Talmud Chullin, Chapitre 6 (ו) · Daf 70b à 83a

Daf 70b

1. מַתְנִי׳ בְּהֵמָה שֶׁמֵּת עוּבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ וְהוֹשִׁיט הָרוֹעֶה אֶת יָדוֹ וְנָגַע בּוֹ, בֵּין בִּבְהֵמָה טְמֵאָה בֵּין בִּבְהֵמָה טְהוֹרָה – טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בִּטְמֵאָה – טָמֵא, וּבִטְהוֹרָה – טָהוֹר. matni' behéma chemét oubarah betokh méeha veochit haroe et yado venaga bo, bén bivhéma teméa bén bivhéma teora – taor. rabi yosé hagelili omér: bitméa – tamé, ouvitora – taor.
2. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? אָמַר רַב חִסְדָּא: קַל וָחוֹמֶר, אִם הוֹעִילָה אִמּוֹ לְהַתִּירוֹ בַּאֲכִילָה, לֹא תּוֹעִיל לוֹ לְטַהוֹרֵיהּ מִידֵי נְבֵלָה? gema' ma tama detana kama? amar rav 'hisda: kal va'homer, im hoila imo lehatiro baakhila, lo toil lo letaoréh midé nevéla?
3. אַשְׁכְּחַן בְּהֵמָה טְהוֹרָה, בְּהֵמָה טְמֵאָה מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה״ – זוֹ בְּהֵמָה טְמֵאָה, ״אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאׇכְלָה״ – זוֹ בְּהֵמָה טְהוֹרָה, אִיתַּקַּשׁ בְּהֵמָה טְמֵאָה לִבְהֵמָה טְהוֹרָה: מָה בְּהֵמָה טְהוֹרָה – עוּבָּרָהּ טָהוֹר, אַף בְּהֵמָה טְמֵאָה – עוּבָּרָהּ טָהוֹר. achke'han behéma teora, behéma teméa menalan? amar kera: "vekhi yamout min habehéma" – zo behéma teméa, "acher hi lakhem leokhla" – zo behéma teora, itakach behéma teméa livhéma teora: ma behéma teora – oubarah taor, af behéma teméa – oubarah taor.
4. וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: דְּאָמַר קְרָא ״וְכׇל הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיו בְּכׇל הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת וְגוֹ׳״ – מְהַלְּכֵי כַּפַּיִם בְּחַיָּה טִמֵּאתִי לָךְ. verabi yosé hagelili, ma tama? amar rabi yits'hak: deamar kera "vekhol holékh al kapa bekhol ha'haya haholekhet vego'" – mehalekhé kapayim be'haya timéti lakh.
5. אֶלָּא מֵעַתָּה, קָלוּט בִּמְעֵי פָרָה לִיטַמֵּא, דִּמְהַלְּכֵי כַפַּיִם בְּחַיָּה הוּא? מְהַלְּכֵי כַפַּיִם בִּמְהַלְּכֵי אַרְבַּע, וְהַאי מְהַלְּכֵי אַרְבַּע בִּמְהַלְּכֵי שְׁמֹנֶה הוּא. ela méata, kalout bimé fara litamé, dimhalekhé khapayim be'haya hou? mehalekhé khapayim bimhalekhé arba, veha mehalekhé arba bimhalekhé chemone hou.
6. פָּרָה בִּמְעֵי גָמָל לֹא תְּטַמֵּא, דִּמְהַלְּכֵי שְׁמֹנֶה בִּמְהַלְּכֵי אַרְבַּע הוּא, ״הוֹלֵךְ״, ״וְכׇל הוֹלֵךְ״ – לְרַבּוֹת פָּרָה בִּמְעֵי גָמָל. para bimé gamal lo tetamé, dimhalekhé chemone bimhalekhé arba hou, "holékh", "vekhol holékh" – lerabot para bimé gamal.
7. קָלוּט בִּמְעֵי קְלוּטָה לִיטַמֵּא, דִּמְהַלְּכֵי אַרְבַּע בִּמְהַלְּכֵי אַרְבַּע הוּא! לְהָכִי אַהֲנִי קַל וָחוֹמֶר דְּרַב חִסְדָּא. kalout bimé kelouta litamé, dimhalekhé arba bimhalekhé arba hou! lehakhi ahani kal va'homer derav 'hisda.
8. מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי: חֲזִיר בִּמְעֵי חֲזִירְתָּא לָא לִיטַמֵּא, דִּמְהַלְּכֵי שְׁמֹנֶה בִּמְהַלְּכֵי שְׁמֹנֶה הוּא! matkéf lah rav a'hadvou bar amé: 'hazir bimé 'hazirta la litamé, dimhalekhé chemone bimhalekhé chemone hou!
9. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, מֵהָכָא: ״נֶפֶשׁ כִּי תִגַּע בְּכׇל טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא״. ela amar rav na'hman bar yits'hak, méhakha: "nefech ki tiga bekhol tamé o venivlat 'haya teméa o benivlat behéma teméa o benivlat cherets tamé".
10. וְכִי נִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה מְטַמְּאָה, וּבִטְהוֹרָה לֹא מְטַמְּאָה? אֶלָּא אֵיזֶה זֶה? זֶה עוּבָּר, שֶׁבִּטְמֵאָה טָמֵא, וּבִטְהוֹרָה טָהוֹר. vekhi nivlat behéma teméa metamea, ouvitora lo metamea? ela éze ze? ze oubar, chebitméa tamé, ouvitora taor.
11. וּמֵאַחַר דְּנָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, דְּרַבִּי יִצְחָק לְמָה לִי? אִי לָאו דְּרַבִּי יִצְחָק, הֲוָה אָמֵינָא: כּוּלֵּיהּ לְכִדְרַבִּי הוּא דַּאֲתָא, קָא מַשְׁמַע לַן. ouméa'har denafka léh miderav na'hman bar yits'hak, derabi yits'hak lema li? i la derabi yits'hak, hava aména: kouléh lekhidrabi hou daata, ka machma lan.
12. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: נַמְתִּי לוֹ לְבֶן עַזַּאי, לָמַדְנוּ נִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה שֶׁמְּטַמְּאָה, וְנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁמְּטַמְּאָה, נִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה שֶׁמְּטַמְּאָה. tanya, amar rabi yonatan: namti lo leven aza, lamadnou nivlat behéma teora chemetamea, venivlat behéma teméa chemetamea, nivlat 'haya teméa chemetamea.
13. נִבְלַת חַיָּה טְהוֹרָה לֹא לָמַדְנוּ מִנַּיִן? נָם לִי: ״כָּל הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיו בְּכׇל הַחַיָּה הַהֹלֶכֶת״. nivlat 'haya teora lo lamadnou minayin? nam li: "kal holékh al kapa bekhol ha'haya haholekhet".
14. נַמְתִּי לוֹ: וְכִי נֶאֱמַר ״וְכׇל חַיָּה״? וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״בְּכׇל הַחַיָּה״, לִמְהַלְּכֵי כַּפַּיִם בְּחַיָּה הוּא דַּאֲתָא. נָם לִי: וּמָה יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בְּדָבָר הַזֶּה? namti lo: vekhi neemar "vekhol 'haya"? vahalo lo neemar ela "bekhol ha'haya", limhalekhé kapayim be'haya hou daata. nam li: ouma yichmaél omér bedavar haze?
15. נַמְתִּי לוֹ: ״וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה״ – זוֹ בְּהֵמָה טְמֵאָה, ״אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאׇכְלָה״ – זוֹ בְּהֵמָה טְהוֹרָה, לָמַדְנוּ חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה, וּבְהֵמָה בִּכְלַל חַיָּה. namti lo: "vekhi yamout min habehéma" – zo behéma teméa, "acher hi lakhem leokhla" – zo behéma teora, lamadnou 'haya bikhlal behéma, ouvhéma bikhlal 'haya.
16. חַיָּה טְהוֹרָה בִּכְלַל בְּהֵמָה טְהוֹרָה, חַיָּה טְמֵאָה בִּכְלַל בְּהֵמָה טְמֵאָה, 'haya teora bikhlal behéma teora, 'haya teméa bikhlal behéma teméa,

Daf 71a

1. בְּהֵמָה טְמֵאָה בִּכְלַל חַיָּה טְמֵאָה, בְּהֵמָה טְהוֹרָה בִּכְלַל חַיָּה טְהוֹרָה, וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לִי: חֲבָל עַל בֶּן עַזַּאי שֶׁלֹּא שִׁימֵּשׁ אֶת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. behéma teméa bikhlal 'haya teméa, behéma teora bikhlal 'haya teora, ouvalachon haze amar li: 'haval al ben aza chelo chiméch et rabi yichmaél.
2. חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְגוֹ׳ אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְגוֹ׳״, הָא כֵּיצַד? חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה. 'haya bikhlal behéma menalan? dikhtiv: "zot habehéma acher tokhélou chor sé khesavim vego' ayal outsvi veya'hmour vego'", ha kétsad? 'haya bikhlal behéma.
3. בְּהֵמָה בִּכְלַל חַיָּה מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכׇּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה״, הָא כֵּיצַד? בְּהֵמָה בִּכְלַל חַיָּה. behéma bikhlal 'haya menalan? dikhtiv: "zot ha'haya acher tokhlou mikol habehéma acher al haarets kol mafreset parsa", ha kétsad? behéma bikhlal 'haya.
4. חַיָּה טְהוֹרָה בִּכְלַל בְּהֵמָה טְהוֹרָה – לְסִימָנִים. 'haya teora bikhlal behéma teora – lesimanim.
5. חַיָּה טְמֵאָה בִּכְלַל בְּהֵמָה טְמֵאָה – לְהַרְבָּעָה. 'haya teméa bikhlal behéma teméa – leharbaa.
6. בְּהֵמָה טְמֵאָה בִּכְלַל חַיָּה טְמֵאָה – לְכִדְרַבִּי. behéma teméa bikhlal 'haya teméa – lekhidrabi.
7. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אֶקְרָא אֲנִי ״חַיָּה״, בְּהֵמָה לָמָּה נֶאֶמְרָה? detanya, rabi omér: ekra ani "'haya", behéma lama neemra?
8. נֶאֶמְרָה כָּאן ״בְּהֵמָה טְמֵאָה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״בְּהֵמָה טְמֵאָה״, מָה לְהַלָּן טוּמְאַת קֹדֶשׁ – אַף כָּאן טוּמְאַת קֹדֶשׁ. neemra kan "behéma teméa", veneemar lehalan "behéma teméa", ma lehalan toumat kodech – af kan toumat kodech.
9. בְּהֵמָה טְהוֹרָה בִּכְלַל חַיָּה טְהוֹרָה, לִיצִירָה, דִּתְנַן: הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִין, אִם זָכָר – תֵּשֵׁב לְזָכָר. behéma teora bikhlal 'haya teora, litsira, ditnan: hamapelet min behéma 'haya vaof, bén teméin bén teorin, im zakhar – téchév lezakhar.
10. אִם נְקֵבָה – תֵּשֵׁב לִנְקֵבָה. im nekéva – téchév linkéva.
11. אֵינוֹ יָדוּעַ – תֵּשֵׁב לְזָכָר וְלִנְקֵבָה, éno yadoua – téchév lezakhar velinkéva,
12. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. divré rabi méir.
13. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מִצּוּרַת אָדָם אֵינוֹ וָלָד. va'hakhamim omrim: kol cheéno mitsourat adam éno valad.
14. וּלְרַבָּנַן, הַאי קְרָא לְמָה לִי? oulrabanan, ha kera lema li?
15. כּוּלֵּיהּ לְכִדְרַבִּי הוּא דַּאֲתָא. kouléh lekhidrabi hou daata.
16. מַתְנִי׳ הָאִשָּׁה שֶׁמֵּת וְלָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ, וּפָשְׁטָה חַיָּה אֶת יָדָהּ וְנָגְעָה בּוֹ – הַחַיָּה טְמֵאָה טוּמְאַת שִׁבְעָה, וְהָאִשָּׁה טְהוֹרָה עַד שֶׁיֵּצֵא הַוָּלָד. matni' haicha chemét veladah betokh méeha, oufachta 'haya et yadah venaga bo – ha'haya teméa toumat chiva, vehaicha teora ad cheyétsé havalad.
17. גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה: כְּשֵׁם שֶׁטּוּמְאָה בְּלוּעָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה, כָּךְ טׇהֳרָה בְּלוּעָה אֵינָהּ מִיטַּמְּאָה. gema' amar raba: kechém chetouma beloua énah metamea, kakh tohora beloua énah mitamea.
18. טוּמְאָה בְּלוּעָה מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְהָאֹכֵל מִנִּבְלָתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו״, מִי לָא עָסְקִינַן דַּאֲכַל סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְקָאָמַר רַחֲמָנָא טָהוֹר. touma beloua menalan? dikhtiv: "vehaokhél minivlatah yekhabés begada", mi la askinan daakhal samoukh lichkiat ha'hama, vekaamar ra'hamana taor.
19. וְדִלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּלָא חַזְיָא לְגֵר. vedilma chané hatam, dela 'hazya legér.
20. הָנִיחָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ, עַד לְכֶלֶב – שַׁפִּיר. hani'ha lerabi yo'hanan, deamar: a'hat zo vea'hat zo, ad lekhelev – chapir.
21. אֶלָּא לְבַר פְּדָא, דְּאָמַר: טוּמְאָה חֲמוּרָה לְגֵר, וְטוּמְאָה קַלָּה עַד לְכֶלֶב – מִשּׁוּם דְּלָא חַזְיָא לְגֵר הוּא! ela levar peda, deamar: touma 'hamoura legér, vetouma kala ad lekhelev – michoum dela 'hazya legér hou!
22. נְהִי דְּלָא חַזְיָא בְּפָנָיו, שֶׁלֹּא בְּפָנָיו מִיחַזְיָא חַזְיָא לֵיהּ. nehi dela 'hazya befana, chelo befana mi'hazya 'hazya léh.
23. אַשְׁכְּחַן טוּמְאָה בְּלוּעָה, טׇהֳרָה בְּלוּעָה מְנָלַן? achke'han touma beloua, tohora beloua menalan?
24. קַל וָחוֹמֶר: וּמָה כְּלִי חֶרֶס הַמּוּקָּף צָמִיד פָּתִיל, שֶׁאֵינוֹ מַצִּיל עַל טוּמְאָה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִלְּטַמֵּא, דְּאָמַר מָר: טוּמְאָה רְצוּצָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה עַד לָרָקִיעַ – מַצִּיל עַל טׇהֳרָה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִלְּטַמֵּא, kal va'homer: ouma keli 'heres hamoukaf tsamid patil, cheéno matsil al touma chebetokho miletamé, deamar mar: touma retsoutsa bokaat veola ad larakia – matsil al tohora chebetokho miletamé,

Daf 71b

1. אָדָם שֶׁמַּצִּיל עַל טוּמְאָה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִלְּטַמֵּא – אֵינוֹ דִּין שֶׁמַּצִּיל עַל טׇהֳרָה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִלִּיטַּמֵּא? adam chematsil al touma chebetokho miletamé – éno din chematsil al tohora chebetokho militamé?
2. מָה לִכְלִי חֶרֶס, שֶׁכֵּן אֵין מִטַּמֵּא מִגַּבּוֹ, תֹּאמַר בָּאָדָם שֶׁמִּטַּמֵּא מִגַּבּוֹ? ma likhli 'heres, chekén én mitamé migabo, tomar baadam chemitamé migabo?
3. אַטּוּ אֲנַן מִגַּבּוֹ קָאָמְרִינַן? מִתּוֹכוֹ קָאָמְרִינַן! atou anan migabo kaamrinan? mitokho kaamrinan!
4. אַדְּרַבָּה, כְּלִי חֶרֶס חָמוּר, שֶׁכֵּן מְטַמֵּא מֵאֲוִירוֹ. aderaba, keli 'heres 'hamour, chekén metamé méaviro.
5. אַשְׁכְּחַן בָּלוּעַ דִּלְמַעְלָה, בָּלוּעַ דִּלְמַטָּה מְנָלַן? קַל וָחוֹמֶר: וּמָה לְמַעְלָה, שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה עִיכּוּל – מַצִּיל, לְמַטָּה שֶׁעוֹשֶׂה עִיכּוּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁמַּצִּיל? achke'han baloua dilmala, baloua dilmata menalan? kal va'homer: ouma lemala, cheéno ose ikoul – matsil, lemata cheose ikoul – éno din chematsil?
6. כְּלוּם עוֹשֶׂה עִיכּוּל לְמַטָּה אֶלָּא עַל יְדֵי מַעְלָה? אֲפִילּוּ הָכִי, עִיכּוּל דִּלְמַטָּה רַב. keloum ose ikoul lemata ela al yedé mala? afilou hakhi, ikoul dilmata rav.
7. אַשְׁכְּחַן בָּלוּעַ דְּאָדָם, בָּלוּעַ דִּבְהֵמָה מְנָלַן? קַל וָחוֹמֶר: וּמָה אָדָם שֶׁמִּטַּמֵּא מֵחַיִּים מַצִּיל בְּבָלוּעַ, בְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה מֵחַיִּים – אֵינוֹ דִּין שֶׁתַּצִּיל בְּבָלוּעַ? achke'han baloua deadam, baloua divhéma menalan? kal va'homer: ouma adam chemitamé mé'hayim matsil bevaloua, behéma cheénah metamea mé'hayim – éno din chetatsil bevaloua?
8. מָה לְאָדָם, שֶׁכֵּן צָרִיךְ שְׁהִיָּיה בְּבַיִת הַמְנוּגָּע, תֹּאמַר בִּבְהֵמָה, שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה שְׁהִיָּיה בְּבַיִת הַמְנוּגָּע? ma leadam, chekén tsarikh chehiya bevayit hamnouga, tomar bivhéma, cheénah tserikha chehiya bevayit hamnouga?
9. בְּהֵמָה דְּאֵינָהּ צְרִיכָה שְׁהִיָּיה בְּבַיִת הַמְנוּגָּע, לְמַאי הִלְכְתָא? לְכֵלִים שֶׁעַל גַּבָּהּ. אָדָם נָמֵי לָא בָּעֵי! behéma deénah tserikha chehiya bevayit hamnouga, lema hilkheta? lekhélim cheal gabah. adam namé la baé!
10. דִּתְנַן: הַנִּכְנָס לְבַיִת הַמְנוּגָּע וְכֵלָיו עַל כְּתֵפָיו, וְסַנְדָּלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו – הוּא וְהֵן טְמֵאִין מִיָּד. הָיָה לָבוּשׁ כֵּלָיו וְסַנְדָּלָיו בְּרַגְלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּאֶצְבָּעוֹ – הוּא טָמֵא מִיָּד, וְהֵן טְהוֹרִין עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס, פַּת חִטִּים וְלֹא פַּת שְׂעוֹרִים, מֵיסֵב וְאוֹכֵל בְּלִיפְתָּן. ditnan: hanikhnas levayit hamnouga vekhéla al ketéfa, vesandala vetabeota beyada – hou vehén teméin miyad. haya lavouch kéla vesandala beragla vetabeota beetsbao – hou tamé miyad, vehén teorin ad cheyichhe bikhdé akhilat peras, pat 'hitim velo pat seorim, mésév veokhél beliftan.
11. אָמַר רָבָא: תַּרְוַיְיהוּ תְּנַנְהִי, טוּמְאָה בְּלוּעָה תְּנֵינָא, טׇהֳרָה בְּלוּעָה תְּנֵינָא! amar rava: tarvayou tenanhi, touma beloua tenéna, tohora beloua tenéna!
12. טוּמְאָה בְּלוּעָה – דִּתְנַן: בָּלַע טַבַּעַת טְמֵאָה, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בִּתְרוּמָתוֹ; הֱקִיאָהּ – טְמֵאָה, וְטִמְּאַתּוּ. touma beloua – ditnan: bala tabaat teméa, tovél veokhél bitroumato; hekiah – teméa, vetimeatou.
13. טׇהֳרָה בְּלוּעָה תְּנֵינָא, דִּתְנַן: בָּלַע טַבַּעַת טְהוֹרָה, וְנִכְנַס לְאֹהֶל הַמֵּת, וְהִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וֶהֱקִיאָהּ – הֲרֵי הִיא כְּמָה שֶׁהָיְתָה. tohora beloua tenéna, ditnan: bala tabaat teora, venikhnas leohel hamét, vehiza vechana vetaval vehekiah – haré hi kema chehayta.
14. כִּי קָאָמַר רַבָּה, כְּגוֹן שֶׁבָּלַע שְׁתֵּי טַבָּעוֹת, אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה, דְּלָא מְטַמְּיָא לַהּ טְמֵאָה לִטְהוֹרָה. ki kaamar raba, kegon chebala cheté tabaot, a'hat teméa vea'hat teora, dela metameya lah teméa litora.

Daf 72a

1. וְהָא עוּבָּר וְחַיָּה, דְּכִשְׁתֵּי טַבָּעוֹת דָּמוּ, וְקָא מְטַמֵּא לַהּ עוּבָּר לְחַיָּה? veha oubar ve'haya, dekhichté tabaot damou, veka metamé lah oubar le'haya?
2. אָמַר רַבָּה: שָׁאנֵי עוּבָּר, הוֹאִיל וְסוֹפוֹ לָצֵאת. אָמַר רָבָא: עוּבָּר סוֹפוֹ לָצֵאת, טַבַּעַת אֵין סוֹפָהּ לָצֵאת? אֶלָּא אָמַר רָבָא: פּוּמְבְּדִיתָאֵי יָדְעִי טַעְמָא דְּהָא מִילְּתָא, וּמַנּוּ? רַב יוֹסֵף. amar raba: chané oubar, hoil vesofo latsét. amar rava: oubar sofo latsét, tabaat én sofah latsét? ela amar rava: poumbeditaé yadi tama deha mileta, oumanou? rav yoséf.
3. דְּאָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: טוּמְאָה זוֹ אֵינָהּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. מַאי אֵינָהּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים? דְּלָא תֵּימָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: ״עוּבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה טָמֵא״, אֶלָּא אֲפִילּוּ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר: ״עוּבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה טָהוֹר״, גְּזַרוּ בַּהּ טוּמְאָה מִדְּרַבָּנַן. deamar rav yoséf amar rav yeouda amar chemouél: touma zo énah midivré tora, ela midivré sofrim. ma énah midivré tora ela midivré sofrim? dela téma aliba derabi akiva deamar: "oubar bimé icha tamé", ela afilou lerabi yichmaél deamar: "oubar bimé icha taor", gezarou bah touma miderabanan.
4. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יוֹצִיא וָלָד רֹאשׁוֹ חוּץ לַפְּרוֹזְדוֹר. ma tama? amar rav hochaya: gezéra chema yotsi valad rocho 'houts laperozdor.
5. אִי הָכִי, אִשָּׁה נָמֵי? אִשָּׁה מַרְגֶּשֶׁת בְּעַצְמָהּ. וְתֵימָא לַהּ לְחַיָּה! טְרִידָא. i hakhi, icha namé? icha margechet beatsmah. vetéma lah le'haya! terida.
6. מַאי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וּמַאי רַבִּי עֲקִיבָא? דְּתַנְיָא: ״וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה״ – לְהוֹצִיא עוּבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְרַבּוֹת גּוֹלֵל וְדוֹפֵק. ma rabi yichmaél, ouma rabi akiva? detanya: "vekhol acher yiga al pené hasade" – leotsi oubar bimé icha, divré rabi yichmaél. rabi akiva omér: lerabot golél vedofék.
7. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, גּוֹלֵל וְדוֹפֵק – הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ. וְרַבִּי עֲקִיבָא, עוּבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה טָמֵא מִדְּאוֹרָיְיתָא – מְנָא לֵיהּ? אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, אָמַר קְרָא: ״הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ״, אֵיזֶהוּ מֵת שֶׁבְּנֶפֶשׁ שֶׁל אָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה עוּבָּר שֶׁבִּמְעֵי אִשָּׁה. verabi yichmaél, golél vedofék – hilkheta gemiri lah. verabi akiva, oubar bimé icha tamé mideorayta – mena léh? amar rabi ochaya, amar kera: "hanogéa bemét benefech", ézeou mét chebenefech chel adam? hevé omér ze oubar chebimé icha.
8. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לִרְבִיעִית דָּם הַבָּאָה מִן הַמֵּת, שֶׁמְּטַמְּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם״, אֵיזֶהוּ נֶפֶשׁ שֶׁל אָדָם שֶׁמְּטַמֵּא? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ רְבִיעִית דָּם. verabi yichmaél, ha mibeé léh lirviit dam habaa min hamét, chemetamea, cheneemar: "hanogéa bemét benefech haadam", ézeou nefech chel adam chemetamé? hevé omér zo reviit dam.
9. וְרַבִּי עֲקִיבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: אַף רְבִיעִית דָּם הַבָּאָה מִשְּׁנֵי מֵתִים מְטַמֵּא בְּאֹהֶל, דְּתַנְיָא: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן לִרְבִיעִית דָּם הַבָּאָה מִשְּׁנֵי מֵתִים שֶׁמְּטַמְּאָה בְּאֹהֶל? verabi akiva letaméh, deamar: af reviit dam habaa michené métim metamé beohel, detanya: rabi akiva omér: minayin lirviit dam habaa michené métim chemetamea beohel?
10. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַל כׇּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא״, שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת וְשִׁיעוּר אֶחָד. cheneemar: "veal kol nafchot mét lo yavo", cheté nefachot vechiour e'had.
11. מַתְנִי׳ בְּהֵמָה הַמְקַשָּׁה לֵילֵד, וְהוֹצִיא עוּבָּר אֶת יָדוֹ, וַחֲתָכָהּ, וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט אֶת אִמּוֹ – הַבָּשָׂר טָהוֹר. שָׁחַט אֶת אִמּוֹ וְאַחַר כָּךְ חֲתָכָהּ – הַבָּשָׂר מַגַּע נְבֵלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. matni' behéma hamkacha léléd, veotsi oubar et yado, va'hatakhah, vea'har kakh cha'hat et imo – habasar taor. cha'hat et imo vea'har kakh 'hatakhah – habasar maga nevéla, divré rabi méir.
12. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַגַּע טְרֵפָה שְׁחוּטָה, va'hakhamim omrim: maga teréfa che'houta,

Daf 72b

1. מָה מָצִינוּ בִּטְרֵפָה שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ, אַף שְׁחִיטַת בְּהֵמָה תְּטַהֵר אֶת הָאֵבֶר. ma matsinou bitréfa cheche'hitatah metahartah, af che'hitat behéma tetahér et haéver.
2. אָמַר לָהֶם רַבִּי מֵאִיר: לֹא, אִם טִיהֲרָה שְׁחִיטַת טְרֵפָה אוֹתָהּ, דָּבָר שֶׁגּוּפָהּ, תְּטַהֵר אֶת הָאֵבֶר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ גּוּפָהּ? amar lahem rabi méir: lo, im tihara che'hitat teréfa otah, davar chegoufah, tetahér et haéver davar cheéno goufah?
3. מִנַּיִן לִטְרֵפָה שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ? בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, אַף טְרֵפָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, מָה בְּהֵמָה טְמֵאָה – אֵין שְׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ, אַף טְרֵפָה – לֹא תְּטַהֲרֶנָּה שְׁחִיטָה! minayin litréfa cheche'hitatah metahartah? behéma teméa asoura baakhila, af teréfa asoura baakhila, ma behéma teméa – én che'hitatah metahartah, af teréfa – lo tetaharena che'hita!
4. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר, תֹּאמַר בִּטְרֵפָה שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר? lo, im amarta bivhéma teméa chelo hayta lah cheat hakocher, tomar bitréfa chehayta lah cheat hakocher?
5. טוֹל לְךָ מַה שֶּׁהֵבֵאתָ, הֲרֵי שֶׁנּוֹלְדָה טְרֵפָה מִן הַבֶּטֶן, מִנַּיִן? tol lekha ma chehévéta, haré chenolda teréfa min habeten, minayin?
6. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה שֶׁכֵּן אֵין בְּמִינָהּ שְׁחִיטָה, תֹּאמַר בִּטְרֵפָה שֶׁיֵּשׁ בְּמִינָהּ שְׁחִיטָה? lo, im amarta bivhéma teméa chekén én beminah che'hita, tomar bitréfa cheyéch beminah che'hita?
7. בֶּן שְׁמֹנֶה חַי, אֵין שְׁחִיטָתוֹ מְטַהַרְתּוֹ, לְפִי שֶׁאֵין בְּמִינוֹ שְׁחִיטָה. ben chemone 'ha, én che'hitato metaharto, lefi cheén bemino che'hita.
8. גְּמָ׳ אַמַּאי? טוּמְאַת בֵּית הַסְּתָרִים הִיא, וְטוּמְאַת בֵּית הַסְּתָרִים לָא מְטַמְּיָא! לֵימָא רַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ? gema' ama? toumat bét hasetarim hi, vetoumat bét hasetarim la metameya! léma rabi méir letaméh?
9. דִּתְנַן: שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה שֶׁנֶּחְלַק – טָהוֹר מִן הַמִּדְרָס, ditnan: chelocha al chelocha chene'hlak – taor min hamidras,
10. אֲבָל טָמֵא מַגַּע מִדְרָס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. aval tamé maga midras, divré rabi méir.
11. וְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וְכִי בְּאֵיזֶה מִדְרָס נָגַע זֶה? אֶלָּא שֶׁאִם נָגַע בּוֹ זָב, שֶׁיְּהֵא טָמֵא מַגַּע זָב. vetanya, amar rabi yosé: vekhi beéze midras naga ze? ela cheim naga bo zav, cheyehé tamé maga zav.
12. לָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר עוּלָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה שֶׁנֶּחְלַק. la itemar alah, amar oula: lo chanou ela chelocha al chelocha chene'hlak.
13. אֲבָל שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ הַבָּאוֹת מִבֶּגֶד גָּדוֹל – בִּשְׁעַת פְּרִישָׁתָן מֵאֲבִיהֶן, מְקַבְּלוֹת טוּמְאָה מֵאֲבִיהֶן. הָא נָמֵי בִּשְׁעַת פְּרִישָׁתָן מֵאֵבֶר, מְקַבֵּל טוּמְאָה מֵאֵבֶר. aval chaloch al chaloch habaot mibeged gadol – bichat perichatan méavihen, mekabelot touma méavihen. ha namé bichat perichatan mééver, mekabél touma mééver.
14. רָבִינָא אָמַר: בֶּגֶד – לָאו לַחֲתִיכָה קָאֵי, עוּבָּר – לַחֲתִיכָה קָאֵי, וְכׇל הָעוֹמֵד לַחְתּוֹךְ ravina amar: beged – la la'hatikha kaé, oubar – la'hatikha kaé, vekhol haoméd la'htokh

Daf 73a

1. כְּחָתוּךְ דָּמֵי. ke'hatoukh damé.
2. כְּמַאן? כְּרַבִּי מֵאִיר, דִּתְנַן: כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁהֵן אֲרוּכּוֹת וְעָתִיד לְקׇצְצָן – מַטְבִּיל עַד מָקוֹם מִדָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. keman? kerabi méir, ditnan: kal yedot hakélim chehén aroukot veatid lekotstsan – matbil ad makom mida, divré rabi méir.
3. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיַּטְבִּיל אֶת כּוּלּוֹ. va'hakhamim omrim: ad cheyatbil et koulo.
4. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, חִבּוּרֵי אֳכָלִין כְּמַאן דְּמִפַּרְתִי דָּמֵי, וּנְגִיעִי בַּהֲדָדֵי. afilou téma rabanan, 'hibouré okhalin keman demiparti damé, oungii bahadadé.
5. בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ״חֲתָכָהּ״, אֶלָּא לְרָבִינָא, מַאי ״חֲתָכָהּ״? אַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ״חֲתָכָהּ״, תְּנָא נָמֵי סֵיפָא ״חֲתָכָהּ״. bichlama leoula, haynou dekatané "'hatakhah", ela leravina, ma "'hatakhah"? ayedé ditna récha "'hatakhah", tena namé séfa "'hatakhah".
6. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַגַּע טְרֵפָה שְׁחוּטָה. טְרֵפָה שְׁחוּטָה מִי מְטַמְּיָא? אִין, כְּדַאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: טְרֵפָה שֶׁשְּׁחָטָהּ מְטַמְּאָה בְּמוּקְדָּשִׁין. va'hakhamim omrim: maga teréfa che'houta. teréfa che'houta mi metameya? in, kedaavouh dichmouél, deamar avouh dichmouél: teréfa cheche'hatah metamea bemoukdachin.
7. מָה מָצִינוּ בִּטְרֵפָה שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ, אַף שְׁחִיטַת בְּהֵמָה תְּטַהֵר אֶת הָעוּבָּר. ma matsinou bitréfa cheche'hitatah metahartah, af che'hitat behéma tetahér et haoubar.
8. תַּנְיָא, אָמַר לָהֶן רַבִּי מֵאִיר: וְכִי מִי טִיהֲרוֹ לְאֵבֶר זֶה מִידֵי נְבֵלָה? שְׁחִיטַת אִמּוֹ! אִם כֵּן, תַּתִּירֶנּוּ בַּאֲכִילָה! tanya, amar lahen rabi méir: vekhi mi tiharo leéver ze midé nevéla? che'hitat imo! im kén, tatirenou baakhila!
9. אָמְרוּ לוֹ: הַרְבֵּה מַצֶּלֶת עַל שֶׁאֵינוֹ גּוּפָהּ יוֹתֵר מִגּוּפָהּ, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ: חוֹתֵךְ מִן הָעוּבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ – מוּתָּר בַּאֲכִילָה, מִן הַטְּחוֹל וּמִן הַכְּלָיוֹת – אָסוּר בַּאֲכִילָה. amrou lo: harbé matselet al cheéno goufah yotér migoufah, cheharé chaninou: 'hotékh min haoubar chebeméeha – moutar baakhila, min hate'hol oumin hakelaot – asour baakhila.
10. מַאי קָאָמַר? אָמַר רָבָא, וְאָמְרִי לַהּ כְּדִי: חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, אָמַר לָהֶן רַבִּי מֵאִיר: וְכִי מִי טִהֲרוֹ לְאֵבֶר זֶה מִידֵּי נְבֵלָה? שְׁחִיטַת אִמּוֹ, אִם כֵּן תַּתִּירֶנּוּ בַּאֲכִילָה! אָמְרוּ לוֹ: טְרֵפָה תּוֹכִיחַ, שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ מִידֵי נְבֵלָה וְאֵינָהּ מַתִּירָתָהּ בַּאֲכִילָה. ma kaamar? amar rava, veamri lah kedi: 'hasoré me'hasera vehakhi katané, amar lahen rabi méir: vekhi mi tiharo leéver ze midé nevéla? che'hitat imo, im kén tatirenou baakhila! amrou lo: teréfa tokhi'ha, cheche'hitatah metahartah midé nevéla veénah matiratah baakhila.
11. אָמַר לָהֶן: לֹא, אִם טִיהֲרָה שְׁחִיטַת טְרֵפָה אוֹתָהּ, דָּבָר שֶׁהִיא גּוּפָהּ, תְּטַהֵר אֶת הָאֵבֶר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ גּוּפָהּ? אָמְרוּ לוֹ: הַרְבֵּה מַצֶּלֶת עַל שֶׁאֵינוֹ גּוּפָהּ יוֹתֵר מִגּוּפָהּ, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ: חוֹתֵךְ מִן הָעוּבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ – מוּתָּר בַּאֲכִילָה, מִן הַטְּחוֹל וּמִן הַכְּלָיוֹת – אָסוּר בַּאֲכִילָה. amar lahen: lo, im tihara che'hitat teréfa otah, davar chehi goufah, tetahér et haéver davar cheéno goufah? amrou lo: harbé matselet al cheéno goufah yotér migoufah, cheharé chaninou: 'hotékh min haoubar chebeméeha – moutar baakhila, min hate'hol oumin hakelaot – asour baakhila.
12. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אָמַר לָהֶן רַבִּי מֵאִיר: וְכִי מִי טִיהֲרוֹ לְאֵבֶר זֶה מִידֵּי נְבֵלָה? אָמְרוּ לוֹ: שְׁחִיטַת אִמּוֹ. אִם כֵּן, תַּתִּירֶנּוּ בַּאֲכִילָה! אָמְרוּ לוֹ: טְרֵפָה תּוֹכִיחַ, שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ מִידֵי נְבֵלָה וְאֵינָהּ מַתִּירָתָהּ בַּאֲכִילָה. tanya namé hakhi: amar lahen rabi méir: vekhi mi tiharo leéver ze midé nevéla? amrou lo: che'hitat imo. im kén, tatirenou baakhila! amrou lo: teréfa tokhi'ha, cheche'hitatah metahartah midé nevéla veénah matiratah baakhila.
13. אָמַר לָהֶן: אִם טִיהֲרָה שְׁחִיטַת טְרֵפָה אוֹתָהּ וְאֶת הָאֵבֶר הַמְדוּלְדָּל בָּהּ, דָּבָר שֶׁגּוּפָהּ, תְּטַהֵר אֶת הָעוּבָּר שֶׁאֵינוֹ גּוּפָהּ? amar lahen: im tihara che'hitat teréfa otah veet haéver hamdouldal bah, davar chegoufah, tetahér et haoubar cheéno goufah?
14. אָמְרוּ לוֹ: הַרְבֵּה מַצֶּלֶת עַל שֶׁאֵינוֹ גּוּפָהּ יוֹתֵר מִגּוּפָהּ, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ: חוֹתֵךְ מִן הָעוּבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ – מוּתָּר בַּאֲכִילָה, מִן הַטְּחוֹל וּמִן הַכְּלָיוֹת – אָסוּר בַּאֲכִילָה. amrou lo: harbé matselet al cheéno goufah yotér migoufah, cheharé chaninou: 'hotékh min haoubar chebeméeha – moutar baakhila, min hate'hol oumin hakelaot – asour baakhila.
15. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כְּמַחְלוֹקֶת בְּעוּבָּרִין, כָּךְ מַחְלוֹקֶת בְּאֵיבָרִין. amar rabi chimon ben lakich: kema'hloket beoubarin, kakh ma'hloket beévarin.
16. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מַחְלוֹקֶת בְּאֵבֶר דְּעוּבָּר, אֲבָל בְּאֵבֶר דִּבְהֵמָה – דִּבְרֵי הַכֹּל שְׁחִיטָה עוֹשָׂה נִיפּוּל. verabi yo'hanan amar: ma'hloket beéver deoubar, aval beéver divhéma – divré hakol che'hita osa nipoul.
17. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן? הַאי אִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בַּחֲזָרָה, וְהָא לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בַּחֲזָרָה. amar rabi yosé berabi 'hanina: ma tama derabi yo'hanan aliba derabanan? ha it léh takanta ba'hazara, veha lét léh takanta ba'hazara.
18. מֵיתִיבִי: אָמַר לָהֶם רַבִּי מֵאִיר: לֹא, אִם טִיהֲרָה שְׁחִיטַת טְרֵפָה אוֹתָהּ וְאֶת הָאֵבֶר הַמְדוּלְדָּל בָּהּ – דָּבָר שֶׁגּוּפָהּ, תְּטַהֵר אֶת הָעוּבָּר – דָּבָר שֶׁאֵינוֹ גּוּפָהּ? métivi: amar lahem rabi méir: lo, im tihara che'hitat teréfa otah veet haéver hamdouldal bah – davar chegoufah, tetahér et haoubar – davar cheéno goufah?

Daf 73b

1. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, לְדִבְרֵיהֶם קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי לָא שְׁנָא אֵבֶר דְּעוּבָּר וְלָא שְׁנָא אֵבֶר דִּבְהֵמָה, כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ. bichlama lerabi chimon ben lakich, ledivréhem kaamar leou: ledidi la chena éver deoubar vela chena éver divhéma, ki hadadé ninou.
2. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, קַשְׁיָא. ela lerabi yo'hanan, kachya.
3. אֶלָּא, אִי אִתְּמַר הָכִי אִתְּמַר: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כְּמַחְלוֹקֶת בְּעוּבָּרִים, כָּךְ מַחֲלוֹקֶת בְּאֵיבָרִין, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מַחְלוֹקֶת בְּאֵבֶר דְּעוּבָּר, אֲבָל בְּאֵבֶר דִּבְהֵמָה – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין שְׁחִיטָה עוֹשָׂה נִיפּוּל. ela, i itemar hakhi itemar: amar rabi chimon ben lakich: kema'hloket beoubarim, kakh ma'haloket beévarin, verabi yo'hanan amar: ma'hloket beéver deoubar, aval beéver divhéma – divré hakol én che'hita osa nipoul.
4. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר? הַאי גּוּפָהּ, וְהַאי לָאו גּוּפָהּ. amar rabi yosé berabi 'hanina: ma tama derabi yo'hanan aliba derabi méir? ha goufah, veha la goufah.
5. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים שֶׁמִּיתָה עוֹשָׂה נִיפּוּל, וְאֵין שְׁחִיטָה עוֹשָׂה נִיפּוּל. amar rav yits'hak bar yoséf amar rabi yo'hanan: hakol modim chemita osa nipoul, veén che'hita osa nipoul.
6. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּאֵבֶר דְּעוּבָּר – מִיפְלָג פְּלִיגִי! אֶלָּא בְּאֵבֶר דִּבְהֵמָה – מִיתָה תְּנֵינָא, שְׁחִיטָה תְּנֵינָא. bema askinan? iléma beéver deoubar – miflag peligi! ela beéver divhéma – mita tenéna, che'hita tenéna.
7. מִיתָה תְּנֵינָא: מֵתָה הַבְּהֵמָה – הַבָּשָׂר צָרִיךְ הֶכְשֵׁר, וְהָאֵבֶר מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַנְּבֵלָה; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. mita tenéna: méta habehéma – habasar tsarikh hekhchér, vehaéver metamé michoum éver min ha'ha, veéno metamé michoum éver min hanevéla; divré rabi méir.
8. שְׁחִיטָה נָמֵי תְּנֵינָא: נִשְׁחֲטָה בְּהֵמָה – הוּכְשְׁרוּ בְּדָמֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הוּכְשְׁרוּ. che'hita namé tenéna: nich'hata behéma – houkhcherou bedameha, divré rabi méir. rabi chimon omér: lo houkhcherou.
9. אִי מֵהַהִיא, הֲוָה אָמֵינָא: מַאי ״הוּכְשְׁרוּ״ – אַבָּשָׂר. i méhahi, hava aména: ma "houkhcherou" – abasar.
10. וְהָא ״הוּכְשְׁרוּ״ קָתָנֵי, מַהוּ דְּתֵימָא: חַד לְבָשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַבְּהֵמָה, וְחַד לְבָשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִן הָאֵבֶר. veha "houkhcherou" katané, maou detéma: 'had levasar haporéch min habehéma, ve'had levasar haporéch min haéver.
11. וּמַאי אוּלְמֵיהּ דְּהַאי מֵהַאי? סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּמְטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה אַגַּב אָבִיו, אֵימָא לָא לִיבְעֵי הֶכְשֵׁר, קָמַשְׁמַע לַן. ouma oulméh deha méha? salka datakh aména, hoil oumtamé touma 'hamoura agav avi, éma la livé hekhchér, kamachma lan.
12. אָמַר רַב יוֹסֵף: נְקוֹט דְּרַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף בִּידָךְ, דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה קָאֵי כְּוָותֵיהּ. דְּתַנְיָא: ״וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ״ – לְהָבִיא הָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְדוּלְדָּלִין בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה וּבְעוֹף, וּשְׁחָטָן, שֶׁהֵן אֲסוּרִין. וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: amar rav yoséf: nekot derav yits'hak bar yoséf bidakh, deraba bar bar 'hana kaé kevatéh. detanya: "ouvasar basade teréfa lo tokhélou" – lehavi haéver vehabasar hamdouldalin bivhéma ouv'haya ouvof, ouch'hatan, chehén asourin. veamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan:

Daf 74a

1. אֵין בָּהֶן אֶלָּא מִצְוַת פְּרוֹשׁ בִּלְבָד. én bahen ela mitsvat peroch bilvad.
2. יָתֵיב רַב יוֹסֵף קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֲכָלוֹ לָזֶה – לוֹקֶה. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן: לָא תְּצִיתוּ לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא מִשְּׁמֵיהּ דְרַב: אֲכָלוֹ לָזֶה – אֵינוֹ לוֹקֶה. yatév rav yoséf kaméh derav houna, veyatév vekaamar: amar rav yeouda amar rav: akhalo laze – loke. amar léh haou mérabanan: la tetsitou léh, hakhi amar rav yits'hak bar chemouél bar marta micheméh derav: akhalo laze – éno loke.
3. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא: אֲנַן אַמַּאן נִסְמוֹךְ? אַהְדְּרִינְהוּ רַב יוֹסֵף לְאַפֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: מַאי קוּשְׁיָא? כִּי אֲמַרִי אֲנָא – בְּמִיתָה, דְּעוֹשָׂה נִיפּוּל; כִּי אֲמַר אִיהוּ – בִּשְׁחִיטָה, דְּאֵינָהּ עוֹשָׂה נִיפּוּל. amar léh rav houna: anan aman nismokh? ahderinou rav yoséf leapéh, amar léh: ma kouchya? ki amari ana – bemita, deosa nipoul; ki amar iou – bich'hita, deénah osa nipoul.
4. אָמַר רָבָא: מְנָא הָא מִלְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן: מִיתָה עוֹשָׂה נִיפּוּל, שְׁחִיטָה אֵינָהּ עוֹשָׂה נִיפּוּל, דִּכְתִיב: ״וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא״, לְמַעוֹטֵי מַאי? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי בְּחַיֵּיהֶם – מִ״נִּבְלָתָם״ נָפְקָא, אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: מִיתָה עוֹשָׂה נִיפּוּל, וְאֵין שְׁחִיטָה עוֹשָׂה נִיפּוּל. amar rava: mena ha mileta daamour rabanan: mita osa nipoul, che'hita énah osa nipoul, dikhtiv: "vekhol acher yipol ala méhem bemotam yitma", lemaoté ma? iléma lemaoté be'hayéhem – mi"nivlatam" nafka, ela chema minah: mita osa nipoul, veén che'hita osa nipoul.
5. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: וְהָא קְרָא בִּשְׁרָצִים כְּתִיב! אֲמַר לֵיהּ: אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִשְׁרָצִים, דְּלָאו בְּנֵי שְׁחִיטָה נִינְהוּ – תְּנֵהוּ עִנְיָן לִבְהֵמָה. amar léh rav ada bar ahava lerava: veha kera bichratsim ketiv! amar léh: im éno inyan lichratsim, dela bené che'hita ninou – tenéou inyan livhéma.
6. וְאַכַּתִּי מִבְּעֵי לֵיהּ, כְּעֵין מִיתָה: לַחִין – מְטַמְּאִים, יְבֵשִׁים – אֵין מְטַמְּאִים! תְּרֵי ״בְּמֹתָם״ כְּתִיבִי. veakati mibeé léh, keén mita: la'hin – metameim, yevéchim – én metameim! teré "bemotam" ketivi.
7. אָמַר רַב חִסְדָּא: מַחְלוֹקֶת בְּאֵבֶר דְּעוּבָּר חַי, אֲבָל בְּאֵבֶר דְּעוּבָּר מֵת – דִּבְרֵי הַכֹּל שְׁחִיטָה עוֹשָׂה נִיפּוּל. וְרַבָּה אָמַר: כְּמַחְלוֹקֶת בָּזֶה כָּךְ מַחְלוֹקֶת בָּזֶה. amar rav 'hisda: ma'hloket beéver deoubar 'ha, aval beéver deoubar mét – divré hakol che'hita osa nipoul. veraba amar: kema'hloket baze kakh ma'hloket baze.
8. בֶּן שְׁמֹנֶה חַי. וְהָתַנְיָא: בֶּן שְׁמֹנֶה חַי יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּמִינוֹ שְׁחִיטָה – אֵין שְׁחִיטָתוֹ מְטַהַרְתּוֹ. ben chemone 'ha. vehatanya: ben chemone 'ha yokhi'ha, cheaf al pi cheyéch bemino che'hita – én che'hitato metaharto.
9. אָמַר רַב כָּהֲנָא: יֵשׁ בְּמִינוֹ שְׁחִיטָה אַגַּב אִמּוֹ, וְתַנָּא דִּידַן מִינָא דְּאִמֵּיהּ לָא פָּרֵיךְ. amar rav kahana: yéch bemino che'hita agav imo, vetana didan mina deiméh la parékh.
10. וּלְהַאי תַּנָּא דְּפָרֵיךְ, טְרֵפָה דִּשְׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אָמַר קְרָא ״וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה״, מִקְצָת בְּהֵמָה מְטַמְּאָה וּמִקְצָת בְּהֵמָה אֵינָהּ מְטַמְּאָה, וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ טְרֵפָה שֶׁשְּׁחָטָהּ. oulha tana defarékh, teréfa dich'hitatah metahartah mena léh? nafka léh miderav yeouda amar rav, deamar rav yeouda amar rav, veamri lah bematnita tana: amar kera "vekhi yamout min habehéma", miktsat behéma metamea oumiktsat behéma énah metamea, veézo zo? zo teréfa cheche'hatah.
11. בָּעֵי רַב הוֹשַׁעְיָא: הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לִמְעֵי בְּהֵמָה, וְשָׁחַט בֶּן תִּשְׁעָה חַי, מַהוּ? תִּבְּעֵי לְרַבִּי מֵאִיר, וְתִבְּעֵי לְרַבָּנַן. baé rav hochaya: hochit et yado limé behéma, vecha'hat ben ticha 'ha, maou? tibeé lerabi méir, vetibeé lerabanan.
12. תִּבְּעֵי לְרַבִּי מֵאִיר: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר בֶּן פְּקוּעָה טָעוּן שְׁחִיטָה – הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּיָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, אֲבָל בִּמְעֵי אִמּוֹ – לָא שָׁרְיָא לֵיהּ שְׁחִיטָה. tibeé lerabi méir: ad kan la kaamar rabi méir ben pekoua taoun che'hita – hané milé hékha deyatsa laavir haolam, aval bimé imo – la charya léh che'hita.
13. אוֹ דִילְמָא, אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן, אַרְבָּעָה סִימָנִין אַכְשַׁר בֵּיהּ רַחֲמָנָא. o dilma, afilou lerabanan, arbaa simanin akhchar béh ra'hamana.
14. אָמַר רַב חֲנַנְיָא, תָּא שְׁמַע: הֲרֵי שֶׁנּוֹלְדָה טְרֵפָה מִן הַבֶּטֶן, וְאִי אִיתָא, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר, דְּאִי בָּעֵי עַיֵּיל יְדֵיהּ וְשַׁחֲטַהּ! amar rav 'hananya, ta chema: haré chenolda teréfa min habeten, vei ita, machka'hate lah dehayta lah cheat hakocher, dei baé ayél yedéh vecha'hatah!
15. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: תָּנֵי שֶׁנּוֹצְרָה טְרֵפָה מִן הַבֶּטֶן, וּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּבַעֲלַת חָמֵשׁ רַגְלַיִם. amar léh rava: tané chenotsra teréfa min habeten, oumachka'hate lah bevaalat 'haméch raglayim.
16. מַתְנִי׳ הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה, וּמָצָא בָּהּ בֶּן שְׁמֹנֶה חַי אוֹ מֵת, אוֹ בֶּן תִּשְׁעָה מֵת – קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ. matni' hacho'hét et habehéma, oumatsa bah ben chemone 'ha o mét, o ben ticha mét – koro oumotsi et damo.
17. מָצָא בֶּן תִּשְׁעָה חַי – טָעוּן שְׁחִיטָה, וְחַיָּיב בְּ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁחִיטַת אִמּוֹ מְטַהַרְתּוֹ. matsa ben ticha 'ha – taoun che'hita, ve'hayav be"oto veet beno", divré rabi méir. va'hakhamim omrim: che'hitat imo metaharto.

Daf 74b

1. רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְחוֹרֵשׁ בַּשָּׂדֶה – שְׁחִיטַת אִמּוֹ מְטַהַרְתּוֹ. קְרָעָהּ וּמָצָא בָּהּ בֶּן תִּשְׁעָה חַי – טָעוּן שְׁחִיטָה, לְפִי שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה אִמּוֹ. rabi chimon chézouri omér: afilou ben 'haméch chanim ve'horéch basade – che'hitat imo metaharto. keraah oumatsa bah ben ticha 'ha – taoun che'hita, lefi chelo nich'hata imo.
2. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: לֹא הִילְּכוּ בּוֹ אֶלָּא עַל עִסְקֵי שְׁחִיטָה בִּלְבַד. לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי חֶלְבּוֹ וְגִידוֹ. gema' amar rabi elazar amar rabi ochaya: lo hilekhou bo ela al iské che'hita bilvad. lemaoté ma? lemaoté 'helbo vegido.
3. חֶלְבּוֹ דְּמַאי? אִילֵּימָא: חֶלְבּוֹ דִּשְׁלִיל, מִפְלָג פְּלִיגִי! דְּתַנְיָא: גִּיד הַנָּשֶׁה נוֹהֵג בַּשְּׁלִיל וְחֶלְבּוֹ אָסוּר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ נוֹהֵג בַּשְּׁלִיל וְחֶלְבּוֹ מוּתָּר. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַחְלוֹקֶת בְּבֶן תִּשְׁעָה חַי, וְהָלַךְ רַבִּי מֵאִיר לְשִׁיטָתוֹ, וְרַבִּי יְהוּדָה לְשִׁיטָתוֹ. 'helbo dema? iléma: 'helbo dichlil, miflag peligi! detanya: gid hanache nohég bachelil ve'helbo asour, divré rabi méir. rabi yeouda omér: éno nohég bachelil ve'helbo moutar. veamar rabi elazar amar rabi ochaya: ma'hloket beven ticha 'ha, vehalakh rabi méir lechitato, verabi yeouda lechitato.
4. אֶלָּא, חֶלְבּוֹ דְּגִיד מִפְלָג פְּלִיגִי, דְּתַנְיָא: גִּיד הַנָּשֶׁה – מְחַטֵּט אַחֲרָיו בְּכׇל מָקוֹם שֶׁהוּא, וְחוֹתֵךְ שַׁמְנוֹ מֵעִיקָּרוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גּוֹמְמוֹ עִם הַשּׁוֹפִי. ela, 'helbo degid miflag peligi, detanya: gid hanache – me'hatét a'hara bekhol makom cheou, ve'hotékh chamno méikaro, divré rabi méir. rabi yeouda omér: gommo im hachofi.
5. אֶלָּא אִי אִתְּמַר – הָכִי אִתְּמַר, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: לֹא הִילְּכוּ בּוֹ אֶלָּא עַל עִסְקֵי אֲכִילָה בִּלְבַד, לְמַעוֹטֵי רוֹבְעוֹ, וְחוֹרֵשׁ בּוֹ. ela i itemar – hakhi itemar, amar rabi elazar amar rabi ochaya: lo hilekhou bo ela al iské akhila bilvad, lemaoté rovo, ve'horéch bo.
6. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לְדִבְרֵי הַמַּתִּיר בְּחֶלְבּוֹ – מַתִּיר בְּדָמוֹ, לְדִבְרֵי הָאוֹסֵר בְּחֶלְבּוֹ – אוֹסֵר בְּדָמוֹ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף לְדִבְרֵי הַמַּתִּיר בְּחֶלְבּוֹ – אוֹסֵר בְּדָמוֹ. amar rabi chimon ben lakich: ledivré hamatir be'helbo – matir bedamo, ledivré haosér be'helbo – osér bedamo. verabi yo'hanan amar: af ledivré hamatir be'helbo – osér bedamo.
7. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ. אָמַר רַבִּי זֵירָא: לוֹמַר שֶׁאֵין עָנוּשׁ כָּרֵת. étivéh rabi yo'hanan lerabi chimon ben lakich: koro oumotsi et damo. amar rabi zéra: lomar cheén anouch karét.
8. לְמַאן קָאָמְרִי? לְרַבִּי יְהוּדָה, לֹא יְהֵא אֶלָּא דַּם הַתַּמְצִית, דְּתַנְיָא: דַּם הַתַּמְצִית בְּאַזְהָרָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּהִכָּרֵת. leman kaamri? lerabi yeouda, lo yehé ela dam hatamtsit, detanya: dam hatamtsit beazhara, rabi yeouda omér: behikarét.
9. תַּרְגְּמָא רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַב סַלָּא חֲסִידָא קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא: אִית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה ״דָּם״ וְ״כׇל דָּם״, כֹּל הֵיכָא דְּמִיחַיַּיב אַדַּם הַנֶּפֶשׁ – מִיחַיַּיב אַדַּם הַתַּמְצִית, וְכֹל הֵיכָא דְּלָא מִחַיַּיב אַדַּם הַנֶּפֶשׁ – לָא מִחַיַּיב אַדַּם הַתַּמְצִית. targema rav yoséf beréh derav sala 'hasida kaméh derav papa: it léh lerabi yeouda "dam" ve"khol dam", kol hékha demi'hayav adam hanefech – mi'hayav adam hatamtsit, vekhol hékha dela mi'hayav adam hanefech – la mi'hayav adam hatamtsit.
10. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לִפְדּוֹת בְּבֶן פְּקוּעָה? אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּכֵיוָן דְּאָמַר טָעוּן שְׁחִיטָה – שֶׂה מְעַלְּיָא הוּא. ibaya leou: maou lifdot beven pekoua? aliba derabi méir la tibeé lakh, dekhévan deamar taoun che'hita – se mealeya hou.
11. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: שְׁחִיטַת אִמּוֹ מְטַהַרְתּוֹ, מַאי? כֵּיוָן דְּאָמְרִי שְׁחִיטַת אִמּוֹ מְטַהַרְתּוֹ – כְּבִשְׂרָא בְּדִיקּוּלָא הוּא, אוֹ דִילְמָא, כֵּיוָן דְּרָהֵיט וְאָזֵיל וְרָהֵיט וְאָתֵי – ״שֶׂה״ קָרֵינָא בֵּיהּ? ki tibeé lakh aliba derabanan, deamri: che'hitat imo metaharto, ma? kévan deamri che'hitat imo metaharto – kevisra bedikoula hou, o dilma, kévan derahét veazél verahét veaté – "se" karéna béh?
12. מָר זוּטְרָא אָמַר: אֵין פּוֹדִין, וְרַב אָשֵׁי אָמַר: פּוֹדִין. mar zoutra amar: én podin, verav aché amar: podin.
13. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְמָר זוּטְרָא: מַאי דַּעְתָּךְ? דְּגָמְרַתְּ ״שֶׂה״ ״שֶׂה״ מִפְּסָחִים? amar léh rav aché lemar zoutra: ma datakh? degamrate "se" "se" mipesa'him?
14. אִי מָה לְהַלָּן – זָכָר, תָּמִים, וּבֶן שָׁנָה, אַף כָּאן – זָכָר, תָּמִים, וּבֶן שָׁנָה! ״תִּפְדֶּה״ ״תִּפְדֶּה״ רִיבָּה. i ma lehalan – zakhar, tamim, ouven chana, af kan – zakhar, tamim, ouven chana! "tifde" "tifde" riba.
15. אִי ״תִּפְדֶּה״ ״תִּפְדֶּה״ רִיבָּה, אֲפִילּוּ כֹּל מִילֵּי נָמֵי, אִם כֵּן ״שֶׂה״ ״שֶׂה״ מַאי אַהֲנִי לָךְ? i "tifde" "tifde" riba, afilou kol milé namé, im kén "se" "se" ma ahani lakh?
16. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לִמְנוֹת בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי? ibaya leou: maou limnot bo richon vechéni?
17. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: אֵין מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, נַעֲשָׂה כֶּאֱגוֹז הַמִּתְקַשְׁקֵשׁ בִּקְלִיפָּתוֹ. rabi yo'hanan amar: monin bo richon vechéni. rabi chimon ben lakich omér: én monin bo richon vechéni, naasa keegoz hamitkachkéch biklipato.
18. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: הַבָּשָׂר מַגַּע נְבֵלָה – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. étivéh rabi chimon ben lakich lerabi yo'hanan: habasar maga nevéla – divré rabi méir.
19. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַגַּע טְרֵפָה שְׁחוּטָה. va'hakhamim omrim: maga teréfa che'houta.
20. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא חַד גּוּפָא הוּא – הַיְינוּ דְּאִיתַּכְשַׁר בִּדְמָא דְּאִמֵּיהּ, אֶלָּא לְדִידָךְ, בְּמַאי אִיתַּכְשַׁר? bichlama ledidi, deaména 'had goufa hou – haynou deitakhchar bidma deiméh, ela ledidakh, bema itakhchar?
21. אֲמַר לֵיהּ: בִּשְׁחִיטָה, וּכְרַבִּי שִׁמְעוֹן. amar léh: bich'hita, oukhrabi chimon.
22. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: עָבַר בְּנָהָר – הוּכְשַׁר, הָלַךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת – נִטְמָא. étivéh rabi yo'hanan lerabi chimon ben lakich: avar benahar – houkhchar, halakh levét hakevarot – nitma.
23. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דְּאָמֵינָא תְּרֵי גּוּפֵי נִינְהוּ, מִשּׁוּם הָכִי: הוּכְשַׁר – אִין, לֹא הוּכְשַׁר – לָא, אֶלָּא לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ חַד גּוּפָא הוּא, הָא אִיתַּכְשַׁר בִּדְמָא דְּאִמֵּיהּ! bichlama ledidi deaména teré goufé ninou, michoum hakhi: houkhchar – in, lo houkhchar – la, ela ledidakh deamrate 'had goufa hou, ha itakhchar bidma deiméh!

Daf 75a

1. בִּשְׁחִיטָה יַבִּישְׁתָּא, וּדְלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. bich'hita yabichta, oudla kerabi chimon.
2. מַאן תַּנָּא עָבַר בְּנָהָר הוּכְשַׁר, הָלַךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת נִטְמָא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִים, וְצָרִיךְ הֶכְשֵׁר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חַי, וְכׇל שֶׁהוּא חַי אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. man tana avar benahar houkhchar, halakh levét hakevarot nitma? amar rabi yo'hanan: rabi yosé hagelili hi, detanya: rabi chimon ben elazar omér michoum rabi yosé hagelili: metamé toumat okhalim, vetsarikh hekhchér. va'hakhamim omrim: éno metamé toumat okhalin, mipené cheou 'ha, vekhol cheou 'ha éno metamé toumat okhalin.
3. וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וּבֵית שַׁמַּאי אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. veazda rabi yo'hanan letaméh, deamar rabi yo'hanan: rabi yosé hagelili ouvét chama amrou davar e'had.
4. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – הָא דַּאֲמַרַן. בֵּית שַׁמַּאי, דִּתְנַן: דָּגִים, מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טוּמְאָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מִשֶּׁיִּצּוֹדוּ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מִשֶּׁיָּמוּתוּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשָּׁעָה שֶׁאֵין יְכוֹלִין לִחְיוֹת. rabi yosé hagelili – ha daamaran. bét chama, ditnan: dagim, méémata mekabelin touma? bét chama omrim: micheyitsodou, ouvét hilél omrim: micheyamoutou. rabi akiva omér: michaa cheén yekholin li'hot.
5. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דָּג מְקַרְטֵעַ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. ma bénayou? amar rabi yo'hanan: dag mekartéa ika bénayou.
6. בָּעֵי רַב חִסְדָּא: נוֹלְדוּ בְּדָגִים סִימָנֵי טְרֵפָה, מַהוּ? תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה חַיָּה, וְתִיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה אֵינָהּ חַיָּה. baé rav 'hisda: noldou bedagim simané teréfa, maou? tibeé leman deamar teréfa 'haya, vetibeé leman deamar teréfa énah 'haya.
7. תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה חַיָּה, בְּהֵמָה הוּא דִּנְפִישָׁא חַיּוּתַהּ, אֲבָל דָּגִים דְּלָא נְפִישָׁא חַיּוּתַיְיהוּ – לָא, אוֹ דִילְמָא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה אֵינָהּ חַיָּה, הָנֵי מִילֵּי בְּהֵמָה דְּיֵשׁ בְּמִינָהּ שְׁחִיטָה, אֲבָל דָּגִים דְּאֵין בְּמִינָן שְׁחִיטָה – אֵימָא לָא. תֵּיקוּ. tibeé leman deamar teréfa 'haya, behéma hou dinficha 'hayoutah, aval dagim dela neficha 'hayoutayou – la, o dilma afilou leman deamar teréfa énah 'haya, hané milé behéma deyéch beminah che'hita, aval dagim deén beminan che'hita – éma la. tékou.
8. הֵטִילָה נֵפֶל, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חֶלְבּוֹ כְּחֵלֶב בְּהֵמָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: חֶלְבּוֹ כְּחֵלֶב חַיָּה. hétila néfel, rabi yo'hanan amar: 'helbo ke'hélev behéma, verabi chimon ben lakich amar: 'helbo ke'hélev 'haya.
9. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חֶלְבּוֹ כְּחֵלֶב בְּהֵמָה – אַוֵּירָא גָּרֵים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: חֶלְבּוֹ כְּחֵלֶב חַיָּה – חֳדָשִׁים גָּרְמִי. rabi yo'hanan amar: 'helbo ke'hélev behéma – avéra garém. rabi chimon ben lakich amar: 'helbo ke'hélev 'haya – 'hodachim garmi.
10. אִיכָּא דְאָמְרִי: כֹּל הֵיכָא דְּלֹא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו – לָא כְּלוּם הוּא. כִּי פְּלִיגִי – הֵיכָא דְּהוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי בְּהֵמָה, וְתָלַשׁ חֵלֶב שֶׁל בֶּן תִּשְׁעָה חַי וְאָכַל. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חֶלְבּוֹ כְּחֵלֶב בְּהֵמָה, חֳדָשִׁים גָּרְמִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: חֶלְבּוֹ כְּחֵלֶב חַיָּה, חֳדָשִׁים וְאַוֵּירָא גָּרְמִי. ika deamri: kol hékha delo kalou lo 'hodacha – la keloum hou. ki peligi – hékha deochit yado limé behéma, vetalach 'hélev chel ben ticha 'ha veakhal. rabi yo'hanan amar: 'helbo ke'hélev behéma, 'hodachim garmi. rabi chimon ben lakich amar: 'helbo ke'hélev 'haya, 'hodachim veavéra garmi.
11. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מָה חֵלֶב וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּאָשָׁם – מוּצָא מִכְּלַל שְׁלִיל, אַף כֹּל – מוּצָא מִכְּלַל שְׁלִיל. étivéh rabi yo'hanan lerabi chimon ben lakich: ma 'hélev ouchté khelaot haamourot beacham – moutsa mikelal chelil, af kol – moutsa mikelal chelil.
12. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, הַיְינוּ דְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי, אֶלָּא לְדִידָךְ, אַמַּאי אִיצְטְרִיךְ? אֲמַר לֵיהּ: טַעְמָא דִּידִי נָמֵי מֵהָכָא. bichlama ledidi, haynou deitsterikh kera lemaoté, ela ledidakh, ama itsterikh? amar léh: tama didi namé méhakha.
13. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: מָה חֵלֶב וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּאָשָׁם מוּצָא מִכְּלַל שְׁלִיל, אַף כֹּל – מוּצָא מִכְּלַל שְׁלִיל. veika deamri, étivéh rabi chimon ben lakich lerabi yo'hanan: ma 'hélev ouchté khelaot haamourot beacham moutsa mikelal chelil, af kol – moutsa mikelal chelil.
14. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, מִשּׁוּם הָכִי מַיעֲטֵיהּ רַחֲמָנָא, אֶלָּא לְדִידָךְ – לִיקְרַב? אֲמַר לֵיהּ: מִידֵּי דְּהָוֵה אַמְּחוּסַּר זְמַן. bichlama ledidi, michoum hakhi maatéh ra'hamana, ela ledidakh – likrav? amar léh: midé dehavé ame'housar zeman.
15. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַטְּרֵפָה וּמָצָא בָּהּ בֶּן תִּשְׁעָה חַי, לְדִבְרֵי הָאוֹסֵר – מַתִּיר, לְדִבְרֵי הַמַּתִּיר – אוֹסֵר. amar rabi amé: hacho'hét et hateréfa oumatsa bah ben ticha 'ha, ledivré haosér – matir, ledivré hamatir – osér.
16. רָבָא אָמַר: לְדִבְרֵי הַמַּתִּיר נָמֵי מוּתָּר, אַרְבָּעָה סִימָנִין אַכְשַׁר בֵּיהּ רַחֲמָנָא. rava amar: ledivré hamatir namé moutar, arbaa simanin akhchar béh ra'hamana.
17. אָמַר רַב חִסְדָּא: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַטְּרֵפָה, וּמָצָא בָּהּ בֶּן תִּשְׁעָה חַי – amar rav 'hisda: hacho'hét et hateréfa, oumatsa bah ben ticha 'ha –

Daf 75b

1. טָעוּן שְׁחִיטָה, וְחַיָּיב בִּזְרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה, וְאִם מֵת – טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא. taoun che'hita, ve'hayav bizroa vehale'hayayim vehakéva, veim mét – taor miletamé bemasa.
2. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: טָעוּן שְׁחִיטָה – כְּמַאן? כְּרַבִּי מֵאִיר, וְאִם מֵת טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא – כְּמַאן? כְּרַבָּנַן. amar léh rava: taoun che'hita – keman? kerabi méir, veim mét taor miletamé bemasa – keman? kerabanan.
3. וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַטְּרֵפָה וּמָצָא בָּהּ בֶּן תִּשְׁעָה חַי – טָעוּן שְׁחִיטָה, וְחַיָּיב בִּזְרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה, וְאִם מֵת – טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא. טָעוּן שְׁחִיטָה כְּמַאן? כְּרַבִּי מֵאִיר, וְאִם מֵת – טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, כְּרַבָּנַן. velitamakh, ha detané rabi 'hiya: hacho'hét et hateréfa oumatsa bah ben ticha 'ha – taoun che'hita, ve'hayav bizroa vehale'hayayim vehakéva, veim mét – taor miletamé bemasa. taoun che'hita keman? kerabi méir, veim mét – taor miletamé bemasa, kerabanan.
4. הָא לָא קַשְׁיָא, רַבִּי חִיָּיא אִם כְּבָר מְצָאוֹ מֵת קָאָמַר, אֶלָּא לְדִידָךְ קַשְׁיָא! ha la kachya, rabi 'hiya im kevar metsao mét kaamar, ela ledidakh kachya!
5. אֲמַר לֵיהּ: לְדִידִי נָמֵי לָא קַשְׁיָא, אַרְבָּעָה סִימָנִים אַכְשַׁר בֵּיהּ רַחֲמָנָא. amar léh: ledidi namé la kachya, arbaa simanim akhchar béh ra'hamana.
6. כִּי סָלֵיק רַבִּי זֵירָא, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב אַסִּי דְּיָתֵיב וְקָאָמַר לֵיהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ: יִישַׁר, וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן. מִכְּלָל דִּפְלִיג עֲלֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ? ki salék rabi zéra, achke'héh lerav asi deyatév vekaamar léh leha chemata. amar léh: yichar, vekhén amar rabi yo'hanan. mikelal diflig aléh rabi chimon ben lakich?
7. מִשְׁהָא הֲוָה שָׁהֵי לֵיהּ וְשָׁתֵיק לֵיהּ, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: מִשְׁתָּא הֲוָה שָׁתֵי וְשָׁתֵיק לֵיהּ. michha hava chahé léh vechaték léh, veika deamri: michta hava chaté vechaték léh.
8. רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ וְכוּ׳. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אָמַר רַב כָּהֲנָא: הִפְרִיס עַל גַּבֵּי קַרְקַע אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. rabi chimon chézouri omér: afilou vekhou'. haynou tana kama! amar rav kahana: hifris al gabé karka ika bénayou.
9. אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב, בֶּן פְּקוּעָה הַבָּא עַל בְּהֵמָה מְעַלַּיְיתָא – הַוָּלָד אֵין לוֹ תַּקָּנָה. amar rav mecharcheya: ledivré haomér 'hochchin lezera haav, ben pekoua haba al behéma mealayta – havalad én lo takana.
10. אָמַר אַבָּיֵי: הַכֹּל מוֹדִים בְּקָלוּט בֶּן פְּקוּעָה שֶׁמּוּתָּר, מַאי טַעְמָא? כֹּל מִלְּתָא דִּתְמִיהָא מִידְכָּר דְּכִירִי לַהּ אִינָשֵׁי. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר אַבָּיֵי: הַכֹּל מוֹדִים בְּקָלוּט בֶּן קְלוּטָה בֶּן פְּקוּעָה שֶׁמּוּתָּר, מַאי טַעְמָא? תְּרֵי תְּמִיהֵי מִידְכָּר דְּכִירִי אִינָשֵׁי. amar abayé: hakol modim bekalout ben pekoua chemoutar, ma tama? kol mileta ditmiha midkar dekhiri lah inaché. ika deamri: amar abayé: hakol modim bekalout ben kelouta ben pekoua chemoutar, ma tama? teré temihé midkar dekhiri inaché.
11. אָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי, וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי מַתִּיר בִּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הוּא מוּתָּר, וּבְנוֹ אָסוּר. amar zeéri amar rabi 'hanina: halakha kerabi chimon chézouri, vekhén haya rabi chimon chézouri matir bivno ouven beno ad sof kol hadorot. rabi yo'hanan amar: hou moutar, ouvno asour.
12. אַדָּא בַּר חָבוּ הֲוָה לֵיהּ בֶּן פְּקוּעָה דִּנְפַל דֵּיבָא עֲלֵיהּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי. אֲמַר לֵיהּ: זִיל שַׁחְטֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: הָאָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי, וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי מַתִּיר בִּבְנוֹ וּבֶן בְּנוֹ עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת, וַאֲפִילּוּ רַבִּי יוֹחָנָן לָא קָאָמַר אֶלָּא בְּנוֹ, אֲבָל אִיהוּ לָא! ada bar 'havou hava léh ben pekoua dinfal déva aléh, ata lekaméh derav aché. amar léh: zil cha'htéh. amar léh: haamar zeéri amar rabi 'hanina: halakha kerabi chimon chézouri, vekhén haya rabi chimon chézouri matir bivno ouven beno ad sof kol hadorot, vaafilou rabi yo'hanan la kaamar ela beno, aval iou la!
13. אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי יוֹחָנָן לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי קָאָמַר. amar léh: rabi yo'hanan ledivré rabi chimon chézouri kaamar.
14. וְהָאָמַר רָבִין בַּר חֲנִינָא אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי בְּמִשְׁנָתֵנוּ – הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ! vehaamar ravin bar 'hanina amar oula amar rabi 'hanina: halakha kerabi chimon chézouri, velo od, ela kol makom chechana rabi chimon chézouri bemichnaténou – halakha kemoto!
15. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא כִּי הָא סְבִירָא לִי, דְּאָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי בִּמְסוּכָּן, וּבִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי. amar léh: ana ki ha sevira li, deamar rabi yonatan: halakha kerabi chimon chézouri bimsoukan, ouvitroumat maasér chel dema.
16. מְסוּכָּן, דִּתְנַן: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים, הַיּוֹצֵא בְּקוֹלָר וְאָמַר: ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. חָזְרוּ לוֹמַר: אַף הַמְפָרֵשׁ וְהַיּוֹצֵא בִּשְׁיָירָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: אַף הַמְסוּכָּן. mesoukan, ditnan: barichona haou omrim, hayotsé bekolar veamar: "kitvou gét leichti", haré élou yikhtevou veyitenou. 'hazrou lomar: af hamfaréch vehayotsé bichyara. rabi chimon ben chézouri omér: af hamsoukan.
17. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי, דִּתְנַן: תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁל דְּמַאי שֶׁחָזְרָה לִמְקוֹמָהּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: אַף בַּחוֹל שׁוֹאֲלוֹ וְאוֹכְלוֹ עַל פִּיו. teroumat maasér chel dema, ditnan: teroumat maasér chel dema che'hazra limkomah, rabi chimon ben chézouri omér: af ba'hol choalo veokhlo al pi.

Daf 76a

1. מַתְנִי׳ בְּהֵמָה שֶׁנֶּחְתְּכוּ רַגְלֶיהָ מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַטָּה – כְּשֵׁרָה, מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה – פְּסוּלָה, וְכֵן שֶׁנִּיטַּל צוֹמֶת הַגִּידִין. matni' behéma chene'htekhou ragleha min haarkouba oulmata – kechéra, min haarkouba oulmala – pesoula, vekhén chenital tsomet hagidin.
2. נִשְׁבַּר הָעֶצֶם, אִם רוֹב הַבָּשָׂר קַיָּים – שְׁחִיטָתוֹ מְטַהַרְתּוֹ, וְאִם לָאו – אֵין שְׁחִיטָתוֹ מְטַהַרְתּוֹ. nichbar haetsem, im rov habasar kayam – che'hitato metaharto, veim la – én che'hitato metaharto.
3. גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אָמַר רַבִּי חִיָּיא: לְמַטָּה – לְמַטָּה מִן הָאַרְכּוּבָּה, לְמַעְלָה – לְמַעְלָה מִן הָאַרְכּוּבָּה. בְּאֵיזוֹ אַרְכּוּבָּה אָמְרוּ? בְּאַרְכּוּבָּה הַנִּמְכֶּרֶת עִם הָרֹאשׁ. gema' amar rav yeouda amar rav amar rabi 'hiya: lemata – lemata min haarkouba, lemala – lemala min haarkouba. beézo arkouba amrou? bearkouba hanimkeret im haroch.
4. עוּלָּא אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: כְּנֶגְדּוֹ בְּגָמָל נִיכָּר. oula amar rabi ochaya: kenegdo begamal nikar.
5. אֲמַר לֵיהּ עוּלָּא לְרַב יְהוּדָה: בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דְּאָמֵינָא כְּנֶגְדּוֹ בְּגָמָל נִיכָּר, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי: וְכֵן שֶׁנִּיטַּל צוֹמֶת הַגִּידִין, אֶלָּא לְדִידָךְ, מַאי וְכֵן שֶׁנִּיטַּל צוֹמֶת הַגִּידִין? amar léh oula lerav yeouda: bichlama ledidi deaména kenegdo begamal nikar, haynou dekatané: vekhén chenital tsomet hagidin, ela ledidakh, ma vekhén chenital tsomet hagidin?
6. אֲמַר לֵיהּ: רְכוּבָּה בְּלֹא צוֹמֶת הַגִּידִים, וְצוֹמֶת הַגִּידִים בְּלֹא רְכוּבָּה. וְהָא ״נֶחְתְּכוּ״ קָתָנֵי! אִישְׁתִּיק. amar léh: rekhouba belo tsomet hagidim, vetsomet hagidim belo rekhouba. veha "ne'htekhou" katané! ichtik.
7. לְבָתַר דִּנְפַק אֲמַר: מַאי טַעְמָא לָא אֲמַרִי לֵיהּ, ״לְמַטָּה״ – לְמַטָּה מִן הָאַרְכּוּבָּה, ״לְמַעְלָה״ – לְמַעְלָה מִצּוֹמֶת הַגִּידִין? levatar dinfak amar: ma tama la amari léh, "lemata" – lemata min haarkouba, "lemala" – lemala mitsomet hagidin?
8. הֲדַר אָמַר: וְלָא אֲמַרִי לֵיהּ, וַאֲמַר לִי: ״נֶחְתְּכוּ״ קָתָנֵי? הָכָא נָמֵי, ״מִן הָאַרְכּוּבָּה וּלְמַעְלָה״ קָתָנֵי. hadar amar: vela amari léh, vaamar li: "ne'htekhou" katané? hakha namé, "min haarkouba oulmala" katané.
9. רַב פָּפָּא מַתְנֵי הָכִי: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אָמַר רַבִּי חִיָּיא: ״לְמַטָּה״ – לְמַטָּה מִן הָאַרְכּוּבָּה וּמִצּוֹמֶת הַגִּידִין, ״לְמַעְלָה״ – לְמַעְלָה מִן הָאַרְכּוּבָּה וּמִצּוֹמֶת הַגִּידִין, וְכֵן שֶׁנִּיטַּל צוֹמֶת הַגִּידִין. וְאַרְכּוּבָּה גּוּפַהּ כִּדְעוּלָּא אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא. rav papa matné hakhi: amar rav yeouda amar rav amar rabi 'hiya: "lemata" – lemata min haarkouba oumitsomet hagidin, "lemala" – lemala min haarkouba oumitsomet hagidin, vekhén chenital tsomet hagidin. vearkouba goufah kidoula amar rabi ochaya.
10. וּמִי אִיכָּא מִידֵּי, דְּאִילּוּ מִדְּלֵי פָּסֵיק לֵיהּ וַחֲיָה, מְתַתֵּי פָּסֵיק לֵיהּ וּמֵתָה? oumi ika midé, deilou midelé pasék léh va'haya, metaté pasék léh ouméta?
11. אָמַר רַב אָשֵׁי: טְרֵפוֹת קָא מְדַמֵּית לַהֲדָדֵי? אֵין אוֹמְרִין בִּטְרֵפוֹת זוֹ דּוֹמָה לָזוֹ, שֶׁהֲרֵי חוֹתְכָהּ מִכָּאן וָמֵתָה, חוֹתְכָהּ מִכָּאן וְחַיָּה. amar rav aché: teréfot ka medamét lahadadé? én omrin bitréfot zo doma lazo, cheharé 'hotkhah mikan vaméta, 'hotkhah mikan ve'haya.
12. וְאֵלּוּ הֵן צוֹמֶת הַגִּידִין? רַבָּה אָמַר רַב אָשֵׁי: דְּאַגַּרְמָא וּלְבַר, רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב אָשֵׁי: דְּאַגַּרְמָא וּלְגָיו, רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב אַסִּי: דְּעִילָּוֵי עַרְקוּמָא. veélou hén tsomet hagidin? raba amar rav aché: deagarma oulvar, raba bar rav houna amar rav aché: deagarma oulga, rava beréh deraba bar rav houna amar rav asi: deilavé arkouma.
13. יָתֵיב הָהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: דְּעַרְקוּמָא גּוּפַהּ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא: לָא תְּצִיתוּ לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה: הֵיכָא דְּפָרְעִי טַבָּחֵי. וְהַיְינוּ רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב אַסִּי. yatév haou mérabanan kaméh derabi aba, veyatév vekaamar: dearkouma goufah. amar léh rabi aba: la tetsitou léh, hakhi amar rav yeouda: hékha defari taba'hé. vehaynou rava beréh deraba bar rav houna amar rav asi.
14. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: צוֹמֶת הַגִּידִים שֶׁאָמְרוּ – מְקוֹם שֶׁהַגִּידִין צוֹמְתִין, וְעַד כַּמָּה? אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִדְּרַבָּנַן, וְרַב יַעֲקֹב שְׁמֵיהּ: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב יְהוּדָה אֲמַר לַן: שְׁמַעוּ מַנִּי מִלְּתָא דְּמִגַּבְרָא רַבָּה שְׁמִיעַ לִי, וּמַנּוּ? שְׁמוּאֵל: צוֹמֶת הַגִּידִין שֶׁאָמְרוּ – מְקוֹם שֶׁהַגִּידִין צוֹמְתִין בּוֹ, וּמִמְּקוֹם שֶׁצּוֹמְתִין עַד מְקוֹם שֶׁמִּתְפַּשְּׁטִין. amar rav yeouda amar chemouél: tsomet hagidim cheamrou – mekom chehagidin tsomtin, vead kama? amar léh haou miderabanan, verav yaakov cheméh: ki havénan bé rav yeouda amar lan: chemaou mani mileta demigavra raba chemia li, oumanou? chemouél: tsomet hagidin cheamrou – mekom chehagidin tsomtin bo, oumimekom chetsomtin ad mekom chemitpachetin.
15. וְכַמָּה? אָמַר אַבָּיֵי: אַרְבָּעָה בַּטְדֵי בְּתוֹרָא. בְּדַקָּה מַאי? אָמַר אַבָּיֵי: בְּלִיטִי – הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים, בְּלִיעִי – לָא הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים. vekhama? amar abayé: arbaa batdé betora. bedaka ma? amar abayé: beliti – haou tsomet hagidim, belii – la haou tsomet hagidim.
16. אַשּׁוּנֵי – הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים, רַכִּיכֵי – לָא הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים, אַלִּימֵי – הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים, קַטִּינֵי – לָא הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים, חִוָּורֵי – הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים, לָא חִוָּורֵי – לָא הָווּ צוֹמֶת הַגִּידִים. achouné – haou tsomet hagidim, rakikhé – la haou tsomet hagidim, alimé – haou tsomet hagidim, katiné – la haou tsomet hagidim, 'hivaré – haou tsomet hagidim, la 'hivaré – la haou tsomet hagidim.

Daf 76b

1. מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: כֵּיוָן דְּזִיגִי – אַף עַל גַּב דְּלָא חִוָּורֵי. mar bar rav aché amar: kévan dezigi – af al gav dela 'hivaré.
2. אָמַר אַמֵּימָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב זְבִיד: תְּלָתָא חוּטֵי הָווּ, חַד אַלִּימָא וּתְרֵי קַטִּינֵי. אִיפְּסִיק אַלִּימָא – אַזְדָּא רוֹב בִּנְיָן, אִיפְּסִיק קַטִּינֵי – אַזְדָּא רוֹב מִנְיָן. מָר בַּר רַב אָשֵׁי מַתְנֵי לְקוּלָּא: אִיפְּסִיק אַלִּימָא – הָאִיכָּא רוֹב מִנְיָן, אִיפְּסִיק קַטִּינֵי – הָאִיכָּא רוֹב בִּנְיָן. amar amémar micheméh derav zevid: telata 'houté haou, 'had alima outré katiné. ipesik alima – azda rov binyan, ipesik katiné – azda rov minyan. mar bar rav aché matné lekoula: ipesik alima – haika rov minyan, ipesik katiné – haika rov binyan.
3. בְּעוֹפוֹת שִׁיתְּסַר חוּטֵי הָווּ, אִיפְּסִיק חַד מִינַּיְיהוּ – טְרֵפָה. אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּאַבָּא, וְאַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ עוֹפָא, וּבְדַק וְאַשְׁכַּח בֵּיהּ חֲמֵיסַר. הֲוָה חַד דַּהֲוָה שָׁנֵי מֵחַבְרֵיהּ, נַפְּצֵיהּ וְאַשְׁכַּח תְּרֵי. beofot chitesar 'houté haou, ipesik 'had minayou – teréfa. amar mar bar rav aché: hava kaémna kaméh deaba, veayto lekaméh ofa, ouvdak veachka'h béh 'hamésar. hava 'had dahava chané mé'havréh, napetséh veachka'h teré.
4. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: צוֹמֶת הַגִּידִין שֶׁאָמְרוּ בְּרוּבּוֹ; מַאי רוּבּוֹ? רוֹב אֶחָד מֵהֶן. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לִי: מִכְּדֵי תְּלָתָא הָווּ, כִּי מִיפְּסִיק חַד מִינַּיְיהוּ לִגְמָרֵי, הָא אִיכָּא תְּרֵי. amar rav yeouda amar rav: tsomet hagidin cheamrou beroubo; ma roubo? rov e'had méhen. ki amritah kaméh dichmouél, amar li: mikedé telata haou, ki mipesik 'had minayou ligmaré, ha ika teré.
5. טַעְמָא דְּאִיכָּא תְּרֵי, הָא לֵיכָּא תְּרֵי – לָא, וּפְלִיגָא דְּרַבְנַאי, דְּאָמַר רַבְנַאי אָמַר שְׁמוּאֵל: צוֹמֶת הַגִּידִים, אֲפִילּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּיר בָּהּ אֶלָּא כְּחוּט הַסַּרְבָּל – כְּשֵׁרָה. tama deika teré, ha léka teré – la, oufliga deravna, deamar ravna amar chemouél: tsomet hagidim, afilou lo nichtayér bah ela ke'hout hasarbal – kechéra.
6. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: מַאי רוּבּוֹ? רוֹב כׇּל אֶחָד וְאֶחָד. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לִי: מִכְּדֵי תְּלָתָא הָווּ, הָאִיכָּא תְּלָתָא דְּכֹל חַד וְחַד מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבְנַאי, דְּאָמַר רַבְנַאי אָמַר שְׁמוּאֵל: צוֹמֶת הַגִּידִין שֶׁאָמְרוּ, אֲפִילּוּ לֹא נִשְׁתַּיֵּיר בָּהּ אֶלָּא כְּחוּט הַסַּרְבָּל – כְּשֵׁרָה. veika deamri: ma roubo? rov kol e'had vee'had. ki amritah kaméh dichmouél, amar li: mikedé telata haou, haika telata dekhol 'had ve'had mesaya léh leravna, deamar ravna amar chemouél: tsomet hagidin cheamrou, afilou lo nichtayér bah ela ke'hout hasarbal – kechéra.
7. נִשְׁבַּר הָעֶצֶם כּוּ׳. nichbar haetsem kou'.
8. אָמַר רַב: לְמַעְלָה מִן הָאַרְכּוּבָּה, אִם רוֹב הַבָּשָׂר קַיָּים – זֶה וָזֶה מוּתָּר, וְאִם לָאו – זֶה וָזֶה אָסוּר. לְמַטָּה מִן הָאַרְכּוּבָּה, אִם רוֹב הַבָּשָׂר קַיָּים – זֶה וָזֶה מוּתָּר, אִם לָאו – אֵבֶר אָסוּר וּבְהֵמָה מוּתֶּרֶת. amar rav: lemala min haarkouba, im rov habasar kayam – ze vaze moutar, veim la – ze vaze asour. lemata min haarkouba, im rov habasar kayam – ze vaze moutar, im la – éver asour ouvhéma mouteret.
9. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה, אִם רוֹב הַבָּשָׂר קַיָּים – זֶה וָזֶה מוּתָּר, אִם לָאו – אֵבֶר אָסוּר, וּבְהֵמָה מוּתֶּרֶת. ouchmouél amar: bén lemala bén lemata, im rov habasar kayam – ze vaze moutar, im la – éver asour, ouvhéma mouteret.
10. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן לִשְׁמוּאֵל: יֹאמְרוּ ״אֵבֶר מִמֶּנָּה מוּטָּל בָּאַשְׁפָּה וּמוּתֶּרֶת״? אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא לְרַב נַחְמָן: לְרַב נָמֵי יֹאמְרוּ ״אֵבֶר מִמֶּנָּה מוּטָּל בָּאַשְׁפָּה וּמוּתֶּרֶת״! matkéf lah rav na'hman lichmouél: yomrou "éver mimena moutal baachpa oumouteret"? amar léh rav a'ha bar rav houna lerav na'hman: lerav namé yomrou "éver mimena moutal baachpa oumouteret"!
11. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי קָאָמֵינָא, אֵבֶר שֶׁחָיָה מִמֶּנָּה מוּטָּל בָּאַשְׁפָּה, וּמוּתֶּרֶת? amar léh: hakhi kaaména, éver che'haya mimena moutal baachpa, oumouteret?
12. שְׁלַחוּ מִתָּם: הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב, הֲדוּר שְׁלַחוּ: כְּוָותֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, הֲדוּר שְׁלַחוּ: כְּוָותֵיהּ דְּרַב, וְאֵבֶר עַצְמוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. chela'hou mitam: hilkheta kevatéh derav, hadour chela'hou: kevatéh dichmouél, hadour chela'hou: kevatéh derav, veéver atsmo metamé bemasa.
13. מֵתִיב רַב חִסְדָּא: לֹא, אִם טִיהֲרָה שְׁחִיטַת טְרֵפָה אוֹתָהּ וְאֶת הָאֵבֶר הַמְדוּלְדָּל בָּהּ – דָּבָר שֶׁגּוּפָהּ, תְּטַהֵר אֶת הָעוּבָּר – דָּבָר שֶׁאֵינוֹ גּוּפָהּ? métiv rav 'hisda: lo, im tihara che'hitat teréfa otah veet haéver hamdouldal bah – davar chegoufah, tetahér et haoubar – davar cheéno goufah?
14. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: הַדּוֹרֵי אַפִּירְכֵי לְמָה לָךְ? אוֹתֵיב מִמַּתְנִיתִין! נִשְׁחֲטָה בְּהֵמָה – הוּכְשְׁרוּ בְּדָמֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הוּכְשְׁרוּ. amar léh raba: hadoré apirkhé lema lakh? otév mimatnitin! nich'hata behéma – houkhcherou bedameha, divré rabi méir. rabi chimon omér: lo houkhcherou.
15. אֲמַר לֵיהּ: מַתְנִיתִין אִיכָּא לְדַחוֹיֵי, כִּדְדָחֵינַן. amar léh: matnitin ika leda'hoyé, kidda'hénan.
16. כִּי סָלֵיק רַבִּי זֵירָא, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב יִרְמְיָה דְּיָתֵיב וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ: יִישַׁר, וְכֵן תַּרְגְּמַהּ אַרְיוֹךְ בְּבָבֶל. אַרְיוֹךְ מַנּוּ? שְׁמוּאֵל. וְהָא מִיפְלָג פְּלִיג! הֲדַר בֵּיהּ שְׁמוּאֵל לְגַבֵּיהּ דְּרַב. ki salék rabi zéra, achke'héh lerav yirmeya deyatév vekaamar lah leha chemata. amar léh: yichar, vekhén targemah arokh bevavel. arokh manou? chemouél. veha miflag pelig! hadar béh chemouél legabéh derav.
17. תָּנוּ רַבָּנַן: נִשְׁבַּר הָעֶצֶם וְיָצָא לַחוּץ, אִם עוֹר וּבָשָׂר חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ – מוּתָּר, אִם לָאו – אָסוּר. וְכַמָּה רוּבּוֹ? כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רוֹב עוֹבְיוֹ, וְאָמְרִי לַהּ: רוֹב הֶקֵּיפוֹ. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ, בָּעֵינַן רוֹב עוֹבְיוֹ וּבָעֵינַן רוֹב הֶקֵּיפוֹ. tanou rabanan: nichbar haetsem veyatsa la'houts, im or ouvasar 'hofin et roubo – moutar, im la – asour. vekhama roubo? ki ata rav dimi amar rabi yo'hanan: rov ovo, veamri lah: rov hekéfo. amar rav papa: hilkakh, baénan rov ovo ouvaénan rov hekéfo.
18. אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עוֹר הֲרֵי הוּא כְּבָשָׂר. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְעוּלָּא: וְלֵימָא מָר עוֹר מְצָרֵף לְבָשָׂר, דְּהָא ״עוֹר וּבָשָׂר״ קָתָנֵי! אֲמַר לֵיהּ: אֲנַן ״עוֹר אוֹ בָּשָׂר״ תָּנֵינַן. amar oula amar rabi yo'hanan: or haré hou kevasar. amar léh rav na'hman leoula: veléma mar or metsaréf levasar, deha "or ouvasar" katané! amar léh: anan "or o basar" tanénan.
19. אִיכָּא דְּאָמְרִי [אָמַר עוּלָּא], אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עוֹר מִצְטָרֵף לְבָשָׂר. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְעוּלָּא: וְלֵימָא מָר עוֹר מַשְׁלִים לְבָשָׂר לְחוּמְרָא! ika deamri [amar oula], amar rabi yo'hanan: or mitstaréf levasar. amar léh rav na'hman leoula: veléma mar or machlim levasar le'houmra!
20. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא עוֹבָדָא יָדַעְנָא, דְּהָהוּא בַּר גּוֹזָלָא דַּהֲוָה בֵּי רַבִּי יִצְחָק, דְּעוֹר מְצָרֵף לְבָשָׂר הֲוָה, וַאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְאַכְשְׁרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: בַּר גּוֹזָלָא קָאָמְרַתְּ? בַּר גּוֹזָלָא דְּרַכִּיךְ שָׁאנֵי. amar léh: ana ovada yadana, dehaou bar gozala dahava bé rabi yits'hak, deor metsaréf levasar hava, vaata lekaméh derabi yo'hanan veakhcheréh. amar léh: bar gozala kaamrate? bar gozala derakikh chané.
21. הָנְהוּ גִּידִין רַכִּין דַּאֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה, אָמַר רַבָּה: לְמַאי לֵיחוּשׁ לְהוּ? חֲדָא, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גִּידִין שֶׁסּוֹפָן לְהַקְשׁוֹת hanou gidin rakin daato lekaméh deraba, amar raba: lema lé'houch leou? 'hada, deamar rabi yo'hanan: gidin chesofan lehakchot

Daf 77a

1. נִמְנִין עֲלֵיהֶן בַּפֶּסַח, וְעוֹד, הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. nimnin aléhen bapesa'h, veod, hatora 'hasa al mamonan chel yisraél.
2. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרַבָּה: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, וְאִיסּוּרָא דְּאוֹרָיְיתָא, וְאַתְּ אָמְרַתְּ: מַאי לֵיחוּשׁ לְהוּ?! אִישְׁתִּיק. amar léh rav papa leraba: rabi chimon ben lakich, veisoura deorayta, veate amrate: ma lé'houch leou?! ichtik.
3. וְאַמַּאי אִישְׁתִּיק? וְהָאָמַר רָבָא: הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּהָנֵי תְּלָת! veama ichtik? vehaamar rava: hilkheta kevatéh derabi chimon ben lakich behané telat!
4. שָׁאנֵי הָכָא, דַּהֲדַר בֵּיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, דַּאֲמַר לֵיהּ: אַל תַּקְנִיטֵנִי, בִּלְשׁוֹן יָחִיד אֲנִי שׁוֹנֶה אוֹתָהּ. chané hakha, dahadar béh rabi yo'hanan legabéh derabi chimon ben lakich, daamar léh: al takniténi, bilchon ya'hid ani chone otah.
5. הָהוּא נִשְׁבַּר הָעֶצֶם וְיָצָא לַחוּץ, דְּאִישְׁתְּקִיל קוּרְטִיתָא מִינֵּיהּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי, שַׁהֲיֵיהּ תְּלָתָא רִיגְלֵי. haou nichbar haetsem veyatsa la'houts, deichtekil kourtita minéh, ata lekaméh deabayé, chahayéh telata riglé.
6. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא: זִיל קַמֵּיהּ דְּרָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא, דַּחֲרִיפָא סַכִּינֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ, אֲמַר: מִכְּדֵי ״נִשְׁבַּר הָעֶצֶם וְיָצָא לַחוּץ״ תְּנַן, מָה לִי נְפַל, מָה לִי אִיתֵיהּ? amar léh rav ada bar matna: zil kaméh derava beréh derav yoséf bar 'hama, da'harifa sakinéh. ata lekaméh, amar: mikedé "nichbar haetsem veyatsa la'houts" tenan, ma li nefal, ma li itéh?
7. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: מִתְלַקֵּט מַהוּ? מִתְרוֹסֵס מַהוּ? מִתְמַסְמֵס מַהוּ? הֵיכִי דָּמֵי מִתְמַסְמֵס? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: כֹּל שֶׁהָרוֹפֵא קוֹדְרוֹ. amar léh ravina lerava: mitlakét maou? mitrosés maou? mitmasmés maou? hékhi damé mitmasmés? amar rav houna beréh derav yeochoua: kol cheharofé kodro.
8. אִיבַּעְיָא לְהוּ: נִיקַּב מַהוּ? נִקְלַף מַהוּ? נִסְדַּק מַהוּ? נִיטַּל שְׁלִישׁ הַתַּחְתּוֹן מַהוּ? ibaya leou: nikav maou? niklaf maou? nisdak maou? nital chelich hata'hton maou?
9. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עוֹר הֲרֵי הוּא כְּבָשָׂר, דִּלְמָא דִּקְנָה מַשְׁכָּא דִּידֵיהּ. ta chema, deamar oula amar rabi yo'hanan: or haré hou kevasar, dilma dikna machka didéh.
10. אָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב פַּפֵּי, אִיבַּעְיָא לַן: נִקְדַּר כְּמִין טַבַּעַת, מַהוּ? וּפְשַׁטְנָא מֵהָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: דָּבָר זֶה שָׁאַלְתִּי לַחֲכָמִים וְלָרוֹפְאִים, וְאָמְרוּ: מְסָרְטוֹ בְּעֶצֶם וּמַעֲלֶה אֲרוּכָה, אֲבָל פַּרְזְלָא מִזְרָף זָרֵיף. אָמַר רַב פָּפָּא: וְהוּא דִּקְנָה גַּרְמָא דִּידֵיהּ. amar rav aché: ki havénan bé rav papé, ibaya lan: nikdar kemin tabaat, maou? oufchatna méha deamar rav yeouda amar rav: davar ze chaalti la'hakhamim velarofim, veamrou: mesarto beetsem oumaale aroukha, aval parzela mizraf zaréf. amar rav papa: veou dikna garma didéh.
11. מַתְנִי׳ הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּהֵמָה וּמָצָא בָּהּ שִׁלְיָא – נֶפֶשׁ הַיָּפֶה תֹּאכְלֶנָּה, וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה לֹא טוּמְאַת אֳכָלִין וְלֹא טוּמְאַת נְבֵלוֹת. חִישֵּׁב עָלֶיהָ – מְטַמְּאָה טוּמְאַת אֳכָלִין, אֲבָל לֹא טוּמְאַת נְבֵלוֹת. matni' hacho'hét et habehéma oumatsa bah chilya – nefech hayafe tokhlena, veénah metamea lo toumat okhalin velo toumat nevélot. 'hichév aleha – metamea toumat okhalin, aval lo toumat nevélot.
12. שִׁלְיָא שֶׁיָּצְתָה מִקְצָתָהּ – אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה, סִימַן וָלָד בָּאִשָּׁה וְסִימַן וָלָד בַּבְּהֵמָה. chilya cheyatsta miktsatah – asoura baakhila, siman valad baicha vesiman valad babehéma.
13. הַמְבַכֶּרֶת שֶׁהִפִּילָה שִׁלְיָא – יַשְׁלִיכֶנָּה לִכְלָבִים, וּבַמּוּקְדָּשִׁין תִּקָּבֵר, וְאֵין קוֹבְרִין אוֹתָהּ בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים, וְאֵין תּוֹלִין אוֹתָהּ בְּאִילָן, מִפְּנֵי דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. hamvakeret chehipila chilya – yachlikhena likhlavim, ouvamoukdachin tikavér, veén kovrin otah befarachat derakhim, veén tolin otah beilan, mipené darkhé haemori.
14. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כֹּל (בהמה) [בַּבְּהֵמָה] תֹּאכֵלוּ״ – לְרַבּוֹת אֶת הַשִּׁלְיָא. יָכוֹל אֲפִילּוּ יָצְתָה מִקְצָתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹתָהּ״ – אוֹתָהּ וְלֹא שִׁלְיָתָהּ. gema' mena hané milé? detanou rabanan: "kol (vm) [babehéma] tokhélou" – lerabot et hachilya. yakhol afilou yatsta miktsatah? talmoud lomar: "otah" – otah velo chilyatah.
15. מִכְּדִי אֵין שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד, לְמָה לִי קְרָא? קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. mikedi én chilya belo valad, lema li kera? kera asmakhta bealma.
16. וְאֵינָהּ מְטַמְּאָה. בָּעֵי רַבִּי יִצְחָק בַּר נַפָּחָא: עוֹר חֲמוֹר שֶׁשְּׁלָקוֹ מַהוּ? לְמַאי? אִי לְטוּמְאַת אֳכָלִין – תְּנֵינָא, veénah metamea. baé rabi yits'hak bar napa'ha: or 'hamor chechelako maou? lema? i letoumat okhalin – tenéna,

Daf 77b

1. אִי לְטוּמְאַת נְבֵלוֹת – תְּנֵינָא. i letoumat nevélot – tenéna.
2. טוּמְאַת אֳכָלִין, דְּתַנְיָא: הָעוֹר וְהַשִּׁלְיָא – אֵין מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אֳכָלִין, עוֹר שֶׁשְּׁלָקוֹ, וְהַשִּׁלְיָא שֶׁחִישֵּׁב עָלֶיהָ – מְטַמְּאִין טוּמְאַת אֳכָלִין. toumat okhalin, detanya: haor vehachilya – én mitamein toumat okhalin, or chechelako, vehachilya che'hichév aleha – metamein toumat okhalin.
3. טוּמְאַת נְבֵילוֹת נָמֵי תְּנֵינָא: ״בְּנִבְלָתָהּ״ – וְלֹא בָּעוֹר, וְלֹא בְּעַצְמוֹתָיו, וְלֹא בַּגִּידִין, וְלֹא בַּקַּרְנַיִם, וְלֹא בַּטְּלָפַיִם. toumat nevélot namé tenéna: "benivlatah" – velo baor, velo beatsmota, velo bagidin, velo bakarnayim, velo batelafayim.
4. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב חָנָא: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא שֶׁעֲשָׂאָן צִיקֵי קְדֵרָה. veamar raba bar rav 'hana: lo nitsrekha ela cheasaan tsiké kedéra.
5. לְעוֹלָם טוּמְאַת אֳכָלִין, וְשָׁאנֵי עוֹר חֲמוֹר דִּמְאִיס. leolam toumat okhalin, vechané or 'hamor dimis.
6. שִׁלְיָא שֶׁיָּצְתָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין עִמָּהּ וָלָד, אֲבָל יֵשׁ עִמָּהּ וָלָד – אֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בֵּין אֵין עִמָּהּ וָלָד בֵּין יֵשׁ עִמָּהּ וָלָד – חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר. chilya cheyatsta. amar rabi elazar: lo chanou ela cheén imah valad, aval yéch imah valad – én 'hochchin levalad a'hér. verabi yo'hanan amar: bén én imah valad bén yéch imah valad – 'hochchin levalad a'hér.
7. אִינִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לְחוּמְרָא אַמְרַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר! ini? veha amar rabi yirmeya: le'houmra amrah rabi elazar!
8. אֶלָּא, אִי אִתְּמַר הָכִי אִתְּמַר, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ קְשׁוּרָה בַּוָּלָד, אֲבָל קְשׁוּרָה בַּוָּלָד – אֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר. ela, i itemar hakhi itemar, amar rabi elazar: lo chanou ela cheénah kechoura bavalad, aval kechoura bavalad – én 'hochchin levalad a'hér.
9. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד, אֲבָל יֵשׁ עִמָּהּ וָלָד, בֵּין קְשׁוּרָה בַּוָּלָד בֵּין אֵין קְשׁוּרָה בַּוָּלָד – אֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר, וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לְחוּמְרָא אַמְרַהּ ר׳ אֶלְעָזָר. verabi yo'hanan amar: anou én lanou ela chilya belo valad, aval yéch imah valad, bén kechoura bavalad bén én kechoura bavalad – én 'hochchin levalad a'hér, vehaynou deamar rabi yirmeya: le'houmra amrah r' elazar.
10. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר: הַמַּפֶּלֶת מִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, וְשִׁלְיָא עִמָּהֶן, בִּזְמַן שֶׁקְּשׁוּרָה בָּהֶן – אֵין חוֹשְׁשִׁין לְוָלָד אַחֵר, אֵינָהּ קְשׁוּרָה בָּהֶן – הֲרֵינִי מֵטִיל עָלֶיהָ חוֹמֶר שְׁנֵי וְלָדוֹת. tanya kevatéh derabi elazar: hamapelet min behéma 'haya vaof, vechilya imahen, bizman chekechoura bahen – én 'hochchin levalad a'hér, énah kechoura bahen – haréni métil aleha 'homer chené veladot.
11. שֶׁאֲנִי אוֹמַר: שֶׁמָּא נִימּוֹחַ שָׁפִיר שֶׁל שִׁלְיָא, שֶׁמָּא נִימּוֹחָה שִׁלְיָתוֹ שֶׁל שָׁפִיר. cheani omar: chema nimo'ha chafir chel chilya, chema nimo'ha chilyato chel chafir.
12. הַמְבַכֶּרֶת שֶׁהִפִּילָה. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב אִיקָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי: רוֹב בְּהֵמוֹת יוֹלְדוֹת דָּבָר הַקָּדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, וּמִיעוּט בְּהֵמוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ בִּבְכוֹרָה, וּמַאי נִיהוּ? נִדְמֶה. hamvakeret chehipila. ma tama? amar rav ika beréh derav amé: rov behémot yoldot davar hakadoch bivkhora, oumiout behémot davar cheéno kadoch bivkhora, ouma niou? nidme.
13. וְכׇל הַיּוֹלְדוֹת יוֹלְדוֹת מֶחֱצָה זְכָרִים וּמֶחֱצָה נְקֵבוֹת, סְמוֹךְ מִיעוּטָא דְּנִדְמֶה לְמֶחֱצָה דִּנְקֵבוֹת, וְהָווּ לְהוּ זְכָרִים מִיעוּטָא. vekhol hayoldot yoldot me'hetsa zekharim oume'hetsa nekévot, semokh miouta denidme leme'hetsa dinkévot, vehaou leou zekharim miouta.
14. וּבַמּוּקְדָּשִׁין תִּקָּבֵר. מַאי טַעְמָא? רוּבָּא בַּר מִיקְדָּשׁ הוּא. ouvamoukdachin tikavér. ma tama? rouba bar mikdach hou.
15. וְאֵין קוֹבְרִים אוֹתָהּ. אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְפוּאָה – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, אֵין בּוֹ רְפוּאָה – יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי. veén kovrim otah. abayé verava deamri tarvayou: kol davar cheyéch bo refoua – én bo michoum darkhé haemori, én bo refoua – yéch bo michoum darkhé haemori.
16. וְהָתַנְיָא: אִילָן שֶׁמַּשִּׁיר פֵּירוֹתָיו, סוֹקְרוֹ בְּסִיקְרָא וְטוֹעֲנוֹ בַּאֲבָנִים. בִּשְׁלָמָא טוֹעֲנוֹ בַּאֲבָנִים – כִּי הֵיכִי vehatanya: ilan chemachir pérota, sokro besikra vetoano baavanim. bichlama toano baavanim – ki hékhi

Daf 78a

1. דְּנִיכְחוֹשׁ חֵילֵיהּ, אֶלָּא סוֹקְרוֹ בְּסִיקְרָא אַמַּאי? כִּי הֵיכִי דְּלִיחְזְיוּהּ אִינָשֵׁי וְלִיבְעֻי רַחֲמֵי עִילָּוֵיהּ. denikh'hoch 'héléh, ela sokro besikra ama? ki hékhi deli'hzeouh inaché velivou ra'hamé ilavéh.
2. כִּדְתַנְיָא: ״וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״ – צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָרַבִּים, וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים. וְכֵן מִי שֶׁאֵירַע בּוֹ דָּבָר – צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָרַבִּים, וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים. kidtanya: "vetamé tamé yikra" – tsarikh leodia larabim, verabim mevakechim ala ra'hamim. vekhén mi cheéra bo davar – tsarikh leodia larabim, verabim mevakechim ala ra'hamim.
3. אָמַר רָבִינָא: כְּמַאן תָּלֵינַן כּוּבְסָא בְּדִיקְלָא, כְּמַאן? כִּי הַאי תַּנָּא. amar ravina: keman talénan kouvsa bedikla, keman? ki ha tana.
4. הֲדַרַן עֲלָךְ בְּהֵמָה הַמְקַשָּׁה. hadaran alakh behéma hamkacha.
5. מַתְנִי׳ אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, בְּחוּלִּין וּבְמוּקְדָּשִׁין. matni' oto veet beno nohég bén baarets bén be'houtsa laarets, bifné habayit vechelo bifné habayit, be'houlin ouvmoukdachin.
6. כֵּיצַד? הַשּׁוֹחֵט אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, חוּלִּין בַּחוּץ – שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. kétsad? hacho'hét oto veet beno, 'houlin ba'houts – chenéhem kechérim, vehachéni sofég et haarbaim.
7. קָדָשִׁים בַּחוּץ – הָרִאשׁוֹן חַיָּיב כָּרֵת, וּשְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים, וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים. kadachim ba'houts – harichon 'hayav karét, ouchnéhem pesoulim, ouchnéhem sofgim et haarbaim.
8. חוּלִּין בִּפְנִים – שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים; קָדָשִׁים בִּפְנִים – הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל. 'houlin bifnim – chenéhem pesoulin, vehachéni sofég et haarbaim; kadachim bifnim – harichon kachér oufatour, vehachéni sofég et haarbaim oufasoul.
9. חוּלִּין וְקָדָשִׁים בַּחוּץ – הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר, וּפָטוּר, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, וּפָסוּל. 'houlin vekadachim ba'houts – harichon kachér, oufatour, vehachéni sofég et haarbaim, oufasoul.
10. קָדָשִׁים וְחוּלִּין בַּחוּץ – הָרִאשׁוֹן חַיָּיב כָּרֵת וּפָסוּל, וְהַשֵּׁנִי כָּשֵׁר, וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים. kadachim ve'houlin ba'houts – harichon 'hayav karét oufasoul, vehachéni kachér, ouchnéhem sofgim et haarbaim.
11. חוּלִּין וְקָדָשִׁים בִּפְנִים – שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. קָדָשִׁים וְחוּלִּין בִּפְנִים – הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל. 'houlin vekadachim bifnim – chenéhem pesoulin, vehachéni sofég et haarbaim. kadachim ve'houlin bifnim – harichon kachér oufatour, vehachéni sofég et haarbaim oufasoul.
12. חוּלִּין בַּחוּץ וּבִפְנִים – הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר, וּפָטוּר, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, וּפָסוּל. 'houlin ba'houts ouvifnim – harichon kachér, oufatour, vehachéni sofég et haarbaim, oufasoul.
13. קָדָשִׁים בַּחוּץ וּבִפְנִים – הָרִאשׁוֹן חַיָּיב כָּרֵת, וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים, וּשְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים. kadachim ba'houts ouvifnim – harichon 'hayav karét, ouchnéhem sofgim et haarbaim, ouchnéhem pesoulim.
14. חוּלִּין בִּפְנִים וּבַחוּץ – הָרִאשׁוֹן פָּסוּל, וּפָטוּר, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, וְכָשֵׁר. קָדָשִׁים בִּפְנִים וּבַחוּץ – הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר, וּפָטוּר, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, וּפָסוּל. 'houlin bifnim ouva'houts – harichon pasoul, oufatour, vehachéni sofég et haarbaim, vekhachér. kadachim bifnim ouva'houts – harichon kachér, oufatour, vehachéni sofég et haarbaim, oufasoul.
15. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לְאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁנּוֹהֵג בְּמוּקְדָּשִׁין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד״ – לִימֵּד עַל אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁנּוֹהֵג בְּמוּקְדָּשִׁין. gema' tanou rabanan: minayin leoto veet beno chenohég bemoukdachin? talmoud lomar: "chor o khesev o éz ki yivaléd", oukhtiv batréh: "vechor o se oto veet beno lo tich'hatou beom e'had" – liméd al oto veet beno chenohég bemoukdachin.
16. וְאֵימָא: בְּמוּקְדָּשִׁין – אִין, בְּחוּלִּין – לָא! ״שׁוֹר״ הִפְסִיק הָעִנְיָן. veéma: bemoukdachin – in, be'houlin – la! "chor" hifsik hainyan.
17. וְאֵימָא: בְּחוּלִּין – אִין, בְּמוּקְדָּשִׁין – לָא! כְּתִיב: ״וְשׁוֹר״ – וָי״ו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן. veéma: be'houlin – in, bemoukdachin – la! ketiv: "vechor" – va"v mosif al inyan richon.
18. אִי מָה קָדָשִׁים כִּלְאַיִם לָא, אַף אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ כִּלְאַיִם לָא? אַלְּמָה תַּנְיָא: אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בְּכִלְאַיִם וּבְכוֹי? i ma kadachim kilayim la, af oto veet beno kilayim la? alema tanya: oto veet beno nohég bekhilayim ouvkho?
19. וְעוֹד, ״שֶׂה״ כְּתִיב, וְאָמַר רָבָא: veod, "se" ketiv, veamar rava:

Daf 78b

1. זֶה בָּנָה אָב – כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״שֶׂה״ אֵינוֹ אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַכִּלְאַיִם. אָמַר קְרָא ״אוֹ״ לְרַבּוֹת אֶת הַכִּלְאַיִם. ze bana av – kol makom cheneemar "se" éno ela leotsi et hakilayim. amar kera "o" lerabot et hakilayim.
2. הַאי ״אוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק, דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: עַד דְּשָׁחֵיט שׁוֹר וּבְנוֹ שֶׂה וּבְנוֹ לָא מִיחַיַּיב, קָא מַשְׁמַע לַן. לְחַלֵּק – מִ״בְּנוֹ״ נָפְקָא. ha "o" mibeé léh le'halék, desalka datakh aména: ad decha'hét chor ouvno se ouvno la mi'hayav, ka machma lan. le'halék – mi"beno" nafka.
3. וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: אִילּוּ נֶאֱמַר ״שׁוֹר וָשֶׂה וּבְנוֹ״, הָיִיתִי אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט שׁוֹר וָשֶׂה וּבְנוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שׁוֹר אוֹ שֶׂה אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״. מַאי לָאו מֵ״אוֹ״ נָפְקָא לֵיהּ? לָא, מֵ״אוֹתוֹ״. veakati mibeé léh lekhidtanya: ilou neemar "chor vase ouvno", hayiti omér: ad cheyich'hot chor vase ouvno, talmoud lomar: "chor o se oto veet beno". ma la mé"o" nafka léh? la, mé"oto".
4. הָנִיחָא לְרַבָּנַן, דִּמְיַיתַּר לְהוּ ״אוֹתוֹ״, אֶלָּא לַחֲנַנְיָה, דְּלָא מְיַיתַּר לֵיהּ ״אוֹתוֹ״, לְחַלֵּק מְנָא לֵיהּ? לְחַלֵּק לָא צְרִיךְ קְרָא, דְּסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹנָתָן. hani'ha lerabanan, dimyatar leou "oto", ela la'hananya, dela meyatar léh "oto", le'halék mena léh? le'halék la tserikh kera, desavar lah kerabi yonatan.
5. דְּתַנְיָא: ״אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ״, אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו וְאִמּוֹ, אָבִיו שֶׁלֹּא אִמּוֹ וְאִמּוֹ שֶׁלֹּא אָבִיו מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל״ – אָבִיו קִלֵּל, אִמּוֹ קִלֵּל, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. detanya: "ich acher yekalél et avi veet imo", én li ela avi veimo, avi chelo imo veimo chelo avi minayin? talmoud lomar: "avi veimo kilél" – avi kilél, imo kilél, divré rabi yochiya.
6. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מַשְׁמָע שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וּמַשְׁמָע אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב ״יַחְדָּו״. rabi yonatan omér: machma chenéhem kee'had, oumachma e'had bifné atsmo, ad cheyifrot lekha hakatouv "ya'hda".
7. מַאי חֲנַנְיָה, וּמַאי רַבָּנַן? דְּתַנְיָא: אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בִּנְקֵבוֹת, וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּזְכָרִים. חֲנַנְיָה אוֹמֵר: נוֹהֵג בֵּין בִּזְכָרִים וּבֵין בִּנְקֵבוֹת. ma 'hananya, ouma rabanan? detanya: oto veet beno nohég binkévot, veéno nohég bizkharim. 'hananya omér: nohég bén bizkharim ouvén binkévot.
8. מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? דְּתַנְיָא: יָכוֹל יְהֵא אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בֵּין בִּזְכָרִים וּבֵין בִּנְקֵבוֹת? וְדִין הוּא: חִיֵּיב כָּאן, וְחַיָּיב בְּאֵם עַל הַבָּנִים; מָה כְּשֶׁחִיֵּיב בְּאֵם עַל הַבָּנִים – בִּנְקֵבוֹת וְלֹא בִּזְכָרִים, אַף כְּשֶׁחִיֵּיב כָּאן – בִּנְקֵבוֹת וְלֹא בִּזְכָרִים. ma tama derabanan? detanya: yakhol yehé oto veet beno nohég bén bizkharim ouvén binkévot? vedin hou: 'hiyév kan, ve'hayav beém al habanim; ma keche'hiyév beém al habanim – binkévot velo bizkharim, af keche'hiyév kan – binkévot velo bizkharim.
9. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּאֵם עַל הַבָּנִים, שֶׁכֵּן לֹא עָשָׂה בָּהּ מְזוּמָּן כְּשֶׁאֵינוֹ מְזוּמָּן, תֹּאמַר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, שֶׁעָשָׂה בּוֹ מְזוּמָּן כְּשֶׁאֵינוֹ מְזוּמָּן? lo, im amarta beém al habanim, chekén lo asa bah mezouman kecheéno mezouman, tomar beoto veet beno, cheasa bo mezouman kecheéno mezouman?
10. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹתוֹ״ – אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם. אַחַר שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב, זָכִיתִי לְדִין: חִיֵּיב כָּאן וְחִיֵּיב בְּאֵם עַל הַבָּנִים – מָה כְּשֶׁחִיֵּיב בְּאֵם עַל הַבָּנִים – בִּנְקֵבוֹת וְלֹא בִּזְכָרִים, אַף כְּשֶׁחִיֵּיב כָּאן – בִּנְקֵבוֹת וְלֹא בִּזְכָרִים. talmoud lomar: "oto" – e'had velo chenayim. a'har che'hilék hakatouv, zakhiti ledin: 'hiyév kan ve'hiyév beém al habanim – ma keche'hiyév beém al habanim – binkévot velo bizkharim, af keche'hiyév kan – binkévot velo bizkharim.
11. וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר, ״בְּנוֹ״ – מִי שֶׁבְּנוֹ כָּרוּךְ אַחֲרָיו, יָצָא זָכָר שֶׁאֵין בְּנוֹ כָּרוּךְ אַחֲרָיו. veim nafchekha lomar, "beno" – mi chebeno karoukh a'hara, yatsa zakhar cheén beno karoukh a'hara.
12. מָה אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר? וְכִי תֵּימָא ״אוֹתוֹ״ זָכָר מַשְׁמַע, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״בְּנוֹ״ – מִי שֶׁבְּנוֹ כָּרוּךְ אַחֲרָיו, יָצָא זָכָר שֶׁאֵין בְּנוֹ כָּרוּךְ אַחֲרָיו. ma im nafchekha lomar? vekhi téma "oto" zakhar machma, haré hou omér "beno" – mi chebeno karoukh a'hara, yatsa zakhar cheén beno karoukh a'hara.

Daf 79a

1. וְלַחֲנַנְיָה, כְּתִיב ״אוֹתוֹ״ דְּמַשְׁמַע זָכָר, וּכְתִיב ״בְּנוֹ״ – מִי שֶׁבְּנוֹ כָּרוּךְ אַחֲרָיו דְּמַשְׁמַע נְקֵבָה, הִלְכָּךְ נוֹהֵג בֵּין בִּזְכָרִים בֵּין בִּנְקֵבוֹת. vela'hananya, ketiv "oto" demachma zakhar, oukhtiv "beno" – mi chebeno karoukh a'hara demachma nekéva, hilkakh nohég bén bizkharim bén binkévot.
2. אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא אָמַר שְׁמוּאֵל: הִלְכְתָא כַּחֲנַנְיָה, וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דִּתְנַן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס, אַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן חֲמוֹר – מוּתָּרִין זֶה בְּזֶה, אֲבָל הַנּוֹלָדִין מִן הַחֲמוֹר עִם הַנּוֹלָדִין מִן הַסּוּס – אֲסוּרִין. amar rav houna bar 'hiya amar chemouél: hilkheta ka'hananya, veazda chemouél letaméh, ditnan: rabi yeouda omér: hanoladim min hasous, af al pi cheavihen 'hamor – moutarin ze beze, aval hanoladin min ha'hamor im hanoladin min hasous – asourin.
3. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר אֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל מִינֵי פְּרָדוֹת אַחַת הֵן. veamar rav yeouda amar chemouél: zo divré rabi yeouda, deamar én 'hochchin lezera haav, aval 'hakhamim omrim: kol miné peradot a'hat hén.
4. מַאן חֲכָמִים? חֲנַנְיָה הוּא, דְּאָמַר חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב, וְהַאי בַּר סוּסְיָא וַחֲמָרָא, וְהַאי בַּר חֲמָרָא וְסוּסְיָא – כּוּלְּהוּ חֲדָא מִינָא נִינְהוּ. man 'hakhamim? 'hananya hou, deamar 'hochchin lezera haav, veha bar sousya va'hamara, veha bar 'hamara vesousya – kouleou 'hada mina ninou.
5. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִי פְּשִׁיט לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב, אוֹ דִלְמָא סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? ibaya leou: mi pechit léh lerabi yeouda deén 'hochchin lezera haav, o dilma sapoké mesapeka léh? lema nafka minah?
6. לְמִישְׁרֵא פְּרִי עִם הָאֵם, אִי אָמְרַתְּ: מִיפְשָׁט פְּשִׁיטָא לֵיהּ – פְּרִי עִם הָאֵם שְׁרֵי, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ: סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ – פְּרִי עִם הָאֵם אָסוּר. lemichré peri im haém, i amrate: mifchat pechita léh – peri im haém cheré, ela i amrate: sapoké mesapeka léh – peri im haém asour.
7. מַאי תָּא שְׁמַע: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל הַנּוֹלָדִים מִן הַסּוּס, אַף עַל פִּי שֶׁאֲבִיהֶן חֲמוֹר – מוּתָּרִין זֶה בָּזֶה. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דַּאֲבוּהּ דְּהַאי חֲמוֹר וַאֲבוּהּ דְּהַאי חֲמוֹר – צְרִיכָא לְמֵימַר? אֶלָּא לָאו דַּאֲבוּהּ דְּהַאי סוּס וַאֲבוּהּ דְּהַאי חֲמוֹר; ma ta chema: rabi yeouda omér: kol hanoladim min hasous, af al pi cheavihen 'hamor – moutarin ze baze. hékhi damé? iléma daavouh deha 'hamor vaavouh deha 'hamor – tserikha lemémar? ela la daavouh deha sous vaavouh deha 'hamor;
8. וְקָתָנֵי מוּתָּרִים זֶה עִם זֶה, אַלְמָא מִיפְשָׁט פְּשִׁיטָא לֵיהּ! vekatané moutarim ze im ze, alma mifchat pechita léh!
9. לָא, לְעוֹלָם דַּאֲבוּהּ דְּהַאי חֲמוֹר, וַאֲבוּהּ דְּהַאי חֲמוֹר. וּדְקָאָמְרַתְּ: צְרִיכָא לְמֵימַר? מַהוּ דְּתֵימָא: אָתֵי צַד דְּסוּס מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּצַד חֲמוֹר, וְצַד חֲמוֹר מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּצַד סוּס, קָא מַשְׁמַע לַן. la, leolam daavouh deha 'hamor, vaavouh deha 'hamor. oudkaamrate: tserikha lemémar? maou detéma: até tsad desous michtaméch betsad 'hamor, vetsad 'hamor michtaméch betsad sous, ka machma lan.
10. תָּא שְׁמַע: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, פִּרְדָּה שֶׁתָּבְעָה – אֵין מַרְבִּיעִין עָלֶיהָ לֹא סוּס וְלֹא חֲמוֹר, אֶלָּא מִינָהּ. וְאִי אָמְרַתְּ מִפְשָׁט פְּשִׁיטָא לֵיהּ לַרְבַּע עֲלַהּ מִינָא דְּאִמַּהּ! דְּלָא יָדְעִינַן מִינָא דְּאִמַּהּ מַאי נִיהוּ. ta chema: rabi yeouda omér, pirda chetava – én marbiin aleha lo sous velo 'hamor, ela minah. vei amrate mifchat pechita léh larba alah mina deimah! dela yadinan mina deimah ma niou.
11. וְהָא ״אֶלָּא מִינַּהּ״ קָתָנֵי? הָכִי קָאָמַר: אֵין מַרְבִּיעִין עָלֶיהָ לֹא מִין סוּס וְלֹא מִין חֲמוֹר, לְפִי שֶׁאֵין יוֹדְעִין בְּמִינָהּ. וְלִיבְדּוֹק בְּסִימָנִין? דְּאָמַר אַבָּיֵי: עָבֵי קָלֵיהּ – בַּר חַמָּרָא, צְנִיף קָלֵיהּ – בַּר סוּסְיָא. וְאָמַר רַב פָּפָּא: רַבְרְבָן אוּדְנֵיהּ וְזוּטְרָא גְּנוּבְתֵיהּ – בַּר חַמָּרָא, זוּטְרָן אוּדְנֵיהּ וְרַבָּה גְּנוּבְתֵיהּ – בַּר סוּסְיָא. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּאִלֶּמֶת וְגִידֶּמֶת. veha "ela minah" katané? hakhi kaamar: én marbiin aleha lo min sous velo min 'hamor, lefi cheén yodin beminah. velivdok besimanin? deamar abayé: avé kaléh – bar 'hamara, tsenif kaléh – bar sousya. veamar rav papa: ravrevan oudnéh vezoutra genouvtéh – bar 'hamara, zoutran oudnéh veraba genouvtéh – bar sousya. hakha bema askinan? beilemet vegidemet.
12. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: הַכֹּל מוֹדִין בִּפְרִי עִם הָאֵם שֶׁאָסוּר. שְׁמַע מִינַּהּ סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ, שְׁמַע מִינַּהּ. ma havé alah? ta chema, deamar rav houna beréh derav yeochoua: hakol modin bifri im haém cheasour. chema minah sapoké mesapeka léh, chema minah.
13. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְשַׁמָּעֵיהּ: אִי מְעַיְּילַתְּ לִי כּוּדַנְיָיתָא בְּרִיסְפַּק, עַיֵּין לְהָנָךְ דְּדָמְיָין לַהֲדָדֵי, וְעַיֵּיל לִי. אַלְמָא קָסָבַר: אֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב. amar léh rabi aba lechamaéh: i meayelate li koudanyata berispak, ayén lehanakh dedamyan lahadadé, veayél li. alma kasavar: én 'hochchin lezera haav.

Daf 79b

1. וְסִימָנִין דְּאוֹרָיְיתָא. vesimanin deorayta.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בְּכִלְאַיִם וּבְכוֹי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כִּלְאַיִם הַבָּא מִן הָעֵז וּמִן הָרָחֵל – אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בּוֹ, כּוֹי – אֵין אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בּוֹ. אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵיזֶהוּ כּוֹי שֶׁנֶּחְלְקוּ בּוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים? זֶה הַבָּא מִן הַתַּיִישׁ וּמִן הַצְּבִיָּיה. tanou rabanan: oto veet beno nohég bekhilayim ouvkho. rabi eliezer omér: kilayim haba min haéz oumin hara'hél – oto veet beno nohég bo, ko – én oto veet beno nohég bo. amar rav 'hisda: ézeou ko chene'hlekou bo rabi eliezer va'hakhamim? ze haba min hatayich oumin hatseviya.
3. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּתַיִישׁ הַבָּא עַל הַצְּבִיָּיה, וְיָלְדָה, וְקָא שָׁחֵיט לַהּ וְלִבְרַהּ – וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: הַכֹּל מוֹדִים בְּהִיא צְבִיָּיה וּבְנָהּ תַּיִישׁ, שֶׁפָּטוּר! שֶׂה וּבְנוֹ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא צְבִי וּבְנוֹ! hékhi damé? iléma betayich haba al hatseviya, veyalda, veka cha'hét lah velivrah – vehaamar rav 'hisda: hakol modim behi tseviya ouvnah tayich, chepatour! se ouvno amar ra'hamana, velo tsevi ouvno!
4. אֶלָּא בִּצְבִי הַבָּא עַל הַתְּיָישָׁה וְיָלְדָה, וְקָא שָׁחֵיט לַהּ וְלִבְרַהּ, וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: הַכֹּל מוֹדִים בְּהִיא תְּיָישָׁה וּבְנָהּ צְבִי – שֶׁחַיָּיב, ״שֶׂה״ אָמַר רַחֲמָנָא, וּבְנוֹ כֹּל דְּהוּ! ela bitsvi haba al hateyacha veyalda, veka cha'hét lah velivrah, vehaamar rav 'hisda: hakol modim behi teyacha ouvnah tsevi – che'hayav, "se" amar ra'hamana, ouvno kol deou!
5. לְעוֹלָם, בְּתַיִישׁ הַבָּא עַל הַצְּבִיָּיה, וְיָלְדָה בַּת, וּבַת יָלְדָה בֵּן, וְקָא שָׁחֵיט לַהּ וְלִבְרַהּ. leolam, betayich haba al hatseviya, veyalda bat, ouvat yalda bén, veka cha'hét lah velivrah.
6. רַבָּנַן סָבְרִי: חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב, וְשֶׂה – וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: אֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב, וְ״שֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה״ – לָא אָמְרִינַן. rabanan savri: 'hochchin lezera haav, vese – vaafilou miktsat se. verabi eliezer savar: én 'hochchin lezera haav, ve"se vaafilou miktsat se" – la amrinan.
7. וְלִיפְלוֹג בְּחוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב, בִּפְלוּגְתָּא דַּחֲנַנְיָה וְרַבָּנַן? veliflog be'hochchin lezera haav, biflougta da'hananya verabanan?
8. אִי פְּלִיגִי בְּהָהִיא, הֲוָה אָמֵינָא: בְּהָא אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ, דְּ״שֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה״ לָא אָמְרִינַן, קָא מַשְׁמַע לַן. i peligi behahi, hava aména: beha afilou rabanan modou, de"se vaafilou miktsat se" la amrinan, ka machma lan.
9. וְהָא דִּתְנַן: כּוֹי אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב, וְאִם שְׁחָטוֹ – אֵין מְכַסִּין אֶת דָּמוֹ. veha ditnan: ko én cho'hatin oto beom tov, veim che'hato – én mekhasin et damo.
10. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּתַיִישׁ הַבָּא עַל הַצְּבִיָּיה וְיָלְדָה, בֵּין לְרַבָּנַן בֵּין לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – לִשְׁחוֹט וְלִיכַסֵּי, צְבִי וַאֲפִילּוּ מִקְצָת צְבִי. bema askinan? iléma betayich haba al hatseviya veyalda, bén lerabanan bén lerabi eliezer – lich'hot velikhasé, tsevi vaafilou miktsat tsevi.
11. אֶלָּא בִּצְבִי הַבָּא עַל הַתְּיָישָׁה וְיָלְדָה, אִי לְרַבָּנַן – לִשְׁחוֹט וְלִיכַסֵּי, אִי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – לִשְׁחוֹט וְלָא לִיכַסֵּי. ela bitsvi haba al hateyacha veyalda, i lerabanan – lich'hot velikhasé, i lerabi eliezer – lich'hot vela likhasé.
12. לְעוֹלָם בִּצְבִי הַבָּא עַל הַתְּיָישָׁה, וְרַבָּנַן סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לְהוּ אִי חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב אִי אֵין חוֹשְׁשִׁין. leolam bitsvi haba al hateyacha, verabanan sapoké mesapeka leou i 'hochchin lezera haav i én 'hochchin.
13. וּמִדִּלְרַבָּנַן מְסַפְּקָא לְהוּ, לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פְּשִׁיטָא לֵיהּ. oumidilrabanan mesapeka leou, lerabi eliezer pechita léh.
14. וְהָא דְּתַנְיָא: הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה נוֹהֲגִים בְּכוֹי וּבְכִלְאַיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כִּלְאַיִם הַבָּא מִן הָעֵז וּמִן הָרָחֵל – חַיָּיב בְּמַתָּנוֹת, מִן הַכּוֹי – פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת. veha detanya: hazeroa vehale'hayayim vehakéva nohagim bekho ouvkhilayim. rabi eliezer omér: kilayim haba min haéz oumin hara'hél – 'hayav bematanot, min hako – patour min hamatanot.
15. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּתַיִישׁ הַבָּא עַל הַצְּבִיָּיה וְיַלְדָּה, בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּפָטַר, קָסָבַר ״שֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה״ לָא אָמְרִינַן. bema askinan? iléma betayich haba al hatseviya veyalda, bichlama lerabi eliezer defatar, kasavar "se vaafilou miktsat se" la amrinan.
16. אֶלָּא לְרַבָּנַן, נְהִי דְּקָסָבְרִי ״שֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה״, בִּשְׁלָמָא פַּלְגָא לָא יָהֵיב לֵיהּ, אִידַּךְ פַּלְגָא לֵימָא לֵיהּ: אַיְיתִי רְאָיָיה דְּחוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב, וּשְׁקוֹל. ela lerabanan, nehi dekasavri "se vaafilou miktsat se", bichlama palga la yahév léh, idakh palga léma léh: ayti reaya de'hochchin lezera haav, ouchkol.
17. אֶלָּא, בִּצְבִי הַבָּא עַל הַתְּיָישָׁה וְיָלְדָה. בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנַן, מַאי ״חַיָּיב״ – בַּחֲצִי מַתָּנוֹת; אֶלָּא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, לִיחַיַּיב בְּכוּלְּהִי מַתָּנוֹת? ela, bitsvi haba al hateyacha veyalda. bichlama lerabanan, ma "'hayav" – ba'hatsi matanot; ela lerabi eliezer, li'hayav bekhoulehi matanot?
18. לְעוֹלָם בִּצְבִי הַבָּא עַל הַתְּיָישָׁה וְיָלְדָה, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָמֵי סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב אוֹ לָא, וְכֵיוָן דִּלְרַבָּנַן מְסַפְּקָא לְהוּ וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְסַפְּקָא לֵיהּ, בְּמַאי פְּלִיגִי? leolam bitsvi haba al hateyacha veyalda, verabi eliezer namé sapoké mesapeka léh i 'hochchin lezera haav o la, vekhévan dilrabanan mesapeka leou oulrabi eliezer mesapeka léh, bema peligi?

Daf 80a

1. בְּשֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה, רַבָּנַן סָבְרִי: ״שֶׂה״ – וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: ״שֶׂה״ – וְלֹא מִקְצָת שֶׂה. bese vaafilou miktsat se, rabanan savri: "se" – vaafilou miktsat se, verabi eliezer savar: "se" – velo miktsat se.
2. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ, לְעִנְיַן כִּסּוּי הַדָּם וּמַתָּנוֹת, לָא מַשְׁכַּחַתְּ אֶלָּא בִּצְבִי הַבָּא עַל הַתְּיָישָׁה. amar rav papa: hilkakh, leinyan kisou hadam oumatanot, la machka'hate ela bitsvi haba al hateyacha.
3. דְּבֵין לְרַבָּנַן, וּבֵין לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מְסַפְּקָא לְהוּ אִי חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב אוֹ לָא. devén lerabanan, ouvén lerabi eliezer, mesapeka leou i 'hochchin lezera haav o la.
4. וְקָא מִיפַּלְגִי בְּ״שֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה״. veka mipalgi be"se vaafilou miktsat se".
5. לְעִנְיַן אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בֵּין בְּתַיִישׁ הַבָּא עַל הַצְּבִיָּיה, וּבֵין בִּצְבִי הַבָּא עַל הַתְּיָישָׁה. leinyan oto veet beno, machka'hate lah bén betayich haba al hatseviya, ouvén bitsvi haba al hateyacha.
6. בְּתַיִישׁ הַבָּא עַל הַצְּבִיָּיה, וּלְאִיסּוּרָא דְּרַבָּנַן סָבְרִי: דִּילְמָא חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב, ״שֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה״ אָמְרִינַן, וְאָסוּר. betayich haba al hatseviya, oulisoura derabanan savri: dilma 'hochchin lezera haav, "se vaafilou miktsat se" amrinan, veasour.
7. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: נְהִי נָמֵי דְּחוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב, ״שֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה״ לָא אָמְרִינַן. verabi eliezer savar: nehi namé de'hochchin lezera haav, "se vaafilou miktsat se" la amrinan.
8. בִּצְבִי הַבָּא עַל הַתְּיָישָׁה, וּלְמַלְקוּת. רַבָּנַן סָבְרִי: נְהִי נָמֵי דְּחוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב, ״שֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה״ אָמְרִינַן, וּמַלְקֵינַן לֵיהּ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: אִיסּוּרָא אִיכָּא, מַלְקוּת לֵיכָּא. bitsvi haba al hateyacha, oulmalkout. rabanan savri: nehi namé de'hochchin lezera haav, "se vaafilou miktsat se" amrinan, oumalkénan léh. verabi eliezer savar: isoura ika, malkout léka.
9. אִיסּוּרָא אִיכָּא, דִּלְמָא אֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב, וְהַאי שֶׂה מְעַלְּיָא הוּא. מַלְקוּת לֵיכָּא, דִּלְמָא חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב. isoura ika, dilma én 'hochchin lezera haav, veha se mealeya hou. malkout léka, dilma 'hochchin lezera haav.
10. וְ״שֶׂה וַאֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה״ לָא אָמְרִינַן. ve"se vaafilou miktsat se" la amrinan.
11. אָמַר רַב יְהוּדָה: כּוֹי – בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא, וְלֹא הִכְרִיעוּ בָּהּ חֲכָמִים אִם מִין בְּהֵמָה הִיא אִם מִין חַיָּה הִיא. רַב נַחְמָן אָמַר: כּוֹי – זֶה אֵיל הַבָּר. amar rav yeouda: ko – beriya bifné atsmah hi, velo hikhriou bah 'hakhamim im min behéma hi im min 'haya hi. rav na'hman amar: ko – ze él habar.
12. כְּתַנָּאֵי: כּוֹי – זֶה אַיִל הַבָּר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה הַבָּא מִן הַתַּיִישׁ וּמִן הַצְּבִיָּיה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כּוֹי בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא, וְלֹא הִכְרִיעוּ בָּהּ חֲכָמִים אִם מִין חַיָּה אִם מִין בְּהֵמָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִין בְּהֵמָה הִיא, וְשֶׁל בֵּית דּוּשַׁאי הָיוּ מְגַדְּלִין מֵהֶן עֲדָרִים עֲדָרִים. ketanaé: ko – ze ayil habar, veyéch omrim: ze haba min hatayich oumin hatseviya. rabi yosé omér: ko beriya bifné atsmah hi, velo hikhriou bah 'hakhamim im min 'haya im min behéma. raban chimon ben gamliél omér: min behéma hi, vechel bét doucha haou megadelin méhen adarim adarim.
13. אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב סָפְרָא אָמַר רַב הַמְנוּנָא: הָנֵי עִזֵּי דְּבָאלָא כְּשֵׁרוֹת לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: עֶשֶׂר בְּהֵמוֹת מָנָה הַכָּתוּב, וְתוּ לָא. amar rabi zéra amar rav safra amar rav hamnouna: hané izé devala kechérot legabé mizbé'ha, savar lah ki ha deamar rabi yits'hak: eser behémot mana hakatouv, vetou la.
14. וְהָנֵי מִדְּלָא קָחָשֵׁיב לְהוּ בַּהֲדֵי חַיּוֹת – שְׁמַע מִינַּהּ דְּעֵז נִינְהוּ. מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: וְאֵימָא ״אַיָּל וּצְבִי״ – פָּרַט, ״כׇּל בְּהֵמָה״ – כָּלַל. vehané midela ka'hachév leou bahadé 'hayot – chema minah deéz ninou. matkéf lah rav a'ha bar yaakov: veéma "ayal outsvi" – parat, "kol behéma" – kalal.
15. פָּרַט וְכָלַל – נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, אִיכָּא טוּבָא. parat vekhalal – naase kelal mousaf al haperat, ika touva.
16. אִם כֵּן, כֹּל הָנֵי פְּרָטֵי לְמָה לִי? מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: וְדִלְמָא מִינָא דְּאַקּוֹ נִינְהוּ! im kén, kol hané peraté lema li? matkéf lah rav a'ha beréh derav ika: vedilma mina deako ninou!
17. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי, וְאָמְרִי לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: דִּלְמָא מִינָא דִּתְאוֹ אוֹ מִינָא דְּזֶמֶר נִינְהוּ? אֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן לְרַב אָשֵׁי: אַמֵּימָר שָׁרֵי תַּרְבַּיְיהוּ. amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché, veamri lah rav a'ha beréh derav avya lerav aché: dilma mina dito o mina dezemer ninou? amar léh rav 'hanan lerav aché: amémar charé tarbayou.
18. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַב מִנְיָמִין בַּר חִיָּיא מֵרַב הוּנָא בַּר חִיָּיא: הָנֵי עִזֵּי דְּבָאלָא מַהוּ לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ? אֲמַר לֵיהּ: עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנַן אֶלָּא בְּשׁוֹר הַבָּר. bea minéh aba beréh derav minyamin bar 'hiya mérav houna bar 'hiya: hané izé devala maou legabé mizbé'ha? amar léh: ad kan la peligi rabi yosé verabanan ela bechor habar.
19. דִּתְנַן: שׁוֹר הַבָּר מִין בְּהֵמָה הוּא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִין חַיָּה. דְּרַבָּנַן סָבְרִי: מִדִּמְתַרְגְּמִינַן ״תּוֹרְבָּלָא״, מִינָא דִּבְהֵמָה הוּא, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: מִדְּקָא חָשֵׁיב לֵיהּ בַּהֲדֵי חַיּוֹת, מִינָא דְּחַיָּה הוּא. אֲבָל הָנֵי, דִּבְרֵי הַכֹּל מִינָא דְּעֵז נִינְהוּ. ditnan: chor habar min behéma hou, rabi yosé omér: min 'haya. derabanan savri: midimtargeminan "torbala", mina divhéma hou, verabi yosé savar: mideka 'hachév léh bahadé 'hayot, mina de'haya hou. aval hané, divré hakol mina deéz ninou.
20. מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: וְדִלְמָא מִינָא דְּאַקּוֹ נִינְהוּ! אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וְדִלְמָא מִינָא דְּתָאוֹ, אוֹ מִינָא דְּזֶמֶר נִינְהוּ! אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב אָשֵׁי: אַמֵּימָר שָׁרֵי תַּרְבַּיְיהוּ. matkéf lah rav a'ha beréh derav ika: vedilma mina deako ninou! amar léh ravina lerav aché: vedilma mina detao, o mina dezemer ninou! amar léh rav na'hman lerav aché: amémar charé tarbayou.
21. כֵּיצַד הַשּׁוֹחֵט וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: כּוּלַּהּ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, מִמַּאי? מִדְּקָא תָנֵי: קָדָשִׁים בַּחוּץ הָרִאשׁוֹן חַיָּיב כָּרֵת, וּשְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים, וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים. מִכְּדִי שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה – לֹא שְׁמָהּ שְׁחִיטָה, kétsad hacho'hét vekhou'. amar rabi ochaya: koulah matnitin dela kerabi chimon, mima? mideka tané: kadachim ba'houts harichon 'hayav karét, ouchnéhem pesoulim, ouchnéhem sofgim et haarbaim. mikedi chaminan léh lerabi chimon deamar: che'hita cheénah reouya – lo chemah che'hita,

Daf 80b

1. קַמָּא מִיקְטָל קַטְלֵיהּ, שֵׁנִי מִתְקַבֵּל בִּפְנִים הוּא, כָּרֵת נָמֵי לִיחַיַּיב. kama miktal katléh, chéni mitkabél bifnim hou, karét namé li'hayav.
2. חוּלִּין בִּפְנִים – שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִין, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. מִכְּדֵי שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה – לֹא שְׁמָהּ שְׁחִיטָה, קַמָּא מִיקְטָל קַטְלֵיהּ, שֵׁנִי אַמַּאי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים? 'houlin bifnim – chenéhem pesoulin, vehachéni sofég et haarbaim. mikedé chaminan léh lerabi chimon deamar: che'hita cheénah reouya – lo chemah che'hita, kama miktal katléh, chéni ama sofég et haarbaim?
3. קָדָשִׁים בִּפְנִים – הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, וּפָסוּל. kadachim bifnim – harichon kachér oufatour, vehachéni sofég et haarbaim, oufasoul.
4. מִכְּדֵי שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֹא שְׁמָהּ שְׁחִיטָה, שְׁחִיטַת קֳדָשִׁים נָמֵי שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה הִיא, דְּכַמָּה דְּלָא זָרֵיק דָּם – לָא מִישְׁתְּרֵי בָּשָׂר. שֵׁנִי אַמַּאי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, וּפָסוּל? אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. mikedé chaminan léh lerabi chimon deamar: che'hita cheénah reouya lo chemah che'hita, che'hitat kodachim namé che'hita cheénah reouya hi, dekhama dela zarék dam – la michteré basar. chéni ama sofég et haarbaim, oufasoul? ela chema minah dela kerabi chimon.
5. פְּשִׁיטָא דְּהָכִי אִיתַהּ? שְׁחִיטַת קָדָשִׁים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: שְׁחִיטַת קָדָשִׁים שְׁחִיטָה רְאוּיָה הִיא, דְּהָא אִי נָחַר וְזָרֵיק דָּם – לָא מִישְׁתְּרֵי בָּשָׂר, וְכִי שָׁחַט – מִישְׁתְּרֵי בָּשָׂר, וּשְׁחִיטָה רְאוּיָה הִיא; קָא מַשְׁמַע לַן. pechita dehakhi itah? che'hitat kadachim itsterikha léh, salka datakh aména: che'hitat kadachim che'hita reouya hi, deha i na'har vezarék dam – la michteré basar, vekhi cha'hat – michteré basar, ouch'hita reouya hi; ka machma lan.
6. וְלִילְקֵי נָמֵי מִשּׁוּם לָאו דִּמְחוּסַּר זְמַן, דְּתַנְיָא: מִנַּיִן לְכׇל הַפְּסוּלִין שֶׁבַּשּׁוֹר וְשֶׁבַּשֶּׂה שֶׁהוּא בְּ״לֹא יֵרָצֶה״? velilké namé michoum la dim'housar zeman, detanya: minayin lekhol hapesoulin chebachor vechebase cheou be"lo yératse"?
7. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט וְגוֹ׳״, לִימֵּד עַל הַפְּסוּלִין שֶׁבַּשּׁוֹר וְשֶׁבַּשֶּׂה, שֶׁהוּא בְּ״לֹא יֵרָצֶה״! talmoud lomar: "vechor vase saroua vekalout vego'", liméd al hapesoulin chebachor vechebase, cheou be"lo yératse"!
8. כִּי קָא חָשֵׁיב לָאוֵי דְּ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״ – לָאוֵי נוּכְרָאֵי לָא קָא חָשֵׁיב. ki ka 'hachév lavé de"oto veet beno" – lavé noukhraé la ka 'hachév.
9. וְלָא? וְהָא קָדָשִׁים בַּחוּץ, דְּלָאוֵי נוּכְרָאֵי נִינְהוּ, וְקָא חָשֵׁיב, דְּקָתָנֵי: קָדָשִׁים בַּחוּץ – הָרִאשׁוֹן חַיָּיב כָּרֵת, וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים. vela? veha kadachim ba'houts, delavé noukhraé ninou, veka 'hachév, dekatané: kadachim ba'houts – harichon 'hayav karét, ouchnéhem sofgin et haarbaim.
10. בִּשְׁלָמָא שֵׁנִי, מִשּׁוּם לָאו דְּ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״, אֶלָּא רִאשׁוֹן אַמַּאי סוֹפֵג? לָאו מִשּׁוּם לָאו דִּשְׁחוּטֵי חוּץ? bichlama chéni, michoum la de"oto veet beno", ela richon ama sofég? la michoum la dich'houté 'houts?
11. כֹּל הֵיכָא דְּלֵיכָּא לָאו דְּ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״ – חָשֵׁיב לָאוֵי נוּכְרָאֵי, וְכֹל הֵיכָא דְּאִיכָּא לָאו דְּ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״ – לָא חָשֵׁיב לָאוֵי נוּכְרָאֵי. kol hékha deléka la de"oto veet beno" – 'hachév lavé noukhraé, vekhol hékha deika la de"oto veet beno" – la 'hachév lavé noukhraé.
12. רַבִּי זֵירָא אָמַר: הַנַּח לִמְחוּסַּר זְמַן, דְּהַכָּתוּב rabi zéra amar: hana'h lim'housar zeman, dehakatouv

Daf 81a

1. נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה״ – מִיּוֹם הַשְׁמִינִי אִין, מֵעִיקָּרָא לָא. לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה – עֲשֵׂה. niteko laasé. ma tama? deamar kera: "miyom hachemini vahala yératse" – miyom hachmini in, méikara la. la haba mikelal asé – asé.
2. וְהָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי, דְּרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי רָמֵי: כְּתִיב ״וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ״, הָא לַיְלָה חֲזֵי, וּכְתִיב ״מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה״ – מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה אִין, לַיְלָה לָא! veha mibaya léh lekhidrabi aftoriki, derabi aftoriki ramé: ketiv "vehaya chivat yamim ta'hat imo", ha layla 'hazé, oukhtiv "miyom hachemini vahala yératse" – miyom hachemini vahala in, layla la!
3. הָא כֵּיצַד? לַיְלָה לִקְדוּשָּׁה, יוֹם לְהַרְצָאָה. כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא: ״כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ״. ha kétsad? layla likdoucha, yom lehartsaa. ketiv kera a'harina: "kén taase lechorkha letsonekha".
4. אָמַר רַב הַמְנוּנָא: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵין אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בְּקׇדָשִׁים, מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֹא שְׁמָהּ שְׁחִיטָה, שְׁחִיטַת קֳדָשִׁים נָמֵי שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה הִיא. amar rav hamnouna: omér haya rabi chimon: én oto veet beno nohég bekodachim, ma tama? kévan deamar rabi chimon: che'hita cheénah reouya lo chemah che'hita, che'hitat kodachim namé che'hita cheénah reouya hi.
5. מֵתִיב רָבָא: אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ קָדָשִׁים בַּחוּץ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שֵׁנִי בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל הָרָאוּי לָבֹא לְאַחַר זְמַן – הֲרֵי הוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְאֵין בּוֹ כָּרֵת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ כָּרֵת – אֵינוֹ בְּלֹא תַעֲשֶׂה. métiv rava: oto veet beno kadachim ba'houts, rabi chimon omér: chéni belo taase, chehaya rabi chimon omér: kol haraou lavo lea'har zeman – haré hou belo taase veén bo karét, va'hakhamim omrim: kol cheén bo karét – éno belo taase.
6. וְקַשְׁיָא לַן: קָדָשִׁים בַּחוּץ, שֵׁנִי בְּלֹא תַעֲשֶׂה? קַמָּא מִיקְטָל קְטַל, שֵׁנִי מִתְקַבֵּל בִּפְנִים הוּא, כָּרֵת נָמֵי לִיחַיַּיב! vekachya lan: kadachim ba'houts, chéni belo taase? kama miktal ketal, chéni mitkabél bifnim hou, karét namé li'hayav!
7. וְאָמַר רָבָא, וְאָמְרִי לַהּ כְּדִי: חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: קָדָשִׁים שְׁנֵיהֶם בַּחוּץ, לְרַבָּנַן – רִאשׁוֹן עָנוּשׁ כָּרֵת, שֵׁנִי פָּסוּל וּפָטוּר מִלָּאו דִּשְׁחוּטֵי חוּץ. veamar rava, veamri lah kedi: 'hasoré mi'hasera vehakhi katané: kadachim chenéhem ba'houts, lerabanan – richon anouch karét, chéni pasoul oufatour mila dich'houté 'houts.
8. לְרַבִּי שִׁמְעוֹן – שְׁנֵיהֶם עֲנוּשִׁים כָּרֵת. lerabi chimon – chenéhem anouchim karét.
9. אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים: לְרַבָּנַן – רִאשׁוֹן עָנוּשׁ כָּרֵת, שֵׁנִי פָּסוּל וּפָטוּר; לְרַבִּי שִׁמְעוֹן – שֵׁנִי כָּשֵׁר. e'had ba'houts vee'had bifnim: lerabanan – richon anouch karét, chéni pasoul oufatour; lerabi chimon – chéni kachér.
10. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ: לְרַבָּנַן – רִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר, שֵׁנִי פָּסוּל וּפָטוּר, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן – שֵׁנִי בְּלֹא תַעֲשֶׂה. e'had bifnim vee'had ba'houts: lerabanan – richon kachér oufatour, chéni pasoul oufatour, lerabi chimon – chéni belo taase.
11. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֵין ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״ נוֹהֵג בְּקָדָשִׁים, שֵׁנִי אַמַּאי בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְתוּ לָא? כָּרֵת נָמֵי לִיחַיַּיב! vei salka datakh én "oto veet beno" nohég bekadachim, chéni ama belo taase vetou la? karét namé li'hayav!
12. אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכִי קָא אָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֵין מַלְקוֹת ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״ נוֹהֵג בְּקָדָשִׁים, ela amar rava, hakhi ka amar rav hamnouna: én malkot "oto veet beno" nohég bekadachim,
13. כֵּיוָן דְּכַמָּה דְּלָא זָרֵיק דָּם – לָא מִישְׁתְּרֵי בָּשָׂר, מֵעִידָּנָא דְּקָא שָׁחֵיט הָוֵאי הַתְרָאַת סָפֵק, וְהַתְרָאַת סָפֵק – לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה. kévan dekhama dela zarék dam – la michteré basar, méidana deka cha'hét havé hatraat safék, vehatraat safék – lo chemah hatraa.
14. וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: הִיא חוּלִּין וּבְנָהּ שְׁלָמִים, שָׁחַט חוּלִּין וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט שְׁלָמִים – פָּטוּר. veazda rava letaméh, deamar rava: hi 'houlin ouvnah chelamim, cha'hat 'houlin vea'har kakh cha'hat chelamim – patour.
15. שְׁלָמִים וְאַחַר כָּךְ חוּלִּין – חַיָּיב, וְאָמַר רָבָא: הִיא חוּלִּין וּבְנָהּ עוֹלָה, לָא מִיבַּעְיָא שָׁחַט חוּלִּין וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט עוֹלָה דְּפָטוּר, chelamim vea'har kakh 'houlin – 'hayav, veamar rava: hi 'houlin ouvnah ola, la mibaya cha'hat 'houlin vea'har kakh cha'hat ola defatour,

Daf 81b

1. אֶלָּא אֲפִילּוּ שָׁחַט עוֹלָה וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט חוּלִּין – פָּטוּר, שְׁחִיטָה קַמַּיְיתָא לָאו שְׁחִיטָה בַּת אֲכִילָה הִיא. ela afilou cha'hat ola vea'har kakh cha'hat 'houlin – patour, che'hita kamayta la che'hita bat akhila hi.
2. וְרַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲכִילַת מִזְבֵּחַ שְׁמָהּ אֲכִילָה. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו״. verabi yaakov amar rabi yo'hanan: akhilat mizbé'ha chemah akhila. ma tama? deamar kera: "veim héakhol yéakhél mibesar zeva'h chelama".
3. בִּשְׁתֵּי אֲכִילוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶחָד אֲכִילַת אָדָם וְאֶחָד אֲכִילַת מִזְבֵּחַ. bichté akhilot hakatouv medabér, e'had akhilat adam vee'had akhilat mizbé'ha.
4. מַתְנִי׳ הַשּׁוֹחֵט וְנִמְצָא טְרֵפָה, הַשּׁוֹחֵט לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְהַשּׁוֹחֵט פָּרַת חַטָּאת, וְשׁוֹר הַנִּסְקָל, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה – רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, וַחֲכָמִים מְחַיְּיבִין. matni' hacho'hét venimtsa teréfa, hacho'hét laavoda zara, vehacho'hét parat 'hatat, vechor haniskal, veegla aroufa – rabi chimon potér, va'hakhamim me'hayevin.
5. הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ, וְהַנּוֹחֵר, וְהַמְעַקֵּר – פָּטוּר מִשּׁוּם ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״. hacho'hét venitnabela beyado, vehano'hér, vehamakér – patour michoum "oto veet beno".
6. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁשָּׁחַט רִאשׁוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה וְשֵׁנִי לְשֻׁלְחָנוֹ, אֲבָל רִאשׁוֹן לְשֻׁלְחָנוֹ וְשֵׁנִי לַעֲבוֹדָה זָרָה – פָּטוּר, דְּקָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ. gema' amar rabi chimon ben lakich: lo chanou ela checha'hat richon laavoda zara vechéni lechoul'hano, aval richon lechoul'hano vechéni laavoda zara – patour, dekam léh bidraba minéh.
7. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ, אֲפִילּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יוֹדְעִין אוֹתָהּ! אֶלָּא, פְּעָמִים שֶׁאֲפִילּוּ שָׁחַט רִאשׁוֹן לְשֻׁלְחָנוֹ וְשֵׁנִי לַעֲבוֹדָה זָרָה – חַיָּיב. amar léh rabi yo'hanan: zo, afilou tinokot chel bét raban yodin otah! ela, peamim cheafilou cha'hat richon lechoul'hano vechéni laavoda zara – 'hayav.
8. כְּגוֹן דְּאַתְרוֹ בֵּיהּ מִשּׁוּם ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״, וְלֹא אַתְרוֹ בֵּיהּ מִשּׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: כֵּיוָן דְּכִי אַתְרוֹ בֵּיהּ – פָּטוּר, כִּי לָא אַתְרוֹ בֵּיהּ נָמֵי – פָּטוּר. kegon deatro béh michoum "oto veet beno", velo atro béh michoum avoda zara. verabi chimon ben lakich amar: kévan dekhi atro béh – patour, ki la atro béh namé – patour.
9. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ, דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: חַיָּיבֵי מִיתוֹת שׁוֹגְגִין, וְחַיָּיבֵי מַלְקוֹת שׁוֹגְגִין, וְדָבָר אַחֵר – רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: חַיָּיב, וְרֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר: פָּטוּר. veazdou letamayou, dekhi ata rav dimi amar: 'hayavé mitot choggin, ve'hayavé malkot choggin, vedavar a'hér – rabi yo'hanan omér: 'hayav, veréch lakich omér: patour.
10. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: חַיָּיב, דְּהָא לָא אַתְרוֹ בֵּיהּ; וְרֵישׁ לָקִישׁ אוֹמֵר: פָּטוּר, דְּכֵיוָן דְּכִי אַתְרוֹ בֵּיהּ פָּטוּר – כִּי לָא אַתְרוֹ בֵּיהּ נָמֵי פָּטוּר. rabi yo'hanan omér: 'hayav, deha la atro béh; veréch lakich omér: patour, dekhévan dekhi atro béh patour – ki la atro béh namé patour.
11. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן בְּהָא – בְּהָא קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, אֲבָל בְּהָא – אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן. outsrikha, dei achmoinan beha – beha kaamar rabi chimon ben lakich, aval beha – éma modé léh lerabi yo'hanan.
12. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֵי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, צְרִיכָא. vei itemar beha, beha kaamar rabi yo'hanan, aval beha éma modé lerabi chimon ben lakich, tserikha.
13. וּפָרַת חַטָּאת שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה הִיא? וְהָתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: פָּרָה מְטַמְּאָה טוּמְאַת אֳכָלִין, הוֹאִיל וְהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. oufarat 'hatat che'hita cheénah reouya hi? vehatanya: rabi chimon omér: para metamea toumat okhalin, hoil vehayta lah cheat hakocher.

Daf 82a

1. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, פָּרָה נִפְדֵּית עַל גַּבֵּי מַעֲרַכְתָּהּ. אָמַר רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פָּרַת חַטָּאת אֵינָהּ מִשְׁנָה. veamar rabi chimon ben lakich: omér haya rabi chimon, para nifdét al gabé maarakhtah. amar rav chemen bar aba amar rabi yo'hanan: parat 'hatat énah michna.
2. וְעֶגְלָה עֲרוּפָה, לָאו שְׁחִיטָה רְאוּיָה הִיא? וְהָתְנַן: נִמְצָא הַהוֹרֵג עַד שֶׁלֹּא תֵּעָרֵף הָעֲגָלָה – תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי: עֶגְלָה עֲרוּפָה אֵינָהּ מִשְׁנָה. veegla aroufa, la che'hita reouya hi? vehatnan: nimtsa haorég ad chelo téaréf haagala – tétsé vetire baéder. amar rabi chimon ben lakich michoum rabi yana: egla aroufa énah michna.
3. וּמִי אָמַר רַבִּי יַנַּאי הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יַנַּאי: גְּבוּל שָׁמַעְתִּי בָּהּ, וְשָׁכַחְתִּי, וְנָסְבִין חַבְרַיָּא לוֹמַר: יְרִידָתָהּ לְנַחַל אֵיתָן אוֹסַרְתָּהּ. oumi amar rabi yana hakhi? vehaamar rabi yana: gevoul chamati bah, vechakha'hti, venasvin 'havraya lomar: yeridatah lena'hal étan osartah.
4. וְאִם אִיתָא, לִישַׁנֵּי: כָּאן קוֹדֶם יְרִידָה, כָּאן לְאַחַר יְרִידָה. veim ita, lichané: kan kodem yerida, kan lea'har yerida.
5. אָמַר רַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי: אֲנַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַתְנֵינַן לַהּ, עֶגְלָה עֲרוּפָה אֵינָהּ מִשְׁנָה. אָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב פַּפֵּי קַשְׁיָא לַן, מִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הָכִי? amar rav pin'has beréh derav amé: anan micheméh derabi chimon ben lakich matnénan lah, egla aroufa énah michna. amar rav aché: ki havénan bé rav papé kachya lan, mi amar rabi chimon ben lakich hakhi?
6. וְהָא אִיתְּמַר, צִפּוֹרֵי מְצוֹרָע מֵאֵימָתַי נֶאֱסָרִין? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִשְּׁעַת שְׁחִיטָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: מִשְּׁעַת לְקִיחָה, וְאָמְרִינַן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ? veha itemar, tsiporé metsora méémata neesarin? rabi yo'hanan amar: micheat che'hita, verabi chimon ben lakich amar: micheat leki'ha, veamrinan: ma tama derabi chimon ben lakich?
7. גָּמַר ״קִיחָה״ ״קִיחָה״ מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה. gamar "ki'ha" "ki'ha" méegla aroufa.
8. אֶלָּא אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עֶגְלָה עֲרוּפָה אֵינָהּ מִשְׁנָה. ela amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: egla aroufa énah michna.
9. מַתְנִי׳ שְׁנַיִם שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה וּבְנָהּ, אֵיזֶה שֶׁלָּקַח רִאשׁוֹן יִשְׁחוֹט רִאשׁוֹן, וְאִם קָדַם הַשֵּׁנִי – זָכָה. matni' chenayim chelak'hou para ouvnah, éze chelaka'h richon yich'hot richon, veim kadam hachéni – zakha.
10. גְּמָ׳ אָמַר רַב יוֹסֵף: לְעִנְיַן דִּינָא תְּנַן, תְּנָא: אִם קָדַם הַשֵּׁנִי – הֲרֵי זֶה זָרִיז וְנִשְׂכָּר, זָרִיז – דְּלָא עֲבַד אִיסּוּרָא, וְנִשְׂכָּר – דְּקָאָכֵיל בִּשְׂרָא. gema' amar rav yoséf: leinyan dina tenan, tena: im kadam hachéni – haré ze zariz veniskar, zariz – dela avad isoura, veniskar – dekaakhél bisra.
11. מַתְנִי׳ שָׁחַט פָּרָה וְאַחַר כָּךְ שְׁנֵי בָּנֶיהָ – סוֹפֵג שְׁמוֹנִים, שָׁחַט שְׁנֵי בָּנֶיהָ וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטָהּ – סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, שְׁחָטָהּ וְאֶת בִּתָּהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ – סוֹפֵג שְׁמוֹנִים. matni' cha'hat para vea'har kakh chené baneha – sofég chemonim, cha'hat chené baneha vea'har kakh che'hatah – sofég et haarbaim, che'hatah veet bitah veet bat bitah – sofég chemonim.
12. שְׁחָטָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ, וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט בִּתָּהּ – סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. סוֹמְכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: סוֹפֵג שְׁמוֹנִים. che'hatah veet bat bitah, vea'har kakh cha'hat bitah – sofég et haarbaim. somkhos omér michoum rabi méir: sofég chemonim.
13. גְּמָ׳ אַמַּאי? ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא בְּנוֹ וְאוֹתוֹ! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּתַנְיָא: ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״ – אֵין לִי אֶלָּא אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, אוֹתוֹ וְאֶת אִמּוֹ מִנַּיִן? gema' ama? "oto veet beno" amar ra'hamana, velo beno veoto! la salka datakh, detanya: "oto veet beno" – én li ela oto veet beno, oto veet imo minayin?
14. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״לֹא תִשְׁחֲטוּ״ – הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, הָא כֵּיצַד? אֶחָד הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה, וְאֶחָד הַשּׁוֹחֵט אֶת אִמָּהּ, וְאֶחָד הַשּׁוֹחֵט אֶת בְּנָהּ – שְׁנַיִם הָאַחֲרוֹנִים חַיָּיבִין. kecheou omér "lo tich'hatou" – haré kan chenayim, ha kétsad? e'had hacho'hét et hapara, vee'had hacho'hét et imah, vee'had hacho'hét et benah – chenayim haa'haronim 'hayavin.

Daf 82b

1. הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ? אִם כֵּן, לִיכְתּוֹב ״לֹא תִשְׁחוֹט״, מַאי ״לֹא תִשְׁחֲטוּ״? ha mibeé léh legouféh? im kén, likhtov "lo tich'hot", ma "lo tich'hatou"?
2. וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״לֹא תִשְׁחוֹט״ הֲוָה אָמֵינָא: חַד – אִין, תְּרֵי – לָא. veakati mibeé léh, dei ketav ra'hamana "lo tich'hot" hava aména: 'had – in, teré – la.
3. כְּתַב רַחֲמָנָא ״לֹא תִשְׁחֲטוּ״, וַאֲפִילּוּ תְּרֵי! אִם כֵּן, לִכְתּוֹב ״לֹא יִשְׁחֲטוּ״! ketav ra'hamana "lo tich'hatou", vaafilou teré! im kén, likhtov "lo yich'hatou"!
4. מַאי ״לֹא תִשְׁחֲטוּ״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. ma "lo tich'hatou"? chema minah tarté.
5. שְׁחָטָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ, אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: מַאי טַעְמָא דְּסוֹמְכוֹס? che'hatah veet bat bitah, amar léh abayé lerav yoséf: ma tama desomkhos?
6. קָא סָבַר סוֹמְכוֹס: אָכַל שְׁנֵי זֵיתֵי חֵלֶב בְּהֶעְלֵם אֶחָד – חַיָּיב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. ka savar somkhos: akhal chené zété 'hélev behelém e'had – 'hayav cheté 'hataot.
7. וּבְדִין הוּא דְּלַישְׁמְעִינַן בְּעָלְמָא, וְהַאי דְּקָא מַשְׁמַע לַן בְּהָא, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּרַבָּנַן, דְּאַף עַל גַּב דְּגוּפִין מוּחְלָקִין – פָּטְרִי רַבָּנַן. ouvdin hou delachmeinan bealma, veha deka machma lan beha, leodiakha ko'han derabanan, deaf al gav degoufin mou'hlakin – patri rabanan.
8. אוֹ דִלְמָא קָסָבַר סוֹמְכוֹס: אָכַל שְׁנֵי זֵיתֵי חֵלֶב בְּהֶעְלֵם אֶחָד אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא – הוֹאִיל וְגוּפִין מוּחְלָקִין? אֲמַר לֵיהּ: אִין, קָסָבַר אָכַל שְׁנֵי זֵיתֵי חֵלֶב בְּהֶעְלֵם אֶחָד חַיָּיב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. o dilma kasavar somkhos: akhal chené zété 'hélev behelém e'had éno 'hayav ela a'hat, vehakha haynou tama – hoil vegoufin mou'hlakin? amar léh: in, kasavar akhal chené zété 'hélev behelém e'had 'hayav cheté 'hataot.
9. מִמַּאי? מִדִּתְנַן: הַזּוֹרֵעַ כִּלְאַיִם כִּלְאַיִם לוֹקֶה. מַאי לוֹקֶה? אִילֵּימָא לוֹקֶה אַחַת – פְּשִׁיטָא! וְעוֹד, מַאי כִּלְאַיִם כִּלְאַיִם? אֶלָּא פְּשִׁיטָא שְׁתֵּי מַלְקִיּוֹת. mima? miditnan: hazoréa kilayim kilayim loke. ma loke? iléma loke a'hat – pechita! veod, ma kilayim kilayim? ela pechita cheté malkiyot.
10. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּזֶה אַחַר זֶה וּבִשְׁתֵּי הַתְרָאוֹת – תְּנֵינָא: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כׇּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, אָמְרוּ לוֹ: ׳אַל תִּשְׁתֶּה!׳ וְהוּא שׁוֹתֶה, ׳אַל תִּשְׁתֶּה!׳ וְהוּא שׁוֹתֶה – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּבַת אַחַת וּבְהַתְרָאָה אַחַת. bema askinan? iléma beze a'har ze ouvichté hatraot – tenéna: nazir chehaya chote yayin kol hayom éno 'hayav ela a'hat, amrou lo: 'al tichte!' veou chote, 'al tichte!' veou chote – 'hayav al kol a'hat vea'hat. ela pechita bevat a'hat ouvhatraa a'hat.
11. מַנִּי? אִילֵּימָא רַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּסוֹמְכוֹס – הַשְׁתָּא, וּמָה הָתָם דְּגוּפִין מוּחְלָקִין פָּטְרִי רַבָּנַן, הָכָא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? mani? iléma rabanan difligi aléh desomkhos – hachta, ouma hatam degoufin mou'hlakin patri rabanan, hakha lo kol chekén?
12. אֶלָּא לָאו סוֹמְכוֹס הִיא? לָא, לְעוֹלָם רַבָּנַן, וּמִילְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִיכָּא תְּרֵי גַּוְונֵי כִּלְאַיִם. ela la somkhos hi? la, leolam rabanan, oumileta agav or'héh ka machma lan deika teré gavné kilayim.
13. וּלְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה, דְּאָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה: עַד שֶׁיִּזְרַע חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפּוֹלֶת יָד, קָא מַשְׁמַע לַן דְּכִי זָרַע חִטָּה וְחַרְצָן וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן נָמֵי מִחַיַּיב. oulapoké miderabi yochiya, deamar rabi yochiya: ad cheyizra 'hita ousora ve'hartsan bemapolet yad, ka machma lan dekhi zara 'hita ve'hartsan ousora ve'hartsan namé mi'hayav.
14. תָּא שְׁמַע: אָכַל מִזֶּה כְּזַיִת וּמִזֶּה כְּזַיִת – סוֹפֵג שְׁמוֹנִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא אַרְבָּעִים. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּזֶה אַחַר זֶה וּבִשְׁתֵּי הַתְרָאוֹת – מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? הַתְרָאַת סָפֵק הִיא, וְשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: הַתְרָאַת סָפֵק לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה. ta chema: akhal mize kezayit oumize kezayit – sofég chemonim. rabi yeouda omér: éno sofég ela arbaim. hékhi damé? iléma beze a'har ze ouvichté hatraot – ma tama derabi yeouda? hatraat safék hi, vechaminan léh lerabi yeouda deamar: hatraat safék lo chemah hatraa.
15. דְּתַנְיָא: הִכָּה אֶת זֶה וְחָזַר וְהִכָּה אֶת זֶה, קִלֵּל אֶת זֶה וְחָזַר וְקִלֵּל אֶת זֶה, אוֹ שֶׁהִכָּה שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת, אוֹ שֶׁקִּלֵּל שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת – חַיָּיב. detanya: hika et ze ve'hazar vehika et ze, kilél et ze ve'hazar vekilél et ze, o chehika chenéhem bevat a'hat, o chekilél chenéhem bevat a'hat – 'hayav.
16. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּבַת אַחַת – חַיָּיב, בְּזֶה אַחַר זֶה – פָּטוּר. אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּבַת אַחַת וּבְהַתְרָאָה אַחַת. rabi yeouda omér: bevat a'hat – 'hayav, beze a'har ze – patour. ela pechita bevat a'hat ouvhatraa a'hat.
17. וּמַאן תַּנָּא קַמָּא? אִילֵימָא רַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּסוֹמְכוֹס – הַשְׁתָּא, וּמָה הָתָם דְּגוּפִין מוּחְלָקִין פָּטְרִי רַבָּנַן, הָכָא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא לָאו סוֹמְכוֹס הִיא! ouman tana kama? iléma rabanan difligi aléh desomkhos – hachta, ouma hatam degoufin mou'hlakin patri rabanan, hakha lo kol chekén? ela la somkhos hi!
18. לָא, לְעוֹלָם בְּזֶה אַחַר זֶה, וְרַבָּנַן, וְהַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּאִידַּךְ תַּנָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. la, leolam beze a'har ze, verabanan, veha tana savar lah keidakh tana derabi yeouda.
19. דְּאָמַר: הַתְרָאַת סָפֵק שְׁמָהּ הַתְרָאָה, דְּתַנְיָא: ״לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ״ – deamar: hatraat safék chemah hatraa, detanya: "lo totirou mimenou ad boker vehanotar mimenou ad boker baéch tisrofou" –

Daf 83a

1. בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַּעֲשֶׂה, לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ba hakatouv litén asé a'har lo taase, lomar cheén lokin ala, divré rabi yeouda.
2. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְכׇל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – אֵין לוֹקִין עָלָיו. rabi yaakov omér: lo min hachém hou ze, ela michoum dehavé léh la cheén bo maase, vekhol la cheén bo maase – én lokin ala.
3. תָּא שְׁמַע: אָכַל שְׁנֵי גִידִין מִשְּׁתֵּי יְרֵכוֹת מִשְּׁתֵּי בְהֵמוֹת – סוֹפֵג שְׁמוֹנִים; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא אַרְבָּעִים. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּזֶה אַחַר זֶה וּבִשְׁתֵּי הַתְרָאוֹת – מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: אַרְבָּעִים וְתוּ לָא? אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּבַת אַחַת וּבַחֲדָא הַתְרָאָה. ta chema: akhal chené gidin micheté yerékhot micheté vehémot – sofég chemonim; rabi yeouda omér: éno sofég ela arbaim. hékhi damé? iléma beze a'har ze ouvichté hatraot – ma tama derabi yeouda deamar: arbaim vetou la? ela pechita bevat a'hat ouva'hada hatraa.
4. מַאן תַּנָּא קַמָּא? אִילֵימָא רַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּסוֹמְכוֹס – וּמָה הָתָם, דְּגוּפִין מוּחְלָקִין, פָּטְרִי רַבָּנַן, הָכָא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא לָאו סוֹמְכוֹס הִיא! man tana kama? iléma rabanan difligi aléh desomkhos – ouma hatam, degoufin mou'hlakin, patri rabanan, hakha lo kol chekén? ela la somkhos hi!
5. לְעוֹלָם בְּזֶה אַחַר זֶה, וּדְקָאָמְרַתְּ: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? כְּגוֹן דְּלֵית בֵּיהּ כְּזַיִת, דְּתַנְיָא: אֲכָלוֹ וְאֵין בּוֹ כְּזַיִת – חַיָּיב, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּזַיִת. leolam beze a'har ze, oudkaamrate: ma tama derabi yeouda? kegon delét béh kezayit, detanya: akhalo veén bo kezayit – 'hayav, rabi yeouda omér: ad cheyehé bo kezayit.
6. מַתְנִי׳ בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה, הַמּוֹכֵר בְּהֵמָה לַחֲבֵירוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ: ״אִמָּהּ מָכַרְתִּי לִשְׁחוֹט״, ״בִּתָּהּ מָכַרְתִּי לִשְׁחוֹט״. וְאֵלּוּ הֵן: עֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג, וְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְעֶרֶב עֲצֶרֶת, וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּכְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, אַף עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בַּגָּלִיל. matni' bearbaa perakim bachana, hamokhér behéma la'havéro tsarikh leodio: "imah makharti lich'hot", "bitah makharti lich'hot". veélou hén: erev yom tov haa'haron chel 'hag, veerev yom tov harichon chel pesa'h, veerev atseret, veerev roch hachana. oukhdivré rabi yosé hagelili, af erev yom hakipourim bagalil.
7. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁאֵין לוֹ רֶיוַח, אֲבָל יֵשׁ לוֹ רֶיוַח – אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ. וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּמוֹכֵר אֶת הָאֵם לֶחָתָן וְאֶת הַבַּת לַכַּלָּה – שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, בְּיָדוּעַ שֶׁשְּׁנֵיהֶם שׁוֹחֲטִין בְּיוֹם אֶחָד. amar rabi yeouda: émata – bizman cheén lo reva'h, aval yéch lo reva'h – én tsarikh leodio. oumode rabi yeouda bemokhér et haém le'hatan veet habat lakala – chetsarikh leodio, beyadoua chechenéhem cho'hatin beom e'had.
8. בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים אֵלּוּ מַשְׁחִיטִין אֶת הַטַּבָּח בְּעַל כׇּרְחוֹ, אֲפִילּוּ שׁוֹר שָׁוֶה אֶלֶף דִּינָרִים וְאֵין לוֹ לְלוֹקֵחַ אֶלָּא דִּינָר – כּוֹפִין אוֹתוֹ לִשְׁחוֹט. לְפִיכָךְ, אִם מֵת – מֵת לַלּוֹקֵחַ. אֲבָל בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵינוֹ כֵּן, לְפִיכָךְ אִם מֵת – מֵת לַמּוֹכֵר. bearbaa perakim élou mach'hitin et hataba'h beal kor'ho, afilou chor chave elef dinarim veén lo leloké'ha ela dinar – kofin oto lich'hot. lefikhakh, im mét – mét laloké'ha. aval bichar yemot hachana éno kén, lefikhakh im mét – mét lamokhér.
9. גְּמָ׳ תָּנָא, אִם לֹא הוֹדִיעוֹ – הוֹלֵךְ וְשׁוֹחֵט וְאֵינוֹ נִמְנָע. gema' tana, im lo hodio – holékh vecho'hét veéno nimna.
10. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי. לְמָה לִי לְמִיתְנֵי אֶת הָאֵם לֶחָתָן וְאֶת הַבַּת לַכַּלָּה? מִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָמַשְׁמַע לַן, דְּאוֹרַח אַרְעָא לְמִטְרַח בֵּי חַתְנָא טְפֵי מִבֵּי כַלְּתָא. amar rabi yeouda émata. lema li lemitné et haém le'hatan veet habat lakala? mileta agav or'héh kamachma lan, deora'h ara lemitra'h bé 'hatna tefé mibé khaleta.
11. בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים אֵלּוּ, וְהָא לֹא מָשַׁךְ! אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: כְּשֶׁמָּשַׁךְ. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: אֲבָל בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה אֵינוֹ כֵּן, לְפִיכָךְ אִם מֵת – מֵת לַמּוֹכֵר, וְהָא מָשַׁךְ! bearbaa perakim élou, veha lo machakh! amar rav houna amar rav: kechemachakh. i hakhi, éma séfa: aval bichar yemot hachana éno kén, lefikhakh im mét – mét lamokhér, veha machakh!
12. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: לְעוֹלָם שֶׁלֹּא מָשַׁךְ, וּכְגוֹן שֶׁזִּיכָּה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר, בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים אֵלּוּ דִּזְכוּת הוּא לוֹ – זָכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה דְּחוֹב הוּא לוֹ – אֵין חָבִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו. amar rabi chemouél bar rav yits'hak: leolam chelo machakh, oukhgon chezika lo al yedé a'hér, bearbaa perakim élou dizkhout hou lo – zakhin leadam chelo befana, bichar yemot hachana de'hov hou lo – én 'havin laadam chelo befana.
13. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים אֵלּוּ הֶעֱמִידוּ חֲכָמִים דִּבְרֵיהֶם עַל דִּין תּוֹרָה. rabi elazar omér, amar rabi yo'hanan: bearbaa perakim élou heemidou 'hakhamim divréhem al din tora.
14. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּבַר תּוֹרָה – מָעוֹת קוֹנוֹת, וּמָה טַעַם אָמְרוּ מְשִׁיכָה קוֹנָה – גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמַר לוֹ ״נִשְׂרְפוּ חִטֶּיךָ בַּעֲלִיָּה״. deamar rabi yo'hanan: devar tora – maot konot, ouma taam amrou mechikha kona – gezéra chema yomar lo "nisrefou 'hitekha baaliya".
15. מַתְנִי׳ ״יוֹם אֶחָד״ הָאָמוּר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ – הַיּוֹם הוֹלֵךְ אַחַר הַלַּיְלָה. אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא: נֶאֱמַר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית ״יוֹם אֶחָד״, וְנֶאֱמַר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ ״יוֹם אֶחָד״ – מָה ״יוֹם אֶחָד״ הָאָמוּר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הַיּוֹם הוֹלֵךְ אַחַר הַלַּיְלָה, אַף ״יוֹם אֶחָד״ הָאָמוּר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ הַיּוֹם הוֹלֵךְ אַחַר הַלַּיְלָה. matni' "yom e'had" haamour beoto veet beno – hayom holékh a'har halayla. et zo darach rabi chimon ben zoma: neemar bemaasé veréchit "yom e'had", veneemar beoto veet beno "yom e'had" – ma "yom e'had" haamour bemaasé veréchit hayom holékh a'har halayla, af "yom e'had" haamour beoto veet beno hayom holékh a'har halayla.
16. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא, לְפִי שֶׁכׇּל הָעִנְיָן כּוּלּוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּקָדָשִׁים, וּבְקָדָשִׁים לַיְלָה הוֹלֵךְ אַחַר הַיּוֹם, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? נֶאֱמַר כָּאן ״יוֹם אֶחָד״, וְנֶאֱמַר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית ״יוֹם אֶחָד״, מָה ״יוֹם אֶחָד״ הָאָמוּר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית – הַיּוֹם הוֹלֵךְ אַחַר הַלַּיְלָה, אַף יוֹם הָאָמוּר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ – הַיּוֹם הוֹלֵךְ אַחַר הַלַּיְלָה. gema' tanou rabanan: et zo darach rabi chimon ben zoma, lefi chekol hainyan koulo éno medabér ela bekadachim, ouvkadachim layla holékh a'har hayom, yakhol af ze kén? neemar kan "yom e'had", veneemar bemaasé veréchit "yom e'had", ma "yom e'had" haamour bemaasé veréchit – hayom holékh a'har halayla, af yom haamour beoto veet beno – hayom holékh a'har halayla.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Chullin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)