Talmud Bekhorot, Chapitre 8 (ח) · Daf 47a à 54b

Daf 47a

1. ״יַכִּיר״ לְחוּד, וְהַכָּרַת פָּנִים לְחוּד. "yakir" le'houd, vehakarat panim le'houd.
2. אִיתְּמַר: הָיוּ לוֹ בָּנִים בְּגַיּוּתוֹ וְנִתְגַּיֵּיר — רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אֵין לוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: יֵשׁ לוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אֵין לוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה — דְּהָא הֲוָה לֵיהּ ״רֵאשִׁית אוֹנוֹ״, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: יֵשׁ לוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה — גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי. itemar: haou lo banim begayouto venitgayér — rabi yo'hanan omér: én lo bekhor lana'hala, verabi chimon ben lakich omér: yéch lo bekhor lana'hala. rabi yo'hanan omér: én lo bekhor lana'hala — deha hava léh "réchit ono", verabi chimon ben lakich omér: yéch lo bekhor lana'hala — gér chenitgayér kekatan chenolad damé.
3. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאִיתְּמַר: הָיוּ לוֹ בָּנִים בְּגַיּוּתוֹ וְנִתְגַּיֵּיר — רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: קִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: לֹא קִיֵּים. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: קִיֵּים — ״לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ״, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: לֹא קִיֵּים פְּרִיָּה וּרְבִיָּה — גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר כְּקָטָן שֶׁנּוֹלַד דָּמֵי. veazdou letamayou, deitemar: haou lo banim begayouto venitgayér — rabi yo'hanan amar: kiyém periya ourviya, verabi chimon ben lakich amar: lo kiyém. rabi yo'hanan amar: kiyém — "lo toou veraah lachevet yetsarah", verabi chimon ben lakich amar: lo kiyém periya ourviya — gér chenitgayér kekatan chenolad damé.
4. וּצְרִיכָא, דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא קַמַּיְיתָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, מִשּׁוּם דִּבְגַיּוּתָן לָאו בְּנֵי נַחֲלָה נִינְהוּ, אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּ״לֹא תֹהוּ בְּרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ״, וְהָא עֲבַד לֵיהּ שֶׁבֶת. outsrikha, dei itemar beha kamayta, beha kaamar rabi chimon ben lakich, michoum divgayoutan la bené na'hala ninou, aval beha éma mode léh lerabi yo'hanan, de"lo toou beraah lachevet yetsarah", veha avad léh chevet.
5. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, צְרִיכָא. vei itemar beha, beha kaamar rabi yo'hanan, aval beha éma mode léh lerabi chimon ben lakich, tserikha.
6. תְּנַן: מִי שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים, וְנָשָׂא אִשָּׁה שֶׁכְּבָר יָלְדָה, עוֹדָהּ שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה, עוֹדָהּ גּוֹיָה וְנִתְגַּיְּירָה, וּמִשֶּׁבָּאתָה לְיִשְׂרָאֵל יָלָדָה — וְלָדָהּ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֵן. tenan: mi chelo haou lo banim, venasa icha chekevar yalda, odah chif'ha venichta'hrera, odah goya venitgayera, oumichebata leyisraél yalada — veladah bekhor lana'hala veéno bekhor lakohén.
7. יָלְדָה מִמַּאן? אִילֵימָא מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים — מַאי אִירְיָא גִּיּוֹרֶת וְשִׁפְחָה? אֲפִילּוּ בַּת יִשְׂרָאֵל נָמֵי! yalda miman? iléma miyisraél chelo haou lo banim — ma irya giyoret vechif'ha? afilou bat yisraél namé!
8. אֶלָּא לָאו מִגֵּר שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים וְנִתְגַּיֵּיר, וְקָתָנֵי בְּכוֹר לַנַּחֲלָה! ela la migér chehaou lo banim venitgayér, vekatané bekhor lana'hala!
9. לָא, לְעוֹלָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ בָּנִים, וְ״אֵינוֹ בְּכוֹר לַכֹּהֵן״ אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. la, leolam miyisraél chelo haou lo banim, ve"éno bekhor lakohén" itsterikha léh.
10. לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּאָמַר: בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְלַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פֶּטֶר רֶחֶם בְּיִשְׂרָאֵל״ — עַד שֶׁיִּפְטְרוּ רֶחֶם מִיִּשְׂרָאֵל, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא. leapoké miderabi yosé hagelili, deamar: bekhor lana'hala velakohén, cheneemar: "peter re'hem beyisraél" — ad cheyifterou re'hem miyisraél, ka machma lan dela.
11. תָּא שְׁמַע: הָיוּ לוֹ בָּנִים בְּגַיּוּתוֹ וְנִתְגַּיֵּיר, יֵשׁ לוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה! אָמַר רָבִינָא, וְאִיתֵּימָא רַב אַחָא: הָא וַדַּאי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִוא, דְּאָמַר ״פֶּטֶר רֶחֶם בְּיִשְׂרָאֵל״ — עַד שֶׁיִּפְטְרוּ רֶחֶם מִיִּשְׂרָאֵל, וְיָלֵיף אִיהוּ מִינַּהּ דִּידַהּ. ta chema: haou lo banim begayouto venitgayér, yéch lo bekhor lana'hala! amar ravina, veitéma rav a'ha: ha vada rabi yosé hagelili hi, deamar "peter re'hem beyisraél" — ad cheyifterou re'hem miyisraél, veyaléf iou minah didah.
12. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: לְוִיָּיה שֶׁיָּלְדָה — בְּנָהּ פָּטוּר מֵחֲמֵשׁ סְלָעִים. דְּאִיעַבַּר מִמַּאן? אִילֵימָא דְּאִיעַבַּר מִכֹּהֵן וּמִלֵּוִי, מַאי אִירְיָא לְוִיָּיה? אֲפִילּוּ יִשְׂרְאֵלִית נָמֵי! amar rav ada bar ahava: leviya cheyalda — benah patour mé'haméch selaim. deiabar miman? iléma deiabar mikohén oumilévi, ma irya leviya? afilou yisreélit namé!
13. אֶלָּא דְּאִיעַבַּר מִיִּשְׂרָאֵל, ״לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם״ כְּתִיב! ela deiabar miyisraél, "lemichpe'hotam levét avotam" ketiv!
14. אָמַר רַב פָּפָּא: דְּאִיעַבַּר מִגּוֹי. וְלָא תֵּימָא אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר אֵין מְזַהֲמִין אֶת הַוָּלָד, אֶלָּא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר מְזַהֲמִין אֶת הַוָּלָד, לֵוִי פָּסוּל מִיקְּרֵי. amar rav papa: deiabar migo. vela téma aliba deman deamar én mezahamin et havalad, ela afilou leman deamar mezahamin et havalad, lévi pasoul mikeré.
15. מָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: לְעוֹלָם דְּאִיעַבַּר מִיִּשְׂרָאֵל, וְשָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא ״פֶּטֶר רֶחֶם״ — בְּפֶטֶר רֶחֶם תְּלָא רַחְמָנָא. mar beréh derav yoséf amar micheméh derava: leolam deiabar miyisraél, vechané hatam, deamar kera "peter re'hem" — befeter re'hem tela ra'hmana.
16. תְּנַן: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים וְנָשָׂא אִשָּׁה שֶׁלֹּא יָלָדָה, נִתְגַּיְּירָה מְעוּבֶּרֶת, נִשְׁתַּחְרְרָה מְעוּבֶּרֶת. tenan: mi chehaou lo banim venasa icha chelo yalada, nitgayera meouberet, nichta'hrera meouberet.
17. וְיָלְדָה הִיא וְכֹהֶנֶת הִיא, וּלְוִיָּה הִיא, וְאִשָּׁה שֶׁכְּבָר יָלָדָה. וְכֵן מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחֲרֵי בַּעְלָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנִשֵּׂאת וְיָלָדָה, וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אִם בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן — בְּכוֹר לַכֹּהֵן וְאֵינוֹ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה. veyalda hi vekhohenet hi, oulviya hi, veicha chekevar yalada. vekhén mi chelo chahata a'haré balah chelocha 'hodachim venisét veyalada, veén yadoua im ben ticha larichon im ben chiva laa'haron — bekhor lakohén veéno bekhor lana'hala.
18. מִכְּלָל (דִּכְהוּנָּה) [דְּכֹהֶנֶת] וּלְוִיָּה פְּטוּרִין, דְּאִיעַבַּר מִמַּאן? אִילֵימָא דְּאִיעַבַּר מִכֹּהֵן וְלֵוִי — אִי הָכִי מַאי אִירְיָא כֹּהֶנֶת וּלְוִיָּה? אֲפִילּוּ בַּת יִשְׂרָאֵל נָמֵי! mikelal (dikhouna) [dekhohenet] oulviya petourin, deiabar miman? iléma deiabar mikohén velévi — i hakhi ma irya kohenet oulviya? afilou bat yisraél namé!
19. אֶלָּא דְּאִיעַבַּר מִגּוֹי — כֹּהֶנֶת פְּטוּרָה? וְהָאָמַר רַב פָּפָּא: בָּדֵיק לַן רַבָּה, כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעַבְּרָה מִגּוֹי מַהוּ? וְאָמֵינָא לֵיהּ: לָאו הַיְינוּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, דְּאָמַר: לְוִיָּה שֶׁיָּלְדָה בְּנָהּ פָּטוּר מֵחָמֵשׁ סְלָעִים? ela deiabar migo — kohenet petoura? vehaamar rav papa: badék lan raba, kohenet chenitabera migo maou? veaména léh: la haynou derav ada bar ahava, deamar: leviya cheyalda benah patour mé'haméch selaim?
20. וַאֲמַר לִי: הָכִי הַשְׁתָּא?! בִּשְׁלָמָא לְוִיָּה בִּקְדוּשְׁתַּהּ קָיְימָא, דְּתַנְיָא: לְוִיָּה שֶׁנִּשְׁבֵּית אוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה בְּעִילַת זְנוּת — נוֹתְנִין לָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר וְאוֹכֶלֶת. vaamar li: hakhi hachta?! bichlama leviya bikdouchtah kayma, detanya: leviya chenichbét o chenivala beilat zenout — notnin lah min hamaasér veokhelet.
21. אֶלָּא כֹּהֶנֶת, כֵּיוָן דְּאִי בָּעֵיל לַהּ, הָוְיָא זָרָה! ela kohenet, kévan dei baél lah, havya zara!
22. הָנִיחָא לְמָר בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, דְּאָמַר דְּאִיעַבַּר מִיִּשְׂרָאֵל, מוֹקֵי לַהּ בִּדְאִיעַבַּר מִיִּשְׂרָאֵל, אֶלָּא לְרַב פָּפָּא בְּמַאי מוֹקֵי לָהּ? hani'ha lemar beréh derav yoséf micheméh derava, deamar deiabar miyisraél, moké lah bidiabar miyisraél, ela lerav papa bema moké lah?
23. לְעוֹלָם דְּאִיעַבַּר מִכֹּהֵן, וְהִיא בַּת יִשְׂרָאֵל, וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ ״כֹּהֶנֶת״? דִּבְנָה כֹּהֵן. leolam deiabar mikohén, vehi bat yisraél, veama karé lah "kohenet"? divna kohén.

Daf 47b

1. אִיתְּמַר: כֹּהֵן שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בֵּן חָלָל — רַב חִסְדָּא אָמַר: הַבֵּן חַיָּיב לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר: אֵין חַיָּיב לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ. כֹּל הֵיכָא דְּמֵת הָאָב לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאֵין הַבֵּן חַיָּיב לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי זָכָה אָבִיו בְּפִדְיוֹנוֹ. itemar: kohén chemét vehini'ha bén 'halal — rav 'hisda amar: habén 'hayav lifdot et atsmo, raba bar rav houna amar: én 'hayav lifdot et atsmo. kol hékha demét haav lea'har chelochim, dekhoulé alma la peligi deén habén 'hayav lifdot et atsmo, cheharé zakha avi befidono.
2. כִּי פְּלִיגִי הֵיכָא דְּמֵת הָאָב בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, רַב חִסְדָּא אָמַר: הַבֵּן חַיָּיב לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, דְּהָא לֹא זָכָה אָבִיו (לְפִדְיוֹנוֹ) [בְּפִדְיוֹנוֹ]. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר: אֵין הַבֵּן חַיָּיב לִפְדּוֹת עַצְמוֹ, דַּאֲמַר לֵיהּ: אָתֵינָא מִכֹּחַ גַּבְרָא דְּלָא מָצֵית לְאִשְׁתַּעוֹיֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ. ki peligi hékha demét haav betokh chelochim yom, rav 'hisda amar: habén 'hayav lifdot et atsmo, deha lo zakha avi (lefidono) [befidono]. raba bar rav houna amar: én habén 'hayav lifdot atsmo, daamar léh: aténa miko'ha gavra dela matsét leichtaoyé dina bahadéh.
3. תְּנַן: נִתְגַּיְּירָה מְעוּבֶּרֶת — בְּכוֹר לַכֹּהֵן, וְאַמַּאי? לֵימָא לֵיהּ: אָתֵינָא מִכֹּחַ גַּבְרָא דְּלָא מָצֵית לְאִשְׁתַּעוֹיֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ! שָׁאנֵי גּוֹי דְּלֵית לֵיהּ חַיִיס. tenan: nitgayera meouberet — bekhor lakohén, veama? léma léh: aténa miko'ha gavra dela matsét leichtaoyé dina bahadéh! chané go delét léh 'hayis.
4. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן יָאסִינְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כֹּהֵן שֶׁמֵּת בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים וְהִנִּיחַ בֵּן חָלָל — הַבֵּן חַיָּיב לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא זָכָה הָאָב בְּפִדְיוֹנוֹ. מֵת לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם — אֵין הַבֵּן חַיָּיב לִפְדּוֹת עַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי זָכָה הָאָב בְּפִדְיוֹנוֹ. amar rabi chimon yasinya, amar rabi chimon ben lakich: kohén chemét betokh chelochim vehini'ha bén 'halal — habén 'hayav lifdot et atsmo, chelo zakha haav befidono. mét lea'har chelochim yom — én habén 'hayav lifdot atsmo, cheharé zakha haav befidono.
5. וְכֵן מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחֲרֵי בַּעְלָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְכוּ׳. vekhén mi chelo chahata a'haré balah chelocha 'hodachim vekhou'.
6. בְּכוֹר לַנַּחֲלָה הוּא דְּלָא הָוֵי, הָא כְּפָשׁוּט שָׁקֵיל. וְאַמַּאי? לֵיזִיל לְגַבַּי הַאי וְלִידְחֲיֵיהּ, וּלְגַבַּי הַאי וְלִידְחֲיֵיהּ! bekhor lana'hala hou dela havé, ha kefachout chakél. veama? lézil legaba ha velid'hayéh, oulgaba ha velid'hayéh!
7. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לַבָּא אַחֲרָיו, וְהָכִי קָאָמַר: בְּכוֹר לַכֹּהֵן, וְהַבָּא אַחֲרָיו אֵין בְּכוֹר לַנַּחֲלָה. amar rabi yirmeya: lo nitsrekha ela laba a'hara, vehakhi kaamar: bekhor lakohén, vehaba a'hara én bekhor lana'hala.
8. וְלִכְתְּבוּ הַרְשָׁאָה לַהֲדָדֵי! וְכִי תֵּימָא: מַתְנִיתִין שֶׁלֹּא בְּהַרְשָׁאָה — הָא מוֹקְמִינַן לַהּ קַמַּן דִּבְהַרְשָׁאָה! velikhtevou harchaa lahadadé! vekhi téma: matnitin chelo beharchaa — ha mokminan lah kaman divharchaa!
9. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יַנַּאי, דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: הוּכְּרוּ וּלְבַסּוֹף נִתְעָרְבוּ — כּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה זֶה לָזֶה, mesaya léh lerabi yana, deamar rabi yana: houkerou oulvasof nitarvou — kotvin harchaa ze laze,
10. לֹא הוּכְּרוּ וּבְסוֹף נִתְעָרְבוּ — אֵין כּוֹתְבִין הַרְשָׁאָה זֶה לָזֶה. lo houkerou ouvsof nitarvou — én kotvin harchaa ze laze.
11. מַתְנִי׳ אֵי זֶהוּ בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וְלַכֹּהֵן? הַמַּפֶּלֶת שַׁפִּיר מָלֵא מַיִם, מָלֵא דָּם, מְלֵא גְּנִינִין, הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים וַחֲגָבִים שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, וְהַמַּפֶּלֶת לְיוֹם אַרְבָּעִים — הַבָּא אַחֲרֵיהֶם בְּכוֹר לַנַּחֲלָה וּלְכֹהֵן. matni' é zeou bekhor lana'hala velakohén? hamapelet chapir malé mayim, malé dam, melé geninin, hamapelet kemin dagim va'hagavim chekatsim ourmasim, vehamapelet leom arbaim — haba a'haréhem bekhor lana'hala oulkhohén.
12. יוֹצֵא דּוֹפֶן, וְהַבָּא אַחֲרָיו — שְׁנֵיהֶן אֵינָן בְּכוֹר, לֹא לַנַּחֲלָה וְלֹא לַכֹּהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹן לַנַּחֲלָה, וְהַשֵּׁנִי לְחָמֵשׁ סְלָעִים. yotsé dofen, vehaba a'hara — chenéhen énan bekhor, lo lana'hala velo lakohén. rabi chimon omér: harichon lana'hala, vehachéni le'haméch selaim.
13. גְּמָ׳ רִאשׁוֹן לַנַּחֲלָה לֹא — ״וְיָלְדוּ לוֹ״ בָּעֵינַן, לְחָמֵשׁ סְלָעִים נָמֵי לָא — ״פָּטַר רֶחֶם״ בָּעֵינַן. gema' richon lana'hala lo — "veyaldou lo" baénan, le'haméch selaim namé la — "patar re'hem" baénan.
14. שֵׁנִי לַנַּחֲלָה לֹא — ״רֵאשִׁית אוֹנוֹ״ בָּעֵינַן, לְחָמֵשׁ סְלָעִים נָמֵי לָא — קָסָבַר: בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד לָא הָוֵי בְּכוֹר. chéni lana'hala lo — "réchit ono" baénan, le'haméch selaim namé la — kasavar: bekhor ledavar e'had la havé bekhor.
15. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹן לַנַּחֲלָה, וְהַשֵּׁנִי לְחָמֵשׁ סְלָעִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: ״תֵּלֵד״ לְרַבּוֹת יוֹצֵא דּוֹפֶן. rabi chimon omér: harichon lana'hala, vehachéni le'haméch selaim. rabi chimon letaméh, deamar: "téléd" lerabot yotsé dofen.
16. וְהַשֵּׁנִי לְחָמֵשׁ סְלָעִים, קָסָבַר: בְּכוֹר לְדָבָר אֶחָד הָוֵי בְּכוֹר. vehachéni le'haméch selaim, kasavar: bekhor ledavar e'had havé bekhor.

Daf 48a

1. מַתְנִי׳ מִי שֶׁלֹּא בִּכְּרָה אִשְׁתּוֹ וְיָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים — נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים לְכֹהֵן. מֵת אֶחָד מֵהֶן בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם — הָאָב פָּטוּר. matni' mi chelo bikera ichto veyalda chené zekharim — notén 'haméch selaim lekhohén. mét e'had méhen betokh chelochim yom — haav patour.
2. מֵת הָאָב וְהַבָּנִים קַיָּימִים, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם נָתְנוּ עַד שֶׁלֹּא חָלְקוּ — נָתָנוּ, וְאִם לָאו — פְּטוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נִתְחַיְּיבוּ נְכָסִים. זָכָר וּנְקֵבָה — אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. mét haav vehabanim kayamim, rabi méir omér: im natnou ad chelo 'halkou — natanou, veim la — petourin. rabi yeouda omér: nit'hayevou nekhasim. zakhar ounkéva — én kan lakohén keloum.
3. גְּמָ׳ דְּמִית הָאָב אֵימַת? אִילֵּימָא דְּמִית לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם — בְּהָא אָמַר רַבִּי מֵאִיר כִּי חָלְקוּ פְּטוּרִין? וְהָא אִשְׁתַּעְבַּדוּ לְהוּ (לנכסי) [נִכְסֵי]! gema' demit haav émat? iléma demit lea'har chelochim yom — beha amar rabi méir ki 'halkou petourin? veha ichtabadou leou (lnkhs) [nikhsé]!
4. אֶלָּא, דְּמִית בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, מַאי שְׁנָא כִּי חָלְקוּ — דְּאָזֵיל לְגַבֵּי הַאי וּמְדַחֵי לֵיהּ, דְּאָזֵיל לְגַבֵּי הַאי וּמְדַחֵי לֵיהּ; כִּי לֹא חָלְקוּ נָמֵי — לֵיזִיל לְגַבֵּי הַאי וְלִידַחֲיֵיהּ, וְלֵיזִיל לְגַבֵּי הַאי וְלִידַחֲיֵיהּ! ela, demit betokh chelochim yom, ma chena ki 'halkou — deazél legabé ha oumda'hé léh, deazél legabé ha oumda'hé léh; ki lo 'halkou namé — lézil legabé ha velida'hayéh, velézil legabé ha velida'hayéh!
5. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: זֹאת אוֹמֶרֶת, שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת, וְלָקְחוּ שָׂדֶה בְּשׁוּתָּפוּת — בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה אוֹתָהּ מֵהֶם, דְּאָמַר לֵיהּ: אִי בְּדִידָךְ מַסֵּיקְנָא — מְנָתָא דִּידָךְ קָא שָׁקֵילְנָא, וְאִי בְּחַבְרָךְ מַסֵּיקְנָא — מְנָתָא דְּחַבְרָךְ קָא שָׁקֵילְנָא. amar rabi yirmeya: zot omeret, chené yoséf ben chimon chehaou beir a'hat, velak'hou sade bechoutafout — baal 'hov gove otah méhem, deamar léh: i bedidakh masékna — menata didakh ka chakélna, vei be'havrakh masékna — menata de'havrakh ka chakélna.
6. אָמַר רָבָא: מִכְּדֵי נִכְסֵי דְּבַר אִינִישׁ אִינּוּן עָרְבִין בֵּיהּ, מִי אִיכָּא מִידֵּי דִּלְדִידֵיהּ לָא מָצֵי תָּבַע לֵיהּ, וּלְעָרֵב מָצֵי תָּבַע לֵיהּ? וְהָתְנַן: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל יְדֵי עָרֵב — לֹא יִפָּרַע מִן הֶעָרֵב, וְקַיְימָא לַן דְּלֹא יִתְבַּע מִן הֶעָרֵב תְּחִלָּה! amar rava: mikedé nikhsé devar inich inoun arvin béh, mi ika midé dildidéh la matsé tava léh, oularév matsé tava léh? vehatnan: hamalve et 'havéro al yedé arév — lo yipara min hearév, vekayma lan delo yitba min hearév te'hila!
7. אֶלָּא אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם שֶׁמֵּת לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאִי דְּאִיכָּא נִכְסֵי טוּבָא — הָכִי נָמֵי דְּשָׁקֵיל, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן דְּלֵיכָּא אֶלָּא חָמֵשׁ סְלָעִים. ela amar rava: leolam chemét lea'har chelochim yom, vei deika nikhsé touva — hakhi namé dechakél, vehakha bema askinan? kegon deléka ela 'haméch selaim.
8. וּדְכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב אַסִּי, דְּאָמַר רַב אַסִּי: הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ — מֶחֱצָה יוֹרְשִׁין וּמֶחֱצָה לָקוֹחוֹת, וּדְכוּלֵּי עָלְמָא מִלְוֶה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה oudkhoulé alma it leou derav asi, deamar rav asi: haa'hin che'halkou — me'hetsa yorchin oume'hetsa lako'hot, oudkhoulé alma milve haketouva batora

Daf 48b

1. לָאו כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא, וּדְכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב פָּפָּא, דְּאָמַר רַב פָּפָּא: מִלְוָה עַל פֶּה גּוֹבֶה מִן הַיּוֹרְשִׁין וְאֵינוֹ גּוֹבֶה מִן הַלָּקוֹחוֹת. la kikhtouva bichtar damya, oudkhoulé alma it leou derav papa, deamar rav papa: milva al pe gove min hayorchin veéno gove min halako'hot.
2. וְהָכָא בְּחָמֵשׁ וְלֹא בַּחֲצִי חָמֵשׁ קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: חָמֵשׁ וְלֹא חֲצִי חָמֵשׁ, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: חָמֵשׁ וַאֲפִילּוּ חֲצִי חָמֵשׁ. vehakha be'haméch velo ba'hatsi 'haméch kamipalgi, derabi méir savar: 'haméch velo 'hatsi 'haméch, verabi yeouda savar: 'haméch vaafilou 'hatsi 'haméch.
3. אִי הָכִי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נִתְחַיְּיבוּ נְכָסִים, נִתְחַיֵּיב גַּבְרָא מִיבְּעֵי לֵיהּ! וְעוֹד, תַּנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ, אִם יֵשׁ עֲשָׂרָה זוּז לָזֶה וַעֲשָׂרָה זוּז לָזֶה — חַיָּיבִין, וְאִם לָאו — פְּטוּרִין. i hakhi, rabi yeouda omér nit'hayevou nekhasim, nit'hayév gavra mibeé léh! veod, tanya: rabi yeouda omér: haa'hin che'halkou, im yéch asara zouz laze vaasara zouz laze — 'hayavin, veim la — petourin.
4. מַאי עֲשָׂרָה זוּז לָזֶה וַעֲשָׂרָה זוּז לָזֶה? אִילֵּימָא בֵּין דִּירוּשָּׁה בֵּין דְּלָקוֹחוֹת, וְחָמֵשׁ וַאֲפִילּוּ חֲצִי חָמֵשׁ — אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא עֲשָׂרָה? אֲפִילּוּ בְּצִיר מֵעֲשָׂרָה נָמֵי! ma asara zouz laze vaasara zouz laze? iléma bén diroucha bén delako'hot, ve'haméch vaafilou 'hatsi 'haméch — i hakhi, ma irya asara? afilou betsir méasara namé!
5. אֶלָּא פְּשִׁיטָא, עֲשָׂרָה זוּז דִּירוּשָּׁה לָזֶה, וַעֲשָׂרָה זוּז דִּירוּשָּׁה לָזֶה, אַלְמָא: חָמֵשׁ וְלֹא חֲצִי חָמֵשׁ סְבִירָא לֵיהּ! ela pechita, asara zouz diroucha laze, vaasara zouz diroucha laze, alma: 'haméch velo 'hatsi 'haméch sevira léh!
6. אֶלָּא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא חָמֵשׁ וְלֹא חֲצִי חָמֵשׁ, וְהָכָא בִּדְרַב אַסִּי וְרַב פָּפָּא קָמִיפַּלְגִי. ela, dekhoulé alma 'haméch velo 'hatsi 'haméch, vehakha bidrav asi verav papa kamipalgi.
7. וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לֵיהּ אַסֵּיפָא, נִתְחַיְּיבוּ הַנְּכָסִים, דְּמִית הָאָב אֵימַת? אִילֵּימָא דְּמִית לְאַחַר שְׁלֹשִׁים, מִכְּלָל דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר כִּי חָלְקוּ פְּטוּרִין? הָא אִישְׁתַּעְבַּדוּ לְהוּ נִכְסֵי! veika dematné léh aséfa, nit'hayevou hanekhasim, demit haav émat? iléma demit lea'har chelochim, mikelal derabi méir savar ki 'halkou petourin? ha ichtabadou leou nikhsé!
8. אֶלָּא בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים, כִּי חָלְקוּ, אַמַּאי מְחַיֵּיב רַבִּי יְהוּדָה? לֵיזִיל לְגַבֵּי הַאי לִידַחֲיֵיהּ, וְגַבֵּי הַאי וְלִידְחֲיֵיהּ! ela betokh chelochim, ki 'halkou, ama me'hayév rabi yeouda? lézil legabé ha lida'hayéh, vegabé ha velid'hayéh!
9. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: זֹאת אוֹמֶרֶת, שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת, וְלָקַח אֶחָד מֵהֶם שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ — בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ, דַּאֲמַר לֵיהּ: אִי בְּדִידָךְ מַסֵּיקְנָא — מְנָתָא דִּידָךְ קָא שָׁקֵילְנָא, וְאִי בְּחַבְרָךְ מַסֵּיקְנָא — מִשְׁתַּעְבְּדָא לִי מִקַּמֵּי דִּידָךְ. amar rabi yirmeya: zot omeret, chené yoséf ben chimon chehaou beir a'hat, velaka'h e'had méhem sade mé'havéro — baal 'hov gove mimenou, daamar léh: i bedidakh masékna — menata didakh ka chakélna, vei be'havrakh masékna — michtabeda li mikamé didakh.
10. אָמַר רָבָא: מִכְּדֵי נִכְסוֹהִי דְּבַר אִינִישׁ אִינּוּן עָרְבִין בֵּיהּ, וְכוּלַּהּ כְּלִישָּׁנָא קַמָּא. amar rava: mikedé nikhsohi devar inich inoun arvin béh, vekhoulah kelichana kama.
11. מַתְנִי׳ שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלֹּא בִּכֵּרוּ וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים — נוֹתֵן עֲשָׂרָה סְלָעִים לַכֹּהֵן. מֵת אֶחָד מֵהֶן בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אִם לְכֹהֵן אֶחָד נָתַן — יַחֲזִיר לוֹ חָמֵשׁ סְלָעִים, וְאִם לִשְׁנֵי כֹּהֲנִים נָתַן — אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִיָּדָם. matni' cheté nachim chelo bikérou veyaldou chené zekharim — notén asara selaim lakohén. mét e'had méhen betokh chelochim yom, im lekhohén e'had natan — ya'hazir lo 'haméch selaim, veim lichné kohanim natan — éno yakhol leotsi miyadam.
12. זָכָר וּנְקֵבָה, אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה — נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים לַכֹּהֵן; שְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְזָכָר, אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת — אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. zakhar ounkéva, o chené zekharim ounkéva — notén 'haméch selaim lakohén; cheté nekévot vezakhar, o chené zekharim ouchté nekévot — én kan lakohén keloum.
13. אַחַת בִּכֵּרָה וְאַחַת שֶׁלֹּא בִּכֵּרָה, וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים — נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים לַכֹּהֵן, מֵת אֶחָד מֵהֶן בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם — הָאָב פָּטוּר. a'hat bikéra vea'hat chelo bikéra, veyaldou chené zekharim — notén 'haméch selaim lakohén, mét e'had méhen betokh chelochim yom — haav patour.
14. מֵת הָאָב וְהַבָּנִים קַיָּימִים, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אִם נָתְנוּ עַד שֶׁלֹּא חָלְקוּ נָתְנוּ, וְאִם לָאו פְּטוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נִתְחַיְּיבוּ נְכָסִים, זָכָר וּנְקֵבָה אֵין לַכֹּהֵן כְּלוּם. mét haav vehabanim kayamim, rabi méir omér: im natnou ad chelo 'halkou natnou, veim la petourin. rabi yeouda omér: nit'hayevou nekhasim, zakhar ounkéva én lakohén keloum.
15. שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁל שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא בִּכֵּרוּ, וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים — זֶה נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים לַכֹּהֵן וְזֶה נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים. מֵת אֶחָד מֵהֶם בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים — אִם לַכֹּהֵן אֶחָד נָתָנוּ, יַחֲזִיר לָהֶם חָמֵשׁ סְלָעִים. אִם לִשְׁנֵי כֹּהֲנִים נָתָנוּ — אֵינָן יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִיָּדָם. cheté nachim chel chené anachim chelo bikérou, veyaldou chené zekharim — ze notén 'haméch selaim lakohén veze notén 'haméch selaim. mét e'had méhem betokh chelochim — im lakohén e'had natanou, ya'hazir lahem 'haméch selaim. im lichné kohanim natanou — énan yekholin leotsi miyadam.
16. זָכָר וּנְקֵבָה — הָאָבוֹת פְּטוּרִין, וְהַבֵּן חַיָּיב לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ; שְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְזָכָר, אוֹ שְׁתֵּי נְקֵבוֹת וּשְׁנֵי זְכָרִים — אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. zakhar ounkéva — haavot petourin, vehabén 'hayav lifdot et atsmo; cheté nekévot vezakhar, o cheté nekévot ouchné zekharim — én kan lakohén keloum.
17. אַחַת בִּכֵּרָה וְאַחַת שֶׁלֹּא בִּכֵּרָה, שֶׁל שְׁנֵי אֲנָשִׁים, וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים — זֶה שֶׁלֹּא בִּכְּרָה אִשְׁתּוֹ נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים לַכֹּהֵן; זָכָר וּנְקֵבָה — אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. a'hat bikéra vea'hat chelo bikéra, chel chené anachim, veyaldou chené zekharim — ze chelo bikera ichto notén 'haméch selaim lakohén; zakhar ounkéva — én kan lakohén keloum.
18. גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא שְׁנֵי כֹּהֲנִים, דְּאָזֵיל לְגַבֵּי הַאי וּמְדַחֵי לֵיהּ, וְאָזֵיל לְגַבֵּי הַאי וּמְדַחֵי לֵיהּ? gema' ma chena chené kohanim, deazél legabé ha oumda'hé léh, veazél legabé ha oumda'hé léh?
19. כֹּהֵן אֶחָד נָמֵי לֵיזִיל לְגַבֵּי הַאי וְלִידַחֲיֵיהּ, וְלֵיזִיל לְגַבֵּי הַאי וְלִידַחֲיֵיהּ! אָמַר שְׁמוּאֵל: kohén e'had namé lézil legabé ha velida'hayéh, velézil legabé ha velida'hayéh! amar chemouél:

Daf 49a

1. בְּבָא בְּהַרְשָׁאָה. beva beharchaa.
2. וְהָאָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: לָא כָּתְבִינַן אַדְרַכְתָּא אַמִּטַּלְטְלִי! הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּכַפְרֵיהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּלָא כַּפְרֵיהּ — כָּתְבִינַן. vehaamri nehardaé: la katvinan adrakhta amitalteli! hané milé hékha dekhafréh, aval hékha dela kafréh — katvinan.
3. זָכָר וּנְקֵבָה — אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. תָּנָא רַב הוּנָא: שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה — אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. zakhar ounkéva — én kan lakohén keloum. tana rav houna: chené zekharim ounkéva — én kan lakohén keloum.
4. וְתַנָּא דִּידַן, כֵּיוָן דְּבִשְׁנֵי אֲנָשִׁים הוּא דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, בְּאִישׁ אֶחָד וּשְׁתֵּי נָשִׁים לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ — לָא מִתְּנֵי לֵיהּ. vetana didan, kévan devichné anachim hou demachka'hate lah, beich e'had ouchté nachim la machka'hate lah — la mitené léh.
5. מַתְנִי׳ מֵת הַבֵּן בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לַכֹּהֵן — יַחְזִיר. לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן — יִתֵּן. מֵת בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים — כְּיוֹם שֶׁלְּפָנָיו. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם נָתַן — לֹא יִטּוֹל, וְאִם לֹא נָתַן — לֹא יִתֵּן. matni' mét habén betokh chelochim yom, af al pi chenatan lakohén — ya'hzir. lea'har chelochim yom, af al pi chelo natan — yitén. mét beom chelochim — keom chelefana. rabi akiva omér: im natan — lo yitol, veim lo natan — lo yitén.
6. גְּמָ׳ מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? גָּמְרִי ״חֹדֶשׁ״ ״חֹדֶשׁ״ מִמִּדְבָּר, מָה הָתָם ״וָמַעְלָה״ אַף הָכָא נָמֵי וָמַעְלָה. gema' ma tamayou derabanan? gamri "'hodech" "'hodech" mimidbar, ma hatam "vamala" af hakha namé vamala.
7. וְרַבִּי עֲקִיבָא מְסַפְּקָא לֵיהּ, מִדְּאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״וָמַעְלָה״ גַּבֵּי עֲרָכִין, וְלָא גָּמְרִי מִמִּדְבָּר — הָווּ לְהוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, verabi akiva mesapeka léh, mideitsterikh lemikhtav "vamala" gabé arakhin, vela gamri mimidbar — haou leou chené ketouvim habaim kee'had,
8. וְכׇל שְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד — אֵין מְלַמְּדִין. vekhol chené ketouvim habaim kee'had — én melamedin.
9. אוֹ דִלְמָא: כִּי אֵין מְלַמְּדִין — לְעָלְמָא, אֲבָל לְגוּפַיְיהוּ — מְלַמְּדִין, וּמִשּׁוּם הָכִי מְסַפְּקָא לֵיהּ. o dilma: ki én melamedin — lealma, aval legoufayou — melamedin, oumichoum hakhi mesapeka léh.
10. אָמַר רַב אָשֵׁי: הַכֹּל מוֹדִים לְעִנְיַן אֲבֵילוּת, יוֹם שְׁלֹשִׁים כְּיוֹם שֶׁלְּפָנָיו. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הַמֵּיקֵל בְּאֵבֶל. amar rav aché: hakol modim leinyan avélout, yom chelochim keom chelefana. veamar chemouél: halakha kedivré hamékél beével.
11. מַתְנִי׳ מֵת הָאָב בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים — בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נִפְדָּה, עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה שֶׁנִּפְדָּה; לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם — בְּחֶזְקַת שֶׁנִּפְדָּה, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ שֶׁלֹּא נִפְדָּה. הוּא לִפְדּוֹת וּבְנוֹ לִפְדּוֹת — הוּא קוֹדֵם לִבְנוֹ; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּנוֹ קוֹדְמוֹ, שֶׁמִּצְוָתוֹ עַל אָבִיו וּמִצְוַת בְּנוֹ עָלָיו. matni' mét haav betokh chelochim — be'hezkat chelo nifda, ad cheyavi reaya chenifda; lea'har chelochim yom — be'hezkat chenifda, ad cheyomrou lo chelo nifda. hou lifdot ouvno lifdot — hou kodém livno; rabi yeouda omér: beno kodmo, chemitsvato al avi oumitsvat beno ala.
12. גְּמָ׳ אִיתְּמַר: הַפּוֹדֶה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, רַב אָמַר: בְּנוֹ פָּדוּי, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֵין בְּנוֹ פָּדוּי. דְּכוּלֵּי עָלְמָא ״מֵעַכְשָׁיו״ — אֵין בְּנוֹ פָּדוּי, לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְאִיתַנְהוּ לְמָעוֹת — וַדַּאי בְּנוֹ פָּדוּי. gema' itemar: hapode et beno betokh chelochim yom, rav amar: beno padou, ouchmouél amar: én beno padou. dekhoulé alma "méakhcha" — én beno padou, lea'har chelochim yom veitanou lemaot — vada beno padou.
13. כִּי פְּלִיגִי לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְנִתְעַכְּלוּ הַמָּעוֹת, רַב אָמַר: בְּנוֹ פָּדוּי, מִידֵּי דְּהָוֵה אַקִּידּוּשֵׁי אִשָּׁה, הָתָם לָאו אַף עַל גַּב דְּנִתְעַכְּלוּ הַמָּעוֹת — הָווּ קִידּוּשֵׁי, ki peligi lea'har chelochim yom, venitakelou hamaot, rav amar: beno padou, midé dehavé akidouché icha, hatam la af al gav denitakelou hamaot — haou kidouché,

Daf 49b

1. הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא. hakha namé la chena.
2. וּשְׁמוּאֵל אָמַר לָךְ: הָתָם — בְּיָדוֹ לְקַדְּשָׁהּ מֵעַכְשָׁיו, הָכָא — אֵין בְּיָדוֹ לִפְדּוֹתוֹ מֵעַכְשָׁיו. וְאַף עַל גַּב דְּקַיְימָא לַן, דְּכֹל הֵיכָא דִּפְלִיגִי רַב וּשְׁמוּאֵל — הִלְכְתָא כְּרַב בְּאִיסּוּרֵי וְכִשְׁמוּאֵל בְּדִינֵי, הָכָא הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. ouchmouél amar lakh: hatam — beyado lekadechah méakhcha, hakha — én beyado lifdoto méakhcha. veaf al gav dekayma lan, dekhol hékha difligi rav ouchmouél — hilkheta kerav beisouré vekhichmouél bediné, hakha hilkheta kevatéh dichmouél.
3. תְּנַן: מֵת בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לַכֹּהֵן — יַחְזִיר לוֹ חָמֵשׁ סְלָעִים. טַעְמָא דְּמֵת, הָא לֹא מֵת — בְּנוֹ פָּדוּי! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? דְּאִיתַנְהוּ לְמָעוֹת. tenan: mét betokh chelochim yom, af al pi chenatan lakohén — ya'hzir lo 'haméch selaim. tama demét, ha lo mét — beno padou! hakha bema askinan? deitanou lemaot.
4. תָּא שְׁמַע: בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נִפְדָּה עַד שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ שֶׁנִּפְדָּה! הָתָם נָמֵי דְּאִיתַנְהוּ לְמָעוֹת בְּעֵינַיְיהוּ. ta chema: be'hezkat chelo nifda ad cheyomrou lo chenifda! hatam namé deitanou lemaot beénayou.
5. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה: הַפּוֹדֶה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם — בְּנוֹ פָּדוּי. אֲמַר לֵיהּ: שְׁמוּאֵל אָמַר אֵין בְּנוֹ פָּדוּי, וְאַתְּ אָמְרַתְּ בְּנוֹ פָּדוּי?! וְאַף עַל גַּב דְּקַיְימָא לַן כְּרַב בְּאִיסּוּרֵי וְכִשְׁמוּאֵל בְּדִינֵי, הָכָא הִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. tané tana kaméh derav yeouda: hapode et beno betokh chelochim yom — beno padou. amar léh: chemouél amar én beno padou, veate amrate beno padou?! veaf al gav dekayma lan kerav beisouré vekhichmouél bediné, hakha hilkheta kevatéh dichmouél.
6. הוּא לִפְדּוֹת וּבְנוֹ לִפְדּוֹת — הוּא קוֹדֵם לִבְנוֹ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: הוּא לִפְדּוֹת וּבְנוֹ לִפְדּוֹת — הוּא קוֹדֵם לִבְנוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּנוֹ קוֹדְמוֹ, שֶׁמִּצְוָתוֹ עַל אָבִיו, וּמִצְוַת בְּנוֹ עָלָיו. hou lifdot ouvno lifdot — hou kodém livno vekhou'. tanou rabanan: hou lifdot ouvno lifdot — hou kodém livno. rabi yeouda omér: beno kodmo, chemitsvato al avi, oumitsvat beno ala.
7. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: הַכֹּל מוֹדִים הֵיכָא דְּלֵיכָּא אֶלָּא חָמֵשׁ סְלָעִים — הוּא קוֹדֵם לִבְנוֹ, מַאי טַעְמָא? דְּמִצְוָה דִּידֵיהּ עֲדִיף. כִּי פְּלִיגִי הֵיכָא דְּאִיכָּא חָמֵשׁ מְשׁוּעְבָּדוֹת וְחָמֵשׁ בְּנֵי חוֹרִין. amar rabi yirmeya: hakol modim hékha deléka ela 'haméch selaim — hou kodém livno, ma tama? demitsva didéh adif. ki peligi hékha deika 'haméch mechoubadot ve'haméch bené 'horin.
8. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מִלְוָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה — כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא, וְדִידֵיהּ אָזֵיל וְטָרֵיף מִמְּשַׁעְבְּדִי, וּבְהָנֵי חָמֵשׁ בְּנֵי חוֹרִין — פָּרֵיק לֵיהּ לִבְרֵיהּ. rabi yeouda savar: milva haketouva batora — kikhtouva bichtar damya, vedidéh azél vetaréf mimechabedi, ouvhané 'haméch bené 'horin — parék léh livréh.
9. וְרַבָּנַן סָבְרִי: מִלְוָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה — לָאו כִּכְתוּבָה בִּשְׁטָר דָּמְיָא, הִלְכָּךְ מִצְוָה דִּידֵיהּ עָדִיף. verabanan savri: milva haketouva batora — la kikhtouva bichtar damya, hilkakh mitsva didéh adif.
10. מַתְנִי׳ חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן — בְּמָנֶה צוֹרִי. matni' 'haméch selaim chel bén — bemane tsori.
11. שְׁלֹשִׁים שֶׁל עֶבֶד, חֲמִשִּׁים שֶׁל אוֹנֵס וְשֶׁל מְפַתֶּה, וּמֵאָה שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רַע — כּוּלָּם בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, בְּמָנֶה צוֹרִי. וְכוּלָּן נִפְדִּין בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֵה כֶּסֶף, חוּץ מִשְּׁקָלִים. chelochim chel eved, 'hamichim chel onés vechel mefate, ouméa chel motsi chém ra — koulam bechekel hakodech, bemane tsori. vekhoulan nifdin bekhesef ouvchavé kesef, 'houts michekalim.
12. גְּמָ׳ מָנֶה צוֹרִי. אָמַר רַבִּי אַסִּי: מָנֶה שֶׁל צוֹר. רַבִּי אַמֵּי אָמַר: דִּינָרָא (ערבא) [עַרְבָיָא]. רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: אִיסְתֵּרָא סֻרְסְיָא דְּמִיזְדַּבְּנָא תְּמָנְיָא בְּדִינָרָא, חֲמֵשׁ מִינַּיְיהוּ לְפִדְיוֹן הַבֵּן. gema' mane tsori. amar rabi asi: mane chel tsor. rabi amé amar: dinara (rv) [arvaya]. rabi 'hanina omér: istéra sourseya demizdabena temanya bedinara, 'haméch minayou lefidon habén.

Daf 50a

1. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: דִּינָרָא הַדְרִיָּינָא טִרְיָינָא שְׁיָיפָא דִּמְזַבְּנָא בְּעֶשְׂרִים וְחַמְשָׁה זוּזֵי, דַּל מִינַּיְיהוּ שְׁתוּתָא וְהָנָךְ לְפִדְיוֹן הַבֵּן. הָנֵי עֶשְׂרִין וְחַד נְכֵי דַּנְקָא הָוֵי! rabi yo'hanan omér: dinara hadriyana tiryana cheyafa dimzabena beesrim ve'hamcha zouzé, dal minayou chetouta vehanakh lefidon habén. hané esrin ve'had nekhé danka havé!
2. אֶלָּא, דַּל שְׁתוּתָא וְזוּזָא, וְהָנָךְ לְפִדְיוֹן הַבֵּן. אַכַּתִּי עֶשְׂרִין נְכֵי דַּנְקָא הָוֵי! אֶלָּא, דַּל זוּזָא וּשְׁתוּתָא, וְהָנָךְ לְפִדְיוֹן הַבֵּן, דְּהָוֵי לְהוּ עֶשְׂרִין מַתְקָלֵי בְּמַתְקָלֵי דִּינָרָא, דְּאִינּוּן עֶשְׂרִין וּתְמָנְיָא זוּזֵי וּפַלְגֵי וּפַלְגָא דַּנְקָא. ela, dal chetouta vezouza, vehanakh lefidon habén. akati esrin nekhé danka havé! ela, dal zouza ouchtouta, vehanakh lefidon habén, dehavé leou esrin matkalé bematkalé dinara, deinoun esrin outmanya zouzé oufalgé oufalga danka.
3. אָמַר רָבָא: סִילְעִים דְּאוֹרָיְיתָא תְּלָתָא וְתִילְתָּא הָוֵי, דִּכְתִיב: ״עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל״, וּמְתַרְגְּמִינַן: ״עֶשְׂרִין מָעִין״, וְתַנְיָא: שֵׁשׁ מָעָה כֶּסֶף דִּינָר. amar rava: silim deorayta telata vetilta havé, dikhtiv: "esrim géra hachekel", oumtargeminan: "esrin main", vetanya: chéch maa kesef dinar.
4. מֵיתִיבִי: וַהֲלֹא סֶלַע שֶׁל קֹדֶשׁ אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה פּוּנְדְּיוֹנִין. métivi: vahalo sela chel kodech arbaim ouchmone poundeonin.
5. פּוּנְדְּיוֹן זֶה מָה טִיבוֹ? קִילְבּוֹן לַפְּרוֹטְרוֹט! poundeon ze ma tivo? kilbon laperotrot!
6. בָּתַר דְּאוֹסִיפוּ עִילָּוַיְיהוּ, דְּתַנְיָא: ״עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל״ — לָמַדְנוּ לַשֶּׁקֶל שֶׁהוּא עֶשְׂרִים גֵּרָה, וּמִנַּיִן שֶׁאִם רָצָה לְהוֹסִיף יוֹסִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יִהְיֶה״, יָכוֹל יִפְחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הוּא״. batar deosifou ilavayou, detanya: "esrim géra hachekel" — lamadnou lachekel cheou esrim géra, ouminayin cheim ratsa leosif yosif? talmoud lomar: "yihye", yakhol yif'hot? talmoud lomar: "hou".
7. רַב אָשֵׁי שַׁדַּר לֵיהּ שִׁבְסַר זוּזֵי לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא בְּפִדְיוֹן הַבֵּן, שְׁלַח לֵיהּ: לִישַׁדַּר לִי מָר תִּלְתָּא יַתִּירְתָּא דְּאִיכָּא עִלָּוַיְיהוּ. שְׁלַח לֵיהּ: לְשַׁדַּר לִי מָר תְּלָתָא אַחֲרִינָא דְּאוֹסִיפוּ עִילָּוַיְיהוּ! rav aché chadar léh chivsar zouzé lerav a'ha beréh deravina befidon habén, chela'h léh: lichadar li mar tilta yatirta deika ilavayou. chela'h léh: lechadar li mar telata a'harina deosifou ilavayou!
8. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: כׇּל כֶּסֶף הָאָמוּר בַּתּוֹרָה סְתָם — סֶלַע, דִּנְבִיאִים — לִיטְרִין, דִּכְתוּבִין — קִינְטְרִין, חוּץ מִן כַּסְפּוֹ שֶׁל עֶפְרוֹן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה סְתָם — קִינְטָרִין, דִּכְתִיב ״אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עוֹבֵר לַסֹּחֵר״, וְאִיכָּא דּוּכְתָּא דְּקָא קָרוּ לְקִינְטָרָא ״תִּיקְלָא״. amar rabi 'hanina: kol kesef haamour batora setam — sela, dinviim — litrin, dikhtouvin — kinterin, 'houts min kaspo chel efron, cheaf al pi chekatouv batora setam — kintarin, dikhtiv "arba méot chekel kesef ovér laso'hér", veika doukhta deka karou lekintara "tikla".
9. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: בִּיקְּשׁוּ לִגְנוֹז כׇּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם מִפְּנֵי כַּסְפָּהּ וּזְהָבָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁמָּצְאוּ לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מוּתָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ״. amar rabi ochaya: bikechou lignoz kol kesef vezahav chebaolam mipené kaspah ouzhavah chel yerouchalayim, ad chematsou lo mikra min hatora cheou moutar, cheneemar: "ouvaou vah paritsim ve'hilelouha".
10. וִירוּשָׁלַיִם הָוְיָא רוּבָּא דְּעָלְמָא? אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: בִּקְּשׁוּ לִגְנוֹז דִּינָרָא הַדְרִיָּינָא טִירְיָיאנָא שְׁיָיאפָא, מִפְּנֵי טִבְעָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁמָּצְאוּ לָהּ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מוּתָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ״. virouchalayim havya rouba dealma? ela amar abayé: bikechou lignoz dinara hadriyana tiryana cheyafa, mipené tivah chel yerouchalayim, ad chematsou lah mikra min hatora cheou moutar, cheneemar: "ouvaou vah paritsim ve'hilelouha".

Daf 50b

1. רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: כׇּל ״כֶּסֶף״ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה סְתָם — כֶּסֶף צוֹרִי, וְשֶׁל דִּבְרֵיהֶם — כֶּסֶף מְדִינָה. rav yeouda amar rav asi: kol "kesef" haamour batora setam — kesef tsori, vechel divréhem — kesef medina.
2. וּכְלָלָא הוּא? וַהֲרֵי טַעֲנָה, דִּכְתִיב: ״כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמוֹר״, oukhlala hou? vaharé taana, dikhtiv: "ki yitén ich el rééou kesef o khélim lichmor",
3. וּתְנַן: שְׁבוּעַת הַדַּיָּינִין — הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶסֶף! outnan: chevouat hadayanin — hataana cheté khesef!
4. שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: ״כֶּסֶף אוֹ כֵלִים״, מָה כֵּלִים שְׁנַיִם — אַף כֶּסֶף שְׁנַיִם, וּמָה כֶּסֶף דָּבָר חָשׁוּב — אַף כֵּלִים דָּבָר חָשׁוּב. chané hatam, dikhtiv: "kesef o khélim", ma kélim chenayim — af kesef chenayim, ouma kesef davar 'hachouv — af kélim davar 'hachouv.
5. וַהֲרֵי מַעֲשֵׂר, דִּכְתִיב: ״וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ״, וּתְנַן: הַפּוֹרֵט סֶלַע בִּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי! ״כֶּסֶף״ ״כֶּסֶף״ רִיבָּה. vaharé maasér, dikhtiv: "vetsarta hakesef beyadkha", outnan: haporét sela bimot maasér chéni! "kesef" "kesef" riba.
6. וַהֲרֵי הֶקְדֵּשׁ, דִּכְתִיב ״וְנָתַן הַכֶּסֶף וְקָם לוֹ״, וְאָמַר שְׁמוּאֵל: הֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה מָנֶה שֶׁחִילְּלוֹ עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה מְחוּלָּל! הֶקְדֵּשׁ נָמֵי יָלֵיף ״קֹדֶשׁ״ ״קֹדֶשׁ״ מִמַּעֲשֵׂר. vaharé hekdéch, dikhtiv "venatan hakesef vekam lo", veamar chemouél: hekdéch chave mane che'hilelo al chave perouta me'houlal! hekdéch namé yaléf "kodech" "kodech" mimaasér.
7. וַהֲרֵי קִידּוּשֵׁי אִשָּׁה, דִּכְתִיב: ״וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף״, וּתְנַן: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בְּדִינָר וּבְשָׁוֶה דִּינָר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בִּפְרוּטָה וּבְשָׁוֶה פְּרוּטָה, לֵימָא רַב אַסִּי דְּאָמַר כְּבֵית שַׁמַּאי? vaharé kidouché icha, dikhtiv: "veyatsa 'hinam én kasef", outnan: bét chama omrim: bedinar ouvchave dinar, ouvét hilél omrim: bifrouta ouvchave perouta, léma rav asi deamar kevét chama?
8. אֶלָּא, אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: כׇּל כֶּסֶף קָצוּב הָאָמוּר בַּתּוֹרָה — כֶּסֶף צוֹרִי, וְשֶׁל דִּבְרֵיהֶם — כֶּסֶף מְדִינָה. ela, i itemar hakhi itemar, amar rav yeouda amar rav asi: kol kesef katsouv haamour batora — kesef tsori, vechel divréhem — kesef medina.
9. מַאי קָמַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁל בֵּן וְכוּ׳! ma kamachma lan? tenéna: 'haméch selaim chel bén vekhou'!
10. וְשֶׁל דִּבְרֵיהֶם כֶּסֶף מְדִינָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, דִּתְנַן: הַתּוֹקֵעַ לַחֲבֵירוֹ נוֹתֵן לוֹ סֶלַע, וְלָא תֵּימָא סֶלַע אַרְבַּע זוּזֵי, אֶלָּא פַּלְגָא דְּזוּזָא, דְּקָרוּ אִינָשֵׁי ״סֶלַע״ פַּלְגָא דְּזוּזָא. vechel divréhem kesef medina itsterikha léh, ditnan: hatokéa la'havéro notén lo sela, vela téma sela arba zouzé, ela palga dezouza, dekarou inaché "sela" palga dezouza.
11. חָנָן בִּישָׁא תְּקַע לֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא, אֲמַר לֵיהּ: הַב לֵיהּ פַּלְגָא דְּזוּזָא. הֲוָה אִיכָּא 'hanan bicha teka léh lehaou gavra, ata lekaméh derav houna, amar léh: hav léh palga dezouza. hava ika

Daf 51a

1. זוּזָא מָאכָא בַּהֲדֵיהּ דְּלָא נָפֵיק, תְּקַע לֵיהּ אַחֲרִינָא וְיַהֲבֵיהּ נִיהֲלֵיהּ. zouza makha bahadéh dela nafék, teka léh a'harina veyahavéh nihaléh.
2. שְׁלֹשִׁים שֶׁל עֶבֶד, חֲמִשִּׁים שֶׁל אוֹנֵס וְשֶׁל מְפַתֶּה וְכוּ׳. הָא תּוּ לְמָה לִי? הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא! chelochim chel eved, 'hamichim chel onés vechel mefate vekhou'. ha tou lema li? ha tena léh récha!
3. אוֹנֵס וּמוֹצִיא שֵׁם רַע אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ ״שְׁקָלִים״, אֵימָא זוּזֵי בְּעָלְמָא, קָא מַשְׁמַע לַן דְּמֵילָף קָא יָלְפִי מֵהֲדָדֵי. onés oumotsi chém ra itsterikh, salka datakh aména: kévan dela ketiv beou "chekalim", éma zouzé bealma, ka machma lan demélaf ka yalfi méhadadé.
4. חוּץ מִן הַשְּׁקָלִים. תָּנָא: חוּץ מִן הַשְּׁקָלִים, וּמַעֲשֵׂר, וְהָרֵאָיוֹן. 'houts min hachekalim. tana: 'houts min hachekalim, oumaasér, veharéaon.
5. שְׁקָלִים — דִּתְנַן: מְצָרְפִין שְׁקָלִים לְדַרְבּוֹנוֹת, מִפְּנֵי מַשּׂאוֹי הַדֶּרֶךְ. chekalim — ditnan: metsarfin chekalim ledarbonot, mipené maso haderekh.
6. מַעֲשֵׂר — דִּכְתִיב: ״וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ״, וְהָרֵאָיוֹן — תָּנֵי רַב יוֹסֵף: שֶׁלֹּא יָבִיא סִיגָה לָעֲזָרָה. maasér — dikhtiv: "vetsarta hakesef beyadkha", veharéaon — tané rav yoséf: chelo yavi siga laazara.
7. מַתְנִי׳ אֵין פּוֹדִין לֹא בַּעֲבָדִים, וְלֹא בִּשְׁטָרוֹת, וְלֹא בְּקַרְקָעוֹת, וְלֹא בְּהֶקְדֵּשׁוֹת. כָּתַב לְכֹהֵן שֶׁהוּא חַיָּיב לִיתֵּן חֲמִשָּׁה סְלָעִים — חַיָּיב לִיתֵּן לוֹ, וּבְנוֹ אֵינוֹ פָּדוּי. לְפִיכָךְ, אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִיתֵּן לוֹ בְּמַתָּנָה — רַשַּׁאי. matni' én podin lo baavadim, velo bichtarot, velo bekarkaot, velo behekdéchot. katav lekhohén cheou 'hayav litén 'hamicha selaim — 'hayav litén lo, ouvno éno padou. lefikhakh, im ratsa hakohén litén lo bematana — racha.
8. הַמַּפְרִישׁ פִּדְיוֹן בְּנוֹ, וְאָבַד — חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִהְיֶה לָּךְ״ וּ״פָדֹה תִפְדֶּה״. hamafrich pidon beno, veavad — 'hayav bea'hraouto, cheneemar: "yihye lakh" ou"fado tifde".
9. גּמ׳ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי, דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹר אָדָם, חוּץ מִן הַשְּׁטָרוֹת. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? gm' matnitin dela kerabi, detanya: rabi omér: bakol podin bekhor adam, 'houts min hachetarot. ma tama derabi?
10. דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי, ״וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה״ — רִיבָּה, ״בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים״ — מִיעֵט, ״תִּפְדֶּה״ — רִיבָּה. daréch ribouyé oumiouté, "oufdouya miben 'hodech tifde" — riba, "beerkekha kesef 'haméchet chekalim" — miét, "tifde" — riba.
11. רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה, רִיבָּה הַכֹּל. מַאי רַבִּי? רַבִּי כֹּל מִילֵּי, וּמַאי מַיעֵט? מַיעֵט שְׁטָרוֹת. riba oumiét veriba, riba hakol. ma rabi? rabi kol milé, ouma maét? maét chetarot.
12. וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָל וּפְרָט: ״ופְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ״ — כָּלַל, ״בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים״ — פָּרַט, (פדה) ״תִּפְדֶּה״ — חָזַר וְכָלַל. verabanan darchi kelal oufrat: "vfdouya miben 'hodech" — kalal, "beerkekha kesef 'haméchet chekalim" — parat, (fd) "tifde" — 'hazar vekhalal.
13. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ — דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כׇּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת — שֶׁאֵין מִטַּלְטְלִין, יָצְאוּ עֲבָדִים — שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת, יָצְאוּ שְׁטָרוֹת — שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּטַּלְטְלִין, אֵין גּוּפָן מָמוֹן. kelal oufrat oukhlal, i ata dan ela keén haperat. ma haperat meforach — davar hamitaltél vegoufo mamon, af kol davar hamitaltél vegoufo mamon. yatsou karkaot — cheén mitaltelin, yatsou avadim — cheoukechou lekarkaot, yatsou chetarot — cheaf al pi chemitaltelin, én goufan mamon.
14. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְמָרִימָר: וְרַבִּי, רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי דָּרֵישׁ? וְהָא רַבִּי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרֵישׁ בְּמַרְצֵעַ! amar léh ravina lemarimar: verabi, ribouyé oumiouté daréch? veha rabi kelalé oufraté daréch bemartséa!
15. דְּתַנְיָא: ״מַרְצֵעַ״ — אֵין לִי אֶלָּא מַרְצֵעַ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַסּוֹל וְהַסִּירָא וְהַמַּחַט וְהַמַּקְדֵּחַ וְהַמַּכְתֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְלָקַחְתָּ״ — לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר שֶׁנִּלְקָח בַּיָּד, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אוֹמֵר: ״מַרְצֵעַ״ — מָה מַרְצֵעַ מְיוּחָד שֶׁל מַתֶּכֶת, אַף כֹּל שֶׁל מַתֶּכֶת. detanya: "martséa" — én li ela martséa, minayin lerabot hasol vehasira vehama'hat vehamakdé'ha vehamakhtév? talmoud lomar "velaka'hta" — lerabot kol davar chenilka'h bayad, divré rabi yosé berabi yeouda. rabi omér: "martséa" — ma martséa meou'had chel matekhet, af kol chel matekhet.
16. וְאָמְרִינַן: בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבִּי דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי, ורבי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי. veamrinan: bema ka mipalgi? rabi daréch kelalé oufraté, vrv yosé berabi yeouda daréch ribouyé oumiouté.
17. אִין בְּעָלְמָא רַבִּי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרֵישׁ, וְהָכָא כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. in bealma rabi kelalé oufraté daréch, vehakha kidtana devé rabi yichmaél.
18. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״בְּמַיִם״ ״בַּמַּיִם״ שְׁתֵּי פְעָמִים, אֵין זֶה כְּלָל וּפְרָט, אֶלָּא רִיבָּה וּמִיעֵט. detana devé rabi yichmaél: "bemayim" "bamayim" cheté feamim, én ze kelal oufrat, ela riba oumiét.
19. וְרַבָּנַן אָמְרִי: כִּדְאָמְרִינַן בְּמַעְרְבָא, כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁתֵּי כְלָלוֹת הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה — הַטֵּל פְּרָט בֵּינֵיהֶם, וְדוּנֵם בִּכְלָל וּפְרָט. verabanan amri: kidamrinan bemareva, kol makom cheata motsé cheté khelalot hasemoukhim ze laze — hatél perat bénéhem, vedouném bikhlal oufrat.
20. וְלֹא בְּהֶקְדֵּשׁוֹת. פְּשִׁיטָא, לָאו דִּידֵיהּ נִינְהוּ! אֵימָא: velo behekdéchot. pechita, la didéh ninou! éma:

Daf 51b

1. וְלֹא הֶקְדֵּשׁוֹת בְּכׇל אֵלּוּ. velo hekdéchot bekhol élou.
2. כָּתַב לְכֹהֵן שֶׁהוּא חַיָּיב לוֹ חֲמִשָּׁה סְלָעִים חַיָּיב לִיתֵּן לוֹ כּוּ׳. אָמַר עוּלָּא: דְּבַר תּוֹרָה בְּנוֹ פָּדוּי, מַאי טַעְמָא אֵין בְּנוֹ פָּדוּי? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ פּוֹדִין בִּשְׁטָר. katav lekhohén cheou 'hayav lo 'hamicha selaim 'hayav litén lo kou'. amar oula: devar tora beno padou, ma tama én beno padou? gezéra chema yomrou podin bichtar.
3. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: בְּנוֹ פָּדוּי לִכְשֶׁיִּתֵּן. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה (סתימתא) [סְתִימְתָּאָה], וְאָמְרִי לַהּ: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְתִימְתָּאָה, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין בְּנוֹ פָּדוּי. וְהִלְכְתָא: אֵין בְּנוֹ פָּדוּי. tané tana kaméh derav na'hman: beno padou likhcheyitén. amar léh rav na'hman: zo divré rabi yosé berabi yeouda (stmt) [setimtaa], veamri lah: zo divré rabi elazar berabi chimon setimtaa, aval 'hakhamim omrim: én beno padou. vehilkheta: én beno padou.
4. לְפִיכָךְ אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִיתֵּן לוֹ בְּמַתָּנָה — רַשַּׁאי. תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: נְתָנוֹ לַעֲשָׂרָה כֹּהֲנִים בְּבַת אַחַת — יָצָא, בְּזֶה אַחַר זֶה — יָצָא, נְטָלוֹ וְהֶחְזִירוֹ לוֹ — יָצָא. lefikhakh im ratsa hakohén litén lo bematana — racha. tenéna leha detanou rabanan: netano laasara kohanim bevat a'hat — yatsa, beze a'har ze — yatsa, netalo vehe'hziro lo — yatsa.
5. וְכָךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַבִּי טַרְפוֹן, שֶׁהָיָה נוֹטֵל וּמַחְזִיר. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר אָמְרוּ: קִיֵּים זֶה הֲלָכָה זוֹ. הֲלָכָה זוֹ וְתוּ לָא? אֶלָּא, קִיֵּים זֶה אַף הֲלָכָה זוֹ. vekhakh haya minhago chel rabi tarfon, chehaya notél ouma'hzir. oukhchechamou 'hakhamim badavar amrou: kiyém ze halakha zo. halakha zo vetou la? ela, kiyém ze af halakha zo.
6. רַבִּי חֲנִינָא הֲוָה רְגִיל (ושקיל) [דְּשָׁקֵיל] וּמַהְדַּר, חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָא אָזֵיל וְאָתֵי קַמֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: לָא גְּמַרְתְּ וִיהֵיבְתְּ — מִידַּעַם בִּישׁ, הִילְכָּךְ אֵין בְּנוֹ פָּדוּי. rabi 'hanina hava regil (vchkl) [dechakél] oumahdar, 'hazyéh lehaou gavra dahava ka azél veaté kaméh, amar léh: la gemarte vihévte — midaam bich, hilkakh én beno padou.
7. הַמַּפְרִישׁ פִּדְיוֹן בְּנוֹ וְאָבַד — חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ. מְנָלַן? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אָתְיָא ״עֵרֶךְ״ ״עֵרֶךְ״ מֵעֲרָכִין. hamafrich pidon beno veavad — 'hayav bea'hraouto. menalan? amar rabi chimon ben lakich: atya "érekh" "érekh" méarakhin.
8. רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: ״וְכֹל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם״, וְיָלֵיף ״רֵיקָם״ ״רֵיקָם״ מֵעוֹלַת רְאִיָּיה, מָה עוֹלַת רְאִיָּיה חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ, אַף פִּדְיוֹן הַבֵּן חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ. rav dimi amar rabi yonatan: "vekhol bekhor banekha tifde velo yéraou fana rékam", veyaléf "rékam" "rékam" méolat reiya, ma olat reiya 'hayav bea'hraouto, af pidon habén 'hayav bea'hraouto.
9. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: קְרָא לִקְרָא? אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: הָא כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא — ״יִהְיֶה לָּךְ... אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה״. matkéf lah rav papa: kera likra? ela amar rav papa: ha kidkatané tama — "yihye lakh... akh pado tifde".
10. וְכִי אִיתְּמַר דְּרֵישׁ לָקִישׁ — אַרֵישָׁא אִיתְּמַר: מֵת לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן — יִתֵּן. מְנָא לַן? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אָתְיָא ״עֵרֶךְ״ ״עֵרֶךְ״ מֵעֲרָכִין. vekhi itemar deréch lakich — arécha itemar: mét lea'har chelochim yom, af al pi chelo natan — yitén. mena lan? amar rabi chimon ben lakich: atya "érekh" "érekh" méarakhin.
11. רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: ״וְכֹל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם״, מָה לְהַלָּן יוֹרְשִׁין חַיָּיבִין, אַף כָּאן יוֹרְשִׁין חַיָּיבִין. rav dimi amar rabi yonatan: "vekhol bekhor banekha tifde velo yéraou fana rékam", ma lehalan yorchin 'hayavin, af kan yorchin 'hayavin.
12. מַתְנִי׳ הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּנִכְסֵי הָאָב, וְאֵינוֹ נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם בְּנִכְסֵי הָאֵם, וְאֵינוֹ נוֹטֵל בַּשֶּׁבַח, וְלֹא בְּרָאוּי כִּבְמוּחְזָק. matni' habekhor notél pi chenayim benikhsé haav, veéno notél pi chenayim benikhsé haém, veéno notél bacheva'h, velo beraou kivmou'hzak.

Daf 52a

1. וְלֹא הָאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָהּ, וְלֹא הַבָּנוֹת בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן, וְלֹא אֶת הַיָּבָם, וְכוּלָּם אֵין נוֹטְלִין בַּשֶּׁבַח וְלֹא בָּרָאוּי כְּבַמּוּחְזָק. velo haicha bikhtoubatah, velo habanot bimzonotéhen, velo et hayavam, vekhoulam én notlin bacheva'h velo baraou kevamou'hzak.
2. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״וְלוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה״ — מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה לָאִישׁ, וְאֵין מִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה לָאִשָּׁה. gema' ma tama? amar kera: "velo michpat habekhora" — michpat habekhora laich, veén michpat habekhora laicha.
3. וְאֵינוֹ נוֹטֵל בַּשֶּׁבַח. דִּכְתִיב: ״בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ״, וְלֹא בָּרָאוּי כְּבַמּוּחְזָק, דִּכְתִיב: ״בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ״. veéno notél bacheva'h. dikhtiv: "bekhol acher yimatsé lo", velo baraou kevamou'hzak, dikhtiv: "bekhol acher yimatsé lo".
4. וְלֹא הָאִשָּׁה בִּכְתוּבָּתָהּ. אִינִי? וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה אֶת הַשֶּׁבַח! אָמַר רַבִּי אַבָּא: מִקּוּלֵּי כְתוּבָּה שָׁנוּ כָּאן. velo haicha bikhtoubatah. ini? vehaamar chemouél: baal 'hov gove et hacheva'h! amar rabi aba: mikoulé khetouba chanou kan.
5. וְלֹא הַבָּנוֹת בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן. מַאי טַעְמָא? תְּנַאי כְּתוּבָּה כִּכְתוּבָּה דָּמֵי. velo habanot bimzonotéhen. ma tama? tena ketouba kikhtouba damé.
6. וְלֹא (אֶת) הַיָּבָם. מַאי טַעְמָא? ״בְּכוֹר״ קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא. אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשֶׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ נְכָסִים בֵּין מִיתָה לְיִבּוּם, אֲבָל דְּבֵין יִבּוּם לַחֲלוּקָּה — שָׁקֵיל. מַאי טַעְמָא? ״יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת״ אָמַר רַחֲמָנָא, וַהֲרֵי קָם. velo (et) hayavam. ma tama? "bekhor" karyéh ra'hamana. amar abayé: lo chanou ela becheva'h chechav'hou nekhasim bén mita leyiboum, aval devén yiboum la'halouka — chakél. ma tama? "yakoum al chém a'hi hamét" amar ra'hamana, vaharé kam.
7. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ דְּבֵין יִבּוּם לַחֲלוּקָּה נָמֵי לָא שָׁקֵיל, מַאי טַעְמָא? כִּבְכוֹר, מָה בְּכוֹר אֵין לוֹ קוֹדֶם חֲלוּקָּה, אַף יָבָם נָמֵי אֵין לוֹ קוֹדֶם חֲלוּקָּה. rava amar: afilou devén yiboum la'halouka namé la chakél, ma tama? kivkhor, ma bekhor én lo kodem 'halouka, af yavam namé én lo kodem 'halouka.
8. וְכוּלָּם אֵין נוֹטְלִין בַּשֶּׁבַח, vekhoulam én notlin bacheva'h,

Daf 52b

1. לְאֵיתוֹיֵי שְׁבָחָא דְּמִמֵּילָא: חֲפוּרָה וַהֲווֹ שׁוּבְלֵי, שַׁלְפּוּפֵי וַהֲווֹ תַּמְרֵי. leétoyé cheva'ha demiméla: 'hafoura vahao chouvlé, chalpoufé vahao tamré.
2. וְלֹא בָּרָאוּי כְּבַמּוּחְזָק, לְאֵיתוֹיֵי נִכְסֵי דַּאֲבִי אַבָּא. velo baraou kevamou'hzak, leétoyé nikhsé daavi aba.
3. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ שֶׁאֵין חוֹזְרִין בַּיּוֹבֵל — הַבְּכוֹרָה, וְהַיּוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהַמְיַיבֵּם אֶת אֵשֶׁת אָחִיו. matni' veélou cheén 'hozrin bayovél — habekhora, vehayoréch et ichto, vehamyabém et échet a'hi.
4. וְהַמַּתָּנָה — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַמַּתָּנָה כַּמֶּכֶר, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כּוּלָּם חוֹזְרִין בַּיּוֹבֵל, רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אַף הַיּוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ יַחְזִיר לִבְנֵי מִשְׁפָּחָה, וִינַכֶּה מֵהֶן אֶת הַדָּמִים. vehamatana — divré rabi méir, va'hakhamim omrim: hamatana kamekher, rabi elazar omér: koulam 'hozrin bayovél, rabi yo'hanan ben beroka omér: af hayoréch et ichto ya'hzir livné michpa'ha, vinake méhen et hadamim.
5. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? מֶכֶר הוּא דְּאָמַר רַחֲמָנָא לֶיהְדַּר בַּיּוֹבֵל, מַתָּנָה וִירוּשָּׁה לָא. וְהָנֵי מִיְּרוּשָּׁה — יְרוּשָּׁה, דְּמַתָּנָה — מַתָּנָה. בְּכוֹר — ״לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם״, מַתָּנָה קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא. gema' ma tama derabi méir? mekher hou deamar ra'hamana lehdar bayovél, matana viroucha la. vehané miyeroucha — yeroucha, dematana — matana. bekhor — "latet lo pi chenayim", matana karyéh ra'hamana.
6. וְהַיּוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, יְרוּשַּׁת הַבַּעַל דְּאוֹרָיְיתָא, וְהַמְיַיבֵּם אֶת אֵשֶׁת אָחִיו — ״בְּכוֹר״ קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא. vehayoréch et ichto, yerouchat habaal deorayta, vehamyabém et échet a'hi — "bekhor" karyéh ra'hamana.
7. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מַתָּנָה כְּמֶכֶר. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? ״תָּשׁוּבוּ״ — לְרַבּוֹת אֶת הַמַּתָּנָה. va'hakhamim omrim: matana kemekher. ma tamayou derabanan? "tachouvou" — lerabot et hamatana.
8. וְהָנֵי כּוּלְּהוּ יְרוּשָּׁה נִינְהוּ. vehané kouleou yeroucha ninou.
9. בְּכוֹר אָמַר קְרָא: ״לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם״, מַקִּישׁ חֵלֶק בְּכוֹרָה לְחֵלֶק פָּשׁוּט — מָה חֵלֶק פָּשׁוּט יְרוּשָּׁה, אַף חֵלֶק בְּכוֹרָה יְרוּשָּׁה. bekhor amar kera: "latet lo pi chenayim", makich 'hélek bekhora le'hélek pachout — ma 'hélek pachout yeroucha, af 'hélek bekhora yeroucha.
10. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כּוּלָּם חוֹזְרִים בַּיּוֹבֵל. סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי: ״תָּשׁוּבוּ״ לְרַבּוֹת אֶת הַמַּתָּנָה, וְהָנֵי כּוּלְּהוּ מַתָּנָה נִינְהוּ. בְּכוֹר — ״לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם״, מַתָּנָה קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא. rabi elazar omér: koulam 'hozrim bayovél. savar lah kerabanan deamri: "tachouvou" lerabot et hamatana, vehané kouleou matana ninou. bekhor — "latet lo pi chenayim", matana karyéh ra'hamana.
11. וְהַיּוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ — יְרוּשַּׁת הַבַּעַל דְּרַבָּנַן, וְהַמְיַיבֵּם אֶת אֵשֶׁת אָחִיו — ״בְּכוֹר״ קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא. vehayoréch et ichto — yerouchat habaal derabanan, vehamyabém et échet a'hi — "bekhor" karyéh ra'hamana.
12. אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ לָקוֹחוֹת הֵן, וּמַחְזִירִין זֶה לָזֶה בַּיּוֹבֵל. מוֹתֵיב רַב הוֹשַׁעְיָא: וְאֵלּוּ שֶׁאֵין חוֹזְרִין בַּיּוֹבֵל — הַבְּכוֹרָה! amar rabi asi amar rabi yo'hanan: haa'hin che'halkou lako'hot hén, ouma'hzirin ze laze bayovél. motév rav hochaya: veélou cheén 'hozrin bayovél — habekhora!
13. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי ״אֵין חוֹזְרִין״ — אֵין חוֹזְרִין לְבַטָּלָה. מַתְקֵיף לַהּ רַב שֵׁשֶׁת: מִכְּלָל דְּמַאן דְּאָמַר ״חוֹזְרִין״ — חוֹזְרִין לְבַטָּלָה קָאָמַר? amar léh rabi elazar: ma "én 'hozrin" — én 'hozrin levatala. matkéf lah rav chéchet: mikelal deman deamar "'hozrin" — 'hozrin levatala kaamar?
14. קָרֵי רַב חָמָא עֲלֵיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת: ״טוֹבָה חׇכְמָה עִם נַחֲלָה״, וְלָא שְׁמִיעַ לְהוּ הָא דְּכִי אָתֵי רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ: מַאי ״חוֹזְרִין״ — חוֹזְרִין לְבַטָּלָה. karé rav 'hama aléh derav chéchet: "tova 'hokhma im na'hala", vela chemia leou ha dekhi até ravin amar rabi yo'hanan, veamri lah rabi elazar amar michoum rabi elazar ben chamoua: ma "'hozrin" — 'hozrin levatala.
15. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אַף הַיּוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ יַחְזִיר לִבְנֵי וְכוּ׳. מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר יְרוּשַּׁת הַבַּעַל דְּאוֹרָיְיתָא — אַמַּאי יַחְזִיר לִבְנֵי מִשְׁפָּחָה? וְאִי קָסָבַר יְרוּשַּׁת הַבַּעַל דְּרַבָּנַן — דָּמִים מַאי עֲבִידְתַּיְיהוּ? rabi yo'hanan ben beroka omér: af hayoréch et ichto ya'hzir livné vekhou'. ma kasavar? i kasavar yerouchat habaal deorayta — ama ya'hzir livné michpa'ha? vei kasavar yerouchat habaal derabanan — damim ma avidtayou?
16. לְעוֹלָם קָסָבַר יְרוּשַּׁת הַבַּעַל דְּאוֹרָיְיתָא, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁהוֹרִישַׁתּוּ אִשְׁתּוֹ בֵּית הַקְּבָרוֹת, וּמִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה אֲמוּר רַבָּנַן: לִשְׁקוֹל דְּמֵי וְלַיהְדַּר. leolam kasavar yerouchat habaal deorayta, vehakha bema askinan? kegon cheorichatou ichto bét hakevarot, oumichoum pegam michpa'ha amour rabanan: lichkol demé velahdar.
17. וְכִדְתַנְיָא: הַמּוֹכֵר קִבְרוֹ, וְדֶרֶךְ קִבְרוֹ, מְקוֹם מַעֲמָדוֹ, וּבֵית הֶסְפֵּדוֹ — בָּאִים בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וְקוֹבְרִים אוֹתוֹ בְּעַל כׇּרְחוֹ, מִשּׁוּם פְּגַם מִשְׁפָּחָה. וּמַאי ״יְנַכֶּה לָהֶם מִן הַדָּמִים״? דְּמֵי קֶבֶר אִשְׁתּוֹ. vekhidtanya: hamokhér kivro, vederekh kivro, mekom maamado, ouvét hespédo — baim bené michpa'ha vekovrim oto beal kor'ho, michoum pegam michpa'ha. ouma "yenake lahem min hadamim"? demé kever ichto.
18. הֲדַרַן עֲלָךְ יֵשׁ בְּכוֹר. hadaran alakh yéch bekhor.

Daf 53a

1. מַתְנִי׳ מַעְשַׂר בְּהֵמָה נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, בַּחוּלִּין אֲבָל לֹא בַּמּוּקְדָּשִׁין. וְנוֹהֵג בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, וְאֵינָן מִתְעַשְּׂרִים מִזֶּה עַל זֶה. בַּכְּבָשִׂים וּבָעִזִּים וּמִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. matni' masar behéma nohég baarets ouv'houtsa laarets, bifné habayit vechelo bifné habayit, ba'houlin aval lo bamoukdachin. venohég babakar ouvatson, veénan mitaserim mize al ze. bakevasim ouvaizim oumitaserin mize al ze.
2. בֶּחָדָשׁ וּבַיָּשָׁן, וְאֵינָן מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. שֶׁהָיָה בַּדִּין, וּמָה אִם הֶחָדָשׁ וְהַיָּשָׁן שֶׁאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה אֵינָם מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, כְּבָשִׂים וְעִזִּים שֶׁהֵן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהוּ מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְצֹאן״, מַשְׁמַע כׇּל צֹאן אֶחָד. be'hadach ouvayachan, veénan mitaserin mize al ze. chehaya badin, ouma im he'hadach vehayachan cheénan kilayim ze baze énam mitaserin mize al ze, kevasim veizim chehén kilayim ze baze — éno din chelo yeou mitaserin mize al ze? talmoud lomar: "vetson", machma kol tson e'had.
3. גְּמָ׳ לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא? דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל יַעֲלֶה אָדָם מַעְשַׂר בְּהֵמָה מֵחוּצָה לָאָרֶץ וְיַקְרִיבֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם״. gema' léma matnitin dela kerabi akiva? detanya, rabi akiva omér: yakhol yaale adam masar behéma mé'houtsa laarets veyakrivenou? talmoud lomar: "vahavétem chama olotékhem veziv'hékhem veét maserotékhem".
4. בִּשְׁתֵּי מַעַשְׂרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶחָד מַעְשַׂר בְּהֵמָה וְאֶחָד מַעְשַׂר דָּגָן, מִמָּקוֹם שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה מַעְשַׂר דָּגָן אַתָּה מַעֲלֶה מַעְשַׂר בְּהֵמָה, וּמִמְּקוֹם שֶׁאִי אַתָּה מַעֲלֶה מַעְשַׂר דָּגָן אִי אַתָּה מַעֲלֶה מַעְשַׂר בְּהֵמָה! bichté maasrot hakatouv medabér, e'had masar behéma vee'had masar dagan, mimakom cheata maale masar dagan ata maale masar behéma, oumimekom chei ata maale masar dagan i ata maale masar behéma!
5. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא, כָּאן לִיקְרַב, כָּאן לִיקְדַּשׁ. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָא נָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא ״וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה״, שְׁמַע מִינַּהּ. afilou téma rabi akiva, kan likrav, kan likdach. dayka namé, deka nasév lah talmouda "vahavétem chama", chema minah.
6. אִי הָכִי, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ קָרֵב, אַמַּאי קָדוֹשׁ? לְנֶאֱכָל בְּמוּמוֹ לַבְּעָלִים. i hakhi, méa'har cheéno karév, ama kadoch? leneekhal bemoumo labealim.
7. בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ הָאִידָּנָא נָמֵי! כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: גְּזֵירָה מִשּׁוּם יָתוֹם. bifné habayit vechelo bifné habayit. i hakhi, afilou haidana namé! kidrav houna, deamar rav houna: gezéra michoum yatom.
8. אִי הָכִי, מֵעִיקָּרָא נָמֵי לָא! אֶלָּא, אֶפְשָׁר בְּהַכְרָזָה. הָכָא נָמֵי, אֶפְשָׁר בְּהַכְרָזָה! i hakhi, méikara namé la! ela, efchar behakhraza. hakha namé, efchar behakhraza!
9. אֶלָּא אָמַר רַבָּה: מִשּׁוּם תַּקָּלָה, וּמְנָא תֵּימְרָא דְּחָיְישִׁינַן לְתַקָּלָה? דִּתְנַן: אֵין מַקְדִּישִׁין, וְאֵין מַעֲרִיכִין, וְאֵין מַחְרִימִין בַּזְּמַן הַזֶּה. ela amar raba: michoum takala, oumna témra de'haychinan letakala? ditnan: én makdichin, veén maarikhin, veén ma'hrimin bazeman haze.
10. וְאִם הִקְדִּישׁ וְהֶעֱרִיךְ וְהֶחְרִים, בְּהֵמָה — תֵּיעָקֵר, פֵּירוֹת כְּסוּת וְכֵלִים — יֵרָקְבוּ, מָעוֹת וּכְלֵי מַתָּכוֹת — יוֹלִיךְ לְיָם הַמֶּלַח. וְאֵיזֶהוּ עִיקּוּר? נוֹעֵל דֶּלֶת בְּפָנֶיהָ וְהִיא מֵתָה מֵאֵילֶיהָ. veim hikdich veheerikh vehe'hrim, behéma — téakér, pérot kesout vekhélim — yérakvou, maot oukhlé matakhot — yolikh leyam hamela'h. veézeou ikour? noél delet befaneha vehi méta mééleha.
11. אִי הָכִי, בְּכוֹר נָמֵי לָא לִיקְדֹּשׁ! בְּכוֹר בְּדִידַן תַּלְיָא מִילְּתָא? בְּרֶחֶם קָדוֹשׁ! הָכִי קָאָמַר: לִיקְנִינְהוּ לְאוּדְנַיְיהוּ לְגוֹיִם, דְּלָא לִיקְדֹּשׁ מֵעִיקָּרָא! i hakhi, bekhor namé la likdoch! bekhor bedidan talya mileta? bere'hem kadoch! hakhi kaamar: likninou leoudnayou legoyim, dela likdoch méikara!

Daf 53b

1. אֶפְשָׁר כִּדְרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: מוּתָּר לוֹ לָאָדָם לְהַטִּיל מוּם בִּבְכוֹר קוֹדֶם שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם. הָכָא נָמֵי, אֶפְשָׁר דְּשָׁדֵי בֵּיהּ מוּמָא מֵעִיקָּרָא! efchar kidrav yeouda, deamar rav yeouda: moutar lo laadam lehatil moum bivkhor kodem cheyatsa laavir haolam. hakha namé, efchar dechadé béh mouma méikara!
2. מִי יָדַע הֵי נָפֵיק? וְכִי תֵּימָא דְּמַפֵּיק לֵיהּ בְּרֵישׁ עַשְׂרָה — ״לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע״ אָמַר רַחֲמָנָא. mi yada hé nafék? vekhi téma demapék léh beréch asra — "lo yevakér bén tov lara" amar ra'hamana.
3. וְכִי תֵּימָא: אֶפְשָׁר דְּשָׁדֵי בֵּיהּ מוּמָא בְּכוּלֵּיהּ עֶדְרֵיהּ — מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבָעֵינַן בְּהֵמָה לְהַקְרָבָה וְלֵיכָּא. vekhi téma: efchar dechadé béh mouma bekhouléh edréh — mehéra yibane bét hamikdach, ouvaénan behéma lehakrava veléka.
4. הָכִי נָמֵי בִּבְכוֹר בְּהֵמָה, מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּבָעֵינַן בְּהֵמָה לְהַקְרָבָה וְלֵיכָּא! אֶפְשָׁר בִּפְשׁוּטִין. hakhi namé bivkhor behéma, mehéra yibane bét hamikdach, ouvaénan behéma lehakrava veléka! efchar bifchoutin.
5. הָכָא נָמֵי, אֶפְשָׁר בִּלְקוּחִין! כֵּיוָן דְּאִיהוּ שָׁדֵי בֵּיהּ מוּמָא בְּכוּלֵּיהּ עֶדְרֵיהּ, וּשְׁכִיחִי מוּמֵי דְּפָסְילִי בְּקָדָשִׁים, דַּאֲפִילּוּ דּוּקִּין שֶׁבָּעַיִן נָמֵי פָּסְלִי — לָא שְׁכִיחִי. hakha namé, efchar bilkou'hin! kévan deiou chadé béh mouma bekhouléh edréh, ouchkhi'hi moumé defasli bekadachim, daafilou doukin chebaayin namé pasli — la chekhi'hi.
6. בַּחוּלִּין אֲבָל לֹא בַּמּוּקְדָּשִׁין. מוּקְדָּשִׁין — פְּשִׁיטָא, לָאו דִּידֵיהּ נִינְהוּ! ba'houlin aval lo bamoukdachin. moukdachin — pechita, la didéh ninou!
7. בְּקָדָשִׁים קַלִּים, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּאָמַר: קָדָשִׁים קַלִּים מָמוֹן בְּעָלִים הֵם. דְּתַנְיָא: ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳״ — לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֵן מָמוֹן בְּעָלִים, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא לִיעַשְּׂרוּ, קָא מַשְׁמַע לַן. bekadachim kalim, vealiba derabi yosé hagelili, deamar: kadachim kalim mamon bealim hém. detanya: "oumaala maal ba'" — lerabot kodachim kalim chehén mamon bealim, divré rabi yosé hagelili. salka datakh aména liaserou, ka machma lan.
8. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי! ״יִהְיֶה קֹּדֶשׁ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא שֶׁכְּבָר קָדוֹשׁ. veéma hakhi namé! "yihye kodech" amar ra'hamana, velo chekevar kadoch.
9. טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״יִהְיֶה קֹּדֶשׁ״, הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא חָיְילָא קְדוּשַּׁת מַעֲשֵׂר עִילָּוַיְהוּ? הַשְׁתָּא קְדוּשָּׁה חֲמוּרָה אַקְּדוּשָּׁה קַלָּה לָא חָיְילָא, קְדוּשָּׁה קַלָּה אַקְּדוּשָּׁה קַלָּה מִיבַּעְיָא?! tama dikhtav ra'hamana "yihye kodech", ha la hakhi hava aména 'hayla kedouchat maasér ilavayou? hachta kedoucha 'hamoura akedoucha kala la 'hayla, kedoucha kala akedoucha kala mibaya?!
10. מַאי הִיא? דִּתְנַן: אֶחָד קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ וְאֶחָד קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, אֵין מְשַׁנִּין אוֹתָם מִקְּדוּשָּׁה לִקְדוּשָּׁה, אֲבָל מַקְדִּישִׁין אוֹתָן הֶקְדֵּשׁ עִילּוּי, וּמַחְרִימִין אוֹתָן. ma hi? ditnan: e'had kodché mizbé'ha vee'had kodché bedek habayit, én mechanin otam mikedoucha likdoucha, aval makdichin otan hekdéch ilou, ouma'hrimin otan.
11. מַהוּ דְּתֵימָא: הָתָם, דְּכׇל בְּהֵמָה לָאו לְעוֹלָה קָיְימָא, אֲבָל הָכָא, דְּכׇל בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר קָיְימָא, אַף עַל גַּב דְּאַקְדְּשַׁהּ — לָא פָּקַע אִיסּוּרָא דְּמַעֲשֵׂר מִינַּהּ. maou detéma: hatam, dekhol behéma la leola kayma, aval hakha, dekhol behéma lemaasér kayma, af al gav deakdechah — la paka isoura demaasér minah.
12. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? בְּ״לֹא יִגָּאֵל״ וּבְ״לֹא יִמָּכֵר״ קָא מַשְׁמַע לַן. lema nafka minah? be"lo yigaél" ouv"lo yimakhér" ka machma lan.
13. וְנוֹהֵג בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, וְאֵין מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, בַּכְּבָשִׂים וּבָעִזִּים וְכוּ׳. וְיִהְיוּ חָדָשׁ וְיָשָׁן מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה כְּבָשִׂים וְעִזִּים שֶׁהֵם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה — מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, חָדָשׁ וְיָשָׁן שֶׁאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה — אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּתְעַשְּׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה? venohég babakar ouvatson, veén mitaserin mize al ze, bakevasim ouvaizim vekhou'. veyihou 'hadach veyachan mitaserin mize al ze mikal ve'homer: ouma kevasim veizim chehém kilayim ze baze — mitaserin mize al ze, 'hadach veyachan cheénan kilayim ze baze — éno din cheyitaserou mize al ze?
14. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר״ בִּשְׁתֵּי מַעַשְׂרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶחָד מַעְשַׂר בְּהֵמָה וְאֶחָד מַעְשַׂר דָּגָן, וּמַקִּישׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן: מָה מַעְשַׂר דָּגָן מֵחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן לֹא, אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה מֵחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן לֹא. talmoud lomar: "asér teasér" bichté maasrot hakatouv medabér, e'had masar behéma vee'had masar dagan, oumakich masar behéma lemaasér dagan: ma masar dagan mé'hadach al hayachan lo, af masar behéma mé'hadach al hayachan lo.
15. אִי הָכִי, כְּבָשִׂים וְעִזִּים נָמֵי לֵימָא: מַקִּישׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן — מָה מַעְשַׂר דָּגָן מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לֹא, אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לֹא? רַבִּי רַחֲמָנָא ״צֹאן״. i hakhi, kevasim veizim namé léma: makich masar behéma lemaasér dagan — ma masar dagan mimin al cheéno mino lo, af masar behéma mimin al cheéno mino lo? rabi ra'hamana "tson".
16. אִי הָכִי, חָדָשׁ וְיָשָׁן נָמֵי! הָא כְּתִיב ״עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר״. וּמָה רָאִיתָ? אָמַר רָבָא: אָמַר קְרָא ״שָׁנָה שָׁנָה״ — לְשָׁנָה הִקַּשְׁתִּיו, וְלֹא לְדָבָר אַחֵר. i hakhi, 'hadach veyachan namé! ha ketiv "asér teasér". ouma raita? amar rava: amar kera "chana chana" — lechana hikachti, velo ledavar a'hér.
17. תְּנַן הָתָם: אֵין תּוֹרְמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וְאִם תָּרַם — אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יַנַּאי, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: ״כׇּל חֵלֶב יִצְהָר וְכׇל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן״ — אָמְרָה תּוֹרָה: תֵּן חֵלֶב לָזֶה וְחֵלֶב לָזֶה. tenan hatam: én tormin mimin al cheéno mino, veim taram — én teroumato terouma. mena hané milé? amar rabi amé amar rabi yana, veamri lah amar rabi amé amar rabi chimon ben lakich: "kol 'hélev yitshar vekhol 'hélev tiroch vedagan" — amra tora: tén 'hélev laze ve'hélev laze.

Daf 54a

1. אַשְׁכְּחַן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, תִּירוֹשׁ וְדָגָן דָּגָן וְדָגָן מִנַּיִן? קַל וָחוֹמֶר: וּמָה תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר שֶׁאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה — אֵין מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, תִּירוֹשׁ וְדָגָן דָּגָן וְדָגָן שֶׁהֵם כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִתְעַשְּׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה? achke'han tiroch veyitshar, tiroch vedagan dagan vedagan minayin? kal va'homer: ouma tiroch veyitshar cheénan kilayim ze baze — én mitaserin mize al ze, tiroch vedagan dagan vedagan chehém kilayim ze baze — éno din chelo yitaserou mize al ze?
2. וּלְרַבִּי יֹאשִׁיָּה, דְּאָמַר: עַד שֶׁיִּזְרַע חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְחַרְצָן בְּמַפּוֹלֶת יָד, הֵיכִי מַיְיתֵי לַהּ? oulrabi yochiya, deamar: ad cheyizra 'hita ousora ve'hartsan bemapolet yad, hékhi mayté lah?
3. מַיְיתֵי לַהּ הָכִי: וּמָה תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, שֶׁאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה אֲפִילּוּ עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — אֵין מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. תִּירוֹשׁ וְדָגָן דָּגָן וְדָגָן, שֶׁהֵן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִתְעַשְּׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה? mayté lah hakhi: ouma tiroch veyitshar, cheénan kilayim ze baze afilou al yedé davar a'hér — én mitaserin mize al ze. tiroch vedagan dagan vedagan, chehén kilayim ze baze al yedé davar a'hér — éno din chelo yitaserou mize al ze?
4. וּשְׁנֵי מִינִין בְּעָלְמָא, מְנָלַן? הָנֵי דְּרַבָּנַן נִינְהוּ, וְכֹל דְּתַקִּינוּ רַבָּנַן כְּעֵין דְּאוֹרָיְיתָא תַּקִּינוּ: מָה דְּאוֹרָיְיתָא שְׁנֵי מִינִין אֵינָן מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, דְּרַבָּנַן נָמֵי. ouchné minin bealma, menalan? hané derabanan ninou, vekhol detakinou rabanan keén deorayta takinou: ma deorayta chené minin énan mitaserin mize al ze, derabanan namé.
5. אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי מַעֲשַׂר בְּהֵמָה, דְּלָא כְּתִיב ״וְכׇל מַעְשַׂר בָּקָר וּמַעֲשֵׂר צֹאן״, amar léh rava bar rav 'hanan leabayé: ela méata, gabé maasar behéma, dela ketiv "vekhol masar bakar oumaasér tson",

Daf 54b

1. יִתְעַשְּׂרוּ מִזֶּה עַל זֶה! אֲמַר לֵיהּ: אָמַר קְרָא ״הָעֲשִׂירִי״, תֵּן עֲשִׂירִי לָזֶה וְתֵן עֲשִׂירִי לָזֶה. אִי הָכִי, כְּבָשִׂים וְעִזִּים נָמֵי? ״וָצֹאן״ מַשְׁמַע כׇּל צֹאן אֶחָד. yitaserou mize al ze! amar léh: amar kera "haasiri", tén asiri laze vetén asiri laze. i hakhi, kevasim veizim namé? "vatson" machma kol tson e'had.
2. הָכָא נָמֵי לֵימָא מַשְׁמַע כׇּל דָּגָן אֶחָד! אָמַר אַבָּיֵי: ״רֵאשִׁיתָם״, וְכֵן אָמַר רַבִּי אִילְעָא: ״רֵאשִׁיתָם״. hakha namé léma machma kol dagan e'had! amar abayé: "réchitam", vekhén amar rabi ila: "réchitam".
3. רָבָא אָמַר: בְּלָא ״רֵאשִׁיתָם״ נָמֵי מַשְׁמַע כׇּל דָּגָן אֶחָד — לָא מָצֵית אָמְרַתְּ. בִּשְׁלָמָא הָתָם אָמְרִינַן: ״וָצֹאן״ מַשְׁמַע כׇּל צֹאן אֶחָד, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּבָשִׂים וְעִזִּים נָמֵי — לִכְתּוֹב ״וְכׇל מַעְשַׂר בְּהֵמָה״. rava amar: bela "réchitam" namé machma kol dagan e'had — la matsét amrate. bichlama hatam amrinan: "vatson" machma kol tson e'had, dei salka datakh kevasim veizim namé — likhtov "vekhol masar behéma".
4. וְכִי תֵּימָא: אִי כְּתִיב ״כׇּל מַעְשַׂר בְּהֵמָה״, הֲוֵי אָמֵינָא אֲפִילּוּ חַיָּה — ״תַּחַת״ ״תַּחַת״ מִקֳּדָשִׁים גָּמַר. vekhi téma: i ketiv "kol masar behéma", havé aména afilou 'haya — "ta'hat" "ta'hat" mikodachim gamar.
5. וְאָתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מֵחָדָשׁ וְיָשָׁן, ״בָּקָר וָצֹאן״ לְמָה לִי? בָּקָר וָצֹאן הוּא דְּאֵין מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, אֲבָל כְּבָשִׂים וְעִזִּים מִתְעַשְּׂרִין. veaté bekal va'homer mé'hadach veyachan, "bakar vatson" lema li? bakar vatson hou deén mitaserin mize al ze, aval kevasim veizim mitaserin.
6. אֲבָל הָכָא, מִי סַגִּיא דְּלָא כְּתִיב ״דָּגָן״? לְמַעוֹטֵי שְׁאָר מִינִין. aval hakha, mi sagi dela ketiv "dagan"? lemaoté chear minin.
7. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן: אֵימָא לְעָרְבוּ לְבָקָר בְּצֹאן! אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לְרָבָא: אִית לֵיהּ נָמֵי ״הָעֲשִׂירִי״. matkéf lah rav houna beréh derav na'hman: éma learvou levakar betson! amar léh mar zoutra beréh derav na'hman lerava: it léh namé "haasiri".
8. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: בְּלֹא ״עֲשִׂירִי״ נָמֵי לָא מָצֵית אָמְרַתְּ בָּקָר וָצֹאן מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, דְּאִיתַּקַּשׁ מַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן — מָה מַעְשַׂר דָּגָן מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לָא, אַף מַעְשַׂר בְּהֵמָה מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ לָא. ika deamri, amar rava: belo "asiri" namé la matsét amrate bakar vatson mitaserin mize al ze, deitakach masar behéma lemaasér dagan — ma masar dagan mimin al cheéno mino la, af masar behéma mimin al cheéno mino la.
9. וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר: ״שָׁנָה״ לְשָׁנָה הִקַּשְׁתִּיו, וְלֹא לְדָבָר אַחֵר! הֲדַר בֵּיהּ רָבָא מֵהַהִיא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: חֲדָא (מיניה) [מִינַיְהִי] רַב פָּפָּא אַמְרַהּ. veha rava hou deamar: "chana" lechana hikachti, velo ledavar a'hér! hadar béh rava méhahi. veibaét éma: 'hada (mn) [minayhi] rav papa amrah.
10. מַתְנִי׳ מַעְשַׂר בְּהֵמָה מִצְטָרֵף כִּמְלֹא רֶגֶל בְּהֵמָה רוֹעָה, וְכַמָּה הִיא רֶגֶל בְּהֵמָה רוֹעָה? שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל. הָיוּ בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִיל — אֵין מִצְטָרְפִין. הָיוּ לוֹ בָּאֶמְצַע — מֵבִיא וּמְעַשְּׂרָן בָּאֶמְצַע. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַיַּרְדֵּן מַפְסִיק לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. matni' masar behéma mitstaréf kimlo regel behéma roa, vekhama hi regel behéma roa? chicha asar mil. haou bén élou leélou chelochim ouchnayim mil — én mitstarfin. haou lo baemtsa — mévi oumaseran baemtsa. rabi méir omér: hayardén mafsik lemasar behéma.
11. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? gema' mena hané milé?
12. אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא: דְּאָמַר קְרָא ״עוֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה״, וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן דְּשִׁיתְּסַר מִיל קָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא דְּרוֹעֶה. amar raba bar chéla: deamar kera "od taavorna hatson al yedé mone", vekim leou lerabanan dechitesar mil ka chalta béh éna deroe.
13. הָיוּ בֵּין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִיל אֵין מִצְטָרְפִין וְכוּ׳. שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם הוּא דְּאֵין מִצְטָרְפִין, הָא בְּצִיר מֵהָכִי מִצְטָרְפִין? וְהָא קָתָנֵי: שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל, טְפֵי לָא! מִשּׁוּם דְּקָא בָעֵי לְמִיתְנֵא סֵיפָא: הָיוּ לוֹ בָּאֶמְצַע — מֵבִיא וּמְעַשְּׂרָן בָּאֶמְצַע. haou bén élou leélou chelochim ouchnayim mil én mitstarfin vekhou'. chelochim ouchnayim hou deén mitstarfin, ha betsir méhakhi mitstarfin? veha katané: chicha asar mil, tefé la! michoum deka vaé lemitné séfa: haou lo baemtsa — mévi oumaseran baemtsa.
14. וְכַמָּה? אָמַר רַב: חָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מֵאֶמְצַע, דְּהָנֵי חָמֵשׁ חַזְיָא לְהָכָא וְחַזְיָא לְהָכָא. vekhama? amar rav: 'haméch mikan ve'haméch mikan ve'haméch méemtsa, dehané 'haméch 'hazya lehakha ve'hazya lehakha.
15. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ חָמֵשׁ מִכָּאן וְחָמֵשׁ מִכָּאן וְאֶחָד בָּאֶמְצַע, חָזֵינַן לְרוֹעֶה כְּמַאן דְּקָאֵי הָכָא, וְקָרֵינַן בֵּיהּ ״מוֹנֶה״. ouchmouél amar: afilou 'haméch mikan ve'haméch mikan vee'had baemtsa, 'hazénan leroe keman dekaé hakha, vekarénan béh "mone".

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Bekhorot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)