Talmud Berakhot, Chapitre 9 (ט) · Daf 59a à 64a

Daf 59a

1. כְּטִרְפָּא דִּטְרִיף. וְהַאי דְּאָזְלָא בָּתְרַהּ, דְּאָמְרָה לַהּ: הַב לִי בְּנַי. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּקֵּשׁ לְהָבִיא מַבּוּל לְעוֹלָם נָטַל שְׁנֵי כּוֹכָבִים מִכִּימָה וְהֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ לְסׇתְמָהּ, נָטַל שְׁנֵי כּוֹכָבִים מֵעַיִשׁ וּסְתָמָהּ. ketirpa ditrif. veha deazla batrah, deamra lah: hav li bena. chebechaa chehakadoch baroukh hou bikéch lehavi maboul leolam natal chené kokhavim mikima vehévi maboul laolam. oukhchebikéch lesotmah, natal chené kokhavim méayich oustamah.
2. וְלַיהְדַּר לַהּ? — אֵין הַבּוֹר מִתְמַלֵּא מֵחוּלְיָתוֹ. אִי נָמֵי — אֵין קָטֵיגוֹר נַעֲשָׂה סָנֵיגוֹר. velahdar lah? — én habor mitmalé mé'houlyato. i namé — én katégor naasa sanégor.
3. וְלִיבְרֵי לַהּ תְּרֵי כֹּכְבֵי אַחֲרִינֵי! — ״אֵין כׇּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ״. אָמַר רַב נַחְמָן: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָן לָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם״. velivré lah teré kokhvé a'hariné! — "én kol 'hadach ta'hat hachamech". amar rav na'hman: atid hakadoch baroukh hou leha'haziran lah, cheneemar: "veayich al baneha tan'hém".
4. וְעַל הַזְּוָעוֹת. מַאי זְוָעוֹת? אָמַר רַב קַטִּינָא: גּוּהָא. רַב קַטִּינָא הֲוָה קָאָזֵיל בְּאוֹרְחָא. כִּי מְטָא אַפִּתְחָא דְּבֵי אוֹבָא טַמְיָא גְּנַח גּוּהָא. אָמַר: מִי יָדַע אוֹבָא טַמְיָא הַאי גּוּהָא מַהוּ? רְמָא לֵיהּ קָלָא: קַטִּינָא קַטִּינָא, אַמַּאי לָא יָדַעְנָא? בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר אֶת בָּנָיו שֶׁשְּׁרוּיִים בְּצַעַר בֵּין אוּמּוֹת הָעוֹלָם מוֹרִיד שְׁתֵּי דְמָעוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל, וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְהַיְינוּ גּוּהָא. veal hazevaot. ma zevaot? amar rav katina: gouha. rav katina hava kaazél beor'ha. ki meta apit'ha devé ova tamya gena'h gouha. amar: mi yada ova tamya ha gouha maou? rema léh kala: katina katina, ama la yadana? bechaa chehakadoch baroukh hou zokhér et bana checherouyim betsaar bén oumot haolam morid cheté demaot layam hagadol, vekolo nichma misof haolam vead sofo, vehaynou gouha.
5. אָמַר רַב קַטִּינָא: אוֹבָא טַמְיָא כַּדִּיב הוּא, וּמִילֵּיהּ כְּדִיבִין. אִי הָכִי — גּוּהָא גּוּהָא מִיבְּעֵי לֵיהּ? וְלָא הִיא, גּוּהָא גּוּהָא עָבֵיד, וְהַאי דְּלָא אוֹדִי לֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיטְעֵי כּוּלֵּי עָלְמָא אַבָּתְרֵיהּ. amar rav katina: ova tamya kadiv hou, oumiléh kedivin. i hakhi — gouha gouha mibeé léh? vela hi, gouha gouha avéd, veha dela odi léh, ki hékhi dela lité koulé alma abatréh.
6. וְרַב קַטִּינָא דִּידֵיהּ אָמַר: סוֹפֵק כַּפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְגַם אֲנִי אַכֶּה כַפִּי אֶל כַּפִּי וַהֲנִיחֹתִי חֲמָתִי״. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֲנָחָה מִתְאַנֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַהֲנִיחוֹתִי חֲמָתִי בָּם וְהִנֶּחָמְתִּי״. וְרַבָּנַן אָמְרִי: בּוֹעֵט בָּרָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵידָד כְּדֹרְכִים יַעֲנֶה אֶל כׇּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ״. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: דּוֹחֵק אֶת רַגְלָיו תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי״. verav katina didéh amar: sofék kapa, cheneemar: "vegam ani ake khapi el kapi vahani'hoti 'hamati". rabi natan omér: ana'ha mitané'ha, cheneemar: "vahani'hoti 'hamati bam vehine'hamti". verabanan amri: boét barakia, cheneemar: "hédad kedorkhim yaane el kol yochvé haarets". rav a'ha bar yaakov amar: do'hék et ragla ta'hat kisé hakavod, cheneemar: "ko amar h' hachamayim kisi vehaarets hadom ragla".
7. וְעַל הָרְעָמִים. מַאי רְעָמִים? אָמַר שְׁמוּאֵל: עֲנָנֵי בְּגַלְגַּלָּא. שֶׁנֶּאֱמַר: ״קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ״. וְרַבָּנַן אָמְרִי: עֲנָנֵי דְּשָׁפְכִי מַיָּא לַהֲדָדֵי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְקוֹל תִּתּוֹ הֲמוֹן מַיִם בַּשָּׁמַיִם״. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: בַּרְקָא תַּקִּיפָא דְּבָרֵיק בַּעֲנָנָא, וּמְתַבַּר גְּזִיזֵי דְבַרְזָא. רַב אָשֵׁי אָמַר: עֲנָנֵי חַלְחוֹלֵי מְחַלְחֲלִי, וְאָתֵי זִיקָא וּמְנַשֵּׁב אַפּוּמַּיְיהוּ, וְדָמֵי כְּזִיקָּא עַל פּוּם דַּנֵּי. וּמִסְתַּבְּרָא כְּרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, דְּבָרֵיק בַּרְקָא, וּמְנַהֲמֵי עֲנָנֵי, וְאָתֵי מִטְרָא. veal haramim. ma reamim? amar chemouél: anané begalgala. cheneemar: "kol raamkha bagalgal héirou verakim tévél ragza vatirach haarets". verabanan amri: anané dechafkhi maya lahadadé, cheneemar: "lekol tito hamon mayim bachamayim". rav a'ha bar yaakov amar: barka takifa devarék baanana, oumtabar gezizé devarza. rav aché amar: anané 'hal'holé me'hal'hali, veaté zika oumnachév apoumayou, vedamé kezika al poum dané. oumistabera kerav a'ha bar yaakov, devarék barka, oumnahamé anané, veaté mitra.
8. וְעַל הָרוּחוֹת. מַאי רוּחוֹת? אָמַר אַבָּיֵי: זַעְפָּא. וְאָמַר אַבָּיֵי: גְּמִירִי, דְּזַעְפָּא בְּלֵילְיָא לָא הָוֵי. וְהָא קָא חֲזֵינַן דְּהָוֵי! — הָהוּא, דְּאַתְחֵיל בִּימָמָא. וְאָמַר אַבָּיֵי: גְּמִירִי, דְּזַעְפָּא תַּרְתֵּי שָׁעֵי לָא קָאֵי, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה״. וְהָא קָא חָזֵינַן דְּקָאֵי! — דְּמַפְסֵיק בֵּינֵי בֵּינֵי. veal harou'hot. ma rou'hot? amar abayé: zapa. veamar abayé: gemiri, dezapa belélya la havé. veha ka 'hazénan dehavé! — haou, deat'hél bimama. veamar abayé: gemiri, dezapa tarté chaé la kaé, lekayém ma cheneemar: "lo takoum paamayim tsara". veha ka 'hazénan dekaé! — demafsék béné béné.
9. וְעַל הַבְּרָקִים אוֹמֵר ״בָּרוּךְ … שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם״. מַאי בְּרָקִים? אָמַר רָבָא: בַּרְקָא. וְאָמַר רָבָא: בַּרְקָא יְחִידָאָה, וּבַרְקָא חִיוָּרָא, וּבַרְקָא יְרוּקְתָּא, וַעֲנָנֵי דְּסָלְקָן בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית וְאָתְיָין מִקֶּרֶן דְּרוֹמִית, וְתַרְתֵּי עֲנָנֵי דְּסָלְקָן חֲדָא לְאַפֵּי חֲבֶרְתָּהּ — כּוּלְּהוּ קַשְׁיָין. veal haberakim omér "baroukh … cheko'ho ougvourato malé olam". ma berakim? amar rava: barka. veamar rava: barka ye'hidaa, ouvarka 'hivara, ouvarka yeroukta, vaanané desalkan bekeren maaravit veatyan mikeren deromit, vetarté anané desalkan 'hada leapé 'havertah — kouleou kachyan.
10. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִבְעֵי רַחֲמֵי. וְהָנֵי מִילֵּי בְּלֵילְיָא, אֲבָל בְּצַפְרָא — לֵית בְּהוּ מְשָׁשָׁא. lema nafka minah? lemivé ra'hamé. vehané milé belélya, aval betsafra — lét beou mechacha.
11. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: הָנֵי עֲנָנֵי דְצַפְרָא לֵית בְּהוּ מְשָׁשָׁא, דִּכְתִיב: ״וְחַסְדְּכֶם כַּעֲנַן בֹּקֶר וְגוֹ׳״. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי, הָא אָמְרִי אִינָשֵׁי: כַּד מִפְתָּח בָּבֵי מִיטְרָא, בַּר חַמָּרָא, מוּךְ שַׂקָּיךְ וּגְנִי! לָא קַשְׁיָא: הָא דִּקְטִר בְּעֵיבָא, הָא דִּקְטִר בַּעֲנָנֵי. amar rabi chemouél bar yits'hak: hané anané detsafra lét beou mechacha, dikhtiv: "ve'hasdekhem kaanan boker vego'". amar léh rav papa leabayé, ha amri inaché: kad mifta'h bavé mitra, bar 'hamara, moukh sakakh ougni! la kachya: ha diktir beéva, ha diktir baanané.
12. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לֹא נִבְרְאוּ רְעָמִים אֶלָּא לִפְשׁוֹט עַקְמוּמִית שֶׁבַּלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו״. וְאָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָרוֹאֶה אֶת הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן צָרִיךְ שֶׁיִּפּוֹל עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן וְגוֹ׳ וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל פָּנַי״. לָיְיטִי עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא, מִשּׁוּם דְּמִחֲזֵי כְּמַאן דְּסָגֵיד לְקַשְׁתָּא. אֲבָל בָּרוֹכֵי וַדַּאי מְבָרֵךְ. מַאי מְבָרֵךְ? — ״בָּרוּךְ … זוֹכֵר הַבְּרִית״. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: ״נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּים בְּמַאֲמָרוֹ״. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ נֵימְרִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ: ״בָּרוּךְ … זוֹכֵר הַבְּרִית, וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּים בְּמַאֲמָרוֹ״. amar rabi alekesanderi amar rabi yeochoua ben lévi: lo nivreou reamim ela lifchot akmoumit chebalév, cheneemar: "vehaelohim asa cheyirou milefana". veamar rabi alekesanderi amar rabi yeochoua ben lévi: haroe et hakechet beanan tsarikh cheyipol al pana, cheneemar: "kemaré hakechet acher yihye veanan vego' vaere vaepol al pana". layti alah bemareva, michoum demi'hazé keman desagéd lekachta. aval barokhé vada mevarékh. ma mevarékh? — "baroukh … zokhér haberit". bematnita tana, rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka omér: "neeman bivrito vekayam bemaamaro". amar rav papa: hilkakh némrinou letarvayou: "baroukh … zokhér haberit, veneeman bivrito vekayam bemaamaro".
13. עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת. אַטּוּ כׇּל הָנֵי דַּאֲמַרַן עַד הַשְׁתָּא, לָאו מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית נִינְהוּ? וְהָכְתִיב ״בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה״! אָמַר אַבָּיֵי: כְּרוֹךְ וּתְנִי. רָבָא אָמַר: הָתָם מְבָרֵךְ תַּרְתֵּי — ״בָּרוּךְ … שֶׁכֹּחוֹ מָלֵא עוֹלָם״, וְ״עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית״. הָכָא ״עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית״ — אִיכָּא, ״שֶׁכֹּחוֹ מָלֵא עוֹלָם״ לֵיכָּא. al heharim veal hagevaot. atou kol hané daamaran ad hachta, la maasé veréchit ninou? vehakhtiv "berakim lamatar asa"! amar abayé: kerokh outni. rava amar: hatam mevarékh tarté — "baroukh … cheko'ho malé olam", ve"ose maasé veréchit". hakha "ose maasé veréchit" — ika, "cheko'ho malé olam" léka.
14. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָרוֹאֶה רָקִיעַ בְּטׇהֳרָתָהּ, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … עוֹשֵׂה בְרֵאשִׁית״. אִימַּתִּי? אָמַר אַבָּיֵי: כִּי אָתֵי מִטְרָא כּוּלֵּי לֵילְיָא, וּבְצַפְרָא אָתֵי אִסְתָּנָא וּמְגַלְּיָא לְהוּ לִשְׁמַיָּא. amar rabi yeochoua ben lévi: haroe rakia betohoratah, omér: "baroukh … osé veréchit". imati? amar abayé: ki até mitra koulé lélya, ouvtsafra até istana oumgaleya leou lichmaya.
15. וּפְלִיגָא דְּרַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא. דְּאָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא נִרְאֵית רָקִיעַ בְּטׇהֳרָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם״. oufliga derafram bar papa amar rav 'hisda. deamar rafram bar papa amar rav 'hisda: miyom che'harav bét hamikdach lo nirét rakia betohoratah, cheneemar: "albich chamayim kadrout vesak asim kesoutam".

Daf 59b

1. תָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹאֶה חַמָּה בִּתְקוּפָתָהּ, לְבָנָה בִּגְבוּרָתָהּ, וְכוֹכָבִים בִּמְסִילּוֹתָם, וּמַזָּלוֹת כְּסִדְרָן, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … עוֹשֵׂה בְרֵאשִׁית״. וְאֵימַת הָוֵי? אָמַר אַבָּיֵי: כׇּל עֶשְׂרִין וּתְמָנְיָא שְׁנִין, וְהָדַר מַחְזוֹר וְנָפְלָה תְּקוּפַת נִיסָן, בְּשַׁבְּתַאי בְּאוּרְתָּא דִּתְלָת נַגְהֵי אַרְבַּע. tanou rabanan: haroe 'hama bitkoufatah, levana bigvouratah, vekhokhavim bimsilotam, oumazalot kesidran, omér: "baroukh … osé veréchit". veémat havé? amar abayé: kol esrin outmanya chenin, vehadar ma'hzor venafla tekoufat nisan, bechabeta beourta ditlat naghé arba.
2. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָרוֹאֶה הַיָּם וְכוּ׳ לִפְרָקִים. עַד כַּמָּה? אָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא אָמַר רַב יִצְחָק: עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. rabi yeouda omér haroe hayam vekhou' lifrakim. ad kama? amar ramé bar aba amar rav yits'hak: ad chelochim yom.
3. וְאָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא אָמַר רַב יִצְחָק: הָרוֹאֶה פְּרָת אַגִּשְׁרָא דְבָבֶל, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … עוֹשֵׂה בְרֵאשִׁית״. וְהָאִידָּנָא דְּשַׁנְיוּהּ פָּרְסָאֵי — מִבֵּי שַׁבּוּר וּלְעֵיל. רַב יוֹסֵף אָמַר: מֵאִיהִי דְקִירָא וּלְעֵיל. וְאָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא: הָרוֹאֶה דִּגְלַת אַגִּשְׁרָא דְּשָׁבִיסְתְּנָא, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … עוֹשֵׂה בְּרֵאשִׁית״. veamar ramé bar aba amar rav yits'hak: haroe perat agichra devavel, omér: "baroukh … osé veréchit". vehaidana dechanouh parsaé — mibé chabour oulél. rav yoséf amar: méihi dekira oulél. veamar ramé bar aba: haroe diglat agichra dechavistena, omér: "baroukh … osé beréchit".
4. מַאי ״חִדֶּקֶל״ — אָמַר רַב אָשֵׁי: שֶׁמֵּימָיו חַדִּין וְקַלִּין. מַאי ״פְּרָת״? — שֶׁמֵּימָיו פָּרִין וְרָבִין. ma "'hidekel" — amar rav aché: cheméma 'hadin vekalin. ma "perat"? — cheméma parin veravin.
5. וְאָמַר רָבָא: הַאי דַּחֲרִיפֵי בְּנֵי מָחוֹזָא — מִשּׁוּם דְּשָׁתוּ מַיָּא דְּדִגְלַת. הַאי דְּגִיחוֹרֵי — מִשּׁוּם דִּמְשַׁמְּשִׁי בִּימָמָא. וְהַאי דְּנָיְידִי עֵינַיְיהוּ — מִשּׁוּם דְּדָיְירוּ בְּבַיִת אָפֵל. veamar rava: ha da'harifé bené ma'hoza — michoum dechatou maya dediglat. ha degi'horé — michoum dimchamechi bimama. veha denaydi énayou — michoum dedayrou bevayit afél.
6. עַל הַגְּשָׁמִים כּוּ׳. וְעַל הַגְּשָׁמִים ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ מְבָרֵךְ? וְהָאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: מֵאֵימָתַי מְבָרְכִין עַל הַגְּשָׁמִים — מִשֶּׁיֵּצֵא חָתָן לִקְרַאת כַּלָּה. al hagechamim kou'. veal hagechamim "hatov vehamétiv" mevarékh? vehaamar rabi avaou, veamri lah bematnita tana: méémata mevarkhin al hagechamim — micheyétsé 'hatan likrat kala.
7. מַאי מְבָרְכִין? אָמַר רַב יְהוּדָה: ״מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ עַל כׇּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ״. וְרַבִּי יוֹחָנָן מְסַיֵּים בַּהּ הָכִי: ״אִילּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם וְכוּ׳ אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ״, עַד ״תִּשְׁתַּחֲוֶה״. ״בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ רוֹב הַהוֹדָאוֹת״. ma mevarkhin? amar rav yeouda: "modim ana'hnou lakh al kol tipa vetipa cheoradta lanou". verabi yo'hanan mesayém bah hakhi: "ilou finou malé chira kayam vekhou' én ana'hnou maspikin leodot lekha h' elohénou", ad "tichta'have". "baroukh ata h' rov haodaot".
8. ״רוֹב הַהוֹדָאוֹת״ וְלָא כׇּל הַהוֹדָאוֹת? אָמַר רָבָא: אֵימָא — ״הָאֵל הַהוֹדָאוֹת״. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ נֵימְרִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ, ״רוֹב הַהוֹדָאוֹת״ וְ״הָאֵל הַהוֹדָאוֹת״. "rov haodaot" vela kol haodaot? amar rava: éma — "haél haodaot". amar rav papa: hilkakh némrinou letarvayou, "rov haodaot" ve"haél haodaot".
9. וְאֶלָּא קַשְׁיָא! — לָא קַשְׁיָא, הָא דִּשְׁמַע מִשְׁמָע, הָא דַּחֲזָא מִחְזֵי. veela kachya! — la kachya, ha dichma michma, ha da'haza mi'hzé.
10. דִּשְׁמַע מִשְׁמָע הַיְינוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת, וּתְנַן: עַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר ״בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״! dichma michma haynou besorot tovot, outnan: al besorot tovot omér "baroukh hatov vehamétiv"!
11. אֶלָּא: אִידֵּי וְאִידֵּי דַּחֲזָא מִחְזֵי, וְלָא קַשְׁיָא: הָא דַּאֲתָא פּוּרְתָּא, הָא דַּאֲתָא טוּבָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דַּאֲתָא טוּבָא, וְלָא קַשְׁיָא — הָא דְּאִית לֵיהּ אַרְעָא, הָא דְּלֵית לֵיהּ אַרְעָא. ela: idé veidé da'haza mi'hzé, vela kachya: ha daata pourta, ha daata touva. veibaét éma: ha veha daata touva, vela kachya — ha deit léh ara, ha delét léh ara.
12. אִית לֵיהּ אַרְעָא ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״ מְבָרֵךְ?! וְהָא תְּנַן: בָּנָה בַּיִת חָדָשׁ, וְקָנָה כֵּלִים חֲדָשִׁים, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … שֶׁהֶחֱיָינוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה״. שֶׁלּוֹ וְשֶׁל אֲחֵרִים — אוֹמֵר: ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״? it léh ara "hatov vehamétiv" mevarékh?! veha tenan: bana bayit 'hadach, vekana kélim 'hadachim, omér: "baroukh … chehe'heyanou vehigianou lazeman haze". chelo vechel a'hérim — omér: "hatov vehamétiv"?
13. לָא קַשְׁיָא: הָא דְּאִית לֵיהּ שׁוּתָּפוּת, הָא דְּלֵית לֵיהּ שׁוּתָּפוּת. וְהָתַנְיָא: קׇצְרוֹ שֶׁל דָּבָר, עַל שֶׁלּוֹ הוּא אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּימָנוּ״, עַל שֶׁלּוֹ וְעַל שֶׁל חֲבֵירוֹ — אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״. la kachya: ha deit léh choutafout, ha delét léh choutafout. vehatanya: kotsro chel davar, al chelo hou omér: "baroukh … chehe'heyanou vekiyemanou", al chelo veal chel 'havéro — omér: "baroukh … hatov vehamétiv".
14. וְכׇל הֵיכָא דְּלֵית לְאַחֲרִינָא בַּהֲדֵיהּ לָא מְבָרֵךְ ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״? וְהָתַנְיָא: אָמְרוּ לֵיהּ יָלְדָה אִשְׁתּוֹ זָכָר, אוֹמֵר ״בָּרוּךְ … הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״! הָתָם נָמֵי, דְּאִיכָּא אִשְׁתּוֹ בַּהֲדֵיהּ דְּנִיחָא לַהּ בְּזָכָר. vekhol hékha delét lea'harina bahadéh la mevarékh "hatov vehamétiv"? vehatanya: amrou léh yalda ichto zakhar, omér "baroukh … hatov vehamétiv"! hatam namé, deika ichto bahadéh deni'ha lah bezakhar.
15. תָּא שְׁמַע: מֵת אָבִיו וְהוּא יוֹרְשׁוֹ, בַּתְּחִלָּה אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … דַּיַּין הָאֱמֶת״, וּלְבַסּוֹף הוּא אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״. הָתָם נָמֵי דְּאִיכָּא אֲחֵי דְּקָא יָרְתִי בַּהֲדֵיהּ. ta chema: mét avi veou yorcho, bate'hila omér: "baroukh … dayan haemet", oulvasof hou omér: "baroukh … hatov vehamétiv". hatam namé deika a'hé deka yarti bahadéh.
16. תָּא שְׁמַע: שִׁינּוּי יַיִן אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, שִׁינּוּי מָקוֹם צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵף בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ שִׁינּוּי יַיִן אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ, אֲבָל אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״! הָתָם נָמֵי, דְּאִיכָּא בְּנֵי חֲבוּרָה דְּשָׁתוּ בַּהֲדֵיהּ. ta chema: chinou yayin éno tsarikh levarékh, chinou makom tsarikh levarékh. veamar rabi yoséf bar aba amar rabi yo'hanan af al pi cheamrou chinou yayin éno tsarikh levarékh, aval omér: "baroukh … hatov vehamétiv"! hatam namé, deika bené 'havoura dechatou bahadéh.
17. בָּנָה בַּיִת חָדָשׁ וְקָנָה כֵּלִים חֲדָשִׁים וְכוּ׳. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, אֲבָל יֵשׁ לוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן — אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ יֵשׁ לוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, צָרִיךְ לְבָרֵךְ. bana bayit 'hadach vekana kélim 'hadachim vekhou'. amar rav houna: lo chanou ela cheén lo kayotsé bahen, aval yéch lo kayotsé bahen — éno tsarikh levarékh. verabi yo'hanan amar: afilou yéch lo kayotsé bahen, tsarikh levarékh.

Daf 60a

1. מִכְּלָל דְּכִי קָנָה וְחָזַר וְקָנָה, דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. mikelal dekhi kana ve'hazar vekana, divré hakol én tsarikh levarékh.
2. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא קָנָה וְחָזַר וְקָנָה, אֲבָל קָנָה וְחָזַר וְקָנָה — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ קָנָה חָזַר וְקָנָה — צָרִיךְ לְבָרֵךְ. מִכְּלָל דְּכִי יֵשׁ לוֹ וְקָנָה — דִּבְרֵי הַכֹּל צָרִיךְ לְבָרֵךְ. veika deamri: amar rav houna: lo chanou ela chelo kana ve'hazar vekana, aval kana ve'hazar vekana — én tsarikh levarékh. verabi yo'hanan amar: afilou kana 'hazar vekana — tsarikh levarékh. mikelal dekhi yéch lo vekana — divré hakol tsarikh levarékh.
3. מֵיתִיבִי: בָּנָה בַּיִת חָדָשׁ וְאֵין לוֹ כַּיּוֹצֵא בּוֹ, קָנָה כֵּלִים חֲדָשִׁים וְאֵין לוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהֶם — צָרִיךְ לְבָרֵךְ. יֵשׁ לוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהֶם — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. métivi: bana bayit 'hadach veén lo kayotsé bo, kana kélim 'hadachim veén lo kayotsé bahem — tsarikh levarékh. yéch lo kayotsé bahem — én tsarikh levarékh, divré rabi méir. rabi yeouda omér: bén kakh ouvén kakh tsarikh levarékh.
4. בִּשְׁלָמָא לְלִישָּׁנָא קַמָּא — רַב הוּנָא כְּרַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי יוֹחָנָן כְּרַבִּי יְהוּדָה. אֶלָּא לְלִישָּׁנָא בָּתְרָא, בִּשְׁלָמָא רַב הוּנָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, אֶלָּא רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר כְּמַאן? לָא כְּרַבִּי מֵאִיר וְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה! bichlama lelichana kama — rav houna kerabi méir, verabi yo'hanan kerabi yeouda. ela lelichana batra, bichlama rav houna kerabi yeouda, ela rabi yo'hanan deamar keman? la kerabi méir vela kerabi yeouda!
5. אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: הוּא הַדִּין דִּלְרַבִּי יְהוּדָה קָנָה וְחָזַר וְקָנָה — נָמֵי צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְהָא דְּקָא מִיפַּלְגִי בְּיֵשׁ לוֹ וְקָנָה, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי מֵאִיר דַּאֲפִילּוּ קָנָה וְיֵשׁ לוֹ — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ, וְכׇל שֶׁכֵּן קָנָה וְחָזַר וְקָנָה דְּאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. amar lakh rabi yo'hanan: hou hadin dilrabi yeouda kana ve'hazar vekana — namé tsarikh levarékh. veha deka mipalgi beyéch lo vekana, leodiakha ko'ho derabi méir daafilou kana veyéch lo — én tsarikh levarékh, vekhol chekén kana ve'hazar vekana deén tsarikh levarékh.
6. וְלִיפַּלְגוּ בְּקָנָה וְחָזַר וְקָנָה דְּאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יְהוּדָה! כֹּחַ דְּהֶתֵּירָא עֲדִיף לֵיהּ. velipalgou bekana ve'hazar vekana deén tsarikh levarékh, leodiakha ko'ho derabi yeouda! ko'ha dehetéra adif léh.
7. מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כּוּ׳. mevarékh al haraa kou'.
8. הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן דִּשְׁקַל בִּדְקָא בְּאַרְעֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּטָבָא הִיא לְדִידֵיהּ, דְּמַסְּקָא אַרְעָא שִׂירְטוֹן וְשָׁבְחָא, הַשְׁתָּא מִיהָא רָעָה הִיא. hékhi damé? kegon dichkal bidka bearéh, af al gav detava hi ledidéh, demaseka ara sirton vechav'ha, hachta miha raa hi.
9. וְעַל הַטּוֹבָה כּוּ׳. veal hatova kou'.
10. הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן דְּאַשְׁכַּח מְצִיאָה, אַף עַל גַּב דְּרָעָה הִיא לְדִידֵיהּ, דְּאִי שָׁמַע בַּהּ מַלְכָּא שָׁקֵיל לַהּ מִינֵּיהּ, הַשְׁתָּא מִיהָא טוֹבָה הִיא. hékhi damé? kegon deachka'h metsia, af al gav deraa hi ledidéh, dei chama bah malka chakél lah minéh, hachta miha tova hi.
11. הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעוּבֶּרֶת וְאָמַר: ״יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד כּוּ׳״ — הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. hayta ichto meouberet veamar: "yehi ratson chetéléd kou'" — haré zo tefilat chav.
12. וְלָא מַהֲנֵי רַחֲמֵי? מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ״וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה״: מַאי ״וְאַחַר״? אָמַר רַב: לְאַחַר שֶׁדָּנָה לֵאָה דִּין בְּעַצְמָהּ וְאָמְרָה: שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים עֲתִידִין לָצֵאת מִיַּעֲקֹב, שִׁשָּׁה יָצְאוּ מִמֶּנִּי וְאַרְבָּעָה מִן הַשְּׁפָחוֹת, הֲרֵי עֲשָׂרָה. אִם זֶה זָכָר, לֹא תְּהֵא אֲחוֹתִי רָחֵל כְּאַחַת הַשְּׁפָחוֹת, מִיָּד נֶהֶפְכָה לְבַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה״. אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִסִּים. vela mahané ra'hamé? métiv rav yoséf: "vea'har yalda bat vatikra et chemah dina": ma "vea'har"? amar rav: lea'har chedana léa din beatsmah veamra: cheném asar chevatim atidin latsét miyaakov, chicha yatsou mimeni vearbaa min hachefa'hot, haré asara. im ze zakhar, lo tehé a'hoti ra'hél kea'hat hachefa'hot, miyad nehefkha levat, cheneemar: "vatikra et chemah dina". én mazkirin maasé nisim.
13. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מַעֲשֶׂה דְּלֵאָה בְּתוֹךְ אַרְבָּעִים יוֹם הֲוָה. כִּדְתַנְיָא: שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים — יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעִים יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיְּהֵא זָכָר. מֵאַרְבָּעִים יוֹם וְעַד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים — יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁלֹּא יְהֵא סַנְדָּל. מִשְּׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְעַד שִׁשָּׁה — יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁלֹּא יְהֵא נֵפֶל. מִשִּׁשָּׁה וְעַד תִּשְׁעָה — יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים שֶׁיֵּצֵא בְּשָׁלוֹם. veibaét éma: maase deléa betokh arbaim yom hava. kidtanya: chelocha yamim harichonim — yevakéch adam ra'hamim chelo yasri'ha. michelocha vead arbaim yevakéch ra'hamim cheyehé zakhar. méarbaim yom vead chelocha 'hodachim — yevakéch ra'hamim chelo yehé sandal. michelocha 'hodachim vead chicha — yevakéch ra'hamim chelo yehé néfel. michicha vead ticha — yevakéch ra'hamim cheyétsé bechalom.
14. וּמִי מַהֲנֵי רַחֲמֵי? וְהָאָמַר רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב אַמֵּי: אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה — יוֹלֶדֶת נְקֵבָה, אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה — יוֹלֶדֶת זָכָר. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר״! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁהִזְרִיעוּ שְׁנֵיהֶם בְּבַת אַחַת. oumi mahané ra'hamé? vehaamar rav yits'hak beréh derav amé: ich mazria te'hila — yoledet nekéva, icha mazraat te'hila — yoledet zakhar. cheneemar: "icha ki tazria veyalda zakhar"! hakha bema askinan — kegon chehizriou chenéhem bevat a'hat.
15. הָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ. haya ba baderekh.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּהִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁהָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, אָמַר: מוּבְטָח אֲנִי שֶׁאֵין זֶה בְּתוֹךְ בֵּיתִי. וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה׳״. אָמַר רָבָא: כׇּל הֵיכִי דְּדָרְשַׁתְּ לְהַאי קְרָא מֵרֵישֵׁיהּ לְסֵיפֵיהּ — מִדְּרִישׁ, מִסֵּיפֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ — מִדְּרִישׁ: מֵרֵישֵׁיהּ לְסֵיפֵיהּ מִדְּרִישׁ — ״מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא״, מַה טַּעַם? — ״נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה׳״. מִסֵּיפֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ מִדְּרִישׁ — ״נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּה׳, מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא״. tanou rabanan: maase behilél hazakén chehaya ba baderekh vechama kol tseva'ha bair, amar: mouvta'h ani cheén ze betokh béti. veala hakatouv omér: "michemoua raa lo yira nakhon libo batou'ha ba'". amar rava: kol hékhi dedarchate leha kera méréchéh leséféh — miderich, miséféh leréchéh — miderich: méréchéh leséféh miderich — "michemoua raa lo yira", ma taam? — "nakhon libo batou'ha ba'". miséféh leréchéh miderich — "nakhon libo batou'ha ba', michemoua raa lo yira".
17. הַהוּא תַּלְמִידָא דַּהֲוָה קָא אָזֵיל בָּתְרֵיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי בְּשׁוּקָא דְצִיּוֹן. חַזְיֵיהּ דְּקָא מְפַחֵיד. אֲמַר לֵיהּ: חַטָּאָה אַתְּ, דִּכְתִיב: ״פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חֲטָאִים״. אֲמַר לֵיהּ: וְהָכְתִיב ״אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד״! אֲמַר לֵיהּ: הַהוּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה כְּתִיב. haou talmida dahava ka azél batréh derabi yichmaél berabi yosé bechouka detsiyon. 'hazyéh deka mefa'héd. amar léh: 'hataa ate, dikhtiv: "pa'hadou vetsiyon 'hataim". amar léh: vehakhtiv "achré adam mefa'héd tamid"! amar léh: haou bedivré tora ketiv.
18. יְהוּדָה בַּר נָתָן הֲוָה שָׁקֵיל וְאָזֵיל בָּתְרֵיהּ דְּרַב הַמְנוּנָא. אִתְּנַח. אֲמַר לֵיהּ: יִסּוּרִים בָּעֵי הַהוּא גַּבְרָא לְאֵתוּיֵי אַנַּפְשֵׁיהּ? דִּכְתִיב: ״כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵנִי וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי יָבֹא לִי״! וְהָא כְּתִיב: ״אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד״! הָהוּא בְּדִבְרֵי תוֹרָה כְּתִיב. yeouda bar natan hava chakél veazél batréh derav hamnouna. itena'h. amar léh: yisourim baé haou gavra leétouyé anafchéh? dikhtiv: "ki fa'had pa'hadti vayeetayéni vaacher yagorti yavo li"! veha ketiv: "achré adam mefa'héd tamid"! haou bedivré tora ketiv.
19. הַנִּכְנָס לִכְרַךְ. hanikhnas likhrakh.
20. תָּנוּ רַבָּנַן: בִּכְנִיסָתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? — ״יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי שֶׁתַּכְנִיסֵנִי לִכְרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם״. נִכְנַס, אוֹמֵר: ״מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי שֶׁהִכְנַסְתַּנִי לִכְרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם״. בִּקֵּשׁ לָצֵאת, אוֹמֵר: ״יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתּוֹצִיאֵנִי מִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם״. יָצָא, אוֹמֵר: ״מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי שֶׁהוֹצֵאתַנִי מִכְּרַךְ זֶה לְשָׁלוֹם. וּכְשֵׁם שֶׁהוֹצֵאתַנִי לְשָׁלוֹם, כָּךְ תּוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתִסְמְכֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצְעִידֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתַצִּילֵנִי מִכַּף כׇּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ״. tanou rabanan: bikhnisato maou omér? — "yehi ratson milefanekha h' eloha chetakhniséni likhrakh ze lechalom". nikhnas, omér: "mode ani lefanekha h' eloha chehikhnastani likhrakh ze lechalom". bikéch latsét, omér: "yehi ratson milefanekha h' eloha vélohé avota, chetotsiéni mikerakh ze lechalom". yatsa, omér: "mode ani lefanekha h' eloha cheotsétani mikerakh ze lechalom. oukhchém cheotsétani lechalom, kakh tolikhéni lechalom, vetismekhéni lechalom, vetatsidéni lechalom, vetatsiléni mikaf kol oyév veorév baderekh".
21. אָמַר רַב מַתְנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּכְרַךְ שֶׁאֵין דָּנִין וְהוֹרְגִין בּוֹ, אֲבָל בִּכְרַךְ שֶׁדָּנִין וְהוֹרְגִין בּוֹ — לֵית לַן בַּהּ. amar rav matna: lo chanou ela bikhrakh cheén danin veorgin bo, aval bikhrakh chedanin veorgin bo — lét lan bah.
22. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב מַתְנָא: אֲפִילּוּ בִּכְרַךְ שֶׁדָּנִין וְהוֹרְגִין בּוֹ, זִימְנִין דְּלָא מִתְרְמֵי לֵיהּ אִינָשׁ דְּיָלֵיף לֵיהּ זְכוּתָא. ika deamri, amar rav matna: afilou bikhrakh chedanin veorgin bo, zimnin dela mitremé léh inach deyaléf léh zekhouta.
23. תָּנוּ רַבָּנַן: הַנִּכְנָס לְבֵית הַמֶּרְחָץ, אוֹמֵר: ״יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי שֶׁתַּצִּילֵנִי מִזֶּה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְאַל יֶאֱרַע בִּי דְּבַר קַלְקָלָה וְעָוֹן. וְאִם יֶאֱרַע בִּי דְּבַר קַלְקָלָה וְעָוֹן — תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה לְכׇל עֲוֹנוֹתַי״. tanou rabanan: hanikhnas levét hamer'hats, omér: "yehi ratson milefanekha h' eloha chetatsiléni mize vekhayotsé bo, veal yeera bi devar kalkala veaon. veim yeera bi devar kalkala veaon — tehé mitati kapara lekhol aonota".
24. אָמַר אַבָּיֵי: לָא לֵימָא אִינָשׁ הָכִי, דְּלָא לִפְתַּח פּוּמֵּיהּ לְשָׂטָן. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, וְכֵן תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יוֹסֵי: לְעוֹלָם אַל יִפְתַּח אָדָם פִּיו לַשָּׂטָן. amar abayé: la léma inach hakhi, dela lifta'h pouméh lesatan. deamar réch lakich, vekhén tana micheméh derav yosé: leolam al yifta'h adam pi lasatan.
25. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי קְרָאָה — דִּכְתִיב: ״כִּמְעָט כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ״, מַאי אַהְדַּר לְהוּ נָבִיא — ״שִׁמְעוּ דְּבַר ה׳ קְצִינֵי סְדֹם וְגוֹ׳״. amar rav yoséf: ma keraa — dikhtiv: "kimat kisdom hayinou laamora daminou", ma ahdar leou navi — "chimou devar h' ketsiné sedom vego'".
26. כִּי נָפֵיק מַאי אוֹמֵר? אָמַר רַב אַחָא: ״מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה׳ שֶׁהִצַּלְתַּנִי מִן הָאוּר״. ki nafék ma omér? amar rav a'ha: "mode ani lefanekha h' chehitsaltani min haour".
27. רַבִּי אֲבָהוּ עָל לְבֵי בָנֵי. אִפְּחִית בֵּי בָנֵי מִתּוּתֵיהּ, אִתְרְחִישׁ לֵיהּ נִיסָּא קָם עַל עַמּוּדָא, שֵׁזִיב מְאָה וְחַד גַּבְרֵי בְּחַד אֵבְרֵיהּ. אֲמַר: הַיְינוּ דְּרַב אַחָא. rabi avaou al levé vané. ipe'hit bé vané mitoutéh, itre'hich léh nisa kam al amouda, chéziv mea ve'had gavré be'had évréh. amar: haynou derav a'ha.
28. דְּאָמַר רַב אַחָא: הַנִּכְנָס לְהַקִּיז דָּם, אוֹמֵר: ״יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי שֶׁיְּהֵא עֵסֶק זֶה לִי לִרְפוּאָה, וּתְרַפְּאֵנִי. כִּי אֵל רוֹפֵא נֶאֱמָן אָתָּה וּרְפוּאָתְךָ אֱמֶת, לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְרַפּאוֹת אֶלָּא שֶׁנָּהֲגוּ״. deamar rav a'ha: hanikhnas lehakiz dam, omér: "yehi ratson milefanekha h' eloha cheyehé ések ze li lirfoua, outrapeéni. ki él rofé neeman ata ourfouatkha emet, lefi cheén darkan chel bené adam lerapot ela chenahagou".
29. אָמַר אַבָּיֵי: לָא לֵימָא אִינָשׁ הָכִי, דְּתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְרַפֹּא יְרַפֵּא״ — מִכָּאן שֶׁנִּיתְּנָה רְשׁוּת לָרוֹפֵא לְרַפּאוֹת. amar abayé: la léma inach hakhi, detané devé rabi yichmaél: "verapo yerapé" — mikan chenitena rechout larofé lerapot.
30. כִּי קָאֵי מַאי אוֹמֵר? — אָמַר רַב אַחָא: ״בָּרוּךְ … רוֹפֵא חִנָּם״. ki kaé ma omér? — amar rav a'ha: "baroukh … rofé 'hinam".

Daf 60b

1. הַנִּכְנָס לְבֵית הַכִּסֵּא, אוֹמֵר: ״הִתְכַּבְּדוּ מְכוּבָּדִים קְדוֹשִׁים מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, תְּנוּ כָּבוֹד לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הַרְפּוּ מִמֶּנִּי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֶעֱשֶׂה רְצוֹנִי וְאָבֹא אֲלֵיכֶם״. אָמַר אַבָּיֵי: לָא לֵימָא אִינָשׁ הָכִי, דִּלְמָא שָׁבְקִי לֵיהּ וְאָזְלִי. אֶלָּא לֵימָא: ״שִׁמְרוּנִי שִׁמְרוּנִי, עִזְרוּנִי עִזְרוּנִי, סִמְכוּנִי סִמְכוּנִי, הַמְתִּינוּ לִי הַמְתִּינוּ לִי עַד שֶׁאֶכָּנֵס וְאֵצֵא, שֶׁכֵּן דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם״. כִּי נָפֵיק, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ ... אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחׇכְמָה, וּבָרָא בּוֹ נְקָבִים נְקָבִים, חֲלָלִים חֲלָלִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ אִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ״. hanikhnas levét hakisé, omér: "hitkabedou mekhoubadim kedochim mecharté elon, tenou kavod lélohé yisraél, harpou mimeni ad cheekanés veeese retsoni veavo alékhem". amar abayé: la léma inach hakhi, dilma chavki léh veazli. ela léma: "chimrouni chimrouni, izrouni izrouni, simkhouni simkhouni, hamtinou li hamtinou li ad cheekanés veétsé, chekén darkan chel bené adam". ki nafék, omér: "baroukh ... acher yatsar et haadam be'hokhma, ouvara bo nekavim nekavim, 'halalim 'halalim, galou veyadoua lifné kisé kevodekha cheim yipaté'ha e'had méhem o im yisatém e'had méhem i efchar laamod lefanekha".
2. מַאי חָתֵים? אָמַר רַב: ״רוֹפֵא חוֹלִים״. אָמַר שְׁמוּאֵל: קָא שַׁוִּינְהוּ אַבָּא לְכוּלֵּי עָלְמָא קְצִירֵי. אֶלָּא: ״רוֹפֵא כׇל בָּשָׂר״. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: ״מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת״. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ נֵמְרִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ — ״רוֹפֵא כׇל בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת״. ma 'hatém? amar rav: "rofé 'holim". amar chemouél: ka chavinou aba lekhoulé alma ketsiré. ela: "rofé khol basar". rav chéchet amar: "mafli laasot". amar rav papa: hilkakh némrinou letarvayou — "rofé khol basar oumafli laasot".
3. הַנִּכְנָס לִישַׁן עַל מִטָּתוֹ, אוֹמֵר מִ״שְּׁמַע יִשְׂרָאֵל״ עַד ״וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ״, וְאוֹמֵר: ״בָּרוּךְ … הַמַּפִּיל חַבְלֵי שֵׁינָה עַל עֵינַי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפַּי, וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי, שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם, וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְתַרְגִּילֵנִי לִידֵי מִצְוָה, וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִידֵי עֲבֵירָה, וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי עָוֹן, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְיִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר טוֹב, וְאַל יִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִּילֵנִי מִפֶּגַע רַע, וּמֵחֳלָאִים רָעִים. וְאַל יְבַהֲלוּנִי חֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים. וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כּוּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ״. hanikhnas lichan al mitato, omér mi"chema yisraél" ad "vehaya im chamoa", veomér: "baroukh … hamapil 'havlé chéna al éna outnouma al afapa, ouméir leichon bat ayin. yehi ratson milefanekha h' eloha, chetachkivéni lechalom, vetén 'helki betoratekha, vetargiléni lidé mitsva, veal targiléni lidé avéra, veal teviéni lidé 'hét, velo lidé aon, velo lidé nisaon, velo lidé vizaon. veyichlot bi yétser tov, veal yichlot bi yétser hara. vetatsiléni mipega ra, oumé'holaim raim. veal yevahalouni 'halomot raim vehirourim raim. outhé mitati cheléma lefanekha. vehaér éna pen ichan hamavet. baroukh ata h' haméir laolam koulo bikhvodo".
4. כִּי מִתְּעַר אוֹמֵר: ״אֱלֹהַי, נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה יְצַרְתָּהּ בִּי, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עָתִיד לִיטְּלָהּ מִמֶּנִּי וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לְעָתִיד לָבֹא. כׇּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה בְּקִרְבִּי מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, רִבּוֹן כׇּל הָעוֹלָמִים, אֲדוֹן כׇּל הַנְּשָׁמוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳, הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים״. ki mitear omér: "eloha, nechama chenatata bi teora. ata yetsartah bi, ata nefa'htah bi, veata mechamerah bekirbi, veata atid litelah mimeni oulha'hazirah bi leatid lavo. kol zeman chehanechama bekirbi mode ani lefanekha h' eloha vélohé avota, ribon kol haolamim, adon kol hanechamot. baroukh ata h', hama'hazir nechamot lifgarim métim".
5. כִּי שָׁמַע קוֹל תַּרְנְגוֹלָא, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה״. כִּי פָּתַח עֵינֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … פּוֹקֵחַ עִוְּרִים״. כִּי תָּרֵיץ וְיָתֵיב, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … מַתִּיר אֲסוּרִים״. כִּי לָבֵישׁ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … מַלְבִּישׁ עֲרוּמִּים״. כִּי זָקֵיף, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … זוֹקֵף כְּפוּפִים״. כִּי נָחֵית לְאַרְעָא, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … רוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם״. כִּי מְסַגֵּי, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … הַמֵּכִין מִצְעֲדֵי גָבֶר״. כִּי סַיֵּים מְסָאנֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … שֶׁעָשָׂה לִי כׇּל צׇרְכִּי״. כִּי אָסַר הֶמְיָינֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אוֹזֵר יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה״. כִּי פָּרֵיס סוּדָרָא עַל רֵישֵׁיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה״. ki chama kol tarnegola, léma: "baroukh … acher natan lasekhvi bina lehav'hin bén yom ouvén layla". ki pata'h énéh, léma: "baroukh … poké'ha iourim". ki taréts veyatév, léma: "baroukh … matir asourim". ki lavéch, léma: "baroukh … malbich aroumim". ki zakéf, léma: "baroukh … zokéf kefoufim". ki na'hét leara, léma: "baroukh … roka haarets al hamayim". ki mesagé, léma: "baroukh … hamékhin mitsadé gaver". ki sayém mesanéh, léma: "baroukh … cheasa li kol tsorki". ki asar hemyanéh, léma: "baroukh … ozér yisraél bigvoura". ki parés soudara al réchéh, léma: "baroukh … otér yisraél betifara".
6. כִּי מִעֲטַף בְּצִיצִית, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית״. כִּי מַנַּח תְּפִילִּין אַדְּרָעֵיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַנִּיחַ תְּפִילִּין״, אַרֵישֵׁיהּ, לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִילִּין״. כִּי מָשֵׁי יְדֵיהּ ,לֵימָא: ״בָּרוּךְ … אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם״. כִּי מָשֵׁי אַפֵּיהּ, לֵימָא: בָּרוּךְ … הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁינָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהַי, שֶׁתַּרְגִּילֵנִי בְּתוֹרָתֶךָ, וְדַבְּקֵנִי בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְאַל תְּבִיאֵנִי לֹא לִידֵי חֵטְא, וְלֹא לִידֵי עָוֹן, וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן, וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן. וְכוֹף אֶת יִצְרִי לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ. וְרַחֲקֵנִי מֵאָדָם רָע, וּמֵחָבֵר רָע. וְדַבְּקֵנִי בְּיֵצֶר טוֹב וּבְחָבֵר טוֹב בְּעוֹלָמֶךָ. וּתְנֵנִי הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כׇּל רוֹאַי, וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל״. ki miataf betsitsit, léma: "baroukh … acher kidechanou bemitsota vetsivanou lehitatéf betsitsit". ki mana'h tefilin aderaéh, léma: "baroukh … acher kidechanou bemitsota vetsivanou lehani'ha tefilin", aréchéh, léma: "baroukh … acher kidechanou bemitsota vetsivanou al mitsvat tefilin". ki maché yedéh ,léma: "baroukh … acher kidechanou bemitsota vetsivanou al netilat yadayim". ki maché apéh, léma: baroukh … hamaavir 'hevlé chéna mééna outnouma méafapa. vihi ratson milefanekha h' eloha, chetargiléni betoratekha, vedabekéni bemitsotekha, veal teviéni lo lidé 'hét, velo lidé aon, velo lidé nisaon, velo lidé vizaon. vekhof et yitsri lehichtabéd lakh. vera'hakéni méadam ra, oumé'havér ra. vedabekéni beyétser tov ouv'havér tov beolamekha. outnéni hayom ouvkhol yom le'hén oul'hesed oulra'hamim beénekha ouvéné kol roa, vetigmeléni 'hasadim tovim. baroukh ata h' gomél 'hasadim tovim leamo yisraél".
7. חַיָּיב אָדָם לְבָרֵךְ כּוּ׳: מַאי ״חַיָּיב לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה״? אִילֵּימָא כְּשֵׁם שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״, כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״, וְהָתְנַן עַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אוֹמֵר ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״, עַל בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת אוֹמֵר ״בָּרוּךְ … דַּיַּין הָאֱמֶת״! אָמַר רָבָא: לֹא נִצְרְכָה, אֶלָּא לְקַבּוֹלִינְהוּ בְּשִׂמְחָה. 'hayav adam levarékh kou': ma "'hayav levarékh al haraa kechém chemevarékh al hatova"? iléma kechém chemevarékh al hatova "hatov vehamétiv", kakh mevarékh al haraa "hatov vehamétiv", vehatnan al besorot tovot omér "hatov vehamétiv", al besorot raot omér "baroukh … dayan haemet"! amar rava: lo nitsrekha, ela lekabolinou besim'ha.
8. אָמַר רַב אַחָא מִשּׁוּם רַבִּי לֵוִי: מַאי קְרָא — ״חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה׳ אֲזַמֵּרָה״. אִם חֶסֶד — אָשִׁירָה, וְאִם מִשְׁפָּט — אָשִׁירָה. amar rav a'ha michoum rabi lévi: ma kera — "'hesed oumichpat achira lekha h' azaméra". im 'hesed — achira, veim michpat — achira.
9. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, מֵהָכָא: ״בַּה׳ אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר״. בַּה׳ אֲהַלֵּל דָּבָר — זוֹ מִדָּה טוֹבָה, בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר — זוֹ מִדַּת פּוּרְעָנוּת. rabi chemouél bar na'hmani amar, méhakha: "ba' ahalél davar bélohim ahalél davar". ba' ahalél davar — zo mida tova, bélohim ahalél davar — zo midat pouranout.
10. רַבִּי תַּנְחוּם אָמַר: מֵהָכָא: ״כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה׳ אֶקְרָא״, ״צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא וּבְשֵׁם ה׳ אֶקְרָא״. rabi tan'houm amar: méhakha: "kos yechouot esa ouvchém h' ekra", "tsara veyagon emtsa ouvchém h' ekra".
11. וְרַבָּנַן אָמְרִי, מֵהָכָא: ״ה׳ נָתָן וַה׳ לָקָח יְהִי שֵׁם ה׳ מְבֹרָךְ״. verabanan amri, méhakha: "h' natan va' laka'h yehi chém h' mevorakh".
12. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, וְכֵן תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רָגִיל לוֹמַר: ״כׇּל דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵיד״. amar rav houna amar rav michoum rabi méir, vekhén tana micheméh derabi akiva: leolam yehé adam ragil lomar: "kol deavéd ra'hamana letav avéd".
13. כִּי הָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא דַּהֲוָה קָאָזֵיל בְּאוֹרְחָא. מְטָא לְהַהִיא מָתָא, בְּעָא אוּשְׁפִּיזָא לָא יָהֲבִי לֵיהּ. אֲמַר: ״כׇּל דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא — לְטָב״. אֲזַל וּבָת בְּדַבְרָא, וַהֲוָה בַּהֲדֵיהּ תַּרְנְגוֹלָא וַחֲמָרָא וּשְׁרָגָא. אֲתָא זִיקָא כַּבְיֵיהּ לִשְׁרָגָא. אֲתָא שׁוּנָּרָא אַכְלֵיהּ לְתַרְנְגוֹלָא. אֲתָא אַרְיָה אַכְלֵיהּ לַחֲמָרָא. אֲמַר: ״כׇּל דְּעָבֵיד רַחֲמָנָא — לְטָב״. בֵּיהּ בְּלֵילְיָא אֲתָא גְּיָיסָא, שַׁבְיַיהּ לְמָתָא. אֲמַר לְהוּ: לָאו אֲמַרִי לְכוּ כׇּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ki ha derabi akiva dahava kaazél beor'ha. meta lehahi mata, bea ouchpiza la yahavi léh. amar: "kol deavéd ra'hamana — letav". azal ouvat bedavra, vahava bahadéh tarnegola va'hamara ouchraga. ata zika kavyéh lichraga. ata chounara akhléh letarnegola. ata arya akhléh la'hamara. amar: "kol deavéd ra'hamana — letav". béh belélya ata geyasa, chavyah lemata. amar leou: la amari lekhou kol ma cheose hakadoch baroukh hou

Daf 61a

1. הַכֹּל לְטוֹבָה. hakol letova.
2. וְאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: לְעוֹלָם יִהְיוּ דְּבָרָיו שֶׁל אָדָם מוּעָטִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תְּבַהֵל עַל פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל הָאָרֶץ עַל כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים״. veamar rav houna amar rav michoum rabi méir: leolam yihou devara chel adam mouatin lifné hakadoch baroukh hou, cheneemar: "al tevahél al pikha velibekha al yemahér leotsi davar lifné haelohim ki haelohim bachamayim veata al haarets al kén yihou devarekha meatim".
3. דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא: מַאי דִּכְתִיב ״וַיִּיצֶר ה׳ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם״ בִּשְׁנֵי יוֹדִין? — שְׁנֵי יְצָרִים בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶחָד יֵצֶר טוֹב וְאֶחָד יֵצֶר רָע. darach rav na'hman bar rav 'hisda: ma dikhtiv "vayitser h' elohim et haadam" bichné yodin? — chené yetsarim bara hakadoch baroukh hou, e'had yétser tov vee'had yétser ra.
4. מַתְקִיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֶלָּא מֵעַתָּה, בְּהֵמָה דְּלָא כְּתִיב בַּהּ ״וַיִּיצֶר״ לֵית לַהּ יִצְרָא? וְהָא קָא חֲזֵינַן דְּמַזְּקָא וְנָשְׁכָא וּבָעֲטָא! אֶלָּא כִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי ״אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי וְאוֹי לִי מִיִּצְרִי״. matkif lah rav na'hman bar yits'hak: ela méata, behéma dela ketiv bah "vayitser" lét lah yitsra? veha ka 'hazénan demazeka venachkha ouvaata! ela kidrabi chimon ben pazi, deamar rabi chimon ben pazi "o li miyotsri veo li miyitsri".
5. אִי נָמֵי כִּדְרַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר. דְּאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: דּוּ פַּרְצוּפִין בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״. i namé kidrabi yirmeya ben elazar. deamar rabi yirmeya ben elazar: dou partsoufin bara hakadoch baroukh hou baadam harichon, cheneemar: "a'hor vakedem tsartani".
6. ״וַיִּבֶן ה׳ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע״. "vayiven h' elohim et hatséla".
7. רַב וּשְׁמוּאֵל: חַד אָמַר פַּרְצוּף. וְחַד אָמַר זָנָב. rav ouchmouél: 'had amar partsouf. ve'had amar zanav.
8. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף — הַיְינוּ דִּכְתִיב ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, מַאי ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי״? כִּדְרַבִּי אַמֵּי, דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי: ״אָחוֹר״ — לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, ״וָקֶדֶם״ — לְפוּרְעָנוּת. bichlama leman deamar partsouf — haynou dikhtiv "a'hor vakedem tsartani". ela leman deamar zanav, ma "a'hor vakedem tsartani"? kidrabi amé, deamar rabi amé: "a'hor" — lemaasé veréchit, "vakedem" — lefouranout.
9. בִּשְׁלָמָא ״אָחוֹר״ לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית — דְּלָא אִבְּרִי עַד מַעֲלֵי שַׁבְּתָא, אֶלָּא ״וָקֶדֶם״ לְפוּרְעָנוּת, פּוּרְעָנוּת דְּמַאי? אִילֵּימָא פּוּרְעָנוּת דְּנָחָשׁ, וְהָתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר: בִּגְדוּלָּה מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל, וּבִקְלָלָה מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן. bichlama "a'hor" lemaasé veréchit — dela iberi ad maalé chabeta, ela "vakedem" lefouranout, pouranout dema? iléma pouranout dena'hach, vehatanya rabi omér: bigdoula mat'hilin min hagadol, ouviklala mat'hilin min hakatan.
10. בִּגְדוּלָּה מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל — דִּכְתִיב: ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים קְחוּ וְגוֹ׳״. בִּקְלָלָה מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן — בַּתְּחִלָּה נִתְקַלֵּל נָחָשׁ, וּלְבַסּוֹף נִתְקַלְּלָה חַוָּה, וּלְבַסּוֹף נִתְקַלֵּל אָדָם! bigdoula mat'hilin min hagadol — dikhtiv: "vaydabér moche el aharon veel elazar veel itamar bana hanotarim ke'hou vego'". biklala mat'hilin min hakatan — bate'hila nitkalél na'hach, oulvasof nitkalela 'hava, oulvasof nitkalél adam!
11. אֶלָּא פּוּרְעָנוּת דְּמַבּוּל, דִּכְתִיב: ״וַיִּמַח אֶת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה״, בְּרֵישָׁא אָדָם וַהֲדַר בְּהֵמָה. ela pouranout demaboul, dikhtiv: "vayima'h et kol haykoum acher al pené haadama méadam vead behéma", berécha adam vahadar behéma.
12. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״וַיִּיצֶר״ בִּשְׁנֵי יוֹדִין. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, מַאי ״וַיִּיצֶר״? bichlama leman deamar partsouf, haynou dikhtiv "vayitser" bichné yodin. ela leman deamar zanav, ma "vayitser"?
13. כִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: ״אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי אוֹי לִי מִיִּצְרִי״. kidrabi chimon ben pazi, deamar rabi chimon ben pazi: "o li miyotsri o li miyitsri".
14. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, מַאי ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״? כִּדְרַבִּי אֲבָהוּ, דְּרַבִּי אֲבָהוּ רָמֵי: כְּתִיב: ״זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם״, וּכְתִיב ״כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם״! הָא כֵּיצַד? — בַּתְּחִלָּה עָלָה בְּמַחְשָׁבָה לִבְרֹאת שְׁנַיִם, וּלְבַסּוֹף לֹא נִבְרָא אֶלָּא אֶחָד. bichlama leman deamar partsouf, haynou dikhtiv "zakhar ounkéva beraam", ela leman deamar zanav, ma "zakhar ounkéva beraam"? kidrabi avaou, derabi avaou ramé: ketiv: "zakhar ounkéva beraam", oukhtiv "ki betselem elohim asa et haadam"! ha kétsad? — bate'hila ala bema'hchava livrot chenayim, oulvasof lo nivra ela e'had.
15. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, מַאי ״וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה״? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, וְאִיתֵּימָא רַב זְבִיד, וְאִיתֵּימָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְקוֹם חֲתָךְ. bichlama leman deamar partsouf, haynou dikhtiv "vayisgor basar ta'htena", ela leman deamar zanav, ma "vayisgor basar ta'htena"? amar rabi yirmeya, veitéma rav zevid, veitéma rav na'hman bar yits'hak: lo nitsrekha ela limkom 'hatakh.
16. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר זָנָב, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיִּבֶן״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְצוּף, מַאי ״וַיִּבֶן״? bichlama leman deamar zanav, haynou dikhtiv: "vayiven", ela leman deamar partsouf, ma "vayiven"?
17. לְכִדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא. דְּדָרֵשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא: מַאי דִּכְתִיב ״וַיִּבֶן ה׳ אֶת הַצֵּלָע״? מְלַמֵּד שֶׁקִּלְּעָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה, וֶהֱבִיאָהּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן — שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לְקַלָּעִיתָא ״בַּנָּיְיתָא״. lekhidrabi chimon ben menasya. dedaréch rabi chimon ben menasya: ma dikhtiv "vayiven h' et hatséla"? melaméd chekileah hakadoch baroukh hou le'hava, veheviah leadam harichon — chekén bikhraké hayam korin lekalaita "banayta".
18. דָּבָר אַחֵר: ״וַיִּבֶן״, אָמַר רַב חִסְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: מְלַמֵּד שֶׁבְּנָאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַוָּה כְּבִנְיַן אוֹצָר, מָה אוֹצָר זֶה קָצָר מִלְּמַעְלָה וְרָחָב מִלְּמַטָּה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַפֵּירוֹת, אַף אִשָּׁה קְצָרָה מִלְּמַעְלָה וּרְחָבָה מִלְּמַטָּה כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַוָּלָד. davar a'hér: "vayiven", amar rav 'hisda, veamri lah bematnita tana: melaméd chebenaah hakadoch baroukh hou le'hava kevinyan otsar, ma otsar ze katsar milemala vera'hav milemata kedé lekabél et hapérot, af icha ketsara milemala our'hava milemata kedé lekabél et havalad.
19. ״וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם״, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹשְׁבִין לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, מִכָּאן לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיַּחֲזוֹר גָּדוֹל עִם קָטָן בְּשׁוֹשְׁבִינוּת, וְאַל יֵרַע לוֹ. "vayvieha el haadam", amar rabi yirmeya ben elazar: melaméd chenaasa hakadoch baroukh hou chochvin leadam harichon, mikan limeda tora derekh erets cheya'hazor gadol im katan bechochvinout, veal yéra lo.
20. וּלְמַאן דְּאָמַר ״פַּרְצוּף״, הֵי מִינַּיְיהוּ סַגִּי בְּרֵישָׁא? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא דְּגַבְרָא סַגִּי בְּרֵישָׁא. דְּתַנְיָא: לֹא יְהַלֵּךְ אָדָם אֲחוֹרֵי אִשָּׁה בַּדֶּרֶךְ, וַאֲפִילּוּ אִשְׁתּוֹ. נִזְדַּמְּנָה לוֹ עַל הַגֶּשֶׁר — יְסַלְּקֶנָּה לִצְדָדִין. וְכׇל הָעוֹבֵר אֲחוֹרֵי אִשָּׁה בַּנָּהָר — אֵין לוֹ חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. oulman deamar "partsouf", hé minayou sagi berécha? amar rav na'hman bar yits'hak: mistabera degavra sagi berécha. detanya: lo yehalékh adam a'horé icha baderekh, vaafilou ichto. nizdamena lo al hagecher — yesalekena litsdadin. vekhol haovér a'horé icha banahar — én lo 'hélek leolam haba.
21. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּרְצֶה מָעוֹת לְאִשָּׁה מִיָּדוֹ לְיָדָהּ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ, אֲפִילּוּ יֵשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ — לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. שֶׁנֶּאֱמַר ״יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע״ — לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם. tanou rabanan: hamartse maot leicha miyado leyadah kedé lehistakél bah, afilou yéch beyado tora oumaasim tovim kemoche rabénou — lo yinake midinah chel géhinam. cheneemar "yad leyad lo yinake ra" — lo yinake midinah chel géhinam.
22. אָמַר רַב נַחְמָן: מָנוֹחַ עַם הָאָרֶץ הָיָה, דִּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ מָנוֹחַ אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ״. amar rav na'hman: mano'ha am haarets haya, dikhtiv: "vayélekh mano'ha a'haré ichto".
23. מַתְקִיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי אֶלְקָנָה, דִּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ אֶלְקָנָה אַחֲרֵי אִשְׁתּוֹ״, וְגַבֵּי אֱלִישָׁע, דִּכְתִיב: ״וַיָּקׇם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ״, הָכִי נָמֵי אַחֲרֶיהָ מַמָּשׁ? אֶלָּא אַחֲרֵי דְבָרֶיהָ וְאַחֲרֵי עֲצָתָהּ, הָכָא נָמֵי אַחֲרֵי דְבָרֶיהָ וְאַחֲרֵי עֲצָתָהּ. matkif lah rav na'hman bar yits'hak: ela méata, gabé elkana, dikhtiv: "vayélekh elkana a'haré ichto", vegabé elicha, dikhtiv: "vayakom vayélekh a'hareha", hakhi namé a'hareha mamach? ela a'haré devareha vea'haré atsatah, hakha namé a'haré devareha vea'haré atsatah.
24. אָמַר רַב אָשֵׁי: וּלְמַאי דְּקָאָמַר רַב נַחְמָן, מָנוֹחַ עַם הָאָרֶץ הָיָה — אֲפִילּוּ בֵּי רַב נָמֵי לָא קְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתָּקׇם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וַתִּרְכַּבְנָה עַל הַגְּמַלִּים וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ״ — וְלֹא לִפְנֵי הָאִישׁ. amar rav aché: oulma dekaamar rav na'hman, mano'ha am haarets haya — afilou bé rav namé la kera, cheneemar: "vatakom rivka venaaroteha vatirkavna al hagemalim vatélakhna a'haré haich" — velo lifné haich.
25. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲחוֹרֵי אֲרִי וְלֹא אֲחוֹרֵי אִשָּׁה, אֲחוֹרֵי אִשָּׁה וְלֹא אֲחוֹרֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֲחוֹרֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא אֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין. amar rabi yo'hanan: a'horé ari velo a'horé icha, a'horé icha velo a'horé avoda zara, a'horé avoda zara velo a'horé bét hakeneset bechaa chehatsibour mitpalelin.
26. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא דָּרֵי מִידֵּי, וְאִי דָּרֵי מִידֵּי — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵיכָּא פִּתְחָא אַחֲרִינָא, וְאִי אִיכָּא פִּתְחָא אַחֲרִינָא — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא רְכִיב חֲמָרָא, אֲבָל רְכִיב חֲמָרָא — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא מַנַּח תְּפִילִּין, אֲבָל מַנַּח תְּפִילִּין — לֵית לַן בַּהּ. vela amaran ela dela daré midé, vei daré midé — lét lan bah. vela amaran ela deléka pit'ha a'harina, vei ika pit'ha a'harina — lét lan bah. vela amaran ela dela rekhiv 'hamara, aval rekhiv 'hamara — lét lan bah. vela amaran ela dela mana'h tefilin, aval mana'h tefilin — lét lan bah.
27. אָמַר רַב: יֵצֶר הָרָע דּוֹמֶה לִזְבוּב וְיוֹשֵׁב בֵּין שְׁנֵי מִפְתְּחֵי הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ״. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כְּמִין חִטָּה הוּא דּוֹמֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ״. amar rav: yétser hara dome lizvouv veochév bén chené mifte'hé halév, cheneemar: "zevouvé mavet yavich yabia chemen roké'ha". ouchmouél amar: kemin 'hita hou dome, cheneemar: "lapeta'h 'hatat rovéts".
28. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁתֵּי כְּלָיוֹת יֵשׁ בּוֹ בְּאָדָם, אַחַת יוֹעַצְתּוֹ לְטוֹבָה וְאַחַת יוֹעַצְתּוֹ לְרָעָה. וּמִסְתַּבְּרָא דְּטוֹבָה לִימִינוֹ וְרָעָה לִשְׂמֹאלוֹ, דִּכְתִיב: ״לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ״. tanou rabanan: cheté kelaot yéch bo beadam, a'hat yoatsto letova vea'hat yoatsto leraa. oumistabera detova limino veraa lismolo, dikhtiv: "lév 'hakham limino velév kesil lismolo".
29. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת, לֵב מֵבִין, לָשׁוֹן מְחַתֵּךְ, פֶּה גּוֹמֵר, וֶשֶׁט מַכְנִיס וּמוֹצִיא כׇּל מִינֵי מַאֲכָל, קָנֶה מוֹצִיא קוֹל, tanou rabanan: kelaot yoatsot, lév mévin, lachon me'hatékh, pe gomér, vechet makhnis oumotsi kol miné maakhal, kane motsi kol,

Daf 61b

1. רֵיאָה שׁוֹאֶבֶת כׇּל מִינֵי מַשְׁקִין, כָּבֵד כּוֹעֵס, מָרָה זוֹרֶקֶת בּוֹ טִפָּה וּמְנִיחָתוֹ, טְחוֹל שׂוֹחֵק, קֻרְקְבָן טוֹחֵן, קֵיבָה יְשֵׁנָה, אַף נֵעוֹר. נֵעוֹר הַיָּשֵׁן יָשֵׁן הַנֵּעוֹר — נִמּוֹק וְהוֹלֵךְ לוֹ. תָּנָא: אִם שְׁנֵיהֶם יְשֵׁנִים אוֹ שְׁנֵיהֶם נֵעוֹרִים — מִיָּד מֵת. réa choevet kol miné machkin, kavéd koés, mara zoreket bo tipa oumni'hato, te'hol so'hék, kourkevan to'hén, kéva yechéna, af néor. néor hayachén yachén hanéor — nimok veolékh lo. tana: im chenéhem yechénim o chenéhem néorim — miyad mét.
2. תַּנְיָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: צַדִּיקִים יֵצֶר טוֹב שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי״. רְשָׁעִים יֵצֶר רַע שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו״. בֵּינוֹנִים — זֶה וָזֶה שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ״. tanya rabi yosé hagelili omér: tsadikim yétser tov choftan, cheneemar: "velibi 'halal bekirbi". rechaim yétser ra choftan, cheneemar: "neoum pecha laracha bekerev libi én pa'had elohim leneged éna". bénonim — ze vaze choftan, cheneemar: "yaamod limin evon leochia michofté nafcho".
3. אָמַר רַבָּה: כְּגוֹן אָנוּ בֵּינוֹנִים. אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לָא שָׁבֵיק מָר חַיֵּי לְכׇל בְּרִיָּה? amar raba: kegon anou bénonim. amar léh abayé: la chavék mar 'hayé lekhol beriya?
4. וְאָמַר רָבָא: לָא אִיבְּרִי עָלְמָא אֶלָּא לְרַשִּׁיעֵי גְּמוּרֵי אוֹ לְצַדִּיקֵי גְּמוּרֵי. אָמַר רָבָא: לִידַּע אִינָשׁ בְּנַפְשֵׁיהּ אִם צַדִּיק גָּמוּר הוּא אִם לָאו. אָמַר רַב: לָא אִיבְּרִי עָלְמָא אֶלָּא לְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי וּלְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא. לְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי — הָעוֹלָם הַזֶּה, וּלְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא — הָעוֹלָם הַבָּא. veamar rava: la iberi alma ela lerachié gemouré o letsadiké gemouré. amar rava: lida inach benafchéh im tsadik gamour hou im la. amar rav: la iberi alma ela lea'hav ben amri oulrabi 'hanina ben dosa. lea'hav ben amri — haolam haze, oulrabi 'hanina ben dosa — haolam haba.
5. ״וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם נֶאֱמַר ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״, לָמָּה נֶאֱמַר ״בְּכָל מְאֹדֶךָ״?, וְאִם נֶאֱמַר ״בְּכָל מְאֹדֶךָ״, לָמָּה נֶאֱמַר ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״? אֶלָּא אִם יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁגּוּפוֹ חָבִיב עָלָיו מִמָּמוֹנוֹ — לְכָךְ נֶאֱמַר ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״. וְאִם יֵשׁ לָךְ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ — לְכָךְ נֶאֱמַר ״בְּכָל מְאֹדֶךָ״. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״ אֲפִילּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ. "veahavta ét h' elohekha". tanya, rabi eliezer omér: im neemar "bekhal nafchekha", lama neemar "bekhal meodekha"?, veim neemar "bekhal meodekha", lama neemar "bekhal nafchekha"? ela im yéch lekha adam chegoufo 'haviv ala mimamono — lekhakh neemar "bekhal nafchekha". veim yéch lakh adam chemamono 'haviv ala migoufo — lekhakh neemar "bekhal meodekha". rabi akiva omér: "bekhal nafchekha" afilou notél et nafchekha.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה. בָּא פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה וּמְצָאוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא אִי אַתָּה מִתְיָרֵא מִפְּנֵי מַלְכוּת? tanou rabanan: paam a'hat gazra malkhout harchaa chelo yaaskou yisraél batora. ba papous ben yeouda oumtsao lerabi akiva chehaya makhil kehilot barabim veosék batora. amar lo: akiva i ata mityaré mipené malkhout?
7. אָמַר לוֹ: אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה — לְשׁוּעָל שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עַל גַּב הַנָּהָר, וְרָאָה דָּגִים שֶׁהָיוּ מִתְקַבְּצִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹרְחִים? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי רְשָׁתוֹת שֶׁמְּבִיאִין עָלֵינוּ בְּנֵי אָדָם. אָמַר לָהֶם: רְצוֹנְכֶם שֶׁתַּעֲלוּ לַיַּבָּשָׁה, וְנָדוּר אֲנִי וְאַתֶּם, כְּשֵׁם שֶׁדָּרוּ אֲבוֹתַי עִם אֲבוֹתֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ פִּקֵּחַ שֶׁבַּחַיּוֹת?! לֹא פִּקֵּחַ אַתָּה, אֶלָּא טִפֵּשׁ אַתָּה! וּמָה בִּמְקוֹם חִיּוּתֵנוּ, אָנוּ מִתְיָרְאִין, בִּמְקוֹם מִיתָתֵנוּ — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אַף אֲנַחְנוּ עַכְשָׁיו שֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ: ״כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ״, כָּךְ, אִם אָנוּ הוֹלְכִים וּמְבַטְּלִים מִמֶּנָּה — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! amar lo: emchol lekha machal, lema hadavar dome — lechoual chehaya mehalékh al gav hanahar, veraa dagim chehaou mitkabetsim mimakom lemakom. amar lahem: mipené ma atem bor'him? amrou lo: mipené rechatot chemeviin alénou bené adam. amar lahem: retsonkhem chetaalou layabacha, venadour ani veatem, kechém chedarou avota im avotékhem? amrou lo: ata hou cheomrim alekha piké'ha cheba'hayot?! lo piké'ha ata, ela tipéch ata! ouma bimkom 'hiyouténou, anou mityarin, bimkom mitaténou — al a'hat kama vekhama. af ana'hnou akhcha cheanou yochvim veoskim batora, chekatouv bah: "ki hou 'hayekha veorekh yamekha", kakh, im anou holkhim oumvatelim mimena — al a'hat kama vekhama!
8. אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים, עַד שֶׁתְּפָסוּהוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבָשׁוּהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְתָפְסוּ לְפַפּוּס בֶּן יְהוּדָה וַחֲבָשׁוּהוּ אֶצְלוֹ. אָמַר לוֹ: פַּפּוּס, מִי הֲבִיאֲךָ לְכָאן? אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. אוֹי לוֹ לְפַפּוּס שֶׁנִּתְפַּס עַל דְּבָרִים בְּטֵלִים. amrou: lo haou yamim mouatim, ad chetefasouou lerabi akiva va'havachouou bevét haasourim, vetafsou lefapous ben yeouda va'havachouou etslo. amar lo: papous, mi haviakha lekhan? amar lo: achrekha rabi akiva chenitpasta al divré tora. o lo lefapous chenitpas al devarim betélim.
9. בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע הָיָה, וְהָיוּ סוֹרְקִים אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְהָיָה מְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, עַד כָּאן?! אָמַר לָהֶם: כׇּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל פָּסוּק זֶה ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״ אֲפִילּוּ נוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתְךָ. אָמַרְתִּי: מָתַי יָבֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּימֶנּוּ, וְעַכְשָׁיו שֶׁבָּא לְיָדִי, לֹא אֲקַיְּימֶנּוּ? הָיָה מַאֲרִיךְ בְּ״אֶחָד״, עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּ״אֶחָד״. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתְךָ בְּאֶחָד״. bechaa cheotsiou et rabi akiva lahariga zeman keriat chema haya, vehaou sorkim et besaro bemasrekot chel barzel, vehaya mekabél ala ol malkhout chamayim. amrou lo talmida: rabénou, ad kan?! amar lahem: kol yama hayiti mitstaér al pasouk ze "bekhal nafchekha" afilou notél et nichmatkha. amarti: mata yavo leyadi vaakayemenou, veakhcha cheba leyadi, lo akayemenou? haya maarikh be"e'had", ad cheyatsta nichmato be"e'had". yatsta bat kol veamra: "achrekha rabi akiva cheyatsa nichmatkha bee'had".
10. אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: זוֹ תּוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ? ״מִמְתִים יָדְךָ ה׳ מִמְתִים וְגוֹ׳״! אָמַר לָהֶם: ״חֶלְקָם בַּחַיִּים״. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאַתָּה מְזוּמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא״. amrou malakhé hacharét lifné hakadoch baroukh hou: zo tora vezo sekharah? "mimtim yadkha h' mimtim vego'"! amar lahem: "'helkam ba'hayim". yatsta bat kol veamra: "achrekha rabi akiva cheata mezouman le'hayé haolam haba".
11. לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְּנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח שֶׁהוּא מְכוּוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְכוּ׳. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִן הַצּוֹפִים וְלִפְנִים, וּבְרוֹאֶה. אִיתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִן הַצּוֹפִים וְלִפְנִים, וּבְרוֹאֶה וּבְשֶׁאֵין גָּדֵר, וּבִזְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה. lo yakél adam et rocho keneged chaar hamizra'h cheou mekhouvan keneged bét kodché hakodachim vekhou'. amar rav yeouda amar rav: lo amrou ela min hatsofim velifnim, ouvroe. itemar namé: amar rabi aba beréh derabi 'hiya bar aba, hakhi amar rabi yo'hanan: lo amrou ela min hatsofim velifnim, ouvroe ouvcheén gadér, ouvizman chehachekhina chora.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: הַנִּפְנֶה בִּיהוּדָה, לֹא יִפָּנֶה מִזְרָח וּמַעֲרָב, אֶלָּא צָפוֹן וְדָרוֹם. וּבַגָּלִיל לֹא יִפָּנֶה אֶלָּא מִזְרָח וּמַעֲרָב. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. שֶׁהָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא אָסְרוּ אֶלָּא בְּרוֹאֶה, וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם גָּדֵר, וּבִזְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה. וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. tanou rabanan: hanifne biouda, lo yipane mizra'h oumaarav, ela tsafon vedarom. ouvagalil lo yipane ela mizra'h oumaarav. verabi yosé matir. chehaya rabi yosé omér: lo asrou ela beroe, ouvmakom cheén cham gadér, ouvizman chehachekhina chora. va'hakhamim osrim.
13. חֲכָמִים הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ צְדָדִין. 'hakhamim haynou tana kama! ika bénayou tsedadin.
14. תַּנְיָא אִידַּךְ: הַנִּפְנֶה בִּיהוּדָה — לֹא יִפָּנֶה מִזְרָח וּמַעֲרָב אֶלָּא צָפוֹן וְדָרוֹם. וּבַגָּלִיל, צָפוֹן וְדָרוֹם — אָסוּר, מִזְרָח וּמַעֲרָב — מוּתָּר. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. שֶׁהָיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא אָסְרוּ אֶלָּא בְּרוֹאֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים — אָסוּר, בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים — מוּתָּר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹסֵר בְּכָל מָקוֹם. tanya idakh: hanifne biouda — lo yipane mizra'h oumaarav ela tsafon vedarom. ouvagalil, tsafon vedarom — asour, mizra'h oumaarav — moutar. verabi yosé matir. chehaya rabi yosé omér: lo asrou ela beroe. rabi yeouda omér: bizman chebét hamikdach kayam — asour, bizman cheén bét hamikdach kayam — moutar. rabi akiva osér bekhal makom.
15. רַבִּי עֲקִיבָא הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ חוּץ לָאָרֶץ. rabi akiva haynou tana kama! ika bénayou 'houts laarets.
16. רַבָּה הֲווֹ שַׁדְיָין לֵיהּ לִבְנֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב. אֲזַל אַבָּיֵי שְׁדַנְהוּ צְפוֹן וְדָרוֹם, עָל רַבָּה תָּרְצַנְהוּ. אֲמַר: מַאן הַאי דְּקָמְצַעַר לִי? אֲנָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לִי דְּאָמַר: בְּכָל מָקוֹם אָסוּר. raba hao chadyan léh livné mizra'h oumaarav. azal abayé chedanou tsefon vedarom, al raba tartsanou. amar: man ha dekamtsaar li? ana kerabi akiva sevira li deamar: bekhal makom asour.

Daf 62a

1. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי אַחַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְבֵית הַכִּסֵּא, וְלָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: לָמַדְתִּי שֶׁאֵין נִפְנִין מִזְרָח וּמַעֲרָב אֶלָּא צָפוֹן וְדָרוֹם, וְלָמַדְתִּי שֶׁאֵין נִפְרָעִין מְעוּמָּד אֶלָּא מְיוּשָּׁב, וְלָמַדְתִּי שֶׁאֵין מְקַנְּחִין בְּיָמִין אֶלָּא בִּשְׂמֹאל. אָמַר לוֹ בֶּן עַזַּאי: עַד כָּאן הֵעַזְתָּ פָּנֶיךָ בְּרַבְּךָ?! אָמַר לוֹ תּוֹרָה הִיא, וְלִלְמוֹד אֲנִי צָרִיךְ. tanya, amar rabi akiva: paam a'hat nikhnasti a'har rabi yeochoua levét hakisé, velamadti mimenou chelocha devarim: lamadti cheén nifnin mizra'h oumaarav ela tsafon vedarom, velamadti cheén nifrain meoumad ela meouchav, velamadti cheén mekane'hin beyamin ela bismol. amar lo ben aza: ad kan héazta panekha berabekha?! amar lo tora hi, velilmod ani tsarikh.
2. תַּנְיָא, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי אַחַר רַבִּי עֲקִיבָא לְבֵית הַכִּסֵּא, וְלָמַדְתִּי מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: לָמַדְתִּי שֶׁאֵין נִפְנִין מִזְרָח וּמַעֲרָב אֶלָּא צָפוֹן וְדָרוֹם, וְלָמַדְתִּי שֶׁאֵין נִפְרָעִין מְעוּמָּד אֶלָּא מְיוּשָּׁב, וְלָמַדְתִּי שֶׁאֵין מְקַנְּחִין בְּיָמִין אֶלָּא בִּשְׂמֹאל. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: עַד כָּאן הֵעַזְתָּ פָּנֶיךָ בְּרַבְּךָ?! אָמַר לוֹ: תּוֹרָה הִיא, וְלִלְמוֹד אֲנִי צָרִיךְ. tanya, ben aza omér: paam a'hat nikhnasti a'har rabi akiva levét hakisé, velamadti mimenou chelocha devarim: lamadti cheén nifnin mizra'h oumaarav ela tsafon vedarom, velamadti cheén nifrain meoumad ela meouchav, velamadti cheén mekane'hin beyamin ela bismol. amar lo rabi yeouda: ad kan héazta panekha berabekha?! amar lo: tora hi, velilmod ani tsarikh.
3. רַב כָּהֲנָא עָל, גְּנָא תּוּתֵיהּ פּוּרְיֵיהּ דְּרַב. שַׁמְעֵיהּ דְּשָׂח וְשָׂחַק וְעָשָׂה צְרָכָיו. אֲמַר לֵיהּ: דָּמֵי פּוּמֵּיהּ דְּאַבָּא כִּדְלָא שָׂרֵיף תַּבְשִׁילָא. אֲמַר לֵיהּ: כָּהֲנָא, הָכָא אַתְּ? פּוּק, דְּלָאו אֹרַח אַרְעָא. אֲמַר לֵיהּ: תּוֹרָה הִיא, וְלִלְמוֹד אֲנִי צָרִיךְ. rav kahana al, gena toutéh pouryéh derav. chaméh desa'h vesa'hak veasa tserakha. amar léh: damé pouméh deaba kidla saréf tavchila. amar léh: kahana, hakha ate? pouk, dela ora'h ara. amar léh: tora hi, velilmod ani tsarikh.
4. מִפְּנֵי מָה אֵין מְקַנְּחִין בְּיָמִין אֶלָּא בִּשְׂמֹאל? אָמַר רָבָא: מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה נִיתְּנָה בְּיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ״. רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁהִיא קְרוֹבָה לַפֶּה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁקּוֹשֵׁר בָּהּ תְּפִילִּין. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁמַּרְאֶה בָּהּ טַעֲמֵי תוֹרָה. mipené ma én mekane'hin beyamin ela bismol? amar rava: mipené chehatora nitena beyamin, cheneemar: "mimino éch dat lamo". raba bar bar 'hana amar: mipené chehi kerova lape. verabi chimon ben lakich amar: mipené chekochér bah tefilin. rav na'hman bar yits'hak amar: mipené chemare bah taamé tora.
5. כְּתַנָּאֵי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁאוֹכֵל בָּהּ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁכּוֹתֵב בָּהּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִפְּנֵי שֶׁמַּרְאֶה בָּהּ טַעֲמֵי תוֹרָה. ketanaé. rabi eliezer omér: mipené cheokhél bah. rabi yeochoua omér: mipené chekotév bah. rabi akiva omér: mipené chemare bah taamé tora.
6. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי: כׇּל הַצָּנוּעַ בְּבֵית הַכִּסֵּא נִצּוֹל מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים — מִן הַנְּחָשִׁים, וּמִן הָעַקְרַבִּים, וּמִן הַמַּזִּיקִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף חֲלוֹמוֹתָיו מְיוּשָּׁבִים עָלָיו. amar rabi tan'houm bar 'hanila: kol hatsanoua bevét hakisé nitsol michelocha devarim — min hane'hachim, oumin haakrabim, oumin hamazikin. veyéch omrim af 'halomota meouchavim ala.
7. הַהוּא בֵּית הַכִּסֵּא דַּהֲוָה בִּטְבֶרְיָא, כִּי הֲווֹ עָיְילִי בֵּיהּ בֵּי תְרֵי — אֲפִילּוּ בִּימָמָא מִתַּזְּקִי. רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי הֲווֹ עָיְילִי בֵּיהּ חַד וְחַד לְחוֹדֵיהּ — וְלָא מִתַּזְּקִי. אָמְרִי לְהוּ רַבָּנַן: לָא מִסְתְּפֵיתוּ? אָמְרִי לְהוּ: אֲנַן קַבָּלָה גְּמִירִינַן, קַבָּלָה דְּבֵית הַכִּסֵּא — צְנִיעוּתָא וּשְׁתִיקוּתָא. קַבָּלָה דְיִסּוּרֵי — שְׁתִיקוּתָא וּמִבְעֵי רַחֲמֵי. haou bét hakisé dahava bitverya, ki hao ayli béh bé teré — afilou bimama mitazeki. rabi amé verabi asi hao ayli béh 'had ve'had le'hodéh — vela mitazeki. amri leou rabanan: la mistefétou? amri leou: anan kabala gemirinan, kabala devét hakisé — tseniouta ouchtikouta. kabala deyisouré — chetikouta oumivé ra'hamé.
8. אַבָּיֵי מְרַבְּיָא לֵיהּ אִמֵּיהּ אִמְּרָא לְמֵיעַל בַּהֲדֵיהּ לְבֵית הַכִּסֵּא. וּלְרַבֵּי לֵיהּ גַּדְיָא! שָׂעִיר בְּשָׂעִיר מִיחַלַּף. abayé merabeya léh iméh imera leméal bahadéh levét hakisé. oulrabé léh gadya! sair besair mi'halaf.
9. רָבָא, מִקַּמֵּי דַּהֲוָה רֵישָׁא, מְקַרְקְשָׁא לֵיהּ בַּת רַב חִסְדָּא אַמְגּוּזָא בְּלָקָנָא. בָּתַר דִּמְלַךְ, עֲבַדָא לֵיהּ כַּוְּותָא, וּמַנְּחָא לֵיהּ יְדָא אַרֵישֵׁיהּ. rava, mikamé dahava récha, mekarkecha léh bat rav 'hisda amgouza belakana. batar dimlakh, avada léh kaouta, oumane'ha léh yeda aréchéh.
10. אָמַר עוּלָּא: אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר — נִפְנֶה מִיָּד. וּבַבִּקְעָה, כׇּל זְמַן שֶׁמִּתְעַטֵּשׁ וְאֵין חֲבֵרוֹ שׁוֹמֵעַ. אִיסִי בַּר נָתָן מַתְנֵי הָכִי: אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, כׇּל זְמַן שֶׁמִּתְעַטֵּשׁ וְאֵין חֲבֵרוֹ שׁוֹמֵעַ, וּבַבִּקְעָה — כׇּל זְמַן שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ רוֹאֵהוּ. amar oula: a'horé hagadér — nifne miyad. ouvabika, kol zeman chemitatéch veén 'havéro choméa. isi bar natan matné hakhi: a'horé hagadér, kol zeman chemitatéch veén 'havéro choméa, ouvabika — kol zeman cheén 'havéro roéou.
11. מֵיתִיבִי: יוֹצְאִין מִפֶּתַח בֵּית הַבַּד, וְנִפְנִין לַאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, וְהֵן טְהוֹרִין! métivi: yotsin mipeta'h bét habad, venifnin laa'horé hagadér, vehén teorin!
12. בִּטְהָרוֹת הֵקֵלּוּ. bitharot hékélou.
13. תָּא שְׁמַע: כַּמָּה יַרְחִקוּ וְיִהְיוּ טְהוֹרִין — כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאֵהוּ! שָׁאנֵי אוֹכְלֵי טְהָרוֹת, דַּאֲקִילּוּ בְּהוּ רַבָּנַן. ta chema: kama yar'hikou veyihou teorin — kedé cheyehé roéou! chané okhlé teharot, daakilou beou rabanan.
14. רַב אָשֵׁי אָמַר: מַאי ״כׇּל זְמַן שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ רוֹאֶה״ דְּקָאָמַר אִיסִי בַּר נָתָן — כׇּל זְמַן שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ רוֹאֶה אֶת פֵּרוּעוֹ, אֲבָל לְדִידֵיהּ חָזֵי לֵיהּ. rav aché amar: ma "kol zeman cheén 'havéro roe" dekaamar isi bar natan — kol zeman cheén 'havéro roe et pérouo, aval ledidéh 'hazé léh.
15. הַהוּא סַפְדָנָא דִּנְחֵית קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר: ״הַאי צָנוּעַ בְּאוֹרְחוֹתָיו הֲוָה״. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: אַתְּ עֲיַילְתְּ בַּהֲדֵיהּ לְבֵית הַכִּסֵּא וְיָדְעַתְּ אִי צָנוּעַ אִי לָא? דְּתַנְיָא: אֵין קוֹרִין ״צָנוּעַ״ אֶלָּא לְמִי שֶׁצָּנוּעַ בְּבֵית הַכִּסֵּא. haou safdana din'hét kaméh derav na'hman, amar: "ha tsanoua beor'hota hava". amar léh rav na'hman: ate ayalte bahadéh levét hakisé veyadate i tsanoua i la? detanya: én korin "tsanoua" ela lemi chetsanoua bevét hakisé.
16. וְרַב נַחְמָן מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינֵּיהּ? מִשּׁוּם דְּתַנְיָא: כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מִן הַמֵּתִים כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַסַּפְדָנִין, וּמִן הָעוֹנִין אַחֲרֵיהֶן. verav na'hman ma nafka léh minéh? michoum detanya: kechém chenifrain min hamétim kakh nifrain min hasafdanin, oumin haonin a'haréhen.
17. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ צָנוּעַ — זֶה הַנִּפְנֶה בַּלַּיְלָה בַּמָּקוֹם שֶׁנִּפְנָה בַּיּוֹם. tanou rabanan: ézeou tsanoua — ze hanifne balayla bamakom chenifna bayom.
18. אִינִי?! וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַנְהִיג אָדָם אֶת עַצְמוֹ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק! וְתוּ, רָבָא בִּימָמָא הֲוָה אָזֵיל עַד מִיל, וּבְלֵילְיָא אָמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ: פַּנּוֹ לִי דּוּכְתָּא בִּרְחוֹבָא דְמָתָא. וְכֵן אָמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְשַׁמָּעֵיהּ: חֲזִי מַאן דְּאִיכָּא אֲחוֹרֵי בֵּית חֶבְרַיָּא, דְּבָעֵינָא לְמִפְנֵי! לָא תֵּימָא בַּמָּקוֹם, אֶלָּא אֵימָא: כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּפְנָה בַּיּוֹם. ini?! vehaamar rav yeouda amar rav: leolam yanhig adam et atsmo cha'harit vearvit, kedé chelo yehé tsarikh lehitra'hék! vetou, rava bimama hava azél ad mil, ouvlélya amar léh lechamaéh: pano li doukhta bir'hova demata. vekhén amar léh rabi zéra lechamaéh: 'hazi man deika a'horé bét 'hevraya, devaéna lemifné! la téma bamakom, ela éma: kederekh chenifna bayom.
19. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בַּמָּקוֹם, לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְקֶרֶן זָוִית. rav aché amar: afilou téma bamakom, lo nitsrekha ela lekeren zavit.
20. גּוּפָא. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַנְהִיג אָדָם אֶת עַצְמוֹ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק. goufa. amar rav yeouda amar rav: leolam yanhig adam et atsmo cha'harit vearvit, kedé chelo yehé tsarikh lehitra'hék.
21. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הַשְׁכֵּם וָצֵא, הַעֲרֵב וָצֵא, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְרַחֵק. מַשְׁמֵשׁ וָשֵׁב, וְאַל תֵּשֵׁב וּתְמַשְׁמֵשׁ, שֶׁכָּל הַיּוֹשֵׁב וּמְמַשְׁמֵשׁ — אֲפִילּוּ עוֹשִׂין כְּשָׁפִים בְּאַסְפַּמְיָא, בָּאִין עָלָיו. tanya namé hakhi, ben aza omér: hachkém vatsé, haarév vatsé, kedé chelo titra'hék. machméch vachév, veal téchév outmachméch, chekal hayochév oummachméch — afilou osin kechafim beaspamya, bain ala.
22. וְאִי אִנְּשִׁי וִיתִיב וְאַחַר כָּךְ מַשְׁמֵשׁ, מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? — כִּי קָאֵי, לֵימָא הָכִי: ״לָא לִי לָא לִי, לָא תַּחִים וְלָא תַּחְתִּים, לָא הָנֵי וְלָא מֵהָנֵי, לָא חַרְשֵׁי דְחַרָּשָׁא וְלָא חַרְשֵׁי דְחַרָּשְׁתָא״. vei inechi vitiv vea'har kakh machméch, ma takantéh? — ki kaé, léma hakhi: "la li la li, la ta'him vela ta'htim, la hané vela méhané, la 'harché de'haracha vela 'harché de'harachta".

Daf 62b

1. תַּנְיָא, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: עַל כׇּל מִשְׁכָּב שְׁכַב, חוּץ מִן הַקַּרְקַע. עַל כׇּל מוֹשָׁב שֵׁב, חוּץ מִן הַקּוֹרָה. אָמַר שְׁמוּאֵל: שֵׁינָה בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר כְּאִסְטָמָא לְפַרְזְלָא. יְצִיאָה בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר כְּאִסְטָמָא לְפַרְזְלָא. tanya, ben aza omér: al kol michkav chekhav, 'houts min hakarka. al kol mochav chév, 'houts min hakora. amar chemouél: chéna beamoud hacha'har keistama lefarzela. yetsia beamoud hacha'har keistama lefarzela.
2. בַּר קַפָּרָא הֲוָה מְזַבֵּן מִילֵּי בְּדִינָרֵי: עַד דְּכָפְנַתְּ — אֱכוֹל. עַד דְּצָחֵית — שְׁתִי, עַד דְּרָתְחָא קִדְרָךָ — שְׁפוֹךְ. קַרְנָא קָרְיָא בְּרוֹמִי, בַּר מְזַבֵּין תְּאֵנֵי, תְּאֵנֵי דַּאֲבוּךְ זַבֵּין. bar kapara hava mezabén milé bedinaré: ad dekhafnate — ekhol. ad detsa'hét — cheti, ad derat'ha kidrakha — chefokh. karna karya beromi, bar mezabén teéné, teéné daavoukh zabén.
3. אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי לְרַבָּנָן: כִּי עָיְילִיתוּ בִּשְׁבִילֵי דְמָחוֹזָא לְמִיפַּק בֵּיהּ בְּחַקְלָא, לָא תֶּחֱזוֹ לָא לְהַךְ גִּיסָא וְלָא לְהַךְ גִּיסָא, דִּלְמָא יָתְבֵי נְשֵׁי, וְלָאו אוֹרַח אַרְעָא לְאִסְתַּכּוֹלֵי בְּהוּ. amar leou abayé lerabanan: ki aylitou bichvilé dema'hoza lemipak béh be'hakla, la te'hezo la lehakh gisa vela lehakh gisa, dilma yatvé neché, vela ora'h ara leistakolé beou.
4. רַב סָפְרָא עָל לְבֵית הַכִּסֵּא. אֲתָא רַבִּי אַבָּא, נְחַר לֵיהּ אַבָּבָא. אֲמַר לֵיהּ: לֵיעוּל מָר. בָּתַר דִּנְפַק אֲמַר לֵיהּ: עַד הַשְׁתָּא לָא עֲיַילְתְּ לְשֵׂעִיר, וּגְמַרְתְּ לָךְ מִילֵּי דְשֵׂעִיר! לָאו הָכִי תְּנַן: מְדוּרָה הָיְתָה שָׁם וּבֵית הַכִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְּבוֹדוֹ: מְצָאוֹ נָעוּל — בְּיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שָׁם אָדָם, מְצָאוֹ פָּתוּחַ — בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. אַלְמָא לָאו אוֹרַח אַרְעָא הוּא! rav safra al levét hakisé. ata rabi aba, ne'har léh abava. amar léh: léoul mar. batar dinfak amar léh: ad hachta la ayalte leséir, ougmarte lakh milé deséir! la hakhi tenan: medoura hayta cham ouvét hakisé chel kavod. veze haya kevodo: metsao naoul — beyadoua cheyéch cham adam, metsao patou'ha — beyadoua cheén cham adam. alma la ora'h ara hou!
5. וְהוּא סָבַר מְסוּכָּן הוּא. דְּתַנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַמּוּד הַחוֹזֵר מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי הִדְרוֹקָן. סִילוֹן הַחוֹזֵר מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי יֵרָקוֹן. veou savar mesoukan hou. detanya, raban chimon ben gamliél omér: amoud ha'hozér mévi et haadam lidé hidrokan. silon ha'hozér mévi et haadam lidé yérakon.
6. רַבִּי אֶלְעָזָר עָל לְבֵית הַכִּסֵּא. אֲתָא הַהוּא רוֹמָאָה דַּחֲקֵיהּ. קָם רַבִּי אֶלְעָזָר וּנְפַק. אֲתָא דְּרָקֹונָא שַׁמְטֵיהּ לְכַרְכְּשֵׁיהּ. קָרֵי עֲלֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: ״וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ״, אַל תִּקְרֵי ״אָדָם״ אֶלָּא ״אֱדוֹם״. rabi elazar al levét hakisé. ata haou romaa da'hakéh. kam rabi elazar ounfak. ata derakona chamtéh lekharkechéh. karé aléh rabi elazar: "veetén adam ta'htekha", al tikré "adam" ela "edom".
7. ״וְאָמַר לַהֲרָגֲךָ וַתָּחָס עָלֶיךָ״. "veamar laharagakha vata'has alekha".
8. ״וְאָמַר״, ״וְאָמַרְתִּי״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! ״וַתָּחָס״, ״וְחַסְתִּי״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר לוֹ דָּוִד לְשָׁאוּל: מִן הַתּוֹרָה בֶּן הֲרִיגָה אַתָּה, שֶׁהֲרֵי רוֹדֵף אַתָּה, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: בָּא לְהׇרְגְּךָ — הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ, אֶלָּא צְנִיעוּת שֶׁהָיְתָה בְּךָ, הִיא חָסָה עָלֶיךָ. "veamar", "veamarti" mibeé léh! "vata'has", "ve'hasti" mibeé léh! amar rabi elazar: amar lo david lechaoul: min hatora ben hariga ata, cheharé rodéf ata, vehatora amra: ba lehorgekha — hachkém lehargo, ela tseniout chehayta bekha, hi 'hasa alekha.
9. וּמַאי הִיא? — דִּכְתִיב: ״וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו״. תָּנָא: גָּדֵר לִפְנִים מִן גָּדֵר, וּמְעָרָה לִפְנִים מִמְּעָרָה לְהָסֵךְ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁסִּיכֵּךְ עַצְמוֹ כְּסוּכָּה. ouma hi? — dikhtiv: "vayavo el gidrot hatson al haderekh vecham meara vayavo chaoul lehasékh et ragla". tana: gadér lifnim min gadér, oumara lifnim mimeara lehasékh. amar rabi elazar: melaméd chesikékh atsmo kesouka.
10. ״וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט״, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כׇּל הַמְבַזֶּה אֶת הַבְּגָדִים, סוֹף אֵינוֹ נֶהֱנֶה מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ״. "vayakam david vayikhrot et kenaf hameil acher lechaoul balat", amar rabi yosé berabi 'hanina: kol hamvaze et habegadim, sof éno nehene méhem, cheneemar: "vehamelekh david zakén ba bayamim vaykhasouou babegadim velo yi'ham lo".
11. ״אִם ה׳ הֱסִיתְךָ בִי יָרַח מִנְחָה״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד: ״מֵסִית״ קָרֵית לִי? הֲרֵי אֲנִי מַכְשִׁילְךָ בְּדָבָר שֶׁאֲפִילּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יוֹדְעִים אוֹתוֹ. דִּכְתִיב: ״כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ וְגוֹ׳״. מִיָּד, ״וַיַּעֲמֹד שָׂטָן עַל יִשְׂרָאֵל״, וּכְתִיב: ״וַיָּסֶת אֶת דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר לֵךְ מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל״. וְכֵיוָן דִּמְנִינְהוּ לָא שְׁקַל מִינַּיְיהוּ כּוֹפֶר. דִּכְתִיב: ״וַיִּתֵּן ה׳ דֶּבֶר בְּיִשְׂרָאֵל מֵהַבֹּקֶר וְעַד עֵת מוֹעֵד״. "im h' hesitkha vi yara'h min'ha", amar rabi elazar: amar léh hakadoch baroukh hou ledavid: "mésit" karét li? haré ani makhchilkha bedavar cheafilou tinokot chel bét raban yodim oto. dikhtiv: "ki tisa et roch bené yisraél lifkoudéhem venatnou ich kofer nafcho vego'". miyad, "vayaamod satan al yisraél", oukhtiv: "vayaset et david bahem lémor lékh mené et yisraél". vekhévan dimninou la chekal minayou kofer. dikhtiv: "vayitén h' dever beyisraél méhaboker vead ét moéd".
12. מַאי ״עֵת מוֹעֵד״? אָמַר שְׁמוּאֵל סָבָא חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא: מִשְּׁעַת שְׁחִיטַת הַתָּמִיד עַד שְׁעַת זְרִיקָתוֹ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: עַד חֲצוֹת מַמָּשׁ. ma "ét moéd"? amar chemouél sava 'hatnéh derabi 'hanina micheméh derabi 'hanina: micheat che'hitat hatamid ad cheat zerikato. rabi yo'hanan amar: ad 'hatsot mamach.
13. ״וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית בָּעָם רַב״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאָךְ: טוֹל לִי רַב שֶׁבָּהֶם, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לִיפָּרַע מֵהֶם כַּמָּה חוֹבוֹת. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵת אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה, שֶׁשָּׁקוּל כְּרוּבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְרִין. "vayomer lamalakh hamach'hit baam rav". amar rabi elazar: amar léh hakadoch baroukh hou lemalakh: tol li rav chebahem, cheyéch bo lipara méhem kama 'hovot. beotah chaa mét avicha ben tserouya, chechakoul keroubah chel sanhedrin.
14. ״וּבְהַשְׁחִית רָאָה ה׳ וַיִּנָּחֶם״, מַאי רָאָה? "ouvhach'hit raa h' vayina'hem", ma raa?
15. אָמַר רַב: רָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם״. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק רָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה״. amar rav: raa yaakov avinou, dikhtiv: "vayomer yaakov kaacher raam". ouchmouél amar: efro chel yits'hak raa, cheneemar: "elohim yire lo hase".
16. רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר: כֶּסֶף כִּפּוּרִים רָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפּוּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רָאָה, דִּכְתִיב: ״בְּהַר ה׳ יֵרָאֶה״. rabi yits'hak napa'ha amar: kesef kipourim raa, cheneemar: "velaka'hta et kesef hakipourim méét bené yisraél vego'". rabi yo'hanan amar: bét hamikdach raa, dikhtiv: "behar h' yérae".
17. פְּלִיגִי בָּהּ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי. חַד אָמַר כֶּסֶף הַכִּפּוּרִים רָאָה, וְחַד אָמַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רָאָה. וּמִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר בֵּית הַמִּקְדָּשׁ רָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה׳ יֵרָאֶה״. peligi bah rabi yaakov bar idé verabi chemouél bar na'hmani. 'had amar kesef hakipourim raa, ve'had amar bét hamikdach raa. oumistabera keman deamar bét hamikdach raa, cheneemar: "acher yéamér hayom behar h' yérae".
18. לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ וְכוּ׳. מַאי ״קַפֶּנְדַּרְיָא״? אָמַר רָבָא: קַפֶּנְדַּרְיָא כִּשְׁמָהּ. וְרַב חָנָא בַּר אַדָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי אָמַר: כְּמַאן דְּאָמַר אִינָשׁ: ״אַדְּמַקֵּיפְנָא אַדָּרֵי, אֵיעוּל בְּהָא״. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הַנִּכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַל מְנָת שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ קַפֶּנְדַּרְיָא — מוּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ קַפֶּנְדַּרְיָא. lo yikanés adam lehar habayit bemaklo vekhou'. ma "kapendarya"? amar rava: kapendarya kichmah. verav 'hana bar ada micheméh derav sama beréh derav mari amar: keman deamar inach: "ademakéfna adaré, éoul beha". amar rav na'hman amar raba bar avouh: hanikhnas levét hakeneset al menat chelo laasoto kapendarya — moutar laasoto kapendarya.
19. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: אִם הָיָה שְׁבִיל מֵעִיקָּרוֹ — מוּתָּר. אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: הַנִּכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, מוּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ קַפֶּנְדַּרְיָא. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְבֹא עַם הָאָרֶץ לִפְנֵי ה׳ בַּמּוֹעֲדִים וְגוֹ׳״. rabi avaou amar: im haya chevil méikaro — moutar. amar rabi 'helbo amar rav houna: hanikhnas levét hakeneset lehitpalél, moutar laasoto kapendarya. cheneemar: "ouvvo am haarets lifné h' bamoadim vego'".
20. וּרְקִיקָה מִקַּל וָחוֹמֶר. אָמַר רַב בִּיבִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הָרוֹקֵק בְּהַר הַבַּיִת בַּזְּמַן הַזֶּה, כְּאִילּוּ רוֹקֵק בְּבַת עֵינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים״. ourkika mikal va'homer. amar rav bivi amar rabi yeochoua ben lévi: kol harokék behar habayit bazeman haze, keilou rokék bevat éno, cheneemar: "vehaou éna velibi cham kal hayamim".
21. אָמַר רָבָא: רְקִיקָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — שַׁרְיָא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַמִּנְעָל. מָה מִנְעָל בְּהַר הַבַּיִת אָסוּר, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מוּתָּר. אַף רְקִיקָה, בְּהַר הַבַּיִת הוּא דְּאָסוּר, בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שְׁרֵי. amar rava: rekika bevét hakeneset — charya, midé dehavé aminal. ma minal behar habayit asour, bevét hakeneset moutar. af rekika, behar habayit hou deasour, bevét hakeneset cheré.
22. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא, וְאָמְרִי לַהּ רָבִינָא לְרָבָא, וְאָמְרִי לַהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא לְרָבָא: אַדְּיָלֵיף מִמִּנְעָל, נֵילַף מִקַּפֶּנְדַּרְיָא! amar léh rav papa lerava, veamri lah ravina lerava, veamri lah rav ada bar matna lerava: adeyaléf miminal, nélaf mikapendarya!
23. אָמַר לֵיהּ: תַּנָּא יָלֵיף מִמִּנְעָל, וְאַתְּ אָמְרַתְּ מִקַּפֶּנְדַּרְיָא?! מַאי הִיא? — דְּתַנְיָא לֹא יִכָּנֵס אָדָם לְהַר הַבַּיִת לֹא בְּמַקְלוֹ שֶׁבְּיָדוֹ, וְלֹא בְּמִנְעָלוֹ שֶׁבְּרַגְלוֹ, וְלֹא בְּמָעוֹת הַצְּרוּרִים לוֹ בִּסְדִינוֹ, וּבְפוּנְדָּתוֹ מוּפְשֶׁלֶת לַאֲחוֹרָיו, וְלֹא יַעֲשֶׂנָּה קַפֶּנְדַּרְיָא. וּרְקִיקָה מִקַּל וָחוֹמֶר מִמִּנְעָל: וּמָה מִנְעָל, שֶׁאֵין בּוֹ דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן, אָמְרָה תּוֹרָה: ״שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ״. רְקִיקָה, שֶׁהִיא דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! amar léh: tana yaléf miminal, veate amrate mikapendarya?! ma hi? — detanya lo yikanés adam lehar habayit lo bemaklo chebeyado, velo beminalo cheberaglo, velo bemaot hatserourim lo bisdino, ouvfoundato moufchelet laa'hora, velo yaasena kapendarya. ourkika mikal va'homer miminal: ouma minal, cheén bo derekh bizaon, amra tora: "chal nealekha méal raglekha". rekika, chehi derekh bizaon — lo kol chekén?!
24. רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק״. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה שַׂק, שֶׁאֵינוֹ מָאוּס, לִפְנֵי בָּשָׂר וָדָם — כָּךְ. רְקִיקָה, שֶׁהִיא מְאוּסָה, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! rabi yosé bar yeouda omér: éno tsarikh: haré hou omér: "ki én lavo el chaar hamelekh bilvouch sak". vahalo devarim kal va'homer: ouma sak, cheéno maous, lifné basar vadam — kakh. rekika, chehi meousa, lifné melekh malkhé hamelakhim — lo kol chekén?!
25. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הָכִי קָאָמֵינָא: נֵימָא הָכָא לְחוּמְרָא וְהָכָא לְחוּמְרָא, amar léh: ana hakhi kaaména: néma hakha le'houmra vehakha le'houmra,

Daf 63a

1. וְאֵימָא: הַר הַבַּיִת דְּאָסוּר בְּמִנְעָל — לֵילְפֵהּ מִמִּנְעָל. אֲבָל בֵּית הַכְּנֶסֶת דִּשְׁרֵי בְּמִנְעָל, אַדְּיָלֵיף מִמִּנְעָל וּלְהֶיתֵּר, נֵילַף מִקַּפֶּנְדַּרְיָא וּלְאִסּוּר! veéma: har habayit deasour beminal — lélféh miminal. aval bét hakeneset dichré beminal, adeyaléf miminal oulhetér, nélaf mikapendarya oulisour!
2. אֶלָּא אָמַר רָבָא: כִּי בֵיתוֹ — מָה בֵּיתוֹ, אַקַּפֶּנְדַּרְיָא קָפֵיד אִינָשׁ, אַרְקִיקָה וּמִנְעָל לָא קָפֵיד אִינָשׁ, אַף בֵּית הַכְּנֶסֶת, קַפֶּנְדַּרְיָא הוּא דַּאֲסִיר, רְקִיקָה וּמִנְעָל — שְׁרֵי. ela amar rava: ki véto — ma béto, akapendarya kaféd inach, arkika ouminal la kaféd inach, af bét hakeneset, kapendarya hou daasir, rekika ouminal — cheré.
3. כׇּל חוֹתְמֵי בְּרָכוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ וְכוּ׳. kol 'hotmé berakhot chebamikdach vekhou'.
4. כׇּל כָּךְ לָמָּה — לְפִי שֶׁאֵין עוֹנִין ״אָמֵן״ בַּמִּקְדָּשׁ. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין עוֹנִין אָמֵן בַּמִּקְדָּשׁ? — שֶׁנֶּאֱמַר: ״קוּמוּ בָּרְכוּ אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם מִן הָעוֹלָם עַד הָעוֹלָם״. וְאוֹמֵר: ״וִיבָרְכוּ אֶת שֵׁם כְּבֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כׇּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה״. kol kakh lama — lefi cheén onin "amén" bamikdach. ouminayin cheén onin amén bamikdach? — cheneemar: "koumou barkhou et h' elohékhem min haolam ad haolam". veomér: "vivarkhou et chém kevodekha oumromam al kol berakha outhila".
5. יָכוֹל כׇּל הַבְּרָכוֹת כּוּלָּן תְּהֵא לָהֶן תְּהִלָּה אַחַת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּמְרוֹמַם עַל כׇּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה״, עַל כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה — תֵּן לוֹ תְּהִלָּה. yakhol kol haberakhot koulan tehé lahen tehila a'hat, talmoud lomar: "oumromam al kol berakha outhila", al kol berakha ouvrakha — tén lo tehila.
6. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם חֲבֵרוֹ וְכוּ׳. מַאי ״וְאוֹמֵר״? hitkinou cheyehé adam choél bichlom 'havéro vekhou'. ma "veomér"?
7. וְכִי תֵּימָא בֹּעַז מִדַּעְתֵּיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ קָאָמַר — תָּא שְׁמַע ״ה׳ עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל״. וְכִי תֵּימָא מַלְאָךְ הוּא דְּקָאָמַר לֵיהּ לְגִדְעוֹן — תָּא שְׁמַע ״אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ״. vekhi téma boaz midatéh denafchéh kaamar — ta chema "h' imekha gibor he'hayil". vekhi téma malakh hou dekaamar léh legidon — ta chema "al tavouz ki zakna imekha".
8. וְאוֹמֵר: ״עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ״. אָמַר רָבָא: הַאי קְרָא, מֵרֵישֵׁיהּ לְסֵיפֵיהּ מִדְּרִישׁ, מִסֵּיפֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ מִדְּרִישׁ. veomér: "ét laasot la' héférou toratekha". amar rava: ha kera, méréchéh leséféh miderich, miséféh leréchéh miderich.
9. מֵרֵישֵׁיהּ לְסֵיפֵיהּ מִדְּרִישׁ — ״עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳״, מַאי טַעַם? — מִשּׁוּם ״הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ״. מִסֵּיפֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ מִדְּרִישׁ: ״הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ״ מַאי טַעְמָא? — מִשּׁוּם ״עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳״. méréchéh leséféh miderich — "ét laasot la'", ma taam? — michoum "héférou toratekha". miséféh leréchéh miderich: "héférou toratekha" ma tama? — michoum "ét laasot la'".
10. תַּנְיָא, הִלֵּל הַזָּקֵן אוֹמֵר: בִּשְׁעַת הַמַּכְנִיסִין — פַּזֵּר. בִּשְׁעַת הַמְפַזְּרִים — כַּנֵּס. וְאִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁהַתּוֹרָה חֲבִיבָה עָלָיו — פַּזֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד״. וְאִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁאֵין הַתּוֹרָה חֲבִיבָה עָלָיו — כַּנֵּס, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ״. tanya, hilél hazakén omér: bichat hamakhnisin — pazér. bichat hamfazerim — kanés. veim raita dor chehatora 'haviva ala — pazér, cheneemar: "yéch mefazér venosaf od". veim raita dor cheén hatora 'haviva ala — kanés, cheneemar: "ét laasot la' héférou toratekha".
11. דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: זָלַת — קְבוֹץ קְנֵה מִינַּהּ, בַּאֲתַר דְּלֵית גְּבַר — תַּמָּן הֱוֵי גְּבַר. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ, בַּאֲתַר דְּאִית גְּבַר — תַּמָּן לָא תִּהְוֵי גְּבַר. darach bar kapara: zalat — kevots kené minah, baatar delét gevar — taman hevé gevar. amar abayé: chema minah, baatar deit gevar — taman la tihvé gevar.
12. פְּשִׁיטָא! לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא בְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם שָׁוִין. pechita! lo nitsrekha ela bechechenéhem chavin.
13. דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: אֵיזוֹהִי פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁכָּל גּוּפֵי תוֹרָה תְּלוּיִין בָּהּ — ״בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ״. אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ לִדְבַר עֲבֵירָה. darach bar kapara: ézohi paracha ketana chekal goufé tora telouyin bah — "bekhal derakhekha daéou veou yeyachér or'hotekha". amar rava: afilou lidvar avéra.
14. דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אוּמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה. מָה הִיא? אָמַר רַב חִסְדָּא: מַחְטָא דְתַלְמִיּוּתָא. darach bar kapara: leolam yelaméd adam et beno oumanout nekiya vekala. ma hi? amar rav 'hisda: ma'hta detalmiyouta.
15. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: לְעוֹלָם אַל יַרְבֶּה אָדָם רֵעִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ רֵעִים לְהִתְרוֹעֵעַ״. tanya, rabi omér: leolam al yarbe adam réim betokh béto, cheneemar: "ich réim lehitroéa".
16. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אַל יְמַנֶּה אָדָם אַפֹּטְרוֹפּוֹס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁאִלְמָלֵי לֹא מִינָּה פּוֹטִיפַר אֶת יוֹסֵף אַפֹּטְרוֹפּוֹס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ — לֹא בָּא לְאוֹתוֹ דָּבָר. tanya, rabi omér: al yemane adam apotropos betokh béto, cheilmalé lo mina potifar et yoséf apotropos betokh béto — lo ba leoto davar.
17. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת נָזִיר לְפָרָשַׁת סוֹטָה — לוֹמַר לָךְ שֶׁכָּל הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. tanya, rabi omér: lama nismekha parachat nazir lefarachat sota — lomar lakh chekal haroe sota bekilkoulah yazir atsmo min hayayin.
18. אָמַר חִזְקִיָּה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי פַּרְנָךְ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת סוֹטָה לְפָרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת — לוֹמַר לָךְ: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְאֵינוֹ נוֹתְנָן לַכֹּהֵן, סוֹף נִצְרָךְ לַכֹּהֵן עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ ״אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ״, וּכְתִיב ״וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ״ וְגוֹ׳. וְלֹא עוֹד אֶלָּא סוֹף שֶׁנִּצְרָךְ לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ״. amar 'hizkiya beréh derabi parnakh amar rabi yo'hanan: lama nismekha parachat sota lefarachat teroumot oumaasrot — lomar lakh: kol cheyéch lo teroumot oumaasrot veéno notnan lakohén, sof nitsrakh lakohén al yedé ichto, cheneemar: "veich et kodacha lo yihou", ousmikh léh "ich ich ki tiste ichto", oukhtiv "vehévi haich et ichto" vego'. velo od ela sof chenitsrakh lahen, cheneemar: "veich et kodacha lo yihou".
19. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וְאִם נְתָנָן, סוֹף מִתְעַשֵּׁר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה״, ״לוֹ יִהְיֶה״ — מָמוֹן הַרְבֵּה. amar rav na'hman bar yits'hak: veim netanan, sof mitachér, cheneemar: "ich acher yitén lakohén lo yihye", "lo yihye" — mamon harbé.
20. אָמַר רַב הוּנָא בַּר בֶּרֶכְיָה מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר: כׇּל הַמְשַׁתֵּף שֵׁם שָׁמַיִם בְּצַעֲרוֹ — כּוֹפְלִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ״. amar rav houna bar berekhya michoum rabi elazar hakapar: kol hamchatéf chém chamayim betsaaro — koflin lo parnasato. cheneemar: "vehaya chada betsarekha vekhesef toafot lakh".
21. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: פַּרְנָסָתוֹ מְעוֹפֶפֶת לוֹ כְּצִפּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ״. rabi chemouél bar na'hmani amar: parnasato meofefet lo ketsipor, cheneemar: "vekhesef toafot lakh".
22. אָמַר רַבִּי טָבִי אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה: כׇּל הַמַּרְפֶּה עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֵין בּוֹ כֹּחַ לַעֲמוֹד בְּיוֹם צָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה״. אָמַר רַב אַמֵּי בַּר מַתְנָה אָמַר שְׁמוּאֵל: וַאֲפִילּוּ מִצְוָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר ״הִתְרַפִּיתָ״ — מִכׇּל מָקוֹם. amar rabi tavi amar rabi yochiya: kol hamarpe atsmo midivré tora, én bo ko'ha laamod beom tsara, cheneemar: "hitrapita beom tsara tsar ko'hekha". amar rav amé bar matna amar chemouél: vaafilou mitsva a'hat, cheneemar "hitrapita" — mikol makom.
23. אָמַר רַב סָפְרָא: רַבִּי אֲבָהוּ הֲוָה מִשְׁתַּעֵי: כְּשֶׁיָּרַד חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לַגּוֹלָה, הָיָה מְעַבֵּר שָׁנִים וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים בְּחוּצָה לָאָרֶץ. amar rav safra: rabi avaou hava michtaé: kecheyarad 'hanina ben a'hi rabi yeochoua lagola, haya meabér chanim vekovéa 'hodachim be'houtsa laarets.
24. שִׁגְּרוּ אַחֲרָיו שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, רַבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּיפָּר, וּבֶן בְּנוֹ שֶׁל זְכַרְיָה בֶּן קְבוּטָל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם, אָמַר לָהֶם: לָמָּה בָּאתֶם? אָמְרוּ לוֹ: לִלְמוֹד תּוֹרָה בָּאנוּ. הִכְרִיז עֲלֵיהֶם: אֲנָשִׁים הַלָּלוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הֵם וַאֲבוֹתֵיהֶם שִׁמְּשׁוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: זְכַרְיָה בֶּן קְבוּטָל אוֹמֵר: הַרְבֵּה פְּעָמִים קָרִיתִי לְפָנָיו, בְּסֵפֶר דָּנִיאֵל. chigerou a'hara chené talmidé 'hakhamim, rabi yosé ben kipar, ouven beno chel zekharya ben kevoutal. kévan cheraa otam, amar lahem: lama batem? amrou lo: lilmod tora banou. hikhriz aléhem: anachim halalou gedolé hador hém vaavotéhem chimechou bevét hamikdach. keotah chechaninou: zekharya ben kevoutal omér: harbé peamim kariti lefana, beséfer daniél.
25. הִתְחִיל הוּא מְטַמֵּא וְהֵם מְטַהֲרִים, הוּא אוֹסֵר וְהֵם מַתִּירִים. הִכְרִיז עֲלֵיהֶם: אֲנָשִׁים הַלָּלוּ שֶׁל שָׁוְא הֵם, שֶׁל תֹּהוּ הֵם. אָמְרוּ לוֹ: כְּבָר בָּנִיתָ וְאִי אַתָּה יָכוֹל לִסְתּוֹר, כְּבָר גָּדַרְתָּ וְאִי אַתָּה יָכוֹל לִפְרוֹץ. hit'hil hou metamé vehém metaharim, hou osér vehém matirim. hikhriz aléhem: anachim halalou chel chav hém, chel toou hém. amrou lo: kevar banita vei ata yakhol listor, kevar gadarta vei ata yakhol lifrots.
26. אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אֲנִי מְטַמֵּא וְאַתֶּם מְטַהֲרִים, אֲנִי אוֹסֵר וְאַתֶּם מַתִּירִים? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה מְעַבֵּר שָׁנִים וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים בְּחוּץ לָאָרֶץ. amar lahem: mipené ma ani metamé veatem metaharim, ani osér veatem matirim? amrou lo: mipené cheata meabér chanim vekovéa 'hodachim be'houts laarets.
27. אָמַר לָהֶם: וַהֲלֹא עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף, הָיָה מְעַבֵּר שָׁנִים וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים בְּחוּץ לָאָרֶץ! אָמְרוּ לוֹ: הַנַּח רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ כְּמוֹתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לֹא הִנַּחְתִּי כְּמוֹתִי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ לוֹ: גְּדָיִים שֶׁהִנַּחְתָּ נַעֲשׂוּ תְּיָשִׁים בַּעֲלֵי קַרְנַיִם, וְהֵם שִׁגְּרוּנוּ אֶצְלְךָ, וְכֵן אָמְרוּ לָנוּ: לְכוּ וְאִמְרוּ לוֹ בִּשְׁמֵנוּ: אִם שׁוֹמֵעַ — מוּטָב, וְאִם לָאו — יְהֵא בְּנִדּוּי. amar lahem: vahalo akiva ben yoséf, haya meabér chanim vekovéa 'hodachim be'houts laarets! amrou lo: hana'h rabi akiva, chelo hini'ha kemoto beerets yisraél. amar lahem: af ani lo hina'hti kemoti beerets yisraél. amrou lo: gedayim chehina'hta naasou teyachim baalé karnayim, vehém chigerounou etslekha, vekhén amrou lanou: lekhou veimrou lo bichménou: im choméa — moutav, veim la — yehé benidou.

Daf 63b

1. וְאִמְרוּ לְאַחֵינוּ שֶׁבַּגּוֹלָה: אִם שׁוֹמְעִין — מוּטָב, וְאִם לָאו, יַעֲלוּ לְהַר, אֲחִיָּה יִבְנֶה מִזְבֵּחַ, חֲנַנְיָה יְנַגֵּן בְּכִנּוֹר, וְיִכְפְּרוּ כּוּלָּם, וְיֹאמְרוּ אֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. veimrou lea'hénou chebagola: im chomin — moutav, veim la, yaalou lehar, a'hiya yivne mizbé'ha, 'hananya yenagén bekhinor, veyikhperou koulam, veyomrou én lahem 'hélek bélohé yisraél.
2. מִיָּד גָּעוּ כׇּל הָעָם בִּבְכִיָּה וְאָמְרוּ: חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ לָנוּ חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. miyad gaou kol haam bivkhiya veamrou: 'has vechalom, yéch lanou 'hélek bélohé yisraél.
3. וְכׇל כָּךְ לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה׳ מִירוּשָׁלָיִם״. vekhol kakh lama? michoum cheneemar: "ki mitsiyon tétsé tora oudvar h' mirouchalayim".
4. בִּשְׁלָמָא הוּא מְטַהֵר, וְהֵם מְטַמְּאִין — לְחוּמְרָא. אֶלָּא הוּא מְטַמֵּא וְהֵם מְטַהֲרִין, הֵיכִי הָוֵי? וְהָא תַּנְיָא: חָכָם שֶׁטִּמֵּא — אֵין חֲבֵרוֹ רַשַּׁאי לְטַהֵר, אָסַר — אֵין חֲבֵרוֹ רַשַּׁאי לְהַתִּיר! קָסָבְרִי כִּי הֵיכִי דְּלָא נִגָּרְרוּ בָּתְרֵיהּ. bichlama hou metahér, vehém metamein — le'houmra. ela hou metamé vehém metaharin, hékhi havé? veha tanya: 'hakham chetimé — én 'havéro racha letahér, asar — én 'havéro racha lehatir! kasavri ki hékhi dela nigarrou batréh.
5. תָּנוּ רַבָּנַן כְּשֶׁנִּכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לַכֶּרֶם בְּיַבְנֶה, הָיוּ שָׁם רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. פָּתְחוּ כּוּלָּם בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרְשׁוּ. tanou rabanan kechenikhnesou raboténou lakerem beyavne, haou cham rabi yeouda verabi yosé verabi ne'hemya verabi eliezer beno chel rabi yosé hagelili. pat'hou koulam bikhvod akhsanya vedarchou.
6. פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכָל מָקוֹם בִּכְבוֹד תּוֹרָה, וְדָרַשׁ: ״וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה אֲרוֹן ה׳ שֶׁלֹּא הָיָה מְרוּחָק אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר מִיל אָמְרָה תּוֹרָה ״וְהָיָה כׇּל מְבַקֵּשׁ ה׳ יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד״ — תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהוֹלְכִים מֵעִיר לָעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לִלְמוֹד תּוֹרָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. pata'h rabi yeouda roch hamdaberim bekhal makom bikhvod tora, vedarach: "oumoche yika'h et haohel venata lo mi'houts lama'hane". vahalo devarim kal va'homer: ouma aron h' chelo haya merou'hak ela cheném asar mil amra tora "vehaya kol mevakéch h' yétsé el ohel moéd" — talmidé 'hakhamim cheolkhim méir lair oumimedina limdina lilmod tora, al a'hat kama vekhama.
7. ״וְדִבֶּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים״, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מֹשֶׁה, אֲנִי וְאַתָּה נַסְבִּיר פָּנִים בַּהֲלָכָה. אִיכָּא דְּאָמְרִי כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי הִסְבַּרְתִּי לְךָ פָּנִים, כָּךְ אַתָּה הַסְבֵּר פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל, וְהַחֲזֵר הָאֹהֶל לִמְקוֹמוֹ. "vediber h' el moche panim el panim", amar rabi yits'hak: amar lo hakadoch baroukh hou lemoche: moche, ani veata nasbir panim bahalakha. ika deamri kakh amar lo hakadoch baroukh hou lemoche: kechém cheani hisbarti lekha panim, kakh ata hasbér panim leyisraél, veha'hazér haohel limkomo.
8. ״וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה״ וְגוֹ׳, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: עַכְשָׁיו יֹאמְרוּ הָרַב בְּכַעַס וְתַלְמִיד בְּכַעַס, יִשְׂרָאֵל מַה תְּהֵא עֲלֵיהֶם? אִם אַתָּה מַחֲזִיר הָאֹהֶל לִמְקוֹמוֹ — מוּטָב, וְאִם לָאו — יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן תַּלְמִידְךָ מְשָׁרֵת תַּחְתֶּיךָ. "vechav el hama'hane" vego', amar rabi avaou: amar lo hakadoch baroukh hou lemoche: akhcha yomrou harav bekhaas vetalmid bekhaas, yisraél ma tehé aléhem? im ata ma'hazir haohel limkomo — moutav, veim la — yeochoua bin noun talmidkha mecharét ta'htekha.
9. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה״. אָמַר רָבָא: אַף עַל פִּי כֵן, לֹא יָצָא הַדָּבָר לְבַטָּלָה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל״. vehaynou dikhtiv: "vechav el hama'hane". amar rava: af al pi khén, lo yatsa hadavar levatala. cheneemar: "oumcharto yeochoua bin noun naar lo yamich mitokh haohel".
10. וְעוֹד פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה בִּכְבוֹד תּוֹרָה וְדָרַשׁ: ״הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם״, וְכִי אוֹתוֹ הַיּוֹם נִתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא אוֹתוֹ יוֹם סוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה! אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁחֲבִיבָה תּוֹרָה עַל לוֹמְדֶיהָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם כַּיּוֹם שֶׁנִּתְּנָה מֵהַר סִינַי. veod pata'h rabi yeouda bikhvod tora vedarach: "haskét ouchma yisraél hayom haze nihyéta leam", vekhi oto hayom nitena tora leyisraél? vahalo oto yom sof arbaim chana haya! ela lelamedkha che'haviva tora al lomdeha bekhal yom vaom kayom chenitena méhar sina.
11. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ: תֵּדַע — שֶׁהֲרֵי אָדָם קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, וְעֶרֶב אֶחָד אֵינוֹ קוֹרֵא — דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁלֹּא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע מֵעוֹלָם. amar rabi tan'houm beréh derabi 'hiya ich kefar ako: téda — cheharé adam koré keriat chema cha'harit vearvit, veerev e'had éno koré — dome kemi chelo kara keriat chema méolam.
12. ״הַסְכֵּת״ — עֲשׂוּ כִּתּוֹת כִּתּוֹת וְעִסְקוּ בַּתּוֹרָה. לְפִי שֶׁאֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בַּחֲבוּרָה. כִּדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב ״חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ״ — חֶרֶב עַל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיּוֹשְׁבִים בַּד בְּבַד וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמִּטַּפְּשִׁים, כְּתִיב הָכָא ״וְנֹאָלוּ״, וּכְתִיב הָתָם ״אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁחוֹטְאִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ״. "haskét" — asou kitot kitot veiskou batora. lefi cheén hatora niknét ela ba'havoura. kidrabi yosé berabi 'hanina, deamar rabi yosé berabi 'hanina: ma dikhtiv "'herev el habadim venoalou" — 'herev al sonéhem chel talmidé 'hakhamim cheyochvim bad bevad veoskim batora. velo od, ela chemitapechim, ketiv hakha "venoalou", oukhtiv hatam "acher noalnou". velo od, ela che'hotim, cheneemar "vaacher 'hatanou".
13. אִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא: ״נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן״. ibaét éma méhakha: "noalou saré tsoan".
14. דָּבָר אַחֵר: ״הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל״ — כַּתְּתוּ עַצְמְכֶם עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. כִּדְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מִנַּיִן שֶׁאֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל״. davar a'hér: "haskét ouchma yisraél" — katetou atsmekhem al divré tora. kidamar réch lakich, deamar réch lakich: minayin cheén divré tora mitkayemin ela bemi chemémit atsmo aleha — cheneemar: "zot hatora adam ki yamout beohel".
15. דָּבָר אַחֵר: ״הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל״ — הַס, וְאַחַר כָּךְ כַּתֵּת. כִּדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: לְעוֹלָם יִלְמוֹד אָדָם תּוֹרָה, וְאַחַר כָּךְ יֶהֱגֶה. davar a'hér: "haskét ouchma yisraél" — has, vea'har kakh katét. kidrava, deamar rava: leolam yilmod adam tora, vea'har kakh yehege.
16. אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: מַאי דִּכְתִיב ״כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב״? amri devé rabi yana: ma dikhtiv "ki mits 'halav yotsi 'hema oumits af yotsi dam oumits apayim yotsi riv"?
17. בְּמִי אַתָּה מוֹצֵא חֶמְאָה שֶׁל תּוֹרָה — בְּמִי שֶׁמֵּקִיא חָלָב שֶׁיָּנַק מִשְׁדֵּי אִמּוֹ עָלֶיהָ. bemi ata motsé 'hema chel tora — bemi cheméki 'halav cheyanak michdé imo aleha.
18. ״וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם״ — כׇּל תַּלְמִיד שֶׁכּוֹעֵס עָלָיו רַבּוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וְשׁוֹתֵק — זוֹכֶה לְהַבְחִין בֵּין דָּם טָמֵא לְדָם טָהוֹר. "oumits af yotsi dam" — kol talmid chekoés ala rabo paam richona vechoték — zokhe lehav'hin bén dam tamé ledam taor.
19. ״וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב״ — כׇּל תַּלְמִיד שֶׁכּוֹעֵס עָלָיו רַבּוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וְשׁוֹתֵק — זוֹכֶה לְהַבְחִין בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת. דִּתְנַן, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְחַכֵּם — יַעֲסוֹק בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, שֶׁאֵין לָךְ מִקְצוֹעַ בַּתּוֹרָה יוֹתֵר מֵהֶן, שֶׁהֵן כְּמַעְיָן נוֹבֵעַ. "oumits apayim yotsi riv" — kol talmid chekoés ala rabo paam richona ouchniya vechoték — zokhe lehav'hin bén diné mamonot lediné nefachot. ditnan, rabi yichmaél omér: harotse cheyit'hakém — yaasok bediné mamonot, cheén lakh miktsoa batora yotér méhen, chehén kemayan novéa.
20. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: מַאי דִּכְתִיב ״אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה״ — כׇּל הַמְנַבֵּל עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה — סוֹפוֹ לְהִתְנַשֵּׂא. וְאִם זָמַם — יָד לְפֶה. amar rabi chemouél bar na'hmani: ma dikhtiv "im navalta vehitnasé veim zamota yad lefe" — kol hamnabél atsmo al divré tora — sofo lehitnasé. veim zamam — yad lefe.
21. פָּתַח רַבִּי נְחֶמְיָה בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרַשׁ: מַאי דִּכְתִיב ״וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אוֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״? וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה יִתְרוֹ שֶׁלֹּא קֵרַב אֶת מֹשֶׁה אֶלָּא לִכְבוֹד עַצְמוֹ — כָּךְ, הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּמַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. pata'h rabi ne'hemya bikhvod akhsanya vedarach: ma dikhtiv "vayomer chaoul el hakéni lekhou sourou redou mitokh amaléki pen osifkha imo veata asita 'hesed im kol bené yisraél"? vahalo devarim kal va'homer: ouma yitro chelo kérav et moche ela likhvod atsmo — kakh, hamaré'ha talmid 'hakham betokh béto, oumaakhilo oumachkéou oumhanéou minekhasa — al a'hat kama vekhama.
22. פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרַשׁ: ״לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ״, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה מִצְרִיִּים שֶׁלֹּא קֵרְבוּ אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְצוֹרֶךְ עַצְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי״ — כָּךְ, הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. pata'h rabi yosé bikhvod akhsanya vedarach: "lo tetaév adomi ki a'hikha hou lo tetaév mitsri ki gér hayita veartso", vahalo devarim kal va'homer: ouma mitsriyim chelo kérvou et yisraél ela letsorekh atsman, cheneemar: "veim yadata veyech bam anché 'hayil vesamtam saré mikne al acher li" — kakh, hamaré'ha talmid 'hakham betokh béto oumaakhilo oumachkéou oumhanéou minekhasa — al a'hat kama vekhama.
23. פָּתַח רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי בִּכְבוֹד אַכְסַנְיָא וְדָרַשׁ: ״וַיְבָרֶךְ ה׳ אֶת עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים״, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה אָרוֹן שֶׁלֹּא אָכַל וְשָׁתָה, אֶלָּא כִּבֵּד וְרִבֵּץ לְפָנָיו — כָּךְ, הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וּמַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. pata'h rabi eliezer beno chel rabi yosé hagelili bikhvod akhsanya vedarach: "vayvarekh h' et ovéd edom hagiti baavour aron haelohim", vahalo devarim kal va'homer: ouma aron chelo akhal vechata, ela kibéd veribéts lefana — kakh, hamaré'ha talmid 'hakham betokh béto, oumaakhilo oumachkéou oumhanéou minekhasa — al a'hat kama vekhama.
24. מַאי הִיא בְּרָכָה שֶׁבֵּרְכוֹ? אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר זְבִידָא: זוֹ חָמוֹת וּשְׁמוֹנֶה כַּלּוֹתֶיהָ שֶׁיָּלְדוּ שִׁשָּׁה שִׁשָּׁה בְּכָרֵס אֶחָד. ma hi berakha chebérkho? amar rav yeouda bar zevida: zo 'hamot ouchmone kaloteha cheyaldou chicha chicha bekharés e'had.

Daf 64a

1. שֶׁנֶּאֱמַר: ״פְּעֻלְּתַי הַשְּׁמִינִי״, וּכְתִיב ״כִּי בֵרְכוֹ אֱלֹהִים״. ״כׇּל אֵלֶּה מִבְּנֵי עֹבֵד אֱדֹם הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וַאֲחֵיהֶם אִישׁ חַיִל בַּכֹּחַ לַעֲבֹדָה שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם לְעֹבֵד אֱדֹם״. cheneemar: "peouleta hachemini", oukhtiv "ki vérkho elohim". "kol éle mibené ovéd edom héma ouvnéhem vaa'héhem ich 'hayil bako'ha laavoda chichim ouchnayim leovéd edom".
2. אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי: כׇּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה — שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ. וְכׇל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה — שָׁעָה נִדְחֵת מִפָּנָיו. amar rabi avin halévi: kol hado'hék et hachaa — chaa do'hakto. vekhol hanid'he mipené hachaa — chaa nid'hét mipana.
3. מִדְּרַבָּה וְרַב יוֹסֵף. דְּרַב יוֹסֵף סִינַי וְרַבָּה עוֹקֵר הָרִים, אִצְטְרִיכָא לְהוּ שַׁעְתָּא. שְׁלַחוּ לְהָתָם: סִינַי וְעוֹקֵר הָרִים, אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? שְׁלַחוּ לְהוּ: סִינַי קוֹדֵם, שֶׁהַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא. אַף עַל פִּי כֵן לֹא קִבֵּל עָלָיו רַב יוֹסֵף, דְּאָמְרִי לֵיהּ כַּלְדָּאֵי: מָלְכַתְּ תַּרְתֵּין שְׁנִין. mideraba verav yoséf. derav yoséf sina veraba okér harim, itsterikha leou chata. chela'hou lehatam: sina veokér harim, éze méhem kodém? chela'hou leou: sina kodém, chehakol tserikhin lemaré 'hitaya. af al pi khén lo kibél ala rav yoséf, deamri léh kaldaé: malkhate tartén chenin.
4. מְלַךְ רַבָּה עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין, מְלַךְ רַב יוֹסֵף תַּרְתֵּין שְׁנִין וּפַלְגָא. melakh raba esrin vetartén chenin, melakh rav yoséf tartén chenin oufalga.
5. כֹּל הָנָךְ שְׁנֵי דִּמְלַךְ רַבָּה, אֲפִילּוּ אוּמָּנָא לְבֵיתֵיהּ לָא קְרָא. kol hanakh chené dimlakh raba, afilou oumana levétéh la kera.
6. וְאָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי: מַאי דִּכְתִיב ״יַעַנְךָ ה׳ בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב״, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְלֹא אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וְיִצְחָק? מִכָּאן לְבַעַל הַקּוֹרָה שֶׁיִּכָּנֵס בְּעׇבְיָהּ שֶׁל קוֹרָה. veamar rabi avin halévi: ma dikhtiv "yaankha h' beom tsara yesagevkha chém elohé yaakov", elohé yaakov velo elohé avraham veyits'hak? mikan levaal hakora cheyikanés beovyah chel kora.
7. וְאָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי: כׇּל הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדָה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ, כְּאִילּוּ נֶהֱנֶה מִזִּיו שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכׇל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים״, וְכִי לִפְנֵי אֱלֹהִים אָכְלוּ? וַהֲלֹא לִפְנֵי מֹשֶׁה אָכְלוּ! veamar rabi avin halévi: kol hanehene miseouda chetalmid 'hakham charou betokhah, keilou nehene mizi chekhina, cheneemar: "vayavo aharon vekhol zikné yisraél leekhol le'hem im 'hotén moche lifné haelohim", vekhi lifné elohim akhlou? vahalo lifné moche akhlou!
8. אֶלָּא לוֹמַר לָךְ כׇּל הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדָה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ — כְּאִילּוּ נֶהֱנֶה מִזִּיו שְׁכִינָה. ela lomar lakh kol hanehene miseouda chetalmid 'hakham charou betokhah — keilou nehene mizi chekhina.
9. וְאָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי: הַנִּפְטָר מֵחֲבֵרוֹ אַל יֹאמַר לוֹ ״לֵךְ בְּשָׁלוֹם״, אֶלָּא ״לֵךְ לְשָׁלוֹם״, שֶׁהֲרֵי יִתְרוֹ שֶׁאָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה ״לֵךְ לְשָׁלוֹם״, עָלָה וְהִצְלִיחַ. דָּוִד שֶׁאָמַר לוֹ לְאַבְשָׁלוֹם ״לֵךְ בְּשָׁלוֹם״, הָלַךְ וְנִתְלָה. veamar rabi avin halévi: haniftar mé'havéro al yomar lo "lékh bechalom", ela "lékh lechalom", cheharé yitro cheamar lo lemoche "lékh lechalom", ala vehitsli'ha. david cheamar lo leavchalom "lékh bechalom", halakh venitla.
10. וְאָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי: הַנִּפְטָר מִן הַמֵּת אַל יֹאמַר לוֹ ״לֵךְ לְשָׁלוֹם״, אֶלָּא ״לֵךְ בְּשָׁלוֹם״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם״. veamar rabi avin halévi: haniftar min hamét al yomar lo "lékh lechalom", ela "lékh bechalom", cheneemar: "veata tavo el avotekha bechalom".
11. אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חִיָּיא: הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְנִכְנָס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה — זוֹכֶה וּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן״. amar rabi lévi bar 'hiya: hayotsé mibét hakeneset venikhnas levét hamidrach veosék batora — zokhe oumkabél pené chekhina, cheneemar "yélkhou mé'hayil el 'hayil yérae el elohim betsiyon".
12. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לָהֶם מְנוּחָה לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן״. amar rabi 'hiya bar aché amar rav: talmidé 'hakhamim én lahem menou'ha lo baolam haze velo baolam haba, cheneemar: "yélkhou mé'hayil el 'hayil yérae el elohim betsiyon".
13. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכׇל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה׳ וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ״. amar rabi elazar amar rabi 'hanina: talmidé 'hakhamim marbim chalom baolam, cheneemar: "vekhol banayikh limoudé h' verav chelom banayikh".
14. אַל תִּקְרֵי ״בָּנָיִךְ״ אֶלָּא ״בּוֹנָיִךְ״. ״שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל״. ״יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ״. ״לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ. לְמַעַן בֵּית ה׳ אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ״. ״ה׳ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה׳ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם״. al tikré "banayikh" ela "bonayikh". "chalom rav leohavé toratekha veén lamo mikhchol". "yehi chalom be'hélékh chalva bearmenotayikh". "lemaan a'ha veréa adabera na chalom bakh. lemaan bét h' elohénou avakcha tov lakh". "h' oz leamo yitén h' yevarékh et amo vachalom".
15. הדרן עלך הרואה וסליקא לה מסכת ברכות

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Berakhot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)