: kivsa adifa, chekén nitrabeta bealya.
7. עוֹמֶר קוֹדֵם לְכֶבֶשׂ הַבָּא עִמּוֹ, שְׁתֵּי הַלֶּחֶם קוֹדְמִים לִכְבָשִׂים הַבָּאִים עִמָּהֶם. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר הַבָּא בְּגִין (לַ)יוֹם קוֹדֵם לְדָבָר הַבָּא בְּגִין לֶחֶם. omer kodém lekheves haba imo, cheté hale'hem kodmim likhvasim habaim imahem. ze hakelal: davar haba begin (la)yom kodém ledavar haba begin le'hem.
8. מַתְנִי׳ הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה לְהַחֲיוֹת וּלְהָשֵׁב אֲבֵדָה. וְהָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ לִכְסוּת וּלְהוֹצִיא מִבֵּית הַשְּׁבִי. בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹמְדִים בְּקַלְקָלָה – הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה. matni' haich kodém laicha leha'haot oulhachév avéda. vehaicha kodemet laich likhsout oulotsi mibét hachevi. bizman chechenéhem omdim bekalkala – haich kodém laicha.
9. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הָיָה הוּא וְאָבִיו וְרַבּוֹ בַּשֶּׁבִי – הוּא קוֹדֵם לְרַבּוֹ, וְרַבּוֹ קוֹדֵם לְאָבִיו. אִמּוֹ קוֹדֶמֶת לְכוּלָּם. gema' tanou rabanan: haya hou veavi verabo bachevi – hou kodém lerabo, verabo kodém leavi. imo kodemet lekhoulam.
10. חָכָם קוֹדֵם לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל: חָכָם שֶׁמֵּת – אֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בּוֹ. מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת – כׇּל יִשְׂרָאֵל רְאוּיִם לַמַּלְכוּת. 'hakham kodém lemelekh yisraél: 'hakham chemét – én lanou kayotsé bo. melekh yisraél chemét – kol yisraél reouyim lamalkhout.
11. מֶלֶךְ קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ (אֲלֵיהֶם) [לָהֶם] קְחוּ עִמָּכֶם (אוֹ מֵעַבְדֵי) [אֶת עַבְדֵי] אֲדֹנֵיכֶם וְגוֹ׳״. melekh kodém lekhohén gadol, cheneemar: "vayomer hamelekh (aléhem) [lahem] ke'hou imakhem (o méavdé) [et avdé] adonékhem vego'".
12. כֹּהֵן גָּדוֹל קוֹדֵם לְנָבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא״. הִקְדִּים צָדוֹק לְנָתָן. וְאוֹמֵר: ״שְׁמַע נָא יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אַתָּה וְרֵעֶיךָ וְגוֹ׳״. יָכוֹל הֶדְיוֹטוֹת הָיוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי אַנְשֵׁי מוֹפֵת הֵמָּה״, וְאֵין ״מוֹפֵת״ אֶלָּא נָבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת״. kohén gadol kodém lenavi, cheneemar: "oumacha'h oto cham tsadok hakohén venatan hanavi". hikdim tsadok lenatan. veomér: "chema na yeochoua hakohén hagadol ata veréekha vego'". yakhol hedotot haou? talmoud lomar: "ki anché mofét héma", veén "mofét" ela navi, cheneemar: "venatan élekha ot o mofét".
13. מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה קוֹדֵם לִמְרוּבֵּה בְגָדִים. מְרוּבֵּה בְגָדִים קוֹדֵם לְמָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מֵחֲמַת קִרְיוֹ. מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר מֵחֲמַת קִרְיוֹ קוֹדֵם לְעָבַר מֵחֲמַת מוּמוֹ. עָבַר מֵחֲמַת מוּמוֹ קוֹדֵם לִמְשׁוּחַ מִלְחָמָה. מְשׁוּחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לִסְגָן. machou'ha bechemen hamich'ha kodém limroubé vegadim. meroubé vegadim kodém lemachi'ha cheavar mé'hamat kiro. machi'ha cheavar mé'hamat kiro kodém leavar mé'hamat moumo. avar mé'hamat moumo kodém limchou'ha mil'hama. mechou'ha mil'hama kodém lisgan.
14. סְגָן קוֹדֵם לַאֲמַרְכָּל. מַאי אֲמַרְכָּל? אָמַר רַב חִסְדָּא: אָמַר כּוֹלָּא. אֲמַרְכָּל קוֹדֵם לְגִזְבָּר, גִּזְבָּר קוֹדֵם לְרֹאשׁ מִשְׁמָר, רֹאשׁ מִשְׁמָר קוֹדֵם לְרֹאשׁ בֵּית אָב, רֹאשׁ בֵּית אָב קוֹדֵם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. segan kodém laamarkal. ma amarkal? amar rav 'hisda: amar kola. amarkal kodém legizbar, gizbar kodém leroch michmar, roch michmar kodém leroch bét av, roch bét av kodém lekhohén hedot.
15. אִיבַּעְיָא לְהוּ: לְעִנְיַן טוּמְאָה, סְגָן וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? ibaya leou: leinyan touma, segan oumchou'ha mil'hama éze méhem kodém?
16. אָמַר מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: סְגָן וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בָּהֶם מֵת מִצְוָה, מוּטָב שֶׁיִּטַּמֵּא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה וְאַל יִטַּמֵּא סְגָן, שֶׁאִם יֶאֱרַע בּוֹ פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל, נִכְנָס הַסְּגָן וּמְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו. וְהָתַנְיָא: מְשׁוּחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לַסְּגָן! אָמַר רָבִינָא, כִּי תַּנְיָא הָהִיא לְהַחְיוֹתוֹ. amar mar zoutra beréh derav na'hman: ta chema, detanya: segan oumchou'ha mil'hama chehaou mehalekhim baderekh oufaga bahem mét mitsva, moutav cheyitamé mechou'ha mil'hama veal yitamé segan, cheim yeera bo pesoul bekhohén gadol, nikhnas hasegan oumchaméch ta'hta. vehatanya: mechou'ha mil'hama kodém lasegan! amar ravina, ki tanya hahi leha'hoto.
17. מַתְנִי׳ כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי, לֵוִי לְיִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר, וּמַמְזֵר לְנָתִין, וְנָתִין לְגֵר, וְגֵר לְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁכּוּלָּם שָׁוִים. אֲבָל אִם הָיָה מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם וְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ – מַמְזֵר תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְכֹהֵן גָּדוֹל עַם הָאָרֶץ. matni' kohén kodém lelévi, lévi leyisraél, yisraél lemamzér, oumamzér lenatin, venatin legér, vegér leeved mechou'hrar. émata? bizman chekoulam chavim. aval im haya mamzér talmid 'hakham vekhohén gadol am haarets – mamzér talmid 'hakham kodém lekhohén gadol am haarets.
18. גְּמָ׳ כֹּהֵן קוֹדֵם לְלֵוִי – שֶׁנֶּאֱמַר: ״(וּבְנֵי) [בְּנֵי] עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן (לְהַקְרִיב) [לְהַקְדִּישׁוֹ] קֹדֶשׁ (הַקֳּדָשִׁים) [קָדָשִׁים]״. לֵוִי קוֹדֵם לְיִשְׂרָאֵל – שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּעֵת הַהִיא הִבְדִּיל ה׳ אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי (מִתּוֹךְ) וְגוֹ׳״. gema' kohén kodém lelévi – cheneemar: "(ouvné) [bené] amram aharon oumoche vayibadél aharon (lehakriv) [lehakdicho] kodech (hakodachim) [kadachim]". lévi kodém leyisraél – cheneemar: "baét hahi hivdil h' et chévet halévi (mitokh) vego'".
19. יִשְׂרָאֵל קוֹדֵם לְמַמְזֵר – שֶׁזֶּה מְיוּחָס, וְזֶה אֵינוֹ מְיוּחָס. מַמְזֵר קוֹדֵם לְנָתִין – זֶה בָּא מִטִּפָּה כְּשֵׁרָה, וְזֶה בָּא מִטִּפָּה פְּסוּלָה. נָתִין קוֹדֵם לְגֵר – זֶה גָּדַל עִמָּנוּ בִּקְדוּשָּׁה, וְזֶה לֹא גָּדַל עִמָּנוּ בִּקְדוּשָּׁה. גֵּר קוֹדֵם לְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר – זֶה הָיָה בִּכְלַל אָרוּר, וְזֶה לֹא הָיָה בִּכְלַל אָרוּר. yisraél kodém lemamzér – cheze meou'has, veze éno meou'has. mamzér kodém lenatin – ze ba mitipa kechéra, veze ba mitipa pesoula. natin kodém legér – ze gadal imanou bikdoucha, veze lo gadal imanou bikdoucha. gér kodém leeved mechou'hrar – ze haya bikhlal arour, veze lo haya bikhlal arour.
20. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁכּוּלָּן שָׁוִין כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר קְרָא: ״יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים״, מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים. émata? bizman chekoulan chavin kou'. mena hané milé? amar rav a'ha berabi 'hanina, deamar kera: "yekara hi mipeninim", mikohén gadol chenikhnas lifna velifnim.
21. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי אוֹמֵר: בַּדִּין הוּא שֶׁיַּקְדִּים עֶבֶד מְשׁוּחְרָר לְגֵר, שֶׁזֶּה גָּדַל עִמָּנוּ בִּקְדוּשָּׁה, וְזֶה לֹא גָּדַל עִמָּנוּ בִּקְדוּשָּׁה. אֶלָּא זֶה הָיָה בִּכְלַל אָרוּר, וְזֶה לֹא הָיָה בִּכְלַל אָרוּר. tanya, rabi chimon bar yo'ha omér: badin hou cheyakdim eved mechou'hrar legér, cheze gadal imanou bikdoucha, veze lo gadal imanou bikdoucha. ela ze haya bikhlal arour, veze lo haya bikhlal arour.
22. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק: מִפְּנֵי מָה הַכֹּל רָצִין לִישָּׂא גִּיּוֹרֶת, וְאֵין הַכֹּל רָצִין לִישָּׂא מְשׁוּחְרֶרֶת? אָמַר לָהֶם: זוֹ הָיְתָה בִּכְלַל אָרוּר, וְזוֹ לֹא הָיְתָה בִּכְלַל אָרוּר. דָּבָר אַחֵר: זוֹ הָיְתָה בְּחֶזְקַת שָׁמוּר, וְזוֹ לֹא הָיְתָה בְּחֶזְקַת שָׁמוּר. chaalou talmida et rabi elazar berabi tsadok: mipené ma hakol ratsin lisa giyoret, veén hakol ratsin lisa mechou'hreret? amar lahem: zo hayta bikhlal arour, vezo lo hayta bikhlal arour. davar a'hér: zo hayta be'hezkat chamour, vezo lo hayta be'hezkat chamour.
23. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר: מִפְּנֵי מָה הַכֶּלֶב מַכִּיר אֶת קוֹנוֹ, וְחָתוּל אֵינוֹ מַכִּיר אֶת קוֹנוֹ? אָמַר לָהֶם: וּמָה הָאוֹכֵל מִמַּה שֶּׁעַכְבָּר אוֹכֵל – מְשַׁכֵּחַ, הָאוֹכֵל עַכְבָּר עַצְמוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. chaalou talmida et rabi elazar: mipené ma hakelev makir et kono, ve'hatoul éno makir et kono? amar lahem: ouma haokhél mima cheakhbar okhél – mechaké'ha, haokhél akhbar atsmo – al a'hat kama vekhama.
24. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִפְּנֵי מָה הַכֹּל מוֹשְׁלִים בָּעַכְבָּרִים? מִפְּנֵי שֶׁסּוּרַן רַע. מַאי הִיא? רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ גְּלִימֵי גָּיְיצִי. chaalou talmida et rabi eliezer: mipené ma hakol mochlim baakhbarim? mipené chesouran ra. ma hi? rava amar: afilou gelimé gaytsi.

Daf 13b

1. רַב פָּפָּא אָמַר: אֲפִילּוּ שׁוּפְתָּא [דְּ]מָרָא גָּיְיצִי. rav papa amar: afilou choufta [de]mara gaytsi.
2. תָּנוּ רַבָּנַן. חֲמִשָּׁה דְּבָרִים מְשַׁכְּחִים אֶת הַתַּלְמוּד: הָאוֹכֵל מִמַּה שֶּׁאוֹכֵל עַכְבָּר וּמִמַּה שֶּׁאוֹכֵל חָתוּל, וְהָאוֹכֵל לֵב שֶׁל בְּהֵמָה, וְהָרָגִיל בְּזֵיתִים, וְהַשּׁוֹתֶה מַיִם שֶׁל שִׁיּוּרֵי רְחִיצָה, וְהָרוֹחֵץ רַגְלָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַמַּנִּיחַ כֵּלָיו תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו. חֲמִשָּׁה דְּבָרִים מְשִׁיבִים אֶת הַתַּלְמוּד: פַּת פֶּחָמִין וְכׇל שֶׁכֵּן פֶּחָמִין עַצְמָן, וְהָאוֹכֵל בֵּיצָה מְגוּלְגֶּלֶת בְּלֹא מֶלַח, וְהָרָגִיל בְּשֶׁמֶן זַיִת, וְהָרָגִיל בְּיַיִן וּבְשָׂמִים, וְהַשּׁוֹתֶה מַיִם שֶׁל שִׁיּוּרֵי עִיסָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַטּוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ בְּמֶלַח וְאוֹכֵל. tanou rabanan. 'hamicha devarim mechake'him et hatalmoud: haokhél mima cheokhél akhbar oumima cheokhél 'hatoul, vehaokhél lév chel behéma, veharagil bezétim, vehachote mayim chel chiyouré re'hitsa, veharo'héts ragla zo al gabé zo. veyéch omrim: af hamani'ha kéla ta'hat meraachota. 'hamicha devarim mechivim et hatalmoud: pat pe'hamin vekhol chekén pe'hamin atsman, vehaokhél bétsa megoulgelet belo mela'h, veharagil bechemen zayit, veharagil beyayin ouvsamim, vehachote mayim chel chiyouré isa. veyéch omrim: af hatovél etsbao bemela'h veokhél.
3. ״הָרָגִיל בְּשֶׁמֶן זַיִת״. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּשֵׁם שֶׁהַזַּיִת מְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּד שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, כָּךְ שֶׁמֶן זַיִת מֵשִׁיב תַּלְמוּד שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה. "haragil bechemen zayit". mesaya léh lerabi yo'hanan, deamar rabi yo'hanan: kechém chehazayit mechaké'ha talmoud chel chivim chana, kakh chemen zayit méchiv talmoud chel chivim chana.
4. ״וְהָרָגִיל בְּיַיִן וּבְשָׂמִים״. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: חַמְרָא וְרֵיחָנֵי פַּקַּחִין. "veharagil beyayin ouvsamim". mesaya léh lerava, deamar rava: 'hamra veré'hané paka'hin.
5. ״וְהַטּוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ בְּמֶלַח״, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: וּבְאַחַת. כְּתַנָּאֵי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁתַּיִם וְלֹא שָׁלֹשׁ. וְסִימָנָיךְ: קְמִיצָה. "vehatovél etsbao bemela'h", amar réch lakich: ouva'hat. ketanaé, rabi yeouda omér: a'hat velo chetayim, rabi yosé omér: chetayim velo chaloch. vesimanakh: kemitsa.
6. עֲשָׂרָה דְּבָרִים קָשִׁים לַתַּלְמוּד: הָעוֹבֵר תַּחַת הָאַפְסָר [הַגָּמָל] וְכׇל שֶׁכֵּן תַּחַת גָּמָל [עַצְמוֹ], וְהָעוֹבֵר בֵּין שְׁנֵי גְּמַלִּים, וְהָעוֹבֵר בֵּין שְׁתֵּי נָשִׁים, וְהָאִשָּׁה הָעוֹבֶרֶת בֵּין שְׁנֵי אֲנָשִׁים, וְהָעוֹבֵר מִתַּחַת רֵיחַ רַע שֶׁל נְבֵילָה, וְהָעוֹבֵר תַּחַת הַגֶּשֶׁר שֶׁלֹּא עָבְרוּ תַּחְתָּיו מַיִם אַרְבָּעִים יוֹם, וְהָאוֹכֵל פַּת שֶׁלֹּא בָּשַׁל כׇּל צָרְכּוֹ, וְהָאוֹכֵל בָּשָׂר מִזּוּהֲמָא לִיסְטְרוֹן, וְהַשּׁוֹתֶה מֵאַמַּת הַמַּיִם הָעוֹבֶרֶת בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְהַמִּסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַמֵּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַקּוֹרֵא כְּתָב שֶׁעַל גַּבֵּי הַקֶּבֶר. asara devarim kachim latalmoud: haovér ta'hat haafsar [hagamal] vekhol chekén ta'hat gamal [atsmo], vehaovér bén chené gemalim, vehaovér bén cheté nachim, vehaicha haoveret bén chené anachim, vehaovér mita'hat ré'ha ra chel nevéla, vehaovér ta'hat hagecher chelo avrou ta'hta mayim arbaim yom, vehaokhél pat chelo bachal kol tsarko, vehaokhél basar mizouhama listeron, vehachote méamat hamayim haoveret bevét hakevarot, vehamistakél bifné hamét. veyéch omrim: af hakoré ketav cheal gabé hakever.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁהַנָּשִׂיא נִכְנָס, כׇּל הָעָם עוֹמְדִים, וְאֵין יוֹשְׁבִים עַד שֶׁאוֹמֵר לָהֶם: שֵׁבוּ. כְּשֶׁאַב בֵּית דִּין נִכְנָס, עוֹשִׂים לוֹ שׁוּרָה אַחַת מִכָּאן וְשׁוּרָה אַחַת מִכָּאן, עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. כְּשֶׁחָכָם נִכְנָס, אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. בְּנֵי חֲכָמִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, בִּזְמַן שֶׁרַבִּים צְרִיכִים לָהֶם – מַפְסִיעִין עַל רָאשֵׁי הָעָם. יָצָא לְצוֹרֶךְ – יִכָּנֵס וְיֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. tanou rabanan: kechehanasi nikhnas, kol haam omdim, veén yochvim ad cheomér lahem: chévou. kecheav bét din nikhnas, osim lo choura a'hat mikan vechoura a'hat mikan, ad cheyéchév bimkomo. keche'hakham nikhnas, e'had oméd vee'had yochév, ad cheyéchév bimkomo. bené 'hakhamim vetalmidé 'hakhamim, bizman cherabim tserikhim lahem – mafsiin al raché haam. yatsa letsorekh – yikanés veyéchév bimkomo.
8. בְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמְּמוּנִּים אֲבִיהֶם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר, בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דַּעַת לִשְׁמוֹעַ – נִכְנָסִים וְיוֹשְׁבִים לִפְנֵי אֲבִיהֶם וַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם. בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶם דַּעַת לִשְׁמוֹעַ – נִכְנָסִים וְיוֹשְׁבִים לִפְנֵי אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַעָם. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי [צָדוֹק] אוֹמֵר: אַף בְּבֵית הַמִּשְׁתֶּה עוֹשִׂים אוֹתָם סְנִיפִין. bené talmidé 'hakhamim chememounim avihem parnas al hatsibour, bizman cheyéch lahem daat lichmoa – nikhnasim veochvim lifné avihem vaa'horéhem kelapé haam. bizman cheén lahem daat lichmoa – nikhnasim veochvim lifné avihem oufnéhem kelapé haam. rabi elazar bar rabi [tsadok] omér: af bevét hamichte osim otam senifin.
9. [אָמַר מָר] יָצָא לְצוֹרֶךְ – נִכְנָס וְיוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא אָמְרוּ אֶלָּא לִקְטַנִּים, אֲבָל לִגְדוֹלִים – לָא, הֲוָה לֵיהּ לְמִבְדַּק נַפְשֵׁיהּ מֵעִיקָּרָא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם עַצְמוֹ לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק. אָמַר רָבָא: הָאִידָּנָא דַּחֲלַשׁא עָלְמָא – אֲפִילּוּ לִגְדוֹלִים נָמֵי. [amar mar] yatsa letsorekh – nikhnas veochév bimkomo. amar rav papa: lo amrou ela liktanim, aval ligdolim – la, hava léh lemivdak nafchéh méikara. deamar rav yeouda amar rav: leolam yelaméd adam atsmo lehachkim oulhaariv, kedé chelo yitra'hék. amar rava: haidana da'halach alma – afilou ligdolim namé.
10. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי [צָדוֹק] אוֹמֵר: אַף בְּבֵית הַמִּשְׁתֶּה עוֹשִׂים אוֹתָם סְנִיפִים. אָמַר רָבָא: בְּחַיֵּי אֲבִיהֶם בִּפְנֵי אֲבִיהֶם. rabi elazar bar rabi [tsadok] omér: af bevét hamichte osim otam senifim. amar rava: be'hayé avihem bifné avihem.
11. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּימֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נִישְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל נָשִׂיא, רַבִּי מֵאִיר חָכָם, רַבִּי נָתָן אַב בֵּית דִּין. כִּי הֲוָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָתָם, הֲווֹ קָיְימִי כּוּלֵּי עָלְמָא מִקַּמֵּיהּ. כִּי הֲווֹ עָיְילִי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי נָתָן, הֲווֹ קָיְימִי כּוּלֵּי עָלְמָא מִקַּמַּיְיהוּ. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לָא בָּעוּ לְמִיהְוֵי הֶיכֵּרָא בֵּין דִּילִי לְדִידְהוּ? תַּקֵּין הָא מַתְנִיתָא. amar rabi yo'hanan: bimé raban chimon ben gamliél nichnét michna zo. raban chimon ben gamliél nasi, rabi méir 'hakham, rabi natan av bét din. ki hava raban chimon ben gamliél hatam, hao kaymi koulé alma mikaméh. ki hao ayli rabi méir verabi natan, hao kaymi koulé alma mikamayou. amar raban chimon ben gamliél: la baou lemihvé hekéra bén dili ledidou? takén ha matnita.
12. הָהוּא יוֹמָא לָא הֲווֹ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי נָתָן הָתָם, לִמְחַר כִּי אֲתוֹ חֲזוֹ דְּלָא קָמוּ מִקַּמַּיְיהוּ כְּדִרְגִילָא מִילְּתָא, אָמְרִי: מַאי הַאי? אֲמַרוּ לְהוּ: הָכִי תַּקֵּין רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. haou yoma la hao rabi méir verabi natan hatam, lim'har ki ato 'hazo dela kamou mikamayou kedirgila mileta, amri: ma ha? amarou leou: hakhi takén raban chimon ben gamliél.
13. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי מֵאִיר לְרַבִּי נָתָן: אֲנָא חָכָם וְאַתְּ אַב בֵּית דִּין, נְתַקֵּין מִילְּתָא כִּי לְדִידַן. מַאי נַעֲבֵיד לֵיהּ? נֵימָא לֵיהּ: גַּלִּי עוּקְצִים, דְּלֵית לֵיהּ. וְכֵיוָן דְּלָא גְּמִר, נֵימָא לֵיהּ: ״מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה׳ יַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ״, לְמִי נָאֶה לְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה׳ – מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלּוֹתָיו. נְעַבְּרֵיהּ, וְהָוֵי אֲנָא אַב בֵּית דִּין וְאַתְּ נָשִׂיא. amar léh rabi méir lerabi natan: ana 'hakham veate av bét din, netakén mileta ki ledidan. ma naavéd léh? néma léh: gali ouktsim, delét léh. vekhévan dela gemir, néma léh: "mi yemalél gevourot h' yachmia kol tehilato", lemi nae lemalél gevourot h' – mi cheyakhol lehachmia kol tehilota. neaberéh, vehavé ana av bét din veate nasi.
14. שַׁמְעִינְהוּ רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן קֻדְשַׁי, אֲמַר: דִּלְמָא חַס וְשָׁלוֹם אָתְיָא מִלְּתָא לִידֵי כִּיסּוּפָא, אֲזַל יְתֵיב אֲחוֹרֵי עִילִּיתֵיהּ דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, פְּשַׁט, גְּרַס וּתְנָא, גְּרַס וּתְנָא. chaminou rabi yaakov ben koudcha, amar: dilma 'has vechalom atya mileta lidé kisoufa, azal yetév a'horé ilitéh deraban chimon ben gamliél, pechat, geras outna, geras outna.
15. אָמַר: מַאי דְּקַמָּא? דִּלְמָא חַס וְשָׁלוֹם אִיכָּא בֵּי מִדְרְשָׁא מִידֵּי, יְהַב דַּעְתֵּיהּ וְגַרְסַהּ. לִמְחַר אֲמַרוּ לֵיהּ: נֵיתֵי מָר וְנִיתְנֵי בְּעוּקְצִין, פְּתַח וַאֲמַר. בָּתַר דְּאוֹקֵים, אֲמַר לְהוּ: אִי לָא גְּמִירְנָא, כַּסֵּיפְיתֻּנַן. amar: ma dekama? dilma 'has vechalom ika bé midrecha midé, yehav datéh vegarsah. lim'har amarou léh: nété mar venitné beouktsin, peta'h vaamar. batar deokém, amar leou: i la gemirna, kaséftounan.
16. פַּקֵּיד וְאַפְּקִינְהוּ מִבֵּי מִדְרְשָׁא. הֲווֹ כָּתְבִי קוּשְׁיָיתָא [בְּפִתְקָא] וְשָׁדוּ הָתָם. דַּהֲוָה מִיפְּרִיק – מִיפְּרִיק, דְּלָא הֲווֹ מִיפְּרִיק – כָּתְבִי פֵּירוּקֵי וְשָׁדוּ. אֲמַר לְהוּ רַבִּי יוֹסֵי: תּוֹרָה מִבַּחוּץ וְאָנוּ מִבִּפְנִים? pakéd veapekinou mibé midrecha. hao katvi kouchyata [befitka] vechadou hatam. dahava miperik – miperik, dela hao miperik – katvi pérouké vechadou. amar leou rabi yosé: tora miba'houts veanou mibifnim?
17. אָמַר לָהֶן רַבָּן [שִׁמְעוֹן בֶּן] גַּמְלִיאֵל: נִיעַיְּילִינְהוּ, מִיהוּ נִיקְנְסִינְהוּ דְּלָא נֵימְרוּ שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמַיְיהוּ. אַסִּיקוּ לְרַבִּי מֵאִיר אֲחֵרִים, וּלְרַבִּי נָתָן יֵשׁ אוֹמְרִים. אַחְווֹ לְהוּ בְּחֶלְמַיְיהוּ: זִילוּ פַּיְּיסוּהוּ [לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל], רַבִּי נָתָן אֲזַל, רַבִּי מֵאִיר לָא אֲזַל, אֲמַר: דִּבְרֵי חֲלוֹמוֹת לֹא מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין. כִּי אֲזַל רַבִּי נָתָן, אֲמַר לֵיהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: נְהִי דְּאַהֲנִי לָךְ קַמְרָא דַּאֲבוּךְ לְמֶהֱוֵי אַב בֵּית דִּין, שַׁוִּינָיךְ נָמֵי נָשִׂיא?! amar lahen raban [chimon ben] gamliél: niayelinou, miou niknesinou dela némrou chemata michemayou. asikou lerabi méir a'hérim, oulrabi natan yéch omrim. a'ho leou be'helmayou: zilou payesouou [leraban chimon ben gamliél], rabi natan azal, rabi méir la azal, amar: divré 'halomot lo maalin velo moridin. ki azal rabi natan, amar léh raban chimon ben gamliél: nehi deahani lakh kamra daavoukh lemehevé av bét din, chavinakh namé nasi?!
18. מַתְנֵי לֵיהּ רַבִּי לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אִילּוּ הָיָה תְּמוּרָה matné léh rabi leraban chimon beréh, a'hérim omrim: ilou haya temoura

Daf 14a

1. לֹא הָיָה קָרֵב. אָמַר לוֹ: מִי הֵם הַלָּלוּ שֶׁמֵּימֵיהֶם אָנוּ שׁוֹתִים וּשְׁמוֹתָם אֵין אָנוּ מַזְכִּירִים? אֲמַר לֵיהּ: בְּנֵי אָדָם שֶׁבִּקְּשׁוּ לַעֲקוֹר כְּבוֹדְךָ וּכְבוֹד בֵּית אָבִיךָ. lo haya karév. amar lo: mi hém halalou cheméméhem anou chotim ouchmotam én anou mazkirim? amar léh: bené adam chebikechou laakor kevodkha oukhvod bét avikha.
2. אֲמַר לֵיהּ: ״גַּם אַהֲבָתָם גַּם שִׂנְאָתָם גַּם קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה״! אֲמַר לֵיהּ: ״הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח״. אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִלֵּי הֵיכָא דְּאַהֲנוֹ מַעֲשַׂיְיהוּ, רַבָּנַן לָא אַהֲנוֹ מַעֲשַׂיְיהוּ! הֲדַר אַתְנִי לֵיהּ, אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אִילּוּ הָיָה תְּמוּרָה לֹא הָיָה קָרֵב. אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ רַבִּי דְּעִנְוְותָנָא הוּא (תְּנָא), ״אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר״. ״אָמַר רַבִּי מֵאִיר״ לָא אָמַר. amar léh: "gam ahavatam gam sinatam gam kinatam kevar avada"! amar léh: "haoyév tamou 'horavot lanetsa'h". amar léh: hané milé hékha deahano maasayou, rabanan la ahano maasayou! hadar atni léh, amrou michoum rabi méir: ilou haya temoura lo haya karév. amar rava: afilou rabi deinvetana hou (tena), "amrou michoum rabi méir". "amar rabi méir" la amar.
3. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פְּלִיגוּ בַּהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן, חַד אָמַר: סִינַי עֲדִיף, וְחַד אָמַר: עוֹקֵר הָרִים עֲדִיף. amar rabi yo'hanan: peligou bah raban chimon ben gamliél verabanan, 'had amar: sina adif, ve'had amar: okér harim adif.
4. רַב יוֹסֵף סִינַי, רַבָּה עוֹקֵר הָרִים. שְׁלַחוּ לְתַמָּן: אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? שְׁלַחוּ לְהוּ: סִינַי עֲדִיף, דְּאָמַר מָר: הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא, וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא קַבֵּיל רַב יוֹסֵף עֲלֵיהּ. מְלַךְ רַבָּה עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּי שְׁנִין, וַהֲדַר מְלַךְ רַב יוֹסֵף. וְכֹל שְׁנֵי דִּמְלַךְ רַבָּה, רַב יוֹסֵף אֲפִילּוּ אוּמָּנָא לְבֵיתֵיהּ לָא (חֲלֵיף). rav yoséf sina, raba okér harim. chela'hou letaman: éze méhem kodém? chela'hou leou: sina adif, deamar mar: hakol tserikhin lemaré 'hitaya, vaafilou hakhi la kabél rav yoséf aléh. melakh raba esrin vetarté chenin, vahadar melakh rav yoséf. vekhol chené dimlakh raba, rav yoséf afilou oumana levétéh la ('haléf).
5. אַבָּיֵי וְרָבָא וְרַבִּי זֵירָא וְרַבָּה בַּר מַתְנָה הֲווֹ יָתְבִי וַהֲווֹ צְרִיכִי רֵישָׁא, אָמְרִי: כֹּל דְּאָמַר מִלְּתָא וְלָא מִפְּרִיךְ, לֶהֱוֵי רֵישָׁא. דְּכוּלְּהוּ אִיפְּרִיךְ, דְּאַבָּיֵי לָא אִיפְּרִיךְ. חַזְיֵיהּ רַבָּה לְאַבָּיֵי דִּגְבַהּ רֵישֵׁאּ, אֲמַר לֵיהּ: נַחְמָנִי, פְּתַח וְאֵימָא. abayé verava verabi zéra veraba bar matna hao yatvi vahao tserikhi récha, amri: kol deamar mileta vela miperikh, lehevé récha. dekhouleou iperikh, deabayé la iperikh. 'hazyéh raba leabayé digvah réché, amar léh: na'hmani, peta'h veéma.
6. אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי זֵירָא וְרַבָּה בַּר רַב מַתְנָה הֵי מִנַּיְיהוּ עֲדִיף? רַבִּי זֵירָא חָרִיף וּמַקְשֶׁה, וְרַבָּה בַּר רַב מַתְנָה מָתוּן וּמַסֵּיק, מַאי? תֵּיקוּ. ibaya leou: rabi zéra veraba bar rav matna hé minayou adif? rabi zéra 'harif oumakche, veraba bar rav matna matoun oumasék, ma? tékou.
7. הֲדַרַן עֲלָךְ כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת. hadaran alakh kohén machi'ha, ouslika lah masekhet horaot.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Horayot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)