Talmud Eruvin, Chapitre 2 (ב) · Daf 17b à 26a

Daf 17b

1. דְּאִית לֵיהּ קוֹבְרִין, דְּתַנְיָא: אֵיזֶהוּ מֵת מִצְוָה? כֹּל שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִין. קוֹרֵא וַאֲחֵרִים עוֹנִין אוֹתוֹ — אֵין זֶה מֵת מִצְוָה. deit léh kovrin, detanya: ézeou mét mitsva? kol cheén lo kovrin. koré vaa'hérim onin oto — én ze mét mitsva.
2. וּמֵת מִצְוָה קָנָה מְקוֹמוֹ? וְהָתַנְיָא: הַמּוֹצֵא מֵת מוּטָל בִּסְרַטְיָא — מְפַנֵּיהוּ לִימִין אִסְרַטְיָא אוֹ לִשְׂמֹאל אִסְרַטְיָא. oumét mitsva kana mekomo? vehatanya: hamotsé mét moutal bisratya — mefanéou limin isratya o lismol isratya.
3. שְׂדֵה בוּר וּשְׂדֵה נִיר — מְפַנֵּיהוּ לִשְׂדֵה בוּר. שְׂדֵה נִיר וּשְׂדֵה זֶרַע — מְפַנֵּיהוּ לִשְׂדֵה נִיר. הָיוּ שְׁתֵּיהֶן נִירוֹת, שְׁתֵּיהֶן זְרוּעוֹת, שְׁתֵּיהֶן בּוּרוֹת — מְפַנֵּהוּ לְכׇל רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה! sedé vour ousdé nir — mefanéou lisdé vour. sedé nir ousdé zera — mefanéou lisdé nir. haou chetéhen nirot, chetéhen zerouot, chetéhen bourot — mefanéou lekhol rou'ha cheyirtse!
4. אָמַר רַב בִּיבִי: הָכָא בְּמֵת מוּטָּל עַל הַמֵּיצַר עָסְקִינַן. מִתּוֹךְ שֶׁנִּיתְּנָה רְשׁוּת לְפַנּוֹתוֹ מִן הַמֵּיצַר — מְפַנֵּיהוּ לְכׇל רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה. amar rav bivi: hakha bemét moutal al hamétsar askinan. mitokh chenitena rechout lefanoto min hamétsar — mefanéou lekhol rou'ha cheyirtse.
5. וּפְטוּרִין מֵרְחִיצַת יָדַיִם. אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מַיִם רִאשׁוֹנִים, אֲבָל מַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה. ouftourin mér'hitsat yadayim. amar abayé: lo chanou ela mayim richonim, aval mayim a'haronim 'hova.
6. אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה? מִפְּנֵי שֶׁמֶּלַח סְדוֹמִית יֵשׁ, שֶׁמְּסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם. amar rav 'hiya bar aché: mipené ma amrou mayim a'haronim 'hova? mipené chemela'h sedomit yéch, chemesamé et haénayim.
7. אָמַר אַבָּיֵי: וּמִשְׁתַּכְחָא כְּקוּרְטָא בְּכוֹרָא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: כָּיֵיל מִילְחָא, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: [הָא] לָא מִיבַּעְיָא. amar abayé: oumichtakh'ha kekourta bekhora. amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: kayél mil'ha, ma? amar léh: [ha] la mibaya.
8. וּמִדְּמַאי. דִּתְנַן: מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי וְאֶת אַכְסַנְיָא דְּמַאי. אָמַר רַב הוּנָא: תָּנָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי וְאֶת אַכְסַנְיָא דְּמַאי, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מַאֲכִילִין אֶת הָעֲנִיִּים דְּמַאי וְאֶת אַכְסַנְיָא דְּמַאי. oumidema. ditnan: maakhilin et haaniyim dema veet akhsanya dema. amar rav houna: tana, bét chama omrim: én maakhilin et haaniyim dema veet akhsanya dema, ouvét hilél omrim: maakhilin et haaniyim dema veet akhsanya dema.
9. וּמִלְּעָרֵב. אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא עֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת, אֲבָל עֵירוּבֵי תְּחוּמִין חַיָּיבִין. oumilearév. amri devé rabi yana: lo chanou ela érouvé 'hatsérot, aval érouvé te'houmin 'hayavin.
10. דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: לוֹקִין עַל עֵירוּבֵי תְּחוּמִין דְּבַר תּוֹרָה. detané rabi 'hiya: lokin al érouvé te'houmin devar tora.
11. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יוֹנָתָן: וְכִי לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבְּ״אַל״? מַתְקֵיף רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב: ״אַל תִּפְנוּ אֶל הָאוֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעוֹנִים״, הָכִי נָמֵי דְּלָא לָקֵי?! matkéf lah rabi yonatan: vekhi lokin al la chebe"al"? matkéf rav a'ha bar yaakov: ela méata dikhtiv: "al tifnou el haovot veel hayideonim", hakhi namé dela laké?!
12. רַבִּי יוֹנָתָן הָכִי קַשְׁיָא לֵיהּ: לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין. וְכׇל לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין — אֵין לוֹקִין עָלָיו. rabi yonatan hakhi kachya léh: la chenitan leazharat mitat bét din. vekhol la chenitan leazharat mitat bét din — én lokin ala.
13. אָמַר רַב אָשֵׁי: מִי כְּתִיב ״אַל יוֹצִיא״? ״אַל יֵצֵא״ כְּתִיב. amar rav aché: mi ketiv "al yotsi"? "al yétsé" ketiv.
14. הֲדַרַן עֲלָךְ מָבוֹי hadaran alakh mavo
15. מַתְנִי׳ עוֹשִׂין פַּסִּין לְבֵירָאוֹת. matni' osin pasin levéraot.
16. אַרְבָּעָה דְּיוֹמְדִין נִרְאִין כִּשְׁמוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שְׁמוֹנָה נִרְאִין כִּשְׁנֵים עָשָׂר — אַרְבָּעָה דְּיוֹמְדִים וְאַרְבָּעָה פְּשׁוּטִין. arbaa deomdin nirin kichmona, divré rabi yeouda. rabi méir omér: chemona nirin kichném asar — arbaa deomdim vearbaa pechoutin.
17. גּוֹבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְרוֹחְבָּן שִׁשָּׁה וְעוֹבְיָים כׇּל שֶׁהוּא. וּבֵינֵיהֶן כִּמְלֹא שְׁתֵּי רְבָקוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ בָּקָר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. govhan asara tefa'him, vero'hban chicha veovyam kol cheou. ouvénéhen kimlo cheté revakot chel chaloch chaloch bakar, divré rabi méir.
18. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁל אַרְבַּע, קְשׁוּרוֹת וְלֹא מוּתָּרוֹת, אַחַת נִכְנֶסֶת וְאַחַת יוֹצֵאת. rabi yeouda omér: chel arba, kechourot velo moutarot, a'hat nikhneset vea'hat yotsét.
19. מוּתָּר לְהַקְרִיב לַבְּאֵר, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא פָּרָה רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ בִּפְנִים וְשׁוֹתָה. moutar lehakriv labeér, ouvilvad chetehé para rochah veroubah bifnim vechota.
20. מוּתָּר moutar

Daf 18a

1. לְהַרְחִיק כׇּל שֶׁהוּא, וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד בֵּית סָאתַיִם. lehar'hik kol cheou, ouvilvad cheyarbe befasin. rabi yeouda omér: ad bét satayim.
2. אָמְרוּ לוֹ: לֹא אָמְרוּ בֵּית סָאתַיִם אֶלָּא לְגִנָּה וּלְקַרְפֵּף, אֲבָל אִם הָיָה דִּיר אוֹ סַהַר אוֹ מוּקְצֶה אוֹ חָצֵר — אֲפִילּוּ בֵּית חֲמֵשֶׁת כּוֹרִין, אֲפִילּוּ בֵּית עֲשָׂרָה כּוֹרִין מוּתָּר. וּמוּתָּר לְהַרְחִיק כׇּל שֶׁהוּא, וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין. amrou lo: lo amrou bét satayim ela legina oulkarpéf, aval im haya dir o sahar o mouktse o 'hatsér — afilou bét 'haméchet korin, afilou bét asara korin moutar. oumoutar lehar'hik kol cheou, ouvilvad cheyarbe befasin.
3. גְּמָ׳ לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כַּחֲנַנְיָא, דְּתַנְיָא: עוֹשִׂין פַּסִּין לְבוֹר וַחֲבָלִין לִשְׁיָירָא. וַחֲנַנְיָא אוֹמֵר: חֲבָלִין לְבוֹר, אֲבָל לֹא פַּסִּין. gema' léma matnitin dela ka'hananya, detanya: osin pasin levor va'havalin lichyara. va'hananya omér: 'havalin levor, aval lo pasin.
4. אֲפִילּוּ תֵּימָא חֲנַנְיָא בּוֹר לְחוּד בְּאֵר לְחוּד. afilou téma 'hananya bor le'houd beér le'houd.
5. אִיכָּא דְּאָמְרִי: מִדְּלָא קָתָנֵי ״חֲנַנְיָא אוֹמֵר: עוֹשִׂין חֲבָלִין לְבוֹר וּפַסִּין לִבְאֵר״, מִכְּלָל דְּלַחֲנַנְיָא לָא שְׁנָא בּוֹר וְלָא שְׁנָא בְּאֵר — חֲבָלִין אִין, פַּסִּין לָא. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כַּחֲנַנְיָא? ika deamri: midela katané "'hananya omér: osin 'havalin levor oufasin livér", mikelal dela'hananya la chena bor vela chena beér — 'havalin in, pasin la. léma matnitin dela ka'hananya?
6. אֲפִילּוּ תֵּימָא חֲנַנְיָא, לְמַאי דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא — קָא מַהְדַּר לֵיהּ. afilou téma 'hananya, lema dekaamar tana kama — ka mahdar léh.
7. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא? דִּתְנַן: אֶחָד בְּאֵר הָרַבִּים וּבוֹר הָרַבִּים וּבְאֵר הַיָּחִיד עוֹשִׂין לָהֶן פַּסִּין. אֲבָל בּוֹר הַיָּחִיד — עוֹשִׂין לוֹ מְחִיצָה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. léma matnitin dela kerabi akiva? ditnan: e'had beér harabim ouvor harabim ouvér haya'hid osin lahen pasin. aval bor haya'hid — osin lo me'hitsa gavoha asara tefa'him, divré rabi akiva.
8. וְאִילּוּ הָכָא קָתָנֵי: לְבֵירָאוֹת. לְבֵירָאוֹת — אִין, לְבוֹרוֹת לָא. veilou hakha katané: levéraot. levéraot — in, levorot la.
9. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא, בְּאֵר מַיִם חַיִּים דִּפְסִיקָא לֵיהּ, לָא שְׁנָא דְּרַבִּים וְלָא שְׁנָא דְּיָחִיד — קָתָנֵי. בּוֹר מְכוּנָּסִין דְּלָא פְּסִיקָא לֵיהּ — לָא קָתָנֵי. afilou téma rabi akiva, beér mayim 'hayim difsika léh, la chena derabim vela chena deya'hid — katané. bor mekhounasin dela pesika léh — la katané.
10. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא, דִּתְנַן: רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: אֵין עוֹשִׂין פַּסִּין אֶלָּא לִבְאֵר הָרַבִּים בִּלְבַד, וְאִילּוּ הָכָא קָתָנֵי לְבֵירָאוֹת — לָא שְׁנָא דְּרַבִּים וְלָא שְׁנָא דְּיָחִיד! léma matnitin dela kerabi yeouda ben bava, ditnan: rabi yeouda ben bava omér: én osin pasin ela livér harabim bilvad, veilou hakha katané levéraot — la chena derabim vela chena deya'hid!
11. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא, מַאי בֵּירָאוֹת — בֵּירָאוֹת דְּעָלְמָא. afilou téma rabi yeouda ben bava, ma béraot — béraot dealma.
12. מַאי דְּיוֹמְדִין? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: דְּיוֹ עַמּוּדִין. ma deomdin? amar rabi yirmeya ben elazar: deo amoudin.
13. דְּיוֹ לִמְנוּדֶּה שֶׁבַח זוֹנִית נִתְקַלְקֵל בְּמִידָּה שְׁלֹשָׁה סִימָן. deo limnoude cheva'h zonit nitkalkél bemida chelocha siman.
14. תְּנַן הָתָם, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל הַשִּׁיתִין פְּטוּרִין, חוּץ מִן הַדְּיוֹפְרָא. מַאי דְּיוֹפְרָא? אָמַר עוּלָּא: אִילָן הָעוֹשֶׂה דְּיוֹ פֵּירוֹת בַּשָּׁנָה. tenan hatam, rabi yeouda omér: kol hachitin petourin, 'houts min hadeofra. ma deofra? amar oula: ilan haose deo pérot bachana.
15. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: דְּיוֹ פַּרְצוּף פָּנִים הָיָה לוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״. כְּתִיב: ״וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע וְגוֹ׳״, רַב וּשְׁמוּאֵל: חַד אָמַר פַּרְצוּף, וְחַד אָמַר זָנָב. amar rabi yirmeya ben elazar: deo partsouf panim haya lo leadam harichon, cheneemar: "a'hor vakedem tsartani". ketiv: "vayiven h' elohim et hatséla vego'", rav ouchmouél: 'had amar partsouf, ve'had amar zanav.
16. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף — הַיְינוּ דִּכְתִיב ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב — מַאי ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״? bichlama leman deamar partsouf — haynou dikhtiv "a'hor vakedem tsartani". ela leman deamar zanav — ma "a'hor vakedem tsartani"?
17. כִּדְרַבִּי אַמֵּי, דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי: אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וָקֶדֶם לְפוּרְעָנוּת. kidrabi amé, deamar rabi amé: a'hor lemaasé veréchit, vakedem lefouranout.
18. בִּשְׁלָמָא אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית — דְּלָא אִיבְּרִי עַד מַעֲלֵי שַׁבְּתָא, אֶלָּא וָקֶדֶם לְפוּרְעָנוּת מַאי הִיא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם קְלָלָה — הָא בַּתְּחִילָּה נִתְקַלֵּל נָחָשׁ, וּלְבַסּוֹף נִתְקַלְּלָה חַוָּה, וּלְבַסּוֹף נִתְקַלֵּל אָדָם! bichlama a'hor lemaasé veréchit — dela iberi ad maalé chabeta, ela vakedem lefouranout ma hi? iléma michoum kelala — ha bate'hila nitkalél na'hach, oulvasof nitkalela 'hava, oulvasof nitkalél adam!
19. אֶלָּא לַמַּבּוּל, דִּכְתִיב: ״וַיִּמַח אֶת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְגוֹ׳״. ela lamaboul, dikhtiv: "vayima'h et kol haykoum acher al pené haadama méadam vead behéma vego'".
20. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״וַיִּיצֶר״ תְּרֵין יוֹדִין. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב — מַאי ״וַיִּיצֶר״? bichlama leman deamar partsouf, haynou dikhtiv "vayitser" terén yodin. ela leman deamar zanav — ma "vayitser"?
21. כִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: אוֹי לִי מִיִּצְרִי, אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי. kidrabi chimon ben pazi, deamar rabi chimon ben pazi: o li miyitsri, o li miyotsri.
22. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב — מַאי ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״? bichlama leman deamar partsouf, haynou dikhtiv "zakhar ounkéva beraam". ela leman deamar zanav — ma "zakhar ounkéva beraam"?
23. לְכִדְרַבִּי אֲבָהוּ. דְּרַבִּי אֲבָהוּ רָמֵי, כְּתִיב: ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״, וּכְתִיב: ״(כִּי) בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אוֹתוֹ״. בַּתְּחִלָּה עָלְתָה בְּמַחְשָׁבָה לִבְראוֹת שְׁנַיִם, וּלְבַסּוֹף לֹא נִבְרָא אֶלָּא אֶחָד. lekhidrabi avaou. derabi avaou ramé, ketiv: "zakhar ounkéva beraam", oukhtiv: "(ki) betselem elohim bara oto". bate'hila alta bema'hchava livrot chenayim, oulvasof lo nivra ela e'had.
24. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב — מַאי ״וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה״? bichlama leman deamar partsouf, haynou dikhtiv: "vayisgor basar ta'htena", ela leman deamar zanav — ma "vayisgor basar ta'htena"?
25. אָמַר רַב זְבִיד, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִרְמְיָה, וְאִיתֵּימָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְקוֹם חֲתָךְ. amar rav zevid, veitéma rabi yirmeya, veitéma rav na'hman bar yits'hak: lo nitsrekha ela limkom 'hatakh.
26. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיִּבֶן״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף — מַאי ״וַיִּבֶן״? bichlama leman deamar zanav, haynou dikhtiv: "vayiven", ela leman deamar partsouf — ma "vayiven"?
27. לְכִדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא. דְּדָרֵישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: ״וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע״ — מְלַמֵּד שֶׁקִּילְּעָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה וֶהֱבִיאָהּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְקַלָּעִיתָא בַּנָּיְיתָא. lekhidrabi chimon ben menasya. dedaréch rabi chimon ben menasya: "vayiven h' elohim et hatséla" — melaméd chekileah hakadoch baroukh hou le'hava veheviah leadam harichon, chekén bikhraké hayam korin lekalaita banayta.
28. דָּבָר אַחֵר: ״וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים״, אָמַר רַב חִסְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: מְלַמֵּד שֶׁבְּנָאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה כְּבִנְיָין davar a'hér: "vayiven h' elohim", amar rav 'hisda, veamri lah bematnita tana: melaméd chebenaah hakadoch baroukh hou le'hava kevinyan

Daf 18b

1. אוֹצָר, מָה אוֹצָר זֶה רָחָב מִלְּמַטָּה וְקָצָר מִלְמַעְלָה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַפֵּירוֹת — אַף הָאִשָּׁה רְחָבָה מִלְּמַטָּה וּקְצָרָה מִלְמַעְלָה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַוָּלָד. otsar, ma otsar ze ra'hav milemata vekatsar milmala kedé lekabél et hapérot — af haicha re'hava milemata ouktsara milmala kedé lekabél et havalad.
2. ״וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם״ — מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹשְׁבִינוּת לָאָדָם הָרִאשׁוֹן, מִכָּאן לַגָּדוֹל שֶׁיַּעֲשֶׂה שׁוֹשְׁבִינוּת לַקָּטָן וְאַל יֵרַע לוֹ. "vayvieha el haadam" — melaméd cheasa hakadoch baroukh hou chochvinout laadam harichon, mikan lagadol cheyaase chochvinout lakatan veal yéra lo.
3. וּלְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הֵי מִינַּיְיהוּ סָגֵי בְּרֵישָׁא? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא דְּזָכָר סָגֵי בְּרֵישָׁא, דְּתַנְיָא: לֹא יְהַלֵּךְ אָדָם אֲחוֹרֵי אִשָּׁה בַּדֶּרֶךְ, וַאֲפִילּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ. נִזְדַּמְּנָה עַל הַגֶּשֶׁר יְסַלְּקֶנָּה לִצְדָדִין. וְכׇל הָעוֹבֵר אֲחוֹרֵי אִשָּׁה בַּנָּהָר — אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. oulman deamar partsouf, hé minayou sagé berécha? amar rav na'hman bar yits'hak: mistabera dezakhar sagé berécha, detanya: lo yehalékh adam a'horé icha baderekh, vaafilou hi ichto. nizdamena al hagecher yesalekena litsdadin. vekhol haovér a'horé icha banahar — én lo 'hélek laolam haba.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּרְצֶה מָעוֹת לְאִשָּׁה מִיָּדוֹ לְיָדָהּ אוֹ מִיָּדָהּ לְיָדוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּסְתַּכֵּל בָּהּ, אֲפִילּוּ דּוֹמֶה לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁקִּיבֵּל תּוֹרָה מֵהַר סִינַי — לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָע״ — לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. tanou rabanan: hamartse maot leicha miyado leyadah o miyadah leyado bichvil cheyistakél bah, afilou dome lemoche rabénou chekibél tora méhar sina — lo yinake midinah chel géhinam. veala hakatouv omér: "yad leyad lo yinake ra" — lo yinake midinah chel géhinam.
5. אָמַר רַב נַחְמָן: מָנוֹחַ עַם הָאָרֶץ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּקׇם וַיֵּלֶךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ״. amar rav na'hman: mano'ha am haarets haya, cheneemar: "vayakom vayélekh mano'ha a'haré ichto".
6. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי אֶלְקָנָה דִּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ אֶלְקָנָה אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ״, הָכִי נָמֵי? וְגַבֵּי אֱלִישָׁע דִּכְתִיב: ״וַיָּקׇם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ״, הָכִי נָמֵי? matkéf lah rav na'hman bar yits'hak: ela méata, gabé elkana dikhtiv: "vayélekh elkana a'haré ichto", hakhi namé? vegabé elicha dikhtiv: "vayakom vayélekh a'hareha", hakhi namé?
7. אֶלָּא: אַחֲרֵי דְּבָרֶיהָ וַעֲצָתָהּ, הָכָא נָמֵי — אַחֲרֵי דְּבָרֶיהָ וַעֲצָתָהּ. ela: a'haré devareha vaatsatah, hakha namé — a'haré devareha vaatsatah.
8. אָמַר רַב אָשֵׁי: וּלְמַאי דְּאָמַר רַב נַחְמָן מָנוֹחַ עַם הָאָרֶץ הָיָה, אֲפִילּוּ בֵּי רַב נָמֵי לָא קְרָא. דִּכְתִיב: ״וַתָּקׇם רִבְקָה וְנַעֲרוֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ״, וְלָא לִפְנֵי הָאִישׁ. amar rav aché: oulma deamar rav na'hman mano'ha am haarets haya, afilou bé rav namé la kera. dikhtiv: "vatakom rivka venaaroteha vatirkavna al hagemalim vatélakhna a'haré haich", vela lifné haich.
9. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַחֲרֵי אֲרִי וְלֹא אַחֲרֵי אִשָּׁה. אַחֲרֵי אִשָּׁה וְלֹא אַחֲרֵי עֲבוֹדָה זָרָה. אֲחוֹרֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא אֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְפַּלְּלִין. amar rabi yo'hanan: a'haré ari velo a'haré icha. a'haré icha velo a'haré avoda zara. a'horé avoda zara velo a'horé bét hakeneset bechaa chemitpalelin.
10. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים שֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּנִידּוּי, הוֹלִיד רוּחִין וְשֵׁידִין וְלִילִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְחִי אָדָם שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ״, מִכְּלָל דְּעַד הָאִידָּנָא לָאו כְּצַלְמוֹ אוֹלֵיד. veamar rabi yirmeya ben elazar: kal otan hachanim chehaya adam harichon benidou, holid rou'hin vechédin velilin, cheneemar: "vay'hi adam chelochim oumat chana vayoled bidmouto ketsalmo", mikelal dead haidana la ketsalmo oléd.
11. מֵיתִיבִי, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָדָם הָרִאשׁוֹן חָסִיד גָּדוֹל הָיָה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁנִּקְנְסָה מִיתָה עַל יָדוֹ, יָשַׁב בְּתַעֲנִית מֵאָה שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וּפֵירַשׁ מִן הָאִשָּׁה מֵאָה שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְהֶעֱלָה זִרְזֵי תְּאֵנִים עַל בְּשָׂרוֹ מֵאָה שְׁלֹשִׁים שָׁנָה. métivi, haya rabi méir omér: adam harichon 'hasid gadol haya, kévan cheraa cheniknesa mita al yado, yachav betaanit méa chelochim chana, ouférach min haicha méa chelochim chana, veheela zirzé teénim al besaro méa chelochim chana.
12. כִּי קָאָמְרִינַן הָהוּא, בְּשִׁכְבַת זֶרַע דַּחֲזָא לְאוּנְסֵיהּ. ki kaamrinan haou, bechikhvat zera da'haza leounséh.
13. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: מִקְצָת שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם אוֹמְרִים בְּפָנָיו, וְכוּלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. מִקְצָת שִׁבְחוֹ בְּפָנָיו, דִּכְתִיב: ״כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה״, veamar rabi yirmeya ben elazar: miktsat chiv'ho chel adam omrim befana, vekhoulo chelo befana. miktsat chiv'ho befana, dikhtiv: "ki otkha raiti tsadik lefana bador haze",
14. כּוּלּוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, דִּכְתִיב: ״נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו״. koulo chelo befana, dikhtiv: "no'ha ich tsadik tamim haya bedorota".
15. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִיב: ״וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ״ — אָמְרָה יוֹנָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוֹרִין כְּזַיִת וּמְסוּרִין בְּיָדְךָ, וְאַל יִהְיוּ מְתוּקִין כִּדְבַשׁ וּתְלוּיִן בְּיַד בָּשָׂר וָדָם. כְּתִיב הָכָא ״טָרָף״, וּכְתִיב הָתָם ״הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חוּקִּי״. veamar rabi yirmeya ben elazar, ma dikhtiv: "vehiné alé zayit taraf befiha" — amra yona lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, yihou mezonota merorin kezayit oumsourin beyadkha, veal yihou metoukin kidvach outlouyin beyad basar vadam. ketiv hakha "taraf", oukhtiv hatam "hatriféni le'hem 'houki".
16. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: כׇּל בַּיִת שֶׁנִּשְׁמָעִין בּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה בַּלַּיְלָה, שׁוּב אֵינוֹ נֶחְרָב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה״. veamar rabi yirmeya ben elazar: kol bayit chenichmain bo divré tora balayla, chouv éno ne'hrav, cheneemar: "velo amar ayé eloha osa notén zemirot balayla".
17. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דַּיּוֹ לָעוֹלָם שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ״. veamar rabi yirmeya ben elazar: miyom che'harav bét hamikdach, dayo laolam cheyichtaméch bichté otiyot, cheneemar: "kol hanechama tehalél yah hallouyah".
18. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: נִתְקַלְּלָה בָּבֶל — נִתְקַלְּלוּ שְׁכֵינֶיהָ, נִתְקַלְּלָה שׁוֹמְרוֹן — נִתְבָּרְכוּ שְׁכֵינֶיהָ. נִתְקַלְּלָה בָּבֶל נִתְקַלְּלוּ שְׁכֵינֶיהָ — דִּכְתִיב: ״וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִיפּוֹד וְאַגְמֵי מָיִם״. נִתְקַלְּלָה שׁוֹמְרוֹן נִתְבָּרְכוּ שְׁכֵינֶיהָ — דִּכְתִיב: ״וְשַׂמְתִּי שׁוֹמְרוֹן לְעִי הַשָּׂדֶה veamar rabi yirmeya ben elazar: nitkalela bavel — nitkalelou chekhéneha, nitkalela chomron — nitbarkhou chekhéneha. nitkalela bavel nitkalelou chekhéneha — dikhtiv: "vesamtiha lemorach kipod veagmé mayim". nitkalela chomron nitbarkhou chekhéneha — dikhtiv: "vesamti chomron lei hasade

Daf 19a

1. לְמַטָּעֵי כָרֶם״. lemataé kharem".
2. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וְדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, מִתְחַיֵּיב אָדָם הֲרִיגָה לַמַּלְכוּת — מְטִילִין לוֹ חַכָּה לְתוֹךְ פִּיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ. veamar rabi yirmeya ben elazar: bo ouré chelo kemidat hakadoch baroukh hou midat basar vedam. midat basar vadam, mit'hayév adam hariga lamalkhout — metilin lo 'haka letokh pi kedé chelo yekalél et hamelekh.
3. מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָדָם מִתְחַיֵּיב הֲרִיגָה לַמָּקוֹם — שׁוֹתֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְךָ דוּמִיָּה תְהִלָּה״, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּשַׁבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּהִלָּה״. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדּוֹמֶה לוֹ כְּאִילּוּ מַקְרִיב קׇרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְךָ יְשׁוּלַּם נֶדֶר״. midat hakadoch baroukh hou, adam mit'hayév hariga lamakom — choték, cheneemar: "lekha doumiya tehila", velo od ela chemechabé'ha, cheneemar: "tehila". velo od ela chedome lo keilou makriv korban, cheneemar: "oulkha yechoulam neder".
4. הַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב ״עוֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה״. haynou deamar rabi yeochoua ben lévi: ma dikhtiv "ovré beémek habakha mayan yechitouou gam berakhot yate more".
5. ״עוֹבְרֵי״ — אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹבְרִין עַל רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. ״עֵמֶק״ — שֶׁמַּעֲמִיקִין לָהֶם גֵּיהִנָּם. ״הַבָּכָא״ — שֶׁבּוֹכִין וּמוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּמַעְיָין שֶׁל שִׁיתִין. ״גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה״ — שֶׁמַּצְדִּיקִין עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין, וְאוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָפֶה דַּנְתָּ, יָפֶה זִכֵּיתָ, יָפֶה חִיַּיבְתָּ, וְיָפֶה תִּקַּנְתָּ גֵּיהִנָּם לָרְשָׁעִים גַּן עֵדֶן לַצַּדִּיקִים. "ovré" — élou bené adam cheovrin al retsono chel hakadoch baroukh hou. "émek" — chemaamikin lahem géhinam. "habakha" — chebokhin oumoridin demaot kemayan chel chitin. "gam berakhot yate more" — chematsdikin aléhem et hadin, veomrim lefana: ribono chel olam, yafe danta, yafe zikéta, yafe 'hiyavta, veyafe tikanta géhinam larchaim gan éden latsadikim.
6. אִינִי?! וְהָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: רְשָׁעִים אֲפִילּוּ עַל פִּתְחוֹ שֶׁל גֵּיהִנָּם אֵינָם חוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי וְגוֹ׳״, ״שֶׁפָּשְׁעוּ״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״הַפּוֹשְׁעִים״ — שֶׁפּוֹשְׁעִים וְהוֹלְכִין לְעוֹלָם! ini?! vehaamar rabi chimon ben lakich: rechaim afilou al pit'ho chel géhinam énam 'hozrin bitchouva, cheneemar: "veyatsou veraou befigré haanachim hapochim bi vego'", "chepachou" lo neemar, ela "hapochim" — chepochim veolkhin leolam!
7. לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, הָא — בְּפוֹשְׁעֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם. la kachya: ha — befoché yisraél, ha — befoché oumot haolam.
8. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִם כֵּן קַשְׁיָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ אַדְּרֵישׁ לָקִישׁ. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵין אוּר גֵּיהִנָּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן, קַל וָחוֹמֶר מִמִּזְבַּח הַזָּהָב. hakhi namé mistabera, deim kén kachya deréch lakich aderéch lakich. deamar réch lakich: poché yisraél én our géhinam choletet bahen, kal va'homer mimizba'h hazahav.
9. מָה מִזְבַּח הַזָּהָב, שֶׁאֵין עָלָיו אֶלָּא כְּעוֹבִי דִּינַר זָהָב, עָמַד כַּמָּה שָׁנִים וְלֹא שָׁלְטָה בּוֹ הָאוּר. פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּלֵיאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ״, וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אַל תִּיקְרֵי ״רַקָּתֵךְ״ אֶלָּא ״רֵיקָתֵיךְ״, שֶׁאֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵיאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. ma mizba'h hazahav, cheén ala ela keovi dinar zahav, amad kama chanim velo chalta bo haour. poché yisraél, chemeléin mitsot kerimon, cheneemar: "kefela'h harimon rakatékh", veamar rabi chimon ben lakich: al tikré "rakatékh" ela "rékatékh", cheafilou rékanin chebakh meléin mitsot kerimon — al a'hat kama vekhama.
10. אֶלָּא הָא דִּכְתִיב: ״עוֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא״, הָהוּא דִּמְחַיְּיבִי הָהִיא שַׁעְתָּא בְּגֵיהִנָּם, וְאָתֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמַסֵּיק לְהוּ וּמְקַבֵּל לְהוּ. בַּר מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁבָּא עַל הַגּוֹיָה, דְּמָשְׁכָה עׇרְלָתוֹ וְלָא מְבַשְׁקַר לֵיהּ. ela ha dikhtiv: "ovré beémek habakha", haou dim'hayevi hahi chata begéhinam, veaté avraham avinou oumasék leou oumkabél leou. bar miyisraél cheba al hagoya, demachkha orlato vela mevachkar léh.
11. מַתְקֵיף לַהּ רַב כָּהֲנָא: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ ״הַפּוֹשְׁעִים״ — דְּפָשְׁעִי וְאָזְלִי, אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב ״הַמּוֹצִיא״ וְ״הַמַּעֲלֶה״ — דְּמַסֵּיק וּדְמַפֵּיק הוּא?! אֶלָּא דְּאַסֵּיק וְאַפֵּיק, הָכִי נָמֵי — דְּפָשְׁעִי הוּא. matkéf lah rav kahana: hachta deamrate "hapochim" — defachi veazli, ela méata dikhtiv "hamotsi" ve"hamaale" — demasék oudmapék hou?! ela deasék veapék, hakhi namé — defachi hou.
12. וְאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה (בַּר) אֶלְעָזָר: שְׁלֹשָׁה פְּתָחִים יֵשׁ לַגֵּיהִנָּם, אֶחָד בַּמִּדְבָּר וְאֶחָד בַּיָּם וְאֶחָד בִּירוּשָׁלַיִם. בַּמִּדְבָּר, דִּכְתִיב: ״וַיֵּרְדוּ הֵם וְכׇל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאוֹלָה״. veamar rabi yirmeya (bar) elazar: chelocha peta'him yéch lagéhinam, e'had bamidbar vee'had bayam vee'had birouchalayim. bamidbar, dikhtiv: "vayérdou hém vekhol acher lahem 'hayim cheola".
13. בַּיָּם, דִּכְתִיב: ״מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי״. bayam, dikhtiv: "mibeten cheol chivati chamata koli".
14. בִּירוּשָׁלַיִם, דִּכְתִיב: ״נְאֻם ה׳ אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָים״. וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן״ — זוֹ גֵּיהִנָּם, ״וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלַיִם״ — זוֹ פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. birouchalayim, dikhtiv: "neoum h' acher our lo betsiyon vetanour lo birouchalam". vetana devé rabi yichmaél: "acher our lo betsiyon" — zo géhinam, "vetanour lo birouchalayim" — zo pit'hah chel géhinam.
15. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאָמַר רַבִּי מָרִיּוֹן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, וְאָמְרִי לַהּ תָּנָא רַבָּה בַּר מָרִיּוֹן בִּדְבֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: שְׁתֵּי תְמָרוֹת יֵשׁ בְּגֵי בֶּן הִנּוֹם וְעוֹלֶה עָשָׁן מִבֵּינֵיהֶן, וְזוֹ הִיא שֶׁשָּׁנִינוּ: צִינֵי הַר הַבַּרְזֶל כְּשֵׁירוֹת, וְזוֹ הִיא פִּתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם! — דִּילְמָא הַיְינוּ דִּירוּשָׁלַיִם. vetou léka? vehaamar rabi mariyon amar rabi yeochoua ben lévi, veamri lah tana raba bar mariyon bidvé rabi yo'hanan ben zaka: cheté temarot yéch begé ben hinom veole achan mibénéhen, vezo hi chechaninou: tsiné har habarzel kechérot, vezo hi pit'hah chel géhinam! — dilma haynou dirouchalayim.
16. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שִׁבְעָה שֵׁמוֹת יֵשׁ לְגֵיהִנָּם, וְאֵלּוּ הֵן: שְׁאוֹל, וַאֲבַדּוֹן, וּבְאֵר שַׁחַת, וּבוֹר שָׁאוֹן, וְטִיט הַיָּוֵן, וְצַלְמָוֶת, וְאֶרֶץ הַתַּחְתִּית. amar rabi yeochoua ben lévi: chiva chémot yéch legéhinam, veélou hén: cheol, vaavadon, ouvér cha'hat, ouvor chaon, vetit hayavén, vetsalmavet, veerets hata'htit.
17. שְׁאוֹל, דִּכְתִיב: ״מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי״. אֲבַדּוֹן, דִּכְתִיב: ״הַיְסוּפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדּוֹן״. בְּאֵר שַׁחַת, דִּכְתִיב: ״כִּי לֹא תַעֲזוֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת״. וּבוֹר שָׁאוֹן וָטִיט הַיָּוֵן, דִּכְתִיב: ״וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן״. וְצַלְמָוֶת, דִּכְתִיב: ״יוֹשְׁבֵי חוֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת״. ״וְאֶרֶץ הַתַּחְתִּית״ — גְּמָרָא הוּא. cheol, dikhtiv: "mibeten cheol chivati chamata koli". avadon, dikhtiv: "haysoupar bakever 'hasdekha emounatkha baavadon". beér cha'hat, dikhtiv: "ki lo taazov nafchi lichol lo titén 'hasidkha lirot cha'hat". ouvor chaon vatit hayavén, dikhtiv: "vayaaléni mibor chaon mitit hayavén". vetsalmavet, dikhtiv: "yochvé 'hochekh vetsalmavet". "veerets hata'htit" — gemara hou.
18. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא ״גֵּיהִנָּם״! — גֵּיא שֶׁעֲמוּקָּה (בְּגֵיהִנָּם), שֶׁהַכֹּל יוֹרֵד לָהּ עַל עִסְקֵי הִנָּם. vetou léka? vehaika "géhinam"! — gé cheamouka (begéhinam), chehakol yoréd lah al iské hinam.
19. וְהָאִיכָּא ״תׇּפְתֶּה״, דִּכְתִיב: ״כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תׇּפְתֶּה״, הָהוּא שֶׁכׇּל הַמִּתְפַּתֶּה בְּיִצְרוֹ יִפּוֹל שָׁם. vehaika "tofte", dikhtiv: "ki aroukh méetmoul tofte", haou chekol hamitpate beyitsro yipol cham.
20. גַּן עֵדֶן. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אִם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא — בֵּית שְׁאָן פִּתְחוֹ, וְאִם בַּעֲרַבְיָא — בֵּית גֶּרֶם פִּתְחוֹ, וְאִם בֵּין הַנְּהָרוֹת הוּא — דּוּמַסְקְנִין פִּתְחוֹ. בְּבָבֶל — אַבָּיֵי מִשְׁתַּבַּח בְּפֵירֵי דְּמַעֲבַר יַמִּינָא, רָבָא מִשְׁתַּבַּח בְּפֵירֵי דְהַרְפַּנְיָא. gan éden. amar réch lakich: im beerets yisraél hou — bét chean pit'ho, veim baaravya — bét gerem pit'ho, veim bén haneharot hou — doumaskenin pit'ho. bevavel — abayé michtaba'h beféré demaavar yamina, rava michtaba'h beféré deharpanya.
21. וּבֵינֵיהֶן כִּמְלוֹא שְׁתֵּי וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא, כֵּיוָן דִּתְנָא לֵיהּ דִּקְשׁוּרוֹת הָווּ — אֲנַן יָדְעִינַן דְּלָא הָווּ מוּתָּרוֹת! ouvénéhen kimlo cheté vekhou'. pechita, kévan ditna léh dikchourot haou — anan yadinan dela haou moutarot!
22. מַהוּ דְּתֵימָא: קְשׁוּרוֹת — כְּעֵין קְשׁוּרוֹת, אֲבָל מַמָּשׁ לָא — קָא מַשְׁמַע לַן וְלֹא מוּתָּרוֹת. maou detéma: kechourot — keén kechourot, aval mamach la — ka machma lan velo moutarot.
23. אַחַת נִכְנֶסֶת וְאַחַת יוֹצֵאת. תָּנָא: רִבְקָה נִכְנֶסֶת וְרִבְקָה יוֹצֵאת. תָּנוּ רַבָּנַן: כַּמָּה רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ שֶׁל פָּרָה — שְׁתֵּי אַמּוֹת, וְכַמָּה עוֹבְיָהּ שֶׁל פָּרָה — אַמָּה וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי אַמָּה. a'hat nikhneset vea'hat yotsét. tana: rivka nikhneset verivka yotsét. tanou rabanan: kama rochah veroubah chel para — cheté amot, vekhama ovyah chel para — ama ouchné cheliché ama.

Daf 19b

1. שֶׁהֵן כְּעֶשֶׂר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּכְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה אַמָּה. chehén keeser, divré rabi méir. rabi yeouda omér: kichloch esré ama oukharba esré ama.
2. ״כְּעֶשֶׂר״? הָא עֶשֶׂר הָוְיָין! מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִיתְנָא סֵיפָא ״כִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה״. "keeser"? ha eser havyan! michoum devaé lemitna séfa "kichloch esré".
3. ״כִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה״ — טְפֵי הָוְיָין? מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִתְנֵי ״כְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה״. ״וּכְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה״ — הָא לָא הָוְיָא? אָמַר רַב פָּפָּא: יְתֵירוֹת עַל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, וְאֵינָן מַגִּיעוֹת לְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה. "kichloch esré" — tefé havyan? michoum devaé lemitné "kearba esré". "oukharba esré" — ha la havya? amar rav papa: yetérot al cheloch esré, veénan magiot learba esré.
4. אָמַר רַב פָּפָּא: בְּבוֹר שְׁמוֹנֶה דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא בָּעִינַן פְּשׁוּטִין. amar rav papa: bevor chemone dekhoulé alma la peligi dela bainan pechoutin.
5. בְּבוֹר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבָעֵינַן פְּשׁוּטִין. bevor chetém esré — dekhoulé alma la peligi devaénan pechoutin.
6. כִּי פְּלִיגִי — מִשְּׁמוֹנֶה עַד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. לְרַבִּי מֵאִיר בָּעִינַן פְּשׁוּטִין. לְרַבִּי יְהוּדָה לָא בָּעִינַן פְּשׁוּטִין. ki peligi — michemone ad chetém esré. lerabi méir bainan pechoutin. lerabi yeouda la bainan pechoutin.
7. וְרַב פָּפָּא מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא?! verav papa ma ka machma lan? tenéna?!
8. רַב פָּפָּא בָּרָיְיתָא לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ, וְקָא מַשְׁמַע לַן כְּבָרַיְיתָא. rav papa barayta la chemia léh, veka machma lan kevarayta.
9. אֲרִיךְ יוֹתֵר בְּתֵל חִיצַת חָצֵר שֶׁיָּבְשָׁה סִימָן. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה: הֶאֱרִיךְ בִּדְיוֹמְדִין כְּשִׁיעוּר פְּשׁוּטִין, לְרַבִּי מֵאִיר מַהוּ? arikh yotér betél 'hitsat 'hatsér cheyavcha siman. bea minéh abayé méraba: heerikh bidomdin kechiour pechoutin, lerabi méir maou?
10. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: ״וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין״. מַאי לָאו דְּמַאֲרִיךְ בִּדְיוֹמְדִין? לָא, דְּמַפֵּישׁ וְעָבֵיד פְּשׁוּטִין. amar léh, tenétouha: "ouvilvad cheyarbe befasin". ma la demaarikh bidomdin? la, demapéch veavéd pechoutin.
11. אִי הָכִי, הַאי ״וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין״, ״עַד שֶׁיַּרְבֶּה פַּסִּין״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! תְּנִי ״עַד שֶׁיַּרְבֶּה פַּסִּין״. i hakhi, ha "ouvilvad cheyarbe befasin", "ad cheyarbe pasin" mibeé léh! teni "ad cheyarbe pasin".
12. אִיכָּא דְאָמְרִי: אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: ״וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין״. מַאי לָאו דְּמַפֵּישׁ וְעָבֵיד פְּשׁוּטִין? לָא, דְּמַאֲרִיךְ בִּדְיוֹמְדִין. ika deamri: amar léh, tenétouha: "ouvilvad cheyarbe befasin". ma la demapéch veavéd pechoutin? la, demaarikh bidomdin.
13. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָתָנֵי ״וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בְּפַסִּין״. שְׁמַע מִינַּהּ. hakhi namé mistabera, midekatané "ouvilvad cheyarbe befasin". chema minah.
14. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה: יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּשְׁלִישׁ לְרַבִּי יְהוּדָה מַהוּ? פְּשׁוּטִין עָבֵיד, אוֹ בִּדְיוֹמְדִין מַאֲרֵיךְ? bea minéh abayé méraba: yotér micheloch esré ama ouchlich lerabi yeouda maou? pechoutin avéd, o bidomdin maarékh?
15. אֲמַר לֵיהּ: תְּנֵיתוּהָ. כַּמָּה הֵן מְקוֹרָבִין — כְּדֵי רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ שֶׁל פָּרָה. וְכַמָּה מְרוּחָקִין — אֲפִילּוּ כּוֹר וַאֲפִילּוּ כּוֹרַיִים. amar léh: tenétouha. kama hén mekoravin — kedé rochah veroubah chel para. vekhama merou'hakin — afilou kor vaafilou korayim.
16. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּית סָאתַיִם מוּתָּר, יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם אָסוּר. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: אִי אַתָּה מוֹדֶה בְּדִיר וְסַהַר וּמוּקְצֶה וְחָצֵר, אֲפִילּוּ בַּת חֲמֵשֶׁת כּוֹרִים וַאֲפִילּוּ בַּת עֲשָׂרָה כּוֹרִים שֶׁמּוּתָּר? rabi yeouda omér: bét satayim moutar, yotér mibét satayim asour. amrou lo lerabi yeouda: i ata mode bedir vesahar oumouktse ve'hatsér, afilou bat 'haméchet korim vaafilou bat asara korim chemoutar?
17. אָמַר לָהֶן: זוֹ מְחִיצָה, וְאֵלּוּ פַּסִּין. amar lahen: zo me'hitsa, veélou pasin.
18. וְאִם אִיתָא, זוֹ מְחִיצָה וְזוֹ הִיא מְחִיצָה מִיבְּעֵי לֵיהּ! veim ita, zo me'hitsa vezo hi me'hitsa mibeé léh!
19. הָכִי קָאָמַר: זוֹ תּוֹרַת מְחִיצָה עָלֶיהָ — וּפִרְצוֹתֶיהָ בְּעֶשֶׂר, וְאֵלּוּ תּוֹרַת פַּסִּין עֲלֵיהֶן — וּפִרְצוֹתֵיהֶן בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה וּשְׁלִישׁ. hakhi kaamar: zo torat me'hitsa aleha — oufirtsoteha beeser, veélou torat pasin aléhen — oufirtsotéhen bichloch esré ama ouchlich.
20. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה: תֵּל הַמִּתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ אַרְבַּע, נִידּוֹן מִשּׁוּם דְּיוֹמָד אוֹ אֵינוֹ נִידּוֹן מִשּׁוּם דְּיוֹמָד? bea minéh abayé méraba: tél hamitlakét asara mitokh arba, nidon michoum deomad o éno nidon michoum deomad?
21. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הָיְתָה שָׁם אֶבֶן מְרוּבַּעַת רוֹאִין, כׇּל שֶׁאִילּוּ תְּחַלֵּק וְיֵשׁ בָּהּ אַמָּה לְכָאן וְאַמָּה לְכָאן נִידּוֹן מִשּׁוּם דְּיוֹמָד, וְאִם לָאו אֵינוֹ נִידּוֹן מִשּׁוּם דְּיוֹמָד. amar léh, tenétouha: rabi chimon ben elazar omér: hayta cham even meroubaat roin, kol cheilou te'halék veyéch bah ama lekhan veama lekhan nidon michoum deomad, veim la éno nidon michoum deomad.
22. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: הָיְתָה שָׁם אֶבֶן עֲגוּלָּה, רוֹאִין כׇּל שֶׁאִילּוּ תֵּחָקֵק וְתֵחָלֵק וְיֵשׁ בָּהּ אַמָּה לְכָאן וְאַמָּה לְכָאן — נִידּוֹן מִשּׁוּם דְּיוֹמָד, וְאִם לָאו — אֵינוֹ נִידּוֹן מִשּׁוּם דְּיוֹמָד. rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka omér: hayta cham even agoula, roin kol cheilou té'hakék veté'halék veyéch bah ama lekhan veama lekhan — nidon michoum deomad, veim la — éno nidon michoum deomad.
23. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: חַד רוֹאִין אָמְרִינַן, תְּרֵי רוֹאִין לָא אָמְרִינַן, וּמָר סָבַר: אֲפִילּוּ תְּרֵי רוֹאִין נָמֵי אָמְרִינַן. bema ka mipalgi? mar savar: 'had roin amrinan, teré roin la amrinan, oumar savar: afilou teré roin namé amrinan.
24. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה: חִיצַת הַקָּנִים קָנֶה קָנֶה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, נִידּוֹן מִשּׁוּם דְּיוֹמָד אוֹ לָאו? bea minéh abayé méraba: 'hitsat hakanim kane kane pa'hot michelocha, nidon michoum deomad o la?
25. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: הָיָה שָׁם אִילָן אוֹ גָּדֵר אוֹ חִיצַת הַקָּנִים נִידּוֹן מִשּׁוּם דְּיוֹמָד. מַאי לָאו, קָנֶה קָנֶה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה? amar léh, tenétouha: haya cham ilan o gadér o 'hitsat hakanim nidon michoum deomad. ma la, kane kane pa'hot michelocha?
26. לָא, גּוּדְרְיָתָא דִּקְנֵי. אִי הָכִי — הַיְינוּ אִילָן. la, goudreyata dikné. i hakhi — haynou ilan.
27. וְאֶלָּא מַאי: קָנֶה קָנֶה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה — הַיְינוּ גָּדֵר! אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר, תְּרֵי גַוְונֵי גָּדֵר? הָכָא נָמֵי — תְּרֵי גַוְונֵי אִילָן. veela ma: kane kane pa'hot michelocha — haynou gadér! ela ma it lakh lemémar, teré gavné gadér? hakha namé — teré gavné ilan.
28. אִיכָּא דְּאָמְרִי: גּוּדְרְיָתָא דִּקְנֵי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ. גּוּדְרְיָתָא דִּקְנֵי מַאי? אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: הָיָה שָׁם גָּדֵר אוֹ אִילָן אוֹ חִיצַת הַקָּנִים נִידּוֹן מִשּׁוּם דְּיוֹמָד. מַאי לָאו, גּוּדְרְיָתָא דִּקְנֵי? ika deamri: goudreyata dikné ka mibaya léh. goudreyata dikné ma? amar léh, tenétouha: haya cham gadér o ilan o 'hitsat hakanim nidon michoum deomad. ma la, goudreyata dikné?
29. לָא, קָנָה קָנֶה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה. אִי הָכִי, הַיְינוּ גָּדֵר! la, kana kane pa'hot michelocha. i hakhi, haynou gadér!
30. וְאֶלָּא מַאי: גּוּדְרְיָתָא דִּקְנֵי — הַיְינוּ אִילָן! אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר, veela ma: goudreyata dikné — haynou ilan! ela ma it lakh lemémar,

Daf 20a

1. תְּרֵי גַוְונֵי אִילָן? הָכָא נָמֵי, תְּרֵי גַוְונֵי גָּדֵר. teré gavné ilan? hakha namé, teré gavné gadér.
2. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה: חָצֵר שֶׁרֹאשָׁהּ נִכְנָס לְבֵין הַפַּסִּין — מַהוּ לְטַלְטֵל מִתּוֹכָהּ לְבֵין הַפַּסִּין, וּמִבֵּין הַפַּסִּין לְתוֹכָהּ? אֲמַר לֵיהּ: מוּתָּר. bea minéh abayé méraba: 'hatsér cherochah nikhnas levén hapasin — maou letaltél mitokhah levén hapasin, oumibén hapasin letokhah? amar léh: moutar.
3. שְׁתַּיִם, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר. chetayim, ma? amar léh: asour.
4. אָמַר רַב הוּנָא: שְׁתַּיִם אֲסוּרִין, וַאֲפִילּוּ עֵירְבוּ. גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ ״עֵירוּב מוֹעִיל לְבֵין הַפַּסִּין״. רָבָא אָמַר: עֵירְבוּ מוּתָּר. amar rav houna: chetayim asourin, vaafilou érvou. gezéra chema yomrou "érouv moil levén hapasin". rava amar: érvou moutar.
5. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ — חָצֵר שֶׁרֹאשָׁהּ אֶחָד נִכְנָס לְבֵין הַפַּסִּין מוּתָּר לְטַלְטֵל מִתּוֹכָהּ לְבֵין הַפַּסִּין וּמִבֵּין הַפַּסִּין לְתוֹכָהּ, אֲבָל שְׁתַּיִם אָסוּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא עֵירְבוּ, אֲבָל עֵירְבוּ מוּתָּרִין. amar léh abayé lerava: tanya dimsaya lakh — 'hatsér cherochah e'had nikhnas levén hapasin moutar letaltél mitokhah levén hapasin oumibén hapasin letokhah, aval chetayim asour. bame devarim amourim chelo érvou, aval érvou moutarin.
6. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב הוּנָא?! אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: הָתָם דְּהָדְרָן וְעָרְבָן. léma tehvé teouvta derav houna?! amar lekha rav houna: hatam dehadran vearvan.
7. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה: יָבְשׁוּ מַיִם בְּשַׁבָּת מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: כְּלוּם נַעֲשֵׂית מְחִיצָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל מַיִם, מַיִם אֵין כָּאן מְחִיצָה אֵין כָּאן. bea minéh abayé méraba: yavchou mayim bechabat maou? amar léh: keloum naasét me'hitsa ela bichvil mayim, mayim én kan me'hitsa én kan.
8. בָּעֵי רָבִין: יָבְשׁוּ מַיִם בְּשַׁבָּת וּבָאוּ בְּשַׁבָּת מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָבְשׁוּ בְּשַׁבָּת לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דִּבְעַי מִינֵּיהּ דְּמָר וּפְשֵׁיט לִי דַּאֲסִיר. baé ravin: yavchou mayim bechabat ouvaou bechabat maou? amar léh abayé: yavchou bechabat la tibeé lakh, diva minéh demar oufchét li daasir.
9. בָּאוּ נָמֵי לָא תִּיבְּעֵי לָךְ — דְּהָוֵה לֵיהּ מְחִיצָה הָעֲשׂוּיָה בְּשַׁבָּת, וְתַנְיָא: כׇּל מְחִיצָה הָעֲשׂוּיָה בְּשַׁבָּת, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בִּרְצוֹן — שְׁמָהּ מְחִיצָה. baou namé la tibeé lakh — dehavé léh me'hitsa haasouya bechabat, vetanya: kol me'hitsa haasouya bechabat, bén bechogég bén bemézid bén beones bén birtson — chemah me'hitsa.
10. וְלָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב נַחְמָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִזְרוֹק, אֲבָל לְטַלְטֵל — לֹא. vela itemar alah, amar rav na'hman: lo chanou ela lizrok, aval letaltél — lo.
11. כִּי אִיתְּמַר דְּרַב נַחְמָן — אַמֵּזִיד אִיתְּמַר. ki itemar derav na'hman — amézid itemar.
12. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַזּוֹרֵק לְבֵין פַּסֵּי הַבֵּירָאוֹת חַיָּיב. פְּשִׁיטָא, אִי לָאו מְחִיצָה הִיא — הֵיכִי מִשְׁתְּרֵי לֵיהּ לְמַלּאוֹת?! amar rabi elazar: hazorék levén pasé habéraot 'hayav. pechita, i la me'hitsa hi — hékhi michteré léh lemalot?!
13. לָא צְרִיכָא, דַּעֲבַד כְּעֵין פַּסֵּי בֵירָאוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְזָרַק לְתוֹכָהּ — חַיָּיב. la tserikha, daavad keén pasé véraot birchout harabim, vezarak letokhah — 'hayav.
14. הָא נָמֵי פְּשִׁיטָא! אִי לָאו דִּבְעָלְמָא מְחִיצָה הִיא — גַּבֵּי בוֹר הֵיכִי מִשְׁתְּרֵי לֵיהּ לְטַלְטֹלֵי? לָא צְרִיכָא, אַף עַל גַּב דְּקָא בָּקְעִי בָּהּ רַבִּים. ha namé pechita! i la divalma me'hitsa hi — gabé vor hékhi michteré léh letaltolé? la tserikha, af al gav deka baki bah rabim.
15. וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן — דְּלָא אָתוּ רַבִּים וּמְבַטְּלִי מְחִיצְתָּא, הָא אֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר חֲדָא זִימְנָא! ouma ka machma lan — dela atou rabim oumvateli me'hitsta, ha amar rabi elazar 'hada zimna!
16. דִּתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיְתָה דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסַקְתָּן — יְסַלְּקֶנָּה לִצְדָדִין, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: כָּאן הוֹדִיעֲךָ כֹּחָן שֶׁל מְחִיצּוֹת. ditnan, rabi yeouda omér: im hayta derekh rechout harabim mafsaktan — yesalekena litsdadin, va'hakhamim omrim: éno tsarikh. rabi yo'hanan verabi elazar deamri tarvayou: kan hodiakha ko'han chel me'hitsot.
17. אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא ׳כָּאן׳ — וְלָא סְבִירָא לֵיהּ. קָא מַשְׁמַע לַן ׳כָּאן׳ — וּסְבִירָא לֵיהּ. i méhatam, hava aména 'kan' — vela sevira léh. ka machma lan 'kan' — ousvira léh.
18. וְלֵימָא הָא, וְלָא בָּעֵי הָךְ! חֲדָא מִכְּלַל חֲבֶירְתָּהּ אִיתְּמַר. veléma ha, vela baé hakh! 'hada mikelal 'havertah itemar.
19. מוּתָּר לְהַקְרִיב לַבְּאֵר וְכוּ׳. תְּנַן הָתָם: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִשְׁתֶּה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיִשְׁתֶּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֶלָּא אִם כֵּן מַכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ לִמְקוֹם שֶׁהוּא שׁוֹתֶה. moutar lehakriv labeér vekhou'. tenan hatam: lo yaamod adam birchout harabim veyichte birchout haya'hid, birchout haya'hid veyichte birchout harabim, ela im kén makhnis rocho veroubo limkom cheou chote.

Daf 20b

1. וְכֵן בַּגַּת. vekhén bagat.
2. גַּבֵּי אָדָם — הָא אָמַר דְּבָעֵי רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ. גַּבֵּי פָּרָה — מִי בָּעִינַן לַהּ רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ אוֹ לָא? gabé adam — ha amar devaé rocho veroubo. gabé para — mi bainan lah rochah veroubah o la?
3. כֹּל הֵיכָא דְּקָא נָקֵיט מָנָא וְלָא נָקֵיט לַהּ — לָא תִּיבְּעֵי לָךְ דְּבָעֵי רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ מִלְּגָיו. כִּי תִּבְּעֵי לָךְ — הֵיכָא דְּנָקֵיט מָנָא וְנָקֵיט לַהּ, מַאי? kol hékha deka nakét mana vela nakét lah — la tibeé lakh devaé rochah veroubah milega. ki tibeé lakh — hékha denakét mana venakét lah, ma?
4. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא הַפָּרָה רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ מִבִּפְנִים וְשׁוֹתָה. מַאי לָאו, דְּנָקֵיט לַהּ וְנָקֵיט מָנָא? לָא, דְּנָקֵיט מָנָא וְלָא נָקֵיט לַהּ. amar léh, tenétouha: ouvilvad chetehé hapara rochah veroubah mibifnim vechota. ma la, denakét lah venakét mana? la, denakét mana vela nakét lah.
5. וְכִי נָקֵיט מָנָא וְלָא נָקֵיט לַהּ, מִי שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: לֹא יְמַלֵּא אָדָם מַיִם וְיִתֵּן בְּשַׁבָּת לִפְנֵי בְהֶמְתּוֹ, אֲבָל מְמַלֵּא הוּא וְשׁוֹפֵךְ, וְהִיא שׁוֹתָה מֵאֵילֶיהָ! vekhi nakét mana vela nakét lah, mi cheré? vehatanya: lo yemalé adam mayim veyitén bechabat lifné vehemto, aval memalé hou vechofékh, vehi chota mééleha!
6. הָא אִתְּמַר עֲלַהּ: אָמַר אַבָּיֵי, הָכָא בְּאֵבוּס הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרוֹחַב אַרְבָּעָה, וְרֹאשׁוֹ אֶחָד נִכְנָס לְבֵין הַפַּסִּין. ha itemar alah: amar abayé, hakha beévous haoméd birchout harabim gavoha asara tefa'him vero'hav arbaa, verocho e'had nikhnas levén hapasin.
7. גְּזֵרָה דִּילְמָא חָזֵי לֵיהּ לְאֵבוּס דִּמְקַלְקַל וְאָתֵי לְתַקּוֹנֵיהּ, וְדָרֵא לֵיהּ לְדַוְולָא בַּהֲדֵיהּ, וְקָא מַפֵּיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים. gezéra dilma 'hazé léh leévous dimkalkal veaté letakonéh, vedaré léh ledavla bahadéh, veka mapék mérchout haya'hid lirchout harabim.
8. וְכִי הַאי גַּוְונָא מִי מִיחַיַּיב? וְהָאָמַר רַב סָפְרָא אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמְפַנֶּה חֲפָצָיו מִזָּוִית לְזָוִית, וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן וְהוֹצִיאָן — פָּטוּר, שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲקִירָה מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לְכָךְ. vekhi ha gavna mi mi'hayav? vehaamar rav safra amar rabi amé amar rabi yo'hanan: hamfane 'hafatsa mizavit lezavit, venimlakh aléhen veotsian — patour, chelo hayta akira michaa richona lekhakh.
9. אֶלָּא: זִמְנִין דִּמְתַקֵּן לֵיהּ וַהֲדַר מְעַיֵּיל לֵיהּ, וְקָא מְעַיֵּיל מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. ela: zimnin dimtakén léh vahadar meayél léh, veka meayél mérchout harabim lirchout haya'hid.
10. אִיכָּא דְּאָמְרִי: גַּבֵּי אָדָם הָא קָאָמְרִינַן דְּסַגִּי לֵיהּ בְּרֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ. גַּבֵּי פָרָה מִי סַגִּי לַהּ בְּרֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ, אוֹ לָא? ika deamri: gabé adam ha kaamrinan desagi léh berocho veroubo. gabé fara mi sagi lah berochah veroubah, o la?
11. הֵיכָא דְּנָקֵיט מָנָא וְנָקֵיט לַהּ — לָא תִּיבְּעֵי לָךְ דְּסַגִּי לַהּ בְּרֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ, אֶלָּא כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ דְּנָקֵיט מָנָא וְלָא נָקֵיט לַהּ, מַאי? hékha denakét mana venakét lah — la tibeé lakh desagi lah berochah veroubah, ela ki tibeé lakh denakét mana vela nakét lah, ma?
12. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא פָּרָה רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ מִבִּפְנִים וְשׁוֹתָה. מַאי לָאו דְּנָקֵיט מָנָא וְלָא נָקֵיט לַהּ: לָא, דְּנָקֵיט מָנָא וְנָקֵיט לַהּ. amar léh, tenétouha: ouvilvad chetehé para rochah veroubah mibifnim vechota. ma la denakét mana vela nakét lah: la, denakét mana venakét lah.
13. וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי נָקֵיט מָנָא וְלָא נָקֵיט לַהּ, מִי שְׁרֵי? וְהָתַנְיָא: לֹא יְמַלֵּא אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לִפְנֵי בְּהֶמְתּוֹ, אֲבָל מְמַלֵּא וְשׁוֹפֵךְ וְהִיא שׁוֹתָה מֵאֵילֶיהָ! vehakhi namé mistabera, dei nakét mana vela nakét lah, mi cheré? vehatanya: lo yemalé adam mayim veyitén lifné behemto, aval memalé vechofékh vehi chota mééleha!
14. הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר אַבָּיֵי: הָכָא בְּאֵבוּס הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרוֹחַב אַרְבָּעָה, וְרֹאשׁוֹ נִכְנָס לְבֵין הַפַּסִּין, דְּזִמְנִין דְּחָזֵי לֵיהּ לְאֵבוּס דִּמְקַלְקַל וְאָתֵי לְתַקּוֹנֵיהּ, וְדָרֵי לֵיהּ לְדַוְולָא בַּהֲדֵיהּ, וְקָא מַפֵּיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים. ha itemar alah amar abayé: hakha beévous haoméd birchout harabim gavoha asara tefa'him vero'hav arbaa, verocho nikhnas levén hapasin, dezimnin de'hazé léh leévous dimkalkal veaté letakonéh, vedaré léh ledavla bahadéh, veka mapék mérchout haya'hid lirchout harabim.
15. וְכִי הַאי גַּוְונָא מִי מִיחַיַּיב? וְהָאָמַר רַב סָפְרָא אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמְפַנֶּה חֲפָצָיו מִזָּוִית לְזָוִית וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן וְהוֹצִיאָן — פָּטוּר, שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲקִירָה מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לְכָךְ! vekhi ha gavna mi mi'hayav? vehaamar rav safra amar rabi amé amar rabi yo'hanan: hamfane 'hafatsa mizavit lezavit venimlakh aléhen veotsian — patour, chelo hayta akira michaa richona lekhakh!
16. אֶלָּא: זִמְנִין דִּמְתַקֵּן לֵיהּ וַהֲדַר מְעַיֵּיל לֵיהּ, וְקָא מְעַיֵּיל לֵיהּ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. ela: zimnin dimtakén léh vahadar meayél léh, veka meayél léh mérchout harabim lirchout haya'hid.
17. תָּא שְׁמַע: גָּמָל שֶׁרֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ מִבִּפְנִים אוֹבְסִין אוֹתוֹ מִבִּפְנִים, וְהָא אִיבּוּס כְּמַאן דְּנָקֵיט מָנָא וְנָקֵיט לַהּ דָּמְיָא, וְקָא בָּעִינַן רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ! ta chema: gamal cherocho veroubo mibifnim ovsin oto mibifnim, veha ibous keman denakét mana venakét lah damya, veka bainan rochah veroubah!
18. אָמַר רַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שָׁאנֵי גָּמָל, הוֹאִיל וְצַוָּארוֹ אָרוֹךְ. amar rav a'ha bar rav houna amar rav chéchet: chané gamal, hoil vetsavaro arokh.
19. תָּא שְׁמַע: בְּהֵמָה שֶׁרֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ בִּפְנִים אוֹבְסִין אוֹתָהּ מִבִּפְנִים. וְהָא אֵבוּס כְּמַאן דְּנָקֵיט מָנָא וְנָקֵיט לַהּ, וְקָא בָּעִינַן רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ! מַאי ׳בְּהֵמָה׳ נָמֵי דְּקָתָנֵי — גָּמָל. ta chema: behéma cherochah veroubah bifnim ovsin otah mibifnim. veha évous keman denakét mana venakét lah, veka bainan rocho veroubo! ma 'behéma' namé dekatané — gamal.
20. וְהָתַנְיָא ׳בְּהֵמָה׳ וְהָתַנְיָא ׳גָּמָל׳! vehatanya 'behéma' vehatanya 'gamal'!
21. מִידֵּי גַּבֵּי הֲדָדֵי תַּנְיָא?! תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר בְּגָמָל, הוֹאִיל וְצַוָּארוֹ אָרוֹךְ. midé gabé hadadé tanya?! tanya namé hakhi: rabi elazar osér begamal, hoil vetsavaro arokh.
22. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַדָּא: לֹא הוּתְּרוּ פַּסֵּי בֵירָאוֹת אֶלָּא לְעוֹלֵי רְגָלִים בִּלְבַד. וְהָתַנְיָא: לֹא הוּתְּרוּ פַּסֵּי בֵירָאוֹת אֶלָּא לְגַבֵּי בְהֵמָה בִּלְבַד! מַאי בְּהֵמָה — בֶּהֱמַת עוֹלֵי רְגָלִים. אֲבָל אָדָם amar rabi yits'hak bar ada: lo houterou pasé véraot ela leolé regalim bilvad. vehatanya: lo houterou pasé véraot ela legabé vehéma bilvad! ma behéma — behemat olé regalim. aval adam

Daf 21a

1. מְטַפֵּס וְעוֹלֶה מְטַפֵּס וְיוֹרֵד. metapés veole metapés veoréd.
2. אִינִי? וְהָאָמַר רַב יִצְחָק אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא הוּתְּרוּ פַּסֵּי בֵירָאוֹת אֶלָּא לִבְאֵר מַיִם חַיִּים בִּלְבַד. וְאִי לִבְהֵמָה, מָה לִי חַיִּים מָה לִי מְכוּנָּסִין? בָּעִינַן מִידֵּי דַּחֲזֵי לְאָדָם. ini? vehaamar rav yits'hak amar rav yeouda amar chemouél: lo houterou pasé véraot ela livér mayim 'hayim bilvad. vei livhéma, ma li 'hayim ma li mekhounasin? bainan midé da'hazé leadam.
3. גּוּפָא: לֹא הוּתְּרוּ פַּסֵּי בֵירָאוֹת אֶלָּא לִבְהֵמָה בִּלְבַד, אֲבָל אָדָם מְטַפֵּס וְעוֹלֶה מְטַפֵּס וְיוֹרֵד. וְאִם הָיוּ רְחָבִין, אֲפִילּוּ לְאָדָם נָמֵי. וְלֹא יְמַלֵּא אָדָם מַיִם וְיִתֵּן לִפְנֵי בְהֶמְתּוֹ, אֲבָל מְמַלֵּא הוּא וְשׁוֹפֵךְ לִפְנֵי בְּהֵמָה וְשׁוֹתָה מֵאֵילֶיהָ. goufa: lo houterou pasé véraot ela livhéma bilvad, aval adam metapés veole metapés veoréd. veim haou re'havin, afilou leadam namé. velo yemalé adam mayim veyitén lifné vehemto, aval memalé hou vechofékh lifné behéma vechota mééleha.
4. מַתְקֵיף לַהּ רַב עָנָן: אִם כֵּן, מָה הוֹעִילוּ פַּסֵּי בֵירָאוֹת? מָה הוֹעִילוּ?! לְמַלּאוֹת מֵהֶן! matkéf lah rav anan: im kén, ma hoilou pasé véraot? ma hoilou?! lemalot méhen!
5. אֶלָּא: מָה הוֹעִיל רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ שֶׁל פָּרָה? ela: ma hoil rochah veroubah chel para?
6. אָמַר אַבָּיֵי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בְּאֵיבוּס הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרוֹחַב אַרְבָּעָה וְרֹאשׁוֹ נִכְנָס לְבֵין הַפַּסִּין וְכוּ׳. amar abayé: hakha bema askinan — beévous haoméd birchout harabim gavoha asara vero'hav arbaa verocho nikhnas levén hapasin vekhou'.
7. אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: אֵין בּוּרְגָּנִין בְּבָבֶל, וְלֹא פַּסֵּי בֵירָאוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ. amar rav yirmeya bar aba amar rav: én bourganin bevavel, velo pasé véraot be'houts laarets.
8. בּוּרְגָּנִין בְּבָבֶל לָא — דִּשְׁכִיחִי בִּידְקֵי, פַּסֵּי בֵירָאוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ לָא — דְּלָא שְׁכִיחִי מְתִיבָתָא. אֲבָל אִיפְּכָא עָבְדִינַן. bourganin bevavel la — dichkhi'hi bidké, pasé véraot be'houts laarets la — dela chekhi'hi metivata. aval ipekha avdinan.
9. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: אֵין בּוּרְגָּנִין וּפַסֵּי בֵירָאוֹת, לֹא בְּבָבֶל וְלֹא בַּחוּץ לָאָרֶץ. בּוּרְגָּנִין בְּבָבֶל לֹא — דִּשְׁכִיחִי בִּידְקֵי, בְּחוּץ לָאָרֶץ נָמֵי לָא — דִּשְׁכִיחִי גַּנָּבֵי. ika deamri, amar rav yirmeya bar aba amar rav: én bourganin oufasé véraot, lo bevavel velo ba'houts laarets. bourganin bevavel lo — dichkhi'hi bidké, be'houts laarets namé la — dichkhi'hi ganavé.
10. פַּסֵּי בֵירָאוֹת בְּבָבֶל לָא — דִּשְׁכִיחִי מַיָּא. בְּחוּץ לָאָרֶץ נָמֵי לָא — דְּלָא שְׁכִיחִי מְתִיבָתָא. pasé véraot bevavel la — dichkhi'hi maya. be'houts laarets namé la — dela chekhi'hi metivata.
11. אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְמָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: אָמְרִי אָתֵיתוּ מִבַּרְנִשׁ לְבֵי כְנִישְׁתָּא דְּדָנִיֵּאל דַּהֲוָה תְּלָתָא פַּרְסֵי בְּשַׁבְּתָא, אַמַּאי סָמְכִיתוּ — אַבּוּרְגָּנִין? הָא אָמַר אֲבוּהּ דַּאֲבוּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אֵין בּוּרְגָּנִין בְּבָבֶל! amar léh rav 'hisda lemari beréh derav houna beréh derav yirmeya bar aba: amri atétou mibarnich levé khenichta dedaniyél dahava telata parsé bechabeta, ama samkhitou — abourganin? ha amar avouh daavouh micheméh derav: én bourganin bevavel!
12. נָפֵק וְאַחְוִי לֵיהּ הָנְהוּ מָתָווֹתָא, דְּמִבַּלְעָן בְּשִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים. nafék vea'hvi léh hanou mataota, demibalan bechivim ama vechirayim.
13. אָמַר רַב חִסְדָּא, דָּרֵישׁ מָרִי בַּר מָר: מַאי דִּכְתִיב ״לְכׇל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד״, דָּבָר זֶה אֲמָרוֹ דָּוִד וְלֹא פֵּירְשׁוֹ, אֲמָרוֹ אִיּוֹב וְלֹא פֵּירְשׁוֹ, אֲמָרוֹ יְחֶזְקֵאל וְלֹא פֵּירְשׁוֹ, עַד שֶׁבָּא זְכַרְיָה בֶּן עִדּוֹ וּפֵירְשׁוֹ. amar rav 'hisda, daréch mari bar mar: ma dikhtiv "lekhol tikhla raiti kéts re'hava mitsvatkha meod", davar ze amaro david velo pércho, amaro iyov velo pércho, amaro ye'hezkél velo pércho, ad cheba zekharya ben ido oufércho.
14. אֲמָרוֹ דָּוִד וְלֹא פֵּירְשׁוֹ, דִּכְתִיב: ״לְכׇל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד״. אֲמָרוֹ אִיּוֹב וְלֹא פֵּירְשׁוֹ, דִּכְתִיב: ״אֲרוּכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם״. amaro david velo pércho, dikhtiv: "lekhol tikhla raiti kéts re'hava mitsvatkha meod". amaro iyov velo pércho, dikhtiv: "arouka méerets midah our'hava mini yam".
15. אֲמָרוֹ יְחֶזְקֵאל וְלֹא פֵּירְשׁוֹ, דִּכְתִיב: ״וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִינִים וָהֶגֶה וָהִי״. amaro ye'hezkél velo pércho, dikhtiv: "vayifros otah lefana vehi khetouva panim vea'hor vekhatouv éleha kinim vahege vahi".
16. ״קִינִים״ — זוֹ פּוּרְעָנוּתָן שֶׁל צַדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ״. ״וָהֶגֶה״ — זוֹ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר״. ״וָהִי״ — זוֹ הִיא פּוּרְעָנוּתָן שֶׁל רְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבֹא, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״הֹוָה עַל הֹוָה תָּבֹא״. "kinim" — zo pouranoutan chel tsadikim baolam haze, vekhén hou omér: "kina hi vekonnouha". "vahege" — zo matan sekharan chel tsadikim leatid lavo, vekhén hou omér: "alé higaon bekhinor". "vahi" — zo hi pouranoutan chel rechaim leatid lavo, vekhén hou omér: "hova al hova tavo".
17. עַד שֶׁבָּא זְכַרְיָה בֶּן עִדּוֹ וּפֵירְשׁוֹ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רוֹאֶה וָאוֹמַר אֲנִי רוֹאֶה מְגִילָּה עָפָה אׇרְכָּהּ עֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרׇחְבָּהּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה״. וְכִי פָּשְׁטַתְּ לַהּ, הָוְיָא לַהּ עֶשְׂרִין בְּעֶשְׂרִין. וּכְתִיב: ״הִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר״, וְכִי קָלְפַתְּ לַהּ, כַּמָּה הָוְיָא לַהּ — אַרְבְּעִין בְּעֶשְׂרִין. ad cheba zekharya ben ido oufércho, dikhtiv: "vayomer éla ma ata roe vaomar ani roe megila afa orkah esrim baama vero'hbah eser baama". vekhi pachtate lah, havya lah esrin beesrin. oukhtiv: "hi khetouva panim vea'hor", vekhi kalfate lah, kama havya lah — arbein beesrin.
18. וּכְתִיב: ״מִי מָדַד בְּשׇׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְגוֹ׳״ — נִמְצָא כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ אֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּמָאתַיִם בַּתּוֹרָה. oukhtiv: "mi madad bechoolo mayim vechamayim bazeret tikén vego'" — nimtsa kol haolam koulo e'had michelochet alafim oumatayim batora.
19. וְאָמַר רַב חִסְדָּא, דָּרֵישׁ מָרִי בַּר מָר, מַאי דִּכְתִיב: ״וְהִנֵּה שְׁנֵי דּוּדָאֵי תְאֵנִים מוּעָדִים לִפְנֵי הֵיכַל ה׳. הַדּוּד הָאֶחָד תְּאֵנִים טוֹבוֹת מְאֹד כִּתְאֵנֵי veamar rav 'hisda, daréch mari bar mar, ma dikhtiv: "vehiné chené doudaé teénim mouadim lifné hékhal h'. hadoud hae'had teénim tovot meod kiténé

Daf 21b

1. הַבַּכּוּרוֹת וְהַדּוּד הָאֶחָד תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד אֲשֶׁר לֹא תֵאָכַלְנָה מֵרוֹעַ״ — habakourot vehadoud hae'had teénim raot meod acher lo téakhalna méroa" —
2. תְּאֵנִים הַטּוֹבוֹת — אֵלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים. תְּאֵנִים הָרָעוֹת — אֵלּוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר אָבַד סִבְרָם וּבָטַל סִיכּוּיָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ״ — אֵלּוּ וָאֵלּוּ עֲתִידִין שֶׁיִּתְּנוּ רֵיחַ. teénim hatovot — élou tsadikim gemourim. teénim haraot — élou rechaim gemourim. vechema tomar avad sivram ouvatal sikouyam? talmoud lomar: "hadoudaim natnou ré'ha" — élou vaélou atidin cheyitenou ré'ha.
3. דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ״ — אֵלּוּ בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא. daréch rava, ma dikhtiv: "hadoudaim natnou ré'ha" — élou ba'houré yisraél chelo taamou taam 'hét.
4. ״וְעַל פְּתָחֵינוּ כׇּל מְגָדִים״ — אֵלּוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁמַּגִּידוֹת פִּתְחֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶן. לָשׁוֹן אַחֵר: שֶׁאוֹגְדוֹת פִּתְחֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶן. "veal peta'hénou kol megadim" — élou benot yisraél chemagidot pit'héhen levaaléhen. lachon a'hér: cheogdot pit'héhen levaaléhen.
5. ״חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ״ — אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַרְבֵּה גְּזֵירוֹת גָּזַרְתִּי עַל עַצְמִי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלַי, וְקִיַּימְתִּים. "'hadachim gam yechanim dodi tsafanti lakh" — amra keneset yisraél lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, harbé gezérot gazarti al atsmi yotér mima chegazarta ala, vekiyamtim.
6. אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְהָהוּא מִדְּרַבָּנַן דַּהֲוָה קָא מְסַדַּר אַגָּדָתָא קַמֵּיהּ: מִי שְׁמִיעַ לָךְ ״חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים״ מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אֵלּוּ מִצְוֹת קַלּוֹת וְאֵלּוּ מִצְוֹת חֲמוּרוֹת. amar léh rav 'hisda lehaou miderabanan dahava ka mesadar agadata kaméh: mi chemia lakh "'hadachim gam yechanim" maou? amar léh: élou mitsot kalot veélou mitsot 'hamourot.
7. אֲמַר לֵיהּ: וְכִי תּוֹרָה פְּעָמִים פְּעָמִים נִיתְּנָה? אֶלָּא — הַלָּלוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְהַלָּלוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. amar léh: vekhi tora peamim peamim nitena? ela — halalou midivré tora, vehalalou midivré sofrim.
8. דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה וְגוֹ׳״ — בְּנִי, הִזָּהֵר בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים יוֹתֵר מִדִּבְרֵי תוֹרָה. שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה יֵשׁ בָּהֶן עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. וְדִבְרֵי סוֹפְרִים — כׇּל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַיָּיב מִיתָה. daréch rava, ma dikhtiv: "veotér méhéma beni hizahér asot sefarim harbé vego'" — beni, hizahér bedivré sofrim yotér midivré tora. chedivré tora yéch bahen asé velo taase. vedivré sofrim — kol haovér al divré sofrim 'hayav mita.
9. שֶׁמָּא תֹּאמַר: אִם יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ, מִפְּנֵי מָה לֹא נִכְתְּבוּ?! אָמַר קְרָא: ״עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ״. chema tomar: im yéch bahen mamach, mipené ma lo nikhtevou?! amar kera: "asot sefarim harbé én kéts".
10. ״וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִיעַת בָּשָׂר״ — אָמַר רַב פָּפָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אַחָא בַּר אַדָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַחָא בַּר עוּלָּא: מְלַמֵּד שֶׁכׇּל הַמַּלְעִיג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, נִידּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת. "velahag harbé yegiat basar" — amar rav papa beréh derav a'ha bar ada micheméh derav a'ha bar oula: melaméd chekol hamalig al divré 'hakhamim, nidon betsoa rota'hat.
11. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: מִי כְּתִיב לַעַג? ״לַהַג״ כְּתִיב! אֶלָּא: כׇּל הַהוֹגֶה בָּהֶן טוֹעֵם טַעַם בָּשָׂר. matkéf lah rava: mi ketiv laag? "lahag" ketiv! ela: kol haoge bahen toém taam basar.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, וְהָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַגַּרְסִי מְשָׁרְתוֹ. בְּכׇל יוֹם וָיוֹם הָיוּ מַכְנִיסִין לוֹ מַיִם בְּמִדָּה. יוֹם אֶחָד מְצָאוֹ שׁוֹמֵר בֵּית הָאֲסוּרִין, אָמַר לוֹ: הַיּוֹם מֵימֶךָ מְרוּבִּין, שֶׁמָּא לַחְתּוֹר בֵּית הָאֲסוּרִין אַתָּה צָרִיךְ? שָׁפַךְ חֶצְיָין וְנָתַן לוֹ חֶצְיָין. tanou rabanan: maase berabi akiva chehaya 'havouch bevét haasourin, vehaya rabi yeochoua hagarsi mecharto. bekhol yom vaom haou makhnisin lo mayim bemida. yom e'had metsao chomér bét haasourin, amar lo: hayom mémekha meroubin, chema la'htor bét haasourin ata tsarikh? chafakh 'hetsyan venatan lo 'hetsyan.
13. כְּשֶׁבָּא אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזָּקֵן אֲנִי וְחַיַּי תְּלוּיִין בְּחַיֶּיךָ? kecheba étsel rabi akiva, amar lo: yeochoua, én ata yodéa chezakén ani ve'haya telouyin be'hayekha?
14. סָח לוֹ כׇּל אוֹתוֹ הַמְאוֹרָע. אָמַר לוֹ: תֵּן לִי מַיִם שֶׁאֶטּוֹל יָדַי, אָמַר לוֹ: לִשְׁתּוֹת אֵין מַגִּיעִין, לִיטּוֹל יָדֶיךָ מַגִּיעִין?! אָמַר לוֹ: מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁחַיָּיבִים עֲלֵיהֶן מִיתָה? מוּטָב אָמוּת מִיתַת עַצְמִי, וְלֹא אֶעֱבוֹר עַל דַּעַת חֲבֵירַי! sa'h lo kol oto hamora. amar lo: tén li mayim cheetol yada, amar lo: lichtot én magiin, litol yadekha magiin?! amar lo: ma eese che'hayavim aléhen mita? moutav amout mitat atsmi, velo eevor al daat 'havéra!
15. אָמְרוּ: לֹא טָעַם כְּלוּם עַד שֶׁהֵבִיא לוֹ מַיִם וְנָטַל יָדָיו, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמְרוּ: מָה בְּזִקְנוּתוֹ כָּךְ, בְּיַלְדוּתוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּמָה בְּבֵית הָאֲסוּרִין כָּךְ, שֶׁלֹּא בְּבֵית הָאֲסוּרִין עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. amrou: lo taam keloum ad chehévi lo mayim venatal yada, kechechamou 'hakhamim badavar, amrou: ma beziknouto kakh, beyaldouto al a'hat kama vekhama. ouma bevét haasourin kakh, chelo bevét haasourin al a'hat kama vekhama.
16. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּשָׁעָה שֶׁתִּיקֵּן שְׁלֹמֹה עֵירוּבִין וּנְטִילַת יָדַיִם, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַּם אָנִי״. וְאוֹמֵר: ״חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְאָשִׁיבָה חֹרְפִי דָבָר״. amar rav yeouda amar chemouél: bechaa chetikén chelomo érouvin ountilat yadayim, yatsta bat kol veamra: "beni im 'hakham libekha yisma'h libi gam ani". veomér: "'hakham beni vesama'h libi veachiva 'horfi davar".
17. דָּרֵשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב ״לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ״. daréch rava: ma dikhtiv "lekha dodi nétsé hasade nalina bakefarim nachkima lakeramim nire im par'ha hagefen pita'h hasemadar hénétsou harimonim cham etén et doda lakh".
18. ״לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה״ — אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַל תְּדִינֵנִי כְּיוֹשְׁבֵי כְרַכִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן גָּזֵל וַעֲרָיוֹת וּשְׁבוּעַת שָׁוְא וּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר, ״נֵצֵא הַשָּׂדֶה״ — בֹּא וְאַרְאֲךָ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק. "lekha dodi nétsé hasade" — amra keneset yisraél lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, al tedinéni keochvé kherakim cheyéch bahen gazél vaaraot ouchvouat chav ouchvouat cheker, "nétsé hasade" — bo vearakha talmidé 'hakhamim, cheoskin batora mitokh hade'hak.
19. ״נָלִינָה בַּכְּפָרִים״ — אַל תִּקְרֵי בַּכְּפָרִים אֶלָּא בַּכּוֹפְרִים: בֹּא וְאַרְאֲךָ אוֹתָם שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶן טוֹבָה וְהֵן כָּפְרוּ בְּךָ. "nalina bakefarim" — al tikré bakefarim ela bakofrim: bo vearakha otam chehichpata lahen tova vehén kafrou bekha.
20. ״נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים״ — אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. ״נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן״ — אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא. ״פִּתַּח הַסְּמָדַר״ — אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה. ״הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים״ — אֵלּוּ בַּעֲלֵי גְמָרָא. ״שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ״ — אַרְאֲךָ כְּבוֹדִי וְגוֹדְלִי שֶׁבַח בָּנַי וּבְנוֹתַי. "nachkima lakeramim" — élou baté khenésiyot ouvaté midrachot. "nire im par'ha hagefen" — élou baalé mikra. "pita'h hasemadar" — élou baalé michna. "hénétsou harimonim" — élou baalé gemara. "cham etén et doda lakh" — arakha kevodi vegodli cheva'h bana ouvnota.
21. אָמַר רַב הַמְנוּנָא, מַאי דִּכְתִיב: ״וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף״ — מְלַמֵּד שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה עַל כׇּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל תּוֹרָה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, עַל כׇּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל סוֹפְרִים חֲמִשָּׁה וְאֶלֶף טְעָמִים. amar rav hamnouna, ma dikhtiv: "vaydabér chelochet alafim machal vayhi chiro 'hamicha vaalef" — melaméd cheamar chelomo al kol davar vedavar chel tora chelochet alafim machal, al kol davar vedavar chel sofrim 'hamicha veelef teamim.
22. דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״וְיוֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִימַּד דַּעַת אֶת הָעָם [וְ]אִיזֵּן וְחִקֵּר תִּיקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה״. ״לִימַּד דַּעַת אֶת הָעָם״ — דְּאַגְמְרַיהּ בְּסִימָנֵי טְעָמִים, וְאַסְבְּרַהּ בְּמַאי דְּדָמֵי לַיהּ. daréch rava, ma dikhtiv: "veotér chehaya kohelet 'hakham od limad daat et haam [ve]izén ve'hikér tikén mechalim harbé". "limad daat et haam" — deagmerah besimané teamim, veasberah bema dedamé lah.
23. ״[וְ]אִיזֵּן וְחִקֵּר תִּיקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה״ — אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בַּתְּחִילָּה הָיְתָה תּוֹרָה דּוֹמָה לִכְפִיפָה שֶׁאֵין לָהּ אׇזְנַיִם, עַד שֶׁבָּא שְׁלֹמֹה וְעָשָׂה לָהּ אׇזְנַיִם. "[ve]izén ve'hikér tikén mechalim harbé" — amar oula amar rabi eliezer: bate'hila hayta tora doma likhfifa cheén lah oznayim, ad cheba chelomo veasa lah oznayim.
24. ״קְווּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים״, אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא: מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ לִדְרוֹשׁ עַל כׇּל קוֹץ וָקוֹץ תִּילֵּי תִּילִּים שֶׁל הֲלָכוֹת. "keoutsota taltalim", amar rav 'hisda amar mar oukva: melaméd cheyéch lidroch al kol kots vakots tilé tilim chel halakhot.
25. ״שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב״: בְּמִי אַתָּה מוֹצְאָן — בְּמִי "che'horot kaorév": bemi ata motsan — bemi

Daf 22a

1. שֶׁמַּשְׁכִּים וּמַעֲרִיב עֲלֵיהֶן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. רַבָּה אָמַר: בְּמִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו עֲלֵיהֶן כְּעוֹרֵב. chemachkim oumaariv aléhen levét hamidrach. raba amar: bemi chemach'hir pana aléhen keorév.
2. רָבָא אָמַר: בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ אַכְזָרִי עַל בָּנָיו וְעַל בְּנֵי בֵּיתוֹ כְּעוֹרֵב. כִּי הָא דְּרַב אַדָּא בַּר מַתְנָא הֲוָה קָאָזֵיל לְבֵי רַב, אֲמַרָה לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ: יָנוֹקֵי דִידָךְ מַאי אֶעֱבֵיד לְהוּ? אֲמַר לַהּ: מִי שְׁלִימוּ קוּרָמֵי בְּאַגְמָא? rava amar: bemi chemésim atsmo akhzari al bana veal bené béto keorév. ki ha derav ada bar matna hava kaazél levé rav, amara léh devétou: yanoké didakh ma eevéd leou? amar lah: mi chelimou kouramé beagma?
3. ״וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ״, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אִילְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב, אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ — כִּבְיָכוֹל כְּאָדָם שֶׁנּוֹשֵׂא מַשּׂוֹי עַל פָּנָיו, וּמְבַקֵּשׁ לְהַשְׁלִיכוֹ מִמֶּנּוּ. "oumchalém lesona el pana lehaavido", amar rabi yeochoua ben lévi: ilmalé mikra katouv, i efchar leomro — kivyakhol keadam chenosé maso al pana, oumvakéch lehachlikho mimenou.
4. ״לֹא יְאַחֵר לְשׂוֹנְאוֹ״, אָמַר רַבִּי אִילָא: לְשׂוֹנְאָיו הוּא דְּלֹא יְאַחֵר, אֲבָל יְאַחֵר לַצַּדִּיקִים גְּמוּרִים. "lo yea'hér lesono", amar rabi ila: lesona hou delo yea'hér, aval yea'hér latsadikim gemourim.
5. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״, ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״ — וְלֹא לְמָחָר לַעֲשׂוֹתָם, ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״ — לְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם. vehaynou deamar rabi yeochoua ben lévi: ma dikhtiv "acher anokhi metsaoukha hayom laasotam", "hayom laasotam" — velo lema'har laasotam, "hayom laasotam" — lema'har lekabél sekharam.
6. אָמַר רַבִּי חַגַּי, וְאִיתֵּימָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: מַאי דִּכְתִיב ״אֶרֶךְ אַפַּיִם״? ״אֶרֶךְ אַף״ מִבְּעֵי לֵיהּ! amar rabi 'haga, veitéma rabi chemouél bar na'hmani: ma dikhtiv "erekh apayim"? "erekh af" mibeé léh!
7. אֶלָּא אֶרֶךְ אַפַּיִם לְצַדִּיקִים, אֶרֶךְ אַפַּיִם לָרְשָׁעִים. ela erekh apayim letsadikim, erekh apayim larchaim.
8. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד בֵּית סָאתַיִם וְכוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בּוֹר וּפַסִּין קָאָמַר, אוֹ דִילְמָא בּוֹר וְלֹא פַּסִּין קָאָמַר? rabi yeouda omér ad bét satayim vekhou'. ibaya leou: bor oufasin kaamar, o dilma bor velo pasin kaamar?
9. אָדָם נוֹתֵן עֵינָיו בְּבוֹרוֹ, וְלָא גָּזְרִינַן דִּילְמָא אָתֵי לְטַלְטוֹלֵי יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם בְּקַרְפֵּף; adam notén éna bevoro, vela gazrinan dilma até letaltolé yotér mibét satayim bekarpéf;
10. אוֹ דִילְמָא, אָדָם נוֹתֵן עֵינָיו בִּמְחִיצָתוֹ, וְגָזְרִינַן דִּילְמָא אָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם בְּקַרְפֵּף. o dilma, adam notén éna bim'hitsato, vegazrinan dilma até lei'halofé yotér mibét satayim bekarpéf.
11. תָּא שְׁמַע: כַּמָּה הֵן מְקוֹרָבִין — כְּדֵי רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ שֶׁל פָּרָה, וְכַמָּה הֵן מְרוּחָקִין — אֲפִילּוּ כּוֹר אֲפִילּוּ כּוֹרַיִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּית סָאתַיִם — מוּתָּר, יָתֵר מִבֵּית סָאתַיִם — אָסוּר. ta chema: kama hén mekoravin — kedé rochah veroubah chel para, vekhama hén merou'hakin — afilou kor afilou korayim. rabi yeouda omér: bét satayim — moutar, yatér mibét satayim — asour.
12. אָמְרוּ לְרַבִּי יְהוּדָה: אִי אַתָּה מוֹדֶה בְּדִיר וְסַהַר מוּקְצֶה וְחָצֵר, אֲפִילּוּ בֵּית חֲמֵשֶׁת כּוֹרִים וּבֵית עֲשֶׂרֶת כּוֹרִים, שֶׁמּוּתָּר. amrou lerabi yeouda: i ata mode bedir vesahar mouktse ve'hatsér, afilou bét 'haméchet korim ouvét aseret korim, chemoutar.
13. אָמַר לָהֶם: זוֹ מְחִיצָה, וְאֵלּוּ פַּסִּין. amar lahem: zo me'hitsa, veélou pasin.
14. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בּוֹר בֵּית סָאתַיִם אַבֵּית סָאתַיִם — מוּתָּר, וְלֹא אָמְרוּ לְהַרְחִיק אֶלָּא כְּדֵי רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ שֶׁל פָּרָה. rabi chimon ben elazar omér: bor bét satayim abét satayim — moutar, velo amrou lehar'hik ela kedé rochah veroubah chel para.
15. הָא מִדְּקָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר בּוֹר וְלֹא פַּסִּין, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה בּוֹר וּפַסִּין קָאָמַר. וְלָא הִיא, רַבִּי יְהוּדָה בּוֹר בְּלֹא פַּסִּין קָאָמַר. ha midekaamar rabi chimon ben elazar bor velo pasin, mikelal derabi yeouda bor oufasin kaamar. vela hi, rabi yeouda bor belo pasin kaamar.
16. אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ אֲרִיךְ וְקַטִּין. i hakhi, haynou derabi chimon ben elazar! ika bénayou arikh vekatin.
17. כְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: כׇּל אֲוִיר שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ לְדִירָה, כְּגוֹן דִּיר וְסַהַר מוּקְצֶה וְחָצֵר, אֲפִילּוּ בֵּית חֲמֵשֶׁת כּוֹרִים וּבֵית עֲשֶׂרֶת כּוֹרִים — מוּתָּר. kelal amar rabi chimon ben elazar: kol avir chetachmicho ledira, kegon dir vesahar mouktse ve'hatsér, afilou bét 'haméchet korim ouvét aseret korim — moutar.
18. וְכׇל דִּירָה שֶׁתַּשְׁמִישָׁהּ לַאֲוִיר, כְּגוֹן בּוּרְגָּנִין שֶׁבַּשָּׂדוֹת, בֵּית סָאתַיִם — מוּתָּר, יֶתֶר מִבֵּית סָאתַיִם — אָסוּר. vekhol dira chetachmichah laavir, kegon bourganin chebasadot, bét satayim — moutar, yeter mibét satayim — asour.
19. מַתְנִי׳ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסַקְתָּן — יְסַלְּקֶנָּה לִצְדָדִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ. matni' rabi yeouda omér: im haya derekh rechout harabim mafsaktan — yesalekena litsdadin. va'hakhamim omrim: éno tsarikh.
20. גְּמָ׳ רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: כָּאן הוֹדִיעֲךָ כּוֹחָן שֶׁל מְחִיצּוֹת. gema' rabi yo'hanan verabi elazar deamri tarvayou: kan hodiakha ko'han chel me'hitsot.
21. כָּאן, וּסְבִירָא לֵיהּ? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יְרוּשָׁלַיִם, אִילְמָלֵא דַּלְתוֹתֶיהָ נִנְעָלוֹת בַּלַּיְלָה, חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם רְשׁוּת הָרַבִּים. kan, ousvira léh? vehaamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: yerouchalayim, ilmalé daltoteha ninalot balayla, 'hayavin aleha michoum rechout harabim.
22. אֶלָּא: כָּאן — וְלָא סְבִירָא לֵיהּ. ela: kan — vela sevira léh.
23. וּרְמִי דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה. וּרְמִי דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן. ourmi derabi yeouda aderabi yeouda. ourmi derabanan aderabanan.
24. דְּתַנְיָא, יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָתִּים מִשְּׁנֵי צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, עוֹשֶׂה לוֹ לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן, אוֹ קוֹרָה מִכָּאן וְקוֹרָה מִכָּאן, וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּאֶמְצַע. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְעָרְבִין רְשׁוּת הָרַבִּים בְּכָךְ. detanya, yatér al kén amar rabi yeouda: mi chehaou lo chené vatim michené tsidé rechout harabim, ose lo le'hi mikan vele'hi mikan, o kora mikan vekora mikan, venosé venotén baemtsa. amrou lo: én mearvin rechout harabim bekhakh.
25. קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה, קַשְׁיָא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן. kachya derabi yeouda aderabi yeouda, kachya derabanan aderabanan.
26. דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא: הָתָם — דְּאִיכָּא שְׁתֵּי מְחִיצּוֹת מְעַלְּיָיתָא. הָכָא — לֵיכָּא שְׁתֵּי מְחִיצּוֹת מְעַלְּיָיתָא, derabi yeouda aderabi yeouda la kachya: hatam — deika cheté me'hitsot mealeyata. hakha — léka cheté me'hitsot mealeyata,
27. דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן [נָמֵי] לָא קַשְׁיָא: הָכָא — אִיכָּא שֵׁם אַרְבַּע מְחִיצּוֹת, הָתָם — לֵיכָּא שֵׁם אַרְבַּע מְחִיצּוֹת. derabanan aderabanan [namé] la kachya: hakha — ika chém arba me'hitsot, hatam — léka chém arba me'hitsot.
28. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם רְשׁוּת הָרַבִּים. יָתֵיב רַב דִּימִי וְקָאֲמַר לֵיהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי: מַאי טַעְמָא? amar rabi yits'hak bar yoséf amar rabi yo'hanan: erets yisraél én 'hayavin aleha michoum rechout harabim. yatév rav dimi vekaamar léh leha chemata. amar léh abayé lerav dimi: ma tama?

Daf 22b

1. אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּמַקֵּיף לַהּ סוּלְּמָא דְצוֹר מֵהָךְ גִּיסָא וּמַחְתָנָא דְגָדֵר מֵהָךְ גִּיסָא — בָּבֶל נָמֵי, מַקִּיף לֵהּ פְּרָת מֵהָךְ גִּיסָא וְדִיגְלַת מֵהַאי גִּיסָא! דְּכוּלָּא עָלְמָא נָמֵי מַקִּיף אוֹקְיָינוֹס! דִּילְמָא מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת קָאָמְרַתְּ? iléma michoum demakéf lah soulema detsor méhakh gisa ouma'htana degadér méhakh gisa — bavel namé, makif léh perat méhakh gisa vediglat méha gisa! dekhoula alma namé makif okyanos! dilma maalot oumoradot kaamrate?
2. אֲמַר לֵיהּ: קַרְקַפְנָא, חֲזִיתֵיהּ לְרֵישָׁךְ בֵּי עַמּוּדֵי כִּי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְהָא שְׁמַעְתָּא. amar léh: karkafna, 'hazitéh leréchakh bé amoudé ki amar rabi yo'hanan leha chemata.
3. אִיתְּמַר נָמֵי, כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַעֲלוֹת וּמוֹרָדוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם רְשׁוּת הָרַבִּים לְפִי שֶׁאֵינָן כְּדִגְלֵי מִדְבָּר. itemar namé, ki ata ravin amar rabi yo'hanan, veamri lah, amar rabi avaou amar rabi yo'hanan: maalot oumoradot chebeerets yisraél én 'hayavin aléhen michoum rechout harabim lefi cheénan kediglé midbar.
4. בְּעָא מִינֵּיהּ רַחֲבָה מֵרָבָא: תֵּל הַמִּתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ אַרְבַּע, וְרַבִּים בּוֹקְעִין בּוֹ, חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ אֵין חַיָּיבִין עָלָיו? bea minéh ra'hava mérava: tél hamitlakét asara mitokh arba, verabim bokin bo, 'hayavin ala michoum rechout harabim o én 'hayavin ala?
5. אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן לָא תִּיבְּעֵי לָךְ: הַשְׁתָּא, וּמָה הָתָם דְּנִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ — אָמְרִי רַבָּנַן לָא אָתוּ רַבִּים וּמְבַטְּלִי לַהּ מְחִיצְתָּא, הָכָא, דְּלָא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן! aliba derabanan la tibeé lakh: hachta, ouma hatam deni'ha tachmichtéh — amri rabanan la atou rabim oumvateli lah me'hitsta, hakha, dela ni'ha tachmichtéh — lo kol chekén!
6. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. מַאי, הָתָם הוּא דְּנִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ, הָכָא הוּא דְּלָא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ — לָא אָתוּ רַבִּים וּמְבַטְּלִי מְחִיצְתָּא? אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא? אֲמַר לֵיהּ: חַיָּיבִין. ki tibeé lakh aliba derabi yeouda. ma, hatam hou deni'ha tachmichtéh, hakha hou dela ni'ha tachmichtéh — la atou rabim oumvateli me'hitsta? o dilma la chena? amar léh: 'hayavin.
7. וַאֲפִילּוּ עוֹלִין לוֹ בְּחֶבֶל? אֲמַר לֵיהּ: אִין. וַאֲפִילּוּ בְּמַעֲלוֹת בֵּית מָרוֹן?! אֲמַר לֵיהּ: אִין. vaafilou olin lo be'hevel? amar léh: in. vaafilou bemaalot bét maron?! amar léh: in.
8. אֵיתִיבֵיהּ: חָצֵר שֶׁהָרַבִּים נִכְנָסִין לָהּ בָּזוֹ וְיוֹצְאִין בָּזוֹ — רְשׁוּת הָרַבִּים לַטּוּמְאָה, וּרְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת. étivéh: 'hatsér cheharabim nikhnasin lah bazo veotsin bazo — rechout harabim latouma, ourchout haya'hid lachabat.
9. מַנִּי? אִילֵּימָא רַבָּנַן, הַשְׁתָּא וּמָה הָתָם — דְּנִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ, אָמְרִי רַבָּנַן: לָא אָתוּ רַבִּים וּמְבַטְּלִי מְחִיצְתָּא, הָכָא — דְּלָא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן! mani? iléma rabanan, hachta ouma hatam — deni'ha tachmichtéh, amri rabanan: la atou rabim oumvateli me'hitsta, hakha — dela ni'ha tachmichtéh, lo kol chekén!
10. אֶלָּא לָאו, רַבִּי יְהוּדָה הִיא? ela la, rabi yeouda hi?
11. לָא, לְעוֹלָם רַבָּנַן, וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטּוּמְאָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. la, leolam rabanan, ourchout harabim latouma itsterikha léh.
12. תָּא שְׁמַע: מְבוֹאוֹת הַמְפוּלָּשׁוֹת בְּבוֹרוֹת, בְּשִׁיחִין וּבִמְעָרוֹת — רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטּוּמְאָה. ta chema: mevoot hamfoulachot bevorot, bechi'hin ouvimarot — rechout haya'hid lechabat ourchout harabim latouma.
13. ״בְּבוֹרוֹת״ סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא: לְבוֹרוֹת — רְשׁוּת הַיָּחִיד לְשַׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטּוּמְאָה. "bevorot" salka datakh? ela: levorot — rechout haya'hid lechabat ourchout harabim latouma.
14. מַנִּי? אִילֵּימָא רַבָּנַן, הַשְׁתָּא וּמָה הָתָם — דְּנִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ, אָמְרִי: לָא אָתוּ רַבִּים וּמְבַטְּלִי לַהּ, הָכָא — דְּלָא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן! אֶלָּא לָאו רַבִּי יְהוּדָה הִיא? mani? iléma rabanan, hachta ouma hatam — deni'ha tachmichtéh, amri: la atou rabim oumvateli lah, hakha — dela ni'ha tachmichtéh, lo kol chekén! ela la rabi yeouda hi?
15. לָא, לְעוֹלָם רַבָּנַן, וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטּוּמְאָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. la, leolam rabanan, ourchout harabim latouma itsterikha léh.
16. תָּא שְׁמַע: שְׁבִילֵי בֵּית גִּילְגּוּל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — רְשׁוּת הַיָּחִיד לַשַּׁבָּת וּרְשׁוּת הָרַבִּים לַטּוּמְאָה. ta chema: chevilé bét gilgoul vekhayotsé bahen — rechout haya'hid lachabat ourchout harabim latouma.
17. וְאֵיזֶהוּ שְׁבִילֵי בֵּית גִּילְגּוּל? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: כֹּל שֶׁאֵין הָעֶבֶד יָכוֹל לִיטּוֹל סְאָה שֶׁל חִיטִּין וְיָרוּץ לִפְנֵי סַרְדְּיוֹט. veézeou chevilé bét gilgoul? amri devé rabi yana: kol cheén haeved yakhol litol sea chel 'hitin veyarouts lifné sardeot.
18. מַנִּי? אִילֵּימָא רַבָּנַן, הַשְׁתָּא וּמָה הָתָם — דְּנִיחָא תַּשְׁמִישְׁתָּא, אָמְרִי רַבָּנַן: לָא אָתוּ רַבִּים וּמְבַטְּלִי לַהּ מְחִיצְתָּא. הָכָא — דְּלָא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתָּא, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן! אֶלָּא לָאו, רַבִּי יְהוּדָה הִיא? mani? iléma rabanan, hachta ouma hatam — deni'ha tachmichta, amri rabanan: la atou rabim oumvateli lah me'hitsta. hakha — dela ni'ha tachmichta, lo kol chekén! ela la, rabi yeouda hi?
19. אֲמַר לֵיהּ: שְׁבִילֵי בֵּית גִּילְגּוּל קָאָמְרַתְּ? יְהוֹשֻׁעַ אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה, עָמַד וְתִיקֵּן לָהֶם דְּרָכִים וּסְרַטְיָא, כֹּל הֵיכָא דְּנִיחָא תַּשְׁמִישְׁתָּא — מְסָרָהּ לָרַבִּים, כֹּל הֵיכָא דְּלָא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתָּא — מְסָרָהּ לַיָּחִיד. amar léh: chevilé bét gilgoul kaamrate? yeochoua ohév yisraél haya, amad vetikén lahem derakhim ousratya, kol hékha deni'ha tachmichta — mesarah larabim, kol hékha dela ni'ha tachmichta — mesarah laya'hid.
20. מַתְנִי׳ אֶחָד בּוֹר הָרַבִּים וּבְאֵר הָרַבִּים וּבְאֵר הַיָּחִיד — עוֹשִׂין לָהֶן פַּסִּין. matni' e'had bor harabim ouvér harabim ouvér haya'hid — osin lahen pasin.
21. אֲבָל לְבוֹר הַיָּחִיד — עוֹשִׂין לוֹ מְחִיצָה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. aval levor haya'hid — osin lo me'hitsa gavoha asara tefa'him, divré rabi akiva.
22. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: אֵין עוֹשִׂין פַּסִּין אֶלָּא לִבְאֵר הָרַבִּים בִּלְבַד, וְלַשְּׁאָר — עוֹשִׂין חֲגוֹרָה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. rabi yeouda ben bava omér: én osin pasin ela livér harabim bilvad, velachear — osin 'hagora gavoha asara tefa'him.

Daf 23a

1. גְּמָ׳ אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא. וְאָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא הוּתְּרוּ פַּסֵּי בֵירָאוֹת אֶלָּא לִבְאֵר מַיִם חַיִּים בִּלְבַד. gema' amar rav yoséf amar rav yeouda amar chemouél: halakha kerabi yeouda ben bava. veamar rav yoséf amar rav yeouda amar chemouél: lo houterou pasé véraot ela livér mayim 'hayim bilvad.
2. וּצְרִיכָא: דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא, הֲוָה אָמֵינָא: דְּרַבִּים — וַאֲפִילּוּ מְכוּנָּסִין, outsrikha: dei achmeinan halakha kerabi yeouda ben bava, hava aména: derabim — vaafilou mekhounasin,
3. וְהַאי דְּקָתָנֵי בְּאֵר הָרַבִּים — לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי עֲקִיבָא. קָא מַשְׁמַע לַן דְּלֹא הוּתְּרוּ פַּסֵּי בֵירָאוֹת אֶלָּא לִבְאֵר מַיִם חַיִּים. veha dekatané beér harabim — leapoké miderabi akiva. ka machma lan delo houterou pasé véraot ela livér mayim 'hayim.
4. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּאֵר מַיִם חַיִּים, הֲוָה אָמֵינָא: לָא שְׁנָא דְּרַבִּים וְלָא שְׁנָא דְּיָחִיד, קָא מַשְׁמַע לַן: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא. vei achmeinan beér mayim 'hayim, hava aména: la chena derabim vela chena deya'hid, ka machma lan: halakha kerabi yeouda ben bava.
5. מַתְנִי׳ וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא: הַגִּינָּה וְהַקַּרְפֵּף שֶׁהֵן שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים הַמּוּקָּפוֹת גָּדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים — מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ שׁוֹמֵירָה אוֹ בֵּית דִּירָה, אוֹ שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לָעִיר. matni' veod amar rabi yeouda ben bava: hagina vehakarpéf chehén chivim ama vechirayim al chivim ama vechirayim hamoukafot gadér gavoha asara tefa'him — metaltelin betokhah, ouvilvad cheyehé bah choméra o bét dira, o chetehé semoukha lair.
6. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֵין בָּהּ אֶלָּא בּוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֵין בָּהּ אַחַת מִכׇּל אֵלּוּ מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִים. rabi yeouda omér: afilou én bah ela bor vechi'ha oumara metaltelin betokhah. rabi akiva omér: afilou én bah a'hat mikol élou metaltelin betokhah, ouvilvad cheyehé bah chivim ama vechirayim al chivim ama vechirayim.
7. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה אׇרְכָּהּ יָתֵר עַל רׇחְבָּהּ אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת — אֵין מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אׇרְכָּהּ פִּי שְׁנַיִם בְּרׇחְבָּהּ — מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. rabi eliezer omér: im hayta orkah yatér al ro'hbah afilou ama a'hat — én metaltelin betokhah. rabi yosé omér: afilou orkah pi chenayim bero'hbah — metaltelin betokhah.
8. אָמַר רַבִּי אִלְעַאי: שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי אֶלְעָזָר, וַאֲפִילּוּ הִיא כְּבֵית כּוֹר. amar rabi ila: chamati mérabi elazar, vaafilou hi kevét kor.
9. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ: אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵירַב — בֵּיתוֹ אָסוּר מִלְּהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא לוֹ, אֲבָל לָהֶם מוּתָּר. vekhén chamati mimenou: anché 'hatsér chechakha'h e'had méhen velo érav — béto asour milehakhnis oulotsi lo, aval lahem moutar.
10. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ: שֶׁיּוֹצְאִין בְּעַרְקַבָּלִין בַּפֶּסַח. וְחָזַרְתִּי עַל כׇּל תַּלְמִידָיו וּבִקַּשְׁתִּי לִי חָבֵר, וְלֹא מָצָאתִי. vekhén chamati mimenou: cheyotsin bearkabalin bapesa'h. ve'hazarti al kol talmida ouvikachti li 'havér, velo matsati.
11. גְּמָ׳ מַאי תַּנָּא דְּקָתָנֵי ״וְעוֹד״. gema' ma tana dekatané "veod".
12. אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּתְנָא לֵיהּ חֲדָא לְחוּמְרָא וְקָתָנֵי אַחֲרִיתִי, מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי ״וְעוֹד״ — וְהָא רַבִּי יְהוּדָה דִּתְנָא לֵיהּ חֲדָא לְחוּמְרָא וְקָתָנֵי אַחֲרִיתִי, וְלָא קָתָנֵי ״וְעוֹד״! iléma michoum ditna léh 'hada le'houmra vekatané a'hariti, michoum hakhi katané "veod" — veha rabi yeouda ditna léh 'hada le'houmra vekatané a'hariti, vela katané "veod"!
13. הָתָם אַפְסְקוּהּ רַבָּנַן, הָכָא לָא אַפְסְקוּהּ רַבָּנַן. hatam afsekouh rabanan, hakha la afsekouh rabanan.
14. וְכׇל הֵיכָא דְּאַפְסְקוּהּ רַבָּנַן לָא קָתָנֵי ״וְעוֹד״? וְהָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּסוּכָּה, דְּאַפְסְקוּהּ רַבָּנַן, וְקָתָנֵי ״וְעוֹד״? vekhol hékha deafsekouh rabanan la katané "veod"? veha rabi eliezer desouka, deafsekouh rabanan, vekatané "veod"?
15. הָתָם, בְּמִילְּתֵיהּ הוּא דְּאַפְסְקוּהּ. הָכָא, בְּמִילְּתָא אַחֲרִיתִי אַפְסְקוּהּ. hatam, bemiletéh hou deafsekouh. hakha, bemileta a'hariti afsekouh.
16. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֵין בָּהּ אֶחָד מִכׇּל אֵלּוּ מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. rabi akiva omér: afilou én bah e'had mikol élou metaltelin betokhah.

Daf 23b

1. רַבִּי עֲקִיבָא הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! rabi akiva haynou tana kama!
2. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דָּבָר מוּעָט. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דָּבָר מוּעָט יֵשׁ עַל שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, וְלֹא נָתְנוּ חֲכָמִים בּוֹ שִׁיעוּר. ika bénayou davar mouat. detanya, rabi yeouda omér: davar mouat yéch al chivim ama vechirayim, velo natnou 'hakhamim bo chiour.
3. וְכַמָּה שִׁיעוּר סָאתַיִם? כַּחֲצַר הַמִּשְׁכָּן. vekhama chiour satayim? ka'hatsar hamichkan.
4. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? mena hané milé?
5. אָמַר רַב יְהוּדָה, דְּאָמַר קְרָא: ״אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים״. אָמְרָה תּוֹרָה: טוֹל חֲמִשִּׁים, וְסַבֵּב חֲמִשִּׁים. amar rav yeouda, deamar kera: "orekh he'hatsér méa vaama vero'hav 'hamichim ba'hamichim". amra tora: tol 'hamichim, vesabév 'hamichim.
6. פְּשָׁטֵיהּ דִּקְרָא בְּמַאי כְּתִיב?! אָמַר אַבָּיֵי: הַעֲמֵד מִשְׁכָּן עַל שְׂפַת חֲמִשִּׁים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא חֲמִשִּׁים אַמָּה לְפָנָיו וְעֶשְׂרִים אַמָּה לְכׇל רוּחַ וָרוּחַ. pechatéh dikra bema ketiv?! amar abayé: haaméd michkan al sefat 'hamichim, kedé cheyehé 'hamichim ama lefana veesrim ama lekhol rou'ha varou'ha.
7. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה אׇרְכָּהּ כּוּ׳. וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם הָיְתָה אׇרְכָּהּ יָתֵר עַל פִּי שְׁנַיִם בְּרׇחְבָּהּ אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת — אֵין מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ! rabi eliezer omér: im hayta orkah kou'. vehatanya, rabi eliezer omér: im hayta orkah yatér al pi chenayim bero'hbah afilou ama a'hat — én metaltelin betokhah!
8. אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: כִּי תְּנַן נָמֵי מַתְנִיתִין — [יָתֵר עַל] פִּי שְׁנַיִם בְּרׇחְבָּהּ תְּנַן. אִי הָכִי, הַיְינוּ רַבִּי יוֹסֵי?! amar rav bivi bar abayé: ki tenan namé matnitin — [yatér al] pi chenayim bero'hbah tenan. i hakhi, haynou rabi yosé?!
9. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ רִיבּוּעָא דְּרִיבְּעוּהָ רַבָּנַן. ika bénayou riboua deribeouha rabanan.
10. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כּוּ׳. אִיתְּמַר, אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְרַב בִּיבִי אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא. rabi yosé omér kou'. itemar, amar rav yoséf amar rav yeouda amar chemouél: halakha kerabi yosé. verav bivi amar rav yeouda amar chemouél: halakha kerabi akiva.
11. וְתַרְוַיְיהוּ לְקוּלָּא. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, הֲוָה אָמֵינָא עַד דְּאִיכָּא שׁוֹמֵירָה אוֹ בֵּית דִּירָה. קָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא. vetarvayou lekoula. outsrikha, dei achmeinan halakha kerabi yosé, hava aména ad deika choméra o bét dira. ka machma lan halakha kerabi akiva.
12. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא, הֲוָה אָמֵינָא דַּאֲרִיךְ וְקַטִּין — לָא. קָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. vei achmeinan halakha kerabi akiva, hava aména daarikh vekatin — la. ka machma lan halakha kerabi yosé.
13. קַרְפֵּף שֶׁהוּא יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁהוּקַּף לְדִירָה, נִזְרַע רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּגִינָּה, וְאָסוּר. karpéf cheou yotér mibét satayim cheoukaf ledira, nizra roubo haré hou kegina, veasour.
14. נָטַע רוּבּוֹ הֲרֵי הוּא כְּחָצֵר, וּמוּתָּר. nata roubo haré hou ke'hatsér, oumoutar.
15. נִזְרַע רוּבּוֹ, אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לָא אֲמַרַן אֶלָּא יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם. אֲבָל בֵּית סָאתַיִם — מוּתָּר. nizra roubo, amar rav houna beréh derav yeochoua: la amaran ela yotér mibét satayim. aval bét satayim — moutar.
16. כְּמַאן? כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גַּגּוֹת וְאֶחָד חֲצֵירוֹת וְאֶחָד קַרְפֵּיפוֹת רְשׁוּת אַחַת הֵן לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹכָן, וְלֹא לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת. keman? kerabi chimon. ditnan, rabi chimon omér: e'had gagot vee'had 'hatsérot vee'had karpéfot rechout a'hat hén lekhélim chechavtou betokhan, velo lekhélim chechavtou betokh habayit.
17. לְרַבִּי שִׁמְעוֹן נָמֵי, כֵּיוָן דְּנִזְרַע רוּבּוֹ — הָוֵי הָהוּא מִעוּטָא lerabi chimon namé, kévan denizra roubo — havé haou miouta

Daf 24a

1. בְּטִיל לֵיהּ לְגַבַּי רוּבָּה, וְהָוֵה לֵיהּ קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם — וְאָסוּר. betil léh legaba rouba, vehavé léh karpéf yotér mibét satayim — veasour.
2. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר: הָא מִיעוּטָא — שָׁרֵי. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא הָוֵי בֵּית סָאתַיִם, אֲבָל בֵּית סָאתַיִם — אָסוּר. ela i itemar hakhi itemar: ha miouta — charé. amar rav houna beréh derav yeochoua: la amaran ela dela havé bét satayim, aval bét satayim — asour.
3. כְּמַאן? כְּרַבָּנַן. keman? kerabanan.
4. וְרַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי מַתְנֵי לְקוּלָּא: הָא מִיעוּטָא — שְׁרֵי, אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: לָא אֲמַרַן אֶלָּא בֵּית סָאתַיִם, אֲבָל יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם — אָסוּר. כְּמַאן? כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. verav yirmeya midifti matné lekoula: ha miouta — cheré, amar rav houna beréh derav yeochoua: la amaran ela bét satayim, aval yotér mibét satayim — asour. keman? kerabi chimon.
5. נָטַע רוּבּוֹ — הֲרֵי הוּא כְּחָצֵר, וּמוּתָּר. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר אֲבִימִי: וְהוּא שֶׁעֲשׂוּיִין אִצְטַבְּלָאוֹת. וְרַב נַחְמָן אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין אִצְטַבְּלָאוֹת. nata roubo — haré hou ke'hatsér, oumoutar. amar rav yeouda amar avimi: veou cheasouyin itstabelaot. verav na'hman amar: af al pi cheén asouyin itstabelaot.
6. מָר יְהוּדָה אִקְּלַע לְבֵי רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה. חֲזַנְהוּ לְהָנְהוּ דְּלָא עֲבִידִי אִצְטַבְּלָאוֹת, וְקָא מְטַלְטְלִי בְּגַוַּיְיהוּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דַּאֲבִימִי? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא כְּרַב נַחְמָן סְבִירָא לִי. mar yeouda ikela levé rav houna bar yeouda. 'hazanou lehanou dela avidi itstabelaot, veka metalteli begavayou. amar léh: la savar lah mar leha daavimi? amar léh: ana kerav na'hman sevira li.
7. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁלֹּא הוּקַּף לְדִירָה, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? פּוֹרֵץ בּוֹ פִּירְצָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, וְגוֹדְרוֹ וּמַעֲמִידוֹ עַל עֶשֶׂר, וּמוּתָּר. amar rav na'hman amar chemouél: karpéf yotér mibét satayim chelo houkaf ledira, kétsad hou ose? poréts bo pirtsa yotér méeser, vegodro oumaamido al eser, oumoutar.
8. אִיבַּעְיָא לְהוּ: פָּרַץ אַמָּה וְגָדַר אַמָּה [וּפָרַץ אַמָּה וּגְדָרָהּ], עַד שֶׁהִשְׁלִימוֹ לְיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, מַהוּ? ibaya leou: parats ama vegadar ama [oufarats ama ougdarah], ad chehichlimo leotér méeser, maou?
9. אֲמַר לֵיהּ, לָאו הַיְינוּ דִּתְנַן: כׇּל כְּלֵי בַּעֲלֵי בָתִּים, שִׁיעוּרָן כְּרִמּוֹנִים. amar léh, la haynou ditnan: kol kelé baalé vatim, chiouran kerimonim.
10. וּבָעֵי חִזְקִיָּה: נִיקַּב כְּמוֹצִיא זַיִת וּסְתָמוֹ, וְחָזַר וְנִיקַּב כְּמוֹצִיא זַיִת וּסְתָמוֹ, עַד שֶׁהִשְׁלִימוֹ לְמוֹצִיא רִמּוֹן מַהוּ? ouvaé 'hizkiya: nikav kemotsi zayit oustamo, ve'hazar venikav kemotsi zayit oustamo, ad chehichlimo lemotsi rimon maou?
11. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי, שָׁנִיתָה לָנוּ: סַנְדָּל שֶׁנִּפְסְקָה אַחַת מֵאׇזְנָיו וְתִיקְּנָהּ — טָמֵא מִדְרָס. vaamar léh rabi yo'hanan: rabi, chanita lanou: sandal chenifseka a'hat méozna vetikenah — tamé midras.
12. נִפְסְקָה שְׁנִיָּה וְתִיקְּנָהּ — טָהוֹר בָּהּ מִן הַמִּדְרָס, אֲבָל טָמֵא מַגַּע מִדְרָס. nifseka cheniya vetikenah — taor bah min hamidras, aval tamé maga midras.
13. וַאֲמַרְתְּ עֲלַהּ: מַאי שְׁנָא רִאשׁוֹנָה — דְּהָא קָיְימָא שְׁנִיָּה? שְׁנִיָּה נָמֵי — הָא קָיְימָא רִאשׁוֹנָה?! vaamarte alah: ma chena richona — deha kayma cheniya? cheniya namé — ha kayma richona?!
14. וַאֲמַרְתְּ לַן עֲלַהּ: פָּנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן. הָכָא נָמֵי, פָּנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן. vaamarte lan alah: panim 'hadachot baou lekhan. hakha namé, panim 'hadachot baou lekhan.
15. קָרֵי עֲלֵיהּ: לֵית דֵּין בַּר אִינָשׁ. אִיכָּא דְּאָמְרִי: כְּגוֹן דֵּין בַּר נַשׁ. karé aléh: lét dén bar inach. ika deamri: kegon dén bar nach.
16. אָמַר רַב כָּהֲנָא: רְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים — אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. amar rav kahana: re'hava chea'horé habatim — én metaltelin bo ela bearba amot.
17. וְאָמַר רַב נַחְמָן: אִם פָּתַח לוֹ פֶּתַח — מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלּוֹ, פֶּתַח מַתִּירוֹ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁפָּתַח וּלְבַסּוֹף הוּקַּף, אֲבָל הוּקַּף וּלְבַסּוֹף פָּתַח — לָא. veamar rav na'hman: im pata'h lo peta'h — moutar letaltél bekhoulo, peta'h matiro. vela amaran ela chepata'h oulvasof houkaf, aval houkaf oulvasof pata'h — la.
18. פָּתַח וּלְבַסּוֹף הוּקַּף פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִית בֵּיהּ בֵּי דָרֵי. מַהוּ דְּתֵימָא: אַדַּעְתָּא דְּבֵי דָרֵי עַבְדֵיהּ. קָא מַשְׁמַע לַן. pata'h oulvasof houkaf pechita! la tserikha, deit béh bé daré. maou detéma: adata devé daré avdéh. ka machma lan.
19. קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁהוּקַּף לְדִירָה וְנִתְמַלֵּא מַיִם, סְבוּר רַבָּנַן לְמֵימַר כִּזְרָעִים דָּמוּ — וַאֲסִיר. karpéf yotér mibét satayim cheoukaf ledira venitmalé mayim, sevour rabanan lemémar kizraim damou — vaasir.
20. אֲמַר לְהוּ רַב אַבָּא אֲבוּהּ דְּרַב בְּרֵיהּ דְּרַב מְשַׁרְשְׁיָא: הָכִי אָמְרִינַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: מַיִם כִּנְטָעִים דָּמוּ, וּשְׁרֵי. amar leou rav aba avouh derav beréh derav mecharcheya: hakhi amrinan micheméh derava: mayim kintaim damou, ouchré.

Daf 24b

1. אָמַר אַמֵּימָר: וְהוּא דְּחַזְיִין לְתַשְׁמִישְׁתָּא, אֲבָל לָא חַזְיִין לְתַשְׁמִישְׁתָּא — לָא. amar amémar: veou de'hazyin letachmichta, aval la 'hazyin letachmichta — la.
2. אָמַר רַב אָשֵׁי: וּדְחַזְיִין לְתַשְׁמִישְׁתָּא נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵין בְּעוֹמְקוֹ יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם, אֲבָל אִם יֵשׁ בְּעוֹמְקוֹ יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם — אָסוּר. amar rav aché: oud'hazyin letachmichta namé la amaran ela cheén beomko yotér mibét satayim, aval im yéch beomko yotér mibét satayim — asour.
3. וְלָאו מִילְּתָא הִיא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַכַּרְיָא דְפֵירֵי. vela mileta hi, midé dehavé akarya deféré.
4. הָהִיא רְחָבָה דַּהֲוַאי בְּפוּם נַהֲרָא, דְּחַד גִּיסָא הֲוָה פְּתִיחַ לְמָתָא, וְחַד גִּיסָא הֲוָה פְּתִיחַ לִשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים, וּשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים הֲוָה סָלֵיק לְגוּדָּא דְנַהֲרָא. hahi re'hava dahava befoum nahara, de'had gisa hava peti'ha lemata, ve'had gisa hava peti'ha lichvil chel keramim, ouchvil chel keramim hava salék legouda denahara.
5. אָמַר אַבָּיֵי: הֵיכִי נַעֲבֵיד? לַעֲבֵיד לֵיהּ מְחִיצָה אַגּוּדָּא דְנַהֲרָא — אֵין עוֹשִׂין מְחִיצָה עַל גַּבֵּי מְחִיצָה. amar abayé: hékhi naavéd? laavéd léh me'hitsa agouda denahara — én osin me'hitsa al gabé me'hitsa.
6. וְלַעֲבֵיד לֵיהּ צוּרַת הַפֶּתַח אַפּוּמָּא דִּשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים — אָתוּ גַּמְלֵי שָׁדְיָין לֵיהּ. velaavéd léh tsourat hapeta'h apouma dichvil chel keramim — atou gamlé chadyan léh.
7. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לֶיעְבֵּיד לֶחִי אַפִּיתְחָא דִּשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים, דְּמִגּוֹ דְּמַהְנְיָא לִשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים, מְהַנֵּי נָמֵי לִרְחָבָה. ela amar abayé: lebéd le'hi apit'ha dichvil chel keramim, demigo demahneya lichvil chel keramim, mehané namé lir'hava.
8. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: יֹאמְרוּ לֶחִי מוֹעִיל לִשְׁבִיל שֶׁל כְּרָמִים דְּעָלְמָא. amar léh rava: yomrou le'hi moil lichvil chel keramim dealma.
9. אֶלָּא אָמַר רָבָא: עָבְדִינַן לֵיהּ לֶחִי לְפִיתְחָא דְמָתָא, דְּמִגּוֹ דְּמַהְנֵי לֵיהּ לֶחִי לְמָתָא, מַהְנֵי נָמֵי לִרְחָבָה. ela amar rava: avdinan léh le'hi lefit'ha demata, demigo demahné léh le'hi lemata, mahné namé lir'hava.
10. הִלְכָּךְ: טַלְטוֹלֵי בְּמָתָא גּוּפַהּ — שְׁרֵי. טַלְטוֹלֵי בִּרְחָבָה גּוּפַהּ — שְׁרֵי. מִמָּתָא לִרְחָבָה וּמֵרְחָבָה לְמָתָא, פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא: חַד אָסַר וְחַד שָׁרֵי. hilkakh: taltolé bemata goufah — cheré. taltolé bir'hava goufah — cheré. mimata lir'hava oumér'hava lemata, peligi bah rav a'ha veravina: 'had asar ve'had charé.

Daf 25a

1. מַאן דְּשָׁרֵי — דְּהָא לֵיכָּא דָּיוֹרִין. וּמַאן דְּאָסַר — זִימְנִין דְּהָוֵי בַּהּ דָּיוֹרִין וְאָתֵי לְטַלְטוֹלֵי. man decharé — deha léka daorin. ouman deasar — zimnin dehavé bah daorin veaté letaltolé.
2. קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁלֹּא הוּקַּף לְדִירָה וּבָא לְמַעֲטוֹ, מִיעֲטוֹ בָּאִילָנוֹת — לָא הָוֵי מִיעוּט. karpéf yotér mibét satayim chelo houkaf ledira ouva lemaato, miato bailanot — la havé miout.
3. בָּנָה בּוֹ עַמּוּד גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה — הָוֵי מִיעוּט. פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה — לָא הָוֵי מִיעוּט. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה — רַבָּה אָמַר: הָוֵי מִיעוּט, וְרָבָא אָמַר: לָא הָוֵי מִיעוּט. bana bo amoud gavoha asara vera'hav arbaa — havé miout. pa'hot michelocha — la havé miout. michelocha vead arbaa — raba amar: havé miout, verava amar: la havé miout.
4. רַבָּה אָמַר: הָוֵי מִיעוּט, דְּהָא נָפֵיק לֵיהּ מִתּוֹרַת לָבוּד. רָבָא אָמַר: לָא הָוֵי מִיעוּט, כֵּיוָן דְּלָא הָוֵי מְקוֹם אַרְבָּעָה — לָא חֲשִׁיב. raba amar: havé miout, deha nafék léh mitorat lavoud. rava amar: la havé miout, kévan dela havé mekom arbaa — la 'hachiv.
5. הִרְחִיק מִן הַכּוֹתֶל אַרְבָּעָה וְעָשָׂה מְחִיצָה — הוֹעִיל. פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה — לֹא הוֹעִיל. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה — רַבָּה אָמַר: הוֹעִיל, רָבָא אָמַר: אֵינוֹ מוֹעִיל. hir'hik min hakotel arbaa veasa me'hitsa — hoil. pa'hot michelocha — lo hoil. michelocha vead arbaa — raba amar: hoil, rava amar: éno moil.
6. רַבָּה אָמַר: הוֹעִיל, דְּהָא נָפֵיק לֵיהּ מִתּוֹרַת לָבוּד. רָבָא אָמַר: אֵינוֹ מוֹעִיל, כֵּיוָן דְּלָא הָוֵי מְקוֹם אַרְבָּעָה, לָא חֲשִׁיב. raba amar: hoil, deha nafék léh mitorat lavoud. rava amar: éno moil, kévan dela havé mekom arbaa, la 'hachiv.
7. רַב שִׁימִי מַתְנֵי לְקוּלָּא: טָח בּוֹ טִיט וְיָכוֹל לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ — הָוֵי מִיעוּט. אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמוֹ — רַבָּה אָמַר: הָוֵי מִיעוּט, רָבָא אָמַר: לָא הָוֵי מִיעוּט. rav chimi matné lekoula: ta'h bo tit veyakhol laamod bifné atsmo — havé miout. éno yakhol laamod bifné atsmo — raba amar: havé miout, rava amar: la havé miout.
8. רַבָּה אָמַר: הָוֵי מִיעוּט, הַשְׁתָּא מִיהָא קָאֵי. רָבָא אָמַר: לָא הָוֵי מִיעוּט, כֵּיוָן דְּלָא יָכוֹל לְמֵיקַם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לֹא כְּלוּם הוּא. raba amar: havé miout, hachta miha kaé. rava amar: la havé miout, kévan dela yakhol lemékam bifné atsmo, lo keloum hou.
9. הִרְחִיק מִן הַתֵּל אַרְבָּעָה וְעָשָׂה מְחִיצָה — הוֹעִיל. hir'hik min hatél arbaa veasa me'hitsa — hoil.
10. פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה אוֹ עַל שְׂפַת הַתֵּל, רַב חִסְדָּא וְרַב הַמְנוּנָא, חַד אָמַר: הוֹעִיל, וְחַד אָמַר: לֹא הוֹעִיל. pa'hot michelocha o al sefat hatél, rav 'hisda verav hamnouna, 'had amar: hoil, ve'had amar: lo hoil.
11. תִּסְתַּיֵּים דְּרַב חִסְדָּא אָמַר הוֹעִיל, דְּאִתְּמַר: הָעוֹשֶׂה מְחִיצָה עַל גַּבֵּי מְחִיצָה, אָמַר רַב חִסְדָּא: בְּשַׁבָּת הוֹעִיל. tistayém derav 'hisda amar hoil, deitemar: haose me'hitsa al gabé me'hitsa, amar rav 'hisda: bechabat hoil.
12. בְּנִכְסֵי הַגֵּר לֹא קָנָה. benikhsé hagér lo kana.
13. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אַף בְּשַׁבָּת נָמֵי לֹא הוֹעִיל. תִּסְתַּיֵּים. verav chéchet amar: af bechabat namé lo hoil. tistayém.
14. אָמַר רַב חִסְדָּא: וּמוֹדֶה לִי רַב שֵׁשֶׁת שֶׁאִם עָשָׂה מְחִיצָה עַל הַתֵּל — שֶׁהוֹעִיל. amar rav 'hisda: oumode li rav chéchet cheim asa me'hitsa al hatél — cheoil.
15. מַאי טַעְמָא, הוֹאִיל וּבַאֲוִיר מְחִיצוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הוּא דָּר. ma tama, hoil ouvaavir me'hitsot haelonot hou dar.
16. בָּעֵי רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: נִבְלְעוּ מְחִיצוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, וְהָעֶלְיוֹנוֹת קַיָּימוֹת, מַהוּ? baé raba bar bar 'hana: nivleou me'hitsot hata'htonot, vehaelonot kayamot, maou?
17. לְמַאי? אִי לְנִכְסֵי הַגֵּר, הַיְינוּ דְּיִרְמְיָה בִּירָאָה. דְּאָמַר יִרְמְיָה בִּירָאָה אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דִּשְׁדָא לִיפְתָּא אַפִּילָא דְּאַרְעָא דְגֵר, וַאֲתָא יִשְׂרָאֵל אַחֲרִינָא רְפַק בָּהּ פּוּרְתָּא — בָּתְרָא קָנֵי, קַמָּא לָא קָנֵי. lema? i lenikhsé hagér, haynou deyirmeya biraa. deamar yirmeya biraa amar rav yeouda: ha man dichda lifta apila deara degér, vaata yisraél a'harina refak bah pourta — batra kané, kama la kané.
18. מַאי טַעְמָא? בְּעִידָּנָא דִּשְׁדָא — לָא קָא שָׁבַח. כִּי קָא שָׁבְחָא — מִמֵּילָא קָא מְשַׁבְּחָא. ma tama? beidana dichda — la ka chava'h. ki ka chav'ha — miméla ka mechabe'ha.
19. וְאֶלָּא לְעִנְיַן שַׁבָּת, הָוֵי מְחִיצָה הַנַּעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת. veela leinyan chabat, havé me'hitsa hanaase bechabat.
20. וְתַנְיָא: כׇּל מְחִיצָה הַנַּעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד — שְׁמָהּ מְחִיצָה. vetanya: kol me'hitsa hanaase bechabat, bén bechogég bén bemézid — chemah me'hitsa.
21. לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַב נַחְמָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִזְרוֹק, אֲבָל לְטַלְטֵל — אָסוּר. la itemar alah, amar rav na'hman: lo chanou ela lizrok, aval letaltél — asour.
22. כִּי אִיתְּמַר דְּרַב נַחְמָן — אַמֵּזִיד אִיתְּמַר. ki itemar derav na'hman — amézid itemar.
23. הָהִיא אִיתְּתָא דַּעֲבַדָה מְחִיצָה עַל גַּבֵּי מְחִיצָה בְּנִכְסֵי הַגֵּר. אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא, רְפַק בָּהּ פּוּרְתָּא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אוֹקְמַהּ בִּידֵיהּ. אֲתַא[י] אִיהִי וְקָא צָוְוחָא קַמֵּיהּ. אֲמַר לַהּ: מַאי אֶיעְבֵּיד לָךְ, דְּלָא מַחְזְקַתְּ כִּדְמַחְזְקִי אִינָשֵׁי. hahi iteta daavada me'hitsa al gabé me'hitsa benikhsé hagér. ata haou gavra, refak bah pourta. ata lekaméh derav na'hman, okmah bidéh. ata[y] ihi veka tsav'ha kaméh. amar lah: ma ebéd lakh, dela ma'hzekate kidma'hzeki inaché.
24. קַרְפֵּף בֵּית שָׁלֹשׁ וְקֵירָה בּוֹ בֵּית סְאָה. רָבָא אָמַר: אֲוִיר קֵירוּיוֹ מְיַיתְּרוֹ. וְרַבִּי זֵירָא אָמַר: אֵין אֲוִיר קֵירוּיוֹ מְיַיתְּרוֹ. karpéf bét chaloch vekéra bo bét sea. rava amar: avir kérouo meyatero. verabi zéra amar: én avir kérouo meyatero.
25. לֵימָא רָבָא וְרַבִּי זֵירָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַב וּשְׁמוּאֵל קָא מִיפַּלְגִי. דְּאִיתְּמַר: אַכְסַדְרָה בְּבִקְעָה, רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת. léma rava verabi zéra biflougta derav ouchmouél ka mipalgi. deitemar: akhsadra bevika, rav amar: moutar letaltél bekhoulah, ouchmouél amar: én metaltelin ela bearba amot.
26. רַב אָמַר: מוּתָּר לְטַלְטֵל בְּכוּלָּהּ — אָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת — לָא אָמְרִינַן פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם. rav amar: moutar letaltél bekhoulah — amrinan pi tikra yoréd vesotém. ouchmouél amar: én metaltelin ela bearba amot — la amrinan pi tikra yoréd vesotém.

Daf 25b

1. אִי דַּעֲבִידָא כִּי אַכְסַדְרָה הָכִי נָמֵי. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, דְּעַבְדַהּ כִּי אוּרְזִילָא. i daavida ki akhsadra hakhi namé. hakha bema askinan, deavdah ki ourzila.
2. אָמַר רַבִּי זֵירָא: וּמוֹדֵינָא בְּקַרְפֵּף שֶׁנִּפְרַץ בִּמְלוֹאוֹ לֶחָצֵר שֶׁאָסוּר. מַאי טַעְמָא? הוֹאִיל וַאֲוִיר חָצֵר מְיַיתְּרוֹ. amar rabi zéra: oumodéna bekarpéf chenifrats bimloo le'hatsér cheasour. ma tama? hoil vaavir 'hatsér meyatero.
3. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: וְכִי אֲוִיר הַמּוּתָּר לוֹ אוֹסְרוֹ? matkéf lah rav yoséf: vekhi avir hamoutar lo osro?
4. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: כְּמַאן, כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? לְרַבִּי שִׁמְעוֹן נָמֵי, הָא אִיכָּא אֲוִיר מְקוֹם מְחִיצוֹת. amar léh abayé: keman, kerabi chimon? lerabi chimon namé, ha ika avir mekom me'hitsot.
5. דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: קַרְפֵּף שֶׁנִּפְרַץ בִּמְלוֹאוֹ לְחָצֵר — חָצֵר מוּתֶּרֶת וְקַרְפֵּף אָסוּר. deamar rav 'hisda: karpéf chenifrats bimloo le'hatsér — 'hatsér mouteret vekarpéf asour.
6. חָצֵר מַאי טַעְמָא? דְּאִית לֵיהּ גִּיפּוּפֵי? וְהָא זִמְנִין דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אִיפְּכָא. 'hatsér ma tama? deit léh gipoufé? veha zimnin demachka'hate lah ipekha.
7. אֶלָּא, מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: זֶה — אֲוִיר מְחִיצוֹת מְיַיתְּרוֹ, וְזֶה — אֵין אֲוִיר מְחִיצוֹת מְיַיתְּרוֹ. ela, michoum deamrinan: ze — avir me'hitsot meyatero, veze — én avir me'hitsot meyatero.
8. הָהוּא בּוּסְתָּנָא דַּהֲוָה סְמִיךְ לְגוּדָּא דְּאַפַּדְנָא. נְפַל אֲשִׁיתָא בָּרַיְיתָא דְּאַפַּדְנָא. סָבַר רַב בִּיבִי לְמֵימַר לִיסְמוֹךְ אַגּוּדָּא גַוּוֹיָאתָא. haou boustana dahava semikh legouda deapadna. nefal achita barayta deapadna. savar rav bivi lemémar lismokh agouda gaouoyata.
9. אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפִּי: מִשּׁוּם דְּאַתּוּ מִמּוּלָאֵי אָמְרִיתוּ מִילֵּי מוּלְיָיאתָא. הָנָךְ מְחִיצוֹת, לְגַוַּאי — עֲבִידָן, לְבָרַאי — לָא עֲבִידָן. amar léh rav papi: michoum deatou mimoulaé amritou milé moulyata. hanakh me'hitsot, legava — avidan, levara — la avidan.
10. הָהִיא אַבְּווֹרַנְקָא דַּהֲוָה לֵיהּ לְרֵישׁ גָּלוּתָא בְּבוּסְתָּנֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ לְרַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא: לֶיעְבֵּיד מָר תַּקַּנְתָּא, דְּלִמְחַר נֵאכוּל נַהֲמָא הָתָם. hahi abeoranka dahava léh leréch galouta bevoustanéh. amar léh lerav houna bar 'hinana: lebéd mar takanta, delim'har nékhoul nahama hatam.
11. אֲזַל עֲבַד קָנֶה קָנֶה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, אֲזַל רָבָא azal avad kane kane pa'hot michelocha, azal rava

Daf 26a

1. שַׁלְפִינְהוּ. אֲזַל רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, נַקְטִינְהוּ מִבָּתְרֵיהּ. chalfinou. azal rav papa verav houna beréh derav yeochoua, naktinou mibatréh.
2. לִמְחַר אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: עִיר חֲדָשָׁה מוֹדְדִין לָהּ מִיְּשִׁיבָתָהּ, וִישָׁנָה מֵחוֹמָתָהּ. lim'har étivéh ravina lerava: ir 'hadacha moddin lah miyechivatah, vichana mé'homatah.
3. אֵיזוֹ הִיא חֲדָשָׁה וְאֵיזוֹ הִיא יְשָׁנָה? חֲדָשָׁה, שֶׁהוּקְּפָה וּלְבַסּוֹף יָשְׁבָה. יְשָׁנָה, יָשְׁבָה וּלְבַסּוֹף הוּקְּפָה. וְהַאי נָמֵי כְּהוּקְּפָה וּלְבַסּוֹף יָשְׁבָה דָּמֵי! ézo hi 'hadacha veézo hi yechana? 'hadacha, cheoukefa oulvasof yachva. yechana, yachva oulvasof houkefa. veha namé keoukefa oulvasof yachva damé!
4. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: וְהָאָמַר רַב אַסִּי מְחִיצוֹת אַדְרְכָלִין לָא שְׁמָהּ מְחִיצָה, אַלְמָא כֵּיוָן דְּלִצְנִיעוּתָא עֲבִידָא לַהּ — לָא הָוְיָא מְחִיצָה. הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּלִצְנִיעוּתָא עֲבִידָא — לָא הָוְיָא מְחִיצָה. amar léh rav papa lerava: vehaamar rav asi me'hitsot adrekhalin la chemah me'hitsa, alma kévan delitsniouta avida lah — la havya me'hitsa. hakha namé, kévan delitsniouta avida — la havya me'hitsa.
5. וְאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא: וְהָאָמַר רַב הוּנָא: מְחִיצָה הָעֲשׂוּיָה לְנַחַת — לֹא שְׁמָהּ מְחִיצָה! veamar rav houna beréh derav yeochoua lerava: vehaamar rav houna: me'hitsa haasouya lena'hat — lo chemah me'hitsa!
6. דְּהָא רַבָּה בַּר אֲבוּהּ מְעָרֵב לַהּ לְכוּלַּהּ מָחוֹזָא עַרְסְיָיתָא עַרְסְיָיתָא מִשּׁוּם פֵּירָא דְּבֵי תוֹרֵי. וְהָא פֵּירָא דְּבֵי תוֹרֵי כִּמְחִיצָה הָעֲשׂוּיָה לְנַחַת דָּמְיָא. deha raba bar avouh mearév lah lekhoulah ma'hoza arseyata arseyata michoum péra devé toré. veha péra devé toré kim'hitsa haasouya lena'hat damya.
7. קָרֵי עֲלַיְיהוּ רֵישׁ גָּלוּתָא: ״חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ״. karé alayou réch galouta: "'hakhamim héma lehara oulhétiv lo yadaou".
8. אָמַר רַבִּי אִלְעַאי, שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַאֲפִילּוּ בֵּית כּוֹר. מַתְנִיתִין דְּלָא כַּחֲנַנְיָה. דְּתַנְיָא, חֲנַנְיָה אוֹמֵר: וַאֲפִילּוּ הִיא אַרְבָּעִים סְאָה כְּאִסְטְרַטְיָא שֶׁל מֶלֶךְ. amar rabi ila, chamati mérabi eliezer: vaafilou bét kor. matnitin dela ka'hananya. detanya, 'hananya omér: vaafilou hi arbaim sea keisteratya chel melekh.
9. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא אֶל חָצֵר הַתִּיכוֹנָה״. כְּתִיב ״הָעִיר״ וְקָרֵינַן ״חָצֵר״ — מִכָּאן לָאִסְטְרַטְיָא שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיוּ כַּעֲיָירוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת. amar rabi yo'hanan: ouchnéhem mikra e'had darchou, cheneemar: "vayhi yechayaou lo yatsa el 'hatsér hatikhona". ketiv "hair" vekarénan "'hatsér" — mikan laisteratya chel melekh chehaou kaayarot bénoniyot.
10. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: עֲיָירוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת הָוְיָין בֵּית כּוֹר. וּמָר סָבַר: אַרְבָּעִים סְאָה הָוְיָין. bema kamipalgi? mar savar: ayarot bénoniyot havyan bét kor. oumar savar: arbaim sea havyan.
11. וִישַׁעְיָהוּ מַאי בָּעֵי הָתָם? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד שֶׁחָלָה חִזְקִיָּה, וְהָלַךְ יְשַׁעְיָהוּ וְהוֹשִׁיב יְשִׁיבָה עַל פִּתְחוֹ. vichayaou ma baé hatam? amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: melaméd che'hala 'hizkiya, vehalakh yechayaou veochiv yechiva al pit'ho.
12. מִכָּאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁחָלָה, שֶׁמּוֹשִׁיבִין יְשִׁיבָה עַל פִּתְחוֹ. וְלָאו מִילְּתָא הִיא, דִּילְמָא אָתֵי לְאִיגָּרוֹיֵי בֵּיהּ שָׂטָן. mikan letalmid 'hakham che'hala, chemochivin yechiva al pit'ho. vela mileta hi, dilma até leigaroyé béh satan.
13. וְכֵן שָׁמַעְתִּי הֵימֶנּוּ: אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אֶחָד וְלֹא עֵירַב — בֵּיתוֹ אָסוּר. vekhén chamati hémenou: anché 'hatsér chechakha'h e'had velo érav — béto asour.
14. וְהָתְנַן: בֵּיתוֹ אָסוּר לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס לוֹ וְלָהֶן?! vehatnan: béto asour leotsi oulhakhnis lo velahen?!
15. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא קַשְׁיָא, amar rav houna beréh derav yeochoua amar rav chéchet: la kachya,

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Eruvin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)