Talmud Horayot, Chapitre 2 (ב) · Daf 5a à 9a

Daf 5a

1. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים, וּבַעֲבוֹדָה זָרָה – שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׂעִירִים, פַּר וְשָׂעִיר לְכׇל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, פַּר וְשָׂעִיר לְבֵית דִּין. rabi chimon omér: chelocha asar parim, ouvaavoda zara – chelocha asar parim ouchlocha asar seirim, par vesair lekhol chévet vechévet, par vesair levét din.
2. הוֹרוּ בֵּית דִּין וְעָשׂוּ שִׁבְעָה שְׁבָטִים אוֹ רוּבָּן עַל פִּיהֶן – מְבִיאִין פַּר, וּבַעֲבוֹדָה זָרָה – מְבִיאִין פַּר וְשָׂעִיר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁבְעָה שְׁבָטִים שֶׁחָטְאוּ – מְבִיאִין שִׁבְעָה פָּרִים, וּשְׁאָר שְׁבָטִים שֶׁלֹּא חָטְאוּ – מְבִיאִין עַל יְדֵיהֶן פַּר, שֶׁאַף אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מְבִיאִין עַל יְדֵי חוֹטְאִין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁמוֹנָה פָּרִים, וּבַעֲבוֹדָה זָרָה – שְׁמוֹנָה פָּרִים וּשְׁמוֹנָה שְׂעִירִים, פַּר וְשָׂעִיר לְכׇל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, פַּר וְשָׂעִיר לְבֵית דִּין. horou bét din veasou chiva chevatim o rouban al pihen – meviin par, ouvaavoda zara – meviin par vesair, divré rabi méir. rabi yeouda omér: chiva chevatim che'hatou – meviin chiva parim, ouchar chevatim chelo 'hatou – meviin al yedéhen par, cheaf élou chelo 'hatou meviin al yedé 'hotin. rabi chimon omér: chemona parim, ouvaavoda zara – chemona parim ouchmona seirim, par vesair lekhol chévet vechévet, par vesair levét din.
3. הוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁל אֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים, וְעָשָׂה אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט עַל פִּיהֶן – אוֹתוֹ שֵׁבֶט הוּא חַיָּיב, וּשְׁאָר כׇּל הַשְּׁבָטִים פְּטוּרִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל הוֹרָיוֹת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם כׇּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ״, וְלֹא עֲדַת אוֹתוֹ שֵׁבֶט. horou bét din chel e'had min hachevatim, veasa oto hachévet al pihen – oto chévet hou 'hayav, ouchar kol hachevatim petourin, divré rabi yeouda. va'hakhamim omrim: én 'hayavin ela al horaot bét din hagadol bilvad, cheneemar: "veim kol adat yisraél yichgou", velo adat oto chévet.
4. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: יָדְעוּ שֶׁהוֹרוּ, וְטָעוּ מָה הוֹרוּ, יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת״, וְלֹא שֶׁיִּוָּדְעוּ הַחוֹטְאִין. gema' tanou rabanan: yadou cheorou, vetaou ma horou, yakhol yeou 'hayavin? talmoud lomar: "venoda ha'hatat", velo cheyivadou ha'hotin.
5. ״אֲשֶׁר חָטְאוּ״, חָטְאוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים – מְבִיאִין שְׁנֵי פָרִים, חָטְאוּ שְׁלֹשָׁה – מְבִיאִין שְׁלֹשָׁה, אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא חָטְאוּ שְׁנֵי יְחִידִים – מְבִיאִין שְׁנֵי פָרִים, חָטְאוּ שְׁלֹשָׁה – מְבִיאִין שְׁלֹשָׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַקָּהָל״, הַקָּהָל חַיָּיב, וְכׇל קָהָל וְקָהָל חַיָּיב, כֵּיצַד? חָטְאוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים – מְבִיאִין שְׁנֵי פָרִים, חָטְאוּ שִׁבְעָה – מְבִיאִין שִׁבְעָה, וּשְׁאָר שְׁבָטִים שֶׁלֹּא חָטְאוּ – מְבִיאִין עַל יְדֵיהֶן פַּר פַּר, שֶׁאֲפִילּוּ אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מְבִיאִין עַל יְדֵי הַחוֹטְאִין, לְכָךְ נֶאֱמַר ״קָהָל״ לְחַיֵּיב עַל כׇּל קָהָל וְקָהָל. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. "acher 'hatou", 'hatou chené chevatim – meviin chené farim, 'hatou chelocha – meviin chelocha, o éno omér ela 'hatou chené ye'hidim – meviin chené farim, 'hatou chelocha – meviin chelocha? talmoud lomar: "hakahal", hakahal 'hayav, vekhol kahal vekahal 'hayav, kétsad? 'hatou chené chevatim – meviin chené farim, 'hatou chiva – meviin chiva, ouchar chevatim chelo 'hatou – meviin al yedéhen par par, cheafilou élou chelo 'hatou meviin al yedé ha'hotin, lekhakh neemar "kahal" le'hayév al kol kahal vekahal. divré rabi yeouda.
6. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שִׁבְעָה שְׁבָטִים שֶׁחָטְאוּ – מְבִיאִין שִׁבְעָה פָּרִים, וּבֵית דִּין מְבִיאִין עַל יְדֵיהֶן פַּר, שֶׁנֶּאֱמַר לְמַטָּה ״קָהָל״ וְנֶאֱמַר לְמַעְלָה ״קָהָל״. מָה ״קָהָל״ הָאָמוּר לְמַעְלָה – בֵּית דִּין עִם הַקָּהָל, אַף ״קָהָל״ הָאָמוּר לְמַטָּה – בֵּית דִּין עִם הַקָּהָל. rabi chimon omér: chiva chevatim che'hatou – meviin chiva parim, ouvét din meviin al yedéhen par, cheneemar lemata "kahal" veneemar lemala "kahal". ma "kahal" haamour lemala – bét din im hakahal, af "kahal" haamour lemata – bét din im hakahal.
7. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שִׁבְעָה שְׁבָטִים שֶׁחָטְאוּ – בֵּית דִּין מְבִיאִין עַל יְדֵיהֶם פַּר, וְהֵן פְּטוּרִין, נֶאֱמַר ״קָהָל״ לְמַטָּה וְנֶאֱמַר ״קָהָל״ לְמַעְלָה, מָה ״קָהָל״ הָאָמוּר לְמַעְלָה – בֵּית דִּין וְלֹא צִבּוּר, אַף ״קָהָל״ הָאָמוּר לְמַטָּה – בֵּית דִּין וְלֹא צִבּוּר. rabi méir omér: chiva chevatim che'hatou – bét din meviin al yedéhem par, vehén petourin, neemar "kahal" lemata veneemar "kahal" lemala, ma "kahal" haamour lemala – bét din velo tsibour, af "kahal" haamour lemata – bét din velo tsibour.
8. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: חָטְאוּ שִׁשָּׁה שְׁבָטִים וְהֵם רוּבּוֹ שֶׁל קָהָל, אוֹ שִׁבְעָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוּבּוֹ שֶׁל קָהָל – מְבִיאִין פַּר. rabi chimon ben elazar omér michemo: 'hatou chicha chevatim vehém roubo chel kahal, o chiva af al pi cheéno roubo chel kahal – meviin par.
9. אָמַר מָר: ״וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת״ – וְלֹא שֶׁיִּוָּדְעוּ הַחוֹטְאִין. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רָבָא: דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. דִּתְנַן, amar mar: "venoda ha'hatat" – velo cheyivadou ha'hotin. man tana? amar rav yeouda amar rav, veitéma rava: dela kerabi eliezer. ditnan,
10. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה נַפְשָׁךְ? אִם חֵלֶב אָכַל – חַיָּיב, נוֹתָר אָכַל – חַיָּיב. amar rabi eliezer: ma nafchakh? im 'hélev akhal – 'hayav, notar akhal – 'hayav.
11. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שָׁאנֵי הָכָא, דִּכְתִיב: ״אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ״. הָתָם נָמֵי הָכְתִיב: ״אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ״! הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ: פְּרָט לַמִּתְעַסֵּק. rav aché amar: afilou téma rabi eliezer, chané hakha, dikhtiv: "acher 'hatou aleha". hatam namé hakhtiv: "acher 'hata bah"! haou mibeé léh: perat lamitasék.
12. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? קָסָבַר: אַרְבָּעָה קְהָלֵי כְּתִיבִי – ״קָהָל״, ״הַקָּהָל״, ״קָהָל״, ״הַקָּהָל״. ma tama derabi yeouda? kasavar: arbaa kehalé ketivi – "kahal", "hakahal", "kahal", "hakahal".
13. חַד לְחַיֵּיב עַל כׇּל קָהָל וְקָהָל, וְחַד לְהוֹרָאָה תְּלוּיָה בְּבֵית דִּין וּמַעֲשֶׂה תָּלוּי בַּקָּהָל. וְחַד לִגְרִירָה. וְחַד לְשֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין. 'had le'hayév al kol kahal vekahal, ve'had leoraa telouya bevét din oumaase talou bakahal. ve'had ligrira. ve'had lechévet cheasa beoraat bét din.
14. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן תְּלָתָא קְהָלֵי כְּתִיבִי: ״הַקָּהָל״, ״קָהָל״, ״הַקָּהָל״. ״מֵעֵינֵי הַקָּהָל״ אוֹרְחֵיהּ דִּקְרָא הוּא, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: מֵעֵינֵי דִּפְלָנְיָא. verabi chimon telata kehalé ketivi: "hakahal", "kahal", "hakahal". "mééné hakahal" or'héh dikra hou, kidamri inaché: mééné diflanya.
15. חַד לְחַיֵּיב עַל כׇּל קָהָל וְקָהָל, וּתְרֵי אַחֲרִינֵי: נֶאֱמַר לְמַטָּה ״קָהָל״ וְנֶאֱמַר לְמַעְלָה ״קָהָל״, מָה לְהַלָּן בֵּית דִּין עִם הַקָּהָל – אַף כָּאן בֵּית דִּין עִם הַקָּהָל. 'had le'hayév al kol kahal vekahal, outré a'hariné: neemar lemata "kahal" veneemar lemala "kahal", ma lehalan bét din im hakahal – af kan bét din im hakahal.
16. וְרַבִּי מֵאִיר, ״קָהָל״ ״הַקָּהָל״ לָא דָּרֵישׁ, הִלְכָּךְ תְּרֵי קְהָלֵי כְּתִיבִי. מִיבְּעֵי לֵיהּ: לְנֶאֱמַר לְמַטָּה ״קָהָל״ וְנֶאֱמַר לְמַעְלָה ״קָהָל״, מָה לְהַלָּן בֵּית דִּין וְלֹא צִבּוּר – אַף כָּאן בֵּית דִּין וְלֹא צִבּוּר. verabi méir, "kahal" "hakahal" la daréch, hilkakh teré kehalé ketivi. mibeé léh: leneemar lemata "kahal" veneemar lemala "kahal", ma lehalan bét din velo tsibour – af kan bét din velo tsibour.
17. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר מַאי טַעְמָא? כְּתִיב: ״וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה״ – אַלְמָא מִיעוּטָא, דִּכְתִיב: ״מֵעֵינֵי״. וּכְתִיב: ״כִּי לְכׇל הָעָם בִּשְׁגָגָה״, לְמֵימְרָא דְּרוּבָּא – אִין, מִיעוּטָא – לָא. verabi chimon ben elazar ma tama? ketiv: "vehaya im mééné haéda" – alma miouta, dikhtiv: "mééné". oukhtiv: "ki lekhol haam bichgaga", lemémra derouba – in, miouta – la.
18. הָא כֵּיצַד? עָשׂוּ שִׁשָּׁה וְהֵן רוּבּוֹ שֶׁל קָהָל, אוֹ שִׁבְעָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רוּבּוֹ שֶׁל קָהָל – חַיָּיבִין. ha kétsad? asou chicha vehén roubo chel kahal, o chiva af al pi cheénan roubo chel kahal – 'hayavin.

Daf 5b

1. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי מֵאִיר, דְּהוֹרָאָה תְּלוּיָה בְּבֵית דִּין וּמַעֲשֶׂה תָּלוּי בַּקָּהָל, מְנָא לְהוּ? אָמַר אַבָּיֵי, דְּאָמַר קְרָא: ״וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה״. רָבָא אָמַר: ״מִלְּכׇל הָעָם בִּשְׁגָגָה״. verabi chimon verabi méir, deoraa telouya bevét din oumaase talou bakahal, mena leou? amar abayé, deamar kera: "vehaya im mééné haéda neesta lichgaga". rava amar: "milekhol haam bichgaga".
2. וּצְרִיכָא, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה״, הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ מִיעוּטָא, לְהָכִי כְּתִיב ״לְכׇל הָעָם בִּשְׁגָגָה״. וְאִי כְּתַב ״לְכׇל הָעָם בִּשְׁגָגָה״, הֲוָה אָמֵינָא: עַד דְּעָבְדִי בֵּית דִּין בַּהֲדֵי רוּבָּא, לְהָכִי כְּתִיב ״וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה״. outsrikha, dei ketav ra'hamana "vehaya im mééné haéda neesta lichgaga", hava aména: afilou miouta, lehakhi ketiv "lekhol haam bichgaga". vei ketav "lekhol haam bichgaga", hava aména: ad deavdi bét din bahadé rouba, lehakhi ketiv "vehaya im mééné haéda neesta lichgaga".
3. וְהָא כִּי כְּתִיבִי הָנֵי קְרָאֵי בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא דִּכְתִיבִי. יָלְפִינַן ״מֵעֵינֵי״ ״מֵעֵינֵי״. veha ki ketivi hané keraé baavoda zara hou dikhtivi. yalfinan "mééné" "mééné".
4. הוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁל אֶחָד וְכוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שֵׁבֶט אֶחָד לְרַבִּי יְהוּדָה בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, מִי מַיְיתוּ שְׁאָר שְׁבָטִים אוֹ לָא? מִי אָמְרִינַן: שִׁבְעָה שְׁבָטִים הוּא דְּמַיְיתוּ שְׁאָר שְׁבָטִים בַּהֲדַיְיהוּ, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא רוּבָּא, אֲבָל חַד שֵׁבֶט, דְּלֵיכָּא רוּבָּא – לָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא! horou bét din chel e'had vekhou'. ibaya leou: chévet e'had lerabi yeouda beoraat bét din hagadol, mi maytou chear chevatim o la? mi amrinan: chiva chevatim hou demaytou chear chevatim bahadayou, michoum deika rouba, aval 'had chévet, deléka rouba – la, o dilma la chena!
5. תָּא שְׁמַע: מָה הֵן מְבִיאִין? פַּר אֶחָד, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵי פָרִים. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא שֶׁחָטְאוּ שִׁבְעָה, רַבִּי שִׁמְעוֹן תְּמָנְיָא בָּעֵי! אֶלָּא דְּחָטָא שֵׁבֶט אֶחָד. בְּמַאי? אִי בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, רַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית לֵיהּ! אֶלָּא לָאו בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. ta chema: ma hén meviin? par e'had, rabi chimon omér: chené farim. bema askinan? iléma che'hatou chiva, rabi chimon temanya baé! ela de'hata chévet e'had. bema? i beoraat bét dino, rabi chimon lét léh! ela la beoraat bét din hagadol.
6. וְתַנָּא קַמָּא מַנִּי? אִי נֵימָא רַבִּי מֵאִיר, הָא רוּבָּא בָּעֵי! אֶלָּא לָאו רַבִּי יְהוּדָה, וּכְגוֹן שֶׁחָטָא שֵׁבֶט אֶחָד. vetana kama mani? i néma rabi méir, ha rouba baé! ela la rabi yeouda, oukhgon che'hata chévet e'had.
7. אָמְרִי, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁחָטְאוּ שִׁשָּׁה שְׁבָטִים וְהֵן רוּבָּן שֶׁל קָהָל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: חָטְאוּ שִׁשָּׁה וְהֵן רוּבּוֹ שֶׁל קָהָל, אוֹ שִׁבְעָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רוּבּוֹ שֶׁל קָהָל – מְבִיאִין פַּר. amri, hakha bema askinan? kegon che'hatou chicha chevatim vehén rouban chel kahal, verabi chimon ben elazar hi. detanya, rabi chimon ben elazar omér michemo: 'hatou chicha vehén roubo chel kahal, o chiva af al pi cheénan roubo chel kahal – meviin par.
8. תָּא שְׁמַע, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ – אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט חַיָּיב, וּשְׁאָר כׇּל הַשְּׁבָטִים פְּטוּרִין. וּבְהוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל – אֲפִילּוּ שְׁאָר שְׁבָטִים חַיָּיבִים. שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema, rabi yeouda omér: chévet cheasa beoraat bét dino – oto hachévet 'hayav, ouchar kol hachevatim petourin. ouvoraat bét din hagadol – afilou chear chevatim 'hayavim. chema minah.
9. אָמַר רַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: וְעָשָׂה אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט עַל פִּיהֶם – אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט חַיָּיב וּשְׁאָר כׇּל הַשְּׁבָטִים פְּטוּרִין. לְמָה לִי לְמִיתְנָא וּשְׁאָר שְׁבָטִים פְּטוּרִים? הָא תְּנָא אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט חַיָּיב, וְכֵיוָן דִּתְנָא אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט חַיָּיב, מִמֵּילָא יָדַעְנָא שְׁאָר שְׁבָטִים פְּטוּרִין! אֶלָּא הָא קָמַשְׁמַע לָן, בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ הוּא דִּשְׁאָר שְׁבָטִים פְּטוּרִים, אֲבָל בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל – אֲפִילּוּ שְׁאָר שְׁבָטִים חַיָּיבִין. שְׁמַע מִינַּהּ. amar rav aché: matnitin namé dayka, dekatané: veasa oto hachévet al pihem – oto hachévet 'hayav ouchar kol hachevatim petourin. lema li lemitna ouchar chevatim petourim? ha tena oto hachévet 'hayav, vekhévan ditna oto hachévet 'hayav, miméla yadana chear chevatim petourin! ela ha kamachma lan, beoraat bét dino hou dichar chevatim petourim, aval beoraat bét din hagadol – afilou chear chevatim 'hayavin. chema minah.
10. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שֵׁבֶט אֶחָד שֶׁעָשָׂה בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מִי מַיְיתֵי אוֹ לָא? ibaya leou: chévet e'had cheasa beoraat bét din hagadol, lerabi chimon mi mayté o la?
11. תָּא שְׁמַע: מָה הֵן מְבִיאִין? פַּר אֶחָד, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵי פָרִים. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא שֶׁחָטְאוּ שִׁבְעָה – שְׁנֵי פָרִים? שְׁמֹנָה פָּרִים בָּעֵי! אֶלָּא דְּחָטָא שֵׁבֶט אֶחָד, וּבְמַאי? אִילֵימָא בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, רַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית לֵיהּ! אֶלָּא בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. ta chema: ma hén meviin? par e'had, rabi chimon omér: chené farim. bema askinan? iléma che'hatou chiva – chené farim? chemona parim baé! ela de'hata chévet e'had, ouvma? iléma beoraat bét dino, rabi chimon lét léh! ela beoraat bét din hagadol.
12. וְתִסְבְּרָא: תַּנָּא קַמָּא מַנִּי? אִי רַבִּי מֵאִיר – הָא רוּבָּא בָּעֵי, אִי רַבִּי יְהוּדָה – שְׁאָר שְׁבָטִים נָמֵי מַיְיתוּ! אֶלָּא הָא מַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר הִיא, וְכִדְתַנְיָא. vetisbera: tana kama mani? i rabi méir – ha rouba baé, i rabi yeouda – chear chevatim namé maytou! ela ha mani – rabi chimon ben elazar hi, vekhidtanya.
13. תָּא שְׁמַע, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. מַאן חֲכָמִים? אִילֵימָא רַבִּי מֵאִיר, רוּבָּא בָּעֵי! אֶלָּא לָאו, רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא! שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema, va'hakhamim omrim: leolam éno 'hayav ela al horaat bét din hagadol. man 'hakhamim? iléma rabi méir, rouba baé! ela la, rabi chimon hi! chema minah.
14. וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, שֵׁבֶט אֶחָד דְּאִקְּרִי קָהָל מְנָא לְהוּ? אָמְרִי, דִּכְתִיב: ״וַיַּעֲמֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַים (נָכַח חֲצַר בֵּית ה׳) [בְּבֵית ה׳ לִפְנֵי הֶחָצֵר] הַחֲדָשָׁה״. מַאי ״חֲדָשָׁה״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁחִידְּשׁוּ דְּבָרִים וְאָמְרוּ: טְבוּל יוֹם, אַל יִכָּנֵס בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה. verabi yeouda verabi chimon, chévet e'had deikeri kahal mena leou? amri, dikhtiv: "vayaamod yeochafat bikhal yeouda virouchalam (nakha'h 'hatsar bét h') [bevét h' lifné he'hatsér] ha'hadacha". ma "'hadacha"? amar rabi yo'hanan, che'hidechou devarim veamrou: tevoul yom, al yikanés bema'hané leviya.
15. מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: מִמַּאי? דִּלְמָא שָׁאנֵי יְרוּשָׁלַיִם, דַּהֲוָה נָמֵי בִּנְיָמִין! אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְגוֹ׳״ מַאן אִתְיְלִיד לֵיהּ הָהִיא שַׁעְתָּא? בִּנְיָמִין, שְׁמַע מִינַּהּ הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: מִתְיְלִיד לָךְ הַשְׁתָּא קָהָל אַחֲרִינָא. matkéf lah rav a'ha bar yaakov: mima? dilma chané yerouchalayim, dahava namé binyamin! ela amar rav a'ha bar yaakov, dikhtiv: "vayomer éla hinni mafrekha vehirbitikha ountatikha likhal amim vego'" man ityelid léh hahi chata? binyamin, chema minah hakhi kaamar ra'hamana: mityelid lakh hachta kahal a'harina.
16. אֲמַר לֵיהּ רַב שַׁבָּא לְרַב כָּהֲנָא, דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא: לְכִי מִתְיְלִיד לָךְ בִּנְיָמִין, הוּא דְּהָווּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים דְּמִתְקַרְיַית קָהָל! אֲמַר לֵיהּ: אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים אִיקְּרוּ קָהָל, אַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים לֹא אִיקְּרוּ קָהָל? amar léh rav chaba lerav kahana, dilma hakhi kaamar léh ra'hamana: lekhi mityelid lakh binyamin, hou dehaou cheném asar chevatim demitkaryat kahal! amar léh: ela cheném asar chevatim ikerou kahal, a'had asar chevatim lo ikerou kahal?
17. תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת״? אִם לְלַמֵּד שֶׁהֵם שְׁנַיִם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה לַה׳״! [אֶלָּא] יָכוֹל [תְּהֵא] נֶאֱכֶלֶת חַטָּאת לַלְוִיִּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפַר שֵׁנִי״ – שֵׁנִי לָעוֹלָה, מָה עוֹלָה לָא נֶאֱכֶלֶת, tanya rabi chimon omér: ma talmoud lomar: "oufar chéni ven bakar tika'h le'hatat"? im lelaméd chehém chenayim, vahalo kevar neemar: "vaasé et hae'had 'hatat veet hae'had ola la'"! [ela] yakhol [tehé] neekhelet 'hatat lalviyim? talmoud lomar: "oufar chéni" – chéni laola, ma ola la neekhelet,

Daf 6a

1. אַף חַטָּאת לֹא נֶאֱכֶלֶת. af 'hatat lo neekhelet.
2. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: ״הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי הַגּוֹלָה הִקְרִיבוּ [עֹלוֹת] לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל פָּרִים שְׁנֵים עָשָׂר וְגוֹ׳ הַכֹּל עוֹלָה״. הַכֹּל עוֹלָה סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶפְשָׁר שֶׁחַטָּאת עוֹלָה! אֶלָּא הַכֹּל כָּעוֹלָה: מָה עוֹלָה לֹא נֶאֱכֶלֶת – אַף חַטָּאת לֹא נֶאֱכֶלֶת. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַל עֲבוֹדָה זָרָה הֱבִיאוּם, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: עַל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָשׂוּ בִּימֵי צִדְקִיָּהוּ. kayotsé bo, amar rabi yosé: "habaim méhachevi hagola hikrivou [olot] lélohé yisraél parim cheném asar vego' hakol ola". hakol ola salka datakh? efchar che'hatat ola! ela hakol kaola: ma ola lo neekhelet – af 'hatat lo neekhelet. detanya, rabi yeouda omér: al avoda zara hevioum, veamar rav yeouda amar chemouél: al avoda zara cheasou bimé tsidkiyaou.
3. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לְהָנֵי שְׁנֵים עָשָׂר חַטָּאוֹת כְּגוֹן דְּחָטְאוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, דְּמַיְיתוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׂעִירִים. אִי נָמֵי דְּחָטְאוּ שִׁבְעָה שְׁבָטִים וּשְׁאָרָא אִינָךְ בִּגְרִירָה. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, כְּגוֹן דְּחָטְאוּ אַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים, דְּמַיְיתוּ אַחַד עָשָׂר שְׂעִירִים וְאִידַּךְ דְּבֵית דִּין. אֶלָּא לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר: בֵּית דִּין מְבִיאִין וְלֹא צִבּוּר, שְׁנֵים עָשָׂר הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ? כְּגוֹן דְּחָטְאוּ וַהֲדַר חָטְאוּ וַהֲדַר חָטְאוּ, עַד תְּרֵיסַר זִימְנֵי. bichlama lerabi yeouda, machka'hate lah lehané cheném asar 'hataot kegon de'hatou cheném asar chevatim, demaytou cheném asar seirim. i namé de'hatou chiva chevatim ouchara inakh bigrira. oulrabi chimon namé machka'hate lah, kegon de'hatou a'had asar chevatim, demaytou a'had asar seirim veidakh devét din. ela lerabi méir deamar: bét din meviin velo tsibour, cheném asar hékhi machka'hate léh? kegon de'hatou vahadar 'hatou vahadar 'hatou, ad terésar zimné.
4. וְהָא מַיְיתֵי לְהוּ הָנְהוּ דְּחָטְאוּ! veha mayté leou hanou de'hatou!
5. אָמַר רַב פָּפָּא: כִּי גְּמִירִי חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ בְּמִיתָה – הָנֵי מִילֵּי בְּיָחִיד, אֲבָל לֹא בְּצִבּוּר, לְפִי שֶׁאֵין מִיתָה בְּצִבּוּר. מְנָא לֵיהּ לְרַב פָּפָּא הָא? אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב: ״תַּחַת אֲבוֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ״, אִי הָכִי אֲפִילּוּ בְּיָחִיד נָמֵי! amar rav papa: ki gemiri 'hatat chemétou bealeha bemita – hané milé beya'hid, aval lo betsibour, lefi cheén mita betsibour. mena léh lerav papa ha? iléma midikhtiv: "ta'hat avotekha yihou vanekha", i hakhi afilou beya'hid namé!
6. אֶלָּא דּוּקְיָא דְּרַב פָּפָּא מִשָּׂעִיר דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, דְּאָמַר רַחֲמָנָא: מַיְיתֵי מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. וְהָא מַיְיתֵי לְהוּ מִיִּשְׂרָאֵל, וְהָנָךְ דְּפָיְישִׁי הֵיכִי מַיְיתוּ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ בְּצִבּוּר קְרֵבָה. ela doukya derav papa misair deroch 'hodech, deamar ra'hamana: mayté miteroumat halichka. veha mayté leou miyisraél, vehanakh defaychi hékhi maytou! ela chema minah: 'hatat chemétou bealeha betsibour keréva.
7. מִי דָּמֵי? שָׂעִיר דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, דִּלְמָא לָא מַיְיתוּ מִצִּבּוּר, אֲבָל הָכָא וַדַּאי מַיְיתוּ! אֶלָּא טַעְמָא דְּרַב פָּפָּא מֵהָכָא, דִּכְתִיב: ״כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּדִיתָ ה׳״ – רְאוּיָה כַּפָּרָה זוֹ שֶׁתְּכַפֵּר עַל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, מִדִּכְתִיב: ״אֲשֶׁר פָּדִיתָ״. mi damé? sair deroch 'hodech, dilma la maytou mitsibour, aval hakha vada maytou! ela tama derav papa méhakha, dikhtiv: "kapér leamekha yisraél acher padita h'" – reouya kapara zo chetekhapér al yotsé mitsrayim, midikhtiv: "acher padita".
8. מִי דָּמֵי? הָתָם, כּוּלְּהוּ אִיתִינוּן מִגּוֹ דִּמְכַפְּרָה אַחַיִּים, מְכַפְּרָה נָמֵי אַמֵּתִים. אֶלָּא הָכָא מִי הֲווֹ חַיִּים? אִין, הָכִי נָמֵי, דִּכְתִיב: ״וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת וְגוֹ׳״. mi damé? hatam, kouleou itinoun migo dimkhapera a'hayim, mekhapera namé amétim. ela hakha mi hao 'hayim? in, hakhi namé, dikhtiv: "verabim méhakohanim vehalviyim veraché haavot vego'".
9. וְדִלְמָא מוּעָטִין הֲווֹ וְלָא רַבִּים הֲווֹ! הָכְתִיב: ״(וְלֹא הִכִּירוּ בְּקוֹל) [וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל] תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם [וְגוֹ׳] וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק״. vedilma mouatin hao vela rabim hao! hakhtiv: "(velo hikirou bekol) [veén haam makirim kol] terouat hasim'ha lekol bekhi haam [vego'] vehakol nichma ad leméra'hok".
10. וְהָא מְזִידִין הֲווֹ! הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי – ״אֵילִים תִּשְׁעִים וְשִׁשָּׁה כְּבָשִׂים שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה״, כְּנֶגֶד מִי? אֶלָּא הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה, הָכָא נָמֵי הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. veha mezidin hao! horaat chaa hayta. hakhi namé mistabera, dei la téma hakhi – "élim tichim vechicha kevasim chivim vechiva", keneged mi? ela horaat chaa hayta, hakha namé horaat chaa hayta.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: מֵת אֶחָד מִן הַצִּבּוּר – חַיָּיבִין, אֶחָד מִבֵּית דִּין – פְּטוּרִין. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב יִרְמְיָה אָמַר רַב, רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: בֵּית דִּין מְבִיאִים וְלֹא צִבּוּר, הִלְכָּךְ מֵת אֶחָד מִן הַצִּבּוּר – חַיָּיבִין, דְּהָא קָאֵים כּוּלֵּיהּ בֵּית דִּין, מֵת אֶחָד מִבֵּית דִּין – פְּטוּרִין, דְּהָוְיָא לַהּ חַטָּאת שֶׁמֵּת אֶחָד מִן הַשּׁוּתָּפִין, וּמִשּׁוּם הָכִי פְּטוּרִין. tanou rabanan: mét e'had min hatsibour – 'hayavin, e'had mibét din – petourin. man tana? amar rav 'hisda amar rabi zéra amar rav yirmeya amar rav, rabi méir hi, deamar: bét din meviim velo tsibour, hilkakh mét e'had min hatsibour – 'hayavin, deha kaém kouléh bét din, mét e'had mibét din – petourin, dehavya lah 'hatat chemét e'had min hachoutafin, oumichoum hakhi petourin.
12. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: וְנוֹקְמַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: בֵּית דִּין עִם הַצִּבּוּר, מֵת אֶחָד מִן הַצִּבּוּר – חַיָּיבִין, דְּאֵין צִבּוּר מֵתִים. מֵת אֶחָד מִבֵּית דִּין – פְּטוּרִין, כִּדְאָמְרִינַן דְּחַטָּאת שׁוּתָּפִין הִיא! matkéf lah rav yoséf: venokmah kerabi chimon, deamar: bét din im hatsibour, mét e'had min hatsibour – 'hayavin, deén tsibour métim. mét e'had mibét din – petourin, kidamrinan de'hatat choutafin hi!
13. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: חַטַּאת שׁוּתָּפִין אֵינָהּ מֵתָה, דְּתַנְיָא: פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָבְדוּ, וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם – יָמוּתוּ כּוּלָּן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יִרְעוּ, לְפִי שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה. amar léh abayé, chaminan léh lerabi chimon deamar: 'hatat choutafin énah méta, detanya: par vesair chel yom hakipourim cheavdou, vehifrich a'hérim ta'htéhem – yamoutou koulan, divré rabi yeouda. rabi elazar verabi chimon omér: yirou, lefi cheén 'hatat tsibour méta.
14. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: כֹּהֲנִים קָא אָמְרַתְּ? שָׁאנֵי כֹּהֲנִים, דְּאִיקְּרוּ קָהָל, דִּכְתִיב: ״עַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כׇּל עַם הַקָּהָל יְכַפֵּר״. amar léh rav yoséf: kohanim ka amrate? chané kohanim, deikerou kahal, dikhtiv: "al hakohanim veal kol am hakahal yekhapér".

Daf 6b

1. אֶלָּא מֵעַתָּה נַיְיתוֹ פַּר בְּהוֹרָאָה! וְכִי תֵּימָא, הָכִי נָמֵי – טָפִי לְהוּ שְׁבָטִים. ela méata nayto par beoraa! vekhi téma, hakhi namé – tafi leou chevatim.
2. אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בְּרַבִּי יַעֲקֹב: שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לָא אִיקְּרוּ קָהָל, דִּכְתִיב: ״הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְגוֹ׳״. כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲחוּזָּה – אִיקְּרִי קָהָל, וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ אֲחוּזָּה – לָא אִיקְּרִי קָהָל. ela amar rav a'ha berabi yaakov: chivto chel lévi la ikerou kahal, dikhtiv: "hinni mafrekha vehirbitikha ountatikha likhal amim vego'". kol cheyéch lo a'houza – ikeri kahal, vekhol cheén lo a'houza – la ikeri kahal.
3. אִם כֵּן, חָסְרִי לְהוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים! אָמַר אַבָּיֵי: ״אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי״. אָמַר רָבָא, וְהָא כְּתִיב: ״עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם״, לְנַחֲלָה הוּקְשׁוּ וְלֹא לְדָבָר אַחֵר! im kén, 'hasri leou cheném asar chevatim! amar abayé: "efrayim oumnache kirouvén vechimon yihou li". amar rava, veha ketiv: "al chém a'héhem yikarou bena'halatam", lena'hala houkchou velo ledavar a'hér!
4. וְלָא? וְהָא חֲלוּקִין בַּדְּגָלִים! כְּנַחֲלָתָן כָּךְ חֲנִיָּיתָן, כְּדֵי לְחַלֵּק כָּבוֹד לַדְּגָלִים. vela? veha 'haloukin badegalim! kena'halatan kakh 'haniyatan, kedé le'halék kavod ladegalim.
5. וְהָא חֲלוּקִים בַּנְּשִׂיאִים! הָהוּא, לַחֲלוֹק כָּבוֹד לַנְּשִׂיאִים. דְּתַנְיָא: שְׁלֹמֹה עָשָׂה שִׁבְעָה יְמֵי חֲנוּכָּה, וּמָה רָאָה מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת שְׁנֵים עָשָׂר יְמֵי חֲנוּכָּה? כְּדֵי לַחֲלוֹק כָּבוֹד לַנְּשִׂיאִים. veha 'haloukim banesiim! haou, la'halok kavod lanesiim. detanya: chelomo asa chiva yemé 'hanouka, ouma raa moche laasot cheném asar yemé 'hanouka? kedé la'halok kavod lanesiim.
6. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? ma havé alah?
7. תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵתוֹת: וְלַד חַטָּאת, וּתְמוּרַת חַטָּאת, וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ, וְחַטָּאת שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְּעָלֶיהָ, וְחַטָּאת שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ. וְאִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר וְלַד חַטָּאת בְּצִבּוּר, שֶׁאֵין צִבּוּר מַפְרִישִׁין נְקֵבָה. וְאִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר תְּמוּרַת חַטָּאת בְּצִבּוּר, שֶׁאֵין תְּמוּרָה בְּצִבּוּר. וְאִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ בְּצִבּוּר, שֶׁאֵין צִבּוּר מֵתִים. ta chema, detanya: rabi chimon omér, 'haméch 'hataot métot: velad 'hatat, outmourat 'hatat, ve'hatat chemétou bealeha, ve'hatat chenitkaperou bealeha, ve'hatat cheavra chenatah. vei ata yakhol lomar velad 'hatat betsibour, cheén tsibour mafrichin nekéva. vei ata yakhol lomar temourat 'hatat betsibour, cheén temoura betsibour. vei ata yakhol lomar 'hatat chemétou bealeha betsibour, cheén tsibour métim.
8. שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְּעָלֶיהָ וְשֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ – לֹא שָׁמַעְנוּ, יָכוֹל יָמוּתוּ? אָמַרְתָּ: יִלְמוֹד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ, מַה מָּצִינוּ בִּוְלַד חַטָּאת וּתְמוּרַת חַטָּאת וְשֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ – בְּיָחִיד דְּבָרִים אֲמוּרִים וְלֹא בְּצִבּוּר, אַף שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְּעָלֶיהָ וְשֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ – בְּיָחִיד דְּבָרִים אֲמוּרִים וְלֹא בְּצִבּוּר. chenitkaperou bealeha vecheavra chenatah – lo chamanou, yakhol yamoutou? amarta: yilmod satoum min hamforach, ma matsinou bivlad 'hatat outmourat 'hatat vechemétou bealeha – beya'hid devarim amourim velo betsibour, af chenitkaperou bealeha vecheavra chenatah – beya'hid devarim amourim velo betsibour.
9. וְכִי דָּנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר? רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּחַד מָקוֹם גְּמִיר. vekhi danin efchar michei efchar? rabi chimon be'had makom gemir.
10. הַדְרָן עֲלָךְ הוֹרוּ בֵּית דִּין hadran alakh horou bét din
11. מַתְנִי׳ הוֹרָה כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְעַצְמוֹ שׁוֹגֵג וְעָשָׂה שׁוֹגֵג – מֵבִיא פַּר. שׁוֹגֵג וְעָשָׂה מֵזִיד, מֵזִיד וְעָשָׂה שׁוֹגֵג – פָּטוּר, שֶׁהוֹרָאַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְעַצְמוֹ כְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין לַצִּבּוּר. matni' hora kohén machi'ha leatsmo chogég veasa chogég – mévi par. chogég veasa mézid, mézid veasa chogég – patour, cheoraat kohén machi'ha leatsmo keoraat bét din latsibour.
12. גְּמָ׳ שׁוֹגֵג וְעָשָׂה שׁוֹגֵג – מֵבִיא פַּר. פְּשִׁיטָא! gema' chogég veasa chogég – mévi par. pechita!
13. אָמַר אַבָּיֵי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁהוֹרָה, וְשָׁכַח מֵאֵיזֶה טַעַם הוֹרָה, וּבְשָׁעָה שֶׁטָּעָה אָמַר: הֲרֵינִי עוֹשֶׂה עַל דַּעַת הוֹרָאָתוֹ, דְּמַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דְּאִילּוּ מִתְיְדַע לֵיהּ, [שֶׁמָּא] הָדַר בֵּיהּ – כְּמֵזִיד דָּמֵי וְלָא לִחַיַּיב, קָא מַשְׁמַע לַן. amar abayé: hakha bema askinan? kegon cheora, vechakha'h mééze taam hora, ouvchaa chetaa amar: haréni ose al daat horaato, demaou detéma: kévan deilou mityeda léh, [chema] hadar béh – kemézid damé vela li'hayav, ka machma lan.
14. מֵזִיד וְעָשָׂה שׁוֹגֵג כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״לְאַשְׁמַת הָעָם״, הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר. שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִין הוּא: mézid veasa chogég kou'. mena hané milé? detanou rabanan: "leachmat haam", haré machi'ha ketsibour. cheyakhol, vahalo din hou:

Daf 7a

1. צִבּוּר מוּצָא מִכְּלַל יָחִיד, וּמָשִׁיחַ מוּצָא מִכְּלַל יָחִיד. מָה צִבּוּר אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, אַף מָשִׁיחַ לֹא יְהֵא חַיָּיב אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. tsibour moutsa mikelal ya'hid, oumachi'ha moutsa mikelal ya'hid. ma tsibour én 'hayavin ela al helém davar im chiggat maase, af machi'ha lo yehé 'hayav ela al helém davar im chiggat maase.
2. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נָשִׂיא מוּצָא מִכְּלַל יָחִיד, וּמָשִׁיחַ מוּצָא מִכְּלַל יָחִיד. מָה נָשִׂיא מֵבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה בְּלֹא הֶעְלֵם דָּבָר, אַף מָשִׁיחַ מֵבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה בְּלֹא הֶעְלֵם דָּבָר! o kelakh lederekh zo: nasi moutsa mikelal ya'hid, oumachi'ha moutsa mikelal ya'hid. ma nasi mévi bechiggat maase belo helém davar, af machi'ha mévi bechiggat maase belo helém davar!
3. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה? צִבּוּר – בְּפַר וְאֵין מְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי, וּמָשִׁיחַ – בְּפַר וְאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. מָה צִבּוּר אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, אַף מָשִׁיחַ לֹא יְהֵא חַיָּיב אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. nire lemi dome? tsibour – befar veén meviin acham talou, oumachi'ha – befar veén mévi acham talou. ma tsibour éno 'hayav ela al helém davar im chiggat maase, af machi'ha lo yehé 'hayav ela al helém davar im chiggat maase.
4. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נָשִׂיא מֵבִיא שְׂעִירָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה וּמֵבִיא אָשָׁם וַדַּאי, וּמָשִׁיחַ מֵבִיא שְׂעִירָה בַּעֲבוֹדָה זָרָה וּמֵבִיא אָשָׁם וַדַּאי. מָה נָשִׂיא מֵבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, אַף מָשִׁיחַ מֵבִיא בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. o kelakh lederekh zo: nasi mévi seira baavoda zara oumévi acham vada, oumachi'ha mévi seira baavoda zara oumévi acham vada. ma nasi mévi bechiggat maase, af machi'ha mévi bechiggat maase.
5. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְאַשְׁמַת הָעָם״, הֲרֵי הוּא מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר. מָה צִבּוּר אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, אַף מָשִׁיחַ אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. talmoud lomar: "leachmat haam", haré hou machi'ha ketsibour. ma tsibour éno mévi ela al helém davar im chiggat maase, af machi'ha éno mévi ela al helém davar im chiggat maase.
6. אֵימָא: מָה צִבּוּר הוֹרָה וְעָשׂוּ אַחֲרָיו בְּהוֹרָאָתוֹ – חַיָּיבִין, אַף מָשִׁיחַ כְּשֶׁהוֹרָה וְעָשׂוּ אַחֲרָיו בְּהוֹרָאָתוֹ – יְהֵא חַיָּיב! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא״, עַל מָה שֶׁחָטָא הוּא מֵבִיא, וְאֵין מֵבִיא עַל מָה שֶׁחָטְאוּ אֲחֵרִים. éma: ma tsibour hora veasou a'hara beoraato – 'hayavin, af machi'ha kecheora veasou a'hara beoraato – yehé 'hayav! talmoud lomar: "vehikriv al 'hatato acher 'hata", al ma che'hata hou mévi, veén mévi al ma che'hatou a'hérim.
7. אָמַר מָר: מָשִׁיחַ בְּפַר וְאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. מְנָא לֵיהּ דְּאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי? amar mar: machi'ha befar veén mévi acham talou. mena léh deén mévi acham talou?
8. דִּכְתִיב: ״וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג״, מִי שֶׁחַטָּאתוֹ וְשִׁגְגָתוֹ שָׁוָה, יָצָא מָשִׁיחַ שֶׁאֵין שִׁגְגָתוֹ וְחַטָּאתוֹ שָׁוָה, דִּכְתִיב: ״לְאַשְׁמַת הָעָם״, הֲרֵי הוּא מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר. dikhtiv: "vekhiper ala hakohén al chiggato acher chagag", mi che'hatato vechiggato chava, yatsa machi'ha cheén chiggato ve'hatato chava, dikhtiv: "leachmat haam", haré hou machi'ha ketsibour.
9. ״לְאַשְׁמַת הָעָם״, עַד כָּאן לָא קָאָמַר לֵיהּ. אֶלָּא אָשָׁם כְּדִי נַסְבַהּ. "leachmat haam", ad kan la kaamar léh. ela acham kedi nasvah.
10. מַתְנִי׳ הוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעָשָׂה בִּפְנֵי עַצְמוֹ – מִתְכַּפֵּר לוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. הוֹרָה עִם הַצִּבּוּר וְעָשָׂה עִם הַצִּבּוּר – מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר, שֶׁאֵין בֵּית דִּין חַיָּיבִין עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּים מִקְצָת, וְכֵן הַמָּשִׁיחַ, וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּים מִקְצָת. matni' hora bifné atsmo veasa bifné atsmo – mitkapér lo bifné atsmo. hora im hatsibour veasa im hatsibour – mitkapér lo im hatsibour, cheén bét din 'hayavin ad cheyorou levatél miktsat oulkayém miktsat, vekhén hamachi'ha, velo baavoda zara ad cheyorou levatél miktsat oulkayém miktsat.
11. גְּמָ׳ מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: הוֹרָה עִם הַצִּבּוּר וְעָשָׂה עִם הַצִּבּוּר, יָכוֹל יָבִיא פַּר לְעַצְמוֹ? gema' menahané milé? detanou rabanan: hora im hatsibour veasa im hatsibour, yakhol yavi par leatsmo?
12. וְדִין הוּא: נָשִׂיא מוּצָא מִכְּלַל יָחִיד וּמָשִׁיחַ מוּצָא מִכְּלַל יָחִיד, מָה נָשִׂיא, חָטָא בִּפְנֵי עַצְמוֹ – מֵבִיא בִּפְנֵי עַצְמוֹ, חָטָא עִם הַצִּבּוּר – מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר. אַף מָשִׁיחַ, חָטָא בִּפְנֵי עַצְמוֹ – מֵבִיא בִּפְנֵי עַצְמוֹ, חָטָא עִם הַצִּבּוּר – מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר! vedin hou: nasi moutsa mikelal ya'hid oumachi'ha moutsa mikelal ya'hid, ma nasi, 'hata bifné atsmo – mévi bifné atsmo, 'hata im hatsibour – mitkapér lo im hatsibour. af machi'ha, 'hata bifné atsmo – mévi bifné atsmo, 'hata im hatsibour – mitkapér lo im hatsibour!
13. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנָשִׂיא – שֶׁכֵּן מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. תֹּאמַר בְּמָשִׁיחַ – שֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים! lo, im amarta benasi – chekén mitkapér lo im hatsibour beom hakipourim. tomar bemachi'ha – cheén mitkapér lo im hatsibour beom hakipourim!
14. הוֹאִיל וְאֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, יָכוֹל יָבִיא פַּר לְעַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא״, הָא כֵּיצַד? חָטָא בִּפְנֵי עַצְמוֹ – מֵבִיא בִּפְנֵי עַצְמוֹ, חָטָא עִם הַצִּבּוּר – מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר. hoil veén mitkapér lo im hatsibour beom hakipourim, yakhol yavi par leatsmo? talmoud lomar: "al 'hatato acher 'hata", ha kétsad? 'hata bifné atsmo – mévi bifné atsmo, 'hata im hatsibour – mitkapér lo im hatsibour.
15. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּהוּא מוּפְלָא וְהֵם אֵינָן מוּפְלָאִין, פְּשִׁיטָא דְּמִתְכַּפֵּר לוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, הוֹרָאָה דִּלְהוֹן וְלֹא כְּלוּם. וּבָעֵי אֵתוֹיֵי כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה כֹּל חַד וְחַד! וְאִי דְּאִינּוּן מוּפְלָאִין וְהוּא לָאו מוּפְלָא, אַמַּאי מִתְכַּפֵּר לוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ? הָא הוֹרָאָה דִּידֵיהּ וְלֹא כְּלוּם הִיא. hékhi damé? iléma deou moufla vehém énan mouflain, pechita demitkapér lo bifné atsmo, horaa dilon velo keloum. ouvaé étoyé kisba o seira kol 'had ve'had! vei deinoun mouflain veou la moufla, ama mitkapér lo bifné atsmo? ha horaa didéh velo keloum hi.

Daf 7b

1. אָמַר רַב פָּפָּא: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ מוּפְלִין שְׁנֵיהֶן. amar rav papa: kegon chehaou mouflin chenéhen.
2. סָבַר אַבָּיֵי לְמֵימַר: חָטָא בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעָשָׂה בִּפְנֵי עַצְמוֹ הֵיכִי דָּמֵי? דְּיָתְבִי בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת וְקָא מוֹרוּ בִּתְרֵי אִיסּוּרֵי, אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אַטּוּ שְׁנֵי מְקוֹמוֹת גּוֹרְמִין? אֶלָּא אֲפִילּוּ יָתְבִי בְּחַד מָקוֹם, וְכֵיוָן דְּקָא מוֹרוּ בִּתְרֵי אִיסּוּרֵי – חָטָא בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא. savar abayé lemémar: 'hata bifné atsmo veasa bifné atsmo hékhi damé? deyatvi bichné mekomot veka morou bitré isouré, amar léh rava: atou chené mekomot gormin? ela afilou yatvi be'had makom, vekhévan deka morou bitré isouré – 'hata bifné atsmo hou.
3. פְּשִׁיטָא: הוּא בְּחֵלֶב וְהֵן בַּעֲבוֹדָה זָרָה – חָטָא בִּפְנֵי עַצְמוֹ הוּא, דְּהָא חֲלוּקִין בְּטַעְמַיְיהוּ, וַחֲלוּקִין בְּקׇרְבָּנוֹת. דְּהוּא בְּפַר, וְהֵן בְּפַר וְשָׂעִיר – דְּהָא קָא מַיְיתוּ הָנֵי שָׂעִיר, וְהוּא לָא מַיְיתֵי. וְכׇל שֶׁכֵּן הוּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְהֵן בְּחֵלֶב, דַּחֲלוּקִין בְּקׇרְבְּנוֹתֵיהֶן [לִגְמָרֵי] – דְּהוּא שְׂעִירָה, וְאִינְהוּ פַּר, pechita: hou be'hélev vehén baavoda zara – 'hata bifné atsmo hou, deha 'haloukin betamayou, va'haloukin bekorbanot. deou befar, vehén befar vesair – deha ka maytou hané sair, veou la mayté. vekhol chekén hou baavoda zara vehén be'hélev, da'haloukin bekorbenotéhen [ligmaré] – deou seira, veinou par,
4. אֶלָּא הוּא בְּחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב, וְהֵן בְּחֵלֶב שֶׁעַל הַדַּקִּין, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: אַף עַל גַּב דְּקׇרְבָּנָן שָׁוֶה, כֵּיוָן דְּמִתְּרֵי קְרָאֵי קָאָתוּ, הָא פְּלִיגִין בְּטַעְמַיְיהוּ, אוֹ דִלְמָא שֵׁם חֵלֶב אֶחָד הוּא? ela hou be'hélev hamkhase et hakerev, vehén be'hélev cheal hadakin, maou? mi amrinan: af al gav dekorbanan chave, kévan demiteré keraé kaatou, ha peligin betamayou, o dilma chém 'hélev e'had hou?
5. אִם תִּמְצָא לוֹמַר שֵׁם חֵלֶב אֶחָד הוּא, הוּא בְּחֵלֶב וְהֵן בְּדָם, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: בְּטַעְמַיְיהוּ הָא פְּלִיגִין, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּשָׁוִין בְּקׇרְבָּן בָּתַר קׇרְבָּן אָזְלִינַן? תֵּיקוּ. im timtsa lomar chém 'hélev e'had hou, hou be'hélev vehén bedam, maou? mi amrinan: betamayou ha peligin, o dilma kévan dechavin bekorban batar korban azlinan? tékou.
6. שֶׁאֵין בֵּית דִּין חַיָּיבִין עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּים מִקְצָת וְכוּ׳. מְנָלַן דְּעַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּים מִקְצָת? כִּדְאָמְרִינַן בְּאִידַּךְ פִּירְקִין: ״וְנֶעֱלַם דָּבָר״ – ״דָּבָר״ – וְלֹא כָּל הַגּוּף. cheén bét din 'hayavin ad cheyorou levatél miktsat oulkayém miktsat vekhou'. menalan dead cheyorou levatél miktsat oulkayém miktsat? kidamrinan beidakh pirkin: "veneelam davar" – "davar" – velo kal hagouf.
7. וְכֵן הַמָּשִׁיחַ. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״לְאַשְׁמַת הָעָם״, הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר. vekhén hamachi'ha. menalan? dikhtiv: "leachmat haam", haré machi'ha ketsibour.
8. וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה כּוּ׳. מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: לְפִי שֶׁיָּצְאָה עֲבוֹדָה זָרָה לָדוּן בְּעַצְמָהּ, יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין עַל עֲקִירַת מִצְוָה כּוּלָּהּ? velo baavoda zara kou'. menalan? detanou rabanan: lefi cheyatsa avoda zara ladoun beatsmah, yakhol yeou 'hayavin al akirat mitsva koulah?
9. נֶאֱמַר כָּאן ״מֵעֵינֵי״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״מֵעֵינֵי״. מָה לְהַלָּן בְּבֵית דִּין, אַף כָּאן נָמֵי בְּבֵית דִּין. וּמָה לְהַלָּן ״דָּבָר״ וְלֹא כׇּל הַגּוּף, אַף כָּאן נָמֵי ״דָּבָר״ וְלֹא כׇּל הַגּוּף. neemar kan "mééné", veneemar lehalan "mééné". ma lehalan bevét din, af kan namé bevét din. ouma lehalan "davar" velo kol hagouf, af kan namé "davar" velo kol hagouf.
10. מַתְנִי׳ אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת הַמַּעֲשֶׂה, וְכֵן הַמָּשִׁיחַ, וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה – אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת הַמַּעֲשֶׂה. matni' én 'hayavin ela al helém davar im chiggat hamaase, vekhén hamachi'ha, velo baavoda zara – én 'hayavin ela al helém davar im chiggat hamaase.
11. גְּמָ׳ מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״יִשְׁגּוּ״ – יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין עַל שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יִשְׁגּוּ וְנֶעֱלַם דָּבָר״, אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. gema' menalan? detanou rabanan: "yichgou" – yakhol yeou 'hayavin al chiggat maase? talmoud lomar: "yichgou veneelam davar", én 'hayavin ela al helém davar im chiggat maase.
12. וְכֵן הַמָּשִׁיחַ. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״לְאַשְׁמַת הַעָם״, הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר. vekhén hamachi'ha. menalan? dikhtiv: "leachmat haam", haré machi'ha ketsibour.
13. וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. מְנָלַן? velo baavoda zara ela al helém davar im chiggat maase. menalan?
14. דְּתָנוּ רַבָּנַן: לְפִי שֶׁיָּצְאָה עֲבוֹדָה זָרָה לָדוּן בְּעַצְמָהּ, יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין עַל שִׁגְגַת הַמַּעֲשֶׂה? נֶאֱמַר כָּאן ״מֵעֵינֵי״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״מֵעֵינֵי״, מָה לְהַלָּן אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, אַף כָּאן אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. detanou rabanan: lefi cheyatsa avoda zara ladoun beatsmah, yakhol yeou 'hayavin al chiggat hamaase? neemar kan "mééné" veneemar lehalan "mééné", ma lehalan én 'hayavin ela al helém davar im chiggat maase, af kan én 'hayavin ela al helém davar im chiggat maase.
15. וְאִילּוּ מָשִׁיחַ בַּעֲבוֹדָה זָרָה לָא קָתָנֵי, מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי הִיא. veilou machi'ha baavoda zara la katané, matnitin mani? rabi hi.
16. דְּתַנְיָא: מָשִׁיחַ בַּעֲבוֹדָה זָרָה – רַבִּי אוֹמֵר: בְּשִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּהֶעְלֵם דָּבָר. וְשָׁוִין שֶׁבִּשְׂעִירָה, וְשָׁוִין שֶׁאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. detanya: machi'ha baavoda zara – rabi omér: bechiggat maase. va'hakhamim omrim: behelém davar. vechavin chebisira, vechavin cheén mévi acham talou.
17. וְתִסְבְּרַאּ: בִּזְדוֹנוֹ כָּרֵת וּבְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת מִי קָתָנֵי? vetisbera: bizdono karét ouvchiggato 'hatat mi katané?
18. אֶלָּא תָּנֵי הָא הוּא הַדִּין לְהָא. הָכָא נָמֵי תְּנָא הָא וְהוּא הַדִּין לְהָא. ela tané ha hou hadin leha. hakha namé tena ha veou hadin leha.
19. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? אָמַר קְרָא: ״וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה״. ״הַנֶּפֶשׁ״ – זֶה מָשִׁיחַ, ״הַשֹּׁגֶגֶת״ – זֶה נָשִׂיא, ״בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה״ – רַבִּי סָבַר: חֵטְא זֶה בִּשְׁגָגָה יְהֵא. ma tama derabi? amar kera: "vekhiper hakohén al hanefech hachogeget be'heta vichgaga". "hanefech" – ze machi'ha, "hachogeget" – ze nasi, "be'heta bichgaga" – rabi savar: 'hét ze bichgaga yehé.
20. וְרַבָּנַן סָבְרִי: מִי שֶׁחַטָּאתוֹ בִּשְׁגָגָה, יָצָא מָשִׁיחַ שֶׁאֵין חַטָּאתוֹ בִּשְׁגָגָה אֶלָּא בְּהֶעְלֵם דָּבָר. verabanan savri: mi che'hatato bichgaga, yatsa machi'ha cheén 'hatato bichgaga ela behelém davar.
21. וְשָׁוִין שֶׁבִּשְׂעִירָה כְּיָחִיד. מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא: ״וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת״ – אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד נָשִׂיא וְאֶחָד מָשִׁיחַ – כּוּלָּם בִּכְלַל ״נֶפֶשׁ אַחַת״ הֵן. vechavin chebisira keya'hid. menalan? deamar kera: "veim nefech a'hat" – e'had ya'hid vee'had nasi vee'had machi'ha – koulam bikhlal "nefech a'hat" hén.

Daf 8a

1. וְשָׁוִין שֶׁאֵין מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְכִפֶּר [עָלָיו] הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג״. רַבִּי סָבַר: מִי שֶׁכׇּל חֶטְאוֹ בִּשְׁגָגָה, יָצָא זֶה שֶׁאֵין [כׇּל] חֶטְאוֹ בִּשְׁגָגָה, אֶלָּא בְּהֶעְלֵם דָּבָר. vechavin cheén mévi acham talou. menalan? dikhtiv: "vekhiper [ala] hakohén al chiggato acher chagag". rabi savar: mi chekol 'heto bichgaga, yatsa ze cheén [kol] 'heto bichgaga, ela behelém davar.
2. מִידֵּי ״כׇּל״ כְּתִיב? אִין דְּאִם כֵּן נִכְתּוֹב ״עַל שִׁגְגָתוֹ״. לְמָה לִי ״אֲשֶׁר שָׁגָג״ הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּעַד דְּאִיכָּא כׇּל חֶטְאוֹ בִּשְׁגָגָה. יָצָא מָשִׁיחַ שֶׁאֵין כׇּל חֶטְאוֹ בִּשְׁגָגָה אֶלָּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְלֹא בִּשְׁאָר מִצְוֹת אֶלָּא בְּהֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. midé "kol" ketiv? in deim kén nikhtov "al chiggato". lema li "acher chagag" ha ka machma lan dead deika kol 'heto bichgaga. yatsa machi'ha cheén kol 'heto bichgaga ela baavoda zara, velo bichar mitsot ela behelém davar im chiggat maase.
3. וְרַבָּנַן: מִי שֶׁחֶטְאוֹ בִּשְׁגָגָה, יָצָא מָשִׁיחַ, שֶׁאֵין חֶטְאוֹ בִּשְׁגָגָה לֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא בִּשְׁאָר מִצְוֹת, אֶלָּא בְּהֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. verabanan: mi che'heto bichgaga, yatsa machi'ha, cheén 'heto bichgaga lo baavoda zara velo bichar mitsot, ela behelém davar im chiggat maase.
4. מַתְנִי׳ אֵין בֵּית דִּין חַיָּיבִין עַד שֶׁיּוֹרוּ בְּדָבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, וְכֵן הַמָּשִׁיחַ, וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה – עַד שֶׁיּוֹרוּ עַל דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. matni' én bét din 'hayavin ad cheyorou bedavar chezedono karét vechiggato 'hatat, vekhén hamachi'ha, velo baavoda zara – ad cheyorou al davar chezedono karét vechiggato 'hatat.
5. גְּמָ׳ מִנָּלַן? gema' minalan?
6. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״עָלֶיהָ״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״עָלֶיהָ״. מָה לְהַלָּן – דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, אַף כָּאן – דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. detanya, rabi omér: neemar kan "aleha" veneemar lehalan "aleha". ma lehalan – davar chezedono karét vechiggato 'hatat, af kan – davar chezedono karét vechiggato 'hatat.
7. אַשְׁכְּחַן צִבּוּר, מָשִׁיחַ מְנָלַן? ״לְאַשְׁמַת הַעָם״, הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר. achke'han tsibour, machi'ha menalan? "leachmat haam", haré machi'ha ketsibour.
8. נָשִׂיא? יָלֵיף ״מִצְוֹת״ ״מִצְוֹת״, כְּתִיב גַּבֵּי נָשִׂיא: ״וְעָשָׂה אַחַת מִכׇּל מִצְוֹת ה׳״, וּכְתִיב בְּצִבּוּר: ״וְעָשׂוּ אַחַת מִכׇּל מִצְוֹת״ – מָה צִבּוּר – דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, אַף נָשִׂיא – דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. nasi? yaléf "mitsot" "mitsot", ketiv gabé nasi: "veasa a'hat mikol mitsot h'", oukhtiv betsibour: "veasou a'hat mikol mitsot" – ma tsibour – davar chezedono karét vechiggato 'hatat, af nasi – davar chezedono karét vechiggato 'hatat.
9. יָחִיד? אָמַר קְרָא: ״וְאִם נֶפֶשׁ״, וְיִלְמַד תַּחְתּוֹן מֵעֶלְיוֹן. ya'hid? amar kera: "veim nefech", veyilmad ta'hton méelon.
10. וְלֹא בַּעֲבוֹדָה זָרָה עַד שֶׁיּוֹרוּ. בַּעֲבוֹדָה זָרָה מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: לְפִי שֶׁיָּצְאָה עֲבוֹדָה זָרָה לָדוּן בְּעַצְמָהּ, יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין אֲפִילּוּ עַל דָּבָר שֶׁאֵין זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת? velo baavoda zara ad cheyorou. baavoda zara menalan? detanou rabanan: lefi cheyatsa avoda zara ladoun beatsmah, yakhol yeou 'hayavin afilou al davar cheén zedono karét vechiggato 'hatat?
11. נֶאֱמַר כָּאן ״מֵעֵינֵי״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״מֵעֵינֵי״. מָה לְהַלָּן דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, אַף כָּאן דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. neemar kan "mééné", veneemar lehalan "mééné". ma lehalan davar chezedono karét vechiggato 'hatat, af kan davar chezedono karét vechiggato 'hatat.
12. אַשְׁכְּחַן צִבּוּר. יָחִיד, נָשִׂיא, מָשִׁיחַ מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת״, אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד נָשִׂיא וְאֶחָד מָשִׁיחַ כּוּלָּן בִּכְלַל ״נֶפֶשׁ אַחַת״ הֵן, וְיִלְמַד תַּחְתּוֹן מִן הָעֶלְיוֹן. achke'han tsibour. ya'hid, nasi, machi'ha menalan? amar kera: "veim nefech a'hat", e'had ya'hid vee'had nasi vee'had machi'ha koulan bikhlal "nefech a'hat" hén, veyilmad ta'hton min haelon.
13. הָנִיחָא לְמַאן דְּמַפֵּיק לַהּ לְ״עָלֶיהָ״ לִגְזֵרָה שָׁוָה, כְּדַאֲמַרַן. אֶלָּא לְרַבָּנַן דְּמַפְּקִי לַהּ לְ״עָלֶיהָ״ לַעֲרָיוֹת וְצָרוֹת, דָּבָר שֶׁזְּדוֹנוֹ כָּרֵת וְשִׁגְגָתוֹ חַטָּאת – מְנָא לְהוּ? hani'ha leman demapék lah le"aleha" ligzéra chava, kedaamaran. ela lerabanan demapeki lah le"aleha" laaraot vetsarot, davar chezedono karét vechiggato 'hatat – mena leou?
14. נָפְקָא לְהוּ מִדְּמַתְנֵי לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לִבְרֵיהּ: ״תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה וְגוֹ׳״ – הוּקְּשָׁה כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה. מָה עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, אַף כָּאן שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. nafka leou midematné léh rabi yeochoua ben lévi livréh: "tora a'hat yihye lakhem laose bichgaga vehanefech acher taase beyad rama vego'" – houkecha kol hatora koulah laavoda zara. ma avoda zara che'hayavin al zedono karét veal chiggato 'hatat, af kan che'hayavin al zedono karét veal chiggato 'hatat.
15. אַשְׁכְּחַן יָחִיד, נָשִׂיא, וּמָשִׁיחַ, בֵּין בַּעֲבוֹדָה זָרָה בֵּין בִּשְׁאָר מִצְוֹת. צִבּוּר מְנָלַן? יָלֵיף עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן. achke'han ya'hid, nasi, oumachi'ha, bén baavoda zara bén bichar mitsot. tsibour menalan? yaléf elon mita'hton.
16. וְרַבִּי, הָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מַפֵּיק לֵיהּ, לְכִדְתַנְיָא: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין רַבִּים לִיחִידִים – רַבִּים בְּסַיִיף וּמָמוֹנָן אָבֵד, יְחִידִים בִּסְקִילָה וּמָמוֹנָן פָּלֵט, יָכוֹל נַחְלוֹק בְּקׇרְבְּנוֹתֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה וְגוֹ׳״. verabi, ha derabi yeochoua ben lévi ma avéd léh? mapék léh, lekhidtanya: lefi chematsinou che'hilék hakatouv bén rabim li'hidim – rabim besayif oumamonan avéd, ye'hidim biskila oumamonan palét, yakhol na'hlok bekorbenotéhem? talmoud lomar: "tora a'hat yihye vego'".
17. מַתְקֵיף לַהּ רַב חִלְקִיָּה מֵהַגְרוֹנְיָא: טַעְמָא דְּלֹא חָלַק הַכָּתוּב. הָא חָלַק, הֲוָה אָמֵינָא נַחְלוֹק. מַאי נַיְיתֵי? matkéf lah rav 'hilkiya méhagronya: tama delo 'halak hakatouv. ha 'halak, hava aména na'hlok. ma nayté?
18. נַיְיתֵי פַּר, צִבּוּר בִּשְׁאָר מִצְוֹת הוּא דְּמַיְיתוּ! נַיְיתֵי פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת, צִבּוּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא דְּמַיְיתוּ! נַיְיתֵי שְׂעִיר, נָשִׂיא בִּשְׁאָר מִצְוֹת הוּא דְּמַיְיתֵי! נַיְיתֵי שְׂעִירָה, יָחִיד נָמֵי הַיְינוּ קׇרְבָּנוֹ! nayté par, tsibour bichar mitsot hou demaytou! nayté par leola vesair le'hatat, tsibour baavoda zara hou demaytou! nayté seir, nasi bichar mitsot hou demayté! nayté seira, ya'hid namé haynou korbano!
19. אַלְּמָה לָא אִיצְטְרִיךְ? סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: צִבּוּר מַיְיתֵי פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת, הָנֵי נַיְיתֵי אִיפְּכָא – פַּר לְחַטָּאת וְשָׂעִיר לְעוֹלָה. אִי נָמֵי: צָרִיךְ וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה, קָא מַשְׁמַע לַן. alema la itsterikh? salka datakh aména: tsibour mayté par leola vesair le'hatat, hané nayté ipekha – par le'hatat vesair leola. i namé: tsarikh veén lo takana, ka machma lan.
20. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת כִּי כְּתִיבִי הָנֵי קְרָאֵי – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא דִּכְתִיבִי, מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רָבָא, וְאִי תֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וְאָמְרִי לַהּ כְּדִי. אָמַר קְרָא: ״וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כׇּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה״, אֵיזוֹ הִיא מִצְוָה שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּכׇל הַמִּצְוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. dekhoulé alma mihat ki ketivi hané keraé – baavoda zara hou dikhtivi, ma machma? amar rava, vei téma rabi yeochoua ben lévi, veamri lah kedi. amar kera: "vekhi tichgou velo taasou ét kol hamitsot haéle", ézo hi mitsva chehi chekoula kekhol hamitsot? hevé omér: zo avoda zara.
21. דְּבֵי רַבִּי תָּנָא, אָמַר קְרָא: ״אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה״, וּכְתִיב: ״אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה״, אֵיזוֹ הִיא מִצְוָה שֶׁהִיא בְּדִיבּוּרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְצִוָּה עַל יְדֵי מֹשֶׁה? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. דְּתָנָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם. devé rabi tana, amar kera: "acher diber h' el moche", oukhtiv: "acher tsiva h' alékhem beyad moche", ézo hi mitsva chehi bedibouro chel hakadoch baroukh hou vetsiva al yedé moche? hevé omér: zo avoda zara. detana rabi yichmaél: "anokhi" ve"lo yihye lekha" mipi hagevoura chemanoum.
22. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: devé rabi yichmaél tana:

Daf 8b

1. ״לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וָהָלְאָה לְדוֹרוֹתֵיכֶם״, אֵיזוֹ הִיא מִצְוָה שֶׁהִיא נֶאֶמְרָה בִּתְחִלָּה? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. וְהָא אָמַר מָר: עֶשֶׂר מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בְּמָרָה (דִּכְתִיב: ״וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ״)? אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִדְשַׁנִּינַן מֵעִיקָּרָא. "lemin hayom acher tsiva h' vahala ledorotékhem", ézo hi mitsva chehi neemra bit'hila? hevé omér: zo avoda zara. veha amar mar: eser mitsot nitstaouou yisraél bemara (dikhtiv: "vehaya im chamoa tichma lekol h' elohekha")? ela me'havarta khidchaninan méikara.
2. מַתְנִי׳ אֵין חַיָּיבִין עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, וְאֵין מְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. matni' én 'hayavin al asé veal lo taase chebamikdach, veén meviin acham talou al asé veal lo taase chebamikdach.
3. אֲבָל חַיָּיבִין עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּנִּדָּה, וּמְבִיאִים אָשָׁם תָּלוּי עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּנִּדָּה. אֵיזוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּנִּדָּה? פְּרוֹשׁ מִן הַנִּדָּה. וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה? אַל תָּבֹא עַל הַנִּדָּה. aval 'hayavin al asé veal lo taase chebanida, oumviim acham talou al asé veal lo taase chebanida. ézo hi mitsvat asé chebanida? peroch min hanida. oumitsvat lo taase? al tavo al hanida.
4. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּצִבּוּר לָא מְחַיְּיבִי קׇרְבָּן בְּעָלְמָא, וְיָחִיד אָשָׁם תָּלוּי נָמֵי לָא? gema' mena hané milé detsibour la me'hayevi korban bealma, veya'hid acham talou namé la?
5. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: נֶאֱמַר ״וְאָשֵׁם״ בְּחַטָּאת וּבְאָשָׁם תָּלוּי, וְנֶאֱמַר ״וְאָשֵׁמוּ״ בְּצִבּוּר. מָה ״וְאָשֵׁם״ בְּיָחִיד – בְּחַטָּאת קְבוּעָה, אַף ״וְאָשֵׁמוּ״ בְּצִבּוּר – בְּחַטָּאת קְבוּעָה, amar rav yits'hak bar avdimi: neemar "veachém" be'hatat ouvacham talou, veneemar "veachémou" betsibour. ma "veachém" beya'hid – be'hatat kevoua, af "veachémou" betsibour – be'hatat kevoua,
6. וּמָה צִבּוּר בְּחַטָּאת קְבוּעָה, אַף אָשָׁם תָּלוּי נָמֵי אֵין בָּא אֶלָּא עַל סְפֵק חַטָּאת קְבוּעָה. אָמְרִי: אִי הָכִי, קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד נָמֵי, הָא כְּתִיב: ״וְהָיָה כִּי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה״! דָּנִין (״אָשֵׁם״ מִן ״אָשֵׁמוּ״) [״אָשֵׁמוּ״ מִן ״אָשֵׁם״], וְאֵין דָּנִין ״אָשֵׁם״ מִן ״יֶאְשַׁם״. ouma tsibour be'hatat kevoua, af acham talou namé én ba ela al sefék 'hatat kevoua. amri: i hakhi, korban ole veoréd namé, ha ketiv: "vehaya ki yecham lea'hat mééle"! danin ("achém" min "achémou") ["achémou" min "achém"], veén danin "achém" min "yecham".
7. וּמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? וְהָא תָּנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְשָׁב הַכֹּהֵן״ וּבָא הַכֹּהֵן״ – זוֹ הִיא שִׁיבָה, זוֹ הִיא בִּיאָה! וְעוֹד: נֵילַף מִן ״וְאָשֵׁם״ מִטּוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, דִּכְתִיב: ״וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם״! ouma nafka minah? veha tané devé rabi yichmaél: "vechav hakohén" ouva hakohén" – zo hi chiva, zo hi bia! veod: nélaf min "veachém" mitoumat mikdach vekadacha, dikhtiv: "veou tamé veachém"!
8. אָמַר רַב פָּפָּא: דָּנִין ״וְאָשֵׁם״ וּ״מִצְוֹת ה׳״ מִן ״וְאָשֵׁם״ וּ״מִצְוֹת ה׳״. אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי לְרַב פָּפָּא: וְנֵילַף ״וְאָשֵׁם״ וּנְשִׂיאַת עָוֹן מִן ״וְאָשֵׁם״ וּנְשִׂיאַת עָוֹן! amar rav papa: danin "veachém" ou"mitsot h'" min "veachém" ou"mitsot h'". amar léh rav chimi bar aché lerav papa: venélaf "veachém" ounsiat aon min "veachém" ounsiat aon!
9. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: דָּנִין ״וְאָשֵׁם״ וּ״מִצְוֹת ה׳ אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה״ – מִ״וְאָשֵׁם וּמִצְוֹת ה׳ אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה״. וְאַל יוֹכִיחַ שְׁמִיעַת קוֹל וּבִיטּוּי שְׂפָתַיִם וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶם ״וְאָשֵׁם״ וּ״מִצְוֹת ה׳ אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה״. ela amar rav na'hman bar yits'hak: danin "veachém" ou"mitsot h' acher lo téasena" – mi"veachém oumitsot h' acher lo téasena". veal yokhi'ha chemiat kol ouvitou sefatayim vetoumat mikdach vekadacha, chelo neemar bahem "veachém" ou"mitsot h' acher lo téasena".
10. מַתְנִי׳ אֵין חַיָּיבִין עַל שְׁמִיעַת קוֹל, וְעַל בִּיטּוּי שְׂפָתַיִם, וְעַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. וְהַנָּשִׂיא כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הַנָּשִׂיא חַיָּיב בְּכוּלָּן חוּץ מִשְּׁמִיעַת הַקּוֹל, שֶׁהַמֶּלֶךְ לֹא דָּן וְלֹא דָּנִין אוֹתוֹ [לֹא מֵעִיד וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ]. matni' én 'hayavin al chemiat kol, veal bitou sefatayim, veal toumat mikdach vekadacha. vehanasi kayotsé bahem, divré rabi yosé hagelili. rabi akiva omér: hanasi 'hayav bekhoulan 'houts michemiat hakol, chehamelekh lo dan velo danin oto [lo méid velo meidin oto].
11. גְּמָ׳ אָמַר עוּלָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי? אָמַר קְרָא: ״וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה״, כֹּל שֶׁמִּתְחַיֵּיב בְּאַחַת – מִתְחַיֵּיב בְּכוּלָּן, וְשֶׁאֵין מִתְחַיֵּיב בְּאַחַת – אֵין מִתְחַיֵּיב בְּכוּלָּן. gema' amar oula: ma tama derabi yosé hagelili? amar kera: "vehaya khi yecham lea'hat mééle", kol chemit'hayév bea'hat – mit'hayév bekhoulan, vecheén mit'hayév bea'hat – én mit'hayév bekhoulan.
12. וְאֵימָא: מִתְחַיֵּיב בְּאַחַת מֵהֶן, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְחַיֵּיב בְּכוּלָּן! veéma: mit'hayév bea'hat méhen, veaf al pi cheén mit'hayév bekhoulan!
13. אֶלָּא טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מֵהָכָא, דְּתַנְיָא, הָיָה רַבִּי יִרְמְיָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר ela tama derabi yosé hagelili méhakha, detanya, haya rabi yirmeya omér: neemar

Daf 9a

1. ״לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ״, וְנֶאֱמַר ״לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ״ – מִי שֶׁבָּא לִידֵי עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת. יָצָא נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ, שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי עֲנִיּוּת, "lo tagia yado", veneemar "lo tasig yado" – mi cheba lidé aniyout vaachirout. yatsa nasi oumachi'ha, cheén bain lidé aniyout,
2. נָשִׂיא – דִּכְתִיב: ״וְעָשָׂה אַחַת מִכׇּל מִצְוֹת ה׳ אֱלֹהָיו״. מִי שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה׳ אֱלֹהָיו. מָשִׁיחַ – דִּכְתִיב: ״וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו״, שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵאֶחָיו בְּנוֹי, בְּכֹחַ, בְּחָכְמָה וּבְעוֹשֶׁר. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מִנַּיִן שֶׁאִם אֵין לוֹ גַּדְּלֵהוּ מִשֶּׁל אֶחָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ״ – גַּדְּלֵהוּ מֵאֶחָיו. nasi – dikhtiv: "veasa a'hat mikol mitsot h' eloha". mi cheén al gaba ela h' eloha. machi'ha – dikhtiv: "vehakohén hagadol mée'ha", cheou gadol mée'ha beno, bekho'ha, be'hakhma ouvocher. a'hérim omrim: minayin cheim én lo gadeléou michel e'ha? talmoud lomar: "vehakohén hagadol mée'ha acher youtsak al rocho" – gadeléou mée'ha.
3. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבִינָא מֵרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: נָשִׂיא שֶׁנִּצְטָרַע, מַהוּ? מִידְחָא דְּחֵי, אוֹ מִיפְטָר פְּטִיר? אֲמַר לֵיהּ: דִּילָךְ, אוֹ דְּגַזָּא? bea minéh ravina mérav na'hman bar yits'hak: nasi chenitstara, maou? mid'ha de'hé, o miftar petir? amar léh: dilakh, o degaza?
4. תַּנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מָשִׁיחַ פָּטוּר מִכּוּלָּן. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא? אָמַר קְרָא: ״זֶה קׇרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו״. זוֹ בָּאָה חוֹבָה לוֹ, וְאֵין אַחֶרֶת בָּאָה חוֹבָה לוֹ. tanya, rabi akiva omér: machi'ha patour mikoulan. amar rava: ma tama derabi akiva? amar kera: "ze korban aharon ouvana". zo baa 'hova lo, veén a'heret baa 'hova lo.
5. וְאֵימָא: כִּי מְמַעֵט לֵיהּ רַחֲמָנָא – מִדַּלֵּי דַלּוּת, וּמַאי נִיהוּ? עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. אֲבָל עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת, לָא מַעֲטֵיהּ רַחֲמָנָא! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״. הַמִּתְכַּפֵּר בְּאַחַת – מִתְכַּפֵּר בְּכוּלָּן, וְשֶׁאֵין מִתְכַּפֵּר בְּאַחַת – אֵין מִתְכַּפֵּר בְּכוּלָּן. veéma: ki memaét léh ra'hamana – midalé dalout, ouma niou? asirit haéfa. aval aniyout vaachirout, la maatéh ra'hamana! la salka datakh, dikhtiv: "vekhiper ala hakohén al 'hatato acher 'hata méa'hat mééle". hamitkapér bea'hat – mitkapér bekhoulan, vecheén mitkapér bea'hat – én mitkapér bekhoulan.
6. אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: ״וְהָיָה כִּי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה״, הָכִי נָמֵי: דְּכׇל הַמִּתְחַיֵּיב בְּאַחַת – מִתְחַיֵּיב בְּכוּלָּן, וְשֶׁאֵין מִתְחַיֵּיב בְּאַחַת – אֵין מִתְחַיֵּיב בְּכוּלָּן. אַלְּמָה תְּנַן, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נָשִׂיא חַיָּיב חוּץ מִשְּׁמִיעַת קוֹל! ela méata, dikhtiv: "vehaya ki yecham lea'hat mééle", hakhi namé: dekhol hamit'hayév bea'hat – mit'hayév bekhoulan, vecheén mit'hayév bea'hat – én mit'hayév bekhoulan. alema tenan, rabi akiva omér: nasi 'hayav 'houts michemiat kol!
7. אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״מֵאַחַת״ מַשְׁמַע לֵיהּ, ״לְאַחַת״ לָא מַשְׁמַע לֵיהּ. וּמַאי שְׁנָא ״מֵאַחַת״ דְּמַשְׁמַע לֵיהּ? abayé verava deamri tarvayou: "méa'hat" machma léh, "lea'hat" la machma léh. ouma chena "méa'hat" demachma léh?
8. דְּכַתְבֵיהּ רַחֲמָנָא לְבַסּוֹף גַּבֵּי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, לְמֵימְרָא דְּכֹל דְּמִחַיַּיב בַּעֲשִׂירִית הָאֵיפָה – מִחַיַּיב בְּכוּלָּן, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִתְחַיֵּיב בְּאַחַת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מִתְחַיֵּיב בְּכוּלָּן, נִכְתְּבֵיהּ לְהַאי ״מֵאַחַת מֵאֵלֶּה״ בְּדַלּוּת, אִי נָמֵי בַּעֲשִׁירוּת. dekhatvéh ra'hamana levasof gabé asirit haéfa, lemémra dekhol demi'hayav baasirit haéfa – mi'hayav bekhoulan, dei salka datakh mit'hayév bea'hat af al pi cheén mit'hayév bekhoulan, nikhtevéh leha "méa'hat mééle" bedalout, i namé baachirout.
9. מַתְנִי׳ כׇּל הַמִּצְוֹת שֶׁבְּתוֹרָה שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָן כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת – הַיָּחִיד מֵבִיא כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה, וְהַנָּשִׂיא שָׂעִיר, וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִין פַּר. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה – הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ מְבִיאִין שְׂעִירָה, וּבֵית דִּין פַּר וְשָׂעִיר; פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת. matni' kol hamitsot chebetora che'hayavin al zedonan karét veal chiggatan 'hatat – haya'hid mévi kisba ousira, vehanasi sair, oumachi'ha ouvét din meviin par. ouvaavoda zara – haya'hid vehanasi vehamachi'ha meviin seira, ouvét din par vesair; par leola vesair le'hatat.
10. אָשָׁם תָּלוּי – הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא חַיָּיבִין, וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. אָשָׁם וַדַּאי – הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָּיבִין, וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. acham talou – haya'hid vehanasi 'hayavin, oumachi'ha ouvét din petourin. acham vada – haya'hid vehanasi vehamachi'ha 'hayavin, ouvét din petourin.
11. עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל, וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתַיִם, וְעַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – בֵּית דִּין פְּטוּרִין, וְהַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָּיבִין, אֶלָּא שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מָשִׁיחַ חַיָּיב עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. וּמָה הֵן מְבִיאִין? קׇרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר. al chemiat hakol, veal bitou sefatayim, veal toumat mikdach vekadacha – bét din petourin, vehaya'hid vehanasi vehamachi'ha 'hayavin, ela cheén kohén gadol machi'ha 'hayav al toumat mikdach vekadacha, divré rabi chimon. ouma hén meviin? korban ole veoréd. rabi eliezer omér: hanasi mévi sair.
12. גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה נוֹתֵן כְּלָל: כֹּל שֶׁהַיָּחִיד בְּאָשָׁם תָּלוּי – הַנָּשִׂיא כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. וְכֹל שֶׁהוּא בְּאָשָׁם וַדַּאי – נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. gema' tanya, rabi chimon haya notén kelal: kol chehaya'hid beacham talou – hanasi kayotsé bo, machi'ha ouvét din petourin. vekhol cheou beacham vada – nasi oumachi'ha kayotsé bahen, ouvét din petourin.
13. שְׁמִיעַת הַקּוֹל, וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם, וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – בֵּית דִּין פְּטוּרִין, נָשִׂיא וּמָשִׁיחַ חַיָּיבִין, אֶלָּא שֶׁאֵין הַנָּשִׂיא חַיָּיב בִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל, וְלֹא מָשִׁיחַ בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. כׇּל שֶׁהוּא בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד – נָשִׂיא כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. chemiat hakol, ouvitou sefatayim, vetoumat mikdach vekadacha – bét din petourin, nasi oumachi'ha 'hayavin, ela cheén hanasi 'hayav bichmiat hakol, velo machi'ha betoumat mikdach vekadacha. kol cheou beole veoréd – nasi kayotsé bo, machi'ha ouvét din petourin.
14. הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: שֶׁאֵין מָשִׁיחַ חַיָּיב בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – הוּא דְּפָטוּר, אֲבָל בִּשְׁמִיעַת הַקּוֹל וּבִטּוּי שְׂפָתַיִם – חַיָּיב. אֵימָא סֵיפָא: כֹּל שֶׁהוּא בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד – נָשִׂיא כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין, קָתָנֵי: מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִין, מָה בֵּית דִּין פְּטוּרִין מִכּוּלְּהוֹן – אַף מָשִׁיחַ פָּטוּר מִכּוּלְּהוֹן. ha goufah kachya, amrate: cheén machi'ha 'hayav betoumat mikdach vekadacha, betoumat mikdach vekadacha – hou defatour, aval bichmiat hakol ouvitou sefatayim – 'hayav. éma séfa: kol cheou beole veoréd – nasi kayotsé bo, machi'ha ouvét din petourin, katané: machi'ha ouvét din petourin, ma bét din petourin mikouleon – af machi'ha patour mikouleon.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Horayot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)