Talmud Gittin, Chapitre 8 (ח) · Daf 67b à 78b

Daf 67b

1. וְאִיכָּא דְּאָפֵיךְ לְהוּ. veika deafékh leou.
2. אָמַר לַעֲשָׂרָה: ״כִּתְבוּ גֵּט״. תָּנוּ רַבָּנַן, אָמַר לַעֲשָׂרָה: ״כִּתְבוּ גֵּט, וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי״ – אֶחָד כּוֹתֵב עַל יְדֵי כּוּלָּם. ״כּוּלְּכֶם כְּתוֹבוּ״ – אֶחָד כּוֹתֵב בְּמַעֲמַד כּוּלָּם. ״הוֹלִיכוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״ – אֶחָד מוֹלִיךְ עַל יְדֵי כּוּלָּם. ״כּוּלְּכֶם הוֹלִיכוּ״ – אֶחָד מוֹלִיךְ בְּמַעֲמַד כּוּלָּם. amar laasara: "kitvou gét". tanou rabanan, amar laasara: "kitvou gét, outnou leichti" – e'had kotév al yedé koulam. "koulekhem ketovou" – e'had kotév bemaamad koulam. "holikhou gét leichti" – e'had molikh al yedé koulam. "koulekhem holikhou" – e'had molikh bemaamad koulam.
3. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מָנָה אוֹתָן, מַהוּ? רַב הוּנָא אָמַר: מָנָה אֵינוֹ כְּ״כוּלְּכֶם״, רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר דְּמִן רוֹמָה אָמַר: מָנָה הֲרֵי הוּא כְּ״כוּלְּכֶם״. ibaya leou: mana otan, maou? rav houna amar: mana éno ke"khoulekhem", rabi yo'hanan michoum rabi elazar demin roma amar: mana haré hou ke"khoulekhem".
4. אָמַר רַב פָּפָּא: וְלָא פְּלִיגִי; הָא דְּמָנָה כּוּלְּהוּ, וְהָא דְּמָנָה מִקְצָתַיְיהוּ – אָמְרִי לַהּ לְהַאי גִּיסָא, וְאָמְרִי לַהּ לְהַאי גִּיסָא. amar rav papa: vela peligi; ha demana kouleou, veha demana miktsatayou – amri lah leha gisa, veamri lah leha gisa.
5. אַתְקֵין רַב יְהוּדָה בְּגִיטָּא דְּ״כוּלְּכֶם״: כְּתוֹבוּ – אוֹ כּוּלְּכוֹן אוֹ כֹּל חַד וְחַד מִינְּכוֹן; חֲתוֹמוּ – אוֹ כּוּלְּכוֹן אוֹ כֹּל תְּרֵי מִינְּכוֹן; אוֹבִילוּ – אוֹ כּוּלְּכוֹן אוֹ כֹּל חַד וְחַד מִינְּכוֹן. atkén rav yeouda begita de"khoulekhem": ketovou – o koulekhon o kol 'had ve'had minekhon; 'hatomou – o koulekhon o kol teré minekhon; ovilou – o koulekhon o kol 'had ve'had minekhon.
6. אָמַר רָבָא: זִימְנִין דְּגָאֵיז לֵיהּ לְדִיבּוּרֵיהּ, וְאָמַר ״כּוּלְּכוֹן״ וְלָא אָמַר ״כֹּל חַד מִינְּכוֹן״, וְאָתֵי לְאִיפְּסוֹלֵי! amar rava: zimnin degaéz léh ledibouréh, veamar "koulekhon" vela amar "kol 'had minekhon", veaté leipesolé!
7. אֶלָּא אָמַר רָבָא: ״כְּתוֹבוּ – כֹּל חַד מִינְּכוֹן, חֲתוֹמוּ – כֹּל תְּרֵי מִינְּכוֹן, אוֹבִילוּ – כֹּל חַד מִינְּכוֹן״. ela amar rava: "ketovou – kol 'had minekhon, 'hatomou – kol teré minekhon, ovilou – kol 'had minekhon".
8. הֲדַרַן עֲלָךְ הָאוֹמֵר hadaran alakh haomér
9. מִי שֶׁאֲחָזוֹ קוּרְדְּיָיקוֹס, וְאָמַר: ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״ – לֹא אָמַר כְּלוּם. אָמַר: ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״, וַאֲחָזוֹ קוּרְדְּיָיקוֹס, וְחָזַר וְאָמַר: ״לֹא תִּכְתְּבֶנּוּ״ – אֵין דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם. mi chea'hazo kourdeyakos, veamar: "kitvou gét leichti" – lo amar keloum. amar: "kitvou gét leichti", vaa'hazo kourdeyakos, ve'hazar veamar: "lo tikhtevenou" – én devara haa'haronim keloum.
10. נִשְׁתַּתֵּק, וְאָמְרוּ לוֹ: ״נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתְּךָ״, וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ – בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, אִם אָמַר עַל לָאו – ״לָאו״, וְעַל הֵן – ״הֵן״, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. nichtaték, veamrou lo: "nikhtov gét leichtekha", vehirkin berocho – bodkin oto chelocha peamim, im amar al la – "la", veal hén – "hén", haré élou yikhtevou veyitenou.
11. גְּמָ׳ מַאי קוּרְדְּיָיקוֹס? אָמַר שְׁמוּאֵל: דְּנַכְתֵיהּ חַמְרָא חַדְתָּא דְּמַעְצַרְתָּא. וְלִיתְנֵי: מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ יַיִן חָדָשׁ! הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּהָא רוּחָא – ״קוּרְדְּיָיקוֹס״ שְׁמַהּ. gema' ma kourdeyakos? amar chemouél: denakhtéh 'hamra 'hadta dematsarta. velitné: mi chenechakho yayin 'hadach! ha ka machma lan, deha rou'ha – "kourdeyakos" chemah.
12. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לִקְמִיעָא. מַאי אָסוּתֵיהּ? בִּישְׂרָא סוּמָּקָא אַגּוּמְרֵי, וְחַמְרָא מַרְקָא. lema nafka minah? likmia. ma asoutéh? bisra soumaka agoumré, ve'hamra marka.
13. אָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: לְשִׁימְשָׁא בַּת יוֹמָא – כּוּזָא דְמַיָּא. בַּת תְּרֵי יוֹמֵי – סִיכּוּרֵי. בַּת תְּלָתָא יוֹמֵי – בִּשְׂרָא סוּמָּקָא אַגּוּמְרֵי, וְחַמְרָא מַרְקָא. לְשִׁימְשָׁא עַתִּיקְתָּא – לַיְתֵי תַּרְנְגוֹלְתָּא אוּכַּמְתִּי, וְלִיקְרְעַהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וְלִיגַלְּחֵיהּ לִמְצִיעֲתָא דְרֵישֵׁיהּ – וְלוֹתְבֵיהּ עִילָּוֵיהּ, וְנַנְּחֵיהּ עִילָּוֵיהּ עַד (דְּמִיסְּרַךְ); amar abayé, amara li ém: lechimcha bat yoma – kouza demaya. bat teré yomé – sikouré. bat telata yomé – bisra soumaka agoumré, ve'hamra marka. lechimcha atikta – layté tarnegolta oukamti, velikreah cheti vaérev, veligale'héh limtsiata deréchéh – velotvéh ilavéh, venane'héh ilavéh ad (demiserakh);
14. וְלִינְחוֹת וְלֵיקוּם בְּמַיָּא עַד צַוְּארֵיהּ – עַד דְּחָלֵישׁ עָלְמָא עִילָּוֵיהּ, וְלֵימוֹד, וְלִסְלַיק וְלִיתֵיב. וְאִי לָא – לֵיכוֹל כַּרָּתֵי, וְלִינְחוֹת וְלֵיקוּם בְּמַיָּא עַד צַוְּארֵיהּ – עַד דְּחָלֵישׁ עָלְמָא עִילָּוֵיהּ, וְלֵימוֹד, וְלִסְלַיק וְלִיתֵיב. velin'hot velékoum bemaya ad tsaouréh – ad de'haléch alma ilavéh, velémod, velislak velitév. vei la – lékhol karaté, velin'hot velékoum bemaya ad tsaouréh – ad de'haléch alma ilavéh, velémod, velislak velitév.
15. לְשִׁימְשָׁא – בִּישְׂרָא סוּמָּקָא אַגּוּמְרֵי, וְחַמְרָא מַרְקָא. לְתַלְגָא – בִּישְׂרָא שַׁמִּינָא אַגּוּמְרֵי, וְחַמְרָא חַיָּיא. lechimcha – bisra soumaka agoumré, ve'hamra marka. letalga – bisra chamina agoumré, ve'hamra 'haya.
16. רַב עַמְרָם חֲסִידָא, כִּי הֲוָה מְצַעֲרִין לֵיהּ בֵּי רֵישׁ גָּלוּתָא, הֲווֹ מַגְנוּ לֵיהּ אַתַּלְגָא. לִמְחַר אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי נִיחָא לֵיהּ לְמָר דְּלַיְיתוֹ לֵיהּ? אָמַר: הָנֵי, כֹּל דְּאָמֵינָא לְהוּ – מֵיפָךְ אָפְכִי. אֲמַר לְהוּ: בִּישְׂרָא סוּמָּקָא אַגּוּמְרֵי, וְחַמְרָא מַרְקָא. אַיְיתוֹ לֵיהּ אִינְהוּ: בִּישְׂרָא שַׁמִּינָא אַגּוּמְרֵי, וְחַמְרָא חַיָּיא. rav amram 'hasida, ki hava metsaarin léh bé réch galouta, hao magnou léh atalga. lim'har amarou léh: ma ni'ha léh lemar delayto léh? amar: hané, kol deaména leou – méfakh afkhi. amar leou: bisra soumaka agoumré, ve'hamra marka. ayto léh inou: bisra chamina agoumré, ve'hamra 'haya.
17. שָׁמְעָה יַלְתָּא, וּמְעַיְּילָה לֵיהּ לְבֵי מַסּוּתָא, וּמוֹקְמִי לֵיהּ בְּמַיָּא דְּבֵי מַסּוּתָא – עַד דִּמְהַפְכִי מַיָּא דְּבֵי מַסּוּתָא וְהָווּ דְּמָא, וְקָאֵי בִּישְׂרֵיהּ פְּשִׁיטֵי פְּשִׁיטֵי. chama yalta, oumayela léh levé masouta, oumokmi léh bemaya devé masouta – ad dimhafkhi maya devé masouta vehaou dema, vekaé bisréh pechité pechité.
18. רַב יוֹסֵף אִיעֲסֵק בְּרִיחְיָא. רַב שֵׁשֶׁת אִיעֲסֵק בִּכְשׁוּרֵי, אֲמַר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּחַמֶּמֶת אֶת בְּעָלֶיהָ. rav yoséf iasék beri'hya. rav chéchet iasék bikhchouré, amar: gedola melakha cheme'hamemet et bealeha.
19. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב שֵׁשֶׁת: מַאי טַעְמָא לָא סָעֵיד מָר גַּבָּן? אֲמַר לֵיהּ: דְּלָא מְעַלּוּ עַבְדֵי, דַּחֲשִׁידִי אַאֵבֶר מִן הַחַי. אֲמַר לֵיהּ: מִי יֵימַר? אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא מַחְוֵינָא לָךְ. אֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ: זִיל גְּנוֹב, אַיְיתִי לִי חֲדָא כַּרְעָא מֵחֵיוְתָא. amar léh réch galouta lerav chéchet: ma tama la saéd mar gaban? amar léh: dela mealou avdé, da'hachidi aéver min ha'ha. amar léh: mi yémar? amar léh: hachta ma'hvéna lakh. amar léh lechamaéh: zil genov, ayti li 'hada kara mé'hévta.
20. אַיְיתִי לֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: אַהְדְּמוּ לִי הַדְמֵי דְּחֵיוְתָא. אַיְיתוֹ תְּלָת כַּרְעֵי, אוֹתִיבוּ קַמֵּיהּ. אֲמַר לְהוּ: הָא בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם הֲוַאי? פְּסוּק אַיְיתוֹ חֲדָא מֵעָלְמָא, אוֹתִיבוּ קַמֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ: אוֹתְבַיהּ נָמֵי לְהָךְ דִּידָךְ. אוֹתְבַהּ. אֲמַר לְהוּ: הַאי בַּת חָמֵשׁ רַגְלַיִם הֲוַאי?! ayti léh. amar leou: ahdemou li hadmé de'hévta. ayto telat karé, otivou kaméh. amar leou: ha baalat chaloch raglayim hava? pesouk ayto 'hada méalma, otivou kaméh. amar léh lechamaéh: otvah namé lehakh didakh. otvah. amar leou: ha bat 'haméch raglayim hava?!
21. אֲמַר לֵיהּ: אִי הָכִי, לִיעְבְּדוּ קַמֵּיהּ (שַׁמָּעֵיהּ) דְּמָר, וְלֵיכוֹל. אֲמַר לֵיהּ: לְחַיֵּי. קָרִיבוּ תַּכָּא קַמַּיְיהוּ, וְאַיְיתוֹ קַמֵּיהּ בִּישְׂרָא, וְאוֹתִיבוּ קַמֵּיהּ רִיסְתָּנָא דְּחָנְקָא חַמְתָּא. גַּשְּׁשֵׁיהּ וְשַׁקְלַהּ, כַּרְכַהּ בְּסוּדָרֵיהּ. amar léh: i hakhi, libedou kaméh (chamaéh) demar, velékhol. amar léh: le'hayé. karivou taka kamayou, veayto kaméh bisra, veotivou kaméh ristana de'hanka 'hamta. gachechéh vechaklah, karkhah besoudaréh.
22. לְבָתַר דְּאָכֵיל, אָמְרִי לֵיהּ: levatar deakhél, amri léh:

Daf 68a

1. אִיגְּנִיב לַן כָּסָא דְכַסְפָּא! בַּהֲדֵי דְּקָא מְעַיְּינִי וְאָתוּ, אַשְׁכְּחוּהָ דִּכְרִוכָה בְּסוּדָרֵיהּ. igeniv lan kasa dekhaspa! bahadé deka meayeni veatou, achke'houha dikhrikha besoudaréh.
2. אָמְרִי לֵיהּ: חֲזִי מָר, דְּלָא מֵיכַל קָא בָּעֵי – אֶלָּא לְצַעוֹרַן! אֲמַר לְהוּ: אֲנָא מֵיכָל אֲכַלִי, וּטְעַמִי בֵּיהּ טַעְמָא דְחִיוָּרָא. אָמְרִי לֵיהּ: חִיוָּרָא לָא עֲבִיד לַן הָאִידָּנָא. אֲמַר לְהוּ: בְּדַקוּ בְּדוּכְתֵּיהּ; דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: אוּכָּמָא בְּחִיוָּרָא, וְחִיוָּרָא בְּאוּכַּמְתָּא – לָקוּתָא הִיא. בְּדוּק אַשְׁכְּחוּהּ. amri léh: 'hazi mar, dela mékhal ka baé – ela letsaoran! amar leou: ana mékhal akhali, outami béh tama de'hivara. amri léh: 'hivara la avid lan haidana. amar leou: bedakou bedoukhtéh; deamar rav 'hisda: oukama be'hivara, ve'hivara beoukamta – lakouta hi. bedouk achke'houh.
3. כִּי קָא נָפֵיק, כְּרוֹ לֵיהּ בֵּירָא וּשְׁדוֹ לֵיהּ צִיפְּתָא עִילָּוֵיהּ, וְאָמְרִי לֵיהּ: לֵיתֵי מָר לֵינַח. נְחַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא מֵאֲחוֹרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ לְיָנוֹקָא: פְּסוֹק לִי פְּסוּקָיךְ, אֲמַר לֵיהּ: ״נְטֵה לְךָ עַל יְמִינְךָ אוֹ עַל שְׂמֹאלֶךָ״. אֲמַר לֵיה לְשַׁמָּעֵיהּ: מַאי קָא חָזֵית? אֲמַר לֵיהּ: צִיפְּיתָא דְּשַׁדְיָא. אֲמַר לֵיהּ: הֲדַר מִינַּהּ. ki ka nafék, kero léh béra ouchdo léh tsipeta ilavéh, veamri léh: lété mar léna'h. ne'har léh rav 'hisda méa'horéh. amar léh leyanoka: pesok li pesoukakh, amar léh: "neté lekha al yeminkha o al semolekha". amar lé lechamaéh: ma ka 'hazét? amar léh: tsipeta dechadya. amar léh: hadar minah.
4. לְבָתַר דִּנְפַק, אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: מְנָא הֲוָה יָדַע מָר? אֲמַר לֵיהּ: חֲדָא – דִּנְחַר לִי מָר. וְעוֹד – דִּפְסַק לִי יָנוֹקָא פְּסוּקָא. וְעוֹד – דַּחֲשִׁידִי עַבְדֵי דְּלָא מְעַלּוּ. levatar dinfak, amar léh rav 'hisda: mena hava yada mar? amar léh: 'hada – din'har li mar. veod – difsak li yanoka pesouka. veod – da'hachidi avdé dela mealou.
5. ״עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי הָאָדָם, שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת״; ״שָׁרִים וְשָׁרוֹת״ – אֵלּוּ מִינֵי זֶמֶר, ״וְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי הָאָדָם״ – אֵלּוּ בְּרֵיכוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת, ״שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת״ – הָכָא תַּרְגִּימוּ: שֵׁידָה וְשֵׁידְתִין. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: שִׁידְּתָא. "asiti li charim vecharot vetaanougot bené haadam, chida vechidot"; "charim vecharot" – élou miné zemer, "vetaanougot bené haadam" – élou berékhot oumer'hatsaot, "chida vechidot" – hakha targimou: chéda vechédtin. bemareva amri: chideta.
6. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִינֵי שֵׁדִים הָיוּ בְּשִׁיחִין, וְשֵׁידָה עַצְמָהּ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הִיא. amar rabi yo'hanan: cheloch méot miné chédim haou bechi'hin, vechéda atsmah éni yodéa ma hi.
7. אָמַר מָר, הָכָא תַּרְגִּימוּ: שֵׁידָא וְשֵׁידְתִין. שֵׁידָה וְשֵׁידְתִין – לְמַאי אִיבְּעִי לֵיהּ? דִּכְתִיב: ״וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וְגוֹ׳״ – אָמַר לְהוּ לְרַבָּנַן: הֵיכִי אֶעֱבֵיד? אֲמַרוּ לֵיהּ: אִיכָּא שָׁמִירָא דְּאַיְיתִי מֹשֶׁה לְאַבְנֵי אֵפוֹד. amar mar, hakha targimou: chéda vechédtin. chéda vechédtin – lema ibei léh? dikhtiv: "vehabayit behibanoto even cheléma masa nivna vego'" – amar leou lerabanan: hékhi eevéd? amarou léh: ika chamira deayti moche leavné éfod.
8. אֲמַר לְהוּ: הֵיכָא אִישְׁתְּכַח? אֲמַרוּ לֵיהּ: אַיְיתִי שֵׁידָה וְשֵׁידְתִין כַּבְשִׁינְהוּ אַהֲדָדֵי, אֶפְשָׁר דְּיָדְעִי וּמְגַלּוּ לָךְ. אַיְיתִי שֵׁידָה וְשֵׁידְתִין כַּבְשִׁינְהוּ אַהֲדָדֵי, אָמְרִי: אֲנַן לָא יָדְעִינַן, דִּילְמָא אַשְׁמְדַאי – מַלְכָּא דְשֵׁידֵי, יָדַע. amar leou: hékha ichtekha'h? amarou léh: ayti chéda vechédtin kavchinou ahadadé, efchar deyadi oumgalou lakh. ayti chéda vechédtin kavchinou ahadadé, amri: anan la yadinan, dilma achmeda – malka dechédé, yada.
9. אֲמַר לְהוּ: הֵיכָא אִיתֵיהּ? אָמְרִי לֵיהּ: אִיתֵיהּ בְּטוּרָא פְּלָן. כַּרְיָא לֵיהּ בֵּירָא, וּמַלְיָא לֵיהּ מַיָּא, וּמִיכַּסְּיָא בְּטִינָּרָא, וַחֲתִימָה בְּגוּשְׁפַּנְקֵיהּ; וְכֹל יוֹמָא סָלֵיק לִרְקִיעָא וְגָמַר מְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא, וְנָחֵית לְאַרְעָא וְגָמַר מְתִיבְתָּא דְאַרְעָא; וְאָתֵי סָיֵיר לֵיהּ לְגוּשְׁפַּנְקֵיהּ וּמְגַלֵּי לֵיהּ וְשָׁתֵי, וּמְכַסֵּי לֵיהּ וְחָתֵים לֵיהּ וְאָזֵיל. amar leou: hékha itéh? amri léh: itéh betoura pelan. karya léh béra, oumalya léh maya, oumikaseya betinara, va'hatima begouchpankéh; vekhol yoma salék lirkia vegamar metivta dirkia, vena'hét leara vegamar metivta deara; veaté sayér léh legouchpankéh oumgalé léh vechaté, oumkhasé léh ve'hatém léh veazél.
10. שַׁדְּרֵיהּ לִבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, יְהַב לֵיהּ שׁוּשִׁילְתָּא דַּחֲקִיק עֲלַהּ שֵׁם, וְעִזְקְתָא דַּחֲקִיק עֲלַהּ שֵׁם, וּגְבָבֵי דְעַמְרָא, וְזִיקֵי דְחַמְרָא. אֲזַל, כְּרָא בֵּירָא מִתַּתַּאי, וּשְׁפִינְהוּ לְמַיָּא, וְסַתְמִינְהוּ בִּגְבָבֵי דְעַמְרָא; וּכְרָא בֵּירָא מֵעִילַּאי, (וְשַׁפְכִינְהוּ) [וְשַׁפְכֵיהּ] לְחַמְרָא; וְטַמִּינְהוּ. סְלֵיק יְתֵיב בְּאִילָנָא chaderéh livnayaou ben yeoyada, yehav léh chouchilta da'hakik alah chém, veizketa da'hakik alah chém, ougvavé deamra, veziké de'hamra. azal, kera béra mitata, ouchfinou lemaya, vesatminou bigvavé deamra; oukhra béra méila, (vechafkhinou) [vechafkhéh] le'hamra; vetaminou. selék yetév beilana
11. כִּי אֲתָא סַיְירֵיהּ לְגוּשְׁפַּנְקָא, גַּלְּיֵיהּ, אַשְׁכְּחֵיהּ חַמְרָא. אֲמַר: כְּתִיב: ״לֵץ הַיַּיִן הוֹמֶה שֵׁכָר, וְכׇל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם״, וּכְתִיב: ״זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב״. לָא אִישְׁתִּי. כִּי צָחֵי, לָא סַגִּיא לֵיהּ; אִישְׁתִּי, רְוָא וּגְנָא. ki ata sayréh legouchpanka, galeyéh, achke'héh 'hamra. amar: ketiv: "léts hayayin home chékhar, vekhol choge bo lo ye'hkam", oukhtiv: "zenout veyayin vetiroch yika'h lév". la ichti. ki tsa'hé, la sagi léh; ichti, reva ougna.
12. נְחֵית, אֲתָא, שְׁדָא בֵּיהּ שׁוּשִׁילְתָּא, סְתָמֵיהּ. כִּי אִתְּעַר, הֲוָה קָא מִיפַּרְזַל; אֲמַר לֵיהּ: שְׁמָא דְמָרָךְ עֲלָךְ! שְׁמָא דְּמָרָךְ עֲלָךְ! ne'hét, ata, cheda béh chouchilta, setaméh. ki itear, hava ka miparzal; amar léh: chema demarakh alakh! chema demarakh alakh!
13. כִּי נָקֵיט לֵיהּ וְאָתֵי, מְטָא דִּיקְלָא – חַף בֵּיהּ, שַׁדְיֵיהּ; מְטָא לְבֵיתָא – שַׁדְיֵיהּ; מְטָא גַּבֵּי כּוּבָּא דְּהָהִיא אַרְמַלְתָּא, נְפַקָא ki nakét léh veaté, meta dikla – 'haf béh, chadyéh; meta levéta – chadyéh; meta gabé kouba dehahi armalta, nefaka

Daf 68b

1. אִיחַנַּנָא לֵיהּ. כְּפָא לְקוֹמְתֵיהּ מִינֵּיהּ, אִיתְּבַר בֵּיהּ גַּרְמָא. אֲמַר, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבׇּר גָּרֶם״. i'hanana léh. kefa lekomtéh minéh, itevar béh garma. amar, haynou dikhtiv: "velachon raka tichbor garem".
2. חֲזָא סַמְיָא דַּהֲוָה קָא טָעֵי בְּאוֹרְחָא, אַסְּקֵיהּ לְאוֹרְחֵיהּ. חֲזָא רַוְיָא דַּהֲוָה קָא טָעֵי בְּאוֹרְחָא, אַסְּקֵיהּ לְאוֹרְחֵיהּ. חֲזָא חֶדְוְותָא דַּהֲווֹ קָמְחַדִּי לַהּ, בְּכָה. שַׁמְעֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָאָמַר לְאוּשְׁכָּפָא: עָבֵיד לִי מְסָאנֵי לְשַׁב שְׁנֵי, אַחֵיךְ. חֲזָא הָהוּא קַסָּמָא דַּהֲוָה קָסֵים, אַחֵיךְ. 'haza samya dahava ka taé beor'ha, asekéh leor'héh. 'haza ravya dahava ka taé beor'ha, asekéh leor'héh. 'haza 'hedveta dahao kam'hadi lah, bekha. chaméh lehaou gavra dahava kaamar leouchkafa: avéd li mesané lechav chené, a'hékh. 'haza haou kasama dahava kasém, a'hékh.
3. כִּי מְטָא לְהָתָם, לָא עַיְּילוּהּ לְגַבֵּיהּ דִּשְׁלֹמֹה עַד תְּלָתָא יוֹמֵי. יוֹמָא קַמָּא אֲמַר לְהוּ: אַמַּאי לָא קָא בָעֵי לִי מַלְכָּא לְגַבֵּיהּ? אֲמַרוּ לֵיהּ: אַנְסֵיהּ מִישְׁתְּיָא. שְׁקַל לְבֵינְתָּא אוֹתֵיב אַחֲבִרְתַּהּ. אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לִשְׁלֹמֹה. אָמַר לְהוּ, הָכִי אָמַר לְכוּ: הֲדוּר אַשְׁקְיוּהּ. ki meta lehatam, la ayelouh legabéh dichlomo ad telata yomé. yoma kama amar leou: ama la ka vaé li malka legabéh? amarou léh: anséh michteya. chekal levénta otév a'havirtah. ato amarou léh lichlomo. amar leou, hakhi amar lekhou: hadour achkeouh.
4. לִמְחַר אֲמַר לְהוּ: וְאַמַּאי לָא קָא בָּעֵי לִי מַלְכָּא לְגַבֵּיהּ? אֲמַרוּ לֵיהּ: אַנְסֵיהּ מֵיכְלָא. שְׁקַל לְבֵינְתָּא מֵחֲבִרְתַּהּ, אוֹתְבַהּ אַאַרְעָא. אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לִשְׁלֹמֹה. אֲמַר לְהוּ, הָכִי אָמַר לְכוּ: נְגִידוּ מִינֵּיהּ מֵיכְלֵיהּ. lim'har amar leou: veama la ka baé li malka legabéh? amarou léh: anséh mékhla. chekal levénta mé'havirtah, otvah aara. ato amarou léh lichlomo. amar leou, hakhi amar lekhou: negidou minéh mékhléh.
5. לְסוֹף תְּלָתָא יוֹמֵי עֲיַיל לְקַמֵּיהּ. שְׁקַל קַנְיָא, וּמְשַׁח אַרְבְּעָה גַּרְמִידֵי, וּשְׁדָא קַמֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מִכְּדִי כִּי מָיֵית הָהוּא גַּבְרָא, לֵית לֵיהּ בְּהָדֵין עָלְמָא אֶלָּא אַרְבָּעָה גַּרְמִידֵי; הַשְׁתָּא כְּבַשְׁתֵּיהּ לְכוּלֵּי עָלְמָא, וְלָא שְׂבַעְתְּ עַד דִּכְבַשְׁתְּ נָמֵי לְדִידִי?! lesof telata yomé ayal lekaméh. chekal kanya, oumcha'h arbea garmidé, ouchda kaméh. amar léh: mikedi ki mayét haou gavra, lét léh behadén alma ela arbaa garmidé; hachta kevachtéh lekhoulé alma, vela sevate ad dikhvachte namé ledidi?!
6. אֲמַר לֵיהּ: לָא קָא בָעֵינָא מִינָּךְ מִידֵּי; בָּעֵינָא דְּאֶיבְנְיֵיהּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְקָא מִיבְּעֵי לִי שָׁמִירָא. אֲמַר לֵיהּ: לְדִידִי לָא מְסִיר לִי, לְשָׂרָא דְיַמָּא מָסֵיר לֵיהּ; וְלָא יָהֵיב לֵיהּ אֶלָּא לְתַרְנְגוֹלָא בָּרָא, דִּמְהֵימַן לֵיהּ אַשְּׁבוּעֲתֵיהּ. amar léh: la ka vaéna minakh midé; baéna deevneyéh levét hamikdach, veka mibeé li chamira. amar léh: ledidi la mesir li, lesara deyama masér léh; vela yahév léh ela letarnegola bara, dimhéman léh achevouatéh.
7. וּמַאי עָבֵד בֵּיהּ? מַמְטֵי לֵיהּ לְטוּרֵי דְּלֵית בְּהוּ יִשּׁוּב, וּמַנַּח לֵהּ אַשִּׁינָּא דְטוּרָא, וּפָקַע טוּרָא; וּמְנַקֵּיט מַיְיתִי בִּיזְרָנֵי מֵאִילָנֵי, וְשָׁדֵי הָתָם, וְהָוֵי יִשּׁוּב. וְהַיְינוּ דִּמְתַרְגְּמִינַן: ״נַגָּר טוּרָא״. ouma avéd béh? mamté léh letouré delét beou yichouv, oumana'h léh achina detoura, oufaka toura; oumnakét mayti bizrané méilané, vechadé hatam, vehavé yichouv. vehaynou dimtargeminan: "nagar toura".
8. בְּדַקוּ קִינָּא דְּתַרְנְגוֹלָא בָּרָא דְּאִית לֵיהּ בְּנֵי, וְחַפְּיוּהּ לְקִינֵּיהּ זוּגִּיתָא חִיוָּרְתִּי. כִּי אֲתָא, בָּעֵי לְמֵיעַל וְלָא מָצֵי. אֲזַל אַיְיתִי שָׁמִירָא, וְאוֹתְבֵיהּ עִלָּוֵיהּ. רְמָא בֵּיהּ קָלָא, שַׁדְיֵיהּ, שַׁקְלֵיהּ. אֲזַל חֲנַק נַפְשֵׁיהּ אַשְּׁבוּעֲתֵיהּ. bedakou kina detarnegola bara deit léh bené, ve'hapeouh lekinéh zougita 'hivarti. ki ata, baé leméal vela matsé. azal ayti chamira, veotvéh ilavéh. rema béh kala, chadyéh, chakléh. azal 'hanak nafchéh achevouatéh.
9. אֲמַר לֵיהּ בְּנָיָהוּ: מַאי טַעְמָא כִּי חֲזִיתֵיהּ לְהָהוּא סַמְיָא דַּהֲוָה קָא טָעֵי בְּאוֹרְחָא, אַסֵּיקְתֵּיהּ לְאוֹרְחֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: מַכְרְזִי עֲלֵיהּ בִּרְקִיעָא דְּצַדִּיק גָּמוּר הוּא, וּמַאן דַּעֲבַד לֵיהּ נִיחָא נַפְשֵׁיהּ, זָכֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי. amar léh benayaou: ma tama ki 'hazitéh lehaou samya dahava ka taé beor'ha, aséktéh leor'héh? amar léh: makhrezi aléh birkia detsadik gamour hou, ouman daavad léh ni'ha nafchéh, zakhé lealma deaté.
10. וּמַאי טַעְמָא כִּי חֲזֵיתֵיהּ לְהָהוּא רַוְיָא דְּקָטָעֵי בְּאוֹרְחָא, אַסֵּיקְתֵּיהּ לְאוֹרְחֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: מַכְרְזִי עֲלֵיהּ בִּרְקִיעָא דְּרָשָׁע גָּמוּר הוּא, וְעָבְדִי לֵיהּ נִיחָא נַפְשֵׁיהּ כִּי הֵיכִי דְּלֵיכְלֵיהּ לְעָלְמָא. ouma tama ki 'hazétéh lehaou ravya dekataé beor'ha, aséktéh leor'héh? amar léh: makhrezi aléh birkia deracha gamour hou, veavdi léh ni'ha nafchéh ki hékhi delékhléh lealma.
11. מַאי טַעְמָא כִּי חֲזֵיתֵיהּ לְהָהוּא חֶדְוְותָא, בְּכֵית? אֲמַר לֵיהּ: בָּעֵי מֵימָת גַּבְרָא בְּגוֹ תְּלָתִין יוֹמִין, וּבָעֲיָא מִינְטָר לְיָבָם קָטָן תְּלֵיסְרֵי שְׁנִין. ma tama ki 'hazétéh lehaou 'hedveta, bekhét? amar léh: baé mémat gavra bego telatin yomin, ouvaaya mintar leyavam katan telésré chenin.
12. מַאי טַעְמָא כִּי שְׁמַעְתֵּיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּאֲמַר לֵיהּ לְאוּשְׁכָּפָא: ״עֲבֵיד לִי מְסָאנֵי לְשַׁב שְׁנִין״, אַחֵיכְתְּ? אֲמַר לֵיהּ: הָהוּא, שִׁבְעָה יוֹמֵי לֵית לֵיהּ, מְסָאנֵי לְשַׁב שְׁנִין בָּעֵי?! ma tama ki chematéh lehaou gavra daamar léh leouchkafa: "avéd li mesané lechav chenin", a'hékhte? amar léh: haou, chiva yomé lét léh, mesané lechav chenin baé?!
13. מַאי טַעְמָא כִּי חֲזֵיתֵיהּ לְהָהוּא קַסָּמָא דַּהֲוָה קָסֵים, אַחֵיכְתְּ? אֲמַר לֵיהּ: דַּהֲוָה יְתֵיב אַבֵּי גַזָּא דְּמַלְכָּא, לִקְסוֹם מַאי דְּאִיכָּא תּוּתֵיהּ! ma tama ki 'hazétéh lehaou kasama dahava kasém, a'hékhte? amar léh: dahava yetév abé gaza demalka, liksom ma deika toutéh!
14. תַּרְחֵיהּ גַּבֵּיהּ עַד דְּבַנְיֵיהּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. יוֹמָא חַד הֲוָה קָאֵי לְחוֹדֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: כְּתִיב: ״כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם לוֹ״; וְאָמְרִינַן: ״כְּתוֹעֲפוֹת״ – אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, ״רְאֵם״ – אֵלּוּ הַשֵּׁדִים. מַאי רְבוּתַיְיכוּ מִינַּן? tar'héh gabéh ad devanyéh levét hamikdach. yoma 'had hava kaé le'hodéh, amar léh: ketiv: "ketoafot reém lo"; veamrinan: "ketoafot" – élou malakhé hacharét, "reém" – élou hachédim. ma revoutaykhou minan?
15. אֲמַר לֵיהּ: שְׁקוֹל שׁוּשִׁילְתָּא מִינַּאי, וְהַב לִי עִיזְקְתָךְ, וְאַחְוִי לָךְ רְבוּתַאי. שַׁקְלֵיהּ לְשׁוּשִׁילְתָּא מִינֵּיהּ, וְיָהֵיב לֵיהּ עִיזְקְתֵיהּ. בַּלְעֵיהּ, אוֹתְבֵיהּ לְחַד גַּפֵּיהּ בִּרְקִיעָא, וּלְחַד גַּפֵּיהּ בְּאַרְעָא, פַּתְקֵיהּ אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי. עַל הַהִיא שַׁעְתָּא אֲמַר שְׁלֹמֹה: ״מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכׇל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ״. amar léh: chekol chouchilta mina, vehav li izketakh, vea'hvi lakh revouta. chakléh lechouchilta minéh, veyahév léh izketéh. baléh, otvéh le'had gapéh birkia, oul'had gapéh beara, patkéh arba mea parsé. al hahi chata amar chelomo: "ma yitron laadam bekhol amalo cheyaamol ta'hat hachamech".
16. ״וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכׇּל עֲמָלִי״ – מַאי ״וְזֶה״? רַב וּשְׁמוּאֵל; חַד אָמַר: מַקְלוֹ; וְחַד אָמַר: גּוּנְדּוֹ. הָיָה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, כֹּל הֵיכָא דִּמְטָא, אָמַר: ״אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָים״. כִּי מְטָא גַּבֵּי סַנְהֶדְרִין, אֲמַרוּ רַבָּנַן: מִכְּדִי שׁוֹטֶה – בַּחֲדָא מִילְּתָא לָא סְרִיךְ, מַאי הַאי? "veze haya 'helki mikol amali" – ma "veze"? rav ouchmouél; 'had amar: maklo; ve'had amar: goundo. haya me'hazér al hapeta'him, kol hékha dimta, amar: "ani kohelet hayiti melekh al yisraél birouchalam". ki meta gabé sanhedrin, amarou rabanan: mikedi chote – ba'hada mileta la serikh, ma ha?
17. אֲמַרוּ לֵיהּ לִבְנָיָהוּ: קָא בָעֵי לָךְ מַלְכָּא לְגַבֵּיהּ? אֲמַר לְהוּ: לָא. שְׁלַחוּ לְהוּ לְמַלְכְּווֹתָא: קָאָתֵי מַלְכָּא לְגַבַּיְיכוּ? שְׁלַחוּ לְהוּ: אִין, קָאָתֵי. שְׁלַחוּ לְהוּ: בִּידְקוּ בְּכַרְעֵיהּ. שְׁלַחוּ לְהוּ: בְּמוּקֵי קָאָתֵי; amarou léh livnayaou: ka vaé lakh malka legabéh? amar leou: la. chela'hou leou lemalkeota: kaaté malka legabaykhou? chela'hou leou: in, kaaté. chela'hou leou: bidkou bekharéh. chela'hou leou: bemouké kaaté;
18. וְקָא תָבַע לְהוּ בְּנִידּוּתַיְיהוּ; וְקָא תָבַע לַהּ נָמֵי לְבַת שֶׁבַע אִימֵּיהּ. אַתְיוּהּ לִשְׁלֹמֹה, וְהַבוּ לֵיהּ עִזְקְתָא, וְשׁוּשִׁילְתָּא דַּחֲקִוק עָלֶיהָ שֵׁם. כִּי עָיֵיל, חַזְיֵיהּ, פְּרַח. veka tava leou benidoutayou; veka tava lah namé levat cheva iméh. atouh lichlomo, vehavou léh izketa, vechouchilta da'hakik aleha chém. ki ayél, 'hazyéh, pera'h.
19. וַאֲפִילּוּ הָכִי, הֲוָה לֵיהּ בִּיעֲתוּתָא מִינֵּיהּ. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, כּוּלָּם אֲחוּזֵי חֶרֶב מְלוּמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵיכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת״. vaafilou hakhi, hava léh biatouta minéh. vehaynou dikhtiv: "hiné mitato chelichlomo chichim giborim saviv lah migiboré yisraél, koulam a'houzé 'herev meloumedé mil'hama, ich 'harbo al yerékho mipa'had balélot".
20. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט, וְחַד אָמַר: מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט וּמֶלֶךְ. rav ouchmouél, 'had amar: melekh vehedot, ve'had amar: melekh vehedot oumelekh.
21. לִדְמָא דְּרֵישָׁא – לַיְתֵי שׁוּרְבִּינָא, וּבִינָא, וְאָסָא דָּרָא, וְזֵיתָא, וְחִילְפָא, וְחִילְפֵי דְיַמָּא, וְיַבְלָא; וְלִישְׁלוֹקִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי; וְלִנְטוֹל תְּלָת מְאָה כָּסֵי אַהַאי גִּיסָא דְרֵישָׁא, וּתְלָת מְאָה כָּסֵי אַהַאי גִּיסָא דְרֵישָׁא. lidma derécha – layté chourbina, ouvina, veasa dara, vezéta, ve'hilfa, ve'hilfé deyama, veyavla; velichlokinou bahadé hadadé; velintol telat mea kasé aha gisa derécha, outlat mea kasé aha gisa derécha.
22. וְאִי לָא – לַיְתֵי וַרְדָּא חִיוָּרָא דְּקָאֵי בְּחַד דָּרָא, וְלִישְׁלְקֵיהּ, וְלִינְטוֹל שִׁיתִּין כָּסֵי אַהַאי גִּיסָא דְרֵישָׁא, וְשִׁיתִּין כָּסֵי אַהַאי גִּיסָא דְרֵישָׁא. vei la – layté varda 'hivara dekaé be'had dara, velichlekéh, velintol chitin kasé aha gisa derécha, vechitin kasé aha gisa derécha.
23. לִצְלִיחְתָּא – לַיְתֵי תַּרְנְגוֹלָא בָּרָא; וְלִישְׁחֲטֵיהּ בְּזוּזָא חִיוָּרָא – אַהָהוּא גִּיסָא דְּכָיֵיב לֵיהּ, וְנִזְדְּהַר מִדְּמֵיהּ דְּלָא לְסַמִּינְהוּ לְעֵינֵיהּ; וְלִיתְלְיֵיהּ בְּסֵיפָא דְבָבָא – דְּכִי עָיֵיל חָיֵיף בֵּיהּ, וְכִי נָפֵיק חָיֵיף בֵּיהּ. litsli'hta – layté tarnegola bara; velich'hatéh bezouza 'hivara – ahaou gisa dekhayév léh, venizdehar mideméh dela lesaminou leénéh; velitleyéh beséfa devava – dekhi ayél 'hayéf béh, vekhi nafék 'hayéf béh.

Daf 69a

1. לִבְרוּקְתִּי – לַיְתֵי עַקְרַבָּא דְּשַׁב חוּמְרֵי, וּנְיַיבְּשֵׁיהּ בְּטוּלָּא; וְנִישְׁחוֹק תַּרְתֵּי מְנָתָא כּוּחְלָא, וַחֲדָא מְנָתָא מִינֵּיהּ; וְלִימְלֵי תַּלְתָּא מַכְחָלֵי בְּהַאי עֵינָא וּתְלָתָא מַכְחָלֵי בְּהַאי עֵינָא; טְפֵי לָא לִימַלֵּי, דְּאִי לָא – פָּקַע עֵינֵיהּ. livroukti – layté akraba dechav 'houmré, ounyabechéh betoula; venich'hok tarté menata kou'hla, va'hada menata minéh; velimlé talta makh'halé beha éna outlata makh'halé beha éna; tefé la limalé, dei la – paka énéh.
2. לְשַׁבְרִירֵי דְלֵילְיָא – נֵיתֵי שׁוּדְרָא בָּרְקָא, וְנֵיסַר חֲדָא כַּרְעָא מִינֵּיהּ וַחֲדָא כַּרְעָא מִכַּלְבָּא; וְנִיטְרְפוּ יָנוֹקֵי חַסְפָּא אַבָּתְרֵיהּ, וְלֵימְרוּ לֵיהּ: ״אַסָּא כַּלְבָּא אַכְסָא תַּרְנְגוֹלָא״; וְלִיגְבֵּי שַׁב אוּמְצֵי מִשִּׁבְעָה בָּתֵּי, וְלִיתְּבִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ בְּצִינּוֹרָא דְּדַשָּׁא, וְנֵיכְלִינְהוּ בְּקִלְקְולֵי דְּמָתָא. בָּתַר הָכִי, לִפְשׁוֹט שׁוּדְרָא בָּרְקָא, וְנֵימְרוּ הָכִי: ״שַׁבְרִירֵי דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא (שַׁבְקִינְהוּ) [לִישְׁבְּקוּהּ] לִפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא, וְלִיחֲרוּ לְכַלְבָּא בְּבָבִיתָא דְּעֵינֵיה״ּ. lechavriré delélya – nété choudra barka, venésar 'hada kara minéh va'hada kara mikalba; venitrefou yanoké 'haspa abatréh, velémrou léh: "asa kalba akhsa tarnegola"; veligbé chav oumtsé michiva baté, velitevinou nihaléh betsinora dedacha, venékhlinou bekilkelé demata. batar hakhi, lifchot choudra barka, venémrou hakhi: "chavriré difloni bar pelonita (chavkinou) [lichbekouh] lifloni bar pelonita, veli'harou lekhalba bevavita deéné"ּ.
3. לְשַׁבְרִירֵי דִימָמָא – לַיְתֵי שִׁבְעָה סוּמָּקֵי מִגַּוּוֹא דְחֵיוְתָא, וְנִיטְוִינְהוּ אַחַסְפָּא דְאוּמָּנָא; וְלִיתֵיב אִיהוּ מִגַּוַּאי וְאִינִישׁ אַחֲרִינָא מֵאַבָּרַאי, וְנֵימָא לֵיהּ עַוִּירָא: ״הַב לִי דְּאֵיכוֹל״, וְנֵימָא לֵיהּ הַאיְךְ פְּתִיחָא: ״סַב אֵיכוֹל״; וּבָתַר דְּאָכֵיל לִיתְבְּרֵיהּ לְחַסְפָּא, דְּאִי לָא – הָדְרִי עִילָּוֵיהּ. lechavriré dimama – layté chiva soumaké migaouo de'hévta, venitvinou a'haspa deoumana; velitév iou migava veinich a'harina méabara, venéma léh avira: "hav li deékhol", venéma léh haykhe peti'ha: "sav ékhol"; ouvatar deakhél litberéh le'haspa, dei la – hadri ilavéh.
4. לִדְמָא דְּאָתֵי מִנְּחִירָא – לֵיתֵי גַּבְרָא כֹּהֵן דִּשְׁמֵיהּ לֵוִי, וְלִיכְתּוֹב לֵיהּ לֵוִי לְמַפְרֵעַ. וְאִי לָא – לַיְתֵי אִינִישׁ מֵעָלְמָא, וְנִיכְתּוֹב לֵיהּ: ״אֲנָא פַּפֵּי שֵׁילָא בַּר סוּמָּקֵי״ – לְמַפְרֵעַ. lidma deaté mine'hira – lété gavra kohén dichméh lévi, velikhtov léh lévi lemafréa. vei la – layté inich méalma, venikhtov léh: "ana papé chéla bar soumaké" – lemafréa.
5. וְאִי לָא – נִיכְתּוֹב לֵיהּ הָכִי: טַעַם דְּלִי בְּמֵי כֶסֶף, טַעַם דְּלִי בְּמֵי פְגָם. וְאִי לָא – לַיְתֵי עִיקָּרָא דְאַסְפַּסְתָּא, וְאַשְׁלָא דְפוּרְיָיא עַתִּיקָא, וְקוּרְטְסָא, וּמוֹרִיקֵי, וְסוּמָּקָא דְלוּלִיבָּא; וְנִקְלִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי; וְלַיְתֵי גְּבָבָא דְעַמְרָא וְנִיגְדּוֹל תַּרְתֵּי פְּתִילָתָא, וְלִטְמִישׁ בְּחַלָּא, וְנִיגַדְבֵּל בְּקִיטְמָא הָדֵין, וְנִיתֵּיב בִּנְחִירֵיהּ. vei la – nikhtov léh hakhi: taam deli bemé khesef, taam deli bemé fegam. vei la – layté ikara deaspasta, veachla defourya atika, vekourtesa, oumoriké, vesoumaka delouliba; veniklinou bahadé hadadé; velayté gevava deamra venigdol tarté petilata, velitmich be'hala, venigadbél bekitma hadén, venitév bin'hiréh.
6. וְאִי לָא – לִיחְזֵי אַמַּת הַמַּיִם דְּאָזְלָא מִמִּזְרָח כְּלַפֵּי מַעֲרָב; וְנִפְסַע וְנֵיקוּם חַד כַּרְעָא לְהַאי גִּיסָא וְחַד כַּרְעָא לְהַאי גִּיסָא; וְנִישְׁקוֹל טִינָא בִּידֵיהּ דְּיַמִּינָא מִתּוּתֵי כַּרְעָא דִשְׂמָאלֵיהּ, וּבִידֵיהּ דִּשְׂמָאלָא מִתּוּתֵי כַּרְעָא דְיַמִּינֵיהּ; וְנִיגְדּוֹל תַּרְתֵּי פְּתִילָתָא דְעַמְרָא וְנִיטְמִישׁ בְּטִינָא, וְנִיתֵּיב בִּנְחִירֵיהּ. vei la – li'hzé amat hamayim deazla mimizra'h kelapé maarav; venifsa venékoum 'had kara leha gisa ve'had kara leha gisa; venichkol tina bidéh deyamina mitouté kara dismaléh, ouvidéh dismala mitouté kara deyaminéh; venigdol tarté petilata deamra venitmich betina, venitév bin'hiréh.
7. וְאִי לָא – לֵיתֵיב תּוּתֵי מַרְזָבָא, וְנַיְיתוֹ מַיָּא וְלִישְׁדּוֹ עֲלֵיהּ, וְלֵימְרוּ: ״כִּי הֵיכִי דְּפָסְקִי הָנֵי מַיָּא, לִיפְסוֹק דְּמֵיהּ דִּפְלָנְיָא בַּר פְּלָנִיתָא״. vei la – létév touté marzava, venayto maya velichdo aléh, velémrou: "ki hékhi defaski hané maya, lifsok deméh diflanya bar pelanita".
8. לִדְמָא דְּאָתֵי מִפּוּמָּא – בָּדְקִינַן לֵיהּ בְּגִילָא דְחִיטְּתָא, אִי סָרֵיךְ – מֵרֵיאָה קָאָתֵי וְאִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא, וְאִי לָא – מִכַּבְדָּא קָאָתֵי וְלֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא. lidma deaté mipouma – badkinan léh begila de'hiteta, i sarékh – méréa kaaté veit léh takanta, vei la – mikavda kaaté velét léh takanta.
9. אֲמַר לֵיהּ רַב אַמֵּי לְרַב אָשֵׁי, וְהָאֲנַן אִיפְּכָא תְּנַן: נִיטָּל הַכָּבֵד וְלֹא נִשְׁתַּיֵּיר הֵימֶנָּה כְּלוּם, הָרֵיאָה שֶׁנִּיקְּבָה אוֹ שֶׁחָסְרָה! אֲמַר לֵיהּ: כֵּיוָן דְּמִפּוּמֵּיהּ קָאָתֵי, אֵימַר אִיתְּמוֹחֵי אִיתְּמַח. amar léh rav amé lerav aché, vehaanan ipekha tenan: nital hakavéd velo nichtayér hémena keloum, haréa chenikeva o che'hasra! amar léh: kévan demipouméh kaaté, émar itemo'hé itema'h.
10. אָמַר מָר: אִי מֵרֵיאָה קָאָתֵי, אִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לַיְתֵי שִׁבְעָה כּוּנֵי מִפִּירְמָא דְסִילְקָא, וְשִׁבְעָה כּוּנֵי פִּירְמָא דְכַרָּתֵי, וְחַמְשָׁה כּוּנֵי פְּרִידָא, וּתְלָתָא כּוּנֵי דִּטְלָפְחֵי, וְכוּנָא דְּכַמּוֹנָא, וְכוּנָא (דְּחַבְלֵי) [דְּתַבְלֵי]; וּכְנֶגְדָּן – כַּנְתָּא פְּטִירְתָּא; וְלִיבַשֵּׁיל וְלֵיכוֹל, וְלִישְׁתֵּי אַבָּתְרֵיהּ שִׁיכְרָא חֲרִיפָא דְּטֵבֵת. amar mar: i méréa kaaté, it léh takanta. ma takantéh? layté chiva kouné mipirma desilka, vechiva kouné pirma dekharaté, ve'hamcha kouné perida, outlata kouné ditlaf'hé, vekhouna dekhamona, vekhouna (de'havlé) [detavlé]; oukhnegdan – kanta petirta; velivachél velékhol, velichté abatréh chikhra 'harifa detévét.
11. לְכַכָּא – אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: לַיְתֵי תּוּמָא יְחִידָאָה וְנִימְרְסֵיהּ בְּמִישְׁחָא וּמִילְחָא, וְנִתְּבֵיהּ אַטֻּופְרָא דְאִלְיוֹנָא דְּהָהוּא גִּיסָא דְּכָיֵיב לֵיהּ, וְנַהְדַּר לֵיהּ גְּדָנְפָא דְלֵישָׁא. וְנִיזְדְּהַר לְבִישְׂרֵיהּ, דְּקָשֵׁי לְחִיוָּרָא. lekhaka – amar raba bar rav houna: layté touma ye'hidaa venimreséh bemich'ha oumil'ha, venitevéh atoufra deilona dehaou gisa dekhayév léh, venahdar léh gedanfa delécha. venizdehar levisréh, dekaché le'hivara.
12. לְחִינְכֵי – אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חוּמְתִי – כִּי מַמְרוּ, וְעִיקָּרָא דְחוּמְתִי – עֲדִיף מִמַּמְרוּ, וְנִינְקוֹט בְּפוּמֵּיהּ. הָנֵי לְאוֹקוֹמֵי; לְבַשּׁוֹלֵי – לַיְיתֵי פָּארֵי דְּרֵישׁ נָפְיָיא, וּטְלָפְחֵי בְּעַפְרַיְיהוּ, וְשׁוּבְלִילְתָּא, וְחוּמַרְתָּא דִכְשׁוּתָא, וְנִינְקוֹט כְּאַמְגּוּזָא בְּפוּמֵּיהּ. le'hinkhé – amar rabi yo'hanan: 'houmti – ki mamrou, veikara de'houmti – adif mimamrou, veninkot befouméh. hané leokomé; levacholé – layté paré deréch nafya, outlaf'hé beafrayou, vechouvlilta, ve'houmarta dikhchouta, veninkot keamgouza befouméh.
13. לְאִיפְּתוֹחֵי – לִינְפַּח לֵיהּ חַבְרֵיהּ תַּחְלֵי חִיוָּרְתָּא בְּגִילָא דְחִיטְּתָא. לְאַסּוֹקֵי – לַיְתֵי עַפְרָא מִטּוּלָּא דְּבֵית הַכִּסֵּא, וְנִיגְבּוֹל בְּדוּבְשָׁא וְנֵיכוֹל, דִּמְעַלֵּי לֵיהּ. leipeto'hé – linpa'h léh 'havréh ta'hlé 'hivarta begila de'hiteta. leasoké – layté afra mitoula devét hakisé, venigbol bedouvcha venékhol, dimalé léh.
14. לְבַרְסָם – לַיְתֵי כִּי פִיסְתְּקָא דְּנִישָׁדוּר, וְכִי אַמְגּוּזָא דְחֶלְבְּנִיתָא דּוּבְשָׁנִיתָא, וּמְלֵי תַּרְווֹדָא דּוּבְשָׁא חִיוָּרָא, וּמְלֵי נַטְלָא בַּת מָחוֹזָא חַמְרָא נְקִידָא; וְנִישְׁלוֹקִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי; וְכִי בְּשִׁיל נִשָׁדוּר – בְּשִׁיל לֵיהּ כּוּלֵּיהּ. וְאִי לָא – לַיְתֵי רְבִיעֵתָא דַּחֲלָבָא דְּעִיזָּא חִיוַּורְתִּי levarsam – layté ki fisteka denichadour, vekhi amgouza de'helbenita douvchanita, oumlé taroda douvcha 'hivara, oumlé natla bat ma'hoza 'hamra nekida; venichlokinou bahadé hadadé; vekhi bechil nichadour – bechil léh kouléh. vei la – layté reviéta da'halava deiza 'hivarti

Daf 69b

1. וְנִיטַּיְיפֵיהּ אַתְּלָת קִלְחֵי כְּרָבָא, וְנִיבְחֲשֵׁיהּ בִּגְווֹזָא דְּמַרְמְהִין; וְכִי בְּשִׁיל גְּווֹזָא דְמַרְמָהִין – בְּשִׁיל לֵיהּ כּוּלֵּיהּ. וְאִי לָא – לַיְתֵי נִפְקָא דְּכַלְבָּא חִיוָּרָא, וְנִיגְבּוֹל בְּנִטְפָא. וְכַמָּה דְּאֶפְשָׁר – נִפְקָא לָא נֵיכוֹל, דִּמְפָרֵיק. venitayféh atelat kil'hé kerava, veniv'hachéh bigoza demarmehin; vekhi bechil geoza demarmahin – bechil léh kouléh. vei la – layté nifka dekhalba 'hivara, venigbol benitfa. vekhama deefchar – nifka la nékhol, dimfarék.
2. לְגִירָא – לַיְתֵי גִּירָא דְלִילִיתָא, וְנֵיפְכֵיהּ, וְנִשְׁדֵּי מַיָּא עִלָּוֵיהּ וְנִשְׁתֵּי. וְאִי לָא – לַיְתֵי מִמַּיָּא דְּאִישְׁתִּי מִינַּיְיהוּ כַּלְבָּא בְּלֵילְיָא; וְנִיזְדְּהַר מִגִּילּוּיָא. לְגִילּוּיָא – אַנְפָּקָא דְחַמְרָא חַיָּיא. legira – layté gira delilita, venéfkhéh, venichdé maya ilavéh venichté. vei la – layté mimaya deichti minayou kalba belélya; venizdehar migilouya. legilouya – anpaka de'hamra 'haya.
3. לְמוּרְסָא – אַנְפָּקָא דְּחַמְרָא, בְּאַהֲלָא תּוֹלָאנָא. lemoursa – anpaka de'hamra, beahala tolana.
4. לְפִירְחָא דְלִיבָּא – לַיְתֵי תְּלָת בְּרוֹשִׁיָּיאתָא דִשְׂעָרֵי, וְנִשְׁטְרִינְהוּ בְּכַמְכָּא דְּלָא עֲבַר עִילָּוֵיהּ אַרְבְּעִין יוֹמִין, וְנֵיכוֹל; וְנִשְׁתֵּי אַבָּתְרַיְיהוּ חַמְרָא מַרְקָא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: וְכׇל שֶׁכֵּן דְּפָרַח לִיבֵּיהּ! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא – לְיוּקְרָא דְלִיבָּא אֲמַרִי; lefir'ha deliba – layté telat berochiyata disaré, venichterinou bekhamka dela avar ilavéh arbein yomin, venékhol; venichté abatrayou 'hamra marka. amar léh rav a'ha midifti leravina: vekhol chekén defara'h libéh! amar léh: ana – leoukra deliba amari;
5. לְפִירְחָא דְלִיבָּא – לַיְתֵי תְּלָת בְּרוֹשִׁיָּיאתָא דְחִיטֵּי, וְנִישְׁטְרִינְהוּ בְּדוּבְשָׁא וְנֵיכוֹל, וְנִישְׁתֵּי אַבָּתְרַיְיהוּ חַמְרָא חַיָּיא. lefir'ha deliba – layté telat berochiyata de'hité, venichterinou bedouvcha venékhol, venichté abatrayou 'hamra 'haya.
6. לְצִרְחָא דְלִיבָּא – לַיְתֵי תְּלָת בֵּיעֵי נִינְיָיא, וּבֵיעֲתָא דְכַמּוֹנָא, וּבֵיעֲתָא דְשֻׁומְשְׁמֵי, וְלֵיכוֹל. letsir'ha deliba – layté telat béé ninya, ouvéata dekhamona, ouvéata dechoumchemé, velékhol.
7. לִכְאֵב מְעֵי – לַיְתֵי תְּלָת מְאָה פִּלְפְּלֵי אֲרִיכָתָא, וְכֹל יוֹמֵי נִשְׁתֵּי מְאָה מִינַּיְיהוּ בְּחַמְרָא. רָבִין דְּמִן נָרֶשׁ עֲבַד לַהּ לְבַרְתֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי מְאָה וְחַמְשִׁין מֵהָנֵי דִּידַן, וְאִתְּסִיאַת. likhév meé – layté telat mea pilpelé arikhata, vekhol yomé nichté mea minayou be'hamra. ravin demin narech avad lah levartéh derav aché mea ve'hamchin méhané didan, veitesiat.
8. לְכִירְצָא – אַנְפָּקָא דְּחַמְרָא בַּאֲטַרְפָּא דְעָרָאָה. לְכִירְצָא חִיוָּרָא – לַיְתֵי בִּיזְרָא גַּלְגִּילָא וְנִיצְיְירֵהּ בְּשִׁיסְתַּג, וְנִיתְיְירֵיהּ בְּמַיָּא וְנִשְׁתְּיֵהּ; וְנִזְדְּהַר מִבִּינְתָּא, דְּאִי לָא – מְנַקְּבָא לַהּ לְמַעְיָינֵיהּ. lekhirtsa – anpaka de'hamra baatarpa dearaa. lekhirtsa 'hivara – layté bizra galgila venitsyeréh bechistag, venityeréh bemaya venichteyéh; venizdehar mibinta, dei la – menakeva lah lemayanéh.
9. לְמֵיסַר – סִיסִין רַטִּיבָא בְּמַיָּא. לְמִישְׁרֵא – יַבִּישְׁתָּא בְּמַיָּא. וְסִימָנָךְ: אִיצָא רַטִּיבְ[תָּ]א דְּסָכַר נַהֲרָא. lemésar – sisin rativa bemaya. lemichré – yabichta bemaya. vesimanakh: itsa rativ[ta] desakhar nahara.
10. לִטְחָלָא – לַיְתֵי שַׁב בִּינֵי דְמַיָּא וּנְיַיבְּשִׁינְהוּ בְּטוּלָּא, וְכֹל יוֹמָא נִישְׁתֵּי תַּרְתֵּי וְתִלְתָּא בְּחַמְרָא. וְאִי לָא – לַיְתֵי טְחָלָא דִצְיפִרְתָּא דְּלָא אִיפְּתַח, וְנִטְחֲיֵיהּ בְּתַנּוּרָא, וְנוֹקֵי לַהֲדֵיהּ, וְנֵימָא: ״כִּי הֵיכִי דְּיַבִּישׁ הַאי טְחָלָא, נִיַּיבַּשׁ טְחָלֵיהּ דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא״. lit'hala – layté chav biné demaya ounyabechinou betoula, vekhol yoma nichté tarté vetilta be'hamra. vei la – layté te'hala ditsfirta dela ipeta'h, venit'hayéh betanoura, venoké lahadéh, venéma: "ki hékhi deyabich ha te'hala, niyabach te'haléh difloni bar pelonita".
11. וְאִי לָא – נִיטְחֲיֵיהּ בֵּינֵי אוּרְבֵי דְבֵיתָא חַדְתָּא, וְנֵימָא הָכִי. וְאִי לָא, לִיבְקֵי שָׁכְבָא דִּשְׁכֵיב בְּשַׁבְּתָא, וְנִישְׁקְלֵיהּ לִידֵיהּ וְנוֹתְבַהּ אַטְּחָלֵיהּ, וְנֵימָא: ״כִּי הֵיכִי דְּיַבִּישׁ הָא יְדָא, נִיַּיבַּשׁ טְחָלֵיהּ דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִיתָא״. vei la – nit'hayéh béné ourvé devéta 'hadta, venéma hakhi. vei la, livké chakhva dichkhév bechabeta, venichkeléh lidéh venotvah ate'haléh, venéma: "ki hékhi deyabich ha yeda, niyabach te'haléh difloni bar pelonita".
12. וְאִי לָא – נַיְתֵי בִּינִיתָא וְנִיטְוְויֵיהּ בֵּי נַפָּחָא, וְנֵיכְלֵיהּ בְּמַיָּא דְּבֵי נַפָּחָא, וְנִישְׁתֵּי מִמַּיָּא דְּבֵי נַפָּחָא. הָהִיא עִיזָּא דַּהֲוָת שָׁתְיָא מַיָּא דְּבֵי נַפָּחָא, אִישְׁתְּחִיט – וְלָא אִישְׁתְּכַח לַהּ טְחָלָא. vei la – nayté binita venitveyéh bé napa'ha, venékhléh bemaya devé napa'ha, venichté mimaya devé napa'ha. hahi iza dahavat chatya maya devé napa'ha, ichte'hit – vela ichtekha'h lah te'hala.
13. וְאִי לָא – לִיפְתַּח חָבִיתָא דְּחַמְרָא לִשְׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: אִי אִית לֵיהּ חָבִיתָא דְחַמְרָא, לָא אָתֵי לְקַמֵּיהּ דְּמָר. אֶלָּא מַרְגַּל בְּפַת שַׁחֲרִית, דִּמְעַלְּיָא לְכוּלֵּי גּוּפֵיהּ. vei la – lifta'h 'havita de'hamra lichméh. amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: i it léh 'havita de'hamra, la até lekaméh demar. ela margal befat cha'harit, dimaleya lekhoulé gouféh.
14. לְרוּשְׁחָתָא – לַיְתֵי אַקִּיקָא, וְאִילְווֹא, וְאַסְפִּירְכָא, וּמַרְתְּכָא, וְחוּמַרְתָּא דְפִילוֹן, וּשְׁיָאפָא דַחֲמִימְתָּא, וְנִינְקֹט בְּשַׁחֲקֵי דְכִיתָּנָא – בְּקַיְיטָא, וְדַעֲמַר גּוּפְנָא – בְּסִיתְוָא. וְאִי לָא – לִישְׁתֵּי שִׁיכְרָא מַרְקָא. lerouch'hata – layté akika, veilo, veaspirkha, oumartekha, ve'houmarta defilon, ouchyafa da'hamimta, veninkot becha'haké dekhitana – bekayta, vedaamar goufna – besitva. vei la – lichté chikhra marka.
15. לְשִׁיגְרוֹנָא – לַיְתֵי פַּתְיָא דְמוֹנִינֵי, וְנִיגַנְדְּרֵיהּ שִׁיתִּין זִימְנֵי אַהָא מְטַחְתֵּיהּ, וְשִׁיתִּין זִימְנֵי אַהָא מְטַחְתֵּיהּ. lechigrona – layté patya demoniné, veniganderéh chitin zimné aha meta'htéh, vechitin zimné aha meta'htéh.
16. לִצְמִירְתָּא – נֵיתֵי תְּלָת נִיטּוּפְיָיתָא מִישְׁחָא דְכוּפְרָא, וּתְלָת נִיטּוּפְיָיתָא אִיצְרָא דְכַרָּתֵי, וּתְלָת נִיטּוּפְיָיתָא דְחַמְרָא נְקִידָא, וְלִישְׁדֵּי לֵיהּ לְאִישׁ – בָּאַמָּה, וּלְאִשָּׁה – בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. litsmirta – nété telat nitoufyata mich'ha dekhoufra, outlat nitoufyata itsra dekharaté, outlat nitoufyata de'hamra nekida, velichdé léh leich – baama, oulicha – beoto makom.
17. וְאִי לָא – לַיְתֵי אוּנָּא דְזִיקָא, וְלִתְלֵי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה, וּלְאִשָּׁה בַּדַּדִּין. וְאִי לָא – לַיְתֵי חוֹטֵא דִּזְהוֹרִיתָא דִּשְׂדֹתֶיהָ דּוּמָה בַּת דּוּמָה, וְלִיתְלֵי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה וּלְאִשָּׁה בַּדַּדִּין. vei la – layté ouna dezika, velitlé léh leich baama, oulicha badadin. vei la – layté 'hoté dizorita disdoteha douma bat douma, velitlé léh leich baama oulicha badadin.
18. וְאִי לָא – לַיְתֵי כִּינָּה דְּזָכָר וּנְקֵבָה, וְלִיתְלֵי לֵיהּ לְאִישׁ בָּאַמָּה וּלְאִשָּׁה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם; וְכִי מַשְׁתִּין, נַשְׁתִּין אַסִּיסָנָא יַבִּישְׁתָּא בְּצִינּוֹרָא דְּדַשָּׁא, וּנְעַיֵּין בְּחוּמַרְתָּא דְּנָפְקָא מִינֵּיהּ, דִּמְעַלְּיָא לְכוּלְּהוּ צִימְרִי. vei la – layté kina dezakhar ounkéva, velitlé léh leich baama oulicha beoto makom; vekhi machtin, nachtin asisana yabichta betsinora dedacha, ounayén be'houmarta denafka minéh, dimaleya lekhouleou tsimri.
19. לְצִימְרָא בָּרָא – לַיְתֵי תְּלָתָא גְּרִיבֵי סוּפְלֵי, וּתְלָתָא גְּרִיבֵי אַטְרַף אַדָּרָא, וְנִישְׁלוֹקִינְהוּ כֹּל חַד לְחוֹדֵיהּ; וְלִיתֵיב בֵּינַיְיהוּ; וְלֹתְבִינְהוּ בְּתַרְתֵּי מְשִׁיכְלֵי, וְנַיְתֵי פָּתוּרָא וְנַנַּח עִילָּוֵיהּ, וְנֵיקוּם מֵעִילָּוֵי הַאי וְלֵותֵיב עִילָּוֵי הַאי, וּמֵעִילָּוֵי הַאי וְלֵותֵיב עִילָּוֵי הַאי, עַד דְּנִיסַּק בֵּיהּ הַבְלָא; וְלִסְחֵי מִינַּיְיהוּ, וְכִי שָׁתֵי – מִמַּיָּא דְאַדָּרָא לִישְׁתֵּי, מִמַּיָּא דְסוּפְלֵי לָא לִישְׁתֵּי; מִשּׁוּם דִּמְיעַקְּרִי. letsimra bara – layté telata gerivé souflé, outlata gerivé atraf adara, venichlokinou kol 'had le'hodéh; velitév bénayou; velotvinou betarté mechikhlé, venayté patoura venana'h ilavéh, venékoum méilavé ha velétév ilavé ha, ouméilavé ha velétév ilavé ha, ad denisak béh havla; velis'hé minayou, vekhi chaté – mimaya deadara lichté, mimaya desouflé la lichté; michoum dimakeri.
20. לְצִימְרָא גַּוְונָא – לַיְתֵי שִׁבְעָה בּוּנֵי דְסִילְקָא מִשַּׁב מְשָׁארֵי, וְנִישְׁלוֹקִינְהוּ בְּעַפְרַיְיהוּ, וְנֵיכוֹל, וְנִישְׁתֵּי אַטְרַף אַדָּרָא בְּשִׁיכְרָא, אוֹ letsimra gavna – layté chiva bouné desilka michav mecharé, venichlokinou beafrayou, venékhol, venichté atraf adara bechikhra, o

Daf 70a

1. עִנְבֵי תַאֲלָא בְּמַיִם. invé taala bemayim.
2. לַחֲזָזִיתָא – לַיְתֵי שַׁב חִיטֵּי אַרְזַנְיָיתָא, וְנִיקְלִינְהוּ אַמָּרָא חַדְתָּא, וְנָפֵיק מִשְׁחָא מִינַּיְיהוּ, וְנֵישׁוּף. רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי עֲבַד לֵיהּ לְהָהוּא גּוֹי לְדָבָר אַחֵר, וְאִיתַּסִּי. la'hazazita – layté chav 'hité arzanyata, veniklinou amara 'hadta, venafék mich'ha minayou, venéchouf. rav chimi bar aché avad léh lehaou go ledavar a'hér, veitasi.
3. אָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דִּמְחוֹ לֵיהּ בַּאֲלוֹנְכֵּי דְפָרְסָאֵי, מִיחְיָיא לָא חָיֵי; אַדְּהָכִי וְהָכִי, נִיסְפּוֹ לֵיהּ בִּשְׂרָא שַׁמִּינָא אַגּוּמְרֵי, וְחַמְרָא חַיָּיא, אֶפְשָׁר דְּחָיֵי פּוּרְתָּא וּמְפַקֵּיד אַבֵּיתֵיהּ. amar chemouél: ha man dim'ho léh baalonké defarsaé, mi'hya la 'hayé; adehakhi vehakhi, nispo léh bisra chamina agoumré, ve'hamra 'haya, efchar de'hayé pourta oumfakéd abétéh.
4. אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: הַאי מַאן דִּבְלַע זִיבּוּרָא – מִיחְיָיא לָא חָיֵי, אַדְּהָכִי וְהָכִי נַשְׁקְיֵהּ רְבִיעֵתָא דְּחַלָּא שַׁמְגָּז, אֶפְשָׁר דְּחָיֵי פּוּרְתָּא וּמְפַקֵּיד לְבֵיתֵיהּ. amar rav idi bar avin: ha man divla ziboura – mi'hya la 'hayé, adehakhi vehakhi nachkeyéh reviéta de'hala chamgaz, efchar de'hayé pourta oumfakéd levétéh.
5. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָכַל בְּשַׂר שׁוֹר בְּלֶפֶת, וְלָן בַּלְּבָנָה בְּלֵילֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר אוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּתְקוּפַת תַּמּוּז – אֹחַזְתּוֹ אֲחִילוּ. amar rabi yeochoua ben lévi: akhal besar chor belefet, velan balevana belélé arbaa asar o 'hamicha asar bitkoufat tamouz – o'hazto a'hilou.
6. תָּנָא: וְהַמְמַלֵּא כְּרֵיסוֹ מִכׇּל דָּבָר, אֹחַזְתּוֹ אֲחִילוּ. אָמַר רַב פָּפָּא: אֲפִילּוּ מִתַּמְרֵי. פְּשִׁיטָא! סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְאָמַר מָר: תַּמְרֵי – מַשְׂבְּעָן, וּמְשַׁחֲנָן, וּמְשַׁלְשְׁלָן, וּמְאַשְּׁרָן וְלָא מְפַנְּקָן; אֵימָא לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. tana: vehammalé keréso mikol davar, o'hazto a'hilou. amar rav papa: afilou mitamré. pechita! salka datakh aména, hoil veamar mar: tamré – masbean, oumcha'hanan, oumchalchelan, oumacheran vela mefanekan; éma la, ka machma lan.
7. מַאי אֲחִילוּ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת. מַאי ״אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת״? אָמַר אַבָּיֵי: אֵשׁ גַּרְמֵי. ma a'hilou? amar rabi elazar: éch chel atsamot. ma "éch chel atsamot"? amar abayé: éch garmé.
8. מַאי אָסוּתֵיהּ? אָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: כּוּלְּהוּ שַׁקְיָינֵי – תְּלָתָא, וְשִׁבְעָא, וּתְרֵיסַר; וְהַאי – עַד דְּמִתַּסֵּי. ma asoutéh? amar abayé, amara li ém: kouleou chakyané – telata, vechiva, outrésar; veha – ad demitasé.
9. כּוּלְּהוּ שַׁקְיָינֵי – אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, וְהַאי – בָּתַר דְּאָכֵל, וְשָׁתֵי, וְעָיֵיל לְבֵית הַכִּסֵּא, וְנָפֵיק וּמָשֵׁי יְדֵיהּ. וּמַיְיתוּ לֵיהּ בּוּנָא דִּשְׁתִיתָא דִּטְלָפְחֵי, וּבוּנָא דְּחַמְרָא עַתִּיקָא, וְנִיגְבְּלִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְנֵיכוֹל; וְנִיכְרוֹךְ בִּסְדִינֵיהּ, וְנַיגְנְיֵהּ, וְלֵיכָּא דְּנוֹקְמֵיהּ עַד דְּקָאֵי מִנַּפְשֵׁיהּ; וְכִי קָאֵי, לִישְׁקְלֵיהּ לִסְדִינֵיהּ מִינֵּיהּ, וְאִי לָא, הָדַר עִילָּוֵיהּ. kouleou chakyané – aliba rékana, veha – batar deakhél, vechaté, veayél levét hakisé, venafék oumaché yedéh. oumaytou léh bouna dichtita ditlaf'hé, ouvouna de'hamra atika, venigbelinou bahadé hadadé venékhol; venikhrokh bisdinéh, venagneyéh, veléka denokméh ad dekaé minafchéh; vekhi kaé, lichkeléh lisdinéh minéh, vei la, hadar ilavéh.
10. אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ לְרַבִּי נָתָן: אֱכוֹל שְׁלִישׁ וּשְׁתֵה שְׁלִישׁ וְהַנַּח שְׁלִישׁ – לִכְשֶׁתִּכְעוֹס, תַּעֲמוֹד עַל מִילּוּאֶךָ. amar léh éliyaou lerabi natan: ekhol chelich ouchté chelich vehana'h chelich – likhchetikhos, taamod al milouekha.
11. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: הָרוֹצֶה שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי חוֹלִי מֵעַיִים, יְהֵא רָגִיל בְּטִיבּוּל – קַיִץ וָחוֹרֶף; סְעוּדָתְךָ שֶׁהֲנָאָתְךָ מִמֶּנָּה – מְשׁוֹךְ יָדְךָ הֵימֶנָּה; וְאַל תְּשַׁהֶה עַצְמְךָ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִנְקָבֶיךָ. tané rabi 'hiya: harotse chelo yavo lidé 'holi méayim, yehé ragil betiboul – kayits va'horef; seoudatkha chehanaatkha mimena – mechokh yadkha hémena; veal techahe atsmekha bechaa cheata tsarikh linkavekha.
12. אָמַר מָר עוּקְבָא: הַאי מַאן דְּשָׁתֵי טִילְיָא חִיוָּרָא – אֹחַזְתּוֹ וִיתֵּק. אָמַר רַב חִסְדָּא: שִׁיתִּין מִינֵי חַמְרָא הֲווֹ, מְעַלְּיָא דְּכוּלְּהוּ – סוּמָּקָא רֵיחָתָנָא, גְּרִיעָא דְּכוּלְּהוּ – טִילְיָא חִיוָּרָא. amar mar oukva: ha man dechaté tilya 'hivara – o'hazto viték. amar rav 'hisda: chitin miné 'hamra hao, mealeya dekhouleou – soumaka ré'hatana, geria dekhouleou – tilya 'hivara.
13. אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּיָתֵיב בְּצַפְרָנֵי נִיסָן גַּבֵּי נוּרָא, וְשָׁיֵיף מִשְׁחָא, וְנָפֵיק וְיָתֵיב בְּשִׁמְשָׁא – אֹחַזְתּוֹ וִיתַּק. amar rav yeouda: ha man deyatév betsafrané nisan gabé noura, vechayéf mich'ha, venafék veyatév bechimcha – o'hazto vitak.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: הִקִּיז דָּם וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ – הוֹוִיין לוֹ בָּנִים וִיתְּקִין. הִקִּיזוּ שְׁנֵיהֶם וְשִׁימְּשׁוּ – הוֹוִיין לָהֶן בָּנִים בַּעֲלֵי רָאתָן. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא טָעֵים מִידֵּי, אֲבָל טָעֵים מִידֵּי – לֵית לַן בַּהּ. tanou rabanan: hikiz dam vechiméch mitato – hovin lo banim vitekin. hikizou chenéhem vechimechou – hovin lahen banim baalé ratan. amar rav papa: la amaran ela dela taém midé, aval taém midé – lét lan bah.
15. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: בָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ – הוֹוִיין לוֹ בָּנִים וִיתְּקִין. תָּנוּ רַבָּנַן: הַבָּא מִבֵּית הַכִּסֵּא, אַל יְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ עַד שֶׁיִּשְׁהֶה שִׁיעוּר חֲצִי מִיל, מִפְּנֵי שֶׁשֵּׁד בֵּית הַכִּסֵּא מְלַוֶּה עִמּוֹ; וְאִם שִׁימֵּשׁ – הוֹוִיין לוֹ בָּנִים נִכְפִּים. amar raba bar rav houna: ba min haderekh vechiméch mitato – hovin lo banim vitekin. tanou rabanan: haba mibét hakisé, al yechaméch mitato ad cheyichhe chiour 'hatsi mil, mipené chechéd bét hakisé melave imo; veim chiméch – hovin lo banim nikhpim.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ מְעוּמָּד – אוֹחַזְתּוֹ עֲוִית; מְיוּשָּׁב – אוֹחַזְתּוֹ דָּלָרְיָא; הִיא מִלְּמַעְלָה וְהוּא מִלְּמַטָּה – אוֹחַזְתּוֹ דָּלָרְיָא. tanou rabanan: hamchaméch mitato meoumad – o'hazto avit; meouchav – o'hazto dalarya; hi milemala veou milemata – o'hazto dalarya.
17. מַאי דָּלָרְיָא? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: סַם דָּלָרְיָא – דַּרְדָּרָא. מַאי דַּרְדָּרָא? אָמַר אַבָּיֵי: מוֹרִיקָא דְחוֹחֵי. רַב פָּפָּא אָלֵיס וּבָלַע לֵיהּ. רַב פַּפֵּי אָלֵיס וְשָׁדֵי לֵיהּ. ma dalarya? amar rabi yeochoua ben lévi: sam dalarya – dardara. ma dardara? amar abayé: morika de'ho'hé. rav papa alés ouvala léh. rav papé alés vechadé léh.
18. אָמַר אַבָּיֵי: מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, לֵיתֵי שְׁלֹשָׁה קְפִיזֵי קוּרְטְמֵי דְחוֹחֵי, וְנֵידוּקִינְהוּ, וְנִישְׁלְקִינְהוּ בְּחַמְרָא וְנִישְׁתֵּי. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֵן הֵן הֶחְזִירוּנִי לְנַעֲרוּתִי. amar abayé: mi cheéno baki bederekh erets, lété chelocha kefizé kourtemé de'ho'hé, venédoukinou, venichlekinou be'hamra venichté. amar rabi yo'hanan: hén hén he'hzirouni lenaarouti.
19. שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַכְחִישִׁים כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵן: פַּחַד, דֶּרֶךְ וְעָוֹן. פַּחַד – דִּכְתִיב: ״לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי״. דֶּרֶךְ – דִּכְתִיב: ״עִנָּה בַדֶּרֶךְ כֹּחִי״. עָוֹן – דִּכְתִיב: ״כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי״. chelocha devarim makh'hichim ko'ho chel adam, veélou hén: pa'had, derekh veaon. pa'had – dikhtiv: "libi se'har'har azavani kho'hi". derekh – dikhtiv: "ina vaderekh ko'hi". aon – dikhtiv: "kachal baaoni kho'hi".
20. שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַתִּיזִין גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵן: אָכַל מְעוּמָּד, וְשָׁתָה מְעוּמָּד, וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ מְעוּמָּד. chelocha devarim matizin goufo chel adam, veélou hén: akhal meoumad, vechata meoumad, vechiméch mitato meoumad.
21. חֲמִשָּׁה קְרוֹבִין לְמִיתָה יוֹתֵר מִן הַחַיִּים, וְאֵלּוּ הֵן: אָכַל וְעָמַד, שָׁתָה וְעָמַד, הִקִּיז דָּם וְעָמַד, יָשֵׁן וְעָמַד, שִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ וְעָמַד. 'hamicha kerovin lemita yotér min ha'hayim, veélou hén: akhal veamad, chata veamad, hikiz dam veamad, yachén veamad, chiméch mitato veamad.
22. שִׁשָּׁה, הָעוֹשֶׂה אוֹתָן – מִיָּד מֵת, וְאֵלּוּ הֵן: הַבָּא בַּדֶּרֶךְ וְנִתְיַיגַּע, הִקִּיז דָּם, וְנִכְנַס לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְשָׁתָה וְנִשְׁתַּכֵּר, וְיָשַׁן עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁעֲשָׂאָן כְּסִידְרָן. chicha, haose otan – miyad mét, veélou hén: haba baderekh venityaga, hikiz dam, venikhnas levét hamer'hats, vechata venichtakér, veyachan al gabé karka, vechiméch mitato. amar rabi yo'hanan: veou cheasaan kesidran.
23. אָמַר אַבָּיֵי: כְּסִידְרָן – מֵת, שֶׁלֹּא כְּסִידְרָן – חָלֵישׁ. אִינִי?! וְהָא מְעוּרַת עֲבַדָה לֵיהּ לְעַבְדַּהּ תְּלָת מִינַּיְיהוּ, וּמִית! הָהוּא כָּחוּשׁ הֲוָה. amar abayé: kesidran – mét, chelo kesidran – 'haléch. ini?! veha meourat avada léh leavdah telat minayou, oumit! haou ka'houch hava.
24. שְׁמוֹנָה – רוּבָּן קָשֶׁה וּמִיעוּטָן יָפֶה, וְאֵלּוּ הֵן: דֶּרֶךְ, וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, עוֹשֶׁר, וּמְלָאכָה, יַיִן, וְשֵׁינָה, חַמִּין, וְהַקָּזַת דָּם. chemona – rouban kache oumioutan yafe, veélou hén: derekh, vederekh erets, ocher, oumlakha, yayin, vechéna, 'hamin, vehakazat dam.
25. שְׁמוֹנָה מְמַעֲטִים אֶת הַזֶּרַע, וְאֵלּוּ הֵן: הַמֶּלַח, וְהָרָעָב, וְהַנֶּתֶק, בְּכִיָּיה, וְשֵׁינָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְגֻדְגְּדָנִיּוֹת, וּכְשׁוּת שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, וְהַקָּזַת דָּם לְמַטָּה – כִּפְלַיִם. chemona memaatim et hazera, veélou hén: hamela'h, veharaav, vehanetek, bekhiya, vechéna al gabé karka, vegoudgedaniyot, oukhchout chelo bizmanah, vehakazat dam lemata – kiflayim.
26. תָּנָא: כְּשֵׁם שֶׁקָּשָׁה לְמַטָּה כִּפְלַיִם, כָּךְ יָפָה לְמַעְלָה – כִּפְלַיִם. אָמַר רַב פָּפָּא: tana: kechém chekacha lemata kiflayim, kakh yafa lemala – kiflayim. amar rav papa:

Daf 70b

1. לְמַטָּה – לְמַטָּה מִן הַבֵּיצִים, לְמַעְלָה – לְמַעְלָה מִן הַבֵּיצִים. lemata – lemata min habétsim, lemala – lemala min habétsim.
2. וּכְשׁוּת שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ. תָּנָא: כְּשֵׁם שֶׁקָּשָׁה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, כָּךְ יָפָה בִּזְמַנָּהּ. אָמַר רַב פָּפָּא: זְמַנָּהּ – תַּמּוּז, שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ – טֵבֵת, יוֹמֵי נִיסָן וְיוֹמֵי תִּשְׁרֵי – לָא מְעַלּוּ וְלָא קָשׁוּ. oukhchout chelo bizmanah. tana: kechém chekacha chelo bizmanah, kakh yafa bizmanah. amar rav papa: zemanah – tamouz, chelo bizmanah – tévét, yomé nisan veomé tichré – la mealou vela kachou.
3. אָמַר: ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״, וַאֲחָזוֹ קוּרְדְּיָיקוֹס, וְחָזַר וְאָמַר: ״אַל תִּכְתְּבוּ״ – אֵין דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין גֵּט לְאַלְתַּר. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין כּוֹתְבִין אֶלָּא לִכְשֶׁיִּשְׁתַּפֶּה. amar: "kitvou gét leichti", vaa'hazo kourdeyakos, ve'hazar veamar: "al tikhtevou" – én devara haa'haronim keloum. amar rabi chimon ben lakich: kotvin venotnin gét lealtar. verabi yo'hanan amar: én kotvin ela likhcheyichtape.
4. מַאי טַעְמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ? דְּקָתָנֵי: אֵין בִּדְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ: אֵין בִּדְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם – דִּלְכִי מִתְּצִיל לָא צְרִיךְ לְמִיהְדַּר אִימְּלוֹכֵי בֵּיהּ; וּלְעוֹלָם אֵין כּוֹתְבִין אֶלָּא לִכְשֶׁיִּשְׁתַּפֶּה. ma tama deréch lakich? dekatané: én bidvara haa'haronim keloum. verabi yo'hanan amar lakh: én bidvara haa'haronim keloum – dilkhi mitetsil la tserikh lemihdar imelokhé béh; oulolam én kotvin ela likhcheyichtape.
5. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רֵישׁ לָקִישׁ מְדַמֵּי לֵיהּ לְיָשֵׁן, וְרַבִּי יוֹחָנָן מְדַמֵּי לֵיהּ לְשׁוֹטֶה. bema kamipalgi? réch lakich medamé léh leyachén, verabi yo'hanan medamé léh lechote.
6. וְרַבִּי יוֹחָנָן נָמֵי לִידַמְּיֵהּ לְיָשֵׁן! יָשֵׁן – לָא מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה, הַאי – מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה. verabi yo'hanan namé lidameyéh leyachén! yachén – la me'housar maase, ha – me'housar maase.
7. וְרֵישׁ לָקִישׁ נָמֵי נִידַמְּיֵיהּ לְשׁוֹטֶה! שׁוֹטֶה לָא סַמֵּיהּ בִּידַן, הַאי, סַמֵּיהּ בִּידַן – בִּישְׂרָא סוּמָּקָא אַגּוּמְרֵי, וְחַמְרָא מַרְקָא. veréch lakich namé nidameyéh lechote! chote la saméh bidan, ha, saméh bidan – bisra soumaka agoumré, ve'hamra marka.
8. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי?! וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁחַט בּוֹ שְׁנַיִם, אוֹ רוֹב שְׁנַיִם, וְרָמַז וְאָמַר: ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״ – הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ; oumi amar rabi yo'hanan hakhi?! vehaamar rav yeouda amar chemouél: cha'hat bo chenayim, o rov chenayim, veramaz veamar: "kitvou gét leichti" – haré élou yikhtevou veyitenou;
9. וְתַנְיָא: רָאוּהוּ מְגוּיָּד אוֹ צָלוּב עַל הַצְּלִיבָה, וְרָמַז וְאָמַר: ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״ – הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ! vetanya: raouou megouyad o tsalouv al hatseliva, veramaz veamar: "kitvou gét leichti" – haré élou yikhtevou veyitenou!
10. הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם דַּעְתָּא צִילּוּתָא הִיא, וּכְחִישׁוּתָא הוּא דְּאַתְחִילָה בֵּיהּ; הָכָא דַּעְתָּא שְׁגִישְׁתָּא הִיא. hakhi hachta?! hatam data tsilouta hi, oukh'hichouta hou deat'hila béh; hakha data chegichta hi.
11. וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי?! וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁחַט בּוֹ שְׁנַיִם אוֹ רוֹב שְׁנַיִם, וּבָרַח – מְעִידִין עָלָיו. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ חַי הוּא, אַמַּאי מְעִידִין עָלָיו? oumi amar chemouél hakhi?! vehaamar rav yeouda amar chemouél: cha'hat bo chenayim o rov chenayim, ouvara'h – meidin ala. vei salka datakh 'ha hou, ama meidin ala?
12. אָמְרִי: חַי הוּא – וְסוֹפוֹ לָמוּת. amri: 'ha hou – vesofo lamout.
13. אֶלָּא מֵעַתָּה, יְהֵא גּוֹלֶה עַל יָדוֹ! אַלְּמָה תַּנְיָא: שָׁחַט בּוֹ שְׁנַיִם אוֹ רוֹב שְׁנַיִם – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גּוֹלֶה? ela méata, yehé gole al yado! alema tanya: cha'hat bo chenayim o rov chenayim – haré ze éno gole?
14. הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא הָרוּחַ בִּלְבְּלַתּוּ. אִי נָמֵי, הוּא קֵירַב אֶת מִיתָתוֹ. ha itemar alah, amar rabi hochaya: 'haychinan chema harou'ha bilbelatou. i namé, hou kérav et mitato.
15. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּשַׁחְטֵיהּ בְּבֵיתָא דְשֵׁישָׁא, וּפַירְכֵּס. אִי נָמֵי, דְּשַׁחְטֵיהּ בְּבָרָא, וְלָא פַּירְכֵּס. ma bénayou? ika bénayou decha'htéh bevéta dechécha, oufarkés. i namé, decha'htéh bevara, vela parkés.
16. נִשְׁתַּתֵּק, וְאָמְרוּ לוֹ: ״נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתְּךָ״ כּוּ׳. וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא שִׁיחְיָא דְּ״לָאו לָאו״ נַקְטֵיהּ, אִי נָמֵי שִׁיחְיָא דְּ״הֵן הֵן״ נַקְטֵיהּ! nichtaték, veamrou lo: "nikhtov gét leichtekha" kou'. velé'houch dilma chi'hya de"la la" naktéh, i namé chi'hya de"hén hén" naktéh!
17. אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: דְּאָמְרִינַן לֵיהּ בְּסֵירוּגִין. amar rav yoséf bar minomé amar rav na'hman: deamrinan léh besérougin.
18. וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא שִׁיחְיָא דְּסֵירוּגִין נַקְטֵיהּ! דְּאָמְרִינַן לֵיהּ חַד ״לָאו״ וּתְרֵין ״הֵן״, וּתְרֵין ״לָאו״ וְחַד ״הֵן״. velé'houch dilma chi'hya desérougin naktéh! deamrinan léh 'had "la" outrén "hén", outrén "la" ve'had "hén".
19. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: אוֹמְרִים לוֹ דְּבָרִים שֶׁל יְמוֹת הַחַמָּה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְשֶׁל יְמוֹת הַגְּשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה. devé rabi yichmaél tana: omrim lo devarim chel yemot ha'hama bimot hagechamim, vechel yemot hagechamim bimot ha'hama.
20. מַאי נִיהוּ? אִילֵּימָא גְּלוּפְקְרֵי וּסְדִינֵי – לֵיחוּשׁ דִּלְמָא קוֹרָא אַחְדֵּיהּ, אִי נָמֵי חַמָּה אַחְדֵּיהּ! ma niou? iléma geloufkeré ousdiné – lé'houch dilma kora a'hdéh, i namé 'hama a'hdéh!

Daf 71a

1. אֶלָּא בְּפֵירֵי. ela beféré.
2. אָמַר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב: חֵרֵשׁ שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר מִתּוֹךְ הַכְּתָב, כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין גֵּט לְאִשְׁתּוֹ. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: נִשְׁתַּתֵּק, וְאָמְרוּ לוֹ: ״נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתְּךָ?״ וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, אִם אָמַר עַל לָאו – ״לָאו״, וְעַל הֵן – ״הֵן״, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. amar rav kahana amar rav: 'héréch cheyakhol ledabér mitokh haketav, kotvin venotnin gét leichto. amar rav yoséf: ma ka machma lan? tenéna: nichtaték, veamrou lo: "nikhtov gét leichtekha?" vehirkin berocho, bodkin oto chelocha peamim, im amar al la – "la", veal hén – "hén", haré élou yikhtevou veyitenou.
3. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא: אִלֵּם קָאָמְרַתְּ? שָׁאנֵי אִלֵּם – דְּתַנְיָא: מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ – זֶהוּ חֵרֵשׁ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר – זֶהוּ אִלֵּם, וְזֶה וָזֶה הֲרֵי הֵן כְּפִקְחִין לְכׇל דִּבְרֵיהֶם. amar léh rabi zéra: ilém kaamrate? chané ilém – detanya: medabér veéno choméa – zeou 'héréch, choméa veéno medabér – zeou ilém, veze vaze haré hén kefik'hin lekhol divréhem.
4. וּמִמַּאי דִּמְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ זֶהוּ חֵרֵשׁ, שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר זֶהוּ אִלֵּם? דִּכְתִיב: ״וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו״. וְאִי בָּעֵית אֵימָא, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: אִישְׁתְּקִיל מִילּוּלֵיהּ. oumima dimdabér veéno choméa zeou 'héréch, choméa veéno medabér zeou ilém? dikhtiv: "vaani khe'héréch lo echma oukhilém lo yifta'h pi". vei baét éma, kidamri inaché: ichtekil milouléh.
5. אָמַר רַבִּי זֵירָא: אִי קַשְׁיָא לִי – הָא קַשְׁיָא לִי, דְּתַנְיָא: ״אִם לֹא יַגִּיד״ – פְּרָט לְאִלֵּם, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיד. אַמַּאי? הָא יָכוֹל לְהַגִּיד מִתּוֹךְ הַכְּתָב! amar rabi zéra: i kachya li – ha kachya li, detanya: "im lo yagid" – perat leilém, cheéno yakhol lehagid. ama? ha yakhol lehagid mitokh haketav!
6. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: עֵדוּת קָאָמְרַתְּ? שָׁאנֵי עֵדוּת, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״מִפִּיהֶם״ – וְלֹא מִפִּי כְתָבָם. amar léh abayé: édout kaamrate? chané édout, dera'hamana amar: "mipihem" – velo mipi khetavam.
7. מֵיתִיבִי: כְּשֵׁם שֶׁבּוֹדְקִין אוֹתוֹ לְגִיטִּין, כָּךְ בּוֹדְקִין אוֹתוֹ לְמַשָּׂאוֹת, וּלְמַתָּנוֹת, וּלְעֵדִיּוֹת, וְלִירוּשּׁוֹת. קָתָנֵי מִיהַת – ״עֵדִיּוֹת״! métivi: kechém chebodkin oto legitin, kakh bodkin oto lemasaot, oulmatanot, oulédiyot, velirouchot. katané mihat – "édiyot"!
8. אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: בְּעֵדוּת אִשָּׁה, דַּאֲקִילּוּ בַּהּ רַבָּנַן. amar rav yoséf bar minomé amar rav chéchet: beédout icha, daakilou bah rabanan.
9. וְהָא קָתָנֵי: ״יְרוּשּׁוֹת״! אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: יְרוּשַּׁת בְּנוֹ הַבְּכוֹר. veha katané: "yerouchot"! amar rabi avaou: yerouchat beno habekhor.
10. קָתָנֵי מִיהַת – ״לְמַשָּׂאוֹת וּלְמַתָּנוֹת״, מַאי, לָאו לְעָלְמָא? לָא, לְדִידֵיהּ. katané mihat – "lemasaot oulmatanot", ma, la lealma? la, ledidéh.
11. מֵיתִיבִי: חֵרֵשׁ, לֹא הָלְכוּ בּוֹ אַחַר רְמִיזוֹתָיו וְאַחַר קְפִיצוֹתָיו וְאַחַר כְּתַב יָדוֹ, אֶלָּא בְּמִטַּלְטְלִין; אֲבָל לֹא לְגִיטִּין. métivi: 'héréch, lo halkhou bo a'har remizota vea'har kefitsota vea'har ketav yado, ela bemitaltelin; aval lo legitin.
12. תַּנָּאֵי הִיא – דְּתַנְיָא, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּחֵרֵשׁ מֵעִיקָּרוֹ, אֲבָל פִּיקֵּחַ וְנִתְחָרֵשׁ – הוּא כּוֹתֵב וְהֵן חוֹתְמִין. tanaé hi – detanya, amar raban chimon ben gamliél: bame devarim amourim – be'héréch méikaro, aval piké'ha venit'haréch – hou kotév vehén 'hotmin.
13. וְחֵרֵשׁ מֵעִיקָּרוֹ – לֹא?! כְּשֵׁם שֶׁכּוֹנְסָהּ בִּרְמִיזָה, כָּךְ מוֹצִיאָהּ בִּרְמִיזָה! ve'héréch méikaro – lo?! kechém chekonsah birmiza, kakh motsiah birmiza!
14. אִי בְּאִשְׁתּוֹ, הָכִי נָמֵי; הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בִּיבִמְתּוֹ. i beichto, hakhi namé; hakha bema askinan – bivimto.
15. יְבִמְתּוֹ מִמַּאן? אִילֵימָא דִּנְפַלָה לֵיהּ מֵאָחִיו חֵרֵשׁ – כְּשֵׁם שֶׁכְּנִיסָתָהּ בִּרְמִיזָה, כָּךְ יְצִיאָתָהּ בִּרְמִיזָה! אֶלָּא דִּנְפַלָה לֵיהּ מֵאָחִיו פִּיקֵּחַ. yevimto miman? iléma dinfala léh méa'hi 'héréch – kechém chekenisatah birmiza, kakh yetsiatah birmiza! ela dinfala léh méa'hi piké'ha.
16. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם דִּנְפַלָה לֵיהּ מֵאָחִיו חֵרֵשׁ, וּגְזֵירָה אָחִיו חֵרֵשׁ אַטּוּ אָחִיו פִּיקֵּחַ. veibaét éma: leolam dinfala léh méa'hi 'héréch, ougzéra a'hi 'héréch atou a'hi piké'ha.
17. אִי הָכִי, אִשְׁתּוֹ נָמֵי! יְבִמְתּוֹ בִּיבִמְתּוֹ מִיחַלְּפָא, אִשְׁתּוֹ בִּיבִמְתּוֹ לָא מִיחַלְּפָא. i hakhi, ichto namé! yevimto bivimto mi'halefa, ichto bivimto la mi'halefa.
18. וּמִי גָּזְרִינַן חֵרֵשׁ אַטּוּ פִּיקֵּחַ?! oumi gazrinan 'héréch atou piké'ha?!

Daf 71b

1. וְהָתְנַן: שְׁנֵי אַחִין חֵרְשִׁין – נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת פִּיקְּחוֹת, אוֹ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת חֵרְשׁוֹת, אוֹ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת אַחַת פִּיקַּחַת וְאַחַת חֵרֶשֶׁת; וְכֵן שְׁתֵּי אֲחָיוֹת חֵרְשׁוֹת – נְשׂוּאוֹת לִשְׁנֵי אַחִין פִּיקְּחִין, אוֹ לִשְׁנֵי אַחִין חֵרְשִׁין, אוֹ לִשְׁנֵי אַחִין אֶחָד פִּיקֵּחַ וְאֶחָד חֵרֵשׁ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרוֹת מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם. vehatnan: chené a'hin 'hérchin – nesouin cheté a'haot pike'hot, o cheté a'haot 'hérchot, o cheté a'haot a'hat pika'hat vea'hat 'hérechet; vekhén cheté a'haot 'hérchot – nesouot lichné a'hin pike'hin, o lichné a'hin 'hérchin, o lichné a'hin e'had piké'ha vee'had 'héréch – haré élou petourot min ha'halitsa oumin hayiboum.
2. וְאִם הָיוּ נׇכְרִיּוֹת, יִכָּנְסוּ; וְאִם רָצוּ לְהוֹצִיאָן – יוֹצִיאוּ. veim haou nokhriyot, yikansou; veim ratsou leotsian – yotsiou.
3. אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְשַׁנִּין מֵעִיקָּרָא. ela me'havarta kidchanin méikara.
4. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵירָיו עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. amar rabi yo'hanan: 'haloukin ala 'havéra al raban chimon ben gamliél.
5. אָמַר אַבָּיֵי, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: נִישַּׁטֵּת, לֹא יוֹצִיא. נִתְחָרֵשׁ הוּא אוֹ נִשְׁתַּטָּה – לֹא יוֹצִיא עוֹלָמִית. מַאי ״עוֹלָמִית״? לָאו – אַף עַל גַּב דְּיָכוֹל לְדַבֵּר מִתּוֹךְ הַכְּתָב? amar abayé, af anan namé tenéna: nichatét, lo yotsi. nit'haréch hou o nichtata – lo yotsi olamit. ma "olamit"? la – af al gav deyakhol ledabér mitokh haketav?
6. אָמַר רַב פָּפָּא: אִי לָאו דְּאַשְׁמְעִינַן רַבִּי יוֹחָנָן, הֲוָה אָמֵינָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְפָרוֹשֵׁי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא הוּא דַּאֲתָא; וּמַאי ״עוֹלָמִית״? אַף עַל גַּב דַּחֲזֵינָא לֵיהּ דְּחָרִיף. amar rav papa: i la deachmeinan rabi yo'hanan, hava aména raban chimon ben gamliél lefaroché tama detana kama hou daata; ouma "olamit"? af al gav da'hazéna léh de'harif.
7. אִי נָמֵי, לְכִדְרַבִּי יִצְחָק – דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: דְּבַר תּוֹרָה, שׁוֹטָה מִתְגָּרֶשֶׁת – מִידֵּי דְּהָוֵה אַפִּיקַּחַת בְּעַל כׇּרְחָהּ. i namé, lekhidrabi yits'hak – deamar rabi yits'hak: devar tora, chota mitgarechet – midé dehavé apika'hat beal kor'hah.
8. וּמָה טַעַם אָמְרוּ אֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת – שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בָּהּ מִנְהַג הֶפְקֵר. ouma taam amrou énah mitgarechet – chelo yinhagou bah minhag hefkér.
9. מַתְנִי׳ אָמְרוּ לוֹ: ״נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתֶּךָ?״ וְאָמַר לָהֶן: ״כְּתוֹבוּ״; אָמְרוּ לַסּוֹפֵר וְכָתַב, וְלָעֵדִים וְחָתְמוּ; אַף עַל פִּי שֶׁכְּתָבוּהוּ וַחֲתָמוּהוּ וּנְתָנוּהוּ לוֹ, וְחָזַר וּנְתָנוֹ לָהּ – הֲרֵי הַגֵּט בָּטֵל, עַד שֶׁיֹּאמַר לַסּוֹפֵר ״כְּתוֹב״ וְלָעֵדִים ״חֲתוֹמוּ״. matni' amrou lo: "nikhtov gét leichtekha?" veamar lahen: "ketovou"; amrou lasofér vekhatav, velaédim ve'hatmou; af al pi cheketavouou va'hatamouou ountanouou lo, ve'hazar ountano lah – haré hagét batél, ad cheyomar lasofér "ketov" velaédim "'hatomou".
10. גְּמָ׳ טַעְמָא דְּלֹא אָמַר ״תְּנוּ״, הָא אָמַר ״תְּנוּ״ – נוֹתְנִין, מַנִּי? רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: מִילֵּי מִימַּסְרָן לְשָׁלִיחַ. gema' tama delo amar "tenou", ha amar "tenou" – notnin, mani? rabi méir hi, deamar: milé mimasran lechali'ha.
11. אֵימָא סֵיפָא: ״עַד שֶׁיֹּאמַר לַסּוֹפֵר כְּתוֹב וְלָעֵדִים חֲתוֹמוּ״ – אֲתָאן לְרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: מִילֵּי לָא מִימַּסְרָן לְשָׁלִיחַ. éma séfa: "ad cheyomar lasofér ketov velaédim 'hatomou" – atan lerabi yosé, deamar: milé la mimasran lechali'ha.
12. רֵישָׁא רַבִּי מֵאִיר וְסֵיפָא רַבִּי יוֹסֵי?! אִין, רֵישָׁא רַבִּי מֵאִיר וְסֵיפָא רַבִּי יוֹסֵי. récha rabi méir veséfa rabi yosé?! in, récha rabi méir veséfa rabi yosé.
13. אַבָּיֵי אָמַר: כּוּלָּהּ רַבִּי מֵאִיר הִיא, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּלָא אֲמַר ״תְּנוּ״. אִי הָכִי, ״עַד שֶׁיֹּאמַר תְּנוּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! abayé amar: koulah rabi méir hi, vehakha bema askinan – dela amar "tenou". i hakhi, "ad cheyomar tenou" mibeé léh!
14. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּלָא אֲמַר לְבֵי תְלָתָא. אִי הָכִי, ״עַד שֶׁיֹּאמַר לִשְׁלֹשָׁה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! ela hakha bema askinan – dela amar levé telata. i hakhi, "ad cheyomar lichlocha" mibeé léh!
15. אֶלָּא כּוּלַּהּ רַבִּי יוֹסֵי הִיא, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּלָא אֲמַר ״אִמְרוּ״. ela koulah rabi yosé hi, vehakha bema askinan – dela amar "imrou".
16. אִי הָכִי, ״עַד שֶׁיֹּאמַר אִמְרוּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! i hakhi, "ad cheyomar imrou" mibeé léh!
17. וְעוֹד, מִי מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּאוֹמֵר: ״אִמְרוּ״?! וְהָתְנַן: ״כָּתַב סוֹפֵר וְעֵד – כָּשֵׁר״; וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: ״חָתַם סוֹפֵר״ שָׁנִינוּ. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: מַתְנִיתִין מַנִּי – veod, mi mode rabi yosé beomér: "imrou"?! vehatnan: "katav sofér veéd – kachér"; veamar rabi yirmeya: "'hatam sofér" chaninou. veamar rav 'hisda: matnitin mani –

Daf 72a

1. רַבִּי יוֹסֵי הִיא, דְּאָמַר: מִילֵּי לָא מִימַּסְרָן לְשָׁלִיחַ. rabi yosé hi, deamar: milé la mimasran lechali'ha.
2. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּאוֹמֵר ״אִמְרוּ״, נָפֵיק מִינַּהּ חוּרְבָּא – דְּזִימְנִין דְּאָמַר לְהוּ לִשְׁנַיִם ״אִמְרוּ לְסוֹפֵר וְיִכְתּוֹב, וְלִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְיַחְתֹּמוּ״; וּמִשּׁוּם כִּיסּוּפָא דְּסוֹפֵר – חָיְישִׁי וּמַחְתְּמִי לֵיהּ, וּבַעַל לָא אֲמַר הָכִי. vei salka datakh mode rabi yosé beomér "imrou", nafék minah 'hourba – dezimnin deamar leou lichnayim "imrou lesofér veyikhtov, velifloni oufloni veya'htomou"; oumichoum kisoufa desofér – 'haychi ouma'htemi léh, ouvaal la amar hakhi.
3. אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא, רֵישָׁא רַבִּי מֵאִיר וְסֵיפָא רַבִּי יוֹסֵי. ela me'havarta, récha rabi méir veséfa rabi yosé.
4. רַב אָשֵׁי אָמַר: כּוּלַּהּ רַבִּי יוֹסֵי הִיא, וְלָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִבַּעְיָא הֵיכָא דְּלָא אֲמַר ״תְּנוּ״, אֶלָּא אֲפִילּוּ אֲמַר ״תְּנוּ״ – לָא. וְלָא מִיבַּעְיָא הֵיכָא דְּלָא אֲמַר לְבֵי תְלָתָא, אֶלָּא אֲפִילּוּ אֲמַר לְבֵי תְּלָתָא – לָא. וְלָא מִיבַּעְיָא הֵיכָא דְּלָא אֲמַר ״אִמְרוּ״, אֶלָּא אֲפִילּוּ אֲמַר ״אִמְרוּ״ – נָמֵי לָא. rav aché amar: koulah rabi yosé hi, vela mibaya kaamar: la mibaya hékha dela amar "tenou", ela afilou amar "tenou" – la. vela mibaya hékha dela amar levé telata, ela afilou amar levé telata – la. vela mibaya hékha dela amar "imrou", ela afilou amar "imrou" – namé la.
5. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי: כָּתַב סוֹפֵר לִשְׁמָהּ וְחָתְמוּ עֵדִים לִשְׁמָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁכְּתָבוּהוּ וַחֲתָמוּהוּ וּנְתָנוּהוּ לוֹ וּנְתָנוֹ לָהּ – הֲרֵי הַגֵּט בָּטֵל, עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ קוֹלוֹ שֶׁיֹּאמַר לַסּוֹפֵר ״כְּתוֹב״ וְלָעֵדִים ״חֲתוֹמוּ״. tanya keotéh derav aché: katav sofér lichmah ve'hatmou édim lichmah, af al pi cheketavouou va'hatamouou ountanouou lo ountano lah – haré hagét batél, ad cheyichmeou kolo cheyomar lasofér "ketov" velaédim "'hatomou".
6. ״יִשְׁמְעוּ״ – לְאַפּוֹקֵי מִמַּאן דְּאָמַר, מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּאוֹמֵר: ״אִמְרוּ״. ״קוֹלוֹ״ – לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב כָּהֲנָא אֲמַר רַב. "yichmeou" – leapoké miman deamar, mode rabi yosé beomér: "imrou". "kolo" – leapoké miderav kahana amar rav.
7. מַתְנִי׳ ״זֶה גִּיטִּיךְ אִם מַתִּי״; ״זֶה גִּיטִּיךְ מֵחוֹלִי זֶה״; ״זֶה גִּיטִּיךְ לְאַחַר מִיתָה״ – לֹא אָמַר כְּלוּם. ״מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי״; ״מֵעַכְשָׁיו אִם מַתִּי״ – הֲרֵי זֶה גֵּט. matni' "ze gitikh im mati"; "ze gitikh mé'holi ze"; "ze gitikh lea'har mita" – lo amar keloum. "méhayom im mati"; "méakhcha im mati" – haré ze gét.
8. ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ – גֵּט וְאֵינוֹ גֵּט; וְאִם מֵת – חוֹלֶצֶת, וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. "méhayom oula'har mita" – gét veéno gét; veim mét – 'holetset, velo mityabemet.
9. ״זֶה גִּיטִּיךְ מֵהַיּוֹם, אִם מַתִּי מֵחוֹלִי זֶה״, וְעָמַד וְהָלַךְ בַּשּׁוּק, וְחָלָה וָמֵת – אוֹמְדִין אוֹתוֹ, אִם מֵחֲמַת חוֹלִי הָרִאשׁוֹן מֵת – הֲרֵי זֶה גֵּט, וְאִם לָאו – אֵינוֹ גֵּט. "ze gitikh méhayom, im mati mé'holi ze", veamad vehalakh bachouk, ve'hala vamét – omdin oto, im mé'hamat 'holi harichon mét – haré ze gét, veim la – éno gét.
10. גְּמָ׳ אַלְמָא ״אִם מַתִּי״ כִּ״לְאַחַר מִיתָה״ דָּמֵי, וַהֲדַר תָּנֵי: ״מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי״; ״מֵעַכְשָׁיו אִם מַתִּי״ – אַלְמָא ״אִם מַתִּי״ לָאו כִּ״לְאַחַר מִיתָה״ דָּמֵי! gema' alma "im mati" ki"lea'har mita" damé, vahadar tané: "méhayom im mati"; "méakhcha im mati" – alma "im mati" la ki"lea'har mita" damé!
11. אָמַר אַבָּיֵי: ״אִם מַתִּי״ – שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת מַשְׁמַע; מַשְׁמַע כְּמֵעַכְשָׁיו, וּמַשְׁמַע כִּלְאַחַר מִיתָה; amar abayé: "im mati" – cheté lechonot machma; machma keméakhcha, oumachma kila'har mita;
12. אָמַר לָהּ ״מֵהַיּוֹם״ – כְּמַאן דְּאָמַר לָהּ ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי, לֹא אָמַר לָהּ ״מֵהַיּוֹם״ – כְּמַאן דְּאָמַר לָהּ ״לְאַחַר מִיתָה״ דָּמֵי. amar lah "méhayom" – keman deamar lah "méakhcha" damé, lo amar lah "méhayom" – keman deamar lah "lea'har mita" damé.
13. ״זֶה גִּיטֵּךְ אִם מַתִּי״ – לֹא אָמַר כְּלוּם: אָמַר רַב הוּנָא: וְחוֹלֶצֶת. "ze gitékh im mati" – lo amar keloum: amar rav houna: ve'holetset.
14. וְהָא ״לֹא אָמַר כְּלוּם״ קָתָנֵי! לֹא אָמַר כְּלוּם – דַּאֲסִירָא לְעָלְמָא; וּלְיָבָם נָמֵי אֲסִירָא. veha "lo amar keloum" katané! lo amar keloum – daasira lealma; oulyavam namé asira.
15. וְהָא מִדְּסֵיפָא חוֹלֶצֶת, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא יַבּוֹמֵי נָמֵי מִיַּבְּמָה! מַתְנִיתִין כְּרַבָּנַן; veha mideséfa 'holetset, mikelal derécha yabomé namé miyabema! matnitin kerabanan;
16. וְרַב הוּנָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו. verav houna deamar kerabi yosé, deamar: zemano chel chetar mokhi'ha ala.
17. אִי רַבִּי יוֹסֵי, חֲלִיצָה נָמֵי לָא תִּיבְעֵי! וְכִי תֵּימָא מְסַפְּקָא לֵיהּ לְרַב הוּנָא אִי הִלְכְתָא כְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹ אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי; וּמִי מְסַפְּקָא לֵיהּ?! i rabi yosé, 'halitsa namé la tivé! vekhi téma mesapeka léh lerav houna i hilkheta kerabi yosé o én halakha kerabi yosé; oumi mesapeka léh?!
18. וְהָא רַבָּה בַּר אֲבוּהּ חֲלַשׁ, עוּל לְגַבֵּיהּ רַב הוּנָא וְרַב נַחְמָן; אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַב נַחְמָן, בְּעִי מִינֵּיהּ מֵרַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, אוֹ אֵין הֲלָכָה? אֲמַר לֵיהּ: טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי לָא יָדַעְנָא, הֲלָכָה אֶיבְעֵי מִינֵּיהּ?! אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ בְּעִי מִינֵּיהּ הֲלָכָה, וְטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי אֲנָא אָמֵינָא לָךְ. veha raba bar avouh 'halach, oul legabéh rav houna verav na'hman; amar léh rav houna lerav na'hman, bei minéh méraba bar avouh: halakha kerabi yosé, o én halakha? amar léh: tama derabi yosé la yadana, halakha evé minéh?! amar léh: ate bei minéh halakha, vetaméh derabi yosé ana aména lakh.
19. בְּעָא מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אֲמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. לְבָתַר דִּנְפַק אֲמַר לֵיהּ: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי – דְּקָסָבַר: זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו! אֶלָּא מְסַפְּקָא לֵיהּ bea minéh. amar léh, hakhi amar rav: halakha kerabi yosé. levatar dinfak amar léh: haynou tama derabi yosé – dekasavar: zemano chel chetar mokhi'ha ala! ela mesapeka léh

Daf 72b

1. אִי אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּעַל פֶּה, אִי לָא אָמַר. i amar rabi yosé beal pe, i la amar.
2. וּמִי מְסַפְּקָא לֵיהּ?! וְהָתְנַן: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ״, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – אֵינוֹ גֵּט. וְתָנֵי עֲלַהּ: רַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּהָ לְהִינָּשֵׁא. oumi mesapeka léh?! vehatnan: "haré ze gitikh im lo bati mikan vead cheném asar 'hodech", oumét betokh cheném asar 'hodech – éno gét. vetané alah: raboténou hitirouha lehinaché.
3. וְאָמְרִינַן: מַאן רַבּוֹתֵינוּ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בֵּי דִינָא דִּשְׁרוֹ מִישְׁחָא; וְסָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו. veamrinan: man raboténou? amar rav yeouda amar chemouél: bé dina dichro mich'ha; vesavri lah kerabi yosé, deamar: zemano chel chetar mokhi'ha ala.
4. אֶלָּא מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּעַל פֶּה, אוֹ אֵין הֲלָכָה. ela mesapeka léh i halakha kerabi yosé beal pe, o én halakha.
5. וּמִי מְסַפְּקָא לֵיהּ?! וְהָאָמַר רָבָא: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ אִם מַתִּי״ וְ״שֶׁאֲנִי מֵת״ – הֲרֵי זֶה גֵּט. ״כְּשֶׁאָמוּת״ וּ״לְאַחַר מִיתָה״ – אֵין זֶה גֵּט. oumi mesapeka léh?! vehaamar rava: "haré ze gitikh im mati" ve"cheani mét" – haré ze gét. "kecheamout" ou"lea'har mita" – én ze gét.
6. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵימָא דְּאָמַר לַהּ ״מֵהַיּוֹם״, וְרַבָּנַן; צְרִיכָא לְמֵימַר?! וְהָתְנַן: ״מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי״ – הֲרֵי זֶה גֵּט! וְאֶלָּא לָאו דְּלָא אָמַר לַהּ ״מֵהַיּוֹם״, וְרַבִּי יוֹסֵי? שְׁמַע מִינַּהּ הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי! hékhi damé? iléma deamar lah "méhayom", verabanan; tserikha lemémar?! vehatnan: "méhayom im mati" – haré ze gét! veela la dela amar lah "méhayom", verabi yosé? chema minah halakha kerabi yosé!
7. לְרָבָא פְּשִׁיטָא לֵיהּ, לְרַב הוּנָא מְסַפְּקָא לֵיהּ. lerava pechita léh, lerav houna mesapeka léh.
8. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם דַּאֲמַר לַהּ ״מֵהַיּוֹם״ – וְרַבָּנַן, וְהָנֵי לִישָּׁנֵי אִיצְטְרִיכִי לֵיהּ: ״שֶׁאֲנִי מֵת״ – כְּ״אִם מַתִּי״ דָּמֵי; ״כְּשֶׁאָמוּת״ – כִּ״לְאַחַר מִיתָה״ דָּמֵי. veibaét éma: leolam daamar lah "méhayom" – verabanan, vehané lichané itsterikhi léh: "cheani mét" – ke"im mati" damé; "kecheamout" – ki"lea'har mita" damé.
9. וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא: ״זֶה גִּיטִּיךְ לְאַחַר מִיתָה״ – לֹא אָמַר כְּלוּם. אָמַר רַב הוּנָא: וּלְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי, חוֹלֶצֶת. veika dematné lah aséfa: "ze gitikh lea'har mita" – lo amar keloum. amar rav houna: ouldivré rabi yosé, 'holetset.
10. פְּשִׁיטָא, מִדְּסֵיפָא – לְרַבָּנַן חוֹלֶצֶת, רֵישָׁא נָמֵי – לְרַבִּי יוֹסֵי חוֹלֶצֶת! pechita, mideséfa – lerabanan 'holetset, récha namé – lerabi yosé 'holetset!
11. מַהוּ דְּתֵימָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּהָא כְּרַבִּי סְבִירָא לֵיהּ – דְּאָמַר: גִּיטָּא מְעַלְּיָא הָוֵי, וַחֲלִיצָה נָמֵי לָא תִּיבְעֵי; קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא רַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, וְלָא רַבִּי יוֹסֵי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי. maou detéma, rabi yosé beha kerabi sevira léh – deamar: gita mealeya havé, va'halitsa namé la tivé; ka machma lan dela rabi savar lah kerabi yosé, vela rabi yosé savar lah kerabi.
12. רַבִּי לָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי – דְּקָתָנֵי: ״כָּזֶה – גֵּט״, לְמַעוֹטֵי דְּרַבִּי יוֹסֵי; וְרַבִּי יוֹסֵי לָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי – דְּקָתָנֵי: ״כָּזֶה – גֵּט״, לְמַעוֹטֵי דְּרַבִּי. rabi la savar lah kerabi yosé – dekatané: "kaze – gét", lemaoté derabi yosé; verabi yosé la savar lah kerabi – dekatané: "kaze – gét", lemaoté derabi.
13. רַבִּי מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ – גֵּט וְאֵינוֹ גֵּט, דִּבְרֵי חֲכָמִים; רַבִּי אוֹמֵר: כָּזֶה – גֵּט. rabi ma hi? detanya: "méhayom oula'har mita" – gét veéno gét, divré 'hakhamim; rabi omér: kaze – gét.
14. רַבִּי יוֹסֵי מַאי הִיא? דִּתְנַן: ״כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי, אִם לֹא בָּאתִי מִיכָּן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ״, כְּתָבוּהוּ בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וּנְתָנוּהוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – אֵינוֹ גֵּט; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּזֶה – גֵּט. rabi yosé ma hi? ditnan: "kitvou outnou gét leichti, im lo bati mikan vead cheném asar 'hodech", ketavouou betokh cheném asar 'hodech ountanouou lea'har cheném asar 'hodech – éno gét; rabi yosé omér: kaze – gét.
15. ״זֶה גִּיטִּיךְ מֵהַיּוֹם, אִם מַתִּי מֵחוֹלִי זֶה״, וְעָמַד וְהָלַךְ בַּשּׁוּק כּוּ׳. "ze gitikh méhayom, im mati mé'holi ze", veamad vehalakh bachouk kou'.
16. אָמַר רַב הוּנָא: גִּיטּוֹ כְּמַתְּנָתוֹ; מָה מַתְּנָתוֹ, אִם עָמַד – חוֹזֵר; אַף גִּיטּוֹ, אִם עָמַד – חוֹזֵר. amar rav houna: gito kematenato; ma matenato, im amad – 'hozér; af gito, im amad – 'hozér.
17. וּמָה גִּיטּוֹ – אַף עַל גַּב דְּלָא פָּרֵישׁ, כֵּיוָן דְּאָמַר ״כְּתוֹבוּ״ – אַף עַל גַּב דְּלָא אָמַר ״תְּנוּ״; אַף מַתְּנָתוֹ, כֵּיוָן דְּאָמַר ״תְּנוּ״ – אַף עַל גַּב דְּלָא קְנוֹ מִינֵּיהּ. ouma gito – af al gav dela paréch, kévan deamar "ketovou" – af al gav dela amar "tenou"; af matenato, kévan deamar "tenou" – af al gav dela keno minéh.
18. תְּנַן: ״זֶה גִּיטִּיךְ מֵהַיּוֹם, אִם מַתִּי מֵחוֹלִי זֶה״, וְעָמַד וְהָלַךְ בַּשּׁוּק, וְחָלָה וָמֵת; אוֹמְדִים אוֹתוֹ – אִם מֵחֲמַת חוֹלִי הָרִאשׁוֹן מֵת, הֲרֵי זֶה גֵּט; אִם לָאו, אֵינוֹ גֵּט. וְאִי אָמְרַתְּ ״אִם עָמַד – חוֹזֵר״, לְמָה לִי אוּמְדָּנָא? הֲרֵי עָמַד! tenan: "ze gitikh méhayom, im mati mé'holi ze", veamad vehalakh bachouk, ve'hala vamét; omdim oto – im mé'hamat 'holi harichon mét, haré ze gét; im la, éno gét. vei amrate "im amad – 'hozér", lema li oumdana? haré amad!
19. אָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: שֶׁנִּיתַּק מֵחוֹלִי לְחוֹלִי. amar mar beréh derav yoséf micheméh derava: chenitak mé'holi le'holi.
20. וְהָא ״עָמַד״ קָתָנֵי! עָמַד מֵחוֹלִי זֶה, וְנָפַל לְחוֹלִי אַחֵר. וְהָא ״הָלַךְ בַּשּׁוּק״ קָתָנֵי! הָלַךְ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ; veha "amad" katané! amad mé'holi ze, venafal le'holi a'hér. veha "halakh bachouk" katané! halakh al michanto;

Daf 73a

1. וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּהָלַךְ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ – הוּא דְּבָעֵינַן אוּמְדָּנָא, אִידַּךְ – אוּמְדָּנָא נָמֵי לָא בָּעֵינַן. veha ka machma lan, dehalakh al michanto – hou devaénan oumdana, idakh – oumdana namé la baénan.
2. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ, שְׁכִיב מְרַע שֶׁנִּיתַּק מֵחוֹלִי לְחוֹלִי – מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה? אִין, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: שְׁכִיב מְרַע שֶׁנִּיתַּק מֵחוֹלִי לְחוֹלִי – מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה. chamate minah, chekhiv mera chenitak mé'holi le'holi – matenato matana? in, deamar rabi elazar micheméh derav: chekhiv mera chenitak mé'holi le'holi – matenato matana.
3. רַבָּה וְרָבָא לָא סְבִירָא לְהוּ הָא דְּרַב הוּנָא, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ יֵשׁ גֵּט לְאַחַר מִיתָה. raba verava la sevira leou ha derav houna, gezéra chema yomrou yéch gét lea'har mita.
4. וּמִי אִיכָּא מִידֵּי, דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא לָא הָוֵי גִּיטָּא, וּמִשּׁוּם גְּזֵירָה שָׁרֵינַן אֵשֶׁת אִישׁ לְעָלְמָא?! oumi ika midé, demideorayta la havé gita, oumichoum gezéra charénan échet ich lealma?!
5. אִין, כֹּל דִּמְקַדֵּשׁ אַדַּעְתָּא דְּרַבָּנַן מְקַדֵּשׁ, וְאַפְקְעִינְהוּ רַבָּנַן לְקִדּוּשִׁין מִינֵּיהּ. in, kol dimkadéch adata derabanan mekadéch, veafkeinou rabanan lekidouchin minéh.
6. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: תִּינַח דְּקַדֵּישׁ בְּכַסְפָּא, קַדֵּישׁ בְּבִיאָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֲמַר לֵיהּ: שַׁוְּיוּהּ רַבָּנַן לִבְעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת. amar léh ravina lerav aché: tina'h dekadéch bekhaspa, kadéch bevia ma ika lemémar? amar léh: chaououh rabanan livilato beilat zenout.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: ״זֶה גִּיטִּיךְ מֵהַיּוֹם, אִם מַתִּי מֵחוֹלִי זֶה״, וְנָפַל הַבַּיִת עָלָיו אוֹ הִכִּישׁוֹ נָחָשׁ – אֵינוֹ גֵּט. ״אִם לֹא אֶעֱמוֹד מֵחוֹלִי זֶה״, וְנָפַל עָלָיו בַּיִת אוֹ הִכִּישׁוֹ נָחָשׁ – הֲרֵי זֶה גֵּט. tanou rabanan: "ze gitikh méhayom, im mati mé'holi ze", venafal habayit ala o hikicho na'hach – éno gét. "im lo eemod mé'holi ze", venafal ala bayit o hikicho na'hach – haré ze gét.
8. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? ma chena récha ouma chena séfa?
9. שְׁלַחוּ מִתָּם: אֲכָלוֹ אֲרִי – אֵין לָנוּ. chela'hou mitam: akhalo ari – én lanou.
10. הָהוּא גַּבְרָא דְּזַבֵּין אַרְעָא לְחַבְרֵיהּ, קַבֵּיל עֲלֵיהּ כֹּל אוּנְסָא דְּמִתְיְלִיד. לְסוֹף אַפִּיקוּ בַּהּ נַהֲרָא. haou gavra dezabén ara le'havréh, kabél aléh kol ounsa demityelid. lesof apikou bah nahara.
11. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבִינָא, אֲמַר לֵיהּ: זִיל שְׁפִי לֵיהּ, דְּהָא קַבֵּילְתְּ עֲלָךְ כׇּל אוּנְסָא דְּמִתְיְלִיד. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר תַּחְלִיפָא לְרָבִינָא: אוּנְסָא דְּלָא שְׁכִיחַ הוּא! ata lekaméh deravina, amar léh: zil chefi léh, deha kabélte alakh kol ounsa demityelid. amar léh rav a'ha bar ta'hlifa leravina: ounsa dela chekhi'ha hou!
12. אִיגַּלְגַּל מִילְּתָא, וּמְטָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לְהוּ: אוּנְסָא דְּלָא שְׁכִיחַ הוּא. אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: ״אִם לֹא אֶעֱמוֹד מֵחוֹלִי זֶה״, וְנָפַל עָלָיו בַּיִת אוֹ הִכִּישׁוֹ נָחָשׁ – הֲרֵי זֶה גֵּט! igalgal mileta, oumta lekaméh derava. amar leou: ounsa dela chekhi'ha hou. étivéh ravina lerava: "im lo eemod mé'holi ze", venafal ala bayit o hikicho na'hach – haré ze gét!
13. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְאֵימָא מֵרֵישָׁא – אֵינוֹ גֵּט! amar léh rava: veéma mérécha – éno gét!
14. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: וּמִשּׁוּם דְּקַשְׁיָא רֵישָׁא אַסֵּיפָא – לָא מוֹתְבִינַן תְּיוּבְתָּא מִינַּהּ? amar léh rav a'ha midifti leravina: oumichoum dekachya récha aséfa – la motvinan teouvta minah?
15. אֲמַר לֵיהּ: אִין, כֵּיוָן דְּקַשְׁיָא רֵישָׁא אַסֵּיפָא – לָא אִיתְּמַר בֵּי מִדְרְשָׁא, וּמְשַׁבַּשְׁתָּא הִיא; זִיל בָּתַר סְבָרָא. amar léh: in, kévan dekachya récha aséfa – la itemar bé midrecha, oumchabachta hi; zil batar sevara.
16. רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ זְבֻן שׁוּמְשְׁמֵי אַגִּידָּא דִּנְהַר מַלְכָּא. אֲגוּר מַלָּחֵי לְעַבּוֹרִינְהוּ, קַבִּילוּ עֲלַיְיהוּ כֹּל אוּנְסָא דְּמִתְיְלִיד. לְסוֹף אִיסְתְּכַר נְהַר מַלְכָּא, rav papa verav houna beréh derav yeochoua zevoun choumchemé agida dinhar malka. agour mala'hé leaborinou, kabilou alayou kol ounsa demityelid. lesof istekhar nehar malka,
17. אֲמַרוּ לְהוּ: אֱגוּרוּ חַמָּרֵי אַפְקְעִינְהוּ נִיהֲלַן, דְּהָא קַבֵּילְתּוּ עֲלַיְיכוּ כֹּל אוּנְסָא דְּמִיתְיְלִיד! amarou leou: egourou 'hamaré afkeinou nihalan, deha kabéltou alaykhou kol ounsa demityelid!
18. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לְהוּ: קָאקֵי חִיוָּרֵי מְשַׁלְּחִי גְּלִימֵי דְאִינָשֵׁי, אוּנְסָא דְּלָא שְׁכִיחַ הוּא. ato lekaméh derava, amar leou: kaké 'hivaré mechale'hi gelimé deinaché, ounsa dela chekhi'ha hou.
19. מַתְנִי׳ לֹא תִּתְיַיחֵד עִמּוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי עֵדִים, matni' lo titya'héd imo ela bifné édim,
20. אֲפִילּוּ עַל פִּי עֶבֶד אֲפִילּוּ עַל פִּי שִׁפְחָה; חוּץ מִשִּׁפְחָתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהּ בְּשִׁפְחָתָהּ. afilou al pi eved afilou al pi chif'ha; 'houts michif'hatah, mipené chelibah gas bah bechif'hatah.
21. מָה הִיא בְּאוֹתָן הַיָּמִים? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ma hi beotan hayamim? rabi yeouda omér:

Daf 73b

1. כְּאֵשֶׁת אִישׁ לְכׇל דְּבָרֶיהָ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. keéchet ich lekhol devareha. rabi yosé omér: megorechet veénah megorechet.
2. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: רָאוּהָ שֶׁנִּתְיַיחֲדָה עִמּוֹ בַּאֲפֵילָה, אוֹ שֶׁיָּשְׁנָה עִמּוֹ תַּחַת מַרְגְּלוֹת הַמִּטָּה – אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא נִתְעַסְּקוּ בְּדָבָר אַחֵר; וְחוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם זְנוּת וְאֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִדּוּשִׁין. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין. gema' tanou rabanan: raouha chenitya'hada imo baaféla, o cheyachna imo ta'hat margelot hamita – én 'hochchin chema nitasekou bedavar a'hér; ve'hochchin michoum zenout veén 'hochchin michoum kidouchin. rabi yosé berabi yeouda omér: af 'hochchin michoum kidouchin.
3. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ, הָכִי קָאָמַר: רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה – חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין. נָתַן לָהּ כְּסָפִים – חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם זְנוּת, דְּאָמְרִינַן: בְּאֶתְנַנָּהּ נָתַן לָהּ; וְאֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף בְּזוֹ חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין. ma kaamar? amar rav na'hman amar raba bar avouh, hakhi kaamar: raouha chenivala – 'hochchin michoum kidouchin. natan lah kesafim – 'hochchin michoum zenout, deamrinan: beetnanah natan lah; veén 'hochchin michoum kidouchin. rabi yosé berabi yeouda omér: af bezo 'hochchin michoum kidouchin.
4. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַחֲלוֹקֶת – כְּשֶׁרָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה, אֲבָל לֹא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי? כְּמַאן – keman azla ha deamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: ma'haloket – kecheraouha chenivala, aval lo raouha chenivala – divré hakol én tserikha hémenou gét chéni? keman –
5. כְּדִבְרֵי הַכֹּל. kedivré hakol.
6. מַתְקֵיף לַהּ אַבָּיֵי: מִידֵּי כְּסָפִים קָתָנֵי?! matkéf lah abayé: midé kesafim katané?!
7. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה – חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם זְנוּת, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין. ela amar abayé, hakhi kaamar: raouha chenivala – 'hochchin michoum zenout, veén 'hochchin michoum kidouchin. rabi yosé berabi yeouda omér: af 'hochchin michoum kidouchin.
8. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַחֲלוֹקֶת – כְּשֶׁרָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה, אֲבָל לֹא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי? כְּמַאן – keman azla ha deamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: ma'haloket – kecheraouha chenivala, aval lo raouha chenivala – divré hakol én tserikha hémenou gét chéni? keman –
9. כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. kerabi yosé berabi yeouda.
10. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: אִם כֵּן, מַאי ״אַף״? matkéf lah rava: im kén, ma "af"?
11. אֶלָּא אָמַר רָבָא: הָכִי קָאָמַר, רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף לֹא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה – חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם קִידּוּשִׁין. ela amar rava: hakhi kaamar, rabi yosé bar rabi yeouda omér: af lo raouha chenivala – 'hochchin michoum kidouchin.
12. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַחֲלוֹקֶת – כְּשֶׁרָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה, אֲבָל לֹא רָאוּהָ שֶׁנִּבְעֲלָה – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט? כְּמַאן – keman azla ha deamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: ma'haloket – kecheraouha chenivala, aval lo raouha chenivala – divré hakol énah tserikha hémenou gét? keman –
13. דְּלָא כְּחַד. dela ke'had.
14. מָה הִיא בְּאוֹתָן הַיָּמִים? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּאֵשֶׁת אִישׁ לְכׇל דְּבָרֶיהָ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת: ma hi beotan hayamim? rabi yeouda omér: keéchet ich lekhol devareha, rabi yosé omér: megorechet veénah megorechet:
15. תָּנָא: וּבִלְבַד שֶׁיָּמוּת. וּלְכִי מָיֵית הָוֵי גִּיטָּא?! וְהָא קַיְימָא לַן דְּאֵין גֵּט לְאַחַר מִיתָה! אָמַר רַבָּה: בְּאוֹמֵר ״מֵעֵת שֶׁאֲנִי בָּעוֹלָם״. tana: ouvilvad cheyamout. oulkhi mayét havé gita?! veha kayma lan deén gét lea'har mita! amar raba: beomér "méét cheani baolam".
16. תָּנוּ רַבָּנַן: יָמִים שֶׁבֵּינָתַיִם – בַּעְלָהּ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ, וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ; וְיוֹרְשָׁהּ, tanou rabanan: yamim chebénatayim – balah zaka bimtsiatah, ouvmaasé yadeha, ouvahafarat nedareha; veorchah,

Daf 74a

1. וּמִטַּמֵּא לָהּ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: הֲרֵי הִיא כְּאִשְׁתּוֹ לְכׇל דָּבָר – אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. oumitamé lah. kelalo chel davar: haré hi keichto lekhol davar – ela cheénah tserikha hémenou gét chéni, divré rabi yeouda.
2. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּעִילָתָהּ תְּלוּיָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּעִילָתָהּ סָפֵק. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת, וּבִלְבַד שֶׁיָּמוּת. rabi méir omér: beilatah telouya. rabi yosé omér: beilatah safék. va'hakhamim omrim: megorechet veénah megorechet, ouvilvad cheyamout.
3. מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי מֵאִיר לְרַבִּי יוֹסֵי? ma ika bén rabi méir lerabi yosé?
4. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָשָׁם תָּלוּי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ; לְרַבִּי מֵאִיר – לָא מַיְיתֵי אָשָׁם תָּלוּי, וּלְרַבִּי יוֹסֵי – מַיְיתֵי אָשָׁם תָּלוּי. amar rabi yo'hanan: acham talou ika bénayou; lerabi méir – la mayté acham talou, oulrabi yosé – mayté acham talou.
5. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. חֲכָמִים הַיְינוּ רַבִּי יוֹסֵי! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּרַבִּי זֵירָא – דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבָּה בַּר יִרְמְיָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים ״מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת״ – בַּעְלָהּ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ. va'hakhamim omrim: megorechet veénah megorechet. 'hakhamim haynou rabi yosé! ika bénayou derabi zéra – deamar rabi zéra amar raba bar yirmeya amar chemouél: kol makom cheamrou 'hakhamim "megorechet veénah megorechet" – balah 'hayav bimzonoteha.
6. מַתְנִי׳ ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ, עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״ – הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת, וְתִתֵּן. matni' "haré ze gitikh, al menat chetiteni li matayim zouz" – haré zo megorechet, vetitén.
7. ״עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מִיכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם״ – אִם נָתְנָה לוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, מְגוֹרֶשֶׁת; וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. "al menat chetiteni li mikan vead chelochim yom" – im natna lo betokh chelochim yom, megorechet; veim la, énah megorechet.
8. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מַעֲשֶׂה בְּצַיְדָּן, בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ, עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אִיצְטְלִיתִי״, וְאָבְדָה אִיצְטְלִיתוֹ, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תִּתֵּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ. amar raban chimon ben gamliél: maase betsaydan, bee'had cheamar leichto: "haré ze gitikh, al menat chetiteni li itsteliti", veavda itstelito, veamrou 'hakhamim: titén lo et dameha.
9. גְּמָ׳ מַאי ״וְתִתֵּן״? רַב הוּנָא אָמַר: וְהִיא תִּתֵּן. רַב יְהוּדָה אָמַר: לִכְשֶׁתִּתֵּן. gema' ma "vetitén"? rav houna amar: vehi titén. rav yeouda amar: likhchetitén.
10. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שֶׁנִּתְקָרַע הַגֵּט אוֹ שֶׁאָבַד; רַב הוּנָא אָמַר ״וְהִיא תִּתֵּן״ – אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי; רַב יְהוּדָה אָמַר ״לִכְשֶׁתִּתֵּן״ – צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי. ma bénayou? ika bénayou chenitkara hagét o cheavad; rav houna amar "vehi titén" – énah tserikha hémenou gét chéni; rav yeouda amar "likhchetitén" – tserikha hémenou gét chéni.
11. וּתְנַן נָמֵי גַּבֵּי קִידּוּשִׁין כִּי הַאי גַוְונָא – דִּתְנַן: הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי, עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לִיךְ מָאתַיִם זוּז״ – הֲרֵי הִיא מְקוּדֶּשֶׁת, וְיִתֵּן. וְאִיתְּמַר: מַאי ״וְיִתֵּן״? רַב הוּנָא אָמַר: וְהוּא יִתֵּן. רַב יְהוּדָה אָמַר: לִכְשֶׁיִּתֵּן. outnan namé gabé kidouchin ki ha gavna – ditnan: haomér leicha: "haré ate mekoudechet li, al menat cheetén likh matayim zouz" – haré hi mekoudechet, veyitén. veitemar: ma "veyitén"? rav houna amar: veou yitén. rav yeouda amar: likhcheyitén.
12. מַאי בֵּינַיְיהוּ: אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ וְקִיבְּלָה קִידּוּשִׁין מֵאַחֵר. רַב הוּנָא אָמַר ״וְהוּא יִתֵּן״ – תְּנָאָה בְּעָלְמָא הוּא, מְקַיֵּים תְּנָאֵיהּ וְאָזֵיל. רַב יְהוּדָה אָמַר ״לִכְשֶׁיִּתֵּן״ – לְכִי יָהֵיב לַהּ הוּא דְּהָווּ קִידּוּשִׁין, הַשְׁתָּא לָא הָווּ קִידּוּשִׁין. ma bénayou: ika bénayou – chepachta yadah vekibela kidouchin méa'hér. rav houna amar "veou yitén" – tenaa bealma hou, mekayém tenaéh veazél. rav yeouda amar "likhcheyitén" – lekhi yahév lah hou dehaou kidouchin, hachta la haou kidouchin.
13. וּצְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי קִידּוּשִׁין, בְּהָא קָאָמַר רַב הוּנָא ״וְהוּא יִתֵּן״ – מִשּׁוּם דִּלְקָרוֹבַהּ קָאָתֵי; אֲבָל גַּבֵּי גֵירוּשִׁין – דִּלְרַחוֹקַהּ קָאָתֵי, אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה; outsrikha; dei achmeinan gabé kidouchin, beha kaamar rav houna "veou yitén" – michoum dilkarovah kaaté; aval gabé gérouchin – dilra'hokah kaaté, éma modé léh lerav yeouda;
14. וְאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי גֵירוּשִׁין; בְּהָא קָאָמַר רַב הוּנָא ״וְהִיא תִּתֵּן״ – מִשּׁוּם דְּלָא כְּסִיף לְמִיתְבְּעַהּ; אֲבָל גַּבֵּי קִידּוּשִׁין, דִּכְסִיפָא לְמִיתְבְּעֵיהּ, אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה. vei achmeinan gabé gérouchin; beha kaamar rav houna "vehi titén" – michoum dela kesif lemitbeah; aval gabé kidouchin, dikhsifa lemitbeéh, éma modé léh lerav yeouda.
15. וְאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי קִידּוּשִׁין; בְּהָא קָאָמַר רַב יְהוּדָה ״לִכְשֶׁיִּתֵּן״ – מִשּׁוּם דִּכְסִיפָא לְמִיתְבְּעֵיהּ; אֲבָל גַּבֵּי גֵירוּשִׁין – דְּלָא כְּסִיף לְמִיתְבְּעַהּ, אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב הוּנָא; vei achmeinan gabé kidouchin; beha kaamar rav yeouda "likhcheyitén" – michoum dikhsifa lemitbeéh; aval gabé gérouchin – dela kesif lemitbeah, éma modé léh lerav houna;
16. וְאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי גֵירוּשִׁין; בְּהָא קָאָמַר רַב יְהוּדָה ״לִכְשֶׁתִּתֵּן״ – מִשּׁוּם דִּלְרַחוֹקַהּ קָאָתֵי; אֲבָל גַּבֵּי קִידּוּשִׁין – דִּלְקָרוֹבַהּ קָאָתֵי, אֵימָא מוֹדֵה לֵיהּ לְרַב הוּנָא; צְרִיכָא. vei achmeinan gabé gérouchin; beha kaamar rav yeouda "likhchetitén" – michoum dilra'hokah kaaté; aval gabé kidouchin – dilkarovah kaaté, éma modé léh lerav houna; tserikha.
17. מֵיתִיבִי: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ, עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״, אַף עַל פִּי שֶׁנִּקְרַע הַגֵּט אוֹ שֶׁנֶּאֱבַד – מְגוֹרֶשֶׁת; וּלְאַחֵר לֹא תִּנָּשֵׂא עַד שֶׁתִּתֵּן. métivi: "haré ze gitikh, al menat chetiteni li matayim zouz", af al pi chenikra hagét o cheneevad – megorechet; oula'hér lo tinasé ad chetitén.
18. וְעוֹד תַּנְיָא: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ, עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״, וָמֵת, נָתְנָה – אֵינָהּ זְקוּקָה לְיָבָם; לֹא נָתְנָה – זְקוּקָה לְיָבָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: נוֹתֶנֶת לְאָבִיו אוֹ לְאָחִיו אוֹ לְאֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים. veod tanya: "haré ze gitikh, al menat chetiteni li matayim zouz", vamét, natna – énah zekouka leyavam; lo natna – zekouka leyavam. raban chimon ben gamliél omér: notenet leavi o lea'hi o lee'had min hakerovim.
19. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי – אֶלָּא דְּמָר סָבַר: ״לִי״ – וְלָא לְיוֹרְשַׁי, וּמָר סָבַר: ״לִי״ – וַאֲפִילּוּ לְיוֹרְשַׁי; וְכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא תְּנָאָה הָוֵי – תְּיוּבְתָּא דְרַב יְהוּדָה! ad kan la peligi – ela demar savar: "li" – vela leorcha, oumar savar: "li" – vaafilou leorcha; vekhoulé alma miha tenaa havé – teouvta derav yeouda!
20. אָמַר לָךְ רַב יְהוּדָה: הָא מַנִּי, רַבִּי הִיא – דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי: כׇּל הָאוֹמֵר ״עַל מְנָת״ כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי. וּפְלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ, וַאֲנָא דַּאֲמַרִי כְּרַבָּנַן. amar lakh rav yeouda: ha mani, rabi hi – deamar rav houna amar rabi: kol haomér "al menat" keomér "méakhcha" damé. oufligi rabanan aléh, vaana daamari kerabanan.
21. וְאָמַר רַבִּי זֵירָא: כִּי הֲוֵינַן בְּבָבֶל אָמְרִינַן, הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי: כׇּל הָאוֹמֵר ״עַל מְנָת״ כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי – פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ. כִּי סְלִיקִי, אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְרַבִּי אַסִּי דְּיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים בְּאוֹמֵר ״עַל מְנָת״ – כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״. veamar rabi zéra: ki havénan bevavel amrinan, ha deamar rav houna amar rabi: kol haomér "al menat" keomér "méakhcha" damé – peligi rabanan aléh. ki seliki, achka'htéh lerabi asi deyatév vekaamar micheméh derabi yo'hanan: hakol modim beomér "al menat" – keomér "méakhcha" damé. lo ne'hlekou ela be"méhayom oula'har mita".

Daf 74b

1. וְהָתַנְיָא: ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״ – גֵּט וְאֵינוֹ גֵּט, דִּבְרֵי חֲכָמִים; רַבִּי אוֹמֵר: כָּזֶה – גֵּט. vehatanya: "méhayom oula'har mita" – gét veéno gét, divré 'hakhamim; rabi omér: kaze – gét.
2. וּלְרַב יְהוּדָה – דְּאָמַר: בְּ״עַל מְנָת״ פְּלִיגִי, אַדְּמִיפַּלְגִי בְּ״מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה״, (לִיפַּלְגִי) [לִיפַּלְגוּ] בְּ״עַל מְנָת״! לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי. oulrav yeouda – deamar: be"al menat" peligi, ademipalgi be"méhayom oula'har mita", (lipalgi) [lipalgou] be"al menat"! leodiakha ko'ho derabi.
3. וְלִיפַּלְגוּ בְּ״עַל מְנָת״ – וּלְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּרַבָּנַן! כֹּחַ דְּהֶיתֵּירָא עֲדִיף לֵיהּ. velipalgou be"al menat" – oulodiakha ko'han derabanan! ko'ha dehetéra adif léh.
4. ״עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם״ וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא קְפִידֵיהּ לָאו קְפִידָא – וּלְזָרֹזַהּ קָאָתֵי; קָא מַשְׁמַע לַן. "al menat chetiteni li mikan vead chelochim yom" vekhou'. pechita! maou detéma kefidéh la kefida – oulzarozah kaaté; ka machma lan.
5. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מַעֲשֶׂה בְּצַיְדָּן כּוּ׳. מַאי תַּנָּא דְּקָתָנֵי מַעֲשֶׂה? amar raban chimon ben gamliél: maase betsaydan kou'. ma tana dekatané maase?
6. חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא, וְהָכִי קָתָנֵי: אִם אָמַר לָהּ: ״עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אִיצְטְלִיתִי״, וְאָבְדָה אִיצְטְלִיתוֹ – אִיצְטְלִיתִי דַּוְקָא קָאָמַר לַהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: תִּתֵּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ. וְאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מַעֲשֶׂה נָמֵי בְּצַיְדָּן, בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אִצְטְלִיתִי״, וְאָבְדָה אִצְטְלִיתוֹ, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תִּתֵּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ. 'hasoré mi'hasera, vehakhi katané: im amar lah: "al menat chetiteni li itsteliti", veavda itstelito – itsteliti davka kaamar lah. raban chimon ben gamliél omér: titén lo et dameha. veamar raban chimon ben gamliél: maase namé betsaydan, bee'had cheamar leichto: "haré ze gitikh al menat chetiteni li itsteliti", veavda itstelito, veamrou 'hakhamim: titén lo et dameha.
7. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״, וְחָזַר וְאָמַר לָהּ ״מְחוּלִים לָךְ״, מַהוּ? bea minéh rabi asi mérabi yo'hanan: "haré ze gitikh al menat chetiteni li matayim zouz", ve'hazar veamar lah "me'houlim lakh", maou?
8. תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן; תִּיבְּעֵי לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. tibeé lerabanan; tibeé leraban chimon ben gamliél.
9. תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן – עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם, אֶלָּא דְּלָא אַחֲלַהּ גַּבָּהּ; אֲבָל הָכָא, הָא קָאָמַר לַהּ: ״מְחוּלִים לָךְ״; אוֹ דִלְמָא, אֲפִילּוּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לָא קָאָמַר, אֶלָּא דְּקָא מְפַיְּיסָה לֵיהּ בִּדְמֵי; אֲבָל לִגְמָרֵי – לָא. אֲמַר לֵיהּ: אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. tibeé lerabanan – ad kan la kaamri rabanan hatam, ela dela a'halah gabah; aval hakha, ha kaamar lah: "me'houlim lakh"; o dilma, afilou raban chimon ben gamliél la kaamar, ela deka mefayesa léh bidmé; aval ligmaré – la. amar léh: énah megorechet.
10. אֵיתִיבֵיהּ: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״קֻוֽנָּם שֶׁאַתָּה נֶהֱנֶה לִי, אִם אִי אַתָּה נוֹתֵן לִבְנִי כּוֹר אֶחָד שֶׁל חִטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן״, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָסוּר עַד שֶׁיִּתֵּן; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף זֶה – יָכוֹל לְהַתִּיר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם, וְאוֹמֵר: ״הֲרֵינִי כְּאִילּוּ הִתְקַבַּלְתִּי״! étivéh: haomér la'havéro: "kounam cheata nehene li, im i ata notén livni kor e'had chel 'hitin ouchté 'haviyot chel yayin", rabi méir omér: asour ad cheyitén; va'hakhamim omrim: af ze – yakhol lehatir et nidro chelo al pi 'hakham, veomér: "haréni keilou hitkabalti"!
11. הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם לְצַעוֹרַהּ קָא מְכַוֵּין – וְלָא צַיעֲרַהּ. הָכָא מִשּׁוּם הַרְוָוחָה הוּא, וְהָא לָא אִיצְטְרִיךְ. hakhi hachta?! hatam letsaorah ka mekhavén – vela tsaarah. hakha michoum harva'ha hou, veha la itsterikh.
12. הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲמַר לֵיהּ לַאֲרִיסֵיהּ: כּוּלֵּי עָלְמָא דְּלוּ תְּלָת דָּלָווֹתָא, וְאָכְלִי רִיבְעָא; אַתְּ דְּלִי אַרְבְּעָה, וֶאֱכוֹל תִּילְתָּא. לְסוֹף אֲתָא מִיטְרָא. haou gavra daamar léh laariséh: koulé alma delou telat dalaota, veakhli riva; ate deli arbea, veekhol tilta. lesof ata mitra.
13. אָמַר רַב יוֹסֵף: הָא לָא דְּלָה. רַבָּה אָמַר: הָא לָא אִיצְטְרִיכָא. amar rav yoséf: ha la dela. raba amar: ha la itsterikha.
14. לֵימָא רַב יוֹסֵף דְּאָמַר כְּרַבָּנַן, וְרַבָּה דְּאָמַר כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל? léma rav yoséf deamar kerabanan, veraba deamar keraban chimon ben gamliél?
15. וְתִיסְבְּרָא?! וְהָא קַיְימָא לַן הִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבָּה; וּבְהָא – אֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל! vetisbera?! veha kayma lan hilkheta keotéh deraba; ouvha – én halakha keraban chimon ben gamliél!
16. אֶלָּא לְעוֹלָם כְּרַבָּנַן. רַב יוֹסֵף – כְּרַבָּנַן; וְרַבָּה אָמַר לָךְ: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן, עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם – אֶלָּא דִּלְצַעוֹרַהּ קָא מִיכַּוֵּין; אֲבָל הָכָא, מִשּׁוּם הַרְוָוחָה הוּא, וְהָא לָא אִיצְטְרִיךְ. ela leolam kerabanan. rav yoséf – kerabanan; veraba amar lakh: ana daamari afilou lerabanan, ad kan la kaamri rabanan hatam – ela diltsaorah ka mikavén; aval hakha, michoum harva'ha hou, veha la itsterikh.
17. תְּנַן הָתָם: בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה נִטְמָן יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא חָלוּט לוֹ. הִתְקִין הִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁיְּהֵא חוֹלֵשׁ אֶת מְעוֹתָיו לַלִּשְׁכָּה, וִיהֵא שׁוֹבֵר אֶת הַדֶּלֶת וְנִכְנָס. וְאֵימָתַי שֶׁיִּרְצֶה הַלָּה, יָבוֹא וְיִטּוֹל אֶת מְעוֹתָיו. tenan hatam: barichona haya nitman yom cheném asar 'hodech, kedé cheyehé 'halout lo. hitkin hilél hazakén cheyehé 'holéch et meota lalichka, vihé chovér et hadelet venikhnas. veémata cheyirtse hala, yavo veyitol et meota.
18. וְאָמַר רָבָא: מִתַּקָּנָתוֹ שֶׁל הִלֵּל נִשְׁמַע – ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״, וְנָתְנָה לוֹ מִדַּעְתּוֹ, מְגוֹרֶשֶׁת; עַל כּוֹרְחוֹ, אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת – veamar rava: mitakanato chel hilél nichma – "haré ze gitikh al menat chetiteni li matayim zouz", venatna lo midato, megorechet; al kor'ho, énah megorechet –
19. מִדְּאִיצְטְרִיךְ לֵיהּ לְהִלֵּל לְתַקּוֹנֵי נְתִינָה בְּעַל כּוּרְחֵיהּ – דְּהָוְיָא לַהּ נְתִינָה, mideitsterikh léh lehilél letakoné netina beal kour'héh – dehavya lah netina,

Daf 75a

1. מִכְּלָל דִּבְעָלְמָא, נְתִינָה בְּעַל כֻּרְחֵיהּ לָא הָוְיָא נְתִינָה. mikelal divalma, netina beal kour'héh la havya netina.
2. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא, וְאִיתֵּימָא רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: וְדִלְמָא כִּי אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְתַקּוֹנֵי – שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אֲבָל בְּפָנָיו – בֵּין מִדַּעְתּוֹ בֵּין בְּעַל כׇּרְחוֹ הָוְיָא נְתִינָה! matkéf lah rav papa, veitéma rav chimi bar aché: vedilma ki itsterikh léh letakoné – chelo befana, aval befana – bén midato bén beal kor'ho havya netina!
3. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: מִתַּקָּנָתוֹ שֶׁל הִלֵּל – ״הֲרֵי זֶה גִּיטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״, וּנְתָנָהּ לוֹ – בֵּין מִדַּעְתּוֹ וּבֵין בְּעַל כׇּרְחוֹ הָוְיָא נְתִינָה; וְכִי אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ לְהִלֵּל לְתַקּוֹנֵי – שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אֲבָל בְּפָנָיו – בֵּין מִדַּעְתּוֹ בֵּין בְּעַל כׇּרְחוֹ הָוְיָא נְתִינָה. veika deamri, amar rava: mitakanato chel hilél – "haré ze gitékh al menat chetiteni li matayim zouz", ountanah lo – bén midato ouvén beal kor'ho havya netina; vekhi itsterikh léh lehilél letakoné – chelo befana, aval befana – bén midato bén beal kor'ho havya netina.
4. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא, וְאִיתֵּימָא רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: וְדִלְמָא אֲפִילּוּ בְּפָנָיו נָמֵי – מִדַּעְתּוֹ אִין, עַל כׇּרְחוֹ לָא; וְהִלֵּל – מַאי דְּאִיצְטְרִיךְ לֵיהּ תַּקֵּין. matkéf lah rav papa, veitéma rav chimi bar aché: vedilma afilou befana namé – midato in, al kor'ho la; vehilél – ma deitsterikh léh takén.
5. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמִשְׁנָתֵינוּ – הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ; חוּץ מֵעָרֵב, וְצַיְדָן, amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: kol makom chechana raban chimon ben gamliél bemichnaténou – halakha kemoto; 'houts méarév, vetsaydan,
6. וּרְאָיָה אַחֲרוֹנָה. ouraya a'harona.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ, וְהַנְּיָיר שֶׁלִּי״ – אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. ״עַל מְנָת שֶׁתַּחְזִירִי לִי אֶת הַנְּיָיר״ – מְגוֹרֶשֶׁת. tanou rabanan: "haré ze gitikh, vehaneyar cheli" – énah megorechet. "al menat cheta'hziri li et haneyar" – megorechet.
8. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? אָמַר רַב חִסְדָּא: הָא מַנִּי – רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא, דְּאָמַר: תִּתֵּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ; הָכָא נָמֵי – אֶפְשָׁר דִּמְפַיְּיסָה לֵיהּ בִּדְמֵי. ma chena récha ouma chena séfa? amar rav 'hisda: ha mani – raban chimon ben gamliél hi, deamar: titén lo et dameha; hakha namé – efchar dimfayesa léh bidmé.
9. מַתְקֵיף לַהּ אַבָּיֵי: אֵימוֹר דְּאָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל – הֵיכָא דְּלֵיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ, הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ מִי אָמַר?! matkéf lah abayé: émor deamar raban chimon ben gamliél – hékha delétéh beénéh, hékha deitéh beénéh mi amar?!
10. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: הָא מַנִּי – רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: בָּעֵינַן תְּנַאי כָּפוּל; וְהָכָא – הָא לָא כַּפְלֵיהּ לִתְנָאֵיהּ. ela amar abayé: ha mani – rabi méir hi, deamar: baénan tena kafoul; vehakha – ha la kafléh litnaéh.
11. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: טַעְמָא דְּלָא כַּפְלֵיהּ לִתְנָאֵיהּ, הָא כַּפְלֵיהּ לִתְנָאֵיהּ – לָא הָוֵי גִּיטָּא; מִכְּדֵי כֹּל תְּנָאֵי מֵהֵיכָא גָּמְרִינַן לְהוּ? מִתְּנַאי בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן; matkéf lah rava: tama dela kafléh litnaéh, ha kafléh litnaéh – la havé gita; mikedé kol tenaé méhékha gamrinan leou? mitena bené gad ouvné reouvén;
12. מָה הָתָם – תְּנַאי קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה, אַף כֹּל תְּנַאי קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה; לְאַפּוֹקֵי הָכָא – דְּמַעֲשֶׂה קוֹדֵם לִתְנַאי! ma hatam – tena kodém lemaase, af kol tena kodém lemaase; leapoké hakha – demaase kodém litna!
13. אֶלָּא אָמַר רָבָא: מִשּׁוּם דְּמַעֲשֶׂה קוֹדֵם לִתְנַאי. ela amar rava: michoum demaase kodém litna.
14. מַתְקֵיף לַהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: טַעְמָא דְּמַעֲשֶׂה קוֹדֵם לִתְנַאי, הָא תְּנַאי קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה – לָא הָוֵי גִּיטָּא; מִכְּדֵי כֹּל תְּנָאֵי מֵהֵיכָא גָּמְרִינַן לְהוּ – מִתְּנַאי בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן, מָה הָתָם – תְּנַאי בְּדָבָר אֶחָד וּמַעֲשֶׂה בְּדָבָר אַחֵר, אַף כֹּל; לְאַפּוֹקֵי הָכָא – matkéf lah rav ada bar ahava: tama demaase kodém litna, ha tena kodém lemaase – la havé gita; mikedé kol tenaé méhékha gamrinan leou – mitena bené gad ouvné reouvén, ma hatam – tena bedavar e'had oumaase bedavar a'hér, af kol; leapoké hakha –

Daf 75b

1. דִּתְנַאי וּמַעֲשֶׂה בְּדָבָר אֶחָד! אֶלָּא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: מִשּׁוּם דִּתְנַאי וּמַעֲשֶׂה בְּדָבָר אֶחָד. ditna oumaase bedavar e'had! ela amar rav ada bar ahava: michoum ditna oumaase bedavar e'had.
2. רַב אָשֵׁי אָמַר: הָא מַנִּי – רַבִּי הִיא, דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: כׇּל הָאוֹמֵר ״עַל מְנָת״ כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי. rav aché amar: ha mani – rabi hi, deamar rav houna amar rav: kol haomér "al menat" keomér "méakhcha" damé.
3. אַתְקֵין שְׁמוּאֵל בְּגִיטָּא דִּשְׁכִיב מְרַע: ״אִם לֹא מַתִּי לֹא יְהֵא גֵּט, וְאִם מַתִּי יְהֵא גֵּט״. atkén chemouél begita dichkhiv mera: "im lo mati lo yehé gét, veim mati yehé gét".
4. וְלֵימָא: ״אִם מַתִּי יְהֵא גֵּט, וְאִם לֹא מַתִּי לֹא יְהֵא גֵּט״! לָא מַקְדֵּים אִינִישׁ פּוּרְעָנוּתָא לְנַפְשֵׁיהּ. veléma: "im mati yehé gét, veim lo mati lo yehé gét"! la makdém inich pouranouta lenafchéh.
5. וְלֵימָא: ״לֹא יְהֵא גֵּט אִם לֹא מַתִּי״! בָּעֵינַן תְּנַאי קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה. veléma: "lo yehé gét im lo mati"! baénan tena kodém lemaase.
6. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: מִכְּדֵי כֹּל תְּנָאֵי מֵהֵיכָא גָּמְרִינַן – מִתְּנַאי בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן; מָה הָתָם – הֵן קוֹדֵם לְלָאו, אַף כֹּל [תְּנָאֵי, הֵן קוֹדֵם לְלָאו]. matkéf lah rava: mikedé kol tenaé méhékha gamrinan – mitena bené gad ouvné reouvén; ma hatam – hén kodém lela, af kol [tenaé, hén kodém lela].
7. אֶלָּא אָמַר רָבָא: ״אִם לֹא מַתִּי לֹא יְהֵא גֵּט, אִם מַתִּי יְהֵא גֵּט, אִם לֹא מַתִּי לֹא יְהֵא גֵּט״ – ela amar rava: "im lo mati lo yehé gét, im mati yehé gét, im lo mati lo yehé gét" –
8. ״אִם לֹא מַתִּי לֹא יְהֵא גֵּט״ – לָא מַקְדֵּים אִינִישׁ פּוּרְעָנוּתָא לְנַפְשֵׁיהּ; ״אִם מַתִּי יְהֵא גֵּט, אִם לֹא מַתִּי לֹא יְהֵא גֵּט״ – בָּעֵינַן הֵן קוֹדֵם לְלָאו. "im lo mati lo yehé gét" – la makdém inich pouranouta lenafchéh; "im mati yehé gét, im lo mati lo yehé gét" – baénan hén kodém lela.
9. מַתְנִי׳ ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא״; ״עַל מְנָת שֶׁתָּנִיקִי אֶת בְּנִי״ – כַּמָּה הִיא מְנִיקָתוֹ? שְׁתֵּי שָׁנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁמֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ. מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב – הֲרֵי זֶה גֵּט. matni' "haré ze gitikh al menat chetechamechi et aba"; "al menat chetaniki et beni" – kama hi menikato? cheté chanim. rabi yeouda omér: chemona asar 'hodech. mét habén o chemét haav – haré ze gét.
10. ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא שְׁתֵּי שָׁנִים״; ״עַל מְנָת שֶׁתָּנִיקִי אֶת בְּנִי שְׁתֵּי שָׁנִים״ – מֵת הַבֵּן, אוֹ שֶׁאָמַר הָאָב: ״אִי אֶפְשִׁי שֶׁתְּשַׁמְּשֵׁנִי״ שֶׁלֹּא בְּהַקְפָּדָה – אֵינוֹ גֵּט. "haré ze gitikh al menat chetechamechi et aba cheté chanim"; "al menat chetaniki et beni cheté chanim" – mét habén, o cheamar haav: "i efchi chetechamechéni" chelo behakpada – éno gét.
11. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּזֶה – גֵּט. כְּלָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: כׇּל עַכָּבָה שֶׁאֵינָהּ הֵימֶנָּה – הֲרֵי זֶה גֵּט. raban chimon ben gamliél omér: kaze – gét. kelal amar raban chimon ben gamliél: kol akava cheénah hémena – haré ze gét.
12. גְּמָ׳ וּמִי בָּעֵינַן כּוּלֵּי הַאי?! וּרְמִינְהִי: שִׁמְּשַׁתּוּ יוֹם אֶחָד; הֱנִיקַתּוּ יוֹם אֶחָד – הֲרֵי זֶה גֵּט! gema' oumi baénan koulé ha?! ourminhi: chimechatou yom e'had; henikatou yom e'had – haré ze gét!
13. אָמַר רַב חִסְדָּא, לָא קַשְׁיָא: הָא רַבָּנַן, וְהָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל – amar rav 'hisda, la kachya: ha rabanan, veha raban chimon ben gamliél –
14. מַתְנִיתִין רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, וּבָרַיְיתָא רַבָּנַן. matnitin raban chimon ben gamliél, ouvarayta rabanan.
15. הָא מִדְּסֵיפָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הָוֵי, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָאו רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל! אֶלָּא בָּרַיְיתָא – רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא, דְּמֵיקֵל בִּתְנָאֵי; מַתְנִיתִין – רַבָּנַן. ha mideséfa raban chimon ben gamliél havé, mikelal derécha la raban chimon ben gamliél! ela barayta – raban chimon ben gamliél hi, demékél bitnaé; matnitin – rabanan.
16. רָבָא אָמַר, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּסְתָם, כָּאן בִּמְפָרֵשׁ. rava amar, la kachya: kan bistam, kan bimfaréch.
17. רַב אָשֵׁי אָמַר: כׇּל סְתָם נָמֵי כִּמְפָרֵשׁ ״יוֹם אֶחָד״ דָּמֵי. rav aché amar: kol setam namé kimfaréch "yom e'had" damé.
18. תְּנַן: כַּמָּה הִיא מְנִיקָתוֹ? שְׁתֵּי שָׁנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁמֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ. בִּשְׁלָמָא לְרָבָא – נִיחָא; אֶלָּא לְרַב אָשֵׁי, לְמָה לִי שְׁתֵּי שָׁנִים? לְמָה לִי שְׁמֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ? בְּיוֹם אֶחָד סַגִּי! tenan: kama hi menikato? cheté chanim. rabi yeouda omér: chemona asar 'hodech. bichlama lerava – ni'ha; ela lerav aché, lema li cheté chanim? lema li chemona asar 'hodech? beom e'had sagi!
19. הָכִי קָאָמַר: יוֹם אֶחָד – מִשְׁתֵּי שָׁנִים; לְאַפּוֹקֵי לְאַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים – דְּלָא. יוֹם אֶחָד – מִשְּׁמֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ; לְאַפּוֹקֵי לְאַחַר שְׁמֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ – דְּלָא. hakhi kaamar: yom e'had – michté chanim; leapoké lea'har cheté chanim – dela. yom e'had – michemona asar 'hodech; leapoké lea'har chemona asar 'hodech – dela.
20. מֵיתִיבִי: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא שְׁתֵּי שָׁנִים״; ״עַל מְנָת שֶׁתָּנִיקִי אֶת בְּנִי שְׁתֵּי שָׁנִים״ – מֵת הַבֵּן, אוֹ שֶׁאָמַר הָאָב ״אִי אֶפְשִׁי שֶׁתְּשַׁמְּשֵׁנִי״ שֶׁלֹּא בְּהַקְפָּדָה – אֵינוֹ גֵּט. métivi: "haré ze gitikh al menat chetechamechi et aba cheté chanim"; "al menat chetaniki et beni cheté chanim" – mét habén, o cheamar haav "i efchi chetechamechéni" chelo behakpada – éno gét.

Daf 76a

1. בִּשְׁלָמָא לְרָבָא – רֵישָׁא בִּדְלָא פָּרֵישׁ, סֵיפָא דְּפָרֵישׁ. bichlama lerava – récha bidla paréch, séfa defaréch.
2. אֶלָּא לְרַב אָשֵׁי – מַאי שְׁנָא רֵישָׁא, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? קַשְׁיָא. ela lerav aché – ma chena récha, ouma chena séfa? kachya.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא שְׁתֵּי שָׁנִים״, וְ״עַל מְנָת שֶׁתָּנִיקִי אֶת בְּנִי שְׁתֵּי שָׁנִים״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְקַיֵּים הַתְּנַאי, הֲרֵי זֶה גֵּט; לְפִי שֶׁלֹּא אָמַר לָהּ: ״אִם תְּשַׁמְּשִׁי – אִם לֹא תְּשַׁמְּשִׁי״; ״אִם תָּנִיקִי – וְאִם לֹא תָּנִיקִי״; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. tanou rabanan: "haré ze gitikh al menat chetechamechi et aba cheté chanim", ve"al menat chetaniki et beni cheté chanim" – af al pi chelo nitkayém hatena, haré ze gét; lefi chelo amar lah: "im techamechi – im lo techamechi"; "im taniki – veim lo taniki"; divré rabi méir.
4. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נִתְקַיֵּים הַתְּנַאי – הֲרֵי זֶה גֵּט, וְאִם לָאו – אֵינוֹ גֵּט. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין לְךָ תְּנַאי בַּכְּתוּבִים, שֶׁאֵינוֹ כָּפוּל. va'hakhamim omrim: nitkayém hatena – haré ze gét, veim la – éno gét. raban chimon ben gamliél omér: én lekha tena baketouvim, cheéno kafoul.
5. אִיכָּא דְּאָמְרִי: לְרַבִּי מֵאִיר קָאָמַר לֵיהּ; וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: לְרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ. אִיכָּא דְּאָמְרִי לְרַבִּי מֵאִיר קָאָמַר לֵיהּ – וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אֵין לְךָ תְּנַאי בַּכְּתוּבִים שֶׁאֵינוֹ כָּפוּל, וְהָווּ לְהוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכֹל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִין כְּאֶחָד – אֵין מְלַמְּדִין. ika deamri: lerabi méir kaamar léh; veika deamri: lerabanan kaamar leou. ika deamri lerabi méir kaamar léh – vehakhi kaamar léh: én lekha tena baketouvim cheéno kafoul, vehaou leou chené khetouvim habain kee'had, vekhol chené khetouvim habain kee'had – én melamedin.
6. אִיכָּא דְּאָמְרִי לְרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ – וְהָכִי קָאָמַר לְהוּ: אִין לָךְ תְּנַאי בַּכְּתוּבִים שֶׁאֵינוֹ כָּפוּל, וְגָמְרִינַן מִינַּיְיהוּ. ika deamri lerabanan kaamar leou – vehakhi kaamar leou: in lakh tena baketouvim cheéno kafoul, vegamrinan minayou.
7. וּרְמִינְהוּ: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא שְׁתֵּי שָׁנִים״; ״עַל מְנָת שֶׁתָּנִיקִי אֶת בְּנִי שְׁתֵּי שָׁנִים״ – מֵת הָאָב אוֹ מֵת הַבֵּן, אֵינוֹ גֵּט; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. ourminou: "haré ze gitikh al menat chetechamechi et aba cheté chanim"; "al menat chetaniki et beni cheté chanim" – mét haav o mét habén, éno gét; divré rabi méir.
8. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְקַיֵּים הַתְּנַאי, הֲרֵי זֶה גֵּט – יְכוֹלָה הִיא שֶׁתֹּאמַר לוֹ: ״תֵּן לִי אָבִיךָ, וַאֲשַׁמְּשֶׁנּוּ״; ״תֵּן לִי בִּנְךָ, וַאֲנִיקֶנּוּ״. va'hakhamim omrim: af al pi chelo nitkayém hatena, haré ze gét – yekhola hi chetomar lo: "tén li avikha, vaachamechenou"; "tén li binkha, vaanikenou".
9. קַשְׁיָא דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר, קַשְׁיָא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן! kachya derabi méir aderabi méir, kachya derabanan aderabanan!
10. דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר לָא קַשְׁיָא – הָתָם בִּדְלָא כַּפְלֵיהּ לִתְנָאֵיהּ, הָכָא בִּדְכַפְלֵיהּ לִתְנָאֵיהּ. derabi méir aderabi méir la kachya – hatam bidla kafléh litnaéh, hakha bidkhafléh litnaéh.
11. וְרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן לָא קַשְׁיָא, מַאן חֲכָמִים דְּהָכָא – רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא, דְּאָמַר: כׇּל עַכָּבָה שֶׁאֵינָהּ הֵימֶנָּה, הֲרֵי זֶה גֵּט. verabanan aderabanan la kachya, man 'hakhamim dehakha – raban chimon ben gamliél hi, deamar: kol akava cheénah hémena, haré ze gét.
12. תָּנוּ רַבָּנַן, אָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא שְׁתֵּי שָׁנִים״, וְחָזַר וְאָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״ – לֹא בִּיטֵּל דִּבְרֵי הָאַחֲרוֹן אֶת הָרִאשׁוֹן; רָצְתָה – מְשַׁמַּשְׁתּוֹ, רָצְתָה – נוֹתֶנֶת לוֹ מָאתַיִם זוּז. tanou rabanan, amar lah bifné chenayim: "haré ze gitikh al menat chetechamechi et aba cheté chanim", ve'hazar veamar lah bifné chenayim: "haré ze gitikh al menat chetiteni li matayim zouz" – lo bitél divré haa'haron et harichon; ratsta – mechamachto, ratsta – notenet lo matayim zouz.
13. אֲבָל אָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז״, וְחָזַר וְאָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת זוּז״ – בִּיטֵּל דִּבְרֵי הָאַחֲרוֹן אֶת הָרִאשׁוֹן; וְאֵין אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים וְאֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים מִצְטָרְפִין. aval amar lah bifné chenayim: "haré ze gitikh al menat chetiteni li matayim zouz", ve'hazar veamar lah bifné chenayim: "haré ze gitikh al menat chetiteni li cheloch méot zouz" – bitél divré haa'haron et harichon; veén e'had min harichonim vee'had min haa'haronim mitstarfin.
14. אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַסֵּיפָא – הֲרֵי בָּטֵל! אֶלָּא אַרֵישָׁא – ahéya? iléma aséfa – haré batél! ela arécha –
15. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא, כֹּל לְקַיּוֹמֵי תְּנַאי – מִצְטָרְפִין; קָא מַשְׁמַע לַן. pechita! maou detéma, kol lekayomé tena – mitstarfin; ka machma lan.
16. מַתְנִי׳ ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם״, וְהָיָה הוֹלֵךְ מִיהוּדָה לַגָּלִיל; הִגִּיעַ לְאַנְטִיפְרַס וְחָזַר – בָּטֵל תְּנָאוֹ. matni' "haré ze gitikh im lo bati mikan ad chelochim yom", vehaya holékh miouda lagalil; higia leantifras ve'hazar – batél tenao.
17. ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם״, וְהָיָה הוֹלֵךְ מִגָּלִיל לִיהוּדָה, וְהִגִּיעַ לִכְפַר עוֹתְנַאי וְחָזַר – בָּטֵל תְּנָאוֹ. "haré ze gitikh im lo bati mikan ad chelochim yom", vehaya holékh migalil liouda, vehigia likhfar otna ve'hazar – batél tenao.
18. ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם״, וְהָיָה הוֹלֵךְ לִמְדִינַת הַיָּם, וְהִגִּיעַ לְעַכּוֹ וְחָזַר – בָּטֵל תְּנָאוֹ. "haré ze gitikh im lo bati mikan ad chelochim yom", vehaya holékh limdinat hayam, vehigia leako ve'hazar – batél tenao.
19. ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ כׇּל זְמַן שֶׁאֶעֱבוֹר מִכְּנֶגֶד פָּנַיִךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם״; הָיָה הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹאִיל וְלֹא נִתְיַחֵד עִמָּהּ – הֲרֵי זֶה גֵּט. "haré ze gitikh kol zeman cheeevor mikeneged panayikh chelochim yom"; haya holékh ouva, holékh ouva, hoil velo nitya'héd imah – haré ze gét.
20. גְּמָ׳ לְמֵימְרָא דְּאַנְטִיפְרַס בְּגָלִיל הֲוָה קָיְימָא?! וּרְמִינְהִי: אַנְטִיפְרַס – בִּיהוּדָה; וּכְפַר עוֹתְנַאי – בַּגָּלִיל; בֵּינְתַיִם – מְטִילִין אוֹתוֹ לְחוּמְרָא, מְגוֹרֶשֶׁת gema' lemémra deantifras begalil hava kayma?! ourminhi: antifras – biouda; oukhfar otna – bagalil; béntayim – metilin oto le'houmra, megorechet

Daf 76b

1. וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת! veénah megorechet!
2. אָמַר אַבָּיֵי, תְּרֵי תְּנָאֵי קָאָמַר לַהּ: אִי מָטֵינָא לְגָלִיל – לְאַלְתַּר לֶיהֱוֵי גִּיטָּא, וְאִי מִשְׁתַּהֵינָא בְּאוֹרְחָא תְּלָתִין יוֹמִין וְלָא אָתֵינָא – לֶיהֱוֵי גִּיטָּא. הִגִּיעַ לְאַנְטִיפְרַס וְחָזַר – דְּלָא לְגָלִיל מְטָא, וְלָא אִישְׁתַּהוֹיֵי נָמֵי אִשְׁתַּהִי תְּלָתִין יוֹמִין – בָּטֵל תְּנָאוֹ. amar abayé, teré tenaé kaamar lah: i maténa legalil – lealtar lehevé gita, vei michtahéna beor'ha telatin yomin vela aténa – lehevé gita. higia leantifras ve'hazar – dela legalil meta, vela ichtaoyé namé ichtahi telatin yomin – batél tenao.
3. ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם״ כּוּ׳: לְמֵימְרָא דְּעַכּוֹ בִּמְדִינַת הַיָּם קָיְימָא?! וְהָא אָמַר רַב סָפְרָא: כִּי הֲווֹ מִיפַּטְרִי רַבָּנַן מֵהֲדָדֵי – בְּעַכּוֹ הֲווֹ מִפַּטְרִי, מִשּׁוּם דְּאָסוּר לָצֵאת מֵאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ! "haré ze gitikh im lo bati mikan vead chelochim yom" kou': lemémra deako bimdinat hayam kayma?! veha amar rav safra: ki hao mipatri rabanan méhadadé – beako hao mipatri, michoum deasour latsét méarets le'houtsa laarets!
4. אָמַר אַבָּיֵי, תְּרֵי תְּנָאֵי קָאָמַר לַהּ: אִי מָטֵינָא לִמְדִינַת הַיָּם – לְאַלְתַּר לֶיהֱוֵי גִּיטָּא, אִי מִשְׁתַּהֵינָא בְּאוֹרְחָא תְּלָתִין יוֹמִין וְלָא אָתֵינָא – לֶיהֱוֵי גִּיטָּא. הִגִּיעַ לְעַכּוֹ וְחָזַר – דְּלָא לִמְדִינַת הַיָּם מְטָא, וְלָא אִישְׁתַּהוֹיֵי נָמֵי אִשְׁתַּהִי תְּלָתִין יוֹמִין – בָּטֵל תְּנָאוֹ. amar abayé, teré tenaé kaamar lah: i maténa limdinat hayam – lealtar lehevé gita, i michtahéna beor'ha telatin yomin vela aténa – lehevé gita. higia leako ve'hazar – dela limdinat hayam meta, vela ichtaoyé namé ichtahi telatin yomin – batél tenao.
5. ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ כׇּל זְמַן שֶׁאֶעֱבוֹר״ וְכוּ׳: וְהָא לָא עֲבַר! אָמַר רַב הוּנָא: מַאי ״פָּנַיִךְ״ – תַּשְׁמִישׁ; וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ ״פָּנַיִךְ״ – לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא נָקֵט. "haré ze gitikh kol zeman cheeevor" vekhou': veha la avar! amar rav houna: ma "panayikh" – tachmich; veama karé léh "panayikh" – lichana mealeya nakét.
6. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לְעוֹלָם ״פָּנַיִךְ״ מַמָּשׁ. מִי קָתָנֵי ״הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת״? ״הֲרֵי זֶה גֵּט״ קָתָנֵי – דְּלָא הָוֵי גֵּט יָשָׁן, וּלְכִי מָלוּ תְּלָתִין יוֹמֵי הָוֵי גִּיטָּא. verabi yo'hanan amar: leolam "panayikh" mamach. mi katané "haré zo megorechet"? "haré ze gét" katané – dela havé gét yachan, oulkhi malou telatin yomé havé gita.
7. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ כׇּל זְמַן שֶׁאֶעֱבוֹר מִנֶּגֶד פָּנַיִךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם״, וְהָיָה הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹלֵךְ וּבָא; הוֹאִיל וְלֹא נִתְיַיחֵד עִמָּהּ – הֲרֵי זֶה גֵּט; וּלְגֵט יָשָׁן אֵין חוֹשְׁשִׁין, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְיַיחֵד עִמָּהּ. tanya keotéh derabi yo'hanan: "haré ze gitikh kol zeman cheeevor mineged panayikh chelochim yom", vehaya holékh ouva, holékh ouva; hoil velo nitya'héd imah – haré ze gét; oulgét yachan én 'hochchin, cheharé lo nitya'héd imah.
8. וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא פִּיֵּיס! אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הָכִי אָמַר אַבָּא מָרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב, בְּאוֹמֵר: נֶאֱמֶנֶת עָלַי לוֹמַר שֶׁלֹּא בָּאתִי. velé'houch chema piyés! amar raba bar rav houna: hakhi amar aba mari micheméh derav, beomér: neemenet ala lomar chelo bati.
9. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַמַּתְנִיתִין: ״מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ״, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – הֲרֵי זֶה גֵּט. וְלֵיחוּשׁ שֶׁמָּא פִּיֵּיס! אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הָכִי אָמַר אַבָּא מָרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב, בְּאוֹמֵר: נֶאֱמֶנֶת עָלַי לוֹמַר שֶׁלֹּא בָּאתִי. ika dematné lah amatnitin: "méakhcha im lo bati mikan vead cheném asar 'hodech", oumét betokh cheném asar 'hodech – haré ze gét. velé'houch chema piyés! amar raba bar rav houna: hakhi amar aba mari micheméh derav, beomér: neemenet ala lomar chelo bati.
10. מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַמַּתְנִיתִין, כׇּל שֶׁכֵּן אַבָּרַיְיתָא. man dematné lah amatnitin, kol chekén abarayta.
11. מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַבָּרַיְיתָא – אֲבָל אַמַּתְנִיתִין, הָא לָא אֲתָא. man dematné lah abarayta – aval amatnitin, ha la ata.
12. מַתְנִי׳ ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ, אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ״, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – אֵינוֹ גֵּט. matni' "haré ze gitikh, im lo bati mikan vead cheném asar 'hodech", oumét betokh cheném asar 'hodech – éno gét.
13. ״הֲרֵי זֶה גִּיטִּיךְ מֵעַכְשָׁיו, אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ״, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – הֲרֵי זֶה גֵּט. "haré ze gitikh méakhcha, im lo bati mikan vead cheném asar 'hodech", oumét betokh cheném asar 'hodech – haré ze gét.
14. ״אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״ – כָּתְבוּ גֵּט בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – אֵינוֹ גֵּט. "im lo bati mikan vead cheném asar 'hodech, kitvou outnou gét leichti" – katvou gét betokh cheném asar 'hodech, venatnou lea'har cheném asar 'hodech – éno gét.
15. ״כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי, אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ״ – כָּתְבוּ בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – אֵינוֹ גֵּט. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּזֶה – גֵּט. "kitvou outnou gét leichti, im lo bati mikan ad cheném asar 'hodech" – katvou betokh cheném asar 'hodech, venatnou lea'har cheném asar 'hodech – éno gét. rabi yosé omér: kaze – gét.
16. כָּתְבוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וָמֵת; אִם הַגֵּט קוֹדֵם לַמִּיתָה – הֲרֵי זֶה גֵּט; וְאִם מִיתָה קָדְמָה לַגֵּט – אֵינוֹ גֵּט; וְאִם אֵין יָדוּעַ – זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. katvou lea'har cheném asar 'hodech, venatnou lea'har cheném asar 'hodech, vamét; im hagét kodém lamita – haré ze gét; veim mita kadma lagét – éno gét; veim én yadoua – zo hi cheamrou megorechet veénah megorechet.
17. גְּמָ׳ תָּנָא: רַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּהָ לִינָּשֵׂא. gema' tana: raboténou hitirouha linasé.
18. מַאן רַבּוֹתֵינוּ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בֵּי דִינָא דִּשְׁרוֹ מִישְׁחָא; סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו. man raboténou? amar rav yeouda amar chemouél: bé dina dichro mich'ha; savri lah kerabi yosé, deamar: zemano chel chetar mokhi'ha ala.
19. אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל בַּר רַבִּי הוֹרָה, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ כׇּל סִיעָתוֹ; וְאָמְרִי לָהּ כׇּל שְׁעָתוֹ. amar rabi aba beréh derabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: rabi yeouda nesia beno chel raban gamliél bar rabi hora, velo hodou lo kol siato; veamri lah kol cheato.
20. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְהָהוּא סָבָא: כִּי שְׁרִיתוּהָ – לְאַלְתַּר שְׁרִיתוּהָ, אוֹ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שְׁרִיתוּהָ? לְאַלְתַּר שְׁרִיתוּהָ – דְּהָא לָא אָתֵי; אוֹ דִלְמָא, לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שְׁרִיתוּהָ – דְּהָא אִיקַּיַּים לֵיהּ תְּנָאוֹ? amar léh rabi elazar lehaou sava: ki cheritouha – lealtar cheritouha, o lea'har cheném asar 'hodech cheritouha? lealtar cheritouha – deha la até; o dilma, lea'har cheném asar 'hodech cheritouha – deha ikayam léh tenao?
21. וְתִיבְּעֵי לֵיהּ מַתְנִיתִין: ״מֵעַכְשָׁיו, אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ״, וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – הֲרֵי זֶה גֵּט. לְאַלְתַּר הָוֵי, דְּהָא לָא אָתֵי; אוֹ דִלְמָא, לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ – דְּהָא אִיקַּיַּים לֵיהּ תְּנָאֵיהּ? אִין הָכִי נָמֵי, וּמִשּׁוּם דַּהֲוָה בְּהָהוּא מַעֲשֶׂה. vetibeé léh matnitin: "méakhcha, im lo bati mikan vead cheném asar 'hodech", oumét betokh cheném asar 'hodech – haré ze gét. lealtar havé, deha la até; o dilma, lea'har cheném asar 'hodech – deha ikayam léh tenaéh? in hakhi namé, oumichoum dahava behaou maase.
22. אָמַר אַבָּיֵי: הַכֹּל מוֹדִים הֵיכָא דְּאָמַר: ״לִכְשֶׁתֵּצֵא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ״ – amar abayé: hakol modim hékha deamar: "likhchetétsé 'hama minartikah" –

Daf 77a

1. לְכִי נָפְקָא קָאָמַר לָהּ, וְכִי מָיֵית בְּלֵילְיָא – הָוֵי גֵּט לְאַחַר מִיתָה. lekhi nafka kaamar lah, vekhi mayét belélya – havé gét lea'har mita.
2. ״עַל מְנָת שֶׁתֵּצֵא חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ״ – מֵעַכְשָׁיו קָאָמַר לַהּ, דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: כׇּל הָאוֹמֵר ״עַל מְנָת״ כְּאוֹמֵר ״מֵעַכְשָׁיו״ דָּמֵי. "al menat chetétsé 'hama minartikah" – méakhcha kaamar lah, deamar rav houna amar rav: kol haomér "al menat" keomér "méakhcha" damé.
3. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּ״אִם תֵּצֵא״ – מָר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: זְמַנּוֹ שֶׁל שְׁטָר מוֹכִיחַ עָלָיו, וְהָוֵה לֵיהּ כְּ״מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי״, כְּ״מֵעַכְשָׁיו אִם מַתִּי״; מָר לָא סָבַר כְּרַבִּי יוֹסֵי, וְהָוֵה לֵיהּ כְּ״אִם מַתִּי״ גְּרֵידָא. lo ne'hlekou ela be"im tétsé" – mar savar lah kerabi yosé, deamar: zemano chel chetar mokhi'ha ala, vehavé léh ke"méhayom im mati", ke"méakhcha im mati"; mar la savar kerabi yosé, vehavé léh ke"im mati" geréda.
4. ״כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי, אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ״ – כָּתְבוּ כּוּ׳. "kitvou outnou gét leichti, im lo bati mikan vead cheném asar 'hodech" – katvou kou'.
5. אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרַב אָשֵׁי: לֵימָא קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי כָּתַב גֵּט עַל תְּנַאי – כָּשֵׁר? לָא; לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ פָּסוּל, וְשָׁאנֵי הָכָא – מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר: ״אִם לֹא בָּאתִי כִּתְבוּ וּתְנוּ״; וְאָמַר: ״כִּתְבוּ וּתְנוּ אִם לֹא בָּאתִי״; הָכִי קָאָמַר: כִּתְבוּ מֵעַכְשָׁיו, וּתְנוּ אִם לֹא בָּאתִי. וְרַבָּנַן – לָא שְׁנָא הָכִי וְלָא שְׁנָא הָכִי. amar léh rav yémar lerav aché: léma kasavar rabi yosé katav gét al tena – kachér? la; leolam éma lakh pasoul, vechané hakha – midahava léh lemémar: "im lo bati kitvou outnou"; veamar: "kitvou outnou im lo bati"; hakhi kaamar: kitvou méakhcha, outnou im lo bati. verabanan – la chena hakhi vela chena hakhi.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: ״לְאַחַר שָׁבוּעַ״ – שָׁנָה; ״לְאַחַר שָׁנָה״ – חֹדֶשׁ; ״לְאַחַר חֹדֶשׁ״ – שַׁבָּת. tanou rabanan: "lea'har chavoua" – chana; "lea'har chana" – 'hodech; "lea'har 'hodech" – chabat.
7. ״לְאַחַר שַׁבָּת״, מַאי? יָתֵיב רַבִּי זֵירָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַסִּי, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אַסִּי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְקָאָמַר: חַד בְּשַׁבָּא, וּתְרֵי, וּתְלָתָא – בָּתַר שַׁבְּתָא. אַרְבְּעָה, וְחַמְשָׁא וּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא – קַמֵּי שַׁבְּתָא. "lea'har chabat", ma? yatév rabi zéra kaméh derabi asi, veamri lah rabi asi kaméh derabi yo'hanan, vekaamar: 'had bechaba, outré, outlata – batar chabeta. arbea, ve'hamcha oumaalé chabeta – kamé chabeta.
8. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״לְאַחַר הָרֶגֶל״ – שְׁלֹשִׁים יוֹם. נְפַק רַבִּי חִיָּיא דַּרְשַׁהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי – וְקַלְּסוּהּ; מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּים – וְלָא קַלְּסוּהּ; אַלְמָא לֵית הִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ. tanya, rabi omér: "lea'har haregel" – chelochim yom. nefak rabi 'hiya darchah micheméh derabi – vekalesouh; micheméh derabim – vela kalesouh; alma lét hilkheta keotéh.
9. הֲדַרַן עֲלָךְ מִי שֶׁאֲחָזוֹ hadaran alakh mi chea'hazo
10. הַזּוֹרֵק גֵּט לְאִשְׁתּוֹ, וְהִיא בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ אוֹ בְּתוֹךְ חֲצֵרָהּ – הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. זְרָקוֹ לָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ בְּתוֹךְ חֲצֵרוֹ, אֲפִילּוּ הוּא עִמָּהּ בַּמִּטָּה – אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ – הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. hazorék gét leichto, vehi betokh bétah o betokh 'hatsérah – haré zo megorechet. zerako lah betokh béto o betokh 'hatséro, afilou hou imah bamita – énah megorechet. letokh 'hékah o letokh kaltah – haré zo megorechet.
11. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְנָתַן בְּיָדָהּ״ – אֵין לִי אֶלָּא יָדָהּ; גַּגָּהּ, חֲצֵרָהּ וְקַרְפֵּיפָהּ – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנָתַן״ – מִכׇּל מָקוֹם. gema' mena hané milé? detanou rabanan: "venatan beyadah" – én li ela yadah; gagah, 'hatsérah vekarpéfah – minayin? talmoud lomar: "venatan" – mikol makom.
12. וְתַנְיָא נָמֵי הָכִי גַּבֵּי גַנָּב: ״יָדוֹ״ – אֵין לִי אֶלָּא יָדוֹ; גַּגּוֹ, חֲצֵרוֹ וְקַרְפֵּיפוֹ – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ – מִכׇּל מָקוֹם. vetanya namé hakhi gabé ganav: "yado" – én li ela yado; gago, 'hatséro vekarpéfo – minayin? talmoud lomar: "himatsé timatsé" – mikol makom.
13. וּצְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן גֵּט – מִשּׁוּם דִּבְעַל כֻּרְחַהּ מִגָּרְשָׁה; אֲבָל גַּנָּב – דְּלֵיתֵיהּ בְּעַל כּוּרְחֵיהּ, אֵימָא לָא; outsrikha; dei achmoinan gét – michoum dival kour'hah migarcha; aval ganav – delétéh beal kour'héh, éma la;
14. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן גַּנָּב – מִשּׁוּם דְּקַנְסֵיהּ רַחֲמָנָא; אֲבָל גֵּט – אֵימָא לָא, צְרִיכָא. vei achmoinan ganav – michoum dekanséh ra'hamana; aval gét – éma la, tserikha.
15. חֲצֵרָהּ?! מָה שֶׁקָּנְתָה אִשָּׁה קָנָה בַּעְלָהּ! 'hatsérah?! ma chekanta icha kana balah!
16. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּכוֹתֵב לָהּ: ״דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִּנְכָסַיִךְ״. amar rabi elazar, bekhotév lah: "din oudvarim én li binkhasayikh".
17. וְכִי כְּתַב לַהּ הָכִי – מַאי הָוֵי? וְהָתַנְיָא, הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי עַל שָׂדֶה זוֹ״; וְ״אֵין לִי עֵסֶק בָּהּ״; וְ״יָדִי מְסוּלֶּקֶת הֵימֶנָּה״ – לֹא אָמַר כְּלוּם! vekhi ketav lah hakhi – ma havé? vehatanya, haomér la'havéro: "din oudvarim én li al sade zo"; ve"én li ések bah"; ve"yadi mesouleket hémena" – lo amar keloum!
18. אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: בְּכוֹתֵב לָהּ – וְעוֹדָהּ אֲרוּסָה, וְכִדְרַב כָּהֲנָא – דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: נַחֲלָה הַבָּאָה לוֹ לְאָדָם מִמָּקוֹם אַחֵר, אָדָם מַתְנֶה עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יִרָשֶׁנָּה; amri devé rabi yana: bekhotév lah – veodah arousa, vekhidrav kahana – deamar rav kahana: na'hala habaa lo leadam mimakom a'hér, adam matne aleha chelo yirachena;
19. וְכִדְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא, הָאוֹמֵר: vekhidrava – deamar rava, haomér:

Daf 77b

1. אִי אֶפְשִׁי בְּתַקָּנַת חֲכָמִים כְּגוֹן זוֹ – שׁוֹמְעִין לוֹ. i efchi betakanat 'hakhamim kegon zo – chomin lo.
2. מַאי ״כְּגוֹן זוֹ״? כִּדְרַב הוּנָא אָמַר רַב – דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: יְכוֹלָה אִשָּׁה שֶׁתֹּאמַר לְבַעְלָהּ: ״אֵינִי נִיזּוֹנֶית וְאֵינִי עוֹשָׂה״. ma "kegon zo"? kidrav houna amar rav – deamar rav houna amar rav: yekhola icha chetomar levalah: "éni nizonet veéni osa".
3. רָבָא אָמַר: אַטּוּ יָדָהּ מִי לָא קַנְיָא לֵיהּ לְבַעַל?! אֶלָּא גִּיטָּהּ וְיָדָהּ בָּאִין כְּאֶחָד; הָכָא נָמֵי – גִּיטָּהּ וַחֲצֵרָהּ בָּאִין כְּאֶחָד. rava amar: atou yadah mi la kanya léh levaal?! ela gitah veyadah bain kee'had; hakha namé – gitah va'hatsérah bain kee'had.
4. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: רָבָא – יָד דְּאִשָּׁה קָא קַשְׁיָא לֵיהּ?! נְהִי דְּקָנֵי לַהּ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, יָדָהּ גּוּפַהּ מִי קַנְיָ[א] לֵיהּ?! amar léh ravina lerav aché: rava – yad deicha ka kachya léh?! nehi dekané lah lemaasé yadeha, yadah goufah mi kanya[] léh?!
5. אֲמַר לֵיהּ: רָבָא – יַד הָעֶבֶד קָא קַשְׁיָא לֵיהּ; לְמַאן דְּאָמַר: בִּשְׁטָר – עַל יְדֵי עַצְמוֹ, יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ דָּמְיָא! אֶלָּא גִּטּוֹ וְיָדוֹ בָּאִין כְּאֶחָד; הָכִי נָמֵי – גִּיטָּהּ וַחֲצֵירָהּ בָּאִין כְּאֶחָד. amar léh: rava – yad haeved ka kachya léh; leman deamar: bichtar – al yedé atsmo, yad eved keyad rabo damya! ela gito veyado bain kee'had; hakhi namé – gitah va'hatsérah bain kee'had.
6. הַהוּא שְׁכִיב מְרַע דִּכְתַב לַהּ גִּיטָּא לִדְבֵיתְהוּ בַּהֲדֵי פַּנְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, וְלֹא הִסְפִּיק לְמִיתְּבֵיהּ לַהּ. לִמְחַר, תְּקַף לֵיהּ עָלְמָא. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לְהוּ: זִילוּ אֱמַרוּ לֵיהּ, לַיקְנְיֵיהּ נִיהֲלַהּ לְהָהוּא דּוּכְתָּא דְּיָתֵיב בֵּיהּ גִּיטָּא, וְתֵיזִיל אִיהִי וְתֵיחוֹד וְתִפְתַּח וְתַחְזֵיק בֵּיהּ. haou chekhiv mera dikhtav lah gita lidvétou bahadé panya demaalé chabeta, velo hispik lemitevéh lah. lim'har, tekaf léh alma. ato lekaméh derava, amar leou: zilou emarou léh, lakneyéh nihalah lehaou doukhta deyatév béh gita, vetézil ihi veté'hod vetifta'h veta'hzék béh.
7. דִּתְנַן: נָעַל, גָּדַר, פָּרַץ כׇּל שֶׁהוּא – הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. ditnan: naal, gadar, parats kol cheou – haré zo 'hazaka.
8. אֲמַר לֵיהּ רַב עִילִישׁ לְרָבָא: מָה שֶׁקָּנְתָה אִשָּׁה קָנָה בַּעְלָהּ! אִיכְּסִיף. amar léh rav ilich lerava: ma chekanta icha kana balah! ikesif.
9. לְסוֹף אִיגַּלַּי מִילְּתָא דַּאֲרוּסָה הֲוַאי. אָמַר רָבָא: אִם אָמְרוּ בִּנְשׂוּאָה, יֹאמְרוּ בַּאֲרוּסָה?! הֲדַר אָמַר רָבָא: לָא שְׁנָא אֲרוּסָה וְלָא שְׁנָא נְשׂוּאָה – גִּיטָּהּ וַחֲצֵירָהּ בָּאִין כְּאֶחָד. lesof igala mileta daarousa hava. amar rava: im amrou binsoua, yomrou baarousa?! hadar amar rava: la chena arousa vela chena nesoua – gitah va'hatsérah bain kee'had.
10. וְהָא אַמְרַהּ רָבָא מֵעִיקָּרָא! כִּי אַמְרַהּ רָבָא – אַהַאי מַעֲשֶׂה אַמְרַהּ. veha amrah rava méikara! ki amrah rava – aha maase amrah.
11. וְהִיא בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ. אָמַר עוּלָּא: וְהוּא שֶׁעוֹמֶדֶת בְּצַד בֵּיתָהּ וּבְצַד חֲצֵרָהּ. רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר: אֲפִילּוּ הִיא בִּטְבֶרְיָא וַחֲצֵרָהּ בְּצִיפּוֹרִי; הִיא בְּצִיפּוֹרִי וַחֲצֵרָהּ בִּטְבֶרְיָא – מְגוֹרֶשֶׁת. vehi betokh bétah. amar oula: veou cheomedet betsad bétah ouvtsad 'hatsérah. rabi ochaya amar: afilou hi bitverya va'hatsérah betsipori; hi betsipori va'hatsérah bitverya – megorechet.
12. וְהָא ״הִיא בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וּבְתוֹךְ חֲצֵרָהּ״ קָתָנֵי! הָכִי קָאָמַר: ״וְהִיא כְּמִי שֶׁבְּתוֹךְ בֵּיתָהּ״; ״וְהִיא כְּמִי שֶׁבְּתוֹךְ חֲצֵרָהּ״ – דְּכֵיוָן דְּחָצֵר מִשְׁתַּמֶּרֶת לְדַעְתָּהּ הִיא, מִתְגָּרֶשֶׁת. veha "hi betokh bétah ouvtokh 'hatsérah" katané! hakhi kaamar: "vehi kemi chebetokh bétah"; "vehi kemi chebetokh 'hatsérah" – dekhévan de'hatsér michtameret ledatah hi, mitgarechet.
13. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: חָצֵר מִשּׁוּם יָדָהּ אִתְרַבַּאי; וּמָר סָבַר: חָצֵר מִשּׁוּם שְׁלִיחוּת אִתְרַבַּאי? léma beha kamipalgi – demar savar: 'hatsér michoum yadah itraba; oumar savar: 'hatsér michoum cheli'hout itraba?
14. לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא – חָצֵר מִשּׁוּם יָדָהּ אִיתְרְבַּאי; מָר סָבַר: כְּיָדָהּ – מָה יָדָהּ בִּסְמוּכָה, אַף חֲצֵרָהּ בִּסְמוּכָה. la; dekhoulé alma – 'hatsér michoum yadah itreba; mar savar: keyadah – ma yadah bismoukha, af 'hatsérah bismoukha.
15. וְאִידַּךְ – אִי, מָה יָדָהּ בִּדְבוּקָה, אַף חֲצֵרָהּ בִּדְבוּקָה?! אֶלָּא כְּיָדָהּ – מָה יָדָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת לְדַעְתָּהּ, אַף חֲצֵרָהּ הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת לְדַעְתָּהּ; לְאַפּוֹקֵי חֲצֵרָהּ הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת שֶׁלֹּא לְדַעְתָּהּ. veidakh – i, ma yadah bidvouka, af 'hatsérah bidvouka?! ela keyadah – ma yadah michtameret ledatah, af 'hatsérah hamichtameret ledatah; leapoké 'hatsérah hamichtameret chelo ledatah.
16. הָהוּא גַּבְרָא דִּזְרַק לַהּ גִּיטָּא לִדְבֵיתְהוּ. הֲוָה קָיְימָא בְּחָצֵר. אֲזַל גִּיטָּא, נְפַל בְּפִיסְלָא. אָמַר רַב יוֹסֵף: חָזֵינַן, אִי הָוְיָא אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת – פְּלַג לֵיהּ רְשׁוּתָא לְנַפְשֵׁיהּ; וְאִי לָא – חֲדָא רְשׁוּתָא הִיא. haou gavra dizrak lah gita lidvétou. hava kayma be'hatsér. azal gita, nefal befisla. amar rav yoséf: 'hazénan, i havya arba amot al arba amot – pelag léh rechouta lenafchéh; vei la – 'hada rechouta hi.
17. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּחָצֵר דִּידַהּ, כִּי הָוֵי אַרְבַּע אַמּוֹת מַאי הָוֵי? אֶלָּא בְּחָצֵר דִּידֵיהּ, כִּי לָא הָוֵי אַרְבַּע אַמּוֹת מַאי הָוֵי? bema askinan? iléma be'hatsér didah, ki havé arba amot ma havé? ela be'hatsér didéh, ki la havé arba amot ma havé?
18. לָא צְרִיכָא, דְּאוֹשְׁלַהּ מָקוֹם; דְּחַד מָקוֹם מוֹשְׁלִי אִינָשֵׁי, תְּרֵי מְקוֹמוֹת לָא מוֹשְׁלִי אִינָשֵׁי. la tserikha, deochlah makom; de'had makom mochli inaché, teré mekomot la mochli inaché.
19. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֹא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה, אֲבָל גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה – אַף עַל גַּב דְּלָא הָוֵי אַרְבַּע אַמּוֹת. vela amaran ela delo gavoha asara, aval gavoha asara – af al gav dela havé arba amot.
20. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ vela amaran ela delét léh

Daf 78a

1. שֵׁם לְוַוי, אֲבָל אִית לֵיהּ שֵׁם לְוַוי – אַף עַל גַּב דְּלֹא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה, וְאַף עַל גַּב דְּלָא הָוֵי אַרְבַּע אַמּוֹת. chém leva, aval it léh chém leva – af al gav delo gavoha asara, veaf al gav dela havé arba amot.
2. אֲפִילּוּ הוּא עִמָּהּ בַּמִּטָּה כּוּ׳: אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּמִטָּה שֶׁלּוֹ, אֲבָל בְּמִטָּה שֶׁלָּהּ – מְגוֹרֶשֶׁת. afilou hou imah bamita kou': amar rava: lo chanou ela bemita chelo, aval bemita chelah – megorechet.
3. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּמִטָּה שֶׁלּוֹ – אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת, בְּמִטָּה שֶׁלָּהּ – מְגוֹרֶשֶׁת. tanya namé hakhi, rabi eliezer omér: bemita chelo – énah megorechet, bemita chelah – megorechet.
4. וּבְמִטָּה שֶׁלָּהּ – מְגוֹרֶשֶׁת? כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר הוּא; שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר – קָנָה לוֹקֵחַ? ouvmita chelah – megorechet? kilo chel loké'ha birchout mokhér hou; chamate minah: kilo chel loké'ha birchout mokhér – kana loké'ha?
5. לָא צְרִיכָא, דְּגָבוֹהַּ עֲשָׂרָה. וְהָאִיכָּא מְקוֹם כַּרְעֵי! אַמְּקוֹם כַּרְעֵי לָא קָפְדִי אִינָשֵׁי. la tserikha, degavoha asara. vehaika mekom karé! amekom karé la kafdi inaché.
6. לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ – מְגוֹרֶשֶׁת: אַמַּאי? כִּלְיוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ בִּרְשׁוּת מוֹכֵר הוּא! letokh 'hékah o letokh kaltah – megorechet: ama? kilo chel loké'ha birchout mokhér hou!
7. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה קַלְתָּהּ תְּלוּיָה בָּהּ. וְכֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה קַלְתָּהּ תְּלוּיָה בָּהּ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: קְשׁוּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה. amar rav yeouda amar chemouél: kegon chehayta kaltah telouya bah. vekhén amar rabi elazar amar rabi ochaya: kegon chehayta kaltah telouya bah. verabi chimon ben lakich amar: kechoura, af al pi cheénah telouya.
8. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה קַלְתָּהּ מוּנַּחַת לָהּ בֵּין יַרְכוֹתֶיהָ. רַב מְשַׁרְשְׁיָא בַּר רַב דִּימִי אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ מוֹכֵר קְלָתוֹת. rav ada bar ahava amar: kegon chehayta kaltah mouna'hat lah bén yarkhoteha. rav mecharcheya bar rav dimi amar: kegon chehaya balah mokhér kelatot.
9. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מְקוֹם חֵיקָהּ קָנוּי לָהּ, מְקוֹם קַלְתָּהּ קָנוּי לָהּ. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן? לְפִי שֶׁאֵין אָדָם מַקְפִּיד לֹא עַל מְקוֹם חֵיקָהּ וְלֹא עַל מְקוֹם קַלְתָּהּ. rabi yo'hanan amar: mekom 'hékah kanou lah, mekom kaltah kanou lah. amar rava: ma tama derabi yo'hanan? lefi cheén adam makpid lo al mekom 'hékah velo al mekom kaltah.
10. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: זְרָקוֹ לָהּ לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ, אוֹ לְתוֹךְ כׇּל דָּבָר שֶׁהוּא כְּקַלְתָּהּ – הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. tanya namé hakhi: zerako lah letokh 'hékah o letokh kaltah, o letokh kol davar cheou kekaltah – haré zo megorechet.
11. ״כׇּל דָּבָר שֶׁהוּא כְּקַלְתָּהּ״ – לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לְאֵיתוֹיֵי טַסְקָא דְּאָכְלָה בַּהּ תַּמְרֵי. "kol davar cheou kekaltah" – leétoyé ma? leétoyé taska deakhla bah tamré.
12. מַתְנִי׳ אָמַר לָהּ: ״כִּנְסִי שְׁטַר חוֹב זֶה״, אוֹ שֶׁמְּצָאַתּוּ מֵאֲחוֹרָיו, קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִּיטָּהּ – אֵינוֹ גֵּט, עַד שֶׁיֹּאמַר לַהּ: ״הֵא גִּיטִּיךְ״. matni' amar lah: "kinsi chetar 'hov ze", o chemetsaatou méa'hora, kora vaharé hou gitah – éno gét, ad cheyomar lah: "hé gitikh".
13. נָתַן בְּיָדָהּ וְהִיא יְשֵׁנָה; נֵיעוֹרָה, קוֹרְאָה, וַהֲרֵי הוּא גִּיטָּהּ – אֵינוֹ גֵּט, עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ ״הֵא גִּיטִּיךְ״. natan beyadah vehi yechéna; néora, kora, vaharé hou gitah – éno gét, ad cheyomar lah "hé gitikh".
14. גְּמָ׳ כִּי אָמַר לַהּ: ״הֵא גִּיטִּיךְ״ מַאי הָוֵי? הָוֵה לֵיהּ ״טְלִי גִּיטִּיךְ מֵעַל גַּבֵּי קַרְקַע״, gema' ki amar lah: "hé gitikh" ma havé? havé léh "teli gitikh méal gabé karka",
15. וְאָמַר רָבָא: ״טְלִי גִּיטִּיךְ מֵעַל גַּבֵּי קַרְקַע״ – לֹא אָמַר כְּלוּם! אֵימָא: שֶׁשְּׁלָפַתּוּ מֵאֲחוֹרָיו. veamar rava: "teli gitikh méal gabé karka" – lo amar keloum! éma: chechelafatou méa'hora.
16. שְׁלָפַתּוּ נָמֵי, הָא בָּעֵינָא ״וְנָתַן בְּיָדָהּ״, וְלֵיכָּא! לָא צְרִיכָא, דַּעֲרַק לַהּ חַרְצֵיהּ, וּשְׁלַפְתֵּיהּ. chelafatou namé, ha baéna "venatan beyadah", veléka! la tserikha, daarak lah 'hartséh, ouchlaftéh.
17. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אָמַר לָהּ ״כִּנְסִי שְׁטַר חוֹב זֶה״, אוֹ שֶׁשְּׁלָפַתּוּ מֵאֲחוֹרָיו, קְרָאַתּוּ וַהֲרֵי הוּא גִּיטָּהּ – אֵינוֹ גֵּט, עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ ״הֵא גִּיטִּיךְ״, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵּט, עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ הֵימֶנָּה, וְיַחֲזוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ, וְיֹאמַר לָהּ ״הֵא גִּיטִּיךְ״. tanya namé hakhi: amar lah "kinsi chetar 'hov ze", o chechelafatou méa'hora, keraatou vaharé hou gitah – éno gét, ad cheyomar lah "hé gitikh", divré rabi. rabi chimon ben elazar omér: leolam éno gét, ad cheyitelenou hémena, veya'hazor veyitenenou lah, veyomar lah "hé gitikh".
18. נְתָנוֹ בְּיָדָהּ וְהִיא יְשֵׁנָה, נֵיעוֹרָה וְקוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִּיטָּהּ – אֵינוֹ גֵּט, עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ: ״הֵא גִּיטִּיךְ״, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ הֵימֶנָּה, וְיַחֲזוֹר וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ, וְיֹאמַר לָהּ ״הֵא גִּיטִּיךְ״. netano beyadah vehi yechéna, néora vekora vaharé hou gitah – éno gét, ad cheyomar lah: "hé gitikh", divré rabi. rabi chimon ben elazar omér: ad cheyitelenou hémena, veya'hazor veyitenenou lah, veyomar lah "hé gitikh".
19. וּצְרִיכָא; דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָךְ קַמַּיְיתָא, בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי – מִשּׁוּם דְּבַת אִיגָּרוֹשֵׁי הִיא; אֲבָל נָתַן בְּיָדָהּ וְהִיא יְשֵׁנָה, דְּלָאו בַּת אִיגָּרוֹשֵׁי הִיא – אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר; outsrikha; dei itemar behakh kamayta, behahi kaamar rabi – michoum devat igaroché hi; aval natan beyadah vehi yechéna, dela bat igaroché hi – éma modé léh lerabi chimon ben elazar;
20. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר; אֲבָל בְּהָךְ – אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי; צְרִיכָא. vei itemar beha, beha kaamar rabi chimon ben elazar; aval behakh – éma modé léh lerabi; tserikha.
21. אָמַר רָבָא: כָּתַב לָהּ גֵּט, וּנְתָנוֹ בְּיַד עַבְדָּהּ יָשֵׁן, וּמְשַׁמַּרְתּוֹ – הֲרֵי זֶה גֵּט. נֵיעוֹר – אֵינוֹ גֵּט, דְּהָוְיָא לַיהּ חָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת שֶׁלֹּא לְדַעְתָּהּ. amar rava: katav lah gét, ountano beyad avdah yachén, oumchamarto – haré ze gét. néor – éno gét, dehavya lah 'hatsér hamichtameret chelo ledatah.
22. יָשֵׁן וּמְשַׁמַּרְתּוֹ – הֲרֵי זֶה גֵּט. אַמַּאי? חָצֵר מְהַלֶּכֶת הִיא, וְחָצֵר מְהַלֶּכֶת לֹא קָנָה! yachén oumchamarto – haré ze gét. ama? 'hatsér mehalekhet hi, ve'hatsér mehalekhet lo kana!
23. וְכִי תֵּימָא יָשֵׁן שָׁאנֵי, וְהָא אָמַר רָבָא: כׇּל שֶׁאִילּוּ מְהַלֵּךְ לֹא קָנָה, עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב – לֹא קָנָה! וְהִלְכְתָא: בְּכָפוּת. vekhi téma yachén chané, veha amar rava: kol cheilou mehalékh lo kana, oméd veochév – lo kana! vehilkheta: bekhafout.
24. מַתְנִי׳ הָיְתָה עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּזְרָקוֹ לָהּ; קָרוֹב לָהּ – מְגוֹרֶשֶׁת. קָרוֹב לוֹ – אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה – מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. וְכֵן לְעִנְיַן קִדּוּשִׁין. matni' hayta omedet birchout harabim ouzrako lah; karov lah – megorechet. karov lo – énah megorechet. me'hetsa al me'hetsa – megorechet veénah megorechet. vekhén leinyan kidouchin.
25. וְכֵן לְעִנְיַן הַחוֹב, אָמַר לוֹ בַּעַל חוֹבוֹ: ״זְרוֹק לִי חוֹבִי״, וּזְרָקוֹ לוֹ; קָרוֹב לַמַּלְוֶה – זָכָה הַמַּלְוֶה. קָרוֹב לַלֹּוֶה – הַלֹּוֶה חַיָּיב. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה – שְׁנֵיהֶם יַחְלוֹקוּ. vekhén leinyan ha'hov, amar lo baal 'hovo: "zerok li 'hovi", ouzrako lo; karov lamalve – zakha hamalve. karov lalove – halove 'hayav. me'hetsa al me'hetsa – chenéhem ya'hlokou.
26. גְּמָ׳ הֵיכִי דָמֵי קָרוֹב לָהּ, וְהֵיכִי דָּמֵי קָרוֹב לוֹ? אָמַר רַב: אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלָּהּ – זֶהוּ קָרוֹב לָהּ, אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ – זֶהוּ קָרוֹב לוֹ. gema' hékhi damé karov lah, vehékhi damé karov lo? amar rav: arba amot chelah – zeou karov lah, arba amot chelo – zeou karov lo.
27. הֵיכִי דָּמֵי מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן עוֹמְדִין בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. hékhi damé me'hetsa al me'hetsa? amar rabi chemouél bar rav yits'hak: kegon chehaou chenéhen omdin bearba amot.
28. וְלִיחְזֵי הֵי מִינַּיְיהוּ קְדֵים! וְכִי תֵּימָא דַּאֲתוֹ תַּרְוַיְיהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, וְהָא אִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם! veli'hzé hé minayou kedém! vekhi téma daato tarvayou bahadé hadadé, veha i efchar letsamtsém!
29. אֶלָּא אָמַר רַב כָּהֲנָא: הָכָא בִּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת מְצוּמְצָמוֹת עָסְקִינַן, ela amar rav kahana: hakha bichmone amot metsoumtsamot askinan,

Daf 78b

1. וְגֵט יוֹצֵא מֵאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ לְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלָּהּ. vegét yotsé méarba amot chelo learba amot chelah.
2. וְהָא אֲגִיד גַּבֵּיהּ! אֶלָּא רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: הָכָא בִּשְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים עָסְקִינַן – אַחַת אוֹמֶרֶת קָרוֹב לוֹ, וְאַחַת אוֹמֶרֶת קָרוֹב לָהּ. veha agid gabéh! ela raba verav yoséf deamri tarvayou: hakha bichté kité édim askinan – a'hat omeret karov lo, vea'hat omeret karov lah.
3. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: ״קָרוֹב לָהּ״ שָׁנִינוּ – אֲפִילּוּ מֵאָה אַמָּה; וְ״קָרוֹב לוֹ״ שָׁנִינוּ – אֲפִילּוּ מֵאָה אַמָּה. rabi yo'hanan omér: "karov lah" chaninou – afilou méa ama; ve"karov lo" chaninou – afilou méa ama.
4. הֵיכִי דָּמֵי מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה? אָמַר רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא, לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לַהּ מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: הוּא יָכוֹל לְשׁוֹמְרוֹ וְהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לְשׁוֹמְרוֹ – זֶהוּ קָרוֹב לוֹ; הִיא יְכוֹלָה לְשׁוֹמְרוֹ וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְשׁוֹמְרוֹ – זֶהוּ קָרוֹב לָהּ; שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לְשׁוֹמְרוֹ, שְׁנֵיהֶם אֵין יְכוֹלִין – זֶהוּ מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה. hékhi damé me'hetsa al me'hetsa? amar rav chemen bar aba, ledidi miparcha lah minéh derabi yo'hanan: hou yakhol lechomro vehi énah yekhola lechomro – zeou karov lo; hi yekhola lechomro veou éno yakhol lechomro – zeou karov lah; chenéhem yekholin lechomro, chenéhem én yekholin – zeou me'hetsa al me'hetsa.
5. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹנָתָן הָכִי, אָמַר: יָדְעִין חַבְרִין בַּבְלָאֵי לְפָרוֹשֵׁי כִּי הַאי טַעְמָא! amrouha rabanan kaméh derabi yo'hanan micheméh derabi yonatan hakhi, amar: yadin 'havrin bavlaé lefaroché ki ha tama!
6. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כֹּל שֶׁהוּא קָרוֹב לָהּ מִלּוֹ, וּבָא כֶּלֶב וּנְטָלוֹ – אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת?! כֹּל הָיכִי תִּינְטְרֵיהּ וְתֵיזִיל? tanya namé hakhi, rabi eliezer omér: kol cheou karov lah milo, ouva kelev ountalo – énah megorechet. énah megorechet?! kol hakhi tinteréh vetézil?
7. אֶלָּא לָאו הָכִי קָאָמַר: כֹּל שֶׁקָּרוֹב לָהּ מִלּוֹ; וְאִילּוּ בָּא כֶּלֶב וּנְטָלוֹ – וְהוּא יָכוֹל לְשׁוֹמְרוֹ וְהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לְשׁוֹמְרוֹ, אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. ela la hakhi kaamar: kol chekarov lah milo; veilou ba kelev ountalo – veou yakhol lechomro vehi énah yekhola lechomro, énah megorechet.
8. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה: שִׁינָּנָא, כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּחַ וְתִטְּלֶנּוּ. וְאַתְּ לָא תַּעֲבֵיד עוֹבָדָא, עַד דְּמָטֵי גִּיטָּא לִידַהּ. amar léh chemouél lerav yeouda: chinana, kedé chetachou'ha vetitelenou. veate la taavéd ovada, ad dematé gita lidah.
9. אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי לְרַב אָשֵׁי: הֲוָה עוֹבָדָא הָכִי, וְאַצְרְכוּהָ חֲלִיצָה. amar léh rav mardokha lerav aché: hava ovada hakhi, veatsrekhouha 'halitsa.
10. וְכֵן לְעִנְיַן קִדּוּשִׁין. אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְגִיטִּין אָמְרוּ, וְלֹא לְדָבָר אַחֵר. vekhén leinyan kidouchin. amar rabi asi amar rabi yo'hanan: legitin amrou, velo ledavar a'hér.
11. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַבִּי אַסִּי: וְכֵן לְעִנְיַן קִדּוּשִׁין! שָׁאנֵי הָתָם דִּכְתִיב ״וְיָצְאָה״–״וְהָיְתָה״. étivéh rabi aba lerabi asi: vekhén leinyan kidouchin! chané hatam dikhtiv "veyatsa"–"vehayta".
12. אֵיתִיבֵיהּ: וְכֵן לְעִנְיַן הַחוֹב, ״זְרוֹק לִי חוֹבִי״ וּזְרָקוֹ לוֹ, קָרוֹב לַמַּלְוֶה – זָכָה הַלֹּוֶה, קָרוֹב לַלֹּוֶה – הַלֹּוֶה חַיָּיב, מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה – שְׁנֵיהֶם יַחְלוֹקוּ! étivéh: vekhén leinyan ha'hov, "zerok li 'hovi" ouzrako lo, karov lamalve – zakha halove, karov lalove – halove 'hayav, me'hetsa al me'hetsa – chenéhem ya'hlokou!
13. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דַּאֲמַר לֵיהּ: ״זְרוֹק לִי חוֹבִי וְתִיפָּטֵר״. אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא? לָא צְרִיכָא, דַּאֲמַר לֵיהּ: ״זְרוֹק לִי חוֹבִי בְּתוֹרַת גִּיטִּין״. hakha bema askinan – daamar léh: "zerok li 'hovi vetipatér". i hakhi ma lemémra? la tserikha, daamar léh: "zerok li 'hovi betorat gitin".
14. וְאַכַּתִּי, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא, מָצֵי אָמַר לֵיהּ מְשַׁטֶּה אֲנִי בָּךְ; קָא מַשְׁמַע לַן. veakati, ma lemémra? maou detéma, matsé amar léh mechate ani bakh; ka machma lan.
15. אָמַר רַב חִסְדָּא: גֵּט בְּיָדָהּ וּמְשִׁיחָה בְּיָדוֹ; אִם יָכוֹל לְנַתְּקוֹ וְלַהֲבִיאוֹ אֶצְלוֹ – אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת, וְאִם לָאו – מְגוֹרֶשֶׁת. amar rav 'hisda: gét beyadah oumchi'ha beyado; im yakhol lenateko velahavio etslo – énah megorechet, veim la – megorechet.
16. מַאי טַעְמָא? בָּעֵינַן כְּרִיתוּת, וְלֵיכָּא. ma tama? baénan keritout, veléka.
17. אָמַר רַב יְהוּדָה: הָיְתָה יָדָהּ עֲשׂוּיָה כְּקָטַפְרֵס, וּזְרָקוֹ לָהּ; אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ – אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת. amar rav yeouda: hayta yadah asouya kekatafrés, ouzrako lah; af al pi chehigia gét leyadah – énah megorechet.
18. אַמַּאי? הָא כִּי נָפֵיל – בְּאַרְבַּע אַמּוֹת דִּידַהּ קָא נָפֵיל! בִּדְלָא נָח. ama? ha ki nafél – bearba amot didah ka nafél! bidla na'h.
19. וְתִיגָּרַשׁ מֵאַוֵּירָא דְּאַרְבַּע אַמּוֹת! תִּפְשׁוֹט דְּבָעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר – אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָמְרוּ, יֵשׁ לָהֶן אֲוִיר אוֹ אֵין לָהֶן אֲוִיר? תִּפְשׁוֹט דְּאֵין לָהֶן אֲוִיר! vetigarach méavéra dearba amot! tifchot devaé rabi elazar – arba amot cheamrou, yéch lahen avir o én lahen avir? tifchot deén lahen avir!
20. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּעוֹמֶדֶת עַל גַּב הַנָּהָר, דְּמֵעִיקָּרָא לְאִיבּוּד קָאֵי. hakha bema askinan – beomedet al gav hanahar, deméikara leiboud kaé.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Gittin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)